person · P0212

Rava רבא

The dominant halakhic voice of the fourth generation (Bavel): in the hundreds of Abaye–Rava disputes the law follows Rava in all but six. Student of Rabbah, Rav Yosef, and Rav Nachman (and of Rav Chisda, whose daughter he married), he headed the academy at Machoza on the Tigris (Machoza), where all Bavel's study concentrated after Abaye's death.

I. Who

Hebrew: רבא
Also known as: Rava bar Yosef bar Chama
Era: amoraim
Generation: A4

Received the mesorah from: Rabbah, Rav Yosef, Rav Nachman
Transmitted the mesorah to: Rav Papa, Rav Kahana (of Pum Nahara), Rav Ashi, Ravina I, Academy of Machoza

Teachers: Rabbah, Rav Yosef, Rav Nachman
Colleagues: Abaye
Students: Rav Papa, Rav Kahana (of Pum Nahara), Ravina I

II. When

Traditional: d. c. 4112 AM
Academic: c. 280–352 CE
Lifespan (traditional): ≈72 years
Precision: approximate

III. Where

Places: Machoza

V. How do we know

Claim	Evidence	Confidence	Sources
"Among the sages who received from Rabbah and Rav Yosef were Abaye and Rava, and both of them also received from Rav Nachman" — the Rambam's reception statement; Berakhot 48a shows Rava as a boy before Rabbah alongside Abaye.	rabbinic	★★★★★	Rambam, Introduction to Mishneh Torah (Transmission of the Oral Law 20) Berakhot 48a
After Rav Chisda's death there was no head at Sura, "but the reign of Rava was very great and he ruled widely" — the Iggeret's picture of the whole Babylonian center gathered under him (at Machoza) until his death.	tradition	★★★☆☆	Iggeret Rav Sherira Gaon 1:101
Rava was the son of Rav Yosef bar Chama. The patronymic is widely explicit throughout the Bavli.	rabbinic	★★★★★	Bava Batra 12b
A rabbinic succession tradition states that Rava was born when Rav Yehudah died. This is a schematic relative chronology.	rabbinic tradition	★★★★☆	Kiddushin 72b
Rava married Rav Chisda's daughter after the death of her first husband, Rami bar Chama. The woman's personal name is not given.	rabbinic tradition	★★★★★	Bava Batra 12b
Rava described himself as having received the wealth of Rav Chisda, and the Talmud portrays him as a wealthy householder at Machoza. The passage states that his request for Rav Chisda's wealth was granted.	rabbinic tradition	★★★★☆	Moed Katan 28a

VI. Teachings

3360 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Bavli 3351 · Aggadah 9) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

אמר רבא×2111 רבא אמר×608 אמר ליה רבא×304 משמיה דרבא×140 בעי רבא×93 דרש רבא×52 מתיב רבא×47 רבא אומר×5

Browse all 3360 teachings →

Berakhot (90)
Shabbat (213)
Eruvin (118)
Pesachim (155)
Rosh Hashanah (36)
Yoma (64)
Sukkah (77)
Beitzah (41)
Taanit (24)
Megillah (64)
Moed Katan (27)
Chagigah (19)
Yevamot (187)
Ketubot (132)
Nedarim (79)
Nazir (52)
Sotah (43)
Gittin (102)
Kiddushin (79)
Bava Kamma (247)
Bava Metzia (210)
Bava Batra (186)
Sanhedrin (160)
Makkot (37)
Shevuot (74)
Avodah Zarah (83)
Horayot (28)
Zevachim (139)
Menachot (118)
Chullin (162)
Bekhorot (75)
Arakhin (31)
Temurah (44)
Keritot (49)
Meilah (10)
Tamid (4)
Niddah (92)
Bereshit Rabbah (1)
Vayikra Rabbah (2)
Bamidbar Rabbah (1)
Kohelet Rabbah (1)
Midrash Tanchuma (4)

VII. Analysis

3360

dicta mined

87.4%

halacha

2935 of 3360

shabbat carrying

Topics

Kind

halacha	2935	87.4%
aggada	329	9.8%
both	87	2.6%

Type

ruling	1454	43.3%
exegesis	588	17.5%
dialogue	516	15.4%
dispute	409	12.2%
other	278	8.3%
maxim	58	1.7%
story	48	1.4%
unclassified	9	0.3%

Where (Bavli 3351 · Aggadah 9)

Bava Kamma	247
Shabbat	213
Bava Metzia	210
Yevamot	187
Bava Batra	186
Chullin	162
Sanhedrin	160
Pesachim	155

28 item(s) carry an uncertain attribution (ואיתימא).

Carried by (tradents citing Rava)

Rav Zevid ×21 chains
Rav Papi ×13 chains
Rav Papa ×8 chains
Rav Huna ×1 chains
Rav Chiya bar Ashi ×1 chains

Carries (whom Rava cites)

Rav Nachman ×44 chains
Rabbi Yochanan ×13 chains
Rav Chisda ×4 chains
Rav Sheshet ×4 chains
Rabbi Yitzchak (Nappacha) ×3 chains
Rav Yehudah ×1 chains
Ulla ×1 chains
Ravin ×1 chains

Chain counts come from mined transmission chains (lower bounds; ואיתימא excluded). Dispute partners count recognized sages named in the same dispute-classified segment — textual co-occurrence, not rulings; sages outside the alias table are invisible here.

Portrait — an interpretive reading reconstruction

Interpretive synthesis of the mined corpus; reconstruction-grade, not a sourced claim.

Rava's is the largest corpus mined — 3,351 dicta, a fifth of the entire pilot — and its shape is decisive: 1,454 rulings (43.4%), 87.6% halacha. Where Abaye's signature is the question, Rava's is the answer. The civil courts are his center of gravity: Bava Kamma (247), Bava Metzia (210), and Bava Batra (186) — 643 dicta across the three Bavot, the heaviest civil-law footprint of the eleven — with lost property, debt collection, and false witnesses among his leading topics. He is also a tradent in his own right, carrying Rav Nachman 44 times in the chain data, by far the strongest "pilot cites someone" edge: the judge's judge, quoting his master of civil law.

The head-to-head with Abaye, counted honestly as co-occurrence rather than victory, comes out nearly level: 258 segments where both are attributed speakers, plus 17 where Rava speaks with Abaye merely named against 19 the other way. The asymmetry is not in the arguments but in the output — Rava's corpus is 60% larger, and where Abaye's dialogue share is 27.4%, Rava's is 9.1%: less back-and-forth, more bottom line. He also holds the corpus's record for uncertain attribution — 28 ואיתימא items — the price of being the era's default authority.

His aggada, one dictum in ten, is a coherent philosophy of study. The reward of a tradition is the reasoning it yields (Berakhot 6b); first learn, then analyze (Berakhot 63b); Torah rightly approached is an elixir of life, wrongly approached an elixir of death (Shabbat 88b). The final judgment, he teaches, asks about honest dealing before it asks about anything else, and fear of Heaven is the measure of it all (Shabbat 31a). His shrewdness about human limits shows in dream-logic — no one is shown a golden palm or an elephant through a needle's eye (Berakhot 55b) — and in proverbs of the market and the barnyard: when the ox falls, the knife is sharpened (Shabbat 32a). And once, he grades himself: he claims credit for refusing to rest when a Torah scholar stands in his court until he has hunted out every argument in the man's favor (Shabbat 119a). A magisterial corpus — the pilot's closest thing to a complete legal mind on the record.

Basis: 3351 classified dicta · halacha 88% · aggada 10% · both 3% · written 2026-07-29

VIII. The Person — דמותו

Stories, counsel, and self-portraits from the mined corpus — the person behind the teachings. See also the interpretive portrait above.

Stories מעשים (48)

Rava recounts that Rav Nahman entrusted them with an aggadic book but kept his tefillin with him because the sages permitted guarding them personally.

Berakhot 23b tefillin guarding

נינטרן. אמר רבא: כי הוה אזלינן בתריה דרב נחמן, כי הוה נקיט ספרא דאגדתא — יהיב לן, כי הוה נקיט תפילין — לא יהיב לן, אמר: הואיל ושרונהו רבנן, נינטרן.
Rava attributes Rami bar Hama's death to his failure to include Rav Menashya in zimmun and explains that Rav Menashya had the standing of a scholar.

Berakhot 47b zimmun

רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני סיפרא וספרי והלכתא. כי נח נפשיה דרמי בר חמא, אמר רבא: לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא. והתניא — אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ? שאני רב מנשיא בר תחליפא דמשמע להו לרבנן, ורמי בר חמא הוא דלא דק …
רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני סיפרא וספרי והלכתא. כי נח נפשיה דרמי בר חמא, אמר רבא: לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא. והתניא — אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ? שאני רב מנשיא בר תחליפא דמשמע להו לרבנן, ורמי בר חמא הוא דלא דק אבתריה. לישנא אחרינא: דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו — כצורבא מרבנן דמי.
Rava teaches that when a woman's husband is present after immersion he warms her, and the passage illustrates the danger when he is absent.

Shabbat 129a post-immersion warmth

אמר רבא: לא אמרן אלא שאין בעלה עמה, אבל בעלה עמה — בעלה מחממה. כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטיוהא לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא.
Rava instructs his attendant to roast a goose and throw its entrails to a cat.

Shabbat 142b muktzeh

והאמר רבא לשמעיה: טווי לי בר אווזא, ושדי מיעיה לשונרא.
Rava teaches that a Torah scholar may inspect an animal for himself, a ruling Rabbi Elazar of Hagronia follows before being punished.

Eruvin 63a rabbinic authority

אמר להו רב אחא בר תחליפא: לא ליחוש ליה לסבא? אמר להו רבי אלעזר מהגרוניא: הכי אמר רבא, צורבא מרבנן חזי לנפשיה. חזי, ואיעניש רבי אלעזר מהגרוניא.
Rava rules that one may intervene even in a teacher's presence to prevent a transgression, as illustrated by Ravina's response to a Sabbath violation.

Eruvin 63a preventing sin

אמר רבא: ולאפרושי מאיסורא — אפילו בפניו שפיר דמי. רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי, חזייה לההוא גברא דקא אסר ליה לחמריה בצינתא בשבתא. רמא ביה קלא, ולא אשגח ביה. אמר ליה: ליהוי האי גברא בשמתא.
Rava reports that Rav Nachman instructed his students after Passover to buy the soldiers' leaven, because the penalty does not apply when the leaven is in a mixture.

Pesachim 30a leaven mixtures

הני מילי בעיניה, אבל על ידי תערובת — לא. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא אמר לן: פוקו וזבינו חמירא דבני חילא.
Rava questions permitting a pot to be thickened with roasted flour where servants are common, while another version reports that he himself did so.

Pesachim 40b flour thickening

רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא לממחה קדירה בחסיסי. אמר רבא: איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי? איכא דאמרי: רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי.
Rava drinks wine throughout Passover eve to stimulate his appetite for eating more matzah at night and cites the Mishnah as support.

Pesachim 107b passover appetite

רבא הוה שתי חמרא כולי מעלי יומא דפיסחא, כי היכי דניגרריה לליביה דניכול מצה טפי לאורתא. אמר רבא: מנא אמינא לה דחמרא מיגרר גריר, דתנן:
Rava recounts that heaven granted him Rav Huna's wisdom and Rav Hisda's wealth but not Rabbah bar Rav Huna's humility.

Moed Katan 28a prayer

ואמר רבא: הני תלת מילי בעאי קמי שמיא, תרתי יהבו לי, חדא לא יהבו לי: חוכמתיה דרב הונא, ועותריה דרב חסדא, ויהבו לי. ענותנותיה דרבה בר רב הונא, לא יהבו לי.
Rava recounts that Isaiah was judged and killed after his statements were challenged as contradicting teachings of Moses.

Yevamot 49b prophetic contradictions

אמר רבא: מידן דייניה וקטליה. אמר ליה, משה רבך אמר: ״כי לא יראני האדם וחי״, ואת אמרת: ״ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא״. משה רבך אמר: ״מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו״, ואת אמרת: ״דרשו ה' בהמצאו״. משה רבך אמר: ״את מספר ימיך אמלא״, ואת אמרת: ״והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה״!
Rava praises Rav Malkhiyo's provision of a wife and substantial marriage settlement for a deaf man as serving both companionship and domestic needs.

Yevamot 113a deaf marriage

ההוא חרש דהוה בשבבותיה דרב מלכיו, אנסביה איתתא וכתב לה ארבע מאה זוזי מנכסיה. אמר רבא: מאן חכים כרב מלכיו, דגברא רבה הוא. קסבר: אילו רצה שפחה לשמשו מי לא זבנינן ליה? כל שכן הכא, דאיכא תרתי.
Rava concludes from a woman's account that famine is like war because a wife may assume her abandoned husband could not have survived.

Yevamot 114b famine testimony

סבר רבא למימר רעבון אינו כמלחמה, דלא אמרה בדדמי. הדר אמר רבא: רעבון הרי הוא כמלחמה. דההיא דאתת לקמיה דרבא, אמרה ליה: ״בעלי מת ברעב״. אמר לה: שפיר עבדת דשיזבת נפשיך? סלקא דעתך דבההוא פורתא דנפפיתא דשבקת ליה הוה חיי? אמרה ליה: מר נמי ידע דכי האי גוונא לא חיי.
Rava supports reliance on names by citing two documents he enforced despite those names being common in Mehoza.

Yevamot 115b document identification

אמר רבא: מנא אמינא לה — דהנהו תרי שטרי דנפקי במחוזא וכתיב בהו: חבי בר ננאי וננאי בר חבי, ואגבי בהו רבא בר אבוה זוזי. והא חבי בר ננאי וננאי בר חבי במחוזא שכיחי טובא. ואביי?
Rava orders a borrower who claims to have repaid his debt to swear that he paid it.

Nedarim 25a debtor oath

לא, לאפוקי מקניא דרבא. דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי, אתא לקמיה דרבא. אמר ליה ללוה: זיל פרע לי. אמר ליה: פרעתיך. אמר ליה רבא: אם כן, זיל אישתבע ליה דפרעתיה.
Rava praises Rav Aha bar Rav Huna's wise act and explains that he treats annulment and dissolution as parallel disputes.

Nedarim 90a vow dissolution

ושרקיה טינא, ואתייה לקמיה דרב חסדא. אמר רבא: מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אי לאו דרב אחא בר רב הונא, דגברא רבה הוא. דקסבר דכי היכי דפליגי רבנן ורבי נתן בהפרה — הכי נמי פליגי בשאלה.
Rava permits the wife because an adulterer would have hidden rather than fled through the hedge.

Nedarim 91b suspected adultery

ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא. על אתא מריה דביתא, פרטיה נואף להוצא וערק. אמר רבא: איתתא שריא. אם איתא דעבד איסורא — ארכוסי הוה מירכס.
Rava rules in an incident that a woman's silence after money has already been given has no legal effect.

Kiddushin 12b betrothal consent

ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא, אמרו ליה: והא לית בה שוה פרוטה! אמר להו: תיקדוש בארבע זוזי דאית בה. שקלתה ואישתיקא. אמר רבא: הוה שתיקותא דלאחר מתן מעות, וכל שתיקותא דלאחר מתן מעות, לאו כלום היא.
Rava teaches publicly that a male convert may marry a priestly woman and a mamzeret, explaining that these rulings broaden his marriage options.

Kiddushin 73a convert marriage

דרש רבי זירא במחוזא: גר מותר בממזרת. רגמוה כולי עלמא באתרוגייהו. אמר רבא: מי איכא דדריש מילתא כי האי בדוכתא דשכיחי גיורי? דרש רבא במחוזא: גר מותר בכהנת. טענוה בשיראי. הדר דרש להו: גר מותר בממזרת. אמרו ליה: אפסידתא לקמייתא. אמר להו: דטבא לכו עבדי לכו, אי בעי מהכא נסיב ואי בעי מהכא נסיב.
Rava identifies Rav Sehora as an example of a teacher who made even a particular term understandable.

Bava Metzia 33a teachers

אמר רבא: כגון רב סחורה, דאסברן זוהמא ליסטרון. שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה ״אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון״.

28 more…

Rava recounts that while studying the chapter on deposits before Rav Nachman, he presented the case of a guardian who paid rather than swear and received no answer.

Bava Metzia 35a guardian payment

אמר רבא: הוה יתיבנא קמיה דרב נחמן, ופרקין ״המפקיד״ הוה, ואמרי ליה: שילם ולא רצה לישבע. ולא אהדר לי.
Rava asks how judges should decide a case in which deposited money was passed to the guardian's mother, placed in a basket, and stolen.

Bava Metzia 42a deposit liability

ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה, אשלמינהו לאימיה, ואותבינהו בקרטליתא, ואיגנוב. אמר רבא: היכי נדיינו דייני להאי דינא?
Rava cites Rabbi Chiyya bar Yosef's salt transaction to argue that the warning of divine retribution is pronounced as a curse rather than merely announced.

Bava Metzia 48b transaction repudiation

אמר רבא, מנא אמינא לה? דרבי חייא בר יוסף יהבו ליה זוזי אמלחא. לסוף אייקר מלחא. אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: זיל הב להו, ואי לא – קביל עליך ״מי שפרע״. ואי אמרת אודועי מודעינן ליה, רבי חייא בר יוסף בר אודועי הוא. ואלא מאי – מילט לייטינן ליה? רבי חייא בר יוסף אתי לקבולי עליה לטותא דרבנן?!
Rava rules that even one outstanding zuz is treated like the balance of the purchase price and prevents acquisition.

Bava Metzia 77b sales acquisition

ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה ופש ליה חד זוזא, וקא עייל ונפיק אזוזא. יתיב רב אשי וקא מעיין בה: כי האי גוונא מאי: קני או לא קני? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: זוזא כזוזי דמי, ולא קני.
Rava rules that when mice kill a borrowed cat, it is plainly a case of death through its work.

Bava Metzia 97a borrowed animal

ההוא גברא דשאיל שונרא מחבריה, חבור עליה עכברי וקטלוה. יתיב רב אשי וקמיבעיא ליה: כי האי גוונא מאי? כי מתה מחמת מלאכה דמי, או לא? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: גברא דנשי קטלוה – לא דינא ולא דיינא.
Rava jokingly says that he will be the latter of the two men whom Rav Hisda's daughter wants.

Bava Batra 12b marriage

תנוקת – מאי היא? כי הא דבת רב חסדא – הוה יתבה בכנפיה דאבוה, הוו יתבי קמיה רבא ורמי בר חמא. אמר לה: מאן מינייהו בעית? אמרה ליה: תרוייהו. אמר רבא: ואנא בתרא.
Rava claims responsibility for Rav Adda bar Abba's death because Rav Adda asserted precedence over Rava's attendant at the butcher.

Bava Batra 22a divine punishment

נח נפשיה דרב אדא בר אבא. רב יוסף אמר: אנא ענישתיה – דאנא לטייתיה. רב דימי מנהרדעא אמר: אנא ענישתיה, דאפסיד גרוגרות דידי. אביי אמר: אנא ענישתיה, דאמר להו לרבנן: אדמגרמיתו גרמי בי אביי, תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא. ורבא אמר: אנא ענישתיה, [דכי הוה אזיל לבי טבחא למשקל אומצא,] אמר להו לטבחי: אנא שקילנא …
נח נפשיה דרב אדא בר אבא. רב יוסף אמר: אנא ענישתיה – דאנא לטייתיה. רב דימי מנהרדעא אמר: אנא ענישתיה, דאפסיד גרוגרות דידי. אביי אמר: אנא ענישתיה, דאמר להו לרבנן: אדמגרמיתו גרמי בי אביי, תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא. ורבא אמר: אנא ענישתיה, [דכי הוה אזיל לבי טבחא למשקל אומצא,] אמר להו לטבחי: אנא שקילנא בישרא מיקמי שמעיה דרבא, דאנא עדיפנא מיניה.
Rava recounts that Nebuchadnezzar sent Nebuzaradan three hundred mule-loads of iron axes, all swallowed by a single gate of Jerusalem.

Sanhedrin 96b jerusalem siege

אמר רבא: טעון תלת מאה כודנייתא נרגא דפרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה נבוכדנצר לנבוזראדן. כולהו בלעתינהו חד דשא דירושלם, שנאמר: ״פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון״. בעי למיהדר, אמר: מסתפינא דלא ליעבדו בי כי היכי דעבדו בסנחריב.
Rava recounts how Rav Tavut convinced him that truth exists by describing a town whose inhabitants never lied and did not die prematurely.

Sanhedrin 97a truth

אמר רבא: מריש הוה אמינא, ליכא קושטא בעלמא. אמר לי ההוא מרבנן, ורב טבות שמיה – ואמרי לה רב טביומי שמיה – דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה. זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא, וקושטא שמיה, ולא הוו משני בדיבורייהו, ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה. נסיבי איתתא מינהון, והוו לי תרין בנין מי …
אמר רבא: מריש הוה אמינא, ליכא קושטא בעלמא. אמר לי ההוא מרבנן, ורב טבות שמיה – ואמרי לה רב טביומי שמיה – דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה. זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא, וקושטא שמיה, ולא הוו משני בדיבורייהו, ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה. נסיבי איתתא מינהון, והוו לי תרין בנין מינה.
Rava instructs his attendant Rav Elyakim to shut the doors so that people will not enter and cause a disturbance.

Avodah Zarah 58a study privacy

איקלע רב הונא בריה דרב נחמן למחוזא, אמר ליה רבא לרב אליקים שמעיה: טרוק גלי, דלא ניתו אינשי דניטריד.
Rava recounts that when he came to Pumbedita, Nahmani surrounded him with teachings and a mishnah supporting prohibition.

Avodah Zarah 58a wine prohibition

אמר רבא: כי אתאי לפומבדיתא, אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא דאסיר.
Rava answers amen to a curse that the hostile eye of Bar Sheshakh should burst, and his eye bursts.

Avodah Zarah 65a curse

עד דיתבי, אתא ההוא פריסתקא דמלכא, אמר ליה: קום, דקבעי לך מלכא. כי נפיק ואזיל, אמר ליה: עינא דבעי למיחזי לכו בישותא תיפקע. אמר ליה רבא: אמן. פקע עיניה דבר שישך.
Rava permits barrels opposite a door crack through which a gentile could be watched but prohibits those to either side.

Avodah Zarah 70a gentile wine

ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל, על גוי אחדה לדשא באפיה, והוה ביזעא בדשא, אישתכח גוי דקאי ביני דני. אמר רבא: כל דלהדי ביזעא — שרי, דהאי גיסא והאי גיסא — אסיר.
Rava permits the wine because the gentile fears that the Jewish resident may have returned first and be watching.

Avodah Zarah 70a gentile wine

ההוא חמרא דישראל, דהוה יתיב בביתא, דהוה דייר ישראל בעליונה וגוי בתחתונה. שמעו קל תיגרא, נפקי, קדים אתא גוי אחדה לדשא באפיה. אמר רבא: חמרא שרי, מימר אמר: כי היכי דקדים אתאי אנא, קדים ואתא ישראל ויתיב בעליונה וקא חזי לי.
Rava permits the wine if the gentile found among the barrels would be treated as a thief, but otherwise prohibits it.

Avodah Zarah 70a gentile wine

ההוא אושפיזא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל, אישתכח גוי דהוה יתיב בי דני. אמר רבא: אם נתפס עליו כגנב — שרי, ואי לא — אסיר.
Rava prohibits the wine if the gentile can offer an excuse for being among the barrels and permits it if he cannot.

Avodah Zarah 70a gentile wine

ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא, אישתכח גוי דהוה קאים בי דני. אמר רבא: אי אית ליה לאישתמוטי — חמרא אסיר, ואי לא — חמרא שרי. מיתיבי: ננעל הפונדק, או שאמר לו: ״שמור״ — אסור. מאי לאו אף על גב דלית ליה לאישתמוטי? לא, בדאית ליה לאישתמוטי.
Rava permits wine left with a gentile when the Jew goes to synagogue because the gentile expects him to return soon.

Avodah Zarah 70a gentile wine

ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי וקא שתו חמרא, שמע ישראל קל צלויי בי כנישתא, קם ואזל. אמר רבא: חמרא שרי, מימר אמר: השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי.
Rava permits wine left with a gentile on a boat because the gentile expects the Jew to remember it and return.

Avodah Zarah 70a gentile wine

ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי בארבא, שמע ישראל קל שיפורי דבי שימשי, נפק ואזל. אמר רבא: חמרא שרי, מימר אמר: השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי.
Rava transmits Isur the Convert's recollection that gentiles thought Jews violated Shabbat because they did not know Jews may carry a found purse in increments under four cubits.

Avodah Zarah 70a shabbat carrying

ואי משום שבתא, האמר רבא: אמר לי איסור גיורא, כי הוינן בארמיותן אמרינן: יהודאי לא מנטרי שבתא, דאי מנטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקא. ולא ידענא דסבירא לן כרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: המוצא כיס בשבת מוליכו פחות פחות מארבע אמות.
Rava permits the wine because the hiding gentile fears that a Jew may also be hiding nearby and watching him.

Avodah Zarah 70a gentile wine

ההוא אריא דהוה נהים במעצרתא, שמע גוי, טשא ביני דני. אמר רבא: חמרא שרי, מימר אמר: כי היכי דטשינא אנא, איטשא נמי ישראל אחוריי וקא חזי לי.
Rava permits barrels opened by thieves because most thieves in that place are Jewish.

Avodah Zarah 70a gentile wine

הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא, ופתחו חביתא טובא. אמר רבא: חמרא שרי. מאי טעמא? רובא גנבי ישראל נינהו. הוה עובדא בנהרדעא, ואמר שמואל: חמרא שרי.
Rava permits the wine despite a girl found among the barrels holding foam because she may have taken it from a barrel's exterior.

Avodah Zarah 70b gentile wine

ההיא רביתא דאישתכח דהות בי דני, והות נקיטא אופיא בידה, אמר רבא: חמרא שרי, אימר מגבה דחביתא שקלתיה, ואף על גב דליכא תו, אימר אתרמויי אתרמי לה.
Rava asks how to handle a goose whose neck is issuing blood.

Chullin 28a bird slaughter

מאי? תא שמע: דההוא בר אווזא דהוה בי רבא, אתא כי ממסמס קועיה דמא. אמר רבא: היכי נעביד?
Rava applies the stringencies of Rav and Samuel and declares an ox whose slaughter began at the upper esophagus to be a tereifa.

Chullin 43b esophagus slaughter

ההוא תורא דהוה לבני רב עוקבא, דאתחיל ביה שחיטה בתורבץ הוושט, וגמר בוושט. אמר רבא: רמינא עליה חומרי דרב וחומרי דשמואל, וטריפנא ליה.
Rava begins recounting what occurred when he walked behind Rav Nahman in the marketplace.

Chullin 48a rabbinic conduct

אמר רבא: כי הוה מסגינן בתריה דרב נחמן בשוקא
Rava praises Rav Hinena's permission of a young bird that fell into a vessel of kamka because the condiment is eaten on account of its salt.

Chullin 112a prohibited mixtures

ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא, שרייה רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא. אמר רבא: מאן חכים למישרי כי האי גוונא, אי לאו רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא? קסבר: כי אמר שמואל ״מליח הרי הוא כרותח״, הני מילי היכא דאינו נאכל מחמת מלחו, אבל האי כותחא הרי נאכל מחמת מלחו.
Rava tells his attendant to obtain the priestly gifts for them because he wants to eat tongue with mustard.

Chullin 133a priestly gifts

רבא ורב ספרא איקלעו לבי מר יוחנא בריה דרב חנא בר אדא, ואמרי לה לבי מר יוחנא בריה דרב חנא בר ביזנא. עביד להו עגלא תילתא, אמר ליה רבא לשמעיה: זכי לן מתנתא, דבעינא למיכל לישנא בחרדלא.
Rava initially permits circumcision on Shabbat, then recalls the questioner to investigate the unusual circumstances of the case.

Niddah 42b sabbath circumcision

וכי ההוא דאתא לקמיה דרבא, אמר ליה: מהו לממהל בשבתא? אמר ליה: שפיר דמי. בתר דנפק, אמר רבא: סלקא דעתך דההוא גברא לא ידע דשרי לממהל בשבתא?! אזל בתריה, אמר ליה: אימא לי איזי, גופא דעובדא היכי הוה?

Counsel & Remedies (13)

Rava attributes crowding at Torah lectures, weary knees, worn rabbinic garments, and bruised feet to demons.

Berakhot 6a demons

אמר רבא: האי דוחקא דהוי בכלה — מנייהו הוי. הני ברכי דשלהי — מנייהו. הני מאני דרבנן דבלו — מחופיא דידהו. הני כרעי דמנקפן — מנייהו.
Rava teaches from a verse that an interpretation affects a dream only when it accords with the dream's content.

Berakhot 55b dream interpretation

אטו ״כל החלומות הולכים אחר הפה״ קרא הוא? אין — וכדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה? — שנאמר: ״ויהי כאשר פתר לנו כן היה״. אמר רבא: והוא דמפשר ליה מעין חלמיה, שנאמר ״איש כחלמו פתר״.
Rava observes that people are not shown impossible things in dreams, such as a golden palm or an elephant passing through a needle's eye.

Berakhot 55b dreams

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו. שנאמר: ״אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו״. ואיבעית אימא מהכא: ״ורעיוני לבבך תנדע״. אמר רבא: תדע, דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא.
Rava interprets seeing a well in a dream as signifying literal life.

Berakhot 56b dreams

אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום — רואה שלום, שנאמר: ״ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים״. רבי נתן אומר: מצא תורה — שנאמר: ״כי מצאי מצא חיים״, וכתיב הכא: ״באר מים חיים״. רבא אמר: חיים ממש.
Rava says one does not wipe with the right hand because the Torah was given with the right hand.

Berakhot 62a toilet conduct

מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל? אמר רבא: מפני שהתורה ניתנה בימין, שנאמר: ״מימינו אש דת למו״. רבה בר בר חנה אמר: מפני שהיא קרובה לפה. ורבי שמעון בן לקיש אמר: מפני שקושר בה תפילין. רב נחמן בר יצחק אמר: מפני שמראה בה טעמי תורה.
Rava teaches that a good dream, like a matter of law, should arise from the joy of a mitzvah.

Shabbat 30b dreams

״ושבחתי אני את השמחה״ — שמחה של מצוה. ״ולשמחה מה זה עושה״ — זו שמחה שאינה של מצוה. ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר: ״ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'״. אמר רב יהודה …
״ושבחתי אני את השמחה״ — שמחה של מצוה. ״ולשמחה מה זה עושה״ — זו שמחה שאינה של מצוה. ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר: ״ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'״. אמר רב יהודה: וכן לדבר הלכה. אמר רבא: וכן לחלום טוב.
Rava prescribes wax and resin as a dressing for a wound.

Shabbat 133b wound treatment

ונותנין עליה איספלנית. אמר אביי, אמרה לי אם: איספלניתא דכולהון כיבי — שב מאני תרבא, וחדא קירא. רבא אמר: קירא וקלבא.
Rava teaches that invested money provides daily meat and wine, while money invested in land yields meager fare, sleeplessness, and quarrels.

Yevamot 63a commerce

רב על לביני שיבלי, חזנהו דקא נייפן, אמר להו: אי נייפת — איתנופי. הפוכי בעיסקא טב מינך. אמר רבא: מאה זוזי בעיסקא — כל יומא בשרא וחמרא, מאה זוזי בארעא — מילחא וחפורה. ולא עוד אלא מגניא ליה אארעא, ומרמיא ליה תיגרי.
Rava reports that Rav Hisda's daughter compared the sensation to a lancet cut.

Ketubot 39b physical pain

והא קא חזינן דאית לה? אמר אביי: אמרה לי אם, כמיא חמימי על רישיה דקרחא. רבא אמר: אמרה לי בת רב חסדא: כי ריבדא דכוסילתא. רב פפא אמר: אמרה לי בת אבא סוראה: כי נהמא אקושא בחינכי.
Rava says that fever would be beneficial were it not the agent of the Angel of Death.

Nedarim 41a fever

משום דרב יהודה, דאמר רב יהודה: דיבורא קשיא לעינא ומעלי לאישתא. אמר רבא: האי אישתא, אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא, מעלי
Rava asks Rabbah bar Mari whether it is proper to tell a king that another's name and throne should surpass his.

Sanhedrin 105b royal etiquette

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: כתיב ״ייטב אלהים את שם שלמה משמך ויגדל [את] כסאו מכסאך״. אורח ארעא למימרא ליה למלכא הכי? אמר ליה: מעין קאמרה ליה.
Rava identifies a temple swelling as a herald of fever and prescribes cutting it crosswise unless its head has turned white.

Avodah Zarah 28a medical treatment

אמר רבא: האי סימטא פרוונקא דאשתא היא, מאי אסותא? למחייה שיתין איתקוטלי, וליקרעיה שתי וערב, והני מילי דלא חיור רישיה, אבל חיור רישיה לית לן בה.
Rava transmits a physician's warning that liquids harm the ear except kidney fluid and prescribes applying lukewarm fluid from a goat kidney.

Avodah Zarah 28b ear treatment

רבי אבהו חש באודניה, אורי ליה רבי יוחנן, ואמרי ליה בי מדרשא. מאי אורי ליה? כי הא דאמר אביי: אמרה לי אם — לא איברי כולייתא אלא לאודנא. ואמר רבא: אמר לי מניומי אסיא — כולהו (שקיינו) [שקייני] קשו לאודנא, לבר ממיא דכולייתא. לייתי כולייתא דברחא קרחא, וליקרעיה שתי וערב, ולינח אמללא דנורא, והנהו מיא דנפקי …
רבי אבהו חש באודניה, אורי ליה רבי יוחנן, ואמרי ליה בי מדרשא. מאי אורי ליה? כי הא דאמר אביי: אמרה לי אם — לא איברי כולייתא אלא לאודנא. ואמר רבא: אמר לי מניומי אסיא — כולהו (שקיינו) [שקייני] קשו לאודנא, לבר ממיא דכולייתא. לייתי כולייתא דברחא קרחא, וליקרעיה שתי וערב, ולינח אמללא דנורא, והנהו מיא דנפקי מיניה לישדינהו באודניה — לא קרירי ולא חמימי, אלא פשורי.

In Their Own Words (1)

Rava declares himself ready for questions but responds by questioning whether apples may be used for an eruv.

Eruvin 29a eruv food

אמר רבא: הריני כבן עזאי בשוקי טבריא. אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: תפוחים בכמה? אמר ליה: וכי מערבין בתפוחים?