teachings · P0212

Teachings of Rava רבא

Full mined-dicta list for Rava — see the profile for who, when, and how we know.

3360 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Bavli 3351 · Aggadah 9) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

אמר רבא×2111 רבא אמר×608 אמר ליה רבא×304 משמיה דרבא×140 בעי רבא×93 דרש רבא×52 מתיב רבא×47 רבא אומר×5

Berakhot (90)

Berakhot 3b אמר רבא aggada exegesis twilight
Rava explains that there are two transitions called twilight: night departing before day and day departing before night.

אלא אמר רבא: תרי נשפי הוו — נשף ליליא ואתי יממא, נשף יממא ואתי ליליא.
Berakhot 5a אמר רבא attribution uncertain: or Rav Chisda aggada exegesis suffering
Rava teaches that one who suffers should examine his deeds and, finding no fault, attribute the suffering to neglect of Torah study.

אמר רבא, ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו — יפשפש במעשיו, שנאמר: ״נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד ה'״. פשפש ולא מצא — יתלה בבטול תורה, שנאמר: ״אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו״.
Berakhot 5a אמר רבא aggada exegesis suffering
Rava transmits Rav Huna's teaching that God crushes with suffering those whom He desires.

אמר רבא, אמר רב סחורה, אמר רב הונא: כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו — מדכאו ביסורין, שנאמר: ״וה' חפץ דכאו החלי״.
Berakhot 6a אמר רבא aggada other demons
Rava attributes crowding at Torah lectures, weary knees, worn rabbinic garments, and bruised feet to demons.

אמר רבא: האי דוחקא דהוי בכלה — מנייהו הוי. הני ברכי דשלהי — מנייהו. הני מאני דרבנן דבלו — מחופיא דידהו. הני כרעי דמנקפן — מנייהו.
Berakhot 6b אמר רבא aggada maxim torah study
Rava teaches that the reward of learning a tradition is the reasoning gained from it.

אמר רבא: אגרא דשמעתא — סברא.
Berakhot 8a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue synagogue teachings
Rava asks Rafram bar Pappa to relate the fine teachings about the synagogue that he reported in Rav Hisda's name.

אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא.
Berakhot 11b אמר רבא halacha ruling creation blessings
Rava explains that the blessing mentions day at night and night by day.

אלא אמר רבא: כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום.
Berakhot 11b רבא אמר halacha dispute torah blessings
Rava rules that the Torah blessing is required even for Talmud study.

ורבא אמר: אף לתלמוד צריך (לחזור ולברך) [לברך].
Berakhot 12b אמר רבא halacha ruling praying for sage
Rava rules that one must make himself ill with concern when the endangered person is a Torah scholar.

אמר רבא: אם תלמיד חכם הוא, צריך שיחלה עצמו עליו.
Berakhot 13b אמר רבא halacha ruling shema intention
Rava rules in accordance with Rabbi Meir that intent is required through the first verse of Shema.

תנו רבנן: ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״ — עד כאן צריכה כוונת הלב, דברי רבי מאיר. אמר רבא: הלכה כרבי מאיר.
Berakhot 15a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue morning worship
Rava suggests that one who washes, dons phylacteries, recites Shema, and prays is regarded as though he immersed.

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנפנה, ונוטל ידיו, ומניח תפילין, וקורא קריאת שמע, ומתפלל — מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב: ״ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'״. אמר ליה רבא: לא סבר לה מר כאילו טבל, דכתיב: ״ארחץ [בנקיון]״ — ולא כתב ״ארחיץ [כפי]״.
Berakhot 19b אמר רבא halacha ruling tent impurity
Rava rules that under Torah law a tent with a handbreadth of interior space blocks impurity, while one without it does not.

כדרבא. דאמר רבא: דבר תורה, אהל, כל שיש בו חלל טפח — חוצץ בפני הטומאה. ושאין בו חלל טפח — אינו חוצץ בפני הטומאה.
Berakhot 20b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue women's obligations
Rava objects that the source calls the obligation biblical and questions imposing every positive commandment on women rabbinically.

אמר ליה רבא: והא ״דבר תורה״ קאמר. ועוד, כל מצות עשה נחייבינהו מדרבנן!
Berakhot 20b אמר רבא halacha exegesis shabbat kiddush
Rava derives from the pairing of remembering and guarding Shabbat that women obligated to guard it are also obligated to remember it.

אלא אמר רבא: אמר קרא ״זכור ושמור״ — כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה. והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה, איתנהו בזכירה.
Berakhot 22b אמר רבא halacha ruling ritual immersion
Rava explains the immersion requirements for healthy and sick men after intentional or involuntary seminal emission.

אמר רבא: נהי דתקן עזרא טבילה, נתינה מי תקן?! והאמר מר עזרא תקן טבילה לבעלי קריין. אלא אמר רבא: עזרא תקן טבילה לבריא המרגיל ארבעים סאה. ואתו רבנן והתקינו לבריא לאונסו תשעה קבין. ואתו אמוראי וקא מיפלגי בחולה, מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל, וחולה לאונסו — כבריא לאונסו, ומר סבר לבריא המרגיל ארבעים סאה …
אמר רבא: נהי דתקן עזרא טבילה, נתינה מי תקן?! והאמר מר עזרא תקן טבילה לבעלי קריין. אלא אמר רבא: עזרא תקן טבילה לבריא המרגיל ארבעים סאה. ואתו רבנן והתקינו לבריא לאונסו תשעה קבין. ואתו אמוראי וקא מיפלגי בחולה, מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל, וחולה לאונסו — כבריא לאונסו, ומר סבר לבריא המרגיל ארבעים סאה, וחולה המרגיל כבריא לאונסו — תשעה קבין. אבל לחולה לאונסו פטור מכלום.
Berakhot 22b אמר רבא halacha ruling ritual immersion
Rava rules that intentional emission requires forty seahs, involuntary emission by a healthy man requires nine kavs, and an involuntary emission by a sick man requires nothing.

אמר רבא הלכתא: בריא המרגיל וחולה המרגיל — ארבעים סאה. ובריא לאונסו — תשעה קבין. אבל לחולה לאונסו — פטור מכלום.
Berakhot 22b אמר רבא halacha dispute prayer cleanliness
Rava rules that one who prayed where excrement was present has offered an abominable prayer.

היה מתפלל ומצא צואה במקומו, אמר רבה: אף על פי שחטא — תפלתו תפלה. מתקיף ליה רבא: והא: ״זבח רשעים תועבה״! אלא אמר רבא: הואיל וחטא, אף על פי שהתפלל — תפלתו תועבה.
Berakhot 23a אמר רבא aggada exegesis repentance
Rava interprets the verse as urging people to heed sages who bring an offering and repent after sinning, unlike fools who offer sacrifices without repenting.

ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב: ״שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים״? שמור עצמך שלא תחטא, ואם תחטא — הבא קרבן לפני. ״וקרוב לשמע דברי חכמים״, אמר רבא: הוי קרוב לשמוע דברי חכמים, שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה. ״מתת הכסילים זבח״ — אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן, ואין עושים תש …
ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב: ״שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים״? שמור עצמך שלא תחטא, ואם תחטא — הבא קרבן לפני. ״וקרוב לשמע דברי חכמים״, אמר רבא: הוי קרוב לשמוע דברי חכמים, שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה. ״מתת הכסילים זבח״ — אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן, ואין עושים תשובה.
Berakhot 23b אמר רבא halacha story tefillin guarding
Rava recounts that Rav Nahman entrusted them with an aggadic book but kept his tefillin with him because the sages permitted guarding them personally.

נינטרן. אמר רבא: כי הוה אזלינן בתריה דרב נחמן, כי הוה נקיט ספרא דאגדתא — יהיב לן, כי הוה נקיט תפילין — לא יהיב לן, אמר: הואיל ושרונהו רבנן, נינטרן.
Berakhot 23b אמר רבא halacha ruling unclear
Rava rules that the law follows Shmuel despite a baraita that refutes his position.

אמר רבא: אף על גב דתניא תיובתא דשמואל, הלכתא כוותיה. מאי טעמא?
Berakhot 24a אמר רבא halacha dialogue legal precedent
Rava is cited as ruling that Shmuel's position remains law despite a refutation.

אמר ליה רב כהנא לרב אשי: התם אמר רבא: אף על גב דתיובתא דשמואל, הלכתא כוותיה דשמואל. הכא מאי? אמר ליה: אטו כולהו בחדא מחתא מחתינהו? אלא היכא דאיתמר — איתמר, והיכא דלא איתמר — לא איתמר.
Berakhot 25a אמר רבא halacha exegesis shema cleanliness
Rava explains Rav Huna's permission to recite Shema with excrement on one's body or a hand in a privy from the verse that every soul praises God.

אתמר: צואה על בשרו, או ידו מונחת בבית הכסא, רב הונא אמר: מותר לקרות קריאת שמע. רב חסדא אמר: אסור לקרות קריאת שמע. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא — דכתיב: ״כל הנשמה תהלל יה הללויה״.
Berakhot 25a אמר רבא halacha ruling shema cleanliness
Rava rules that one may not recite Shema facing human excrement or the excrement of pigs and of dogs used in tanning.

אמר רבא: לית הלכתא כי הא מתניתא בכל הני שמעתתא, אלא כי הא דתניא: לא יקרא אדם קריאת שמע לא כנגד צואת אדם, ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת כלבים בזמן שנתן עורות לתוכן.
Berakhot 25a רבא אמר halacha dispute shema cleanliness
Rava prohibits reciting Shema while excrement is passing by.

אתמר: צואה עוברת — אביי אמר: מותר לקרות קריאת שמע. רבא אמר: אסור לקרות קריאת שמע.
Berakhot 25a רבא אמר halacha exegesis camp cleanliness
Rava distinguishes a fixed place outside the camp from the requirement that one's present camp be holy.

ורבא אמר לך: התם בקביעותא תליא מילתא, דכתיב ״בדד ישב מחוץ למחנה מושבו״. הכא, ״והיה מחניך קדוש״ אמר רחמנא, והא ליכא.
Berakhot 25a אמר רבא halacha ruling shema cleanliness
Rava rules that clay-dry excrement remains forbidden and urine remains forbidden while it can still moisten something.

מאי הוי עלה? אתמר: צואה כחרס, אמימר אמר אסורה, ומר זוטרא אמר מותרת. אמר רבא: הלכתא: צואה כחרס אסורה, ומי רגלים כל זמן שמטפיחין.
Berakhot 25b רבא אמר halacha dispute nudity
Rava permits one's heel to see or, in one version, touch one's nakedness because the Torah was not given to angels.

אתמר: עקבו רואה את הערוה מותר, נוגע — אביי אמר: אסור, ורבא אמר: מותר. רב זביד מתני לה להא שמעתא הכי. רב חיננא בריה דרב איקא מתני לה הכי: נוגע — דברי הכל אסור, רואה — אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר: לא נתנה תורה למלאכי השרת. והלכתא נוגע — אסור, רואה — מותר.
Berakhot 25b אמר רבא halacha exegesis shema cleanliness
Rava permits reciting Shema facing covered excrement in glass but prohibits doing so facing visible nakedness in glass.

אמר רבא: צואה בעששית, מותר לקרות קריאת שמע כנגדה. ערוה בעששית, אסור לקרות קריאת שמע כנגדה. צואה בעששית מותר לקרות קריאת שמע כנגדה דצואה בכיסוי תליא מילתא, והא מיכסיא. ערוה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה, ״ולא יראה בך ערות דבר״ אמר רחמנא. והא קמיתחזיא.
Berakhot 25b אמר רבא halacha ruling shema cleanliness
Rava requires thick saliva to nullify excrement and permits covering excrement in a depression with one's sandal before reciting Shema.

אמר אביי: צואה כל שהו, מבטלה ברוק. אמר רבא: וברוק עבה. אמר רבא: צואה בגומא — מניח סנדלו עליה, וקורא קריאת שמע. בעא מר בריה דרבינא: צואה דבוקה בסנדלו — מאי? תיקו.
Berakhot 25b אמר רבא halacha dispute spatial partitions
Rava defines the legal effects of gaps below three handbreadths, at ten handbreadths, and between those measures, and rejects Rabbi Shimon ben Elazar's ruling.

אמר רבא: הלכתא, פחות משלשה כלבוד דמי. עשרה — רשותא אחריתי היא. משלשה עד עשרה — היינו דבעא מיניה רב יוסף מרב הונא ולא פשט ליה. אמר רב: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. וכן אמר באלי אמר רב יעקב ברה דבת שמואל: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. ורבא אמר: אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
Berakhot 25b אמר רבא halacha other unclear
Rava's statement is preserved only as the fragment 'a cloak.'

אמר אביי: לא שנו אלא בכלי שאינו כליין, אבל בכלי שהוא כליין — אפילו עשרה מאני כחד מאנא דמי. אמר רבא: גלימא
Berakhot 26a אמר רבא halacha ruling prayer cleanliness
Rava transmits that the four-cubit distance applies behind a person, while excrement ahead must be kept beyond sight, including for prayer.

כמה ירחיק מהן ומן הצואה — ארבע אמות. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: לא שנו אלא לאחוריו, אבל לפניו — מרחיק מלא עיניו, וכן לתפלה.
Berakhot 26a אמר רבא halacha ruling privies
Rava rules that Persian privies are considered sealed even when they contain excrement.

אמר רבא: הני בתי כסאי דפרסאי אף על גב דאית בהו צואה — כסתומין דמו.
Berakhot 27b אמר רבא halacha ruling shabbat bathing
Rava explains that Rabbi entered the bathhouse only to sweat and did so before the relevant decree.

ומי בדיל? והאמר רבי אבין: פעם אחת התפלל רבי של שבת בערב שבת, ונכנס למרחץ, ויצא ושנה לן פרקין, ועדיין לא חשכה! אמר רבא: ההוא דנכנס להזיע, וקודם גזירה הוה.
Berakhot 27b רבא אמר halacha dispute evening prayer
Rava rules that the evening prayer is optional.

כמאן דאמר, תפלת ערבית רשות. דאמר רב יהודה אמר שמואל: תפלת ערבית: רבן גמליאל אומר חובה, רבי יהושע אומר רשות. אמר אביי: הלכה כדברי האומר חובה. ורבא אמר: הלכה כדברי האומר רשות.
Berakhot 28b אמר רבא halacha ruling prayer bowing
Rava requires one unable to bow fully to strain himself and appear as though he is bowing.

עולא אמר: עד כדי שיראה איסר כנגד לבו. רבי חנינא אמר: כיון שנענע ראשו — שוב אינו צריך. אמר רבא: והוא דמצער נפשיה, ומחזי כמאן דכרע.
Berakhot 29a רבא אמר aggada dispute righteousness
Rava distinguishes Yannai from Yohanan, describing Yannai as wicked from the outset and Yohanan as righteous from the outset.

אמר אביי: הוא ינאי, הוא יוחנן. רבא אמר: ינאי לחוד ויוחנן לחוד, ינאי — רשע מעיקרו, ויוחנן — צדיק מעיקרו. הניחא לאביי, אלא לרבא קשיא.
Berakhot 30a אמר רבא attribution uncertain: or רבי יהושע בן לוי halacha ruling unclear
Rava rules that the law follows Rabbi Yehuda HaNasi.

אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי.
Berakhot 31a רבא אמר halacha ruling tithes
Rava endorses Rav Hoshaya's ruling that one may bring grain inside with its chaff so an animal may eat it without tithing.

רבא אמר, כי הא דרב הושעיא, דאמר רב הושעיא: מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא בהמתו אוכלת, ופטורה מן המעשר.
Berakhot 32a רבא אמר aggada exegesis moses prayer
Rava interprets Moses' entreaty as releasing God from a vow through the principle that others may annul a person's vow.

״ויחל משה את פני ה'״, אמר רבי אלעזר: מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא, עד שהחלהו. ורבא אמר: עד שהפר לו נדרו. כתיב הכא: ״ויחל״, וכתיב התם: ״לא יחל דברו״, ואמר מר: הוא אינו מיחל, אבל אחרים מחלין לו.
Berakhot 32a אמר רבא aggada exegesis divine mercy
Rava transmits that Moses caused the divine attribute of mercy to rest upon Israel.

אמר רבא אמר רב יצחק: מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים.
Berakhot 32a אמר רבא aggada exegesis moses prayer
Rava transmits that God told Moses that his words had given God life.

״ואולם חי אני״, אמר רבא אמר רב יצחק: מלמד שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, החייתני בדבריך.
Berakhot 33a אמר רבא halacha ruling prayer omissions
Rava teaches that omitted rain references require repeating prayer, while omitted Havdalah does not because it can be recited over a cup.

אמר רבא, ומותבינן אשמעתין: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים — מחזירין אותו, והבדלה ב״חונן הדעת״ — אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה על הכוס.
Berakhot 35a אמר רבא halacha ruling blessings
Rava instructs a person to study blessings with a sage beforehand so as not to misuse consecrated benefit.

ילך אצל חכם?! מאי עביד ליה? הא עבד ליה איסורא! אלא אמר רבא: ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה.
Berakhot 36a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue food blessings
Rava tells Rav Nahman not to dispute Rav Yehuda's ruling that olive oil retains its identity and receives the blessing for tree fruit.

אמר ליה רבא לרב נחמן: לא תפלוג עליה דרב יהודה, דרבי יוחנן ושמואל קיימי כוותיה. דאמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו ״בורא פרי העץ״. אלמא: אף על גב דאשתני — במלתיה קאי. הא נמי, אף על גב דאשתני — במלתיה קאי.
Berakhot 36b אמר רבא halacha ruling fruit guards
Rava states that a part is deemed a fruit's protective guard only when it exists both while attached and after detachment.

אמר רבא: היכא אמרינן דנעשה שומר לפרי — היכא דאיתיה בין בתלוש בין במחובר, הכא במחובר — איתיה, בתלוש — ליתיה.
Berakhot 36b אמר רבא halacha ruling fruit guards
Rava states that a part is deemed a fruit's protective guard only if it remains when the fruit ripens.

אלא אמר רבא: היכא אמרינן דנעשה להו שומר לפירי — היכא דאיתיה בשעת גמר פירא, האי קפרס ליתיה בשעת גמר פירא.
Berakhot 36b אמר רבא halacha ruling fruit guards
Rava states that a part is deemed a fruit's protective guard only when removing it would cause the fruit to die.

אלא אמר רבא: היכא אמרינן דהוי שומר לפרי — היכא דכי שקלת ליה לשומר מיית פירא. הכא כי שקלת ליה — לא מיית פירא.
Berakhot 36b רבא אמר halacha dispute peppers
Rava says no blessing is recited over dry peppers and exempts one who chews peppers or ginger on Yom Kippur.

פלפלי, רב ששת אמר: ״שהכל״, רבא אמר: לא כלום. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כס פלפלי ביומא דכפורי — פטור, כס זנגבילא ביומא דכפורי — פטור.
Berakhot 36b אמר רבא halacha ruling ginger
Rava permits fresh imported ginger and requires the blessing for produce of the ground over it.

אמרי ליה רבנן למרימר: כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור? והא אמר רבא: האי המלתא דאתיא מבי הנדואי — שריא, ומברכינן עלה ״בורא פרי האדמה״. לא קשיא: הא ברטיבתא, הא ביבשתא.
Berakhot 37b אמר רבא halacha ruling food blessings
Rava ultimately rules that both flour-rich and honey-rich porridge receive the blessing for grain foods because each contains one of the five grains.

אמר רבא: האי ריהטא דחקלאי דמפשי ביה קמחא, מברך ״בורא מיני מזונות״. מאי טעמא? — דסמידא עיקר. דמחוזא, דלא מפשי ביה קמחא, מברך עליו ״שהכל נהיה בדברו״. מאי טעמא? — דובשא עיקר. והדר אמר רבא: אידי ואידי, ״בורא מיני מזונות״. דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: כל שיש בו מחמשת המינים מברכין עליו ״בורא מיני מזונות״.
Berakhot 37b אמר רבא halacha ruling bread blessing
Rava conditions the bread blessing over a cooked bread mixture on its retaining the appearance of bread.

מאי הוה עלה? אמר רב ששת: האי חביצא, אף על גב דלית ביה פרורין כזית — מברך עליו ״המוציא לחם מן הארץ״. אמר רבא: והוא דאיכא עליה תוריתא דנהמא.
Berakhot 38a אמר רבא halacha exegesis bread blessing
Rava explains that all agree the unprefixed form means God brought forth bread, while they dispute whether the prefixed form refers to past or future action.

שעל הפת הוא אומר ״המוציא״ וכו'. תנו רבנן: מה הוא אומר? — ״המוציא לחם מן הארץ״. רבי נחמיה אומר: ״מוציא לחם מן הארץ״. אמר רבא: ב״מוציא״ כולי עלמא לא פליגי דאפיק משמע, דכתיב: ״אל מוציאם ממצרים״. כי פליגי ב״המוציא״, רבנן סברי המוציא דאפיק משמע, דכתיב: ״המוציא לך מים מצור החלמיש״. ורבי נחמיה סבר המוציא ד …
שעל הפת הוא אומר ״המוציא״ וכו'. תנו רבנן: מה הוא אומר? — ״המוציא לחם מן הארץ״. רבי נחמיה אומר: ״מוציא לחם מן הארץ״. אמר רבא: ב״מוציא״ כולי עלמא לא פליגי דאפיק משמע, דכתיב: ״אל מוציאם ממצרים״. כי פליגי ב״המוציא״, רבנן סברי המוציא דאפיק משמע, דכתיב: ״המוציא לך מים מצור החלמיש״. ורבי נחמיה סבר המוציא דמפיק משמע, שנאמר: ״המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים״.
Berakhot 39b אמר רבא halacha ruling bread blessing
Rava rules that one recites the blessing before breaking the bread.

אלא אמר רבא: מברך ואחר כך בוצע.
Berakhot 43b אמר רבא halacha dialogue fragrance blessings
Rava is cited as ruling that the law follows Beit Hillel regarding the order of blessings over oil and myrtle.

רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא. אייתו לקמייהו שמן והדס. שקל רב פפא בריך אהדס ברישא, והדר בריך אשמן. אמר ליה: לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע? אמר ליה: הכי אמר רבא: הלכה כבית הלל. ולא היא, לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד.
Berakhot 44b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue meat selection
Rava tells his attendant to bring him meat from near the animal's place of slaughter.

כל הקרוב לנפש משיב את הנפש, אמר רב אחא בר יעקב: עונקא. אמר ליה רבא לשמעיה: כי מייתית לי אומצא דבשרא, טרח ואייתי לי מהיכא דמקרב לבי ״ברוך״.
Berakhot 44b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue turnips
Rava tells his attendant that when turnips are available he need not ask what accompaniment to use for bread.

אוי לו לבית שהלפת עוברת בתוכו, איני?! והא אמר ליה רבא לשמעיה: כי חזית ליפתא בשוקא לא תימא לי ״במאי כרכת ריפתא״!
Berakhot 44b רבא אמר aggada dispute turnips
Rava says the woe associated with turnips applies when they are eaten without wine.

אמר אביי: מבלי בשר. ורבא אמר: מבלי יין. איתמר רב אמר: מבלי בשר. ושמואל אמר: מבלי עצים. ורבי יוחנן אמר: מבלי יין.
Berakhot 44b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue turnips
Rava tells Rav Pappa that his community tempers turnips with meat and wine and asks how Rav Pappa's community tempers them with little wine.

אמר ליה רבא לרב פפא: סודני, אנן תברינן לה בבשרא וחמרא, אתון דלא נפיש לכו חמרא במאי תבריתו לה? אמר ליה: בציבי, כי הא דביתהו דרב פפא בתר דמבשלא לה, תברא לה בתמנן אופי פרסייתא.
Berakhot 45b אמר רבא halacha ruling zimmun
Rava rules that when three ate together one diner pauses for two diners' zimmun, but two do not pause for one.

אמר רבא: הא מילתא אמריתא אנא, ואיתמרה משמיה דרבי זירא כוותי: שלשה שאכלו כאחת, אחד מפסיק לשנים, ואין שנים מפסיקין לאחד.
Berakhot 47b רבא אמר halacha dispute zimmun
Rava holds that even an unlearned Samaritan may be included because Samaritans carefully tithe as required by the written Torah.

אביי אמר בכותי חבר. רבא אמר: אפילו תימא בכותי עם הארץ, והכא בעם הארץ דרבנן דפליגי עליה דרבי מאיר עסקינן, דתניא: איזהו עם הארץ? — כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו כראוי. והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי, דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי. דאמר מר כל מצוה שהחזיק …
אביי אמר בכותי חבר. רבא אמר: אפילו תימא בכותי עם הארץ, והכא בעם הארץ דרבנן דפליגי עליה דרבי מאיר עסקינן, דתניא: איזהו עם הארץ? — כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו כראוי. והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי, דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי. דאמר מר כל מצוה שהחזיקו בה כותים — הרבה מדקדקין בה, יותר מישראל.
Berakhot 47b אמר רבא both story zimmun
Rava attributes Rami bar Hama's death to his failure to include Rav Menashya in zimmun and explains that Rav Menashya had the standing of a scholar.

רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני סיפרא וספרי והלכתא. כי נח נפשיה דרמי בר חמא, אמר רבא: לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא. והתניא — אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ? שאני רב מנשיא בר תחליפא דמשמע להו לרבנן, ורמי בר חמא הוא דלא דק …
רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני סיפרא וספרי והלכתא. כי נח נפשיה דרמי בר חמא, אמר רבא: לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא. והתניא — אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ? שאני רב מנשיא בר תחליפא דמשמע להו לרבנן, ורמי בר חמא הוא דלא דק אבתריה. לישנא אחרינא: דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו — כצורבא מרבנן דמי.
Berakhot 48a משמיה דרבא halacha other unclear
Rava's transmitted statement is incomplete, preserving only the opening phrase 'even if not.'

איתמר נמי, אמר רב חנא בר יהודה משמיה דרבא: אפילו לא
Berakhot 48b משמיה דרבא halacha ruling zimmun
Rava rules that eating a vegetable leaf or drinking wine suffices to join a zimmun, but leading others requires eating an olive-sized portion of grain.

טבל עמהם אלא בציר, ולא אכל עמהם אלא גרוגרת אחת — מצטרף. ולהוציא את הרבים ידי חובתם — אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן. אמר רב חנא בר יהודה משמיה דרבא: הלכתא, אכל עלה ירק ושתה כוס של יין — מצטרף. להוציא — אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן.
Berakhot 50a אמר רבא halacha ruling zimmun
Rava rules that the law follows Rabbi Akiva regarding the zimmun formula.

אמר רבא: הלכה כרבי עקיבא. רבינא ורב חמא בר בוזי אקלעו לבי ריש גלותא. קם רב חמא וקא מהדר אבי מאה. אמר ליה רבינא: לא צריכת, הכי אמר רבא: הלכה כרבי עקיבא.
Berakhot 50a אמר רבא halacha ruling zimmun
Rava says that at the exilarch's house they recite zimmun in groups of three.

אמר רבא: כי אכלינן רפתא בי ריש גלותא, מברכינן שלשה שלשה. וליברכו עשרה עשרה! — שמע ריש גלותא ואיקפד. וניפקו בברכתא דריש גלותא! — איידי דאוושו כולי עלמא, לא שמעי.
Berakhot 50a אמר רבא halacha dialogue prayer formula
Rava rebukes Rafram bar Pappa for entering a dispute and says that common practice follows Rabbi Yishmael.

רבי ישמעאל אומר. רפרם בר פפא אקלע לבי כנישתא דאבי גיבר, קם קרא בספרא ואמר ״ברכו את ה'״, ואשתיק, ולא אמר ״המבורך״. אוושו כולי עלמא: ״ברכו את ה' המבורך״. אמר רבא: פתיא אוכמא, בהדי פלוגתא למה לך? ועוד, הא נהוג עלמא כרבי ישמעאל.
Berakhot 50a אמר רבא both other unclear
Rava's statement is not preserved beyond its attribution.

אמר רבא:
Berakhot 50b אמר רבא halacha ruling ritual purity
Rava supports his position from the ruling that a partially lost or divided bed is pure but becomes susceptible to impurity once restored.

אמר רבא: מנא אמינא לה — דתנן: מטה שנגנבה חציה, או שאבדה חציה, או שחלקוה אחין או שותפין — טהורה. החזירוה — מקבלת טומאה מכאן ולהבא.
Berakhot 52b אמר רבא halacha dispute blessing formula
Rava explains that Beit Shammai and Beit Hillel dispute whether the word borei can describe past creation.

אמר רבא: ב״ברא״ כולי עלמא לא פליגי דברא משמע. כי פליגי ב״בורא״, בית שמאי סברי ״בורא״ דעתיד למברא, ובית הלל סברי ״בורא״ נמי דברא משמע.
Berakhot 53b רבא אמר halacha ruling havdalah light
Rava rules that ya'otu requires actual benefit from the light.

ורבא אמר: ״יאותו״ ממש.
Berakhot 55b אמר רבא aggada exegesis dream interpretation
Rava teaches from a verse that an interpretation affects a dream only when it accords with the dream's content.

אטו ״כל החלומות הולכים אחר הפה״ קרא הוא? אין — וכדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה? — שנאמר: ״ויהי כאשר פתר לנו כן היה״. אמר רבא: והוא דמפשר ליה מעין חלמיה, שנאמר ״איש כחלמו פתר״.
Berakhot 55b אמר רבא aggada maxim dreams
Rava observes that people are not shown impossible things in dreams, such as a golden palm or an elephant passing through a needle's eye.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו. שנאמר: ״אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו״. ואיבעית אימא מהכא: ״ורעיוני לבבך תנדע״. אמר רבא: תדע, דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא.
Berakhot 56b רבא אמר aggada exegesis dreams
Rava interprets seeing a well in a dream as signifying literal life.

אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום — רואה שלום, שנאמר: ״ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים״. רבי נתן אומר: מצא תורה — שנאמר: ״כי מצאי מצא חיים״, וכתיב הכא: ״באר מים חיים״. רבא אמר: חיים ממש.
Berakhot 58a אמר רבא attribution uncertain: or Rav Zevid aggada exegesis jesse
Rava interprets the verse as referring to Jesse, who went out, entered, and taught before a multitude.

״והאיש בימי שאול זקן בא באנשים״. אמר רבא, ואיתימא רב זביד, ואיתימא רב אושעיא: זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא, ונכנס באוכלוסא, ודרש באוכלוסא. אמר עולא: נקיטינן אין אוכלוסא בבבל. תנא: אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא.
Berakhot 59a אמר רבא aggada other lightning
Rava identifies lightning and lists several unusual forms of lightning and clouds as dangerous.

ועל הברקים אומר ״ברוך … שכחו וגבורתו מלא עולם״. מאי ברקים? אמר רבא: ברקא. ואמר רבא: ברקא יחידאה, וברקא חיורא, וברקא ירוקתא, וענני דסלקן בקרן מערבית ואתיין מקרן דרומית, ותרתי ענני דסלקן חדא לאפי חברתה — כולהו קשיין.
Berakhot 59a רבא אמר halacha ruling nature blessings
Rava rules that earlier phenomena receive both the blessing for divine power and the blessing for creation, while mountains and hills receive only the latter.

על ההרים ועל הגבעות. אטו כל הני דאמרן עד השתא, לאו מעשה בראשית נינהו? והכתיב ״ברקים למטר עשה״! אמר אביי: כרוך ותני. רבא אמר: התם מברך תרתי — ״ברוך … שכחו מלא עולם״, ו״עושה מעשה בראשית״. הכא ״עושה מעשה בראשית״ — איכא, ״שכחו מלא עולם״ ליכא.
Berakhot 59b אמר רבא aggada other human traits
Rava attributes traits of the people of Mehoza to their water, daytime intercourse, and dark homes.

ואמר רבא: האי דחריפי בני מחוזא — משום דשתו מיא דדגלת. האי דגיחורי — משום דמשמשי ביממא. והאי דניידי עינייהו — משום דדיירו בבית אפל.
Berakhot 59b אמר רבא halacha ruling thanksgiving blessing
Rava emends the thanksgiving formula to say 'the God of thanksgivings.'

״רוב ההודאות״ ולא כל ההודאות? אמר רבא: אימא — ״האל ההודאות״. אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו, ״רוב ההודאות״ ו״האל ההודאות״.
Berakhot 60a אמר רבא aggada exegesis trust in god
Rava teaches that the verse about fearing no bad news can be interpreted coherently in either direction.

תנו רבנן: מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, אמר: מובטח אני שאין זה בתוך ביתי. ועליו הכתוב אומר: ״משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח בה'״. אמר רבא: כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה — מדריש, מסיפיה לרישיה — מדריש: מרישיה לסיפיה מדריש — ״משמועה רעה לא יירא״, מה טעם? — ״נכון לבו בטח בה'״. …
תנו רבנן: מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, אמר: מובטח אני שאין זה בתוך ביתי. ועליו הכתוב אומר: ״משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח בה'״. אמר רבא: כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה — מדריש, מסיפיה לרישיה — מדריש: מרישיה לסיפיה מדריש — ״משמועה רעה לא יירא״, מה טעם? — ״נכון לבו בטח בה'״. מסיפיה לרישיה מדריש — ״נכון לבו בטח בה', משמועה רעה לא יירא״.
Berakhot 60b אמר רבא halacha ruling accepting misfortune
Rava explains that one must accept misfortune with joy while reciting its proper blessing.

חייב אדם לברך כו': מאי ״חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה״? אילימא כשם שמברך על הטובה ״הטוב והמטיב״, כך מברך על הרעה ״הטוב והמטיב״, והתנן על בשורות טובות אומר ״הטוב והמטיב״, על בשורות רעות אומר ״ברוך … דיין האמת״! אמר רבא: לא נצרכה, אלא לקבולינהו בשמחה.
Berakhot 61b אמר רבא aggada maxim righteousness
Rava teaches that the world was created for the completely wicked or completely righteous and that a person should know whether he is completely righteous.

ואמר רבא: לא איברי עלמא אלא לרשיעי גמורי או לצדיקי גמורי. אמר רבא: לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו. אמר רב: לא איברי עלמא אלא לאחאב בן עמרי ולרבי חנינא בן דוסא. לאחאב בן עמרי — העולם הזה, ולרבי חנינא בן דוסא — העולם הבא.
Berakhot 62a אמר רבא halacha exegesis toilet conduct
Rava says one does not wipe with the right hand because the Torah was given with the right hand.

מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל? אמר רבא: מפני שהתורה ניתנה בימין, שנאמר: ״מימינו אש דת למו״. רבה בר בר חנה אמר: מפני שהיא קרובה לפה. ורבי שמעון בן לקיש אמר: מפני שקושר בה תפילין. רב נחמן בר יצחק אמר: מפני שמראה בה טעמי תורה.
Berakhot 62b אמר רבא halacha other synagogue shortcut
Rava explains the term kapandarya according to its plain sense.

לא יכנס אדם להר הבית במקלו וכו'. מאי ״קפנדריא״? אמר רבא: קפנדריא כשמה. ורב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מרי אמר: כמאן דאמר אינש: ״אדמקיפנא אדרי, איעול בהא״. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא — מותר לעשותו קפנדריא.
Berakhot 62b אמר רבא halacha ruling synagogue conduct
Rava permits spitting in a synagogue by analogy to wearing shoes there.

אמר רבא: רקיקה בבית הכנסת — שריא, מידי דהוה אמנעל. מה מנעל בהר הבית אסור, בבית הכנסת מותר. אף רקיקה, בהר הבית הוא דאסור, בבית הכנסת שרי.
Berakhot 63a אמר רבא halacha ruling synagogue conduct
Rava rules that using a synagogue as a shortcut is forbidden, while spitting and wearing shoes there are permitted.

אלא אמר רבא: כי ביתו — מה ביתו, אקפנדריא קפיד אינש, ארקיקה ומנעל לא קפיד אינש, אף בית הכנסת, קפנדריא הוא דאסיר, רקיקה ומנעל — שרי.
Berakhot 63a אמר רבא aggada exegesis torah observance
Rava teaches that the verse about acting for God when the Torah is violated can be interpreted in both directions.

ואומר: ״עת לעשות לה' הפרו תורתך״. אמר רבא: האי קרא, מרישיה לסיפיה מדריש, מסיפיה לרישיה מדריש.
Berakhot 63a אמר רבא aggada exegesis knowing god
Rava extends the charge to know God in all one's ways even to a matter of transgression.

דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה — ״בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך״. אמר רבא: אפילו לדבר עבירה.
Berakhot 63b אמר רבא aggada exegesis joshua
Rava teaches that despite the command to return to camp, the matter was not in vain, as Joshua remained in the tent.

והיינו דכתיב: ״ושב אל המחנה״. אמר רבא: אף על פי כן, לא יצא הדבר לבטלה. שנאמר: ״ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל״.
Berakhot 63b אמר רבא aggada maxim torah study
Rava teaches that a person should first learn Torah and afterward analyze it.

דבר אחר: ״הסכת ושמע ישראל״ — הס, ואחר כך כתת. כדרבא, דאמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה, ואחר כך יהגה.

Shabbat (213)

Shabbat 2b רבא אמר halacha ruling shabbat domains
Rava explains that the teaching counts categories of Shabbat domains.

רבא אמר, ״רשויות״ קתני: ״רשויות שבת שתים״.
Shabbat 5a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that a person's hand is legally considered four by four handbreadths.

אמר רבא: איכפל תנא לאשמעינן כל הני?! אלא אמר רבא: ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה. וכן כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה.
Shabbat 5b אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava applies the case to a sloping wall.

ואמר רבא: בכותל משופע. אימור דאמר רבא בספר, דעביד דנייח, מים מי עבידי דנייחי?!
Shabbat 5b אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava explains that the water was caught from atop a pit and that water resting on water counts as placement.

אלא אמר רבא: כגון שקלט מעל גבי גומא. גומא פשיטא! מהו דתימא מים על גבי מים לאו הנחה הוא, קא משמע לן.
Shabbat 5b אמר רבא halacha ruling shabbat placement
Rava rules that water on water is at rest but a nut on water is not, and leaves unresolved the case of a nut in a floating vessel.

ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: מים על גבי מים — היינו הנחתן. אגוז על גבי מים — לאו היינו הנחתו. בעי רבא: אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים, בתר אגוז אזלינן — והא נייח, או דילמא בתר כלי אזלינן — והא לא נייח, דנייד. תיקו.
Shabbat 7b רבא אומר halacha dispute shabbat domains
Rava holds that holes adjoining the public domain are not treated as the public domain.

אמר אביי: ואם חקק בו ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה, — מותר לטלטל בכולו. מאי טעמא? — הוי חורי רשות היחיד, וחורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו. דאיתמר: חורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו, חורי רשות הרבים, אביי אומר כרשות הרבים דמו. רבא אומר: לאו כרשות הרבים דמו.
Shabbat 7b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue shabbat domains
Rava challenges Abaye's treatment of holes adjoining the public domain by comparing them with a corner beside it.

אמר ליה רבא לאביי: לדידך דאמרת חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמו, מאי שנא מהא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים, ותיהוי כחורי רשות הרבים?! התם לא ניחא תשמישתיה, הכא ניחא תשמישתיה.
Shabbat 8a רבא אמר halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that one is exempt even when the basket is not six handbreadths wide because some reeds necessarily rise above ten.

רבא אמר: אפילו אינה רחבה ששה — פטור. מאי טעמא? — אי אפשר לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מעשרה.
Shabbat 8a רבא אמר halacha dispute shabbat domains
Rava rules that difficult use of a pit does not count as ordinary use.

אמר ליה אביי לרב יוסף: גומא מאי? אמר ליה: וכן בגומא. רבא אמר: בגומא לא. מאי טעמא? — תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש.
Shabbat 8b אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that one who carries an object four cubits through the public domain is liable, though the statement is fragmentary.

אמר מר, ובלבד שלא יטול מבעל הבית ונותן לעני, מעני ונותן לבעל הבית. ואם נטל ונתן — שלשתן פטורין. לימא תיהוי תיובתא דרבא. דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע ברשות הרבים — אף על פי שהעבירו
Shabbat 11b רבא אמר halacha dispute rabbinic decrees
Rava rejects extending the restriction to a karmelit because that would add one rabbinic safeguard upon another.

איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. רבא אמר: היא גופה גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה?
Shabbat 11b רבא אמר halacha ruling tithes
Rava explains that the phrase 'and likewise at the winepress' concerns the law of tithes.

רבא אמר: ״וכן בגת״, לענין מעשר. וכן אמר רב ששת: ״וכן בגת״ — לענין מעשר. דתנן: שותין על הגת, בין על החמין, בין על הצונן, ופטור. דברי רבי מאיר. רבי אלעזר ברבי צדוק מחייב. וחכמים אומרים: על החמין, חייב. על הצונן — פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר.
Shabbat 12a אמר רבא halacha ruling shabbat inspection
Rava limits the difficulty of distinguishing garments to older garments of Mehoza, since other garments are recognizable.

אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו להבחין בין בגדו לבגדי אשתו. אמר רבא: לא אמרן אלא דבני מחוזא, אבל דבני חקליתא מידע ידעי. ודבני מחוזא נמי לא אמרן אלא דזקנות, אבל דילדות מידע ידעי.
Shabbat 12b אמר רבא halacha ruling shabbat reading
Rava permits a prominent person to read by lamplight on Shabbat.

אמר רבא: אם אדם חשוב הוא — מותר. מיתיבי: לא יקרא לאור הנר, שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר. רבי נתן אומר, קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע, קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת …
אמר רבא: אם אדם חשוב הוא — מותר. מיתיבי: לא יקרא לאור הנר, שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר. רבי נתן אומר, קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע, קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה! אמר רבי אבא: שאני רבי ישמעאל בן אלישע, הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט.
Shabbat 13a רבא אמר halacha dispute ritual purity
Rava says the concern is that familiarity with an impure person may lead him to feed one impure food during days of purity.

וכי מרגילו אצלו מאי הוי? אלא אימא: שמא יאכילנו דברים טמאין. אטו זב פרוש לאו דברים טמאין אכיל? אמר אביי: גזירה שמא יאכילנו דברים שאינן מתוקנין. ורבא אמר: רוב עמי הארץ מעשרין הן, אלא שמא יהא רגיל אצלו ויאכילנו דברים טמאין בימי טהרתו.
Shabbat 14a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue ritual immersion
Rava challenges Abaye and explains that people wrongly said only the drawn water, rather than both immersions, purified them.

מאי קבע? — אמר אביי, שהיו אומרים: לא אלו מטהרין, אלא אלו ואלו מטהרין. אמר ליה רבא: מאי נפקא מינה, הא קא טבלי בהנך? אלא אמר רבא: שהיו אומרים: לא אלו מטהרין, אלא אלו מטהרין.
Shabbat 16b רבא אמר halacha ruling ritual immersion
Rava explains the decree as preventing people from thinking that immersion performed that same day is effective.

רבא אמר: גזירה שמא יאמרו טבילה בת יומא עולה לה. מאי בינייהו? איכא בינייהו דרצפינהו מרצף.
Shabbat 17a רבא אמר halacha ruling ritual purity
Rava explains the decree as a safeguard against liquid remaining on grapes at harvest.

רבא אמר: גזירה משום הנושכות. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פעמים שאדם הולך לכרמו לידע אם הגיעו ענבים לבצירה או לא, ונוטל אשכול ענבים לסוחטו, ומזלף על גבי ענבים — ובשעת בצירה עדיין משקה טופח עליהם.
Shabbat 17b אמר רבא halacha ruling impure terumah
Rava says people are trusted in the stated case and explains the decree as preventing a priest from retaining impure terumah and stumbling through it.

אמר רבא: אי דחשידי להכי, אפרושי נמי לא ליפרשו! (אלא אמר רבא: ישראל) כיון דאפשר למעבד חטה אחת כדשמואל ולא קעביד, הימוני מהימני. אלא גזירה משום תרומה טמאה ביד כהן, דילמא משהי לה גביה ואתי לידי תקלה.
Shabbat 21a אמר רבא halacha other hanukkah lights
Rava explains Rav Huna's position as holding that an extinguished Hanukkah light must be relit and that its light may be used.

אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, אין מדליקין בהן בחנוכה, בין בשבת בין בחול. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא? — קסבר: כבתה זקוק לה, ומותר להשתמש לאורה. ורב חסדא אמר: מדליקין בהן בחול, אבל לא בשבת. קסבר: כבתה
Shabbat 21b אמר רבא halacha ruling hanukkah lights
Rava requires another lamp for ordinary use, unless there is a bonfire, while a prominent person needs another lamp even then.

אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ואי איכא מדורה — לא צריך. ואי אדם חשוב הוא — אף על גב דאיכא מדורה צריך נר אחרת.
Shabbat 22b אמר רבא halacha ruling hanukkah lights
Rava rules that holding a Hanukkah lamp while standing does not fulfill the obligation because observers think it is held for personal use.

תא שמע, דאמר רבא: היה תפוש נר חנוכה ועומד — לא עשה ולא כלום. שמע מינה: הנחה עושה מצוה! התם, הרואה אומר לצורכו הוא דנקיט לה.
Shabbat 22b אמר רבא halacha ruling hanukkah lights
Rava rules that lighting a Hanukkah lamp indoors and then taking it outside does not fulfill the obligation because observers think it was lit for personal use.

תא שמע, דאמר רבא: הדליקה בפנים והוציאה — לא עשה כלום. אי אמרת בשלמא הדלקה עושה מצוה — הדלקה במקומו בעינן, משום הכי לא עשה כלום. אלא אי אמרת הנחה עושה מצוה, אמאי לא עשה ולא כלום? התם נמי: הרואה הוא אומר לצורכו הוא דאדלקה.
Shabbat 23a רבא אמר halacha ruling tithes
Rava states that most common people tithe their produce.

והא יום טוב שני דספק דבריהם הוא, ובעי ברכה? התם כי היכי דלא ליזלזלו בה. רבא אמר: רוב עמי הארץ מעשרין הן.
Shabbat 23b אמר רבא halacha dialogue peah
Rava explains that peah is left at the end of the field because of deceivers.

ומפני ביטול עניים — שלא יהו עניים יושבין ומשמרין ״עכשיו מניח בעל הבית פאה״. ומפני חשד — שלא יהיו עוברין ושבין אומרים: תבא מארה לאדם שלא הניח פאה בשדהו. ומשום ״בל תכלה״. אטו כולהו לאו משום ״בל תכלה״ נינהו? אמר רבא: מפני הרמאין.
Shabbat 23b אמר רבא halacha ruling hanukkah lights
Rava rules that a bowl of oil ringed with wicks serves several people if covered by a vessel, but serves not even one if left like a bonfire.

אמר רב יצחק בר רדיפה אמר רב הונא: נר שיש לה שני פיות — עולה לשני בני אדם. אמר רבא: מילא קערה שמן והקיפה פתילות. כפה עליה כלי — עולה לכמה בני אדם. לא כפה עליה כלי — עשאה כמין מדורה, ואפילו לאחד נמי אינה עולה.
Shabbat 23b אמר רבא halacha ruling hanukkah lights
Rava rules that the household lamp takes precedence over both the Hanukkah lamp and kiddush for domestic peace, while the Hanukkah lamp takes precedence over kiddush for publicizing the miracle.

אמר רבא: פשיטא לי, נר ביתו ונר חנוכה — נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. נר ביתו וקידוש היום — נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. בעי רבא: נר חנוכה וקידוש היום מהו? קידוש היום עדיף — דתדיר, או דילמא נר חנוכה עדיף — משום פרסומי ניסא? בתר דבעיה, הדר פשטה: נר חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא.
Shabbat 23b אמר רבא aggada maxim honoring sages
Rava teaches that loving, honoring, or fearing sages brings scholarly children, sons-in-law, personal scholarship, or scholarly authority.

אמר רבא: דרחים רבנן, הוו ליה בנין רבנן. דמוקיר רבנן, הוו ליה חתנוותא רבנן. דדחיל מרבנן, הוא גופיה הוי צורבא מרבנן. ואי לאו בר הכי הוא, משתמען מיליה כצורבא מרבנן.
Shabbat 24a אמר רבא halacha ruling hanukkah prayer
Rava transmits that Hanukkah need not be mentioned in Grace after Meals, but if mentioned it belongs in the thanksgiving blessing.

איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון? כיון דמדרבנן הוא — לא מדכרינן, או דילמא משום פרסומי ניסא — מדכרינן?! אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: אינו מזכיר. ואם בא להזכיר — מזכיר בהודאה. רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא. סבר לאדכורי ב״בונה ירושלים״. אמר להו רב ששת: כתפלה. מה תפלה בהודאה — אף ברכת ה …
איבעיא להו: מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון? כיון דמדרבנן הוא — לא מדכרינן, או דילמא משום פרסומי ניסא — מדכרינן?! אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: אינו מזכיר. ואם בא להזכיר — מזכיר בהודאה. רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא. סבר לאדכורי ב״בונה ירושלים״. אמר להו רב ששת: כתפלה. מה תפלה בהודאה — אף ברכת המזון בהודאה.
Shabbat 24b אמר רבא halacha ruling festival prayer
Rava rules that on a festival falling on Shabbat, the evening prayer leader need not mention the festival in the abridged repetition.

קשיא הילכתא אהילכתא. אמרת הילכתא כרבי יהושע בן לוי, וקיימא לן הילכתא כרבא. דאמר רבא: יום טוב שחל להיות בשבת, שליח ציבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב, שאילמלא שבת אין שליח צבור יורד ערבית ביום טוב.
Shabbat 24b רבא אמר halacha exegesis festival labor
Rava derives from the verse that food-preparation accessories and an untimely circumcision may not override a festival.

רבא אמר, אמר קרא: ״הוא לבדו יעשה לכם״. ״הוא״ — ולא מכשירין. ״לבדו״ — ולא מילה שלא בזמנה, דאתיא בקל וחומר.
Shabbat 25b אמר רבא halacha dialogue shabbat lights
Rava explains that foul-smelling fuel is prohibited lest one abandon the lamp, since lighting a Shabbat lamp is obligatory.

רבי ישמעאל אומר כו': מאי טעמא? אמר רבא: מתוך שריחו רע גזרה שמא יניחנה ויצא. אמר ליה אביי: ויצא! אמר ליה: שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה. דאמר רב נחמן בר רב זבדא, ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב: הדלקת נר בשבת חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית, רשות. ואני אומר: מצוה.
Shabbat 26b רבא אמר halacha dispute cloth impurity
Rava explains that the disputed issue is whether a cloth of three by three handbreadths from other fabrics can contract impurity.

רבא אמר: שלשה על שלשה בשאר בגדים איכא בינייהו. דרבי שמעון בן אלעזר — אית ליה. לתנא דבי רבי ישמעאל — לית ליה.
Shabbat 27a רבא אמר halacha ruling cloth impurity
Rava explains that the school of Rabbi Yishmael recognizes impurity for other fabrics measuring three by three handbreadths, though not three by three fingerbreadths.

רבא אמר: כי לית ליה להך תנא דבי רבי ישמעאל בשאר בגדים שלש על שלש, שלשה על שלשה אית ליה.
Shabbat 28a רבא אמר halacha exegesis corpse impurity
Rava derives that the hide of a non-kosher animal contracts impurity in a tent with a corpse.

רבא אמר: עור בהמה טמאה דמטמא באהל המת מהכא, דתניא: ״עור״ ״או בעור״ — ריבה עור בהמה טמאה. ושלקה ביד כהן, קצץ מכולן ועשה אחת מהן, מנין? — תלמוד לומר: ״או בכל מלאכת עור״. ואיכא למיפרך, מה לנגעים שכן שתי וערב טמא בהן.
Shabbat 28a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue corpse impurity
Rava of Barnish challenges the analogy because its source cases contract impurity with less than an olive-bulk whereas a corpse requires an olive-bulk.

אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: איכא למיפרך — מה להצד השוה שבהן שכן טמאין בפחות מכזית, תאמר במת שאינו מטמא אלא בכזית.
Shabbat 28a אמר רבא both other unclear
Rava of Barnish begins an alternative explanation, but the supplied passage does not preserve it.

אלא אמר רבא מברניש:
Shabbat 29a רבא אמר halacha ruling shabbat wicks
Rava explains that Rabbi Eliezer disallows an uncharred wick or rag, while the exact three-by-three measure concerns impurity.

רבא אמר, היינו טעמא דרבי אליעזר: לפי שאין מדליקין בפתילה שאינה מחורכת ולא בסמרטוטין שאינן מחורכין. אלא הא דתני רב יוסף ״שלש על שלש מצומצמות״ למאי הלכתא? לענין טומאה. דתנן: שלש על שלש שאמרו — חוץ מן המלל, דברי רבי שמעון. וחכמים אומרים: שלש על שלש מכוונות.
Shabbat 29b אמר רבא halacha exegesis cloth impurity
Rava infers from the wording 'the wick of the cloth' that Rabbi Akiva retracted because it remains legally a cloth.

והדר ביה רבי עקיבא לגביה דרבי יהושע. ממאי? אמר רבא: מדקתני ״פתילת הבגד״. מאי איריא דתני ״פתילת הבגד״? ליתני ״פתילה של בגד״. מאי ״פתילת הבגד״ — דעדיין בגד הוא.
Shabbat 30b אמר רבא aggada maxim dreams
Rava teaches that a good dream, like a matter of law, should arise from the joy of a mitzvah.

״ושבחתי אני את השמחה״ — שמחה של מצוה. ״ולשמחה מה זה עושה״ — זו שמחה שאינה של מצוה. ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר: ״ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'״. אמר רב יהודה …
״ושבחתי אני את השמחה״ — שמחה של מצוה. ״ולשמחה מה זה עושה״ — זו שמחה שאינה של מצוה. ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר: ״ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'״. אמר רב יהודה: וכן לדבר הלכה. אמר רבא: וכן לחלום טוב.
Shabbat 31a אמר רבא aggada maxim divine judgment
Rava teaches that a person is questioned about honest conduct, Torah, family, redemption, and wisdom, but fear of God determines their worth.

אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי, אי יראת ה' היא אוצרו — אין, אי לא — לא. משל לאדם שאמר לשלוחו: העלה לי כור חיטין לעלייה. הלך והעלה לו. אמר לו: עירבת לי בהן קב חומטון? אמר לו: לאו. …
אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי, אי יראת ה' היא אוצרו — אין, אי לא — לא. משל לאדם שאמר לשלוחו: העלה לי כור חיטין לעלייה. הלך והעלה לו. אמר לו: עירבת לי בהן קב חומטון? אמר לו: לאו. אמר לו: מוטב אם לא העליתה.
Shabbat 31b אמר רבא halacha ruling shabbat wicks
Rava infers from the wording that making the wick into charcoal is an intentional act of fashioning a vessel.

ורבי יוחנן אמר: לעולם כרבי שמעון סבירא ליה. ומאי שנא פתילה? כדאמר רב המנונא, ואיתימא רב אדא בר אהבה: הכא בפתילה שצריך להבהבה עסקינן, דבההיא אפילו רבי שמעון מודי, דקא מתקן מנא. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני שהוא עושה פחם, ולא קתני מפני שנעשית פחם. שמע מינה.
Shabbat 32a אמר רבא aggada maxim vulnerability
Rava explains danger during childbirth with the proverb that when an ox falls, the knife is sharpened.

ומאי שנא בשעת לידתן? אמר רבא: נפל תורא — חדד לסכינא. אביי אמר: תפיש תירוס אמתא, בחד מחטרא ליהוי. רב חסדא אמר: שבקיה לרויא, דמנפשיה נפיל. מר עוקבא אמר: רעיא חגרא ועיזי רהטן, אבב חוטרא מילי, ואבי דרי חושבנא. רב פפא אמר: אבב חנואתא נפישי אחי ומרחמי, אבב בזיוני — לא אחי ולא מרחמי.
Shabbat 32b אמר רבא aggada exegesis robbery
Rava identifies the oppressive women condemned by the verse with the women of Mehoza.

בעון גזל הגובאי עולה, והרעב הווה, ובני אדם אוכלים בשר בניהן ובנותיהן, שנאמר: ״שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון העושקות דלים הרוצצות אביונים״. אמר רבא: כגון הני נשי דמחוזא
Shabbat 33a אמר רבא aggada dialogue suffering
Rava says he knows that Abaye restrains himself from eating.

שמואל הקטן חש ביה. אמר: רבונו של עולם, מי מפיס? איתסי. אביי חש ביה. אמר רבא: ידענא ביה בנחמני דמכפין נפשיה. רבא חש ביה. והא רבא הוא דאמר נפישי קטילי קדר מנפיחי כפן? שאני רבא, דאנסי ליה רבנן בעידניה בעל כורחיה.
Shabbat 33b אמר רבא attribution uncertain: or רבי יהושע בן לוי aggada exegesis slander
Rava, or alternatively Rabbi Yehoshua ben Levi, cites a verse linking the silencing of false speakers to punishment for slander.

על המעשר. רבי אלעזר ברבי יוסי אומר: על לשון הרע. אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מאי קראה — ״והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר״.
Shabbat 34a אמר רבא halacha ruling eruv
Rava rules that two eruvs remain valid when one was placed before twilight and eaten during it while the other was placed during twilight and eaten after dark.

ואמר רבא: אמרו לו שנים צא וערב עלינו, לאחד עירב עליו מבעוד יום, ולאחד עירב עליו בין השמשות — זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות, וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משחשכה. שניהם קנו עירוב.
Shabbat 34a אמר רבא both other unclear
Rava begins a statement, but the supplied passage does not preserve its content.

ואמר רבא:
Shabbat 35b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue shabbat timing
Rava instructs his attendant to light while the sun is still on the treetops and gives signs for determining the time on a cloudy day.

אמר רבי יוסי ברבי זבידא: העושה מלאכה בשני בין השמשות — חייב חטאת ממה נפשך. אמר ליה רבא לשמעיה: אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן, אדשימשא אריש דיקלי אתלו שרגא. ביום המעונן מאי? במתא — חזי תרנגולא. בדברא — עורבי, אי נמי — אדאני.
Shabbat 37b אמר רבא halacha ruling shabbat cooking
Rava rules from the Mishnah that food may be left once its surface has crusted and may be returned only to a swept or covered stove.

אמר רבא: תרווייהו תננהי. לשהות תנינא: אין נותנין את הפת בתוך התנור עם חשיכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה. הא קרמו פניה — שרי. להחזיר נמי תנינא: בית הלל אומרים אף מחזירין. ועד כאן לא קשרו בית הלל אלא בגרופה וקטומה, אבל בשאינה גרופה וקטומה לא! ורב ששת נמי דיוקא דמתניתין קמשמע לן.
Shabbat 40a אמר רבא halacha ruling rabbinic law
Rava rules that one who violates rabbinic law may be called a transgressor.

אמר רבא: האי מאן דעבר אדרבנן, שרי למיקרי ליה ״עבריינא״: כמאן —
Shabbat 40b אמר רבא halacha ruling bathhouses
Rava permits walking through urban bathhouses but not village bathhouses because their small size concentrates their heat.

אמבטיאות של כרכים מטייל בהן ואינו חושש. אמר רבא: דוקא כרכין, אבל דכפרים — לא. מאי טעמא — כיון דזוטרין נפיש הבלייהו.
Shabbat 45b משמיה דרבא halacha dispute muktzeh
Rava is reported in conflicting versions as saying that Rabbi Shimon either prohibits or permits animals that died on Shabbat.

הניחא למר בר אמימר משמיה (דרב) [דרבא] דאמר: מודה היה רבי שמעון בבעלי חיים שמתו שאסורין. אלא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר: חלוק היה רבי שמעון [אפילו] בבעלי חיים שמתו שהן מותרין, מאי איכא למימר? הכא במאי עסקינן — בדאית ביה ביצה.
Shabbat 46b משמיה דרבא halacha ruling vows
Rava teaches that every woman makes a vow subject to her husband's consent.

התם כדרב פנחס משמיה דרבא. דאמר רב פנחס משמיה דרבא: כל הנודרת — על דעת בעלה היא נודרת.
Shabbat 46b מתיב רבא halacha dialogue unintended acts
Rava objects that Rabbi Shimon permits garment sellers to wear mixed fabrics when they have no protective intent, despite the potential biblical prohibition.

מתיב רבא: מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, והצנועין מפשילין במקל לאחוריהן. והא הכא, דכי מיכוין — איסורא דאורייתא איכא, כי לא מיכוין — שרי רבי שמעון לכתחילה!
Shabbat 46b אמר רבא both other unclear
Rava begins an alternative explanation, but the supplied passage does not preserve it.

אלא אמר רבא:
Shabbat 47a אמר רבא halacha ruling muktzeh
Rava rejects comparing a covered, non-repulsive object to a chamber pot and reports that Rav Nahman's students moved a brazier by virtue of its ashes.

אמר רבא, שתי תשובות בדבר: חדא, גרף של ריעי מאיס, והאי לא מאיס. ועוד, גרף של ריעי מיגלי, והאי מיכסי. אלא אמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא, ואף על גב דאיכא עליה שברי עצים. מיתיבי: ושוין שאם יש בה שברי פתילה שאסור לטלטל! אמר אביי: בגלילא שנו.
Shabbat 48b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal attachment
Rava answers that the object in question is legally attached whereas a barrel stopper is not.

מה בין זו למגופת חבית. אמר ליה רבא: זה חיבור, וזה אינו חיבור.
Shabbat 48b משמיה דרבא halacha other legal attachment
Rava is cited as asking which tanna teaches that anything attached to an object shares its legal status.

בסורא מתנו לה להא שמעתא משמיה דרב חסדא, בפומבדיתא מתנו משמיה דרב כהנא, ואמרי לה משמיה דרבא: מאן תנא הא מלתא דאמור רבנן כל המחובר לו הרי הוא כמוהו?
Shabbat 48b אמר רבא halacha ruling ritual impurity
Rava rules that by Torah law an attachment counts as joined for impurity and sprinkling only while it is being used for its work.

מה נפשך: אי חיבור הוא — אפילו להזאה נמי, אי לאו חיבור הוא — אפילו לטומאה נמי לא! אמר רבא: דבר תורה בשעת מלאכה חיבור — בין לטומאה בין להזאה. ושלא בשעת מלאכה — אינו חיבור לא לטומאה ולא להזאה.
Shabbat 49a רבא אמר halacha dispute tefillin
Rava explains that the clean body required for tefillin means not sleeping while wearing them.

גמ' אמר רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע ״בעל כנפים״. מאי היא? אביי אמר: שלא יפיח בהן. רבא אמר: שלא יישן בהן.
Shabbat 49b אמר רבא halacha ruling muktzeh
Rava rules that wool fleece may be moved if one has insulated food with it.

בגיזי צמר ואין מטלטלין. אמר רבא: לא שנו אלא שלא טמן בהן, אבל טמן בהן — מטלטלין אותן.
Shabbat 50a אמר רבא halacha ruling muktzeh
Rava rules that materials designated for insulation may be moved even if one has not yet insulated with them.

אלא אי איתמר, הכי איתמר: אמר רבא לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה. אבל יחדן להטמנה — מטלטלין אותן.
Shabbat 50b אמר רבא halacha ruling shabbat grooming
Rava permits using powdered pepper for grooming on Shabbat.

אמר רב יהודה: עפר לבינתא שרי. אמר רב יוסף: כוספא דיסמין שרי. אמר רבא: עפר פלפלי שרי. אמר רב ששת: ברדא שרי.
Shabbat 52a רבא אמר halacha dispute animal restraint
Rava explains that a cow is guarded unusually carefully because it is valuable.

אמר אביי: במוליכה מעיר לעיר. רבא אמר: שאני פרה דדמיה יקרין. רבינא אמר: במורדת.
Shabbat 53b דרש רבא halacha ruling animal medicine
Rava publicly rules that the law follows Rabbi Oshaya, who permits running an animal after it eats vetch so that it will be relieved.

רב נחמן בר יצחק אמר: שחיקת סממנין גופה תנאי היא. דתניא: בהמה שאכלה כרשינין לא יריצנה בחצר בשביל שתתרפה, ורבי אושעיא מתיר. דרש רבא: הלכה כרבי אושעיא.
Shabbat 54a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue wealth
Rava challenges the claim that the land of Kabul displeased its recipient merely because its inhabitants were adorned with silver and gold.

מאי ״ארץ כבול״? אמר רב הונא: שהיו בה בני אדם שמכובלין בכסף ובזהב. אמר ליה רבא: אי הכי, היינו דכתיב: ״(כי לא) ישרו בעיניו״ — מפני שמכובלין בכסף ובזהב לא ישרו בעיניו? אמר ליה: אין, כיון דעתירי ומפנקי, לא עבדי עבידתא.
Shabbat 55b רבא אמר aggada exegesis repentance
Rava, or alternatively Rabbi Yirmeya bar Abba, interprets the word as recalling punishment, making oneself gravely ill, and withdrawing from sin.

אמר רבן גמליאל: עדין צריכין אנו למודעי. רבי אלעזר המודעי אומר: הפוך את התיבה ודורשה: ״זעזעתה״, ״הרתעתה״, ״פרח חטא ממך״. רבא אמר, ואמרי לה רבי ירמיה בר אבא: ״זכרת עונשו של דבר״, ״חלית עצמך חולי גדול״, ״פירשת מלחטוא״.
Shabbat 58b מתיב רבא halacha dialogue ritual vessels
Rava objects from the teaching that a bell and its clapper constitute a single attachment.

מתיב רבא: הזוג והעינבל חבור.
Shabbat 58b אמר רבא both other unclear
Rava begins an alternative explanation, but the supplied passage does not preserve it.

אלא אמר רבא:
Shabbat 60a רבא אמר halacha ruling shabbat jewelry
Rava explains that a signet ring is a man's ornament and a ring without a seal is a woman's ornament.

רבא אמר, לצדדים קתני: יש עליה חותם — תכשיט דאיש, אין עליה חותם — תכשיט דאשה.
Shabbat 60a אמר רבא halacha ruling shabbat jewelry
Rava explains that a woman uses the ornament to part her hair on weekdays and wears its gold plate against her forehead on Shabbat.

אלא תרגמה רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף: הואיל ואשה חולקת בה שערה. בשבת למאי חזיא? אמר רבא: טס של זהב יש לה על ראשה. בחול חולקת בה שערה, בשבת מניחתה כנגד פדחתה.
Shabbat 62a אמר רבא halacha ruling shabbat jewelry
Rava explains that spouses may temporarily wear each other's type of ring while carrying it to a box or an artisan.

אלא אמר רבא: פעמים שאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסא, ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסא. ופעמים שהאשה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל אומן לתקן, ומניחה בידו עד שמגיע אצל אומן.
Shabbat 62b אמר רבא halacha ruling modesty
Rava rules that urinating naked before one's bed is objectionable only when facing the bed.

המשתין מים בפני מטתו ערום, אמר רבא: לא אמרן אלא דמהדר אפיה לפורייה, אבל לבראי — לית לן בה.
Shabbat 62b אמר רבא halacha ruling hand washing
Rava rules that the criticism applies only when one does not wash his hands at all, not when he washes inadequately.

ומזלזל בנטילת ידים, אמר רבא: לא אמרן אלא דלא משא ידיה כלל, אבל משא ולא משא — לית לן בה.
Shabbat 62b אמר רבא aggada ruling marital duties
Rava says that a wife's cursing concerns her ornaments and applies when her husband can provide them but does not.

ושאשתו מקללתו בפניו, אמר רבא: על עסקי תכשיטיה. והני מילי הוא דאית ליה ולא עביד.
Shabbat 62b אמר רבא aggada maxim punishment
Rava cites the proverb that pain replaces beauty.

מאי פורענותיהי? — כדדריש רבה בר עולא: ״והיה תחת בשם מק יהיה״ — מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים. ״ותחת חגורה נקפה״ — מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים. ״ותחת מעשה מקשה קרחה״ — מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים. ״ותחת פתיגיל מחגרת שק״ — פתחים המביאין לידי גילה, יהיו למחגרת שק. ״כי תחת …
מאי פורענותיהי? — כדדריש רבה בר עולא: ״והיה תחת בשם מק יהיה״ — מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים. ״ותחת חגורה נקפה״ — מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים. ״ותחת מעשה מקשה קרחה״ — מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים. ״ותחת פתיגיל מחגרת שק״ — פתחים המביאין לידי גילה, יהיו למחגרת שק. ״כי תחת יפי״ — אמר רבא, היינו דאמרי אינשי: חלופי שופרא — כיבא.
Shabbat 63a אמר רבא aggada ruling torah study
Rava qualifies the praise of scholars who study together to cases where they know the form of the teaching and have no master in town.

אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש: שני תלמידי חכמים המדגילים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא אוהבן, שנאמר: ״ודגלו עלי אהבה״. אמר רבא: והוא דידעי צורתא דשמעתא. והוא דלית להו רבה במתא למיגמר מיניה.
Shabbat 63b אמר רבא halacha exegesis ritual impurity
Rava derives that any amount of woven material, ornament, or combined woven ornament can become impure.

אמר רבא: אריג כל שהוא טמא — מ״או בגד״. תכשיט כל שהוא טמא — מציץ. אריג ותכשיט כל שהוא טמא — מ״כל כלי מעשה״.
Shabbat 65a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava permits a woman to go out with a menstrual pad even when it is not tied because its repulsiveness prevents her from carrying it.

ובמוך שהתקינה לה לנדתה. סבר רמי בר חמא למימר, והוא שקשור לה בין יריכותיה. אמר רבא: אף על פי שאינו קשור לה, כיון דמאיס לא אתיא לאיתויי.
Shabbat 66a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue unclear law
Rava asks Rav Nahman how the teaching is worded and what the law is.

גמ' אמר ליה רבא לרב נחמן: היכי תנן? אמר ליה: לא ידענא. הילכתא מאי? אמר ליה: לא ידענא.
Shabbat 66a רבא אמר halacha dispute ritual impurity
Rava rules that a prosthetic leg with a receptacle for pads is impure even through pressure impurity.

ואם יש לו בית קיבול כתיתין — טמא. אמר אביי: טמא טומאת מת, ואין טמא מדרס. רבא אמר: אף טמא מדרס.
Shabbat 66a אמר רבא halacha dispute ritual impurity
Rava supports pressure impurity for a prosthetic leg from the ruling that a child's wagon is impure through pressure.

אמר רבא: מנא אמינא לה — דתנן: עגלה של קטן — טמאה מדרס. ואביי אמר: התם סמיך עילויה, הכא לא סמיך עילויה.
Shabbat 67a רבא אמר halacha dispute shabbat ornaments
Rava explains that the bell is woven into the garment, making the permission valid according to everyone.

ובני מלכים בזגין. מאן תנא? אמר רבי אושעיא: רבי שמעון היא, דאמר: כל ישראל בני מלכים הם. רבא אמר: באריג בכסותו, ודברי הכל.
Shabbat 69a אמר רבא halacha exegesis unwitting sin
Rava derives that Reish Lakish requires inadvertence regarding both the prohibition and its excision penalty.

ורבנן, שגגה במאי? רבי יוחנן אמר: כיון ששגג בכרת, אף על פי שהזיד בלאו. וריש לקיש אמר עד שישגוג בלאו וכרת. אמר רבא: מאי טעמא דרבי שמעון בן לקיש — אמר קרא: ״אשר לא תעשינה בשגגה ואשם״ — עד שישגוג בלאו וכרת שבה.
Shabbat 69b רבא אמר halacha dispute terumah penalty
Rava maintains that death stands in place of excision and the additional fifth stands in place of a sacrifice.

ואמר אביי: הכל מודים בתרומה שאין חייבין עליה חומש עד שישגוג בלאו שבה. ״הכל מודים״ מאן? — רבי יוחנן. פשיטא! כי אמר רבי יוחנן היכא דאיכא כרת, היכא דליכא כרת לא! מהו דתימא: מיתה במקום כרת עומדת, וכי שגג במיתה נמי ליחייב — קא משמע לן. רבא אמר: מיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן קאי.
Shabbat 69b אמר רבא halacha ruling forgotten shabbat
Rava rules that one lost in the calendar may work each day for subsistence, including the day observed as Shabbat, distinguishing it by kiddush and havdala.

אמר רבא: בכל יום ויום עושה לו כדי פרנסתו [בר מההוא יומא]. וההוא יומא לימות?! דעביד מאתמול שתי פרנסות. ודילמא מאתמול שבת הואי! אלא כל יום ויום עושה לו פרנסתו, אפילו ההוא יומא. וההוא יומא במאי מינכר ליה? בקידושא ואבדלתא.
Shabbat 69b אמר רבא halacha ruling forgotten shabbat
Rava rules that one who remembers part of the day on which he departed may work throughout that known day.

אמר רבא: אם היה מכיר מקצת היום שיצא בו, עושה מלאכה כל היום כולו. פשיטא! מהו דתימא: כיון דשבת לא נפיק, במעלי שבתא [נמי] לא נפיק. והאי, אי נמי בחמשה בשבתא נפיק — לישתרי ליה למיעבד מלאכה תרי יומי — קא משמע לן זימנין דמשכח שיירתא ומקרי ונפיק.
Shabbat 70b אמר רבא halacha other shabbat sacrifices
Rava presents a case of repeated reaping and grinding under differing forms of Shabbat error and successive awareness.

אמר רבא: קצר וטחן כגרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות, וחזר וקצר וטחן כגרוגרת בזדון שבת ושגגת מלאכות, ונודע לו על קצירה וטחינה של שגגת שבת וזדון מלאכות, וחזר ונודע לו על קצירה ועל טחינה של זדון שבת ושגגת מלאכות —
Shabbat 71a אמר רבא halacha ruling sin offerings
Rava rules that a sacrifice for the first of two olive-sized portions of forbidden fat atones for the first and second portions but not a third eaten during the second lapse.

אביי אמר: טחינה נמי גוררת טחינה, שם טחינה אחת היא. ומי אית ליה לרבא גרירה? והא איתמר: אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, ונודע לו על אחת מהן, וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני. אמר רבא: הביא קרבן על ראשון — ראשון ושני מתכפרין, שלישי אינו מתכפר.
Shabbat 72b רבא אמר halacha dispute unintended labor
Rava exempts one who intends to cut detached produce but instead cuts attached produce because he did not intend a prohibited cutting.

נתכוין להגביה את התלוש, וחתך את המחובר — פטור. לחתוך את התלוש, וחתך את המחובר, רבא אמר: פטור. אביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דהא לא מיכוון לחתיכה דאיסורא. אביי אמר חייב — דהא קמיכוין לחתיכה בעלמא.
Shabbat 72b אמר רבא halacha exegesis unintended labor
Rava supports his view from a teaching that distinguishes multiple Shabbat labors from inadvertent violations of other commandments.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: חומר שבת משאר מצות, וחומר שאר מצות משבת. חומר שבת משאר מצות, שהשבת עשה שתים בהעלם אחד — חייב על כל אחת ואחת, מה שאין כן בשאר מצות. וחומר שאר מצות משבת — שבשאר מצות שגג בלא מתכוין — חייב, מה שאין כן בשבת.
Shabbat 73a רבא אמר halacha dispute shabbat carrying
Rava exempts one whose throw travels farther than intended or enters a public domain mistaken for a private domain.

איתמר: נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע, רבא אמר: פטור. אביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דלא קמיכוין לזריקה דארבע. אביי אמר חייב — דהא קמיכוין לזריקה בעלמא. כסבור רשות היחיד, ונמצאת רשות הרבים — רבא אמר: פטור, ואביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דהא לא מיכוין לזריקה דאיסורא. ואביי אמר חייב — דהא קא מיכוין לזרי …
איתמר: נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע, רבא אמר: פטור. אביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דלא קמיכוין לזריקה דארבע. אביי אמר חייב — דהא קמיכוין לזריקה בעלמא. כסבור רשות היחיד, ונמצאת רשות הרבים — רבא אמר: פטור, ואביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דהא לא מיכוין לזריקה דאיסורא. ואביי אמר חייב — דהא קא מיכוין לזריקה בעלמא.
Shabbat 73b אמר רבא halacha ruling shabbat labor
Rava rules that filling a pit incurs liability for building indoors and for plowing in a field.

והחורש. תנא: החורש והחופר והחורץ כולן מלאכה אחת הן. אמר רב ששת: היתה לו גבשושית ונטלה, בבית — חייב משום בונה, בשדה — חייב משום חורש. אמר רבא: היתה לו גומא וטממה, בבית — חייב משום בונה, בשדה — משום חורש.
Shabbat 73b אמר רבא halacha dispute shabbat gathering
Rava rules that gathering salt from a saltworks incurs liability for gathering.

והמעמר. אמר רבא: האי מאן דכניף מילחא ממלחתא חייב משום מעמר. אביי אמר: אין עימור אלא בגידולי קרקע.
Shabbat 74a רבא אמר halacha dispute shabbat labors
Rava initially explains that pounding is omitted because including it would raise the count of primary labors to forty.

אף על גב דאיכא דדמיא לה — חשיב לה. וליחשב נמי כותש! אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. רבא אמר: הא מני — רבי היא, דאמר אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש הויא ליה ארבעים. וליפיק חדא מהנך ולעייל כותש! אלא מחוורתא כדאביי.
Shabbat 74b אמר רבא halacha ruling shabbat labors
Rava rules that making a barrel incurs seven sin offerings and making an oven incurs eight.

אמר רבא: האי מאן דעבד חביתא — חייב משום שבע חטאות. תנורא — חייב משום שמונה חטאות. אמר אביי: האי מאן דעבד חלתא — חייב אחת עשרה חטאות. ואי חייטיה לפומיה — חייב שלש עשרה חטאות.
Shabbat 74b אמר רבא halacha dialogue tying knots
Rava challenges the proposed Tabernacle source for untying and concludes that snail trappers both tied and untied knots.

הקושר והמתיר. קשירה במשכן היכא הואי? אמר רבא: שכן קושרין ביתדות אהלים. קושרים?! ההוא קושר על מנת להתיר הוא. אלא אמר אביי: שכן אורגי יריעות שנפסקה להן נימא קושרים אותה. אמר ליה רבא: תרצת קושר, מתיר מאי איכא למימר? וכי תימא: דאי מתרמי ליה תרי (חוטי) קיטרי בהדי הדדי, שרי חד וקטר חד — השתא לפני מלך בשר …
הקושר והמתיר. קשירה במשכן היכא הואי? אמר רבא: שכן קושרין ביתדות אהלים. קושרים?! ההוא קושר על מנת להתיר הוא. אלא אמר אביי: שכן אורגי יריעות שנפסקה להן נימא קושרים אותה. אמר ליה רבא: תרצת קושר, מתיר מאי איכא למימר? וכי תימא: דאי מתרמי ליה תרי (חוטי) קיטרי בהדי הדדי, שרי חד וקטר חד — השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, עושין?! אלא אמר רבא ואיתימא רבי עילאי, שכן צדי חלזון קושרין ומתירין.
Shabbat 75a אמר רבא halacha exegesis shabbat trapping
Rava explains that the sages exempt crushing a snail from threshing because threshing applies only to products of the ground.

הצד צבי וכו'. תנו רבנן: הצד חלזון והפוצעו — אינו חייב אלא אחת. רבי יהודה אומר חייב שתים. שהיה רבי יהודה אומר: פציעה בכלל דישה. אמרו לו: אין פציעה בכלל דישה. אמר רבא: מאי טעמא דרבנן — קסברי אין דישה אלא לגדולי קרקע. וליחייב נמי משום נטילת נשמה! אמר רבי יוחנן: שפצעו מת.
Shabbat 75a רבא אמר halacha ruling shabbat trapping
Rava rules that even crushing a live snail is incidental to taking life because the person prefers it to remain alive to keep its dye clear.

רבא אמר: אפילו תימא שפצעו חי, מתעסק הוא אצל נטילת נשמה. והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו: מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״! שאני הכא, דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה, כי היכי דליציל ציבעיה.
Shabbat 75b רבא אמר halacha dispute food salting
Rava rules that processing does not apply to foods.

והמולחו והמעבדו. היינו מולח והיינו מעבד! רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: אפיק חד מינייהו ועייל שירטוט. אמר רבה בר רב הונא: האי מאן דמלח בישרא — חייב משום מעבד. רבא אמר: אין עיבוד באוכלין. אמר רב אשי: ואפילו רבה בר רב הונא לא אמר אלא דקא בעי ליה לאורחא, אבל לביתא — לא משוי איניש מיכליה עץ.
Shabbat 76a אמר רבא both other unclear
Rava's statement is not preserved beyond its attribution in this fragment.

אמר רבא:
Shabbat 76b אמר רבא both other unclear
Rava begins to say that the same conclusion can also be learned, but the fragment preserves no subject or conclusion.

אמר רבא: אף אנן נמי
Shabbat 77a אמר רבא halacha ruling wine dilution
Rava says that wine unable to bear three parts water to one part wine is not considered wine.

תנינא: המוציא יין — כדי מזיגת כוס, ותני עלה: כדי מזיגת כוס יפה. וקתני סיפא: ״ושאר כל המשקין ברביעית״. ורבא לטעמיה, דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא.
Shabbat 77a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue wine dilution
Rava explains that Sharon wine is unusually weak and that a significant quantity for Shabbat includes the water needed for proper dilution.

אמר ליה רבא: הא דקאמרת שני חלקי מים ואחד יין מן היין השירוני — יין השירוני לחוד, דרפי. אי נמי, התם משום חזותא, אבל לטעמא בעי טפי. ודקאמרת: מים בכד ומצטרפין — לענין שבת מידי דחשיב בעינן, והא נמי — הא חשיב.
Shabbat 78a רבא אמר halacha dispute shabbat quantities
Rava explains that the stringent carrying measure for water applies everywhere because water heals without causing harm.

אלא מים, מכדי שתייתו שכיחא רפואתו לא שכיחא, מאי טעמא אזול רבנן בתר רפואתו לחומרא? אמר אביי: בגלילא שנו. רבא אמר: אפילו תימא בשאר מקומות, כדשמואל, דאמר שמואל: כל שקייני מסו ומטללי לבר ממיא דמסו ולא מטללי.
Shabbat 78b רבא אמר halacha dispute paper carrying
Rava rules that the liable paper measure is enough for two ordinary letters plus a gripping margin, equivalent to a customs note.

נייר — כדי לכתוב עליו קשר מוכסין. תנא: כמה קשר מוכסין? שתי אותיות של קשר מוכסין. ורמינהו: המוציא נייר חלק, אם יש בו כדי לכתוב שתי אותיות — חייב, ואם לאו — פטור. אמר רב ששת: מאי שתי אותיות? שתי אותיות של קשר מוכסין. רבא אמר: שתי אותיות דידן ובית אחיזה, דהיינו קשר מוכסין.
Shabbat 78b רבא אמר halacha dispute customs document
Rava explains that the dispute concerns whether a document already shown to a senior customs officer is still needed for a junior officer.

תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו למוכס — פטור. רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא. רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו. רב אשי אמר: חד מוכס איכא בינייהו, מפני שצריך לו להראות למוכס שני, דאמר ליה: ח …
תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו למוכס — פטור. רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא. רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו. רב אשי אמר: חד מוכס איכא בינייהו, מפני שצריך לו להראות למוכס שני, דאמר ליה: חזי, גברא דמוכס אנא.
Shabbat 79a רבא אמר halacha dispute debt documents
Rava explains that everyone requires validation of a written note and that the dispute is whether a receipt may be written.

רבא אמר: דכולי עלמא מודה בשטר שכתבו — שצריך לקיימו, והכא בכותבין שובר קמיפלגי: תנא קמא סבר כותבין שובר, ורבי יהודה סבר אין כותבין שובר. רב אשי אמר: מפני שצריך להראותו לבעל חוב שני, דאמר ליה: חזי, גברא דפרע אנא.
Shabbat 80a בעי רבא halacha other shabbat quantities
Rava asks whether separate one-letter quantities of ink in ink, pen, and inkwell combine, and the question remains unresolved.

תנא: שתי אותיות בדיו, שתי אותיות בקולמוס, שתי אותיות בקלמרין. בעי רבא: אות אחת בדיו, אות אחת בקולמוס, אות אחת בקלמרין, מהו? תיקו.
Shabbat 80a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that writing two carried letters while walking is liable, but separately carrying and writing one letter at a time is exempt.

אמר רבא: הוציא שתי אותיות וכתבן כשהוא מהלך — חייב, כתיבתן זו היא הנחתן. ואמר רבא: הוציא אות אחת וכתבה, וחזר והוציא אות אחת וכתבה — פטור. מאי טעמא? בעידנא דאפקה לבתרייתא, חסר ליה שיעורא דקמייתא.
Shabbat 80a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules when two separately carried half-fig quantities combine for liability and when removal of the first prevents combination.

ואמר רבא: הוציא חצי גרוגרת אחת והניחה, וחזר והוציא חצי גרוגרת אחת והניחה — ראשונה נעשה כמי שקלטה [כלב] או שנשרפה, ופטור. ואמאי? הא מנחה? הכי קאמר: ואם קדם והגביה ראשונה קודם הנחת שנייה — נעשית ראשונה כמי שנקלטה או שנשרפה, ופטור. ואמר רבא: הוציא חצי גרוגרת והניחה, וחזר והוציא חצי גרוגרת והעבירה דרך ע …
ואמר רבא: הוציא חצי גרוגרת אחת והניחה, וחזר והוציא חצי גרוגרת אחת והניחה — ראשונה נעשה כמי שקלטה [כלב] או שנשרפה, ופטור. ואמאי? הא מנחה? הכי קאמר: ואם קדם והגביה ראשונה קודם הנחת שנייה — נעשית ראשונה כמי שנקלטה או שנשרפה, ופטור. ואמר רבא: הוציא חצי גרוגרת והניחה, וחזר והוציא חצי גרוגרת והעבירה דרך עליה — חייב. ואמאי? הא לא נח! כגון שהעבירה תוך שלשה.
Shabbat 80a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava requires an object within three handbreadths to rest on something tangible, with the passage distinguishing throwing from carrying.

והאמר רבא: תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו! לא קשיא: כאן בזורק, כאן במעביר.
Shabbat 80a רבא אמר halacha dispute shabbat domains
Rava includes even a pillar and equates Shabbat domains with the domains used for bills of divorce.

אביי אמר: אפילו כרמלית. אבל פיסלא — לא. ורבא אמר: אפילו פיסלא. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: רשות שבת כרשות גיטין דמיא.
Shabbat 80b רבא אמר halacha dispute plaster carrying
Rava says the teaching can follow the sages because adding sand damages plaster yet also improves it for its intended use.

גמ' על מלא כף סיד. תנא: כדי ליתן על פי כף של סיידין. מאן תנא דחול מעלי ליה לסיד? אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתניא: לא יסוד אדם את ביתו בסיד, אלא אם כן עירב בו תבן או חול. רבי יהודה אומר: תבן מותר, חול אסור — מפני שהוא טרכסיד. רבא אמר: אפילו תימא רבנן — קילקולו זהו תיקונו.
Shabbat 81a אמר רבא halacha ruling shabbat hygiene
Rava forbids handling a wiping stone on Shabbat in the ordinary weekday manner.

אמר רב יהודה: אבל לא את הפאייס. מאי ״פאייס״? אמר רבי זירא: כרשיני בבלייתא. אמר רבא: אסור למשמש בצרור בשבת כדרך שממשמש בחול. מתקיף לה מר זוטרא: ליסתכן? כלאחר יד. אמר רבי ינאי: אם יש מקום קבוע לבית הכסא — מלא היד. אם לאו — כהכרע מדוכה קטנה של בשמים. אמר רב ששת: אם יש עליה עד — מותר.
Shabbat 83b אמר רבא both other unclear
Rava's statement is not preserved beyond his name in this fragment.

אמר רבי יונתן: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה, שנאמר: ״זאת התורה אדם כי ימות באהל״ — אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה. אמר ריש לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: ״זאת התורה אדם כי ימות באהל״. אמר רבא
Shabbat 84b רבא אמר halacha exegesis ritual impurity
Rava derives from the law of a sealed vessel that earthenware cannot become impure through pressure.

רבא אמר: מדרס כלי חרס טהור מהכא: ״וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו״, הא יש צמיד פתיל עליו — טהור הוא. מי לא עסקינן דיחדינהו לאשתו נדה, וקאמר רחמנא טהור!
Shabbat 86a אמר רבא halacha ruling marital relations
Rava permits marital relations by day in a dark house and permits a scholar to darken the space with his garment.

למה ליה למימרא להו, והא אמר רב הונא: ישראל קדושים הן ואין משמשין מטותיהן ביום! הא אמר רבא: אם היה בית אפל — מותר. ואמר רבא ואיתימא רב פפא: תלמיד חכם מאפיל בטליתו, ומותר.
Shabbat 86b אמר רבא aggada exegesis sinai revelation
Rava derives that Israel reached Sinai on the new moon and that the Torah was given on Shabbat, locating the dispute in the calendar.

תנו רבנן: בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל. רבי יוסי אומר: בשבעה בו. אמר רבא: דכולי עלמא בראש חדש אתו למדבר סיני. כתיב הכא: ״ביום הזה באו מדבר סיני״, וכתיב התם: ״החדש הזה לכם ראש חדשים״ — מה להלן ראש חדש, אף כאן ראש חדש. ודכולי עלמא, בשבת ניתנה תורה לישראל. כתיב הכא: ״זכור את יום השבת לקדשו״, וכתי …
תנו רבנן: בששי בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל. רבי יוסי אומר: בשבעה בו. אמר רבא: דכולי עלמא בראש חדש אתו למדבר סיני. כתיב הכא: ״ביום הזה באו מדבר סיני״, וכתיב התם: ״החדש הזה לכם ראש חדשים״ — מה להלן ראש חדש, אף כאן ראש חדש. ודכולי עלמא, בשבת ניתנה תורה לישראל. כתיב הכא: ״זכור את יום השבת לקדשו״, וכתיב התם: ״ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה״ — מה להלן בעצומו של יום, אף כאן בעצומו של יום. כי פליגי בקביעא דירחא: רבי יוסי סבר — בחד בשבא איקבע ירחא, ובחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא; בתרי בשבא אמר להו: ״ואתם תהיו לי ממלכת כהנים״;
Shabbat 87a רבא אמר both other unclear
Rava begins to explain the meaning of the sixth, but his explanation is absent from the fragment.

תא שמע: ״ששי״ — ששי בחודש, ששי בשבת, קשיא לרבנן! הא נמי רבי יוסי היא. ששי למאי? רבא אמר:
Shabbat 88a אמר רבא aggada exegesis torah acceptance
Rava teaches that the Jews later willingly reaffirmed in the days of Ahasuerus what they had previously accepted.

״ויתיצבו בתחתית ההר״, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו — שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב: ״קימו וקבלו היהודים״ — קיימו מה שקיבלו כבר.
Shabbat 88b אמר רבא aggada maxim torah study
Rava teaches that Torah is an elixir of life for those who approach it rightly and an elixir of death for those who approach it wrongly.

היינו דאמר רבא: למיימינין בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא. דבר אחר: ״נגידים״ — כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא קושרים לו שני כתרים. אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב: ״צרור המור דודי לי בין שדי ילין״ — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם אף על פי שמיצר ומימר לי דודי — ״בין ש …
היינו דאמר רבא: למיימינין בה סמא דחיי, למשמאילים בה סמא דמותא. דבר אחר: ״נגידים״ — כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא קושרים לו שני כתרים. אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב: ״צרור המור דודי לי בין שדי ילין״ — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם אף על פי שמיצר ומימר לי דודי — ״בין שדי ילין״. ״אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי״ — מי שהכל שלו מכפר לי על עון גדי שכרמתי לי. מאי משמע דהאי ״כרמי״ לישנא דמכנש הוא? אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן, כדתנן: כסא של כובס שכורמים עליו את הכלים.
Shabbat 89b דרש רבא aggada exegesis divine judgment
Rava interprets God's future call to Israel as directing them to their ancestors for rebuke.

מנין שקושרין לשון של זהורית וכו'. ״כשנים״? ״כשני״ מיבעי ליה! אמר רבי יצחק, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו — כשלג ילבינו. דרש רבא, מאי דכתיב: ״לכו נא ונוכחה יאמר ה'״ — ״לכו נא״? ״בואו נא״ מיבעי ליה! ״יאמר ה'״? ״אמר ה'״ מיבעי ליה! לעתיד …
מנין שקושרין לשון של זהורית וכו'. ״כשנים״? ״כשני״ מיבעי ליה! אמר רבי יצחק, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו — כשלג ילבינו. דרש רבא, מאי דכתיב: ״לכו נא ונוכחה יאמר ה'״ — ״לכו נא״? ״בואו נא״ מיבעי ליה! ״יאמר ה'״? ״אמר ה'״ מיבעי ליה! לעתיד לבא יאמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם.
Shabbat 91a בעי רבא halacha other shabbat carrying
Rava asks whether one is liable when a half-dried-fig quantity carried for planting swells and is then redesignated for eating.

בעי רבא: הוציא חצי גרוגרת לזריעה ותפחה, ונמלך עליה לאכילה, מהו? אם תמצי לומר: התם הוא דמיחייב — דזיל הכא איכא שיעורא וזיל הכא איכא שיעורא, הכא, כיון דבעידנא דאפקה לא הוה ביה שיעור אכילה — לא מיחייב, או דילמא: כיון דאילו אישתיק ולא חשיב עליה מיחייב אמחשבה דזריעה — השתא נמי מיחייב.
Shabbat 92a אמר רבא halacha dispute shabbat carrying
Rava rules that carrying a mustard-filled basket out is liable because the vessel does not bind its contents into one unit.

וכן אמר רבא: לא שנו אלא בקופה מלאה קישואין ודלועין, אבל מלאה חרדל — חייב. אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד. אביי אמר: אפילו מלאה חרדל — פטור, אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד. קם אביי בשיטתיה דרבא, קם רבא בשיטתיה דאביי, ורמי דאביי אדאביי, ורמי דרבא אדרבא.
Shabbat 92a רבא אמר halacha dispute shabbat carrying
Rava rules that one who carries produce into the public domain is exempt when carrying it by hand but liable when carrying it in a vessel.

דאיתמר: המוציא פירות לרשות הרבים, אביי אמר: ביד — חייב, בכלי — פטור. ורבא אמר: ביד — פטור, בכלי — חייב!
Shabbat 92b אמר רבא halacha ruling shabbat intent
Rava explains that an object moving from behind to the front yields liability because the resulting safeguarding is better than intended, unlike movement from front to back.

גמ' מאי שנא לפניו ובא לו לאחריו דפטור — דלא אתעבידא מחשבתו, לאחריו ובא לו לפניו נמי, הא לא אתעבידא מחשבתו! אמר רבי אלעזר: תברה, מי ששנה זו לא שנה זו. אמר רבא: ומאי קושיא? דילמא: לפניו ובא לו לאחריו היינו טעמא דפטור — דנתכוון לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה, לאחריו ובא לו לפניו היינו טעמא דחייב — …
גמ' מאי שנא לפניו ובא לו לאחריו דפטור — דלא אתעבידא מחשבתו, לאחריו ובא לו לפניו נמי, הא לא אתעבידא מחשבתו! אמר רבי אלעזר: תברה, מי ששנה זו לא שנה זו. אמר רבא: ומאי קושיא? דילמא: לפניו ובא לו לאחריו היינו טעמא דפטור — דנתכוון לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה, לאחריו ובא לו לפניו היינו טעמא דחייב — דנתכוון לשמירה פחותה ועלתה בידו שמירה מעולה.
Shabbat 93a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling shared support
Rava cites the impurity rules for cloths beneath a bed or animal as evidence that merely assisting has no legal substance.

אמר רב זביד משמיה דרבא, אף אנן נמי תנינא: היה יושב על גבי המטה, וארבע טליות תחת רגלי המטה — טמאות, מפני שאינה יכולה לעמוד על שלש, ורבי שמעון מטהר. היה רוכב על גבי בהמה וארבע טליות תחת רגלי הבהמה — טהורות, מפני שיכולה לעמוד על שלש. ואמאי? הא קמסייע בהדי הדדי! לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש?
Shabbat 93a משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha other shared support
Rava is cited as introducing another teaching in support of the rule that mere assistance has no legal substance.

אלא לאו, משום דאמרינן מסייע אין בו ממש. אמר רב פפי משמיה דרבא: אף אנן נמי תנינא,
Shabbat 93b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papa halacha ruling shared labor
Rava cites the impurity of four cloths supporting one bed as evidence that one requisite measure suffices for all participants.

אמר מר: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב. איבעיא להו: בעינן שיעור לזה ושיעור לזה, או דילמא שיעור אחד לכולם. רב חסדא ורב המנונא, חד אמר שיעור לזה ושיעור לזה, וחד אמר שיעור אחד לכולן. אמר רב פפא משמיה דרבא: אף אנן נמי תנינא: היה יושב על גבי מטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה — טמאות, מפני שאין יכולה ל …
אמר מר: זה יכול וזה יכול, רבי מאיר מחייב. איבעיא להו: בעינן שיעור לזה ושיעור לזה, או דילמא שיעור אחד לכולם. רב חסדא ורב המנונא, חד אמר שיעור לזה ושיעור לזה, וחד אמר שיעור אחד לכולן. אמר רב פפא משמיה דרבא: אף אנן נמי תנינא: היה יושב על גבי מטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה — טמאות, מפני שאין יכולה לעמוד על שלש. ואמאי? ליבעי שיעור זיבה לזה ושיעור זיבה לזה! לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולן.
Shabbat 94a אמר רבא halacha ruling carrying living beings
Rava explains that even the sages exempt carrying a living person because a person carries himself.

את החי במטה פטור אף על המטה. לימא מתניתין רבי נתן היא ולא רבנן, דתניא: המוציא בהמה חיה ועוף לרשות הרבים, בין חיין ובין שחוטין — חייב. רבי נתן אומר: על שחוטין חייב ועל חיין פטור, שהחי נושא את עצמו. אמר רבא: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף דמשרבטי נפשייהו, אבל אד …
את החי במטה פטור אף על המטה. לימא מתניתין רבי נתן היא ולא רבנן, דתניא: המוציא בהמה חיה ועוף לרשות הרבים, בין חיין ובין שחוטין — חייב. רבי נתן אומר: על שחוטין חייב ועל חיין פטור, שהחי נושא את עצמו. אמר רבא: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף דמשרבטי נפשייהו, אבל אדם חי דנושא את עצמו — אפילו רבנן מודו.
Shabbat 94b אמר רבא halacha ruling shabbat labor
Rava rules that Rabbi Shimon concedes liability for carrying a shovel to dig or a Torah scroll to read because the labor serves its ordinary purpose.

אף במוציא את המת לקוברו. אמר רבא: ומודה רבי שמעון במר לחפור בו וספר תורה לקרות בו — דחייב. פשיטא, דאי הא נמי מלאכה שאינה צריכה לגופה היא, אלא מלאכה שצריכה לגופה לרבי שמעון היכי משכחת לה? מהו דתימא, עד דאיכא לגופו ולגופה, כגון מר לעשות לו טס ולחפור, ספר תורה להגיה ולקרות בו, קא משמע לן.
Shabbat 95b אמר רבא halacha ruling earthenware vessels
Rava sets five escalating perforation measures that successively remove an earthenware vessel's ritual statuses and requires a mostly broken vessel when it is sealed.

אמר רבא, חמש מדות בכלי חרס: ניקב כמוציא משקה — טהור מלטמא גיסטרא ועדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת; ניקב ככונס משקה — טהור מלקדש בו מי חטאת ועדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים; ניקב כשורש קטן — טהור מלהכשיר בו זרעים ועדיין כלי הוא לקבל בו זיתים; ניקב כמוציא זיתים — טהור מלקבל בו זיתים ועדיין כלי הוא לקבל בו …
אמר רבא, חמש מדות בכלי חרס: ניקב כמוציא משקה — טהור מלטמא גיסטרא ועדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת; ניקב ככונס משקה — טהור מלקדש בו מי חטאת ועדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים; ניקב כשורש קטן — טהור מלהכשיר בו זרעים ועדיין כלי הוא לקבל בו זיתים; ניקב כמוציא זיתים — טהור מלקבל בו זיתים ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים; ניקב כמוציא רימונים — טהור מכלום. ואם הוקף צמיד פתיל — עד שיפחת רובו.
Shabbat 95b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue earthenware vessels
Rava suggests that Rav Asi's pomegranate-sized perforation measure applies only to a vessel sealed with a close-fitting cover.

אמר רב אסי: שמעתי כלי חרס שיעורו כמוציא רימון. אמר ליה רבא: שמא לא שמעת אלא במוקף צמיד פתיל. והא רבא הוא דאמר מוקף צמיד פתיל עד שיפחת רובו! לא קשיא,
Shabbat 97a אמר רבא attribution uncertain: or רבי יוסי ברבי חנינא aggada exegesis divine reward
Rava teaches from the verses about Moses's hand that divine beneficence arrives more quickly than punishment.

אמר רבא, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: מדה טובה ממהרת לבא ממדת פורענות. דאילו במדת פורענות כתיב: ״ויוציאה והנה ידו מצרעת כשלג״, ואילו במדה טובה כתיב: ״ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו״ — מחיקו הוא דשבה כבשרו.
Shabbat 99a אמר רבא halacha ruling tabernacle wagons
Rava states that the sides of a wagon occupy its full width of two and a half cubits so the boards do not sway.

אמר רבא: צידי עגלה כמלא רחב עגלה. וכמה רחב עגלה — שתי אמות ומחצה. למה לי? באמתא ופלגא סגיא! כי היכי דלא לידדו קרשים.
Shabbat 99b בעי רבא halacha other shabbat domains
Rava asks whether throwing a board that lands on stakes counts when its landing and creation of a partition occur simultaneously.

בעי רבא: זרק דף ונח על גבי יתידות, מהו? מאי קמיבעיא ליה — הנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי (קאתו)? היינו דרבי יוחנן!
Shabbat 99b אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava states that water resting on water counts as deposited and begins to contrast a nut resting on water.

אמר רבא: פשיטא לי מים על גבי מים — היינו הנחתן. אגוז על גבי מים —
Shabbat 100a בעי רבא halacha other shabbat carrying
Rava asks whether a nut in a vessel floating on water is considered at rest by following the nut or not at rest by following the vessel.

לאו היינו הנחתן. בעי רבא: אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים — מהו? מי אמרינן בתר אגוז אזלינן, והא נייח, או דילמא בתר כלי אזלינן, והא לא נייח. תיקו.
Shabbat 100a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that according to the sages an object passing within three handbreadths still must rest on some surface.

אמר רבא: תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו. יתיב מרימר וקאמר לה להא שמעתא. אמר ליה רבינא למרימר:
Shabbat 101b אמר רבא halacha ruling linked boats
Rava explains that the rule about tied boats is needed to permit movement involving a small boat situated between them.

ספינות קשורות כו'. פשיטא! אמר רבא: לא נצרכה אלא להתיר ביצית שביניהן.
Shabbat 102a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava interprets the case under discussion as one of transferring an object rather than throwing it.

לכתא ומתנא אוגדו בידו הוא! כגון שנתכוין לעשות חבורה. הא נמי תנינא: הזורק לעשות חבורה, בין באדם בין בבהמה, ונזכר עד שלא נעשית חבורה — פטור! אלא אמר רבא: במעביר.
Shabbat 102a אמר רבא halacha ruling shabbat throwing
Rava explains that the teaching lists two cases and exempts a throw when another person or dog catches it or when it burns before landing.

והא ״זה הכלל״ דקתני, אזריקה קתני. אלא אמר רבא, תרתי קתני: הזורק ונזכר מאחר שיצתה מידו, אי נמי לא נזכר וקלטה אחר או קלטה כלב או שנשרפה — פטור.
Shabbat 102a רבא אמר halacha dispute shabbat awareness
Rava rules that one is liable after traversing two cubits unwittingly, two deliberately, and two unwittingly.

זה הכלל: כל חייבי חטאות כו'. איתמר: שתי אמות בשוגג, שתי אמות במזיד, שתי אמות בשוגג — רבה אמר: פטור. רבא אמר: חייב.
Shabbat 102a רבא אמר halacha ruling shabbat awareness
Rava holds one liable even under the sages because awareness of a partial measure interrupts only an act under one's control, whereas a thrown object is not under one's control.

רבא אמר חייב, ואפילו לרבנן דאמרי יש ידיעה לחצי שיעור, התם הוא דבידו, אבל הכא דאין בידו — לא. ובמאי? אי במעביר — הרי בידו! ואלא בזורק.
Shabbat 104b רבא אמר halacha dispute shabbat writing
Rava explains that correcting one letter incurs liability when removing the projection of a dalet turns it into a resh.

תנא: הגיה אות אחת — חייב. השתא כתב אות אחת — פטור, הגיה אות אחת חייב?! אמר רב ששת: הכא במאי עסקינן — כגון שנטלו לגגו של חי״ת ועשאו שני זיינין. רבא אמר: כגון שנטלו לתגו של דל"ת ועשאו רי״ש.
Shabbat 107b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue reptile impurity
Rava interprets the sages as saying that only the listed creeping creatures have skin that transmits impurity like flesh.

למה שמנו חכמים. אדרבה, למה שמנו חכמים אין להם עור! ואמר אביי, הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר אלא למה שלא מנו חכמים, אמר ליה רבא: הא ״למה שמנו חכמים״ קאמר? אלא אמר רבא, הכי קאמר: אין עור מטמא כבשר אלא למה שמנו חכמים. מכלל דרבי יוחנן בן נורי הנך נמי דלא מנו חכמים מטמאין? והא קתני, רבי יוחנן בן נורי אומר: …
למה שמנו חכמים. אדרבה, למה שמנו חכמים אין להם עור! ואמר אביי, הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר אלא למה שלא מנו חכמים, אמר ליה רבא: הא ״למה שמנו חכמים״ קאמר? אלא אמר רבא, הכי קאמר: אין עור מטמא כבשר אלא למה שמנו חכמים. מכלל דרבי יוחנן בן נורי הנך נמי דלא מנו חכמים מטמאין? והא קתני, רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות ולא מטמאין! [אמר רב] אדא בר מתנה: תריץ הכי, וחכמים אומרים: לענין טומאה אין עור למה שמנו חכמים.
Shabbat 107b אמר רבא halacha ruling animal birth
Rava explains that detaching a fetus inside an animal incurs liability for uprooting something from its place of growth.

אמר מר בר המדורי אמר שמואל: הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה — חייב. מאי טעמא? אמר רבא: בר המדורי אסברה לי, לאו אמר רב ששת: האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. הכא נמי, מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. אמר אביי: האי מאן דתלש
Shabbat 109a אמר רבא halacha ruling shabbat medicine
Rava rules that for the delicate residents of Mehoza even wine heals an injured hand or foot.

ואמר מר עוקבא: מי שנגפה ידו או רגלו, צומתה ביין ואינו חושש. איבעיא להו: חלא מאי? אמר רב הלל לרב אשי: כי הוינא בי רב כהנא אמרי חלא לא. אמר רבא: והני בני מחוזא, כיון דמפנקי — אפילו חמרא נמי מסי להו.
Shabbat 109a אמר רבא halacha dialogue shabbat medicine
Rava's teaching is invoked to challenge a delicate person for treating an injury with wine, since wine heals such people.

איכא דאמרי, חזייה דקא צמית ליה בחמרא. אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רבא: הני בני מחוזא כיון דמפנקי — אפילו חמרא נמי מסי להו? ומר נמי הא מפנק! אמר ליה: גב היד וגב הרגל שאני. דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב: גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליהן את השבת.
Shabbat 111a רבא אמר halacha dispute shabbat medicine
Rava distinguishes the permitted swallowing of vinegar before dipping food from its prohibited medicinal use afterward.

לא יגמע בהן את החומץ. והתניא: לא יגמע ופולט, אבל מגמע ובולע! אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, מגמע ופולט תנן. רבא אמר: אפילו תימא מגמע ובולע, כאן — לפני טיבול, כאן — לאחר טיבול.
Shabbat 111a אמר רבא halacha ruling yom kippur
Rava states that nothing permitted on Shabbat is prohibited on Yom Kippur merely on this account.

דאמר רבא: ליכא מידי דבשבת שרי וביום הכפורים אסור, הואיל דבשבת שרי — ביום הכפורים נמי שרי!
Shabbat 111b אמר רבא halacha ruling shabbat law
Rava reports that the law follows Rabbi Shimon but for a reason different from Rabbi Shimon's own.

והאמר רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה, ורב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון. ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי, רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון! אלא אמר רבא: אני וארי שבחבורה תרגימנא, ומנו — רבי חייא בר אבין: הלכה כרבי שמעון, ולאו מטעמיה.
Shabbat 113a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue shabbat handling
Rava asks Rav Nahman why posts may not be handled and argues that any holes formed are incidental.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי שנא עמודים דלא? אילימא דקעביד גומות, גומות ממילא קא הויין, דתנן: הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אם מקצת עליו מגולין — אינו חושש לא משום כלאים, ולא משום שביעית, ולא משום מעשר, וניטלין בשבת.
Shabbat 116b רבא אמר halacha dispute passover offering
Rava explains that the entire Passover offering may be skinned on Shabbat so sacred items will not lie like a carcass.

גמ' תנו רבנן: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מפשיטין את הפסח עד החזה — דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. וחכמים אומרים: מפשיטין את כולו. בשלמא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, דהא איתעביד ליה צורך גבוה. אלא לרבנן מאי טעמא? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״כל פעל ה' למענהו״. והכא …
גמ' תנו רבנן: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מפשיטין את הפסח עד החזה — דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. וחכמים אומרים: מפשיטין את כולו. בשלמא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, דהא איתעביד ליה צורך גבוה. אלא לרבנן מאי טעמא? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״כל פעל ה' למענהו״. והכא, מאי ״למענהו״ איכא? רב יוסף אמר: שלא יסריח. רבא אמר: שלא יהו קדשי שמים מוטלין כנבלה.
Shabbat 117b אמר רבא halacha dialogue shabbat fire
Rava explains that rescue from a fire is limited because a person anxious over property may otherwise come to extinguish the fire.

גמ' מכדי בהיתרא קטרח, נציל טפי? אמר רבא: מתוך שאדם בהול על ממונו, אי שרית ליה — אתי לכבויי. אמר ליה אביי, אלא הא דתניא: נשברה לו חבית בראש גגו — מביא כלי ומניח תחתיה, ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט, כלי אחר ויצרף. התם, מאי גזירה איכא? הכא נמי, גזירה שמא יביא כלי דרך רשות הרבים.
Shabbat 119a אמר רבא both maxim judicial fairness
Rava credits himself with refusing to rest when a Torah scholar appears before him in court until he has searched for arguments in the scholar's favor.

עבידנא יומא טבא לרבנן. אמר רבא תיתי לי, דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא, לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה. אמר מר בר רב אשי: פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא. מאי טעמא? — דחביב עלי כגופאי, ואין אדם רואה חובה לעצמו.
Shabbat 119b אמר רבא attribution uncertain: or רבי יהושע בן לוי both exegesis friday prayer
Rava teaches that even an individual praying on Friday evening must recite Vayekhulu.

אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ״ויכולו״, דאמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ״ויכולו״, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, שנאמר: ״ויכולו״ — אל תקרי ״ויכולו״ אלא ״ויכלו״. אמר רבי אלעזר: מניין שהדיבור כמעשה — שנאמר: ״בדבר ה' שמים …
אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ״ויכולו״, דאמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ״ויכולו״, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, שנאמר: ״ויכולו״ — אל תקרי ״ויכולו״ אלא ״ויכלו״. אמר רבי אלעזר: מניין שהדיבור כמעשה — שנאמר: ״בדבר ה' שמים נעשו״.
Shabbat 119b אמר רבא aggada exegesis jerusalem destruction
Rava teaches from a verse that Jerusalem was destroyed because trustworthy people disappeared from it.

ואמר רבא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר: ״שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא [ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש] (אם יש איש) עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה״. איני?! והאמר רב קטינא: אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר: ״כי יתפש איש באחיו בית אביו לאמר שמלה לכה …
ואמר רבא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר: ״שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא [ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש] (אם יש איש) עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה״. איני?! והאמר רב קטינא: אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר: ״כי יתפש איש באחיו בית אביו לאמר שמלה לכה קצין תהיה לנו״, דברים שבני אדם מתכסין בהן כשמלה ישנן בידיך. ״והמכשלה הזאת תחת ידך״,
Shabbat 120a אמר רבא halacha ruling shabbat wages
Rava explains that a God-fearing person may calculate payment after Shabbat when the participants understand that it is not forbidden Shabbat wages.

ועיגול של דבילה כו'. חשבון מאי עבידתיה? מהפקירא קזכו? — אמר רב חסדא: מדת חסידות שנו כאן. אמר רבא: חסידי אגרא דשבתא שקלי?! אלא אמר רבא: הכא בירא שמים עסקינן, ולא ניחא ליה דליתהני מאחרים, ובחנם נמי לא ניחא ליה דליטרח. והכי קאמר: ואם היו פיקחין, דידעי דכהאי גוונא לאו שכר שבת הוא, עושין עמו חשבון לאחר ה …
ועיגול של דבילה כו'. חשבון מאי עבידתיה? מהפקירא קזכו? — אמר רב חסדא: מדת חסידות שנו כאן. אמר רבא: חסידי אגרא דשבתא שקלי?! אלא אמר רבא: הכא בירא שמים עסקינן, ולא ניחא ליה דליתהני מאחרים, ובחנם נמי לא ניחא ליה דליטרח. והכי קאמר: ואם היו פיקחין, דידעי דכהאי גוונא לאו שכר שבת הוא, עושין עמו חשבון לאחר השבת.
Shabbat 122a רבא אמר halacha dispute gentile labor
Rava permits benefiting from a lamp lit in one's presence because one lamp serves one person or a hundred equally.

אמר מר: במה דברים אמורים — שאין מכירו, אבל מכירו — אסור. הא רבן גמליאל מכירו הוה! אמר אביי: שלא בפניו הוה. רבא אמר: אפילו תימא בפניו, נר לאחד נר למאה.
Shabbat 122b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue vessel assembly
Rava rules that building and dismantling do not apply to vessels, while reassembly is restricted lest one fasten the vessel firmly.

אמר ליה רבא: [שתי תשובות בדבר]. חדא, ד״ניטלין״ קתני, ועוד: מאי ״אבל לא מחזירין״? אלא אמר רבא, קסבר: אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים — וגזירה שמא יתקע.
Shabbat 123a אמר רבא halacha ruling shabbat objects
Rava agrees that an object not considered a vessel for impurity is likewise not considered a vessel for Shabbat.

אמר רבא: מאן דקמותיב, שפיר קמותיב. מדלענין טומאה לאו מנא הוא — לענין שבת נמי לאו מנא הוא.
Shabbat 123b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue moving vessels
Rava traces the successive permissions to move permitted and prohibited implements for their use or place, ultimately even when two people are needed.

אמר ליה רבא: מכדי ״התירו״ קתני, מה לי לצורך גופו, מה לי לצורך מקומו? אלא אמר רבא: התירו דבר שמלאכתו להיתר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, וחזרו והתירו מחמה לצל. וחזרו והתירו דבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו ולצורך מקומו — אין, מחמה לצל — לא. ועדיין, באדם אחד — אין, בשני בני אדם — לא, עד שאמרו: כל הכל …
אמר ליה רבא: מכדי ״התירו״ קתני, מה לי לצורך גופו, מה לי לצורך מקומו? אלא אמר רבא: התירו דבר שמלאכתו להיתר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, וחזרו והתירו מחמה לצל. וחזרו והתירו דבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו ולצורך מקומו — אין, מחמה לצל — לא. ועדיין, באדם אחד — אין, בשני בני אדם — לא, עד שאמרו: כל הכלים ניטלין בשבת, אפילו בשני בני אדם.
Shabbat 124a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue moving vessels
Rava challenges calling movement of an implement to clear its place movement without a need.

אמר רבה: ״לצורך״ — דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו. ״שלא לצורך״ — דבר שמלאכתו להיתר לצורך מקומו, ודבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו — אין, לצורך מקומו — לא. ואתא רבי נחמיה למימר ואפילו דבר שמלאכתו להיתר, לצורך גופו — אין, לצורך מקומו — לא. אמר ליה רבא: לצורך מקומו, ״שלא לצורך״ קרית ליה?!
Shabbat 124a אמר רבא halacha ruling moving vessels
Rava permits moving an implement normally used for permitted work for its use, its place, or protection, but a prohibited-work implement only for its use or place.

אלא אמר רבא: ״לצורך״ — דבר שמלאכתו להיתר, בין לצורך גופו בין לצורך מקומו. ״שלא לצורך״ — ואפילו מחמה לצל. ודבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו ולצורך מקומו — אין, מחמה לצל — לא. ואתא רבי נחמיה למימר: ואפילו דבר שמלאכתו להיתר, לצורך גופו ולצורך מקומו — אין, מחמה לצל — לא.
Shabbat 124b רבא אמר halacha dispute moving shards
Rava permits moving a small earthenware shard even in the public domain.

אמר רב נחמן אמר שמואל: חרס קטנה — מותר לטלטלה בחצר, אבל בכרמלית — לא. ורב נחמן דידיה אמר: אפילו בכרמלית, אבל ברשות הרבים — לא. ורבא אמר: אפילו ברשות הרבים.
Shabbat 125a אמר רבא halacha ruling mat fragments
Rava explains that mat fragments may be moved on Shabbat because, like the mat itself, they remain fit for covering refuse.

אמר בר המדורי אמר שמואל: קרומיות של מחצלת — מותר לטלטלן בשבת. מאי טעמא? אמר רבא, בר המדורי אסברה לי: מחצלת גופה למאי חזיא — לכסויי בה עפרא, הני נמי חזיין לכסויי בהו טינופא.
Shabbat 125a אמר רבא halacha dispute oven impurity
Rava explains that the dispute concerns oven fragments and whether heating from any location makes the oven impure.

אלא אמר רבא: בשברי דהאי תנור קמיפלגי. דתנן: נתנו על פי הבור או על פי הדות ונתן שם אבן, רבי יהודה אומר: אם מסיק מלמטה והוא נסוק מלמעלה — טמא, ואם לאו — טהור. וחכמים אומרים: הואיל והוסק מכל מקום — טמא.
Shabbat 129a אמר רבא both story post-immersion warmth
Rava teaches that when a woman's husband is present after immersion he warms her, and the passage illustrates the danger when he is absent.

אמר רבא: לא אמרן אלא שאין בעלה עמה, אבל בעלה עמה — בעלה מחממה. כי הא דברתיה דרב חסדא טבלה בגו תלתין יומין שלא בפני בעלה ואצטניאת, ואמטיוהא לערסה בתריה דרבא לפומבדיתא.
Shabbat 130a רבא אמר halacha dispute tefillin cleanliness
Rava interprets the clean body required for tefillin as refraining from sleeping while wearing them.

דאמר רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים. מאי היא? אמר אביי: שלא יפיח בהם, רבא אמר: שלא יישן בהם.
Shabbat 132a אמר רבא both other unclear
Rava asks what initially satisfied the cited teacher and what later troubled him.

אמר רבא: האי תנא מעיקרא מאי קא ניחא ליה, ולבסוף מאי קא קשיא ליה?
Shabbat 132b אמר רבא both other unclear
Rava asks what initially satisfied the cited teacher and what later troubled him.

אמר רבא: האי תנא מעיקרא מאי ניחא ליה ולבסוף מאי קשיא ליה?
Shabbat 132b רבא אמר halacha exegesis circumcision
Rava derives by an a fortiori argument that circumcision at its proper time overrides the restrictions of leprosy.

רבא אמר: מילה בזמנה דוחה לא צריכא קרא, מקל וחומר אתיא: ומה שבת דחמירא דוחה — צרעת לא כל שכן.
Shabbat 133a רבא אמר halacha dispute unintended acts
Rava maintains that even Rabbi Shimon forbids an unintended act when its prohibited result is inevitable.

אמר אביי: לא נצרכא אלא לרבי יהודה, דאמר דבר שאין מתכוין — אסור. רבא אמר: אפילו תימא רבי שמעון, מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״. ואביי לית ליה האי סברא? והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו: מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״! בתר דשמעה מרבא סברה.
Shabbat 133a רבא אמר halacha dispute unintended acts
Rava maintains that even Rabbi Shimon forbids an unintended act when its prohibited result is inevitable.

והא למה לי קרא, דבר שאין מתכוין הוא, ודבר שאין מתכוין — מותר! אמר אביי: לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר: דבר שאין מתכוין — אסור. ורבא אמר אפילו תימא רבי שמעון, מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״. ואביי לית ליה האי סברא? והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו: מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״! לבתר דשמעיה …
והא למה לי קרא, דבר שאין מתכוין הוא, ודבר שאין מתכוין — מותר! אמר אביי: לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר: דבר שאין מתכוין — אסור. ורבא אמר אפילו תימא רבי שמעון, מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״. ואביי לית ליה האי סברא? והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו: מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״! לבתר דשמעיה מרבא סברה.
Shabbat 133a רבא אמר halacha exegesis circumcision
Rava interprets the verse to exclude preparatory acts and circumcision performed after its proper time from overriding a festival.

רבא אמר, אמר קרא: ״הוא לבדו יעשה לכם״, ״הוא״ — ולא מכשירין. ״לבדו״ — ולא מילה שלא בזמנה, דאתיא מקל וחומר.
Shabbat 133b רבא אמר halacha ruling wound treatment
Rava prescribes wax and resin as a dressing for a wound.

ונותנין עליה איספלנית. אמר אביי, אמרה לי אם: איספלניתא דכולהון כיבי — שב מאני תרבא, וחדא קירא. רבא אמר: קירא וקלבא.
Shabbat 134b אמר רבא halacha dispute circumcision bathing
Rava explains that an infant may be bathed normally on the first day after circumcision, but on the third day that falls on Shabbat water is sprinkled by hand rather than with a vessel.

אמר רבא: והא ״מרחיצין״ קתני! אלא אמר רבא, הכי קתני: מרחיצין את הקטן בין מלפני מילה בין לאחר המילה, ביום הראשון — כדרכו, וביום השלישי שחל להיות בשבת — מזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר: ״ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים״.
Shabbat 135b אמר רבא halacha other slave circumcision
Rava explains how the timing of a slave woman's immersion and childbirth determines whether her homeborn son is circumcised on the first or eighth day.

אמר רבא: בשלמא לרבי חמא, משכחת לה יליד בית נימול לאחד, יליד בית נימול לשמונה, מקנת כסף נימול לאחד ומקנת כסף נימול לשמונה: ילדה ואחר כך הטבילה — זהו יליד בית שנימול לאחד. הטבילה ואחר כך ילדה — זהו יליד בית שנימול לשמונה.
Shabbat 136a אמר רבא halacha dialogue infant viability
Rava argues that if the proposed distinction were valid, the dispute should concern eating rather than ritual purity.

אמר רבא: אי הכי, אדמיפלגי לענין טומאה וטהרה, ליפלגי לענין אכילה!
Shabbat 136a משמיה דרבא halacha other unclear
Rava's reported position concerns a woman whose child died within thirty days and who then became betrothed, but the position itself is not preserved in the passage.

איתמר: מת בתוך שלשים, ועמדה ונתקדשה. אמר רבינא משמיה דרבא:
Shabbat 136b משמיה דרבא halacha ruling levirate release
Rava rules that in either case the woman must perform halitza.

ורב שרביא משמיה דרבא אמר: אחת זו ואחת זו — חולצת.
Shabbat 136b אמר רבא halacha dialogue legal reversal
Rava is reported to have retracted overnight his earlier ruling in the case under discussion.

אמר ליה רבינא לרב שרביא: באורתא אמר רבא הכי, לצפרא הדר ביה. אמר ליה שריתוה? יהא רעוא דתשרו תרבא.
Shabbat 139b אמר רבא halacha ruling festival burial
Rava rules that non-Jews attend to a corpse on the first festival day and Jews may do so on the second, even on the second day of Rosh Hashanah.

ואמר רבא: מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין, ביום טוב שני — יתעסקו בו ישראל, ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה. מה שאין כן בביצה. לפי שאינן בני תורה.
Shabbat 140b אמר רבא halacha ruling shabbat utensils
Rava permits removing it when it is a weaver's tool.

משלפא לדידה מקניא — שרי, קניא מינה — אסיר. אמר רבא: ואם כלי קיואי הוא — מותר.
Shabbat 141a רבא אמר halacha dispute shabbat grinding
Rava permits crushing even many peppers with a knife handle because the altered method distinguishes the act from ordinary grinding.

אמר רב יהודה: הני פלפלי, מידק חדא חדא בקתא דסכינא — שרי, תרתי — אסיר. רבא אמר: כיון דמשני — אפילו טובא נמי.
Shabbat 141a אמר רבא halacha dialogue shabbat cleaning
Rava challenges the prohibition against wiping on a wall, arguing that such an act only resembles crude building.

אמר רבא: מאי טעמא בכותל לא, משום דמיחזי כבונה? הא בנין חקלאה הוא!
Shabbat 141a אמר רבא halacha ruling shabbat cleaning
Rava permits wiping on a wall but forbids wiping on the ground lest one level holes.

אלא אמר רבא: מקנחו בכותל ואין מקנחו בקרקע — דילמא אתי לאשוויי גומות.
Shabbat 141a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava warns against sitting at the entrance of an alley lest an object roll away and be carried back.

אמר רבא: לא ליתיב איניש אפומיה דליחייא, דילמא מיגנדרא ליה חפץ ואתי לאתויי.
Shabbat 141a אמר רבא halacha ruling shabbat leveling
Rava forbids tipping a barrel on its side lest one level holes in the ground.

ואמר רבא: לא ליצדד איניש כובא, דילמא אתי לאשוויי גומות.
Shabbat 141a אמר רבא halacha ruling shabbat squeezing
Rava forbids tightly inserting cloth into a flask opening lest this lead to squeezing.

ואמר רבא: לא ליהדק איניש אודרא בפומא דשישא, דילמא אתי לידי סחיטה.
Shabbat 141b אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that carrying a living child with a purse around its neck incurs liability for the purse, whereas carrying a dead child with it is exempt.

גמ' אמר רבא: הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו — חייב משום כיס. תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו — פטור.
Shabbat 142a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava permits carrying a child holding a stone but forbids it when the child holds a coin, lest the father retrieve the coin if it falls.

מאי איריא אבן, אפילו דינר נמי! אלמה אמר רבא: לא שנו אלא אבן, אבל דינר — אסור! אבן, אי נפלה (לה) — לא אתי אבוה לאיתויי. דינר, אי נפיל — אתי אבוה לאתויי.
Shabbat 142a אמר רבא as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha other shabbat handling
Rava explains that the basket cannot simply be shaken because the stone itself forms part of its damaged wall.

ולינערינהו נעורי! אמר רב חייא בר אשי אמר רבא: הכא בכלכלה פחותה עסקינן, דאבן גופה נעשית דופן לכלכלה.
Shabbat 142a אמר רבא halacha other shabbat handling
Rava argues from the latter clause of the Mishnah that the earlier ruling likewise applies when the permitted object itself is needed.

אמר רבא: מתניתין כוותיה דייקא, דקתני סיפא: מעות שעל הכר — מנער את הכר והן נופלות. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא לצורך גופו, אבל לצורך מקומו — מטלטלו ועודן עליו. ומדסיפא לצורך גופו — רישא נמי לצורך גופו.
Shabbat 142b אמר רבא halacha dialogue muktzeh
Rava says that were he not a prominent person, he would not need to place a knife on raw dove meat because the meat is itself fit for him.

אמר רבא: אנא, אי לאו דאדם חשוב אנא — סכינא אבר יונה למה לי? הא חזי לי לאומצא.
Shabbat 142b אמר רבא halacha story muktzeh
Rava instructs his attendant to roast a goose and throw its entrails to a cat.

והאמר רבא לשמעיה: טווי לי בר אווזא, ושדי מיעיה לשונרא.
Shabbat 143a דרש רבא halacha ruling festival fuel
Rava forbids taking a firebrand from a woodpile and using a broken firebrand as festival fuel because broken utensils may not be burned.

הכי נמי מסתברא דרבא כרבי יהודה סבירא ליה, דדרש רבא: אשה לא תכנס לבית העצים ליטול מהן אוד. ואוד שנשבר — אסור להסיקו ביום טוב, לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים. שמע מינה.
Shabbat 144b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal authority
Rava challenges Rav Nahman that agreement with an individual opinion does not by itself establish that opinion as law.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מנשיא בן מנחם תנא הוא?! וכי תימא הלכה כי האי תנא דסבר לה כשל מנשיא בן מנחם, ומשום דסבר כמנשיא בן מנחם הלכה כמותו? מנשיא בן מנחם הוי רובא דעלמא?
Shabbat 144b רבא אמר halacha other ritual baths
Rava explains that the liquid is unsuitable for making a ritual bath and invalidates one by changing its appearance.

מאי בינייהו? איכא בינייהו דאתי בתר איצצתא. רבא אמר: משום דהוי דבר שאין עושין הימנו מקוה, ופוסל את המקוה בשינוי מראה.
Shabbat 146a אמר רבא halacha other shabbat produce
Rava explains that the Mishnah's specific reference to dried figs shows that it concerns figs pressed together.

ומאי דוחקיה דרבי אושעיא לאוקומי מתניתין כרבי נחמיה ובדרוסות, לוקמה במפורדות ורבנן! אמר רבא, מתניתין קשיתיה: מאי איריא דתני ״גרוגרות״? ליתני ״פירות״! אלא שמע מינה בדרוסות.
Shabbat 146b רבא אמר halacha dispute barrel opening
Rava rules that even a hole below the wine is made for preservation, while a hole below the sediment is considered reinforcement.

ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא במקום העשוי לשמר, אבל לחזק — אסור. היכי דמי לשמר, היכי דמי לחזק? אמר רב חסדא: למעלה מן היין — זהו לשמר, למטה מן היין — זהו לחזק. רבא אמר: למטה מן היין נמי זהו לשמר. והיכי דמי לחזק — כגון שניקבה למטה מן השמרים.
Shabbat 148b אמר רבא halacha ruling unwitting violations
Rava warns against sitting at an alley entrance lest an object roll away and be carried back, though the passage concludes that habitual unwitting violators are not rebuked.

ואמר ליה רבא בר רב חנן לאביי: תנן לא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין ביום טוב. וקא חזינן דעבדין, ולא אמרינן להו ולא מידי! ולטעמיך, הא דאמר רבא: לא ליתיב איניש אפומא דלחייא, דילמא מיגנדר ליה חפץ ואתי לאיתויי, והא קא חזינן נשי דמיתיין חצבי ויתבן אפומא דמבואה, ולא אמרינן להו ולא מידי! אלא: הנח לישראל, מ …
ואמר ליה רבא בר רב חנן לאביי: תנן לא מספקין, ולא מטפחין, ולא מרקדין ביום טוב. וקא חזינן דעבדין, ולא אמרינן להו ולא מידי! ולטעמיך, הא דאמר רבא: לא ליתיב איניש אפומא דלחייא, דילמא מיגנדר ליה חפץ ואתי לאיתויי, והא קא חזינן נשי דמיתיין חצבי ויתבן אפומא דמבואה, ולא אמרינן להו ולא מידי! אלא: הנח לישראל, מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין.
Shabbat 152a רבא אמר aggada exegesis aging
Rava teaches that Barzillai was steeped in lust and that habitual lust causes premature aging.

אמר רב: ברזילי הגלעדי שקרא הוה. דההיא אמתא דהואי בי רבי בת תשעין ותרתין שנין, והות טעמא קידרא. רבא אמר: ברזילי הגלעדי שטוף בזמה הוה, וכל השטוף בזמה — זקנה קופצת עליו. תניא, רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר: תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין — חכמה נתוספת בהם, שנאמר: ״בישישים חכמה ואורך ימים תבונה״. ועמי הארץ כל …
אמר רב: ברזילי הגלעדי שקרא הוה. דההיא אמתא דהואי בי רבי בת תשעין ותרתין שנין, והות טעמא קידרא. רבא אמר: ברזילי הגלעדי שטוף בזמה הוה, וכל השטוף בזמה — זקנה קופצת עליו. תניא, רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר: תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין — חכמה נתוספת בהם, שנאמר: ״בישישים חכמה ואורך ימים תבונה״. ועמי הארץ כל זמן שמזקינין — טפשות נתוספת בהן, שנאמר: ״מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח״.
Shabbat 153a אמר רבא halacha ruling shabbat valuables
Rava limits the dispensation to one's purse, excluding found property unless it has already come into one's possession.

אמר רבא: דוקא כיסו, אבל מציאה — לא. פשיטא, ״כיסו״ תנן! מהו דתימא הוא הדין אפילו מציאה, והאי דקתני ״כיסו״ — אורחא דמילתא קתני, קא משמע לן. ולא אמרן, אלא דלא אתי לידיה, אבל אתי לידיה — ככיסיה דמי.
Shabbat 153a בעי רבא halacha other shabbat valuables
Rava asks whether found property already taken into possession is treated like one's purse, and the question remains unresolved.

איכא דאמרי, בעי רבא: מציאה הבאה לידו מהו, כיון דאתי לידיה — ככיסיה דמי? או דילמא כיון דלא טרח בה — לאו ככיסיה דמי. תיקו.
Shabbat 153b אמר רבא halacha exegesis animal labor
Rava derives from the verse that driving one's animal on Shabbat carries the same inadvertent and intentional penalties as one's own labor.

אמר רמי בר חמא: המחמר אחר בהמתו בשבת, בשוגג — חייב חטאת, במזיד — חייב סקילה. מאי טעמא? אמר רבא: דאמר קרא: ״לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך״ — בהמתו דומיא דידיה: מה הוא — בשוגג חייב חטאת, במזיד חייב סקילה. אף בהמתו נמי — בשוגג חייב חטאת, במזיד חייב סקילה.
Shabbat 153b אמר רבא halacha exegesis shabbat liability
Rava objects that liability requires a person to perform a bodily act, as the Torah's inadvertent sins are compared to idolatry.

אמר רבא, שתי תשובות בדבר: חדא, דכתיב: ״תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה״ — הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה: מה עבודה זרה דעביד מעשה בגופיה, הכא נמי עד דעביד מעשה בגופיה.
Shabbat 154a מתיב רבא halacha dialogue shabbat liability
Rava challenges the proposed liability by citing the rule that stoning applies only when the inadvertent form of the act requires a sin offering.

מתיב רבא: המחלל את השבת בדבר שחייבין על שגגתו חטאת — חייבין על זדונו סקילה. הא אין חייבין על שגגתו חטאת — אין חייבין על זדונו סקילה!
Shabbat 154b רבא אמר halacha dispute animal use
Rava maintains that one who forbids use of an animal's sides also forbids secondary sides, while one who permits secondary sides also permits the sides themselves.

רבא אמר: מאן דאסר בצדדין — אסר נמי בצדי צדדין, מאן דשרי בצדי צדדין — שרי נמי בצדדין. איתיביה רב משרשיא לרבא: נעץ
Shabbat 155a אמר רבא halacha other animal feeding
Rava explains that food may be made accessible to an animal on Shabbat but unnecessary effort may not be expended on it.

רב יהודה אמר: הן הן פקיעין, הן הן זירין. פקיעין תרי, זירין תלתא, כיפין — דארזי. והכי קאמר: מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה, אבל פספוסי — לא, וכיפין — פספוסי נמי מפספסינן, אבל לא הזירין, לפספס אלא להתיר. אמר רבא: מאי טעמא דרב יהודה — קסבר: שוויי אוכלא — משוינן, מטרח באוכלא — לא טרחינן.

Eruvin (118)

Eruvin 3a אמר רבא halacha other height limits
Rava of Parzakya explains that an individual does not remind himself about a sukkah's height, whereas members of the public remind one another about an alleyway.

אמר רבא מפרזקיא: סוכה דליחיד היא לא מדכר, מבוי דלרבים מדכרי אהדדי.
Eruvin 3a אמר רבא halacha maxim height limits
Rava of Parzakya explains that an individual remembers a sukkah's height, whereas members of the public rely on one another and fail to remember an alleyway.

אמר רבא מפרזקיא: סוכה דליחיד היא רמי אנפשיה ומדכר, מבוי דלרבים היא סמכי אהדדי ולא מדכרי, דאמרי אינשי: קדרא דבי שותפי, לא חמימא ולא קרירא.
Eruvin 3a רבא אמר halacha dispute height limits
Rava rules that both structures under discussion are valid.

מאי הוי עלה? רבה בר רב עולא אמר: זה וזה — פסול. רבא אמר: זה וזה כשר.
Eruvin 8b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue curved alleyway
Rava challenges the proposed treatment of a curved alleyway by questioning the need for a doorway form and citing the practice at Nehardea.

אמר ליה רבא: כמאן, כשמואל דאמר תורתו כסתום — למה ליה צורת הפתח? ועוד, הא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא, וחשו לה לדרב!
Eruvin 8b אמר רבא halacha ruling curved alleyway
Rava rules that doorway forms are made along one side and the other side is permitted with a side post and crossbeam.

אלא אמר רבא: עושה צורת הפתח לכולהו להאי גיסא, ואידך גיסא מישתרו בלחי וקורה.
Eruvin 8b רבא אמר halacha dispute alleyway crossbeam
Rava rules that whether the unequal alley walls differ by less than or by four cubits, the crossbeam may be placed only opposite the shorter wall.

אמר רב כהנא בר תחליפא משמיה דרב כהנא בר מניומי משמיה דרב כהנא בר מלכיו משמיה דרב כהנא רביה דרב, ואמרי לה, רב כהנא בר מלכיו היינו רב כהנא רביה דרב: מבוי שצידו אחד ארוך וצידו אחד קצר, פחות מארבע אמות מניח את הקורה באלכסון. ארבע אמות — אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר. רבא אמר: אחד זה ואחד זה אינו מניח …
אמר רב כהנא בר תחליפא משמיה דרב כהנא בר מניומי משמיה דרב כהנא בר מלכיו משמיה דרב כהנא רביה דרב, ואמרי לה, רב כהנא בר מלכיו היינו רב כהנא רביה דרב: מבוי שצידו אחד ארוך וצידו אחד קצר, פחות מארבע אמות מניח את הקורה באלכסון. ארבע אמות — אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר. רבא אמר: אחד זה ואחד זה אינו מניח את הקורה אלא כנגד הקצר.
Eruvin 8b רבא אמר halacha ruling alleyway crossbeam
Rava rules that even according to the prohibiting opinion the arrangement is forbidden because the crossbeam is not positioned over the alleyway.

רבא אמר: לדברי האוסר נמי אסור — בעינן קורה על גבי מבוי, וליכא.
Eruvin 9a רבא אמר halacha dispute alleyway boundary
Rava permits using the area between an alleyway's side posts.

אמר אביי: מסתברא מילתיה דרבי יוחנן תחת הקורה, אבל בין לחיין אסור. ורבא אמר: בין לחיים נמי מותר.
Eruvin 9a אמר רבא halacha other domain transfer
Rava supports his view from Rabbi Yohanan's ruling that both private-domain and public-domain residents may shoulder loads in an area smaller than four by four, provided they do not transfer them across domains.

אמר רבא: מנא אמינא לה — דכי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה, מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
Eruvin 12b רבא אמר halacha dispute alleyway markers
Rava maintains that both a side post and a crossbeam serve as visual markers.

אלמא קסבר: לחי משום מחיצה וקורה משום היכר. וכן אמר רבה: לחי משום מחיצה וקורה משום היכר. ורבא אמר: אחד זה ואחד זה משום היכר.
Eruvin 14b אמר רבא halacha ruling alleyway sidepost
Rava rules that a side post raised three handbreadths from the ground or separated three from the wall is ineffective because animals can pass beneath the resulting partition.

אמר רבא: עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה, או שהפליגו מן הכותל שלשה — לא עשה ולא כלום. אפילו לרבן שמעון בן גמליאל דאמר אמרינן לבוד — הני מילי למעלה, אבל למטה, כיון דהויא מחיצה שהגדיין בוקעין בה — לא קאמר.
Eruvin 14b אמר רבא halacha dialogue eruv partitions
Rava insists that Rav Yehuda bar Rav Shmuel did state in Rav's name that the law does not follow Rabbi Yose regarding brine or sideposts.

רב רחומי מתני הכי: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר שילת] משמיה דרב: אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין. אמר ליה: אמרת? אמר להו: לא. אמר רבא: האלהים! אמרה, וגמירנא לה מיניה. ומאי טעמא קא הדר ביה? משום דרבי יוסי נימוקו עמו.
Eruvin 15a רבא אמר halacha dispute sideposts
Rava rules, against Abaye, that a sidepost that arose on its own is not a valid sidepost.

איתמר: לחי העומד מאליו, אביי אמר: הוי לחי, רבא אמר: לא הוי לחי.
Eruvin 15a רבא אמר halacha dispute sideposts
Rava rules that even when relied upon before the Sabbath, a sidepost not originally made for that purpose is invalid.

היכא דלא סמכינן עליה מאתמול, כולי עלמא לא פליגי דלא הוי לחי. כי פליגי היכא דסמכינן עליה מאתמול. אביי אמר: הוי לחי, דהא סמכינן עליה מאתמול. רבא אמר: לא הוי לחי, כיון דמעיקרא לאו אדעתיה דהכי עבידי, לא הוי לחי.
Eruvin 15b רבא אמר halacha ruling eruv partitions
Rava rules that horizontal elements require a vertical addition and vertical elements require a horizontal addition.

רבא אמר: אם היו נתונין ערב — נותנו שתי, שתי — נותנו ערב.
Eruvin 16b רבא אמר halacha ruling lavud
Rava attributes both clauses to Rabban Shimon ben Gamliel and limits the principle of lavud below where goats can pass through the gap.

רבא אמר: מדסיפא רבן שמעון בן גמליאל, רישא נמי רבן שמעון בן גמליאל. וכי אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרינן לבוד — הני מילי למעלה, אבל למטה, הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה — לא אמרינן: לבוד.
Eruvin 20a רבא אמר halacha dispute well enclosures
Rava permits two people within the well enclosures when they made an eruv.

אמר רב הונא: שתים אסורין, ואפילו עירבו. גזירה שמא יאמרו ״עירוב מועיל לבין הפסין״. רבא אמר: עירבו מותר.
Eruvin 21b דרש רבא aggada exegesis avoiding sin
Rava interprets the mandrakes giving fragrance as the young men of Israel who never tasted sin.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״הדודאים נתנו ריח״ — אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא.
Eruvin 21b דרש רבא aggada exegesis rabbinic law
Rava interprets Ecclesiastes as warning people to heed rabbinic teachings even more than Torah law because violating them incurs death.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו'״ — בני, הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה. שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה. ודברי סופרים — כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה.
Eruvin 21b דרש רבא aggada exegesis song of songs
Rava expounds the verse inviting the beloved to go into the field, lodge in villages, and inspect the blossoming vines and pomegranates.

דרש רבא: מאי דכתיב ״לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך״.
Eruvin 21b דרש רבא aggada exegesis torah teaching
Rava interprets Ecclesiastes to mean that Kohelet taught knowledge through cantillation signs and explanations by analogy.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם [ו]איזן וחקר תיקן משלים הרבה״. ״לימד דעת את העם״ — דאגמריה בסימני טעמים, ואסברה במאי דדמי ליה.
Eruvin 22a רבא אמר aggada exegesis torah study
Rava interprets the raven imagery as referring to one who makes himself cruel toward his family for the sake of study.

רבא אמר: במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב. כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב, אמרה ליה דביתהו: ינוקי דידך מאי אעביד להו? אמר לה: מי שלימו קורמי באגמא?
Eruvin 24a משמיה דרבא halacha ruling enclosure use
Rava rules that water is treated like planted vegetation and is permitted within the enclosure.

אמר להו רב אבא אבוה דרב בריה דרב משרשיא: הכי אמרינן משמיה דרבא: מים כנטעים דמו, ושרי.
Eruvin 24b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sideposts
Rava objects that using a sidepost there would lead people to say that a sidepost permits an ordinary vineyard path.

אמר ליה רבא: יאמרו לחי מועיל לשביל של כרמים דעלמא.
Eruvin 24b אמר רבא halacha ruling sideposts
Rava directs that a sidepost be made at the town entrance so that its effectiveness for the town also permits the open area.

אלא אמר רבא: עבדינן ליה לחי לפיתחא דמתא, דמגו דמהני ליה לחי למתא, מהני נמי לרחבה.
Eruvin 25a רבא אמר halacha dispute enclosure reduction
Rava rules, against Rabba, that a pillar between three and four handbreadths wide does not reduce the enclosure.

בנה בו עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה — הוי מיעוט. פחות משלשה — לא הוי מיעוט. משלשה ועד ארבעה — רבה אמר: הוי מיעוט, ורבא אמר: לא הוי מיעוט.
Eruvin 25a רבא אמר halacha dispute enclosure reduction
Rava explains that a projection less than four handbreadths wide is not significant and therefore does not reduce the enclosure.

רבה אמר: הוי מיעוט, דהא נפיק ליה מתורת לבוד. רבא אמר: לא הוי מיעוט, כיון דלא הוי מקום ארבעה — לא חשיב.
Eruvin 25a רבא אמר halacha dispute enclosure walls
Rava rules, against Rabba, that a wall built between three and four handbreadths from the existing wall is ineffective.

הרחיק מן הכותל ארבעה ועשה מחיצה — הועיל. פחות משלשה — לא הועיל. משלשה ועד ארבעה — רבה אמר: הועיל, רבא אמר: אינו מועיל.
Eruvin 25a רבא אמר halacha dispute enclosure walls
Rava explains that a gap less than four handbreadths wide is not significant, so the new wall is ineffective.

רבה אמר: הועיל, דהא נפיק ליה מתורת לבוד. רבא אמר: אינו מועיל, כיון דלא הוי מקום ארבעה, לא חשיב.
Eruvin 25a רבא אמר halacha dispute enclosure reduction
Rava rules that plaster unable to stand by itself does not reduce the enclosure.

רב שימי מתני לקולא: טח בו טיט ויכול לעמוד בפני עצמו — הוי מיעוט. אינו יכול לעמוד בפני עצמו — רבה אמר: הוי מיעוט, רבא אמר: לא הוי מיעוט.
Eruvin 25a רבא אמר halacha dispute enclosure reduction
Rava explains that plaster unable to stand by itself is nothing and does not reduce the enclosure.

רבה אמר: הוי מיעוט, השתא מיהא קאי. רבא אמר: לא הוי מיעוט, כיון דלא יכול למיקם בפני עצמו, לא כלום הוא.
Eruvin 25a רבא אמר halacha dispute roofed enclosure
Rava rules that the space beneath the roofing counts toward making the enclosure excessive.

קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה. רבא אמר: אויר קירויו מייתרו. ורבי זירא אמר: אין אויר קירויו מייתרו.
Eruvin 28b אמר רבא halacha ruling food blessings
Rava explains that the practical difference between the positions concerns which blessing is recited over palm shoots.

אלא אמר רבא: איכא בינייהו ברכה. דאתמר: קור — רב יהודה אמר: ״בורא פרי האדמה״, ושמואל אמר: ״שהכל נהיה בדברו״.
Eruvin 29a אמר רבא halacha dialogue eruv food
Rava declares himself ready for questions but responds by questioning whether apples may be used for an eruv.

אמר רבא: הריני כבן עזאי בשוקי טבריא. אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: תפוחים בכמה? אמר ליה: וכי מערבין בתפוחים?
Eruvin 29b אמר רבא halacha ruling wine dilution
Rava rules that wine unable to take three parts water to one part wine is not considered wine.

ובכמה מערבין? סבר רב אחא בריה דרב יוסף קמיה דרב יוסף למימר: בתרין רבעי שכרא, כדתנן: המוציא יין, כדי מזיגת הכוס. ותני עלה: כדי מזיגת כוס יפה. מאי כוס יפה? כוס של ברכה. ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית, כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית. וכדרבא, דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי ע …
ובכמה מערבין? סבר רב אחא בריה דרב יוסף קמיה דרב יוסף למימר: בתרין רבעי שכרא, כדתנן: המוציא יין, כדי מזיגת הכוס. ותני עלה: כדי מזיגת כוס יפה. מאי כוס יפה? כוס של ברכה. ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית, כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית. וכדרבא, דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא — לאו חמרא הוא.
Eruvin 31a אמר רבא halacha ruling mitzvah benefit
Rava maintains that commandments were not given for personal benefit and explains that the tannaim instead dispute whether an eruv may be made for an optional purpose.

אלא הא דאמר רבא: מצות לאו ליהנות ניתנו, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה?! אמר לך רבא: אי סבירא להו דאין מערבין אלא לדבר מצוה — דכולי עלמא מצות לאו ליהנות ניתנו. והכא בהא קמיפלגי: מר סבר אין מערבין אלא לדבר מצוה, ומר סבר מערבין אפילו לדבר הרשות.
Eruvin 32b אמר רבא halacha ruling tree eruv
Rava rules that an eruv placed in a tree within a town's extension is valid even above ten handbreadths because the town is treated as filled.

אמר רבא: לא שנו אלא באילן העומד חוץ לעיבורה של עיר, אבל אילן העומד בתוך עיבורה של עיר — אפילו למעלה מעשרה הרי זה עירוב, דמתא כמאן דמליא דמיא.
Eruvin 32b אמר רבא halacha ruling eruv domain
Rava rules that one who places an eruv receives four cubits around it.

אי הכי, חוץ לעיבורה של עיר נמי, כיון דאמר רבא: הנותן עירובו יש לו ארבע אמות, הויא לה רשות היחיד — ורשות היחיד עולה עד לרקיע!
Eruvin 34a רבא אמר halacha ruling tower eruv
Rava explains that the case may involve an unfastened tall cabinet whose contents would move beyond four cubits if it were shifted.

רבא אמר: אפילו תימא במגדל שאינו מסומר, והכא במגדל ארוך עסקינן, דאי ממטי ליה פורתא, אזיל חוץ לארבע אמות.
Eruvin 35a אמר רבא halacha ruling eruv boundaries
Rava rules that an eruv rolling outside the boundary is invalid only beyond four cubits because its placer receives four cubits.

גמ' נתגלגל חוץ לתחום. אמר רבא: לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לארבע אמות, אבל לתוך ארבע אמות — הנותן עירובו יש לו ארבע אמות.
Eruvin 36a רבא אמר halacha other legal presumptions
Rava distinguishes the cases by noting that one has two presumptions toward leniency while the other has only one.

רבא אמר: התם תרי חזקי לקולא, והכא חדא חזקה לקולא.
Eruvin 36a רבא אמר halacha ruling ritual immersion
Rava explains Rabbi Yose's reasoning by retaining the impure person in his prior status and presuming that he did not immerse.

רבא אמר, התם היינו טעמא דרבי יוסי: העמד טמא על חזקתו, ואימא לא טבל.
Eruvin 36a אמר רבא halacha ruling eruv acquisition
Rava infers that an eruv takes effect at the end of the day.

ואם אמר: עירבו לי בזה — לא אמר כלום. אמר רבא זאת אומרת: סוף היום קונה עירוב,
Eruvin 37b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue retroactive designation
Rava asks Rav Nachman which tanna rejects retroactive designation even in rabbinic law.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאן האי תנא דאפילו בדרבנן לית ליה ברירה? דתניא: אמר לחמשה הריני מערב על איזה מכם שארצה, רציתי — ילך, לא רציתי — לא ילך. רצה מבעוד יום — עירובו עירוב, משחשיכה — אין עירובו עירוב.
Eruvin 37b רבא אמר halacha ruling first fruits
Rava distinguishes the case because the first portion must leave recognizable remnants.

רבא אמר: שאני התם, דבעינן ״ראשית ששיריה ניכרין״.
Eruvin 39b אמר רבא halacha dialogue rosh hashanah
Rava suggests that Rabbi Yose may have prohibited the two festival days of Rosh Hashanah specifically in the diaspora.

אמר רבא: ומאי קושיא? דילמא הכי קאמר: וכן היה רבי יוסי אוסר בשני ימים טובים של ראש השנה בגולה! אי הכי ״של גליות״ — ״בגולה״ מיבעי ליה!
Eruvin 40b אמר רבא halacha dialogue ninth of av
Rava proposes examining a baraita about the Ninth of Av that falls on the Sabbath.

אמר רבא: נחזייה אנן, דתניא: תשעה באב שחל להיות בשבת
Eruvin 43a אמר רבא halacha ruling shallow water
Rava establishes the case as one in which the object moves through shallow water.

אמר רבא: במהלכת ברקק.
Eruvin 45b בעי רבא halacha other ownerless property
Rava asks whether Rabbi Yochanan ben Nuri holds that ownerless objects acquire a Sabbath residence.

גמ' בעי רבא: מאי קסבר רבי יוחנן בן נורי? מסבר קא סבר: חפצי הפקר קונין שביתה.
Eruvin 46a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal authority
Rava argues to Abaye that because eruv law is rabbinic, a lone authority opposed by another individual should be treated like one opposed by a majority.

אמר ליה רבא לאביי: מכדי עירובין דרבנן, מה לי יחיד במקום יחיד, ומה לי יחיד במקום רבים!
Eruvin 47b אמר רבא halacha ruling eruv boundaries
Rava rules that the items may be sold to the people of Mavrakhta because their entire town is treated as their four cubits.

הדר אמר רבא: ליזדבנו לבני מברכתא, דכולה מברכתא לדידהו כארבע אמות דמיא.
Eruvin 48a אמר רבא halacha ruling four cubits
Rava explains that the difference between the positions is whether a person receives an area of eight by eight cubits.

אמר רבא: שמונה על שמונה איכא בינייהו. תניא נמי הכי: יש לו שמונה על שמונה, דברי רבי מאיר.
Eruvin 48a אמר רבא halacha ruling carrying limits
Rava rules that the dispute concerns walking, but all agree that carrying is limited to four cubits.

ואמר רבא: מחלוקת להלך, אבל לטלטל דברי הכל: ארבע אמות — אין, טפי — לא.
Eruvin 51a אמר רבא halacha dialogue eruv boundaries
Rava rules that the designation works only if the traveler could reach the tree's base by running.

אמר רבא: והוא דכי רהיט לעיקרו מטי. אמר ליה אביי: והא ״חשכה לו״ קתני!
Eruvin 51a אמר רבא halacha ruling eruv boundaries
Rava explains that darkness overtook the traveler only at his slow pace, while he could reach the tree by running.

״חשכה״ — לביתו, אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל. איכא דאמרי אמר רבא: חשכה לו כי מסגי קלי קלי, אבל רהיט — מטי.
Eruvin 52a אמר רבא halacha dialogue eruv procedure
Rava argues from the teaching that using bread for an eruv was instituted as a leniency for the wealthy.

אמר רבא, תא שמע: לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר, שלא יצא ויערב ברגליו. ואי אמרת אין לו — האי להקל?! להחמיר הוא!
Eruvin 53a אמר רבא aggada maxim torah comprehension
Rava compares his generation's capacity for reasoning to a finger pressed into hard wax.

אמר אביי: ואנן, כי סיכתא בגודא לגמרא. אמר רבא: ואנן, כי אצבעתא בקירא לסברא. אמר רב אשי: אנן, כי אצבעתא בבירא לשכחה.
Eruvin 54a רבא אמר aggada exegesis verbal study
Rava interprets the verse to teach that one's heart's desire is granted when one does not withhold the expression of one's lips.

רבא אמר מהכא: ״תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה״, אימתי תאות לבו נתתה לו — בזמן שארשת שפתיו בל מנעת סלה.
Eruvin 54b רבא אמר aggada exegesis torah study
Rava interprets the verse as instructing a person to establish fixed times for Torah study.

רבי אליעזר אמר, מהכא: ״אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא״ — עשה מודעים לתורה. רבא אמר: עשה מועדים לתורה.
Eruvin 55a רבא אמר aggada exegesis humility
Rava interprets 'it is not in heaven' to mean that Torah is not found in one whose opinion of himself is as high as heaven or as broad as the sea.

רבא אמר: ״לא בשמים היא״ — לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים, ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים.
Eruvin 55b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue desert camps
Rava answers that the wilderness encampments are considered fixed because they camped and traveled at God's command.

אמר ליה רבא: דגלי מדבר קאמרת? כיון דכתיב בהו: ״על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו״ — כמאן דקביע להו דמי.
Eruvin 56b אמר רבא halacha exegesis city boundaries
Rava derives from the verse that a city is surrounded by a thousand-cubit open area, making the open area one quarter of the total.

מנא הני מילי? אמר רבא: דאמר קרא: ״מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב״, אמרה תורה: סבב את העיר באלף, נמצא מגרש רביע.
Eruvin 56b אמר רבא halacha other city boundaries
Rava explains geometrically how the open area around a two-thousand-cubit-square city accounts for twelve of the surrounding units.

רביע?! פלגא הוי! אמר רבא: בר אדא משוחאה אסברה לי — משכחת לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי. תחום כמה הויא? שיתסר. קרנות כמה הויין? שיתסר. דל תמניא דתחומין וארבעה דקרנות, כמה הוי? תריסר.
Eruvin 57a אמר רבא halacha exegesis city boundaries
Rava derives from the verse that an extension must first be added outside the city and only then measured.

גמ' מנא הני מילי? אמר רבא: דאמר קרא: ״מקיר העיר וחוצה״. אמרה תורה: תן חוצה, ואחר כך מדוד.
Eruvin 57b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue city boundaries
Rava asks Abaye how much distance must separate the outer town from the middle town.

אמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לאמצעי? אמר ליה: אלפים אמה.
Eruvin 57b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue city boundaries
Rava asks Abaye how far apart the two outer towns may be for the middle town to fit between them with only 141 and one-third cubits between each pair.

ואמר ליה רבא לאביי: כמה יהא בין חיצון לחיצון? כמה יהא?! מאי נפקא לך מינה? כל שאילו מכניס אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש.
Eruvin 58b אמר רבא halacha ruling boundary measurement
Rava rules that only a hill rising ten handbreadths within four cubits is subsumed in the boundary measurement, while a gentler hill is measured precisely.

הגיע להר, מבליעו וחוזר למידתו. אמר רבא: לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע, אבל בהר המתלקט עשרה מתוך חמש — מודדו מדידה יפה.
Eruvin 58b אמר רבא halacha ruling boundary measurement
Rava rules leniently that a hill rising ten handbreadths within five cubits is subsumed in the measurement, while a steeper hill may be estimated.

רב הונא בריה דרב נתן מתני לקולא. אמר רבא: לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש, אבל בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע — אומדו והולך לו.
Eruvin 60b אמר רבא halacha ruling city boundaries
Rava states that both relevant rules are taught in the ruling that residents of a large city may traverse an entire small city.

אמר רבא, תרוייהו תננהי: אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה.
Eruvin 61b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue eruv law
Rava tells his interlocutor that no authority in the laws of eruvin follows Rabbi Akiva's position here.

אמר ליה רבא: פלגאה, בעירובין לית דחש להא דרבי עקיבא.
Eruvin 63a אמר רבא halacha ruling ritual slaughter
Rava rules that a Torah scholar may inspect an animal for himself.

אמר רבא: צורבא מרבנן חזי לנפשיה. רבינא איקלע למחוזא, אייתי אושפיזכניה סכינא וקא מחוי ליה. אמר ליה: זיל אמטייה לרבא.
Eruvin 63a אמר רבא halacha dialogue ritual slaughter
Rava's ruling that a Torah scholar may inspect an animal for himself is cited in a challenge to Ravina.

אמר ליה: לא סבר מר הא דאמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה. אמר ליה: אנא מיזבן זבינא.
Eruvin 63a אמר רבא both story rabbinic authority
Rava teaches that a Torah scholar may inspect an animal for himself, a ruling Rabbi Elazar of Hagronia follows before being punished.

אמר להו רב אחא בר תחליפא: לא ליחוש ליה לסבא? אמר להו רבי אלעזר מהגרוניא: הכי אמר רבא, צורבא מרבנן חזי לנפשיה. חזי, ואיעניש רבי אלעזר מהגרוניא.
Eruvin 63a אמר רבא halacha ruling rabbinic authority
Rava rules that a Torah scholar may inspect an animal for himself, though the passage limits this where another scholar's honor has already been invoked.

והאמר רבא: צורבא מרבנן חזי לנפשיה! שאני התם דאתחילו בכבודו.
Eruvin 63a אמר רבא both story preventing sin
Rava rules that one may intervene even in a teacher's presence to prevent a transgression, as illustrated by Ravina's response to a Sabbath violation.

אמר רבא: ולאפרושי מאיסורא — אפילו בפניו שפיר דמי. רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי, חזייה לההוא גברא דקא אסר ליה לחמריה בצינתא בשבתא. רמא ביה קלא, ולא אשגח ביה. אמר ליה: ליהוי האי גברא בשמתא.
Eruvin 63a אמר רבא halacha ruling rabbinic authority
Rava rules that issuing a ruling in one's teacher's presence is forbidden and punishable by death, while doing so outside the teacher's presence is forbidden but not punishable by death.

אמר רבא: בפניו — אסור, וחייב מיתה. שלא בפניו — אסור, ואין חייב מיתה.
Eruvin 63b רבא אמר halacha ruling marital conduct
Rava states that a man who refrains because his wife is menstruating deserves blessing, though the passage rejects this assessment.

רבא אמר: אם אשתו נדה היא — תבא עליו ברכה. ולא היא, דעד האידנא מאן נטריה?
Eruvin 64a אמר רבא halacha ruling eruv residence
Rava advises one person to gain use of space from the resident and place an item there, thereby acquiring the status of his hired hand or gatherer for purposes of eruv.

אלא אמר רבא: ליזיל חד מינייהו, ליקרב ליה, ולשאול מיניה דוכתא ולינח ביה מידי, דהוה ליה כשכירו ולקיטו, ואמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו שכירו ואפילו לקיטו — נותן עירובו ודיו.
Eruvin 64a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue torah study
Rava challenges a sage for disparaging a teaching, citing the warning that one who labels teachings attractive or unattractive loses the wealth of Torah.

אמר ליה רבא: מאי טעמא אמר מר הכי? האמר רבי אחא בר חנינא: מאי דכתיב ״ורועה זונות יאבד הון״ — כל האומר שמועה זו נאה, וזו אינה נאה — מאבד הונה של תורה! אמר ליה: הדרי בי.
Eruvin 64b רבא אמר halacha dispute vow benefit
Rava holds that even conducting business and earning a profit qualifies under the rule being discussed.

רבא אמר: אפילו עבד עיסקא ורווח. רב פפא אמר: אפילו מצא מציאה. אמר רב נחמן בר יצחק: אפילו כתב בהו תפילין.
Eruvin 65a אמר רבא aggada maxim torah study
Rava says that if a louse bites him he is unable to study.

אמר רבא: אי קרצתן כינה לא תנאי. מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיה שבעה מני לשבעה יומי.
Eruvin 66b רבא אמר halacha ruling eruv nullification
Rava rules that in two nested courtyards rights may sometimes be renounced and sometimes not, and if either courtyard's resident forgot to join an eruv placed in the outer courtyard, both are prohibited.

רבא אמר: אפילו שתי חצירות זו לפנים מזו, פעמים מבטלין ופעמים אין מבטלין. כיצד? נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד, בין מן הפנימית ובין מן החיצונה, ולא עירב — שתיהן אסורות.
Eruvin 67b אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava explains that Rabbi Yohanan's statement concerns the first clause: carrying inside is allowed up to an area of two seahs.

אמר רבא: מאן דלא ידע תרוצי מתנייתא — תיובתא מותיב ליה לרבי יוחנן. לעולם ארישא, והכי קאמר: הא בתוכו — מטלטלין. ועד כמה — עד בית סאתים.
Eruvin 68b משמיה דרבא halacha dispute eruv nullification
Rava explains that all agree rights may not be successively renounced, and the dispute is whether an inadvertent offender is penalized because of an intentional offender.

אמר רב אחא בר תחליפא משמיה דרבא: לא, דכולי עלמא אין מבטלין וחוזרין ומבטלין, והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מיפלגי. מר סבר: קנסו שוגג אטו מזיד, ומר סבר: לא קנסו שוגג אטו מזיד.
Eruvin 71a אמר רבא halacha other shared eruv
Rava infers that the first clause concerns wine in one vessel and the latter clause concerns separate vessels, since otherwise the distinction between wine and oil would be meaningless.

גמ' אמר רב: ובכלי אחד. אמר רבא, דיקא נמי דקתני: לזה ביין ולזה בשמן — צריכין לערב. אי אמרת בשלמא: רישא בכלי אחד, וסיפא בשני כלים — שפיר. אלא אי אמרת: רישא בשני כלים, וסיפא בשני כלים — מה לי יין ויין, מה לי יין ושמן?!
Eruvin 76a אמר רבא halacha ruling eruv timing
Rava rules that both people acquire their eruv when one eruv was placed before nightfall and eaten at twilight while the other was placed at twilight and eaten after dark.

ומאי שנא מדרבא? דאמר רבא: אמרו לו שנים צא וערב עלינו. לאחד עירב עליו מבעוד יום, ולאחד עירב עליו בין השמשות. זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות, וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך — שניהם קנו עירוב!
Eruvin 79a אמר רבא halacha ruling courtyard partition
Rava rules that a four-handbreadth board is required only when laid across the barrier, while any lengthwise board suffices because it reduces the gap below four.

נתן עליו נסר שרוחב ארבעה. אמר רבא: לא שנו אלא שנתן לרחבו, אבל לארכו — אפילו כל שהוא נמי, שהרי מיעטו מארבעה.
Eruvin 79a אמר רבא halacha ruling balcony connection
Rava rules that offset or vertically separated balconies fail to connect only when they are at least three handbreadths apart; if closer, they are treated as one bent balcony.

וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו. אמר רבא: הא דאמרת זו כנגד זו — אין, זו שלא כנגד זו — לא, וזו למעלה מזו נמי, לא אמרן אלא שיש בין זה לזה שלשה טפחים, אבל אין בין זה לזה שלשה — גזוזטרא עקומה היא.
Eruvin 79b אמר רבא halacha ruling kiddush
Rava reports that the elders of Pumbedita taught that one who makes kiddush fulfills the obligation only after tasting a cheekful.

אמר רבא: הני תרתי מילי, סבי דפומבדיתא אמרינהו: חדא — הא. אידך — המקדש, אם טעם מלא לוגמיו — יצא, ואם לאו — לא יצא.
Eruvin 82b אמר רבא halacha ruling eruv consent
Rava rules that joining the eruv constitutes the clearest possible protest.

אמר רבא: כיון שעירבו, אין לך מיחוי גדול מזה.
Eruvin 88b אמר רבא halacha other courtyard drainage
Rava explains that the Mishnah's wording about a courtyard being deficient led Rabbi Zeira to interpret it according to Rabbi Eliezer ben Jacob.

ומאי דוחקיה דרבי זירא לאוקמה למתניתין כרבי אליעזר בן יעקב? אמר רבא: מתניתין קשיתיה, מאי איריא דתני ״חצר שהיא פחותה״, ליתני: ״חצר שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות״!
Eruvin 88b אמר רבא halacha ruling courtyard drainage
Rava explains that in the rainy season a person prefers water to be absorbed where it is poured.

תנא: במה דברים אמורים — בימות החמה, אבל בימות הגשמים — שופך ושונה ואינו נמנע. מאי טעמא? אמר רבא: אדם רוצה שיבלעו מים במקומן.
Eruvin 88b אמר רבא halacha ruling courtyard drainage
Rava rules that the stated law for two facing upper stories applies even if their residents made an eruv.

וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו. אמר רבא: אפילו עירבו.
Eruvin 88b אמר רבא both other unclear
Rava begins a reformulated statement, but the supplied passage does not preserve its content.

אלא, אי איתמר, הכי איתמר: אמר רבא
Eruvin 89b אמר רבא halacha other courtyard access
Rava begins to explain a case in which a small doorway creates a prohibition, but the supplied passage truncates his explanation.

אמר רבא: פעמים שהדקה לאיסור, היכי דמי — דעבידא להדי תרביצא דביתיה, דאמר
Eruvin 92b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue partition law
Rava asks Abaye whether a partition can also create a prohibition and introduces a reported precedent.

אמר ליה רבא לאביי: ולא מצינו מחיצה לאיסור? והא אתמר:
Eruvin 95a רבא אמר halacha dispute sukkah walls
Rava rules that a sukkah roof laid over a portico without posts is invalid.

לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי, דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין — כשירה, אין לה פצימין, אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה.
Eruvin 95a רבא אמר halacha dispute sukkah walls
Rava rules that a sukkah roof over a portico without posts is invalid because the edge of a roof is not treated as descending to form a wall.

אביי אמר כשירה, אמר פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל?
Eruvin 95b אמר רבא halacha ruling shabbat clothing
Rava explains that the sages treat wearing the item in the normal manner as non-sacred in both cases, allowing the teaching to accord with Rabbi Meir.

אמר רבא: אפילו תימא רבי מאיר, התם דרך מלבושו — כחול שוויה רבנן, והכא דרך מלבושו — כחול שוויה רבנן.
Eruvin 96b אמר רבא halacha ruling found tefillin
Rava argues that a person would not trouble to make an amulet resembling tefillin, while the Mishnah exempts one who finds new tefillin.

אמר רבא: וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין? דתנן: במה דברים אמורים, בישנות. אבל בחדשות — פטור.
Eruvin 96b אמר רבא halacha ruling found tefillin
Rava rejects attaching decisive weight to Ahava son of Rabbi Zeira's teaching because the Mishnah exempts one who finds new tefillin.

אמר רבא: ומשום דתני לה אהבה בריה דרבי זירא כיפי תלא לה?! והתנן: במה דברים אמורים — בישנות, אבל בחדשות — פטור!
Eruvin 96b אמר רבא halacha dispute found tefillin
Rava concludes that whether a person would trouble to fashion such an item is a dispute between tannaim.

אלא אמר רבא: טרח ולא טרח — תנאי היא.
Eruvin 97b אמר רבא halacha ruling shabbat boundaries
Rava explains that the barrel acquired a Sabbath residence but the water did not, and the barrel is therefore subordinate to the water.

אלא אמר רבא, הכא בחבית שקנתה שביתה, ומים שלא קנו שביתה עסקינן. דבטלה חבית לגבי מים.
Eruvin 98a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that one who carries an object four cubits through the space above himself is liable.

אי הכי, תוך ארבע אמות נמי נגזר דילמא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד. וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה, והאמר רבא: המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו — חייב.
Eruvin 98a אמר רבא halacha ruling shabbat scroll
Rava explains that the case concerns a sloped wall, allowing the scroll to come to rest.

הופכו על הכתב? והא לא נח! [אמר רבא:] בכותל משופע.
Eruvin 98b אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava states that according to the sages an object within three handbreadths still requires a resting placement.

ואלא הא דאמר רבא: תוך שלשה לרבנן צריך הנחה, לימא כתנאי אמרה לשמעתיה?!
Eruvin 99a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that one who carries an object from the beginning to the end of four cubits through the space above himself is liable.

ובלבד שלא יוציא חוץ. הא הוציא חייב חטאת. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע, והעבירו דרך עליו — חייב.
Eruvin 99a אמר רבא halacha ruling shabbat carrying
Rava rules that one who carries an object four cubits through the space above himself is liable.

איכא דאמרי: הא הוציא פטור אבל אסור, לימא תיהוי תיובתיה דרבא, דאמר רבא: המעביר מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב! מי קתני ״הוציא פטור אבל אסור״? דילמא: אם הוציא — חייב חטאת.
Eruvin 99a אמר רבא halacha ruling shabbat throwing
Rava rules that one who throws an object into a dog's mouth or a furnace opening is liable because intention gives that place legal significance.

מחשבתו משויא ליה מקום. דאי לא תימא הכי, הא דאמר רבא: זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן חייב חטאת, והא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה, וליכא!
Eruvin 99a בעי רבא halacha other shabbat urination
Rava asks whether liability when a person stands in a private domain and urinates into a public domain follows the point of bodily displacement or the point of exit, and leaves the question unresolved.

בעי רבא: הוא ברשות היחיד ופי אמה ברשות הרבים, מהו? בתר עקירה אזלינן, או בתר יציאה אזלינן? תיקו.
Eruvin 99a אמר רבא halacha dispute rabbinic decrees
Rava argues that because a karmelit is itself a rabbinic decree, the sages should not add a further decree upon it.

איבעיא להו: כרמלית, מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה?!
Eruvin 99b רבא אמר halacha ruling tithes
Rava explains that the teaching concerns the law of tithes.

ורבא אמר: לענין מעשר. וכן אמר רב ששת: ״וכן בגת״ — לענין מעשר.
Eruvin 100b אמר רבא halacha ruling marital relations
Rava teaches that one who wants all his children to be male should have intercourse and repeat it, a claim limited here to when it is consensual.

איני?! והאמר רבא: הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה! לא קשיא: כאן — לדעת, כאן — שלא לדעת.
Eruvin 101a רבא אמר halacha dispute door hinges
Rava holds that the case concerns doors that formerly had a hinge.

אמר אביי: בשיש להם ציר, רבא אמר: בשהיה להן ציר.
Eruvin 101a רבא אמר halacha ruling shabbat domains
Rava explains that one may not stand in a private domain and open into a karmelit, or stand in a karmelit and open into a private domain.

רבא אמר: סיפא אתאן לשערי גינה, והכי קאמר: וכן לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח בכרמלית, בכרמלית ויפתח ברשות היחיד,
Eruvin 102a אמר רבא halacha ruling shabbat doors
Rava rules that the object must be tied to the door.

אמר רבא: והוא שקשור בדלת. איני?! והא רבי טבלא איקלע למחוזא, וחזא לההוא דהוה תלי בעיברא דדשא ולא אמר להו ולא מידי? ההוא ניטל באיגדו הוה.
Eruvin 103a רבא אמר halacha ruling shabbat labor
Rava attributes the ruling to Rabbi Eliezer, who permits preparations for a commandment to override Shabbat but requires a deviation whenever possible.

רבא אמר: רבי אליעזר היא, דאמר מכשירי מצוה דוחין את השבת. ומודה רבי אליעזר דכמה דאפשר לשנויי משנינן.
Eruvin 104a דרש רבא halacha dialogue shabbat repair
Rava teaches that straw may be brought and spread over a courtyard damaged by rainwater.

דרש רבא: חצר שנתקלקלה במימי גשמים — מביא תבן ומרדה בה. אמר ליה רב פפא לרבא, והתניא: כשהוא מרדה — אינו מרדה לא בסל ולא בקופה, אלא בשולי קופה!

Pesachim (155)

Pesachim 5a רבא אמר halacha exegesis passover offering
Rava derives from the verse that the Passover offering may not be slaughtered while leaven remains.

רבא אמר, מהכא: ״לא תשחט על חמץ דם זבחי״ — לא תשחט הפסח ועדין חמץ קיים.
Pesachim 5a אמר רבא halacha exegesis leaven removal
Rava begins to answer the argument that leaven must be removed before the festival.

רבי יוסי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: ״אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם״ — מערב יום טוב. או אינו אלא ביום טוב — תלמוד לומר ״אך״, חלק. ואי ביום טוב עצמו, מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה! אמר רבא:
Pesachim 5b רבא אמר halacha exegesis owned leaven
Rava explains that one may see leaven belonging to others or to the Temple, while the verses extend the ban to certain leaven of a non-Jew under one's control.

רבא אמר: לעולם לא תיפוך, וארישא קאי: שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה. אין לי אלא בגוי שלא כיבשתו, ואין שרוי עמך בחצר. גוי שכיבשתו, ושרוי עמך בחצר, מנין? תלמוד לומר ״לא ימצא״.
Pesachim 6a אמר רבא halacha ruling taxed property
Rava rules that a tax animal is exempt from firstborn sanctity, whereas tax dough is liable for hallah.

איכא דאמרי, אמר רבא: בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה, ואף על גב דמצי מסלק ליה. עיסת ארנונא חייבת בחלה, ואף על גב דלא מצי מסלק ליה.
Pesachim 6a אמר רבא halacha ruling festival leaven
Rava rules that leaven belonging to the Temple found on the festival need not be covered because people already avoid it.

אמר רב יהודה אמר רב: המוצא חמץ בביתו ביום טוב — כופה עליו את הכלי. אמר רבא: אם של הקדש הוא — אינו צריך. מאי טעמא — מיבדל בדילי מיניה.
Pesachim 6a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue leaven removal
Rava rules that one who intends to return must remove leaven even when departing as early as the beginning of the year.

אמר ליה רבא: ואי דעתו לחזור, אפילו מראש השנה נמי! אלא אמר רבא: הא דאמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער, לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור, אבל דעתו לחזור — אפילו מראש השנה זקוק לבער.
Pesachim 6a אמר רבא halacha ruling leaven search
Rava rules that one converting a house into a storehouse within thirty days of Passover must remove its leaven, but one doing so earlier need not.

ואזדא רבא לטעמיה. דאמר רבא: העושה ביתו אוצר, קודם שלשים יום — אין זקוק לבער. תוך שלשים יום — זקוק לבער.
Pesachim 6b אמר רבא halacha ruling leaven nullification
Rava explains that a search is required lest one find an attractive cake and remain mentally attached to it.

אמר רבא: גזירה שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתיה עילויה. וכי משכחת ליה לבטליה!
Pesachim 7a משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha dispute leaven blessing
Rava is cited in a dispute over whether the blessing for searching for leaven says 'to remove leaven' or 'concerning the removal of leaven.'

אמר רב יהודה: הבודק צריך שיברך. מאי מברך? רב פפי אמר משמיה דרבא: (אומר) ״לבער חמץ״. רב פפא אמר משמיה דרבא: ״על ביעור חמץ״. ב״לבער״ — כולי עלמא לא פליגי דודאי להבא משמע.
Pesachim 8a אמר רבא halacha ruling leaven search
Rava rules that a courtyard needs no search because ravens frequent it, while a portico is searched by its light.

האי אור החמה היכי דמי? אי נימא בחצר, האמר רבא: חצר אינה צריכה בדיקה, מפני שהעורבין מצויין שם. אלא באכסדרה, האמר רבא: אכסדרה לאורה נבדקת!
Pesachim 8a אמר רבא both exegesis torchlight
Rava interprets a verse as comparing the righteous before the Divine Presence to a lamp before a torch and rules that a torch is preferred for havdalah.

ואבוקה לא? והאמר רבא, מאי דכתיב: ״ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזו״, למה צדיקים דומין בפני שכינה — כנר בפני האבוקה. ואמר רבא: אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר!
Pesachim 9a אמר רבא halacha ruling legal uncertainty
Rava distinguishes a double uncertainty from a case of certain removal and doubtful consumption, since a doubt cannot displace a certainty.

אמר רבא: האי מאי? בשלמא התם — אימור הוה, אימור לא הוה. ואם תמצא לומר הוה — אימור אכלתיה. אבל הכא, דודאי דחזינא דשקל — מי יימר דאכלתיה? הוי ספק וודאי, ואין ספק מוציא מידי ודאי.
Pesachim 9b אמר רבא halacha ruling leaven search
Rava rules that leftover leaven should be placed discreetly lest a weasel visibly take it and require another search.

אמר רבא: וכי חולדה נביאה היא! דידעא דהאידנא ארביסר, ולא אפי עד לאורתא, ומשיירא ומטמרא?! אלא, אמר רבא: מה שמשייר — יניחנו בצנעה, שמא תטול חולדה בפנינו, ויהא צריך בדיקה אחריו.
Pesachim 10a אמר רבא attribution uncertain: or Rabbi Yochanan halacha dispute ritual purity
Rava explains that all agree the parties are impure when they inquire together and pure when they inquire separately, disputing only when one asks for both.

אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן: בבת אחת — דברי הכל טמאין. בזה אחר זה — דברי הכל טהורין. לא נחלקו אלא בבא להשאל עליו ועל חבירו. רבי יוסי מדמי ליה לבת אחת, ורבי יהודה מדמי ליה לזה אחר זה.
Pesachim 10b אמר רבא halacha ruling leaven search
Rava rules that crumbs do not eliminate the need to search after a mouse carrying bread, but do after a child carrying bread.

אמר רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ונכנס אחריו ומצא פירורין — צריך בדיקה, מפני שאין דרכו של עכבר לפרר. ואמר רבא: תינוק נכנס וככר בידו, ונכנס אחריו ומצא פירורין — אין צריך בדיקה, מפני שדרכו של תינוק לפרר.
Pesachim 10b בעי רבא halacha other leaven search
Rava asks whether a mouse leaving with bread is presumed to be the same mouse that entered with it.

בעי רבא: עכבר נכנס וככר בפיו, ועכבר יוצא וככר בפיו, מהו? מי אמרינן: היינו האי דעל, והיינו האי דנפק. או דילמא, אחרינא הוא.
Pesachim 10b בעי רבא halacha other leaven removal
Rava asks whether one must bring a ladder to remove a loaf lodged in the ceiling beams.

בעי רבא: ככר בשמי קורה — צריך סולם להורידה, או אין צריך? מי אמרינן: כולי האי לא אטרחוהו רבנן, כיון דלא נחית מנפשיה — לא אתי למיכלה. או דילמא: זימנין דנפל ואתי למיכלה.
Pesachim 11a אמר רבא halacha ruling new grain
Rava explains that new grain is different because requiring it to be plucked by hand reminds a person not to eat it.

שלא ברצון חכמים (הן עושין), דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ברצון חכמים היו עושין. ולא קא גזר רבי יהודה דילמא אתי למיכל מיניה? אמר רבא: שאני חדש, מתוך שלא התרת לו אלא על ידי קטוף, הוא זכור.
Pesachim 11a אמר רבא halacha other legal consistency
Rava asks why an apparent contradiction within Rabbi Yehudah's rulings is raised while one within the Sages' rulings is not.

אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא?
Pesachim 12a אמר רבא halacha dispute witness testimony
Rava explains that Rabbi Meir allows witnesses to err by nearly two hours, whereas Rabbi Yehudah allows nearly three hours.

אלא אמר רבא: לדברי רבי מאיר — אדם טועה שתי שעות חסר משהו; לדברי רבי יהודה — אדם טועה שלש שעות חסר משהו. לדברי רבי מאיר — אדם טועה שתי שעות חסר משהו, מעשה כי הוה, או בתחלת שתים או בסוף שלש, וחד מינייהו קטעי שתי שעות חסר משהו.
Pesachim 12b רבא אמר halacha ruling leaven burning
Rava explains that Rabbi Yehudah requires leaven to be burned and that the Sages allow an hour to gather wood.

ורבא אמר: לאו היינו טעמא דרבי יהודה. אלא רבי יהודה לטעמיה, דאמר: אין ביעור חמץ אלא שריפה, ויהבו ליה רבנן שעה אחת ללקוט בה עצים.
Pesachim 12b אמר רבא halacha ruling leaven prohibition
Rava explains the restriction as a safeguard for a cloudy day.

אלא אמר רבא: גזירה משום יום המעונן. אי הכי, אפילו בארבע שעות נמי לא ניכול! אמר רב פפא: ארבע זמן סעודה לכל היא.
Pesachim 13a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue leaven law
Rava asks Rav Nahman why he does not rule like Rabbi Meir, whose position is supported by an anonymous teaching.

אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה. אמר ליה רבא לרב נחמן: ונימא מר הלכה כרבי מאיר, דסתם לן תנא כוותיה.
Pesachim 13a משמיה דרבא as transmitted by Rav Papa halacha ruling leaven removal
Rava, as reported by Rav Pappa, explains that the prohibition concerns removing the leaven rather than eating it.

מאי לאו, אפילו לאכול? אמר רב פפא משמיה דרבא: לא, לבער.
Pesachim 14a משמיה דרבא halacha ruling ritual impurity
Rava, as reported by Rav Adda bar Ahava, limits the ruling to ordinary food and terumah, holding that sacred food can render other sacred food similarly impure.

ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי דאמר: לא שנו אלא חולין ותרומה, אבל בקדשים — עושה כיוצא בהן, שפיר.
Pesachim 14a משמיה דרבא halacha exegesis ritual impurity
Rava, as reported by Ravina, reads the verse broadly and holds that ordinary food, terumah, and sacred food do not transmit the same degree of impurity.

אלא לרבינא משמיה דרבא דאמר: מקרא מלא דיבר הכתוב, לא שנא חולין, לא שנא תרומה, לא שנא קדשים — אינו עושה כיוצא בו. מאי איכא למימר?
Pesachim 14b אמר רבא halacha other ritual impurity
Rava challenges why the mishnah specifies a lamp defiled by a corpse rather than one defiled by a creeping animal.

אמר רבא, מתניתין קשיתיה: מאי איריא דתני נר שנטמא בטמא מת? ניתני שנטמא בשרץ!
Pesachim 14b אמר רבא halacha ruling liquid impurity
Rava infers that Rabbi Akiva considers the power of impure liquids to transmit impurity to be biblical law.

אמר רבא, שמע מינה קסבר רבי עקיבא: טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא. דאי סלקא דעתך דרבנן, מכדי האי נר מאי קא מהניא להאי שמן, אי לאיפסולי גופיה — הא פסיל וקאי.
Pesachim 18b אמר רבא halacha dialogue ritual impurity
Rava states that Rabbi Yosei does not agree with Rabbi Akiva.

אמר ליה רבינא לרב אשי: והא אמר רבא: לא רבי יוסי סבר כרבי עקיבא,
Pesachim 19b אמר רבא halacha other ritual impurity
Rava objects that both forms of impurity were decreed on the same day.

אמר רבא: והא תרוייהו בו ביום גזרו, דתנן: הספר והידים והטבול יום והאוכלין והכלים שנטמאו במשקין!
Pesachim 19b אמר רבא halacha ruling ritual impurity
Rava explains that the knife's impurity is exceptional and does not transmit impurity even to ordinary food.

אלא אמר רבא: הנח לטומאת סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא. האי סכין דנגע במאי? אילימא דנגע בבשר — הא אין אוכל מטמא כלי, ואלא דנגע במחט — והא אין כלי מטמא כלי!
Pesachim 21a אמר רבא halacha ruling textual correction
Rava corrects the teaching by reversing which rabbi concedes to the other.

האי ״מודה רבי אליעזר לרבי יהושע״, מודה רבי יהושע לרבי אליעזר מיבעי ליה! אמר רבא: איפוך.
Pesachim 21b אמר רבא halacha ruling burned leaven
Rava rules that leaven burned before its prohibited time remains permitted for benefit afterward.

ומותר בהנאה. פשיטא! לא צריכא שחרכו קודם זמנו. וקא משמע לן כדרבא, דאמר רבא: חרכו קודם זמנו — מותר בהנאה אפילו לאחר זמנו.
Pesachim 25a אמר רבא halacha exegesis forbidden mixtures
Rava reconciles two verses by distinguishing produce initially sown in a vineyard from produce that grows there later.

אמר רבא, תרי קראי כתיבי: כתיב ״הזרע״ וכתיב ״המלאה״, הא כיצד? זרוע מעיקרו — בהשרשה. זרוע ובא, הוסיף — אין, לא הוסיף — לא.
Pesachim 25b רבא אמר halacha dispute involuntary benefit
Rava forbids benefit from a prohibited substance even when it comes to a person involuntarily.

איתמר: הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו, אביי אמר: מותרת, ורבא אמר: אסורה.
Pesachim 25b רבא אמר halacha ruling unintended benefit
Rava limits Rabbi Shimon's permission for unintended acts to situations that cannot be avoided.

ואליבא דרבי יהודה, דאמר: דבר שאין מתכוין אסור — כולי עלמא לא פליגי דאסור. כי פליגי אליבא דרבי שמעון, דאמר: דבר שאין מתכוין מותר. אביי כרבי שמעון, ורבא אמר: עד כאן לא קא אמר רבי שמעון — אלא היכא דלא אפשר, אבל היכא דאפשר — לא.
Pesachim 26a רבא אמר halacha ruling intentional acts
Rava argues that Rabbi Yehudah equates unintended and intended acts only to impose stringency, not to create leniency.

ורבא אמר לך: עד כאן לא קאמר רבי יהודה שאין מתכוין כמתכוין — אלא לחומרא, אבל מתכוין כשאין מתכוין לקולא — לא.
Pesachim 26a רבא אמר halacha ruling temple use
Rava explains that the Temple differs because its interior is intended for use.

ורבא אמר: שאני היכל דלתוכו עשוי.
Pesachim 26a אמר רבא halacha ruling temple benefit
Rava adduces the practice of lowering craftsmen in boxes as proof that intended visual benefit from the Holy of Holies is forbidden even when unavoidable.

אמר רבא: מנא אמינא לה, (דתניא) לולין היו פתוחין בעליית בית קדשי הקדשים, שבהן משלשלין את האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדשי הקדשים. והא הכא דלא אפשר וקא מיכוין — ואסור.
Pesachim 26a אמר רבא halacha ruling sacred benefit
Rava infers that although sound, sight, and smell are not subject to sacrilege liability, benefit from them remains forbidden.

איכא דאמרי, אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה. מעילה — הוא דליכא, הא איסורא — איכא.
Pesachim 27b אמר רבא halacha dialogue forbidden benefit
Rava distinguishes consecrated property, which is not nullified even in a thousand, from orlah, which is nullified in two hundred.

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: תנור שהסיקו בעצי הקדש, ואפה בו הפת, לרבנן דשרו בקמייתא, מאי? אמר ליה: הפת אסורה. ומה בין זו לערלה?! אמר רבא: הכי השתא?! ערלה בטילה במאתים, הקדש אפילו באלף לא בטיל.
Pesachim 27b אמר רבא halacha other consecrated wood
Rava objects that the person who kindles consecrated wood commits sacrilege, causing the wood to lose its sacred status.

אלא אמר רבא: אי קשיא ליה — הא קשיא: והלא מעל המסיק, וכל היכא דמעל המסיק נפקו להו לחולין!
Pesachim 28a רבא אמר aggada maxim divine punishment
Rava teaches that one who shoots an arrow is slain by his own arrow and that punishment is completed through his own hand.

רבא אמר: גיראה בגיריה מקטיל — מדויל ידיה משתלים.
Pesachim 29a רבא אמר halacha ruling leaven after passover
Rava explains that Rabbi Shimon penalizes leaven retained over Passover because its owner violated the prohibitions against seeing and possessing leaven.

רבא אמר: לעולם רבי שמעון היא. ורבי שמעון, קנסא קניס, הואיל ועבר עליה בבל יראה ובל ימצא.
Pesachim 29a רבא אמר halacha dispute gentile leaven
Rava rules that, according to Rabbi Yehuda, one is flogged for eating a gentile's leaven that remained over Passover.

ואזדו לטעמייהו: דאיתמר, האוכל שאור של גוי שעבר עליו הפסח, לדברי רבי יהודה, רבא אמר: לוקה, ורב אחא בר יעקב אמר: אינו לוקה.
Pesachim 29a רבא אמר halacha dispute gentile leaven
Rava rules that one is flogged because Rabbi Yehuda does not derive the law of leaven eaten after Passover from the law of leaven being seen.

רבא אמר: לוקה, לא יליף רבי יהודה שאור דאכילה משאור דראייה. ורב אחא בר יעקב אמר: אינו לוקה, יליף שאור דאכילה משאור דראייה.
Pesachim 30a אמר רבא halacha ruling leaven mixtures
Rava rules that leaven during Passover prohibits a mixture in any amount, whether mixed with its own kind or another kind, while after Passover it is permitted.

אמר רבא: הלכתא חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו — אסור במשהו, כרב. שלא בזמנו, בין במינו בין שלא במינו — מותר, כרבי שמעון.
Pesachim 30a אמר רבא halacha dialogue leaven after passover
Rava is challenged from his statement that Rabbi Shimon penalizes leaven retained in violation of the prohibitions against seeing and possessing it.

ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רבי שמעון קנסא קניס, הואיל ועבר עליו ב״בל יראה״ ו״בל ימצא״!
Pesachim 30a אמר רבא halacha story leaven mixtures
Rava reports that Rav Nachman instructed his students after Passover to buy the soldiers' leaven, because the penalty does not apply when the leaven is in a mixture.

הני מילי בעיניה, אבל על ידי תערובת — לא. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן, כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא אמר לן: פוקו וזבינו חמירא דבני חילא.
Pesachim 30b אמר רבא halacha ruling leavened vessels
Rava rules that the kneading bowls of Mehoza are like strongly leavened fermentation vessels because dough is frequently kneaded and left in them.

אמר רבא: הני אגני דמחוזא, הואיל ותדירי למילש בהו חמירא, ומשהו בהו חמירא — כבית שאור שחימוצו קשה דמי. פשיטא? מהו דתימא: כיון דרויחא, שליט בהו אוירא ולא בלעי, קא משמע לן.
Pesachim 30b רבא אמר halacha dispute debt collection
Rava rules that a creditor acquires collected property only from the time of collection onward.

גמ' איתמר: בעל חוב, אביי אמר: למפרע הוא גובה. ורבא אמר: מכאן ולהבא הוא גובה. כל היכא דאקדיש לוה וזבין לוה — כולי עלמא לא פליגי דאתי מלוה וטריף,
Pesachim 31a רבא אמר halacha dispute debt collection
Rava explains that a creditor acquires collateral only upon collection because the debtor could previously have discharged the debt with money.

אביי אמר, למפרע הוא גובה: כיון דמטא זמניה ולא פרעיה, איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא ברשותיה הוה קאי, ושפיר אקדיש, ושפיר זבין. ורבא אמר, מכאן ולהבא הוא גובה: כיון דאילו הוו ליה זוזי, הוה מסליק להו בזוזי — אישתכח דהשתא קא קני.
Pesachim 31a אמר רבא halacha dialogue debt collection
Rava's position on when a creditor acquires property is challenged from a case involving a warranted land sale and foreclosure.

ומי אמר רבא הכי? והאמר רמי בר חמא: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקפן עליו במלוה, ומת ראובן, ואתא בעל חוב דראובן וטריף ליה משמעון, ואתא שמעון ופייסיה בזוזי —
Pesachim 31a אמר רבא halacha ruling debt collection
Rava advises Shimon to collect land from the heirs and then recover it from them, since a creditor may seize land that heirs collected for their father's debt.

ואמר רבא: אי פיקח שמעון — מגבי להו ארעא, והדר גבי לה מינייהו. דאמר רב נחמן: יתומים שגבו קרקע בחובת אביהם — בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן.
Pesachim 33b אמר רבא halacha dialogue impure terumah
Rava explains that the restriction is a decree lest impure terumah create a stumbling block, and answers that impure bread and oil can be made unusable before burning.

אמר רבא: גזירה דילמא אתי בהו לידי תקלה. אמר ליה אביי: ומי חיישינן לתקלה? והא תניא: מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת. אמר ליה: פת — זריק ליה בין העצים. שמן של תרומה — רמי ליה בכלי מאוס.
Pesachim 33b רבא אמר halacha dispute impure terumah
Rava transmits that only impure terumah bread may be used for kindling, but wheat may not because it could lead to misuse.

גופא: מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת. אביי אמר משמיה דחזקיה, ורבא אמר דבי רבי יצחק בר מרתא אמר רב הונא: לא שנו אלא פת, אבל חיטי — לא, שמא יבא בהן לידי תקלה. ורבי יוחנן אמר: אפילו חיטי. ואמאי? ניחוש דילמא אתי בהן לידי תקלה! כדאמר רב אשי:
Pesachim 34b אמר רבא halacha exegesis purification water
Rava derives from the verse that the spring water must have its vitality in the vessel and observes that the water is detached despite appearing connected.

אמר רבא, אף אנן נמי תנינא: ״ונתן עליו מים חיים אל כלי״ — שתהא חיותן בכלי. ״ונתן״, אלמא תלושין נינהו. והא מחוברין נינהו!
Pesachim 37a אמר רבא halacha ruling thanksgiving loaves
Rava rules that the same test of whether strands pull from a broken loaf applies to thanksgiving-offering loaves.

מאי מצה הינא? אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שפורסה ואין חוטין נמשכין הימנה. אמר רבא: וכן לחמי תודה. פשיטא, הכא ״לחם״ כתיב, והכא ״לחם״ כתיב!
Pesachim 37b אמר רבא halacha exegesis matzah baking
Rava derives Rabbi Yehuda's position from a verse, teaching that only bread baked in one oven is called bread.

אמר רבא: מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב: ״ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד״. לחם האפוי בתנור אחד — קרוי לחם, ושאין אפוי בתנור אחד — אין קרוי לחם.
Pesachim 38a אמר רבא attribution uncertain: or רב יימר בר שלמיא halacha exegesis matzah ownership
Rava derives by analogy between verses using the word bread that matzah must belong to the person eating it.

אמר רבא, ואיתימא רב יימר בר שלמיא: אתיא ״לחם״ ״לחם״. כתיב הכא ״לחם עני״, וכתיב התם ״והיה באכלכם מלחם הארץ״. מה להלן — משלכם, אף כאן — משלכם.
Pesachim 38a אמר רבא halacha ruling second tithe
Rava reasons that the legal designation of second tithe is a single designation.

או דילמא: חד ״הואיל״ אמרינן, תרי ״הואיל״ לא אמרינן? אמר רבא: מסתברא שם מעשר חד הוא.
Pesachim 39a אמר רבא halacha ruling bitter herbs
Rava identifies the bitter herb called chazeret as lettuce.

רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה מהדר אמרירתא. אמר ליה: מאי דעתיך, דמרירין טפי? והא חזרת תנן. ותנא דבי שמואל: חזרת, ואמר רבי אושעיא: מצוה בחזרת. ואמר רבא: מאי חזרת — חסא.
Pesachim 39a מתיב רבא halacha dialogue bitter herbs
Rava challenges the identification of chazeret with another species from a teaching that distinguishes which plants constitute mixed species.

מתיב רבא: חזרת וחזרת גלין, עולשין ועולשי שדה, כרישין וכרישי שדה, כוסבר וכוסבר שדה, חרדל וחרדל מצרי, ודלעת המצרי והרמוצה — אינם כלאים זה בזה. חזרת וחזרת גלין — אין, חזרת ועולשין — לא!
Pesachim 39b אמר רבא halacha ruling matzah and maror
Rava reasons that the relevant rabbinic enactment applies to matzah and bitter herbs.

או דילמא: כל דתקינו רבנן — כעין דאורייתא תקון. אמר רבא: מסתברא מצה ומרור.
Pesachim 40a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue grain roasting
Rava rejects concern that roasting ears of grain together causes leavening because their liquid is fruit juice, which does not leaven.

ואמר אביי: לא ליחרוך איניש תרי שבלי בהדי הדדי, דילמא נפקי מיא מהאי ובלע אידך, ואתיא לידי חימוץ. אמר ליה רבא: אי הכי, אפילו חדא נמי, דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא! אלא אמר רבא: מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין.
Pesachim 40a רבא אמר halacha dispute grain soaking
Rava permits even an upright vessel of parched grain because its liquid is fruit juice, which does not leaven.

והדר ביה אביי מההיא, דכל אגב מדלייהו לא מחמצי. דאמר אביי: האי חצבא דאבישנא, סחיפא — שרי, זקיפא — אסור. רבא אמר: אפילו זקיפא — נמי שרי, מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין.
Pesachim 40a רבא אמר halacha dispute grain soaking
Rava rules that soaking grain before grinding is forbidden.

אמר ליה רב נחמן: מאן דציית ליה לאבא — אכיל נהמא דעיפושא. דהא בי רב הונא לתתי, ובי רבא בר אבין לתתי. ורבא אמר: אסור ללתות.
Pesachim 40a אמר רבא halacha ruling grain soaking
Rava retracts his earlier view and permits soaking grain, since clean bread cannot be produced without soaking.

הדר אמר רבא: מותר ללתות. דתניא: יוצאין בפת נקיה והדראה, ואי אפשר נקיה בלא לתיתה.
Pesachim 40a אמר רבא halacha exegesis matzah guarding
Rava further rules that soaking grain is a mitzvah because the verse requiring matzah to be guarded must refer to guarding from that stage.

הדר אמר רבא: מצוה ללתות, שנאמר ״ושמרתם את המצות״ — אי לא דבעי לתיתה שימור למאי? אי שימור דלישה — שימור דלישה לאו שימור הוא.
Pesachim 40b אמר רבא halacha ruling leaven disposal
Rava advises selling the grain to Jews one kav at a time so that it will be consumed before Passover.

הדר אמר רבא: לזבינהו קבא קבא לישראל, כי היכי דכליא קמי פיסחא.
Pesachim 40b אמר רבא halacha story flour thickening
Rava questions permitting a pot to be thickened with roasted flour where servants are common, while another version reports that he himself did so.

רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא לממחה קדירה בחסיסי. אמר רבא: איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי? איכא דאמרי: רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי.
Pesachim 41a אמר רבא halacha ruling paschal offering
Rava explains that the stated liability is for violating the command to eat the Paschal offering roasted by fire.

אמר רבא: מאי ״חייב״ דקתני — דקא עבר משום ״צלי אש״.
Pesachim 41a אמר רבא halacha other paschal offering
Rava begins a statement concerning eating the Paschal offering partially roasted, but the supplied fragment does not preserve his ruling.

אמר רבא: אכלו נא —
Pesachim 41b רבא אמר halacha ruling nazirite prohibitions
Rava rules that a nazirite who eats grape skin or seed incurs two sets of lashes for either alone and three for both together.

רבא אמר: אכל זג — לוקה שתים. חרצן — לוקה שתים. זג וחרצן — לוקה שלש.
Pesachim 42a דרש רבא halacha ruling matzah preparation
Rava instructs that a woman must not knead matzah in heat or warmed water, must tend the oven continuously, and must use separate vessels for smoothing dough and cooling her hands.

דרש רבא: אשה לא תלוש בחמה, ולא בחמי חמה, ולא במים הגרופין מן המולייר, ולא תגביה ידה מן התנור עד שתגמור את כל הפת. וצריך שני כלים — אחד שמקטפת בו, ואחד שמצננת בו את ידיה.
Pesachim 45b אמר רבא halacha ruling leaven removal
Rava rules in accordance with Rabbi Natan even when only one day or one hour is involved.

אמר רבא: הלכה כרבי נתן, אפילו יום אחד ואפילו שעה אחת.
Pesachim 46a אמר רבא halacha dialogue ritual purity
Rava rejects interpreting the teaching as combining substances and instead applies it to restoring purity to a kneading trough.

מתקיף לה רבא: מי קתני ״מצטרף״? והא ״חוצץ״ קתני. אלא אמר רבא: וכן להעלות טהרה לעריבה.
Pesachim 48b אמר רבא halacha ruling dough cracks
Rava explains Rabbi Meir's position by stating that every crack visible on top has several cracks beneath it.

אמר רבא: מאי טעמא דרבי מאיר — אין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה.
Pesachim 49a רבא אמר aggada dispute derogatory names
Rava identifies the derogatory epithet in question as 'one who dances among wine jugs.'

מאי היא? אמר אביי: קרו ליה בר מחים תנורי. רבא אמר: בר מרקיד בי כובי. רב פפא אמר: בר מלחיך פינכי. רב שמעיה אמר: בר מך רבע.
Pesachim 50b אמר רבא aggada maxim friday labor
Rava says that the women of Mehoza, though idle on Friday from indulgence rather than piety, are nevertheless counted among those who are lowly and rewarded.

תנו רבנן: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד. יש שפל ונשכר, ויש שפל ונפסד. זריז ונשכר — דעביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. זריז ונפסד — דעביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. שפל ונשכר — דלא עביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. שפל ונפסד — דלא עביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף …
תנו רבנן: יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד. יש שפל ונשכר, ויש שפל ונפסד. זריז ונשכר — דעביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. זריז ונפסד — דעביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. שפל ונשכר — דלא עביד כולי שבתא, ולא עביד במעלי שבתא. שפל ונפסד — דלא עביד כולי שבתא, ועביד במעלי שבתא. אמר רבא: הני נשי דמחוזא, אף על גב דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא — משום מפנקותא הוא, דהא כל יומא נמי לא קא עבדן. אפילו הכי — שפל ונשכר קרינן להו.
Pesachim 51b רבא אמר halacha dispute local custom
Rava applies the teaching to the latter case and explains that observers merely assume the person is idle rather than that labor is forbidden.

אמר אביי: ארישא. רבא אמר: לעולם אסיפא, והכי קאמר: אין בזו מפני שינוי המחלוקת. מאי קא אמרת — הרואה אומר מלאכה אסורה? מימר אמרי: כמה בטלני הוי בשוקא.
Pesachim 53b אמר רבא halacha ruling vow interpretation
Rava explains that Rabbi Shimon follows Rabbi Yose's view that a person is bound even by the concluding implication of his words.

אמר ליה רבינא לרב אשי: ומאן דמתני לה כרבי יוסי מי ניחא? והאמר רבא: רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: אף בגמר דבריו אדם נתפס.
Pesachim 53b דרש רבא aggada exegesis religious intent
Rava interprets a verse to teach that communities that light and those that do not light both intend the same righteous purpose.

גמ' תנא: בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק — שניהן לדבר אחד נתכוונו. אמר רב יהושע: דרש רבא ״ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו'״, בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק — שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד.
Pesachim 54a אמר רבא aggada exegesis biblical identity
Rava derives from the phrase 'he is Anah' that the later Anah is the same person as the earlier Anah.

ודילמא תרי ענה הוו?! אמר רבא: אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה, ומנו? שמואל. איכא דאמרי: אמר רב פפא: אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה, ומנו? רבא; אמר קרא: ״הוא ענה״ — הוא ענה דמעיקרא.
Pesachim 54b דרש רבא halacha ruling tisha bav
Rava rules that pregnant and nursing women complete the fast of Tisha B'Av as on Yom Kippur and that its twilight period is forbidden.

דרש רבא: עוברות ומניקות — מתענות ומשלימות בו, כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור. וכן אמרו משמיה דרבי יוחנן. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: תשעה באב אינו כתענית ציבור. מאי לאו, לבין השמשות? לא, למלאכה.
Pesachim 55a אמר רבא halacha ruling passover eve labor
Rava limits the teaching about grafting on the thirteenth of Nisan to the Galilee.

בשלשה עשר — אין, בארבעה עשר — לא. מכדי שמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים — שוב אינה קולטת. ואי סלקא דעתך ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה, למה לי שלשה עשר? והאיכא ארביסר וחמיסר ומקצת שיתסר! אמר רבא: בגליל שנו.
Pesachim 55b רבא אמר halacha dispute festival refuse
Rava reconciles the rulings as both applying during the intermediate festival days: refuse may be taken to the dump if the courtyard has become like a cattle yard.

הא גופא קשיא, אמרת: זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין, והדר תני: שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה! אמר אביי: לא קשיא, כאן בארבעה עשר, כאן בחולו של מועד. רבא אמר: הא והא בחולו של מועד, והכי קאמר: אם נעשה חצר כרפת — מוציאין אותו לאשפה.
Pesachim 56a רבא אמר halacha dispute shema recitation
Rava says that they did pause during the Shema but improperly read the words as implying that the command rests on one's heart only today.

וכורכין את שמע. היכי עבדי? אמר רב יהודה: אומרים ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״, ולא היו מפסיקין. רבא אמר: מפסיקין היו, אלא שהיו אומרים ״היום על לבבך״, דמשמע: היום על לבבך, ולא מחר על לבבך. תנו רבנן: כיצד היו כורכין את שמע? אומרים ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״, ולא היו מפסיקין, דברי רבי מאיר. רבי יהודה …
וכורכין את שמע. היכי עבדי? אמר רב יהודה: אומרים ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״, ולא היו מפסיקין. רבא אמר: מפסיקין היו, אלא שהיו אומרים ״היום על לבבך״, דמשמע: היום על לבבך, ולא מחר על לבבך. תנו רבנן: כיצד היו כורכין את שמע? אומרים ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״, ולא היו מפסיקין, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: מפסיקין היו, אלא שלא היו אומרים ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״.
Pesachim 56b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue muktzeh
Rava objects that the items are set aside and argues that food prepared for ravens cannot thereby be considered prepared for people.

אמר ליה רבא: והא מוקצות נינהו. וכי תימא: הואיל דחזי לעורבין. השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דתנן: רבי יהודה אומר: אם לא היתה נבילה מערב שבת — אסורה, לפי שאינה מן המוכן, מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם?!
Pesachim 58a מתיב רבא halacha dialogue afternoon offering
Rava challenges the claim that the afternoon offering's time begins by Torah law at eight and a half hours, since it is offered earlier on Passover eve.

מתיב רבא: בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה, וקרב בשמונה ומחצה — בין בחול בין בשבת! ואי סלקא דעתך בשמונה ומחצה דאורייתא, היכי מקדמינן ליה?
Pesachim 58a אמר רבא halacha exegesis afternoon offering
Rava derives that the daily afternoon offering may be brought once the evening shadows incline, when the sun begins moving westward.

אלא אמר רבא: מצותו דתמיד משינטו צללי ערב. מאי טעמא? דאמר קרא: ״בין הערבים״, מעידנא דמתחיל שמשא למערב.
Pesachim 58a אמר רבא halacha dispute offering schedule
Rava explains that Rabbi Yishmael compares the Sabbath Passover-eve order to an ordinary weekday, while Rabbi Akiva compares it to the usual Passover-eve order.

מתקיף לה רבא: מידי רבי עקיבא ״כסידרו בערב הפסח שחל להיות בערב שבת״ קתני?! כסידרו בערב הפסח סתמא קתני. אלא אמר רבא, הכי קאמר: כסידרו בחול דעלמא — כך סידרו בשבת בערב הפסח, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: כסידרו בערב הפסח. ומתניתין דקתני בין בחול בין בשבת, רבי עקיבא היא.
Pesachim 58b אמר רבא halacha exegesis morning offering
Rava derives from the definite phrase 'the burnt offering' that the morning daily offering must be the first offering.

תנו רבנן: מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר, תלמוד לומר: ״וערך עליה העולה״. מאי תלמודא? אמר רבא: ״העולה״ — עולה ראשונה.
Pesachim 58b אמר רבא halacha exegesis daily offerings
Rava derives from "the peace offerings" that all other offerings must be completed before the final daily offering.

מתקיף לה רבא: אימא שלמים הוא דלא נקריב, הא עולות נקריב! אלא אמר רבא: ״השלמים״ — עליה השלם כל הקרבנות כולן.
Pesachim 59a אמר רבא halacha other leper offering
Rava states that the burnt offering of a leper is exceptional because Scripture specifically addresses it.

אמר רבא: שאני עולת מצורע, דרחמנא אמר:
Pesachim 60b אמר רבא halacha ruling paschal offering
Rava rules that a paschal offering slaughtered during the rest of the year both for and not for its designated purpose is valid.

מאי הוי עלה? אמר רבא: פסח ששחטו בשאר ימות השנה לשמו ושלא לשמו — כשר. דהא סתמו לשמו קאי, ואפילו הכי, כי שחיט ליה שלא לשמו — כשר,
Pesachim 61a אמר רבא halacha ruling paschal offering
Rava rules that a paschal offering slaughtered during the rest of the year for different owners is treated as ownerless at its proper time and is invalid.

אלא, אמר רבא: פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים — נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו, ופסול.
Pesachim 63a אמר רבא halacha other slaughter timing
Rava states that the underlying issue remains a dispute.

לימא קסברי אחרים אינה לשחיטה אלא בסוף, וכדרבא. דאמר רבא: עדיין היא מחלוקת.
Pesachim 64b רבא אמר halacha dispute temple procedure
Rava maintains that the Mishnah teaches that people actively closed the gates.

נכנסה כת ראשונה וכו'. איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן. רבא אמר: נועלין תנן.
Pesachim 64b רבא אמר halacha dispute divine reliance
Rava maintains that people closed the gates because one may not rely on a miracle.

מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו, וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא.
Pesachim 68a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue biblical interpretation
Rava tells Abaye that the conjunction in the verse shows that it introduces a different matter.

״ורעו כבשים כדברם״, אמר מנשיא בר ירמיה אמר רב: כמדובר בם. מאי כמדובר בם? אמר אביי: ״וחרבות מחים גרים יאכלו״. אמר ליה רבא: בשלמא אי כתיב ״חרבות״ — כדקאמרת, השתא דכתיב ״וחרבות״, מילתא אחריתי קאמר.
Pesachim 68a אמר רבא aggada exegesis resurrection
Rava interprets the verse as teaching that the righteous will one day revive the dead.

אלא אמר רבא: כדרב חננאל אמר רב. דאמר רב חננאל אמר רב: עתידין צדיקים שיחיו את המתים. כתיב הכא: ״ורעו כבשים כדברם״, וכתיב התם: ״ירעו בשן וגלעד כימי עולם״.
Pesachim 69a אמר רבא halacha ruling sabbath circumcision
Rava rules that water may not be heated on Shabbat to strengthen either a healthy or sick infant for circumcision when the infant is not presently fit.

אמר רבא: ואי בריא הוא למה ליה חמין להברותו? אלא אמר רבא: הכל חולין הן אצל מילה, אחד קטן בריא ואחד קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי.
Pesachim 69b אמר רבא halacha ruling paschal offering
Rava explains that Rabbi Eliezer permits slaughtering and sprinkling for one impure through a creeping animal or on the seventh day after corpse impurity because eating the paschal offering is not indispensable.

אלא אמר רבא: קסבר רבי אליעזר שוחטין וזורקין על טמא שרץ, והוא הדין לטמא מת בשביעי שלו. הזאה למאי? לאכילה אכילת פסחים לא מעכבא!
Pesachim 71a מתיב רבא halacha dialogue festival rejoicing
Rava objects that requiring slaughter during rejoicing could reduce the available period of rejoicing to seven days when the first festival day is Shabbat.

מתיב רבא: ההלל והשמחה שמנה. ואי אמרת בעינן זביחה בשעת שמחה, הא זמנין סגיאין דלא משכחת לה אלא שבעה, כגון שחל יום טוב הראשון להיות בשבת! אמר רב הונא בריה דרב יהודה: משמחו בשעירי הרגלים.
Pesachim 71a אמר רבא halacha dialogue festival rejoicing
Rava rejects using festival goats for rejoicing because they are eaten raw rather than roasted and are eaten by priests rather than Israelites.

אמר רבא, שתי תשובות בדבר: חדא, דשעירי הרגלים חי נאכלין צלי אין נאכלין, ושמחה בחי ליכא. ועוד, כהנים אוכלין וישראל במה שמחים? אלא אמר רב פפא: משמחו בכסות נקיה ויין ישן.
Pesachim 71a אמר רבא halacha dialogue offering portions
Rava explains that Rav Yosef challenges requiring the term "first" for sacrificial portions when it is unnecessary for the meat.

אמר רבא, רב יוסף הכי קא קשיא ליה: מי איכא מידי דאלו תנא לבשר לא בעי ״ראשית״, ורב כהנא לאימורין בעי ״ראשית״?
Pesachim 72b אמר רבא halacha ruling marital intimacy
Rava requires a man to gladden his wife through the marital commandment near the time of her expected menstruation.

והאמר רבא: חייב אדם לשמח אשתו בדבר מצוה! סמוך לווסתה.
Pesachim 75b אמר רבא halacha exegesis altar coals
Rava derives that the priest must take fully glowing coals from the altar that are already coals at the moment of collection.

אלא אמר רבא, תריץ הכי: ״גחלי״ — יכול עוממות ולא לוחשות, תלמוד לומר: ״אש״. אי אש — יכול יביא מחצה גחלת ומחצה שלהבת, אדעייל לגואי הוי כוליה גחלת — תלמוד לומר: ״ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח״, משעת לקיחה ניהוי גחלים.
Pesachim 76a אמר רבא halacha ruling salting food
Rava limits Samuel's rule that salted food is like hot food to food too salty to be eaten in that state.

אמר רבא: הא דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח (וכו') — לא (אמרן) [שנו] אלא שלא נאכל מחמת מלחו, אבל נאכל מחמת מלחו — לא.
Pesachim 76a אמר רבא halacha ruling salting food
Rava praises Rav Hinena for permitting the case because Samuel's rule applies only to food too salty to be eaten in that state.

אמר רבא: מאן חכים למישרא מילתא כי הא, אי לאו רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא, דגברא רבה הוא. אמר לך, כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח — שאין נאכל מחמת מלחו, האי נאכל מחמת מלחו.
Pesachim 79a רבא אמר halacha exegesis ritual impurity
Rava rules from the verse that even impure people may perform the offering.

ורבא אמר: אפילו טמאין נמי עבדי. מאי טעמא, דכתיב: ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר״.
Pesachim 80b אמר רבא halacha dialogue unknown impurity
Rava argues from Rabbi Hiyya's teaching that unknown impurity was permitted only for corpse impurity and not for creeping-animal impurity.

אמר רבא: תא שמע, דתני רבי חייא: לא אמרו טומאת התהום אלא למת בלבד. מת למעוטי מאי? לאו למעוטי טומאת התהום דשרץ?
Pesachim 81b אמר רבא halacha exegesis offering time
Rava derives the law through the shared word "its appointed time" from the paschal offering.

אלא אמר רבא: יליף ״מועדו״ ״מועדו״ מפסח.
Pesachim 82a רבא אמר halacha dispute public suspicion
Rava explains that the practice is intended to prevent suspicion.

רב יוסף אמר: שלא לבייש את מי שאין לו. רבא אמר: מפני החשד.
Pesachim 82a רבא אמר halacha dispute ritual impurity
Rava says that impure people are stationed at the eastern gate to prevent suspicion.

תנן התם: ראש המעמד היה מעמיד את הטמאין על שער המזרח. מאי טעמא? אמר רב יוסף: כדי לביישן. רבא אמר: מפני החשד.
Pesachim 83b רבא אמר halacha exegesis festival labor
Rava derives from "it alone" that preparatory acts are excluded from permitted festival labor.

רבא אמר, אמר קרא: ״הוא לבדו יעשה לכם״ — ״הוא״ ולא מכשיריו, ״לבדו״,
Pesachim 84a רבא אמר halacha ruling paschal meat
Rava explains that parts edible from a large animal when boiled, namely wing tips and cartilage, may be eaten roasted from a tender kid.

רבא אמר: ״מה הן״ קתני, והכי קתני: כל הנאכל בשור הגדול בשלקא — יאכל בגדי הרך בצלי. ומה הן: ראשי כנפים והסחוסים.
Pesachim 84b רבא אמר halacha dispute sacred meat
Rava explains that the prohibition prevents actively causing the loss of sacred meat if the fire consumes its marrow.

אלא מאי אית לך למימר — אביי אמר: משום פקע, רבא אמר: משום הפסד קדשים, דקא מפסיד ליה בידים — דילמא אכיל נורא ממוח דידיה. מבעוד יום נמי, גזירה מבעוד יום אטו משחשיכה.
Pesachim 87a רבא אמר aggada exegesis israel and synagogues
Rava interprets "I am a wall" as the congregation of Israel and the breasts like towers as synagogues and study halls.

״אני חומה ושדי כמגדלות״, אמר רבי יוחנן: ״אני חומה״ — זו תורה, ״ושדי כמגדלות״ — אלו תלמידי חכמים. ורבא אמר: ״אני חומה״ — זו כנסת ישראל, ״ושדי כמגדלות״ — אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
Pesachim 88a אמר רבא halacha ruling paschal offering
Rava extends the stated law about a woman to everyone comparable to her.

מאי שנא אשה? אמר רבא: אשה וכל דדמי לה.
Pesachim 88a אמר רבא halacha ruling paschal offering
Rava rules that slaughtering the offering constitutes the clearest possible protest.

אמר רבא: כיון ששחטו אין לך מיחוי גדול מזה.
Pesachim 89b אמר רבא halacha ruling rabbinic penalty
Rava explains that the money falls to a donation as a rabbinic penalty extending even to the amount paid above the item's value.

וכי מאחר דלא עשה ולא כלום, מעות אמאי יפלו לנדבה? אמר רבא: קנסא. ומאי ״כל שהן״ — אף על גב דלא הוו שוו אלא ארבעה, ויהבו ליה חמשה — אפילו בההיא יתירא נמי קנסוהו רבנן.
Pesachim 92a אמר רבא halacha ruling rabbinic prohibitions
Rava distinguishes cases where the sages upheld their enactments despite liability to excision from cases where they did not.

אמר רבא: ערל הזאה ואיזמל — העמידו דבריהן במקום כרת. אונן ומצורע ובית הפרס — לא העמידו דבריהן במקום כרת.
Pesachim 94a אמר רבא aggada other cosmology
Rava states that the world spans six thousand parasangs and the thickness of the firmament one thousand parasangs, based partly on tradition and partly on reasoning.

אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא, וסומכא דרקיעא אלפא פרסי. חדא גמרא, וחדא סברא.
Pesachim 94b רבא אמר halacha dispute second passover
Rava says the issue is a tannaitic dispute and cites Rabbi Eliezer's analogy between distance for Passover and distance for tithes.

רבא אמר, תנאי היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: נאמר ריחוק מקום בפסח, ונאמר ריחוק מקום במעשר. מה להלן חוץ לאכילתו, אף כאן חוץ לאכילתו.
Pesachim 95b אמר רבא halacha exegesis camp expulsion
Rava derives from "send away from the camp" that expulsion applies even from part of a camp.

אמר רבא, אמר קרא: ״וישלחו מן המחנה״, אפילו מקצת מחנה.
Pesachim 95b אמר רבא halacha exegesis camp expulsion
Rava derives that the command to send someone from the camp applies wherever that person can be sent outside the camp.

איכא דאמרי: אמר רבא, אמר קרא: ״וישלחו מן המחנה ... אל מחוץ למחנה תשלחום״, כל היכא דקרינן ביה ״אל מחוץ למחנה תשלחום״ — קרינן ביה ״וישלחו מן המחנה״.
Pesachim 96a אמר רבא halacha exegesis offering impurity
Rava explains that impurity of sacrificial portions is derived from impurity of meat through the phrase "which belongs to the Lord."

אמר רבא: מכדי טומאת אימורין מהיכא איתרבי — מטומאת בשר, דכתיב: ״אשר לה'״, לרבות את האימורין.
Pesachim 96b אמר רבא halacha ruling paschal substitute
Rava rules that if a lost paschal offering was found before slaughter but substituted only afterward, its substitute arises from rejected sanctity and may not be offered.

אחר שחיטת הפסח יביא שלמים וכו'. אמר רבא: לא שנו אלא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה. אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה — תמורתו מכח קדושה דחויה קא אתא, ולא קרבה.
Pesachim 96b אמר רבא halacha ruling paschal substitute
Rava rules that an animal found before slaughter and substituted afterward has its substitute offered as a peace offering because slaughter fixes only what is then fit.

אמר רבא: לא שנו אלא שנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה, אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה — תמורתו קריבה שלמים. מאי טעמא — כי קבעה שחיטה מידי דחזי ליה. מידי דלא חזי ליה — לא קבעה.
Pesachim 97a אמר רבא halacha ruling lost offering
Rava rules that an offering lost during the night is not legally considered lost.

והא כל אבודה לרבי מתה, ואילו בפסח היכא דאבד קודם חצות ונמצא קודם חצות — רועה! קודם חצות לאו אבוד הוא, כדרבא, דאמר רבא: אבידת לילה לאו שמה אבידה.
Pesachim 98b אמר רבא halacha ruling mixed offerings
Rava directs waiting until the animal develops a blemish, transferring the paschal sanctity to a valuable animal, and eating both under the law of a blemished firstborn.

ורבנן, היכי עבדינן? אמר רבא: נמתין לו עד שיוממו, ויביא בהמה שמינה, ולימא: כל היכא דאיתיה לפסח — תחול עליה דהאי, ואכיל להו בתורת בכור בעל מום.
Pesachim 102b רבא אמר halacha dispute festival havdalah
Rava prescribes the YKNHZ order of blessings when a festival begins after Shabbat.

והא יום טוב ראשון דאית ליה, ואמר אביי: יקזנ״ה, ורבא אמר: יקנה״ז.
Pesachim 103a רבא אמר halacha dispute festival havdalah
Rava prescribes the YKNHZ order of blessings when a festival begins after Shabbat, and the law follows him.

מאי הוי עלה? אביי אמר: יקזנ״ה, ורבא אמר: יקנה״ז, והילכתא כרבא.
Pesachim 107a אמר רבא halacha ruling kiddush and havdalah
Rava rules that one who has eaten may still recite kiddush or havdalah and that missed kiddush or havdalah may be recited during their stated later periods.

אמר רבא: הילכתא, טעם — מקדש, וטעם — מבדיל, ומי שלא קידש בערב שבת — מקדש והולך כל היום כולו עד מוצאי שבת. מי שלא הבדיל במוצאי שבת — מבדיל והולך כל השבת כולו.
Pesachim 107a אמר רבא halacha ruling kiddush and havdalah
Rava rules that one who has eaten may still recite kiddush or havdalah and that either missed rite may be recited throughout the following day.

אמימר פתח לה להא שמעתא דרבא בהאי לישנא, אמר רבא: הילכתא, טעם — מקדש, טעם — מבדיל, מי שלא קידש בערב שבת — מקדש והולך כל היום כולו, מי שלא הבדיל במוצאי שבת — מבדיל והולך כל היום כולו.
Pesachim 107a אמר רבא aggada maxim beer
Rava declares that he would rather drink water used to soak flax than drink beer.

אמר רב יוסף: אדור ברבים דלא אישתי שיכרא. אמר רבא: אישתי מי זוריון ולא אישתי שיכרא.
Pesachim 107a אמר רבא aggada maxim beer kiddush
Rava curses the prosperity of anyone who recites kiddush over beer.

ואמר רבא: תיהוי שקיותיה שיכרא מאן דמקדש אשיכרא. רב, אשכחיה רב הונא דקדיש אשיכרא, אמר ליה: שרי אבא למיקני איסתירי משיכרא.
Pesachim 107b אמר רבא aggada story passover appetite
Rava drinks wine throughout Passover eve to stimulate his appetite for eating more matzah at night and cites the Mishnah as support.

רבא הוה שתי חמרא כולי מעלי יומא דפיסחא, כי היכי דניגרריה לליביה דניכול מצה טפי לאורתא. אמר רבא: מנא אמינא לה דחמרא מיגרר גריר, דתנן:
Pesachim 108b אמר רבא halacha ruling four cups
Rava rules that drinking the cups undiluted fulfills the wine obligation but not the obligation to express freedom.

שתאן חי יצא, אמר רבא: ידי יין — יצא, ידי חירות — לא יצא.
Pesachim 108b אמר רבא halacha exegesis wine appearance
Rava derives Rabbi Yehuda's requirement that wine have taste and appearance from the verse describing wine as red.

רבי יהודה אומר: צריך שיהא בו טעם ומראה. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב: ״אל תרא יין כי יתאדם״.
Pesachim 109b רבא אמר halacha dispute cup counting
Rava says that the cup of blessing combines with other cups for a favorable count but not for an unfavorable count.

רבא אמר: כוס של ברכה מצטרף לטובה, ואינו מצטרף לרעה. רבינא אמר: ארבעה כסי תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד
Pesachim 110b משמיה דרבא halacha dispute paired drinks
Rava transmits conflicting rulings on whether paired quantities are treated stringently or leniently.

אמר רבינא משמיה דרבא: זוגי — לחומרא. ואמרי ליה: זוגי — לקולא. אמר רב יוסף: תרי דחמרא וחד דשיכרא — לא מצטרף, תרי דשיכרא וחד דחמרא — מצטרף.
Pesachim 112a אמר רבא attribution uncertain: or רב משרשיא aggada maxim teaching accuracy
Rava advises teaching a child from a newly corrected text because an error, once learned, remains.

אמר לו: אם בקשת ליחנק — היתלה באילן גדול. וכשאתה מלמד את בנך — למדהו בספר מוגה. מאי היא? אמר רבא, ואיתימא רב משרשיא: בחדתא, שבשתא כיון דעל — על.
Pesachim 113a אמר רבא aggada maxim brewing
Rava sets three seahs as the amount of dates worth taking to a brewery.

תמרי בחלוזך — לבית סודנא רהוט. ועד כמה? אמר רבא: עד תלת סאה. אמר רב פפא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. איכא דאמרי, אמר רב חסדא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי: מאי ״סודנא״? אמר רב חסדא: סוד נאה, וגמילות חסדים.
Pesachim 115b אמר רבא halacha ruling passover foods
Rava rules which Passover obligations are fulfilled when matzah and bitter herbs are swallowed rather than eaten normally.

אמר רבא: בלע מצה — יצא, בלע מרור — לא יצא. בלע מצה ומרור, ידי מצה — יצא, ידי מרור — לא יצא. כרכן בסיב ובלען — אף ידי מצה נמי לא יצא.
Pesachim 116a אמר רבא halacha ruling passover questions
Rava corrects the Passover question to say that on other nights there is no obligation to dip even once, but tonight there are two dippings.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה — שתי פעמים. מתקיף לה רבא: אטו כל יומא לא סגיא דלא מטבלא חדא זימנא? אלא אמר רבא, הכי קתני: שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו פעם אחת, הלילה הזה — שתי פעמים.
Pesachim 116b אמר רבא halacha ruling passover seder
Rava requires saying that God brought us out, raising the matzah and bitter herbs, and not raising the meat.

גמ' אמר רבא: צריך שיאמר ״ואותנו הוציא משם״. אמר רבא: מצה — צריך להגביה, ומרור — צריך להגביה. בשר — אין צריך להגביה. ולא עוד, אלא שנראה כאוכל קדשים בחוץ.
Pesachim 117b אמר רבא halacha ruling redemption blessing
Rava rules that Shema and Hallel conclude with 'Who redeemed Israel,' while prayer uses 'Who redeems Israel' because it is a plea for mercy.

וחותם בגאולה. אמר רבא: קריאת שמע והלל — ״גאל ישראל״. דצלותא — ״גואל ישראל״. מאי טעמא — דרחמי נינהו.
Pesachim 117b אמר רבא halacha dispute festival blessings
Rava distinguishes the prayer and kiddush formulas, assigning 'Who sanctifies Israel' to prayer and the day-specific formulas to kiddush.

אמר רבא: אשכחתינא לסבי דפומבדיתא דיתבי וקאמרי: בשבתא — בין בצלותא בין בקידושא: ״מקדש השבת״. ביומא טבא — בין בצלותא ובין בקידושא: ״מקדש ישראל והזמנים״. ואמינא להו אנא: אדרבה, דצלותא — בין בשבתא בין ביומא טבא: ״מקדש ישראל״, בקידושא דשבתא: ״מקדש השבת״, ביומא טבא: ״מקדש ישראל והזמנים״.
Pesachim 118b דרש רבא aggada exegesis divine salvation
Rava interprets Israel as saying that God loves her when hearing her pleas and should save her despite her poverty in commandments.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״אהבתי כי ישמע ה'״ — אמרה כנסת ישראל: רבונו של עולם אימת אני אהובה לפניך — בזמן שתשמע קול תחנוני. ״דלותי ולי יהושיע״ — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אף על פי שדלה אני במצות, לך אני ולי נאה להושיע.
Pesachim 120a אמר רבא halacha ruling matzah and maror
Rava rules that today matzah remains a Torah obligation while bitter herbs are rabbinic because their biblical obligation depends on the Passover offering.

אמר רבא: מצה בזמן הזה דאורייתא, ומרור דרבנן. ומאי שנא מרור, דכתיב: ״על מצות ומרורים״, בזמן דאיכא פסח — יש מרור, ובזמן דליכא פסח — ליכא מרור.
Pesachim 120a רבא אמר halacha exegesis passover foods
Rava interprets the exclusion of the uncircumcised from the offering as still permitting them to eat matzah and bitter herbs.

ורבא אמר לך: טמא ושהיה בדרך רחוקה לא צריך קרא, דלא גרעי מערל ובן נכר. דתניא: ״כל ערל לא יאכל בו״ — ״בו״ אינו אוכל, אבל אוכל במצה ומרור.
Pesachim 120b אמר רבא halacha ruling matzah deadline
Rava rules that according to Rabbi Elazar ben Azariah, one who eats matzah after midnight today does not fulfill the obligation.

אמר רבא: אכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. פשיטא! דכיון דאיתקש לפסח — כפסח דמי.

Rosh Hashanah (36)

Rosh Hashanah 5a אמר רבא halacha exegesis festival counting
Rava argues that Shavuot is counted by both days and weeks and is explicitly called the Festival of Weeks.

אימא עצרת חד יומא? אמר רבא: אטו עצרת יומי מנינן, שבועי לא מנינן? והאמר מר: מצוה למימני יומי, ומצוה למימני שבועי. ועוד: ״חג שבועות״ כתיב.
Rosh Hashanah 5b אמר רבא halacha ruling delayed offerings
Rava explains the case as an animal blemished, redeemed, and left through the festival, despite its replacement deriving from the original consecration.

ולרבי מאיר דאמר: כיון שעבר עליו רגל אחד עובר ב״בל תאחר״, מאי איכא למימר? אמר רבא: הכא במאי עסקינן, כגון שהומם בתוך הרגל, וחיללו, ועבר עליו הרגל. סלקא דעתך אמינא: הואיל ומכח קמא קאתי — כמאן דעבר עליה כוליה רגל דמי, קא משמע לן.
Rosh Hashanah 6a אמר רבא halacha ruling offering liability
Rava identifies the case as one who vows a burnt offering on condition that he bears no responsibility for it.

אמר רבא: משכחת לה, כגון דאמר: הרי עלי עולה על מנת שאיני חייב באחריותה.
Rosh Hashanah 6a אמר רבא halacha ruling charity
Rava rules that a charity pledge becomes due immediately because poor people are present.

״בפיך״ — זו צדקה. אמר רבא: וצדקה — מיחייב עלה לאלתר. מאי טעמא — דהא קיימי עניים.
Rosh Hashanah 6a אמר רבא halacha ruling delayed offerings
Rava rules that after one festival passes, the person violates a positive commandment.

אמר רבא: כיון שעבר עליו רגל אחד — עובר בעשה.
Rosh Hashanah 6a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid both other unclear
Rava begins to identify a case, but the supplied dictum is incomplete.

אמר רב זביד משמיה דרבא: כגון
Rosh Hashanah 6b אמר רבא halacha ruling delayed offerings
Rava rules that after three festivals pass, one violates the prohibition against delay every day.

אמר רבא: כיון שעברו עליו שלשה רגלים, בכל יום ויום עובר ב״בל תאחר״. מיתיבי: אחד בכור, ואחד כל הקדשים, כיון שעברו עליהם שנה בלא רגלים, רגלים בלא שנה — עובר ב״בל תאחר״.
Rosh Hashanah 7b אמר רבא halacha ruling new years
Rava explains how the count yields four new years under both Rabbi Meir's and Rabbi Shimon's positions.

אי הכי, ארבעה? חמשה הוו! אמר רבא: ארבעה לדברי הכל; לרבי מאיר ארבעה — דל רגלים, לרבי שמעון ארבעה — דל מעשר בהמה.
Rosh Hashanah 8a אמר רבא halacha exegesis tithes
Rava interprets the verse about tithing as referring to both animal tithe and grain tithe.

אלא אמר רבא: דכולי עלמא ״לבשו כרים הצאן״ — בזמן ש״עמקים יעטפו בר״ באדר, והכא בהאי קרא קמיפלגי: ״עשר תעשר״ — בשני מעשרות הכתוב מדבר: אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן.
Rosh Hashanah 10a אמר רבא halacha ruling year calculation
Rava begins a fortiori reasoning from the counting of a menstruant's day to the counting of a year.

אמר רבא: ולאו קל וחומר הוא? ומה נדה, שאין תחילת היום עולה לה בסופה — סוף היום עולה לה בתחלתה. שנה, שיום אחד עולה לה בסופה —
Rosh Hashanah 16a אמר רבא aggada ruling divine judgment
Rava infers that a person is judged twice.

אמר רבא: שמע מינה תרי דיני מתדנא. אמר אביי: הלכך, כי חזי אינש דמצלח זרעא אפלא — ליקדים וליזרע חרפא. דעד דמטי למדייניה — קדים סליק.
Rosh Hashanah 16a אמר רבא aggada ruling divine judgment
Rava explains that the mishnah describes the beginning of judgment, while a person's verdict is sealed on Yom Kippur.

אמר רבא: האי תנא דבי רבי ישמעאל היא, דתנא דבי רבי ישמעאל, בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח — על התבואה, בעצרת — על פירות האילן, בחג נידונין על המים. ואדם נידון בראש השנה, וגזר דין שלו נחתם ביום הכפורים. וכי קתני מתניתין — אתחלת דין.
Rosh Hashanah 17a אמר רבא aggada other gehinnom
Rava observes that even the most handsome people of Mehoza are called people of Gehinnom.

אמר רבי יצחק בר אבין: ופניהם דומין לשולי קדירה. ואמר רבא: ואינהו משפירי שפירי בני מחוזא, ומקריין ״בני גיהנם״.
Rosh Hashanah 17a דרש רבא aggada exegesis divine salvation
Rava interprets Israel as saying that God loves her when hearing her pleas and should save her despite her poverty in commandments.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״אהבתי כי ישמע ה'״ — אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אימתי אני אהובה לפניך — בזמן שאתה שומע קול תחנוני. ״דלותי ולי יהושיע״, אף על פי שדלה אני מן המצות — לי נאה להושיע.
Rosh Hashanah 17a אמר רבא aggada ruling divine judgment
Rava teaches that the first counted sin is not erased and is restored to the tally if sins become the majority.

תנא דבי רבי ישמעאל: מעביר ראשון ראשון, וכן היא המדה. אמר רבא: ועון עצמו אינו נמחק. דאי איכא רובא עונות — מחשיב בהדייהו.
Rosh Hashanah 17a רבא אמר aggada exegesis forgiveness
Rava teaches from a verse that one who overlooks offenses against himself has all his sins overlooked.

רבא אמר: כל המעביר על מדותיו — מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: ״נושא עון ועובר על פשע״. למי נושא עון — למי שעובר על פשע.
Rosh Hashanah 18a אמר רבא aggada dispute atonement
Rava teaches that a sin not atoned for by sacrifice can be atoned for through Torah study.

אמר רבא: בזבח ובמנחה אינו מתכפר — אבל מתכפר בתורה. אביי אמר: בזבח ומנחה אינו מתכפר — אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו. רבה דעסק בתורה — חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים — חיה שיתין שנין.
Rosh Hashanah 20a אמר רבא halacha exegesis new moon
Rava distinguishes extending a month for need from sanctifying it, which requires an actual sighting.

אמר רבא, לא קשיא: כאן לעברו, כאן לקדשו. והכי קאמר: יכול כשם שמעברין את השנה ואת החדש לצורך, כך מקדשין את החדש לצורך — תלמוד לומר: ״החדש הזה לכם״ — כזה ראה וקדש.
Rosh Hashanah 20a רבא אמר halacha ruling calendar
Rava attributes the teaching about fixed intervals between successive festivals and new years to the position of Aherim.

רבא אמר: הא דתני רבה בר שמואל — אחרים היא. דתניא, אחרים אומרים: אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ארבעה ימים בלבד. ואם היתה שנה מעוברת — חמשה.
Rosh Hashanah 20b רבא אמר halacha ruling calendar
Rava says the difference between the positions is midnight.

רבא אמר: חצות לילה איכא בינייהו.
Rosh Hashanah 26b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue word meaning
Rava of Barnish tells Rav Ashi that he would have asked how the speaker had wronged him in order to infer the unfamiliar word's meaning.

קבען פלניא. לא הוה ידע מאי קאמר ליה. אתא שאיל בי מדרשא, אמר ליה: גזלן אמר לך, דכתיב: ״היקבע אדם אלהים וגו'״. אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: אי הואי התם, הוה אמינא ליה: היכי קבעך? במאי קבעך? ואמאי קבעך? וממילא הוה ידעינא. ואיהו סבר: מילתא דאיסורא קאמר ליה.
Rosh Hashanah 27a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue shofar and trumpets
Rava tells Rav Pappa bar Shmuel that sounding both shofar and trumpets together was permitted only in the Temple.

רב פפא בר שמואל סבר למיעבד עובדא כמתניתין. אמר ליה רבא: לא אמרו אלא במקדש. תניא נמי הכי: במה דברים אמורים — במקדש, אבל בגבולין, מקום שיש חצוצרות — אין שופר, מקום שיש שופר — אין חצוצרות.
Rosh Hashanah 27a אמר רבא attribution uncertain: or רבי יהושע בן לוי halacha exegesis shofar and trumpets
Rava derives from a verse that shofar and trumpets are sounded together only before God in the Temple.

אמר רבא, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מאי קראה — דכתיב: ״בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'״, לפני המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות וקול שופר, אבל בעלמא — לא.
Rosh Hashanah 28a אמר רבא halacha ruling commandment benefit
Rava ultimately rules that both cases fulfill the obligation because commandments were not given for personal benefit.

אלא אמר רבא: אחד זה ואחד זה — לא יצא. הדר אמר: אחד זה ואחד זה — יצא. מצות לאו ליהנות ניתנו.
Rosh Hashanah 28a אמר רבא halacha ruling vows and shofar
Rava permits one forbidden by vow to benefit from another person or a shofar to use that person or shofar for the required blast.

אמר רבא: המודר הנאה מחבירו — מותר לתקוע לו תקיעה של מצוה. המודר הנאה משופר — מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה.
Rosh Hashanah 28a אמר רבא halacha ruling vows and purification
Rava permits obligatory sprinkling or immersion despite a benefit vow in the rainy season, but not in the hot season.

ואמר רבא: המודר הנאה מחבירו — מזה עליו מי חטאת בימות הגשמים, אבל לא בימות החמה. המודר הנאה ממעין — טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים, אבל לא בימות החמה.
Rosh Hashanah 28a אמר רבא halacha ruling shofar intent
Rava infers that one who blows a shofar as music fulfills the commandment.

אמר רב אשי: שכפאוהו פרסיים. אמר רבא, זאת אומרת: התוקע לשיר — יצא.
Rosh Hashanah 28b רבא אמר halacha ruling commandment intent
Rava rules that intent is unnecessary to fulfill a commandment but necessary to violate the prohibition against adding to it.

רבא אמר, לצאת — לא בעי כוונה, לעבור — בעי כוונה.
Rosh Hashanah 28b אמר רבא halacha ruling commandment intent
Rava rules that fulfillment needs no intent, while violation needs no intent in the proper time but does outside that time.

והא מתן דמים לרבי יהושע, דלעבור ולא בעי כוונה! אלא אמר רבא: לצאת — לא בעי כוונה. לעבור, בזמנו — לא בעי כוונה, שלא בזמנו — בעי כוונה.
Rosh Hashanah 29a בעי רבא both other unclear
Rava poses a question, but the supplied text omits its subject.

בעי רבא:
Rosh Hashanah 29b אמר רבא halacha ruling shofar on shabbat
Rava argues that shofar blowing cannot be biblically prohibited on Shabbat because it is performed in the Temple and is not labor.

אמר רבא: אי מדאורייתא היא, במקדש היכי תקעינן? ועוד: הא לאו מלאכה היא, דאצטריך קרא למעוטי.
Rosh Hashanah 29b אמר רבא halacha ruling shofar on shabbat
Rava rules that shofar blowing is biblically permitted on Shabbat but rabbinically barred lest someone carry it in public to learn.

אלא אמר רבא: מדאורייתא מישרא שרי, ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה. דאמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.
Rosh Hashanah 30a מתיב רבא halacha ruling shofar on shabbat
Rava infers that individuals sounded the shofar in Jerusalem but not in Yavneh.

מתיב רבא: ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה וכו'. מאי ועוד זאת? אילימא כדקתני — ״זאת״ מיבעי ליה. אלא: דבירושלים תוקעין יחידין, וביבנה אין תוקעין יחידין.
Rosh Hashanah 30a מתיב רבא halacha ruling shofar obligation
Rava challenges an interpretation that would include a wife because women are exempt from time-bound positive commandments.

מתיב רבא: תקיעת ראש השנה ויובל דוחה את השבת בגבולין, איש וביתו. מאי ״איש וביתו״? אילימא איש ואשתו — איתתא מי מיחייבא? והא מצות עשה שהזמן גרמא היא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא — נשים פטורות.
Rosh Hashanah 33b אמר רבא halacha ruling shofar intent
Rava rules that one who blows a shofar as music fulfills the commandment.

והמתעסק לא יצא. הא תוקע לשיר — יצא. לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: התוקע לשיר — יצא. דלמא תוקע לשיר — נמי מתעסק קרי ליה.
Rosh Hashanah 34b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue shofar and prayer
Rava tells Rav Pappa bar Shmuel that coordinating shofar blasts with prayer was said only for a congregation.

רב פפא בר שמואל קם לצלויי, אמר ליה לשמעיה: כי נהירנא לך תקע לי. אמר ליה רבא: לא אמרו אלא בחבר עיר.

Yoma (64)

Yoma 6b משמיה דרבא halacha ruling communal impurity
Rava infers that corpse impurity is fully permitted for communal offerings.

ועד שאתה מפרישו מטומאת ביתו, הפרישהו מטומאת המת! אמר רב תחליפא אבוה דרב הונא (בר תחליפא) משמיה דרבא: זאת אומרת: טומאת המת הותרה היא בציבור.
Yoma 8b אמר רבא halacha ruling priestly separation
Rava rules when to separate the high priest before Yom Kippur and schedules separation of the priest burning the red heifer so his fourth day falls on Shabbat.

אמר רבא: הלכך כהן גדול ביום הכפורים, דלא בדידן תליא מילתא, אלא בקביעא דירחא תליא מילתא — בתלתא בתשרי בעי לאפרושי, וכל אימת דמתרמי תלתא בתשרי מפרשינן ליה. אבל כהן השורף את הפרה, דבדידן תליא מילתא — מפרשינן ליה ברביעי בשבת, כי היכי דניתרמי רביעי שלו בשבת.
Yoma 10b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sukkah obligation
Rava challenges the interpretation by noting that the teaching specifies the festival sukkah during the festival.

אמר ליה רבא: והא סוכת החג בחג קתני?
Yoma 10b אמר רבא halacha dispute sukkah obligation
Rava explains that all agree the sukkah is exempt during the rest of the year and dispute only its status during the seven festival days.

אלא אמר רבא: בשאר ימות השנה כולי עלמא לא פליגי דפטורה. כי פליגי בשבעה. וסוכה טעמא לחוד, ולשכה טעמא לחוד.
Yoma 11b אמר רבא halacha exegesis mezuzah placement
Rava interprets "your house" according to the normal manner of entering, which begins with the right foot.

אלא, ״ביתך״ למה לי? כדרבא, דאמר רבא: דרך ביאתך, וכי עקר איניש — כרעיה דימינא עקר ברישא.
Yoma 13a אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava rules that a bill of divorce conditioned on abstaining from wine for either spouse's entire lifetime does not effect severance.

ועוד: כי האי גוונא מי הוי גיטא? והאמר רבא: ״הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי וחייכי״ — אין זה כריתות.
Yoma 13b אמר רבא halacha exegesis high priest mourning
Rava explains that "all day" requires bringing the High Priest from his home to perform the service while he is an acute mourner.

תנו רבנן: כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל. רבי יהודה אומר: כל היום. מאי ״כל היום״? אמר רבא: לא נצרכה אלא להביאו מתוך ביתו.
Yoma 13b אמר רבא halacha other high priest mourning
Rava begins to reinterpret the phrase "all day," but the supplied passage does not preserve his explanation.

אלא אמר רבא: מאי ״כל היום״ —
Yoma 18a רבא אמר halacha other priestly portions
Rava attributes the entire teaching to Rabbi Yehuda HaNasi following Rabbi Yehuda's position and questions its count of four portions.

רבא אמר: כולה רבי היא, וסבר לה כרבי יהודה. ואלא מאי ארבע? הא חמש בעי למשקל!
Yoma 18b אמר רבא halacha ruling menstrual purity
Rava rules that a woman who agrees to a marriage proposal must wait seven clean days.

והאמר רבא: תבעוה להנשא, ונתפייסה — צריכה לישב שבעה נקיים? רבנן אודועי הוו מודעו להו, מקדם הוו קדמי ומשדרי שלוחא.
Yoma 19b אמר רבא halacha exegesis idle speech
Rava interprets "you shall speak of them" to mean that one who engages in mundane conversation violates a positive commandment.

רבי אחא אומר: ״ודברת בם״, עשה אותן קבע ואל תעשם עראי. אמר רבא: השח שיחת חולין — עובר בעשה, שנאמר: ״ודברת בם״, בם — ולא בדברים אחרים. רב אחא בר יעקב אמר: עובר בלאו, שנאמר: ״כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר״.
Yoma 23a אמר רבא aggada maxim forgiveness
Rava teaches that one who overlooks offenses against him has all his transgressions overlooked.

לעולם דנקיט ליה בליביה. והאמר רבא: כל המעביר על מדותיו — מעבירין לו על כל פשעיו! דמפייסו ליה ומפייס.
Yoma 24b בעי רבא halacha other temple service
Rava asks whether a removal service performed in the Sanctuary is treated like an inner or an outer service.

בעי רבא: עבודת סילוק בהיכל, מהו? לפנים מדמינן ליה, או לחוץ מדמינן ליה?
Yoma 25b אמר רבא halacha dispute sacrificial portions
Rava explains that both cited authorities follow the elevation of the meat, one by the limb's amount of meat and the other by its fatness.

אמר רבא: בין תנא דידן ובין רבי יוסי — בתר עילויא דבשרא אזלינן. מר אזיל בתר איברא דבישרא, ומר אזיל בתר שמנא דבישרא.
Yoma 26a אמר רבא aggada exegesis halachic teaching
Rava teaches from biblical verses that a scholar who issues halachic rulings descends from Levi or Issachar.

אמר רבא: לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר. לוי, דכתיב: ״יורו משפטיך ליעקב״. יששכר, דכתיב: ״(ובני) יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל״. ואימא יהודה נמי, דכתיב: ״יהודה מחוקקי״! אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא.
Yoma 26a אמר רבא halacha other temple lotteries
Rava explains that Rabbi Eliezer ben Yaakov and Rabbi Yehuda cannot each accept the other's position because that would reduce the number of lotteries.

אמר רבא: לא רבי אליעזר בן יעקב אית ליה דרבי יהודה, ולא רבי יהודה אית ליה דרבי אליעזר בן יעקב. דאם כן, בצרו להו פייסות.
Yoma 28b אמר רבא halacha dialogue early circumcision
Rava argues that Abraham's example may be used to teach that the diligent perform circumcision early, even though the entire day is valid.

אמר רב יוסף: אנן מאברהם ניקום וניגמר?! אמר רבא: תנא גמר מאברהם ואנן לא גמרינן מיניה?! דתניא: ״וביום השמיני ימול בשר ערלתו״, מלמד שכל היום כשר למילה, אלא שהזריזין מקדימין למצות, שנאמר: ״וישכם אברהם בבקר ויחבוש וגו'״.
Yoma 28b אמר רבא halacha other paschal offering
Rava explains that Rav Yosef's difficulty concerns why a Friday paschal offering is not slaughtered as soon as the walls darken.

אלא אמר רבא: רב יוסף הא קא קשיא ליה. דתנן: חל ערבי פסחים להיות בערב שבת, נשחט בשש ומחצה, וקרב בשבע ומחצה. ונשחטיה מכי משחרי כותלי!
Yoma 29b אמר רבא halacha other sacrificial timing
Rava upholds the objection and explains that nighttime does not constitute premature timing whereas daytime does.

אמר רבא: מאן דקא מותיב — שפיר קא מותיב, ואבוה דרבי אבין נמי מתניתא קאמר, וקסבר: לילה אין מחוסר זמן, יום מחוסר זמן.
Yoma 33a רבא אמר halacha ruling temple service order
Rava grounds the precedence of clearing the inner altar over tending five lamps in the rule that one does not pass over commandments.

ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות. מאי טעמא? אמר אביי: גמרא גמירנא, סברא — לא ידענא. ורבא אמר: כריש לקיש. דאמר ריש לקיש: אין מעבירין על המצות,
Yoma 33b אמר רבא halacha ruling tefillin order
Rava infers that one may not pass over the arm tefillin to reach the head tefillin and therefore proceeds from arm to head.

אמר רבא: שמע מינה מדריש לקיש, עבורי דרעא אטוטפתא אסור. היכי עביד? מדרעא לטוטפתא.
Yoma 34a אמר רבא halacha exegesis daily offering
Rava interprets "the burnt offering" to require that it be the first burnt offering.

תלמוד לומר: ״וערך עליה העולה״, ואמר רבא: ״העולה״ — היא עולה ראשונה.
Yoma 39a אמר רבא halacha ruling yom kippur lots
Rava states that the lottery box was an ordinary wooden vessel holding only two hands.

אמר רבא: קלפי של עץ היתה, ושל חול היתה, ואינה מחזקת אלא שתי ידים.
Yoma 39b רבא אמר aggada exegesis justice
Rava cites a verse teaching judges to vindicate the victim of violence rather than the violent person.

אמר רבה בר (בר) שילא, מאי קרא: ״אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ״. רבא אמר, מהכא: ״למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ״. אשרו חמוץ — ואל תאשרו חומץ.
Yoma 40b אמר רבא halacha ruling yom kippur lots
Rava explains that when the lot arose in the left hand the sages forbade moving it and its goat to the right lest sectarians gain grounds for attack.

אמר רבא, הכי קאמרי: עלה הגורל בשמאל, מהו שיחזירו לו ולשעירו לימין. אמר להם: אל תתנו מקום למינין לרדות.
Yoma 40b אמר רבא halacha exegesis yom kippur lots
Rava interprets "which came up" to mean that once the lot has arisen it need not remain on the goat until slaughter.

אמר רבא, הכי קאמר: אילו נאמר ״אשר עליו״, הייתי אומר יניחנו עליו עד שעת שחיטה, תלמוד לומר: ״אשר עלה״, כיון שעלה שוב אינו צריך.
Yoma 41a אמר רבא halacha exegesis goat designation
Rava presents an a fortiori argument that verbal designation can sanctify the goats at acquisition or preparation when the lot can sanctify them at other times.

אמר רבא, הכי קאמר: מה במקום שלא קידש הגורל ואפילו בשעת לקיחה, ואפילו בשעת עשייה — קידש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה, מקום שקידש הגורל שלא בשעת לקיחה ושלא בשעת עשייה, אינו דין שיקדש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה?
Yoma 41b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue red heifer
Rava replies that whether weight is required for the red-heifer materials is a tannaitic dispute.

מתקיף לה רמי בר חמא: דפרה נמי בעי כובד! אמר ליה רבא: כובד — תנאי היא.
Yoma 41b רבא אומר halacha dispute red heifer
Rava explains that the need for weight is disputed, with Rabbi requiring a single bundle and Rabbi Elazar ben Rabbi Shimon requiring it to fall into the fire.

רבא אומר: כובד תנאי היא. דתניא: למה כורכן — כדי שיהיו כולן באגודה אחת, דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כדי שיהא בהן כובד, ויפלו לתוך שריפת הפרה.
Yoma 44a אמר רבא halacha exegesis incense service
Rava interprets the verse's universally shared atonement as referring to the burning of the incense.

אמר מר: אין לי אלא בשעת הקטרה. מאי משמע? אמר רבא, וכן אמר רבי יצחק בר אבדימי, וכן אמר רבי אלעזר, אמר קרא: ״וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל״, איזהו כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל קהל ישראל — הוי אומר זה הקטרת הקטורת.
Yoma 44b אמר רבא halacha ruling temple separation
Rava explains that separation from the Sanctuary for its own service and for the innermost service is considered one category of separation.

והא איכא הא מעלה, דאילו מהיכל פרשי בין בקדושה דידיה, בין בקדושה דלפני ולפנים, ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בקדושה דהיכל! אמר רבא: שם פרישה אחת היא.
Yoma 44b אמר רבא halacha ruling temple sanctity
Rava infers that the Entrance Hall and Sanctuary have one sanctity because treating them separately would require imposing one safeguard upon another.

אמר רבא, שמע מינה: קדושת אולם והיכל חדא מילתא היא. דאי סלקא דעתך שתי קדושות נינהו, אולם גופיה גזירה, וניקום ונגזור גזירה לגזירה?!
Yoma 46a אמר רבא halacha dialogue altar fire
Rava criticizes an interpretation for ignoring the Mishnah's requirement that the act occur every day.

אמר רבא: מאן האי דלא חייש לקמחיה? הא ״בכל יום״ תנן! קשיא.
Yoma 46b רבא אמר halacha dispute extinguishing sacred fire
Rava rules, against Abaye, that one who extinguishes fire from the coal pan or menorah is exempt.

איתמר: המכבה אש מחתה ומנורה, אביי אמר: חייב, רבא אמר: פטור.
Yoma 46b רבא אמר halacha dispute extinguishing altar fire
Rava rules that one is exempt for extinguishing altar fire after removing it to the ground because its removal severs its altar status.

דכבייה בראשו של מזבח, דכולי עלמא לא פליגי דחייב. כי פליגי דאחתיה אארעא וכבייה. אביי אמר: חייב, אש המזבח הוא, רבא אמר: פטור, כיון דנתקה — נתקה.
Yoma 46b רבא אמר halacha dispute extinguishing altar fire
Rava rules that even extinguishing the removed fire atop the altar is exempt because its removal has severed its altar status.

דאחתיה אארעא וכבייה, דכולי עלמא לא פליגי דפטור. כי פליגי, דכבייה בראשו של מזבח, אביי אמר: חייב, אש המזבח הוא, רבא אמר: פטור, כיון דנתקה — נתקה.
Yoma 53a רבא אמר halacha dispute incense service
Rava explains that one verse establishes punishment and the other establishes the prohibition.

רב אשי אמר: חד למצוה, וחד לעכב. רבא אמר: חד לעונש, וחד לאזהרה.
Yoma 53a אמר רבא aggada exegesis divine appearance
Rava reads "I will appear in the cloud" as indicating that the divine appearance had not yet occurred and asks why punishment was imposed.

מאי תלמודא? אמר רבא, אמר קרא: ״כי בענן אראה״ — ועדיין לא נראה. ואלא מאי טעמא איענוש?
Yoma 57a אמר רבא halacha ruling blood sprinkling
Rava rules that mixed blood is sprinkled once above and seven times below, counting for both offerings.

נתערבו לו דמים בדמים, אמר רבא: נותן אחת למעלה ושבע למטה, ועולה לו לכאן ולכאן.
Yoma 57a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue blood sprinkling
Rava objects that the proposed procedure would teach an incorrect order by placing the goat's lower sprinklings before its upper sprinkling.

אמר ליה רבא: עד השתא קרו לן טפשאי, והשתא — טפשאי דטפשאי, דקא מגמרינן להו ולא גמירי. והא קא יהיב מטה דשעיר מקמי מעלה דשעיר, והתורה אמרה: תן למעלה, ואחר כך למטה!
Yoma 57b אמר רבא halacha ruling blood sprinkling
Rava rules that one first gives seven lower sprinklings for the bull and then one upper and seven lower sprinklings for the goat.

אלא אמר רבא: נותן שבע למטה לשם פר, וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם שעיר.
Yoma 62a משמיה דרבא halacha dispute scapegoat selection
Rava is reported in conflicting traditions as ruling that either the first or the last goat is sent away.

איתמר, רב פפי משמיה דרבא אמר: ראשון משלח, ורב שימי משמיה דרבא אמר: אחרון משלח. בשלמא רב שימי (בר אשי) משמיה דרבא, דאמר אחרון משלח — קסבר: הואיל וגמר בו כפרה. אלא רב פפי משמיה דרבא, מאי קסבר? סבר לה כרבי יוסי, דאמר: מצוה בראשון.
Yoma 63b אמר רבא halacha exegesis sacrificial eligibility
Rava explains that each occurrence of "to the Lord" includes or excludes according to its verse's context.

אמר רבא: התם מענינא דקרא והכא מענינא דקרא. התם ד״אל פתח״ לרבות — ״לה'״ להוציא. הכא ד״אשה״ להוציא — ״לה'״ לרבות.
Yoma 64a רבא אמר halacha other animal slaughter
Rava explains the case as one in which a person with an ill household member slaughtered the animal's mother on Yom Kippur.

רבא אמר: כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו, ושחט אמו ביום הכפורים.
Yoma 64a אמר רבא halacha exegesis first designation
Rava explains that Rav follows Rabbi Yosei's principle that the commandment should be performed with the first-designated item.

אמר רבא: רב סבר לה כרבי יוסי, דאמר: מצוה בראשון. הי רבי יוסי? אי נימא רבי יוסי דקופות, דתנן: שלש קופות של שלש שלש סאין, שבהן תורמין את הלשכה, וכתוב עליהן: אלף בית גימל. ותניא, אמר רבי יוסי: למה כתוב עליהן אלף בית גימל — לידע איזה מהן נתרמה ראשון, להביא הימנה ראשון, שמצוה בראשון.
Yoma 64b אמר רבא halacha other replacement goats
Rava finds the Mishnah's wording precise in support of Rav concerning the replacement of a dead goat and the standing of the other goat.

אמר רבא: דיקא מתניתין כוותיה דרב, וברייתא כוותיה דרבי יוחנן. מתניתין כוותיה דרב, דקתני: אם של שם מת — זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו, ואידך כדקאי קאי.
Yoma 64b אמר רבא halacha dialogue replacement goats
Rava answers that the Mishnah has already been shown to align precisely with Rav's position.

בשלמא לרב, בהא פליגי רבי יהודה ורבנן. אלא לרבי יוחנן, במאי פליגי? אמר רבא: הא אמרינן דייקא מתניתין כוותיה דרב.
Yoma 65a אמר רבא halacha ruling first designation
Rava's principle that the commandment belongs to the first-designated item makes the later item comparable from the outset to one designated for loss.

כיון דאמר רבא: רב סבר לה כרבי יוסי דאמר מצוה בראשון, מעיקרא כמפריש לאיבוד דמי.
Yoma 65a אמר רבא halacha ruling annual offerings
Rava explains that Rabbi Yehuda holds that obligations from one year may be offered in the next year.

מאי טעמא דרבי יהודה? אמר רבא: קסבר רבי יהודה חובות של שנה זו קריבות לשנה הבאה.
Yoma 66a אמר רבא halacha ruling consecration
Rava explains that the prohibition against consecrating, valuing, or dedicating property nowadays is a safeguard against mishap.

אלא אמר רבא: גזירה משום תקלה. אין מקדישין, ואין מעריכין, ואין מחרימין בזמן הזה.
Yoma 67b אמר רבא halacha ruling scapegoat remains
Rava favors the view that the remains are permitted because the Torah would not command release that creates a stumbling block.

אמר רבא: מסתברא כמאן דאמר מותרין, לא אמרה תורה ״שלח״ לתקלה.
Yoma 68b אמר רבא halacha exegesis bull burning
Rava identifies Rabbi Eliezer ben Yaakov as Rabbi Yosei's disputant and cites his interpretation that the burning site must be sloped.

אמר רבא: מאן תנא דפליג עליה דרבי יוסי — רבי אליעזר בן יעקב הוא. דתניא: ״אל שפך הדשן ישרף״, שיהא לשם דשן, רבי אליעזר בן יעקב אומר: שיהא מקומו משופך.
Yoma 70a אמר רבא halacha ruling temple procedure
Rava rules that the procedure can be reconciled only according to Rabbi Eliezer's teaching from the school of Shmuel or Rabbi Akiva's view in the Tosefta.

אמר רבא: לא משכחת לה מתקנתא, אלא או לרבי אליעזר דתנא בדבי שמואל, או לרבי עקיבא כדתוספתא.
Yoma 71a רבא אמר halacha exegesis priestly garments
Rava interprets the phrase "which he wore" to refer to garments the priest had already worn.

רבא אמר, אמר קרא: ״ופשט את בגדי הבד״, שאין תלמוד לומר ״אשר לבש״, כלום אדם פושט אלא מה שלובש?! אלא מה תלמוד לומר ״אשר לבש״ — שלבש כבר.
Yoma 71a רבא אמר halacha exegesis scapegoat
Rava derives that the scapegoat must remain alive only until the blood is presented for atonement.

״והמשלח״, דמעיקרא משמע. רבא אמר, אמר קרא: ״יעמד חי״, עד מתי יהא זקוק לעמוד חי? עד שעת כפרה. ואימתי שעת כפרה? בשעת מתן דמים, ותו לא.
Yoma 72b אמר רבא aggada exegesis integrity
Rava teaches from the ark's inner and outer covering that a Torah scholar whose inner character does not match his outward conduct is not a Torah scholar.

״מבית ומחוץ תצפנו״. אמר רבא: כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו — אינו תלמיד חכם.
Yoma 72b אמר רבא aggada maxim torah study
Rava teaches that Torah is a life-giving medicine for one skilled in it and a deadly medicine for one who is not.

אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב: ״וזאת התורה אשר שם משה״, זכה — נעשית לו סם חיים, לא זכה — נעשית לו סם מיתה. והיינו דאמר רבא: דאומן לה — סמא דחייא, דלא אומן לה — סמא דמותא.
Yoma 76b אמר רבא aggada maxim wine
Rava teaches that wine and fragrances make people perceptive.

רב כהנא רמי: כתיב ״תירש״, וקרינן ״תירוש״. זכה — נעשה ראש, לא זכה — נעשה רש. (והיינו דרבא דרבא) רמי, כתיב: ״ישמח״, וקרינן ישמח. זכה — משמחו, לא זכה — משממו. והיינו דאמר רבא: חמרא וריחני — פקחין.
Yoma 78b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue yom kippur footwear
Rava challenges the claim that a padded item becomes footwear and argues that non-shoe comforts are not forbidden on Yom Kippur.

אמר ליה רבא: ואי לאו מנא הוא — כתיתין משוי ליה מנא? ועוד: כל תענוג דלאו מנעל הוא, ביום הכפורים מי אסור? והא רבה בר רב הונא הוה כריך סודרא אכרעיה ונפיק! ועוד, מדקתני סיפא: אם יש לו בית קבול כתיתין — טמא, מכלל דרישא לאו בדאית ליה כתיתין עסקינן.
Yoma 78b אמר רבא halacha dispute shabbat footwear
Rava explains that all agree the item is footwear and dispute only whether Shabbat law guards against its slipping off and being carried.

אלא אמר רבא: לעולם דכולי עלמא מנעל הוא, ובשבת בהא פליגי: מר סבר גזרינן דילמא משתמיט ואתי לאתויי ארבע אמות, ומר סבר לא גזרינן.
Yoma 79b רבא אמר halacha ruling sukkah eating
Rava explains that the food was fruit, which does not require eating in a sukkah.

רבא אמר: התם היינו טעמא משום דהוו להו פירי, ופירי לא בעו סוכה. מיתיבי, אמר רבי: כשהיינו לומדים תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע הביאו לפנינו תאנים וענבים ואכלנום אכילת עראי חוץ לסוכה. אכילת עראי — אין, אכילת קבע — לא! אימא: אכלנום כאכילת עראי חוץ לסוכה.
Yoma 81b אמר רבא halacha ruling yom kippur eating
Rava rules that chewing pepper or ginger on Yom Kippur does not incur liability.

אכל אוכלין שאין ראוין לאכילה. אמר רבא: כס פלפלי ביומא דכפורי — פטור. כס זנגבילא ביומא דכפורי — פטור.
Yoma 85b אמר רבא halacha exegesis self defense
Rava explains that a burglar may be killed because the owner is presumed to resist and the burglar is therefore prepared to kill him.

אמר רבא: לכולהו אית להו פירכא, בר מדשמואל דלית ליה פירכא. דרבי ישמעאל — דילמא כדרבא. דאמר רבא: מאי טעמא דמחתרת? חזקה, אין אדם מעמיד עצמו על ממונו. והאי מידע ידע דקאי לאפיה, ואמר אי קאי לאפאי — קטילנא ליה, והתורה אמרה: בא להרגך — השכם להרגו. ואשכחן ודאי, ספק מנלן?
Yoma 87b אמר רבא aggada maxim forgiveness
Rava teaches that one who overlooks personal offenses has all transgressions overlooked.

והיכי עביד הכי? והאמר רבי יוסי בר חנינא: כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים! רב שאני. ורבי חנינא, היכי עביד הכי? והאמר רבא: כל המעביר על מדותיו — מעבירין לו על כל פשעיו!

Sukkah (77)

Sukkah 2a רבא אמר halacha exegesis sukkah height
Rava derives that a sukkah must be a temporary dwelling and therefore cannot exceed twenty cubits in height.

ורבא אמר, מהכא: ״בסוכות תשבו שבעת ימים״. אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה — אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע.
Sukkah 4a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sukkah dwelling
Rava objects that the proposed sukkah is a foul dwelling in which a person does not live.

אמר ליה רבא: הא דירה סרוחה היא, ואין אדם דר בדירה סרוחה.
Sukkah 4b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sukkah walls
Rava rules that recognizable partitions are required and are absent in this case.

אמר ליה רבא: בעינן מחיצות הניכרות, וליכא.
Sukkah 7a אמר רבא halacha ruling sukkah walls
Rava rules that the sukkah is permitted only by adding the form of a doorway.

אמר רבא: ואינה נתרת אלא בצורת הפתח.
Sukkah 7a אמר רבא halacha ruling sukkah walls
Rava rules in one version that the sukkah may also be permitted by the form of a doorway.

איכא דאמרי, אמר רבא: ונתרת נמי בצורת הפתח.
Sukkah 7a אמר רבא halacha ruling sukkah walls
Rava rules in one version that the sukkah also requires the form of a doorway.

איכא דאמרי, אמר רבא: וצריכא נמי צורת הפתח.
Sukkah 7a אמר רבא halacha ruling sukkah walls
Rava rules in one version that the sukkah also requires the form of a doorway.

רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא עביד טפח שוחק, וקא עביד צורת הפתח. אמר ליה: לא סבר מר להא דרבא, דאמר רבא: ונתרת נמי בצורת הפתח? אמר ליה: אנא כאידך לישנא דרבא סבירא לי. דאמר רבא: וצריכא נמי צורת הפתח.
Sukkah 7a אמר רבא halacha ruling shabbat partitions
Rava rules that a partition valid as a sukkah wall also serves as a partition for Shabbat.

שתים כהלכתן כו'. אמר רבא: וכן לשבת, מגו דהויא דופן לענין סוכה — הויא דופן לענין שבת.
Sukkah 7a אמר רבא both other unclear
Rava begins a statement whose content is not preserved in the supplied passage.

גופא. אמר רבא:
Sukkah 7b אמר רבא halacha ruling sukkah walls
Rava rules that a sukkah roof placed over the corner boards surrounding a well is valid.

ואמר רבא: סיכך על גבי פסי ביראות — כשרה.
Sukkah 9b אמר רבא halacha ruling sukkah shade
Rava rules that a sukkah beneath a tree is valid when the tree admits more sunlight than shade.

גמ' אמר רבא: לא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו, אבל חמתו מרובה מצלתו — כשרה.
Sukkah 13a רבא אמר halacha ruling bitter herbs
Rava explains that these plants are ordinarily called bitter herbs and are called marsh bitter herbs only because they are found in a marsh.

רבא אמר: הני — מרריתא סתמא שמייהו, והאי דקרי להו מרריתא דאגמא — משום דמשתכח באגמא.
Sukkah 15b רבא אמר halacha ruling sukkah roofing
Rava rules that beams laid lengthwise must be rearranged crosswise, and beams laid crosswise must be rearranged lengthwise.

רבא אמר: אפילו תימא בשאין מעדיף, אם היו נתונים שתי — נותנן ערב, ערב — נותנן שתי.
Sukkah 18a רבא אמר halacha dispute sukkah walls
Rava rules against Abaye that a sukkah roof over a portico without posts is invalid.

אתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין — כשרה. שאין לה פצימין, אביי אמר: כשרה, ורבא אמר: פסולה. אביי אמר כשרה —
Sukkah 18b רבא אמר halacha ruling sukkah walls
Rava rules that the edge of a roof is not regarded as descending to form a partition, so the sukkah is invalid.

אמרינן פי תקרה יורד וסותם. רבא אמר פסולה — לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
Sukkah 18b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sukkah walls
Rava challenges Abaye that treating a roof edge as a descending partition should validate even a sukkah lacking its middle wall.

אמר ליה רבא: אביי, לדידך דאמרת פי תקרה יורד וסותם, אפילו הפחית דופן אמצעי! אמר ליה: מודינא לך בההיא, דהוה ליה כמבוי המפולש.
Sukkah 19a רבא אמר halacha dispute sukkah walls
Rava distinguishes Rav's case because its partitions were made for the portico, whereas the partitions here were not made for that purpose.

כי פליגי אליבא דרב. אביי כרב, ורבא אמר לך: עד כאן לא אמר רב התם אלא דמחיצות לאכסדרה הוא דעבידי, אבל הכא דלאו להכי עבידי, לא.
Sukkah 19a רבא אמר halacha dispute sukkah walls
Rava rules against Abaye that a sukkah over a portico is invalid even when the portico has posts, because the principle of lavud is not applied.

בסורא מתני להא שמעתא בהאי לישנא. בפומבדיתא מתני: סיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין, דברי הכל פסולה. יש לה פצימין, אביי אמר: כשרה, רבא אמר: פסולה. אביי אמר כשרה — אמרינן לבוד. רבא אמר פסולה — לא אמרינן לבוד. והלכתא כלישנא קמא.
Sukkah 19a אמר רבא halacha ruling sukkah walls
Rava rules that a sukkah over a portico is valid when it has posts and invalid when it lacks them.

רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקא מסכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין. אמר ליה: לא סבר מר הא דאמר רבא: יש לה פצימין כשרה, אין לה פצימין פסולה! אחוי ליה, נראה מבפנים ושוה מבחוץ.
Sukkah 19b אמר רבא halacha dispute sukkah mats
Rava explains that all agree a large mat is ordinarily for roofing, while they dispute whether a small mat is ordinarily for lying upon or for roofing.

אלא אמר רבא: בגדולה כולי עלמא לא פליגי דסתמא לסיכוך. כי פליגי בקטנה. תנא קמא סבר: סתם קטנה לשכיבה, ורבי אליעזר סבר: סתם קטנה נמי לסיכוך.
Sukkah 21a רבא אמר halacha ruling ritual purity
Rava says doors were not used because a child, feeling secure upon them, might extend a body part beyond them and become impure.

רבא אמר: לא היו מביאין דלתות כל עיקר, שמפני שדעתו של תינוק גסה עליו, שמא יוציא ראשו או אחד מאבריו, ויטמא
Sukkah 21b אמר רבא halacha exegesis ritual impurity
Rava distinguishes oxen because their bodies are naturally made to protect their internal organs, as indicated by the cited verse.

אלא אמר רבא: שאני שוורים, הואיל ועשוים להגין על בני מעים שלהן, שנאמר: ״עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני״.
Sukkah 22a אמר רבא halacha ruling sukkah roofing
Rava rules that even when roofing elements are three handbreadths apart, the sukkah is valid if each has a handbreadth-wide top because the upper element is viewed as lowered.

אמר אביי: לא שנו, אלא שאין בין זה לזה שלשה טפחים, אבל יש בין זה לזה שלשה טפחים — פסולה. אמר רבא: אפילו יש בין זה לזה שלשה טפחים נמי לא אמרן, אלא שאין בגגו טפח, אבל יש בגגו טפח — כשרה. דאמרינן: חבוט רמי.
Sukkah 22a אמר רבא halacha ruling sukkah roofing
Rava supports applying the principle of viewing an upper element as lowered only when it is at least one handbreadth wide.

אמר רבא: מנא אמינא לה דכי אית ביה טפח אמרינן חבוט רמי, וכי לית ביה לא אמרינן חבוט רמי? דתנן: קורות הבית והעלייה שאין עליהם מעזיבה, והן מכוונות טומאה תחת אחת מהן — תחתיה טמא.
Sukkah 25b רבא אמר halacha dispute wedding sukkah
Rava explains that a wedding canopy is not made in a sukkah because it would distress the groom.

וליעבדו חופה בסוכה? אביי אמר: משום ייחוד. ורבא אמר: משום צער חתן. מאי בינייהו? איכא בינייהו דשכיחי אינשי דנפקי ועיילי להתם. למאן דאמר משום ייחוד — ליכא. למאן דאמר משום צער חתן — איכא.
Sukkah 26a רבא אמר halacha maxim sukkah exemption
Rava explains the exemption by observing that an opening invites a thief.

רבא אמר: פרצה קוראה לגנב. מאי בינייהו? איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי.
Sukkah 26a אמר רבא halacha ruling sukkah exemption
Rava rules that a person suffering discomfort is exempt from the sukkah, though the person's attendants are not.

רבא לטעמיה, דאמר רבא: מצטער — פטור מן הסוכה. והא אנן תנן: חולין ומשמשיהם פטורים מן הסוכה. חולה אין, מצטער לא! אמרי: חולה — הוא ומשמשיו פטורים, מצטער — הוא פטור, משמשיו לא.
Sukkah 26a רבא אמר halacha ruling sleeping
Rava rules that sleep has no fixed minimum duration.

מתקיף ליה רב משרשיא: ערביך ערבא צריך! אלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: במניח ראשו בין ברכיו עסקינן. רבא אמר: אין קבע לשינה.
Sukkah 28b רבא אמר halacha exegesis women in sukkah
Rava explains that Scripture is needed to prevent deriving from Passover that women are obligated in sukkah.

רבא אמר: איצטריך, סלקא דעתך אמינא יליף ״חמשה עשר״ ״חמשה עשר״ מחג המצות. מה להלן — נשים חייבות, אף כאן — נשים חייבות. קא משמע לן.
Sukkah 28b אמר רבא halacha ruling torah study
Rava rules that Scripture and Mishnah are studied in the sukkah while intensive analysis is conducted outside it.

איני?! והאמר רבא: מקרא ומתנא במטללתא, ותנויי בר ממטללתא! לא קשיא: הא — במגרס, הא — בעיוני.
Sukkah 29a אמר רבא halacha ruling sukkah dwelling
Rava rules which eating and drinking vessels and lamps belong inside or outside a sukkah, distinguishing lamps by the sukkah's size.

אמר רבא: מאני משתיא — במטללתא, מאני מיכלא — בר ממטללתא. חצבא ושחיל — בר ממטללתא, ושרגא — במטללתא. ואמרי לה: בר ממטללתא. ולא פליגי: הא — בסוכה גדולה, הא — בסוכה קטנה.
Sukkah 30a רבא אמר halacha ruling stolen lulav
Rava explains that on the first festival day even a stolen lulav is invalid despite the possibility that its owner has despaired of recovering it.

(רבא אמר:) לעולם ביום טוב ראשון, ולא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא שאול דלאו דידיה הוא, אבל גזול, אימא: סתם גזילה יאוש בעלים הוא, וכדידיה דמי, קא משמע לן.
Sukkah 31a אמר רבא halacha dispute dried lulav
Rava explains that the dispute over dryness applies to a lulav, while all agree that an etrog must be beautiful.

תנא: יבש — פסול, רבי יהודה מכשיר. אמר רבא: מחלוקת בלולב, דרבנן סברי: מקשינן לולב לאתרוג, מה אתרוג בעי ״הדר״ — אף לולב בעי ״הדר״. ורבי יהודה סבר: לא מקשינן לולב לאתרוג. אבל באתרוג — דברי הכל הדר בעינן.
Sukkah 31a אמר רבא halacha ruling lulav binding
Rava rules that a lulav may be bound even with palm fiber or the root of a palm tree.

לא, דהא אמר רבא: אפילו בסיב, ואפילו בעיקרא דדיקלא. [ואלא] מאי טעמא דרבי יהודה התם? דקא סבר לולב צריך אגד, ואי מייתי מינא אחרינא — הוה להו חמשה מינין.
Sukkah 31b אמר רבא halacha ruling idolatrous lulav
Rava rules that one should not take a lulav used for idolatry, but if one took it the mitzvah is valid.

של אשרה ושל עיר הנדחת. ושל אשרה — פסול? והאמר רבא: לולב של עבודה זרה — לא יטול, ואם נטל — כשר.
Sukkah 32a אמר רבא halacha ruling bent lulav
Rava rules that a lulav curved like a sickle is defective only when bent forward, since a backward curve is natural.

עקום דומה למגל, אמר רבא: לא אמרן אלא לפניו, אבל לאחריו — ברייתיה הוא.
Sukkah 32a אמר רבא halacha ruling lulav defects
Rava rules that a lulav growing with leaves on only one side is blemished and invalid.

ואמר רבא: האי לולבא דסליק בחד הוצא — בעל מום הוא, ופסול.
Sukkah 32a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue palm branches
Rava Tosfa'a asks whether the verse could require two palm branches and then explains why its spelling indicates one.

אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: ואימא תרתי כפי דתמרי? ״כפת״ כתיב. ואימא חדא? לההוא — ״כף״ קרי ליה.
Sukkah 32b אמר רבא halacha dialogue myrtle branches
Rava rejects Rabbi Tarfon's requirement of a five-leaved myrtle, since even a three-leaved one is difficult to find.

אמר רבא: שרא ליה מריה לרבי טרפון. השתא עבות שלשה לא משכחינן, בת חמשה מבעיא!
Sukkah 32b רבא אמר aggada exegesis oleander
Rava excludes oleander by invoking the verse, "Love truth and peace."

ואימא הירדוף! אמר אביי: ״דרכיה דרכי נועם״, וליכא. רבא אמר, מהכא: ״האמת והשלום אהבו״.
Sukkah 33a אמר ליה רבא dialogue both other unclear
Rava's statement is not preserved in this fragment.

אמר ליה רבא:
Sukkah 35b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue etrog blemishes
Rava objects that an etrog with growths in two or three places is mottled and invalid.

עלתה חזזית. אמר רב חסדא: דבר זה רבינו הגדול אמרו, המקום יהיה בעזרו: לא שנו אלא במקום אחד, אבל בשנים ושלשה מקומות — כשר. אמר ליה רבא: אדרבה, בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר, ופסול.
Sukkah 35b אמר רבא halacha ruling etrog blemishes
Rava rules that even the smallest blemish on an etrog's nose invalidates it.

אלא: אי אתמר אסיפא אתמר. על מיעוטו — כשר. אמר רב חסדא: דבר זה רבינו הגדול אמרו, והמקום יהיה בעזרו: לא שנו אלא במקום אחד, אבל בשנים ושלשה מקומות — הוה ליה כמנומר, ופסול. אמר רבא: ועל חוטמו — ואפילו במשהו נמי פסול.
Sukkah 35b אמר רבא halacha ruling peeled etrog
Rava rules that an etrog peeled to resemble a red date remains valid.

נקלף. אמר רבא: האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא — כשרה. והא אנן תנן: נקלף — פסול! לא קשיא,
Sukkah 36a בעי רבא halacha other etrog defects
Rava asks whether an etrog that develops signs analogous to an animal's fatal defects remains valid.

בעי רבא: נולדו באתרוג סימני טרפה, מהו? מאי קמיבעיא ליה? אי נקלף — תנינא! אי נסדק — תנינא! אי ניקב — תנינא!
Sukkah 36a אמר רבא halacha ruling lung defects
Rava rules that a liquefied lung is fatally defective if its bronchi do not remain intact.

כי קא מיבעיא ליה כדעולא אמר רבי יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון — כשרה. ואמר רבא: והוא דקיימי סימפונהא. הא לא קיימי סימפונהא — טרפה. הכא מאי? דלמא התם הוא דלא שליט בה אוירא, הדר בריא, אבל הכא דשליט בה אוירא — סרוחי מסרחא, או דלמא לא שנא?
Sukkah 36a רבא אמר halacha dispute dark etrog
Rava resolves the contradiction by distinguishing between dark etrogs grown locally and those grown elsewhere.

אמר מר: אתרוג כושי — פסול. והתניא: כושי כשר, דומה לכושי — פסול! אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, דומה לכושי תנן. רבא אמר: לא קשיא הא לן, והא להו.
Sukkah 36b אמר רבא halacha ruling molded etrog
Rava rules that a molded etrog is invalid only when shaped like a different creature, but valid when retaining its natural form.

גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת — פסול. אמר רבא: לא שנו אלא כמין בריה אחרת, אבל כברייתו — כשר. פשיטא! כמין בריה אחרת (תנן)! לא צריכא, דעבידא דפי דפי.
Sukkah 36b אמר רבא halacha ruling lulav binding
Rava permits binding a lulav even with palm fiber or palm-root material and explains that another species would improperly create five species.

גמ' אמר רבא: אפילו בסיב, אפילו בעיקרא דדיקלא. ואמר רבא: מאי טעמיה דרבי יהודה, קסבר: לולב צריך אגד, ואי מייתי מינא אחרינא — הוה חמשה מיני.
Sukkah 36b אמר רבא halacha exegesis palm materials
Rava cites the laws of sukkah materials to establish that palm fiber and palm-root material count as the lulav's species.

ואמר רבא: מנא אמינא לה דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא — דתניא: ״בסוכות תשבו״, סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב. והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים, אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים — אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מ …
ואמר רבא: מנא אמינא לה דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא — דתניא: ״בסוכות תשבו״, סוכה של כל דבר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב. והדין נותן: ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים, אינו נוהג אלא בארבעת מינין, סוכה שנוהגת בלילות כבימים — אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין!
Sukkah 37a רבא אמר halacha dispute lulav handling
Rava rules that decorative material does not interpose and that taking a lulav through another object counts as taking it.

רבא אמר: כל לנאותו — אינו חוצץ. ואמר רבה: לא לינקוט איניש הושענא בסודרא, דבעינא לקיחה תמה וליכא. ורבא אמר: לקיחה על ידי דבר אחר — שמה לקיחה.
Sukkah 37a אמר רבא halacha exegesis indirect taking
Rava derives from the mishnah of the short hyssop that taking an object through another object counts as taking it.

אמר רבא: מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה, דתנן: אזוב קצר — מספקו בחוט ובכוש, וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה. אמאי — ״ולקח״ ״וטבל״ אמר רחמנא! אלא לאו, שמע מינה: לקיחה על ידי דבר אחר — שמה לקיחה.
Sukkah 37b רבא אמר halacha dispute lulav interposition
Rava rules that contact between materials of the same species does not constitute an interposition.

ואמר רבה: לא לדוץ איניש לולבא בהושענא, דדלמא נתרי טרפי והוי חציצה. ורבא אמר: מין במינו אינו חוצץ.
Sukkah 37b רבא אמר halacha dispute lulav interposition
Rava rules that remnants of the same species do not constitute an interposition in the lulav bundle.

ואמר רבה: לא ליגוז איניש לולבא בהושענא, דמשתיירי הוצא והוי חציצה. ורבא אמר: מין במינו אינו חוצץ.
Sukkah 38a אמר רבא both ruling lulav waving
Rava teaches that waving the lulav, like waving an offering, wards off harmful winds and dews.

שירי מצוה מעכבין את הפורענות. שהרי תנופה שירי מצוה היא — ועוצרת רוחות וטללים רעים. ואמר רבא: וכן בלולב. רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה, אמר: דין גירא בעיניה דסטנא. ולאו מלתא היא, משום דאתי לאיגרויי ביה.
Sukkah 38a אמר רבא halacha dialogue meal interruption
Rava distinguishes biblical from rabbinic obligations and identifies a contradiction over interrupting a meal to take the lulav.

אמר רבא: מאי קושיא? דילמא הא דאורייתא, הא דרבנן. אלא אמר רבא: אי קשיא — הא קשיא: לכשיכנס לביתו — נוטלו על שלחנו, אלמא דמפסיק, והדר תני: לא נטל שחרית — יטול בין הערבים. אלמא לא מפסיק!
Sukkah 38a אמר רבא both other unclear
Rava's statement is not preserved in this fragment.

אמר רבא:
Sukkah 38b אמר רבא halacha ruling liturgical phrasing
Rava instructs that "Blessed is he who comes in the name of the Lord" be recited as one continuous phrase.

אמר רבא: לא לימא איניש ״ברוך הבא״ והדר ״בשם ה'״, אלא ״ברוך הבא בשם ה'״, בהדדי. (אמר ליה רב ספרא:
Sukkah 39a אמר רבא halacha dialogue kaddish phrasing
Rava instructs that "May His great name be blessed" be recited as one continuous phrase.

משה, שפיר קאמרת?! אלא התם והכא אסוקי מילתא היא, ולית לן בה). אמר רבא: לא לימא איניש ״יהא שמיה רבא״ והדר ״מברך״, אלא ״יהא שמיה רבא מברך״ בהדדי. אמר ליה רב ספרא: משה, שפיר קאמרת?! אלא, התם והכא אסוקי מילתא הוא, ולית לן בה.
Sukkah 40a אמר רבא halacha ruling sabbatical wood
Rava states that ordinary wood is presumed designated for burning.

והאיכא עצים דמשחן, דהנאתן וביעורן שוה! אמר רבא: סתם עצים, להסקה הן עומדין.
Sukkah 40b אמר רבא both other unclear
Rava begins to identify the scope of a dispute, but the ruling is missing from the fragment.

אמר רבא: מחלוקת
Sukkah 41b אמר רבא halacha ruling conditional gift
Rava rules that one fulfills the etrog obligation with a gift conditioned on return only if the etrog is in fact returned.

כי הא דאמר רבא: ״הא לך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי״. נטלו ויצא בו, החזירו — יצא, לא החזירו — לא יצא.
Sukkah 42a רבא אמר halacha ruling lulav handling
Rava rules that taking through another object counts only when done respectfully, not when done contemptuously.

רבא אמר: אפילו תימא שלא הפכו, הכא במאי עסקינן: כגון שהוציאו בכלי. והא רבא הוא דאמר: לקיחה על ידי דבר אחר — שמה לקיחה! הני מילי דרך כבוד, אבל דרך בזיון — לא.
Sukkah 43a אמר רבא halacha exegesis lulav on shabbat
Rava interprets the verse's inclusion of Shabbat as permitting preparations for the lulav according to Rabbi Eliezer.

אמר מר: ״ביום״ — ואפילו בשבת. מכדי טלטול בעלמא הוא, איצטריך קרא למישרי טלטול? אמר רבא: לא נצרכא אלא למכשירי לולב, ואליבא דהאי תנא, דתניא: לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר.
Sukkah 43b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue altar procession
Rava tells Rav Yitzchak that his father transmitted in Rabbi Elazar's name that the altar procession was performed with the lulav.

אמר ליה רבא לרב יצחק בריה דרבה בר בר חנה: בר אוריא, תא ואימא לך מלתא מעליתא דהוה אמר אבוך. הא דתנן: כל היום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים, הכי אמר אבוך משמיה דרבי אלעזר: בלולב.
Sukkah 44a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling temple commemoration
Rava rules that the biblical lulav rite is observed for seven days in remembrance of the Temple, unlike the rabbinic willow rite.

אמר רב זביד משמיה דרבא: לולב דאורייתא — עבדינן שבעה זכר למקדש, ערבה דרבנן — לא עבדינן לה שבעה זכר למקדש.
Sukkah 44a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling temple commemoration
Rava rules that the lulav, which has a Torah basis outside the Temple, is observed for seven days in its memory, unlike the willow.

אלא, אמר רב זביד משמיה דרבא: לולב דאית ליה עיקר מן התורה, — בגבולין עבדינן ליה שבעה זכר למקדש, ערבה דלית לה עיקר מן התורה — בגבולין לא עבדינן שבעה זכר למקדש.
Sukkah 45b אמר רבא aggada exegesis divine presence
Rava teaches from the verse that eighteen thousand ranks stand before the Holy One.

ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן — אני ובני מהן, אם מאה הם — אני ובני מהן, אם שנים הן — אני ובני הן. ומי זוטרי כולי האי? והא אמר רבא: תמני סרי אלפי הוה דרא דקמיה קודשא בריך הוא, שנאמר: ״סביב שמנה עשר אלף״! לא קשיא: הא דמסתכלי באספקלריא המאירה, הא …
ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: ראיתי בני עלייה והן מועטין. אם אלף הן — אני ובני מהן, אם מאה הם — אני ובני מהן, אם שנים הן — אני ובני הן. ומי זוטרי כולי האי? והא אמר רבא: תמני סרי אלפי הוה דרא דקמיה קודשא בריך הוא, שנאמר: ״סביב שמנה עשר אלף״! לא קשיא: הא דמסתכלי באספקלריא המאירה, הא דלא מסתכלי באספקלריא המאירה.
Sukkah 46a רבא אמר halacha dispute mitzvah blessings
Rava rules like the sages, though the passage reports that his repeated blessings followed Rabbi's practice instead.

אתמר, אביי אמר: הלכתא כרבי, ורבא אמר: הלכתא כרבנן. אמר רב מרי ברה דבת שמואל: חזינא ליה לרבא דלא עביד כשמעתיה, אלא מקדים וקאי ועייל בית הכסא, ונפיק ומשי ידיה ומנח תפילין ומברך. וכי אצטריך זימנא אחרינא, עייל לבית הכסא, ונפיק ומשי ידיה ומנח תפילין ומברך, ואנן נמי כרבי עבדינן, ומברכין כל שבעה.
Sukkah 48a אמר רבא halacha ruling sukkah utensils
Rava rules that eating utensils belong outside the sukkah while drinking vessels may remain inside.

הא תינח סוכה קטנה, סוכה גדולה מאי איכא למימר? דמעייל בה מאני מיכלא. דאמר רבא: מאני מיכלא — בר ממטללתא. מאני משתיא — במטללתא.
Sukkah 49b אמר רבא halacha ruling wine drinking
Rava advises a Torah scholar with little wine to drink it in large swallows.

מאי משמע? אמר רב פפא: ״שכר״ — לשון שתיה, לשון שביעה, לשון שכרות. אמר רב פפא: שמע מינה כי שבע איניש חמרא — מגרוניה שבע. אמר רבא: צורבא מרבנן דלא נפישא ליה חמרא, ליגמע גמועי. רבא אכסא דברכתא אגמע גמועי.
Sukkah 49b דרש רבא aggada exegesis festival pilgrimage
Rava interprets the verse as praising Israel's pilgrimage steps and identifying Abraham as the first convert.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב״ — מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל. ״בת נדיב״ — בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב, שנאמר: ״נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם״. ״אלהי אברהם״, ולא אלהי יצחק ויעקב?! אלא: ״אלהי אברהם״, שהיה תחילה לגרים.
Sukkah 52b אמר רבא aggada exegesis evil inclination
Rava interprets a verse as portraying the evil inclination's progression from passerby to guest to master.

אמר רבא: בתחלה קראו ״הלך״, ולבסוף קראו ״אורח״, ולבסוף קראו ״איש״, שנאמר: ״ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח״, וכתיב: ״ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו״.
Sukkah 54a אמר רבא halacha dialogue temple trumpets
Rava rejects the proposed count because the mishnah says "every day" and because a clearer case could have taught both relevant rules.

אמר רבא: מאן האי דלא חש לקימחיה! חדא: ד״בכל יום״ תנן, ועוד: אי נמי כהדדי נינהו, ליתני שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה, דשמעת מינה תרתי: שמעת מינה דרבי אליעזר בן יעקב, ושמעת מינה דרבי אחא בר חנינא.
Sukkah 54a אמר רבא halacha ruling temple trumpets
Rava explains that the count is reduced because trumpets are not sounded for the water drawing on Shabbat.

אלא אמר רבא: לפי שאין תוקעין למילוי מים בשבת, דבצרי טובא. וליתני נמי ראש השנה שחל להיות בשבת, דהא איכא תלתא מוספין: מוסף דראש השנה, מוסף דראש חודש, מוסף דשבת.
Sukkah 55a רבא אמר halacha dispute festival psalms
Rava rules that when Shabbat displaces one of the festival psalms, the seventh day's psalm is omitted.

רבא אמר: שביעי ידחה. תניא כותיה דרבא: אם חל שבת להיות באחד מהן, ״ימוטו״ ידחה.
Sukkah 56b אמר רבא halacha dialogue priestly portions
Rava refutes Rav Yehuda by noting that a teaching about the watches' division omits any division of the additional offerings.

אמר רבא: והא תנא דבי שמואל, דמיירי בחלוקה, ו״במוספין חולקין״ לא קתני? דתנא דבי שמואל: משמרה היוצאת עושה תמיד של שחר ומוספין, משמרה הנכנסת עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין. ארבעה כהנים היו נכנסין שם. שנים ממשמרה זו, ושנים ממשמרה זו, וחולקין לחם הפנים. ואילו ״במוספין חולקין״ לא קתני! תיובתא דרב יהודה! …
אמר רבא: והא תנא דבי שמואל, דמיירי בחלוקה, ו״במוספין חולקין״ לא קתני? דתנא דבי שמואל: משמרה היוצאת עושה תמיד של שחר ומוספין, משמרה הנכנסת עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין. ארבעה כהנים היו נכנסין שם. שנים ממשמרה זו, ושנים ממשמרה זו, וחולקין לחם הפנים. ואילו ״במוספין חולקין״ לא קתני! תיובתא דרב יהודה! תיובתא.

Beitzah (41)

Beitzah 4b אמר רבא halacha ruling legal precedent
Rava rules that the law follows Rav in three specified cases, whether this produces leniency or stringency.

איכו השתא, אשתלאי ואמרי לך: רב ורבי יוחנן — הלכה כרבי יוחנן. הא אמר רבא: הלכתא כותיה דרב בהני תלת, בין לקולא בין לחומרא.
Beitzah 5b רבא אמר halacha dispute festival egg
Rava rules that an egg remains forbidden even after Rabban Yochanan ben Zakkai's enactment.

רבא אמר: אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה. מי לא מודה רבן יוחנן בן זכאי שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה, שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש?
Beitzah 5b אמר רבא halacha ruling legal precedent
Rava rules that the law follows Rav in three specified cases, whether this produces leniency or stringency.

ואמר רבא: הלכתא כותיה דרב בהני תלת, בין לקולא בין לחומרא.
Beitzah 6a אמר רבא halacha ruling festival burial
Rava rules that non-Jews bury a person on the first festival day, while Jews may do so on the second day, even on the second day of Rosh Hashanah.

אמר רבא: מת ביום טוב ראשון — יתעסקו בו עממים. מת ביום טוב שני — יתעסקו בו ישראל, ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה. מה שאין כן בביצה.
Beitzah 6a אמר רבא halacha dialogue eruv tavshilin
Rava permits a person to conditionally establish an eruv tavshilin from one festival day for the next.

אמר ליה: ולותיב מר האידנא? מי לא אמר רבא: מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו, ומתנה!
Beitzah 6a אמר רבא halacha dialogue eruv tavshilin
The speaker questions whether Rava's permission for a conditional eruv applies to the two days of Rosh Hashanah rather than only diaspora festivals.

אמר ליה: אימר דאמר רבא בשני ימים טובים של גליות. בשני ימים טובים של ראש השנה מי אמר?
Beitzah 8b אמר רבא halacha ruling prepared ashes
Rava rules that stove ashes are intended for a definite need but not for a doubtful one.

אלא אמר רבא: אפר כירה דעתו לודאי, ואין דעתו לספק.
Beitzah 8b אמר רבא halacha ruling prepared earth
Rava rules that earth brought in to cover excrement may cover bird blood, but earth designated for bird blood may not cover excrement.

ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: הכניס עפר לכסות בו צואה — מותר לכסות בו דם צפור. דם צפור — אסור לכסות בו צואה.
Beitzah 8b אמר רבא halacha ruling prepared earth
Rava rules that earth brought in to cover excrement may cover bird blood, but earth designated for bird blood may not cover excrement.

תסתיים דרבא הוא דאמר כוי הרי הוא כצואה, דאמר רבא: הכניס עפר לכסות בו צואה — מותר לכסות בו דם צפור, דם צפור — אסור לכסות בו צואה. תסתיים.
Beitzah 9a אמר רבא halacha dialogue priestly gifts
Rava argues that Samuel concedes that once the item is formally designated, it becomes forbidden to non-priests.

אמר רבא: מי לא מודה שמואל שאם קרא עליה שם שאסורה לזרים?
Beitzah 10a רבא אמר halacha ruling festival birds
Rava maintains that identification operates retroactively but forbids the case lest one repeatedly move birds that are not fit for use.

רבא אמר: לעולם למפרע, והכא היינו טעמא: דלמא מטלטל ושביק, מטלטל ושביק, וקא מטלטל מידי דלא חזי ליה.
Beitzah 11a רבא אמר halacha dispute dovecote birds
Rava explains that the case concerns two nests positioned one above the other and rules the birds forbidden when those designated are missing and others appear below.

אמר אביי: בדף. רבא אמר: בשני קנין זו למעלה מזו עסקינן. ולא מבעיא זמן בתחתונה ולא זמן בעליונה, ומצא בתחתונה ולא מצא בעליונה — דאסירן, דאמרינן: הנך אזלו לעלמא, והנך אשתרבובי אשתרבוב ונחות.
Beitzah 12b אמר רבא halacha ruling festival slaughter
Rava explains that the animals were slaughtered the previous day, while only their priestly portions were removed today.

אמר רבא: מי קתני שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום? שהורמו קתני, ולעולם: שחיטתן מאמש. לימא רבי יהודה היא ולא אחרים! אפילו תימא אחרים, ובהנך דנשחטו מאמש.
Beitzah 13a אמר רבא halacha ruling priestly gifts
Rava explains that requiring pounding is a penalty.

כותש למה לי? לימא ליה: כי היכי דיהבו לי, הכי יהיבנא לך! אמר רבא: קנסא.
Beitzah 13b אמר רבא halacha ruling first tithe
Rava explains that first tithe taken while the grain is still in ears becomes liable for the tithe offering because it has acquired the name of tithe.

גופא, אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: מעשר ראשון שהקדימו בשבלין — שמו טובלו לתרומת מעשר. מאי טעמא? אמר רבא: הואיל ויצא עליו שם מעשר.
Beitzah 13b רבא אמר halacha dispute festival threshing
Rava rules that once one uses an altered method, one may rub even all the ears together.

כיצד מולל? אביי משמיה דרב יוסף אמר: חדא אחדא. ורב אויא משמיה דרב יוסף אמר: חדא אתרתי. רבא אמר: כיון דמשני — אפילו חדא אכולהו נמי.
Beitzah 14b רבא אמר halacha ruling festival practice
Rava resolves the conflicting rulings by assigning one to Babylonia and the other to the land of Israel.

רבא אמר, לא קשיא: הא לן, והא להו.
Beitzah 15a אמר רבא halacha dispute mixed fabrics
Rava rules that smooth cloth bundles do not violate mixed-fabric law but rough ones do.

אמר רב פפא: ערדלין — אין בהן משום כלאים. אמר רבא: הני צררי דפשיטי — אין בהם משום כלאים, דבזרני — יש בהן משום כלאים. רב אשי אמר: אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים, לפי שאין דרך חמום בכך.
Beitzah 15b אמר רבא halacha ruling festival meals
Rava explains that the practice ensures one selects a fine portion for Shabbat and a fine portion for the festival.

מאי טעמא? אמר רבא: כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב.
Beitzah 17a אמר רבא halacha ruling eruv tavshilin
Rava rules that one may establish an eruv tavshilin on one festival day for the next conditionally.

אמר רבא: מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו, ומתנה.
Beitzah 17a אמר רבא halacha ruling festival baking
Rava rules in accordance with Rabbi Shimon ben Elazar that a woman may fill an entire oven with bread because it bakes better when full.

רבי שמעון בן אלעזר אומר: ממלאה אשה כל התנור פת, מפני שהפת נאפת יפה בזמן שהתנור מלא. אמר רבא: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
Beitzah 17b אמר רבא halacha ruling festival prayer
Rava rules according to the local tanna's presentation of the position of Beit Hillel.

אמר רבא: הלכתא כתנא דידן, ואליבא דבית הלל.
Beitzah 18a רבא אמר halacha ruling festival immersion
Rava explains that immersing an object on a festival is prohibited because it appears to repair a vessel, whereas a person appears merely to cool off.

רבא אמר: מפני שנראה כמתקן כלי. אי הכי, אדם נמי! אדם נראה כמיקר.
Beitzah 18b אמר רבא halacha ruling yom kippur
Rava argues that anything permitted on Shabbat is likewise permitted on Yom Kippur.

אמר רבא: מי איכא מידי דבשבת שרי וביום הכפורים אסור? אלא הואיל ובשבת שרי — ביום הכפורים נמי שרי.
Beitzah 18b רבא אמר halacha dispute ritual immersion
Rava distinguishes swallowing water before immersion from doing so after immersion.

ואמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, מגמע ופולט תנן. ורבא אמר: אפילו תימא מגמע ובולע, ולא קשיא: כאן קודם טבול, כאן לאחר טבול.
Beitzah 19a אמר רבא halacha dialogue ritual immersion
Rava reports that the dispute concerns whether a person's intention is evident from his actions when he rushes at twilight to immerse a vessel.

ותנא קמא לא בעי הערב שמש? אמר רבא: אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקא אמרי, במחשבתו נכרת מתוך מעשיו קמפלגי. והיכי דמי — כגון דנקיט מנא בידיה, ורהיט ואזיל בין השמשות לאטבוליה.
Beitzah 20b רבא אמר halacha dispute festival offerings
Rava rules that if one slaughtered a voluntary offering on a festival, its blood is sprinkled in order to permit the meat for eating.

איבעיא להו: לדברי האומר נדרים ונדבות אין קרבין ביום טוב, עבר ושחט מאי? רבא אמר: זורק את הדם על מנת להתיר בשר באכילה. רבה בר רב הונא אמר: זורק את הדם על מנת להקטיר אימורין לערב.
Beitzah 21b אמר רבא halacha ruling muktzeh
Rava permits moving a brazier together with its ashes even though fragments of wood lie on it.

ולטלטלינהו אגב כסא? מי לא אמר רבא: מטלטלין כנונא אגב קטמיה, אף על גב דאיכא עליה שברי עצים!
Beitzah 22a רבא אמר halacha ruling food insulation
Rava explains that insulation is different because it plainly shows that the preparation is intended for Shabbat.

רבא אמר: לעולם שהניח — ושאני הטמנה, דמוכחא מלתא דאדעתא דשבתא קעביד.
Beitzah 22a אמר רבא halacha ruling festival burial
Rava rules that gentiles handle a burial on the first festival day and Jews may handle it on the second, even on the two days of Rosh Hashanah.

אמימר שרא למכחל עינא ביום טוב שני של ראש השנה. אמר ליה רב אשי לאמימר, והאמר רבא: מת ביום טוב ראשון — יתעסקו בו עממין, ביום טוב שני — יתעסקו בו ישראל. ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה,
Beitzah 23a רבא אמר halacha ruling festival incense
Rava permits placing aromatics directly on a coal on a festival, comparing it to roasting meat on coals.

ומאי שנא ממוללו ומריח בו וקוטמו ומריח בו? התם — ריחא מיהא איתא, ואוסופי הוא דקא מוסיף ריחא. הכא — אולודי הוא דקמוליד ריחא. רבא אמר: על גבי גחלת נמי מותר, מידי דהוה אבשרא אגומרי.
Beitzah 23a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue festival animals
Rava asks Rav Nachman why he does not instead rule like Rabbi Yehudah, whom the sages support.

אמר רבא אמר רב נחמן אמר שמואל, ואמרי לה אמר רב נחמן לחודיה: הלכה כרבי שמעון, שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו. אמר ליה רבא לרב נחמן: ולימא מר, הלכה כרבי יהודה שהרי חכמים מודים לו! אמר ליה: אנא כרבי שמעון סבירא לי, ועוד שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו.
Beitzah 27b משמיה דרבא halacha dispute muktzeh animals
Rava is reported in two versions as saying either that Rabbi Shimon forbids animals that died or that he permits them.

הניחא למר בר אמימר משמיה דרבא דאמר: מודה היה רבי שמעון בבעלי חיים שמתו שאסורין, שפיר. אלא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דאמר: חלוק היה רבי שמעון אפילו בבעלי חיים שמתו, שמותרים — מאי איכא למימר?
Beitzah 27b משמיה דרבא halacha dispute muktzeh animals
Rava is reported in competing versions as saying that Rabbi Shimon either permits or forbids animals that died.

אלא טעמא דקדישא הא דחולין — שריא. הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא, דאמר: חלוק היה רבי שמעון אף בבעלי חיים שמתו שמותרין — שפיר. אלא למר בר אמימר משמיה דרבא, דאמר: מודה היה רבי שמעון בבעלי חיים שמתו שאסורין — מאי איכא למימר?
Beitzah 28a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue festival law
Rava tells Rav Chisda that a ruling in Rabbi Yehudah's favor is taught in his name.

אמר ליה רבא לרב חסדא: דרשינן משמך הלכה כרבי יהודה. אמר ליה: יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי.
Beitzah 29a רבא אמר halacha dispute festival measuring
Rava explains that one may fill a measuring vessel on a festival provided its measure is not named, while Rabbi Yehudah forbids even that.

רבא אמר: מאי ״אבל לא במדה״ — שלא יזכור לו שם מדה, אבל כלי המיוחד למדה — ימלאנו. ואתא רבי יהודה למימר: כלי המיוחד למדה — לא ימלאנו.
Beitzah 31a אמר רבא halacha ruling festival firewood
Rava rules that gathered reeds or vines remain treated as scattered and forbidden unless a vessel was placed on them before the festival.

אמר רבא: עלי קנים ועלי גפנים, אף על גב דמכנפי להו ומותבי, כיון דאי מדלי זיקא מבדר להו — כמפוזרים דמו ואסורין. ואי אתנח מנא מאתמול עלייהו — שפיר דמי.
Beitzah 32b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue festival cooking
Rava tells his attendant to roast him a goose and to take care not to scorch it.

ואין גורפין תנור וכירים. תני רב חייא בר יוסף קמיה דרב נחמן: ואם אי אפשר לאפות אלא אם כן גורפו — מותר. דביתהו דרבי חייא נפל לה אריחא בתנורא ביומא טבא, אמר לה רבי חייא: חזי, דאנא רפתא מעלייתא בעינא. אמר ליה רבא לשמעיה: טוי לי בר אווזא, ואזדהר מחרוכא.
Beitzah 33a דרש רבא halacha ruling festival firewood
Rava rules that a woman may not take a log from a wood store and that a broken utensil may not be burned on a festival.

דרש רבא: אשה לא תכנס לדיר העצים ליטול מהן אוד. ואוד שנשבר — אסור להסיקו ביום טוב, לפי שמסיקין בכלים, ואין מסיקין בשברי כלים.
Beitzah 33a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue muktzeh
Rava tells his attendant to roast a goose and throw its intestines to a cat, relying on their having been intended for that use beforehand.

למימרא דרבא כרבי יהודה סבירא ליה, דאית ליה מוקצה? והא אמר ליה רבא לשמעיה: טוי לי בר אווזא ושדי מעיה לשונרא! התם כיון דמסרחי — מאתמול דעתיה עלויה.
Beitzah 38b רבא אמר halacha ruling spice nullification
Rava rules that spices exist to impart flavor and flavor is not nullified.

רבא אמר: תבלין לטעמא עבידי, וטעמא לא בטיל.

Taanit (24)

Taanit 3b אמר רבא aggada exegesis snowfall
Rava teaches that snow benefits mountains as much as five rains benefit the earth, deriving this from a verse.

אמר רבא: מעלי תלגא לטורי כחמשה מטרי לארעא, שנאמר: ״כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו״.
Taanit 3b אמר רבא aggada maxim rain benefits
Rava teaches that snow benefits mountains, hard rain benefits trees, and gentle rain benefits produce.

ואמר רבא: תלגא — לטורי, מטרא רזיא — לאילני, מטרא ניחא — לפירי,
Taanit 4a אמר רבא aggada maxim torah scholars
Rava compares a young Torah scholar to a seed beneath a clod that keeps growing once it sprouts.

עורפילא — אפילו לפרצידא דתותי קלא מהניא ליה. מאי עורפילא — עורו פילי. ואמר רבא: האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלא, דכיון דנבט — נבט.
Taanit 4a אמר רבא aggada exegesis scholarly anger
Rava teaches that a Torah scholar's heat comes from the fiery Torah within him.

ואמר רבא: האי צורבא מרבנן דרתח — אורייתא הוא דקא מרתחא ליה, שנאמר: ״הלוא כה דברי כאש נאם ה'״, ואמר רב אשי: כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל — אינו תלמיד חכם, שנאמר: ״וכפטיש יפצץ סלע״.
Taanit 4a אמר רבא halacha ruling rain prayer
Rava identifies the teaching about requesting rain with Rabbi Yehoshua's view that mention begins when the lulav is put down.

אין שואלין את הגשמים כו'. סברוה: שאלה והזכרה חדא מילתא היא, מאן תנא? אמר רבא: רבי יהושע היא, דאמר משעת הנחתו.
Taanit 4b אמר רבא halacha ruling rain prayer
Rava explains that even Rabbi Eliezer's view can fit because requesting rain and mentioning rain are separate matters.

רבי יהושע היא, דאמר משעת הנחתו?! אמר רבא: אפילו תימא רבי אליעזר — שאלה לחוד, והזכרה לחוד.
Taanit 5a רבא אמר halacha ruling rain prayer
Rava rules that once one begins requesting rain, one does not stop.

רבא אמר: כיון שהתחיל, שוב אינו פוסק. וכן אמר רב ששת: כיון שהתחיל, שוב אינו פוסק.
Taanit 6b אמר רבא halacha ruling rain blessing
Rava emends the wording of the rain blessing to say the God of thanksgivings.

״רוב ההודאות״ ולא ״כל ההודאות״? אמר רבא, אימא: ״אל ההודאות״. אמר רב פפא: הלכך
Taanit 7a רבא אמר aggada exegesis rainfall
Rava teaches that a rainy day is greater than the day the Torah was given, reasoning from the verse's comparison.

אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר: ״יערף כמטר לקחי״, ואין ״לקח״ אלא תורה, שנאמר: ״כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו״. רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר: ״יערף כמטר לקחי״, מי נתלה במי? הוי אומר: קטן נתלה בגדול.
Taanit 8a רבא אמר aggada exegesis torah study
Rava teaches that a student's difficulty in learning stems from a teacher who does not show him a favorable countenance.

רבא אמר: אם ראית תלמיד שתלמודו קשה עליו כברזל — בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים, שנאמר: ״והוא לא פנים קלקל״.
Taanit 8a רבא אמר aggada exegesis scholarly harmony
Rava teaches that two Torah scholars in one city who do not treat each other graciously in law provoke divine anger.

רבא אמר: שני תלמידי חכמים שיושבין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה — מתקנאין באף ומעלין אותו, שנאמר: ״מקנה אף על עולה״.
Taanit 12a אמר רבא halacha dispute fasting
Rava rules that one who sleeps during a fast may not resume eating, distinguishing true sleep from dozing.

איתיביה רבא: גמר ועמד — הרי זה אוכל! התם כשלא סילק. איכא דאמרי, אמר רבא: לא שנו אלא כשלא ישן, אבל ישן — אינו אוכל. איתיביה אביי: ישן ועמד — הרי זה אוכל! התם במתנמנם.
Taanit 13a אמר רבא halacha ruling mourning
Rava permits a mourner to wash in cold water throughout the seven days of mourning.

אמר רבא: אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה, מידי דהוה אבשרא וחמרא. מיתיבי:
Taanit 13b אמר רבא halacha ruling mourning
Rava rules that a mourner may not wash even in cold water throughout the seven days, unlike consuming meat and wine.

איכא דאמרי, אמר רבא: אבל אסור בצונן כל שבעה. מאי שנא מבשר ויין? התם לפכוחי פחדיה הוא דעביד.
Taanit 18b אמר רבא halacha ruling purim mourning
Rava explains that both Purim days are listed to prohibit observance of one on the other.

והכתיב במגילת תענית: יום ארבעה עשר בו ויום חמשה עשר בו, יומי פוריא אינון דלא למיספד בהון. ואמר רבא: לא נצרכא, אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה.
Taanit 20b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue charity
Rava asks Rafram bar Pappa to recount Rav Huna's exemplary deeds.

אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דהוה עביד רב הונא! אמר ליה: בינקותיה לא דכירנא, בסיבותיה דכירנא. דכל יומא דעיבא הוו מפקין ליה בגוהרקא דדהבא, וסייר לה לכולה מתא. וכל אשיתא דהוות רעיעתא, הוה סתר לה. אי אפשר למרה — בני לה, ואי לא אפשר — בני לה איהו מדידיה.
Taanit 20b אמר רבא aggada maxim charity
Rava says he can emulate all of Rav Huna's practices except openly inviting anyone in need to eat.

כי הוה כרך ריפתא, הוה פתח לבביה, ואמר: כל מאן דצריך ליתי וליכול. אמר רבא: כולהו מצינא מקיימנא, לבר מהא דלא מצינא למיעבד,
Taanit 23a אמר רבא aggada maxim companionship
Rava applies the saying that one must have either companionship or death.

אזל לביתיה אמר להו: בריה דחוני המעגל מי קיים? אמרו ליה: בריה ליתא, בר בריה איתא. אמר להו: אנא חוני המעגל. לא הימנוהו. אזל לבית המדרש, שמעינהו לרבנן דקאמרי: נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל, דכי הוי עייל לבית מדרשא — כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו. אמר להו: אנא ניהו, ולא הימנוהו, ולא עבדי ליה יקר …
אזל לביתיה אמר להו: בריה דחוני המעגל מי קיים? אמרו ליה: בריה ליתא, בר בריה איתא. אמר להו: אנא חוני המעגל. לא הימנוהו. אזל לבית המדרש, שמעינהו לרבנן דקאמרי: נהירן שמעתתין כבשני חוני המעגל, דכי הוי עייל לבית מדרשא — כל קושיא דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו. אמר להו: אנא ניהו, ולא הימנוהו, ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה. חלש דעתיה, בעא רחמי, ומית. אמר רבא: היינו דאמרי אינשי: או חברותא או מיתותא.
Taanit 26b רבא אמר halacha dispute fasting customs
Rava says Rabbi Meir's position is the preferred custom, rather than binding law or merely popular practice.

אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר. ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר. ורבא אמר: מנהג כרבי מאיר.
Taanit 28b אמר רבא halacha ruling new moon hallel
Rava infers that Hallel on the new moon is not a Torah obligation.

וליתני נמי: באחד בניסן לא היה בו מעמד מפני שיש בו הלל וקרבן מוסף וקרבן עצים! אמר רבא: זאת אומרת הלילא דבריש ירחא לאו דאורייתא.
Taanit 28b אמר רבא aggada other temple destruction
Rava reconciles the dates by distinguishing the first Temple's breach from the second Temple's breach.

אמר רבא, לא קשיא: כאן — בראשונה, כאן — בשניה. דתניא: בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז, בשניה בשבעה עשר בו.
Taanit 28b אמר רבא aggada exegesis idolatrous images
Rava explains that there were two idolatrous images, one of which fell upon and broke the other.

וחד הוה? והכתיב: ״ועל כנף שקוצים משמם״! אמר רבא: תרי הוו, ונפל חד על חבריה ותבריה (ליה) לידיה, ואשתכח דהוה כתיב:
Taanit 30a אמר רבא halacha ruling tisha bav
Rava rules like Rabban Shimon ben Gamliel and Rabbi Meir, adopting both leniencies.

אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ואמר רבא: הלכה כרבי מאיר. ותרוייהו לקולא, וצריכא. דאי אשמועינן הלכה כרבי מאיר, הוה אמינא: אפילו מראש חדש, קמשמע לן הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
Taanit 30b אמר רבא halacha ruling mourning
Rava rules according to the local tanna and says that the Sages did not agree with him at all.

כדתניא: כשאמרו לכפות המטה, לא מטתו בלבד הוא כופה, אלא כל המטות כולן הוא כופה. אמר רבא: הלכתא כתנא דידן, ולא הודו לו חכמים כל עיקר.

Megillah (64)

Megillah 2b אמר רבא halacha exegesis megillah reading
Rava derives that unwalled towns read the Megillah on the fourteenth and walled cities on the fifteenth.

כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו'. מנהני מילי? אמר רבא, דאמר קרא: ״על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו'״. מדפרזים בארבעה עשר — מוקפין בחמשה עשר.
Megillah 2b אמר רבא halacha ruling shushan purim
Rava distinguishes Shushan because the Purim miracle occurred there.

אמר רבא, ואמרי לה כדי: שאני שושן — הואיל ונעשה בה נס.
Megillah 3b אמר רבא halacha ruling megillah priority
Rava rules that Megillah reading takes priority over Temple service and Torah study.

אמר רבא, פשיטא לי: עבודה ומקרא מגילה — מקרא מגילה עדיף, מדרבי יוסי בר חנינא. תלמוד תורה ומקרא מגילה — מקרא מגילה עדיף, מדסמכו של בית רבי.
Megillah 3b בעי רבא halacha ruling burial priority
Rava concludes that burying an unattended corpse takes priority over Megillah reading because of human dignity.

בעי רבא: מקרא מגילה ומת מצוה הי מינייהו עדיף? מקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא, או דלמא מת מצוה עדיף משום כבוד הבריות? בתר דבעיא הדר פשטה: מת מצוה עדיף, דאמר מר: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה.
Megillah 5a רבא אמר halacha ruling festival offering
Rava rules that a festival offering may be delayed only within its allotted festival period.

רבא אמר: חגיגה, כל זמן חגיגה — מאחרין, טפי — לא. דתנן: מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג — חוגג והולך את כל הרגל כולו, ויום טוב האחרון של חג. עבר הרגל ולא חג — אינו חייב באחריותו.
Megillah 5b אמר רבא halacha ruling purim observance
Rava limits mutual prohibitions between two Purim days to eulogizing and fasting, while labor is prohibited for only one day.

ואמר רבא: לא נצרכא, אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה? הני מילי בהספד ובתענית, אבל מלאכה — יום אחד ותו לא.
Megillah 6a אמר רבא aggada dialogue tiberias
Rava argues from funeral laments that Rakkat is Tiberias.

אמר רבא: מי איכא למאן דאמר רקת לאו טבריא היא? והא כי שכיב איניש הכא, התם ספדי ליה הכי: ״גדול הוא בששך, ושם לו ברקת״. וכי מסקי ארונא להתם, ספדי ליה הכי: אוהבי שרידים יושבי רקת, צאו וקבלו הרוגי עומק.
Megillah 7a אמר רבא aggada other esther canon
Rava says that every cited proof can be refuted except Samuel's proof.

אמר רבא: לכולהו אית להו פירכא, לבר מדשמואל דלית ליה פירכא: דרבי אליעזר — סברא הוא דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה, והאי כי קא מפיש טובא ואמר — אדעתיה דנפשיה קאמר.
Megillah 7b אמר רבא halacha ruling purim drinking
Rava rules that a person must become intoxicated on Purim until unable to distinguish cursed Haman from blessed Mordecai.

אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
Megillah 7b אמר רבא halacha exegesis purim meal
Rava rules from the phrase 'days of feasting and joy' that a Purim meal eaten at night does not fulfill the obligation.

אמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה — לא יצא ידי חובתו. מאי טעמא — ״ימי משתה ושמחה״, כתיב: רב אשי הוה יתיב קמיה (דרב כהנא), נגה ולא אתו רבנן. אמר ליה: מאי טעמא לא אתו רבנן? דלמא טרידי בסעודת פורים. אמר ליה: ולא הוה אפשר למיכלה באורתא? אמר ליה: לא שמיע ליה למר הא דאמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא …
אמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה — לא יצא ידי חובתו. מאי טעמא — ״ימי משתה ושמחה״, כתיב: רב אשי הוה יתיב קמיה (דרב כהנא), נגה ולא אתו רבנן. אמר ליה: מאי טעמא לא אתו רבנן? דלמא טרידי בסעודת פורים. אמר ליה: ולא הוה אפשר למיכלה באורתא? אמר ליה: לא שמיע ליה למר הא דאמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו? אמר ליה: (אמר רבא הכי?) [אמר ליה: אין]. תנא מיניה ארבעין זימנין ודמי ליה כמאן דמנח בכיסיה.
Megillah 7b אמר רבא halacha other yom kippur
Rava challenges the claim that Yom Kippur can incur humanly imposed punishment by citing the distinction between Yom Kippur and Shabbat.

אמר רבא: אמרי בי רב, תנינא: אין בין יום הכפורים לשבת אלא שזה — זדונו בידי אדם, וזה — זדונו בהיכרת. ואם איתא — אידי ואידי בידי אדם היא!
Megillah 8a אמר רבא halacha ruling vows
Rava identifies the ruling as Rabbi Eliezer's view that even a normally waived benefit is forbidden to one barred by a vow from receiving benefit.

דריסת הרגל? הא לא קפדי אינשי! אמר רבא: הא מני — רבי אליעזר, דאמר: ויתור אסור במודר הנאה.
Megillah 8b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue ritual purity
Rava challenges an interpretation by asking what prior purification the word 'and he shall be pure' could denote for a zav.

אמר ליה רבא: אלא מעתה, גבי זב דכתיב ״וכבס בגדיו וטהר״, התם מאי ״וטהר״ מעיקרא איכא?
Megillah 8b אמר רבא halacha exegesis leprosy
Rava derives that the law applies to one whose leprosy depends on his body, excluding one whose status depends only on the passage of days.

אלא אמר רבא, מהכא: ״והצרוע אשר בו הנגע״, מי שצרעתו תלויה בגופו — יצא זה שאין צרעתו תלויה בגופו אלא בימים.
Megillah 8b אמר רבא both other unclear
Rava says that the apparent contradiction is not difficult.

אמר רבא: לא קשיא
Megillah 10a אמר רבא aggada dialogue oral tradition
Rava swears that the statement was made and says that he learned it from its speaker.

אמרו ליה: אמרת? אמר להו: לא. אמר רבא: האלהים! אמרה, וגמירנא לה מיניה.
Megillah 11b אמר רבא aggada exegesis ahasuerus reign
Rava interprets Ahasuerus's sitting as occurring after his mind was settled by his calculation concerning Belshazzar.

״בימים ההם כשבת המלך״, וכתיב בתריה: ״בשנת שלש למלכו״! אמר רבא: מאי ״כשבת״, לאחר שנתיישבה דעתו. אמר: בלשצר חשב וטעה, אנא חשיבנא ולא טעינא.
Megillah 11b אמר רבא aggada exegesis temple rebuilding
Rava explains the chronological discrepancy by saying that the regnal years were partial years.

סוף סוף כמה בצירן? חדיסר. איהו כמה מלך? ארביסר, בארביסר דידיה איבעי ליה למיבני בית המקדש, אלמה כתיב: ״באדין בטילת עבידת בית אלהא די בירושלם״, אמר רבא: שנים מקוטעות הוו.
Megillah 12a אמר רבא aggada exegesis daniel chronology
Rava infers from Daniel's statement that Daniel too had erred in calculating the redemption.

אמר רבא: אף דניאל טעה בהאי חושבנא, דכתיב: ״בשנת אחת למלכו אני דניאל בינותי בספרים״. מדקאמר ״בינותי״ — מכלל דטעה.
Megillah 12a אמר רבא aggada exegesis temple rebuilding
Rava explains that the reckoning marked only an initial remembrance, reflected in Cyrus's commission to rebuild the Temple.

אמר רבא: לפקידה בעלמא. והיינו דכתיב: ״כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם״.
Megillah 12a אמר רבא aggada exegesis persian rule
Rava explains that the Persians and Medes agreed that each people would supply governors when the other supplied kings.

״חיל פרס ומדי הפרתמים״, וכתיב: ״למלכי מדי ופרס״. אמר רבא: אתנויי אתנו בהדדי, אי מינן מלכי — מינייכו איפרכי ואי מינייכו מלכי — מינן איפרכי.
Megillah 12a אמר רבא aggada exegesis temple vessels
Rava interprets the unusual vessels as prompting a heavenly rebuke that the guests repeated their predecessors' sin with the Temple vessels.

״והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים״. ״משונים״ מיבעי ליה! אמר רבא, יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים כלו מפני כלי, ואתם שונים בהם! ״ויין מלכות רב״, אמר רב: מלמד שכל אחד ואחד השקהו יין שגדול הימנו בשנים.
Megillah 12a אמר רבא aggada exegesis royal feast
Rava interprets the feast's accommodation of every man's will as serving the wishes of Mordecai and Haman.

״אין אונס״, אמר רבי אלעזר: מלמד שכל אחד ואחד השקהו מיין מדינתו. ״לעשות כרצון איש ואיש״, אמר רבא: לעשות כרצון מרדכי והמן. מרדכי — דכתיב: ״איש יהודי״, המן — ״איש צר ואויב״.
Megillah 12a אמר רבא aggada exegesis sexual misconduct
Rava teaches that Ahasuerus and Vashti both intended their feasts for sexual transgression.

״גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות״. ״בית הנשים״ מיבעי ליה! אמר רבא: שניהן לדבר עבירה נתכוונו, היינו דאמרי אינשי: איהו בקרי, ואתתיה
Megillah 12b אמר רבא aggada exegesis shabbat feasting
Rava explains that the seventh day was Shabbat and contrasts Israel's sacred table talk with the nations' obscene talk.

״ביום השביעי כטוב לב המלך ביין״. אטו עד השתא לא טב לביה בחמרא? אמר רבא: יום השביעי שבת היה. שישראל אוכלין ושותין — מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות. אבל אומות העולם שאוכלין ושותין — אין מתחילין אלא בדברי תיפלות.
Megillah 12b אמר רבא aggada exegesis ahasuerus anger
Rava explains that Vashti enraged Ahasuerus by insulting his lineage and inability to hold wine.

״ויקצף המלך מאד״. אמאי דלקה ביה כולי האי? אמר רבא, שלחה ליה: בר אהורייריה דאבא, אבא לקבל אלפא חמרא שתי ולא רוי, וההוא גברא אשתטי בחמריה, מיד: ״וחמתו בערה בו״.
Megillah 12b אמר רבא aggada exegesis purim letters
Rava teaches that without Ahasuerus's first absurd letters, no remnant of Israel would have survived the later decree.

״להיות כל איש שורר בביתו״. אמר רבא: אלמלא אגרות הראשונות לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.
Megillah 12b רבא אמר aggada exegesis esther
Rava interprets the congregation of Israel as lamenting what a Judean did to her and how a Benjaminite repaid her.

רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני. מה עשה לי יהודי —
Megillah 13a אמר רבא aggada exegesis mordecai exile
Rava interprets Mordecai as having exiled himself from Jerusalem.

״אשר הגלה מירושלים״, אמר רבא: שגלה מעצמו.
Megillah 13a אמר רבא aggada exegesis shabbat counting
Rava explains that Esther used her seven maidens to count the days of the week toward Shabbat.

״ואת שבע הנערות וגו'״. אמר רבא: שהיתה מונה בהן ימי שבת. ״וישנה ואת נערותיה וגו'״. אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי.
Megillah 13b אמר רבא aggada exegesis divine providence
Rava explains that Haman's rise followed God's prior creation of a remedy for the threatened blow.

״אחר הדברים האלה״. (אחר מאי?) אמר רבא: אחר שברא הקדוש ברוך הוא רפואה למכה.
Megillah 13b אמר רבא aggada exegesis haman decree
Rava explains that Haman's target expanded from Mordecai alone, to the Sages, and finally to all Jews.

״ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו״. אמר רבא: בתחילה במרדכי לבדו, ולבסוף בעם מרדכי, ומנו — רבנן, ולבסוף בכל היהודים.
Megillah 13b אמר רבא aggada dialogue haman slander
Rava portrays Haman as uniquely skilled in slander and as claiming that Israel neglects the commandments.

״ישנו עם אחד״, אמר רבא: ליכא דידע לישנא בישא כהמן. אמר ליה: תא ניכלינהו. אמר ליה: מסתפינא מאלהיהו דלא ליעביד בי כדעבד בקמאי. אמר ליה: [״ישנו״ —] ישנו מן המצות.
Megillah 14a רבא אמר aggada exegesis purim hallel
Rava explains that Hallel is not recited on Purim because the Jews remained servants of Ahasuerus.

רב נחמן אמר: קרייתה זו הלילה. רבא אמר, בשלמא התם: ״הללו עבדי ה'״ — ולא עבדי פרעה, אלא הכא: ״הללו עבדי ה'״ — ולא עבדי אחשורוש? אכתי עבדי אחשורוש אנן.
Megillah 15b רבא אמר aggada dispute ahasuerus insomnia
Rava interprets the king whose sleep fled as the literal King Ahasuerus.

״בלילה ההוא נדדה שנת המלך״. אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם. ורבנן אמרי: נדדו עליונים, נדדו תחתונים. רבא אמר: שנת המלך אחשורוש ממש.
Megillah 16a אמר רבא aggada exegesis mordecai reward
Rava explains that the attendants reported Mordecai's lack of reward from hatred of Haman rather than love of Mordecai.

״לא נעשה עמו דבר״. אמר רבא: לא מפני שאוהבין את מרדכי, אלא מפני ששונאים את המן.
Megillah 17a אמר רבא halacha exegesis megillah order
Rava derives that the Megillah may not be read out of order, just as its appointed times cannot occur backward.

גמ' מנא הני מילי? אמר רבא, דאמר קרא: ״ככתבם וכזמנם״ — מה זמנם למפרע לא, אף כתבם למפרע לא.
Megillah 17b אמר רבא aggada exegesis redemption
Rava explains that the blessing of redemption is seventh because war in the seventh year begins the redemption.

ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית — לפיכך קבעוה בשביעית. והאמר מר: בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא! מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא.
Megillah 18a אמר רבא halacha exegesis megillah reading
Rava derives by verbal analogy that the Megillah must be read from a written scroll rather than by heart.

קראה על פה לא יצא וכו'. מנלן? אמר רבא: אתיא זכירה זכירה, כתיב הכא: ״והימים האלה נזכרים״, וכתיב התם: ״כתב זאת זכרון בספר״. מה להלן — בספר, אף כאן — בספר.
Megillah 19a אמר רבא halacha exegesis megillah timing
Rava rules that one's intended location on the night of the fourteenth determines when one reads the Megillah, because a person present in an unwalled town for a day is deemed its resident.

גמ' אמר רבא: לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי ארבעה עשר, אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר — קורא עמהן. אמר רבא: מנא אמינא לה? דכתיב: ״על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות״. מכדי כתיב: ״היהודים הפרזים״, למה לי למיכתב ״היושבים בערי הפרזות״? הא קא משמע לן, דפרוז בן יומו נקרא פרוז.
Megillah 19a אמר רבא halacha ruling megillah timing
Rava rules that a villager who goes to a city reads with its residents because the villagers' special leniency applies only while they remain home.

ואמר רבא: בן כפר שהלך לעיר — בין כך ובין כך קורא עמהן. מאי טעמא? האי כבני העיר בעי למקרי, ורבנן הוא דאקילו על הכפרים כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין. הני מילי — כי איתיה בדוכתיה, אבל כי איתיה בעיר — כבני עיר בעי למקרי.
Megillah 19a אמר רבא halacha ruling megillah scroll
Rava limits Samuel's invalidation of a Megillah written among other Scriptures to one not visibly distinguished in length.

אמר רב יהודה אמר שמואל: הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים — לא יצא. אמר רבא: לא אמרן אלא דלא מחסרא ומייתרא פורתא, אבל מחסרא ומייתרא פורתא — לית לן בה.
Megillah 20b אמר רבא halacha exegesis daybreak
Rava derives from God's naming the advancing light 'day' that daytime rites performed after dawn are valid.

וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר. מנהני מילי? אמר רבא: דאמר קרא: ״ויקרא אלהים לאור יום״, למאיר ובא קראו ״יום״.
Megillah 21a רבא אמר aggada dispute torah study
Rava reconciles Moses' standing and sitting by saying that easy teachings were learned standing and difficult teachings sitting.

כתוב אחד אומר: ״ואשב בהר״, וכתוב אחד אומר: ״ואנכי עמדתי בהר״! אמר רב: עומד ולומד, יושב ושונה. רבי חנינא אמר: לא עומד ולא יושב אלא שוחה. רבי יוחנן אמר: אין ״ישיבה״ אלא לשון עכבה, שנאמר: ״ותשבו בקדש ימים רבים״. רבא אמר: רכות מעומד, וקשות מיושב.
Megillah 21b רבא אמר halacha ruling megillah blessing
Rava prescribes the phrase 'the God who saves' for the blessing after reading the Megillah.

לאחריה מאי מברך? ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם. רבא אמר: האל המושיע. אמר רב פפא: הלכך — נימרינהו לתרוייהו: ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע.
Megillah 21b רבא אמר aggada dispute torah reading
Rava explains that the three Torah readers correspond to priests, Levites, and Israelites.

בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין שלשה וכו'. הני שלשה, כנגד מי? אמר רב אסי: כנגד תורה נביאים וכתובים. רבא אמר: כנגד כהנים לוים וישראלים.
Megillah 21b אמר רבא halacha ruling torah reading
Rava rules that whichever of the first three readers reads four verses is praiseworthy.

אמר רבא, ראשון שקרא ארבעה — משובח, שני שקרא ארבעה — משובח, שלישי שקרא ארבעה — משובח.
Megillah 23a אמר רבא halacha ruling torah readers
Rava identifies the teaching that five read on a festival, six on Yom Kippur, and seven on Shabbat, with additions permitted, as the school of Rabbi Ishmael.

אמר רבא: תנא דבי רבי ישמעאל היא. דתנא דבי רבי ישמעאל: ביום טוב חמשה, ביום הכפורים ששה, בשבת שבעה, אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן, דברי רבי ישמעאל.
Megillah 24b אמר רבא halacha ruling tefillin shape
Rava explains that the requirement for square tefillin applies both to their stitching and to their diagonal dimensions.

העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. לימא תנינא להא דתנו רבנן, תפלין מרובעות הלכה למשה מסיני! ואמר רבא: בתפרן ובאלכסונן!
Megillah 26a אמר רבא halacha ruling synagogue sale
Rava limits the stated restriction to a sale not conducted by the seven city trustees in the presence of the townspeople.

אמר רבא: לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אפילו
Megillah 26b אמר רבא halacha ruling synagogue disposal
Rava permits exchanging or selling a synagogue but forbids renting or mortgaging it because it retains its sanctity.

אמר רבא: האי בי כנישתא, חלופה וזבונה — שרי, אוגורה ומשכונה — אסיר. מאי טעמא: בקדושתה קאי.
Megillah 26b אמר רבא halacha ruling sacred articles
Rava rules that a platform on which a Torah scroll is placed directly is a sacred accessory and is forbidden for ordinary use.

אמר רבא, מריש הוה אמינא: האי כורסיא, תשמיש דתשמיש הוא, ושרי. כיון דחזינא דמותבי עלויה ספר תורה, אמינא: תשמיש קדושה הוא, ואסיר.
Megillah 26b אמר רבא halacha ruling sacred articles
Rava rules that a curtain on which a Torah scroll is sometimes placed is a sacred accessory and is forbidden for ordinary use.

ואמר רבא, מריש הוה אמינא: האי פריסא, תשמיש דתשמיש הוא. כיון דחזינא דעייפי ליה ומנחי סיפרא עלויה, אמינא: תשמיש קדושה הוא, ואסיר.
Megillah 26b אמר רבא halacha ruling sacred articles
Rava permits remaking a worn Torah ark into a smaller ark but not a chair, and a worn curtain for scrolls but not for individual Pentateuch books.

ואמר רבא: האי תיבותא דאירפט, מיעבדה תיבה זוטרתי — שרי, כורסייא — אסיר. ואמר רבא: האי פריסא דבלה, למיעבדיה פריסא לספרי — שרי, לחומשין — אסיר.
Megillah 26b אמר רבא halacha ruling sacred articles
Rava rules that containers for Pentateuch books and cases for scrolls are sacred accessories and require burial.

ואמר רבא: הני זבילי דחומשי וקמטרי דספרי — תשמיש קדושה נינהו, ונגנזין. פשיטא! מהו דתימא: הני לאו לכבוד עבידן, לנטורי בעלמא עבידי, קא משמע לן.
Megillah 26b אמר רבא halacha ruling torah burial
Rava rules that a worn Torah scroll is buried beside a Torah scholar, even one who only studies halakhot.

ואמר רבא: ספר תורה שבלה — גונזין אותו אצל תלמיד חכם, ואפילו שונה הלכות. אמר רב אחא בר יעקב: ובכלי חרס, שנאמר: ״ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים״.
Megillah 26b משמיה דרבא halacha dispute sanctity transfer
Rava is reported in opposing versions on whether changing a synagogue into a study hall, or the reverse, is permitted.

(ואמר) רב פפי משמיה דרבא: מבי כנישתא לבי רבנן — שרי, מבי רבנן לבי כנישתא — אסיר. ורב פפא משמיה דרבא מתני איפכא. אמר רב אחא:
Megillah 27a אמר רבא halacha ruling surplus funds
Rava rules that surplus money is unrestricted when more was collected than needed, rather than left over from a sale.

וכן במותריהן. אמר רבא: לא שנו אלא שמכרו והותירו, אבל גבו והותירו — מותר.
Megillah 27b רבא אמר halacha dispute interest
Rava explains that all forbid one-sided interest and that the dispute concerns interest given on condition that it be returned.

רבא אמר: דכולי עלמא צד אחד ברבית אסור, והכא רבית על מנת להחזיר איכא בינייהו. מר סבר: רבית על מנת להחזיר מותר, ומר סבר: אסור.
Megillah 28a אמר רבא aggada exegesis forgiveness
Rava teaches that one who overlooks offenses against him has all his sins overlooked.

ולא עמדתי על מדותי — דאמר רבא: כל המעביר על מדותיו — מעבירין ממנו כל פשעיו, שנאמר: ״נושא עון ועובר על פשע״. למי נושא עון — למי שעובר על פשע.
Megillah 28a רבא אמר aggada exegesis favoritism
Rava cites the verse that showing favor to a wicked person is not good.

הא והא גרמא ליה. רבא אמר, מהכא: ״שאת פני רשע לא טוב״.
Megillah 28b אמר רבא halacha ruling study hall use
Rava permits sages and their students to benefit from a study hall because it is considered their home.

ואין ניאותין בהן. אמר רבא: חכמים ותלמידיהם מותרין, דאמר רבי יהושע בן לוי: מאי בי רבנן — ביתא דרבנן.
Megillah 29a דרש רבא aggada exegesis synagogues
Rava interprets God's dwelling place as referring to synagogues and study halls.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״ה' מעון אתה היית לנו״, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. אמר אביי: מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנישתא, כיון דשמעית להא דקאמר דוד: ״ה' אהבתי מעון ביתך״, הואי גריסנא בבי כנישתא.
Megillah 29a אמר רבא halacha exegesis synagogue shortcut
Rava explains a shortcut through a synagogue as entering it to avoid walking around rows of houses.

אין עושין אותו קפנדריא מאי ״קפנדריא״? אמר רבא: קפנדריא כשמה. מאי כשמה? כמאן דאמר: אדמקיפנא אדרי, איעול בהא.

Moed Katan (27)

Moed Katan 2b רבא אמר halacha ruling prohibited labor
Rava says the rabbis may also hold that the Torah forbids only primary categories of labor.

רבא אמר: אפילו תימא רבנן — אבות אסר רחמנא,
Moed Katan 7a אמר רבא halacha dispute leprosy inspection
Rava says all agree that a priest does not inspect one already pure and does inspect during the first quarantine, while the dispute concerns another case.

אמר רבא: בטהור כולי עלמא לא פליגי דלא חזו ליה. בהסגר ראשון דכולי עלמא לא פליגי דחזי ליה. כי פליגי,
Moed Katan 7b רבא אמר halacha dispute optional matters
Rava says the practical difference between the positions is an optional matter.

מאי בינייהו? אמר אביי: משמעות דורשין איכא בינייהו. ורבא אמר: דבר הרשות איכא בינייהו.
Moed Katan 8a רבא אמר halacha exegesis leprosy inspection
Rava derives from the otherwise superfluous word 'day' that there are days when a priest inspects afflictions and days when he does not.

רבא אמר: כולה קרא יתירא הוא, דאם כן לכתוב רחמנא ״ובהראות״, מאי ״וביום״? שמע מינה: יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שאי אתה רואה בו.
Moed Katan 10b אמר רבא halacha ruling festival labor
Rava permits leveling ground for a threshing floor but forbids doing so to improve the land.

אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי — שרי, אדעתא דארעא — אסיר.
Moed Katan 10b אמר רבא halacha ruling festival labor
Rava permits gathering branches for firewood but forbids clearing the land, distinguishing the purposes by whether small branches are left behind.

ואמר רבא: האי מאן דזכי זיכי, אדעתא דציבי — שרי, אדעתא דארעא — אסיר. היכי דמי? שקיל רברבי ושביק זוטרי — אדעתא דציבי, שקל רברבי וזוטרי — אדעתא דארעא.
Moed Katan 10b אמר רבא halacha ruling festival labor
Rava permits opening water into a field for fish but forbids doing so to irrigate the land.

ואמר רבא: האי מאן דפתח מיא לארעיה, אדעתא דכוורי — שרי, אדעתא דארעא — אסיר.
Moed Katan 10b אמר רבא halacha ruling festival labor
Rava permits cutting palm branches for animal feed but forbids pruning the palm, distinguishing the purposes by how the branches are cut.

ואמר רבא: האי מאן דפשח דיקלא, אדעתא דחיותא — שרי, אדעתא דדיקלא — אסיר. היכי דמי? שקיל כוליה מחד גיסא — אדעתא דחיותא, מהאי גיסא ומהאי גיסא — אדעתא דדיקלא ואסיר.
Moed Katan 10b אמר רבא halacha dispute festival produce
Rava permits cutting unripe dates during the festival but forbids pressing them.

ואמר רבא: הני תמרי תוחלני, מיגזרינהו — שרי, מייצינהו — אסיר. רב פפא אמר: כיון דמתלעי — כפרקמטיא האבד דמי, ושרי.
Moed Katan 10b אמר רבא halacha ruling festival commerce
Rava forbids commerce of any amount during the intermediate festival days.

ואמר רבא: פרקמטיא כל שהוא, אסור. אמר רבי יוסי בר אבין: ובדבר האבד — מותר. רבינא הוה ליה ההוא עיסקא דהוה מזדבן בשיתא אלפי, שהייה לזבוניה בתר חולא דמועדא וזבניה בתריסר אלפי.
Moed Katan 14a אמר רבא halacha dispute festival travel
Rava says all forbid travel for pleasure and permit travel for sustenance, while they dispute travel for profit.

אמר רבא: לשוט — דברי הכל אסור, למזונות — דברי הכל מותר, לא נחלקו אלא להרויחא. מר מדמי ליה כלשוט, ומר מדמי ליה כלמזונות.
Moed Katan 14b אמר רבא halacha ruling rabbinic permission
Rava explains that the sages permitted this individual after he appeased his litigant and obtained their authorization.

אמר רבא: מי קתני שהתירוהו חכמים? שהתירו לו חכמים קתני, דאזל ופייסיה לבעל דיניה, ואתא קמי דרבנן ושרו ליה.
Moed Katan 14b אמר רבא halacha exegesis festival leprosy
Rava derives that even a high priest observes the restrictions of leprosy during a festival.

אמר רבא, תא שמע: ״והצרוע״ — לרבות כהן גדול. והא כהן גדול, דכל השנה כרגל לכולי עלמא דמי, דתנן: כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל. שמע מינה נוהג צרעתו ברגל. שמע מינה.
Moed Katan 16a אמר רבא halacha exegesis court summons
Rava derives from Moses' actions that a court sends an agent and summons a person to judgment.

אמר רבא: מנלן דמשדרין שליחא דבי דינא ומזמנינן ליה לדינא — דכתיב: ״וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב״. ומנלן דמזמנינן לדינא — דכתיב: ״ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך״.
Moed Katan 16b אמר רבא aggada maxim torah study
Rava teaches that the Torah of one who studies privately proclaims his merit publicly.

״חכמות בחוץ תרונה״, כדרבא. דאמר רבא: כל העוסק בתורה מבפנים, תורתו מכרזת עליו מבחוץ.
Moed Katan 18a מתיב רבא halacha dialogue festival laundering
Rava challenges the permission to launder linen garments during the intermediate festival days.

שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: כלי פשתן — מותר לכבסן בחולו של מועד. מתיב רבא: מטפחות הידים, מטפחות
Moed Katan 19b רבא אמר halacha dispute mourning periods
Rava rules like Abba Shaul concerning the thirtieth day but not concerning the seventh day.

רבא אמר: הלכה כאבא שאול ביום שלשים, ואין הלכה כאבא שאול ביום שבעה. ונהרדעי אמרי: הלכה כאבא שאול בזו ובזו, דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
Moed Katan 20a רבא אמר halacha dispute mourning periods
Rava rules like the local tanna that three days are required.

אמר רב הונא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה: אמר ליה רבי יוחנן לרבי חייא בר אבא ולרב הונא: אפילו יום אחד, אפילו שעה אחת. רבא אמר: הלכה כתנא דידן דאמר שלשה.
Moed Katan 21a רבא אמר halacha ruling mourning practice
Rava rules that once a mourner has put an item down, he does not remove it again.

רבא אמר: כיון שהניח שוב אינו חולץ. והא רבא הוא דאמר: הלכה כתנא דידן דאמר שלשה!
Moed Katan 24a אמר רבא halacha ruling shabbat mourning
Rava rules that a mourner may walk inside his home wearing his cloak loosely.

אמר רבא: אבל מטייל באונקלי בתוך ביתו. אביי אשכחיה לרב יוסף דפריס ליה סודרא ארישיה ואזיל ואתי בביתיה. אמר ליה: לאו סבר לה מר אין אבילות בשבת? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: דברים שבצינעא — נוהג.
Moed Katan 28a אמר רבא aggada maxim fortune
Rava teaches that lifespan, children, and sustenance depend on fortune rather than merit.

אמר רבא: חיי, בני ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא. דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו, מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא,
Moed Katan 28a אמר רבא aggada story prayer
Rava recounts that heaven granted him Rav Huna's wisdom and Rav Hisda's wealth but not Rabbah bar Rav Huna's humility.

ואמר רבא: הני תלת מילי בעאי קמי שמיא, תרתי יהבו לי, חדא לא יהבו לי: חוכמתיה דרב הונא, ועותריה דרב חסדא, ויהבו לי. ענותנותיה דרבה בר רב הונא, לא יהבו לי.
Moed Katan 28b אמר רבא aggada maxim funeral laments
Rava transmits two funeral laments recited by the women of Shachantziv.

אמר רבא, נשי דשכנציב אמרן הכי: ״ויי לאזלא, ויי לחבילא״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטיכי״.
Moed Katan 28b אמר רבא aggada maxim funeral laments
Rava transmits the women of Shachantziv's laments for a prominent dead man whose provisions are complete.

ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״עטוף וכסו טורי, דבר רמי ובר רברבי הוא״. ואמר רבא: נשי דשכנציב אמרן: ״שייול אצטלא דמלתא לבר חורין, דשלימו זוודיה״.
Moed Katan 28b אמר רבא aggada maxim death
Rava transmits the women of Shachantziv's sayings about death, burial, and the suffering of illness.

ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״רהיט ונפיל אמעברא ויזופתא יזיף״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״אחנא תגרי אזבזגי מיבדקו״. ואמר רבא, נשי דשכנציב אמרן: ״מותא כי מותא ומרעין חיבוליא״.
Moed Katan 28b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue zedekiah's death
Rava asks how Zedekiah could be promised a peaceful death when his eyes were blinded.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: כתיב ביה בצדקיהו ״בשלום תמות״, וכתיב ״ואת עיני צדקיהו עור״! אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: שמת נבוכדנאצר בימיו.
Moed Katan 28b אמר רבא aggada dialogue josiah's death
Rava asks how Josiah could be promised peaceful burial when archers riddled him with arrows.

ואמר רבא לרבה בר מרי, כתיב ביה ביאשיהו: ״לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום״, וכתיב: ״ויורו היורים למלך יאשיהו״, ואמר רב יהודה אמר רב: שעשאוהו ככברה!

Chagigah (19)

Chagigah 3a דרש רבא aggada exegesis pilgrimage
Rava interprets the verse as praising Israel's feet during pilgrimage and as calling Israel Abraham's daughter because Abraham was the first convert.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב״ — כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולין לרגל. ״בת נדיב״ — בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב, שנאמר: ״נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם״. ״אלהי אברהם״, ולא אלהי יצחק ויעקב? אלא: ״אלהי אברהם״ — שהיה תחילה לגרים.
Chagigah 4a אמר רבא halacha exegesis pilgrimage exemption
Rava begins identifying whom the phrase 'unable to ascend on his feet' additionally excludes from pilgrimage.

והחיגר והסומא וחולה והזקן. תנו רבנן: ״רגלים״, פרט לבעלי קבין! דבר אחר: ״רגלים״, פרט לחיגר ולחולה ולסומא ולזקן ולשאינו יכול לעלות ברגליו. ושאינו יכול לעלות ברגליו לאתויי מאי? אמר רבא: לאתויי
Chagigah 5a רבא אמר halacha ruling shabbat food
Rava identifies the problematic act as sending uncut meat to one's wife on Friday evenings.

דבי רבי שילא אמרי, זה הנותן צדקה לאשה בסתר, דקא מייתי לה לידי חשדא. רבא אמר: זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות.
Chagigah 5a אמר רבא aggada maxim poverty
Rava cites the saying that a coin is unavailable for necessities but available for hanging expenses.

ושמואל אמר: זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו. אמר רבא, היינו דאמרי אינשי: זוזא לעללא לא שכיחא, לתליתא שכיח.
Chagigah 5b אמר רבא aggada exegesis divine concealment
Rava teaches in God's name that even when God hides His face, He still communicates through dreams.

״ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא״, אמר רבא, אמר הקדוש ברוך הוא: אף על פי שהסתרתי פני מהם — ״בחלום אדבר בו״. רב יוסף אמר: ידו נטויה עלינו, שנאמר: ״ובצל ידי כסיתיך״.
Chagigah 10a אמר רבא halacha exegesis vow annulment
Rava states that all the proposed scriptural sources for vow annulment can be challenged except Samuel's.

אמר רב יהודה אמר שמואל: אי הואי התם, אמרי להו: דידי עדיפא מדידכו — שנאמר: ״לא יחל דברו״ — הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלין לו. אמר רבא: לכולהו אית להו פירכא, לבר מדשמואל דלית ליה פירכא.
Chagigah 10a אמר רבא attribution uncertain: or Rav Nachman bar Yitzchak aggada maxim wisdom
Rava cites the proverb that one sharp pepper is better than a basketful of gourds.

אלא דשמואל לית ליה פירכא. אמר רבא, ואיתימא רב נחמן בר יצחק: היינו דאמרי אינשי: טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי.
Chagigah 10b אמר רבא halacha dialogue agency
Rava suggests that misuse of consecrated property may derive the rule that a person's agent is legally equivalent to him from terumah.

אמר רבא: ומאי קושיא? דלמא שאני מעילה דילפא ״חטא״ ״חטא״ מתרומה, מה התם שלוחו של אדם כמותו — אף כאן שלוחו של אדם כמותו?
Chagigah 10b אמר רבא halacha ruling consecrated property
Rava explains that when an owner remembers an item's consecrated status but his agent does not, the agent commits misuse despite apparently doing nothing culpable.

אלא אמר רבא: לא נצרכא אלא לכדתניא: נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח — שליח מעל. שליח עניא מאי קא עביד? היינו כהררין התלויין בשערה.
Chagigah 11b אמר רבא halacha exegesis forbidden relations
Rava transmits Rabbi Yitzchak bar Avdimi's derivation through the matching word "henah."

דאמר רבא, אמר לי רבי יצחק בר אבדימי: אתיא ״הנה״ ״הנה״.
Chagigah 13b אמר רבא aggada exegesis prophetic visions
Rava teaches that Isaiah saw everything Ezekiel saw, comparing Ezekiel to a villager seeing the king and Isaiah to a city resident seeing the king.

אמר רבא: כל שראה יחזקאל, ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה — לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה — לבן כרך שראה את המלך. אמר ריש לקיש: מאי דכתיב: ״אשירה לה' כי גאה גאה״ — שירה למי שמתגאה על הגאים. דאמר מר: מלך שבחיות — ארי, מלך שבבהמות — שור, מלך שבעופות — נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על …
אמר רבא: כל שראה יחזקאל, ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה — לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה — לבן כרך שראה את המלך. אמר ריש לקיש: מאי דכתיב: ״אשירה לה' כי גאה גאה״ — שירה למי שמתגאה על הגאים. דאמר מר: מלך שבחיות — ארי, מלך שבבהמות — שור, מלך שבעופות — נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו.
Chagigah 14a אמר רבא aggada exegesis jerusalem destruction
Rava teaches from a verse that Jerusalem was not destroyed until trustworthy people disappeared from it.

איני?! והאמר רבא: לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה בעלי אמנה, שנאמר: ״שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה״! לא קשיא:
Chagigah 15b דרש רבא aggada exegesis erring scholars
Rava interprets the walnut as teaching that even when a Torah scholar sins, the scholar's Torah is not despised.

כי אתא רב דימי, אמר, אמרי במערבא: רבי מאיר אכל תחלא, ושדא שיחלא לברא. דרש רבא: מאי דכתיב: ״אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל וגו'״, למה נמשלו תלמידי חכמים לאגוז — לומר לך: מה אגוז זה, אף על פי שמלוכלך בטיט ובצואה — אין מה שבתוכו נמאס; אף תלמיד חכם, אף על פי שסרח — אין תורתו נמאסת.
Chagigah 16b רבא אמר aggada dispute menahem's departure
Rava says that Menahem departed to enter the king's service.

יצא מנחם ונכנס שמאי כו'. להיכן יצא? אביי אמר: יצא לתרבות רעה. רבא אמר: יצא לעבודת המלך. תניא נמי הכי: יצא מנחם לעבודת המלך, ויצאו עמו שמונים זוגות תלמידים לבושין סיריקון.
Chagigah 17b אמר רבא halacha dialogue omer counting
Rava argues that Shavuot involves counting both days and weeks and is consequently called the Festival of Weeks.

אמר רבא: ותסברא?! אטו עצרת, יומי מנינן שבועי לא מנינן? והאמר אביי: מצוה למימני יומי, דכתיב: ״תספרו חמשים יום״, ומצוה למימני שבועי, דכתיב: ״שבעה שבועות תספר לך״. ועוד: ״חג שבועות״, כתיב.
Chagigah 21b רבא אמר halacha ruling ritual immersion
Rava explains that the first case is a decree against immersing small implements inside a vessel whose opening is narrower than the prescribed minimum.

רבא אמר: מדסיפא הוי משום חציצה, רישא לאו משום חציצה. ורישא, היינו טעמא: גזירה שלא יטביל מחטין וצינורות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד. כדתנן: עירוב מקוואות, כשפופרת הנוד, כעוביה
Chagigah 22a אמר רבא halacha ruling ritual immersion
Rava rules that utensils immersed while filling a basket or wicker container are pure.

ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: סל וגרגותני שמילאן כלים והטבילן — טהורין.
Chagigah 22b רבא אמר halacha dispute ritual immersion
Rava distinguishes between never immersing one vessel inside another and doing so only when the outer vessel has the required opening.

אמר אביי, לא קשיא: הא בגופו, הא בכליו. רבא אמר: אידי ואידי בכליו, ולא קשיא: הא דאמר ״מעולם לא הטבלתי כלי בתוך כלי״, והא דאמר ״הטבלתי, אבל לא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד״.
Chagigah 26a אמר רבא halacha dispute ritual purity
Rava says that Rabbi Yochanan concedes that the liquids themselves are impure.

אמר ריש לקיש: לא שנו אלא ריקנין, אבל מלאין — לא. ורבי יוחנן אמר: אפילו מלאים, ואפילו אפיקרסותו לתוכו. ואמר רבא: ומודה רבי יוחנן במשקין עצמן, שהן טמאין. ואל תתמה, שהרי לגין מלא משקין — לגין טמאין טומאת שבעה, ומשקין טהורין.

Yevamot (187)

Yevamot 3a אמר רבא halacha exegesis forbidden relations
Rava transmits Rav Yitzchak bar Avdimi's derivation through the matching word "henah."

דאמר רבא: אמר לי רב יצחק בר אבדימי: אתיא ״הנה״ ״הנה״,
Yevamot 6b אמר רבא halacha exegesis shabbat law
Rava explains that the tanna is troubled by the purpose of the scriptural word "dwellings."

ואמר רבא: תנא ״מושבות״ קא קשיא ליה: ״מושבות״ מה תלמוד לומר?
Yevamot 8a רבא אמר halacha ruling levirate marriage
Rava rules that no verse is needed to exclude a forbidden relative, while the verse is needed to prohibit her co-wife.

רבא אמר: ערוה לא צריכא קרא, דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת. כי איצטריך קרא למיסר צרה.
Yevamot 8a משמיה דרבא halacha dialogue levirate marriage
Rava is reported as saying that no verse is needed for the co-wife either, but the supplied passage breaks off before stating what the verse does teach.

אמר ליה רב אחא בר ביבי מר לרבינא: הכי קאמרינן משמיה דרבא: צרה נמי לא איצטריך קרא. כי איצטריך קרא
Yevamot 8b משמיה דרבא halacha exegesis levirate marriage
Rava derives that in a levirate context both a forbidden woman and her co-wife are prohibited, whereas outside it only the woman herself is prohibited.

אלא אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרבא: תרי קראי כתיבי. כתיב: ״אשה אל אחותה לא תקח לצרור״, וכתיב: ״לגלות ערותה״, דחדא משמע. הא כיצד? במקום מצוה — שתיהן אסורות, שלא במקום מצוה — היא אסורה וצרתה מותרת.
Yevamot 10a משמיה דרבא halacha ruling forbidden relations
Rava explains that Rabbi accepts the stated principles and that the case of one's father's raped wife can occur in one category but not two.

אלא לרבי הני כללי לית ליה. רב אדא קרחינא קמיה דרב כהנא אמר משמיה דרבא: לעולם אית ליה לרבי הני כללי, והכי קאמר ליה: אמו אנוסת אביו — בחדא משכחת לה, בתרתי לא קמשכחת לה.
Yevamot 12a אמר רבא both other unclear
Rava is introduced as speaking, but no dictum of his is preserved in the supplied fragment.

דיקא נמי, דקתני ״שנמצאו״, ולא קתני ״שהיו״, שמע מינה. אמר רבא,
Yevamot 13a רבא אמר halacha ruling mishnah interpretation
Rava explains that one tanna states progressively more obvious cases.

רבא אמר: לעולם חד תנא הוא, וזו ואין צריך לומר זו קתני.
Yevamot 13b רבא אמר halacha ruling overlapping prohibitions
Rava explains that Beit Shammai's reason is that one prohibition does not take effect upon another.

רבא אמר: טעמייהו דבית שמאי דאין איסור חל על איסור.
Yevamot 14a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue communal divisions
Rava rules that the ban on forming factions applies when one court splits in its rulings, but not when two separate courts operate in one city.

אמר ליה רבא: והא בית שמאי ובית הלל כשתי בתי דינים בעיר אחת דמי! אלא אמר רבא: כי אמרינן ״לא תתגודדו״ — כגון בית דין בעיר אחת, פלג מורין כדברי בית שמאי, ופלג מורין כדברי בית הלל. אבל שתי בתי דינין בעיר אחת — לית לן בה.
Yevamot 17a אמר רבא both exegesis lineage
Rava teaches from a verse that the lineage defect associated with Harpanya is deeper than the grave because it has no remedy.

מאי הרפניא? אמר רבי זירא: הר שהכל פונין בו. במתניתא תנא: כל שאין מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם. אמר רבא: והיא עמוקה משאול, שנאמר: ״מיד שאול אפדם ממות אגאלם״, ואילו פסול דידהו לית להו תקנתא.
Yevamot 19a אמר רבא halacha ruling levirate bonds
Rava identifies the second woman in each of the two pairs.

אמר רבא: שניה שבזוג זה, והשניה שבזוג זה.
Yevamot 20a אמר ליה רבא dialogue both dialogue sexual restraint
Rava rejects Abaye's explanation and teaches that holiness means sanctifying oneself even regarding what is permitted.

איסור קדושה — שניות מדברי סופרים, ואמאי קרי ליה איסור קדושה? אמר אביי: כל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש. אמר ליה רבא: וכל שאינו מקיים דברי חכמים, קדוש הוא דלא מיקרי, רשע נמי לא מיקרי! אלא אמר רבא: קדש עצמך במותר לך.
Yevamot 20b מתיב רבא halacha dialogue levirate marriage
Rava challenges the claim that women under negative prohibitions require levirate release only by asking why intercourse would then release the co-wife.

מתיב רבא: איסור מצוה ואיסור קדושה, בא עליה או חלץ לה — נפטרה צרתה. ואי סלקא דעתך חייבי לאוין מדאורייתא לחליצה רמיא, לייבום לא רמיא, כי בא עליה — אמאי נפטרה צרתה?
Yevamot 20b מתיב רבא halacha dialogue levirate marriage
Rava challenges the argument with a teaching that certain sexually impaired or elderly men may perform either levirate marriage or halitzah and acquire the widow through intercourse.

מתיב רבא: פצוע דכא, וכרות שפכה, סריס אדם, והזקן — או חולצין או מייבמין. כיצד? מתו, ולהם אחים ולהם נשים, ועמדו אחין ועשו מאמר בנשותיהן, ונתנו גט, וחלצו — מה שעשו עשו. ואם בעלו — קנו.
Yevamot 20b אמר רבא halacha exegesis priestly marriage
Rava says that even a widow only betrothed to a high priest is subject to both a positive and a negative commandment.

אלא אמר רבא: אלמנה מן האירוסין נמי, עשה ולא תעשה הוא — דכתיב: ״קדושים יהיו לאלהיהם״.
Yevamot 20b אמר רבא halacha ruling priestly marriage
Rava explains that a betrothed widow is prohibited as a preventive decree lest one permit a fully married widow.

אי הכי, כל התורה כולה נמי עשה ולא תעשה הוא, דכתיב: ״והתקדשתם״! אלא אמר רבא: גזירה אלמנה מן האירוסין אטו אלמנה מן הנשואין.
Yevamot 20b אמר רבא halacha ruling levirate marriage
Rava explains that the first act of intercourse is prohibited as a decree against a second act.

אלא אמר רבא: גזרה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה.
Yevamot 20b אמר רבא attribution uncertain: or Rav Ashi halacha ruling commandment conflict
Rava retracts his prior statement and rules that halitzah permits fulfillment of both the positive and negative commandments without overriding either.

הדר אמר רבא, ואיתימא רב אשי: לאו מילתא היא דאמרי, דאמר ריש לקיש: כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה, אם אתה יכול לקיים שניהם — מוטב, ואם לאו, יבא עשה וידחה את לא תעשה. הכא נמי אפשר בחליצה, דמקיים עשה ולא תעשה.
Yevamot 21a אמר רבא halacha exegesis secondary relations
Rava finds a scriptural allusion to secondary forbidden relations by reading "these" as severe offenses that imply the existence of lighter ones.

אמר רבא: רמז לשניות מן התורה מנין — שנאמר: ״כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ״, ״האל״ — קשות, מכלל דאיכא רכות, ומאי נינהו — שניות.
Yevamot 21b אמר רבא halacha dialogue rabbinic decrees
Rava argues that secondary relations already include decrees protecting other decrees, as with paternal grandmother being prohibited because of maternal grandmother.

אמר רב ספרא: היא גופה גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה?! אמר רבא: אטו כולהו לאו גזירה לגזירה נינהו? אמו — ערוה, אם אמו — שניה, וגזרו על אם אביו משום אם אמו. וטעמא מאי — כולהו ״דבי אימא רבתי״ קרו ליה.
Yevamot 21b אמר רבא halacha dialogue secondary relations
Rava challenges a proposed general rule by listing close relatives who are forbidden while their corresponding relatives by marriage are permitted.

ואמר רבא: וכללא הוא? חמותו ערוה, אשת חמיו מותרת. בת חמותו ערוה, אשת בן חמותו מותרת. בת חמיו ערוה, אשת בן חמיו מותרת. חורגתו ערוה, אשת חורגו מותרת. בת חורגתו ערוה, אשת בן חורגו מותרת!
Yevamot 22a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue convert relations
Rava asks Rav Nachman whether the western sages decreed secondary forbidden relations among converts.

אמר ליה רבא לרב נחמן: חזי מר האי מרבנן דאתא ממערבא ואמר, בעו במערבא: גזרו שניות בגרים, או לא גזרו שניות בגרים?
Yevamot 23a אמר רבא halacha exegesis sibling relations
Rava derives that a sister remains prohibited whether her father's union is one he may maintain or one he is told to dissolve.

ואימא: פרט לחייבי כריתות! אמר רבא, אמר קרא: ״ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ״, בין שאומרים לו לאביך קיים, בין שאומרים לו לאביך הוצא, ואמר רחמנא: ״אחותך היא״.
Yevamot 24a אמר רבא halacha exegesis biblical interpretation
Rava says that although Scripture normally retains its plain meaning, here a verbal analogy entirely displaces it.

אמר רבא: אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו — הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי.
Yevamot 24b אמר רבא halacha ruling court evidence
Rava infers from the Mishnah's plural wording that removal was by a court, which acts only on witness testimony.

אמר רבא: מתניתין קשיתיה. מאי איריא דתני ״הוציאוה״? ליתני ״הוציאה״! אלא: כל ״הוציאוה״ — בבית דין, ובית דין בעדים הוא דמפקי.
Yevamot 25b אמר רבא halacha maxim self-incrimination
Rava states that a person is considered his own relative and cannot establish himself as wicked.

אמר לך רב מנשה: אנא דאמרי אפילו לרבנן — וטעמא דרבנן הכא כדרבא, דאמר רבא: אדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם משים עצמו רשע.
Yevamot 29b משמיה דרבא halacha ruling vows
Rava teaches that every married woman vows subject to her husband's consent.

וכדרב פנחס משמיה דרבא, דאמר רב פנחס משמיה דרבא: כל הנודרת — על דעת בעלה היא נודרת.
Yevamot 31b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal analogy
Rava challenges an analogy by asking why the teaching uses the restrictive word "this."

אמר ליה רבא: אי ״יגיד עליו ריעו״, מאי ״זהו״ דקתני?
Yevamot 31b אמר רבא halacha ruling marriage documents
Rava explains that divorce includes every feature of betrothal and more, while the restrictive wording in betrothal excludes dating the document.

אלא אמר רבא: כל שיש בקידושין יש בגירושין, ויש בגירושין מה שאין בקידושין, ו״זהו״ דגירושין לאו דוקא. אלא, משום דתנא ״זהו״ בקידושין, תנא נמי ״זהו״ בגירושין. ו״זהו״ דקידושין למעוטי מאי? למעוטי זמן, דליכא בקידושין.
Yevamot 32a אמר רבא halacha ruling levirate betrothal
Rava rules that a bill of divorce canceling levirate betrothal permits the co-wife but leaves the recipient prohibited lest she be confused with a woman divorced from the levirate bond.

אמר רבא: נתן גט למאמרו — הותרה צרתה. אבל היא אסורה, דמחלפה בבעלת גט.
Yevamot 32a אמר רבא halacha ruling levirate betrothal
Rava alternatively rules that a bill of divorce canceling levirate betrothal permits even the recipient because it removes what the betrothal created.

איכא דאמרי, אמר רבא: נתן גט למאמרו — הותרה אפילו היא. מאי טעמא? מאי דעבד בה — שקליה.
Yevamot 32b אמר רבא halacha ruling multiple prohibitions
Rava regards the offender as having committed two transgressions but holds him liable for only one.

אלא אמר רבא: מעלה אני עליו כאילו עשה שתים, ואינו חייב אלא אחת. וכן כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: מעלה אני עליו כאילו עשה שתים, ואינו חייב אלא אחת. מאי נפקא מינה? לקברו בין רשעים גמורים.
Yevamot 34a אמר ליה רבא dialogue both dialogue unclear
Rava addresses Rav Nachman, but the supplied fragment preserves none of his words.

אמר ליה רבא לרב נחמן:
Yevamot 34b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue fertility
Rava tells Rav Chisda's daughter that the sages are gossiping about her, and she replies that she had intended to marry him.

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: כל ששהתה אחר בעלה עשר שנים ונשאת — שוב אינה יולדת. אמר רב נחמן: לא שנו אלא שאין דעתה להנשא, אבל דעתה להנשא — מתעברת. אמר ליה רבא לבת רב חסדא: קא מרנני רבנן אבתריך! אמרה ליה: אנא דעתאי עלך הואי.
Yevamot 35a אמר רבא halacha ruling terumah eligibility
Rava explains that priestly women married to Israelites become disqualified from eating terumah in their fathers' homes.

אמר רבא, הכי קאמר: אם היו כהנות נשואות לישראל — נפסלו מן התרומה דבי נשייהו.
Yevamot 35b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue pregnant yevama
Rava argues that intercourse and halitza with a pregnant yevama must have corresponding legal validity.

אמר ליה רבא, מה נפשך: אי ביאת מעוברת שמה ביאה — חליצת מעוברת שמה חליצה. ואי ביאת מעוברת לא שמה ביאה — חליצת מעוברת נמי לא שמה חליצה. דהא קיימא לן,
Yevamot 36a אמר רבא halacha ruling pregnant yevama
Rava rules that a pregnant yevama's co-wife may not marry, her intercourse and halitza are ineffective, and the child exempts only after birth.

אלא אמר רבא, הכי קאמר: הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת — הרי זו לא תנשא צרתה, שמא יהא ולד בן קיימא. וביאת מעוברת לא שמה ביאה, וחליצת מעוברת לא שמה חליצה. והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם.
Yevamot 36a אמר רבא halacha ruling legal precedent
Rava rules that the law follows Reish Lakish in three cases, including the stated inheritance case.

אמר רבא: הלכתא כוותיה דריש לקיש בהני תלת: חדא — הא דאמרן. אידך, דתנן: המחלק נכסיו על פיו, ריבה לאחד ומיעט לאחד, והשוה להם את הבכור — דבריו קיימין.
Yevamot 36b אמר רבא halacha ruling shared opinion
Rava states that Rabbi Meir and Rabbi Eliezer express the same legal position.

אמר רבא: רבי מאיר ורבי אליעזר אמרו דבר אחד: רבי אליעזר הא דאמרן.
Yevamot 36b אמר רבא halacha ruling divorce
Rava rules that according to the Sages the man must send her away with a bill of divorce.

אמר רבא, ולדברי חכמים: יוציאה בגט. אמר מר זוטרא: דיקא נמי, דקתני: ״יוציא״, ולא קתני: ״יפריש״. שמע מינה.
Yevamot 36b משמיה דרבא halacha ruling halitza
Rava rules that an Israelite's wife performs halitza, whereas a priest's wife does not.

רבינא משמיה דרבא אמר: אם אשת ישראל היא — חולצת, ואם אשת כהן היא — אינה חולצת.
Yevamot 36b משמיה דרבא halacha ruling halitza
Rava rules that both the Israelite's wife and the priest's wife perform halitza.

רב משרשיא משמיה דרבא אמר: אחת זו ואחת זו — חולצת.
Yevamot 37a אמר רבא halacha dialogue prohibited fat
Rava retracts his previous ruling and rebukes those who acted on it, wishing that they permit forbidden fat as well.

באורתא אמר רבא הכי, ובצפרא הדר ביה. אמר ליה: שריתוה? יהא רעוא דתש(ת)רו אף תרבא.
Yevamot 37a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue gestation
Rava asks Rav Nahman why the case does not follow the majority of women, who give birth after nine months.

ספק בן תשע וכו'. אמר ליה רבא לרב נחמן: לימא הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים לתשעה ילדן!
Yevamot 37a רבא אמר halacha dispute uncertain mamzer
Rava explains that the first son is fit to be High Priest and the second is certainly a mamzer due to doubt, while Rabbi Eliezer ben Yaakov deems him only a doubtful mamzer.

רבא אמר, הכי קאמר: ראשון ראוי להיות כהן גדול, ושני ממזר ודאי מספק ומותר בממזרת. ורבי אליעזר בן יעקב אומר: אין ודאי ממזר מספק. אלא ספק ממזר, ואסור בממזרת.
Yevamot 37b רבא אמר halacha other text interpretation
Rava explains the statement as asking, "What is this woman's status?"

ורבא אמר לך, הכי קאמר: ״זו מה היא״.
Yevamot 37b אמר רבא halacha ruling marriage purity
Rava rules that a woman who agrees to a marriage proposal must observe seven clean days.

והאמר רבא: תבעוה לינשא ונתפייסה — צריכה לישב שבעה נקיים?
Yevamot 37b אמר רבא halacha ruling claims
Rava states that when four claimants derive their claims from four people or from one person, all agree that they may defer the claimant.

אי הכי, מאי טעמא דאדמון? ואמר רבא: בארבעה דאתו מכח ארבעה, וארבעה דאתו מכח חד — כולי עלמא לא פליגי דמצו מדחי ליה.
Yevamot 39a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue marital property
Rava says that if the property came to her while married, all agree that the husband's control is stronger than hers.

אמר ליה רבא: אי דנפלי לה כשהיא תחתיו דבעל — דכולי עלמא לא פליגי דידו עדיפא מידה.
Yevamot 39b רבא אמר halacha exegesis levirate marriage
Rava interprets the verse to make levirate marriage a commandment after the yevama had initially been optional to marry.

רבא אמר: אפילו תימא רבנן, והכי קאמר: ״יבמה יבא עליה״, מצוה. שבתחלה היתה בכלל היתר. רצה כונסה, רצה אינו כונסה.
Yevamot 41a אמר רבא halacha ruling yevama status
Rava explains Rav's position that a yevama who was permitted, forbidden, and then permitted again returns to her original permission.

אמר רבא: מאי טעמא דרב — משום דהואי יבמה שהותרה ונאסרה, וחזרה והותרה, תחזור להיתירה הראשון.
Yevamot 42a אמר רבא halacha ruling prohibited unions
Rava argues a fortiori that if a prohibition punishable by excision was permitted, a lesser negative prohibition certainly is permitted.

אמר רבא, קל וחומר: איסור כרת התרת, איסור לאו — לא כל שכן.
Yevamot 42a מתיב רבא halacha dialogue waiting period
Rava challenges the rule that converts must wait three months because no distinction of a child's paternity is needed there.

מתיב רבא: לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין שלשה חדשים, הכא מאי להבחין איכא?
Yevamot 42a רבא אמר halacha ruling lineage confusion
Rava explains that the waiting period prevents a man from marrying his paternal sister or performing levirate marriage with his maternal brother's wife.

רבא אמר: גזירה שמא ישא את אחותו מאביו, וייבם אשת אחיו מאמו.
Yevamot 43a אמר רבא halacha ruling betrothal
Rava argues a fortiori that betrothal should be permitted in the earlier period as well.

אמר רבא: וקודם דקודם נמי קל וחומר: ומה במקום שאסור לישא וליתן — מותר ליארס, מקום שמותר לישא וליתן — אינו דין שמותר ליארס?!
Yevamot 43b אמר רבא halacha ruling remarriage waiting
Rava reformulates Rabbi Yosei's ruling that divorced betrothed women may marry except during thirty days of mourning, while married women must wait three months before betrothal.

אמר רבא: תריץ ואימא הכי, רבי יוסי אומר: כל ארוסות גרושות ינשאו, חוץ מן האלמנה, מפני האיבול. וכמה איבול שלה — שלשים יום. ונשואות לא יתארסו עד שיהא להן שלשה חדשים.
Yevamot 46a אמר רבא halacha ruling liens
Rava rules that consecration, leaven on Passover, and manumission release property or persons from a lien.

כדרבא, דאמר רבא: הקדש, חמץ ושחרור — מפקיעין מידי שעבוד.
Yevamot 46a אמר רבא halacha ruling declarations
Rava distinguishes an earlier declaration, effective whether implicit or explicit, from a later one, effective only when explicit.

אמר רבא: לפניה, בין בסתם בין במפורש. לאחריה, במפורש — אין, בסתם — לא.
Yevamot 48a אמר רבא halacha exegesis forced circumcision
Rava derives from the verse that one may circumcise a slave against his will but not a man's son against his will.

אמר רבא: מאי טעמא דרבי שמעון בן אלעזר — דכתיב: ״כל עבד איש מקנת כסף״. ״עבד איש״, ולא עבד אשה? אלא ״עבד איש״ — אתה מל בעל כרחו, ואי אתה מל בן איש בעל כרחו.
Yevamot 49b אמר רבא aggada story prophetic contradictions
Rava recounts that Isaiah was judged and killed after his statements were challenged as contradicting teachings of Moses.

אמר רבא: מידן דייניה וקטליה. אמר ליה, משה רבך אמר: ״כי לא יראני האדם וחי״, ואת אמרת: ״ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא״. משה רבך אמר: ״מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו״, ואת אמרת: ״דרשו ה' בהמצאו״. משה רבך אמר: ״את מספר ימיך אמלא״, ואת אמרת: ״והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה״!
Yevamot 50b אמר רבא both other unclear
Rava's statement is not preserved in the supplied fragment.

אמר רבא:
Yevamot 52b אמר רבא halacha ruling levirate betrothal
Rava rules that giving a bill of divorce for a levirate betrothal permits the co-wife.

ותפשוט ליה מדרבא, דאמר רבא: נתן גט למאמרו — הותרה צרתה! לרבא פשיטא ליה, לרב חנניה מיבעיא ליה, מאי — תיקו.
Yevamot 52b רבא אמר halacha dispute levirate betrothal
Rava states that all agree a declaration of levirate betrothal is effective, and locates the dispute in a declaration of betrothal through the levirate bond.

רבא אמר: אי דאמר לה ״במאמר יבמין״, כולי עלמא לא פליגי דמהניא. והכא במאי עסקינן — כגון דאמר לה ״התקדשי לי בזיקת יבמין״. רבי סבר:
Yevamot 53b אמר רבא halacha ruling sexual coercion
Rava rules that coercion cannot excuse prohibited intercourse because erection requires intent.

אנוס דמתניתין היכי דמי? אילימא כשאנסוהו גוים ובא עליה, והאמר רבא: אין אונס לערוה! לפי שאין קישוי אלא לדעת.
Yevamot 54a אמר רבא halacha ruling levirate intercourse
Rava rules that unintended intercourse with a yevama acquires her only when the man intended some form of intercourse.

אמר רבא: נתכוון להטיח בכותל והטיח ביבמתו — לא קנה. להטיח בבהמה והטיח ביבמה — קנה, דהא קמכוין לשם ביאה בעולם.
Yevamot 54b אמר רבא halacha exegesis paternal uncle
Rava uses the shared word "uncle" to derive that the prohibited uncle is paternal rather than maternal.

אמר רבא: אתיא ״דודו״ ״דודו״. כתיב הכא: ״ערות דדו גלה״, וכתיב התם: ״או דדו או בן דדו יגאלנו״, מה להלן — מן האב ולא מן האם, אף כאן — מן האב ולא מן האם.
Yevamot 55b אמר רבא halacha exegesis sexual offenses
Rava asks why Scripture specifies an emission of semen for a designated maidservant, a married woman, and a sota.

אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא ״שכבת זרע״ בשפחה חרופה, ״שכבת זרע״ באשת איש, ״שכבת זרע״ בסוטה?
Yevamot 55b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sota warning
Rava challenges excluding non-vaginal intercourse from a sota warning because Scripture refers to a woman's modes of intercourse.

דסוטה למה לי? לכדתניא: ״שכבת זרע״, פרט לדבר אחר. מאי ״דבר אחר״? אמר רב ששת: פרט לשקינא לה שלא כדרכה. אמר ליה רבא: ״משכבי אשה״ כתיב!
Yevamot 55b אמר רבא halacha dialogue sota warning
Rava interprets the exclusion as applying when a husband warns his wife against sexual contact through the limbs.

אלא אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים. אמר ליה אביי: פריצותא אסר רחמנא?
Yevamot 56b אמר רבא halacha ruling priest marriage
Rava rules that a priest whose wife was raped is liable for remaining with her under the prohibition of a zona, in addition to impurity.

אמר רבא: אשת כהן שנאנסה, בעלה — לוקה עליה משום זונה. משום זונה אין, משום טומאה לא? אימא אף משום זונה.
Yevamot 56b אמר רבא halacha exegesis priest wife
Rava derives that rape permits an Israelite's wife to her husband but leaves a priest's wife under the general prohibition.

אמר רבא: הכל היו בכלל ״אחרי אשר הטמאה״, כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל ״והיא לא נתפשה״ — אסורה, הא נתפשה — מותרת, מכלל דאשת כהן כדקיימא — קיימא.
Yevamot 57a רבא אמר halacha ruling terumah
Rava explains that she may eat terumah because she enables his Canaanite slaves and maidservants to eat it.

רבא אמר: הואיל ומאכילה בעבדיו ושפחותיו הכנענים.
Yevamot 57b אמר רבא halacha ruling minor marriage
Rava cites the teaching that a girl aged three years and one day can be acquired through intercourse and incurs the stated marital and impurity laws.

אמר רבא, אף אנן נמי תנינא: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, ואם בא עליה יבם — קנאה, וחייבין עליה משום אשת איש, ומטמאה את בועלה לטמא משכב תחתון כעליון.
Yevamot 58a אמר רבא halacha exegesis sota eligibility
Rava cites a verse-based teaching that the husband's intercourse must precede the paramour's intercourse.

אמר רבא: ותסברא דהא מתרצתא היא? והא כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא, אתא ואייתי מתניתא בידיה: ״מבלעדי אישך״, מי שקדמה שכיבת בעל לבועל, ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל.
Yevamot 59a מתיב רבא halacha dialogue priestly marriage
Rava challenges Rav's disqualification of a woman after non-vaginal intercourse from a teaching that excludes women already unfit for the priest.

אמר רב יהודה אמר רב: נבעלה שלא כדרכה — פסולה לכהונה. מתיב רבא: ״ולו תהיה לאשה״ — באשה הראויה לו, פרט לאלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט.
Yevamot 59b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue bestiality
Rava of Parzakia asks Rav Ashi for the source of the Sages' rule that intercourse with an animal does not create harlot status.

אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי: מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות לבהמה? דכתיב: ״לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב״.
Yevamot 61b אמר רבא halacha dialogue minor betrothal
Rava objects that paternal betrothal acquires the girl immediately, while her self-betrothal would follow Rabbi Eliezer rather than the Sages.

אמר רבא: מכלי לב, אי דקדשה אבוה — מההיא שעתא הוא דקני לה. ואי דקדשה נפשה — הא רבי אליעזר היא ולא רבנן?
Yevamot 61b אמר רבא halacha ruling priest marriage
Rava explains that an ordinary priest is restricted because a minor might be seduced, which counts as coercion and remains permitted to an Israelite husband.

אלא אמר רבא: לעולם בכהן הדיוט — וחיישינן שמא תתפתה עליו. אי הכי ישראל נמי! פתויי קטנה אונס הוא, ואונס בישראל מישרא שרי.
Yevamot 62a אמר רבא halacha exegesis procreation
Rava explains that according to Rabbi Natan and Beit Hillel, either a son or a daughter fulfills procreation because the person has helped populate the world.

תניא אידך, רבי נתן אומר: בית שמאי אומרים: זכר ונקבה, ובית הלל אומרים: או זכר או נקבה. אמר רבא: מאי טעמא דרבי נתן אליבא דבית הלל, שנאמר: ״לא תהו בראה לשבת יצרה״, והא עבד לה שבת.
Yevamot 62b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue procreation
Rava tells Abaye that any grandchild fulfills the need to populate the world.

בני בנים הרי הם כבנים. סבר אביי למימר, ברא לברא וברתא לברתא, וכל שכן ברא לברתא. אבל ברתא לברא — לא. אמר ליה רבא: ״לשבת יצרה״ בעיא, והא איכא.
Yevamot 62b אמר רבא halacha ruling marital relations
Rava sets the interval at one conjugal period for optional activity but says a mitzvah can cause preoccupation.

וכמה? אמר רבא: עונה. והני מילי לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה — מיטרידי.
Yevamot 63a אמר רבא aggada maxim commerce
Rava teaches that invested money provides daily meat and wine, while money invested in land yields meager fare, sleeplessness, and quarrels.

רב על לביני שיבלי, חזנהו דקא נייפן, אמר להו: אי נייפת — איתנופי. הפוכי בעיסקא טב מינך. אמר רבא: מאה זוזי בעיסקא — כל יומא בשרא וחמרא, מאה זוזי בארעא — מילחא וחפורה. ולא עוד אלא מגניא ליה אארעא, ומרמיא ליה תיגרי.
Yevamot 63b רבא אמר aggada dispute bad wife
Rava defines a bad wife as one who sets the table for her husband and then turns her back on him.

היכי דמי אשה רעה? אמר אביי: מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא. רבא אמר: מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא.
Yevamot 63b אמר רבא both exegesis bad wife
Rava teaches from verses that one should divorce a bad wife, take another wife when her ketubah is too large, and regard her as hard as a stormy day.

אמר רבא: אשה רעה מצוה לגרשה, דכתיב: ״גרש לץ ויצא מדון וישבות דין וקלון״, ואמר רבא: אשה רעה וכתובתה מרובה — צרתה בצדה. דאמרי אינשי: בחברתה, ולא בסילתא. ואמר רבא: קשה אשה רעה כיום סגריר, שנאמר: ״דלף טורד ביום סגריר ואשת מדינים נשתוה״.
Yevamot 63b אמר רבא aggada exegesis good wife
Rava uses verses to contrast the great goodness of a good wife with the great evil of a bad wife.

ואמר רבא: בא וראה כמה טובה אשה טובה, וכמה רעה אשה רעה. כמה טובה אשה טובה, דכתיב: ״מצא אשה מצא טוב״, אי בגוה משתעי קרא — כמה טובה אשה טובה, שהכתוב משבחה. אי בתורה משתעי קרא — כמה טובה אשה טובה, שהתורה נמשלה בה. כמה רעה אשה רעה, דכתיב: ״ומוצא אני מר ממות את האשה״. אי בגוה משתעי קרא — כמה רעה אשה רעה, …
ואמר רבא: בא וראה כמה טובה אשה טובה, וכמה רעה אשה רעה. כמה טובה אשה טובה, דכתיב: ״מצא אשה מצא טוב״, אי בגוה משתעי קרא — כמה טובה אשה טובה, שהכתוב משבחה. אי בתורה משתעי קרא — כמה טובה אשה טובה, שהתורה נמשלה בה. כמה רעה אשה רעה, דכתיב: ״ומוצא אני מר ממות את האשה״. אי בגוה משתעי קרא — כמה רעה אשה רעה, שהכתוב מגנה. אי בגיהנם משתעי קרא — כמה רעה אשה רעה, שגיהנם נמשלה בה.
Yevamot 63b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue death and sin
Rava asks how a verse portraying the wicked as unburied can accord with a verse saying that death is preferable to life.

אמר ליה רבא לרבה בר מארי, כתיב: ״לא יאספו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו״, וכתיב: ״ונבחר מות מחיים״. אמר ליה: נבחר מות לרשעים, שלא יחיו בעולם הזה ויחטאו, ויפלו בגיהנם.
Yevamot 64a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue isaac's infertility
Rava proposes deriving the period of infertility from Isaac, who was forty at marriage and sixty when his children were born.

אמר ליה רבא לרב נחמן: ולילף מיצחק, דכתיב: ״ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו'״, וכתיב: ״ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם״! אמר ליה: יצחק עקור היה.
Yevamot 64b אמר רבא halacha ruling hereditary illness
Rava rules that one should not marry into a family established by three occurrences to suffer epilepsy or leprosy.

אמר רבא: השתא דאמרת אחיות מחזקות, לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים. והוא דאתחזק תלתא זימני.
Yevamot 64b אמר רבא halacha other legal authority
Rava questions whether anyone would act against his own distinction between Avin's reliable rulings and Rabbi Yitzchak's retractable rulings, especially outside circumcision law.

אמר רבא: ומי איכא דעביד עובדא בנפשיה כי האי, והא איהו דאמר: אבין — דסמכא, יצחק סומקא — לאו בר סמכא. אבין — ישנו בחזרה, יצחק סומקא — אינו בחזרה. ועוד: אימר דפליגי לענין מילה, בנישואין מי פליגי?
Yevamot 65a רבא אמר halacha dispute multiple wives
Rava rules that a man may marry multiple wives in addition to his first wife if he can support them.

אמר איהו: איזיל אינסיב איתתא ואיבדוק נפשאי. אמר רבי אמי: אף בזו יוציא ויתן כתובה. שאני אומר: כל הנושא אשה על אשתו — יוציא ויתן כתובה. רבא אמר: נושא אדם כמה נשים על אשתו, והוא דאית ליה למיזיינינהי.
Yevamot 66a רבא אמר halacha ruling terumah servants
Rava rules that the servants may eat terumah by Torah law but that the Sages prohibited it to prompt the woman's husband to divorce her.

ורבא אמר: מדאורייתא מיכל אכלי, ורבנן הוא דגזרי בהו, כדי שתאמר: אני איני אוכלת, עבדי אינן אוכלין — זונה היא אצלו?! הלכך אתי לאפוקה.
Yevamot 66b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue dowry property
Rava transmits Rav Nachman's ruling that the law follows Rav Yehuda and questions it from a baraita supporting Rabbi Ami.

אמר רבא אמר רב נחמן: הלכה כרב יהודה. אמר ליה רבא לרב נחמן: והתניא כותיה דרבי אמי! אף על גב דתניא כותיה דרבי אמי, מסתברא טעמא דרב יהודה, משום שבח בית אביה.
Yevamot 66b אמר רבא halacha dialogue property collection
Rava states that the dead woman acquired the property.

אמר רבא: קנייה מיתנא. אמר ליה נאנאי בריה דרב יוסף בריה דרבא לרב כהנא: והאמר רבא אמר רב נחמן: הלכה כרב יהודה? אמר ליה: מי לא מודה רב יהודה דמחוסר גוביינא. וכיון דמחוסר גוביינא — ברשותיה קאי.
Yevamot 66b אמר רבא halacha other unclear
Rava begins a legal statement concerning consecrated property and leaven, but the passage is incomplete.

רבא לטעמיה, דאמר רבא: הקדש, חמץ,
Yevamot 68a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue terumah eligibility
Rava objects that if a definite nine-year-old cannot enable terumah consumption, the law for one of uncertain age is self-evident.

אמר ליה רבא: אי הכי, סיפא דקתני: ספק בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו — השתא ודאי בן תשע לא מאכיל, ספק מיבעיא?!
Yevamot 68a אמר רבא halacha ruling disqualified relations
Rava explains that the teaching concerns nine-year-old males of disqualified status whose intercourse disqualifies a priestly, Levitical, or Israelite woman.

אלא אמר רבא: בבן תשע שנים ויום אחד דהנך פסולים קתני, דפסלי בביאתן. וכדתניא: בן תשע שנים ויום אחד, גר, עמוני ומואבי, מצרי ואדומי, כותי, נתין, חלל וממזר שבאו על כהנת לויה וישראלית — פסלוה.
Yevamot 69b אמר רבא halacha dispute child status
Rava holds that Rav's position applies when the betrothed woman is suspected of relations with others, but otherwise the child is attributed to her betrothed.

איתמר: הבא על ארוסתו בבית חמיו — רב אמר: הולד ממזר, ושמואל אמר: הולד שתוקי. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב דדיימא מעלמא, אבל לא דיימא מעלמא — בתריה דידיה שדינן ליה.
Yevamot 69b אמר רבא halacha other child paternity
Rava supports attributing the child to the betrothed when the woman is suspected of relations with him but not with others.

אמר רבא: מנא אמינא לה — דקתני: ילדה — תאכל. היכי דמי? אילימא דדיימא מעלמא, ילדה אמאי תאכל? אלא לאו: מיניה דיימא, ולא דיימא מעלמא.
Yevamot 69b אמר רבא halacha dispute child status
Rava holds that Rav deems the child a mamzer when the betrothed woman is not suspected of relations with her betrothed but is suspected of relations with others.

איכא דאמרי: בבא עליה — כולי עלמא לא פליגי דבתריה דידיה שדינן ליה. והכי איתמר: ארוסה שעיברה, רב אמר: הולד ממזר. ושמואל אמר: הולד שתוקי. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב דלא דיימא מיניה ודיימא מעלמא,
Yevamot 70a אמר רבא halacha other child paternity
Rava argues from the woman's eligibility to eat that the case must include suspicion that the child was fathered by another man.

אמר רבא: מנא אמינא לה — דקתני: ילדה — תאכל. היכי דמי? אילימא דדיימא מניה ולא דיימא מעלמא — צריכא למימר דתיכול?! אלא לאו — דדיימא נמי מעלמא,
Yevamot 70b רבא אמר halacha exegesis paschal offering
Rava rejects deriving the law of mourning from the Paschal offering while ignoring uncircumcision laws written directly in its passage.

רבא אמר: בלא הנך נפישן נמי לא מצית אמרת. שבקינן ערלות דכתיב בגופיה דפסח, וילפינן אנינות מפסח?! דפסח גופיה ממעשר גמרינן.
Yevamot 71a רבא אמר halacha exegesis uncircumcision
Rava derives from the repeated word 'man' that the relevant condition is uncircumcision, which applies to men and not women.

הנך נפישן. רבא אמר: בלא הנך נפישן נמי לא מצית אמרת. אמר קרא ״איש איש״, איזהו דבר שישנו באיש ואינו באשה — הוי אומר זה ערלות.
Yevamot 71a אמר רבא halacha exegesis paschal offering
Rava explains that the verse requires circumcising only an eligible male and therefore interprets the case as one in which a fever has just subsided.

אמר רבא: ותסברא? ״המול לו כל זכר״ אמר רחמנא, ״ואז יקרב לעשותו״. והאי לאו בר מהילא הוא. אלא, הכא במאי עסקינן — כגון שחלצתו חמה.
Yevamot 71b רבא אמר halacha ruling circumcision delay
Rava explains the case as one in which the child's father and mother were imprisoned.

רבא אמר: כגון שהיו אביו ואמו חבושין בבית האסורין.
Yevamot 72a רבא אמר halacha exegesis terumah eligibility
Rava interprets 'his women' as referring to his mother and teaches that even one incapable of fathering a child can enable her to eat.

רבא אמר: מאי ״נשיו״ — אמו. אמו, פשיטא! מהו דתימא: מוליד — מאכיל, שאין מוליד — אינו מאכיל, קא משמע לן.
Yevamot 72b אמר רבא halacha other uncircumcision impurity
Rava recalls asking why no tanna states a case involving both an uncircumcised and an impure person and attributes it to Rabbi Akiva.

אמר רבא: הוה יתיבנא קמיה דרב יוסף, וקשיא לי: לא לישתמיט תנא וליתני הערל והטמא, ולימא רבי עקיבא היא.
Yevamot 74b רבא אמר halacha exegesis second tithe
Rava derives from the word 'person' that the restriction concerns second tithe, which applies equally to every person.

רבא אמר: בלא מיתה עדיפא, נמי לא מצית אמרת, אמר קרא: ״נפש״, איזהו דבר ששוה בכל נפש? הוי אומר זה מעשר.
Yevamot 74b רבא אמר halacha exegesis terumah impurity
Rava derives that the verse concerns terumah because it calls the woman impure, whereas impure sacrificial meat is already expressly forbidden.

רבא אמר: בלא הנך נפישן לא מצית אמרת, אמר קרא: ״וכפר עליה הכהן וטהרה״, מכלל שהיא טמאה. ואי סלקא דעתך בקדשים, איקרי כאן: ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל״. אלא שמע מינה בתרומה.
Yevamot 74b אמר רבא both other unclear
Rava asks a fragmentary question whose subject is not supplied.

אמר רבא: ולא?
Yevamot 75b אמר רבא halacha exegesis injured genitals
Rava supports the eligibility of one injured by natural causes from the verse's use of 'injured' without the definite article.

אמר רב יהודה אמר שמואל: פצוע דכא בידי שמים כשר. אמר רבא: היינו דקרינן ״פצוע״, ולא קרינן ״הפצוע״.
Yevamot 75b אמר רבא halacha ruling injured genitals
Rava rules that injury, crushing, or severance of the penis, testicles, or spermatic cords falls within the prohibited conditions.

אמר רבא: פצוע — בכולן, דך — בכולן, כרות — בכולן. פצוע בכולן — בין שנפצע הגיד, בין שנפצעו ביצים, בין שנפצעו חוטי ביצים. דך בכולן — בין שנידך הגיד, בין שנידכו ביצים, בין שנידכו חוטי ביצים. כרות [בכולן] — בין שנכרת הגיד, בין שנכרתו ביצים, בין שנכרתו חוטי ביצים.
Yevamot 75b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue genital injury
Rava Tosfa'a answers that the required threadlike remnant extends across most of the corona toward its head.

ואם נשתייר מעטרה כו'. יתיב רבינא וקמיבעיא ליה: מלא החוט שאמרו, על פני כולה או על פני רובה? אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: מלא החוט — על פני רובה, וכלפי רישא.
Yevamot 75b אמר רבא halacha ruling genital injury
Rava finds Rav Huna's position more reasonable because one case is exposed to air and the other is not.

אמר רבא: כוותיה דרב הונא מסתברא. האי לא שליט בה אוירא והאי שליט בה אוירא, אי משום גרידותא — מידי דהוה אברזא דחביתא.
Yevamot 76a אמר רבא halacha dispute eunuch examination
Rava rejects testing a person with colored garments and maintains that the original explanation is correct.

אלא, אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין. אמר רבא: אטו כולי עלמא ברזילי הגלעדי הוא?! אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא.
Yevamot 76a אמר רבא halacha dispute priestly eligibility
Rava rules against both Rav Huna and his son, rejecting their disqualifications concerning urination from two places and women engaging in sexual contact.

אמר רבה בר רב הונא: המטיל מים משתי מקומות, פסול. אמר רבא: לית הלכתא לא כברא ולא כאבא, ברא — הא דאמרן. אבא — דאמר רב הונא: נשים המסוללות זו בזו, פסולות לכהונה.
Yevamot 76a אמר רבא halacha ruling intermarriage
Rava explains that the Torah concern applies while the people remain gentiles, while rabbinic restrictions after conversion apply only to those capable of procreation.

אמר רבא: אטו התם משום קדושה ולאו קדושה הוא? דלמא מוליד בן, ואזיל פלח לעבודה זרה. והני מילי — בגויותן, כי מגיירי (בישראל) [מישרא] שרו, ורבנן הוא דגזרו בהו. וכי גזרו בהו רבנן — בהנך דבני אולודי, אבל האי דלאו בר אולודי — לא גזרו ביה רבנן.
Yevamot 76a אמר רבא halacha ruling intermarriage
Rava retracts his prior reasoning because marriage status does not exist for them as gentiles but does exist after conversion.

הדר אמר רבא: לאו מילתא היא, בגויותן — לית להו חתנות, נתגיירו — אית להו חתנות.
Yevamot 77a אמר רבא both exegesis ammonite women
Rava interprets the account as teaching that Amasa enforced the received law that male Ammonites and Moabites, but not females, are barred.

אקשי להו דואג כל הני קושייתא, אישתיקו. בעי לאכרוזי עליה. מיד ״ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש״, וכתיב, ״יתר הישמעאלי״, אמר רבא: מלמד שחגר חרבו כישמעאל, ואמר: כל מי שאינו שומע הלכה זו — ידקר בחרב. כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: ״עמוני״, ולא עמונית. ״מואבי״, ולא מואבית.
Yevamot 77a דרש רבא aggada exegesis davidic lineage
Rava interprets David as thanking God for releasing him from the two restraints associated with Ruth the Moabite and Naamah the Ammonite.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״פתחת למוסרי״ — אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שני מוסרות שהיו עלי, פתחתם: רות המואביה ונעמה העמונית.
Yevamot 77a דרש רבא aggada exegesis divine providence
Rava interprets the plural 'for us' as referring to the scriptural wonders and plans concerning both David and Rehoboam.

דרש רבא: מאי דכתיב ״רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו״. ״אלי״ לא נאמר, אלא ״אלינו״ — מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד, אמר לו: עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו.
Yevamot 77a דרש רבא aggada exegesis davidic destiny
Rava interprets David as realizing that his arrival and destiny had already been written in Scripture.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי״, אמר דוד: אני אמרתי ״עתה באתי״, ולא ידעתי ש״במגילת ספר כתוב עלי״. התם כתיב: ״הנמצאות״, הכא כתיב: ״מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו״.
Yevamot 78a מתיב רבא halacha other egyptian converts
Rava challenges paternal determination of status from a teaching about successive generations of Egyptian converts.

מתיב רבא, אמר רבי יהודה: מנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא, ואמר: אני מצרי ראשון, ונשאתי מצרית ראשונה, אשיא לבני מצרית שניה, כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל. ואי סלקא דעתך בתריה דידיה שדינן ליה — אפילו ראשונה נמי! הא אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני ראשונה.
Yevamot 78a אמר רבא halacha other conversion immersion
Rava rules that the child of a pregnant gentile woman who converts requires no separate immersion.

טעמא דכתיב ״אשר יולדו״, הא בעלמא — בתר אבוה שדינן ליה. אלא הא דאמר רבא: גויה מעוברת שנתגיירה — בנה אין צריך טבילה, אמאי אין צריך טבילה?
Yevamot 79b אמר רבא halacha other levirate marriage
Rava objects that the proposed rule would make every woman ineligible for levirate marriage because her husband becomes naturally sterile immediately before death.

אמר רבא: אם כן, אין לך אשה שכשרה ליבם, שלא נעשה בעלה סריס חמה שעה אחת קודם למיתתו!
Yevamot 83b אמר רבא halacha dispute levirate marriage
Rava says the positions differ over disqualification when brothers exist and the requirement of halitza when they do not.

מאי בינייהו? אמר רבא: לפסול במקום אחין ולחלוץ שלא במקום אחין איכא בינייהו.
Yevamot 83b אמר רבא halacha exegesis androgynos
Rava reports an explanation deriving liability for intercourse with an androgynos in two ways from the verse's reference to a male having two modes of intercourse.

הוא דאמר כי האי תנא, דתניא, רבי סימאי אומר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משתי מקומות. מאי טעמא דרבי סימאי? אמר רבא: בר המדורי אסברה לי: ״ואת זכר לא תשכב משכבי אשה״, אי זהו זכר שיש בו שני משכבות — הוי אומר זה אנדרוגינוס.
Yevamot 84b אמר רבא halacha ruling marital prohibitions
Rava rules that a woman is warned wherever the man is warned and is not warned wherever he is not warned.

אמר רבא: כל היכא דהוא מוזהר — היא מוזהרת, וכל היכא דהוא לא מוזהר — היא לא מוזהרת.
Yevamot 87a אמר רבא halacha exegesis vow annulment
Rava answers that the school of Rabbi Yishmael has already resolved the issue through the verse declaring a widow's or divorcée's vow binding.

מתקיף לה רמי בר חמא: אימא: פרט להפרת נדרים! אמר רבא: כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: ״ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה״, מה תלמוד לומר? והלא מוצאה מכלל אב, ומוצאה מכלל בעל!
Yevamot 87a רבא אמר halacha exegesis priestly portions
Rava derives from 'with you' that a priest's sons and daughters may eat the breast and thigh only while they are with him.

ורבא אמר: ״ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו אתה ובניך ובנותיך אתך״ — בזמן שאתך.
Yevamot 88b מתיב רבא halacha exegesis priestly conduct
Rava cites the verse 'you shall sanctify him' to require coercing a priest who refuses to comply.

מתיב רבא: מנין שאם לא רצה — דפנו, תלמוד לומר: ״וקדשתו״, בעל כרחו.
Yevamot 90a אמר רבא halacha dispute terumah repayment
Rava reconstructs the teaching so that payment for pure terumah with impure produce is disputed regarding its validity and the duty to repay with pure produce.

ואמר רבא, ואמרי לה כדי: חסורי מיחסרא והכי קתני: אכל תרומה טמאה — משלם כל דהו. אכל תרומה טהורה — משלם חולין טהורין, שילם חולין טמאים — סומכוס אומר משום רבי מאיר: בשוגג — תשלומיו תשלומין, במזיד — אין תשלומיו תשלומין. וחכמים אומרים: בין בשוגג בין במזיד — תשלומיו תשלומין, וחוזר ומשלם חולין טהורין.
Yevamot 91b אמר רבא halacha other mistaken documents
Rava introduces a case in which a scribe mistakenly gives a bill of divorce to the woman and a receipt to the man, who then exchange them.

אמר רבא, תא שמע: כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה, וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש, ונתנו זה לזה וזה לזה,
Yevamot 92a אמר רבא halacha dispute court error
Rava argues that the court's action is an error because a renewed permissive ruling would be disregarded after the court had found grounds to prohibit.

אמר רב נחמן: תדע דהוראה היא, דבכל התורה כולה עד אחד לא מהימן והכא מהימן, מאי טעמא? לאו משום דהוראה היא. אמר רבא: תדע דטעות הוא, דאילו הורו בית דין בחלב ובדם להיתירא, והדר חזו טעמא לאיסורא, כי הדרי ואמרי להיתירא — לא משגחינן בהו.
Yevamot 94a רבא אמר halacha dialogue levirate testimony
Rava argues a fortiori that one witness is trusted regarding a yevama because testimony accepted to remove a karet prohibition should suffice for a lesser prohibition.

רבא אמר: עד אחד נאמן ביבמה מקל וחומר. לאיסור כרת התרת, לאיסור לאו לא כל שכן?! אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: היא עצמה תוכיח, דלאיסור כרת התרת — לאיסור לאו לא התרת!
Yevamot 95b אמר רבא halacha ruling married woman
Rava identifies the case as involving a married woman, whose prohibition is called lenient because its source does not prohibit her permanently.

אלא אמר רבא: אשת איש. וכן כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אשת איש. ומאי קרי לה ״איסור קל״ — שאין האוסרה אוסרה כל ימיו. תניא נמי הכי: אבא חנן אמר משום רבי אלעזר: אשת איש.
Yevamot 96b אמר רבא halacha ruling levirate bond
Rava rules that where two levirs successively create a bond, the widow performs halitza but may not enter levirate marriage, even when there is no co-wife.

גמ' אמר רבא: הא דאמור רבנן זיקת שני יבמין, מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה, לא תימא היכא דאיכא צרה, דאיכא למגזר משום צרה.
Yevamot 97a אמר רבא halacha other eunuch status
Rava infers from the precise wording of the teaching that the rule applies when signs of being a natural eunuch have appeared.

הא אתמר עלה, אמר רב שמואל בר יצחק אמר רב: והוא שנולדו לו סימני סריס. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני: והוא הסריס. שמע מינה.
Yevamot 97a רבא אמר halacha exegesis forbidden relations
Rava derives from the verse that a man who rapes a woman is permitted to marry her daughter.

רבא אמר: אנס אשה — מותר לישא בתה מהכא, כתיב: ״ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה״, הא בת בנה דידה, ובת בתה דידה — גלי,
Yevamot 97b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue convert marriage
Rava challenges Rav Aha bar Yaakov's permission for emancipated brothers to marry one another's wives by citing Rav Sheshet's prohibition.

גמ' בני יודן אמתא אשתחרור, שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי. אמר ליה רבא: והא רב ששת אסר! אמר ליה: הוא אסר ואנא שרינא.
Yevamot 98a אמר רבא halacha ruling gentile paternity
Rava rules that rabbinic law disregards a gentile father's legal paternity even when his identity is known.

אמר רבא, הא דאמור רבנן: אין אב לגוי, לא תימא משום דשטופי בזמה, דלא ידיע, אבל ידיע — חיישינן, אלא אפילו דידיע — נמי לא חיישינן.
Yevamot 100a אמר רבא halacha ruling court precedence
Rava says that he gives a woman's case precedence over a man's in court to spare her embarrassment.

אמר רבא: מרישא, כי הוו אתו גברא ואתתא לדינא קמאי, הוה שרינא תיגרא דגברא ברישא. אמינא: דמיחייב במצות. כיון דשמענא להא, שרינא תיגרא דאתתא ברישא. מאי טעמא? משום זילותא.
Yevamot 100a אמר רבא halacha ruling mixed status
Rava emends the teaching to require people of uncertain slave status to emancipate one another.

הגדילו התערובות וכו'. שיחררו, אי בעי — אין, אי לא בעי — לא, ואמאי? לישא שפחה אינו יכול, בת חורין אינו יכול! אמר רבא, אימא: כופין אותן, ומשחררין זה את זה.
Yevamot 101b אמר רבא halacha exegesis halitza spitting
Rava derives from the verse that the judges must see the saliva leave the levirate widow's mouth.

שנאמר: ״כלך יפה רעיתי ומום אין בך״. ואידך: ההוא ״לעיני״ מאי עביד ליה? ההוא לכדרבא הוא דאתא. דאמר רבא: צריכי דייני למיחזי רוקא דקא נפיק מפומא דיבמה, דכתיב: ״לעיני הזקנים ... וירקה״.
Yevamot 101b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue halitza court
Rava transmits Rav Nahman's ruling that halitza requires three judges and then questions why the same reasoning would not apply to refusal.

אמר רבא אמר רב נחמן: הלכה, חליצה בשלשה, הואיל וסתם לן תנא כוותיה. אמר ליה רבא לרב נחמן: אי הכי, מיאון נמי, דתנן: המיאון והחליצה בשלשה.
Yevamot 101b אמר רבא halacha exegesis halitza court
Rava derives from the verse that the judges must designate a place for the halitza proceeding.

אמר רבא: צריכי דייני למיקבע דוכתא, דכתיב: ״ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים״. רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי עובדא בחמשה. כמאן — כרבי יהודה, והא הדר ביה! לפרסומי מילתא.
Yevamot 101b אמר רבא both other unclear
Rava begins a statement whose content is not preserved in the supplied fragment.

אמר רבא:
Yevamot 102b אמר רבא aggada exegesis divine blessing
Rava interprets the blessing in the verse as referring to the strengthening of bones.

אלא הא דכתיב: ״ועצמתיך יחליץ״, ואמר רבי אלעזר: זו מעולה שבברכות, ואמר רבא: זרוזי גרמי! אין, משמע הכי ומשמע הכי. דהכא, אי סלקא דעתך זרוזי הוא, אם כן, לכתוב רחמנא ״וחלצה נעלו ברגלו״!
Yevamot 102b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue yom kippur
Rava rejects pleasure as the reason for the footwear rule and distinguishes leather slippers from cloth slippers.

אמר אביי: דאית ביה כתיתי, ומשום תענוג. אמר ליה רבא: ומשום תענוג בלא מנעל ביום הכפורים מי אסירי? והא רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק! אלא אמר רבא: לא קשיא, כאן באנפיליא של עור, כאן באנפיליא של בגד.
Yevamot 103a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue halitza footwear
Rava argues that if an uncovered slipper were invalid, the teaching should have stated that distinction directly.

אמר ליה רבא: אבל אין מחופה עור, מאי — פסול? אי הכי, אדתני סיפא באנפיליא של בגד, ליפלוג בדידה: במה דברים אמורים: במחופה עור, אבל אין מחופה עור — פסול!
Yevamot 103a אמר רבא halacha other halitza footwear
Rava explains that both clauses follow Rabbi Meir and distinguish footwear that protects the foot from footwear that does not.

אלא אמר רבא: מדרישא רבי מאיר, סיפא נמי רבי מאיר: האי — מגין, והאי — לא מגין.
Yevamot 103b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha ruling halitza footwear
Rava rules that halitza should not use a quarantined leper's sandal but remains valid after the fact, whereas use of a definitively impure sandal invalidates it.

אמר רב פפי משמיה דרבא: סנדל המוסגר — לא תחלוץ בו, ואם חלצה — חליצתה כשרה. סנדל המוחלט — לא תחלוץ בו, ואם חלצה — חליצתה פסולה.
Yevamot 103b משמיה דרבא halacha ruling halitza footwear
Rava rules that neither a quarantined nor a definitively impure leper's sandal should be used for halitza, but either is valid after the fact.

רב פפא משמיה דרבא אמר: אחד סנדל המוסגר ואחד סנדל המוחלט — לא תחלוץ בו, ואם חלצה — חליצתה כשרה.
Yevamot 103b אמר רבא halacha ruling halitza footwear
Rava rules that sandals of a quarantined leper, a definitively impure leper, or idolatry should not be used for halitza but are valid after the fact.

אמר רבא, הלכתא: אחד סנדל המוסגר, ואחד סנדל המוחלט, ואחד סנדל של עבודה זרה — לא תחלוץ, ואם חלצה — חליצתה כשרה. של תקרובת עבודה זרה,
Yevamot 104a רבא אמר halacha exegesis legal analogy
Rava maintains the original positions because the repeated word for ear is available for derivation whereas the repeated word for foot is not.

רבא אמר: לעולם לא תיפוך, ״אזן״ ״אזן״ מופני, ״רגל״ ״רגל״ לא מופני.
Yevamot 104b אמר רבא halacha ruling halitza recitation
Rava rules that because recitation is not indispensable, halitza performed by a mute man and mute woman is valid.

גמ' אמר רבא: השתא דאמרת קריאה לא מיעכבא, לפיכך אלם ואלמת שחלצו — חליצתן כשירה.
Yevamot 104b אמר רבא halacha other legal competence
Rava explains that mute people possess legal understanding and are impaired only in speech.

אי הכי, אלם ואלמת נמי! אמר רבא: אלם ואלמת בני דעה נינהו, ופומייהו הוא דכאיב להו.
Yevamot 104b אמר רבא halacha ruling halitza recitation
Rava rules that because recitation is indispensable, halitza performed by a mute man and mute woman is invalid.

אמר רבא: השתא דאמרת קרייה מעכבא, לפיכך אלם ואלמת שחלצו — חליצתן פסולה. ומתניתין כרבי זירא.
Yevamot 105b רבא אמר halacha dispute minor halitza
Rava holds that a minor girl may perform halitza only upon reaching the age when her vows take effect.

אמר רבי אמי: מדבריו של ברבי נלמוד: קטנה חולצת בפעוטות. רבא אמר: עד שתגיע לעונת נדרים. והלכתא: עד שתביא שתי שערות.
Yevamot 106a אמר רבא halacha ruling personal identification
Rava transmits that halitza and a minor's refusal may be conducted even when the court does not recognize the parties.

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: חולצין אף על פי שאין מכירין, ממאנין אף על פי שאין מכירין.
Yevamot 106b רבא אמר halacha ruling halitza recitation
Rava rules that pausing between the words of the man's halitza declaration creates no concern.

ולא ליקרי לדידיה ״לא״ לחודיה ״חפצתי״ לחודיה, דמשמע ״חפצתי לקחתה״, אלא ״לא חפצתי לקחתה״. רבא אמר: אפסוקי מילתא היא, ואפסוקי מילתא לית לן בה.
Yevamot 106b אמר רבא halacha exegesis halitza spitting
Rava rules that saliva produced by eating does not satisfy halitza and derives that judges must see naturally produced saliva leave the widow's mouth.

אמר רבא: אכלה תומא ורקת, אכלה גרגישתא ורקתה — לא עשתה ולא כלום. מאי טעמא — ״וירקה״ מעצמה בעינן, וליכא. ואמר רבא: צריכי דייני למיחזי רוקא כי נפיק מפומה דיבמה. דכתיב: ״לעיני הזקנים ... וירקה״.
Yevamot 107a רבא אמר halacha dispute minor refusal
Rava explains that Beit Shammai assumes a man would not prepare a wedding feast only to lose it, while Beit Hillel says both parties welcome publicity of the marriage.

רבא אמר: היינו טעמא דבית שמאי — שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה. ובית הלל: תרוייהו ניחא להו, כדי דליפוק עלייהו קלא דאישות.
Yevamot 107b רבא אמר halacha dispute minor refusal
Rava identifies Rabbi Oshaya, or according to another version Rav Asi, as the authority who rejected Rabbi Yohanan's permission.

כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: מיאנה בזה — מותרת לאחין, ולא הודו לו. מאן לא הודו לו? אמר אביי: רב. רבא אמר: רבי אושעיא. ואמרי לה רב אסי.
Yevamot 108b אמר רבא halacha other minor refusal
Rava examines whether a girl's refusal of one husband can nullify another husband's divorce, given the risk that a familiar husband may entice her back.

אמר רבא: ומאי קושיא? ודלמא: מיאון דידיה מבטל גט דידיה, מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה. ומאי שנא מיאון דחבריה דלא מבטל גיטא דידיה — איידי דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו אזל משבש ומייתי לה, מיאון דידיה נמי לא ליבטל גיטא דידיה — דאיידי דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו אזיל משבש ומייתי לה!
Yevamot 109a רבא אמר halacha other levirate bond
Rava explains that Rabbi Elazar clearly holds death creates the levirate bond, but distinguishes the familiar law of divorce from the less familiar law of remarriage.

רבא אמר: לעולם פשיטא לרבי אלעזר דמיתה מפלת, ומיהו הכל בקיאין בגירושין, ואין הכל בקיאין בחזרה.
Yevamot 110a רבא אמר halacha other deaf widow
Rava reconciles the halitza cases by distinguishing a woman deaf from the outset from one who became deaf after initially having full capacity.

אמר רב גידל אמר רב: אביאה. רבא אמר: אפילו תימא אחליצה — כאן בחרשת מעיקרא, כאן בפקחת ואחר כך נתחרשה.
Yevamot 111b רבא אמר halacha ruling levirate eligibility
Rava rules that a widow ineligible for levirate marriage when the bond first arises remains forbidden as a brother's wife.

רבא אמר: בלאו הכי נמי לא מצית אמרת, מי איכא מידי דהשתא אסירא ליה ולבתר שעתא שריא? והא אמר רב יהודה אמר רב: כל יבמה שאין אני קורא בשעת נפילה ״יבמה יבא עליה״ — הרי היא כאשת אח שיש לו בנים, ואסורה.
Yevamot 113a אמר רבא halacha story deaf marriage
Rava praises Rav Malkhiyo's provision of a wife and substantial marriage settlement for a deaf man as serving both companionship and domestic needs.

ההוא חרש דהוה בשבבותיה דרב מלכיו, אנסביה איתתא וכתב לה ארבע מאה זוזי מנכסיה. אמר רבא: מאן חכים כרב מלכיו, דגברא רבה הוא. קסבר: אילו רצה שפחה לשמשו מי לא זבנינן ליה? כל שכן הכא, דאיכא תרתי.
Yevamot 113b אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava derives that a woman is divorced when her husband tells witnesses he is giving a bill of divorce but tells her it is a debt document.

העיד רבי יוחנן וכו'. אמר רבא: מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא, אמר לעדים: ״ראו גט זה שאני נותן״, ואמר לה: ״כנסי שטר חוב זה״ — הרי זו מגורשת.
Yevamot 114b אמר רבא halacha ruling deaf levirate
Rava cites the rule that in certain marriages of hearing and deaf siblings, the surviving brother must divorce his wife while the deceased brother's widow remains permanently forbidden.

אמר רבא, תא שמע: שני אחין, אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות, אחת פקחת ואחת חרשת. מת חרש בעל חרשת, מה יעשה פקח בעל פקחת? תצא משום אחות אשתו. מת פקח בעל פקחת, מה יעשה חרש בעל חרשת? מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו אסורה לעולם.
Yevamot 114b אמר רבא halacha other death testimony
Rava explains that during war a woman may infer her husband's death from appearances even though he might survive his wounds.

אמר רבא: מאי טעמא דמלחמה — משום דאמרה בדדמי: סלקא דעתא בכל הני דאיקטול, הוא פליט? אם תימצא לומר, כיון דשלום בינו לבינה נטרא עד דחזיא, זימנין דמחו ליה בגירא או ברומחא וסברא ודאי מת, ואיכא דעבד סמתרי וחיה.
Yevamot 114b אמר רבא halacha story famine testimony
Rava concludes from a woman's account that famine is like war because a wife may assume her abandoned husband could not have survived.

סבר רבא למימר רעבון אינו כמלחמה, דלא אמרה בדדמי. הדר אמר רבא: רעבון הרי הוא כמלחמה. דההיא דאתת לקמיה דרבא, אמרה ליה: ״בעלי מת ברעב״. אמר לה: שפיר עבדת דשיזבת נפשיך? סלקא דעתך דבההוא פורתא דנפפיתא דשבקת ליה הוה חיי? אמרה ליה: מר נמי ידע דכי האי גוונא לא חיי.
Yevamot 114b אמר רבא halacha ruling famine testimony
Rava rules that famine testimony is less reliable than war testimony and requires the wife to say that her husband died and she buried him.

הדר אמר רבא: רעבון גריעה ממלחמה. דאילו מלחמה, כי אמרה: ״מת בעלי במלחמה״ הוא דלא מהימנא, הא ״מת על מטתו״ — מהימנא. ואילו גבי רעבון, עד דאמרה: ״מת וקברתיו״.
Yevamot 115a אמר רבא halacha dialogue death testimony
Rava distinguishes a fire case because the woman repeatedly called attention to her husband and a charred body and severed hand were found.

סבר רב חייא בר אבין למימר: היינו ״עישינו עלינו בית, עישינו עלינו מערה״. אמר רבא: מי דמי? התם לא קאמרה ״חזו גבראי, חזו גבראי״. ועוד, גברא חרוכא דשדי, ופסתא דידא דשדיא.
Yevamot 115a אמר רבא halacha ruling death testimony
Rava explains that the messenger invoked a tradition from Rabban Gamliel permitting a woman to remarry on one witness because local troops prevented bringing witnesses to court.

אמר רבא: אי הכי, מאי שנא ״מדינה זו״? ״כל מקום שיש גייסות״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא, הכי קאמר: אתם יודעים שמדינה זו משובשת בגייסות, ולא אפשר לי למשבק אינשי ביתי ומייתי קמי רבנן. כך מקובלני מרבן גמליאל שמשיאין האשה על פי עד אחד.
Yevamot 115b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue object identification
Rava argues that sesame seeds lack distinctive identifying marks and that a matching count may be coincidental.

אמר ליה רבא: מי דמי? התם, קאמרי סימנים. הכא, שומשמי מאי סימנא אית להו? ודקאמר ״כן וכן הויין״ — אימר חושבנא איתרמי.
Yevamot 115b רבא אמר halacha dispute name identification
Rava rules that a death report naming Yitzhak the Exilarch need not raise concern that it refers to another person of the same name.

יצחק ריש גלותא, בר אחתיה דרב ביבי, הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא, ושכיב. שלחו מהתם: יצחק ריש גלותא, בר אחתיה דרב ביבי, הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא, ושכיב. מי חיישינן לתרי יצחק, או לא? אביי אמר: חיישינן. רבא אמר: לא חיישינן.
Yevamot 115b רבא אמר halacha other name identification
Rava argues that a truly necessary search would have required checking the whole world and explains that the inquiry was sent only to honor Shmuel's father.

ורבא אמר: אם איתא — ״יבדק כל העולם״ מיבעי ליה?! אלא משום כבודו דאבוה דשמואל הוא דשלח הכי.
Yevamot 115b אמר רבא halacha story document identification
Rava supports reliance on names by citing two documents he enforced despite those names being common in Mehoza.

אמר רבא: מנא אמינא לה — דהנהו תרי שטרי דנפקי במחוזא וכתיב בהו: חבי בר ננאי וננאי בר חבי, ואגבי בהו רבא בר אבוה זוזי. והא חבי בר ננאי וננאי בר חבי במחוזא שכיחי טובא. ואביי?
Yevamot 116a אמר רבא halacha ruling name identification
Rava rules that concern for another person of the same name applies here because information could have traveled rapidly by camel, miraculous travel, or an intermediary.

אמר רבא: אף לדידי דלא חיישינן — הכא חיישינן, דלמא בגמלא פרחא אזל. אי נמי בקפיצה. אי נמי מילי מסר.
Yevamot 119a אמר רבא halacha other prohibited unions
Rava argues that when both prohibitions are biblical, it should make no difference that one carries excision and the other lashes.

אמר רבא: מכדי, הא דאורייתא והא דאורייתא — מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו?! אלא אמר רבא:
Yevamot 119b בעי רבא halacha other co-wife testimony
Rava asks whether Rabbi Elazar trusts one co-wife about another or instead relies on the witness's unwillingness to harm her own status.

בעי רבא: מאי טעמא דרבי אלעזר? משום דקסבר צרה מעידה לחברתה, או דלמא משום דהיא לא מקלקלא נפשה.
Yevamot 120a אמר רבא halacha dispute body identification
Rava says all agree identifying marks have biblical force and dispute only whether a mole commonly matches among people born under the same constellation.

אמר רבא: דכולי עלמא סימנין דאורייתא. הכא, בשומא מצויה בבן גילו קמיפלגי. מר סבר: שומא מצויה בבן גילו, ומר סבר: אינה מצויה בבן גילו.
Yevamot 120a אמר רבא halacha other body identification
Rava says, in an alternative version, that all agree identifying marks have only rabbinic force.

ואיכא דאמרי, אמר רבא: דכולי עלמא סימנין דרבנן. והכא, בשומא
Yevamot 120b אמר רבא halacha other body identification
Rava's view that identifying marks have biblical force is challenged by a teaching that bodily and clothing marks are insufficient.

ולהך לישנא דאמר רבא סימנין דאורייתא, הא קתני: אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו!
Yevamot 120b רבא אמר halacha ruling death testimony
Rava explains that the case involves a heated knife and is accepted by all opinions.

רבא אמר: בסכין מלובנת, ודברי הכל.

Ketubot (132)

Ketubot 2b אמר רבא halacha ruling coerced divorce
Rava rules that unavoidable circumstances do not excuse failure to fulfill a condition in divorce.

אמר רבא: ולענין גיטין אינו כן. אלמא קסבר רבא אין אונס בגיטין.
Ketubot 3a אמר רבא halacha ruling coerced divorce
Rava rules that unavoidable circumstances do excuse failure to fulfill a condition in divorce.

איכא דאמרי: אמר רבא, וכן לענין גיטין. אלמא קסבר רבא יש אונס בגיטין.
Ketubot 3b אמר רבא halacha ruling wedding schedule
Rava explains that a military commander's established arrival, followed by his retinue's arrival on Wednesday, prevents the wedding from being postponed merely briefly.

אמר רבא, דאמרי: שר צבא בא לעיר. היכי דמי? אי דאתי וחליף — ליעכב! לא צריכא, דאתי וקבע. בשלישי מיהא לכנוס? אספרווא דידיה בשלישי קאתו.
Ketubot 4a אמר רבא halacha dispute meat resale
Rava rules that in a city meat can be resold even after water has been poured over it.

אמר רבא: ובכרך, אף על פי שנתן מים על גבי בשר — מזדבן. אמר רב פפא: ובכפר, אף על פי שלא נתן מים על גבי בשר — לא מזדבן. ואלא דרב חסדא היכי משכחת לה? אמר רב אשי: כגון מתא מחסיא, דמפקא מכרך, ומפקא מכפר.
Ketubot 4a משמיה דרבא halacha ruling wedding mourning
Rava rules that the restriction applies only before consummation, but afterward a man's wife may sleep with him.

דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא: לא שנו אלא שלא בעל, אבל בעל — אשתו ישנה עמו.
Ketubot 6b אמר רבא halacha dialogue shabbat consummation
Rava ultimately explains that the stated sequence of nights applies when the marriage has already been consummated.

מאי לאו: דאי לא בעל, מצי בעיל אפילו בשבת. אמר רבא: לא, לבר משבת. אמר ליה אביי: והא ״עד מוצאי שבת ארבעה לילות״ קתני? אלא, אמר רבא: כשבעל.
Ketubot 6b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mitzvah exemption
Rava challenges the claim that mental preoccupation exempts a person from a commandment.

אמר ליה רבא: ומשום טירדא פטור? אלא מעתה, טבעה ספינתו בים, הכי נמי דפטור?! וכי תימא הכי נמי — והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין, שנאמר בהן ״פאר״!
Ketubot 6b אמר רבא halacha dispute groom exemption
Rava explains that the groom's continuing exemption is a dispute between tannaitic sources.

אלא אמר רבא: תנאי היא. דתנא חדא: אם לא עשה מעשה בראשון — פטור אף בשני, בשני — פטור אף בשלישי.
Ketubot 7a משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha ruling shabbat consummation
Rava permits initial marital intercourse even on Shabbat and says the reported incident merely happened on a festival.

רב יהודה שרא למיבעל בתחלה ביום טוב. אמר רב פפי משמיה דרבא: לא תימא ביום טוב דשרי, הא בשבת אסיר, דהוא הדין דאפילו בשבת נמי שרי, ומעשה שהיה כך היה.
Ketubot 7a משמיה דרבא halacha dispute shabbat consummation
Rava permits initial marital intercourse on a festival but forbids it on Shabbat.

רב פפא משמיה דרבא אמר: ביום טוב שרי, בשבת אסיר. אמר ליה רב פפי לרב פפא: מאי דעתיך — מתוך שהותרה חבורה לצורך, הותרה נמי שלא לצורך? אלא מעתה, מותר לעשות מוגמר ביום טוב, דמתוך שהותרה הבערה לצורך, הותרה נמי שלא לצורך!
Ketubot 8a משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha ruling wedding blessings
Rava rules that a gathering may be described as connected to the wedding for up to twelve months.

וכי אמר להו מחמת הלולא, עד אימת? אמר רב פפי משמיה דרבא: עד תריסר ירחי שתא. ומעיקרא מאימת? אמר רב פפא: מכי רמו שערי באסינתא. איני? והא רב פפא איעסק לאבא מר בריה, ובריך משעת אירוסין! שאני רב פפא, דהוה טריח ליה.
Ketubot 10a אמר רבא halacha maxim virginity claim
Rava establishes a presumption that a man does not labor over a wedding feast only to ruin it.

אמר רבא: חזקה, אין אדם טורח בסעודה ומפסידה.
Ketubot 10b אמר רבא aggada exegesis word meanings
Rava interprets dasha as an abbreviation for a route there and darga as a route by way of the roof.

״דשא״, אמר רבא: דרך שם. ״דרגא״ — אמר רבא: דרך גג. ״פוריא״ — אמר רב פפא: שפרין ורבין עליה. אמר רב נחמן בר יצחק:
Ketubot 11a מתיב רבא halacha dialogue minor conversion
Rava objects that if converts may later protest their conversion, the court could be awarding a fine to someone who will return to gentile status.

מתיב רבא, אלו נערות שיש להן קנס: הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית ועל הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו, פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד, יש להן קנס. ואי אמרת הגדילו יכולין למחות — יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה?
Ketubot 11b אמר רבא halacha ruling sexual status
Rava distinguishes intercourse by an adult with a minor as legally ineffectual from intercourse by a minor with an adult woman, which gives her the status of one injured by wood.

אמר רבא, הכי קאמר: גדול הבא על הקטנה — ולא כלום, דפחות מכאן כנותן אצבע בעין דמי. וקטן הבא על הגדולה — עשאה מוכת עץ. ומוכת עץ גופא פלוגתא דרבי מאיר ורבנן.
Ketubot 11b אמר רבא halacha dispute ketubah amount
Rava rules that Rabbi Meir awards two hundred regardless of prior knowledge, while the sages award one hundred if her condition was known and nothing if it was not.

אלא אמר רבא: בין הכיר בה ובין לא הכיר בה — לרבי מאיר מאתים. לרבנן, הכיר בה — מנה, לא הכיר בה — ולא כלום.
Ketubot 11b אמר רבא halacha ruling ketubah claims
Rava upholds an objection based on total mistaken purchase and distinguishes adultery during marriage, prior intercourse, and injury by wood.

ואמר רבא: מאן דקא מותיב — שפיר קא מותיב: מקח טעות לגמרי משמע. ואלא קשיא הך? תריץ ואימא הכי: אם יש עדים שזינתה תחתיו — בסקילה. זינתה מעיקרא — ולא כלום. נמצאת מוכת עץ יש לה כתובה מנה.
Ketubot 12a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue virginity claim
Rava rules that one who follows Judean rather than Galilean custom in Galilee cannot make a virginity claim.

אמר אביי: לעולם ארישא, ותני: ״כל שנהג״. אמר ליה רבא: והא ״כל שלא נהג״ קתני. אלא אמר רבא, הכי קאמר: כל שלא נהג מנהג גליל בגליל, אלא מנהג יהודה בגליל — אינו יכול לטעון טענת בתולים. רב אשי אמר: לעולם אסיפא, ותני: ״כל שלא מושמש״.
Ketubot 14a אמר רבא halacha dialogue priestly status
Rava challenges resolving Rabbi Yehoshua's apparent contradiction while leaving Rabban Gamliel's parallel contradiction unanswered.

אמר רבא: דרבי יהושע אדרבי יהושע קשיא, דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא? והא קתני סיפא: אמר להן רבן גמליאל: קבלנו עדותכם, אבל מה נעשה שהרי גזר רבן יוחנן בן זכאי שלא להושיב בית דין על כך, שהכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב.
Ketubot 14a אמר רבא halacha ruling priestly status
Rava resolves Rabban Gamliel's positions by distinguishing a certain claim from an uncertain one.

אלא אמר רבא: דרבן גמליאל אדרבן גמליאל לא קשיא: התם — ברי, הכא — שמא.
Ketubot 14b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue marital fitness
Rava asks Rav Nachman which authority Rabbi Yohanan ben Nuri follows, since neither Rabban Gamliel nor Rabbi Yehoshua appears to match his ruling.

גמ' אמר ליה רבא לרב נחמן: רבי יוחנן בן נורי דאמר כמאן? אי כרבן גמליאל — אפילו ברוב פסולין נמי מכשר. אי כרבי יהושע — אפילו ברוב כשרים נמי פסיל! אמר ליה, הכי אמר רב יהודה אמר רב:
Ketubot 18b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue witness recantation
Rava rules that a witness cannot retract testimony after giving it and treats signatures on a document as testimony already examined in court.

אמר ליה רבא: כל כמיניה?! כיון שהגיד — שוב אינו חוזר ומגיד. וכי תימא: הני מילי על פה, אבל בשטר — לא, והא אמר ריש לקיש: עדים החתומים על השטר — נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין!
Ketubot 19a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue coerced testimony
Rava argues that witnesses threatened with death should sign rather than be killed and therefore cannot later be faulted for signing.

אמר ליה רבא: השתא אילו אתו לקמן לאמלוכי, אמרינן להו: זילו חתומו ולא תתקטלון, דאמר מר: אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים בלבד. השתא דחתמו, אמרינן להו: אמאי חתמיתו?
Ketubot 19a אמר רבא halacha ruling document validation
Rava explains that the borrower admits the document and applies the rule that such a document needs no further validation.

(סימן בא״ש) אמר רבא: לעולם דקאמר לוה, וכדרב הונא. דאמר רב הונא אמר רב: מודה בשטר שכתבו — אין צריך לקיימו.
Ketubot 21a אמר רבא halacha dialogue document validation
Rava rejects the proposed teaching because the witness and the judge attest to different matters.

אמר רמי בר חמא: כמה מעליא הא שמעתא! אמר רבא: מאי מעליותא? מאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא, ומאי דקא מסהיד דיינא לא קא מסהיד סהדא!
Ketubot 21b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha ruling document validation
Rava rules that judges' certification written before the witnesses verify their signatures is invalid because it appears false.

ומי כתבינן? והאמר רב פפי משמיה דרבא: האי אשרתא דדייני דניכתב מקמיה דניחוו סהדי אחתימת ידייהו — פסולה, דמתחזי כשקרא, הכא נמי מתחזי כשקרא!
Ketubot 22b רבא אמר halacha ruling conflicting testimony
Rava explains that Rabbi Yohanan accepts Rabbi Menahem bar Yose's view concerning divorce, where the woman can contradict the witness, but not concerning death.

רבא אמר: לעולם תרי ותרי נינהו. וראה רבי יוחנן דבריו של רבי מנחם בר יוסי בגרושין, ולא ראה במיתה. מאי טעמא? מיתה — אינה יכולה מכחשתו, גרושין — יכולה מכחשתו.
Ketubot 24a אמר רבא halacha ruling status testimony
Rava resolves the apparent contradictions in both Rabbi Yehuda's and the sages' positions, the latter where the claimant holds the tools of his trade.

אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא? אלא: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנינן. דרבנן אדרבנן לא קשיא, כדאמר רבי חמא בר עוקבא, בשכלי אומנותו בידו,
Ketubot 26b מתיב רבא halacha dialogue captive woman
Rava objects from testimony that the same witnesses must be believed both that a woman was held as security and that she was neither secluded nor defiled.

מתיב רבא: העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על בת ישראל שהורהנה באשקלון, וריחקוה בני משפחתה, ועדיה מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה. ואמרו להם חכמים: אם אתם מאמינים שהורהנה — האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אי אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה — אל תאמינו שהורהנה.
Ketubot 27a אמר רבא halacha ruling captive woman
Rava supports the principle that witnesses believed that a woman was held as security must also be believed that she was neither secluded nor defiled.

איכא דאמרי, אמר רבא: אף אנן נמי תנינא: העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על בת ישראל שהורהנה באשקלון, וריחקוה בני משפחתה, ועדיה מעידים עליה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו חכמים: אם אתם מאמינים שהורהנה — האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה — אל תאמינו שהורהנה.
Ketubot 27a אמר רבא attribution uncertain: or Rabbi Yochanan halacha dispute ritual uncertainty
Rava rules that simultaneous inquiries are impure, successive inquiries are pure, and the dispute concerns asking about oneself and another together.

ואמר רבא, ואיתימא רבי יוחנן: בבת אחת — דברי הכל: טמאין. בזה אחר זה — דברי הכל: טהורים. לא נחלקו אלא בבא לישאל עליו ועל חבירו: מר מדמי ליה לבבת אחת, ומר מדמי ליה לבזה אחר זה. והכא נמי, כיון דשרי להו לכולהו — כבת אחת דמי!
Ketubot 27b אמר רבא halacha dialogue credibility claim
Rava accepts a claim through the credibility principle that the claimant could have made a more advantageous claim.

אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: אין, באורחא דנהר פקוד אזלי, מיהו לא הוו מיא. אמר רבא: ״מה לי לשקר״. אי בעי, אמר ליה: באורחא דנרש אזלי. ואמר ליה אביי: ״מה לי לשקר״ במקום עדים לא אמרינן.
Ketubot 30b רבא אמר halacha exegesis double liability
Rava derives from the verse that liability to excision, like liability to court-imposed death, exempts a person from monetary payment.

רבא אמר, טעמא דרבי נחוניא בן הקנה מהכא: ״ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למולך. ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו״, אמרה תורה: כרת שלי כמיתה שלכם, מה מיתה שלכם — פטור מן התשלומין. אף כרת שלי — פטור מן התשלומין.
Ketubot 31b אמר רבא halacha ruling shabbat domains
Rava rules that a person's hand is legally regarded as an area four handbreadths by four handbreadths.

רב אשי אמר: כגון שצירף ידו למטה משלשה וקיבלו. כדרבא. דאמר רבא: ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה. רב אחא מתני הכי.
Ketubot 33a אמר רבא halacha exegesis rape damages
Rava derives from the fifty-shekel payment for intercourse that separate compensation is due for humiliation and loss of value.

ועולא? נפקא ליה מדרבא. דאמר רבא, אמר קרא: ״ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף״, הנאת שכיבה חמשים, מכלל דאיכא בושת ופגם.
Ketubot 33a אמר רבא halacha ruling conspiring witnesses
Rava supports exempting conspiring witnesses from lashes because no point in the process permits an effective warning.

רבי אליעזר אומר: עדים זוממין ממונא משלמי ומילקא לא לקי, משום דלאו בני התראה נינהו. אמר רבא: תדע. ניתרי בהו אימת? ניתרי בהו מעיקרא — אמרי: אישתלין. ניתרי בהו בשעת מעשה — פרשי ולא מסהדי. ניתרי בהו לבסוף — מאי דהוה הוה.
Ketubot 33b משמיה דרבא halacha exegesis assault liability
Rava derives that an assailant is detained until the victim's fate is known, then executed if the victim dies or charged damages if he recovers.

אלא אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבא, מהכא: ״אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה״, וכי תעלה על דעתך שזה מהלך בשוק, וזה נהרג? אלא מלמד שחובשין אותו, ואי מית — קטלינן ליה, ואי לא מית — ״שבתו יתן ורפא ירפא״.
Ketubot 33b אמר רבא halacha exegesis theft penalty
Rava derives that just as a stolen animal can be sold through another person, liability also applies when it is slaughtered through another person.

וכי זה חוטא וזה מתחייב? אמר רבא, אמר רחמנא: ״וטבחו או מכרו״, מה מכירה על ידי אחר, אף טביחה על ידי אחר.
Ketubot 34a אמר רבא halacha ruling idolatrous slaughter
Rava explains that the thief declares he will worship the idol only upon completing the slaughter.

טובח לעבודה זרה, כיון דשחט ביה פורתא — איתסר ליה, אידך כי קא טבח, לאו דמריה קא טבח! אמר רבא: באומר בגמר זביחה הוא עובדה.
Ketubot 34b אמר רבא halacha ruling borrowed property
Rava rules the heirs' liability for a borrowed cow according to whether they use it, it dies accidentally, they mistakenly slaughter it, or their father left secured property.

אמר רבא: הניח להן אביהן פרה שאולה — משתמשין בה כל ימי שאלתה, מתה — אין חייבין באונסה. כסבורין של אביהם היא וטבחוה ואכלוה — משלמין דמי בשר בזול. הניח להן אביהן אחריות נכסים — חייבין לשלם.
Ketubot 35a אמר רבא halacha dialogue double liability
Rava challenges the possibility that anyone imposes monetary liability for an unwitting capital offense.

אמר רבא: ומי איכא למאן דאמר חייבי מיתות שוגגין חייבים? והא תנא דבי חזקיה: ״מכה אדם״ ו״מכה בהמה״ —
Ketubot 35a רבא אמר halacha exegesis corporal punishment
Rava derives the expanded rule through the shared biblical term for striking.

היכן ריבתה תורה? אמר אביי: אתיא ״רשע״ ״רשע״. רבא אמר אתיא ״מכה״ ״מכה״. אמר ליה רב פפא לרבא: הי ״מכה״? אילימא ״ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת״ — האי בקטלא כתיב! אלא האי ״מכה״: ״מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש״, וסמיך ליה: ״ואיש כי יתן מום בעמיתו [כאשר עשה כן יעשה לו]״.
Ketubot 36b אמר רבא halacha ruling sexual rumor
Rava rules that a citywide rumor that a woman engaged in licentious conduct is disregarded.

אמר רב פפא, שמע מינה: האי שטרא ריעא לא מגבינן ביה. היכי דמי? אילימא דנפק קלא עליה דשטרא (ד)זייפא הוא, דכוותה הכא, דנפק עלה קלא דזנאי, והא אמר רבא: יצא לה שם מזנה בעיר — אין חוששין לה.
Ketubot 38a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue double liability
Rava responds that the rule already follows from the school of Hezekiah's comparison of striking a person and striking an animal.

אמר ליה רבא: הא מדתנא דבי חזקיה נפקא. דתנא דבי חזקיה: ״מכה אדם״ ו״מכה בהמה״.
Ketubot 38a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue double liability
Rava responds that the school of Hezekiah's interpretation of eye for eye already excludes payment for an eye when a life is also taken.

אלא אמר רמי בר חמא, איצטריך: סלקא דעתך אמינא, הני מילי היכא דסימא את עינו והרגו בה. אבל היכא דסימא את עינו והרגו בדבר אחר, אימא נישקול ממונא מיניה. אמר ליה רבא: הא נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא. דתנא דבי חזקיה: ״עין תחת עין״, ולא עין ונפש תחת עין.
Ketubot 38b בעי רבא halacha other posthumous maturity
Rava asks whether a deceased girl reaches legal maturity in the grave, determining whether the payment belongs to her son or her father.

דבעי רבא: יש בגר בקבר, או אין בגר בקבר? יש בגר בקבר — ודבנה הוי, או דלמא: אין בגר בקבר, ודאביה הוי.
Ketubot 39b רבא אמר aggada other physical pain
Rava reports that Rav Hisda's daughter compared the sensation to a lancet cut.

והא קא חזינן דאית לה? אמר אביי: אמרה לי אם, כמיא חמימי על רישיה דקרחא. רבא אמר: אמרה לי בת רב חסדא: כי ריבדא דכוסילתא. רב פפא אמר: אמרה לי בת אבא סוראה: כי נהמא אקושא בחינכי.
Ketubot 39b רבא אמר halacha ruling rape marriage
Rava reasons that if both a seduced woman and her father may refuse the marriage, then all the more may a raped woman and her father refuse it.

אמר אביי: שלא יהא חוטא נשכר. רבא אמר: קל וחומר, ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד, בין היא ובין אביה יכולין לעכב — אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה, לא כל שכן?!
Ketubot 39b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue rape marriage
Rava of Parzakya asks Rav Ashi about the rule that a rapist must remain married to his victim, given that the relevant laws are derived from one another.

אונס שותה בעציצו. אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי: מכדי מיגמר גמרי מהדדי,
Ketubot 40b רבא אמר halacha exegesis rape compensation
Rava derives from the fifty-shekel payment for intercourse that additional compensation is due for shame and diminished value.

אלא אמר אביי, אמר קרא: ״תחת אשר עינה״, הני תחת אשר עינה, מכלל דאיכא בושת ופגם. רבא אמר, אמר קרא: ״ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף״. הנאת שכיבה חמשים, מכלל דאיכא בושת ופגם.
Ketubot 42b אמר רבא halacha exegesis rape compensation
Rava reports Rav Yosef's derivation that the Torah grants the father the payment only when it is actually given.

אמר רבא: האי מילתא קשאי בה רבה ורב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרק, עד דיתיב רב יוסף ברישא ופירקה: שאני התם, דאמר קרא: ״ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף״, לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה.
Ketubot 42b אמר רבא halacha ruling denied claims
Rava applies the law of denial to a case in which judgment occurred before the daughter matured and died, so her father inherits from her.

אמר רבא: כי איצטריך ״וכחש״ — כגון שעמדה בדין, ובגרה ומתה. דהתם, כי קא ירית אביה — מינה דידה קא ירית.
Ketubot 43a אמר רבא halacha dialogue excess earnings
Rava objects that a great scholar like Rav Yosef surely knew that excess earnings exist and would not have raised that challenge.

אמר רבה בר עולא: לא נצרכה אלא להעדפה. אמר רבא: גברא רבה כרב יוסף לא ידע דאיכא העדפה, וקמותיב תיובתא?
Ketubot 43a אמר רבא halacha ruling daughter's property
Rava explains that Rav Yosef found the mishnah itself difficult because a found object, unlike earnings, is not collected from anyone.

אלא אמר רבא: רב יוסף מתניתין גופא קשיא ליה. דקתני: מעשה ידיה ומציאתה, אף על פי שלא גבתה. מציאתה ממאן גביא?
Ketubot 43b מתיב רבא halacha dispute betrothal rights
Rava challenges Rabbi Yehuda's position by asking why a father does not retain rights acquired at his daughter's betrothal.

מתיב רבא, רבי יהודה אומר: הראשונה של אב. ומודה רבי יהודה במארס את בתו כשהיא קטנה ובגרה, ואחר כך נשאת, שאין לאביה רשות בה. אמאי? הכא נמי לימא: הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב.
Ketubot 44b רבא אמר halacha exegesis virginity claim
Rava rules that he is liable, deriving the limitation from the teaching that specifies a virgin of Israel rather than of converts.

רבא אמר: חייב. ממאי — מדתני אמי: בתולת ישראל, ולא בתולת גרים.
Ketubot 45a אמר רבא halacha ruling defamation penalty
Rava explains that a false virginity accusation is exceptional because it can produce stoning where the woman's act would ordinarily incur strangulation.

אמר רבא: מוציא שם רע קאמרת? שאני מוציא שם רע דחידוש הוא, דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה, בעלמא, וזינתה — בחנק, ואילו מוציא שם רע — בסקילה.
Ketubot 47b אמר רבא halacha exegesis marital obligations
Rava says the tanna regards a wife's food as a Torah obligation and interprets the verses as requiring food, clothing, and conjugal relations.

אמר רבא: האי תנא סבר מזונות מדאורייתא, דתניא: ״שארה״ — אלו מזונות, וכן הוא אומר: ״ואשר אכלו שאר עמי״. ״כסותה״ — כמשמעו. ״עונתה״ — זו עונה האמורה בתורה, וכן הוא אומר: ״אם תענה את בנותי״.
Ketubot 48b אמר רבא halacha exegesis betrothed maiden
Rava reports Ami's derivation that the verse concerns a maiden who is neither mature nor previously penetrated and is betrothed rather than married.

אמר רבא: אמר לי אמי, חופה בהדיא כתיבא: ״כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש״. ״נערה״ — ולא בוגרת, ״בתולה״ — ולא בעולה, ״מאורשה״ — ולא נשואה.
Ketubot 49a אמר רבא halacha ruling father's household
Rava answers that the school of Rabbi Yishmael has already resolved whether a woman returning to her father's house regains her former status.

ואימא: היכא דהדרא לבי נשא — הדרא למילתא קמייתא? אמר רבא: ההוא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל,
Ketubot 51a אמר רבא halacha ruling estate collection
Rava rules that a marriage settlement, maintenance, and a daughter's support are collected from land but not movable property.

אף על גב דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, הכא הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. דאמר רבא, הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, בין לכתובה, בין למזוני, בין לפרנסה.
Ketubot 51b אמר רבא halacha ruling coerced adultery
Rava permits a woman whose encounter began under coercion but ended willingly, because desire overcame her.

ופליגא דרבא. דאמר רבא: כל שתחלתה באונס וסוף [ברצון, אפילו] היא אומרת: הניחו לו, שאלמלא (לא) נזקק לה היא שוכרתו, מותרת. מאי טעמא — יצר אלבשה.
Ketubot 52a רבא אמר halacha dispute wife's redemption
Rava rules that a husband must redeem his wife when captivity itself causes the prohibition, but not when another prohibition causes it.

ממזרת ונתינה לישראל — אינו חייב לפדותה, שאין אני קורא בה ״ואותבינך לי לאנתו״. רבא אמר: כל שאיסור שבייה גורם לה — חייב לפדותה, איסור דבר אחר גורם לה — אינו חייב לפדותה.
Ketubot 52a רבא אמר halacha dispute priest's wife
Rava's position is identified with Rabbi Yehoshua's in a dispute concerning a priest who vows to deprive his wife.

מאי לאו: במדיר אשת כהן קמיפלגי, ואביי דאמר כרבי אליעזר, ורבא דאמר כרבי יהושע?
Ketubot 53a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sons' inheritance
Rava asks whether the same question about a sons' marriage-settlement inheritance should be posed when a wife waives her settlement.

בעא מיניה רב יימר סבא מרב נחמן: מכרה כתובתה לבעלה, יש לה כתובת בנין דכרין או אין לה כתובת בנין דכרין? אמר ליה רבא: ותבעי לך מוחלת.
Ketubot 53a אמר רבא halacha ruling sons' inheritance
Rava rules that a woman who sells her settlement to others retains her sons' inheritance right, while one who waives it to her husband does not.

אמר רבא, פשיטא לי: מוכרת כתובתה לאחרים — יש לה כתובת בנין דכרין. מאי טעמא — זוזי אנסוה. מוחלת כתובתה לבעלה — אין לה כתובת בנין דכרין, מאי טעמא — אחולי אחילתה.
Ketubot 53a בעי רבא halacha ruling sons' inheritance
Rava raises and resolves that selling a marriage settlement to one's husband is legally like selling it to others.

בעי רבא: מוכרת כתובתה לבעלה, כמוכרת לאחרים דמי, או כמוחלת לבעלה דמי? בתר דבעיא הדר פשטה: מוכרת כתובה לבעלה, כמוכרת לאחרים דמי.
Ketubot 54a בעי רבא halacha other daughter's maintenance
Rava leaves unresolved whether the daughter of a betrothed woman receives maintenance when the marriage settlement was not instituted until marriage.

בעי רבא: בת ארוסה, יש לה מזונות, או אין לה מזונות? כיון דאית לה כתובה — אית לה, או דלמא: כיון דלא תקינו רבנן כתובה עד שעת נישואין — לית לה, תיקו.
Ketubot 54a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal precedent
Rava asks Rav Nachman why the law follows Rav when the mishnah appears to support Shmuel.

אמר ליה רבא לרב נחמן: וכי מאחר דתנן מתניתין כוותיה דשמואל, אמאי הלכתא כוותיה דרב? אמר ליה: לכאורה כשמואל רהיטא, כי מעיינת בה — הלכתא כוותיה דרב.
Ketubot 56a אמר רבא halacha ruling marital relations
Rava permits marital intercourse during the day in a dark house.

ואלא מאי, חופה? חופה בליליא איתה, ביממא ליתה? ולטעמיך — ביאה בליליא איתה, ביממא ליתה? הא אמר רבא, אם היה בבית אפל מותר! הא לא קשיא: אורח ארעא קא משמע לן, דביאה בלילה.
Ketubot 56b רבא אמר halacha dispute demai
Rava explains the leniency as a special relaxation concerning demai.

אמר אביי: ודאי דדבריהם — עבדו רבנן חיזוק. ספק דדבריהם, לא עבדו רבנן חיזוק. רבא אמר: בדמאי הקילו.
Ketubot 59b אמר רבא halacha ruling encumbrances
Rava rules that consecration, leaven on Passover, and manumission override an existing lien.

אלא, אמר רב אשי: קונמות קא אמרת? שאני קונמות, דקדושת הגוף נינהו, וכדרבא. דאמר רבא: הקדש, חמץ ושחרור — מפקיעין מידי שיעבוד.
Ketubot 61a אמר רבא halacha ruling menstrual separation
Rava limits the concern about a wife making the bed to doing so in her husband's presence.

והצעת המטה. אמר רבא: לא אמרן אלא בפניו, אבל שלא בפניו — לית לן בה. ומזיגת הכוס. שמואל מחלפא ליה דביתהו בידא דשמאלא. אביי מנחא ליה אפומא דכובא. רבא אבי סדיא. רב פפא אשרשיפא.
Ketubot 61a אמר רבא halacha ruling servant's food
Rava says fatty meat poses concern throughout the year, while aged wine does so during the summer solstice.

אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: הכל משהין בפני השמש, חוץ מבשר ויין. אמר רב חסדא: בשר שמן ויין ישן. אמר רבא: בשר שמן — כל השנה כולה, יין ישן — בתקופת תמוז.
Ketubot 62a אמר רבא halacha dialogue conjugal frequency
Rava identifies the men whose conjugal obligation is daily as students attending lectures.

הטיילין בכל יום. מאי ״טיילין״? אמר רבא: בני פירקי. אמר ליה אביי: מאן דכתיב בהו ״שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא״, ואמר רב יצחק: אלו נשותיהן של תלמידי חכמים, שמנדדות שינה מעיניהם בעולם הזה, ובאות לחיי העולם הבא, ואת אמרת בני פירקי?!
Ketubot 62b אמר רבא both ruling torah study
Rava says the sages relied on Rav Adda bar Ahava's permission for students to leave for years of Torah study and thereby endangered themselves.

הספנים אחת לששה חדשים, דברי רבי אליעזר. אמר רב ברונא אמר רב: הלכה כרבי אליעזר. אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: זו דברי רבי אליעזר, אבל חכמים אומרים: התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שתים ושלש שנים שלא ברשות. אמר רבא: סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו.
Ketubot 63b אמר רבא halacha ruling rebellious wife
Rava confirms that the announcement concerning a rebellious wife is made in synagogues and study halls, as indicated by its four consecutive Sabbaths.

אמר רמי בר חמא: אין מכריזין עליה אלא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני: ארבע שבתות זו אחר זו. שמע מינה. אמר רמי בר חמא: פעמים שולחין לה מבית דין, אחת קודם הכרזה, ואחת לאחר הכרזה.
Ketubot 63b אמר רבא halacha dialogue legal precedent
Rava dismisses as false the declaration that the law follows the cited authorities.

דרש רב נחמן בר רב חסדא: הלכה כרבותינו. אמר רבא: האי בורכא. אמר ליה רב נחמן בר יצחק: מאי בורכתיה? אנא אמריתה ניהליה, ומשמיה דגברא רבה אמריתה ניהליה, ומנו, רבי יוסי ברבי חנינא.
Ketubot 63b בעי רבא halacha other rebellious wife
Rava is reported to have left unresolved whether a rebellious wife forfeits her extant worn marital property.

כלתיה דרב זביד אימרדא, הוה תפיסא חד שירא. יתיב אמימר ומר זוטרא ורב אשי, ויתיב רב גמדא גבייהו. יתבי וקאמרי: מרדה — הפסידה בלאותיה קיימין. אמר להו רב גמדא: משום דרב זביד גברא רבה, מחניפיתו ליה? והאמר רב כהנא: מיבעיא בעי רבא, ולא פשיט? איכא דאמרי, יתבי וקאמרי, מרדה — לא הפסידה בלאותיה קיימין. אמר להו ר …
כלתיה דרב זביד אימרדא, הוה תפיסא חד שירא. יתיב אמימר ומר זוטרא ורב אשי, ויתיב רב גמדא גבייהו. יתבי וקאמרי: מרדה — הפסידה בלאותיה קיימין. אמר להו רב גמדא: משום דרב זביד גברא רבה, מחניפיתו ליה? והאמר רב כהנא: מיבעיא בעי רבא, ולא פשיט? איכא דאמרי, יתבי וקאמרי, מרדה — לא הפסידה בלאותיה קיימין. אמר להו רב גמדא:
Ketubot 65a אמר רבא halacha ruling wine allowance
Rava limits the teaching about wine's effects on a woman to when her husband is absent.

תנא: כוס אחד — יפה לאשה. שנים — ניוול הוא. שלשה — תובעת בפה. ארבעה — אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת. אמר רבא: לא שנו אלא שאין בעלה עמה. אבל בעלה עמה, לית לן בה.
Ketubot 65b אמר רבא halacha ruling marital relations
Rava permits marital intercourse during the day in a dark house.

מיתיבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: אוכלת בלילי שבת ושבת. בשלמא למאן דאמר אכילה — היינו דקתני ״ושבת״. אלא למאן דאמר תשמיש — תשמיש בשבת מי איכא? והאמר רב הונא: ישראל קדושים הן, ואין משמשין מטותיהן ביום! האמר רבא: בבית אפל מותר.
Ketubot 67a אמר רבא halacha ruling marriage settlement
Rava concludes that women rely on land rather than merchants' purses for collection of their marriage settlements.

אמר רב פפי: הני תותבי דבי מכסי, אשה גובה פרנא מהם. ואמר רב פפי: הני שקי דרודיא ואשלי דקמחוניא — אשה גובה פרנא מהן. אמר רבא, מריש הוה אמינא: הני ארנקי דמחוזא — אשה גובה פרנא מהם. מאי טעמא? אסמכתייהו עלייהו. כיון דחזאי דשקלי להו ונפקי, וכי משכחי ארעא זבני בהו, אמינא: אסמכתייהו אארעא הוא.
Ketubot 67b אמר רבא halacha ruling charity
Rava explains that one should begin by offering a gift to a poor person who refuses support.

תנו רבנן: אין לו ואינו רוצה להתפרנס — נותנין לו לשום הלואה, וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: נותנין לו לשום מתנה, וחוזרין ונותנין לו לשום הלואה. לשום מתנה? הא לא שקיל! אמר רבא: לפתוח לו לשום מתנה.
Ketubot 68a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal precedent
Rava tells Rav Chisda that the law is expounded in his name as following Rabbi Yehuda.

אמר ליה רבא לרב חסדא: דרשינן משמך הלכה כרבי יהודה. אמר ליה: יהא רעוא כל כי הני מילי מעלייתא תדרשו משמאי.
Ketubot 68a אמר רבא halacha ruling daughter's inheritance
Rava rules like Rabbi that a daughter supported by her brothers receives a tenth of the estate, distinguishing whether the father's intent was assessed.

ומי אמר רבא הכי? והתניא, רבי אומר: בת הניזונת מן האחין — נוטלת עישור נכסים. ואמר רבא: הלכתא כרבי! לא קשיא הא — דאמידניה, הא — דלא אמידניה.
Ketubot 68b אמר רבא halacha dialogue orphan's rights
Rava challenges Rav Nachman about an orphan's claim, which is distinguished according to whether she is supported by the heirs.

מי אמר רבא הכי? והא איתיביה רבא לרב נחמן יתומה, ושני ליה: הא — דמחי, הא — דלא מחי! לא קשיא: הא — דקא מיתזנא מינייהו. הא — דלא קא מיתזנא מינייהו.
Ketubot 69b אמר רבא halacha ruling estate collection
Rava rules that maintenance, a marriage settlement, and a daughter's support are collected from land but not movable property.

אמר רבא, הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, בין למזוני, בין לכתובה, בין לפרנסה.
Ketubot 70b אמר רבא halacha ruling vow workaround
Rava begins to explain Rabbi Yosei's prohibition as a preventive decree.

היו מהלכין בדרך, ואין עמו מה יאכל — נותן לאחר לשום מתנה, והלה נוטל ואוכל, ומותר. ואם אין שם אחר — מניח על גבי הסלע או על גבי הגדר, ואומר: ״הרי הן מופקרין לכל מי שיחפוץ״, והלה נוטל ואוכל, ומותר. ורבי יוסי אוסר. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוסי — גזירה משום
Ketubot 71a רבא אמר halacha dispute vowed deprivation
Rava says Rabbi Yehuda and the first tanna differ over whether the relevant month is full or deficient.

רבי יהודה אומר: בישראל חדש אחד וכו'. היינו תנא קמא? אמר אביי: כהנת אתא לאשמועינן. רבא אמר: חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו.
Ketubot 73b רבא אמר halacha dispute doubtful marriage
Rava says the tanna is uncertain, producing leniency in monetary law but stringency in prohibition law.

אמר רבה: צריכה גט מדבריהם. וכן אמר רב חסדא: צריכה גט מדבריהם. רבא אמר: תנא ספוקי מספקא ליה, גבי ממונא לקולא, גבי איסורא לחומרא.
Ketubot 74b אמר רבא halacha dispute conditional marriage
Rava reconciles the rulings as the dispute whether a man prefers his wife to undergo humiliation before a court.

והתניא: אצל חכם והתירה, אצל רופא וריפא אותה — אינה מקודשת! אמר רבא: לא קשיא, הא — רבי מאיר, הא — רבי אלעזר. הא רבי מאיר, דאמר: אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין. הא רבי אלעזר, דאמר: אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין.
Ketubot 75a רבא אמר halacha ruling conditional marriage
Rava explains that the case concerns a prominent woman whose husband does not want marriage to prohibit him to her relatives.

רבא אמר: הכא באשה חשובה עסקינן, דאמר: לא ניחא לי דאיתסר בקרובותיה.
Ketubot 75a אמר רבא aggada maxim land of israel
Rava says that one Babylonian sage who ascends to the Land of Israel becomes superior to two sages there.

״ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון״. אמר רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי: אחד הנולד בה, ואחד המצפה לראותה. אמר אביי: וחד מינייהו עדיף כתרי מינן. אמר רבא: וחד מינן כי סליק להתם — עדיף כתרי מינייהו. דהא רבי ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן, כי סליק להתם, קרי לן ״בבלאי טפשאי …
״ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון״. אמר רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי: אחד הנולד בה, ואחד המצפה לראותה. אמר אביי: וחד מינייהו עדיף כתרי מינן. אמר רבא: וחד מינן כי סליק להתם — עדיף כתרי מינייהו. דהא רבי ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן, כי סליק להתם, קרי לן ״בבלאי טפשאי״.
Ketubot 75b אמר רבא halacha ruling legal presumptions
Rava says Rabbi Yehoshua rejects bodily presumption only when it conflicts with a presumption concerning possession of money.

אמר רבא: לא תימא רבי יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופא כלל, אלא: כי לא אזיל רבי יהושע בתר חזקה דגופא, היכא דאיכא חזקה דממונא.
Ketubot 75b רבא אמר halacha ruling legal presumptions
Rava applies to both clauses the principle that defects are presumed to have arisen where they were discovered.

רבא אמר: רישא, כאן נמצאו וכאן היו. סיפא נמי, כאן נמצאו וכאן היו.
Ketubot 79a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue property transfer
Rava asks why a woman would not give property to her daughter even if people generally prefer themselves over others.

אמר ליה רבא לרב נחמן: טעמא מאי? דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני. הני מילי לאחריני, אבל לברתה יהיבא! אפילו הכי: במקום ברתה, נפשה עדיפא לה.
Ketubot 79b אמר רבא halacha dispute attached produce
Rava says Rabbi Shimon and the first tanna differ over produce still attached when the woman leaves the marriage.

רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו. רבי שמעון היינו תנא קמא? אמר רבא: מחוברין בשעת יציאה איכא בינייהו.
Ketubot 80a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue property improvements
Rava rules that if expenses exceed the improvement, the husband recovers only the improvement's value and must swear.

אמר ליה רבא: אם כן, אתי לאיערומי! אלא אמר רבא: שאם היתה הוצאה יתירה על השבח — אין לו אלא הוצאה שיעור שבח, ובשבועה.
Ketubot 80b משמיה דרבא halacha dispute property sale
Rava is reported in conflicting traditions as holding either that a sale takes effect or that it has no effect.

משום רווח ביתא, אבל לזבוני — לא? יהודה מר בר מרימר משמיה דרבא אמר: מה שעשה, עשוי. רב פפא אמר משמיה דרבא: לא עשה ולא כלום.
Ketubot 80b רבא אמר halacha dispute usufruct sale
Abaye and Rava give differing reasons why a husband's sale of land for its produce is ineffective: concern for deterioration and household welfare, respectively.

והלכתא: בעל שמכר קרקע לפירות — לא עשה ולא כלום. מאי טעמא? אביי אמר: חיישינן שמא תכסיף. רבא אמר: משום רווח ביתא.
Ketubot 81a אמר רבא halacha dialogue levirate estate
Rava proposes that a brother may claim the inheritance while refusing to bury his brother's wife, and Abaye replies that he must either bury her or pay her marriage settlement.

אמר רבא, ולימא: אח אני יורש. אשתו אין אני קובר. אמר ליה אביי: משום דבאין עליו משני צדדין: אם אחיו יורש — יקבור את אשתו. אם אינו קובר את אשתו — יתן כתובתה.
Ketubot 82a אמר רבא halacha dialogue mishnah validity
Rava identifies this as the ruling about which he had heard Abaye say that it is not an authoritative mishnah.

אמר רבא: אם כן, היינו דשמענא ליה לאביי דאמר: ״זו אינה משנה״, ולא ידענא מאי היא.
Ketubot 83a אמר רבא halacha ruling inheritance waiver
Rava rules that one who says he does not want a particular rabbinic enactment is heeded.

אמרי דבי רבי ינאי: בכותב לה ועודה ארוסה, כדרב כהנא. דאמר רב כהנא: נחלה הבאה לאדם ממקום אחר — אדם מתנה עליה שלא יירשנה, וכדרבא. דאמר רבא: האומר ״אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו״ — שומעין לו.
Ketubot 83a רבא אמר halacha dispute marital property
Abaye says a husband's control is equal to his wife's, while Rava says his control is superior, with consequences for a woman awaiting levirate marriage.

אמר אביי: נשואה — ידו כידה. רבא אמר: ידו עדיפא מידה. נפקא מינה לשומרת יבם.
Ketubot 85a אמר רבא halacha ruling document validation
Rava rules that a judicial certification written before the judges witness the signatures is invalid because it appears false.

הא אמר רבא: האי אשרתא דדייני דמיכתבא מקמי דנחוו סהדי אחתימות ידייהו — פסולה. אלמא מיחזי כשיקרא, הכי נמי מיחזי כשיקרא.
Ketubot 85b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue debt forgiveness
Rava teaches that although a sold debt may ordinarily be forgiven, a wife who brings a debt document into marriage cannot forgive it because her husband's hand is like hers.

אמר ליה רבא לבריה דרב חייא בר אבין: תא אימא לך מילתא מעליותא דהוה אמר אבוך. הא דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו — מחול, ואפילו יורש מוחל — מודה שמואל במכנסת שטר חוב לבעלה, וחזרה ומחלתו — שאינו מחול, מפני שידו כידה.
Ketubot 86a משמיה דרבא halacha dialogue debt collection
Rav Hama denies that Rava taught that a debtor offering land must personally sell it and bring the creditor cash.

אמר ליה רב פפא לרב חמא: ודאי דאמריתו משמיה דרבא, האי מאן דמסקי ביה זוזי, ואית ליה ארעא, ואתא בעל חוב וקא תבע מיניה, ואמר ליה: ״זיל שקול מארעא״, אמרינן ליה: ״זיל זבין את, ואייתי הב ליה״? אמר ליה: לא.
Ketubot 87b אמר רבא halacha ruling oaths
Rava objects that Torah oaths are taken to avoid payment rather than collect it and that no oath applies to denial of a lien on land.

אמר רבא: שתי תשובות בדבר: חדא — דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין, והיא נשבעת ונוטלת. ועוד: אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות.
Ketubot 87b אמר רבא halacha ruling oaths
Rava rules that the oath is rabbinic, imposed because a recipient of payment may be less exacting in remembering it.

אלא אמר רבא: מדרבנן, דפרע — דייק, דמיפרע — לא דייק, ורמו רבנן שבועה עלה כי היכי דתידוק.
Ketubot 87b אמר רבא halacha ruling oaths
Rava objects that Torah oaths are taken to avoid payment rather than collect it and that no oath applies to denial of a lien on land.

אמר רבא, שתי תשובות בדבר. חדא: דכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין, והיא נשבעת ונוטלת. ועוד: אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות.
Ketubot 87b אמר רבא halacha ruling oaths
Rava rules that the oath is rabbinic and serves to appease the husband's concern.

אלא אמר רבא: מדרבנן, כדי להפיס דעתו של בעל.
Ketubot 91b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue estate loss
Rava distinguishes the cases because the orphans suffer a loss there, whereas here the party gives and receives the same thousand.

אמר ליה רבא: מי דמי? התם — אית להו פסידא ליתמי, הכא — מי אית ליה פסידא? אלפא יהיב ואלפא שקיל!
Ketubot 91b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sale warranty
Rava rules that although the buyer did not accept liability for the mother's claim, he did accept liability for his own claim.

שכיבא אימיה ולא (אי)ערערא, ואתא איהו וקא מערער. סבר רמי בר חמא למימר: איהו במקום אימיה קאי. אמר ליה רבא: נהי דאחריות דידה לא קביל עליה, אחריות דידיה מי לא קביל?
Ketubot 92a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sale warranty
Rava argues that accepting liability for claims by others does not necessarily mean accepting liability for one's own claim.

אמר ליה רבא: נהי דאחריות דעלמא קביל עליה, אחריות דנפשיה מי קביל עליה?
Ketubot 92a אמר רבא halacha ruling debt collection
Rava advises the other party to transfer land to the orphans and then collect it back, since a creditor may recover land that orphans collected for their father's debt.

אמר רבא: אי פקח אידך, מגבי להו ניהלייהו ארעא והדר גבי לה מינייהו, כרב נחמן. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: יתומים שגבו קרקע בחובת אביהן — בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן.
Ketubot 95a אמר רבא halacha ruling creditor priority
Rava argues that the right was lost entirely and cites the rule that waiving claims against a second buyer also bars recovery from the first buyer.

אמר רבא: שתי תשובות בדבר, חדא: ד״איבדה״ לגמרי משמע. ועוד, תניא: לוה מן האחד ומכר נכסיו לשנים, וכתב בעל חוב ללוקח שני: ״דין ודברים אין לי עמך״ — אין לו על לוקח ראשון כלום. מפני שיכול לומר: הנחתי לך מקום לגבות הימנו.
Ketubot 96a אמר רבא halacha ruling identity verification
Rava limits the stated requirement to a place where the person is not recognized.

אמר רבא: לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו, אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה. אמר רב אשי: ובמקום שאין מכירין אותו נמי, לא אמרן אלא דלא מנח תפלין, אבל מנח תפלין — לית לן בה.
Ketubot 96a משמיה דרבא halacha dialogue legal tradition
Rav Yitzhak bar Naftali tells Ravina that Rava's teaching was transmitted in agreement with Ravina.

אמר ליה רב יצחק בר נפתלי לרבינא: הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך.
Ketubot 96a אמר רבא halacha ruling maintenance
Rava limits the denial to retroactive entitlement and rules that she is entitled going forward.

אמר רבא: לא אמרן אלא למפרע, אבל להבא יש לה.
Ketubot 102a אמר רבא halacha ruling guarantor liability
Rava relates the issue to the tannaitic rule that a guarantor added after a document's signatures may be collected from unencumbered property.

אמר רבא, כתנאי: ערב היוצא אחר חיתום שטרות — גובה מנכסים בני חורין.
Ketubot 102b אמר רבא halacha ruling daughter support
Rava limits Rav's ruling to a minor daughter whose benefit reaches her father, excluding an adult daughter whose benefit does not.

אמר רבא: מסתברא מילתא דרב בבתו נערה — דקא מטי הנאה לידיה, אבל בוגרת דלא מטי הנאה לידיה — לא.
Ketubot 105b אמר רבא both exegesis judicial bribery
Rava explains that bribery makes a judge feel united with the giver and therefore unable to perceive his guilt.

אמר רבא: מאי טעמא דשוחדא? כיון דקביל ליה שוחדא מיניה, איקרבא ליה דעתיה לגביה והוי כגופיה, ואין אדם רואה חובה לעצמו. מאי ״שוחד״ — שהוא חד. אמר רב פפא: לא לידון איניש דינא למאן דרחים ליה, ולא למאן דסני ליה. דרחים ליה — לא חזי ליה חובה, דסני ליה — לא חזי ליה זכותא.
Ketubot 105b אמר רבא aggada maxim judicial favor
Rava reflects that judging the people of Mehoza taught him that litigants' love or hatred depends on each day's verdict.

אמר רבא, מריש הוה אמינא: הני בני מחוזא כולהו רחמו לי. כיון דהואי דיינא, אמינא: מינייהו סנו לי ומינייהו רחמו לי. כיון דחזאי דמאן דמיחייב (ליה) האידנא קא זכי למחר, אמינא: אם מרחם — כולהו רחמו לי, אי מסנו — כולהו סנו לי.
Ketubot 108a רבא אמר halacha ruling loan repayment
Rava explains that the rabbinic position can apply when the borrower took the loan on condition not to repay it.

ורבא אמר: אפילו תימא רבנן, הכא במאי עסקינן, שלוה על מנת שלא לפרוע.
Ketubot 108b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue inheritance shares
Rava rejects making Torah study determine inheritance and interprets the claim as protesting loss in a small estate despite being a male heir in a large one.

אמר ליה רבא: מאן דעסיק בתורה הוא דירית, מאן דלא עסיק בתורה לא ירית?! אלא אמר רבא, הכי קאמר: בשביל שאני זכר וראוי לירש בנכסים מרובין — הפסדתי בנכסים מועטין?!
Ketubot 108b אמר רבא halacha ruling claim wording
Rava distinguishes a claim to ten jars' worth of oil, which claims only oil, from a claim to ten full jars of oil, which claims both oil and jars.

אלא אמר רבא: דכולי עלמא היכא דאמר ליה ״מלא עשרה כדי שמן יש לי בבורך״, שמן קטעין ליה, קנקנים לא קטעין ליה. ״עשרה כדי שמן מלאים יש לי אצלך״ — שמן וקנקנים קטעין ליה.
Ketubot 109a אמר רבא halacha ruling forced divorce
Rava rules that in the case of a minor girl the husband is compelled to give a bill of divorce.

תנא: במה דברים אמורים בגדולה, אבל בקטנה — כופין. כופין למאן? אילימא לאב — איפכא מיבעי ליה! אלא אמר רבא: כופין לבעל ליתן גט.
Ketubot 109a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal precedent
Rava asks Rav Nahman whether the rule following Admon also applies when Rabban Gamliel's approval appears in a baraita.

אמר רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה: כל מקום שאמר רבן גמליאל ״רואה אני את דברי אדמון״ — הלכה כמותו. אמר ליה רבא לרב נחמן: אפילו בברייתא? אמר ליה: מי קאמרינן במשנה?! בכל מקום שאמר רבן גמליאל קאמרינן.
Ketubot 109b אמר רבא halacha ruling property claims
Rava rules that all agree a claimant deriving from four predecessors can be deferred by four opposing claims, and that they dispute only one claimant deriving from four.

אמר רבא: בארבעה דאתו מכח ארבעה, וארבעה דאתו מכח חד — כולי עלמא לא פליגי דמצי מדחי ליה. כי פליגי בחד דאתי מכח ארבעה.
Ketubot 109b משמיה דרבא halacha dialogue deed language
Rav Mordekhai reports in Rava's name that people call two half palm trees a single palm tree.

יתיב רב אשי וקא קשיא ליה: מי קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא, או לא? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: קרו אינשי לתרי פלגי דיקלי דיקלא.
Ketubot 110a אמר רבא halacha ruling debt collection
Rava objects that the text says each party collects and that land collected by orphans can in turn be recovered from them by a creditor.

אמר רבא: שתי תשובות בדבר, חדא: דזה גובה וזה גובה קתני. ועוד, לגבינהו ארעא ליתמי וליהדר וליגבינהו מינייהו, כדרב נחמן. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: יתומים שגבו קרקע בחובת אביהן — בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן. קשיא.
Ketubot 111a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue suffering
Rava tells Rav Ashi that the teaching about being without sin was learned as referring to those who bear illnesses.

אמר רבי אלעזר: כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון, שנאמר: ״ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון״. אמר ליה רבא לרב אשי: אנן בסובלי חלאים מתנינן לה.

Nedarim (79)

Nedarim 3b אמר רבא halacha ruling nazirite prohibitions
Rava rules that a nazirite who violates the vow transgresses two prohibitions.

אלא ״בל יחל״ דנזירות היכי משכחת לה? כיון דאמר ״הריני נזיר״ הוה ליה נזיר. אכל — קם ליה ב״בל יאכל״. שתה — קם ליה ב״בל ישתה״. אמר רבא: לעבור עליו בשנים.
Nedarim 3b אמר רבא halacha ruling nazirite vow
Rava rules that one who vows not to die before becoming a nazirite becomes a nazirite immediately because death may come at any moment.

אמר רבא: כגון דאמר ״לא איפטר מן העולם עד שאהא נזיר״, דמן ההיא שעתא הוה ליה נזיר. מידי דהוה האומר לאשתו ״הרי זו גיטיך שעה אחת קודם מיתתי״ — אסורה לאכול בתרומה מיד. אלמא אמרינן כל שעתא ושעתא דילמא מיית. הכא נמי, לאלתר הוי נזיר. דאמרינן: דילמא השתא מיית.
Nedarim 5b אמר רבא halacha ruling vow formulation
Rava infers from the mishnah's wording that abbreviated vow declarations must clearly indicate their meaning.

אמר רבא: מתניתין קשיתיה; אמאי תאני ״שאני אוכל לך״ ״שאני טועם לך״? ליתני ״שאני אוכל״ ״שאני טועם״! שמע מינה בעינן ידים מוכיחות.
Nedarim 5b רבא אמר halacha dispute vow formulation
Abaye validates ambiguous abbreviated declarations, while Rava invalidates them and derives that nazirite declarations require explicitness.

איתמר, ידים שאין מוכיחות. אביי אמר: הוויין ידים, ורבא אמר: לא הוויין ידים. אמר רבא: רבי אידי אסברא לי: אמר קרא ״נזיר להזיר לה'״, מקיש ידות נזירות לנזירות. מה נזירות בהפלאה — אף ידות נזירות בהפלאה.
Nedarim 5b רבא אמר halacha dispute document wording
The passage proposes aligning Abaye with the sages and Rava with Rabbi Yehuda concerning whether a divorce formula must be explicit.

לימא בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן קמיפלגי? דתנן: גופו של גט ״הרי את מותרת לכל אדם״, רבי יהודה אומר: ״ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין וגט פטורין ואיגרת שבוקין״. אביי דאמר כרבנן, ורבא דאמר כרבי יהודה?
Nedarim 5b רבא אמר halacha ruling document wording
Rava maintains that his requirement of explicit abbreviated declarations can accord even with the sages, whose leniency is limited to divorce documents.

ורבא אמר: אנא דאמרי אפילו לרבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן דלא בעינן ידים מוכיחות אלא גבי גט,
Nedarim 6a רבא אמר halacha other document wording
The passage asks whether Rava's position must follow Rabbi Yehuda.

אלא לימא, רבא דאמר כרבי יהודה?
Nedarim 9a אמר רבא halacha ruling oath wording
Rava explains that the speaker explicitly says, 'from it I shall not eat,' establishing the oath's meaning.

(״עלי״ — בקרבן) ״הימנו״ — בשבועה. דלמא: ״הימנו״ — דאכילנא קאמר! אמר רבא: דאמר ״הימנו שלא אוכל״.
Nedarim 11b אמר רבא halacha dialogue forbidden offerings
Rava adduces the cases of leftover sacrificial meat and an offering disqualified by improper intent.

אמר רבא, תא שמע: נותר ופיגול.
Nedarim 14a רבא אמר halacha dispute vow annulment
Abaye says the declaration is ineffective by Torah law but requires rabbinic release, while Rava distinguishes between Torah scholars and unlearned people.

אמר אביי: לא אמר כלום מדאורייתא, וצריך שאלה מדרבנן. רבא אמר: הא בתלמידי חכמים, הא בעם הארץ.
Nedarim 15b אמר רבא halacha ruling conditional vow
Rava rules that she remains forbidden even if she did not go, though lashes apply only if she went.

אמר רבא: הוא הדין דאפילו לא הלכה אסורה. הלכה — אסורה ולוקה, לא הלכה — אסורה בעלמא.
Nedarim 16b אמר רבא halacha ruling vows and mitzvot
Rava distinguishes a vow that makes sitting in a sukkah forbidden to oneself from an oath not to sit in a sukkah.

אמר רבא: וכי מצות ליהנות ניתנו? אלא, אמר רבא: הא דאמר ״ישיבת סוכה עלי״, והא דאמר ״שבועה שלא אשב בסוכה״.
Nedarim 18a אמר רבא halacha ruling successive oaths
Rava rules that if the first of two identical oaths is annulled, the second takes effect.

״שבועה שלא אוכל, שבועה שלא אוכל״, ואכל — אינו חייב אלא אחת. אמר רבא: אם נשאל על הראשונה — שניה חלה עליו. ממאי — מדלא קתני ״אינו אלא אחת״, וקתני ״אינו חייב אלא אחת״, רווחא הוא דלית לה. כי מיתשיל על חבירתה — חיילא.
Nedarim 18a אמר רבא halacha ruling successive oaths
Rava rules that when the first oath is annulled, the second replaces it.

לישנא אחרינא: חיובא הוא דליכא, הא שבועה איכא. למאי הלכתא? לכדרבא. דאמר רבא: נשאל על הראשונה — עלתה לו שניה תחתיה.
Nedarim 19b אמר רבא halacha ruling doubtful naziriteship
Rava explains that a person does not enter a doubtful status when its consequences are stricter than those of certainty.

אמר רבא: גבי כרי קסבר כל שספיקו חמור מודאי — לא מעייל נפשיה לספיקא, דאילו גבי נזיר ודאי, מגלח ומביא קרבן ונאכל. על ספיקו, לא מצי מגלח.
Nedarim 21a רבא אמר halacha ruling vow consent
Rava maintains that the rabbinic view fits because the text says both parties presently desire the arrangement, not that they later consented.

רבא אמר: אפילו תימא רבנן, מי קתני ״שניהן רצו״? ״שניהן רוצין״ קתני.
Nedarim 22a רבא אמר halacha dispute vow annulment
Abaye permits using the comparison of maintaining a vow to offering at an illicit altar as an opening for annulment, while Rava forbids it.

ולא פתחינן בהדא אחרנייתא, דתניא, רבי נתן אומר: הנודר — כאילו בנה במה, והמקיימו — כאילו מקריב עליו קרבן. ברישא פתחינן. בסיפא, אביי אמר: פתחינן, רבא אמר: לא פתחינן.
Nedarim 22a רבא אמר halacha dispute vow annulment
Rava rules that an opening may not be used at the beginning, against Abaye's position.

רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא. רב טביומי מתני הכי: בסיפא לא פתחינן. ברישא, אביי אמר: פתחינן, רבא אמר: לא פתחינן. והלכתא: לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא.
Nedarim 23b רבא אמר halacha ruling vow conditions
Rava rules that a prior condition voids a later vow only when the person remembers it and explicitly vows subject to it.

רבא אמר: לעולם כדאמרינן מעיקרא. הכא במאי עסקינן — כגון שהתנה בראש השנה, ולא ידע במה התנה. והשתא קא נדר. אי זכור בשעת הנדר, ואמר ״על דעת הראשונה אני נודר״ — נדריה לית ביה ממשא. לא אמר ״על דעת הראשונה אני נודר״ — עקריה לתנאיה וקיים לנדריה.
Nedarim 23b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue vow restraint
Rava rebukes Rav Huna bar Hinana for planning to publicize a teaching that was concealed to prevent people from treating vows lightly.

רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא. אמר ליה רבא: תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים, ואת דרשת ליה בפירקא?!
Nedarim 24b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue vain vows
Rava rejects Abaye's reading and explains that the person forbids all produce to himself by oath if he did not see a multitude like those who left Egypt.

אמר אביי: דאמר ״שבועה שראיתי״. אמר ליה רבא: אם כן למה לי למימר? ועוד: דומיא דנדר קתני! אלא אמר רבא, באומר: ״יאסרו פירות העולם עלי בשבועה אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים״.
Nedarim 25a אמר ליה רבא dialogue halacha story debtor oath
Rava orders a borrower who claims to have repaid his debt to swear that he paid it.

לא, לאפוקי מקניא דרבא. דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי, אתא לקמיה דרבא. אמר ליה ללוה: זיל פרע לי. אמר ליה: פרעתיך. אמר ליה רבא: אם כן, זיל אישתבע ליה דפרעתיה.
Nedarim 26a רבא אמר halacha ruling mistaken vows
Rava rules that all are permitted when the vow's wording would have separated the father from the others, and limits the dispute to wording that excepts the father from the group.

ורבא אמר: דכולי עלמא, כל היכא דאמר: אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר: ״פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר״ — כולם מותרין. לא נחלקו אלא באומר: אילו הייתי יודע שאבא ביניכם, הייתי אומר: ״כולכם אסורין חוץ מאבא״.
Nedarim 26b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue vow wording
Rava challenges how Rabbah can explain the final clause according to Rabbi Akiva when collective wording leaves no identifiable first or last person.

אמר ליה רבא: ולרבה לרבי עקיבא מי ניחא סיפא? במאי מוקים לה — דאמר ״לכולכם״, הי דין הוא ראשון והי דין הוא אחרון?
Nedarim 27a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue coercion
Rava rules that a coerced person is exempt, citing the verse that absolves the assaulted maiden.

אמר ליה רבא: אנוס הוא, ואנוס רחמנא פטריה, דכתיב: ״ולנערה לא תעשה דבר״.
Nedarim 29a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue consecration
Rava distinguishes monetary consecration, which can lapse by itself, from bodily consecration, which cannot.

אמר ליה רבא: מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף? קדושת דמים פקעה בכדי, קדושת הגוף לא פקעה בכדי.
Nedarim 33a אמר רבא halacha ruling forbidden benefit
Rava explains that the vow forbids benefit that leads to the speaker's food.

אימא שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו! אמר רבא: באומר ״הנאה המביאה לידי מאכלך עלי״.
Nedarim 33b רבא אמר halacha ruling debt payment
Rava explains that all authorities can agree where one pays for the person forbidden benefit without intending repayment.

רבא אמר: אפילו תימא דברי הכל, גבי מודר הנאה דיהיב על מנת שלא לפרוע.
Nedarim 34b אמר רבא halacha ruling misuse of consecration
Rava rules that one who consecrates an ownerless loaf and takes it to eat misuses its full value, but one who takes it to bequeath misuses only the value of that benefit.

אמר רבא: היתה לפניו ככר של הפקר, ואמר: ״ככר זו הקדש״, נטלה לאוכלה — מעל לפי כולה. להורישה לבניו — מעל לפי טובת הנאה שבה.
Nedarim 38a אמר רבא aggada exegesis samuel's conduct
Rava interprets Samuel's return home as meaning that he carried the provisions of his household wherever he traveled.

שמואל, דכתיב: ״הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי״. אי בחנם, לאפוקי מאן דשקל בחנם?! אלא, דאפילו בשכר. דלמא דעני הוה, אלא מהכא: ״ותשבתו הרמתה כי שם ביתו״, ואמר רבא: כל מקום שהלך — ביתו עמו.
Nedarim 38a אמר רבא aggada exegesis prophetic integrity
Rava teaches that Scripture praises Samuel more than Moses because Samuel did not take even with consent, whereas Moses did not take even for payment.

אמר רבא: גדול מה שנאמר בשמואל יותר משנאמר במשה, דאילו במשה רבינו כתיב ״לא חמור אחד מהם נשאתי״, דאפילו בשכר, ואילו גבי שמואל אפילו ברצון לא שכרו, דכתיב: ״ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו וגו'״.
Nedarim 39a אמר רבא both other unclear
Rava attributes the fragmentary statement to Samuel.

מאי פסקא? אמר רבא: (אמר) שמואל
Nedarim 39b אמר רבא aggada exegesis visiting sick
Rava explains the verse as describing ordinary sick people lying in bed and receiving visitors, whose fate would undermine Moses' divine mission if Korah's company died likewise.

אמר ריש לקיש: רמז לביקור חולין מן התורה מנין? שנאמר: ״אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם וגו'״. מאי משמע? אמר רבא: אם כמות כל האדם ימותון אלה, שהן חולים ומוטלים בעריסתן, ובני אדם מבקרים אותן, מה הבריות אומרים — ״לא ה' שלחני לזה״.
Nedarim 39b דרש רבא aggada exegesis gehenna
Rava interprets Moses' plea to mean that if Gehenna already exists it should serve the occasion, and if not God should create it.

דרש רבא: ״אם בריאה יברא ה'״, ״אם בריאה״ גיהנם — מוטב תהיה, אם לאו — ״יברא ה'״.
Nedarim 39b דרש רבא aggada exegesis moses' vindication
Rava interprets the sun and moon as refusing to shine unless God vindicates Moses.

דרש רבא, ואמרי לה אמר רבי יצחק: מאי דכתיב ״שמש ירח עמד זבלה״. שמש וירח בזבול מאי בעיין? והא ברקיע קביעי! מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול, ואמרו לפניו: רבונו של עולם, אם אתה עושה דין לבן עמרם — אנו מאירים, ואם לאו — אין אנו מאירין.
Nedarim 39b רבא אמר halacha dispute visiting sick
Rava explains that visiting the sick has no limit because one may visit even one hundred times a day.

תניא: ביקור חולים אין לה שיעור. מאי ״אין לה שיעור״? סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרה. אמר ליה אביי: וכל מצות מי יש שיעור למתן שכרן? והא תנן: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות! אלא אמר אביי: אפילו גדול אצל קטן. רבא אמר: אפילו מאה פעמים ביום.
Nedarim 41a אמר רבא aggada maxim fever
Rava says that fever would be beneficial were it not the agent of the Angel of Death.

משום דרב יהודה, דאמר רב יהודה: דיבורא קשיא לעינא ומעלי לאישתא. אמר רבא: האי אישתא, אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא, מעלי
Nedarim 43b מתיב רבא halacha dialogue acquisition
Rava objects from a teaching that when some property is given to the first recipient and all to the second, the first recipient acquires.

מתיב רבא: מקצתן לראשון וכולן לשני — ראשון קנה,
Nedarim 43b אמר רבא halacha ruling conditional gifts
Rava explains Rabbi Yosei's reason as a preventive decree based on the gift of Beit Horon.

אלא אמר רבא, היינו טעמא דרבי יוסי: גזירה משום מתנת בית חורון.
Nedarim 47a אמר רבא halacha ruling inheritance vows
Rava infers that a person can forbid property while it is in his possession even for the time after it leaves his possession.

אמר רבא, תא שמע: האומר לבנו ״קונם שאי אתה נהנה לי״, ומת — יירשנו. ״בחייו ובמותו״, ומת — לא יירשנו. שמע מינה אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו. שמע מינה.
Nedarim 47b אמר רבא halacha ruling vow compliance
Rava suggests that the act is barred only initially but remains effective if performed.

אמר רבא: דילמא לכתחילה הוא דלא, ואי עבד — עבד.
Nedarim 48a אמר רבא halacha ruling conditional gifts
Rava rules that a gift is invalid when expressly held only until the giver's father arrives, but is discretionary when the wording merely anticipates his arrival.

אמר רבא: לא שנו אלא דאמר ליה ״והינן לפניך אלא כדי שיבא אבא״. אבל אמר ליה: ״שיהו לפניך, שיבא אבא״ — ״מדעתך״ הוא דאמר ליה.
Nedarim 48a אמר רבא halacha ruling conditional gifts
Rava rules that even a gift presented so the giver's father may come and eat is forbidden because the meal reveals the giver's purpose.

לישנא אחרינא: אמרין לה, אמר רבא: לא תימא טעמא דאמר ליה ״והינן לפניך״ הוא דאסור, אבל אמר ליה ״הן לפניך שיבא אבא ויאכל״ — מותר. אלא אפילו אמר ליה ״הן לפניך יבא אבא ויאכל״ — אסור. מאי טעמא — סעודתו מוכחת עליו.
Nedarim 48b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue conditional gifts
Rava challenges Rav Nahman that the gift of Beit Horon was an acquisition made in order to transfer onward, yet it was not acquired.

אמר ליה רבא לרב נחמן: והא מתנת בית חורון ״דקני על מנת להקנות״ הוא, ולא קא קני!
Nedarim 49a רבא אמר halacha other vow terminology
Rava identifies the Sages as the authority associated with the term hullin.

רבא אמר: מאן חולין — רבנן. רבא לטעמיה, דאמר רבא:
Nedarim 51a אמר רבא halacha ruling priestly haircut
Rava describes the High Priest's haircut as arranging the tip of each lock beside the root of the next.

דכתיב: ״כסום יכסמו את ראשיהם״. תנא: כעין לולינית. מאי ״לולינית״? אמר רב יהודה: תספרתא יחידתא. היכי דמי? אמר רבא: ראשו של זה בצד עיקרו של זה. והיינו תספורת של כהן גדול.
Nedarim 52b אמר רבא halacha dialogue forbidden produce
Rava infers that a vow forbidding specified produce or putting it to one's mouth forbids its substitutes and growths but permits what emerges from it.

אמר רבא, תא שמע: ״קונם פירות האלו עלי״, ״קונם הן לפי״ — אסור בחילופיהן ובגידוליהן, הא ביוצא מהן מותר!
Nedarim 52b אמר רבא halacha ruling produce derivatives
Rava states that it has already emerged from them.

אמר רבא: וכבר יצא מהן.
Nedarim 55a אמר רבא halacha dialogue vow terminology
Rava distinguishes the term produce from produce of the field.

מתיב רב יוסף: ״וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל כו'״, אמר רבא: ״תבואה״ לחוד, ״תבואת שדה״ לחוד.
Nedarim 62a אמר רבא both exegesis scholarly status
Rava permits a person to identify himself where he is unknown, deriving this from Obadiah, while saying that the wealthy Rabbi Tarfon should instead have appeased his captor with money.

אמר רבא: שרי ליה לאיניש לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה — דכתיב: ״ועבדך ירא את ה' מנעוריו״, אלא קשיא דרבי טרפון! עשיר גדול היה, והוה ליה לפייסיה בדמים.
Nedarim 62a אמר רבא halacha exegesis scholarly precedence
Rava permits a Torah scholar to identify himself and request that his case be heard first, deriving scholarly precedence from priestly precedence.

אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר ״צורבא מרבנן אנא, שרו לי תיגראי ברישא״, דכתיב: ״ובני דוד כהנים היו״ — מה כהן נוטל בראש, אף תלמיד חכם נוטל בראש. וכהן מנא לן? דכתיב: ״וקדשתו כי את לחם (ה') אלהיך הוא מקריב״, ותנא דבי רבי ישמעאל: ״וקדשתו״ — לכל דבר שבקדושה,
Nedarim 62b אמר רבא halacha exegesis scholar taxes
Rava permits a Torah scholar to claim exemption from royal levy, poll tax, and land tax based on the cited verse.

אמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: לא יהיבנא אכרגא, דכתיב ״מנדה בלו והלך לא שליט למירמא עליהון״. ואמר רבי יהודה: ״מנדה״ — זו מנת המלך, ״בלו״ — זו כסף גולגלתא, ״והלך״ — זו ארנונא.
Nedarim 62b אמר רבא halacha ruling tax avoidance
Rava permits a Torah scholar to call himself a servant of fire to avoid a tax because he is merely driving danger away.

ואמר רבא: שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: ״עבדא דנורא אנא לא יהיבנא אכרגא״. מאי טעמא — לאברוחי אריא מיניה קאמר.
Nedarim 64b רבא אמר halacha ruling vow annulment
Rava argues that the proposed interpretation would eliminate the possibility of consulting a sage about vows.

ורבא אמר: אם כן אין נדרים נשאלין לחכם.
Nedarim 66a אמר רבא halacha ruling multiple oaths
Rava attributes the teaching to Rabbi Shimon, who requires the word oath to be stated for each individual.

אמר רבא: רבי שמעון היא, דאמר: עד שיאמר ״שבועה״ לכל אחד ואחד.
Nedarim 69a בעי רבא halacha other vow ratification
Rava asks whether ratification of a vow can be revoked through consultation and, if so, whether annulment can likewise be revoked.

בעי רבא: יש שאלה בהקם, או אין שאלה בהקם? אם תמצא לומר יש שאלה בהקם: יש שאלה בהפר, או אין שאלה בהפר?
Nedarim 69a אמר רבא halacha ruling successive vows
Rava rules that if the first vow is revoked through consultation, the second takes effect.

תא שמע, דאמר רבא: אם נשאל על הראשונה — שניה חלה עליו. בעי רבה: ״קיים ליכי, ומופר ליכי, ולא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה״, מהו?
Nedarim 72b אמר רבא halacha dialogue vow annulment
Rava cites the practice of scholars annulling their daughters' vows before departure as evidence that prior hearing is unnecessary.

אמר רבא, תא שמע: דרך תלמידי חכמים, עד שלא יצאת בתו מאצלו, אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי — הרי הן מופרין, והא לא שמע!
Nedarim 73a אמר רבא halacha exegesis husband's hearing
Rava infers from the phrase 'her husband hears' excluding a deaf man's wife that a husband's capacity to hear is essential.

או דלמא: ״ושמע אישה״ לא מעכב. אמר רבא: תא שמע ״ושמע אישה״ — פרט לאשת חרש. שמע מינה.
Nedarim 73b משמיה דרבא halacha ruling marital vows
Rava teaches that every woman makes her vow subject to her husband's will.

ועד כאן לא שמעת ליה לרבי אליעזר אלא גבי נדרים, כדרב פנחס משמיה דרבא דאמר כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת. אבל תרומה — אפילו מדרבנן נמי לא אכלה.
Nedarim 74a משמיה דרבא halacha ruling marital vows
Rava teaches that every woman makes her vow subject to her husband's will.

הכא במאי עסקינן — כגון שעמד בדין, ואיתחייב לה מזונות, וכדרב פנחס משמיה דרבא: דאמר כל הנודרת — על דעת בעלה היא נודרת.
Nedarim 75a אמר רבא halacha dialogue betrothed maiden
Rava explains the comparison by asking whether one concedes that the other cases do not incur stoning like the case of a betrothed maiden.

מאי ״וכשאר דברים כן נדרים״ דקתני? אמר רבא, הכי קתני: אי אתה מודה שאין חייבין סקילה, כנערה המאורסה?
Nedarim 77b אמר ליה רבא dialogue both dialogue sin of vows
Rava tells Rav Nahman that scholars annulled a man's vow and instructed him to pray for forgiveness because he had sinned.

אמר ליה רבא לרב נחמן: חזי מר האי מרבנן דאתא ממערבא ואמר: איזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב הונא בר אבין, ושרו ליה נדריה ואמרו ליה: זיל ובעי רחמי על נפשך דחטאת. דתני רב דימי אחוה דרב ספרא: כל הנודר, אף על פי שהוא מקיימו — נקרא חוטא. אמר רב זביד: מאי קרא — ״וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא״, הא לא חדלת — איכא ח …
אמר ליה רבא לרב נחמן: חזי מר האי מרבנן דאתא ממערבא ואמר: איזדקיקו ליה רבנן לבריה דרב הונא בר אבין, ושרו ליה נדריה ואמרו ליה: זיל ובעי רחמי על נפשך דחטאת. דתני רב דימי אחוה דרב ספרא: כל הנודר, אף על פי שהוא מקיימו — נקרא חוטא. אמר רב זביד: מאי קרא — ״וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא״, הא לא חדלת — איכא חטא.
Nedarim 78b מתיב רבא halacha dialogue vow annulment
Rava objects from a teaching that after a husband hears and remains silent until the following day, the father can no longer annul the vow.

אמר רבי חנינא: השותק על מנת למיקט, מפר אפילו מכאן ועד עשרה ימים. מתיב רבא: אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב — בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום. אבל שמע וקיים, או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו — אין יכול להפר.
Nedarim 79a מתיב רבא halacha dialogue vow annulment
Rava objects that a vow made near nightfall cannot be annulled after dark, even though silence might have been intended to cause distress.

מתיב רבא: נדרה עם חשכה — מפר לה עד שלא חשכה, שאם לא הפר וחשכה — אינו יכול להפר. אמאי? להוי כשותק על מנת למיקט! תיובתא.
Nedarim 80b אמר רבא halacha exegesis affliction
Rava distinguishes immediate affliction on Yom Kippur from eventual affliction in vows, explaining why washing is treated differently.

אמר רבא: מענינא דקרא. גבי יום הכיפורים דכתיב ״תענו את נפשותיכם״ — מילתא דידע עינויא השתא. רחיצה לא ידע עינויא השתא. גבי נדרים דכתיב ״כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש״ — מילתא דאתיא ליה לידי ענוי, וכי לא רחצה אתיא לידי ענוי.
Nedarim 83b רבא אמר halacha ruling vow annulment
Rava rules that a husband is included among people and explains that he cannot annul the vow because his wife can subsist on gleanings, forgotten produce, and field corners.

רבא אמר: לעולם בעל בכלל ״בריות״ הוא, ו״מה טעם״ קאמר: מה טעם אין יכול להפר? מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה.
Nedarim 84b רבא אומר halacha exegesis poor tithe
Rava rules that a vowed beneficiary may not benefit from poor tithe distributed inside the home because Scripture prescribes giving it.

רבא אומר: כאן במעשר עני המתחלק בתוך הבית, דכתיבא ביה נתינה: ״ונתתה ללוי לגר וגו'״ — משום הכי אסור ליה לאיתהנויי.
Nedarim 85a רבא אמר halacha ruling terumah
Rava explains that terumah may be taken involuntarily because forbidding it to all priests renders it worthless.

רבא אמר: שאני תרומה, דהיינו טעמא דיטלו על כרחו — משום דתרומה לא חזיא אלא לכהנים, וכיון דקא אתי למיסרא עלייהו, שויא עפרא בעלמא.
Nedarim 86b אמר רבא halacha ruling liens
Rava rules that consecration, leaven on Passover, and emancipation override a lien.

דאמר רבא: הקדש, חמץ ושחרור — מפקיעין מידי שעבוד.
Nedarim 87b אמר רבא halacha ruling vows
Rava identifies the mishnah with Rabbi Shimon, who requires a separate declaration of an oath for each item.

אמרה ״קונם תאנה״, אמר רבא: מתניתין רבי שמעון היא. דאמר: עד שיאמר ״שבועה״ לכל אחד ואחד.
Nedarim 88a אמר רבא halacha exegesis manslaughter
Rava explains Rabbi Yehuda's scriptural inference that the phrase without seeing excludes a blind person.

אמר רבא: הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא. רבי יהודה סבר: גבי רוצח כתיב ״ואשר יבא את רעהו ביער״ — כל דבר מיעל ליער, וסומא נמי בר מיעל ליער הוא. ואי אמרת ״בלא ראות״ לרבות את הסומא — מ״יער״ נפקא ליה. אלא שמע מינה: ״בלא ראות״ פרט לסומא.
Nedarim 88b אמר רבא halacha ruling partnership acquisition
Rava rules that Rabbi Meir concedes a wife can acquire on behalf of others because the acquisition then passes from her husband.

אמר רבא: אף על גב דאמר רבי מאיר יד אשה כיד בעלה, מודה רבי מאיר לענין שיתוף, דכיון דלזכות לאחרים הוא מיד בעלה — זכיא.
Nedarim 90a אמר רבא both story vow dissolution
Rava praises Rav Aha bar Rav Huna's wise act and explains that he treats annulment and dissolution as parallel disputes.

ושרקיה טינא, ואתייה לקמיה דרב חסדא. אמר רבא: מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אי לאו דרב אחא בר רב הונא, דגברא רבה הוא. דקסבר דכי היכי דפליגי רבנן ורבי נתן בהפרה — הכי נמי פליגי בשאלה.
Nedarim 90b רבא אמר halacha dispute terumah
Rava rules that a wife who tells her husband she is defiled may not eat terumah because she can eat unconsecrated food.

גמ' איבעיא להו: אמרה לבעלה ״טמאה אני״, מהו שתאכל בתרומה? רב ששת אמר: אוכלת, שלא תוציא לעז על בניה. רבא אמר: אינה אוכלת, אפשר דאכלה חולין.
Nedarim 90b אמר רבא halacha ruling terumah
Rava says Rav Sheshet concedes that a widowed or divorced woman may not continue eating terumah.

אמר רבא: ומודה רב ששת שאם נתארמלה שאינה אוכלת. מידי הוא טעמא אלא משום תוציא לעז על בניה. נתארמלה ונתגרשה, אמרי: השתא דאיתניסא.
Nedarim 91a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue marital testimony
Rava argues that although an earlier mishnah believes a woman who would not disgrace herself, here resentment toward her husband may make her brazenly lie.

אמר ליה רבא: אדרבא, אפילו למשנה ראשונה דקתני מהימנא — התם משום דלא עבידא לבזויי נפשה, אבל הכא דזמנין דתקיף לה מן גברא — מעיזה ומעיזה.
Nedarim 91b אמר רבא both story suspected adultery
Rava permits the wife because an adulterer would have hidden rather than fled through the hedge.

ההוא גברא דהוה מהרזיק בביתא הוא ואינתתא. על אתא מריה דביתא, פרטיה נואף להוצא וערק. אמר רבא: איתתא שריא. אם איתא דעבד איסורא — ארכוסי הוה מירכס.
Nedarim 91b אמר רבא halacha exegesis suspected adultery
Rava permits the wife because a guilty adulterer would have preferred that her husband eat the poisoned food and die.

אמר רבא: אינתתיה שריא, אם איתיה דעבד איסורא, ניחא ליה דליכול ולימות, דכתיב: ״כי נאפו ודם בידיהן״.

Nazir (52)

Nazir 2a אמר רבא attribution uncertain: or כדי halacha ruling nazirite vows
Rava reconstructs the mishnah to teach that substitute expressions and incomplete declarations of naziriteship take effect, including saying that one will be.

אמר רבא, ואיתימא כדי: חסורי מיחסרא והכי קתני: כל כינויי נזירות — כנזירות, וידות נזירות — כנזירות, ואלו הן ידות: האומר ״אהא״ — הרי זה נזיר.
Nazir 4a אמר רבא halacha ruling nazirite vows
Rava rules that a declaration of naziriteship takes effect even after an oath to drink.

אלא כי הא דאמר רבא ״שבועה שאשתה״, וחזר ואמר: ״הריני נזיר״ — אתיא נזירות חיילא על שבועה.
Nazir 7a אמר רבא halacha ruling nazirite term
Rava explains that the person had already set out on the road.

אמר רבא: שהחזיק בדרך. וליהוי כל פרסה ופרסה! אמר רב פפא: באתרא דלא מני פרסי.
Nazir 7a רבא אמר halacha ruling nazirite term
Rava resolves the difficulty by noting that the declaration explicitly says one term of naziriteship.

רבא אמר: למה לך אקשויי כולי האי, שאני התם, דהא קתני ״הריני נזיר אחת״.
Nazir 9b אמר רבא halacha ruling nazirite vows
Rava explains that a mishnah's specific reference to barley led Hezekiah to understand Beit Shammai according to Rabbi Yehuda.

ואמאי הדר ביה? אמר רבא, מתניתין קשיתיה: מאי איריא דתני ״מן השעורים״? ליתני ״מן העדשים״! אלא סבר חזקיה: כי קאמרי בית שמאי התם — כרבי יהודה.
Nazir 10a אמר רבא halacha ruling nazirite vows
Rava answers that Beit Shammai's teaching is repeated two or three times.

והא אמרוה בית שמאי חדא זימנא! אמר רבא: תרתי תלת. וכן תני רבי חייא תרתי תלת. וכן אמר רבי אושעיא תרתי תלת.
Nazir 10a אמר רבא halacha ruling vowed offerings
Rava interprets the case as one in which a recumbent cow prompted a person to vow an offering.

אמר רבא: מי קתני ״אם עמדה מאליה״? אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר: ״הרי עלי קרבן״. בשלמא פרה — בת קרבן היא, אלא דלת — בת קרבן היא?! אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו,
Nazir 11b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mishnah wording
Rava argues that an unnecessary latter clause may follow a necessary first clause, but both clauses would not be taught if neither were needed.

אמר ליה רבא: הכי השתא?! אי אמרת בשלמא רישא צריכא סיפא לא צריכא — תני סיפא דלא צריכא משום רישא דצריכא. אלא אי אמרת רישא לא צריכא סיפא לא צריכא, תני רישא דלא צריכא ותני סיפא דלא צריכא?!
Nazir 12a אמר רבא halacha ruling marriage agency
Rava says Rabbi Yohanan concedes when a woman has none of the listed female relatives, and a sister divorced only afterward remains permitted.

אמר רבא: ומודה רבי יוחנן באשה שאין לה לא בת, ולא בת בת, ולא בת בן, ולא אם, ולא אם אם, ולא אחות. ואף על פי שהיתה לה אחות ונתגרשה לאחר מכאן, דההיא שריא.
Nazir 12b אמר רבא halacha ruling nazirite offerings
Rava rules that one who accepts half the offerings of a nazirite brings half an offering, while one who accepts the offerings of half a nazirite brings a complete offering.

גמ' אמר רבא: הכל מודים, כל היכא דאמר ״חצי קרבנות נזיר עלי״ — חצי קרבן מייתי. ״קרבנות חצי נזיר עלי״ — כוליה קרבן בעי איתויי. מאי טעמא — דהא לא אשכחן נזירות לפלגא.
Nazir 13b בעי רבא halacha other overlapping naziriteship
Rava asks whether a hundred-day naziriteship begun now takes effect when another naziriteship is scheduled to begin in twenty days.

גמ' בעי רבא: אמר ״הריני נזיר לאחר עשרים יום, ומעכשיו מאה יום״, מהו? כיון דהלין מאה בעשרין לא שלמין — לא חיילין, או דילמא: כיון דאית ליה גידול שער לבסוף — חיילין.
Nazir 17a בעי רבא halacha other nazirite impurity
Rava asks whether a nazirite in a cemetery must remain there for a minimum duration to incur lashes.

בעי רבא: נזיר והוא בבית הקברות, מהו? בעי שהייה למלקות, או לא?
Nazir 19b אמר רבא halacha exegesis nazirite impurity
Rava derives Rabbi Eliezer's reasoning from the verse, explaining that the nazirite term began in impurity.

אמר רבא: מאי טעמא דרבי אליעזר? אמר קרא: ״כי טמא נזרו״ — משום דבטומאה נזר.
Nazir 23a דרש רבא aggada exegesis unclear
Rava begins interpreting the verse about a brother offended from a strong city.

דרש רבא: מאי דכתיב ״אח נפשע מקרית עז
Nazir 23b דרש רבא attribution uncertain: or Rabbi Yitzchak (Nappacha) aggada exegesis lot
Rava interprets the verse as referring to Lot's lustful separation and the public exposure of his disgrace.

דרש רבא ואיתימא רבי יצחק: מאי דכתיב ״לתאוה יבקש נפרד ובכל תושיה יתגלע״? ״לתאוה יבקש נפרד״ — זה לוט, ״ובכל תושיה יתגלע״ — שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. דתנן: עמוני ומואבי אסורין, ואיסורן איסור עולם.
Nazir 24a רבא אמר halacha ruling marital obligations
Rava explains that even Rabbi Yehuda subjects a wife to her husband only regarding something she needs, not something unnecessary to her.

רבא אמר: אפילו תימא רבי יהודה, כי משעבד לה — במילתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה — לא.
Nazir 24b רבא אמר halacha ruling marital property
Rava explains that even the Rabbis hold a husband grants his wife property only for something she needs.

רבא אמר: אפילו תימא רבנן, כי מקני לה — נמי במלתא דצריכא לה, במילתא דלא צריכא לה — לא מקני לה.
Nazir 25a אמר רבא halacha exegesis consecrated offspring
Rava rejects treating the offerings as designated because a teaching interprets the verse as referring to offspring and substitutes of consecrated animals.

אמר רבא: מפורשין לא מצית אמרת, כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל: ״רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך״ — בולדי קדשים ובתמורתם הכתוב מדבר.
Nazir 26a אמר רבא halacha ruling nazirite funds
Rava rules that unspecified money falls to voluntary offerings unless the value of a sin offering has been removed, making the remainder designated.

אמר רבא: הא דאמרן מעות סתומין יפלו לנדבה, אם נפלה דמי חטאת מביניהן — הרי הן כמפורשין.
Nazir 27b מתיב רבא halacha exegesis nazirite offerings
Rava objects from the verse that a nazirite fulfills his obligation with his own offering rather than his father's.

מתיב רבא: ״קרבנו״, בקרבנו הוא יוצא, ואינו יוצא בקרבן אביו. יכול לא יצא בקרבנו של אביו שהפריש מן הקלה על החמורה, או מן החמורה על הקלה,
Nazir 30b בעי רבא halacha other nazirite inheritance
Rava asks whether a firstborn and an ordinary heir shave in proportion to their shares or equally under a received rule.

בעי רבא: בכור ופשוט, מאי? הילכתא גמירין לה, והילכך לא בעי גלוחי לפום מאי דשקיל. או דילמא: ירושה היא, וכי היכי דשקיל פי שנים, הכי מגלח?
Nazir 31a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mistaken consecration
Rava of Barnish argues that the consecration was intentional despite the speaker's mistaken earlier wording.

אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: האי הקדש בטעות הוא? הקדש בכוונה הוא! משום דאטעייה לדיבוריה קמא.
Nazir 32a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mistaken consecration
Rava challenges Rav Nahman with Beit Shammai's comparison to mistakenly naming the ninth, tenth, and eleventh animals as the tithe.

אמר ליה רבא לרב נחמן: לדידך דאמרת טעותו ולא כוונתו, דקאמרי בית שמאי לבית הלל: אי אתם מודים שאילו קרא לתשיעי עשירי, ולעשירי תשיעי, ולאחד עשר עשירי, ששלשתן מקודשין? ואישתיקו בית הלל.
Nazir 32b אמר רבא halacha ruling vow dissolution
Rava rules that although an unforeseen event itself cannot open dissolution of a vow, a condition based on that event can.

ואמר רבא: אף על גב דאמור רבנן אין פותחין בנולד, אבל פותחין בתנאי נולד. היכי דמי? אמרי להון: אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב בית המקדש, מי הוה נדריתון?
Nazir 35a רבא אמר halacha exegesis offerings
Rava derives the rule through a sequence of particular, general, and particular terms in the verse.

רבא אמר: נפקא ליה מהאי קרא: ״ואם מן״ — פרט. ״הצאן״ — כלל, ״כבשים ועזים״ — חזר ופרט,
Nazir 38b רבא אמר halacha dispute nazirite lashes
Rava rules that eating grape seeds or skins incurs only one set of lashes because the prohibition is a collective prohibition.

אמר אביי: אכל חרצן — לוקה שתים. אכל זג — לוקה שתים. אכל חרצן וזג — לוקה שלש. רבא אמר: אינו לוקה אלא אחת, שאינו לוקה אלאו שבכללות.
Nazir 40a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal derivation
Rava of Barnish proposes challenging the common feature of the compared cases.

אמר ליה רבא מברניש לרב אשי, וליפרוך: מה להצד השוה שבהן, שכן
Nazir 42a בעי רבא halacha other nazirite shaving
Rava asks whether shaving is complete when one of two remaining hairs is shaved and the other falls out.

בעי רבא: נזיר שגילח והניח שתי שערות, וגילח אחת ונשרה אחת, מהו? אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: גילח שערה שערה קא מיבעי ליה לרבא?
Nazir 43a אמר רבא halacha ruling corpse impurity
Rava distinguishes inserting a hand, which incurs impurity but not entry, from inserting the body, when impurity and entry occur together.

אלא אמר רבא: הכניס ידו, משום טומאה — איכא, משום ביאה — ליכא. הכניס גופו — טומאה וביאה בהדי הדדי קא אתיין. והא אי אפשר דלא עייל אצבעתא דכרעיה ברישא ונחת להו טומאה!
Nazir 44b אמר רבא halacha ruling purification
Rava resolves the contradiction by distinguishing whether the person immersed on the seventh day.

אמר רבא, לא קשיא: הא — דטבל בשביעי, הא — דלא טבל בשביעי.
Nazir 45b אמר רבא halacha ruling nazirite shaving
Rava explains that the teaching permits an impure nazirite to place the hair beneath the pot of the guilt offering.

גמ' נוטל שער ראש נזרו. תנו רבנן: ואחר כך נוטל את הרוטב ונותן על שער ראש נזרו, ומשלח תחת הדוד של שלמים. ואם שילח תחת הדוד של חטאת ואשם — יצא. אשם בנזיר [טהור] מי איכא? אמר רבא, הכי קאמר: ואם נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם — יצא.
Nazir 45b אמר רבא halacha exegesis nazirite shaving
Rava derives from the verse that the nazirite's hair must be placed beneath the pot of his own offering.

מנא הני מילי? אמר רבא, אמר קרא: ״אשר תחת זבח השלמים״, מזבחו יהא תחתיו.
Nazir 50a רבא אמר halacha ruling corpse impurity
Rava limits the rule to most of a skeleton's structure or number of bones when they contain less than a quarter-kav of bones.

רבא אמר: לא נצרכה אלא לרוב בניינו ולרוב מניינו, שאין בהן רובע עצמות.
Nazir 50b אמר רבא halacha ruling corpse impurity
Rava cites the differing purity of liquefied whole and fragmented corpse fat as evidence that a flowing connection applies to foods.

אמר רבא, תא שמע: חלב המת שהוא שלם והתיכו — טמא, היה מפורד והתיכו — טהור. ואי סלקא דעתך אין נצוק לאוכלין, שלם והתיכו נמי ליטהר!
Nazir 51a אמר רבא halacha ruling corpse decay
Rava explains that the bodies were buried separately, decayed, and together yielded a ladleful of corpse dust.

אמר רבא: שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, והרקיבו, ועמדו על מלא תרווד רקב.
Nazir 51b בעי רבא halacha other corpse decay
Rava asks whether tissue that decayed while a person was alive qualifies as corpse dust after the person dies.

בעי רבא: הרקיב כשהוא חי, וחזר ומת, מהו? כי גמירי רקב, דאירקיב כשהוא מת. או דלמא השתא מיהא הא מיית?
Nazir 51b בעי רבא halacha other creature liability
Rava asks whether liability for an incomplete ant depends on a fixed quantity or on its status as a whole creature.

בעי רבא: נמלה שחסרה, מהו? שיעורא גמירין לה — והא חסר. או בריה גמירי לה — והאיכא.
Nazir 52a אמר רבא halacha ruling corpse impurity
Rava cites a teaching about a spine stripped of most ribs to address whether either a spine or a skull independently transmits impurity.

השדרה והגולגולת. איבעיא להו: שדרה וגולגולת תנן, או דלמא: או שדרה או גולגולת? אמר רבא: תא שמע: שדרה שגירד רוב עילעין שבה — טהורה. ובקבר אפילו משוברת או מפורקת — טמאה, מפני הקבר.
Nazir 52b אמר רבא halacha dialogue corpse impurity
Rava challenges the claim that a quarter-kav of bones from a spine or skull has greater impurity.

אמר רבא, תא שמע: השדרה והגולגולת. ואי סלקא דעתך רובע עצמות דאתי מן שדרה וגולגולת חמיר — ליתני: על רובע עצמות הבא מן השדרה כו'!
Nazir 58a אמר רבא halacha ruling haircut prohibition
Rava rules that shaving the entire head is not considered rounding its corners and that rounding it before shaving likewise incurs no liability.

אמר רבא: דכולי עלמא הקפת כל הראש — לא שמה הקפה. וכי אתא קרא, כגון שהקיף ולבסוף גילח. כיון דאילו גלחיה בחד זימנא — לא מיחייב, כי הקיף ולבסוף גילח — נמי לא מיחייב.
Nazir 61a אמר רבא halacha ruling nazirite shaving
Rava infers from the four required shavings that removing impure hair is a commandment rather than merely a practical necessity.

מאי? אמר רבא, תא שמע: ומגלח ארבע תגלחיות. אי סלקא דעתך משום עבורי שער טומאה, אפילו בשלש נמי סגיא ליה! שמע מינה משום מצוה: שמע מינה.
Nazir 61a אמר רבא halacha exegesis slave nazirite
Rava derives from the phrase about binding oneself that a slave, whose person is not his own, is excluded.

אמר רבא: שאני הכא דאמר קרא ״לאסר אסר על נפשו״, במי שנפשו קנויה לו. יצא עבד, שאין נפשו קנויה לו. הואיל ואין נפשו קנויה לו, אימא גבי נזיר נמי לא. קמשמע לן.
Nazir 61b אמר רבא halacha exegesis valuations
Rava derives that Israelites may pledge valuations while gentiles may not, although gentiles themselves may be valued.

אלא אמר רבא: בשלמא גבי ערכין, שנאמר: ״בני ישראל״ — בני ישראל מעריכין, ואין הגוים מעריכין. יכול לא יהו נערכין, תלמוד לומר: ״איש״.
Nazir 62a רבא אמר halacha dispute ambiguous declarations
Rava holds, against Abaye, that an insufficiently explicit declaration does not take legal effect.

לאיתויי ידים שאינן מוכיחות. דאיתמר: ידים שאינן מוכיחות, אביי אמר: הויין ידים. רבא אמר: לא הויין ידים. לאביי ניחא. אלא לרבא, מאי איכא למימר?
Nazir 62b אמר רבא halacha ruling nazirite vows
Rava distinguishes a vow concerning a grape seed from naziriteship because the latter also prohibits other substances and can therefore be imposed on another person.

אלא אמר רבא: כגון שהיה חרצן מונח לפניו. גבי נדרים, בהאי הוא דמיתסר — לא מצי כפי ליה. גבי נזיר, דאיתסר נמי באחריני — מצי כפי ליה.
Nazir 63b אמר רבא halacha ruling nazirite impurity
Rava infers that discovering impurity after completing the nazirite term but before shaving still cancels the term.

אמר רבא, תא שמע: אם עד שלא גילח — בין כך ובין כך סותר. היכי דמי? אי דאיתידע ליה בתוך מלאת — צריכא למימר? אלא לאו, לאחר מלאת, שמע מינה.
Nazir 64b מתיב רבא halacha dialogue doubtful impurity
Rava objects from a teaching that one descending to purify himself from corpse impurity remains impure when presumed impure but is pure when presumed pure.

מתיב רבא: ירד ליטהר מטומאת המת — טמא, שחזקת טמא — טמא, שחזקת טהור — טהור.
Nazir 64b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue passover offering
Rava agrees that one preparing the Passover offering lacks no further act because sunset arrives by itself.

אמר ליה רבא: אף אנא מודינא לך בעושה פסח, דלא מחוסר ולא כלום. אמר ליה אביי: והא מחוסר הערב שמש! אמר ליה: שימשא ממילא ערבא.
Nazir 65b אמר רבא halacha ruling burial ground
Rava rules that when two bodies were found and cleared before a third was found, neither the third nor the first two are relocated to join the others.

אמר רבא: בדק ופנה, בדק ופנה, בדק ואשכח — לא האי מפני ליה גבי הנך תרי, ולא הני תרי לגבי האי חד.
Nazir 65b אמר רבא halacha ruling burial ground
Rava teaches in an alternative version that once permission to clear the bodies has been granted, all of them may be removed.

איכא דאמרי, אמר רבא: כיון שנתנה רשות לפנות, מפנה להון. ולישוינהו שכונת קברות! אמר ריש לקיש: עילא, מצאו וטיהרו ארץ ישראל.
Nazir 66a אמר רבא halacha ruling zav impurity
Rava explains that the case concerns a definite discharge of uncertain cause, which is impure because the person is already subject to impurity.

אמר רבא: לא תימא ספק חזא ספק לא חזא. אלא ודאי חזא, ספק מחמת שכבת זרע, ספק מחמת ראייה. כיון שנזקק לטומאה — ספיקו טמא.
Nazir 66a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue zav impurity
Rava challenges Rav Pappa's attribution of a discharge to weakness by citing a convert who becomes impure through zav discharge immediately.

סבר רב פפא קמיה דרבא למימר איידי חולשא הוא דחזי. אמר ליה רבא, והתנן: גר שנתגייר מטמא מיד בזיבה! אמר ליה: אין לך חולי גדול מזה.

Sotah (43)

Sotah 4b אמר רבא aggada exegesis prostitution
Rava interprets the verse to teach that one who has relations with a prostitute will ultimately beg for a loaf of bread.

אמר רבא: האי ״בעד אשה זונה עד ככר לחם״ — ״בעד ככר לחם עד אשה זונה״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: כל הבא על אשה זונה, לסוף מבקש ככר לחם.
Sotah 4b אמר רבא aggada exegesis adultery
Rava teaches that an adulterer is trapped for judgment in Gehinnom even if he has learned precious Torah.

אמר רבא: האי ״נפש יקרה״ — ״נפש גבוהה״ מיבעי ליה. ועוד: ״היא תצוד״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: כל הבא על אשת איש, אפילו למד תורה דכתיב בה ״יקרה היא מפנינים״, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, ״היא תצודנו״ — לדינה של גיהנם.
Sotah 5a אמר רבא aggada exegesis arrogance
Rava transmits Zeiri's derivation of a warning against arrogance from the command to listen and not become proud.

אזהרה לגסי הרוח מנין? אמר רבא אמר זעירי: ״שמעו והאזינו אל תגבהו״. רב נחמן בר יצחק אמר, מהכא: ״ורם לבבך ושכחת״ וכתיב: ״השמר לך פן תשכח את ה' אלהיך״.
Sotah 5a אמר רבא aggada maxim scholarly humility
Rava condemns a Torah scholar both for possessing arrogance and for possessing none at all.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ומעטרא ליה כי סאסא לשובלתא. אמר רבא: בשמתא דאית ביה, ובשמתא דלית ביה.
Sotah 6a רבא אמר halacha ruling sotah prohibition
Rava argues a fortiori that if the woman becomes forbidden to her permitted husband, she certainly becomes forbidden to her already prohibited lover.

רבא אמר, קל וחומר: אם נאסרה במותר לה — באסור לה לא כל שכן?
Sotah 7b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue marriage contract
Rava rejects Abaye's textual revision and explains that the case concerns a place where marriage contracts are not written.

אמר אביי, תני: ״מקרעת״. אמר ליה רבא: והא ״שוברת״ קתני! אלא אמר רבא: במקום שאין כותבין כתובה עסקינן.
Sotah 8a אמר רבא aggada maxim temptation
Rava teaches that the evil inclination rules only over what a person's eyes see.

אמר רבה: הכא טעמא מאי — שמא תצא מבית דין זכאית, ויתגרו בה פרחי כהונה. התם — הא מסתלקא. וכי תימא: אתי לאיגרויי באחרנייתא — האמר רבא: גמירי דאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות.
Sotah 8a אמר רבא halacha ruling sotah exposure
Rava maintains that Rabbi Yehudah's positions are not contradictory under the explanation already given.

אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא? אלא אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנין.
Sotah 8b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sotah viewing
Rava challenges Abaye's limitation to men because the teaching says that anyone who wishes may watch her.

אמר אביי: תרגמה אנשים. אמר ליה רבא: והא ״כל הרוצה לראות בה רואה״ קתני!
Sotah 8b אמר רבא halacha exegesis sotah viewing
Rava rules that both men and women may watch a sotah and derives that women are obligated to watch as a warning against imitating her.

אלא אמר רבא: כל הרוצה לראות בה רואה, לא שנא גברי ולא שנא נשי. ונשים חייבות לראותה, שנאמר: ״ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה״.
Sotah 9a אמר רבא aggada exegesis egypt punishment
Rava interprets Egypt's three cups as punishments in the days of Moses and Pharaoh Neco and a future punishment among the nations.

איני? והאמר רבא: שלש(ה) כוסות האמורות במצרים, למה? אחת ששתת בימי משה, ואחת ששתת בימי פרעה נכה, ואחת שעתידה לשתות עם חברותיה!
Sotah 10a דרש רבא aggada exegesis forced labor
Rava teaches that Asa was punished for conscripting Torah scholars into forced labor.

דרש רבא: מפני מה נענש אסא — מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים, שנאמר: ״והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי״. מאי ״אין נקי״? אמר רב יהודה אמר רב: אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
Sotah 11a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue divine reward
Rava explains that good is repaid measure for measure while the measure of divine reward exceeds that of punishment.

אמר ליה רבא: הא ״וכן לענין הטובה״ קתני! אלא אמר רבא, הכי קתני: וכן לענין הטובה, דבאותה מדה, ולעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות.
Sotah 11b אמר רבא aggada exegesis egyptian slavery
Rava interprets the verse as saying that Israel's enslavement began with mortar and bricks and ended with every kind of field labor.

״וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים וגו'״, אמר רבא: בתחילה ״בחומר ובלבנים״, ולבסוף ״ובכל עבודה בשדה״.
Sotah 11b אמר רבא aggada exegesis biblical genealogy
Rava resolves the genealogy by explaining that Othniel was Kenaz's stepson.

ואכתי: בן קנז הוא, דכתיב: ״וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב״! אמר רבא: חורגו דקנז הוה.
Sotah 15b אמר רבא halacha exegesis sotah vessel
Rava rules that a vessel whose surface has blackened is invalid because, like the water, it must remain unchanged.

אמר רבא: לא שנו אלא שלא נתאכמו פניו, אבל נתאכמו פניו — פסולין. מאי טעמא, דומיא דמים: מה ״מים״ — שלא נשתנו, אף ״כלי״ — שלא נשתנה.
Sotah 15b בעי רבא halacha other sotah vessel
Rava asks whether a blackened vessel becomes valid again after firing restores its whiteness or remains permanently disqualified.

בעי רבא: נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש ונתלבנו, מהו? מי אמרינן: כיון דאידחו אידחו, או דילמא כיון דהדור הדור?
Sotah 17a אמר רבא halacha ruling sotah scroll
Rava rules that erasing the divine name written for a woman is more effective than doing so for a man because the woman's letters combine while the man's do not.

אמר רבא: ודאשה עדיפא מדאיש, מאי טעמא — האי מצרף, והאי לא מצרף.
Sotah 17a אמר רבא aggada exegesis sotah dust
Rava explains that sotah dust signifies that a worthy woman will bear a son like Abraham, while an unworthy woman will return to dust.

אמר רבא: מפני מה אמרה תורה הבא עפר לסוטה? זכתה — יוצא ממנה בן כאברהם אבינו, דכתיב ביה ״עפר ואפר״, לא זכתה — תחזור לעפרה.
Sotah 17a דרש רבא aggada exegesis mitzvah reward
Rava teaches that Abraham's refusal to take even a thread or shoe strap earned his descendants the commandments of blue thread and tefillin straps.

דרש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו ״אם מחוט ועד שרוך נעל״, זכו בניו לשתי מצות: חוט של תכלת ורצועה של תפלין.
Sotah 17b אמר רבא halacha exegesis sotah scroll
Rava rules by verbal analogy to court judgment that a sotah scroll written at night is invalid.

גמ' אמר רבא: מגילת סוטה שכתבה בלילה — פסולה. מאי טעמא — אתיא ״תורה״ ״תורה״. כתיב הכא: ״ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת״, וכתיב התם: ״על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט״, מה משפט ביום — אף מגילת סוטה ביום.
Sotah 18a בעי רבא halacha other sotah scroll
Rava asks whether two properly designated sotah scrolls may be erased into one cup or whether the erasure must also be individually designated.

בעי רבא: כתב שתי מגילות לשתי סוטות, ומחקן לתוך כוס אחד, מהו? כתיבה לשמה בעינן, והאיכא, או דילמא בעינן נמי מחיקה לשמה?
Sotah 18a בעי רבא halacha other sotah drinking
Rava asks whether administering the sotah water through fibrous material or a tube counts as normal drinking.

בעי רבא: השקה בסיב, מהו? בשפופרת, מהו? דרך שתיה בכך, או אין דרך שתיה בכך? תיקו.
Sotah 18a אמר רבא halacha ruling sotah oath
Rava interprets the two formulations as one oath accompanied by a curse and one oath without a curse.

מתקיף לה רבא: תרוייהו קודם שנמחקה מגילה כתיבן? אלא אמר רבא: אחת שבועה שיש עמה אלה, ואחת שבועה שאין עמה אלה.
Sotah 18a אמר רבא halacha ruling sotah oath
Rava formulates the sotah oath as making her swear that the consequences will enter her if she was defiled.

אמר רבא: אלה לחודה קיימא ושבועה לחודה קיימא! אלא אמר רבא: ״משביעני עליך שאם נטמאת יבואו ביך״.
Sotah 18b אמר רבא halacha ruling repeated sotah
Rava rules that all agree a woman does not drink the sotah water twice concerning the same husband and the same suspected lover.

אמר רבא: באיש אחד ובועל אחד — דכולי עלמא לא פליגי דאין האשה שותה ושונה,
Sotah 19b אמר רבא halacha ruling sotah scroll
Rava rules that a sotah scroll written before the woman accepts the oath has no effect.

עד שלא תקבל עליה שבועה. מישתא הוא דלא שתיא, הא מיכתב כתבי לה, והאמר רבא: מגילת סוטה שכתבה קודם שתקבל עליה שבועה — לא עשה ולא כלום! כדי נסבה.
Sotah 21a אמר רבא aggada maxim torah protection
Rava teaches that Torah protects and rescues while one studies it and protects without rescuing afterward, whereas a commandment protects but never rescues.

מתקיף לה רבה: אלא מעתה, דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה? אמאי לא הגינה עלייהו? אלא אמר רבא: תורה בעידנא דעסיק בה — מגנא ומצלא, בעידנא דלא עסיק בה — אגוני מגנא, אצולי לא מצלא. מצוה, בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה — אגוני מגנא, אצולי לא מצלא.
Sotah 25a אמר רבא halacha ruling prohibited marriages
Rava cites that women in specified prohibited marriages neither drink the sotah water nor receive their marriage contracts.

אמר רבא, תא שמע: אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין — לא שותות ולא נוטלות כתובה.
Sotah 26b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue bestiality
Rava of Parzakia asks Rav Ashi for the source of the sages' rule that promiscuity is not attributed to an animal and points to the verse about a prostitute's fee and a dog's price.

אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי: מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות בבהמה, דכתיב: ״לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וגו'״.
Sotah 26b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sotah warning
Rava rejects excluding a warning about atypical intercourse because Scripture includes the plural forms of intercourse with a woman.

מאי ״דבר אחר״? אמר רב ששת: פרט לשקינא לה שלא כדרכה. אמר ליה רבא: שלא כדרכה, ״משכבי אשה״ כתיב!
Sotah 26b אמר רבא halacha dialogue sotah warning
Rava proposes that the exclusion concerns a husband who warned his wife against bodily contact short of intercourse.

אלא אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים. אמר ליה אביי: פריצותא בעלמא היא, ופריצותא מי אסר רחמנא.
Sotah 27a אמר רבא halacha dialogue suspected adultery
Rava rejects reading the teaching as permission to marry a woman suspected of adultery initially and limits it to the validity of an existing marriage.

מיתיבי: נושא אדם דומה! אמר רבא: ותסברא נושא לכתחלה?! אלא: אם נשא, תני נמי: ״בת דומה״.
Sotah 34b אמר רבא aggada exegesis caleb prayer
Rava teaches that Caleb separated from the spies' counsel and prayed at the patriarchs' graves to be saved from their plan.

״ויעלו בנגב ויבא עד חברון״ — ״ויבאו״ מבעי ליה? אמר רבא: מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים, והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן: אבותי! בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים.
Sotah 35a דרש רבא aggada exegesis spies
Rava teaches that God caused prominent Canaanites to die to distract the inhabitants for the spies' benefit, but the spies construed it as evidence of a deadly land.

״ארץ אכלת יושביה היא״, דרש רבא, אמר הקדוש ברוך הוא: אני חשבתיה לטובה, והם חשבו לרעה. אני חשבתיה לטובה — דכל היכא דמטו, מת חשיבא דידהו כי היכי דניטרדו ולא לשאלו אבתרייהו. ואיכא דאמרי: איוב נח נפשיה, ואטרידו כולי עלמא בהספידא, הם חשבו לרעה, ״ארץ אכלת יושביה היא״.
Sotah 35a דרש רבא aggada exegesis torah honor
Rava teaches that David was punished for calling words of Torah songs.

דרש רבא: מפני מה נענש דוד — מפני שקרא לדברי תורה ״זמירות״, שנאמר: ״זמרות היו לי חקיך בבית מגורי״.
Sotah 39b אמר רבא aggada exegesis following god
Rava reports that Bar Ahina explained the distinction to him from the verse commanding Israel to follow God.

ולא פליגי: הא — דאיכא פיתחא אחרינא. הא — דליכא פיתחא אחרינא. אמר רבא, בר אהינא אסברה לי: ״אחרי ה' אלהיכם תלכו״.
Sotah 42b דרש רבא aggada exegesis orphah's reward
Rava expounds that Orpah merited four mighty descendants as reward for the four tears she shed over her mother-in-law.

״ויפלו ביד דוד וביד עבדיו״, דכתיב: ״ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה״. אמר רבי יצחק, אמר הקדוש ברוך הוא: יבואו בני הנשוקה, ויפלו ביד בני הדבוקה. דרש רבא: בשכר ארבע דמעות שהורידה ערפה על חמותה — זכתה ויצאו ממנה ארבעה גבורים, שנאמר: ״ותשנה קולן ותבכינה עוד״,
Sotah 44b אמר רבא halacha dispute war obligation
Rava distinguishes universally obligatory wars of conquest from voluntary wars of expansion and locates the dispute in preventive warfare.

אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש — דברי הכל חובה, מלחמות בית דוד לרווחה — דברי הכל רשות. כי פליגי למעוטי נכרים דלא ליתי עלייהו. מר קרי לה מצוה ומר קרי רשות. נפקא מינה לעוסק במצוה שפטור מן המצוה.
Sotah 46b רבא אמר halacha dispute uncultivated land
Rava explains that all agree the land may not be cultivated in the future and dispute only its prior cultivation.

רבא אמר: להבא — דכולי עלמא לא פליגי, דכתיב: ״ולא יזרע״, כי פליגי לשעבר. רבי יאשיה סבר: מי כתיב ״ולא יעובד״? ורבי יונתן: מי כתיב ״אשר לא נעבד״? ורבי יאשיה: ״אשר״ — לשעבר משמע, ורבי יונתן: ״אשר״ — רבויא הוא.
Sotah 48a אמר רבא aggada exegesis household music
Rava teaches that music in a house ultimately brings destruction, citing a verse.

אמר רב: אודנא דשמעא זמרא — תעקר. אמר רבא: זמרא בביתא — חורבא בסיפא, שנאמר: ״קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה״.
Sotah 48b רבא אמר aggada exegesis wicked children
Rava interprets the verse's reference to the small as the young children of wicked Israelites.

והיינו דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב ״כי מי בז ליום קטנות״ — מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא — קטנות שהיה בהן, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא, רבא אמר: אלו קטני בני רשעי ישראל,
Sotah 49a אמר רבא aggada exegesis daily calamity
Rava teaches that each day's curse exceeds the preceding day's and reads the verse as longing for the morning already past.

רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע: מיום שחרב בית המקדש אין וכו'. אמר רבא: בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו, שנאמר: ״בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר״, הי בקר? אילימא בקר דלמחר, מי ידע מאי הוי? אלא דחליף.

Gittin (102)

Gittin 2b רבא אמר halacha ruling document validation
Rava explains the requirement as arising because witnesses are not readily available to validate the document.

רבא אמר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו.
Gittin 3a רבא אמר halacha ruling document validation
Rava argues that accepting the declaration risks confusing this case with ordinary validation of documents by a single witness.

ורבא אמר לך: אטו הכא כי אמרי ״ידעינן״ מי לא מהימני?! וכיון דכי אמרי ״ידעינן״ מהימני, אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא – בעד אחד.
Gittin 7b אמר רבא halacha ruling ship law
Rava cautions that Rabbi Yehudah's position may apply only to a ship.

אמר רבא: דילמא לא היא – עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא בספינה,
Gittin 8b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue slave document
Rava argues that the slave should acquire himself as with a bill of divorce, but should not acquire the property because it requires ordinary document validation.

אמר ליה רבא: בשלמא עצמו ליקני, מידי דהוה אגט אשה, אלא נכסים לא ליקני, מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא!
Gittin 8b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue slave document
Rava tells Abaye that failure to acquire the property does not prevent the slave from acquiring himself through the document.

הדר אמר אביי: מתוך שלא קנה נכסים – לא קנה עצמו. אמר ליה רבא: בשלמא נכסים לא ליקני, מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא, אלא עצמו ליקני, מידי דהוה אגט אשה!
Gittin 8b אמר רבא halacha dialogue slave document
Rava rules that in both cases the slave acquires himself but does not acquire the property.

אלא אמר רבא: אחד זה ואחד זה, עצמו – קנה, נכסים – לא קנה. אמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא: כמאן – כרבי שמעון, דאמר פלגינן דיבורא;
Gittin 10b רבא אמר halacha ruling samaritan witnesses
Rava explains that Rabban Gamliel disagrees and validates a document bearing two Samaritan witnesses.

רבא אמר: לעולם תרי, ורבן גמליאל מיפלג פליג; וחסורי מיחסרא, והכי קתני: ורבן גמליאל מכשיר בשנים, ומעשה נמי שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה, והיו עדיו עדי כותים, והכשיר.
Gittin 11a אמר רבא halacha ruling persian document
Rava rules that a Persian document transferred before Jewish witnesses may collect from unencumbered property.

אמר רבא: האי שטרא פרסאה, דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל – מגבינן ביה מבני חרי.
Gittin 13a אמר רבא halacha ruling slave ownership
Rava explains that a slave is his master's property because the master can accept money from a Jew and disqualify him wherever he is.

שפיר קאמר להו! אמר רבא: היינו דקא מהדרי ליה במתניתין: מפני שהוא קנינו. דאי בעי, שקיל ארבעה זוזי מישראל ופסיל ליה כל היכא דאיתיה.
Gittin 13b אמר רבא halacha ruling three-party transfer
Rava says Rav's three-party transfer rule is reasonable for a deposit but not for a loan.

גופא – אמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך, תנהו לו לפלוני״, במעמד שלשתן – קנה. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב בפקדון, אבל במלוה – לא.
Gittin 14a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mistaken acquisition
Rava argues that the debtor is not refusing payment but merely says the funds are not currently in his possession.

אמר ליה רבא: אטו האי, מי קאמר ״לא יהבינא״?! ״דליכא גבאי״ קאמר! אמר ליה: אם כן, קנין בטעות הוא, וכל קנין בטעות חוזר.
Gittin 15a אמר רבא halacha ruling testimony
Rava objects that testimony valid when given by one person cannot become invalid merely because two people give it.

מתקיף לה רבא: מי איכא מידי דאילו אמר חד, כשר; השתא דאיכא תרי, פסול?! אלא אמר רבא: אפילו
Gittin 18a אמר רבא halacha ruling divorce produce
Rava explains that Rabbi Shimon validates the document because once the husband resolves to divorce, he no longer receives the wife's produce.

רבי שמעון מכשיר: אמר רבא: מאי טעמא דרבי שמעון? קסבר: כיון שנתן עיניו לגרשה, שוב אין לו פירות.
Gittin 19b אמר רבא halacha dispute legal precedent
Rava rules that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel, though another transmission in Rava's name says it does not.

אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ורב גמדא משמיה דרבא אמר: אין הלכה. ואלא כמאן, כרבנן?!
Gittin 20a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue divorce writing
Rava challenges Rav Hisda's proposed invalidation of divorce documents by suggesting that the sages transfer ownership of the writing materials to the husband.

אמר רב חסדא: יכילנא למיפסלינהו (לכולי) [לכולהו] גיטי דעלמא. אמר ליה רבא: מאי טעמא? אילימא משום דכתיב ״וכתב״, והכא איהי קא כתבה ליה; ודילמא אקנויי אקנו ליה רבנן?
Gittin 20b אמר רבא halacha dialogue erasable writing
Rava objects that the document should be invalid because its writing can be forged.

אמר רבא: ותיפוק ליה דכתב שיכול להזדייף הוא! ולרבא, קשיא מתניתין ״על היד של עבד״!
Gittin 20b אמר רבא both other unclear
Rava questions why the preceding point is considered difficult, but his proposed answer is absent from the fragment.

אמר רבא: ומאי קושיא? דילמא
Gittin 21a אמר רבא halacha ruling document collection
Rava derives that a guarantor recorded after a document's signatures permits collection from unencumbered property.

אלא אמר רבא: מהכא – ערב היוצא לאחר חיתום שטרות, גובה מנכסים בני חורין!
Gittin 21a אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava rules that when a husband places a bill of divorce in his slave's hand and gives the slave to his wife by deed, she acquires the slave and is divorced.

אמר רבא: כתב לה גט, ונתנו ביד עבדו, וכתב לה שטר מתנה עליו – קנאתהו, ומתגרשת בו.
Gittin 21a אמר רבא halacha ruling moving courtyard
Rava rules that something capable of moving cannot acquire as a courtyard even while it is standing or sitting.

ואמאי? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה! וכי תימא בעומד, והאמר רבא: כל שאילו מהלך לא קנה, עומד ויושב לא קנה! והלכתא – בכפות.
Gittin 21a אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava rules that a woman acquires a bill of divorce placed in a courtyard when her husband gives her that courtyard by deed.

ואמר רבא: כתב לה גט ונתנו בחצרו, וכתב לה שטר מתנה עליו – קנאתהו, ומתגרשת בו.
Gittin 21b רבא אמר halacha dispute potted leaf
Rava disputes Abaye and rules that a bill of divorce written on the leaf of a perforated pot is invalid.

כתבו על חרס של עציץ נקוב – כשר, דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה. על עלה של עציץ נקוב; אביי אמר: כשר, ורבא אמר: פסול. אביי אמר כשר –
Gittin 22a רבא אמר halacha ruling potted leaf
Rava invalidates a bill of divorce written on the leaf of a perforated pot lest the leaf be severed.

דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה. רבא אמר פסול – גזרה שמא יקטום.
Gittin 22a רבא אמר halacha dispute land jurisdiction
Rava rules that a perforated plant spanning the land of Israel and outside it is assigned according to its foliage.

נקבו בארץ ונופו בחוצה לארץ? אביי אמר: בתר נקבו אזלינן. רבא אמר: בתר נופו אזלינן.
Gittin 24a אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava rules that telling a woman to take her bill of divorce from the ground has no legal effect.

אי הכי, הוה ליה: ״טלי גיטיך מעל גבי קרקע״, ואמר רבא: ״טלי גיטיך מעל גבי קרקע״ – לא אמר כלום!
Gittin 24b אמר רבא halacha ruling identical names
Rava infers that two men with the same name living in one city may produce debt documents against other people.

אמר רבא: זאת אומרת, שני יוסף בן שמעון הדרין בעיר אחת – מוציאין שטר חוב על אחרים.
Gittin 25a אמר רבא halacha ruling retroactive designation
Rava argues that one who accepts retroactive designation accepts it whether the outcome depends on oneself or on others, while one who rejects it rejects both.

אמר רבא: מאי קושיא? דלמא, דמאן דאית ליה ברירה – לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים, אית ליה ברירה, ומאן דלית ליה ברירה – לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים, לית ליה ברירה!
Gittin 26b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha ruling false appearance
Rava rules that a judicial certification written before the witnesses verify their signatures is invalid because it appears false.

ואפילו בשאר שטרות נמי?! והאמר רב פפי משמיה דרבא: האי אשרתא דדייני, דמיכתבה מקמי דליסהדי סהדי אחתימת ידייהו – פסולה; אלמא מיחזי כשיקרא, הכא נמי מיחזי כשיקרא!
Gittin 28a אמר רבא halacha ruling presumed survival
Rava limits the presumption of continued life to an elderly person below advanced age and to an ill person, excluding one of advanced age or near death.

גמ' אמר רבא: לא שנו אלא זקן שלא הגיע לגבורות; וחולה – שרוב חולים לחיים; אבל זקן שהגיע לגבורות, וגוסס – שרוב גוססין למיתה; לא.
Gittin 28a רבא אמר both other unclear
Rava begins a statement, but the fragment supplies none of its content.

רבא אמר:
Gittin 28b אמר רבא halacha dispute future death
Rava distinguishes between disregarding concern that someone has already died and the tannaitic dispute over concern that someone may die.

מתקיף לה רב משרשיא: ערביך ערבא צריך! אלא אמר רבא: שמא מת – לא חיישינן, שמא ימות – תנאי היא.
Gittin 29a רבא אמר halacha ruling agency delegation
Rava explains that verbal instructions cannot be transferred from one agent to another.

רבא אמר: משום דמילי נינהו, ומילי לא מימסרן לשליח.
Gittin 29b אמר רבא halacha dialogue agency appointment
Rava says that Rav Safra defeated the arguments of three ordained scholars.

אמר רבא: קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי. אמר רב אשי: במאי קפחינהו? מי קאמר ליה ״אבא בר מניומי ולא את״?!
Gittin 29b אמר רבא halacha dialogue agency appointment
Rava says that Rav Safra mistakenly defeated the arguments of three ordained scholars.

איכא דאמרי, אמר רבא: קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמוכי, בטעותא. אמר רב אשי: מאי טעותא? מאי קא אמר ליה: ״אבא בר מניומי״ – ולא את!
Gittin 29b אמר רבא halacha dialogue divorce agency
Rava rules that an agent prevented from acting may arrange for the court to appoint another agent after thirty days because he will then be capable of effecting the divorce.

אתא לקמיה דרבא, אמר רבא: חלה טעמא מאי – משום דאנוס, האי נמי [הא אניס] (אנוס הוא). אמר ליה: מסור מילך קמי דידן, דלבתר תלתין יומין משוינן שליח, ויהיב ליה ניהלה. אמרו ליה רבנן לרבא: והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא! אמר להו: כיון דלבתר תלתין יומין מצי מגרש, כשליח שניתן לגירושין הוא.
Gittin 29b אמר רבא halacha dialogue betrothed woman
Rava argues that a rule stated for a married woman should not automatically be applied to a betrothed woman.

איכסיף. לסוף איגלאי מילתא דארוסה הואי. אמר רבא: אם אמרו בנשואה – יאמרו בארוסה?!
Gittin 29b אמר רבא both other unclear
Rava says that the matter is certainly under inquiry, but the question itself is absent from the fragment.

אמר רבא: הא ודאי קא מיבעיא לן –
Gittin 31b אמר רבא attribution uncertain: or Rav Papa halacha ruling partnership sales
Rava explains that the listed produce-sale seasons govern partners and adds that after them every day is an appropriate sale period.

תניא, רבי יהודה אומר: בשלשה פרקים מוכרין את התבואה – לפני הזרע, ובשעת הזרע, ובפרוס הפסח. ובשלשה פרקים מוכרין את היין – בפרוס הפסח, ובפרוס עצרת, ובפרוס החג. ושמן – מעצרת ואילך. למאי הלכתא? אמר רבא, ואיתימא רב פפא: לשותפין. מכאן ואילך, מאי? אמר רבא: כל יומא פירקיה הוא.
Gittin 31b אמר רבא aggada dispute east wind
Rava transmits Rav's teaching that the wind can cause a woman to miscarry, alongside stronger claims attributed to Shmuel and Rabbi Yohanan.

כדחזא דרב נחמן בר יעקב הוה, אזיל לגביה. גלי לדרעיה, אמר: שדיא נשיב! אמר רבא, הכי אמר רב: אשה מפלת בו; ושמואל אמר: אפילו מרגלית שבים מרקבת בו; רבי יוחנן אמר: אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו.
Gittin 31b אמר רבא aggada exegesis biblical interpretation
Rava praises the scholars of Sura as experts in precise biblical interpretation and begins to expound a verse.

אמר רבא: עדי סוראה הוא, דדייקי קראי! מאי ״כי הוא בין אחים יפריא״? אמר רבא: אפילו
Gittin 34a רבא אמר halacha dispute divorce cancellation
Rava disputes Abaye and rules that saying the blessing for good tidings cancels the bill of divorce.

אביי אמר: ״ברוך הטוב והמטיב״, ולא בטל גיטא. רבא אמר: ״ברוך הטוב והמטיב״, ובטל גיטא.
Gittin 34a אמר רבא halacha ruling divorce cancellation
Rava supports his view from Rav Sheshet's requiring a new bill of divorce after the husband instructed witnesses to cancel the first.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דרב ששת אשקליה גיטא לההוא גברא בעל כרחיה, ואמר להו לסהדי: הכי אמר לכו רב ששת – לבטל גיטא. ואצרכיה רב ששת גיטא אחרינא.
Gittin 36b רבא אמר halacha exegesis court forfeiture
Rava teaches that property declared ownerless by a court is legally ownerless, a principle supported by a biblical verse.

אמר אביי: שב ואל תעשה הוא. רבא אמר: הפקר בית דין – הפקר. דאמר רבי יצחק: מנין שהפקר בית דין – הפקר? שנאמר: ״וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים, יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה״.
Gittin 36b אמר רבא aggada exegesis divine affection
Rava interprets the verse's wording as showing that Israel remains beloved despite its offense.

אמר רב מרי ברה דבת שמואל: מאי קרא? ״עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו״. אמר רבא: עדיין חביבותא הוא גבן, דכתיב ״נתן״, ולא כתיב ״הסריח״.
Gittin 37a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue prosbul
Rava asks a foreign-language speaker for the meaning of the word prosbul.

בולי – אלו עשירים, דכתיב: ״ושברתי את גאון עוזכם״, ותני רב יוסף: אלו בולאות שביהודה. בוטי – אלו העניים, דכתיב: ״העבט תעביטנו״. אמר ליה רבא ללעוזא: מאי פרוסבול? אמר ליה: פורסא דמילתא.
Gittin 37a אמר רבא halacha dialogue debt remission
Rava explains that the debt is not remitted because the creditor has taken possession of security.

אמר רבא: משום דתפס ליה. אמר ליה אביי: אלא מעתה, הלוהו ודר בחצרו – דתפיס ליה, הכי נמי דלא משמט?!
Gittin 37b רבא אמר halacha ruling slave redemption
Rava rules that after the master's despair, a slave redeemed as a slave serves the second master, while one redeemed as free serves neither master.

רבא אמר: לעולם לאחר יאוש, ולשום עבד – ישתעבד לרבו שני, לשום בן חורין – לא ישתעבד לא לרבו ראשון ולא לרבו שני; לרבו שני לא, דהא לשום בן חורין פרקיה, לרבו ראשון נמי לא, דהא לאחר יאוש הוה.
Gittin 40b אמר רבא halacha ruling liens
Rava rules that consecration, leaven on Passover, and manumission remove property from an existing lien.

כדרבא, דאמר רבא: הקדש, חמץ ושחרור – מפקיעין מידי שיעבוד; אלא מפני תיקון העולם, שמא ימצאנו בשוק
Gittin 43a אמר רבא halacha ruling compensation
Rava concludes that the person is legally fit to receive the payment but in practice has no payment.

אמר רבא, שתי תשובות בדבר: חדא – ד״יורשיו״ קתני; ועוד – כופר הוא, ואמר ריש לקיש: כופר אין משתלם אלא לאחר מיתה! אלא אמר רבא: ראוי ליטול, ואין לו.
Gittin 43a אמר רבא halacha ruling betrothal
Rava rules that just as betrothing half a woman is ineffective, the betrothal of a half-slave, half-free woman is ineffective.

אמר רבא: כשם שהמקדש חצי אשה – אינה מקודשת, כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה – אין קדושיה קדושין.
Gittin 46b אמר רבא halacha dialogue legal consistency
Rava challenges why an internal contradiction in Rabbi Yehuda's views is treated differently from one in the Sages' views.

אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא?!
Gittin 46b אמר רבא halacha ruling conditional agreements
Rava resolves the apparent contradictions by identifying the Sages as Rabbi Meir and explaining that the condition was not stated in doubled form.

אלא אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא – כדשנינן. דרבנן אדרבנן לא קשיא, מאן חכמים – רבי מאיר, דאמר: בעינן תנאי כפול, והכא במאי עסקינן – בדלא כפליה לתנאיה.
Gittin 48a אמר רבא halacha other unclear
Rava says that a verse and a baraita support Reish Lakish's position.

אמר רבא: קרא ומתניתא מסייעי ליה לריש לקיש. קרא –
Gittin 48b אמר רבא halacha ruling damages
Rava argues that without proof the claimant cannot require payment for a fat animal rather than a lean one.

אמר רבא: אילו ידעינן דכחושה אכל – משלם כחושה; השתא דלא ידעינן – משלם שמנה?! המוציא מחברו עליו הראיה! אלא אמר רב אחא בר יעקב:
Gittin 49b אמר רבא halacha dispute marriage settlement
Rava infers from Rabbi Meir's position that the Sages collect a woman's marriage settlement from inferior land.

אמר רבא: תא שמע, רבי מאיר אומר: כתובת אשה – בבינונית. ממאן? אילימא מיתמי, לית ליה לרבי מאיר הא דתנן: אין נפרעים מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית?! אלא לאו מיניה? מכלל דרבנן סברי בזיבורית!
Gittin 50a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue debt collection
Rava explains that biblical law lets a creditor collect inferior land, while the Sages require intermediate land except when collecting from orphans.

אמר ליה רבא: הכי השתא?! בעל חוב דיניה מדאורייתא בזיבורית! כדעולא – דאמר עולא: דבר תורה, בעל חוב בזיבורית, שנאמר: ״בחוץ תעמד והאיש וגו'״ – מה דרכו של איש להוציא, פחות שבכלים; ומה טעם אמרו בעל חוב בבינונית? כדי שלא תנעול דלת בפני לוין – וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא;
Gittin 50a אמר רבא halacha ruling damages
Rava rules that one who damages inferior land pays from superior land, or from intermediate land if the superior land is gone.

דאמר רבא: הזיק זיבורית – גובה מן העידית. שפאי עידית, גובה מן הבינונית. וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא.
Gittin 53a אמר רבא halacha other unclear
Rava makes a fragmentary statement concerning purification water.

והאמר רבא: מי חטאת
Gittin 54a אמר רבא halacha dispute terumah restitution
Rava reconstructs the teaching that one who ate pure terumah must repay with pure ordinary produce, while Sumakhos and the Sages dispute the effect of repaying with impure produce.

ואמר רבא, ואמרי לה כדי: חסורי מחסרא, והכי קתני: אכל תרומה טמאה – משלם כל דהו. אכל תרומה טהורה – משלם חולין טהורים. שילם חולין טמאין, מהו? סומכוס אומר משום רבי מאיר: בשוגג – תשלומיו תשלומין, במזיד – אין תשלומיו תשלומין. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה – תשלומיו תשלומין, וחוזר ומשלם חולין טהורין.
Gittin 54b אמר רבא halacha ruling mixed planting
Rava presumes that a person does not render his vineyard forbidden through a single planting.

הא אתמר עלה, אמר רבא: חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת.
Gittin 54b רבא אמר halacha ruling testimony
Rava explains that the case concerns one who initially found the other person and said nothing, then later found him and spoke.

רבא אמר: כגון דאשכחיה ולא אמר ליה ולא מידי, ולבתר הכי אשכחיה ואמר ליה.
Gittin 55a אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava rules that a woman is divorced when witnesses see the husband give her a bill of divorce even if he calls it a debt document, because her consent is unnecessary.

גמ' אמר רבא: מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא – אמר לעדים: ראו גט זה שאני נותן לה, וחזר ואמר לה: כנסי שטר חוב זה – הרי זו מגורשת. מי לא אמר רבי יוחנן בן גודגדא לא בעינן דעתה? הכא נמי לא בעינן דעתה.
Gittin 55b מתיב רבא halacha dialogue stolen property
Rava challenges the claim that despair alone does not transfer ownership by citing liability for consecrating stolen property.

מתיב רבא: גנב והקדיש, ואחר כך טבח ומכר – משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ותני עלה: בחוץ כי האי גוונא – ענוש כרת. ואי אמרת יאוש כדי לא קני, כרת מאי עבידתיה?
Gittin 55b אמר רבא halacha ruling stolen property
Rava concludes that rabbinic ownership of consecrated stolen property begins at consecration so that the sinner does not profit.

אמר רבא: הא וודאי קא מיבעיא לי – כי אוקמוה רבנן ברשותיה, משעת גניבה או משעת הקדישה? למאי נפקא מינה? לגיזותיה וולדותיה. מאי? הדר אמר רבא: מסתברא – משעת הקדישה, שלא יהא חוטא נשכר.
Gittin 57b אמר רבא halacha ruling slaughter
Rava teaches that one may test matters on oneself except slaughter and one other matter.

רבי יהושע בן לוי אמר: זו מילה שניתנה בשמיני. רבי שמעון בן לקיש אמר: אלו תלמידי חכמים שמראין הלכות שחיטה בעצמן, דאמר רבא: כל מילי ליחזי איניש בנפשיה, בר משחיטה ודבר אחר.
Gittin 61a רבא אמר halacha dispute ritual reliability
Rava explains that the case follows Rabbi Meir's definition of an am haaretz and concerns rabbinic purity rules.

רבא אמר: הכא בעם הארץ דרבי מאיר, וטומאה וטהרה דרבנן – דתניא: איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו.
Gittin 63a אמר רבא halacha ruling divorce agency
Rava infers that once a husband intends to divorce, he accepts any legally effective mode of delivering the bill of divorce.

אמר רבא: תא שמע, קטנה שאמרה: ״התקבל לי גיטי״ – אינו גט עד שיגיע גט לידה. כי מטי גיטא לידה – מיהא מגרשה, ואמאי? והא לאו שליח להולכה שוייה! אלא אמרינן: כיון שנתן עיניו לגרשה, מימר אמר: תיגרש כל היכי דמגרשה; הכא נמי, כיון שנתן עיניו לגרשה, מימר אמר: תיגרש כל היכי דמגרשה!
Gittin 63b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue divorce agency
Rava challenges acting on Rabbi Hanina's view because the agency did not return to the husband.

אמר ליה רבא: ואם איתא לדרבי חנינא, עבדת בה עובדא?! הא לא חזרה שליחות אצל הבעל!
Gittin 65a אמר רבא halacha ruling minor capacity
Rava teaches that a minor who distinguishes a stone from a nut can acquire for himself but not for others, with a corresponding threshold for a girl's betrothal subject to refusal.

אמר רבא, שלש מדות בקטן: צרור וזורקו, אגוז ונוטלו – זוכה לעצמו, ואין זוכה לאחרים; וכנגדן בקטנה – מתקדשת למיאון.
Gittin 65b אמר רבא halacha ruling divorce wording
Rava explains that the Babylonian Rabbi Natan distinguishes two pronunciations of an instruction to divorce, whereas the Palestinian tanna does not.

תניא, רבי נתן אומר: ״פטרוה״ – דבריו קיימין, ״פיטרוה״ – לא אמר כלום. אמר רבא: רבי נתן – דבבלאה הוא, ודייק בין ״פיטרוה״ ל״פטרוה״, תנא דידן – דבר ארץ ישראל הוא, לא דייק.
Gittin 66a אמר רבא halacha dispute agency
Rava rules that people do appoint a son as an agent in his father's place.

רב נחמן אמר: לא משוו אינשי ברא שליחא במקום אבא; ורב פפי אמר: משוו אינשי ברא שליחא במקום אבא. אמר רבא, הילכתא: משוו אינשי ברא שליחא במקום אבא.
Gittin 67b אמר רבא halacha ruling divorce agency
Rava warns that a speaker may abbreviate his instruction by saying only 'all of you,' causing the bill of divorce to become invalid.

אמר רבא: זימנין דגאיז ליה לדיבוריה, ואמר ״כולכון״ ולא אמר ״כל חד מינכון״, ואתי לאיפסולי!
Gittin 67b אמר רבא halacha ruling divorce agency
Rava prescribes wording that authorizes each person to write or deliver the bill and each pair to sign it.

אלא אמר רבא: ״כתובו – כל חד מינכון, חתומו – כל תרי מינכון, אובילו – כל חד מינכון״.
Gittin 72b אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava rules that a bill conditioned with 'if I die' or 'that I am dying' is valid, but one taking effect 'when I die' or after death is not.

ומי מספקא ליה?! והאמר רבא: ״הרי זה גיטיך אם מתי״ ו״שאני מת״ – הרי זה גט. ״כשאמות״ ו״לאחר מיתה״ – אין זה גט.
Gittin 72b משמיה דרבא halacha ruling illness
Rava explains that the case concerns a person who passed directly from one illness to another.

אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא: שניתק מחולי לחולי.
Gittin 73a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue conditional divorce
Rava challenges the inference and says the opening clause could instead show that it is not a valid bill of divorce.

אמר ליה רבא: ואימא מרישא – אינו גט!
Gittin 73b אמר רבא halacha ruling betrothal
Rava explains Rabbi Yosei son of Rabbi Yehuda as saying that even without seeing intercourse, there is concern that betrothal occurred.

אלא אמר רבא: הכי קאמר, רבי יוסי בר רבי יהודה אומר: אף לא ראוה שנבעלה – חוששין משום קידושין.
Gittin 74b אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava infers from Hillel's enactment that payment satisfying a divorce condition works with the husband's consent but not against his will.

ואמר רבא: מתקנתו של הלל נשמע – ״הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז״, ונתנה לו מדעתו, מגורשת; על כורחו, אינה מגורשת –
Gittin 75a אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava infers from Hillel's enactment that payment in the husband's presence satisfies the divorce condition whether willingly accepted or forced.

ואיכא דאמרי, אמר רבא: מתקנתו של הלל – ״הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז״, ונתנה לו – בין מדעתו ובין בעל כרחו הויא נתינה; וכי איצטריך ליה להלל לתקוני – שלא בפניו, אבל בפניו – בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה.
Gittin 75a אמר רבא halacha ruling conditional agreements
Rava explains that the act preceded the statement of the condition.

אלא אמר רבא: משום דמעשה קודם לתנאי.
Gittin 75b אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava prescribes a repeated formulation making the bill effective if the husband dies and ineffective if he does not.

אלא אמר רבא: ״אם לא מתי לא יהא גט, אם מתי יהא גט, אם לא מתי לא יהא גט״ –
Gittin 75b רבא אמר halacha ruling conditional agreements
Rava resolves the contradiction by distinguishing an unspecified case from one in which the condition is explicit.

רבא אמר, לא קשיא: כאן בסתם, כאן במפרש.
Gittin 77a אמר רבא halacha other unclear
Rava begins a fragmentary teaching about a person who makes a declaration.

וכדרבא – דאמר רבא, האומר:
Gittin 77b רבא אמר halacha ruling divorce acquisition
Rava rules that a woman's bill of divorce and her legal control of her hand or courtyard take effect simultaneously.

רבא אמר: אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל?! אלא גיטה וידה באין כאחד; הכא נמי – גיטה וחצרה באין כאחד.
Gittin 77b אמר רבא halacha ruling divorce acquisition
Rava concludes that for both a betrothed and a married woman, her bill of divorce and her courtyard take effect simultaneously.

לסוף איגלי מילתא דארוסה הואי. אמר רבא: אם אמרו בנשואה, יאמרו בארוסה?! הדר אמר רבא: לא שנא ארוסה ולא שנא נשואה – גיטה וחצירה באין כאחד.
Gittin 78a אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava rules that a bill placed on his bed does not divorce her, but one placed on her bed does.

אפילו הוא עמה במטה כו': אמר רבא: לא שנו אלא במטה שלו, אבל במטה שלה – מגורשת.
Gittin 78a אמר רבא halacha ruling divorce acquisition
Rava explains that the space of a woman's lap and basket is hers because a husband does not object to their occupying that space.

רבי יוחנן אמר: מקום חיקה קנוי לה, מקום קלתה קנוי לה. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוחנן? לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה.
Gittin 78a אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava rules that telling a woman to take her bill of divorce from the ground is ineffective.

ואמר רבא: ״טלי גיטיך מעל גבי קרקע״ – לא אמר כלום! אימא: ששלפתו מאחוריו.
Gittin 78a אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava rules that placing a bill in a sleeping slave whom the woman guards is effective, but placing it in an awake slave is not.

אמר רבא: כתב לה גט, ונתנו ביד עבדה ישן, ומשמרתו – הרי זה גט. ניעור – אינו גט, דהויא ליה חצר המשתמרת שלא לדעתה.
Gittin 78a אמר רבא halacha ruling property acquisition
Rava rules that anything incapable of effecting acquisition while moving also cannot effect it merely by standing or sitting.

וכי תימא ישן שאני, והא אמר רבא: כל שאילו מהלך לא קנה, עומד ויושב – לא קנה! והלכתא: בכפות.
Gittin 79a אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava distinguishes divorce from Shabbat law, ruling that a bill of divorce is effective when it is sufficiently guarded even without being deemed at rest.

אמר רבא: שלש מדות בגיטין; הא דאמר רבי: קלוטה כמי שהונחה, ופליגי רבנן עליה – הני מילי לענין שבת, אבל הכא משום אינטורי הוא, והא מינטר;
Gittin 83a אמר רבא halacha dispute divorce restrictions
Rava says that all the proposed arguments can be refuted except Rabbi Elazar ben Azarya's.

אמר רבא: כולהו אית להו פירכא, לבר מדרבי אלעזר בן עזריה – דלית ליה פירכא. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: רואה אני את דברי רבי אלעזר בן עזריה מדברי כולן.
Gittin 83b משמיה דרבא halacha ruling vows
Rava teaches that every woman makes her vows subject to her husband's will.

הרי הפרת הבעל, דאשה נודרת ובעל מיפר! התם כדרב פנחס משמיה דרבא – דאמר רב פנחס משמיה דרבא: כל הנודרת – על דעת בעלה היא נודרת.
Gittin 83b אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava rules that a ban on wine for the husband's lifetime prevents a valid severance, while a ban for another person's lifetime does not.

אמר רבא: ״הרי זה גיטיך, על מנת שלא תשתי יין״; ״כל ימי חיי״ – אין זה כריתות. ״כל ימי חיי פלוני״ – הרי זה כריתות.
Gittin 84a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue conditional divorce
Rava objects that the woman cannot marry another man while she still must fulfill the condition.

אמר ליה רבא: לו – הוא דלא תנשא, הא לאחר – תנשא?! והא בעיא קיומיה לתנאה!
Gittin 84a אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava rules that she may marry neither the man named in the condition nor anyone else.

אלא אמר רבא: הרי זו לא תנשא לא לו, ולא לאחר. לו לא תנשא – שמא יאמרו: נשותיהם נותנין במתנה; לאחר לא תנשא – דבעיא קיומיה לתנאה.
Gittin 84a רבא אמר halacha dispute divorce conditions
Rava rules that a condition requiring the woman to eat pork is possible because she can eat it and receive lashes.

איבעיא להו: ״הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר״, מהו? אמר אביי: היא היא. רבא אמר: אפשר דאכלה ולקיא.
Gittin 84b רבא אמר halacha ruling divorce documents
Rava rules that an oral condition invalidates a bill of divorce before its essential text is written, though the stated restriction applies only afterward.

ורבא אמר: לא שנו אלא לאחר התורף, אבל לפני התורף – אפילו על פה נמי פסול.
Gittin 85a רבא אמר halacha dispute divorce documents
Rava explains that the dispute concerns a condition added after the essential text, but all agree it is invalid before that text.

ורבא אמר: מחלוקת לאחר התורף – דרבי סבר: גזרינן אטו לפני התורף; ורבנן סברי: לא גזרינן אטו לפני התורף. אבל לפני התורף – דברי הכל פסול.
Gittin 86b משמיה דרבא halacha ruling divorce law
Rava rules that the law follows Rabbi Elazar concerning bills of divorce.

אדהכי נח נפשיה דרב הונא. אמר ליה רבה בריה, הכי אמר אבא משמיה דרבא: הלכה כרבי אלעזר בגיטין. ורבותינו הבקיאין בדבר הלכה, משום רבינו אמרו: הלכה כרבי אלעזר בגיטין – דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין.
Gittin 89a אמר רבא halacha ruling sexual rumors
Rava rules that a city rumor identifying a woman as sexually immoral is disregarded because observers may have seen only promiscuous conduct.

אמר רבא: יצא לה שם מזנה בעיר – אין חוששין לה. מאי טעמא? פריצותא בעלמא הוא דחזו לה.
Gittin 89b אמר רבא halacha ruling betrothal rumors
Rava rules that this rumor may be nullified because people will assume the rabbis found that the betrothal involved a minor.

לחד מבני פלניא, אמר רבא: אפילו למאן דאמר לא מבטלינן קלא, בהא מבטלינן קלא; מימר אמרי: עיינו בהו רבנן בקידושי, וקידושי קטן הוו.

Kiddushin (79)

Kiddushin 5a רבא אמר halacha exegesis divorce methods
Rava derives from the verse that a woman is divorced by writing and not by money.

רבא אמר: אמר קרא: ״וכתב לה״ בכתיבה מתגרשת, ואינה מתגרשת בכסף. ואימא: בכתיבה מתגרשת – ואינה מתקדשת בכתיבה! הא כתיב ״ויצאה״ ״והיתה״ מקיש וכו'.
Kiddushin 5b אמר רבא halacha dialogue betrothal methods
Rava offers two objections, the first being that the Mishnah lists three methods rather than four.

אמר רבא: שתי תשובות בדבר. חדא, ד״שלש״ תנן ו״ארבע״ לא תנן.
Kiddushin 6b אמר רבא halacha ruling returnable gifts
Rava rules that money given on condition that it be returned effects neither a sale, a betrothal, nor redemption of a firstborn son.

אמר רבא: ״הילך מנה על מנת שתחזירהו לי״ במכר – לא קנה, באשה – אינה מקודשת, בפדיון הבן – אין בנו פדוי,
Kiddushin 6b אמר רבא halacha ruling returnable gifts
Rava rules that a gift conditioned on its return is a gift, so returning such an etrog after taking it fulfills the obligation.

ועוד, הא רבא הוא דאמר: מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה! דאמר רבא: ״הילך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי״ – נטלו והחזירו – יצא. ואם לאו – לא יצא!
Kiddushin 6b משמיה דרבא halacha dialogue returnable gifts
Rava is reported to agree that a returnable gift effects acquisition in every listed case except betrothal.

אלא אמר רב אשי: בכולהו קני לבר מאשה, לפי שאין אשה נקנית בחליפין. אמר ליה רב הונא מר בריה דרב נחמיה לרב אשי: הכי אמרינן משמיה דרבא כוותיך.
Kiddushin 6b אמר רבא halacha other unclear
Rava begins a legal formulation instructing that a maneh be given to another person.

אמר רבא: ״תן מנה לפלוני
Kiddushin 7a בעי רבא halacha dialogue betrothal payment
Rava asks whether a woman's giving a maneh to a man so that he will betroth her effects betrothal.

בעי רבא: ״הילך מנה ואקדש אני לך״ מהו? אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא: מקודשת. אמר ליה רב אשי למר זוטרא: אם כן, הוה ליה נכסים שיש להם אחריות נקנין עם נכסים שאין להם אחריות,
Kiddushin 7a משמיה דרבא halacha ruling property law
Rava is reported to apply the preceding principle likewise to monetary matters.

איתמר נמי משמיה דרבא: וכן לענין ממונא. וצריכא,
Kiddushin 7a אמר רבא halacha dialogue partial betrothal
Rava rules that betrothing a woman to half of himself is effective, but betrothing half of her is not.

אמר רבא: ״התקדשי לי לחציי״ – מקודשת. ״חצייך מקודשת לי״ – אינה מקודשת. אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא ״חצייך מקודשת לי״ דאינה מקודשת – ״אשה״ אמר רחמנא ולא חצי אשה, הכי נמי – ״איש״ אמר רחמנא ולא חצי איש!
Kiddushin 7b בעי רבא halacha dialogue betrothal payment
Rava asks whether assigning half a peruta to each half of a woman is one continuing count or a divided act.

בעי רבא: ״חצייך בחצי פרוטה, וחצייך בחצי פרוטה״ מהו? כיון דאמר לה ״חצי פרוטה״ – פסקה, או דילמא מונה והולך הוא?
Kiddushin 7b בעי רבא halacha dialogue betrothal payment
Rava asks whether one peruta can betroth two daughters to two sons when judged by the giver and recipient rather than by each woman.

בעי רבא: ״שתי בנותיך לשני בני בפרוטה״ מהו? בתר נותן ומקבל אזלינן והאיכא ממונא, או דילמא בתר דידהו אזלינן והא ליכא? תיקו.
Kiddushin 9a אמר רבא halacha exegesis acquisition documents
Rava explains from each verse that a sale depends on the seller while betrothal depends on the husband.

אמר רבא: התם מעניינא דקרא והכא מעניינא דקרא. התם כתיב ״ומכר מאחזתו״ – במוכר תלה רחמנא, הכא כתיב ״כי יקח״ – בבעל תלה רחמנא.
Kiddushin 9a אמר רבא halacha exegesis legal traditions
Rava says these rules are traditions that the rabbis attached to verses, while offering an alternative supporting verse for purchase documents.

אלא אמר רבא: הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי. ואיבעית אימא: התם נמי כתיב ״ואקח את ספר המקנה״.
Kiddushin 10a משמיה דרבא halacha ruling sexual acquisition
Rava rules that one who has intercourse intends the act to take effect upon its completion.

אי נמי, לכהן גדול דקא קני בתולה בביאה, מאי? אמר אמימר משמיה דרבא: כל הבועל – דעתו על גמר ביאה.
Kiddushin 10a אמר רבא halacha dialogue minor betrothal
Rava cites the rule that a girl aged three years and one day can be betrothed through intercourse and acquired by a levir.

אמר רבא: תא שמע: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, ואם בא עליה יבם – קנאה, וחייבין עליה משום אשת איש, ומטמאה את בועלה
Kiddushin 12a רבא אמר halacha ruling betrothal value
Rava explains that Beit Shammai's reason is to prevent Jewish women from being treated as ownerless.

רבא אמר: היינו טעמא דבית שמאי: שלא יהו בנות ישראל כהפקר.
Kiddushin 12b אמר רבא both story betrothal consent
Rava rules in an incident that a woman's silence after money has already been given has no legal effect.

ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא, אמרו ליה: והא לית בה שוה פרוטה! אמר להו: תיקדוש בארבע זוזי דאית בה. שקלתה ואישתיקא. אמר רבא: הוה שתיקותא דלאחר מתן מעות, וכל שתיקותא דלאחר מתן מעות, לאו כלום היא.
Kiddushin 12b אמר רבא halacha ruling betrothal consent
Rava supports his ruling by distinguishing consent expressed when money is given from consent requested only afterward.

אמר רבא: מנא אמינא לה, דתניא: אמר לה: כנסי סלע זו בפקדון, וחזר ואמר לה: התקדשי לי בו. בשעת מתן מעות – מקודשת, לאחר מתן מעות, רצתה – מקודשת, לא רצתה – אינה מקודשת.
Kiddushin 16a אמר רבא halacha ruling hebrew slaves
Rava concludes that a Hebrew slave's body is acquired and that a master's waiver of the remaining redemption price is ineffective.

אלא, שיחרור – שטר למה לי? לימא ליה באפי תרי: ״זיל״, אי נמי באפי בי דינא: ״זיל״. אמר רבא: זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי, והרב שמחל על גרעונו – אין גרעונו מחול.
Kiddushin 17b אמר רבא halacha exegesis gentile inheritance
Rava derives that a gentile inherits his father by Torah law, whereas a convert's inheritance from a gentile is rabbinic.

אמר רבא: דבר תורה נכרי יורש את אביו, שנאמר: ״וחשב עם קנהו״ – ולא עם יורשי קונהו. מכלל דאית ליה יורשים. גר את הנכרי – אינו מדברי תורה, אלא מדברי סופרים.
Kiddushin 18a אמר רבא halacha ruling theft
Rava resolves the contradiction by distinguishing one theft from two thefts.

אמר רבא: לא קשיא, כאן בגניבה אחת, כאן בשתי גניבות.
Kiddushin 18a אמר רבא halacha exegesis theft servitude
Rava says Rabbi Eliezer defeats the sages by deriving that a thief is sold for his theft but not for only part of it.

אמר רבא: בהא זכנהו רבי אליעזר לרבנן, דמאי שנא גניבו חמש מאות ושוה אלף דאין נמכר, דנמכר כולו אמר רחמנא, ולא חציו, הכי נמי: נמכר בגניבתו אמר רחמנא ולא נמכר בחצי גניבתו.
Kiddushin 20a אמר רבא halacha dialogue hebrew slaves
Rava interprets the verse to teach that a Hebrew slave is not freed for the loss of major limbs like a regular slave.

תנו רבנן: ״אם בגפו יבא בגפו יצא״ – בגופו נכנס בגופו יצא. רבי אליעזר בן יעקב אומר: יחידי נכנס יחידי יצא. מאי בגופו נכנס בגופו יצא? אמר רבא: לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד. אמר ליה אביי: ההוא – מ״לא תצא כצאת העבדים״ נפקא.
Kiddushin 22a אמר רבא halacha exegesis pierced slave
Rava interprets the beginning and end of the sixth year as the beginning and end of the final peruta of the slave's value.

ותו, אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אינו נרצע, שנאמר ״העבד״. אטו סוף שש לאו עבד הוא? אמר רבא: מאי בתחילת שש – בתחילת פרוטה אחרונה. ומאי בסוף שש – בסוף פרוטה אחרונה.
Kiddushin 23a רבא אמר halacha ruling slave emancipation
Rava explains that monetary emancipation is caused by the master's receipt, while documentary emancipation is caused by others' receipt.

רבא אמר: כסף – קבלת רבו גרמה לו, שטר – קבלת אחרים גרמה לו.
Kiddushin 24a רבא אמר halacha dispute tithe ownership
Rava rejects reversing the positions and explains that the case concerns tithe from the woman's family, which her husband does not acquire.

אמר אביי: איפוך. רבא אמר: לעולם לא תיפוך, והכא במעשר דאתא מבי נשא עסקינן, ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מעשר ממון הקדש הוא, ולא קני ליה בעל.
Kiddushin 27a אמר רבא halacha ruling property acquisition
Rava rules that one acquires all the properties only after paying for all of them, otherwise acquiring only in proportion to the payment.

אמר רבא: לא שנו אלא שנתן דמי כולן, אבל לא נתן דמי כולן – לא קנה אלא כנגד מעותיו.
Kiddushin 28a אמר רבא halacha ruling hebrew slaves
Rava formulates the oath as a denial of having been sold as a Hebrew slave and holds that a Hebrew slave's body is acquired.

אלא אמר רבא: הישבע לי שלא נמכרת לי בעבד עברי. האי טענתא מעלייתא היא, ממונא אית ליה גביה! רבא לטעמיה, דאמר רבא: עבד עברי גופו קנוי.
Kiddushin 29b אמר רבא aggada maxim marriage age
Rava teaches that God waits until age twenty for a man to marry and curses one who reaches twenty unmarried.

אמר רבא, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: עד עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו.
Kiddushin 30a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue child discipline
Rava tells Rabbi Natan bar Ami to keep his hand on his son's neck from age sixteen until twenty-two, or according to another version from eighteen until twenty-four.

הוה אמינא לשטן: גירא בעיניך. אמר ליה רבא לרבי נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך. משיתסר ועד עשרים ותרתי ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.
Kiddushin 30a אמר רבא halacha dialogue torah study
Rava explains that the term Scripture in the cited teaching means the Torah.

עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה? אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון זבולון בן דן, שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות. מיתיבי: למדו מקרא – אין מלמדו משנה, ואמר רבא: מקרא – זו תורה!
Kiddushin 31a רבא אמר aggada exegesis divine truth
Rava interprets the verse to mean that the truth of God's first statements becomes evident from His later statement honoring parents.

כיון שאמר: ״כבד את אביך ואת אמך״ חזרו והודו למאמרות הראשונות. רבא אמר: מהכא: ״ראש דברך אמת״ – ״ראש דברך״ ולא ״סוף דברך״? אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.
Kiddushin 31b אמר רבא halacha ruling parental honor
Rava explains that the restriction concerns using the father's name when the father is a sage and the teacher's name when the teacher is a sage.

אלא אמר רבא: שם אביו של חכם, ושם רבו של חכם. כי הא דמר בר רב אשי כי הוה דריש בפירקא, איהו אמר: אבא מרי, ואמוריה אמר: הכי אמר רב אשי.
Kiddushin 32a אמר רבא aggada dialogue rabbinic honor
Rava initially objects that God's waiver of honor is different because the world and Torah belong to Him.

ורב יוסף אמר: אפילו הרב שמחל על כבודו – כבודו מחול. שנאמר: ״וה' הלך לפניהם יומם״. אמר רבא: הכי השתא?! התם, הקדוש ברוך הוא עלמא דיליה הוא, ותורה דיליה היא – מחיל ליה ליקריה,
Kiddushin 32b אמר רבא aggada exegesis torah ownership
Rava retracts and derives that a scholar's Torah is considered his own.

הכא תורה דיליה היא?! הדר אמר רבא: אין, תורה דיליה היא, דכתיב: ״ובתורתו יהגה יומם ולילה״.
Kiddushin 34a רבא אמר both other unclear
The passage preserves only the attribution that Rava spoke, without the content of his statement.

ורבא אמר:
Kiddushin 35a אמר רבא halacha dialogue legal exegesis
Rava says that the scholars of Paphunia know the reason for the matter.

הניחא למאן דאמר שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין, אלא למאן דאמר מלמדין, מאי איכא למימר? אמר רבא: פפונאי ידעי לה לטעמא דהא מילתא.
Kiddushin 36a רבא אמר halacha exegesis women's exemptions
Rava explains that Isi exempts women by comparing the phrase between your eyes to phylacteries.

רבא אמר: היינו טעמא דאיסי, דיליף ״בין עיניכם״ מתפילין, מה להלן נשים פטורות, אף כאן נשים פטורות. ורבא מאי טעמא לא אמר כאביי? ״קרח״ ״קרחה״ לא משמע ליה.
Kiddushin 39b רבא אמר aggada dispute divine reward
Rava identifies the teaching with Rabbi Jacob's view that reward for a commandment does not exist in this world.

אמר אביי: מתניתין דעבדין ליה יום טב ויום ביש. רבא אמר: הא מני – רבי יעקב היא, דאמר: שכר מצוה בהאי עלמא ליכא.
Kiddushin 40a אמר רבא aggada exegesis righteousness
Rava explains that a good righteous person is good toward both Heaven and people, while one good only toward Heaven is not fully good.

אמר רבא: רב אידי אסברא לי: ״אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו״ – וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב? אלא: טוב לשמים ולבריות – זהו צדיק טוב, טוב לשמים ורע לבריות – זהו צדיק שאינו טוב.
Kiddushin 42b אמר רבא halacha ruling agency
Rava rules that an underpayment of less than one-sixth validates a sale only when no agent was appointed, since an agent may not disadvantage the principal.

אמר רבא: הא דאמרן ״פחות משתות – נקנה מקח״ – לא אמרן אלא דלא שויה שליח, אבל שויה שליח, אמר: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.
Kiddushin 43a אמר רבא halacha ruling agency liability
Rava rules that one who obeys an agent's instruction to commit a sexual transgression or eat forbidden fat is liable, while the sender is exempt.

אמר רבא: אם תמצי לומר סבר שמאי שני כתובים הבאים כאחד מלמדין, ו״הוא״ ״ההוא״ לא דריש, מודה באומר לשלוחו ״צא בעול את הערוה״ ו״אכול את החלב״ שהוא חייב, ושולחיו פטור. שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב.
Kiddushin 44b אמר רבא halacha ruling divorce delivery
Rava rules that a bill of divorce placed in the hand of a sleeping slave guarded by the wife is valid, but one placed with an awake slave is invalid.

ומי מספקא ליה לרבא הא? והאמר רבא: כתב גט ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו – הרי זה גט. ניעור – אינו גט. ניעור אמאי אינו גט – דהויא לה חצר משתמרת שלא לדעתה. ואי סלקא דעתך כחצר אביה דמיא, כי מטא גיטה לידה נמי לא תיגרש, דהויא לה חצר המשתמרת שלא לדעת אביה!
Kiddushin 45b רבא אמר halacha ruling marriage presumption
Rava teaches that a person is presumed not to expend effort on a wedding feast only to forfeit it.

אמר אביי: כתיב ״שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב״. רבא אמר: חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה.
Kiddushin 46a אמר רבא halacha exegesis minor marriage
Rava explains Rav Huna's reasoning as based on the girl having already performed an orphan's marital act during her father's lifetime.

נראין דברי תלמיד. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא – הואיל ונעשה בה מעשה יתומה בחיי האב.
Kiddushin 46a אמר רבא halacha ruling betrothal debt
Rava infers from Rabbi Ami that betrothal with a loan is invalid and that, when a loan and a peruta are offered, the woman relies on the peruta.

אמר רבא: שמע מינה מדרבי אמי תלת. שמע מינה: המקדש במלוה אינה מקודשת, ושמע מינה: המקדש במלוה ופרוטה, דעתה אפרוטה,
Kiddushin 46b אמר רבא both other unclear
Rava's attributed statement is absent from the supplied fragment.

אמר רבא:
Kiddushin 47b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue textual argument
Rava challenges his interlocutor's assumption and declares the cited teaching corrupt.

אמר ליה רבא: ותסברא הא מתרצתא? הא משבשתא היא.
Kiddushin 48b אמר רבא halacha dispute betrothal agency
Rava explains that the dispute concerns an agent who accepts a gold dinar after being instructed to accept a silver one, with the parties differing over whether the specification is strict.

אלא אמר רבא: אני וארי שבחבורה (תרגימנא) [תרגימנוה] ומנו – רבי חייא בר אבין, הכא במאי עסקינן – כגון שאמרה היא לשלוחה ״צא וקבל לי קדושי מפלוני שאמר לי התקדשי לי בדינר של כסף״ והלך ונתן לו דינר של זהב, מר סבר: קפידא, ומר סבר: מראה מקום היא לו, ומאי ״נמצא״ – דקא צייר בבליתא.
Kiddushin 49b אמר רבא halacha ruling unspoken intent
Rava rules that an unstated intention to immigrate to the Land of Israel is an inward thought and has no legal effect on a sale.

גמ' ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל, ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי. אמר רבא: הוי דברים שבלב, ודברים שבלב אינם דברים. מנא ליה לרבא הא? אילימא מהא דתנן:
Kiddushin 50a אמר רבא halacha ruling conditional sale
Rava rules that one who sold property intending to settle in the Land of Israel did not fulfill that intention merely by going there, while another version treats the ascent itself as fulfillment.

ההוא גברא דזבנינהו לניכסיה אדעתא למיסק לארעא דישראל. סליק ולא איתדר ליה. אמר רבא: כל דסליק – אדעתא למידר הוא, והא לא איתדר ליה. איכא דאמרי: אדעתא למיסק, והא סליק ליה.
Kiddushin 50b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue forbidden betrothal
Rava challenges the proposed scriptural derivation by arguing that if betrothal cannot take effect, the verse's penalty of excision would not apply.

גמ' מנהני מילי? אמר רמי בר חמא: דאמר קרא: ״אשה אל אחתה לא תקח לצרר״, התורה אמרה: בשעה שנעשו צרות זו לזו, לא יהא לו ליקוחים אפילו באחת מהם. אמר ליה רבא: אי הכי, היינו דכתיב ״ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם״ – אי קידושין לא תפסי בה, כרת מי מחייב?
Kiddushin 50b אמר רבא halacha exegesis simultaneous betrothal
Rava explains that the verse concerns successive acts and that the Mishnah follows the principle that what cannot occur successively cannot occur simultaneously.

אלא אמר רבא: קרא בזה אחר זה, ומתניתין כדרבה. דאמר רבה: כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו.
Kiddushin 51a אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava rules that when two animals emerge together and are both called the tenth, the tenth and eleventh statuses are intermingled between them.

והרי מעשר בהמה, דליכא לחצאין, וליכא בזה אחר זה. ואמר רבא: יצאו שנים בעשירי, וקראן ״עשירי״ – עשירי ואחד עשר מעורבים זה בזה.
Kiddushin 51a רבא אמר halacha dispute ambiguous betrothal
Rava rules against Abaye that betrothal not capable of leading to permitted intercourse is invalid, deriving this from the verse about taking and cohabiting with a wife.

איתמר: קידושין שאין מסורין לביאה, אביי אמר: הוו קידושין. רבא אמר: לא הוו קידושין. אמר רבא: בר אהינא אסברה לי: ״כי יקח איש אשה ובעלה״, קידושין המסורין לביאה – הוו קידושין, קידושין שאין מסורין לביאה – לא הוו קידושין.
Kiddushin 53a אמר רבא halacha dialogue priestly portions
Rava argues that a baraita supports Rav and interprets the greedy priests' dividing of portions as forcibly snatching them.

אמר רבא: וכרב מי לא תניא? והתניא: הצנועים מושכין את ידיהם, והגרגרנים חולקים. מאי חולקים? חוטפים, כדקתני סיפא: מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו, והיו קוראין אותו: ״בן חמצן״ עד יום מותו.
Kiddushin 57b רבא אמר halacha exegesis mother bird
Rava teaches that the Torah's command to send away the mother bird cannot require releasing it into a situation that causes wrongdoing.

רבא אמר: לא אמרה תורה: ״שלח״ לתקלה.
Kiddushin 59b אמר רבא halacha ruling terumah agency
Rava explains that the owner's cancellation takes effect through the owner's prior act of separating produce from his own heap.

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: ביטל, אם עד שלא תרם ביטל – אין תרומתו תרומה! אמר רבא: הכא במאי עסקינן, כגון שקדם בעל הבית ותרם את כריו, דהוה ליה מעשה.
Kiddushin 60a אמר רבא halacha dialogue divorce and death
Rava argues that divorce and death both remove a woman from a status, so death completes what a partially effective divorce leaves unfinished.

אמר רבא: גט להוציא, ומיתה להוציא, מה ששייר גט, גמרתו מיתה. אמר ליה אביי: מי דמי? גט מוציאה מרשות יבם, מיתה מכנסת לרשות יבם!
Kiddushin 62a אמר רבא aggada exegesis harsh foods
Rava interprets being consumed by the sword as eating coarse salt, hard barley bread, and onions, foods said to be as harsh on the body as swords.

״חרב תאכלו״? אמר רבא: מילחא גללניתא, נהמא דשערי אקושא, ובצלי. דאמר מר: פת פורני חריבה במלח, ובצלים – קשים לגוף כחרבות.
Kiddushin 63a אמר רבא halacha exegesis conditional betrothal
Rava infers from the Mishnah's wording that an expression of 'on condition' applies where the man gives the woman the consideration.

אמר רבא: מתניתין קשיתיה, מאי איריא דתני ״על מנת״? ניתני ״בשכר״, אלא שמע מינה: כל ״על מנת״ היכא דיהב לה הוא.
Kiddushin 64a אמר רבא halacha dialogue deathbed testimony
Rava argues that a person's retraction at the time of death may indicate that the revised statement is truthful.

אמר רבא: שאני התם, כיון דבשעת מיתה קא הדר ביה, אימא קושטא קאמר. אמר ליה אביי: ולאו כל דכן הוא? השתא, ומה התם דקא מרע ליה לדבוריה, אמרת קושטא קאמר, מתניתין, דלא קא מרע ליה לדבוריה, לא כל שכן?
Kiddushin 66a רבא אמר halacha dispute adultery testimony
Rava rules against Abaye that one witness is not believed to establish a wife's adultery because a sexual-status matter requires two witnesses.

איבעיא להו: אשתו זינתה בעד אחד ושותק, מהו? אמר אביי: נאמן. רבא אמר: אינו נאמן. הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים.
Kiddushin 66a אמר רבא both other unclear
Rava's attributed statement is absent from the supplied fragment.

אמר רבא:
Kiddushin 69a אמר רבא halacha other textual attribution
Rava says that the teaching refers to Rabbi Yosei HaGelili.

מאי תלמודא? אמר רבא: אדרבי יוסי הגלילי.
Kiddushin 69b רבא אמר halacha dispute babylonian lineages
Rava disputes Abaye's reading and says the Mishnah teaches that Ezra actively brought the people up from Babylonia.

איתמר אביי אמר: ״עלו״ – מאיליהם, תנן. ורבא אמר: ״העלום״ תנן. וקמיפלגי בדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה.
Kiddushin 73a אמר רבא both story convert marriage
Rava teaches publicly that a male convert may marry a priestly woman and a mamzeret, explaining that these rulings broaden his marriage options.

דרש רבי זירא במחוזא: גר מותר בממזרת. רגמוה כולי עלמא באתרוגייהו. אמר רבא: מי איכא דדריש מילתא כי האי בדוכתא דשכיחי גיורי? דרש רבא במחוזא: גר מותר בכהנת. טענוה בשיראי. הדר דרש להו: גר מותר בממזרת. אמרו ליה: אפסידתא לקמייתא. אמר להו: דטבא לכו עבדי לכו, אי בעי מהכא נסיב ואי בעי מהכא נסיב.
Kiddushin 73a אמר רבא halacha ruling foundling lineage
Rava rules that by Torah law a person of unknown paternity is fit for marriage because most potential fathers are eligible.

אלו הן: שתוקי – כל שמכיר. אמר רבא: דבר תורה שתוקי כשר. מאי טעמא – רוב כשרים אצלה, ומיעוט פסולין אצלה.
Kiddushin 73a אמר רבא halacha ruling abandoned infant
Rava rules that by Torah law an abandoned infant is presumptively fit because a married woman attributes her child to her husband.

ואמר רבא, דבר תורה: אסופי – כשר. מאי טעמא? אשת איש – בבעלה תולה. מאי איכא? מיעוט ארוסות ומיעוט שהלך בעליהם למדינת הים,
Kiddushin 73b אמר רבא halacha ruling abandoned infant
Rava rules that an infant abandoned during famine does not receive foundling status.

אמר רבא: ובשני רעבון אין בו משום אסופי. הא דרבא אהייא? אילימא ארשות הרבים – איידי דשני רעבון קטלא ליה?! ואלא אצידי רשות הרבים – מאי איריא שני רעבון? אפילו בלא שני רעבון!
Kiddushin 73b אמר רבא halacha ruling abandoned infant
Rava explains that an exposed infant has acquired a foundling reputation and rules that during famine the parents remain credible to identify a child gathered from the marketplace.

מאי טעמא? אמר רבא: הואיל ויצא עליו שם אסופי. ואמר רבא: ובשני רעבון, אף על פי שנאסף מן השוק אביו ואמו נאמנים עליו.
Kiddushin 74a אמר רבא halacha ruling lineage testimony
Rava rules that the law follows Abba Shaul.

דאבא שאול עדיפא מדרבן גמליאל. דאי מהתם הוה אמינא: התם, דרוב כשרין אצלה, אבל היכא דרוב פסולין אצלה – אימא לא, צריכא. אמר רבא: הלכה כאבא שאול.
Kiddushin 74b אמר רבא halacha ruling convert marriage
Rava explains that Ammonite and Moabite converts, though barred from entering the congregation, may marry one another.

אלא אמר רבא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו, והכי קאמר: כל האסורים לבא בקהל, ומאי ניהו: גר עמוני ומואבי – מותרין לבא זה בזה.
Kiddushin 76a רבא אמר halacha dispute lineage impurity
Rava says that a male and female slave became intermingled among the families and that the duplicated formulation merely reflects the historical incident.

ורבא אמר: עבד ושפחה נתערבו בהן. איסורא משום מאי, משום שפחה? ניתני חדא! מעשה שהיה כך היה.
Kiddushin 77b אמר רבא halacha ruling overlapping prohibitions
Rava explains that the tanna rejects one prohibition taking effect atop another but accepts an additional prohibition that expands the prohibited scope.

אמר רבא: האי תנא איסור חל על איסור לית ליה, איסור מוסיף אית ליה.
Kiddushin 77b אמר רבא halacha exegesis priestly marriage
Rava derives that a woman becomes a halal only through a priesthood-related prohibition by analyzing why the Torah separately states the divorcee prohibition for a high priest.

אמר רבא: מנא הא מילתא דאמור רבנן ״אין חללה אלא מאיסור כהונה״? דתניא: לא יאמר גרושה בכהן גדול ותיתי בקל וחומר מכהן הדיוט, ואנא אמינא: השתא לכהן הדיוט אסורה, לכהן גדול מיבעיא? למה נאמרה: כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט, כך חלוקה בכהן גדול.
Kiddushin 78a מתיב רבא halacha dialogue priestly prohibitions
Rava challenges the position with a teaching that a widow and divorcee incur lashes under only two distinct prohibitions.

מתיב רבא: אלמנה וגרושה לוקה משום שני שמות, מאי לאו שני שמות ותו לא?
Kiddushin 78a רבא אמר halacha dispute priestly marriage
Rava rules against Abaye that a priest incurs lashes for prohibited marriage only upon intercourse, because the ban on taking the woman is tied to profaning offspring.

אמר אביי: קידש – לוקה, בעל – לוקה. קידש לוקה משום ״לא יקח״. בעל לוקה משום ״לא יחלל״. רבא אמר: בעל – לוקה, לא בעל – אינו לוקה, משום דכתיב: ״לא יקח... ולא יחלל״ מה טעם ״לא יקח״? משום ״לא יחלל״.
Kiddushin 81b אמר רבא halacha ruling seclusion
Rava permits a man to be secluded with pairs of women who are mutually hostile, or with a woman and a girl old enough to recognize intercourse but not submit to it.

אמר רבא: מתייחד אדם עם שתי יבמות ועם שתי צרות, עם אשה וחמותה, עם אשה ובת בעלה, עם אשה ותינוקת שיודעת טעם ביאה, ואין מוסרת עצמה לביאה.

Bava Kamma (247)

Bava Kamma 3b בעי רבא halacha other pebbles damages
Rava asks whether half-damages caused by propelled pebbles are paid from the animal's body or from the owner's general assets.

והא מבעיא בעי רבא – דבעי רבא: חצי נזק צרורות – מגופו משלם, או מן העלייה משלם?
Bava Kamma 4a אמר רבא halacha exegesis damage categories
Rava interprets the Mishnah's ox as referring to trampling and its maveh as referring to eating, distinguishing their frequency and the animal's benefit.

אלא אמר רבא: תנא שור – לרגלו, ומבעה – לשינו. והכי קאמר: לא ראי הרגל – שהזיקה מצוי, כראי השן – שאין הזיקה מצוי; ולא ראי השן – שיש הנאה להזיקו, כראי הרגל – שאין הנאה להזיקו.
Bava Kamma 5a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha exegesis damage categories
Rava, transmitted by Rav Zevid, explains that the Mishnah first proposes deriving one damage category from another and then concludes that neither can be derived singly.

לא הרי השור כהרי המבעה. מאי קאמר? אמר רב זביד משמיה דרבא: הכי קאמר – לכתוב רחמנא חדא, ותיתי אידך מיניה; הדר אמר: חדא מחדא לא אתיא.
Bava Kamma 5a משמיה דרבא both other unclear
Rava's transmitted explanation begins to interpret the comparison of animate damage categories, but its substance is absent from the supplied fragment.

ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים. מאי קאמר? אמר רב משרשיא משמיה דרבא: הכי קאמר –
Bava Kamma 5b אמר רבא halacha exegesis damage categories
Rava teaches that adding the pit category permits all the other damage categories except horn to be derived by analogy, since horn is not forewarned from the outset.

אמר רבא: וכולהו כי שדית בור בינייהו – אתיא כולהו במה הצד, לבר מקרן; משום דאיכא למיפרך, מה לכולהו שכן מועדין מתחילתן.
Bava Kamma 6a רבא אמר halacha exegesis rolling obstacle
Rava says the teaching includes a pit-like obstacle rolled along by the feet of a person or animal.

רבא אמר: לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה.
Bava Kamma 6b אמר רבא halacha ruling damages proof
Rava rules that uncertainty whether an animal ate lean or fat produce cannot require payment for the fat produce, because the claimant bears the burden of proof.

אמר רבא: ומה אילו ידעינן דכחושה אכל – לא משלם אלא כחושה; השתא, דלא ידעינן אי כחושה אכל אי שמינה אכל, משלם שמינה?! המוציא מחבירו עליו הראיה!
Bava Kamma 7b אמר רבא halacha ruling damage payment
Rava rules that whatever property a debtor gives in payment must be from his best-quality land.

אמר רבא: כל דיהיב ליה – ממיטב ליתיב ליה.
Bava Kamma 8b אמר רבא halacha ruling rabbinic enactments
Rava rules that one who says he does not want the benefit of a rabbinic enactment of this kind is heeded.

כדרבא – דאמר רבא: כל האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו – שומעין לו.
Bava Kamma 8b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue liened property
Rava explains that a buyer transfers all future rights and may reject a protective enactment so creditors can collect from the intermediate- and inferior-quality fields.

אמר ליה רבא: מה מכר ראשון לשני – כל זכות שתבא לידו; וכיון דאילו אתו גבי לוקח ראשון – מצי (אגבי להו) [לאגבויינהו] מבינונית וזיבורית, ואף על פי דכי זבני[נהו ל]בינונית וזיבורית אכתי עידית (בני) [בת] חורין הואי – ואין נפרעין מנכסים משועבדים כל זמן דאיכא בני חורין; מצי אמר להו: לא ניחא לי בהאי תקנה;
Bava Kamma 8b אמר רבא halacha ruling creditor collection
Rava rules that when Reuven sells all his fields to Shimon and Shimon sells one intermediate-quality field to Levi, Reuven's creditor may collect from either buyer.

אמר רבא: ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון, והלך שמעון ומכר שדה אחת ללוי, ובא בעל חוב דראובן; רצה – מזה גובה, רצה – מזה גובה. ולא אמרן אלא דזבן בינונית,
Bava Kamma 11a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal stringency
Rava asks his interlocutor whether the proposed reasoning is intended as a stringency.

אמר ליה רבא: מה דעתך, לחומרא?!
Bava Kamma 11a אמר רבא halacha ruling menstrual counting
Rava rules that she must be concerned but counts only for the second occurrence.

אלא אמר רבא: לחוש – חוששת; מימנא לא (מ)מניא אלא לשני.
Bava Kamma 11b רבא אמר halacha ruling bailee liability
Rava rules that a bailee who entrusts the item to another bailee is liable, even if the second bailee is paid.

רבא אמר: שומר שמסר לשומר – חייב. ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם – דגרועי גרעיה לשמירתו; אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר – חייב,
Bava Kamma 11b אמר רבא halacha ruling secured debt
Rava rules that a creditor may collect a designated slave after its sale but may not collect a designated ox after its sale.

הכא במאי עסקינן – שעשאו אפותיקי. כדרבא, דאמר רבא: עשה עבדו אפותיקי, ומכרו – בעל חוב גובה הימנו. שורו אפותיקי, ומכרו – אין בעל חוב גובה הימנו.
Bava Kamma 12a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal opinion
Rava asks Rav Nahman which of the cited legal opinions he accepts.

אמר ליה רבא לרב נחמן: הא עולא, הא רבי אלעזר, הא דייני דנהרדעא והא רב חנא בר ביזנא; מר – כמאן סבירא ליה?
Bava Kamma 12a אמר רבא halacha ruling property acquisition
Rava rules that something capable of moving cannot effect acquisition as a courtyard even while standing or sitting.

וכי עודן עליו מאי הוי? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת – לא קנה! וכי תימא בעומד, והא אמר רבא: כל שאילו מהלך לא קנה – עומד ויושב לא קנה!
Bava Kamma 13a רבא אמר halacha exegesis sacred property
Rava interprets property without misuse as ordinary property to which the law of sacrilege does not apply.

רבא אמר: מאי ״נכסים שאין בהן מעילה״ – נכסים שאין בהן דין מעילה. ומאי נינהו – דהדיוט.
Bava Kamma 13b אמר רבא halacha ruling offering damages
Rava rules that damages caused by a thanksgiving offering are collected from its meat but not from its bread.

אמר רבא: תודה שהזיקה – גובה מבשרה, ואינו גובה מלחמה.
Bava Kamma 14a משמיה דרבא halacha ruling property damages
Rava explains that the entire teaching follows Rabbi Tarfon: neither party owns the produce, while both have rights regarding oxen.

רבינא משמיה דרבא אמר: כולה רבי טרפון היא; ומאי לא לזה ולא לזה – לא לזה ולא לזה לפירות, אלא דחד; לזה ולזה לשוורים.
Bava Kamma 16b דרש רבא aggada exegesis unworthy charity
Rava interprets Jeremiah's plea as asking God to cause his enemies to give charity to unworthy recipients so they receive no reward.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״יהיו מכשלים לפניך, בעת אפך עשה בהם״? אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אפילו בשעה שעושין צדקה – הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליהן שכר.
Bava Kamma 17b אמר רבא halacha dispute indirect damages
Rava challenges the Sages' half-damages position by asking whether an animal's force is treated like its body.

אמר רבא: בשלמא סומכוס – קסבר: כחו כגופו דמי. אלא רבנן, אי כגופו דמי – כוליה נזק בעי לשלם; ואי לאו כגופו דמי, חצי נזק נמי לא לשלם!
Bava Kamma 17b אמר רבא halacha ruling pebbles damages
Rava concludes that an animal's force is like its body, while half damages for pebbles is a received law.

הדר אמר רבא: לעולם כגופו דמי, וחצי נזק צרורות – הלכתא גמירי לה.
Bava Kamma 17b אמר רבא halacha ruling animal damages
Rava rules that conduct imparting impurity in a zav entails full damages, while conduct that does not entails half damages.

אמר רבא: כל שבזב טמא – בנזקין משלם נזק שלם. כל שבזב טהור – בנזקין משלם חצי נזק.
Bava Kamma 17b בעי רבא halacha other causal damages
Rava asks whether liability follows an animal's initial act on a vessel or the vessel's later breaking elsewhere.

בעי רבא: דרסה על כלי ולא שברתו, ונתגלגל למקום אחר ונשבר, מהו? בתר מעיקרא אזלינן – וגופיה הוא, או דלמא בתר תבר מנא אזלינא – וצרורות נינהו?
Bava Kamma 18a בעי רבא halacha other pebbles damages
Rava asks whether half damages for pebbles are paid from the animal itself or from the owner's best property.

בעי רבא: חצי נזק צרורות – מגופו משלם, או מעלייה משלם? מגופו משלם – דלא אשכחן חצי נזק דמשלם מעלייה, או דלמא מעלייה משלם – דלא אשכחן כאורחיה דמשלם מגופיה?
Bava Kamma 18b בעי רבא halacha other pebbles warning
Rava asks whether repeated pebbles damage can establish an animal as forewarned.

אלא הא דבעי רבא: יש העדאה לצרורות, או אין העדאה לצרורות? אי לרבנן – אין העדאה לצרורות, אי לרבי אלעזר – יש העדאה לצרורות!
Bava Kamma 18b בעי רבא halacha other pebbles warning
Rava asks whether pebbles damage can become forewarned by analogy to goring or remains a derivative of trampling.

גופא – בעי רבא: יש העדאה לצרורות, או אין העדאה לצרורות? לקרן מדמינן ליה, או דלמא תולדה דרגל הוא?
Bava Kamma 19a בעי רבא halacha other pebbles warning
Rava's question whether pebbles damage can become forewarned implies that no altered behavior is involved.

תפשוט ליה מדרבא, דבעי רבא: יש העדאה לצרורות, או אין העדאה לצרורות? מכלל דאין שנוי.
Bava Kamma 20a אמר רבא halacha ruling animal eating
Rava explains that the animal is liable when it stops to eat because the case involves jumping.

והיכא איתמר דרבא? אהא – דאמר רבי אושעיא: בהמה ברשות הרבים; הלכה ואכלה – פטורה, עמדה ואכלה – חייבת. מאי שנא הלכה – דאורחיה הוא, עמדה נמי אורחיה הוא! אמר רבא: בקופצת.
Bava Kamma 20a רבא אמר halacha dispute benefit payment
Rava rules that payment for an animal's benefit is assessed at the discounted value of barley.

ואם נהנית – משלמת וכו'. וכמה? רבה אמר: דמי עמיר. רבא אמר: דמי שעורים בזול.
Bava Kamma 20b אמר רבא halacha other unjust enrichment
Rava observes that divine assistance led an accepted comparison despite one case involving benefit with loss and the other benefit without loss.

אמר רבא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה – דאף על גב דלא דמי למתניתין, קבלה מיניה. האי זה נהנה וזה חסר, והאי זה נהנה וזה לא חסר הוא!
Bava Kamma 21b משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling falling objects
Rava rules that liability can remain even after objects fall when they had been placed on a narrow wall.

אמר רב זביד משמיה דרבא: פעמים שאפילו נפלו נמי חייב – משכחת לה בכותל רעוע. מאי ניהו – דאבעי ליה לאסוקי דעתא דנפיל[י] ארחי? סוף סוף, לא נפל ארחי – ונפול אינהו; תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא! לא צריכא, בכותל צר.
Bava Kamma 22b אמר רבא halacha exegesis fire damages
Rava derives from the verse and a baraita that liability for one's fire is based on treating it as one's arrows.

אמר רבא: קרא ומתניתא מסייע ליה לרבי יוחנן. קרא – דכתיב: ״כי תצא אש״ – תצא מעצמה, ״ישלם המבער את הבערה״ – שמע מינה אשו משום חציו.
Bava Kamma 23a אמר רבא halacha other concealed fire damage
Rava reports Abaye's question how the Torah's exemption for concealed property in a fire applies if fire is treated as one's arrows.

אמר רבא, קשיא ליה לאביי: למאן דאמר אשו משום חציו, טמון באש דפטר רחמנא – היכי משכחת לה?
Bava Kamma 23b רבא אמר halacha exegesis forewarned ox
Rava reads the verse's wording as requiring three prior incidents before liability as a forewarned ox applies on the current day.

רבא אמר: ״תמל–מתמל״ – חד; ״שלשם״ – תרי; ״ולא ישמרנו״ האידנא – חייב.
Bava Kamma 24a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal precedent
Rava asks Rav Nahman to rule like Rabbi Meir for a forewarned ox and Rabbi Yehuda for an innocuous ox because Rabbi Shimon agrees with each.

אמר ליה רבא לרב נחמן: ולימא מר הלכה כרבי מאיר במועד, שהרי רבי שמעון מודה לו; והלכה כרבי יהודה בתם, שהרי רבי שמעון מודה לו! אמר ליה: אנא כרבי יוסי סבירא לי, דרבי יוסי נימוקו עמו.
Bava Kamma 24b אמר רבא halacha ruling provoked dog
Rava rules conditionally that one who incites another's dog against a person is liable, but a person who provokes the dog against himself is exempt.

אמר רבא, אם תמצי לומר: המשסה כלבו של חבירו בחבירו – חייב; שיסהו הוא בעצמו – פטור. מאי טעמא? כל המשנה, ובא אחר ושינה בו – פטור.
Bava Kamma 25b אמר רבא halacha exegesis corpse impurity
Rava derives from the verse that every impurity imparted through a corpse lasts no fewer than seven days.

אמר רבא, אמר קרא: ״וכבסתם בגדיכם ביום השביעי״ – כל טמאות שאתם מטמאין במת, לא יהו פחותין משבעה.
Bava Kamma 27a אמר רבא halacha ruling homicide liability
Rava cites the Mishnah's distinction between restraining a victim who cannot escape and pushing a victim who can escape.

אמר רבא: תרוייהו תננהי. על לבו – דתנן: כבש עליו לתוך האור או לתוך המים, ואינו יכול לעלות משם, ומת – חייב. דחפו לתוך האור או לתוך המים, ויכול לעלות משם, ומת – פטור.
Bava Kamma 27b משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling obstacle damages
Rava explains that the exemption applies even when the barrel was deliberately broken, though a person who breaks it cannot recover for self-inflicted injury.

אמר רב זביד משמיה דרבא: הוא הדין דאפילו שבר; והאי דקתני ״נתקל״ – איידי דבעי למתני סיפא: ״ואם הוזק בה – בעל חבית חייב בנזקו״, דדוקא נתקל, אבל שבר – לא, מאי טעמא? הוא דאזיק אנפשיה; קתני רישא ״נתקל״.
Bava Kamma 28a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling obstacle damages
Rava explains that the exemption applies even when the barrel was deliberately broken, though a person who breaks it cannot recover for self-inflicted injury.

אמר רב זביד משמיה דרבא: הוא הדין אפילו שברה; והאי דקתני ״נתקל״ – איידי דקבעי למיתני סיפא: אם הוזק – בעל חבית חייב בנזקו, דדוקא נתקל אבל שבר לא, דהוא אזיק נפשיה; קתני רישא נתקל.
Bava Kamma 28a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling public pathways
Rava explains the decree as preventing someone from giving the public a crooked alternative route.

אמר רב זביד משמיה דרבא: גזירה שמא יתן להם דרך עקלתון.
Bava Kamma 28a אמר רבא halacha exegesis peah tithes
Rava explains that calling both portions peah exempts them from tithes.

אמר רבא: מאי ״זה וזה פאה״ – לפוטרן מן המעשר.
Bava Kamma 29b אמר רבא halacha other obstacle placement
Rava infers from the Mishnah's use of overturned that every such case occurs below three handbreadths.

אמר רבא: מתניתין קשיתיה – מאי אריא ״הפך״? לתני ״הגביה״! אלא שמע מינה, כל ״הפך״ – למטה משלשה הוא.
Bava Kamma 30a רבא אמר aggada dispute piety
Rava teaches that one who wishes to become pious should fulfill the teachings of Avot.

אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא – לקיים מילי דנזיקין. רבא אמר: מילי דאבות. ואמרי לה: מילי דברכות.
Bava Kamma 31a אמר רבא halacha ruling sequential falls
Rava rules that the first person is liable for the second person's bodily and property damage, while the second is liable only for the third person's bodily damage.

אמר רבא: ראשון חייב בנזקי שני – בין בנזקי גופו, בין בנזקי ממונו. שני חייב בנזקי שלישי – בנזקי גופו, אבל לא בנזקי ממונו.
Bava Kamma 31b אמר רבא halacha ruling sequential falls
Rava rules that the first person is liable for the second person's bodily and property damage, while the second is exempt for the third person's property because a pit does not impose liability for utensils.

אלא אמר רבא: ראשון חייב – בין בנזקי גופו דשני, בין בנזקי ממונו דשני; ושני חייב בנזקי שלישי – בנזקי גופו, אבל לא בנזקי ממונו. מאי טעמא? דהוה ליה בור, ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים.
Bava Kamma 32a אמר רבא halacha exegesis accidental injury
Rava argues a fortiori from the forest case that one who enters another's domain is liable.

אמר רבא: קל וחומר. ומה יער – שזה לרשותו נכנס וזה לרשותו נכנס, נעשה כמי שנכנס לרשות חבירו – וחייב; זה, שלרשות חבירו נכנס, לא כל שכן?
Bava Kamma 32b אמר רבא halacha exegesis accidental killing
Rava argues a fortiori from the forest case that one who enters with the other's knowledge is subject to exile.

אמר רבא: קל וחומר; ומה יער – זה לדעתו נכנס וזה לדעתו נכנס, נעשה כמי שנכנס לדעת חבירו – וגולה; זה – שלדעת חבירו נכנס, לא כל שכן?!
Bava Kamma 32b אמר רבא halacha ruling accidental killing
Rava explains that exemption from exile means exile is insufficient because the act is an error close to intentional wrongdoing.

אלא אמר רבא: מאי פטור מגלות? דלא סגי ליה בגלות. והיינו טעמא דרבי יוסי בר חנינא, משום דהוי ליה שוגג קרוב למזיד.
Bava Kamma 32b מתיב רבא halacha dispute accidental killing
Rava challenges the claim that near-intentional error precludes exile from the case of an officer who adds one lash and causes death.

מתיב רבא: הוסיף לו רצועה אחת, ומת – הרי זה גולה על ידו. והא הכא דשוגג קרוב למזיד הוא, דאיבעי אסוקי אדעתיה דמייתי אינשי בחדא רצועה, וקתני: הרי זה גולה! אמר רב שימי מנהרדעא: דטעי במנינא.
Bava Kamma 32b משמיה דרבא halacha ruling accidental injury
Rava applies the teaching to an unauthorized entrant struck and killed by a carpenter's flying wood chip.

רב פפא משמיה דרבא מתני לה ארישא: הנכנס לחנותו של נגר שלא ברשות, ונתזה לו בקעת וטפחה לו על פניו, ומת – פטור. אמר רבי יוסי בר חנינא: חייב בארבעה דברים, ופטור מגלות.
Bava Kamma 33a משמיה דרבא halacha exegesis accidental injury
Rava applies the exclusion for one who makes himself present to a person who extends his head into the path of a thrown stone.

רב זביד משמיה דרבא מתני לה אהא: ״ומצא״ – פרט לממציא את עצמו. מכאן אמר רבי אליעזר בן יעקב: מי שיצתה אבן מתחת ידו, והוציא הלה את ראשו וקיבלה – פטור. אמר רבי יוסי בר חנינא: פטור מגלות, וחייב בארבעה דברים.
Bava Kamma 33b אמר רבא halacha ruling secured debt
Rava rules that a creditor may collect a designated slave after its sale but may not collect a designated ox after its sale.

והאמר רבא: עשה עבדו אפותיקי, ומכרו – בעל חוב גובה הימנו. שורו אפותיקי ומכרו – אין בעל חוב גובה הימנו!
Bava Kamma 34a אמר רבא halacha dispute carcass depreciation
Rava explains that Rabbi Meir assigns carcass depreciation to the injured party, while Rabbi Yehuda assigns half of it to the damager.

אמר רבא: פחת נבילה איכא בינייהו. רבי מאיר סבר: פחת נבילה – דניזק הוי, ורבי יהודה סבר: פחת נבילה – דמזיק הוי פלגא.
Bava Kamma 35a רבא אמר halacha other unintentional damages
Rava explains that the Mishnah addresses an unintentional act.

רבא אמר: מתניתין בשוגג,
Bava Kamma 36a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue innocuous oxen
Rava of Parzik infers that when innocuous oxen cause damage, the claimant may collect from either one.

היו שניהם של איש אחד – שניהם חייבים. אמר ליה רבא מפרזיקא לרב אשי: שמע מינה, שוורים תמים שהזיקו – רצה מזה גובה, רצה מזה גובה.
Bava Kamma 36b אמר רבא halacha ruling damaged ox
Rava explains that the injured party who seized the ox becomes its paid bailee for subsequent damages.

אמר רבא: לעולם כרבי ישמעאל – דאמר בעלי חובות נינהו; ודקשיא לך: ״אחרון אחרון נשכר״?! ״ראשון ראשון נשכר״ מבעי ליה! הכא במאי עסקינן – כגון שתפסו ניזק לגבות הימנו, ונעשה עליו כשומר שכר לנזקין.
Bava Kamma 37b אמר רבא halacha ruling forewarned ox
Rava rules that an ox that gores three times upon hearing a shofar becomes forewarned specifically for shofar blasts.

אמר רבא: שמע קול שופר ונגח, קול שופר ונגח, קול שופר ונגח – נעשה מועד לשופרות.
Bava Kamma 39a אמר רבא halacha ruling guardian liability
Rava rules that habitually goring oxen receive a guardian and can become forewarned so later damages are paid from superior property.

אמר רבא, הכי קתני: ואם הוחזקו נגחנין – מעמידין להם אפוטרופוס, ומעידין להן בפני אפוטרופוס, ומשוינן להו מועד; דכי הדר ונגח – לשלם מעלייה.
Bava Kamma 39a אמר רבא halacha other judicial reasoning
Rava argues that a contradiction in Rabbi Yohanan's statements does not justify declaring Rabbi Yose bar Hanina mistaken because he is a judge who probes the law deeply.

אמר רבא: משום דקשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן – משוית ליה לרבי יוסי בר חנינא טועה? והא רבי יוסי בר חנינא דיינא הוא, ונחית לעומקיה דדינא!
Bava Kamma 39b אמר רבא halacha ruling animal damages
Rava explains that the case concerns a forewarned ox guarded with only minimal rather than superior care.

אמר רבא: לעולם במועד, והכא במאי עסקינן – דעבדי שמירה פחותה, ולא עבדי ליה שמירה מעולה.
Bava Kamma 41a רבא אמר halacha ruling dangerous ox
Rava explains that an ox that kills through mounting acts for its own pleasure, unlike goring intended to cause harm.

רבא אמר: לעולם דרבעה וקטלה; ודקא קשיא לך: מה לי קטלה בקרנים, מה לי קטלה ברביעה – קרן כוונתו להזיק, האי כוונתו להנאת עצמו הוא.
Bava Kamma 41b משמיה דרבא halacha dispute ox liability
Rava is reported in two versions as saying that intention or killing was mentioned first.

הי אמר ליה ברישא? רב כהנא משמיה דרבא אמר: ״מתכוון״ אמר ליה ברישא. רב טביומי משמיה דרבא אמר: ״המית״ אמר ליה ברישא.
Bava Kamma 41b משמיה דרבא halacha other ox liability
Rava's reported ordering of intention first is compared to a fisherman drawing fish from the sea.

רב כהנא משמיה דרבא אמר ״מתכוון״ אמר ליה ברישא – משל לציד ששולה דגים מן הים,
Bava Kamma 42a משמיה דרבא halacha other ox liability
Rava's reported ordering of killing first is illustrated by a fisherman who keeps small fish until he finds larger ones.

רב טביומי משמיה דרבא אמר ״המית״ אמר ליה ברישא – משל לצייד ששולה דגים מן הים, משכח זוטרי – שקיל, משכח רברבי – שדי זוטרי ושקיל רברבי.
Bava Kamma 42a אמר רבא aggada maxim legal priority
Rava objects rhetorically that one with established standing should not be displaced by a newcomer.

אמר רבא: יציבא בארעא, וגיורא בשמי שמיא?!
Bava Kamma 42a אמר רבא halacha exegesis ox liability
Rava derives that a harmless ox is exempt while a forewarned ox is liable.

אלא אמר רבא: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: אנשים – ולא שוורים הדומין לאנשים; מה אנשים מועדין – אף שוורים מועדין, וקל וחומר לתמין דפטירי; הדר כתב רחמנא ״בעל השור נקי״ – תם פטור, ומועד חייב.
Bava Kamma 42b אמר רבא halacha exegesis slave damages
Rava explains that Scripture limits payment for a slave killed by an ox despite the slave's fixed thirty-sela assessment.

אלא אמר רבא: אצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל ומחמירני בעבד יותר מבן חורין, שבן חורין יפה סלע – נותן סלע, שלשים – נותן שלשים, ועבד יפה סלע – נותן שלשים; משתלם נמי דמי עבד מן העלייה; כתב רחמנא: ״בעל השור נקי״.
Bava Kamma 43b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue fire damages
Rava challenges why unintentional fire damage proved by witnesses should not require monetary payment.

אמר ליה רבא: אי הכי, אשו שלא בכוונה על פי עדים – נשלם דמים!
Bava Kamma 45b אמר רבא halacha ruling animal custody
Rava rules that one who accepts responsibility for a known goring ox assumes liability for damage it causes, not for damage others cause to it.

אמר רבא: לעולם שקיבל עליו שמירת נזקיו, והכא במאי עסקינן – כגון שהכיר בו שהוא נגחן. וסתמא דמילתא, דלא אזיל איהו ומזיק אחריני – קביל עליה, דאתי אחריני ומזקי ליה לדידיה – לא אסיק אדעתיה.
Bava Kamma 46b אמר רבא halacha ruling damage payment
Rava explains that when the cow and fetus have one owner, half damages are collected from the cow if it remains available.

אמר רבא: אטו ״אחד מארבעה בנזק״ ו״אחד משמנה בנזק״ קתני? ״חצי נזק״ ו״רביע נזק״ קתני! אלא אמר רבא: לעולם בפרה וולד דחד, והכי קאמרינן: איתה לפרה – משתלם חצי נזק מפרה.
Bava Kamma 47a אמר רבא halacha ruling animal damages
Rava rules that payment for a cow's damage may be collected from its calf, but payment for a hen's damage may not be collected from its egg.

רבא לטעמיה, דאמר רבא: פרה שהזיקה – גובה מולדה. מאי טעמא? גופה היא. תרנגולת שהזיקה – אינו גובה מביצתה. מאי טעמא? פירשא בעלמא הוא.
Bava Kamma 47a אמר רבא halacha ruling damage appraisal
Rava rules that a calf is appraised together with its mother rather than separately so the tortfeasor is not unfairly assessed.

ואמר רבא: אין שמין לפרה בפני עצמה ולולד בפני עצמו, אלא שמין לולד על גב פרה. שאם אי אתה אומר כן – נמצא אתה מכחיש את המזיק.
Bava Kamma 47b רבא אמר halacha dispute premises liability
Rava maintains that both teachings follow the Sages because granting permission makes the courtyard owner responsible even for pots broken by wind.

אמר רבי זירא: תברה; מי ששנה זו – לא שנה זו. רבא אמר: כולה רבנן היא, וברשות – שמירת קדירות קבל עליו בעל החצר, ואפילו נשברו ברוח.
Bava Kamma 47b אמר רבא halacha dialogue animal custody
Rava distinguishes entry with permission, where the host accepts responsibility for the ox even if it strangles itself, from unauthorized entry.

אמר רבא: ברשות אשלא ברשות קרמית? ברשות – שמירת שורו קבל עליו, ואפילו חנק את עצמו.
Bava Kamma 48a אמר רבא halacha ruling premises liability
Rava rules that an unauthorized ox owner is liable for damage its excavations cause to the courtyard, while the courtyard owner is liable for pit damage.

הכניס שורו לחצר בעל הבית. אמר רבא: הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות, וחפר בה בורות שיחין ומערות – בעל השור חייב בנזקי חצר, ובעל חצר חייב בנזקי הבור.
Bava Kamma 48a אמר רבא halacha ruling animal damages
Rava rules that one who brings an ox into another's courtyard without permission is liable if it injures the owner, but exempt if it merely lies down.

ואמר רבא: הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות, והזיק את בעל הבית, או בעל הבית הוזק בו – חייב. רבץ – פטור.
Bava Kamma 48a אמר רבא halacha ruling trespass damages
Rava rules that an unauthorized entrant is liable for injuring or causing injury to the homeowner, while the homeowner is exempt for injuring the entrant.

ואמר רבא: נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות, והזיק את בעל הבית או בעל הבית הוזק בו – חייב. הזיקו בעל הבית – פטור.
Bava Kamma 48a אמר רבא attribution uncertain: or Rav Papa both other unclear
Rava, or alternatively Rav Pappa, is introduced as stating a consistent position, but the position itself is omitted.

ואזדו לטעמייהו, דאמר רבא ואיתימא רב פפא:
Bava Kamma 48b אמר רבא halacha ruling pit damages
Rava rules that liability applies when an ox fouls pit water as it falls, but not afterward because a pit is exempt for damage to objects.

נפל לבור והבאיש מימיו – חייב. אמר רבא: לא שנו אלא שהבאיש בשעת נפילה, אבל לאחר נפילה – פטור. מאי טעמא? הוי שור ״בור״ ומים ״כלים״, ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים.
Bava Kamma 48b אמר רבא halacha ruling indirect damages
Rava rules that an ox owner is liable when the ox's body fouls water but exempt when only its odor does so because that is indirect causation.

אלא אי איתמר – הכי איתמר, אמר רבא: לא שנו אלא שהבאיש מגופו, אבל הבאיש מריחו – פטור. מאי טעמא? גרמא בעלמא הוא, וגרמא בעלמא לא מיחייב.
Bava Kamma 48b רבא אמר halacha dispute animal custody
Rava maintains that both clauses follow the Sages and that the latter wording merely mirrors the former wording.

אמר רבי אלעזר: תברא, מי ששנה זו לא שנה זו. רבא אמר: כולה רבנן היא, איידי דנסיב רישא ״שמרו״, תנא סיפא ״ואני אשמרנו״.
Bava Kamma 49a רבא אמר halacha ruling fetal damages
Rava rules that the fetuses' value goes to the husband while the increased value attributable to pregnancy is divided.

רבא אמר, הכי קתני: וכי אשה – למי שיולדת משבחת, ואין לעצמה בשבח ולדות כלום? אלא שמין את הולדות ונותנין לבעל, ושבח ולדות חולקין.
Bava Kamma 51a אמר רבא halacha exegesis pit damages
Rava derives from 'the carcass shall be his' that there is no pit liability for a disqualified consecrated ox whose carcass cannot belong to its owner.

והאי ״והמת יהיה לו״ מבעי ליה לכדרבא – דאמר רבא: שור פסולי המוקדשין שנפל לבור – פטור, שנאמר: ״והמת יהיה לו״ – במי שהמת שלו!
Bava Kamma 51b אמר רבא halacha ruling pit liability
Rava rules that adding a stone that completes a pit's hazardous depth brings the case into the dispute between Rabbi and the Sages.

אמר רבא: הניח אבן על פי הבור, והשלימה לעשרה – באנו למחלוקת רבי ורבנן.
Bava Kamma 51b בעי רבא halacha other pit liability
Rava asks whether one who filled one handbreadth of a pit and then removed his stones has thereby undone his act.

בעי רבא: טם טפח, וסילק אבניו, מהו? מי אמרינן: מאי דעבד – שקליה;
Bava Kamma 53a אמר רבא halacha ruling joint damages
Rava explains Rabbi Natan's ruling that each cause produced the entire damage and the ox owner cannot be disadvantaged by the pit owner's partnership.

אמר רבא: רבי נתן דיינא הוא, ונחית לעומקא דדינא; לעולם קסבר: האי כוליה הזיקא עבד, והאי כוליה הזיקא עבד; ודקא קשיא לך לשלם האי פלגא והאי פלגא, משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור: שותפותאי מאי אהניא לי?
Bava Kamma 53a אמר רבא halacha ruling pit liability
Rava rules that when an ox trips over a stone placed at a pit and falls in, liability follows the dispute between Rabbi Natan and the Sages.

אמר רבא: הניח אבן על פי הבור, ובא שור ונתקל בה, ונפל בבור – באנו למחלוקת רבי נתן ורבנן. פשיטא!
Bava Kamma 53b אמר רבא halacha ruling joint damages
Rava rules that a person, ox, and pit jointly causing a fall are all liable for damage, but only the person owes the four additional damages and fetal damages.

אמר רבא: שור ואדם שדחפו לבור, לענין נזקין – כולן חייבין. לענין ארבעה דברים ודמי ולדות – אדם חייב, ושור ובור פטור.
Bava Kamma 53b בעי רבא halacha other pit damages
Rava asks whether a pit owner is exempt for a disqualified consecrated ox because its carcass is not the owner's or whether the verse only assigns carcass disposal.

למימרא דפשיטא ליה לרבא? והא מיבעיא בעי ליה לרבא – דבעי רבא: שור פסולי המוקדשין שנפל לבור, מהו? האי ״והמת יהיה לו״ – במי שהמת שלו, יצא זה שאין המת שלו; או דילמא, ״והמת יהיה לו״ – לבעלים מטפלין בנבילה הוא דאתא?
Bava Kamma 54a אמר רבא halacha exegesis pit damages
Rava derives that a pit owner is exempt when a disqualified consecrated ox falls in because its carcass does not belong to its owner.

האי ״והמת יהיה לו״ מבעי ליה לכדרבא, דאמר רבא: שור פסולי המוקדשין שנפל לבור – פטור, שנאמר: ״והמת יהיה לו״ – במי שהמת שלו, יצא זה שאין המת שלו.
Bava Kamma 54a אמר רבא halacha exegesis biblical exclusions
Rava concludes that the Torah's terms 'donkey' regarding a pit according to Rabbi Yehuda and 'sheep' regarding lost property remain difficult.

אלא אמר רבא: ״חמור״ דבור לרבי יהודה, ו״שה״ דאבידה לדברי הכל – קשיא.
Bava Kamma 54b אמר רבא halacha ruling pit liability
Rava rules that pit liability applies to an ox that is deaf, incompetent, or a minor, but not to an alert ox that should watch where it goes.

אלא אמר רבא: שור והוא חרש, שור והוא שוטה, שור והוא קטן – דוקא; אבל שור והוא פקח – פטור. מאי טעמא? דבעי ליה עיוני ומיזל. תניא נמי הכי: נפל לתוכו שור חרש, שוטה, וקטן, וסומא, ומהלך בלילה – חייב. פקח ומהלך ביום – פטור.
Bava Kamma 56b אמר רבא halacha ruling custodian liability
Rava rules that a custodian who transfers an entrusted item to another custodian remains liable.

ושומר קמא אפטר ליה לגמרי? לימא תיהוי תיובתא דרבא – דאמר רבא: שומר שמסר לשומר – חייב?
Bava Kamma 56b אמר רבא halacha ruling custodian liability
Rava rules that a custodian who transfers an entrusted item to another custodian is liable.

לימא מסייע ליה לרבא – דאמר רבא: שומר שמסר לשומר חייב? אמרי: לא; דלמא אורחא דמילתא קתני, והוא הדין לאחר.
Bava Kamma 58a רבא אמר halacha dispute animal damages
Rava explains that the animal fell because another animal pushed it.

היכי נפל? רב כהנא אמר: שהוחלקה במימי רגליה, רבא אמר: שדחפתה חברתה.
Bava Kamma 58b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue personal injury
Rava challenges whether a rule stated for property damage can also be applied to bodily injury.

אמר ליה רבא: אם אמרו בנזקי ממונו, יאמרו בנזקי גופו?!
Bava Kamma 60a רבא אמר halacha dispute fire damages
Rava explains that the person fanned the fire in an ordinary wind and an extraordinary wind intensified it.

אמר אביי: הכא במאי עסקינן – כגון שליבה מצד אחד, ולבתו הרוח מצד אחר. רבא אמר: כגון שליבה ברוח מצויה, ולבתו הרוח ברוח שאינה מצויה. רבי זירא אמר: כגון דצמרה צמורי.
Bava Kamma 60a אמר רבא halacha exegesis fire damages
Rava asks why the Torah separately mentions thorns, stacked grain, standing grain, and a field in its law of fire.

גמ' אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא ״קוצים״, ״גדיש״, ״קמה״ ו״שדה״?
Bava Kamma 61a אמר רבא halacha ruling firebreaks
Rava rules that the stated four-cubit firebreak exemption applies even in a field of thorns.

אמר רבא: ארבע אמות שאמרו דפטור – אפילו בשדה קוצים. אמר רב פפא: ומשפת קוצים ולמעלה ארבע אמות.
Bava Kamma 61a אמר רבא halacha ruling firebreaks
Rava identifies Rabbi Eliezer as the authority exempting fire that crosses a public road sixteen cubits wide.

דרך הרבים. מאן תנא? אמר רבא: רבי אליעזר היא – דתנן, רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים (פטור).
Bava Kamma 61b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue hidden property
Rava challenges the proposed distinction by arguing that the teaching should instead distinguish between fires started on one's own and another's property.

אמר ליה רבא: אי הכי, אדתני סיפא: מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה – שמשלם כל מה שבתוכה, שכן דרך בני אדם להניח בבתים; לפלוג וליתני בדידה: במה דברים אמורים – במדליק בתוך שלו, והלכה ואכלה בתוך של חבירו; אבל מדליק בתוך של חבירו – דברי הכל משלם כל מה שהיה בתוכו!
Bava Kamma 61b אמר רבא halacha dispute fire damages
Rava explains that Rabbi Yehuda and the Sages dispute liability for concealed property both when fire spreads from one's own property and when it starts on another's.

אלא אמר רבא: בתרתי פליגי; פליגי במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו – דרבי יהודה מחייב אטמון באש, ורבנן סברי לא מחייב. ופליגי נמי במדליק בשל חבירו – דרבי יהודה סבר: משלם כל מה שבתוכו, ואפילו ארנקי, ורבנן סברי: כלים שדרכן להטמין בגדיש, כגון מוריגין וכלי בקר – הוא דמשלם; כלים שאין דרכן להטמין בג …
אלא אמר רבא: בתרתי פליגי; פליגי במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו – דרבי יהודה מחייב אטמון באש, ורבנן סברי לא מחייב. ופליגי נמי במדליק בשל חבירו – דרבי יהודה סבר: משלם כל מה שבתוכו, ואפילו ארנקי, ורבנן סברי: כלים שדרכן להטמין בגדיש, כגון מוריגין וכלי בקר – הוא דמשלם; כלים שאין דרכן להטמין בגדיש – לא משלם.
Bava Kamma 62a אמר רבא halacha ruling custodian liability
Rava rules that a woman misinformed that a gold dinar is silver pays its gold value if she damages it but only its stated silver value if she negligently loses it.

אמר רבא: הנותן דינר זהב לאשה, ואמר לה: ״הזהרי בו, של כסף הוא״; הזיקתו – משלמת דינר זהב, משום דאמר לה: מאי הוה ליך גביה דאזקתיה. פשעה בו – משלמת של כסף, דאמרה ליה: נטירותא דכספא קבילי עלי, נטירותא דדהבא לא קבילי עלי.
Bava Kamma 62b משמיה דרבא halacha ruling hanukkah lamp
Rava infers that a Hanukkah lamp should be placed within ten handbreadths of the ground.

גמ' אמר רבינא משמיה דרבא: שמע מינה מדרבי יהודה, נר חנוכה – מצוה להניחה בתוך עשרה. דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה, אמאי אמר רבי יהודה: נר חנוכה פטור? לימא ליה: הוה ליה לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו! אלא לאו שמע מינה: מצוה להניחה בתוך עשרה?
Bava Kamma 63b אמר רבא halacha exegesis theft claims
Rava interprets 'if the thief is not found' as a custodian whose theft claim proves false because he stole the item and must pay double.

דכולי עלמא מיהת, ״אם לא ימצא הגנב״ – בטוען טענת גנב כתיב. מאי משמע? אמר רבא: ״אם לא ימצא״ כמה שאמר, אלא שהוא עצמו גנבו – ישלם שנים.
Bava Kamma 64a אמר רבא halacha exegesis theft liability
Rava explains that the teacher bases the interpretation on the word 'alive' and applies a generalization-detail-generalization pattern.

אמר רבא: תנא א״חיים״ קא סמיך ליה, וכלל ופרט וכלל קאמר ליה.
Bava Kamma 65b אמר רבא halacha exegesis fifth payment
Rava explains that repeated oaths and a later admission generate four fifth-payments under the Torah's plural wording.

אמר רבא: לעולם דמעיקרא שויא ארבעה והשתא נמי שויא ארבעה, ודקא קשיא: כפילא ארבעה וחומשיה זוזא, הכא במאי עסקינן – כגון שנשבע וחזר ונשבע ארבע פעמים, והודה; והתורה אמרה ״וחמשתיו״ –
Bava Kamma 65b אמר רבא halacha exegesis animal age
Rava teaches that a day-old ox is called an ox and a day-old ram is called a ram, deriving the former from a verse.

אמר רבא: שור בן יומו קרוי ״שור״, איל בן יומו קרוי ״איל״. שור בן יומו קרוי ״שור״ – דכתיב: ״שור או כשב או עז כי יולד״.
Bava Kamma 66a אמר רבא halacha ruling theft restitution
Rava explains that stolen lambs are assessed at their original state while monetary payment follows their present value.

לימא תיהוי תיובתא דרב, דאמר רב: קרן – כעין שגנב משלם, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה – כשעת העמדה בדין? אמר רבא: טלאים – כדמעיקרא, דמים – כשל עכשיו.
Bava Kamma 66b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue stolen bedding
Rava challenges his interlocutor by citing the teaching that a stolen item is excluded from the law of one's bedding.

אמר ליה רבא: וליטעמיך, הא דתניא: ״משכבו״ – ולא הגזול,
Bava Kamma 66b אמר רבא halacha ruling acquisition by change
Rava reports that Rabbah's long-standing difficulty was resolved by Rav Yosef's ruling that a change of name is equivalent to a physical change.

אלא אמר רבא: האי מילתא קשי בה רבה לרב יוסף עשרין ותרתין שנין, ולא איפרקה עד דיתיב רב יוסף ברישא, ופרקה: שינוי השם – כשינוי מעשה דמי.
Bava Kamma 67b רבא אמר halacha exegesis stolen offering
Rava derives from the word 'his offering' that a stolen animal is disqualified as an offering.

רבא אמר מהכא: ״קרבנו״ – ולא הגזול. אימת? אילימא לפני יאוש – פשיטא, למה לי קרא?
Bava Kamma 67b אמר רבא halacha exegesis theft penalties
Rava derives from the Torah's repetition of ox and sheep that the special rule applies only to those animals.

אמר רבא, אמר קרא: ״שור ושה״ ״שור ושה״ שני פעמים – שור ושה אין, מידי אחרינא לא.
Bava Kamma 68a אמר רבא halacha dialogue acquisition by change
Rava challenges a teaching whose final clause appears to presuppose that a physical change effects acquisition.

אמר רבא: ותסברא הא מתרצתא היא?! אלא דקתני סיפא: גנב וטבח, ובא אחר וגנבו – ראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה, ושני אינו משלם אלא קרן; ומי איכא למאן דאמר שינוי מעשה לא קני?
Bava Kamma 68a אמר רבא halacha ruling theft penalties
Rava explains the thief's liability as punishment for repeating the sin.

אימת? אילימא לפני יאוש, מי איכא נשתרש? אלא לאו לאחר יאוש הוא? אמר רבא: מפני ששנה בחטא.
Bava Kamma 68b אמר רבא halacha ruling theft penalties
Rava rules that a thief ordered to return an item is exempt from the fourfold or fivefold payment if he later slaughters or sells it.

דאמר רבא: ״צא תן לו״, טבח ומכר – פטור. מאי טעמא?
Bava Kamma 69b אמר רבא halacha ruling produce designation
Rava says that without Rabbi Yoḥanan's comparison, he would have identified Rabbi Meir as the authority behind the teaching of the pious.

אמר רבא, אי לאו דאמר רבי יוחנן: צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד, הוה אמינא: מאן תנא צנועין – רבי מאיר היא;
Bava Kamma 70b רבא אמר halacha ruling harlot payment
Rava maintains Rav Ḥama's interpretation, noting that the Torah forbids a harlot's payment even when the obligation is not judicially enforceable.

רבא אמר: לעולם כרמי בר חמא; אתנן אסרה תורה – ואפילו בא על אמו; ואי תבעה ליה קמן בדינא, מי אמרינן ליה: ״קום הב לה אתנן״?!
Bava Kamma 71a אמר רבא halacha exegesis theft penalties
Rava derives that just as a sale occurs through another person, slaughter may also be performed through another person.

אמר רבא: שאני הכא, דאמר קרא: ״וטבחו ומכרו״ – מה מכירה על ידי אחר, אף טביחה על ידי אחר.
Bava Kamma 71b אמר רבא halacha ruling idolatrous slaughter
Rava explains that the person declares he will worship the animal at the completion of the slaughter.

אמר רבא: באומר בגמר זביחה הוא עובדה.
Bava Kamma 71b אמר רבא halacha ruling damaging ox
Rava explains that the ox was entrusted to a guardian and both caused damage and became formally forewarned while in the guardian's custody.

אמר רבא: הכא במאי עסקינן – כגון שמסרו לשומר; והזיק בבית שומר, והועד בבית שומר, ונגמר דינו בבית שומר. ורבי מאיר סבר לה כרבי יעקב, וסבר לה כרבי שמעון;
Bava Kamma 72a משמיה דרבא halacha dialogue sacrificial slaughter
Rava, as transmitted by Rav Gamda, explains that part of the slaughter was performed outside and completed inside.

אלא קשיא! אמר ליה, הכי אמר רב גמדא משמיה דרבא: כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ, וגמרן בפנים.
Bava Kamma 72b משמיה דרבא halacha dialogue sacrificial slaughter
Rava, as transmitted by Rav Gamda, limits the liability to a case in which part of the slaughter occurred outside and was completed inside.

אלא קשיא! אמר ליה, הכי אמר רב גמדא משמיה דרבא: כי קא מחייב – כגון ששחט מקצת סימנין בחוץ, וגמרן בפנים.
Bava Kamma 72b רבא אמר halacha dispute false witnesses
Rava holds that a conspiring witness becomes disqualified only from the time the conspiracy is established onward.

גמ' איתמר: עד זומם – אביי אמר: למפרע הוא נפסל, רבא אמר: מכאן ולהבא הוא נפסל.
Bava Kamma 72b רבא אמר halacha ruling false witnesses
Rava explains that a conspiring witness is disqualified only prospectively because accepting the second pair over the first is a legal novelty.

רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל – עד זומם חידוש הוא; דהא תרי ותרי נינהו – מאי חזית דציית[ת] להני? ציית להני!
Bava Kamma 73b אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava rules that witnesses first contradicted and later proved conspirators are executed because contradiction is the beginning of establishing conspiracy.

אמר רבא: עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו – נהרגין. דהכחשה תחילת הזמה היא, אלא שלא נגמרה.
Bava Kamma 73b אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava supports his position with a teaching in which conspiring witnesses who testified about injuries to a slave pay the slave the value of an eye.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: ״מעידני באיש פלוני שסימא את עין עבדו והפיל את שינו״ – שהרי הרב אומר כן; ונמצאו זוממין – משלמין דמי עין לעבד.
Bava Kamma 75a אמר רבא halacha dialogue admission liability
Rava rebukes the elders of the academy for overlooking that Rabban Gamliel sought to exempt himself from all payment.

אמר רבא: קפחתינהו לסבי דבי רב. דהא רבן גמליאל פוטר עצמו מכלום הוה, וקאמר ליה רב חסדא לרב הונא – ולא קא משני ליה.
Bava Kamma 77b אמר רבא halacha exegesis hybrid animals
Rava establishes a general rule that the Torah's term 'sheep' excludes hybrid animals.

כלאים – ״שה״ כתיב; ואמר רבא: זה בנה אב – כל מקום שנאמר ״שה״, אינו אלא להוציא את הכלאים!
Bava Kamma 77b אמר רבא halacha exegesis hybrid animals
Rava explains that context makes 'or' include hybrids in theft law but exclude them from sacrificial law.

אמר רבא: הכא מענייניה דקרא, והכא מענייניה דקרא. הכא גבי גניבה, דכתיב: ״שור או שה״, שאי אתה יכול להוציא כלאים מביניהם – ״או״ לרבות כלאים. גבי קדשים, דכתיב: ״כשב ועז״, שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם – ״או״ למעט הוא.
Bava Kamma 78a אמר רבא halacha exegesis hybrid animals
Rava's general derivation that 'sheep' excludes hybrids is questioned because sacrificial law states that exclusion explicitly.

אלא הא דאמר רבא: זה בנה אב – כל מקום שנאמר ״שה״, אינו אלא להוציא את הכלאים; למאי הלכתא? אי לקדשים, בהדיא כתיב בהו ״שור או כשב״ – פרט לכלאים!
Bava Kamma 78b בעי רבא halacha other stolen offering
Rava asks whether one who steals an ox designated for a voluntary burnt offering can discharge his liability with the less costly offering the owner was obligated to bring.

בעי רבא: ״הרי עלי עולה״, והפריש שור, ובא אחר וגנב; מי פטר גנב נפשיה בכבש – לרבנן, בעולת העוף – לרבי אלעזר בן עזריה? דתנן: ״הרי עלי עולה״ – יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: יביא תור או בן יונה.
Bava Kamma 78b אמר רבא halacha ruling stolen offering
Rava rules that one who steals an ox designated for a voluntary burnt offering may discharge liability with a sheep according to the Rabbis or a bird offering according to Rabbi Elazar ben Azariah.

רב אחא בריה דרב איקא מתני לה בהדיא – אמר רבא: ״הרי עלי עולה״ והפריש שור, ובא אחר וגנבו – פטר עצמו בכבש לרבנן, ובעולת העוף לרבי אלעזר בן עזריה.
Bava Kamma 84a משמיה דרבא halacha exegesis injury compensation
Rava derives from 'he shall surely heal' that medical expenses are paid in addition to compensation for permanent injury.

רב פפא משמיה דרבא אמר, אמר קרא: ״ורפא ירפא״ – ליתן רפואה במקום נזק. ואי סלקא דעתך ממש – כי היכי דהאי בעי אסייא, האי נמי בעי אסייא!
Bava Kamma 84a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue injury compensation
Rava challenges an assessment of four categories of compensation because the Mishnah lists five.

ההוא חמרא דקטע ידא דינוקא. אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל, אמר להו: זילו שומו ליה ארבעה דברים. אמר ליה רבא: והא אנן חמשה תנן! אמר ליה: לבר מנזק קאמינא. אמר ליה אביי: והא חמור הוא, וחמור אינו משלם אלא נזק! אמר להו: זילו שומו ליה נזקיה. והא כעבדא בעי למשיימיה! אמר להו: זילו שיימוהו כעבדא.
Bava Kamma 84a אמר רבא halacha ruling babylonian courts
Rava rules that Babylonian courts collect for damage by an ox to an ox or person, but not for damage by a person to a person or ox.

רבא לטעמיה, דאמר רבא: נזקי שור בשור, ונזקי שור באדם – גובין אותו בבבל. נזקי אדם באדם, ונזקי אדם בשור – אין גובין אותו בבבל.
Bava Kamma 84b אמר רבא halacha ruling babylonian courts
Rava rules that compensation for damage caused by an ox is not collected in Babylon.

ושור בשור גובין בבבל? והאמר רבא: שור שהזיק – אין גובין אותו בבבל. דאזיק מאן? אילימא דאזיק אדם, מאי איריא שור דאזיק אדם? אפילו אדם דאזיק אדם נמי אין גובין אותו בבבל! אלא פשיטא – דאזיק שור, וקתני: אין גובין אותו בבבל!
Bava Kamma 84b אמר רבא halacha ruling forewarned ox
Rava rules that an ox cannot acquire forewarned status in Babylon.

אמרי: התם בתם, הכא במועד. והאמר רבא: אין מועד בבבל! אמרי: דאייעד התם ואייתוה להכא.
Bava Kamma 84b אמר רבא halacha ruling pain compensation
Rava identifies Ben Azzai as the authority for requiring pain compensation even when there is no permanent injury.

צער – כוואו בשפוד או במסמר וכו'. צער שלא במקום נזק משתלם – מאן תנא? אמר רבא: בן עזאי היא – דתניא, רבי אומר: ״כויה״ נאמרה תחילה. בן עזאי אומר: ״חבורה״ נאמרה תחילה.
Bava Kamma 85a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha exegesis pain compensation
Rava derives from 'wound for wound' that pain compensation is paid in addition to compensation for permanent injury.

תנא: וכולן משתלמין במקום נזק. מנהני מילי? אמר רב זביד משמיה דרבא, אמר קרא: ״פצע תחת פצע״ – ליתן צער במקום נזק.
Bava Kamma 85b משמיה דרבא halacha exegesis medical expenses
Rava derives from 'he shall surely heal' that medical expenses are paid in addition to compensation for permanent injury.

רב פפא משמיה דרבא אמר, אמר קרא: ״ורפא ירפא״ – ליתן רפואה במקום נזק.
Bava Kamma 85b אמר רבא halacha ruling lost wages
Rava rules that after compensation for a severed hand or broken leg, lost wages are assessed according to the lesser work the victim can still perform.

אמר רבא: קטע את ידו – נותן לו דמי ידו, ושבת – רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין. שיבר את רגלו – נותן לו דמי רגלו, ושבת – רואין אותו כאילו הוא שומר את הפתח.
Bava Kamma 85b בעי רבא halacha other injury assessment
Rava asks whether multiple unassessed injuries culminating in deafness receive one combined valuation or separate valuations.

בעי רבא: קטע את ידו ולא אמדוהו, שיבר את רגלו ולא אמדוהו, סימא את עינו ולא אמדוהו – ולבסוף חירשו, מהו? מי אמרינן: כיון דלא אמדוהו – בחד אומדנא סגי ליה, ויהיב ליה דמי כוליה בהדי הדדי? או דלמא, חדא חדא אמדינן ויהבינן ליה –
Bava Kamma 86a רבא אמר halacha dispute lost wages
Rava rules that a temporarily disabled hand generates only compensation for the victim's daily lost wages.

ומילתא דבעיא ליה לרבה – פשיטא ליה לאביי להך גיסא, ולרבא להך גיסא. דאתמר: הכהו על ידו וצמתה, וסופה לחזור – אביי אמר: נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה. ורבא אמר: אינו נותן לו אלא דמי שבתו שבכל יום ויום.
Bava Kamma 86a רבא אמר halacha dispute hebrew slave
Rava rules that all compensation for severing a Hebrew slave's hand goes to the slave, with land purchased from it whose produce belongs to the master.

איתמר: הקוטע יד עבד עברי של חבירו – אביי אמר: נותן לו שבת גדולה לעבד, ושבת קטנה לרב. רבא אמר: הכל ינתן לעבד, וילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות.
Bava Kamma 89a אמר רבא halacha ruling marital property
Rava rules that the value of a wife's contingent financial interest belongs to her and that her husband does not receive its produce.

אמר רבא, הלכתא: טובת הנאה לאשה, ואין הבעל אוכל פירות. מאי טעמא? פירא תקינו ליה רבנן, פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן.
Bava Kamma 89b אמר רבא halacha ruling marriage contract
Rava explains that the final clause concerns the marriage-contract inheritance of male children.

אמר רבא: סיפא אתאן לכתובת בנין דכרין.
Bava Kamma 89b אמר רבא both other unclear
Rava's statement is invoked as the basis for a distinction concerning a wife and husband, but the statement itself is omitted from the supplied fragment.

ואי בעית אימא: אידי ואידי לאחר תקנה, ואית להו תקנת אושא; אלא למאן דאמר לאשה ולא לאיש – מאי טעמא? כדרבא, דאמר רבא:
Bava Kamma 90a אמר רבא halacha exegesis slave emancipation
Rava explains Rabbi Eliezer's position by interpreting 'for he is his money' as money exclusively owned by one person.

אמר רבא: מאי טעמא דרבי אליעזר? אמר קרא: ״כי כספו הוא״ – כספו המיוחד לו.
Bava Kamma 90a משמיה דרבא halacha ruling slave emancipation
Rava identifies Rabbi Eliezer as the authority who denies emancipation by irreversible injury to a half-slave or jointly owned slave.

מאן תנא להא דתנו רבנן: מי שחציו עבד וחציו בן חורין, וכן עבד של שני שותפין – אין יוצאין בראשי אברים שאינן חוזרין? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי, הכי אמרי משמיה דרבא: רבי אליעזר היא –
Bava Kamma 90b אמר רבא halacha exegesis injury assessment
Rava reports that the academy attributed the teaching to Rabbi Shimon the Timnite, who requires an implement assessable by the court and witnesses.

אמר רבא: אשכחתינהו לרבנן דבי רב, דיתבי וקאמרי: הא מני – רבי שמעון התימני היא, דאמר: ״מה אגרוף מיוחד – שמסור לעדה ולעדים״,
Bava Kamma 91a אמר רבא halacha ruling medical assessment
Rava rules that a person assessed as incapacitated for a full day receives the full amount even if he recovers and works after half a day.

אמר מר: אמדוהו והבריא, נותנין לו כל מה שאמדוהו. מסייע ליה לרבא – דאמר רבא: האי מאן דאמדוהו לכולי יומא, ואיתפח לפלגא דיומא וקא עביד עבידתא – יהבינן ליה. דכולי יומא מן שמיא הוא (דרחמי) [דרחימו] עליה.
Bava Kamma 91a אמר רבא halacha ruling injury liability
Rava resolves the contradiction by distinguishing physical injury from humiliation.

אמר רבא: לא קשיא; כאן בחבלה, כאן בבושת. והא מתניתין בבושת הוא,
Bava Kamma 92a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue prayer for others
Rava asks for the source that one who prays for another while sharing the same need is answered first.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמור רבנן: כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה? אמר ליה: דכתיב: ״וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו״.
Bava Kamma 92a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue collective punishment
Rava asks for the scriptural source of the proverb that a cabbage is struck together with the thorn.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בהדי הוצא לקי כרבא? אמר ליה, דכתיב: ״למה תריבו אלי? כלכם פשעתם בי נאם ה'״.
Bava Kamma 92a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue joseph's brothers
Rava asks which five of Joseph's brothers are meant by the verse saying that he selected five men.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: כתיב: ״ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים״ – מאן נינהו חמשה? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אותן שהוכפלו בשמות.
Bava Kamma 92a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue poverty
Rava asks for the source of the proverb that poverty follows the poor and proposes his own source after hearing an answer.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בתר עניא אזלא עניותא? אמר ליה, דתנן: עשירים מביאין בכורים בקלתות של זהב ושל כסף, ועניים בסלי נצרים של ערבה קלופה. הסלים והבכורים נתונים לכהנים. אמר ליה: את אמרת מהתם, ואנא אמינא מהכא:
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue early eating
Rava asks for the scriptural source of the advice to eat early in both summer and winter.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמור רבנן: השכם ואכול בקיץ מפני החמה, ובחורף מפני הצינה; ואמרי אינשי: שיתין רהוטי רהוט, ולא מטו לגברא דמצפרא כרך? דכתיב: ״לא ירעבו ולא יצמאו, ולא יכם שרב ושמש״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue reputation
Rava asks for the scriptural source of the proverb advising a person called a donkey by his friend to put a saddle on his back.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמור רבנן: חברך קרייך ״חמרא״ – אוכפא לגביך מוש? אמר ליה, דכתיב: ״ויאמר: הגר שפחת שרי, אי מזה באת ואנה תלכי? ותאמר: מפני שרי גברתי אנכי בורחת״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue self disclosure
Rava asks for the scriptural source of the proverb that one should disclose one's own defect first.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: מילתא גנאה דאית ביך – קדים אמרה? אמר ליה, דכתיב: ״ויאמר: עבד אברהם אנכי״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue aspiration
Rava asks for the scriptural source of the proverb about a duck walking low while its eyes look afar.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: שפיל ואזיל בר אווזא, ועיניה מטייפי? אמר ליה, דכתיב: ״והטיב ה' לאדני, וזכרת [את] אמתך״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue exclusion
Rava asks for the scriptural source of the proverb that one who hears many invitations directed to another does not partake.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: שיתין תכלי מטיוה לככא דקל חבריה שמע, ולא אכל? אמר ליה, דכתיב: ״ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue gratitude
Rava asks for the scriptural source of the proverb that the wine belongs to its owner but the pourer receives the thanks.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: חמרא למריה, טיבותא לשקייה? אמר ליה, דכתיב: ״וסמכת את ידך עליו״ – ״למען ישמעון ויראון כל עדת בני ישראל״. וכתיב: ״ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, כי סמך משה את ידיו עליו, וישמעו אליו כל בני ישראל וגו'״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue hunger
Rava asks for the scriptural source of the proverb that a hungry dog swallows refuse.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: כלבא בכפניה – גללי (מ)בלע? דכתיב: ״נפש שבעה – תבוס נפת, ונפש רעבה – כל מר, מתוק״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue bad company
Rava asks for the source of the proverb that a bad palm goes among barren trees.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי? אמר ליה: דבר זה כתוב בתורה, שנוי בנביאים, ומשולש בכתובים; ותנן במתניתין, ותנינא בברייתא.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue discipline
Rava asks for the source of the proverb that if a companion ignores one's call, one should throw a great wall upon him.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: קרית חברך ולא ענך, רמי גודא רבה – שדי ביה? אמר ליה: ״יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך – לא תטהרי עוד״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue gratitude
Rava asks for the source of the proverb that one should not throw a clod into a well from which one drank.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בירא דשתית מיניה – לא תשדי ביה קלא? אמר ליה, דכתיב: ״לא תתעב אדמי – כי אחיך הוא, ולא תתעב מצרי – כי גר היית בארצו״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue mutual support
Rava asks for the source of the proverb that one will bear a burden only if another bears it too.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: אי דלית דורא – דלינא, ואי לא – לא דלינא? אמר ליה, דכתיב: ״ויאמר אליה ברק: אם תלכי עמי – והלכתי, ואם לא תלכי עמי – לא אלך״.
Bava Kamma 92b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue aging
Rava asks for the source of the proverb that when young people are treated as adults, but when old they are treated as children.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: כד הוינן זוטרי – לגברי, השתא דקשישנא – לדרדקי? אמר ליה, מעיקרא כתיב: ״וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם״, ולבסוף כתיב:
Bava Kamma 93a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue association
Rava asks for the source of the proverb that wood is drawn along behind a wealthy owner.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בתר מרי ניכסי – ציבי משך? אמר ליה, דכתיב: ״וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים״.
Bava Kamma 93a רבא אמר halacha dispute bodily injury
Rava says compensation is required because a person does not waive injury to the tips of his limbs.

איתמר, רבי אושעיא אמר: משום פגם משפחה. רבא אמר: משום שאין אדם מוחל על ראשי אברים שלו.
Bava Kamma 93b רבא אמר halacha ruling material change
Rava reconciles both cases with Rabbi Shimon by distinguishing beating material from combing it.

רבא אמר: הא והא רבי שמעון, ולא קשיא; הא דנפציה נפוצי, הא דסרקיה סרוקי.
Bava Kamma 93b רבא אמר halacha ruling dye damage
Rava rules that the sages do not dispute Rabbi Shimon ben Yehuda and distinguishes removable dye from indigo that cannot be removed.

רבא אמר: לעולם לא פליגי רבנן עליה דרבי שמעון בן יהודה, ושאני צבע – הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון. וכי קתני התם: לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו – פטור, ואוקימנא כדברי הכל; בקלא אילן דלא עבר.
Bava Kamma 94a אמר רבא halacha dialogue dye removal
Rava challenges the inference by suggesting that Rabbi Shimon ben Yehuda spoke only of dye that can be removed with soap.

אמר רבא: ממאי? דלמא עד כאן לא קאמר רבי שמעון בן יהודה התם, אלא בצבע – הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון;
Bava Kamma 96a אמר רבא halacha ruling stolen property
Rava rules that when stolen property is improved and then sold or bequeathed, the buyer or heir receives the improvement.

אמר רבא: גזל והשביח ומכר, וגזל והשביח והוריש – מה שהשביח מכר, מה שהשביח הוריש.
Bava Kamma 96a בעי רבא halacha ruling buyer improvements
Rava resolves his question by ruling that the first buyer transfers every right that may come to him to the second buyer.

בעי רבא: השביח לוקח, מהו? בתר דבעיה, הדר פשטה: מה מכר ראשון לשני? כל זכות שתבא לידו.
Bava Kamma 96a בעי רבא halacha dialogue gentile improvements
Rava asks whether the improvement rule applies when a gentile improves stolen property.

בעי רבא: השביח גוי, מהו? אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: תקנתא לגוי ניקו ונעביד?! אמר ליה: לא צריכא, כגון דזבניה לישראל. סוף סוף, הבא מחמת גוי הרי הוא כגוי!
Bava Kamma 96a אמר רבא halacha ruling acquisition by change
Rava rules that a robber acquires palm branches changed into leaves and leaves changed into matting, but not matting merely made into a rope.

אמר רבא: האי מאן דגזל לוליבא ועבדינהו הוצי – קני. דמעיקרא ״לוליבא״ מיקרי, והשתא ״הוצי״. הוצי ועבדינהו חופיא – קני. מעיקרא ״הוצי״, והשתא ״חופיא״. חופיא ועבדיה שרשורא – לא קני. מאי טעמא? דהדר סתר ליה והוי חופיא.
Bava Kamma 96b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue stolen land
Rava argues that the oxen, rather than the land, produced the improvement and that the stolen property itself is being returned.

אמר ליה רבא: תורי אשבח, ארעא לא אשבח?! אמר: מי קאמינא נשיימו כוליה? פלגא קאמינא! אמר ליה: סוף סוף, גזילה הוא – וקא הדרה בעינא, דתנן: כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה!
Bava Kamma 97a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue invalid currency
Rava challenges Rav Yehuda by comparing currency invalidated by the government to impure terumah that may be returned as is.

אמר ליה רבא לרב יהודה: לדידך דאמרת פסלתו מלכות נמי היינו ״נסדק״; הרי תרומה ונטמאת, דכי פסלתו מלכות דמי, וקתני: אומר לו ״הרי שלך לפניך״!
Bava Kamma 98a מתיב רבא halacha dialogue second tithe
Rava objects that second tithe may not be redeemed onto money that is not in its owner's possession.

מתיב רבא: אין מחללין על מעות שאינן ברשותו. כיצד? היו לו מעות בקסטרא או בהר המלך, או שנפל כיסו לים הגדול – אין מחללין! אמר רבה: שאני לענין מעשר, דבעינן מצוי בידך; דרחמנא אמר: ״וצרת הכסף בידך״, וליכא.
Bava Kamma 98a מתיב רבא halacha dialogue slave injury
Rava cites the rule that a slave goes free for direct loss of an eye or ear but not for an indirect loss of sight or hearing.

מתיב רבא: הכהו על עינו וסמאה, על אזנו (וחרשו) [וחרשה] – עבד יוצא בהן לחירות. כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע – אין עבד יוצא בהן לחירות.
Bava Kamma 98a מתיב רבא halacha dialogue indirect damage
Rava argues that visible damage to purification water should incur human liability, unlike imperceptible damage caused by using it for work.

מתיב רבא: העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת – פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמים. מלאכה הוא דלא מינכר היזיקה; אבל צורם – דמינכר היזיקה, הכי נמי דמחייב בדיני אדם!
Bava Kamma 98b אמר רבא halacha ruling document damages
Rava explains that the case concerns a claimant who trusts the person responsible for the document.

אי דאיכא סהדי דידעי מאי הוה בשטרא, ליכתבו ליה שטרא מעליא! ואי דליכא סהדי, אנן מנא ידעינן? אמר רבא: תהא במאמינו.
Bava Kamma 99b רבא אמר halacha ruling artisan wages
Rava maintains that wages accrue throughout the work, betrothal by a loan is invalid, and an artisan does not acquire a vessel through improving it.

רבא אמר: דכולי עלמא ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, ודכולי עלמא המקדש במלוה אינה מקודשת, ודכולי עלמא אין אומן קונה בשבח כלי;
Bava Kamma 101a אמר רבא halacha exegesis orlah benefit
Rava derives that the Torah forbids visible benefit from orlah, including eating, dyeing, and lighting a lamp with it.

אמר רבא: הנאה הנראה לעינים אסרה תורה – דתניא: ״ערלים לא יאכל״ – אין לי אלא איסור אכילה; מנין שלא יהנה ממנו, ולא יצבע [בו], ולא ידליק בו את הנר?
Bava Kamma 101b אמר רבא halacha other unclear
Rava begins a statement whose content is not preserved in the supplied passage.

אמר רבא:
Bava Kamma 103b מתיב רבא halacha dialogue uncertain creditor
Rava cites the story of a pious buyer required by Rabbi Akiva to pay each possible seller in order to challenge the proposed oath.

ועוד מתיב רבא: מעשה בחסיד אחד שלקח משני בני אדם ולא היה יודע מאיזה מהן לקח, ובא לפני רבי טרפון, אמר לו: הנח דמי מקחך ביניהם, והסתלק. בא לפני רבי עקיבא, אמר לו: אין לך תקנה, עד שתשלם לכל אחד ואחד. ואי סלקא דעתך דמישתבע, חסיד מי מישתבע בשיקרא?
Bava Kamma 104a אמר רבא halacha ruling returning robbery
Rava rules that an admitted robbery accompanied by an oath must reach its owner for atonement, while without an oath it remains a deposit until collected.

אלא אמר רבא: שאני מתניתין, דכיון דידע למאן גזליה, ואודי ליה; כיון דאפשר לאהדורי ממונא למריה – הוה ליה כמאן דאמר ליה: ״יהיו לי בידך״. הלכך, נשבע – אף על גב דקאמר ליה: ״יהיו לי בידך״, כיון דבעי כפרה, לא סגי עד דמטי לידיה; הא לא אישתבע – הוי גביה פקדון, עד דאתי ושקיל ליה.
Bava Kamma 105a רבא אמר halacha ruling robbery restitution
Rava explains that when the father's purse was deposited with others, the principal is paid but no added fifth is due because the oath was unknowingly true.

רבא אמר: הכא במאי עסקינן – כגון שהיתה דיסקייא של אביו מופקדת ביד אחרים; קרן משלם – דהא איתיה, חומש לא משלם – דכי אישתבע בקושטא אישתבע, דהא לא הוה ידע.
Bava Kamma 105a אמר רבא halacha ruling robbery restitution
Rava rules that one who stole three bundles worth three perutot must return the remaining bundle even after all three depreciate to two perutot.

אמר רבא: גזל שלש אגודות בשלש פרוטות, והוזלו ועמדו על שתים; אם החזיר לו שתים – חייב להחזיר לו אחרת. ותנא תונא: גזל חמץ ועבר עליו הפסח – אומר לו: ״הרי שלך לפניך״.
Bava Kamma 105a בעי רבא halacha other robbery restitution
Rava asks whether returning one of two stolen bundles removes the legally significant remainder of the robbery.

בעי רבא: גזל שתי אגודות, בפרוטה והחזיר לו אחת מהן – מהו? מי אמרינן: השתא ליכא גזילה; או דלמא, הא לא [א]הדר גזילה דהואי גביה?
Bava Kamma 105a אמר רבא halacha other nazirite shaving
Rava asks whether a nazir fulfills shaving when he shaves one of two remaining hairs and the other falls out.

ואמר רבא, הרי אמרו: נזיר שגילח ושייר שתי שערות – לא עשה ולא כלום; בעי רבא: גילח אחת ונשרה אחת, מהו? אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: נזיר שגילח אחת אחת קא מבעיא ליה לרבא?!
Bava Kamma 105a אמר רבא halacha other ritual purity
Rava asks about the status of a punctured barrel when only half of its opening is sealed.

ואמר רבא, הרי אמרו: חבית שניקבה, וסתמוה שמרים – הצילוה. בעי רבא: אגף חציה, מהו?
Bava Kamma 105a אמר רבא halacha other leaven restitution
Rava invokes the rule that stolen leaven kept through Passover may be returned as is and begins an unresolved question.

ואמר רבא, הרי אמרו: גזל חמץ ועבר עליו הפסח – אומר לו: ״הרי שלך לפניך״. בעי רבא:
Bava Kamma 106a אמר רבא halacha ruling denial of property
Rava says Rav's view is reasonable for a loan but reports emphatically that Rav applies it even to a deposit.

אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב – במלוה, דלהוצאה ניתנה; אבל פקדון – ברשותיה דמריה קאי. והאלהים – אמר רב אפילו בפקדון; דכי כתיב קרא – בפקדון כתיב.
Bava Kamma 106a מתיב רבא halacha dialogue custodian oath
Rava cites the rule governing principal, an added fifth, guilt offering, and double payment when a custodian falsely claims a deposit was stolen.

מתיב רבא: בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון ונשבע, והודה, ובאו עדים – אם עד שלא באו עדים הודה, משלם קרן וחומש ואשם; ואם משבאו עדים הודה, משלם תשלומי כפל ואשם.
Bava Kamma 106a אמר רבא halacha exegesis false oath
Rava rules from the requirement of confession that Rav's rule does not apply after admission, whether the false claim alleged loss or theft.

אלא אמר רבא: כל הודה, לא שנא טוען טענת אבד, ולא שנא טוען טענת גנב – נמי לא אמר רב, דהא כתיב ״והתודה״ – דבעי שלומי קרן וחומש.
Bava Kamma 106b אמר רבא halacha ruling theft penalties
Rava rules that a thief ordered by the court to pay becomes a robber if he later slaughters or sells and therefore owes no fourfold or fivefold payment.

ולישני ליה כגון שעמד בדין, ואמרו לו: ״צא תן לו״! דהא אמר רבא: ״צא תן לו״, טבח ומכר – פטור. מאי טעמא? כיון דפסקיה למילתיה, וטבח ומכר – הוי גזלן, וגזלן לא משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
Bava Kamma 107b אמר רבא halacha exegesis custodian claims
Rava explains that Rami bar Hama derives the paid custodian's rule from the unpaid custodian through the shared word 'giving.'

אמר רבא: מאי טעמא דרמי בר חמא? שומר חנם – בהדיא כתיב ביה: ״כי הוא זה״. שומר שכר – יליף ״נתינה״–״נתינה״ משומר חנם.
Bava Kamma 108a אמר רבא halacha ruling theft confession
Rava cites that a thief convicted by witnesses after an oath pays double, but one who confesses independently pays principal, an added fifth, and a guilt offering.

אמר רבא: תא שמע, אמר לאחד מן השוק: ״היכן שורי שגנבת?״ והוא אומר: ״לא גנבתי״. ״משביעך אני״, ואמר: ״אמן״. והעדים מעידים אותו שגנבו – משלם תשלומי כפל. ואם הודה מעצמו – משלם קרן וחומש ואשם.
Bava Kamma 108a אמר רבא halacha exegesis added fifths
Rava derives from the verse that multiple added fifth payments may attach to one principal.

תא שמע, דאמר רבא: ״וחמשתיו יסף עליו״ – התורה ריבתה חמישיות הרבה לקרן אחת! שמע מינה.
Bava Kamma 108a רבא אמר halacha dispute custodian payment
Rava rules that after a custodian swears and pays for a stolen deposit, the double payment belongs to the custodian.

תבעוהו בעלים לשומר, ונשבע, ושילם, והוכר הגנב – כפל למי? אביי אמר: לבעל הפקדון, רבא אמר: למי שהפקדון אצלו.
Bava Kamma 108a רבא אמר halacha dispute custodian payment
Rava explains that paying for the deposit causes its owner to transfer the right to the double payment to the custodian.

אביי אמר לבעל הפקדון – כיון דאטרחיה בשבועה, לא מקני ליה כפילא. רבא אמר למי שהפקדון אצלו – כיון דשילם, מקני ליה כפילא.
Bava Kamma 108b אמר רבא halacha ruling custodian oath
Rava rules that a thief is discharged by the custodian's admission after a truthful oath but not after a false oath.

אמר רבא: אם באמת נשבע – נפטר הגנב בהודאת שומר. אם בשקר נשבע – לא נפטר הגנב בהודאת שומר.
Bava Kamma 108b בעי רבא halacha other false oath
Rava asks whether an attempted or completed false oath affects liability, and the question remains unresolved.

בעי רבא: עמד לישבע בשקר ולא הניחוהו, מהו? תיקו. רב כהנא מתני הכי; רב טביומי מתני – בעי רבא: נשבע לשקר, מהו? תיקו.
Bava Kamma 108b רבא אמר halacha dispute stolen deposit
Rava rules that both an unpaid and a paid custodian must litigate against an identified thief and may not instead take an oath.

אתמר: נגנבה באונס והוכר הגנב, אמר אביי: אם שומר חנם הוא – רצה עושה עמו דין, רצה נשבע. אם שומר שכר הוא – עושה עמו דין, ואינו נשבע. רבא אמר: אחד זה ואחד זה – עושה עמו דין ואינו נשבע.
Bava Kamma 109a רבא אמר halacha ruling debt waiver
Rava reconciles both cases with Rabbi Akiva by ruling that a person cannot waive the claim for himself but can waive it for others.

רבא אמר: הא והא רבי עקיבא; כי אמר רבי עקיבא דלא מצי מחיל – לנפשיה, אבל לאחרים – מצי מחיל.
Bava Kamma 109b אמר רבא halacha ruling convert robbery
Rava explains that when a convert dies after being robbed and the robber confesses afterward, God acquires the payment and grants it to the priests.

אמר רבא: הכא במאי עסקינן – כשגזל את הגר, ונשבע לו, ומת הגר, והודה לאחר מיתה; דבעידנא דאודי – קנאו השם ונתנו לכהנים.
Bava Kamma 110a אמר רבא halacha ruling priestly portions
Rava specifies that the portion is for ritually pure blemished priests of that watch.

אמר רבא, אימא: לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר.
Bava Kamma 110a אמר רבא halacha exegesis convert restitution
Rava rules that returning a convert's stolen property at night or in installments does not fulfill the obligation because Scripture calls it a guilt offering.

ולמאי נפקא מינה? לאפוקי מדרבא, דאמר רבא: גזל הגר שהחזירו בלילה – לא יצא. החזירו חצאין – לא יצא. מאי טעמא? ״אשם״ קרייה רחמנא.
Bava Kamma 110a אמר רבא halacha exegesis convert restitution
Rava rules that returning a convert's stolen property at night or in installments does not fulfill the obligation because Scripture calls it a guilt offering.

גופא – אמר רבא: גזל הגר שהחזירו בלילה – לא יצא. החזירוהו חצאין – לא יצא. מאי טעמא? ״אשם״ קרייה רחמנא.
Bava Kamma 110a אמר רבא halacha exegesis convert restitution
Rava rules that restitution lacking a peruta for every priest does not fulfill the obligation, since the verse requires a return to each priest.

ואמר רבא: גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן – לא יצא ידי חובתו. מאי טעמא? דכתיב: ״האשם המושב״ – עד שיהא השבה לכל כהן וכהן.
Bava Kamma 110a בעי רבא halacha other priestly watches
Rava asks about a payment insufficient for the priestly watch of Jehoiarib but sufficient for another party, though the question is fragmentary.

בעי רבא: אין בו למשמרת יהויריב ויש בו
Bava Kamma 110b בעי רבא halacha other convert restitution
Rava asks whether priests may divide one payment of a convert's stolen property against another.

בעי רבא: כהנים, מהו שיחלקו גזל הגר כנגד גזל הגר?
Bava Kamma 110b אמר רבא halacha exegesis convert restitution
Rava rules that priests may not exchange shares of one payment of a convert's stolen property against another because Scripture calls it a guilt offering.

הדר פשטה: ״אשם״ קרייה רחמנא. רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא – אמר רבא: כהנים אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר. מאי טעמא? ״אשם״ קרייה רחמנא.
Bava Kamma 110b בעי רבא halacha other priestly gifts
Rava asks whether priests receive a convert's stolen property as heirs or as recipients of gifts.

בעי רבא: כהנים בגזל הגר – יורשין הוו, או מקבלי מתנות הוו?
Bava Kamma 111a אמר רבא halacha dispute priestly watches
Rava explains that Rabbi Yehuda penalizes the watch that received the money out of turn, while the Rabbis penalize the watch that accepted the guilt offering before the money.

אמר רבא: הכא במאי עסקינן – דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב, וכסף לידעיה במשמרתו דיהויריב. רבי יהודה סבר: כיון דלאו משמרת[ו] דידעיה היא – לידעיה קנסינן ליה, הלכך יחזיר כסף אצל אשם; ורבנן סברי: שלא כדין (הוא) עבוד בני יהויריב דקיבלו אשם מקמי כסף, הלכך לדידהו קנסינן להו, ויחזור אשם אצל כסף.
Bava Kamma 111a אמר רבא halacha dialogue guilt offering
Rava answers that the invalid guilt offering still has value for its hide.

אמרי: למאי חזי? אשם פסול הוא! אמר רבא: לעורו.
Bava Kamma 111a אמר רבא halacha exegesis convert restitution
Rava derives from the verse that the stolen money must be returned before the guilt offering is brought.

שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו [וכו']. מנהני מילי? אמר רבא, דאמר קרא: ״האשם המושב לה' לכהן, מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו״ – מכלל דכסף ברישא.
Bava Kamma 111a אמר רבא halacha exegesis daily offering
Rava interprets the verse to require the morning daily offering to be the first offering.

והתניא: מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר? תלמוד לומר: ״וערך עליה העלה״, ואמר רבא: ״העולה״ – עולה ראשונה!
Bava Kamma 111b רבא אמר halacha ruling stolen property
Rava holds that an heir's domain is unlike a buyer's domain and explains that the case concerns property the heirs consumed.

רבא אמר: רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי, והכא במאי עסקינן – כשאכלום.
Bava Kamma 111b אמר רבא both exegesis heirs liability
Rava says Rabbi Oshaya will greet him after death because he reconciled the Mishnah with Rabbi Oshaya's rules governing heirs of stolen property.

אלא אמר רבא: כי שכיבנא – רבי אושעיא נפיק לוותי, דתריצנא מתניתין כוותיה. דתני רבי אושעיא: הגוזל ומאכיל את בניו – פטורין מלשלם. הניח לפניהם – גזילה קיימת, חייבין; אין הגזילה קיימת, פטורין. הניח להם אביהם אחריות נכסים – חייבין לשלם.
Bava Kamma 112a רבא אמר halacha exegesis interest repayment
Rava holds that an heir's domain is unlike a buyer's and derives that the command to return interest binds the borrower but not his son.

רבא אמר: לעולם אימא לך רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי, ושאני הכא דאמר קרא: ״אל תקח מאתו נשך ותרבית״ – אהדר ליה, כי היכי דנחי בהדך; לדידיה קא מזהר ליה רחמנא, לבריה לא מזהר ליה רחמנא.
Bava Kamma 112a אמר רבא halacha ruling heirs liability
Rava explains that adult heirs are exempt when they assert knowledge that their father's account left no debt.

משום דאמרי: ״אין אנו יודעין״ – פטורים?! אמר רבא: הכי קאמר, גדולים שאמרו: יודעים אנו חשבונות שחשב אבינו עמך, ולא פש לך גביה ולא מידי – פטורין.
Bava Kamma 112a אמר רבא halacha ruling borrowed animal
Rava rules on heirs' use and liability for a borrowed cow left by their father, including liability when secured property was inherited.

אמר רבא: הניח להם אביהם פרה שאולה – משתמשין בה כל ימי שאלתה. מתה – אין חייבין באונסיה. כסבורים של אביהם היא, וטבחוה ואכלוה – משלמין דמי בשר בזול. הניח להם אביהם אחריות נכסים – חייבין לשלם.
Bava Kamma 112b אמר רבא halacha ruling document validation
Rava rules that a document may be validated without the opposing party present, while allowing a fixed period to bring witnesses against it.

אמר רבא, הלכתא: מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין, ואפילו עומד וצווח. ואי אמר: נקיטו לי זימנא עד דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא – נקטינן ליה. אי אתא – אתא, אי לא אתא – נטרינן ליה שני וחמישי ושני;
Bava Kamma 113a אמר רבא halacha ruling court summons
Rava rules when a writ of ostracism for ignoring a summons or judgment is removed, though the passage rejects his latter threshold once compliance is declared.

אמר רבא: האי מאן דכתיב עליה פתיחא על דלא אתי לדינא – עד דאתי לדינא, לא מקרעינן ליה. על דלא ציית לדינא – עד דציית, לא מקרעינן ליה. ולא היא, כיון דאמר: ״צייתנא״ – קרעינן ליה.
Bava Kamma 113b אמר רבא halacha ruling gentile property
Rava distinguishes direct robbery from withholding repayment of a loan.

אלא אמר רבא: לא קשיא; כאן בגזילו, וכאן בהפקעת הלוואתו.
Bava Kamma 113b אמר רבא halacha ruling hebrew slave
Rava holds that a Hebrew slave's body is legally acquired.

אמר ליה אביי: עבד עברי – הפקעת הלוואתו הוא! רבא לטעמיה, דאמר רבא: עבד עברי גופו קנוי.
Bava Kamma 113b אמר רבא halacha ruling government law
Rava supports the validity of government law from the use of bridges built with trees seized by royal authorities.

גופא – אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא. אמר רבא: תדע, דקטלי דיקלי וגשרי גישרי – ועברינן עלייהו.
Bava Kamma 113b אמר רבא halacha ruling royal tax
Rava rules that a partner found at the threshing floor pays the royal assessment, but a sharecropper merely collects his own share.

אמר רבא: מאן דמשתכח בבי דרי, פרע מנתא דמלכא. והני מילי שותפא, אבל אריסא – אריסותיה הוא דקא מפיק.
Bava Kamma 113b אמר רבא halacha ruling tax collection
Rava permits townspeople to be seized for one another's current land tax and poll tax, but not for a past year already settled with the king.

ואמר רבא: בר מתא אבר מתא מיעבט. והני מילי דברלא ארעא וכרגא דהאי שתא, אבל שתא דחליף – הואיל ואפייס מלכא, חליף.
Bava Kamma 113b אמר רבא halacha ruling stolen livestock
Rava forbids buying from people who keep flocks within the town boundary because town livestock may be mixed in with theirs.

ואמר רבא: הני דדיירי דרי בתוך התחום – אסור ליקח מהן. מאי טעמא? משום דמערבא חיותא דמתא בהדייהו.
Bava Kamma 114b אמר רבא halacha ruling stolen goods
Rava limits the stated rule to a homeowner accustomed to selling his possessions, leaving the contrasting case fragmentary.

אמר רבא: לא שנו אלא בעל הבית העשוי למכור כליו, אבל בעל הבית שאינו עשוי למכור כליו –
Bava Kamma 115a אמר רבא halacha ruling market protection
Rava rules that market protection does not apply to a notorious thief and distinguishes notoriety for wickedness from notoriety for theft.

אמר רבא: אם גנב מפורסם הוא, לא עשו בו תקנת השוק. והא חנן בישא, דמפורסם הוה, ועשו בו תקנת השוק! נהי דמפורסם לבישותא, לגניבותא לא מפורסם.
Bava Kamma 115a רבא אמר halacha dispute market protection
Rava holds, against Rav Sheshet, that market protection applies even when an item worth one hundred was sold for two hundred.

זבינא; שוה בשוה – עשו בו תקנת השוק. שוי מאה במאתן – רב ששת אמר: לא עשו בו תקנת השוק, רבא אמר: עשו בו תקנת השוק.
Bava Kamma 115a אמר רבא halacha ruling stolen scroll
Rava directs the scroll's owner to pay 120 zuz to recover it and then collect forty from one party and eighty from another.

אלא אמר רבא: ליזיל מריה דספרא ויהיב ליה לבר מחוזאה מאה ועשרין זוזי ושקיל ספריה, וליזיל מרי[ה] דספרא ולישקול ארבעין מפפונאה, ותמנן מנרשאה.
Bava Kamma 116b רבא אמר halacha ruling workers withdrawal
Rava explains that the case concerns workers and applies Rav's rule that a worker may withdraw even halfway through the day.

רבא אמר: הכא בפועלין עסקינן, וכרב – דאמר רב: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום.
Bava Kamma 117a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue property dispute
Rava rejects Abaye's defense and orders ostracism until the claimant retrieves the property surrendered to the authorities and submits it to adjudication.

ההוא שותא דהוו מנצו עלה בי תרי. האי אמר: דידי הוא, והאי אמר: דידי הוא. אזל חד מנייהו ומסרה לפרהג[ב]נא דמלכא. אמר אביי, יכול לומר: אנא כי מסרי – דידי מסרי. אמר ליה רבא: וכל כמיניה?! אלא אמר רבא: משמתינן ליה עד דמייתי ליה וקאי בדינא.
Bava Kamma 118a אמר רבא both other unclear
Rava is introduced as speaking, but no dictum is preserved in the supplied fragment.

אמר רבא:
Bava Kamma 118b אמר רבא halacha ruling animal liability
Rava holds one liable for an animal that dies or is stolen after he lifts it from another's flock, startles it away, and does not know whether it returned.

ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: האי מאן דחזייה לחבריה דאגבה אימרא מעדרא דידיה, ורמא ביה קלא ושדייה, ולא ידע אי הדרה אי לא הדרה, ומת או נגנב – חייב באחריותו.
Bava Kamma 118b משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha dispute guardian theft
Rava distinguishes a guardian who steals from the owner's domain from one who steals from his own domain and frames the latter as a dispute over whether guardianship ended.

אמר רב זביד משמיה דרבא: בשומר שגנב מרשות בעלים – כולי עלמא לא פליגי, כדרב חסדא; והכא בשומר שגנב מרשותו, שיחזיר למקום שגנב קמיפלגי – רבי עקיבא סבר: כלתה לו שמירתו, ורבי ישמעאל סבר: לא כלתה לו שמירתו.
Bava Kamma 119b אמר רבא aggada other tool terminology
Rava explains that one locale distinguishes a large and small chopping tool by two names, while another has one tool called by the latter name.

אמר רבא: באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני, לרבתי קרי לה ״כשיל״, ולזוטרתי קרי לה ״מעצד״. באתרא דתנא ברא חד הוא דאיכא, וקרו לה ״מעצד״.

Bava Metzia (210)

Bava Metzia 6b אמר רבא halacha ruling tithe counting
Rava rules that an animal fit to be counted exempts the count.

דאמר רבא: מנין הראוי פוטר.
Bava Metzia 7a אמר רבא halacha ruling disputed garment
Rava rules that claimants divide a gold-decorated garment even when the gold lies in its center.

אמר רבא: אם היתה טלית מוזהבת – חולקין. פשיטא? לא צריכא, דקאי דהבא בי מצעי.
Bava Metzia 7b אמר רבא halacha ruling found document
Rava explains that a found court-certified document that reached a judge may never be released.

מאי שנא ליד דיין? אמר רבא, הכי קאמר: ואחר שמצא שטר שנפל ליד דיין, והיכי דמי – דכתב ביה הנפק, לא יוציאו עולמית.
Bava Metzia 8a אמר רבא halacha ruling disputed garment
Rava's rule that a gold-decorated garment is divided is defended on the ground that the divided pieces remain suitable for princes.

והא דאמר רבא: אם היתה טלית מוזהבת – חולקין, הכי נמי דפלגי לה, הא אפסדוה! הא לא קשיא, דחזיא לבני מלכים.
Bava Metzia 8a אמר רבא halacha ruling acquiring finds
Rava holds that lifting a found item for another normally does not acquire it for that person, except when the lifter can acquire simultaneously for himself.

אמר רבא, לעולם אימא לך: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו. והכא היינו טעמא: מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה.
Bava Metzia 8a אמר רבא halacha ruling acquiring finds
Rava rules that when a deaf person and a competent person lift a found item together, the competent person acquires because the deaf person acquires.

אמר רבא, השתא דאמרת אמרינן מגו: חרש ופקח שהגביהו מציאה, מתוך שקנה חרש – קנה פקח.
Bava Metzia 8a רבא אמר halacha ruling acquiring finds
Rava holds that one who can acquire a found item for himself can also acquire it for another.

ורבא אמר לך: מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה.
Bava Metzia 8b אמר רבא halacha exegesis animal acquisition
Rava explains the term for a lead rope as conveying an item to another and questions its effectiveness for ownerless property where no one conveys it.

מאי לשון מוסירה? אמר רבא: אידי אסברא לי כאדם המוסר דבר לחבירו. בשלמא מחבירו קני, דקא מסר ליה חבריה. אלא במציאה ובנכסי הגר מאן קא מסר ליה דליקני?
Bava Metzia 9b אמר רבא halacha ruling moving domain
Rava rules that utensils are not acquired through an animal because a moving courtyard cannot acquire property.

אמר רבא: אי אמר ליה קני בהמה וקני כלים – מי קני כלים? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה.
Bava Metzia 10a אמר רבא halacha other four cubits
Rava reports that Rabbi Yaakov bar Idi raises an objection from the laws of damages to acquisition within four cubits.

גמ' אמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא: ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום. [מאי טעמא] תקינו רבנן, דלא (אתי) [ליתו] לאנצויי. אמר אביי: מותיב רבי חייא בר יוסף פיאה. אמר רבא: מותיב רבי יעקב בר אידי נזיקין.
Bava Metzia 10b אמר רבא halacha ruling four cubits
Rava presents Rabbi Yaakov bar Idi's objection that a Mishnah awarding a find to its holder conflicts with automatic acquisition within four cubits.

אמר רבא, מותיב רבי יעקב בר אידי נזיקין: ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה, זה שהחזיק בה זכה בה. ואי אמרת ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום – נקנו ליה ארבע אמות דידיה!
Bava Metzia 11b אמר רבא halacha ruling benefit rights
Rava approves refusing the transfer because the right to confer benefit is not property that can be acquired by exchange or through land.

אמר רבא: שפיר עביד דלא קבלה, וכי לא היה להם סודר לקנות ממנו בחליפין? אלא טובת הנאה אינה ממון לקנות ממנו בחליפין. הכא נמי טובת הנאה אינה ממון לקנות על גבי קרקע.
Bava Metzia 12a בעי רבא halacha other courtyard acquisition
Rava asks whether a purse thrown through one entrance and exiting another is deemed at rest for acquisition.

בעי רבא: זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר, מהו? אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי, או לא?
Bava Metzia 12a אמר רבא both other unclear
Rava is introduced as speaking, but no dictum is preserved in the supplied fragment.

אלא אמר רבא:
Bava Metzia 12b רבא אמר halacha ruling worker finds
Rava explains that the case concerns a worker who lifts a found item while performing his labor.

רבא אמר: במגביה מציאה עם מלאכתו עסקינן.
Bava Metzia 14b אמר רבא halacha ruling property damages
Rava rules that one recovering stolen land collects the principal from encumbered property but the value of consumed produce only from unencumbered property.

אמר רבא: הכא במאי עסקינן – כגון שגזל שדה מחבירו, מלאה פירות, ואכל את הפירות, וחפר בה בורות, שיחין ומערות. בא נגזל לגבות קרן – גובה מנכסים משועבדים, בא נגזל לגבות פירות – גובה מנכסים בני חורין.
Bava Metzia 15a אמר רבא halacha ruling property liens
Rava supports a creditor's right to collect improvements by citing the seller's standard guarantee to reimburse the buyer for the purchase, labor, and improvements.

גופא, אמר שמואל: בעל חוב גובה את השבח. אמר רבא: תדע, שכך כותב לו מוכר ללוקח: ״אנא איקום ואשפי ואדכי ואמריק זביני אילין, אינון ועמליהון ושבחיהון, ואיקום קדמך, וצבי זבינא דנן וקביל עלוהי״.
Bava Metzia 15b אמר רבא halacha ruling land sales
Rava rules that a buyer normally recovers both money and improvements, but one who knowingly buys land belonging to another recovers only the money.

אמר רבא, הלכתא: יש לו מעות ויש לו שבח, ואף על פי שלא פירש לו את השבח. הכיר בה שאינה שלו ולקחה – מעות יש לו, שבח אין לו.
Bava Metzia 16a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue property acquisition
Rava explains that the buyer's trust motivates the seller to obtain the property and resolve to transfer it to him.

אמר ליה רבא: תהא במאמינו, בההיא הנאה דלא קאמר ליה מידי וקא סמיך עליה טרח ומייתי ליה, גמר ומקני ליה.
Bava Metzia 16a אמר רבא halacha dialogue property acquisition
Rava rejects the objection and distinguishes a case where the buyer relies on the seller, who will work to avoid being called a robber, from one where he does not.

אמר רבא: גברא קא חזינא, ותיובתא לא קא חזינא. הכא סמכא דעתיה, והכא לא סמכא דעתיה. הכא סמכא דעתיה – דאזיל טרח ומייתי ליה כי היכי, דלא נקרייה ״גזלנא״. הכא לא סמכא דעתיה.
Bava Metzia 16a אמר רבא halacha dispute property acquisition
Rava insists that the question requires deep examination because reliance exists in one case but not the other.

שלחוה לקמיה דרבי אבא בר זבדא. אמר להו: זו אינה צריכה לפנים. אמר רבא: זו צריכה לפנים ולפני לפנים. הכא סמכא דעתיה, והכא לא סמכא דעתיה.
Bava Metzia 16b אמר רבא halacha ruling land sales
Rava limits Rav's position to an unspecified field, since with a particular field there is no assurance that its owner will sell it.

אמר רבא: מסתברא מלתא דרב בשדה סתם. אבל בשדה זו – לא. מי יימר דמזבין לה ניהליה.
Bava Metzia 16b אמר רבא halacha dialogue debt repayment
Rava challenges whether appraised property can serve as repayment by citing the views that an appraisal may be reversed.

אמר רבא: והני לאו בני פרעון נינהו? והא אמרי נהרדעי: שומא הדר עד תריסר ירחי שתא. ואמר אמימר: אנא מנהרדעא אנא, וסבירא לי דשומא הדר לעולם.
Bava Metzia 16b אמר רבא halacha ruling debt repayment
Rava explains that the debtor caused his own loss by failing to tear up the paid note or obtain a new document against the creditor.

אלא אמר רבא, התם היינו טעמא: דאמרי איהו הוא דאפסיד אנפשיה, דבעידנא דפרעיה אבעי ליה למקרעיה לשטריה, אי נמי למכתב שטרא אחרינא עילויה.
Bava Metzia 16b אמר רבא halacha dialogue debt documents
Rava rejects the claim that a person once established as a denier never repays and interprets the mishnah as involving court seizure and collection documents.

אמר רבא: ומשום דהוחזק כפרן חדא זמנא תו לא פרע כלל?! אלא אמר רבא: מתניתין בשטר חלטאתא ואדרכתא, וכדרבי זירא.
Bava Metzia 19b אמר רבא both other unclear
Rava's statement is not preserved in the supplied fragment.

אמר רבא:
Bava Metzia 20a רבא אמר halacha dispute marriage contracts
Rava rules that possession of a marriage contract still raises concern that the woman has two marriage contracts.

אביי אמר: אפילו תימא ליתיה לדשמואל, הכא במאי עסקינן – בששטר כתובה יוצא מתחת ידה. ורבא אמר: אי משום שטר כתובה, חיישינן לשתי כתובות.
Bava Metzia 21b רבא אמר halacha dispute lost property
Rava rules that loss without the owner's awareness nevertheless constitutes abandonment.

יאוש שלא מדעת, אביי אמר: לא הוי יאוש. ורבא אמר: הוי יאוש.
Bava Metzia 21b רבא אמר halacha dispute lost property
Rava rules that an owner abandons an unmarked lost object because upon discovering the loss he knows he has no identifying mark.

כי פליגי בדבר שאין בו סימן. אביי אמר: לא הוי יאוש, דהא לא ידע דנפל מיניה. רבא אמר: הוי יאוש, דלכי ידע דנפל מיניה – מיאש. מימר אמר: סימנא לית לי בגויה, מהשתא הוא דמיאש.
Bava Metzia 22a אמר רבא halacha dialogue unauthorized use
Rava limits retrospective consent expressed by saying to take better produce to terumah, where the owner welcomes the mitzvah, and not to consent given from embarrassment.

אמרו ליה אמימר ורב אשי למר זוטרא: השתא אמאי לא אכיל מר? והתניא: אם נמצאו יפות מהן – תרומתו תרומה! אמר להו, הכי אמר רבא: לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד, משום דמצוה הוא וניחא ליה, אבל הכא – משום כסיפותא הוא דאמר הכי.
Bava Metzia 22b רבא אמר halacha dispute lost property
Rava rules that bundles bearing an identifying mark must be announced even in a public domain because a mark liable to be trampled remains valid.

כריכות ברשות הרבים – הרי אלו שלו. אמר רבה: ואפילו בדבר שיש בו סימן. אלמא קסבר רבה: סימן העשוי לידרס לא הוי סימן. רבא אמר: לא שנו אלא בדבר שאין בו סימן, אבל בדבר שיש בו סימן חייב להכריז. אלמא קסבר רבא: סימן העשוי לידרס הוי סימן.
Bava Metzia 22b רבא אמר halacha dispute lost property
Rava rules that an identifying mark liable to be trampled remains a valid mark.

ואיכא דמתני להא שמעתא באנפי נפשה: סימן העשוי לידרס, רבה אמר: לא הוי סימן, ורבא אמר: הוי סימן.
Bava Metzia 22b רבא אמר halacha dispute lost property
Rava rules that the location of a found object is a valid identifying mark.

אמר לך רבא: לעולם דלית בהו סימן, ודקא אמרת ברשות היחיד מאי מכריז? מכריז מקום. ורבה אמר: מקום לא הוי סימן. דאיתמר: מקום, רבה אמר: לא הוי סימן, ורבא אמר: הוי סימן.
Bava Metzia 23a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha dialogue lost property
Rava argues that requiring announcement of a householder's loaves in public contradicts the assumptions that trample-prone marks are invalid and food may be passed over.

אמר רב זביד משמיה דרבא: אי סלקא דעתך דקא סבר תנא קמא סימן העשוי לידרס לא הוי סימן, ומעבירין על האוכלין, ככרות של בעל הבית ברשות הרבים אמאי מכריז?
Bava Metzia 23a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha dispute lost property
Rava explains that all agree trample-prone marks are valid and food may be passed over, while the dispute concerns an identifying mark formed accidentally.

אלא, אמר רב זביד משמיה דרבא: דכולי עלמא סברי סימן העשוי לידרס הוי סימן, ומעבירין על האוכלין. והכא בסימן הבא מאיליו קא מיפלגי, דתנא קמא סבר: סימן הבא מאיליו לא הוי סימן, ורבי יהודה סבר: הוי סימן.
Bava Metzia 23a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha dialogue lost property
Rava argues that requiring announcement of a householder's loaves in public contradicts the assumptions that trample-prone marks are invalid and food may be passed over.

אמר רב זביד משמיה דרבא: אי סלקא דעתך סבר תנא קמא סימן העשוי לידרס לא הוי סימן, ומעבירין על האוכלין – ככרות של בעל הבית ברשות הרבים אמאי מכריז?
Bava Metzia 23a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha dispute lost property
Rava explains that all agree trample-prone marks are valid and food may be passed over, while the dispute concerns an identifying mark formed accidentally.

אלא אמר רב זביד משמיה דרבא: דכולי עלמא סברי סימן העשוי לידרס – הוי סימן, ומעבירין על האוכלין. והכא בסימן הבא מאיליו קא מיפלגי, דתנא קמא סבר: סימן הבא מאיליו – לא הוי סימן, ורבי יהודה סבר: הוי סימן.
Bava Metzia 23a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling lost property
Rava teaches that an owner abandons lost property once he laments the financial loss.

אמר רב זביד משמיה דרבא: כללא דאבידתא כיון דאמר ״ווי לה לחסרון כיס״ – מיאש ליה מינה.
Bava Metzia 23a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling lost property
Rava rules when unmarked bundles belong to the finder or require announcement and requires announcement of any bundle bearing an identifying mark.

ואמר רב זביד משמיה דרבא: הלכתא, כריכות ברשות הרבים – הרי אלו שלו. ברשות היחיד, אי דרך נפילה – הרי אלו שלו, אי דרך הנחה – נוטל ומכריז. וזה וזה בדבר שאין בו סימן, אבל בדבר שיש בו סימן – לא שנא ברשות הרבים ולא שנא ברשות היחיד, בין דרך נפילה ובין דרך הנחה – חייב להכריז.
Bava Metzia 24b אמר רבא halacha ruling found meat
Rava explains the case as a place with a gentile majority but a Jewish majority among the butchers.

אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה כשמצאן באשפה, ודברי רבי חנניא בנו של רבי יוסי הגלילי כשמצאן בבית. מדהתירוהו לו משום שחיטה, רובא ישראל נינהו, שמעת מינה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל! אמר רבא: רוב גוים ורוב טבחי ישראל.
Bava Metzia 26b אמר רבא halacha ruling lost money
Rava rules that money found near three people must be returned when it contains at least one perutah for each, because they may be partners who have not despaired.

אמר רבא: האי דאמרת בשלשה אינו חייב להחזיר – לא אמרן אלא דלית ביה שוה פרוטה לכל חד וחד, אבל אית ביה שוה פרוטה לכל חד וחד – חייב להחזיר. מאי טעמא? אימור שותפי נינהו ולא מיאשו.
Bava Metzia 26b אמר רבא halacha ruling lost money
Rava rules that even two perutot found near three people must be returned because they may be partners and one may have ceded his share.

איכא דאמרי, אמר רבא: אף על גב דלית ביה אלא שוה שתי פרוטות – חייב להחזיר, מאי טעמא? אימור שותפי נינהו וחד מנייהו אחולי אחליה למנתיה גבי חבריה.
Bava Metzia 26b אמר רבא halacha ruling lost property
Rava rules that taking a lost coin before abandonment with intent to steal violates the prohibitions of robbery and ignoring a loss and the duty to return it, even if it is returned later.

ואמר רבא: ראה סלע שנפלה, נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה – עובר בכולן: משום ״לא תגזול״, ומשום ״השב תשיבם״, ומשום ״לא תוכל להתעלם״. ואף על גב (דחזרה) [דאהדרה] לאחר יאוש, מתנה הוא דיהיב ליה, ואיסורא דעבד – עבד.
Bava Metzia 26b אמר רבא halacha ruling lost money
Rava rules that coins found after falling into sand need not be returned because the owner despairs even if he later sifts for possible replacements.

אמר רבא: האי מאן דחזי דנפול זוזי מחבריה בי חלתא ואשכחיה ושקליה – לא מיחייב לאהדורי ליה, מאי טעמא? ההוא דנפל מיניה מיאש הוא. אף על גב דחזייה דאייתי ארבלא וקא מרבל, מימר אמר: כי היכי דנפול מינאי דידי הכי נפול מאיניש אחרינא ומשכחנא מידי.
Bava Metzia 26b אמר רבא halacha ruling found money
Rava infers from the mishnah's wording that money found even on top of a money changer's table belongs to the finder.

ורבי אלעזר, הא מנא ליה? אמר רבא: מתניתין קשיתיה. מאי אריא דתני ״בין הכסא לשולחני של שולחני״? ליתני ״על שולחן״, אי נמי: ״מצא בשולחנות״ כדקתני רישא ״מצא בחנות שלו״. אלא שמע מינה: אפילו מונחין על גבי שולחן – הרי אלו שלו.
Bava Metzia 27a אמר רבא halacha exegesis lost property
Rava explains that the inclusion comes from the verse's phrase concerning every lost item of one's brother.

גמ' מאי ״בכלל כל אלו״? אמר רבא: בכלל ״כל אבדת אחיך״.
Bava Metzia 27a אמר רבא halacha exegesis lost property
Rava asks why the Torah separately specifies an ox, donkey, sheep, and garment in the laws of lost property.

אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא ״שור״, ״חמור״, ״שה״ ו״שמלה״?
Bava Metzia 27a אמר רבא halacha exegesis lost property
Rava assigns the Torah's mention of a donkey to Rabbi Yehudah's law of a pit and leaves its mention of a sheep in lost-property law unresolved.

אלא אמר רבא: ״חמור״ דבור לרבי יהודה, ו״שה״ דאבידה – לדברי הכל קשיא.
Bava Metzia 27a רבא אמר halacha dispute lost property
Rava explains that the competing derivations differ over a perutah that declined in value after it was lost.

רבא אמר: פרוטה שהוזלה איכא בינייהו, מאן דאמר מ״אשר תאבד״ – איכא, ומאן דאמר מ״ומצאתה״ – ליכא.
Bava Metzia 27b אמר רבא halacha dispute identifying marks
Rava says all agree identifying marks have Torah authority and locates the dispute in whether a matching birthmark commonly occurs in a person's peer.

אמר רבא: דכולי עלמא סימנין דאורייתא, והכא בשומא מצויה בבן גילו קמיפלגי. מר סבר: שומא מצויה בבן גילו, ומר סבר: שומא אינה מצויה בבן גילו.
Bava Metzia 27b אמר רבא halacha ruling identifying marks
Rava explains that even if identifying marks lack Torah authority, finders accept them because each wants his own future losses returned by marks.

אמר רבא: אם תמצי לומר סימנין לאו דאורייתא, היכי מהדרינן אבידתא בסימנין? דניחא ליה למוצא אבידה דנהדר בסימנין, כי היכי דכי אבדה ליה לדידה נמי נהדרו ליה בסימנין.
Bava Metzia 28a אמר רבא halacha exegesis identifying marks
Rava derives the Torah authority of identifying marks from the command to investigate a claimant before returning a lost object.

אלא אמר רבא: סימנין דאורייתא, דכתיב: ״והיה עמך עד דרש אחיך אתו״, וכי תעלה על דעתך שיתננו קודם שידרשנו?! אלא דרשהו אם רמאי הוא או אינו רמאי. לאו בסימנין? שמע מינה.
Bava Metzia 28a אמר רבא halacha dialogue identifying marks
Rava conditionally states that identifying marks have Torah authority, with the conditional wording allowing for an alternative resolution.

אמר רבא: אם תמצי לומר סימנין דאורייתא. ״אם תמצי לומר״?! הא פשיט ליה סימנין דאורייתא! משום דאיכא למימר כדשנינן.
Bava Metzia 28a רבא אמר halacha ruling lost property
Rava rules that in both Temple periods the sages did not impose excessive effort in announcing lost property.

רבא אמר: לא שנא במקדש ראשון ולא שנא במקדש שני, לא הטריחו רבנן באבדה יותר מדאי.
Bava Metzia 28a רבא אמר halacha ruling lost property
Rava says that even if the finder announces only that an object was lost, the sages did not impose excessive effort in lost-property procedure.

רבא אמר: אפילו תימא ״אבידתא״ מכריז, לא הטריחו רבנן באבידה יותר מדאי.
Bava Metzia 30b אמר רבא halacha ruling assisting others
Rava rules that one must return another's property and unload or load for another whenever one would do the same for oneself.

אמר רבא: כל שבשלו מחזיר, בשל חבירו נמי מחזיר. וכל שבשלו פורק וטוען, בשל חבירו נמי פורק וטוען.
Bava Metzia 31a אמר רבא halacha exegesis land protection
Rava derives from the phrase concerning every loss of one's brother a duty to prevent damage to another's land.

אמר רבא: ״לכל אבידת אחיך״ – לרבות אבידת קרקע. אמר ליה רב חנניא לרבא: תניא דמסייע לך, ראה מים ששוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם.
Bava Metzia 31a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue lost animals
Rava argues that if one case teaches another, the source should state the easier case so that the more serious case follows automatically.

אמר ליה רבא: אי ״יגיד עליו רעו״ – ליתני קילתא, וכל שכן חמירתא. ליתני רצה בדרך דהויא אבידה, וכל שכן רצה בין הכרמים. ולתני רועה בין הכרמים, דלא הויא אבידה, וכל שכן רועה בדרך.
Bava Metzia 31a אמר רבא halacha ruling lost animals
Rava reconciles the cases of a running animal by distinguishing whether it faces toward the open country or toward the town.

אלא אמר רבא: רצה ארצה לא קשיא, הא דאפה לגבי דברא, הא דאפה לגבי מתא.
Bava Metzia 32a אמר רבא halacha ruling lost animals
Rava defines the stated cowshed as one that neither causes an animal to stray nor securely guards it.

גמ' אמר רבא: רפת שאמרו אינה מתעה ואינה משמרת. אינה מתעה, מדקתני ״אינו חייב בה״. ואינה משמרת, מדאיצטריך למיתני ״אינו חייב בה״.
Bava Metzia 32a אמר רבא both other unclear
Rava's statement is not preserved in the supplied fragment.

אמר רבא:
Bava Metzia 33a אמר רבא aggada story teachers
Rava identifies Rav Sehora as an example of a teacher who made even a particular term understandable.

אמר רבא: כגון רב סחורה, דאסברן זוהמא ליסטרון. שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה ״אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון״.
Bava Metzia 34a אמר רבא halacha ruling bailee payments
Rava treats the owner as telling a bailee that if the animal is stolen and the bailee chooses to pay, the animal is transferred to him retroactively.

מי יימר דמגנבא, ואם תמצי לומר דמגנבא – מי יימר דמשתכח גנב, ואי משתכח גנב – מי יימר דמשלם, דלמא מודי ומפטר? אמר רבא: נעשה כאומר לו, לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו.
Bava Metzia 34a אמר רבא halacha ruling bailee payments
Rava treats the owner as telling a paying bailee that the stolen animal becomes his immediately before the theft.

איכא דאמרי, אמר רבא: נעשה כאומר לו, לכשתגנב ותרצה ותשלמני, סמוך לגניבתה קנויה לך. מאי בינייהו?
Bava Metzia 35a אמר רבא halacha dialogue pledged property
Rava explains that a creditor who swore a pledged item was no longer in his possession can produce it when witnesses establish that it had burned.

איתא לדרב הונא כיון דמשתבע מלוה שאינה ברשותו, היכי מצי מפיק לה? אמר רבא: שיש עדים שנשרפה.
Bava Metzia 35a משמיה דרבא halacha other pledge valuation
Rava argues that the latter clause refutes Rav Huna because the lender could otherwise be required, through a compounded oath, to swear to the pledge's value.

רב הונא בר תחליפא משמיה דרבא אמר: רישא דסיפא תיובתא לרב הונא, סלע הלויתני עליו, שתים היה שוה. והלה אומר: לא כי, אלא סלע הלויתיך עליו, סלע היה שוה – פטור. ואם איתא לדרב הונא מגו דמשתבע מלוה שאינה ברשותו, לישתבע נמי אגילגול שבועה כמה היה שוה!
Bava Metzia 35a אמר רבא halacha story guardian payment
Rava recounts that while studying the chapter on deposits before Rav Nachman, he presented the case of a guardian who paid rather than swear and received no answer.

אמר רבא: הוה יתיבנא קמיה דרב נחמן, ופרקין ״המפקיד״ הוה, ואמרי ליה: שילם ולא רצה לישבע. ולא אהדר לי.
Bava Metzia 35b רבא אמר halacha ruling property appraisal
Rava rules that the relevant point occurs when the days of public announcement are completed.

רבא אמר: מכי שלימו ימי אכרזתא.
Bava Metzia 36a אמר רבא both other unclear
Rava begins a statement about anyone who entrusts an item, but the passage preserves no further content.

אמר רבא: כל המפקיד
Bava Metzia 36b אמר רבא halacha ruling guardian liability
Rava rules that a guardian who transfers an item to another guardian is liable because the owner trusted the first guardian's oath, not the second's.

אמר רבא, הלכתא: שומר שמסר לשומר – חייב, לא מבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו, אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר – חייב, מאי טעמא? דאמר ליה: את מהימנת לי בשבועה, האיך לא מהימן לי בשבועה.
Bava Metzia 37a אמר רבא halacha ruling deposit identification
Rava distinguishes separately bundled deposits, which the guardian should track, from deposits jointly entrusted in one bundle, which the depositors themselves did not distinguish.

אמר רבא: רישא נעשה כמי שהפקידו לו בשני כריכות, דהוה ליה למידק. סיפא נעשה כמי שהפקידו לו בכרך אחד, דלא הוה ליה למידק, כגון דאפקידו תרוייהו בהדי הדדי בחד זימנא, דאמר להו: אנת גופייכו לא קפדיתו אהדדי, אנא קפידנא?
Bava Metzia 37b אמר רבא halacha dialogue deposit identification
Rava rules that when two people deposit with a shepherd, the shepherd may place the disputed item between them and withdraw.

אמר ליה רבינא לרב אשי: ומי אמר רבא כל בשתי כריכות הוה ליה למידק? והאמר רבא, ואי תימא רב פפא: הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה, שמניח רועה ביניהן ומסתלק! אמר ליה: התם כשהפקידו בעדרו של רועה שלא מדעתו.
Bava Metzia 38b אמר רבא halacha ruling absentee property
Rava clarifies that the teaching concerns heirs taking possession of and selling an absent father's property.

מלמד שנשותיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן, ובניהן רוצים לירד לנכסי אביהן ואין מניחין אותן. אמר רבא: לירד ולמכור תנן.
Bava Metzia 39a אמר רבא halacha ruling minor property
Rava infers from Rav Huna that possession cannot establish a prescriptive claim against a minor's property.

אמר רבא, שמע מיניה מדרב הונא: אין מחזיקין בנכסי קטן,
Bava Metzia 39b רבא אמר halacha dispute minor property
Rava rules that since a guardian is appointed for one half of the property, a guardian should also be appointed for the other half.

אמר אביי: הלכך, פלגא יהבינא לה לאחתא. ואידך פלגא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא. רבא אמר: מגו דמוקמינן אפוטרופא לפלגא, מוקמינן ליה אפוטרופא לאידך פלגא.
Bava Metzia 39b רבא אמר halacha dispute minor property
Rava rules that since a guardian is appointed for one sixth belonging to the child, a guardian should also be appointed for the other sixth.

לסוף שמעו דשכיבא סבתא. אמר אביי: תילתא יהבינן לה לאחתא, ותילתא יהבינן ליה לינוקא. ואידך תילתא יהבינן דנקא לאחתא, ואידך דנקא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא. רבא אמר: מגו דמוקים אפוטרופא לדנקא מוקמינן נמי אפוטרופא לאידך דנקא.
Bava Metzia 41b רבא אמר halacha other misappropriation
Rava argues that liability for misappropriation by unpaid and paid guardians could be derived a fortiori from a borrower.

רבא אמר: לא תאמר שליחות יד לא בשומר חנם ולא בשומר שכר, ותיתי משואל. ומה שואל דלדעת בעלים קא עביד שלח בה יד – חייב, שומר חנם ושומר שכר לא כל שכן.
Bava Metzia 42a אמר רבא halacha ruling money safekeeping
Rava rules that money received at twilight before Shabbat need not immediately be buried, but the guardian becomes liable if he later delays long enough to bury it, subject to a scholar's possible need for havdalah funds.

אמר שמואל: כספים אין להם שמירה אלא בקרקע. אמר רבא: ומודי שמואל בערב שבת בין השמשות, דלא אטרחוה רבנן. ואי שהא למוצאי שבת שעור למקברינהו ולא קברינהו – מחייב. ואי צורבא מרבנן הוא סבר: דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא.
Bava Metzia 42a אמר רבא halacha ruling money safekeeping
Rava rules that Samuel concedes money may be hidden in a wall or between its corner courses.

והאידנא דשכיחי גשושאי – אין להן שמירה אלא בשמי קורה. והאידנא דשכיחי פרומאי – אין להם שמירה אלא ביני אורבי. אמר רבא: ומודה שמואל בכותל, אי נמי בין הקרנות. והאידנא דשכיחי טפוחאי – אין להן שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע, או בטפח הסמוך לשמי קורה.
Bava Metzia 42a אמר רבא halacha story deposit liability
Rava asks how judges should decide a case in which deposited money was passed to the guardian's mother, placed in a basket, and stolen.

ההוא גברא דאפקיד זוזי גבי חבריה, אשלמינהו לאימיה, ואותבינהו בקרטליתא, ואיגנוב. אמר רבא: היכי נדיינו דייני להאי דינא?
Bava Metzia 42b אמר רבא halacha ruling deposit liability
Rava rules that the guardian and his mother each swear to their respective handling of the money, after which the guardian is exempt.

אלא אמר רבא: משתבע איהו דהנהו זוזי אשלמינהו לאימיה, ומשתבעא אימיה דהנהו זוזי אותבינהו בקרטליתא ואיגנוב – ופטור.
Bava Metzia 43a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue guardian liability
Rava challenges Rav Nachman's view by arguing that one who is not a borrower for unavoidable loss should seemingly not be a paid guardian either.

ורב נחמן אמר: נאנסו לא. אמר ליה רבא לרב נחמן: לדידך דאמרת נאנסו לא, אלמא לא הוי שואל עלייהו, אי שואל לא הוי שומר שכר נמי לא הוי! אמר ליה: בהא מודינא לך, דהואיל ונהנה מהנה, בההוא הנאה דאי מיתרמי ליה זבינא דאית בה רווחא זבן בהו, הוי עלייהו שומר שכר.
Bava Metzia 43b אמר רבא halacha ruling misappropriation
Rava rules that misappropriation by a guardian does not require the entrusted item's value to be diminished.

אלא הא דאמר רבא שליחות יד אינה צריכה חסרון, לימא רבא דאמר כבית שמאי?! אלא, הכא במאי עסקינן? כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות, ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי;
Bava Metzia 43b אמר רבא halacha ruling unauthorized borrowing
Rava rules that the Sages regard an unauthorized borrower as a robber.

אלא הא דאמר רבא: שואל שלא מדעת – לרבנן גזלן הוי, לימא רבא דאמר כבית שמאי?! אלא הכא בשבח (של) גזילה קמיפלגי. בית שמאי סברי: שבח גזילה דנגזל הוי, ובית הלל סברי: שבח גזילה דגזלן הוי.
Bava Metzia 43b רבא אמר halacha ruling property restoration
Rava rules that the law follows Beit Hillel.

ואי נמי דאהדרה לדוכתה ואיתברא לאפוקי מדרבי ישמעאל, דאמר: לא בעינן דעת בעלים, קא משמע לן דבעינן דעת בעלים. ורבא אמר: הלכה כבית הלל.
Bava Metzia 44b אמר רבא halacha ruling currency valuation
Rava explains that the tanna treats gold as currency and gives the prutah and issar valuations relevant to betrothal and commerce.

אמר רבא: האי תנא סבר דהבא טבעא הוי, דתניא: פרוטה שאמרו – אחד משמונה באיסר האיטלקי. למאי נפקא מינה? לקדושי אשה. איסר – אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף. למאי נפקא מינה? למקח וממכר.
Bava Metzia 45a אמר רבא halacha exegesis second tithe
Rava rejects proof from Jerusalem as exceptional because Scripture permits spending second-tithe money there on cattle and sheep.

אמר רבא: ירושלים קמותבת? שאני ירושלים, דכתיב ביה ״ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן״.
Bava Metzia 47a אמר רבא halacha ruling barter acquisition
Rava rules that barter parties are particular about value and acquire accordingly, while an exchange involving a cow and lamb remains incomplete until both are pulled.

אמר רבא: אטו חליפין בשופטני עסקינן, דלא קפדי? אלא כל חליפין מיקפד קפדי וקנה. והכא במאי עסקינן – דאמר ליה: חמור בפרה וטלה, ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה, דלא הוה ליה משיכה מעליא.
Bava Metzia 48a אמר רבא halacha ruling verbal commitment
Rava rules that reneging after words alone draws only the Sages' displeasure, whereas words accompanied by payment incur the curse for repudiating a transaction.

ואמר רבא: אנו אין לנו אלא ״אין רוח חכמים נוחה הימנו״. דברים ואיכא בהדייהו מעות – קאי ב״אבל״. דברים וליכא בהדייהו מעות – לא קאי ב״אבל״.
Bava Metzia 48a אמר רבא halacha exegesis secured debt
Rava says that a biblical verse and a baraita support Reish Lakish's position concerning an object designated as security for a debt or withheld wages.

אמר רבא, קרא ומתניתא מסייע ליה לריש לקיש. קרא, דכתיב: ״וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו״. ״תשומת יד״ – אמר רב חסדא: כגון שיחד לו כלי להלואתו. ״עשק״ – אמר רב חסדא: כגון שיחד לו כלי לעשקו.
Bava Metzia 48b רבא אמר halacha dispute transaction repudiation
Rava rules that one who repudiates a transaction after payment is formally cursed.

אבל אמרו מי שפרע וכו'. איתמר, אביי אמר: אודועי מודעינן ליה. רבא אמר: מילט לייטינן ליה.
Bava Metzia 48b רבא אמר halacha exegesis transaction repudiation
Rava derives that a person who repudiates a transaction may be cursed because the prohibition on cursing a leader applies only to one who acts as a member of the covenantal people should.

אביי אמר: אודועי מודעינן ליה, דכתיב: ״ונשיא בעמך לא תאר״. רבא אמר: מילט לייטינן ליה, דכתיב: ״בעמך״ – בעושה מעשה עמך.
Bava Metzia 48b אמר רבא halacha story transaction repudiation
Rava cites Rabbi Chiyya bar Yosef's salt transaction to argue that the warning of divine retribution is pronounced as a curse rather than merely announced.

אמר רבא, מנא אמינא לה? דרבי חייא בר יוסף יהבו ליה זוזי אמלחא. לסוף אייקר מלחא. אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: זיל הב להו, ואי לא – קביל עליך ״מי שפרע״. ואי אמרת אודועי מודעינן ליה, רבי חייא בר יוסף בר אודועי הוא. ואלא מאי – מילט לייטינן ליה? רבי חייא בר יוסף אתי לקבולי עליה לטותא דרבנן?!
Bava Metzia 49b אמר רבא halacha ruling sale acquisition
Rava explains that when the buyer's upper story is rented to the seller, the usual decree requiring physical transfer does not apply because the buyer will rescue the goods from a fire.

פשיטא! אמר רבא: הכא במאי עסקינן – כגון שהיתה עלייה של לוקח מושכרת ביד מוכר. טעמא מאי תקינו רבנן משיכה – גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה. הכא ברשותיה דלוקח נינהו, אי נפלה דליקה באונס – איהו טרח ומייתי לה.
Bava Metzia 50b אמר רבא halacha ruling price fraud
Rava rules that an error below one sixth leaves the sale intact, above one sixth voids it, and exactly one sixth requires reimbursement within the period for consulting a merchant or relative.

אמר רבא, הלכתא: פחות משתות – נקנה מקח, יותר על שתות – ביטול מקח, שתות – קנה ומחזיר אונאה, וזה וזה – בכדי שיראה לתגר או לקרובו.
Bava Metzia 51a רבא אמר halacha dispute price fraud
Rava explains that the teaching is Rabbi Yehuda HaNasi's and that the baraita spells out a case omitted from the Mishnah.

אמר רבי אלעזר: אונאה זו איני יודע מי שנאה. רבה אמר: לעולם רבי נתן היא, ותני נמי בברייתא ״רצה״. רבא אמר: לעולם רבי יהודה הנשיא היא, ומאי דשייר במתניתין קא מפריש בברייתא. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני ״אחד הלוקח ואחד המוכר״, ומפרש ליה ללוקח, שמע מינה שיוריה שייריה למוכר. שמע מינה.
Bava Metzia 51b רבא אמר halacha ruling contract terms
Rava resolves the contradiction by distinguishing an unspecified condition from an explicit one.

רבא אמר: לא קשיא, כאן – בסתם, כאן – במפרש.
Bava Metzia 52a אמר רבא halacha dispute price fraud
Rava identifies Rabbi Shimon as the authority behind the teaching about a garment.

אמר רבא: מאן תנא טלית – רבי שמעון היא. אביי אמר: טלית – עד שתות מחיל איניש. דאמרי אינשי: עשיק לגביך ושוי לכרסיך. סלע, כיון דלא סגי ליה – לא מחיל.
Bava Metzia 52a אמר רבא halacha other coin measure
Rava infers from the wording 'quarter' rather than 'one fourth' that the measure is a quarter-shekel.

אמר אביי: מאי ״רובע״ דקתני – נמי רובע שקל. אמר רבא: דיקא נמי, דקא תני ״רובע״, ולא קתני ״רביע״. שמע מינה.
Bava Metzia 52a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue deficient coin
Rava rules that a sela diminished by an issar per dinar may not be spent and identifies the anonymous ruling with Rabbi Meir.

פחות מכן איסר – אסור להוציאה. מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: פחתה סלע יותר מכדי אונאה איסר – אסור. אמר ליה רבא: אי הכי – אפילו משהו נמי! אלא אמר רבא: פחתה סלע איסר לדינר – אסור, וסתמא כרבי מאיר.
Bava Metzia 52b רבא אמר halacha dispute price fraud
Rava distinguishes a garment, whose value everyone knows, from a coin, whose defect may be shown to a money changer in a city or only by market time in a village.

אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין – בטלית בכרכין תנן. רבא אמר: טלית, כל איניש קים ליה בגוה. סלע, כיון דלאו כל איניש קים ליה בגוה אלא שולחני, הלכך בכרכים דאיכא שולחני – עד שיראה לשולחני. בכפרים דליכא שולחני – עד ערבי שבתות דסלקין לשוקא.
Bava Metzia 53b אמר רבא halacha ruling second tithe
Rava rules that Jerusalem's walls biblically permit eating second tithe but only rabbinically cause it to be absorbed and restricted from redemption.

והאמר רבא: מחיצה לאכול – דאורייתא, מחיצות לקלוט – דרבנן. וכי גזרו דרבנן: כי איתנהו למחיצות. כי ליתנהו למחיצות – לא גזרו רבנן! לא פלוג רבנן בין איתנהו למחיצות, בין ליתנהו למחיצות.
Bava Metzia 53b אמר רבא halacha ruling second tithe
Rava rules that walls biblically permit eating second tithe but only rabbinically cause the produce to be absorbed and restricted from redemption.

ונפרקיה? האמר רבא: מחיצה לאכול דאורייתא, מחיצה לקלוט דרבנן, וכי גזרו רבנן – כי איתנהו למחיצות. כי ליתנהו למחיצות – לא גזרו רבנן. לא פלוג רבנן.
Bava Metzia 54b אמר רבא halacha exegesis restitution surcharge
Rava cites the verse on robbery and the Mishnah to show that one who falsely swears about an unpaid surcharge adds a further fifth repeatedly until the principal falls below a perutah.

אמר רבא, גבי גזל כתיב: ״וחמשתיו יסף עליו״. ותנן: נתן לו את הקרן, ונשבע לו על החומש – הרי זה מוסיף חומש על חומש, עד שיתמעט הקרן פחות משוה פרוטה.
Bava Metzia 54b אמר רבא halacha ruling consecrated property
Rava rules that the added fifth is treated like the initial consecration.

ותיפוק ליה דהוה ליה הקדש שני. ואמר רבי יהושע בן לוי: אהקדש ראשון מוסיף חומש, על הקדש שני אין מוסיף חומש! אמר ליה רב פפי לרבינא: הכי אמר רבא: חומש כתחילת הקדש דמי.
Bava Metzia 54b אמר רבא halacha exegesis consecrated property
Rava derives Rabbi Yehoshua ben Levi's ruling from Scripture's reference to the original consecrator rather than one who transfers sanctity.

גופא, אמר רבי יהושע בן לוי: על הקדש ראשון מוסיף חומש, ועל הקדש שני אין מוסיף חומש. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יהושע בן לוי, אמר קרא: ״ואם המקדיש יגאל את ביתו״. המקדיש, ולא המתפיס.
Bava Metzia 55a מתיב רבא halacha dialogue small claims
Rava challenges the ruling that a court addresses even claims worth less than a perutah by citing the verse requiring repayment for misuse of sacred property.

גופא, אמר רב קטינא: בית דין נזקקין אפילו לפחות משוה פרוטה. מתיב רבא: ״ואת אשר חטא מן הקדש ישלם״,
Bava Metzia 55b אמר רבא halacha dialogue demai tithe
Rava explains that Rabbi Elazar's difficulty is whether the Sages strengthened the rules of demai's tithe contribution as strictly as Torah law.

גמ' אמר רבא: קשיא ליה לרבי אלעזר תרומת מעשר של דמאי, וכי עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה?
Bava Metzia 56a רבא אמר halacha other death penalty
Rava says that Samuel's answer is sound because the category of death exists in the relevant law.

רבא אמר: שמואל שפיר קא משני ליה, שם מיתה בעולם.
Bava Metzia 56b בעי רבא halacha other price fraud
Rava asks whether wheat planted in the ground remains subject to price-fraud law or is nullified into the land.

בעי רבא: חטין וזרען בקרקע, מהו? יש להם אונאה, או אין להם אונאה? כמאן דשדיין בכדא דמיין, ויש להם אונאה, או דלמא בטלינהו על גב ארעא?
Bava Metzia 56b אמר רבא halacha ruling measurement error
Rava rules that any discrepancy in measure, weight, or number is reversible even when smaller than the usual price-fraud threshold.

היכי דמי? אילימא דאמר איהו: ״שדאי בה שיתא״, ואתו סהדי ואמרי דלא שדא בה אלא חמשה, והאמר רבא: כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין, אפילו פחות מכדי אונאה – חוזר!
Bava Metzia 57a אמר רבא halacha ruling price fraud
Rava transmits Rabbi Ami's conclusion that although certain property is exempt from ordinary price-fraud recovery, a sufficiently large discrepancy can void the sale.

אמר רבא: אמר רב חסא, בעי רבי אמי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם או אין להן? אמר רב נחמן: הדר אמר רב חסא, פשיט רבי אמי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם. רבי יונה אמר אהקדשות, רבי ירמיה אמר אקרקעות, ותרוייהו משמיה דרבי יוחנן אמרו: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להן.
Bava Metzia 59a דרש רבא aggada exegesis public humiliation
Rava interprets David's words as saying that public humiliation left him as though his flesh were torn without blood flowing.

נוח לו לאדם שיבוא על ספק אשת איש, ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנא לן? מדדרש רבא, דדרש רבא: מאי דכתיב ״ובצלעי שמחו ונאספו... קרעו ולא דמו״? אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך, שאם היו מקרעים בשרי, לא היה דמי שותת לארץ.
Bava Metzia 60b אמר רבא halacha exegesis interest
Rava teaches that usury and increase always coincide and that Scripture separates them only to impose two prohibitions.

אלא אמר רבא: אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית, ולא תרבית בלא נשך. ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין.
Bava Metzia 61a אמר רבא halacha dialogue financial prohibitions
Rava asks why the Torah separately states prohibitions against interest, robbery, and price fraud.

אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא לאו ברבית, לאו בגזל, לאו באונאה?
Bava Metzia 61b אמר רבא aggada exegesis exodus references
Rava asks why the Torah mentions the exodus from Egypt in the laws of interest, fringes, and weights.

אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים ברבית, יציאת מצרים גבי ציצית, יציאת מצרים במשקלות?
Bava Metzia 61b אמר רבא halacha ruling rabbinic law
Rava distinguishes the preceding Torah law from what follows as rabbinic law.

אמר רבי אבהו: עד כאן של תורה, מכאן ואילך של דבריהם. וכן אמר רבא: עד כאן של תורה, מכאן ואילך של דבריהם.
Bava Metzia 61b רבא אמר halacha exegesis interest repayment
Rava derives from a verse that lenders at interest are compared to murderers and that their gains are not subject to restitution.

רבא אמר: מגופיה דקרא שמיע ליה, ״מות יומת דמיו בו יהיה״. הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים: מה שופכי דמים לא ניתנו להשבון – אף מלוי רבית לא נתנו להשבון.
Bava Metzia 62a משמיה דרבא halacha ruling interest repentance
Rava limits the case to one who repented but died before managing to return the money.

כדאמר רבי פנחס משמיה דרבא: בשעשה תשובה, הכא נמי בשעשה תשובה. אי עשה תשובה, מאי בעי גביה? שלא הספיק להחזיר עד שמת.
Bava Metzia 62b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue interest contracts
Rava emends the formulation of a transaction to describe a thirty-dinar debt created from the value of the wheat.

אמר ליה רבא: אי הכי, ״תן לי חיטי״, דמי חיטי מבעי ליה! תני ״דמי חיטי״. ״שאני מוכרן״, ״שמכרתים לך״ מבעיא ליה! תני ״שמכרתים לך״. ״הרי חטיך עשויות עלי בשלשים דינרין״, מעיקרא נמי הכי אוקמינהו עילויה! הכי קאמר ליה: בדמי חטיך שעשית עלי בשלשים דינר.
Bava Metzia 62b אמר רבא halacha ruling interest contracts
Rava declares that Rabbi Oshaya will come out to greet him after resolving the apparent contradiction about a wine sale.

״הרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו״, והא ״בדינר זהב הכור וכן השער״ קתני! אלא אמר רבא: כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי,
Bava Metzia 63a אמר רבא halacha ruling commodity loans
Rava infers three rules from Rabbi Oshaya, including that a loan may be converted into produce when the debtor possesses it.

אמר רבא: שמע מינה מדרבי אושעיא תלת. שמע מינה דמעמידין מלוה על גבי פירות, ולא אמרינן דלא כאיסרו הבא לידו הוא. ושמע מינה: הוא דיש לו. ושמע מינה: איתה לדרבי ינאי.
Bava Metzia 63a רבא אמר halacha dispute interest
Rava says the difference between the positions concerns interest accepted on condition that it be returned.

מאי בינייהו? אמר אביי: צד אחד ברבית איכא בינייהו. רבא אמר: רבית על מנת להחזיר איכא בינייהו.
Bava Metzia 63a אמר רבא halacha other unclear
Rava begins to draw a conclusion from Rabbi Yannai's statement, but the conclusion is not supplied.

אמר רבא, השתא דאמר רבי ינאי:
Bava Metzia 64a אמר רבא halacha ruling interest
Rava permits an increase that occurs by itself, though the passage challenges him from a prohibition.

איכא דאמרי, אמר רבא: כיון דממילא קא רבו – שפיר דמי. והתניא: כך וכך – אסור!
Bava Metzia 65a רבא אמר halacha dispute interest restitution
Rava rules that all five measures received as interest are recovered because they originally came into the lender's hands as interest.

אמר אביי: האי מאן דמסיק זוזי דריביתא בחבריה וקא אזלי חטי ארבעה גריוי בזוזא בשוקא, ויהיב ליה איהו חמשה, כי מפקינן מיניה – ארבעה מפקינן מיניה. אידך – אוזולי הוא דקא מוזיל גביה. רבא אמר: חמשה מפקינן מיניה, דמעיקרא בתורת ריביתא אתאי לידיה.
Bava Metzia 65a רבא אמר halacha dispute interest restitution
Rava rules that the actual cloak given as interest is recovered so that it will not remain publicly identified as an interest payment.

ואמר אביי: האי מאן דמסיק ארבעה זוזי דריביתא בחבריה ויהיב ליה גלימא בגוייהו, כי מפקינן מיניה – ארבעה מפקינן מיניה, גלימא לא מפקינן מיניה. רבא אמר: גלימא מפקינן מיניה. מאי טעמא, כי היכי דלא לימרו: גלימא דמכסי וקאי – גלימא דריביתא הוא.
Bava Metzia 65a אמר רבא halacha ruling interest restitution
Rava rules that twelve zuz are recovered when a ten-zuz courtyard was rented for twelve as payment of an interest debt.

אמר רבא: האי מאן דמסיק תריסר זוזי דריביתא בחבריה ואגר ליה חצר דמתגרא בעשרה ואוגריה נהליה בתריסר, כי מפקינן מיניה – תריסר מפקינן מיניה.
Bava Metzia 65a אמר רבא halacha exegesis rental payment
Rava derives from a verse that rent for one year is not due until the following year.

סיפא: כיון דזביני נינהו ובעי למשקל דמי מעכשיו, הלכך אגר נטר ליה הוא, ואסור. אמר רבא: דקו בה רבנן בהא מילתא ואוקמוה אקרא: ״כשכיר שנה בשנה״, שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת.
Bava Metzia 65b אמר רבא halacha ruling conditional gifts
Rava distinguishes the cases according to whether the party offered the condition voluntarily.

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר רבא: רישא – דלא אמר ליה מדעתיה. סיפא – דאמר ליה מדעתיה.
Bava Metzia 66a אמר רבא halacha ruling conditional gifts
Rava says the latter case involves a voluntary statement and implies that without one the promise is not dismissed as mere persuasion.

ואמרינן: מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? ואמר רבא: סיפא, דאמר ליה מדעתיה. טעמא דאמר ליה מדעתיה, הא לא אמר ליה מדעתיה – לא אמרינן פטומי מילי בעלמא הוא.
Bava Metzia 66b אמר רבא both other unclear
Rava is introduced as speaking, but none of his dictum is supplied.

אמר רבא:
Bava Metzia 67a אמר רבא halacha ruling interest restitution
Rava rules that the payments are only the dust of interest and cannot be recovered through the courts.

אמר רבה בר רב הונא: מסתברא כי אבק רבית הוו, ואין יוצאין בדיינין. וכן אמר רבא: כי אבק רבית הוו, ואין יוצאין בדיינין.
Bava Metzia 67a משמיה דרבא halacha ruling mortgages
Rava rules that where a mortgagor may redeem the property, a creditor who has consumed produce equal to the debt is removed.

אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא: הא משכנתא באתרא דמסלקי, אכל שיעור זוזי – מסלקינן ליה.
Bava Metzia 67b משמיה דרבא halacha ruling mortgages
Rava rules that in a place allowing redemption a creditor may consume produce only with a deduction, while a scholar may do so only at a fixed rate.

אמר רבא בריה דרב יוסף משמיה דרבא: האי משכנתא, באתרא דמסלקי – לא ניכול אלא בנכייתא. וצורבא מדרבנן – אפילו בנכייתא לא ניכול. אלא במאי ניכול? בקיצותא.
Bava Metzia 68a אמר רבא halacha ruling credit practices
Rava rules that the law follows neither the Papunian credit sales, the Mehozan documents, nor the Narsha tenancy arrangements.

אמר רבא: לית הלכתא לא כטרשי פפונאי, ולא כשטרי מחוזנאי, ולא כחכירי נרשאי.
Bava Metzia 68b אמר רבא halacha ruling investment terms
Rava assumes Rav Ilish would not cause others to violate a prohibition and begins reconciling the profit-and-loss terms in his document.

בני רב עיליש נפק עלייהו ההוא שטרא דהוה כתיב ביה ״פלגא באגר, פלגא בהפסד״. אמר רבא: רב עיליש גברא רבה הוא, ואיסורא לאינשי לא הוי ספי. מה נפשך? אי פלגא באגר – תרי תילתי בהפסד,
Bava Metzia 69b אמר רבא halacha ruling interest payments
Rava permits paying a third party to induce someone to make a loan because the Torah forbids only interest passing from borrower to lender.

אמר רבא: שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה: הילך ארבעה זוזי ואוזפיה לפלניא זוזי, לא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה. ואמר רבא: שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה ״שקל לך ארבעה זוזי ואמור ליה לפלוני לאוזפן זוזי״. מאי טעמא – שכר אמירה קא שקיל.
Bava Metzia 70b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue guaranteed investment
Rava challenges calling an arrangement guaranteed capital when the owner bears accidental loss and depreciation.

אמר ליה רבא: אי דקביל עליה מרה אונסא וזולא – צאן ברזל קרית ליה?
Bava Metzia 70b אמר רבא halacha ruling firstborn animals
Rava explains that the offspring are exempt from firstborn status because the gentile's ability to seize them gives him a stake in them.

אלא אמר רבא: אידי ואידי דלא קביל עליה מרה אונסא וזולא, וגבי בכורות היינו טעם דולדות פטורין מן הבכורה: כיון דאי לא יהיב זוזי, אתי גוי תפיס לה לבהמה. ואי לא משכח לה לבהמה, תפיס להו לולדות, והוי ליה יד גוי באמצע.
Bava Metzia 72a אמר רבא halacha ruling convert debts
Rava rules like Rabbi Yose that both principal and interest may be collected and explains that this prevents claims that conversion occurred for the money.

רבי יוסי אומר: נכרי שלוה מעות מישראל ברבית, בין כך ובין כך – גובה את הקרן וגובה את הרבית. אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא: הלכה כרבי יוסי. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוסי – כדי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה.
Bava Metzia 72b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal documents
Rava rejects the comparison because one obligation may be recorded in writing whereas the other may not.

אמר ליה רבא: מי דמי? התם ניתן להכתב. הכא לא ניתן להכתב.
Bava Metzia 72b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue advance pricing
Rava challenges Rav Nahman to explain why only gleaners, and not householders, may borrow produce to fulfill an advance sale.

אמר רב נחמן: פוסקין ללקוטות כשער הלקוטות. אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי שנא לקוט דאי לית ליה יזיף מלקוט חבריה, בעל הבית נמי יזיף מלקוט! אמר ליה: בעל הבית זילא ביה מילתא למיזף מלקוט. איבעית אימא: מאן דיהיב זוזי לבעל הבית – אפירי שפירי יהיב.
Bava Metzia 73b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue wine futures
Rava of Barnish tells Rav Ashi that scholars appear to consume interest by paying for wine in Tishrei and selecting it in Tevet.

אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: חזי מר רבנן דקא אכלי רביתא, דיהבי זוזי אחמרא בתשרי ומבחרי לה בטבת!
Bava Metzia 73b אמר ליה רבא dialogue both dialogue forced labor
Rava approves compelling people who behave improperly to carry his litter and supports the practice through biblical interpretation.

רב סעורם אחוה דרבא הוה תקיף אינשי דלא מעלו ומעייל להו בגוהרקא דרבא. אמר ליה רבא: שפיר קא עבדת, דתנינא: ראית[ו] שאינו נוהג כשורה, מנין שאתה רשאי להשתעבד בו – תלמוד לומר: ״לעולם בהם תעבדו ובאחיכם״. יכול אפילו נוהג כשורה – תלמוד לומר: ״ובאחיכם בני ישראל איש באחיו וגו'״.
Bava Metzia 74a אמר רבא halacha ruling agency purchases
Rava rules that an agent's purchase for one of three investors belongs to all unless each investor's money was separately bundled and sealed.

אמר רבא: הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבן להו מידי וזבן לחד מינייהו – זבן לכולהו. ולא אמרן אלא דלא צר וחתים איניש איניש לחודיה. אבל צר וחתים איניש איניש לחודיה, למאן דזבן – זבן, ולמאן דלא זבן – לא זבן.
Bava Metzia 74a משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha ruling commercial custom
Rava rules that a customary merchant's mark effects acquisition.

אמר רב פפי משמיה דרבא: האי סיטומתא – קניא. למאי הלכתא? רב חביבא אמר: למקניא ממש.
Bava Metzia 74a אמר רבא both other unclear
Rava is introduced as answering a question about contracting for manure, but his answer is not supplied.

ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה. חכמים היינו תנא קמא? אמר רבא:
Bava Metzia 74b אמר רבא halacha ruling sharecropping
Rava explains that where the tenant supplies seed, the owner may remove him until he does so and the tenant enters on reduced terms.

אמר רבא, רבי אידי אסברה ניהלי: באתרא דתנא דידן, אריסא יהיב ביזרא, בין ירד ובין לא ירד – כמה דלא יהיב ביזרא מצי מסליק ליה, וכי קא נחית – לבציר מהכי קא נחית.
Bava Metzia 76b אמר רבא halacha ruling worker wages
Rava begins ruling about workers hired to dig when rain fills the land after the employer inspected it the previous evening.

כי הא דאמר רבא: האי מאן דאגר אגירי לרפקא ואתא מטרא ומלייה מיא, אי סיירה לארעיה מאורתא –
Bava Metzia 77a אמר רבא halacha ruling worker wages
Rava rules that rain preventing irrigation is the workers' loss, while an overflowing river is the employer's loss and requires idle-worker wages.

ואמר רבא: האי מאן דאוגיר אגירי לדוולא, ואתא מטרא – פסידא דפועלים. אתא נהרא – פסידא דבעל הבית, ויהיב להו כפועל בטל.
Bava Metzia 77a אמר רבא halacha ruling worker wages
Rava allocates the loss when an irrigation river stops according to whether the interruption was foreseeable and whether the workers were local.

ואמר רבא: האי מאן דאוגיר אגירי לדוולא, ופסק נהרא בפלגא דיומא, אי לא עביד דפסיק – פסידא דפועלים. עביד דפסיק – אי בני מתא, פסידא דפועלים. לאו בני מתא – פסידא דבעל הבית.
Bava Metzia 77a אמר רבא halacha ruling worker wages
Rava rules that workers who finish early may receive easier or equivalent work, but not harder work, and otherwise receive full wages.

ואמר רבא: האי מאן דאגר אגירי לעבידתא, ושלים עבידתא בפלגא דיומא, אי אית ליה עבידתא דניחא מינה – יהיב להו, אי נמי דכותה – מפקד להו, (דקשה) [דקשיא] מינה – לא מפקד להו, ונותן להם שכרן משלם.
Bava Metzia 77b אמר רבא halacha ruling sales acquisition
Rava rules that a sale is not acquired when the seller repeatedly demands payment, but is acquired when he does not.

דאמר רבא: האי מאן דזבין מידי לחבריה וקא עייל ונפיק אזוזי – לא קני. לא קא עייל ונפיק אזוזי – קני.
Bava Metzia 77b אמר רבא halacha ruling loan repayment
Rava rules that repaying a hundred-zuz loan one zuz at a time is valid repayment, though the lender has a grievance for the resulting loss.

ואמר רבא: האי מאן דאוזפיה מאה זוזי לחבריה ופרעיה זוזא זוזא – פרעון הוי, אלא דאית ליה תרעומת גביה. דאמר ליה: אפסדתינהו מינאי.
Bava Metzia 77b משמיה דרבא halacha story sales acquisition
Rava rules that even one outstanding zuz is treated like the balance of the purchase price and prevents acquisition.

ההוא גברא דזבין ליה חמרא לחבריה ופש ליה חד זוזא, וקא עייל ונפיק אזוזא. יתיב רב אשי וקא מעיין בה: כי האי גוונא מאי: קני או לא קני? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: זוזא כזוזי דמי, ולא קני.
Bava Metzia 77b משמיה דרבא halacha dialogue sales acquisition
Rava is reported to rule that the buyer acquires, and Rav Ashi limits that report to the sale of a field.

אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: והא אמרינן משמיה דרבא קני! אמר ליה: תתרגם שמעתיך במוכר שדהו
Bava Metzia 78b רבא אמר halacha dispute animal rental
Rava interprets the rented donkey's condition as having been struck by lightning.

השוכר את החמור והבריקה, מאי ״והבריקה״? הכא תרגימו ״נהוריתא״. רבא אמר: אבזקת.
Bava Metzia 80a משמיה דרבא halacha dialogue mistaken sale
Rava rules that the presence of all the listed defects does not make the transaction a mistaken sale.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: היו בה כל המומין הללו, מהו? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי, הכי אמרינן משמיה דרבא: היו בה כל המומין הללו – אין זה מקח טעות.
Bava Metzia 80a רבא אמר halacha dispute overloading liability
Rava reads the rule as weight being hard for a load, so equal weights are equivalent while added bulk counts as an excess.

גמ' איתמר. אביי אמר: ״קשה כמשאוי״ תנן. רבא אמר: ״קשה למשאוי״ תנן. אביי אמר: ״קשה כמשאוי״ תנן, נפחא כי תקלא, ואי מוסיף שלשה קבין – חייב. רבא אמר: ״קשה למשאוי״ תנן, תקלא כי תקלא ונפחא הוי תוספת.
Bava Metzia 80b רבא אמר halacha dispute porter liability
Rava says the case may involve a porter who did not immediately throw down the load and addresses only additional pay.

אמר מר: קב לכתף. אם איתא דלא מצי ביה בר דעת הוא, לשדיה! אמר אביי: בשחבטו לאלתר. רבא אמר: אפילו תימא בשלא חבטו לאלתר, לא צריכא אלא לאגרא יתירא. רב אשי אמר: הוא סבור חולשא הוא דנקיט ליה.
Bava Metzia 81b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue evidence claims
Rava argues that a party is credible because he could instead have claimed that he traveled by the road of Naresh.

אמר ליה רבא: מה ליה לשקר, אי בעי אמר ליה: אנא באורחא דנרש אזלי. אמר ליה אביי: ״מה לי לשקר״ במקום עדים – לא אמרינן.
Bava Metzia 83a אמר רבא halacha ruling bailee oath
Rava specifies that the oath is that the item was broken unintentionally.

היכי משתבע? אמר רבא: שבועה שלא בכוונה שברתיה. ואתא רבי יהודה למימר: שומר חנם ישבע, נושא שכר ישלם, האי כדיניה והאי כדיניה. ואתא רבי אלעזר למימר: אין, גמרא כרבי מאיר, ומיהו, תמיה אני אם יכולים זה וזה לישבע.
Bava Metzia 87b אמר רבא halacha exegesis workers eating
Rava derives through a verbal analogy that the verse concerns a laborer and its associated laws.

אמר רבא, להלכותיו. כדתניא: ״כי תבא״, נאמר כאן ביאה, ונאמר להלן ״לא תבוא עליו השמש״, מה להלן בפועל הכתוב מדבר, אף כאן בפועל הכתוב מדבר.
Bava Metzia 89b אמר רבא halacha dispute workers eating
Rava challenges the claim that Torah law fixes the worker's eating in the Land but permits it outright outside the Land.

אמר אביי: לא קשיא. כאן – בארץ, כאן – בחוצה לארץ. בארץ קבעא ספיתא, בחוצה לארץ לא קבעא ספיתא. אמר רבא: מי איכא מידי דבארץ קבעא ספיתא מדאורייתא, ובחוצה לארץ לא קבעא ספיתא, ומותר לכתחילה?!
Bava Metzia 89b אמר רבא halacha ruling worker eating
Rava rules when a worker may eat one or two pieces of produce, depending on whether the produce was stipulated or arranged and thereby fixed for tithing.

אלא אמר רבא: בין בארץ בין בחוצה לארץ, חדא לא – קבעא ספיתא, תרתי – קבעא ספיתא. קצץ: בין ספת ובין לא ספת, אחת אחת – אוכל, שתים שתים – לא יאכל. לא קצץ ולא ספת – אוכל שתים שתים, ספת: אחת אחת – אוכל, שתים שתים – לא יאכל, ואף על גב דנטל רשות מבעל הבית, דאיטביל להו למעשר וקבעא ספיתא.
Bava Metzia 91a רבא אמר halacha ruling harlot payment
Rava rules that the Torah forbids a harlot's payment even when it results from intercourse with one's mother.

רבא אמר: ״אתנן״ אסרה תורה, ואפילו בא על אמו.
Bava Metzia 93a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue paid renter
Rava asks Rav Nachman whether anyone denies the existence of four types of bailees.

גמ' מאן תנא ארבעה שומרים? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: רבי מאיר היא. אמר ליה רבא לרב נחמן: מי איכא דלית ליה ארבעה שומרין? אמר ליה: הכי קאמינא לך, מאן תנא שוכר כנושא שכר – רבי מאיר היא.
Bava Metzia 93b אמר רבא halacha ruling guard liability
Rava explains that men with clubs were nearby and would have come to rescue the animal had the guard raised his voice.

אמר רבא: התם גברי דפרמוסקא הוו קיימי, דאי רמא קלא הוו אתו ומצלין ליה.
Bava Metzia 95b מתיב רבא halacha other borrower liability
Rava objects from a teaching that exempts a borrower or renter when the owner is working with him, even elsewhere.

מתיב רבא: שאלה ושאל בעליה עמה, שכרה ושכר בעליה עמה, שכרה ושאל בעליה עמה, שאלה ושכר בעליה עמה, אף על פי שהבעלים עושין מלאכה במקום אחר ומתה – פטור. מאי לאו ״במלאכה אחרת״?
Bava Metzia 96b אמר רבא halacha ruling owner present
Rava rejects the sharp argument as mistaken because whether the man is a borrower or renter, the owner's service accompanies the transaction.

אמר רבא, לפום חורפא שבשתא – מה נפשך, אי שואל הוי – שאלה בבעלים היא, אי שוכר הוי – שכירות בבעלים היא.
Bava Metzia 96b אמר רבא halacha ruling marital property
Rava rules that a husband is neither borrower nor renter of his wife's property but is regarded as its purchaser.

אמר רבא: בעל לא שואל הוי ולא שוכר הוי, אלא לוקח הוי – מדרבי יוסי ברבי חנינא. דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה, ומתה – הבעל מוציא מיד הלקוחות.
Bava Metzia 96b אמר רבא halacha ruling misuse of consecration
Rava reasons that the husband does not commit sacrilege merely by acquiring the property because he wants to acquire only what is permitted.

אמר רבא: מאן לימעול? לימעול בעל, דהיתרא ניחא ליה דליקני, איסורא לא ניחא ליה דליקני.
Bava Metzia 96b אמר רבא halacha ruling misuse of consecration
Rava rules that the husband commits sacrilege when he spends the consecrated property, like one who transfers consecrated money to ordinary use.

אלא אמר רבא: בעל מעל לכשיוציא, מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין.
Bava Metzia 96b אמר רבא halacha ruling borrower liability
Rava rules that a borrower is exempt not only for depreciation but even for death caused by normal use, since the item was borrowed to be used.

אלא אמר רבא: לא מיבעיא כחש בשר מחמת מלאכה דפטור, אלא אפילו מתה מחמת מלאכה נמי פטור. דאמר ליה: לאו לאוקמה בכילתא שאילתה.
Bava Metzia 97a משמיה דרבא halacha story borrowed animal
Rava rules that when mice kill a borrowed cat, it is plainly a case of death through its work.

ההוא גברא דשאיל שונרא מחבריה, חבור עליה עכברי וקטלוה. יתיב רב אשי וקמיבעיא ליה: כי האי גוונא מאי? כי מתה מחמת מלאכה דמי, או לא? אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: גברא דנשי קטלוה – לא דינא ולא דיינא.
Bava Metzia 97a אמר רבא halacha ruling owner present
Rava teaches that a borrower who asks the owner to serve him water at the time of borrowing creates a loan with the owner in service and is exempt.

אמר רבא: האי מאן דבעי למישאל מידי מחבריה וליפטר, נימא ליה: אשקיין מיא, דהוי שאילה בבעלים.
Bava Metzia 97a אמר רבא halacha ruling owner present
Rava rules that teachers, gardeners, slaughterers, bloodletters, and town scribes are considered in their clients' service during their working hours.

אמר רבא: מקרי דרדקי, שתלא, טבחא, ואומנא, ספר מתא – כולהון בעידן עבידתייהו כשאילה בבעלים דמו.
Bava Metzia 98a אמר רבא halacha ruling partial admission
Rava rules that one who admits owing fifty of a claimed hundred and does not know about the remainder must pay because he cannot take the required oath.

דאמר רבא: ״מנה לי בידך״, והלה אומר: אין לך בידי אלא חמשים, והשאר איני יודע. מתוך שאינו יכול לישבע – משלם.
Bava Metzia 99b אמר רבא halacha ruling consecrated property
Rava rules that an unknowing transaction involving consecrated property is equivalent to a knowing transaction involving ordinary property.

וממאי דמההיא הדר ביה, דלמא מהא הדר? לא, מההיא הדר ביה כדרבא. דאמר רבא: הקדש שלא מדעת – כהדיוט מדעת דמי.
Bava Metzia 99b אמר רבא halacha ruling carrier damages
Rava rules how carriers who break a wine barrel compensate a shopkeeper according to whether repayment occurs on market day or another day.

אמר רבא: הני שקולאי דתברו חביתא דחמרא לחנוואה, ביומא דשוקא מיזדבנא בחמש, בשאר יומי מיזדבנא בארבע. אהדרו ליה ביומא דשוקא – מהדרו ליה חביתא דחמרא, בשאר יומי – מהדרו ליה חמש.
Bava Metzia 100a רבא אמר halacha ruling property claims
Rava explains that Sumakhos applies his rule when both parties are uncertain, but not when both make definite claims.

רבא אמר: לעולם כי אמר סומכוס שמא ושמא, אבל ברי וברי לא אמר. ותני: זה אומר שמא עד שלא מכרתי, וזה אומר שמא משלקחתי.
Bava Metzia 100b אמר רבא halacha ruling partial admission
Rava explains that the claim concerns a slave whose hand was severed and a field in which pits and caves were dug.

אכתי הילך הוא! אמר רבא: עבדא דקטע לידיה, ושדה שחפר בה בורות שיחין ומערות.
Bava Metzia 102a רבא אמר halacha ruling acquisition
Rava rules that an object passing through air without ultimately coming to rest is not considered at rest there.

רבא אמר: אויר שאין סופו לנוח – לאו כמונח דמי.
Bava Metzia 102a בעי רבא halacha other acquisition
Rava asks whether a purse thrown through one entrance and out another is considered at rest in the intervening air.

ומי פשיטא ליה לרבא? והא מיבעי בעי לה, דבעי רבא: זרק ארנקי בפתח זה ויצאתה בפתח זה, מהו? אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי, או לאו כמונח דמי?
Bava Metzia 102a אמר רבא halacha ruling nesting bird
Rava rules that releasing the mother bird becomes obligatory when most of the egg emerges, while ownership is acquired only when it falls into one's courtyard.

אמר רבא: ביצה ביציאת רובה הוא דאיחייבה לה בשילוח, ומיקנא לא קניא עד דנפלה לחצרו, וכי קתני ״חייבות בשילוח״ – מקמי דתיפול לחצירו.
Bava Metzia 103a אמר רבא halacha ruling tool rental
Rava interprets differing formulations of a request to borrow a hoe as authorizing work in one specified orchard, any one orchard, or all of the owner's orchards.

אמר רבא: האי מאן דאמר ליה לחבריה: ״אושלן מרא למירפק ביה האי פרדיסא״ – רפיק ביה ההוא פרדיסא. ״פרדיסא״ – רפיק ביה כל פרדיסא דבעי. ״פרדיסי״ – רפיק ואזיל כל פרדיסי דאית ליה, ומהדר ליה קתיה.
Bava Metzia 104b רבא אמר halacha dispute conditional penalty
Rava rules that the cultivator's promised penalty is a nonbinding contingent commitment.

ההוא גברא דקבל ארעא מחבריה, אמר: אי מוברנא לה – יהיבנא לך אלפא זוזי. אוביר תילתא. אמרי נהרדעי: דינא הוא דיהיב ליה תלת מאה ותלתין ותלתא ותילתא. רבא אמר: אסמכתא היא, ואסמכתא לא קניא.
Bava Metzia 104b רבא אמר halacha ruling investment funds
Rava rules that investment funds are entrusted for business and may not be used to drink beer.

השתא דאמרינן פלגא מלוה, אי בעי למשתי ביה שכרא – שפיר דמי. רבא אמר: להכי קרו ליה ״עיסקא״, דאמר ליה: כי יהבינא לך לאיעסוקי ביה, ולא למשתי ביה שכרא.
Bava Metzia 104b רבא אמר halacha dispute investment estate
Rava rules that an investment does not become ordinary movable property in the recipient's children's possession after his death.

אמר רב אידי בר אבין: ואם מת – נעשה מטלטלין אצל בניו. רבא אמר: להכי קרו ליה עיסקא, דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו.
Bava Metzia 104b אמר רבא halacha ruling investment contracts
Rava rules that dividing one investment into two documents disadvantages the lender.

אמר רבא: חדא עיסקא ותרי שטרי – פסידא דמלוה.
Bava Metzia 105a אמר רבא halacha ruling investment loss
Rava rules that an investor who secretly restores a loss cannot later demand that his partner share it, because his effort is attributed to protecting his reputation.

ואמר רבא: האי מאן דקביל עיסקא מן חבריה ופסיד, טרח ומלייה ולא אודעיה, לא מצי אמר ליה: דרי מהיאך פסידא בהדאי. משום דאמר ליה: להכי טרחת (למליותיה) [ומליתיה] – כי היכי דלא ליקרו לך ״מפסיד עיסקי״.
Bava Metzia 105a אמר רבא halacha ruling investment profits
Rava rules that one partner may delay division of a profitable joint investment to seek further profit, and that profits remain bound to the principal.

ואמר רבא: הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורווח, ואמר ליה חד לחבריה: תא ליפלוג, אי אמר ליה אידך: נרווח טפי – דינא הוא דמעכב. ואי אמר ליה: הב לי פלגא דרווחא – אמר ליה: רווחא – לקרנא משתעבד.
Bava Metzia 109a רבא אמר halacha dispute tenant improvements
Rava rules that a tenant has no share even in the increased value of sycamore trees.

גמ' אמר אביי: בקורות שקמה – אין לו, בשבח שקמה – יש לו. ורבא אמר: אפילו בשבח שקמה נמי אין לו.
Bava Metzia 109a רבא אמר halacha dispute conditional penalty
Rava rules that the gardener's conditional promise to depart is a nonbinding contingent commitment.

ההוא שתלא דאמר להו: אי מפסדינא מסתלקנא. אפסיד. אמר רב יהודה: מסתלק בלא שבחא. רב כהנא אמר: מסתלק ושקיל שבחא. ומודה רב כהנא דאי אמר אי [מ]פסידנא מסתלקנא בלא שבחא, מסתלק בלא שבחא. רבא אמר: אסמכתא היא, ואסמכתא לא קניא.
Bava Metzia 109a אמר רבא halacha dialogue worker dismissal
Rava tells the dismissed gardener that Ravina acted properly and did not need to warn him first.

רוניא שתלא דרבינא הוה אפסיד. סלקיה אתא לקמיה דרבא. אמר ליה חזי מר מאי קא עביד לי! אמר ליה: שפיר עביד. אמר ליה: הא לא התרה בי! אמר ליה: לא (צריכא להתרות) [צריכת לאתרויי]. רבא לטעמיה, דאמר רבא: מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא
Bava Metzia 109b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue gardener compensation
Rava challenges an award of improvement value to a departing gardener because the land itself did not improve and replacing him would reduce the owner's share.

ההוא שתלא, דאמר להו: הבו לי שבחאי דבעינא למיסק לארעא דישראל. אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל. אמר להו: הבו ליה שבחיה. אמר ליה רבא: איהו אשבח, ארעא לא אשבח! אמר ליה: אנא פלגא דשבחא קאמינא לך. אמר ליה: עד האידנא הוה שקיל בעל הבית פלגא ושתלא פלגא. השתא בעי למיתב מנתא לאריסא! אמר ליה: ריבעא דשבחא קאמינא.
Bava Metzia 109b רבא אמר halacha dispute mortgaged orchard
Rava rules that wood produced when a mortgaged orchard ages is principal, so land is purchased with it and the creditor consumes the fruits.

ההוא גברא דמשכין פרדיסא לחבריה לעשר שנין, וקש לחמש שנין. אביי אמר: פירא הוי. רבא אמר: קרנא הוי, וילקח בו קרקע, והוא אוכל פירות.
Bava Metzia 111a רבא אמר halacha exegesis wage theft
Rava teaches that oppression and robbery are the same act, but Scripture separates them so the offender violates two prohibitions.

רבא אמר: זה הוא עושק זהו גזל. ולמה חלקן הכתוב – לעבור עליו בשני לאוין.
Bava Metzia 111b אמר רבא halacha ruling timely wages
Rava identifies the teaching that timely-payment laws cover wages for people, animals, and utensils, while a resident alien is covered only by the positive payment command.

אמר רבא: האי תנא – תנא דבי רבי ישמעאל הוא, דתנא דבי רבי ישמעאל: אחד שכר אדם, ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים – יש בו משום ״ביומו תתן שכרו״ ומשום ״לא תלין״. גר תושב – יש בו משום ״ביומו תתן שכרו״, ואין בו משום ״בל תלין״.
Bava Metzia 114b רבא אמר halacha ruling collateral
Rava rules that a creditor may not seize collateral after making a loan and must return it, whereas collateral taken at the time of the loan need not be returned.

רבא אמר: הכי קאמר: המלוה את חבירו אינו רשאי למשכנו, ואם משכנו – חייב להחזיר לו. במה דברים אמורים – שמשכנו שלא בשעת הלואתו, אבל משכנו בשעת הלואתו – אינו חייב להחזיר לו. ועובר בכל השמות הללו – ארישא.
Bava Metzia 115b אמר רבא halacha exegesis paschal offering
Rava rules that eating the Paschal offering raw or cooked incurs two sets of lashes, and eating it both ways incurs three, based on the verse's distinct prohibitions.

דאמר רבא: אכל נא – לוקה שתים: משום ״נא״, ומשום ״כי אם צלי אש״. מבושל – לוקה שתים: משום ״מבושל״, ומשום ״כי אם צלי אש״. נא ומבושל – לוקה שלש: משום ״נא״, ומשום ״מבושל״, ומשום ״לא תאכלנו כי אם צלי אש״.
Bava Metzia 115b רבא אמר halacha dispute inclusive prohibition
Rava holds, in contrast to Abaye, that lashes may be imposed for a prohibition encompassing multiple acts.

אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. לימא אביי דאמר כרב יהודה, ורבא דאמר כרב הונא?
Bava Metzia 116a רבא אמר halacha dispute food implements
Rava rules that the holder of an improperly seized food-preparation knife need not first litigate and may claim up to its value.

ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחבריה. אתא לקמיה דאביי, אמר ליה: זיל אהדריה, דהוי ליה כלי שעושים בו אוכל נפש, ותא קום בדינא עלה. רבא אמר: לא צריך למיקם בדינא עלה, ויכול לטעון עד כדי דמיהן.
Bava Metzia 116b אמר רבא halacha ruling partial admission
Rava rules that one who admits owing fifty of a claimed hundred and does not know about the rest must pay because he cannot swear.

היכי דמי עסק שבועה? כדרבא. דאמר רבא: מנה לי בידך, והלה אומר: אין לך בידי אלא חמשים, והשאר איני יודע. מתוך שאינו יכול לישבע – ישלם.
Bava Metzia 116b אמר רבא halacha ruling rental collapse
Rava explains that the lease specifies a particular upper story, so the tenant's rights rise or descend with that story.

אמר רבא, לא צריכא דאמר ליה: עלייה זו שאני משכיר לך, כי סלקא – סליק בהדה, וכי נחית[א] – חות בהדה. אי הכי, מאי למימרא?
Bava Metzia 118a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue worker wages
Rava challenges Rav Nachman's distinction, arguing that one who hires a worker for another's property still owes full wages and may recover the benefit from the owner.

אמר ליה רבא לרב נחמן: בשלו מאי טעמא – דאמר ליה: אגרא עלך, בשל חבירו נמי שכרו עליו. דתניא: השוכר את הפועל לעשות בשלו, והראהו בשל חבירו – נותן לו שכרו משלם, וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו!
Bava Metzia 118a אמר רבא halacha dispute ownerless property
Rava explains that all agree looking at ownerless property acquires it, and they dispute whether payment is needed to ensure its proper transfer.

אמר רבא: לא, דכולי עלמא הבטה בהפקר קני, והכא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה קמיפלגי. דרבנן סברי: יהבינן ליה אגרא, ואי לא, חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה.
Bava Metzia 118a רבא אמר halacha dispute ownerless property
Rava alternatively explains that all agree looking at ownerless property does not acquire it, and they dispute whether payment was instituted to deter forceful claimants.

איכא דאמרי, רבא אמר: דכולי עלמא הבטה בהפקר לא קני, והכא בחיישינן לבעלי זרועות קמיפלגי. דתנא קמא סבר דתקינו רבנן למיתב ליה ארבע זוזי, כי היכי דלישמעו בעלי זרועות וליפרשו מינייהו. ורבי יוסי סבר: לא תקינו.
Bava Metzia 118b אמר רבא halacha dispute boundary tree
Rava explains that all agree a tree's trunk belongs to the upper landowner, while Rabbi Meir and Rabbi Yehudah dispute whether its branches follow the trunk.

גמ' אמר רבא: בעיקרו, כולי עלמא לא פליגי דעליון הוי. כי פליגי בנופו. רבי מאיר סבר: שדי נופו בתר עיקרו. ורבי יהודה סבר: לא אמרינן שדי נופו בתר עיקרו.

Bava Batra (186)

Bava Batra 4a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue partition fence
Rava interprets the teaching to require fencing an ordinary garden but not an ordinary valley where fencing is not customary.

אמר אביי, הכי קאמר: וכן סתם גינה, ובמקום שנהגו לגדור בבקעה – מחייבין אותו. אמר ליה רבא: אם כן, מאי ״אבל״? אלא אמר רבא, הכי קתני: וכן סתם גינה – כמקום שנהגו לגדור דמי, ומחייבין אותו. אבל סתם בקעה – כמקום שלא נהגו דמי, ואין מחייבין אותו.
Bava Batra 4b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue partition wall
Rava of Parzik asks why, when both neighbors consent, they may not each construct their own portion of the wall.

אבל אם עשו מדעת שניהם. אמר ליה רבא מפרזיקא לרב אשי: לא יעשו לא זה ולא זה! אמר ליה: לא צריכא, דקדים חד מנייהו ועבד דידיה, ואי לא עביד חבריה – אמר: דידיה הוא.
Bava Batra 6b רבא אמר halacha dispute property use
Rava rules that one may use even the open area behind the houses.

בבירה גדולה, משתמש בזיזיה ובכתליה עד ארבע אמות, ובעובי הכותל – במקום שנהגו, אבל בתרבץ אפדני – לא. ורב נחמן דידיה אמר: אפילו בתרבץ אפדני, אבל רחבה שאחורי הבתים – לא. ורבא אמר: אפילו רחבה שאחורי הבתים.
Bava Batra 7b רבא אמר halacha dispute prescriptive rights
Rava rules that windows, ladders, and water channels do establish rights over one another.

ולא חלונות זה על זה, ולא סולמות זה על זה, ולא אמת המים זה על זה, והזהרו בהן שהלכות קבועות הן. ורבא אמר: יש להן.
Bava Batra 8a אמר רבא halacha ruling town residency
Rava distinguishes town residents from town dwellers, applying a twelve-month threshold to the former and a thirty-day threshold to the latter.

אמר רבא, לא קשיא: הא לבני מתא, הא ליתובי מתא. כדתניא: המודר הנאה מאנשי העיר; כל שנשתהא שם שנים עשר חדש – אסור ליהנות ממנו, פחות מכאן – מותר. מיושבי העיר; כל שנשתהא שם שלשים יום – אסור ליהנות ממנו, פחות מכאן – מותר ליהנות ממנו.
Bava Batra 8b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue captive redemption
Rava asks Rabba bar Mari for the source that redeeming captives is a great mitzvah.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים מצוה רבה היא? אמר ליה, דכתיב: ״והיה כי יאמרו אליך אנה נצא, ואמרת אליהם כה אמר ה', אשר למות – למות, ואשר לחרב – לחרב, ואשר לרעב – לרעב, ואשר לשבי – לשבי״. ואמר רבי יוחנן: כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו.
Bava Batra 9a אמר רבא aggada other unclear
Rava reports that Ulla told him this matter.

אמר רבא: האי מילתא אישתעי לי עולא
Bava Batra 11b אמר רבא halacha ruling alley access
Rava rules that alley residents may object to reopening an entrance only when its doorposts were removed.

אמר מר: היה סתום ובקש לפותחו – אין בני מבוי מעכבין עליו. אמר רבא: לא שנו אלא שלא פרץ את פצימיו, אבל פרץ את פצימיו – בני מבוי מעכבין עליו. אמר ליה אביי לרבא, תניא דמסייע לך:
Bava Batra 12a אמר רבא aggada dialogue shared insight
Rava argues that two great men might independently say the same thing because they share one constellation.

אמר אביי: תדע, דאמר גברא רבה מילתא, ומתאמרא משמיה דגברא רבה אחרינא כוותיה. אמר רבא: ומאי קושיא? ודילמא תרוייהו בני חד מזלא נינהו! אלא אמר רבא: תדע, דאמר גברא רבה מילתא, ומתאמרא
Bava Batra 12b אמר רבא aggada story marriage
Rava jokingly says that he will be the latter of the two men whom Rav Hisda's daughter wants.

תנוקת – מאי היא? כי הא דבת רב חסדא – הוה יתבה בכנפיה דאבוה, הוו יתבי קמיה רבא ורמי בר חמא. אמר לה: מאן מינייהו בעית? אמרה ליה: תרוייהו. אמר רבא: ואנא בתרא.
Bava Batra 12b רבא אמר halacha exegesis firstborn inheritance
Rava derives that the heir's status is like a firstborn but his division of the property is not.

אמר אביי: היא – היא; מאי טעמא? ״בכור״ קרייה רחמנא. רבא אמר, אמר קרא: ״והיה הבכור״ – הוייתו כבכור, ואין חלוקתו כבכור.
Bava Batra 13a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue property division
Rava asks how a firstborn and an ordinary heir divide an indivisible slave or non-kosher animal without the compel-or-be-compelled rule.

אמר ליה רבא לרב נחמן: לדידך דאמרת לית דינא ד״גוד או אגוד״, בכור ופשוט שהניח להן אביהן עבד ובהמה טמאה, כיצד עושין? אמר ליה, שאני אומר: עובד לזה יום אחד, ולזה שני ימים.
Bava Batra 14a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue vineyards
Rava asks Rabbi Zeira about the report that Rabbi Yannai planted four hundred vineyards.

אמרו ליה רבנן לרב המנונא: כתב רבי אמי ארבע מאה ספרי תורה. אמר להו: דילמא ״תורה צוה לנו משה״ כתב. אמר ליה רבא לרבי זירא: נטע רבי ינאי ארבע מאה כרמי. אמר ליה: דילמא שתים כנגד שתים, ואחת יוצא זנב.
Bava Batra 15a רבא אמר aggada exegesis job
Rava interprets a verbal link to place Job in the generation of the spies and describes him as long-lived and protective of his generation.

רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה – כתיב הכא: ״איש היה בארץ עוץ, איוב שמו״, וכתיב התם: ״היש בה עץ״. מי דמי?! הכא ״עוץ״, התם ״עץ״! הכי קאמר להו משה לישראל: ישנו לאותו אדם ששנותיו ארוכות כעץ, ומגין על דורו כעץ?
Bava Batra 16a אמר רבא aggada exegesis job
Rava interprets Job as having sinned in his heart and as seeking to overturn the divine order.

״בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו״. אמר רבא: בשפתיו לא חטא, בלבו חטא. מאי קאמר? ״ארץ נתנה ביד רשע, פני שפטיה יכסה, אם לא איפו מי הוא״ – אמר רבא: בקש איוב להפוך קערה על פיה. אמר ליה אביי: לא דבר איוב אלא כנגד השטן.
Bava Batra 16a אמר רבא aggada exegesis free will
Rava interprets Job as seeking to exempt everyone from judgment by blaming God for creating righteous and wicked people.

״על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל״ – אמר רבא: בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין. אמר לפניו: רבונו של עולם, בראת שור – פרסותיו סדוקות, בראת חמור – פרסותיו קלוטות; בראת גן עדן, בראת גיהנם; בראת צדיקים, בראת רשעים. מי מעכב על ידך?
Bava Batra 16a דרש רבא aggada exegesis charity
Rava interprets Job as improving orphans' fields before returning them and lending his name to widows so that they could marry.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״ברכת אבד עלי תבא, ולב אלמנה ארנן״? ״ברכת אבד עלי תבא״ – מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים, ומשביחה ומחזירה להן״. ״ולב אלמנה ארנן״ – דכל היכא דהוה איכא אלמנה דלא הוו נסבי לה, הוה אזיל שדי שמיה עילווה, והוו אתו נסבי לה.
Bava Batra 16a אמר רבא aggada exegesis modesty
Rava condemns Job's claim of avoiding other women by contrasting him with Abraham, who had not even gazed at his own wife.

״לו שקול ישקל כעשי והותי, במאזנים ישאו יחד״ – אמר רב: עפרא לפומיה דאיוב, חברותא כלפי שמיא! ״לו יש בינינו מוכיח, ישת ידו על שנינו״ – אמר רב: עפרא לפומיה דאיוב, כלום יש עבד שמוכיח את רבו?! ״ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה״ – אמר רבא: עפרא לפומיה דאיוב, איהו – באחרניתא, אברהם – אפילו בדידיה לא איס …
״לו שקול ישקל כעשי והותי, במאזנים ישאו יחד״ – אמר רב: עפרא לפומיה דאיוב, חברותא כלפי שמיא! ״לו יש בינינו מוכיח, ישת ידו על שנינו״ – אמר רב: עפרא לפומיה דאיוב, כלום יש עבד שמוכיח את רבו?! ״ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה״ – אמר רבא: עפרא לפומיה דאיוב, איהו – באחרניתא, אברהם – אפילו בדידיה לא איסתכל – דכתיב: ״הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את״ – מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה.
Bava Batra 16a אמר רבא aggada exegesis resurrection
Rava infers from Job's words that Job denied resurrection of the dead.

״כלה ענן וילך, כן יורד שאול לא יעלה״ – אמר רבא: מכאן שכפר איוב בתחיית המתים. ״אשר בשערה ישופני, והרבה פצעי חנם״ – אמר רבה: איוב בסערה חרף, ובסערה השיבוהו.
Bava Batra 16b אמר רבא aggada exegesis suffering
Rava teaches that a person is not held accountable for words spoken in distress.

״[איוב] לא בדעת ידבר, ודבריו לא בהשכל״; וכתיב: ״כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב״! אמר רבא: מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו.
Bava Batra 16b אמר רבא aggada maxim friendship
Rava says that one should have friends like Job's friends or prefer death.

מנא הוו ידעי? איכא דאמרי: כלילא הוה להו. ואיכא דאמרי: אילני הוה להו, וכיון דכמשי הוו ידעי. אמר רבא: היינו דאמרי אינשי: או חברא כחברי דאיוב, או מיתותא.
Bava Batra 17b רבא אמר halacha dispute neighboring pits
Rava rules that one may not place a potentially harmful installation beside the boundary, even when the neighboring field is not intended for pits.

איתמר: הבא לסמוך בצד המצר – אביי אמר: סומך, ורבא אמר: אינו סומך. בשדה העשויה לבורות – דברי הכל אינו סומך, כי פליגי – בשדה שאינה עשויה לבורות.
Bava Batra 17b רבא אמר halacha dispute neighboring pits
Rava rules that one may not place it by the boundary because the neighbor may later decide to dig a pit.

אביי אמר: סומך – דהא אינה עשויה לבורות. רבא אמר: אינו סומך – דאמר ליה: כי היכי דאת אימלכת וחפרת, אנא נמי ממלכנא וחפרנא.
Bava Batra 17b רבא אמר halacha ruling neighboring pits
Rava rules that digging beside the boundary is forbidden because every stroke of the spade loosens the neighbor's soil.

ורבא אמר: אינו סומך – ואפילו לרבי יוסי דאמר: זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו – הני מילי התם, דבעידנא דקא נטע – ליתנהו לשרשיו דמזקי לה לבור; אבל הכא – אמר ליה: כל מרא ומרא דקא מחיית, קא מרפית לה לארעאי.
Bava Batra 19a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mishnah interpretation
Rava challenges Abaye's claim that separate teachings about rocks and sand can imply one another.

אלא אמר אביי: ״יגיד עליו רעו״; תנא הכא סלעים – והוא הדין לחול, תנא התם חול – והוא הדין לסלעים. אמר ליה רבא: אי ״יגיד עליו רעו״, ליתנינהו לכולהו בחדא, וליתני חדא מנייהו באידך – והוא הדין לאידך!
Bava Batra 19a אמר רבא halacha ruling heat damage
Rava explains that rocks are omitted where they corrode a pot, while sand is omitted where it heats hot contents and cools cold contents.

אלא אמר רבא: התם היינו טעמא דלא קתני סלעים – משום דמשתכי לה לקדרה; הכא היינו טעמא דלא קתני חול – משום דמחמימי חיים ומקרירי קריר.
Bava Batra 20b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue courtyard use
Rava rejects Abaye's reading because the teaching could have stated directly that use in another courtyard is permitted.

גמ' מאי שנא רישא, ומאי שנא סיפא? אמר אביי: סיפא אתאן לחצר אחרת. אמר ליה רבא: אי הכי, ליתני: חצר אחרת – מותר! אלא אמר רבא:
Bava Batra 21a אמר רבא halacha ruling school transport
Rava rules when children may be transferred between schools, barring transfers across a river unless there is a safe bridge.

אמר רבא: מתקנת יהושע בן גמלא ואילך, לא ממטינן ינוקא ממתא למתא; אבל מבי כנישתא לבי כנישתא – ממטינן. ואי מפסק נהרא – לא ממטינן. ואי איכא תיתורא – ממטינן. ואי איכא גמלא – לא ממטינן.
Bava Batra 21a אמר רבא halacha ruling class size
Rava sets twenty-five pupils per teacher, two teachers for fifty, and an assistant for forty.

ואמר רבא: סך מקרי דרדקי – עשרין וחמשה ינוקי. ואי איכא חמשין – מותבינן תרי; ואי איכא ארבעין – מוקמינן ריש דוכנא, ומסייעין ליה ממתא.
Bava Batra 21a אמר רבא halacha dispute teacher retention
Rava rules that a competent children's teacher is not removed for a better one lest the replacement become negligent.

ואמר רבא: האי מקרי ינוקי דגריס, ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה – לא מסלקינן ליה, דלמא אתי לאיתרשולי. רב דימי מנהרדעא אמר: כל שכן דגריס טפי – קנאת סופרים תרבה חכמה.
Bava Batra 21a אמר רבא halacha dispute teacher selection
Rava prefers a teacher who covers more material despite inaccuracies because errors will eventually be corrected.

ואמר רבא: הני תרי מקרי דרדקי – חד גריס ולא דייק, וחד דייק ולא גריס – מותבינן ההוא דגריס ולא דייק; שבשתא ממילא נפקא. רב דימי מנהרדעא אמר: מותבינן דדייק ולא גריס; שבשתא, כיון דעל – על;
Bava Batra 21b אמר רבא halacha ruling professional negligence
Rava rules that workers whose mistakes cause irreversible loss are treated as already warned.

ואמר רבא: מקרי ינוקא, שתלא, טבחא, ואומנא, וסופר מתא – כולן כמותרין ועומדין נינהו. כללא דמילתא: כל פסידא דלא הדר – מותרה ועומד הוא.
Bava Batra 22a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue market privilege
Rava directs Rav Adda bar Abba to examine Rav Dimi's scholarly qualifications for an exclusive market privilege.

רב דימי מנהרדעא אייתי גרוגרות בספינה. אמר ליה ריש גלותא לרבא: פוק חזי, אי צורבא מרבנן הוא – נקיט ליה שוקא. אמר ליה רבא לרב אדא בר אבא: פוק תהי ליה בקנקניה.
Bava Batra 22a רבא אמר aggada story divine punishment
Rava claims responsibility for Rav Adda bar Abba's death because Rav Adda asserted precedence over Rava's attendant at the butcher.

נח נפשיה דרב אדא בר אבא. רב יוסף אמר: אנא ענישתיה – דאנא לטייתיה. רב דימי מנהרדעא אמר: אנא ענישתיה, דאפסיד גרוגרות דידי. אביי אמר: אנא ענישתיה, דאמר להו לרבנן: אדמגרמיתו גרמי בי אביי, תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא. ורבא אמר: אנא ענישתיה, [דכי הוה אזיל לבי טבחא למשקל אומצא,] אמר להו לטבחי: אנא שקילנא …
נח נפשיה דרב אדא בר אבא. רב יוסף אמר: אנא ענישתיה – דאנא לטייתיה. רב דימי מנהרדעא אמר: אנא ענישתיה, דאפסיד גרוגרות דידי. אביי אמר: אנא ענישתיה, דאמר להו לרבנן: אדמגרמיתו גרמי בי אביי, תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא. ורבא אמר: אנא ענישתיה, [דכי הוה אזיל לבי טבחא למשקל אומצא,] אמר להו לטבחי: אנא שקילנא בישרא מיקמי שמעיה דרבא, דאנא עדיפנא מיניה.
Bava Batra 22a אמר רבא halacha other animal tithe
Rava's teachings about animal tithe are repeatedly transmitted by Rav Adda bar Abba.

ההוא יומא נקטוה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרב אדא בר אבא משום דלא הוו בסיומא, אמרו ליה: אימא לן הני שמעתתא דמעשר בהמה היכי אמרינהו רבא. אמר להו: הכי אמר רבא, והכי אמר רבא. אדהכי נגה ליה [לרב נחמן בר יצחק], ולא אתי רב אדא בר אבא;
Bava Batra 22b אמר רבא halacha ruling wall spacing
Rava rules that a replacement wall must remain four cubits from a neighbor's wall so foot traffic can strengthen the soil.

אלא אמר רבא, הכי קתני: מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו ברחוק ארבע אמות, ונפל, לא יסמוך לו כותל אחר – אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות. מאי טעמא? דדוושא דהכא מעלי להתם.
Bava Batra 23a רבא אמר halacha ruling dovecotes
Rava explains the case as involving an inhabited area with dovecotes that may belong to the owner, a gentile, or no one.

רבא אמר: בישוב שובכין. ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו! איבעית אימא: דידיה, ואיבעית אימא: דגוי, ואיבעית אימא: דהפקר.
Bava Batra 24a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal presumptions
Rava rejects combining majority and frequency, stating that no authority adopts such a category.

אמר ליה רבא: רוב ומצוי קא אמרת? רוב ומצוי ליכא למאן דאמר.
Bava Batra 24a אמר רבא halacha ruling majority principle
Rava derives that majority prevails over proximity and that the majority principle is biblical.

ואמר רבא, שמע מינה מדרבי חייא – תלת: שמע מינה רוב וקרוב הלך אחר הרוב, ושמע מינה רובא דאורייתא, ושמע מינה איתא לדרבי זירא –
Bava Batra 25a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue winds
Rava questions which wind is called constant in light of the teaching that all four winds blow daily.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי תדירא? אילימא תדירא ברוחות, והא אמר רב חנן בר אבא אמר רב: ארבע רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית עם כולן; שאילמלא כן – אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת. ורוח דרומית קשה מכולן, ואילמלא בן נץ שמעמידה – מחרבת את העולם, שנאמר: ״המבינתך יאבר נץ, יפרש כנפו לתימן״!
Bava Batra 29a אמר רבא halacha ruling adverse possession
Rava explains that a person may forgive another's use for one or two years but not for three.

אלא אמר רבא: שתא קמייתא מחיל איניש, תרתי מחיל, תלת לא מחיל.
Bava Batra 29a אמר רבא halacha ruling adverse possession
Rava explains that an owner may ignore another's use for two years but objects in the third.

אלא, אמר רבא: שתא קמייתא לא קפיד איניש, תרתי לא קפיד, תלת קפיד.
Bava Batra 29a אמר רבא halacha ruling deed retention
Rava explains that a buyer safeguards a deed for up to three years but not longer.

אלא אמר רבא: שתא קמייתא מיזדהר איניש בשטריה, תרתי ותלת מיזדהר, טפי לא מיזדהר.
Bava Batra 29a רבא אמר halacha ruling adverse possession
Rava explains that two renters may testify that they occupied the property continuously by day and night for three years.

רבא אמר: כגון דאתו בי תרי, ואמרי: אנן אגרינן מיניה, ודרינן ביה תלת שנין ביממא ובליליא.
Bava Batra 29b אמר רבא halacha ruling adverse possession
Rava rules that one who uses an entire field except a quarter-kav area acquires only the portion used.

אמר רבא: אכלה כולה, חוץ מבית רובע – קנה כולה, חוץ מבית רובע.
Bava Batra 29b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue burden of proof
Rava challenges the ruling that the possessor must prove his use, invoking the rule that the claimant bears the burden of proof.

אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: זיל ברור אכילתך. אמר ליה רבא: הכי דינא?! המוציא מחבירו עליו הראיה!
Bava Batra 30a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue burden of proof
Rava challenges awarding disputed land to the buyer because the claimant bears the burden of proof.

דאמר ליה לחבריה: כל נכסי דבי בר סיסין – מזבינא לך. הואי ההיא ארעא דהוה מיקרי ״דבי בר סיסין״. אמר ליה: הא לאו דבי בר סיסין היא, ואיקרויי הוא דמיקריא ״דבי בר סיסין״. אתו לקמיה דרב נחמן, אוקמא בידא דלוקח. אמר ליה רבא: דינא הכי?! המוציא מחבירו עליו הראיה!
Bava Batra 30a אמר רבא halacha ruling adverse possession
Rava rules that a person may be occupied with business throughout each annual thirty-day visit and therefore fail to protest.

ההוא דאמר ליה לחבריה: מאי בעית בהאי ביתא? אמר ליה: מינך זבנתיה, ואכלתיה שני חזקה. אמר ליה: בשוקי בראי הואי. אמר ליה: והא אית לי סהדי דכל שתא הוה אתית תלתין יומי! אמר ליה: תלתין יומי – בשוקאי הוה טרידנא. אמר רבא: עביד איניש דכל תלתין יומי טריד בשוקא.
Bava Batra 30b אמר רבא halacha ruling land claims
Rava rules that a land possessor validly tells a claimant who never sold him the land that they have no legal dispute.

דהאי ארעא דידי היא, ואת לא זבינתה מינאי? זיל, לאו בעל דברים דידי את. אמר רבא: דינא קאמר ליה.
Bava Batra 30b אמר רבא halacha ruling land purchase
Rava upholds the explanation that the owner advised buying from the second holder because that holder was easier to deal with than the first.

אמר ליה: והא אית לי סהדי דאתאי אימלכי בך, ואמרת לי: ״זיל זבין״! אמר ליה: השני נוח לי; הראשון קשה הימנו. אמר רבא: דינא קאמר ליה.
Bava Batra 30b אמר רבא halacha ruling disputed land
Rava rules that a person may offer to buy disputed land merely to recover what is rightfully his.

ההוא דאמר ליה לחבריה: מאי בעית בהאי ארעא? אמר ליה: מפלניא זבינתה, ואכלתיה שני חזקה. אמר ליה: פלניא גזלנא הוא! אמר ליה: והא אית לי סהדי דאתית באורתא, ואמרת לי: זבנה ניהלי! אמר ליה: אמינא איזבון דינאי. אמר רבא: עביד איניש דזבין דיניה.
Bava Batra 30b אמר רבא halacha ruling legal language
Rava rules that people may use the phrase years of possession to mean many such years rather than exactly three.

אמר ליה: מי סברת ״שני חזקה״ – תלת שני קא אמינא?! שני חזקה טובא קא אמינא. אמר רבא: עבידי אינשי דקרו לשני טובא ״שני חזקה״.
Bava Batra 31a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue conflicting testimony
Rava objects that the testimony concerning possession is contradicted.

אמר רב נחמן: אוקי אכילה לבהדי אכילה, ואוקי ארעא בחזקת אבהתא. אמר ליה רבא: הא עדות מוכחשת היא! אמר ליה: נהי דאיתכחש באכילתה,
Bava Batra 31b מתיב רבא attribution uncertain: or רבי זעירא halacha dispute marital status
Rava cites a dispute over whether a woman who remarried amid equally balanced testimony of death or divorce must leave her new husband.

מתיב רבא, ואיתימא רבי זעירא: שנים אומרים מת, ושנים אומרים לא מת; שנים אומרים נתגרשה, ושנים אומרים לא נתגרשה – הרי זו לא תנשא, ואם נשאת לא תצא. רבי מנחם ברבי יוסי אומר: תצא.
Bava Batra 35b אמר רבא halacha other gentile purchase
Rava begins to qualify the rule that a Jew claiming through a gentile requires a deed.

אמר רב יהודה אמר רב: ישראל הבא מחמת גוי – הרי הוא כגוי; מה גוי – אין לו חזקה אלא בשטר, אף ישראל הבא מחמת גוי – אין לו חזקה אלא בשטר. אמר רבא, ואי אמר ישראל:
Bava Batra 36a אמר רבא halacha ruling land claims
Rava rules that a Jew is believed when he says he witnessed a gentile buy the land from the claimant and then sell it to him, since he could have claimed a direct purchase.

אלא אמר רבא, אי אמר ישראל: ״קמי דידי זבנה גוי מינך, וזבנה ניהלי״ – מהימן, מיגו דאי בעי אמר ליה: אנא זבינתה מינך.
Bava Batra 36a אמר רבא halacha dispute land possession
Rava rules that harvesting fodder establishes possession when the crop is located near Mehoza.

אמר רב יוסף: אכלה שחת – לא הוי חזקה. אמר רבא: ואי בצואר מחוזא קיימא – הוי חזקה.
Bava Batra 36a אמר רבא halacha ruling slave possession
Rava rules that possession of slaves is not established immediately but is established after three years.

והעבדים וכו'. עבדים יש להם חזקה?! והאמר ריש לקיש: הגודרות – אין להן חזקה! אמר רבא: אין להן חזקה לאלתר, אבל יש להן חזקה לאחר שלש שנים.
Bava Batra 36a אמר רבא halacha ruling slave possession
Rava rules that possession of a small child lying in a cradle is established immediately, since a mother does not forget her child.

אמר רבא: אם היה קטן מוטל בעריסה – יש לו חזקה לאלתר. פשיטא! לא צריכא, דאית ליה אימא; מהו דתימא: ניחוש דלמא אימיה עיילתיה להתם; קמשמע לן – אימא לא מנשיא ברא.
Bava Batra 37b אמר רבא halacha ruling land sale
Rava rules that one who sells trees planted consecutively does not thereby sell the land.

אמרי נהרדעי: אכלן רצופין – אין לו חזקה. מתקיף לה רבא: אלא מעתה, האי מישרא דאספסתא – במאי קני לה? אלא אמר רבא: מכרן רצופין – אין לו קרקע.
Bava Batra 38a אמר רבא halacha ruling land claims
Rava explains that the case concerns one who comes with a claim of ownership.

מתקיף לה רבא, ולימא ליה: כורכמא דרישקא זביני לך, עקור כורכמא דרישקא, וזיל! אלא אמר רבא: בבא מחמת טענה.
Bava Batra 38b אמר רבא halacha ruling adverse possession
Rava rules that one cannot establish possession of a fugitive's property, while a protest made outside the possessor's presence is valid, distinguishing financial flight from flight for rebellion.

אמר רבא, הלכתא: אין מחזיקין בנכסי בורח, ומחאה שלא בפניו הויא מחאה. תרתי?! לא קשיא; כאן בורח מחמת ממון, כאן בורח מחמת מרדין.
Bava Batra 39a אמר רבא halacha ruling property protest
Rava accepts Rav Nahman's ruling that a protest made outside the possessor's presence is valid.

מדקא מותיב ליה רבא לרב נחמן – מכלל דלא סבירא ליה דמחאה שלא בפניו הויא מחאה; והאמר רבא: מחאה שלא בפניו הויא מחאה! בתר דשמעה מרב נחמן, סברה.
Bava Batra 39b אמר רבא halacha ruling property protest
Rava rules that an owner must protest again at the end of every three-year period.

אמר רבא: הלכתא – צריך למחות בסוף כל שלש ושלש. תני בר קפרא: ערער, חזר וערער, חזר וערער – אם מחמת טענה ראשונה ערער, אין לו חזקה. ואם לאו – יש לו חזקה.
Bava Batra 40a אמר רבא halacha dialogue document procedure
Rava questions whether an act of acquisition resembles a court proceeding and why it does not require either three participants or an express instruction to write.

אמר רבא: אי קשיא לי, הא קשיא לי – האי קנין, היכי דמי? אי כמעשה בית דין דמי, ליבעי תלתא! אי לא כמעשה בית דין דמי, אמאי אינו צריך לומר ״כתובו״?
Bava Batra 40b אמר רבא halacha ruling protest document
Rava rules that a declaration of coercion is not written for a sale.

מודעא דמאי? אי דגיטא ודמתנתא – גלויי מילתא בעלמא היא! ואי דזביני, והאמר רבא: לא כתבינן מודעא אזביני!
Bava Batra 40b אמר רבא halacha ruling protest document
Rava teaches that one declaration of coercion can serve as notice regarding another transaction.

אמר רבא: והויא מודעא לחברתה. אמר רב פפא: הא דרבא – לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר.
Bava Batra 41b אמר רבא halacha ruling inheritance claim
Rava supports Rabbi Hiyya's view that an heir needs no ownership claim but does need evidence.

אמר רבא: כוותיה דרבי חייא מסתברא, דקתני: הבא משום ירושה – אינו צריך טענה. טענה הוא דלא בעי, הא ראיה בעי.
Bava Batra 41b רבא אמר halacha dispute land sale
Rava says that a person may inspect land without ultimately buying it.

איבעיא להו: נראה בו, מאי? אמר אביי: היא היא. רבא אמר: עביד איניש דסיאר ארעיה ולא זבין.
Bava Batra 44b אמר רבא halacha ruling secured debt
Rava rules that a creditor may seize a designated slave after its sale but may not seize a designated ox or donkey after its sale.

אלא אפילו עשאו אפותיקי – נמי לא. מאי טעמא? כדרבא – דאמר רבא: עשה עבדו אפותיקי ומכרו – בעל חוב גובה ממנו. שורו וחמורו אפותיקי ומכרו – אין בעל חוב גובה הימנו,
Bava Batra 45b מתיב רבא halacha other wage claims
Rava cites a teaching about the burden of proof and oaths in a dispute between an artisan and a customer to support Rabbah.

מתיב רבא לסיועי לרבה: הנותן טליתו לאומן, אומן אומר: שתים קצצת לי, והלה אומר: לא קצצתי לך אלא אחת. כל זמן שהטלית ביד אומן – על בעל הבית להביא ראיה. נתנה לו – בזמנו, נשבע ונוטל. עבר זמנו, המוציא מחבירו עליו הראיה.
Bava Batra 46a אמר רבא both other unclear
Rava says that the speaker's argument is sound.

אמר רבא: שפיר קאמר ליה –
Bava Batra 47a אמר רבא halacha ruling adverse possession
Rava rules that even a robber's grandson may lack a presumption of possession when his claim rests on his grandfather's claim.

אמר רבא: פעמים שאפילו בן בנו של גזלן נמי אין לו חזקה. היכי דמי? כגון דקא אתי בטענתא דאבא דאבוה.
Bava Batra 48a אמר רבא halacha ruling coerced sale
Rava rules that a sale made under compulsion is valid.

אמר רבא, הלכתא: תליוהו וזבין – זביניה זביני. ולא אמרן אלא
Bava Batra 49b אמר רבא halacha ruling legal waivers
Rava rules that one who rejects a rabbinic enactment made for his benefit is heeded.

נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר, אדם מתנה עליה שלא יירשנה. וכדרבא – דאמר רבא: כל האומר ״אי אפשי בתקנת חכמים״ כגון זאת, שומעין לו.
Bava Batra 50b אמר רבא halacha exegesis slave ownership
Rava derives Rabbi Elazar's position from the phrase 'for he is his money,' interpreting it as property exclusively owned by him.

ואמר רבא: מאי טעמא דרבי אלעזר? אמר קרא: ״לא יקם כי כספו הוא״ – כספו המיוחד לו.
Bava Batra 50b אמר רבא halacha ruling marital property
Rava explains that the case concerns a husband who dug pits, ditches, and caves in the property.

אמר רבא: לעולם בבעל, וכגון שחפר בה בורות, שיחין ומערות.
Bava Batra 51b אמר רבא halacha ruling marital property
Rava rules that a wife does not acquire a field sold to her by her husband and he retains its produce, but she acquires it as a gift and he does not retain the produce.

אמר רבא, הלכתא: המוכר שדה לאשתו – לא קנתה, והבעל אוכל פירות. במתנה – קנתה, ואין הבעל אוכל פירות. תרתי?!
Bava Batra 52a רבא אמר halacha dispute family property
Rava rules that after a father and son divide their property, the stated restriction no longer applies.

ולא לאב בנכסי הבן, ולא לבן בנכסי האב. אמר רב יוסף: אפילו חלקו. רבא אמר: חלקו – לא.
Bava Batra 52b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue family assets
Rava asks Rav Nahman which authority he follows concerning a brother who manages the household and claims documents registered in his own name.

אמר ליה רבא לרב נחמן: הא רב והא שמואל, הא רבה והא רב ששת; מר –, כמאן סבירא ליה? אמר ליה: אנא מתניתא ידענא, דתניא: אחד מן האחין שהיה נותן ונושא בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו, ואמר: שלי הן, שנפלו לי מבית אבי אמא – עליו להביא ראיה.
Bava Batra 52b אמר רבא halacha ruling property acquisition
Rava explains that when an owner is present, a buyer who locks, fences, or breaches the property need not be told to take possession and acquire it.

תני רב הושעיא בקדושין דבי לוי: נעל, גדר, פרץ כל שהוא בפניו – הרי זו חזקה. בפניו – אין, שלא בפניו – לא? אמר רבא, הכי קאמר: בפניו – לא צריך למימר ליה: ״לך חזק וקני״,
Bava Batra 55b רבא אמר halacha ruling shabbat carrying
Rava applies the principle even to Shabbat, citing liability for carrying two half-fig quantities in one lapse of awareness but exemption when carried in two lapses.

רבא אמר: אפילו לענין שבת, דתניא: הוציא חצי גרוגרת לרשות הרבים והניחה, וחזר והוציא חצי גרוגרת אחרת; בהעלם אחד – חייב. בשני העלמות – פטור.
Bava Batra 56a רבא אמר halacha dispute domain division
Rava rules that even a small boundary marker separates the areas for the relevant legal purpose.

ואמר רבה: והוא שיש חיוב חטאת ביניהם, אבל כרמלית – לא. אביי אמר: אפילו כרמלית, אבל פיסלא – לא. רבא אמר: אפילו פיסלא.
Bava Batra 56a אמר רבא halacha ruling legal domains
Rava rules that the domains of Shabbat are treated like the domains of divorce documents.

ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: רשות שבת כרשות גיטין דמי.
Bava Batra 60a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue courtyard privacy
Rava explains that a courtyard resident may prevent enlargement of an opening because a larger entrance reduces his privacy.

היה קטן – לא יעשנו גדול. סבר רמי בר חמא למימר, בר ארבעי לא לישוייה בר תמניא – דקא שקיל תמניא בחצר; אבל בר תרתי לישוייה בר ארבעי – שפיר דמי; אמר ליה רבא, מצי אמר ליה: בפיתחא זוטרא מצינא לאצטנועי מינך, בפיתחא רבה לא מצינא אצטנועי מינך.
Bava Batra 60a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue courtyard privacy
Rava explains that a courtyard resident may prevent one entrance from being divided into two because two entrances reduce his privacy.

אחד – לא יעשנו שנים. סבר רמי בר חמא למימר, בר ארבעי – לא לישוייה תרי בני תרתי תרתי, דקא שקיל תמני בחצר; אבל בר תמני, לישוייה בני ארבעי ארבעי – שפיר דמי; אמר ליה רבא, מצי אמר ליה: בחד פיתחא מצינא אצטנועי מינך, בתרי לא מצינא אצטנועי מינך.
Bava Batra 62b אמר רבא halacha ruling property boundaries
Rava rules that a buyer acquires everything except the fourth boundary when it is not encompassed, but acquires it when it is encompassed.

אמר רבא, הלכתא: קנה הכל חוץ ממצר רביעי. ולא אמרן אלא דלא מבלע, אבל מבלע – קנה.
Bava Batra 62b אמר רבא halacha ruling property boundaries
Rava rules in an alternate version that a buyer acquires even the fourth boundary when it is encompassed, but not when it is separate.

איכא דאמרי: אמר רבא, הלכתא: קנה הכל ואפילו מצר רביעי. ולא אמרן אלא דמבלע, אבל לא מבלע – לא קני.
Bava Batra 64a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue pits and cisterns
Rava Tosafaa tells Ravina that both a pit and a cistern are in the ground, but a pit is excavated while a cistern is built.

גמ' יתיב רבינא וקא קשיא ליה: היינו בור – היינו דות! אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: תא שמע, דתניא: אחד הבור ואחד הדות – בקרקע, אלא שהבור בחפירה והדות בבנין. יתיב רב אשי וקא קשיא ליה: היינו בור – היינו דות! אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: תא שמע, דתניא: אחד הבור ואחד הדות – בקרקע, אלא שהבור בחפירה …
גמ' יתיב רבינא וקא קשיא ליה: היינו בור – היינו דות! אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: תא שמע, דתניא: אחד הבור ואחד הדות – בקרקע, אלא שהבור בחפירה והדות בבנין. יתיב רב אשי וקא קשיא ליה: היינו בור – היינו דות! אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: תא שמע, דתניא: אחד הבור ואחד הדות – בקרקע, אלא שהבור בחפירה והדות בבנין.
Bava Batra 70b רבא אמר halacha dispute debt collection
Rava rules that the claimant swears and collects half.

רבא אמר: הלכתא – נשבע וגובה מחצה. אמר מר זוטרא: הלכתא כדייני גולה. אמר ליה רבינא למר זוטרא, הא אמר רבא: נשבע וגובה מחצה! אמר ליה: אנן, דדייני גולה
Bava Batra 73a אמר רבא aggada exegesis boat terminology
Rava explains that 'beitzit' and 'dugit' both mean a small boat and attributes the different terms to Babylonian and Land of Israel usage.

אמר רבא: ביצית היינו דוגית. רבי נתן – בבלאה הוה, קארי לה: ״בוצית״ – כדאמרי אינשי: בוציאתא דמיאשן. סומכוס – דבר ארץ ישראל, קארי לה: ״דוגית״, כדכתיב: ״ואחריתכן בסירות דוגה״.
Bava Batra 78b אמר רבא halacha ruling sale wording
Rava distinguishes wording that identifies a known donkey for the sake of its vessels from wording used by a buyer who does not know that the donkey is his.

אמר רבא: ״חמורך זו״ – ידע דחמרא דידיה הוא, והאי דקא אמר ליה: ״זו״ – משום כליו קאמר ליה. ״חמורך הוא״ – דלא ידע דחמרא דידיה הוא, והכי קאמר ליה: חמורך הוא – שתמכרנה לי?
Bava Batra 79b אמר רבא halacha ruling future property
Rava explains that the case can involve water entering a cistern through one's courtyard and doves entering a dovecote through one's own dovecote.

אימור דשמעת ליה לרבי מאיר – כגון פירות דקל, דעבידי דאתו; הני – מי יימר דאתו? אמר רבא: משכחת לה במים הבאין דרך חצרו לבור, ויונים הבאין דרך שובכו לשובך.
Bava Batra 79b אמר רבא halacha ruling consecrated property
Rava explains that the dispute concerns one who consecrates a cistern without qualification and whether consecrated property follows ordinary property law.

ובמלאים במאי פליגי? אמר רבא: כגון שהקדיש בור סתם; ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה, דאמר: דנין דין גבוה מדין הדיוט,
Bava Batra 79b אמר רבא halacha dispute cistern sale
Rava explains that the mishnah saying a cistern's water is sold with it follows a lone opinion rather than the opposing view.

ודין הדיוט לא?! והתנן: מכר בור – מכר מימיו! אמר רבא: מתניתין יחידאה היא – דתניא: מכר בור – לא מכר מימיו. רבי נתן אומר: מכר בור – מכר מימיו.
Bava Batra 80a רבא אמר halacha dispute hive honey
Rava answers that the teaching about honey in a hive follows Rabbi Eliezer's position.

מיתיבי: דבש בכוורת – אינו לא אוכל ולא משקה! אמר אביי: לא צריכא אלא לאותן שתי חלות. רבא אמר: דרבי אליעזר היא –
Bava Batra 83a אמר רבא halacha ruling tree spacing
Rava rules that the relevant spacing ranges from four cubits to sixteen cubits.

אמר רבא: הלכתא, מארבע אמות ועד שש עשרה. תניא כוותיה דרבא: כמה יהו מקורבין? ארבע אמות, וכמה יהו מרוחקין? שש עשרה.
Bava Batra 85b אמר רבא halacha ruling property acquisition
Rava explains Rabbi Yohanan's ruling by saying that people do not object to the space occupied by a woman's lap or basket.

רבי יוחנן אמר: מקום חיקה קנוי לה, מקום קלתה קנוי לה. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוחנן? לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה.
Bava Batra 85b אמר רבא halacha other sales acquisition
Rava cites a teaching that both parties may retract when donkey drivers and laborers bring goods into a house, whether price-setting or measuring occurred first.

אמר רבא, תא שמע: משך חמריו ופועליו, והכניסן לתוך ביתו; בין פסק עד שלא מדד, ובין מדד עד שלא פסק – שניהן יכולין לחזור בהן.
Bava Batra 86a משמיה דרבא halacha ruling movable acquisition
Rava teaches that items normally lifted are acquired only by lifting and not by pulling.

תנן התם: נכסים שיש להן אחריות – נקנין בכסף ובשטר ובחזקה, ושאין להן אחריות – אין נקנין אלא במשיכה. בסורא מתנו לה להא שמעתא משמיה דרב חסדא; בפומבדיתא מתנו לה משמיה דרב כהנא, ואמרי לה משמיה דרבא: לא שנו אלא דברים שאין דרכן להגביה, אבל דברים שדרכן להגביה – בהגבהה אין, במשיכה לא.
Bava Batra 87a אמר רבא halacha dialogue rental pricing
Rava challenges the premise that underpricing a rental is forbidden and asks why the two clauses differ.

אמר רבא: ותסברא?! זלזולי בשכירות מי אסיר?! מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא?
Bava Batra 88a אמר רבא halacha ruling borrowed vessel
Rava explains with Rabbi Zeira that the case concerns one who took the vessel to measure goods for others.

אלא אמר רבא: אני וארי שבחבורה תרגימנוה – ומנו? רבי זירא; הכא במאי עסקינן – כגון שנטלה למוד בה לאחרים.
Bava Batra 90a אמר רבא halacha ruling pricing errors
Rava rules that any error in measure, weight, or count is reversible even when smaller than the usual threshold for overcharging.

אלא משום אונאה – דלא ליהוי ביטול מקח? והאמר רבא: כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין – אפילו פחות מכדי אונאה חוזר!
Bava Batra 96b אמר רבא halacha ruling wine dilution
Rava rules that a mixture of three measures that yields four is wine, while wine unable to bear three measures of water to one is not wine.

אמר רבא: דכולי עלמא, רמא תלתא ואתא ארבעה – חמרא הוא. רבא לטעמיה, דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא – לאו חמרא הוא.
Bava Batra 97b אמר רבא halacha ruling kiddush wine
Rava rules that a person may squeeze a cluster of grapes and recite the day's kiddush over its juice.

דאמר רבא: סוחט אדם אשכול של ענבים, ואומר עליו קידוש היום!
Bava Batra 98a אמר רבא halacha exegesis wine sales
Rava infers from the mishnah that wine was sold for use as a condiment, making later souring a mistaken sale.

אמר רבא: מתניתין קשיתיה, דקתני: אם ידוע שיינו מחמיץ – הרי זה מקח טעות. אמאי? לימא ליה: לא איבעי לך לשהויי! אלא לאו שמע מינה דאמר ליה למקפה? שמע מינה.
Bava Batra 98a אמר רבא halacha ruling wine sales
Rava rules that a shopkeeper may return wine that sours before sale, provided he neither altered the tap nor retained it past market day.

אמר רבא: האי מאן דזבין ליה חביתא דחמרא לחנואה אדעתא לסבוייה, ותקיף אפלגא או אתילתא, דינא הוא דמקבל לה מיניה. ולא אמרן אלא דלא שני בברזא, אבל שני בברזא – לא. ולא אמרן אלא דלא מטא יומא דשוקא, אבל מטא יומא דשוקא – לא.
Bava Batra 98a אמר רבא halacha ruling wine sales
Rava rules that one who accepted wine for transport to a specified market may return it if its price falls before arrival.

ואמר רבא: האי מאן דקביל חמרא אדעתא דממטי ליה לפרוותא ד״וול שפט״, ואדמטי התם זל; דינא הוא דמקבל ליה.
Bava Batra 99b משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha dispute public paths
Rava is cited in two versions, either imposing a decree lest a crooked path be given or applying the rule when a crooked path is actually given.

אמר רב זביד משמיה דרבא: גזירה שמא יתן להן דרך עקלתון. רב משרשיא משמיה דרבא אמר: בנותן להם דרך עקלתון.
Bava Batra 100b רבא אמר halacha dispute burial customs
Rava says the act was mistaken because it is done only where customary, and it was not customary there.

אביי אמר: בהא נמי טעה – שאין עושין אלא בבית הקברות, והוא עשה בעיר. רבא אמר: בהא נמי טעה – שאין עושין אלא במקום שנהגו, והתם לא נהוג.
Bava Batra 106b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue estate division
Rava asks Rav Nachman whether Rav's rule invalidating a division would also invalidate a division made by two of three judges.

אמר ליה רבא לרב נחמן: לרב דאמר בטלה מחלוקת, אלמא הדר דינא; אלא מעתה, הני בי תלתא דקיימי, ואזול בי תרי מינייהו ופלוג, הכי נמי דבטלה מחלוקת?
Bava Batra 109b אמר רבא halacha exegesis maternal inheritance
Rava derives that only the father's family is legally called family, while the mother's family is not.

אמר רבא, אמר קרא: ״ממשפחתו וירש אתה״; משפחת אב קרויה ״משפחה״, משפחת אם אינה קרויה ״משפחה״ – דכתיב: ״למשפחתם לבית אבתם״.
Bava Batra 110a אמר רבא both exegesis marriage selection
Rava teaches from Aaron's marriage that a man should examine a prospective wife's brothers before marrying her.

אמר רבא: הנושא אשה, צריך שיבדוק באחיה, שנאמר: ״ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון״ – ממשמע שנאמר ״בת עמינדב״, איני יודע שאחות נחשון היא? מה תלמוד לומר: ״אחות נחשון״? מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה. תנא: רוב בנים דומין לאחי האם.
Bava Batra 111b אמר רבא halacha exegesis firstborn inheritance
Rava derives that the law of firstborn inheritance applies to a man and not to a woman.

אלא אמר רבא, אמר קרא: ״לו משפט הבכרה״ – משפט הבכורה לאיש, ולא משפט הבכורה לאשה.
Bava Batra 111b אמר רבא halacha exegesis inheritance exegesis
Rava rejects splitting the verses and interprets the inheritance phrase by subtracting and adding letters.

אמר רבא: סכינא חריפא מפסקא קראי?! אלא אמר רבא, הכי קאמר: ״ונתתם את נחלת שארו לו״ – קא סבר גורעין ומוסיפין, ודורשין.
Bava Batra 113a אמר רבא halacha dispute tribal inheritance
Rava derives the rule from the verse stating that tribes shall adhere to one another.

אלא אמר רבא, אמר קרא: ״ידבקו מטות״. רב אשי אמר, אמר קרא: ״ממטה למטה אחר״ – ובן לאו אחר הוא.
Bava Batra 116a אמר רבא halacha dialogue inheritance priority
Rava answers that the father precedes all of his descendants in inheritance priority.

זה הכלל: כל הקודם בנחלה – יוצאי ירכו קודמין, והאב קודם לכל יוצאי ירכו. בעי רמי בר חמא: אבי האב ואחי האב – כגון אברהם וישמעאל בנכסי עשו, איזה מהן קודם? אמר רבא, תא שמע: האב קודם לכל יוצאי ירכו. ורמי בר חמא –
Bava Batra 116b אמר רבא halacha dialogue inheritance priority
Rava cites the rule that a father precedes all of his descendants to answer a question of inheritance priority.

בעי רמי בר חמא: אבי האב ואחיו – כגון אברהם ויעקב בנכסי עשו, איזה מהן קודם? אמר רבא, תא שמע: האב קודם לכל יוצאי יריכו. ורמי בר חמא – יוצאי יריכו שלו, ולא יוצאי יריכו של בנו.
Bava Batra 120a אמר רבא halacha exegesis tribal inheritance
Rava derives that the restriction on an heiress applied only in that generation.

אמר מר, באבות הוא אומר: ״וכל בת יורשת נחלה״ – באבות אין, בבנים לא. מאי משמע? אמר רבא, אמר קרא: ״זה הדבר״ – דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
Bava Batra 124b אמר רבא halacha ruling legal precedent
Rava rules that one may not act according to Rabbi's view, but the act remains effective if done.

אמר רבא: אסור לעשות כדברי רבי, ואם עשה – עשוי. קא סבר: מטין איתמר.
Bava Batra 126a משמיה דרבא halacha dispute firstborn inheritance
Rava is cited in two versions as holding that a firstborn who accepted an ordinary share waives either that field alone or the entire estate.

אמר רב אסי: בכור שנטל חלק כפשוט – ויתר. מאי ״ויתר״? רב פפא משמיה דרבא אמר: ויתר באותה שדה. רב פפי משמיה דרבא אמר: ויתר בכל הנכסים כולן.
Bava Batra 126a משמיה דרבא halacha ruling firstborn inheritance
Rava holds that a firstborn who takes an ordinary share waives his privilege only in that field because his right does not vest before division.

רב פפא משמיה דרבא אמר: ויתר באותה שדה – קא סבר: אין לו לבכור קודם חלוקה; ומה דאתא לידיה – אחיל, אידך לא אחיל.
Bava Batra 126a משמיה דרבא halacha ruling firstborn inheritance
Rava holds that a firstborn who takes an ordinary share waives his privilege throughout the estate because his right vests before division.

ורב פפי משמיה דרבא אמר: ויתר בכל הנכסים כולן – קא סבר: יש לו לבכור קודם חלוקה; ומדאחיל בהא – אחיל בכולהו.
Bava Batra 127a אמר רבא halacha exegesis firstborn status
Rava cites a baraita excluding a tumtum from the term son and a person of uncertain status from the term firstborn.

אמר רבא, תניא כוותיה דרבי אמי: ״בן״ – ולא טומטום, ״בכור״ – ולא ספק.
Bava Batra 127a דרש רבא halacha ruling firstborn claims
Rava teaches that two women who secretly bore two sons may grant authorization to one another.

לאפוקי מדדרש רבא, דדרש רבא: שתי נשים שילדו שני זכרים במחבא, כותבין הרשאה זה לזה.
Bava Batra 128a רבא אמר halacha dispute witness eligibility
Rava rules that even a relative three generations removed from the first generation is eligible to testify.

שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא, הלכה: שלישי בשני – כשר. רבא אמר: אף בראשון.
Bava Batra 128b אמר רבא halacha dispute firstborn recognition
Rava says that a father who identifies one child among his sons as firstborn is believed, following Rabbi Yehudah.

אלא אמר רבא: הכי קאמר, האומר על תינוק בין הבנים: ״בכור הוא״ – נאמן, כרבי יהודה. ורבי יוחנן אמר: אינו נאמן, כרבנן.
Bava Batra 128b אמר רבא halacha ruling wife inheritance
Rava limits a wife's share equal to one son to the present property and to sons born afterward.

שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא: האומר ״תטול אשתי כאחד מן הבנים״ – נוטלת כאחד מן הבנים. אמר רבא: ובנכסים של עכשיו, ובבנים הבאין לאחר מכאן.
Bava Batra 129b אמר רבא halacha ruling legal precedent
Rava rules that the law follows Reish Lakish in three specified cases.

לימא נמי תיהוי תיובתיה דריש לקיש? ותסברא?! והא אמר רבא: הלכתא כותיה דריש לקיש בהני תלת!
Bava Batra 130a אמר רבא halacha ruling estate allocation
Rava rules that the law follows Rabbi Yochanan ben Beroka.

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. וכן אמר רבא: הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה.
Bava Batra 130a אמר רבא halacha exegesis estate allocation
Rava derives that the Torah authorizes a father to allocate inheritance to whichever eligible son he chooses.

אמר רבא: מאי טעמיה דרבי יוחנן בן ברוקה? אמר קרא: ״והיה ביום הנחילו את בניו״ – התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה.
Bava Batra 131a בעי רבא halacha other lifetime allocation
Rava asks whether Rabbi Yochanan ben Beroka's rule applies to a healthy person as well as one on his deathbed.

בעי רבא: בבריא היאך? כי קאמר רבי יוחנן בן ברוקה – בשכיב מרע, דבר אורותי הוא; אבל בבריא – לא; או דלמא אפילו בבריא נמי?
Bava Batra 131b משמיה דרבא halacha dispute property acquisition
Rava is cited in opposing versions about which recipients acquire property and which listed women do not.

אמר רבינא משמיה דרבא: בכולהו לא קנה, לבר מאשתו ארוסה ואשתו גרושה. רב עוירא משמיה דרבא אמר: בכולהו קני, לבר מהאשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל.
Bava Batra 132a בעי רבא halacha other lifetime gifts
Rava asks whether a healthy person's arrangement also reflects a desire that his instructions be obeyed immediately.

בעי רבא: בבריא היאך? בשכיב מרע הוא דניחא ליה – דלישתמעון מלה, אבל בבריא – הא קאי איהו; או דלמא בריא נמי ניחא ליה, דלישתמעון מלה מהשתא?
Bava Batra 132b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue marriage contract
Rava asks Rav Nachman which view he accepts concerning a wife's loss of her marriage settlement.

אמר ליה רבא לרב נחמן: הא רב, הא שמואל, הא רבי יוסי ברבי חנינא. מר – מאי סבירא ליה? אמר ליה, שאני אומר: כיון שעשאה שותף בין הבנים – אבדה כתובתה.
Bava Batra 132b בעי רבא halacha other marriage contract
Rava asks whether a healthy wife waives her claim as a deathly ill wife does, and the question remains unresolved.

בעי רבא: בבריא היאך? מי אמרינן: בשכיב מרע הוא דידעה דלית ליה – וקמחלה, אבל בבריא – סברה הדר קני; או דלמא, השתא מיהת לית ליה? תיקו.
Bava Batra 133a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue widow support
Rava argues that a widow entitled to support from inherited property is all the more entitled to it from rabbinically governed gifted property.

אמר ליה רבא: מיגרע גרעא?! השתא בירושה – דאורייתא, אמרת אלמנתו נזונית מנכסיו; במתנה – דרבנן, לא כל שכן?!
Bava Batra 133a אמר רבא halacha ruling successive gifts
Rava rules that when the first recipient is an heir, a gift followed by a gift to another becomes uninterrupted inheritance and leaves nothing for the second.

אלא אמר רבא, כדשלח רב אחא בר רב עויא: לדברי רבי יוחנן בן ברוקה, ״נכסי לך, ואחריך לפלוני״, אם היה ראשון ראוי ליורשו – אין לשני במקום ראשון כלום; שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה, וירושה אין לה הפסק.
Bava Batra 133a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue successive gifts
Rava challenges that the giver expressly interrupted the first recipient's interest, while maintaining that Torah inheritance cannot be interrupted.

אמר ליה רבא לרב נחמן: והא אפסקה! הוא סבר – יש לה הפסק, ורחמנא אמר: אין לה הפסק.
Bava Batra 134b אמר רבא halacha ruling witness testimony
Rava rules that a husband alleging another man slept with his wife may join another witness to execute the man but not the wife.

מאי שנא מדרבא? דאמר רבא: ״איש פלוני בא על אשתי״ – הוא ואחר מצטרפין להורגו. להורגו, ולא להורגה!
Bava Batra 135a אמר רבא halacha dialogue divorce claims
Rava distinguishes a husband's divorce claim as credible prospectively but not retroactively.

אמר רבא: מאי ניחוש לה? הא אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – נאמן! אמר ליה אביי, והא כי אתא רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – אינו נאמן! אמר ליה: (ולאו) מי לא שנינהו – כאן למפרע, וכאן להבא?
Bava Batra 135a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue divorce claims
Rava tells Rav Natan bar Ami to take the possible divorce claim into account.

ואשנויי ניקום ולסמוך?! אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי: חוש לה.
Bava Batra 135a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue marital status
Rava tells Rav Natan bar Ami to take the concern about the married woman's status into account.

אמר ליה אביי: אם הקלנו בשבויה – משום דמנוולא נפשה לגבי שבאי; נקל באשת איש?! אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי: חוש לה.
Bava Batra 135a אמר רבא halacha ruling monetary claims
Rava rules that one who answers a monetary claim by saying he does not know is exempt.

אמר רבא, זאת אומרת: ״מנה לי בידך״, והלה אומר ״איני יודע״ – פטור.
Bava Batra 135b בעי רבא halacha other property appreciation
Rava asks who receives appreciation that property generated on its own.

מת – יחזרו נכסים למקומן. בעי רבא: שבח ששבחו נכסים מאליהם, מהו?
Bava Batra 137a רבא אמר halacha dispute deathbed gifts
Rava holds that a deathbed gift is acquired only after death is complete.

ומי אמר אביי הכי? והא איתמר: מתנת שכיב מרע, מאימתי קנה? אביי אמר: עם גמר מיתה, ורבא אמר: לאחר גמר מיתה!
Bava Batra 137b אמר רבא halacha ruling returned gifts
Rava rules that a recipient fulfills the etrog commandment with a gift conditioned on return only if he returns it.

אמר רבא: ״אתרוג זה נתון לך במתנה, על מנת שתחזירהו לי״, נטלו ויצא בו; החזירו – יצא, לא החזירו – לא יצא. קא משמע לן דמתנה על מנת להחזיר – שמה מתנה.
Bava Batra 137b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue returned gifts
Rava asks Rav Nachman what the recipient returned under the conditional gift arrangement.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי אהדריה? אמר ליה: ומאי חסריה? אלא אמר רב אשי: חזינן; אי אמר ליה: ״על מנת שתחזירהו״ – הא אהדריה. אי אמר ליה: ״על מנת שתחזירהו לי״ – מידי דחזי ליה קאמר ליה.
Bava Batra 138a אמר רבא attribution uncertain: or Rabbi Yochanan halacha ruling gift refusal
Rava rules that immediate protest prevents acquisition, whereas initial silence followed by protest effects acquisition.

אמר רבא, ואיתימא רבי יוחנן: בצווח מעיקרו – דכולי עלמא לא פליגי דלא קני. שתק ולבסוף צווח – דכולי עלמא לא פליגי דקני.
Bava Batra 138b אמר רבא halacha ruling personal status
Rava requires identification before halitza or refusal but permits their documents to be written without identification afterward.

ומאי שנא מדרבא? דאמר רבא: אין חולצין אלא אם כן מכירין, ואין ממאנין אלא אם כן מכירין. לפיכך כותבין גט חליצה וגט מיאון, ואף על פי שאין מכירין.
Bava Batra 139a אמר רבא halacha ruling estate expenses
Rava rules that clothing expenses already taken from the household estate by the eldest brother stand.

גמ' אמר רבא: האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא – מאי דעבד עבד.
Bava Batra 139b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue marital property
Rava argues that even after receiving the report, the parties still cannot know the property's status because a husband may recover his deceased wife's sold usufruct property.

אמר ליה רבא: והשתא דשלח, מי ידעינן?! האמר רבי יוסי ברבי חנינא: באושא התקינו, האשה שמכרה נכסי מלוג בחיי בעלה, ומתה – הבעל מוציא מיד הלקוחות.
Bava Batra 140a אמר רבא halacha ruling children support
Rava rules that funds are set aside to support the daughters until adulthood and the remainder goes to the sons.

שקלי להו בנות לכולהו?! אלא אמר רבא: מוציאין להן מזונות לבנות עד שיבגרו, והשאר לבנים.
Bava Batra 140b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue estate distribution
Rava explains that the male heir protests losing from a small estate despite being entitled to inherit when the estate is large.

אדמון אומר: בשביל שאני זכר, הפסדתי? וכו'. מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: בשביל שאני זכר, וראוי אני לעסוק בתורה, הפסדתי? אמר ליה רבא: אלא מעתה, מאן דעסיק בתורה הוא דירית, דלא עסיק בתורה לא ירית? אלא אמר רבא, הכי קאמר: בשביל שאני זכר, וראוי אני לירש בנכסים מרובין, הפסדתי בנכסים מועטין?
Bava Batra 140b רבא אמר halacha dispute uncertain sex
Rava rules that the person of uncertain sex is deferred yet retains a claim, while attributing the final clause to Rabban Shimon ben Gamliel.

ורבא אמר: דוחין אותו – ויש לו, וסיפא אתאן לרבן שמעון בן גמליאל – דתניא: ילדה טומטום ואנדרוגינוס – רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין קדושה חלה עליהן.
Bava Batra 142a רבא אמר halacha dispute inheritance
Rava distinguishes the case because the parties' claim was uncertain from the outset.

אמר אביי: ירושה הבאה מאיליה שאני. רבא אמר: שאני התם, דרפויי מרפיאן בידייהו מעיקרא.
Bava Batra 142b משמיה דרבא halacha exegesis firstborn share
Rava teaches that a one-day-old child reduces the firstborn's share, but a fetus does not, based on the requirement that sons be born.

מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר: לומר שממעט בחלק בכורה. ודוקא בן יום אחד, אבל עובר – לא. מאי טעמא? ״וילדו לו״ אמר רחמנא.
Bava Batra 142b משמיה דרבא halacha exegesis firstborn share
Rava teaches that a son born after his father's death does not reduce the firstborn's share because he was not born to the father during his lifetime.

דאמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא: בן שנולד לאחר מיתת אביו – אינו ממעט בחלק בכורה. מאי טעמא? ״וילדו לו״ אמר רחמנא, והא ליכא.
Bava Batra 142b משמיה דרבא halacha exegesis firstborn share
Rava teaches that a firstborn son born after his father's death does not receive a double share because his father could not recognize him.

בסורא – מתנו הכי. בפומבדיתא – מתנו הכי: אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא: בכור שנולד לאחר מיתת אביו – אינו נוטל פי שנים. מאי טעמא? ״יכיר״ אמר רחמנא, והא ליתא דיכיר. והלכתא ככל הני לישני דאמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא.
Bava Batra 143b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue biblical plurals
Rava rejects Abaye's proof about plural wording and instead cites the verse naming Eliab among the sons of Pallu.

אמר אביי, תא שמע: ״ובני דן – חשים״. אמר ליה רבא, דלמא כדתנא דבי חזקיה: שהיו מרובין כחושים של קנה! אלא אמר רבא: ״ובני פלוא – אליאב״. רב יוסף אמר: ״ובני איתן – עזריה״.
Bava Batra 143b משמיה דרבא halacha ruling estate improvements
Rava rules that heirs share appreciation produced by estate assets, but retain for themselves appreciation produced through their own efforts.

גמ' אמר רב חביבא בריה דרב יוסף בריה דרבא, משמיה דרבא: לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים, אבל שבחו נכסים מחמת עצמן – השביחו לעצמן.
Bava Batra 145b רבא אמר aggada exegesis torah study
Rava interprets those who move stones as masters of Mishnah and those who split wood as masters of Talmud.

רבא אמר: איפכא. והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא, מאי דכתיב: ״מסיע אבנים יעצב בהם, בוקע עצים יסכן בם״? ״מסיע אבנים יעצב בהן״ – אלו בעלי משנה. ״בוקע עצים יסכן בם״ – אלו בעלי תלמוד.
Bava Batra 146a אמר רבא halacha ruling wedding gifts
Rava rules that the stated law applies specifically to a dinar and not to less than a dinar.

גמ' אמר רבא: דוקא דינר, אבל פחות מדינר – לא. פשיטא, דינר תנן! מהו דתימא: הוא הדין דאפילו פחות מדינר, והאי דקתני דינר – אורחא דמילתא קתני; קא משמע לן.
Bava Batra 146a בעי רבא halacha dialogue betrothal gifts
Rava asks whether consumable betrothal gifts are recoverable when they have not actually been consumed.

בעי רבא: סבלונות העשוין ליבלות, ולא בלו, מהו? תא שמע: וזו הלכה העלה רבי אחא שר הבירה לפני חכמים באושא, ואמרו: סבלונות העשוין ליבלות – אין נגבין, ושאין עשוין ליבלות – נגבין. מאי, לאו אף על גב דלא בלו? לא, דבלו.
Bava Batra 149a אמר רבא halacha ruling deathbed gift
Rava rules that Rav Mari can acquire the money neither by inheritance nor by a deathbed gift, since such a gift is available only to one eligible to inherit.

אמר רבא: היכי ניקנינהו רב מרי להני זוזי? אי בירושה – לאו בר ירושה הוא. אי במתנה – מתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן; כל היכא דאיתיה בירושה – איתיה במתנה, כל היכא דליתיה בירושה – ליתיה במתנה.
Bava Batra 150a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue reserved property
Rava asks Rav Nachman why movable property counts as a reservation when freeing a slave but not when assigning a marriage contract.

ואמר רב דימי בר יוסף אמר רבי אלעזר: עשו מטלטלין שיור אצל עבד, ולא עשו מטלטלין שיור אצל כתובה. ואמר ליה רבא לרב נחמן: מאי טעמא? עבדא מטלטלא הוא, ומטלטלא למטלטלא הוי שיור; וכתובת אשה מקרקעא הוא, ומטלטלא למקרקעא לא הוי שיור.
Bava Batra 153a אמר רבא halacha ruling deathbed gift
Rava rules that if the document states that the transfer takes effect during the giver's lifetime, the recipient acquires it.

אמר רבא: ואי כתיב בה ״מחיים״ – קנה.
Bava Batra 153b אמר רבא halacha ruling private domain
Rava rules that after the rainy season has passed, the place is treated as a private domain in both directions.

אמר רבא: לא שנו אלא שלא עברו עליו ימות הגשמים, אבל עברו עליו ימות הגשמים – רשות היחיד לכאן ולכאן.
Bava Batra 155b אמר רבא halacha ruling sterility signs
Rava infers from the wording that the rule applies when signs of congenital sterility have appeared.

לאו איתמר עלה, אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: והוא שנולדו בו סימני סריס? אמר רבא: דיקא נמי, דקתני: והוא הסריס; שמע מינה.
Bava Batra 157a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue future property
Rava clarifies that the question concerns whether a lien on future acquisitions applies when the debtor later acquires and sells or bequeaths property.

אמר ליה רבא: מיניה קאמר?! מיניה – אפילו מגלימא דעל כתפיה! כי קא מיבעיא לן, ״דאיקני״ – קנה ומכר, ״דאיקני״ – קנה והוריש, מאי?
Bava Batra 157b משמיה דרבא halacha ruling property liens
Rava teaches that when a creditor repossesses an improved field, the buyer collects the principal from encumbered property and the improvement from unencumbered property.

אמר רב משרשיא משמיה דרבא, תא שמע: לשבח קרקעות כיצד? הרי שמכר שדה לחבירו, והשביחה, ובא בעל חוב וטרפה, כשהוא גובה – גובה את הקרן מנכסין משועבדין, ואת השבח מנכסין בני חורין.
Bava Batra 159b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue burden of proof
Rava challenges Rav Nachman's award to the buyer, arguing that the claimant must provide proof.

אתא לקמיה דרב נחמן, אוקמה בידא דלוקח. אמר ליה רבא לרב נחמן: דינא הכי?! המוציא מחבירו – עליו הראיה! ורמי דרבא אדרבא, ודרב נחמן אדרב נחמן –
Bava Batra 159b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue burden of proof
Rava challenges Rav Nachman's demand that the possessor prove his consumption, arguing that the claimant must provide proof.

אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: זיל ברור אכילתך. אמר ליה רבא לרב נחמן: דינא הכי?! המוציא מחבירו – עליו הראיה! קשיא דרבא אדרבא, ודרב נחמן אדרב נחמן!
Bava Batra 171b אמר ליה רבא dialogue both dialogue loan receipts
Rava answers that a lost receipt may disadvantage the debtor because a borrower is subordinate to the lender.

מתקיף לה אביי: ואלא מאי, כותבין שובר?! אבד שוברו של זה – יאכל הלה וחדי? אמר ליה רבא: אין, ״עבד לוה לאיש מלוה״.
Bava Batra 172a אמר רבא halacha ruling loan documents
Rava rules that a document for one hundred zuz may not be replaced with two documents for fifty zuz each.

אמר רבא: האי מאן דנקיט שטרא בר מאה זוזי, ואמר: שויה ניהלי תרי בני חמשין חמשין, לא משוינן להו.
Bava Batra 172a אמר רבא halacha ruling loan documents
Rava rules that two documents for fifty zuz each may not be combined into one document for one hundred zuz.

ואמר רבא: האי מאן דנקיט תרי שטרי בני חמשין חמשין, ואמר: שוינהו ניהלי חד בר מאה – לא משוינן ליה.
Bava Batra 173a רבא אמר halacha dispute document transfer
Rava rules that one who holds a transferred debt document need not bring proof of the transfer.

דאיתמר: אותיות נקנות במסירה; אביי אמר: צריך להביא ראיה, ורבא אמר: אינו צריך להביא ראיה.
Bava Batra 173a רבא אמר halacha ruling document possession
Rava distinguishes brothers because they commonly take documents from one another.

ורבא אמר: שאני אחין, דשמטו מהדדי.
Bava Batra 173a אמר רבא halacha ruling document possession
Rava infers that only a brother holding a debt document must prove ownership, because brothers take documents from one another, whereas others need not.

איכא דאמרי, אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו – עליו להביא ראיה. אחין הוא דשמטו מהדדי, אבל אחריני לא.
Bava Batra 173a אמר רבא halacha ruling debt repayment
Rava rules that declaring a particular document paid discharges the larger document, while declaring a debt paid discharges all the documents.

גמ' אמר רבא: ״שטר לך בידי, פרוע״ – הגדול פרוע והקטן אינו פרוע. ״חוב לך בידי, פרוע״ – שטרות כולן פרועין.
Bava Batra 174a רבא אמר halacha ruling guarantors
Rava rules that all the listed formulations create a guarantee except the phrase, 'Give him and I will give you.'

רבא אמר: כולן לשון ערבות הן, בר מ״תן לו ואני נותן״.
Bava Batra 174a אמר רבא halacha ruling guarantors
Rava endorses Rav Chanin's reasoning that a person's assets guarantee him and that a creditor may not pursue a guarantor first.

אמר רבא: מאן חכים למעבד כי הא מילתא, אי לאו רב חנין בריה דרב ייבא! קסבר: נכסיה דבר איניש – אינון מערבין יתיה; ותנן: המלוה את חבירו על ידי ערב – לא יפרע מן הערב, וקיימא לן: לא יתבע ערב תחלה.
Bava Batra 174b משמיה דרבא halacha ruling gentile guarantor
Rava teaches that payment reserves are not presumed for a gentile creditor because the gentile pursues the guarantor directly.

ההוא ערבא דגוי דפרעיה לגוי מקמי דלתבעינהו ליתמי. אמר ליה רב מרדכי לרב אשי, הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: אפילו למאן דאמר חיישינן לצררי – הני מילי ישראל; אבל גוי, כיון דבתר ערבא אזיל – לא חיישינן לצררי.
Bava Batra 174b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue divorce vow
Rava challenges Abaye from the Mishnah's requirement that a divorcing husband vow to derive no benefit from his former wife.

אמר ליה רבא: והא ״ידירנה הנאה״ תנן! אמר ליה אביי: אטו כל דמגרש – בבי דינא מגרש?
Bava Batra 175a בעי רבא halacha other deathbed admission
Rava asks whether a deathly ill person's admission requires witnesses or an instruction to write it, and whether a person jokes at the time of death.

בעי רבא: שכיב מרע שהודה, מהו? צריך לומר ״אתם עדי״, או אין צריך לומר ״אתם עדי״? צריך שיאמר ״כתובו״ או אין צריך לומר ״כתובו״? אדם משטה בשעת מיתה, או אין אדם משטה בשעת מיתה?
Bava Batra 176a מתיב רבא halacha ruling get witnesses
Rava objects that a bill of divorce signed beside a greeting is invalid because the witnesses may have signed only the greeting.

מתיב רבא: עדים החתומין על שאילת שלום בגט – פסול; חיישינן שמא על שאילת שלום חתמו.

Sanhedrin (160)

Sanhedrin 3a אמר רבא halacha ruling court composition
Rava explains that the teaching states two separate rules on account of Rabbi Chanina's principle.

אלא אמר רבא: תרתי קתני, משום דרבי חנינא. רב אחא בריה דרב איקא אמר: מדאורייתא חד נמי כשר, שנאמר ״בצדק תשפט עמיתך״. אלא משום יושבי קרנות.
Sanhedrin 8a אמר רבא halacha ruling court summons
Rava rules that a court messenger must issue a summons in the name of all three judges, except on a regular court day.

אלא מאי זימון? אזמוני לדין. כי הא דאמר רבא: הני בי תלתא דייני דיתבי, ואזיל שליחא דבי דינא ואמר מפומא דחד – לא אמר כלום, עד דאמר משמיה דכולהו. הני מילי בלא יומא דדינא, אבל ביומא דדינא – לית לן בה.
Sanhedrin 8a רבא אמר halacha dispute court composition
Rava explains that the dispute concerns respect for the original judges when a capital court disperses and the litigant requests a monetary case.

רבא אמר: כולי עלמא ללעז לא חיישינן, והכא בחוששין לכבודן של ראשונים קמיפלגי. והכא במאי עסקינן? כגון דאיכניף בי עשרין ותלתא למידן דיני נפשות, ואיבדור, ואמר להו: דיינו לי מיהא דיני ממונות.
Sanhedrin 8b אמר רבא halacha ruling court composition
Rava explains that a monetary claim against the husband is heard by three judges, while the associated capital matter requires twenty-three.

אמר רבא: אני וארי שבחבורה תרגימנה. ומנו? רב חייא בר אבין. הכא במאי עסקינן? שהביא הבעל עדים שזינתה, והביא האב עדים והזימום לעדי הבעל. בא לגבות ממון מבעל – בשלשה, ובמקום נפשות – בעשרים ושלשה.
Sanhedrin 9b רבא אמר halacha ruling self incrimination
Rava rules that a person is considered his own relative and therefore cannot render himself wicked through his testimony.

״לרצונו״ – רשע הוא, והתורה אמרה: ״אל תשת רשע עד״. רבא אמר: אדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם משים עצמו רשע.
Sanhedrin 9b אמר רבא both other unclear
Rava begins a statement, but the supplied passage preserves none of its content.

אמר רבא:
Sanhedrin 10a אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava rules that false witnesses alleging intercourse with a betrothed maiden are executed, and must also pay when their allegation identifies another person's daughter.

ואמר רבא: ״פלוני בא על נערה המאורסה״, והוזמו – נהרגין, ואין משלמין ממון. ״בתו של פלוני״, והוזמו – נהרגין ומשלמין ממון. ממון לזה ונפשות לזה.
Sanhedrin 10a אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava rules that false witnesses alleging intercourse with an ox are executed, and must also pay when the ox belongs to another person.

ואמר רבא: ״פלוני רבע השור״ והוזמו – נהרגין, ואין משלמין ממון. ״שורו של פלוני״ והוזמו – נהרגין, ומשלמין ממון. ממון לזה, ונפשות לזה.
Sanhedrin 10a בעי רבא halacha ruling self interest
Rava concludes that a person is disqualified regarding himself but is not considered related to his property.

הא תו למה לי? היינו הך! משום דקא בעי בעיא עילויה, דבעי רבא: ״פלוני רבע שורי״, מהו? מי אמרינן: אדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם קרוב אצל ממונו? או דילמא אמרינן: אדם קרוב אצל ממונו? בתר דבעיא הדר פשטה: אדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם קרוב אצל ממונו.
Sanhedrin 10a רבא אמר halacha dialogue lashes
Rava states that lashes stand in place of death, prompting a challenge about why advance medical assessment is necessary.

רבא אמר: מלקות במקום מיתה עומדת. אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אי הכי, אומדנא למה לי? למחייה, ואי מאית – לימות!
Sanhedrin 10b אמר רבא halacha dialogue new moon
Rava rejects Abaye's reading and rules that sanctification requires three judges on the intercalation day but is unnecessary afterward.

אמר אביי: תני קידוש החדש. תניא נמי הכי: קידוש החדש ועיבור השנה בשלשה, דברי רבי מאיר. אמר רבא: והא ״עיבור״ קתני! אלא אמר רבא: קידוש ביום עיבור בשלשה, אחר עיבור ליכא קידוש.
Sanhedrin 12b אמר רבא halacha dispute year intercalation
Rava explains that the dispute concerns whether a year may initially be intercalated because of ritual impurity.

אי הכי, רבי שמעון אומר: אם מפני הטומאה עיברוה – מעוברת. היינו תנא קמא? אמר רבא: לכתחלה איכא בינייהו. תניא נמי הכי: אין מעברין את השנה מפני הטומאה לכתחילה. רבי שמעון אומר: מעברין. אלא מפני מה בקש רחמים על עצמו? שאין מעברין אלא אדר, והוא עיבר ניסן בניסן.
Sanhedrin 12b אמר רבא halacha dispute year intercalation
Rava rules that if the month is sanctified after the year was intercalated on the thirtieth of Adar, the intercalation is void.

גופא, אמר שמואל: אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן. עיברוה, מאי? אמר עולא: אין מקדשין את החדש. קידשו, מאי? אמר רבא: בטל העיבור. רב נחמן אמר: מעובר ומקודש.
Sanhedrin 12b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue year intercalation
Rava argues to Rav Nachman that delaying the month after Passover study has begun would lead people to treat leavened bread lightly.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מכדי מפוריא לפיסחא תלתין יומין הוו, ומפוריא דרשינן בהלכות הפסח, דתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות. וכי מטי ריש ירחא מרחקין ליה? אתי לזלזולי בחמץ!
Sanhedrin 16b מתיב רבא halacha dialogue sacred vessels
Rava challenges the distinction between Moses' vessels and later vessels by asking why the command to make them alike should not apply in later generations.

מתיב רבא: כל הכלים שעשה משה, משיחתן מקדשתן. מיכן ואילך, עבודתן מחנכתן. ואמאי? נימא ״וכן תעשו״ לדורות הבאין!
Sanhedrin 20a דרש רבא aggada exegesis david mourning
Rava interprets the written and read forms of the verse to mean that the people first came to destroy David and ultimately came to feed him.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״ויבא כל העם להברות את דוד״? כתיב ״להכרות״, וקרינן ״להברות״. בתחלה להכרותו, ולבסוף להברותו.
Sanhedrin 21a דרש רבא aggada exegesis female beauty
Rava interprets Israelite women's beauty as including an absence of underarm and pubic hair.

איני? והא דרש רבא: מאי דכתיב ״ויצא לך שם בגוים ביפיך״? שאין להן לבנות ישראל לא שער בית השחי ולא בית הערוה! שאני תמר, דבת יפת תואר הואי.
Sanhedrin 21b אמר רבא halacha exegesis torah scroll
Rava rules from the verse that a person must write his own Torah scroll even if his ancestors left him one.

אמר רבא: אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר: ״ועתה כתבו לכם את השירה״. איתיביה אביי: וכותב לו ספר תורה לשמו, שלא יתנאה בשל אחרים. מלך – אין, הדיוט – לא!
Sanhedrin 24a אמר רבא halacha dispute arbitration
Rava teaches that the dispute applies to a promise to pay, but all agree that one who waives a claim cannot retract.

תא שמע, דאמר רבא: מחלוקת ב״אתן לך״, אבל ב״מחול לך״ – דברי הכל אין יכול לחזור בו.
Sanhedrin 24a רבא אמר halacha dispute judicial waiver
Rava's position on retracting a judicial waiver is tested against the dispute between Rabbi Yohanan and the other sages.

אי אמרת בשלמא ב״אתן לך״ – מחלוקת, אבל ב״מחול לך״ – דברי הכל אין יכול לחזור בו, רבא דאמר כרבי יוחנן. אלא אי אמרת בין בזו ובין בזו מחלוקת, רבא דאמר כמאן?
Sanhedrin 24b אמר רבא halacha ruling disqualified judges
Rava rules that one who accepted a relative or otherwise disqualified person may retract before judgment is completed but not afterward.

תא שמע, דאמר רבא: קיבל עליו קרוב או פסול – לפני גמר דין יכול לחזור בו, לאחר גמר דין אין יכול לחזור בו.
Sanhedrin 24b רבא אמר halacha dispute judicial waiver
Rava's ruling on retraction before and after judgment is tested against the dispute between Rabbi Yohanan and the other sages.

אי אמרת בשלמא: לאחר גמר דין מחלוקת, אבל לפני גמר דין דברי הכל יכול לחזור בו – רבא דאמר כרבי יוחנן ואליבא דרבנן. אלא אי אמרת: בין בזו בין בזו מחלוקת – רבא דאמר כמאן?
Sanhedrin 25a אמר רבא halacha ruling interest loans
Rava rules that a borrower at interest is disqualified from giving testimony.

מלוה ברבית. אמר רבא: לוה ברבית – פסול לעדות. והאנן תנן: מלוה ברבית? מלוה הבאה ברבית.
Sanhedrin 25a אמר רבא halacha ruling self incrimination
Rava teaches that a person is considered his own relative and cannot render himself wicked through his own testimony.

רבא לטעמיה, דאמר רבא: אדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם משים עצמו רשע.
Sanhedrin 25a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal subterfuge
Rava asks whether the person may be acting deceptively.

אמר ליה רבא: דילמא איערומי קא מערים?
Sanhedrin 25b אמר רבא halacha ruling shepherd testimony
Rava rules that the disqualification stated for a shepherd applies to shepherds of both small and large livestock.

אמר רבא: רועה שאמרו, אחד רועה בהמה דקה ואחד רועה בהמה גסה.
Sanhedrin 25b אמר רבא halacha ruling shepherd testimony
Rava distinguishes shepherds of small livestock in the Land of Israel, who are disqualified, from those abroad and shepherds of large livestock, who are qualified.

ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: רועה בהמה דקה בארץ ישראל – פסולין, בחוצה לארץ – כשרין. רועה בהמה גסה, אפילו בארץ ישראל – כשרין. ההוא במגדלים איתמר.
Sanhedrin 26b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue witness disqualification
Rava asks whether public proclamation is required for a robber disqualified by Torah law as it is for one disqualified by rabbinic law.

אמר ליה רבא: נהי דבעינן הכרזה בגזלן דרבנן, בגזלן דאורייתא מי בעינן הכרזה?
Sanhedrin 26b אמר רבא halacha ruling marriage testimony
Rava says that Rav Nahman concedes the person is disqualified regarding testimony about a woman.

אמר רבא: ומודה רב נחמן לענין עדות אשה שהוא פסול. אמר רבינא, ואיתימא רב פפא: לא אמרן אלא לאפוקה, אבל לעיולה – לית לן בה.
Sanhedrin 27a רבא אמר halacha dispute conspiring witnesses
Rava rules that a conspiring witness becomes disqualified only from the time of conviction onward, against Abaye's retroactive view.

עד זומם, אביי אמר: למפרע הוא נפסל; ורבא אמר: מיכן ולהבא הוא נפסל.
Sanhedrin 27a רבא אמר halacha ruling conspiring witnesses
Rava rules that a conspiring witness is disqualified only prospectively because the law is an innovation applied from its establishment onward.

רבא אמר: מיכן ולהבא הוא נפסל. עד זומם חידוש הוא, מאי חזית דסמכת אהני? סמוך אהני! אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך.
Sanhedrin 27a רבא אמר halacha dispute witness eligibility
Rava rules that one who sins defiantly without financial gain remains qualified as a witness, against Abaye.

להכעיס – אביי אמר: פסול, רבא אמר: כשר.
Sanhedrin 27a רבא אמר halacha dispute witness eligibility
Rava rules that a defiant sinner remains qualified as a witness because disqualification requires wickedness involving monetary gain.

אביי אמר: פסול, דהוה ליה רשע, ורחמנא אמר ״אל תשת רשע עד״. ורבא אמר: כשר, רשע דחמס בעינן.
Sanhedrin 27a רבא אמר halacha dispute witness eligibility
Rava's position is aligned with Rabbi Yose's view that disqualification extends from a stricter offense to a lighter one but not conversely.

נימא: אביי כרבי מאיר, ורבא כרבי יוסי? אביי כרבי מאיר, דאמר: אמרינן מקולא לחומרא. ורבא דאמר כרבי יוסי, דאמר: מחומרא לקולא אמרינן, מקולא לחומרא לא אמרינן.
Sanhedrin 28a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue witness groups
Rava challenges the other view from the rule that three groups of brothers form separate testimonies but one testimony for conspiring-witness liability.

אמר ליה רבא: וליטעמיך, הא דתנן: שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן – הרי אלו שלש עדיות, והן עדות אחת להזמה.
Sanhedrin 29a משמיה דרבא halacha dispute wedding testimony
The sages report in Rava's name that the relevant period extends from the first day onward.

וכמה? אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה אמר רב: כל שבעת ימי המשתה. ורבנן משמיה דרבא אמרי: אפילו מיום ראשון ואילך.
Sanhedrin 29a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue witness examination
Rava says the witnesses can answer that there was a seven-year famine and the circumciser did not pass by the gate.

אמר ליה רבא, יכלי למימר: שב שני הוה כפנא, ואבבא אומנא לא חליף.
Sanhedrin 29a אמר רבא halacha exegesis false witnesses
Rava says the court warns witnesses by citing the verse comparing false testimony to a club, sword, and sharpened arrow.

אלא אמר רבא, אמרינן להו: ״מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר״.
Sanhedrin 29b משמיה דרבא halacha ruling human memory
Rava teaches that people do not remember inconsequential statements.

אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא, הכי אמרינן משמיה דרבא: כל מילי דכדי לא דכירי אינשי.
Sanhedrin 29b רבא אמר halacha ruling court records
Rava rules that even if a litigant assembled the judges, no record is written until he explicitly appoints them as his judges.

רבא אמר: אפילו כנפינהו איהו – לא כתבינן, עד דאמר להו: ״הוו עלי דייני״.
Sanhedrin 30a משמיה דרבא halacha ruling court error
Rava teaches that in such a case the possibility of an erroneous court must be considered.

סבר רבינא למימר: היינו דריש לקיש. אמר ליה רב נתן בר אמי: הכי אמרינן משמיה דרבא, כל כי האי גוונא חיישינן לבית דין טועין.
Sanhedrin 30b אמר רבא halacha ruling witness contradiction
Rava rules that witnesses who differ about a purse's color may combine, but witnesses who differ about the money's color may not.

אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב יהודה באחד אומר ״בארנקי שחורה״, ואחד אומר ״בארנקי לבנה״. אבל אחד אומר ״מנה שחור״, ואחד אומר ״מנה לבן״ – אין מצטרפין.
Sanhedrin 31a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue document transfer
Rava tells Rav Nahman that the ruling follows Rabbi, who holds that documents are acquired by delivery.

אמר ליה רבא לרב נחמן: כמאן? כרבי, דאמר אותיות נקנות במסירה.
Sanhedrin 31a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue unclear
Rava begins to challenge Rav Nahman's refusal to believe her by saying that if she wished she could have acted otherwise.

איכא דאמרי: לא הימנה רב נחמן. אמר ליה רבא לרב נחמן: והא אי בעיא —
Sanhedrin 32b רבא אמר halacha ruling civil procedure
Rava explains that the local mishnah concerns penalty cases while the other source concerns admissions and loans.

רבא אמר: מתניתין דהכא בדיני קנסות, ואידך בהודאות והלואות.
Sanhedrin 34b אמר רבא halacha exegesis leprosy inspection
Rava interprets judging at all times as including a cloudy day, when skin lesions may not be inspected because their appearance is distorted.

ורבי מאיר, האי ״ושפטו את העם בכל עת״ מאי דריש ביה? אמר רבא: לאיתויי יום המעונן. דתנן: אין רואין את הנגעים שחרית, ובין הערבים, ולא בתוך הבית, ולא ביום המעונן, מפני שכהה נראית עזה. ולא בצהרים, מפני שעזה נראית כהה.
Sanhedrin 35a רבא אמר halacha exegesis delayed judgment
Rava derives from the verse that a judge should delay and thoroughly consider a capital judgment.

אמר רבי חנינא: דאמר קרא, ״מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים״. ורבא אמר מהכא: ״אשרו חמוץ״ – אשרו דיין שמחמץ את דינו.
Sanhedrin 35b אמר רבא halacha exegesis shabbat execution
Rava says the school of Rabbi Yishmael has already resolved the issue through its exposition of the prohibition against kindling fire.

אמר רבא: כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: ״לא תבערו אש״ – מה תלמוד לומר?
Sanhedrin 35b אמר רבא halacha exegesis shabbat execution
Rava explains that the term dwelling places is difficult because the bodily obligation of Shabbat already applies both inside and outside the Land.

אלא אמר רבא: תנא ״מושבות״ קשיא ליה. ״מושבות״ – מה תלמוד לומר? מכדי שבת חובת הגוף היא, וחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ. ״מושבות״ דכתב רחמנא למה לי?
Sanhedrin 35b אמר רבא halacha exegesis capital punishment
Rava argues by an a fortiori inference that execution should not override an individual's offering.

אמר רבא: אי הכי, לא תהא רציחה דוחה קרבן יחיד מקל וחומר:
Sanhedrin 36a אמר רבא halacha ruling festival offerings
Rava says that according to the view permitting vows and voluntary offerings on a festival, the verse about taking one from the altar cannot be fulfilled at all.

אלא אמר רבא: לא מיבעיא למאן דאמר נדרים ונדבות קריבין ביום טוב, דהא לא מתקיים ״מעם מזבחי״ כלל.
Sanhedrin 39b רבא אמר aggada exegesis ahab
Rava interprets the women as actual prostitutes whom Jezebel depicted on Ahab's chariot to arouse him.

רבא אמר: זונות ממש. אחאב איש מצונן היה, ועשתה לו איזבל שתי צורי זונות במרכבתו, כדי שיראה אותן ויתחמם.
Sanhedrin 39b רבא אמר aggada exegesis prophecy
Rava interprets the archer's shot as completing two prophecies, one by Micaiah and one by Elijah.

״ואיש משך בקשת לתמו ויכה״. רבי אלעזר אמר: לפי תומו. רבא אמר: לתמם שתי חזיונות, אחת של מיכיהו ואחת של אליהו.
Sanhedrin 41a אמר רבא attribution uncertain: or חזקיה halacha exegesis capital warning
Rava derives from the verse that the offender must explicitly accept liability to death.

התיר עצמו למיתה, מנא לן? אמר רבא, ואיתימא חזקיה, אמר קרא: ״יומת המת״ – עד שיתיר עצמו למיתה.
Sanhedrin 41b אמר רבא halacha ruling witness examination
Rava explains that testimony remains valid even in formal inquiries when two witnesses know the answer and one does not.

אמר רבא: והא ״עדותן קיימת״ קתני! אלא אמר רבא: הכי קאמר: אפילו בחקירות, שנים אומרים ״ידענו״ ואחד אומר ״איני יודע״ – עדותן קיימת. כמאן? דלא כרבי עקיבא.
Sanhedrin 41b אמר רבא halacha ruling witness contradiction
Rava adduces the mishnah's invalidation of witnesses who give different dates as proof that most people know the calendar's intercalation.

אמר רבא: אף אנן נמי תנינא, אחד אומר ״בשלשה״ ואחד אומר ״בחמשה״ – עדותן בטילה. ואמאי? נימא שזה יודע בשני עיבורין וזה אינו יודע בשני עיבורין? אלא לאו, משום דברובה ידע!
Sanhedrin 45a אמר רבא halacha dispute execution procedure
Rava resolves the apparent contradiction within Rabbi Yehudah's positions while challenging the unresolved contradiction within the sages' positions.

אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא? אלא אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנין.
Sanhedrin 46b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue divine sorrow
Rava rejects Abaye's wording and interprets the expression as saying that the world has become light or contemptible to God.

אמר רבי מאיר כו'. מאי משמע? אמר אביי: כמאן דאמר ״קל לית״. אמר ליה רבא: אם כן, ״כבד עלי ראשי״ ״כבד עלי זרועי״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: כמאן דאמר ״קיל לי עלמא״.
Sanhedrin 47a אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue atonement
Rava distinguishes one who dies naturally in wickedness without atonement from one executed in wickedness whose unnatural death atones.

אמר ליה רבא: מי קא מדמית נהרג מתוך רשעו למת מתוך רשעו? מת מתוך רשעו, כיון דכי אורחיה קמיית – לא הויא ליה כפרה. נהרג מתוך רשעו, כיון דלאו כי אורחיה מיית – הויא ליה כפרה.
Sanhedrin 47b רבא אמר halacha dispute burial garments
Rava permits a garment woven for a corpse, against Abaye's prohibition.

איתמר: האורג בגד למת, אביי אמר: אסור, ורבא אמר: מותר.
Sanhedrin 47b רבא אמר halacha dispute burial garments
Rava permits a garment designated for a corpse because mere designation has no legal effect.

אביי אמר אסור – הזמנה מלתא היא. ורבא אמר מותר – הזמנה לאו מילתא היא.
Sanhedrin 49b אמר רבא halacha ruling mishnaic order
Rava transmits that items taught by the sages as a numbered list have no binding sequence except for the seven cleansing agents.

גמ' אמר רבא אמר רב סחורא אמר רב הונא: כל מקום ששנו חכמים דרך מניין, אין מוקדם ומאוחר, חוץ משבעה סמנין.
Sanhedrin 51a אמר רבא halacha ruling capital punishment
Rava identifies the teaching with Rabbi Shimon and explains that it excludes burning despite the additional priestly commandments.

אמר רבא: הא מני? רבי שמעון היא, דאמר שריפה חמורה. סלקא דעתך אמינא: הואיל ואחמיר בהו רחמנא בכהני, דרבי בהו מצות יתירות – תידון בשריפה! קא משמע לן.
Sanhedrin 51a אמר רבא halacha exegesis forbidden relations
Rava reports Rav Yitzhak bar Avudimi's derivation from the shared word 'henna.'

דאמר רבא: אמר לי רב יצחק בר אבודימי, אתיא ״הנה״ ״הנה״.
Sanhedrin 51b אמר רבא halacha ruling priestly relations
Rava argues that the two expressions must either both be literal or both denote permitted relations.

אמר רבא: מאי שנא? או אידי ואידי ממש, או אידי ואידי רשות.
Sanhedrin 51b אמר רבא halacha ruling capital punishment
Rava explains Rabbi Eliezer according to Rabbi Shimon as raising both a betrothed and a married woman by one level of execution severity.

אלא אמר רבא: לעולם כרבי שמעון, וקסבר רבי אליעזר נשואה כארוסה. מה ארוסה חד דרגא מסקינן לה, מסקילה לשריפה, אף נשואה חד דרגא מסקינן לה, מחנק לסקילה.
Sanhedrin 53a אמר רבא halacha ruling capital punishment
Rava teaches that the four modes of court-imposed execution are known by received tradition.

אמר רבא: ארבע מיתות גמרא גמירי להו.
Sanhedrin 53b אמר רבא halacha exegesis forbidden relations
Rava explains that Rabbi Yehudah interprets the nakedness of one's father as one's father's wife and derives it by verbal analogy.

אלא אמר רבא: קסבר רבי יהודה ״ערות אביך״ – זו אשת אביך, ומייתי לה בגזירה שוה.
Sanhedrin 54a אמר רבא halacha ruling sexual offenses
Rava says Rav Yehudah's statement concerns an Israelite acting unwittingly and a sacrifice, while its reference to a gentile is merely euphemistic.

אמר רבא: מסתברא מילתא דרב יהודה בישראל בשוגג, ובקרבן. והאי דקאמר נכרי – לישנא מעליא הוא. דאי סלקא דעתך נכרי ממש, דינו מאי ניהו? קטלא! בתרי קטלי קטלת ליה?
Sanhedrin 55a רבא אמר halacha ruling bestiality
Rava rules that an animal involved in a transgression is killed because it derived pleasure from the act.

רבא אמר: אמרה תורה, בהמה נהנית מעבירה – תיהרג.
Sanhedrin 55b אמר רבא halacha ruling minor levirate
Rava teaches that a boy aged nine years and one day acquires his levirate wife through intercourse but cannot divorce her until adulthood, and that his intercourse gives her the impurity status of a menstruant.

אמר רבא: תא שמע, בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו – קנאה, ואינו נותן גט עד שיגדיל. ומטמא כנדה לטמא משכב תחתון כעליון.
Sanhedrin 56b אמר רבא halacha dialogue noahide idolatry
Rava challenges the claim that a gentile is liable for making an idol without worshipping it, since Noahides are warned only about idolatrous acts punishable by an Israelite court.

אמר רבא: ומי איכא למאן דאמר גוי שעשה עבודה זרה ולא השתחוה לה – חייב? והתניא: בעבודה זרה, דברים שבית דין של ישראל ממיתין עליהן – בן נח מוזהר עליהן; אין בית דין של ישראל ממיתין עליהן – אין בן נח מוזהר עליהן. למעוטי מאי? לאו למעוטי גוי שעשה עבודה זרה ולא השתחוה לה?
Sanhedrin 56b אמר רבא halacha dialogue noahide courts
Rava proposes that the additional Noahide judicial requirement concerns laws of fines, then faces an objection to its wording.

אלא אמר רבא: לא נצרכה אלא לדיני קנסות. אכתי, ״והוסיפו בדינין״ מיבעי ליה!
Sanhedrin 56b אמר רבא halacha ruling noahide laws
Rava identifies the teaching as the school of Menashe's enumeration, which substitutes castration and forbidden mixtures for two other Noahide laws.

אלא אמר רבא: האי תנא תנא דבי מנשה הוא, דמפיק ד״ך ועייל ס״ך.
Sanhedrin 58b אמר רבא halacha dialogue noahide liability
Rava questions whether a gentile can be liable for an act for which an Israelite is not liable.

אמר רבא: מי איכא מידי דישראל לא מחייב, ונכרי מחייב?
Sanhedrin 58b אמר רבא halacha exegesis noahide adultery
Rava rules from the verses that a Noahide is exempt for anal intercourse with another man's wife.

אלא אמר רבא: בן נח שבא על אשת חבירו שלא כדרכה – פטור. מאי טעמא? ״באשתו״ – ולא באשת חבירו; ״ודבק״ – ולא שלא כדרכה.
Sanhedrin 61b רבא אמר halacha ruling idolatry incitement
Rava distinguishes two cases of one persuaded by others to worship an idol according to whether the persuader described how the idol is served.

רבא אמר: אידי ואידי בניסת מפי אחרים, הא דאמר ליה ״כך אוכלת״, ״כך שותה״, ״כך מטיבה״, ״כך מריעה״, הא דלא אמר ליה ״כך אוכלת״, ״כך שותה״ כו'.
Sanhedrin 61b אמר רבא aggada exegesis idolatry
Rava interprets the verse about nearby gods to teach that the nature of distant idols can be inferred from nearby ones.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דכתיב: ״מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך וגו'״. מה לי קרובים ומה לי רחוקים? הכי קאמר לך: מטיבותן של קרובים אתה למד מה טיבותן של רחוקים.
Sanhedrin 61b רבא אמר halacha dispute coerced idolatry
Rava rules, against Abaye, that one who worships an idol from love or fear is exempt.

איתמר: העובד עבודה זרה מאהבה ומיראה, אביי אמר: חייב, רבא אמר: פטור.
Sanhedrin 61b רבא אמר halacha dispute coerced idolatry
Rava rules that worship from love or fear incurs liability only when the worshipper accepts the idol as a god.

אביי אמר: חייב, דהא פלחה. רבא אמר: פטור, אי קבליה עליה באלוה – אין, אי לא – לא.
Sanhedrin 61b רבא אמר halacha dialogue idolatry
Rava rejects the opposing inference and adopts Rabbi Yirmeya's resolution.

ורבא אמר לך: לא, כדמתרץ רבי ירמיה.
Sanhedrin 62a רבא אמר halacha dialogue mistaken idolatry
Rava explains the case as one in which the person mistakenly believes the act is permitted.

ורבא אמר לך: לא, באומר מותר.
Sanhedrin 63b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue idol names
Rava asks how Ulla may utter an idol's name in light of the prohibition against mentioning other gods.

כי אתא עולא, בת בקלנבו. אמר ליה רבא: והיכא בת מר? אמר ליה: בקלנבו. אמר ליה: והכתיב ״ושם אלהים אחרים לא תזכירו״? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: כל עבודה זרה הכתובה בתורה – מותר להזכיר שמה. והא היכא כתיבא? דכתיב: ״כרע בל קרס נבו״.
Sanhedrin 63b אמר רבא aggada exegesis child sacrifice
Rava interprets the verse to mean that an idol commends and kisses one who sacrifices his son to it as having brought a great gift.

אמר רבא: האי ״זבחי אדם עגלים ישקון״? ״עגלים ישקון לזבח אדם״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: כל הזובח את בנו לעבודה זרה, אמר לו: דורון גדול הקריב לו, יבא וישק לו.
Sanhedrin 64a רבא אמר halacha ruling molech worship
Rava says the disputed practical difference is liability for serving Molech on an occasional basis.

רבא אמר: מולך עראי איכא בינייהו.
Sanhedrin 64b רבא אמר halacha ruling molech worship
Rava describes the relevant mode of passing through fire as resembling the Purim bonfire leap.

רבא אמר: כמשוורתא דפוריא.
Sanhedrin 65a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sorcery
Rava objects that burning incense to a demon is idolatry and instead explains the case as incense burned for magical charming.

אמר ליה רבא: מקטר לשד – עובד עבודה זרה הוא! אלא, אמר רבא: במקטר לחבר.
Sanhedrin 65a אמר רבא halacha ruling blasphemy
Rava distinguishes blasphemy because it can be committed in the heart.

אמר רבא: שאני מגדף, הואיל וישנו בלב.
Sanhedrin 65b אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava distinguishes conspiring witnesses because their offense is committed through speech.

אמר רבא: שאני עדים זוממין, הואיל וישנו בקול.
Sanhedrin 65b אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava distinguishes conspiring witnesses because their offense depends on sight.

אלא אמר רבא: שאני עדים זוממין, הואיל וישנן בראיה.
Sanhedrin 65b אמר רבא aggada exegesis righteous power
Rava teaches from the verse that the righteous could create a world were sins not to separate humanity from God.

אמר רבא: אי בעו צדיקי, ברו עלמא, שנאמר: ״כי עונותיכם היו מבדלים וגו'״.
Sanhedrin 66b אמר רבא halacha exegesis sexual offenses
Rava interprets the verse to exclude an act of superficial sexual contact from liability.

ואידך, ההיא ״ומתו גם שניהם״ מאי דריש ביה? אמר רבא: למעוטי מעשה חידודים. ואידך? מעשה חידודים לאו כלום היא.
Sanhedrin 70a רבא אמר aggada exegesis wine
Rava interprets the warning against reddening wine as a warning that wine's end is bloodshed.

אמר רבי יצחק: מאי דכתיב ״אל תרא יין כי יתאדם״? אל תרא יין שמאדים פניהם של רשעים בעולם הזה, ומלבין פניהם לעולם הבא. רבא אמר: ״אל תרא יין כי יתאדם״ – אל תרא יין שאחריתו דם.
Sanhedrin 70a אמר רבא aggada exegesis wine
Rava teaches that wine gladdens the worthy but devastates the unworthy, and that wine and fragrances sharpen the mind.

רבא רמי: כתיב ״ישמח״ וקרינן ״ישמח״. זכה – משמחו, לא זכה – משממהו. והיינו דאמר רבא: חמרא וריחני פקחין.
Sanhedrin 70b אמר רבא halacha ruling rebellious son
Rava rules that eating poultry does not make a boy a stubborn and rebellious son.

אכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים. אמר רבא: אכל בשר עוף – אינו נעשה בן סורר ומורה.
Sanhedrin 72a אמר רבא halacha exegesis burglary
Rava explains that a burglar may be killed because he anticipates killing the resisting owner, and the Torah permits one threatened with death to strike first.

גמ' אמר רבא: מאי טעמא דמחתרת? חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו, והאי מימר אמר: אי אזילנא, קאי לאפאי ולא שביק לי, ואי קאי לאפאי – קטילנא ליה. והתורה אמרה: אם בא להורגך – השכם להורגו.
Sanhedrin 72a אמר רבא halacha ruling stolen property
Rava limits Rav's exemption for a burglar who took property to property that the burglar broke and that no longer exists.

אמר רב: הבא במחתרת ונטל כלים ויצא – פטור. מאי טעמא? בדמים קננהו. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב בששיבר, דליתנהו, אבל נטל – לא.
Sanhedrin 73b אמר רבא halacha dispute sexual assault
Rava explains that the woman objects to her degradation but allows the pursuer to avoid being killed, and he defines how the Rabbis and Rabbi Yehudah disagree in that case.

אמר רבא: במקפדת על פיגמה, ומניחתו שלא יהרגנה. רבנן סברי: אפיגמא קפיד רחמנא, והרי מקפדת על פיגמה. ורבי יהודה: האי דקאמר רחמנא קטליה – משום דמסרה נפשה לקטלא. הא לא מסרה נפשה לקטלא.
Sanhedrin 73b רבא אמר halacha ruling sexual assault
Rava explains the case as one in which the woman lets the pursuer proceed so that he will not kill her, following Rabbi Yehudah's view.

רבא אמר: במניחתו, שלא יהרגנה, ורבי יהודה היא.
Sanhedrin 74a אמר רבא halacha ruling pursuer liability
Rava rules that a lethal pursuer who breaks anyone's vessels is exempt from payment because he is simultaneously liable to death.

לא שנא, דאמר רבא: רודף שהיה רודף אחר חבירו, ושיבר את הכלים – בין של נרדף ובין של כל אדם – פטור. מאי טעמא? מתחייב בנפשו הוא.
Sanhedrin 74b רבא אמר halacha ruling religious coercion
Rava distinguishes coercion imposed for the coercer's personal benefit.

רבא אמר: הנאת עצמן שאני.
Sanhedrin 74b אמר רבא halacha ruling religious coercion
Rava rules that a Jew threatened with death may cut fodder on Shabbat for an animal but must accept death if ordered to throw it into a river as an act of religious persecution.

ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: גוי דאמר ליה להאי ישראל, ״קטול אספסתא בשבתא ושדי לחיותא, ואי לא קטילנא לך״ – ליקטול ולא לקטליה. ״שדי לנהרא״ – ליקטליה ולא ליקטול. מאי טעמא? לעבורי מילתא קא בעי.
Sanhedrin 74b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue noahide laws
Rava answers Abaye that the seven Noahide commandments include their subsidiary prohibitions.

אמר אביי, תא שמע: שבע מצות נצטוו בני נח. ואם איתא, תמני הויין! אמר ליה רבא: אינהו וכל אבזרייהו.
Sanhedrin 75b אמר רבא halacha exegesis forbidden relations
Rava transmits Rav Yitzchak bar Avudimi's derivation linking forbidden relationships through the repeated words 'henna' and 'zimma.'

אמר רבא: אמר לי רב יצחק בר אבודימי, אתיא ״הנה״ ״הנה״, אתיא ״זמה״ ״זמה״.
Sanhedrin 75b רבא אמר halacha ruling legal analogy
Rava rules that the proposed derivation fails under both methods of applying an analogical inference.

רבא אמר: בין למאן דאמר ״דון מינה ומינה״, ובין למאן דאמר ״דון מינה ואוקי באתרה״ – לא אתיא.
Sanhedrin 76a רבא אמר halacha ruling legal analogy
Rava rules that the proposed derivation fails whether one transfers all features of the source or retains the target law's local framework.

רבא אמר: בין למאן דאמר ״דון מינה ומינה״, בין למאן דאמר ״דון מינה ואוקי באתרה״ – לא אתיא.
Sanhedrin 76a רבא אמר halacha exegesis forbidden relations
Rava transmits Rabbi Yitzchak bar Avdimi's derivation linking forbidden relationships through the repeated words 'henna' and 'zimma.'

רבא אמר, אמר לי רבי יצחק בר אבדימי: אתיא ״הנה״ ״הנה״, אתיא ״זמה״ ״זמה״.
Sanhedrin 76a רבא אמר halacha dialogue capital punishment
Rava challenges the proposed reassignment of a punishment because, unlike the comparison case, there is no suitable legal category to which the offender can be transferred.

רבא אמר: בשלמא התם, אפיקתיה מדינא דבת כהן ואוקימתה אדינא דבת ישראל. הכא, אדינא דמאן מוקמת ליה? אדינא דפנוייה מוקמת ליה?
Sanhedrin 76b רבא אמר halacha dispute mother-in-law
Rava says Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva differ over whether relations with a mother-in-law after her death incur burning or only a prohibition.

רבא אמר: חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו. רבי ישמעאל סבר: חמותו לאחר מיתה בשרפה, ורבי עקיבא סבר: איסורא בעלמא.
Sanhedrin 77a אמר רבא halacha ruling homicide causation
Rava rules on liability for binding a person who dies from hunger, existing heat or cold, or heat or cold that arrives later.

אמר רבא: כפתו ומת ברעב – פטור. ואמר רבא: כפתו בחמה ומת, בצינה ומת – חייב. סוף חמה לבא, סוף צינה לבא – פטור.
Sanhedrin 77a אמר רבא halacha dispute homicide causation
Rava rules that binding someone before a lion is exempt but binding someone before mosquitoes is liable, while Rav Ashi exempts even the latter.

ואמר רבא: כפתו לפני ארי – פטור, לפני יתושין – חייב. רב אשי אמר: אפילו לפני יתושין נמי פטור, הני אזלי והני אתו.
Sanhedrin 77a אמר רבא halacha ruling homicide causation
Rava rules that one who binds another person and leaves him to die of hunger is exempt.

תסתיים דרבא הוא דאמר פטור, דאמר רבא: כפתו ומת ברעב – פטור.
Sanhedrin 77b אמר רבא halacha ruling homicide causation
Rava rules that one who pushes a person into a pit containing a ladder and later removes the ladder is exempt because escape was possible at the moment of the push.

אמר רבא: דחפו לבור, וסולם בבור, ובא אחר וסילקו, ואפילו הוא קדם וסילקו – פטור, דבעידנא דשדייה יכול לעלות הוא.
Sanhedrin 77b אמר רבא halacha ruling homicide causation
Rava rules that one who shoots an arrow at a shielded person and later removes the shield is exempt because the arrow was blocked when fired.

ואמר רבא: זרק חץ, ותריס בידו, ובא אחר ונטלו, ואפילו הוא קדם ונטלו – פטור, דבעידנא דשדייה ביה מיפסק פסיקי גיריה.
Sanhedrin 77b אמר רבא halacha ruling homicide causation
Rava rules that one who shoots a person who has medicine available and later scatters the medicine is exempt because the victim could be healed when struck.

ואמר רבא: זרק בו חץ, וסמנין בידו, ובא אחר ופיזרן, ואפילו הוא קדם ופיזרן – פטור, דבעידנא דשדא ביה יכול להתרפאות הוה.
Sanhedrin 77b אמר רבא halacha ruling homicide causation
Rava rules that one is liable when a stone thrown against a wall rebounds and kills someone.

ואמר רבא: זרק צרור בכותל, וחזרה לאחוריה והרגה – חייב. ותנא תונא: כגון אלו המשחקין בכדור שהרגו, במזיד – נהרגין, בשוגג – גולין.
Sanhedrin 78a אמר רבא halacha dispute homicide liability
Rava says all agree that killing a terminally injured person is exempt and killing one dying naturally is liable, while they dispute one made moribund by another person.

אמר רבא: הכל מודים בהורג את הטריפה שהוא פטור, בגוסס בידי שמים שהוא חייב. לא נחלקו אלא בגוסס בידי אדם. מר מדמי ליה לטריפה, ומר מדמי ליה לגוסס בידי שמים.
Sanhedrin 78a אמר רבא halacha ruling homicide liability
Rava rules that killing a terminally injured person is exempt, while such a person who kills is liable only if the killing occurs before the court.

אמר רבא: ההורג את הטריפה – פטור. וטריפה שהרג בפני בית דין – חייב, שלא בפני בית דין – פטור.
Sanhedrin 78a אמר רבא halacha exegesis bestiality
Rava rules that one who has intercourse with a terminally injured animal is liable, while a terminally injured person who commits bestiality is liable only before the court because other testimony cannot be made subject to refutation.

ואמר רבא: הרובע את הטריפה – חייב. טריפה שרבע, בפני בית דין – חייב, שלא בפני בית דין – פטור. בפני בית דין חייב, דכתיב: ״ובערת הרע מקרבך״. שלא בפני בית דין פטור, דהויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה.
Sanhedrin 78a אמר רבא halacha dispute conspiring witnesses
Rava rules that witnesses against a mortally injured person who are discredited are not executed, while mortally injured witnesses who are discredited are executed, though Rav Ashi disputes the latter ruling.

ואמר רבא: עדים שהעידו בטריפה והוזמו, אין נהרגין. עדי טריפה שהוזמו, נהרגין. רב אשי אמר: אפילו עדי טריפה שהוזמו אין נהרגין, לפי שאינן בזוממי זוממין.
Sanhedrin 78a אמר רבא halacha exegesis goring ox
Rava rules from the verse linking an ox's stoning to its owner's death that an animal belonging to a mortally injured person is exempt when it kills.

ואמר רבא: שור טריפה שהרג – חייב, ושור של אדם טריפה שהרג – פטור. מאי טעמא? אמר קרא: ״השור יסקל וגם בעליו יומת״. כל היכא דקרינא ביה ״וגם בעליו יומת״, קרינן ביה ״השור יסקל״, וכל היכא דלא קרינן ביה ״וגם בעליו יומת״, לא קרינן ביה ״השור יסקל״.
Sanhedrin 79b אמר רבא halacha other homicide liability
Rava states that the teaching of Hezekiah's school excludes both Rabbi's position and that of the Sages regarding striking a person and striking an animal.

אמר רבא: האי דתנא דבי חזקיה מפקא מדרבי, ומפקא מדרבנן. דתנא דבי חזקיה: ״מכה אדם״ ו״מכה בהמה״.
Sanhedrin 79b אמר רבא both other unclear
Rava's attributed statement is not preserved in the supplied fragment.

אמר רבא:
Sanhedrin 80a אמר רבא halacha ruling homicide liability
Rava rules that when an arrow emerges from between two people and kills someone, both are exempt.

אלא אמר רבא: הכי קאמר, שנים שהיו עומדין, ויצא חץ מביניהם והרג – שניהם פטורין. ואמר רבי יוסי: אפילו אבא חלפתא ביניהן.
Sanhedrin 80a אמר רבא halacha ruling condemned animals
Rava rules that the offspring of a goring or sexually used animal is forbidden because the offspring participated with its mother.

אמר מר: אם עד שלא נגמר דינה ילדה, וולדה מותר. ואף על גב דכי נגחה הות מיעברה? והאמר רבא: ולד הנוגחת אסור – היא וולדה נגחו; ולד הנרבעת אסור – היא וולדה נרבעו!
Sanhedrin 81a אמר רבא halacha ruling capital punishment
Rava explains that one sentenced for a minor offense who later commits a graver offense is punished for the graver offense.

אמר רבא: הכי במאי עסקינן? כגון שעבר עבירה קלה, ונגמר דינו על עבירה קלה, וחזר ועבר עבירה חמורה. סלקא דעתך אמינא: כיון דנגמר דינו לעבירה קלה, האי גברא קטילא הוא. קא משמע לן.
Sanhedrin 86a אמר רבא halacha ruling kidnapping
Rava rules that schoolteachers and rabbinic instructors are considered readily accessible and are therefore exempt in the case under discussion.

אמר רבא: הלכך, הני מקרי דרדקי ומתנו רבנן כמצויין בידן דמו, ופטירי.
Sanhedrin 87a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mishnah interpretation
Rava tells Rav Pappa to explain the baraita to Rav Huna bar Hinena according to Rabbi Meir.

אמר ליה רב הונא בר חיננא לרבא: תרגמה לי להא מתניתא אליבא דרבי מאיר. אמר ליה רבא לרב פפא: פוק תרגמה ליה.
Sanhedrin 87b אמר רבא halacha exegesis legal analogy
Rava transmits Rav Yitzhak bar Avudimi's derivation through the shared biblical word 'henna.'

דאמר רבא: אמר לי רב יצחק בר אבודימי, אתיא ״הנה״ ״הנה״,
Sanhedrin 87b אמר רבא halacha ruling skin lesions
Rava explains Rabbi Yehoshua's term 'dimmed' to mean that the person is pure.

נגעי אדם – בפלוגתא דרבי יהושע ורבנן. דתנן: אם בהרת קדם לשער הלבן – טמא, אם שער לבן קדם לבהרת – טהור, ספק – טמא. רבי יהושע אומר: כהה. מאי כהה? אמר רבא: כהה – טהור.
Sanhedrin 92a אמר רבא aggada exegesis resurrection
Rava derives resurrection from the verse 'May Reuben live and not die,' reading its latter phrase as life in the World to Come.

אמר רבא: מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר: ״יחי ראובן ואל ימת״. ״יחי ראובן״ – בעולם הזה, ״ואל ימת״ – לעולם הבא. רבינא אמר מהכא: ״ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם״. רב אשי אמר מהכא: ״ואתה לך [לקץ] ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין״.
Sanhedrin 93b רבא אמר aggada exegesis messiah
Rava interprets the messianic figure as one who judges by sensing rather than by sight.

אמר רבי אלכסנדרי: מלמד שהטעינו מצות ויסורין כריחיים. רבא אמר: דמורח ודאין, דכתיב: ״ולא למראה עיניו ישפוט״, ״ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ״.
Sanhedrin 94a אמר רבא attribution uncertain: or Rabbi Yitzchak (Nappacha) aggada exegesis betrayal
Rava, or alternatively Rabbi Yitzhak, interprets the verse as foretelling successive waves of plunderers and their plunderers.

אמר שר העולם לפניו: רבונו של עולם, צביונו עשה לצדיק זה! יצאה בת קול ואמרה: רזי לי, רזי לי. אמר נביא: אוי לי, אוי לי, עד מתי? יצאה בת קול ואמרה: ״בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו״. ואמר רבא, ואיתימא רבי יצחק: עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי.
Sanhedrin 96b אמר רבא aggada story jerusalem siege
Rava recounts that Nebuchadnezzar sent Nebuzaradan three hundred mule-loads of iron axes, all swallowed by a single gate of Jerusalem.

אמר רבא: טעון תלת מאה כודנייתא נרגא דפרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה נבוכדנצר לנבוזראדן. כולהו בלעתינהו חד דשא דירושלם, שנאמר: ״פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון״. בעי למיהדר, אמר: מסתפינא דלא ליעבדו בי כי היכי דעבדו בסנחריב.
Sanhedrin 97a אמר רבא aggada story truth
Rava recounts how Rav Tavut convinced him that truth exists by describing a town whose inhabitants never lied and did not die prematurely.

אמר רבא: מריש הוה אמינא, ליכא קושטא בעלמא. אמר לי ההוא מרבנן, ורב טבות שמיה – ואמרי לה רב טביומי שמיה – דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה. זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא, וקושטא שמיה, ולא הוו משני בדיבורייהו, ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה. נסיבי איתתא מינהון, והוו לי תרין בנין מי …
אמר רבא: מריש הוה אמינא, ליכא קושטא בעלמא. אמר לי ההוא מרבנן, ורב טבות שמיה – ואמרי לה רב טביומי שמיה – דאי הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה משני בדיבוריה. זימנא חדא איקלעי לההוא אתרא, וקושטא שמיה, ולא הוו משני בדיבורייהו, ולא הוה מיית איניש מהתם בלא זימניה. נסיבי איתתא מינהון, והוו לי תרין בנין מינה.
Sanhedrin 97a אמר רבא aggada exegesis messianic era
Rava cites the verse declaring an entirely white affliction pure as support for the claim that the Messiah comes only after the entire government turns to heresy.

תניא: רבי נחמיה אומר, דור שבן דוד בא בו, העזות תרבה, והיוקר יעות, והגפן יתן פריו והיין ביוקר, ונהפכה כל המלכות למינות, ואין תוכחה. מסייע ליה לרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא: מאי קרא? ״כלו הפך לבן טהור הוא״.
Sanhedrin 97b אמר רבא aggada exegesis divine presence
Rava teaches from Ezekiel's verse that the circle before the Holy One encompasses eighteen thousand parasangs.

אמר אביי: לא פחית עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא, שנאמר ״אשרי כל חוכי לו״ – ״לו״ בגימטריא תלתין ושיתא הוו. איני? והאמר רבא: דרא דקמי קודשא בריך הוא תמני סרי אלפי פרסה הואי, שנאמר ״סביב שמנה עשר אלף״! לא קשיא: הא דמסתכלי באיספקלריא המאירה, הא דמסתכלי באיספקלריא שאינה מאירה.
Sanhedrin 99b אמר רבא aggada maxim torah study
Rava teaches that all bodies are receptacles and praises the person whose body becomes a receptacle for Torah.

אמר רבי אלעזר: כל אדם לעמל נברא, שנאמר ״כי אדם לעמל יולד״. איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא. כשהוא אומר ״כי אכף עליו פיהו״, הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה. כשהוא אומר ״לא ימוש ספר התורה הזה מפיך״, הוי אומר לעמל תורה נברא. והיינו דאמר רבא: כולהו גופי דרו …
אמר רבי אלעזר: כל אדם לעמל נברא, שנאמר ״כי אדם לעמל יולד״. איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא. כשהוא אומר ״כי אכף עליו פיהו״, הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה. כשהוא אומר ״לא ימוש ספר התורה הזה מפיך״, הוי אומר לעמל תורה נברא. והיינו דאמר רבא: כולהו גופי דרופתקי נינהו. טוביה לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא.
Sanhedrin 99b אמר רבא aggada exegesis avoiding theft
Rava son of Rabbi Yitzhak transmits Rav's teaching that Reuben's finding mandrakes in the field shows that the righteous do not extend their hands in theft.

״וילך ראובן בימי קציר חטים״. אמר רבא ברבי יצחק אמר רב: מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל. ״וימצא דודאים בשדה״. מאי דודאים? אמר רב: יברוחי. לוי אמר: סיגלי. רבי יונתן אמר: סביסקי.
Sanhedrin 99b רבא אמר aggada exegesis torah teaching
Rava teaches from a verse that one who teaches another person's child Torah is credited as though he made himself.

אמר ריש לקיש: כל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנאמר: ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״. רבי אלעזר אומר: כאילו עשאן לדברי תורה, שנאמר: ״ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם״. רבא אמר: כאילו עשאו לעצמו, שנאמר: ״ועשיתם אתם״ – אל תקרי ״אתם״ אלא ״אתם״.
Sanhedrin 99b רבא אמר aggada maxim rabbinic contempt
Rava identifies the people of Benjamin the physician's household, who ask what benefit the Sages ever provided, as an example of contempt for Torah.

אלא, כגון דיתיב קמיה רביה, ונפלה ליה שמעתא בדוכתא אחריתי, ואמר: הכי אמרינן התם, ולא אמר: הכי אמר מר. רבא אמר: כגון הני דבי בנימין אסיא, דאמרי: מאי אהנו לן רבנן מעולם?
Sanhedrin 100b רבא אמר aggada exegesis torah study
Rava interprets those pained by moving stones as masters of Mishnah and those warmed by splitting wood as masters of Talmud.

רבא אמר איפכא, והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא: מאי דכתיב ״מסיע אבנים יעצב בהם״? אלו בעלי משנה. ״ובוקע עצים יסכן בם״? אלו בעלי תלמוד.
Sanhedrin 102a רבא אמר aggada exegesis jehu
Rava explains that Jehu was misled when he saw the seal of Ahijah the Shilonite.

מאי גרמא ליה? אמר אביי: ברית כרותה לשפתים, שנאמר ״אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה״. רבא אמר: חותמו של אחיה השילוני ראה, וטעה.
Sanhedrin 103b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue jehoiakim
Rava asks Rabbah bar Mari why Jehoiakim was not counted among the kings excluded from the World to Come.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: מפני מה לא מנו את יהויקים? משום דכתיב ביה: ״ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו״. מאי ״והנמצא עליו״? רבי יוחנן ורבי אלעזר – חד אמר: שחקק שם עבודה זרה על אמתו, וחד אמר: שחקק שם שמים על אמתו.
Sanhedrin 105b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue royal etiquette
Rava asks Rabbah bar Mari whether it is proper to tell a king that another's name and throne should surpass his.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: כתיב ״ייטב אלהים את שם שלמה משמך ויגדל [את] כסאו מכסאך״. אורח ארעא למימרא ליה למלכא הכי? אמר ליה: מעין קאמרה ליה.
Sanhedrin 106b אמר רבא aggada dialogue torah scholarship
Rava challenges the claim that merely raising four hundred unresolved questions demonstrates the greatness of Doeg and Ahithophel.

אמר רבי: ארבע מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, (ולא איפשט להו חד). אמר רבא: רבותא למבעי בעיי? בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין, ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין!
Sanhedrin 107a דרש רבא aggada exegesis david's sin
Rava interprets David's psalm as a plea that God forgive his sin so people will not say that a bird drove away the greatest among them.

דרש רבא: מאי דכתיב ״למנצח לדוד בה' חסיתי איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפר״? אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מחול לי על אותו עון שלא יאמרו ״הר שבכם צפור נדדתו״.
Sanhedrin 107a דרש רבא aggada exegesis david's sin
Rava interprets David as saying that he could have subdued his inclination but did not want people to say that the servant defeated his master.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך״? אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: גליא וידיעא קמך, דאי בעאי למכפייה ליצרי הוה כייפינא, אלא אמינא דלא לימרו ״עבדא זכיה למריה״.
Sanhedrin 107a דרש רבא aggada exegesis david and bathsheba
Rava teaches that Bathsheba was destined for David from creation but came to him through suffering.

דרש רבא: מאי דכתיב ״כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד״? ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית, אלא שבאת עליו במכאוב. וכן תנא דבי רבי ישמעאל: ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם, אלא שאכלה פגה.
Sanhedrin 107a דרש רבא aggada exegesis david's suffering
Rava interprets David as telling God that even if his flesh were torn, his blood would not flow.

דרש רבא: מאי דכתיב, ״ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים [ולא ידעתי] קרעו ולא דמו״? אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שאם היו קורעין בשרי לא היה דמי שותת.
Sanhedrin 108b דרש רבא aggada exegesis flood generation
Rava interprets Noah's generation as mocking his warning that God would bring a flood, while claiming they could defend themselves against either fire or water.

דרש רבא: מאי דכתיב ״לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל״? מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם, ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים, והיו בוזים אותו. אמרו לו: זקן, תיבה זו למה? אמר להם: הקדוש ברוך הוא מביא עליכם את המבול. אמרו: מבול של מה? אם מבול של אש, יש לנו דבר אחד ועליתה שמה. ואם של מים הוא מביא, אם מן ה …
דרש רבא: מאי דכתיב ״לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל״? מלמד שהיה נח הצדיק מוכיח אותם, ואמר להם דברים שהם קשים כלפידים, והיו בוזים אותו. אמרו לו: זקן, תיבה זו למה? אמר להם: הקדוש ברוך הוא מביא עליכם את המבול. אמרו: מבול של מה? אם מבול של אש, יש לנו דבר אחד ועליתה שמה. ואם של מים הוא מביא, אם מן הארץ הוא מביא, יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהם את הארץ. ואם מן השמים הוא מביא, יש לנו דבר ועקב שמו – ואמרי לה: עקש שמו.
Sanhedrin 109a דרש רבא aggada exegesis sodom
Rava teaches that the people described by the verse killed wealthy people beneath leaning walls and seized their property.

דרש רבא: מאי דכתיב ״עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה״? מלמד שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון, ומושיבין אותו אצל קיר נטוי, ודוחין אותו עליו, ובאים ונוטלין את ממונו.
Sanhedrin 109a דרש רבא aggada exegesis sodom
Rava teaches that thieves marked wealthy people's treasuries with fragrant balsam and returned at night to locate and rob them.

דרש רבא: מאי דכתיב ״חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור״? מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון, ומפקידים אצלו אפרסמון, ומניחים אותו בבית גנזיהם. לערב באים ומריחין אותו ככלב, שנאמר: ״ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר״, ובאים וחותרים שם ונוטלין אותו ממון.
Sanhedrin 110a אמר רבא aggada exegesis korah
Rava teaches that the sun and moon refused to emerge unless God vindicated Moses, but God rebuked them for protesting human honor rather than divine honor.

אמר רבא: מאי דכתיב ״שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו״? מלמד שעלו שמש וירח לזבול. אמרו לפניו: רבונו של עולם, אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא, ואם לאו לא נצא. עד שזרק בהם חצים. אמר להן: בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם מחיתם? והאידנא לא נפקי עד דמחו להו.
Sanhedrin 110a דרש רבא aggada exegesis gehinnom
Rava interprets Moses as asking God to bring the entrance of Gehinnom near if it already existed, rather than to create it anew.

דרש רבא: מאי דכתיב ״ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה״? אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: ״אם בריאה״ גיהנם – מוטב, ואם לאו – ״יברא ה'״. למאי? אילימא למבריה ממש? והא ״אין כל חדש תחת השמש״! אלא לקרובי פיתחא.
Sanhedrin 111a אמר רבא aggada exegesis messianic redemption
Rava teaches from Hosea that the same small proportion redeemed from Egypt and entering the land will be redeemed in the messianic era.

תניא: רב סימאי אומר, נאמר: ״ולקחתי אתכם לי לעם״, ונאמר: ״והבאתי אתכם״. מקיש יציאתן ממצרים לביאתן לארץ. מה ביאתן לארץ – שנים מששים ריבוא, אף יציאתן ממצרים – שנים מששים ריבוא. אמר רבא: וכן לימות המשיח, שנאמר: ״וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים״.
Sanhedrin 112a אמר רבא halacha ruling city residency
Rava distinguishes twelve months needed to become a city resident from the shorter period needed to be counted among its inhabitants.

ורמינהי: כמה יהיה בעיר ויהיה כאנשי העיר? שנים עשר חדש! אמר רבא: לא קשיא, הא למיהוי מבני מתא, הא למיהוי מיתבי מתא.
Sanhedrin 112a אמר רבא halacha exegesis condemned city
Rava rules from the command to gather and burn that attached hair is excluded because it still requires detachment.

בעי רב יוסף: שער נשים צדקניות מהו? אמר רבא: הא דרשעיות אסור? ״תקבץ ושרפת״ כתיב. מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושריפה – יצא זה שמחוסר תלישה וקביצה ושריפה.
Sanhedrin 112a אמר רבא halacha other condemned city
Rava frames the unresolved question whether a righteous woman's detached wig in a condemned city is destroyed as property or spared as clothing.

אלא אמר רבא: בפיאה נכרית, היכי דמי? אי דמחובר בגופה, כגופה דמיא. לא צריכא דתלי בסיבטא. כנכסי צדיקים שבתוכה דמי ואבד? או דלמא, כיון דעיילא ונפקא, כלבושה דמי? תיקו.
Sanhedrin 113a אמר רבא halacha ruling sacred food
Rava rules that partitions are biblically required for eating but only rabbinically required for receiving sacred produce.

אלא לעולם בטהור, וכגון דנפול מחיצות, וכדרבא דאמר רבא: מחיצה לאכול – דאורייתא, לקלוט – דרבנן. וכי גזור רבנן כי אתנהו למחיצות, כי ליתנהו למחיצות – לא.

Makkot (37)

Makkot 2b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue conspiring witnesses
Rava rules from the verse that a thief is sold for his theft but conspiring witnesses are not sold for their plot.

אמר ליה רבא: ולימרו ליה: אי אנת הוה לך מי הוה מיזדבנת? אנן נמי לא מיזדבנינן. אלא סבר רב המנונא למימר: הני מילי היכא דאית ליה או לדידיה או לדידהו, אבל היכא דלית ליה לא לדידיה ולא לדידהו – מזדבני. אמר ליה רבא: ״ונמכר בגנבתו״, אמר רחמנא – בגנבתו, ולא בזממו.
Makkot 3a אמר רבא halacha ruling testimony retraction
Rava explains the case as one in which a witness claims to have testified falsely, but a witness cannot retract testimony once given.

אמר רבא: באומר ״עדות שקר העדתי״. כל כמיניה? כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד!
Makkot 3b אמר רבא halacha ruling debt remission
Rava explains that a loan secured by collateral or whose documents were delivered to the court is not canceled by the sabbatical year.

אמר רבא: הכא במאי עסקינן – במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לבית דין. דתנן: המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין – אין משמיטין.
Makkot 3b אמר רבא halacha ruling debt remission
Rava explains that a loan secured by collateral or whose documents were delivered to the court is not canceled by the sabbatical year.

אמר רבא: הכא במאי עסקינן – במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לבית דין, דתנן: המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין – אין משמיטין.
Makkot 3b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mikveh
Rava distinguishes dyed water, which retains the name water, from wine diluted with water when determining whether three log invalidate a ritual bath.

ואמר רב יהודה אמר רב: שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין, ומראיהן כמראה יין, ונפלו למקוה – לא פסלוהו. מתקיף לה רב כהנא: וכי מה בין זה למי צבע? דתנן: רבי יוסי אומר: מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין. אמר ליה רבא: התם ״מיא דצבעא״ מקרי, הכא ״חמרא מזיגא״ מקרי.
Makkot 3b אמר רבא halacha dispute mikveh
Rava reconciles the conflicting teachings about lowering the ritual bath by assigning one to Rabbi Yohanan ben Nuri and the other to the Sages.

והתני רבי חייא: הורידו את המקוה! אמר רבא: לא קשיא, הא רבי יוחנן בן נורי, הא רבנן, דתנן: שלשת לוגין מים
Makkot 5a רבא אמר halacha exegesis conspiring witnesses
Rava rules that lashes are not combined because the verse requires each plot to have been directed toward doing the punishment to one's fellow.

רבא אמר: בעינן ״כאשר זמם לעשות לאחיו״, וליכא. אי הכי, ממון נמי! ממון מצטרף, מלקות לא מצטרף.
Makkot 5a אמר רבא halacha ruling conspiring witnesses
Rava rules that witnesses contradicted about being elsewhere are conspirators only if they could not have seen the alleged murder location from where they stood.

אמר רבא: באו שנים ואמרו: ״במזרח בירה הרג פלוני את הנפש״, ובאו שנים ואמרו: ״והלא במערב בירה עמנו הייתם!״, חזינן, אי כדקיימי במערב בירה מיחזא חזו למזרח בירה – אין אלו זוממין, ואם לאו – הרי אלו זוממין.
Makkot 5a אמר רבא halacha ruling conspiring witnesses
Rava rules that witnesses are conspirators only if they could not have traveled from the alleged crime in Sura that morning to Nehardea by evening.

ואמר רבא: באו שנים ואמרו ״בסורא בצפרא בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש״, ובאו שנים ואמרו: ״בפניא בחד בשבתא עמנו הייתם בנהרדעא!״, חזינן, אי מצפרא לפניא מצי אזיל מסורא לנהרדעא – לא הוו זוממין, ואי לאו – הוו זוממין.
Makkot 5a אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava rules that contradicted witnesses are executed even when the murder occurred on a different day, because the accused was not yet liable when they testified.

ואמר רבא: באו שנים ואמרו ״בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש״, ובאו שנים ואמרו ״עמנו הייתם בחד בשבתא, אלא בתרי בשבתא הרג פלוני את הנפש״. ולא עוד, אלא אפילו אמרו ״ערב שבת הרג פלוני את הנפש״ – נהרגין, דבעידנא דקא מסהדי, גברא לאו בר קטלא הוא.
Makkot 5b אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava explains that if there is only one set of witnesses it is executed, but if there are additional sets they are not executed.

מאי דהוה הוה! אלא אמר רבא, הכי קאמר: אם אינה אלא כת אחת – נהרגת, אי איכא טפי – אין נהרגין. הא ״בלבד״ קאמר! קשיא.
Makkot 6a אמר רבא halacha ruling witness testimony
Rava rules that witnesses join as one group only when they all testify within the time required for an immediate response.

גמ' אמר רבא: והוא שהעידו כולם בתוך כדי דיבור. אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: מכדי תוך כדי דיבור היכי דמי – כדי שאילת תלמיד לרב. מאה טובא הוו!
Makkot 6a אמר רבא halacha ruling witness testimony
Rava rules that witnesses are asked whether they came to observe or testify, so that a related or disqualified observer does not invalidate the testimony.

אמר רבא: הכי אמרינן להו: למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו? אי אמרי לאסהודי אתו, נמצא אחד מהן קרוב או פסול – עדותן בטלה, אי אמרי למיחזי אתו, מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש?
Makkot 6b אמר רבא halacha ruling capital testimony
Rava rules that witnesses combine when they can see the warner or the warner can see them, and that the warning may even come from the offender or a supernatural voice.

אמר רבא: אם היו רואין את המתרה, או המתרה רואה אותן – מצטרפין. אמר רבא: מתרה שאמרו, אפילו מפי עצמו, ואפילו מפי השד.
Makkot 7b אמר רבא halacha dialogue mistaken permission
Rava tells Abaye that one who mistakenly believes an act is permitted is close to intentional wrongdoing.

מזיד? פשיטא, בר קטלא הוא! אלא אמר רבא: אימא פרט לאומר מותר. אמר ליה אביי: אי אומר מותר, אנוס הוא? אמר ליה: שאני אומר, האומר מותר – קרוב למזיד הוא.
Makkot 8a אמר רבא halacha exegesis accidental killing
Rava interprets each occurrence of "find" according to its scriptural context, one as a present acquisition and the other as something already present.

אמר רבא: הכא מענייניה דקרא והתם מענייניה דקרא. התם מענייניה דקרא, ״ומצא״ דומיא ד״והשיגה ידו״, מה ״השיגה ידו״ מהשתא, אף ״מצא״ נמי מהשתא. הכא מענייניה דקרא, ״ומצא״ דומיא דיער, מה יער מידי דאיתיה מעיקרא, אף ״ומצא״ נמי מידי דאיתיה מעיקרא.
Makkot 8a אמר רבא halacha exegesis accidental killing
Rava retracts his earlier view and infers from entering a forest voluntarily that the verse does not describe an obligatory act.

הדר אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי. ״ואשר יבא את רעהו ביער״, מה יער דאי בעי עייל ואי בעי לא עייל, ואי סלקא דעתך מצוה, מי סגיא דלא עייל?
Makkot 8b אמר רבא halacha exegesis omer harvest
Rava retracts his earlier view and argues that the harvest compared with plowing cannot be the obligatory omer harvest.

הדר אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי. קצירה דומיא דחרישה, מה חרישה, מצא חרוש – אינו חורש, אף קצירה נמי, מצא קצור אינו קוצר, ואי סלקא דעתך מצוה, מצא קצור אינו קוצר?! מצוה לקצור ולהביא!
Makkot 8b רבא אמר halacha ruling parental injury
Rava excludes one who accidentally wounds his father from exile despite the capital liability for doing so intentionally.

רבא אמר: פרט לעושה חבורה באביו בשוגג. סלקא דעתך אמינא: כיון דבמזיד בר קטלא הוא, בשוגג נמי ליגלי, קא משמע לן.
Makkot 9a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue accidental killing
Rava argues that if a resident alien is exiled for a downward accidental killing, he cannot be executed for an upward blow for which an Israelite is exempt.

אמר ליה רבא: ולאו קל וחומר הוא? ומה דרך ירידה דישראל גלי, איהו נמי סגי ליה בגלות, דרך עלייה, דישראל פטור, איהו נהרג?!
Makkot 9a אמר רבא halacha dialogue mistaken permission
Rava tells Abaye that the case concerns one who believes the act is permitted, whom Rava considers close to intentional wrongdoing.

אלא אמר רבא: באומר מותר. אמר ליה אביי: אומר מותר אנוס הוא! אמר ליה: שאני אומר, אומר מותר – קרוב למזיד הוא.
Makkot 9a רבא אומר halacha dispute mistaken identity
Rava holds one liable for killing a person mistaken for an animal or a resident alien mistaken for a gentile because mistaken permission is close to intentional wrongdoing.

ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: כסבור בהמה ונמצא אדם, גוי ונמצא גר תושב. רבא אומר: חייב, אומר מותר קרוב למזיד הוא. רב חסדא אומר: פטור, אומר מותר אנוס הוא.
Makkot 12b אמר רבא halacha ruling blood avenger
Rava rules that all agree an avenger cannot kill someone at a tree's base but may kill him on its branch with arrows or stones.

אמר רבא: בעיקרו – דכולי עלמא לא פליגי דלא מצי קטיל. קאי בנופו, ויכול להורגו בחצים ובצרורות – דכולי עלמא לא פליגי דמצי קטיל ליה.
Makkot 13a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue refuge cities
Rava explains that the dispute concerns the forty-two refuge cities, while all agree that refugees paid no rent in the six principal cities.

אמר ליה רבא: הא ודאי ״לכם״ – לכל צרכיכם משמע. אלא אמר רבא: מחלוקת בארבעים ושתים, דמר סבר: ״ועליהם תתנו״ – כי הנך לקליטה. ומר סבר: ״ועליהם תתנו״ – כי הנך, מה הנך לכל צרכיכם, אף הני נמי – לכל צרכיכם, אבל בשש – דברי הכל לא היו מעלים להן שכר.
Makkot 13b רבא אמר halacha dispute lashes
Rava explains that Rabbi Ishmael and Rabbi Akiva dispute lashes for a prohibition warning of judicial death only when the warning specified lashes.

רבא אמר: אתרו ביה לקטלא – כולי עלמא לא פליגי דאין לוקה ומת. כי פליגי – דאתרו ביה למלקות, רבי ישמעאל סבר: לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין – לוקין עליו. ורבי עקיבא סבר: לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין – אין לוקין עליו.
Makkot 13b משמיה דרבא halacha ruling karet warning
Rava teaches that offenses punishable by karet require no warning, as Passover and circumcision are punished without an express prohibition.

ורבי עקיבא, אי הכי חייבי כריתות נמי, לאו שניתן לאזהרת כרת הוא! אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא: חייבי כריתות לא צריכי התראה, שהרי פסח ומילה ענש אף על פי שלא הזהיר.
Makkot 15a אמר רבא halacha ruling restitution
Rava rules that the offender remains obligated throughout life to restore what the command requires.

אלא אמר רבא: כל ימיו בעמוד והחזר. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: כל ימיו בעמוד והחזר.
Makkot 17b אמר רבא aggada maxim rabbinic reasoning
Rava declares that only a mother capable of producing someone like Rabbi Shimon should bear children, despite the possible refutations of his reasoning.

אמר רבא: דילידא אימיה כרבי שמעון – תיליד, ואי לא – לא תיליד. ואף על גב דאית להו פירכא.
Makkot 17b אמר רבא halacha ruling sacrificial eating
Rava rules according to Rabbi Shimon that a non-priest who eats an offering before its blood is sprinkled and outside the wall incurs five sets of lashes.

והאמר רבא: זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה, לרבי שמעון לוקה חמש! חמשה איסורין הוו.
Makkot 18a אמר רבא halacha ruling sacrificial eating
Rava rules that under Rabbi Shimon a non-priest eating an offering before sprinkling and outside the wall incurs five sets of lashes, but not the prohibition applying once priests may eat.

גופא, אמר רבא: זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה – לרבי שמעון לוקה חמש. ולילקי נמי משום: ״וזר לא יאכל כי קדש הם״! הני מילי היכא דלכהנים חזי, הכא דלכהנים נמי לא חזי.
Makkot 18b מתיב רבא halacha exegesis forbidden animals
Rava challenges a teaching by reading "you may eat it" as excluding every other animal and asking why another exclusion is needed.

מתיב רבא: ״וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו״, ״אתה תאכלו״ – ואין בהמה אחרת תאכלו. ואי כדקאמרת, ״את זה לא תאכלו״ למה לי?
Makkot 20b רבא אומר halacha dispute haircut prohibition
Rava explains that all authorities agree the case concerns one who cuts his own hair around the head.

רבא אומר: במקיף לעצמו, ודברי הכל. רב אשי אומר: במסייע. ודברי הכל.
Makkot 21b אמר רבא halacha dialogue festival labor
Rava distinguishes Shabbat, on which separate labors create separate liabilities, from a festival, on which they do not.

אמר ליה: תנא קתני שמונה, ואת אמרת תנא ושייר?! אמר רבא: יש חילוק מלאכות בשבת, ואין חילוק מלאכות ביום טוב. אמר ליה: עדא תהא.
Makkot 22b אמר רבא aggada maxim rabbinic authority
Rava calls people foolish for honoring a Torah scroll but not a great sage, since the sages reduce the Torah's stated forty lashes by one.

גמ' מאי טעמא? אי כתיב ״ארבעים במספר״ הוה אמינא: ארבעים במניינא, השתא דכתיב ״במספר ארבעים״ – מנין שהוא סוכם את הארבעים. אמר רבא: כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי מקמי ספר תורה, ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בספר תורה כתיב ״ארבעים״, ואתו רבנן בצרו חדא.
Makkot 23a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue lashes
Rava explains that the lash has a loop allowing it to be tightened or loosened rather than requiring many different straps.

ידה טפח וכו'. אמר אביי: שמע מינה כל חד וחד לפום גביה עבדינן ליה. אמר ליה רבא: אם כן נפיש להו רצועות טובא! אלא אמר רבא: אבקתא אית ליה, כי בעי מיקטר ביה, כי בעי מרפה בה.
Makkot 23a אמר רבא halacha exegesis lashes
Rava argues from the doubled warning against adding lashes that Rabbi Yehuda's view, under which those administering them lack precise knowledge, is more plausible.

אמר רבא: כוותיה דרבי יהודה מסתברא, דכתיב ״לא יוסיף... פן יוסיף״, אי אמרת בשלמא חסירי מדע – היינו דצריך לאזהורי. אלא אי אמרת יתירי מדע – מי צריך לאזהורי? ורבנן: אין מזרזין אלא למזורז.
Makkot 23b אמר רבא halacha other pregnancy presumption
Rava suggests that in Judea a pregnancy is presumed only when the relevant months and days were counted and the expected event was observed.

אמר רבא: ממאי? דלמא יהודה, כיון דחשיב ירחי ויומי ואיתרמי – דחזינן מחזקינן, דלא חזינן לא מחזקינן.

Shevuot (74)

Shevuot 3b אמר רבא halacha exegesis false oaths
Rava teaches that Scripture expressly extends a false oath by analogy to a vain oath, limiting it likewise to statements about the past.

וכדרבא – דאמר רבא: בפירוש ריבתה תורה שבועת שקר דומיא דשבועת שוא; מה שוא לשעבר, אף שקר נמי לשעבר.
Shevuot 5a אמר רבא halacha exegesis forgotten impurity
Rava infers from Scripture's wording "it was hidden" rather than "it was hidden from him" that the person previously knew.

אמר מר: ״ונעלם״ – מכלל שידע. מאי משמע? אמר רבא: מדלא כתיב ״והיא עלומה ממנו״.
Shevuot 5b רבא אמר halacha other shabbat domains
Rava explains that the teaching counts domains, namely the two domains of Shabbat.

רבא אמר: רשויות קתני – רשויות שבת שתים.
Shevuot 6b רבא אמר aggada other royal power
Rava gives King Shapur and the Roman emperor as examples.

רבא אמר: כגון שבור מלכא וקיסר.
Shevuot 7a אמר רבא halacha exegesis sacrificial impurity
Rava explains that the three karet references for peace offerings cover the general rule, the specific case, and an otherwise unspecified impurity.

אלא אמר רבא: שלש כריתות בשלמים למה? אחת לכלל, ואחת לפרט, ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם. ואיני יודע מה היא,
Shevuot 7a משמיה דרבא halacha exegesis sacrificial impurity
Rava teaches that the three impurity references for peace offerings cover the general rule, the specific case, and an otherwise unspecified impurity.

אלא אמרי נהרדעי משמיה דרבא: שלש טומאות בשלמים למה? אחת לכלל, ואחת לפרט, ואחת לטומאה הכתובה בתורה סתם. ואיני יודע מה היא,
Shevuot 7a אמר רבא halacha exegesis sacrificial impurity
Rava derives the law through a verbal analogy between two occurrences of the word "his impurity."

אלא אמר רבא: אתיא ״טומאתו״–״טומאתו״; כתיב הכא: ״לכל טומאתו״,
Shevuot 8b אמר ליה רבא dialogue both dialogue atonement
Rava rejects death as the purpose of suspended atonement and says it protects the person from suffering.

וכי מאחר שאינו מכפר, למה תולה? אמר רבי זירא: לומר שאם מת – מת בלא עון. אמר ליה רבא: אם מת – מיתה ממרקת! אלא אמר רבא: להגן עליו מן היסורין.
Shevuot 12a אמר רבא halacha ruling surplus offerings
Rava cites the teaching that the second offering grazes until blemished, is sold, and its proceeds go to voluntary communal offerings.

אמר רבא, אף אנן נמי תנינא: והשני ירעה עד שיסתאב, וימכר ויפלו דמיו לנדבה.
Shevuot 12b אמר רבא halacha dialogue communal offerings
Rava dismisses the claim that bird burnt offerings cannot be used as supplementary altar offerings as an error.

דרש רב נחמן בר רב חסדא: אין מקיצין בעולת העוף. אמר רבא: הא בורכא! אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא: מאי בורכתא? אנא אמריתה ניהליה, ומשמיה דרב שימי מנהרדעא אמריתה ניהליה – דאמר רב שימי מנהרדעא: מותרות לנדבת צבור אזלי, ואין עולת עוף בצבור.
Shevuot 13a רבא אמר halacha dispute yom kippur
Rava attributes both teachings to Rabbi and says Rabbi concedes liability for the karet attached specifically to Yom Kippur.

רבא אמר: הא והא רבי, ומודה רבי בכרת דיומא. דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה.
Shevuot 13b רבא אמר halacha dispute priestly atonement
Rava identifies the teaching with Rabbi Shimon, who says priests receive no atonement through the scapegoat.

מאן תנא? אמר רבי ירמיה: דלא כרבי יהודה; דאי רבי יהודה, האמר: ״כהנים יש להן כפרה בשעיר המשתלח״. ומני? רבא אמר: רבי שמעון היא, דאמר: ״כהנים אין להם כפרה בשעיר המשתלח״.
Shevuot 15a מתיב רבא halacha exegesis sanctifying vessels
Rava challenges applying "so shall you do" to later generations from the rule that Moses' vessels were sanctified by anointing but later vessels by service.

מתיב רבא: כל הכלים שעשה משה – משיחתן מקדשתן, מכאן ואילך – עבודתן מחנכתן. ואמאי? ונימא ״וכן תעשו״ – לדורות!
Shevuot 16b אמר רבא halacha ruling temple impurity
Rava rules that prostration toward the sanctuary incurs liability immediately, while prostration outward requires a qualifying delay.

והשתחוה או ששהה כדי השתחואה. אמר רבא: לא שנו אלא שהשתחוה כלפי פנים, אבל השתחוה כלפי חוץ – שהה אין, לא שהה לא.
Shevuot 16b אמר רבא halacha ruling temple impurity
Rava rules that inward prostration incurs liability without delay, whereas outward prostration incurs liability only after the time needed to prostrate.

איכא דמתני לה אסיפא: או ששהה בכדי השתחואה – מכלל דהשתחואה גופה בעיא שהייה; אמר רבא: לא שנו אלא שהשתחוה כלפי חוץ, אבל כלפי פנים – אף על גב דלא שהה. והכי קאמר: השתחוה כלפי פנים, או ששהה כדי השתחואה בהך השתחואה דכלפי חוץ – חייב.
Shevuot 16b בעי רבא halacha other temple impurity
Rava asks whether liability to lashes for remaining impure in the sanctuary requires a qualifying delay as liability to a sacrifice does.

בעי רבא: צריך שהייה למלקות, או אין צריך שהייה למלקות? לקרבן גמירי שהייה, למלקות לא גמירי שהייה;
Shevuot 17a בעי רבא halacha other temple impurity
Rava asks whether remaining suspended in the Temple courtyard counts as a qualifying delay despite being unable to prostrate, and leaves the question unresolved.

בעי רבא: תלה עצמו באויר עזרה, מהו? כי גמירי שהייה – שהייה דבת השתחואה, דלאו בת השתחואה לא גמירי; או דלמא, בפנים שהייה גמירי – לא שנא דבת השתחואה ולא שנא דלאו בת השתחואה? תיקו.
Shevuot 17a אמר רבא halacha ruling temple exit
Rava rules that an impure person's shortest exit remains the short route even when traversed heel to toe for an entire day.

בא לו בארוכה חייב, בקצרה פטור וכו'. אמר רבא: קצרה שאמרו – אפילו עקב בצד גודל, ואפילו כל היום כולו.
Shevuot 17a בעי רבא halacha other temple impurity
Rava asks whether separate periods of delay in the sanctuary combine into one qualifying delay.

בעי רבא: שהיות מהו שיצטרפו? ותיפשוט ליה מדידיה! התם בדלא שהה.
Shevuot 17b אמר רבא halacha exegesis house impurity
Rava rules that the whole item is no less subject to impurity than vessels in the house, citing the verse that everything in the house becomes impure.

ומסתפינא מחבריא – אי הכי כולו נמי! אמר רבא: כולו – לא גרע מכלים שבבית, דכתיב: ״ולא יטמא כל אשר בבית״.
Shevuot 17b אמר רבא halacha ruling temple impurity
Rava transmits Rav Huna's ruling that one incurs two liabilities, one for entering and one for separating.

איתמר, אביי אמר משמיה דרבי חייא בר רב: חייב שתים. וכן אמר רבא, אמר רב שמואל בר שבא, אמר רב הונא: חייב שתים, חדא אכניסה וחדא אפרישה.
Shevuot 18a אמר רבא halacha ruling menstrual onset
Rava explains that the case occurs near the woman's expected period and involves a scholar knowledgeable about one relevant law but not the other.

הדר אמר רבא: לעולם בסמוך לוסתה, ובתלמיד חכם, ותלמיד חכם לזו ואין תלמיד חכם לזו.
Shevuot 18a אמר רבא halacha ruling niddah separation
Rava rules that both entry and withdrawal are taught, including liability for withdrawing immediately after learning of impurity.

אמר רבא: ותרוייהו תננהי; כניסה תנינא, פרישה תנינא. פרישה תנינא – דקתני: היה משמש עם הטהורה ואמרה לו ״נטמאתי״, ופירש מיד – חייב.
Shevuot 18a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue niddah separation
Rava tells his interlocutor to heed his teacher and argues that the cited obligation must be a positive commandment rather than a prohibition.

אמר ליה רבא: ציית מאי דקאמר רבך. היכי אצית? דתניא עלה: זו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה, ואם איתא – מצות לא תעשה היא!
Shevuot 18a משמיה דרבא as transmitted by Rav Huna halacha ruling niddah separation
Rava teaches that a man who learns during intercourse that the woman is impure should press his fingers into the ground and wait until his erection subsides.

אמר מר: פירש מיד – חייב. היכי עביד? אמר רב הונא משמיה דרבא: נועץ עשר צפרניו בקרקע עד שימות, וטוביה.
Shevuot 18a אמר רבא halacha ruling forbidden relations
Rava infers that intercourse without erection in forbidden relations incurs no liability.

אמר רבא: זאת אומרת, המשמש מת בעריות – פטור. דאי סלקא דעתך חייב, הכא מאי טעמא פטור? משום דאנוס הוא. אי אנוס הוא, כי פירש מיד נמי ניפטר – אנוס הוא!
Shevuot 19b אמר רבא halacha ruling impurity awareness
Rava explains that the case involves forgetting the first entry while making the second, which constitutes partial awareness.

ואפילו בקמייתא?! ממה נפשך טמא הוא! אמר רבא: הכא במאי עסקינן – כגון שהלך בראשון, ובשעה שהלך בשני שכח שהלך בראשון; דהויא ליה מקצת ידיעה.
Shevuot 20a רבא אמר halacha ruling oath formulas
Rava rules that attaching an object to an oath is not equivalent to uttering an oath and that an issar follows the language of either a vow or an oath.

רבא אמר: לעולם אימא לך, מיתפיס בשבועה לאו כמוציא שבועה מפיו דמי; והכי קאמר: ״מבטא״ – שבועה. ״איסר״ – נמי שבועה. אסריה דאיסר – הטילו הכתוב בין נדר לשבועה; הוציאו בלשון נדר – נדר, בלשון שבועה – שבועה.
Shevuot 20a רבא אמר halacha dispute oath formulas
Rava rules, against Abaye, that attaching an object to an oath is not equivalent to uttering the oath.

ואזדו לטעמייהו; דאיתמר: מתפיס בשבועה – אביי אמר: כמוציא שבועה מפיו דמי, ורבא אמר: לאו כמוציא שבועה מפיו דמי.
Shevuot 21a אמר רבא halacha exegesis false oaths
Rava derives that a false oath, like a vain oath, concerns the past.

ואמר רבי אבהו: תהא ב״אכלתי״ ו״לא אכלתי״. ומאי שנא? אמר רבא: בפירוש ריבתה תורה שבועת שקר דומה לשוא, מה שוא לשעבר, אף שקר נמי לשעבר.
Shevuot 22a בעי רבא halacha other oath measure
Rava asks how much earth one must eat to violate an oath not to eat.

תיפשוט דבעי רבא: ״שבועה שלא אוכל״ ואכל עפר, בכמה? תפשוט עד דאיכא כזית! כי קאמרינן – במידי דבר אכילה קאמרינן.
Shevuot 22a אמר רבא halacha ruling oath measure
Rava rules that the dispute concerns an unspecified oath, while an explicitly stated quantity creates liability for any amount.

אמר רבא: מחלוקת בסתם, אבל במפרש – דברי הכל בכל שהוא. מאי טעמא? מפרש נמי כבריה דמי.
Shevuot 22a אמר רבא halacha ruling oath measure
Rava rules that an oath not to taste creates liability for any amount.

ואמר רבא: מחלוקת ב״שלא אוכל״, אבל ב״שלא אטעום״ – דברי הכל בכל שהוא. פשיטא! מהו דתימא: ליטעום נמי – כדאמרי אינשי; קא משמע לן.
Shevuot 22b אמר רבא halacha ruling eating earth
Rava exempts one who eats earth after swearing not to eat and leaves unresolved the required amount when the oath specifically mentions earth.

אמר רבא: ״שבועה שלא אוכל״, ואכל עפר – פטור. בעי רבא: ״שבועה שלא אוכל עפר״, בכמה? כיון דאמר ״שלא אוכל״ – דעתיה אכזית; או דלמא, כיון דלאו מידי דאכלי אינשי הוא, בכל שהוא? תיקו.
Shevuot 22b בעי רבא halacha other eating pits
Rava leaves unresolved whether an oath not to eat a fruit pit requires an olive-sized amount or any amount.

בעי רבא: ״שבועה שלא אוכל חרצן״, בכמה? כיון דמתאכיל על ידי תערובת – דעתיה אכזית; או דלמא, כיון דלא בעיניה אכלי ליה אינשי – דעתיה אמשהו? תיקו.
Shevuot 22b בעי רבא halacha other eating earth
Rava asks how much earth must be eaten to violate an oath that specifically forbids eating earth.

אלא תפשוט דבעי רבא: ״שבועה שלא אוכל עפר״, בכמה? תפשוט דעד דאיכא כזית – דהא נבילה כעפר דמיא; וטעמא דפריש, הא לא פריש – דעתיה אכזית!
Shevuot 23a אמר רבא halacha ruling eating and drinking
Rava infers from the Mishnah that drinking is included within eating for purposes of an oath.

אמר רבא, אף אנן נמי תנינא: ״שבועה שלא אוכל״, ואכל ושתה – אינו חייב אלא אחת. אי אמרת בשלמא שתיה בכלל אכילה, איצטריך ליה לתנא לאשמועינן דאינו חייב אלא אחת. אלא אי אמרת שתיה לאו בכלל אכילה, ״שבועה שלא אוכל״, ואכל ועשה מלאכה – מי איצטריך לאשמועינן דאינו חייב אלא אחת?!
Shevuot 23b אמר רבא halacha ruling overlapping oaths
Rava distinguishes liability for a general oath plus particulars from particulars already included in a binding general oath.

אמר רבא: הכי השתא?! התם מיחייב אכללא ומיחייב אפרטא, דהא אי משתבע והדר משתבע – מיחייב תרתי. הכא, אי סלקא דעתך איתא בכללא, אפרטי אמאי מיחייב? מושבע ועומד הוא!
Shevuot 24a אמר רבא halacha ruling eating earth
Rava rules that one who eats earth after swearing not to eat is exempt.

אלא כדרבא, דאמר רבא: ״שבועה שלא אוכל״, ואכל עפר – פטור.
Shevuot 24b אמר רבא halacha other inclusive prohibition
Rava asks the rationale of the authority who recognizes an inclusive prohibition.

אמר רבא: מאי טעמא דמאן דאית ליה איסור כולל?
Shevuot 24b אמר רבא halacha ruling overlapping oaths
Rava rules that according to the inclusive-prohibition view, a later oath covering figs and grapes also takes effect on figs through its application to grapes.

ואמר רבא: למאן דאית ליה איסור כולל, אמר ״שבועה שלא אוכל תאנים״, וחזר ואמר ״שבועה שלא אוכל תאנים וענבים״ – מיגו דחיילא שבועה אענבים, חיילא נמי אתאנים.
Shevuot 25b מתיב רבא halacha dispute vain oaths
Rava challenges the claim that an unrecognized false assertion about a stone pillar constitutes an expressive oath.

מתיב רבא: איזו היא שבועת שוא? נשבע לשנות את הידוע לאדם – ואמר על עמוד של אבן שהוא במקום פלוני, שהוא של זהב. ואמר עולא: והוא שניכר לשלשה בני אדם. טעמא דניכר; הא לא ניכר – עובר משום שבועת ביטוי. ואמאי? הא אינו ב״יהא של זהב״!
Shevuot 25b רבא אמר halacha exegesis biblical derivation
Rava applies the rule that an item singled out from a general category for a novel law is limited to that novelty.

רבא אמר: משום דהוה דבר שבכלל ויצא לידון בדבר החדש – אין לך בו אלא חידושו בלבד.
Shevuot 27b אמר רבא halacha ruling oath wording
Rava rules that one violates an oath not to eat a loaf upon eating an olive-sized portion, but violates an oath not to eat it only upon consuming the whole loaf.

כדרבא – דאמר רבא: ״שבועה שלא אוכל ככר זו״, כיון שאכל ממנה כזית – חייב. ״שלא אוכלנה״ – אינו חייב עד שיאכל את כולה.
Shevuot 27b אמר רבא halacha ruling successive oaths
Rava rules that if the first of two successive oaths is annulled, the second takes its place.

למאי הלכתא? לכדרבא – דאמר רבא: שאם נשאל על הראשונה – עלתה לו שניה תחתיה.
Shevuot 27b אמר רבא halacha ruling oath annulment
Rava rules that an oath over a loaf may be annulled after eating if an olive-sized portion remains, but not after the entire loaf is eaten.

אמר רבא: נשבע על ככר ואכלה – אם שייר ממנה כזית, נשאל עליה; אכלה כולה, אין נשאל עליה.
Shevuot 28a אמר רבא halacha ruling conditional oaths
Rava assigns liability in a conditional two-loaf oath according to whether each loaf is eaten intentionally or inadvertently.

אמר רבא: ״שבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו״, ואכל את הראשונה בשוגג והשניה במזיד – פטור. ראשונה במזיד ושניה בשוגג – חייב. שתיהן בשוגג – פטור.
Shevuot 29a רבא אמר halacha dispute impossible oaths
Rava explains the impossible-oath case as one who forbids all worldly produce to himself unless he saw a camel flying in the air.

נשבע על דבר שאי אפשר לו – ״אם לא ראיתי גמל פורח באויר״. ״שבועה שראיתי״ לא קאמר, מאי ״אם לא ראיתי״? אביי אמר: תני ״שבועה שראיתי״. רבא אמר: באומר ״יאסרו כל פירות שבעולם עלי, אם לא ראיתי גמל פורח באויר״.
Shevuot 29b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papa halacha ruling testimony oath
Rava infers that an oath of testimony applies only to qualified witnesses and that one responding to another's oath is liable only upon denial in court.

אמר רב פפא משמיה דרבא: מתניתין וברייתא נמי דיקא, דקתני: שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים, ברחוקים ולא בקרובים, בכשרין ולא בפסולין; ואינה נוהגת אלא בראוין להעיד, ובפני בית דין ושלא בפני בית דין – מפי עצמו; ומפי אחרים אינן חייבין, עד שיכפרו בהן בבית דין. דברי רבי מאיר.
Shevuot 29b משמיה דרבא halacha ruling oath liability
Rava infers from the Mishnah that an expressive oath must be self-uttered, whereas the concluding cases include liability when another administers the oath.

אמר רבינא משמיה דרבא: מתניתין דהכא נמי דיקא – דקא תני: ״שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרין ובפסולין, בפני בית דין ושלא בפני בית דין – מפי עצמו אין, מפי אחרים לא; וקתני סיפא: ״זה וזה מושבע מפי אחרים – חייב״.
Shevuot 34b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue witness memory
Rava tells Rav Nachman that people may perform matters not incumbent upon them without retaining awareness of them.

אמר ליה רבא לרב נחמן: כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש, עביד לה ולאו אדעתיה.
Shevuot 35b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue divine names
Rava argues that references to heaven and earth could likewise mean the One to whom heaven and earth belong.

אמר ליה רבא: אי הכי, ״בשמים ובארץ״ נמי – ״במי שהשמים והארץ שלו״ קאמר!
Shevuot 36a אמר רבא halacha exegesis oath responses
Rava requires saying no or yes twice and derives the repetition from the biblical language of the Flood.

אמר רבא: והוא דאמר ״לאו״ ״לאו״ תרי זימני, והוא דאמר ״הן״ ״הן״ תרי זימני; דכתיב: ״ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול״, ״ולא יהיה עוד המים למבול״; ומד״לאו״ תרי זימני, ״הן״ נמי תרי זימני.
Shevuot 37b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papa halacha ruling property oaths
Rava infers that denial of stealing a slave does not require a sacrifice because slaves are likened to land and the claim involves a lien on land.

אמר רב פפא משמיה דרבא: מתניתין נמי דיקא, דקתני: ״גנבת את שורי״, והוא אומר: ״לא גנבתי״; ״משביעך אני״, ואמר: ״אמן״ – חייב. ואילו ״גנבת את עבדי״ – לא קתני; מאי טעמא? לאו משום דעבד איתקש לקרקעות, ואין מביאין קרבן על כפירת שעבוד קרקעות?
Shevuot 37b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha ruling property oaths
Rava argues that the Mishnah's general rule may include a claim that the defendant stole the claimant's slave.

אמר רב פפי משמיה דרבא: אימא סיפא, זה הכלל: כל המשלם על פי עצמו – חייב, ושאינו משלם על פי עצמו – פטור. ״זה הכלל״ לאתויי מאי? לאו לאתויי ״גנבת את עבדי״?
Shevuot 38b אמר רבא halacha ruling deposit oaths
Rava illustrates Rabbi Shimon's position with a truthful denial of wheat that leaves unaddressed the claimant's barley and spelt.

אמר רבא: משל דרבי שמעון, למה הדבר דומה? לאדם שאמר לחבירו: ״תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך״, אמר לו: ״שבועה שאין לך בידי חטין״; ואשתכח דחטין הוא דלית ליה, הא שעורין וכוסמין אית ליה – דפטור; דכי אשתבע אחטין – אקושטא משתבע.
Shevuot 38b אמר רבא halacha ruling judicial oaths
Rava rules that a judge who administers an oath using the phrase 'by the Lord, God of heaven' has made a reversible error in an explicit law.

וכדרבא – דאמר רבא: האי דיינא דאשבע ״בה' אלהי השמים״ – נעשה כמי שטעה בדבר משנה, וחוזר. ואמר רב פפא: האי דיינא דאשבע בתפלין – נעשה כמי שטעה בדבר משנה, וחוזר.
Shevuot 39b אמר רבא halacha ruling monetary claims
Rava states that the Mishnah supports Rav while the biblical verses support Shmuel regarding the amount of a monetary claim.

אמר רבא: דיקא מתניתין כותיה דרב, וקראי כותיה דשמואל. דיקא מתניתין כותיה דרב – דקתני הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה, ואילו כפירת טענה פרוטה לא קתני. ותנן נמי ההודאה בפרוטה, ואילו כפירה בפרוטה לא קתני.
Shevuot 41b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha dispute loan repayment
Rava's transmitted rulings dispute whether a witnessed loan requires witnessed repayment, while requiring witnesses when the lender expressly stipulates them.

אמר רב פפי משמיה דרבא, הלכתא: המלוה את חבירו בעדים – צריך לפורעו בעדים. ורב פפא משמיה דרבא אמר: המלוה את חבירו בעדים – אין צריך לפורעו בעדים, ואם אמר ״אל תפרעני אלא בעדים״ – צריך לפורעו בעדים; ואם אמר לו: ״פרעתיך בפני פלוני ופלוני, והלכו להם למדינת הים״ – נאמן.
Shevuot 41b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue loan repayment
Rava rules that naming Reuven and Shimon as repayment witnesses specifically prevents the debtor from substituting other witnesses.

ההוא דאמר ליה לחבריה: ״כי (פרעתן) [פרעת לי], פרען (לי) באפי ראובן ושמעון״. אזל ופרעיה באפי תרי מעלמא. אמר אביי: באפי בי תרי אמר ליה, באפי בי תרי פרעיה. אמר ליה רבא: להכי קאמר ליה ״באפי ראובן ושמעון״ – כי היכי דלא נדחייה!
Shevuot 41b רבא אמר halacha dispute loan denial
Rava rules, against Abaye's approach, that one who says he never borrowed is treated as admitting that he never repaid.

ההוא דאמר ליה לחבריה: ״הב לי מאה זוזי דאוזיפתך״. אמר ליה: ״לא היו דברים מעולם״. אזל אייתי סהדי דאוזפיה ופרעיה. אמר אביי: מאי ניעבוד? אינהו אמרי אוזפיה, אינהו אמרי פרעיה. רבא אמר: כל האומר ״לא לויתי״ – כאומר ״לא פרעתי״ דמי.
Shevuot 41b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue witness memory
Rava tells Rav Sheshet that a person is not expected to remember a detail that was not incumbent upon him.

ההוא דאמר ליה לחבריה: ״הב לי מאה זוזי דמסיקנא בך״. אמר ליה: ״לא פרעתיך בפני פלוני ופלוני?״ אתו פלוני ופלוני אמרי: ״לא היו דברים מעולם״. סבר רב ששת למימר: הוחזק כפרן, אמר ליה רבא: כל מילתא דלא רמיא עליה דאינש – לאו אדעתיה.
Shevuot 42a אמר רבא halacha dialogue price denial
Rava rules that a proven denial of the market price establishes the speaker as a denier because people remember fixed prices.

עפצי דקיימי בשיתא שיתא?״ אמר ליה: ״לאו בארבעה ארבעה הוו קיימי?״ אתו תרי סהדי ואמרו: ״אין, בארבעה ארבעה הוו קיימי״. אמר רבא: הוחזק כפרן. אמר רמי בר חמא: הא אמרת כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה! אמר ליה רבא: קצותא דתרעא מידכר דכירי אינשי.
Shevuot 43a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue measured claims
Rava argues that if the proposed distinction were correct, the Mishnah should distinguish a house said to be full from this particular house said to be full.

אמר ליה רבא: אי הכי, אדתני סיפא: זה אומר ״עד הזיז״ וזה אומר ״עד החלון״ – חייב; ליפלוג וליתני בדידה: במה דברים אמורים – ב״בית מלא״, אבל ״בית זה מלא״ – חייב!
Shevuot 43a אמר רבא halacha ruling measured claims
Rava rules that liability requires both the claim and the admission to concern something measured, weighed, or counted.

אלא אמר רבא: לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה שבמשקל ושבמנין, ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין.
Shevuot 45b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue custodian oath
Rava challenges a teaching because its reasoning would leave no case for the Torah-mandated custodian's oath.

אמר רמי בר חמא: כמה מעליא הא שמעתא! אמר ליה רבא: מאי מעליותא? אם כן, שבועת שומרין דחייב רחמנא – היכי משכחת לה? מתוך שיכול לומר לו ״לא היו דברים מעולם״, יכול לומר לו ״נאנסו״!
Shevuot 46a אמר רבא halacha dispute worker oath
Rava explains that Rabbi Yehudah grants a worker a remedial oath in a Torah-level case but not where that would add one rabbinic enactment atop another.

אלא אמר רבא: בהא קמיפלגי – רבי יהודה סבר: בדאורייתא – עבדו ליה תקנתא לשכיר; ובדרבנן – הואי תקנתא, ותקנתא לתקנתא לא עבדינן.
Shevuot 46b אמר רבא halacha ruling custodian oath
Rava rules that either a custodian or the custodian's wife may take the oath.

אמר רבא: אפילו שומר נשבע, אפילו אשתו של שומר נשבעת. בעי רב פפא: שכירו ולקיטו מאי? תיקו.
Shevuot 47a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue suspect litigants
Rava asks Rav Nachman for the text and law when both litigants are suspected, and receives no answer.

היו שניהן חשודין. אמר ליה רבא לרב נחמן: היכי תנן? אמר ליה: לא ידענא. הלכתא מאי? אמר ליה: לא ידענא.
Shevuot 47a אמר רבא halacha exegesis heirs oath
Rava supports Rabbi Abba by citing the teaching that the Lord's oath applies between the original parties but not between their heirs.

אמר רבא: כוותיה דרבי אבא מסתברא, דתני רבי אמי: ״שבעת ה' תהיה בין שניהם״ – ולא בין היורשין. היכי דמי?
Shevuot 47b אמר רבא halacha ruling worker oath
Rava rules that workers swear to the employer in the shopkeeper's presence so that they feel shame before him.

אמר רבא: פועלים נשבעין לבעל הבית – במעמד חנוני; כי היכי דליכספו מיניה.
Shevuot 48a אמר רבא halacha ruling witness combination
Rava rules that the witness may combine with another for separate new-moon testimony because one witness's words cannot prevail against two.

מאי, לאו לעדות ממון? אמר רבא: הוא ואחר מצטרפין לעדות אחרת של ראש חדש; דהוי להו תרי וחד, ואין דבריו של אחד במקום שנים.
Shevuot 48b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue heirs oath
Rava tells Rami bar Hama that an heir saying his brother gave him no instruction is equivalent to saying his father gave him no instruction.

ההוא דשכיב, ושבק אחא. סבר רמי בר חמא למימר: הא נמי – דלא לוסיף עלה הוא. אמר ליה רבא: מה לי ״שלא פקדני אבא״, ומה לי ״שלא פקדני אחי״.
Shevuot 49b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue custodians
Rava challenges Rav Nahman's attribution of the four-custodian scheme to Rabbi Meir alone.

גמ' מאן תנא ארבעה שומרין? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: רבי מאיר היא. אמר ליה רבא לרב נחמן: מי איכא תנא דלית ליה ארבעה שומרין?! אמר ליה, הכי קאמינא לך: מאן תנא דאמר שוכר כנושא שכר דמי? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: רבי מאיר היא.

Avodah Zarah (83)

Avodah Zarah 3b אמר רבא halacha ruling sukkah discomfort
Rava rules that one who suffers discomfort is exempt from the sukkah.

דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא, והוי להו צערא. והאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה! נהי דפטור, בעוטי מי מבעטי?
Avodah Zarah 4a אמר רבא aggada exegesis divine judgment
Rava interprets the verse to teach that God punishes Israel gradually rather than judging them like the nations.

והיינו דאמר רבא: מאי דכתיב: ״אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע״? אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: כשאני דן את ישראל, אין אני דן אותם כאומות העולם, דכתיב: ״עוה עוה עוה אשימנה וגו'״, אלא אני נפרע מהן כפיד של תרנגולת.
Avodah Zarah 4a משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi aggada exegesis suffering
Rava interprets God as saying that suffering in this world was intended to strengthen Israel for the World to Come, though they regarded it as evil.

והיינו דאמר רב פפי משמיה דרבא: מאי דכתיב ״ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע״? אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי איסרם ביסורין בעולם הזה כדי שיחזקו זרועותם לעולם הבא, ואלי יחשבו רע.
Avodah Zarah 6b רבא אמר halacha dispute idolatrous festivals
Rava holds that both borrowing from and lending to idolaters are prohibited because the idolater may go and offer thanks.

להשאילן ולשאול מהן כו'. בשלמא להשאילן — דקא מרווח להו, אבל לשאול מהן — מעוטי קא ממעט להו? אמר אביי: גזרה לשאול מהן אטו להשאילן. רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא.
Avodah Zarah 6b רבא אמר halacha dispute idolatrous festivals
Rava holds that both borrowing money from and lending money to idolaters are prohibited because the idolater may go and offer thanks.

להלוותם וללוות מהן. בשלמא להלוותם — משום דקא מרווח להו, אלא ללוות מהן — אמאי? אמר אביי: גזרה ללוות מהן אטו להלוותם. רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא.
Avodah Zarah 6b רבא אמר halacha dispute idolatrous festivals
Rava holds that both collecting payment from and paying idolaters are prohibited because the idolater may go and offer thanks.

לפורען ולפרוע מהן כו'. בשלמא לפורען — משום דקא מרווח להו, אלא לפרוע מהן — מעוטי ממעט להו? אמר אביי: גזירה לפרוע מהן אטו לפורען. רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא.
Avodah Zarah 8a אמר רבא halacha exegesis gentile feast
Rava derives from the phrase 'and he calls you' that the prohibition begins with the invitation rather than with eating.

ואימא: עד דאכיל! אמר רבא: אם כן, נימא קרא ״ואכלת מזבחו״, מאי ״וקרא לך״? משעת קריאה! הלכך,
Avodah Zarah 8b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papa halacha ruling wedding feast
Rava teaches that the wedding-related prohibition begins when barley is placed in the tubs.

וכי אמר ליה מחמת הלולא, עד אימת? אמר רב פפא: עד תריסר ירחי שתא. ומעיקרא מאימת אסור? אמר רב פפא משמיה דרבא: מכי רמו שערי באסינתי.
Avodah Zarah 12a רבא אמר halacha ruling gentile cooking
Rava explains that the sages' concern is the prohibition of food cooked by gentiles.

רבא אמר: מאי ״לא חשו להם חכמים״? משום בישולי גוים.
Avodah Zarah 13b רבא אמר halacha ruling sacrificial blemish
Rava explains that the act is forbidden because it appears to blemish consecrated animals, although without the Temple the animal is unfit for sacrifice.

רבא אמר: מפני שנראה כמטיל מום בקדשים. נראה? מום מעליא הוא! הני מילי בזמן שבית המקדש קיים, דחזי להקרבה. השתא דלא חזי להקרבה — לית לן בה.
Avodah Zarah 16b אמר רבא halacha ruling gentile buildings
Rava rules that two types of basilica may be built for gentiles and one may not.

אין בונין כו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שלש בסילקאות הן, של מלכים, ושל מרחצאות, ושל אוצרות. אמר רבא: שתים להיתר ואחד לאיסור, וסימן: ״לאסר מלכיהם בזקים״.
Avodah Zarah 16b אמר רבא halacha ruling gentile buildings
Rava rules that all three listed types of basilica may be built for gentiles.

ואיכא דאמרי, אמר רבא: כולם להיתר. והתנן: אין בונין עמהן בסילקי, גרדום, איצטדייא ובימה! אימא: של גרדום ושל איצטדייא ושל בימה.
Avodah Zarah 19a אמר רבא aggada exegesis torah study
Rava teaches from the verse that a person should always study Torah in the subject his heart desires.

אמר רבי אבדימי בר חמא: כל העוסק בתורה, הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו, שנאמר: ״כי אם בתורת ה' חפצו״. אמר רבא: לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ, שנאמר: ״כי אם בתורת ה' חפצו״.
Avodah Zarah 19a אמר רבא aggada exegesis torah study
Rava teaches from the verse that Torah is initially called God's Torah and ultimately becomes the learner's Torah.

ואמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא, ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר: ״בתורת ה' חפצו״, ״ובתורתו יהגה יומם ולילה״.
Avodah Zarah 19a אמר רבא aggada exegesis torah study
Rava teaches from the verse that a person should first learn Torah and afterward analyze it.

ואמר רבא: לעולם ילמד אדם תורה, ואחר כך יהגה, שנאמר: ״בתורת ה'״, והדר ״ובתורתו יהגה״.
Avodah Zarah 19a אמר רבא aggada exegesis torah study
Rava teaches that a person should repeatedly study Torah even when forgetting it or not understanding it.

ואמר רבא: לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, שנאמר: ״גרסה נפשי לתאבה״, ״גרסה״ כתיב ולא כתיב ״טחנה״.
Avodah Zarah 19a אמר רבא aggada exegesis torah study
Rava transmits Rav Huna's interpretation that Torah learned in large bundles diminishes, while Torah gathered little by little increases.

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: מאי דכתיב ״הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה״? אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות — מתמעט, ואם קובץ על יד — ירבה.
Avodah Zarah 19a אמר רבא aggada dialogue torah study
Rava observes that the sages know this teaching but disregard it.

אמר רבא: ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה. אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבידתה, ואקיים בידי.
Avodah Zarah 19b אמר רבא aggada exegesis teaching readiness
Rava interprets the verse to condemn both student and teacher when teaching is not undertaken at its proper time.

״אשר פריו יתן בעתו״, אמר רבא: אם ״פריו יתן בעתו״ — ״ועלהו לא יבול״, ואם לאו — על הלומד ועל המלמד עליהם הכתוב אומר: ״לא כן הרשעים כי אם וגו'״.
Avodah Zarah 20b אמר רבא halacha ruling modesty
Rava infers that the prohibition concerns a woman's colored garments specifically rather than colored garments generally.

ולא בבגדי צבע [של] אשה. אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל. אמר רב פפא: ובמכיר בעליהן. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני ״ולא בבגדי צבע אשה״, ולא קתני ״ולא בבגדי צבעונין״, שמע מינה.
Avodah Zarah 24a אמר רבא halacha ruling animal fitness
Rava rules that the offspring of a goring or sexually used animal is forbidden because the mother and fetus participated together.

אמר מר: ישראל היו משמרין אותה משעה שנולדה. וניחוש דלמא רבעי לאמה כי הוה מעברה! דאמר רבא: וולד הנוגחת אסורה — היא וולדה נגחו, וולד הנרבעת אסורה — היא וולדה נרבעו. אימא: ישראל היו משמרין אותה משעה שנוצרה.
Avodah Zarah 28a אמר רבא halacha ruling medical treatment
Rava identifies a temple swelling as a herald of fever and prescribes cutting it crosswise unless its head has turned white.

אמר רבא: האי סימטא פרוונקא דאשתא היא, מאי אסותא? למחייה שיתין איתקוטלי, וליקרעיה שתי וערב, והני מילי דלא חיור רישיה, אבל חיור רישיה לית לן בה.
Avodah Zarah 28b אמר רבא halacha ruling ear treatment
Rava transmits a physician's warning that liquids harm the ear except kidney fluid and prescribes applying lukewarm fluid from a goat kidney.

רבי אבהו חש באודניה, אורי ליה רבי יוחנן, ואמרי ליה בי מדרשא. מאי אורי ליה? כי הא דאמר אביי: אמרה לי אם — לא איברי כולייתא אלא לאודנא. ואמר רבא: אמר לי מניומי אסיא — כולהו (שקיינו) [שקייני] קשו לאודנא, לבר ממיא דכולייתא. לייתי כולייתא דברחא קרחא, וליקרעיה שתי וערב, ולינח אמללא דנורא, והנהו מיא דנפקי …
רבי אבהו חש באודניה, אורי ליה רבי יוחנן, ואמרי ליה בי מדרשא. מאי אורי ליה? כי הא דאמר אביי: אמרה לי אם — לא איברי כולייתא אלא לאודנא. ואמר רבא: אמר לי מניומי אסיא — כולהו (שקיינו) [שקייני] קשו לאודנא, לבר ממיא דכולייתא. לייתי כולייתא דברחא קרחא, וליקרעיה שתי וערב, ולינח אמללא דנורא, והנהו מיא דנפקי מיניה לישדינהו באודניה — לא קרירי ולא חמימי, אלא פשורי.
Avodah Zarah 30a אמר רבא halacha ruling wine safety
Rava rules that diluted wine is subject to exposure and idolatrous-wine restrictions, while cooked wine is subject to neither.

אמר רב אשי, ואיתימא רב משרשיא: פירוקא לסכנתא? אמר רבא: הלכתא — יין מזוג יש בו משום גילוי, ויש בו משום יין נסך; יין מבושל אין בו משום גילוי, ואין בו משום יין נסך.
Avodah Zarah 30a אמר רבא halacha ruling wine safety
Rava rules that sweet wine is subject to exposure in its home region and that newly soured wine remains subject to exposure and idolatrous-wine restrictions for three days.

אמר רבי שמעון בן לקיש: קרינא אין בו משום גילוי. מאי קרינא? אמר רבי אבהו: חמרא חליא דאתי מעסיא. אמר רבא: ובמקומו יש בו משום גילוי, מאי טעמא? חמר מדינה הוא. אמר רבא: האי חמרא דאקרים, עד תלתא יומי יש בו משום גילוי ומשום יין נסך,
Avodah Zarah 31a אמר רבא halacha ruling wine seals
Rava specifies which arrangements of lids, baskets, and tied skins constitute a seal within a seal.

היכי דמי חותם בתוך חותם? אמר רבא: אגנא דפומא דחביתא שריקא וחתימא — הוי חותם בתוך חותם, ואי לא — לא. דיקולא ומיהדק — הוי חותם בתוך חותם, לא מיהדק — לא הוי חותם בתוך חותם. נוד בדיסקיא, חתימת פיו למטה — הוי חותם בתוך חותם, פיו למעלה — לא הוי חותם בתוך חותם, וכי כייף פומיה לגיו וצייר וחתים — הוי חותם בת …
היכי דמי חותם בתוך חותם? אמר רבא: אגנא דפומא דחביתא שריקא וחתימא — הוי חותם בתוך חותם, ואי לא — לא. דיקולא ומיהדק — הוי חותם בתוך חותם, לא מיהדק — לא הוי חותם בתוך חותם. נוד בדיסקיא, חתימת פיו למטה — הוי חותם בתוך חותם, פיו למעלה — לא הוי חותם בתוך חותם, וכי כייף פומיה לגיו וצייר וחתים — הוי חותם בתוך חותם.
Avodah Zarah 32a אמר רבא halacha ruling gentile wineskins
Rava explains that gentile wineskins may not be bought lest one tear and use a piece to patch one's own wineskin.

וליטעמיך, קנקנים של גוים ליתסרו למיזבן! מאי שנא נודות ומאי שנא קנקנים? אמר רבא: גזירה שמא יבקע נודו ויטלנו ויתפרנו על גבי נודו.
Avodah Zarah 33a אמר רבא halacha ruling vessel kashering
Rava rules that the water used to purge the wineskins must be emptied at twenty-four-hour intervals.

בר עדי טייעא אנס הנהו זיקי מרב יצחק בר יוסף, רמא בהו חמרא ואהדרינהו ניהליה, אתא שאיל בי מדרשא. אמר ליה רבי ירמיה: כך הורה רבי אמי הלכה למעשה — ממלאן מים שלשה ימים ומערן. ואמר רבא: צריך לערן מעת לעת.
Avodah Zarah 34b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue fish brine
Rava questions who guarded the fish-brine shipment before guards were assigned.

ההוא ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו, אותיב רבי אבא דמן עכו נטורי בהדה. אמר ליה רבא: עד האידנא מאן נטרה? אמר ליה: עד האידנא (למאן) [למאי] ניחוש לה? אי משום דמערבי ביה חמרא — קיסתא דמורייס בלומא, קיסתא דחמרא בארבעה לומי.
Avodah Zarah 34b אמר רבא halacha other rennet
Rava observes that both principles concerning carrion and offering rennet are already taught in the cited exchange.

אמר רבא: תרוייהו תננהי, מדקאמר ליה: מפני שמעמידין בקיבת נבילה, וקא מהדר ליה: והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה.
Avodah Zarah 40a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue fish signs
Rava challenges the permissibility of fish based on scales found where loose scales are common and publicly rules the shipment forbidden.

ההוא ארבא דצחנתא דאתי לסיכרא, נפק רב הונא בר חיננא וחזא ביה קלפי ושרייה. אמר ליה רבא: ומי איכא דשרי כהאי גוונא באתרא דשכיחי קלפי? נפק שיפורי דרבא ואסר, שיפורי דרב הונא בר חיננא ושרי.
Avodah Zarah 40a אמר רבא halacha ruling egg signs
Rava limits the stated identifying signs of eggs to cases in which the eggs have dissolved.

ואלו הן סימני ביצים: כל שכודרת ועגולגלת, ראשה אחד כד וראשה אחד חד — טהורה, שני ראשיה חדין ושני ראשיה כדין — טמאה, חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים — טמאה, חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים — טהור, חלבון וחלמון מעורבין זה בזה — זו היא ביצת השרץ. אמר רבא: כשנימוחו.
Avodah Zarah 42a רבא אמר halacha ruling idol annulment
Rava rules that an idol flattened by an Israelite is annulled but is prohibited by decree lest the Israelite first acquire it, after which it can never be annulled.

ורבא אמר: לעולם כי פחסה ישראל נמי בטלה, אלא גזרה דלמא מגבה לה והדר מבטיל לה, והוי עבודה זרה ביד ישראל, וכל עבודה זרה ביד ישראל אינה בטלה לעולם.
Avodah Zarah 43a רבא אמר halacha ruling idolatrous images
Rava explains that the entire case concerns found images and identifies the middle ruling as Rabbi Yehudah's position.

רבא אמר: כולה במוצא, ומציעתא רבי יהודה היא. דתניא: רבי יהודה מוסיף אף דמות מניקה וסר אפיס. מניקה — על שם חוה שמניקה כל העולם כולו, סר אפיס — על שם יוסף שסר ומפיס את כל העולם כולו. והוא דנקיט גריוא וקא כייל, והיא דנקטא בן וקא מניקה.
Avodah Zarah 44b אמר רבא halacha ruling idol annulment
Rava proves from Peor that degrading conduct performed before an idol does not necessarily annul it.

מה גנובתיה? דקאמר לו: זו עומדת על פי הביב וכל אדם משתין בפניה. וכי משתין בפניה מאי הוי? והאמר רבא: פעור יוכיח, שמפערין לפניו בכל יום ואינו בטל.
Avodah Zarah 46b אמר רבא halacha exegesis worshipped property
Rava derives by an a fortiori argument that attached property worshipped as an idol is forbidden for sacred use.

אמר רבא, קל וחומר: ומה אתנן שמותר בתלוש להדיוט, אסור במחובר לגבוה, דכתיב: ״לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב״, לא שנא תלוש ולא שנא במחובר, נעבד שאסור בתלוש להדיוט — אינו דין שאסור במחובר לגבוה?
Avodah Zarah 50a אמר רבא halacha ruling mercury stones
Rava resolves the contradiction by reading the case as stones found near Mercury rather than stones known to have fallen from it.

אמר מר: בידוע שנשרו ממנו — דברי הכל אסורות. ורמינהי: אבנים שנשרו מן המרקוליס, נראות עמו — אסורות, שאין נראות עמו — מותרות. ורבי ישמעאל אומר: שלש — אסורות, שתים — מותרות. אמר רבא: לא תימא ״שנשרו״, אלא אימא ״שנמצאו״.
Avodah Zarah 50a אמר רבא halacha ruling mercury stones
Rava distinguishes stones in one contiguous area from stones in two areas separated by a raised space.

אמר רבא: לא קשיא, כאן בתפיסה אחת, כאן בשתי תפיסות, והיכי דמי? דאיכא גובהה ביני וביני.
Avodah Zarah 50a אמר רבא halacha ruling mercury stones
Rava explains that the three-stone arrangement describes the principal structure of Mercury.

ומרקוליס כהאי גוונא מי הוי? והא תניא: אלו הן אבני בית קוליס — אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן! אמר רבא: כי תניא ההיא — בעיקר מרקוליס.
Avodah Zarah 51a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue idolatrous worship
Rava asks why throwing an object is not analogous to sacrificial sprinkling just as breaking an object is analogous to slaughter.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי שנא שבר דהויא ליה כעין זביחה, זרק נמי הויא ליה כעין זריקה! אמר ליה: בעינן זריקה משתברת, וליכא.
Avodah Zarah 51b אמר רבא halacha exegesis idolatrous sacrifice
Rava reads the verse both as prohibiting sacrifice and as saying that sacrifice must occur no more.

אמר רבא: קרי ביה ״ולא יזבחו״, וקרי ביה ״ולא עוד״.
Avodah Zarah 54a אמר רבא halacha exegesis coerced idolatry
Rava derives from 'and live by them' that coercion is excluded from the general prohibition against serving idols.

אלא אמר רבא: הכל היו בכלל ״לא תעבדם״, וכשפרט לך הכתוב ״וחי בהם״ ולא שימות בהם — יצא אונס.
Avodah Zarah 56a אמר רבא halacha dispute wine production
Rava resolves the contradiction by assigning one ruling to Rabbi Akiva and the other to the sages regarding when liquid becomes wine.

אמר רבא: לא קשיא, הא רבי עקיבא, הא רבנן, דתנן: יין משירד לבור, רבי עקיבא אומר: משיקפה.
Avodah Zarah 58a אמר ליה רבא dialogue aggada story study privacy
Rava instructs his attendant Rav Elyakim to shut the doors so that people will not enter and cause a disturbance.

איקלע רב הונא בריה דרב נחמן למחוזא, אמר ליה רבא לרב אליקים שמעיה: טרוק גלי, דלא ניתו אינשי דניטריד.
Avodah Zarah 58a אמר רבא halacha story wine prohibition
Rava recounts that when he came to Pumbedita, Nahmani surrounded him with teachings and a mishnah supporting prohibition.

אמר רבא: כי אתאי לפומבדיתא, אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא דאסיר.
Avodah Zarah 61b אמר רבא halacha ruling guarded wine
Rava rules that Jewish wine is permitted if the gentile found among the barrels would be treated as a thief, but otherwise it is forbidden.

ההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל, אשתכח גוי דהוה קאי ביני דני. אמר רבא: אם נתפס עליו כגנב — חמרא שרי, ואי לא — אסור.
Avodah Zarah 62b רבא אמר halacha ruling prohibited wages
Rava rules that the payment retains sabbatical sanctity, distinguishing an ordinary laborer from highly paid donkey drivers and treating idolatrous wine more stringently.

ורבא אמר: לעולם דקדוש בקדושת שביעית, ודקא קשיא לך פועל — פועל דלא נפיש אגריה לא קנסוה רבנן, חמרין דנפיש אגרייהו — קנסו רבנן בהו. ומתניתין — חומרא דיין נסך שאני.
Avodah Zarah 63b אמר רבא halacha ruling guarantor acquisition
Rava rules that one who tells another to give money to a third party in exchange for acquiring all his property effects acquisition through the law of a guarantor.

ועוד: חנוני שאין מקיפו מי לא משתעבד? והאמר רבא: האומר לחבירו ״תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסאי לך״, קנה מדין ערב!
Avodah Zarah 63b אמר רבא halacha ruling idolatrous payment
Rava rules that payment is not prohibited when no specific property is designated as security, whether or not credit is extended.

אלא אמר רבא: לא שנא מקיפו, ולא שנא שאין מקיפו, אף על גב דמשעבד ליה, כיון דלא מייחד שיעבודיה — לא מיתסר.
Avodah Zarah 65a אמר ליה רבא dialogue aggada story curse
Rava answers amen to a curse that the hostile eye of Bar Sheshakh should burst, and his eye bursts.

עד דיתבי, אתא ההוא פריסתקא דמלכא, אמר ליה: קום, דקבעי לך מלכא. כי נפיק ואזיל, אמר ליה: עינא דבעי למיחזי לכו בישותא תיפקע. אמר ליה רבא: אמן. פקע עיניה דבר שישך.
Avodah Zarah 65a רבא אמר halacha dispute labor payment
Rava distinguishes between a single contract to transport one hundred barrels and separate payment for each barrel.

אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, דאמר לעיתותי ערב תנן. רבא אמר: לא קשיא, הא דאמר ליה: ״העבר לי מאה חביות במאה פרוטות״, הא דאמר ליה: ״העבר לי חבית חבית בפרוטה״.
Avodah Zarah 66a רבא אמר halacha dispute wine mixtures
Rava rules that new wine mixed with grapes is prohibited only when it imparts flavor.

חמרא עתיקא בענבי, דברי הכל בנותן טעם. חמרא חדתא בענבי, אביי אמר: במשהו, ורבא אמר: בנותן טעם.
Avodah Zarah 66a רבא אמר halacha ruling wine mixtures
Rava rules that the mixture is judged by flavor because substances with different names are unlike kinds.

ורבא אמר: בנותן טעם, בתר שמא אזלינן, והאי שמא לחוד והאי שמא לחוד, והוה ליה מין בשאינו מינו, ומין בשאינו מינו בנותן טעם.
Avodah Zarah 66a רבא אמר halacha ruling forbidden mixtures
Rava rules that the mixture is prohibited by any amount because substances sharing a name are considered the same kind.

ורבא אמר: במשהו, בתר שמא אזלינן, והאי חלא מיקרי והאי חלא מיקרי, והאי חמירא מיקרי והאי חמירא מיקרי, והוה ליה מין במינו, וכל מין במינו במשהו.
Avodah Zarah 66a רבא אמר halacha exegesis forbidden foods
Rava identifies the view as Rabbi Meir's teaching that all Torah prohibitions combine, derived from the ban on eating any abomination.

ורבא אמר לך: הא מני? רבי מאיר היא, דתניא: רבי יהודה אומר משום רבי מאיר: מנין לכל איסורין שבתורה שמצטרפין זה עם זה? שנאמר: ״לא תאכל כל תועבה״, כל שתיעבתי לך — הרי הוא בבל תאכל.
Avodah Zarah 66a רבא אמר halacha dispute wine mixtures
Rava rules that wine poured into vinegar is prohibited only when it imparts flavor.

חלא לגו חמרא — דברי הכל בנותן טעם. חמרא לגו חלא — אביי אמר: במשהו, ורבא אמר: בנותן טעם.
Avodah Zarah 66b רבא אמר halacha ruling wine mixtures
Rava rules that a substance smelling like vinegar but tasting like wine is wine and is prohibited only when it imparts flavor to an unlike kind.

רבא אמר: בנותן טעם, ריחיה חלא וטעמא חמרא — חמרא, והוה ליה מין בשאינו מינו, וכל מין בשאינו מינו בנותן טעם.
Avodah Zarah 66b רבא אמר halacha dispute wine aroma
Rava permits a Jew to smell a gentile's wine through a tasting tube because aroma is not legally substantive.

האי בת תיהא, גוי בדישראל — שפיר דמי, ישראל בדגוי — אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר. אביי אמר: אסור, ריחא מילתא היא. רבא אמר: מותר, ריחא לאו מילתא היא.
Avodah Zarah 66b אמר רבא halacha ruling forbidden aroma
Rava argues from bread baked in a cumin-heated oven that aroma alone has no legal substance.

אמר רבא: מנא אמינא לה, דריחא ולא כלום הוא? דתנן: תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת — הפת מותרת, לפי שאין טעם כמון אלא ריחא כמון. ואביי? שאני התם, דמיקלא איסוריה.
Avodah Zarah 68b אמר רבא halacha ruling impaired flavor
Rava rules that an imparted flavor that worsens food is permitted but remains uncertain whether a mouse improves beer.

אמר רבא: הלכתא נותן טעם לפגם מותר, ועכברא בשיכרא לא ידענא מאי טעמא דרב, אי משום דקסבר נותן טעם לפגם אסור, ולית הלכתא כוותיה, אי משום דקסבר נותן טעם לפגם מותר, ועכברא בשיכרא אשבוחי משבח.
Avodah Zarah 69a אמר רבא both other unclear
Rava's statement is not preserved beyond its attribution.

אמר רבא:
Avodah Zarah 69b אמר רבא halacha ruling legal precedent
Rava rules in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel because an anonymous mishnah supports his position.

אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, הואיל ותנן סתמא כוותיה.
Avodah Zarah 69b אמר רבא halacha ruling gentile wine
Rava permits wine when Jews dine with a gentile prostitute.

אמר רבא: זונה גויה, וישראל מסובין אצלה — חמרא שרי, נהי דתקיף להו יצרא דעבירה,
Avodah Zarah 70a אמר רבא halacha story gentile wine
Rava permits barrels opposite a door crack through which a gentile could be watched but prohibits those to either side.

ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל, על גוי אחדה לדשא באפיה, והוה ביזעא בדשא, אישתכח גוי דקאי ביני דני. אמר רבא: כל דלהדי ביזעא — שרי, דהאי גיסא והאי גיסא — אסיר.
Avodah Zarah 70a אמר רבא halacha story gentile wine
Rava permits the wine because the gentile fears that the Jewish resident may have returned first and be watching.

ההוא חמרא דישראל, דהוה יתיב בביתא, דהוה דייר ישראל בעליונה וגוי בתחתונה. שמעו קל תיגרא, נפקי, קדים אתא גוי אחדה לדשא באפיה. אמר רבא: חמרא שרי, מימר אמר: כי היכי דקדים אתאי אנא, קדים ואתא ישראל ויתיב בעליונה וקא חזי לי.
Avodah Zarah 70a אמר רבא halacha story gentile wine
Rava permits the wine if the gentile found among the barrels would be treated as a thief, but otherwise prohibits it.

ההוא אושפיזא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל, אישתכח גוי דהוה יתיב בי דני. אמר רבא: אם נתפס עליו כגנב — שרי, ואי לא — אסיר.
Avodah Zarah 70a אמר רבא halacha story gentile wine
Rava prohibits the wine if the gentile can offer an excuse for being among the barrels and permits it if he cannot.

ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא, אישתכח גוי דהוה קאים בי דני. אמר רבא: אי אית ליה לאישתמוטי — חמרא אסיר, ואי לא — חמרא שרי. מיתיבי: ננעל הפונדק, או שאמר לו: ״שמור״ — אסור. מאי לאו אף על גב דלית ליה לאישתמוטי? לא, בדאית ליה לאישתמוטי.
Avodah Zarah 70a אמר רבא halacha story gentile wine
Rava permits wine left with a gentile when the Jew goes to synagogue because the gentile expects him to return soon.

ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי וקא שתו חמרא, שמע ישראל קל צלויי בי כנישתא, קם ואזל. אמר רבא: חמרא שרי, מימר אמר: השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי.
Avodah Zarah 70a אמר רבא halacha story gentile wine
Rava permits wine left with a gentile on a boat because the gentile expects the Jew to remember it and return.

ההוא ישראל וגוי דהוו יתבי בארבא, שמע ישראל קל שיפורי דבי שימשי, נפק ואזל. אמר רבא: חמרא שרי, מימר אמר: השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי.
Avodah Zarah 70a אמר רבא both story shabbat carrying
Rava transmits Isur the Convert's recollection that gentiles thought Jews violated Shabbat because they did not know Jews may carry a found purse in increments under four cubits.

ואי משום שבתא, האמר רבא: אמר לי איסור גיורא, כי הוינן בארמיותן אמרינן: יהודאי לא מנטרי שבתא, דאי מנטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקא. ולא ידענא דסבירא לן כרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: המוצא כיס בשבת מוליכו פחות פחות מארבע אמות.
Avodah Zarah 70a אמר רבא halacha story gentile wine
Rava permits the wine because the hiding gentile fears that a Jew may also be hiding nearby and watching him.

ההוא אריא דהוה נהים במעצרתא, שמע גוי, טשא ביני דני. אמר רבא: חמרא שרי, מימר אמר: כי היכי דטשינא אנא, איטשא נמי ישראל אחוריי וקא חזי לי.
Avodah Zarah 70a אמר רבא halacha story gentile wine
Rava permits barrels opened by thieves because most thieves in that place are Jewish.

הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא, ופתחו חביתא טובא. אמר רבא: חמרא שרי. מאי טעמא? רובא גנבי ישראל נינהו. הוה עובדא בנהרדעא, ואמר שמואל: חמרא שרי.
Avodah Zarah 70b אמר רבא halacha story gentile wine
Rava permits the wine despite a girl found among the barrels holding foam because she may have taken it from a barrel's exterior.

ההיא רביתא דאישתכח דהות בי דני, והות נקיטא אופיא בידה, אמר רבא: חמרא שרי, אימר מגבה דחביתא שקלתיה, ואף על גב דליכא תו, אימר אתרמויי אתרמי לה.
Avodah Zarah 71b אמר רבא halacha ruling mistaken sale
Rava explains that both cases are mistaken sales, but only payment makes the idol appear to be held by a Jew.

אמר רבא: רישא מקח טעות, סיפא לאו מקח טעות? אלא אמר רבא: רישא וסיפא מקח טעות, ורישא דלא יהיב זוזי — לא מיתחזי כעבודה זרה ביד ישראל, סיפא דיהיב זוזי — מיתחזי כעבודה זרה ביד ישראל.
Avodah Zarah 74b אמר רבא halacha ruling winepress cleaning
Rava rules that the stated cleaning rule applies specifically when the winepress was tarred, not merely trodden in.

גמ' אמר רבא: דוקא זפתה, אבל דרך בה — לא. פשיטא, ״זפתה״ תנן! מהו דתימא: הוא הדין אפילו דרך בה, והאי דקתני ״זפתה״ — אורחא דמלתא קתני, קא משמע לן.
Avodah Zarah 74b אמר רבא halacha ruling winepress cleaning
Rava rules that wiping suffices only for a tarred winepress and not for one in which grapes were trodden.

איכא דאמרי, אמר רבא: דוקא זפתה, אבל דרך בה לא סגי לה בניגוב. פשיטא, ״זפתה״ תנן! מהו דתימא: הוא הדין דאפילו דרך בה, והאי דקתני ״זפתה״ אורחא דמלתא קתני, קא משמע לן דוקא זפתה, אבל דרך בה לא סגי לה בניגוב.
Avodah Zarah 74b אמר רבא halacha ruling wine equipment
Rava explains that the latter clause concerning earthenware follows the Sages' prohibitive position.

אמר מר: הגת והמחץ והמשפך של גוים, רבי מתיר בניגוב, וחכמים אוסרין. והאנן תנן: של חרס, אף על פי שקלף את הזפת — הרי זו אסורה! אמר רבא: סיפא דמתניתין אתאן לרבנן.
Avodah Zarah 74b דרש רבא halacha ruling vessel kashering
Rava instructs that vessels be boiled and treats even brief use of storage vessels as subject to rabbinic restriction.

דרש רבא: נעוה ארתחו. רבא כי הוה משדר גולפי להרפניא, סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו. קסבר: כל דבר שמכניסו לקיום, אפילו לפי שעה — גזרו ביה רבנן.
Avodah Zarah 75b אמר רבא halacha exegesis vessel immersion
Rava derives from the verse an additional purification requiring all such vessels to be immersed in forty seah.

גמ' תנא: וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה. מנהני מילי? אמר רבא, דאמר קרא: ״כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר״, הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת.
Avodah Zarah 76a אמר רבא halacha ruling vessel kashering
Rava explains that the referenced purging is washing and scouring, since the vessel ultimately expels prohibited matter.

אמר רבא: סוף סוף כי קא פליט איסורא קא פליט, אלא אמר רבא: מאי הגעלה? נמי שטיפה ומריקה.
Avodah Zarah 76a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue textual formulation
Rava challenges the formulation, arguing that the cases could have been grouped and one used to teach about the other.

אמר ליה רבא: אי הכי, לתנינהו לכולהו בחדא, וליתני חדא באידך אחריתי, ולימא: ״יגיד עליו רעו״!
Avodah Zarah 76a אמר רבא halacha ruling sacred vessels
Rava explains that sacred vessels are purged each day by the next day's use.

אלא אמר רבא: קדשים היינו טעמייהו, כדרב נחמן אמר רבה בר אבוה, דאמר: כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו.
Avodah Zarah 76b אמר רבא halacha ruling vessel kashering
Rava praises Rav Akavya's method and explains that a vessel expels absorbed matter in the same manner that it absorbed it.

גדנפא דלישא אפומא, ומליוה מיא וארתחה. אמר רבא: מאן חכים למעבד כי הא מילתא, אי לאו רב עקביה דגברא רבא הוא? קסבר: כבולעו כך פולטו — מה בולעו בנצוצות, אף פולטו בנצוצות.

Horayot (28)

Horayot 2a אמר רבא halacha ruling court error
Rava rules that one who relies on a court permitting forbidden fat but accidentally eats it instead of permitted fat is exempt.

והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם. וניתני: ״ועשה על פיהם״, ״שוגג״ למה לי? אמר רבא: ״שוגג״ – לאתויי הורו בית דין שחלב מותר, ונתחלף לו חלב בשומן, ואכלו – פטור. ״על פיהם״ – על פיהם ממש,
Horayot 2a אמר רבא halacha ruling court error
Rava rules that exemption applies only to an error made directly on the court's instruction, not to accidentally confusing forbidden fat with permitted fat.

ואיכא דאמרי, אמר רבא: ״שוגג״ – על פיהם הוא דפטור, אבל נתחלף לו חלב בשומן ואכלו – חייב.
Horayot 2a אמר רבא halacha dialogue court error
Rava cites the mishnah as possible evidence that one who confuses forbidden fat with permitted fat after a court ruling is exempt.

אמר רבא, תא שמע: הלך יחיד ועשה שוגג על פיהם כו'. שוגג על פיהם למה לי? לאו לאתויי הורו בית דין שחלב מותר, ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו – פטור. דלמא שוגג על פיהם הוא דפטור, אבל נתחלף לו חלב בשומן ואכלו – חייב.
Horayot 2a אמר רבא halacha dialogue court error
Rava cites the mishnah as possible evidence that one who independently confuses forbidden fat with permitted fat remains liable.

איכא דאמרי, אמר רבא, תא שמע: הלך יחיד ועשה שוגג על פיהם. מאי לאו, שוגג על פיהם הוא דפטור, אבל נתחלף לו חלב בשומן ואכלו – חייב. דלמא: או שוגג, או על פיהם.
Horayot 2a אמר רבא halacha exegesis communal error
Rava says Rav concedes that this group does not complete the communal majority because the verse requires everyone to share one error.

אמר רבא: מודה רב שאינו משלים לרוב צבור, מאי טעמא? אמר קרא: ״בשגגה״ – עד שיהו כולן בשגגה אחת.
Horayot 2b אמר רבא halacha ruling court dissent
Rava explains that the text includes a learned person fit to rule even if he has knowledge without independent reasoning ability.

וידע אחד מהן שטעו או תלמיד וראוי להוראה. תרתי למה לי? אמר רבא: איצטריך, סלקא דעתך אמינא הני מילי גמיר וסביר, אבל גמיר ולא סביר – לא.
Horayot 2b אמר רבא halacha dialogue court dissent
Rava identifies Shimon ben Azzai and Shimon ben Zoma as examples of students fit to issue rulings.

ראוי להוראה וכו'. כגון מאן? אמר רבא: כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא. אמר ליה אביי: כי האי גוונא מזיד הוא!
Horayot 4a אמר רבא halacha dispute court ruling
Rava says beginning a journey distinguishes the views: Ben Azzai holds the person liable, while Rabbi Akiva exempts him.

אמר רבא: החזיק בדרך איכא בינייהו, לבן עזאי חייב – דהא בביתיה איתיה, לרבי עקיבא פטור – דהא החזיק בדרך.
Horayot 5b רבא אמר halacha exegesis communal offering
Rava derives from the phrase concerning all the people that the ruling depends on the court while the action depends on the congregation.

ורבי שמעון ורבי מאיר, דהוראה תלויה בבית דין ומעשה תלוי בקהל, מנא להו? אמר אביי, דאמר קרא: ״והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה״. רבא אמר: ״מלכל העם בשגגה״.
Horayot 6b אמר רבא halacha dialogue tribal status
Rava objects that Ephraim and Manasseh are compared to tribes only for inheritance and not for other matters.

אם כן, חסרי להו שנים עשר שבטים! אמר אביי: ״אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי״. אמר רבא, והא כתיב: ״על שם אחיהם יקראו בנחלתם״, לנחלה הוקשו ולא לדבר אחר!
Horayot 7b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue separate transgressions
Rava tells Abaye that separate locations do not determine distinct sins; rulings on two prohibitions do so even in one location.

סבר אביי למימר: חטא בפני עצמו ועשה בפני עצמו היכי דמי? דיתבי בשני מקומות וקא מורו בתרי איסורי, אמר ליה רבא: אטו שני מקומות גורמין? אלא אפילו יתבי בחד מקום, וכיון דקא מורו בתרי איסורי – חטא בפני עצמו הוא.
Horayot 8a אמר רבא aggada exegesis idolatry
Rava interprets the commandment equated with all commandments as idolatry.

דכולי עלמא מיהת כי כתיבי הני קראי – בעבודה זרה הוא דכתיבי, מאי משמע? אמר רבא, ואי תימא רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה כדי. אמר קרא: ״וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה״, איזו היא מצוה שהיא שקולה ככל המצות? הוי אומר: זו עבודה זרה.
Horayot 9a אמר רבא halacha exegesis priestly offerings
Rava derives that the anointed priest is exempt from the other offerings because the verse makes only this offering obligatory for him.

תניא, רבי עקיבא אומר: משיח פטור מכולן. אמר רבא: מאי טעמא דרבי עקיבא? אמר קרא: ״זה קרבן אהרן ובניו״. זו באה חובה לו, ואין אחרת באה חובה לו.
Horayot 9b אמר רבא halacha ruling communal offering
Rava reformulates the category as those whose sin offering is equal to that of individuals, namely the congregation.

משיח נמי, הא שוה בשאר מצות דשנה! אלא אמר רבא, אימא הכי: מי שחטאתו שוה ליחידים, ומאי ניהו קהל.
Horayot 10a רבא אמר halacha dispute skin afflictions
Rava interprets the verse as excluding afflictions caused by spirits from impurity.

לא, אם אמרת בזב שכן אין מטמא באונס, תאמר בנגעים שמטמאין באונס? תלמוד לומר: ״אדם כי יהיה״, מן הדבור ואילך. רבא אמר: פרט לנגעי רוחות. רב פפא אמר: פרט לנגעי כשפים.
Horayot 10b אמר רבא aggada maxim reward and punishment
Rava teaches that the righteous are fortunate when they receive in this world what the wicked deserve, while the wicked are unfortunate when they receive what the righteous deserve.

אמר רבא: אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סני להו? אלא אמר רבא: אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה, אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים של עולם הזה בעולם הזה.
Horayot 10b דרש רבא attribution uncertain: or Rabbi Yitzchak (Nappacha) aggada exegesis lot's disgrace
Rava interprets the verse as condemning Lot for separating from Abraham and having his disgrace publicized in synagogues and study halls.

דרש רבא, ואיתימא רבי יצחק, מאי דכתיב: ״לתאוה יבקש נפרד (ובכל) [בכל] תושיה יתגלע״? ״לתאוה יבקש נפרד״ – זה לוט שנפרד מאברהם. ״(ובכל) [בכל] תושיה יתגלע״ – שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. דתנן: עמוני ומואבי אסורין אסור עולם.
Horayot 11a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling sin offering
Rava explains the case as a commoner who eats an olive-sized portion of forbidden fat, is appointed to office, and only afterward learns of the sin.

אמר רב זביד משמיה דרבא: הכא במאי עסקינן? כגון שאכל כזית חלב כשהוא הדיוט, ונתמנה ואחר כך נודע לו. סלקא דעתך אמינא נייתי כשבה או שעירה, קמשמע לן. הניחא לרבי שמעון דאזל בתר ידיעה, אלא לרבנן (דאזלו) [דאזלי] בתר חטאה, מאי איכא למימר?
Horayot 11a משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling sin offering
Rava explains the case as one who eats half an olive-sized portion of forbidden fat as a commoner and completes the measure after being appointed.

אלא אמר רב זביד משמיה דרבא: הכא במאי עסקינן? כגון שאכל חצי כזית חלב כשהוא הדיוט, ונתמנה והשלימו, ואחר כך נודע לו. סלקא דעתך אמינא נצטרף ונייתי כשבה או שעירה, קא משמע לן.
Horayot 11a רבא אמר halacha dispute apostate status
Rava states that one who habitually eats forbidden fat is not thereby considered an apostate regarding blood.

והא רבא אמר: דכולי עלמא משומד לאכול חלב לא הוי משומד לדם! אלא, הכא באוכל נבלה לתאבון ונתחלף לו בשומן ואכלו קמיפלגי, מר סבר: כיון דלתאבון אכיל במזיד – משומד הוא, ומר סבר: כיון דאילו אשכח דהיתרא לא אכל דאיסורא – לאו משומד הוא.
Horayot 11b אמר רבא halacha exegesis royal anointing
Rava derives from the verse that a king of the Davidic house requires anointing but another king does not.

תנא: אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם. ותיפוק ליה משום דראשון הוא! חסורי מחסרא והכי קתני: מלכי בית דוד משוחין, מלכי ישראל אין משוחין. מנלן? אמר רבא, אמר קרא: ״קום משחהו כי זה וגו'״ – זה טעון משיחה, ואין אחר טעון משיחה.
Horayot 12b רבא אמר halacha other tannaitic positions
Rava identifies the position as Rabbi Shimon's, agreeing with Rabbi Meir on one point and disagreeing on another.

רבא אמר: רבי שמעון היא וסבר לה כרבי מאיר בחדא, ופליג עליה בחדא.
Horayot 13a רבא אמר halacha exegesis idolatry offerings
Rava derives the precedence of the idolatry bull from the word "according to the ordinance" written concerning it.

פר עבודה זרה קודם לשעיר עבודה זרה, אמאי? האי חטאת, והאי עולה! אמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי: חטאת עבודה זרה חסירא אלף, ״לחטת״ כתיב. רבא אמר: ״כמשפט״ כתיב ביה.
Horayot 13a רבא אמר aggada dialogue mice
Rava explains the bad nature of mice by saying that they even gnaw clothing.

שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: מפני מה הכל מושלים בעכברים? מפני שסורן רע. מאי היא? רבא אמר: אפילו גלימי גייצי.
Horayot 13b אמר רבא aggada maxim mental acuity
Rava teaches that wine and fragrances make a person perceptive.

״והרגיל ביין ובשמים״. מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: חמרא וריחני פקחין.
Horayot 13b אמר רבא halacha ruling assembly seating
Rava rules that in the present era of physical weakness, even one who leaves an assembly for a major bodily need may return to his place.

[אמר מר] יצא לצורך – נכנס ויושב במקומו. אמר רב פפא: לא אמרו אלא לקטנים, אבל לגדולים – לא, הוה ליה למבדק נפשיה מעיקרא. דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם ילמד אדם עצמו להשכים ולהעריב, כדי שלא יתרחק. אמר רבא: האידנא דחלשא עלמא – אפילו לגדולים נמי.
Horayot 13b אמר רבא halacha ruling banquet precedence
Rava limits the rule about treating sons as adjuncts at a banquet to their father's lifetime and presence.

רבי אלעזר בר רבי [צדוק] אומר: אף בבית המשתה עושים אותם סניפים. אמר רבא: בחיי אביהם בפני אביהם.
Horayot 14a אמר רבא aggada dialogue rabbinic honor
Rava observes that even the humble Rabbi framed the teaching as reported in Rabbi Meir's name rather than saying directly that Rabbi Meir taught it.

אמר ליה: ״גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה״! אמר ליה: ״האויב תמו חרבות לנצח״. אמר ליה: הני מלי היכא דאהנו מעשייהו, רבנן לא אהנו מעשייהו! הדר אתני ליה, אמרו משום רבי מאיר: אילו היה תמורה לא היה קרב. אמר רבא: אפילו רבי דענוותנא הוא (תנא), ״אמרו משום רבי מאיר״. ״אמר רבי מאיר״ לא אמר.

Zevachim (139)

Zevachim 2a אמר רבא halacha ruling improper intent
Rava rules that if a burnt offering is slaughtered with improper intent, its blood may not be sprinkled with improper intent.

וכדרבא, דאמר רבא: עולה ששחטה שלא לשמה – אסור לזרוק דמה שלא לשמה.
Zevachim 5b אמר רבא halacha exegesis offering intent
Rava derives by comparison with peace offerings that a guilt offering slaughtered for the wrong purpose remains valid but does not satisfy its owner.

אלא אמר רבא: ״זאת התורה וגו'״ – הקישו הכתוב לשלמים; מה שלמים שהן קדשים, ושחטן שלא לשמן כשרים ואין מרצין; אף אני אביא אשם שהוא קודש כו'.
Zevachim 6a אמר רבא halacha ruling laying hands
Rava explains that the positive command to lay hands remains in force until slaughter and therefore becomes relevant only after the slaughter.

אמר רבא: עשה דסמיכה קאמרת?! שאני התם, דכל כמה דלא שחיט – ב״עמוד וסמוך״ קאי; אימת קא הוי עשה – לאחר שחיטה; לאחר שחיטה לא קא מיבעיא לן.
Zevachim 7a אמר רבא halacha ruling sin offering
Rava rules that a sin offering slaughtered as a sin offering is valid, but one slaughtered as a burnt offering is invalid.

אמר רבא: חטאת ששחטה לשם חטאת – כשירה, לשם עולה – פסולה.
Zevachim 7a אמר רבא halacha ruling sin offering
Rava rules that a sin offering slaughtered for someone obligated to bring a sin offering is invalid, but for someone obligated to bring a burnt offering it is valid.

ואמר רבא: חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת – פסולה. על מי שמחוייב עולה – כשרה.
Zevachim 7a אמר רבא halacha ruling sin offering
Rava rules that a sin offering slaughtered for someone with no obligation is invalid because every Israelite has some unfulfilled positive commandment.

ואמר רבא: חטאת ששחטה על מי שאינו מחוייב כלום – פסולה, שאין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה.
Zevachim 7a אמר רבא halacha ruling atonement
Rava argues a fortiori that a sin offering atones for violations of positive commandments.

ואמר רבא: חטאת מכפרת על חייבי עשה מקל וחומר – על חייבי כריתות מכפרת, על חייבי עשה לא כל שכן?!
Zevachim 7a אמר רבא halacha ruling sin offering
Rava rules that a sin offering slaughtered for someone obligated to bring a sin offering is invalid, while one slaughtered for someone obligated to bring a burnt offering is valid.

למימרא דבת מינה היא?! והאמר רבא: חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת – פסולה, על מי שמחוייב עולה – כשרה!
Zevachim 7b אמר רבא halacha ruling improper intent
Rava rules that if a burnt offering is slaughtered with improper intent, its blood may not be sprinkled with improper intent.

ואמר רבא: עולה ששחטה שלא לשמה – אסור לזרוק דמה שלא לשמה.
Zevachim 7b אמר רבא halacha ruling posthumous offering
Rava rules that a posthumous burnt offering is invalid if slaughtered as another offering but valid if slaughtered for another owner.

ואמר רבא: עולה הבאה לאחר מיתה; שחטה בשינוי קודש – פסולה, בשינוי בעלים – כשרה, דאין בעלים לאחר מיתה.
Zevachim 7b אמר רבא both ruling atonement
Rava teaches that a burnt offering is a gift presented after repentance rather than the means by which forgiveness is obtained.

ואמר רבא: עולה – דורון היא. היכי דמי? אי דליכא תשובה – ״זבח רשעים תועבה״! ואי דאיכא תשובה – התניא: עבר על מצות עשה ושב, לא זז משם עד שמוחלים לו! אלא שמע מינה דורון הוא.
Zevachim 8a אמר רבא halacha exegesis offering intent
Rava derives from the leper's sin offering that all its rites must be performed for the sake of a sin offering.

אלא אמר רבא: אתיא מחטאת מצורע, דכתיב: ״ועשה הכהן את החטאת״ – שיהו כל עשיותיו לשם חטאת.
Zevachim 9a אמר רבא halacha exegesis peace offerings
Rava derives from the verse that the relevant offering must be something common to all sheep and goats.

אמר רבא, אמר קרא: ״ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים״ – דבר השוה בכל הצאן.
Zevachim 9b בעי רבא halacha other sin offering
Rava asks whether a sin offering for forbidden fat slaughtered as a sin offering for defiling the sanctuary remains valid because both offenses incur excision.

בעי רבא: חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דטומאת מקדש וקדשיו, מהו? מי אמרינן: כרת כמותה;
Zevachim 9b אמר רבא halacha ruling sin offering
Rava rules that a sin offering for forbidden fat slaughtered for one liable for blood or idolatry is invalid, but for one liable for a nazirite's or leper's offering it is valid.

אמר ליה: אנן בשינוי בעלים מתנינן לה [והכי מתנינן לה], אמר רבא: חטאת חלב ששחטה על מי שמחוייב חטאת דם וחטאת עבודה זרה – פסולה. על מי שמחוייב חטאת נזיר וחטאת מצורע – כשירה.
Zevachim 9b בעי רבא halacha other sin offering
Rava asks whether a sin offering for forbidden fat slaughtered for someone liable for defiling the sanctuary is invalid because both offenses incur excision or valid because their offerings differ.

ובעיין לה הכי – בעי רבא: חטאת חלב ששחטה על מי שמחוייב חטאת דטומאת מקדש וקדשיו, מהו? מי אמרינן: כרת כמותה; או דילמא, אין קבוע כמותה?
Zevachim 10b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue guilt offering
Rava of Parzakia challenges an analogy by noting that its source offerings have no fixed value whereas a guilt offering does.

אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי: ולפרוך, מה להצד השוה שבהן – שכן אין להן קצבה; תאמר באשם – שיש לו קצבה?!
Zevachim 10b אמר רבא halacha other guilt offering
Rava begins to reject the claim that a guilt offering whose blood enters the inner sanctuary is invalid, using an a fortiori argument from a burnt offering.

אמר רבא: אשם נכנס דמו לפנים פסול – לא מצית אמרת, קל וחומר מעולה; מה
Zevachim 11a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue guilt offering
Rava of Barnish challenges an analogy by noting that its source offerings have no fixed value whereas a guilt offering does.

אמר ליה רבא מברניש לרב אשי: ולפרוך, מה להצד השוה שבהן – שכן אין להן קצבה; תאמר באשם – שיש לו קצבה?!
Zevachim 13a אמר רבא halacha ruling sacrificial intent
Rava resolves the difficulty by distinguishing intent that renders an offering piggul from intent to offer it for the wrong purpose.

אמר רבא: לא קשיא; כאן במחשבת פיגול, כאן במחשבת שלא לשמה.
Zevachim 14a אמר רבא halacha ruling inner offerings
Rava rules conditionally that disqualifying intent affects the conveyance of inner sin offerings only from the entrance of the Sanctuary inward.

אמר רבא: אם תימצי לומר רבי שמעון סבר לה כבריה, דאמר: בין האולם ולמזבח – צפון; אין מחשבה מועלת בהולכת חטאות הפנימיות, אלא מפתח אולם ולפנים.
Zevachim 15a רבא אמר halacha other unclear
Rava states that even according to the disqualifying opinion the case is invalid, but the supplied reason is fragmentary.

רבא אמר: אף לדברי הפוסל פסול; מאי טעמא? דהא צריך
Zevachim 15b אמר רבא halacha ruling blood conveyance
Rava rules that carrying blood received outside inward is required conveyance, while carrying blood received inside outward is unnecessary conveyance.

ואמר רבא, הכל מודים: קבלו בחוץ והכניסו בפנים – זהו הילוך שצריך להלך. קבלו בפנים והוציאו לחוץ – זהו הילוך שאין צריך להלך.
Zevachim 16b אמר רבא halacha ruling onen service
Rava limits an onen's disqualification to an individual offering and rules that service on a communal offering effects acceptance.

אונן פסול. אמר רבא: לא שנו אלא בקרבן יחיד, אבל בקרבן צבור – מרצה, קל וחומר מטומאה;
Zevachim 19a בעי רבא halacha other priestly garments
Rava asks whether air entering beneath a priest's garment violates the requirement that it be upon his flesh or is a normal manner of wearing.

בעי רבא: נכנסה לו רוח בבגדו, מהו? ״על בשרו״ בעינן – והא ליכא; או דלמא דרך לבישה בכך?
Zevachim 20a רבא אמר halacha other sacrificial service
Rava attributes the position to Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon and limits its acceptance to the beginning rather than the end of the service.

רבא אמר: לעולם רבי אלעזר ברבי שמעון [היא, וראה רבי יוחנן דבריו] בתחילת עבודה, ולא בסוף עבודה.
Zevachim 23b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue seated service
Rava asks Rav Nahman why a seated priest who profanes the service is only warned and not liable to death like a non-priest.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מכדי יושב כזר דמי ומחיל עבודה, אימא: מה זר במיתה – אף יושב במיתה! אלמה תניא: אבל ערל, אונן, יושב – אינן במיתה אלא באזהרה?
Zevachim 24a אמר רבא halacha exegesis blood collection
Rava derives that receiving sacrificial blood with the left hand is valid because Scripture specifies a finger rather than a hand for reception.

אלא אמר רבא: לעולם אית ליה גזירה שוה; והכי קאמר: וכי נאמרה יד בקבלה?! הואיל ולא נאמרה יד בקבלה אלא אצבע, ואי אפשר לקבל באצבע; קיבל בשמאל – כשר.
Zevachim 24b אמר רבא halacha exegesis priestly service
Rava states that either an explicit reference to a finger or to priesthood establishes the requirement under discussion.

אלא אמר רבא: או אצבע, או כהונה.
Zevachim 24b אמר רבא halacha exegesis verbal analogies
Rava derives rules for meal-offering removal, levirate release, and a slave's ear-piercing from repeated terms for hand, foot, and ear.

אלא הא דאמר רבא: ״יד״–״יד״ לקמיצה, ״רגל״–״רגל״ לחליצה, ״אזן״–״אזן״ לרציעה; למה לי? מדרבה בר בר חנה נפקא!
Zevachim 25b אמר רבא halacha exegesis offering fitness
Rava derives that a lamb must remain unblemished and within its first year during slaughter, blood collection, conveyance, and sprinkling.

אמר רבא, תניא: ״שה תמים זכר בן שנה״ – שיהא תמים ובן שנה בשעת שחיטה. בקבלה, בהולכה, בזריקה – מנין? תלמוד לומר: ״יהיה״ – כל הוייותיו לא יהיו אלא תם ובן שנה.
Zevachim 25b אמר רבא halacha ruling offering age
Rava concludes that the passing of hours can disqualify consecrated offerings.

אמר רבא: זאת אומרת, שעות פוסלות בקדשים.
Zevachim 26a אמר רבא halacha other blood collection
Rava argues that if suspended reception is valid for lesser offerings because the airspace counts as inside, the northern airspace should likewise count as north for most sacred offerings.

אמר רבא: מאי שנא תלה וקיבל בקדשים קלים – דכשרה, דאויר פנים כפנים דמי? בקדשי קדשים נמי – אויר צפון כצפון דמי!
Zevachim 26a אמר רבא halacha ruling suspended service
Rava rules that suspended service is generally valid for both most sacred and lesser offerings, except for suspended slaughter of most sacred offerings and suspended reception of either class.

אלא אמר רבא: בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים – כשרות; בר מן תלה ושחט – בקדשי קדשים, נתלה וקיבל – בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים.
Zevachim 26b אמר רבא halacha ruling sacrificial intent
Rava rules that disqualifying intent operates only through a person fit for service, on something fit for service, and in a place fit for service.

אי הכי, קבלה נמי! ועוד, מי פסלה מחשבה?! והאמר רבא: אין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה, ובדבר הראוי לעבודה, ובמקום הראוי לעבודה!
Zevachim 28a אמר רבא halacha exegesis tail skin
Rava explains from the phrase "its fat, the tail" that the skin of the tail is not treated as the tail itself.

רב הונא אמר: עור אליה – לאו כאליה דמי. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא? ״חלבו האליה״ – ולא עור האליה.
Zevachim 28b אמר רבא halacha exegesis sacrificial consumption
Rava derives from the doubled expression for eating that Scripture addresses both human consumption and altar consumption.

אלא אמר רבא: כולהו מקרא אריכא אתיין; דכתיב: ״האכל יאכל״ – בשתי אכילות הכתוב מדבר, אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח.
Zevachim 30a רבא אמר halacha dispute sacrificial intent
Rava maintains that Rabbi Meir's position remains disputed even in this case.

אמר אביי: בהא ודאי מודה רבי מאיר. רבא אמר: עדיין היא מחלוקת.
Zevachim 30a אמר רבא halacha dialogue sacrificial intent
Rava challenges Abaye that slaughter should also remain disputed under Abaye's reasoning.

אמר רבא לאביי: לדידך דאמרת בהא ודאי מודה רבי מאיר; הרי שחיטה – (דלכי) [דכי] ״לחצות״ דמי, ופליגי!
Zevachim 31a אמר רבא halacha dispute pigul intent
Rava rules that the final improper-time intention revives pigul, while Rav Hamnuna treats the case as mixed intentions.

איתמר: חצי זית חוץ לזמנו, חצי זית חוץ למקומו, וחצי זית חוץ לזמנו – אמר רבא: ״ויקץ כישן״ הפיגול. ורב המנונא אמר: עירוב מחשבות הוי.
Zevachim 31a אמר רבא halacha ruling ritual impurity
Rava infers that two separated egg-sized portions, once remixed, regain first-degree impurity.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דתנן: כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני שבללן זה בזה – ראשון. חלקן – זה שני וזה שני. הא חזר ועירבן – ראשון הוי.
Zevachim 31b בעי רבא halacha other pigul timing
Rava asks whether intending to eat an olive-sized portion over longer than the prescribed eating interval is compared to divine or ordinary consumption.

בעי רבא: חישב לאכול כזית ביתר מכדי אכילת פרס, מהו? לאכילת גבוה מדמינן ליה, או לאכילת הדיוט מדמינן ליה?
Zevachim 32b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue ritual impurity
Rava argues that a leper's entry is a special permission, whereas impurity is merely overridden regardless of whether one or two prohibitions are involved.

אמר ליה רבא: אדרבה, איפכא מסתברא! מצורע – היתירא הוא, להא אישתראי ולהא לא אישתראי; טומאה – דחויה הוא, מה לי חד דחויא מה לי שתי דחיות?
Zevachim 34a רבא אמר halacha ruling impure offerings
Rava limits the dispute to bodily impurity and rules that everyone agrees there is no lashes for eating impure sacrificial meat in the stated case.

ורבא אמר: מחלוקת בטומאת הגוף, אבל בטומאת בשר – דברי הכל אינו לוקה. מאי טעמא? כיון דלא קרינא ביה ״וטומאתו עליו ונכרתה״, לא קרינא ביה ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל״.
Zevachim 34b משמיה דרבא halacha ruling rejected offerings
Rava identifies the ruling as that of Hanan the Egyptian, who does not recognize permanent rejection.

וליהוי ליה דחוי! אמר ליה רבינא לרב אשי, הכי אמר רב ירמיה מדיפתי משמיה דרבא: הא מני – חנן המצרי הוא, דלית ליה דחויין.
Zevachim 35b רבא אמר halacha ruling pigul intent
Rava cites the rule that intending to eat a fetus, placenta, or bird eggs outside does not render an offering pigul.

רבא אמר, אף אנן נמי תנינא: השוחט את המוקדשים לאכול שליל או שיליא בחוץ – לא פיגל, והמולק את התורים לאכול ביציהם בחוץ – לא פיגל;
Zevachim 36b אמר רבא halacha ruling pigul status
Rava rules that pigul has no effective status before blood sprinkling, which subsequently establishes it as pigul.

אמר רבא: תדע – דפיגול לפני זריקה לא כלום הוא, ואתיא זריקה וקבעה לה בפיגול.
Zevachim 36b אמר רבא halacha ruling pigul intent
Rava argues that an intention concerning sacrificial meat can invalidate it even before sprinkling makes the meat fit.

אמר רב חסדא אמר רבינא בר סילא: חישב שיאכלוהו טמאים למחר – חייב. אמר רבא: תדע, דבשר לפני זריקה לא חזי, וכי מחשב ביה – מיפסיל.
Zevachim 36b אמר רבא halacha exegesis offering impurity
Rava derives from the phrase 'which is the Lord's' that the sacrificial portions of lesser offerings can contract impurity.

אמר רבא: תדע, דתניא: ״אשר לה'״ – לרבות אימורי קדשים קלים לטומאה.
Zevachim 38a אמר רבא halacha exegesis atonement
Rava reports Bar Adda's reading that atonement and forgiveness refer to the same sacrificial act.

והאי מיבעי ליה לגופיה! אמר רבא: בר אדא מרי אסברה לי – אמר קרא: ״וכפר... ונסלח״ – זו היא כפרה זו היא סליחה.
Zevachim 38a אמר רבא halacha exegesis altar applications
Rava identifies the altar horns as the rite requiring three applications.

אמר רבא: איזהו דבר שצריך שלש? הוי אומר: אלו קרנות.
Zevachim 38b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue vow annulment
Rava explains that the annulment concerned a permissive ruling because Beit Shammai's original position was stringent.

אמר ליה רבא: כי איתשיל – להתירא איתשיל; דהוו להו בית שמאי לחומרא.
Zevachim 41b אמר רבא halacha dispute sacrificial intent
Rava interprets an improperly performed act as one done outside its proper place, while Rav Ashi interprets it as one done not for its proper designation.

אמר רבא: מאי שלא כתיקנה – חוץ למקומו. רב אשי אמר: שלא לשמו.
Zevachim 42a אמר רבא halacha ruling outside offerings
Rava identifies the anonymous sages as Rabbi Eliezer, who exempts liability until the entirety is offered outside.

אמר רבא: מאן חכמים – רבי אליעזר היא. דתנן: הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים; שהקריב מאחת מהן כזית בחוץ – חייב. ורבי אליעזר פוטר, עד שיקריב את כולן.
Zevachim 42a אמר רבא halacha ruling blood applications
Rava states that Rabbi Eliezer concedes the rule concerning blood and its resumed applications.

והאמר רבא: ומודה רבי אליעזר בדמים; דתנן, רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים: ממקום שפסק – משם הוא מתחיל!
Zevachim 42a אמר רבא halacha ruling pigul intent
Rava explains the case as one who has pigul intent during the first application, is silent during the second, and repeats the intent during the third.

אלא אמר רבא: כגון שפיגל בראשונה, ושתק בשניה, וחזר ופיגל בשלישית.
Zevachim 42b רבא אמר halacha ruling pigul status
Rava rules that even with one bull and one goat, the act effects acceptance for establishing pigul.

רבא אמר: אפילו תימא בפר אחד ושעיר אחד, לפיגולו מרצה.
Zevachim 43b אמר רבא halacha ruling ritual impurity
Rava proposes that the rule concerns becoming fit through immersion in a ritual bath.

אמר רבא: על ידי מקוה קאמרינן. מידי מקוה כתיב?! אלא אמר רב פפא: בבשר שלמים עסקינן, דלא חזי להקרבה.
Zevachim 43b אמר רבא aggada maxim textual interpretation
Rava says that a verse unexplained by Rav Yitzchak bar Avudimi or a teaching unexplained by Zeiri remains unexplained.

אמר מר: רבי אומר: ״ואכל״ – בטומאת הגוף הכתוב מדבר. מאי משמע? אמר רבא: כל קרא דלא מפרש ליה רב יצחק בר אבודימי, וכל מתניתא דלא מפרשא לה (רב) זעירי – לא מיפרשא.
Zevachim 44a אמר רבא halacha exegesis hermeneutics
Rava teaches that two adjacent generalizations are interpreted by inserting a particular between them and applying the general-particular method.

הני תרי כללי דסמיכי אהדדי נינהו! אמר רבא, כדאמרי במערבא: כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכים זה לזה, הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט.
Zevachim 44b אמר רבא both other unclear
Rava's attributed statement is missing from the supplied fragment.

אמר רבא:
Zevachim 46b אמר רבא halacha ruling impure offerings
Rava argues that the same dispute applies to both forms of sacrificial impurity because the relevant verses are linked.

אמר רבא: מסתברא כמאן דאמר כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו. מאי טעמא? כיון דלא קרינא ביה ״וטמאתו עליו ונכרתה״, לא קרינא ביה ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל״.
Zevachim 47a אמר רבא halacha exegesis pigul intent
Rava derives Rabbi Elazar son of Rabbi Yosei's view that an offering's owner can render it pigul from the phrase 'the one who offers shall offer.'

שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד. מתניתין דלא כי האי תנא – דתניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: שמעתי שהבעלים מפגלין. אמר רבא: מאי טעמא דרבי אלעזר ברבי יוסי? דאמר קרא: ״והקריב המקריב״.
Zevachim 49b רבא אמר halacha exegesis sacrificial precedence
Rava derives the relevant sacrificial law from the verse comparing the rite to that of the peace offering.

רבא אמר מהכא, דכתיב: ״כאשר יורם משור זבח השלמים״ – למאי הלכתא? אי ליותרת הכבד ושתי הכליות – בגופיה כתיב!
Zevachim 50a אמר רבא halacha exegesis ash removal
Rava interprets the sequence 'approach, strip, and remove' to require removing the offering whole.

אלא אמר רבא, תניא: ״וקרבו ופרשו והוציא״ – מלמד שמוציאו שלם.
Zevachim 52b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal inference
Rava responds that, if so, the rule should be derived by an a fortiori argument.

אמר ליה רבא: אי הכי, תיתי בקל וחומר:
Zevachim 54b דרש רבא aggada exegesis temple site
Rava interprets David and Samuel's stay at Naioth in Ramah as their studying the dwelling place of the world while sitting in Ramah.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה״? וכי מה ענין נויות אצל רמה? אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם.
Zevachim 55a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue scriptural analogy
Rava challenges whether a rule learned by analogy may itself serve to teach another rule by analogy.

אמר ליה רבא: וכי חטאת מהיכן למדה – מעולה; דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש?!
Zevachim 55a אמר רבא halacha ruling nazirite offerings
Rava rules that a nazirite fulfills the requirement if he shaves upon one of the three offerings.

ואיבעית אימא: קדשי אקרי, קדשי קדשים לא איקרו. ואלא למאי הלכתא איתקש? אמר רבא: שאם גלח על אחד משלשתן – יצא.
Zevachim 55a רבא אמר halacha exegesis offering consumption
Rava interprets the verses to exclude another offering from the sacred place while permitting its consumption in the Israelite camp.

רבא אמר: ״אותה במקום קדוש״ – ולא אחרת במקום קדוש, אפקה לגמרי. הדר כתב רחמנא: ״תאכלו במקום טהור״ – עיילא למחנה ישראל.
Zevachim 56a אמר רבא halacha ruling offering consumption
Rava rules that consumption is different for purposes of the law under discussion.

אמר רבא: לאכילה שאני.
Zevachim 60a אמר רבא halacha ruling altar blood
Rava states that Rabbi Yehudah concedes the rule concerning blood, citing the cup of mixed blood poured on the altar.

אמר רבא: מודה רבי יהודה בדמים. דתניא, רבי יהודה אומר: כוס אחד היה ממלא מדם התערובות, ושופכו על גבי מזבח; שאם ישפך דמו של אחת מהן – נמצא זה מכשירו.
Zevachim 62b אמר רבא halacha dialogue altar orientation
Rava dismisses the proposed altar orientation as overturning the earlier reasoning.

אימא: ירך בצפון ופניו בצפון! אמר רבא: רמי גברא אאפיה. אמר ליה אביי: אדרבה – תריץ ואותיב גברא!
Zevachim 64b אמר רבא halacha ruling altar service
Rava infers from the wording that the priest circles the altar on foot before receiving wine for libation.

הקפה ברגל. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני ״נותנין לו יין לנסך״, ולא קתני ״אומר לו נסך״; שמע מינה.
Zevachim 64b רבא אמר halacha dispute altar directions
Rava explains that 'right' means the altar's right side and 'left' means the person's left side.

״דרך ימין״?! דרך שמאל הוא! אמר רבינא: תני ״שמאל״. רבא אמר: מאי ״ימין״ – ימין דמזבח, ומאי ״שמאל״ – שמאל דגברא.
Zevachim 64b אמר רבא halacha exegesis blood application
Rava reads the wording as implying that the blood is squeezed out automatically rather than through a separately commanded act.

ונעביד מעילאי, והדר נעביד מתתאי! אמר רבא: מי כתיב ״ימצה״?! ״ימצה״ כתיב, דממילא משמע.
Zevachim 65b רבא אמר halacha dispute bird offerings
Rava explains that the tannaim dispute whether delaying at the second sign invalidates a bird burnt offering.

רבא אמר: שהייה בסימן שני בעולת העוף מעכב איכא בינייהו. תנא קמא סבר: שהייה בסימן שני בעולת העוף – לא מעכב; ואף על גב דשהייה, קא עביד מעשה עולה בחטאת.
Zevachim 67a אמר רבא halacha dialogue misdesignated offering
Rava proposes describing a guilt offering slaughtered in the south as a peace offering for different owners as altered in name, place, and procedure.

אמר רבא, ונימא ליה: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים – ששינה את שמו, ושינה את מקומו, ושינה את מעשיו!
Zevachim 69a אמר רבא halacha dialogue bird offering purity
Rava argues that if improper slaughter creates liability for excision, it should also remove the carcass's impurity.

אמר רבא: אם הועילה לו שחיטת חוץ לחייבו כרת, לא תועיל לו לטהרה מידי נבילה?!
Zevachim 70a אמר רבא halacha ruling overlapping prohibitions
Rava rules that the prohibitions of carcass and torn-animal meat can each take effect upon the existing prohibition of forbidden fat.

אלא אמר רבא, התורה אמרה: יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב, יבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב.
Zevachim 73b אמר רבא halacha ruling mixed offerings
Rava explains that the sages prohibit offering the mixture lest ten priests offer its animals simultaneously.

אמר רבא: השתא דאמור רבנן לא ניקרב, גזירה שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת ויקרבו.
Zevachim 73b אמר רבא halacha ruling fixed mixtures
Rava concludes that the prohibition is due to the rule of a fixed mixture.

משום שמא יבאו עשרה כהנים בבת אחת ויקחו. בעשרה כהנים בבת אחת מי אפשר?! אלא אמר רבא: משום קבוע.
Zevachim 73b אמר רבא halacha dialogue mixed offerings
Rava rules that since the sages prohibit offering the mixture, any offering made from it does not effect acceptance.

אמר רבא: השתא דאמרי רבנן לא נקריב, אי (נקריב) [מקריב] – לא מרצי. איתיביה רב הונא בר יהודה לרבא: חטאת שנתערבה בעולה, ועולה שנתערבה בחטאת, אפילו אחת בריבוא – ימותו כולן.
Zevachim 75a אמר רבא halacha dialogue mixed offerings
Rava challenges the distinction between mixtures of live and slaughtered offerings as untenable.

אמר רבא: ותסברא הא מתרצתא היא?! דקתני: במה דברים אמורים – כשנתערבו חיין, אבל נתערבו שחוטין – לא. מה לי חיים מה לי שחוטין?
Zevachim 75b אמר רבא halacha ruling offering substitution
Rava cites the rule that blemished firstborn and tithe animals can create substitutions whose laws match their originals.

בכור אינו נפדה; תמורתו מהו? בכור אינו נשקל בליטרא; תמורתו מהו? אמר רבא, תניא: בכור ומעשר משהוממו – עושין תמורה, ותמורתן כיוצא בהן.
Zevachim 78a מתיב רבא halacha dialogue dough obligation
Rava objects from the rule that wheat-and-rice dough is liable for challah when it tastes of grain even if rice is the majority.

מתיב רבא: עשה עיסה מן חיטין ומן אורז – אם יש בה טעם דגן, חייבת בחלה. ואף על גב דרובא אורז!
Zevachim 79a רבא אמר halacha ruling vessel impurity
Rava limits the case to a bucket whose inside is pure and whose exterior is impure.

רבא אמר: בדלי שתוכו טהור וגבו טמא עסקינן; דמדינא – סגי להו בכל דהו,
Zevachim 79a אמר רבא halacha ruling mixtures
Rava rules that mixtures of unlike kinds are assessed by taste, like kinds by majority, and visible mixtures by appearance.

אמר רבא: אמור רבנן בטעמא, ואמור רבנן ברובא, ואמור רבנן בחזותא. מין בשאינו מינו – בטעמא, מין במינו – ברובא, היכא דאיכא חזותא – במראה.
Zevachim 80a רבא אמר halacha ruling blood sprinkling
Rava rules that liquids mix uniformly and sprinkling needs no minimum measure, but the Sages imposed a penalty to prevent improper benefit.

רבא אמר: לעולם יש בילה, והזאה אין צריכה שיעור; וקנסא קנסו רבנן, כי היכי דלא (משתרש) [נשתרש] ליה.
Zevachim 81a אמר רבא halacha dispute blood mixtures
Rava explains that the dispute concerns separate cups, with Rabbi Eliezer applying a legal fiction and the Sages rejecting it.

אלא אמר רבא: בבלול לא פליגי, כי פליגי – בכוסות; לרבי אליעזר אית ליה רואין, לרבנן לית להו רואין.
Zevachim 81a מתיב רבא halacha other blood service
Rava raises an objection from the verse concerning the priests presenting and sprinkling the blood.

מתיב רבא: ״והקריבו בני אהרן את הדם וזרקו את הדם״ – מה
Zevachim 81b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue blood mixtures
Rava Tosafaa challenges Ravina's explanation because the mixture contains a majority of upper blood and receives an excessive amount below.

אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: הא אוקימנא ההיא ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד! אמר ליה: הני מילי למאן דאמרו מעיקרא אין בילה; מסקנא – בכוסות פליגי.
Zevachim 82b אמר רבא halacha exegesis sacrificial blood
Rava explains that the terms "holy" and "inside" teach each other's scope, like the paired terms "resident" and "hired worker."

ויאמר ״קדש״, ואל ויאמר ״פנימה״! אמר רבא: בא זה ולימד על זה; מידי דהוה א״תושב ושכיר״.
Zevachim 82b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sacrificial blood
Rava objects that the verse requires bringing the blood and concludes that blood intended for the innermost sanctuary is not disqualified in the Sanctuary.

אלא אמר אביי: לא נצרכא אלא לדרך משופש. אמר ליה רבא: והא הבאה כתיב ביה! אלא אמר רבא: כל מידי דחשיב עליה לפני ולפנים – לא מיפסל בהיכל.
Zevachim 82b בעי רבא halacha other sacrificial blood
Rava asks whether the communal error bull's or idolatry goat's blood is affected when brought into the innermost sanctuary.

בעי רבא: פר העלם דבר של צבור ושעיר עבודה זרה, שהכניס דמן לפני ולפנים – מהו?
Zevachim 84a אמר רבא halacha ruling libation offering
Rava rules that a person may voluntarily offer a libation meal offering every day.

פשיטא! מנחה הבאה בפני עצמה איצטריכא ליה – וכדרבא, דאמר רבא: מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום.
Zevachim 87a רבא אמר halacha dispute altar offerings
Rava rules that items removed from the altar do not ascend again, opposing Rabba's ruling that they do.

ירדו – רבה אמר: יעלו, רבא אמר: לא יעלו. שמע מינה: לא קיבלה מיניה! שמע מינה.
Zevachim 90a אמר רבא halacha exegesis ritual precedence
Rava explains that Scripture gives an item precedence specifically for reading.

אמר רבא: למקראה הקדימה הכתוב.
Zevachim 91a אמר רבא halacha dialogue ritual precedence
Rava distinguishes prevalence from regular frequency and says the unresolved question concerns only regular frequency.

אמר רבא: מצוי קאמרת?! תדיר קמיבעיא לן, מצוי לא קמיבעיא לן.
Zevachim 92b אמר רבא halacha exegesis blood laundering
Rava derives from "this" that bird sin-offering blood does not require laundering and argues from the blood's contact with the vessel's airspace.

אמר רבא, תא שמע: יכול יהא דם חטאת העוף טעון כיבוס? תלמוד לומר: ״זאת״. ואי סלקא דעתך מיפסל פסיל ביה רחמנא, תיפוק לי דהא אפסיל לה באויר כלי!
Zevachim 93a רבא אמר halacha ruling legal derivation
Rava states that all parties agree that the proposed derivation is not made.

רבא אמר: דכולי עלמא אין דנין;
Zevachim 93b אמר רבא halacha exegesis blood dipping
Rava interprets the verses to require dipping rather than wiping, an original quantity sufficient for dipping, and blood from the matter at hand.

אמר רבא, תניא: ״וטבל״ – ולא מספג. ״בדם״ – עד שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרו. ״מן הדם״ – מן הדם שבענין.
Zevachim 93b אמר רבא halacha exegesis blood service
Rava explains that "from the blood in the matter" excludes blood remaining on the priest's finger.

מן הדם שבענין – למעוטי מאי? אמר רבא: למעוטי שיריים שבאצבע. מסייע לרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: שיריים שבאצבע – פסולין.
Zevachim 94a רבא אמר halacha dispute ritual impurity
Rava identifies a cloth reserved for a design as the practical difference between fitness for impurity and present susceptibility to impurity.

רבא אמר: בגד שחישב עליה לצורה איכא בינייהו; מאן דאמר ראוי – הא נמי ראוי, דאי בעי מבטיל ליה למחשבתיה. מאן דאמר דבר המקבל טומאה – השתא מיהא לאו בת קבולי טומאה היא.
Zevachim 94a רבא אמר halacha dispute ritual impurity
Rava identifies an unfinished leather mat intended for trimming as the difference between potential fitness and present susceptibility to impurity.

רבא אמר: עוצבא דחשיב עלה לקצעה איכא בינייהו; מאן דאמר ראוי – הא נמי ראויה; מאן דאמר דבר המקבל טומאה – הא לאו מקבלה טומאה עד דמקצע לה. והתניא, רבי שמעון בן מנסיא אומר: עוצבא שחשב עליה לקצעה – טהורה עד שיקצענה.
Zevachim 94a אמר רבא halacha exegesis leather laundering
Rava concludes from the laundering verse that the sources discuss soft leather while the dispute concerns hard leather.

אמר רבא: ומי איכא למאן דאמר, עור לאו בר כיבוס הוא?! והכתיב: ״והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס״! אלא אמר רבא: קרא ומתניתין – ברכין, כי פליגי – בקשין.
Zevachim 94a אמר רבא halacha exegesis leather laundering
Rava retracts his distinction between soft and hard leather because the verse can include hard imported leather vessels that require laundering.

הדר אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי; ניקו נימא ליה לקרא דכי כתיבן ברכין כתיבן?! מי לא עסקינן בכלי אכסלגיא הבאים ממדינת הים, וקאמר רחמנא ניבעי כיבוס?
Zevachim 94a אמר רבא halacha ruling leather laundering
Rava explains that leprosy emerging from leather penetrates it and makes it soft.

אלא אמר רבא: צרעת – כיון דמגופיה קא פרחה, מחלחלא ליה ומשויא לה רך. אמר רבא: אי קשיא לי, הא קשיא לי:
Zevachim 94b אמר רבא halacha ruling laundering
Rava concludes that washing without rubbing is not legally considered laundering.

כרים וכסתות – דרכין נינהו, ותנן: היתה של עור נותן עליה מים עד שתכלה! אלא אמר רבא: כל כיבוס דלית ליה כיסכוס, לא שמיה כיבוס.
Zevachim 94b אמר רבא halacha ruling shabbat laundering
Rava rules that throwing either a scarf or flax into water incurs liability.

רבא לטעמיה – דאמר רבא: זרק סודר למים – חייב. זרק פשתן למים – חייב. בשלמא סודר – עביד כיבוס; אלא זרע פשתן מאי טעמא?
Zevachim 94b דרש רבא halacha dialogue shabbat laundering
Rava retracts his initial teaching and rules that rinsing a shoe on Shabbat is permitted but laundering it is forbidden.

דרש רבא: מותר לכבס מנעל בשבת. אמר ליה רב פפא לרבא, והא אמר רב חייא בר אשי: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב, ושכשיכי ליה מסאני במיא; שכשוך אין, אבל כיבוס לא! הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש: דברים שאמרתי לפניכם – טעות הם בידי; ברם כך אמרו: שכשוך מותר, כיבוס אסור.
Zevachim 95b אמר רבא halacha ruling vessel absorption
Rava cites a teaching that the same rule applies both to a vessel used for cooking and to one into which hot food was poured.

אמר רבא, תא שמע: אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח.
Zevachim 96b רבא אמר halacha exegesis vessel rinsing
Rava explains that although the verse excludes wine and diluted wine, the present case includes both.

רבא אמר, לא צריכא אלא לדאמר מר: ״במים״ – ולא ביין, ״במים״ – ולא במזוג. הא – אפילו ביין ואפילו במזוג.
Zevachim 97a רבא אמר halacha dispute vessel scouring
Rava identifies the teaching with Rabbi Shimon, who exempts lesser-sacred offerings from scouring and rinsing.

אמר אביי: מאי ״אין טעונין״ דקאמר? קדשי קדשים. אבל קדשים קלים – טעונין. רבא אמר: הא מני – רבי שמעון היא, דאמר: קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה.
Zevachim 97b אמר רבא halacha ruling temple prohibitions
Rava rules that a positive commandment does not override a prohibition in the Temple.

אמאי? וניתי עשה ולידחי את לא תעשה! אמר רבא: אין עשה דוחה את לא תעשה שבמקדש,
Zevachim 98a אמר רבא halacha other unclear
Rava introduces a legal point that he considers obvious, but the point itself is omitted from the fragment.

אמר רבא: פשיטא לי –
Zevachim 98b בעי רבא halacha ruling blood laundering
Rava asks whether overlapping burnt-offering and sin-offering blood requires laundering and concludes that it does not.

בעי רבא: דם עולה למטה ודם חטאת למעלה, מהו? משום נוגע הוא – והא נוגע; או דלמא משום בלוע הוא – והא לא בלע (הוא)? הדר פשטה, דאין טעונין כיבוס.
Zevachim 98b אמר רבא halacha ruling interpositions
Rava rules that blood or grease on clothing is an interposition unless customary for the wearer's trade, and asks about both together.

אמר רבא: פשיטא לי, דם על בגדו – חוצץ, ואם טבח הוא – אינו חוצץ. רבב על בגדו – חוצץ, ואם מוכר רבב הוא – אינו חוצץ. בעי רבא: דם ורבב על בגדו, מהו?
Zevachim 99b אמר רבא halacha ruling ritual purity
Rava explains that the person guarded the contents from causes of impurity but not from causes of disqualification.

ותטמא מגריפה לסל! אין כלי מטמא כלי. ותטמא מה שבתוכו! אמר רבא: באומר שמרתיה מדבר המטמאה, ולא שמרתיה מדבר הפוסלה.
Zevachim 100b רבא אמר halacha ruling paschal offering
Rava reconciles both cases as occurring after midday, distinguishing before the offering was slaughtered and sprinkled for the person from afterward.

רבא אמר: אידי ואידי אחר חצות, ולא קשיא; כאן קודם ששחטו וזרקו עליו, כאן לאחר ששחטו וזרקו עליו.
Zevachim 101a רבא אמר halacha ruling sacrificial law
Rava attributes both rulings to Rabbi Nehemiah and distinguishes temporary consecrated offerings from those observed for all generations.

רבא אמר: אידי ואידי רבי נחמיה, ולא קשיא; כאן בקדשי שעה, כאן בקדשי דורות.
Zevachim 102a מתיב רבא halacha exegesis priesthood
Rava explains that the statement about marrying a king's widow refers to the priest and his descendants.

מתיב רבא, רבי ישמעאל אומר: יבמה מלך! אמר רבא: לו ולזרעו קאמר.
Zevachim 102b אמר רבא halacha other meal offerings
Rava reports learning from Rabbi Elazar bar Rabbi Shimon the rule illustrated by a person awaiting sunset who requests a portion of a meal offering.

אמר רבא: האי דינא – מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירנא, דאמר בבית הכסא דנתה – בא טבול יום ואמר: תן לי ממנחה ואוכל.
Zevachim 103b רבא אמר halacha other flaying
Rava attributes both clauses to Rabbi Elazar bar Rabbi Shimon, but the fragment cuts off while explaining the phrase "before flaying."

רבא אמר: מדרישא רבי אלעזר ברבי שמעון, סיפא נמי רבי אלעזר ברבי שמעון; מאי קודם הפשט
Zevachim 104b אמר רבא halacha ruling invalid offerings
Rava tells Abaye that because intent regarding eating or burning the bulls has no effect, leaving them overnight likewise does not disqualify them.

אמר רבא: הא מילתא איבעיא ליה לאביי, ופשטנא ליה מהא: ושוין שאם חישב באכילת פרים ובשריפתן – שלא עשה כלום. מאי, לאו מדמחשבה לא פסלה – לינה נמי לא פסלה?
Zevachim 106a אמר רבא halacha exegesis ash heap
Rava identifies Rabbi Eliezer ben Jacob as disputing Rabbi Yosei HaGelili by interpreting the burning place as a sloped location.

אמר רבא: מאן תנא דפליג עליה דרבי יוסי הגלילי? רבי אליעזר בן יעקב היא, דתניא: ״על שפך הדשן ישרף״ – שיהא שם דשן (שיקדים לשם דשן). רבי אליעזר בן יעקב אומר: שיהא מקומו משופך.
Zevachim 106a אמר רבא halacha dispute offering burning
Rava says the practical difference between the positions is a case in which the offering was made charred.

מאי בינייהו? אמר רבא: איכא בינייהו דשוייה חרוכא.
Zevachim 106b אמר רבא halacha other paschal offering
Rava raises a difficulty from the teaching that the Paschal offering and circumcision are positive commandments.

אמר רבא: אי קשיא לי הא קשיא לי – הא דתנן: פסח ומילה מצות עשה,
Zevachim 107a רבא אמר halacha exegesis legal warning
Rava applies Rabbi Yona's verbal analogy to teach that punishment applies only where a prior warning is stated.

רבא אמר: כדרבי יונה, דאמר רבי יונה: אתיא ״שם״–״שם״; מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר.
Zevachim 107b בעי רבא halacha other unclear
Rava begins asking a question about one who brings something up, but the fragment omits the object and issue.

בעי רבא: המעלה
Zevachim 108a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue outside offerings
Rava of Parzakya asks Rav Ashi whether the question is already the dispute between Rabbi Yohanan and Reish Lakish and says it remains for both positions.

אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי: לאו היינו פלוגתייהו דרבי יוחנן וריש לקיש? תיבעי לרבי יוחנן, ותיבעי לריש לקיש;
Zevachim 108a אמר רבא halacha ruling sacrificial impurity
Rava rules that all agree one is liable when bodily impurity precedes the meat's impurity because bodily impurity carries excision.

אמר רבא: כל היכא דנטמא טומאת הגוף ואחר כך נטמא בשר – דכולי עלמא לא פליגי דחייב, שכן טומאת הגוף בכרת.
Zevachim 109b אמר רבא halacha dialogue legal derivation
Rava argues that if the Sages do not derive one outside case from another, they certainly do not derive an inside case from an outside one.

אמר רבא: השתא חוץ מחוץ לא ילפי רבנן, פנים מחוץ מיבעי?!
Zevachim 109b אמר רבא halacha ruling incense measure
Rava establishes the case as one in which two half-pras quantities were designated.

אלא אמר רבא: כגון דקבעינהו שני חצאי פרס
Zevachim 110a אמר רבא halacha ruling outside offerings
Rava rules that one who designated six units for a bull, withdrew four, and offered them outside is liable because they are fit for a ram.

אמר רבא: השתא למאן דאמר קביעותא דמנא ולא כלום הוא – קבע ששה לפר, ומשך מהן ארבעה והקריבן בחוץ – חייב; שראויין לאיל.
Zevachim 110b אמר רבא halacha dispute blood offerings
Rava states that Rabbi Elazar concedes the law with respect to blood.

גמ' אמר רבא: ומודה רבי אלעזר בדמים.
Zevachim 111b רבא אמר halacha dispute outside offerings
Rava identifies receipt in a non-sacred vessel as the difference and rules that receipt inside followed by offering outside is exempt, while both acts outside incur liability.

רבא אמר: קבלה בכלי חול איכא בינייהו. והכי קאמר: [וכן] המקבל בכלי חול בפנים והעלה בחוץ – פטור. המקבל בכלי חול בחוץ והעלה בחוץ – חייב.
Zevachim 116b רבא אמר halacha dialogue altar purchase
Rava responds that the case there likewise concerns new animals.

רבי אלעזר בן שמוע אומר: בקר ועצים ומקום מזבח בחמשים, וכל הבית כולו בשש מאות; דכתיב: ״ויאמר ארונה אל דוד: יקח ויעל אדוני המלך [הטוב בעיניו], ראה הבקר לעלה והמרגים [וכלי הבקר] לעצים״. ורבא אמר לך: התם נמי בחדתי.
Zevachim 117a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue camp exclusion
Rava argues that if there was no Israelite camp, zavim and lepers would be sent to one place despite the Torah requiring the leper to dwell alone.

אמר ליה רבא: אלא מאי, מחנה ישראל לא הואי?! נמצאו זבין ומצורעין משתלחין למקום אחד, והתורה אמרה: ״בדד ישב״ – שלא ישב טמא אחר עמו!

Menachot (118)

Menachot 2a אמר רבא halacha ruling sacrifice intent
Rava rules that after a burnt offering is slaughtered with improper intent, its blood may not be cast with improper intent.

הא קא משמע לן: לבעלים הוא דלא עלו לשום חובה, הא מנחה גופה כשרה, ואסור לשנויי, כדרבא, דאמר רבא: עולה ששחטה שלא לשמה – אסור לזרוק דמה שלא לשמה.
Menachot 3b רבא אמר halacha ruling meal offering intent
Rava distinguishes between removing a handful from a meal offering for the sake of another meal offering and doing so for the sake of an animal offering.

רבא אמר, לא קשיא: כאן – בקומץ מנחה לשום מנחה, כאן – בקומץ מנחה לשום זבח.
Menachot 5b רבא אמר halacha ruling omer offering
Rava rules that an omer offering whose handful was removed with improper intent remains valid and permits its remainder without requiring another offering.

ורבא אמר: מנחת העומר שקמצה שלא לשמה – כשירה, ושיריה נאכלין, ואינה צריכה מנחת העומר אחרת להתירה, שאין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה, ובדבר הראוי לעבודה, ובמקום הראוי לעבודה.
Menachot 7b אמר רבא halacha ruling meal offering vessels
Rava rules that a handful may be taken and a meal offering consecrated in a vessel resting on the ground.

אמר רבא: פשיטא לי, קומץ מכלי שעל גבי קרקע – שכן מצינו בסילוק בזיכין. מקדשין מנחה בכלי שעל גבי קרקע – שכן מצינו בסידור בזיכין.
Menachot 7b בעי רבא halacha ruling handful consecration
Rava asks whether consecrating the handful is learned from meal offerings or blood and concludes that it is learned from blood.

בעי רבא: קידוש קומץ מאי? ממנחה ילפינן לה, או מדם ילפינן לה? הדר פשטה: מדם ילפינן לה.
Menachot 7b אמר רבא halacha ruling handful division
Rava rules that a handful divided between two vessels is consecrated, though the passage says he retracts that position.

ומי אמר רבא הכי? והא אתמר: קומץ שחלקו בשני כלים, רב נחמן אמר: אינו קדוש, ורבא אמר: קדוש. ואם איתא, לילף מדם! הדר ביה רבא מההיא.
Menachot 7b אמר רבא halacha exegesis blood collection
Rava cites a baraita requiring the blood to be placed before the priest and dipped into rather than absorbed as support for the ruling.

ואיתמר, אמר רבי זריקא אמר רבי אלעזר: אף בדם לא קידש. אמר רבא: תניא נמי הכי, בפני כהן מניח, ״וטבל״ ולא מספיג.
Menachot 7b אמר רבא halacha exegesis residual blood
Rava interprets the phrase about the blood to exclude blood remaining on the finger.

״מן הדם״ שבענין, למעוטי מאי? אמר רבא: למעוטי שירים שבאצבע, מסייע ליה לרבי אלעזר, דאמר: שירים שבאצבע פסולין.
Menachot 10a אמר רבא halacha exegesis leper purification
Rava asks why repeated references to the right hand and foot are needed in the rites for both wealthy and poor lepers.

אמר רבא: מאחר דכתיב ״על דם האשם״ ו״על מקום [דם] האשם״, וכתיבא ימנית בדם ״על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית״, וכתיבי בשמן דמצורע עשיר ועני, למה לי?
Menachot 10a אמר רבא halacha exegesis handful removal
Rava derives the law of removing the handful through the repeated word hand.

אלא אמר רבא: ״יד״ ״יד״ לקמיצה.
Menachot 10a אמר רבא halacha exegesis priestly service
Rava states that either the term finger or the term priesthood establishes the requirement.

אמר רבא: או ״אצבע״ או ״כהונה״.
Menachot 10b אמר רבא halacha exegesis handful removal
Rava's derivation of handful removal from the repeated word hand is challenged as unnecessary because the rule follows from priesthood.

ואלא, הא דאמר רבא: ״יד״ ״יד״ לקמיצה, למה לי? מכהונה נפקא!
Menachot 11a אמר רבא halacha exegesis offering oil
Rava infers from the Mishnah's wording that the rule applies even when two log of oil were designated for the offering.

ומנא ליה לרבי אליעזר הא? אמר רבא: מתניתין קשיתיה, מאי איריא דתני ״ריבה שמנה״? ליתני ״ריבה לה שמן״! אלא הא קא משמע לן, דאף על גב דהפריש לה שני לוגין.
Menachot 12a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue deficient offering
Rava argues that even Rabbi Eliezer may hold that burning permits a deficient offering because the missing portion remains inside.

אמר ליה רבא: אדרבה, אפילו לרבי אליעזר דאמר ״אין זריקה מועלת ליוצא״ – הני מילי יוצא, דליתיה בפנים, אבל חסרון דאיתיה בפנים – מהניא ליה הקטרה.
Menachot 12a אמר רבא halacha exegesis improper intent
Rava supports his position from Rabbi Hiyya's formulation, which omits the alternative of an olive-bulk of the remainder.

אמר רבא: מנא אמינא לה, דתנן: הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ או כזית משיריה בחוץ, ותני רבי חייא: הקומץ את המנחה, ולא תני ״או כזית״.
Menachot 12b אמר רבא halacha exegesis broken loaves
Rava retracts his earlier statement because a baraita teaches that if one loaf is broken, all the loaves are disqualified.

הדר אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי, דתניא: ״קדש קדשים הוא״, שאם נפרסה אחת מהן – חלותיה כולן פסולות.
Menachot 14b אמר רבא halacha dispute piggul services
Rava resolves the contradiction about combining four sacrificial services for piggul by assigning the sources respectively to Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis.

איני? והא תני לוי: ארבע עבודות אין מצטרפות לפיגול, שחיטה וזריקה, קבלה והולכה! אמר רבא, לא קשיא: הא רבי, הא רבנן.
Menachot 15b אמר רבא halacha ruling offering loaves
Rava explains that Rabbi Meir holds the loaves become fixed to the offering at slaughter, like thanksgiving-offering loaves.

אמר רבא: קסבר רבי מאיר, הוקבעו בשחיטה, כלחמי תודה.
Menachot 15b אמר רבא halacha ruling offering loaves
Rava explains that Rabbi Meir holds the loaves become fixed to the offering at slaughter, like thanksgiving-offering loaves.

אמר להן: אף אני לא אמרתי אלא בבא עם האשם. אפשר לשנותו לאשם אחר. אמר רבא: קסבר רבי מאיר הוקבעו בשחיטה, כלחמי תודה.
Menachot 16a אמר רבא halacha ruling piggul intent
Rava explains that the case involves piggul intent in the first and third acts but silence in the second, showing the later act is not automatically governed by the first intent.

אמר רבא: הכא במאי עסקינן? כגון שפיגל בראשונה, ושתק בשניה, ופיגל בשלישית, דאמרינן: אי סלקא דעתך כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה, מיהדר פיגולי בשלישית למה לי?
Menachot 16b רבא אמר halacha ruling piggul
Rava maintains that even if the passage concerns one bull and one goat, the service can effect acceptance for piggul.

רבא אמר: אפילו תימא פר אחד ושעיר אחד, לפגולי מרצי.
Menachot 16b אמר רבא halacha ruling piggul
Rava explains that Rabbi Yohanan considers any service that does not permit the offering important enough to incur piggul independently.

אמר רבא, קסבר רבי יוחנן: כל עבודה שאינה מתרת, עבודה חשובה היא לפגל עליה בפני עצמה.
Menachot 17a אמר רבא halacha ruling piggul
Rava cites the rule that improper intent outside the proper place disqualifies without karet, while intent outside the proper time creates piggul punishable by karet.

אמר רבא: אף אנן נמי תנינא, זה הכלל: כל הקומץ ונותן בכלי, והמוליך והמקטיר, לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר, חוץ למקומו – פסול ואין בו כרת, חוץ לזמנו – פגול וחייבין עליו כרת.
Menachot 18b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue meal offering service
Rava argues that pouring oil for a priest's meal offering is valid by a non-priest because it is derived from the Israelite meal offering.

אמר ליה רבא: מכדי מנחת כהנים מהיכא איתרבי ליציקה? ממנחת ישראל, מה התם כשירה בזר – אף הכא נמי כשירה בזר!
Menachot 18b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue meal offering service
Rava argues that pouring oil for offerings without handful removal is valid by a non-priest and concludes that the Mishnah does not follow Rabbi Shimon.

אמר ליה רבא: מכדי שאין נקמצות, מהיכא איתרבי ליציקה? מנקמצות, כנקמצות – מה התם כשירה בזר, אף הכא נמי כשירה בזר! אלא מחוורתא מתניתין דלא כרבי שמעון.
Menachot 20b אמר רבא halacha ruling wood offering
Rava states that according to Rabbi Yehuda HaNasi, a wood offering requires removal of a handful.

ואמר רבא: לדברי רבי, עצים טעונין קמיצה. ואמר רב פפא: לדברי רבי, עצים צריכין עצים.
Menachot 21a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue salting offerings
Rava challenges Abaye's reading on grammatical grounds and proposes that the verse means one might have thought to apply salt abundantly.

מאי ״תבונהו״? אמר רבה בר עולא: הכי קאמר, יכול יתבוננו כתבן בטיט. אמר ליה אביי: אי הכי, ״יתבוננו״ מיבעי ליה! אלא אמר אביי: יכול יעשנו כבנין. אמר ליה רבא: אי הכי, ״יבננו״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: יכול תבונהו.
Menachot 23a אמר רבא halacha ruling mixture nullification
Rava explains that Rabbi Yehuda disregards the same-kind component in a mixture and lets the different kind nullify it when sufficiently abundant.

אמר רבא: קסבר רבי יהודה, כל שהוא מין במינו ודבר אחר – סלק את מינו כמי שאינו, ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו.
Menachot 23a בעי רבא halacha dialogue offering oil
Rava asks whether oil squeezed from a handful onto the wood is considered connected to what is offered on the altar.

בעי רבא: קומץ שמיצה שמנו על גבי עצים, מהו? חיבורי עולין כעולין דמו, או לאו כעולין דמו? אמר ליה רבינא לרב אשי: לאו היינו דרבי יוחנן וריש לקיש?
Menachot 24a אמר רבא halacha ruling meal offering portions
Rava suggests that the case may involve separated clumps arranged like a comb.

אמר רבא: דלמא בגושין המחולקין העשויין כמסרק.
Menachot 24a אמר רבא halacha exegesis handful removal
Rava derives that a tenth-ephah resembling portions in two vessels may have its handful removed when held in one vessel.

מאי הוי עלה? אמר רבא: תא שמע, דתניא: ״והרים ממנו״ – מן המחובר, שלא יביא עשרון בשני כלים ויקמוץ. הא בכלי אחד דומיא דשני כלים – קמיץ.
Menachot 24a בעי רבא halacha other ritual impurity
Rava asks whether a previously impure portion of a divided tenth-ephah can acquire further impurity when touched by one who immersed that day.

בעי רבא: עשרון שחלקו, ונטמא אחד מהן, והניחו בביסא, וחזר טבול יום ונגע באותו טמא – מהו? מי אמרינן שבע לו טומאה, או לא?
Menachot 24b אמר רבא halacha ruling offering portions
Rava rules which portions combine when one part of a divided tenth-ephah was lost, replaced, and then found before one portion became impure.

אמר רבא: עשרון שחלקו, ואבד אחד מהן, והפריש אחר תחתיו, ונמצא הראשון, והרי שלשתן מונחין בביסא – נטמא אבוד, אבוד וראשון מצטרפין, מופרש אין מצטרף.
Menachot 27b רבא אמר halacha ruling unclear
Rava states that both cases follow the Rabbis.

רבא אמר: הא והא רבנן,
Menachot 28a אמר רבא halacha ruling sacrifice acceptance
Rava explains that both cases follow the Rabbis, distinguishing what validates the offering from what secures acceptance for its owners.

אלא אמר רבא: הא והא רבנן, כאן להכשיר הקרבן, כאן להרצות, שלא עלו לבעלים לשום חובה.
Menachot 29b אמר רבא halacha ruling scribal letters
Rava rules that the seven letters forming the mnemonic shaatnez getz require three ornamental strokes.

אמר רבא: שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין, ואלו הן: שעטנ״ז ג״ץ. אמר רב אשי: חזינא להו לספרי דווקני דבי רב, דחטרי להו לגגיה דחי״ת, ותלו ליה לכרעיה דה״י.
Menachot 31b משמיה דרבא halacha ruling scroll repair
Rava rules that the prohibition against sewing a tear spanning three lines applies only to an old scroll, not a new one.

אמר רב זעירא, אמר רב חננאל, אמר רב: קרע הבא בשני שיטין – יתפור, בשלש – אל יתפור. אמר ליה רבה זוטי לרב אשי: הכי אמר רבי ירמיה מדיפתי משמיה דרבא, הא דאמרינן ״בשלש אל יתפור״ – לא אמרן אלא בעתיקתא, אבל חדתתא – לית לן בה.
Menachot 32b אמר רבא halacha ruling mezuzah placement
Rava states that it is a mitzvah to place the mezuzah, but the passage truncates the location he specifies.

ואמר רב יהודה, אמר שמואל: מצוה להניחה בתוך חללו של פתח. פשיטא, ״בשעריך״ אמר רחמנא! סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבא: מצוה להניחה
Menachot 33b אמר רבא halacha ruling mezuzah placement
Rava rules that a mezuzah should be placed within the handbreadth nearest the public domain.

אמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים. מאי טעמא? רבנן אמרי: כדי שיפגע במזוזה מיד. רב חנינא מסורא אומר: כי היכי דתינטריה.
Menachot 33b משמיה דרבא halacha ruling mezuzah placement
Rava rules that a mezuzah recessed by a handbreadth is invalid.

דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא: העמיק לה טפח – פסולה. לימא מסייעא ליה: הניחה בפצין, או שטלה עליה מלבן, אם יש שם טפח – צריך מזוזה אחרת, אם לאו – אינו צריך מזוזה אחרת.
Menachot 33b אמר רבא halacha ruling mezuzah exemption
Rava rules that incomplete doorways are exempt from mezuzah.

ואמר רבא: הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה. מאי פיתחי שימאי? פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי, חד אמר: דלית להו תקרה, וחד אמר: דלית להו שקופי.
Menachot 34b אמר רבא halacha dispute tefillin conversion
Rava explains that Rabbi Yehuda retracted his position based on Rabbi Yosei's words.

אמר רבי יוסי: ומודה לי רבי יהודה בריבי, שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתי תפילין של ראש, שטולה עור על אחת מהן ומניחה. מודה? היינו פלוגתייהו! אמר רבא: מדבריו של רבי יוסי חזר בו רבי יהודה.
Menachot 35a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue tefillin compartments
Rava argues that the proposed distinction between inner and outer tefillin compartments is untenable and concludes there is no difference.

אמר ליה רבא: מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא דלא, דהך דבעי למיחזי אוירא לא קא חזייא, והא דלא קא בעי למיחזי אוירא קא חזייא? ברייתא לברייתא וגוייתא לגוייתא נמי – הך דבעיא למיחזי אוירא דימין קא חזיא אוירא דשמאל, ודשמאל קא חזיא אוירא דימין! אלא לא שנא.
Menachot 35a אמר רבא halacha ruling tefillin damage
Rava rules that two damaged compartments are valid only when not opposite each other, while opposite damage is permitted only in old tefillin.

אמר רבא: הא דאמרת שתים כשירות, לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה, אבל זה כנגד זה – פסולות. וזה כנגד זה נמי לא אמרן אלא בחדתתא, אבל בעתיקתא לית לן בה.
Menachot 38b אמר רבא halacha ruling tzitzit remnants
Rava rules that tzitzit remain valid when remnants of either the blue or white strings survive because color is not determinative.

אמר רבא: מידי ציבעא קא גרים? אלא אמר רבא: לא נצרכא אלא לגרדומין, דאי איגרדם תכלת וקאי לבן, ואי איגרדם לבן וקאי תכלת – לית לן בה.
Menachot 38b אמר רבא halacha ruling tzitzit knots
Rava infers that a knot is required for every segment of the tzitzit windings.

אמר רבא: שמע מינה, צריך לקשור על כל חוליא וחוליא, דאי סלקא דעתך לא צריך – הא דאמרי בני רבי חייא: גרדומי תכלת כשרין וגרדומי אזוב כשרין, כיון דאישתרי ליה עילאי אישתרי ליה כולה.
Menachot 40a אמר רבא halacha dialogue unclear
Rava begins a response to a proposal involving writing on a disk, but his statement is truncated.

וליכתבה אדיסקי! אדיסקי ליקום וליסמוך? אמר רבא: השתא
Menachot 40b אמר רבא halacha ruling garment repair
Rava teaches that one may fear a sheet will tear within three fingerbreadths of its edge and then be sewn.

אלא אמר רבא: הא מילתא אמרי, ואיתמר במערבא משום דרבי זירא כוותי: שמא יקרע סדינו בתוך שלש ויתפרנו.
Menachot 40b אמר רבא halacha ruling tzitzit materials
Rava rules that a cloth garment with leather corners requires tzitzit, while a leather garment with cloth corners is exempt, because the main garment determines liability.

ואמר רבא: הא מילתא אמרי, ואיתמר במערבא משמיה דרבי זירא כוותי: היא של בגד וכנפיה של עור – חייבת, היא של עור וכנפיה של בגד – פטורה. מאי טעמא? עיקר בגד בעינן.
Menachot 40b אמר רבא halacha exegesis tzitzit preparation
Rava transmits Rav Huna's ruling that adding a fourth corner after attaching fringes to a three-cornered garment is invalid because tzitzit must be made, not arise from what was already made.

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: הטיל לבעלת שלש, והשלימה לארבע – פסולה, ״תעשה״ – ולא מן העשוי.
Menachot 40b אמר רבא halacha dialogue prohibited additions
Rava argues that an act performed while violating the prohibition against adding to a commandment still counts as an act.

אמר רבא: השתא ב״בל תוסיף״ קאי, מעשה לא הוי?
Menachot 46b רבא אמר halacha ruling two loaves
Rava rules that they come for consumption, as a decree associated with Rabba's teaching but derived from Scripture for a different reason.

רבא אמר: לאכילה אתיין, וגזירה משום דרבה, ולאו מטעמיה, אלא מקרא.
Menachot 46b אמר רבא halacha exegesis two loaves
Rava derives from the comparison with first fruits that the two loaves come independently and are intended for consumption.

ואמר רבא: מנא אמינא לה? דכתיב: ״ממושבתיכם תביאו לחם תנופה וגו' בכורים לה'״, מה בכורים בפני עצמן, אף שתי הלחם בפני עצמן, ומינה: מה בכורים לאכילה, אף שתי הלחם נמי לאכילה.
Menachot 47a רבא אמר halacha dispute sacred status
Rava interprets 'sacred and not sacred' to mean that the offering is sacred but does not permit what depends upon it.

מאי ״קדוש ואינו קדוש״? אביי אמר: קדוש ואינו גמור. רבא אמר: קדוש ואינו ניתר.
Menachot 49a אמר רבא halacha ruling priestly negligence
Rava cites the teaching that priests who intentionally render Temple offerings piggul are liable while inadvertent offenders are exempt, though the offerings remain piggul.

אמר רבא: ומותבינן אשמעתין, הכהנים שפיגלו במקדש מזידין – חייבין, הא שוגגין – פטורין, ותני עלה: פיגולן פיגול.
Menachot 49a אמר רבא halacha ruling invalid intent
Rava rules that the Torah invalidates an unrecognizable improper intention but not one evident from the person's actions.

ודקא אמרת: כי מעשיה מוכיחין עליה מאי הוי? רבא לטעמיה, דאמר רבא: מחשבה דלא מינכרא – פסל רחמנא, מחשבה דמינכרא – לא פסל רחמנא.
Menachot 49a אמר רבא halacha exegesis daily offering
Rava interprets 'the burnt offering' as requiring the burnt offering to be sacrificed first.

ואמר רבא: ״העלה״ – עולה ראשונה!
Menachot 50a אמר רבא halacha ruling altar service
Rava explains that the offending priests may not offer the sacrifice, but other priests may do so.

וכי כהנים חטאו, מזבח בטל?! אמר רבא: הכי קאמר – לא יקריבו הן, אבל אחרים יקריבו.
Menachot 51a רבא אמר halacha exegesis priestly griddle offering
Rava derives from 'on a griddle' that the offering requires a vessel and therefore would be disqualified overnight if baked the previous day.

רבא אמר: ״על מחבת״ – מלמד שטעונה כלי, ואי אפי לה מאתמול – איפסילא ליה בלינה. תניא כוותיה דרבא: ״על מחבת״ – מלמד שטעונה כלי.
Menachot 52a אמר רבא halacha dialogue high priest offering
Rava challenges the claim that the afternoon griddle offering lapses by noting a case in which no eighth offering could then be found after a high priest dies without replacement.

אמר רבא תא שמע: שמיני בחביתים, ואם איתא דבטילה בין הערבים – הא זמנין דלא משכח ליה שמיני בחביתים! היכי דמי? דמת כהן גדול ולא מינו אחר תחתיו.
Menachot 52a אמר רבא halacha exegesis high priest offering
Rava derives from 'a continual meal offering' that the high priest's griddle offering is treated like the continual offerings.

והדר אמר רבא: הני נמי טיבותין היא, אמר קרא: ״סלת מנחה תמיד״, הרי היא לך כמנחת תמידין.
Menachot 52b אמר רבא halacha dialogue meal offerings
Rava challenges a proposed rule from the teaching that there are five handfuls, because the proposal would sometimes produce seven.

אמר רבא תא שמע: חמשה קמצין הן, ואם איתא, זימנין דמשכחת לה שבעה.
Menachot 57a אמר רבא halacha ruling offering preparation
Rava explains that the stated liability follows the rule for roasting on Shabbat.

אמר רבא: מאי ״חייב״ נמי דקאמר? כמעשה צלי של שבת.
Menachot 57a אמר רבא halacha ruling shabbat cooking
Rava rules that one is liable if a fig-sized portion is roasted on one side in one place.

אמר רבא: ואם נצלה בו כגרוגרת מצד אחד במקום אחד – חייב. אמר ליה רבינא לרב אשי: במקום אחד – אין, בשנים או שלשה מקומות – לא? והתנן: הקודח כל שהוא – חייב!
Menachot 57a אמר רבא halacha ruling shabbat cooking
Rava rules that liability applies even when the requisite roasting occurs across two or three places.

ואיכא דאמרי, אמר רבא: אפילו בשנים ושלשה מקומות. אמר ליה רבינא לרב אשי: אף אנן נמי תנינא – הקודח כל שהוא חייב. היכי דמי? אילימא במקום אחד – כל שהוא למאי חזי? אלא לאו בשנים ושלשה מקומות, דחזי לצירוף? לא, לעולם במקום אחד, דחזו לבבא דאקלידא.
Menachot 58a רבא אמר halacha exegesis altar leaven
Rava derives that the ban on burning leaven applies to a full handful, half a handful, and a mixture containing it.

רבא אמר: הכי קאמר – ״שאר בל תקטירו״ אין לי אלא קומץ, חצי קומץ מנין? תלמוד לומר: ״כל״. עירובו מנין? תלמוד לומר: ״כי כל״.
Menachot 58b רבא אמר halacha ruling altar measures
Rava rules that a handful contains at least two olive-bulks and that burning requires at least one olive-bulk.

ורבא אמר: אין קומץ פחות משני זיתים, ואין הקטרה פחותה מכזית.
Menachot 58b אמר רבא halacha ruling altar prohibitions
Rava rules that one who offers leaven and honey on the altar receives lashes separately for each substance and for each mixture.

איתמר: המעלה משאור ומדבש על גבי המזבח, אמר רבא: לוקה משום שאור, ולוקה משום דבש, לוקה משום עירובי שאור, ומשום עירובי דבש.
Menachot 59b רבא אמר halacha dispute rejected offerings
Rava identifies the ruling as the view of Hanan the Egyptian, who does not recognize permanently rejected offerings.

אמר אביי: ״חטאת״ קרייה רחמנא. רבא אמר: הא מני? חנן המצרי הוא, דלית ליה דחויין.
Menachot 61b אמר רבא halacha dispute offering precedence
Rava explains that one item takes precedence because Scripture mentions it first.

אמר רבא: הואיל ופתח בו הכתוב תחלה. רב נחמן בר יצחק אמר: הואיל ורב גבריה.
Menachot 63a אמר רבא halacha ruling offering dedication
Rava proposes that the offerings must be consecrated specifically for an oven.

אמר רבא: אימא, שיהא הקדישן לשום תנור.
Menachot 63b אמר רבא halacha ruling shabbat labor
Rava explains that on Shabbat it is preferable to increase one sifting labor rather than perform several different labors.

אמר רבא: קסבר רבי ישמעאל, עשרון מובחר בלא טירחא אתי מחמש, בטירחא אתי משלש. בחול מייתינן מחמש, דהכי שביחא מילתא. בשבת – מוטב שירבה במלאכה אחת בהרקדה, ואל ירבה במלאכות הרבה.
Menachot 64a רבא אמר halacha dispute shabbat rescue
Rava rules that one who intended to catch fish is liable even when the net also rescues a drowning child.

אמר ליה: לאו היינו דרבה ורבא? דאיתמר: שמע שטבע תינוק בים, ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים – חייב. להעלות דגים, והעלה דגים ותינוק – רבא אמר: חייב, ורבה אמר: פטור.
Menachot 64a רבא אמר halacha dispute shabbat rescue
Rava rules that one who cast a net intending to catch fish remains liable after catching both fish and a child because liability follows intention.

ואיכא דאמרי, אמר ליה: היינו פלוגתייהו דרבה ורבא, דאיתמר: שמע שטבע תינוק בים, ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים – חייב, להעלות דגים והעלה תינוק ודגים – רבה אמר: פטור, ורבא אמר: חייב. רבה אמר פטור – זיל בתר מעשיו, ורבא אמר חייב – זיל בתר מחשבתו.
Menachot 64a בעי רבא halacha other medical shabbat
Rava asks whether a sick person needing two figs should receive two figs from two stems or three from one stem to minimize harvesting.

בעי רבא: חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות, ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצין, ושלש בעוקץ אחת – הי מינייהו מייתינן? שתים מייתינן, דחזו ליה, או דלמא שלש מייתינן, דקא ממעטא קצירה?
Menachot 66a אמר רבא halacha ruling legal derivations
Rava states that all the proposed derivations can be refuted except those of the final two tannaim in each of the two teachings.

אמר רבא: כולהו אית להו פירכא, בר מתרתי תנאי בתראי, בין במתניתא קמייתא בין במתניתא בתרייתא, דלית להו פירכא.
Menachot 66b אמר רבא halacha ruling tithing grain
Rava rules that processing grain owned by the Temple exempts it from tithes.

אמר רבא: פשיטא לי דמירוח הקדש פוטר, ואפילו רבי עקיבא לא קא מחייב התם אלא שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן, אבל מירוח הקדש בעלמא פוטר.
Menachot 67a בעי רבא halacha other dough offering
Rava asks whether dough kneaded by a gentile is exempt from the dough offering.

בעי רבא: גלגול גוי מאי? מיתנא תנן: גר שנתגייר והיתה לו עיסה, נעשית עד שלא נתגייר – פטור, משנתגייר – חייב, ספק – חייב.
Menachot 67a אמר רבא halacha ruling dough offering
Rava rules that whether a gentile's kneading exempts dough follows whether a gentile's processing exempts grain.

אמר רבא: יהא רעוא דאחזיה בחילמא. הדר אמר רבא: מאן דאמר מירוח הגוי פוטר – גלגול הגוי פוטר, מאן דאמר מירוח הגוי אינו פוטר – גלגול הגוי אינו פוטר.
Menachot 68a אמר רבא halacha dialogue legal consistency
Rava questions why Rabbi Yehuda's statements are treated as contradictory while the Sages' statements are not.

אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא?
Menachot 68a אמר רבא halacha ruling forbidden grain
Rava resolves both apparent contradictions and argues that one who actively seeks to burn the grain would not eat from it.

אלא אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא, כדשנינן. דרבנן אדרבנן לא קשיא: הוא עצמו מחזר עליו לשורפו, מיכל אכיל מיניה?!
Menachot 69a אמר רבא halacha ruling sales errors
Rava rules that any error involving measure, weight, or number voids the transaction even when smaller than the threshold for exploitation.

היכי דמי? אילימא דאמר ליה: שדאי בה שיתא, ואתו סהדי ואמרי דלא שדא בה אלא חמשה – והאמר רבא: כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין, אפילו פחות מכדי אונאה חוזר!
Menachot 70b רבא אמר halacha ruling food impurity
Rava explains that the teaching concerns food impurity and applies only when grain or flour remains recognizable as food, like dough.

רבא אמר: לענין טומאת אכלין, והא קא משמע לן: דתבואה וקמחין דומיא דבצקות – מה התם אוכלא בעיניה, אף הכא נמי אוכלא בעיניה.
Menachot 71a אמר רבא halacha dialogue crop rooting
Rava derives that the relevant time begins with sowing but clarifies that the word 'in the field' still requires the crop to take root.

אלא אמר רבא: ״אשר תזרע״ – משעת זריעה. אמר ליה רב פפא לרבא: אי הכי, אף על גב דלא השריש נמי? אמר ליה: סודני, ״בשדה״ כתיב.
Menachot 73b אמר רבא halacha ruling offering consumption
Rava rules that Israelites eat offerings intended to atone for an Israelite, while priests eat those intended to atone for a priest.

אמר רבא: הכי קא אמר, על מנת שיתכפר בהן ישראל – ישראל אוכלן, על מנת שיתכפר בהן כהן – כהן אוכלן.
Menachot 74a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue priestly meal offering
Rava objects that Abaye's interpretation sharply cuts the biblical verse into disconnected clauses.

מאי קא אמר? אמר אביי: הכי קא אמר – ״כל מנחת כהן ... לא תאכל״ – חובתו, ״כליל תהיה״ – נדבתו. אמר ליה רבא: סכינא חריפא מפסקא קראי!
Menachot 74a אמר רבא halacha exegesis priestly meal offering
Rava interprets the verse to teach that a priest's voluntary meal offering is wholly burned and his obligatory offering may not be eaten.

אלא אמר רבא: ״כל מנחת כהן כליל תהיה״ – נדבתו, ״לא תאכל״ – חובתו.
Menachot 75a אמר רבא halacha exegesis meal offering preparation
Rava derives the rule from Scripture's refusal to phrase the verse as 'anointed loaves and mixed wafers.'

מאי תלמודא? אמר רבא: לא לישתמיט ולכתוב ״חלות משוחות ורקיקין בלולין״.
Menachot 75b אמר רבא halacha ruling bread blessing
Rava rules that even crumbs smaller than an olive-bulk qualify only when they retain the appearance of bread.

מאי הוי עלה? רב ששת אמר: אפילו פירורין שאין בהן כזית. אמר רבא: והוא דאיכא תוריתא דנהמא עלייהו.
Menachot 77a אמר רבא halacha ruling sales errors
Rava rules that any discrepancy in measure, weight, or number voids the transaction even below the exploitation threshold.

אלא משום אונאה, כי היכי דלא ליהוי ביטול מקח, והא אמר רבא: כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין, אפילו פחות מכדי אונאה – חוזר!
Menachot 77b בעי רבא halacha other thanksgiving loaves
Rava asks whether misuse of the separated thanksgiving loaves incurs death and an added fifth.

בעי רבא: תרומת לחמי תודה, חייבין עליהן מיתה וחומש, או אין חייבין עליהן מיתה וחומש?
Menachot 78a אמר רבא halacha exegesis offering measures
Rava explains that Scripture speaks in units of tenths rather than kav measures.

אמר רב יצחק בר אבדימי: ״תהיינה״ כתיב. אימא עשרה קפיזי? אמר רבא: בעשרונות דבר הכתוב.
Menachot 78b אמר רבא halacha exegesis thanksgiving loaves
Rava applies the same rule to thanksgiving loaves because Scripture calls both items bread.

אמר רבא: וכן לענין לחמי תודה, פשיטא! הכא ״לחם״ כתיב, והכא ״לחם״ כתיב.
Menachot 79a רבא אמר halacha dispute invalid sacrifice
Rava rules that a sin offering slaughtered with intent to consume it outside its proper place must be removed from the altar.

איתמר: חטאת ששחטה חוץ לזמנה, אם עלתה – לא תרד. חוץ למקומה, רבא אמר: תרד, רבה אמר: לא תרד.
Menachot 80a אמר רבא halacha other unclear
Rava begins a statement about one who set aside money for a thanksgiving offering.

ואמר רבא: הפריש מעות לתודתו
Menachot 80b אמר רבא halacha ruling thanksgiving offerings
Rava rules which replacement thanksgiving offerings require loaves when three lost offerings are recovered and atonement is achieved with the first.

ואמר רבא: הפריש תודתו ואבדה, וחזר והפריש אחרת תחתיה, ואבדה, וחזר והפריש אחרת תחתיה, ונמצאו הראשונות, והרי שלשתן עומדות. נתכפר בראשונה – שניה אינה טעונה לחם, שלישית טעונה לחם.
Menachot 81b רבא אמר both exegesis thanksgiving offering
Rava interprets 'observe' as requiring a thanksgiving offering with its loaves and 'heed' as warning against habitually creating this situation.

מאי ״שמר ושמעת״? אמר אביי: ״שמר״ – הבא תודה, ״ושמעת״ – הבא לחמה. רבא אמר: ״שמר״ – הבא תודה ולחמה, ״ושמעת״ – שלא תהא רגיל לעשות כן.
Menachot 85b בעי רבא halacha other blemished offerings
Rava asks whether consecrating disqualified items incurs lashes for consecrating a blemished offering when the items are not animals.

בעי רבא: הקדישן, מהו שילקה עליהן משום בעל מום? כיון דפסיל – כבעל מום דמי, או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה? תיקו.
Menachot 85b בעי רבא halacha other blemished offerings
Rava asks whether one who consecrates an invalid item is liable for consecrating a blemished offering.

בעי רבא: הקדישו, מהו שילקה עליו משום בעל מום? כיון דפסול כבעל מום דמי, או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה? תיקו.
Menachot 86b אמר רבא halacha ruling temple menorah
Rava explains that the western lamp bore testimony because it received the same oil as the others yet was used to kindle them and finished last.

מאי עדותה? אמר רבא: זה נר מערבי, שנותנין בה שמן כנגד חברותיה, וממנה היה מדליק, ובה היה מסיים.
Menachot 87a אמר רבא halacha exegesis libation wine
Rava explains Rabbi's position from the verse warning against looking at wine when it reddens.

אלא אמר רבא: היינו טעמא דרבי, דכתיב ״אל תרא יין כי יתאדם״.
Menachot 91b רבא אמר halacha exegesis leper offering
Rava identifies the leper's offering as the matter requiring three scriptural inclusions.

רבא אמר: איזהו דבר שצריך שלשה רבויין? הוי אומר: זו מצורע.
Menachot 95b אמר רבא aggada maxim intellectual rigor
Rava calls Rav Sheshet a formidable person whose hardness is like iron.

אלא, אי קשיא – הא קשיא: ואפייתן בפנים, אלמא תנור מקדש, ואין דוחות את השבת – איפסלה בלינה! אלא אמר רבא: הקשה אדם קשה, שהוא קשה כברזל, ומנו – רב ששת.
Menachot 97a אמר רבא halacha ruling shabbat service
Rava retracts his earlier view and rules that these rites do not override Shabbat because they can be performed beforehand.

הדר אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי, דתנן, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת – אינה דוחה את השבת. והני נמי אפשר דלא דחי שבת עלייהו.
Menachot 99b רבא אמר aggada dispute torah study
Rava says it is a mitzvah to tell the unlearned that reciting Shema morning and evening fulfills the requirement that Torah not depart from one's mouth.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית – קיים ״לא ימוש״, ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ, ורבא אמר: מצוה לאומרו בפני עמי הארץ.
Menachot 100b אמר רבא halacha ruling showbread
Rava explains that the bread does not become disqualified at night because it had been removed beforehand.

כי מטי ליליא דבי שימשי ליקדוש וליפסול? אמר רבא: בשקדם וסילק.
Menachot 102b אמר רבא halacha ruling blood sprinkling
Rava explains that Rabbi Yose follows Rabbi Shimon's principle that blood standing ready to be sprinkled is regarded as already sprinkled.

ואמר רבא: רבי יוסי בשיטת רבי שמעון אמרה, דאמר: כל העומד לזרוק – כזרוק דמי.
Menachot 103a אמר רבא halacha ruling meal offerings
Rava says the Mishnah's specific mention of a barley meal offering forced the sage to retract his position.

ומאי טעמא הדר ביה? אמר רבא: מתניתין קשיתיה, מאי איריא דתני ״מנחה מן השעורים״? ליתני ״מן העדשים״!
Menachot 103b אמר רבא halacha ruling votive offerings
Rava explains that Rabbi Shimon follows Rabbi Yose in holding that a person can establish intent through the conclusion of his statement.

אי הכי, רבי שמעון פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבין, אמאי? אמר רבא: רבי שמעון בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: אף בגמר דבריו אדם מתפיס.
Menachot 104a אמר רבא halacha exegesis libation offerings
Rava derives from the word 'citizen' that one may voluntarily offer three log of libations.

אמר רבא: תא שמע, ״אזרח״ – מלמד שמתנדבין נסכים, וכמה? שלשת לוגין.
Menachot 104b אמר רבא halacha ruling meal offerings
Rava concludes from both opinions that a person may voluntarily offer a libation meal offering every day.

גמ' אמר רבא: מדברי שניהם נלמוד, מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום.
Menachot 106a אמר רבא halacha dialogue meal offerings
Rava teaches that a person may voluntarily offer a libation meal offering every day.

אמר ליה רב כהנא לרב אשי: והא איכא לספוקה במנחת נסכים, דאמר רבא: מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום.
Menachot 106a רבא אמר halacha dispute temple offerings
Rava explains that all agree unconsecrated food may not enter the Temple courtyard and dispute whether an obligatory offering may be mixed with a voluntary one.

רבא אמר: דכולי עלמא אסור להכניס חולין לעזרה, והכא במותר לערב חובה בנדבה קא מיפלגי.
Menachot 106b רבא אמר halacha dispute temple offerings
Rava explains that all permit mixing obligatory and voluntary offerings and that the dispute follows the disagreement between Rabbi Eliezer ben Jacob and the Sages.

רבא אמר: דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה, ודכולי עלמא אית להו דרבי אליעזר, והכא בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן קא מיפלגי.
Menachot 106b אמר רבא halacha ruling wood offering
Rava rules that according to Rabbi, a wood offering requires removal of a handful.

אמר רבא: ולדברי רבי, עצים טעונין קמיצה. אמר רב פפא: לדברי רבי, עצים צריכין עצים.
Menachot 109a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue nazirite offerings
Rava objects that a nazirite cannot complete his purification without bringing his offerings.

אמר ליה רבא: אלא מעתה, סיפא דקתני הריני נזיר שאגלח בבית חוניו – יגלח במקדש, ואם גילח בבית חוניו – יצא, הכי נמי דנעשה כאומר ״הריני נזיר על מנת שלא אתחייב באחריות קרבנותיו״? נזיר כמה דלא מייתי קרבנותיו – לא מתכשר!
Menachot 109a אמר רבא halacha ruling temple vows
Rava explains that the person intended a gift but undertook only the effort needed to offer it at the temple of Onias.

אלא אמר רבא: אדם זה לדורון נתכוין, אמר: אי סגיא בבית חוניו – טרחנא, טפי – לא מצינא לאיצטעורי.
Menachot 110a אמר רבא aggada exegesis torah study
Rava interprets the verse to teach that one who engages in Torah needs neither a burnt offering, sin offering, meal offering, nor guilt offering.

אמר רבא: האי ״לעלה למנחה״ – ״עלה ומנחה״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם.

Chullin (162)

Chullin 3a אמר רבא halacha ruling gentile supervision
Rava explains that leaving a gentile in a shop under intermittent Jewish supervision is permitted only after the fact.

אמר רבא: ויוצא ונכנס, לכתחלה לא? והתנן: המניח נכרי בחנותו וישראל יוצא ונכנס – מותר! התם מי קתני ״מניח״? ״המניח״ קתני, דיעבד.
Chullin 3a אמר רבא halacha ruling samaritan slaughter
Rava rules that a Samaritan's slaughter is permitted under intermittent Jewish supervision, while meat found already slaughtered is permitted only if the Samaritan eats from it.

אלא אמר רבא, הכי קתני: הכל שוחטין, ואפילו כותי. במה דברים אמורים? כשישראל יוצא ונכנס, אבל בא ומצאו ששחט – חותך כזית בשר ונותן לו, אכלו – מותר לאכול משחיטתו, לא אכלו – אסור לאכול משחיטתו.
Chullin 3a אמר רבא halacha ruling apostate slaughter
Rava teaches about an apostate Israelite who eats carrion out of appetite.

רב אשי אמר: הכי קתני – הכל שוחטין, ואפילו ישראל משומד. משומד למאי? לאכול נבילות לתיאבון, וכדרבא, דאמר רבא: ישראל משומד אוכל נבילות לתיאבון
Chullin 4a אמר רבא halacha ruling apostate slaughter
Rava rules that one may inspect a knife, give it to an apostate who eats carrion out of appetite, and then eat from his slaughter.

גופא אמר רבא: ישראל משומד, אוכל נבילות לתיאבון – בודק סכין ונותן לו, ומותר לאכול משחיטתו.
Chullin 7b אמר רבא both ruling atonement
Rava limits the atoning effect of a bruised finger to a second injury on the right thumb incurred while going to perform a mitzvah.

ואמר רבי חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: ״מה' מצעדי גבר כוננו ואדם מה יבין דרכו״. אמר רבי אלעזר: דם ניקוף מרצה כדם עולה. אמר רבא: בגודל ימין, ובניקוף שני, והוא דקאזיל לדבר מצוה.
Chullin 8a אמר רבא halacha ruling slaughter knives
Rava rules that a slaughterer may be forbidden in the case of a dying animal while one cutting sacrificial thigh meat may be permitted.

אמר רבא: פעמים שהשוחט אסור – במסוכנת, ומחתך מותר – באטמי דקיימן לקורבנא.
Chullin 9b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal uncertainty
Rava argues that just as uncertain danger is treated stringently, uncertain prohibition should also be treated stringently.

אמר ליה: מי קא מדמית איסורא לסכנתא? סכנה שאני! אמר ליה רבא: מאי שנא? ספק סכנתא לחומרא? ספק איסורא נמי לחומרא!
Chullin 10a מתיב רבא halacha other ritual immersion
Rava challenges a position from the law that a later-discovered obstruction invalidates an immersion unless the person is certain it was previously absent.

מתיב רבא לסיועיה לרב הונא: טבל ועלה, ונמצא עליו דבר חוצץ, אף על פי שנתעסק באותו המין כל היום כולו – לא עלתה לו טבילה, עד שיאמר: ״ברי לי שלא היה עלי קודם לכן״. והא הכא, דודאי טבל, ספק הוה עליה ספק לא הוה עליה, וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי!
Chullin 10b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue ritual inspection
Rava argues from the High Priest that backward departure can count as departure and distinguishes an established house lesion from an unconfirmed one.

אמר ליה רבא: דקאמרת יציאה דרך אחוריו לא שמה יציאה – כהן גדול ביום הכפורים יוכיח, דכתיב ביה יציאה, ותנן: יצא ובא לו דרך כניסתו. ודקאמרת בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו – הני מילי היכא דלא איתחזק, אבל היכא דאיתחזק – איתחזק.
Chullin 12b אמר רבא halacha ruling minor slaughter
Rava infers that deaf-mutes, mentally incompetent persons, and minors may not initially be entrusted with slaughtering unconsecrated animals.

חוץ מחרש שוטה וקטן, שמא יקלקלו את שחיטתן. ״שמא קלקלו״ לא קתני, אלא ״שמא יקלקלו״. אמר רבא: זאת אומרת אין מוסרין להן חולין לכתחלה.
Chullin 12b אמר רבא halacha dispute unintentional slaughter
Rava identifies the ruling as Rabbi Nathan's view that an ordinarily performed slaughter caused by a thrown knife is valid.

אמר רבא: רבי נתן היא, דתני אושעיא זעירא דמן חבריא: זרק סכין לנועצה בכותל, והלכה ושחטה כדרכה – רבי נתן מכשיר, וחכמים פוסלין. הוא תני לה, והוא אמר לה: הלכה כרבי נתן.
Chullin 13b אמר רבא halacha ruling idolatrous offerings
Rava explains that an idolatrous offering, unlike ordinary carrion, can transmit impurity even in a tent, following Rabbi Yehuda ben Beteira.

ומטמאה במשא. פשיטא, כיון דנבלה היא מטמאה במשא! אמר רבא: הכי קתני, זו מטמאה במשא, ויש לך אחרת שהיא מטמאה אפילו באהל, ואיזו זו? תקרובת עבודה זרה, וכרבי יהודה בן בתירא.
Chullin 13b אמר רבא halacha ruling idolatrous offerings
Rava alternatively explains that an idolatrous offering transmits impurity by carrying but not in a tent, contrary to Rabbi Yehuda ben Beteira.

איכא דאמרי, אמר רבא: הכי קתני, זו מטמאה במשא, ויש לך אחרת שהיא כזו שמטמאה במשא ואינה מטמאה באהל, ואיזו זו? תקרובת עבודה זרה, ודלא כרבי יהודה בן בתירא.
Chullin 16a אמר רבא halacha exegesis idolatry
Rava rules that an object detached and later attached remains detached for the law of idolatry, as shown by the prohibition of a worshipped house.

אמר רבא: פשיטא לי, תלוש ולבסוף חברו לענין עבודה זרה הוי תלוש, דאמר מר: המשתחוה לבית שלו אסרו, ואי סלקא דעתך הוי מחובר – ״אלהיהם על ההרים״ ולא ההרים אלהיהם.
Chullin 16a בעי רבא both other unclear
Rava poses a question whose subject is not preserved in the supplied fragment.

בעי רבא:
Chullin 17a אמר רבא halacha ruling ritual slaughter
Rava interprets the repeated formulations to permit specified slaughterers, times, places, and implements.

אלא אמר רבא: ״הכל שוחטין״, חדא לאתויי כותי, וחדא לאתויי ישראל משומד. ״לעולם שוחטין״ – בין ביום בין בלילה, בין בראש הגג בין בראש הספינה. ״בכל שוחטין״ – בין בצור, בין בזכוכית, בין בקרומית של קנה.
Chullin 17b אמר רבא halacha ruling slaughter knives
Rava distinguishes three knife defects and rules when slaughter with each is forbidden, invalid after the fact, or fully permitted.

אמר רבא: שלש מדות בסכין – אוגרת – לא ישחוט, ואם שחט – שחיטתו פסולה. מסוכסכת – לא ישחוט בה לכתחלה, ואם שחט – שחיטתו כשרה. עולה ויורד בסכין – שוחט בה לכתחלה.
Chullin 17b משמיה דרבא halacha dialogue slaughter knives
Rava's teaching that a jagged knife is valid is distinguished as applying when the knife was moved in only one direction.

אמר ליה רב הונא בריה דרב נחמיה לרב אשי: אמרת לן משמיה דרבא: מסוכסכת פסולה, והא אמר רבא: מסוכסכת כשרה! לא קשיא: כאן שהוליך והביא, כאן שהוליך ולא הביא.
Chullin 17b משמיה דרבא halacha dialogue knife inspection
Rava is reported as requiring a slaughtering knife to be inspected against flesh, a fingernail, and possibly on all three edges.

אמר ליה רבינא לרב אשי: אמר לן רב סמא בריה דרב משרשיא משמך, דאמרת ליה משמיה דרבא: צריכא בדיקה אבישרא ואטופרא ואתלתא רוחתא. אמר ליה: אבישרא ואטופרא אמרי, ואתלתא רוחתא לא אמרי. איכא דאמרי: אבישרא ואטופרא ואתלתא רוחתא אמרי, משמיה דרבא לא אמרי.
Chullin 18a רבא אמר halacha dispute slaughter supervision
Rava rules that a slaughterer who fails to show his knife to a sage is removed from his post and his meat is publicly declared non-kosher.

אמר רב הונא: האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם – משמתינן ליה, ורבא אמר: מעברינן ליה, ומכרזינן אבשריה דטרפה היא.
Chullin 18b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papi halacha ruling slaughter location
Rava rules that if the cut reaches the thyroid cartilage, the animal is not kosher.

רבי שמעון בן לקיש אכשר בחודא דכובעא, קרי עליה רבי יוחנן: גיסא גיסא, אמר רב פפי משמיה דרבא: פגע בחיטי – טרפה.
Chullin 18b משמיה דרבא as transmitted by Rav Papa halacha dispute slaughter location
Rava rules that if the slaughter leaves part of the thyroid cartilage intact, the animal is kosher.

איתמר, אמר רב פפא משמיה דרבא: שייר בחיטי – כשרה. אמר רב אמימר בר מר ינוקא: הוה קאימנא קמיה דרבי חייא בריה דרב אויא, ואמר לי: שייר בחיטי – כשרה. אמר ליה רבינא לרב אשי: אמר לי רב שמן מסוברא, איקלע מר זוטרא לאתרין ודרש: שייר בחיטי – כשרה. מר בר רב אשי אמר: פגע בחיטי – כשרה, שייר בחיטי – טרפה.
Chullin 19b אמר רבא halacha ruling gentile slaughter
Rava distinguishes a gentile completing an insufficient Jewish slaughter from cutting at a preexisting perforation after valid slaughter is complete.

אמר רבא: שפיר קרי עליה ״גוי גוי״, בשלמא התם מדהוה ליה לישראל למשחט רובא ולא שחט, כי נפקא חיותא – בידא דגוי קא נפקא, אלא הכא מכדי משחט שחיט, מה לי במקום נקב, מה לי פגע בו נקב?
Chullin 20b רבא אמר halacha dispute invalid slaughter
Rava says the act is not slaughter at all because it is performed by pressing rather than cutting.

אמרי: התם משום דלאו שחיטה היא כלל. מאי טעמא? רב הונא אמר: מפני שהוא מחליד, רבא אמר: מפני שהוא דורס.
Chullin 20b אמר רבא halacha other bird pinching
Rava questions how one could perform pinching on a bird that is already dead.

אמר רבא: אי קשיא לי הא קשיא לי, וכי מתה עומד ומולק?
Chullin 21a אמר רבא halacha ruling bird pinching
Rava emends the teaching to say that one cuts the spine and neck bone without cutting most of the flesh.

מכל מקום קשיא! אמר רבא, אימא: וכן הוא עושה – חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר.
Chullin 21a אמר רבא halacha ruling animal carcass
Rava defines a visibly hollowed thigh as a condition in which the recumbent animal appears deficient.

אמר שמואל: עשאה גיסטרא – נבלה. אמר רבי אלעזר: ניטל הירך וחלל שלה (ניכר) – נבלה. היכי דמי חלל שלה (ניכר)? אמר רבא: כל שרבוצה ונראית חסרה.
Chullin 22b אמר רבא halacha exegesis bird offerings
Rava derives the law from Scripture's consistent failure to write 'from the young turtledoves or from the pigeon.'

מאי תלמודא? אמר רבא: לא לישתמיט קרא ולכתוב ״מן בני התורים או מן היונה״.
Chullin 22b אמר רבא halacha exegesis bird offerings
Rava argues that Scripture's exclusion of the initial yellowing stage shows it is a distinct developmental category rather than a mere uncertainty.

אמר רבא, תא שמע: פרט לתחילת הציהוב שבזה ושבזה, שפסול. אי אמרת בשלמא בריה הוי – שפיר, אלא אי אמרת ספיקא הוי, איצטריך קרא למעוטי ספיקא?
Chullin 26a רבא אמר halacha ruling mikveh water
Rava identifies the ruling with Rabbi Yohanan ben Nuri's view that diluted wine whose appearance remains wine does not invalidate a mikveh.

רבא אמר: הא מני? רבי יוחנן בן נורי היא, דתנן: שלשה לוגין מים חסר קורטוב, שנפל לתוכן קורטוב יין, ומראיהן כמראה יין, ונפלו למקוה – לא פסלוהו.
Chullin 26b אמר רבא halacha ruling ritual purity
Rava rules that immersion applies only when the mixture was made with pure water and subsequently became impure, not when it was impure from the outset.

משיקו במים, משהחמיץ – אין משיקו במים. אמר רבא: לא שנו אלא שתמדו במים טהורים ונטמאו, אבל טמאים מעיקרא – לא.
Chullin 28a אמר רבא both story bird slaughter
Rava asks how to handle a goose whose neck is issuing blood.

מאי? תא שמע: דההוא בר אווזא דהוה בי רבא, אתא כי ממסמס קועיה דמא. אמר רבא: היכי נעביד?
Chullin 28b אמר רבא halacha dialogue bird slaughter
Rava praises his son Joseph's expertise in animal defects and infers that the stated requirement means either one organ or the other.

אמר ליה רב יוסף בריה: נבדקיה לקנה, ונשחטיה לקנה ולכשריה, והדר לפכוה לושט ולבדקיה. אמר רבא: חכים יוסף ברי בטרפות כרבי יוחנן. אלמא אחד דקאמר – או האי או האי.
Chullin 29a אמר רבא halacha ruling animal defects
Rava distinguishes an animal-defect case because it requires a visibly apparent majority.

אמר רבא: שאני לענין טרפה, דבעינן רוב הנראה לעינים.
Chullin 29b אמר רבא halacha ruling gentile slaughter
Rava rules that all agree an animal is invalid when a gentile cuts one organ and an Israelite cuts the other.

אמר רבא: הכל מודים, היכא דשחט סימן אחד גוי, וסימן אחד ישראל – שהיא פסולה, שהרי נעשה בה מעשה טרפה ביד גוי.
Chullin 29b אמר רבא halacha dialogue invalid slaughter
Rava answers that the defective slaughter is different because it is revealed retroactively never to have constituted slaughter.

אמר רבא: נתקלקלה שחיטה קאמרת? שאני התם, דאגלאי מלתא למפרע דלאו שחיטה היא כלל.
Chullin 29b אמר רבא halacha other red heifer
Rava questions why, according to the view that slaughter takes effect only at its end, the preparation of the red heifer is not distinguished when two men slaughter it.

אמר רבא: אי קשיא לי הא קשיא לי, למאן דאמר אינה לשחיטה אלא בסוף, לפלוג בהכשרה דפרה, כגון דשחטוה בתרי גברי, דגברא קמא לא מטמאה, וגברא בתרא מטמאה!
Chullin 31a אמר רבא halacha dispute slaughter intent
Rava identifies Rabbi Nathan as the authority who validates slaughter without intent and rules that the law follows him.

מאן תנא דלא בעינן כוונה לשחיטה? אמר רבא: רבי נתן היא, דתני אושעיא זעירא דמן חבריא: זרק סכין לנועצה בכותל, והלכה ושחטה כדרכה – רבי נתן מכשיר, וחכמים פוסלים. הוא תני לה, והוא אמר לה: הלכה כרבי נתן.
Chullin 31a אמר רבא halacha ruling slaughter intent
Rava identifies Rabbi Nathan as the authority who does not require intent for slaughter.

והא אמרה רבא חדא זימנא, דתנן: וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן – שחיטתן כשרה. ואמרינן: מאן תנא דלא בעי כוונה לשחיטה? ואמר רבא: רבי נתן היא.
Chullin 31a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue ritual immersion
Rava challenges Rav Nahman that if immersion suffices against a penalty of excision, it should certainly suffice against a prohibition punishable by death.

אמר ליה רבא לרב נחמן, לרב דאמר: טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה – עון כרת (הותרה) [התרת], איסור מיתה מיבעיא?
Chullin 31b אמר רבא halacha ruling slaughter intent
Rava identifies Rabbi Nathan as the authority who does not require intent for slaughter.

ותנן: נפלה סכין ושחטה, אף על פי ששחטה כדרכה – פסולה. והוינן בה: טעמא דנפלה, הא הפילה הוא – כשרה, ואף על גב דלא מיכוין. ואמרינן: מאן תנא דלא בעי כוונה לשחיטה? אמר רבא: רבי נתן היא.
Chullin 31b אמר רבא halacha exegesis slaughter intent
Rava explains from the verse's use of 'you shall slaughter' rather than 'you shall cut' why Rabbi Nathan defeats the Sages' position on intent.

אמר רבא: בהא זכנהו רבי נתן לרבנן, מי כתיב ״וחתכת״? ״וזבחת״ כתיב, אי בעינן כוונה לחתיכה – אפילו לזביחה נמי ליבעי, אי לא בעינן כוונה לזביחה – לחתיכה נמי לא ליבעי.
Chullin 31b אמר רבא halacha ruling red heifer
Rava rules that all agree a red heifer is invalid if another animal is slaughtered together with it.

אמר רבא: שחט פרה ושחט בהמה אחרת עמה, לדברי הכל פסולה.
Chullin 32a אמר רבא halacha ruling slaughter knife
Rava rules that slaughter with a poor knife remains valid even if the cutting lasts all day.

אמר רבא: השוחט בסכין רעה, אפילו כל היום כולו – כשרה.
Chullin 32a בעי רבא halacha other slaughter pauses
Rava asks whether multiple pauses during slaughter combine.

בעי רבא: שהיות, מהו שיצטרפו?
Chullin 32b אמר רבא halacha ruling invalid slaughter
Rava distinguishes cutting followed by severing, which invalidates through slaughter, from severing followed by cutting, which resembles invalidation by another cause.

אמר רבא: לא קשיא, כאן ששחט ולבסוף פסק, כאן שפסק ולבסוף שחט. שחט ולבסוף פסק – נפסלת בשחיטה היא, פסק ולבסוף שחט – כי דבר אחר גרם לה ליפסל דמיא.
Chullin 32b אמר רבא halacha ruling animal status
Rava explains that the text lists forbidden animals, some of which are carcasses and some of which are tereifot.

אלא אמר רבא: אלו אסורות קתני, ויש מהן נבלות, ויש מהן טרפות.
Chullin 32b אמר רבא halacha ruling organ punctures
Rava limits Reish Lakish's validation after slaughter of the windpipe to a subsequently punctured lung, excluding the intestines.

גופא, אמר רבי שמעון בן לקיש: שחט את הקנה ואחר כך ניקבה הריאה – כשרה. אמר רבא: לא אמר רבי שמעון בן לקיש אלא בריאה, הואיל וחיי ריאה תלוין בקנה, אבל בבני מעיים – לא.
Chullin 35a אמר רבא halacha dialogue ritual impurity
Rava responds that objects impure through treading are a distinct case.

אמר רבא: מדרסות קאמרת? שאני מדרסות,
Chullin 38a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue death throes
Rava says the required movement occurs at the end of slaughter, since its absence then proves that life had already departed.

אמר ליה רבא: לעולם בסוף שחיטה, שאני אומר: כל שאינה עושה כן בסוף שחיטה – בידוע שנשמתה נטולה הימנה קודם לכן.
Chullin 38a רבא אמר halacha ruling death throes
Rava rules that the prescribed convulsive movement must occur at the end of slaughter.

רבא אמר: פירכוס שאמרו – בסוף שחיטה. אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: ״שור
Chullin 38b אמר רבא halacha ruling death throes
Rava rules that a small animal which extends its foreleg without retracting it is invalid.

אמר רבא: הלכתא כי הא מתניתא – בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה, פסולה.
Chullin 41b אמר רבא halacha ruling slaughter location
Rava explains that the permission concerning a pool of water applies when its water is murky.

גמ' אין שוחטין לא לתוך וכו'. מאי שנא לתוך ימים דלא? דאמרי: לשרא דימא קא שחיט. לתוך עוגה של מים נמי אמרי: לבבואה קא שחיט. אמר רבא: בעכורים שנו.
Chullin 41b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue slaughter location
Rava objects that the clause about not doing so in the marketplace implies that the preceding case is not set there.

אמר ליה רבא: והא מדקתני סיפא ״ובשוק לא יעשה כן״, מכלל דרישא לאו בשוק עסקינן!
Chullin 41b אמר רבא halacha ruling slaughter location
Rava rules that one may not slaughter directly into a pit but may let blood drain into it outside the marketplace, where this could imitate sectarians.

אלא אמר רבא, הכי קאמר: אין שוחטין לגומא כל עיקר, והרוצה לנקר חצרו, כיצד הוא עושה? עושה מקום חוץ לגומא ושוחט, ודם שותת ויורד לגומא, ובשוק לא יעשה כן, שלא יחקה את המינין.
Chullin 42b משמיה דרבא halacha ruling spleen puncture
Rava teaches through Rav Avira that removal of the spleen is valid but puncture of it renders the animal a tereifa.

והאיכא שב שמעתתא, דאמר רב מתנא: האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה – טרפה, ואמר רכיש בר פפא משמיה דרב: לקתה בכוליא אחת – טרפה, ותנן: ניטל הטחול – כשרה, ואמר רב עוירא משמיה דרבא: לא שנו אלא ניטל, אבל ניקב – טרפה.
Chullin 42b משמיה דרבא halacha other spleen puncture
Rava's transmitted teaching is characterized as another case of puncture.

אי הכי, פסוקי נמי תרי הוו, חשבינהו בחד, בצר להו חדא, ועוד, דרב עוירא משמיה דרבא נמי נקובה היא!
Chullin 43a אמר רבא halacha ruling esophagus defects
Rava rules that the esophagus has a red outer membrane and a white inner membrane, that puncture of only one is valid, and that reversed colors render it a tereifa.

איבעיא להו: ניקב הכיס וקורקבן קיים, מאי? תא שמע, דאמר רב נחמן: ניקב זה בלא זה – כשר. אמר רבא: שני עורות יש לו לוושט, חיצון אדום ופנימי לבן, ניקב זה בלא זה – כשר. למה לי למימר חיצון אדום ופנימי לבן? דאי חליף – טרפה.
Chullin 43b אמר רבא both story esophagus slaughter
Rava applies the stringencies of Rav and Samuel and declares an ox whose slaughter began at the upper esophagus to be a tereifa.

ההוא תורא דהוה לבני רב עוקבא, דאתחיל ביה שחיטה בתורבץ הוושט, וגמר בוושט. אמר רבא: רמינא עליה חומרי דרב וחומרי דשמואל, וטריפנא ליה.
Chullin 45a אמר רבא halacha ruling slaughter boundary
Rava explains that the lower tips of the lungs are anatomically uppermost and defines the valid neck boundary by the animal's natural grazing posture.

תנא רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן: כל הצואר כולו כשר לשחיטה, מטבעת הגדולה עד כנפי ריאה התחתונה. אמר רבא: תחתונה שהיא עליונה, שאני אומר כל שפושטת צוארה ורועה, ובלבד שלא תאנס.
Chullin 46b אמר רבא halacha ruling lung discoloration
Rava rules that a peeled-looking red lung and a partly reddened lung are valid, but a wholly reddened lung is a tereifa.

גופא, אמר רבא: האי ריאה דאיגליד כאהינא סומקא – כשרה. ואמר רבא: ריאה שהאדימה מקצתה – כשרה, כולה – טרפה.
Chullin 46b אמר רבא halacha ruling dry lung
Rava rules that a partly dried lung is a tereifa when it can be crumbled by a fingernail.

ואמר רבא: ריאה שיבשה מקצתה – טרפה. וכמה? אמר רב פפי משמיה דרבא: כדי שתפרך בצפורן.
Chullin 46b אמר רבא halacha ruling lung appearance
Rava rules that a lung with patchy, dark, or varied appearances is valid.

אפילו תימא רבנן, גבי אוזן בכור דקא שליט ביה זיקא – לא הדרא בריא, אבל ריאה דלא קא שליט בה אוירא – הדרא בריא. ואמר רבא: האי ריאה דקיימא גילדי גילדי, אוכמי אוכמי, חזוותא חזוותא – כשרה.
Chullin 46b משמיה דרבא halacha ruling lung lesions
Rava teaches through Ameimar that lung blisters may not be compared for diagnostic purposes.

אמר אמימר משמיה דרבא: אין מקיפין בבועי.
Chullin 46b אמר רבא halacha ruling lung adhesions
Rava rules that two lung lobes adhering out of their normal order cannot be validated by examination, while adhesion in order is normal growth.

ואמר רבא: הני תרתי אוני דסריכן להדדי, לית להו בדיקה. ולא אמרן אלא שלא כסדרן, אבל כסדרן – היינו רביתייהו.
Chullin 47a אמר רבא halacha ruling lung blisters
Rava rules that two adjacent lung blisters cannot be validated, while an apparent double blister is tested to determine whether it is one valid blister or two invalid ones.

ואמר רבא: הני תרתי בועי דסמיכן להדדי, לית להו בדיקותא. חדא ומתחזיא כתרתי – מייתינן סילוא ובזעינן לה, אי שפכן להדדי – חדא היא וכשרה, ואי לא – תרתי נינהו וטרפה.
Chullin 47a אמר רבא halacha ruling lung lobes
Rava states that a lung has five lobes and rules that a missing, extra, or transposed lobe renders the animal a tereifa.

ואמר רבא: חמש אוני אית לה לריאה, אפה כלפי גברא – תלתא מימינא ותרתי משמאלא. חסיר או יתיר או חליף – טרפה.
Chullin 47b אמר רבא halacha ruling lung discoloration
Rava rules that a lung colored like eye paint is valid, while one colored like ink is a tereifa.

אמר רבא: ככוחלא – כשרה, כדיותא – טרפה, דאמר רבי חנינא: שחור אדום הוא, אלא שלקה.
Chullin 47b אמר רבא halacha ruling lung bronchi
Rava requires the bronchi to remain intact.

אמר רבא: והוא דקיימי סמפונות. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מנא ידעינן? אמר ליה: מייתינן צעא דקוניא, ושפכינן לה בגויה. אי אית בה שורייקי חיורי – טרפה, ואי לא – כשרה.
Chullin 48a אמר רבא halacha ruling lung adhesions
Rava gives a procedure for separating an adhesion and rules that absent a defect in the chest wall, it is attributed to the lung and renders the animal a tereifa.

היכי עבדינן? אמר רבא: רבין בר שבא אסברה לי, מייתינן סכינא דחליש פומיה ומפרקינן לה; אי איכא ריעותא בדופן – תלינן בתר דופן, ואי לא – מחמת ריאה היא, וטרפה, ואף על גב דלא קא מפקא זיקא.
Chullin 48a אמר רבא halacha ruling lung adhesions
Rava rules that two adhering lung lobes cannot be examined in order to validate them.

רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי. אמר ליה מר זוטרא בריה דרב הונא בריה דרב פפי לרבינא: הא דרב נחמיה בריה דרב יוסף, אתון אהא מתניתו לה, אנן אדרבא מתנינן לה, דאמר רבא: הני תרתי אוני דריאה דסריכן להדדי לית להו בדיקותא לאכשורי. רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי.
Chullin 48a אמר רבא aggada story rabbinic conduct
Rava begins recounting what occurred when he walked behind Rav Nahman in the marketplace.

אמר רבא: כי הוה מסגינן בתריה דרב נחמן בשוקא
Chullin 49b אמר רבא both dialogue sealed puncture
Rava permits a puncture sealed by forbidden fat, citing its sealing capacity and the Torah's concern for Israel's property.

ההוא נקב דסתמה חלב טמא, דאתא לקמיה דרבא. אמר רבא: למאי ניחוש לה? חדא – דהא אמר רב ששת: חלב טמא נמי סותם, ועוד – התורה חסה על ממונם של ישראל. אמר ליה רב פפא לרבא: רב, ואיסורא דאורייתא, ואת אמרת ״התורה חסה על ממונן של ישראל״?!
Chullin 49b אמר רבא both dialogue uncovered liquids
Rava permits exposed honey because only wine, water, and milk are forbidden when exposed and because the Torah protects Israel's property.

מניומין כנדוקא איגלי ליה בסתקא דדובשא, אתא לקמיה דרבא. אמר רבא: למאי ניחוש לה? חדא – דתנן, שלשה משקים אסורים משום גילוי: היין והמים והחלב, ושאר כל המשקים מותרים, ועוד – התורה חסה על ממונם של ישראל. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא: רבי שמעון, וסכנת נפשות, ואת אמרת ״התורה חסה על ממונם של ישראל״?
Chullin 49b אמר רבא halacha ruling organ membranes
Rava reports that Rav Nahman taught him that one of two related membranes seals a puncture and the other does not, though he does not know which is which.

אמר רבא: שמעית מיניה דרב נחמן תרתי, חימצא ובר חימצא, חד סתים וחד לא סתים, ולא ידענא הי מינייהו. רב הונא בר חיננא ורב הונא בריה דרב נחמן אמר: בר חימצא סתים, חימצא לא סתים. אמר רב טבות: וסימניך – יפה כח הבן מכח האב.
Chullin 50a אמר רבא halacha ruling lung comparison
Rava limits comparison of lung defects to the same section of the lung.

רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: מקיפים בריאה. אמר רבא: לא אמרן אלא באותה ערוגה, אבל מערוגה לערוגה – לא. והלכתא: אפילו מערוגה לערוגה, מדקה לדקה, ומגסה לגסה, אבל לא מגסה לדקה, ולא מדקה לגסה.
Chullin 51a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue birth injuries
Rava tells Rav Nahman that a baraita supports his ruling about the womb not causing crushed limbs.

אמר רב נחמן: בית הרחם אין בו משום ריסוקי אברים. אמר ליה רבא לרב נחמן: תניא דמסייע לך, תינוק בן יום אחד
Chullin 54b רבא אמר halacha dispute dislocated hip
Rava disputes Rav Matna and rules that a dislocated hip is valid unless its sinew is severed.

גופא, אמר רב מתנא: האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה – טרפה, ורבא אמר: כשרה, ואי איפסיק ניביה – טרפה. והלכתא: איפסיק נמי כשרה, עד דמתעכלא אתעכולי.
Chullin 55a משמיה דרבא halacha ruling spleen puncture
Rava teaches through Rav Avira that removal of the spleen is valid but puncture of it renders the animal a tereifa.

ניטל הטחול, אמר רב עוירא משמיה דרבא: לא שנו אלא ניטל, אבל ניקב – טרפה.
Chullin 56b אמר רבא halacha ruling fire injury
Rava rules that a liver turned green opposite the intestines proves the animal fell into fire and its intestines were scorched, rendering it a tereifa.

בעא מיניה רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי מרבי יהושע בן לוי: הוריקה כבד כנגד בני מעיים מהו? אמר ליה: טרפה. ולא יהא אלא ניטלה! אמר רבא: כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעיים – בידוע שנפלה לאור, ונחמרו בני מעיים, וטרפה.
Chullin 58b אמר רבא halacha ruling animal defects
Rava distinguishes between Rabbi Yehudah's view on mortal defects and Rabbi Yishmael's view on disqualification.

אמר רבא: דילמא לא היא, עד כאן לא קאמר רבי יהודה הכא אלא לענין טרפה, דליכא מידי דמגין עליה, אבל לענין איפגולי – כרבנן סבירא ליה, ועד כאן לא קאמר רבי ישמעאל התם אלא לענין איפגולי, אבל לענין טרפה – אגוני לא מגין.
Chullin 62b רבא אמר halacha dispute bird identification
Rava identifies these birds as a variety whose local unqualified name matches the relevant species.

אמר אביי: כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה, והקפידה תורה עליו, יש לו שם לווי – פסול. והני לא נשתנה שמן קודם מתן תורה. רבא אמר: הני כופשני צוצייני, באתרייהו סתמא קרי להו.
Chullin 64a אמר רבא halacha ruling forbidden eggs
Rava rules that one who eats a developed egg is flogged for eating a creeping creature.

מתקיף לה רבינא: ודלמא דנחש היא? אלא אמר רבא: שאם ריקמה ואכלה – לוקה עליה משום ״שרץ השרץ על הארץ״.
Chullin 69a אמר רבא halacha ruling ritual slaughter
Rava argues a fortiori that the first cut joins the second to purify the animal from carcass impurity.

מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהוריה מידי נבלה, או לא? אמר רבא: קל וחומר, אם הועיל לו סימן ראשון לסימן שני להתירו באכילה, לא יועיל לו לטהוריה מידי נבלה?
Chullin 70a בעי רבא halacha other limb majority
Rava asks whether the legal status of limbs follows their majority.

בעי רבא: הלכו באיברין אחר הרוב, או לא הלכו באיברין אחר הרוב?
Chullin 70a בעי רבא halacha other birth impurity
Rava asks about the law when the emerging part is wrapped in palm fiber or in one's cloak.

בעי רבא: כרכו בסיב, מהו? בטליתו, מהו?
Chullin 71b אמר רבא halacha ruling absorbed impurity
Rava states that the laws of both absorbed impurity and absorbed purity have been taught.

אמר רבא: תרוייהו תננהי, טומאה בלועה תנינא, טהרה בלועה תנינא!
Chullin 72a אמר רבא halacha dispute absorbed impurity
Rava challenges the distinction between a fetus destined to emerge and a ring, then attributes the correct rationale to Rav Yosef.

אמר רבה: שאני עובר, הואיל וסופו לצאת. אמר רבא: עובר סופו לצאת, טבעת אין סופה לצאת? אלא אמר רבא: פומבדיתאי ידעי טעמא דהא מילתא, ומנו? רב יוסף.
Chullin 73a אמר רבא halacha dispute carcass impurity
Rava reconstructs a dispute over whether maternal slaughter purifies a limb from carcass impurity without permitting it for consumption.

מאי קאמר? אמר רבא, ואמרי לה כדי: חסורי מחסרא והכי קתני, אמר להן רבי מאיר: וכי מי טהרו לאבר זה מידי נבלה? שחיטת אמו, אם כן תתירנו באכילה! אמרו לו: טרפה תוכיח, ששחיטתה מטהרתה מידי נבלה ואינה מתירתה באכילה.
Chullin 74a אמר רבא halacha exegesis severed limbs
Rava derives from Scripture that death causes a dangling limb to be deemed fallen off but slaughter does not.

אמר רבא: מנא הא מלתא דאמור רבנן: מיתה עושה ניפול, שחיטה אינה עושה ניפול, דכתיב: ״וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא״, למעוטי מאי? אילימא למעוטי בחייהם – מ״נבלתם״ נפקא, אלא שמע מינה: מיתה עושה ניפול, ואין שחיטה עושה ניפול.
Chullin 74a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue animal defects
Rava tells his interlocutor to teach that the animal was defective from the womb, as in an animal with five legs.

אמר ליה רבא: תני שנוצרה טרפה מן הבטן, ומשכחת לה בבעלת חמש רגלים.
Chullin 75a רבא אמר halacha ruling fetal slaughter
Rava rules that even according to the permissive view the animal is permitted because the Torah validated four slaughter signs for it.

רבא אמר: לדברי המתיר נמי מותר, ארבעה סימנין אכשר ביה רחמנא.
Chullin 75b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue fetal slaughter
Rava points out that requiring slaughter follows Rabbi Meir while purity from carrying impurity follows the Sages.

אמר ליה רבא: טעון שחיטה – כמאן? כרבי מאיר, ואם מת טהור מלטמא במשא – כמאן? כרבנן.
Chullin 77a אמר רבא halacha ruling legal precedent
Rava rules that the law follows Rabbi Shimon ben Lakish in three specified cases.

ואמאי אישתיק? והאמר רבא: הלכתא כוותיה דרבי שמעון בן לקיש בהני תלת!
Chullin 78a אמר רבא both other unclear
Rava begins an argument concerning the scriptural word for a sheep, but the passage does not preserve his statement.

ועוד, ״שה״ כתיב, ואמר רבא:
Chullin 81a מתיב רבא halacha dispute outside slaughter
Rava challenges a position with a dispute over liability for slaughtering consecrated animals outside the Temple.

מתיב רבא: אותו ואת בנו קדשים בחוץ, רבי שמעון אומר: שני בלא תעשה, שהיה רבי שמעון אומר: כל הראוי לבא לאחר זמן – הרי הוא בלא תעשה ואין בו כרת, וחכמים אומרים: כל שאין בו כרת – אינו בלא תעשה.
Chullin 81a אמר רבא halacha ruling outside slaughter
Rava reconstructs the teaching so that the first consecrated animal slaughtered outside incurs excision and the second is invalid but exempt from the prohibition.

ואמר רבא, ואמרי לה כדי: חסורי מיחסרא והכי קתני: קדשים שניהם בחוץ, לרבנן – ראשון ענוש כרת, שני פסול ופטור מלאו דשחוטי חוץ.
Chullin 81a אמר רבא halacha ruling parent offspring
Rava explains Rav Hamnuna as teaching that lashes for slaughtering an animal and its offspring do not apply to consecrated animals.

אלא אמר רבא, הכי קא אמר רב המנונא: אין מלקות ״אותו ואת בנו״ נוהג בקדשים,
Chullin 81a אמר רבא halacha ruling parent offspring
Rava rules that one who slaughters the non-sacred mother and then her peace-offering offspring is exempt.

ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: היא חולין ובנה שלמים, שחט חולין ואחר כך שחט שלמים – פטור.
Chullin 81a אמר רבא halacha ruling parent offspring
Rava rules that slaughtering a peace offering before its non-sacred relative incurs liability, while slaughtering a non-sacred mother before her burnt-offering offspring is exempt.

שלמים ואחר כך חולין – חייב, ואמר רבא: היא חולין ובנה עולה, לא מיבעיא שחט חולין ואחר כך שחט עולה דפטור,
Chullin 88b אמר רבא halacha dialogue blood covering
Rava rejects the claim that blood may be covered only with material in which plants grow.

דרש רב נחמן בר רב חסדא: אין מכסים אלא בדבר שזורעין בו ומצמיח. אמר רבא: האי בורכא!
Chullin 88b אמר רבא aggada exegesis abraham's merit
Rava teaches that Abraham's description of himself as dust and ashes earned his descendants the commandments of the red-heifer ashes and the sota's dust.

אמר רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו ״ואנכי עפר ואפר״, זכו בניו לשתי מצות: אפר פרה, ועפר סוטה.
Chullin 88b אמר רבא aggada other abraham's merit
Rava begins to describe a reward Abraham earned for something he said, but the passage is incomplete.

ואמר רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו
Chullin 89a אמר רבא attribution uncertain: or Rabbi Yochanan aggada exegesis humility
Rava teaches that Moses and Aaron expressed greater humility than Abraham and that the world endures in their merit.

אמר רבא, ואיתימא רבי יוחנן: גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם, דאילו באברהם כתיב: ״ואנכי עפר ואפר״, ואילו במשה ואהרן כתיב: ״ונחנו מה״. ואמר רבא, ואיתימא רבי יוחנן: אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן, כתיב הכא: ״ונחנו מה״, וכתיב התם: ״תולה ארץ על בלימה״.
Chullin 89a רבא אמר halacha ruling commandment benefit
Rava rules that commandments were not given for personal benefit.

ורבא אמר: מצות לאו ליהנות ניתנו.
Chullin 90b אמר רבא aggada ruling rabbinic hyperbole
Rava explains that the report of three hundred kor of ashes on the altar is an exaggeration.

תנן התם: תפוח היה באמצע המזבח, פעמים היה עליו כשלש מאות כור. אמר רבא: גוזמא.
Chullin 90b אמר רבא aggada ruling rabbinic hyperbole
Rava explains that the report of watering the daily offering from a golden cup is an exaggeration.

השקו את התמיד בכוס של זהב, אמר רבא: גוזמא.
Chullin 91a אמר רבא halacha exegesis sciatic nerve
Rava derives from the word 'the thigh' that the prohibition concerns the dominant thigh.

וטעמא מאי? אמר רבא: אמר קרא ״הירך״ – המיומנת שבירך.
Chullin 92a רבא אמר aggada exegesis gentile advocates
Rava interprets the referents as three gentile officials who defend Israel in every generation.

רבא אמר: אלו שלשה שרי גוים, שמלמדים זכות על ישראל בכל דור ודור.
Chullin 92a אמר רבא aggada exegesis egyptian punishment
Rava interprets Egypt's three cups as punishments in the days of Moses, Pharaoh Necho, and the future punishment shared with all nations.

והיינו דאמר רבא: שלשה כוסות האמורות במצרים למה? אחד, ששתת בימי משה, ואחד ששתת בימי פרעה נכה, ואחד שעתידה לשתות עם כל הגוים.
Chullin 93a אמר רבא halacha dialogue blood removal
Rava responds that after the forbidden blood vessels are cut and salted, the meat may even be cooked in a pot.

ואמר רבי אבא, אמר רב יהודה, אמר שמואל: חוטין שביד אסורין. אמר רב ספרא: משה, מי אמר רחמנא ״לא תיכול בישרא״? אמר רבא: משה, מי אמר רחמנא ״אכול דמא״? חתכיה ומלחיה, אפילו לקדירה נמי שפיר דמי.
Chullin 94a רבא אמר aggada dispute hospitality offense
Rava explains that the man took offense because he requested an undiluted cup but was served diluted wine.

מאי טעמא איקפד? אמר אביי: תרנגולת טרפה הואי, ויהבה ניהליה במר דשחוטה. רבא אמר: אנפקא אמר ליה (לאשקויי) [לאשקוייה], ואשקייה חמרא מזיגא.
Chullin 94b רבא אמר halacha ruling meat sales
Rava explains that the entire teaching concerns a place that announces sales of improperly slaughtered meat, with announcements made only in its first and last cases.

רבא אמר: כולה במקום שמכריזין. רישא וסיפא – שהכריזו, מציעתא – שלא הכריזו.
Chullin 94b אמר ליה רבא dialogue aggada dialogue deception
Rava asks why his interlocutor spoke in a way that distressed another person.

אמר ליה רבא: מאי טעמא אמרת ליה הכי, דאחלישתיה לדעתיה? אמר ליה: והא קא מטעינן ליה! איהו הוא דקא מטעי נפשיה.
Chullin 95b אמר רבא halacha ruling object identification
Rava says that he initially considered identifying marks stronger than visual recognition because lost property is returned by marks.

אמר רבא: מרישא הוה אמינא סימנא עדיף מטביעות עינא, דהא מהדרינן אבידתא בסימנא,
Chullin 97a אמר רבא halacha ruling absorbed flavor
Rava says he was initially troubled by the teaching that a pot used for meat or teruma transmits prohibited flavor to milk or non-sacred food.

אמר רבא: מריש הוה קא קשיא לי הא דתניא: קדרה שבשל בה בשר – לא יבשל בה חלב, ואם בשל – בנותן טעם; תרומה – לא יבשל בה חולין, ואם בשל – בנותן טעם.
Chullin 97a אמר רבא halacha ruling forbidden mixtures
Rava states that the Sages assess forbidden mixtures both by flavor and through a non-Jewish cook.

דאמר רבא: אמור רבנן בטעמא, ואמור רבנן בקפילא,
Chullin 98b רבא אמר halacha ruling absorbed flavor
Rava explains that the teaching permits flavor equivalent to substance here although it is forbidden with consecrated food.

רבא אמר: לא נצרכה אלא לטעם כעיקר, דבקדשים אסור, קא משמע לן דהכא שרי.
Chullin 100a רבא אמר both other unclear
Rava's statement is not preserved in this fragment.

רבא אמר:
Chullin 101a אמר רבא halacha exegesis sciatic nerve
Rava maintains that sinews impart no flavor and derives that the sciatic-nerve prohibition applies when the animal's flesh is otherwise permitted.

אמר רבא: לעולם קסבר אין בגידים בנותן טעם, ושאני התם דאמר קרא: ״על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה״, מי שגידו אסור ובשרו מותר, יצתה זו שגידו אסור ובשרו אסור.
Chullin 101a אמר רבא halacha ruling impure offerings
Rava identifies the teaching with Rabbi Yosei HaGelili, who holds an impure person liable for eating either impure or pure consecrated food.

אמר רבא: רבי יוסי הגלילי היא, דתנן: טמא שאכל קדש, בין קדש טמא בין קדש טהור – חייב.
Chullin 101a אמר רבא halacha dispute stacked prohibitions
Rava states that all agree liability applies when bodily impurity precedes the meat's impurity because the excision-bearing prohibition came first.

שפיר קא אמרי ליה רבנן לרבי יוסי הגלילי, ואמר רבא: בנטמא הגוף ואחר כך נטמא בשר – כולי עלמא לא פליגי דחייב, דאיסור כרת קדים.
Chullin 101b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue yom kippur
Rava rejects the proposed chronology and explains that persecution prompted a coded message that Yom Kippur fell on Shabbat that year.

אמר ליה רבא: סוף סוף, תרוייהו בהדי הדדי קאתו. אלא אמר רבא: שמדא הוה, ושלחו מתם דיומא דכפורי דהא שתא שבתא הוא. וכן כי אתא רבין וכל נחותי אמרוה כרבא.
Chullin 101b מתיב רבא aggada exegesis israelite name
Rava challenges a claim by citing the verse calling Jacob's sons Israelites after the relevant event.

מתיב רבא: ״וישאו בני ישראל את יעקב אביהם״, לאחר מעשה.
Chullin 102b אמר רבא halacha ruling eating intention
Rava conditionally rules that one who intended to eat an animal limb by limb but ate it whole is liable.

אמר רבא: אם תימצי לומר סבר רבי מחשבת אכלין שמה מחשבה, חישב לאוכלה אבר אבר, ואכלה כולה – חייב.
Chullin 102b אמר רבא halacha ruling eating intention
Rava conditionally rules that one who intended to eat an animal after its death but ate it alive is exempt.

ואמר רבא: אם תמצי לומר סבר רבי אלעזר בר רבי שמעון מחשבת אכלין שמה מחשבה, חישב לאוכלה מתה, ואכלה חיה – פטור.
Chullin 103a רבא אמר halacha dispute stacked prohibitions
Rava explains the case as one who tears off a limb and thereby renders the animal mortally defective, causing the limb and defect prohibitions to arise together.

רבא אמר: כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו. מר סבר: בהמה בחייה לאברים אינה עומדת, איסור אבר ואיסור טרפה בהדי הדדי קאתו.
Chullin 106a רבא אמר halacha exegesis hand washing
Rava says the obligation is to heed Rabbi Elazar ben Arakh, who finds scriptural support for hand washing.

ועוד משום מצוה. מאי מצוה? אמר אביי: מצוה לשמוע דברי חכמים. רבא אמר: מצוה לשמוע דברי רבי אלעזר בן ערך, דכתיב: ״וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים״. אמר רבי אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה.
Chullin 106a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue hand washing
Rava asks Rav Nahman how the verse supports the teaching and explains that one who has not washed remains impure.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי משמע? דכתיב ״וידיו לא שטף במים״, הא שטף – טהור? הא טבילה בעי! אלא הכי קאמר: ואחר שלא שטף – טמא.
Chullin 107a אמר רבא halacha ruling hand washing
Rava rules that water may not be poured for hand washing from a vessel perforated enough to admit liquid.

ואי בזיע דולא, בכונס משקה, מילף לייפי, ומטביל בה את הידים. ואמר רבא: כלי שניקב בכונס משקה – אין נוטלין ממנו לידים.
Chullin 107a אמר רבא halacha ruling hand washing
Rava rules that water for washing hands may not be taken from a vessel that cannot hold a quarter-log.

ואמר רבא: כלי שאין בו רביעית – אין נוטלין ממנו לידים. איני? והאמר רבא: כלי שאין מחזיק רביעית – אין נוטלין ממנו לידים, הא מחזיק – אף על גב דלית ביה.
Chullin 107a אמר רבא halacha ruling hand washing
Rava rules that a repaired barrel stopper may be used as a vessel for washing hands.

ואמר רבא: מגופת חבית שתקנה – נוטלין ממנה לידים. תניא נמי הכי: מגופת חבית שתקנה – נוטלין ממנה לידים. חמת וכפישה שתקנן – נוטלין מהם לידים. שק וקופה, אף על פי שמקבלים – אין נוטלין מהם לידים.
Chullin 108a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue meat and milk
Rava replies that the Torah forbids meat and milk in the manner of cooking.

אמר ליה רבא: דרך בשול אסרה תורה.
Chullin 108a אמר רבא halacha other mixture nullification
Rava explains that Rabbi Yehudah treats a mixture of like and unlike substances by disregarding the like substance and having the unlike substance nullify it.

דאמר רבא: קסבר רבי יהודה, כל שהוא מין ומינו ודבר אחר – סלק את מינו כמי שאינו, ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו.
Chullin 111b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue absorbed flavor
Rava distinguishes a substance whose flavor can be tested from one whose flavor cannot be tested.

אמר ליה רבא: כי בלע היתרא, מאי הוי? סוף סוף, האי היתרא דאתי לידי איסורא הוא, דאיסורא קאכיל! אלא אמר רבא: האי אפשר למטעמיה, והאי לא אפשר למטעמיה.
Chullin 112a אמר רבא halacha story prohibited mixtures
Rava praises Rav Hinena's permission of a young bird that fell into a vessel of kamka because the condiment is eaten on account of its salt.

ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא, שרייה רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא. אמר רבא: מאן חכים למישרי כי האי גוונא, אי לאו רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא? קסבר: כי אמר שמואל ״מליח הרי הוא כרותח״, הני מילי היכא דאינו נאכל מחמת מלחו, אבל האי כותחא הרי נאכל מחמת מלחו.
Chullin 116b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue forbidden fats
Rava argues that if the stomach lining of an unslaughtered carcass is forbidden, the lining of a slaughtered tereifa should certainly be forbidden.

אמר ליה רבא: ולאו כל דכן הוא? ומה נבלה דמאיסה, דאי שרית ליה קבתה לא אתי למיכל מינה, אמרת לא. טרפה שחוטה, דאי שרית אתי למיכל מינה, לא כל שכן?
Chullin 118a אמר רבא halacha exegesis food impurity
Rava reconstructs the teaching to exclude hide lacking an olive-bulk of flesh even when the hide completes that measure.

מאי קאמר? אמר רבא, ואמרי לה כדי: חסורי מיחסרא והכי קתני: ״בנבלתה״ – ולא בעור שאין עליו כזית בשר, ועור משלימו לכזית.
Chullin 119a אמר רבא halacha other food protection
Rava infers from the mention of a thighbone that the teaching concerns a protective covering.

אמר רבא: דיקא נמי דבשומר עסקינן, דקתני ״קולית״, שמע מינה.
Chullin 120a אמר רבא halacha other food impurity
Rava explains that the gravy mentioned in the teaching means fat.

והרוטב. מאי רוטב? אמר רבא: שומנא.
Chullin 124a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue oven impurity
Rava suggests that the rule may be rabbinic and require dragging the attached material until it reaches the ground.

אמר ליה רבא: ואימא מדרבנן – גורר את הטפילה עד שיהא בארץ.
Chullin 124a אמר רבא halacha ruling oven impurity
Rava explains that all agree an impure oven is purified by dividing it into three and dragging the attached material to the ground.

אלא אמר רבא: הכי קאמר, תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו? דברי הכל חולקו לשלשה, וגורר את הטפילה עד שיהא בארץ.
Chullin 124b אמר רבא halacha ruling corpse impurity
Rava explains that what transmits impurity by contact on every side also transmits it by carrying, while what does not transmit by such contact does not transmit by carrying.

אמר רבא: הכי קאמר, את שבא לכלל מגע בכל צד – בא לכלל משא, לא בא לכלל מגע בכל צד – לא בא לכלל משא.
Chullin 125b רבא אמר halacha ruling corpse impurity
Rava rules that even a covering more than a handbreadth above the impurity is treated as a touching tent, while an extended covering is a tent alone.

רבא אמר: אפילו למעלה מטפח נמי אהל נגיעה הוא, והיכי דמי אהל גרידא? בהמשכה.
Chullin 125b אמר רבא halacha other corpse impurity
Rava supports his view from Rabbi Yosei's ruling that bed ropes and window latticework block impurity from passing between stories.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דתנן, רבי יוסי אומר: חבילי מטה וסריגי חלונות חוצצין בין הבית לעלייה, שלא להכניס טומאה לצד שני.
Chullin 126a אמר רבא halacha dispute corpse impurity
Rava explains that Rabbi Yosei disputes Rabbi Meir on two points and follows the open cavity rather than the neck's opening.

אמר רבא: רואין את חלל הטומאה קתני, ורבי יוסי בתרתי פליג, וקאמר ליה לרבי מאיר: דקאמרת כי יש בצוארו פותח טפח מביא את הטומאה – אנן בתר חללה אזלינן.
Chullin 128a רבא אמר halacha dispute food impurity
Rava explains that the dispute concerns whether an appendage serves as a handle for impurity but not for susceptibility to impurity.

רבא אמר: ביש יד לטומאה, ואין יד להכשר, קמיפלגי.
Chullin 129a אמר רבא halacha dialogue food impurity
Rava answers that the case may concern food that had already become susceptible to impurity.

אמר רבא: ומאי קושיא? דלמא בשהוכשר.
Chullin 130b אמר רבא halacha dialogue priestly gifts
Rava challenges Rav Hisda's claim that the teaching is merely pious conduct because it explicitly requires payment.

אמר רב חסדא: מדת חסידות שנו כאן. אמר רבא: תנא תני ״ישלם״, ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן?! ועוד, מדרבי אליעזר ליקום וליתוב?
Chullin 132a אמר רבא halacha exegesis priestly gifts
Rava derives from the verse that the legal claim for priestly gifts lies against the butcher.

ורבי אליעזר, האי ״מאת זובחי הזבח״ מאי עביד ליה? מבעי ליה לכדרבא, דאמר רבא: הדין עם הטבח.
Chullin 132b אמר רבא halacha ruling priestly gifts
Rava infers that the legal claim for priestly gifts lies against the butcher.

השוחט לכהן ולגוי, פטור מן המתנות. וליתני: כהן וגוי פטורין מן המתנות? אמר רבא: זאת אומרת, הדין עם הטבח.
Chullin 132b דרש רבא halacha exegesis priestly gifts
Rava interprets the verses to exempt priestly owners but include a priest who serves as the butcher.

דרש רבא: ״מאת העם״ – ולא מאת הכהנים, כשהוא אומר ״מאת זובחי הזבח״ – הוי אומר אפילו טבח כהן במשמע.
Chullin 133a אמר רבא halacha exegesis priestly gifts
Rava reports that Rav Yosef tested whether a priest may seize gifts and concludes from the verse that they must be given rather than taken.

אמר רבא: בדק לן רב יוסף, האי כהנא דחטיף מתנתא – חבובי קא מחבב מצוה, או זלזולי קא מזלזל במצוה? ופשטנא ליה ״ונתן״ – ולא שיטול מעצמו.
Chullin 133a אמר ליה רבא dialogue halacha story priestly gifts
Rava tells his attendant to obtain the priestly gifts for them because he wants to eat tongue with mustard.

רבא ורב ספרא איקלעו לבי מר יוחנא בריה דרב חנא בר אדא, ואמרי לה לבי מר יוחנא בריה דרב חנא בר ביזנא. עביד להו עגלא תילתא, אמר ליה רבא לשמעיה: זכי לן מתנתא, דבעינא למיכל לישנא בחרדלא.
Chullin 134a אמר רבא halacha ruling priestly gifts
Rava explains that an animal is presumed exempt from priestly gifts while standing grain is presumed obligated.

אמר רבא: הכא, פרה בחזקת פטורה קיימא, קמה בחזקת חיובא קיימא.
Chullin 135a רבא אמר halacha other first shearing
Rava explains that the case concerns consecrating the fleece itself, which might otherwise be shorn, redeemed, and returned.

רבא אמר: במקדיש גיזה עצמה, סלקא דעתך אמינא: ליגזוז וליפרוק וליתיב ליה,
Chullin 135b אמר רבא halacha exegesis terumah
Rava says Rabbi Ilai concedes that partnership does not exempt produce from terumah despite the verse's wording 'your grain.'

אמר רבא: מודה רבי אלעאי בתרומה, אף על גב דכתיב ״דגנך״ – דידך אין, דשותפות לא.
Chullin 136a אמר רבא halacha exegesis priestly gifts
Rava derives from the phrase 'those who slaughter the slaughter' that the legal claim for priestly gifts lies against the butcher.

אין הכי נמי, מאת ״זובחי הזבח״ למה לי? לכדרבא, דאמר רבא: הדין עם הטבח.
Chullin 136a אמר רבא halacha exegesis first shearing
Rava explains that Rabbi Ilai links first shearing to terumah by their shared term 'giving,' limiting both to the Land of Israel.

מאי טעמא דרבי אלעאי? אמר רבא: יליף ״נתינה״ ״נתינה״ מתרומה: מה תרומה, בארץ – אין, בחוצה לארץ – לא, אף ראשית הגז, בארץ – אין, בחוצה לארץ – לא.
Chullin 138a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue first shearing
Rava challenges his interlocutor by citing his own requirement that the field owner must have begun harvesting.

אמר ליה רבא: והא מר הוא דאמר, והוא שהתחיל בעל השדה לקצור!
Chullin 138a אמר רבא halacha other priestly gifts
Rava identifies the governing teaching as the rule distinguishing a fixed-price purchase of entrails from a purchase by weight when priestly gifts are present.

אלא אמר רבא: האי תנא הוא, דתנן: אמר לו ״מכור לי בני מעיה של פרה זו״, והיו בהן מתנות – נותנן לכהן, ואין מנכה לו מן הדמים. לקח ממנו במשקל – נותנן לכהן ומנכה לו מן הדמים.
Chullin 140a רבא אמר halacha ruling sending the dam
Rava explains that the exclusion prevents pairing another bird with the mother before sending her away, even for the purpose of sending both.

רבא אמר: למעוטי שלא לזווג לה אחרת קודם שלוחיה. למאי? אי לשחיטה – הא בעיא שילוח! אלא לשילוח.

Bekhorot (75)

Bekhorot 3a רבא אמר halacha dispute firstborn blemish
Rava says the relevant act is one that renders the animal a tereifa, opposing Rav Hisda's requirement that it render the animal a carcass.

איתמר, רב חסדא אמר: דבר שעושה אותו נבלה, ורבא אמר: דבר שעושה אותו טריפה.
Bekhorot 4a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue firstborn exemption
Rava objects that the teaching says the priests and Levites themselves effected the exemption.

אמר ליה רבא: והא ״פטרו״ אינהו קתני!
Bekhorot 4a אמר רבא halacha ruling firstborn exemption
Rava explains by an a fortiori argument that priests and Levites exempted themselves from the law of the firstborn.

אלא אמר רבא, הכי קתני: כהנים ולוים פטרו הן עצמן מקל וחומר, אם הפקיעה קדושתן של לוים קדושת של ישראל במדבר, לא יפקיע את של עצמן?
Bekhorot 4a משמיה דרבא halacha exegesis firstborn animals
Rava teaches that the Torah makes firstborn status depend on being the first to open the womb.

הא לא קשיא, כדמר בריה דרב יוסף משמיה דרבא, דאמר: ״פטר רחם״ בפטר רחם תלה רחמנא.
Bekhorot 4b אמר רבא halacha other firstborn donkey
Rava supports the rule that one Levite sheep could redeem many firstborn donkeys of Israelites.

אמר רבא, אף אנן נמי תנינא: ופודה בו פעמים הרבה. ורבי חנינא טעמא דמתניתין מפרש, והכי קאמר: מאי טעמא פודה בו פעמים הרבה? משום דשה אחד של בן לוי פוטר כמה פטרי חמורים של ישראל.
Bekhorot 9b אמר רבא halacha other food impurity
Rava supports his position from a teaching that various prohibited foods, including a firstborn donkey and meat with milk, convey food impurity.

אמר רבא: מנא אמינא ליה דתניא: הערלה וכלאי הכרם, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וציפורי מצורע, ופטר חמור, ובשר בחלב — כולן מטמאין טומאת אוכלין.
Bekhorot 10a אמר רבא halacha ruling prohibited benefit
Rava explains that all agree an object's prohibition is not itself treated as legally significant, even if it was intentionally combined.

אלא אמר רבא: דכולי עלמא לא אמרינן איסורו חישובו, ואי דערפיה מיערף — הכי נמי,
Bekhorot 10b אמר רבא halacha exegesis valuations
Rava derives from the verse that every valuation must be worth at least one sacred shekel.

לעולם לא מקיש, אמר רבא: אמר קרא ״וכל ערכך יהיה בשקל הקדש״, כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל.
Bekhorot 11a אמר רבא halacha other firstborn donkey
Rava cites the teaching's inclusion of both large and small animals as support for Rav Yosef's minimal redemption value.

אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים, וכמה? אמר רב יוסף: אפילו פטרוזא בר דנקא, אמר רבא: אף אנן נמי תנינא גדול וקטן.
Bekhorot 11a אמר רבא halacha ruling firstborn donkey
Rava rules that the redemption is an ordinary lamb worth three zuz.

אמר רבא: הלכתא ברגיא. וכמה? תלתא זוזי. רגיל הכא ורגיל הכא.
Bekhorot 12b אמר רבא halacha exegesis firstborn donkey
Rava interprets the verse to compare the firstborn donkey to an unblemished lamb only for redemption and not for other matters.

אלא אמר רבא: אמר קרא ״אך פדה תפדה״, לפדייה הקשיתיו, ולא לדבר אחר.
Bekhorot 12b אמר רבא halacha ruling firstborn redemption
Rava states that all agree a son is not redeemed when the declaration takes effect only from now.

לאו איתמר עלה, אמר רבא: דכולי עלמא ״מעכשיו״ — אין בנו פדוי.
Bekhorot 13a אמר רבא halacha dispute firstborn redemption
Rava resolves the contradiction by assigning the analogy to Rabbi Eliezer and its rejection to the Rabbis.

אי הכי, ״מכאן ואילך או פודהו או עובר עליו״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: לא קשיא, הא רבי אליעזר דמקשי, הא רבנן דלא מקשי.
Bekhorot 13b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mistaken sale
Rava challenges Abaye's explanation by asking why mistaken purchase applies only to the first clause and not the latter clause.

אי הכי, קשיא רישא! אמר אביי: רישא משום דאיכא מקח טעות. אמר ליה רבא: רישא משום דאיכא מקח טעות, סיפא ליכא מקח טעות?
Bekhorot 13b אמר רבא halacha ruling mistaken sale
Rava explains that both clauses concern a mistaken sale, but only payment in the latter makes the item appear to be idolatry owned by an Israelite.

אלא אמר רבא: רישא וסיפא מקח טעות, רישא דלא יהיב זוזי — לא מיחזי כעבודה זרה ביד ישראל, סיפא דיהיב זוזי — מיחזי כעבודה זרה ביד ישראל.
Bekhorot 14b אמר רבא halacha ruling sacrificial sanctity
Rava rules that a male animal consecrated for its monetary value acquires intrinsic sacrificial sanctity.

טעמא, שלא יהא טפל חמור מן העיקר, אבל הקדיש זכר לדמיו — קדוש קדושת הגוף. מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: הקדיש זכר לדמיו — קדוש קדושת הגוף.
Bekhorot 14b אמר רבא halacha exegesis sacrificial blemishes
Rava cites the school of Rabbi Yishmael's interpretation that substitutes and offspring, like vowed offerings, must be unblemished.

אמר רבא: כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: ״רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך״ — ״רק קדשיך״ אלו התמורות, ״אשר יהיו לך״ אלו הוולדות, ״ונדריך״ — הקישן הכתוב לנדר, מה נדר בעל מום לא, אף הני נמי בעל מום לא.
Bekhorot 15a רבא אמר halacha exegesis sacrificial products
Rava interprets 'but' to permit the animal and its offspring while deriving the status of its milk from the prohibition of its blood.

רבא אמר: ״אך״ לאותו ואת בנו הוא דאתא, וחלבו מ״דמו״ נפקא, דכתיב: ״רק את דמו לא תאכל״.
Bekhorot 16b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue livestock investment
Rava challenges calling the arrangement iron-flock property when the recipient accepts accidental loss and depreciation, and questions the categorical distinction.

אמר ליה רבא: דקביל עליה אונסא וזולא, ״צאן ברזל״ קרית ליה? ועוד, מאי פסקא?
Bekhorot 16b אמר רבא halacha ruling firstborn animals
Rava rules that when a gentile retains a claim on an animal or its offspring, the gentile's interest exempts it from firstborn status.

אלא אמר רבא: אידי ואידי דלא קביל עליה אונסא וזולא, והכא גבי בכורה היינו טעמא, דאילו אתי גוי בעי זוזי ולא יהיב ליה — תפיס לה לבהמה, ואי לא משכח לה לבהמה — תפיס ולדות דידה, והרי יד גוי באמצע, וכל יד גוי באמצע — פטורה מן הבכורה.
Bekhorot 18a אמר רבא halacha ruling firstborn animals
Rava explains Rabbi Yosei's view by treating one who has not yet acquired his share as though he had acquired it and sold the blemished animal to an Israelite.

ורבי יוסי מאי טעמא? אמר רבא: עשו שאינו זוכה כזוכה, ואף על גב דלא מטא לידיה כמאן דמטא לידיה, וזבניה לישראל במומיה.
Bekhorot 18b אמר רבא attribution uncertain: or Rav Papa halacha ruling property claims
Rava says all agree that a shepherd holding deposits from two people may place the disputed item between them and withdraw, while a claimant against a householder bears the burden of proof.

אלא במאי פליגי? רבי עקיבא פליג בשנים שהפקידו אצל רועה, שמניח רועה ומסתלק? ורבי טרפון פליג באחד שהפקיד אצל בעל הבית? אמר רבא, ואיתימא רב פפא: הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה — שמניח רועה ביניהם ומסתלק, ובאחד שהפקיד אצל בעל הבית — שהמוציא מחבירו עליו הראיה.
Bekhorot 19b אמר רבא both other unclear
Rava begins an alternative explanation, but the passage does not preserve its content.

אלא אמר רבא:
Bekhorot 20a אמר רבא halacha ruling legal minorities
Rava maintains that Rabbi Yishmael follows Rabbi Meir in considering a statistical minority, though only to impose stringency and not leniency.

ולא חייש? והאמר רבא: מחוורתא רבי ישמעאל כרבי מאיר סבירא ליה, דחייש למיעוט! כי חייש — לחומרא, לקולא — לא חייש.
Bekhorot 21b אמר רבא halacha dispute animal miscarriage
Rava defines an animal's discharge by the shepherds' expression that it bends down, retains the fetus, and expels it, while Shmuel identifies bubbles of blood.

היכי דמי טינוף? אמר רבא, כדאמרי רעותא: דצלתא אצר חיותא. ושמואל אמר: בעבועי דדמא. וצריך להראותו לחכם. חכם מנא ידע? אמר רב פפא: רועה חכם.
Bekhorot 25b אמר רבא halacha ruling firstborn blemish
Rava rules that the animal is examined and may be permitted only if an expert authorizes it.

אמר רבא: לא; יבוקר, אי התירו מומחה — אין, ואי לא — לא.
Bekhorot 26a אמר רבא halacha ruling firstborn blemish
Rava says all agree that permission depends on an expert and explains that three distinct positions govern the disputed cases.

אמר רבא: לא, דכולי עלמא אי התירו מומחה — אין, אי לא התירו — לא, ושלש מחלוקות בדבר, דתנא קמא סבר: פליגי במת, והוא הדין לשחטו, והאי דקמיפלגי במת — להודיעך כחו דעקביא.
Bekhorot 26b אמר רבא halacha exegesis firstborn animals
Rava derives from the word 'you shall do' that Scripture adds another permitted use involving one's ox.

אלא אמר רבא: אמר קרא ״תעשה״, הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת בשורך.
Bekhorot 27a אמר רבא halacha ruling diaspora terumah
Rava rules that diaspora terumah is not subject to the prohibition against a priest assisting at the threshing floor.

אמר רבא: תרומת חוצה לארץ — אין בה משום כהן המסייע בבית הגרנות. רב חמא יהיב ליה לשמעיה.
Bekhorot 31b אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava rules that orphans' animal tithe may be sold normally, while an adult's slaughtered animal tithe may be absorbed into the price of its hide, fat, sinew, and horns.

אמר רבא: אם כן, ״מעשר בהמה״ תרי זמני למה לי? אלא אמר רבא: הכי קאמר, מעשר בהמה של יתומים מוכרין אותו כדרכו, ומעשר בהמה דגדול ששחטו מבליעו בעורו בחלבו בגידו ובקרניו.
Bekhorot 31b אמר רבא halacha exegesis animal tithe
Rava supports his ruling from the verse declaring that an animal and its substitute remain holy and may not be redeemed.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דכתיב: ״והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל״.
Bekhorot 32a רבא אמר halacha exegesis dedicated property
Rava explains that the ban on redeeming devoted property is unnecessary because it is sacred while held by its owner and ordinary property once held by the priest.

רבא אמר, ״לא יגאל״ דחרמים לא צריך, דאיתנהו היכא? אי בי בעלים — הקדש נינהו, אי בי כהן — חולין נינהו.
Bekhorot 34b אמר רבא halacha dialogue legal consistency
Rava challenges why a contradiction within Rabbi Eliezer's positions is accepted while one within the Rabbis' positions is not.

אמר רבא: דרבי אליעזר אדרבי אליעזר קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא?
Bekhorot 35a אמר רבא halacha ruling firstborn blemish
Rava says there is no legal difference between a blemish that 'was' and one that 'became,' since both occur on their own.

אמר רבא: מכדי ממילא הוא, מה לי ״היה״, מה לי ״נעשה״? אלא ״נעשה״ נמי ממילא הוא, ולא שנא.
Bekhorot 35a אמר רבא halacha ruling firstborn blemish
Rava specifies that a fetal goat may be blemished through its ear and a fetal lamb through its lips before birth.

אמר רב יהודה: מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם. אמר רבא: גדיא באודניה, אימרא בשפוותיה. איכא דאמרי: אימרא נמי באודניה, אימור דרך צדעיו נפק.
Bekhorot 35a אמר רבא halacha ruling animal blemishes
Rava rules that a defect visible when the animal cries, though not while it eats, constitutes a blemish.

אמר רבא: אכל ולא מיחזי, פעי ומיחזי — הוי מומא. מאי קא משמע לן? תנינא: החוטין החיצונות — שנפגמו ושנגממו, הפנימיות — שנעקרו. מאי טעמא? לאו משום דכי פעי מיחזי?!
Bekhorot 35b רבא אמר halacha dispute firstborn testimony
Rava rules that the law follows Rabbi Yosei, in opposition to Rav Nachman's ruling for Rabban Shimon ben Gamliel.

איתמר: רב נחמן אמר: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, רבא אמר: הלכה כרבי יוסי.
Bekhorot 35b אמר רבא halacha ruling firstborn testimony
Rava says that when all the owners remain outside and an unblemished animal enters but emerges injured, testimony about it is accepted without suspicion.

ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: בעלים עומדים עמנו בחוץ, נכנס שלם ויצא חבול — מעידין עליו! אימא: כל בעלים עומדים, ולא חיישינן.
Bekhorot 36a אמר רבא halacha dispute evidence claims
Rava accepts a why-would-he-lie argument because the claimant could have said they traveled by the road of Naresh, while Abaye rejects such an argument against witnesses.

ואמר רבא: מה לו לשקר, אי בעי אמר: באורחא דנרש אזלי. ואמר אביי: ״מה לו לשקר״ במקום עדים לא אמרינן.
Bekhorot 36a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue attribution
Rava Zuti tells Ravina that the teaching under discussion is transmitted in Rabbi Ila'a's name.

הכי השתא?! התם ודאי איכא מיא, הכא ודאי שדי ביה מומא — חששא הוא, ובמקום חששא אמרינן ״מה לו לשקר״. יתיב רבינא וקאמר להאי שמעתא בלא גברא, אמר ליה רבא זוטי לרבינא: אנן משמיה דרבי אילעא מתנינן לה.
Bekhorot 36b אמר רבא halacha ruling firstborn blemish
Rava limits permission for a diaspora firstborn by three synagogue members to cases of obvious blemishes.

גמ' רבי שמלאי ורבי יהודה נשיאה תרוייהו משמיה דרבי יהושע בן לוי אמרי, ואמרי לה: רבי שמלאי ורבי יהושע בן לוי תרוייהו משום רבי יהודה נשיאה אמרי: התרת בכור בחוצה לארץ על פי שלשה בני הכנסת. אמר רבא: ובמומין מובהקין.
Bekhorot 38b אמר רבא halacha other meal quantity
Rava reports that scholars in the West ask whether the prescribed fig-sized quantity applies to the first meal.

וכמה מאכילין אותו? אמר רבי יוחנן משום רבי פנחס בן ערובא: כגרוגרת. אמר רבא: (בעי) [בען] במערבא: כגרוגרות בסעודה ראשונה,
Bekhorot 39b אמר רבא halacha ruling sacrificial age
Rava infers that even hours can disqualify sacrificial animals by causing them to pass the required age during the service.

ומי איכא מידי, דבשעת שחיטה הוי בן שנה, ובשעת קבלה והולכה הוי בן שתי שנים? אמר רבא: זאת אומרת שעות פוסלות בקדשים.
Bekhorot 41a רבא אמר halacha exegesis animal blemishes
Rava argues from the description of a deep-looking skin lesion that an incision in flesh cannot itself be treated as a blemish.

רבא אמר: בלא שבור נמי לא מצית אמרת חרוץ במקום בשר הוי מומא, דאי סלקא דעתך הוי מומא, כיון דאמר ״גרב״ זהו חרס, מיחרץ חריץ, דכתיב: ״ומראהו עמוק מן העור״, כמראה חמה העמוקה מן הצל.
Bekhorot 41b בעי רבא halacha other androgynous firstborn
Rava asks whether Rabbi Yishmael certainly considers an androgynous animal a firstborn with an inherent blemish or merely treats its status as doubtful.

בעי רבא: מאי טעמא דרבי ישמעאל? מיפשט פשיטא ליה אנדרוגינוס בכור הוא ומומו עמו, או דילמא ספוקי מספקא ליה, ו״אם תימצא לומר״ קאמר — אם תימצא לומר בכור הוא, הרי מומו עמו!
Bekhorot 41b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue valuations
Rava challenges whether the same reasoning would make the subject eligible for valuation vows.

אמר ליה רבא: אלא מעתה, בערכין יערך?
Bekhorot 42b אמר רבא both other unclear
Rava begins to identify the practical difference between two explanations, but the passage does not preserve his answer.

אי נמי זכר נמי, שמא ימצא סריס חמה. מאי בינייהו? אמר רבא:
Bekhorot 43a אמר רבא halacha exegesis blemishes
Rava asks why Scripture separately writes the law of blemishes for people, sacrificial animals, and firstborn animals.

אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא מום באדם, מום בקדשים, מום בבכור?
Bekhorot 43b אמר רבא halacha ruling priestly blemishes
Rava rules that baldness disqualifies only one who lacks hair behind but has it in front, whereas one who has hair behind is fit.

הקרח פסול. אמר רבא: לא שנו אלא שאין לו לאחריו ויש לו לפניו, אבל יש לו לאחריו — כשר, וכל שכן שיש לו לאחריו ואין לו לפניו.
Bekhorot 43b אמר רבא halacha ruling priestly blemishes
Rava rules that the stated fitness applies only when hair is present behind but absent in front, while hair in both places, only in front, or nowhere is disqualifying.

ואיכא דמתני אסיפא, ואם יש לו — הרי זה כשר. אמר רבא: לא שנו אלא שיש לו לאחריו ואין לו לפניו, אבל יש לו בין לאחריו בין לפניו — פסול, וכל שכן שיש לו לפניו ואין לו לאחריו, ודאין לו כלל — דפסול.
Bekhorot 43b אמר רבא halacha exegesis priestly blemishes
Rava identifies the baraita's inclusion of eyebrow abnormalities as an interpretation of the phrase 'or gibbena.'

גמ' וגבן — דאין לו משמע? ורמינהו: ״גבן״ — שיש לו גבינין הרבה, אין לו גבינין, או אין לו אלא גבין אחד — מנין? תלמוד לומר: ״או גבן״. אמר רבא: זהו מדרש ״או גבן״.
Bekhorot 44a אמר רבא halacha exegesis eye blemishes
Rava explains why Scripture lists several separate terms so that existing eye conditions as well as total absence are included as blemishes.

אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא ״איש״, ״עור״, ״דק״, ״תבלול״, ״בעינו״? צריכי, דאי כתב רחמנא ״עור״ משום דליתנהו כלל, אבל חורוור והמים הקבועין דאיתנהו ביה — לא, כתב רחמנא ״איש״.
Bekhorot 44a אמר רבא halacha exegesis eye blemishes
Rava assigns dimness, deficiency, visual confusion, and alteration to their respective scriptural terms.

אמר רבא: הלכך, כל מחמת כהיותא — אתיא מ״איש״, מחסורייתא — מ״דק״, מבלבליתא — מ״תבלול״, משניותא — מ״בעינו״.
Bekhorot 47a משמיה דרבא halacha exegesis firstborn status
Rava teaches that the case concerns conception by an Israelite and derives the rule from Scripture's dependence on opening the womb.

מר בריה דרב יוסף אמר משמיה דרבא: לעולם דאיעבר מישראל, ושאני התם, דאמר קרא ״פטר רחם״ — בפטר רחם תלא רחמנא.
Bekhorot 47a משמיה דרבא halacha other firstborn status
Rava's transmitted position interprets the case as conception by an Israelite.

הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא, דאמר דאיעבר מישראל, מוקי לה בדאיעבר מישראל, אלא לרב פפא במאי מוקי לה?
Bekhorot 48a אמר רבא halacha ruling debt collection
Rava argues that property serves as a person's guarantor and cannot be claimed when the debtor himself cannot be pursued, just as a creditor may not initially collect from a guarantor.

אמר רבא: מכדי נכסי דבר איניש אינון ערבין ביה, מי איכא מידי דלדידיה לא מצי תבע ליה, ולערב מצי תבע ליה? והתנן: המלוה את חבירו על ידי ערב — לא יפרע מן הערב, וקיימא לן דלא יתבע מן הערב תחלה!
Bekhorot 48a אמר רבא halacha ruling redemption payment
Rava explains that the father died after thirty days and that the case concerns an estate containing only five sela, since a larger estate would permit collection.

אלא אמר רבא: לעולם שמת לאחר שלשים יום, ואי דאיכא נכסי טובא — הכי נמי דשקיל, והכא במאי עסקינן? כגון דליכא אלא חמש סלעים.
Bekhorot 48b אמר רבא halacha ruling debt collection
Rava states that a person's property serves as his guarantor and applies the remainder of the first formulation.

אמר רבא: מכדי נכסוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, וכולה כלישנא קמא.
Bekhorot 50a אמר רבא halacha exegesis coin values
Rava calculates a biblical sela as three and one-third units from the verse's twenty gerah per shekel and the stated conversion of ma'ah to dinar.

אמר רבא: סילעים דאורייתא תלתא ותילתא הוי, דכתיב: ״עשרים גרה השקל״, ומתרגמינן: ״עשרין מעין״, ותניא: שש מעה כסף דינר.
Bekhorot 52a רבא אמר halacha ruling levirate inheritance
Rava rules that a levir does not receive intervening appreciation before division because, like a firstborn, he has no special entitlement before division.

רבא אמר: אפילו דבין יבום לחלוקה נמי לא שקיל, מאי טעמא? כבכור, מה בכור אין לו קודם חלוקה, אף יבם נמי אין לו קודם חלוקה.
Bekhorot 53b אמר רבא halacha exegesis animal tithe
Rava derives from the repeated word 'year' that animal tithe is compared by year but not by another category.

אי הכי, חדש וישן נמי! הא כתיב ״עשר תעשר״. ומה ראית? אמר רבא: אמר קרא ״שנה שנה״ — לשנה הקשתיו, ולא לדבר אחר.
Bekhorot 54b רבא אמר halacha exegesis animal tithe
Rava argues that the wording for flock cannot imply that every animal type combines, because Scripture could otherwise have said simply 'all animal tithe.'

רבא אמר: בלא ״ראשיתם״ נמי משמע כל דגן אחד — לא מצית אמרת. בשלמא התם אמרינן: ״וצאן״ משמע כל צאן אחד, דאי סלקא דעתך כבשים ועזים נמי — לכתוב ״וכל מעשר בהמה״.
Bekhorot 54b אמר רבא halacha exegesis animal tithe
Rava rules that cattle and flock cannot be tithed together, deriving this from the comparison to grain tithe, which cannot be taken across unlike species.

איכא דאמרי, אמר רבא: בלא ״עשירי״ נמי לא מצית אמרת בקר וצאן מתעשרין מזה על זה, דאיתקש מעשר בהמה למעשר דגן — מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא, אף מעשר בהמה ממין על שאינו מינו לא.
Bekhorot 56a אמר רבא halacha exegesis animal tithe
Rava derives from the word 'you shall do' that Scripture imposes its limitation at the time the tithe is performed.

אמר רבא, אמר קרא: ״תעשה״ — בשעת עשייה מיעט הכתוב.
Bekhorot 58a אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava rules that according to Ben Azzai, five animals born in Av, five in Elul, and five in Tishrei may be gathered into one pen for tithing.

אמר רבא: לדברי בן עזאי, נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי, כונסן לדיר להתעשר,
Bekhorot 59a אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava rules that the tenth animal becomes sacred automatically even if it is not expressly named the tenth.

אמר רבא: עשירי מאליו הוא קדוש. מנא ליה לרבא הא? אילימא מהא דתניא: אין לי אלא שקרא שמו ״עשירי״, לא קרא שמו ״עשירי״ מנין? תלמוד לומר: ״עשירי יהיה קדש״ — מכל מקום.
Bekhorot 59a אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava holds that a count capable of completing the tithe exempts the animals even if the count is not completed.

ודלמא דאיפטרו במנין הראוי, דהאמר רבא: מנין הראוי פוטר!
Bekhorot 59b אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava rules that a count capable of completing the tithe exempts the animals, as indicated when a counted animal rejoins the group.

אמר רבא: מנין הראוי פוטר. מנא ליה לרבא הא? אילימא מהא דתנן: קפץ אחד מן המנויין לתוכן — כולן פטורין. מנויין גופייהו דאיפטרו — לאו במנין הראוי?
Bekhorot 59b אמר רבא halacha exegesis animal tithe
Rava derives from the word 'shall pass' that animals already exempted through a potentially countable group do not reenter the tithe.

אלא אמר רבא: אמר קרא ״יעבור״, ולא שכבר עבר. מאי שכבר עבר? אי דעשר עילוייהו — צריכא למימרא? אלא לאו דאיפטרו להו במנין הראוי? שמע מינה.
Bekhorot 59b אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava rules how fourteen lambs divided among two exits and the pen are tithed and carried into a later tithe group.

ואמר רבא: היו לו ארבעה עשר טלאים והכניסן לדיר, ויצאו ששה בפתח זה, וארבעה בפתח זה, וארבעה נשתיירו שם. אותם ארבעה, אם בפתח הששה יצאו — נוטל אחד מהם, והשאר מצטרפין לגורן אחר;
Bekhorot 59b אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava rules that one with fifteen lambs must pen them all, tithe ten, and combine the remainder with a later tithe group.

ואמר רבא: היו לו חמשה עשר טלאים, לא יאמר: אברור עשרה ואכניסם לדיר ואטול מהם אחד, והשאר פטורים, אלא כונסן לדיר, ומוציא עשרה, ונוטל מהם אחד, והשאר מצטרפין לגורן אחר. תניא נמי הכי: היו לו חמשה עשר טלאים,
Bekhorot 60a אמר רבא halacha other animal tithe
Rava explains the designation through Persian counting, in which ten is called one.

אמר רבא: הואיל ואיתיה במנינא פרסאה, דקרו לעשרה ״חד״.
Bekhorot 60b אמר רבא halacha ruling animal tithe
Rava rules that when two animals exit ninth and are called ninth, the tithe and an ordinary animal are mixed together.

אמר רבא: יצאו שנים בתשיעי, קראן ״תשיעי״ — עשירי וחולין מעורבין זה בזה, עשירי מאליו קדוש, לתשיעי ״תשיעי״ קא קרי ליה.
Bekhorot 60b אמר רבא halacha dispute animal tithe
Rava explains that the dispute concerns one who has many animals and can intend a particular group of ten.

מאי רבי? דתניא: קרא לעשירי ״אחד עשר״, ולאחד עשר ״עשירי״ — אין אחד עשר קדוש, דברי רבי. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אחד עשר קדוש. כלל אמר רבי: כל זמן שלא נעקר שם עשירי הימנו — אין אחד עשר קדוש. אמר רבא: הכא במאי עסקינן? כגון דאית ליה בהמות טובא, דאמרינן: חד עישורא קאמר.
Bekhorot 61a משמיה דרבא halacha dispute animal tithe
Rav Pappi reports in Rava's name that an agent's ninth animal called tenth is sacred, but the eleventh called tenth is not.

איתמר: האומר לשלוחו ״צא ועשר עלי״, רב פפי משמיה דרבא אמר: קרא לתשיעי ״עשירי״ — קדוש, ולאחד עשר ״עשירי״ — אינו קדוש. ורב פפא אמר: אפילו קרא לתשיעי ״עשירי״ — אינו קדוש, דאמר ליה: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.

Arakhin (31)

Arakhin 4a אמר רבא halacha other valuations
Rava explains that the inclusion of priests in valuations is needed under Ben Bukhri's position that a priest who contributes does not sin.

הכל מעריכין, כהנים לוים וישראלים. פשיטא! אמר רבא: לא נצרכא אלא לבן בוכרי, דתנן: אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה: כל כהן ששוקל אינו חוטא.
Arakhin 4a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue guilt offering
Rava challenges the inference by asking whether those excluded from valuations would consequently be excluded from the guilt offering.

אמר ליה רבא: אלא מעתה, גבי איל אשם, דכתיב: ״ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך״, הכי נמי דכל דאיתיה בערכין איתיה באיל האשם, טומטום ואנדרוגינוס דליתנהו בערכין ליתנהו באיל האשם?
Arakhin 4a אמר רבא attribution uncertain: or Rav Ashi halacha exegesis priestly valuation
Rava explains that the verse might have excluded a priest from being presented before another priest, so the teaching includes him.

אלא אמר רבא, ואיתימא רב אשי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא, הואיל וכתיב ״והעמידו לפני הכהן״, ולא כהן לפני כהן, קא משמע לן.
Arakhin 4b אמר רבא halacha ruling personal valuation
Rava states that the person is assessed according to his most valuable limb.

אמר רבא: לומר שנידון בכבודו.
Arakhin 5a בעי רבא halacha other altar valuation
Rava asks whether one who pledges his valuation to the altar is assessed according to his means.

בעי רבא: ״ערכי עלי לגבי מזבח״ מהו? נידון בהשג יד, או אין נידון בהשג יד?
Arakhin 5b אמר רבא halacha dispute consecrated pledges
Rava says Rabbi Meir's ruling is reasonable though his rationale is not, while Rabbi Yehuda's rationale is reasonable though his ruling is not.

אמר רבא: הלכתיה דרבי מאיר מסתברא, טעמיה לא מסתברא, טעמא דרבי יהודה מסתברא, הלכתיה לא מסתברא.
Arakhin 5b אמר רבא halacha exegesis temple donations
Rava explains from the verse that the restriction is due to the discouragement caused by outsiders.

אלא אמר רבא: משום רפיון ידים הוא, דכתיב: ״ויהי עם הארץ מרפין ידי עם יהודה ומבהלים אותם לבנות״.
Arakhin 6b רבא אמר halacha dispute inherited debt
Rava explains that all agree an oral loan is not collected from heirs and dispute whether a Torah-imposed debt is like a written loan.

רבא אמר: דכולי עלמא מלוה על פה אינו גובה מן היורשין, והכא במלוה כתובה בתורה קמיפלגי, תנא קמא סבר: מלוה כתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא, ורבי יוסי סבר: ככתובה בשטר דמיא.
Arakhin 7b אמר רבא halacha other burial property
Rava explains that the question does not concern an attached wig but a wig hanging on a peg.

ואמר רבא: בפאה נכרית לא קמיבעיא ליה, כי קמיבעיא ליה לרבי יוסי ברבי חנינא דתלי בסיכתא.
Arakhin 10b רבא אמר aggada exegesis purim praise
Rava explains that Israel could not recite praise for liberation from Ahasuerus because they remained his servants.

רב נחמן אמר: קרייתה זו היא הלילא. רבא אמר: בשלמא התם ״הללו עבדי ה'״ — ולא עבדי פרעה, הכא ״הללו עבדי ה'״ — ולא עבדי אחשורוש? אכתי עבדי אחשורוש אנן!
Arakhin 11b אמר רבא attribution uncertain: or Rav Ashi aggada other temple song
Rava argues that the cited verses were not the day's prescribed song but merely a lament that came to the singers' mouths.

אמר רבא, ואיתימא רב אשי: ותסברא, שירה דיומיה ״לה' הארץ ומלואה״, וישב עליהם את אונם — בשיר דארבעה בשבת הוא! אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו.
Arakhin 12a אמר רבא attribution uncertain: or Rav Ashi aggada other temple song
Rava argues that the cited verses were not the day's prescribed song but merely a lament that came to the singers' mouths.

אמר רבא, ואיתימא רב אשי: ותסברא?! שירה דיומיה ״לה' הארץ ומלואה״, ״וישב עליהם את אונם״ בשירה דארבעה בשבא הוא! אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו.
Arakhin 14b אמר רבא halacha exegesis redemption surcharge
Rava reasons that two explicit Torah cases requiring a surcharge cannot establish the rule for other cases.

אמר רבא: מסתברא לית להו גזירה שוה, מדגלי רחמנא חומש גבי שדה אחוזה וגבי מקדיש ביתו, הוו ליה שני כתובין הבאין כאחד, וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין.
Arakhin 15a רבא אמר halacha exegesis seduction damages
Rava derives that the fifty-shekel payment covers intercourse while humiliation and loss of value are paid separately.

רבא אמר, דאמר קרא: ״ונתן האיש השכב עמה וגו'״, הנאת שכיבה חמשים, מכלל דאיכא מילתא אחריתי, ומאי ניהו? בושת ופגם.
Arakhin 15a אמר רבא halacha exegesis defamation
Rava derives that liability is incurred for the damaging reputation the husband spreads.

אמר רבא, אמר קרא: ״כי הוציא שם רע״, על שם רע שהוציא.
Arakhin 15b אמר רבא aggada exegesis speech
Rava teaches that one who desires life or death can bring it about through speech.

וכי מאחר דכתיב ״חץ שחוט לשונם״, ״מות וחיים ביד לשון״ למה לי? לכדרבא, דאמר רבא: דבעי חיים — בלישניה, דבעי מיתה — בלישניה.
Arakhin 15b רבא אמר aggada dialogue evil speech
Rava illustrates evil speech as insinuating that fire is always found in a certain person's house.

היכי דמי לישנא בישא? רבא אמר: כגון דאמר ״איכא נורא בי פלניא״. אמר ליה אביי: מאי קא עביד? גלויי מילתא בעלמא הוא! אלא דמפיק בלישנא בישא, דאמר: ״היכא משתכח נורא אלא בי פלניא״.
Arakhin 19b אמר רבא halacha ruling personal appraisal
Rava rules that a person's monetary value is appraised in the manner used for damages.

גמ' היכי שיימינן ליה? אמר רבא: אומדין אותו אומד של נזקין.
Arakhin 19b בעי רבא halacha other personal appraisal
Rava asks whether a prior damages appraisal suffices for a later personal-value pledge despite the different court sizes.

בעי רבא: אמדוהו אומד של נזקין, ואמר ״דמי עלי״, מהו? מי אמר: הא אמדוהו חדא זימנא, או דילמא שאני אומדנא דבי עשרה מאומדנא דבי תלתא?
Arakhin 21a אמר רבא halacha exegesis sacrificial priority
Rava states that Scripture gives one offering precedence only in the order of its mention.

מאי ניהו דאקדמיה קרא, והאמר רבא: למקראה הקדימה הכתוב!
Arakhin 22b רבא אמר halacha dialogue debt collection
Rava explains that collection is delayed because of concern that the debtor may possess a receipt.

רבא אמר: משום שובר. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: ומי חיישינן לשובר? והתנן: הנפרעת שלא בפניו — לא תפרע אלא בשבועה.
Arakhin 22b אמר רבא halacha ruling orphans' property
Rava rules when courts may collect from orphans' property and when they must appoint a guardian.

אמר רבא, הלכתא: אין נזקקין לנכסי יתומין, ואם אמר: ״תנו״ — נזקקין. ״שדה זו״ ו״מנה זו״ — נזקקין ואין מעמידין אפוטרופוס, ״שדה״ סתם ו״מנה״ סתם — נזקקין ומעמידין אפוטרופוס.
Arakhin 22b אמר רבא halacha ruling orphans' property
Rava rules that courts generally do not attend to claims against orphans' property.

אמר רב אשי: הלכך אזדקוקי לא מזדקקינן, דהא אמר רבא: הלכתא אין נזקקין, ואי מזדקקינן מוקמינן אפוטרופוס, דאמרי נהרדעי: בכולהו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס, לבד מנמצאת שדה שאינה שלו, דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן.
Arakhin 23a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue conditional divorce
Rava challenges Abaye by noting that the Mishnah requires the husband to vow that he will derive no benefit.

אמר ליה רבא: והאנן ״ידור הנאה״ תנן! ואביי — אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש? לסוף איגלאי מלתא דכהן הוה. אמר אביי: בתר עניא אזלא עניותא.
Arakhin 26a אמר רבא halacha exegesis jubilee fields
Rava derives that the field leaves the possession of another holder at the Jubilee.

מאי הוי עלה? אמר רבא, אמר קרא: ״והיה השדה בצאתו ביובל״, בצאתו מיד אחר.
Arakhin 27b אמר רבא halacha other field redemption
Rava explains that the owners offered only a peruta and that the formulation is imprecise.

וליתני דינר! לא דק. ולא? והא קתני: אם רצו הבעלים ליתן שלשים ואחד ודינר — בעלים קודמין! אלא אמר רבא: דאמור בעלים פרוטה, ולא דק.
Arakhin 30b אמר רבא halacha exegesis field redemption
Rava interprets each occurrence of 'finds' from its biblical context, distinguishing present acquisition from prior possession.

אמר רבא: הכא מענינא דקרא, והכא מענינא דקרא. הכא דומיא ד״השיגה ידו״, מה ״השיגה ידו״ דהשתא, אף ״מצא״ נמי דהשתא. והכא דומיא ד״יער״, מה יער מילתא דאיתיה מעיקרא, אף ״מצא״ מילתא דאיתיה מעיקרא.
Arakhin 31b רבא אמר halacha dispute interest
Rava explains that all forbid contingent interest and that the dispute concerns interest arranged to be returned.

רבא אמר: דכולי עלמא צד אחד ברבית אסור, והכא ברבית על מנת להחזיר איכא בינייהו — מר סבר: אסור, ומר סבר: מותר.
Arakhin 31b אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava infers from Hillel's enactment that a conditional divorce takes effect when payment is accepted willingly but not under compulsion.

גמ' אמר רבא: מתקנתו של הלל — ״הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז״, ונתנה לו מדעתו — מגורשת, בעל כרחו — אינה מגורשת.
Arakhin 32a אמר רבא halacha ruling conditional divorce
Rava infers that payment before the recipient counts even against his will, while Hillel's enactment was needed for payment in his absence.

איכא דאמרי, אמר רבא: מתקנתו של הלל — ״הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז״, ונתנה לו, בין מדעתו בין בעל כרחו — הויא נתינה. וכי איצטריך ליה להלל לתקוני — שלא בפניו, אבל בפניו — בין מדעתו בין בעל כרחו הויא נתינה.
Arakhin 32b רבא אמר halacha other walled cities
Rava explains that the named Galilean and Transjordanian cities exclude identically named cities elsewhere.

רבא אמר: גמלא בגליל, לאפוקי גמלא דשאר ארצות; גדוד בעבר הירדן, לאפוקי גדוד דשאר ארצות; אינך דלא איכא דכותייהו — לא איצטריך ליה.

Temurah (44)

Temurah 2b אמר רבא halacha ruling gentile offerings
Rava cites Rabbi Shimon's rules limiting sacrificial laws that apply to gentiles' consecrated animals.

אמר רבא: תא שמע, דתניא: קדשי גוים — לא נהנין ולא מועלין, ואין חייבין עליהם משום פיגול, נותר וטמא, אין עושין תמורה, ואין מביאין עליהם נסכים, אבל קרבנו טעון נסכים, דברי רבי שמעון.
Temurah 3b אמר רבא halacha exegesis false oaths
Rava explains that the Torah explicitly includes falsehood resembling a vain oath, namely a statement about the past.

ומאי שנא דקא מרבה ״אכלתי״ ו״לא אכלתי״ מ״אוכל״ ולא אכל? אמר רבא: בפירוש ריבתה תורה שקר דומה לשוא, מה שוא לשעבר, אף שקר לשעבר.
Temurah 4b רבא אמר halacha dispute illegal acts
Rava holds that an act performed against the Torah's command has no legal effect, though the offender is flogged for disobedience.

אמר אביי: כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד, אם עביד — מהני, דאי סלקא דעתך לא מהני — אמאי לקי? רבא אמר: לא מהני מידי, והאי דלקי — משום דעבר אמימרא דרחמנא הוא.
Temurah 5a רבא אמר halacha exegesis forced remarriage
Rava explains that 'all his days' turns the prohibition into one remedied by a positive command and therefore exempts it from lashes.

ורבא אמר לך: אי לא כתב רחמנא ״כל ימיו״, הוה אמינא: לילקי וליהדר, דהוה ליה לאו גרידא, דכתיב: ״לא יוכל לשלחה״. אהכי כתב קרא ״כל ימיו״, לשווייה לאונס ללא תעשה שניתק לעשה, דאין לוקין עליו.
Temurah 6a רבא אמר halacha exegesis vineyard abandonment
Rava interprets the verse as including the distinct case of one who abandons his vineyard.

ורבא אמר לך: יש לך עזיבה אחרת שכזו, ואיזו? זה המפקיר כרמו.
Temurah 6b רבא אמר halacha exegesis interest restitution
Rava derives by comparison to murderers that interest lenders are not subject to restitution.

רבא אמר מהכא: ״התועבות האל עשה מות יומת דמיו בו יהיה״, ״והוליד בן פריץ שופך דם״ — הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים: מה שופכי דמים לא ניתנו להישבון, אף מלוי רבית לא ניתנו להישבון.
Temurah 6b רבא אמר halacha dispute interest restitution
Rava rules that all five zuz of a cloak transferred for a four-zuz interest debt are recovered because the entire item came as interest.

והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין! דאמר אביי: הדין דמסיק בחבריה ארבע זוזי בריביתא, ויהביה ליה למלוה (בחנותיה) [בגוייהו] גלימא דשוי חמשא בארבעה — כי מפקינן מיניה, ארבעה מפקינן מיניה, והאי זוזא במתנה הוא דיהב ליה. ורבא אמר: חמשא מפקינן מיניה. מאי טעמא? כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה!
Temurah 6b אמר רבא halacha exegesis sacrificial eligibility
Rava explains that the inclusions and exclusions in each verse follow their respective contexts.

אמר רבא: התם, מעניינא דקרא, ״ואל פתח״ — לרבות, ״לה'״ — להוציא; הכא, ד״אשה״ — להוציא, ״לה'״ — לרבות.
Temurah 6b רבא אמר halacha other consecrated animals
Rava explains that the case concerns an animal blemished that day and redeemed onto another animal.

רבא אמר: לא נצרכא, כגון שהומם בו ביום וחיללו על חבירו.
Temurah 7a אמר רבא halacha ruling blemished offerings
Rava rules that one is flogged even for consecrating a blemished animal toward libation funds because doing so is degrading.

אמר רבא: השתא דאמור טעמא דבעל מום דלקי — משום דבזיא מילתייהו, אפילו (למקדיש) [מקדיש] ליה לדמי נסכים — נמי לקי.
Temurah 7b אמר רבא halacha dispute blemished offerings
Rava holds that offering limbs of blemished animals violates prohibitions against burning either the whole animal or part of it.

איתמר: המעלה אברי בעלי מומין לגבי מזבח, אמר רבא: עובר משום ״בל תקטירו כולו״ ומשום ״בל תקטירו מקצתו״. אמר אביי: אין לוקין על לאו שבכללות.
Temurah 9a רבא אמר halacha exegesis substitution
Rava derives from two redundant uses of 'good' that substituting even a good animal incurs lashes and that an initially blemished animal cannot effect substitution.

רבא אמר: תרווייהו ״טוב״ ייתורי מייתרי. אם כן, נכתוב קרא ״לא יחליפנו ולא ימיר אותו ברע או רע בו״, למה לי למכתב תרוייהו ״טוב״? חד ״טוב״ — אפילו בטוב נמי, כי ממיר לקי. ואידך ״טוב״ — מעיקרו עושה תמורה, רע מעיקרו אין עושה תמורה.
Temurah 10a אמר רבא halacha exegesis redemption surcharge
Rava derives that the person who consecrates property, not the person gaining atonement, adds the redemption surcharge.

בעי רמי בר חמא: מקדיש מוסיף חומש, או (מכפר) [מתכפר] מוסיף חומש? אמר רבא: אמר קרא ״ואם המקדיש יגאל את ביתו״ — מקדיש, ולא מתכפר.
Temurah 10a אמר רבא halacha other sacred substitution
Rami bar Hama asks whether the consecrator or the person gaining atonement effects substitution, and Rava argues against assigning it to the consecrator.

בעי רמי בר חמא: מקדיש עושה תמורה, או מתכפר עושה תמורה? אמר רבא: אם כן, מצינו ציבור ושותפין עושין תמורה, כגון דשוו שליח לאקדושי.
Temurah 11b אמר רבא halacha ruling burnt offerings
Rava explains that the owner vows to bring a burnt offering during the animal's lifetime.

אמר מר: תמכר לצרכי עולות, והא קמייתי בהמה מחוסרת אבר? אמר רבא: באומר ״הרי עלי עולה בחייה״.
Temurah 11b רבא אמר halacha dispute animal consecration
Rava says Rabbi Yehuda concedes when the consecrated part would render the animal a carcass.

אמר רב חסדא: מודה רבי יהודה בדבר שעושה אותה טרפה. רבא אמר: בדבר שעושה אותה נבילה. ורב ששת אמר: בדבר שהיא מתה.
Temurah 11b בעי רבא halacha other bird offerings
Rava asks whether the law applies to a bird, since Scripture says both animal and offering.

בעי רבא: בעוף מהו? ״בהמה״ אמר רחמנא, והא לאו ״בהמה״ היא, או דלמא ״קרבן״ אמר רחמנא, והאי נמי ״קרבן״ הוא? תיקו.
Temurah 11b בעי רבא halacha other limb consecration
Rava asks whether consecrating a limb for its value also gives it bodily sanctity and thereby sanctifies the whole animal.

בעי רבא: הקדיש אבר לדמיו, מהו דתיחות ליה קדושת הגוף? מי אמר: כיון דנחתא ליה קדושת דמים — נחתא ליה נמי קדושת הגוף, ומדאקדשיה לחד אבר — אקדשיה לכולה, או דלמא חד מגו אמר, תרי מגו לא אמר?
Temurah 11b אמר רבא halacha ruling bodily sanctity
Rava rules that a male animal consecrated for its value acquires bodily sanctity.

תפשוט ליה מדידיה, דהאמר רבא: הקדיש זכר לדמיו — קדוש קדושת הגוף!
Temurah 14a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue offering times
Rava objects that if the offerings become consecrated they should be offered, citing the rule that consecration follows the proper offering time.

אמר ליה רבא: אי מיקדש קדשי קרובי מיקרבי, והא תניא: זה הכלל: כל הקרב ביום — אין קדוש אלא ביום, וכל הקרב בלילה — קדוש בלילה, בין ביום בין בלילה — קדוש בין ביום בין בלילה! אלא אמר רב יוסף: סמי ״מנחת נסכים״ מהא מתניתא.
Temurah 15b אמר רבא halacha ruling sin offerings
Rava explains that the sin offerings are treated like burnt offerings only in that they are not eaten.

וחטאת מי קרבה עולה? אמר רבא: כי עולה, מה עולה אינה נאכלת — אף חטאת אינה נאכלת, שהיה רבי יוסי אומר: על עבודה זרה הביאום, ואמר רב יהודה אמר שמואל: על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו.
Temurah 16a אמר רבא aggada exegesis caleb lineage
Rava resolves Caleb's conflicting lineage by saying that Caleb was Kenaz's stepson.

ואכתי בן קנז הוא? בן חצרון הוא, דכתיב: ״וכלב בן חצרון הוליד את עזובה״. אמר רבא: חורגיה דקנז הוא.
Temurah 17a אמר רבא halacha exegesis invalid offerings
Rava interprets the comparison to an impure animal as including bodily disqualifications but excluding a blemish caused by a deficiency.

אלא אמר רבא: כבהמה טמאה, מה בהמה טמאה פסול הגוף, אף כל פסול הגוף, לאפוקי בעל מום דפסול חסרון נינהו.
Temurah 17a אמר רבא halacha exegesis invalid offerings
Rava interprets the comparison to an impure animal as applying to a kind that is never fit and excluding a blemished animal whose kind is fit.

אלא אמר רבא: כבהמה [טמאה], מה בהמה טמאה דליכא במינה, אף כל דליכא במינה, לאפוקי בעל מום דהא איכא במינה.
Temurah 17b רבא אמר halacha dispute sacred offspring
Rava says the animal is offered, in accordance with Rabbi Elazar's position.

בר פדא אמר: לרעיה, ואליבא דדברי הכל. דאתמר: רבא אמר: ליקרב, ואליבא דרבי אלעזר. רב פפא אמר: לרעיה, ואליבא דדברי הכל.
Temurah 18b משמיה דרבא as transmitted by Rav Zevid halacha ruling delayed offerings
Rava explains that the offering was not eaten on Shavuot because its owner was ill then.

ולרבא דאמר: קדשים, כיון שעבר עליהם רגל אחד, כל יום ויום עובר עליהם ב״בל תאחר״, מעצרת בעי מיכליה! אמר רב זביד משמיה דרבא: כגון שהיה חולה בעצרת.
Temurah 18b רבא אמר halacha dispute offering offspring
Rava says even the Rabbis concede regarding a substitute whose mother itself may be offered, though they dispute the offspring of a female designated as a burnt offering.

אמר רבה בר בר חנה: במחלוקת שנויה, ורבי אלעזר היא. ורבא אמר: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי עליה דרבי אלעזר אלא גבי מפריש נקבה לעולה, דאימיה לא קריבה, אבל תמורה דאימיה נמי קריבה — אפילו רבנן מודו.
Temurah 18b רבא אמר halacha ruling offering offspring
Rava limits Rabbi Elazar's ruling that the offspring itself is offered as a burnt offering to a female designated as a burnt offering.

רבא אמר: עד כאן לא קאמר רבי אלעזר הוא עצמו יקרב עולה, אלא במפריש נקבה לעולה, דאיכא שם עולה על אמו,
Temurah 19b אמר רבא halacha ruling bodily sanctity
Rava infers that a male animal consecrated for its value acquires bodily sanctity.

אמר רב יהודה, אמר רב: היינו טעם דאמרינן, מיגו דנחתא לה קדושת דמים — נחתא נמי קדושת הגוף. אמר רבא: זאת אומרת, הקדיש זכר לדמיו — קדוש קדושת הגוף.
Temurah 19b רבא אמר halacha dispute bodily sanctity
Rava initially says a male animal consecrated for its value does not acquire bodily sanctity, but retracts in favor of Rav Kahana's contrary ruling.

איתמר: הקדיש זכר לדמיו, רב כהנא אמר: קדוש קדושת הגוף, רבא אמר: אינו קדוש קדושת הגוף. והדר ביה רבא לדרב כהנא, מדרב יהודה אמר רב.
Temurah 20b אמר רבא halacha ruling offering offspring
Rava objects that one cannot gain atonement through something arising from a transgression and that only the first offspring is offered.

אמר רבא: שתי תשובות בדבר, חדא דאין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה, ועוד, התני רב חנניא לסיועי לרבי יהושע בן לוי דאמר ולד ראשון קרב, ולד שני אינו קרב!
Temurah 22a אמר רבא halacha ruling lost offering
Rava raises two textual objections to the proposed interpretation of the law of a lost offering.

אמר רבא: שתי תשובות בדבר, חדא — דאם כן, ״ישמור״ מיבעי ליה למיתני, ועוד — ״שעיברה שנתה״ למאי הלכתא קתני?
Temurah 22a אמר רבא halacha ruling lost sin offering
Rava rules that a lost or blemished sin offering dies after its owners gain atonement, but before then grazes until blemished and is sold.

אלא אמר רבא: הכי קתני, עברה שנתה ואבדה, או אבדה ונמצאת בעלת מום — אחר שכיפרו הבעלים מתה, קודם שכיפרו הבעלים תרעה עד שתסתאב ותימכר.
Temurah 22a אמר רבא halacha other lost offering
Rava is challenged from his statement that an offering lost at night is not legally considered lost.

ומי אמר רבא הכי? והאמר רבא: אבידה דלילה לא שמה אבידה!
Temurah 22b אמר רבא halacha ruling lost offering
Rava rules that an offering lost at night is not legally considered lost.

גופא: אמר רבא: אבודה דלילה לא שמה אבודה. אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבנן — מאי איריא אבודה דלילה? אפילו אבודה דיום נמי, דאמרי רבנן: אבודה בשעת הפרשה רועה.
Temurah 25b אמר רבא halacha exegesis slave offspring
Rava explains that the verse makes a woman's offspring belong to her master while the woman herself belongs to him.

קרא מאי תלמודא לרבנן? אמר רבא: אמר קרא לרבי יוסי הגלילי, דקתני ולדה כמוה, שנאמר: ״האשה וילדיה תהיה לאדוניה״ — בזמן שהאשה לאדוניה, ולדה לאדוניה.
Temurah 27a אמר רבא halacha ruling redeeming offerings
Rava says language of desacralization can apply even to altar offerings when the consecrated animal is blemished.

אמר רבא: אפילו בקדשי מזבח משכחת לה לישנא דאחולי הוא, כגון שהיה הקדש בעל מום.
Temurah 28b רבא אמר both exegesis temporary permissions
Rava says the animal had indeed been worshipped, but its use was an exceptional temporary permission among eight permissions granted that night.

והתם מוקצה בלחוד הוה? נעבד נמי הוה! אמר רב אחא בר יעקב: מוקצה לעבוד, ולא עבדוהו. רבא אמר: לעולם עבדוהו, וחידוש הוא, כדרבי אבא בר כהנא, דאמר רבי אבא בר כהנא: שמנה דברים התירו באותו לילה — חוץ, ולילה, וזרות,
Temurah 29b רבא אמר halacha exegesis prostitution prohibitions
Rava rules that both forms of a prostitute's payment are forbidden and that a priest who has relations with the woman is flogged, deriving each case from the other.

ורבא אמר: אחד זה ואחד זה, אתננה אסור, וכהן הבא עליה לוקה משום זונה. מאי טעמא? ילפי מהדדי — מה זונה ישראלית בלאו, אף זונה גויה בלאו, ומה אתנן זונה גויה אסור, אף אתנן זונה ישראלית אסור.
Temurah 30a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue prohibited exchanges
Rava of Parzakia addresses Rav Ashi about the rule permitting a dog's payment and a prostitute's exchange.

אתנן כלב ומחיר זונה מותר כו'. אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי:
Temurah 30b אמר רבא halacha ruling animal offspring
Rava rules that the offspring of an animal subjected to bestiality or goring is forbidden because the offspring participated with its mother.

אמר רבא: ולד הנרבעת אסורה, היא וולדה נרבעו. נוגחת אסורה, היא וולדה נגחו.
Temurah 30b רבא אמר halacha dispute animal offspring
Rava says Rabbi Eliezer and the Rabbis dispute a case in which the animals were subjected to bestiality before conception, disagreeing whether joint causation forbids the offspring.

רבא אמר: מחלוקת שנרבעו ולבסוף עיברו, דרבי אליעזר סבר: זה וזה גורם אסור, ורבנן סברי: זה וזה גורם מותר.
Temurah 30b אמר רבא halacha ruling animal offspring
Rava rules that offspring conceived before its mother was subjected to bestiality or goring is forbidden because it participated with her.

אבל עיברו ולבסוף נרבעו — דברי הכל אסורין. ורבא לטעמיה, דאמר רבא: ולד נרבעת אסור, היא וולדה נרבעו, ולד נוגחת אסור, היא וולדה נגחו.
Temurah 31a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue impurity
Rava tells Rav Huna that a baraita supports him because the Rabbis would agree that an egg, unlike detached larvae, is part of the hen's body.

אמר ליה רבא לרב הונא: תניא דמסייע לך, מלא תרוד רימה הבאה מאדם חי — רבי אליעזר מטמא, וחכמים מטהרין. עד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא ברימה, דפירשא בעלמא הוא, אבל ביצה דמגופה דתרנגולת הוא — אפילו רבנן מודו.

Keritot (49)

Keritot 3b אמר רבא halacha ruling necromancy
Rava explains that the medium's offense is burning incense to a demon in order to summon it.

עולא אמר: בעל אוב דקתני במקטר לשד. מתקיף לה רבא: אם כן, היינו עובד עבודה זרה! אלא אמר רבא: מקטר לשד על מנת לחברו.
Keritot 4a אמר רבא halacha ruling verbal acts
Rava says blasphemy differs because it can occur in the heart, whereas moving one's lips generally counts as an act.

שפתיו נהוי מעשה גבי מגדף? אמר רבא: שאני מגדף, הואיל וישנו בלב, אבל בעלמא עקימת שפתיו הוי מעשה.
Keritot 4a אמר רבא halacha ruling false witnesses
Rava says conspiring witnesses are exceptional because their offense depends on sight.

מתיב רבי זירא: יצאו עדים זוממין שאין בו מעשה, ואמאי? הא ״על פי״ כתיב בהן! אמר רבא: שאני עדים זוממין, הואיל וישנן בראייה.
Keritot 4b אמר רבא halacha exegesis blood prohibitions
Rava assigns the three excision penalties concerning blood to ordinary blood, sacrificial blood, and blood that drains after the initial flow.

אמר רבא: שלש כריתות האמורות בדם. למאי? אחת לדם חולין, ואחת לדם קדשים, ואחת לדם התמצית.
Keritot 4b אמר רבא halacha exegesis blood prohibitions
Rava assigns the five prohibitions concerning blood to ordinary, sacrificial, covered, limb, and draining blood.

ואמר רבא: חמשה לאוין האמורין בדם למה? אחת לדם חולין, ואחת לדם קדשים, ואחת לדם כיסוי, ואחת לדם איברין, ואחת לדם התמצית.
Keritot 5a אמר רבא halacha exegesis sexual prohibitions
Rava transmits Rabbi Yitzhak bar Avdimi's verbal analogy deriving a prohibition from the repeated word 'henna.'

דאמר רבא, אמר לי רבי יצחק בר אבדימי: אתיא ״הנה״ ״הנה״ לאיסורא,
Keritot 5a אמר רבא halacha ruling sacred mixtures
Rava rules that compounding half the incense quantity incurs liability, while compounding half the anointing-oil quantity does not.

ותיהדר קטרת ונילף משמן: מה שמן כי מפטם לחציין – פטור, אף קטרת נמי כי מפטם לחציין – פטור! אלמה אמר רבא: קטרת שפטמה לחציין – חייב, שמן שפטמו לחציין – פטור?
Keritot 6b אמר רבא halacha exegesis anointing oil
Rava rules from the verse that one who compounds the anointing oil in half quantities is liable.

מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: שמן המשחה שפטמו לחצאין – חייב, דכתיב: ״והקטרת אשר תעשה״ – כל שתעשה, והא אפשר דעבדה פרס בשחרית ופרס בין הערבים.
Keritot 7a רבא אמר halacha dispute sin offering
Rava says a sin offering effects atonement when its owner permits it to be offered but declares that it should not atone.

ובפלוגתא: האומר: ״לא יתכפר לי חטאתי״, אביי אמר: אינה מכפרת, רבא אמר: מכפרת. היכא דאמר: ״לא תיקרב״ – דכולי עלמא לא פליגי דלא מכפרה, דכתיב: ״יקריב אותו״ – לרצונו. כי פליגי, דאמר: ״תיקרב ולא תכפר״, אביי אמר: אין מכפרת, דהא אמר לא תכפר. רבא אמר: מכפרת, כיון דאמר תיקרב – כפרה ממילא (אתי).
Keritot 7a רבא אמר halacha ruling yom kippur
Rava says both teachings express Rabbi Yehuda HaNasi's own view, while he concedes that Yom Kippur does not atone for transgressions committed on that day.

רבא אמר: הא והא רבי אליבא דנפשיה, ומודה רבי בעבירות דיום הכפורים גופיה – דלא מכפר. דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי, כיון דבכל שעתא ושעתא מכפר, היכי משכחת לה?
Keritot 7b אמר רבא halacha ruling atonement offering
Rava says Rabbi Yose concedes in the case of one who still requires an offering to complete atonement.

אמר רבא: מודה רבי יוסי במחוסר כפרה. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: מודה רבי יוסי במחוסר כפרה.
Keritot 8a אמר רבא halacha ruling zav offerings
Rava argues that the case of a zav with three emissions does not consistently belong among those bringing one offering for many transgressions.

אמר רבא: אמאי אוקימתא להא דתניא אין מביא – בזב בעל שלש ראיות, ליתנייה גבי, חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה! – לא פסיקא, דאמר רבי יוחנן: ראה אחת בלילה ושתים ביום – מביא, שתים בלילה ואחת ביום – אין מביא.
Keritot 8a משמיה דרבא halacha dispute multiple offerings
Rava explains that Rabbi Yohanan ben Nuri compares these offerings to multiple sin offerings, all of which must be brought before final atonement.

אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב פפא, אימא לך משמיה דרבא: הני תנאי במאי פליגי, דרבי יוחנן בן נורי מדמי להון לחטאת, דמאן דחייב חמש חטאות עד דמייתי כולהון וסוף מכפר ליה, הכא נמי לא שנא.
Keritot 10b אמר רבא halacha exegesis variable offering
Rava derives the reduced poorest offering from the Torah's proportionate reduction of a poor woman's childbirth offering.

אמר רבא: כולה מילתא מיולדת יליף, והכי קאמר: מדחס רחמנא עליה דדלות למיהוי חד מתלתין ותרין בעשירות, ומאי היא – יולדת, הכי חס רחמנא עליה דדלי דלות למיהוי חד מן תלתין ותרין בדלות.
Keritot 11a אמר רבא halacha exegesis designated maidservant
Rava derives from the verse that the man brings an offering when the designated maidservant is flogged, but not when she is not flogged.

תנו רבנן: בזמן שהאשה לוקה – האיש מביא קרבן, אין האשה לוקה – אין האיש מביא קרבן. מנלן? אמר רבא, דכתיב: ״ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה״.
Keritot 13a אמר רבא halacha ruling milk impurity
Rava objects that the infant's mouth is visibly full of milk and that the source of milk is continuously flowing.

אמר רבא: שתי תשובות בדבר: חדא, דקחזינא לפומיה דינוקא דמלא חלב! ועוד, מקום חלב מעיין הוא.
Keritot 13a אמר רבא halacha ruling milk impurity
Rava explains that the son remains pure because it is uncertain whether he nursed the requisite amount within the prescribed time.

אלא אמר רבא: היינו טעמא דבנה טהור – דספק ינק כשיעור וספק לא ינק, ואם תמצא לומר ינק, ספק ינקו באכילת פרס, ספק ינקו ביותר מכדי אכילת פרס.
Keritot 13b אמר רבא halacha ruling food impurity
Rava states that it transmits impurity whether consumed willingly or unwillingly.

אי הכי, קשיא הא מתניתא ואמר רבא: ״מטמא בין לרצון ובין שלא לרצון״!
Keritot 15a אמר רבא halacha ruling prohibited relations
Rava explains that Rabbi Yohanan ben Nuri's position applies because the relations bear distinct familial designations.

אמר רבא: דלמא לא היא, עד כאן לא קאמר רבי יוחנן בן נורי הכא אלא משום שמות מוחלקין, דמיקריא חמותו, ומיקריא אם חמותו, ומיקריא אם חמיו.
Keritot 15a אמר רבא halacha dialogue sin offerings
Rava asks Rav Nahman whether causing the acts to occur combines them, challenging this from a teaching that assigns the woman a separate liability for each lapse of awareness.

אמר רבא לרב נחמן: מי אמרינן ״הואיל והוא גרם להן״? והתניא: הוא בהעלם (אחת) [אחד] והיא בחמשה העלמות – הוא אינו חייב אלא אחת והיא חייבת על כל אחת ואחת.
Keritot 16a אמר רבא halacha ruling shabbat liability
Rava reports that the school of Rav understood the inquiry to concern both whether separate Sabbaths are like separate bodies and whether derivative labors are like distinct labors.

אמר רבא: אמרי בי רב, תרתי בעא מיניה: שבתות כגופין דמיין ואי לא בעא מיניה, ולדי מלאכות כמלאכות דמיין אי לא.
Keritot 17a אמר רבא halacha dispute shabbat liability
Rava infers a dispute from the teaching in which Rabbi Yose distinguishes between one and two domains for combining partial fig-sized acts.

אמר רבא: מכלל דפליג בחדא, דתניא: הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם (אחת) [אחד] – חייב. בשתי העלמות – פטור. רבי יוסי אומר: בהעלם אחד ברשות (אחד) [אחת] – חייב, בשתי רשויות – פטור.
Keritot 17a אמר רבא halacha ruling niddah liability
Rava explains that repeated intercourse separated by immersions is divided because the immersions function like intervening days.

אמר רבא: כגון שבא עליה וטבלה, וראתה וחזר ובא עליה, וטבלה, וחזר ובא עליה, דטבילות הויין כימים שבינתים.
Keritot 17b אמר רבא halacha exegesis unwitting sin
Rava derives Rav's reason from the verse's written and read forms, requiring error concerning two matters.

אמר רבא: מאי טעמא דרב? דאמר קרא: ״ועשה אחת מכל מצות ה' בשגגה״ – עד שישגוג בשתים, ״מצות״ כתיב, ״מצוות״ קרינן.
Keritot 18b רבא אמר halacha ruling sacrificial liability
Rava rules that awareness of uncertainty does not divide sin offerings, but each such awareness requires a separate provisional guilt offering.

רבא אמר: אין ידיעות ספק מחלקות לחטאות, אלא הכי קתני: כשם שאם היתה לו ידיעה ודאי מביא חטאת על כל אחת ואחת, כך אם היתה לו ידיעת ספק מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת.
Keritot 18b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue yom kippur
Rava answers Abaye that the teaching explicitly includes cases in which the sin became known and cases in which it did not.

הא בהעלם (אחת) [אחד] אכלינון! אמר ליה אביי: ומאן לימא לן דיום הכיפורים מכפר על דלא מתידע ליה? דילמא והוא דמתידע ליה! אמר ליה רבא: הודע ולא הודע תנן.
Keritot 19a אמר רבא halacha dispute ritual impurity
Rava explains that the first tanna and Rabbi Shimon dispute whether partial awareness counts as awareness when a person forgets the first path while walking on the second.

ואפילו בקמייתא? אמר רבא: הכא במאי עסקינן? כגון שהלך בראשון ובשעת הילוכו בשני שכח שהלך בראשון, ובהא פליגי, תנא קמא סבר: מקצת ידיעה כידיעה דמיא, ורבי שמעון סבר: מקצת ידיעה לאו כידיעה דמיא.
Keritot 19b רבא אמר halacha dispute shabbat liability
Rava exempts one who intended to cut something detached but cut something attached because he did not intend a prohibited cutting.

דאיתמר: נתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר – פטור, מאי טעמא? דהא לא איכוון לשום חתיכה. לחתוך את התלוש וחתך את המחובר – אביי אמר: חייב, דהא איכוון לשום חתיכה. רבא אמר: פטור, דהא לא איכוון לחתיכה דאיסורא.
Keritot 19b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue shabbat circumcision
Rava challenges Rav Nahman from the case of mistakenly circumcising on Shabbat the child whose circumcision was due afterward.

אמר ליה רבא לרב נחמן: והא תינוקות, דכי מתעסק דמי, ותנן: מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת – רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.
Keritot 20a רבא אמר halacha other act sequence
Rava states that the difference between the positions concerns which act occurred first.

רבא אמר: ליקדם איכא בינייהו.
Keritot 20b רבא אמר halacha other act sequence
Rava states that the difference between the positions concerns performing one act before another.

רבא אמר: להקדים איכא בינייהו.
Keritot 22b אמר רבא halacha ruling guilt offering
Rava emends the teaching to say that enduring uncertainty requires a provisional guilt offering of the same kind brought once the sin becomes known.

מאי קאמר? אמר רבא, תני: אם בספיקו עומד לעולם – יהא אשם תלוי, שממין שהביא על הודע, מביאו על שלא הודע.
Keritot 22b אמר רבא halacha ruling guilt offering
Rava concludes from both opinions that a definite guilt offering does not initially require awareness.

אמר רבא: מדברי שניהם נלמד – אשם ודאי לא בעי ידיעה לכתחלה.
Keritot 23a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue doubtful offerings
Rava asks Rav Nahman why, according to Rabbi Yose, both parties bring provisional guilt offerings, since that appears identical to the first tanna's view.

גמ' אמר ליה רבא לרב נחמן: לרבי יוסי, חטאת הוא דלא מייתו שניהן, הא אשם תלוי מייתו שניהם? היינו תנא קמא!
Keritot 23a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue sacrificial liability
Rava asks Rav Nahman why a definite guilt offering should not also be brought for sacred meat that became notar.

חתיכת חלב וחתיכת קדש, חתיכת חלב וחתיכת חלב קודש כו' חתיכת חלב וחתיכת חלב נותר כו'. אמר ליה רבא לרב נחמן: וליתי נמי אשם ודאי, דנותר דקדש הוא! אמר ליה: דלית ביה שוה פרוטה.
Keritot 23a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue overlapping prohibitions
Rava asks Rav Nahman whether Rabbi Shimon holds that one prohibition can take effect upon another.

אכל אחד את הראשונה כו'. אמר ליה רבא לרב נחמן: ומי אמר רבי שמעון איסור חל איסור?
Keritot 24a מתיב רבא halacha dialogue conflicting testimony
Rava objects that when two witnesses say an ox killed and two deny it, there is no reason to follow the later pair rather than the first.

מתיב רבא: שור הנסקל אינו כן, אם עד שלא נסקל – יצא וירעה בעדר. היכי דמי? אילימא דאתו בי תרי אמרי ״הרג״, ובי תרי אמרי ״לא הרג״ – מאי חזית דציית[ת] לבתראי? ציית להו לקמאי!
Keritot 24a אמר רבא halacha ruling condemned ox
Rava limits Rabbi Yohanan's reasoning to a report that the owner's ox was sodomized, since an owner accused of using it knows the claim is false and seeks witnesses.

אמר רבא: מסתברא טעמא דרבי יוחנן, כגון דאמרי ליה: נרבע שורו. אבל אמרו: רבע שורו, הוא בעצמו מידע ידיע דלא רבע ולא מפקר ליה, וטרח ומייתי עדים.
Keritot 24b אמר רבא halacha exegesis sacrifice awareness
Rava derives that later awareness does not invalidate the atonement because there was no awareness at the moment forgiveness was effected.

נזרק הדם – הבשר יאכל. ואמאי? הא הויא ליה ידיעה! אמר רבא, אמר קרא: ״והוא לא ידע ונסלח לו״, והא לא הויא ליה ידיעה בשעת סליחה.
Keritot 24b אמר רבא halacha ruling blood sprinkling
Rava explains that Rabbi Yose follows Rabbi Shimon's principle that blood ready to be sprinkled is regarded as already sprinkled.

רבי יוסי אומר: אפילו הדם בכוס כו'. לרבי יוסי, אמאי יזרק? הא הויא ליה ידיעה בשעת סליחה! אמר רבא: רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון, דאמר: כל העומד ליזרק – כזרוק דמי.
Keritot 24b רבא אמר halacha dispute broken-necked heifer
Rava rules that a heifer designated for the broken-neck ceremony becomes prohibited only after its neck is broken.

אשם ודאי אינו כן כו'. איתמר: עגלה ערופה אימתי נאסרת? רב המנונא אמר: מחיים, רבא אמר: לאחר עריפה.
Keritot 25a אמר רבא halacha ruling broken-necked heifer
Rava supports his view that the heifer is not prohibited while alive from the ruling that it may return to the herd before its neck is broken.

אמר רבא: מנא אמינא לה? מדתנן: עגלה ערופה אינה כן, עד שלא נערפה – תצא ותרעה בעדר. ואי אמרת מחיים, אמאי תצא ותרעה בעדר? הא איתסרא לה מחיים!
Keritot 25b אמר רבא halacha exegesis guilt offering
Rava derives the reason for the reported opinion from the verse concerning an act that must not be done and incurring guilt.

אמר רבא: מאי טעמא דאמרו לו? אמר קרא: ״אשר לא תעשינה (בשגגה) ואשם״.
Keritot 25b אמר רבא halacha exegesis guilt offering
Rava derives the sages' rule that a provisional guilt offering applies only where intentional violation incurs excision and inadvertent violation a sin offering.

אמר רבא: מאי טעמא דרבנן, דאמרי: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת? ״מצות״ ״מצות״, מחטאת חלב,
Keritot 25b משמיה דרבא halacha ruling offering obligation
Rav Tahlifa transmits in Rava's name that the first offering should likewise not be brought.

אמר רב תחליפא אבוה דרב הונא בר תחליפא משמיה דרבא: קדמייתא נמי לא תיתי
Keritot 26a משמיה דרבא halacha ruling yom kippur
Rav Tahlifa transmits in Rava's name that those liable for lashes remain liable after Yom Kippur passes.

ואמר רב תחליפא אבוה דרב הונא משמיה דרבא: חייבי מלקיות שעבר עליהן יום הכפורים – חייב. פשיטא! מאי שנא מחייבי חטאות ואשמות ודאין?
Keritot 26a רבא אמר halacha dispute sotah offering
Rava explains that a sotah brings her offering to clarify whether sin occurred.

אמר אביי: בועל מכיר בו. רבא אמר: סוטה כי מתייא – לברר עון (קא אתיא).
Keritot 26a רבא אמר halacha exegesis unsolved murder
Rava invokes the verse that the land cannot be atoned for shed blood to explain why Yom Kippur does not remove the heifer ceremony's need.

אלא מעתה, עגלה ערופה שעבר עליה יום הכפורים! וכו' אמר אביי: הורג מכיר. רבא אמר: אמר קרא: ״ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה וגו'״.
Keritot 26b אמר רבא both exegesis guilt offering
Rava derives that a sin offering remains due whenever the sin becomes known and explains that the provisional guilt offering protects the sinner from suffering.

אמר רבא: אמר קרא: ״או הודע אליו״ – מכל מקום. השתא דאמר: כי מתיידע ליה מייתי חטאת, אשם תלוי למה בא? אמר רבי זירא: שאם מת, מת בלא עון. מתקיף לה רבא: מת, מיתה ממרקת! אלא אמר רבא: להגן עליו מן הייסורים.

Meilah (10)

Meilah 7a אמר רבא halacha ruling lost offerings
Rava interprets the teaching as referring to an offering destined to be lost or burned rather than one already lost or burned.

אלא דקתני על האבוד ועל השרוף – קשיא! אמר רבא: אימא: על העומד לאיבוד ועל העומד לישרף.
Meilah 8b אמר רבא halacha ruling sacred purity
Rava explains that according to Abba Shaul the sages imposed an added stringency for sacred food by treating one who immersed that day like a first-degree impurity.

אמר רבא: לאבא שאול מעלה עשו בקדשים, שוינהו רבנן לטבול יום כראשון,
Meilah 10a אמר רבא halacha ruling misuse of consecration
Rava rules that all agree one is exempt for benefiting from impure meat of most-holy offerings before sprinkling or from lesser-offering portions after they were raised.

אמר רבא: הכל מודים שאם נהנה מבשר קדשי קדשים שנטמא קודם זריקה, ומאימורי קדשים קלין לאחר שהעלן, דפטור.
Meilah 10a אמר רבא halacha ruling surplus offerings
Rava rules that money discovered before atonement goes to the Dead Sea, whereas money discovered afterward becomes a voluntary offering because it was not initially designated for destruction.

אמר רבא: הא דאמרת ״כבר קרבה חטאת ילכו לים המלח״, הני מילי דאתידע ליה קמי כפרה, אבל לאחר כפרה – יפלו לנדבה. מאי טעמא? אין מפרישין מתחלה לאיבוד.
Meilah 11a אמר רבא halacha ruling bird offerings
Rava argues that unspecified money cannot be used to bring birds too young for the altar, in contrast to a peace offering.

אמר רבא: אמרה תורה במעות סתומין: הבא שלמים, אמרה תורה: הבא תורין שלא הגיע זמנן? אינן ראויין למזבח!
Meilah 16b אמר רבא halacha exegesis joined foods
Rava states that the biblical passage speaks of items that are separate.

אמר רבא: במובדלין דבר הכתוב.
Meilah 17b אמר רבא halacha dispute ritual impurity
Rava explains that the first degree causes the second, in contrast to Rav Ashi's grouping of first and second degrees relative to a third.

אמר רבא, הכי קאמר: מי גרם לשני? לאו ראשון?! רב אשי אמר: ראשון ושני, לגבי שלישי – בני חדא ביקתא אינון.
Meilah 18a אמר רבא halacha other garment measure
Rava specifies a middle garment and the amount termed melamla.

אמר רבא: בלבוש מציעאה, ומלמלא.
Meilah 19b אמר רבא halacha ruling consecrated wood
Rava explains that consecrated wood is the practical difference between Rabbi's view and that of the first tanna.

רבי אומר: כל דבר שאין לו פדיון, יש כו'. היינו תנא קמא! אמר רבא: איכא בינייהו עצים.
Meilah 19b אמר רבא halacha ruling consecrated wood
Rava states that according to Rabbi, consecrated wood requires additional wood.

אמר רבא: לדברי רבי, עצים טעונין עצים. ואמר רב פפא: לדברי רבי, עצים צריכין קמיצה.

Tamid (4)

Tamid 27a רבא אמר halacha dispute temple guards
Rava explains that the number of Temple guard posts depends on a tannaitic dispute over the number of courtyard gates.

אמר אביי: תרי מינייהו לא צריכי שימור. רבא אמר: תנאי היא. דתניא: אין פוחתין משלשה עשר גזברין ומשבעה אמרכלין. רבי נתן אומר: אין פוחתין משלשה עשר גזברין, כנגד שלשה עשר שערים. דל חמשה דהר הבית – פשו להו תמניא דעזרה. אלמא, איכא תנא דאמר תמניא הוו, ואיכא תנא דאמר שבעה, ואיכא תנא דאמר חמשה הוו.
Tamid 28a רבא אמר halacha ruling temple service
Rava explains that after the enactment, anyone wishing to participate in the lottery rises early and immerses before the supervisor arrives.

רבא אמר: אידי ואידי לאחר תקנה, והכי קתני: מי שהוא רוצה לבא ולפייס – משכים וטובל עד שלא יבא הממונה.
Tamid 29a אמר רבא aggada other temple hyperbole
Rava calls the descriptions, including watering the daily offering from a golden cup, exaggerations.

גמ' אמר רבא: גוזמא. השקו את התמיד בכוס של זהב, אמר רבא: גוזמא.
Tamid 29a אמר רבא aggada other temple wealth
Rava characterizes the claim that the daily offering was watered from a golden cup as an exaggeration.

לאפוקי מדרבא, דתנן: השקו את התמיד בכוס של זהב, ואמר רבא: גוזמא, קא משמע לן: הני – אין, התם – לא. אין עניות במקום עשירות.

Niddah (92)

Niddah 3a רבא אמר halacha ruling niddah inspection
Rava says that an absorbent wad also contracts from moisture but concedes the case of a tightly inserted wad.

רבא אמר: מוך נמי, אגב זיעה מכויץ כויץ, ומודה רבא במוך דחוק.
Niddah 3b רבא אמר halacha ruling procreation
Rava explains that Shammai's reason is concern that the rule would prevent Israelite women from procreation.

רבא אמר: טעמא דשמאי משום בטול פריה ורביה. תניא נמי הכי: אמר לו שמאי להלל: אם כן, בטלת בנות ישראל מפריה ורביה.
Niddah 5b אמר רבא halacha ruling retroactive impurity
Rava argues a fortiori that beds and seats are not protected from a niddah's retroactive impurity.

אמר רבא: ותסברא? קל וחומר הוא: ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל, הניצול באוהל המת, אינו ניצול במעת לעת שבנדה — משכבות ומושבות, שאינן ניצולין באהל המת, אינו דין שאין ניצולין במעת לעת שבנדה?
Niddah 11b אמר רבא halacha ruling niddah inspection
Rava points out that the opening clause would require inspection for a virgin whose blood is pure, making the teachings contradictory.

אמר רבא: אימא רישא ״חוץ מן הנדה והיושבת על דם טוהר״, הוא דלא בעיא בדיקה, אבל בתולה שדמיה טהורין בעיא בדיקה. אלא קשיין אהדדי!
Niddah 12a אמר רבא halacha ruling marital inspection
Rava explains that modest women do not reuse an inspection cloth without checking it between acts of intercourse, whereas immodest women reuse it without concern.

אמר רבא: ושאינו מקיים דברי חכמים — ״צנוע״ הוא דלא מקרי, הא ״רשע״ לא מקרי? אלא אמר רבא: צנועות — עד שבדקו בו עצמן לפני תשמיש זה, אין בודקות בו לפני תשמיש אחר, ושאינן צנועות — בודקות ולא איכפת להן.
Niddah 12a אמר רבא halacha ruling menstrual examinations
Rava infers that Shmuel holds a woman need not examine herself for relations with her husband.

אמר רבא: ולימא ליה — יש לה וסת, לטהרות בעיא בדיקה, לבעלה לא בעיא בדיקה; אין לה וסת, אפילו לבעלה נמי בעיא בדיקה. ומדלא אמר ליה הכי, שמע מינה קסבר שמואל: כל לבעלה לא בעיא בדיקה.
Niddah 13a רבא אמר halacha dispute examination cloths
Rava permits even a soft cloth because once the substance is dislodged it is dislodged, and he does not fear that one will add pressure.

רבא אמר: אפילו תימא במטלית רכה, כיון דעקר — עקר, ואביי חייש דלמא אתי לאוסופי, ורבא לא חייש דלמא אתי לאוסופי.
Niddah 16b רבא אמר halacha ruling marital relations
Rava rules that a man may have relations twice, while the cited teaching applies to purity matters.

רבא אמר: בועל ושונה, כי תניא ההיא — לטהרות.
Niddah 16b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue blood examination
Rava distinguishes one case as having an enduring indication from the other, which has none.

אמר ליה רבא: זו מוכיחה קיים, וזו אין מוכיחה קיים.
Niddah 17a אמר רבא halacha ruling marital relations
Rava permits relations in a dark house and says a Torah scholar may darken the setting with his garment.

אמר רבא: ואם היה בית אפל — מותר, ותלמיד חכם — מאפיל בכסותו ומשמש.
Niddah 17a אמר רבא halacha ruling examination cloths
Rava says worn linen cloths are suitable for examination.

אמר רבא: הני שחקי דכיתנא מעלו לבדיקה. איני? והא תנא דבי מנשה: אין בודקין את המטה לא בעד אדום, ולא בעד שחור, ולא בפשתן, אלא בפקולין או בצמר נקי ורך!
Niddah 22a רבא אמר halacha ruling menstrual blood
Rava states that all agree it is not a woman's normal way to see blood within a piece.

רבא אמר: דכולי עלמא אין דרכה של אשה לראות דם בחתיכה.
Niddah 23b אמר רבא halacha exegesis firstborn status
Rava teaches that the subject is viable and interprets "the first of his strength" as excluding one whose death would not grieve the father.

אמר רבא: לעולם דחיי, ושאני התם, דאמר קרא: ״ראשית אונו״ — מי שלבו דוה עליו, יצא זה שאין לבו דוה עליו.
Niddah 23b רבא אמר halacha dispute fetal formation
Rava requires the forehead, one eyebrow, one eye, one jaw, and one side of the beard to be formed together.

אמר רבי ירמיה בר אבא, אמר רבי יוחנן: מצח, והגבינים, והעינים, והלסתות, וגבות הזקן — עד שיהו כולם כאחת. רבא אמר חסא: מצח, והגבין, והעין, והלסת, וגבת הזקן — עד שיהו כולם כאחת.
Niddah 23b אמר רבא halacha ruling fetal formation
Rava rules that if a fetus has one eye and one thigh on its side the mother is impure, but if they are centered she is pure.

אמר רבא: נברא בעין אחת ובירך אחד — מן הצד, אמו טמאה; באמצע, אמו טהורה.
Niddah 23b אמר רבא halacha ruling fetal formation
Rava rules that a fetus with a perforated esophagus renders its mother impure, while a sealed esophagus leaves her pure.

אמר רבא: ושטו נקוב — אמו טמאה, ושטו אטום — אמו טהורה.
Niddah 24b אמר רבא halacha other animal gestation
Rava asks whether a large animal, which gives birth at nine months, can also give birth at seven months.

אמר רבא: הרי אמרו, אשה יולדת לתשעה ויולדת לשבעה, בהמה גסה יולדת לתשעה — יולדת לשבעה או לא ילדה?
Niddah 24b רבא אמר halacha dispute fetal tissue
Rava reads the teaching as saying "full" and argues that dissolved tissue would have left the form deficient.

רבא אמר: ״מלא״ תנן, ואם איתא דאתמוחי אתמח — מחסר [הוה] חסר. רב אדא בר אהבה אמר: ״גוונים״ תנן, ואם איתא דאתמוחי אתמח — כולה בחד גוונא הוי קאי.
Niddah 26a משמיה דרבא halacha ruling birth status
Rava rules that the teachings can concern exact simultaneous births if their applications to firstborn status and excision liability are reversed.

רב הונא בר תחליפא משמיה דרבא אמר: אפילו תימא מצומצמין, ואיפוך שמעתתא. גבי בכורות — שיצאו דרך מרגלותיהם, ולד דאית ביה חיותא סריך ולא נפיק, סנדל דלית ביה חיותא שריק ונפיק. גבי כריתות — שיצאו דרך ראשיהן, ולד דאית ביה חיותא מדנפיק רישיה הויא לידה, סנדל עד דנפיק רוביה.
Niddah 28a רבא אמר halacha dispute corpse impurity
Rava explains that a burned corpse can retain its skeleton when it is burned on a stone surface.

היכי דמי מת שנשרף ושלדו קיימת? אמר אביי: כגון ששרפו על גבי קטבליא. רבא אמר: כגון ששרפו על גבי אפודרים. רבינא אמר: כגון דאיחרך אחרוכי.
Niddah 31b אמר רבא aggada maxim male children
Rava advises one who wants all his children to be male to have relations twice.

שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה, שיהו בניהם זכרים — מעלה עליהן הכתוב כאילו הם מרבים בנים ובני בנים. והיינו דאמר רב קטינא: יכולני לעשות כל בני זכרים. אמר רבא: הרוצה לעשות כל בניו זכרים — יבעול וישנה.
Niddah 32a אמר רבא halacha exegesis legal traditions
Rava says these rules are received laws that the sages supported with scriptural verses.

אמר רבא: הלכתא נינהו, ואסמכינהו רבנן אקראי. הי קרא והי הלכתא? אילימא בת יום אחד — הלכתא, בת שלש שנים ויום אחד — קרא, קרא סתמא כתיב!
Niddah 32b אמר רבא halacha exegesis legal traditions
Rava says these rules are received laws that the sages supported with scriptural verses.

אמר רבא: הלכתא נינהו, ואסמכינהו רבנן אקראי. הי הלכתא והי קרא? אילימא בן יום אחד — הלכתא, ובן תשע שנים ויום אחד — קרא, קרא סתמא כתיב!
Niddah 33a רבא אמר halacha exegesis ritual impurity
Rava rules that the inference remains valid because the word "all" is inclusive.

רבא אמר: לעולם דנין, ״וכל״ — ריבויא הוא.
Niddah 33a אמר רבא halacha exegesis ritual impurity
Rava interprets "upon him" as implying that the object bears his weight.

אמר רבא: ״עליו״ — להטעינו משמע.
Niddah 33a אמר רבא halacha other zavah counting
Rava asks how semen could interrupt a woman's zavah count if part of a day counts as a whole day.

אמר רבא: אם כן, שכבת זרע (דסתר) [דסתרה] בזיבה היכי משכחת לה? והא מקצת היום ככולו!
Niddah 33b אמר רבא halacha ruling zavah counting
Rava rejects the sharp argument as mistaken and limits any interruption to the period applicable to her partner.

אמר רבא: לפום חורפא שבשתא! נהי נמי דסתרה, כמה תסתור? תסתור שבעה? דיה כבועלה!
Niddah 33b אמר רבא halacha dialogue sadducee impurity
Rava objects that treating a scrupulous Sadducee this way would presume that he has relations with a menstruant.

ותיפוק ליה משום צנורא דעם הארץ! אמר אביי: בצדוקי חבר. אמר רבא: צדוקי חבר בועל נדה משוית ליה? אלא אמר רבא:
Niddah 34a אמר רבא halacha ruling discharge impurity
Rava rules that his zav discharge is impure even according to Beit Shammai, while his seminal emission is pure even according to Beit Hillel.

אמר רבא: זובו טמא, אפילו לבית שמאי; קריו טהור, אפילו לבית הלל.
Niddah 34b אמר רבא halacha exegesis minor zav
Rava derives from "this is the law of the zav" that a minor's first sighting imparts impurity just as an adult's does.

אמר רבא: תא שמע, ״זאת תורת הזב״ — בין גדול בין קטן, מה גדול — ראייה ראשונה שלו מטמאה, אף קטן — ראייה ראשונה נמי מטמאה.
Niddah 34b אמר רבא halacha exegesis zav discharge
Rava cites "his discharge is impure" as teaching that the discharge itself is impure.

אמר רבא: תא שמע, ״זובו טמא הוא״ — לימד על הזוב שהוא טמא. במאי? אילימא בזב גרידא
Niddah 36b אמר רבא halacha ruling labor bleeding
Rava rules that a woman experiencing labor bleeding is a menstruant during her menstrual days but pure during her zavah days.

אמר רבא: בימי נדה — נדה, בימי זיבה — טהורה. והתניא: המקשה בימי נדה — נדה, בימי זיבה — טהורה.
Niddah 37a בעי רבא halacha other zavah counting
Rava asks whether labor bleeding interrupts a woman's zavah count.

בעי רבא: קושי מהו שתסתור בזיבה?
Niddah 37a רבא אמר halacha dispute zavah counting
Rava rules that childbirth neither interrupts a woman's zavah count nor prevents the birth days from counting toward it.

תניא, רבי מרינוס אומר: אין לידה סותרת בזיבה. איבעיא להו: מהו שתעלה? אביי אמר: אינה סותרת ואינה עולה. רבא אמר: אינה סותרת ועולה.
Niddah 37a אמר רבא halacha exegesis zavah counting
Rava derives from "after she shall be pure" that impurity must not interrupt the counted days.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: ״ואחר תטהר״ — ״אחר״, ״אחר״ לכולן, שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם.
Niddah 37a אמר רבא halacha dispute zavah counting
Rava derives from "from her discharge" that leprosy and childbirth do not interrupt the zavah count.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: ״מזובה״ — ״מזובה״ ולא מנגעה, ״מזובה״ ולא מלידתה. ואביי אמר לך: תני חדא ״מזובה״ ולא מנגעה, ולא תתני ״ולא מלידתה״.
Niddah 38b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue labor bleeding
Rava challenges Rav Sheshet's reading because the teaching explicitly refers to a case without a fetus.

בלא ולד? בתלתא נמי סגי! אמר רב ששת: אימא ״במקום שיש ולד״. אמר ליה רבא: והא ״בלא ולד״ קתני!
Niddah 38b אמר רבא halacha ruling labor bleeding
Rava explains that prolonged labor with a viable fetus entails birth during zavah status, while labor with a nonviable fetus can establish zavah status in three days.

אלא אמר רבא, הכי קאמר: אי אפשר שתתקשה עשרים וששה יום במקום שיש ולד ולא תהא יולדת בזוב, ובמקום שאין ולד אלא נפל — בתלתא נמי הויא זבה, מאי טעמא? אין קושי לנפלים.
Niddah 38b אמר רבא halacha exegesis labor bleeding
Rava says Rabbi Eliezer defeats the sages by applying their exclusion of blood caused by a fetus to the verse about purification from her blood source.

אמר רבא: בהא זכינהו רבי אליעזר לרבנן, לאו אמריתו ״דמה״ — דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד, הכי נמי ״וטהרה ממקור דמיה״ — דמיה מחמת עצמה ולא מחמת ולד.
Niddah 39a רבא אמר halacha ruling retroactive impurity
Rava says the teaching establishes that she does not impart impurity retroactively for a twenty-four-hour period.

רבא אמר: לומר שאינה מטמאה מעת לעת.
Niddah 40a משמיה דרבא halacha exegesis sacrificial law
Rava teaches that Rabbi Yehudah's threefold wording supplies three exclusions supporting Rabbi Yochanan.

אמר רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבא: תניא דמסייע ליה לרבי יוחנן, רבי יהודה אומר: ״זאת תורת העולה היא העולה״ — הרי אלו שלשה מיעוטין,
Niddah 41b אמר רבא halacha ruling terumah purity
Rava rules that a woman who had relations may not eat terumah for three days because she cannot avoid discharging semen.

למימרא דמשמשת בטומאת ערב סגי לה? והא אמר רבא: משמשת — כל שלשה ימים אסורה לאכול בתרומה, שאי אפשר לה שלא תפלוט.
Niddah 42b אמר רבא both story sabbath circumcision
Rava initially permits circumcision on Shabbat, then recalls the questioner to investigate the unusual circumstances of the case.

וכי ההוא דאתא לקמיה דרבא, אמר ליה: מהו לממהל בשבתא? אמר ליה: שפיר דמי. בתר דנפק, אמר רבא: סלקא דעתך דההוא גברא לא ידע דשרי לממהל בשבתא?! אזל בתריה, אמר ליה: אימא לי איזי, גופא דעובדא היכי הוה?
Niddah 42b רבא אמר halacha dispute concealed impurity
Rava classifies the matter as contact in a concealed part of the body and supports this with a teaching.

אביי אמר: בלוע הוי, רבא אמר: בית הסתרים הוי. אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: ״אלא מפני שטומאת בית הסתרים היא״.
Niddah 42b רבא אמר halacha dispute concealed impurity
Rava classifies the matter as contact in a concealed part of the body rather than as something absorbed.

אביי אמר: בלוע הוי, ורבא אמר: בית הסתרים הוי. אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: יכול תהא נבלת בהמה מטמאה בגדים אבית הבליעה? תלמוד לומר: ״נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה״.
Niddah 42b אמר רבא halacha ruling concealed impurity
Rava rules that a creeping animal in a bodily fold is pure, while an animal carcass there is impure.

אמר רבא: שרץ בקומטו — טהור, נבלה בקומטו — טמא.
Niddah 43a רבא אמר halacha dispute examination cloths
Rava permits even a soft cloth because once the substance is dislodged it is dislodged, and he does not fear added pressure.

אמר אביי: במטלית עבה. רבא אמר: אפילו תימא במטלית רכה, כיון דעקר — עקר. ואביי חייש דילמא אתי לאוסופי, ורבא — לאוסופי לא חייש.
Niddah 43a בעי רבא halacha other seminal emission
Rava asks about semen dislodged with sensation but emitted without sensation.

מילתא דפשיטא ליה לשמואל, מיבעיא ליה לרבא. דבעי רבא: נעקרה בהרגשה ויצתה שלא בהרגשה, מהו?
Niddah 43a בעי רבא halacha other conversion purity
Rava asks about the status of a gentile who had a sexual thought and then immersed.

בעי רבא: גוי שהרהר, וירד וטבל — מהו?
Niddah 43a בעי רבא halacha other urinary impurity
Rava asks about a zavah whose urine was dislodged before she immersed.

בעי רבא: זבה שנעקרו מימי רגליה, וירדה וטבלה — מהו?
Niddah 43a בעי רבא halacha other urinary impurity
Rava asks about a gentile zavah whose urine was dislodged.

בעי רבא: גויה זבה שנעקרו מימי רגליה,
Niddah 44b משמיה דרבא halacha exegesis firstborn inheritance
Rava rules that a son born after his father's death does not reduce the firstborn's share because the verse requires children born to the father.

מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר: לומר שממעט בחלק בכורה, ואמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא: בן שנולד אחר מיתת האב אינו ממעט בחלק בכורה, מאי טעמא? ״וילדו לו״ בעינן.
Niddah 44b משמיה דרבא halacha exegesis firstborn inheritance
Rava rules that a firstborn delivered after his father's death does not receive a double share because the father must recognize him.

בסורא מתנו הכי, בפומבדיתא מתנו הכי: אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא — בכור שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים. מאי טעמא? ״יכיר״ בעינן, והא ליכא.
Niddah 44b משמיה דרבא halacha ruling firstborn inheritance
The passage rules that the law follows all the versions transmitted in Rava's name.

והלכתא: ככל הני לישני דמר בריה דרב יוסף משמיה דרבא.
Niddah 45b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue minor vows
Rava argues from the opening clause that vows and dedications made during the intermediate age have the same validity as those made afterward.

אמר ליה רבא: אימא רישא — קודם הזמן הזה, אף על פי שאמרו ״יודעים אנו לשם מי נדרנו״, ״לשם מי הקדשנו״ — אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש. הא תוך זמן — כלאחר זמן!
Niddah 46a אמר רבא halacha ruling female majority
Rava rules that before legal maturity a minor may continue to refuse a marriage, but afterward she may neither refuse nor perform halitzah.

אמר רבא, הילכתא: תוך זמן — כלפני זמן. רב שמואל בר זוטרא מתני לה לשמעתא דרבא בהאי לישנא, אמר רבא: קטנה כל שתים עשרה שנה ממאנת והולכת, מכאן ואילך אינה ממאנת ואינה חולצת.
Niddah 46a אמר רבא halacha ruling maturity signs
Rava rules that a girl who has reached the age of majority need not be examined because she is presumed to have developed the required signs.

וכי תימא מספקא ליה, ומי מספקא ליה? והאמר רבא: קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה, חזקה הביאה סימנין!
Niddah 46b משמיה דרבא halacha ruling vows
Rava teaches that every married woman makes her vows subject to her husband's will.

והא אין בעל מפר בקודמין, כדרב פינחס משמיה דרבא, דאמר רב פנחס משמיה דרבא: כל הנודרת — על דעת בעלה היא נודרת.
Niddah 47b אמר רבא halacha exegesis eunuch signs
Rava infers from the wording 'and he is a eunuch' that the stated rule applies when signs of a eunuch have appeared.

אמר רב שמואל בר רב יצחק, אמר רב: והוא שנולדו בו סימני סריס. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני ״והוא סריס״, שמע מינה.
Niddah 48b אמר רבא halacha ruling maturity signs
Rava rules that a girl of age is presumed to have developed signs for refusal of marriage, but requires examination for halitzah.

אלא לאחר הפרק, למה לי בדיקה? והאמר רבא: קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה, חזקה הביאה סימנין! כי אמר רבא חזקה למיאון, אבל לחליצה בעיא בדיקה.
Niddah 50b אמר רבא halacha ruling food impurity
Rava rules by analogy from a clean bird carcass that intent concerning a living thing or an attachment is not legally effective intent.

אמר רבא: אף אנן נמי תנינא, שלשה עשר דברים נאמרו בנבלת עוף טהור, וזה אחד מהן: צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר. אלמא מחשבת חיים לא שמה מחשבה, הכא נמי מחשבת חבור לא שמה מחשבה.
Niddah 50b אמר רבא halacha other unclear
Rava begins to explain the phrase 'it does not descend to that,' but the explanation is truncated.

מאי ״אינה יורדת לכך״? אמר רבא: הכי קאמרי ליה: לא, אם אמרת
Niddah 51a אמר רבא attribution uncertain: or Rav Papa halacha ruling degrees impurity
Rava distinguishes any severe form of impurity from any light form of impurity.

אלא אמר רבא, ואיתימא רב פפא: שום טומאה חמורה בעולם, שום טומאה קלה בעולם.
Niddah 51a אמר רבא halacha ruling tithes
Rava rules that Rabbi Yohanan concedes regarding tithes that intent to keep produce attached is effective intent.

אמר רבא: ומודה רבי יוחנן לענין מעשר, דמחשבת חיבור שמה מחשבה. אמר רבא: מנא אמינא לה? דתנן: הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר, אם היו נשמרין — חייבין.
Niddah 51a אמר רבא halacha ruling food impurity
Rava explains that every species liable for tithes can contract food impurity.

אמר רבא: הכי קאמר — כל מין שחייב במעשר, מטמא טומאת אוכלין.
Niddah 52a רבא אמר halacha dispute pubic signs
Rava defines the required sign as two hairs extending from one edge to the other.

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: לא שירבה השחור ממש, אלא כדי שיהיו שתי שערות שוכבות, ונראות כמי שירבה השחור על הלבן. רבא אמר: שתי שערות המקיפות משפה לשפה.
Niddah 52a אמר רבא aggada exegesis job
Rava interprets Job as challenging God amid a storm and being answered from a storm.

ומי איכא כהאי גוונא? והכתיב ״אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם״, ואמר רבא: איוב בסערה חירף, בסערה השיבוהו. בסערה חירף — אמר לפניו: רבונו של עולם, שמא רוח סערה עברה לפניך ונתחלפה לך בין ״איוב״ ל״אויב״. בסערה השיבוהו — ״ויען ה' את
Niddah 52b אמר רבא halacha ruling bloodstains
Rava argues that Rabbi Hanina ben Antigonus defeated the sages by showing that part of a three-bean stain might likewise be attributed to a louse.

אמר רבא: בהא זכנהו רבי חנינא בן אנטיגנוס לרבנן, מאי שנא פחות משלשה גריסין במקום אחד דלא חיישינן, דאמרינן בתרי יומי חזיתיה, שלשה גריסין במקום אחד נמי נימא: תרתי ופלגא מגופה חזיתיה, ואידך אגב זוהמא דם מאכולת הוא.
Niddah 53a אמר רבא halacha ruling bloodstain examination
Rava explains that she examined herself but not her garment, and examined herself only during Rabbi Yehuda's twilight rather than Rabbi Yose's.

מאי ״בדקה״, ומאי ״לא בדקה״? אמר רבא: אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי — הכא במאי עסקינן? כגון שבדקה עצמה, ולא בדקה חלוקה, ואף עצמה לא בדקה אלא בין השמשות דרבי יהודה, ובבין השמשות דרבי יוסי לא בדקה.
Niddah 56a אמר רבא halacha exegesis discharge impurity
Rava rejects deriving the rule from 'his discharge' because such discharge causes impurity in others.

ונילף מ״זובו״, מה ״זובו״ שאין מתעגל ויוצא מטמא, אף כל! אמר רבא: מ״זובו״ ליכא למילף, שכן גורם טומאה לאחרים.
Niddah 56a אמר רבא halacha ruling creeping impurity
Rava rules that the creatures of Mehoza remain impure when their skeletal form remains intact.

אמר רבא: הני זבוגי דמחוזא, כי שלדן קיימת — טמאין. ואמר ריש לקיש: שרץ שנשרף ושלדו קיימת — טמא.
Niddah 59a אמר רבא halacha ruling bloodstains
Rava rules that when one kind of substance is found on her, she may attribute several kinds of stains to it.

אמר רבא: נמצא עליה מין אחד — תולה בו כמה מינין. מיתיבי: נתעסקה באדום — אין תולה בו שחור! נתעסקה שאני.
Niddah 59a אמר רבא halacha ruling bloodstains
Rava rules that one who handled a chicken containing several kinds of blood may attribute several kinds of stains to it.

איכא דאמרי, אמר רבא: נתעסקה במין אחד — תולה בו כמה מינין. מיתיבי: נתעסקה באדום — אין תולה בו שחור! כי קאמר רבא, דאתעסקה בתרנגולת דאית בה כמה מיני דמא.
Niddah 60a אמר רבא halacha dialogue ritual stringency
Rava challenges the assumption that Rabbi Meir's position is stringent and insists that it is lenient.

אמר רבא: ותסברא רבי מאיר לחומרא? רבי מאיר לקולא!
Niddah 61a אמר רבא halacha ruling slander
Rava rules that slander should not be accepted as true, but should be taken into consideration.

אמר רבא: האי לישנא בישא, אף על פי דלקבולי לא מבעי — מיחש ליה מבעי.
Niddah 61b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue mixed fabrics
Rava asks Rafram bar Pappa for the source of Rav Hisda's ruling about a garment containing lost mixed fibers.

אמר רפרם בר פפא, אמר רב חסדא: בגד שאבד בו כלאים — צובעו, ומותר. אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: מנא ליה לסבא הא?
Niddah 63a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue stale saliva
Rava explains that 'from evening' excludes one who arose early and ate, rather than requiring that nothing was eaten during the evening.

איזהו רוק תפל. תנא: כל שלא טעם כלום מבערב. סבר רב פפא קמיה דרבא למימר, כמאן דאמר לא טעם מידי באורתא. אמר ליה רבא: מי קתני ״בערב״? ״מבערב״ קתני, לאפוקי היכא דקדים ואכיל.
Niddah 63b אמר רבא halacha ruling menstrual separation
Rava rules in accordance with Rabbi Yehuda concerning separation near a woman's expected period.

אמר רבא: הלכה כרבי יהודה, ומי אמר רבא הכי? והתניא: ״והזרתם את בני ישראל מטומאתם״ — מכאן אמר רבי ירמיה: אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן.
Niddah 63b אמר רבא halacha ruling menstrual separation
Rava defines the required separation as that same day or night period.

וכמה? אמר רבא: עונה. מאי לאו עונה אחריתי? לא, אותה עונה.
Niddah 65b אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue legal argument
Rava tells his interlocutor to challenge the ruling directly from the Mishnah rather than circling back to an objection.

אמר ליה רבא: הדורי אפירכא למה לי? אותיב ממתניתין! הוא סבר: מעשה רב.
Niddah 66a אמר ליה רבא dialogue halacha dialogue menstrual practice
Rava distinguishes binding prohibition from custom and says stringency applies only where people actually adopted it.

אמר ליה רבא: אמינא לך איסורא, ואת אמרת מנהגא?! היכא דאחמור — אחמור, היכא דלא אחמור — לא אחמור.
Niddah 66a אמר רבא halacha ruling marriage purity
Rava rules that a woman who accepts a marriage proposal must count seven clean days.

(תבעוה, נתר, בחמין, לטבול, קמטים, על גבי, נמל — סימן). אמר רבא: תבעוה לינשא ונתפייסה — צריכה שתשב שבעה נקיים.
Niddah 66a אמר רבא halacha dialogue marriage purity
Rava's ruling is cited as requiring a woman who accepts a marriage proposal to count seven clean days.

אמר ליה: מאי האי? אמר ליה: לא סבר לה מר להא דרבא, דאמר רבא: תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים? אמר ליה: אימר דאמר רבא בגדולה דקחזיא דמא, אבל בקטנה דלא חזיא דמא — מי אמר?
Niddah 66a אמר רבא halacha dialogue marriage purity
Rava explicitly rules that both an adult and a minor who accept marriage proposals require seven clean days because desire affects both.

אמר ליה: בפירוש אמר רבא: לא שנא גדולה, לא שנא קטנה. גדולה טעמא מאי? משום דמחמדא, קטנה נמי מחמדא.
Niddah 66a אמר רבא halacha other unclear
Rava begins a statement about a woman, but the passage is too truncated to determine his teaching.

אמר רבא: אשה
Niddah 66b משמיה דרבא halacha ruling immersion preparation
Rava rules that a woman should wash her hair only with warm water, even sun-heated water, because cold water loosens hair.

ואמר אמימר משמיה דרבא: אשה לא תחוף אלא בחמין, אבל לא בצונן, ואפילו בחמי חמה. צונן מאי טעמא לא? משום דקרירי ומשרו מזייא.
Niddah 66b אמר רבא halacha ruling immersion preparation
Rava teaches that a woman should rinse the folds of her body with water before immersion.

ואמר רבא: לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה בית קמטיה במים. מיתיבי: בית הקמטים ובית הסתרים אינן צריכין לביאת מים!
Niddah 66b אמר רבא halacha ruling immersion obstruction
Rava rules that if an obstruction is found after immersion, washing and immersion need not be repeated when the immersion closely followed washing, but otherwise must be repeated.

ואמר רבא: טבלה ועלתה, ונמצא עליה דבר חוצץ — אם סמוך לחפיפה טבלה, אינה צריכה לחוף ולטבול, ואם לאו — צריכה לחוף ולטבול.
Niddah 66b אמר רבא halacha ruling immersion
Rava rules that a woman may not stand on an earthenware vessel while immersing.

אמר רבא: אשה לא תעמוד על גבי כלי חרס ותטבול. סבר רב כהנא למימר: טעמא מאי? משום גזירת מרחצאות, הא על גבי סילתא — שפיר דמי.
Niddah 68a דרש רבא halacha dialogue immersion preparation
Rava teaches that a woman may wash on Friday evening and immerse after Shabbat.

דרש רבא: אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי שבת. אמר ליה רב פפא לרבא: והא שלח רבין באגרתיה ״אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת״.
Niddah 68b אמר רבא halacha ruling retroactive impurity
Rava rules that a woman does not convey retroactive impurity during her days of ziva.

ומטמאה מעת לעת. לימא תהוי תיובתא דרבא! דאמר רבא: לומר שאין האשה מטמאה מעת לעת בתוך ימי זיבתה!
Niddah 69a אמר רבא halacha maxim immersion counts
Rava denounces the rule requiring fifteen immersions as an unjust judgment that burdens the person without an ox more than one who has one.

״לא ראיתי כל עיקר״ — מטבילין אותה חמש עשרה טבילות. אמר רבא: האי דינא דלא דינא, דייני בגלחי, דאית ליה תורא — לירעי חד יומא, דלית ליה תורא — לירעי תרי יומי.

Bereshit Rabbah (1)

Bereshit Rabbah 85:13 אמר רבא

ויהי בעת לדתה (בראשית לח, כז), כאן חסרים ולהלן מלאים, (בראשית לח, כז): והנה תאומים בבטנה, תאומים מלא, כאן שניהם צדיקים, ולהלן (בראשית כה, כד): כתיב: תומם חסר, אחד צדיק ואחד רשע. (בראשית לח, כח): ויהי בלדתה ויתן יד, אמר רבא בר רב חסדא שלשה נאמנין לאלתר, ואלו הן, החיה והשירא והמטהרת את חברתה. חיה, דכת …
ויהי בעת לדתה (בראשית לח, כז), כאן חסרים ולהלן מלאים, (בראשית לח, כז): והנה תאומים בבטנה, תאומים מלא, כאן שניהם צדיקים, ולהלן (בראשית כה, כד): כתיב: תומם חסר, אחד צדיק ואחד רשע. (בראשית לח, כח): ויהי בלדתה ויתן יד, אמר רבא בר רב חסדא שלשה נאמנין לאלתר, ואלו הן, החיה והשירא והמטהרת את חברתה. חיה, דכתיב (בראשית לח, כח): ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה. שיירא, כדאמר רבי סימון אחוי דרבי יהודה בר זבדי בשם רב, תינוק כל זמן שמשלך בשוק אביו ואמו מעידין עליו, נאסף מן השוק צריך שני עדים. והמטהרת את חברתה, כדתנן שלש נשים ישנות במטה אחת ודם תחת אחת מהן, כלן טמאות, בדקה אחת ומצאה דם, היא בלבד טמאה, אמר רבא בלבד מעת לעת.

Vayikra Rabbah (2)

Vayikra Rabbah 10:9 רבא אמר

ואת פר החטאת ואת שני האילים (ויקרא ח, ב), רב הונא בשם רבי אבא בר כהנא אמר עשה כמין גבעה, איל מכאן ואיל מכאן ופר באמצע. (ויקרא ח, ג): ואת כל העדה הקהל [אל] פתח אהל מועד, אמר רבי אלעזר כל ישראל ששים רבוא ואת אומר אל פתח אהל מועד, אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה, דכותה (בראשית א, ט): יקוו המ …
ואת פר החטאת ואת שני האילים (ויקרא ח, ב), רב הונא בשם רבי אבא בר כהנא אמר עשה כמין גבעה, איל מכאן ואיל מכאן ופר באמצע. (ויקרא ח, ג): ואת כל העדה הקהל [אל] פתח אהל מועד, אמר רבי אלעזר כל ישראל ששים רבוא ואת אומר אל פתח אהל מועד, אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה, דכותה (בראשית א, ט): יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, בנהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא לתוך כלי ריקן, או שמא כלי מלא לתוך כלי מלא, העולם כלו מים במים ואת אומר יקוו המים, אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מעט המרבה. דכותה (שמות ט, ח): קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן, אמר רב הונא לא דמי הדין דחפין להדין דקמיץ, הדין דחפין תרין, הדין דקמיץ ארבע חפניו תמניא קומצים, נמצא חפנו של משה מחזקת שמנה קומצין, אלא מלמד שהקדוש ברוך הוא, הוא מספיק, ואהרן חופן, ומשה זורקן, ואת אמר (שמות ח, ט): וזרקו משה השמימה בבת אחת, אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט למרבה. ודכותה (שמות כז, יח): ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים, אמר רבי יוסי בר חלפתא ארך החצר מאה באמה וכל ישראל עומדין בתוכה, אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה. ודכותה (במדבר כ, י): ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע, אמר רב חנין כמין כברה היתה וכל ישראל עומדין עליה, אלא זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה. ודכותה (יהושע ג, ט): ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה, רב הונא אמר זקפן בין שני בדי הארון, רבי חמא בר חנינא אמר שמן בין שני בדי הארון, ורבא אמר צמצמן בין שתי בדי הארון, הדא הוא דכתיב (יהושע ג, י): ויאמר יהושע בזאת תדעו כי אל חי בקרבכם, אמר להם מתוך שהחזיקו אתכם שני בדי הארון יודע אני ששכינתו ביניכם, אף בבית המקדש כן, דתנינן עומדים צפופים ומשתחוים רוחים. רבי שמואל בר איביה בשם רבי אחא אמר רוח ארבע אמות בין כל אחד ואחד, אמה לכל צד שלא יהא אחד מהן שומע קול חברו מתפלל, אף לעתיד לבוא כן, שנאמר (ירמיה ג, יז): בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים. רבי יוחנן סלק למשאל בשלמיה דרבי חנינא ואשכחיה דהוה עסיק בהדין פסוקא, בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים, אמר לו ומחזקת היא אותן, אמר לו המקרא אומר (ישעיה נד, ב): הרחיבי מקום אהלך (ישעיה נד, ג): כי ימין ושמאל תפרצי.
Vayikra Rabbah 32:7 אמר רבא

רבי זירא כד סלק להכא שמע קלהון קרין ממזרא וממזרתא, אמר הא אזיל הוא, דאמר רב הונא אין הממזר חי יותר על שלשים יום. אמר ליה רבי יעקב בר רב אחא כההיא דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין הממזר חי יותר משלשים יום, אימתי בזמן שאינו מפרסם אבל אם נתפרסם חי הוא. ביומוי דרבי ברכיה סליק להכא חד בבלאי והוה רבי ברכיה יד …
רבי זירא כד סלק להכא שמע קלהון קרין ממזרא וממזרתא, אמר הא אזיל הוא, דאמר רב הונא אין הממזר חי יותר על שלשים יום. אמר ליה רבי יעקב בר רב אחא כההיא דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין הממזר חי יותר משלשים יום, אימתי בזמן שאינו מפרסם אבל אם נתפרסם חי הוא. ביומוי דרבי ברכיה סליק להכא חד בבלאי והוה רבי ברכיה ידע ביה דהוא ממזר, אזל גביה אמר ליה זכי עמי, אמר ליה רבי ברכיה זיל לך ולמחר את אתי ואנן עבדין לך פסיקא בצבורא, למחר אזל גביה, אשכחיה בבי כנישתא יתיב דריש, אמתן ליה עד דחסל, כיון דחסל מן דרש אזל לגביה אמר לון רבי ברכיה אחינן זכוון בהדין גברא והוא ממזר, עבדון ליה פסיקא, כיון דנפקו להון מן תמן, אמר ליה רבי חיי שעה אתית בעי גבך ופסקת חיוי דההוא גברא. אמר ליה חייך חיין יהבית לך, דאמר רבא ורב הונא בשם רב אין הממזר חי יותר משלשים יום, אימתי בזמן שאינו מפרסם, אבל אם נתפרסם חי הוא.

Bamidbar Rabbah (1)

Bamidbar Rabbah 18:20 דרש רבא

ואון בן פלת (במדבר טז, א), למה נקרא שמו און, שכל ימיו באנינות. בן פלת, בן שנעשו בו פלאות. אמר רב און בן פלת אשתו הצילתו, ואמרה ליה מה לך בהדי פלוגתיה, אי אהרן כהנא רבא את תלמידא אי קרח כהנא רבה את תלמידא. אמרה ליה ידענא כוליה כנישתא קדישא, דכתיב ביה (במדבר טז, ג): כי כל העדה כלם קדשים, מה עבדת אשקית …
ואון בן פלת (במדבר טז, א), למה נקרא שמו און, שכל ימיו באנינות. בן פלת, בן שנעשו בו פלאות. אמר רב און בן פלת אשתו הצילתו, ואמרה ליה מה לך בהדי פלוגתיה, אי אהרן כהנא רבא את תלמידא אי קרח כהנא רבה את תלמידא. אמרה ליה ידענא כוליה כנישתא קדישא, דכתיב ביה (במדבר טז, ג): כי כל העדה כלם קדשים, מה עבדת אשקיתיה חמרא וארויתיה, ואגניתיה בערסא והוה יתבא אבבא היא וברתא וסתרא למזיה, כל מאן דאתא בשביל און בעלה כיון דחזייה הדר, אדהכי והכי אבלעינהו, היינו דכתיב (משלי יד, א): חכמות נשים בנתה ביתה, זו אשתו של און, (משלי יד, א): ואולת בידיה תהרסנו, זו אשתו של קרח. (במדבר טז, ב): ויקמו לפני משה, נשיאי עדה, מיחדין שבעדה. (במדבר טז, ב): קראי מועד, שיודעין לעבר את השנים ולקבע חדשים. (במדבר טז, ב): אנשי שם, שהיה להם שם בכל. (במדבר טז, ד): וישמע משה, מה שמע אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מלמד שחשדוהו באשת איש, שנאמר (תהלים קו, טז): ויקנאו למשה במחנה, אמר רבי שמואל בר יצחק אמר רב מלמד שכל אחד קנא לאשתו ממשה. וילך אל דתן ואבירם (במדבר טז, כה), אמר ריש לקיש מכאן שאין מחזיקין במחלקת, אמר רב כל המחזיק במחלקת עובר משום (במדבר יז, ה): ולא יהיה כקרח וכעדתו, אמר רב אסי ראוי להצטרע, כתיב הכא (במדבר יז, ה): כאשר דבר ה' ביד משה לו. וכתיב התם (שמות ד, ו): ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך וגו'. אמר רבי חסדא כל החולק על רבו כחולק על השכינה, שנאמר (במדבר כו, ט): בהצתם על ה', אמר רבי יוסי בר רבי חנינא, כל העושה מריבה עם רבו כאלו עושה עם השכינה, שנאמר (במדבר כ, יג): המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה', אמר רבי חנינא כל המתרעם על רבו כאלו מתרעם על השכינה, שנאמר (שמות טז, ח): לא עלינו תלנתיכם כי על ה'. אמר רבי אבהו כל המהרהר אחר רבו כאלו מהרהר אחרי השכינה, שנאמר (במדבר כא, ה): וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים וגו'. דרש רבא, מאי דכתיב (חבקוק ג, יא): שמש ירח עמד זבלה, מלמד שעלו שמש וירח לזבול אמרו לפניו רבונו של עולם אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא, ואם לאו, לא נצא, עד שזרק בהם חצים, אמר להם לכבודי לא מחיתם, לכבוד בשר ודם, מחיתם, והאידנא עד דמחו להו לא נפקי. דרש רבא מאי דכתיב (במדבר טז, ל): אם בריאה יברא ה', אמר משה רבון העולמים אם בריאה גיהנם, מוטב, ואם לאו יברא ה', למאי, אילימא למברייה ממש, והכתיב (קהלת א, ט): אין כל חדש תחת השמש, אלא לאקרובי פתחא. (במדבר כו, יא): ובני קרח לא מתו. תאנא משום רבינו מקום נתבצר להם בגיהנם. אמר רבה בר בר חנא זימנא חדא הוה אזילנא באורחא, ואמר לי ההוא טייעא תא ואחוי לך בי בלועי דקרח, אזלי וחזאי תרי בזעי וקא נפק קוטרא מינייהו, שקל גבבא דעמרא ואמשייה במיא ואותביה בריש רומחא ועיילה להתם ואיחרך ונפל. אמר ליה אצית מאי שמעת, ושמעי דהוו קאמרי משה ותורתו אמת והן בדאין, אמר לי כל תלתין יומין מהדרא להו גיהנם כבשר בתוך קלחת ואמרי הכי משה ותורתו אמת. ולעתיד לבוא עתיד הקדוש ברוך הוא להוציאן, ועליהם אמרה חנה (שמואל א ב, ו): ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.

Kohelet Rabbah (1)

Kohelet Rabbah 12:14:1 רבא אמר

כי את כל מעשה, רבי הוה פשיט הדין קרייה, וכיון שהיה מגיע לאחד מששה מקראות הללו היה בוכה, ואלו הן (עמוס ד, יג): כי הנה יוצר הרים וגו', ואפלו דברים שאין בם ממש ולא חטא נכתבין לו על פנקסו, ומי כותבן (עמוס ד, יג): עשה שחר עיפה. ועוד (צפניה ב, ג): בקשו את ה' כל ענוי הארץ וגו'. (עמוס ה, טו): שנאו רע ואהבו …
כי את כל מעשה, רבי הוה פשיט הדין קרייה, וכיון שהיה מגיע לאחד מששה מקראות הללו היה בוכה, ואלו הן (עמוס ד, יג): כי הנה יוצר הרים וגו', ואפלו דברים שאין בם ממש ולא חטא נכתבין לו על פנקסו, ומי כותבן (עמוס ד, יג): עשה שחר עיפה. ועוד (צפניה ב, ג): בקשו את ה' כל ענוי הארץ וגו'. (עמוס ה, טו): שנאו רע ואהבו טוב וגו'. והדין פסוקא: כי את כל מעשה וגו'. (משלי יט, ב): גם בלא דעת נפש לא טוב, אמר רבי ביבי לאחד שהיה למוד לשמש מטתו עם הנץ החמה ושכח ושמש מטתו קדם הנץ החמה, בלא יודע לא טוב, אלו יודע ושמש על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא (משלי יט, ב): ואץ ברגלים חוטא, לאחד שהיו לפניו שני חניות, אחת מוכרת בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ושכח ולקח בשר נבלה, בלא יודע לא טוב, אלו ידע ולקח על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא ואץ ברגלים חוטא. רבי יוחנן פתר קרייה לענין שבת, לאחד שהיו לפניו שני שבילים אחד שפוי ואחד מלא קוצים וצרורות, ושכח והלך בזה שבו קוצים וצרורות, אלו ידע והלך על אחת כמה וכמה. רבי יוחנן וריש לקיש פתרי קרייה, רבי יוחנן אמר בנדרים ונדבות אסור, בחטאות ואשמות מתר. וריש לקיש אמר בנדרים ונדבות מתר, בחטאות ואשמות אסור. רבי יהודה ברבי סימון אמר מה העובר עברה אחת בלא יודע לא טוב, אלו ידע והלך ועשה על אחת כמה וכמה. לפיכך: כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע, אמר, עבד שרבו שוקל שגגות כזדונות תקנה יש לו, מאי על כל נעלם, זה ההורג כנה בפני חברו ונמאס. ושמואל אמר זה הרק בפני חברו ונמאס. מאי אם טוב ואם רע, אמרי דבי רבי ינאי זה הנותן פרוטה לעני בפרהסיא, כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דיהיב פרוטה לעני בפרהסיא, אמר מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת וכסיפתיה. דבי רבי שילא אמרי, זה הנותן צדקה לאשה בסתר, דמייתי לה לידי חשדא. רבא אמר זה המשגר בשר לאשתו כשאינו מחתך בערבי שבתות, איני והא רבא משדר, שאני בת רב חסדא דקים ליה בגוה [אם טוב ואם רע].

Midrash Tanchuma (4)

Midrash Tanchuma, Bereshit 2:11 אמר רבא

אי נמי ברם צריך למילף, האי דיתיב בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי, כיון דקא עייל לשבת כשהוא מענה אסור, או דלמא כיון דאשלומי תענית, שבת הוא דקא עביד ובשבת גופא לא מעני שפיר דמי? תא שמע, דאמר רבא, כי הוינן בי רב נחמן, אבעיא לן, הני בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא, מהו לאשלומי, מי אסור לכנס בשבת כשהוא …
אי נמי ברם צריך למילף, האי דיתיב בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי, כיון דקא עייל לשבת כשהוא מענה אסור, או דלמא כיון דאשלומי תענית, שבת הוא דקא עביד ובשבת גופא לא מעני שפיר דמי? תא שמע, דאמר רבא, כי הוינן בי רב נחמן, אבעיא לן, הני בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא, מהו לאשלומי, מי אסור לכנס בשבת כשהוא מענה או לא? לא הוה בידן. כי אתאן בבי רב יהודה בעינן מנה ולא הוה בידה. אמר רבא, נחזי אנן תשעה באב שחל להיות בערב שבת, מביאין לו ביצה מגלגלת בלא מלח ואוכלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא בתאוה,
Midrash Tanchuma, Bo 14:1 אמר רבא

‎והיה לך לאות על ידך, זו קברת. בין עיניך, זה קדקד. היכא, אמרי דבי רבי ינאי: מקום שמח התינוק רופס. וארבע פרשיות של תפלין אלו הן: קדש לי כל בכור, והיה כי יבאך ה', שמע ישראל, והיה אם שמע. ובית שיש בו תפלין וספר תורה, אסור לשמש בו את המטה, עד שיניחם כלי בתוך כלי. אמר רבא: גלימא אקמטרא, ככלי בתוך כלי דמי …
‎והיה לך לאות על ידך, זו קברת. בין עיניך, זה קדקד. היכא, אמרי דבי רבי ינאי: מקום שמח התינוק רופס. וארבע פרשיות של תפלין אלו הן: קדש לי כל בכור, והיה כי יבאך ה', שמע ישראל, והיה אם שמע. ובית שיש בו תפלין וספר תורה, אסור לשמש בו את המטה, עד שיניחם כלי בתוך כלי. אמר רבא: גלימא אקמטרא, ככלי בתוך כלי דמי.
Midrash Tanchuma, Chukat 2:1 אמר רבא

שאלתא, דמחייבים כל בית ישראל לאפרושי מן מדעם מסאבא, שנאמר: והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וגו' (ויקרא כ, כה). ולא מיבעיא מן מדעם מסאבא, דאסור לישראל לבשולי בהון עד דמיפלט להו כל חד וחד, שנאמר: כל דבר אשר יבא באש וגו' (במדבר לא, כג). והשפודין והאסכלאות דאשתמשן בהון גוים, לא משתריין עד דציילין בנורא, …
שאלתא, דמחייבים כל בית ישראל לאפרושי מן מדעם מסאבא, שנאמר: והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וגו' (ויקרא כ, כה). ולא מיבעיא מן מדעם מסאבא, דאסור לישראל לבשולי בהון עד דמיפלט להו כל חד וחד, שנאמר: כל דבר אשר יבא באש וגו' (במדבר לא, כג). והשפודין והאסכלאות דאשתמשן בהון גוים, לא משתריין עד דציילין בנורא, כדתנן, השפוד והאסכלא מלבנו באור. ועד כמה מלבנן. עד דמסיר קלפתן. היורות והקונמוסין ומחמי חמין דשמישו על ידי ריתוח, צריך לפלוטינהו ברותחין. ואף על גב דקומקא לאו דרכיה לבשולי ביה, כיון דזמנין דלא משכח מאנה ומקרי ומבשל ביה. ויורה דאין ראש צפור דרור יכול ליכנס לתוכה, לא צריך לפלוטיה. דתניא, כוספן של נכרים שהוחמו חמין ביורה גדולה, אסור. ביורה קטנה, מתר. ואי זו היא יורה קטנה. כל שאין ראש צפור דרור יכול ליכנס לתוכו. והיכי מיפלט להו ברותחין. מניח יורה קטנה לתוך יורה גדולה. ויורה גדולה מאי. כי הא דההיא דודא דהוה ליה לרב עוקבא, עבד לה גדנפא דלישא ומליא מיא וארתחא. וכפא צריך למשדיה בגויה דדודא ולטפויה. קערות שתשמישן בכלי שני, כי נטל מיא מדודא ושדי עלוהי, שפיר דמי. ואף על גב דמפלט להו, צריך לאטבלינהו במיא. דתניא, וכלן צריכין טבילה במקוה של ארבעים סאה, והדר משתמש בהו ישראל. מנא הני מלי. אמר רבא, דאמר קרא, כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וגו' (במדבר לא, כג), הוסיף הכתוב טהרה אחרת. ותני בר קפרא, ממשמע שנאמר: אך במי נדה יתחטא, שומע אני שצריך הזאה שלישי ושביעי. תלמוד לומר: וטהר. אם כן מה תלמוד לומר: מי נדה. מים שהנדה טובלת בהן. וכמה שעורה. ארבעים סאה. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אפלו הלוקח כלים חדשים מן הנגר, צריכין טבילה. כלים ישנים, מלבנן באור והוו להו כחדשים, ואפלו הכי צריכין טבילה. מתקיף לה רב ששת, אם כן אפלו סתמה נמי. אמר לו רבא, כלי סעודה האמורין בפרשה, דכתיב: כל דבר אשר יבא באש. רבי יצחק בר אבין הוה ליה ההוא מאנא דפחרא חדתא מגוי, סבר לאטבולה. אמר ליה ההוא מדרבנן ורבי יעקב שמיה, הכי אמר רבי יוחנן, כלי מתכות אמורין בפרשה, שנאמר: אך את הזהב ואת הכסף (במדבר לא, כב). אבל הני, מאני דפחרא נינהו, חדשים צריכין טבילה, ישנים אין צריכין טבילה, שאין יוצאין מידי דפין לעולם, שנאמר גבי חטאת: וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר (ויקרא ו, כא). ברם צריכין, הני קערות דקוניא דאשתמשו בהון חמירא ברותחין, מהו, אית להו פליטא או לא, משום דמעקרייהו כלי חרס נינהו, ושעינהו בקוניא, מגין ההוא שעייא דקוניא עליהו ולא בלע חרס, משום דהאי קוניא כעין מתכת הוא וסגי ליה בפליטה, או דילמא לא מגין ובלע חרס, לית ליה תקנתא. תא שמע, דבעי מניה ממרימר לענין חמץ בפסח, הני מאני דקוניא מי אית להו פליטא ושרי לאשתמושי בהון בפסחא או לא. היכי דאית בהו קרטופני, לא קמבעיא לן, דמצרף צרופין. כי תבעי לך חיורי ואוכמי, מאי. אמר ליה: חזינא להו דמדייתי, ומדמדייתי ודאי בלעו, (ס״‎א: דכי רמה בהוא חמימי מדייתי שמע מנה בלען), הלכך ככלי חרס דמין. והני מילי, לענין חמץ בפסח ולענין בשולי גוים, דתשמישיהו ברותחין. אבל לענין יין נסך או חמץ בפסח דתשמישיהו בצונן, ירוקא אסיר, משום דמצריף. אוכמי וחיורי, אית בהו קרטופני, אסור. לית בהו קרטופני, בשפשוף בעלמא סגי ליה, ככלי מתכות דמו, דקיימא לן הלכתא כוותיה דרב זביד. דאמר רב זביד, הני מאני דקוניא, חיורי ואוכמי שרי, ירקי אסיר. ואי אית בהו קרטופני, אסיר כלהו. וכן הלכתא.
Midrash Tanchuma, Korach 11:1 דרש רבא

דרש רבא, מאי דכתיב: שמש ירח עמד זבלה (חבקוק ג, יא). מלמד, שעלו השמש וירח לזבול, ואמרו לפניו, רבונו של עולם, אם אתה עושה דין לבן עמרם, נצא. ואם לאו, לא נצא. עד שזרק בהם חציו, שנאמר: לאור חציך יהלכו (שם). אמר להם הקדוש ברוך הוא, לכבודי לא מחיתם, לכבוד בשר ודם מחיתם. והאידנא עד דמחו להו לא נפקי. דרש רב …
דרש רבא, מאי דכתיב: שמש ירח עמד זבלה (חבקוק ג, יא). מלמד, שעלו השמש וירח לזבול, ואמרו לפניו, רבונו של עולם, אם אתה עושה דין לבן עמרם, נצא. ואם לאו, לא נצא. עד שזרק בהם חציו, שנאמר: לאור חציך יהלכו (שם). אמר להם הקדוש ברוך הוא, לכבודי לא מחיתם, לכבוד בשר ודם מחיתם. והאידנא עד דמחו להו לא נפקי. דרש רבא, מאי דכתיב: אם בריאה יברא ה'. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אם נברא גיהנם, מוטב. ואם לאו, יברא. למאי, אילימא למהדר למברייה ממש, הא כתיב אין כל חדש תחת השמש (קהלת א, ט). אלא לאקרובי פתחא. ובני קרח לא מתו (במדבר כו, יא). תנא משום רבינו, מקום נתבצר בגיהנם וישבו עליו. אמר רבה בר בר חנה, זימנא חדא אזילנא באורחא, ואמר לי ההוא טייעא, תא אחזי לך בלעי דקרח. אזלי, חזאי תרי בזעא דקא נפק קוטרא מיניה. הא שקיל גבבא דעמרה ואמשייה במיא ואותביה יתיה בריש רומחא עילויה, ואיחרוך ונפל. ואמר לי, אצית מאי שמעת. שמעי דהוו קאמרי, משה אמת ותורתו אמת והן בדאין. אמר לי, כל תלתין יומין הוה מהדר להו גיהנם כבשר בתוך קלחת ואמרי הכי, משה אמת ותורתו אמת והן בדאין. ולעתיד לבא, הקדוש ברוך הוא עתיד להוציאן. ועליהן אמרה חנה, ה' ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל (ש״‎א ב, ו).