teachings · P0200

Teachings of Rav רב

Full mined-dicta list for Rav — see the profile for who, when, and how we know.

2753 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Bavli 2152 · Yerushalmi 534 · Aggadah 67) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

אמר רב×1752 רב אמר×522 בשם רב×318 משמיה דרב×129 אמר ליה רב×22 רב אומר×5 מתיב רב×1 בעי רב×1 משם רב×1 רב פתר×1 רב פתח×1

Berakhot (83)

Berakhot 3a משמיה דרב aggada exegesis divine mourning
Rav teaches that God roars like a lion during each of the night's three watches and laments the Temple's destruction and Israel's exile.

אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, ואומר: ״אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם״.
Berakhot 5b אמר רב attribution uncertain: or רבי יהושע בן לוי halacha exegesis prayer placement
Rav derives that nothing should interpose between a person praying and the wall.

תניא אבא בנימין אומר: על שני דברים הייתי מצטער כל ימי — על תפלתי שתהא לפני מטתי, ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום. ״על תפלתי שתהא לפני מטתי״, מאי ״לפני מטתי״? אילימא ״לפני מטתי״ ממש, והאמר רב יהודה, אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר — שנאמר: ״ויסב חזקיהו …
תניא אבא בנימין אומר: על שני דברים הייתי מצטער כל ימי — על תפלתי שתהא לפני מטתי, ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום. ״על תפלתי שתהא לפני מטתי״, מאי ״לפני מטתי״? אילימא ״לפני מטתי״ ממש, והאמר רב יהודה, אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר — שנאמר: ״ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל״? לא תימא, ״לפני מטתי״, אלא אימא ״סמוך למטתי״.
Berakhot 7a אמר רב aggada other divine mercy
Rav voices God's wish that mercy overcome anger and that God treat Israel beyond the strict letter of judgment.

אמר רב זוטרא בר טוביה, אמר רב: ״יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין״.
Berakhot 7b אמר רב aggada exegesis abrahamic merit
Rav derives that Daniel is answered only on account of Abraham's merit.

אמר רב: אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם, שנאמר: ״ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני״, ״למענך״ מבעי ליה.
Berakhot 10b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis prayer redemption
Rav interprets Hezekiah's good deed as placing the blessing of redemption immediately before the prayer.

מאי ״והטוב בעיניך עשיתי״? אמר רב יהודה אמר רב: שסמך גאולה לתפלה. רבי לוי אמר: שגנז ספר רפואות.
Berakhot 11a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha exegesis mourner obligations
Rav rules that a mourner remains obligated in every Torah commandment except tefillin, which Scripture calls glory.

אי משום טרדא, אפילו טבעה ספינתו בים נמי! וכי תימא: הכי נמי, אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה, חוץ מן התפילין, שהרי נאמר בהם ״פאר״, שנאמר: ״פארך חבוש עליך״?!
Berakhot 12a משמיה דרב halacha exegesis shema blessings
Rav rules that one does not fulfill the obligation without saying true and firm in the morning and true and faithful at night.

אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל שלא אמר ״אמת ויציב״ שחרית, ו״אמת ואמונה״ ערבית — לא יצא ידי חובתו, שנאמר: ״להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות״.
Berakhot 12a משמיה דרב halacha ruling prayer bowing
Rav instructs a person praying to bow at the word blessed and straighten upon saying the divine name.

ואמר רבה בר חיננא [סבא] משמיה דרב: המתפלל, כשהוא כורע כורע בברוך, וכשהוא זוקף — זוקף בשם
Berakhot 12b משמיה דרב aggada exegesis intercessory prayer
Rav teaches that one able to pray for another who fails to do so is called a sinner.

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש — נקרא ״חוטא״. שנאמר: ״גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדל להתפלל בעדכם״.
Berakhot 12b משמיה דרב aggada exegesis repentant shame
Rav teaches that one who commits a transgression and feels ashamed is forgiven for all sins.

ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו — מוחלין לו על כל עונותיו. שנאמר: ״למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים״.
Berakhot 13b משמיה דרב halacha ruling shema concentration
Rav rules that one who recites the first verse of Shema and is then overcome by sleep fulfills the obligation.

אמר רבי אילא בריה דרב שמואל בר מרתא משמיה דרב: אמר ״שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד״ ונאנס בשינה — יצא. אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה: בפסוקא קמא — צערן, טפי — לא תצערן. אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה: אבוך היכי הוה עביד? אמר ליה: בפסוקא קמא הוה קא מצער נפשיה, טפי — לא הוה מצער נפשיה.
Berakhot 14a אמר רב both exegesis greeting before prayer
Rav teaches that greeting another person before praying is like making that person a forbidden altar.

אמר רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה. שנאמר: ״חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא״. אל תקרי, ״במה״ אלא ״במה״.
Berakhot 14b אמר רב as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling scriptural section
Rav rules that one should not begin the section, but if one has begun it one completes it.

אמר ליה אביי: מאי מעליותא? והא אמר רב כהנא אמר רב: לא יתחיל, ואם התחיל — גומר. וכי תימא ״ואמרת אליהם״ לא הוי התחלה — והאמר רב שמואל בר יצחק אמר רב: ״דבר אל בני ישראל״ לא הוי התחלה, ״ואמרת אליהם״ הוי התחלה.
Berakhot 16b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha exegesis mourner obligations
Rav rules that a mourner remains obligated in every Torah commandment except tefillin, which Scripture calls glory.

אי משום טרדא, אפילו טבעה ספינתו בים נמי, אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה, חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהן ״פאר״, שנאמר ״פארך חבוש עליך וגו'״!
Berakhot 17b אמר רב aggada other divine sustenance
Rav's teaching supports the claim that exceptional righteous people sustain the world while receiving no sustenance even through their own merit.

״שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה״, רב ושמואל, ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר. חד אמר: כל העולם כולו נזונין בצדקה, והם נזונין בזרוע. וחד אמר: כל העולם כולו נזונין בזכותם, והם אפילו בזכות עצמן אין נזונין. כדרב יהודה אמר רב.
Berakhot 17b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim divine sustenance
Rav teaches that a heavenly voice daily declares that the world is sustained for Hanina while Hanina subsists on a measure of carobs each week.

דאמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
Berakhot 19b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis forbidden mixture
Rav rules that one who discovers a forbidden mixture in a garment must remove it even publicly because human honor yields where God's name is profaned.

אמר רב יהודה אמר רב: המוצא כלאים בבגדו — פושטן אפילו בשוק. מאי טעמא: ״אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'״, כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב.
Berakhot 19b משמיה דרב halacha ruling gravefield impurity
Rav rules that a gravefield that has been thoroughly trodden is pure.

דאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך. ואמר רב יהודה בר אשי משמיה דרב: בית הפרס שנדש — טהור.
Berakhot 21b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis fathers partner
Rav explains Rabbi Yehudah's prohibition of a father's raped or seduced partner from the verse forbidding uncovering a father's garment.

רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו. ואמר רב גידל אמר רב: מאי טעמא דרבי יהודה? — דכתיב: ״לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה את כנף אביו״. כנף שראה אביו — לא יגלה.
Berakhot 25a משמיה דרב halacha dispute urine residue
Rav rules that definite urine remains restrictive as long as its visible trace remains.

ובודאן עד כמה? אמר רב יהודה אמר שמואל: כל זמן שמטפיחין. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל זמן שמטפיחין. וכן אמר עולא: כל זמן שמטפיחין. גניבא משמיה דרב אמר: כל זמן שרשומן ניכר.
Berakhot 25a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling feces proximity
Rav rules that feces remain forbidden for prayer even when dry like pottery.

אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אהא, סמוך אהא, דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: צואה, אפילו כחרס — אסורה.
Berakhot 25b אמר רב halacha dispute prayer partition
Rav rules in accordance with Rabbi Shimon ben Elazar concerning the partition required near excrement.

אמר רבא: הלכתא, פחות משלשה כלבוד דמי. עשרה — רשותא אחריתי היא. משלשה עד עשרה — היינו דבעא מיניה רב יוסף מרב הונא ולא פשט ליה. אמר רב: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. וכן אמר באלי אמר רב יעקב ברה דבת שמואל: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. ורבא אמר: אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
Berakhot 27a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha other prayer timing
Rav teaches that a person should never pray under the circumstance left incomplete in this fragment.

ורבי ירמיה היכי עביד הכי?! והא אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יתפלל אדם
Berakhot 27b אמר רב halacha story early sabbath prayer
Rav reports that Rabbi Yishmael son of Rabbi Yosei prayed the Sabbath prayer beside a particular pillar on Friday.

אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא אמר רב: בצד עמוד זה התפלל רבי ישמעאל ברבי יוסי של שבת בערב שבת
Berakhot 29a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling prayer leader
Rav rules that a prayer leader who errs in any blessing is not removed except when erring in the blessing against sectarians.

אמאי לא העלוהו? והאמר רב יהודה אמר רב: טעה בכל הברכות כלן — אין מעלין אותו, בברכת המינים — מעלין אותו. חיישינן שמא מין הוא?
Berakhot 29a אמר רב attribution uncertain: or רבי יהושע בן לוי as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling prayer blessing
Rav rules that one who has already begun the blessing against sectarians completes it.

שאני שמואל הקטן דאתחיל בה. דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: לא שנו, אלא שלא התחיל בה, אבל התחיל בה — גומרה.
Berakhot 29a רב אמר halacha dispute abridged prayer
Rav interprets the abridged Eighteen Blessings as a shortened version of each individual blessing.

רבי יהושע אומר: מעין שמנה עשרה. מאי ״מעין שמונה עשרה״? רב אמר: מעין כל ברכה וברכה. ושמואל אמר: ״הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, ותסלח לנו להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע תקבץ, והתועים על דעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך …
רבי יהושע אומר: מעין שמנה עשרה. מאי ״מעין שמונה עשרה״? רב אמר: מעין כל ברכה וברכה. ושמואל אמר: ״הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, ותסלח לנו להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע תקבץ, והתועים על דעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך, ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה. ברוך אתה ה' שומע תפלה״.
Berakhot 30b אמר רב as transmitted by Rav Anan halacha ruling new moon prayer
Rav rules that one who omits New Moon at evening prayer does not repeat it because the court sanctifies the month only by day.

אמר רב ענן אמר רב: טעה ולא הזכיר של ראש חדש ערבית — אין מחזירין אותו, לפי שאין בית דין מקדשין את החדש אלא ביום.
Berakhot 31a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling personal prayer
Rav permits one to recite even a confession like the Day of Atonement service after completing the statutory prayer.

איתמר נמי, אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו ב״שומע תפלה״, אם בא לומר אחר תפלתו — אפילו כסדר של יום הכפורים אומר.
Berakhot 31b אמר רב aggada dispute hannahs prayer
Rav interprets Hannah's request for human seed as a request for a man distinguished among men.

מאי ״זרע אנשים״? אמר רב: גברא בגוברין. ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון — שאול ודוד. ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון — משה ואהרן. שנאמר: ״משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו״. ורבנן אמרי: ״זרע אנשים״ — זרע שמובלע בין אנשים.
Berakhot 33a אמר רב attribution uncertain: or Reish Lakish halacha exegesis unnecessary blessing
Rav teaches that reciting an unnecessary blessing violates the prohibition against taking God's name in vain.

הא גופא קשיא: אמרת המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס, אלמא תפלה לחודה סגי. והדר תני אם הבדיל בזו ובזו — ינוחו לו ברכות על ראשו. וכיון דנפיק ליה בחדא — אפטר, והויא ברכה שאינה צריכה, ואמר רב ואיתימא ריש לקיש, ואמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: כל המברך ברכה שאינה צריכה — עובר משום ״ל …
הא גופא קשיא: אמרת המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס, אלמא תפלה לחודה סגי. והדר תני אם הבדיל בזו ובזו — ינוחו לו ברכות על ראשו. וכיון דנפיק ליה בחדא — אפטר, והויא ברכה שאינה צריכה, ואמר רב ואיתימא ריש לקיש, ואמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: כל המברך ברכה שאינה צריכה — עובר משום ״לא תשא״!
Berakhot 36a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling orlah caper
Rav permits one outside the land to discard the caper's berries and eat its husks despite orlah.

אמר רב יהודה אמר רב: צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין. למימרא דאביונות פירי וקפריסין לאו פירי? ורמינהו: על מיני נצפה, על העלים ועל התמרות אומר ״בורא פרי האדמה״, ועל האביונות ועל הקפריסין אומר ״בורא פרי העץ״!
Berakhot 38a רב אמר halacha dispute food blessing
Rav requires the blessing that everything came to be by God's word over a flour-based drink.

שתיתא, רב אמר ״שהכל נהיה בדברו״, ושמואל אמר ״בורא מיני מזונות״.
Berakhot 40a אמר רב halacha exegesis feeding animals
Rav derives that a person may not eat before providing food to one's animals.

אמר רב: ״טול ברוך, טול ברוך״ — אינו צריך לברך. ״הבא מלח״ ״הבא לפתן״ — צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו ״הביאו מלח״ ״הביאו לפתן״ נמי אינו צריך לברך, ״גביל לתורי, גביל לתורי״ צריך לברך. ורב ששת אמר: אפילו ״גביל לתורי״ נמי אינו צריך לברך, דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנא …
אמר רב: ״טול ברוך, טול ברוך״ — אינו צריך לברך. ״הבא מלח״ ״הבא לפתן״ — צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו ״הביאו מלח״ ״הביאו לפתן״ נמי אינו צריך לברך, ״גביל לתורי, גביל לתורי״ צריך לברך. ורב ששת אמר: אפילו ״גביל לתורי״ נמי אינו צריך לברך, דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: ״ונתתי עשב בשדך לבהמתך״ והדר ״ואכלת ושבעת״.
Berakhot 40a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi aggada maxim small fish
Rav teaches that regularly eating small fish prevents intestinal illness, promotes fertility, and strengthens the whole body.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: הרגיל בדגים קטנים — אינו בא לידי חולי מעים. ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין ומברין כל גופו של אדם.
Berakhot 40b אמר רב halacha ruling bread blessing
Rav rules that Binyamin the shepherd fulfills the blessing obligation by blessing the Merciful One as master of the bread.

בנימין רעיא כרך ריפתא, ואמר: ״בריך מריה דהאי פיתא״. אמר רב: יצא. והאמר רב: כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה! דאמר: ״בריך רחמנא מריה דהאי פיתא״.
Berakhot 40b אמר רב halacha dispute blessing formula
Rav rules that a blessing without mention of the divine name is not a blessing.

גופא. אמר רב: כל ברכה שאין בה הזכרת השם — אינה ברכה. ורבי יוחנן אמר: כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. אמר אביי: כוותיה דרב מסתברא, דתניא: ״לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי״: לא עברתי — מלברכך, ולא שכחתי — מלהזכיר שמך עליו. ואילו מלכות לא קתני.
Berakhot 42a אמר רב halacha ruling meal completion
Rav teaches that for one accustomed to using oil, applying oil is necessary to complete the meal.

אמר רב: הרגיל בשמן — שמן מעכבו. אמר רב אשי: כי הוינן בי רב כהנא, אמר לן: כגון אנן דרגילינן במשחא — משחא מעכבא לן. ולית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שלש תכיפות הן: תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפלה, תכף לנטילת ידים ברכה.
Berakhot 42b רב אמר halacha dispute wine blessing
Rav rules that the blessing under discussion exempts the later wine.

רב אמר: פוטר, ורב כהנא אמר: אינו פוטר. רב נחמן אמר: פוטר, ורב ששת אמר: אינו פוטר. רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי: אינו פוטר. איתיביה רבא לרב נחמן: בא להם יין בתוך המזון — כל אחד ואחד מברך לעצמו. לאחר המזון — אחד מברך לכולם. אמר ליה, הכי קאמר: אם לא בא להם יין בתוך המזון אלא לאחר המזון, אחד מב …
רב אמר: פוטר, ורב כהנא אמר: אינו פוטר. רב נחמן אמר: פוטר, ורב ששת אמר: אינו פוטר. רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי: אינו פוטר. איתיביה רבא לרב נחמן: בא להם יין בתוך המזון — כל אחד ואחד מברך לעצמו. לאחר המזון — אחד מברך לכולם. אמר ליה, הכי קאמר: אם לא בא להם יין בתוך המזון אלא לאחר המזון, אחד מברך לכולם.
Berakhot 43a אמר רב halacha dispute communal blessing
Rav rules that reclining is required for bread but not for wine in order for one diner to bless for the others.

הסבו, אחד מברך. אמר רב: לא שנו אלא פת דבעי הסבה, אבל יין לא בעי הסבה. ורבי יוחנן אמר: אפילו יין נמי בעי הסבה.
Berakhot 43a אמר רב halacha dispute communal blessing
Rav rules that reclining establishes a group for bread but does not establish one for wine.

איכא דאמרי, אמר רב: לא שנו אלא פת — דמהניא ליה הסבה. אבל יין — לא מהניא ליה הסבה. ורבי יוחנן אמר: אפילו יין נמי מהניא ליה הסבה.
Berakhot 43a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha story meal blessing
Rav teaches that the first diner to wash after the meal is designated to lead Grace after Meals.

מסייע ליה לרב, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב: הנוטל ידיו תחלה באחרונה — הוא מזומן לברכה. רב ורבי חייא הוו יתבי קמיה דרבי בסעודתא. אמר ליה רבי לרב: קום משי ידך. חזייה דהוה מרתת. אמר ליה רבי חייא: בר פחתי, עיין בברכת מזונא קאמר לך.
Berakhot 43a אמר רב as transmitted by Rav Chisda halacha ruling incense blessing
Rav rules that one blesses over all incense as fragrant trees except musk, which receives the blessing for diverse fragrances.

אמר רבי חייא בריה דאבא בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי: כל המוגמרות מברכין עליהן ״בורא עצי בשמים״ חוץ ממושק, שמין חיה הוא, שמברכין עליו ״בורא מיני בשמים״.
Berakhot 43b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling fragrance blessing
Rav rules that one recites the blessing for fragrant trees over the aromatic plants discussed.

אמר רב גידל אמר רב: האי סמלק — מברכין עלויה ״בורא עצי בשמים״. אמר רב חננאל אמר רב: הני חלפי דימא — מברכין עלייהו ״בורא עצי בשמים״. אמר מר זוטרא: מאי קראה — ״והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ״.
Berakhot 43b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia halacha exegesis fragrance blessing
Rav derives that fragrance requires a blessing because the soul enjoys it although the body does not.

אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ״ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם״. אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח? — שנאמר: ״כל הנשמה תהלל יה״. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? — הוי אומר: זה הריח …
אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ״ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם״. אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח? — שנאמר: ״כל הנשמה תהלל יה״. איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? — הוי אומר: זה הריח.
Berakhot 43b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia aggada exegesis israels future
Rav teaches that the young men of Israel will in the future emit a fragrance like Lebanon.

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון. שנאמר: ״ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון״.
Berakhot 43b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia aggada exegesis vocation
Rav interprets Scripture to mean that God makes every person's trade appear attractive to that person.

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מאי דכתיב ״את הכל עשה יפה בעתו״ — מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקדוש ברוך הוא אומנותו בפניו.
Berakhot 43b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia aggada maxim night safety
Rav teaches that a torch provides the protection of two people and moonlight the protection of three.

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: אבוקה כשנים, וירח כשלשה. איבעיא להו: אבוקה כשנים בהדי דידיה, או דילמא אבוקה כשנים לבר מדידיה? תא שמע: וירח כשלשה, אי אמרת בשלמא בהדי דידיה — שפיר. אלא אי אמרת לבר מדידיה, ארבעה למה לי? והאמר מר: לאחד נראה ומזיק, לשנים נראה ואינו מזיק, לשלשה אינו נראה כל עיקר. אלא לאו ש …
ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: אבוקה כשנים, וירח כשלשה. איבעיא להו: אבוקה כשנים בהדי דידיה, או דילמא אבוקה כשנים לבר מדידיה? תא שמע: וירח כשלשה, אי אמרת בשלמא בהדי דידיה — שפיר. אלא אי אמרת לבר מדידיה, ארבעה למה לי? והאמר מר: לאחד נראה ומזיק, לשנים נראה ואינו מזיק, לשלשה אינו נראה כל עיקר. אלא לאו שמע מינה אבוקה כשנים — בהדי דידיה. שמע מינה.
Berakhot 43b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia aggada exegesis public humiliation
Rav teaches from Tamar that one should rather cast oneself into a fiery furnace than publicly humiliate another person.

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. מנלן? — מתמר, שנאמר: ״היא מוצאת וגו'״.
Berakhot 44a אמר רב aggada maxim meal quality
Rav teaches that a meal without salt is not a meal.

אמר רב: כל סעודה שאין בה מלח, אינה סעודה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל סעודה שאין בה שריף, אינה סעודה.
Berakhot 44b רב אמר halacha dispute meal deprivation
Rav interprets the deprivation under discussion as the absence of meat.

אמר אביי: מבלי בשר. ורבא אמר: מבלי יין. איתמר רב אמר: מבלי בשר. ושמואל אמר: מבלי עצים. ורבי יוחנן אמר: מבלי יין.
Berakhot 45b אמר רב halacha exegesis communal grace
Rav teaches that three who ate together may include a member who went to the market only by calling that person back into their responsive group.

תסתיים, דרב דאמר אם רצו לזמן — אין מזמנין. דאמר רב דימי בר יוסף אמר רב: שלשה שאכלו כאחת ויצא אחד מהם לשוק — קוראין לו ומזמנין עליו. טעמא דקוראין לו, הא לא קוראין לו — לא!
Berakhot 45b אמר רב halacha ruling communal grace
Rav rules that when one of three diners goes to the market the others may call that person and include the person in their responsive blessing.

גופא. אמר רב דימי בר יוסף אמר רב: שלשה שאכלו כאחת, ויצא אחד מהם לשוק — קוראין לו, ומזמנין עליו. אמר אביי: והוא דקרו ליה ועני.
Berakhot 46b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling meal blessing
Rav teaches that the first diner to wash after the meal is designated to lead Grace after Meals.

מסייע ליה לרב, דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: כל הנוטל ידיו באחרונה תחלה — הוא מזומן לברכה.
Berakhot 47a משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha ruling shared bread
Rav rules that diners may not eat until the person breaking bread has tasted it.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אין המסובין רשאין לאכול כלום עד שיטעום הבוצע. יתיב רב ספרא וקאמר: ״לטעום״ איתמר.
Berakhot 47a אמר ליה רב dialogue halacha dialogue joining meal
Rav tells Rav Shimi that he cannot join their responsive blessing because they have already eaten.

רב ושמואל הוו יתבי בסעודתא. אתא רב שימי בר חייא, הוה קמסרהב ואכיל. אמר ליה רב: מה דעתך — לאיצטרופי בהדן, אנן אכילנא לן. אמר ליה שמואל: אלו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא, מי לא אכלינן?
Berakhot 48a משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha ruling communal grace
Rav rules that nine who ate grain and one who ate vegetables combine for a quorum of ten.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: תשעה אכלו דגן ואחד אכל ירק — מצטרפין. אמר רבי זירא: בעאי מיניה מרב יהודה: שמנה מהו? שבעה מהו? אמר לי: לא שנא. ששה ודאי לא מבעיא לי. אמר ליה רבי ירמיה: שפיר עבדת דלא איבעיא לך, התם טעמא מאי — משום דאיכא רובא, הכא נמי איכא רובא. ואיהו סבר רובא דמינכר בעינ …
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: תשעה אכלו דגן ואחד אכל ירק — מצטרפין. אמר רבי זירא: בעאי מיניה מרב יהודה: שמנה מהו? שבעה מהו? אמר לי: לא שנא. ששה ודאי לא מבעיא לי. אמר ליה רבי ירמיה: שפיר עבדת דלא איבעיא לך, התם טעמא מאי — משום דאיכא רובא, הכא נמי איכא רובא. ואיהו סבר רובא דמינכר בעינן.
Berakhot 49a אמר רב halacha dialogue grace wording
Rav rules that omitting covenant, Torah, and kingship from Grace after Meals does not prevent fulfillment.

אמר ליה רבי זירא לרב חסדא: ניתי מר ונתני. אמר ליה: ברכת מזונא לא גמירנא, ותנויי מתנינא. אמר ליה: מאי האי? אמר ליה: דאקלעי לבי ריש גלותא, ובריכי ברכת מזונא, וזקפיה רב ששת לקועיה עלי כחויא. ואמאי? דלא אמרי לא ברית ולא תורה ולא מלכות. ואמאי לא אמרת? כדרב חננאל אמר רב, דאמר רב חננאל אמר רב: לא אמר ברית …
אמר ליה רבי זירא לרב חסדא: ניתי מר ונתני. אמר ליה: ברכת מזונא לא גמירנא, ותנויי מתנינא. אמר ליה: מאי האי? אמר ליה: דאקלעי לבי ריש גלותא, ובריכי ברכת מזונא, וזקפיה רב ששת לקועיה עלי כחויא. ואמאי? דלא אמרי לא ברית ולא תורה ולא מלכות. ואמאי לא אמרת? כדרב חננאל אמר רב, דאמר רב חננאל אמר רב: לא אמר ברית ותורה ומלכות — יצא. ברית — לפי שאינה בנשים. תורה ומלכות — לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים. ואת שבקת כל הני תנאי ואמוראי, ועבדת כרב?!
Berakhot 49b אמר רב halacha ruling grace omission
Rav rules that one who makes the relevant omission in Grace after Meals returns to the beginning.

והדר לרישא. אמר ליה: מאי טעמא עביד מר הכי? אמר ליה, דאמר רבי שילא אמר רב: טעה — חוזר לראש.
Berakhot 49b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling grace omission
Rav rules that one who omits the addition may say a replacement blessing before beginning the good and beneficent blessing but otherwise returns to the beginning.

והא אמר רב הונא אמר רב: טעה — אומר ״ברוך שנתן״! אמר ליה: לאו איתמר עלה, אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב: לא שנו אלא שלא פתח ב״הטוב והמטיב״, אבל פתח ב״הטוב והמטיב״ — חוזר לראש.
Berakhot 49b אמר רב halacha ruling grace omission
Rav rules that one who makes a required omission on Sabbaths or festivals returns to the beginning after starting the good and beneficent blessing.

אלא מעתה שבתות וימים טובים, דלא סגי דלא אכיל — הכי נמי דאי טעי הדר? — אמר ליה: אין, דאמר רבי שילא אמר רב: טעה — חוזר לראש. והא אמר רב הונא אמר רב: טעה — אומר ״ברוך שנתן״! — לאו איתמר עלה: לא שנו אלא שלא פתח ב״הטוב והמטיב״, אבל פתח ב״הטוב והמטיב״ — חוזר לראש.
Berakhot 52b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling idolatrous meal
Rav explains that the case concerns an idolatrous gathering because an ordinary gentile gathering is presumed devoted to idolatry.

אמר רב יהודה אמר רב: הכא במסבת גוים עסקינן, מפני שסתם מסבת גוים לעבודה זרה היא.
Berakhot 53a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling candle blessing
Rav distinguishes near sunset between a lamp carried by an adult, presumed gentile, and one carried by a child, who may be Jewish.

אמר רב יהודה אמר רב: הכא בסמוך לשקיעת החמה עסקינן. גדול, מוכחא מילתא דודאי נכרי הוא. תינוק, אימר ישראל הוא, אקרי ונקיט.
Berakhot 53a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling candle blessing
Rav rules that one does not bless over a flame carried before someone by day and night but may bless when it is carried only at night.

אמר רב יהודה אמר רב: כל שמוציאין לפניו ביום ובלילה — אין מברכין עליו. וכל שאין מוציאין לפניו אלא בלילה — מברכין עליו.
Berakhot 53b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling havdalah flame
Rav rules that one may bless over a distant flame if one would be able to use its light when standing nearby.

אמר רב יהודה אמר רב: לא ״יאותו״ יאותו ממש, אלא כל שאילו עומד בקרוב ומשתמש לאורה, ואפילו בריחוק מקום. וכן אמר רב אשי: בריחוק מקום שנינו.
Berakhot 53b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling havdalah flame
Rav rules that one need not seek a flame for blessing as one seeks to perform commandments.

אמר רב יהודה אמר רב: אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על המצות. אמר רבי זירא: מריש הוה מהדרנא, כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב, אנא נמי לא מהדרנא, אלא אי מקלע לי ממילא — מבריכנא.
Berakhot 54b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling thanksgiving blessing
Rav requires four groups to give thanks: sea travelers, desert travelers, the recovered sick, and released prisoners.

אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא.
Berakhot 55a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis divine mercy
Rav teaches that a good king, a good year, and a good dream each require divine mercy.

ואמר רב יהודה אמר רב, שלשה צריכים רחמים: מלך טוב, שנה טובה וחלום טוב. מלך טוב — דכתיב: ״פלגי מים לב מלך ביד ה'״. שנה טובה — דכתיב: ״תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה״. חלום טוב — דכתיב: ״ותחלימני ותחייני״.
Berakhot 55a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis bezalels wisdom
Rav teaches that Bezalel knew how to combine the letters through which heaven and earth were created.

אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ. כתיב הכא: ״וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת״, וכתיב התם: ״ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה״. וכתיב: ״בדעתו תהומות נבקעו״.
Berakhot 56a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba aggada exegesis stepmother
Rav interprets children being given to another people as referring to a stepmother.

אקריין ״בניך ובנתיך נתנים לעם אחר״. לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישין, את אמרת לקריבך והיא אמרה לקריבה, ואכפה לך ויהבת להון לקריבה, דהוי כעם אחר. לרבא אמר ליה: דביתהו שכיבא, ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי. דאמר רבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: מאי דכתיב ״בניך ובנתיך נתנים לעם אחר״ — זו אשת האב.
Berakhot 57b אמר רב aggada story dream omen
Rav reports that he did not become wealthy until he dreamed of turnip tops standing on their stems.

כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר, פסל, וקרדום. והני מילי דחזנהו בקתייהו. כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! כי חזא — בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום, חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא …
כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר, פסל, וקרדום. והני מילי דחזנהו בקתייהו. כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! כי חזא — בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום, חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי.
Berakhot 57b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis elite abundance
Rav identifies the two proud nations in Rebecca's womb as Antoninus and Rabbi Yehudah the Patriarch, whose tables never lacked radish, lettuce, or cucumbers.

תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן קשואים — מפני שהן קשין לגוף כחרבות. איני, והכתיב: ״ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך״: אל תקרי ״גוים״ אלא ״גיים״, ואמר רב יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.
Berakhot 58b אמר רב aggada exegesis sighing
Rav teaches that a sigh breaks half of a person's body.

עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא. כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואתנח. אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת? והאמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר: ״ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו'״. ורבי יוחנן אמר אף כל גופו של אדם, שנאמר: ״והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמ …
עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא. כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואתנח. אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת? והאמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר: ״ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו'״. ורבי יוחנן אמר אף כל גופו של אדם, שנאמר: ״והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב וגו'״.
Berakhot 58b אמר רב aggada exegesis forgetting dead
Rav teaches that a deceased person is forgotten from the heart only after twelve months.

אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״. לאחר שנים עשר חדש, אומר: ״ברוך … מחיה המתים״. אמר רב: אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש. שנאמר: ״נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד״.
Berakhot 60a אמר רב aggada exegesis dinahs birth
Rav explains that Leah judged her pregnancy and the male fetus miraculously became Dinah so Rachel would not rank below the maidservants.

ולא מהני רחמי? מתיב רב יוסף: ״ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה״: מאי ״ואחר״? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות, הרי עשרה. אם זה זכר, לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות, מיד נהפכה לבת, שנאמר: ״ותקרא את שמה דינה״. אין מזכירין מעשה נסים.
Berakhot 60b אמר רב halacha dispute bathroom blessing
Rav prescribes concluding the blessing after relieving oneself with the words healer of the sick.

מאי חתים? אמר רב: ״רופא חולים״. אמר שמואל: קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי. אלא: ״רופא כל בשר״. רב ששת אמר: ״מפליא לעשות״. אמר רב פפא: הלכך נמרינהו לתרוייהו — ״רופא כל בשר ומפליא לעשות״.
Berakhot 61a אמר רב aggada exegesis evil inclination
Rav compares the evil inclination to a fly sitting between the two entrances of the heart.

אמר רב: יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שנאמר: ״זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח״. ושמואל אמר: כמין חטה הוא דומה, שנאמר: ״לפתח חטאת רובץ״.
Berakhot 61b אמר רב aggada maxim worldly purpose
Rav teaches that the world was created for Ahab son of Omri in this world and Rabbi Hanina ben Dosa in the World to Come.

ואמר רבא: לא איברי עלמא אלא לרשיעי גמורי או לצדיקי גמורי. אמר רבא: לידע אינש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו. אמר רב: לא איברי עלמא אלא לאחאב בן עמרי ולרבי חנינא בן דוסא. לאחאב בן עמרי — העולם הזה, ולרבי חנינא בן דוסא — העולם הבא.
Berakhot 61b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling temple reverence
Rav limits the ban on irreverence facing the eastern gate to a place within Tzofim from which the gate is visible.

לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים, וברואה. איתמר נמי: אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, הכי אמר רבי יוחנן: לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים, וברואה ובשאין גדר, ובזמן שהשכינה שורה.
Berakhot 62a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling bodily routine
Rav instructs a person to relieve oneself in the morning and evening so there will be no need to travel far.

איני?! והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית, כדי שלא יהא צריך להתרחק! ותו, רבא ביממא הוה אזיל עד מיל, ובליליא אמר ליה לשמעיה: פנו לי דוכתא ברחובא דמתא. וכן אמר ליה רבי זירא לשמעיה: חזי מאן דאיכא אחורי בית חבריא, דבעינא למפני! לא תימא במקום, אלא אימא: כדרך שנפנה ביום.
Berakhot 62a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling bodily routine
Rav instructs a person to relieve oneself in the morning and evening so there will be no need to travel far.

גופא. אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית, כדי שלא יהא צריך להתרחק.
Berakhot 62b אמר רב aggada exegesis angelic vision
Rav identifies the figure seen in the passage as Jacob our forefather.

אמר רב: ראה יעקב אבינו, דכתיב: ״ויאמר יעקב כאשר ראם״. ושמואל אמר: אפרו של יצחק ראה, שנאמר: ״אלהים יראה לו השה״.
Berakhot 64a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi aggada exegesis scholars progress
Rav teaches that Torah scholars have no rest in this world or the World to Come but proceed from strength to strength.

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר: ״ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון״.

Shabbat (200)

Shabbat 5a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling covered thoroughfare
Rav exempts one who carries an object four cubits through a covered public domain because it does not resemble the wilderness encampment.

וכי תימא הכא נמי במקורה — התינח ברשות היחיד מקורה, ברשות הרבים מקורה מי חייב? והאמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: המעביר חפץ ארבע אמות ברשות הרבים מקורה, פטור — לפי שאינו דומה לדגלי מדבר.
Shabbat 6b אמר רב halacha story sabbath labors
Rav reports finding a secret scroll in Rabbi Hiyya's academy stating that although there are thirty-nine primary labors, one incurs liability for only one.

הא נמי פשיטא! הא קא משמע לן כדרב, דאמר רב: מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה: איסי בן יהודה אומר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואינו חייב אלא אחת.
Shabbat 7a אמר רב halacha ruling roof domain
Rav rules that one may carry across the entire roof of a house whose interior is under ten handbreadths but whose roof brings it to ten, while carrying inside is limited to four cubits.

אמר רבה דבי רב שילא: כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: אין כרמלית פחותה מארבעה. ואמר רב ששת: ותופסת עד עשרה. מאי ״ותופסת עד עשרה״? אילימא דאי איכא מחיצה עשרה הוא דהוי כרמלית, ואי לא — לא הוי כרמלית, ולא? והאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: בית שאין בתוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה, על גגו — מותר לטל …
אמר רבה דבי רב שילא: כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: אין כרמלית פחותה מארבעה. ואמר רב ששת: ותופסת עד עשרה. מאי ״ותופסת עד עשרה״? אילימא דאי איכא מחיצה עשרה הוא דהוי כרמלית, ואי לא — לא הוי כרמלית, ולא? והאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: בית שאין בתוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה, על גגו — מותר לטלטל בכולו, בתוכו — אין מטלטלין בו אלא ארבע אמות!
Shabbat 7b אמר רב halacha ruling roof domain
Rav permits carrying across the entire roof of a house whose interior is under ten handbreadths but whose roof brings it to ten, while limiting carrying inside to four cubits.

גופא, אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה, על גגו — מותר לטלטל בכולו, בתוכו — אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות.
Shabbat 9a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling alley entrance
Rav requires an additional sidepost to permit carrying within the entrance of an alley.

ואף על גב דלית ליה לחי?! והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תוך הפתח צריך לחי אחר להתירו!
Shabbat 9a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling alley entrance
Rav requires an additional sidepost to permit an entrance even when it measures less than four by four handbreadths.

וכי תימא דלית ביה ארבעה על ארבעה — והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תוך הפתח, אף על פי שאין בו ארבעה על ארבעה, צריך לחי אחר להתירו!
Shabbat 9a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling alley threshold
Rav treats a half-covered alley threshold as inside when its door is open and outside when its door is closed.

אמר רב יהודה אמר רב: הכא באיסקופת מבוי עסקינן, חציו מקורה וחציו שאינו מקורה, וקירויו כלפי פנים. פתח פתוח, כלפנים. פתח נעול, כלחוץ.
Shabbat 9b רב אמר halacha dispute meal commencement
Rav defines the beginning of a meal as the point when one washes one's hands.

מאימתי התחלת תספורת? אמר רב אבין: משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו. ומאימתי התחלת מרחץ? אמר רב אבין: משיערה מעפרתו הימנו. ומאימתי התחלת בורסקי? — משיקשור בין כתיפיו. ומאימתי התחלת אכילה? — רב אמר: משיטול ידיו. ורבי חנינא אמר: משיתיר חגורו.
Shabbat 10b אמר רב halacha exegesis bathroom speech
Rav permits saying the Aramaic word for faithfulness in a bathroom because it is not itself a divine name.

אלא מעתה ״הימנותא״ נמי אסור למימר בבית הכסא, דכתיב: ״האל הנאמן״. וכי תימא הכי נמי, והאמר רבא בר מחסיא, אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: שרי למימר ״הימנותא״ בבית הכסא! התם שם גופיה לא איקרי הכי, דמתרגמינן ״אלהא מהימנא״, הכא שם גופיה איקרי ״שלום״ דכתיב ״ויקרא לו ה' שלום״.
Shabbat 10b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria both exegesis gift disclosure
Rav teaches from God's gift of the Sabbath that one who gives a gift must inform the recipient.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הנותן מתנה לחבירו, צריך להודיעו. שנאמר: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״. תניא נמי הכי: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם. מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק, צרי …
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הנותן מתנה לחבירו, צריך להודיעו. שנאמר: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״. תניא נמי הכי: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם. מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק, צריך להודיע לאמו. מאי עביד ליה? אמר אביי: שאיף ליה משחא, ומלי ליה כוחלא. והאידנא דחיישינן לכשפים מאי? אמר רב פפא: שאיף ליה מאותו המין.
Shabbat 10b אמר רב aggada story valued learning
Rav teaches that an unfamiliar statement is precious to those who hear it.

רב חסדא הוה נקיט בידיה תרתי מתנתא דתורא, אמר: כל מאן דאתי ואמר לי שמעתתא חדתא משמיה דרב יהיבנא ליה ניהליה. אמר ליה רבא בר מחסיא, הכי אמר רב: הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. שנאמר: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״. יהבה ניהליה. אמר חביבין עלך שמעתתא דרב כולי האי? אמר ליה: אין. אמר ליה: היינו דאמר רב: מילתא אל …
רב חסדא הוה נקיט בידיה תרתי מתנתא דתורא, אמר: כל מאן דאתי ואמר לי שמעתתא חדתא משמיה דרב יהיבנא ליה ניהליה. אמר ליה רבא בר מחסיא, הכי אמר רב: הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. שנאמר: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״. יהבה ניהליה. אמר חביבין עלך שמעתתא דרב כולי האי? אמר ליה: אין. אמר ליה: היינו דאמר רב: מילתא אלבישייהו יקירא. אמר ליה: אמר רב הכי?! בתרייתא עדיפא לי מקמייתא, ואי הוה נקיטנא אחריתי, יהיבנא לך.
Shabbat 10b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria aggada exegesis parental favoritism
Rav warns against favoring one child because Jacob's small extra gift to Joseph provoked jealousy that led Israel to Egypt.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.
Shabbat 10b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria aggada exegesis city residence
Rav advises living in a recently settled city because its shorter history means fewer accumulated sins.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה, שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין. שנאמר: ״הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער״. מאי ״קרובה״? אילימא קרובה דמיקרבא וזוטא — והא קא חזו לה! אלא מתוך שישיבתה קרובה, עונותיה מוצערין. אמר רבי אבין: מאי קרא? — דכת …
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם יחזר אדם וישב בעיר שישיבתה קרובה, שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין. שנאמר: ״הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער״. מאי ״קרובה״? אילימא קרובה דמיקרבא וזוטא — והא קא חזו לה! אלא מתוך שישיבתה קרובה, עונותיה מוצערין. אמר רבי אבין: מאי קרא? — דכתיב: ״אמלטה נא שמה״. ״נא״ בגימטריא — חמשין וחד הוי, ושל סדום חמישים ושתים. ושלותה
Shabbat 11a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria both exegesis synagogue honor
Rav teaches that a city whose houses stand higher than its synagogue will ultimately be destroyed.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה. שנאמר: ״לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבותיו״. והני מילי בבתים, אבל בקשקושי ואברורי לית לן בה. אמר רב אשי: אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה. והא חרבה! מאותו עון לא חרבה.
Shabbat 11a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria aggada maxim subordination
Rav ranks being subject to an Ishmaelite, a gentile, a learned colleague, a Torah scholar, and finally an orphan and widow in progressively worse order.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תחת ישמעאל ולא תחת נכרי. תחת נכרי ולא תחת חבר. תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם. תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה.
Shabbat 11a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria aggada maxim severe afflictions
Rav identifies intestinal illness, heart pain, headache, and a bad wife as the worst forms of their respective afflictions.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל חולי, ולא חולי מעים. כל כאב, ולא כאב לב. כל מיחוש, ולא מיחוש ראש. כל רעה, ולא אשה רעה.
Shabbat 11a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria aggada exegesis government complexity
Rav teaches that even limitless writing materials and scribes could not record the full depth of government.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמוסים, ושמים יריעות, וכל בני אדם לבלרין — אין מספיקים לכתוב חללה של רשות. מאי קראה אמר רב משרשיא: ״שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר״.
Shabbat 11a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria both maxim dream fast
Rav teaches that fasting is as effective against a troubling dream as fire is against flax fiber.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. אמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: אפילו בשבת.
Shabbat 11a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria both story dream fast
Rav teaches that fasting is as effective against a troubling dream as fire is against flax fiber.

רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אשי. עבדי ליה עיגלא תילתא. אמרו ליה: לטעום מר מידי. אמר להו: בתענית יתיבנא. אמרו ליה: ולא סבר ליה מר להא דרב יהודה? דאמר רב יהודה: לוה אדם תעניתו ופורע! אמר להו: תענית חלום הוא. ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. ואמר רב חסדא …
רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אשי. עבדי ליה עיגלא תילתא. אמרו ליה: לטעום מר מידי. אמר להו: בתענית יתיבנא. אמרו ליה: ולא סבר ליה מר להא דרב יהודה? דאמר רב יהודה: לוה אדם תעניתו ופורע! אמר להו: תענית חלום הוא. ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. ואמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: אפילו בשבת.
Shabbat 12b אמר רב as transmitted by Rav Anan aggada exegesis visiting sick
Rav derives that God supports a sick person.

דאמר רב ענן אמר רב: מנין שהקדוש ברוך הוא סועד את החולה? — שנאמר: ״ה' יסעדנו על ערש דוי״. תניא נמי הכי: הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא, אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה ממראשותיו של חולה, שנאמר: ״ה' יסעדנו על ערש דוי״. ואמר רבא אמר רבין: מנין שהקדוש ברוך הוא זן את החו …
דאמר רב ענן אמר רב: מנין שהקדוש ברוך הוא סועד את החולה? — שנאמר: ״ה' יסעדנו על ערש דוי״. תניא נמי הכי: הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא, אלא מתעטף ויושב לפניו, מפני ששכינה למעלה ממראשותיו של חולה, שנאמר: ״ה' יסעדנו על ערש דוי״. ואמר רבא אמר רבין: מנין שהקדוש ברוך הוא זן את החולה? — שנאמר: ״ה' יסעדנו על ערש דוי״.
Shabbat 12b אמר רב halacha dispute lamp inspection
Rav rules that the nonregular attendant's lamp inspection with oil is legally permitted although this permission should not be taught publicly.

איבעיא להו: שמש שאינו קבוע בדמשחא מהו? אמר רב: הלכה ואין מורין כן. ורבי ירמיה בר אבא אמר: הלכה ומורין כן. רבי ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי. קם שמעיה קא בדיק לנהורא דשרגא. אמרה ליה דביתהו: ומר לא עביד הכי? אמר לה: שבקיה, כרביה סבירא ליה.
Shabbat 13b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story ezekiel interpretation
Rav praises Hananiah ben Hezekiah for preserving Ezekiel by spending extensive resources and effort reconciling its words with the Torah.

אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? — העלו לו שלש מאות גרבי שמן, וישב בעלייה ודרשן.
Shabbat 16b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story metal impurity
Rav recounts that after Queen Shaltzion had her impure metal vessels broken and reforged, the sages decreed that their former impurity return.

שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה וגזר טומאה על כלי מתכות. כלי מתכות דאורייתא נינהו! דכתיב: ״אך את הזהב ואת הכסף וגו'״. לא נצרכה אלא לטומאה ישנה, דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה בשל ציון המלכה שעשתה משתה לבנה ונטמאו כל כליה, ושברתן ונתנתן לצורף וריתכן ועשה מהן כלים חדשים. ואמרו חכמים: יחזרו לטומאתן ישנה.
Shabbat 20a אמר רב as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat halacha ruling sabbath cooking
Rav requires food placed before the Sabbath to become cooked to the degree of ben Derosai's food before nightfall.

גמ' וכמה? אמר רבי אלעזר אמר רב: כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי. איתמר נמי, אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי, אין בו משום בישולי גוים. תניא חנניא אומר: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי — מותר להשהותו על גבי כירה ואף על פי שאין גרופה וקטומה.
Shabbat 20a אמר רב halacha dispute fire kindling
Rav requires the fire to catch on most of every individual piece of fuel before the Sabbath.

ובגבולין כדי שתאחוז כו'. מאי רובן? אמר רב: רוב כל אחד ואחד. ושמואל אמר: כדי שלא יאמרו ״הבא עצים ונניח תחתיהן״. תני רב חייא לסיועיה לשמואל, כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא שתהא שלהבת עולה על ידי דבר אחר.
Shabbat 20a רב אמר halacha dispute fire kindling
Rav requires a single piece of wood to burn through most of its thickness or, according to another version, most of its circumference.

עץ יחידי, רב אמר: רוב עביו, ואמרי לה: ברוב היקפו. אמר רב פפא: הלכך בעינן רוב עביו ובעינן רוב היקפו. כתנאי: רבי חייא אמר: כדי שישחת העץ ממלאכת האומן, רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי שתאחז האש משני צדדין. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: ״את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה״.
Shabbat 20a אמר רב aggada dispute biblical hearth
Rav interprets the biblical hearth as willow wood.

״והאח לפניו מבערת״. מאי אח? אמר רב: אחוונא. ושמואל אמר: עצים שנדלקו באחוונא. ההוא דאמר להו מאן בעי אחוונא? אשתכח ערבתא.
Shabbat 21a אמר רב halacha ruling sabbath lamps
Rav permits lighting with melted fat or dissolved fish innards when any amount of oil is added.

איני?! והאמר רב ברונא אמר רב: חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו, אדם נותן לתוכן שמן כל שהוא ומדליק? הני מימשכי בעינייהו, והני לא מימשכי בעינייהו. וגזרו רבנן על חלב מהותך משום חלב שאינו מהותך, ועל קרבי דגים שנמוחו משום קרבי דגים שלא נמוחו. וליגזור נמי חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שנתן לתוכן שמן משום חלב מהו …
איני?! והאמר רב ברונא אמר רב: חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו, אדם נותן לתוכן שמן כל שהוא ומדליק? הני מימשכי בעינייהו, והני לא מימשכי בעינייהו. וגזרו רבנן על חלב מהותך משום חלב שאינו מהותך, ועל קרבי דגים שנמוחו משום קרבי דגים שלא נמוחו. וליגזור נמי חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שנתן לתוכן שמן משום חלב מהותך וקרבי דגים שנמוחו שלא נתן לתוכן שמן! היא גופה, גזירה, ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה?!
Shabbat 21b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling hanukkah lamps
Rav permits Hanukkah lights using wicks and oils disallowed for Sabbath lights because a lamp that goes out need not be rekindled and its light may not be used.

אין זקוק לה, ומותר להשתמש לאורה. אמר רבי זירא אמר רב מתנה, ואמרי לה אמר רבי זירא אמר רב: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, מדליקין בהן בחנוכה, בין בחול בין בשבת. אמר רבי ירמיה: מאי טעמא דרב? — קסבר: כבתה אין זקוק לה, ואסור להשתמש לאורה.
Shabbat 22a אמר רב as transmitted by Rav Asi halacha ruling hanukkah lamps
Rav forbids counting coins by the light of a Hanukkah lamp.

אמר רב יהודה אמר רב אסי אמר רב: אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: וכי נר קדושה יש בה? מתקיף לה רב יוסף: וכי דם קדושה יש בו? דתניא ״ושפך … וכסה״ — במה ששפך יכסה. שלא יכסנו ברגל, שלא יהו מצות בזויות עליו. הכא נמי, שלא יהו מצות בזויות עליו.
Shabbat 22a רב אמר halacha dispute ritual objects
Rav forbids lighting one ritual lamp from another, transferring fringes between garments, and following Rabbi Shimon's leniency on dragging.

איתמר: רב אמר אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמר מדליקין. רב אמר אין מתירין ציצית מבגד לבגד, ושמואל אמר מתירין מבגד לבגד. רב אמר אין הלכה כרבי שמעון בגרירה, ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון בגרירה.
Shabbat 22b אמר רב aggada exegesis western lamp
Rav identifies the western lamp as testimony to the divine presence because it received the same oil as the others yet served as the source and final burning lamp.

מתיב רב ששת: ״מחוץ לפרוכת העדות יערוך״, וכי לאורה הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו! אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים. והא הכא כיון דקביעי נרות, לא סגיא דלא משקל ואדלו …
מתיב רב ששת: ״מחוץ לפרוכת העדות יערוך״, וכי לאורה הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו! אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים. והא הכא כיון דקביעי נרות, לא סגיא דלא משקל ואדלוקי. קשיא בין למאן דאמר משום בזוי מצוה, ובין למאן דאמר משום אכחושי מצוה!
Shabbat 23a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute hanukkah blessing
Rav requires the person who lights a Hanukkah lamp to recite a blessing.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: המדליק נר של חנוכה צריך לברך. ורב ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה צריך לברך. אמר רב יהודה: יום ראשון, הרואה מברך שתים, ומדליק מברך שלש. מכאן ואילך, מדליק מברך שתים, ורואה מברך אחת. מאי ממעט? ממעט זמן: ונימעוט נס! — נס כל יומי איתיה.
Shabbat 24a רב אמר halacha dispute new moon grace
Rav requires mention of New Moon in Grace after Meals.

איבעיא להו: מהו להזכיר ראש חודש בברכת המזון? אם תימצי לומר בחנוכה דרבנן לא צריך, ראש חודש דאורייתא — צריך. או דילמא כיון דלא אסיר בעשיית מלאכה — לא מדכרינן. רב אמר: מזכיר, רבי חנינא אמר: אינו מזכיר. אמר רב זריקא: נקוט דרב בידך, דקאי רבי אושעיא כוותיה. דתני רבי אושעיא: ימים שיש בהן קרבן מוסף, כגון רא …
איבעיא להו: מהו להזכיר ראש חודש בברכת המזון? אם תימצי לומר בחנוכה דרבנן לא צריך, ראש חודש דאורייתא — צריך. או דילמא כיון דלא אסיר בעשיית מלאכה — לא מדכרינן. רב אמר: מזכיר, רבי חנינא אמר: אינו מזכיר. אמר רב זריקא: נקוט דרב בידך, דקאי רבי אושעיא כוותיה. דתני רבי אושעיא: ימים שיש בהן קרבן מוסף, כגון ראש חודש וחולו של מועד — ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה. ואם לא אמר — מחזירין אותו. ואין בהן קדושה על הכוס, ויש בהן הזכרה בברכת המזון. ימים שאין בהן קרבן מוסף, כגון שני וחמישי ושני ותעניות ומעמדות.
Shabbat 24a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling new moon reading
Rav rules that when New Moon falls on the Sabbath the prophetic reader need not mention New Moon because New Moon alone has no prophetic reading.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב הונא ורב יהודה דרב הוא. דאמר רב גידל אמר רב: ראש חדש שחל להיות בשבת — המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חדש, שאילמלא שבת אין נביא בראש חדש
Shabbat 24a אמר רב as transmitted by Rav Mattanah halacha ruling festival reading
Rav rules that when a festival falls on the Sabbath the afternoon prophetic reader need not mention the festival because a festival alone has no afternoon prophetic reading.

מי דמי?! התם נביא בדראש חדש ליכא כלל, הכא איתיה בערבית ושחרית ומנחה. אלא להא דמיא: דאמר רב אחדבוי אמר רב מתנה אמר רב: יום טוב שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא במנחה בשבת אינו צריך להזכיר של יום טוב, שאילמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב.
Shabbat 24b אמר רב halacha other sabbath fuel
Rav's unidentified ruling supplies the distinction between the first opinion and the sages concerning fuel for a Sabbath lamp.

ולא באליה כו'. חכמים היינו תנא קמא! איכא בינייהו דרב ברונא אמר רב. ולא מסיימי.
Shabbat 25a אמר רב halacha exegesis impure teruma
Rav teaches that just as impure sacred offerings must be burned, impure teruma must be burned and may benefit its owner while burning.

ביום טוב הוא דאסיר, הא בחול — שפיר דמי: מאי טעמא? אמר רב: כשם שמצוה לשרוף הקדשים שנטמאו, כך מצוה לשרוף את התרומה שנטמאת. ואמרה תורה: בשעת ביעורה תיהני ממנה. היכן אמרה תורה? מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אמר קרא: ״ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי״ — בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה טהורה …
ביום טוב הוא דאסיר, הא בחול — שפיר דמי: מאי טעמא? אמר רב: כשם שמצוה לשרוף הקדשים שנטמאו, כך מצוה לשרוף את התרומה שנטמאת. ואמרה תורה: בשעת ביעורה תיהני ממנה. היכן אמרה תורה? מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אמר קרא: ״ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי״ — בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה. ואמר רחמנא: ״לך״ — שלך תהא, להסיקה תחת תבשילך.
Shabbat 25b אמר רב halacha ruling sabbath lights
Rav declares lighting a lamp for the Sabbath obligatory and washing one's hands and feet in hot water on Friday evening optional.

רבי ישמעאל אומר כו': מאי טעמא? אמר רבא: מתוך שריחו רע גזרה שמא יניחנה ויצא. אמר ליה אביי: ויצא! אמר ליה: שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה. דאמר רב נחמן בר רב זבדא, ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב: הדלקת נר בשבת חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית, רשות. ואני אומר: מצוה.
Shabbat 25b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both story sabbath preparation
Rav recounts that Rabbi Yehudah bar Ilai washed his face, hands, and feet in hot water before the Sabbath and then dressed like an angel.

מאי מצוה? דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף, ויושב בסדינין המצוייצין, ודומה למלאך ה' צבאות. והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן. אמר להן: בני, לא כך שניתי לכם: סדין בציצית, בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין — והלכה …
מאי מצוה? דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף, ויושב בסדינין המצוייצין, ודומה למלאך ה' צבאות. והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן. אמר להן: בני, לא כך שניתי לכם: סדין בציצית, בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין — והלכה כדברי בית הלל. ואינהו סברי, גזירה משום כסות לילה.
Shabbat 26a אמר רב halacha other sabbath fuel
Rav's unidentified ruling supplies the distinction between the first opinion and Symmachus concerning fuels for a Sabbath lamp.

ומדליקין בשמן דגים ובעטרן. רבי שמעון שזורי אומר: מדליקין בשמן פקועות ובנפט. סומכוס אומר: כל היוצא מן הבשר אין מדליקין בו, אלא בשמן דגים. סומכוס היינו תנא קמא? איכא בינייהו דרב ברונא אמר רב, ולא מסיימי.
Shabbat 29a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute festival fuel
Rav reports Rabbi Yehudah's prohibition against burning broken vessels, date pits after their fruit is eaten, and nutshells as festival fuel.

אמר רב יהודה אמר רב: מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים, דברי רבי יהודה. ורבי שמעון מתיר. מסיקין בתמרין, אכלן אין מסיקין בגרעיניהן, דברי רבי יהודה. ורבי שמעון מתיר. מסיקין באגוזים, אכלן אין מסיקין בקליפותיהן, דברי רבי יהודה. ורבי שמעון מתיר.
Shabbat 29a אמר רב as transmitted by Rav Mattanah halacha ruling festival fuel
Rav permits fallen palm wood to be burned on a festival when it is overwhelmed by a majority of prepared wood.

אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף: לרבי יהודה דאמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים, כיון דאדליק בהו פורתא הוה ליה שברי כלים, וכי קא מהפך — באיסורא קא מהפך? — דעבד כדרב מתנה. דאמר רב מתנה אמר רב: עצים שנשרו מן הדקל לתנור ביום טוב, מרבה עצים מוכנין ומסיקן.
Shabbat 30a אמר רב aggada exegesis davids forgiveness
Rav recounts that God forgives David's sin but promises to reveal that forgiveness only during Solomon's lifetime.

דבר אחר: ״ושבח אני וגו'״, כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ״עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו״ — אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מחול לי על אותו עון. אמר לו: מחול לך. אמר לו: עשה עמי אות בחיי. אמר לו: בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע.
Shabbat 30a אמר רב aggada exegesis davids death
Rav recounts that God withholds the span of David's life, reveals that he will die on the Sabbath, and values one day of his Torah study above Solomon's thousand offerings.

ודקאמר שלמה: ״כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת״, כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: ״הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני״ — אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הודיעני ה' קצי. אמר לו: גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. ״ומדת ימי מה היא״ — גזרה היא מלפני שא …
ודקאמר שלמה: ״כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת״, כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: ״הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני״ — אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הודיעני ה' קצי. אמר לו: גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. ״ומדת ימי מה היא״ — גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם. ״ואדעה מה חדל אני״ — אמר לו: בשבת תמות. אמות באחד בשבת? אמר לו: כבר הגיעה מלכות שלמה בנך, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא. אמות בערב שבת? אמר לו: ״כי טוב יום בחצריך מאלף״ — טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.
Shabbat 30b משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat aggada exegesis ecclesiastes
Rav reports that the sages considered suppressing Ecclesiastes for its contradictions but retained it because it begins and ends with Torah teachings.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? — מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה, דכתיב: ״מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש״ — ואמרי דבי רבי ינאי תחת השמש הוא דאין לו. קודם שמש — יש לו. סופו דברי …
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? — מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה, דכתיב: ״מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש״ — ואמרי דבי רבי ינאי תחת השמש הוא דאין לו. קודם שמש — יש לו. סופו דברי תורה, דכתיב: ״סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם״. מאי ״כי זה כל האדם״? — אמר רבי (אליעזר) [אלעזר]: כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה. רבי אבא בר כהנא אמר: שקול זה כנגד כל העולם כולו. שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה שמעון בן זומא אומר: לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה.
Shabbat 30b אמר רב as transmitted by Rav Giddel aggada exegesis student reverence
Rav warns that a scholar sitting before a teacher without lips dripping bitterness deserves to be burned.

איני, והאמר רב גידל אמר רב: כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר, תכוינה, שנאמר: ״שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר״: אל תקרי ״מור עובר״, אלא ״מר עובר״. אל תקרי ״שושנים״, אלא ״ששונים״. לא קשיא: הא ברבה והא בתלמידא. ואיבעית אימא הא והא ברבה, ולא קשיא: הא מקמי דלפתח, הא לבתר דפתח. כי הא דרב …
איני, והאמר רב גידל אמר רב: כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר, תכוינה, שנאמר: ״שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר״: אל תקרי ״מור עובר״, אלא ״מר עובר״. אל תקרי ״שושנים״, אלא ״ששונים״. לא קשיא: הא ברבה והא בתלמידא. ואיבעית אימא הא והא ברבה, ולא קשיא: הא מקמי דלפתח, הא לבתר דפתח. כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן, לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא.
Shabbat 32b אמר רב aggada exegesis tithing reward
Rav interprets limitless blessing as abundance so great that one's lips wear out from saying enough.

בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר, והיוקר הוה, והשכר אבד, ובני אדם רצין אחר פרנסתן ואין מגיעין, שנאמר: ״ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו״. מאי משמע? תנא דבי רבי ישמעאל: בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם, יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים. ואם נותנין — מתברכין, שנאמר: …
בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר, והיוקר הוה, והשכר אבד, ובני אדם רצין אחר פרנסתן ואין מגיעין, שנאמר: ״ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו״. מאי משמע? תנא דבי רבי ישמעאל: בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם, יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים. ואם נותנין — מתברכין, שנאמר: ״הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די״. מאי ״עד בלי די״? אמר רמי בר (רב) [חמא] אמר רב: עד שיבלו שפתותיכם מלומר ״די״.
Shabbat 33b אמר רב aggada exegesis jacobs arrival
Rav interprets Jacob's arrival as complete in body, wealth, and Torah and says that Jacob established coinage for the city.

אמר: הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל אתקין מילתא. דכתיב: ״ויבא יעקב שלם״, ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. ״ויחן את פני העיר״, אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם. אמר: איכא מילתא דבעי לתקוני? אמרו ליה: איכא דוכתא דאית ביה ספק טומאה
Shabbat 34a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling eruv distinction
Rav resolves the contradiction by assigning one ruling to boundary eruvs and the other to courtyard eruvs.

אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: לא קשיא, כאן בעירובי תחומין, כאן בעירובי חצרות.
Shabbat 35a אמר רב halacha ruling moving spring
Rav rules that a moving spring is pure and identifies it as Miriam's well.

אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים — וזו היא בארה של מרים. אמר רב: מעין המיטלטל טהור — וזהו בארה של מרים.
Shabbat 35b אמר רב halacha dialogue instrument handling
Rav distinguishes the permitted handling of a shofar from the prohibited handling of trumpets by assigning the cases to individuals and the community.

והתניא: שופר מיטלטל וחצוצרות אינם מיטלטלין! אמר רב (יוסי) [יוסף], לא קשיא: כאן ביחיד, כאן בצבור. אמר ליה אביי: וביחיד למאי חזי? — הואיל וראוי לגמע בו מים.
Shabbat 37a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling food replacement
Rav permits returning food onto the top of the stove but forbids returning it into the stove.

תא שמע, דאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לא שנו אלא על גבה, אבל לתוכה — אסור. אי אמרת בשלמא ״להחזיר״ תנן — היינו דשני בין תוכה לעל גבה. אלא אי אמרת ״לשהות״ תנן, מה לי תוכה מה לי על גבה? — מי סברת רבי חלבו ארישא קאי? אסיפא קאי: ״ובית הלל אומרים אף מחזירין״ — ואמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא …
תא שמע, דאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לא שנו אלא על גבה, אבל לתוכה — אסור. אי אמרת בשלמא ״להחזיר״ תנן — היינו דשני בין תוכה לעל גבה. אלא אי אמרת ״לשהות״ תנן, מה לי תוכה מה לי על גבה? — מי סברת רבי חלבו ארישא קאי? אסיפא קאי: ״ובית הלל אומרים אף מחזירין״ — ואמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לא שנו אלא על גבה, אבל תוכה — אסור.
Shabbat 38a אמר רב as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling sabbath cooking
Rav reports that the sages penalized one who claimed to forget food on the stove after deliberate offenders began disguising their conduct as forgetfulness.

מאי גזירתא? דאמר רב יהודה בר שמואל אמר רבי אבא אמר רב כהנא אמר רב: בתחילה היו אומרים המבשל בשבת, בשוגג — יאכל, במזיד — לא יאכל, והוא הדין לשוכח. משרבו משהין במזיד ואומרים ״שכחים אנו״, חזרו וקנסו על השוכח.
Shabbat 40a רב אמר halacha dispute sabbath bathing
Rav permits bathing the entire body limb by limb on the Sabbath in water heated before the Sabbath.

אתמר: חמין שהוחמו מערב שבת, רב אמר: למחר רוחץ בהן כל גופו, אבר אבר. ושמואל אמר: לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו. מיתיבי: חמין שהוחמו מערב שבת, למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו. תיובתא דרב. אמר לך רב: ״לא כל גופו״ — בבת אחת, אלא אבר אבר. והא ״פניו ידיו ורגליו״ קתני! — כעין פניו ידיו …
אתמר: חמין שהוחמו מערב שבת, רב אמר: למחר רוחץ בהן כל גופו, אבר אבר. ושמואל אמר: לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו. מיתיבי: חמין שהוחמו מערב שבת, למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו. תיובתא דרב. אמר לך רב: ״לא כל גופו״ — בבת אחת, אלא אבר אבר. והא ״פניו ידיו ורגליו״ קתני! — כעין פניו ידיו ורגליו.
Shabbat 40a אמר רב halacha dispute sabbath bathing
Rav permits bathing in water heated before the Sabbath while leaving one limb unwashed.

תניא כוותיה דשמואל: חמין שהוחמו מערב שבת, למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו, אבל לא כל גופו אבר אבר. ואין צריך לומר חמין שהוחמו ביום טוב. רבה מתני לה להא שמעתא דרב בהאי לישנא: חמין שהוחמו מערב שבת למחר, אמר רב: רוחץ בהן כל גופו ומשייר אבר אחד. איתיביה כל הני תיובתא. תיובתא.
Shabbat 41a אמר רב as transmitted by Rav Huna both maxim bodily modesty
Rav teaches that one who places one's hands over the genitals appears to deny Abraham's covenant.

איני?! והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו! לא קשיא: הא כי נחית, הא כי סליק. כי הא דרבא שחי. רבי זירא זקיף. רבנן דבי רב אשי, כי קא נחתי — זקפי, כי קא סלקי — שחו.
Shabbat 41b אמר רב halacha dispute metal heating
Rav permits heating metal only to a warming degree but forbids heating enough to temper it.

אמר רב: לא שנו אלא להפשיר, אבל לצרף — אסור. ושמואל אמר: אפילו לצרף נמי מותר. לצרף לכתחילה מי שרי?! אלא אי איתמר הכי איתמר: אמר רב לא שנו אלא שיעור להפשיר, אבל שיעור לצרף — אסור. ושמואל אמר: אפילו שיעור לצרף —
Shabbat 43b משמיה דרב halacha dispute moving corpse
Rav permits placing bread or a child on a corpse lying in the sun and moving it together with that permitted object.

איתמר, מת המוטל בחמה. רב יהודה אמר שמואל: הופכו ממטה למטה. רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב אמר: מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו. היכא דאיכא ככר או תינוק כולי עלמא לא פליגי דשרי. כי פליגי דלית ליה: מר סבר טלטול מן הצד שמיה טלטול, ומר סבר לא שמיה טלטול.
Shabbat 44a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling money bed
Rav forbids moving a bed designated for holding money on the Sabbath.

אמר רב יהודה אמר רב: מטה שיחדה למעות אסור לטלטלה. מתיב רב נחמן בר יצחק: מטלטלין נר חדש אבל לא ישן!
Shabbat 44b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling money bed
Rav forbids moving a money-designated bed only after money was placed on it and otherwise follows whether money is currently or was at twilight upon it.

ומה נר דלהכי עבידא, כי לא אדליק בה שרי לטלטולה — מטה דלאו להכי עבידא לא כל שכן?! אלא אי איתמר, הכי איתמר: אמר רב יהודה אמר רב: מטה שיחדה למעות, הניח עליה מעות — אסור לטלטלה, לא הניח עליה מעות — מותר לטלטלה. לא יחדה למעות, יש עליה מעות — אסור לטלטלה, אין עליה מעות — מותר לטלטלה. והוא שלא היו עליה בין …
ומה נר דלהכי עבידא, כי לא אדליק בה שרי לטלטולה — מטה דלאו להכי עבידא לא כל שכן?! אלא אי איתמר, הכי איתמר: אמר רב יהודה אמר רב: מטה שיחדה למעות, הניח עליה מעות — אסור לטלטלה, לא הניח עליה מעות — מותר לטלטלה. לא יחדה למעות, יש עליה מעות — אסור לטלטלה, אין עליה מעות — מותר לטלטלה. והוא שלא היו עליה בין השמשות.
Shabbat 45a אמר רב halacha ruling tree lamp
Rav permits placing a lamp on a palm tree for the Sabbath but forbids doing so on a festival.

הכי נמי מיסתברא דרב כרבי יהודה סבירא ליה, דאמר רב: מניחין נר על גבי דקל בשבת, ואין מניחין נר על גבי דקל ביום טוב. אי אמרת בשלמא דרב כרבי יהודה סבירא ליה — היינו דשני בין שבת ליום טוב. אלא אי אמרת כרבי שמעון סבירא ליה, מה לי שבת ומה לי יום טוב?
Shabbat 48a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling garment opening
Rav rules that opening a garment neckline on the Sabbath incurs a sin offering.

אמר רב יהודה אמר רב: הפותח בית הצואר בשבת — חייב חטאת.
Shabbat 48b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute stove impurity
Rav attributes the ruling that a stove's receptacles contract impurity by contact but not through their airspace to Rabbi Meir.

אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא. דתנן: בית הפך ובית התבלין ובית הנר שבכירה מטמאין במגע ואין מטמאין באויר, דברי רבי מאיר. ורבי שמעון מטהר.
Shabbat 50a רב אמר halacha dispute sabbath preparation
Rav requires physically tying the material before the Sabbath to designate it for use.

איתמר רב אמר: קושר, ושמואל אמר: חושב, ורב אסי אמר: יושב, אף על פי שלא קישר ואף על פי שלא חישב.
Shabbat 50b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling insulation pit
Rav rules that everyone agrees one may not restore the basket when the insulating pit has collapsed.

רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטול וכו'. אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא — שאסור להחזיר.
Shabbat 51a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling cold insulation
Rav prohibits insulating a cold item.

אמר רב הונא אמר רב: אסור להטמין את הצונן. והתניא: רבי התיר להטמין את הצונן! לא קשיא, הא מקמיה דלישמעיה מרבי ישמעאל ברבי יוסי, הא לבתר דלישמעיה. כי הא דיתיב רבי ואמר: אסור להטמין את הצונן. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: אבא התיר להטמין את הצונן. אמר: כבר הורה זקן.
Shabbat 51a אמר רב halacha ruling gentile cooking
Rav rules that food edible raw is not subject to the prohibition on food cooked by gentiles.

כשמואל — דאמר רב יהודה אמר שמואל: מותר להטמין את הצונן. כרב — דאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל שהוא נאכל כמות שהוא חי — אין בו משום בשולי גוים.
Shabbat 52a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute animal ornament
Rav forbids the animal's item whether worn ornamentally or for protection.

ומאי חזית דמסמית הא מקמי הא? סמי הא מקמי הא! (דאשכחן שמואל הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר. דאתמר:) רב חייא בר אשי אמר רב: בין לנוי בין לשמר — אסור. ורב חייא בר אבין אמר שמואל: לנוי — אסור, לשמר — מותר.
Shabbat 53a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling animal comfort
Rav permits hanging a feeding basket on an animal on the Sabbath and all the more permits a saddlecloth that relieves discomfort.

אמר ליה רבי זירא: שבקיה, כרביה סבירא ליה, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב: תולין טרסקל לבהמה בשבת, וקל וחומר למרדעת. ומה התם דמשום תענוג שרי, הכא דמשום צער — לא כל שכן.
Shabbat 53b אמר רב aggada dialogue marital modesty
Rav praises a woman whose husband did not discover her missing hand throughout their marriage as exceptionally modest.

תנו רבנן: מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה. אמר רב: בא וראה כמה צנועה אשה זו שלא הכיר בה בעלה. אמר לו רבי חייא: זו דרכה בכך. אלא: כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו.
Shabbat 54a רב אמר halacha dispute goat udders
Rav rules in accordance with Rabbi Yehudah concerning goats going out with bound udders.

והעזים יוצאות צרורות. איתמר, רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי יוסי.
Shabbat 54a רב אמר halacha dispute goat udders
Rav permits binding goats' udders to dry up their milk but not to preserve the milk.

ואיכא דמתני להא שמעתא באפי נפשיה. רב אמר: ליבש מותר ולא לחלב, ושמואל אמר: אחד זה ואחד זה אסור.
Shabbat 54b אמר רב aggada other rabbinic wealth
Rav reports that Rabbi Elazar ben Azariah tithed twelve thousand calves from his herd every year.

פרתו של רבי אלעזר בן עזריה: וחדא פרה הויא ליה? והא אמר רב, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא.
Shabbat 55a אמר רב aggada dispute divine mark
Rav interprets the letter tav as marking some people to live and others to die.

ומאי שנא ״תיו״? אמר רב: ״תיו״ — תחיה, ״תיו״ — תמות. ושמואל אמר: תמה זכות אבות. ורבי יוחנן אמר: תחון זכות אבות.
Shabbat 55a אמר רב aggada exegesis ancestral merit
Rav teaches that ancestral merit ended in the days of Hosea son of Beeri.

מאימתי תמה זכות אבות? אמר רב: מימות הושע בן בארי, שנאמר: ״אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי״.
Shabbat 55b אמר רב aggada exegesis phinehas innocence
Rav teaches that Phinehas did not sin and that Scripture equates Hophni with him to establish Hophni's innocence as well.

סבר לה כרב, דאמר רב: פנחס לא חטא. מקיש חפני לפנחס: מה פנחס לא חטא — אף חפני לא חטא. אלא מה אני מקיים ״אשר ישכבן את הנשים״ — מתוך ששהו את קיניהן, שלא הלכו אצל בעליהן, מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום.
Shabbat 55b אמר רב aggada exegesis phinehas innocence
Rav teaches that Phinehas did not sin because Scripture would not have preserved his priestly lineage had he sinned.

גופא, אמר רב: פנחס לא חטא, שנאמר: ״ואחיה בן אחטוב אחי אי כבוד בן פנחס בן עלי כהן ה' וגו'״ — אפשר חטא בא לידו והכתוב מייחסו?
Shabbat 56a אמר רב aggada exegesis davids sin
Rav says that Rabbi Yehudah the Patriarch, descended from David, interprets Scripture in David's defense by saying David intended evil but did not perform it.

אמר רב: רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד. ״מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע״ — רבי אומר: משונה רעה זו מכל רעות שבתורה, שכל רעות שבתורה כתיב בהו ״ויעש״, וכאן כתיב ״לעשות״ — שביקש לעשות ולא עשה.
Shabbat 56a אמר רב aggada exegesis davids sin
Rav teaches that close examination finds no fault in David except the matter of Uriah the Hittite.

אמר רב: כי מעיינת ביה בדוד לא משכחת ביה בר מדאוריה, דכתיב: ״רק בדבר אוריה החתי״.
Shabbat 56a אמר רב aggada other davids sin
Rav's teaching that David's only fault involved Uriah is challenged by Rav's separate teaching that David accepted slander.

אביי קשישא רמי דרב אדרב: מי אמר רב הכי? והאמר רב: קיבל דוד לשון הרע. קשיא.
Shabbat 56a רב אמר aggada exegesis davids slander
Rav teaches from the accounts of Mephibosheth's location that David accepted Ziba's slander.

גופא. רב אמר: קיבל דוד לשון הרע, דכתיב: ״ויאמר לו המלך איפוא הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלא דבר״. וכתיב: ״וישלח המלך ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלא דבר״.
Shabbat 56b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story divided kingdom
Rav teaches that when David divided the field between Mephibosheth and Ziba a heavenly voice decreed that Rehoboam and Jeroboam would divide the kingdom.

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד למפיבשת: אתה וציבא תחלקו את השדה, יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה.
Shabbat 56b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim davids slander
Rav teaches that had David not accepted slander, his kingdom would not have split, Israel would not have practiced idolatry, and the nation would not have been exiled.

אמר רב יהודה אמר רב: אילמלי לא קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד, ולא עבדו ישראל עבודה זרה, ולא גלינו מארצנו.
Shabbat 56b אמר רב aggada maxim repentance
Rav declares Josiah the greatest penitent of his generation and identifies another outstanding penitent in a later generation.

ופליגא דרב, דאמר רב: אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו ואחד בדורנו. ומנו? אבא אבוה דרבי ירמיה בר אבא. ואמרי לה אחא אחוה דאבא אבוה דרב ירמיה בר אבא. דאמר מר: רבי אבא ואחא אחי הוו.
Shabbat 57b אמר רב as transmitted by Abaye halacha other head covering
Rav defines the head covering called bizyonei as a net that restrains loose hairs.

מאי ״איסטמא״? אמר רבי אבהו: ביזיוני. מאי ״ביזיוני״? אמר אביי אמר רב: כליא פרוחי.
Shabbat 59a אמר רב halacha dispute metal sandal
Rav says that a metal animal sandal remains useful because it can hold drinking water during war.

הא שמעינן ליה לרבי יוחנן דבעי מעין מלאכה ראשונה. דתניא: סנדל של בהמה של מתכת טמא. למאי חזי? אמר רב: ראוי לשתות בו מים במלחמה. ורבי חנינא אמר: ראוי לסוך בו שמן במלחמה. ורבי יוחנן אמר: בשעה שבורח מן הקרב מניחו ברגליו ורץ על קוצין ועל הברקנים.
Shabbat 59b משמיה דרב halacha dialogue womens ornament
Rav explicitly permits wearing the ornament called kelila.

אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף: בפרוש אמרת לן משמיה דרב — ״כלילא שרי״.
Shabbat 62a אמר רב halacha other military garments
Rav defines a helmet as a sanvarta and boots as leg coverings.

שריון — זרדא. קסדא — אמר רב: סנוארתא. מגפיים — אמר רב: פזמקי.
Shabbat 62a אמר רב halacha other womens ornaments
Rav defines a kulyar as a clasp and a kovelet as a bundle of balsam.

ולא בכוליאר ולא בכובלת. מאי כוליאר? אמר רב: מכבנתא. כובלת — אמר רב: חומרתא דפילון. וכן אמר רב אסי: חומרתא דפילון.
Shabbat 62b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim jerusalem arrogance
Rav describes the people of Jerusalem as arrogant and illustrates their pretentious table talk.

אמר רב יהודה אמר רב: אנשי ירושלים אנשי שחץ היו. אדם אומר לחברו: במה סעדת היום? בפת עמילה, או בפת שאינה עמילה? ביין גורדלי, או
Shabbat 64b אמר רב halacha ruling courtyard ornaments
Rav forbids wearing in a courtyard anything barred from the public domain except a cap and a wig.

בכבול ובפאה נכרית לחצר. אמר רב: כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים, אסור לצאת בו לחצר — חוץ מכבול ופאה נכרית.
Shabbat 64b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling appearances
Rav rules that anything prohibited because of appearances remains prohibited even in complete privacy.

אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין — אפילו בחדרי חדרים אסור.
Shabbat 65b אמר רב halacha ruling ritual immersion
Rav teaches that rainfall in the west is strongly evidenced by the Euphrates, supporting concern that rainwater may outnumber naturally flowing water.

ועביד להו מקוה ביומי ניסן, מסייע ליה לרב, דאמר רב: מטרא במערבא סהדא רבה פרת. סבר, שלא ירבו הנוטפין על הזוחלין.
Shabbat 75a אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia both ruling sabbath and learning
Rav imposes a sin offering for tightening a sewing thread on the Sabbath, death for learning from a magus, and censure for neglecting astronomical calculation.

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: המותח חוט של תפירה בשבת — חייב חטאת, והלומד דבר אחד מן המגוש — חייב מיתה, והיודע לחשב תקופות ומזלות ואינו מחשב — אסור לספר הימנו.
Shabbat 75a אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia halacha exegesis heretical learning
Rav calls the magus a heretic and rules that learning even one matter from one incurs death.

אמגושתא — רב ושמואל, חד אמר: חרשי, וחד אמר: גדופי. תסתיים דרב דאמר גדופי, דאמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: הלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה. דאי סלקא דעתך חרשי: הכתיב ״לא תלמד לעשות״ — אבל אתה למד להבין ולהורות — תסתיים.
Shabbat 75a רב אמר halacha dispute slaughter labor
Rav identifies coloring as the Sabbath labor incurred in slaughtering.

והשוחטו. שוחט משום מאי חייב? רב אמר: משום צובע. ושמואל אמר: משום נטילת נשמה.
Shabbat 75b אמר רב halacha ruling slaughter labor
Rav explains that slaughterers value blood coloring the cut because it makes the meat visibly attractive to buyers.

משום צובע אין, משום נטילת נשמה לא? אימא: אף משום צובע. אמר רב: מילתא דאמרי, אימא בה מילתא, דלא ליתו דרי בתראי וליחכו עלי: צובע במאי ניחא ליה — ניחא דליתווס בית השחיטה דמא, כי היכי דליחזוה אינשי וליתו ליזבנו מיניה.
Shabbat 77b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim created purpose
Rav teaches that God created nothing in vain and lists medicinal purposes for several small creatures.

אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה. ברא שבלול — לכתית. ברא זבוב — לצירעה. יתוש — לנחש. ונחש — לחפפית. וסממית — לעקרב. היכי עביד ליה — מייתי חדא אוכמא וחדא חיורא, ושלקי להו ושייפי ליה.
Shabbat 77b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis weak and mighty
Rav finds scriptural support for the principle that a weak creature can terrify a mighty one.

תנו רבנן, חמשה אימות הן אימת חלש על גבור: אימת מפגיע על הארי, אימת יתוש על הפיל, אימת סממית על העקרב, אימת סנונית על הנשר, אימת כילבית על לויתן. אמר רב יהודה אמר רב: מאי קרא — ״המבליג שד על עז״.
Shabbat 79b אמר רב halacha ruling tefillin parchment
Rav treats split parchment like ordinary parchment and permits writing tefillin on it.

אמר רב: דוכסוסטוס הרי הוא כקלף. מה קלף כותבין עליו תפילין — אף דוכסוסטוס כותבין עליו תפילין. תנן: קלף כדי לכתוב פרשה קטנה שבתפילין שהיא ״שמע ישראל״, קלף — אין, דוכסוסטוס לא?! למצוה. תא שמע: הלכה למשה מסיני, תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס. קלף — במקום בשר, דוכסוסטוס — במקום שיער. למצוה.
Shabbat 79b רב אמר halacha exegesis sacred parchment
Rav's permission to write tefillin on split parchment is aligned with the teaching that sacred texts written on parchment, hide, or split parchment are valid.

והתניא: שינה פסול! אמזוזה. והתניא: שינה בזה ובזה פסול! אידי ואידי אמזוזה, והא דכתבינהו אקלף במקום שיער, אי נמי אדוכסוסטוס במקום בשר. ואיבעית אימא: שינה בזה ובזה תנאי היא. דתניא שינה בזה ובזה — פסול. רבי אחא מכשיר משום רבי אחי בר חנינא, ואמרי לה משום רבי יעקב ברבי חנינא. רב פפא אמר: רב דאמר כתנא דבי …
והתניא: שינה פסול! אמזוזה. והתניא: שינה בזה ובזה פסול! אידי ואידי אמזוזה, והא דכתבינהו אקלף במקום שיער, אי נמי אדוכסוסטוס במקום בשר. ואיבעית אימא: שינה בזה ובזה תנאי היא. דתניא שינה בזה ובזה — פסול. רבי אחא מכשיר משום רבי אחי בר חנינא, ואמרי לה משום רבי יעקב ברבי חנינא. רב פפא אמר: רב דאמר כתנא דבי מנשה. דתנא דבי מנשה: כתבה על הנייר ועל המטלית — פסולה. על הקלף ועל הגויל ועל דוכסוסטוס — כשרה.
Shabbat 80b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis cosmetic treatments
Rav teaches that girls approaching maturity receive cosmetic treatments according to their means, with poor girls using lime, rich girls flour, and royal girls myrrh oil.

סיד כדי לסוד. תנא: כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות. אמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו [לשנים], בנות עניים — טופלות אותן בסיד. בנות עשירים — טופלות אותן בסולת, בנות מלכים — טופלות אותן בשמן המור, שנאמר: ״ששה חדשים בשמן המור״. מאי שמן המור? רב הונא בר חייא אמר: סטכת. רב ירמיה בר אבא אמ …
סיד כדי לסוד. תנא: כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות. אמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו [לשנים], בנות עניים — טופלות אותן בסיד. בנות עשירים — טופלות אותן בסולת, בנות מלכים — טופלות אותן בשמן המור, שנאמר: ״ששה חדשים בשמן המור״. מאי שמן המור? רב הונא בר חייא אמר: סטכת. רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית שלא הביא שליש. תניא, רבי יהודה אומר: אנפיקנון — שמן זית שלא הביא שליש. ולמה סכין אותו — שמשיר את השיער ומעדן הבשר.
Shabbat 80b אמר רב halacha other lime measure
Rav defines kalkul and andifi as the temple and the area below the temple for measuring lime carried on the Sabbath.

רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול. מאי כלכול ומאי אנדיפי? אמר רב: צידעא ובת צידעא. למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש? הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש! זוטא מדרבנן, ונפיש מדרבי נחמיה. מיתיבי, אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בחבוט, ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד. ואי סלקא דעתך צידעא ובת צידעא, אידי ואידי חבוט? אלא …
רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול. מאי כלכול ומאי אנדיפי? אמר רב: צידעא ובת צידעא. למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש? הא קיימא לן דשיעורא דרבנן נפיש! זוטא מדרבנן, ונפיש מדרבי נחמיה. מיתיבי, אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה בחבוט, ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד. ואי סלקא דעתך צידעא ובת צידעא, אידי ואידי חבוט? אלא אמר רבי יצחק, אמרי דבי רבי אמי — אאנדיפא.
Shabbat 83b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim study attendance
Rav urges a person never to miss even one hour in the study hall because a teaching's reason may remain undiscovered for years until a scholar explains it.

אי נמי ספינת הירדן. למאן דאמר אניה בלב ים היא — הא נמי אניה בלב ים היא. למאן דאמר מיטלטלת מלא וריקן — הא נמי מיטלטלת מלאה וריקנית. דאמר רבי חנינא בן עקביא: מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה — מפני שטוענים אותה ביבשה, ומורידין אותה למים. אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ואפילו שע …
אי נמי ספינת הירדן. למאן דאמר אניה בלב ים היא — הא נמי אניה בלב ים היא. למאן דאמר מיטלטלת מלא וריקן — הא נמי מיטלטלת מלאה וריקנית. דאמר רבי חנינא בן עקביא: מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה — מפני שטוענים אותה ביבשה, ומורידין אותה למים. אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ואפילו שעה אחת, שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה עד שבא רבי חנינא בן עקביא ופירשה.
Shabbat 85a אמר רב halacha ruling garden planting
Rav limits the teaching about planting a garden bed to a bed situated in a ruin.

אמר רב: ערוגה — בחורבה שנינו. והאיכא מקום קרנות! אמרי בי רב משמיה דרב: בממלא את הקרנות. וליזרע מאבראי ולא לימלי מגואי!
Shabbat 87b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis sabbath command
Rav interprets the phrase as you were commanded to refer to the Sabbath command given at Marah.

לחנייתן, רב אחא בר יעקב אמר: למסען. וקמיפלגי בשבת דמרה. דכתיב: ״כאשר צוך ה' אלהיך״, ואמר רב יהודה אמר רב: ״כאשר צוך״ — במרה. מר סבר: אשבת איפקוד, אתחומין לא איפקוד. ומר סבר: אתחומין נמי איפקוד.
Shabbat 88b אמר רב aggada exegesis divine affection
Rav reads the wording given rather than spoiled as evidence that Israel remains beloved despite its betrayal at Sinai.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ״לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך״ — בתחילה באחת מעיניך, לכשתעשי — בשתי עיניך. אמר עולא: עלובה כלה מזנה בתוך חופתה. אמר רב מרי ברה דבת שמואל, מאי קרא: ״עד שהמלך במסבו נרדי וגו'״. אמר רב: ועדיין חביבותא היא גבן, דכתיב ״נתן״, ולא כתיב ״הסריח״. תנו רבנ …
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ״לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך״ — בתחילה באחת מעיניך, לכשתעשי — בשתי עיניך. אמר עולא: עלובה כלה מזנה בתוך חופתה. אמר רב מרי ברה דבת שמואל, מאי קרא: ״עד שהמלך במסבו נרדי וגו'״. אמר רב: ועדיין חביבותא היא גבן, דכתיב ״נתן״, ולא כתיב ״הסריח״. תנו רבנן: עלובין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין — עליהן הכתוב אומר: ״ואהביו כצאת השמש בגברתו״.
Shabbat 90b אמר רב aggada other magical bird
Rav identifies the vineyard bird as the creature called palya biyari, which the passage describes as used to gain wisdom.

ציפורת כרמים, בין חיה בין מתה — כל שהוא. מאי ציפורת כרמים? אמר רב: פליא ביארי. אמר אביי: ומשתכחא בדיקלא דחד נבארא ועבדי לה לחוכמא. אכיל ליה לפלגא דימיניה, ופלגא דשמאליה רמי לה בגובתא דנחשא וחתים לה בשיתין גושפנקי, ותלי לה באיברא דשמאלא. וסימניך: ״לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו״, וחכים כמה דבעי, וגמר …
ציפורת כרמים, בין חיה בין מתה — כל שהוא. מאי ציפורת כרמים? אמר רב: פליא ביארי. אמר אביי: ומשתכחא בדיקלא דחד נבארא ועבדי לה לחוכמא. אכיל ליה לפלגא דימיניה, ופלגא דשמאליה רמי לה בגובתא דנחשא וחתים לה בשיתין גושפנקי, ותלי לה באיברא דשמאלא. וסימניך: ״לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו״, וחכים כמה דבעי, וגמר כמה דבעי, ואכיל ליה לאידך פלגא, דאי לא — מיעקר תלמודיה.
Shabbat 92a אמר רב aggada exegesis levite stature
Rav says that Moses spread the tent over the Tabernacle, from which the passage infers that the Levites were ten cubits tall.

ומשכן גופיה מנלן? דכתיב: ״עשר אמות ארך הקרש״, וכתיב: ״ויפרש את האהל על המשכן״, ואמר רב: משה רבינו פרשו. מכאן אתה למד גובהן של לויים עשר אמות. וגמירי דכל טונא דמידלי במוטות — תילתא מלעיל ותרי תילתי מלתחת, אישתכח דהוה מידלי טובא.
Shabbat 92b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute joint labor
Rav reports that when both participants can perform a labor Rabbi Meir imposes liability while Rabbi Yehudah and Rabbi Shimon exempt, when neither can Rabbi Yehudah and Rabbi Meir impose liability, and when only one can all impose liability.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר אביי, ואמרי לה במתניתא תנא: זה יכול וזה יכול — רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים. זה אינו יכול וזה אינו יכול — רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול — דברי הכל חייב.
Shabbat 96b אמר רב halacha story sabbath labors
Rav reports finding a secret scroll in Rabbi Hiyya's academy stating that one who performs all thirty-nine primary labors incurs only one liability.

למאי נפקא מינה? לכדרב, דאמר רב: מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה, איסי בן יהודה אומר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ואם עשאן כולן בהעלם אחת ואינו חייב אלא אחת. אחת ותו לא? והתנן: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, והוינן בה: מניינא למה לי? ואמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחת — חייב על כל אחת ואחת.
Shabbat 97a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha dispute sabbath throwing
Rav forbids throwing between two houses belonging to one person on opposite sides of a public domain.

אמר מר: אם היו רשויות שלו — מותר. לימא תהוי תיובתיה דרב, דאיתמר: שני בתים בשני צדי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: אסור לזרוק מזה לזה. ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה. ולאו מי אוקימנא לההיא כגון דמידלי חד ומתתי חד — דזימנין נפל, ואתי לאתויי.
Shabbat 98a אמר רב halacha ruling covered thoroughfare
Rav exempts one who carries four cubits through a covered public domain because it does not resemble the wilderness encampment.

אמר רב שמואל בר יהודה, אמר רב אבא, אמר רב הונא, אמר רב: המעביר ארבע אמות ברשות הרבים מקורה — פטור, לפי שאינו דומה לדגלי מדבר. איני?! והא עגלות דמקורות הויין, ואמר רב משום רבי חייא: עגלות, תחתיהן וביניהן וצדיהן רשות הרבים! כי קאמר רב בדראתא.
Shabbat 99b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling wall domain
Rav rules that throwing onto a ten-handbreadth wall which encloses a private domain incurs liability even when the wall is narrower than four handbreadths.

אמר עולא: קל וחומר, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן?! איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אשי אמר רב, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבע ומוקף לכרמלית ועשאו רשות היחיד, וזרק ונח על גביו — חייב. לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן?!
Shabbat 100a אמר רב halacha dispute wall aperture
Rav assigns liability for an object landing in a tiny aperture above ten handbreadths to the dispute over notionally enlarging an opening.

אמר רב יהודה, אמר רב, אמר רבי חייא: זרק למעלה מעשרה, והלכה ונחה בחור כל שהוא, באנו למחלוקת רבי מאיר ורבנן. לרבי מאיר דאמר חוקקין להשלים — מיחייב. לרבנן דאמרי אין חוקקין להשלים — לא מיחייב. תניא נמי הכי: זרק למעלה מעשרה, והלכה ונחה בחור כל שהוא — רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין.
Shabbat 100a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling steep mound
Rav rules that throwing onto a mound rising ten handbreadths within four cubits incurs liability.

אמר רב יהודה אמר רב: תל המתלקט עשרה מתוך ארבע, וזרק ונח על גביו — חייב. תניא נמי הכי: מבוי ששוה לתוכו, ונעשה מדרון לרשות הרבים, או שוה לרשות הרבים ונעשה מדרון לתוכו — אותו מבוי אינו צריך לא לחי ולא קורה. רבי חנינא בן גמליאל אומר: תל המתלקט עשרה מתוך ארבע, וזרק ונח על גביו — חייב.
Shabbat 101a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute partition extension
Rav transmits the ruling that the sages exempt the disputed case involving a partition extended downward.

מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא, ותני עלה: וחכמים פוטרין. אמר ליה אביי: ואת לא תסברא? והתניא: עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, ואין בעיקרו ארבעה, ויש בקצר שלו שלשה, וזרק ונח על גביו — חייב. אלמא אמרינן: גוד אחית מחיצתא. הכא נמי: גוד אחית מחיצתא.
Shabbat 102b רב אמר halacha dispute building labor
Rav classifies stone dressing, boring a chicken coop, and inserting a handle into a hoe as the Sabbath labor of building.

והמסתת. מסתת משום מאי מיחייב? רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום מכה בפטיש. העושה נקב בלול של תרנגולים, רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום מכה בפטיש. עייל שופתא בקופינא דמרא, רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום מכה בפטיש.
Shabbat 105a אמר רב halacha other weaving tool
Rav defines the weaving implement called kiros as a small loom.

העושה שני בתי נירין כו'. מאי בנירים? אמר אביי: תרתי בבת נירא וחדא בנירא. בקירוס. מאי בקירוס? אמר רב: מצוביתא.
Shabbat 105b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis scholar eulogy
Rav teaches that one who is negligent in eulogizing a scholar deserves to be buried alive.

אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי, משום בר קפרא: כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו, שנאמר: ״נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המתעצל בהספדו של חכם — ראוי לקוברו בחייו, שנאמר: ״ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים …
אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי, משום בר קפרא: כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו, שנאמר: ״נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המתעצל בהספדו של חכם — ראוי לקוברו בחייו, שנאמר: ״ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש״, מלמד שרגש עליהן הר להורגן. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המתעצל בהספדו של חכם, אינו מאריך ימים — מדה כנגד מדה, שנאמר: ״בסאסאה בשלחה תריבנה״.
Shabbat 107a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling trapped bird
Rav permits a person to remain seated and guard a bird that entered beneath one's garment until the Sabbath ends.

גמ' אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: נכנסה לו צפור תחת כנפיו — יושב ומשמרה עד שתחשך. מתיב רב נחמן בר יצחק: ישב הראשון על הפתח ומלאהו, ובא השני וישב בצדו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו — הראשון חייב והשני פטור. מאי לאו, פטור אבל אסור? לא, פטור ומותר. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: למה זה דומה — לנ …
גמ' אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: נכנסה לו צפור תחת כנפיו — יושב ומשמרה עד שתחשך. מתיב רב נחמן בר יצחק: ישב הראשון על הפתח ומלאהו, ובא השני וישב בצדו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו — הראשון חייב והשני פטור. מאי לאו, פטור אבל אסור? לא, פטור ומותר. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: למה זה דומה — לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו, מכלל דפטור ומותר! שמע מינה.
Shabbat 107a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha dispute reptile hides
Rav explains that even the sages agree the eight reptiles have hides for Sabbath liability although they dispute their status for impurity.

גמ' מדקתני ״החובל בהן חייב״ מכלל דאית להו עור. מאן תנא? אמר שמואל: רבי יוחנן בן נורי היא, דתנן, רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות. רבה בר רב הונא אמר רב: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן בן נורי אלא לענין טומאה, דכתיב: ״אלה הטמאים לכם״, לרבות שעורותיהן כבשרן, אבל ל …
גמ' מדקתני ״החובל בהן חייב״ מכלל דאית להו עור. מאן תנא? אמר שמואל: רבי יוחנן בן נורי היא, דתנן, רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות. רבה בר רב הונא אמר רב: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן בן נורי אלא לענין טומאה, דכתיב: ״אלה הטמאים לכם״, לרבות שעורותיהן כבשרן, אבל לענין שבת — אפילו רבנן מודו.
Shabbat 107b אמר רב halacha other reptile impurity
Rav transmits the corrected formulation that the sages deny separate hide status for impurity to the reptiles they enumerate.

למה שמנו חכמים. אדרבה, למה שמנו חכמים אין להם עור! ואמר אביי, הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר אלא למה שלא מנו חכמים, אמר ליה רבא: הא ״למה שמנו חכמים״ קאמר? אלא אמר רבא, הכי קאמר: אין עור מטמא כבשר אלא למה שמנו חכמים. מכלל דרבי יוחנן בן נורי הנך נמי דלא מנו חכמים מטמאין? והא קתני, רבי יוחנן בן נורי אומר: …
למה שמנו חכמים. אדרבה, למה שמנו חכמים אין להם עור! ואמר אביי, הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר אלא למה שלא מנו חכמים, אמר ליה רבא: הא ״למה שמנו חכמים״ קאמר? אלא אמר רבא, הכי קאמר: אין עור מטמא כבשר אלא למה שמנו חכמים. מכלל דרבי יוחנן בן נורי הנך נמי דלא מנו חכמים מטמאין? והא קתני, רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות ולא מטמאין! [אמר רב] אדא בר מתנה: תריץ הכי, וחכמים אומרים: לענין טומאה אין עור למה שמנו חכמים.
Shabbat 107b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis unneeded labor
Rav attributes the exemption for trapping creatures without need to Rabbi Shimon's rule that labor unnecessary for its own purpose is exempt.

הצדן לצורך חייב וכו'. מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב: רבי שמעון היא, דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה — פטור עליה.
Shabbat 107b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis draining abscess
Rav attributes the exemption for draining an abscess merely to remove fluid to Rabbi Shimon's rule on labor unnecessary for its own purpose.

איכא דמתני לה אהא: המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה — חייב, אם להוציא ממנה לחה — פטור. מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב: רבי שמעון היא, דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה — פטור עליה.
Shabbat 107b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis trapping snake
Rav attributes the exemption for trapping a snake to avoid being bitten to Rabbi Shimon's rule on labor unnecessary for its own purpose.

ואיכא דמתני לה אהא: הצד נחש בשבת, אם מתעסק בו שלא ישכנו — פטור, אם לרפואה — חייב. מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב: רבי שמעון היא, דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה.
Shabbat 108a רב אמר aggada story ravs curse
Rav curses the person who caused him suffering that the person's children not survive, and the curse takes effect.

לסוף עייליה שמואל לביתיה, אוכליה נהמא דשערי וכסא דהרסנא ואשקייה שיכרא ולא אחוי ליה בית הכסא כי היכי דלישתלשל. לט רב ואמר: מאן דמצערן — לא ליקיימו ליה בני, וכן הוה.
Shabbat 109a אמר רב halacha ruling dangerous wounds
Rav treats wounds on the back of the hand or foot like internal wounds for which the Sabbath may be desecrated.

איכא דאמרי, חזייה דקא צמית ליה בחמרא. אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רבא: הני בני מחוזא כיון דמפנקי — אפילו חמרא נמי מסי להו? ומר נמי הא מפנק! אמר ליה: גב היד וגב הרגל שאני. דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב: גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליהן את השבת.
Shabbat 111a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha ruling bodily treatment
Rav rules in accordance with Rabbi Shimon concerning the treatment of one suffering pain in the loins.

החושש במתניו כו'. אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. למימרא דרב כרבי שמעון סבירא ליה? והאמר רב שימי בר חייא משמיה דרב: האי מסוכרייא דנזייתא
Shabbat 111b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute bodily treatment
Rav rules in accordance with Rabbi Yehudah in the disputed bodily treatment.

והאמר רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה, ורב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון. ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי, רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון! אלא אמר רבא: אני וארי שבחבורה תרגימנא, ומנו — רבי חייא בר אבין: הלכה כרבי שמעון, ולאו מטעמיה.
Shabbat 112b אמר רב halacha dispute sabbath knot
Rav rules in accordance with Rabbi Yehudah in the disputed Sabbath case.

כי אתא רבין אמר רב חנן בר אבא אמר רב: הלכה כרבי יהודה. ורבי יוחנן אמר: אין הלכה כרבי יהודה. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא מדמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה, שמע מינה כרבי יהודה סבירא ליה! אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן.
Shabbat 113a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling animal tether
Rav permits bringing a weaver's rope from home and tying it to both a cow and its trough.

אמר רבי אבא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מביא אדם חבל מתוך ביתו, וקושרו בפרה ובאיבוס איתיביה רבי אחא אריכא דהוא רבי אחא בר פפא לרבי אבא: חבל שבאיבוס — קושרו בפרה, ושבפרה — קושרו באיבוס, ובלבד שלא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור בפרה ובאיבוס! התם — חבל דעלמא הכא חבל דגרדי.
Shabbat 113b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling sabbath walking
Rav permits stepping across a stream on the Sabbath only when the first foot can land before the second foot leaves the ground.

שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול. דבור אסור, הרהור — מותר. בשלמא כולהו — לחיי, אלא שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול מאי היא? כי הא דאמר רב הונא אמר רב, ואמרי ליה אמר רבי אבא אמר רב הונא: היה מהלך בשבת ופגע באמת המים, אם יכול להניח את רגלו ראשונה קודם שתעקר שניה — מותר, ואם לאו — אסור.
Shabbat 116b אמר רב halacha dispute scripture reading
Rav permits reading Writings on the Sabbath outside the location of the study hall.

ומפני מה אין קורין כו'. אמר רב: לא שנו אלא בזמן בית המדרש, אבל שלא בזמן בית המדרש — קורין. ושמואל אמר: אפילו שלא בזמן בית המדרש אין קורין. איני?! והא נהרדעא אתריה דשמואל הוה, ובנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא. אלא אי איתמר, הכי איתמר — אמר רב: לא שנו אלא במקום בית המדרש. אבל שלא במקום בית המד …
ומפני מה אין קורין כו'. אמר רב: לא שנו אלא בזמן בית המדרש, אבל שלא בזמן בית המדרש — קורין. ושמואל אמר: אפילו שלא בזמן בית המדרש אין קורין. איני?! והא נהרדעא אתריה דשמואל הוה, ובנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא. אלא אי איתמר, הכי איתמר — אמר רב: לא שנו אלא במקום בית המדרש. אבל שלא במקום בית המדרש — קורין.
Shabbat 118b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis sabbath delight
Rav teaches that one who delights in the Sabbath receives the desires of the heart and that even a small dish prepared in Sabbath's honor counts as delight.

רב נחמן בר יצחק אמר: ניצול משעבוד גליות. כתיב הכא: ״והרכבתיך על במתי ארץ״, וכתיב התם: ״ואתה על במותימו תדרוך״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר: ״והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך״. עונג זה איני יודע מהו. כשהוא אומר ״וקראת לשבת עונג״ — הוי אומר זה עונג שבת. במה מענגו? …
רב נחמן בר יצחק אמר: ניצול משעבוד גליות. כתיב הכא: ״והרכבתיך על במתי ארץ״, וכתיב התם: ״ואתה על במותימו תדרוך״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר: ״והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך״. עונג זה איני יודע מהו. כשהוא אומר ״וקראת לשבת עונג״ — הוי אומר זה עונג שבת. במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט, ולכבוד שבת עשאו — הרי זה עונג. מאי היא? אמר רב פפא: כסא דהרסנא.
Shabbat 118b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis first sabbath
Rav teaches that no nation would have dominated Israel had Israel observed the first Sabbath.

אמר רב יהודה אמר רב: אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון, שנאמר: ״ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט״, וכתיב בתריה: ״ויבא עמלק״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן — מיד נגאלים, שנאמר: ״כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי״, וכתיב בתריה: ״והביאו …
אמר רב יהודה אמר רב: אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון, שנאמר: ״ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט״, וכתיב בתריה: ״ויבא עמלק״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן — מיד נגאלים, שנאמר: ״כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי״, וכתיב בתריה: ״והביאותים אל הר קדשי וגו'״.
Shabbat 119a רב אמר halacha dispute sabbath honor
Rav interprets honoring the Sabbath as changing the usual meal time by eating earlier.

אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא: מאי דכתיב ״ולקדוש ה' מכובד״? אמר ליה: זה יום הכפורים, שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אמרה תורה: כבדהו בכסות נקיה. ״וכבדתו״, רב אמר: להקדים, ושמואל אמר: לאחר. אמרו ליה בני רב פפא בר אבא לרב פפא: כגון אנן, דשכיח לן בישרא וחמרא כל יומא, במאי נישנייה? אמר להו: אי רגיליתו לאקדומ …
אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא: מאי דכתיב ״ולקדוש ה' מכובד״? אמר ליה: זה יום הכפורים, שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אמרה תורה: כבדהו בכסות נקיה. ״וכבדתו״, רב אמר: להקדים, ושמואל אמר: לאחר. אמרו ליה בני רב פפא בר אבא לרב פפא: כגון אנן, דשכיח לן בישרא וחמרא כל יומא, במאי נישנייה? אמר להו: אי רגיליתו לאקדומי — אחרוה, אי רגיליתו לאחוריה — אקדמוה. רב ששת בקיטא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא שימשא. בסיתוא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא טולא, כי היכי דליקומו הייא. רבי זירא
Shabbat 119b משמיה דרב aggada exegesis sabbath desecration
Rav teaches that destructive fires occur only where the Sabbath is desecrated.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל משמיה דרב: אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, שנאמר: ״ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה״. מאי ״ולא תכבה״? אמר רב נחמן בר יצחק: בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה. אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחל …
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל משמיה דרב: אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, שנאמר: ״ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה״. מאי ״ולא תכבה״? אמר רב נחמן בר יצחק: בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה. אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת, שנאמר: ״ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם״.
Shabbat 119b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis scholar disrespect
Rav teaches that one who disparages Torah scholars has no cure for the resulting affliction.

אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא, אמר רבי שמעון בר אבא, אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר: ״היו שריה כאילים לא מצאו מרעה״. מה איל זה, ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה. אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבי …
אמר רב עמרם בריה דרבי שמעון בר אבא, אמר רבי שמעון בר אבא, אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר: ״היו שריה כאילים לא מצאו מרעה״. מה איל זה, ראשו של זה בצד זנבו של זה, אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה. אמר רבי יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים, שנאמר: ״ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד [ל]אין מרפא״. מאי ״עד לאין מרפא״? אמר רב יהודה אמר רב: כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו.
Shabbat 119b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis torah students
Rav interprets God's anointed as schoolchildren and God's prophets as Torah scholars.

אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ״אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו״, ״אל תגעו במשיחי״ — אלו תינוקות של בית רבן, ״ובנביאי אל תרעו״ — אלו תלמידי חכמים. אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן. אמר ליה רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי? אמר ליה: אינו דומה הבל שיש בו …
אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ״אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו״, ״אל תגעו במשיחי״ — אלו תינוקות של בית רבן, ״ובנביאי אל תרעו״ — אלו תלמידי חכמים. אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן. אמר ליה רב פפא לאביי: דידי ודידך מאי? אמר ליה: אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. ואמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש. ואמר ריש לקיש לרבי יהודה נשיאה: כך מקובלני מאבותי, ואמרי לה מאבותיך: כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה, רבינא אמר: מחרימין אותה.
Shabbat 120a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha dispute fire rescue
Rav distinguishes folding rescued food into the same courtyard from folding it into another courtyard.

גמ' והא תנא ליה רישא שלש סעודות ותו לא! אמר רב הונא: לא קשיא, כאן — בבא להציל, כאן — בבא לקפל. ובא להציל — מציל את כולן. בא לקפל — אינו מקפל אלא מזון שלש סעודות. רבי אבא בר זבדא אמר רב: אידי ואידי בבא לקפל, ולא קשיא: כאן — לאותה חצר, כאן — לחצר אחרת. בעי רב הונא בריה דרב יהושע: פירש טליתו, וקיפל והנ …
גמ' והא תנא ליה רישא שלש סעודות ותו לא! אמר רב הונא: לא קשיא, כאן — בבא להציל, כאן — בבא לקפל. ובא להציל — מציל את כולן. בא לקפל — אינו מקפל אלא מזון שלש סעודות. רבי אבא בר זבדא אמר רב: אידי ואידי בבא לקפל, ולא קשיא: כאן — לאותה חצר, כאן — לחצר אחרת. בעי רב הונא בריה דרב יהושע: פירש טליתו, וקיפל והניח, וקיפל והניח, מאי: כבא להציל דמי, או כבא לקפל דמי?
Shabbat 120a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sabbath fire
Rav permits placing water on the unburned side of a garment that has caught fire and allows the resulting extinguishing.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: טלית שאחז בה האור מצד אחד — נותנין עליה מים מצד אחר, ואם כבתה — כבתה. מיתיבי: טלית שאחז בה האור מצד אחד — פושטה ומתכסה בה, ואם כבתה — כבתה. וכן ספר תורה שאחז בו האור — פושטו וקורא בו, ואם כבה — כבה.
Shabbat 120b משמיה דרב halacha exegesis indirect extinguishing
Rav identifies Rabbi Yosei as the authority who prohibits indirect extinguishing.

עושין מחיצה כו'. למימרא דרבנן סברי גרם כבוי מותר, ורבי יוסי סבר גרם כבוי אסור? והא איפכא שמעינן להו. דתניא: עושין מחיצה בכלים ריקנין, ובמלאין שאין דרכן להשתבר. ואלו מלאין שאין דרכן להשתבר — כלי מתכות. רבי יוסי אומר: אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר. וכי תימא: איפוך מתניתין, ורבי יוסי …
עושין מחיצה כו'. למימרא דרבנן סברי גרם כבוי מותר, ורבי יוסי סבר גרם כבוי אסור? והא איפכא שמעינן להו. דתניא: עושין מחיצה בכלים ריקנין, ובמלאין שאין דרכן להשתבר. ואלו מלאין שאין דרכן להשתבר — כלי מתכות. רבי יוסי אומר: אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר. וכי תימא: איפוך מתניתין, ורבי יוסי דברייתא לדבריהם קאמר. ומי מצית אפכת לה? והאמר רבה בר תחליפא משמיה דרב: מאן תנא גרם כבוי אסור — רבי יוסי!
Shabbat 123a משמיה דרב halacha ruling reserved tools
Rav teaches that everyone agrees tools whose owners carefully reserve a special place for them may not be moved.

סבר לשנויי ליה כרבי נחמיה. כיון דשמעה להא דאמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: הכל מודים בסיכי זיירי ומזורי דכיון דקפיד עלייהו, מייחד להו מקום — הא נמי מייחד להו מקום.
Shabbat 124b אמר רב halacha ruling tool handling
Rav forbids moving a hoe merely to prevent theft but permits moving it for its use or to clear its place.

ואף רב סבר לה להא דרבא. דאמר רב: מר שלא יגנב — זהו טלטול שלא לצורך, ואסור. טעמא שלא יגנב, אבל לצורך גופו ולצורך מקומו — מותר.
Shabbat 124b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling broom handling
Rav permits moving brooms made of cloth on the Sabbath but not brooms made of palm.

אמר רבי אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: מכבדות של מילת — מותר לטלטלן בשבת, אבל של תמרה — לא.
Shabbat 125a אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling cloth scraps
Rav forbids moving remnants of coverings on the Sabbath when they are too small to serve either rich or poor people.

אמר רבי זירא אמר רב: שירי פרוזמיות — אסור לטלטלן בשבת. אמר אביי: במטלניות שאין בהן שלש על שלש, דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים.
Shabbat 127a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis hospitality
Rav teaches that welcoming guests is greater than receiving the divine presence.

מפני האורחין וכו'. אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, דקתני: ״מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש״. ורב דימי מנהרדעא אמר: יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני ״מפני האורחין״, והדר ״ומפני בטול בית המדרש״. אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב: ״ויאמר ה' אם נא מצאתי חן …
מפני האורחין וכו'. אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, דקתני: ״מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש״. ורב דימי מנהרדעא אמר: יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני ״מפני האורחין״, והדר ״ומפני בטול בית המדרש״. אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב: ״ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו'״. אמר רבי אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, אין קטן יכול לומר לגדול ״המתן עד שאבא אצלך״, ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב ״ויאמר ה' אם נא מצאתי וגו'״.
Shabbat 128b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling animal rescue
Rav permits placing cushions beneath an animal that fell into a water channel so it may climb out on the Sabbath.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: בהמה שנפלה לאמת המים — מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה, ואם עלתה — עלתה.
Shabbat 129a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both maxim health priorities
Rav advises selling one's roof beams to buy shoes and selling those shoes to buy a restorative meal after bloodletting.

אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו. הקיז דם ואין לו מה יאכל — ימכור מנעלים שברגליו ויספיק מהן צרכי סעודה.
Shabbat 129a רב אמר aggada dispute postbloodletting meal
Rav prescribes meat after bloodletting because one life replaces another.

מאי צרכי סעודה? רב אמר: בשר, ושמואל אמר: יין. רב אמר: בשר — נפשא חלף נפשא. ושמואל אמר: יין — סומקא חלף סומקא.
Shabbat 129b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling unclear
Rav rules that the law follows Rabbi Yosei in the unspecified dispute.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: הלכה כרבי יוסי.
Shabbat 129b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling newborn care
Rav teaches that the sages agree with Rabbi Yosei that the joined umbilical cords of twins may be cut on the Sabbath because the infants pull against each other.

ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: מודים חכמים לרבי יוסי בטבור של שני תינוקות, שחותכין. מאי טעמא? דמנתחי אהדדי.
Shabbat 129b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha exegesis newborn care
Rav permits performing on the Sabbath every newborn-care act listed in Ezekiel's rebuke.

ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: כל האמור בפרשת תוכחה עושין לחיה בשבת. שנאמר: ״ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת״.
Shabbat 130b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling alley carrying
Rav limits carrying in an alley without a shared partnership to four cubits.

איתמר אמר רבי זירא אמר רב: מבוי שלא נשתתפו בו — אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות.
Shabbat 130b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling alley carrying
Rav limits carrying in an unpartnered alley to four cubits when the courtyards joined with their houses but permits carrying throughout it when they did not.

אמר אביי: הא מילתא אמרה רבי זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבוה ופירשה. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: מבוי שלא נשתתפו בו, עירבו חצירות עם בתים — אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. לא עירבו חצירות עם בתים — מותר לטלטל בכולו.
Shabbat 130b אמר רב halacha dialogue alley enclosure
Rav requires an alley to meet the unfinished condition in the fragment before a sidepost and crossbeam can permit it.

אמר ליה רב חנינא חוזאה לרבה: מאי שנא כי עירבו חצירות עם בתים — דניתקו חצירות ונעשו בתים, ורב לטעמיה, דאמר רב: אין המבוי ניתר בלחי וקורה, עד שיהו
Shabbat 133a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sabbath circumcision
Rav rules in accordance with Rabbi Akiva's principle concerning circumcision on the Sabbath.

כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי עקיבא.
Shabbat 133a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling paschal sacrifice
Rav follows Rabbi Akiva that preparable labors do not override the Sabbath but slaughter that cannot be done beforehand does.

ותנן נמי גבי פסח כי האי גוונא: כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת — אינה דוחה את השבת. שחיטה שאי אפשר לעשותה מערב שבת — דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי עקיבא.
Shabbat 134b אמר רב halacha ruling wound treatment
Rav permits applying hot water and oil directly onto a wound on the Sabbath.

אמר להו ההוא מרבנן, ורבי יעקב שמיה: מסתברא הרחצת כל גופו, דאי סלקא דעתך הרחצת מילה, מי גרע מחמין על גבי מכה, דאמר רב: אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת!
Shabbat 134b אמר רב halacha dispute wound treatment
Rav permits applying hot water and oil directly onto a wound on the Sabbath.

גופא. אמר רב: אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת. ושמואל אמר: נותן חוץ למכה, ושותת ויורד למכה.
Shabbat 135a רב אמר halacha dispute circumcision
Rav rules in accordance with the first opinion in the circumcision dispute.

איתמר, רב אמר: הלכה כתנא קמא, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
Shabbat 137b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling circumcision completion
Rav defines the remaining flesh that invalidates circumcision as flesh covering most of the corona's height.

גמ' אמר רבי אבינא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: בשר החופה את רוב גובהה של עטרה.
Shabbat 138b משמיה דרב both dialogue ravs teachings
Rav is cited as the source of three excellent teachings, two about the Sabbath and one about Torah.

שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב הונא: אימא לן איזי הנך מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב, תרתי בשבת וחדא בתורה.
Shabbat 138b אמר רב halacha ruling temporary canopy
Rav permits spreading the felt canopy on the Sabbath with two people but forbids one person from doing so.

שלח ליה: הא דתניא גוד בכיסנא מותר לנטותה בשבת — אמר רב: לא שנו אלא בשני בני אדם, אבל באדם אחד — אסור.
Shabbat 138b רב אמר halacha ruling broken stove
Rav forbids moving a stove when even one leg has fallen off lest one reattach it firmly.

אידך מאי היא דתניא: כירה שנשמטה אחת מירכותיה — מותר לטלטלה. שתים — אסור. רב אמר: אפילו חד נמי אסור, גזירה שמא יתקע.
Shabbat 138b אמר רב aggada exegesis torah forgetting
Rav teaches from Scripture that Torah is destined to be forgotten by Israel.

תורה — דאמר רב: עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר: ״והפלא ה' את מכתך״, הפלאה זו איני יודע מהי. כשהוא אומר: ״לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא״ — הוי אומר: הפלאה זו תורה.
Shabbat 139b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling invalid fringes
Rav rules that wearing a garment with improperly made fringes into the public domain on the Sabbath incurs a sin offering.

מאי שנא מדרב הונא, דאמר רב הונא אמר רב: היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהילכתה בשבת — חייב חטאת! ציצית לגבי טלית — חשיבי, ולא בטלי. הני לא חשיבי, ובטלי.
Shabbat 139b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling sabbath straining
Rav permits using an Egyptian basket only when it is not raised a handbreadth above the vessel's bottom.

ובכפיפה מצרית. אמר רב חייא בר אשי אמר רב: ובלבד שלא יגביה מקרקעיתו של כלי טפח.
Shabbat 139b אמר רב halacha ruling barrel covering
Rav permits spreading a cloth over half a barrel but forbids spreading it over the entire barrel.

אמר רב: האי פרונקא, אפלגיה דכובא — שרי, אכוליה כובא — אסיר.
Shabbat 140a אמר רב halacha ruling mustard preparation
Rav permits dissolving mustard mixed before the Sabbath with a utensil but not by hand.

איתמר. חרדל שלשו מערב שבת, למחר, אמר רב: ממחו בכלי אבל לא ביד.
Shabbat 140b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling hanging strainer
Rav permits moving a meat strainer but forbids moving a fish strainer.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: האי תליא, דבשרא — שרי לטלטולה, דכוורי — אסיר.
Shabbat 142a אמר רב halacha ruling basket stone
Rav explains that fruit likely to become dirty need not be dumped from a basket in order to remove a stone.

כלכלה והאבן בתוכה. ואמאי? תיהוי כלכלה בסיס לדבר האסור! אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן. ולישדינהו לפירי, ונישדי לאבן, ונינקטינהו בידים! כדרבי אלעי אמר רב: בפירות המיטנפין, הכא נמי: בפירות המיטנפין.
Shabbat 142a אמר רב halacha ruling basket stone
Rav limits the ruling to fruit that would become dirty if dumped out.

וכי טהורה למטה נמי, לישדינהו ולינקטינהו! אמר רבי אלעי אמר רב: בפירות המיטנפין עסקינן.
Shabbat 142b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling forbidden base
Rav limits permission to an object forgotten beneath the forbidden item and makes a deliberately placed support a base for something forbidden.

גמ' אמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא בשוכח, אבל במניח — נעשה בסיס לדבר האסור.
Shabbat 142b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling money cushion
Rav permits handling a cushion only when money was forgotten upon it and treats deliberate placement as making it a forbidden base.

מעות שעל הכר. אמר רב חייא בר אשי אמר רב: לא שנו אלא בשוכח, אבל במניח — נעשה בסיס לדבר האסור.
Shabbat 143b אמר רב as transmitted by Ulla halacha dispute fruit squeezing
Rav maintains that Rabbi Yehudah disputes the sages even concerning squeezing olives and grapes.

אין סוחטין את הפירות. אמר רב יהודה אמר שמואל: מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים. מאי טעמא? כיון דלסחיטה נינהו — יהיב דעתיה. ועולא אמר רב: חלוק היה רבי יהודה אף בזיתים וענבים. ורבי יוחנן אמר: הלכה כרבי יהודה בשאר פירות, ואין הלכה כרבי יהודה בזיתים וענבים.
Shabbat 145a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling food squeezing
Rav permits squeezing grapes into a pot but not a bowl and permits squeezing fish brine even into a bowl.

אמר רבי זירא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה, אבל לא לתוך הקערה. ודג לצירו אפילו לתוך הקערה.
Shabbat 145a אמר רב halacha ruling pickled foods
Rav permits squeezing pickled foods for the food itself but only exempts while forbidding squeezing them for their liquid.

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא. אמר ליה אביי לרב דימי: אתון משמיה דרב מתניתון ולא קשיא לכו, אנן משמיה דשמואל מתנינן לה, וקשיא לן: מי אמר שמואל דג לצירו אפילו לתוך הקערה? והאיתמר: כבשים שסחטן, אמר רב: לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור.
Shabbat 145a אמר רב halacha dispute food squeezing
Rav permits squeezing pickled foods or cooked vegetables for their substance and also permits squeezing cooked vegetables for their liquid.

גופא. כבשים שסחטן, אמר רב: לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור. ושלקות, בין לגופן בין למימיהן — מותר. ושמואל אמר: אחד זה ואחד זה, לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור. רבי יוחנן אמר: אחד כבשים ואחד שלקות, לגופן — מותר, למימיהן — חייב חטאת.
Shabbat 145a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling fruit squeezing
Rav teaches that Torah law imposes liability for pressing only olives and grapes.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: דבר תורה — אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד. וכן תני דבי מנשה: דבר תורה אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד. ואין עד מפי עד כשר
Shabbat 145b אמר רב aggada other underground waters
Rav teaches that Babylonian waters flow underground back toward the spring of Etam.

אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: כולן חזרו, חוץ מקולייס האיספנין, דאמר רב: הני מדרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם. והאי, כיון דלא שריר שדריה לא מצי סליק.
Shabbat 146b משמיה דרב halacha dispute sealing hole
Rav's ruling is reported both as forbidding and as permitting the use of oil to seal a hole.

ואם היתה נקובה וכו'. מישחא — רב אסר, ושמואל שרי. מאן דאסר — גזרינן משום שעוה. ומאן דשרי — לא גזרינן. אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף: בפירוש אמרת לן משמיה דרב — מישחא שרי!
Shabbat 146b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling appearances
Rav rules that anything prohibited because of appearances remains prohibited even in complete privacy.

מי שנשרו וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: מכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין — אפילו בחדרי חדרים אסור. תנן: שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם! תנאי היא, דתניא: שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם. רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרין.
Shabbat 147b אמר רב as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai both ruling healing waters
Rav says that the therapeutic season of Deyomset lasts twenty-one days and includes the festival of Shavuot.

אבל לא מתעמלין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת מפני שמעמלת ומרפא. אמר רבי יהודה אמר רב: כל ימיה של דיומסת עשרים ואחד יום ועצרת מן המנין. איבעיא להו: עצרת בתחלה להאי גיסא, או להאי גיסא? תא שמע דאמר שמואל: כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו! דילמא התם הוא דכמה דקריר ע …
אבל לא מתעמלין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת מפני שמעמלת ומרפא. אמר רבי יהודה אמר רב: כל ימיה של דיומסת עשרים ואחד יום ועצרת מן המנין. איבעיא להו: עצרת בתחלה להאי גיסא, או להאי גיסא? תא שמע דאמר שמואל: כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו! דילמא התם הוא דכמה דקריר עלמא מעלי, אבל הכא משום הבלא הוא, כיון דחמים עלמא טפי מעלי.
Shabbat 149b אמר רב halacha ruling teaching interest
Rav permits charging one's children and household interest so they experience and learn the nature of interest.

אי הכי בניו ובני ביתו נמי! בניו ובני ביתו היינו טעמא — כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית.
Shabbat 149b אמר רב halacha ruling household games
Rav permits drawing lots with one's children and household at the table as a means of instruction.

אין הכי נמי, וחסורי מיחסרא והכי קתני: מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה. מאי טעמא? — כדרב יהודה אמר רב. עם בניו ועם בני ביתו — אין, עם אחרים — לא. מאי טעמא? כדרב יהודה אמר שמואל. מנה גדולה כנגד מנה קטנה — אף בחול לאחרים אסור. מאי טעמא? — משום קוביא.
Shabbat 149b אמר רב aggada exegesis lying spirit
Rav interprets God's command to the lying spirit to leave as banishment from the divine precinct.

ואמרינן: מאי ״רוח״, אמר רבי יוחנן: זה רוחו של נבות. ומאי ״צא״ אמר רב: צא ממחיצתי. ודילמא התם היינו טעמא, דכתיב ״דובר שקרים לא יכון״?!
Shabbat 149b אמר רב as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai aggada exegesis zedekiahs abuse
Rav identifies Zedekiah as righteous and recounts the wicked king's attempted abuse of him.

אלא מהכא: ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל וגו'״. ״שבעת קלון מכבוד״ — זה נבוכדנצר. ״שתה גם אתה והערל״ — זה צדקיה. חדא, דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב. ועוד: צדקיה צדיקא מאי הוה ליה למיעבד ליה, דאמר רבי יהודה אמר רב: בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך וכו'.
Shabbat 149b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis nebuchadnezzar punishment
Rav teaches that when Nebuchadnezzar sought to abuse Zedekiah his foreskin extended three hundred cubits around the gathering.

ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש אותו רשע, לעשות לאותו צדיק כך, נמשכה ערלתו שלש מאות אמה, והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה. שנאמר: ״שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל״, ערל בגימטריא שלש מאות הוי.
Shabbat 149b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis nebuchadnezzar punishment
Rav teaches that Nebuchadnezzar's descent into Gehinnom terrified its residents until a heavenly voice ordered him to lie among the uncircumcised.

ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם, אמרו: שמא למשול עליהם הוא בא, או ליחלות כמותם הוא בא? שנאמר: ״גם אתה חולית כמונו אלינו נמשלת״, יצתה בת קול ואמרה: ״ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים״.
Shabbat 149b אמר רב as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai aggada exegesis babylon
Rav begins interpreting the verse about the cessation of the oppressive nation, but the supplied dictum is incomplete.

״איך שבת נוגש שבתה מדהבה״, אמר רבי יהודה אמר רב: שבתה אומה זו שאמרה
Shabbat 151a רב אמר halacha dispute nearby gentile
Rav interprets arrival from a nearby place literally.

גמ' מאי ממקום קרוב? רב אמר: ממקום קרוב ממש. ושמואל אמר: חיישינן שמא חוץ לחומה לנו.
Shabbat 152a אמר רב aggada dispute barzillais age
Rav says that Barzillai the Gileadite lied about the infirmities of his old age.

אמר רב: ברזילי הגלעדי שקרא הוה. דההיא אמתא דהואי בי רבי בת תשעין ותרתין שנין, והות טעמא קידרא. רבא אמר: ברזילי הגלעדי שטוף בזמה הוה, וכל השטוף בזמה — זקנה קופצת עליו. תניא, רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר: תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין — חכמה נתוספת בהם, שנאמר: ״בישישים חכמה ואורך ימים תבונה״. ועמי הארץ כל …
אמר רב: ברזילי הגלעדי שקרא הוה. דההיא אמתא דהואי בי רבי בת תשעין ותרתין שנין, והות טעמא קידרא. רבא אמר: ברזילי הגלעדי שטוף בזמה הוה, וכל השטוף בזמה — זקנה קופצת עליו. תניא, רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר: תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין — חכמה נתוספת בהם, שנאמר: ״בישישים חכמה ואורך ימים תבונה״. ועמי הארץ כל זמן שמזקינין — טפשות נתוספת בהן, שנאמר: ״מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח״.
Shabbat 153a משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat aggada maxim eulogy
Rav teaches that a person's eulogy reveals whether that person belongs in the World to Come.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: מהספדו של אדם ניכר אם בן העולם הבא הוא, אם לאו. איני? והאמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: אחים בהספידא, דהתם קאימנא! לא קשיא: הא — דמחמו ליה וחאים. הא — דמחמו ליה ולא חאים.
Shabbat 156a משמיה דרב halacha ruling animal fodder
Rav permits mixing animal fodder but not placing it directly into the animal's mouth, while allowing assistance to an animal unable to grasp it with its tongue.

היכי משני? אמר רב יוסף: בחול נותן את החומץ ואחר כך נותן את השתית, בשבת נותן את השתית ואחר כך נותן את החומץ. לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשיה דקא גביל וספי ליה לתוריה. בטש ביה. אתא אבוה אשכחיה, אמר ליה: הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב, ומנו — רבי ירמיה בר אבא: גובלין ולא מספין, ודלא לקיט ב …
היכי משני? אמר רב יוסף: בחול נותן את החומץ ואחר כך נותן את השתית, בשבת נותן את השתית ואחר כך נותן את החומץ. לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשיה דקא גביל וספי ליה לתוריה. בטש ביה. אתא אבוה אשכחיה, אמר ליה: הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב, ומנו — רבי ירמיה בר אבא: גובלין ולא מספין, ודלא לקיט בלישניה — מלקיטין ליה. והני מילי הוא דמשני.
Shabbat 156a אמר רב halacha ruling animal fodder
Rav permits placing one measure of fodder before one animal or two measures before two but forbids three measures before two.

כתיב אפינקסיה דזעירי: אמרית קדם רבי, ומנו — רבי חייא: מהו לגבל? אמר: אסור. מהו לפרק? אמר: מותר. אמר רב [מנשיא]: חד קמי חד, תרי קמי תרי — שפיר דמי. תלתא קמי תרי — אסיר. רב יוסף אמר: קב ואפילו קביים. עולא אמר: כור ואפילו כוריים.
Shabbat 156a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis astrology
Rav derives from God's response to Abraham that Israel is not governed by astrological fate.

ואף רב סבר אין מזל לישראל, דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל? — שנאמר: ״ויוצא אותו החוצה״, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, ״בן ביתי יורש אותי״, אמר לו: לאו — ״כי אם אשר יצא ממעיך״.
Shabbat 157a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both story impurity partition
Rav explains that the case involved a small alley between two houses where impurity was present.

שפקקו את המאור בטפיח וקשרו את המקידה בגמי. אמר רב יהודה אמר רב: הילקטי קטנה היתה בין שני בתים, [וטומאה היתה שם]

Eruvin (129)

Eruvin 2a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute alley entrance
Rav explains that the sages derive the alley entrance's dimensions from the Sanctuary entrance while Rabbi Yehudah derives them from the Entrance Hall.

אמר רב יהודה אמר רב: חכמים לא למדוה אלא מפתחו של היכל, ורבי יהודה לא למדה אלא מפתחו של אולם.
Eruvin 3a אמר רב as transmitted by Rabbi Il'a halacha ruling alley crossbeam
Rav requires an alley crossbeam to be four handbreadths wide even if it is not sturdy and allows a decorative feature above twenty cubits.

אלמה אמר רבי אילעא אמר רב: רחבה ארבעה, אף על פי שאינה בריאה. ואם יש לה אמלתרא אפילו גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך למעט.
Eruvin 4a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling sinaitic laws
Rav teaches that measurements, interpositions, and partitions are laws transmitted to Moses at Sinai.

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין חציצין ומחיצין, הלכה למשה מסיני.
Eruvin 5b אמר רב halacha other breached alley
Rav begins a ruling about an alley that was breached, but the supplied dictum is incomplete.

אמר רב חנין בר רבא אמר רב: מבוי שנפרץ
Eruvin 6a רב אמר halacha dispute bent alley
Rav treats a bent alley as an alley open at both ends.

אמר רב נחמן בר יצחק: כוותיה דרב הונא מסתברא, דאיתמר: מבוי עקום — רב אמר: תורתו כמפולש. ושמואל אמר: תורתו כסתום.
Eruvin 6b רב אמר halacha dispute alley enclosure
Rav rules in accordance with the first opinion concerning the alley's required enclosure.

איתמר. רב אמר: הילכתא כתנא קמא. ושמואל אמר: הלכה כחנניה.
Eruvin 7a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling legal instruction
Rav holds that the practice is legally valid but should not be publicly instructed.

אמר רב נחמן בר יצחק: כוליה כרב עבדוה. דאמר רב הונא אמר רב: הלכה ואין מורין כן.
Eruvin 7a אמר רב halacha ruling legal instruction
Rav holds that the practice is legally valid and may be publicly instructed.

ולרב אדא בר אהבה אמר רב, דאמר: הלכה ומורין כן, מאי איכא למימר?
Eruvin 7a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling bent alley
Rav limits the dispute to a bent alley bordered by public roads on both sides or public plazas on both sides.

יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר, אמר רב יהודה אמר רב: מחלוקת בסרטיא מכאן וסרטיא מכאן, ופלטיא מכאן ופלטיא מכאן.
Eruvin 7b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling breached alley
Rav rules that when an alley opens fully into a courtyard and the courtyard is breached opposite it, the courtyard is permitted and the alley forbidden.

דאי דרב — קשיא דרב אדרב בתרתי: דאמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מבוי שנפרץ במלואו לחצר, ונפרצה חצר כנגדו — חצר מותרת ומבוי אסור. ואמאי? ליהוי כמבוי שכלה לרחבה!
Eruvin 7b משמיה דרב halacha story alley courtyard
Rav is reported through a corrected attribution as permitting without further measures an alley that ends in a plaza.

אמר ליה: אנא לא ידענא, עובדא הוה בדורא דרעותא מבוי שכלה לרחבה הוה, ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה ולא מידי. ואי קשיא משמיה דרב — תיהוי משמיה דשמואל, ולא קשיא מידי.
Eruvin 8a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling breached alley
Rav rules that when an alley opens fully into a courtyard and the courtyard is breached opposite it, the courtyard is permitted and the alley forbidden.

גופא, אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מבוי שנפרץ במלואו לחצר, ונפרצה חצר כנגדו — חצר מותרת, ומבוי אסור.
Eruvin 9a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling alley entrance
Rav requires an additional sidepost to permit carrying within an alley entrance.

אמר אביי מנא אמינא לה — דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תוך הפתח, צריך לחי אחר להתירו.
Eruvin 9a אמר רב halacha ruling alley entrance
Rav requires an additional sidepost for an alley entrance even when it is smaller than four by four handbreadths.

וכי תימא: דאית ביה ארבעה על ארבעה, והאמר רב חנין בר רבא אמר רב: תוך הפתח, אף על פי שאין בו ארבעה על ארבעה צריך לחי אחר להתירו.
Eruvin 12a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha dispute courtyard posts
Rav teaches that the sages concede to Rabbi Eliezer concerning the sideposts of a courtyard.

אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מודים חכמים לרבי אליעזר בפסי חצר. ורב נחמן אמר: הלכה כרבי אליעזר בפסי חצר.
Eruvin 12b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling alley dimensions
Rav rules that an alley as wide as it is long cannot be permitted by either a minimal sidepost or a one-handbreadth crossbeam.

אמר רב יהודה אמר רב: מבוי שארכו כרחבו אינו ניתר בלחי משהו. אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מבוי שארכו כרחבו אינו ניתר בקורה טפח.
Eruvin 12b אמר ליה רב dialogue halacha dialogue alley proportions
Rav reports that any amount by which an alley's length exceeds its width is sufficient.

וכמה? סבר שמואל למימר: עד דאיכא פי שנים ברחבה. אמר ליה רב, הכי אמר חביבי: אפילו משהו.
Eruvin 14a אמר רב halacha ruling alley crossbeam
Rav permits a crossbeam four handbreadths wide even when it is not sturdy.

והאמר רבי אילעאי אמר רב: רחבה ארבעה, אף על פי שאינה בריאה! רחבה ארבעה שאני.
Eruvin 14b משמיה דרב halacha dispute brine and posts
Rav is reported as ruling against Rabbi Yosei concerning both brine and alley sideposts, although the transmitter retracts the report.

רב רחומי מתני הכי: אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר שילת] משמיה דרב: אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין. אמר ליה: אמרת? אמר להו: לא. אמר רבא: האלהים! אמרה, וגמירנא לה מיניה. ומאי טעמא קא הדר ביה? משום דרבי יוסי נימוקו עמו.
Eruvin 16b אמר רב halacha ruling partition gaps
Rav teaches that a vertical partition remains valid when its standing portions exceed its gaps.

גמ' אמר רב המנונא אמר רב: הרי אמרו, עומד מרובה על הפרוץ בשתי — הוי עומד. בעי רב המנונא: בערב מאי?
Eruvin 17a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling enclosure space
Rav forbids three people within an enclosure of five units but permits them within seven.

אמר רב גידל אמר רב: שלשה בחמש — אסורין, בשבע מותרין. אמרו ליה: אמר רב הכי? אמר להו: אורייתא נביאי וכתיבי דאמר רב הכי!
Eruvin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling travel extensions
Rav disallows boundary-extending huts in Babylonia and well enclosures outside the land.

אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: אין בורגנין בבבל, ולא פסי ביראות בחוץ לארץ.
Eruvin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling travel extensions
Rav disallows both boundary-extending huts and well enclosures in Babylonia and outside the land.

איכא דאמרי, אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: אין בורגנין ופסי ביראות, לא בבבל ולא בחוץ לארץ. בורגנין בבבל לא — דשכיחי בידקי, בחוץ לארץ נמי לא — דשכיחי גנבי.
Eruvin 21a משמיה דרב halacha dialogue travel extensions
Rav is cited as disallowing reliance on boundary-extending huts in Babylonia.

אמר ליה רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא: אמרי אתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל דהוה תלתא פרסי בשבתא, אמאי סמכיתו — אבורגנין? הא אמר אבוה דאבוה משמיה דרב: אין בורגנין בבבל!
Eruvin 25a רב אמר halacha dispute valley portico
Rav permits carrying throughout a roofed portico in an open valley.

לימא רבא ורבי זירא בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי. דאיתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין אלא בארבע אמות.
Eruvin 25a רב אמר halacha dispute roof edge
Rav permits carrying throughout the portico because the roof edge is viewed as descending to form an enclosure.

רב אמר: מותר לטלטל בכולה — אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין אלא בארבע אמות — לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
Eruvin 28a משמיה דרב halacha ruling eruv foods
Rav permits an eruv made with several named greens and berries but not with young grain or unripe dates.

אמר רב יהודה משמיה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: מערבין בפעפועין ובחלגלוגות ובגודגדניות, אבל לא בחזיז ולא בכפניות.
Eruvin 28a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis young grain
Rav permits using hops and young grain for an eruv and requires the ground-produce blessing over them.

ובחזיז לא? והאמר רב יהודה אמר רב: כשות וחזיז מערבין בהן, ומברכין עליהן ״בורא פרי האדמה״!
Eruvin 28b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling hops and grain
Rav permits hops and young grain for an eruv, requires the ground-produce blessing, and sets a handful as the quantity of hops.

גופא, אמר רב יהודה אמר רב: כשות וחזיז מערבין בהן, ומברכין עליהם ״בורא פרי האדמה״. כשות בכמה? כדאמר רב יחיאל: כמלא היד — הכא נמי כמלא היד.
Eruvin 28b אמר רב halacha ruling young grain
Rav sets the eruv quantity of young grain as the amount filling a farmer's bundle.

חזיז בכמה? אמר רבה בר טוביה בר יצחק אמר רב: כמלא אוזילתא דאיכרי.
Eruvin 29a משמיה דרב halacha ruling eruv quantities
Rav applies the listed quantities of spices, vegetables, nuts, peaches, pomegranates, and citron to an eruv.

מיתיבי, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עוכלא תבלין, וליטרא ירק, ועשרה אגוזין, וחמשה אפרסקין, ושני רמונים, ואתרוג אחד. ואמר גורסק בר דרי משמיה דרב מנשיא בר שגובלי משמיה דרב, וכן לעירוב. והני נמי ליהוו כי אפרסקין!
Eruvin 29a אמר רב halacha ruling eruv quantities
Rav applies the quantities of food allocated to a poor person at the threshing floor to an eruv.

אמר רב יוסף: שרא ליה מריה לרב מנשיא בר שגובלי, אנא אמריתא ניהליה אמתניתין, והוא אמרה אברייתא. דתנן: אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חטין וקב שעורין. רבי מאיר אומר: חצי קב שעורין. וקב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות או מנה דבילה. רבי עקיבא אומר: פרס. וחצי לוג יין, רבי עקיבא אומר: רביעית. ורביעית שמן, רבי עקיב …
אמר רב יוסף: שרא ליה מריה לרב מנשיא בר שגובלי, אנא אמריתא ניהליה אמתניתין, והוא אמרה אברייתא. דתנן: אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חטין וקב שעורין. רבי מאיר אומר: חצי קב שעורין. וקב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות או מנה דבילה. רבי עקיבא אומר: פרס. וחצי לוג יין, רבי עקיבא אומר: רביעית. ורביעית שמן, רבי עקיבא אומר: שמינית. ושאר כל הפירות, אמר אבא שאול: כדי שימכרם ויקח בהן מזון שתי סעודות. ואמר רב: וכן לעירוב.
Eruvin 29a אמר רב halacha ruling wine eruv
Rav requires two quarter-logs of wine for an eruv.

אלא משום דקתני חצי לוג יין, ואמר רב: מערבין בשתי רביעיות של יין. מדבעינן כולי האי — שמע מינה כי אמר רב ״וכן לעירוב״ — אהא מתניתין קאמר. שמע מינה.
Eruvin 29a אמר רב halacha ruling wine eruv
Rav requires two quarter-logs of wine for an eruv.

גופא, אמר רב: מערבין בשתי רביעיות של יין. ומי בעינן כולי האי? והתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: יין כדי לאכול בו, חומץ כדי לטבל בו, זיתים ובצלים כדי לאכול בהן שתי סעודות?
Eruvin 29a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling vinegar eruv
Rav requires enough vinegar to season two meals' worth of vegetables for an eruv.

אמר מר: חומץ כדי לטבל בו. אמר רב גידל אמר רב: כדי לטבל בו מזון שתי סעודות של ירק. איכא דאמרי, אמר רב גידל אמר רב: ירק הנאכל בשתי סעודות.
Eruvin 30a אמר רב halacha ruling raw meat eruv
Rav permits making an eruv with raw meat.

אמר רב חייא בר רב אשי אמר רב: מערבין בבשר חי. אמר רב שימי בר חייא: מערבין בביצים חיות. וכמה? אמר רב נחמן בר יצחק: אחת. סיני אמר: שתים.
Eruvin 30a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling vowed bread
Rav permits an eruv with bread one swore not to eat but forbids it with bread made prohibited to oneself by a vow.

אמר רב הונא אמר רב: ״שבועה שלא אוכל ככר זו״ — מערבין לו בה. ״ככר זו עלי״ — אין מערבין לו בה.
Eruvin 36b אמר רב halacha dispute conditional eruv
Rav rejects the mishnah because a person may condition an eruv on a sage arriving from either direction but not on sages arriving from both.

אמר רב: ליתא למתניתין מדתני איו. דתני איו: רבי יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד, אלא: אם (כן) בא חכם למזרח — עירובו למזרח, ואם בא חכם למערב — עירובו למערב, אבל לכאן ולכאן — לא.
Eruvin 38b אמר רב halacha ruling dual sanctity
Rav follows four elders who adopt Rabbi Eliezer's view that two adjacent sacred days possess separate sanctities.

אמר רב: הלכה כארבעה זקנים הללו, ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות הן. ואלו הן ארבעה זקנים: רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אליעזר ברבי שמעון ורבי יוסי בר יהודה סתימתאה. ואיכא דאמרי: חד מינייהו רבי אלעזר, ומפיק רבי יוסי בר יהודה סתימתאה.
Eruvin 38b אמר רב halacha other dual sanctity
Rav's ruling that adjacent sacred days possess separate sanctities is challenged by another teaching attributed to him.

כי נח נפשיה דרב הונא, עייל רב חסדא למירמא דרב אדרב. מי אמר רב: הלכה כארבעה זקנים, ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות הן?
Eruvin 38b רב אמר halacha ruling festival egg
Rav forbids on a festival an egg laid on the immediately preceding Sabbath and vice versa.

והא איתמר: שבת ויום טוב, רב אמר: נולדה בזה אסורה בזה!
Eruvin 39a אמר רב halacha exegesis new year eruv
Rav identifies Rabbi Yosei as the authority who rejects separate conditional eruvs for the two days of New Year.

גמ' מאן ״לא הודו לו״? אמר רב: רבי יוסי היא, דתניא: מודים חכמים לרבי אליעזר בראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר, מערב אדם שני עירובין, ואומר: עירובי בראשון למזרח, ובשני למערב. בראשון למערב, ובשני למזרח. עירובי בראשון, ובשני כבני עירי. עירובי בשני, ובראשון כבני עירי. רבי יוסי אוסר.
Eruvin 41a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute public fast
Rav attributes the rule against completing a public fast on New Moon to Rabbi Meir and says the sages require completion.

אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן: אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים וכו', ואמרינן עלה, אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר שאמר משום רבן גמליאל, אבל חכמים אומרים: מתענה ומשלים.
Eruvin 42b אמר רב halacha dispute boundary confinement
Rav follows Rabban Gamliel in allowing movement throughout a pen, enclosure, or ship after one is carried beyond the Sabbath boundary.

אמר רב: הלכתא כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה. ושמואל אמר: הלכתא כרבן גמליאל, בספינה, אבל בדיר וסהר — לא.
Eruvin 44a אמר רב halacha ruling boundary confinement
Rav follows Rabban Gamliel in allowing movement throughout a pen, enclosure, or ship after one is carried beyond the Sabbath boundary.

פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן, דאי סלקא דעתך בדמלו גברי עסקינן, מאי תיבעי ליה? האמר רב: הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה! אלא ודאי בדלא מלו גברי עסקינן, ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה.
Eruvin 45a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling armed rescue
Rav permits rescuers to return to their places carrying their weapons.

אמר רב יהודה אמר רב: שחוזרין בכלי זיין למקומן. ומאי קושיא? דילמא להציל שאני!
Eruvin 45a אמר רב halacha exegesis armed rescue
Rav permits rescuers to return to their places carrying their weapons and relates this to the earlier danger created by leaving weapons near the wall.

אמר רב [יהודה אמר רב]: שחוזרין בכלי זיין למקומן, כדתניא: בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה.
Eruvin 45a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sabbath defense
Rav rules that one does not take up arms or desecrate the Sabbath against gentiles besieging Jewish towns.

אמר רב יהודה אמר רב: נכרים שצרו על עיירות ישראל — אין יוצאין עליהם בכלי זיינן, ואין מחללין עליהן את השבת.
Eruvin 46b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha dispute legal precedence
Rav rules in accordance with Rabbi Shimon despite Rabbi Yehudah's opposing view.

ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. ומאן פליג עליה — רבי יהודה. והא אמרת: רבי יהודה ורבי שמעון — הלכה כרבי יהודה. אלא לאו שמע מינה: ליתנהו?
Eruvin 47a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha dispute three courtyards
Rav rules in accordance with Rabbi Shimon concerning three courtyards of two houses each.

שלש חצירות של שני בתים. ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. ומאן פליג עליה — רבי יהודה. והא אמרת: רבי יהודה ורבי שמעון — הלכה כרבי יהודה!
Eruvin 47a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha dispute legal precedence
Rav rules in accordance with Rabbi Shimon despite Rabbi Yehudah's opposing view.

ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון, ומאן פליג עליה — רבי יהודה. והא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה!
Eruvin 47a אמר ליה רב dialogue halacha dialogue boundary eruv
Rav instructs that the teaching equating a poor and rich person be completed with the ruling that the law follows Rabbi Yehudah.

ומתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב: אחד עני ואחד עשיר. ואמר ליה רב, סיים בה נמי: הלכה כרבי יהודה.
Eruvin 48b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute shared domains
Rav attributes the stated ruling to Rabbi Shimon and says the sages allow one domain to serve two domains but not two domains to serve one.

אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי שמעון. אבל חכמים אומרים: רשות אחת משמשת לשתי רשויות. אבל לא שתי רשויות משמשות לרשות אחת.
Eruvin 49b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling eruv law
Rav rules in accordance with Rabbi Shimon in the unspecified eruv dispute.

אמר רבה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון.
Eruvin 49b אמר רב halacha ruling boundary designation
Rav rules that the person's imprecise declaration establishes nothing and does not permit walking even to the foot of the tree.

אמר רב: לא אמר כלום כל עיקר, דאפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל.
Eruvin 51b אמר ליה רב dialogue halacha dialogue boundary eruv
Rav instructs that the teaching equating a poor and rich person be completed with the ruling that the law follows Rabbi Yehudah.

מתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב ״אחד עני ואחד עשיר״. אמר ליה רב: סיים בה נמי הלכה כרבי יהודה.
Eruvin 53a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim precise language
Rav teaches that Judeans retained their Torah because they spoke precisely whereas Galileans did not retain it because they were imprecise.

אמר רב יהודה אמר רב: בני יהודה שהקפידו על לשונם, נתקיימה תורתם בידם. בני גליל שלא הקפידו על לשונם, לא נתקיימה תורתם בידם.
Eruvin 55b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim nomadic life
Rav says that tent dwellers and desert travelers have lives unworthy of the name and lack secure family relationships.

אמר רב יהודה אמר רב: יושבי צריפין והולכי מדברות — חייהן אינן חיים, ונשיהן ובניהן אינן שלהן.
Eruvin 56a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim steep cities
Rav teaches that residents and animals in a city of steep ascents and descents age by half their expected lifespan.

אמר רב יהודה אמר רב: כל עיר שיש בה מעלות ומורדות, אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן. מתים סלקא דעתך? אלא אימא: מזקינים בחצי ימיהן. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: הני מולייתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון.
Eruvin 58a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis boundary measurement
Rav derives from the courtyard verse that Sabbath boundaries are measured with a fifty-cubit rope.

גמ' מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא ״ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים״, אמרה תורה: בחבל של חמשים אמה מדוד.
Eruvin 59b אמר רב halacha ruling ladder opening
Rav treats a ladder as a doorway.

בעי מיניה רב אמי בר אדא הרפנאה מרבה: סולם מכאן ופתח מכאן, מהו? אמר ליה, הכי אמר רב: סולם תורת פתח עליו.
Eruvin 59b אמר רב halacha ruling ladder status
Rav treats a ladder as both a doorway and a partition, allowing two courtyards either to join or to make separate eruvs.

אמר להו רב נחמן: לא תציתו ליה, הכי אמר רב אדא אמר רב: סולם תורת פתח עליו, ותורת מחיצה עליו. תורת מחיצה עליו, כדאמרן. תורת פתח עליו, בסולם שבין שתי חצירות, רצו — אחד מערב, רצו — שנים מערבין.
Eruvin 60a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling three courtyards
Rav rules in accordance with Rabbi Shimon concerning three courtyards.

רבי שמעון אומר שלש חצירות וכו'. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי שמעון. רבי יצחק אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת. חצר אחת סלקא דעתך?! אלא אימא: בית אחד בחצר אחת.
Eruvin 63b משמיה דרב aggada exegesis torah study
Rav teaches that Torah study is greater than offering the daily sacrifices.

אמר רבי שמואל בר איניא משמיה דרב: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין, דאמר ליה: ״עתה באתי״.
Eruvin 63b אמר רב both exegesis marital privacy
Rav applies Scripture's rebuke to one who sleeps in a room occupied by a husband and wife.

אמר רב ברונא אמר רב: כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה, — עליו הכתוב אומר: ״נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה״.
Eruvin 65a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha exegesis prayer composure
Rav rules that one whose mind is unsettled should not pray.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל, משום שנאמר: ״בצר אל יורה״. רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי, אמר: ״בצר אל יורה״ כתיב. מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא.
Eruvin 65b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story gentile residence
Rav presents a case of a Jew and gentile in an inner courtyard with another Jew outside, which Rabbi Yehudah the Patriarch and Rabbi Hiyya both prohibit.

אמר רב יהודה אמר רב: ישראל וגוי בפנימית, וישראל בחיצונה. בא מעשה לפני רבי, ואסר, ולפני רבי חייא, ואסר.
Eruvin 67b אמר רב halacha maxim legal challenge
Rav teaches that in Torah law one challenges before acting, while in rabbinic law one acts before raising the challenge.

אמר אביי: בעי לאותביה למר, ולא שבקן רב יוסף, דאמר רב [יוסף אמר רב] כהנא: כי הוינן בי רב יהודה, הוה אמר לן: בדאורייתא — מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה, בדרבנן — עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא.
Eruvin 68b אמר רב halacha ruling rights renunciation
Rav permits residents to renounce courtyard rights and then have those rights renounced back to them.

ניתיב מר בדוכתיה, וניבטיל להו לדידהו, וניהדרו אינהו וניבטלו ליה למר, דהא אמר רב: מבטלין, וחוזרין ומבטלין.
Eruvin 68b רב אמר halacha dispute rights renunciation
Rav permits residents to renounce courtyard rights and then reverse the renunciation.

גופא, רב אמר: מבטלין וחוזרין ומבטלין, ושמואל אמר: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין.
Eruvin 71a אמר רב halacha ruling shared eruv
Rav requires the shared wine used for the eruv to be in one vessel.

גמ' אמר רב: ובכלי אחד. אמר רבא, דיקא נמי דקתני: לזה ביין ולזה בשמן — צריכין לערב. אי אמרת בשלמא: רישא בכלי אחד, וסיפא בשני כלים — שפיר. אלא אי אמרת: רישא בשני כלים, וסיפא בשני כלים — מה לי יין ויין, מה לי יין ושמן?!
Eruvin 71b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shared eruv
Rav rules in accordance with both Rabbi Meir and Rabbi Eliezer ben Taddai in the related eruv disputes.

אמר רב יוסף: מנא אמינא לה, דאמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר. ואמר רב ברונא אמר רב: הלכה כרבי אליעזר בן תדאי. מאי טעמא, לאו משום דחד טעמא הוא?
Eruvin 72a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling courtyard partnership
Rav permits either a bread eruv in the courtyard or a bread partnership in the alley to authorize carrying in both places.

אמר רב גידל אמר רב, הכי קאמר: או מערבין בחצר בפת — ומותרין כאן וכאן, או משתתפין במבוי בפת — ומותרין כאן וכאן.
Eruvin 72a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute eruv law
Rav rules in accordance with Rabbi Meir.

אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר. ורב הונא אמר: מנהג כרבי מאיר. ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר.
Eruvin 72b אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling eruv law
Rav rules in accordance with Rabbi Yehudah Hasabar.

אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה הסבר.
Eruvin 72b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling residence location
Rav limits the teaching about sleeping place determining residence to people supported by another household.

גמ' שמע מינה מקום לינה גורם. אמר רב יהודה אמר רב: במקבלי פרס שנו.
Eruvin 72b רב אמר halacha other residence location
Rav begins defining the place of residence, but the supplied dictum is incomplete.

מאי מקום דירה? רב אמר:
Eruvin 73a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue residence location
Rav limits the rule that separately sleeping brothers need individual eruvs to brothers supported from their father's table.

אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן: האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהן, וישנים בבתיהן — צריכין עירוב לכל אחד ואחד. ואמרינן לך: שמע מינה מקום לינה גורם. ואמרת לן עלה, אמר רב יהודה אמר רב: במקבלי פרס שנו.
Eruvin 73a אמר רב halacha exegesis residence location
Rav derives Rabbi Yehudah ben Bava's position from the verse stating that Daniel was at the king's gate.

אמר רב: מאי טעמא דרבי יהודה בן בבא, דכתיב: ״ודניאל בתרע מלכא״.
Eruvin 73b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling meal partnership
Rav permits a group overtaken by the Sabbath during a meal to rely on the bread on their table as an eruv or alley partnership.

מתקיף לה רבה בר חנן: אלא מעתה, הקנה לו פת בסלו הכי נמי דלא הוי שיתוף?! וכי תימא: הכי נמי, והא אמר רב יהודה אמר רב: בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום — הפת שעל שלחן סומכים עליה משום עירוב, ואמרי לה משום שיתוף.
Eruvin 73b אמר רב halacha other alley enclosure
Rav begins stating when an alley is permitted by a sidepost and crossbeam, but the supplied dictum is incomplete.

גופא, אמר רב: אין מבוי ניתר בלחי וקורה
Eruvin 74a אמר רב halacha ruling shared courtyard
Rav follows Rabbi Shimon only when the houses did not make an eruv, lest household vessels otherwise be carried into the courtyard.

ואמר רב: הלכה כרבי שמעון, והוא שלא עירבו. אבל עירבו, גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר.
Eruvin 74b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling mixed alley
Rav forbids Jews from joining through windows to permit their alley entrances when a gentile occupies one side of the alley and a Jew the other.

אמר רב יהודה אמר רב: מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל — אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי.
Eruvin 75a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shared courtyard
Rav identifies the outer courtyard as the place uniquely shared by both groups.

אמר רב יהודה אמר רב: חיצונה, ומאי קרו לה ״מקום אחד״ — מקום המיוחד לשתיהן.
Eruvin 75b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling linked courtyards
Rav allows each of two courtyards separated by three houses to pass through one house and place its eruv in the next.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: שתי חצירות ושלשה בתים ביניהן, זה בא דרך זה, ונותן עירובו בזה. וזה בא דרך זה, ונותן עירובו בזה.
Eruvin 76b אמר רב halacha ruling shared opening
Rav forbids moving anything in an opening smaller than four handbreadths because the airspace of both domains controls it.

גמ' אין בו ארבעה מאי? אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, לא יזיז בו אפילו מלא נימא.
Eruvin 77b אמר רב halacha ruling removable ladder
Rav rules that a removable ladder does not reduce a wall's effective height because anything movable on the Sabbath cannot reduce it.

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מאי טעמא דסולם המצרי דלא ממעט? אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב: משום דהוה ליה דבר שניטל בשבת, וכל דבר שניטל בשבת — אינו ממעט.
Eruvin 78a אמר רב halacha ruling upright ladder
Rav rules that even an upright ladder reduces the effective height of a wall.

אמר רב: סולם זקוף — ממעט. גמרא, ולא ידענא מאי טעמא.
Eruvin 79b אמר רב halacha other guarded produce
Rav begins defining the required degree of guarding, but the supplied dictum is incomplete.

אמר רב: כל שכומרין שומרין אותה
Eruvin 80a רב אמר halacha dispute eruv acquisition
Rav requires acquisition on others' behalf for a boundary eruv but not for an alley partnership.

איתמר: שיתופי מבואות, רב אמר: אין צריך לזכות, ושמואל אמר: צריך לזכות. עירובי תחומין, רב אמר: צריך לזכות, ושמואל אמר: אין צריך לזכות.
Eruvin 80a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story eruv acquisition
Rav recounts that Rabbi Oshaya's daughter-in-law was overtaken by night at the bathhouse and her mother-in-law made an eruv for her.

תנאי היא, דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה בכלתו של רבי אושעיא שהלכה לבית המרחץ, וחשכה לה, ועירבה לה חמותה.
Eruvin 81a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling lentil bread
Rav permits making an eruv with lentil bread.

אמר רב חייא בר אבין אמר רב: מערבין בפת עדשים. איני?! והא ההיא דהואי בשני דמר שמואל, ושדייה לכלביה ולא אכלה!
Eruvin 81b אמר רב halacha other eruv participants
Rav identifies the other ordinary person in the teaching as a householder.

ומודים בשאר כל האדם כו'. מאן שאר כל אדם? אמר רב: בעל הבית.
Eruvin 82b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling eruv quantity
Rav defines two meals' worth of food as two farmers' loaves.

גמ' וכמה מזון שתי סעודות? אמר רב יהודה אמר רב: תרתי ריפתא איכרייתא. רב אדא בר אהבה אמר: תרתי ריפתא נהר פפיתא.
Eruvin 83b אמר רב halacha dispute shared ledge
Rav forbids both residents from using the disputed shared area.

אמר רב: שניהן אסורין. ושמואל אמר: נותנין אותו לזה שבשלשול. שלזה תשמישו בנחת, ולזה תשמישו בקשה, וכל דבר שתשמישו לזה בנחת ולזה בקשה — נותנים אותו לזה שתשמישו בנחת.
Eruvin 85a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling stacked balconies
Rav limits the shared restriction to adjacent balconies and permits the upper while forbidding the lower when they are four handbreadths apart.

ואמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא בסמוכה, אבל במופלגת ארבעה — עליונה מותרת ותחתונה אסורה.
Eruvin 85a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling adjacent ruins
Rav permits each of two houses separated by three ruins to use its adjacent ruin by throwing.

אלא מהא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: שני בתים ושלש חורבות ביניהם. זה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה, וזה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה,
Eruvin 85b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha dispute sabbath throwing
Rav forbids throwing between two houses on opposite sides of a public domain.

אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי? והא איתמר: שני בתים משני צידי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: אסור לזרוק מזה לזה, ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה!
Eruvin 86a אמר רב both exegesis family support
Rav follows Rabbi Shimon specifically for a daughter but not a son, invoking the proverb that one enters when barked at by a male dog but leaves when barked at by a female dog.

גמ' אמר רב: הלכה כרבי שמעון. ודוקא בתו, אבל בנו — לא. דאמרי אינשי: נבח בך כלבא — עול, נבח בך גורייתא — פוק.
Eruvin 86a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling water partition
Rav requires the tops of partition reeds to appear one handbreadth above the water.

אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא: צריך שיראו ראשן של קנים למעלה מן המים טפח.
Eruvin 87b אמר רב halacha ruling shared opening
Rav forbids moving anything in an opening smaller than four handbreadths because the airspace of both domains controls it.

והוינן בה: אין בו ארבעה מאי? אמר רב: אויר שתי רשויות שולטת בו, ולא יזיז בו מלא נימא.
Eruvin 88a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling stacked balconies
Rav permits the upper balcony when the two balconies are separated rather than adjacent.

וכן שתי גזוזטראות זו וכו'. אמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא בסמוכה, אבל במופלגת — עליונה מותרת.
Eruvin 88a אמר רב halacha ruling airspace rights
Rav rules that one person does not prohibit another person's use merely through airspace.

ורב לטעמיה, דאמר רב: אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.
Eruvin 89a רב אמר halacha dispute separate roofs
Rav limits carrying on the disputed roof domain to four cubits.

וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו. איתמר, רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, ושמואל אמר: מותר לטלטל בכולו.
Eruvin 89a רב אמר halacha dispute roof partitions
Rav limits carrying to four cubits because he does not notionally extend the walls upward.

רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות — לא אמר: ״גוד אסיק מחיצתא״. ושמואל אמר: מותר לטלטל בכולו — דאמר: ״גוד אסיק מחיצתא״.
Eruvin 89b משמיה דרב halacha ruling adjacent roofs
Rav forbids carrying two cubits on one roof and another two cubits on the neighboring roof.

אמרי בי רב משמיה דרב: שלא יטלטל שתי אמות בגג זה, ושתי אמות בגג זה.
Eruvin 89b משמיה דרב halacha ruling roof carrying
Rav limits carrying on the roof domain to four cubits.

והא אמר רבי אלעזר: כי הוינן בבבל הוה אמרינן: בי רב משמיה דרב אמרו: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, והני דבי שמואל תנו: אין להן אלא גגן.
Eruvin 90a רב אמר halacha dispute roof carrying
Rav permits carrying throughout equal roofs under Rabbi Meir and a single roof under the sages.

גגין השוין לרבי מאיר, וגג יחידי לרבנן, רב אמר: מותר לטלטל בכולו, ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע.
Eruvin 90a רב אמר halacha ruling roof partitions
Rav permits carrying throughout when the roof's partitions are perceptible.

רב אמר: מותר לטלטל בכולו, קשיא דרב אדרב! התם לא מינכרא מחיצתא. הכא מינכרא מחיצתא.
Eruvin 90a רב אמר halacha dispute ship carrying
Rav permits carrying throughout a ship.

איתמר, ספינה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע. רב אמר: מותר לטלטל בכולה —
Eruvin 90b רב אמר halacha dispute valley portico
Rav permits carrying throughout a portico in an open valley.

רב אשי מתני לה אספינה, ורב אחא בריה דרבא מתני לה אאכסדרא. דאיתמר, אכסדרה בבקעה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע.
Eruvin 90b רב אמר halacha dispute roof edge
Rav permits carrying throughout the portico because the roof edge is viewed as descending and enclosing it.

רב אמר: מותר לטלטל בכולה — אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע — לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
Eruvin 91a אמר רב halacha ruling shared courtyard
Rav follows Rabbi Shimon only when the houses did not make an eruv, lest household vessels otherwise be carried into the courtyard.

אמר רב: הלכה כרבי שמעון, והוא שלא עירבו. אבל עירבו — לא, דגזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר.
Eruvin 91b אמר רב halacha ruling alley carrying
Rav limits carrying in an alley without a partnership to four cubits.

אמר מר: ובמבוי אסור. לימא מסייע ליה לרבי זירא אמר רב, דאמר רבי זירא אמר רב: מבוי שלא נשתתפו בו — אין מטלטלין אלא בארבע אמות. אימא: ולמבוי — אסור.
Eruvin 93b רב אמר halacha dispute fallen wall
Rav limits carrying to four cubits after the wall between two courtyards falls.

אתמר, כותל שבין שתי חצירות שנפל, רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות.
Eruvin 94a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling lost path
Rav limits the ruling to a case in which the public lost its path through the field.

איני?! והאמר רב גידל אמר רב: והוא שאבדה להן דרך באותו שדה.
Eruvin 94a אמר רב halacha other breach width
Rav states that the case always involves ten cubits, but the supplied context is incomplete.

אמר רב: לעולם בעשר,
Eruvin 94b משמיה דרב halacha ruling corner breach
Rav addresses a corner breach with a diagonal roof where the roof edge cannot be viewed as descending and enclosing.

אמרי דבי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם.
Eruvin 94b רב אמר halacha dispute valley portico
Rav permits carrying throughout a portico in an open valley.

ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות!
Eruvin 94b משמיה דרב halacha ruling corner breach
Rav addresses a corner breach whose roof follows the stated configuration.

כדאמרי בי רב משמיה דרב: כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון, הכא נמי, כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע.
Eruvin 94b רב אמר halacha dispute valley portico
Rav permits carrying throughout a portico in an open valley.

דאיתמר, אכסדרה בבקעה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות.
Eruvin 94b רב אמר halacha dispute roof edge
Rav permits carrying throughout the portico because the roof edge is viewed as descending and enclosing it.

רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
Eruvin 97a משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha exegesis tefillin knot
Rav teaches that the form of the tefillin knot is a law transmitted to Moses at Sinai.

טעמא דעניבה קשירה מעלייתא היא, הא לאו הכי — עניב להו, והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא, ואמר רב נחמן: ונוייהן לבר!
Eruvin 97a אמר רב as transmitted by Rav Chisda halacha ruling tefillin inspection
Rav requires one buying tefillin from an unqualified seller to inspect two arm tefillin and one head tefillin or the reverse.

אמר רב חסדא אמר רב: הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה — בודק שתים של יד ואחת של ראש, או שתים של ראש ואחת של יד.
Eruvin 97a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha other tefillin bundles
Rav explains that both terms describe bundled tefillin, one arranged in pairs and the other wrapped in a larger bundle.

מצאן צבתים או כריכות וכו'. מאי צבתים ומאי כריכות? אמר רב יהודה אמר רב: הן הן צבתים, הן הן כריכות. צבתים — זווי זווי, כריכות — דכריכן טובא.
Eruvin 97a אמר רב halacha ruling tefillin rescue
Rav distinguishes danger from gentiles, when found tefillin are covered, from danger from bandits, when they are carried in stages under four cubits.

ובסכנה מכסן והולך. והתניא: ובסכנה מוליכן פחות פחות מארבע אמות! אמר רב: לא קשיא: הא — בסכנת גוים, הא — בסכנת לסטים.
Eruvin 100b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada dialogue marital appeasement
Rav explains that the husband appeases his wife by promising a garment reaching her feet and then swears by the rooster's crest if he fails to buy it.

ומאי מפייס לה? אמר רב יהודה אמר רב, הכי קאמר לה: זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך, לבתר הכי אמר לה: לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא אי אית ליה ולא זביננא ליך.
Eruvin 104a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sound making
Rav forbids women from playing with nuts, apparently because the game produces sound.

ואלא הא דאמר רב יהודה אמר רב: נשים המשחקות באגוזים — אסור. מאי טעמא — לאו דקא מוליד קלא, וכל אולודי קלא אסיר?
Eruvin 105a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute temple entry
Rav prefers that an impure priest rather than a blemished priest enter because impurity is permitted for communal service.

איבעיא להו: טמא ובעל מום, איזו מהן נכנס? רב חייא בר אשי אמר רב: טמא נכנס, דהא אישתרי בעבודת ציבור. רבי אלעזר אומר: בעל מום נכנס, דהא אישתרי באכילת קדשים.

Pesachim (86)

Pesachim 2a אמר רב both exegesis safe travel
Rav advises entering a city in daylight and departing in daylight.

מיתיבי: ״הבקר אור והאנשים שלחו״ — אלמא ״אור״ יממא הוא! מי כתיב ״האור בקר״? ״הבקר אור״ כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר, וכדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב, ויצא בכי טוב.
Pesachim 3b אמר רב as transmitted by Rav Huna aggada maxim concise teaching
Rav instructs a person always to teach a student in concise language.

ובאורייתא מי לא כתיב ״טמא״? אלא: כל היכא דכי הדדי נינהו — משתעי בלשון נקיה, כל היכא דנפישין מילי — משתעי בלשון קצרה. כדאמר רב הונא אמר רב, ואמרי לה, אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה.
Pesachim 6a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival leaven
Rav requires covering leaven found at home during a festival with a vessel.

אמר רב יהודה אמר רב: המוצא חמץ בביתו ביום טוב — כופה עליו את הכלי. אמר רבא: אם של הקדש הוא — אינו צריך. מאי טעמא — מיבדל בדילי מיניה.
Pesachim 6a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile leaven
Rav requires a ten-handbreadth partition around a gentile's leaven as a reminder but not around consecrated leaven.

ואמר רב יהודה אמר רב: חמצו של גוי, עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום היכר. ואם של הקדש הוא — אינו צריך. מאי טעמא? מיבדל בדילי אינשי מיניה.
Pesachim 6a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling leaven removal
Rav exempts one departing more than thirty days before Passover from removing leaven but requires removal within thirty days.

ואמר רב יהודה אמר רב: המפרש, והיוצא בשיירא, קודם שלשים יום — אין זקוק לבער, תוך שלשים יום — זקוק לבער. אמר אביי: הא דאמרת תוך שלשים יום — זקוק לבער, לא אמרן אלא שדעתו לחזור, אבל אין דעתו לחזור — אין זקוק לבער.
Pesachim 6b משמיה דרב aggada exegesis torah chronology
Rav derives that the Torah does not necessarily present events in chronological order.

וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני. אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה.
Pesachim 6b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling leaven nullification
Rav requires one who searches for leaven also to nullify ownership of it.

אמר רב יהודה אמר רב: הבודק צריך שיבטל. מאי טעמא, אי נימא משום פירורין — הא לא חשיבי.
Pesachim 7a אמר רב halacha ruling leaven betrothal
Rav rules that betrothal performed after the sixth hour with even hard mountain wheat is not legally effective.

דאמר רב גידל אמר רבי חייא בר יוסף אמר רב: המקדש משש שעות ולמעלה, אפילו בחיטי קורדניתא — אין חוששין לקידושין.
Pesachim 7a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling moldy bread
Rav permits moldy bread when the quantity of matzah has become predominant.

אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הפת שעיפשה. כיון שרבתה מצה — מותרת. היכי דמי? אילימא דידע בה דחמץ היא — כי רבתה מצה מאי הוי?
Pesachim 8b אמר רב halacha dispute leaven search
Rav interprets the two outer upper rows as the top row and the row directly beneath it.

בית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות. אמר רב: עליונה ושלמטה הימנה, ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא דרב — דייק ״חיצונות״. והא עליונות קתני! למעוטי תתאי דתתייתא.
Pesachim 13a אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha dispute passover eve
Rav rules in accordance with Rabbi Yehudah.

אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה. אמר ליה רבא לרב נחמן: ונימא מר הלכה כרבי מאיר, דסתם לן תנא כוותיה.
Pesachim 13a רב אמר halacha exegesis sabbath passover eve
Rav follows the view that when Passover eve falls on the Sabbath all leaven is removed beforehand except two meals of pure teruma for eating through the fourth hour.

ואיבעית אימא: רב דאמר כי האי תנא, דתניא: ארבעה עשר שחל להיות בשבת — מבערין את הכל מלפני השבת. ושורפין תרומות טמאות, תלויות, וטהורות. ומשיירין מן הטהורות מזון שתי סעודות, כדי לאכול עד ארבע שעות, דברי רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא, שאמר משום רבי יהושע.
Pesachim 16a רב אמר halacha dispute temple liquids
Rav deems slaughterhouse liquids entirely pure because liquid impurity is rabbinic and was not decreed there.

גופא, רב אמר: דכן ממש. ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן. רב אמר דכן ממש, קסבר טומאת משקין דרבנן, וכי גזרו רבנן — במשקין דעלמא, ובמשקין בית מטבחיא — לא גזור.
Pesachim 17a אמר רב halacha ruling temple liquids
Rav says the priests erred because only slaughterhouse liquids are pure while altar liquids transmit impurity.

ואמר רב: אישתבש כהני. מידי הוא טעמא אלא לרב? רב ״משקי בית מטבחיא״ תני, אבל משקי בי מדבחיא — מטמא.
Pesachim 17a רב אמר halacha dispute priestly knowledge
Rav says that the priests erred in their answer.

גופא, רב אמר: אישתבש כהני, ושמואל אמר: לא אישתבש כהני.
Pesachim 17a רב אמר halacha ruling sacred impurity
Rav explains that the priests were asked about fourth-degree impurity in sacred food and incorrectly declared it pure.

רב אמר: אישתבש כהני — רביעי בקדש בעא מינייהו, ואמרו ליה טהור.
Pesachim 19b אמר רב attribution uncertain: or רבי יוסי ברבי חנינא as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling temple impurity
Rav explains that the teaching about hand impurity predates the decree imposing impurity on vessels.

ונימא: שאין טומאת ידים וכלים במקדש! אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא: ידים קודם גזירת כלים נשנו.
Pesachim 19b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling lost needle
Rav explains that the case concerns a corpse-contaminated needle that was lost and later recognized in the meat.

אמר רב יהודה אמר רב: כגון שאבדה לו מחט טמא מת, והכירה בבשר. רבי יוסי ברבי אבין אמר: כגון שהיתה פרה חסומה, ובאה מחוץ לירושלים.
Pesachim 29b אמר רב halacha ruling leaven mixtures
Rav forbids leaven during Passover in both like and unlike mixtures, while afterward he forbids only like mixtures.

אמר רב: חמץ בזמנו, בין במינו בין שלא במינו — אסור. שלא בזמנו, במינו — אסור, שלא במינו — מותר.
Pesachim 30a אמר רב halacha ruling passover cookware
Rav requires breaking earthenware pots used with leaven for Passover lest they later be used with the same kind of food.

אמר רב: קדירות בפסח ישברו. ואמאי? לשהינהו אחר הפסח, וליעבד בהו שלא במינן! גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו.
Pesachim 37a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha other thick bread
Rav explains that thick bread means a large quantity of bread whose abundant dough gives it that name.

אמר רב ירמיה בר אבא: שאילית את רבי ביחוד, ומנו: רב. איכא דאמרי, רב ירמיה בר אבא אמר רב: שאילית את רבי ביחוד, ומנו: רבינו הקדוש. מאי פת עבה? פת מרובה. ואמאי קרו ליה פת עבה? משום דנפישא בלישה. ואי בעית אימא, באתריה דהאי תנא לפת מרובה — פת עבה קרו ליה.
Pesachim 39a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling bitter herbs
Rav says that all vegetables valid for the Passover obligation may be planted in one garden bed.

אמר רבה בר רב הונא אמר רב: ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, כולן נזרעין בערוגה אחת. למימרא דלית בהו משום כלאים?
Pesachim 39a אמר רב halacha ruling garden planting
Rav teaches that the listed vegetables are grouped in pairs rather than all together.

וכי תימא כולהו בהדדי קתני להו. והא אמר רב: זוגות זוגות קתני!
Pesachim 39a אמר רב halacha ruling garden planting
Rav means that the vegetables may be planted together only in the legally prescribed manner.

מאי נזרעין דאמר רב — נזרעין כהלכתן. כהלכתן? תנינא:
Pesachim 41a אמר רב halacha other undercooked offering
Rav defines the undercooked state of the Paschal offering by the Persian term abarnim.

יכול יהא מותר — תלמוד לומר: ״כי אם צלי אש״. היכי דמי נא? אמר רב: כדאמרי פרסאי: אברנים.
Pesachim 42b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha other womens cosmetics
Rav begins a teaching about cosmetic treatments used by Jewish women, but the supplied dictum is incomplete.

רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו'. תכשיטי נשים סלקא דעתך? אלא אימא: אף טיפולי נשים. דאמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל
Pesachim 43a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis partially leavened
Rav attributes the ruling that partially leavened dough is burned, may be given to a dog, and incurs lashes when eaten to Rabbi Meir.

אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא, דתניא: שיאור — ישרף, ונותנו לכלבו, והאוכלו — בארבעים.
Pesachim 43a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis equal liability
Rav derives that Scripture equates women and men for every punishment in the Torah.

נשים מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא ״איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם״, השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה.
Pesachim 45b אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling leaven removal
Rav rules in accordance with Rabbi Shimon ben Elazar concerning embedded leaven.

אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
Pesachim 45b אמר רב halacha ruling embedded leaven
Rav rules that coating the surface with clay nullifies the embedded leaven.

איני? והאמר רב יצחק בר אשי אמר רב: אם טח פניה בטיט — בטלה. טח אין, לא טח — לא!
Pesachim 45b אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling embedded leaven
Rav rejects Rabbi Shimon ben Elazar and rules that only coating the surface with clay nullifies the embedded leaven.

איכא דאמרי, אמר רב נחמן אמר רב: אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר, דאמר רב יצחק בר אשי אמר רב: אם טח פניה בטיט — בטלה וכו'.
Pesachim 48a אמר רב halacha ruling dough quantity
Rav sets one Lugnaean kav as the dough quantity for Passover and for separating challah.

אמר רב: קבא מלוגנאה לפיסחא, וכן לחלה. (והתניא:)
Pesachim 50b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim proper intention
Rav teaches that one should engage in Torah and commandments even without proper intention because this leads to proper intention.

רבא רמי: כתיב ״כי גדל עד שמים חסדך״, וכתיב ״כי גדל מעל שמים חסדך״. הא כיצד? כאן בעושין לשמה, וכאן בעושין שלא לשמה. וכדרב יהודה. דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
Pesachim 53a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling paschal designation
Rav forbids calling meat intended for Passover Passover meat because it appears consecrated and then eaten outside the Temple.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: אסור לו לאדם שיאמר ״בשר זה לפסח הוא״ — מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ. אמר רב פפא: דוקא בשר, אבל חיטי — לא, דמינטר לפסחא קאמר.
Pesachim 56b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling turnip storage
Rav explains that the dispute concerns turnip tops and whether preservation through another substance counts as storage.

אמר רב יהודה אמר רב: הכא בראשי לפתות עסקינן, ומכניסו לקיום על ידי דבר אחר קמיפלגי. מר סבר: מכניסו לקיום על ידי דבר אחר — שמיה קיום, ומר סבר: לא שמיה קיום.
Pesachim 62b אמר רב aggada maxim genealogical scroll
Rav teaches that since the genealogical scroll was hidden the sages' strength has weakened and their eyesight dimmed.

אמר רמי בר רב יודא אמר רב: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמים וכהה מאור עיניהם.
Pesachim 66b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis arrogance
Rav teaches that arrogance causes a sage to lose wisdom and a prophet to lose prophecy.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המתיהר, אם חכם הוא — חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא — נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו — מהלל, דאמר מר התחיל מקנטרן בדברים, וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו — מדבורה, דכתיב: ״חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל …
אמר רב יהודה אמר רב: כל המתיהר, אם חכם הוא — חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא — נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו — מהלל, דאמר מר התחיל מקנטרן בדברים, וקאמר להו: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו — מדבורה, דכתיב: ״חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל וגו'״, וכתיב: ״עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר וגו'״.
Pesachim 68a אמר רב aggada exegesis future prophecy
Rav interprets the sheep grazing according to their word as grazing in the manner spoken about them.

״ורעו כבשים כדברם״, אמר מנשיא בר ירמיה אמר רב: כמדובר בם. מאי כמדובר בם? אמר אביי: ״וחרבות מחים גרים יאכלו״. אמר ליה רבא: בשלמא אי כתיב ״חרבות״ — כדקאמרת, השתא דכתיב ״וחרבות״, מילתא אחריתי קאמר.
Pesachim 68a אמר רב aggada exegesis resurrection
Rav derives that the righteous will in the future revive the dead.

אלא אמר רבא: כדרב חננאל אמר רב. דאמר רב חננאל אמר רב: עתידין צדיקים שיחיו את המתים. כתיב הכא: ״ורעו כבשים כדברם״, וכתיב התם: ״ירעו בשן וגלעד כימי עולם״.
Pesachim 69b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sabbath circumcision
Rav follows Rabbi Akiva that preparable labors do not override the Sabbath but circumcision that cannot be done beforehand does.

כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי עקיבא. ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת — אינה דוחה את השבת, מילה שאי אפשר לעשותה מערב שבת — דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי עקיבא.
Pesachim 70b אמר רב halacha exegesis festival offering
Rav derives Ben Dortai's view that the verse joins cattle for the festival offering to the Paschal sheep offering.

אמר רב: מאי טעמא דבן דורתאי, דכתיב: ״וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר״, והלא אין פסח אלא מן הכבשים ומן העזים! אלא: ״צאן״ — זה פסח, ״בקר״ — זו חגיגה, ואמר רחמנא ״וזבחת פסח״!
Pesachim 73a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling guilt offering
Rav rules that a guilt offering consigned to grazing and then slaughtered without designation is valid as a burnt offering.

שחטו ונודע וכו'. אמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעיה, ושחטו סתם — כשר לעולה. אלמא קסבר: לא בעי עקירה.
Pesachim 73b אמר רב halacha ruling sacrifice rejection
Rav rules that living sacrificial animals do not become permanently rejected.

מידי הוא טעמא אלא לרב, הא אמר רב: בעלי חיים אינם נדחים.
Pesachim 73b רב אמר halacha exegesis sacrifice designation
Rav is aligned with the view imposing liability when time remained to investigate the owners' status, because explicit redesignation is unnecessary.

רב אשי אמר: רב דאמר כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. דתניא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אם יש שהות ביום לידע אם משכו בעלים את ידיהם או שמתו או שנטמאו — חייב, ותעובר צורתו ויוצא לבית השריפה. מאי טעמא? לאו משום דלא בעי עקירה!
Pesachim 76a רב אמר halacha dispute temperature transfer
Rav rules that when hot and cold foods meet the upper food determines the result.

אסור. צונן לתוך צונן — דברי הכל מותר. חם לתוך צונן, וצונן לתוך חם, רב אמר: עילאה גבר. ושמואל אמר: תתאה גבר.
Pesachim 76a אמר רב halacha other unclear
Rav begins a dictum, but no content follows in the supplied passage.

אמר רב:
Pesachim 78b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling blood sprinkling
Rav rules that if the blood was sprinkled the offering is accepted because eating does not prevent validity.

גמ' אמר רב גידל אמר רב: אם זרק — הורצה. והא בעינן אכילה! אכילה לא מעכבא.
Pesachim 78b רב אמר halacha exegesis paschal eating
Rav follows Rabbi Natan's view that eating the Paschal offering does not prevent its validity.

אלא רב דאמר כרבי נתן, דאמר: אכילת פסחים לא מעכבא.
Pesachim 79a רב אמר halacha exegesis blood sprinkling
Rav follows Rabbi Yehoshua's view that blood may be sprinkled when either sacrificial meat or fat remains pure.

ואיבעית אימא, רב דאמר כרבי יהושע. דתניא, רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים, בין שנטמא חלב ובשר קיים — זורק את הדם.
Pesachim 79a רב אמר halacha dispute communal impurity
Rav treats a community divided equally between pure and impure people as having an impure majority.

איתמר. הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין. רב אמר: מחצה על מחצה כרוב. ורב כהנא אמר: מחצה על מחצה אינו כרוב.
Pesachim 79a רב אמר halacha dispute passover offerings
Rav rules that when Israel is equally divided between pure and impure people each group performs the offering separately.

רב אמר מחצה על מחצה כרוב: הללו עושין לעצמן, והללו עושין לעצמן. ורב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב: טהורין עושין את הראשון, וטמאין עושין את השני.
Pesachim 80a אמר רב halacha ruling communal impurity
Rav directs that one person be rendered impure by a creeping animal when the community is equally divided.

איתמר: היו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין, אמר רב: מטמאין אחד מהן בשרץ.
Pesachim 80a אמר רב halacha ruling communal impurity
Rav's directive to render one person impure applies when the impure exceed the pure by one.

ואמאי? ניעבדו הני לחודייהו והני לחודייהו, דהא אמר רב: הללו עושין לעצמן, והללו עושין לעצמן! אמרי: הכא במאי עסקינן, כגון שהיו טמאין עודפין על הטהורין אחד.
Pesachim 80a אמר רב halacha ruling passover offerings
Rav rules that when most are zavim and a minority corpse-impure, the corpse-impure perform neither the first nor second Passover.

איתמר: היו רובן זבין, ומיעוטן טמאי מתים, אמר רב: אותן טמאי מתים אינן עושין לא בראשון ולא בשני.
Pesachim 83b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sacrificial sinews
Rav treats all sinews as meat except the sinews of the neck.

אמר רב יהודה אמר רב: כל הגידין בשר, חוץ מגידי צואר.
Pesachim 85b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute prayer partition
Rav applies the rule about a partition separating groups to prayer as well.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: וכן לתפלה. ופליגא דרבי יהושע בן לוי. דאמר רבי יהושע בן לוי: אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים.
Pesachim 85b אמר רב halacha ruling jerusalem sanctity
Rav rules that roofs and upper stories were not sanctified.

החלונות ועובי החומה וכו'. אמר רב: גגין ועליות לא נתקדשו. איני?! והאמר רב משום רבי חייא ״כזיתא פסחא, והלילא פקע איגרא״.
Pesachim 86a אמר רב halacha ruling paschal group
Rav forbids uprooting oneself from one Paschal offering group to another during the eating.

איני? והתנן: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, ואמר רב: שלא יעקרו מחבורה לחבורה. לא קשיא: כאן — בשעת אכילה, כאן — שלא בשעת אכילה.
Pesachim 87a אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia aggada exegesis sons and daughters
Rav begins interpreting the verse comparing sons to cultivated plants and daughters to carved Temple corners.

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, מאי דכתיב: ״אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל״,
Pesachim 87a אמר רב aggada exegesis hoseas wife
Rav interprets Gomer's name to mean that everyone completed intercourse with her.

אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח — אף אני אשלח את ישראל. שנאמר: ״ויאמר ה' אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים״, וכתיב: ״וילך ויקח את גמר בת דבלים״, ״גמר״, אמר רב: שהכל גומרים בה. ״בת
Pesachim 90a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling paschal eligibility
Rav permits slaughtering and sprinkling the Paschal offering for one who immersed that day or still lacks atonement.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: שוחטין וזורקין על טבול יום ומחוסר כפורים,
Pesachim 100b אמר רב halacha dispute synagogue kiddush
Rav rules that those who recite kiddush in the synagogue fulfill kiddush but not their wine blessing obligation.

אותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת, אמר רב: ידי יין לא יצאו, ידי קידוש יצאו. ושמואל אמר:
Pesachim 102b רב אמר halacha dispute festival havdalah
Rav orders the blessings when a festival follows the Sabbath as wine, kiddush, flame, and havdalah.

גופא. יום טוב שחל להיות אחר השבת, רב אמר: יקנ״ה. ושמואל אמר: ינה״ק.
Pesachim 103b אמר רב halacha dialogue meal conclusion
Rav rules that announcing readiness for Grace after Meals ends one's intention to drink and makes further drinking forbidden without renewal.

קאי עלייהו רב ייבא סבא. אמרו ליה: הב לן וניבריך. לסוף אמרו ליה: הב לן ונישתי, אמר להו: הכי אמר רב, כיון דאמריתו הב לן וניבריך, איתסרא לכו למישתי. מאי טעמא, דאסחיתו דעתייכו.
Pesachim 103b אמר רב halacha ruling festival havdalah
Rav orders the blessings when a festival follows the Sabbath as wine, kiddush, flame, and havdalah.

ורב אשי אמר: לית הילכתא כתלמידי דרב, דהא יום טוב שחל להיות אחר השבת, ואמר רב: יקנ״ה.
Pesachim 103b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue havdalah formula
Rav teaches that Rabbi Yehudah the Patriarch's havdalah consists simply of the distinction between sacred and profane.

פתח ואמר: ״המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה״ אמר ליה: למה לך כולי האי? והאמר רב יהודה אמר רב: ״המבדיל בין קודש לחול״ זו היא הבדלתו של רבי יהודה הנשיא?
Pesachim 104a רב אמר halacha dispute havdalah conclusion
Rav prescribes concluding the blessing with the phrase who sanctifies Israel.

מחתם מאי חתים? רב אמר: ״מקדש ישראל״, ושמואל אמר: ״המבדיל בין קודש לחול״. לייט עלה אביי ואיתימא רב יוסף אהא דרב.
Pesachim 105a אמר רב halacha ruling sabbath kiddush
Rav teaches that just as the Sabbath fixes produce for tithing, it fixes a meal for kiddush.

דאמר רב: כשם שהשבת קובעת למעשר, כך שבת קובעת לקידוש.
Pesachim 105a אמר רב halacha ruling havdalah meal
Rav rules that the onset of Sabbath fixes a meal for kiddush but the end of Sabbath does not fix it for havdalah.

סבור מינה כי היכי דקבעה לקידוש כך קבעה להבדלה, אמר להו רב עמרם, הכי אמר רב: לקידוש קובעת, ולא להבדלה קובעת.
Pesachim 106a אמר רב halacha other unclear
Rav begins a dictum, but no content follows in the supplied passage.

אמר רב ברונא אמר רב:
Pesachim 106b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling kiddush after eating
Rav rules that one who has already tasted food may not recite kiddush.

אמר רב הונא אמר רב: טעם אינו מקדש. בעא מיניה רב חנא בר חיננא מרב הונא: טעם מהו שיבדיל? אמר ליה, אני אומר: טעם — מבדיל, ורב אסי אמר: טעם — אינו מבדיל.
Pesachim 107a אמר רב halacha ruling kiddush beverage
Rav rules that the unsuitable beverage may be used for neither kiddush nor havdalah.

סבור מינה קדושי הוא דלא מקדשינן עילויה, אבל אבדולי מבדלינן. אמר להו רב חסדא: הכי אמר רב: כשם שאין מקדשין עליו, כך אין מבדילין עליו. איתמר נמי, אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: כשם שאין מקדשין עליו, כך אין מבדילין עליו.
Pesachim 107a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling kiddush drinking
Rav requires one who recites kiddush to drink a cheekful in order to fulfill the obligation.

מטעימת יין כל שהוא. רבי יוסי בר יהודה אומר: מלא לוגמא. אמר רב הונא אמר רב, וכן תני רב גידל דמן נרש: המקדש וטעם מלא לוגמא — יצא, ואם לאו — לא יצא.
Pesachim 108b רב אמר halacha dispute four cups
Rav rules that drinking all four cups at once fulfills the wine obligation but not the obligation of four distinct cups.

שתאן בבת אחת, רב אמר: ידי יין — יצא, ידי ארבעה כוסות — לא יצא. השקה מהן לבניו ולבני ביתו — יצא, אמר רב נחמן בר יצחק: והוא דאשתי רובא דכסא.
Pesachim 110b אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling dangerous pairs
Rav combines two people before the table with one at the table for counting a dangerous pair but not one before with two at the table.

אמר רב נחמן אמר רב: תרי קמי תכא וחד אתכא — מצטרפי. חד מקמי תכא ותרי אתכא — לא מצטרפין.
Pesachim 112b אמר רב aggada maxim animal commands
Rav supplies traditional calls for controlling a bull, lion, camel, and ship.

תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדיקולא — סק לאיגרא ושדי דרגא מתותך. אמר רב: ניזהא דתורא — ״הן הן״. ניזהא דאריה — ״זה זה״. ניזהא דגמלא — ״דא דא״. ניזהא דארבא — ״הילני הייא הילא והילוק הוליא״.
Pesachim 112b אמר רב halacha ruling postimmersion relations
Rav limits the warning against intercourse on the first night after immersion to a Torah-level menstruant whose flow may have continued.

אשתך טבלה — אל תזקק לה לילה הראשונה. אמר רב: ובנדה דאורייתא, הואיל והוחזק מעין פתוח, דילמא משכה זיבה.
Pesachim 113b אמר רב halacha exegesis hating sinner
Rav permits hating the Israelite sinner described by Scripture as one's enemy.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: מותר לשנאתו. שנאמר: ״כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו״. מאי ״שונא״? אילימא שונא גוי, והא תניא: שונא שאמרו — שונא ישראל ולא שונא גוי.
Pesachim 113b אמר רב halacha ruling postpartum relations
Rav prohibits intercourse for one additional interval when a woman enters the period of pure postpartum blood.

והיושבת על דם טהור — אסורה לשמש. עד כמה? אמר רב: עונה.
Pesachim 116a רב אמר halacha dispute passover narrative
Rav begins the Passover narrative's account of disgrace with the ancestors' original idolatry.

מתחיל בגנות ומסיים בשבח. מאי בגנות? רב אמר: ״מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו״. [ושמואל] אמר: ״עבדים היינו״.
Pesachim 117a רב אמר aggada dispute divine names
Rav treats the divine elements in Kasya and Merhavya as single sacred units.

אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: ״הללויה״ ו״כסיה״ ו״ידידיה״ — אחת הן. רב אמר: ״כסיה״ ו״מרחביה״ — אחת הן. רבה אמר: ״מרחביה״ בלבד.
Pesachim 117a אמר רב halacha ruling divine names
Rav divides Yedidya into two words, making yedid nonsacred and Yah sacred.

איבעיא להו: ״ידידיה״ לרב, מאי? תא שמע, דאמר רב: ״ידידיה״ נחלק לשנים, לפיכך: ידיד חול, יה קודש.
Pesachim 117a אמר רב halacha story divine names
Rav reports seeing his uncle's psalm scrolls write hallelu and Yah separately.

איבעיא להו: ״הללויה״ לרב, מאי? תא שמע, דאמר רב: חזינא תילי דבי חביבא דכתיב בהו ״הללו״ בחד גיסא, ו״יה״ בחד גיסא.
Pesachim 117a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling legal teaching
Rav applies the preceding procedure likewise to a matter of law.

אמר רב יהודה אמר רב: וכן לדבר הלכה. אמר רב נחמן: וכן לחלום טוב.
Pesachim 117a אמר רב as transmitted by Rav Giddel aggada exegesis student reverence
Rav warns that a scholar sitting before a teacher without lips dripping bitterness deserves to be burned.

איני?! והאמר רב גידל אמר רב: כל תלמיד חכם היושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר — תכוינה, שנאמר: ״שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר״. אל תקרי ״שושנים״, אלא ״ששונים״. אל תקרי ״מור עובר״, אלא ״מר עובר״.
Pesachim 119b אמר רב halacha ruling afikoman
Rav interprets the afikoman prohibition as forbidding departure from one Paschal group to another.

גמ' מאי אפיקומן? אמר רב: שלא יעקרו מחבורה לחבורה.

Rosh Hashanah (16)

Rosh Hashanah 4a משמיה דרב aggada exegesis royal consort
Rav interprets the word shegal as a female dog.

אמר רב יוסף, ואיתימא רבי יצחק: מנלן דאחמיץ — מהכא: ״ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו״. מאי ״שגל״? אמר רבה בר לימא משמיה דרב: כלבתא.
Rosh Hashanah 17a אמר רב aggada other bodily sinners
Rav identifies an Israelite bodily sinner as a skull that never wore tefillin and a gentile bodily sinner as one engaged in sexual transgression.

פושעי ישראל בגופן, מאי ניהו? אמר רב: קרקפתא דלא מנח תפלין. פושעי אומות העולם בגופן — אמר רב: בעבירה.
Rosh Hashanah 17a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis abusive leadership
Rav teaches that a leader who intimidates the public excessively for selfish reasons will not have a Torah scholar as a son.

ושנתנו חיתיתם בארץ חיים — אמר רב חסדא: זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים. אמר רב יהודה אמר רב: כל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם, שנאמר: ״לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב״.
Rosh Hashanah 18a משמיה דרב aggada exegesis communal decree
Rav derives that a communal decree can be torn up even after it has been sealed.

אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מניין לגזר דין של צבור שאינו נחתם. אינו נחתם?! והכתיב: ״נכתם עונך לפני״! אלא: אף על גב שנחתם — נקרע, שנאמר: ״כה' אלהינו בכל קראנו אליו״.
Rosh Hashanah 18a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis nabals reprieve
Rav explains Nabal's ten-day reprieve as corresponding to the ten portions he gave David's servants.

ביחיד, אימת? אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. ״ויהי כעשרת הימים ויגף ה' את נבל״ — עשרה ימים מאי עבידתייהו? אמר רב יהודה אמר רב: כנגד עשר לגימות שנתן נבל לעבדי דוד. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים.
Rosh Hashanah 19a אמר רב halacha ruling fast day
Rav explains that the decree is needed to prohibit fasting on the day preceding the observance.

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם! אמר רב: לא נצרכה אלא לאסור את שלפניו.
Rosh Hashanah 19b אמר רב halacha ruling elul length
Rav teaches that no intercalated month of Elul is known from Ezra's time onward.

וכי תימא דלמא עברוה לאלול, והאמר רבי חיננא בר כהנא אמר רב: מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר!
Rosh Hashanah 23a אמר רב aggada other cedar species
Rav identifies the cedar species called katrom as adra.

כיצד היו משיאין משואות — מביאין כלונסות כו'. אמר רב יהודה, ארבעה מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ שמן, וברוש. קתרום, אמר רב: אדרא. דבי רבי שילא אמרי: מבליגא, ואמרי לה זו גולמיש.
Rosh Hashanah 23a אמר רב aggada exegesis great ship
Rav interprets the mighty vessel in the verse as a great ship.

״וצי אדיר לא יעברנו״ — אמר רב: זו בורני גדולה.
Rosh Hashanah 23a אמר רב aggada other beacon station
Rav begins identifying the beacon station called Beit Baltin, but the supplied dictum is incomplete.

ומאין היו משיאין משואות כו' ומבית בלתין. מאי בית בלתין? אמר רב:
Rosh Hashanah 26a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis rooster
Rav interprets the creature granted understanding in Job as the rooster and the inward parts granted wisdom as the kidneys.

אמר רבי שמעון בן לקיש: כשהלכתי לתחום קן נשרייא, היו קורין לכלה נינפי, ולתרנגול שכוי. לכלה נינפי — מאי קרא: ״יפה נוף משוש כל הארץ״. ולתרנגול שכוי — אמר רב יהודה אמר רב, ואיבעית אימא רבי יהושע בן לוי: מאי קרא — ״מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה״. ״מי שת בטוחות חכמה״ — אלו כליות, ״או מי נתן לשכוי …
אמר רבי שמעון בן לקיש: כשהלכתי לתחום קן נשרייא, היו קורין לכלה נינפי, ולתרנגול שכוי. לכלה נינפי — מאי קרא: ״יפה נוף משוש כל הארץ״. ולתרנגול שכוי — אמר רב יהודה אמר רב, ואיבעית אימא רבי יהושע בן לוי: מאי קרא — ״מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה״. ״מי שת בטוחות חכמה״ — אלו כליות, ״או מי נתן לשכוי בינה״ — זה תרנגול.
Rosh Hashanah 31a אמר רב halacha ruling sabbath psalms
Rav prescribes the mnemonic sequence haziv lakh for dividing the Sabbath additional-offering song.

במוספי דשבתא מה היו אומרים? אמר רב ענן בר רבא אמר רב: ״הזיו לך״.
Rosh Hashanah 31a אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava halacha ruling synagogue psalms
Rav requires the synagogue division to follow the same divisions used in the Temple.

ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: כדרך שחלוקים כאן — כך חלוקין בבית הכנסת.
Rosh Hashanah 34b רב אמר halacha dispute prayer representation
Rav maintains that the sages still dispute Rabban Gamliel's view concerning whether the prayer leader fulfills others' obligations.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מודים חכמים לרבן גמליאל. ורב אמר: עדיין היא מחלוקת. שמעה רבי חייא בריה דרבה בר נחמני, אזל, אמרה לשמעתא קמיה דרב דימי בר חיננא. אמר ליה, הכי אמר רב: עדיין היא מחלוקת. אמר ליה: רבה בר בר חנה נמי הכי קאמר. כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא, אפליג עליה ריש לקיש ואמר: עדיין היא …
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מודים חכמים לרבן גמליאל. ורב אמר: עדיין היא מחלוקת. שמעה רבי חייא בריה דרבה בר נחמני, אזל, אמרה לשמעתא קמיה דרב דימי בר חיננא. אמר ליה, הכי אמר רב: עדיין היא מחלוקת. אמר ליה: רבה בר בר חנה נמי הכי קאמר. כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא, אפליג עליה ריש לקיש ואמר: עדיין היא מחלוקת.
Rosh Hashanah 35a אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha ruling prayer verses
Rav rules that after saying the formula and in your Torah it is written one need not recite additional verses.

מאי שנא הני? אילימא משום דנפישי קראי — והאמר רב חננאל אמר רב: כיון שאמר ״ובתורתך כתוב לאמר״ שוב אינו צריך! אלא משום דאוושי ברכות.
Rosh Hashanah 35a אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha ruling prayer verses
Rav rules that after saying the formula and in your Torah it is written one need not recite additional verses.

גופא, אמר רב חננאל אמר רב: כיון שאמר ״ובתורתך כתוב לאמר״ — שוב אינו צריך. סבור מינה: הני מילי ביחיד, אבל בצבור לא. אתמר, אמר רבי יהושע בן לוי: אחד יחיד אחד צבור, כיון שאמר ״ובתורתך כתוב לאמר״ — שוב אינו צריך.

Yoma (36)

Yoma 4b אמר רב aggada exegesis reverent joy
Rav teaches that where there is rejoicing there must also be trembling.

רבי מתיא בן חרש אומר: לא בא הכתוב אלא לאיים עליו, כדי שתהא תורה ניתנת באימה, ברתת ובזיע, שנאמר: ״עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה״. מאי ״וגילו ברעדה״? אמר רב אדא בר מתנה אמר רב: במקום גילה שם תהא רעדה.
Yoma 10a אמר רב aggada dialogue future empires
Rav predicts that Persia will fall to Rome and calls this outcome a royal decree.

אמר רב: עתידה פרס שתפול ביד רומי. אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב: בנויי ביד סתורי?! אמר להו: אין, גזירת מלך היא. איכא דאמרי, אמר (ליה): אינהו נמי הא קא סתרי בי כנישתא.
Yoma 10a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis messianic advent
Rav teaches that the son of David will not come until wicked Rome rules the entire world for nine months.

תניא נמי הכי: עתידה פרס שתפול ביד רומי, חדא — דסתרי בי כנישתא, ועוד: גזירת מלך הוא שיפלו בונין ביד סותרין. דאמר רב יהודה אמר רב: אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים, שנאמר: ״לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל״.
Yoma 13a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling substitute priest
Rav follows Rabbi Yosei and says that if the first High Priest dies the substitute returns to active service.

הלכה כרבי יוסי, ומודה רבי יוסי שאם עבר ועבד — עבודתו כשרה. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי יוסי, ומודה רבי יוסי שאם מת ראשון, שחוזר לעבודתו.
Yoma 18b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling guest conduct
Rav advises a guest not to eat eggs or sleep in the host's garment.

אמר רב גידל אמר רב: אכסנאי לא יאכל ביצים, ולא יישן בטליתו של בעל הבית. רב כי מקלע לדרשיש, מכריז: מאן הויא ליומא. רב נחמן כד מקלע לשכנציב, מכריז: מאן הויא ליומא.
Yoma 20a אמר רב halacha exegesis altar service
Rav reconciles the verses by dividing the night equally between burning offerings and removing ashes.

מנא הני מילי? אמר רב, כתוב אחד אומר: ״כל הלילה ... והקטיר״, וכתוב אחד אומר: ״כל הלילה ... והרים״, הא כיצד? חלקהו — חציו להקטרה, וחציו להרמה.
Yoma 20b רב אמר halacha dispute dawn signal
Rav interprets the call of the man as a human herald's proclamation.

מאי: ״קריאת הגבר״? רב אמר: קרא גברא. רבי שילא אמר: קרא תרנגולא.
Yoma 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story temple miracle
Rav teaches that although pilgrims stood crowded even far behind the Ark cover, they miraculously had room when bowing.

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שישראל עולין לרגל, עומדין צפופין ומשתחוים רווחים, ונמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת. מאי קאמר? הכי קאמר: אף על פי שנמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת, ועומדים צפופין, כשהן משתחוין — משתחוין רווחים, וזה אחד מעשרה נסים שנעשו במקדש.
Yoma 22b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis davids punishment
Rav teaches that David suffered leprosy for six months, lost the Sanhedrin's company, and was deprived of the divine presence.

התם נמי לא אפרעו מגופיה! לאיי אפרעו מגופיה, דאמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד ופרשו הימנו סנהדרין, ונסתלקה הימנו שכינה, דכתיב: ״ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך״. וכתיב: ״השיבה לי ששון ישעך״.
Yoma 22b אמר רב aggada other davids slander
Rav maintains that David accepted slander.

והא אמר רב: קבל דוד לשון הרע! כשמואל, דאמר: לא קבל דוד לשון הרע.
Yoma 22b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story divided kingdom
Rav teaches that when David divided the field between Mephibosheth and Ziba a heavenly voice decreed that Rehoboam and Jeroboam would divide the kingdom.

ולרב נמי דאמר קבל דוד לשון הרע, הא איפרעו מיניה, דאמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר לו דוד למפיבושת: ״אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה״, יצאה בת קול ואמרה לו: ״רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות״.
Yoma 22b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis sauls honor
Rav teaches that Saul was punished because he waived the honor due to him as king.

אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש שאול — מפני שמחל על כבודו, שנאמר: ״ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש״, וכתיב: ״ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד וגו'״.
Yoma 23a אמר רב halacha other priestly belt
Rav defines the pekia as a belt.

מאי פקיע? אמר רב: מדרא. מאי מדרא? אמר רב פפא: מטרקא דטייעי דפסיק רישיה.
Yoma 24a אמר רב halacha dispute unauthorized service
Rav imposes death on a nonpriest for blood sprinkling, burning offerings, pouring water, or pouring wine.

אמר רב: ארבע עבודות זר חייב עליהן מיתה: זריקה, והקטרה, וניסוך המים, וניסוך היין. ולוי אמר: אף תרומת הדשן. וכן תני לוי במתניתיה: אף תרומת הדשן.
Yoma 28b אמר רב aggada exegesis abrahams observance
Rav teaches that Abraham observed the entire Torah.

אמר רב: קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר: ״עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו'״. אמר ליה רב שימי בר חייא לרב: ואימא שבע מצות? הא איכא נמי מילה! ואימא שבע מצות ומילה! אמר ליה: אם כן ״מצותי ותורותי״ למה לי?
Yoma 36a אמר רב halacha ruling sacrificial positioning
Rav explains that the animal faces west while its head points south by bending its head.

ראשו לדרום ופניו למערב. היכי משכחת לה? אמר רב: בעוקם את ראשו. ונוקמיה להדיא. אמר אביי: גזירה שמא ירביץ גללים.
Yoma 36b אמר רב halacha ruling confession order
Rav rules in accordance with the sages concerning the order of confession.

אמר רבה בר שמואל אמר רב: הלכה כדברי חכמים. פשיטא: יחיד ורבים הלכה כרבים! מהו דתימא, מסתבר טעמיה דרבי מאיר דקמסייע ליה קרא דמשה, קא משמע לן.
Yoma 41b אמר רב halacha ruling red cow
Rav validates cedar wood and crimson wool that the flame catches during the red-cow burning.

אמר רבי חנין אמר רב: עץ ארז ושני תולעת שקלטתן שלהבת — כשרה. מיתיבי: נתהבהב הלשון — מביא לשון אחר ומקדש!
Yoma 53b משמיה דרב halacha ruling high priest prayer
Rav prescribes praying that the year be rainy and that if it is hot it nevertheless be rainy.

ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. מאי מצלי? רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא תרוייהו משמיה דרב אמרי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. שחונה מעליותא היא?! אלא אימא: אם שחונה תהא גשומה.
Yoma 54a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis sacred vessels
Rav interprets the prohibition on seeing the sacred objects as applying while the vessels are inserted into their coverings.

מתיב רב חסדא: ״ולא יבואו לראות כבלע את הקדש״, ואמר רב יהודה אמר רב: בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהם!
Yoma 54a אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira aggada ruling temple curtains
Rav teaches that the Temple had thirteen curtains placed at the gates, Sanctuary, Entrance Hall, inner chamber, and corresponding upper story.

דאמר רבי זירא אמר רב: שלשה עשר פרוכות היו במקדש, שבעה כנגד שבעה שערים, שתים — אחת לפתחו של היכל, ואחת לפתחו של אולם. שתים בדביר, ושתים כנגדן בעליה.
Yoma 64a אמר רב halacha dispute scapegoat pairs
Rav rules that the remaining goat from the first pair is offered while the remaining goat from the second pair grazes.

אמר רב: שני שבזוג ראשון — יקרב, שני שבזוג שני — ירעה. רבי יוחנן אמר: שני שבזוג ראשון — ירעה, שני שבזוג שני — יקרב.
Yoma 64b אמר רב halacha other sin offering
Rav begins a teaching that supports the death of an analogous individual sin offering, but the supplied dictum is incomplete.

תנן: שאין חטאת צבור מתה. הא דיחיד כי האי גוונא — מתה. בשלמא לרבי יוחנן, כדרבי אבא אמר רב. דאמר רבי אבא אמר רב:
Yoma 69b אמר רב as transmitted by Rav Yosef aggada exegesis divine name
Rav interprets Ezra's magnification of God as pronouncing the explicit divine name.

״ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול״. מאי ״גדול״? אמר רב יוסף אמר רב: שגדלו בשם המפורש. רב גידל אמר: ״ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם״.
Yoma 69b אמר רב attribution uncertain: or Rabbi Yochanan aggada dialogue evil inclination
Rav voices Israel's plea to remove the force that destroyed the Temple, killed the righteous, and exiled the nation even at the cost of losing reward for resisting it.

״ויצעקו אל ה' אלהים בקול גדול״. מאי אמור? אמר רב, ואיתימא רבי יוחנן: בייא בייא היינו האי דאחרביה למקדשא וקליה להיכליה וקטלינהו לכולהו צדיקי ואגלינהו לישראל מארעהון, ועדיין מרקד בינן. כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא? לא איהו בעינן, ולא אגריה בעינן!
Yoma 75a אמר רב attribution uncertain: or רבי חמא ברבי חנינא as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai aggada exegesis manna gifts
Rav interprets the mortar reference to mean that women's ornaments descended with the manna.

״או דכו במדוכה״, אמר רבי יהודה אמר רב, ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא: מלמד שירד להם לישראל עם המן תכשיטי נשים, דבר שנידוך במדוכה. ״ובשלו בפרור״, אמר רבי חמא: מלמד שירד להם לישראל עם המן ציקי קדירה.
Yoma 78a רב אמר halacha dispute yom kippur cooling
Rav forbids cooling oneself even with a partly filled silver cup because it may spill.

רבה מצטנן בינוקא, רבא מצטנן בכסא דכספא. אמר רב פפא: כסא דכספא, מלא — אסור, חסר — שרי. דפחרא — אידי ואידי אסור, משום דמישחל שחיל. רב אמר: כסא דכספא, חסר — נמי אסור, משום דמזדריב.
Yoma 83b רב אמר aggada dispute rabid dog
Rav attributes a dog's rabies to sorceresses playing with it.

מי שנשכו כלב שוטה וכו'. תנו רבנן, חמשה דברים נאמרו בכלב שוטה: פיו פתוח, ורירו נוטף, ואזניו סרוחות, וזנבו מונח על ירכותיו, ומהלך בצידי דרכים. ויש אומרים: אף נובח ואין קולו נשמע. ממאי הוי? רב אמר: נשים כשפניות משחקות בו, ושמואל אמר: רוח רעה שורה עליו.
Yoma 84b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling saving life
Rav rules that even uncertainty about danger arising on a later Sabbath overrides the present Sabbath.

מפני שספק נפשות הוא וכו'. למה לי תו למימר: ״וכל ספק נפשות דוחה את השבת״? אמר רב יהודה אמר רב: לא ספק שבת זו בלבד אמרו, אלא אפילו ספק שבת אחרת.
Yoma 84b אמר רב halacha ruling found infant
Rav treats a found infant as Jewish when needed to sustain life but not for determining lineage.

ומי אמר שמואל הכי? והתנן: מצא בה תינוק מושלך, אם רוב גוים — גוי, ואם רוב ישראל — ישראל, מחצה על מחצה — ישראל. ואמר רב: לא שנו אלא להחיותו, אבל לייחסו לא.
Yoma 86a אמר רב aggada maxim desecrating god
Rav illustrates desecration of God's name with his own failure to pay a butcher immediately for meat.

היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר. אמר אביי: לא שנו אלא באתרא דלא תבעי, אבל באתרא דתבעי — לית לן בה.
Yoma 87a אמר רב aggada maxim habitual sin
Rav teaches that when a person repeats a transgression it comes to feel permitted.

האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב. למה לי למימר ״אחטא ואשוב, אחטא ואשוב״ תרי זימני? כדרב הונא אמר רב. דאמר רב הונא אמר רב: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה — הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך?! אלא: נעשית לו כהיתר.
Yoma 87b אמר רב halacha dispute confession prayer
Rav prescribes beginning the individual confession with the words You know the secrets of the world.

והיכן אומרו? יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור אומרו באמצע. מאי אמר? אמר רב: ״אתה יודע רזי עולם״. ושמואל אמר: ״ממעמקי הלב״. ולוי אמר: ״ובתורתך כתוב לאמר״. רבי יוחנן אמר: ״רבון העולמים״.
Yoma 87b רב אמר halacha dispute neilah prayer
Rav defines Neilah as an additional prayer.

מאי נעילת שערים? רב אמר: צלותא יתירתא. ושמואל אמר: ״מה אנו מה חיינו״. מיתיבי: אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה, בשחרית מתפלל שבע ומתודה, במוסף מתפלל שבע ומתודה, במנחה מתפלל שבע ומתודה, בנעילה מתפלל שבע ומתודה!
Yoma 87b אמר רב halacha ruling neilah prayer
Rav rules that the Neilah prayer exempts one from the evening prayer because it is an additional prayer.

אמר רב: תפלת נעילה פוטרת את של ערבית. רב לטעמיה, דאמר: צלותא יתירה היא, וכיון דצלי ליה — תו לא צריך.
Yoma 87b אמר רב halacha ruling evening prayer
Rav clarifies that Neilah replaces evening prayer according to the view that evening prayer is obligatory.

ומי אמר רב הכי? והאמר רב: הלכה כדברי האומר תפלת ערבית רשות! לדברי האומר חובה קאמר.

Sukkah (34)

Sukkah 2b אמר רב halacha ruling sukkah height
Rav validates a sukkah above twenty cubits when its walls reach the roofing.

כמאן אזלא הא דאמר רבי יאשיה אמר רב: מחלוקת בשאין דפנות מגיעות לסכך, אבל דפנות מגיעות לסכך — אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה. כמאן?
Sukkah 2b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling sukkah height
Rav validates a sukkah above twenty cubits when it is larger than four by four cubits.

כמאן אזלא הא דאמר רב הונא אמר רב: מחלוקת בשאין בה אלא ארבע אמות על ארבע אמות, אבל יש בה יותר מארבע אמות על ארבע אמות — אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה. כמאן?
Sukkah 2b אמר רב halacha ruling sukkah height
Rav validates a sukkah above twenty cubits when it holds more than a person's head, most of the body, and table.

כמאן אזלא הא דאמר רב חנן בר רבה אמר רב: מחלוקת בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו, אבל מחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושולחנו — אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה. כמאן — דלא כחד.
Sukkah 5b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling sinaitic laws
Rav teaches that measurements, interpositions, and partitions are laws transmitted to Moses at Sinai.

אלא, לרבי יהודה הלכתא גמירי לה. דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין, חציצין, ומחיצין — הלכה למשה מסיני.
Sukkah 6b אמר רב halacha ruling sukkah wall
Rav places the additional handbreadth of wall opposite the projecting side.

ואותו טפח היכן מעמידו? אמר רב: מעמידו כנגד היוצא.
Sukkah 9a אמר רב halacha ruling fringe materials
Rav invalidates ritual fringes made from loose thorns, hairs, or weaving scraps but validates those made from spun thread remnants.

ובית הלל לית להו דרב יהודה אמר רב? דאמר רב יהודה אמר רב: עשאה מן הקוצין ומן הנימין ומן הגרדין — פסולה. מן הסיסין — כשרה,
Sukkah 11a אמר רב halacha ruling attached roofing
Rav requires shaking the branches after cutting them to validate the sukkah roofing.

גמ' יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: או שקצצן כשרה, ואמר רב: צריך לנענע.
Sukkah 11a אמר רב halacha ruling attached roofing
Rav permits cutting the attached material and treats that cutting as its valid preparation.

אתא לקמיה דרב חייא בר אשי, אמר ליה: הכי אמר רב: מפסקן והן כשרין. אלמא: פסיקתן זו היא עשייתן. הכא נמי: קציצתן זו היא עשייתן.
Sukkah 12b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling arrow roofing
Rav validates sukkah roofing made from solid male arrow shafts but invalidates hollow female shafts.

אמר רב יהודה אמר רב: סככה בחיצין זכרים — כשרה. בנקבות — פסולה.
Sukkah 13a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling palm roofing
Rav permits roofing with naturally bound palm shoots because a natural binding or binding of a single piece is not legally a bundle.

אמר רב גידל אמר רב: האי אפקותא דדיקלא מסככין בהו. אף על גב דאגידי, אגד בידי שמים לא שמיה אגד. אף על גב דהדר אגיד להו, איגד בחד לא שמיה אגד.
Sukkah 14a אמר רב halacha dispute board roofing
Rav limits the dispute about board roofing to boards four handbreadths wide and validates narrower boards according to everyone.

גמ' אמר רב: מחלוקת בנסרין שיש בהן ארבעה, דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה, ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה. אבל בנסרין שאין בהן ארבעה — דברי הכל כשרה. ושמואל אמר: בשאין בהן ארבעה מחלוקת, אבל יש בהן ארבעה — דברי הכל פסולה.
Sukkah 15a אמר רב halacha ruling arrow roofing
Rav validates solid arrow shafts as roofing without decreeing against them because of hollow shafts.

ולרב יהודה אמר רב, דאמר: סככה בחיצין זכרים — כשרה. בנקבות — פסולה, ולא גזר זכרים אטו נקבות. הכא נמי לא נגזר נסרים משופין אטו כלים!
Sukkah 17b רב אמר halacha dispute invalid roofing
Rav invalidates a sukkah only when invalid roofing measures four cubits whether placed in the center or at the side.

בסורא אמרי להא שמעתא בהאי לישנא. בנהרדעא מתנו: אמר רב יהודה אמר שמואל: סכך פסול באמצע — פוסל בארבעה. מן הצד — פוסל בארבע אמות. ורב אמר: בין מן הצד בין באמצע — בארבע אמות.
Sukkah 18b רב אמר halacha dispute roof edge
Rav permits carrying throughout a valley portico because its roof edge is viewed as descending and enclosing it.

לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי. דאתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: מותר לטלטל בכולו, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
Sukkah 21b אמר רב aggada exegesis scholars speech
Rav derives that even the ordinary conversation of Torah scholars requires study.

ולימא: ״מדבריו של רבן גמליאל״? מילתא אגב אורחיה קא משמע לן, כי הא דאמר רב אחא בר אדא, ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב: מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים, צריכה לימוד — שנאמר: ״ועלהו לא יבול״.
Sukkah 22a אמר רב halacha dispute sparse sukkah
Rav defines a meduvlelet sukkah as an impoverished sukkah with sparse roofing.

גמ' מאי מדובללת? אמר רב: סוכה ענייה. ושמואל אמר: קנה עולה וקנה יורד.
Sukkah 25a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha exegesis mourner obligations
Rav rules that a mourner is obligated in every Torah commandment except tefillin, which Scripture calls glory.

וכל היכא דטריד, הכי נמי דפטור?! אלא מעתה, טבעה ספינתו בים — דטריד, הכי נמי דפטור?! וכי תימא הכי נמי, והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין, שהרי נאמר בהן ״פאר״!
Sukkah 25b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha exegesis mourner obligations
Rav rules that a mourner is obligated in every Torah commandment except tefillin, from which Ezekiel alone was exceptionally not exempted.

גופא, אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין, שהרי נאמר בהן ״פאר״. מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל ״פארך חבוש עליך וגו'״ — את הוא דמיחייבת, אבל כולי עלמא פטירי.
Sukkah 25b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha ruling mourner sukkah
Rav obligates a mourner in sukkah because self-induced grief does not create the exemption for discomfort.

ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בסוכה. פשיטא? מהו דתימא: הואיל ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: מצטער פטור מן הסוכה — האי נמי מצטער הוא, קמשמע לן: הני מילי צערא דממילא, אבל הכא, איהו הוא דקא מצער נפשיה, איבעי ליה ליתובי דעתיה.
Sukkah 25b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha ruling wedding sukkah
Rav exempts the groom, attendants, and wedding party from sukkah for seven days because rejoicing occurs where the wedding meal is held.

ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: חתן והשושבינין וכל בני החופה — פטורין מן הסוכה כל שבעה. מאי טעמא? משום דבעו למיחדי. וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה! אין שמחה אלא בחופה. וליכלו בסוכה וליחדו בחופה! אין שמחה אלא במקום סעודה.
Sukkah 26b אמר רב both maxim daytime sleep
Rav forbids daytime sleep longer than a horse's sleep of sixty breaths.

אמר רב: אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס — שיתין נשמי.
Sukkah 28a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis equal obligation
Rav derives women's inclusion in the Yom Kippur obligation from the verse addressing a man or woman.

יום הכפורים, מדרב יהודה אמר רב נפקא. דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל אמר קרא: ״איש או אשה״,
Sukkah 29b אמר רב aggada exegesis lost wealth
Rav teaches that withholding or exploiting wages, shifting one's burden to others, and especially arrogance cause householders' property to be lost.

אמר רב: בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון: על כובשי שכר שכיר, ועל עושקי שכר שכיר, ועל שפורקין עול מעל צואריהן ונותנין על חבריהן, ועל גסות הרוח. וגסות הרוח — כנגד כולן. אבל בענוים כתיב: ״וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום״.
Sukkah 36b אמר רב halacha ruling damaged citron
Rav rules that a citron gnawed by mice lacks the required beauty.

איתמר אתרוג שנקבוהו עכברים, אמר רב: אין זה הדר. איני? והא רבי חנינא מטביל בה ונפיק בה! ולרבי חנינא קשיא מתניתין!
Sukkah 36b אמר רב halacha ruling damaged citron
Rav rules in an alternative version that a citron gnawed by mice retains the required beauty.

איכא דאמרי, אמר רב: זה הדר, דהא רבי חנינא מטביל בה ונפיק בה. ולרבי חנינא קשיא מתניתין! לא קשיא: כאן ביום טוב ראשון, כאן ביום טוב שני.
Sukkah 42a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling uninspected offering
Rav limits the case to animals brought from a chamber where they had not been inspected.

אמר ליה: בר מינה דההיא. דהא אתמר עלה, אמר רב שמואל בר חתאי אמר רב המנונא סבא אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב: כגון שהביאו מלשכה שאינן מבוקרין.
Sukkah 46a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling hanukkah blessing
Rav requires the person who lights a Hanukkah lamp to recite a blessing.

ואף רב סבר: כל שבעה מצות לולב. דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: המדליק נר של חנוכה — צריך לברך. רבי ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה — צריך לברך. מאי מברך? אמר רב יהודה: יום ראשון, המדליק מברך שלש, הרואה מברך שתים. מכאן ואילך, מדליק מברך שתים, ורואה מברך אחת.
Sukkah 46a אמר רב halacha ruling lulav duration
Rav teaches that taking the lulav remains a commandment on all seven days.

(מאי ממעט? — זמן. אימא ממעט נס? נס כל יומא איתיה). רב נחמן בר יצחק מתני לה בהדיא, אמר רב: כל שבעה מצות לולב.
Sukkah 46b אמר רב halacha dispute festival citrons
Rav permits eating each of seven designated citrons immediately after using it for that day's commandment.

ובפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתמר: הפריש שבעה אתרוגין לשבעה ימים, אמר רב: כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר, ורב אסי אמר: כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר. במאי קא מיפלגי? מר סבר: למצותה אתקצאי. ומר סבר: לכולי יומא אתקצאי.
Sukkah 46b משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha dispute eighth festival day
Rav treats the doubtful eighth day as the seventh for sukkah but the eighth for the festival blessing.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: שמיני ספק שביעי, שביעי לסוכה ושמיני לברכה. ורבי יוחנן אמר: שמיני לזה ולזה. מיתב כולי עלמא לא פליגי דיתבינן, כי פליגי
Sukkah 51b אמר רב aggada other scriptural interpretation
Rav says that they found a verse and interpreted it, but the supplied dictum omits the interpretation.

אמר רב: קרא אשכחו ודרוש —
Sukkah 56a רב אמר halacha dispute sukkah blessings
Rav places the sukkah blessing before the blessing for reaching the occasion.

בעצרת אומר לו הילך וכו'. איתמר, רב אמר: סוכה, ואחר כך זמן. רבה בר בר חנה אמר: זמן, ואחר כך סוכה.
Sukkah 56a רב אמר halacha dispute sukkah blessings
Rav places the sukkah blessing first because the day's present obligation takes precedence.

רב אמר: סוכה ואחר כך זמן — חיובא דיומא עדיף. רבה בר בר חנה אמר: זמן ואחר כך סוכה — תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
Sukkah 56a רב אמר halacha other sukkah blessings
Rav's order of the sukkah blessing before the time blessing is compared to the position of Beit Shammai.

לימא רב דאמר כבית שמאי, ורבה בר בר חנה דאמר כבית הלל!

Beitzah (43)

Beitzah 4a רב אמר halacha dispute festival egg
Rav forbids on a festival an egg laid on the immediately preceding Sabbath and vice versa.

אתמר, שבת ויום טוב, רב אמר: נולדה בזה — אסורה בזה, ורבי יוחנן אמר: נולדה בזה — מותרת בזה. נימא קסבר רב: קדושה אחת היא?
Beitzah 4a אמר רב halacha ruling dual sanctity
Rav follows four elders who treat adjacent Sabbath and festival days as separate sanctities.

והאמר רב: הלכה כארבעה זקנים ואליבא דרבי אליעזר, דאמר: שתי קדושות הן.
Beitzah 4b רב אמר halacha dispute festival egg
Rav permits on the second festival day of the Diaspora an egg laid on the first day.

אתמר: שני ימים טובים של גליות, רב אמר: נולדה בזה — מותרת בזה, ורב אסי אמר: נולדה בזה — אסורה בזה.
Beitzah 6a אמר רב halacha ruling elul length
Rav teaches that no intercalated month of Elul is known from Ezra's time onward.

נהרדעי אמרי: אף בביצה. דמה דעתיך, דלמא מעברי ליה לאלול, הא אמר רב חיננא בר כהנא אמר רב: מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר.
Beitzah 6a רב אמר halacha dispute newly hatched chick
Rav forbids a chick hatched on a festival as set-aside.

אתמר: אפרוח שנולד ביום טוב, רב אמר: אסור. ושמואל, ואיתימא רבי יוחנן אמר: מותר. רב אמר: אסור — מוקצה הוא. ושמואל, ואיתימא רבי יוחנן אמר: מותר — הואיל ומתיר עצמו בשחיטה.
Beitzah 6b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling egg formation
Rav teaches that an egg reaches completion when it emerges from the hen.

אמר רב הונא אמר רב: ביצה, עם יציאתה נגמרה. מאי ״עם יציאתה נגמרה״? אילימא, עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה בחלב — הא במעי אמה אסורה לאכלה בחלב? והתניא: השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות — מותרות לאכלן בחלב!
Beitzah 7a אמר רב halacha ruling festival egg
Rav forbids an egg found on a festival morning after none was detected in the hen before the festival when the hen absorbed warmth from the ground.

איני? והא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רב: בדק בקנה של תרנגולת מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה, ולמחר השכים ומצא בה ביצה — אסורה! התם בדספנא מארעא.
Beitzah 7a משמיה דרב halacha other unclear measure
Rav begins stating the extent of a measure, but the supplied dictum is incomplete.

ועד כמה? אמר רב גמדא משמיה דרב: כל היכא
Beitzah 7b אמר רב both maxim exposed garlic
Rav warns that crushed garlic left exposed is dangerous.

ואמר רבי יוסי בן שאול אמר רב: האי תומא שחיקא, סכנתא לגלויא.
Beitzah 7b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis blood covering
Rav derives that one who slaughters must place earth beneath the blood and earth above it.

אמר ליה אביי לרב יוסף: לימא מר ורבה בדרבי זירא אמר רב קא מפלגיתו, דאמר רבי זירא אמר רב: השוחט, צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה, שנאמר: ״ושפך את דמו וכסהו בעפר״. ״עפר״ לא נאמר, אלא ״בעפר״ — מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה.
Beitzah 7b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha other blood covering
Rav begins explaining why crushing earth is not incurred when covering blood with a shovel embedded before the festival, but the explanation is omitted.

ומודים שאם שחט — שיחפור בדקר ויכסה. אמר רבי זריקא אמר רב יהודה: והוא שיש לו דקר נעוץ מבעוד יום. והא קא עביד כתישה! אמר רב חייא בר אשי אמר רב:
Beitzah 8a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival ashes
Rav permits the ashes only when the material was burned before the festival, or when festival-burned ashes remain hot enough to roast an egg.

אמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא שהוסק מערב יום טוב, אבל הוסק ביום טוב — אסור. ואם ראוי לצלות בו ביצה — מותר.
Beitzah 9a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling appearances
Rav rules that anything prohibited because of appearances remains prohibited even in complete privacy.

איני? והא אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור! תנאי היא. דתניא: שוטחן בחמה, אבל לא כנגד העם. רבי (אליעזר) ורבי שמעון אוסרין.
Beitzah 9a אמר רב halacha dispute appearances
Rav's rule prohibiting private conduct because of appearances is accepted by Beit Shammai but rejected by Beit Hillel in the private domain.

איכא דאמרי, אמר רב חנן בר אמי: מחלוקת ברשות היחיד, דבית שמאי אית להו דרב יהודה אמר רב, ובית הלל לית להו דרב יהודה אמר רב, אבל ברשות הרבים — דברי הכל אסור.
Beitzah 9a רב אמר halacha other appearances
Rav's position is questioned for appearing to follow Beit Shammai.

לימא רב דאמר כבית שמאי?
Beitzah 13b אמר רב halacha other winnowing method
Rav begins describing how one winnows, but the supplied dictum is incomplete.

כיצד מנפח? אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מנפח
Beitzah 16a אמר רב as transmitted by Rav Asi halacha ruling gentile cooking
Rav exempts small salted fish from the prohibition on food cooked by gentiles.

אמר רב אסי אמר רב: דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בשולי גוים. אמר רב יוסף: ואם צלאן גוי — סומך עליהם משום ערובי תבשילין. ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא — אסור.
Beitzah 16b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling cooking eruv
Rav requires one olive-bulk for a cooking eruv whether it serves one person or one hundred.

אמר רבי אבא: ערובי תבשילין צריכין כזית. איבעיא להו: כזית אחד לכלן, או דלמא כזית לכל אחד ואחד? תא שמע, דאמר רבי אבא אמר רב: ערובי תבשילין צריכין כזית בין לאחד, בין למאה.
Beitzah 16b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling cooking eruv
Rav requires intent for a cooking eruv.

אמר רב הונא אמר רב: ערובי תבשילין צריכין דעת. פשיטא, דעת מניח בעינן; דעת מי שהניחו לו בעינן, או לא בעינן?
Beitzah 16b רב אמר halacha dispute cooking eruv
Rav rules in accordance with the first opinion in the cooking-eruv dispute.

אתמר, רב אמר: הלכה כתנא קמא. ושמואל אמר: הלכה כרבי.
Beitzah 16b אמר רב halacha dialogue faulty ruling
Rav condemns the young scholar's first ruling as a damaging leniency.

תא שמע, דרב תחליפא בר אבדימי עבד עובדא כותיה דשמואל, ואמר רב: תחלת הוראה דהאי צורבא מרבנן — לקלקולא. אי אמרת בשלמא לקולא קאמר — היינו קלקולא. אלא אי אמרת לחומרא — מאי קלקולא איכא?
Beitzah 17a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling conditional eruv
Rav permits placing a conditional boundary eruv from one festival day to the next.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מניח אדם עירובי תחומין מיום טוב לחברו, ומתנה.
Beitzah 18a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling festival immersion
Rav permits a menstruant without spare clothing to immerse on a festival while wearing her garments as a stratagem.

תא שמע, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב: נדה שאין לה בגדים — מערמת וטובלת בבגדיה. ואם איתא, נגזור דלמא אתי לאטבולי בעינייהו!
Beitzah 22a אמר רב halacha ruling hemp handling
Rav permits the act involving hemp described by the term kanava.

אמר רב: קנבא שרי.
Beitzah 22b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha other thick bread
Rav explains that thick bread means a large quantity of bread whose abundant dough gives it that name.

איכא דאמרי, אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: שאלית את רבי ביחוד, ומנו — רבינו הקדוש: מאי פת עבה? פת מרובה. ואמאי קרו ליה פת עבה? משום דנפישא בלישה. אי נמי, באתריה דהאי תנא, פת מרובה — פת עבה קרו ליה
Beitzah 22b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha dispute festival smoking
Rav forbids smoking produce on a festival.

איבעיא להו: מהו לעשן? רב ירמיה בר אבא אמר רב: אסור. ושמואל אמר: מותר. רב הונא אמר: אסור, מפני שמכבה. אמר ליה רב נחמן: ונימא מר — מפני שמבעיר? אמר ליה: תחלתו מכבה וסופו מבעיר.
Beitzah 23a אמר רב aggada other rabbinic wealth
Rav reports that Rabbi Elazar ben Azariah tithed thirteen thousand calves from his herd every year.

גמ' למימרא דרבי אלעזר בן עזריה חדא פרה הויא ליה? והאמר רב, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: תליסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא. תנא: לא שלו היתה, אלא של שכנתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה — נקראת על שמו.
Beitzah 24b רב אמר halacha dispute festival delivery
Rav interprets the permission as allowing the items to be received, not necessarily eaten.

ואמר מותרין הם. מותרין למאי? רב אמר: מותרין לקבל. ולוי אמר: מותרין באכילה.
Beitzah 24b אמר רב aggada story study attendance
Rav urges never missing even one hour in the study hall and recounts that attendance enabled him to learn a revised ruling that Levi missed.

אמר רב: לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת. דאנא ולוי הוינן קמיה דרבי כי אמרה להא שמעתא, באורתא אמר: מותרין באכילה, בצפרא אמר: מותרין לקבל. אנא דהואי בי מדרשא — הדרי בי. לוי דלא הוה בי מדרשא — לא הדר ביה.
Beitzah 25a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling festival fish
Rav permits fish found on a festival in a water channel blocked before the festival.

אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הסוכר אמת המים מערב יום טוב, ולמחר השכים ומצא בה דגים — מותרין.
Beitzah 27b אמר רב halacha ruling festival pricing
Rav permits setting two animals beside each other and agreeing that one has the same value as the other rather than fixing a price on the festival.

גמ' מאי אין נמנין? אמר רב יהודה אמר שמואל: אין פוסקין דמים לכתחלה על הבהמה ביום טוב. היכי עביד? אמר רב: מביא שתי בהמות ומעמידן זו אצל זו, ואומר: זו כזו?
Beitzah 29a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha dispute festival flour
Rav permits a woman to measure flour on a festival so she can separate challah generously.

אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מודדת אשה קמח ביום טוב ונותנת לתוך עיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה. ושמואל אמר: אסור. והא תנא דבי שמואל, מותר!
Beitzah 30b אמר רב halacha ruling festival citrons
Rav permits eating each of seven designated citrons immediately after using it for that day's commandment.

ומאי שנא מהא דאתמר: הפריש שבעה אתרוגים לשבעת הימים, אמר רב: כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר. ורב אסי אמר: כל אחת יוצא בה ואוכלה למחר!
Beitzah 31b משמיה דרב halacha ruling festival chopping
Rav permits using the male side of the implement but not its female cutting side.

ולא בקרדום. אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: לא שנו אלא בנקבות שלו, אבל בזכרות שלו — מותר.
Beitzah 31b משמיה דרב halacha ruling festival chopping
Rav permits only the male side of the cleaver and forbids its female cutting side.

ואיכא דמתני לה אסיפא: אלא בקופיץ. אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: לא שנו אלא בזכרות שלו, אבל בנקבות שלו — אסור. פשיטא, ולא בקרדום תנן! מהו דתימא: הני מילי קרדום, אבל קופיץ וקרדום, אימא: מגו דהאי גיסא שרי — האי גיסא נמי שרי, קא משמע לן.
Beitzah 32b אמר רב halacha ruling festival wick
Rav permits removing the wick's darkened portion on a festival.

דקמתקן מנא, באור נמי קא מתקן מנא! תני רבי חייא: חותכה באור בפי שתי נרות. אמר רב נתן בר אבא אמר רב: מוחטין את הפתילה ביום טוב. מאי ״מוחטין״? אמר רב חנינא בר שלמיא (משמיה דרב): לעדויי חושכא.
Beitzah 32b אמר רב aggada story failed charity
Rav condemns Babylon's wealthy as destined for Gehinnom because they refused both business assistance and food to a visitor.

ואמר רב נתן בר אבא אמר רב: עתירי בבל, יורדי גיהנם הם. כי הא דשבתאי בר מרינוס אקלע לבבל, בעא מנייהו עסקא — ולא יהבו ליה. מזוני מיזן — נמי לא זינוהו.
Beitzah 32b אמר רב aggada exegesis dependence
Rav teaches that the world is dark for one who depends on other people's table.

ואמר רב נתן בר אבא אמר רב: כל המצפה על שלחן אחרים — עולם חשך בעדו, שנאמר: ״נודד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך״. רב חסדא אמר: אף חייו אינן חיים.
Beitzah 37b רב אמר halacha dispute shared property
Rav permits jointly owned wine but forbids a jointly owned animal according to the owners' festival boundaries.

אתמר: שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות, רב אמר: חבית מותרת ובהמה אסורה. ושמואל אמר: חבית נמי אסורה.
Beitzah 38b משמיה דרב halacha ruling grain loss
Rav requires one who removes stones from another person's grain pile to compensate the value of the displaced wheat.

אמר ליה רב ספרא: משה! שפיר קאמרת?! ולא שמיע להו הא דאמר רבי חייא קטוספאה משמיה דרב: הבורר צרורות מגרנו של חברו — חייב לשלם לו דמי חטים.
Beitzah 40a רב אמר halacha dispute deposited produce
Rav assigns deposited produce the festival boundary of the custodian.

גמ' אתמר: המפקיד פירות אצל חבירו — רב אמר: כרגלי מי שהפקידו לו, ושמואל אמר: כרגלי המפקיד. לימא רב ושמואל דאזדו לטעמייהו, דתנן: אם הכניס ברשות — בעל החצר חייב. רבי אומר: לעולם אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור.
Beitzah 40a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dispute custodian liability
Rav rules in accordance with the sages concerning a property owner's liability for an authorized deposit.

ואמר רב הונא אמר רב: הלכה כדברי חכמים, ושמואל אמר: הלכה כרבי. לימא רב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי?
Beitzah 40a אמר רב halacha ruling deposited produce
Rav assigns deposited produce the custodian's festival boundary except when a separate corner was designated for it.

ואי איהו תלא מי שקיל? והא רב הונא תלמיד דרב הוה, ואמר רב: כרגלי מי שהפקידו אצלו! שאני עברא דדשא, דכמי שיחד לו קרן זוית דמי.

Taanit (37)

Taanit 4b אמר רב halacha ruling rain prayer
Rav instructs Diaspora communities to begin the rain mention at the additional prayer, omit it at afternoon, evening, and morning, and resume at the next additional prayer.

ואנן דאית לן תרי יומי, היכי עבדינן? אמר רב: מתחיל במוספין, ופוסק במנחה ערבית ושחרית, וחוזר במוספין.
Taanit 5a אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha ruling rain prayer
Rav counts twenty-one days before beginning the rain mention and then requires it to continue without interruption.

ואף רב הדר ביה. דאמר רב חננאל אמר רב: מונה עשרים ואחד יום כדרך שמונה עשרה ימים מראש השנה עד יום הכפורים, ומתחיל, וכיון שהתחיל — שוב אינו פוסק. והלכתא: כיון שהתחיל, שוב אינו פוסק.
Taanit 6b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis uneven rainfall
Rav interprets rain on one city and drought on another as a curse upon both.

ואמר רב חסדא: גשמים שירדו על מקצת מדינה ועל מקצת מדינה לא ירדו — אין בהן משום ״ועצר״. איני? והכתיב: ״וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וגו'״, ואמר רב יהודה אמר רב: שתיהן לקללה!
Taanit 6b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling rain blessing
Rav prescribes thanking God for every single drop of rain that has fallen.

מאי מברך? אמר רב יהודה אמר רב: ״מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו״. ורבי יוחנן מסיים בה הכי: ״אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו כו'״, עד ״אל יעזבונו רחמיך ה' אלהינו ולא עזבונו, ברוך רוב ההודאות״.
Taanit 9a אמר רב aggada exegesis limitless blessing
Rav interprets limitless blessing as abundance so great that one's lips wear out from saying enough.

מאי ״עד בלי די״? אמר רמי בר חמא אמר רב: עד שיבלו שפתותיכם מלומר ״די״. אמר ליה: אי הות מטי התם להאי פסוקא, לא הוית צריכנא לך ולהושעיא רבך.
Taanit 10a אמר רב aggada maxim babylon abundance
Rav calls Babylonia wealthy because it can harvest even without rain.

אמר רבי אושעיא, מאי דכתיב: ״שכנת על מים רבים רבת אוצרת״, מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מלאות בר, הוי אומר: מפני ששוכנת על מים רבים. אמר רב: עתירה בבל דחצדא בלא מיטרא. אמר אביי: נקיטינן, טובעני ולא יובשני.
Taanit 10a רב אמר halacha dispute rain request
Rav treats the sixtieth day itself as after sixty for beginning the rain request.

איבעיא להו: יום ששים, כלפני ששים או כלאחר ששים? תא שמע, רב אמר: יום ששים כלאחר ששים, ושמואל אמר: יום ששים כלפני ששים.
Taanit 10b אמר רב both exegesis safe travel
Rav advises departing and entering while daylight is good.

והכניסו חמה לעיר — כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יצא אדם ב״כי טוב״ ויכנס ב״כי טוב״, שנאמר: ״הבקר אור והאנשים שלחו״.
Taanit 11a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis famine restraint
Rav teaches that one who voluntarily goes hungry during famine is spared an unusual death.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המרעיב עצמו בשני רעבון, — ניצל ממיתה משונה, שנאמר: ״ברעב פדך ממות״. ״מרעב״ מיבעי ליה, אלא הכי קאמר: בשכר שמרעיב עצמו בשני רעבון — ניצול ממיתה משונה.
Taanit 12a רב אמר halacha dispute fast acceptance
Rav requires accepting an individual fast during the afternoon period.

אימת מקביל ליה? רב אמר: במנחה, ושמואל אמר: בתפלת המנחה. אמר רב יוסף: כוותיה דשמואל מסתברא, דכתיב במגילת תענית: להן, כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא — ייסר.
Taanit 12b אמר רב as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling individual fast
Rav forbids one who accepted an unspecified individual fast from wearing shoes lest a public fast have been intended.

אמר רב כהנא אמר רב: יחיד שקיבל עליו תענית — אסור בנעילת הסנדל. חיישינן שמא תענית צבור קיבל עליו. היכי ליעבד? אמר רבה בר רב שילא, לימא הכי: למחר אהא לפניך בתענית יחיד.
Taanit 12b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute deferred fast
Rav permits a person to borrow against an accepted fast by eating and repaying it with a later fast.

אמר רב יהודה אמר רב: לוה אדם תעניתו ופורע. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: וכי נדר קבל עליה, דלא סגי דלא משלם? לצעורי נפשיה קביל עליה. אי מצי — מצער נפשיה, אי לא מצי — לא מצער נפשיה.
Taanit 12b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute deferred fast
Rav permits a person to postpone an accepted fast and fulfill it on another day.

איכא דאמרי, אמר רב יהודה אמר רב: לוה אדם תעניתו ופורע. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: פשיטא! לא יהא אלא נדר. נדר — מי לא מצי בעי לשלומי ומיזל למחר וליומא אחרינא.
Taanit 12b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story deferred fast
Rav permits borrowing and repaying an ordinary fast, though the participant distinguishes a dream fast.

רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אסי. עבדו ליה עגלא תילתא, אמרו ליה: ליטעום מר מידי. אמר להו: בתעניתא יתיבנא. אמרו ליה: ולוזיף מר וליפרע, לא סבר מר להא דאמר רב יהודה אמר רב: לוה אדם תעניתו ופורע? אמר להו: תענית חלום הוא.
Taanit 12b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria both maxim dream fast
Rav teaches that fasting is as effective against a troubling dream as fire is against flax fiber.

ואמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. אמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: ואפילו בשבת. מאי תקנתיה? ליתיב תעניתא לתעניתא.
Taanit 14a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute fast prayer
Rav places the additional fast-day prayer between the blessings of redemption and healing.

מאי הוי עלה? אמר רבי שמואל בר ססרטאי, וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב: בין ״גואל״ ל״רופא״. ורב אשי אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל: ב״שומע תפילה״. והלכתא, ב״שומע תפילה״.
Taanit 14a משמיה דרב halacha dispute fast alarm
Rav interprets sounding the alarm on the severe fasts as reciting the Aneinu prayer.

מה אלו יתירות על הראשונות, אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. במאי מתריעין? רב יהודה אמר: בשופרות, ורב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: ב״עננו״.
Taanit 16b אמר רב aggada exegesis unfit leader
Rav interprets the hated loud voice as an unfit prayer leader descending before the ark.

״היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה״, מאי ״נתנה עלי בקולה״? אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רבי חמא אמר רבי אלעזר: זה שליח צבור שאינו הגון היורד לפני התיבה.
Taanit 17b אמר רב halacha ruling commemorative days
Rav explains that the observance begins on the first of Nisan in order to prohibit fasting on the preceding day.

אמר מר: מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא, דלא למיספד. למה לי מריש ירחא? לימא מתרי בניסן, וראש חודש גופיה יום טוב הוא ואסור! אמר רב: לא נצרכה אלא לאסור יום שלפניו.
Taanit 18a אמר רב halacha dispute fast completion
Rav rules in accordance with Rabbi Yosei.

איתמר, רב חייא בר אסי אמר רב: הלכה כרבי יוסי, ושמואל אמר: הלכה כרבי מאיר.
Taanit 18b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute fast completion
Rav attributes the prohibition to Rabbi Meir and says the sages allow a person to fast and complete the fast.

אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר שאמר משום רבן גמליאל, אבל חכמים אומרים: מתענה ומשלים. דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא: הלכה מתענה ומשלים.
Taanit 19a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada other drought blow
Rav defines a drought blow as a calamity that leads to drought.

וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם כו'. מאי מכת בצורת? אמר רב יהודה אמר רב: מכה המביאה לידי בצורת. אמר רב נחמן: נהרא אנהרא —
Taanit 20a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis uneven rainfall
Rav interprets rain on one city and drought on another as a curse upon both.

וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים כו'. אמר רב יהודה אמר רב: ושתיהן לקללה.
Taanit 20a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis jerusalems restoration
Rav interprets Jerusalem's comparison to a menstruant positively because both possess a path to restoration.

״היתה ירושלים לנדה ביניהם״, אמר רב יהודה אמר רב: לברכה, כנדה: מה נדה יש לה היתר — אף ירושלים יש לה תקנה.
Taanit 20a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis reed blessing
Rav interprets Israel's comparison to a reed swaying in water as a blessing.

״והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים״, אמר רב יהודה אמר רב: לברכה. דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מאי דכתיב: ״נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא״ — טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכן בלעם הרשע.
Taanit 22b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis idolatrous trust
Rav identifies the god accompanying the king as idolatry, which emboldens the adversary to attack him.

מאי: ״אלהים אשר עמי״? אמר רב יהודה אמר רב: זו עבודה זרה. אמר: הואיל וקא בטח בעבודה זרה — יכילנא ליה.
Taanit 22b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis josiahs wounds
Rav interprets Josiah's severe illness as his body having been pierced like a sieve.

״וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד״, מאי ״כי החליתי מאד״? אמר רב יהודה אמר רב: מלמד שעשו כל גופו ככברה.
Taanit 22b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis self affliction
Rav explains Rabbi Yosei's ban on self-affliction from the command to preserve the soul God gave.

רבי יוסי אומר: אין היחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמות עליו. אמר רב יהודה אמר רב: מאי טעמא דרבי יוסי — דכתיב: ״ויהי האדם לנפש חיה״ — נשמה שנתתי בך החייה.
Taanit 24b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story divine sustenance
Rav teaches that a heavenly voice daily declares that the world is sustained for Hanina while Hanina subsists on a measure of carobs each week.

אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת. הוה רגילא דביתהו למיחמא תנורא כל מעלי דשבתא ושדייא אקטרתא
Taanit 26b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute fast practices
Rav rules in accordance with Rabbi Meir.

אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר. ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר. ורבא אמר: מנהג כרבי מאיר.
Taanit 27a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria aggada exegesis priestly watches
Rav teaches that Moses established eight priestly watches, Samuel expanded them to sixteen, and David expanded them to twenty-four.

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה, שנאמר: ״בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד״.
Taanit 27b רב אמר halacha dispute torah reading
Rav requires repeating a verse rather than dividing a verse that Moses did not divide.

רב אמר: דולג. ושמואל אמר: פוסק. ורב דאמר דולג, מאי טעמא לא אמר פוסק? קסבר: כל פסוקא דלא פסקיה משה — אנן לא פסקינן ליה.
Taanit 29a משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat aggada maxim seasonal joy
Rav teaches that just as joy decreases when Av begins, it increases when Adar begins.

משנכנס אב ממעטין בשמחה וכו'. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה — כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.
Taanit 29b משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat aggada exegesis hope and fragrance
Rav interprets future and hope as palms and linen garments and Isaac's field fragrance as the fragrance of an apple orchard.

״לתת לכם אחרית ותקוה״, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אלו דקלים וכלי פשתן. ״ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'״, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כריח שדה של תפוחים.
Taanit 29b אמר רב halacha dispute tisha bav week
Rav limits the haircut and laundering restrictions to the days before Tisha B'Av and permits them afterward.

אמר רב: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו — מותר. ושמואל אמר: אפילו לאחריו נמי אסור. מיתיבי: שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה — אסור לספר ולכבס, ובחמישי — מותרין מפני כבוד השבת. כיצד? חל להיות באחד בשבת — מותר לכבס כל השבת כולה.
Taanit 30a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both story pre fast meal
Rav recounts that Rabbi Yehudah bar Ilai ate dry bread with salt on the eve of Tisha B'Av.

אמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אילעאי: ערב תשעה באב מביאין לו פת חרבה במלח, ויושב
Taanit 30b אמר רב halacha exegesis benjamin marriage
Rav derives that the oath prohibited the swearers themselves but not their descendants from giving wives to Benjamin.

אמר רב יוסף אמר רב נחמן: יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, שנאמר: ״ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה״. מאי דרוש? אמר רב: ״ממנו״, ולא מבנינו.

Megillah (38)

Megillah 3a אמר רב as transmitted by Rav Chananel aggada exegesis scriptural translation
Rav interprets reading God's Torah as Scripture itself and making it explicit as translation.

ותרגום של תורה, אונקלוס הגר אמרו? והא אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב: ״ויקראו בספר תורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא״. ״ויקראו בספר תורת האלהים״ — זה מקרא; ״מפורש״ — זה תרגום;
Megillah 3a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling megillah priority
Rav requires priests, Levites, and Israelites to interrupt Temple service and assemblies to hear the Megillah.

דאמר רב יהודה אמר רב: כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן — כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה.
Megillah 5a אמר רב halacha dispute megillah quorum
Rav permits reading the Megillah individually at its proper time but requires ten people when it is read early.

אמר רב: מגילה בזמנה — קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה — בעשרה. רב אסי אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה — בעשרה. הוה עובדא, וחש ליה רב להא דרב אסי.
Megillah 5a משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha ruling purim scheduling
Rav teaches that when Purim falls on the Sabbath Friday is its appointed reading time.

ומי אמר רב הכי? והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: פורים שחל להיות בשבת — ערב שבת זמנם. ערב שבת זמנם?! והא שבת זמנם הוא! אלא לאו הכי קאמר: שלא בזמנם כזמנם. מה זמנם — אפילו ביחיד, אף שלא בזמנם — אפילו ביחיד?
Megillah 11a אמר רב aggada exegesis ahasuerus reign
Rav reads the opening words of Ahasuerus's reign as a cry of woe over Israel's threatened enslavement.

״ויהי בימי אחשורוש״, אמר רב: ויי והי, הדא דכתיב: ״והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות וגו'״.
Megillah 11a אמר רב aggada exegesis ahasuerus character
Rav calls Ahasuerus Nebuchadnezzar's peer because he likewise sought to kill and destroy.

״אחשורוש״, אמר רב: אחיו של ראש, ובן גילו של ראש. אחיו של ראש, אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא ״ראש״, שנאמר: ״אנת הוא רישא די דהבא״. בן גילו של ראש, הוא הרג — הוא ביקש להרוג, הוא החריב — הוא ביקש להחריב, שנאמר: ״ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם״.
Megillah 11a אמר רב aggada exegesis ahasuerus kingship
Rav interprets Ahasuerus as having made himself king, whether through unrivaled merit or purchased power.

״המולך״, אמר רב: שמלך מעצמו. אמרי לה לשבח ואמרי לה לגנאי. אמרי לה לשבח — דלא הוה איניש דחשיב למלכא כוותיה, ואמרי לה לגנאי — דלא הוה חזי למלכותא, וממונא יתירא הוא דיהב וקם.
Megillah 12a רב אמר aggada dispute palace hangings
Rav interprets the palace's white material as perforated fabric.

״חור כרפס ותכלת״. מאי חור? רב אמר: חרי חרי, ושמואל אמר: מילת לבנה הציע להם. ״כרפס״, אמר רבי יוסי בר חנינא: כרים של פסים.
Megillah 12a רב אמר aggada dispute palace seating
Rav interprets dar and socheret as rows upon rows.

״ודר וסוחרת״, רב אמר: דרי דרי. ושמואל אמר: אבן טובה יש בכרכי הים ו״דרה״ שמה, הושיבה באמצע סעודה ומאירה להם כצהרים. דבי רבי ישמעאל תנא: שקרא דרור לכל בעלי סחורה.
Megillah 12a אמר רב aggada exegesis royal wine
Rav teaches that each guest was served wine older than the guest.

״והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים״. ״משונים״ מיבעי ליה! אמר רבא, יצתה בת קול ואמרה להם: ראשונים כלו מפני כלי, ואתם שונים בהם! ״ויין מלכות רב״, אמר רב: מלמד שכל אחד ואחד השקהו יין שגדול הימנו בשנים.
Megillah 13a אמר רב aggada exegesis esthers food
Rav interprets Esther's preferential treatment as receiving Jewish food.

״ואת שבע הנערות וגו'״. אמר רבא: שהיתה מונה בהן ימי שבת. ״וישנה ואת נערותיה וגו'״. אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי.
Megillah 13a אמר רב aggada exegesis esthers favor
Rav teaches that Ahasuerus experienced Esther according to whichever sexual status he desired.

״ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות״, אמר רב: ביקש לטעום טעם בתולה — טעם, טעם בעולה — טעם.
Megillah 13b משמיה דרב aggada exegesis esthers fidelity
Rav teaches that Esther left Ahasuerus, immersed, and then sat with Mordecai.

״ואת מאמר מרדכי אסתר עושה״, אמר רבי ירמיה: שהיתה מראה דם נדה לחכמים. ״כאשר היתה באמנה אתו״, אמר רבה בר לימא (משמיה דרב): שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי.
Megillah 14a אמר רב as transmitted by Rav Nachman aggada exegesis miriams prophecy
Rav teaches that Miriam prophesied before Moses's birth that her mother would bear the savior of Israel.

מרים — דכתיב: ״ותקח מרים הנביאה אחות אהרן״, ולא אחות משה, אמר רב נחמן אמר רב: שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן, ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל. ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה, עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה: בתי נתקיימה נבואתיך.
Megillah 14b משמיה דרב aggada exegesis huldahs prophecy
Rav explains that Huldah was Jeremiah's relative and therefore he did not object to her prophesying.

חולדה, דכתיב: ״וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור וגו'״. ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי? אמרי בי רב משמיה דרב: חולדה קרובת ירמיה היתה, ולא הוה מקפיד עליה.
Megillah 15a רב אמר aggada dispute hamans power
Rav interprets Mordecai's knowledge as realizing that Haman had risen above Ahasuerus.

״ומרדכי ידע את כל אשר נעשה״. מאי אמר? רב אמר: גבה המן מאחשורוש, ושמואל אמר: גבר מלכא עילאה ממלכא תתאה.
Megillah 15a אמר רב aggada dispute esthers distress
Rav interprets Esther's convulsion as the onset of menstruation.

״ותתחלחל המלכה״. מאי ״ותתחלחל״? אמר רב: שפירסה נדה, ורבי ירמיה אמר: שהוצרכה לנקביה.
Megillah 15a אמר רב aggada dispute daniels demotion
Rav identifies Hathach as Daniel and explains the name as reflecting his removal from greatness.

״ותקרא אסתר להתך״, אמר רב: התך זה דניאל, ולמה נקרא שמו התך — שחתכוהו מגדולתו. ושמואל אמר: שכל דברי מלכות נחתכין על פיו.
Megillah 15a אמר רב both dispute passover fast
Rav interprets Mordecai's passing as conducting a fast through the first day of Passover.

״ויעבור מרדכי״. אמר רב: שהעביר יום ראשון של פסח בתענית. ושמואל אמר: דעבר ערקומא דמיא.
Megillah 15b אמר רב aggada exegesis hamans sons
Rav counts Haman's thirty sons as ten dead, ten hanged, and ten reduced to begging.

״ויספר להם המן את כבוד עשרו ורוב בניו״, וכמה רוב בניו? אמר רב, שלשים: עשרה מתו, ועשרה נתלו, ועשרה מחזרין על הפתחים.
Megillah 16b אמר רב aggada exegesis parental favoritism
Rav teaches that Jacob's small extra gift to Joseph provoked the chain of events that brought Israel to Egypt.

יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. אמר רבי בנימן בר יפת: רמז רמז לו, שעתיד בן לצאת ממנו, שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות, שנאמר: ״ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו'״.
Megillah 16b אמר רב attribution uncertain: or רב שמואל בר מרתא aggada exegesis torah study
Rav teaches that Torah study is greater than rebuilding the Temple because Ezra remained with Baruch ben Neriah rather than ascend.

אמר רב ואיתימא רב שמואל בר מרתא: גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש, שכל זמן שברוך בן נריה קיים — לא הניחו עזרא ועלה.
Megillah 18b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha dispute megillah reading
Rav is variously reported as ruling for or against Rabbi Muna in the Megillah dispute.

אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: הלכה כרבי מונא. ושמואל אמר: אין הלכה כרבי מונא. בסורא מתנו הכי. בפומבדיתא מתנו הכי: אמר רב כהנא אמר רב: הלכה כרבי מונא. ושמואל אמר: אין הלכה כרבי מונא. רב ביבי מתני איפכא, רב אמר: אין הלכה כרבי מונא, ושמואל אמר: הלכה כרבי מונא.
Megillah 18b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling megillah text
Rav follows the view requiring the entire Megillah to be read and in every view requires a complete written scroll.

ומי יצא? והאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כדברי האומר כולה. ואפילו למאן דאמר ״מאיש יהודי״ — צריכה שתהא כתובה כולה!
Megillah 19a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling megillah text
Rav follows the view requiring the entire Megillah to be read and in every view requires a complete written scroll.

אמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כדברי האומר כולה. ואפילו למאן דאמר מ״איש יהודי״ — צריכה שתהא כתובה כולה.
Megillah 19a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha exegesis megillah stitching
Rav derives from the Megillah's dual description as book and letter that linen stitching invalidates it but three sinew stitches suffice.

ואמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: מגילה נקראת ״ספר״, ונקראת ״אגרת״. נקראת ״ספר״ — שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה. ונקראת ״אגרת״ — שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה. אמר רב נחמן: ובלבד שיהו משולשין.
Megillah 21a אמר רב aggada dispute moses learning
Rav reconciles Moses standing and sitting on the mountain by saying he stood while learning and sat while reviewing.

כתוב אחד אומר: ״ואשב בהר״, וכתוב אחד אומר: ״ואנכי עמדתי בהר״! אמר רב: עומד ולומד, יושב ושונה. רבי חנינא אמר: לא עומד ולא יושב אלא שוחה. רבי יוחנן אמר: אין ״ישיבה״ אלא לשון עכבה, שנאמר: ״ותשבו בקדש ימים רבים״. רבא אמר: רכות מעומד, וקשות מיושב.
Megillah 22a רב אמר halacha dispute torah reading
Rav requires the reader to repeat a verse rather than divide it.

ואיתמר עלה, רב אמר: דולג. ושמואל אמר: פוסק.
Megillah 22a רב אמר halacha exegesis verse division
Rav forbids dividing a verse that Moses did not divide.

רב אמר דולג, מאי טעמא לא אמר פוסק? קסבר: כל פסוקא דלא פסקיה משה — אנן לא פסקינן ליה.
Megillah 29a משמיה דרב aggada other funeral attendance
Rav defines sufficient funeral attendance as twelve thousand men and six thousand trumpets, with an alternative that the trumpeters are included among the men.

וכמה כל צורכו? אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: תריסר אלפי גברי, ושיתא אלפי שיפורי. ואמרי לה: תריסר אלפי גברי, ומינייהו שיתא אלפי שיפורי. עולא אמר: כגון דחייצי גברי מאבולא עד סיכרא.
Megillah 29b רב אמר halacha dispute shekalim reading
Rav identifies the shekalim reading as the passage beginning Command the children of Israel concerning the daily offering.

מאי פרשת שקלים? רב אמר: ״צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי״. ושמואל אמר: ״כי תשא״.
Megillah 30a רב אמר halacha dispute shekalim scheduling
Rav advances the shekalim reading to the preceding Sabbath when the first of Adar falls on Friday.

חל להיות בתוך השבת — מקדימין לשבת שעברה. איתמר: ראש חדש אדר שחל להיות בערב שבת, רב אמר: מקדימין, ושמואל אמר: מאחרין.
Megillah 30a רב אמר halacha dispute shekalim scheduling
Rav advances the shekalim reading so the money-changers' operating days are not reduced.

רב אמר מקדימין — דאם כן בצרי להו יומי שולחנות. ושמואל אמר מאחרין — אמר לך: סוף סוף חמיסר במעלי שבתא מיקלע, ושולחנות לא נפקי עד חד בשבא, הלכך מאחרין.
Megillah 30a רב אמר halacha dispute zakhor scheduling
Rav advances the zakhor reading when Purim falls on Friday.

בשנייה ״זכור״ וכו'. איתמר: פורים שחל להיות בערב שבת, רב אמר: מקדימין פרשת זכור, ושמואל אמר: מאחרין.
Megillah 30a רב אמר halacha dispute zakhor scheduling
Rav advances the zakhor reading so Purim observance does not precede remembrance.

רב אמר מקדימין — כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה. ושמואל אמר מאחרין — אמר לך: כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר, עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין.
Megillah 30a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling zakhor scheduling
Rav advances the zakhor reading to the previous Sabbath when Purim itself falls on the Sabbath.

חל להיות בשבת עצמה, אמר רב הונא: לדברי הכל אין מקדימין. ורב נחמן אמר: עדיין היא מחלוקת. איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי אבא אמר רב: פורים שחל להיות בשבת — מקדים וקורא בשבת שעברה ״זכור״.
Megillah 31a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling festival readings
Rav prescribes the See You passage and the dry-bones reading for the intermediate Passover Sabbath, and the Gog reading for the intermediate Sukkot Sabbath.

אמר רב הונא אמר רב: שבת שחל להיות בחולו של מועד, בין בפסח, בין בסוכות — מקרא קרינן ״ראה אתה״. אפטורי, בפסח — ״העצמות היבשות״. ובסוכות — ״ביום בא גוג״.
Megillah 31b אמר רב halacha dispute tisha bav reading
Rav prescribes the prophetic reading beginning How has the faithful city become a harlot for Tisha B'Av.

בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן? אמר רב: ״איכה היתה לזונה״. מקרא מאי? תניא, אחרים אומרים: ״ואם לא תשמעו לי״, רבי נתן בר יוסף אומר: ״עד אנה ינאצוני העם הזה״, ויש אומרים: ״עד מתי לעדה הרעה הזאת״. אמר אביי: האידנא נהוג עלמא למיקרי ״כי תוליד בנים״, ומפטירין ״אסוף אסיפם״.

Moed Katan (31)

Moed Katan 8a אמר רב halacha other renewed mourning
Rav explains arousing mourning as a eulogist calling on all bitterhearted people to weep with the mourner.

ולא יערער על מתו. מאי לא יערער על מתו? אמר רב: כד הדר ספדנא במערבא, אמרי: יבכון עמיה כל מרירי ליבא.
Moed Katan 8a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story premature eulogy
Rav recounts that a pre-festival eulogy consumed pilgrimage savings, prompting the ban on reviving mourning or eulogizing within thirty days of a festival.

אמר רב כהנא אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל, ובא ספדן ועמד על פתח ביתו, ונטלתן אשתו ונתנתן לו, ונמנע ולא עלה. באותה שעה אמרו: לא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום.
Moed Katan 8b אמר רב halacha exegesis festival marriage
Rav derives that marriages are not conducted during a festival because one must rejoice in the festival rather than in one's wife.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבה בר [רב] הונא — דרב הוא. דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב: מנין שאין נושאין נשים במועד, שנאמר: ״ושמחת בחגך״, ״בחגך״ — ולא באשתך.
Moed Katan 9a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story temple dedication
Rav recounts that the Temple gates clung shut when Solomon sought to bring in the Ark and did not respond to his many songs or initial plea.

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש דבקו שערים זה לזה. אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה, פתח ואמר ״שאו שערים ראשיכם וגו'״ ולא נענה,
Moed Katan 11a אמר רב aggada maxim fish preparation
Rav transmits a fisherman's advice that fish is best near spoilage and gives a sequence for roasting, seasoning, eating, and drinking.

אמר רב: אמר לי אדא ציידא, כוורא סמוך למיסרחיה מעלי. ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא, טווייא באחוה, אסוקיה באבוה, מיכלי[ה] בבריה, משתי עליה אבוה.
Moed Katan 11a אמר רב aggada maxim dietary advice
Rav transmits advice not to sleep immediately after fish, cress, or milk and to drink water rather than beer or wine afterward.

ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא, תחלי, וחלבא — ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא. ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא, תחלי, וחלבא — מיא ולא שיכרא, שיכרא ולא חמרא.
Moed Katan 12a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha maxim festival laws
Rav teaches that intermediate-festival laws are isolated rulings from which one may not infer one case from another.

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכות מועד כהלכות כותים בהלכה. למאי הלכתא? אמר רב דניאל בר קטינא אמר רב: לומר שהן עקורות ואין למידות זו מזו.
Moed Katan 12b אמר רב halacha ruling gentile cooking
Rav exempts anything edible raw from the prohibition on food cooked by gentiles.

אי משום דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה, הא אמר שמואל בר יצחק אמר רב: כל שנאכל כמות שהוא חי, אין בו משום בישולי גוים! אדם חשוב שאני.
Moed Katan 12b אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha ruling festival labor
Rav permits cutting down a palm tree during the intermediate festival even when only its sawdust is needed.

אמר רב חננאל אמר רב: קוצץ אדם דקל במועד, אף על פי שאינו צריך אלא לנסורת שלו. לייט עלה אביי.
Moed Katan 12b אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha story festival labor
Rav's permission to cut a palm during the intermediate festival for its sawdust is rejected in practice after danger nearly results.

רב אשי הוה ליה אבא בשלנייא. אזל למיקצייה בחולא דמועדא, אמר ליה רב שילא משלנייא לרב אשי: מאי דעתיך, דקאמר רב חננאל אמר רב: קוצץ אדם דקל במועד אף על פי שאינו צריך אלא לנסורת שלו — הא לייט עלה אביי! אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר, לא סבירא לי. אישתמיט נרגא, בעי למיפסקיה לשקיה. שבקיה והדר אתא.
Moed Katan 15a אמר רב halacha other water selling
Rav cites selling water in the Aravot valley as evidence for the preceding ruling.

ואמר רב — זבוני מיא בפקתא דערבות. שמע מינה.
Moed Katan 16a משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha ruling court discipline
Rav prescribes immediate ostracism, repetition after thirty days, and excommunication after sixty days.

ומנלן דכפתינן ואסרינן ועבדינן הרדפה — דכתיב: ״הן למות הן לשרושי הן לענש נכסין ולאסורין״. מאי לשרושי? אמר אדא מרי אמר נחמיה בר ברוך אמר רב חייא בר אבין אמר רב יהודה: הרדפה. מאי הרדפה? אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: מנדין לאלתר, ושונין לאחר שלשים, ומחרימין לאחר ששים.
Moed Katan 16b אמר רב aggada exegesis davids humility
Rav interprets Tachkemoni as God's promise that David's humility grants him power to annul divine decrees.

״תחכמוני״, אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא, הואיל והשפלת עצמך תהא כמוני. שאני גוזר גזרה, ואתה מבטלה.
Moed Katan 17a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling self excommunication
Rav permits a Torah scholar to excommunicate oneself and then annul that excommunication.

אמר רב גידל אמר רב: תלמיד חכם מנדה לעצמו, ומיפר לעצמו. אמר רב פפא: תיתי לי, דלא שמיתי צורבא מרבנן מעולם. אלא כי קא מיחייב צורבא מרבנן שמתא, היכי עביד? כי הא דבמערבא מימנו אנגדא דצורבא מרבנן ולא מימנו אשמתא.
Moed Katan 17a אמר רב aggada other excommunication
Rav interprets the word shamta as a name of death.

מאי שמתא? אמר רב: שם מיתה. ושמואל אמר: שממה יהיה, ומהניא ביה כי טיחיא בתנורא.
Moed Katan 18a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling nail cutting
Rav forbids cutting nails with scissors during the intermediate festival.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: ובגנוסטרא — אסור. אמר רב שמן בר אבא: הוה קאימנא קמיה דרבי יוחנן בי מדרשא בחולו של מועד, ושקלינהו לטופריה בשיניה וזרקינהו.
Moed Katan 18a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story festival grooming
Rav recounts that a pair of visitors asked Rabbi Yehudah the Patriarch to permit nail cutting during the intermediate festival and he permitted it.

אמר רב יהודה אמר רב: זוג בא מחמתן לפני רבי, ומר זוטרא מתני: זוג בא מחמתן לפני רבי, ובקשו ממנו צפרנים — והתיר להם. ואם בקשו ממנו שפה — התיר להם, ושמואל אמר: אף בקשו ממנו שפה, והתיר להם.
Moed Katan 18b אמר רב halacha exegesis marriage agreements
Rav identifies the permitted documents as records of family financial commitments rather than actual betrothal documents.

מאי לאו שטרי קדושין ממש? לא, שטרי פסיקתא, וכדרב גידל אמר רב.
Moed Katan 18b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling marriage agreements
Rav rules that parental promises of specified amounts to a son and daughter become binding by verbal agreement when the couple then marry.

דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך? כך וכך. כמה אתה נותן לבתך? כך וכך. עמדו וקדשו קנו, הן הן הדברים הנקנין באמירה.
Moed Katan 19a אמר רב halacha dispute festival mourning
Rav rules that a festival cancels mourning restrictions already observed but does not cancel the remaining count of mourning days.

גמ' אמר רב: גזרות — בטלו, ימים — לא בטלו, וכן אמר רבי הונא: גזרות — בטלו, ימים — לא בטלו. ורב ששת אמר: אפילו ימים נמי בטלו.
Moed Katan 19b אמר רב as transmitted by Rav Amram halacha ruling mourner bathing
Rav permits a mourner to bathe once the consolers rise and depart.

כמאן אזלא הא דאמר רב עמרם אמר רב: אבל, כיון שעמדו מנחמין מאצלו, מותר ברחיצה? כמאן — כאבא שאול.
Moed Katan 21a אמר ליה רב dialogue halacha dialogue mourning lecture
Rav cites the teaching that a mourner needed by the public may teach but may not appoint an interpreter.

רבה בר בר חנה איתרעא ביה מילתא, סבר דלא למיפק לפירקא. אמר ליה רבי חנינא: אם היו רבים צריכין לו — אינו נמנע. סבר לאוקומי אמורא עליה. אמר ליה רב: תניא, ובלבד שלא יעמיד תורגמן.
Moed Katan 24a רב אמר halacha dispute sabbath mourning
Rav treats leaving the mourner's head uncovered on the Sabbath as optional rather than obligatory.

פריעת הראש, חזרת קרע לאחוריו, זקיפת המטה — חובה. נעילת הסנדל, תשמיש המטה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית — רשות. ורב אמר: אף פריעת הראש רשות.
Moed Katan 24b אמר רב halacha ruling mourning law
Rav rules in accordance with Rabbi Yehudah speaking in Rabbi Yishmael's name.

אמר רב גידל בר מנשיא אמר רב: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי ישמעאל.
Moed Katan 25a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis scholar funeral
Rav derives that a scholar's honor requires carrying the body on the first bier rather than transferring it.

סבור לאשנויי מפוריא לפוריא. אמר להו רב חסדא, הכי גמירנא מיניה: חכם כבודו במטה ראשונה. דאמר רב יהודה אמר רב: מנין לחכם שכבודו במטה ראשונה, שנאמר: ״וירכיבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה״. פרוס בבא ואפקוה.
Moed Katan 27b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis mourner meal
Rav forbids a mourner to eat one's own bread on the first day of mourning.

אמר רב יהודה אמר רב: אבל, יום ראשון אסור לאכול לחם משלו, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל: ״ולחם אנשים לא תאכל״. רבה ורב יוסף מחלפי סעודתייהו להדדי.
Moed Katan 27b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling communal mourning
Rav forbids all townspeople from working while a deceased person remains in the city.

ואמר רב יהודה אמר רב: מת בעיר — כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה.
Moed Katan 27b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story excessive mourning
Rav warns that one who grieves excessively for one dead person will soon grieve for another.

ואמר רב יהודה אמר רב: כל המתקשה על מתו יותר מדאי, על מת אחר הוא בוכה. ההיא איתתא דהות בשיבבותיה דרב הונא, הוו לה שבעה בני, מית חד מינייהו, הוות קא בכיא ביתירתא עליה. שלח לה רב הונא: לא תעבדי הכי! לא אשגחה ביה. שלח לה: אי צייתת — מוטב, ואי לא — צבית זוודתא לאידך מית, ומיתו כולהו. לסוף אמר לה: תימוש ז …
ואמר רב יהודה אמר רב: כל המתקשה על מתו יותר מדאי, על מת אחר הוא בוכה. ההיא איתתא דהות בשיבבותיה דרב הונא, הוו לה שבעה בני, מית חד מינייהו, הוות קא בכיא ביתירתא עליה. שלח לה רב הונא: לא תעבדי הכי! לא אשגחה ביה. שלח לה: אי צייתת — מוטב, ואי לא — צבית זוודתא לאידך מית, ומיתו כולהו. לסוף אמר לה: תימוש זוודתא לנפשיך, ומיתא.
Moed Katan 28b אמר רב aggada other funeral lament
Rav prescribes the lament Woe for the departed and woe for the pledge.

גמ' מאי אמרן? אמר רב: ״ויי לאזלא, ויי לחבילא״.
Moed Katan 28b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis josiahs wounds
Rav teaches that the archers pierced Josiah like a sieve.

ואמר רבא לרבה בר מרי, כתיב ביה ביאשיהו: ״לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום״, וכתיב: ״ויורו היורים למלך יאשיהו״, ואמר רב יהודה אמר רב: שעשאוהו ככברה!
Moed Katan 29a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi aggada exegesis scholars progress
Rav teaches that Torah scholars have no rest even in the World to Come but proceed from strength to strength.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא, שנאמר: ״ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון״.

Chagigah (20)

Chagigah 5a אמר רב aggada dispute hidden offenses
Rav interprets hidden wrongdoing as killing a louse before another person who is disgusted by it.

מאי ״על כל נעלם״? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס.
Chagigah 5a אמר רב aggada exegesis compounding evils
Rav interprets evils and troubles as harms whose remedies conflict, like a hornet sting and a scorpion sting.

מאי ״רעות וצרות״? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו — כגון זיבורא ועקרבא.
Chagigah 5a אמר רב aggada exegesis israels suffering
Rav teaches that one who does not experience hidden divine favor and vulnerability to being consumed is not among Israel, though the supplied dictum ends incomplete.

״וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם״, אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב: כל שאינו בהסתר פנים — אינו מהם, כל שאינו ב״והיה לאכול״ —
Chagigah 5b אמר רב aggada exegesis final judgment
Rav teaches that at death a person is told even about excessive private conversation with one's spouse.

רבי אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא. שמעיה לינוקא דהוה קא קרי: ״כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו״. אמר: עבד שרבו מגיד לו מה שיחו תקנה יש לו?! מאי ״מה שיחו״? אמר רב: אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה.
Chagigah 5b משמיה דרב aggada exegesis divine sorrow
Rav teaches that God has a hidden place called Mysteries.

״ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה״, אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו. מאי ״מפני גוה״? אמר רב שמואל בר יצחק: מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לגוים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים.
Chagigah 8b אמר רב halacha exegesis festival marriage
Rav derives that marriages are not conducted during a festival because one must rejoice in the festival rather than in one's wife.

ורב אשי, האי ״בחגך״ מאי עביד ליה? ההוא, לכדרב דניאל בר קטינא. דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב: מניין שאין נושאין נשים במועד — שנאמר: ״ושמחת בחגך״, ולא באשתך.
Chagigah 10a אמר רב aggada exegesis study progression
Rav teaches that one who leaves legal study for Scripture no longer has peace.

״וליוצא ולבא אין שלום״, אמר רב: כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא — שוב אין לו שלום.
Chagigah 10a אמר רב halacha exegesis commandment oath
Rav derives that one may swear an oath to fulfill a commandment.

אי מדחנניה בן אחי רבי יהושע — דלמא כרב גידל אמר רב. דאמר רב גידל אמר רב: מנין שנשבעין לקיים את המצוה — שנאמר: ״נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך״.
Chagigah 11a אמר רב halacha ruling impurity placement
Rav limits the case to an object placed at the opening of a skylight and distinguishes whether someone resides there.

ומאי קושיא? דלמא לכדרב. דאמר רב: כגון שהניחה על פי ארובה. אי דר ביה — אין, לא דר ביה — לא.
Chagigah 12a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis adams stature
Rav teaches that Adam originally extended from one end of the world to the other until God diminished him after his sin.

אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון, מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר: ״למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים״, כיון שסרח הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר: ״ותשת עלי כפכה״.
Chagigah 12a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim first creation
Rav teaches that ten things were created on the first day: heaven, earth, chaos, void, light, darkness, wind, water, day, and night.

ואמר רב יהודה אמר רב: עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ, תהו ובהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה.
Chagigah 12a אמר רב aggada maxim creation qualities
Rav teaches that the world was created through ten qualities including wisdom, understanding, knowledge, power, justice, kindness, and mercy.

אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב: בעשרה דברים נברא העולם: בחכמה ובתבונה ובדעת, ובכח ובגערה ובגבורה, בצדק ובמשפט, בחסד וברחמים.
Chagigah 12a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis worlds expansion
Rav teaches that the newly created world expanded continuously until God rebuked and stopped it.

ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי, עד שגער בו הקדוש ברוך הוא והעמידו, שנאמר: ״עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו״, והיינו דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב: ״אני אל שדי״ — אני הוא שאמרתי לעולם די. אמר ריש לקיש: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את הים היה מרחיב ו …
ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי, עד שגער בו הקדוש ברוך הוא והעמידו, שנאמר: ״עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו״, והיינו דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב: ״אני אל שדי״ — אני הוא שאמרתי לעולם די. אמר ריש לקיש: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את הים היה מרחיב והולך, עד שגער בו הקדוש ברוך הוא ויבשו, שנאמר: ״גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב״.
Chagigah 12b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis heavenly evils
Rav teaches that David prayed for harmful forces in heaven and caused them to descend to earth because evil should not dwell with God.

הני ברקיעא איתנהו? הני בארעא איתנהו! דכתיב: ״הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו״! אמר רב יהודה אמר רב: דוד ביקש עליהם רחמים, והורידן לארץ. אמר לפניו: רבונו של עולם, ״לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך (במגורך) רע״. צדיק אתה ה', לא יגור במגורך רע. ומנלן דאיקרי ״שמים״ — …
הני ברקיעא איתנהו? הני בארעא איתנהו! דכתיב: ״הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עושה דברו״! אמר רב יהודה אמר רב: דוד ביקש עליהם רחמים, והורידן לארץ. אמר לפניו: רבונו של עולם, ״לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך (במגורך) רע״. צדיק אתה ה', לא יגור במגורך רע. ומנלן דאיקרי ״שמים״ — דכתיב: ״ואתה תשמע השמים מכון שבתך״.
Chagigah 13b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis babylonian conquest
Rav teaches that the storm from the north conquered the world for Nebuchadnezzar so nations could not say God delivered Israel to an inferior people.

״וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש״. להיכן אזל? אמר רב יהודה אמר רב: שהלך לכבוש את כל העולם כולו תחת נבוכדנצר הרשע. וכל כך למה? שלא יאמרו אומות העולם: ביד אומה שפלה מסר הקדוש ברוך הוא את בניו. אמר הקדוש ברוך הוא: מי גרם לי שאהיה שמש לעובדי פ …
״וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש״. להיכן אזל? אמר רב יהודה אמר רב: שהלך לכבוש את כל העולם כולו תחת נבוכדנצר הרשע. וכל כך למה? שלא יאמרו אומות העולם: ביד אומה שפלה מסר הקדוש ברוך הוא את בניו. אמר הקדוש ברוך הוא: מי גרם לי שאהיה שמש לעובדי פסילים — עונותיהן של ישראל הן גרמו לי.
Chagigah 13b אמר רב as transmitted by Rav Chananel aggada exegesis angel wings
Rav identifies the diminished angelic wings as those used for song.

הי מינייהו אימעוט? אמר רב חננאל אמר רב: אותן שאומרות שירה בהן. כתיב הכא: ״ובשתים יעופף וקרא זה אל זה ואמר״, וכתיב: ״התעיף עיניך בו ואיננו״.
Chagigah 13b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia aggada exegesis fiery river
Rav teaches that the fiery river flowing from the celestial beings' sweat pours upon the heads of the wicked in Gehinnom.

מהיכן נפיק? מזיעתן של חיות. ולהיכן שפיך? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: על ראש רשעים בגיהנם, שנאמר: ״הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול״. ורב אחא בר יעקב אמר: על אשר קומטו, שנאמר: ״אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם״. תניא, אמר רבי שמעון החסיד: אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להיב …
מהיכן נפיק? מזיעתן של חיות. ולהיכן שפיך? אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: על ראש רשעים בגיהנם, שנאמר: ״הנה סערת ה' חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול״. ורב אחא בר יעקב אמר: על אשר קומטו, שנאמר: ״אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם״. תניא, אמר רבי שמעון החסיד: אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו להיבראות
Chagigah 23a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story purification transport
Rav recounts that corpse remains were found in a boat carrying purification water and ashes across the Jordan, prompting a ban on such transport.

מאי מעשה שהיה? דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה. באותה שעה אמרו: לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן בספינה.
Chagigah 23a אמר רב halacha other unclear
Rav begins a dictum, but no content follows in the supplied passage.

אמר רב:
Chagigah 26a משמיה דרב halacha story returned vessels
Rav limits the rule about thieves returning household vessels to thieves who repented.

וכן הגנבים שהחזירו את הכלים. ורמינהי: הגנבים שנכנסו לתוך הבית — אינו טמא אלא מקום דריסת רגלי הגנבים. אמר רב פנחס משמיה דרב: כשעשו תשובה. דיקא נמי, דקתני: שהחזירו את הכלים. שמע מינה.

Yevamot (107)

Yevamot 4a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis fathers partner
Rav derives Rabbi Yehudah's prohibition of a father's raped or seduced partner from the verse forbidding uncovering a father's garment.

ואמר רב גידל אמר רב: מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב: ״לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו״, כנף שראה אביו — לא יגלה.
Yevamot 9b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling yibbum sisters
Rav rules in each listed case that the woman forbidden to one brother is permitted to the other and her sister who is also his yevama performs halitza or yibbum.

והאמר רב יהודה אמר רב, וכן תני רבי חייא: בכולן אני קורא בהן האסורה לזה — מותרת לזה, והאסורה לזה — מותרת לזה, ואחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת.
Yevamot 11a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sotah rival
Rav forbids the co-wife of a sotah.

אמר רב יהודה אמר רב: צרת סוטה אסורה.
Yevamot 13b אמר רב halacha exegesis yevama betrothal
Rav derives that betrothal by an outsider cannot take effect with a woman awaiting yibbum.

ובית הלל — מיבעי להו לכדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: מנין שאין קידושין תופסין ביבמה — שנאמר: ״לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר״. לא תהיה בה הויה לזר.
Yevamot 16b אמר רב aggada exegesis hostile neighbors
Rav illustrates Jacob being surrounded by enemies with Humnaya beside Pum Nahara.

״צוה ה' ליעקב סביביו צריו״, אמר רב: כגון הומניא לפום נהרא.
Yevamot 17b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis unborn brother
Rav excludes from yibbum the wife of a brother who was not alive during the marriage and a maternal brother without shared inheritance.

אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא? אמר רב יהודה אמר רב, אמר קרא: ״כי ישבו אחים יחדו״, שהיתה להם ישיבה אחת בעולם, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. ״יחדו״ — מיוחדים בנחלה, פרט לאחיו מן האם.
Yevamot 17b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling yibbum bond
Rav permits a man to marry the mother of his deceased prospective yevama because no binding yibbum bond exists.

אמר רב הונא אמר רב: שומרת יבם שמתה — מותר באמה, אלמא קסבר אין זיקה. ולימא: הלכה כדברי האומר אין זיקה!
Yevamot 20a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis prohibited yevama
Rav derives that a yevama prohibited by an ordinary negative commandment performs halitza but not yibbum.

אמר רב גידל אמר רב, אמר קרא: ״ועלתה יבמתו השערה״, שאין תלמוד לומר ״יבמתו״, מה תלמוד לומר ״יבמתו״ — יש לך יבמה אחת שעולה לחליצה ואינה עולה לייבום, ואיזו זו חייבי לאוין.
Yevamot 21a אמר רב halacha ruling secondary relatives
Rav identifies four categories of women beyond whom the rabbinic prohibition on secondary relatives does not extend.

אמר רב, ארבע נשים יש להן הפסק. נקיט רב בידיה תלת: אשת אחי האם מן האב, ואשת אחי האב מן האם, וכלתו. וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו. אמר רב נחמן בר יצחק, וסימניך: דעילאי, דרב.
Yevamot 22a אמר רב halacha ruling secondary relatives
Rav teaches that only the four listed categories have a generational stopping point.

תא שמע, דאמר רב: ארבע נשים יש להם הפסק, ותו לא. דלמא כי קאמר רב — לההיא מתניתא. תא שמע: שלישי ורביעי. שלישי ורביעי — אין, טפי — לא! דלמא משלישי ואילך, מרביעי ואילך.
Yevamot 24b משמיה דרב halacha ruling conversion motives
Rav rules that all converts in the listed categories are valid converts despite their motives.

הא איתמר עלה, אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: הלכה כדברי האומר כולם גרים הם.
Yevamot 24b אמר רב halacha ruling adultery allegation
Rav limits the rule about a man suspected with a married woman to a case supported by witnesses.

הנטען על אשת איש וכו'. אמר רב: ובעדים.
Yevamot 24b רב אמר halacha other adultery allegation
Rav's witnesses requirement for the adultery allegation is sharply challenged from a teaching permitting the marriage after an intervening divorce.

אמר רב ששת: אמינא, כי ניים ושכיב רב אמר להאי שמעתתא. דתניא: הנטען על אשת איש והוציאוה על ידו, ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס — לא יוציא.
Yevamot 25b רב אמר halacha ruling vow release
Rav teaches that releasing a vow requires three judges.

גמ' הא התירה — ישאנה. במאי עסקינן? אילימא בחד — חד מי מצי מתיר? והאמר (רב אמר) רבי חייא בר אבין אמר רב עמרם, תנא: התרת נדרים בשלשה!
Yevamot 26b אמר רב halacha ruling three sisters
Rav rules that when three yevama sisters fall before two brothers each brother performs halitza for one and the middle sister requires halitza from both.

אמר רבא בר רב הונא אמר רב: שלש אחיות יבמות שנפלו לפני שני אחין יבמין — זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת, ואמצעית צריכה חליצה משניהם.
Yevamot 26b אמר רב halacha ruling yibbum bond
Rav maintains that no binding yibbum bond exists but frames the cited ruling for the contrary view.

והאמר רב: אין זיקה! לדברי האומר יש זיקה קאמר.
Yevamot 27b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling two sisters
Rav rules that when two yevama sisters fall before one brother, halitza of either sister permits that sister.

אמר רב הונא אמר רב: שתי אחיות יבמות שנפלו לפני יבם אחד, חלץ לראשונה — הותרה, חלץ לשנייה — הותרה.
Yevamot 27b אמר רב halacha ruling initial prohibition
Rav permanently forbids a yevama who was ineligible when the obligation first arose, while distinguishing a rabbinic bond from a Torah-level sister prohibition.

ורב לית ליה האי סברא? והאמר רב: כל אשה שאין אני קורא בה בשעת נפילה ״יבמה יבא עליה״ — הרי היא כאשת אח שיש לו בנים, ואסורה! הני מילי היכא דקאי באפה איסור אחות אשה דאורייתא, אבל הכא — זיקה דרבנן היא.
Yevamot 28b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling yibbum sisters
Rav rules in each listed case that the woman forbidden to one brother is permitted to the other and her sister who is also his yevama performs halitza or yibbum.

אמר רב יהודה אמר רב, וכן תני רבי חייא: בכולן אני קורא בהן, האסורה לזה מותרת לזה, ואחותה כשהיא יבמתה — או חולצת או מתייבמת.
Yevamot 30a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling initial prohibition
Rav permanently forbids a yevama who was ineligible when the yibbum obligation first arose.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה ״יבמה יבא עליה״ — הרי היא כאשת אח שיש לה בנים, ואסורה. מאי קא משמע לן? תנינא: הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת!
Yevamot 34a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis overlapping liabilities
Rav attributes the case of one act incurring four sin offerings and one guilt offering to Rabbi Meir.

אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא. דתניא: יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד.
Yevamot 34a אמר רב as transmitted by Rav Amram halacha ruling age thresholds
Rav explains the simultaneous liabilities through continuing emissions as males cross age thirteen and females cross age twelve.

אמר רב עמרם אמר רב: בשופעות מתוך שלשה עשר לאחר שלשה עשר — לאחיובי אינהו, מתוך שנים עשר לאחר שנים עשר — לחיובי אינהי.
Yevamot 35a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling temporary decree
Rav characterizes the immediate return of girls unable to bear children as resembling an exceptional temporary ruling.

ומי גזרינן קטנה משום גדולה? והתנן: אם היו קטנות שאינן ראויות לילד — מחזירין אותן מיד. אמר רב גידל אמר רב: הוראת שעה היתה. מכלל דהואי? אלא: כהוראת שעה היתה. וחילוף לא שכיח.
Yevamot 37a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute lineage classes
Rav rules in accordance with Rabbi Elazar concerning the intermarriage of lineage classes.

ואמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: הלל שנה — עשרה יוחסין עלו מבבל: כהני, לויי, וישראלי, חללי, גירי, חרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי ואסופי. וכולן מותרין לבא זה בזה.
Yevamot 37b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha dispute property judgment
Rav holds that the existing judicial allocation remains in force.

רבי אבא אמר רב: קם דינא. רבי ירמיה אמר: הדר דינא.
Yevamot 37b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling surrounded field
Rav limits the case to a field surrounded on four sides by four different owners.

והוינן בה: לרבנן שפיר קאמר אדמון? ואמר רב יהודה אמר רב: הכא במאי עסקינן — כגון שהקיפוה ארבעה בני אדם מארבע רוחות.
Yevamot 39b אמר רב halacha dialogue yibbum choice
Rav refuses to compel one option and tells the brother he may choose either halitza or yibbum.

אמר רב: אין כופין. כי אתו לקמיה דרב, אמר להו: אי בעית — חלוץ, אי בעית — ייבם. בדידך תלא רחמנא: ״ואם לא יחפוץ האיש״, הא אם חפץ, אי בעי — חליץ, אי בעי — ייבם.
Yevamot 45b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling slave immersion
Rav rules that a slave bought from a gentile who immerses first for freedom acquires freedom.

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלוקח עבד מן הגוי, וקדם וטבל לשם בן חורין, קנה עצמו בן חורין. מאי טעמא —
Yevamot 46a משמיה דרב halacha ruling gentile cooking
Rav exempts food edible raw from the prohibition on food cooked by gentiles.

ועל תורמוסן משום בשולי גוים — לפי שאינן בני תורה. הא בני תורה שרי? והאמר רב שמואל בר רב יצחק משמיה דרב: כל הנאכל כמות שהוא חי — אין בו משום בשולי גוים. והא תורמוס אינו נאכל כמות שהוא חי, ויש בו משום בשולי גוים!
Yevamot 46a משמיה דרב halacha ruling gentile cooking
Rav exempts food unfit for a royal table with bread from the prohibition on food cooked by gentiles.

רבי יוחנן כאידך לישנא סבירא ליה, דאמר רב שמואל בר רב יצחק משמיה דרב: כל שאין עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת — אין בו משום בשולי גוים, וטעמא דאינן בני תורה, הא בני תורה שרי.
Yevamot 47b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling circumcision completion
Rav defines flesh invalidating circumcision as that covering most of the corona's height.

נשתיירו בו ציצין המעכבין המילה וכו'. כדתנן: אלו הן ציצין המעכבין המילה — בשר החופה את רוב העטרה. ואינו אוכל בתרומה. ואמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: בשר החופה רוב גובהה של עטרה.
Yevamot 51b אמר רב halacha ruling invalid halitza
Rav requires an invalid halitza to be repeated with every brother.

רבנן סברי יש זיקה, וקתני סיפא: וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת. לימא תיהוי תיובתא דרבה בר רב הונא אמר רב. דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: חליצה פסולה — צריכה לחזור על כל האחין.
Yevamot 52b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute posthalitza betrothal
Rav attributes the view that betrothal after halitza has no effect to Rabbi Akiva and says the sages recognize a legal effect after halitza.

חלץ ועשה מאמר. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי עקיבא, דאמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין. אבל חכמים אומרים: יש אחר חליצה כלום.
Yevamot 56a רב אמר halacha dispute yibbum intercourse
Rav rules that even initial intercourse with a yevama effects acquisition for every legal purpose.

אחד המערה ואחד הגומר — קנה. מאי קנה? רב אמר: קנה לכל, ושמואל אמר: לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה: לירש בנכסי אחיו, ולפוטרה מן הייבום.
Yevamot 56a רב אמר halacha dispute teruma eligibility
Rav permits a yevama formerly only betrothed to eat teruma after inadvertent intercourse because Scripture equates inadvertent and intentional intercourse.

מן הנשואין — לדברי הכל אכלה, דהא הות קאכלה מעיקרא. כי פליגי מן האירוסין. רב אמר: אוכלת, דהא רבי רחמנא ביאת שוגג כמזיד.
Yevamot 56a רב אמר halacha dispute teruma eligibility
Rav permits a formerly married yevama to continue eating teruma after the intercourse because she ate it previously.

כי פליגי מן הנשואין. רב אמר: אוכלת, דהא הות אכלה מעיקרא, ושמואל אמר: אינה אוכלת, כי רבי רחמנא ביאת שוגג כמזיד — לדברים האמורים בפרשה, אבל לכל מילי — לא.
Yevamot 57a רב אמר halacha other unclear
Rav begins a dictum, but no content follows in the supplied passage.

איתמר, רב אמר:
Yevamot 58b אמר רב halacha other yibbum acquisition
Rav's view that intercourse acquires a yevama for every purpose is contrasted with the narrower view of Shmuel.

שומרת יבם קרית לה? אשתו מעליא היא, דהא אמר רב: קנה לכל! כשמואל, דאמר: לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה.
Yevamot 58b אמר רב halacha ruling yibbum acquisition
Rav's full-acquisition rule is reconciled by treating the case as Beit Shammai's view that formal designation effects complete acquisition.

מידי הוא טעמא אלא לרב. הא אמר רב: קנה לכל. הכא במאי עסקינן — כגון דעבד בה מאמר, ובית שמאי היא, דאמרי: מאמר קונה קנין גמור.
Yevamot 59a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling priestly marriage
Rav disqualifies from priestly marriage a woman subjected to nonvaginal intercourse.

אמר רב יהודה אמר רב: נבעלה שלא כדרכה — פסולה לכהונה. מתיב רבא: ״ולו תהיה לאשה״ — באשה הראויה לו, פרט לאלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט.
Yevamot 59b רב אמר halacha other priestly marriage
Rav is said to follow Rabbi Elazar rather than Rabbi Meir in the disputed priestly-marriage case.

הא מני — רבי מאיר היא, ורב דאמר כרבי אלעזר.
Yevamot 59b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling prohibited marriage
Rav requires a man who entered the prohibited marriage to divorce the woman despite the marriage's legal validity.

אם נשא — נשוי, אמר רב הונא אמר רב: ומוציא בגט. ואלא הא דקתני: אם נשא נשוי! אמר רב אחא בר יעקב: לומר
Yevamot 60a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dispute priestly offspring
Rav follows Rabbi Eliezer ben Yaakov that the child of the prohibited union with another man's raped or seduced partner is profaned.

אנוסת חבירו ומפותת חבירו — לא ישא. ואם נשא — רבי אליעזר בן יעקב אומר: הולד חלל, וחכמים אומרים: הולד כשר. אמר רב הונא אמר רב: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. וכן אמר רב גידל אמר רב: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.
Yevamot 60a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis priestly offspring
Rav explains Rabbi Eliezer ben Yaakov's view as adopting Rabbi Elazar's position.

איכא דאמרי, אמר רב הונא אמר רב: מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב — סבר לה כרבי אלעזר.
Yevamot 60a אמר רב as transmitted by Rav Amram halacha other priestly offspring
Rav's explanation is challenged by Rav's separate ruling against Rabbi Elazar.

ומי סבר לה כותיה? והא קיימא לן: משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. ואילו בהא אמר רב עמרם אמר רב: אין הלכה כרבי אלעזר. קשיא.
Yevamot 62a אמר רב halacha exegesis slave lineage
Rav teaches that a slave has no legally recognized lineage and derives this from comparison to a donkey.

אמר רב: הכל מודין בעבד שאין לו חייס, דכתיב: ״שבו לכם פה עם החמור״: עם הדומה לחמור. מיתיבי: ״ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים״! אמר רב אחא בר יעקב: כ״פר בן בקר״.
Yevamot 63a אמר ליה רב dialogue aggada dialogue marital forbearance
Rav questions why Rabbi Hiyya brings gifts to a wife who causes him suffering and hears that wives sufficiently benefit husbands by raising children and saving them.

רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו. כי הוה משכח מידי, צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה. אמר ליה רב: והא קא מצערא ליה למר? אמר ליה: דיינו שמגדלות בנינו, ומצילות אותנו
Yevamot 63b אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava aggada exegesis bad wife
Rav interprets children given to another people as a stepmother and a vile nation as a bad wife with a large marriage contract.

״בניך ובנותיך נתונים לעם אחר״, אמר רב חנן בר רבא אמר רב: זו אשת האב. ״בגוי נבל אכעיסם״, אמר רב חנן בר רבא אמר רב: זו אשה רעה וכתובתה מרובה. רבי אליעזר אומר: אלו המינים. וכן הוא אומר: ״אמר נבל בלבו אין אלהים וגו'״.
Yevamot 64b משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha ruling infertility waiting
Rav limits the longer waiting period to earlier long-lived generations and sets two and a half years in later generations to allow three pregnancies.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: לא שנו אלא בדורות הראשונים, ששנותיהן מרובות. אבל בדורות האחרונים, ששנותיהן מועטות — שתי שנים ומחצה, כנגד שלשה עיבורים. רבה אמר רב נחמן: שלש שנים, כנגד שלש פקידות. דאמר מר: בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה.
Yevamot 68a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis teruma disqualification
Rav derives that a priest's daughter becomes disqualified from teruma once she has intercourse with someone disqualified to her.

מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, אמר קרא: ״ובת כהן כי תהיה לאיש זר״, כיון שנבעלה לפסול לה — פסלה.
Yevamot 68b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha exegesis teruma disqualification
Rav extends the disqualification from a priest's daughter to Levite and Israelite women through the repeated word daughter.

אשכחן כהנת — לויה וישראלית מנלן? כדאמר רבי אבא אמר רב — ״בת״ ״ובת״, הכא נמי — ״בת״ ״ובת״.
Yevamot 69a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha exegesis teruma disqualification
Rav extends the disqualification from a priest's daughter to Levite and Israelite women through the repeated word daughter.

אשכחן כהנת — לויה וישראלית מנא לן? כדאמר רבי אבא אמר רב: ״בת״ ״ובת״, הכא נמי ״בת״ ״ובת״.
Yevamot 69b רב אמר halacha dispute betrothed pregnancy
Rav deems the child of a man who has intercourse with his betrothed in her father's house a mamzer when she is also suspected of others.

איתמר: הבא על ארוסתו בבית חמיו — רב אמר: הולד ממזר, ושמואל אמר: הולד שתוקי. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב דדיימא מעלמא, אבל לא דיימא מעלמא — בתריה דידיה שדינן ליה.
Yevamot 69b רב אמר halacha dispute betrothed pregnancy
Rav deems a pregnant betrothed woman's child a mamzer when she is not suspected of the betrothed man but is suspected of others.

איכא דאמרי: בבא עליה — כולי עלמא לא פליגי דבתריה דידיה שדינן ליה. והכי איתמר: ארוסה שעיברה, רב אמר: הולד ממזר. ושמואל אמר: הולד שתוקי. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב דלא דיימא מיניה ודיימא מעלמא,
Yevamot 70a אמר רב halacha ruling betrothed pregnancy
Rav deems the child a mamzer whenever the woman is suspected of other men even if she is also suspected of her betrothed.

אמר ליה אביי: לעולם אימא לך כל היכא דדיימא מעלמא, אף על גב דדיימא מניה, אמר רב: הולד ממזר. ומתניתין בדלא דיימא כלל.
Yevamot 71b אמר רב halacha exegesis circumcision procedure
Rav derives that uncovering the corona in circumcision was not commanded to Abraham but was introduced in Joshua's time.

אמר רבה בר יצחק אמר רב: לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו, שנאמר: ״בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צרים וגו'״.
Yevamot 71b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling circumcision completion
Rav defines flesh invalidating circumcision as that covering most of the corona's height.

אמר רבינא, ואיתימא רב ירמיה בר אבא אמר רב: בשר החופה את רוב גובהה של עטרה.
Yevamot 76b אמר רב attribution uncertain: or Rabbi Abba aggada exegesis jesses prominence
Rav identifies the prominent elder entering and leaving with a multitude as Jesse, David's father.

ואביו לא ידע ליה? והכתיב: ״והאיש בימי שאול זקן בא באנשים״, ואמר רב, ואיתימא רבי אבא: זה ישי אבי דוד, שנכנס באוכלוסא ויצא באוכלוסא!
Yevamot 77a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling scholarly credibility
Rav accepts a scholar's legal tradition when stated before a relevant incident but not when first offered afterward.

ומי מהימן? והאמר רבי אבא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה — שומעין לו, ואם לאו — אין שומעין לו! שאני הכא, דהא שמואל ובית דינו קיים.
Yevamot 80a רב אמר halacha dispute eunuch status
Rav applies subsequently confirmed eunuch status retroactively to age twelve for liability.

איתמר: אכל חלב, מבן שתים עשרה [ויום אחד] עד בן שמנה עשרה, ונולדו בו סימני סריס, ולאחר מכאן הביא שתי שערות. רב אמר: נעשה סריס למפרע. ושמואל אמר: קטן היה באותה שעה.
Yevamot 82b אמר רב halacha other unclear
Rav begins a dictum, but no content follows in the supplied passage.

אמר רב:
Yevamot 83a משמיה דרב halacha dispute androgynos grafting
Rav rules in accordance with Rabbi Yosei concerning an androgynos and grafting.

אמרי בי רב משמיה דרב: הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה, ושמואל אמר: בקושי ובקידוש.
Yevamot 83b אמר רב halacha other labor bleeding
Rav's position concerning labor bleeding remains unresolved.

קושי מה לי אמר רב? תיקו.
Yevamot 83b אמר רב halacha dispute consecration
Rav is reported in conflicting traditions as ruling both for and against Rabbi Yosei concerning consecration.

קידוש מה לי אמר רב? אמר רב יוסף: תא שמע, דאמר רב הונא אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי. אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אהא? סמוך אהא! דאמר רב אדא אמר רב: הלכה כרבי יוסי. ״אמרי בי רב״ — מנו? רב הונא, ורב הונא אמר: אין הלכה.
Yevamot 83b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling androgynos intercourse
Rav imposes stoning for intercourse with an androgynos through either sexual organ.

אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא אחוה דרבי יהודה בר זבדי אמר רב יהודה אמר רב: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה, משתי מקומות. מיתיבי, רבי אליעזר אמר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר. במה דברים אמורים — בזכרות שלו, אבל בנקבות שלו — פטור!
Yevamot 84b אמר רב halacha ruling disqualified marriage
Rav rules that fit women were not warned against marrying men disqualified from priestly status.

ההוא, איצטריכא ליה לאשמועינן כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין.
Yevamot 84b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling disqualified marriage
Rav rules that fit women were not warned against marrying men disqualified from priestly status.

גופא. אמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין. לימא מסייע ליה: חלל שנשא כשרה, מאי לאו כהנת [הראויה לו], ומאי ״כשרה״ — כשרה לכהונה?
Yevamot 84b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis equal liability
Rav derives that Scripture equates women and men for every punishment in the Torah.

והא מהכא נפקא? מדרב יהודה אמר רב נפקא! דאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: ״איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם״ — השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה!
Yevamot 85a אמר רב halacha exegesis priestly impurity
Rav's rule equating women and men explains why priestly women would otherwise share the impurity prohibition.

והרי טומאה, דלאו שאין שוה בכל, וטעמא דכתב רחמנא ״בני אהרן״ ולא בנות אהרן, הא לאו הכי, הוה אמינא נשים חייבות, מאי טעמא? לאו משום דרב יהודה אמר רב?
Yevamot 85a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue disqualified marriage
Rav rules that fit women were not warned against marrying men disqualified from priestly status.

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע: כל היכא דהני נסבי מהני והני נסבי מהני — קתני. כהן, כיון דאילו בעי למינסב חללה אסירא ליה — לא קתני. אתו לקמיה דרב אידי בר אבין. אמר להו: דרדקי, הכי אמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים.
Yevamot 87a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha exegesis teruma return
Rav derives from repeated uses of daughter that a woman may return to eating teruma through her Levite son.

גמ' מת בנה מלוי — תאכל בתרומה. דהדרא אכלה משום בנה, מנלן? אמר רבי אבא אמר רב: ״בת״ ״ובת״.
Yevamot 88a אמר רב halacha ruling mistaken remarriage
Rav requires a woman remarried on one witness's testimony to leave but allows her to remain when two witnesses supported the husband's death and his identity is uncertain.

תצא מזה ומזה וכו'. אמר רב: לא שנו אלא שניסת בעד אחד, אבל ניסת על פי שני עדים — לא תצא. מחכו עליה במערבא: אתא גברא וקאי, ואת אמרת לא תצא? לא צריכא, דלא ידעינן ליה.
Yevamot 88b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling mistaken remarriage
Rav rules that a woman who remarried without court authorization may return to her first husband.

הא אמרה רב חדא זימנא, דתנן: ניסת שלא ברשות — מותרת לחזור לו. ואמר רב הונא אמר רב: הכי הלכתא! חדא מכללא דחברתה איתמר.
Yevamot 91a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue mistaken remarriage
Rav rules that a woman who remarried without court authorization may return to her first husband.

נשאת שלא ברשות וכו'. אמר רב הונא אמר רב: הכי הלכתא. אמר ליה רב נחמן: גנבא גנובי למה לך? אי סבירא לך כרבי שמעון, אימא: הלכה כרבי שמעון, דשמעתיך כרבי שמעון קאזלה.
Yevamot 92b אמר רב halacha exegesis yevama betrothal
Rav derives that betrothal by an outsider cannot take effect with a woman awaiting yibbum.

אמר רב: מנין שאין קדושין תופסין ביבמה, שנאמר: ״לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר״ — לא תהא בה הויה לזר.
Yevamot 92b אמר רב halacha ruling yevama marriage
Rav rules that neither betrothal nor marriage with an outsider takes effect for a woman awaiting yibbum.

אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: יבמה — קדושין אין בה, נשואין יש בה. אי קדושין אין בה — נשואין נמי אין בה! אימא: קדושין ונשואין אין בה.
Yevamot 93a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling future acquisition
Rav rules that one who presently transfers a field conditional on later buying it effects the acquisition upon purchase.

רב — דאמר רב הונא אמר רב: האומר לחברו ״שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה, קנויה לך מעכשיו״ — קנה.
Yevamot 94a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim missed interpretation
Rav says Rabbi Elazar ben Matya could have expounded a pearl but instead expounded a potsherd.

זה מדרש דרש רבי אלעזר בן מתיא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: הוה ליה לרבי אלעזר למדרש ביה מרגניתא ודרש ביה חספא.
Yevamot 94b אמר רב halacha ruling mistaken brother death
Rav explains the brother's-wife case as one where a man marries after hearing his brother died abroad and observers assume the first betrothal was conditional.

ולאו איתמר עלה, אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: האי אשת אח היכי דמי — כגון שקדש אחיו את האשה, והלך למדינת הים, ושמע שמת אחיו, ועמד ונשא את אשתו, דאמרי אינשי: הך קמא, תנאה הוה ליה בקידושין, והאי שפיר נסיב.
Yevamot 95b רב אמר halacha dispute yevama status
Rav treats a yevama as equivalent to a married woman.

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. מתקיף לה רב יוסף: ומי אמר שמואל הכי? והאתמר: יבמה, רב אמר: הרי היא כאשת איש, ושמואל אמר: אינה כאשת איש. ואמר רב הונא: כגון שקדש אחיו את האשה, והלך לו למדינת הים, ושמע שמת אחיו, ועמד ונשא את אשתו.
Yevamot 96b אמר רב halacha dispute minor yibbum
Rav rules that intercourse by a nine-year-old was not given the legal force of an adult's formal designation.

בן תשע וכו' משהגדיל וכו'. ויעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול, ותדחה צרה מיבום! אמר רב: לא עשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול. ושמואל אמר: עשו ועשו. וכן אמר רבי יוחנן: עשו ועשו.
Yevamot 96b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis posthumous teaching
Rav interprets David's wish to dwell in God's tent forever as a desire that teachings be repeated in his name after death.

אמר להם: מפני מה אי אתם יודעין לפייס כבן אידי חברינו. ורבי יוחנן מאי טעמא קפיד כולי האי? דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב: ״אגורה באהלך עולמים״, וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים? אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, יהי רצון
Yevamot 97a אמר רב halacha ruling eunuch status
Rav limits the ruling to one who later develops the physical signs of a eunuch.

הא אתמר עלה, אמר רב שמואל בר יצחק אמר רב: והוא שנולדו לו סימני סריס. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני: והוא הסריס. שמע מינה.
Yevamot 97a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis fathers partner
Rav derives Rabbi Yehudah's prohibition of a father's raped or seduced partner from the verse forbidding uncovering a father's garment.

רבי יהודה אוסר באנוסת אביו וכו'. אמר רב גידל אמר רב: מאי טעמא דרבי יהודה, דכתיב: ״לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו״, כנף שראה אביו לא יגלה.
Yevamot 98a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling scholarly credibility
Rav accepts a scholar's legal tradition when stated before a relevant incident but not when first offered afterward.

ומי מהימן, והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה — שומעין לו, ואם לאו — אין שומעין לו!
Yevamot 102a אמר רב as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling halitza footwear
Rav would accept Elijah's ruling that a shoe is valid for halitza but not a ruling invalidating the sandal established by popular practice.

אמר רבה אמר רב כהנא אמר רב: אם יבא אליהו ויאמר: ״חולצין במנעל״ — שומעין לו. ״אין חולצין בסנדל״ — אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל.
Yevamot 102a אמר רב as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling halitza footwear
Rav would accept Elijah's ruling that a shoe is invalid for halitza but not a ruling invalidating the sandal established by popular practice.

ורב יוסף אמר רב כהנא אמר רב: אם יבא אליהו ויאמר: ״אין חולצין במנעל״ — שומעין לו. ״אין חולצין בסנדל״ — אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל.
Yevamot 102a אמר רב halacha story halitza sandal
Rav reports following his uncle's use of a sandal with straps and prescribes tying the local sandal with cord for an effective halitza.

אמר רב: אי לאו דחמיתיה לחביבי דחלץ בסנדל דאית לה שינצין, אנא לא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטייעא דמיהדק טפי. והאי דידן, אף על גב דאית ביה חומרתא, קטרינן ביה מיתנא, כי היכי דתהוי חליצתה מעלייתא.
Yevamot 102a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling halitza removal
Rav releases a yevama to the general marriage market once most of the heel has been pulled from the sandal.

סימן: התרת יבמה סנדל. אמר רב יהודה אמר רב: התרת יבמה לשוק — בשמיטת רוב העקב.
Yevamot 102b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling suspected halitza
Rav permits a yevama raised among the brothers to marry one of them without suspecting an unseen sandal removal.

אמר רב יהודה אמר רב: יבמה שהגדילה בין האחין — מותרת לינשא לאחד מן האחין, ואין חוששין שמא חלצה סנדל לאחד מהן. טעמא, דלא חזינן, הא חזינן — חיישינן.
Yevamot 102b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis halitza sandal
Rav forbids halitza with a sandal sewn using linen, deriving a hide requirement from Ezekiel.

אמר רב יהודה אמר רב: סנדל התפור בפשתן — אין חולצין בו, שנאמר: ״ואנעלך תחש״. ואימא: תחש — אין, מידי אחרינא — לא! ״נעל״ ״נעל״ ריבה.
Yevamot 105a אמר רב aggada exegesis communal decree
Rav begins deriving that a communal decree is not irrevocably sealed, but the passage interrupts with a scriptural challenge.

אמר רב שמואל בר אוניא אמר רב: מנין לגזר דין של צבור שאינו נחתם? אינו נחתם?! והא כתיב: ״כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך לפני״!
Yevamot 105b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute minor halitza
Rav attributes the stated view to Rabbi Meir and says the sages give a minor's halitza no legal effect.

אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: אין חליצת קטן כלום.
Yevamot 105b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis minor halitza
Rav attributes the minor girl's halitza ruling to Rabbi Meir, who equates the woman with the adult man specified in the passage.

קטנה שחלצה וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, דאמר: ״איש״ כתוב בפרשה, ומקשינן אשה לאיש.
Yevamot 105b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story private halitza
Rav reports that the halitza occurred privately in prison and that the case was also brought before Rabbi Akiva there.

איבעיא להו: מעשה שחלצו בינו לבינה אבראי, ובא מעשה לפני רבי עקיבא בבית האסורין, או דלמא: מעשה שחלצו בינו לבינה בבית האסורין? אמר רב יהודה אמר רב: בבית האסורין היה מעשה, ולבית האסורין בא מעשה.
Yevamot 107b אמר רב halacha ruling minor refusal
Rav rules that a girl who refuses one brother becomes forbidden to the other brothers just as a recipient of a bill of divorce does.

אמר רב: מיאנה בזה — אסורה לזה, מידי דהוה אבעלת הגט. בעלת הגט, לאו כיון דאיתסרא לה לחד, איתסרא להו לכולהו — הכא נמי לא שנא.
Yevamot 108b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story minor remarriage
Rav teaches that during danger the question was asked whether a girl divorced by one man and refusing a second may return to the first.

מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: ״מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו״? בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו: הרי שיצאה מראשון בגט ומשני במיאון, מהו שתחזור לראשון?
Yevamot 109b רב אמר halacha dispute minor marriage
Rav rules that a girl who matured without refusing her first marriage and then remarried does not require a divorce from the second man.

וסבר רב: אי בעל — אין, אי לא בעל — לא? והא איתמר: קטנה שלא מיאנה, והגדילה, ועמדה ונשאת, רב אמר: אינה צריכה גט משני, ושמואל אמר: צריכה גט משני.
Yevamot 110a רב אמר halacha dispute conditional marriage
Rav requires a divorce when a man betroths conditionally but marries without restating the condition.

והא פליגי בה חדא זימנא, דאיתמר: קדשה על תנאי, וכנסה סתם — רב אמר: צריכה הימנו גט, ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט.
Yevamot 110a רב אמר halacha dispute conditional marriage
Rav requires a divorce because unconditional marriage demonstrates waiver of the original betrothal condition.

רב אמר צריכה הימנו גט — כיון דנסבה אחולי אחליה לתנאיה. ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט, כל הבועל, על דעת קדושין הראשונים הוא בועל!
Yevamot 110a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling deaf yevama
Rav applies the disputed distinction to intercourse rather than halitza.

אמר רב גידל אמר רב: אביאה. רבא אמר: אפילו תימא אחליצה — כאן בחרשת מעיקרא, כאן בפקחת ואחר כך נתחרשה.
Yevamot 110b אמר רב as transmitted by Rav Chisda halacha ruling deaf and minor
Rav directs the brother to marry the deaf yevama and divorce her, while the minor waits until adulthood and then performs halitza.

כיצד תקנתן? אמר רב חסדא אמר רב: כונס החרשת ומוציאה בגט, וקטנה תמתין עד שתגדיל, ותחלוץ.
Yevamot 111b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling initial prohibition
Rav permanently forbids a yevama who was ineligible when the yibbum obligation first arose.

רבא אמר: בלאו הכי נמי לא מצית אמרת, מי איכא מידי דהשתא אסירא ליה ולבתר שעתא שריא? והא אמר רב יהודה אמר רב: כל יבמה שאין אני קורא בשעת נפילה ״יבמה יבא עליה״ — הרי היא כאשת אח שיש לו בנים, ואסורה.
Yevamot 112a אמר רב halacha ruling compelled halitza
Rav limits the compelled halitza case to a woman who already holds the man's bill of divorce.

עד שכופין אותו לחלוץ — ניכפנו לייבם! אמר רב: בשגיטה יוצא מתחת ידה.
Yevamot 112a רב אמר halacha dispute yibbum vows
Rav does not equate a yavam with a husband regarding a woman's anticipatory intent when she makes a vow.

רב אמר: יבם אינו כבעל, ושמואל אמר: יבם הרי הוא כבעל. אמר אביי: כוותיה דרב מסתברא, דתנן: הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה, כופין אותו שיחלוץ. ואם איתא דמסקה אדעתה —
Yevamot 116b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story purification transport
Rav recounts that corpse remains were found in a boat carrying purification water and ashes across the Jordan, prompting a ban on such transport.

מאי מעשה שהיה? דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה, ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעית של ספינה. באותה שעה אמרו: לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה.
Yevamot 122a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada ruling demonic suspicion
Rav excludes the possibility of a demon when witnesses saw a human form with a reflected image.

והלכו ולא מצאו. ודלמא שד הוה? אמר רב יהודה אמר רב: שראו לו דמות אדם. אינהו נמי דמו! דחזו ליה בבואה.

Ketubot (93)

Ketubot 6a משמיה דרב halacha ruling festival squeezing
Rav forbids tightening a cloth stopper in a barrel opening on a festival.

ורב שרי? והאמר רב שימי בר חזקיה משמיה דרב: האי מסוכריא דנזייתא — אסור להדוקה ביומא טבא!
Ketubot 6a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute unintended labor
Rav rules in accordance with Rabbi Yehudah in the dispute over unintended prohibited labor.

והא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה. ורב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון. ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי, רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון.
Ketubot 6b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha exegesis mourner obligations
Rav rules that a mourner remains obligated in every Torah commandment except tefillin, which Scripture calls glory.

אמר ליה רבא: ומשום טירדא פטור? אלא מעתה, טבעה ספינתו בים, הכי נמי דפטור?! וכי תימא הכי נמי — והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין, שנאמר בהן ״פאר״!
Ketubot 7a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha ruling wedding blessings
Rav requires wedding blessings for both a virgin and a widow, while distinguishing the spouses' prior marital status.

אמר רבי חלבו אמר רב הונא אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אחת בתולה ואחת אלמנה טעונה ברכה. ומי אמר רב הונא הכי? והאמר רב הונא: אלמנה אינה טעונה ברכה! לא קשיא: כאן בבחור שנשא אלמנה, כאן באלמון שנשא אלמנה.
Ketubot 8a אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha dispute blessing quorum
Rav counts a groom toward the wedding-blessing quorum but does not count mourners toward their consolation quorum.

אמר רב נחמן אמר רב: חתנים מן המנין, ואין אבלים מן המנין. מיתיבי: חתנים ואבלים מן המנין! מתניתא קא רמית עליה דרב? רב תנא הוא, ופליג. איתמר, אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: חתנים מן המנין, ואין אבלים מן המנין. מיתיבי: חתנים ואבלים מן המנין!
Ketubot 10b אמר רב both maxim dates and judgment
Rav advises one who has eaten dates not to issue a legal ruling.

ואמר רב חנא בגדתאה: תמרי משחנן, משבען, משלשלן, מאשרן ולא מפנקן. אמר רב: אכל תמרים אל יורה. מיתיבי: תמרים, שחרית וערבית — יפות, במנחה — רעות. בצהרים — אין כמותן, ומבטלות שלשה דברים: מחשבה רעה, וחולי מעים, ותחתוניות!
Ketubot 11b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute virginity status
Rav treats intercourse by a minor boy with an adult woman as giving her the status of one injured by wood.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: קטן הבא על הגדולה — עשאה מוכת עץ. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר: אין מוכת עץ בבשר.
Ketubot 11b רב אמר halacha dispute virginity status
Rav treats intercourse by a minor boy with an adult woman as giving her the status of one injured by wood.

איכא דמתני לה להא שמעתא באפי נפשה: קטן הבא על הגדולה, רב אמר: עשאה מוכת עץ, ושמואל אמר: אין מוכת עץ בבשר.
Ketubot 13a אמר רב halacha ruling seclusion suspicion
Rav permits lashes for prohibited seclusion but does not forbid a woman to her husband solely because of seclusion.

אמר ליה רב פפא לאביי: לזעירי דאמר מאי ״מדברת״ — נסתרה, ואמר רבי יהושע לא מהימנא, האמר רב: מלקין על היחוד — ואין אוסרין על היחוד!
Ketubot 14b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha other lineage presumption
Rav begins stating the governing rule for Rabbi Yohanan ben Nuri's lineage position, but the supplied dictum is incomplete.

גמ' אמר ליה רבא לרב נחמן: רבי יוחנן בן נורי דאמר כמאן? אי כרבן גמליאל — אפילו ברוב פסולין נמי מכשר. אי כרבי יהושע — אפילו ברוב כשרים נמי פסיל! אמר ליה, הכי אמר רב יהודה אמר רב:
Ketubot 15a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute lineage presumption
Rav rules in accordance with Rabbi Yosei, with an alternative report describing the decision as an exceptional temporary ruling.

איתמר, רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יוסי. ורב חנן בר רבא אמר רב: הוראת שעה היתה.
Ketubot 15b אמר רב halacha dispute found infant
Rav treats a found infant as Jewish only for sustaining life, not for determining lineage.

ואמר רב: לא שנו אלא להחיותו, אבל ליוחסין — לא. ושמואל אמר: לפקח עליו את הגל.
Ketubot 15b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story lineage incident
Rav identifies the underlying incident as the case of the wagons at Tzippori.

אשתמיטתיה הא דאמר רב יהודה אמר רב: בקרונות של צפורי הוה מעשה.
Ketubot 15b אמר רב halacha dispute found infant
Rav treats a found infant as Jewish only for sustaining life, not for determining lineage.

גופה: מצא בה תינוק מושלך, אם רוב גוים — גוי, אם רוב ישראל — ישראל, מחצה על מחצה — ישראל. אמר רב: לא שנו אלא להחיותו, אבל ליוחסין — לא. ושמואל אמר: לפקח עליו את הגל.
Ketubot 17a משמיה דרב aggada other funeral attendance
Rav defines sufficient funeral attendance as twelve thousand men and six thousand trumpets, with another version giving thirteen thousand men.

וכמה כל צרכו? אמר רב שמואל בר איני משמיה דרב: תריסר אלפי גברי, ושיתא אלפי שיפורי. ואמרי לה: תליסר אלפי גברי, ומינייהו שיתא אלפי שיפורי. עולא אמר: כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא. רב ששת, ואיתימא רבי יוחנן אמר: נטילתה — כנתינתה, מה נתינתה בששים רבוא, אף נטילתה בששים רבוא. והני מילי למאן דקרי ותני,
Ketubot 17b אמר רב both story virginity evidence
Rav identifies the Babylonian wedding custom proving virginity as smearing oil on the scholars' heads.

רבי יוחנן בן ברוקא אומר וכו'. תנא ביהודה ראיה, בבבל מאי? אמר רב: דרדוגי דמשחא ארישא דרבנן. אמר ליה רב פפא לאביי: משחא דחפיפותא קאמר מר? אמר ליה: יתמא, לא עבדא לך אמך דרדוגי משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה? כי הא דההוא מרבנן דאיעסק ליה לבריה בי רבה בר עולא, ואמרי לה, רבה בר עולא איעסק ליה לבריה בי ההוא מר …
רבי יוחנן בן ברוקא אומר וכו'. תנא ביהודה ראיה, בבבל מאי? אמר רב: דרדוגי דמשחא ארישא דרבנן. אמר ליה רב פפא לאביי: משחא דחפיפותא קאמר מר? אמר ליה: יתמא, לא עבדא לך אמך דרדוגי משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה? כי הא דההוא מרבנן דאיעסק ליה לבריה בי רבה בר עולא, ואמרי לה, רבה בר עולא איעסק ליה לבריה בי ההוא מרבנן, ודרדיג משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה.
Ketubot 18a אמר רב halacha ruling minor claim
Rav explains Rabbi Eliezer ben Yaakov's oath case as one in which a minor presses the claim.

ורבי אליעזר בן יעקב לית ליה משיב אבידה פטור? אמר רב: בטוענו קטן. והאמר מר: אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן!
Ketubot 19a אמר רב halacha ruling document validation
Rav rules that a debtor who acknowledges writing a document cannot require independent validation of it.

אלא: טעמא דרבי מאיר כדרב הונא אמר רב. דאמר רב הונא אמר רב: מודה בשטר שכתבו — אין צריך לקיימו.
Ketubot 19a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue document validation
Rav rules that a debtor who acknowledges writing a document cannot require independent validation of it.

גופא. אמר רב הונא אמר רב: מודה בשטר שכתבו — אין צריך לקיימו. אמר ליה רב נחמן: גנובא גנובי למה לך. אי סבירא לך כרבי מאיר, אימא הלכה כרבי מאיר.
Ketubot 19a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling accommodation document
Rav disbelieves one who claims that a document was written only as an accommodation and reflects no real debt.

אמר רב יהודה אמר רב: האומר ״שטר אמנה הוא זה״ — אינו נאמן.
Ketubot 19a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling document validation
Rav rules that a debtor who acknowledges writing a document cannot require independent validation of it.

(סימן בא״ש) אמר רבא: לעולם דקאמר לוה, וכדרב הונא. דאמר רב הונא אמר רב: מודה בשטר שכתבו — אין צריך לקיימו.
Ketubot 19b משמיה דרב halacha exegesis false documents
Rav interprets removing iniquity as eliminating accommodation and sham documents and not housing injustice as eliminating paid documents.

אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לו לאדם שישהה שטר פרוע בתוך ביתו, משום שנאמר: ״אל תשכן באהליך עולה״. במערבא משמיה דרב אמרי: ״אם און בידך הרחיקהו״ — זה שטר אמנה ושטר פסים. ״ואל תשכן באהליך עולה״ — זה שטר פרוע.
Ketubot 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling signature validation
Rav requires two outside witnesses to validate the signature of a deceased cosigner on a document.

קא משמע לן דרבי מיפשט פשיטא ליה, בין לקולא בין לחומרא. דאמר רב יהודה אמר רב: שנים החתומין על השטר ומת אחד מהן — צריכין שנים מן השוק להעיד עליו, בזו רבי לקולא. ורבנן לחומרא.
Ketubot 21b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling document court
Rav allows two judges who recognize signatures to testify before the third before signing the validation but not afterward.

אמר רב ספרא אמר רבי אבא אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא אמר רב הונא, ואמרי ליה אמר רב הונא אמר רב: שלשה שישבו לקיים את השטר, שנים מכירין חתימות ידי עדים, ואחד אינו מכיר. עד שלא חתמו — מעידין בפניו וחותם. משחתמו — אין מעידין בפניו וחותם.
Ketubot 21b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling judge challenge
Rav allows testimony clearing a challenged document judge before the court signs but not afterward.

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: שלשה שישבו לקיים את השטר, וקרא ערער על אחד מהן. עד שלא חתמו — מעידין עליו וחותם. משחתמו — אין מעידין עליו וחותם.
Ketubot 22a אמר רב halacha exegesis fathers testimony
Rav derives from Scripture that a father has Torah-level credibility to identify the man to whom he gave his daughter and thereby prohibit her to others.

למה לי קרא? סברא היא: הוא אסרה, והוא שרי לה! אלא כי איצטריך קרא, לכדרב הונא אמר רב. דאמר רב הונא אמר רב: מנין לאב שנאמן לאסור את בתו מן התורה, שנאמר: ״את בתי נתתי לאיש״. ״הזה״ למה לי?
Ketubot 24a אמר רב halacha dispute demai testimony
Rav says the attributed positions in the dispute must be reversed.

אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מוחלפת השיטה. אביי אמר: לעולם לא תיפוך. בדמאי הקילו, רוב עמי הארץ מעשרין הן.
Ketubot 26b אמר רב halacha ruling captive wife
Rav rules that when gentile power prevails, even a woman detained for money is forbidden to her husband.

גמ' אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: לא שנו אלא שיד ישראל תקיפה על אומות העולם, אבל יד אומות העולם תקיפה על עצמן, אפילו על ידי ממון — אסורה לבעלה.
Ketubot 27a אמר רב halacha exegesis capital detention
Rav explains that detention involving a threat to life refers to the wives of thieves.

על ידי נפשות אסורה וכו'. אמר רב: כגון נשי גנבי. ולוי אמר: כגון אשתו של בן דונאי. אמר חזקיה: והוא שנגמר דינן להריגה, ורבי יוחנן אמר: אף על פי שלא נגמר דינן להריגה.
Ketubot 28a אמר רב aggada exegesis displacement
Rav teaches from the verse that displacement is harder for a man than for a woman.

מאי הוי עלה? תא שמע: ״הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר״, ואמר רב: טלטולא דגברא קשי מדאיתתא.
Ketubot 29a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis minor fines
Rav attributes to Rabbi Meir the rule that a girl is subject either to sale or to a fine according to her age, but not both.

אמר רב יהודה אמר רב: רבי מאיר היא. דתניא: קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות — יש לה מכר ואין לה קנס. ומשתביא שתי שערות ועד שתיבגר — יש לה קנס ואין לה מכר. דברי רבי מאיר. שהיה רבי מאיר אומר: כל מקום שיש מכר — אין קנס, וכל מקום שיש קנס — אין מכר.
Ketubot 33b אמר רב aggada maxim coercive punishment
Rav says that endless flogging would have induced Hananiah, Mishael, and Azariah to worship the image.

דלמא מלקות חמור? דאמר רב: אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה — פלחו לצלמא! אמר ליה רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי, ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי: ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה?
Ketubot 33b אמר רב aggada maxim coercive punishment
Rav says that endless flogging would have induced Hananiah, Mishael, and Azariah to worship the image.

מתקיף לה רב אשי: ממאי דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל? דלמא לא הוי! ואם תמצא לומר הוי, ממאי דמיתה חמורה? דלמא מלקות חמור? דאמר רב: אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה, פלחו לצלמא!
Ketubot 36a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis minor fines
Rav identifies the stated rule about a minor as the view of Rabbi Meir alone.

אלא: רבי יהודה היא, ובקטנה סבר לה כרבי מאיר. ומי סבר לה? והאמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר. ואם איתא, ״זו דברי רבי מאיר ורבי יהודה״ מיבעי ליה! האי תנא סבר לה כרבי מאיר בחדא, ופליג עליה בחדא.
Ketubot 36a אמר רב halacha ruling virginity claim
Rav rules that a mature bride is granted the first night for a virginity claim.

והבוגרת אין לה טענת בתולים. והאמר רב: בוגרת, נותנין לה לילה הראשון!
Ketubot 40a אמר רב halacha ruling compensation law
Rav rules according to Rabbi Elazar and praises him as the happiest of the sages.

אמר רבי זירא אמר רבה בר שילא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר. קרי רב עליה דרבי אלעזר: ״טובינא דחכימי״.
Ketubot 40b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis daughters earnings
Rav derives a father's right to his daughter's earnings from the law of a Hebrew maidservant.

ואלא הא דאמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה הבת לאביה, שנאמר: ״וכי ימכור איש את בתו לאמה. מה אמה, מעשה ידיה לרבה — אף בת, מעשה ידיה לאביה. למה לי? תיפוק ליה מ״בנעוריה בית אביה״! אלא, ההיא בהפרת נדרים הוא דכתיב.
Ketubot 40b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute minor fines
Rav contrasts Rabbi Meir's age-based exclusion of a fine with the sages' award of a fine from age three until maturity.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: יש לה קנס במקום מכר. דתניא: קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות — יש לה מכר ואין לה קנס. משתביא שתי שערות עד שתיבגר — יש לה קנס ואין לה מכר, דברי רבי מאיר. שהיה רבי מאיר אומר: כל מקום שיש מכר — אין קנס, וכל מקום שיש קנס — אין מכר. וחכמים …
גמ' אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: יש לה קנס במקום מכר. דתניא: קטנה מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות — יש לה מכר ואין לה קנס. משתביא שתי שערות עד שתיבגר — יש לה קנס ואין לה מכר, דברי רבי מאיר. שהיה רבי מאיר אומר: כל מקום שיש מכר — אין קנס, וכל מקום שיש קנס — אין מכר. וחכמים אומרים: קטנה מבת שלש שנים ויום אחד ועד שתיבגר — יש לה קנס.
Ketubot 43a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling daughters earnings
Rav rules that a daughter supported by her brothers keeps her earnings because a father cannot bequeath his rights in her to his sons.

איתמר נמי, אמר רב יהודה אמר רב: בת הניזונת מן האחין, מעשה ידיה לעצמה. אמר רב כהנא: מאי טעמא — דכתיב: ״והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם״. ״אותם לבניכם״, ולא בנותיכם לבניכם. מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו.
Ketubot 43b אמר רב as transmitted by Rav Mattanah halacha ruling daughters earnings
Rav rules that a daughter supported by her brothers keeps her earnings because a father cannot bequeath his rights in her to his sons.

שפצעה בפניה. אמר רב זירא אמר רב מתנה אמר רב, ואמרי לה, אמר רבי זירא אמר רב מתנה אמר רב: בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה, דכתיב: ״והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם״. ״אותם לבניכם״, ולא בנותיכם לבניכם. מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו.
Ketubot 46b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis daughters earnings
Rav derives a father's right to his daughter's earnings from the law of a Hebrew maidservant.

ואלא הא דאמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה הבת לאביה, שנאמר: ״וכי ימכור איש את בתו לאמה״, מה אמה מעשה ידיה לרבה — אף בת מעשה ידיה לאביה. למה לי? תיפוק ליה מ״בנעוריה בית אביה״! אלא: ההוא בהפרת נדרים הוא דכתיב.
Ketubot 47a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis daughters earnings
Rav derives a father's right to his daughter's earnings from the law of a Hebrew maidservant.

במעשה ידיה. מנלן? דאמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה הבת לאב, שנאמר: ״וכי ימכור איש את בתו לאמה״, מה אמה מעשה ידיה לרבה — אף בת מעשה ידיה לאביה. ואימא הני מילי קטנה, דמצי מזבן לה, אבל נערה, דלא מצי מזבן לה — מעשה ידיה דידה הוו!
Ketubot 48b אמר רב halacha dispute marital transfer
Rav rules that delivery to the husband's agents transfers the bride to his authority for every purpose except eating teruma.

מסר האב לשלוחי הבעל, הרי היא ברשות הבעל וכו'. אמר רב: מסירתה לכל, חוץ מתרומה. ורב אסי אמר: אף לתרומה.
Ketubot 52a אמר ליה רב dialogue halacha ruling captive widow
Rav rules that heirs need not redeem a widow captured after her husband's death or one captured before he died.

לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא. אמר ליה רב, הכי אמר חביבי: לית הלכתא כי הא מתניתא, אלא כי הא דתניא: נשבית לאחר מיתת בעלה — אין היתומין חייבין לפדותה. ולא עוד, אלא אפילו נשבית בחיי בעלה, ואחר כך מת בעלה — אין היתומין חייבין לפדותה. שאין אני קורא בה ״ואותבינך לאינתו״.
Ketubot 54a רב אמר halacha dispute ketubah custom
Rav rules according to the marriage-contract custom of the people of Judea.

וכך היו אנשי ירושלים וכו'. אתמר, רב אמר: הלכה כאנשי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כאנשי גליל.
Ketubot 54a רב אמר halacha dispute widow clothing
Rav rules that the clothing worn by a widow is appraised against what she receives.

איתמר. אלמנה, רב אמר: שמין מה שעליה. ושמואל אמר: אין שמין מה שעליה. אמר רב חייא בר אבין: וחילופה בלקיט.
Ketubot 55b משמיה דרב halacha exegesis deathbed gift
Rav explains that a deathbed gift recorded with an act of acquisition combines two legal modes.

ורב לא אזיל בתר אומדנא? והא איתמר: מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין, בבי רב משמיה דרב אמרי: ארכביה אתרי רכשי. ושמואל אמר: לא ידענא מאי אידון בה.
Ketubot 55b משמיה דרב halacha ruling deathbed gift
Rav treats the gift as both the gift of a healthy person and the gift of a dying person.

בבי רב משמיה דרב אמרי, ארכביה אתרי רכשי: הרי היא כמתנת בריא, והרי היא כמתנת שכיב מרע.
Ketubot 58b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling marital support
Rav rules that a wife may renounce both her support and her obligation to work for her husband.

גמ' אמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה לומר לבעלה ״איני ניזונת ואיני עושה״. קסבר: כי תקינו רבנן מזוני — עיקר, ומעשה ידיה משום איבה. וכי אמרה ״איני ניזונת ואיני עושה״ — הרשות בידה.
Ketubot 60a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha dispute maternal recognition
Rav sets three months as the period under discussion for a child to recognize its mother.

עד כמה? אמר רבא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: שלשה חדשים, ושמואל אמר: שלשים יום. ורבי יצחק אמר רבי יוחנן: חמשים יום. אמר רב שימי בר אביי: הלכה כרבי יצחק שאמר משום רבי יוחנן. בשלמא רב ורבי יוחנן — כל חד וחד כי חורפיה. אלא לשמואל, כי האי גוונא מי משכחת לה?
Ketubot 61b אמר רב halacha dispute marital vow
Rav rules that an unspecified marital vow requires immediate divorce and payment of the ketubah.

אמר רב: מחלוקת במפרש, אבל בסתם — דברי הכל יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם נמי ימתין, שמא ימצא פתח לנדרו.
Ketubot 61b אמר רב halacha dispute marital vow
Rav rules that an unspecified vow barring a wife from benefit requires immediate divorce and payment of the ketubah.

הא פליגי בה חדא זימנא, דתנן: המדיר את אשתו מליהנות לו, עד שלשים יום — יעמיד פרנס, יותר מכאן — יוציא ויתן כתובה. ואמר רב: לא שנו אלא במפרש, אבל בסתם — יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם נמי ימתין, שמא ימצא פתח לנדרו!
Ketubot 62a אמר רב halacha dispute marital schedule
Rav sets the ordinary schedule as one month away and one month at home.

אורחא דמילתא כמה? אמר רב: חדש כאן, וחדש בבית. שנאמר: ״לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה״. ורבי יוחנן אמר: חדש כאן ושנים בביתו, שנאמר: ״חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו״.
Ketubot 62a אמר רב aggada exegesis sighing
Rav teaches from a verse that a sigh breaks half of a person's body.

אמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר: ״ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח״. ורבי יוחנן אמר: אף כל גופו של אדם, שנאמר: ״והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים״.
Ketubot 62a אמר רב halacha other labor conditions
Rav illustrates the case with Rav Shmuel bar Shilat, who uses his own provisions, sleeps in his building's shade, and faces no royal messenger.

אלא אמר אביי: כדרב, דאמר רב: כגון רב שמואל בר שילת, דאכיל מדידיה, ושתי מדידיה, וגני בטולא דאפדניה, ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה. כי אתא רבין אמר: כגון מפנקי דמערבא.
Ketubot 62b אמר רב halacha dispute marital frequency
Rav rules like Rabbi Eliezer for sailors and reports that the sages permit students to leave for study for two or three years without permission.

הספנים אחת לששה חדשים, דברי רבי אליעזר. אמר רב ברונא אמר רב: הלכה כרבי אליעזר. אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: זו דברי רבי אליעזר, אבל חכמים אומרים: התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שתים ושלש שנים שלא ברשות. אמר רבא: סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו.
Ketubot 63a אמר רב halacha ruling marital support
Rav rules that a husband who refuses to support his wife must divorce her and pay her ketubah.

והאמר רב: האומר ״איני זן ואיני מפרנס״ — יוציא ויתן כתובה! ולאו לאמלוכי ביה בעי?
Ketubot 66b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both story perfume allowance
Rav recounts that the sages awarded Nakdimon ben Gurion's daughter four hundred gold coins for perfume and answered amen to her blessing.

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בבתו של נקדימון בן גוריון שפסקו לה חכמים ארבע מאות זהובים לקופה של בשמים לבו ביום. אמרה להם: כך תפסקו לבנותיכם, וענו אחריה אמן.
Ketubot 67b אמר רב aggada exegesis public humiliation
Rav teaches from Tamar that one should enter a fiery furnace rather than publicly humiliate another person.

ומאי כולי האי? דאמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב הונא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים. מנא לן — מתמר, דכתיב: ״היא מוצאת״.
Ketubot 70b אמר רב halacha exegesis marital support
Rav's rule allows a wife to renounce both her support and her obligation to work for her husband.

נעשה כאומר לה ״צאי מעשה ידיך במזונותיך״. ואם איתה להא דרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה ״איני ניזונת ואיני עושה״, ״קונם שאני עושה לפיך״, אמאי אינו צריך להפר? לימא: מתוך שיכולה לומר ״איני ניזונת ואיני עושה״, נעשה כמי שאומרת לו: ״איני ניזונת ואיני עושה״.
Ketubot 71a אמר רב halacha dispute marital vow
Rav rules that an unspecified marital vow requires immediate divorce and payment of the ketubah.

אמר רב: לא שנו אלא במפרש, אבל בסתם — יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם לא יוציא, שמא ימצא פתח לנדרו.
Ketubot 71a אמר רב halacha dispute conjugal vow
Rav rules that an unspecified vow barring conjugal relations requires immediate divorce and payment of the ketubah.

והא איפלגו ביה חדא זימנא, דתנן: המדיר את אשתו מתשמיש המטה, בית שמאי אומרים: שתי שבתות. — ובית הלל אומרים: שבת אחת. ואמר רב: מחלוקת במפרש, אבל בסתם — יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם נמי לא יוציא, שמא ימצא פתח לנדרו.
Ketubot 72b רב אמר halacha dispute conditional marriage
Rav rules that a woman conditionally betrothed and then married without a stated condition requires a divorce document.

איתמר: קידשה על תנאי וכנסה סתם, רב אמר: צריכה הימנו גט. ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט. אמר אביי:
Ketubot 73a רב אמר halacha ruling minor marriage
Rav rules that a minor who did not refuse her first marriage, matured, and then remarried does not require a divorce from the second husband.

הא פליגי בה חדא זימנא, דאתמר: קטנה שלא מיאנה, והגדילה, עמדה ונישאת — רב אמר: אין צריכה גט משני.
Ketubot 77a אמר רב halacha dispute marital support
Rav rules that a husband who refuses to support his wife must divorce her and pay her ketubah.

אמר רב: האומר ״איני זן ואיני מפרנס״ — יוציא ויתן כתובה. אזל רבי אלעזר אמרה לשמעתא קמיה דשמואל. אמר: אכסוה שערי לאלעזר. עד שכופין אותו להוציא — יכפוהו לזון.
Ketubot 79b אמר רב as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha dispute marital property
Rav says the dispute concerns assets that fell into her own field, while all agree she sells assets in another field to preserve the principal.

גמ' אמר רב כהנא אמר רב: מחלוקת שנפלו בשדה שלה, אבל בשדה שאינה שלה — דברי הכל תמכור, משום דקא כליא קרנא.
Ketubot 79b אמר רב as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha dispute marital property
Rav says the dispute concerns another field, while all agree she does not sell assets in her own field because of family prestige.

מתקיף לה רב יוסף: הרי עבדים ושפחות, דכי שדה שאינה שלה דמי, ופליגי! אלא אי איתמר הכי איתמר: אמר רב כהנא אמר רב: מחלוקת בשדה שאינה שלה, אבל בשדה שלה — דברי הכל לא תמכור, מפני שבח בית אביה.
Ketubot 83a אמר רב halacha exegesis marital support
Rav's rule allows a wife to renounce both her support and her obligation to work for her husband.

מאי ״כגון זו״? כדרב הונא אמר רב. דאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה ״איני ניזונת ואיני עושה״.
Ketubot 83b אמר רב halacha ruling marital inheritance
Rav rules according to Rabban Shimon ben Gamliel but rejects his reasoning.

רבן שמעון בן גמליאל אומר כו'. אמר רב: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ולא מטעמיה.
Ketubot 84a רב אמר halacha dispute overcharge waiver
Rav rules that a buyer who waives protection from overcharge still retains an overcharge claim.

וסבר רב תנאו קיים? והא איתמר: האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה, רב אמר: יש לו עליו אונאה. ושמואל אמר: אין לו עליו אונאה.
Ketubot 84a אמר רב halacha ruling cemetery inheritance
Rav rules that a husband's inheritance is biblical, but a family may reimburse him and recover its cemetery to prevent disgrace.

ואמר רב: לעולם קסבר ירושת הבעל דאורייתא, וכגון שהורישתו אשתו בית הקברות, משום פגם משפחה אמור רבנן לישקול דמי וליהדר.
Ketubot 86b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha other oath requirement
Rav begins to explain the role of the oath in the case under discussion.

גמ' שבועה מאי עבידתה? אמר רב יהודה אמר רב:
Ketubot 87a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling widow oath
Rav rules that the oath concerns stewardship the woman performed during her husband's lifetime.

שעבר מאי עבידתיה? אמר רב יהודה אמר רב: על אפוטרופיא שנעשית בחיי הבעל,
Ketubot 89a אמר רב halacha dispute ketubah collection
Rav limits the case to a place where people do not ordinarily write a ketubah.

אמר רב: במקום שאין כותבין כתובה עסקינן. ושמואל אמר: אף במקום שכותבין כתובה.
Ketubot 89a אמר רב halacha ruling ketubah collection
Rav retracts and rules that a divorce document collects the principal everywhere while a ketubah document collects the additional amount.

ואף רב הדר ביה, דאמר רב: בין במקום שכותבין, בין במקום שאין כותבין, גט — גובה עיקר. כתובה — גובה תוספת. וכל הרוצה להשיב — יבא וישיב.
Ketubot 94a רב אמר halacha dispute competing deeds
Rav rules that holders of two deeds issued on the same day divide the property.

אתמר: שני שטרות היוצאים ביום אחד, רב אמר: חולקין, ושמואל אמר: שודא דדייני.
Ketubot 94a רב אמר halacha exegesis document validity
Rav's position is aligned with Rabbi Meir's view that signing witnesses effect a document.

לימא רב דאמר כרבי מאיר, דאמר: עדי חתימה כרתי.
Ketubot 94b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute document validity
Rav rules like Rabbi Elazar for divorce documents but not for other legal documents.

ומי מצית מוקמת ליה לרב כרבי אלעזר? והאמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר: אף בשטרות. מכלל דרב סבר בשטרות לא! אלא: מחוורתא רב כרבי מאיר, ושמואל כרבי אלעזר.
Ketubot 101a רב אמר halacha dispute legal claims
Rav's position is tentatively aligned with Rabbi Eliezer against Rabbi Yehoshua.

לימא רב דאמר כרבי אליעזר ושמואל דאמר כרבי יהושע?
Ketubot 102a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling marriage commitments
Rav rules that reciprocal parental commitments made immediately before betrothal are acquired through speech alone.

דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך? כך וכך. וכמה אתה נותן לבתך? כך וכך. עמדו וקידשו — קנו. הן הן הדברים הנקנין באמירה.
Ketubot 102b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling marriage commitments
Rav rules that reciprocal parental commitments made immediately before betrothal are acquired through speech alone.

גופא, אמר רב גידל אמר רב: ״כמה אתה נותן לבנך?״, ״כך וכך״. ״וכמה אתה נותן לבתך?״, ״כך וכך״. עמדו וקידשו קנו, הן הן הדברים הנקנים באמירה.
Ketubot 102b אמר רב halacha exegesis marriage commitments
Rav includes an adult daughter because the benefit of joining the families causes the parents to commit their gifts to each other.

והאלהים! אמר רב: אפילו בוגרת. דאי לא תימא הכי, אבי הבן מאי הנאה אתא לידיה? אלא בההיא הנאה דקמיחתני אהדדי גמרי ומקני להדדי.
Ketubot 104a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute ketubah collection
Rav transmits that a woman holding her ketubah document may collect it indefinitely.

אמר רב יהודה אמר רב: העיד רבי ישמעאל ברבי יוסי לפני רבי, שאמר משום אביו: לא שנו אלא שאין שטר כתובה יוצא מתחת ידיה, אבל שטר כתובה יוצא מתחת ידיה — גובה כתובתה לעולם. ורבי אלעזר אמר: אפילו שטר כתובה יוצא מתחת ידיה — אינה גובה אלא עד עשרים וחמש שנים.
Ketubot 104b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling ketubah addition
Rav limits the stated restriction to the basic ketubah amount and preserves the woman's additional ketubah payment.

אתמר נמי, אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא מנה מאתים, אבל תוספת יש לה.
Ketubot 106a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha dispute temple wages
Rav rules that scholars teaching priests the laws of the handful receive wages from the chamber contribution.

אמר רב גידל אמר רב: תלמידי חכמים המלמדים הלכות קמיצה לכהנים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מגיהי ספרים שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.
Ketubot 106a אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling temple curtains
Rav rules that women weaving the Temple curtains receive wages from the chamber contribution.

אמר רב נחמן אמר רב: נשים האורגות בפרכות, נוטלות שכרן מתרומת הלשכה. ואני אומר, מקדשי בדק הבית. הואיל ופרכות תחת בנין עשויות.
Ketubot 106a אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis temple curtains
Rav teaches that the Second Temple had thirteen curtains and identifies their locations.

התם בדבבי. דאמר רבי זירא אמר רב: שלש עשרה פרכות היו במקדש שני, שבע כנגד שבעה שערים, אחת לפתחו של היכל, ואחת לפתחו של אולם. שתים בדביר, שתים כנגדן בעליה.
Ketubot 106b רב אמר both other unclear
Rav begins a position concerning a person who travels overseas, but the supplied passage omits the position.

מי שהלך למדינת הים. איתמר, רב אמר:
Ketubot 107a רב אמר halacha dispute spousal support
Rav rules that a court assigns support to the wife of an absent husband because he remains obligated to her.

בששמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי, בשלא שמעו בו שמת. רב אמר: פוסקין, דהא משועבד לה. ושמואל אמר: אין פוסקין.
Ketubot 107b אמר רב halacha ruling spousal support
Rav's rulings provide support for an absent husband's wife and allow a wife to renounce support together with her labor.

והלכתא כותיה דרב, ופוסקין מזונות לאשת איש. והלכתא כותיה דרב הונא אמר רב. דאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה ״איני ניזונת ואיני עושה״.
Ketubot 108b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis measured claim
Rav explains that the claimant asserts a specific measurement.

אמר רב יהודה אמר רב: בטוענו מדה. אי הכי, מאי טעמא דאדמון?
Ketubot 109b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis surrounded field
Rav explains that four different people surround the disputed property on its four sides.

גמ' מאי טעמא דרבנן, שפיר קאמר אדמון! אמר רב יהודה אמר רב: כגון שהקיפוה ארבעה בני אדם מארבע רוחותיה — אי הכי, מאי טעמא דאדמון?
Ketubot 112b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi aggada exegesis israel fertility
Rav teaches from a verse that all barren trees in the Land of Israel will eventually bear fruit.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות, שנאמר: ״כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם״.

Nedarim (31)

Nedarim 7b אמר רב halacha ruling ban release
Rav rules that a ban imposed in a person's presence may be released only in that presence, while one imposed in absence may be released either way.

אמר רבי אילא אמר רב: נדהו בפניו — אין מתירין לו אלא בפניו. נדהו שלא בפניו — מתירין לו בין בפניו בין שלא בפניו.
Nedarim 7b אמר רב both ruling divine name
Rav requires one who hears another utter God's name to ban that person and warns that failure to do so brings the listener under a ban.

אמר רב חנין אמר רב: השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו, ואם לא נידהו — הוא עצמו יהא בנידוי. שכל מקום שהזכרת השם מצויה, שם עניות מצויה.
Nedarim 7b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling self imposed ban
Rav rules that a Torah scholar may impose a ban upon himself and release it himself.

אמר רב גידל אמר רב: תלמיד חכם מנדה לעצמו, ומיפר לעצמו. פשיטא? מהו דתימא: ״אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין״, קא משמע לן.
Nedarim 7b אמר רב as transmitted by Rav Giddel both other unclear
Rav is introduced as the source of a teaching whose content is omitted from the supplied passage.

ואמר רב גידל אמר רב:
Nedarim 8a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling study vow
Rav rules that declaring an intention to study a chapter or tractate constitutes a solemn vow to God.

ואמר רב גידל אמר רב: האומר ״אשכים ואשנה פרק זה״ ״אשנה מסכתא זו״ — נדר גדול נדר לאלהי ישראל. והלא מושבע ועומד הוא, ואין שבועה חלה על שבועה! מאי קא משמע לן, דאפילו זרוזי בעלמא — היינו דרב גידל קמייתא!
Nedarim 8a אמר רב as transmitted by Rav Giddel both exegesis study commitment
Rav derives from a verse that one who invites another to rise early for study must arrive first.

אמר רב גידל אמר רב: האומר לחבירו ״נשכים ונשנה פרק זה״ — עליו להשכים, שנאמר: ״ויאמר אלי (בן אדם) קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עמד״.
Nedarim 14b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute conditional vow
Rav forbids sleeping today when that sleep could trigger a vow dependent on whether the person sleeps tomorrow.

גמ' איתמר: ״קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר״, אמר רב יהודה אמר רב: אל ישן היום, שמא ישן למחר. ורב נחמן אמר: ישן היום, ולא חיישינן שמא ישן למחר. ומודה רב יהודה באומר ״קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום״, שישן היום.
Nedarim 16b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis invalid oath
Rav derives that an oath cannot require a person to violate a commandment.

חומר בנדרים מבשבועות כיצד כו'. רב כהנא מתני: אמר רב גידל אמר רב. ורב טביומי מתני: אמר רב גידל אמר שמואל. מנין שאין נשבעין לעבור על המצות? תלמוד לומר: ״לא יחל דברו״, ״דברו לא יחל״ — אבל מיחל הוא לחפצי שמים.
Nedarim 25b אמר רב halacha story mistaken oath
Rav's conflicting reports to Rav Kahana and Rav Asi illustrate that sincere mistaken oaths are permitted.

גמ' תנא: כשם שנדרי שגגות מותרין, כך שבועות שגגות מותרות. היכי דמי שבועות שגגות? כגון רב כהנא ורב אסי, הדין אמר: שבועתא דהכי אמר רב, והדין אמר: שבועתא דהכי אמר רב. דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע.
Nedarim 27b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling conditional forfeiture
Rav rules against Rabbi Yosei's position that a conditional forfeiture is legally acquired.

הגיע זמן ולא נתן, רבי יוסי אומר: יתן. ורבי יהודה אומר: לא יתן. ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי דאמר אסמכתא קניא!
Nedarim 28a אמר רב as transmitted by Rav Amram halacha exegesis protective vow
Rav explains that the person vows to forbid all produce to himself if the goods do not belong to the royal house.

שהן של בית המלך, ואף על פי שאינן של בית המלך. היכי נדר? אמר רב עמרם אמר רב: באומר ״יאסרו פירות העולם עלי אם אינן של בית המלך״.
Nedarim 32a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis abraham covenant
Rav teaches that Abraham trembles when commanded to be wholehearted and is reassured when God announces the covenant.

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ״התהלך לפני והיה תמים״ אחזתו רעדה. אמר: שמא יש בי דבר מגונה. כיון שאמר לו: ״ואתנה בריתי ביני ובינך״, נתקררה דעתו.
Nedarim 32a רב אמר aggada dispute abraham retainers
Rav interprets Abraham's mobilization of his retainers as emptying them of Torah learning.

״וירק את חניכיו ילידי ביתו״, רב אמר: שהוריקן בתורה. ושמואל אמר: שהוריקן בזהב.
Nedarim 37a רב אמר halacha dispute teaching wages
Rav permits the teacher's payment as compensation for supervising the students.

רב אמר: שכר שימור. ורבי יוחנן אמר: שכר פיסוק טעמים.
Nedarim 37b אמר רב as transmitted by Rav Chananel aggada exegesis scripture reading
Rav interprets a verse as distinguishing Scripture, translation, verse divisions, and cantillation or tradition.

דאמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב ״ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא״. ״ויקראו בספר בתורת האלהים״ — זה מקרא, ״מפרש״ — זה תרגום, ״ושום שכל״ — אלו הפסוקים, ״ויבינו במקרא״ — זה פיסוק טעמים. ואמרי לה: אלו המסורות.
Nedarim 40a אמר רב aggada exegesis visiting sick
Rav teaches from biblical verses that visiting the sick saves a person from judgment in Gehinnom.

אמר רב: כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גיהנם, שנאמר: ״אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'״, אין דל אלא חולה, שנאמר: ״מדלה יבצעני״, אי נמי מן הדין קרא: ״מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר וגו'״. אין רעה אלא גיהנם, שנאמר: ״כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה״.
Nedarim 40a אמר רב as transmitted by Ravin aggada exegesis divine care
Rav derives that God sustains a sick person and that the Divine Presence rests above the sick person's bed.

אמר רבין אמר רב: מניין שהקדוש ברוך הוא זן את החולה, שנאמר: ״ה' יסעדנו על ערש דוי וגו'״. ואמר רבין אמר רב: מניין שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של החולה, שנאמר: ״ה' יסעדנו על ערש דוי״.
Nedarim 40a אמר רב as transmitted by Ravin halacha dispute river flow
Rav teaches that the Euphrates testifies to rainfall in the west, contrary to Shmuel's account of a river's increase.

ואמר רבין אמר רב: מטרא במערבא — סהדא רבה פרת. ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: נהרא מכיפיה מתבריך. ופליגא דשמואל אדשמואל, דאמר שמואל: אין המים מטהרין בזוחלין
Nedarim 40b אמר רב as transmitted by Rabbi Ami aggada exegesis exile provisions
Rav interprets the biblical implements of exile as a lamp and a bowl.

אמר רבי אמי אמר רב: מאי דכתיב ״ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה״ — זו נר וקערה
Nedarim 41a אמר רב as transmitted by Rabbi Ami aggada dispute deprivation
Rav interprets lacking everything as having neither a lamp nor a table.

ושטיח. ״בחסר כל״, אמר רבי אמי אמר רב: בלא נר ובלא שלחן. רב חסדא אמר: בלא אשה. רב ששת אמר: בלא שמש. רב נחמן אמר: בלא דעה. תנא: בלא מלח ובלא רבב.
Nedarim 41a רב אמר aggada exegesis mortality
Rav cites a verse to teach that when a person's appointed end arrives, everything can rule over that person.

ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי חייא בר אבא ואמרי לה אמר רבי יהושע בן לוי: כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו, שנאמר: ״והיה כל מצאי יהרגני״. רב אמר מן הדין קרא: ״למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך״.
Nedarim 41b אמר רב halacha ruling animal treatment
Rav permits advising which medicine is beneficial or harmful for the animal while withholding direct treatment.

ומרפאהו רפואת הנפש כו'. היכי קתני? אילימא דרפואת נפש בחנם, רפואת ממון בשכר, ליתני הכי: מרפאהו בחנם, אבל לא בשכר! אלא: רפואת נפש — גופו, רפואת ממון — בהמתו. אמר רבי זוטרא בר טוביה אמר רב: אבל אומר לו ״סם פלוני יפה לה, סם פלוני רע לה״.
Nedarim 49b אמר רב aggada dialogue porridge eating
Rav teaches that porridge tastes good when eaten with one finger and still better with two or three.

רבא אכליה בחסיסי. רבה בר רב הונא אשכחיה לרב הונא דקאכיל דייסא באצבעתיה. אמר ליה: אמאי קאכיל מר בידיה? אמר ליה: הכי אמר רב: דייסא באצבעתא בסים, וכל דכן בתרתין, וכל דכן בתלת.
Nedarim 60b משמיה דרב aggada maxim vows
Rav's teaching is associated with Rabbi Natan's warning that making a vow resembles building an illicit altar and fulfilling it resembles offering upon it.

אמר רבינא: אמר לי מרימר, הכי אמר אבוך משמיה דרב [יוסף]: כמאן אזלא שמעתיה דרב ירמיה בר אבא — כרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר: כל הנודר — כאילו בנה במה, והמקיימו — כאילו מקטיר עליה.
Nedarim 61b אמר רב halacha exegesis vow duration
Rav says the attributed positions concerning a vow until before a fixed time must be reversed.

אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה. והתניא, זה הכלל: כל שזמנו קבוע ואמר ״עד לפני״ — רבי מאיר אומר: עד שיצא, ורבי יוסי אומר: עד שיגיע.
Nedarim 76b אמר ליה רב dialogue halacha dialogue vow annulment
Rav tells Levi that his uncle taught that the law does not follow the cited pair of sages.

אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי: אין הלכה כאותו הזוג. לוי סבר למיעבד כהני תנאי. אמר ליה רב, הכי אמר חביבי: אין הלכה כאותו הזוג.
Nedarim 77a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling vow release
Rav rules that a sage may hear a request to release a vow at night.

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: הלכה, מפירין נדרים בלילה. והא מתניתין היא: נדרה בלילי שבת! אלא אימא: הלכה, נשאלין בלילה.
Nedarim 81a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis torah blessing
Rav introduces a biblical question about the cause of calamity that sages and prophets cannot explain.

רבינא אומר: שאין מברכין בתורה תחלה. דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב: ״מי האיש החכם ויבן את זאת״ — דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו,
Nedarim 81a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis torah blessing
Rav explains that abandoning the Torah means failing to recite a blessing before studying it.

עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, דכתיב: ״ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו'״. היינו ״לא שמעו בקולי״, היינו ״לא הלכו בה״! אמר רב יהודה אמר רב: שאין מברכין בתורה תחלה.
Nedarim 88a אמר רב halacha dispute marital gifts
Rav rules that a husband acquires a gift given to his wife if the donor tells her to do whatever she wishes with it.

גמ' אמר רב: לא שנו אלא דאמר לה ״מה שאת נושאת ונותנת בפיך״, אבל אמר ״מה שתרצי עשי״, קנה יתהון בעל. ושמואל אומר: אפילו אמר ״מה שתרצי עשי״ — לא קנה יתהון בעל. מתקיף לה רבי זירא:
Nedarim 89b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute women vows
Rav attributes the stated rule to Rabbi Yehuda and reports that the sages recognize the vows of three classes of independent young women.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי יהודה. אבל חכמים אומרים, שלש נערות נדריהן קיימין: בוגרת, ויתומה, ויתומה בחיי האב.

Nazir (21)

Nazir 3a אמר רב halacha exegesis hair growth
Rav explains the term for a lock of hair as the hair at the temple.

״הריני מכלכל״ — ממאי דהדין כילכול שערו הוא? כדתנן: סיד, רבי יהודה אומר: כדי לסוד כילכול. ואמר רב: בת צידעא.
Nazir 7b אמר רב halacha ruling nazirite terms
Rav rules that saying thirty days and one day creates two consecutive nazirite terms, unlike saying thirty-one days.

גמ' אמר רב: לא שנו אלא דאמר ״שלשים ואחד יום״, אבל אמר ״שלשים [יום] ויום אחד״ — נזיר שתים.
Nazir 14b רב אמר halacha dispute nazirite impurity
Rav rules that impurity incurred on a day of hair growth does not annul the nazirite term.

נטמא ביום גידול שער. רב אמר: אינו סותר. אפילו לרבי יוחנן דאמר סותר — הני מילי היכא דקאי בנזירות, גידול שער מישלם נזירות הוא.
Nazir 15a אמר רב halacha ruling nazirite counting
Rav rules that the seventieth day counts toward both relevant nazirite periods.

גמ' אמר רב: יום שבעים עולה לכאן ולכאן. תנן: נולד לו עד שבעים — לא הפסיד כלום. ואי סלקא דעתך עולה לכאן ולכאן, איתגורי מיתגר! אלא בדין הוא דלא ליתני ״עד שבעים״, ומשום דקתני סיפא ״אחר שבעים סותר שבעים״, קתני רישא ״שבעים״.
Nazir 15b רב אמר halacha exegesis ritual impurity
Rav's position is identified with Rabbi Yosei's rule concerning a woman who observes one clean day for one impure day.

אלא רב דאמר כרבי יוסי. דתניא, רבי יוסי אומר: שומרת יום כנגד יום ששחטו וזרקו עליה בשני שלה,
Nazir 20a אמר רב halacha dialogue testimony counting
Rav says that all agree when witnesses enumerate overlapping counts.

אמר רב: הכל מודים במונה. אמר ליה רב חמא לרב חסדא: מאי קאמר? אילימא: אחד אומר חמש ולא שתים, ואחד אומר שתים ולא חמש — הא קא מכחשי אהדדי! אלא: אחד אומר אחת ושתים, ואחד אומר שלש ארבע חמש.
Nazir 20b אמר רב halacha exegesis testimony counting
Rav is understood to state the stricter rule from which the easier counting rule follows.

הא למה לי? השתא יש לומר: חמירתא אמר רב, קילתא לא אמר?! אמרי במערבא: אין הכחשה במונה.
Nazir 23b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim proper intention
Rav urges a person to engage in Torah and commandments even without ideal intent because proper intent will follow.

אמר רב נחמן בר יצחק: גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה. והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן בא לשמן?
Nazir 23b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis proper intention
Rav urges practice even without ideal intent and teaches that Balak's forty-two offerings earn him Ruth as a descendant.

גופא, אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן בא לשמן. שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק הרשע — זכה ויצאה ממנו רות. ואמר רבי יוסי ברבי חנינא: רות, בת בנו של עגלון מלך מואב היתה.
Nazir 25b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling guilt offering
Rav rules that a guilt offering designated for grazing remains valid if slaughtered as a burnt offering.

הכי נמי, וכי אתא קרא — לדרב. דאמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעייה, ושחטו לשם עולה — כשר.
Nazir 26b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling sacrificial designation
Rav limits the undifferentiated status to money and treats an animal as explicitly designated.

אמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא מעות, אבל בהמה — הרי היא כמפורשת.
Nazir 43b אמר רב as transmitted by Rav Chisda halacha dialogue priestly impurity
Rav rules from the word father that a priest may not become impure for his father when the corpse is incomplete.

אמר רב חסדא אמר רב: נקטע ראשו של אביו — אינו מטמא לו. מאי טעמא — אמר קרא: ״לאביו״, בזמן שהוא שלם, ולא בזמן שהוא חסר. אמר ליה רב המנונא: אלא מעתה, קאזיל בפקתא דערבות, ופסקוה גנבי לרישיה, הכי נמי דלא ליטמא ליה?
Nazir 44a רב אמר halacha story mourning impurity
Rav supports his position with a teaching about Rabbi Yitzhak learning of his father's death three years later.

ההיא נמי רבי יהודה היא. ורב דאמר כי האי תנא דתניא: מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק, ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים, ובא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים [שעמו],
Nazir 46a אמר רב halacha ruling nazirite waving
Rav rules that the nazirite's waving rite is indispensable.

אמר רב: תנופה בנזיר מעכבת. אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבנן — תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא, תנופה מיבעיא?
Nazir 46b אמר רב halacha ruling nazirite waving
Rav rules that the nazirite's waving rite is indispensable.

לישנא אחרינא אמרי לה, אמר רב: תנופה בנזיר מעכבת. אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבי אליעזר — פשיטא, האמר רבי אליעזר אחר מעשים כולם! אלא אליבא דרבנן: השתא יש לומר תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא, תנופה מיבעיא?
Nazir 47a אמר רב halacha exegesis nazirite impurity
Rav explains that Rabbi Eliezer's statement about annulling everything means annulling the offerings.

גמ' קתני, רבי אליעזר אומר: סותר את הכל. והאמר רבי אליעזר: כל אחר מלאת שבעה סותר! אמר רב: מאי ״סותר״ נמי דקאמר רבי אליעזר — סותר קרבנותיו.
Nazir 58b אמר רב halacha ruling body shaving
Rav permits a man to shave his entire body with a razor.

אמר רב: מיקל אדם כל גופו בתער. מיתיבי: המעביר בית השחי ובית הערוה — הרי זה לוקה!
Nazir 65b אמר רב halacha ruling burial ground
Rav rules that finding no further body within twenty cubits establishes the area as a burial ground.

בדק מעשרים אמה ולא מצא, מאי? אמר רב מנשיא בר ירמיה אמר רב: שכונת קברות. מאי טעמא? אמר ריש לקיש: עילא מצאו וטיהרו את ארץ ישראל.
Nazir 65b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis leprosy doubt
Rav derives a presumption of purity from the verse placing purification before impurity.

גמ' מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר רב: אמר קרא ״לטהרו או לטמאו״, הואיל ופתח [בו] הכתוב בטהרה תחילה. אי הכי, אפילו משנזקק לטומאה נמי ספקו טהור!
Nazir 65b אמר רב halacha dispute leprosy doubt
Rav's teaching concerns doubtful precedence between a bright spot and white hair in a leprosy diagnosis.

אלא, כי איתמר דרב יהודה אמר רב, אהא איתמר: אם בהרת קדמה לשער לבן — טמא, ואם שער לבן קודם לבהרת — טהור. ספק — טמא. ורבי יהושע אמר: כיהה.
Nazir 65b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis leprosy doubt
Rav derives from the verse's order that the doubtful leprosy case is deemed pure.

מאי ״כיהה״? אמר רב יהודה: כיהה וטהור. ודילמא כיהה וטמא? אמר רב יהודה אמר רב: אמר קרא ״לטהרו או לטמאו״. הואיל ופתח בו הכתוב בטהרה תחילה.

Sotah (42)

Sotah 2a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim destined matches
Rav teaches that forty days before fetal formation a heavenly voice announces a person's spouse, house, and field.

איני? והא אמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני! לא קשיא: הא — בזוג ראשון, הא — בזוג שני.
Sotah 4b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling hand washing
Rav requires raising the hands for the first washing and lowering them for the final washing.

אמר רבי זריקא אמר רבי אלעזר: כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם. אמר רב חייא בר אשי אמר רב: מים ראשונים — צריך שיגביה ידיו למעלה, מים אחרונים — צריך שישפיל ידיו למטה. תניא נמי הכי: הנוטל ידיו — צריך שיגביה ידיו למעלה, שמא יצאו המים חוץ לפרק, ויחזרו ויטמאו את הידים.
Sotah 4b אמר רב aggada exegesis adultery punishment
Rav interprets the verse to mean that an adulterer cannot escape judgment in Gehinnom even through extraordinary merit.

מאי ״יד ליד לא ינקה״? אמר רב: כל הבא על אשת איש, אפילו הקנהו להקדוש ברוך הוא שמים וארץ כאברהם אבינו, דכתיב ביה: ״הרימתי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ״ — לא ינקה מדינה של גיהנם.
Sotah 5a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi aggada maxim scholarly pride
Rav teaches that a Torah scholar needs one sixty-fourth measure of pride.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ומעטרא ליה כי סאסא לשובלתא. אמר רבא: בשמתא דאית ביה, ובשמתא דלית ביה.
Sotah 6a מתיב רב halacha other meal offerings
Rav challenges the discussion by citing the category of women whose meal offerings are burned.

מתיב רב: ואלו שמנחותיהן נשרפות,
Sotah 7a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis seclusion safeguards
Rav requires three escorts on a journey lest one depart and leave a man secluded with a forbidden woman.

גמ' תרי ואיהו — הא תלתא. לימא מסייע ליה לרב. דאמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא בעיר, אבל בדרך — עד דאיכא שלשה, שמא יצטרך אחד מהן לנקביו, ונמצא אחד מהן מתייחד עם הערוה.
Sotah 7a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis seclusion safeguards
Rav limits the safeguard to upright men and says even ten licentious men are insufficient.

תלמידי חכמים — אין, כולי עלמא — לא. לימא מסייע ליה לאידך דרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא כשרין, אבל פרוצין, אפילו עשרה נמי לא. מעשה היה והוציאוה עשרה במטה.
Sotah 9b אמר רב aggada exegesis truth recognition
Rav explains that Delilah recognizes Samson's disclosure because truthful words are recognizable.

״ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו״. מנא ידעה? אמר רבי חנין אמר רב: ניכרין דברי אמת. אביי אמר: ידעה בו באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה. כיון דאמר ״נזיר אלהים אני״, אמרה: השתא ודאי קושטא קאמר.
Sotah 10a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis samson blessing
Rav interprets Samson's blessing as extraordinary potency in his sexual organ and seed.

״ויגדל הנער ויברכהו ה'״. במה ברכו? אמר רב יהודה אמר רב, שברכו באמתו: אמתו כבני אדם, וזרעו כנחל שוטף.
Sotah 10a אמר רב aggada exegesis samson prayer
Rav portrays Samson asking God to remember his twenty-two years of judging Israel without demanding personal service.

״ויקרא שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהים זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים״. אמר רב: אמר שמשון לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, זכור לי עשרים ושתים שנה ששפטתי את ישראל, ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום.
Sotah 10a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis asa illness
Rav identifies King Asa's ailment as gout.

אסא ברגליו, דכתיב: ״רק לעת זקנתו חלה את רגליו״, ואמר רב יהודה אמר רב: שאחזתו פדגרא. אמר ליה מר זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן: היכי דמי פדגרא? אמר ליה: כמחט בבשר החי. מנא ידע? איכא דאמרי: מיחש הוה חש ביה. ואיכא דאמרי: מרביה שמע ליה. ואיכא דאמרי: ״סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם״.
Sotah 10a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis forced labor
Rav interprets Asa's universal levy as including even a bridegroom and bride.

דרש רבא: מפני מה נענש אסא — מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים, שנאמר: ״והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי״. מאי ״אין נקי״? אמר רב יהודה אמר רב: אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
Sotah 10a אמר רב aggada dispute tamars location
Rav identifies Enayim as the name of the place where Tamar sat.

״ותשב בפתח עינים״. אמר רבי אלכסנדרי: מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו, מקום שכל עינים צופות לראותו. רבי חנין אמר רב: מקום הוא ששמו עינים, וכן הוא אומר: ״תפוח והעינם״.
Sotah 10b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia aggada exegesis public humiliation
Rav teaches from Tamar that one should enter a fiery furnace rather than publicly humiliate another person.

״והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה״. ותימא ליה מימר! אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנלן — מתמר.
Sotah 12b אמר רב as transmitted by Rav Amram aggada exegesis miriam prophecy
Rav explains that Miriam is called Aaron's sister because she prophesied while she was only his sister.

״ותקח מרים הנביאה אחות אהרן וגו'״. אחות אהרן ולא אחות משה? אמר רב עמרם אמר רב, ואמרי לה, אמר רב נחמן אמר רב: מלמד שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן,
Sotah 13b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis parental honor
Rav teaches that Joseph is called bones during his lifetime because he fails to protest when his father is called his servant.

אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו — מפני שלא מיחה בכבוד אביו, דקאמרי ליה ״עבדך אבינו״, ולא אמר להו ולא מידי.
Sotah 13b אמר רב attribution uncertain: or רבי חמא ברבי חנינא as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim leadership pride
Rav teaches that Joseph dies before his brothers because he conducts himself with authority.

ואמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו — מפני שהנהיג עצמו ברבנות.
Sotah 13b אמר רב aggada exegesis potiphar punishment
Rav teaches that Potiphar buys Joseph for himself and is then castrated and mutilated by angels.

״ויקנהו פוטיפר סריס פרעה״, אמר רב: שקנאו לעצמו. בא (גבריאל) [מיכאל] וסירסו, בא גבריאל ופירעו. מעיקרא כתיב ״פוטיפר״, ולבסוף ״פוטיפרע״.
Sotah 16b אמר רב halacha ruling sotah earth
Rav permits decayed vegetable matter for the sotah rite when earth is unavailable.

מאי הוי עלה? תא שמע, דאמר רב הונא בר אשי אמר רב: אין שם עפר — מביא רקבובית ירק, ומקדש.
Sotah 18a אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis sotah oaths
Rav explains that the sotah's two oaths occur before and after the scroll is erased.

אמר רבי זירא אמר רב: שתי שבועות האמורות בסוטה. למה? אחת קודם שנמחקה מגילה, ואחת לאחר שנמחקה.
Sotah 18a אמר רב as transmitted by Rav Amram halacha exegesis sotah oath
Rav formulates an oath with a curse by adjuring the woman and stating that the consequences will enter her if she became impure.

היכי דמי שבועה שיש עמה אלה? אמר רב עמרם אמר רב: ״משביעני עליך שלא נטמאת, שאם נטמאת יבואו ביך״.
Sotah 20b אמר רב aggada exegesis fear menstruation
Rav interprets the queen's terror as causing her to menstruate.

אמר אביי: שמא תפרוס נדה. למימרא דביעתותא מרפיא? אין, דכתיב: ״ותתחלחל המלכה מאד״, ואמר רב: שפירסה נדה. והא אנן תנן: חרדה מסלקת דמים! פחדא צמית, ביעתותא מרפיא.
Sotah 22a אמר רב as transmitted by Rav Huna both exegesis legal instruction
Rav interprets a verse as condemning both an unqualified scholar who rules and a qualified scholar who withholds rulings.

רבי אבא אמר: זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. דאמר רבי אבהו אמר רב הונא אמר רב: מאי דכתיב ״כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה״. ״כי רבים חללים הפילה״ — זה תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה. ״ועצומים כל הרוגיה״ — זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה.
Sotah 22b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim proper intention
Rav urges a person to engage in Torah and commandments even without ideal intent because proper intent will follow.

פרוש מאהבה, פרוש מיראה. אמרו ליה אביי ורבא לתנא: לא תיתני פרוש מאהבה פרוש מיראה, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
Sotah 24b אמר רב halacha ruling levirate acquisition
Rav rules that intercourse by a levir acquires the widow fully for every legal purpose.

דכוותה גבי שומרת יבם — כגון שבא עליה יבם בבית חמיה. הא שומרת יבם קרית לה? אשתו מעלייתא היא, דהאמר רב: קנה לכל!
Sotah 24b רב אמר halacha dispute levirate marriage
Rav maintains that his position fits even Rabbi Yonatan because the verse's exclusion implies a fully valid marriage.

אי הכי, לימא רב דאמר כרבי יאשיה ושמואל דאמר כרבי יונתן? אמר לך רב: אנא דאמרי — אפילו לרבי יונתן. מדאיצטריך קרא למעוטה — מכלל דאשתו מעלייתא היא.
Sotah 29a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis doubtful impurity
Rav derives rules for doubtful impurity involving entities with and without capacity to be questioned from a verse about impure meat.

אמר רב גידל אמר רב: דבר שיש בו דעת לישאל ואין בו דעת לישאל מהאי קרא נפקא: ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל״; ודאי טמא הוא דלא יאכל, הא ספק טמא וספק טהור — יאכל.
Sotah 29a אמר רב halacha exegesis doubtful impurity
Rav's derivation requires the sotah precedent to distinguish private from public domains in doubtful impurity.

ואיצטריך דרב גידל אמר רב, ואיצטריך למיגמר מסוטה. דאי מדרב, הוה אמינא — בין ברשות היחיד ובין ברשות הרבים, איצטריך למיגמר מסוטה.
Sotah 29a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis teruma impurity
Rav says Torah law lacks the rule directly but derives third-degree impurity in teruma by an a fortiori argument.

אמר רב יהודה אמר רב: מן התורה אין לו, מדין קל וחומר יש לו. ומה טבול יום שמותר בחולין — פוסל בתרומה, ככר שני שפסול בחולין — אינו דין שיעשה שלישי בתרומה?
Sotah 30a אמר רב as transmitted by Rav Asi halacha ruling food impurity
Rav groups five sages as holding that second-degree impurity does not create third-degree impurity in ordinary food.

אמר רב אסי אמר רב, ואמרי לה אמר רבה בן איסי אמר רב: רבי מאיר, ורבי יוסי, ורבי יהושע, ורבי אלעזר, ורבי אליעזר — כולהו סבירא להו דאין שני עושה שלישי בחולין.
Sotah 38b רב אמר halacha ruling priestly lineage
Rav rules that there is concern the person may be the son of a divorcee or a woman released from levirate marriage.

רב אמר: חוששין שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא.
Sotah 40a אמר רב halacha dispute modim prayer
Rav prescribes saying that the congregation thanks God for the privilege of thanking Him during the repetition of Modim.

בזמן ששליח צבור אומר מודים, העם מה הם אומרים? אמר רב: ״מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך״. ושמואל אמר: ״אלהי כל בשר, על שאנו מודים לך״. רבי סימאי אומר: ״יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך״. נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי: ״ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו, על שאנו מודים לך״. רב א …
בזמן ששליח צבור אומר מודים, העם מה הם אומרים? אמר רב: ״מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך״. ושמואל אמר: ״אלהי כל בשר, על שאנו מודים לך״. רבי סימאי אומר: ״יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך״. נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי: ״ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו, על שאנו מודים לך״. רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי: ״כן תחיינו ותחננו, ותקבצנו, ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך, לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם, על שאנו מודים לך״.
Sotah 42b אמר רב aggada dispute goliath description
Rav interprets Goliath's description as meaning that he is perfectly formed without any defect.

״ויצא איש הבינים ממחנות פלשתים וגו'״. מאי ״בינים״? אמר רב: שמבונה מכל מום. ושמואל אמר: בינוני שבאחיו. דבי רבי שילא אמר: שהוא עשוי כבנין. רבי יוחנן אמר: בר מאה פפי וחדא נאנאי.
Sotah 45a אמר רב halacha exegesis verse context
Rav reconciles the sages' position by interpreting each rule according to its verse's subject.

אמר רב: אפילו תימא רבנן, הכא מענייניה דקרא, התם מענייניה דקרא.
Sotah 46a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis animal labor
Rav rules that placing a load of sacks invalidates the red heifer, while the heifer used for expiation is invalidated only when it pulls.

אלמה אמר רב יהודה אמר רב: הניח עליה עודה של שקין — פסולה, ובעגלה עד שתמשוך! שאני פרה, דילפינן ״על״ ״על״ מעגלה.
Sotah 46a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling animal labor
Rav rules that placing a load of sacks invalidates the red heifer, while the heifer used for expiation is invalidated only when it pulls.

גופא, אמר רב יהודה אמר רב: הניח עליה עודה של שקין פסולה, ובעגלה עד שתמשוך. מיתיבי: ״על״, אין לי אלא עול, שאר עבודות מנין? אמרת, קל וחומר: ומה עגלה שאין מום פוסל בה, שאר עבודות פוסלות בה, פרה שמום פוסל בה — אינו דין ששאר עבודות פוסלין בה?
Sotah 46b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both story escorting travelers
Rav teaches that one who escorts another four cubits in a city comes to no harm, as illustrated by Ravina's rescue.

אמר רבי יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין לו לויה — יעסוק בתורה, שנאמר: ״כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך״. ואמר רבי יהושע בן לוי: בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם, שנאמר: ״ויצו עליו פרעה אנשים וגו'״, נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה — שנאמר: ״ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המלו …
אמר רבי יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין לו לויה — יעסוק בתורה, שנאמר: ״כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך״. ואמר רבי יהושע בן לוי: בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם, שנאמר: ״ויצו עליו פרעה אנשים וגו'״, נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה — שנאמר: ״ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המלוה את חבירו ארבע אמות בעיר — אינו ניזוק. רבינא אלויה לרבא בר יצחק ארבע אמות בעיר, מטא לידיה היזיקא ואיתציל.
Sotah 46b אמר רב aggada dispute elisha curse
Rav interprets the verse literally to mean that Elisha actually looks at the youths.

״ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'״. מה ראה? אמר רב: ראה ממש. כדתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מקום שנתנו חכמים עיניהם — או מיתה, או עוני. ושמואל אמר: ראה שכולן נתעברה בהן אמן ביום הכיפורים.
Sotah 47a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis proper intention
Rav urges practice even without ideal intent and teaches that Balak's offerings earn him Ruth and ultimately Solomon as descendants.

והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, ואף על פי שלא לשמה. שמתוך שלא לשמה — בא לשמה. שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות שיצא ממנה שלמה, שכתוב ביה ״אלף עלות יעלה שלמה״. ואמר רבי יוסי בן חוני: רות בתו של עגלון בנו של בלק היתה! תאותו מיהא לקללה הוי.
Sotah 48a אמר רב aggada maxim music prohibition
Rav curses an ear that listens to song with uprooting.

אמר רב: אודנא דשמעא זמרא — תעקר. אמר רבא: זמרא בביתא — חורבא בסיפא, שנאמר: ״קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה״.
Sotah 48b אמר רב aggada dispute honeyed flour
Rav identifies honey from the comb as fine flour floating above a sieve and resembling dough kneaded with honey and oil.

ונופת צופים. מאי ״נופת צופים״? אמר רב: סולת שצפה על גבי נפה, ודומה לעיסה שנילושה בדבש ושמן. ולוי אמר: שתי ככרות הנדבקות בתנור ותופחות ובאות, עד שמגיעות זו לזו. ורבי יהושע בן לוי אמר: זה דבש הבא מן הציפיא. מאי משמע — כדמתרגם רב ששת: ״כמא דנתזן דבריאתה ושייטן ברומי עלמא ומתיין דובשא מעישבי טורא״.
Sotah 49b אמר רב halacha dispute decorative crowns
Rav limits the prohibition to crowns of salt and sulfur and permits those of myrtle and rose.

(גמ') אמר רב: לא שנו אלא של מלח וגפרית, אבל של הדס ושל וורד — מותר. ושמואל אומר: אף של הדס ושל וורד אסור, של קנים ושל חילת — מותר. ולוי אמר: אף של קנים ושל חילת אסור. וכן תני לוי במתניתיה: אף של קנים ושל חילת אסור.

Gittin (79)

Gittin 6a רב אמר halacha dispute babylonian divorces
Rav treats Babylonia like the Land of Israel for the laws of divorce documents.

איתמר: בבל; רב אמר: כארץ ישראל לגיטין, ושמואל אמר: כחוצה לארץ.
Gittin 6b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim household fear
Rav warns that excessive fear imposed within one's household leads to sexual transgression, bloodshed, and Sabbath desecration.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו, סוף הוא בא לידי שלש עבירות: גילוי עריות, ושפיכות דמים, וחילול שבת.
Gittin 12a אמר רב halacha ruling slave support
Rav rules that a slave whose labor is consecrated borrows for food, works, and repays the loan.

תא שמע, דאמר רב: המקדיש ידי עבדו, אותו העבד לוה ואוכל, ועושה ופורע. שמע מינה, יכול הרב לומר לעבד: ״עשה עמי ואיני זנך״!
Gittin 12b אמר רב halacha ruling slave support
Rav rules that a slave whose labor is consecrated works and eats from the proceeds.

הכי נמי מסתברא; דאמר רב: המקדיש ידי עבדו – אותו העבד עושה ואוכל, דאי לא עבדא מאן פלח ליה.
Gittin 13a משמיה דרב halacha ruling property transfer
Rav requires the transferred items to be piled together and resting in a corner.

גמ' אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: והוא שצבורין ומונחין בקרן זוית.
Gittin 13a אמר רב halacha ruling three party transfer
Rav rules that an instruction to transfer money takes effect when creditor, holder, and recipient are all present.

אמר רב זביד: לעולם בבריא, וכדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך, תנהו לו לפלוני״, במעמד שלשתן – קנה.
Gittin 13a אמר רב halacha ruling deathbed gift
Rav rules that a dying person's instruction to give this specific sum is fulfilled, while an unspecified sum is not.

רב פפא אמר: לעולם בשכיב מרע, וכאידך דרב – דאמר רב: שכיב מרע שאמר ״תנו מנה לפלוני מנכסי״; ״מנה זה״ – נותנין, ״מנה״ סתם – אין נותנין,
Gittin 13b אמר רב halacha exegesis three party transfer
Rav's transfer rule is understood to apply equally to a loan and a deposit.

קסבר רב פפא, כי אמר רב – לא שנא במלוה, ולא שנא בפקדון.
Gittin 13b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dispute three party transfer
Rav rules that an instruction to give money to another person effects acquisition in the presence of all three parties.

גופא – אמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך, תנהו לו לפלוני״, במעמד שלשתן – קנה. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב בפקדון, אבל במלוה – לא.
Gittin 13b אמר רב halacha ruling loan transfer
Rav explicitly applies acquisition in the presence of all three parties even to a loan.

והאלהים! אמר רב: אפילו במלוה. אתמר נמי, אמר שמואל משמיה דלוי: ״מלוה לי בידך, תנהו לו לפלוני״, במעמד שלשתן – קנה.
Gittin 14a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis three party transfer
Rav's established rule makes a monetary transfer effective when all three parties are present.

הא אמר רב חדא זימנא; דאמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך, תנהו לו לפלוני״, במעמד שלשתן – קנה!
Gittin 14a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue three party transfer
Rav's rule is invoked to bind a transfer made in the presence of all three parties.

לסוף אזל עבד חושבנא בין דיליה לנפשיה, לא פש גביה ולא מידי. אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: מאי איעביד לך? חדא, דאמר רב הונא אמר רב. ועוד, הא קנו מינך.
Gittin 14a אמר רב halacha dispute debt delivery
Rav rules that one entrusted to deliver a debt remains responsible for it but may not retract.

איתמר: ״הולך מנה לפלוני שאני חייב לו״, אמר רב: חייב באחריותו; ואם בא לחזור – אינו חוזר. ושמואל אמר: מתוך שחייב באחריותו, אם בא לחזור – חוזר.
Gittin 18a רב אמר halacha dispute divorce dating
Rav counts the relevant period for a divorce document from the time it is delivered.

איתמר: מאימתי מונין לגט? רב אמר: משעת נתינה, ושמואל אמר: משעת כתיבה.
Gittin 18a רב אמר halacha dispute ketubah oath
Rav requires both partial impairment of the claim and conversion of the balance into a new debt.

רב אמר: משתפגום – ותזקוף. ושמואל אמר: פגמה – אף על פי שלא זקפה, זקפה – אף על פי שלא פגמה.
Gittin 19a רב אמר halacha dispute witness signatures
Rav instructs that paper be cut into letter forms so witnesses unable to sign can fill the cuts with ink.

איתמר: עדים שאין יודעים לחתום; רב אמר: מקרעין להם נייר חלק, וממלאים את הקרעים דיו. ושמואל אמר: באבר.
Gittin 24b אמר רב halacha dispute priestly marriage
Rav rules that all the listed divorce documents disqualify a woman from priestly marriage except the first.

אמר רב: כולן פוסלין בכהונה, חוץ מן הראשון. ושמואל אמר: אף ראשון נמי פוסל.
Gittin 26b אמר רב halacha ruling legal precedent
Rav rules according to Rabbi Elazar and praises him as the happiest of the sages.

אמר רבי זירא, אמר רבי אבא בר שילא, אמר רב המנונא סבא, אמר רב אדא בר אהבה, אמר רב: הלכה כרבי אלעזר. קרי רב עליה דרבי אלעזר: טובינא דחכימי.
Gittin 29a רב אמר halacha dispute agency transfer
Rav distinguishes a gift from a divorce document for the disputed law of agency.

מאי בינייהו? איכא בינייהו שליח מתנה; ובפלוגתא דרב ושמואל – רב אמר: מתנה אינה כגט. ושמואל אמר: מתנה הרי היא כגט.
Gittin 29b משמיה דרב halacha exegesis divorce reconciliation
Rav explains that the husband makes his wife trustworthy to say that he did not return.

והוינן בה: וניחוש שמא פייס! ואמר רבה בר רב הונא, הכי אמר אבא מרי משמיה דרב: באומר ״נאמנת עלי לומר שלא באתי״!
Gittin 30a אמר רב halacha dispute priestly gifts
Rav explains the case as involving established priestly and levitical recipients.

אמר רב: במכרי כהונה ולויה. ושמואל אמר: במזכה להם על ידי אחרים. עולא אמר: הא מני – רבי יוסי היא, דאמר: עשו את שאינו זוכה כזוכה.
Gittin 31b אמר רב aggada exegesis winds
Rav teaches that four winds blow daily, the north wind accompanies them all, and the south wind would destroy the world if not restrained.

אמר להו: הכי אמר רב חנן בר רבא, אמר רב: ארבע רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית מנשבת עם כולן; שאלמלא כן, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת. ורוח דרומית קשה מכולן, ואלמלא בן נץ מעמידה, מחרבת כל העולם כולו מפניה, שנאמר: ״המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן״.
Gittin 31b אמר רב aggada dispute south wind
Rav teaches that the south wind can cause a woman to miscarry.

כדחזא דרב נחמן בר יעקב הוה, אזיל לגביה. גלי לדרעיה, אמר: שדיא נשיב! אמר רבא, הכי אמר רב: אשה מפלת בו; ושמואל אמר: אפילו מרגלית שבים מרקבת בו; רבי יוחנן אמר: אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו.
Gittin 35a אמר רב both story widow oath
Rav recounts how a widow unknowingly swears falsely after a deposited gold coin is baked into bread and given away.

נמנעו מלהשביעה: מאי טעמא? אילימא משום דרב כהנא – דאמר רב כהנא; ואמרי לה אמר רב יהודה, אמר רב: מעשה באדם אחד בשני בצורת, שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה; והניחתו בכד של קמח, ואפאתו בפת, ונתנתו לעני;
Gittin 35a רב אמר halacha dispute widow oath
Rav rules that a widow is not administered the oath even outside a court.

בסורא מתנו הכי. בנהרדעא מתנו הכי – אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין – משביעין אותה. ורב אמר: אפילו חוץ לבית דין נמי אין משביעין אותה.
Gittin 37a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling prosbul land
Rav rules that even a single cabbage stalk of land suffices for writing a prosbul.

תנן התם: אין כותבין פרוסבול אלא על הקרקע. אם אין לו – מזכהו בתוך שדהו כל שהו. וכמה כל שהו? אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו קלח של כרוב. אמר רב יהודה: אפילו השאילו מקום לתנור ולכירים – כותבין עליו פרוסבול.
Gittin 38b אמר רב as transmitted by Rabbah halacha exegesis slave emancipation
Rav rules that consecrating a slave frees him because the declaration makes him part of a holy people rather than consecrated property.

אמר רבה אמר רב: המקדיש עבדו, יצא לחירות. מאי טעמא? גופיה – לא קדיש; לדמי – לא קאמר; דליהוי ״עם קדוש״ קאמר.
Gittin 38b אמר רב as transmitted by Rav Yosef halacha dispute slave emancipation
Rav rules that abandoning ownership of a slave frees him.

ורב יוסף אמר רב: המפקיר עבדו, יצא לחירות. מאן דאמר מקדיש – כל שכן מפקיר; מאן דאמר מפקיר – אבל מקדיש לא, דלמא לדמי קאמר.
Gittin 38b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling slave emancipation
Rav rules that both a consecrated and an ownerless slave become free but still require a writ of emancipation.

איבעיא להו: צריך גט שיחרור, או לא צריך? תא שמע, דאמר רב חייא בר אבין אמר רב: אחד זה ואחד זה, יצא לחירות, וצריך גט שחרור.
Gittin 40a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha dialogue slave emancipation
Rav's ruling states that both slaves become free but require a writ of emancipation.

אמר ליה רב אשי לאמימר: והאמר עולא אמר רבי יוחנן, ורב חייא בר אבין אמר רב: אחד זה ואחד זה יצא לחירות, וצריך גט שחרור! אמר ליה: ״צריך״ – ואין לו תקנה.
Gittin 40b אמר רב halacha ruling slave collateral
Rav identifies the first master as the one who frees a slave designated as collateral.

גמ' עבד שעשאו רבו אפותיקי ושיחררו: מי שחררו? אמר רב: רבו ראשון. שורת הדין אין העבד חייב כלום לרבו שני –
Gittin 44a אמר רב halacha ruling slave sale
Rav rules that a slave sold to a gentile tax collector becomes free because the owner could have appeased the collector but did not.

תא שמע, דאמר רב: המוכר עבדו לפרהנג גוי – יצא לחירות! התם, הוה ליה לפייס ולא פייס.
Gittin 44a אמר רב halacha exegesis slave sale
Rav frees a slave sold to a gentile tax collector because the owner could have appeased the collector but did not.

גופא – אמר רב: המוכר עבדו לפרהנג גוי – יצא לחירות. מאי הוה ליה למעבד? הוה ליה לפייס, ולא פייס.
Gittin 44a אמר רב halacha exegesis slave sale
Rav's ruling concerns sale to a gentile tax collector from whom the slave will not return.

בעי רבי ירמיה: מכרו לשלשים יום, מהו? תא שמע, דאמר רב: המוכר עבדו לפרהנג גוי – יצא לחירות! התם בפרהנג גוי שאינה חוזרת.
Gittin 44b רב אמר halacha dispute jubilee sale
Rav rules that a field sold during the Jubilee year is sold and then immediately reverts.

אמר רב ענן, שמעית מיניה דמר שמואל תרתי: חדא – הך; ואידך – דאיתמר: המוכר שדהו בשנת היובל עצמה; רב אמר: מכורה, ויוצאה. ושמואל אמר: אינה מכורה כל עיקר.
Gittin 45a רב אמר halacha dispute invalid betrothal
Rav rules that money used to betroth one's sister is returned.

ואי מדשמואל – ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין, דילמא אינה מכורה ומעות מתנה נינהו – מידי דהוה אמקדש את אחותו, דאיתמר: המקדש את אחותו, רב אמר: מעות – חוזרין, ושמואל אמר: מעות מתנה.
Gittin 51b אמר רב halacha exegesis minor claim
Rav explains that the case involves a claim asserted by a minor.

ורבי אליעזר בן יעקב – לית ליה: ״משיב אבידה – פטור״?! אמר רב: בטוענו קטן.
Gittin 52b משמיה דרב halacha dispute guardian removal
Rav rules that a guardian who causes losses is removed from office.

קאכיל ושתי מדידהו, ולא אמיד! אימור מציאה אשכח. והא קא מפסיד! אמר להו: אייתו לי סהדי דמפסיד, ואיסלקיניה; דאמר רב הונא חברין משמיה דרב: אפוטרופוס דמפסיד, מסלקינן ליה. דאיתמר: אפוטרופא דמפסיד, רב הונא אמר רב: מסלקינן ליה; דבי רבי שילא אמרי: לא מסלקינן ליה. והלכתא: מסלקינן ליה.
Gittin 52b רב אמר halacha dispute forbidden wine
Rav interprets the term for libation as actually pouring wine for idolatrous worship.

גמ' איתמר: ״מנסך״ – רב אמר: מנסך ממש, ושמואל אמר: מערב.
Gittin 57b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis temple destruction
Rav interprets a psalm as showing David both the destruction of the First Temple and that of the Second Temple.

והיינו דאמר רבי אלעזר: ״בשוט לשון תחבא״ – בחירחורי לשון תחבא. אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: ״על נהרות בבל, שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון״? מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. חורבן בית ראשון – שנאמר: ״על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו״. בית שני – דכתיב: ״זכור ה' לבני אד …
והיינו דאמר רבי אלעזר: ״בשוט לשון תחבא״ – בחירחורי לשון תחבא. אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: ״על נהרות בבל, שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון״? מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. חורבן בית ראשון – שנאמר: ״על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו״. בית שני – דכתיב: ״זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים, האומרים ערו ערו עד היסוד בה״.
Gittin 58a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story captive siblings
Rav recounts the capture of Rabbi Yishmael ben Elisha's exceptionally beautiful son and daughter by separate masters.

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בבנו ובבתו של רבי ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים. לימים נזדווגו שניהם במקום אחד, זה אומר: יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם, וזה אומר: יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה.
Gittin 58a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story marital betrayal
Rav introduces a story interpreting oppression of a man and his household through an apprentice who desires his master's wife.

אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: ״ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו״? מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו, ושוליא דנגרי הוה.
Gittin 58a אמר רב halacha dispute coerced property
Rav rules that purchase from a violent confiscator is effective with a deed but not with a mere instruction to take possession.

לקח מן הסיקריקון וכו': אמר רב: לא שנו אלא דאמר לו: ״לך, חזק וקני״, אבל בשטר – קנה. ושמואל אמר: אף בשטר נמי לא קנה, עד שיכתוב לו אחריות.
Gittin 58b אמר רב halacha dispute coerced property
Rav rules that the buyer gives the original owner one quarter either in land or in money.

זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהן אמרו: הלוקח מן הסיקריקון נותן לבעלים רביע: אמר רב: רביע בקרקע, או רביע במעות. ושמואל אמר: רביע בקרקע – שהן שליש במעות.
Gittin 58b אמר רב both other unclear
Rav is introduced as stating a position whose content is omitted from the supplied passage.

אמר רב אשי: כי תניא ההיא, לאחר שבאו מעות לידו. אמר רב:
Gittin 60b רב אמר halacha dispute water priority
Rav gives downstream residents priority in drawing water from a shared river.

בור שהוא קרוב לאמה וכו': איתמר: בני נהרא; רב אמר: תתאי שתו מיא ברישא, ושמואל אמר: עילאי שתו מיא ברישא.
Gittin 60b רב אמר halacha dispute water priority
Rav gives downstream residents priority when the river must be dammed because its natural course should continue.

בדמיזל – כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי – במיסכר ואשקויי; שמואל אמר: עילאי שתו מיא ברישא, דאמרי: אנן מקרבינן טפי. ורב אמר: תתאי שתו מיא ברישא, דאמרי: נהרא כפשטיה ליזיל.
Gittin 62a משמיה דרב halacha exegesis sabbatical farming
Rav forbids hoeing with a gentile during the sabbatical year and forbids repeating a greeting to a gentile.

מחזיקין ידי גוים בשביעית: מחזיקין?! והאמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב: אין עודרין עם הגוי בשביעית, ואין כופלין ״שלום״ לגוי! לא צריכא, למימרא להו ״אחזוקו״ בעלמא – כי הא דרב יהודה אמר להו ״אחזוקו״; רב ששת אמר להו ״אשרתא״.
Gittin 62a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis royal greeting
Rav derives from a verse that one may repeat a greeting to a king.

אמרו ליה: ומנא לך דכפלינן ״שלמא״ למלכי? אמר להו, דאמר רב יהודה אמר רב: מנין שכופלין ״שלום״ למלך? שנאמר: ״ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים וגו'״.
Gittin 62a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis feeding animals
Rav derives that a person may not eat before feeding his animal.

אמרי ליה: ליטעום מר מידי. אמר להו: הכי אמר רב יהודה אמר רב: אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: ״ונתתי עשב בשדך לבהמתך״, והדר: ״ואכלת ושבעת״.
Gittin 62b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling divorce agency
Rav rules that the woman is not divorced even when the divorce document reaches her hand.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: אפילו הגיע גט לידה – אינה מגורשת. שמע מינה אדיבורא דידיה קא סמיך – דאי אדיבורא דידה קא סמיך, מכי מטי גיטא לידה מיהא תיגרש!
Gittin 63a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha exegesis divorce agency
Rav's hypothetical ruling treats the woman as divorced once the document reaches the agent because the husband relies on her wording.

בשלמא אי איתמר איפכא: ״התקבל לי גיטי״, ו״אשתך אמרה הבא לי גיטי״, והוא אמר: ״הילך כמה שאמרה״; ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: כיון שהגיע גט לידו מגורשת – אלמא אדיבורא דידה הוא דקא סמיך;
Gittin 63b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling divorce agency
Rav treats the messenger as agent for both spouses and requires the woman to perform levirate release.

אתמר: ״התקבל לי גיטי״, ו״אשתך אמרה התקבל לי גיטי״, והוא אומר: ״הולך ותן לה״ – אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: נעשה שלוחו ושלוחה – וחולצת.
Gittin 63b אמר רב halacha exegesis delivery agency
Rav makes a debtor responsible for delivered money while preventing retraction, implying that an instruction to deliver resembles an instruction to acquire.

למימרא דמספקא ליה לרב אי ״הולך״ כ״זכי״ דמי, אי לאו כ״זכי״ דמי?! והא אתמר: ״הולך מנה לפלוני שאני חייב לו״, אמר רב: חייב באחריותו, ואם בא לחזור – אינו חוזר!
Gittin 63b אמר רב halacha dispute divorce agency
Rav rules that a woman cannot appoint an agent to receive her divorce document from her husband's agent.

אמר רב: אין האשה עושה שליח לקבל לה גיטה מיד שליח בעלה. ורבי חנינא אמר: אשה עושה שליח לקבל לה גיטה מיד שליח בעלה.
Gittin 63b משמיה דרב halacha ruling document error
Rav rules that witnesses who misspell the woman's name have completed their agency.

ההיא דהוו קרו לה ״נפאתה״, אזול סהדי כתוב ״תפאתה״. אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: עשו עדים שליחותן.
Gittin 64a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis document destruction
Rav explains that the requirement to tear the document was taught for a period of religious persecution.

קרע למה לי? אמר רב יהודה אמר רב: בשעת השמד שנו.
Gittin 67a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling delegated divorce
Rav validates a divorce document produced through delegated instructions but warns that this should not be done.

גופא – אמר לשנים: ״אמרו לסופר ויכתוב, ולפלוני ופלוני ויחתמו״ – אמר רב הונא אמר רב: כשר, ולא תעשה זאת בישראל.
Gittin 71a אמר רב as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling written communication
Rav permits writing and giving a divorce document for a deaf man who can communicate through writing.

אמר רב כהנא אמר רב: חרש שיכול לדבר מתוך הכתב, כותבין ונותנין גט לאשתו. אמר רב יוסף: מאי קא משמע לן? תנינא: נשתתק, ואמרו לו: ״נכתוב גט לאשתך?״ והרכין בראשו, בודקין אותו שלשה פעמים, אם אמר על לאו – ״לאו״, ועל הן – ״הן״, הרי אלו יכתבו ויתנו.
Gittin 72a אמר רב halacha exegesis divorce instruction
Rav's written-communication ruling is excluded by the requirement that others hear the husband's own voice.

״ישמעו״ – לאפוקי ממאן דאמר, מודה רבי יוסי באומר: ״אמרו״. ״קולו״ – לאפוקי מדרב כהנא אמר רב.
Gittin 72a אמר רב halacha dialogue conditional divorce
Rav rules according to Rabbi Yosei, whose rationale is that the date on the document demonstrates the intended timing.

בעא מיניה. אמר ליה, הכי אמר רב: הלכה כרבי יוסי. לבתר דנפק אמר ליה: היינו טעמא דרבי יוסי – דקסבר: זמנו של שטר מוכיח עליו! אלא מספקא ליה
Gittin 73a משמיה דרב as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat halacha ruling deathbed gift
Rav rules that a dying person's gift remains valid when the person passes directly from one illness to another.

שמעת מינה, שכיב מרע שניתק מחולי לחולי – מתנתו מתנה? אין, דאמר רבי אלעזר משמיה דרב: שכיב מרע שניתק מחולי לחולי – מתנתו מתנה.
Gittin 75b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis conditional effect
Rav treats anyone who says on condition that as saying the act takes effect immediately.

רב אשי אמר: הא מני – רבי היא, דאמר רב הונא אמר רב: כל האומר ״על מנת״ כאומר ״מעכשיו״ דמי.
Gittin 76b משמיה דרב halacha exegesis divorce reconciliation
Rav explains that the husband makes his wife trustworthy to say that he did not return.

וליחוש שמא פייס! אמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי משמיה דרב, באומר: נאמנת עלי לומר שלא באתי.
Gittin 76b משמיה דרב halacha exegesis conditional divorce
Rav explains that the husband makes his wife trustworthy to say that he did not return during the stated period.

איכא דמתני לה אמתניתין: ״מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש״, ומת בתוך שנים עשר חדש – הרי זה גט. וליחוש שמא פייס! אמר רבה בר רב הונא: הכי אמר אבא מרי משמיה דרב, באומר: נאמנת עלי לומר שלא באתי.
Gittin 77a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis conditional effect
Rav treats a divorce stated on condition as taking effect immediately.

״על מנת שתצא חמה מנרתיקה״ – מעכשיו קאמר לה, דאמר רב הונא אמר רב: כל האומר ״על מנת״ כאומר ״מעכשיו״ דמי.
Gittin 77b אמר רב halacha exegesis marital support
Rav allows a wife to renounce both her support and her obligation to work for her husband.

מאי ״כגון זו״? כדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה: ״איני ניזונית ואיני עושה״.
Gittin 78a אמר רב halacha ruling divorce delivery
Rav defines proximity to the wife or husband by whose four-cubit domain contains the divorce document.

גמ' היכי דמי קרוב לה, והיכי דמי קרוב לו? אמר רב: ארבע אמות שלה – זהו קרוב לה, ארבע אמות שלו – זהו קרוב לו.
Gittin 80b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dispute invalid divorce
Rav reports that the sages validate the child generally but deem the child illegitimate when names or cities are changed in the divorce document.

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: הולד כשר. ומודים חכמים לרבי מאיר, שאם שינה שמו ושמה, שם עירו ושם עירה – שהולד ממזר.
Gittin 84a אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling divorce condition
Rav rules according to Rabbi Yehuda ben Teima concerning whether a divorce condition can ultimately be fulfilled.

אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן תימא. אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דיקא, דקתני: כל שאפשר לו לקיימו בסופו, והתנה עליו בתחילתו – תנאו קיים; הא אי אפשר – תנאו בטל; שמע מינה.
Gittin 86a אמר רב halacha exegesis handwritten divorce
Rav insists that the stated case specifically involves a divorce document in the husband's own handwriting.

כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. אמר רב: ״כתב ידו״ שנינו.
Gittin 86b אמר רב halacha other invalid divorce
Rav sometimes rules that the woman must leave her subsequent husband and sometimes that she need not leave.

זימנין אמר רב: תצא, זימנין אמר רב: לא תצא.
Gittin 86b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling document witnesses
Rav rules according to Rabbi Elazar regarding divorce documents.

רבי אלעזר אומר: אף על פי וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר: אף בשטרות.
Gittin 86b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling document witnesses
Rav rules according to Rabbi Elazar regarding divorce documents.

אדהכי נח נפשיה דרב הונא. אמר ליה רבה בריה, הכי אמר אבא משמיה דרבא: הלכה כרבי אלעזר בגיטין. ורבותינו הבקיאין בדבר הלכה, משום רבינו אמרו: הלכה כרבי אלעזר בגיטין – דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין.
Gittin 86b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling document witnesses
Rav rules according to Rabbi Elazar regarding divorce documents.

איכא דאמרי: וחברינו הבקיאין בדבר הלכה, ותלמידי רבינו, משום רבינו אמרו: הלכה כרבי אלעזר בגיטין – דאמר רב חסדא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין.
Gittin 86b אמר רב as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat halacha ruling document witnesses
Rav rules according to Rabbi Elazar regarding divorce documents.

וכן כי אתא רבין, אמר רבי אלעזר אמר רב: הלכה כרבי אלעזר בגיטין.
Gittin 87b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha exegesis document signatures
Rav explains that the document has blank space beneath its text.

אמר רבי אבא אמר רב: כשיש ריוח מלמטה. ודלמא זמן דבתרא מיגז גזייה! כדאמר רבי אבא אמר רב: כשיש ריוח מלמטה;
Gittin 89a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis marital rumor
Rav requires tracing a marital rumor through its chain of sources until reaching a definite report.

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיאמרו: פלוני מהיכן שמע? מפלוני; ופלוני מפלוני; ובודקין והולכין עד שמגיעין לדבר הברור.
Gittin 89a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis marital rumor
Rav explains that a valid rumor identifies a chain of sources whose final informants have gone overseas.

דבר הברור – עדות מעלייתא הוא! אלא כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: לא ששמעו קול הברה, אלא כדי שיאמרו: פלוני, מהיכן שמע? מפלוני; ופלוני מפלוני; והלכו להם למדינת הים.

Kiddushin (73)

Kiddushin 3b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis betrothal money
Rav derives that a daughter's betrothal money belongs to her father.

אמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא ״ויצאה חנם אין כסף״ – אין כסף לאדון זה, אבל יש כסף לאדון אחר. ומאן ניהו – אב.
Kiddushin 3b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis daughters earnings
Rav derives a father's right to his daughter's earnings from the law of a Hebrew maidservant.

ואלא הא דאמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה הבת לאב? שנאמר: ״וכי ימכר איש את בתו לאמה״, מה אמה מעשה ידיה לרבה – אף בת נמי מעשה ידיה לאביה. תיפוק ליה מ״בנעריה בית אביה״!
Kiddushin 8a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling conditional effect
Rav treats anyone who says on condition that as saying the act takes effect immediately.

ואמר רב הונא אמר רב: כל האומר ״על מנת״ כאומר ״מעכשיו״ דמי.
Kiddushin 9b אמר רב halacha exegesis marriage commitments
Rav's rule explains the documents as records of parental marriage commitments acquired by speech.

מיתיבי: אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהן. מאי לאו שטרי אירוסין ונשואין ממש! לא, שטרי פסיקתא. וכדרב גידל אמר רב,
Kiddushin 9b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling marriage commitments
Rav rules that reciprocal parental commitments made immediately before betrothal are acquired through speech alone.

דאמר רב גידל אמר רב: ״כמה אתה נותן לבנך״? – ״כך וכך״, ״לבתך״? – ״כך וכך״, עמדו וקדשו – קנו, הן הן הדברים הנקנים באמירה.
Kiddushin 21b רב אמר halacha dispute captive woman
Rav permits a priest in the disputed case involving a beautiful captive woman.

או דילמא: שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות? רב אמר: מותר, ושמואל אמר: אסור.
Kiddushin 21b רב אמר halacha dispute captive woman
Rav permits a priest to take a beautiful captive woman.

איבעיא להו: כהן, מהו ביפת תואר? חידוש הוא, לא שנא כהן ולא שנא ישראל, או דילמא שאני כהנים, הואיל וריבה בהן מצות יתרות? רב אמר: מותר, ושמואל אמר: אסור.
Kiddushin 21b רב אמר halacha dispute captive woman
Rav permits a priest's second intercourse with a beautiful captive woman because the initial permission continues.

כי פליגי בביאה שניה, רב אמר: מותר, ושמואל אמר: אסור. רב אמר: מותר, הואיל ואישתריא – אישתרי. ושמואל אמר: אסור, דהא הויא לה גיורת, וגיורת לכהן לא חזיא.
Kiddushin 21b רב אמר halacha dispute captive woman
Rav permits a priest's first intercourse with a beautiful captive woman because the Torah addresses the evil inclination.

איכא דאמרי: בביאה שניה כולי עלמא לא פליגי דאסירא, דהויא לה גיורת. כי פליגי בביאה ראשונה, רב אמר: מותר, דהא לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, ושמואל אמר: אסור, כל היכא דקרינא ביה: ״והבאתה אל תוך ביתך״ – קרינא ביה: ״וראית בשביה״. כל היכא דלא קרינא ביה: ״והבאתה אל תוך ביתך״ – לא קרינא ביה: ״וראית בשביה״.
Kiddushin 24b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi both other unclear
Rav begins a teaching about someone who possessed something, but the supplied passage is incomplete.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: היתה לו
Kiddushin 26a אמר רב halacha ruling land acquisition
Rav limits acquisition without a deed to places where deeds are not customarily written unless the parties stipulate otherwise.

אמר רב: לא שנו אלא במקום שאין כותבין את השטר, אבל במקום שכותבין את השטר – לא קנה. ואי פריש – פריש.
Kiddushin 26b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha story property gift
Rav recounts a Jerusalem property case involving either a sick person according to Rabbi Eliezer or a healthy person according to the sages.

תא שמע, דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שחלה בירושלים – כרבי אליעזר, ואמרי לה: בריא היה – כרבנן,
Kiddushin 27a אמר רב halacha ruling land deed
Rav distinguishes an unconditional instruction to acquire land and write a deed from acquisition expressly conditioned on writing the deed.

תא שמע, דאמר רבא בר יצחק אמר רב: שני שטרות הן: ״זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר״ – חוזר בשטר, ואינו חוזר בשדה. ״על מנת שתכתבו לו את השטר״ – חוזר בין בשטר בין בשדה.
Kiddushin 28a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling extended oath
Rav extends an imposed oath as far as requiring the litigant to swear that he is not the claimant's slave.

עד היכן גלגול שבועה? אמר רב יהודה אמר רב: דאמר ליה: ״הישבע לי שאין עבדי אתה״.
Kiddushin 30b אמר רב halacha ruling parental honor
Rav rules that after a woman's divorce she and a man are equally capable of honoring their parents.

אם כן מה תלמוד לומר ״איש״? – איש סיפק בידו לעשות, אשה אין סיפק בידה לעשות, מפני שרשות אחרים עליה. אמר רב אידי בר אבין אמר רב: נתגרשה, שניהם שוים.
Kiddushin 41a אמר רב both exegesis betrothal inspection
Rav forbids a man to betroth a woman before seeing her lest he later despise her, contrary to loving one's neighbor.

איכא דאמרי: בהא איסורא נמי אית בה, כדרב יהודה אמר רב. דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ״ואהבת לרעך כמוך״.
Kiddushin 41a אמר רב attribution uncertain: or Rabbi Elazar ben Pedat as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling minor betrothal
Rav forbids a father to betroth his minor daughter until she matures and chooses the man she wants.

האיש מקדש את בתו כשהיא נערה. כשהיא נערה – אין, כשהיא קטנה – לא. מסייע ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר: ״בפלוני אני רוצה״.
Kiddushin 42a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis legal agency
Rav derives from the tribal leaders that a person's agent has the same legal standing as the person.

ואלא הא דאמר רב גידל אמר רב: מנין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר: ״ונשיא אחד נשיא אחד ממטה״. תיפוק ליה שליחות מהכא! ותיסברא דהא שליחות הוא? והא קטנים לאו בני שליחות נינהו!
Kiddushin 42a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis beneficial acquisition
Rav derives from the tribal leaders that one may acquire a benefit for another person in that person's absence.

אלא, כי הא דרבא בר רב הונא. דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב: מנין שזכין לאדם שלא בפניו? שנאמר: ״ונשיא אחד נשיא אחד״. ותיסברא זכות היא? הא חובה נמי איכא, דאיכא דניחא ליה בהר, ולא ניחא ליה בבקעה, ואיכא דניחא ליה בבקעה ולא ניחא ליה בהר!
Kiddushin 42a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis orphan guardians
Rav derives that a court appoints guardians to divide inherited property for orphans even when a disadvantage serves an overall benefit.

ואלא כדרבא בר רב הונא. דאמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב: מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן שבית דין מעמידין להם אפוטרופוס לחוב ולזכות? ״לחוב״ אמאי? אלא: ״לחוב על מנת לזכות״ – תלמוד לומר: ״ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו״.
Kiddushin 43a רב אמר halacha dispute agent testimony
Rav rules that an agent may also serve as a witness to the transaction.

איתמר, רב אמר: שליח נעשה עד. דבי רבי שילא אמרי: אין שליח נעשה עד. מאי טעמא דבי רבי שילא? אילימא משום דלא אמר ליה: ״הוי לי עד״ – אלא מעתה קידש אשה בפני שנים ולא אמר להם: ״אתם עדיי״ – הכי נמי דלא הוו קידושי?
Kiddushin 43a רב אמר halacha dispute agent testimony
Rav allows an agent to testify because the testimony strengthens the transaction.

אלא, רב אמר: שליח נעשה עד – אלומי קא מאלימנא למילתיה. דבי רבי שילא אמרי: אין שליח נעשה עד – כיון דאמר מר: ״שלוחו של אדם כמותו״ – הוה ליה כגופיה.
Kiddushin 43a רב אמר halacha dispute agent testimony
Rav's position on whether an agent may testify is presented in two opposite transmitted versions.

הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: רבי נתן אומר, בית שמאי אומרים: שליח ועד אחד. ובית הלל אומרים: שליח ושני עדים. ורב כבית שמאי?! איפוך. ורב אחא בריה דרבא מתני איפכא: רב אמר: אין שליח נעשה עד, דבי רבי שילא אמרי: שליח נעשה עד. והילכתא: שליח נעשה עד.
Kiddushin 45a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling levirate refusal
Rav rules that a minor may refuse the levir's formal betrothal but cannot refuse the underlying levirate bond.

איתמר: מת ונפלה לפני אחיו ליבום, אמר רב הונא אמר רב: ממאנת למאמרו, ואינה ממאנת לזיקתו. כיצד? עשה בה מאמר – צריכה גט, וצריכה חליצה, וצריכה מיאון.
Kiddushin 45b אמר רב halacha dispute priestly marriage
Rav initially permits a woman married while her father is abroad to eat teruma until he objects but acts cautiously according to Rav Asi.

נתקדשה לדעת אביה, והלך אביה למדינת הים ועמדה ונישאת, אמר רב: אוכלת בתרומה עד שיבא אביה וימחה. רב אסי אמר: אינה אוכלת, שמא יבוא אביה וימחה, ונמצאת זרה אוכלת בתרומה למפרע. הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי.
Kiddushin 46a אמר רב halacha dispute minor betrothal
Rav allows either a minor girl or her father to block a betrothal made without the father's knowledge.

איתמר: קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה, אמר רב: בין היא ובין אביה יכולין לעכב. ורב אסי אמר: אביה ולא היא. איתיביה רב הונא לרב אסי, ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: ״אם מאן ימאן אביה״, אין לי אלא אביה, היא עצמה מנין? תלמוד לומר: ״אם מאן ימאן״ – מכל מקום.
Kiddushin 46b רב אמר halacha dispute invalid betrothal
Rav returns money used to betroth one's sister because the giver intends it as a deposit rather than a gift.

איתמר: המקדש אחותו, רב אמר: מעות חוזרים. ושמואל אמר: מעות מתנה. רב אמר: מעות חוזרים – אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, וגמר ונתן לשום פקדון. ולימא לה לשום פקדון! סבר לא מקבלה.
Kiddushin 47a אמר רב halacha ruling loan betrothal
Rav rules that betrothal with a loan is ineffective because loaned money is given for expenditure.

אמר רב: המקדש במלוה – אינה מקודשת, מלוה להוצאה ניתנה. נימא כתנאי: המקדש במלוה – אינה מקודשת, ויש אומרים: מקודשת. מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר מלוה להוצאה ניתנה, ומר סבר מלוה לאו להוצאה ניתנה?
Kiddushin 48a אמר רב halacha exegesis three party transfer
Rav rules that a verbal loan is acquired by a designated recipient when all three parties are present.

במלוה על פה. במאי פליגי? בדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: מנה לי בידך, תנהו לפלוני במעמד שלשתן – קנה.
Kiddushin 52a אמר רב halacha other multiple betrothals
Rav says the mishnah's incident with five women yields four conclusions while explicitly retaining three.

מעשה בחמש נשים. אמר רב: שמע מינה ממתניתין ארבע, ונקיט רב בידיה תלת.
Kiddushin 53a רב אמר halacha dispute sacrificial betrothal
Rav maintains that the sages still dispute whether betrothal with a priest's sacrificial portion is effective.

נמנו וגמרו: המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים – לא קידש. ורב אמר: עדיין היא מחלוקת. אמר אביי: כוותיה דרבי יוחנן מסתברא,
Kiddushin 53b אמר רב both other unclear
Rav is introduced as stating a teaching whose content is omitted from the supplied passage.

אמר רב:
Kiddushin 59b אמר רב halacha dispute successive betrothal
Rav rules that the woman's betrothal to the second man remains effective permanently.

מקודשת לשני. אמר רב: מקודשת לשני לעולם, ושמואל אמר: מקודשת לשני עד שלשים יום, לאחר שלשים יום פקעי קידושי שני וגמרי קידושי ראשון.
Kiddushin 59b אמר רב halacha dispute delayed betrothal
Rav rules that a betrothal stated to begin now and after thirty days remains perpetually doubtful.

״מעכשיו ולאחר שלשים יום״ וכו'. אמר רב: מקודשת ואינה מקודשת לעולם. ושמואל אמר: מקודשת ואינה מקודשת אלא עד שלשים יום, לאחר שלשים פקעי קידושי שני וגמרי קידושי ראשון.
Kiddushin 59b אמר רב halacha exegesis delayed betrothal
Rav's ruling is needed because the sages' view in a distancing condition might not establish his view in a condition intended to draw the woman near.

ונימא רב: הלכה כרבנן, ונימא שמואל הלכה כרבי! צריכא. דאילו אמר רב: הלכה כרבנן, הוה אמינא: התם דלרחוקה קאתי, אבל הכא, דלקרובה קאתי, אימא מודה ליה לשמואל דתנאה הואי.
Kiddushin 63b אמר רב halacha ruling betrothal identification
Rav trusts a man identifying himself as the betrother to give a divorce but not to marry the woman.

גמ' אמר רב: – נאמן ליתן גט, ואין נאמן לכנוס. נאמן ליתן גט, אין אדם חוטא ולא לו. ואין נאמן לכנוס? אימא יצרו תוקפו.
Kiddushin 63b רב אמר halacha dispute paternal testimony
Rav rules that a father's statement does not suffice to stone his daughter.

איבעיא להו: מהו לסקול על ידו? רב אמר: אין סוקלין. ורב אסי אמר: סוקלין.
Kiddushin 63b רב אמר halacha dispute paternal testimony
Rav rules that the Torah trusts a father to establish prohibition concerning his daughter but not to impose execution.

רב אמר: אין סוקלין, כי הימניה רחמנא לאב, לאיסורא, לקטלא לא הימניה. רב אסי אמר: סוקלין, לכולה מילתיה הימניה רחמנא לאב. אמר רב אסי: ומודינא באומרת ״נתקדשתי״, שאין סוקלים.
Kiddushin 64a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis paternal testimony
Rav derives that a father can establish his daughter's prohibited and permitted marital status.

אלא אמר רב אשי: רישא רחמנא הימניה, כרב הונא, דאמר רב הונא אמר רב: מנין לאב שנאמן לאסור את בתו מן התורה? שנאמר: ״את בתי נתתי לאיש הזה״, ״לאיש״ – אסרה, ״הזה״ – התירה.
Kiddushin 64b אמר רב halacha exegesis vow duration
Rav says the attributed positions concerning a vow until before a fixed time must be reversed.

אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה. והתניא: זה הכלל: כל שזמנו קבוע, ואמר: ״עד פני״ – רבי מאיר אומר: עד שיצא, רבי יוסי אומר: עד שיגיע.
Kiddushin 65a רב אמר halacha dispute disputed betrothal
Rav requires coercion in the latter case of the disputed betrothal.

איתמר, רב אמר: כופין, ושמואל אמר: מבקשין. אהייא? אילימא ארישא – לאו ״כופין״ איכא ולא ״מבקשין״ איכא! אלא אסיפא.
Kiddushin 65a אמר רב halacha ruling ketubah payment
Rav rules that if the man voluntarily gives a divorce document he is compelled to pay the ketubah.

אלא: שמעתתא אהדדי איתמר, אמר שמואל: מבקשין ממנו ליתן גט. אמר רב: אם נתן גט מעצמו – כופין אותו ליתן כתובה.
Kiddushin 65a אמר רב halacha ruling disputed betrothal
Rav requests that the man give a divorce and compels ketubah payment if he gives it voluntarily.

איתמר נמי: אמר רב אחא בר אדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב: כופין ומבקשין. תרתי?! הכי קאמר: מבקשין ממנו ליתן גט, ואם נתן מעצמו – כופין אותו ליתן כתובה.
Kiddushin 65b משמיה דרב halacha ruling single witness
Rav disregards a betrothal conducted before only one witness even when both parties acknowledge it.

אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: המקדש בעד אחד – אין חוששין לקידושיו, ואפילו שניהם מודים. אמר רבה בר רב הונא: המקדש בעד אחד, בי דינא רבה אמרי: אין חוששין לקידושיו. מאן בי דינא רבה? רב. ואיכא דאמרי: אמר רבה בר רב הונא אמר רב. המקדש בעד אחד, בי דינא רבה אמרי: אין חוששין לקידושיו. מאן בי דינא רב …
אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: המקדש בעד אחד – אין חוששין לקידושיו, ואפילו שניהם מודים. אמר רבה בר רב הונא: המקדש בעד אחד, בי דינא רבה אמרי: אין חוששין לקידושיו. מאן בי דינא רבה? רב. ואיכא דאמרי: אמר רבה בר רב הונא אמר רב. המקדש בעד אחד, בי דינא רבה אמרי: אין חוששין לקידושיו. מאן בי דינא רבה – רבי.
Kiddushin 70a אמר רב aggada exegesis mercenary marriage
Rav warns from a verse that one who marries for money will have unworthy children.

אמר רבה בר רב אדא אמר רב: כל הנושא אשה לשום ממון – הויין לו בנים שאינן מהוגנים, שנאמר: ״בה' בגדו כי בנים זרים ילדו״.
Kiddushin 70b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue legal testimony
Rav teaches that a scholar's legal report is accepted if stated before the relevant incident but not afterward.

אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה – שומעין לו, ואם לאו – אין שומעין לו? אמר ליה: הא איכא רב מתנה דקאי כוותי.
Kiddushin 70b אמר רב aggada exegesis unfit marriage
Rav teaches that the Divine Presence testifies to Israel's tribes but not to one who marries an unsuitable woman.

אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רב: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, כשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו מעיד על כל השבטים ואין מעיד עליו, שנאמר: ״שבטי יה עדות לישראל״, אימתי הוי עדות לישראל – בזמן שהשבטים שבטי יה.
Kiddushin 71a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim divine name
Rav restricts transmission of the forty-two-letter divine name to a disciplined and humble person and promises spiritual rewards for guarding it.

אמר רב יהודה אמר רב: שם בן ארבעים ושתים אותיות אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו, ועומד בחצי ימיו, ואינו כועס, ואינו משתכר, ואינו מעמיד על מדותיו. וכל היודעו, והזהיר בו והמשמרו בטהרה – אהוב למעלה, ונחמד למטה, ואימתו מוטלת על הבריות, ונוחל שני עולמים – העולם הזה והעולם הבא.
Kiddushin 71a משמיה דרב halacha other lineage presumption
Rav begins reconciling conflicting implications about presumed valid and invalid lineage.

הא גופא קשיא: אמרת מוחזק לפסול – פסול. הא סתמא – כשר. והדר תני: מוחזק לכשר – כשר. הא סתמא – פסול! אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרב: לא קשיא,
Kiddushin 71b אמר רב aggada maxim babylonian lineage
Rav teaches that restraint from quarrels is the mark of Babylonian lineage.

אמר רב: שתיקותיה דבבל – היינו יחוסא. איני? והא איקלע רב לבי בר שפי חלא ובדק בהו, מאי לאו ביחסותא? לא, בשתיקותא. הכי קאמר להו: בדוקו אי שתקי אי לא שתקי.
Kiddushin 71b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim lineage defects
Rav teaches that persistent conflict between two people signals a trace of defective lineage in one of them.

אמר רב יהודה אמר רב: אם ראית שני בני אדם שמתגרים זה בזה – שמץ פסול יש באחד מהן, ואין מניחין אותו לידבק אחד בחבירו. אמר רבי יהושע בן לוי: אם ראית שתי משפחות המתגרות זו בזו – שמץ פסול יש באחת מהן, ואין מניחין אותה לידבק בחברתה.
Kiddushin 71b משמיה דרב aggada maxim regional lineage
Rav compares the lineage of Babylonia to health, Mishon to death, Media to illness, and Elam to a dying condition.

אמר רב פפא סבא משמיה דרב: בבל – בריאה. מישון – מיתה. מדי – חולה. עילם – גוססת. ומה בין חולין לגוססין? רוב חולין לחיים, רוב גוססים למיתה.
Kiddushin 71b רב אמר halacha dispute babylonian borders
Rav defines Babylonian lineage boundaries at the Azak River and, upstream on the Tigris, at Bagda and Avana.

עד היכן היא בבל? רב אמר: עד נהר עזק, ושמואל אמר: עד נהר יואני. לעיל בדיגלת עד היכא? רב אמר: עד בגדא ואוונא. ושמואל אמר: עד מושכני. ולא מושכני בכלל? והאמר רבי חייא בר אבא אמר שמואל: מושכני הרי היא כגולה ליוחסין! אלא: עד מושכני, ומושכני בכלל.
Kiddushin 71b רב אמר halacha dispute babylonian borders
Rav extends the upstream Euphrates boundary for Babylonian lineage to the fortress of Tulbakni.

לעיל בפרת עד היכא? רב אמר: עד אקרא דתולבקני. ושמואל אמר: עד גישרא דבי פרת. ורבי יוחנן אמר: עד מעברת[א] דגיזמא. לייט אביי ואיתימא רב יוסף אדרב.
Kiddushin 72a אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha dialogue regional lineage
Rav declares Halazon Nihavand equivalent to the Babylonian exile community for lineage.

אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: חלזון ניהוונד הרי היא כגולה ליוחסין. אמר להו אביי: לא תציתו ליה, יבמה היא דנפלה ליה התם. אמר ליה: אטו דידי היא? דרב חננאל היא! אזול שיילוה לרב חננאל, אמר להו: הכי אמר רב: חלזון ניהוונד הרי היא כגולה ליוחסין.
Kiddushin 73a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling priestly marriage
Rav rules that women of valid priestly lineage were not prohibited from marrying men of disqualified priestly lineage.

אחד גר ואחד עבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת. מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולים.
Kiddushin 73b אמר רב halacha ruling found infant
Rav trusts a found infant's parents while the child remains in the marketplace but not after the child is taken from it.

אלא כי אתמר דרבא – אהא דאמר רב יהודה אמר רבי אבא אמר רבי יהודה בר זבדי אמר רב: כל זמן שבשוק – אביו ואמו נאמנים עליו, נאסף מן השוק – אין נאמנים עליו.
Kiddushin 75a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue lineage marriage
Rav rules according to Rabbi Eliezer concerning marriage between people of definite lineage status.

ודאן בודאן מותר. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי אליעזר. כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי: הלל שונה: עשרה יוחסים עלו מבבל וכולם מותרים לבא זה בזה, ואת אמרת הלכה כרבי אליעזר?!
Kiddushin 75a רב אמר halacha dispute pregnant betrothed
Rav deems the child of a pregnant betrothed woman illegitimate.

ורמי דרב אדרב ורמי דשמואל אדשמואל, דאיתמר: ארוסה שעיברה, רב אמר: הולד ממזר. ושמואל אמר: הולד שתוקי.
Kiddushin 75a רב אמר halacha dispute pregnant betrothed
Rav's transmitted position is reversed so that he deems the child of a pregnant betrothed woman of uncertain paternity.

רב אמר: הולד ממזר ומותר בממזרת, ושמואל אמר: הולד שתוקי ואסור בממזרת. איפוך, רב אמר: הולד שתוקי, ושמואל אמר: הולד ממזר.
Kiddushin 76a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis priestly marriage
Rav rules that women of valid priestly lineage were not prohibited from marrying men of disqualified priestly lineage.

ואיהי נמי תבדוק ביה בדידיה? מסייע ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים.
Kiddushin 76b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute family lineage
Rav attributes the restrictive rule to Rabbi Meir and reports that the sages presume all families to have valid lineage.

אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות. איני? והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משנתינו כשקורא עליו ערער! מאן דמתני הא – לא מתני הא.
Kiddushin 76b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling family lineage
Rav presumes all families valid but requires investigation when a challenge is raised.

איכא דאמרי אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם קורא עליו ערער, צריך לבדוק אחריה.
Kiddushin 76b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis military lineage
Rav explains that David's soldiers possess ancestral merit that assists them.

רבי חנינא בן אנטיגנוס וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: בחיילות של בית דוד. אמר רב יוסף: מאי קרא? ״והתיחשם בצבא במלחמה״. וטעמא מאי? אמר רב יהודה אמר רב: כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן.
Kiddushin 76b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story davids soldiers
Rav describes David's four hundred sons of captive women as elaborately styled warriors who lead the troops and frighten others.

ועוד אמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולם בני יפת תואר היו, וכולם מסתפרים קומי, ומגדלים בלורית היו, וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות, והן הן בעלי אגרופים של בית דוד! דאזלי לבעותי עלמא.
Kiddushin 79a רב אמר halacha dispute maturity presumption
Rav presumes the daughter already mature, validating her own betrothal rather than her father's.

איתמר: קידשה אביה בדרך, וקידשה עצמה בעיר, והרי היא בוגרת. רב אמר: הרי היא בוגרת לפנינו. ושמואל אמר: חיישינן לקידושי שניהם.
Kiddushin 79a רב אמר halacha dispute maturity presumption
Rav infers from the girl's present maturity that she was already mature that morning.

לא צריכא, דקדיש בההוא יומא דמשלים ששה. רב אמר: הרי היא בוגרת לפנינו, מדהשתא בוגרת, בצפרא נמי בוגרת. ושמואל אמר: השתא הוא דאייתי סימנים.
Kiddushin 79b רב אמר halacha dispute status presumption
Rav maintains that his maturity ruling fits Rabbi Yaakov because bodily status cannot be preserved like possession of money.

נימא רב דאמר כרבי נתן ושמואל דאמר כרבי יעקב? אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו כרבי יעקב. עד כאן לא קאמר רבי יעקב התם דאיכא למימר העמד ממון על חזקתו, אבל הכא מי נימא העמד גוף על חזקתו?!
Kiddushin 80b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling seclusion safeguards
Rav limits the permitted escort to upright men and says even ten licentious men are insufficient.

אבל אשה אחת. אמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים – אפילו בי עשרה נמי לא. הוה מעשה, והוציאוה עשרה במטה. אמר רב יוסף: תדע, דמיחברי בי עשרה וגנבי כשורא ולא מיכספי מהדדי.
Kiddushin 81a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling seclusion safeguards
Rav requires three escorts on a journey lest one depart and leave a man secluded with a forbidden woman.

אמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא בעיר, אבל בדרך – עד שיהיו שלשה, שמא יצטרך אחד מהם להשתין, ונמצא אחד מתייחד עם הערוה. נימא מסייע ליה: מוסרים לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך. תרי ואיהו, הא תלתא! התם כי היכי דניהוו עליה סהדי.
Kiddushin 81a אמר רב halacha ruling seclusion punishment
Rav authorizes lashes for seclusion but does not prohibit the woman to her husband based on seclusion alone.

אמר רב: מלקין על ייחוד, ואין אוסרין על הייחוד. אמר רב אשי: לא אמרן אלא בייחוד פנויה, אבל בייחוד דאשת איש – לא, שלא תהא מוציא לעז על בניה.
Kiddushin 81a אמר רב halacha exegesis bad reputation
Rav authorizes lashes for conduct that generates a bad reputation.

אמר רב: מלקין על לא טובה השמועה, שנאמר: ״אל בני כי לוא טובה השמעה״. מר זוטרא מותיב לה אפסירה על כתפיה ומקרי ליה: ״אל בני״
Kiddushin 81b אמר רב attribution uncertain: or Rabbi Elazar ben Pedat as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue minor betrothal
Rav forbids a father to betroth his minor daughter until she matures and chooses the man she wants.

רב אחא בר אבא איקלע לבי רב חסדא חתניה. שקליה לבת ברתיה אותבה בכנפיה. אמר ליה: לא סבר לה מר דמקדשא? אמר ליה: עברת לך אדרב. דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדיל ותאמר: ״בפלוני אני רוצה״. מר נמי עבר ליה אדשמואל, דאמר שמואל: אין משתמשים באשה! אמר ליה: אנא …
רב אחא בר אבא איקלע לבי רב חסדא חתניה. שקליה לבת ברתיה אותבה בכנפיה. אמר ליה: לא סבר לה מר דמקדשא? אמר ליה: עברת לך אדרב. דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדיל ותאמר: ״בפלוני אני רוצה״. מר נמי עבר ליה אדשמואל, דאמר שמואל: אין משתמשים באשה! אמר ליה: אנא כאידך דשמואל סבירא לי, דאמר שמואל:

Bava Kamma (84)

Bava Kamma 3b רב אמר halacha dispute damage categories
Rav identifies the mishnah's category of maveh as damage caused by a person.

המבעה וההבער כו'. מאי ״מבעה״? רב אמר: מבעה זה אדם, ושמואל אמר: מבעה זה השן.
Bava Kamma 3b רב אמר halacha exegesis damage categories
Rav identifies maveh as a person based on a verse using the related verb for seeking.

רב אמר מבעה זה אדם, דכתיב: ״אמר שמר אתא בקר וגם לילה, אם תבעיון בעיו״.
Bava Kamma 6b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis mishnaic language
Rav explains that the mishnah's concise wording reflects its Jerusalem author.

כשהזיק חב המזיק. ״חב המזיק״?! ״חייב המזיק״ מיבעי ליה! אמר רב יהודה אמר רב: האי תנא ירושלמי הוא, דתני לישנא קלילא.
Bava Kamma 9a רב אמר halacha dispute estate division
Rav annuls an inheritance division when a creditor takes one brother's allotted share.

והא אמרה רב אסי חדא זימנא – דאיתמר: האחים שחלקו, ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן, רב אמר: בטלה מחלוקת. ושמואל אמר: ויתר. ורב אסי אמר: נוטל רביע בקרקע, ורביע במעות.
Bava Kamma 9a רב אמר halacha exegesis estate division
Rav annuls the division because brothers who divide an estate retain the status of heirs.

רב אמר: בטלה מחלוקת – קסבר: האחים שחלקו, כיורשים הוו.
Bava Kamma 15a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis equal liability
Rav derives that the Torah equates women and men for all punishments.

אמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, אמר קרא: ״איש או אשה כי יעשו מכל חטאת״ – השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה.
Bava Kamma 15b משמיה דרב both other unclear
Rav is introduced as stating a teaching whose content is omitted from the supplied passage.

רבי אלעזר משמיה דרב אמר:
Bava Kamma 20a אמר רב halacha ruling altered conduct
Rav applies exemption to all the cases because one who responds unusually to another's unusual conduct is exempt.

אהייא? אמר רב: אכולהו. מאי טעמא? כל המשנה, ובא אחר ושינה בו – פטור.
Bava Kamma 21a משמיה דרב halacha dialogue unauthorized occupancy
Rav exempts an unauthorized occupant from rent but requires rent when a rented house is discovered to belong to another owner.

אמר ליה רבה בר רב הונא, הכי אמר אבא מרי משמיה דרב: אינו צריך להעלות לו שכר, והשוכר בית מראובן – מעלה שכר לשמעון. שמעון מאי עבידתיה? הכי קאמר: נמצא הבית של שמעון – מעלה לו שכר.
Bava Kamma 21a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling unauthorized occupancy
Rav exempts an unauthorized occupant from rent but requires payment when owners of the rented house are found.

אתמר נמי: אמר רבי חייא בר אבין אמר רב, ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבין אמר רב הונא: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו – אינו צריך להעלות לו שכר, והשוכר בית מבני העיר – מעלה שכר לבעלים. בעלים מאי עבידתייהו? הכי קאמר: נמצאו לו בעלים – מעלין להן שכר.
Bava Kamma 21a אמר רב as transmitted by Rav Huna both exegesis vacant property
Rav exempts unauthorized residence from rent because a deserted property deteriorates.

אמר רב סחורה אמר רב הונא אמר רב: הדר בחצר חבירו שלא מדעתו – אין צריך להעלות לו שכר, משום שנאמר: ״ושאיה יוכת שער״. אמר מר בר רב אשי: לדידי חזי ליה, ומנגח כי תורא. רב יוסף אמר: ביתא מיתבא – יתיב.
Bava Kamma 21a אמר רב halacha dispute animal grazing
Rav requires payment when the animal turns its head to eat from the side of the public way.

כיצד משלמת מה שנהנית וכו'. אמר רב: ובמחזרת. ושמואל אמר: אפילו מחזרת נמי פטור.
Bava Kamma 21a רב אמר halacha dispute animal grazing
Rav holds an owner liable when the animal turns aside to eat.

ואיכא דמתני להא שמעתא באפי נפשה: מחזרת – רב אמר: חייבת, ושמואל אמר: פטורה. ולשמואל, ״משלמת מה שהזיקה״ היכי משכחת לה דמחייבא? כגון דשבקה לרחבה, ואזלה וקמה בצידי רחבה.
Bava Kamma 21a אמר רב halacha dispute animal grazing
Rav limits liability to an animal that turns aside and exempts grazing from private space opened into the public domain.

והכי אתמר, אמר רב: לא שנו אלא מחזרת, אבל מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים – פטורה. ושמואל אמר: אפילו מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים – חייבת.
Bava Kamma 21a רב אמר halacha exegesis private pit
Rav's exemption is associated with holding an owner liable for a pit maintained within private property.

לימא בבור ברשותו קמפלגי – רב דאמר פטור, קסבר: בור ברשותו – חייב.
Bava Kamma 27b משמיה דרב halacha dispute public obstruction
Rav explains the exemption as a case where barrels fill the entire public domain.

אמרי דבי רב משמיה דרב: בממלא רשות הרבים כולה חביות. שמואל אמר: באפילה שנו. רבי יוחנן אמר: בקרן זוית.
Bava Kamma 28a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling water damage
Rav limits the stated liability to water that soils the victim's clothing.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא שטינפו כליו במים,
Bava Kamma 30a אמר רב halacha ruling water damage
Rav imposes liability when water soils clothing but exempts bodily injury caused by the ground itself.

גמ' אמר רב: לא שנו אלא דנטנפו כליו במים, אבל הוא עצמו – פטור; קרקע עולם הזיקתו.
Bava Kamma 30b אמר רב halacha dispute public hazards
Rav awards the first claimant both the hazardous objects and their increase in value.

כל הקודם בהן זכה. אמר רב: בין בגופן, בין בשבחן. וזעירי אמר: בשבחן אבל לא בגופן.
Bava Kamma 30b רב אמר halacha dispute punitive forfeiture
Rav's forfeiture of both principal and increase is tentatively aligned with Rabbi Meir's penalty for an interest-bearing document.

לימא כתנאי: שטר שכתוב בו רבית – קונסין אותו, ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית; דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: גובה את הקרן, אבל לא את הרבית. לימא רב דאמר כרבי מאיר, וזעירי דאמר כרבנן?
Bava Kamma 30b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dispute punitive forfeiture
Rav says all agree the objects are penalized because of their increase and rules that the law should not be publicly instructed.

אמר לך רב: דכולי עלמא – קנסו גופן משום שבחן; והכא, בהלכה ואין מורין כן קא מיפלגי – דאתמר, רב הונא אמר רב: הלכה, ואין מורין כן. רב אדא בר אהבה אמר: הלכה, ומורין כן.
Bava Kamma 36b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling biblical currency
Rav rules that biblical silver means Tyrian currency while rabbinic silver means provincial currency.

מאי הוי עלה? פשטוה מהא דאמר רב יהודה אמר רב: כל כסף האמור בתורה – כסף צורי, ושל דבריהם – כסף מדינה.
Bava Kamma 37b רב אמר halacha dispute menstrual cycle
Rav establishes a menstrual pattern from sightings on the fifteenth, sixteenth, and seventeenth of successive months.

דאתמר: ראתה יום חמשה עשר בחדש זה, ויום ששה עשר בחדש זה, ויום שבעה עשר בחדש זה – רב אמר: קבעה לה וסת, ושמואל אמר: עד שתשלש בדילוג.
Bava Kamma 40a אמר רב halacha exegesis dangerous ox
Rav explains that the purchaser knows the ox has a history of goring.

אמר רב: הכא במאי עסקינן – שהכיר בו שהוא נגחן.
Bava Kamma 40b רב אמר halacha dispute disqualified offering
Rav validates the offering because the owner acts under compulsion.

רב אמר: כשר, ושמואל אמר: פסול. רב אמר כשר – אנוס הוא. ושמואל אמר פסול – הרי נעבד[ה] בו עבירה.
Bava Kamma 44a רב אמר halacha dispute goring liability
Rav exempts the owner from both execution and ransom payment.

גמ' אמר שמואל: פטור ממיתה, וחייב בכופר. ורב אמר: פטור מזה ומזה.
Bava Kamma 45b אמר רב halacha ruling goring pattern
Rav rules that an ox forewarned for goring with its right horn is not forewarned for its left horn.

אמר רב: מועד לקרן ימין – אינו מועד לקרן שמאל.
Bava Kamma 46a רב אמר halacha dispute mistaken purchase
Rav voids the purchase when an ox sold without qualification proves to be a habitual gorer.

אי נמי, לכי הא דאתמר: המוכר שור לחבירו, ונמצא נגחן – רב אמר: הרי זה מקח טעות. ושמואל אמר: יכול שיאמר לו ״לשחיטה מכרתיו לך״.
Bava Kamma 46b רב אמר halacha dispute majority evidence
Rav treats the sale as mistaken by following the majority of buyers who purchase oxen for plowing.

רב אמר הרי זה מקח טעות – זיל בתר רובא, ורובא דאינשי לרדיא הוא דזבני. ושמואל אמר, יכול שיאמר לו ״לשחיטה מכרתיו לך״ – ולא אזלינן בתר רובא. כי אזלינן בתר רובא – באיסורא, אבל בממונא – לא אזלינן בתר רובא, אלא המוציא מחבירו עליו הראיה.
Bava Kamma 47b אמר רב halacha ruling poisoned animal
Rav imposes liability when produce makes an animal slip but exempts harm from the animal eating it because it should not have eaten.

הכניס פירותיו לחצר בעל הבית וכו'. אמר רב: לא שנו אלא שהוחלקה בהן, אבל אכלה – פטור. מאי טעמא? הוה לה שלא תאכל.
Bava Kamma 47b רב אמר halacha dialogue poisoned animal
Rav's exemption rests on the principle that the animal should not have eaten the harmful produce.

אמר רב ששת: אמינא, כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא. דתניא: הנותן סם המות לפני בהמת חבירו – פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמים. סם המות הוא דלא עבידא דאכלה; אבל פירות, דעבידא דאכלה – בדיני אדם נמי מיחייב! ואמאי? הויא לה שלא תאכל!
Bava Kamma 48a אמר רב halacha exegesis poisoned animal
Rav's rule exempts the provider because the animal should not have eaten the harmful material.

לימא פליגא אדרב – דאמר רב: הויא לה שלא תאכל?
Bava Kamma 48b אמר רב halacha exegesis falling ox
Rav explains that the ox is forewarned for falling upon people in pits.

היה אביו או בנו לתוכו – משלם את הכופר. ואמאי? הא תם הוא! אמר רב: במועד ליפול על בני אדם בבורות עסקינן.
Bava Kamma 48b רב אמר halacha dispute property permission
Rav rules according to the first tanna concerning liability when entry into a courtyard is authorized.

ואם הכניס ברשות – בעל חצר חייב [כו']. איתמר, רב אמר: הלכתא כתנא קמא, ושמואל אמר: הלכתא כרבי.
Bava Kamma 50b אמר רב halacha exegesis pit liability
Rav limits Torah liability for a pit to harm from its air rather than impact with the ground.

גמ' אמר רב: בור שחייבה עליו תורה – להבלו, ולא לחבטו. אלמא קסבר: חבטה – קרקע עולם הוא דמזקא ליה.
Bava Kamma 52a אמר רב halacha dispute pit covering
Rav exempts the first user of a pit only for the time required to learn that its cover has been removed.

גמ' וראשון עד אימת מיפטר? אמר רב: בכדי שידע. ושמואל אמר: בכדי שיודיעוהו. ורבי יוחנן אמר: בכדי שיודיעוהו, וישכור פועלים, ויכרות ארזים ויכסנו.
Bava Kamma 52b אמר רב halacha exegesis animal falling
Rav interprets falling forward and backward in their literal physical senses.

נפל לפניו כו'. אמר רב: ״לפניו״ – לפניו ממש, ״לאחריו״ – אחריו ממש.
Bava Kamma 53a אמר רב halacha exegesis pit liability
Rav limits Torah liability for a pit to harm from its air rather than impact with the ground.

רב לטעמיה – דאמר רב: בור שחייבה עליו תורה – להבלו, ולא לחבטו.
Bava Kamma 56b אמר רב as transmitted by Rav Mattanah halacha ruling animal damage
Rav holds one liable for standing before another's animal so that it remains on a third person's standing grain.

לא צריכא, דקמו לה באפה. כי הא דאמר רבה אמר רב מתנה אמר רב: המעמיד בהמת חברו על קמת חבירו – חייב. מעמיד – פשיטא! לא צריכא, דקם לה באפה.
Bava Kamma 57b אמר רב halacha exegesis animal benefit
Rav limits payment for benefit from falling into a garden to benefit gained by cushioning the fall.

נפלה לגינה ונהנית – משלמת מה שנהנית. אמר רב: בנחבטה;
Bava Kamma 57b אמר רב halacha exegesis animal grazing
Rav exempts even payment for benefit when the animal eats because it should not have eaten.

אבל אכלה – אפילו מה שנהנית אינה משלמת. לימא רב לטעמיה, דאמר רב: היה לה שלא תאכל?
Bava Kamma 60a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both other unclear
Rav is introduced as stating a teaching whose content is omitted from the supplied passage.

אמר רב יהודה אמר רב:
Bava Kamma 61a אמר רב halacha dispute fire spread
Rav limits the distance exemption to upright flame and imposes liability for a bending flame even at one hundred cubits.

אמר רב: לא שנו אלא בקולחת, אבל בנכפפת – אפילו עד מאה אמה חייב. ושמואל אמר: מתניתין בנכפפת, אבל בקולחת – אפילו כל שהוא פטור.
Bava Kamma 61a רב אמר halacha dispute fire barrier
Rav interprets the stated barrier as an actual river.

או נהר. רב אמר: נהר ממש, ושמואל אמר: אריתא דדלאי.
Bava Kamma 62a אמר רב halacha dialogue concealed fire damage
Rav recalls an unspecified teaching of Rabbi Yehuda concerning liability for concealed property damaged by fire.

אמר רב: שמעית מילתא לרבי יהודה, ולא ידענא מאי היא. אמר שמואל: ולא ידע אבא מאי שמיע ליה? לרבי יהודה, דמחייב על נזקי טמון באש – עשו תקנת נגזל באשו.
Bava Kamma 65a אמר רב halacha ruling theft valuation
Rav values principal at the time of theft but double and fourfold or fivefold payments at the time of trial.

גופא – אמר רב: קרן – כעין שגנב. תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה – כשעת העמדה בדין.
Bava Kamma 65a רב אמר halacha dialogue theft valuation
Rav's valuation rule is challenged by a teaching that values all theft payments according to the stolen animal's original condition.

אמר רב ששת: אמינא, כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא. דתניא: כחושה והשמינה – משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב.
Bava Kamma 66a אמר רב halacha exegesis theft valuation
Rav values the returned animals by their original number but their monetary payment by present value.

לימא תיהוי תיובתא דרב, דאמר רב: קרן – כעין שגנב משלם, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה – כשעת העמדה בדין? אמר רבא: טלאים – כדמעיקרא, דמים – כשל עכשיו.
Bava Kamma 67b אמר רב halacha ruling successive theft
Rav rules that after the owner's despair the first thief acquires the item and the second thief owes double payment to the first.

אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל. אמר רב: לא שנו אלא לפני יאוש, אבל לאחר יאוש – קנאו גנב ראשון, וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון.
Bava Kamma 67b רב אמר halacha dialogue successive theft
Rav's rule that the first thief acquires after despair is challenged from Rabbi Akiva's rationale for fourfold and fivefold payment.

אמר רב ששת: אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא. דתניא, אמר רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה? מפני שנשתרש בחטא. אימת? אילימא לפני יאוש,
Bava Kamma 74b אמר רב halacha ruling penalty admission
Rav exempts one who admits liability for a penalty before witnesses arrive.

לאפוקי מדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא אמר רב: מודה בקנס, ואחר כך באו עדים – פטור.
Bava Kamma 74b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue penalty admission
Rav exempts one who admits liability for a penalty before witnesses arrive.

גופא – אמר רב הונא אמר רב: מודה בקנס, ואחר כך באו עדים – פטור. איתיביה רב חסדא לרב הונא: מעשה ברבן גמליאל שסימא את עין טבי עבדו, והיה שמח שמחה גדולה.
Bava Kamma 75a רב אמר halacha dispute penalty admission
Rav exempts a person who admits a penalty before witnesses arrive.

איתמר: מודה בקנס, ואחר כך באו עדים – רב אמר: פטור, ושמואל אמר: חייב.
Bava Kamma 75b משמיה דרב as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat halacha other theft payment
Rav introduces a revised textual formulation concerning thieves who pay double.

אמר מר: הן משלמין תשלומי כפל. מדקא מודה דגנב – קרן בעי שלומי?! אמר רבי אלעזר משמיה דרב, תני:
Bava Kamma 78b אמר רב halacha dispute partial animal sale
Rav interprets the excluded hundredth as a body part whose removal requires slaughter.

גמ' מאי ״חוץ מאחד ממאה שבו״? אמר רב: חוץ מדבר הניתר עמו בשחיטה. ולוי אמר: חוץ מגיזותיה. וכן תניא במתניתא: חוץ מגיזותיה.
Bava Kamma 78b רב אמר halacha exegesis partial animal sale
Rav's rule follows the view that excluding a hand or foot from an animal sale prevents fourfold or fivefold payment.

אמרי: רב דאמר – כי האי תנא, דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: מכרה חוץ מידה וחוץ מרגלה – אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה. חוץ מקרנה, חוץ מגיזותיה – משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
Bava Kamma 80a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue small livestock
Rav says Babylonia has adopted the Land of Israel's restriction on raising small livestock.

אמר רב יהודה אמר רב: עשינו עצמנו בבבל כארץ ישראל לבהמה דקה. אמר ליה רב אדא בר אהבה לרב הונא: דידך מאי?
Bava Kamma 80a אמר רב as transmitted by Rav Huna both story small livestock
Rav teaches that Babylonia adopted the Land of Israel's restriction on small livestock after his arrival.

אמר ליה: דידן קא מינטרא להו חובה. אמר ליה: חובה תקברינהו לבנה. כולהו שניה דרב אדא בר אהבה לא אקיים זרעא לרב הונא מחובה. איכא דאמרי, אמר רב הונא אמר רב: עשינו עצמנו בבבל כארץ ישראל לבהמה דקה, מכי אתא רב לבבל.
Bava Kamma 91b אמר רב halacha ruling fruit trees
Rav forbids cutting down a palm tree that produces a kav of fruit.

אמר רב: דיקלא דטען קבא – אסור למקצציה.
Bava Kamma 96b אמר רב halacha ruling stolen slaves
Rav rules according to Rabbi Meir that a stolen slave may be returned as is.

רבי מאיר אומר, בעבדים אומר לו: ״הרי שלך לפניך״. אמר רב חנינא בר אבדימי אמר רב: הלכה כרבי מאיר. ורב שביק רבנן ועביד כרבי מאיר? אמרי: משום דברייתא איפכא תניא. ורב שביק מתניתין ועביד כברייתא? רב – מתניתין נמי איפכא תני.
Bava Kamma 97a אמר רב halacha exegesis slave labor
Rav exempts one who forcibly uses another person's slave from paying for the labor.

ומי אמר רב עבדא כמקרקעי דמי? והאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב: התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה – פטור. ואי סלקא דעתך עבדא כמקרקעי דמי, אמאי פטור? ברשותא דמריה קאי!
Bava Kamma 97a אמר רב halacha dialogue slave labor
Rav exempts forced use of another's slave because the owner benefits from keeping the slave occupied.

אמר ליה: אנא כרב דניאל סבירא לי – דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב: התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה – פטור. אלמא ניחא ליה, דלא ליסתרי עבדיה.
Bava Kamma 97a אמר רב halacha dispute commandeered ship
Rav lets the owner of a commandeered ship choose either rental payment or compensation for depreciation.

איתמר: התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה, אמר רב: רצה – שכרה נוטל, רצה – פחתה נוטל. ושמואל אמר: אינו נוטל אלא פחתה.
Bava Kamma 97a רב אמר both other invalid currency
Rav is introduced as stating a position about a loan denominated in currency that later becomes invalid, but the position is omitted.

איתמר: המלוה את חבירו על המטבע, ונפסל המטבע, רב אמר:
Bava Kamma 100a אמר רב as transmitted by Rabbi Il'a halacha ruling direct damages
Rav limits liability to one who physically takes and transfers the property.

הא איתמר עלה, אמר רבי אילעא אמר רב: והוא שנטל ונתן ביד!
Bava Kamma 103a אמר רב halacha ruling advance purchase
Rav permits an advance agreement for produce but not for a monetary return.

אמרי: התם אמנה הואי, ולא משכיה רב כהנא לכיתנא; ורב לטעמיה, דאמר רב: עושין אמנה בפירות, ואין עושין אמנה בדמים.
Bava Kamma 106a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis denial oath
Rav derives that a defendant who denies a debt under oath is exempt from payment even if witnesses later arrive.

ואיבעית אימא: מאי ״שבועה קונה״ – כדרב הונא; דאמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך״, והלה אומר: ״אין לך בידי״; ונשבע, ואחר כך באו עדים – פטור, שנאמר: ״ולקח בעליו ולא ישלם״ – כיון שקבלו הבעלים שבועה, שוב אין משלם ממון.
Bava Kamma 106a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis denial oath
Rav derives that once an owner accepts the defendant's denial oath, later witnesses do not restore monetary liability.

גופא. אמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך״, והלה אומר: ״אין לך בידי כלום״; ונשבע, ובאו עדים – פטור, שנאמר: ״ולקח בעליו ולא ישלם״ – כיון שקבלו בעלים שבועה, שוב אין משלמין ממון.
Bava Kamma 106a אמר רב halacha exegesis custodian admission
Rav's exemption cannot concern a custodian who admits either loss or theft because confession requires principal and an added fifth.

אלא אמר רבא: כל הודה, לא שנא טוען טענת אבד, ולא שנא טוען טענת גנב – נמי לא אמר רב, דהא כתיב ״והתודה״ – דבעי שלומי קרן וחומש.
Bava Kamma 106a אמר רב halacha exegesis custodian oath
Rav's exemption is limited to a custodian who claims loss, swears, does not confess, and is later contradicted by witnesses.

טוען טענת גנב ובאו עדים נמי לא אמר רב – דהא כתיב תשלומי כפל. כי קאמר, כגון שטוען טענת אבד, ונשבע ולא הודה, ובאו עדים.
Bava Kamma 106a אמר רב halacha dialogue custodian admission
Rav is reported as having stated his rule even for a custodian who later admits liability.

אזל רב גמדא, ואמרה לשמעתא קמיה דרב אשי. אמר ליה: השתא ומה רב המנונא, תלמידיה דרב – וידע דאמר רב הודה, וקמותיב הודה; ואת אמרת: הודה לא אמר רב?!
Bava Kamma 112b אמר רב halacha dispute document validation
Rav permits validating a legal document in the absence of the opposing litigant.

אמר רב: מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין. ורבי יוחנן אמר: אין מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין. אמר ליה רב ששת לרבי יוסי בר אבהו: אסברה לך טעמיה דרבי יוחנן – אמר קרא: ״והועד בבעליו ולא ישמרנו״, אמרה תורה: יבא בעל השור, ויעמוד על שורו.
Bava Kamma 113b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha exegesis gentile property
Rav derives that one need not return a gentile's lost property.

אבידתו מותרת – דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: מנין לאבידת הגוי שהיא מותרת? שנאמר: ״לכל אבדת אחיך״ – לאחיך אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר לגוי.
Bava Kamma 114b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis stolen property
Rav explains the evidentiary case as one where people visit a home and the owner publicly cries at night that his vessels were stolen.

אמר רב יהודה אמר רב: כגון שבאו בני אדם בתוך ביתו, ועמד והפגין בלילה, ואמר: נגנבו כליי. כל שכן עילא מצא!
Bava Kamma 114b משמיה דרב halacha exegesis stolen property
Rav adds that a tunnel is found, overnight guests leave carrying bundles of vessels, and everyone reports the theft.

רב כהנא מסיים בה משמיה דרב: כגון שהיתה מחתרת חתורה בתוך ביתו, ובני אדם שלנו בתוך ביתו – יצאו, ואנבורקראות של כלים על כתפיהם, והכל אומרים: ״נגנבו כליו של פלוני״.
Bava Kamma 114b אמר רב halacha exegesis stolen property
Rav requires witnesses to identify the recovered objects as the particular person's vessels and books.

ודלמא הוו עתיקי, וקא טעין חדתי! אמר רב, כגון דאמרי: ״הללו כליו של פלוני, הללו ספריו של פלוני״.
Bava Kamma 114b אמר רב halacha exegesis burglary property
Rav exempts a burglar who escapes with the vessels because he acquires them through exposure to mortal danger.

ומי אמר רב הכי? והאמר רב: בא במחתרת, ונטל כלים ויצא – פטור. מאי טעמא? בדמי קננהו!
Bava Kamma 115a אמר רב halacha ruling meat purchase
Rav limits the buyer's risk to meat weighed by the buyer and places a dispute over butcher-weighed meat against the butcher.

ואמר רב: לא שנו אלא ששקל לעצמו, אבל שקל לו הטבח – הדין עם הטבח.
Bava Kamma 116b אמר רב halacha exegesis worker withdrawal
Rav permits a laborer to withdraw even halfway through the workday.

רבא אמר: הכא בפועלין עסקינן, וכרב – דאמר רב: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום.
Bava Kamma 117a אמר ליה רב dialogue both dialogue rabbinic exile
Rav tells Rav Kahana to flee to the Land of Israel and refrain from challenging Rabbi Yohanan for seven years.

אמר ליה רב: ״כהנא, עד האידנא הוו פרסאי – דלא קפדי אשפיכות דמים, והשתא איכא יוונאי – דקפדו אשפיכות דמים, ואמרי 'מרדין, מרדין'. קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין״.
Bava Kamma 117b אמר רב halacha dialogue direct damages
Rav limits liability to a person who physically takes and transfers the property.

אמר להו רבי אילעא, הכי אמר רב: והוא שנשא ונתן ביד. אמרי ליה: זיל לגבי דרבי שמעון בן אליקים ורבי אלעזר בן פדת, דדייני דינא דגרמי.
Bava Kamma 118a אמר רב halacha ruling stolen animal
Rav requires the owner's awareness when an animal was knowingly taken but allows counting the flock to discharge an unknowing taker.

גמ' אמר רב: לדעת – צריך דעת. שלא לדעת – מנין פוטר. וכי קתני ״ומנו את הצאן והיא שלימה״ – אסיפא.
Bava Kamma 118b אמר רב halacha exegesis stolen animal
Rav agrees that returning the animal to the flock in the wilderness is effective.

ומי אמר רב הכי? והאמר רב: החזירו לעדר שבמדבר – יצא! אמר רב חנן בר אבא: מודה רב ברקועתא.
Bava Kamma 119a רב אמר halacha dispute robber purchase
Rav permits buying from a robber only when most of the goods are the robber's own.

איתמר: גזלן, מאימת מותר לקנות הימנו? רב אמר: עד שתהא רוב משלו, ושמואל אמר: אפילו מיעוט שלו.

Bava Metzia (83)

Bava Metzia 10a אמר רב halacha ruling worker withdrawal
Rav permits a laborer to withdraw even halfway through the workday.

והאמר רב: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום!
Bava Metzia 14b רב אמר halacha dispute invalid land sale
Rav awards a buyer both repayment and appreciation when the sold field proves not to belong to the seller.

איתמר: המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו. רב אמר: יש לו מעות ויש לו שבח. ושמואל אמר: מעות יש לו, שבח אין לו.
Bava Metzia 15b אמר רב halacha dispute invalid land sale
Rav returns the purchase money but not appreciation when the buyer knowingly buys land that is not the seller's.

הכיר בה שאינה שלו ולקחה, אמר רב: מעות יש לו, שבח אין לו. ושמואל אמר: אפילו מעות אין לו.
Bava Metzia 15b רב אמר halacha dispute invalid betrothal
Rav returns money used to betroth one's sister because the giver intends it as a deposit rather than a gift.

והא פליגי ביה חדא זימנא, דאיתמר: המקדש את אחותו, רב אמר: מעות חוזרין, ושמואל אמר: מעות מתנה. רב אמר: מעות חוזרין, אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, וגמר ונתן לשום פקדון. ונימא לה לשום פקדון! סבר לא מקבלה מיניה.
Bava Metzia 16b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling future property
Rav validates a present transfer of a field that the transferor will acquire later.

אמר רב הונא אמר רב: האומר לחברו שדה שאני לוקח, לכשאקחנה, קנויה לך מעכשיו – קנה.
Bava Metzia 16b אמר רב halacha exegesis future property
Rav applies future acquisition even to a specified field under the view that one can transfer something not yet in existence.

והאלהים! אמר רב: אפילו ב״שדה זו״ מכדי רב כמאן אמרה לשמעתיה – כרבי מאיר, דאמר: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.
Bava Metzia 20b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling debt receipt
Rav invalidates a receipt found in a creditor's possession even when it is in the creditor's handwriting.

אם יש עמהן סמפונות – יעשה מה שבסמפונות. אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: סמפון היוצא מתחת ידי מלוה, אף על פי שכתוב בכתב ידו – אינו אלא כמשחק, ופסול.
Bava Metzia 23b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis lost barrels
Rav explains that the mishnah requires announcement for sealed barrels.

אמר מר: חביות של יין ושל שמן ושל תבואה ושל גרוגרות ושל זיתים – הרי אלו שלו. והא תנן: כדי יין וכדי שמן חייב להכריז! אמר רבי זירא אמר רב: מתניתין ברשום. מכלל דברייתא בפתוח, אי בפתוח – אבידה מדעת היא. אמר רב הושעיא: במציף.
Bava Metzia 24b אמר רב halacha exegesis unattended meat
Rav forbids meat that disappears from sight, while the case remains permitted because someone continuously watches it.

ההוא דיו דשקיל בשרא בשוקא ושדיה בצנייתא דבי בר מריון. אתא לקמיה דאביי, אמר ליה: זיל שקול לנפשך. והא רובא דישראל נינהו, שמעת מינה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר אפילו ברוב ישראל! שאני דיו, דכזוטו של ים דמי. והא אמר רב: בשר שנתעלם מן העין – אסור! בעומד ורואהו.
Bava Metzia 25b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha exegesis lost birds
Rav explains that the birds' wing knots are not identifying signs because everyone ties them that way.

ואמאי ליהוי קשר סימנא! אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: במקושרין בכנפיהן, דכולי עלמא הכי מקטרי להו.
Bava Metzia 25b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha ruling doubtful placement
Rav rules that an object doubtfully placed intentionally should not initially be taken and, once taken, should not be returned.

איכא למימר מעלמא אתו, ואיכא למימר אינש אצנעינהו, והוה ליה ספק הינוח, ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: כל ספק הינוח – לכתחילה לא יטול, ואם נטל לא יחזיר.
Bava Metzia 30a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both other self preservation
Rav begins deriving priority for one's own greater loss, but the supplied passage cuts off the derivation.

אלא לשלו מרובה משל חבירו – מדרב יהודה אמר רב נפקא, דאמר רב יהודה אמר רב: ״אפס כי
Bava Metzia 30b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling lost property
Rav limits the stated obligation concerning the lost item to three days.

ולעולם?! אמר רב יהודה אמר רב: עד שלשה ימים. היכי דמי? אי בלילותא – אפילו חדא שעתא נמי, אי ביממא – אפילו טובא נמי לא!
Bava Metzia 33a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis self preservation
Rav derives from a verse that a person's own property takes priority over everyone else's.

גמ' מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, אמר קרא: ״אפס כי לא יהיה בך אביון״, שלך קודם לשל כל אדם.
Bava Metzia 33a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim self interest
Rav warns that one who consistently applies self-priority will eventually become impoverished.

ואמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך, סוף בא לידי כך.
Bava Metzia 36a רב אמר halacha dispute delegated custody
Rav exempts a custodian who entrusts the item to another custodian.

אתמר: שומר שמסר לשומר, רב אמר: פטור, ורבי יוחנן אמר: חייב.
Bava Metzia 37a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute disputed deposit
Rav says the opposing party remains silent in the disputed claim.

אמר מר: התם דקא תבעי ליה. והלה מה טוען? רב יהודה אמר רב: הלה שותק. רב מתנה אמר רב: הלה
Bava Metzia 37b אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha exegesis doubtful placement
Rav rules that an object doubtfully placed intentionally should not initially be taken and, once taken, should not be returned.

אמר מר: מניח גזילה ביניהם ומסתלק. ושקלי לה כולהו ואזלי? והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: כל ספק הינוח לכתחילה לא יטול, ואם נטל – לא יחזיר. אמר רב ספרא: ויניח.
Bava Metzia 38b רב אמר halacha dispute captive property
Rav forbids appointing a captive's relative to manage the captive's property.

אתמר: שבוי שנשבה, רב אמר: אין מורידין קרוב לנכסיו, שמואל אמר: מורידין קרוב לנכסיו.
Bava Metzia 38b רב אמר halacha dispute captive property
Rav refuses to install a relative when the captive's death is unconfirmed lest the relative damage the property.

כי פליגי בשלא שמעו בו שמת. רב אמר: אין מורידין, דלמא מפסיד להו. ושמואל אמר: מורידין, כיון דאמר מר שיימינן להו כאריס, לא מפסיד להו.
Bava Metzia 41a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha exegesis misappropriated deposit
Rav explains that the relevant objects are still upon the deposited animal.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: בעודן עליה. וכי עודן עליה מאי הוי? הא לא משכה!
Bava Metzia 41a אמר רב halacha exegesis misappropriated deposit
Rav explains that the custodian strikes the animal with a stick and makes it run ahead.

ואמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: שהכישה במקל ורצתה לפניו. והא לא חסרה! אלא לאו שמע מינה קסבר שליחות יד אינה צריכה חסרון?
Bava Metzia 47a רב אמר halacha dispute symbolic acquisition
Rav requires the symbolic acquisition to use the buyer's vessel because the buyer wants the seller to acquire it and complete the transfer.

רב אמר: בכליו של קונה. דניחא ליה לקונה דלהוי מקנה קונה, כי היכי דלגמר ולקני ליה. ולוי אמר: בכליו של מקנה, כדבעינן למימר לקמן.
Bava Metzia 47b אמר רב halacha exegesis token currency
Rav identifies an asimon as tokens marked for use at a bathhouse.

אסימון קונה את המטבע וכו'. מאי ״אסימון״? אמר רב: מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ.
Bava Metzia 48a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha exegesis repayment obligation
Rav derives that a pledged obligation is included in the duty of restitution.

ותשומת יד לא אהדריה קרא? והתניא, אמר רבי שמעון: מנין ליתן את האמור למעלה למטה, דכתיב: ״או מכל אשר ישבע עליו לשקר״, ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: לרבות תשומת יד להישבון. בהדיא מיהא לא אהדריה קרא.
Bava Metzia 48a אמר רב halacha exegesis misuse consecration
Rav limits immediate misuse liability to payment to a bath attendant, whose service requires no physical acquisition.

מתניתא מנלן? דתניא: נתנה לבלן מעל, ואמר רב: דוקא בלן הוא דלא מחסרא משיכה, אבל מידי אחריתי דמחסרא משיכה – לא מעל עד דמשיך.
Bava Metzia 48b רב אומר halacha dispute purchase deposit
Rav rules that a deposit acquires only the proportion of the purchase corresponding to its value.

אתמר: ערבון, רב אומר: כנגדו הוא קונה, ורבי יוחנן אמר: כנגד כולו הוא קונה.
Bava Metzia 49a רב אמר halacha dispute verbal commitment
Rav rules that retracting from a purely verbal commitment does not constitute untrustworthy conduct.

דאיתמר: דברים, רב אמר: אין בהן משום מחוסרי אמנה, ורבי יוחנן אמר: יש בהם משום מחוסרי אמנה.
Bava Metzia 49b רב אמר halacha dispute overcharge measure
Rav measures prohibited overcharge as one sixth of the item's value rather than one sixth of the money paid.

גמ' אתמר: רב אמר: שתות מקח שנינו. ושמואל אמר: שתות מעות נמי שנינו. שוי שיתא בחמשא, שוי שיתא בשבעה – כולי עלמא לא פליגי דבתר מקח אזלינן ואונאה הויא. כי פליגי שוי חמשא בשיתא ושוי שבעה בשיתא.
Bava Metzia 51a אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha exegesis merchant overcharge
Rav explains that an experienced intermediary knowingly waives overcharge because another transaction becomes available.

אמר רב נחמן אמר רב: בתגר ספסר שנו. מאי טעמא – מידע ידע זבינתיה כמה שויא, ואחולי אחיל גביה. והאי דזבנה הכי – משום דאתרמיא ליה זבינתא אחריתי.
Bava Metzia 51a רב אמר halacha dispute overcharge waiver
Rav rules that a buyer who waives protection from overcharge still retains an overcharge claim.

איתמר: האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה. רב אמר: יש לו עליו אונאה. ושמואל אמר: אין לו עליו אונאה. לימא רב דאמר כרבי מאיר, ושמואל דאמר כרבי יהודה.
Bava Metzia 51b רב אמר halacha exegesis overcharge waiver
Rav's rule on waiving overcharge is identified with Rabbi Meir's position.

אמר אביי: מחוורתא, רב אמר כרבי מאיר, ושמואל דאמר כרבי יהודה.
Bava Metzia 59a אמר רב aggada exegesis public humiliation
Rav teaches from Tamar that one should enter a fiery furnace rather than publicly humiliate another person.

ואמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה: אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנא לן? מתמר, דכתיב: ״היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה״.
Bava Metzia 59a אמר רב aggada maxim spousal mistreatment
Rav warns a man against mistreating his wife because her tears make punishment especially near.

אמר רב חננא בריה דרב אידי: מאי דכתיב ״ולא תונו איש את עמיתו״? עם שאתך בתורה ובמצוות, אל תוניהו. אמר רב: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה, אונאתה קרובה.
Bava Metzia 59a אמר רב aggada exegesis spousal advice
Rav warns that one who follows his wife's advice in the relevant sphere falls into Gehinnom.

ואמר רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר: ״רק לא היה כאחאב וגו'״. אמר ליה רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי, איתתך גוצא – גחין ותלחוש לה! לא קשיא: הא במילי דעלמא, והא במילי דביתא. לישנא אחרינא: הא במילי דשמיא, והא במילי דעלמא.
Bava Metzia 60a אמר רב halacha exegesis diluted wine
Rav limits the permitted local dilution of wine to the period among the winepresses.

מקום שנהגו להטיל מים ביין, יטילו וכו'. תנא: למחצה, לשליש, ולרביע. אמר רב: ובין הגיתות שנו.
Bava Metzia 63a רב אמר halacha dispute advance purchase
Rav permits an advance agreement for produce but not for a monetary return.

דאתמר, רב אמר: עושין אמנה בפירות. ואין עושין אמנה בדמים. ורבי ינאי אמר: מה לי הן, ומה לי דמיהן.
Bava Metzia 63a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis advance purchase
Rav permits the transaction when the seller designates a particular corner for the goods.

מיתיבי: כולם, אם יש לו מותר. אמר רב הונא אמר רב: בשמשך. אי בשמשך צריכא למימר? אלא כגון שיחד לו קרן זוית.
Bava Metzia 69a אמר רב halacha dispute investment wages
Rav permits compensating the manager with any profit above one third.

אמר רב: מותר שליש בשכרך – הרי זה מותר. ושמואל אמר: לא מצא מותר שליש, ילך לביתו ריקן! אלא אמר שמואל: קוצץ לו דינר.
Bava Metzia 69a אמר רב halacha exegesis animal fattening
Rav awards the animal fattener the calf's head as compensation.

וסבר רב אין קוצצין לו דינר? והאמר רב: ריש עגלא לפטומא, מאי לאו דאמר ליה: מותר שליש בשכרך?
Bava Metzia 69b אמר רב halacha dialogue ship rental
Rav permits charging both rent and depreciation for a ship but remains silent when challenged.

ספינתא, אמר רב: אגרא ופגרא. אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב: אי אגרא – לא פגרא, אי פגרא – לא אגרא. שתיק רב.
Bava Metzia 70b אמר רב aggada exegesis interest wealth
Rav identifies the ruler Shapur as the one who gathers interest-derived wealth to favor the poor.

״מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו״. מאי לחונן דלים? אמר רב: כגון שבור מלכא.
Bava Metzia 74a אמר רב halacha dispute forward sale
Rav permits fixing a price when only two production steps remain but not when three remain.

היה הוא תחלה לקוצרים. אמר רב: מחוסר שתים – פוסק. שלש – אינו פוסק. ושמואל אמר: בידי אדם – אפילו מאה פוסק. בידי שמים – אפילו אחת אינו פוסק.
Bava Metzia 75a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling family interest
Rav permits lending to household members with interest to teach its taste, though the passage rejects this advice as habit-forming.

אמר רב יהודה אמר רב: מותר לו לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית, כדי להטעימן טעם רבית. ולאו מילתא היא, משום דאתי למיסרך.
Bava Metzia 75b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis witnessed loan
Rav teaches that lending money without witnesses violates the prohibition against placing a stumbling block.

אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים – עובר משום ״ולפני עור לא תתן מכשל״. וריש לקיש אמר: גורם קללה לעצמו, שנאמר: ״תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק״.
Bava Metzia 76a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling divorce agency
Rav rules that the woman is not divorced even when the divorce document reaches her hand.

ואשתך אמרה ״התקבל לי גיטי״, והוא אומר: ״הילך כמה שאמרה״. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: אפילו הגיע גט לידה – אינה מגורשת.
Bava Metzia 76b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha exegesis divorce agency
Rav's hypothetical ruling would divorce the woman when the document reaches the agent because the husband relies on her wording.

הכי השתא?! בשלמא אי איתמר איפכא, ״התקבל לי גיטי״ ואשתך אמרה, ״הבא לי גיטי״, והוא אומר: ״הילך כמו שאמרה״. ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: משיגיע גט לידו – מגורשת, אלמא דאדיבורא דידה קא סמיך.
Bava Metzia 77a אמר רב halacha ruling worker withdrawal
Rav rules according to Rabbi Dosa concerning a worker's ability to withdraw despite also permitting withdrawal halfway through the day.

אמר רב: הלכה כרבי דוסא. ומי אמר רב הכי? והאמר רב: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום! וכי תימא שאני ליה לרבי דוסא בין שכירות לקבלנות, ומי שאני ליה? והתניא: השוכר את הפועל, ולחצי היום שמע שמת לו מת, או שאחזתו חמה, אם שכיר הוא –
Bava Metzia 78b אמר רב halacha ruling commandeered donkey
Rav requires a replacement donkey only when the compulsory seizure is permanent.

או שנעשית אנגריא, אומר לו: הרי שלך לפניך. אמר רב: לא שנו אלא באנגריא חוזרת. אבל אנגריא שאינה חוזרת, חייב להעמיד לו חמור.
Bava Metzia 79a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling donkey rental
Rav awards half the agreed rent when a riding donkey dies halfway and leaves the renter only a grievance.

אמר רבה בר רב הונא אמר רב: השוכר את החמור לרכוב עליה ומתה לו בחצי הדרך, נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומת.
Bava Metzia 79a אמר רב halacha exegesis rental principal
Rav refuses to consume the principal value of the dead donkey merely to fund a rental.

לא צריכא: בשאין בדמיה ליקח. אם יש בדמיה לשכור – ישכור, רב לטעמיה, דאמר רב: לא מכלינן קרנא.
Bava Metzia 79a אמר רב halacha dispute donkey rental
Rav uses the dead donkey's value to buy a replacement if possible but not merely to rent one.

דאתמר: השוכר את החמור ומתה לו בחצי הדרך. אמר רב: אם יש בדמיה ליקח – יקח, לשכור – אל ישכור. ושמואל אמר: אף לשכור – ישכור.
Bava Metzia 85a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis teaching children
Rav teaches from a verse that one who teaches another person's child Torah merits a seat in the heavenly academy.

ולמה ליה כולי האי, דאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר: ״אם תשוב ואשיבך לפני תעמד״.
Bava Metzia 85a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis torah abandonment
Rav introduces the biblical question of why the land is lost, but the supplied passage cuts off his explanation.

אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ״מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה על מה אבדה הארץ״, דבר זה
Bava Metzia 85b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis torah blessing
Rav explains that the land is lost because people fail to recite a blessing before studying Torah.

אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו, שנאמר: ״ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם״. אמר רב יהודה אמר רב: שלא ברכו בתורה תחילה.
Bava Metzia 86b משמיה דרב aggada exegesis solomons feast
Rav interprets Solomon's vast provisions as flour used by the cooks for thickening.

למימרא דסעודתא דאברהם אבינו עדיפא מדשלמה? והכתיב: ״ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח. עשרה בקר בראים ועשרה בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים״! ואמר גוריון בן אסטיון משמיה דרב: הללו לעמילן של טבחים. ורבי יצחק אמר: הללו לציקי קדירה.
Bava Metzia 86b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis abraham hospitality
Rav interprets Abraham's description of the calf as indicating three separate calves.

ואמר רבי יצחק: אלף נשים היו לשלמה, כל אחת ואחת עשתה לו בביתה כך. מאי טעמא – זו סבורה שמא אצלי סועד היום, וזו סבורה שמא אצלי סועד היום. ואילו גבי אברהם כתיב: ״ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב״. ואמר רב יהודה אמר רב: ״בן בקר״ – אחד, ״רך״ – שנים, ״וטוב״ – שלשה!
Bava Metzia 86b אמר רב aggada dispute fattened fowl
Rav interprets the fattened fowl as birds force-fed against their will.

מאי ״ברבורים אבוסים״? אמר רב: שאובסים אותן בעל כרחן. ושמואל אמר: שאבוסים ועומדים מאליהם. ורבי יוחנן אמר: מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס, ותרנגולת מאשפתה בדלא אניסא.
Bava Metzia 86b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis abraham hospitality
Rav interprets the words calf, tender, and good as indicating three separate calves.

״ואל הבקר רץ אברהם״, אמר רב יהודה אמר רב: ״בן בקר״ – אחד, ״רך״ – שנים, ״וטוב״ – שלשה. ואימא חד, כדאמרי אינשי: רכיך וטב!
Bava Metzia 86b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim divine reciprocity
Rav teaches that God personally repays Abraham's personal hospitality and repays delegated hospitality through an agent.

אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו – עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו. וכל מה שעשה אברהם על ידי שליח – עשה הקדוש ברוך הוא לבניו על ידי שליח.
Bava Metzia 87a אמר רב attribution uncertain: or Rabbi Yitzchak (Nappacha) as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis sarah modesty
Rav explains that the angels mention Sarah's presence in the tent to endear her to Abraham.

״ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל״, להודיע ששרה אמנו צנועה היתה. אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יצחק: יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה, אלא מאי ״באהל״ – כדי לחבבה על בעלה.
Bava Metzia 92a אמר רב halacha story worker eating
Rav reports finding a hidden scroll in Rabbi Hiyya's academy stating that anyone entering another's vineyard may eat.

איבעית אימא: איכא בינייהו דרב. דאמר רב: מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא, וכתוב בה: איסי בן יהודה אומר: ״כי תבא בכרם רעך״ – בביאת כל אדם הכתוב מדבר.
Bava Metzia 92a אמר רב aggada maxim worker eating
Rav warns that Isi's broad rule would leave no one able to sustain a livelihood.

ואמר רב: לא שבק איסי חיי לכל בריה.
Bava Metzia 93a אמר רב halacha ruling worker eating
Rav limits the restriction to garden and orchard guards and grants Torah eating rights to guards of winepresses and produce heaps.

גמ' שומרי פירות. אמר רב: לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין. אבל שומרי גיתות וערימות – אוכלין מן התורה. קסבר: משמר כעושה מעשה דמי.
Bava Metzia 93b אמר רב halacha exegesis armed robbery
Rav limits unavoidable robbery to an armed bandit.

הלסטים – הרי זה אונס. אמאי? לוקי גברא להדי גברא! אמר רב: בלסטים מזויין.
Bava Metzia 94a אמר רב halacha dispute impossible condition
Rav attributes the stated rule to Rabbi Yehuda ben Teima and reports that the sages validate even an ultimately impossible condition.

וכל שאפשר לו לקיימו בסופו וכו'. אמר רב טבלא אמר רב: זו דברי רבי יהודה בן תימא. אבל חכמים אומרים: אף על פי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו – תנאו קיים.
Bava Metzia 94a אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling impossible condition
Rav rules according to Rabbi Yehuda ben Teima that an ultimately impossible condition is void.

אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן תימא. אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דיקא, דקתני: כל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו – תנאו קיים, הא אי אפשר לו לקיימו – תנאו בטל. שמע מינה.
Bava Metzia 99a רב אמר halacha dispute borrowed slave
Rav applies the case even to a Canaanite slave by treating the lender as telling the borrower to strike the slave and have him come.

אמר שמואל: בעבד עברי, דלא קני ליה גופיה. רב אמר: אפילו תימא בעבד כנעני, נעשה כאומר ליה: הכישה במקל והיא תבא.
Bava Metzia 99a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling borrowed animal
Rav makes the borrower liable once the animal leaves the lender's domain after being told to strike it and have it come.

דאיתמר: השאילני פרתך, ואמר לו: ביד מי? ואמר לו: הכישה במקל ותבא. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: כיון שיצאת מרשות משאיל ומתה – חייב.
Bava Metzia 100a אמר רב halacha exegesis monetary claim
Rav explains that the claim concerns the monetary value of a large or small slave or field.

אמר רב: בטוענו דמים, דמי עבד גדול, דמי עבד קטן. דמי שדה גדולה, דמי שדה קטנה.
Bava Metzia 101a אמר רב halacha dispute unauthorized planting
Rav appraises unauthorized planting with the planter receiving the lower valuation.

איתמר: היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות, אמר רב: שמין לו, וידו על התחתונה. ושמואל אמר: אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה.
Bava Metzia 102a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis nest acquisition
Rav forbids acquiring eggs while the mother bird rests on them because the mother must first be sent away.

והשתא דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם, שנאמר: ״שלח תשלח את האם״ והדר ״את הבנים תקח לך״. אפילו תימא דנפלה לה לחצרו, כל היכא דאיהו מצי זכי ליה – חצרו זכיא ליה, וכל היכא דאיהו לא מצי זכי ליה – חצרו נמי לא זכיא ליה.
Bava Metzia 102b אמר רב halacha dialogue rental dispute
Rav says he would have awarded the entire disputed amount to the lessor.

אמר רב: אי הואי התם, הוה יהיבנא ליה כוליה למשכיר.
Bava Metzia 107a אמר רב halacha dispute boundary tree
Rav assigns each side the branches of a boundary tree that lean over that side.

דאיתמר: אילן העומד על המיצר, אמר רב: הנוטה לכאן – לכאן. והנוטה לכאן – לכאן, ושמואל אמר: חולקין.
Bava Metzia 107a אמר רב as transmitted by Rav Huna both dialogue evil eye
Rav forbids standing over another person's field while its crops are fully grown.

אמר ליה רב יהודה לרבין בר רב נחמן: רבין אחי, לא תזבין ארעא דסמיכא למתא, דאמר רבי אבהו אמר רב הונא אמר רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה.
Bava Metzia 107a אמר רב aggada exegesis biblical blessings
Rav interprets biblical blessings as proximity to synagogue and city, marital purity upon return, and worthy descendants.

ואמרו ליה, הכי אמר רב: ״ברוך אתה בעיר״ – שיהא ביתך סמוך לבית הכנסת. ״ברוך אתה בשדה״ – שיהו נכסיך קרובים לעיר. ״ברוך אתה בבאך״ – שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעת ביאתך מן הדרך. ״ברוך אתה בצאתך״ – שיהו צאצאי מעיך כמותך.
Bava Metzia 107b אמר רב aggada story evil eye
Rav identifies the evil eye as illness and reports that ninety-nine of one hundred deaths result from it.

״והסיר ה' ממך כל חלי״, אמר רב: זו [ה]עין. רב לטעמיה. דרב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד, אמר: תשעין ותשעה בעין רעה, ואחד בדרך ארץ.
Bava Metzia 108a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute neighbor priority
Rav calls one who buys between brothers or partners brazen but refuses to remove the buyer.

אמר רב יהודה אמר רב: האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפי, חציפא הוי. סלוקי לא מסלקינן ליה. ורב נחמן אמר: נמי מסלקינן. ואי משום דינא דבר מצרא – לא מסלקינן ליה.
Bava Metzia 110b אמר רב both exegesis delayed wages
Rav says further delay violates the prohibition against withholding payment.

מכאן ואילך, מאי? אמר רב: עובר משום ״בל תשהא״. אמר רב יוסף: מאי קראה – ״אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך״.
Bava Metzia 111a אמר רב halacha dispute hourly wages
Rav gives a daytime hourly worker all day to collect and a nighttime hourly worker all night.

שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום. אמר רב: שכיר שעות דיום – גובה כל היום, שכיר שעות דלילה – גובה כל הלילה. ושמואל אמר: שכיר שעות דיום – גובה כל היום, ושכיר שעות דלילה – גובה כל הלילה וכל היום.
Bava Metzia 116b רב אמר halacha dispute damaged dwelling
Rav defines sufficient collapse of the upper dwelling as destruction of its majority.

גמ' נפחתה בכמה? רב אמר: ברובה, ושמואל אמר: בארבעה.
Bava Metzia 116b רב אמר halacha dispute damaged dwelling
Rav requires destruction of most of the dwelling because a person can live partly above and partly below after only four handbreadths collapse.

רב אמר: ברובה, אבל בארבעה – לא: אדם דר חציו למטה וחציו למעלה. ושמואל אמר, בארבעה: אין אדם דר חציו למטה וחציו למעלה.
Bava Metzia 118a רב אמר halacha dispute damaged field
Rav requires destruction of most of the field because a person can sow partly above and partly below after only four handbreadths collapse.

גמ' נפחתה, רב אמר ברובה, ושמואל אמר בארבע. רב אמר: ברובה, אבל בארבע – אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה. ושמואל אמר: בארבע – אין אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה.

Bava Batra (124)

Bava Batra 2b אמר רב as transmitted by Rav Huna both exegesis evil eye
Rav forbids standing over another person's field while its crops are fully grown.

גינה שאני, כדרבי אבא – דאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה.
Bava Batra 4a אמר רב attribution uncertain: or רבי יהושע בן לוי as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis daniel punishment
Rav teaches that Daniel is punished for advising Nebuchadnezzar to redeem his sins through charity.

ובבא בר בוטא היכי עבד הכי? והאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מפני מה נענש דניאל? מפני שהשיא עצה לנבוכדנצר, שנאמר: ״להן מלכא, מלכי ישפר עלך, וחטאיך בצדקה פרק, ועויתך במחן ענין, הן תהוי ארכא לשלותך וגו'״, וכתיב: ״כלא מטא על נבוכדנצר מלכא״, וכתיב: ״ולקצת ירחין תרי עשר וגו'״!
Bava Batra 4a אמר רב aggada exegesis daniel identity
Rav identifies Hathach as Daniel in discussing Daniel's punishment and royal status.

ודניאל – מנלן דאיענש? אילימא משום דכתיב: ״ותקרא אסתר להתך״, ואמר רב: התך – זה דניאל; הניחא למאן דאמר: ״שחתכוהו מגדולתו״, אלא למאן דאמר: ״שכל דברי מלכות נחתכין על פיו״, מאי איכא למימר? דשדיוהו לגובא דארייוותא.
Bava Batra 8b משמיה דרב both exegesis charity collectors
Rav interprets divine punishment of oppressors as extending even to charity collectors who exert improper pressure.

מאי שררותא? דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לפי שממשכנין על הצדקה, ואפילו בערב שבת. איני? והא כתיב: ״ופקדתי על כל לחציו״, ואמר רבי יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: ואפילו על גבאי צדקה!
Bava Batra 8b אמר רב aggada story teaching children
Rav identifies Rav Shmuel bar Shilat as an exemplary children's teacher whose mind remains on his pupils even after thirteen years away from his garden.

במתניתא תנא: ״והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע״ – זה דיין שדן דין אמת לאמתו, וגבאי צדקה. ״ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד״ – אלו מלמדי תינוקות. כגון מאן? אמר רב: כגון רב שמואל בר שילת. דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתא, אמר ליה: שבקתיה להימנותך? אמר ליה: הא תליסר שנין דלא חזיא לי, והשתא נמי דעתא …
במתניתא תנא: ״והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע״ – זה דיין שדן דין אמת לאמתו, וגבאי צדקה. ״ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד״ – אלו מלמדי תינוקות. כגון מאן? אמר רב: כגון רב שמואל בר שילת. דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתא, אמר ליה: שבקתיה להימנותך? אמר ליה: הא תליסר שנין דלא חזיא לי, והשתא נמי דעתאי עלויהו.
Bava Batra 12a אמר רב halacha ruling public pathway
Rav forbids damaging a boundary path that the public has established.

משום דרב יהודה אמר רב, דאמר: מצר שהחזיקו בו רבים, אסור לקלקלו – כדרב גידל, דאמר רב גידל: רבים שבררו דרך לעצמן – מה שבררו, בררו.
Bava Batra 15a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis ezra lineage
Rav teaches that Ezra does not leave Babylonia until he establishes his own lineage, after which Nehemiah brings him up.

מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב: לא עלה עזרא מבבל, עד שיחס עצמו ועלה. ומאן אסקיה? נחמיה בן חכליה.
Bava Batra 15a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis torah reading
Rav rules that one person reads the final eight verses of the Torah.

כמאן אזלא הא דאמר רבי יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב: שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן? לימא רבי יהודה היא – ודלא כרבי שמעון? אפילו תימא רבי שמעון, הואיל ואשתנו – אשתנו.
Bava Batra 15a אמר רב aggada exegesis psalms authorship
Rav identifies Ethan the Ezrahite as Abraham through a verbal link between verses.

דוד כתב ספר תהלים – על ידי עשרה זקנים. וליחשוב נמי איתן האזרחי! אמר רב: איתן האזרחי זה הוא אברהם – כתיב הכא: ״איתן האזרחי״, וכתיב התם: ״מי העיר ממזרח צדק [וגו']״.
Bava Batra 15a אמר רב aggada exegesis psalms authorship
Rav identifies Heman with Moses through a verbal link to Moses being faithful in God's house.

קא חשיב משה וקא חשיב הימן, והאמר רב: הימן זה משה – כתיב הכא: ״הימן״, וכתיב התם: ״בכל ביתי נאמן הוא״! תרי הימן הוו.
Bava Batra 16a אמר רב aggada exegesis job rebuke
Rav rebukes Job for treating God as a peer and asking for an arbiter between master and servant.

״לו שקול ישקל כעשי והותי, במאזנים ישאו יחד״ – אמר רב: עפרא לפומיה דאיוב, חברותא כלפי שמיא! ״לו יש בינינו מוכיח, ישת ידו על שנינו״ – אמר רב: עפרא לפומיה דאיוב, כלום יש עבד שמוכיח את רבו?! ״ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה״ – אמר רבא: עפרא לפומיה דאיוב, איהו – באחרניתא, אברהם – אפילו בדידיה לא איס …
״לו שקול ישקל כעשי והותי, במאזנים ישאו יחד״ – אמר רב: עפרא לפומיה דאיוב, חברותא כלפי שמיא! ״לו יש בינינו מוכיח, ישת ידו על שנינו״ – אמר רב: עפרא לפומיה דאיוב, כלום יש עבד שמוכיח את רבו?! ״ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה״ – אמר רבא: עפרא לפומיה דאיוב, איהו – באחרניתא, אברהם – אפילו בדידיה לא איסתכל – דכתיב: ״הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את״ – מכלל דמעיקרא לא הוה ידע לה.
Bava Batra 16b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis jobs friends
Rav interprets Job's friends assembling together as all entering through one gate despite living hundreds of parasangs apart.

״וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו, ויבאו איש ממקומו – אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי, ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו״ – מאי ״ויועדו יחדו״? אמר רב יהודה אמר רב: מלמד שנכנסו כולן בשער אחד. ותנא: בין כל אחד ואחד שלש מאות פרסי.
Bava Batra 20b אמר רב halacha dispute partition materials
Rav permits making a partition from any material except salt and fat.

ואמר רב: בכל עושין מחיצה, חוץ ממלח ורבב. ושמואל אמר: אפילו מלח. אמר רב פפא: ולא פליגי – הא במלח סדומית, הא במלח איסתרוקנית.
Bava Batra 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis public education
Rav praises Yehoshua ben Gamla for establishing education that prevents Torah from being forgotten in Israel.

דאמר רב יהודה אמר רב: ברם, זכור אותו האיש לטוב – ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא, נשתכח תורה מישראל. שבתחלה, מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא היה למד תורה. מאי דרוש? ״ולמדתם אתם״ – ולמדתם אתם.
Bava Batra 22b אמר רב halacha dispute wall foundations
Rav limits the setback restriction to a garden wall and permits building beside a courtyard wall.

אמר רב: לא שנו אלא כותל גינה, אבל כותל חצר – אם בא לסמוך, סומך. רבי אושעיא אומר: אחד כותל גינה ואחד כותל חצר – אם בא לסמוך, אינו סומך.
Bava Batra 22b משמיה דרב halacha ruling window clearance
Rav requires clearance equal to the full width of the window.

וכמה? אמר ייבא, חמוה דאשיין בר נדבך, משמיה דרב: כמלא רחב חלון. והלא מציץ! אמר רב זביד: במדיר את כותלו.
Bava Batra 24a אמר רב halacha dispute floating wine
Rav permits a floating barrel found opposite a majority-Jewish city and forbids one opposite a majority-gentile city.

איתמר: חבית שצפה בנהר, אמר רב: נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל – מותר, כנגד עיר שרובה נכרים – אסירא. ושמואל אמר: אפילו נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל – אסירא; אימור מהאי דקרא אתאי.
Bava Batra 25a אמר רב aggada dialogue winds
Rav teaches that four winds blow daily, the north accompanies them all, and the destructive south wind is divinely restrained.

אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי תדירא? אילימא תדירא ברוחות, והא אמר רב חנן בר אבא אמר רב: ארבע רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית עם כולן; שאילמלא כן – אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת. ורוח דרומית קשה מכולן, ואילמלא בן נץ שמעמידה – מחרבת את העולם, שנאמר: ״המבינתך יאבר נץ, יפרש כנפו לתימן״!
Bava Batra 26a אמר רב halacha dialogue fruit trees
Rav forbids cutting down a palm tree that produces a kav of fruit.

אמר ליה: אנא לא קייצנא, דאמר רב: האי דיקלא דטעין קבא – אסור למקצייה. ואמר רבי חנינא: לא שכיב שכחת ברי, אלא דקץ תאנתא בלא זימניה. מר – אי ניחא ליה, ליקוץ.
Bava Batra 35b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis land possession
Rav requires a Jew claiming land through a gentile to produce a deed just as the gentile would.

אמר רב יהודה אמר רב: ישראל הבא מחמת גוי – הרי הוא כגוי; מה גוי – אין לו חזקה אלא בשטר, אף ישראל הבא מחמת גוי – אין לו חזקה אלא בשטר. אמר רבא, ואי אמר ישראל:
Bava Batra 36b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute adverse possession
Rav reports that the sages require three complete years from day to day to establish possession.

רבי ישמעאל ורבי עקיבא – מתניתין היא; רב – מאי היא? דאמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: חזקתה שלש שנים מיום ליום. ״מיום ליום״ למעוטי מאי? לאו למעוטי ניר – דלא?
Bava Batra 38a אמר רב halacha exegesis possession protest
Rav maintains that an absent protest is valid and limits the mishnah to a time of emergency.

אמר רבי אבא בר ממל אמר רב, לעולם קסבר: מחאה שלא בפניו הויא מחאה, ומשנתינו – בשעת חירום שנו. ומאי שנא יהודה וגליל דנקיט?
Bava Batra 38b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue fugitive property
Rav rules that adverse possession cannot be established in a fugitive's property.

אמר רב יהודה אמר רב: אין מחזיקין בנכסי בורח. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: וכי למחות בפניו הוא צריך?!
Bava Batra 38b אמר רב halacha exegesis possession protest
Rav personally accepts an absent protest while explaining the contrary rationale of the mishnah's tanna.

ורב – מאי קא משמע לן? מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה?! והאמר רב: מחאה שלא בפניו הויא מחאה! רב – טעמא דתנא דידן קמפרש, וליה לא סבירא ליה.
Bava Batra 38b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue fugitive property
Rav rules in an alternate version that adverse possession may be established in a fugitive's property.

ואיכא דאמרי, אמר רב יהודה אמר רב: מחזיקים בנכסי בורח. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: פשיטא! וכי למחות בפניו הוא צריך?!
Bava Batra 39b אמר רב halacha story possession protest
Rav rules that one protest in the first year suffices without annual repetition.

גידל בר מניומי הוה ליה מחויאתה למחויי. אשכחינהו לרב הונא ולחייא בר רב ולרב חלקיה בר טובי דהוו יתבי, ומחה קמייהו. לשנה – הדר אתא למחויי, אמרו ליה: לא צריכת, הכי אמר רב: כיון שמיחה שנה ראשונה, שוב אינו צריך למחות. ואיכא דאמרי, אמר ליה חייא בר רב: כיון שמיחה שנה ראשונה, שוב אין צריך למחות.
Bava Batra 41b אמר רב halacha story land claim
Rav accepts a possessor's claim that the prior seller bought the land in his presence because the possessor could claim direct purchase.

אמר רב: הוה יתיבנא קמיה דחביבי, ואמרי ליה: וכי אין אדם עשוי ליקח ולמכור בלילה? וחזיתיה לדעתיה, אי אמר ליה: קמאי דידי זבנה מינך – מהימן, מיגו דאי בעי אמר ליה: אנא זבנתה מינך.
Bava Batra 41b אמר רב halacha ruling successive possession
Rav permits three successive buyers to combine their possession periods only when every transfer has a deed.

שלשה לקוחות מצטרפין. אמר רב: וכולם בשטר.
Bava Batra 41b אמר רב halacha exegesis land sale
Rav rules that a field sale witnessed without a deed may be collected from encumbered property.

למימרא דסבר רב: שטר אית ליה קלא, ועדים לית להו קלא? והאמר רב: המוכר שדה בעדים, גובה מנכסים משועבדים! התם, לקוחות
Bava Batra 46a אמר רב halacha story artisan possession
Rav reports his uncle's observation that a person may ask an artisan to sell a garment on his behalf.

אמר רב: הוה יתיבנא קמיה דחביבי, ואמר לי: וכי אין אדם עשוי לומר לאומן ״מכור לי טליתי״?!
Bava Batra 47b אמר רב halacha ruling coerced property
Rav rules that purchase from a violent confiscator is effective with a deed but not with a mere instruction to take possession.

לאפוקי מדרב – דאמר רב: לא שנו אלא דאמר ליה: ״לך חזק וקני״, אבל בשטר – קנה;
Bava Batra 48a אמר רב halacha ruling coerced property
Rav rules that purchase from a violent confiscator is effective with a deed but not with a mere instruction to take possession.

הא אתמר עלה, אמר רב: לא שנו אלא דאמר ליה: ״לך חזק וקני״, אבל בשטר – קנה.
Bava Batra 49b אמר רב halacha exegesis marital support
Rav allows a wife to renounce both her support and her obligation to work for her husband.

מאי ״כגון זאת״? כדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה: ״איני ניזונת ואיני עושה״.
Bava Batra 50b אמר רב halacha exegesis marital property
Rav requires a married woman to protest adverse possession in the relevant circumstance.

ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו. והאמר רב: אשת איש צריכה למחות! במאן? אילימא באחר – והאמר רב: אין מחזיקין בנכסי אשת איש. אלא לאו בבעל?
Bava Batra 50b אמר רב halacha ruling marital property
Rav rules that adverse possession cannot be established in a married woman's property.

גופא – אמר רב: אין מחזיקין בנכסי אשת איש.
Bava Batra 51a אמר רב halacha dialogue marital property
Rav follows the judges of the exile and clarifies that he stated their view as reasonable rather than retracting.

ודייני גולה אמרו: מחזיקין. אמר רב: הלכה כדייני גולה. אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב: הדר ביה מר משמעתיה? אמר להו: מסתברא אמרי – כדרב יוסף.
Bava Batra 51b אמר רב halacha dispute spousal transfer
Rav gives a wife ownership when her husband sells or gifts her a field but lets him consume produce only after a sale.

אמר רב: המוכר שדה לאשתו – קנתה, והבעל אוכל פירות. במתנה – קנתה, ואין הבעל אוכל פירות. ורבי אלעזר אמר: אחד זה ואחד זה – קנתה, ואין הבעל אוכל פירות.
Bava Batra 52a אמר רב halacha dispute family assets
Rav requires a brother managing the household to prove that documents in his name represent separate maternal-family property.

איתמר: אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו, ואמר: שלי הם, שנפלו לי מבית אבי אמא – אמר רב: עליו להביא ראיה. ושמואל אמר: על האחין להביא ראיה. אמר שמואל: מודה לי אבא, שאם מת – על האחין להביא ראיה.
Bava Batra 53a בעי רב halacha dialogue gift acquisition
Rav asks whether a gift requires an explicit instruction to take possession and reasons that a donor gives generously.

בעי רב: מתנה – היאך? אמר שמואל: מאי תבעי ליה לאבא? השתא ומה מכר, דקא יהיב ליה זוזי, אי אמר ליה: ״לך חזק וקני״ – אין, אי לא – לא; מתנה, לא כל שכן?! ורב סבר: מאן דיהיב מתנה, בעין יפה יהיב.
Bava Batra 54a אמר רב halacha ruling ownerless property
Rav rules that drawing a design on an heirless convert's property acquires it.

אמר רב: הצר צורה בנכסי הגר – קנה; דרב לא קני לגנתא דבי רב, אלא בצורתא.
Bava Batra 54a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dispute land acquisition
Rav rules that one hoe stroke acquires an entire field whose boundaries are marked.

איתמר: שדה המסויימת במצריה – אמר רב הונא אמר רב: כיון שהכיש בה מכוש אחד – קנה כולה. ושמואל אמר: לא קנה אלא מקום מכושו בלבד.
Bava Batra 55a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue land acquisition
Rav's rule that one hoe stroke acquires an entire bounded field is accepted over Shmuel's narrower view.

ליעבד לי מר כאידך דשמואל, דאמר שמואל: לא קנה אלא מקום מכושו בלבד! אמר ליה: בהאי, אנא כשמעתין סבירא לי – דאמר רב הונא אמר רב: כיון שניכש בה מכוש אחד – קנה כולה.
Bava Batra 56a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis land boundaries
Rav identifies the hatzav plant as what Joshua uses to mark Israel's territorial divisions.

מאי חצובא? אמר רב יהודה אמר רב: שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ.
Bava Batra 56a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis border towns
Rav teaches that Joshua enumerates only towns standing on territorial borders.

ואמר רב יהודה אמר רב: לא מנה יהושע אלא עיירות העומדות על הגבולין.
Bava Batra 60b אמר רב both exegesis jerusalem mourning
Rav requires a woman to leave the hair at her temple unadorned as a remembrance of Jerusalem.

עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט; מאי היא? אמר רב: בת צדעא. שנאמר: ״אם אשכחך ירושלם, תשכח ימיני. תדבק לשוני לחכי וגו'״.
Bava Batra 62a אמר רב halacha ruling land boundaries
Rav limits a purchase described by one long and one short boundary to the area opposite the short boundary.

מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר – אמר רב: לא קנה אלא כנגד הקצר.
Bava Batra 62b אמר רב halacha dispute land boundaries
Rav includes all land described by three boundaries except the unspecified fourth boundary.

מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי, ומצר רביעי לא מצר לו – אמר רב: קנה הכל, חוץ ממצר רביעי. ושמואל אמר: אפילו מצר רביעי. ורב אסי אמר: לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה –
Bava Batra 64b אמר רב as transmitted by Rav Huna both other unclear
Rav is introduced as stating a position whose content is omitted from the supplied passage.

איתמר, רב הונא אמר רב:
Bava Batra 65a רב אמר halacha dispute property rights
Rav rules that the parties possess the rights under discussion.

והזהרו בהן, שהלכות קבועות הן. ורב אמר: יש להן.
Bava Batra 69b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis property boundaries
Rav derives from Ephron's field that only property requiring surrounding boundaries is included.

מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, דאמר קרא: ״ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו'״ – מי שצריך לגבול סביב. יצאו אלו, שאין צריכין לגבול סביב. אמר רב משרשיא: מכאן למצרים מן התורה.
Bava Batra 69b אמר רב halacha ruling field reservation
Rav treats anything reached by a rope as reserved from the sale and anything not so reached as included.

אמר רב: כל שעולין לו בחבל – הוי שיור, כל שאין עולין לו בחבל – לא הוי שיור.
Bava Batra 74b אמר רב aggada exegesis leviathan
Rav teaches that God creates male and female Leviathans, then sterilizes the male and preserves the slain female for the righteous.

(סימן: כל, שעה, ירדן) אמר רב: יהודה אמר רב: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו – זכר ונקבה בראם. אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון – זכר ונקבה בראם, ואלמלי נזקקין זה לזה – מחריבין כל העולם כולו. מה עשה הקדוש ברוך הוא? סירס את הזכר, והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר: ״והרג את התנין אשר בים״.
Bava Batra 74b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis sea angel
Rav teaches that God kills the sea's angel for refusing to swallow all the world's waters.

ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש הקדוש ברוך הוא לבראות את העולם, אמר לו לשר של ים: פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם. אמר לפניו: רבונו של עולם, די שאעמוד בשלי. מיד בעט בו והרגו, שנאמר: ״בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב״.
Bava Batra 74b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis jordan river
Rav teaches that the Jordan emerges from the Paneas cave and flows through lakes and the sea toward Leviathan.

ואמר רב יהודה אמר רב: ירדן – יוצא ממערת פמייס. תניא נמי הכי: ירדן יוצא ממערת פמייס, ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא, ומתגלגל ויורד לים הגדול; ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לויתן, שנאמר: ״יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו״. מתקיף לה רבא בר עולא: האי בבהמות בהררי אלף כתיב! אלא אמר רבא בר עולא: אימתי בהמות …
ואמר רב יהודה אמר רב: ירדן – יוצא ממערת פמייס. תניא נמי הכי: ירדן יוצא ממערת פמייס, ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא, ומתגלגל ויורד לים הגדול; ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לויתן, שנאמר: ״יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו״. מתקיף לה רבא בר עולא: האי בבהמות בהררי אלף כתיב! אלא אמר רבא בר עולא: אימתי בהמות בהררי אלף בטוחות? בזמן שמגיח ירדן בפיו של לויתן.
Bava Batra 75a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis human anatomy
Rav portrays God telling Hiram that contemplating him inspires the creation of bodily openings in humanity.

מאי ״מלאכת תפיך ונקביך בך״? אמר רב יהודה אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא לחירם מלך צור: ״בך נסתכלתי, ובראתי נקבים נקבים באדם״. ואיכא דאמרי, הכי קאמר: בך נסתכלתי,
Bava Batra 75b רב אמר halacha dispute ship acquisition
Rav rules that pulling a ship any amount effects acquisition.

איתמר: ספינה – רב אמר: כיון שמשך כל שהוא – קנה. ושמואל אמר: לא קנה עד שימשוך את כולה.
Bava Batra 75b רב אמר halacha exegesis ship acquisition
Rav explains that moving any part of a ship moves the whole vessel and therefore effects acquisition.

לימא רב דאמר כתנא קמא ושמואל דאמר כרבי אחא? אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו לרבי אחא – עד כאן לא קאמר רבי אחא אלא בבעלי חיים; דאף על גב דעקרה יד ורגל – בדוכתה קיימא; אבל ספינה, כיון דנדה בה פורתא – נדה לה כולה.
Bava Batra 77a אמר רב halacha ruling land deed
Rav distinguishes an instruction to acquire land and write a deed by allowing retraction from the deed but not the land.

ולא?! והאמר רבה בר יצחק אמר רב: שני שטרות הם – ״זכו בשדה לפלוני וכתבו לו את השטר״ – חוזר בשטר, ואינו חוזר בשדה.
Bava Batra 79a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis torah abandonment
Rav teaches from a verse that fire consumes anyone who separates from words of Torah.

אמר רב יהודה אמר רב: כל הפורש מדברי תורה – אש אוכלתו, שנאמר: ״ונתתי [את] פני בהם, מהאש יצאו והאש תאכלם״.
Bava Batra 83b רב אמר halacha dispute tree spacing
Rav says the trees stand in a straight row.

כיצד הן עומדים? רב אמר: כשורה, ושמואל אמר: כחצובא. מאן דאמר כשורה – כל שכן כחצובא; ומאן דאמר כחצובא – אבל כשורה לא, מאי טעמא? משום דמיזדרע בינתייהו.
Bava Batra 88b אמר רב halacha ruling weight allowance
Rav sets the additional allowance for liquid goods at one tenth of a litra per ten litras.

אלא רישא במקום שנהגו; ואי איתמר דריש לקיש – אסיפא איתמר: היה שוקל לו עין בעין – נותן לו גירומין. מנהני מילי? אמר ריש לקיש, דאמר קרא: ״וצדק״ – צדק משלך ותן לו. וכמה גירומין? אמר רבי אבא בר ממל אמר רב: אחד מעשרה בליטרא בלח – לעשרה ליטרין.
Bava Batra 89b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling false measures
Rav forbids keeping a deficient or excessive measuring vessel at home even if it serves as a chamber pot.

אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שישהה מדה חסרה או יתרה בתוך ביתו, ואפילו היא עביט של מימי רגלים. אמר רב פפא: לא אמרן אלא באתרא דלא חתימי, אבל באתרא דחתימי – אי לא חזי חתימה לא שקיל. ובאתרא דלא חתימי נמי לא אמרן – אלא דלא מהנדסי, אבל מהנדסי – לית לן בה.
Bava Batra 90b אמר רב halacha ruling food hoarding
Rav permits a person to store his own kav of produce.

אמר רב: עושה אדם את קבו אוצר. תניא נמי הכי: אין אוצרין פירות – דברים שיש בהן חיי נפש, כגון: יינות, שמנין וסלתות. אבל תבלין, כמון ופלפלין – מותר. במה דברים אמורים – בלוקח מן השוק, אבל במכניס משלו – מותר.
Bava Batra 91a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna aggada exegesis boaz identity
Rav identifies Ibzan as Boaz and recounts the many wedding feasts Boaz makes for his children.

אמר רבה בר רב הונא אמר רב: אבצן זה בעז. מאי קא משמע לן? כי אידך דרבה בר רב הונא – דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: מאה ועשרים משתאות עשה בעז לבניו, שנאמר: ״ויהי לו שלשים בנים, ושלשים בנות שלח החוצה, ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ, וישפט את ישראל שבע שנים״.
Bava Batra 91a אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava aggada maxim ancestral merit
Rav identifies Elimelech and his relatives as descendants of Nahshon and teaches that ancestral merit does not protect one who leaves the Land.

(סימן: מלך, אברהם, עשר שנים, שנפטר, נתנשא לבדו.) אמר רב חנן בר רבא אמר רב: אלימלך, ושלמון, ופלוני אלמוני, ואבי נעמי – כולן בני נחשון בן עמינדב הן. מאי קא משמע לן? שאפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ.
Bava Batra 91a אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava aggada other maternal names
Rav names Abraham's mother as Amatlai daughter of Karnevo and Haman's mother as Amatlai daughter of Orevati.

ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: אמיה דאברהם – אמתלאי בת כרנבו. אמיה דהמן – אמתלאי בת עורבתי. וסימניך: טמא – טמא, טהור – טהור.
Bava Batra 91a אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava aggada story abraham imprisonment
Rav teaches that Abraham is imprisoned for ten years, three in Kutha and seven in Kardu.

ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: עשר שנים נחבש אברהם אבינו – שלש בכותא, ושבע בקרדו. ורב דימי מנהרדעא מתני איפכא. אמר רב חסדא: עיברא זעירא דכותא – זהו אור כשדים.
Bava Batra 91a אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava aggada story abraham death
Rav teaches that the leaders of the nations line up on the day Abraham dies and lament the world's loss.

ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם, עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה; ואמרו: אוי לו לעולם שאבד
Bava Batra 91b אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava aggada exegesis divine appointment
Rav teaches that even the appointment of a minor water official comes from Heaven.

״והמתנשא לכל לראש״ – אמר רב חנן בר רבא אמר רב: אפילו ריש גרגותא, משמיא מוקמי ליה.
Bava Batra 92a רב אמר halacha dispute mistaken purchase
Rav voids the purchase when an ox sold without qualification proves to be a habitual gorer.

גמ' איתמר: המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, רב אמר: הרי זה מקח טעות; ושמואל אמר, יכול לומר לו: לשחיטה מכרתיו לך.
Bava Batra 92b רב אמר halacha dispute mistaken purchase
Rav voids the ox purchase by following the majority of buyers who purchase oxen for plowing.

רב אמר: הרי זה מקח טעות – בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא זבני. ושמואל אמר לך: כי אזלינן בתר רובא – באיסורא, בממונא – לא.
Bava Batra 93a רב אמר halacha exegesis majority evidence
Rav's position is tentatively aligned with Rabbi Aha's reliance on a majority.

סברוה דרובא וחזקה כי הדדי נינהו; לימא רב דאמר כרבי אחא, ושמואל דאמר כתנא קמא?
Bava Batra 96a אמר רב halacha ruling soured wine
Rav assigns wine that sours within the first three days to the seller and later souring to the buyer.

איתמר: המוכר חבית יין לחברו, והחמיצה – אמר רב: כל שלשה ימים הראשונים ברשות מוכר, מכאן ואילך ברשות לוקח.
Bava Batra 97a אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia halacha ruling kiddush wine
Rav permits kiddush only over wine fit for libation on the altar.

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: אין אומרים קידוש היום, אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח.
Bava Batra 98a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis false scholarship
Rav teaches that one who proudly wears a scholar's cloak without being a scholar is excluded from God's domain.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המתגאה בטלית של תלמיד חכם, ואינו תלמיד חכם – אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. כתיב הכא: ״ולא ינוה״, וכתיב התם: ״אל נוה קדשך״.
Bava Batra 100a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis lost pathway
Rav explains that the public's route through the field arises because their original path is lost there.

לרבי אליעזר – רבים גזלנים נינהו?! אמר רב גידל אמר רב: כגון שאבדה להן דרך באותה שדה.
Bava Batra 100a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling lost pathway
Rav rules that the law does not follow Rabbi Eliezer regarding the public's lost route.

אי הכי, אמאי אמר רבה בר רב הונא אמר רב: אין הלכה כרבי אליעזר? מאן דמתני הא לא מתני הא.
Bava Batra 105a אמר רב halacha exegesis ambiguous rental
Rav reports that Ben Nanas's colleagues disagree with him about the ambiguous rental formula.

גמ' אמר רבי אבא בר ממל אמר רב: חולקין עליו חביריו על בן ננס. מאי קא משמע לן? תנינא: מעשה בציפורי, באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהובים לשנה – דינר זהב לחדש;
Bava Batra 105b אמר רב halacha exegesis ambiguous rental
Rav would award the entire disputed rental amount to the lessor by following the final wording.

מאי קא משמע לן – תפוס לשון אחרון? הא אמרה רב חדא זימנא – דאמר רב: אי הואי התם, הוה יהיבנא כוליה למשכיר!
Bava Batra 106b רב אמר halacha dispute estate division
Rav annuls a division between two brothers when another brother arrives from overseas.

איתמר: שני אחין שחלקו, ובא להן אח ממדינת הים; רב אמר: בטלה מחלוקת, ושמואל אמר: מקמצין.
Bava Batra 107a רב אמר halacha dispute estate division
Rav annuls an inheritance division when a creditor takes one brother's allotted share.

איתמר: אחין שחלקו, ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן; רב אמר: בטלה מחלוקת. ושמואל אמר: ויתר. ורב אסי אמר: נוטל רביע בקרקע ורביע במעות.
Bava Batra 107a רב אמר halacha exegesis estate division
Rav annuls the division because brothers who divide an estate retain the status of heirs.

רב אמר: בטלה מחלוקת – קא סבר: האחין שחלקו, יורשין הן.
Bava Batra 111a משמיה דרב halacha story inheritance ruling
Rav is cited as ruling according to Rabbi Zekharya ben HaKatzav, though Rav Nahman rejects the application.

רב ניתאי סבר למעבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב; אמר ליה שמואל: כמאן – כזכריה? אפס זכריה. רבי טבלא עבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה רב נחמן: מאי האי? אמר ליה, דאמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: הלכה כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה: זיל אהדר (בך), ואי לא – מפיקנא לך רב חיננא בר שלמיא מאוניך!
Bava Batra 111a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue inheritance ruling
Rav is cited as ruling according to Rabbi Zekharya ben HaKatzav, prompting Rav Nahman's challenge.

רב הונא בר חייא סבר למעבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב; אמר ליה רב נחמן: מאי האי? אמר ליה, דאמר רב הונא אמר רב: הלכה כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה: אשלח ליה? איכסיף. אמר ליה: השתא כי נח נפשיה דרב הונא, איתריסת לקבלי.
Bava Batra 115b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling daughter inheritance
Rav rejects any ruling that a daughter inherits alongside a son's daughter as Sadducean practice.

אמר רב הונא אמר רב: כל האומר תירש בת עם בת הבן, אפילו נשיא שבישראל – אין שומעין לו, שאינן אלא מעשה צדוקין. דתניא: בארבעה ועשרים בטבת תבנא לדיננא. שהיו צדוקין אומרין: תירש הבת עם בת הבן.
Bava Batra 116a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis sonless death
Rav interprets lament for one who departs as mourning a man who dies without a son.

והא רבי יהושע בן לוי לא אזיל לבי טמיא אלא לבי מאן דשכיב בלא בני, דכתיב: ״בכו בכה להלך״, ואמר רב יהודה אמר רב: להולך בלא בן זכר! אלא רבי יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד.
Bava Batra 123a רב אמר aggada exegesis leahs eyes
Rav reads Leah's tender eyes literally and praises her distress at the prospect of marrying Esau.

רב אמר: לעולם רכות ממש, ולא גנאי הוא לה, אלא שבח הוא לה. שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים: שני בנים יש לה לרבקה, שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול וקטנה לקטן.
Bava Batra 124b אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling inheritance law
Rav forbids acting according to Rabbi's position because Rabbi prevails over one colleague but not several.

אמר רב נחמן אמר רב: אסור לעשות כדברי רבי. קא סבר: הלכה כרבי מחבירו – ולא מחביריו.
Bava Batra 132a אמר רב halacha dispute wife inheritance
Rav explains the case as one where the husband transfers the property to the children through his wife.

אמר רב: במזכה להן על ידה. ושמואל אמר: במחלק לפניה והיא שותקת. רבי יוסי ברבי חנינא אמר: באומר לה: ״טלי קרקע זו בכתובתך״.
Bava Batra 136a אמר רב halacha dialogue dated gift
Rav rules according to Rabbi Yosei because the document's date proves when the gift takes effect.

בעא מיניה. אמר ליה, הכי אמר רב: הלכה כרבי יוסי. בתר דנפקו, אמר ליה: היינו טעמיה דרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו. תניא נמי הכי, רבי יוסי אומר: אינו צריך, מפני שזמנו של שטר מוכיח עליו.
Bava Batra 139b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute estate support
Rav defines abundant assets as enough to support sons and daughters for twelve months.

גמ' וכמה מרובין? אמר רב יהודה אמר רב: כדי שיזונו מהן אלו ואלו שנים עשר חדש. כי אמריתא קמיה דשמואל, אמר: זו דברי רבן גמליאל בר רבי, אבל חכמים אומרים: כדי שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו.
Bava Batra 144a אמר רב halacha ruling three party transfer
Rav rules without stated rationale that a monetary transfer takes effect in the presence of all three parties.

אמר מר זוטרא, הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא: חדא – הא, אידך – דאמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו – לא עשאה אלא אפוטרופא. אידך – דאמר רב: מנה לי בידך, תנהו לפלוני; במעמד שלשתן – קנה.
Bava Batra 145b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira aggada exegesis talmud study
Rav interprets the poor person's bad days as those of a Talmud master and continual feasting as those of a Mishnah master.

אמר רבי זירא אמר רב, מאי דכתיב: ״כל ימי עני רעים״? זה בעל תלמוד. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה בעל משנה.
Bava Batra 146a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both story festival gifts
Rav recounts a man sending new wine, oil, and linen to his father-in-law's house on Shavuot.

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו יין חדש ושמן חדש וכלי פשתן חדש בעצרת. מאי קא משמע לן? איבעית אימא: חשיבותא דארץ ישראל קא משמע לן, ואיבעית אימא: דאי טעין, טענתיה טענה.
Bava Batra 146a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story marital defect
Rav recounts a man testing his wife's sense of smell by mentioning a radish odor in the Galilee.

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שאמרו לו אשתו תותרנית היא, ונכנס אחריה לחורבה לבודקה, אמר לה: ריח צנון אני מריח בגליל.
Bava Batra 147a אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis deathbed gift
Rav derives the biblical validity of a deathbed gift from the transfer of inheritance to a daughter.

אמר רבי זירא אמר רב: מנין למתנת שכיב מרע שהיא מן התורה? שנאמר: ״והעברתם את נחלתו לבתו״ – יש לך העברה אחרת שהיא כזו. ואי זו? זו מתנת שכיב מרע.
Bava Batra 148a אמר רב halacha exegesis loan transfer
Rav shows that a healthy person can transfer a loan when all three parties are present.

רב אחא בריה דרב איקא אמר: הלואה איתא בבריא, וכדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא אמר רב: ״מנה לי בידך, תנהו לפלוני״; במעמד שלשתן – קנה.
Bava Batra 149a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling deathbed sale
Rav distinguishes whether a recovered dying person may retract a sale of all assets according to whether the sale money remains intact.

איבעיא להו: מכר כל נכסיו, מהו? אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד אינו חוזר. וזימנין אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד חוזר. ולא פליגי: הא דאיתנהו לזוזי בעינייהו, הא דפרעינהו בחובו.
Bava Batra 149b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute reserved assets
Rav requires a dying donor to reserve enough land for personal support.

שייר קרקע כל שהוא – מתנתו קיימת. וכמה ״כל שהוא״? אמר רב יהודה אמר רב: קרקע כדי פרנסתו. ורב ירמיה בר אבא אמר: מטלטלין כדי פרנסתו.
Bava Batra 150a אמר רב halacha ruling first shearing
Rav defines any amount for five sheep as a total of one hundred fifty dinars divided equally.

וכל היכא דתני ״כל שהוא״ – לית ליה שיעורא? והא תנן, רבי דוסא בן הרכינס אומר: חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס – חייבות בראשית הגז. וחכמים אומרים: חמש רחלות גוזזות כל שהן. ואמרינן: וכמה ״כל שהן״? אמר רב: מנה ופרס, ובלבד שיהו מחומשות!
Bava Batra 152a משמיה דרב halacha dispute deathbed gift
Rav treats a deathbed gift accompanied by acquisition as combining two legal modes.

איתמר: מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין – בי רב משמיה דרב אמרי: ארכביה אתרי ריכשי. ושמואל אמר: לא ידענא מאי אדון בה.
Bava Batra 152a משמיה דרב halacha ruling deathbed gift
Rav treats the gift as both irrevocable upon recovery and capable of transferring a loan.

בי רב משמיה דרב אמרי: ארכביה אתרי ריכשי – הרי היא כמתנת בריא, הרי היא כמתנת שכיב מרע; הרי היא כמתנת בריא – שאם עמד אינו חוזר, הרי היא כמתנת שכיב מרע – שאם אמר הלואתו לפלוני, הלואתו לפלוני.
Bava Batra 152b רב אמר halacha dispute successive gifts
Rav awards property to the first recipient when successive deathbed gifts are written and formally transferred.

פשיטא – כתב לזה וכתב לזה, היינו דכי אתא רב דימי אמר: דייתיקי מבטלת דייתיקי. כתב וזיכה לזה, כתב וזיכה לזה – רב אמר: ראשון קנה, ושמואל אמר: שני קנה.
Bava Batra 152b רב אמר halacha exegesis successive gifts
Rav awards the first recipient because the transaction resembles a healthy person's gift.

רב אמר: ראשון קנה – הרי היא כמתנת בריא. ושמואל אמר: שני קנה – הרי היא כמתנת שכיב מרע.
Bava Batra 153a רב אמר halacha dispute deathbed gift
Rav treats a gift written for life and death as a deathbed gift.

ההיא מתנתא דהוה כתוב בה ״בחיים ובמות״ – רב אמר: הרי היא כמתנת שכיב מרע. ושמואל אמר: הרי היא כמתנת בריא.
Bava Batra 153a רב אמר halacha exegesis deathbed gift
Rav reads the phrase at death as postponing the gift until death and the phrase in life as merely identifying the donor.

רב אמר הרי היא כמתנת שכיב מרע – מדכתיב בה ״במות״, אחר מיתה קאמר ליה; והאי דכתיב ״בחיים״ – סימן בעלמא, דחיי.
Bava Batra 155b אמר רב halacha ruling eunuch status
Rav limits the stated status to one who develops physical signs of being a congenital eunuch.

לאו איתמר עלה, אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: והוא שנולדו בו סימני סריס? אמר רבא: דיקא נמי, דקתני: והוא הסריס; שמע מינה.
Bava Batra 163a אמר רב halacha ruling document spacing
Rav limits the spacing restriction to the gap between text and witnesses and permits a larger gap before certification.

אמר רב: לא שנו אלא בין עדים לכתב, אבל בין עדים לאשרתא – אפילו טובא נמי כשר.
Bava Batra 163a אמר רב halacha exegesis erased document
Rav validates a document whose text and witness signatures are both written over an erasure.

וליחוש דלמא גייז ליה לעילא, ומחיק ליה לטיוטא, וכתב מאי דבעי, ומחתים סהדי; ואמר רב: שטר הבא הוא ועדיו על המחק – כשר!
Bava Batra 163b משמיה דרב halacha other document law
Rav is cited as the source of the disputed document teaching in one transmitted version.

הניחא לרב כהנא – דמתני לה משמיה דשמואל, שפיר; אלא לרב טביומי – דמתני לה משמיה דרב, מאי איכא למימר?
Bava Batra 163b אמר רב halacha ruling erased document
Rav validates a document whose text and witness signatures are both written over an erasure.

גופא – אמר רב: שטר הבא הוא ועדיו על המחק – כשר.
Bava Batra 164b אמר רב as transmitted by Rav Amram aggada maxim daily transgressions
Rav teaches that no person escapes sinful thoughts, overconfidence in prayer, and harmful speech each day.

אמר רב עמרם אמר רב: שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום – הרהור עבירה, ועיון תפלה, ולשון הרע. לשון הרע סלקא דעתך?!
Bava Batra 165a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim common sins
Rav teaches that most people stumble in theft, a minority in sexual sin, and everyone in traces of harmful speech.

אמר רב יהודה אמר רב: רוב בגזל, ומיעוט בעריות, והכל בלשון הרע. בלשון הרע סלקא דעתך?! אלא אבק לשון הרע.
Bava Batra 167b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis document identity
Rav requires recognition of the husband's name in a divorce document and the woman's name in a receipt.

גמ' מאי ״ובלבד שיהא מכירן״? אמר רב יהודה אמר רב: ובלבד שיהא מכיר שם האיש בגט, ושם האשה בשובר.
Bava Batra 167b אמר רב halacha ruling document identity
Rav extends name recognition to both spouses in both divorce documents and receipts.

אמר להו אביי, הכי אמר רב: שם האיש בגט – והוא הדין לשם האשה. שם האשה בשובר – והוא הדין לשם האיש.
Bava Batra 167b אמר רב halacha ruling identical names
Rav requires two identically named men in one city to divorce their wives only in each other's presence.

וליחוש לשני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת – דלמא כתיב גיטא, ואזיל וממטי ליה לאיתתיה דהיאך! אמר להו רב אחא בר הונא, הכי אמר רב: שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת – אין מגרשין נשותיהן אלא זה בפני זה.
Bava Batra 167b אמר רב halacha ruling name presumption
Rav accepts a name once it has been established in a city for thirty days.

אמר להו רב הונא בר חיננא, הכי אמר רב: כל שהוחזק שמו בעיר שלשים יום – אין חוששין לו.
Bava Batra 168a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling document replacement
Rav rules according to Rabbi Yosei in the dispute over replacing a document.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: הלכה כרבי יוסי. כי אתו לקמיה דרבי אמי, אמר להו: וכי מאחר שרבי יוחנן מלמדנו פעם ראשונה ושניה הלכה כרבי יוסי, אני מה אעשה?
Bava Batra 170a אמר רב halacha dialogue repayment witnesses
Rav requires named witnesses to appear and testify when a debtor claims repayment in their presence.

אמר ליה: אנא בההיא – כשמעתא דמר סבירא לי, דאמר רבי אבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: האומר לחבירו ״פרעתיך בפני פלוני ופלוני״ – צריך שיבואו פלוני ופלוני ויעידו. [אמר ליה,] והא אמר רב גידל אמר רב: הלכה כדברי רבן שמעון בן גמליאל, ואף רבי לא
Bava Batra 170b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha ruling document replacement
Rav rejects both cited positions and requires the court to tear the deed and issue a replacement dated from the original time.

גמ' אמר רב הונא אמר רב: אין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי; אלא בית דין מקרעין השטר, וכותבין לו שטר אחר מזמן ראשון.
Bava Batra 171a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling replacement deeds
Rav permits witnesses to write even ten deeds for a single field.

ולא?! והא אמר רב יהודה אמר רב: עדים כותבין אפילו עשרה שטרות על שדה אחת!
Bava Batra 175b אמר רב halacha exegesis adjudicated debt
Rav explains that the case concerns a debtor who has already stood in judgment.

אמר רבי אלעא אמר רב: בשעמד בדין.
Bava Batra 176a אמר רב halacha ruling guarantor liability
Rav allows collection from encumbered assets when a guarantor signs before certification and only from unencumbered assets afterward.

ערב היוצא לאחר חיתום שטרות וכו'. אמר רב: קודם חיתום שטרות – גובה מנכסים משועבדים. לאחר חיתום שטרות – גובה מנכסים בני חורין.
Bava Batra 176a אמר רב halacha other guarantor liability
Rav sometimes limits collection from a guarantor to unencumbered assets even when the guarantee precedes certification.

זמנין אמר רב: אפילו קודם חיתום שטרות – אינו גובה אלא מנכסים בני חורין.

Sanhedrin (137)

Sanhedrin 5a אמר רב halacha ruling judicial authorization
Rav advises a judge seeking immunity for error to obtain authorization from the exilarch.

אמר רב: האי מאן דבעי למידן דינא, ואי טעה מיבעי למיפטר – לישקול רשותא מבי ריש גלותא. וכן אמר שמואל: לשקול רשותא מבי ריש גלותא.
Sanhedrin 5b אמר רב aggada story animal blemishes
Rav says he spends eighteen months with a herder learning permanent and temporary animal blemishes.

והאמר רב: שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה, לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר? אלא, לחלק לו כבוד לרבה בר חנה.
Sanhedrin 6b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling judicial compromise
Rav defines final judgment as declaring one litigant liable and the other exempt and rules according to Rabbi Yehoshua ben Korha.

היכי דמי גמר דין? אמר רב יהודה אמר רב: איש פלוני אתה חייב, איש פלוני אתה זכאי. אמר רב: הלכה כרבי יהושע בן קרחה. איני? והא רב הונא תלמידיה דרב הוה! כי הוה אתו לקמיה דרב הונא אמר להו: אי דינא בעיתו, אי פשרה בעיתו? מאי ״מצוה״ נמי דקאמר רבי יהושע בן קרחה?
Sanhedrin 8a משמיה דרב halacha exegesis penalty judges
Rav disqualifies even ten lay judges from adjudicating monetary penalties.

אמר ליה: תניתוה, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה בשלשה. מאי שלשה? אילימא שלשה הדיוטות, האמר אבוה דאבוך משמיה דרב: אפילו עשרה והן הדיוטות פסולין לדיני קנסות! אלא מומחין, וקאמר שלשה.
Sanhedrin 13b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis rabbinic ordination
Rav praises Rabbi Yehuda ben Bava for preventing the laws of penalties from being forgotten in Israel.

וחד לא סמיך? והא אמר רב יהודה אמר רב: ברם, זכור אותו האיש לטוב, ורבי יהודה בן בבא שמו, שאילמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל. נשתכחו? נגרוסינהו! אלא
Sanhedrin 14b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis object valuation
Rav explains movable valuations as a person undertaking the valuation of a particular vessel.

הערכין כו'. מאי ערכין המטלטלין? אמר רב גידל אמר רב: באומר ״ערך כלי זה עלי״. דאמר רב גידל אמר רב:
Sanhedrin 16b אמר רב halacha dispute mass adjudication
Rav transmits differing versions on whether multiple courts may adjudicate the cases, citing concern for creating a bald spot.

זימנין אמר רב: בבית דין אחד הוא דאין עושין, הא בשנים ושלשה בתי דינין – עושין. וזימנין אמר רב: אפילו בשנים ושלשה בתי דינין לעולם אין עושין. מאי טעמא דרב? משום קרחה. אמר ריש לקיש: לא שנו אלא במקום אחד, אבל בשנים ושלשה מקומות – עושין. רבי יוחנן אמר: אין עושין משום קרחה.
Sanhedrin 17a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis sanhedrin qualifications
Rav requires a Sanhedrin member to know how to argue from Torah that a creeping animal is pure and offers to do so.

אמר רב יהודה אמר רב: אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מן התורה. אמר רב: אני אדון ואטהרנו.
Sanhedrin 17b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sanhedrin qualifications
Rav requires a city to have two people able to speak and one able to understand before seating a Sanhedrin.

אמר רב יהודה אמר רב: כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע, אין מושיבין בה סנהדרי. ובביתר הוו שלשה, וביבנה ארבעה: רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא, ושמעון התימני דן לפניהם בקרקע.
Sanhedrin 19b אמר רב aggada exegesis boaz restraint
Rav interprets Boaz's trembling as his flesh becoming like turnip heads.

אמר רבי יוחנן: תוקפו של יוסף – ענוותנותו של בועז, תוקפו של בועז – ענוותנותו של פלטי בן ליש. תוקפו של יוסף – ענוותנותו של בועז, דכתיב: ״ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת״. מאי ״וילפת״? אמר רב: שנעשה בשרו כראשי לפתות.
Sanhedrin 20a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada dispute abner punishment
Rav teaches that Abner is punished for failing to protest Saul's conduct.

אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש אבנר? מפני שהיה לו למחות בשאול ולא מיחה. רבי יצחק אמר: מיחה ולא נענה. ושניהן מקרא אחד דרשו: ״ויקנן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר ידיך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו״.
Sanhedrin 20b רב אמר both dispute royal authority
Rav says the king's prerogatives are stated only to instill fear of royal authority.

אמר רב יהודה אמר שמואל: כל האמור בפרשת מלך – מלך מותר בו. רב אמר: לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך״ – שתהא אימתו עליך.
Sanhedrin 21a אמר רב aggada exegesis david wives
Rav identifies Eglah as Michal and explains that David cherishes her like a calf.

והא הואי מיכל! אמר רב: עגלה זו מיכל, ולמה נקרא שמה עגלה? שחביבה עליו כעגלה. וכן הוא אומר: ״לולי חרשתם בעגלתי וגו'״.
Sanhedrin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis royal marriage
Rav distinguishes wives, who have ketubah and betrothal, from concubines, who have neither.

והכתיב: ״ויקח דוד עוד פלגשים ונשים בירושלים״? למלויי שמונה עשרה. מאי ״נשים״ ומאי ״פלגשים״? אמר רב יהודה אמר רב: נשים – בכתובה ובקידושין, פלגשים – בלא כתובה ובלא קידושין.
Sanhedrin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story davids soldiers
Rav describes David's four hundred sons of captive women as elaborately styled warriors who lead his troops.

אמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולן בני יפת תואר היו, ומגדלי בלוריות היו, וכולן יושבין בקרונות של זהב, ומהלכין בראשי גייסות היו, והם היו בעלי אגרופין של בית דוד.
Sanhedrin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis tamar lineage
Rav identifies Tamar as the daughter of a beautiful captive woman because she could otherwise not marry Amnon.

ואמר רב יהודה אמר רב: תמר בת יפת תואר היתה, שנאמר: ״ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך״. ואי סלקא דעתך בת נישואין הואי, אחתיה מי הוה שריא ליה? אלא שמע מינה: בת יפת תואר היתה.
Sanhedrin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis wicked counsel
Rav interprets Jonadab's wisdom as cleverness directed toward wickedness.

״ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם וגו'״. אמר רב יהודה אמר רב: איש חכם לרשעה.
Sanhedrin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis tamars food
Rav explains that Tamar prepares assorted fried foods for Amnon.

״ויאמר ... מדוע אתה ככה דל בן המלך ... ויאמר לו יונדב שכב על משכבך והתחל וגו'״, עד ״ועשתה לעיני את הבריה״. ״ותקח המשרת ותצק לפניו״. אמר רב יהודה אמר רב: שעשתה לו מיני טיגון.
Sanhedrin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis seclusion decree
Rav introduces the decree enacted after Tamar's assault, though the supplied passage omits its content.

״ותקח תמר אפר על ראשה ואת כתנת הפסים אשר עליה קרעה״. תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה: גדר גדול גדרה תמר באותה שעה. אמרו: לבנות מלכים כך, לבנות הדיוטות על אחת כמה וכמה. אם לצנועות כך, לפרוצות על אחת כמה וכמה. אמר רב יהודה אמר רב: באותה שעה גזרו
Sanhedrin 21b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis adonijah kingship
Rav teaches that Adonijah tries to fit the royal crown but it does not fit him.

״ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך״. אמר רב יהודה אמר רב: מלמד שביקש להולמו, ולא הולמתו.
Sanhedrin 21b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis adonijah entourage
Rav explains that Adonijah's runners have their spleens removed and the soles of their feet hollowed.

״ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו״. מאי רבותא? אמר רב יהודה אמר רב: כולן נטולי טחול וחקוקי כפות רגלים היו.
Sanhedrin 22a אמר רב aggada exegesis mene inscription
Rav says the mysterious inscription is written as a numerical cipher.

לרבי שמעון, דאמר: ״כתב זה לא נשתנה״, מאי ״לא כהלין כתבא למקרא״? אמר רב: בגימטריא איכתיב להון ״יטת יטת אדך פוגחמט״.
Sanhedrin 22a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis bathsheba intimacy
Rav states that Bathsheba wipes herself with thirteen cloths on that occasion.

אמרה ליה: חסריה לגנבא, נפשיה בשלמנא נקיט. אמר להו: קראו לי לבת שבע. וכתיב: ״ותבא בת שבע אל המלך החדרה״. אמר רב יהודה אמר רב: באותה שעה קינחה בת שבע בשלש עשרה מפות.
Sanhedrin 22a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim destined matches
Rav teaches that forty days before fetal formation a heavenly voice announces a person's spouse.

איני? והאמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת ״בת פלוני לפלוני״! לא קשיא: הא בזווג ראשון, הא בזווג שני.
Sanhedrin 22b משמיה דרב aggada exegesis marital bond
Rav teaches that a woman forms her defining covenant with the man who first makes her a sexual partner.

אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב: אשה גולם היא, ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, שנאמר: ״כי בעליך עשיך ה' צבאות שמו״.
Sanhedrin 23a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis witness signatures
Rav forbids witnesses to sign a document unless they know who signs with them.

דאמר רב יהודה אמר רב: אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן. רבי מאיר לית ליה דרב יהודה אמר רב, ורבנן אית להו דרב יהודה אמר רב.
Sanhedrin 23a אמר רב halacha exegesis witness signatures
Rav's rule requires the judges' informed consent about their colleagues.

לא, דכולי עלמא אית להו דרב יהודה אמר רב, ודעת הדיינין – כולי עלמא לא פליגי דבעינן. כי פליגי – דעת בעלי דינין: רבי מאיר סבר דעת בעלי דינין נמי בעינן, ורבנן סברי דעת הדיינין בעינן, דעת בעלי דינין לא בעינן.
Sanhedrin 23a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling witness signatures
Rav forbids witnesses to sign a document unless they know who signs with them.

גופא, אמר רב יהודה אמר רב: אין העדים חותמין על השטר כו'. תניא נמי הכי: כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין – לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן, ולא היו יושבין בדין אלא אם כן יודעין מי יושב עמהן, ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מסב עמהן.
Sanhedrin 26a אמר רב aggada maxim displacement
Rav teaches that displacement is harder for a man than for a woman.

אמר רב: טלטולא דגברא קשי מדאיתתא.
Sanhedrin 26b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis shepherd testimony
Rav disqualifies an ordinary shepherd from testimony.

בשלמא למאן דאמר לא בעי הכרזה, היינו דאמר רב יהודה אמר רב: סתם רועה פסול. אלא למאן דאמר בעי הכרזה, מאי סתם רועה פסול?
Sanhedrin 28a אמר רב halacha ruling related witnesses
Rav disqualifies an uncle, his son, and his son-in-law from testifying for a nephew and applies the rule reciprocally.

אמר רב: אחי אבא לא יעיד לי, הוא ובנו וחתנו. אף אני לא אעיד לו, אני ובני וחתני.
Sanhedrin 28a רב אמר halacha exegesis related witnesses
Rav's position is identified with Rabbi Elazar's expanded disqualification of paternal relatives.

אלא רב דאמר כרבי אלעזר. דתניא: רבי אלעזר אומר, כשם שאחי אבא לא יעיד לי – הוא ובנו וחתנו, כך בן אחי אבא לא יעיד לי – הוא ובנו וחתנו.
Sanhedrin 28b אמר רב halacha dispute related witnesses
Rav rules according to Rabbi Yehuda in the dispute over related witnesses.

רבי יהודה אומר כו'. אמר רבי תנחום אמר רבי טבלא אמר רבי ברונא אמר רב: הלכה כרבי יהודה. רבא אמר רב נחמן: אין הלכה כרבי יהודה. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אין הלכה כרבי יהודה.
Sanhedrin 29a אמר רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha dispute wedding relation
Rav maintains the relevant wedding-based status throughout all seven days of celebration.

וכמה? אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה אמר רב: כל שבעת ימי המשתה. ורבנן משמיה דרבא אמרי: אפילו מיום ראשון ואילך.
Sanhedrin 29a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling witness designation
Rav requires a party to say explicitly that the listeners are his witnesses.

מסייע ליה לרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: צריך שיאמר ״אתם עדיי״.
Sanhedrin 29b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis witness designation
Rav's rule applies whether the borrower designates the witnesses or remains silent when the lender does so.

אמר רבינא, ואיתימא רב פפא: שמע מינה מהא, הא דאמר רב יהודה אמר רב: צריך שיאמר ״אתם עדיי״, לא שנא כי אמר לוה, ולא שנא כי אמר מלוה ושתיק לוה. טעמא דאמר לוה ״לא״, אבל אי שתיק – הכי נמי.
Sanhedrin 30b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling combined testimony
Rav rules according to Rabbi Yehoshua ben Korha for both land and movable property testimony.

אמר רבי חייא בר אבין אמר רב: הלכה כרבי יהושע בן קרחה, בין בקרקעות בין במטלטלין.
Sanhedrin 30b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis combined testimony
Rav reports that the sages concede Rabbi Yehoshua ben Korha's rule for land testimony.

אמר ליה אביי: הלכה, מכלל דפליגי? והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: מודים חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעדות קרקע!
Sanhedrin 30b משמיה דרב as transmitted by Rabbi Zeira halacha dispute combined testimony
Rav's position is reported as accepting combined testimony for land but not movable property.

אמר רב יוסף: אנא אמינא משמיה דעולא: הלכה כרבי יהושע בן קרחה, בין בקרקעות בין במטלטלין. ורבנן דאתו ממחוזא אמרי: אמר רבי זירא משמיה דרב: בקרקעות – אין, אבל לא במטלטלין.
Sanhedrin 30b אמר רב halacha ruling combined testimony
Rav combines successive admissions and an admission with testimony about a loan.

רב לטעמיה, דאמר רב: הודאה אחר הודאה, הודאה אחר הלואה – מצטרפי.
Sanhedrin 34a אמר רב halacha ruling capital deliberation
Rav limits the bar on reversing from acquittal to deliberation and permits reversal at final judgment.

דיני נפשות: המלמד כו'. אמר רב: לא שנו אלא בשעת משא ומתן, אבל בשעת גמר דין – מלמד זכות חוזר ומלמד חובה.
Sanhedrin 34b אמר רב halacha ruling deathbed court
Rav allows three visitors to a sick person either to record the gift or adjudicate it, while two may only record it.

כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: שלשה שנכנסו לבקר את החולה, רצו – כותבין, רצו – עושין דין. שנים – כותבין ואין עושין דין.
Sanhedrin 35a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis judicial division
Rav portrays God instructing Moses to divide the people into separate courts.

אמר רב יהודה אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, חלק להם בתי דינין. מאי טעמא? אילימא משום שאין דנין שנים ביום אחד? והאמר רב חסדא: לא שנו אלא בשתי מיתות, אבל במיתה אחת דנין!
Sanhedrin 36a אמר רב halacha story voting order
Rav recalls that in Rabbi's court voting begins with him despite the general rule to begin with the greatest judge.

דיני ממונות, הטמאות והטהרות כו'. אמר רב: אנא הואי במנינא דבי רבי, ומינאי דידי הוו מתחלי ברישא. והא אנן ״מתחילין מן הגדול״ תנן!
Sanhedrin 36a אמר רב halacha ruling capital judges
Rav permits a teacher to instruct a student and deliberate with that student in a capital case.

אמר רב: שונה אדם לתלמידו, ודן עמו בדיני נפשות. מיתיבי: הטהרות והטמאות, האב ובנו, הרב ותלמידו – מונין להם שנים. דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות, קידוש החדש ועיבור שנה – אב ובנו, הרב ותלמידו, אין מונין להן אלא אחד.
Sanhedrin 38a משמיה דרב both other adam creation
Rav begins a teaching about Adam, but the supplied passage omits its content.

תניא, היה רבי מאיר אומר: אדם הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו, שנאמר: ״גלמי ראו עיניך״, וכתיב: ״כי ה' עיניו משטטות בכל הארץ״. אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון
Sanhedrin 38b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story human creation
Rav portrays God consulting a group of angels before creating humanity and revealing human conduct to them.

(שעה, בסוף, ארמי – סימן.) אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת. אמר להם: רצונכם נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו.
Sanhedrin 38b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis adam stature
Rav teaches that Adam originally spans the world until God diminishes him after his sin.

אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר: ״למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים״. כיון שסרח, הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר: ״אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה״.
Sanhedrin 38b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis adams language
Rav derives that Adam speaks Aramaic.

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון בלשון ארמי ספר, שנאמר: ״ולי מה יקרו רעיך אל״.
Sanhedrin 38b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada dispute adams heresy
Rav interprets God's question to Adam as asking where his heart has turned and concludes that Adam is a heretic.

ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון מין היה, שנאמר: ״ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה״ – אן נטה לבך? רבי יצחק אמר: מושך בערלתו היה. כתיב הכא: ״והמה כאדם עברו ברית״, וכתיב התם: ״את בריתי הפר״.
Sanhedrin 44a רב אמר aggada dispute shinar garment
Rav identifies the fine Shinar garment as a cloak of fine wool.

״וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף״. רב אמר: איצטלא דמילתא, ושמואל אמר: סרבלא דצריפא.
Sanhedrin 44a אמר רב as transmitted by Rav Nachman aggada exegesis moses supplication
Rav interprets the poor man pleading as Moses and the rich man answering harshly as Joshua.

אמר רב נחמן אמר רב: מאי דכתיב ״תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות״? ״תחנונים ידבר רש״ – זה משה, ״ועשיר יענה עזות״ – זה יהושע.
Sanhedrin 44b משמיה דרב aggada exegesis torah study
Rav teaches from a verse that Torah study is greater than offering the daily sacrifices.

אמר שמואל בר איניא משמיה דרב: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין, שנאמר: ״עתה באתי״.
Sanhedrin 48b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis davids curses
Rav teaches that every curse David directs at Joab is fulfilled among David's descendants.

אמר רב יהודה אמר רב: כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד. ״אל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם״.
Sanhedrin 48b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis asa illness
Rav identifies Asa's ailment as gout.

״מחזיק בפלך״ – מאסא, דכתיב: ״רק לעת זקנתו חלה את רגליו.״ ואמר רב יהודה אמר רב: שאחזו פודגרא. אמר ליה מר זוטרא בריה דרב נחמן לרב נחמן: היכי דמי? אמר ליה: כמחט בבשר החי. מנא ידע? אי בעית אימא: מיחש הוה חייש ביה. ואיבעית אימא: מרביה הוה גמיר לה. ואיבעית אימא: ״סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם״.
Sanhedrin 48b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis josiah death
Rav teaches that archers make Josiah's body like a sieve.

״נופל בחרב״ – מיאשיהו, דכתיב: ״וירו המורים למלך יאשיהו״. ואמר רב יהודה אמר רב: שעשו כל גופו ככברה.
Sanhedrin 48b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis jeconiah hunger
Rav connects Jeconiah's daily ration with a popular saying whose continuation is omitted.

״וחסר לחם״ – מיכניה, דכתיב: ״וארחתו ארחת תמיד נתנה לו״. אמר רב יהודה אמר רב: היינו דאמרי אינשי:
Sanhedrin 49a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story davids soldiers
Rav describes David's four hundred sons of captive women as long-haired warriors leading his troops.

רבי יוסי ברבי חנינא אמר: עדיין איצטגניני של דוד קיימין, דאמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, כולן בני יפת תואר היו, ומגדלי בלורית היו, ומהלכין בראשי הגייסות היו, והן הן בעלי אגרופין של דוד.
Sanhedrin 49a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis joab deception
Rav interprets Joab's peaceful conversation with Amasa as concerning a well-being matter.

״לדבר אתו בשלי״, אמר רב יהודה אמר רב: על עיסקי שלו. ״ויכהו שם אל החמש״, אמר רבי יוחנן: בדופן חמישית, מקום שמרה וכבד תלויין בו.
Sanhedrin 49a אמר רב aggada exegesis amasa death
Rav explains that Amasa fails to guard against Joab's sword because he does not suspect him.

״ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב״. אמר רב: שלא חשדו.
Sanhedrin 49a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis joabs household
Rav compares Joab's home to a wilderness because it is open to all and free of theft and sexual sin.

״ויקבר בביתו במדבר״. אטו ביתו מדבר הוא? אמר רב יהודה אמר רב: כמדבר, מה מדבר מופקר לכל, אף ביתו של יואב מופקר לכל. דבר אחר: כמדבר, מה מדבר מנוקה מגזל ועריות, אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות. ״ויואב יחיה את שאר העיר״. אמר רב יהודה: אפילו מוניני וצחנתא טעים פריס להו.
Sanhedrin 49b משמיה דרב halacha exegesis capital punishment
Rav includes all four forms of judicial execution in the stated rule.

רב פפא סבא משמיה דרב אמר: אף ארבע מיתות. מדקא מפליג רבי שמעון, שמע מינה דוקא קתני. ואידך, בפלוגתא לא קא מיירי.
Sanhedrin 51b אמר רב halacha ruling priestly punishment
Rav rules according to the teaching sent by Ravin in Rabbi Yosei bar Hanina's name.

אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה, אמר רב: הלכה כדשלח רבין משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא. אמר רב יוסף: הלכתא למשיחא?
Sanhedrin 54b אמר רב halacha dispute minor intercourse
Rav explains that intercourse by a boy under nine is not treated like intercourse by a nine-year-old.

מאי ״לא עשו בו קטן כגדול״? אמר רב: לא עשו ביאת פחות מבן תשע שנים כבן תשע שנים. ושמואל אמר: לא עשו ביאת פחות מבן שלש שנים כבן שלש שנים.
Sanhedrin 56b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis noahide laws
Rav derives divine prohibitions against blasphemy, idolatry, and irreverence from repeated declarations of God's authority.

כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב: ״אלהים אני״ – לא תקללוני, ״אלהים אני״ – לא תמירוני, ״אלהים אני״ – יהא מוראי עליכם? כמאן? כיש אומרים.
Sanhedrin 59b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis meat consumption
Rav derives that Adam is not permitted to eat meat.

אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה, דכתיב: ״לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ״, ולא חית הארץ לכם.
Sanhedrin 63a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling idolatry acceptance
Rav imposes liability once a person tells an idol that it is his god.

המקבלו עליו באלוה, האומר לו ״אלי אתה״. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: כיון שאמר לו ״אלי אתה״ – חייב.
Sanhedrin 63b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis foreign idols
Rav identifies several nations' idols as a hen, rooster, hairless goat, dog, and donkey.

אמר רב יהודה אמר רב: ״ואנשי בבל עשו את סכות בנות״, ומאי ניהו? תרנגולת. ״ואנשי כות עשו את נרגל״, ומאי ניהו? תרנגול. ״ואנשי חמת עשו את אשימא״, ומאי ניהו? ברחא קרחא. ״והעוים עשו את נבחן ואת תרתק״, ומאי ניהו? כלב וחמור.
Sanhedrin 63b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim idolatry motive
Rav teaches that Israel knows idols are powerless but worships them to permit public sexual transgression.

אמר רב יהודה אמר רב: יודעין היו ישראל בעבודה זרה שאין בה ממש, ולא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות בפרהסיא.
Sanhedrin 64a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story peor worship
Rav recounts a gentile woman who would rather relapse into illness than worship Peor through defecation.

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בגויה אחת שהיתה חולה ביותר, אמרה: אם תעמוד ההיא אשה מחוליה, תלך ותעבוד לכל עבודה זרה שבעולם. עמדה ועבדה לכל עבודה זרה שבעולם. כיון שהגיעה לפעור, שאלה לכומרים: במה עובדין לזו? אמרו לה: אוכלין תרדין ושותין שכר ומתריזין בפניה. אמרה: מוטב שתחזור ההיא אשה לחוליה ולא תעבוד עבודה …
אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בגויה אחת שהיתה חולה ביותר, אמרה: אם תעמוד ההיא אשה מחוליה, תלך ותעבוד לכל עבודה זרה שבעולם. עמדה ועבדה לכל עבודה זרה שבעולם. כיון שהגיעה לפעור, שאלה לכומרים: במה עובדין לזו? אמרו לה: אוכלין תרדין ושותין שכר ומתריזין בפניה. אמרה: מוטב שתחזור ההיא אשה לחוליה ולא תעבוד עבודה זרה בכך.
Sanhedrin 66b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute betrothed maiden
Rav attributes the stated rule to Rabbi Meir and reports that the sages include even a minor as a betrothed maiden.

אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: נערה המאורסה – אפילו קטנה במשמע.
Sanhedrin 67a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis idolatrous city
Rav explains that the enticers described are those who induce an entire city to idolatry.

אימא סיפא: המדיח זה האומר ״נלך ונעבוד עבודה זרה״. ואמר רב יהודה אמר רב: מדיחי עיר הנדחת שנו. אתאן לרבנן. רישא רבי שמעון וסיפא רבנן?
Sanhedrin 67a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis idolatrous city
Rav explains that the passage concerns those who induce an entire city to idolatry.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: מדיחי עיר הנדחת שנו כאן.
Sanhedrin 68b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis rebellious son
Rav interprets the rebellious son as one close to attaining a man's strength.

אמר רב יהודה אמר רב: דאמר קרא, ״וכי יהיה לאיש בן״ – בן הסמוך לגבורתו של איש.
Sanhedrin 68b אמר רב halacha exegesis rebellious son
Rav's derivation uses the verse's phrasing to define the rebellious son's age near manhood.

אמר רב חסדא: קטן שהוליד, אין בנו נעשה בן סורר ומורה, שנאמר: ״כי יהיה לאיש בן״ – לאיש בן, ולא לבן בן. האי מיבעי ליה לכדרב יהודה אמר רב! אם כן, לימא קרא: ״כי יהיה בן לאיש״. מאי ״כי יהיה לאיש בן״? שמע מינה לכדרב חסדא.
Sanhedrin 72a אמר רב halacha ruling burglary property
Rav exempts a burglar who escapes with vessels because exposure to mortal danger effects acquisition.

אמר רב: הבא במחתרת ונטל כלים ויצא – פטור. מאי טעמא? בדמים קננהו. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב בששיבר, דליתנהו, אבל נטל – לא.
Sanhedrin 72a אמר רב halacha dialogue burglary property
Rav expressly applies his exemption even when the burglar takes intact vessels.

והאלהים! אמר רב: אפילו נטל – דהא יש לו דמים ונאנסו, חייב. אלמא ברשותיה קיימי. הכא נמי, ברשותיה קיימי.
Sanhedrin 72b אמר רב halacha maxim defensive killing
Rav would kill any burglar entering against him except Rav Hanina bar Sheila, whom he trusts to show paternal mercy.

אמר רב: כל דאתי עלאי במחתרתא – קטילנא ליה, לבר מרב חנינא בר שילא. מאי טעמא? אילימא משום דצדיק הוא – הא קאתי במחתרתא! אלא משום דקים לי בגוויה דמרחם עלי כרחם אב על הבן.
Sanhedrin 74a אמר רב both other unclear
Rav is introduced as defining a minor commandment, but the supplied passage omits the definition.

מאי מצוה קלה? אמר רבא בר רב יצחק אמר רב:
Sanhedrin 75a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both story sexual restraint
Rav recounts that the sages let a lovesick man die rather than permit intercourse, nudity, or private conversation with the woman.

אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת, והעלה לבו טינא. ובאו ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים: ימות ואל תבעל לו. תעמוד לפניו ערומה: ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. תספר עמו מאחורי הגדר: ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר.
Sanhedrin 76b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis harmful matches
Rav condemns marrying a daughter to an old man, marrying a woman to a minor son, and returning a gentile's lost property.

אמר רב יהודה אמר רב: המשיא את בתו לזקן, והמשיא אשה לבנו קטן, והמחזיר אבידה לנכרי – עליו הכתוב אומר: ״למען ספות הרוה את הצמאה. לא יאבה ה' סלח לו״.
Sanhedrin 77b משמיה דרב halacha other textual reading
Rav transmits that the correct textual reading is found.

אמר רב חיננא בר יהודה משמיה דרב: ״מצא״ איתמר.
Sanhedrin 81b אמר רב halacha dispute repeated offense
Rav identifies the offender through separate testimony.

גמ' מנא ידעינן? אמר רב: בעדות מיוחדת. ושמואל אמר: שלא בהתראה.
Sanhedrin 82a אמר רב both dialogue zealot intervention
Rav explains that Phinehas sees the act, recalls the law permitting zealots to strike, and presents it to Moses.

מה ראה? אמר רב: ראה מעשה ונזכר הלכה. אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל ארמית קנאין פוגעין בו? אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא.
Sanhedrin 82b אמר רב as transmitted by Rav Nachman aggada exegesis zimri sin
Rav teaches that Zimri engages in four hundred twenty-four acts of intercourse before Phinehas strikes him.

אמר רב נחמן אמר רב: מאי דכתיב ״זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו״? ארבע מאות ועשרים וארבע בעילות בעל אותו רשע אותו היום, והמתין לו פנחס עד שתשש כחו. והוא אינו יודע שמלך אלקום עמו.
Sanhedrin 83b אמר רב halacha dialogue teruma violation
Rav rules that a non-priest who eats teruma receives lashes.

וזר שאכל את התרומה, אמר רב: זר שאכל את התרומה לוקה. אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: לימא מר במיתה, דכתיב ״וכל זר לא יאכל קדש״?
Sanhedrin 87b רב אמר halacha dispute postpartum blood
Rav says postpartum impure and pure blood come from one source whose status the Torah changes.

דם לידה – בפלוגתא דרב ולוי, דאתמר, רב אמר: מעין אחד הוא, התורה טמאתו והתורה טיהרתו.
Sanhedrin 89a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis false prophecy
Rav derives strangulation for prophets who speak unheard prophecy, another's prophecy, or prophecy in an idol's name.

מנהני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, דאמר קרא: ״אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי״. זה המתנבא מה שלא שמע. ״ואשר לא צויתיו״ – הא לחבירו צויתיו, זה המתנבא מה שלא נאמר לו. ״ואשר ידבר בשם אלהים אחרים״ – זה המתנבא בשם עבודה זרה. וכתיב: ״ומת הנביא ההוא״. וכל מיתה האמורה בתורה סתם – אינה אלא חנק.
Sanhedrin 90b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis sage curse
Rav teaches that a sage's curse takes effect even when issued without cause.

וכתיב: ״ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת״. ודילמא קללת אלישע גרמה ליה? דאמר רב יהודה אמר רב: קללת חכם, אפילו על חנם היא באה. אם כן, לכתוב קרא: ״וירמסוהו וימת״. מאי ״בשער״? על עסקי שער.
Sanhedrin 91b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis withholding teaching
Rav teaches that withholding law from a student steals the student's ancestral Torah inheritance.

אמר רב יהודה אמר רב: כל המונע הלכה מפי תלמיד, כאילו גוזלו מנחלת אבותיו, שנאמר: ״תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב״. מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית. אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: כל המונע הלכה מפי תלמיד, אפילו עוברין שבמעי אמן מקללין אותו, שנאמר: ״מנע בר
Sanhedrin 92b אמר רב aggada exegesis ephraim exodus
Rav identifies the dry bones as Ephraimites who miscalculate the redemption and depart prematurely.

אמר רב: אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו, שנאמר: ״ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד והרגום אנשי גת הנולדים בארץ וגו'״, וכתיב: ״ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו״.
Sanhedrin 93a אמר רב aggada dispute missing sages
Rav says the missing sages die through the evil eye.

ורבנן, להיכא אזלו? אמר רב: בעין [הרע] מתו. ושמואל אמר: ברוק טבעו. ורבי יוחנן אמר: עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות.
Sanhedrin 93a אמר רב aggada dispute daniel mission
Rav says Daniel goes to excavate a great river at Tiberias.

ודניאל להיכן אזל? אמר רב: למיכרא נהרא רבא בטבריא. ושמואל אמר: לאתויי ביזרא דאספסתא. ורבי יוחנן אמר: לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים. איני? והתניא: תודוס הרופא אמר, אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד! זוטרי אייתי בלא דעתייהו.
Sanhedrin 93b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis doegs slander
Rav interprets Doeg's praise of David as maliciously listing his Torah abilities and consistent legal success.

ואמר רב יהודה אמר רב: כל הפסוק הזה לא אמרו דואג אלא בלשון הרע. ״ידע נגן״ – שיודע לישאל, ״גבור״ – שיודע להשיב, ״איש מלחמה״ – שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ״איש תאר״ – שמראה פנים בהלכה, ״ונבון דבר״ – שמבין דבר מתוך דבר, ״וה' עמו״ – שהלכה כמותו בכל מקום.
Sanhedrin 93b רב אמר aggada dispute babylonian eunuchs
Rav interprets the descendants serving in Babylon's palace as literal eunuchs.

״ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל״. מאי סריסים? רב אמר: סריסים ממש, ורבי חנינא אמר: שנסתרסה עבודה זרה בימיהם.
Sanhedrin 94a רב אמר aggada dispute jethro conversion
Rav interprets Jethro's reaction as circumcision and warns not to disparage a gentile before a convert even ten generations later.

״ויחד יתרו״ – רב ושמואל. רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו, ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו. אמר רב: היינו דאמרי אינשי, גיורא עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה.
Sanhedrin 95a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis nob guilt
Rav interprets Ishbi at Nob as one confronting David over his responsibility for the destruction of Nob and its consequences.

״וישבי בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד״. מאי ״וישבי בנוב״? אמר רב יהודה אמר רב: איש שבא על עסקי נוב. אמר ליה הקדוש ברוך הוא לדוד: עד מתי יהיה עון זה טמון בידך? על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, ועל ידך נטרד דואג האדומי, ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו.
Sanhedrin 95a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis abishai prayer
Rav explains that Abishai helps David through prayer.

אמר ליה: אי הכי, סייע בהדן. היינו דכתיב: ״ויעזר לו אבישי בן צרויה״. אמר רב יהודה אמר רב: שעזרו בתפלה. אמר אבישי שם ואחתיה.
Sanhedrin 95b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis measure reciprocity
Rav teaches that without Abiathar surviving Ahimelech, no remnant of David's line would have survived.

ומנלן דכלה זרעיה דדוד? דכתיב: ״ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה״. והא אשתייר ליה יואש? התם נמי אשתייר אביתר, דכתיב: ״וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר״. אמר רב יהודה אמר רב: אלמלא לא נשתייר אביתר לאחימלך בן אחיטוב, לא נשתייר מזרעו של דוד שריד ופליט.
Sanhedrin 95b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story sennacherib army
Rav describes Sennacherib's immense army and says similar forces confront Abraham and will accompany Gog and Magog.

אמר רב יהודה אמר רב: בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה אלף איש בני מלכים, יושבים בקרונות של זהב, ועמהן שגלונות וזונות, ובשמנים אלף גבורים לבושי שריון קליפה, ובששים אלף אחוזי חרב רצים לפניו, והשאר פרשים. וכן באו על אברהם, וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג.
Sanhedrin 95b רב אמר aggada dispute assyrian survivors
Rav derives that ten members of Sennacherib's army survive.

וכמה נשתייר מהם? רב אמר: עשרה, שנאמר: ״ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם״. כמה נער יכול לכתוב? עשרה. ושמואל אמר: תשעה, שנאמר: ״ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה״.
Sanhedrin 97b אמר רב aggada dispute redemption conditions
Rav teaches that all predicted dates have passed and redemption now depends only on repentance and good deeds.

אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין. אמר לו רבי יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחז …
אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין. אמר לו רבי יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.
Sanhedrin 98a רב אמר aggada dispute messianic distress
Rav interprets the absence of peace as afflicting even Torah scholars because of the oppressor.

מאי ״ליוצא ולבא אין שלום מן הצר״? רב אמר: אף תלמידי חכמים, שכתוב בהם שלום, דכתיב ״שלום רב לאהבי תורתך״, אין שלום מפני צר. ושמואל אמר: עד שיהיו כל השערים כולן שקולין.
Sanhedrin 98b אמר רב aggada exegesis messianic timing
Rav teaches that the Messiah comes only after wicked rule spreads over Israel for nine months.

אמר רב: אין בן דוד בא עד שתתפשט מלכות הרשעה על ישראל תשעה חדשים, שנאמר: ״לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל״.
Sanhedrin 98b אמר רב aggada exegesis divine might
Rav interprets every mighty man as God, to whom all might belongs.

מאי ״ראיתי כל גבר״? אמר רבא בר יצחק אמר רב: מי שכל גבורה שלו. ומאי ״ונהפכו כל פנים לירקון״? אמר רבי יוחנן: פמליא של מעלה ופמליא של מטה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי, היאך אאבד אלו מפני אלו?
Sanhedrin 98b אמר רב as transmitted by Rav Giddel aggada maxim messianic era
Rav teaches that Israel will enjoy the years of the Messiah.

אמר רב גידל אמר רב: עתידין ישראל דאכלי שני משיח. אמר רב יוסף: פשיטא! ואלא מאן אכיל להו? חילק ובילק אכלי להו? לאפוקי מדרבי הילל, דאמר: אין משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה.
Sanhedrin 98b אמר רב aggada dispute creation purpose
Rav teaches that the world is created only for David.

אמר רב: לא אברי עלמא אלא לדוד. ושמואל אמר: למשה. ורבי יוחנן אמר: למשיח.
Sanhedrin 98b אמר רב aggada dispute messiah identity
Rav says a living Messiah would resemble Rabbi Judah the Patriarch and a deceased one would resemble Daniel.

אמר רב נחמן: אי מן חייא הוא, כגון אנא, שנאמר: ״והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא״. אמר רב: אי מן חייא הוא, כגון רבינו הקדוש. אי מן מתיא הוא, כגון דניאל איש חמודות.
Sanhedrin 98b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis future david
Rav derives that God will establish another David as Israel's future king.

אמר רב יהודה אמר רב: עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר, שנאמר: ״ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם״. ״הקים״ לא נאמר, אלא ״אקים״. אמר ליה רב פפא לאביי: והכתיב: ״ודוד עבדי נשיא להם לעולם״? כגון קיסר ופלגי קיסר.
Sanhedrin 99a אמר רב as transmitted by Rabbi Abbahu aggada dispute repentant status
Rav teaches that penitents stand where fully righteous people cannot stand.

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים – ״עין לא ראתה אלהים זולתך״. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו אמר רב: מקום שבעלי תשובה עומדין שם – צדיקים אינן עומדין שם, שנאמר: ״שלום שלום לרחוק ולקרוב״. ברישא רחוק והדר קרוב. מאי ״רחוק״ – רחוק דמעיקרא. ומאי …
ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים – ״עין לא ראתה אלהים זולתך״. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו אמר רב: מקום שבעלי תשובה עומדין שם – צדיקים אינן עומדין שם, שנאמר: ״שלום שלום לרחוק ולקרוב״. ברישא רחוק והדר קרוב. מאי ״רחוק״ – רחוק דמעיקרא. ומאי ״קרוב״ – קרוב דמעיקרא ודהשתא.
Sanhedrin 99b אמר רב aggada exegesis mandrakes
Rav identifies Reuben's mandrakes as yavruhei plants.

״וילך ראובן בימי קציר חטים״. אמר רבא ברבי יצחק אמר רב: מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל. ״וימצא דודאים בשדה״. מאי דודאים? אמר רב: יברוחי. לוי אמר: סיגלי. רבי יונתן אמר: סביסקי.
Sanhedrin 99b רב אמר aggada exegesis torah teaching
Rav teaches that one who places Torah words in another's mouth builds heavenly and earthly palaces.

רב אמר: כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה, שנאמר: ״ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ״. רבי יוחנן אמר: אף מגין על כל העולם כולו, שנאמר: ״ובצל ידי כסיתיך״. ולוי אמר: אף מקרב את הגאולה, שנאמר: ״ולאמר לציון עמי אתה״.
Sanhedrin 100b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira aggada exegesis talmud study
Rav interprets the poor person's bad days as those of Talmud masters and continual feasting as those of Mishnah masters.

אמר רבי זירא אמר רב: מאי דכתיב ״כל ימי עני רעים״ – אלו בעלי תלמוד, ״וטוב לב משתה תמיד״ – אלו בעלי משנה.
Sanhedrin 101a רב אמר halacha dispute healing incantation
Rav applies the prohibition on reciting Scripture over a wound even to the words describing a leprosy lesion.

והלוחש על המכה וכו'. אמר רבי יוחנן: וברוקק בה, לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה. איתמר: רב אמר, אפילו ״נגע צרעת״. רבי חנינא אמר: אפילו ״ויקרא אל משה״.
Sanhedrin 102a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis torah mastery
Rav explains that other Torah scholars seem like field grass beside the two figures, or that all Torah reasons are open to them.

מאי ״ושניהם לבדם בשדה״? אמר רב יהודה אמר רב: שכל תלמידי חכמים דומין לפניהם כעשבי השדה. ואיכא דאמר: שכל טעמי תורה מגולין להם כשדה.
Sanhedrin 104a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim small kindness
Rav teaches that Jonathan lending David two loaves would have prevented the destruction of Nob and the deaths that follow.

ושגגתה עולה זדון, דאמר רב יהודה אמר רב: אלמלי הלווהו יהונתן לדוד שתי ככרות לחם, לא נהרגה נוב עיר הכהנים, ולא נטרד דואג האדמי, ולא נהרג שאול ושלשת בניו.
Sanhedrin 104a אמר רב aggada dispute hezekiah display
Rav interprets Hezekiah's treasure house as his wife serving drink to the Babylonian envoys.

״וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב וגו'״. אמר רב: מאי ״בית נכתה״? אשתו השקתה עליהם. ושמואל אמר: בית גנזיו הראה להם. ורבי יוחנן אמר: זין אוכל זין הראה להן.
Sanhedrin 104a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis zion widowhood
Rav interprets Zion as resembling a woman whose husband travels abroad intending to return rather than an actual widow.

״היתה כאלמנה״ – אמר רב יהודה אמר רב: כאלמנה, ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור אליה. ״רבתי בגוים שרתי במדינות״ – אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל מקום שהן הולכין, נעשין שרים לאדוניהן.
Sanhedrin 104b אמר רב as transmitted by Rav Amram aggada exegesis jerusalem punishment
Rav interprets Jerusalem as being treated like religious transgressors and punished more directly than Sodom.

״לא אליכם כל עברי דרך״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: מכאן לקובלנא מן התורה. ״כל עברי דרך״, אמר רב עמרם אמר רב: עשאוני כעוברי על דת. דאילו בסדום כתיב: ״וה' המטיר על סדם״, ואילו בירושלים כתיב: ״ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה וגו'״. וכתיב: ״ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם״.
Sanhedrin 104b רב אמר aggada dispute failed leadership
Rav identifies those who do not call upon God as judges.

״אכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו״. אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם, ושאינו אוכל מלחמן של ישראל אינו טועם טעם לחם. ״ה' לא קראו״ – רב אמר: אלו הדיינין, ושמואל אמר: אלו מלמדי תינוקות.
Sanhedrin 104b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story excluded king
Rav recounts attempts to add another king to the excluded list despite an ancestral image and heavenly fire intervening.

מי מנאן? אמר רב אשי: אנשי כנסת הגדולה מנאום. אמר רב יהודה אמר רב: בקשו עוד למנות אחד. באה דמות דיוקנו של אביו ונשתטחה לפניהם, ולא השגיחו עליה. באה אש מן השמים ולחכה (אש) בספסליהם, ולא השגיחו עליה.
Sanhedrin 105a אמר רב aggada dialogue repentance rebuke
Rav portrays Israel answering a prophet's call to repent by noting that sinless prophets also die.

״מדוע שובבה העם הזה ירושלים משבה נצחת וגו'״. אמר רב: תשובה נצחת השיבה כנסת ישראל לנביא. אמר להן נביא לישראל: חזרו בתשובה! אבותיכם שחטאו היכן הם? אמרו לו: ונביאיכם שלא חטאו היכן הם? שנאמר: ״אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו״. אמר להן: (אבותיכם) חזרו והודו, שנאמר: ״אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנבי …
״מדוע שובבה העם הזה ירושלים משבה נצחת וגו'״. אמר רב: תשובה נצחת השיבה כנסת ישראל לנביא. אמר להן נביא לישראל: חזרו בתשובה! אבותיכם שחטאו היכן הם? אמרו לו: ונביאיכם שלא חטאו היכן הם? שנאמר: ״אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו״. אמר להן: (אבותיכם) חזרו והודו, שנאמר: ״אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים וגו'״.
Sanhedrin 105b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis proper intention
Rav urges practice even without ideal intent and teaches that Balak's offerings earn him Ruth as a descendant.

אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוה, אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. שבשכר ארבעים ושתים קרבנות שהקריב בלק, זכה ויצאה ממנו רות. אמר רבי יוסי בר הונא: רות בתו של עגלון, בן בנו של בלק מלך מואב היתה.
Sanhedrin 106a אמר רב aggada exegesis kittim conquest
Rav identifies the ships from Kittim as Libyan legions and distinguishes killing before Assyria from enslavement afterward.

״וצים מיד כתים״, אמר רב: ליבון אספיר. ״וענו אשור וענו עבר״ – עד אשור קטלי מיקטל, מכאן ואילך משעבדי שיעבודי.
Sanhedrin 106a אמר רב aggada maxim balaam greed
Rav applies the proverb that a camel seeking horns loses the ears it already possesses to Balaam's fate.

״ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם וגו' ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב״. בלעם מאי בעי התם? אמר רבי יוחנן: שהלך ליטול שכר עשרים וארבעה אלף [שהפיל מישראל]. אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, היינו דאמרי אינשי: גמלא אזלא למיבעי קרני, אודני דהוו ליה גזיזן מיניה.
Sanhedrin 106b אמר רב aggada exegesis balaam death
Rav teaches that Israel inflicts all four judicial deaths upon Balaam.

״הרגו בני ישראל [בחרב] אל חלליהם״, אמר רב: שקיימו בו ארבע מיתות – סקילה, ושריפה, הרג, וחנק.
Sanhedrin 107a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim temptation
Rav warns never to invite a trial because David asks to be tested and fails.

אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה אומרים ״אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב״, ואין אומרים ״אלהי דוד״? אמר: אינהו מינסו לי ואת לא מינסית לי. אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני, שנאמר: ״בחנני ה' ונ …
אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה אומרים ״אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב״, ואין אומרים ״אלהי דוד״? אמר: אינהו מינסו לי ואת לא מינסית לי. אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני, שנאמר: ״בחנני ה' ונסני וגו'״.
Sanhedrin 107a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis david suffering
Rav teaches that David maintains eighteen marital relations while ill and later contemplates idolatry.

אמר רב יהודה אמר רב: אפילו בשעת חליו של דוד קיים שמנה עשרה עונות, שנאמר: ״יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה״. ואמר רב יהודה אמר רב: בקש דוד לעבוד עבודה זרה, שנאמר: ״ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים״, ואין ״ראש״ אלא עבודה זרה, שנאמר: ״והוא צלמא רישיה די דהב טב״.
Sanhedrin 107a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis david punishment
Rav teaches that David suffers leprosy, loss of the Divine Presence, and separation from the Sanhedrin for six months.

אמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד, ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין. נצטרע – דכתיב: ״תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין״. נסתלקה הימנו שכינה – דכתיב: ״השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני״. ופרשו ממנו סנהדרין – דכתיב: ״ישובו לי יראיך וגו'״. ששה חדשים מנלן? דכתיב: ״והימים אשר מלך דו …
אמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד, ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין. נצטרע – דכתיב: ״תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין״. נסתלקה הימנו שכינה – דכתיב: ״השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני״. ופרשו ממנו סנהדרין – דכתיב: ״ישובו לי יראיך וגו'״. ששה חדשים מנלן? דכתיב: ״והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה״.
Sanhedrin 108b אמר רב aggada exegesis flood delay
Rav offers several explanations for the seven-day delay before the Flood, including mourning Methuselah and a final taste of the future world.

אמר רב: אלו ימי אבילות של מתושלח, ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא. דבר אחר: לשבעת [הימים] ששינה עליהם הקדוש ברוך הוא סדר בראשית, שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח. דבר אחר: שקבע להם הקדוש ברוך הוא זמן גדול, ואחר כך זמן קטן. דבר אחר: לשבעת הימים שהטעימם מעין העולם הבא, כדי שידעו מה טוב …
אמר רב: אלו ימי אבילות של מתושלח, ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבא. דבר אחר: לשבעת [הימים] ששינה עליהם הקדוש ברוך הוא סדר בראשית, שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח. דבר אחר: שקבע להם הקדוש ברוך הוא זמן גדול, ואחר כך זמן קטן. דבר אחר: לשבעת הימים שהטעימם מעין העולם הבא, כדי שידעו מה טובה מנעו מהן.
Sanhedrin 108b אמר רב aggada exegesis fever duration
Rav teaches that fever lasts no fewer than six and no more than twelve days.

אריא – אישתא זנתיה, דאמר רב: לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא. אורשינה – אשכחיה אבא דגני בספנא דתיבותא. אמר ליה: לא בעית מזוני? אמר ליה: חזיתיך דהות טרידת, אמינא לא אצערך. אמר ליה: יהא רעוא דלא תמות, שנאמר: ״ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים״.
Sanhedrin 109a אמר רב aggada maxim babel tower
Rav teaches that the air around the Tower of Babel causes forgetfulness.

אמר רבי יוחנן: מגדל שליש נשרף, שליש נבלע, שליש קיים. אמר רב: אויר מגדל משכח. אמר רב יוסף: בבל ובורסיף סימן רע לתורה. מאי בורסיף? אמר רבי אסי: בור שאפי.
Sanhedrin 109b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis sodom cruelty
Rav interprets Sodom's great outcry as arising from the affair of a maiden killed for feeding a poor person.

הויא ההיא רביתא דהות קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא. איגלאי מלתא, שפיוה דובשא, ואוקמוה על איגר שורא. אתא זיבורי ואכלוה. והיינו דכתיב: ״ויאמר ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה״. ואמר רב יהודה אמר רב: על עיסקי ריבה.
Sanhedrin 109b אמר רב aggada story ons rescue
Rav recounts how On ben Peleth's wife reasons with him, intoxicates him, and guards the entrance to save him from Korah's assembly.

אמר רב: ״און בן פלת אשתו הצילתו. אמרה ליה: מאי נפקא לך מינה? אי מר רבה – אנת תלמידא, ואי מר רבה – אנת תלמידא. אמר לה: מאי אעביד? הואי בעצה ואשתבעי לי בהדייהו. אמרה ליה: ידענא דכולה כנישתא קדישתא נינהו, דכתיב: ״כי כל העדה כלם קדשים״. אמרה ליה: תוב, דאנא מצילנא לך. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגניתיה גואי. …
אמר רב: ״און בן פלת אשתו הצילתו. אמרה ליה: מאי נפקא לך מינה? אי מר רבה – אנת תלמידא, ואי מר רבה – אנת תלמידא. אמר לה: מאי אעביד? הואי בעצה ואשתבעי לי בהדייהו. אמרה ליה: ידענא דכולה כנישתא קדישתא נינהו, דכתיב: ״כי כל העדה כלם קדשים״. אמרה ליה: תוב, דאנא מצילנא לך. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגניתיה גואי. ויתבא על בבא,
Sanhedrin 110a אמר רב both exegesis dispute
Rav derives that one who perpetuates a dispute violates the prohibition against becoming like Korah and his assembly.

״ויקם משה וילך אל דתן ואבירם״. אמר ריש לקיש: מכאן שאין מחזיקין במחלוקת, דאמר רב: כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר: ״ולא יהיה כקרח וכעדתו״.
Sanhedrin 111a אמר ליה רב dialogue aggada dialogue communal merit
Rav rejects a harsh literal reading and teaches that one righteous city resident can merit the whole city and two can merit a family.

״כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה״. אמר ריש לקיש: דברים ככתבן. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אחד מעיר מזכה כל העיר כולה, ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה. יתיב רב כהנא קמיה דרב ויתיב וקאמר: דברים ככתבן. אמר ליה רב: לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אל …
״כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה״. אמר ריש לקיש: דברים ככתבן. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אחד מעיר מזכה כל העיר כולה, ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה. יתיב רב כהנא קמיה דרב ויתיב וקאמר: דברים ככתבן. אמר ליה רב: לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אחד מעיר מזכה כל העיר, ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה.
Sanhedrin 113a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis elijah ravens
Rav teaches that the ravens bring Elijah food from Ahab's slaughterhouse.

״ויהי דבר ה' אליו לאמר. לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית״. ״והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו'״. מהיכא? אמר רב יהודה אמר רב: מבי טבחי דאחאב. ״ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ״. כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא, כתיב: ״ויהי דבר ה' אליו לאמר. קום לך צרפתה״.

Makkot (22)

Makkot 3a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling false witnesses
Rav rules that a conspiring witness pays according to his share.

אמר רב יהודה אמר רב: עד זומם משלם לפי חלקו. מאי ״משלם לפי חלקו״? אילימא דהאי משלם פלגא והאי משלם פלגא, תנינא: משלשין בממון, ואין משלשין במלקות!
Makkot 3b רב אומר halacha dispute overcharge waiver
Rav rules that a buyer who waives protection from overcharge still retains an overcharge claim.

והא איתמר, האומר לחבירו: ״על מנת שאין לך עלי אונאה״, רב אומר: יש לו עליו אונאה, ושמואל אומר: אין לו עליו אונאה.
Makkot 3b אמר ליה רב dialogue halacha dialogue loan term
Rav applies the default thirty-day loan period equally to written and oral loans.

תנא: המלוה את חבירו סתם – אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום. סבר רבה בר בר חנה קמיה דרב למימר: הני מילי במלוה בשטר, דלא עבד איניש דטרח דכתב שטר בציר מתלתין יומין, אבל מלוה על פה – לא. אמר ליה רב: הכי אמר חביבי: אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה.
Makkot 3b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue shabbat garment
Rav imposes a sin offering for opening a garment's neck on Shabbat because the opening is a joined structure.

ואמר רב יהודה אמר רב: הפותח בית הצואר בשבת – חייב חטאת. מתקיף לה רב כהנא: וכי מה בין זה למגופת חבית? אמר ליה: זה חבור, וזה אינו חבור.
Makkot 3b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue mikveh discoloration
Rav rules that three logs of water tinted like wine by a small amount of wine do not invalidate a ritual bath.

ואמר רב יהודה אמר רב: שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין, ומראיהן כמראה יין, ונפלו למקוה – לא פסלוהו. מתקיף לה רב כהנא: וכי מה בין זה למי צבע? דתנן: רבי יוסי אומר: מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין. אמר ליה רבא: התם ״מיא דצבעא״ מקרי, הכא ״חמרא מזיגא״ מקרי.
Makkot 4a רב אומר halacha exegesis mikveh discoloration
Rav's transmitted wording and ruling are analyzed as following Rabbi Yohanan ben Nuri.

הא מיבעיא בעי לה רב פפא. דבעי רב פפא: רב תני: ״חסר קורטוב״ ברישא, אבל שלשה לוגין, לתנא קמא פסלי, ואתא רבי יוחנן למימר: הכל הולך אחר המראה, ורב אומר כרבי יוחנן בן נורי.
Makkot 4a רב אמר halacha other mikveh discoloration
Rav's ruling is proposed as consistent with all opinions.

ורב דאמר – כדברי הכל?
Makkot 4a רב אמר halacha dialogue mikveh discoloration
Rav's version omits the phrase less a small amount and makes his ruling consistent with all opinions.

אמר רב יוסף: לא שמיעא לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת לה ניהלן, והכי אמרת ניהלן, דרב לא תני ״חסר קורטוב״ ברישא, ורבי יוחנן אסיפא פליג, ורב דאמר כדברי הכל.
Makkot 4a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sea immersion
Rav invalidates immersion where a barrel of water falls into the sea because three logs may remain concentrated together.

ואמר רב יהודה אמר רב: חבית מליאה מים שנפלה לים הגדול, הטובל שם – לא עלתה לו טבילה. חיישינן לשלשה לוגין שלא יהו במקום אחד. ודוקא לים הגדול, דקאי וקיימא, אבל נהרא בעלמא – לא.
Makkot 6b אמר רב halacha exegesis separate testimony
Rav derives that separately observed testimony is invalid from the verse prohibiting execution by one witness.

גמ' אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב: מנין לעדות מיוחדת שהיא פסולה? שנאמר: ״לא יומת על פי עד אחד״. מאי אחד? אילימא עד אחד ממש – מרישא שמעינן לה, ״על פי שנים עדים״! אלא מאי ״אחד״? אחד אחד.
Makkot 7b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha exegesis accidental killing
Rav explains that Rabbi and the sages derive their opposing rules from the written and read forms of the same verse.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: ושניהם מקרא אחד דרשו: ״ונשל הברזל מן העץ״, רבי סבר: יש אם למסורת, ״ונישל״ כתיב, ורבנן סברי: יש אם למקרא, ״ונשל״ קרינן.
Makkot 11a אמר רב halacha story tefillin stitching
Rav reports seeing his uncle's tefillin sewn with linen while noting that the law does not follow that practice.

אמר רב: חזינן להו לתפילין דבי חביבי דתפירי בכיתנא, ולית הלכתא כוותיה.
Makkot 11a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story sage curse
Rav teaches from Ahithophel that a sage's curse takes effect even when issued without cause.

אמר רב יהודה אמר רב: קללת חכם – אפילו בחנם היא באה. מנלן? מאחיתופל, שבשעה שכרה דוד שיתין, קפא תהומא, בעא למישטפא לעלמא. אמר: מהו לכתוב שם אחספא ומישדא בתהומא דליקו אדוכתיה? ליכא דאמר ליה מידי. אמר: כל היודע דבר זה ואינו אומרו – יחנק בגרונו.
Makkot 11b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis conditional ban
Rav derives from Judah that a conditional ban requires formal release.

אמר רב יהודה אמר רב: נידוי על תנאי – צריך הפרה. מנלן? מיהודה, דכתיב: ״אם לא הביאתיו אליך וגו'״, ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב: ״יחי ראובן ואל ימת, וגו' וזאת ליהודה״?
Makkot 12a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis joab refuge
Rav teaches that Joab makes two errors when seeking refuge at the altar.

נגמר דינו וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: שתי טעיות טעה יואב באותה שעה, דכתיב: ״וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח״,
Makkot 12a אמר רב halacha ruling blood avenger
Rav rules that a blood avenger who kills a manslayer outside the refuge boundary is executed.

אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב: רוצח שיצא חוץ לתחום, ומצאו גואל הדם והרגו – נהרג עליו. כמאן? לא כרבי יוסי הגלילי, ולא כרבי עקיבא!
Makkot 16a אמר רב halacha dialogue delegated betrothal
Rav says another man's betrothal is ineffective unless the woman had appointed the relevant agent.

אי דקטלה – קם ליה בדרבה מיניה! אמר רב שימי מחוזנאה: כגון שקיבל לה קידושין מאחר. אמר רב: אי שוויתיה שליח – איהי קא מבטלא ליה, אי לא שוויתיה שליח – כל כמיניה? ולא כלום היא!
Makkot 16b אמר רב halacha ruling untithed produce
Rav imposes lashes for eating untithed produce from which the poor tithe remains due.

״אכל טבל ומעשר ראשון״ כו'. אמר רב: אכל טבל של מעשר עני – לוקה.
Makkot 18b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis sacrificial eating
Rav imposes lashes on a priest who eats a sin or guilt offering before the blood is sprinkled.

אמר רב גידל אמר רב: (סימן כוזא) כהן שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה – לוקה. מאי טעמא? דאמר קרא: ״ואכלו אתם אשר כפר בהם״, לאחר כפרה – אין, לפני כפרה – לא. לאו הבא מכלל עשה, – לאו הוא.
Makkot 18b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis sacrificial eating
Rav exempts a non-priest who eats a sin or guilt offering before its blood is sprinkled.

אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב גידל אמר רב: זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה – פטור, מאי טעמא – דאמר קרא: ״ואכלו אתם אשר כפר בהם״, כל היכא דקרינן ביה ״ואכלו אותם אשר כפר בהם״ – קרינן ביה ״וזר לא יאכל קדש״, וכל היכא דלא קרינן ביה ״ואכלו אתם אשר כפר בהם״ – לא קרינן ביה ״וזר לא יאכל״.
Makkot 23b אמר רב halacha ruling punishment remission
Rav rules according to Rabbi Hananya ben Gamliel based on scriptural interpretation.

אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: הלכה כרבי חנניא בן גמליאל. אמר רב יוסף: מאן סליק לעילא ואתא ואמר?! אמר ליה אביי: אלא הא דאמר רבי יהושע בן לוי: שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם – מאן סליק לעילא ואתא ואמר? אלא: קראי קא דרשינן, הכא נמי, קראי קא דרשינן.
Makkot 24a אמר רב aggada dialogue exile destruction
Rav fears the verse saying Israel will perish among the nations and be consumed by enemy lands.

אמר רב: מסתפינא מהאי קרא ״ואבדתם בגוים״. מתקיף לה רב פפא: דלמא כאבידה המתבקשת, דכתיב ״תעיתי כשה אבד בקש עבדך״! אלא מסיפא [דקרא], ״ואכלה אתכם ארץ איביכם״. מתקיף לה מר זוטרא: דלמא כאכילת קישואין ודילועין.

Shevuot (16)

Shevuot 25a רב אמר halacha dispute past oath
Rav imposes liability for swearing falsely that another person did or did not throw a stone into the sea.

״שאזרוק צרור לים״ ו״שלא אזרוק״. איתמר: ״שבועה שזרק פלוני צרור לים״ ו״שלא זרק״, רב אמר חייב, ושמואל אמר פטור.
Shevuot 25a רב אמר halacha exegesis past oath
Rav imposes liability because the oath can be stated in both positive and negative forms.

רב אמר חייב – איתיה בלאו והן. ושמואל אמר פטור – ליתיה בלהבא.
Shevuot 25a רב אמר halacha exegesis past oath
Rav's position is tentatively aligned with Rabbi Akiva.

רב דאמר כרבי עקיבא, ושמואל דאמר כרבי ישמעאל?
Shevuot 25b רב אמר halacha exegesis oath liability
Rav's position is tentatively aligned with Rabbi Yehuda ben Beteira.

נימא רב דאמר כרבי יהודה בן בתירא, ושמואל דאמר כרבנן?
Shevuot 26a אמר רב halacha story mistaken oath
Rav resolves conflicting recollections of his teaching without treating the mistaken student's sincere oath as false.

כדרב כהנא ורב אסי, כי הוו קיימי מקמי דרב, מר אמר: שבועתא דהכי אמר רב, ומר אמר: שבועתא דהכי אמר רב. כי אתו לקמיה דרב, אמר כחד מינייהו. אמר ליה אידך: ואנא בשיקרא אישתבעי?!
Shevuot 31a רב אמר aggada dispute legal representation
Rav identifies one who acts through power of attorney as a person who does no good among his people.

״ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו״ – רב אמר: זה הבא בהרשאה, ושמואל אמר: זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין.
Shevuot 31b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis oath offering
Rav defines inadvertence with deliberate testimony as knowing the oath is forbidden but not knowing whether it requires an offering.

ועל שגגתה עם זדון העדות. היכי דמי שגגתה עם זדון העדות? אמר רב יהודה אמר רב: באומר ״יודע אני ששבועה זו אסורה, אבל איני יודע אם חייבין עליה קרבן אם לא״.
Shevuot 35b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis hospitality
Rav teaches that welcoming guests is greater than receiving the Divine Presence.

חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה משום רבי אלעזר המודעי אמרו: אף זה קדש. כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין יותר מהקבלת פני שכינה – כמאן? כאותו הזוג.
Shevuot 38b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis court oath
Rav requires administering the biblical form of oath invoking the God of heaven.

גמ' היכי משבעינן ליה? אמר רב יהודה אמר רב: משביעין אותו בשבועה האמורה בתורה, דכתיב: ״ואשביעך בה' אלהי השמים״.
Shevuot 39b אמר רב halacha dispute oath threshold
Rav requires denial of at least two silver maahs of the claim to trigger the oath.

הטענה שתי כסף. אמר רב: כפירת טענה שתי כסף. ושמואל אמר: טענה עצמה שתי כסף; אפילו לא כפר אלא בפרוטה, ולא הודה אלא בפרוטה – חייב.
Shevuot 42a אמר רב halacha exegesis inherited claim
Rav identifies the case as a claim inherited from a father under Rabbi Eliezer ben Yaakov's rule.

אמר רב: בבא בטענת אביו, ורבי אליעזר בן יעקב היא; דתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו. כיצד? אמר לו: ״מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס״ – הרי זה נשבע, וזהו שנשבע על טענת עצמו. וחכמים אומרים: אינו אלא כמשיב אבידה, ופטור.
Shevuot 42a אמר רב halacha exegesis minor claim
Rav explains that the claimant is a minor.

ורבי אליעזר בן יעקב – לית ליה משיב אבידה פטור?! אמר רב: בשטענו קטן.
Shevuot 45b אמר רב halacha ruling wage claim
Rav limits the worker's special oath to employment witnessed by others and otherwise trusts the employer's payment claim.

איתמר נמי: אמר רב מנשיא בר זביד, אמר רב: לא שנו אלא ששכרו בעדים, אבל שכרו שלא בעדים – מתוך שיכול לומר לו: ״לא שכרתיך מעולם״, יכול לומר לו: ״שכרתיך, ונתתי לך שכרך״.
Shevuot 49a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis sabbatical release
Rav derives that the sabbatical year cancels even a spoken oath obligation.

והשביעית משמטת כו'. מנא הני מילי? אמר רב גידל אמר רב, דאמר קרא: ״וזה דבר השמטה״ – ואפילו דיבור משמטת.
Shevuot 49b אמר רב halacha dispute custodian oath
Rav exempts the listed defendants from a custodian's oath but makes them liable for a personal utterance oath.

אמר לשומר חנם כו', ״היכן שורי״ כו', אמר לאחד בשוק כו', אמר לשומר כו', ״היכן שורי?״ אמר לו: ״איני יודע מה אתה סח״ כו'. אמר רב: וכולן פטורין משבועת שומרין, וחייבין משום שבועת ביטוי. ושמואל אמר: אף פטורין משום שבועת ביטוי.
Shevuot 49b רב אמר halacha dispute past oath
Rav imposes liability for a past-event oath because it can be expressed affirmatively and negatively.

והא איפליגו בה חדא זימנא – דאתמר: ״שבועה שזרק פלוני צרור לים״, ״שבועה שלא זרק״ – רב אמר: חייב, ושמואל אמר: פטור. רב אמר חייב – דאיתה בלאו והן, ושמואל אמר פטור – דליתה בלהבא!

Avodah Zarah (74)

Avodah Zarah 3b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis divine day
Rav divides God's day into Torah study, judgment, and a merciful response when the world deserves destruction.

איני? והא אמר רב יהודה אמר רב: שתים עשרה שעות הוי היום, שלש הראשונות — הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתורה, שניות — יושב ודן את כל העולם כולו, כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה — עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים,
Avodah Zarah 8a משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha ruling personal prayer
Rav permits adding a personal request related to each blessing at the end of that blessing.

אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה: שואל אדם צרכיו ב״שומע תפלה״. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה״, אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה — אומר.
Avodah Zarah 8a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling personal prayer
Rav permits requests for a sick household member in the healing blessing and livelihood in the years blessing.

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו ב״שומע תפלה״, אם יש לו חולה בתוך ביתו — אומר בברכת חולים, ואם צריך לפרנסה — אומר בברכת השנים.
Avodah Zarah 8b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis penalty law
Rav praises Rabbi Yehuda ben Bava for preventing the laws of penalties from being forgotten in Israel.

למאי הלכתא? אמר רבי יצחק בר אבדימי: לומר, שלא דנו דיני קנסות. דיני קנסות סלקא דעתך? והאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, ורבי יהודה בן בבא שמו, שאלמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל! ״נשתכחו״? לגרסינהו!
Avodah Zarah 10b אמר רב aggada story lost friendship
Rav begins a lament when his companion Adrakan dies, but the supplied passage omits his words.

אנטונינוס שמשיה לרבי, אדרכן שמשיה לרב. כי שכיב אנטונינוס, אמר רבי: נתפרדה חבילה. כי שכיב אדרכן, אמר רב:
Avodah Zarah 11a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis antoninus rebbi
Rav interprets the two proud nations in Rebekah's womb as Antoninus and Rabbi, whose tables always have fresh vegetables.

״ויאמר ה' לה, שני גוים בבטנך״. אמר רב יהודה אמר רב: אל תקרי ״גוים״ אלא ״גיים״, זה אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, דאמר מר: צנון מחתך אוכל, חזרת מהפך מאכל, קישות מרחיב מעיים.
Avodah Zarah 11b אמר רב halacha ruling idolatry sites
Rav identifies five permanently active temples of idolatry in Babylonia and neighboring regions.

אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב: חמשה בתי עבודה זרה קבועין הן, אלו הן: בית בל בבבל, בית נבו (בכורסי) [בבורסיף], תרעתא שבמפג, צריפא שבאשקלון, נשרא שבערביא. כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן יריד שבעין בכי, נדבכה שבעכו. איכא דאמרי נתברא שבעכו. רב דימי מנהרדעא מתני איפכא: יריד …
אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב: חמשה בתי עבודה זרה קבועין הן, אלו הן: בית בל בבבל, בית נבו (בכורסי) [בבורסיף], תרעתא שבמפג, צריפא שבאשקלון, נשרא שבערביא. כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן יריד שבעין בכי, נדבכה שבעכו. איכא דאמרי נתברא שבעכו. רב דימי מנהרדעא מתני איפכא: יריד שבעכו, נדבכה שבעין בכי.
Avodah Zarah 12a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis appearance prohibition
Rav prohibits an act forbidden for appearance's sake even in the innermost private rooms.

מאי ״אינו נראה״? אילימא דלא מתחזי, והאמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין, אפילו בחדרי חדרים אסור! אלא אימא: אם אינו נראה כמשתחוה לעבודה זרה — מותר.
Avodah Zarah 14b אמר רב halacha ruling animal sale
Rav permits seclusion with an animal wherever sale to gentiles is permitted and forbids sale wherever seclusion is forbidden.

ורמינהי: אין מעמידין בהמה בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה. אמר רב: מקום שהתירו למכור — התירו לייחד, מקום שאסרו לייחד — אסרו למכור.
Avodah Zarah 15a משמיה דרב halacha ruling animal sale
Rav retracts because a gentile protects his animal from being rendered infertile.

ורבי אלעזר אומר: אף במקום שאסרו לייחד, מותר למכור. מאי טעמא? גוי חס על בהמתו שלא תעקר. ואף רב הדר ביה, דאמר רב תחליפא אמר רב שילא בר אבימי משמיה דרב: גוי חס על בהמתו שלא תעקר.
Avodah Zarah 15b אמר רב both other shield sale
Rav is introduced as explaining the dispute over selling shields to gentiles, but the explanation is omitted.

תנו רבנן: אין מוכרין להן תריסין, ויש אומרים: מוכרין להן תריסין. מאי טעמא? אילימא משום דמגנו עלייהו, אי הכי, אפילו חיטי ושערי נמי לא! אמר רב:
Avodah Zarah 16a אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava halacha ruling large animal
Rav treats a large wild animal like small livestock for death throes but not for sale.

גמ' אמר רב חנין בר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס, אבל לא למכירה.
Avodah Zarah 16b משמיה דרב halacha story large animal
Rav is confirmed as a source for treating a large wild animal like small livestock for death throes.

כי אתאי לקורקוניא, אשכחתיה לרב חייא בר אשי, ויתיב וקאמר משמיה דשמואל: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס. אמינא: שמע מינה משמיה דשמואל איתמר. כי אתאי לסורא, אשכחתיה לרבה בר ירמיה דיתיב וקאמר לה משמיה דרב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס. אמינא: שמע מינה איתמר משמיה דרב ואיתמר משמיה דשמואל.
Avodah Zarah 16b משמיה דרב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha dialogue large animal
Rav is confirmed through a transmission chain as the source for the large-wild-animal rule.

כי סליקית להתם, אשכחתיה לרב אסי דיתיב וקאמר: אמר רב חמא בר גוריא משמיה דרב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס. אמרי ליה: ולא סבר לה מר דמאן מרא דשמעתתא רבה בר ירמיה? אמר לי: פתיא אוכמא, מינאי ומינך תסתיים שמעתא.
Avodah Zarah 16b אמר רב halacha ruling large animal
Rav treats a large wild animal like small livestock for death throes.

איתמר נמי: אמר רבי זירא, אמר רב אסי, אמר רבה בר ירמיה, אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס.
Avodah Zarah 19a אמר רב as transmitted by Rav Amram aggada exegesis youthful repentance
Rav praises one who repents while still a vigorous man.

״אשרי איש ירא את ה'״, אשרי איש ולא אשרי אשה? אמר רב עמרם אמר רב: אשרי מי שעושה תשובה כשהוא ״איש״. רבי יהושע בן לוי אמר: אשרי מי שמתגבר על יצרו ״כאיש״.
Avodah Zarah 19b אמר רב as transmitted by Rav Huna both exegesis legal instruction
Rav interprets a verse as condemning both an unqualified student who rules and a qualified scholar who withholds rulings.

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב, מאי דכתיב: ״כי רבים חללים הפילה״ — זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, ״ועצמים כל הרוגיה״ — זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה.
Avodah Zarah 19b אמר רב aggada exegesis scholarly speech
Rav teaches that even a Torah scholar's ordinary conversation requires study.

״ועלהו לא יבול״, אמר רב אחא בר אדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב אחא בר אבא אמר רב המנונא אמר רב: שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד, שנאמר: ״ועלהו לא יבול״.
Avodah Zarah 20a אמר רב halacha ruling gentile praise
Rav forbids saying how beautiful a gentile woman is.

דבר אחר: ״לא תחנם״ — לא תתן להם חן. מסייע ליה לרב, דאמר רב: אסור לאדם שיאמר ״כמה נאה גויה זו״.
Avodah Zarah 22b משמיה דרב halacha exegesis animal violation
Rav says a gentile protects his animal from sexual violation that would render it infertile.

בשלמא מוקצה ונעבד, אם איתא דאקצייה ואם איתא דפלחיה — לא הוה מזבין ליה, אלא רובע ונרבע לחוש! אמר רב תחליפא אמר רב שילא בר אבינא משמיה דרב: גוי חס על בהמתו שלא תעקר.
Avodah Zarah 23a אמר רב halacha exegesis red heifer
Rav rules that placing a load of sacks invalidates the red heifer, while the expiation heifer is invalidated only when it pulls.

ממאי? דלמא דכולי עלמא לא חיישינן לרביעה, והכא היינו טעמא דרבי אליעזר — כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: הניח (עליהן) [עליה] עודה של שקין — פסלה, ובעגלה — עד שתמשוך בה.
Avodah Zarah 24b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia aggada exegesis ark song
Rav interprets the cows as turning their faces toward the Ark and singing.

״וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו'״, מאי ״וישרנה״? אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: שאמרו שירה. ורב זוטרא בר טוביה אמר רב: שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה.
Avodah Zarah 24b אמר רב aggada exegesis debir etymology
Rav derives the Persian term for a book from the biblical name Debir, formerly Kiriath Sefer.

אמר רב: כמאן קרו פרסאי לספרא ״דביר״? מהכא, ״ושם דביר לפנים קרית ספר״.
Avodah Zarah 27a משמיה דרב halacha exegesis gentile circumcision
Rav derives from Abraham's covenant obligation that circumcision performed by a gentile is invalid.

איתמר: מנין למילה בגוי שהיא פסולה? דרו בר פפא משמיה דרב אמר: ״ואתה את בריתי תשמר״, ורבי יוחנן: ״המול ימול״.
Avodah Zarah 28a אמר רב halacha ruling shabbat medicine
Rav treats wounds on the back of the hand or foot as internal wounds for which Shabbat may be desecrated.

מכה של חלל — אין מתרפאין מהן. מאי בינייהו? איכא בינייהו גב היד וגב הרגל, דאמר רב אדא בר מתנה אמר רב: גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל, ומחללין עליהן את השבת.
Avodah Zarah 28a אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia halacha ruling shabbat medicine
Rav permits desecrating Shabbat for any wound requiring medical assessment.

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: כל מכה שצריכה אומד, מחללין עליה את השבת. אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן: והאי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמי, ומחללין עליה את השבת.
Avodah Zarah 28b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia halacha ruling eye treatment
Rav permits medicating a rebellious eye on Shabbat, including grinding medicine and carrying it publicly.

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת. סבור מיניה: הני מילי הוא דשחקי סמנין מאתמול, אבל משחק בשבת ואתויי דרך רשות הרבים — לא. אמר ליה ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה: לדידי מיפרשא מיניה דרב יהודה, אפילו מישחק בשבת ואתויי דרך רשות הרבים — מותר.
Avodah Zarah 31a אמר רב as transmitted by Rav Chisda halacha ruling legal precedent
Rav is transmitted as ruling according to Rabbi Eliezer.

אמר רבי חייא בריה דרבי חייא בר נחמני, אמר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי, ואמרי לה אמר רב חסדא: אמר לי אבא בר חמא, הכי אמר זעירי: הלכה כרבי אליעזר.
Avodah Zarah 31b אמר רב halacha dialogue gentile beer
Rav permits gentile beer generally but instructs his son Hiyya not to drink it.

אמר רב: האי שיכרא דארמאה שרי, וחייא ברי לא נישתי מיניה. מה נפשך? אי שרי — לכולי עלמא שרי, אי אסיר — לכולי עלמא אסיר!
Avodah Zarah 34b אמר רב halacha ruling forbidden excrement
Rav validates betrothal with excrement from an ox sentenced to stoning but invalidates it with excrement from idolatrous calves.

אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל. אמר רב אחדבוי אמר רב: המקדש בפרש שור הנסקל — מקודשת, בפרש עגלי עבודה זרה — אינה מקודשת. איבעית אימא סברא, ואיבעית אימא קרא.
Avodah Zarah 35b רב אמר halacha dispute gentile oil
Rav says Daniel decrees the prohibition on gentile oil.

והשמן שלהן. שמן, רב אמר: דניאל גזר עליו, ושמואל אמר:
Avodah Zarah 36a אמר רב halacha exegesis gentile oil
Rav reads Daniel's refusal of royal drink as covering both wine and oil.

אמר רב: אם הם לא דרשו, אנן לא דרשינן? והכתיב: ״וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו״ — בשתי משתאות הכתוב מדבר, אחד משתה יין ואחד משתה שמן.
Avodah Zarah 36a משמיה דרב halacha exegesis gentile decrees
Rav includes gentile bread, oil, wine, and daughters among the eighteen decrees.

ושמן, דניאל גזר? והאמר באלי אבימי נותאה משמיה דרב: פיתן ושמנן, יינן ובנותיהן, כולן משמנה עשר דבר הן.
Avodah Zarah 36b משמיה דרב halacha ruling gentile decrees
Rav includes gentile bread, oil, wine, and daughters among the eighteen decrees.

גופא, אמר באלי אמר אבימי נותאה משמיה דרב: פיתן ושמנן, יינן ובנותיהן — כולן משמונה עשר דבר הן. בנותיהן מאי היא? אמר רב נחמן בר יצחק: גזרו על בנותיהן נידות מעריסותן.
Avodah Zarah 36b משמיה דרב halacha exegesis idolatry safeguards
Rav says all the listed restrictions are decreed because of idolatry.

וגניבא משמיה דרב אמר: כולן משום עבודה זרה גזרו בהן, דכי אתא רב אחא בר אדא אמר רבי יצחק: גזרו על פיתן משום שמנן, מאי אולמיה דשמן מפת?
Avodah Zarah 37b רב אמר halacha dispute temple liquids
Rav declares liquids from the Temple slaughterhouse completely pure.

ועל משקה בי מטבחיא דכן. מאי ״דכן״? רב אמר: דכן ממש, ושמואל אמר: דכן מלטמא אחרים, אבל טומאת עצמן יש בהן.
Avodah Zarah 37b רב אמר halacha exegesis temple liquids
Rav treats liquid impurity as rabbinic and says the sages do not impose it on slaughterhouse liquids.

רב אמר: ״דכן ממש״, קסבר: טומאת משקין דרבנן, וכי גזור רבנן טומאה במשקין דעלמא, אבל במשקה בי מטבחיא לא גזרו רבנן.
Avodah Zarah 38a אמר רב halacha ruling gentile cooking
Rav exempts food eaten raw, or in another version food unfit for a royal table, from the gentile-cooking prohibition.

אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל הנאכל כמות שהוא חי — אין בו משום בישולי גוים. בסורא מתנו הכי, בפומבדיתא מתנו הכי: אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל שאינו נאכל על שולחן מלכים ללפת בו את הפת — אין בו משום בישולי גוים.
Avodah Zarah 38a אמר רב as transmitted by Rav Asi halacha ruling gentile cooking
Rav exempts small salted fish from the gentile-cooking prohibition.

אמר רב אסי אמר רב: דגים קטנים מלוחים אין בהן משום בישולי גוים. אמר רב יוסף: אם צלאן גוי סומך ישראל עליהם משום עירובי תבשילין, ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא — אסור.
Avodah Zarah 38a אמר רב halacha ruling gentile cooking
Rav forbids all locusts in a marsh burned by a gentile because of gentile cooking.

אמר רב ברונא אמר רב: גוי שהצית את האור באגם — כל החגבים שבאגם אסורין. היכי דמי? אילימא דלא ידע הי טהור והי טמא, מאי איריא גוי? אפילו ישראל נמי! אלא משום בישולי גוים.
Avodah Zarah 38b אמר רב aggada exegesis barzillai provisions
Rav interprets Barzillai's provisions as including two kinds of roasted grain and notes their later market abundance.

אמר רב: תרי מיני שתיתאה שדר ברזילי הגלעדי לדוד, דכתיב: ״משכב וספות וכלי יוצר חטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי״, והשתא הוא דקא מפקי צני צני לשוקי דנהרדעא, ולית דחייש להא דאבוה דשמואל ולוי.
Avodah Zarah 39a אמר רב halacha exegesis small fish
Rav identifies hilek as sultanit fish and forbids it because other creatures become mixed with it.

וטרית טרופה, וציר שאין בה דגה וכו'. מאי חילק? אמר רב נחמן בר אבא אמר רב: זו סולתנית, ומפני מה אסורה? מפני שערבונה עולה עמה.
Avodah Zarah 39a אמר רב halacha ruling sealed foods
Rav requires two seals for milk, meat, wine, and dyed wool but permits other listed foods with one seal.

אמר רב: חבי״ת אסור בחותם אחד, חמפ״ג מותר בחותם אחד. חלב, בשר, יין, תכלת.
Avodah Zarah 40a אמר רב halacha ruling fish organs
Rav permits buying fish intestines and eggs only from an expert.

אמר רב ברונא אמר רב: קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחה. רמי ליה עולא לרבי דוסתאי דמן בירי, מדקאמר רב: קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחה — מכלל דדג טמא אית ליה עובר, ורמינהי: דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים!
Avodah Zarah 43b אמר רב halacha dispute idolatrous images
Rav classifies images above the waterline as honored and those below it as degraded.

אמר רב: מכובדין — למעלה מן המים, מבוזין — למטה מן המים. ושמואל אמר: אלו ואלו מבוזין הן, אלא אלו הן מכובדין — שעל השירין ועל הנזמים ועל הטבעות.
Avodah Zarah 44a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada dispute david crown
Rav says the heavy crown is fit to rest on David's head.

משקלה ככר זהב, היכי מצי מנח לה? אמר רב יהודה אמר רב: ראויה לנוח על ראש דוד. רבי יוסי ברבי חנינא אמר: אבן שואבת היתה בה, דהות דרא לה. רבי אלעזר אמר: אבן יקרה היתה בה, ששוה ככר זהב.
Avodah Zarah 44a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis davidic crown
Rav teaches that the crown testifies to David's house by fitting only one worthy of kingship.

״ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות״, ״נזר״ — זו כלילא, ״עדות״ — אמר רב יהודה אמר רב: עדות הוא לבית דוד, שכל הראוי למלכות הולמתו, וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו.
Avodah Zarah 44a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis adonijah kingship
Rav teaches that Adonijah tries to make the crown fit him but it does not.

״ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך״, אמר רב יהודה אמר רב: שמתנשא להולמו ולא הולמתו.
Avodah Zarah 47b אמר רב halacha ruling worshipped house
Rav forbids a house that a person worships, treating a detached object later attached as detached.

גמ' אמר רב: המשתחוה לבית — אסרו. אלמא קסבר תלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי, והאנן ״בנאו״ תנן!
Avodah Zarah 48a אמר רב halacha dispute asherah identification
Rav identifies an ordinary asherah as a tree under which priests sit while refusing its fruit.

איזו היא אשרה סתם? אמר רב: כל שכומרים יושבין תחתיה ואין טועמין מפירותיה. ושמואל אמר: אפילו אמרי ״הני תמרי לבי נצרפי״ — אסור, דרמי בי שיכרא ושתי ליה ביום אידם. אמר אמימר: אמרו לי סבי דפומבדיתא הלכתא כשמואל.
Avodah Zarah 48b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling mixed causes
Rav reports that Rabbi Yosei permits the result when forbidden growth is planted, layered, or grafted.

וסבר רבי יוסי זה וזה גורם אסור? והתניא: רבי יוסי אומר: נוטעין יחור של ערלה, ואין נוטעין אגוז של ערלה, מפני שהוא פרי. ואמר רב יהודה אמר רב: מודה רבי יוסי שאם נטע והבריך והרכיב — מותר.
Avodah Zarah 49b רב אמר halacha dispute broken idol
Rav requires nullifying every fragment of a shattered idol.

איתמר: עבודה זרה שנשתברה, רב אמר: צריך לבטל כל קיסם וקיסם, ושמואל אמר: עבודה זרה אינה בטלה אלא דרך גדילתה.
Avodah Zarah 50a אמר רב halacha exegesis idolatrous offerings
Rav derives that an idolatrous offering can never be nullified, like a corpse.

מאי טעמא דמאן דפריש? סבר לה כי הא דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: מנין לתקרובת עבודה זרה שאין לה בטילה עולמית? שנאמר: ״ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים״, מה מת אין לו בטילה לעולם, אף תקרובת עבודה זרה אין לה בטילה לעולם.
Avodah Zarah 50b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue idol service
Rav imposes liability for breaking a stick before an idol worshipped by sticks but exempts throwing the stick.

אמר רב יהודה אמר רב: עבודה זרה שעובדין אותה במקל, שבר מקל בפניה — חייב, זרק מקל בפניה — פטור. אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא שבר דהוה ליה כעין זביחה, זרק נמי הוה ליה כעין זריקה! אמר ליה: בעינא זריקה משתברת, וליכא.
Avodah Zarah 51a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling idol service
Rav imposes liability and prohibition for breaking a stick before the idol, but only liability for throwing it.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: עבודה זרה שעובדין אותה במקל, שבר מקל בפניה — חייב ונאסרת, זרק מקל לפניה — חייב ואינה נאסרת.
Avodah Zarah 52a אמר רב halacha exegesis israelite idol
Rav derives that an Israelite-owned idol requires permanent burial like an altar.

ואידך? נפקא ליה מדרב חסדא אמר רב, דאמר רב חסדא אמר רב: מנין לעבודה זרה של ישראל שטעונה גניזה? שנאמר: ״לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח״, מה מזבח טעון גניזה, אף אשרה טעונה גניזה.
Avodah Zarah 53a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha dispute idol nullification
Rav transmits one side of the dispute over whether sale to an Israelite or gentile metalworker nullifies an idol.

מכרה או משכנה, רבי אומר: ביטל וכו'. זעירי אמר רבי יוחנן, ורבי ירמיה בר אבא אמר רב, חד אמר: מחלוקת בצורף גוי, אבל בצורף ישראל — דברי הכל ביטל, וחד אמר: בצורף ישראל מחלוקת.
Avodah Zarah 53b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling idol designation
Rav rules that a gentile's worship forbids a brick first erected for worship by an Israelite.

ולמה לי למיתלייה במלחמת יהושע? מלתא אגב אורחא קא משמע לן, כי הא דאמר רב יהודה אמר רב: ישראל שזקף לבינה להשתחות לה, ובא גוי והשתחוה לה — אסרה.
Avodah Zarah 53b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha exegesis abandoned idol
Rav permits Nimrod's house as an idol abandoned peacefully because its worshippers could return but choose not to.

גמ' אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: בית נמרוד הרי היא כעבודה זרה שהניחוה עובדיה בשעת שלום, ומותר. אף על גב דכי בדרינהו רחמנא כשעת מלחמה דמי, אי (בעיא) [בעו] למיהדר הדור, מדלא הדור בטולי בטלה.
Avodah Zarah 55a אמר רב aggada exegesis idolatry deception
Rav interprets God allotting idols to nations as smoothing their path toward expulsion from the world.

אמר ליה: השתא (אי הוי) [איכו] שכיבנא, לא אמרי לכו הא מלתא, דאמר רב: מאי דכתיב ״אשר חלק ה' אלהיך אתם לכל העמים״? מלמד שהחליקן בדברים, כדי לטורדן מן העולם.
Avodah Zarah 57a אמר רב halacha ruling gentile wine
Rav rules that even a day-old gentile infant renders wine forbidden as libation wine.

גופא, אמר רב: תינוק בן יומו עושה יין נסך.
Avodah Zarah 57b אמר רב halacha exegesis gentile wine
Rav's rule that a day-old gentile infant renders wine forbidden is explicitly rejected by the stated teaching.

לאפוקי מדרב, דאמר רב: תינוק בן יומו עושה יין נסך, קא משמע לן דלא.
Avodah Zarah 59a אמר רב halacha exegesis gentile cooking
Rav exempts anything eaten raw from the gentile-cooking prohibition.

ועל תורמוסן משום בישולי גוים — לפי שאינן בני תורה. טעמא דאינן בני תורה, הא בני תורה שרי? והאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי גוים!
Avodah Zarah 59a אמר רב halacha exegesis gentile cooking
Rav exempts food not served at a royal table with bread from the gentile-cooking prohibition.

רבי יוחנן כי הך לישנא סבירא ליה, דאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל שאינו עולה לשולחן של מלכים ללפת בו את הפת — אין בו משום בישולי גוים. טעמא דאינן בני תורה, הא בני תורה שרי.
Avodah Zarah 60b אמר רב as transmitted by Rav Chisda halacha ruling legal precedent
Rav is transmitted as ruling according to Rabbi Shimon, though the passage concludes that the law does not follow him.

אמר רב חייא בריה דאבא בר נחמני, אמר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי: הלכה כרבי שמעון. איכא דאמרי, אמר רב חסדא: אמר לי אבא בר חנן, הכי אמר זעירי: הלכה כרבי שמעון. ואין הלכה כרבי שמעון.
Avodah Zarah 70b אמר רב halacha dispute divided courtyard
Rav rules that a partitioned courtyard leaves pure items impure while preventing a gentile from making wine libation wine.

למימרא דטהרות אלימי מיין נסך? אין, דאיתמר: חצר שחלקה במסיפס, אמר רב: טהרותיו טמאות, ובגוי אינו עושה יין נסך, ורבי יוחנן אמר: אף טהרותיו טהורות.
Avodah Zarah 71a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile tax
Rav permits asking a gentile to pay the king's tax on one's behalf.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: מותר לאדם לומר לגוי: ״צא והפס עלי מנת המלך״.
Avodah Zarah 71a אמר ליה רב dialogue halacha dialogue gentile tax
Rav distinguishes impermissibly substituting a gentile under tax confinement from asking the gentile to rescue him from it.

מיתיבי: אל יאמר אדם לגוי ״עול תחתי לעוצר״. אמר ליה רב: ״עול תחתי לעוצר״ קאמרת? הא לא דמיא אלא להא, אבל אומר לו ״מלטני מן העוצר״.
Avodah Zarah 71b אמר רב halacha ruling forbidden mixture
Rav rules according to Rabban Shimon ben Gamliel for a forbidden barrel among barrels but not wine mixed with wine.

מידי הוא טעמא, אלא לרב, האמר רב: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל — חבית בחבית, אבל לא יין ביין.
Avodah Zarah 74a אמר רב halacha dispute forbidden mixture
Rav permits the barrel-among-barrels case according to Rabban Shimon ben Gamliel but not wine mixed with wine.

גמ' אמר רב: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל חבית בחביות, אבל לא יין ביין. ושמואל אמר: אפילו יין ביין. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אפילו יין ביין. וכן אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי חנינא: אפילו יין ביין. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אפילו יין ביין.
Avodah Zarah 74b רב אמר halacha dispute vessel cleaning
Rav requires cleaning the vessels with water.

במה מנגבן? רב אמר: במים, רבה בר בר חנה אמר: באפר. רב אמר במים — במים ולא באפר? רבה בר בר חנה אמר באפר — באפר ולא במים? אלא
Avodah Zarah 75a רב אמר halacha dispute vessel cleaning
Rav says a vessel is cleaned with water and likewise with ash, while distinguishing between wet and dry applications.

רב אמר: במים, והוא הדין לאפר. רבה בר בר חנה אמר: לאפר, והוא הדין למים, ולא פליגי — הא ברטיבתא, הא ביבשתא.
Avodah Zarah 75a משמיה דרב halacha dispute vessel cleaning
Rav requires two or three cleaning applications, in contrast to Shmuel's three or four.

איתמר בי רב משמיה דרב אמרי: תרתי תלת, ושמואל אמר: תלת ארבע.
Avodah Zarah 75a משמיה דרב halacha dispute vessel cleaning
Rav requires three or four cleaning applications, in contrast to Shmuel's four or five.

בסורא מתנו הכי, בפומבדיתא מתנו: בי רב אמרי משמיה דרב: תלת ארבע, ושמואל אמר: ארבע חמש.

Horayot (7)

Horayot 2a רב אמר halacha dispute mistaken reliance
Rav exempts one who acted after the court permitted forbidden fat but confused that fat with permitted fat.

בפלוגתא: הורו בית דין שחלב מותר, ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו – רב אמר: פטור, ורבי יוחנן אמר: חייב. מיתיבי: ״מעם הארץ בעשתה״, פרט למשומד.
Horayot 3b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis communal ruling
Rav explains that Rabbi Shimon exempts an individual who follows a majority-public ruling because he acts under the court's authority.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: מאי טעמא דרבי שמעון? הואיל וברשות בית דין הוא עושה. איכא דאמרי: אמר רב יהודה אמר רב, אומר היה רבי שמעון: כל הוראה שיצאה ברוב צבור – יחיד העושה אותה פטור, לפי שלא ניתנה הוראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
Horayot 5a אמר רב attribution uncertain: or Rava as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis communal offering
Rav says the teaching that the sin must be known but not the sinners does not follow Rabbi Eliezer.

אמר מר: ״ונודעה החטאת״ – ולא שיודעו החוטאין. מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבא: דלא כרבי אליעזר. דתנן,
Horayot 6a אמר רב halacha exegesis communal offering
Rav identifies Rabbi Meir as holding that the court brings the offering, so a public member's death does not exempt it but a court member's death does.

תנו רבנן: מת אחד מן הצבור – חייבין, אחד מבית דין – פטורין. מאן תנא? אמר רב חסדא אמר רבי זירא אמר רב ירמיה אמר רב, רבי מאיר היא, דאמר: בית דין מביאים ולא צבור, הלכך מת אחד מן הצבור – חייבין, דהא קאים כוליה בית דין, מת אחד מבית דין – פטורין, דהויא לה חטאת שמת אחד מן השותפין, ומשום הכי פטורין.
Horayot 10b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim proper intention
Rav urges people to engage in Torah and commandments even without proper intent because proper intent will follow.

איני? והאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אימא: כמצוה שלא לשמה.
Horayot 10b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis proper intention
Rav teaches that action without proper intent leads to proper intent and illustrates this through Balak's merit and Ruth.

אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק הרשע, זכה ויצתה ממנו רות, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: רות בת בנו של עגלון, בן בנו של בלק מלך מואב.
Horayot 13b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim bodily habits
Rav advises training oneself to relieve oneself early and late so that one will not need to leave at an inconvenient time.

[אמר מר] יצא לצורך – נכנס ויושב במקומו. אמר רב פפא: לא אמרו אלא לקטנים, אבל לגדולים – לא, הוה ליה למבדק נפשיה מעיקרא. דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם ילמד אדם עצמו להשכים ולהעריב, כדי שלא יתרחק. אמר רבא: האידנא דחלשא עלמא – אפילו לגדולים נמי.

Zevachim (38)

Zevachim 3a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sacrificial intent
Rav rules that a sin offering slaughtered as a burnt offering is invalid, but one slaughtered as non-sacred is valid.

תו רמי מילתא אחריתי – מי אמר רב יהודה אמר רב: חטאת ששחטה לשם עולה – פסולה, שחטה לשם חולין – כשירה; אלמא דמינה מחריב בה, דלאו מינה לא מחריב בה?!
Zevachim 3a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sacrificial intent
Rav rules that a sin offering slaughtered as a burnt offering is invalid, but one slaughtered as non-sacred is valid.

ורמא מילתא אחריתי: מי אמר רב יהודה אמר רב: חטאת ששחטה לשם עולה – פסולה, שחטה לשם חולין – כשירה; אלמא דמינה מחריב בה, דלא מינה לא מחריב בה?!
Zevachim 3b אמר רב halacha ruling sacrificial intent
Rav rules that a sin offering slaughtered for another sin offering is valid, but one slaughtered for a burnt offering is invalid.

מי אמר רב: חטאת ששחטה לשם חטאת – כשירה, לשם עולה – פסולה; אלמא דלאו מינה מחריב בה, דמינה לא מחריב בה?!
Zevachim 3b אמר רב halacha ruling sacrificial intent
Rav rules that a sin offering slaughtered for someone liable to bring a sin offering is invalid, but for someone liable to bring a burnt offering it is valid.

והאמר רב: חטאת ששחטה על מי שמחוייב חטאת – פסולה, על מי שמחוייב עולה – כשרה; אלמא דבר מינה מחריב בה, דלאו מינה לא מחריב בה!
Zevachim 3b אמר רב halacha ruling sacrificial intent
Rav rules that a sin offering slaughtered for someone liable to bring a sin offering is invalid, but for someone liable to bring a burnt offering it is valid.

ומי אמר רב: חטאת ששחטה על מי שמחוייב [חטאת – פסולה, על מי שמחוייב] עולה – כשירה; אלמא דמינה מחריב בה, לאו מינה לא מחריב בה?!
Zevachim 5b אמר רב halacha exegesis guilt offering
Rav teaches that a guilt offering consigned to grazing is valid if it is slaughtered without a stated designation.

ואלא ״הוא״ למה לי? לכדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעיה, ושחטו סתם – כשר.
Zevachim 9b אמר רב halacha ruling sacrificial intent
Rav rules that a sin offering for forbidden fat remains valid when slaughtered as a sin offering for blood consumption or idolatry.

אמר רב: חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דם, לשם חטאת עבודה זרה – כשירה.
Zevachim 14b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis red heifer
Rav rules that a red heifer slaughtered by a non-priest is invalid, deriving the requirement from Eleazar and the term statute.

ולא?! והאמר רבי זירא אמר רב: שחיטת פרה בזר – פסולה; ואמר רב עלה: ״אלעזר״ ו״חוקה״ כתיב בה!
Zevachim 18b רב אמר halacha dispute priestly garments
Rav states that both cases under discussion are invalid.

רב אמר: אחד זה ואחד זה – פסולין.
Zevachim 25a אמר רב halacha exegesis blood collection
Rav requires the priest to collect all of the bull's blood.

״מדם הפר״ – דם מהפר יקבלנו. דאי סלקא דעתך ״מדם הפר״ כדכתיב – ״מדם״ ואפילו מקצת דם; והאמר רב: השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר, שנאמר: ״ואת כל דמו ישפך״!
Zevachim 25a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis blood collection
Rav requires the priest to collect all of the bull's blood.

גופא – אמר רב יהודה אמר רב: השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר, שנאמר: ״ואת כל דם הפר ישפך״. והא בשיריים כתיב!
Zevachim 28a אמר רב halacha exegesis sacrificial intent
Rav transmits a teaching that supports the interpretation of the verse concerning intent for the third day.

אלא אמר אביי: כי אתא רב יצחק בר אבדימי [אמר רב], סמיך אדתני תנא: כשהוא אומר ״שלישי״ בפרשת ״קדשים תהיו״ – שאין תלמוד לומר, שהרי כבר נאמר: ״ואם האכל יאכל מבשר זבח השלמים ביום השלישי״;
Zevachim 44b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling legal precedent
Rav reports that the law follows Rabbi Elazar in the name of Rabbi Yosei.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר שאמר משום רבי יוסי.
Zevachim 46b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis offering intent
Rav interprets a burnt offering as requiring intent for a burnt offering rather than a peace offering and an offering by fire as excluding roasting.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: ״עולה״ – לשם עולה, לאפוקי לשם שלמים דלא. ״אשים״ – לשם אשים, לאפוקי כבבא דלא.
Zevachim 46b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis altar aroma
Rav explains that limbs roasted before being placed on the altar do not produce the required aroma.

״ריח״ – לשם ריח, לאפוקי אברים שצלאן והעלן – דלא. דאמר רב יהודה אמר רב: אברים שצלאן והעלן – אין בהן משום ריח.
Zevachim 46b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sacrificial intent
Rav rules that a sin offering slaughtered as a burnt offering is invalid, while one slaughtered as non-sacred is valid.

אמר רב יהודה אמר רב: חטאת ששחטה לשם עולה – פסולה. לשם חולין – כשרה. אמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרב? ״ולא יחללו את קדשי בני ישראל״ – קדשים מחללין קדשים, ואין חולין מחללין קדשים.
Zevachim 53b אמר רב halacha dispute blood application
Rav explains the two applications as giving the blood and then repeating the application.

ודמה טעון שתי מתנות. היכי עביד? אמר רב: נותן וחוזר ונותן. ושמואל אמר: מתנה אחת כמין גמא נותן.
Zevachim 54a רב אמר halacha dispute altar foundation
Rav interprets the absence of a foundation as referring to the altar's construction, in contrast to Levi's interpretation concerning blood.

מאי לא (הוה) [היה] לה יסוד? רב אמר: בבנין, לוי אמר: בדמים. רב מתרגם: ״באחסנתיה יתבני מדבחא״, לוי מתרגם: ״באחסנתיה יתבני מקדשא״ – מקום מקודש לדמים.
Zevachim 55b אמר רב halacha exegesis courtyard boundary
Rav validates an eight-cubit opening behind the Holy of Holies as part of the courtyard for eating offerings and slaughtering lesser offerings.

אחורי בית הכפורת מאי? תא שמע, דאמר רמי בר רב יהודה אמר רב: לול קטן היה אחורי בית הכפורת, גבוה שמונה אמות; כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי קדשים, ולשחיטת קדשים קלים. והיינו דכתיב: ״שנים לפרבר״. מאי ״לפרבר״? אמר רבה בר רב שילא, כמאן דאמר: כלפי בר.
Zevachim 59a אמר רב halacha ruling damaged altar
Rav rules that damage to the altar invalidates all offerings slaughtered while it is damaged.

אמר רב: מזבח שנפגם – כל הקדשים שנשחטו שם פסולין. מקרא הוא בידינו, ושכחנוהו. כי סליק רב כהנא, אשכחיה לרבי שמעון ברבי דקאמר משום רבי ישמעאל ברבי יוסי: מנין למזבח שנפגם – שכל הקדשים שנשחטו שם פסולין?
Zevachim 59a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling altar removal
Rav rules that when the altar is removed, incense may be burned in its former place.

והאמר רב גידל אמר רב: מזבח שנעקר – מקטירין קטרת במקומו!
Zevachim 61b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis shiloh altar
Rav teaches that the altar at Shiloh was made of stone and derives this from the verse's three references to stones.

אמר רב הונא אמר רב: מזבח של שילה – של אבנים היה. דתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: מה תלמוד לומר ״אבנים״ ״אבנים״ ״אבנים״ שלש פעמים? אחד של שילה, ואחד של נוב וגבעון, ובית עולמים.
Zevachim 64b אמר רב as transmitted by Rav Zutra bar Tuvia halacha ruling bird offering
Rav describes the required procedure for pinching the neck of a bird sin offering.

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: כיצד מולקין חטאת העוף? אוחז גפיו בשתי אצבעות ושתי רגלים בשתי אצבעות, ומותח צוארה על רוחב גודלו, ומולקה.
Zevachim 68b אמר רב halacha ruling bird impurity
Rav rules that use of the left hand or performance at night does not create throat impurity, whereas a non-priest or a knife does.

גמ' אמר רב: שמאל ולילה – אין מטמאין בבית הבליעה, זר וסכין – מטמאין בבית הבליעה.
Zevachim 69b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis animal impurity
Rav derives that a slaughtered tereifa is excluded from the impurity of an animal carcass.

והאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא: ״וכי ימות מן הבהמה״ – מקצת בהמה מטמאה, מקצת בהמה אינה מטמאה. ואיזו זו? זו טריפה ששחטה!
Zevachim 74a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling idol mixture
Rav rules that if an idolatrous ring is mixed among one hundred rings and one falls into the sea, all the remaining rings are permitted.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: טבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות, ונפלה אחת מהם לים הגדול – הותרו כולן; דאמרינן: הך דנפל היינו דאיסורא.
Zevachim 74a רב אמר halacha exegesis mixed offerings
Rav aligns the ruling with Rabbi Eliezer, who permits all the heads to be offered after one has already been offered.

אמר ליה: רב דאמר – כרבי אליעזר; דתנן, רבי אליעזר אומר: אם קרב הראש של אחד מהן – יקרבו כל הראשים כולן.
Zevachim 74a אמר רב halacha ruling idol mixture
Rav rules that when an idolatrous ring mixture is divided into groups of forty and sixty, a ring from the forty does not prohibit but one from the sixty does.

אמר רב: טבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות, ופרשו ארבעים למקום אחד וששים למקום אחר; פרשה אחת מארבעים – אינה אוסרת, אחת מששים – אוסרת.
Zevachim 86b אמר רב halacha exegesis altar service
Rav cites the tension between the command to burn throughout the night and the command to remove material from the altar.

אמר רב, כתוב אחד אומר: ״כל הלילה״ והקטיר, וכתוב אחד אומר: ״כל הלילה... והרים״.
Zevachim 88a אמר רב attribution uncertain: or Rav Asi halacha ruling sacred vessels
Rav rules that vessels for liquids do not sanctify their contents for offering but do render them disqualified.

אין כלי הלח מקדש [וכו']. אמר רב, ואיתימא רב אסי: אין מקדשין ליקרב, אבל מקדשין ליפסל.
Zevachim 88a אמר רב attribution uncertain: or Rav Asi halacha ruling sacred vessels
Rav rules that liquid vessels do not sanctify produce already unfit for offering, though they do confer disqualification.

איכא דמתני לה אהא: אין מביאין מנחות ונסכים ומנחת בהמה וביכורים מן המדומע, ואין צריך לומר מערלה וכלאי הכרם. ואם הביא – לא קדש. אמר רב, ואיתימא רב אסי: לא קדש ליקרב, אבל קדש ליפסל.
Zevachim 95b אמר רב halacha dialogue passover vessels
Rav applies the requirement to break Passover offering pots to metal pots as well.

אמר ליה רבינא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב רבה בר אהיליי, אמאי אמר רב: קדירות בפסח ישברו? אמר ליה: רב מוקי לה ההיא בשל מתכת.
Zevachim 101b אמר רב both exegesis moses priesthood
Rav teaches that Moses served as High Priest and received portions from Heaven, supporting this with a verse.

אמר רב: משה רבינו – כהן גדול וחולק בקדשי שמים היה, שנאמר: ״מאיל המלאים למשה היה למנה״.
Zevachim 109b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha exegesis communal offering
Rav explains that the stated exemption means exemption from liability for a communal offering.

אמר רבי זירא אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מאי פטור – פטור ציבור.
Zevachim 110a רב אמר halacha ruling ritual interposition
Rav rules that an object of the same kind does not constitute an interposition.

רב אמר: מין במינו אינו חוצץ.
Zevachim 112a אמר רב halacha ruling guilt offering
Rav rules that a guilt offering consigned to grazing and then slaughtered without designation is valid as a burnt offering.

וכדרב הונא אמר רב, דאמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעייה, ושחטו סתם – כשר לעולה.
Zevachim 115b אמר רב halacha ruling guilt offering
Rav rules that a guilt offering consigned to grazing and then slaughtered without designation is valid as a burnt offering.

כדרב הונא אמר רב. דאמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעיה, ושחטו סתם – כשר לעולה.
Zevachim 120a רב אמר halacha dispute private altar
Rav rules that a burnt offering on a private altar does not require flaying or cutting into pieces.

איתמר: עולת במת יחיד – רב אמר: אין טעונה הפשט וניתוח, ורבי יוחנן אמר: טעונה הפשט וניתוח. וקא מיפלגי בדרבי יוסי הגלילי – דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: עולה שהקריבו ישראל במדבר – אין טעונה הפשט וניתוח; שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך.

Menachot (69)

Menachot 4a אמר רב halacha ruling guilt offering
Rav rules that a guilt offering consigned to grazing and slaughtered without designation is valid as a burnt offering.

ואלא ״הוא״ למה לי? לכדרב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעייה, ושחטו סתם – כשר לשום עולה.
Menachot 4a אמר רב halacha ruling omer offering
Rav rules that an omer meal offering whose handful is removed with improper intent is invalid because it fails to permit what depends on it.

אמר רב: מנחת העומר שקמצה שלא לשמה – פסולה, הואיל ובאת להתיר ולא התירה. וכן אתה אומר באשם נזיר
Menachot 5b אמר רב halacha exegesis omer offering
Rav proposes the omer meal offering as proof because it is forbidden to ordinary people yet permitted for the altar, while noting that it permits the new grain.

אמר רב, משום דאיכא למימר: מנחת העומר תוכיח, שאסורה להדיוט ומותרת לגבוה. מה למנחת העומר, שכן מתרת חדש!
Menachot 6b אמר רב halacha ruling meal offering
Rav rules that if a non-priest removes the handful, he returns it, and the offering remains invalid only until he does so.

אמר רב: זר שקמץ – יחזיר, והא אנן ״פסל״ תנן? מאי ״פסל״? פסל עד שיחזיר.
Menachot 6b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis red heifer
Rav rules that a red heifer slaughtered by a non-priest is invalid because the passage specifies Eleazar and calls the rite a statute.

ולא? והאמר רבי זירא אמר רב: שחיטת פרה בזר פסולה, ואמר רב עלה: ״אלעזר״ ו״חוקה״ כתיב בה. שאני פרה, דקדשי בדק הבית היא.
Menachot 8a רב אמר halacha dispute meal offering
Rav says that half a tenth-ephah set aside with intent to add to it does not become sacred, whereas Rabbi Yochanan says it does.

ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא איתמר: הפריש חצי עשרון, ודעתו להוסיף – רב אמר: אינו קדוש, ורבי יוחנן אמר: קדוש. ואם איתא, לילף מחביתין!
Menachot 8a אמר רב halacha exegesis meal offering
Rav derives that a meal offering becomes sacred without oil or frankincense from the showbread and libation meal offerings.

וכי תימא רב מילתא ממילתא לא יליף, והאמר רב: מנחה קדושה בלא שמן (ובלא לבונה) – שכן מצינו בלחם הפנים. בלא לבונה – שכן מצינו במנחת נסכים.
Menachot 8a אמר רב halacha exegesis meal offering
Rav rules that a meal offering becomes sacred without oil, frankincense, or both, citing analogous meal offerings.

גופא, אמר רב: מנחה קדושה בלא שמן, ואין דינה כעשרון חסר – שכן מצינו בלחם הפנים. בלא לבונה – שכן מצינו במנחת נסכים. בלא שמן ובלא לבונה – שכן מצינו במנחת חוטא.
Menachot 11a אמר רב halacha ruling handful procedure
Rav instructs the priest to cover three fingers until they reach his palm and then remove the handful.

היכי עביד? אמר רב זוטרא בר טוביה, אמר רב: חופה שלש אצבעותיו, עד שמגיע על פס ידו, וקומץ.
Menachot 16a אמר רב halacha ruling improper intent
Rav limits the dispute to a case where the handful is placed silently and the frankincense is placed with improper intent.

גמ' אמר רב: מחלוקת שנתן את הקומץ בשתיקה, ואת הלבונה במחשבה.
Menachot 17a משמיה דרב halacha ruling improper intent
Rav rules that burning one component cannot render another burning subject to disqualifying intent.

אמר ליה אביי: עני מרי משמיה דרב? אמר ליה: אין. איתמר נמי, אמר רב חסדא אמר רב: אין הקטרה מפגלת הקטרה.
Menachot 19a אמר רב halacha exegesis ritual requirements
Rav teaches that wherever both Torah and statute are stated, the prescribed detail is indispensable.

אמר רב: כל מקום שנאמר ״תורה״ ו״חוקה״, אינו אלא לעכב. קא סלקא דעתין תרתי בעיא, כדכתיב: ״זאת חקת התורה״.
Menachot 19a אמר רב halacha exegesis nazirite waving
Rav rules that waving in the nazirite rite is indispensable, with the phrase so shall he do functioning like the term statute.

והרי נזיר, דלא כתיבא ביה אלא תורה, ואמר רב: תנופה בנזיר מעכבא! שאני התם, כיון דכתיב ״כן יעשה״, כמאן דכתיבא בהו חוקה דמי.
Menachot 19a אמר רב halacha exegesis meal offering
Rav teaches that only a meal-offering requirement repeated by Scripture is indispensable.

והרי מנחה, דכתיב בה חוקה, ואמר רב: כל מקום שהחזיר הכתוב בתורת מנחה אינו אלא לעכב, החזיר – אין, לא החזיר – לא.
Menachot 19b אמר רב halacha dispute meal offering
Rav says every meal-offering requirement repeated by Scripture is indispensable, whereas Shmuel limits indispensability to flour and oil.

גופא, אמר רב: כל מקום שהחזיר לך הכתוב בתורה מנחה, אינו אלא לעכב. ושמואל אמר: גרש ושמן מעכבין, ואין דבר אחר מעכב. ולשמואל, אף על גב דתנא ביה קרא לא מעכבא ליה?
Menachot 26a אמר רב halacha ruling offering remnants
Rav limits the ruling to a case in which all the offering's remnants become impure, excluding partial impurity.

גמ' אמר רב: והוא שנטמאו כל שיריה, אבל מקצת שיריה – לא.
Menachot 29a אמר רב halacha ruling menorah height
Rav states that the menorah is nine handbreadths high.

אמר רב: גובהה של מנורה תשעה טפחים. איתיביה רב שימי בר חייא לרב: אבן היתה לפני מנורה ובה שלש מעלות, שעליה הכהן עומד ומטיב את הנרות.
Menachot 29a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah both exegesis solomons menorahs
Rav teaches that Solomon made ten menorahs, each refined from one thousand talents of gold until only one talent remained.

כתיב: ״והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב״. מאי ״מיכלות זהב״? אמר רב אמי: שכילתו לכל זהב סגור של שלמה, דאמר רב יהודה אמר רב: עשר מנורות עשה שלמה, וכל אחת ואחת הביא לה אלף ככר זהב, והכניסוהו אלף פעמים לכור, והעמידוהו על ככר.
Menachot 29a אמר רב halacha ruling scribal letters
Rav rules that even the tip of a yod matters and that a letter not surrounded by parchment on all four sides is invalid.

אמר רב יהודה, אמר רב: לא נצרכה אלא לקוצה של יוד. והא נמי פשיטא! אלא לכאידך דרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה – פסולה.
Menachot 29b אמר רב aggada story letter crowns
Rav recounts that Moses sees God attaching crowns to letters for Rabbi Akiva to derive multitudes of laws from them.

אמר רב יהודה, אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבונו של עולם, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
Menachot 29b אמר רב halacha ruling torah scroll
Rav rules that a Torah scroll with two errors on each sheet may be corrected but one with three must be interred.

אמר רב יוסף: הני תרתי מילי אמר רב בספרים, ותניא תיובתיה. חדא, הא דאמר רב: ספר תורה שיש בו שתי טעיות בכל דף ודף – יתקן, שלש – יגנז.
Menachot 29b משמיה דרב halacha ruling torah scroll
Rav qualifies the saving effect of one error-free sheet by requiring that most of the scroll be written correctly.

ותניא תיובתיה: שלש – יתקן, ארבע – יגנז. תנא: אם יש בו דף אחת שלימה – מצלת על כולו. אמר רבי יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: והוא דכתיב רוביה דספרא שפיר.
Menachot 30a אמר רב halacha ruling scroll layout
Rav permits finishing the writing even in the middle of a sheet when dealing with Torah sections rather than a complete Torah scroll.

אידך, דאמר רב: הכותב ספר תורה ובא לגמור – גומר, ואפילו באמצע הדף. מיתיבי: הכותב ספר תורה, בא לו לגמור – לא יגמור באמצע הדף כדרך שגומר בחומשין, אלא מקצר והולך עד סוף הדף! כי קא אמר רב – בחומשין.
Menachot 30a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling scroll layout
Rav says that the words before the eyes of all Israel are written in the middle of a line, not the middle of a sheet.

והא ספר תורה קאמר? בחומשין של ספר תורה. איני? והאמר רבי יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב: ״לעיני כל ישראל״ באמצע הדף? ההיא באמצע שיטה איתמר.
Menachot 30a אמר רב halacha ruling torah reading
Rav rules that one individual reads the Torah's final eight verses in the synagogue.

אמר רבי יהושע בר אבא, אמר רב גידל, אמר רב: שמנה פסוקים שבתורה, יחיד קורא אותן בבית הכנסת. כמאן? דלא כרבי שמעון.
Menachot 30a אמר רב aggada maxim torah scroll
Rav teaches that buying a Torah scroll resembles seizing a commandment from the market, while writing one is credited as receiving it from Sinai.

ואמר רבי יהושע בר אבא, אמר רב גידל, אמר רב: הלוקח ספר תורה מן השוק – כחוטף מצוה מן השוק, כתבו – מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני. אמר רב ששת: אם הגיה אפילו אות אחת – מעלה עליו כאילו כתבו.
Menachot 30b אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha dispute divine name
Rav rules that a scribe may suspend the divine name above the line, whereas Rabbi Yitzchak bar Shmuel requires erasing and rewriting.

איתמר: רב חננאל אמר רב, הלכה: תולין את השם. רבה בר בר חנה אמר רבי יצחק בר שמואל, הלכה: מוחק וכותב.
Menachot 30b אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha dispute divine name
Rav rules that the divine name may be suspended above the line, in contrast to the ruling that it must be erased and rewritten.

אהייא? אילימא אהא: רבי שמעון שזורי אומר כל השם כולו תולין, מקצתו אין תולין – והא איתמר עלה, אמר רב חננאל אמר רב: הלכה תולין את השם, ורבה בר בר חנה אמר רב יצחק בר שמואל: הלכה מוחק וכותב.
Menachot 31b אמר רב halacha ruling torn scroll
Rav rules that a tear spanning two lines may be sewn but a tear spanning three lines may not.

אמר רב זעירא, אמר רב חננאל, אמר רב: קרע הבא בשני שיטין – יתפור, בשלש – אל יתפור. אמר ליה רבה זוטי לרב אשי: הכי אמר רבי ירמיה מדיפתי משמיה דרבא, הא דאמרינן ״בשלש אל יתפור״ – לא אמרן אלא בעתיקתא, אבל חדתתא – לית לן בה.
Menachot 31b אמר רב halacha ruling mezuzah layout
Rav rules that a mezuzah written with two words on each line is valid.

אמר רבי זעירי, אמר רב חננאל, אמר רב: מזוזה שכתבה שתים שתים, כשרה. איבעיא להו: שתים ושלש ואחת, מהו? אמר רב נחמן בר יצחק: כל שכן שעשאה כשירה. מיתיבי: עשאה כשירה, או שירה כמותה – פסולה! כי תניא ההיא בספר תורה.
Menachot 32a אמר רב halacha ruling mezuzah sections
Rav rules that the law follows Rabbi Shimon ben Elazar regarding open sections.

ואמר רב חננאל, אמר רב: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר, מאי לאו אפתוחות?
Menachot 32a אמר רב halacha ruling levirate release
Rav says Elijah would be accepted if he permits levirate release with a shoe, but not if he forbids a sandal against established practice.

דאמר רבה, אמר רב כהנא, אמר רב: אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל – שומעין לו, אין חולצין בסנדל – אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל.
Menachot 32a אמר רב halacha ruling levirate release
Rav says Elijah would be accepted if he forbids levirate release with a shoe, but not if he forbids a sandal against established practice.

ורב יוסף אמר רב כהנא, אמר רב: אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל – שומעין לו, אין חולצין בסנדל – אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל.
Menachot 32b אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling mezuzah ruling
Rav rules that a mezuzah written without ruled guide lines is invalid.

הא מורידין עושין – והא בעיא שרטוט, דאמר רב מניומי בר חלקיה, אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה, ורב מנימין בר חלקיה דידיה אמר: שרטוט של מזוזה הלכה למשה מסיני.
Menachot 33a אמר רב halacha ruling mezuzah placement
Rav rules that a mezuzah positioned like a bolt is invalid, with the ruling distinguished according to its orientation.

אמר רב יהודה, אמר רב: עשאה כמין נגר – פסולה. איני? והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר: כולהו מזוזתא דבי רבי כמין נגר הוו עבידן, וההיא פיתחא דעייל ביה רבי לבי מדרשא לא הוה לה מזוזה! לא קשיא: הא דעבידא כסיכתא, הא דעבידא כאיסתוירא.
Menachot 33a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling mezuzah obligation
Rav rules that mezuzah placement follows the doorway customarily used for entry.

איני? והא ההוא פיתחא דהוה עייל בה רב הונא לבי מדרשא, והויא לה מזוזה! ההוא רגיל הוה, דאמר רב יהודה אמר רב: במזוזה הלך אחר הרגיל.
Menachot 33b משמיה דרב halacha ruling mezuzah obligation
Rav explains that a gatehouse opening to a courtyard with houses opening into it requires two mezuzot.

אמר רחבה, אמר רב יהודה: בי הרזיקי חייב בשתי מזוזות. מאי בי הרזיקי? אמר רב פפא סבא משמיה דרב: בית שער הפתוח לחצר, ובתים פתוחין לבית שער.
Menachot 34a אמר רב halacha ruling scribal letters
Rav rules that even the tip of a yod matters and that a letter not surrounded by parchment on all four sides is invalid.

אמר רב יהודה, אמר רב: לא נצרכא אלא לקוצו של יוד. והא נמי פשיטא! לא נצרכה אלא לאידך דרב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה, פסולה.
Menachot 34b אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha ruling tefillin sections
Rav rules that tefillin sections placed in the wrong order are invalid.

אמר רב חננאל אמר רב: החליף פרשיותיה פסולות. אמר אביי: לא אמרן
Menachot 35a אמר רב halacha ruling tefillin construction
Rav teaches that the tefillin base is a law transmitted to Moses at Sinai.

ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני. אמר אביי: מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: שי״ן של תפילין הלכה למשה מסיני.
Menachot 35b משמיה דרב as transmitted by Rav Yehudah bar Shmuel bar Shilat halacha ruling tefillin knot
Rav teaches that the tefillin knot is a law transmitted to Moses at Sinai.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני. אמר רב נחמן: ונוייהן לבר. רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא, איתהפכא ליה רצועה דתפילין. אמר ליה: לא סבר לה מר ונוייהן לבר? אמר ליה: לאו אדעתאי.
Menachot 35b אמר רב halacha ruling tefillin blessing
Rav says the blessing over tefillin begins at the time they are placed.

אמר רב שמואל בר בידרי אמר רב, ואמרי לה אמר רבי אחא אריכא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב מנשיא אמר שמואל: תפילין מאימתי מברך עליהן? משעת הנחתן. איני? והא אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן! אביי ורבא דאמרי תרוייהו: משעת הנחה ועד שעת קשירה.
Menachot 38a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis ritual precedence
Rav explains that the requirement is needed only to establish which component takes precedence.

לימא דלא כרבי? אמר רב יהודה אמר רב: אפילו תימא רבי, לא נצרכא אלא לקדם.
Menachot 38b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling preferred practice
Rav says the person omits the preferred form of the commandment but still fulfills the commandment.

אמר רב יהודה אמר רב: שחיסר מצוה ועשה מצוה, ומאי חיסר מצוה? דלא עבד מצוה מן המובחר.
Menachot 39a אמר רב halacha ruling tzitzit threads
Rav rules that tzitzit are invalid if a thread is severed at its root.

אמר רבה בר רב אדא אמר רב אדא אמר רב: אם נפסק החוט מעיקרו – פסולה. יתיב רב נחמן וקא אמר להא שמעתא, איתיביה רבא לרב נחמן: במה דברים אמורים – בתחילתו, אבל סופו – שיריו וגרדומיו כל שהוא.
Menachot 39a משמיה דרב halacha dialogue tzitzit threads
Rav is cited as saying that the wrapping thread counts toward the required number, though Rav Yosef attributes the statement to Shmuel.

יתיב רבה וקאמר משמיה דרב: חוט של כרך עולה מן המנין. אמר ליה רב יוסף: שמואל אמרה ולא רב. איתמר נמי: אמר רבה בר בר חנה, סח לי רבי יאשיה דמן אושא: חוט של כרך עולה לה מן המנין.
Menachot 39a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha dialogue tzitzit wrapping
Rav rules that tzitzit remain valid when most of the blue thread is wrapped, after Rav Yosef corrects the attribution to Rav.

יתיב רבא וקא אמר משמיה דשמואל: תכלת שכרך רובה – כשרה. אמר ליה רב יוסף: רב אמרה, ולא שמואל. איתמר נמי, אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: תכלת שכרך רובה – כשרה.
Menachot 39a אמר רב halacha ruling tzitzit wrapping
Rav rules that mostly wrapped blue thread is valid, even with only one segment wrapped, and prescribes one-third braid and two-thirds loose strands.

רב חייא בריה דרב נתן מתני הכי: אמר רב הונא, אמר רב ששת, אמר רב ירמיה בר אבא, אמר רב: תכלת שכרך רובה – כשרה, ואפילו לא כרך בה אלא חוליא אחת – כשרה, ונויי תכלת – שליש גדיל ושני שלישי ענף.
Menachot 39b אמר רב halacha dispute tzitzit quality
Rav says the cloak is attractive but its blue thread is not, whereas Rabba bar bar Chana approves both.

וגדילא מיגדיל. אמר רב: יאי גלימא ולא יאי תכלתא, רבה בר בר חנה אמר: יאי גלימא ויאי תכלתא.
Menachot 41b רב אמר halacha dispute tzitzit transfer
Rav forbids removing tzitzit from one garment for use on another, whereas Shmuel permits it.

איתמר, רב אמר: אין מתירין מבגד לבגד, ושמואל אמר: מתירין מבגד לבגד.
Menachot 41b רב אמר halacha dispute lamp lighting
Rav forbids lighting one lamp from another, whereas Shmuel permits it.

רב אמר: אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמר: מדליקין מנר לנר.
Menachot 41b רב אמר halacha dispute shabbat dragging
Rav rules against Rabbi Shimon's position on dragging, whereas Shmuel rules in accordance with it.

רב אמר: אין הלכה כרבי שמעון בגרירה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון בגרירה.
Menachot 42a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis tzitzit placement
Rav requires tzitzit to hang over the garment's corner, deriving this from the phrase upon the corners of their garments.

כמאן אזלא הא דאמר רב גידל אמר רב: ציצית צריכה שתהא נוטפת על הקרן, שנאמר: ״על כנפי בגדיהם״, כמאן? כרבי אליעזר בן יעקב.
Menachot 42a אמר רב halacha dialogue tzitzit blessing
Rav says that making tzitzit does not require a blessing.

רב נחמן אשכחיה לרב אדא בר אהבה רמי חוטי, וקא מברך ״לעשות ציצית״. אמר ליה: מאי ״ציצי״ [דקא] שמענא? הכי אמר רב: ציצית אין צריכה ברכה.
Menachot 42a אמר רב halacha exegesis gentile tzitzit
Rav derives that tzitzit made by a gentile are invalid because Israelites are commanded to make them.

כי נח נפשיה דרב הונא, על רב חסדא למירמא דרב אדרב, ומי אמר רב: ציצית אין צריך ברכה? והא אמר רב יהודה אמר רב: מנין לציצית בגוי שהיא פסולה, שנאמר: ״דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצת״ – בני ישראל יעשו ולא הגוים יעשו!
Menachot 42a משמיה דרב halacha exegesis gentile circumcision
Rav derives the invalidity of circumcision performed by a gentile from the command that Abraham guard the covenant.

מידי הוא טעמא, אלא לרב? רב מיפסיל פסיל, דאיתמר: מנין למילה בגוי שפסולה? דרו בר פפא משמיה דרב אמר: ״ואתה את בריתי תשמר״.
Menachot 42b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis gentile tzitzit
Rav derives that tzitzit made by a gentile are valid because others may make them for Israelites.

אנן הכי מתנינן לה, אמר רב יהודה אמר רב: מנין לציצית בגוי שכשירה? שנאמר: ״דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית״, יעשו להם אחרים.
Menachot 42b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling tzitzit materials
Rav invalidates tzitzit made from detached tufts, loose fibers, or remnants from a loom but validates those made from spun balls.

אמר רב יהודה אמר רב: עשאן מן הקוצים, ומן הנימין, ומן הגרדין – פסולה, מן הסיסין – כשירה.
Menachot 45a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada story ezekiel interpretation
Rav praises Chanina ben Chizkiya for using three hundred jars of oil while interpreting Ezekiel and preventing its concealment.

אמר רב יהודה אמר רב: זכור אותו האיש לטוב, וחנינא בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלה שלש מאות גרבי שמן, וישב בעלייה ודרשו.
Menachot 47b אמר רב halacha ruling misuse liability
Rav rules that the sprinkling of an offering disqualified by improper intent neither creates nor removes liability for misuse.

והאמר רב גידל, אמר רב: זריקת פיגול אינה מביאה לידי מעילה, ואינה מוציאה מידי מעילה.
Menachot 47b אמר רב halacha dialogue misuse liability
Rav's ruling transmitted by Rav Giddel is challenged as having been refuted.

לאו איתותב דרב גידל אמר רב?
Menachot 49a אמר ליה רב dialogue halacha dialogue festival lambs
Rav tells the reciter that festival lambs slaughtered as rams do fulfill their owners' obligation.

תני רבה בר בר חנה קמיה דרב: כבשי עצרת ששחטן לשום אילים – כשרין, ולא עלו לבעלים לשום חובה. אמר ליה רב: עלו ועלו.
Menachot 58a רב אמר halacha exegesis leper oil
Rav identifies the leper's log of oil as the point at issue and cites its inclusion from the phrase all their offerings.

רב אמר: לוג שמן של מצורע איכא בינייהו, דתני לוי: ״כל קרבנם״ – לרבות לוג שמן של מצורע.
Menachot 82a אמר רב halacha ruling peace offering
Rav rules that the buyer does not acquire a peace offering and that its hide is consequently not eligible to become non-sacred.

הא איתמר עלה, אמר רב: לא קני שלמים, ומאי ״לא יצא העור לחולין״? הכי קאמר: אינו בתורת לצאת העור לחולין, מאי טעמא? אמר רבה: נעשה כלוקח שור לחרישה.
Menachot 90a משמיה דרב halacha dispute sacred vessels
Rav concludes that sacred vessels sanctify their contents without the owner's intent, whereas Ravina requires intent.

אמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב, זאת אומרת, כלי שרת מקדשין שלא מדעת. רבינא אמר: לעולם אימא לך, כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת, וגזרה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול.
Menachot 108b אמר רב halacha ruling offering vow
Rav limits the flexibility to one who says this ox is a burnt offering, while saying this ox is incumbent upon me fixes the animal.

רצה יביא בדמיו שנים [כו']. אמר רב מנשיא בר זביד אמר רב: לא שנו אלא דאמר ״שור זה עולה״, אבל אמר ״שור זה עלי עולה״ – הוקבע.
Menachot 108b אמר רב halacha ruling offering vow
Rav says the animal is fixed only when one declares that both this ox and its value are incumbent upon him as a burnt offering.

אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב מנשיא בר זביד אמר רב: לא שנו אלא דאמר ״שור זה עולה״, אי נמי אמר ״שור זה עלי עולה״, אבל אמר ״שור זה ודמיו עלי עולה״ – הוקבע.
Menachot 110a אמר רב aggada maxim divine recognition
Rav says people from Tyre to Carthage recognize Israel and their Father in Heaven, while those beyond those directions do not.

אמר רבי אבא בר רב יצחק, אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה, אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.
Menachot 110a אמר רב as transmitted by Rav Giddel aggada exegesis heavenly altar
Rav interprets the verse as describing a built altar upon which the archangel Michael offers a sacrifice.

״לעולם זאת על ישראל״, אמר רב גידל אמר רב: זה מזבח בנוי, ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן.

Chullin (130)

Chullin 5a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis elijahs food
Rav says the ravens brought Elijah meat from Ahab's slaughterhouse.

לימא מסייע ליה, ״והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב״, ואמר רב יהודה אמר רב: מבי טבחי דאחאב. על פי הדבור שאני.
Chullin 5b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis humility
Rav interprets people and animals as wise people who make themselves humble like animals.

וכל היכא דכתיב בהמה, גריעותא היא? והכתיב ״אדם ובהמה תושיע ה'״, ואמר רב יהודה אמר רב: אלו בני אדם שהן ערומין בדעת, ומשימין עצמן כבהמה! התם כתיב ״אדם ובהמה״, הכא בהמה לחודיה כתיב.
Chullin 8b רב אמר halacha dispute gentile knife
Rav requires peeling meat slaughtered with a gentile's knife, whereas Rabba bar bar Chana requires only rinsing it.

אתמר: השוחט בסכין של גוים, רב אמר: קולף, ורבה בר בר חנה אמר: מדיח. לימא בהא קמיפלגי, דמר סבר: בית השחיטה צונן, ומר סבר: בית השחיטה רותח.
Chullin 8b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling butcher knives
Rav requires a butcher to maintain separate knives for slaughtering, cutting meat, and cutting forbidden fats.

אמר רב יהודה אמר רב: הטבח צריך שלשה סכינין, אחת ששוחט בה, ואחד שמחתך בה בשר, ואחד שמחתך בה חלבים.
Chullin 8b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling butcher washing
Rav requires a butcher to maintain separate water vessels for rinsing meat and forbidden fats.

ואמר רב יהודה אמר רב: הטבח צריך שני כלים של מים, אחד שמדיח בו בשר, ואחד שמדיח בו חלבים. וניתקן ליה חדא, ונדיח בו בשר והדר נדיח בו חלבים? גזירה שמא ידיח חלבים ואחר כך בשר. השתא נמי מיחלפי ליה? כיון דאצרכיניה תרתי אית ליה היכרא.
Chullin 9a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling scholarly skills
Rav requires a Torah scholar to learn writing, slaughter, and circumcision, with another transmission adding tefillin knots, wedding blessings, and tzitzit.

ואמר רב יהודה אמר רב: תלמיד חכם צריך שילמוד שלשה דברים: כתב, שחיטה, ומילה. ורב חנניא בר שלמיא משמיה דרב אמר: אף קשר של תפילין, וברכת חתנים, וציצית. ואידך – הני שכיחן.
Chullin 12a אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling observed slaughter
Rav permits eating an individual's slaughter only when the observer sees the process from beginning to end.

אמר רב נחמן אמר רב: ראה אחד ששחט, אם ראהו מתחלה ועד סוף – מותר לאכול משחיטתו, ואם לאו – אסור לאכול משחיטתו.
Chullin 14a משמיה דרב halacha ruling shabbat slaughter
Rav prohibits eating that day from an animal slaughtered on Shabbat, a position the scholars associate with Rabbi Yehuda.

גמ' אמר רב הונא, דרש חייא בר רב משמיה דרב: אסורה באכילה ליומא, ונסבין חבריא למימר רבי יהודה היא.
Chullin 14b אמר רב halacha exegesis shabbat produce
Rav says Rabbi Yehuda disputes the ruling even regarding baskets of olives and grapes.

מידי הוא טעמא, אלא לרב, האמר רב: חלוק היה רבי יהודה אפילו בסלי זיתים וענבים.
Chullin 15a משמיה דרב halacha ruling shabbat slaughter
Rav prohibits eating that day from an animal slaughtered on Shabbat, a ruling associated with Rabbi Yehuda rather than Rabbi Meir.

והא מתניתין דשוחט הוא, ואמר רב הונא: דרש חייא בר רב משמיה דרב: אסורה באכילה ליומא, ונסבין חבריא למימר: רבי יהודה היא, הא רבי מאיר שרי!
Chullin 15b אמר רב halacha ruling shabbat cooking
Rav forbids a healthy person from an animal slaughtered for an ill person on Shabbat but permits food cooked for the ill person.

וכי הא דאמר רב אחא בר אדא אמר רב, ואמרי לה אמר רבי יצחק בר אדא אמר רב: השוחט לחולה בשבת – אסור לבריא, המבשל לחולה בשבת – מותר לבריא.
Chullin 17a אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha exegesis conquest food
Rav interprets houses full of every good thing as permitting even pieces of pork during the conquest.

אימת? אילימא בשבע שכבשו – השתא דבר טמא אישתרי להו, דכתיב: ״ובתים מלאים כל טוב״, ואמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: כתלי דחזירי – בשר נחירה מבעיא?
Chullin 18b משמיה דרב halacha ruling firstborn release
Rav is uncertainly reported as ruling that three people may permit a firstborn animal where no expert is available.

שמע רב יוסף, איקפד, אמר: אנא מכולי עלמא גמירנא? אנא מרב יהודה גמירנא, דאפילו ספיקי דגברי גריס. דאמר רב יהודה: אמר רבי ירמיה בר אבא, ספק משמיה דרב, ספק משמיה דשמואל: שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה.
Chullin 19a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dispute slaughter procedure
Rav is reported both as validating and as invalidating slaughter consisting of one-third deviation, one-third proper cutting, and one-third deviation.

הגרים שליש, ושחט שליש, והגרים שליש – רב הונא אמר רב: כשרה, רב יהודה אמר רב: טרפה. רב הונא אמר רב: כשרה – כי נפקא חיותא בשחיטה קא נפקא. רב יהודה אמר רב: טרפה – בעינן רובא בשחיטה וליכא.
Chullin 19a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue slaughter procedure
Rav is transmitted as validating a cut composed of one-third proper slaughter, one-third deviation, and one-third proper slaughter.

שחט שליש, והגרים שליש, ושחט שליש – רב יהודה אמר רב: כשרה. אתו שיילוה לרב הונא, אמר להו: טרפה. שמע רב יהודה איקפד, אמר: טריפנא (ומכשר) [מכשר], (ומכשרנא) [מכשרנא] טריף! אמר רב הונא: שפיר קא מיקפד, חדא – איהו שמיע ליה מיניה דרב, ואנא לא שמיע לי, ועוד – האיכא רובא בשחיטה.
Chullin 26b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute minor compensation
Rav attributes the mutual exclusion of a father's sale right and a fine to Rabbi Meir, while the sages allow a fine during the period of sale.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אמרו: יש קנס במקום מכר, דתניא: קטנה מבת יום אחד עד שתביא שתי שערות – יש לה מכר ואין לה קנס, משתביא שתי שערות עד שתיבגר – יש לה קנס ואין לה מכר, דברי רבי מאיר, שהיה רבי מאיר אומר: כל מקום שיש מכר – אין קנס, וכל מקום שיש קנס – אין מכר.
Chullin 26b אמר רב halacha dispute minor refusal
Rav attributes the exclusion of refusal during eligibility for levirate release to Rabbi Meir, while the sages allow refusal during that period.

גמ' אמר רב יהודה, אמר רב: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: יש מיאון במקום חליצה, דתניא: עד מתי הבת ממאנת? עד שתביא שתי שערות, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: עד שירבה השחור על הלבן.
Chullin 28b רב אמר halacha dispute slaughter majority
Rav treats exactly one-half as a majority, whereas Rav Kahana does not.

חצי אחד בעוף וכו'. אתמר: רב אמר: מחצה על מחצה כרוב, רב כהנא אמר: מחצה על מחצה אינו כרוב.
Chullin 28b רב אמר halacha dispute slaughter majority
Rav treats one-half as a majority because the command requires only that a majority not remain uncut.

רב אמר: מחצה על מחצה כרוב, הכי אמר ליה רחמנא למשה: ״לא תשייר רובא״. רב כהנא אמר: מחצה על מחצה אינו כרוב, הכי אמר ליה רחמנא למשה: ״שחוט רובא״.
Chullin 29a רב אמר halacha dispute passover purity
Rav treats an evenly divided community as a majority, whereas Rav Kahana does not.

הרי שהיו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאים – רב אמר: מחצה על מחצה כרוב, ורב כהנא אמר: מחצה על מחצה אינו כרוב.
Chullin 30a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute slaughter cuts
Rav validates slaughter performed in two or three places, whereas Shmuel requires an exposed continuous cut.

אמר רב יהודה אמר רב: השוחט בשנים ושלשה מקומות, שחיטתו כשרה. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: בעינן שחיטה מפורעת, וליכא.
Chullin 30b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling concealed slaughter
Rav invalidates cutting with the knife concealed between the two organs but validates cutting beneath the skin.

אמר רב יהודה אמר רב: החליד את הסכין בין סימן לסימן ופסקו – פסולה, תחת העור – כשרה.
Chullin 31a אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis blood covering
Rav requires placing earth below and above the blood, deriving both layers from the wording cover it in earth.

והא בעי כסוי, וכי תימא דמכסו ליה, והאמר רבי זירא אמר רב: השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה, שנאמר: ״וכסהו בעפר״, ״עפר״ לא נאמר אלא ״בעפר״, מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה!
Chullin 31a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute forced immersion
Rav rules that a menstruant immersed involuntarily is pure for her husband but may not eat teruma, whereas Rabbi Yochanan denies even household purity.

אתמר: נדה שנאנסה וטבלה, אמר רב יהודה אמר רב: טהורה לביתה, ואסורה לאכול בתרומה. ורבי יוחנן אמר: אף לביתה לא טהרה.
Chullin 32a אמר רב halacha ruling slaughter interruption
Rav defines the permitted interruption as the time required to slaughter another animal.

גמ' מאי כדי שחיטה? אמר רב: כדי שחיטת בהמה אחרת.
Chullin 32a אמר רב halacha dispute slaughter interruption
Rav measures an animal's interruption by another animal and a bird's by another bird, whereas Shmuel allows the animal measure even for a bird.

אתמר: אמר רב: כדי שחיטת בהמה לבהמה, ועוף לעוף, ושמואל אמר: אפילו בהמה לעוף, וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו בהמה לעוף.
Chullin 37b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling endangered animal
Rav defines an endangered animal as one that cannot stand when made to stand, with another transmission including one still eating wood chips.

היכי דמי מסוכנת? אמר רב יהודה אמר רב: כל שמעמידין אותה ואינה עומדת. רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב אמר: אפילו אוכלת בקעיות. רמי בר יחזקאל אמר: אפילו אוכלת קורות.
Chullin 37b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling endangered animal
Rav defines an endangered animal as one that cannot stand when made to stand, even if it still eats wood chips.

בסורא מתני הכי. בפומבדיתא מתני הכי: היכי דמיא מסוכנת? אמר רב יהודה אמר רב: כל שמעמידין אותה ואינה עומדת, ואפילו אוכלת בקעיות. רמי בר יחזקאל אמר: אפילו אוכלת קורות.
Chullin 37b אמר רב halacha dialogue endangered animal
Rav's students are asked what Rav says concerning the definition of an endangered animal.

אשכחינהו שמואל לתלמידי דרב, אמר להו: מאי אמר רב במסוכנת? אמרו ליה: הכי אמר רב:
Chullin 42b משמיה דרב halacha ruling animal defects
Rav rules that a dislocated hip joint or an afflicted kidney renders an animal a tereifa.

והאיכא שב שמעתתא, דאמר רב מתנא: האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה – טרפה, ואמר רכיש בר פפא משמיה דרב: לקתה בכוליא אחת – טרפה, ותנן: ניטל הטחול – כשרה, ואמר רב עוירא משמיה דרבא: לא שנו אלא ניטל, אבל ניקב – טרפה.
Chullin 43b רב אמר halacha dispute esophageal injury
Rav says any perforation of the upper esophagus renders the animal a tereifa because it is a valid slaughter site, whereas Shmuel requires a majority.

איתמר: תורבץ הוושט – רב אמר: במשהו, ושמואל אמר: ברובו. רב אמר במשהו: מקום שחיטה הוא, ושמואל אמר ברובו: לאו מקום שחיטה הוא.
Chullin 43b אמר רב halacha exegesis esophageal injury
Rav's stringency is applied by requiring only the slightest perforation of the upper esophagus.

חומרי דרב, דאמר רב: במשהו. והאמר רב: מקום שחיטה הוא! כשמואל, דאמר: לאו מקום שחיטה הוא. אי שמואל, האמר: ברובו! כרב, דאמר: במשהו.
Chullin 44a משמיה דרב halacha ruling esophageal injury
Rav says the sages assign a measure to the esophagus, implying that its upper section is not a slaughter site, yet the slightest defect there invalidates.

אמר רב טבות: כולה כרב עבדה, דכי אתא רמי בר יחזקאל אמר: לא תציתו להו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דרב! הכי אמר רב: וושט נתנו [בו] חכמים שיעור, מכלל דתורבץ הוושט לאו מקום שחיטה הוא, וקאמר במשהו.
Chullin 44a משמיה דרב halacha ruling inner rumen
Rav identifies the handbreadth of esophagus adjacent to the rumen as the inner rumen.

איני? והאמר רבינא אמר גניבא משמיה דרב: טפח בוושט סמוך לכרס – זהו כרס הפנימי. אמאי? כי קא שחט בכרס קא שחיט!
Chullin 44a רב אמר halacha other windpipe injury
Rav is cited regarding the measure of a majority for a severed windpipe, but his measure is absent from the fragment.

ופסוקת הגרגרת. תנא: כמה פסוקת הגרגרת? ברובה. וכמה רובה? רב אמר:
Chullin 45a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling windpipe perforation
Rav rules that a perforated portion of the windpipe joins with other damage to constitute a majority.

אמר רב יהודה אמר רב: ניקבה כנפה – מצטרפים לרובא.
Chullin 45a אמר רב as transmitted by Rav Chama bar Guria halacha ruling windpipe perforation
Rav rules that holes with missing tissue combine to the size of an issar, while holes without missing tissue combine to a majority.

אישתמיטתיה הא דאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: נקבים שיש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר, ושאין בהן חסרון מצטרפין לרובא.
Chullin 45a אמר רב halacha ruling windpipe injury
Rav validates a split windpipe if one ring remains above and one below.

נפחתה כדלת, אמר רב נחמן: כדי שיכנס איסר לרחבו. נסדקה, אמר רב: אפילו לא נשתייר בה אלא חוליא אחת למעלה וחוליא אחת למטה – כשרה.
Chullin 45b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling lung perforation
Rav interprets penetration into the bronchial cavity as penetration into the large bronchus.

ניקב הלב לבית חללו, בעי רבי זירא: לבית חלל קטן או לבית חלל גדול? אמר ליה אביי: מאי תיבעי לך? מי לא תנן: רבי שמעון אומר ״עד שתנקב לבית הסמפונות״, ואמר רבה בר תחליפא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: עד שתנקב לסמפון גדול.
Chullin 45b רב אמר halacha dispute heart artery
Rav says the slightest defect in the heart's artery invalidates, whereas Shmuel requires damage to its majority.

קנה הלב, רב אמר: במשהו, ושמואל אמר: ברובו.
Chullin 45b אמר רב halacha ruling heart artery
Rav identifies the heart's artery as the fat lying upon the walls of the lung.

הי ניהו קנה הלב? אמר רבה בר יצחק אמר רב: חלב שעל גבי דפנות. דפנות סלקא דעתך? אלא: שעל גבי דופני ריאה.
Chullin 45b רב אמר halacha dispute spinal injury
Rav defines the relevant majority as most of the membrane, with another version defining it as most of the marrow.

וכמה רובו? רב אמר: רוב עורו, ואמרי לה: רוב מוחו.
Chullin 49b אמר רב halacha dispute fat sealing
Rav rules that permitted fat seals a perforation but forbidden fat does not, whereas Rav Sheshet says both seal it.

אמר רב: חלב טהור – סותם, טמא – אינו סותם. ורב ששת אומר: אחד זה ואחד זה סותם.
Chullin 50b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis inner rumen
Rav transmits testimony identifying the inner rumen as the blind gut.

הכרס הפנימי. אמר רב יהודה אמר רב: העיד נתן בר שילא ריש טבחיא דצפורי לפני רבי משום רבי נתן: אי זו היא כרס הפנימי? סניא דיבי. וכן אמר רבי יהושע בן קרחה: סניא דיבי. רבי ישמעאל אמר: איסתומכא דכרסא.
Chullin 50b משמיה דרב halacha dispute inner rumen
Rav identifies the handbreadth of esophagus next to the rumen as the inner rumen, in contrast to Shmuel's definition.

רבי יעקב בר נחמני אמר שמואל: מקום שאין בו מילת. רבי אבינא אמר גניבא משמיה דרב: טפח בוושט סמוך לכרס – זו היא כרס הפנימית.
Chullin 51a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling organ crushing
Rav distinguishes blows along the spine that do not raise concern for crushed organs from blows ending mid-back, involving knots, or striking crosswise.

אמר רב יהודה אמר רב: הכה על ראשה והלכה לה כלפי זנבה, על זנבה והלכה לה כלפי ראשה, כנגד כל השדרה כולה – אין חוששין משום ריסוקי אברים, ואי שלים חוטרא אפלגי דגבא – חיישינן; ואי אית בה קיטרי – חיישינן; ואי מחייה אפסקית – חיישינן.
Chullin 51b אמר רב halacha story fallen animal
Rav teaches that an animal digging its claws in until they reach the ground shows sufficient resistance after a fall.

ההוא תורא דנפל, ואישתמע קל גניחותיה, על רב יצחק בר שמואל בר מרתא שקל משופרי שופרי. אמרי ליה רבנן: מנא לך הא? אמר להו: הכי אמר רב: צפרניו נועץ עד שמגיע לארץ.
Chullin 51b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute fallen animal
Rav says an animal that stands need not wait a full day but requires inspection, while one that walks needs no inspection.

אמר רב יהודה אמר רב: עמדה – אינה צריכה מעת לעת, בדיקה – ודאי בעיא, הלכה – אינה צריכה בדיקה. רב חייא בר אשי אמר: אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה.
Chullin 51b אמר רב halacha dispute fallen animal
Rav treats extending a foreleg to stand or lifting a leg to walk as equivalent to standing or walking, while Rav Chisda requires a more forceful movement.

אמר רב ירמיה בר אחא אמר רב: פשטה ידה לעמוד, אף על פי שלא עמדה. עקרה רגלה להלך, אף על פי שלא הלכה. ורב חסדא אמר: ננערה לעמוד, אף על פי שלא עמדה.
Chullin 52a אמר רב halacha dialogue rib injury
Rav rules that an animal is a tereifa when a rib and its vertebra are uprooted and reacts strongly when asked about two ribs uprooted without the vertebra.

אמר רב: נעקרה צלע וחוליא עמה – טרפה. אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן, וחוליא קיימת, מהו? אמר להו: גיסטרא קאמריתו?!
Chullin 52b אמר ליה רב dialogue halacha dialogue ritual impurity
Rav answers that the question concerned impurity, for which Beit Shammai's position is the stringent one.

מתקיף לה רב אושעיא: ולתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל? אמר ליה רב: כי איתשיל – לענין טומאה איתשיל, דהוו להו בית שמאי לחומרא.
Chullin 52b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling predator attack
Rav rules that dangerous clawing begins with a wolf for animals and with a hawk for birds.

ודרוסת הזאב. אמר רב יהודה אמר רב: בבהמה – מן הזאב ולמעלה, ובעופות – מן הנץ ולמעלה.
Chullin 53a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling lion attack
Rav does not suspect a lion attack merely because a claw is found in an ox's back, since the claw may have been dislodged by rubbing against a wall.

אמר רבה בר רב הונא אמר רב: ארי שנכנס לבין השוורים, ונמצא צפורן בגבו של אחד מהן – אין חוששין שמא ארי דרסו. מאי טעמא? רוב אריות דורסין ומיעוטן אין דורסין, וכל הדורס – אין צפרנו נשמטת, וזאת, הואיל וצפורן יושבת לו בגבו – אימר בכותל נתחכך.
Chullin 53a רב אמר halacha dispute possible attack
Rav does not treat a possible predator attack as grounds for concern, whereas Shmuel does.

איתמר: רב אמר: אין חוששין לספק דרוסה, ושמואל אמר: חוששין לספק דרוסה.
Chullin 53b אמר רב as transmitted by Rav Chanan bar Rava halacha ruling predator inspection
Rav requires inspecting the entire area opposite the body cavity after a predator attack, including the organs of slaughter.

בעי אילפא: יש דרוסה לסימנים או אין דרוסה לסימנים? אמר רבי זירא: הא דבעי אילפא – כבר פירשה רב חנן בר רבא, דאמר רב חנן בר רבא אמר רב: דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו, ואפילו בסימנין.
Chullin 53b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling predator injury
Rav requires reddening of the flesh opposite the intestines and treats decomposed flesh as absent.

בעי רב אמי: המסמסה מהו? אמר רבי זירא: הא דבעי רב אמי – כבר פירשה רב יהודה, דאמר רב יהודה אמר רב: בדרוסה, עד שיאדים בשר כנגד בני מעיים; נתמסמס הבשר – רואין אותו כאילו אינו.
Chullin 55a משמיה דרב halacha ruling kidney injury
Rav rules that disease in one kidney renders the animal a tereifa.

ניטלו הכליות. אמר רכיש בר פפא משמיה דרב: לקתה בכוליא אחת – טרפה. אמרי במערבא: והוא דמטאי לקותא
Chullin 55b אמר רב halacha dispute skinned animal
Rav says all remaining skin except that around the hooves can save a skinned animal, whereas Rabbi Yochanan includes hoof skin.

אמר רב: כל העור כולו מציל בגלודה, חוץ מעור בית הפרסות, ורבי יוחנן אמר: אפילו עור בית הפרסות נמי מציל.
Chullin 57a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute dislocated limbs
Rav distinguishes dislocations by species and limb, declaring a bird with a dislocated wing a tereifa from concern for a punctured lung, while Shmuel requires inspection.

אמר רב יהודה אמר רב: שמוטת יד בבהמה – כשרה, שמוטת ירך בבהמה – טרפה, שמוטת ירך בעוף – טרפה, שמוטת גף בעוף – טרפה, חיישינן שמא ניקבה הריאה. ושמואל אמר: תיבדק, וכן אמר רבי יוחנן: תיבדק.
Chullin 57a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue dislocated thigh
Rav is reported both as validating and invalidating a bird with a dislocated thigh, which Rav Huna explains as differing local traditions.

אמר רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף כשרה. אמר ליה רבה בר רב הונא לרב הונא: והא רבנן דאתו מפומבדיתא אמרו רב יהודה משמיה דרב אמר: שמוטת ירך בעוף טרפה! אמר ליה: ברי, נהרא נהרא ופשטיה.
Chullin 57a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue leg tendons
Rav is cited as validating a bird's dislocated thigh but applying the mishnah's invalidation of severed leg tendons to birds.

אזל רבי אבא, אשכחיה לרב ירמיה בר אבא דקא בדיק בצומת הגידין. אמר ליה: למה ליה למר כולי האי? והא רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף כשרה! אמר ליה: אנא מתניתין ידענא: בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה, מן הארכובה ולמעלה פסולה, וכן שניטל צומת הגידין, ואמר רב עלה: וכן בעוף.
Chullin 57a אמר רב halacha dialogue leg injury
Rav explicitly distinguishes a valid dislocated leg from an invalid severed leg.

אי הכי, קשיא דרב אדרב! אישתיק. אמר ליה: דלמא שני ליה בין שמוטה לחתוכה? אמר ליה: ואת מפרשת שמעתתיה דרב? בפירוש אמר רב: שמוטה – כשרה, חתוכה – פסולה. ואל תתמה, שהרי חותכה מכאן ומתה, חותכה מכאן וחיתה.
Chullin 57a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue dislocated thigh
Rav is reported as ruling that a bird with a dislocated thigh is a tereifa.

כי סליק רבי אבא, אשכחיה לרבי זירא דיתיב וקאמר: אמר רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף טרפה. אמר ליה: חיי דמר, מיומא דסליק מר להכא
Chullin 57b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue leg tendons
Rav is cited as validating a bird's dislocated thigh while applying the invalidation of severed leg tendons to birds.

ואשכחתיה נמי לרבי ירמיה בר אבא דיתיב וקא בדיק בצומת הגידין, ואקשי ליה: לא סבר לה מר הא דאמר רב הונא אמר רב: שמוטת ירך בעוף כשרה? אמר לי: אנא מתניתין ידענא: בהמה שנחתכו רגליה, מן הארכובה ולמטה – כשרה, מן הארכובה ולמעלה – פסולה, וכן שניטל צומת הגידין, ואמר רב עלה: וכן בעוף.
Chullin 57b אמר רב halacha dialogue leg injury
Rav explicitly distinguishes a valid dislocated leg from an invalid severed leg.

ואמרי ליה: אי הכי, קשיא דרב אדרב! אישתיק, ואקשי ליה: ודלמא שני ליה לרב בין שמוטה לחתוכה? ואמר לי: ואת מפרשת שמעתיה דרב? בפירוש אמר רב: שמוטה – כשרה, חתוכה – פסולה.
Chullin 57b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling dislocated thigh
Rav rules that a bird with a dislocated thigh is a tereifa.

ואת, מה בידך? הכי אמר רב חייא בר אשי אמר רב: שמוטת ירך בעוף טרפה, וכן אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: שמוטת ירך בעוף טרפה.
Chullin 58b אמר רב aggada maxim creature lifespan
Rav says there is no one-day-old gnat and no one-year-old fly.

אמר רב: לית בקא בר יומא, ולית דידבא בת שתא.
Chullin 60b אמר רב aggada dispute avvim origin
Rav says the Avvim came from the south, in contrast to the interpretation that five names denote their dignitaries.

״ואת חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים״, אמר חמשה וחשיב שיתא! אמר רבי יונתן: ארונקי שלהן חמשה. אמר ליה רב חסדא לרב תחליפא בר אבינא: כתוב ״ארונקי״ באגדתיך ופרשה. ופליגא דרב, דאמר רב: עוים מתימן באו.
Chullin 62b אמר רב halacha ruling bird identification
Rav permits the bird called shavor andrafta but forbids the bird called peroz andrafta.

אמר רב: שבור אנדרפטא – שרי, פירוז אנדרפטא – אסיר, וסימניך – פירוז רשיעא. אמר רב הונא: בוניא – שרי, פרוא – אסיר, וסימניך – פרואה אמגושא.
Chullin 63a אמר רב halacha exegesis unclean birds
Rav teaches that Scripture enumerates twenty-four unclean bird types.

אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חסדא אמר רב חנן בריה דרבא אמר רב: עשרים וארבעה עופות טמאין הן. אמר ליה רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא: דהיכא? אי דויקרא – עשרים הוו, אי דמשנה תורה – עשרים וחד הוו, וכי תימא דאה דכתיבא בויקרא ולא כתיבא במשנה תורה שדייה עלייהו – אכתי עשרין ותרין הוו!
Chullin 63a משמיה דרב halacha exegesis unclean birds
Rav derives four additional unclean bird types from the four occurrences of according to its kind.

אמר ליה: הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב: ״למינה״ ״למינה״ ״למינו״ ״למינהו״ – הרי כאן ארבע. אי הכי עשרין ושית הוו? אמר אביי: דאה וראה אחת היא, דאי סלקא דעתך תרתי אינון,
Chullin 63b אמר רב aggada maxim concise teaching
Rav teaches that a person should always instruct a student concisely.

מאי קא משמע לן? כדרב הונא אמר רב, ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה.
Chullin 65a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute locust signs
Rav defines the required majority as most of the locust's length, with another transmission defining most of its circumference.

ובחגבים, כל שיש לו כו'. מאי רובו? אמר רב יהודה אמר רב: רוב ארכו, ואמרי לה: רוב הקיפו. אמר רב פפא: הלכך בעינן רוב ארכו, ובעינן רוב הקיפו.
Chullin 68a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling fetal limb
Rav rules that the limb itself remains forbidden.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: ואבר עצמו אסור.
Chullin 68b רב אמר halacha dispute fetal limb
Rav treats emergence of a fetal limb as birth for that limb, whereas Rabbi Yochanan does not.

במערבא מתנו הכי, רב אמר: יש לידה לאברים, ורבי יוחנן אמר: אין לידה לאברים.
Chullin 74a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue fetal meat
Rav is reported in conflicting transmissions as imposing lashes and as not imposing lashes for eating this meat.

יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר: אמר רב יהודה אמר רב: אכלו לזה – לוקה. אמר ליה ההוא מרבנן: לא תציתו ליה, הכי אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: אכלו לזה – אינו לוקה.
Chullin 74a אמר רב halacha exegesis tereifa impurity
Rav derives that slaughter purifies a tereifa from carcass impurity because only some dead animals impart impurity.

ולהאי תנא דפריך, טרפה דשחיטתה מטהרתה מנא ליה? נפקא ליה מדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא: אמר קרא ״וכי ימות מן הבהמה״, מקצת בהמה מטמאה ומקצת בהמה אינה מטמאה, ואיזו זו? זו טרפה ששחטה.
Chullin 76b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue leg tendons
Rav says severing most of one tendon constitutes injury to the tendon junction, a ruling questioned by Shmuel because three tendons remain.

אמר רב יהודה אמר רב: צומת הגידין שאמרו ברובו; מאי רובו? רוב אחד מהן. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: מכדי תלתא הוו, כי מיפסיק חד מינייהו לגמרי, הא איכא תרי.
Chullin 76b אמר רב halacha ruling severed limb
Rav distinguishes injuries above and below the knee and whether most flesh remains to determine the status of both limb and animal.

אמר רב: למעלה מן הארכובה, אם רוב הבשר קיים – זה וזה מותר, ואם לאו – זה וזה אסור. למטה מן הארכובה, אם רוב הבשר קיים – זה וזה מותר, אם לאו – אבר אסור ובהמה מותרת.
Chullin 77a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue bone healing
Rav reports that sages and physicians advise scoring a ring-shaped bone wound with bone so it heals, while iron aggravates it.

אמר רב אשי: כי הוינן בי רב פפי, איבעיא לן: נקדר כמין טבעת, מהו? ופשטנא מהא דאמר רב יהודה אמר רב: דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים, ואמרו: מסרטו בעצם ומעלה ארוכה, אבל פרזלא מזרף זריף. אמר רב פפא: והוא דקנה גרמא דידיה.
Chullin 83a אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis animal purchase
Rav explains the special-period purchase rule as applying when the buyer has performed the act of acquisition.

בארבעה פרקים אלו, והא לא משך! אמר רב הונא אמר רב: כשמשך. אי הכי, אימא סיפא: אבל בשאר ימות השנה אינו כן, לפיכך אם מת – מת למוכר, והא משך!
Chullin 84a אמר רב aggada dialogue household spending
Rav says the elder's advice about household spending must be taken into consideration.

אמר רב: צריכין אנו לחוש לדברי זקן. אמר רבי יוחנן: אבא ממשפחת בריאים הוה, אבל כגון אנו, מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו – יריצנה לחנווני. אמר רב נחמן: כגון אנו לווין ואוכלין.
Chullin 85b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis tereifa impurity
Rav derives that even invalid slaughter of a tereifa removes carcass impurity because only some dead animals impart impurity.

ולא לכל אמר רבי שמעון שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה, מודה רבי שמעון שמטהרתה מידי נבלה. פשיטא! דאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא: ״וכי ימות מן הבהמה״, מקצת בהמה מטמאה ומקצת בהמה אינה מטמאה, ואי זו זו – טרפה ששחטה.
Chullin 86a אמר רב aggada maxim righteous merit
Rav says a heavenly voice declares daily that the world is sustained for Chanina while Chanina subsists on a small measure of carobs each week.

כי מהניא זכותייהו – אעלמא, אדידהו – לא, כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
Chullin 86b אמר רב halacha dialogue meal conclusion
Rav rules that once a diner says to prepare for grace after meals, he may no longer drink wine.

דרב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא, קאי עלייהו רב ייבא סבא, אמרו ליה: הב ליבריך. הדור אמרו ליה: הב לישתי. אמר להו רב ייבא סבא: הכי אמר רב, כיון דאמר ״הב ליבריך״ איתסר ליה למשתי חמרא. הכא נמי, כיון דאיטפל ליה לכסוי איחייב ליה לברכה.
Chullin 91b רב אמר aggada exegesis jacobs sun
Rav derives the teaching under discussion from the verse stating that the sun rose for Jacob.

רב אמר מהכא: ״ויזרח לו השמש״.
Chullin 91b אמר רב aggada maxim angelic song
Rav teaches that three groups of ministering angels sing daily, each contributing part of the proclamation holy, holy, holy is the Lord of hosts.

מסייע ליה לרב חננאל אמר רב, דאמר רב חננאל אמר רב: שלש כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום, אחת אומרת ״קדוש״, ואחת אומרת ״קדוש״, ואחת אומרת ״קדוש ה' צבאות״.
Chullin 92a אמר רב aggada exegesis jewish leaders
Rav interprets the vine's three branches as three proud leaders who emerge from Israel in every generation.

״ובגפן שלשה שריגים״, אמר רב חייא בר אבא אמר רב: אלו שלשה שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור, פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל, פעמים ששנים בארץ ישראל ואחד כאן. יהיבו רבנן עינייהו ברבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב.
Chullin 92b אמר רב halacha dispute sciatic nerve
Rav says the Torah forbids only the nerve's tendrils, whereas Ulla says the main nerve is forbidden by Torah law.

אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא, אמר רב: לא אסרה תורה אלא קנוקנות שבו. עולא אמר: עץ הוא, והתורה חייבה עליו.
Chullin 95a אמר רב halacha ruling unattended meat
Rav forbids meat once it has been out of sight.

אמר רב: בשר, כיון שנתעלם מן העין – אסור. מיתיבי: רבי אומר: מקולין וטבחי ישראל, בשר הנמצא ביד גוי – מותר. נמצא ביד גוי – שאני.
Chullin 95a רב אמר halacha dispute found meat
Rav permits the found meat only insofar as it is not presumed to be an animal carcass, whereas Levi permits eating it.

מידי הוא טעמא אלא לרב, הא איתמר עלה: רב אמר מותרות משום נבלה, ולוי אמר מותרות באכילה.
Chullin 95b אמר רב halacha story unattended meat
Rav prohibits two pieces retrieved in place of one after servants might have performed the same substitution.

מחוור רישא, נפל מיניה, אזל אייתי סילתא שדא אסיק תרין, אמר רב: עבדי נמי הכי, אסרינהו ניהליה.
Chullin 95b אמר רב both maxim omens
Rav says only an omen like those used by Abraham's servant Eliezer or Jonathan son of Saul qualifies as divination and avoids optional feasts.

והאמר רב: כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול – אינו נחש! אלא סעודת הרשות הואי, ורב לא מתהני מסעודת הרשות.
Chullin 95b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha dialogue lost property
Rav tells Rav Huna that objects arranged in a string possess an identifying mark.

בעא מיניה רב הונא מרב: בחרוזין מהו? אמר ליה: אל תהי שוטה, בחרוזין הרי זה סימן. איכא דאמרי: אמר רב הונא אמר רב: בחרוזין הרי זה סימן.
Chullin 101a אמר רב halacha dispute sciatic nerve
Rav says Rabbi Meir imposes two liabilities for eating the sciatic nerve of a carcass, while the sages impose only one.

אמר רב יהודה, אמר רב: האוכל גיד הנשה של נבלה – רבי מאיר מחייב שתים, וחכמים אומרים: אינו חייב אלא אחת.
Chullin 102a אמר רב halacha ruling noahide law
Rav limits the dispute to Israelites and says all agree that a Noahide is warned about limbs from impure and pure animals alike.

אמר רב גידל, אמר רב: מחלוקת בישראל, אבל בבן נח – דברי הכל מוזהר על הטמאין כטהורין.
Chullin 102a אמר רב halacha exegesis living limb
Rav requires an olive-bulk for liability for eating a limb from a living animal because Scripture describes it as eating.

אמר רב: אבר מן החי צריך כזית, מאי טעמא? אכילה כתיבה ביה.
Chullin 102a אמר רב both other unclear
Rav is introduced as stating a teaching, but the fragment preserves none of its content.

תא שמע, דאמר רב:
Chullin 102b אמר רב halacha ruling impure bird
Rav rules that the impure kalanita bird is prohibited in any amount whether alive or dead.

אימא סיפא: חנקה ואכלה, דברי הכל בכזית, והא קלניתא עוף טמא הוא, ואמר רב: טמאה, בין בחייה בין במיתתה, במשהו! אלא כעין קלניתא.
Chullin 106b אמר רב halacha dispute hand washing
Rav distinguishes the stated hand-washing limits between ordinary food and teruma, while Shmuel and Rav Sheshet apply one limit to both.

אמר רב: עד כאן לחולין, עד כאן לתרומה. ושמואל אמר: עד כאן בין לחולין בין לתרומה, לחומרא. ורב ששת אמר: עד כאן בין לחולין בין לתרומה, לקולא.
Chullin 106b אמר רב halacha ruling hand washing
Rav permits a person to wash both hands in the morning and condition that washing to serve for the entire day.

אמר רב: נוטל אדם את שתי ידיו שחרית, ומתנה עליהן כל היום כולו. אמר להו רבי אבינא לבני
Chullin 107b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha dispute servant eating
Rav forbids placing bread in a servant's mouth without knowing that he washed and requires a blessing over each cup but not each piece of bread.

תא שמע, דאמר רבי זירא אמר רב: לא יתן אדם פרוסה לתוך פיו של שמש, אלא אם כן יודע בו שנטל ידיו. והשמש מברך על כל כוס וכוס, ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה. ורבי יוחנן אמר: מברך על כל פרוסה ופרוסה.
Chullin 108a אמר רב halacha ruling meat and milk
Rav rules that once milk gives flavor to a piece of meat, the piece becomes forbidden like a carcass and prohibits all pieces of its kind.

אמר רב: כיון שנתן טעם בחתיכה, חתיכה עצמה נעשית נבלה, ואוסרת כל החתיכות כולן, מפני שהן מינה.
Chullin 108a אמר רב halacha ruling meat and milk
Rav rules that when an olive-bulk of meat falls into a pot of milk, the meat is forbidden but the milk is permitted.

וסבר רב אפשר לסוחטו אסור? והאיתמר: כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב, אמר רב: בשר אסור וחלב מותר, ואי סלקא דעתך אפשר לסוחטו אסור,
Chullin 108b אמר רב halacha ruling meat and milk
Rav imposes lashes for eating a cooked mixture of half an olive-bulk each of meat and milk but not for cooking it.

וסבר רב גדי אסרה תורה ולא חלב? והא איתמר: חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה, אמר רב: לוקה על אכילתו, ואינו לוקה על בשולו. ואי סלקא דעתך גדי אסרה תורה ולא חלב, אאכילה אמאי לוקה? חצי שיעור הוא!
Chullin 108b אמר רב halacha ruling meat and milk
Rav imposes lashes for eating but not cooking a mixture containing half an olive-bulk each of meat and milk.

גופא: חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה, אמר רב: לוקה על אכילתו, ואינו לוקה על בשולו. מה נפשך? אי מצטרפין – אבשול נמי לילקי, אי לא מצטרפין – אאכילה נמי לא לילקי.
Chullin 109b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling udder consumption
Rav rules that one neither violates the prohibition regarding the udder nor is forbidden to eat it.

גמ' אמר רבי זירא אמר רב: אינו עובר עליו ומותר. והא אנן תנן אינו עובר עליו – מיעבר הוא דלא עבר, הא איסורא איכא!
Chullin 109b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling udder consumption
Rav rules in another version that eating the udder does not violate the prohibition but remains forbidden.

ואיכא דאמרי, אמר רבי זירא אמר רב: אינו עובר עליו, ואסור. לימא מסייע ליה: ״אינו עובר עליו״ – מיעבר הוא דלא עבר, הא איסורא איכא.
Chullin 111b רב אמר halacha dispute absorbed flavor
Rav forbids eating fish placed in a meat dish with a dairy condiment, whereas Shmuel permits it.

איתמר: דגים שעלו בקערה, רב אמר: אסור לאכלן בכותח, ושמואל אמר: מותר לאכלן בכותח.
Chullin 111b רב אמר halacha dispute absorbed flavor
Rav forbids the fish because it receives meat flavor, whereas Shmuel permits it as secondary transferred flavor.

רב אמר: אסור, נותן טעם הוא; ושמואל אמר: מותר, נותן טעם בר נותן טעם הוא.
Chullin 118b אמר רב halacha ruling impurity handles
Rav rules that a handle transmits impurity but does not enable food to become susceptible to impurity.

אמר רב חייא בר אשי, אמר רב: יש יד לטומאה, ואין יד להכשר.
Chullin 118b אמר רב halacha ruling impurity measures
Rav rules that no impurity handle exists for less than an olive-bulk and no protective covering for less than a bean-bulk.

אמר רב: אין יד לפחות מכזית, ואין שומר לפחות מכפול.
Chullin 122b רב אמר halacha dispute hoof skin
Rav identifies the hoof area literally, whereas Rabbi Chanina identifies the knee sold with the head.

ועור בית הפרסות. מאי בית הפרסות? רב אמר: בית הפרסות ממש, רבי חנינא אמר: רכובה הנמכרת עם הראש.
Chullin 122b אמר רב halacha exegesis impure species
Rav says the phrase according to their kinds separates the subject from the preceding list.

והא ״אלה״ אכולהו כתיבי! אמר רב: ״למינהו״ הפסיק הענין.
Chullin 123a אמר רב halacha dispute flayed hide
Rav declares the flayed portion pure, whereas Rabbi Asi declares the handbreadth adjacent to the flesh impure.

אמר רב: טהור המופשט, רבי אסי אמר: טפח הסמוך לבשר טמא.
Chullin 127a אמר רב aggada maxim regional distrust
Rav warns that a kiss from a resident of Naresh, an escort from Nehar Pekod, or hospitality from a Pumbedita resident portends theft.

אמר רב גידל, אמר רב: נרשאה נשקיך – מני ככיך; נהר פקודאה לוייך – מגלימא שפירא דחזי עלך; פומבדיתאה לוייך – אשני אושפיזך.
Chullin 127a אמר רב aggada dialogue punitive miracle
Rav calls the event a miracle within a miracle and clarifies that both miracles intensify the punishment.

אמר רב: נס בתוך נס! האי פורענותא הוא? מאי נס בתוך נס – לפורענות.
Chullin 128b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis living limb
Rav derives the impurity of a limb from a living animal from the verse concerning death from an animal.

אבר מן החי דמטמא, מאי קרא? אמר רב יהודה אמר רב: ״וכי ימות מן הבהמה״.
Chullin 128b אמר רב halacha exegesis tereifa impurity
Rav derives that slaughter purifies a tereifa from carcass impurity because only some dead animals impart impurity.

והאי מיבעי ליה לכאידך דרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא: ״וכי ימות מן הבהמה״ – מקצת בהמה מטמאה, ומקצת בהמה אינה מטמאה, ואיזו זו? זו טרפה ששחטה!
Chullin 133a אמר רב halacha ruling priestly gifts
Rav forbids the sinews in the jaw and says a priest unable to remove them should not receive the gift.

אמר רבי אבא, אמר רב הונא, אמר רב: חוטין שבלחי אסורים, וכל כהן שאינו יודע ליטלן – אין נותנין לו מתנה.
Chullin 133a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis worthy students
Rav teaches that one who teaches an unworthy student falls into Gehinnom and supports the warning from verses.

דאמר רב יהודה אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון – נופל בגיהנם, שנאמר ״כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו״, ואין ״שריד״ אלא תלמיד חכם, שנאמר ״ובשרידים אשר ה' קרא״.
Chullin 133a אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira aggada exegesis worthy students
Rav compares teaching an unworthy student to casting a stone to Mercury and supports the comparison from verses.

אמר רבי זירא אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון – כזורק אבן למרקוליס, שנאמר: ״כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד״, וכתיב: ״לא נאוה לכסיל תענוג״.
Chullin 134a אמר רב halacha dispute priestly gifts
Rav assigns the claim against the butcher when the butcher weighs the innards for the buyer, whereas Rav Asi assigns it against the buyer.

אמר לו: מכור לי בני מעיה וכו'. אמר רב: לא שנו אלא ששקל לעצמו, אבל שקל לו טבח – הדין עם הטבח. ורב אסי אמר: אפילו שקל לו טבח – הדין עמו.
Chullin 134a רב אמר halacha dispute priestly gifts
Rav rules that priestly gifts can be stolen, whereas Rav Asi rules that they cannot.

איכא דמתני לה להא שמעתא בפני עצמה: רב אמר: מתנות כהונה נגזלות, ורב אסי אמר: מתנות כהונה אין נגזלות.
Chullin 137b אמר רב halacha dispute first fleece
Rav defines the wool measure as one hundred fifty maneh divided among five sheep, whereas Shmuel requires sixty and a sela for the priest.

רבי דוסא בן הרכינס אומר וכו'. וכמה ״כל שהן״? אמר רב: מנה ופרס, ובלבד שיהו מחומשות, ושמואל אמר: ששים, ונותן סלע אחת לכהן.
Chullin 137b רב אמר halacha dispute first fleece
Rav requires one-sixtieth for the first fleece, whereas Rabbi Yochanan in Rabbi Yannai's name requires one-sixth.

כי אתא רב דימי, אמר: ראשית הגז – רב אמר בששים, ורבי יוחנן משום רבי ינאי אמר בשש. אמר ליה אביי לרב דימי: אנחת לן חדא ואקשת לן חדא.
Chullin 139a רב אמר halacha dispute nest sending
Rav applies the case to one who consecrates the produce of his dovecote and the birds rebel, whereas Shmuel applies it to a hen consecrated for Temple upkeep.

רב אמר: במקדיש פירות שובכו ומרדו, ושמואל אמר: במקדיש תרנגולתו לבדק הבית.
Chullin 139b אמר רב halacha exegesis nest sending
Rav obligates sending away the mother bird from a nest found at sea because Scripture describes a way in the sea.

אלא ״לפניך״, לאתויי שהיו לפניך ומרדו, ״בדרך״ – כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: מצא קן בים חייב בשילוח, שנאמר ״כה אמר ה' הנותן בים דרך וגו'״.
Chullin 140b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling nest sending
Rav obligates sending a mother between two tiers of a tree if removing her would make her fall upon the eggs, and otherwise exempts.

אמר רב יהודה אמר רב: היתה יושבת בין שני רובדי אילן – רואים, כל שאם תשמט נופלת עליהם – חייב לשלח, ואם לאו – פטור.
Chullin 141b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis nest ownership
Rav forbids acquiring eggs while the mother rests upon them, deriving that the mother must first be sent away.

והשתא דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לזכות בביצים שהאם רובצת עליהן, שנאמר: ״שלח את האם״ והדר ״הבנים תקח לך״. אפילו תימא אף על גב דנפל לחצרו, כל היכא דאיהו מצי זכי – חצרו נמי זכיא, וכל היכא דאיהו לא מצי זכי – חצרו נמי לא זכיא ליה.

Bekhorot (38)

Bekhorot 8a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis serpent curse
Rav derives the teaching from the serpent's curse beyond every domestic and wild animal.

מנא הני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום דרבי יהושע בן חנניא, שנאמר: ״ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה״. אם מבהמה נתקללה, מחיה לא כל שכן?
Bekhorot 9b אמר רב halacha ruling ritual interposition
Rav rules that an object of the same kind does not constitute an interposition.

אמר רב: מין במינו אינו חוצץ.
Bekhorot 10b אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha exegesis donkey redemption
Rav explains the case according to Rabbi Yehuda when the animal is worth only a sela and redemption may not be for less than a sela.

אמר רבה בר אבוה אמר רב: לעולם רבי יהודה, וכגון שאינו שוה אלא שקל, וסבר לה כרבי יוסי בר יהודה. דתניא: ״תפדה״ ״תפדה״ — תפדה מיד, תפדה כל שהוא. רבי יוסי בר יהודה אומר: אין פדייה פחותה משקל.
Bekhorot 12b רב אמר halacha dispute firstborn redemption
Rav rules that a son redeemed within his first thirty days is redeemed, prompting Rav Nachman to question an apparent contrary implication.

אמר רב נחמן: לומר שאם פדאו — פדוי, מכלל דבנו אם פדאו אינו פדוי? והאיתמר: הפודה את בנו בתוך שלשים יום, רב אמר: בנו פדוי!
Bekhorot 14b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis consecrated animals
Rav attributes the ruling to Rabbi Shimon, who subjects altar offerings but not Temple-maintenance offerings to standing and valuation.

אם מתו יפדו. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי שמעון, דאמר: קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה, קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה.
Bekhorot 21b אמר רב halacha ruling animal firstborn
Rav treats an animal bought from an Israelite as definitely firstborn because the seller would have boasted if it had previously given birth.

מצינו לוקח מגוי, לוקח מישראל מאי? אמר רב: בכור ודאי, דאם איתא דבכרה — אישתבוחי הוה מישתבח ליה.
Bekhorot 23b משמיה דרב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling chapter rulings
Rav rules in accordance with every undisputed teaching in the chapter.

גמ' אמר רב נחמן משמיה דרב: הלכתא בכוליה פירקין, בר מפלוגתא. אמר רב ששת: אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא! אהייא? אילימא ארישא — (מפליגי) [מיפלג פליגי] רבי ישמעאל ורבי עקיבא!
Bekhorot 23b אמר רב halacha ruling chapter rulings
Rav rules in accordance with Rabbi Yosei ben HaMeshullam, though the passage notes that he has already issued that ruling.

אלא אדרבן שמעון בן גמליאל מפלג פליג בברייתא! אלא אדרבי יוסי בן המשולם — הא אמר רב חדא זימנא, דאמר רב: הלכתא כרבי יוסי בן המשולם! אלא אשער בעל מום מיפלג פליגי עקביא בן מהללאל ורבנן!
Bekhorot 23b אמר רב halacha ruling chapter rulings
Rav rules in accordance with every teaching in the chapter that is not disputed.

וכיון דאמר רב: הלכתא בכוליה פירקין בר מפלוגתא,
Bekhorot 24b אמר רב halacha ruling firstborn wool
Rav rules in accordance with Rabbi Yosei ben HaMeshullam regarding removing obstructing wool from a firstborn animal.

גמ' אמר רב: הלכה כרבי יוסי בן המשולם. בעו מיניה מרב הונא: כנגדו ביום טוב מהו? טעמא דרבי יוסי בן המשולם משום דקסבר תולש לאו היינו גוזז, וביום טוב אסור, דהוה ליה עוקר דבר מגידולו.
Bekhorot 24b אמר רב halacha ruling festival shearing
Rav rules in accordance with Rabbi Yosei ben HaMeshullam, supporting permission to remove corresponding wool on a festival.

אמר להו: זילו שיילוה לרב חננאל, אי אמר הלכה כרבי יוסי בן המשולם, איפשוט לכו. אתו שיילוה, אמר להו: הכי אמר רב: הלכה כרבי יוסי בן המשולם. אתו לקמיה דרב הונא, אמר להו: כנגדו ביום טוב מותר. איתמר נמי, אמר רב חנניה בר שלמיא משמיה דרב: כנגדו ביום טוב
Bekhorot 25a משמיה דרב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling festival squeezing
Rav forbids tightening a cloth stopper in the mouth of a barrel on a festival.

ומי אמר רב הכי? והא אמר רב חייא בר אשי משמיה דרב: מסוכריא דנזייתא אסור להדוקיה ביומא טבא!
Bekhorot 25a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute unintended labor
Rav rules in accordance with Rabbi Yehuda, whereas Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon.

והא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה, ורב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון, ורב חייא בר אבין מתני בלא גברי: רב אמר הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון!
Bekhorot 27b אמר רב halacha dialogue diaspora teruma
Rav permits one impure from contact with a corpse to immerse and eat teruma outside the land of Israel.

וכי הזאה יש לנו? אמר ליה רמי בר חמא: לא ליחוש ליה לסבא. אדהכי אתא רב עמרם, אמר להו: הכי אמר רב: טמא מת טובל ואוכל בתרומת חוצה לארץ.
Bekhorot 27b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis firstborn consumption
Rav interprets the year that enters another year as the firstborn animal's year for consumption.

דאמר רב יהודה אמר רב, דאמר קרא: ״לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה״, איזוהי שנה שנכנסת בחברתה? הוי אומר: שנה של בכור.
Bekhorot 28b אמר רב as transmitted by Rabbi Il'a halacha ruling causative damages
Rav explains the liability case as one in which the judge physically takes and transfers the property.

גמ' לימא תנן סתמא כרבי מאיר, דדאין דינא דגרמי? אמר רבי אילעא אמר רב: כגון שנשא ונתן ביד.
Bekhorot 29a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis teaching payment
Rav derives that Torah must be taught without payment just as God teaches it without payment.

גמ' מנהני מילי? אמר רב יהודה אמר רב, דאמר קרא: ״ראה למדתי אתכם וגו'״, מה אני בחנם — אף אתם בחנם.
Bekhorot 29a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling grave field
Rav permits a person to blow loose earth aside while walking through a rabbinically designated grave field.

לבית הפרס דרבנן, דאמר רב יהודה אמר רב: מנפח אדם בית הפרס והולך.
Bekhorot 31b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis posthumous teaching
Rav asks how one can dwell in two worlds when interpreting the plea to dwell in God's tent forever.

רבי אידי סרסיה דרב ששת הוה שמעה מיניה, אזל אמרה בי מדרשא ולא אמרה משמיה, שמע רב ששת איקפד, אמר: מאן דעקיץ ליעקציה עקרבא, ורב ששת מאי נפקא ליה מינה? דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב ״אגורה באהלך עולמים״? וכי איפשר לאדם לגור בשני עולמים?
Bekhorot 32a אמר רב halacha exegesis tithe sale
Rav links the phrase it shall not be redeemed for tithe and consecrated property to include a prohibition on sale.

אמר רב חיננא אמר רב, וכן אמר רב דימי אמר רבי יוחנן: נאמר ״לא יגאל״ במעשר, ונאמר ״ולא יגאל״ בחרמים, מה להלן מכירה עמו, אף כאן מכירה עמו.
Bekhorot 34a אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute unintended labor
Rav rules in accordance with Rabbi Yehuda, whereas Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon.

והא רבי חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה, ורב חנין בר אשי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון, ורב חייא בר אבין מתני בלא גברי — רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון!
Bekhorot 36a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling firstborn blemish
Rav trusts a priest who says an Israelite gave him a firstborn already blemished because people do not lie about readily verifiable matters.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: נאמן הכהן לומר ״בכור זה נתן לי ישראל במומו״. מאי טעמא? כל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי. אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינא, נאמן הכהן לומר ״הראיתי בכור זה ובעל מום הוא״. מאי טעמא? לאו משום דאמרינן כל מילתא דעבידא לאיגלויי לא משקרי בה אינשי?
Bekhorot 36b משמיה דרב halacha ruling firstborn release
Rav is uncertainly reported as ruling that three people may permit a firstborn animal when no expert is available.

אמר רב יהודה אמר רבי ירמיה בר אבא, ספק משמיה דרב, ספק משמיה דשמואל: שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה. מאי קא משמע לן? תנינא: הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת!
Bekhorot 37a אמר רב as transmitted by Rav Chananel halacha ruling firstborn tribunal
Rav rules that the law does not follow Rabbi Yosei despite the force of his reasoning.

רבי יוסי אומר: אפילו יש שם עשרים ושלשה כו'. אמר רב חננאל אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי. פשיטא, יחיד ורבים הלכה כרבים! מהו דתימא נמוקו עמו? קא משמע לן.
Bekhorot 37a משמיה דרב halacha dialogue firstborn tribunal
Rav's possible attribution is rejected because it would duplicate another ruling already transmitted in his name.

תפשוט מהא, דהך קמייתא משמיה דשמואל איתמר, דאי משמיה דרב — תרתי למה לי?
Bekhorot 38b אמר רב halacha exegesis eye blemish
Rav explains Rabbi Yosei's view by distinguishing the verse's phrase fat of their eyes from an unqualified reference to eyes.

אמר רב: מאי טעמא דרבי יוסי? דכתיב: ״יצא מחלב עינימו״, תרבא דעינא — איקרי, ״עינימו״ סתמא — לא איקרי. ורבי מאיר מאי טעמיה? מה לשון ״תבלול״? דבר המבלבל את העינים.
Bekhorot 39b אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha exegesis offering blemish
Rav invalidates a bull whose ear is notched before its blood is collected, deriving that the intact bull must already exist at collection.

והאמר רבי זירא אמר רב: הצורם אזן הפר ואחר כך קיבל דמו — פסול, שנאמר ״ולקח מדם הפר״ — הפר שהיה כבר! אלא: כאן שחסרה קודם קבלה, כאן שחסרה לאחר קבלה.
Bekhorot 43b אמר רב halacha ruling double spine
Rav rules that a human birth with two backs and spines is not a fetus, while such an animal is forbidden for consumption.

רבי דוסא אומר כו'. למימרא דחיי? והא איתמר: המפלת בריה שיש לה שני גבין ושתי שדראות, ואמר רב: באשה — אינו וולד, בבהמה — אסור באכילה!
Bekhorot 44a אמר רב aggada exegesis moses height
Rav says Moses is ten cubits tall because he spreads the tent over ten-cubit boards.

גמ' אמר רב: משה רבינו עשר אמות היה, שנאמר: ״ויפרש את האהל על המשכן״, מי פרשו? משה רבינו פרשו, וכתיב: ״עשר אמות אורך הקרש״.
Bekhorot 44b אמר רב aggada maxim babylon waterways
Rav says Babylonian slopes return water to the spring of Etam.

אמר רב פפא: לא ישתין אדם מים לא על כלי חרס, ולא על מקום קשה, דאמר רב: הני מדורי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם. אמר אביי: הא איתתא לא תקום להדיא באנפי ינוקא, אגיסא לית לן בה.
Bekhorot 45a אמר רב halacha exegesis corpse impurity
Rav exempts all the listed unusual forms from tent impurity because Scripture speaks of a human form common to all people.

אמר רב: וכולן אין מטמאין באהל, שנאמר: ״זאת התורה אדם כי ימות באהל״, דבר השוה לכל אדם.
Bekhorot 49a רב אמר halacha dispute firstborn redemption
Rav validates redemption of a son within thirty days under the discussed deferred arrangement, whereas Shmuel does not.

גמ' איתמר: הפודה את בנו בתוך שלשים יום, רב אמר: בנו פדוי, ושמואל אמר: אין בנו פדוי. דכולי עלמא ״מעכשיו״ — אין בנו פדוי, לאחר שלשים יום ואיתנהו למעות — ודאי בנו פדוי.
Bekhorot 49a רב אמר halacha dispute firstborn redemption
Rav validates redemption effective after thirty days even when the money has been spent, comparing it to betrothal.

כי פליגי לאחר שלשים יום, ונתעכלו המעות, רב אמר: בנו פדוי, מידי דהוה אקידושי אשה, התם לאו אף על גב דנתעכלו המעות — הוו קידושי,
Bekhorot 54b אמר רב halacha ruling animal tithe
Rav prescribes five animals from each side and five from the middle because the middle group can join either side.

וכמה? אמר רב: חמש מכאן וחמש מכאן וחמש מאמצע, דהני חמש חזיא להכא וחזיא להכא.
Bekhorot 55a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling euphrates vow
Rav rules that one who vows against Euphrates water is forbidden all waters in the world.

זכרותא דמיא — פרת, דאמר רב יהודה אמר רב: הנודר ממימי פרת — אסור בכל מימות שבעולם.
Bekhorot 55a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim world rivers
Rav says all rivers lie below three principal rivers and those three lie below the Euphrates.

אלא, דאמר: ״לא שתינא ממים דאתו מפרת״, דאמר רב יהודה אמר רב: כל הנהרות למטה משלשה נהרות, ושלשה נהרות למטה מפרת. והאיכא
Bekhorot 55b אמר רב halacha dispute river immersion
Rav says rain in the western land is a major indication that the Euphrates has swollen, opposing Shmuel's view that a river grows from its source.

מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: נהרא מכיפיה מיבריך. ופליגא דרב, דאמר רב אמי אמר רב: מיטרא במערבא סהדא רבה פרת.
Bekhorot 55b אמר רב halacha ruling river immersion
Rav says rain in the western land indicates a swollen Euphrates, raising concern that rainwater outnumbers flowing water.

אבוה דשמואל עביד להו לבנאתיה מקוה ביומי ניסן, ומפצי ביומי תשרי. מקוה ביומי ניסן — סבר לה כרב, דאמר רב אמי אמר רב: מיטרא במערבא סהדא רבה פרת, שמא ירבו נוטפין על הזוחלין, והוו להו מי גשמים רובא.

Arakhin (26)

Arakhin 5a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling valuation vow
Rav requires one who vows the valuation of a utensil to pay its monetary value, following Rabbi Meir.

כמאן אזלא הא דאמר רב גידל אמר רב: האומר ״ערך כלי עלי״ נותן דמים — כרבי מאיר. פשיטא דכרבי מאיר אתיא!
Arakhin 5b אמר רב halacha ruling consecrated property
Rav requires one who consecrates another person's animal to pay its value, following Rabbi Meir.

כמאן אזלא הא דאמר רבה בר יוסף אמר רב, ואמרי לה אמר רב ייבא בר יוסי אמר רב: המקדיש בהמת חבירו נותן דמיה? כמאן — כרבי מאיר.
Arakhin 5b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis valuation vow
Rav requires one who vows the valuation of a utensil to pay its value because the speaker knows utensils have no fixed valuation.

הא אמרה רב חדא זימנא, דאמר רב גידל אמר רב: האומר ״ערך כלי עלי״ נותן דמיו! מהו דתימא התם הוא דיודע שאין ערך לכלי, וגמר ואמר לשם דמים.
Arakhin 6a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile teruma
Rav requires examining a gentile who separates teruma, giving it to a priest if intended like an Israelite and otherwise interring it from concern it was dedicated to Heaven.

אמר רב יהודה אמר רב: גוי שהפריש תרומה מכריו, בודקין אותו, אי בדעת ישראל הפרישה — תינתן לכהן, ואם לאו — טעונה גניזה, חיישינן שמא בלבו לשמים.
Arakhin 6a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling charity funds
Rav permits changing a designated charity coin for oneself or another whether it is pledged as an obligation or designated directly.

אמר רב כהנא: אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, אמר: אתון הכי מתניתו לה, אנן הכי מתנינן לה — אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: האומר ״סלע זו לצדקה״ מותר לשנותה, בין לעצמו בין לאחר, בין אמר ״עלי״ בין אמר ״הרי זו״.
Arakhin 7a אמר רב halacha ruling valuation debt
Rav applies the ruling when the person has already stood in judgment.

אמר רבי אילא אמר רב: כשעמד בדין, והא ״הרגו״ קתני! אמר רב אדא בר אהבה: כשעשאו טריפה.
Arakhin 7b אמר רב halacha ruling executed woman
Rav explains that an executed woman's hair may be given to her daughter when she explicitly requests it.

האשה שנהרגה וכו'. ואמאי? איסורי הנאה נינהו! אמר רב: באומרת ״תנו שערי לבתי״. אילו אמרה ״תנו ידי לבתי״, מי יהבינן לה?!
Arakhin 7b אמר רב halacha ruling executed woman
Rav limits the permission to a wig and says that without her request it is part of her body and forbidden.

אמר רב: בפאה נכרית, טעמא דאמרה ״תנו״, הא לא אמרה ״תנו״ — גופה הוא ומיתסר.
Arakhin 14a אמר רב halacha ruling gentile praise
Rav forbids a person to remark on how beautiful a gentile is.

מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאמר ״כמה נאה גוי זה״.
Arakhin 16b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim proper intention
Rav urges Torah study and commandments even without proper intent because proper intent will result.

בעא מיניה רבי יהודה בריה דרבי שמעון: תוכחה לשמה וענוה שלא לשמה, הי מינייהו עדיפא? אמר ליה: ולא מודית דענוה לשמה עדיפא, דאמר מר: ענוה גדולה מכולם? שלא לשמה נמי עדיפא, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
Arakhin 16b רב אמר halacha dispute rebuke limit
Rav requires continuing rebuke until the recipient strikes, whereas Shmuel says until a curse and Rabbi Yochanan until a reprimand.

עד היכן תוכחה? רב אמר: עד הכאה, ושמואל אמר: עד קללה, ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה. כתנאי: רבי אליעזר אומר: עד הכאה, רבי יהושע אומר: עד קללה, בן עזאי אומר: עד נזיפה.
Arakhin 16b רב אמר aggada dispute lodging loyalty
Rav says a person should not change customary lodgings until being struck, whereas Shmuel says until the host throws out the guest's belongings.

עד היכן לא ישנה אדם באכסניא שלו? רב אמר: עד הכאה, ושמואל אמר: עד שיפשלו לו כליו לאחוריו.
Arakhin 16b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis lodging loyalty
Rav derives from Abraham's return to his original place that a person should not change customary lodgings.

אמר רב יהודה אמר רב: מנין שלא ישנה אדם באכסניא שלו מן התורה? שנאמר: ״אל המקום אשר היה שם אהלו בתחלה״.
Arakhin 17b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis variable offering
Rav says all three positions interpret the same verse, with Rabbi Shimon identifying the atoning item as the sin offering.

הא אתמר עלה, אמר רב יהודה אמר רב: ושלשתן מקרא אחד דרשו, ״אשר לא תשיג ידו בטהרתו״. רבי שמעון סבר: דבר המכפר, מאי ניהו — חטאת.
Arakhin 18b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha dispute age calculation
Rav applies a full day-to-day age calculation to valuations, whereas Rav Yosef applies it to the chapter on caesarean birth.

ושבבן ושבבת כולן מעת לעת. למאי הילכתא? אמר רב גידל אמר רב: לערכין. רב יוסף אמר: לפרקין ד״יוצא דופן״.
Arakhin 18b אמר רב halacha dialogue age calculation
Rav rules that every case in the chapter is calculated from the exact time of one day to the corresponding time on the next.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מי פליגיתו? אמר ליה: לא, אנא אמרי חדא, והוא אמר חדא. הכי נמי מסתברא, דאי סלקא דעתך פליגי, מאן דאמר לערכין לא אמר ל״יוצא דופן״? והאמר רב: הילכתא בכולה פירקא מעת לעת.
Arakhin 20a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling limb valuation
Rav requires one who vows the valuation of his hand or foot to pay its monetary value.

ערך ידי ורגלי עלי וכו'. אמר רב גידל אמר רב: ונותן דמיה.
Arakhin 20a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling utensil valuation
Rav requires one who vows the valuation of a utensil to pay its monetary value.

הא אמרה חדא זימנא, דאמר רב גידל אמר רב: האומר ״ערך כלי זה עלי״ נותן דמיו!
Arakhin 20b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis future property
Rav attributes the case to Rabbi Meir, who allows a person to consecrate something not yet in existence.

והא אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם? אמר רב יהודה אמר רב: הא מני? רבי מאיר היא, דאמר: אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם.
Arakhin 21a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue future property
Rav identifies the ruling with Rabbi Meir's position that a person can consecrate something not yet in existence.

אמר רב יהודה אמר רב: הא מני? רבי מאיר היא, דאמר: אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. איכא דאמרי: אמר ליה רב פפא לאביי, ואמרי לה רב מרי בר חמא לרב חסדא: כמאן? כרבי מאיר, דאמר: אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם? אמר ליה: ואלא כמאן?!
Arakhin 21b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling property auction
Rav sets the auction announcements at the times workers leave and return so prospective buyers can inspect and inquire about the property.

גמ' מאי שנא בבקר ובערב? אמר רב יהודה אמר רב: בשעת הוצאת פועלים ובשעת הכנסת פועלים. בשעת הוצאת פועלים — דאיכא דניחא למיזבן, אמר להו לפועלים: איזילו סיירו לה ניהלי. בשעת הכנסת פועלים — דנידכר דאמר להו: ניזיל נישיילינהו.
Arakhin 22a משמיה דרב halacha maxim orphan property
Rav warns that orphans who consume property not theirs will have their creditors pursue what they leave behind.

אמר רב נחמן: מרישא לא הוה מיזדקיקנא לנכסי יתמי, כיון דשמענא להא דרב הונא חברין משמיה דרב: ״יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו בתר שיבקייהו״, מכאן ואילך מיזדקקנא.
Arakhin 24a רב אמר halacha dispute jubilee field
Rav says a field consecrated during the Jubilee year becomes sacred for fifty shekels, whereas Shmuel says it does not become sacred.

איתמר: המקדיש שדהו בשנת היובל עצמה, רב אמר: קדושה, ונותן חמשים, ושמואל אמר: אינה קדושה כל עיקר.
Arakhin 29a אמר רב halacha ruling legal precedent
Rav rules in accordance with Rabbi Yehuda ben Beteira and teaches the mishnah in a version supporting that decision.

אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן בתירא, ורב שביק רבנן ועביד כרבי יהודה בן בתירא? ברייתא איפכא תניא, שביק מתניתין ועביד כברייתא? רב מתניתין נמי איפכא תני.
Arakhin 29b רב אמר halacha dispute jubilee sale
Rav says a field sold during the Jubilee year is sold and immediately returns, whereas Shmuel says the sale never takes effect.

איתמר: המוכר שדהו בשנת היובל עצמה, רב אמר: מכורה ויוצאה, ושמואל אמר: אינה מכורה כל עיקר. מאי טעמא דשמואל? קל וחומר, ומה מכורה כבר יוצאה, שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר?
Arakhin 30a רב אמר halacha dispute invalid transaction
Rav returns money given for an invalid betrothal of one's sister, whereas Shmuel treats the money as a gift.

ורב ענן ברייתא לא שמיעא ליה, ודשמואל ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין? דלמא אינה מכורה ומעות מתנה, מידי דהוה אמקדש אחותו, דאיתמר: המקדש אחותו — רב אמר: מעות חוזרין, ושמואל אמר: מעות מתנה.

Temurah (23)

Temurah 2b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis equal liability
Rav derives from Scripture that women and men are equally subject to all Torah punishments.

ובין רבי מאיר ובין רבי יהודה, טעמא דרבי קרא לאשה, הא לא רבייה קרא — הוה אמינא: כי עבדא תמורה לא לקיא. והאמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: ״איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם״ — השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה!
Temurah 3a אמר רב halacha ruling negative commandments
Rav rules that violating a negative commandment through an action incurs liability, while violation without an action is exempt.

אמר רב יהודה, אמר רב: כל ״לא תעשה״ בתורה, עשה (בה) מעשה — חייב, לא עשה (בה) מעשה — פטור.
Temurah 3b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis commandment oath
Rav derives from the psalmist's oath that one may swear to fulfill commandments.

ההוא מיבעי ליה לכדרב, דאמר רב גידל אמר רב: מנין שנשבעין לקיים את המצות? שנאמר: ״נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך״. הכתיב קרא אחרינא: ״ובו תדבק ובשמו תשבע״.
Temurah 8b אמר רב halacha ruling firstborn inspection
Rav forbids inspecting an Israelite's firstborn animal unless a priest is present.

ומי שרי חכם הכי? והא אמר רב: אין רואין בכור לישראל אלא אם כן כהן עמו!
Temurah 16a אמר רב aggada story forgotten law
Rav recounts that Joshua declines Moses' invitation to ask questions and consequently forgets three hundred laws and develops seven hundred doubts.

אמר רב יהודה, אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך. אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי ״ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל״? מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להר …
אמר רב יהודה, אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך. אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי ״ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל״? מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו.
Temurah 19b אמר רב halacha ruling animal consecration
Rav explains that when monetary sanctity descends upon a male animal, bodily sanctity descends with it.

אמר רב יהודה, אמר רב: היינו טעם דאמרינן, מיגו דנחתא לה קדושת דמים — נחתא נמי קדושת הגוף. אמר רבא: זאת אומרת, הקדיש זכר לדמיו — קדוש קדושת הגוף.
Temurah 19b אמר רב halacha dispute animal consecration
Rav's teaching supports Rav Kahana's ruling that a male animal consecrated for its value acquires bodily sanctity.

איתמר: הקדיש זכר לדמיו, רב כהנא אמר: קדוש קדושת הגוף, רבא אמר: אינו קדוש קדושת הגוף. והדר ביה רבא לדרב כהנא, מדרב יהודה אמר רב.
Temurah 22b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha other lost offering
Rav is introduced through Rav Huna as stating a teaching about the differing portions of the case, but the fragment omits its content.

רישא רבנן, וסיפא רבי?! הניחא לרב הונא, דאמר רב הונא אמר רב:
Temurah 23a אמר רב halacha dispute lost offering
Rav says all agree that when atonement uses the offering that was not lost, the lost one dies, and he locates the dispute in atonement with the recovered offering.

אלא לרבי אבא אמר רב, דאמר: הכל מודים במתכפר בשאינה אבודה — שאבודה מתה. על מה נחלקו? במתכפר באבודה, דרבי סבר: מפריש לאיבוד כאיבוד דמי, ורבנן סברי: לאו כאיבוד דמי.
Temurah 23a אמר רב halacha dispute lost offering
Rav says all agree that after one offering is selected and sacrificed the other dies, while Rabbi and the sages dispute what advice to give beforehand.

גופא, אמר רב הונא, אמר רב: הכל מודים שאם משך אחת והקריבה — שהשניה מתה. לא נחלקו אלא בבא לימלך, דרבי סבר: לא עשו תקנה בקדשים, ואמרינן לך התכפר בשאינה אבודה, ואבודה מתה. ורבנן סברי: עשו תקנה בקדשים, ואמרינן לך התכפר באבודה, ושאינה אבודה תרעה.
Temurah 23a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba halacha dispute lost offering
Rav says all agree the lost offering dies when atonement uses the one never lost, but dispute the status of its replacement when atonement uses the recovered offering.

ורבי אבא אמר רב: הכל מודים במתכפר בשאינה אבודה, שאבודה מתה. על מה נחלקו? דמתכפר באבודה, דרבי סבר: מפריש לאיבוד כאיבוד דמי, ורבנן סברי: לאו כאיבוד דמי.
Temurah 23a אמר רב halacha ruling rejected offerings
Rav rules that living animals are not permanently rejected and that an individual's later animal designated for a lost offering dies.

ואמר רב: בעלי חיים אינן נידחין, כשהוא מתכפר בשני שבזוג ראשון מתכפר, ואידך בתרא הוה ליה כמפריש לאיבוד, וטעמא דציבור, הא דיחיד מתה.
Temurah 24a אמר רב halacha ruling rejected offerings
Rav rules that living animals are not permanently rejected and that atonement uses the second animal of the first pair.

אמר רב: בעלי חיין אינן נידחין, כשהוא מתכפר בשני שבזוג ראשון מתכפר, ואידך הוה ליה אחריות, וקתני דיחיד מתה!
Temurah 27b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis consecration wording
Rav says the mishnah does not follow Rabbi Meir because Rabbi Meir does not allow a person's words to be meaningless.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב: מתניתין דלא כרבי מאיר, דאי כרבי מאיר — הא אין אדם מוציא דבריו לבטלה.
Temurah 27b אמר רב halacha exegesis consecrated animal
Rav says the mishnah does not follow Rabbi Shimon, who permits sale of the animal without a blemish.

אמר רב יהודה, אמר רב: מתניתין דלא כרבי שמעון, דתנן, רבי שמעון אומר: תימכר שלא במום.
Temurah 29b אמר רב halacha ruling prostitution payment
Rav forbids payment for intercourse with a male or any forbidden relation as an altar offering, except payment to one's menstruant wife.

אמר רב: אחד אתנן זכר, ואחד אתנן כל עריות אסור, חוץ מאתנן אשתו נדה.
Temurah 30b אמר רב halacha ruling forbidden benefit
Rav validates betrothal with dung from an ox sentenced to stoning but invalidates betrothal with dung from idolatrous calves.

אמר רב אחדבוי בר אמי, אמר רב: המקדש בפרש שור הנסקל, מקודשת. בפרש עגלי עבודה זרה, אינה מקודשת. מאי טעמא? אי בעית אימא קרא, ואי בעית אימא סברא.
Temurah 30b אמר רב halacha dispute altar prohibitions
Rav permits the offspring of all animals forbidden to the altar, whereas Rabbi Eliezer forbids them.

כל האסורים לגבי מזבח וכו'. אמר רב: כל האסורים לגבי מזבח ולדותיהן מותרים, ותני עלה: ורבי אליעזר אוסר.
Temurah 31b אמר רב halacha exegesis consecrated herd
Rav says even Rabbi Eliezer agrees regarding an all-male herd because a person would not choose Temple-maintenance sanctity over altar sanctity.

ופליגא דרב אדא בר אהבה, דאמר רב אדא בר אהבה אמר רב: בעדר שכולו זכרים, אפילו רבי אליעזר מודה, דלא שביק איניש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית.
Temurah 31b אמר רב halacha exegesis animal consecration
Rav says even Rabbi Eliezer agrees when only an animal is consecrated because a person would not prefer Temple-maintenance sanctity to altar sanctity.

לישנא אחרינא אמרי לה, אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: בשלא הקדיש אלא בהמה, אפילו רבי אליעזר מודה, דלא שביק איניש קדשי מזבח ומקדיש לבדק הבית.
Temurah 33a אמר רב halacha exegesis standing valuation
Rav derives Reish Lakish's distinction between Temple-maintenance and altar offerings from the verse requiring the priest to value it.

אמר רב גידל, אמר רב: מאי טעמא דריש לקיש, דאמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה, קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה? דאמר קרא: ״והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע״.
Temurah 33a אמר רב halacha exegesis standing valuation
Rav derives Rabbi Shimon's inclusion of altar offerings and exclusion of Temple-maintenance offerings from the wording between good and bad and the limiting word it.

אמר רב יהודה, אמר רב: מאי טעמא דרבי שמעון דאמר, קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה, קדשי בדק הבית לא היו? דאמר קרא: ״והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע״, איזהו דבר שחלוק בין טוב ובין רע? הוי אומר: זה קדשי מזבח, ואמר קרא ״אותה״ למעוטי בדק הבית.
Temurah 33b אמר רב halacha exegesis standing valuation
Rav attributes the ruling to Rabbi Shimon, who includes altar offerings but excludes Temple-maintenance offerings from standing and valuation.

ואמר רב יהודה, אמר רב: זו דברי רבי שמעון, דאמר קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה, קדשי בדק הבית לא היו, כדתנן: רבי שמעון אומר קדשי בדק הבית אם מתו יפדו.

Keritot (16)

Keritot 3a משמיה דרב halacha exegesis liability count
Rav explains that the tanna lists thirty-three sin offerings and three excisions so the enumeration ends with excisions.

רבי אלעזר משמיה דרב אמר: תנא תני שלשים ושלש חטאות, ותני שלש כריתות, לסיומינהו בכריתות.
Keritot 9b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis purification offering
Rav says three sages interpret one verse differently as referring to the atoning, enabling, or purifying component.

אמר רב יהודה אמר רב: שלשתן מקרא אחד דרשו – ״אשר לא תשיג ידו בטהרתו״, רבי שמעון סבר: דבר המכפרו, רבי יהודה סבר: דבר המכשירו, רבי אליעזר בן יעקב אומר: דבר הגורם לו טהרה, ומאי נינהו? ציפרין.
Keritot 11a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis sexual liability
Rav explains that in other forbidden relations the sleeping participant is exempt and the awake participant liable, while here even the awake participant is exempt.

כל עריות, אחד ניעור ואחד ישן – פטור. וכאן, ישן נמי חייב? אמר רב יהודה אמר רב, הכי קתני: כל עריות, אחד ניעור ואחד ישן – ישן פטור וניעור חייב, וכאן – אפילו ניעור פטור, מאי טעמא? דמקשיין אהדדי.
Keritot 13b אמר רב halacha dialogue diluted wine
Rav rules in accordance with Rabbi Elazar, with the passage distinguishing a quarter-log from a larger quantity diluted with water.

אמר ליה, והאמר רב: הלכה כרבי אלעזר, ומר הוא דקא רמי ביה מיא! אמר ליה, הא לא קשיא: הא ברביעית, הא ביותר מכדי רביעית.
Keritot 13b אמר רב halacha ruling intoxicated instruction
Rav rules in accordance with Rabbi Yosei son of Rabbi Yehuda and refrains from appointing a public lecturer after a festival because of intoxication.

אמר רב: הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה. והא רב לא מוקים אמורא מיומא טבא לחבריה משום שכרות! שאני רב, דאורי מורי. וניקם (דלא) [ולא] לורי! – כל היכא דיתיב רב לא סגי ליה בלא הוראה.
Keritot 17b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling uncertain fat
Rav requires a provisional guilt offering when one of two known pieces is eaten uncertainly but exempts when a single piece's status is uncertain.

אמר רב יהודה אמר רב: היו לפניו שתי חתיכות, אחת של שומן ואחת של חלב, אכל אחת מהן ואינו יודע איזו מהן אכל – חייב חתיכה אחת, ספק של חלב ספק של שומן ואכלה – פטור.
Keritot 17b אמר רב as transmitted by Rabbi Chiya halacha ruling uncertain fat
Rav requires a provisional guilt offering when one of two known pieces is eaten uncertainly but exempts when a single piece's status is uncertain.

אמר רבי חייא אמר רב: היו לפניו שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל – חייב. חתיכה, ספק של שומן ספק של חלב ואכלה – פטור.
Keritot 18a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha ruling uncertain fat
Rav requires a provisional guilt offering when one of two known pieces is eaten uncertainly but exempts when a single piece's status is uncertain.

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: היו לפניו שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואכל אחת מהן ואינו יודע איזו מהן אכל – חייב. חתיכה, ספק של חלב ספק של שומן ואכלה – פטור.
Keritot 18a אמר רב as transmitted by Rabbah bar Avuha halacha dispute uncertain fat
Rav places eating one piece of uncertain forbidden fat within the dispute between Rabbi Eliezer and the sages.

אמר רבה בר אבוה אמר רב: חתיכה, ספק של חלב ספק של שומן, ואכלה – באנו למחלוקת רבי אליעזר וחכמים.
Keritot 21b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling vermin blood
Rav imposes lashes for consuming an olive-bulk of vermin blood.

אמר רב יהודה אמר רב: דם שרצים לוקין עליו בכזית. מיתיבי: דם הטחול, דם הלב, דם הכליות, דם אברים – הרי אלו בלא תעשה. דם מהלכי שתים, דם שרצים ורמשים – אסור, ואין חייבין עליו!
Keritot 21b אמר רב halacha ruling fish blood
Rav forbids fish blood that has been collected but permits it when it has not been collected.

אמר רב: דם דגים שכינסו – אסור. מיתיבי: דם דגים, דם חגבים – מותר, ואפילו לכתחלה! ההיא בשלא כינסו, כי קא אמר רב – בשכינסו.
Keritot 22a אמר רב as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling heart blood
Rav exempts an uncut bird heart because it lacks an olive-bulk but imposes excision for an uncut animal heart containing that amount.

תנן התם: הלב, קורעו ומוציא את דמו, לא קרעו – אינו עובר עליו. אמר רבי זירא אמר רב: לא שנו אלא בלב עוף, הואיל ואין בו כזית, אבל לב בהמה דיש בו כזית – אסור, וחייבין עליו כרת.
Keritot 24a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling provisional offering
Rav says the sages agree with Rabbi Meir that a provisional guilt offering returns to graze when the witnesses establishing doubt are discredited.

אמר רב יהודה אמר רב: מודים חכמים לרבי מאיר באשם תלוי שהוזמו עדיו, דיצא וירעה בעדר.
Keritot 26b אמר רב halacha ruling uncertain offering
Rav says a bird sin offering brought for uncertainty effects atonement.

חטאת העוף הבא על הספק. אמר רב: וכיפר. אי הכי, אמאי תקבר?
Keritot 26b אמר רב halacha dispute uncertain offering
Rav permits completing, consuming, and receiving atonement from the bird sin offering once the birth is confirmed, whereas Rabbi Yochanan forbids consumption.

אם משנמלקה נודע שילדה – אמר רב: מזה דמה ומוצה דמה, וכפרה, [ו]מותרת באכילה. רבי יוחנן אמר: אסורה באכילה, גזירה שמא יאמרו: חטאת העוף הבאה על הספק נאכלת.
Keritot 28a אמר רב halacha exegesis offering designation
Rav argues that verbal designation should sanctify wherever a lottery sanctifies, by analogy to a case where verbal designation works without a lottery.

אמר רב, הכי קאמר: ומה במקום שלא קידש הגורל בלקיחת בעלים ובעשיית הכהן – קידש השם, אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן. כאן שקדש הגורל שלא בלקיחה ושלא בעשייה – אינו דין שיקדש השם, אי בלקיחה אי בעשייה?

Meilah (13)

Meilah 3b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling misuse liability
Rav rules that sprinkling an offering with disqualifying intent neither removes misuse liability from most-sacred offerings nor creates it for lesser offerings.

אמר רב גידל אמר רב: זריקת פיגול אינו מוציא מידי מעילה בקדשי קדשים, ואינו מביא לידי מעילה בקדשים קלים.
Meilah 5b אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling misuse liability
Rav rules that sprinkling performed with disqualifying intent neither removes nor creates misuse liability.

ומאי ״לעולם״? הא קא משמע לן כדרב גידל, דאמר רב גידל אמר רב: זריקת פיגול – אינו מוציא מידי מעילה, ואינו מביא לידי מעילה.
Meilah 8b אמר רב as transmitted by Rav Huna halacha exegesis bird offering
Rav rules that squeezing the blood of a bird sin offering is not indispensable, reading the text as saying its blood was sprinkled.

אמר רב הונא אמר רב: מיצוי חטאת העוף – אינו מעכב. דתני רב: ״הוזה דמה״.
Meilah 8b אמר רב halacha exegesis bird offering
Rav rules that squeezing the blood of a bird sin offering is indispensable, reading the text as saying its blood was squeezed.

רב אדא בר אהבה אמר רב: מיצוי חטאת העוף מעכב. ותני רב: ״מיצה דמה״.
Meilah 9a רב אמר halacha dispute altar ashes
Rav exempts one who benefits from the altar's ash heap from misuse liability, whereas Rabbi Yochanan imposes liability.

גמ' איתמר, הנהנה מאפר תפוח שעל גבי המזבח, רב אמר: אין מועלין בו, ורבי יוחנן אמר: מועלין בו.
Meilah 9a רב אמר halacha dispute altar ashes
Rav exempts benefit from altar ashes because their commandment has been completed, whereas Rabbi Yochanan retains their sanctity.

רב אמר: אין מועלין בו – הרי נעשה מצותו. ורבי יוחנן אמר: כיון דכתיב: ״ולבש הכהן מדו בד וגו'״ – כיון דצריך לבגדי כהונה, בקדושתיה קאי.
Meilah 9b רב אמר halacha dispute misuse restitution
Rav directs the value of benefit from specified sacred meat to communal gift offerings, whereas Levi requires something wholly burned on the altar.

איתמר: הנהנה מבשר קדשי קדשים לפני זריקת דמים, ואמורי קדשים קלים לאחר זריקת דמים, רב אמר: מה שנהנה – יפלו לנדבה. ולוי אמר: יביא דבר שכולו למזבח.
Meilah 12b אמר רב halacha ruling sacred blood
Rav forbids benefit from blood drawn from a consecrated animal and subjects it to misuse liability.

דאמר רב: המקיז דם לבהמת קדשים, אסור בהנאה, ומועלין בו.
Meilah 12b אמר רב halacha ruling sacred blood
Rav forbids benefit from blood drawn from a consecrated animal and subjects it to misuse liability.

גופא. אמר רב הונא, אמר רב: המקיז דם לבהמת קדשים – אסור בהנאה, ומועלין בו. מתיב רב המנונא חלב המוקדשין, וביצי תורין – לא נהנין ולא מועלין!
Meilah 15b אמר רב both other unclear
Rav is introduced as stating a teaching, but the fragment preserves none of its content.

גמ' אמר רב:
Meilah 16b אמר רב halacha exegesis vermin consumption
Rav requires an olive-bulk for lashes for eating vermin because Scripture uses the language of eating.

אמר רב יהודה, אמר רב: אכילת שרצים – לוקה עליו בכזית. מאי טעמא? 'אכילה' כתיב בהו.
Meilah 20a אמר רב halacha exegesis misused building
Rav explains the case as one where the consecrated item is placed over an opening in the roof.

בנאה בתוך ביתו – אינו חייב כו'. למה לי עד שידור תחתיה? כיון דשניה – מעל! אמר רב: כגון שהניחה על פי ארובה.
Meilah 20a אמר רב halacha ruling idolatrous house
Rav rules that bowing in worship to a house renders the house forbidden.

וכיון דבני לה, מיהת מעל. לימא מסייע ליה לרב, דאמר רב: המשתחוה לבית – אסרו.

Niddah (53)

Niddah 10a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha ruling menstrual presumption
Rav says the first two renewed sightings render the woman impure only from that moment, while the third creates retroactive impurity.

הדר קחזיא בעונות, מאי? אמר רב גידל אמר רב: פעם ראשונה ושניה — דיה שעתה, שלישית — מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה.
Niddah 10a אמר רב halacha ruling menstrual presumption
Rav says the first sighting renders the woman impure only from that moment, while the second creates retroactive impurity.

אמר רב כהנא, אמר רב גידל, אמר רב: פעם ראשונה — דיה שעתה, שניה — מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה.
Niddah 10b אמר רב halacha ruling menstrual timing
Rav applies the rule of impurity beginning only from the present time to all the listed cases.

במה אמרו דיה שעתה וכו'. אמר רב: אכולהו.
Niddah 13b אמר רב halacha ruling sexual arousal
Rav declares one who intentionally arouses himself subject to excommunication for provoking his evil inclination.

אמר רב: המקשה עצמו לדעת — יהא בנדוי. ולימא ״אסור״! דקמגרי יצר הרע אנפשיה. ורבי אמי אמר: נקרא ״עבריין״, שכך אומנתו של יצר הרע: היום אומר לו ״עשה כך״, ולמחר אומר לו ״עשה כך״, ולמחר אומר לו ״לך עבוד עבודה זרה״ — והולך ועובד.
Niddah 14a אמר רב halacha dialogue blood examination
Rav declares a woman menstruant when blood is found the next day on a previously clean examination cloth placed against her thigh.

אתמר: בדקה בעד הבדוק לה, וטחתו בירכה, ולמחר מצאתה עליו דם. אמר רב: טמאה נדה. אמר ליה רב שימי בר חייא: והא ״חוששת״ אמרת לן!
Niddah 16a משמיה דרב halacha ruling menstrual cycle
Rav says a woman who misses examination at her expected period and later sees blood must account for both the expected time and the sighting.

אמר להו מדאמר הונא חברין משמיה דרב: אשה שיש לה וסת, והגיע שעת וסתה ולא בדקה, ולבסוף ראתה — חוששת לוסתה, וחוששת לראייתה. אלמא וסתות דאורייתא.
Niddah 16a אמר רב halacha dispute menstrual cycle
Rav rules that a later examination determines purity or impurity, whereas Shmuel declares her impure even after a clean examination.

איתמר: אשה שיש לה וסת, והגיע שעת וסתה ולא בדקה, ולבסוף בדקה — אמר רב: בדקה ומצאת טמאה — טמאה, טהורה — טהורה. ושמואל אמר: אפילו בדקה ומצאת טהורה נמי טמאה, מפני שאורח בזמנו בא.
Niddah 16b אמר רב halacha ruling lost examination
Rav forbids intercourse after an examination cloth is lost until the woman examines herself again.

אמר רבי אבא, אמר רבי חייא בר אשי, אמר רב: בדקה בעד ואבד — אסורה לשמש עד שתבדוק. מתקיף לה רבי אילא: אילו איתא — מי לא משמשה, ואף על גב דלא ידעה? השתא נמי תשמש!
Niddah 17a אמר רב halacha ruling bloodletting intercourse
Rav limits the danger of intercourse after both partners undergo bloodletting to a case where they have eaten nothing.

והמקיז דם ומשמש מטתו — דאמר מר: מקיז דם ומשמש מטתו — הויין לו בנים ויתקין. הקיזו שניהם ושמשו — הויין לו בנים בעלי ראתן. אמר רב: ולא אמרן אלא דלא טעים מידי, אבל טעים מידי — לית לן בה.
Niddah 17a אמר רב halacha story bed examination
Rav recalls hearing an unfamiliar Friday-eve offer for soft clean wool used to examine beds.

ובודקין מטותיהן במילא פרהבא — מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: אין בודקין את המטה אלא בפקולין או בצמר נקי ורך. אמר רב: היינו דכי הואי התם בערבי שבתות, הוו אמרי: ״מאן בעי פקולי בנהמא״, ולא ידענא מאי קאמרי.
Niddah 23a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis unusual fetus
Rav explains that Rabbi Meir's ruling depends only on the fact that a creature of that type can survive.

למימרא דחיי? והאמר רב יהודה אמר רב: לא אמרה רבי מאיר אלא הואיל ובמינו מתקיים! אמר רב אחא בר יעקב: עד כאן הביאו רבי ירמיה לרבי זירא לידי גיחוך, ולא גחיך.
Niddah 23a אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis unusual fetus
Rav explains that Rabbi Meir states his ruling because a creature of that species can survive.

גופא, אמר רב יהודה אמר רב: לא אמרה רבי מאיר אלא הואיל ובמינו מתקיים. אמר רב ירמיה מדפתי:
Niddah 23b אמר רב as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling unusual fetus
Rav says all agree that a goat-bodied fetus with a human face is human, while a human-bodied fetus with a goat face is nothing.

וחכמים אומרים: כל שאין בו כו'. אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: הכל מודים: גופו תייש ופניו אדם — אדם, גופו אדם ופניו תייש — ולא כלום.
Niddah 24a אמר רב halacha dispute double spine
Rav says a two-backed, two-spined human birth is not a fetus and such an animal is forbidden, whereas Shmuel rules oppositely.

איתמר: המפלת בריה שיש לה שני גבים ושני שדראות, אמר רב: באשה — אינו ולד, בבהמה — אסור באכילה. ושמואל אמר: באשה — ולד, בבהמה — מותר באכילה.
Niddah 24a רב אמר halacha dispute double spine
Rav says no such creature exists independently and that the divine teaching concerns one formed in its mother's womb.

רב אמר: בריה בעלמא ליתה, וכי אגמריה רחמנא למשה — במעי אמה אגמריה. ושמואל אמר: בריה בעלמא איתא, וכי אגמריה רחמנא למשה — בעלמא אגמריה, אבל במעי אמה — שריא.
Niddah 26b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling placenta birth
Rav links a placenta to the known fetus for the first three days but afterward raises concern for another fetus.

יתיב רב יצחק בר שמואל בר מרתא קמיה דרב כהנא, ויתיב וקאמר: אמר רב יהודה אמר רב: כל שלשה ימים הראשונים תולין את השליא בולד, מכאן ואילך חוששין לולד אחר.
Niddah 26b אמר רב halacha dialogue delayed birth
Rav says one fetus is not delayed at all after another, prompting a distinction between a miscarriage and a viable birth.

אמר ליה: ומי אמר רב הכי? והאמר רב: אין הולד מתעכב אחר חבירו כלום! אישתיק. אמר ליה: דלמא כאן בנפל, כאן בבן קיימא?
Niddah 26b אמר רב halacha dialogue placenta birth
Rav says a placenta is associated only with a viable fetus.

אדהכי אתא, אמר ליה שמואל: מאי אמר רב בשליא? אמר ליה: הכי אמר רב: אין תולין את השליא אלא בדבר של קיימא. שיילינהו שמואל לכל תלמידי דרב, ואמרי ליה: הכי. הדר חזייה לרב יהודה בישות.
Niddah 28a אמר רב as transmitted by Rav Nachman halacha ruling ambiguous sex
Rav exempts a tumtum or androgynos who sees white or red discharge from liability for entering the Temple and forbids burning teruma on that basis.

אמר רב נחמן אמר רב: טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם — אין חייבין על ביאת מקדש, ואין שורפין עליהם את התרומה.
Niddah 35b רב אמר halacha ruling postpartum blood
Rav says postpartum blood comes from one source that the Torah declares impure at one time and pure at another.

איתמר: רב אמר: מעין אחד הוא — התורה טמאתו והתורה טהרתו.
Niddah 36b אמר רב halacha dispute labor blood
Rav declares the woman menstruant for one day, whereas Shmuel remains concerned that her labor may subside.

אמר רב: נדה ליומא. ושמואל אמר: חיישינן שמא תשפה.
Niddah 37b רב אמר halacha dispute labor blood
Rav says labor can purify bleeding even on days suitable for counting a zavah's clean days, extending Rabbi Levi's view.

אמר רבי לוי: אין הולד מטהר אלא ימים הראויין להיות בהן זבה, ורב אמר: אפילו בימים הראויין לספירת זבה. אמר רב אדא בר אהבה: ולטעמיה דרב
Niddah 38a משמיה דרב halacha exegesis labor blood
Rav includes even days suitable for minor zavah status, deriving this from the phrases days and all the days.

אבא שאול משמיה דרב אמר: אפילו ימים הראויין להיות בהן זבה קטנה, מאי טעמא? ״ימי״ ו״כל ימי״ התם כתיבי.
Niddah 42a אמר רב halacha ruling postpartum immersion
Rav rules that blood dislodged while a woman descends to immerse leaves her impure, while blood dislodged during ascent leaves her pure.

וכי הא דאמר רבי זירא, אמר רבי חייא בר אשי, אמר רב: יולדת שירדה לטבול מטומאה לטהרה, ונעקר ממנה דם בירידה — טמאה, בעלייה — טהורה.
Niddah 45a אמר רב both other unclear
Rav begins to explain how the preceding statement should be read, but the fragment omits the explanation.

אמר רב: הכי קאמר,
Niddah 47a אמר רב as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis female maturity
Rav defines the ripening stage of figs as the point when their heads begin to whiten.

גמ' פגה — עודה תינוקת, כדכתיב: ״התאנה חנטה פגיה״, בוחל — אלו ימי הנעורים, כדתנן: התאנים משיבחלו, ואמר רבה בר בר חנה אמר רב: משילבין ראשיהן.
Niddah 47b אמר רב halacha ruling eunuch signs
Rav requires that signs of a natural eunuch have appeared in the person.

אמר רב שמואל בר רב יצחק, אמר רב: והוא שנולדו בו סימני סריס. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני ״והוא סריס״, שמע מינה.
Niddah 47b אמר רב halacha dispute age calculation
Rav applies exact day-to-day calculation throughout the chapter, whereas Ulla applies it only where explicitly taught.

אמר רב: הלכתא בכולי פרקא — מעת לעת. ועולא אמר: דתנן תנן, ודלא תנן לא תנן.
Niddah 48a אמר רב as transmitted by Rav Giddel halacha dispute age calculation
Rav applies the day-to-day age rule to valuations, whereas Rav Yosef applies it to the chapter on caesarean birth.

שבבן ושבבת, למאי הלכתא? אמר רב גידל אמר רב: לענין ערכין, ורב יוסף אמר: לפרקין ד״יוצא דופן״.
Niddah 48a אמר רב halacha exegesis age calculation
Rav rules that exact day-to-day calculation governs the entire chapter.

והכי נמי מסתברא, דאי סלקא דעתך פליגי, מאן דאמר לערכין לא אמר ליוצא דופן, והאמר רב: הלכתא בכולה פרקין מעת לעת!
Niddah 48b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis female maturity
Rav derives that one sign establishes a woman's legal maturity just as one sign establishes a man's liability.

דכולי עלמא מיהא אתחתון סמכינן, מנלן? אמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי רבי ישמעאל: אמר קרא ״איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם״, השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. מה איש בסימן אחד, אף אשה בסימן אחד.
Niddah 55b אמר רב halacha dispute nasal fluid
Rav includes nasal fluid only when drawn through the mouth because it necessarily contains saliva, whereas Rabbi Yochanan includes fluid from the nose.

ומי האף. מאי מי האף? אמר רב: בנגררין דרך הפה, לפי שאי אפשר למי האף בלא צחצוחי הרוק. ורבי יוחנן אמר: אפילו בנגררין דרך החוטם. אלמא קסבר: מעיין הוא, ורחמנא רבייה.
Niddah 55b אמר רב aggada dispute medical warning
Rav says one who wants to blind himself should have a gentile apply eye medicine, whereas Levi says this risks death.

ורב, נחשוב נמי דמעת עינו! דאמר רב: האי מאן דבעי דלסתמיה (לעיניה) — ליכחול מגוי. ולוי אמר: האי מאן דבעי דלימות — ליכחול מגוי.
Niddah 59b אמר רב halacha other gentile woman
Rav identifies the case as involving a gentile woman, but the fragment preserves no further context.

גמ' אמר רב: בנכרית
Niddah 60b משמיה דרב halacha dialogue blood stains
Rav rules in accordance with Rabbi Nechemya, a decision Rav Nachman challenges from a reported incident.

דרש רב חייא בר רב מתנה משמיה דרב: הלכה כרבי נחמיה. אמר ליה רב נחמן: אבא תני מעשה בא לפני חכמים וטמאום, ואת אמרת הלכה כרבי נחמיה?
Niddah 60b אמר רב halacha ruling immediate examination
Rav limits the ruling to a woman who examines herself within the brief interval of an expected onset.

גמ' אמר רב יהודה, אמר רב: והוא שבדקה עצמה ב״שיעור וסת״.
Niddah 64a רב אמר halacha dispute menstrual cycle
Rav establishes an incrementally shifting menstrual cycle after three sightings on successive monthly dates, whereas Shmuel requires three actual intervals.

גמ' איתמר, ראתה יום חמשה עשר לחדש זה, ויום ששה עשר לחדש זה, ויום שבעה עשר לחדש זה — רב אמר: קבעה לה וסת לדילוג, ושמואל אמר: עד שתשלש בדילוג.
Niddah 64b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute wound healing
Rav defines healing as lasting while the wound makes a rasping sound, whereas Shmuel uses the presence of saliva caused by intercourse.

עד שתחיה המכה. עד כמה? אמר רב יהודה אמר רב: כל זמן שנוחרת. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: נחירה זו איני יודע מה היא, אלא כל זמן שהרוק מצוי בתוך הפה מחמת תשמיש.
Niddah 64b רב אמר halacha dispute virgin blood
Rav says intercourse by day does not forfeit the permitted nights, whereas Levi says it does.

הגיע זמנה וכו'. איתמר: שימשה בימים — רב אמר: לא הפסידה לילות, ולוי אמר: הפסידה לילות.
Niddah 64b רב אמר halacha dispute virgin blood
Rav preserves the permitted nights through Saturday night, whereas Levi counts the permission as four periods.

רב אמר: לא הפסידה לילות, עד ״מוצאי שבת״ תנן. ולוי אמר: הפסידה לילות. מאי ״ארבע לילות״ דקתני? ארבעה עונות.
Niddah 64b אמר רב halacha ruling virgin blood
Rav grants a mature virgin her first night if she has not previously menstruated, but only the first act if she has.

אמר רב: בוגרת נותנין לה לילה הראשון, והני מילי שלא ראתה, אבל ראתה — אין לה אלא בעילת מצוה ותו לא.
Niddah 65a משמיה דרב aggada exegesis aging poverty
Rav teaches that when a person's teeth fall out his sustenance diminishes, deriving this from a verse linking clean teeth and lack of bread.

אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: כיון שנתקו שניו של אדם, נתמעטו מזונותיו, שנאמר: ״גם אנכי נתתי לך נקיון שנים בכל עריכם וחוסר לחם בכל מקומותיכם״.
Niddah 66a אמר רב halacha ruling menstrual stringency
Rav reports Rabbi's provincial ordinance that a woman who sees blood for one day waits that day and six additional days.

אמר רב יוסף, אמר רב יהודה, אמר רב: התקין רבי בשדות, ראתה יום אחד — תשב ששה והוא,
Niddah 67a אמר רב halacha ruling immersion barrier
Rav invalidates a woman's immersion after she handles food for her child because residue may have fallen off only afterward.

אמר רב גידל, אמר רב: נתנה תבשיל לבנה, וטבלה ועלתה — לא עלתה לה טבילה, אף על גב דהשתא ליכא, אימר ברדיוני נפל.
Niddah 67b אמר רב halacha dispute immersion timing
Rav requires timely immersion at night but permits delayed immersion by day or night, whereas Rabbi Yochanan always requires night.

אמר רב: נדה בזמנה אינה טובלת אלא בלילה, ושלא בזמנה טובלת בין ביום בין בלילה. רבי יוחנן אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
Niddah 67b אמר רב as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling immersion timing
Rav retracts and requires a menstruant to immerse only at night whether the immersion is timely or delayed, lest her daughter imitate her.

ואף רב הדר ביה, דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: נדה, בין בזמנה בין שלא בזמנה, אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
Niddah 68a רב אמר halacha dispute zavah status
Rav declares the woman definitely a zavah, whereas Levi treats her status as uncertain.

גמ' איתמר: רב אמר: זבה ודאי, ולוי אמר: זבה ספק.
Niddah 68a רב אמר halacha dispute zavah status
Rav declares definite zavah status when impurity is found early on the seventh day and again later without a twilight examination, whereas Levi is uncertain.

אלא, כי איתמר דרב ולוי — שמעתא באפי נפשה איתמר: נדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ומצאה טמאה, ובין השמשות לא הפרישה, ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה — רב אמר: זבה ודאי, ולוי אמר: זבה ספק.
Niddah 68a רב אמר halacha dispute zavah status
Rav infers definite continuous impurity from impurity found both initially and later, whereas Levi allows that it may have ceased between.

רב אמר: זבה ודאי, כיון דמעיקרא נמצאת טמאה, ועכשיו נמצאת טמאה — טמאה ודאי. ולוי אמר: ספק זבה, אימר פסקה ביני וביני.
Niddah 69a אמר רב halacha dispute clean days
Rav counts an initial clean examination even without a final one, whereas Rabbi Chanina requires both.

אמר רב: היא היא תחלתן, אף על פי שאין סופן, ורבי חנינא אמר: תחלתן וסופן בעינן, הכא תחלתן איכא, סופן ליכא.
Niddah 69a אמר רב halacha ruling clean days
Rav allows a menstruant who confirms purity on her third day to count that day toward seven clean days.

אמר רב ששת, אמר רב ירמיה בר אבא, אמר רב: נדה שהפרישה בטהרה בשלישי שלה — סופרתו למנין שבעה נקיים.
Niddah 69b אמר רב halacha ruling ritual precaution
Rav explains the restriction as a decree lest the woman faint.

מאי טעמא? אמר רב: גזרה, שמא יתעלפה.
Niddah 71a אמר רב aggada exegesis esthers fear
Rav interprets Queen Esther's convulsion as the onset of menstruation caused by terror.

בית שמאי אומרים [וכו']. מאי טעמייהו דבית שמאי? אי נימא משום דכתיב ״ותתחלחל המלכה״, ואמר רב: מלמד שפרסה נדה. הכא נמי, אגב ביעתותא דמלאכא דמותא — חזיא, והאנן תנן שחרדה מסלקת את הדמים! הא לא קשיא: פחדא — צמית, ביעתותא — מרפיא.

Jerusalem Talmud Berakhot (13)

Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:23 רב אמר

תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר רבי יודה בי רבי אלעאי לא סוף דבר נופו. אלא אפילו כורתו. וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו ומה טעם והיה כעץ שתול על פלגי מים. תני עץ חיים אחד מששים לגן. וגן אחד מששים לעדן. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. תמצית כור תרקב שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר מצרים מה …
תני עץ חיים מהלך חמש מאות שנה. אמר רבי יודה בי רבי אלעאי לא סוף דבר נופו. אלא אפילו כורתו. וכל פילוג מי בראשית מתפלגין מתחתיו ומה טעם והיה כעץ שתול על פלגי מים. תני עץ חיים אחד מששים לגן. וגן אחד מששים לעדן. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. תמצית כור תרקב שותה. תמצית כוש מצרים שותה. נמצאת אומר מצרים מהלך ארבעים יום. וכוש מהלך שבע שנים ועוד. ורבנן אמרין בשני אבות הראשונים כימי השמים על הארץ. וכשם שבין הארץ לרקיע מהלך חמש מאות שנה. כך בין רקיע לרקיע מהלך חמש מאות שנה ועוביו מהלך חמש מאות שנה. ומה חמית מימר עוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה. אמר רבי בון יהי רקיע בתוך המים. יהי רקיע בתווך. רב אמר לחים היו שמים ביום הראשון ובשני קרשו. רב אמר יהי רקיע יחזק הרקיע. יקרש הרקיע. יגלד הרקיע. ימתח הרקיע. אמר רבי יודה בן פזי יעשה כמין מטלית הרקיע. היך מה דאת אמר וירקעו את פחי הזהב וגו'.
Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:2 רב אמר

הלכה: רבי חייא בשם רבי יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב אמר קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא רב פליגא עילוי. הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע עונת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לר …
הלכה: רבי חייא בשם רבי יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב אמר קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא רב פליגא עילוי. הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע עונת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב לא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות.
Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:2 רב אומר

הלכה: רב אומר הלכה כדברי שניהן להקל. דלכן מה כן אמרין סתמה ורבי יוסי הלכה כסתמא. רבי יוסי ורבי יודה הלכה כרבי יוסי. ומה צריכה למימר רב הלכה כדברי שניהן להקל. אלא בגין שמע דתני לה רבי חייא בשם רבי מאיר לפום כן צריך למימרא הלכה כדברי שניהן להקל.
Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:23 רב אמר

אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ורבי יוחנן. רב אמר בנעילת שערי שמים. ורבי יוחנן אמר בנעילת שערי היכל. אמר רבי יודן [אנתורדיא] מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבע פעמים ביום. בשחרית. במוסף. במנחה. ובנעילת שערים. בתעניות. ובמעמדות. וביום הכיפורים. אית לך מי …
אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ורבי יוחנן. רב אמר בנעילת שערי שמים. ורבי יוחנן אמר בנעילת שערי היכל. אמר רבי יודן [אנתורדיא] מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבע פעמים ביום. בשחרית. במוסף. במנחה. ובנעילת שערים. בתעניות. ובמעמדות. וביום הכיפורים. אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום.
Jerusalem Talmud Berakhot 4:3:14 רב אמר

אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה. רב אמר סוף כל ברכה וברכה. ושמואל אמר ראש כל ברכה וברכה. אית תניי תני שבע מעין שמונה עשרה. ואית תניי תני שמונה עשרה מעין שמונה עשרה. מאן דמר שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל ומאן דמר שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מסייעא לרב.
Jerusalem Talmud Berakhot 4:4:4 רב אמר

היה עומד ונזכר שהתפלל רב אמר חותך. ושמואל אמר אינו חותך. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי לית מילתיה דרבי יוחנן אמרה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. ולא אגיבה. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. רבי חנינ …
היה עומד ונזכר שהתפלל רב אמר חותך. ושמואל אמר אינו חותך. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי לית מילתיה דרבי יוחנן אמרה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. ולא אגיבה. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. רבי חנינא לא אמר כן אלא בעיין קומי רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אמר לון וולואי שמתפללין כל היום. למה שאין תפילה מפסדת.
Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:4 רב אמר

רב אמר צריך לחדש בה דבר. ושמואל אמר אין צריך לחדש בה דבר. רבי זעירא בעי קומי רבי יוסי מהו לחדש בה דבר. אמר ליה אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא.
Jerusalem Talmud Berakhot 7:4:2 רב אמר

הלכה: תני היה יושב ואוכל בשבת ושכח ולא הזכיר של שבת. רב אמר חוזר. ושמואל אמר אינו חוזר.
Jerusalem Talmud Berakhot 8:2:12 רב אמר

רב אמר נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים. רבי אבינא מפקד לחמריה הן דאתון משכחין מיסתהון [מיא] נסבין ידיכון ומתני על כל יומא.
Jerusalem Talmud Berakhot 8:6:10 רב אמר

אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב אמר יאותו. ושמואל אמר יעותו. מאן דמר יאותו אך בזאת נאותו לכם. מאן דמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן כיצד מעברין את הערים. רב אמר מאברין. ושמואל אמר מעברין. מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין כאשה עוברה. תמן תנינן לפני אידיהן של גוים. רב אמר …
אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב אמר יאותו. ושמואל אמר יעותו. מאן דמר יאותו אך בזאת נאותו לכם. מאן דמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן כיצד מעברין את הערים. רב אמר מאברין. ושמואל אמר מעברין. מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין כאשה עוברה. תמן תנינן לפני אידיהן של גוים. רב אמר עידיהן ושמואל אמר אידיהן. מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם. ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבושו. מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לביש את עובדיהן ליום הדין.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:5 רב אמר

רבי זעירא ורבי יהודה בשם רב כל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה. אמר רבי תנחומא אנא אמר טעמא ארוממך אלהי המלך. רב אמר צריך לומר אתה ושמואל אמר אינו צריך לומר אתה.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:15 רב אמר

בתפילה רבי יוסי בר נהוריא אמר מקדש ישראל מחדש חדשים. רבי חייא בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים. שמואל אמר צריך לומר והשיאנו. רב אמר צריך להזכיר בה זמן. תני רבי הושעיה והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:16 רב אמר

אמר רבי יהושע דרומיא שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים בית דין שלמעלן עמהן. ואילו הן חרמה של יריחו. ומגילת אסתר. ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו. חטא ישראל. ולא יהושע גזר. אלא מלמד שהסכימו בית דין שלמעלה עמהן. מגילת אסתר. קיימו וקיבלו וגומר. רב אמר וקבל כתיב מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם. והנה בוע …
אמר רבי יהושע דרומיא שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים בית דין שלמעלן עמהן. ואילו הן חרמה של יריחו. ומגילת אסתר. ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו. חטא ישראל. ולא יהושע גזר. אלא מלמד שהסכימו בית דין שלמעלה עמהן. מגילת אסתר. קיימו וקיבלו וגומר. רב אמר וקבל כתיב מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם. והנה בועז בא מבית לחם. ומנין שהסכימו בית דין שלמעלה עמהן. תלמוד לומר וירא אליו מלאך יי ויאמר אליו יי עמך גבור החיל. רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי אף המעשרות שנאמר הביאו את כל המעשר וגו'. מהו עד בלי דיי. רבי יוסי בר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן דבר שאי אפשר לו לומר דיי הוא ברכה. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב אבא בר עילאי בשם רב עד שייבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות.

Jerusalem Talmud Peah (4)

Jerusalem Talmud Peah 2:1:9 רב אמר

רב אמר בור וניר בית רובע וזרע אחר אפילו כל שהוא. רבי יוחנן אמר בור וניר וזרע אחר בשלשה תלמין של פתיח. מה ופליג. מה דמר רב בחיוב פיאה ומה דמר רבי יוחנן בפטור פיאה. והתני בור וניר חייבין בפיאה. מן מה דמר רב משדה בינונית. מן מה דאמר רבי יוחנן בחמשים על שתים.
Jerusalem Talmud Peah 3:3:2 רב אמר

הלכה: רב אמר פורגרה ושמואל אמר צומחתה.
Jerusalem Talmud Peah 3:7:13 רב אמר

כתב לזה וחזר וכתב לזה. רב אמר אינו יכול לחזור בו. רב אבא בר חונא ורבי יוחנן אמר יכול לחזור בו. היך עבידא היה רבו הראשון והשיני כהן השלישי ישראל על דעתיה דרב אין יכול לוכל בתרומה על דעתיה דרב אבא בר הונא אמר רבי יוחנן יכול הוא לוכל בתרומה. הכל מודין שאם היה רבו הראשון ישראל אינו אוכל בתרומה שמא יבריא …
כתב לזה וחזר וכתב לזה. רב אמר אינו יכול לחזור בו. רב אבא בר חונא ורבי יוחנן אמר יכול לחזור בו. היך עבידא היה רבו הראשון והשיני כהן השלישי ישראל על דעתיה דרב אין יכול לוכל בתרומה על דעתיה דרב אבא בר הונא אמר רבי יוחנן יכול הוא לוכל בתרומה. הכל מודין שאם היה רבו הראשון ישראל אינו אוכל בתרומה שמא יבריא.
Jerusalem Talmud Peah 3:7:17 רב אמר

רב אמר במזכה על ידיה. ושמואל אמר במחלק לפניה. רבי יוסי בן חנינא אמר מקולי כתובה שנו כן. וכן תני בר קפרא מקולי כתובה שנו. אמר רבי בא טעמא דרבי יוסי בן חנינא לא סוף דבר בכתובת מנה ומאתים אלא אפילו כתובה של אלף דינר מקולי כתובה שנו.

Jerusalem Talmud Kilayim (11)

Jerusalem Talmud Kilayim 1:4:3 רב אמר

שלמן בר לוי אחוי דזבדי בר לוי בשם רבי יהושע בן לוי כולהון זוגות זוגות. רב אמר כולהון מין אחד. מתניתא פליגא על רב דתני אף הבכיים. התיב רבי יוסי בירבי בון והתני אף הרוגיינים.
Jerusalem Talmud Kilayim 2:5:5 רב אמר

רבי שמואל בשם רבי זעירא דרבי שמעון היא דרבי שמעון אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. רב אמר אין אדם חובש דבר שאינו שלו. אמר רבי יונה אתיא דרב כרבי שמעון. כמה דרבי שמעון אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כן רב אמר אין אדם חובש דבר שאינו שלו. ברם כרבנין לא אתיא.
Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:5 רב אמר

רבי ינאי אמר במחלוקת שני מינין מצטרפין להציל ואין שני מינין מצטרפין ליאסר. רב אמר דברי הכל היא כשם ששני מינין מצטרפין להציל כך שני מינין מצטרפין ליאסר. מתניתין מסייעא לרבי ינאי דתנינן רבי ליעזר מתיר. מתניתין פליגא על רב שורה של קישואין שורה של דילועין שורה של פול המצרי ושורה של קישואין. עד שלא נטע א …
רבי ינאי אמר במחלוקת שני מינין מצטרפין להציל ואין שני מינין מצטרפין ליאסר. רב אמר דברי הכל היא כשם ששני מינין מצטרפין להציל כך שני מינין מצטרפין ליאסר. מתניתין מסייעא לרבי ינאי דתנינן רבי ליעזר מתיר. מתניתין פליגא על רב שורה של קישואין שורה של דילועין שורה של פול המצרי ושורה של קישואין. עד שלא נטע את הרביעית לא כבר נאסרו. תיפתר שנטע ארבעתן כאחת.
Jerusalem Talmud Kilayim 8:3:2 רב אמר

הלכה: אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון. תני רבי מאיר פוטר. אם היה מסייעו בין במעלה בין בירידה הכל מודין שהוא אסור. אמר רבי יוחנן מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה. רב אמר מפני שנושאין את החבל שבנתיים.
Jerusalem Talmud Kilayim 8:3:3 רב אמר

רבי ירמיה בעי קשרן בשערן. מה נן קיימין אם בשקשרו בשערו כך אנו אומרים אסור להרכיב בהמה על גבי חבירתה אם בשקשרו החבל בשערו נאמר מפני שהן נושאין את החבל שבינתיים. רבי יונה אמר איתפלגון רב ורבי יוחנן רבי יוחנן אמר מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה. רב אמר מפני שהן נושאין את החבל שבנתיים. …
רבי ירמיה בעי קשרן בשערן. מה נן קיימין אם בשקשרו בשערו כך אנו אומרים אסור להרכיב בהמה על גבי חבירתה אם בשקשרו החבל בשערו נאמר מפני שהן נושאין את החבל שבינתיים. רבי יונה אמר איתפלגון רב ורבי יוחנן רבי יוחנן אמר מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה. רב אמר מפני שהן נושאין את החבל שבנתיים. מה נפק מן ביניהון קשרו בשערו בין על דעתיה דרב בין על דעתיה דרבי יוחנן פטור.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:1:6 רב אמר

רבי יונה עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר צמר ופשתים שטרפן אסור. כיצד הוא עושה מביא ליטרא ועוד צמר גמלים ומבטלן. אבא בר רב חונא בשם רבי ירמיה צמר ופשתים שטרפן בטלן. רב אמר אסור בתערובתן. מה מפליג. מה דאמר רב בשעשאו בגד בפני עצמו מה דאמר רבי ירמיה בההוא דבעי מערבתה עם חורן.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:1:9 רב אמר

אבל אסורין מפני מראית העין. רב אמר כל שהוא אסור מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. מתניתא פליגא על רב פשתן שצבעה בחרס לא יעשה ממנה אימרה מפורסמה. ובכרים ובכסתות מותר. מתניתא פליגא על רב נתפזרו מעותיו לפני עבודה זרה לא יהא שוחח ומלקטן שלא יהא כמשתחוה לעבודה זרה ואם היה מקום צנוע מותר. מתניתא פלי …
אבל אסורין מפני מראית העין. רב אמר כל שהוא אסור מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. מתניתא פליגא על רב פשתן שצבעה בחרס לא יעשה ממנה אימרה מפורסמה. ובכרים ובכסתות מותר. מתניתא פליגא על רב נתפזרו מעותיו לפני עבודה זרה לא יהא שוחח ומלקטן שלא יהא כמשתחוה לעבודה זרה ואם היה מקום צנוע מותר. מתניתא פליגא על רב פרצופות שהן מטילין מים בכרכים לא יהא נותן פיו על פיו שלא יהא כמנשק לעבודה זרה. ואם היה מקום צנוע מותר. מתניתא פליגא על רב אין שוחטין בגומא אבל עושה הוא גומא בתוך ביתו בשביל שייכנס הדם בתוכו ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה את המינין. מתניתא פליגא על רב הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם. מתניתא פליגא על רב. ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים אין שופכין לתוכו מים בשבת. ותני עלה אם היתה מזחילה מותר עונת גשמים מותר צינורות מקלחין אסורין. תני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר. אילין פליגין על רב ולית להון קיום.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:2 רב אמר

הלכה: מטפחות הידים כו'. תמן תנינן שלש מטפחות הן של ידים טמיאה מדרס ושל ספרים טמיאה טמא מת של תכריך נבלי בני לוי טהורה מכלום. רבי לא בשם רבי יוחנן מפני שהוא נותנה על הכסת וישן עליה. רב אמר מפני שהוא נותנה תחת אצילי ידיו.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:3 רב אמר

רב אמר אסור והלכה כדברי האוסר. ולמה לא אמר כרבי אליעזר. אית תניי תני מחלף.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:5 רב אמר

מטפחות ספרים. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן מפני שהוא עושה אותה כמין תיק ונותן ספר תורתו עליה. רבי בא רבי חייא בר יוסף בשם רב מפני שהוא מחמם בה ידיו. אמר רבי בון בר חייה לרבי בא בלא כך אינו אסור משום כלאים. אמר ליה לא רב הוא ורב אמר אסור והלכה כדברי האוסר. אמר רבי יונה לרבי בא ולמה לא אמר ליה מלא …
מטפחות ספרים. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן מפני שהוא עושה אותה כמין תיק ונותן ספר תורתו עליה. רבי בא רבי חייא בר יוסף בשם רב מפני שהוא מחמם בה ידיו. אמר רבי בון בר חייה לרבי בא בלא כך אינו אסור משום כלאים. אמר ליה לא רב הוא ורב אמר אסור והלכה כדברי האוסר. אמר רבי יונה לרבי בא ולמה לא אמר ליה מלא מסלקתה אילו אמר ליה בלא כך אינה אסורה בהנייה. מה הוה ליה מימור ליה.
Jerusalem Talmud Kilayim 9:6:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

חוט שהשחילו למחט אפילו קשור מיכן ומיכן אינו חיבור לבגד. החוט חיבור לבגד ואינו חיבור למחט. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין בקשור מיכן ומיכן. מיליהון דרבנן פליגין דאמר רבי בא רבי ירמיה בשם רב. הממתיח צדדיו בשבת חייב משום תופר. ויימר משום תופר ומשום קושר.

Jerusalem Talmud Sheviit (6)

Jerusalem Talmud Sheviit 1:2:2 רב אמר

הלכה: רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו רחוקים מטע עשר לבית סאה קרובין כדי שיהא הבקר עובר בכליו. קנה קרקע שתחתיהן קרקע שביניהן שחוצה להן מלא האורה וסלו. רב אמר בעשויין צובה. ושמואל אמר בעשויה שורה. אמר רבי יוסי תמן איתאמרת וכא לא איתאמרת. אמר רבי יונה אפילו הכ …
הלכה: רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו רחוקים מטע עשר לבית סאה קרובין כדי שיהא הבקר עובר בכליו. קנה קרקע שתחתיהן קרקע שביניהן שחוצה להן מלא האורה וסלו. רב אמר בעשויין צובה. ושמואל אמר בעשויה שורה. אמר רבי יוסי תמן איתאמרת וכא לא איתאמרת. אמר רבי יונה אפילו הכא איתאמרת בקרובים. אמר ליה רבי מנא ואם בקרובין והא תנינן כדי שיהיה הבקר עובר בכליו. איתא חמי בשעה שהבקר עובר בכליו השרשין מהלכין מן הצד ובשעה שאין הבקר עובר בכליו אין השרשין מהלכין מן הצד.
Jerusalem Talmud Sheviit 5:3:5 רב אמר

בית שמאי אומרים כו'. תני המוכר שור לחבירו ונמצא נוגחן רב אמר מקח טעות הוא ושמואל אמר יכיל הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך. מה אנן קיימין אם בשמכרו לאריס דברי הכל לחרישה מכר. אם בשמכרו לטבח דברי הכל לשחיטה מכר. אלא כי נן קיימין בשמכרו לסרסור. רב אמר מקח טעות הוא. שמואל אמר יכיל הוא מימר לשחיטה מכרתיו …
בית שמאי אומרים כו'. תני המוכר שור לחבירו ונמצא נוגחן רב אמר מקח טעות הוא ושמואל אמר יכיל הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך. מה אנן קיימין אם בשמכרו לאריס דברי הכל לחרישה מכר. אם בשמכרו לטבח דברי הכל לשחיטה מכר. אלא כי נן קיימין בשמכרו לסרסור. רב אמר מקח טעות הוא. שמואל אמר יכיל הוא מימר לשחיטה מכרתיו לך. מחלפה שיטתיה דרב מחלפא שיטתיה דשמואל. דאיתפלגון מכרה לו ביובל עצמו רב אמר קנה ויוצא מידו ביובל שמואל אמר לא קנה. מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר קנה וכא הוא אמר לא קנה. תמן יובל מפורסם הוא ברם הכא מקח טעות הוא. מחלפא שיטתיה דשמואל תמן הוא אמר לא קנה וכא אמר קנה. לאי זה דבר מכרה לו לא לזריעה. ברם הכא יכול הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך.
Jerusalem Talmud Sheviit 10:1:7 רב אמר

רב אמר פגמה לא זקפה זקפה אף על פי שלא פגמה. תני רבי חייא עד שתפגום ותזקוף.
Jerusalem Talmud Sheviit 10:1:10 רב אמר

רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו והא תנינן אם בא חודש בזמנו. אם בא לא בא. רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו והתנינן אם היה חודש מעובר. אם היה לא היה.
Jerusalem Talmud Sheviit 10:3:6 רב אמר

רב אמר והוא שיהא קרקע למלוה וללוה. ורבי יוחנן אמר למלוה אף על פי שאין ללוה ללוה אף על פי שאין למלוה. אין לו קרקע ולחייבין קרקע כותבין לו פרוזבול. רבי בא בשם רב מי שאין לו אלא קלח אחד בתוך שדהו כותבין לו פרוזבול. והתני השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להן פרוזבול. אמרין תמן כל קלח וקלח של שותפות הוא …
רב אמר והוא שיהא קרקע למלוה וללוה. ורבי יוחנן אמר למלוה אף על פי שאין ללוה ללוה אף על פי שאין למלוה. אין לו קרקע ולחייבין קרקע כותבין לו פרוזבול. רבי בא בשם רב מי שאין לו אלא קלח אחד בתוך שדהו כותבין לו פרוזבול. והתני השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להן פרוזבול. אמרין תמן כל קלח וקלח של שותפות הוא ברם הכא הוא שלו.
Jerusalem Talmud Sheviit 10:4:6 רב אמר

רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה ההן לאו צדק והין צדק אמר בשעה שאמר הין של צדק היה. רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. מתניתא פליגא על רב אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות …
רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה ההן לאו צדק והין צדק אמר בשעה שאמר הין של צדק היה. רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. מתניתא פליגא על רב אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו ברשות המוכר לא קנה עד שיגביה או עד שימשוך ויוצא את כל מרשות הבעלים ברשות זה שהיו מופקדין אצלו לא קנה עד שיזכינו בהן או עד שישכיר לו את מקומן. מה עבד לה רב כאן כשהעמידו עמו כאן כשלא העמידו עמו. רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. תדע לך חד בר נש אפקיד עירבון על מילחא ויקרת. אתא לגבי רב אמר ליה או יתן לו כל עירבונו או ימסור לו למי שפרע. מחלפא שיטתיה דרב. תמן הוא אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. וכא הוא אמר הכין. תמן למידת הדין הוא ומה דרב נהיג למידת חסידות.

Jerusalem Talmud Terumot (1)

Jerusalem Talmud Terumot 10:2:7 רב אמר

מי צתרי רב אמר אסור ושמואל אמר מותר. אייכל שמואל לרב מי צתרי.

Jerusalem Talmud Maasrot (2)

Jerusalem Talmud Maasrot 3:1:2 רב אמר

הלכה: הוא עצמו מהו שיאכל. רב אמר הוא אסור לוכל. עולא ברבי ישמעאל בשם רבי לעזר הוא מותר לוכל. רב כרבי מאיר. רבי לעזר כרבנן. רב כרבי מאיר אין כרבי מאיר אפילו בניו ובני ביתו יהו אסורין. אלא רב כרבי ורבי לעזר כרבנין. דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי רבי יוסי בן שאול בשם רבי אין אוכלין על המוקצה אלא ע …
הלכה: הוא עצמו מהו שיאכל. רב אמר הוא אסור לוכל. עולא ברבי ישמעאל בשם רבי לעזר הוא מותר לוכל. רב כרבי מאיר. רבי לעזר כרבנן. רב כרבי מאיר אין כרבי מאיר אפילו בניו ובני ביתו יהו אסורין. אלא רב כרבי ורבי לעזר כרבנין. דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי רבי יוסי בן שאול בשם רבי אין אוכלין על המוקצה אלא על מקומו דברי חכמים. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי אוכלין על המוקצה בין על מקומו בין שלא על מקומו. מותיב רבי יוסי בן שאול לרבי והתנינן החרובין עד שלא כינסן לראש הגג. אמר ליה לא תתיביני חרובין. חרובין מאכל בהמה הן.
Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:3 רב אמר

לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי …
לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי יודה אומר בשם רבי לעזר בן עזריה אף השולח לחבירו עטנין ושתלין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר. שכן דרך בני אדם משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו. רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חבר ששילח לחבר צריך לעשר. חברייא בעיי ניחא עם הארץ חשוד. חבר חשוד. אמר רבי יוסי וכי עם הארץ גבי תרומה לאו כחבר הוא. אלא כיני נהגו בני אדם להיות משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו.

Jerusalem Talmud Challah (1)

Jerusalem Talmud Challah 1:4:4 רב אמר

רב אמר עיסת כותח חייבת בחלה. אמר רבי בון שמא תימלך לעשותה חררה לבנה. אמר רבי מנא צריכין אנו מכרזין באילין דעבדין עביצין דייאון עבדון לון פחות מכשיעור דאינון סברן שהיא פטורה והיא חייבת.

Jerusalem Talmud Bikkurim (3)

Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:4 בשם רב

רבי יעקב בר אידי [בשם רבי יהושע בן לוי] מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערער. ושלח רבי את רומינוס לבדקן ובדק ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה. רב הושעיא אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירא דברי הכל היא. הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודא מטי בה בשם רב[י] …
רבי יעקב בר אידי [בשם רבי יהושע בן לוי] מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערער. ושלח רבי את רומינוס לבדקן ובדק ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה. רב הושעיא אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירא דברי הכל היא. הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודא מטי בה בשם רב[י] אבהו בשם רבי יוחנן ולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה. והוא אשה בבתוליה יקח. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא גיורת. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. התיב רבי הושעיא הרי דור שני של מצרי הרי הוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. חזר רבי הושעיא ואמר לא דמי עשה בישראל לעשה שבכהנים. עשה שבישראל אסור בכל. ועשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלויים ובישראל.
Jerusalem Talmud Bikkurim 2:5:2 בשם רב as transmitted by Rav Huna

הלכה: רבי בא רב הונא בשם רב. אם התרו בו לוקה. והתנינן דם השרץ אין חייבין עליו. אמר רבי בא אין חייבין עליו כרת. והתני דם מהלכי שתים שאין בו טומאה קלה. דם השרץ שאין בו טומאה חמורה. אמר רבי חייא בר אדא הדא דתימר בשהתרו בו משום דם. אבל אם התרו בו משום שקץ לוקה.
Jerusalem Talmud Bikkurim 3:3:3 רב אמר

פשיטא שהוא מקריב שלמים. רבי אימי אמר מקריב שלמים. רב אמר מקיצין בהן את המזבח. רבי זעירא בעי. יחיד שנתעצל ולא בא מביא גדי וקרניו מצופות כסף.

Jerusalem Talmud Shabbat (44)

Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:11 בשם רב as transmitted by Rav Huna

רב הונא בשם רב. הכל מודין בזורק שהוא חייב. דברי הכל הוא שאין אויר כרמלית כממשה. ומה פליגין. במוציא. בן עזאי פוטר. וחכמים מחייבין. בן עזאי עבד המהלך כמניח. ורבנין לא עבדי מהלך כמניח. רב חסדא שאל לרב הונא. על דעתיה דבן עזאי. אין אדם מתחייב בתוך ארבע אמות לעולם. מכיון שהוציאן נעשה כמו שהניחה על כל אמה …
רב הונא בשם רב. הכל מודין בזורק שהוא חייב. דברי הכל הוא שאין אויר כרמלית כממשה. ומה פליגין. במוציא. בן עזאי פוטר. וחכמים מחייבין. בן עזאי עבד המהלך כמניח. ורבנין לא עבדי מהלך כמניח. רב חסדא שאל לרב הונא. על דעתיה דבן עזאי. אין אדם מתחייב בתוך ארבע אמות לעולם. מכיון שהוציאן נעשה כמו שהניחה על כל אמה ואמה ויהא פטור.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:12 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רב יהודה בשם רב. הכל מודין במוציא שהוא פטור. דברי הכל הוא שהמהלך כמניח. ומה פליגין. בזורק. בן עזאי פוטר וחכמים מחייבין. בן עזאי עבד אויר כרמלית כממשה ורבנן לא עבדין אויר כרמלית כממשה.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:18 רב אמר

רבי חסדא בשם אשי. קנה נעוץ ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים. המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב. רב אמר. תרכוס שהוא עומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ד'. המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב. תני רבי הושעיה. מנורה שהיא עומדת ברשות הרבים גובהה עשרה ופירחה ארבעה. המשתמש מתוכה …
רבי חסדא בשם אשי. קנה נעוץ ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים. המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב. רב אמר. תרכוס שהוא עומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ד'. המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב. תני רבי הושעיה. מנורה שהיא עומדת ברשות הרבים גובהה עשרה ופירחה ארבעה. המשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה חייב. אמר רבי מנא. לא סוף דבר מנורה. אלא אפילו קנה ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים וטבלה נתונה בראשו. המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:2:4 רב אמר

התחלת המרחץ אי זו היא. רבי זריקן בשם רבי חנינא אמר. משיתיר חגורו. רב אמר. משיתיר מנעלו. כהדא רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתה מן בר בריה בכל ערובת שובא. חד זמן אינשי. ועאל מיסחי בההן דימוסין דטיבריא. והוה מסתמיך על כתפתיה דרבי חייא בר בא. אינהר דלא שמע פרשתיה מן בר בריה וחזר ונפק ליה. מה הוה. רבי …
התחלת המרחץ אי זו היא. רבי זריקן בשם רבי חנינא אמר. משיתיר חגורו. רב אמר. משיתיר מנעלו. כהדא רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתה מן בר בריה בכל ערובת שובא. חד זמן אינשי. ועאל מיסחי בההן דימוסין דטיבריא. והוה מסתמיך על כתפתיה דרבי חייא בר בא. אינהר דלא שמע פרשתיה מן בר בריה וחזר ונפק ליה. מה הוה. רבי דרוסי אמר. סך הוה. רבי לעזר בירבי יוסי אומר. שליח מנוי הוה. אמר ליה רבי חייא בר בא. ולא כן אלפן רבי. אם התחילו אין מפסיקין. אמר ליה. חייה בני. קלה היא בעיניך. שכל השומע פרשה מן בן בנו כאילו הוא שומעה מהר סיני. ומה טעמא. והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני יי אלהיך בחורב.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:4:7 בשם רב

אמרון קומי רבי חייה רובא. תני רבי שמעון בן יוחי כן. אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם וגו'. מה מים שלא נשתנו מברייתן אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו. התיבון. הרי מוטלייה ופנקריסים וקובטיות וקליות וחמין שלהן הרי אילו מותרין. ניחא כולהן שהן יכולין להשרות ולהחזר כמו שהיו. קליות מה. אמר רבי יוסי …
אמרון קומי רבי חייה רובא. תני רבי שמעון בן יוחי כן. אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם וגו'. מה מים שלא נשתנו מברייתן אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו. התיבון. הרי מוטלייה ופנקריסים וקובטיות וקליות וחמין שלהן הרי אילו מותרין. ניחא כולהן שהן יכולין להשרות ולהחזר כמו שהיו. קליות מה. אמר רבי יוסי בירבי בון בשם רב. כל אוכל שהוא נאכל חי כמות שהוא אין בו משום תבשילי גוים ויוצאין בו משום עירובי תבשילין. מה מקיים רבי חייא רובא אוכל תשברו מאתם. באוכל תשברו. האכלתו שברתו. שאם היה קשה עליך כאוכל תשברו. ואם לאו. הכרע עליו כסף. אמרין. כן הוה רבי יונתן עבד. כד הוה חמי בר נש רב עליל לקרתיה הוה משלח ליה איקרין. מיי אמר. דאין הוה דיין דייתם או דיין דארמלה נישכח אפין מפייסיה עלוי.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:7:5 בשם רב as transmitted by Rav Huna

חד תלמיד מן סימאי אזל לאנטויריס ואייתון ליה דרמסקינא ואכל. חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי אזל לתמן ואייתי ליה דרמסקינא ולא אכל. ואתא ומר קומי רביה. אמר ליה. דו נהיג כשיטתיה דרבי סימאי. דרבי סימאי אמר. אין הגוי צריך הכן. רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי. דמדמניות שבכרם הרי אילו אסורות. רב הונא בשם רב. שצ …
חד תלמיד מן סימאי אזל לאנטויריס ואייתון ליה דרמסקינא ואכל. חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי אזל לתמן ואייתי ליה דרמסקינא ולא אכל. ואתא ומר קומי רביה. אמר ליה. דו נהיג כשיטתיה דרבי סימאי. דרבי סימאי אמר. אין הגוי צריך הכן. רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי. דמדמניות שבכרם הרי אילו אסורות. רב הונא בשם רב. שצים שבכפים הרי אילו מותרין.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:11:4 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רבי זעירא רב יהודה בשם רב. ארבע מדורות כל שהן. מדורת הגפת מדורת הזבל מדורת החלב מדורת גלעינים כל שהן.
Jerusalem Talmud Shabbat 1:11:6 בשם רב

רבי יוסי בשם רב ירמיה רבי חנניה מטי בה בשם רב. חריות מלמטה ועצים מלמעלה כיון שעלה האור בנתיים מותר.
Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:9 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מפני שהאור ממשך לאחוריו והוא שוכח ומוציא את הפתילה. ועוד. שלא הוצת האור ברוב הדלק. רבי זעירה בעי. מעתה פתילה צריכה הצאתה ברוב הדלק. אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. פתילה צריכה הוצאתה ברוב הדלק. התיבון חברייא. והא קורה. הא לא הוצת האור ברוב הדלק. התיב רבי בא בר ממל. והא …
רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מפני שהאור ממשך לאחוריו והוא שוכח ומוציא את הפתילה. ועוד. שלא הוצת האור ברוב הדלק. רבי זעירה בעי. מעתה פתילה צריכה הצאתה ברוב הדלק. אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. פתילה צריכה הוצאתה ברוב הדלק. התיבון חברייא. והא קורה. הא לא הוצת האור ברוב הדלק. התיב רבי בא בר ממל. והא ששיתא. הרי לא הוצת האור ברוב הדלק. אמר רבי שמי. לא כן אמר רבי זעירא רב יהודה בשם רב. ארבע מדורות כל שהן. מדורת הגפת מדורת הזבל מדורת החלב מדורת גלעינים כל שהן. ועוד מן הדא דרבי תחליפא שאל לרב חסדא. ולא כן אלפן רבי. שבת שחלה להיות בחנוכה. שאסור לראות מטבע לאור החנוכה. הרי אינו שכיח ומוציא את הפתילה. הוי לית טעמא דלא משום שלא הוצת האור ברוב הדלק.
Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:14 בשם רב

נדה שנאנסה וטבלה. שמי בשם רב. טהורה לביתה וטמיאה לטהרות. רבי לעזר בשם רבי חנינה. טמיאה בין לביתה בין לטהרות. ומאי טעמא. וכובס שנית וטהר. מה הראשונה לדעת אף השנייה לדעת. ומניין שהראשונה לדעת. וצוה הכהן וכבסו. לדעת.
Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:21 בשם רב

ולא בחלב. רב ברונא אמר. חלב מטיף לתוכו שמן כל שהוא ומדליק. יוסי בעי. מה אנן קיימין. אם במחוי. אפילו לא נתן לתוכו שמן. ותני שמואל. כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא. ואם בשאינו מחוי. אפילו נתן לתוכו שמן. אתא רב חנניה רב ברונא בשם רב. חלב מהותך וקירבי דגים מדליקין בהן. רבי חייה בר אשי עני מיתיה קומי …
ולא בחלב. רב ברונא אמר. חלב מטיף לתוכו שמן כל שהוא ומדליק. יוסי בעי. מה אנן קיימין. אם במחוי. אפילו לא נתן לתוכו שמן. ותני שמואל. כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא. ואם בשאינו מחוי. אפילו נתן לתוכו שמן. אתא רב חנניה רב ברונא בשם רב. חלב מהותך וקירבי דגים מדליקין בהן. רבי חייה בר אשי עני מיתיה קומי רב. אמר ליה. הן הויתה. אמר ליה. בעיי משח דזית. אמר ליה. ולא הוה לך קירבי דגים.
Jerusalem Talmud Shabbat 2:6:8 רב אמר

רב אמר. היושב בבית מרוערע עושה מלאך המות דניסטיס שלו. דכתיב ישי מות עלימו. כמה דתימר כי תשה ברעך משאת מאומה.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:3 בשם רב

רבי חלבו רב ענן בשם רב. לא שנו אלא עליה. הא לתוכה לא. עד איכן. עולא אמר. עד שלשה. אמר רבי מנא. עד מקום שהוא עושה חריץ. אמר רבי יוסי בירבי בון. מפני שהוא שליט במקום שהיד שולטת. ותייא כיי דמר רבי זעירה בשם רבי יהודה. מותר להפשיר במקום שהיד שולטת. ואסור להפשיר במקום שאין היד שולטת.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:15 בשם רב as transmitted by Rav Huna

אנטיכי אף על פי שגרופה אין שותין ממנה. רבי חנניה רבי יוסי רבי אחא אבא בשם רבי יוחנן. מפני שהיא מתחממת מכתליה. רבנן דקיסרין רב הונא בשם רב. אם היתה גרופה ופתוחה מותר.
Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:8 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. הלכה כרבי יהודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי שמעון. בעון קומי רבי יוחנן. את מה את אמר. אמר לון. אני אין לי אלא משנה. כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת. רבי שמעון בן לקיש הורי באטרבוליס. מנורה קטנה מותרת לטלטלה. רבי חלבו ורבי אבהו. קומי רבי חלבו ל …
רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. הלכה כרבי יהודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי שמעון. בעון קומי רבי יוחנן. את מה את אמר. אמר לון. אני אין לי אלא משנה. כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת. רבי שמעון בן לקיש הורי באטרבוליס. מנורה קטנה מותרת לטלטלה. רבי חלבו ורבי אבהו. קומי רבי חלבו לא מעברין. קומי רבי אבהו מעברין. רבי יסא סלק גבי רבי תנחום בר חייא. בעא מיעברתיה קומוי. אמר ליה. בפנינו. רבי יוסה גלילייא סלק קומי יוסי בן חנינה. בעא מעברתיה. אמר ליה. מאן שרא לך. אשכחת רב ורבי יוחנן אילין דאסרין חדא. רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן לקיש אילין דשרייה חדא. רבי לעזר בר חנינה. מעשה היה וטילטלו פומט מתחת הנר בשבת. מה אנן קיימין. אין כרבי מאיר. אפילו פומט יהא אסור. אין כרבי שמעון. אפילו נר יהא מותר. אלא כן אנן קיימין כרבי יודה. דרבי יודה דו אמר. נר מאוס. פמוט אינו מאוס.
Jerusalem Talmud Shabbat 4:2:3 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. פורשין מחצלת על גבי שייפות שללבינים בשבת.
Jerusalem Talmud Shabbat 4:2:8 רב אמר

תני רבי חלפתא בר שאול. מוכין שחשב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. תני רבי יוסי בן שאול. צבר של קורות שחישב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. רבי יוסי רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בירבי יוסי. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בירבי יוסי. אבא שלחא הוה והוה אמר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות ואתם מותרי …
תני רבי חלפתא בר שאול. מוכין שחשב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. תני רבי יוסי בן שאול. צבר של קורות שחישב עליהן מאתמול מותר לטלטלן. רבי יוסי רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בירבי יוסי. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בירבי יוסי. אבא שלחא הוה והוה אמר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות ואתם מותרין לטלטלן למחר. חזקיה אמר. אפילו מלן. רב אמר. חריות שגידען לשכיבה אינן צריכות קישור. לאהלין צריכות קישור. רב אבא בר חנה אמר. בין לשכיבה בין לאוהלין צריכות קישור. אמר רבי חזקיה. ולא דמי קישוריה דרב באוהלין לקישוריה דרב אבא בר חנה בכלים. קישוריה דרב באוהלין. עד שיקשור את כל הקוצין. קישוריה דרב אבא בר חנה בכלים. עד שיהיה עליהן תואר כלי. אם אומר את. עד שיקשור את הקוצין. אין מעשה גדול מזה.
Jerusalem Talmud Shabbat 5:1:2 רב אמר

הלכה: במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה כול'. תני רבי ישמעאל בירבי יוסי משום אביו. ארבע בהמות נמשכות באיפסר ואילו הן. הסוס והפרד הגמל והחמור. אמר רבי חזקיה. וסימנא וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור. רב אמר. הלכה כרבי ישמעאל בירבי יוסי.
Jerusalem Talmud Shabbat 5:2:5 בשם רב

רבי יהודה אומר עזים יוצאת צרורות לייבש אבל לא לחלב. תני. רבי יהודה בן בתירה אומר. בין לייבש בין לחלב אסור. יאות אמר רבי יהודה בן בתירה. ומה טעמון דרבנן. רבי יוסי בירבי בא בשם רב יהודה. רבי יוחנן מטי בה בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא אומר. בין ליבש בין לחלב אסור משום מי מיפיס.
Jerusalem Talmud Shabbat 6:2:5 בשם רב

סנדל שנפסקו אזניו שנפסקו חבטיו שנפסקו תרסיותיו או שפירשה רוב אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשו רוב מכפיו טמא. רבי יהודה אומר. הפנימית טמאה והחיצונה טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יהודה לעניין שבת.
Jerusalem Talmud Shabbat 6:5:3 בשם רב

אמר רבי אבהו. כל שהוא תושב בשיער נקרא פיאה. רבי ינאי זעירא נפל עודדיה דאודניה. בעא מיחזרתיה בשבתא. וגערו בו חביריו משום תכשיט. רבי ינאי סבר מימר. שמן הוא שהוא מרפה. וחכמים סברין מימר. מוך הוא שהוא מרפה. ולא כן אמר רב יהודה בשם רב זעירא. החושש אזנו נותן שמן על גבי ראשו ולוחש. ובלבד שלא יתן לא ביד ולא …
אמר רבי אבהו. כל שהוא תושב בשיער נקרא פיאה. רבי ינאי זעירא נפל עודדיה דאודניה. בעא מיחזרתיה בשבתא. וגערו בו חביריו משום תכשיט. רבי ינאי סבר מימר. שמן הוא שהוא מרפה. וחכמים סברין מימר. מוך הוא שהוא מרפה. ולא כן אמר רב יהודה בשם רב זעירא. החושש אזנו נותן שמן על גבי ראשו ולוחש. ובלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי. רבי ינאי סבר מימר. הלכה כרבי יוסי. וחברוי סברין מימר. אין הלכה כרבי יוסי. ולא כן אמר רבי בא בר כהנא רב חייא בר אשי בשם רב. הלכה כרבי יוסי. רבי ינאי סבר מימר. אדם לא עשו אותו כקרקע. וחברוי סברין מימר. אדם כקרקע הוא. ולא כן אמר רבי זעירה. עשה לו רב חייה בר אשי בית יד למוך שבאזנו. סברין מימר. אדם כקרקע הוא. וכיני. אלא כיני. רבי ינאי סבר מימר. אין שכיח ומהלך בהן ארבע אמות. וחברוי סברין מימר. שכיח הוא ומהלך בהן ארבע אמות.
Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:49 בשם רב

רבי חנינה אמר. עד יחות כל סיטרה. אמר רבי יניי. אמרו לו לרבי חנינא. צא וקרא. והא תנינן. עשה שני ראשיה לצד אחד. מעתה עד יסוק ויחות ויסוק. והתנינן. רבי יהודה אומר עד שישלש. מעתה עד יחות ויסוק ויחות. אלא הכן והכן. חוט שהשחילו במחט. אפילו קשור מיכן ומיכן אינו חיבור. תפרו לבגד. החוט חיבור לבגד ואינו חיבור …
רבי חנינה אמר. עד יחות כל סיטרה. אמר רבי יניי. אמרו לו לרבי חנינא. צא וקרא. והא תנינן. עשה שני ראשיה לצד אחד. מעתה עד יסוק ויחות ויסוק. והתנינן. רבי יהודה אומר עד שישלש. מעתה עד יחות ויסוק ויחות. אלא הכן והכן. חוט שהשחילו במחט. אפילו קשור מיכן ומיכן אינו חיבור. תפרו לבגד. החוט חיבור לבגד ואינו חיבור למחט. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרי. בקשור מיכן ומיכן. מיליהון דרבנן פליגין. דאמר רבי בא רב ירמיה בשם רב. הממתח צדדיו בשבת חייב משום תופר. נאמר. משום תופר ומשום קושר.
Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:2 בשם רב

הלכה: כתוב תועבה בנידה. וכתוב תועבה בעבודה זרה וכתוב תועבה בשרצים. כתוב תועבה בנידה. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה וגו'. תועבה בעבודה זרה. ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. תועיבה בשרצים. לא תאכל כל תועבה. אבל אין אני יודע לאי זה מהן הוקשה. רבי עקיבה אומר. לתועבה שבנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא. אף עב …
הלכה: כתוב תועבה בנידה. וכתוב תועבה בעבודה זרה וכתוב תועבה בשרצים. כתוב תועבה בנידה. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה וגו'. תועבה בעבודה זרה. ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. תועיבה בשרצים. לא תאכל כל תועבה. אבל אין אני יודע לאי זה מהן הוקשה. רבי עקיבה אומר. לתועבה שבנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא. אף עבודה זרה מטמא במשא. א[ו] מה הנידה מטמא באבן מסמא. אף עבודה זרה מטמא על גבי אבן מסמא. רבי זריקן בשם רב יהודה ואית דאמרין בשם רב חסדא. מודה רבי עקיבה לחכמים שאין עבודה זרה מטמא על גבי אבן מסמא. ורבנן אמרי. לתועבה שבשרצים הוקשה. מה השרץ מטמא בהיסט אף עבודה זרה מטמא בהיסט. א[ו] מה השרץ מטמא בכעדשה. אף עבודה זרה מטמא בכעדשה. רבי זעורה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי לעזר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. מה המת מטמא בכזית אף עבודה זרה מטמא בכזית. א[ו] מה המת עד שיכניס ראש אצבעו. אף עבודה זרה עד שיכניס ראש אצבעו. נתיצה נתיצה מבית המנוגע. מה בית המנוגע עד שיכניס ראשו ורובו. אף עבודה זרה עד שיכניס ראשו ורובו. אמר רבי חנניה. זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת. דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחמורים. אמר רבי מנא. מחוורת היא. ולמה הוא מקישה למת לשרץ. ללמד מהם לקלים שבה. הדא דאת אמר בעבודה זרה שבורה. אבל בשלימה אפילו כל שהוא. דאמר רבי חונה רבי חמא בר גוריון בשם רב. הבעל ראש גוייה היה וכאפון היה. וישימו להם בעל ברית לאלהים.
Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:4 בשם רב

אית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ואית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. מאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ניחא. ומאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. כל עצמו אין כתוב נידה אלא במשמשין. וטמאתם את ציפוי אלילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך. תיפתר בחקוקים על גופה. רבי יעקב דכ …
אית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ואית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. מאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ניחא. ומאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. כל עצמו אין כתוב נידה אלא במשמשין. וטמאתם את ציפוי אלילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך. תיפתר בחקוקים על גופה. רבי יעקב דכפר חנן אמר. תפתר במשתחוה לאפוד עצמו. כעניין שנאמר ויעש אותו גדעון לאפוד. מתניתין כמאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ותנינן. אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ. תיפתר שהשתחוה לבית ואחר כך בנייו. והא תנינן. שלשה בתים הן. תיפתר שהשתחוה לבית ואחר כך חידשו. דאמר רבי זעורא רב חונה בשם רב. המשתחוה לבית אסרו. רבי זעורה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המקדיש את הבית מועלין בו. אמר רבי זעורה. הוויי בה רבנן פלוגא. מאן דאמר. אסרו. מועלין בו. מאן דאמר. לא אסרו. אין מועלין בו. התיב רבי חגי קומי רבי יוסה. מתניתא פליגא על רב. השוקת שבסלע אין ממלין בה. מפני שחקקה ואחר כך חיברה. הא אם חיברה ואחר כך חקקה לא. וההן בית לאו כמי שחקקו ואחר כך חיברו הוא. מה עבד לה רב. פתר לה. סיתותן שלאבנים היא גמר מלאכתן. ולית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. עבודה זרה שנשתברה אסורה. לא כן סברנן מימר. אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין. דברי הכל מותר. והא תנינן. שלש אבנים הן. תיפתר שנשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בנייה. ואפילו על רבי שמעון בן לקיש לית היא פליגא. דרבי שמעון בן לקיש אמר. עבודה זרה שנשתברה מותרת. לא כן סברנן מימר. אם בעתיד לחזירן לכליין. דברי הכל אסור. ואמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה. אם היו מונחין במקומן לא כמי שהוא עתיד להחזירן לכליין הן. ואילו במקומן הן. רבי בא בשם רב. המשתחוה לבית אסרו. לאילן לא אסרו. והא תנינן. שלש אשירות הן. תיפתר שנשתחוה לזמורה ואחר כך נטעה.
Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2 בשם רב

הלכה: ז'. רבי אבהו בשם רבי יוסי בירבי חנינה. מה פליגין. בשנטלן הוא. אבל אם נטלן אחר מאוסין הן. דברי חכמים. רבי אחא רבי נחום בשם רב. לעולם אינו חייב עד שיטלנו בקרסטל. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. הגודלת חייבת משום בונה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי בנייה. באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא. אמר רב …
הלכה: ז'. רבי אבהו בשם רבי יוסי בירבי חנינה. מה פליגין. בשנטלן הוא. אבל אם נטלן אחר מאוסין הן. דברי חכמים. רבי אחא רבי נחום בשם רב. לעולם אינו חייב עד שיטלנו בקרסטל. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. הגודלת חייבת משום בונה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי בנייה. באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא. אמר רבי זעורא. לא מסתברא דלא משום אריג. מחלפא שיטתיה דרבי זעורא. דתמן אמר רבי זעורא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הקולע שלש נימין באדם חייב משום אריג. אמר רבי זעורא. לא טווי ואריג הוא. והכא הוא אמר הכין. כאן במרובה וכאן בממועט. הדא דאת אמר באדם. אבל בבהמה טהור. כהדא דתני. העושה פסיקיא לילבב לישפר להדיק בה את המרצופין לתלותה בצואר בהמה. טהור. הדא דאת אמר. בפשוטין. אבל במקופלין בין באדם בין בבהמה טמא. הכוחלת חייבת משום כותבת. הפוקסת חייבת משום צובעת.
Jerusalem Talmud Shabbat 11:1:3 בשם רב

ולא שנייא בין על דעתיה בין על דעתהון דרבנן. והוא שנחה מרשות הרבים לרשות היחיד. על דעתיה דרבי. אפילו לא נחה. על דעתהון דרבנן. והוא שנחה. דאמר רבי בא בר חונה בשם רב. לא חייב רבי אלא על ידי רשות היחיד מקורה. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. אפילו אינה מקורה. דאמר רבי אימי בשם רבי יוחנן. והוא שתרד לאויר מחיצות. …
ולא שנייא בין על דעתיה בין על דעתהון דרבנן. והוא שנחה מרשות הרבים לרשות היחיד. על דעתיה דרבי. אפילו לא נחה. על דעתהון דרבנן. והוא שנחה. דאמר רבי בא בר חונה בשם רב. לא חייב רבי אלא על ידי רשות היחיד מקורה. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. אפילו אינה מקורה. דאמר רבי אימי בשם רבי יוחנן. והוא שתרד לאויר מחיצות. רבי אימי בעא קומי רבי יוחנן. מתניתא דרבי. דרבי עבד אויר מחיצות כממשן. אמר ליה. דברי הכל היא. הכא בגיטין. ויתיביניה. רבי אומר. מקורה. ואת אמרת. אינו מקורה. מה בין גיטין מה בין שבת. אמר רבי אילא. בשבת כתוב לא תעשה כל מלאכה. ונעשית היא מאיליה. ברם הכא התורה אמרה ונתן בידה. ברשותה.
Jerusalem Talmud Shabbat 11:2:2 רב אמר

הלכה: ב'. רב אמר. לית כאן פטור אלא מותר. על דעתיה דרב. למעלה מעשרה מותר. על דעתיה דשמואל. למעלה מעשרה אסור. רבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש. והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אפילו מרוח אחת. מן אילין עגלות. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון. רבי אחא בשם רבי מיישא. בלבד על י …
הלכה: ב'. רב אמר. לית כאן פטור אלא מותר. על דעתיה דרב. למעלה מעשרה מותר. על דעתיה דשמואל. למעלה מעשרה אסור. רבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש. והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אפילו מרוח אחת. מן אילין עגלות. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון. רבי אחא בשם רבי מיישא. בלבד על ידי שנים. בכל אתר את אמר. שנים שעשו פטורין. והכא את אמר. שנים שעשו חייבין. שנייא היא. שכך היתה עבודת הלוים באהל מועד. מה היתה עבודת הלוים באהל מועד. שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין. תני בר קפרא. שלא לנהוג בקרשים ביזיון.
Jerusalem Talmud Shabbat 12:1:4 בשם רב

וההן דנקר כיפין כפין עמודין רחיין. מקטע פספס. מקטע בולין. חייב משום מסתת. רב ירמיה בשם רב. המרכיב מיטה שלגילה חייב משום בונה. אמר רבי זעורא. אינו אלא כנוטל מלבן ונותנו על גבי לבינים בשבת. רב המנונא הורי לריש גלותא להתיר שולחן שלפרקים בשבת. אמר. רב חונה בר חייה הוה עימיה. שמע רב יהודה ואמר. מאן דהורי …
וההן דנקר כיפין כפין עמודין רחיין. מקטע פספס. מקטע בולין. חייב משום מסתת. רב ירמיה בשם רב. המרכיב מיטה שלגילה חייב משום בונה. אמר רבי זעורא. אינו אלא כנוטל מלבן ונותנו על גבי לבינים בשבת. רב המנונא הורי לריש גלותא להתיר שולחן שלפרקים בשבת. אמר. רב חונה בר חייה הוה עימיה. שמע רב יהודה ואמר. מאן דהורי ליה לא ילף ולא שימש. אמר רבי שמי. מאן דהורי ליה כרבן שמעון בן גמליאל הורי ליה. דתני. לווחים שבספינה ושבעריסה ונקליטי המיטה ורגל השלחן ויד הסכין שבראשו הרי זה לא יחזיר. אם החזיר הרי זה פטור. ואם תקע הרי זה חייב. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם היו רפים נוטל ומחזיר. תני. תקועים חיבור לטומאה ולהזייה. קבועים חיבור לטומאה ואינו חיבור להזאה. הנוטלין והנותנין אינן חיבור לא לטומאה ולא להזייה. והכא את אמר הכין. תמן דרכן לקבע. לא לקבע אינן חיבור. ברם הכא תקיעתן היא גמר מלאכתן.
Jerusalem Talmud Shabbat 12:2:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

הלכה: ב'. מה חרישה היתה במשכן. שהיו חורשין ליטע סיממנין. וכמה יחרוש ויהא חייב. רבי מתניה אמר. כדי ליטע כרישה. רבי בא בשם רב. כדי ליטע זכרותה שלחיטה.
Jerusalem Talmud Shabbat 13:2:2 בשם רב

הלכה: ב'. בנירין. ניריא. בקירוס. קירומה. רבי בא רב ירמיה בשם רב. הממתח צדדיו בשבת חייב משום תופר. נימר. משום תופר ומשום קושר.
Jerusalem Talmud Shabbat 13:5:3 רב אמר

שוחטין מן הנגרין. אין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצודות. רבי יוסי בר בון בשם רבי אמי. מצדתא דשיתאי. שמואל. צד הוא בפיתם. רב אמר. סכרא דנהרא שרי. אמר רבי יודן. כההיא דטסים.
Jerusalem Talmud Shabbat 14:1:2 בשם רב

הלכה: שמונה שרצים כול'. רבי זריקן בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. דברי הכל. וחורנה אמר. במחלוקת. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. אמר רבי זעירא. נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר שליישוב. רבי יוסה אומר. אף עור חזיר של בר …
הלכה: שמונה שרצים כול'. רבי זריקן בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. דברי הכל. וחורנה אמר. במחלוקת. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. אמר רבי זעירא. נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר שליישוב. רבי יוסה אומר. אף עור חזיר של בר. רבי יוחנן אמר. לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. אבל ללקות עור הוא ואין לוקים עליו משום נבילה. רבי שמעון בן לקיש אמר. משנה תמימה שנה רבי. בין לאסור בין ללקות בין לטומאה. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. שמונה שרצים יש להן עורות. אמר רבי יוחנן בן נורי. לפיכך אומר אני. שמונה שרצים יש להן עורות. מתניתא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש. החובל בשרצים. את שיש להן עורות חייב. ואת שאין להן עורות פטור. רבי יוחנן בן נורי אומר. לפיכך אומר אני. כל השרצים יש להן עורות. רבי יוסה בירבי בון בשם רב. עור הוא. ואין לוקין עליהן משום נבילה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן. הצד זיזין זבובין חגזין יתושין חייב. ורבי יהודה פוטר. וכן היה רבי יהודה אומר. אין חייבין אלא על דבר שדרכו ליצוד. הצד חגבים בטל פטור. בשרב חייב. אלעזר בן אחבאי אומר. אף בשרב בשעה שמקלחין פטור. הצד צבי חיגר סומא חולה קטן פטור. ישן חייב. דו קמיץ חדא ופתח חדא.
Jerusalem Talmud Shabbat 14:3:7 רב אמר

רב ורבי חייה רבה תריהון אמרין. תשעים ותשעה מתים בעין ואחד בידי שמים. רבי חנינה ושמואל תריהון אמרין. תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים. רב אמר כדעתיה ורבי חנינא אמר כדעתיה. רב על ידי דהוה שרי תמן דעיינא בישא שכיחא תמן הוה אמר. תשעים ותשעה מתים בעיינא ואחד בידי שמים. רבי חנינה על דהוה שרי בציפרין …
רב ורבי חייה רבה תריהון אמרין. תשעים ותשעה מתים בעין ואחד בידי שמים. רבי חנינה ושמואל תריהון אמרין. תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים. רב אמר כדעתיה ורבי חנינא אמר כדעתיה. רב על ידי דהוה שרי תמן דעיינא בישא שכיחא תמן הוה אמר. תשעים ותשעה מתים בעיינא ואחד בידי שמים. רבי חנינה על דהוה שרי בציפרין דצינתה תמן הוה אמר. תשעים ותשעה מתים בצינה ואחד בידי שמים. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. תשעים ותשעה מתים בשרב ואחד בידי שמים. ורבנן אמרי. תשעים ותשעה מתים בפשיעה ואחד בידי שמים.
Jerusalem Talmud Shabbat 14:3:8 בשם רב

רבי חוניא יעקב מעפרתים בשם רבי. והסיר יי ממך כל חולי. זו שריפה. רבי חונה ותני לה בשם רבי אליעזר בן יעקב. והסיר יי ממך כל חולי. זה רעיון. דאמר רבי אלעזר. ונתן עול ברזל על צוארך. זה רעיון. אמר רבי אבון. והסיר יי ממך כל חולי. זה יצר הרע שראשו מתוק וסופו מר. רבי תנחומא בשם רבי אלעזר רבי מנחמה בשם רב. וה …
רבי חוניא יעקב מעפרתים בשם רבי. והסיר יי ממך כל חולי. זו שריפה. רבי חונה ותני לה בשם רבי אליעזר בן יעקב. והסיר יי ממך כל חולי. זה רעיון. דאמר רבי אלעזר. ונתן עול ברזל על צוארך. זה רעיון. אמר רבי אבון. והסיר יי ממך כל חולי. זה יצר הרע שראשו מתוק וסופו מר. רבי תנחומא בשם רבי אלעזר רבי מנחמה בשם רב. והסיר יי ממך כל חולי. זה המרה. דאמר רבי אלעזר. תשעים ותשעה מתים במרה ואחד בידי שמים.
Jerusalem Talmud Shabbat 14:4:5 רב אמר

חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. והתני. החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא. [רבי זעירא] לא אמר כן. אלא רבי זעורא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשב …
חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. והתני. החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא. [רבי זעירא] לא אמר כן. אלא רבי זעורא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשבת. רבי חייה בר מדייה רבי יונה רבי זעירא רבא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין בנות אזנים בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן. עין שמרדה מרפין אותה בשבת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. גבות ידים וגבות רגלים סכנה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ההן סימוקא סכנה. אמר רבי אבון. לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת. רב אמר. ההן חמרא לבר מן עיינא שרי. לגו מן עיינה אסיר. שמואל אמר. ההן רוק תפל אסור ליתן על גבי העין בשבת. מינה את שמע לחזזיתה. רבנן דקיסרין אמרי. הדא אורדענה סכנה. רבי חזקיה עכייה בשם רבנן דקיסרין. הדא עכשמוניתה סכנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הדא גומרתא סכנה. אמר רבי ירמיה. נותנין עליה חמץ בפסח. ההן בלעה שרי מיפקתיה בשובתא. אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה כן. מחט של יד ליטול בה את הקוץ. דלא כן. מה בין קוץ ומה בין בלע. וההן דעיינה שאלון לרבי ירמיה. אמר לון. הא רבי בא קומיכון. שאלון ליה ושרא. אמר לון. אוף אנא שרי.
Jerusalem Talmud Shabbat 14:4:13 בשם רב

רבי בא בר זבדא בשם רב. הלכה כרבי שמעון. דלא כן. מי נתן שמן וורד לעני ולא סך.
Jerusalem Talmud Shabbat 16:6:2 בשם רב

הלכה: כיני מתניתא. משיאחוז האור בהן. רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב. ספר שאחז בו האור מצד אחד נותן מים מצד השיני. ואם כבה כבה. אחז בו האור משני צדדין פושטו וקורא בו. ואם כבה כבה. טלית שאחז בו האור מצד אחד נותן מים מצד שיני. ואם כבה כבה. אחז בה האור משני צדדין נוטלה ומתעטף בה. ואם כבתה כבתה.
Jerusalem Talmud Shabbat 17:1:7 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

כל שניטל בשנים מטלטלין אותן. בשנים בארבעה ובחמשה אסור. אמר. רבי זעורא. מכיון דאת אמר. בשנים מותר. אפילו בארבעה ובחמשה מותר. מה דמר רבי מנא. (אמר) [בימי] רבי יוסה הוון טלייא טעינין ספסלה דרבי יודה בר פזי וסבייא מסייעין להון. רבי לעזר בשם רבי חנינה. מעשה היה וטילטלו קרון של בית רבי בשבת. ולאו כלי הוא. …
כל שניטל בשנים מטלטלין אותן. בשנים בארבעה ובחמשה אסור. אמר. רבי זעורא. מכיון דאת אמר. בשנים מותר. אפילו בארבעה ובחמשה מותר. מה דמר רבי מנא. (אמר) [בימי] רבי יוסה הוון טלייא טעינין ספסלה דרבי יודה בר פזי וסבייא מסייעין להון. רבי לעזר בשם רבי חנינה. מעשה היה וטילטלו קרון של בית רבי בשבת. ולאו כלי הוא. שלא תאמר. הואיל ואין תשמישן אלא על גב מקומן אין מטלטלין אותן בשבת. רב יהודה בשם שמואל. קופות הגדולות וסוגין הגדולים מטלטלין אותן בשבת. שלא תומר. הואיל ותשמישן במקומן אין מטלטלין אותן. רבי אבא בשם שמואל. מכבש מיטות מטלטלין אותן בשבת. רבי בא בשם רב. כובד העליון והתחתון מטלטלין אותן חוץ מן העומדין. אמר רבי בא. הדא דתימר בעומדין ששם. אבל בעומדין שבן מותר. רבי זעורה בשם רב יהודה בשם רב. קנים וחבלים של קורייס מטלטלין אותן בשבת. מה דרבי יוסה אמר. רבי יוחנן שאל לרבי יהודה בן לוי. מהו לטלטל כלי קורייס בשבת. אמר ליה. מטלטלין. רבי יודה בן פזי לא אמר כן אלא רבי יוחנן שאל לרבי יהודה בן לוי. מהו לטלטל כלי קורייס בשבת. אמר ליה. אין מטלטלין. אמר ליה. למה. אמר ליה. מפני שאין מטלטלין.
Jerusalem Talmud Shabbat 17:2:3 בשם רב

רבי בא רבי יודא רבי חיננא בר שלמיה בשם רב. מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא ובמזורה ובמכונה. בזיירא. דו עצר ביה. במזורה. דו חביט ביה. במכונה. דו כתיש ביה.
Jerusalem Talmud Shabbat 17:4:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: רב יהודה בשם רב. הלכה כרבי נחמיה דאמר אין ניטלין אלא לצורך. רבי יוחנן ורבנן דתמן. חד אמר. לצורך. לצורך גופו. שלא לצורך. שלא לצורך גופו. רבי נחמיה אומר אינן ניטלין אלא לצורך גופו. וחרנה אמר. לצורך. לצורך גופו ולצורך מקומו. שלא לצורך. שלא לצורך גופו ושלא לצורך מקומו. רבי נחמיה אומר אין ניטלין אל …
הלכה: רב יהודה בשם רב. הלכה כרבי נחמיה דאמר אין ניטלין אלא לצורך. רבי יוחנן ורבנן דתמן. חד אמר. לצורך. לצורך גופו. שלא לצורך. שלא לצורך גופו. רבי נחמיה אומר אינן ניטלין אלא לצורך גופו. וחרנה אמר. לצורך. לצורך גופו ולצורך מקומו. שלא לצורך. שלא לצורך גופו ושלא לצורך מקומו. רבי נחמיה אומר אין ניטלין אלא לצורך גופו ולצורך מקומו. תני. אמר רבי יודן. לא נחלקו בית שמי ובית הלל על המלאין שמטלטלין אותן שלא לצורך ועל הריקנין שיש בדעתו למלותן. ועל מה נחלקו. על שאין בדעתו למלותן. שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. אתיא דבית שמי כרבי נחמיה. את אמרת. הלכה כרבי נחמיה. ולא הלכה כבית שמי.
Jerusalem Talmud Shabbat 17:7:3 בשם רב

כל כסויי הכלים וכו'. אבא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. הלכה כרבי יוסי.
Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:3 רב אמר

בעון קומי רבי יוסה. כמה דאת מר בכלים ששבתו בכל החצר מטלטלין אותן בכל החצר. ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. בשבת שאלון ליה ולא אגיבון. דלא הוה רבי יוסי אמר אלא כל מילה באתרה. כד אתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלט …
בעון קומי רבי יוסה. כמה דאת מר בכלים ששבתו בכל החצר מטלטלין אותן בכל החצר. ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. בשבת שאלון ליה ולא אגיבון. דלא הוה רבי יוסי אמר אלא כל מילה באתרה. כד אתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר. רב אמר. אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסה בירבי בון. רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה. רבי יוחנן דו אמר. קורה בלא שיתוף מתרת. הוא דאמר. מטלטלין אותן בכל המבוי. רב דו אמר. אין קורה מתרת בלא שיתוף. הוא דאמר. אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות. על דעתיה דרבי יוחנן לאי זה דבר משתתפין בכל המבוי. אמר רבי יוסה בירבי בון. כדי לעשות כל הרשויות אחת.
Jerusalem Talmud Shabbat 19:2:2 רב אמר

הלכה: המול ימול. מיכן לשני מילות. אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה ואחת לציצים. עד כדון כרבי עקיבה דו אמר. לשונות ריבויין הן. כרבי ישמעאל דו אמר. לשונות כפולות הן. התורה דברה כדרכה. הלוך הלכת. נכסף נכספת. גנב גנבת. מנן ליה. אמר רבי יודה בן פזי. אז אמרה חתן דמים למולות. מיכן לשני מילות. אחת למילה ואח …
הלכה: המול ימול. מיכן לשני מילות. אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה ואחת לציצים. עד כדון כרבי עקיבה דו אמר. לשונות ריבויין הן. כרבי ישמעאל דו אמר. לשונות כפולות הן. התורה דברה כדרכה. הלוך הלכת. נכסף נכספת. גנב גנבת. מנן ליה. אמר רבי יודה בן פזי. אז אמרה חתן דמים למולות. מיכן לשני מילות. אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה ואחת לציצים. רב אמר. המול ימול. מיכן לנולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית. המל ימול. מיכן לישראל ערל שלא ימול. ואין צריך לומר גוי ערל. אמר רבי לוי. כתוב ואתה את בריתי תשמר. כל שכיוצא בך.
Jerusalem Talmud Shabbat 20:2:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: נותנין מים על גבי שמרים כו'. רבי בא בשם רב יהודה בשם רב. ובלבד שלא יעשה אותה כמין חיק. בעייא דא מילתא. מהו לכפותן ונעשית חיק מאיליה. אמר רבי מתניה. מטה אותה על צידה ובלבד שלא יעשה בשבת כשעושה בחול.

Jerusalem Talmud Eruvin (52)

Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:2 בשם רב

הלכה: מבוי שהוא גבוה מעשרים כול'. רבי יוסה אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. רבנן ילפין לה מפתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתח האולם. אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי י …
הלכה: מבוי שהוא גבוה מעשרים כול'. רבי יוסה אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. רבנן ילפין לה מפתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתח האולם. אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יודה. וחכמים אוסרין. היך מה דתימר תמן. את רואה את המלתירה כילו יורדת וסותמת. אוף הכא את רואה את התיקרה כילו יורדת וסותמת. היא דעתיה דרבי יודה בסוכה. היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה. היא דעתהון במבוי. ולא דמייא. יש דברים כשירים בסוכה ופסולין במבוי. כשירין במבוי ופסולין בסוכה. דוקרנין כשירין בסוכה ופסולין במבוי. ותני כן. הביא ארבעה דיקרנין וסיכך על גביהן. סוכה כשירה מבוי פסול. הדא דתימר. בגבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר. דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי. ותני כן. שתים כהילכתן ושלישית אפילו טפח כשר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים של ארבעה ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו. רחב מעשר אמות סוכה כשרה ומבוי פסול. הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת. הדא דתימא. על בית סאתיים. אבל יתיר מבית סאתיים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים. שאין מטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה ובמבוי כשר. סוכה מקורה פסולה. מבוי מקורה כשר. רבי אמי בשם רב אושעיה. לא סוף דבר מקורה. אלא נתן מלתרא ויש בו רחב ארבעה טפחים. מתרת את המבוי.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:10 בשם רב as transmitted by Rav Huna

היה רחב בתוך חמש עשרה אמה. רבי בא ורב הונא בשם רב. עושה פס שלשלשה אמות וכל שהוא. מרחיקו מן הכותל שתי אמות. אותו וכל שהוא נידון לשם לחי והשאר. והוא שיהא העומד רבה על החלל. ויעשה פס ארבעה טפחים. ולא כן תני. עושה פס של ארבעה טפחים. אמר רבי בא בר פפי. כדי להתיר שניהן בלא קורה. אית תניי תני. מעמיד קנה וד …
היה רחב בתוך חמש עשרה אמה. רבי בא ורב הונא בשם רב. עושה פס שלשלשה אמות וכל שהוא. מרחיקו מן הכותל שתי אמות. אותו וכל שהוא נידון לשם לחי והשאר. והוא שיהא העומד רבה על החלל. ויעשה פס ארבעה טפחים. ולא כן תני. עושה פס של ארבעה טפחים. אמר רבי בא בר פפי. כדי להתיר שניהן בלא קורה. אית תניי תני. מעמיד קנה ודוקרן. אית תניי תני. עושה פס של ארבעה טפחים. אמר רבי יוסה. הלכה כאומר עושה פס ארבעה טפחים.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:14 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. מבוי שנפרץ מכנגדו ארבעה. מן הצד יותר מעשר. חברייא בשם רב. לא שנייא. בין שכנגדו בין מן הצד ארבעה. הוון בעיי מימר. מאן דמר. מן הצד יותר מעשר. הא עשר מותר. בשיש שם רוחב ארבעה. מאן דמר. בין מכנגדו בין מן הצד ארבעה. בשאין שם רוחב ארבעה. לא כן סברנן מימר. רב כרבי יוחנן. אמר רבי יוסי בירבי …
רב ירמיה בשם רב. מבוי שנפרץ מכנגדו ארבעה. מן הצד יותר מעשר. חברייא בשם רב. לא שנייא. בין שכנגדו בין מן הצד ארבעה. הוון בעיי מימר. מאן דמר. מן הצד יותר מעשר. הא עשר מותר. בשיש שם רוחב ארבעה. מאן דמר. בין מכנגדו בין מן הצד ארבעה. בשאין שם רוחב ארבעה. לא כן סברנן מימר. רב כרבי יוחנן. אמר רבי יוסי בירבי בון. כדי לעשות כל הרשות כאחת.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:18 בשם רב

רבי זעורא רב חונא בשם רב. מבוי שארכו ורחבו שוין אינן ניתרות בלחי וקורה אלא בפסים כחצר. שמעה שמואל מיניה ולעתה בתריה ארבעין זימנין. רבנין דקיסרין לא אמרין כן. אלא שמואל שאיל לרב. כמה יהא אורכן יותר על רחבן. אגיב ואמר ליה. כל שהוא. ולעיתה בתריה ארבעין זימנין. דאת מבעי רב ולא משכח יתיה.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:2:3 בשם רב

תני. והלכה כדברי התלמיד. דל כן מה נן אמרין. כבית שמי. ויש הלכה כבית שמי ולא כבית הלל. אלא בגין דתני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. מבוי שאין בו ארבעה טפחים אינו צריך קורה. דברי חכמים. רב חונא בשם רב. מבוי שהוא פחות מארבע אמות אינו צריך כלום.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:3:6 בשם רב

שתי קורות זו למעלה מזו. רבי יוסי בירבי יודה אומר. רואין את התחתונה כאילו היא למעלן והעליונה כאילו היא למטה. ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה והתחתונה למטה מעשרה טפחים. אשכח תני. רבי יוסה בירבי יודה בשיטת אביו וחלוק על אביו. בשיטת אביו. דו אמר. רואין את התחתונה כילו היא למעלן והעליונה כילו היא …
שתי קורות זו למעלה מזו. רבי יוסי בירבי יודה אומר. רואין את התחתונה כאילו היא למעלן והעליונה כאילו היא למטה. ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה והתחתונה למטה מעשרה טפחים. אשכח תני. רבי יוסה בירבי יודה בשיטת אביו וחלוק על אביו. בשיטת אביו. דו אמר. רואין את התחתונה כילו היא למעלן והעליונה כילו היא למטן. וחלוק על אביו. דו אמר. ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה והתחתונה למטה מעשרה טפחים. אין תימר. בשיטת אביו הוא. אפילו למעלה מכמה. רבי יוסה חיננא בר שלמיא רבי יודן. חיננא בר שילמיא בשם רב. והיא שתהא העליונה בתוך שלשה טפחים לתחתונה.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:4:2 בשם רב as transmitted by Rav Huna

הלכה: רחבה לקבל אריח כול'. תני. רבי שמעון אומר. ברייה אף על פי שאינה רחבה. רב הונא בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. הלכה כרבי יודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי שמעון. אמר רבי שמעון בר כרסנא. מכיון דתימר. הלכה כהדין והלכה כהדין. מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש. אמר רבי מנא. מכיון דאי …
הלכה: רחבה לקבל אריח כול'. תני. רבי שמעון אומר. ברייה אף על פי שאינה רחבה. רב הונא בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. הלכה כרבי יודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי שמעון. אמר רבי שמעון בר כרסנא. מכיון דתימר. הלכה כהדין והלכה כהדין. מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש. אמר רבי מנא. מכיון דאיתמר הלכה כרבנן. שבקין ליחיד ועבדין כרבנן.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:4:3 אמר ליה רב dialogue

רב אזל לחד אתר. חמא חד מבוי שריתיה בליחיא. יהב לה בחוטרא ואפלה. אמר ליה רב חונא. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משם קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. ואית בעי מימר. דלא יהוון סברין כרבי יודה. …
רב אזל לחד אתר. חמא חד מבוי שריתיה בליחיא. יהב לה בחוטרא ואפלה. אמר ליה רב חונא. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משם קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. ואית בעי מימר. דלא יהוון סברין כרבי יודה. דרבי יודה אמר. רחבה אף על פי שאינה ברייה.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:4:4 אמר ליה רב dialogue

דרבי חיננא לא אמר כן. אלא רב אזל לחד אתר. חמה חד מבוי שניטל קורתו ואסר לה. אמר ליה רב חונה. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משום קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם יינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. אית דבעי מימר. דלא יהוון סברי …
דרבי חיננא לא אמר כן. אלא רב אזל לחד אתר. חמה חד מבוי שניטל קורתו ואסר לה. אמר ליה רב חונה. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משום קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם יינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. אית דבעי מימר. דלא יהוון סברין כרבי יודה. דתנינן תמן. איזהו קרפף. כל שהוא סמוך לעיר. דברי רבי יהודה. והכא הוא אומר אכן. אמר רבי מנא. כבית דירה עבד לה רבי יודה.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:8:4 בשם רב

אבל לעניין שבת. כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ מותר. אם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פרצה שלשה. אין כאן מקום ארבעה. התיב רבי מנא. והתנינן. מ …
אבל לעניין שבת. כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ מותר. אם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פרצה שלשה. אין כאן מקום ארבעה. התיב רבי מנא. והתנינן. מקיפין בקנה. וקנה יש לו מקום. אמר ליה. לא תתיביני פחות משלשה. שכל הפחות משלשה כסתום. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. מכל מקום. מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר.
Jerusalem Talmud Eruvin 1:10:6 בשם רב

ומלערב. רב חייה בר אשי אמר. הדא דאת אמר בעירובי חצירות. אבל בעירובי תחומין דבר תורה הן. ויש חצירות במחנה. לסתור אוהלים שבמחנה. כהדה דתני. אוהלים שבמחנה צריכין עירוב. אהלים שבשיירה אינן צריכין עירוב. יהודה בן תימא אומר. אף חונים בכל מקום. ובמקום שהן נהרגין שם נקברין. שלא תאמר. יעשו כהרוגי פלמוסיות. א …
ומלערב. רב חייה בר אשי אמר. הדא דאת אמר בעירובי חצירות. אבל בעירובי תחומין דבר תורה הן. ויש חצירות במחנה. לסתור אוהלים שבמחנה. כהדה דתני. אוהלים שבמחנה צריכין עירוב. אהלים שבשיירה אינן צריכין עירוב. יהודה בן תימא אומר. אף חונים בכל מקום. ובמקום שהן נהרגין שם נקברין. שלא תאמר. יעשו כהרוגי פלמוסיות. אית תניי תני. אסור לפנותן. ואית תנויי תני. מותר לפנותן. אמר רב חסדיי. מאן דמר. מותר לפנותן. במכונסין. ומאן דמר. אסור לפנותן. במפוזרין. כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים. כך בחזירתן פטורין מארבעה דברים. רבי יוסי בירבי בון שמע לה מן הדא מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד. ולמה הן חוזרין בצפירה. מפני השונאין. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים. כך בחזירתן פטורין מארבעה דברים.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:1:3 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. לא התירו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד. רב אבין אמר. בשעת עולי רגלים. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. מפני עולי רגלים. אמר רבי עזרא קומי רבי מנא. מתניתא אמרה כן. עושין פסין לביריות בזמן הזה. והא תנינן. ממלין מבור הגולה בגלגל בשבת מבור הגדול כול'. מפני מה ממלין מבאר הקר בגלגל ב …
רב ירמיה בשם רב. לא התירו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד. רב אבין אמר. בשעת עולי רגלים. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. מפני עולי רגלים. אמר רבי עזרא קומי רבי מנא. מתניתא אמרה כן. עושין פסין לביריות בזמן הזה. והא תנינן. ממלין מבור הגולה בגלגל בשבת מבור הגדול כול'. מפני מה ממלין מבאר הקר בגלגל ביום טוב. אלא בשעה שעלה ישראל מן הגולה וחנו על אותה הבאר. והתנו עמהן הנביאים שביניהן שיהו ממלין מבאר הקר בגלגל ביום טוב. לא כל בארות הקר התירו. אלא אותה הבאר שחנו עליה בלבד. כמה דאת אמר תמן. מה שהותר הותר וכה שהותר הותר. רבי אבדימא דחיפא הורי בחיפא. רבי ירמיה הורי בחלף בפסי ביראות בזמן הזה.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:1:8 בשם רב

חצר שהיא פתוחה לפסים מטלטלין מן החצר לפסים אבל לא מן הפסים לחצר. הא שתים אסור. אמר רבי בא. לא סוף דבר שתי חצירות. אלא אפילו חצר אחת ובה שני בתים. סברין מימר. בשלא עיריבו. הא אם עיריבו מותרין. רבי דניאל בריה דרב קטינה בשם רב חונה. אפילו עיריבו אסורות. שאין עירוב עושה אותן אחת. רב חונה כדעתיה. דאיתפלג …
חצר שהיא פתוחה לפסים מטלטלין מן החצר לפסים אבל לא מן הפסים לחצר. הא שתים אסור. אמר רבי בא. לא סוף דבר שתי חצירות. אלא אפילו חצר אחת ובה שני בתים. סברין מימר. בשלא עיריבו. הא אם עיריבו מותרין. רבי דניאל בריה דרב קטינה בשם רב חונה. אפילו עיריבו אסורות. שאין עירוב עושה אותן אחת. רב חונה כדעתיה. דאיתפלגון. מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל. רב חונה בשם רב אמר. אם עיריבו דרך פתחים הגוי אוסר עליהן. אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. אפילו עיריבו דרך חלונות אין הגוי אוסר עליהן. ואפילו דיסבור רב חונה כרבי יוחנן. תמן מותר. מודה הוא הכא שהוא אסור. תמן שמא למחר תחרב הבאר. אף הוא סבור לומר. שמא עירוב מועיל בפסי ביראות. ואין מועיל עירוב בפסי ביריות.
Jerusalem Talmud Eruvin 3:1:6 בשם רב

תמן תנינן. חצי לוג יין. רבי עקיבה אומר רביעית. אמר רבי אלעזר. וכן לעירוב. אמר רבי חיננא. הדא דתימר ביין. אבל לא בשמן. מערבין מזון שתי סעודות. תני. מערבין בחומץ מזון שתי סעודות. תני. מערבין בשמן מזון שתי סעודות. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. כדי לטבל ירק הנאגד מזון שתי סעודות. רבי יצחק עטושיא א …
תמן תנינן. חצי לוג יין. רבי עקיבה אומר רביעית. אמר רבי אלעזר. וכן לעירוב. אמר רבי חיננא. הדא דתימר ביין. אבל לא בשמן. מערבין מזון שתי סעודות. תני. מערבין בחומץ מזון שתי סעודות. תני. מערבין בשמן מזון שתי סעודות. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. כדי לטבל ירק הנאגד מזון שתי סעודות. רבי יצחק עטושיא אמר קומי רבי זעירא משום דבית רבי ינאי. אפונים חיים מערבין בהן. למי נצרכה. לרבי מאיר. שלא תאמר. הואיל והן מסריחין את הפה אין מערבין בהן. דג מליח מערבין בו. בשר מליח מערבין בו. בשר חי מערבין בו. דתנינן. הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי. מפני שדעתן יפה. רבי יודן בעי. הדא כלבודא הואיל ואילין כותאי אכלין מינה חייא מערבין בה. שמואל בר שילת בשם רב. פעפועין וגדגדניות וחלוגלוגות מערבין בהן. בעון קומוי. אילין אינון. אמר לון. קקולי וחנדקוקי ופרפחיניה.
Jerusalem Talmud Eruvin 3:5:4 רב אמר

לא התנה. נישמעינה מן הדא. הרי שעירב בין שני תחומין. מהלך בדרום כעירובו בצפון. בצפון כעירובו בדרום. מיצע את התחום אל יזוז ממקומו. בהמה שלשני שותפין. עירב זה בצפון וזה בדרום. מהלכת בדרום כעירובו שלזה בצפון. בצפון כעירובו שלזה בדרום. מיצעת את התחום אל תזוז ממקומה. שחטוה. רב אמר. איברים יונקין זה מזה. ע …
לא התנה. נישמעינה מן הדא. הרי שעירב בין שני תחומין. מהלך בדרום כעירובו בצפון. בצפון כעירובו בדרום. מיצע את התחום אל יזוז ממקומו. בהמה שלשני שותפין. עירב זה בצפון וזה בדרום. מהלכת בדרום כעירובו שלזה בצפון. בצפון כעירובו שלזה בדרום. מיצעת את התחום אל תזוז ממקומה. שחטוה. רב אמר. איברים יונקין זה מזה. עולא בר ישמעאל אמר. אין איברים יונקין זה מזה. מודה רב בחבית שהוא חלקו משעה הראשונה.
Jerusalem Talmud Eruvin 3:8:2 בשם רב

הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר כול'. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיין רבנן מדמיי לה. הדא אמרה. היא הדא היא …
הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר כול'. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיין רבנן מדמיי לה. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. משום ארבעה זקנים אמרו. הנאכל עירובו בראשון הרי זה כבני עירו כשיני. רבי חונה בשם רב. הלכה כארבעה זקינים. רב חסדאי בעא. מחלפה שיטתיה דרב. תמן איעבד לה שתי קדושות. וכא איעבד לה קדושה אחת. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיי רבנין מדמיי לה. הדא אמרה. אי אידא אי אידא.
Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:7 בשם רב

רבי זעירא רב חונה בשם רב. מה שרצו רבי יהושע ורבי עקיבה להחמיר על עצמן. זאת אומרת שהלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה. רבי בא בשם רבי חייה בר אשי. אף בדיר ובסהר הלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. כל היום היו דנין אילו כנגד אילו עד שבא אחי אבא והכריע ביניהן. והתקין …
רבי זעירא רב חונה בשם רב. מה שרצו רבי יהושע ורבי עקיבה להחמיר על עצמן. זאת אומרת שהלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה. רבי בא בשם רבי חייה בר אשי. אף בדיר ובסהר הלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. כל היום היו דנין אילו כנגד אילו עד שבא אחי אבא והכריע ביניהן. והתקין שתהא הלכה כרבן גמליאל וכרבי אלעזר בן עזריה בספינה. וכרבי יהושע וכרבי עקיבה בדיר וסהר. מה בין סהר ומה בין ספינה. חברייא אמרי. ספינה מפני שמחיצותיה עולות עמה. אמר רבי זעירא. מכיון שעוקרין אותה מארבע אמות אילו ונותנין אותה בארבע אמות אילו. מה נפק מביניהון. אם היתה אכסדרה. על דעתהון דחברייא מותר. על דעתיה דרבי זעירא אסור. אם היה הים גלנו. על דעתיהון דחברייא אסור. על דעתיה דרבי זעירא מותר. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה כן. ארבע אמות שאמרו אינן תחום.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:3 רב אמר

רב אמר. מאברין. ושמואל אמר. מעברין. מאן דמר. מאברין. מוסיפין לה אבר. מאן דמר. מעברין. כאשה עוברה. תמן תנינן. אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו. רב אמר. יאותו. ושמואל אמר. יעותו. מאן דמר. יאותו. אך בזאת נאות לכם. מאן דמר. יעותו. לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן. לפני אידיהן שלגוים. רב תני. אידיהן. וש …
רב אמר. מאברין. ושמואל אמר. מעברין. מאן דמר. מאברין. מוסיפין לה אבר. מאן דמר. מעברין. כאשה עוברה. תמן תנינן. אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו. רב אמר. יאותו. ושמואל אמר. יעותו. מאן דמר. יאותו. אך בזאת נאות לכם. מאן דמר. יעותו. לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן. לפני אידיהן שלגוים. רב תני. אידיהן. ושמואל תני. עידיהן. מאן דמר. אידיהן. כי קרוב יום אידם. ומאן דמר. עידיהן. ועידיהם המה וגו'. מה מקיים שמואל טעמיה דרב. ועדיהם המה. שהן עתידין לבייש עובדיהן ליום הדין.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4 בשם רב

רבי יוחנן בשם רבי הושעיה. מוסיפין לה אבר. תלה עינויי ואיסתכל ביה. אמר ליה. למה את מסתכל בי. צרך לך צחק לך. לא צרך לך הפליג עליך. תלת עשר שנין עבר עליל קומי רביה דלא צריך. רבי שמואל בשם רבי זעירא. אילולא דייו אלא שהיה מקבל פני רבו. שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה. רבי ברכיה רבי ירמיה בשם רבי ח …
רבי יוחנן בשם רבי הושעיה. מוסיפין לה אבר. תלה עינויי ואיסתכל ביה. אמר ליה. למה את מסתכל בי. צרך לך צחק לך. לא צרך לך הפליג עליך. תלת עשר שנין עבר עליל קומי רביה דלא צריך. רבי שמואל בשם רבי זעירא. אילולא דייו אלא שהיה מקבל פני רבו. שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה. רבי ברכיה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. כתיב ומשה יקח את האהל וגו'. כמה הוה רחיק. רבי יצחק אמר. מיל. והיה כל מבקש משה אין כתוב כאן. אלא והיה כל מבקש יי. מיכן שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה. רבי חלבו רבי חונה בשם רב. כתיב ויאמר אליהו התשבי וגו'. והלא אליהו טירונין לנביאים היה. אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כילו עמד לפני השכינה. רבי חלבו בשם אילין דבית שילה. אפילו אליהו מבקש מים לפניו היה אלישע נותן על ידיו. מה טעמא. פה אלישע בן שפט אשר למד תורה אין כתוב כאן. אלא אשר יצק מים על ידי אליהו. כתיב והנער שמואל משרת את יי לפני עלי. והלא לא משרת אלא לפני עלי. אלא מלמד שכל שירות ששרת לפני עלי רבו כילו שרת לפני שכינה. תני רבי ישמעאל. ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חתן משה לפני האלהים. וכי לפני האלהים אכלו. אלא מיכן שהמקבל פני חבירו כילו מקבל פני שכינה.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רבי בא רב יהודה בשם רב. עיר שהיא בנויה כמין קשת. אם יש בין זו לזו ארבעת אלפים חסר אחת. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. ארבעת אלפים. אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. אמר רבי אחא. סבר רבי שמואל. אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון. ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברה ונסי לון. מן כאן אתא ברא ומן כא …
רבי בא רב יהודה בשם רב. עיר שהיא בנויה כמין קשת. אם יש בין זו לזו ארבעת אלפים חסר אחת. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. ארבעת אלפים. אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. אמר רבי אחא. סבר רבי שמואל. אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון. ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברה ונסי לון. מן כאן אתא ברא ומן כאן אתא ברא. מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:12 בשם רב

רבי בא אמי בר יחזקאל בשם רב. עיר שהיא בנויה על שפת הנחל. אם יש בינה לנחל ארבעה טפחים. מודד מן החומה. שלשה. מודד משפת הנחל החיצונה. ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים. מה נן קיימין. אם במתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש. מודד משפת הנחל החיצונה. אם מתוך ארבע מודד מן החומה. אלא אם כן אנן קיימין משלש ועד א …
רבי בא אמי בר יחזקאל בשם רב. עיר שהיא בנויה על שפת הנחל. אם יש בינה לנחל ארבעה טפחים. מודד מן החומה. שלשה. מודד משפת הנחל החיצונה. ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים. מה נן קיימין. אם במתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש. מודד משפת הנחל החיצונה. אם מתוך ארבע מודד מן החומה. אלא אם כן אנן קיימין משלש ועד ארבע.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:13 רב אמר

רב אמר. עיר שהיא בנויה אוהלים. כל אחד ואחד מודד מאהלו. היו שם שלשה צריפין ושלשה בורגנין. מודד מן החיצון. התיב אסי. והכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה היאך היו נפנין לחוץ. רבי חייה בריה דרבי שובתיי מקשי. היאך היו יוצאין לבית מדרשו שלמשה. משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין. אמר רבי יוסה. מכיון שהיו חוני …
רב אמר. עיר שהיא בנויה אוהלים. כל אחד ואחד מודד מאהלו. היו שם שלשה צריפין ושלשה בורגנין. מודד מן החיצון. התיב אסי. והכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה היאך היו נפנין לחוץ. רבי חייה בריה דרבי שובתיי מקשי. היאך היו יוצאין לבית מדרשו שלמשה. משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין. אמר רבי יוסה. מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבר כמי שהיו חונין לשעה. אמר רבי יוסי בירבי בון. מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ. כמי שהוא לעולם. עליה אמר רבי אבין. משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:3:3 בשם רב

היה ממנו לנחל שבעים וחמש אמה. תרין אמורין. חד אמר. מודד בחבל שלחמשים אמה וחוזר לאחוריו עשרים וחמש אמה. וחרנה אמר. מודד בחבל שלחמשים אמה והשאר מודד בחבל שלארבע אמות. היה הנחל צר מלמעלן ורחב מלמטה. עד חמשים אמה את רואה אותו כילו מלא עפר וצרורות. ואם לאו את רואה אותו כי מיתרפס ועולה מתרפס ויורד. היה הנ …
היה ממנו לנחל שבעים וחמש אמה. תרין אמורין. חד אמר. מודד בחבל שלחמשים אמה וחוזר לאחוריו עשרים וחמש אמה. וחרנה אמר. מודד בחבל שלחמשים אמה והשאר מודד בחבל שלארבע אמות. היה הנחל צר מלמעלן ורחב מלמטה. עד חמשים אמה את רואה אותו כילו מלא עפר וצרורות. ואם לאו את רואה אותו כי מיתרפס ועולה מתרפס ויורד. היה הנחל מעוקם. רבי חסדיי אמר. מצופות ומשער בה בעיניו במישר וחוזר ועושה כן בהר. רבי אחא רבי חיננא רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. והוא שתהא מידה יוצאה בהר ארבעה טפחים כדי מקום. רבי יוסה רבי אבונה בשם רב יהודה רבי יודן מטי בה בשם רב. העליון כנגד ראשו והתחתון כנגד רגליו כל עמא מודיי שמקדימין. העליון כנגד ראשו והתחתון כנגד מתניו כל עמא מודיי שמקדדין. מה פליגין. כנגד לבו רבי מאיר אומר. מקדדין. וחכמים אומרים. אין מקדדין.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:5:3 בשם רב

אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה. כגון צנן וחדשה ומגדל גד. שיש בה חמשה דיורין. אפילו אנשים נשים וטף. אסי אמר. ובלבד ישראל. רבי בא בר ממל שמעון בר חייה בשם רב. בפתוחין לתוכה. אמר רבי מנא. מכיון שהן פתוחין לתוכה נעשו כולן רשות אחת.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:5 בשם רב

עיר שחרבה. רבי לעזר אומר. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. שמואל אמר. אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. הנותן עירובו בדיר או בסהר מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין.
Jerusalem Talmud Eruvin 5:8:4 רב אמר

רבי אחא בשם רב חיננא אם היתה גגה שלמערה ארבעת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. על גבי חומה אפילו כמה מותר. אם היה גגה שלמערה ששת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות. אחרי הגגין מהן. רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא רבי אינייא בר פזי בשם רבי יהודה רבי אחא מטי בה בשם שמואל. אחורי הג …
רבי אחא בשם רב חיננא אם היתה גגה שלמערה ארבעת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. על גבי חומה אפילו כמה מותר. אם היה גגה שלמערה ששת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות. אחרי הגגין מהן. רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא רבי אינייא בר פזי בשם רבי יהודה רבי אחא מטי בה בשם שמואל. אחורי הגגים מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים. רבי מאיר אמר. מטלטלין בהן עד בית סאתיים. אמר רבי יוסי בירבי בון. מילתיה דרב פליגא עלוי. דתנינן תמן. כל גגות העיר רשות אחת. שמואל אמר. עד בית סאתים. רב אמר. מטלטלין בהן ואפילו כור אפילו כוריים. היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:2:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

רבי ירמיה בשם רב. חצר שיש לה שני פתחים וישראל וגוי דרין בתוכה. בישראל את מהלך אחר הרגיל. ובגוי את מהלך אחר שאינו רגיל. היה ישראל מיכן וישראל מיכן וגוי באמצע. אחד ישראל ואחד גוי הולכין אחר הרגיל. ביטל רשותו הרגיל. נעשה שאינו רגיל רגיל. השכיר רשותו הרגיל. נעשה שאינו רגיל רגיל. עירב שאינו רגיל. לא הותר …
רבי ירמיה בשם רב. חצר שיש לה שני פתחים וישראל וגוי דרין בתוכה. בישראל את מהלך אחר הרגיל. ובגוי את מהלך אחר שאינו רגיל. היה ישראל מיכן וישראל מיכן וגוי באמצע. אחד ישראל ואחד גוי הולכין אחר הרגיל. ביטל רשותו הרגיל. נעשה שאינו רגיל רגיל. השכיר רשותו הרגיל. נעשה שאינו רגיל רגיל. עירב שאינו רגיל. לא הותר הרגיל.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:3:2 בשם רב

הלכה: פיס'. אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב כול'. שלהם מותרין לו ולהם. שביטל רשותו. מהו שתחזור חלילה. תלמידוי דרב בשם רב. חוזרת חלילה. שמואל אמר. אין חוזרת חלילה. מתניתא פליגא על שמואל. שלהם מותרין לו ולהם. שביטל רשותו. והתנינן נתנו לו רשותן. הוא מותר והן אסורין. פתר לה. לצדדין היא מתניתא.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:5:2 בשם רב

הלכה: פיס'. בעל הבית שהיה שותף לשכינים כול'. רבי בא בשם רבי יהודה. בדרך הארץ שנו. לזה ביין ולזה ביין. הואיל ואינו מקפיד על תערובתו אין צריך לערב. לזה ביין ולזה בשמן. הואיל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. בנתונים בכלי אחד היא מתניתא. אמר רבי זריקן. טעמיה דרבי שמ …
הלכה: פיס'. בעל הבית שהיה שותף לשכינים כול'. רבי בא בשם רבי יהודה. בדרך הארץ שנו. לזה ביין ולזה ביין. הואיל ואינו מקפיד על תערובתו אין צריך לערב. לזה ביין ולזה בשמן. הואיל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. בנתונים בכלי אחד היא מתניתא. אמר רבי זריקן. טעמיה דרבי שמעון. שכן דרכן לשתותן אניגרון. תני. רבי אלעזר בן תדאי אומר. בין כך ובין כך אסורין עד שיערבו. רבי אחא בשם רב. הלכה כרבי אלעזר בן תדאי. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. אתיא דרבי אלעזר בן תדאי כרבי מאיר. היידן רבי מאיר. אמר רבי מנא. רבי מאיר דו אמר. על ידי עירוב על ידי שיתוף. אמר רבי יוסה בירבי בון. רבי מאיר דו אמר שאין מערבין לאדם אלא לדעתו. על דעתיה דרבי מנא כרבי זעירא. על דעתיה דרב כרבי מאיר. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:6:3 בשם רב

רבי בא בשם רב יהודה. שני בתים זה לפנים מזה. עירב הפנימי אין החיצון צריך לערב. עירב החיצון הפנימי צריך לערב. אמר רבי פינחס. אף במצרים חליפין. נתן על הפנימי צריך ליתן על החיצון. נתן על החיצון אינו צריך ליתן על הפנימי. רבי יעקב בר אחא רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי אפילו לא עירב הפנימי אין החיצון צריך ל …
רבי בא בשם רב יהודה. שני בתים זה לפנים מזה. עירב הפנימי אין החיצון צריך לערב. עירב החיצון הפנימי צריך לערב. אמר רבי פינחס. אף במצרים חליפין. נתן על הפנימי צריך ליתן על החיצון. נתן על החיצון אינו צריך ליתן על הפנימי. רבי יעקב בר אחא רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי אפילו לא עירב הפנימי אין החיצון צריך לערב. למה. נעשה בית שער. מילתיה אמרה. אין בית שער ליחיד. מילתיה דרב אמרה. יש בית שער ליחיד. דמר רבי בא בר יהודה בשם רב. הדא דתימר בבית שער שליחיד. אבל בבית שער שלרבים הרי זה עירוב. והדר שם הרי זה אוסר עליו. רבי בא בשם רב יהודה. בשני בני אדם. אחד שיש לו רשות ואחד שאין לו רשות. עירב זה שיש לו רשות הותר זה שאין לו רשות. עירב זה שאין לו רשות לא הותר זה שיש לו רשות.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:7:2 בשם רב

הלכה: פיס'. האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן כול'. עיקר דירה איכן היא. רבי יונה אמר. אתפלגון רב ושמואל. חד אמר. במקום פיתן. וחד אמר. במקום שינה. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל. למעלה מעשרה שבות. הוי דו אמר. במקום פיתן. מתניתא פליגא על שמואל. האחין שהיו אוכלין כול'. רב חיי …
הלכה: פיס'. האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן כול'. עיקר דירה איכן היא. רבי יונה אמר. אתפלגון רב ושמואל. חד אמר. במקום פיתן. וחד אמר. במקום שינה. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל. למעלה מעשרה שבות. הוי דו אמר. במקום פיתן. מתניתא פליגא על שמואל. האחין שהיו אוכלין כול'. רב חייה בר אשי בשם רב. במקבלי פרס מאביהן היא מתניתא. מכל מקום אינן שותפין במה שהן אוכלין. אמר רבי בא. אסברי רבי שמואל שאין אביהן זכה להן אלא במה שהן אוכלין בלבד. מעתה אפילו אין עירוב בא אצלן. עשו אותו כבית שמניחין בו את העירוב. שמואל אמר. הוא ובניו ובני ביתו מערבין בככר אחד. מה ופליג. תמן הוא אמר. במקום פיתן. והכא אמר הכין. פתר לה בשהיו שנים שותפין בו. ותייא כיי דמר רבי אחוא ברבי זעירא. מערבין בחצי ככר. ותנינן. אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה. ותימר הכין. פתר לה בשהיו שנים שותפין בו.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:7:3 בשם רב

בית שמניחין בו את העירוב. רבי יעקב בר אחא דמכת אימיה. אמר רבי יסא לרבי אבהו. תני לה. ותנא לה. בית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי המנונא אמר. בית שמניחין בו את העירוב אינו צריך כלום. רבי חסדאי אמר. נעשה כשותף. אמר ליה רבי המנונא. מליהון דרבנין לא שבקין לך. דאיתפלגון. מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישר …
בית שמניחין בו את העירוב. רבי יעקב בר אחא דמכת אימיה. אמר רבי יסא לרבי אבהו. תני לה. ותנא לה. בית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי המנונא אמר. בית שמניחין בו את העירוב אינו צריך כלום. רבי חסדאי אמר. נעשה כשותף. אמר ליה רבי המנונא. מליהון דרבנין לא שבקין לך. דאיתפלגון. מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל. רב חונה בשם רב אמר. עירבו דרך פתחים הגוי אוסר עליהן. אבא בר חונה בשם רבי יוחנן. אפילו עירבו דרך החלונות אין הגוי אוסר עליהן. אין תימר כשותף הוא. ייסר. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. בני המבוי שנתנו עירובן בשני מקומות. אם מבלי מקום הרי זה מותר. אם בשביל לחלוק עירובן אסור.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:7 רב אמר

בעון קומי רבי יסא. היך מה דאת מר תמן בכלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בחצר. ודכוותה. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי. ובשבת שואלין לה. ולא אגיבון. דלא רבי יסא אמר אלא כל מלא ומלא באתרה. כך דאתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי. רב אמר. אין מטלטלין אותן אלא בארבע …
בעון קומי רבי יסא. היך מה דאת מר תמן בכלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בחצר. ודכוותה. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי. ובשבת שואלין לה. ולא אגיבון. דלא רבי יסא אמר אלא כל מלא ומלא באתרה. כך דאתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי. רב אמר. אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסה בירבי בון. רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה. רבי יוחנן דו אמר. קורה מתרת בלא שיתוף. הווי דו אמר. מטלטלין בכל המבוי. רב דו אמר. אין קורה מתרת בלא שיתוף. הוי דו אמר. אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. על דעתיה דרבי יוחנן. לאי זה דבר משתתף בכל המבוי. אמר רבי יוסה בירבי בון. כדי לעשות כל הרשויות כאחת.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:10 בשם רב

פשיטא. עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. (רבי אחא בשם רב. נותנו בין באויר בין בחצר בין באויר בין במבוי.) מילתיה דרב אמרה. עירוב צריך בית. מילתיה דשמואל אמרה. שיתוף צריך בית. מתניתא דשמואל פליגה עלוי. שיתוף נותנו בבית שער. רבי בון בר חייה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נותנו בין באויר חצר בין באויר מ …
פשיטא. עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. (רבי אחא בשם רב. נותנו בין באויר בין בחצר בין באויר בין במבוי.) מילתיה דרב אמרה. עירוב צריך בית. מילתיה דשמואל אמרה. שיתוף צריך בית. מתניתא דשמואל פליגה עלוי. שיתוף נותנו בבית שער. רבי בון בר חייה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נותנו בין באויר חצר בין באויר מבוי.
Jerusalem Talmud Eruvin 6:10:3 בשם רב

רב חונה בשם רב. אין תורת חצר לגוי. אין תורת דקה לגוי. אין תורת חצר לגוי שאם היה שרוי בעליונה את מורידו לסור. אין תורת דקה לגוי שאם היה שרוי בפנימית את מוציאו לסור. רבי לא בשם רבי אלעזר. יש תורת חצר לגוי. שאם היו ישראל וגוי דרים בפנימית לעולם אינו אוסר עד שיהו שניהן ישראל. רבי בא בשם רב יהודה. מי שיש …
רב חונה בשם רב. אין תורת חצר לגוי. אין תורת דקה לגוי. אין תורת חצר לגוי שאם היה שרוי בעליונה את מורידו לסור. אין תורת דקה לגוי שאם היה שרוי בפנימית את מוציאו לסור. רבי לא בשם רבי אלעזר. יש תורת חצר לגוי. שאם היו ישראל וגוי דרים בפנימית לעולם אינו אוסר עד שיהו שניהן ישראל. רבי בא בשם רב יהודה. מי שיש לו דקה לפנים מביתו גבוה עשרה טפחים. בישראל אינו אוסר ובגוי אוסר. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. כותל שהקיפוהו סולמות מיכן ומיכן מערבין שנים ואין מערבין אחד. אמר רבי יוסי בירבי בון. תמן על ידי סולמות הן נידונין כפתחים. ברם הכא דרך העליונים לירד למטן. אין דרך התחתונים לעלות למעלן.
Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:3 רב אמר

בעון קומי רבי אבא. היך מה דאת אמר בחלון שבין שתי חצירות. ודכוותה בחלון שבין שני בתים. אמר לון. אין. ודכוותה בחלון שבין שני גגים. אמר לון. אין. מהו לערב דרך לולים. אמר רבי אבמרי. מחלוקת רב ושמואל. דתנינן תמן. כל גגות העיר רשות אחת. שמואל אמר. עד בית סאתים. רב אמר. מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים.
Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

הלכה: פיס'. כותל שבין שתי חצירות כול'. ולמה לי רחב ארבעה. ואפילו אינו רחב ארבעה. בגין מתני הדא דבתרה אילו עולין מיכן ואוכלין ואילו עולין מיכן ואוכלין. לא היה רחב ארבעה. רבי בא בשם רב. אסור לכאן ולכאן. רבי זעירא בשם רב. מותר לכאן ולכאן. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונ …
הלכה: פיס'. כותל שבין שתי חצירות כול'. ולמה לי רחב ארבעה. ואפילו אינו רחב ארבעה. בגין מתני הדא דבתרה אילו עולין מיכן ואוכלין ואילו עולין מיכן ואוכלין. לא היה רחב ארבעה. רבי בא בשם רב. אסור לכאן ולכאן. רבי זעירא בשם רב. מותר לכאן ולכאן. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונחה על ראשי מחיצות חייב. וכא אמר הכין. תמן את רואה אותה כילו מליאה עפר וצרורות. והכא מה אית לך. תדע לך דמר רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן. זיזין וכתלים שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף. רבי יוחנן בעי מחלפה שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונחה על ראשי המחיצות חייב. והכא הוא אמר הכין. היך מה דאת אמר תמן. את רואה אותה כילו מליאה עפר וצרורות. אוף הכא כן.
Jerusalem Talmud Eruvin 7:8:2 רב אמר

הלכה: פיס'. רב אמר. מרובין שבעה עשר. מועטין ששה עשר. אמר רבי יוחנן. כל שאילו ייחלקו ויש בו כגרוגרת לכל אחד ואחד מרובין. ואם לאו הן מועטין. פיס'. הוון בעיי מימר. ולא פליגי. מה דאמר רב כרבי מאיר. מאן דמר רבי יוחנן כרבי יוחנן בן ברוקה.
Jerusalem Talmud Eruvin 8:3:3 רב אמר

פשיטא הדא מילתיה. לזה בפתח ולזה בפתח שניהן אסורין מן הבית שבו שתי חצירות. לזה בזריקה ולזה בשילשול. שמואל אמר. שילשול מותר שהוא כדרכו. וזריקה אסורה שאינה כדרכה. רב אמר. לא עשה כלום. מתניתין פליגא על רב. כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת. פחות מכן לחצר. לא לזה בזריקה ולא לזה בשילשול היא מתניתא. בתוך שלשה טפח …
פשיטא הדא מילתיה. לזה בפתח ולזה בפתח שניהן אסורין מן הבית שבו שתי חצירות. לזה בזריקה ולזה בשילשול. שמואל אמר. שילשול מותר שהוא כדרכו. וזריקה אסורה שאינה כדרכה. רב אמר. לא עשה כלום. מתניתין פליגא על רב. כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת. פחות מכן לחצר. לא לזה בזריקה ולא לזה בשילשול היא מתניתא. בתוך שלשה טפחים לעליונה שהיא למעלה מעשרה טפחים לתחתונה. מה פליגין רב ושמואל. בשווה.
Jerusalem Talmud Eruvin 8:4:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai

הלכה: פיס'. רבי יהודה בשם רב. הדא דאת מר בבית שער שליחיד. אבל בבית שער שלרבים הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליך.
Jerusalem Talmud Eruvin 8:4:3 רב אמר

דבי רבי ינאי אמרי. אפילו יתד לתלות בה מנעלו. רבי בא בר חיננא אמר. אפילו נשתות אפילו טבלא. רב אמר. ובלבד דבר הניטל בשבת. אמר רבי בא. מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנגולין לפנים מביתו שלחבירו. נכנס שלא ברשותו. אתא עובדא קומי רב. אמר. כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמי שהוא דבר הניטל בשבת. רבי יעקב בשם שמואל. ת …
דבי רבי ינאי אמרי. אפילו יתד לתלות בה מנעלו. רבי בא בר חיננא אמר. אפילו נשתות אפילו טבלא. רב אמר. ובלבד דבר הניטל בשבת. אמר רבי בא. מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנגולין לפנים מביתו שלחבירו. נכנס שלא ברשותו. אתא עובדא קומי רב. אמר. כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמי שהוא דבר הניטל בשבת. רבי יעקב בשם שמואל. תלמידוי דרבי יוחנן סלקון לעכברי וסמכון על הדא דרבי ינאי. חזקיה לא אמר כן אלא רבי חייה רבי אסי ורבי אמי סלקון לעכברי ושמעון מן דבית רבי ינאי. הלכה כרבי יודה.
Jerusalem Talmud Eruvin 8:5:2 בשם רב

הלכה: פיס'. הדא היא דרבי מאיר. דרבי מאיר אומר. הבית הנעול אוסר. יכול לבוא על ידי עירוב ועבר ובא. מר עוקבן בשם רב. הלכה כרבי (שמעון) [מאיר].
Jerusalem Talmud Eruvin 8:6:2 בשם רב

הלכה: פיס'. מיליהון דרבנן פליגין. דמר רבי יעקב בשם רבי יהושע בן לוי. והוא שתהא מחיצה משוקעת במים לשלשל דלי. ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחד. שיערו לומר. אין הדלי מהלך יותר מארבעה טפחים. רבי טבלאי בשם רב. אין חורבה למים. היה שם תקרה. רואה אתה כילו יורדת וסותמת. היה שם אמלתרה. את רואה אותה כילו …
הלכה: פיס'. מיליהון דרבנן פליגין. דמר רבי יעקב בשם רבי יהושע בן לוי. והוא שתהא מחיצה משוקעת במים לשלשל דלי. ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחד. שיערו לומר. אין הדלי מהלך יותר מארבעה טפחים. רבי טבלאי בשם רב. אין חורבה למים. היה שם תקרה. רואה אתה כילו יורדת וסותמת. היה שם אמלתרה. את רואה אותה כילו יורדת וסותמת.
Jerusalem Talmud Eruvin 8:8:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: פיס'. רבי זעירא רב יהודה בשם רב. והוא שתהא מחיצה משוקעת במים כמלוא הדלי. ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. אמר רב הונא. והוא שתהא מחיצה בתוך שלשה טפחים לכצוצרה.
Jerusalem Talmud Eruvin 9:1:2 רב אמר

הלכה: כל גגות העיר רשות אחת כול'. רבי יוסי בירבי בון אמר. אתפלגון רב ושמואל. שמואל אמר. עד בית סאתים. ורב אמר. מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים. הוו בעי מימר. מה פליגי רבי מאיר ורבנן. בשעירבו. אבל בשלא עירבו. פתר לה כשהיו כולן לאדם אחד. מתניתין שהיו כולן עולין או בסולם צורי או בסולם מצרי. אבל אם ה …
הלכה: כל גגות העיר רשות אחת כול'. רבי יוסי בירבי בון אמר. אתפלגון רב ושמואל. שמואל אמר. עד בית סאתים. ורב אמר. מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים. הוו בעי מימר. מה פליגי רבי מאיר ורבנן. בשעירבו. אבל בשלא עירבו. פתר לה כשהיו כולן לאדם אחד. מתניתין שהיו כולן עולין או בסולם צורי או בסולם מצרי. אבל אם היו כולן עולין בסולם מצרי ואחד עולה בסולם צורי. אותו שלצורי נעשה כפתח והשאר נעשה כמטרפס ועולה כמטרפס ויורד.
Jerusalem Talmud Eruvin 9:1:3 רב אמר

מהו לטלטל בכולו. שמואל אמר. מטלטל בכולו. רב אמר. אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. מתניתין פליגא על רב. גג גדול סמוך לקטן. הגדול מותר והקטן אסור. ניחא הגדול מותר בארבע אמות. והקטן אסור בארבע אמות. ויש אסור בארבע אמות. רב ושמואל אמרי. שנותנין לו ארבע אמות בפני פתחו. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל אמר. בשה …
מהו לטלטל בכולו. שמואל אמר. מטלטל בכולו. רב אמר. אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. מתניתין פליגא על רב. גג גדול סמוך לקטן. הגדול מותר והקטן אסור. ניחא הגדול מותר בארבע אמות. והקטן אסור בארבע אמות. ויש אסור בארבע אמות. רב ושמואל אמרי. שנותנין לו ארבע אמות בפני פתחו. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל אמר. בשהיה שם פתח פתוח לגג. אפילו כן הגדול מותר. שלא נפרץ במלואו. והקטן אסור. שנפרץ במלואו.
Jerusalem Talmud Eruvin 9:1:8 רב אמר

פיס'. רבנן דקיסרי בשם רבי יוסי בירבי בון. אתייא דשמואל לרב ותרוייהו פליגין על שיטתיה דרבי יוחנן. דתנינן. כל גגות העיר רשות אחת. שמואל אמר. עד בית סאתים. רב אמר. מטלטלין בהן אפילו כור ואפילו כוריים.
Jerusalem Talmud Eruvin 9:3:2 בשם רב

הלכה: פיס'. רבי זריקא רבי יעקב בר בון בשם רבי חנינה. לא אמר רבי לעזר אלא ממקום מחיצות בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן. ובלבד בארבעה. רבי זעירא ורבי אילא תריהון אמרין. אסור שלא ממקום מחיצות. אבל ממקום מחיצות אפילו רבנן מודו. אמר רבי זריקן. זימנין סגין פשטית עם רבי יעקב בר בון ולא שמעית מיניה דא מילתא. …
הלכה: פיס'. רבי זריקא רבי יעקב בר בון בשם רבי חנינה. לא אמר רבי לעזר אלא ממקום מחיצות בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן. ובלבד בארבעה. רבי זעירא ורבי אילא תריהון אמרין. אסור שלא ממקום מחיצות. אבל ממקום מחיצות אפילו רבנן מודו. אמר רבי זריקן. זימנין סגין פשטית עם רבי יעקב בר בון ולא שמעית מיניה דא מילתא. אמרין ליה. ולית בר נש הוי שמע מילה דלית חבריה שמיע ליה. רב ירמיה בשם רב. בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן. ובלבד בשווה.
Jerusalem Talmud Eruvin 10:5:2 אמר רב

הלכה: פיס'. לא סוף דבר עומד ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים. ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד. ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות. אמר רב. מתניתא אמרה כן. לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ועשה לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. דברי רבי מאיר.
Jerusalem Talmud Eruvin 10:5:3 רב אמר

רב אמר. בפיחה. רבי יוחנן אמר. בפיחה. דל כן רבי יודה כדעתיה דאמר. משקה טופח חיבור.
Jerusalem Talmud Eruvin 10:8:3 בשם רב

פיס'. רבי אחא בשם רב. אסור לתלוש שרשי זמורה בשבת. היא שרשי אילן היא שרשי כרוב. בגבוהין שלשה. אבל אין גבוהין שלשה כארץ הם.
Jerusalem Talmud Eruvin 10:10:4 בשם רב

רבי בא בר כהנא רבי חייה בר אשי בשם רב. הלכה כרבי יוסי.

Jerusalem Talmud Pesachim (21)

Jerusalem Talmud Pesachim 1:1:17 בשם רב

כמה אמרו שתי שורות במרתף וכו'. רב חונה בשם רב. קולפו כמין גם. תני בר קפרא. קולפו כמין שני גמין. היה נתון באמצע הבית. על דעתיה דרב חונא מפשיטו חלוק אחד. על דעתיה דבר קפרא מפשיטו שני חלקות. היה עשוי מדריגות מדריגות. קולפו גמים גמים. רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. שורה החיצונה הי …
כמה אמרו שתי שורות במרתף וכו'. רב חונה בשם רב. קולפו כמין גם. תני בר קפרא. קולפו כמין שני גמין. היה נתון באמצע הבית. על דעתיה דרב חונא מפשיטו חלוק אחד. על דעתיה דבר קפרא מפשיטו שני חלקות. היה עשוי מדריגות מדריגות. קולפו גמים גמים. רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. שורה החיצונה היא העליונה הרואה את הפתח ואת הקורה. שלפנים ממנה. תני. שלמטה ממנה. הוון בעיי מימר. מאן דאמר. שלפנים הימינה. כל שכן שלמטה הימינה. מאן דמר. שלמטה הימינה. הא לפנים הימינה לא. נשתמש בחצי שורה. פשיטא. אותה שנשתמש יש לה שלפנים ממנה ושלמטה ממנה. אותה שלא נשתמש בה יש לה שלפנים ממנה ושלמטה ממנה. הדא דתימר. במחוללות. אבל באפוצות מעביר עליהן את [הנר ודיו.] הדא אמרה שחשו לנפילה. אמר רבי פינחס דיפו. אני אומר. בשעה שסידרן הכניס שם חמץ.
Jerusalem Talmud Pesachim 1:4:6 רב אמר

רב אמר. דברי רבי מאיר. המקדש בחמץ משש שעות ולמעלן לא עשה כלום. אמר רבי חונה. ויאות. אילו חטים קורטבניות במדבר דילמא טבן אינין במועדא כלום. חד בר נש אפקיד דיסיקיא דפיסתא גבי רבי חייה רובה. אמר רבי יוסי בירבי בון. יוחנן חיקוקיא הוה. אתא שאל לרבי. אמר ליה. תימכר על פי בית דין בשעת הביעור. חד בר נש אפקי …
רב אמר. דברי רבי מאיר. המקדש בחמץ משש שעות ולמעלן לא עשה כלום. אמר רבי חונה. ויאות. אילו חטים קורטבניות במדבר דילמא טבן אינין במועדא כלום. חד בר נש אפקיד דיסיקיא דפיסתא גבי רבי חייה רובה. אמר רבי יוסי בירבי בון. יוחנן חיקוקיא הוה. אתא שאל לרבי. אמר ליה. תימכר על פי בית דין בשעת הביעור. חד בר נש אפקיד גרבא דכותחא גבי רב חייה בר אשי. אתא שאל לרב. אמר ליה. ימכר על פי בית דין בשעת הביעור. היי דנו שעת הביעור. רבי ירמיה אמר. בשחרית. רבי בא אמר. חמישית כרבי יודה. אמר רבי יוסה. יאות אמר רבי ירמיה. כלום אמרו ליגע בהן למוכרן לא מפני השב אבידה לבעלים. חמישית כרבי יודה לא טבה כלום.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:4 רב אמר

גגו שלגוי שהיה סמוך לגגו שלישראל. ונתגלגל חמץ מגגו שלגוי לגגו שלישראל. הרי זה דוחפו בקנה. אם היתה שבת או יום טוב. רב אמר. כופה עליה כלי.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:5 רב אמר

רב אמר. צריך לומר. כל חמץ שיש לי בתוך ביתי ואיני יודע בו יבטל.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:6 רב אמר

רב אמר. צריך לומר. אשר קידשנו במצותיו וציונו על מצות ביעור חמץ.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:7 רב אמר

רב אמר. הטח ביתו חמץ צריך לבער. תני. אמר רבי שמעון בן אלעזר. בצק שעשאו כופת בטל. פתר לה. או חלוקין על רבי שמעון בן אלעזר. או אהן כופת מאיס היא.
Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:16 רב אמר

תמן תנינן. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו. [משורת הדין אין העבד חייב כלום. אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אינו כותב אלא משחרר.] מי משחרר. רב אמר. בין רבו ראשון בין רבו אחרון. אמר רבי יוחנן. אין לך משחרר אלא רבו ראשון בלבד. התיב …
תמן תנינן. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו. [משורת הדין אין העבד חייב כלום. אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אינו כותב אלא משחרר.] מי משחרר. רב אמר. בין רבו ראשון בין רבו אחרון. אמר רבי יוחנן. אין לך משחרר אלא רבו ראשון בלבד. התיב רבי חגי קומי רבי יוסה. מתניתא פליגא על רב. ישראל שהלוה את הנכרי על חמיצו לאחר הפסח מותר בהנייה. אין תימר. ברשות ישראל הוא. יהא אסור. מה עבד לה רב. אמר רבי יודן. קל הוא בשיחרור. כהדא דתני. העושה עבדו אפותיקי. מכרו אינו מכור. שיחררו הרי זה משוחרר. חייליה דרבי יוחנן מן הדא. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אינו כותב אלא משחרר. אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה. שמא אין בעל חוב בא וטורף. אמר רבי אבהו. פתח לנו רבי יוחנן פתח מאיר כאורה. לא מצאנו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב שטר על דמיו. אמר רבי אילא. מוטב שיאמר לו. תן לי מאתים זוז שיש לי בידך. ואל יאמר לו. עבדי אתה. רבנין דקיסרין בשם רבי נסא. אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר. כמה דרבי מאיר קונס בדברים. כן רבן שמעון בן גמליאל קונס בדברים. דתני. [שטר] יש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית.
Jerusalem Talmud Pesachim 3:1:11 רב אמר

כתוב כל מחמצת לא תאכלו. לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי שיהו באזהרה. יכול יהו בהכרת. תלמוד לומר כי כל אכל חמץ ונכרתה. חברייא בעון קומי רבי יונה. הכא כתיב כל והכא כתיב כל. הכא את מרבה והכא את ממעט. אמר לון. כאן ריבה באוכלין וכאן ריבה בנאכלין. התיבון. והתני. יוצאין במצה מתובלת אף על פי שאין בה …
כתוב כל מחמצת לא תאכלו. לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי שיהו באזהרה. יכול יהו בהכרת. תלמוד לומר כי כל אכל חמץ ונכרתה. חברייא בעון קומי רבי יונה. הכא כתיב כל והכא כתיב כל. הכא את מרבה והכא את ממעט. אמר לון. כאן ריבה באוכלין וכאן ריבה בנאכלין. התיבון. והתני. יוצאין במצה מתובלת אף על פי שאין בה טעם דגן. והיא שיהא רובה דגן. ואילו הואיל ורובן חמץ יהא חייב. אמר לון. שנייא היא. דכתיב לחם. ואילו אינן לחם. התיב רבי יוסה. והתני. כל עצמו אינו קרוי לחם אלא מצה. שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני. והכא את יליף מצה מחמץ. ועוד מן הדא דתני. יוצא הוא אדם ידי חובתו ברקיק שרוי וברקיק מבושל שלא נמחה. לא אמר אלא שלא נמחה. הא אם נמחה לא. ולעניין חמץ את אמר. המחה את החמץ וגמיו חייב. מאי כדון. רבי יוסי בשם רבי אידי. אין חימוצו חימוץ ברור. מהו שילקה. רבי ירמיה בשם רבי לעזר. רבי לא בשם רבי שמעון בן לקיש. אף ללקות אין לוקה. דתני. על חמץ ברור חייב כרת ועל עירובו סופג ארבעים. רב אמר. זה סיעור. ואמר. זה כותח הבבלי ושכר המדי. אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא. תיפתר בחמץ ומצה שנתערבו. אמר רבי יוסה. קשייתה על הדא דרבי בון בר כהנא. מה נן קיימין. אם בשרובו חמץ. חייב כרת. אם בשרובו מצה. יוצא בהן ידי חובתו בפסח. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. תנא רבי יושוע אונייה. תיפתר שיש בו חמץ ואין בו כזית. כרבי שמעון. דרבי שמעון אמר. כל שהוא למכות.
Jerusalem Talmud Pesachim 3:1:12 בשם רב

רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. קדירה שבישל בה [מודה] לא יבשל בה מאותו המין אלא לאחר הפסח. הא ממין אחר מותר ובלבד לאחר שלשה תבשילין. כשם שהוא בטל על שאינו מינו כך יבטל על מינו. מין מעורר על מינו ליאסר. אמר רבי יעקב בר זבדי. רבי אבהו מפקד לטחונייא דלא מיתן קופייא אילין על אילין דלא ירתחן ויחמע …
רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. קדירה שבישל בה [מודה] לא יבשל בה מאותו המין אלא לאחר הפסח. הא ממין אחר מותר ובלבד לאחר שלשה תבשילין. כשם שהוא בטל על שאינו מינו כך יבטל על מינו. מין מעורר על מינו ליאסר. אמר רבי יעקב בר זבדי. רבי אבהו מפקד לטחונייא דלא מיתן קופייא אילין על אילין דלא ירתחן ויחמען. רבי חיננא בר פפא אזל ליה גבי טחונייא. רבי יוסי בירבי בון טחן ליה צרף. רבי אבון הורי לטחונייא מיתן טרטון דמיי בגין מודייה ומתלנה ארבעה זימנין. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. בעשבין שרי. מטננה אסיר. וחרנה מיחלף. אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל. ואפילו כמאן דאמר. בעשבין שרי. בלוקטן משש שעות ולמעלן. מה. דטלא פייגא מינהון.
Jerusalem Talmud Pesachim 3:5:2 בשם רב as transmitted by Rav Huna

הלכה: רב הונא בשם רב. מותר להאכילו [לכלבו.] תני בר קפרא. אין לך סדק מלמעלן שאין תחתיו כמה סדקין.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:3:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat

הלכה: מותר לגדל. אמר רבי בא. כגון מהיר שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל. הוון בעיי מימר. מאן דאמר. מותר למכור. מותר לייחד. מאן דמר. אסור למכור אסור לייחד. רבי יונה רבי לעזר בשם רב. ואפילו כמאן דאמר. מותר למכור. אסור לייחד. מה בין למכור מה בין לייחד. תמן מכיון שהוא מוכרה לו כבהמתו שלגוי היא. ברם הכא ב …
הלכה: מותר לגדל. אמר רבי בא. כגון מהיר שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל. הוון בעיי מימר. מאן דאמר. מותר למכור. מותר לייחד. מאן דמר. אסור למכור אסור לייחד. רבי יונה רבי לעזר בשם רב. ואפילו כמאן דאמר. מותר למכור. אסור לייחד. מה בין למכור מה בין לייחד. תמן מכיון שהוא מוכרה לו כבהמתו שלגוי היא. ברם הכא בהמתו שלישראל היא והוא חשוד עליה.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:3:7 בשם רב

בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר רבי יודה אלא בסוס זכר שהוא הורג [בעליו] במלחמה. יש אומרים. שהוא רץ אחר נקיבה. ויש אומרים. שהוא עומד ומשתין. מה נפק מן ביניהון. הסריס. מאן דאמר. שהוא רץ אחר הנקיבה. [זה] אינו רץ אחר נקיבה. מאן דמר. שהוא עומד ומשתין. אף הוא עומד ומשתין. דברי חכמים. רבי אחא בשם רבי תנחום בר ח …
בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר רבי יודה אלא בסוס זכר שהוא הורג [בעליו] במלחמה. יש אומרים. שהוא רץ אחר נקיבה. ויש אומרים. שהוא עומד ומשתין. מה נפק מן ביניהון. הסריס. מאן דאמר. שהוא רץ אחר הנקיבה. [זה] אינו רץ אחר נקיבה. מאן דמר. שהוא עומד ומשתין. אף הוא עומד ומשתין. דברי חכמים. רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייה. לכשיזקין הוא כודנו בריחיים. רבי יוסה בירבי בון בשם רבי חונה. בן בתירה ורבי נתן אמרו דבר אחד. דתני. הוציא בהמה וחיה ועופות. בין חיים בין מתים חייב. רבי נתן אומר. מתים חייב. חיין פטור. רבנין אית להון משום חיוב חטאת. ואינון מתיבין ליה הכין. כשיטתו השיבוהו. כשיטתך שאת אומר. משום הילכות בהמה גסה. אוף אנן אית לן. לכשיזקין הוא כודנו בריחיים. רבי אומר. אומר אני שהוא אסור משום שני דברים. משום כלי זיין ומשום הילכות בהמה גסה. ותני כן. חיה גסה כבהמה גסה. מאן תניתה. רבי. דברי חכמים. רבי ביסנא חנין בר בא בשם רב. חיה גסה כבהמה דקה.
Jerusalem Talmud Pesachim 4:4:4 רב אמר

יום הכיפורים שחל להיות בשבת. מהו להדיח כבשין ושלקות מן המנחה ולמעלן. רב אמר. אסור. רבי לעזר אמר. מותר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר. מה טעם אמרו. מדיחין כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן. מפני סכנה. שנייא היא סכנת יום הכיפורים שחל להיות בשבת. שנייא היא יום הכיפורים שחל להיות בחול. התיב רבי חנניה חברון ד …
יום הכיפורים שחל להיות בשבת. מהו להדיח כבשין ושלקות מן המנחה ולמעלן. רב אמר. אסור. רבי לעזר אמר. מותר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר. מה טעם אמרו. מדיחין כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן. מפני סכנה. שנייא היא סכנת יום הכיפורים שחל להיות בשבת. שנייא היא יום הכיפורים שחל להיות בחול. התיב רבי חנניה חברון דרבנין. מתניתא פליגא על רבי אלעזר. יום הכיפורים שחל להיות בשבת חלות מתחלקות לערב. שנייא היא. שעל ידי שהוא דבר קל שמא ישכח ויאכל. התיב רבי פינחס. מתניתא דרבי לעזר פליגא עלוי. יום הכיפורים שחל להיות בשבת שבתון שבות ובחול שבתון שבות. אם בחול את שובת לא כל שכן בשבת. לא צורכה דלא [אפילו] דברים שאת מותר לעשותן בחול את שובת עליהן בשבת. ואי זו זו. זו הדחת כבשים ושלקות. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו. נראין דברים בדבר שדרכו לבוא בצונין. אבל דבר שדרכו לבוא ברותחין עד דיידא גלשה הוא מקנב. אמר רבי מנא. אם אומר את כן. אף מתבייש ולא מקנב. ונמצא בא לידי סכנה. רבי בא בעא קומי רבי אימי. מהו להדיח כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן. אמר ליה. שרי. רבי יעקב בר אחא שאל לרבי חייה ולרבי יסה. מהו להדיח כבשים ושלקות [מן המנחה ולמעלן]. אמרי ליה. שרי. רבי זעורה בעא קומי רבי אימי. מהו מימור לחליטה. עבד לי חליטה. אמר ליה. שרי. עבד לי תופין. שרי. עבד לי פתילה. אמר ליה. לא. מה בין זה לזה. זה אוכל נפש. וזה אינו אוכל נפש.
Jerusalem Talmud Pesachim 5:2:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

הלכה: מניין שהוא צריך לשוחטו לשמו. רבי בא בשם רב. ו‍אמרתם זבח פסח הוא. לומר. אם שחטו לשם פסח הרי הוא פסח. ואם לאו אינו פסח. שאר כל מעשיו מניין. ועשית [פסח]. שיהו כל מעשיו לשם פסח. מעתה אפילו הקטר אימורין. תלמוד לומר זבח. מה זביחה מיוחדת שהיא מעכבת את הכפרה. יצאו הקטר אימורין שאינן מעכבין את הכפרה.
Jerusalem Talmud Pesachim 5:4:8 בשם רב as transmitted by Rav Huna

שחטו על חמץ. אחר מי את מהלך. אחר אכילתו או אחר ביעורו. תמן אמר רבי ירמיה בשם רבי זעורה. שני חצאי זתים בתוך הבית אין הבית מצטרף. בתוך הכלי הכלי מצטרף. שחטו עליהן. מאחר שאילו בתוך הבית ואין הבית מצטרף פטור. או מאחר שאילו בתוך הכלי והכלי מצטרף חייב. שחטו על סיעור. מאחר דאמר רב הונא בשם רב. מותר להאכילו …
שחטו על חמץ. אחר מי את מהלך. אחר אכילתו או אחר ביעורו. תמן אמר רבי ירמיה בשם רבי זעורה. שני חצאי זתים בתוך הבית אין הבית מצטרף. בתוך הכלי הכלי מצטרף. שחטו עליהן. מאחר שאילו בתוך הבית ואין הבית מצטרף פטור. או מאחר שאילו בתוך הכלי והכלי מצטרף חייב. שחטו על סיעור. מאחר דאמר רב הונא בשם רב. מותר להאכילו לכלבו. פטור. או מאחר דרב אמר. לוקין על אכילתו. חייב.
Jerusalem Talmud Pesachim 6:1:13 אמר רב

וקשיא על דרבן שמעון בן גמליאל. אילו נטל לקצור ולא קצר שמא כלום הוא. אמר רב. אתייא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי יהודה. דתני. השובט והמקטקט על האריג חייב. הרי זה חייב מפני שהוא כמיישב בידו. והכא מפני שהוא כמיישב בידו.
Jerusalem Talmud Pesachim 7:1:9 בשם רב

רבי יוסה בירבי בון בשם רב. זאת אומרת שאסור לאדם לומר לחבירו. הא לך את המעות וצא וקח לך בהם בשר לפסח. אבל אומר הוא לו. הא לך את המעות הללו וצא וקח לי בהם בשר לצלות.
Jerusalem Talmud Pesachim 7:6:4 משם רב

על דעתיה דרבי יודה. ההן מחצה על מחצה מה את עבד ליה. רבי בא משם רב. מטמאין אחד בשרץ. שמואל אמר. משלחין אותו לדרך רחוקה. אתיא כמאן דאמר. היחיד מכריע על הטומאה. ברם כמאן דאמר. אין היחיד מכריע על הטומאה. משלחין שנים. דרב כרבי אלעזר. כמה דאמר רבי לעזר. היה הציבור מגעי נבילות מגעי שרצים. עושין בטומאה. שאי …
על דעתיה דרבי יודה. ההן מחצה על מחצה מה את עבד ליה. רבי בא משם רב. מטמאין אחד בשרץ. שמואל אמר. משלחין אותו לדרך רחוקה. אתיא כמאן דאמר. היחיד מכריע על הטומאה. ברם כמאן דאמר. אין היחיד מכריע על הטומאה. משלחין שנים. דרב כרבי אלעזר. כמה דאמר רבי לעזר. היה הציבור מגעי נבילות מגעי שרצים. עושין בטומאה. שאין שם מים לטבול. [אבל] אם יש שם מים לטבול. אינן עושין בטומאה. אמר רבי לעזר. הבא בטומאת כלי שרת הבא בטומאה. הוא בא בטומאת כלי שרת הבא בטומאת ידים הבא בטומאת סכינין.
Jerusalem Talmud Pesachim 7:12:3 בשם רב

רבי בא בשם רב יהודה. לא קידשו תחת האגוף שבירושלם. רבי ירמיה בשם רב שמואל בר רב יצחק. כדי שיהו מצורעין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. ודכוותה. לא קידשו תחת האגוף שלהר הבית. כדי שיהו זבין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. מצורע אין לו איכן להגן. זב יש לו איכן להגן בכ …
רבי בא בשם רב יהודה. לא קידשו תחת האגוף שבירושלם. רבי ירמיה בשם רב שמואל בר רב יצחק. כדי שיהו מצורעין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. ודכוותה. לא קידשו תחת האגוף שלהר הבית. כדי שיהו זבין מגינין תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. מצורע אין לו איכן להגן. זב יש לו איכן להגן בכל ירושלם. רבי יוחנן בר מרייא בשם רבי פינחס. מן מה דאנן חמיי רבנן שלחין סנדליהון תחת האגוף שלהר הבית הדא אמרה שלא קידשו תחת האגוף שלהר הבית. רב שאל לרבי חייה רבה. גגות ירושלם מה הן. אמר ליה. מן מה דמתלין מתלא. פיסחא בזיתא והלילה מתבר אגרייא. הדא אמרה. גגות ירושלם קודש. רבי ירמיה רבי מיישא רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. גגות ירושלם חול. והא תנינן. מן האגוף ולפנים כלפנים. מן האגוף ולחוץ כלחוץ. פתר לה בגג מבוצר לאויר חצר היא מתניתא. והא תנינן. החלונות ועובי החומה כלפנים. עוד היא בגג מבוצר לאויר חצר היא מתניתא. ואתיא כההיא דאמר רבי אחא בשם רבי חיננא. ויאבל חיל וחומה. שורא ובר שורא. אם עובי החומה קידשו כל שכן חלון. אמר רבי אחא. בחלון שעל גבי האגוף נצרכה. אף על גב דתימר. לא קידשו תחת האגוף שלירושלם. חלון שעל גבי האגוף קידשו.
Jerusalem Talmud Pesachim 8:8:7 בשם רב

מה טעמון דבית שמי. אתם ושביכם. מה אתם לא נטמאתם עד שנכנסתם לברית. אף שביכם לא נטמאו עד שנכנס לברית. מה טעמון דבית הלל. אתם ושביכם. מה אתם טעונין הזייה בשלישי ובשביעי. אף שביכם טעונין הזייה בשלישי ובשביעי. ואינו מחוור. דאמר רב חייה בר יוסף גידול בר בנימן בשם רב. מודיי בית הלל שאם עבר וזרק את הדם שהור …
מה טעמון דבית שמי. אתם ושביכם. מה אתם לא נטמאתם עד שנכנסתם לברית. אף שביכם לא נטמאו עד שנכנס לברית. מה טעמון דבית הלל. אתם ושביכם. מה אתם טעונין הזייה בשלישי ובשביעי. אף שביכם טעונין הזייה בשלישי ובשביעי. ואינו מחוור. דאמר רב חייה בר יוסף גידול בר בנימן בשם רב. מודיי בית הלל שאם עבר וזרק את הדם שהורצה.
Jerusalem Talmud Pesachim 10:5:2 רב אמר

הלכה: רב אמר. מתחילה. צריך להתחיל בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו'. ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו'. וארבה. אמר רבי אחא. וארב כתיב. כמה ריבים עשיתי עמו עד שלא נתתי לו את יצחק. דבר אחר. נעשיתי לו אורב. אין חטא מיתן ליה. ואין זכה מיתן ליה.

Jerusalem Talmud Shekalim (5)

Jerusalem Talmud Shekalim 1:4:7 רב אמר

נתן סלע ליטול שקל חייב שני קולבונות. אמר רבי לעזר. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר. אחד שקל שהוא נותן ואחד סלע שהוא נוטל. רב אמר. דברי הכל היא. אחד שקל שהוא [נותן ואחד שקל שהוא] נוטל ואחד לדבר תורה. על דעתיה דרב שלשה קולבונות אינון. אתא רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. שלשה קולבונות אינון. אחד שק …
נתן סלע ליטול שקל חייב שני קולבונות. אמר רבי לעזר. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר. אחד שקל שהוא נותן ואחד סלע שהוא נוטל. רב אמר. דברי הכל היא. אחד שקל שהוא [נותן ואחד שקל שהוא] נוטל ואחד לדבר תורה. על דעתיה דרב שלשה קולבונות אינון. אתא רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. שלשה קולבונות אינון. אחד שקל שהוא נותן ואחד שקל שהוא נוטל ואחד לדבר תורה.
Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:4 בשם רב

רבי זעורה רב חונה בשם רב. פליגין במקדיש נכסיו. אבל במקדיש עדרו כל עמא מודיי שהוא למזבח. רבי בא רב חונה בשם רב. מה פליגין. במקדיש עדרו. אבל במקדיש נכסיו כל עמא מודיי שהוא לבדק הבית. על דעתיה דרבי זעורא ניחא. וקשיא על דרבי בא. בהמה לא למזבח היא. בהמה למזבח היא. ולמה סתם האיש הזה. שהוא כאומר. לא יהו אל …
רבי זעורה רב חונה בשם רב. פליגין במקדיש נכסיו. אבל במקדיש עדרו כל עמא מודיי שהוא למזבח. רבי בא רב חונה בשם רב. מה פליגין. במקדיש עדרו. אבל במקדיש נכסיו כל עמא מודיי שהוא לבדק הבית. על דעתיה דרבי זעורא ניחא. וקשיא על דרבי בא. בהמה לא למזבח היא. בהמה למזבח היא. ולמה סתם האיש הזה. שהוא כאומר. לא יהו אלא לבדק הבית. רבי יוחנן אמר. לא שנייא. היא המקדיש נכסיו היא המקדיש עדרו. היא המחלוקת.
Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:8 רב אמר

מה ביניהון. רב אמר. שיבטא דכרכדא ביניהון.
Jerusalem Talmud Shekalim 7:2:7 אמר ליה רב dialogue

רב נחת לתמן. חמתון מקילון וחמר עליהון. חד בר נש אזל בעי משיגה אסקופתיה בגו נהרא ואינשתה ואזל ליה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסור לך. דנא אמר. ההיא שטף נהרא ואייתי חורי דנבילה תוחתוי. חד בר נש הוה מהלך בשוקא טעין קופד. אתא דייתא וחטפתיה מיניה וטלקתיה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר. …
רב נחת לתמן. חמתון מקילון וחמר עליהון. חד בר נש אזל בעי משיגה אסקופתיה בגו נהרא ואינשתה ואזל ליה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסור לך. דנא אמר. ההיא שטף נהרא ואייתי חורי דנבילה תוחתוי. חד בר נש הוה מהלך בשוקא טעין קופד. אתא דייתא וחטפתיה מיניה וטלקתיה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר. בשר דנבילה הוות טעינה וטלקתיה ונסבת ההוא אוחרנא.
Jerusalem Talmud Shekalim 8:4:4 בשם רב

הא שקלים קדשו. רבי שמעון בן יהודה אמר משם רבי שמעון. בין אילו ובין אילו לא קדשו. תני. הגר בזמן הזה צריך להביא קינו ריבעת כסף. אמר רבי שמעון. ביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה. מהו מפני התקלה. כהדא דתני. אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין [תרומות ומעשרות] בזמן הזה. אם הקדיש או העריך או …
הא שקלים קדשו. רבי שמעון בן יהודה אמר משם רבי שמעון. בין אילו ובין אילו לא קדשו. תני. הגר בזמן הזה צריך להביא קינו ריבעת כסף. אמר רבי שמעון. ביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה. מהו מפני התקלה. כהדא דתני. אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין [תרומות ומעשרות] בזמן הזה. אם הקדיש או העריך או החרים או הגביה. הכסות תישרף. הבהמה תיעקר. [כיצד. נועל בפניה הדלת והיא מתה מאיליה.] והמעות ילכו לים המלח. עבר והקדיש. מן מה דאמר רבי שמעון. ביטלה רבן יוחנן בן זכאי מפני התקלה. הדא אמרה. עבר והקדיש קדשו. רבי יודן ענתודרייא בעא קומי רבי יוסה. הכא את אמר. קדשו והכא את אמר. לא קדשו. אמר ליה. תמן [לכן אין מקדישין לכתחילה לפי שמצוה להקריב מתרומה חדשה והאיך הויה לה ישנה. והכא מאי אית לך למימר. האי ישנה היא. אבל לגבי הקדשות אחרים קנו של גר אינו צריך חדשה. ואם הקדיש. קדוש. ויניח עד שיבנה בית המקדש.] שמא יבנה הבית כבראשונה ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן. והכא מה אית לך. רב אדא ורב המנונא. רב אדא בר אחוה בשם רב. הלכה כרבי שמעון.

Jerusalem Talmud Yoma (3)

Jerusalem Talmud Yoma 2:1:3 בשם רב

זר שתרם. רבי יוחנן אמר. חייב. רבי שמעון בן לקיש אמר. פטור. מה טעמיה דרבי שמעון בן לקיש. עבודת מתנה. יצא זה שהוא בהרמה. מה טעמיה דרבי יוחנן. לכל דבר המזבח. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ זר מתחייב עליהן מבפנים. ואי זו זו. זו הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין. ואתיא כרבי …
זר שתרם. רבי יוחנן אמר. חייב. רבי שמעון בן לקיש אמר. פטור. מה טעמיה דרבי שמעון בן לקיש. עבודת מתנה. יצא זה שהוא בהרמה. מה טעמיה דרבי יוחנן. לכל דבר המזבח. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ זר מתחייב עליהן מבפנים. ואי זו זו. זו הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין. ואתיא כרבי שמעון בן לקיש. לוי אמר. אפילו לתרומת הדשן. ואתיא כרבי יוחנן. חתה גחלים. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. הוציא שאר הדשן. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. אתיא כמאן דאמר. אחרים. פחותים מהן. ברם כמאן דאמר. אחרים. לרבות בעלי מומין. היא זר היא בעל מום. הכל מודין בזר שסידר מערכה שלעצים שהוא חייב. אמר רבי זעורא. ובלבד שני גיזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן לעבודת כהונה. ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים.
Jerusalem Talmud Yoma 2:3:2 רב אמר

הלכה: אמר רבי חנינה. מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. חדשים לקטורת בואו והפיסו. אמר רבי חנינה. וכן למחתה. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו. אף את למחתה. נמצאתה אומר. שני כהנים היו מתברכין בכל פעם. רב אמר. ברך יי חילו ופועל ידיו תרצה. מעשה בא …
הלכה: אמר רבי חנינה. מימיו לא הפיס אדם בקטורת ושנה. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. חדשים לקטורת בואו והפיסו. אמר רבי חנינה. וכן למחתה. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו. אף את למחתה. נמצאתה אומר. שני כהנים היו מתברכין בכל פעם. רב אמר. ברך יי חילו ופועל ידיו תרצה. מעשה באחד שיבשה זרועו ולא הניחה. לקיים מה שנאמר ברך יי חילו ופועל ידיו תרצה.
Jerusalem Talmud Yoma 6:1:11 רב אמר

כיני מתניתה. יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה. ויאמר. זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. אי זה מהן קרב תחילה. רב אמר. שיני שבזוג שיני. רבי יוחנן אמר. שיני שבין זוג ראשון. אמר רבי זעורה. טעמא דרבי יוחנן. ועשהו חטאת. כראשון. אמר רבי לא. טעמא דרבי יוחנן. ועשהו חטאת. קבעו בתלייה שלא יידחה. ואתיא כהיא דאמ …
כיני מתניתה. יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה. ויאמר. זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. אי זה מהן קרב תחילה. רב אמר. שיני שבזוג שיני. רבי יוחנן אמר. שיני שבין זוג ראשון. אמר רבי זעורה. טעמא דרבי יוחנן. ועשהו חטאת. כראשון. אמר רבי לא. טעמא דרבי יוחנן. ועשהו חטאת. קבעו בתלייה שלא יידחה. ואתיא כהיא דאמר רבי יונה בשם רבי זעורה. ועשהו חטאת. קבעו בתלייה שיזדווג לו חבירו. על דעתיה דרבי יוחנן. מת שיני שבין זוג שיני. שיני שבין זוג ראשון מהו שיידחה. אתא רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. מת שיני שבין זוג שיני. שיני שבין זוג ראשון כבר נדחה. [כל שכן מחלפיה שיטתיה דרב. מת שני בזוג ראשון. שני שבזוג שני כבר נדחה.]

Jerusalem Talmud Sukkah (18)

Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:2 בשם רב

הלכה: סוכה שהיא גבוהה כול'. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. ורבנן ילפין לה מפיתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתחו שלאולם. אם מפתחו שלאולם דיו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתחו שלאולם גובהו ארבעים אמה. ורחבו עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רב …
הלכה: סוכה שהיא גבוהה כול'. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. ורבנן ילפין לה מפיתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתחו שלאולם. אם מפתחו שלאולם דיו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתחו שלאולם גובהו ארבעים אמה. ורחבו עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. היך מה דאת אמר תמן. את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת. כך את אמר הכא. את רואה את המלתירה כאילו היא יורדת וסותמת. היא דעתיה דרבי יודה בסוכה היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה היא דעתהון במבוי. ולא דמייא. יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי כשירים במבוי ופסולים בסוכה. דוקרנין כשירים בסוכה ופסולין במבוי. ותני כן. הביא ארבעה דקרנין וסיכך על גביהן. בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדא דאת אמר. בגבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר. דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי. ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו. רחב מעשר אמות. בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גביו פסולה. הדא דאת אמר. על בית סאתים. אבל יותר מבית סאתים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים. שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה. בסוכה פסולה. במבוי כשר. סוכה מקורה פסולה. מבוי מקורה כשר. רבי אחא בשם רבי הושעיה. לא סוף דבר מקורה. אלא אפילו נתן מלתרה ויש בה רוחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה. אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה. אין סוכה מקורה. מצינו סיכוך שהוא כקירוי. דתנינן תמן. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת. והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים. רבי אילא [בשם] רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. מטלטלין בכו …
אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה. אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה. אין סוכה מקורה. מצינו סיכוך שהוא כקירוי. דתנינן תמן. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת. והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים. רבי אילא [בשם] רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. מטלטלין בכולה. מאי כדון. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. התורה אמרה בסוכות תשבו. עד עשרים אמה את יושב בצילה שלסוכה. מעשרים אמה ולמעלן את יושב בצילן שלדפנות. אמר רבי יונה. הדא דאת אמר. בנתונה למעלה מעשרים אמה לדפנות. אבל אם היתה נתונה למטה מעשרים אמה לדפנות כשירה. אמר ליה רבי יוסה. על דעתך דאת אמר. בדפנות הדבר תלוי. ניתני. סוכה שהיא נתונה למעלה מעשרים אמה לדפנות פסולה. רבי בא בשם רב. בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו. אבל אם היתה מחזקת יותר כשירה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. בשאין דפנותיה עולות עמה. אבל אם היו דפנותיה עולות עמה כשירה. והא מתניתא פליגא. אמר רבי יהודה. מעשה בסוכתה שלהילני המלכה בלוד שהיתה גבוהה יותר מעשרים אמה והיו חכמים נכנסין ויוצאין בה ולא אמר אדם דבר. אמרו לו. מפני שהיא אשה ואין אשה מצוה על המצות. אמר להן. אם משם ראייה והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה. אית לך מימר. בסוכתה שלהילני בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו. אלא בשאין דפנותיה עולות עמה. מסתברא מה דאמר רבי יאשיה. לית היא פליגא. דכן ארחיהון דעתירייא מיעבד דפנתא קלילן די ייא קרורה עליל.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:4 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רב הושעיה בעי. הביא נסר ונתנו על גבי חולייה שלעמוד. פשיטא. אם ימוד מן הנסר יש כאן עשרים אמה. אם ימוד מן הקרקע אין כאן עשרים אמה. מה את עביד ליה. כאויר פסול. כסכך פסול. אין תעבדיניה כאויר פסול פוסל בשלשה טפחים. אין תעבדיניה כסכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות. רבי יוסה בירבי בון בשם חזקיה. מפני מה אמר …
רב הושעיה בעי. הביא נסר ונתנו על גבי חולייה שלעמוד. פשיטא. אם ימוד מן הנסר יש כאן עשרים אמה. אם ימוד מן הקרקע אין כאן עשרים אמה. מה את עביד ליה. כאויר פסול. כסכך פסול. אין תעבדיניה כאויר פסול פוסל בשלשה טפחים. אין תעבדיניה כסכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות. רבי יוסה בירבי בון בשם חזקיה. מפני מה אמרו. סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות. שלא בא אלא להיתירה שלסוכה. אמר רבי מיישא. ותמיה אנא היך רב הושעיה צריכה ליה. ולמה לא יליף לה מן הדא דרבי בא בר ממל. דתנינן תמן. המשלשל דפנות מלמעלן למטן. אם גבוהה מן הארץ שלשה טפחים פסולה. ואמר רבי בא בר ממל. בשאינו יושב ואוכל בצילן שלדפנות. אבל אם היה יושב ואוכל בצילן שלדפנות כשירה. אמר רבי יוסה. לית הדא דרבי בא בר ממל אולפן. מן מתניתן יליף לה רבי בא בר ממל. דתנינן תמן. כצוצטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלין הימינה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמעלן בין מלמטן. ואמר רבי זעורה רב יהודה בשם רב. והיא שתהא מחיצה משוקעת במים כמלואו שלדלי. ולא דמייא. ים כרמלית היא. אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. ברם הכא התורה אמרה בסוכות תשבו. מקרקע סוכה את מודד עשרים אמה.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:10 רב אמר

ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. רב הושעיה בעי. אותן שלטפח שנתנן באמצע מהו. חזר ואמר. אותן שלארבעה טפחים שנתנן באמצע מה הן. רבי יעקב בר אחא. כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר. ותני כן. חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמ …
ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. רב הושעיה בעי. אותן שלטפח שנתנן באמצע מהו. חזר ואמר. אותן שלארבעה טפחים שנתנן באמצע מה הן. רבי יעקב בר אחא. כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר. ותני כן. חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמודים כדפנות. והא מתניתא פליגא. עשויות כהילכתן כשירות. שלא כהילכתן פסולות. סברין מימר באמצע. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. אילו שלא כנגד אילו. רב אמר. אותה שלטפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח. שמואל אמר. אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי בא חיננה בר שלמיה רב ירמיה בשם רב. אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד כהדין וחד כהדין. כהנא ואסא עלון והוון קומי רב כהדא דשמואל. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי. והיא שתהא נתונה בתוך שלשה טפחים כלחיים.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:16 בשם רב

לעניין שבת. כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה. מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ מותר. ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פירצה שלשה. אין כאן מקום ארבעה. מתיב רבי מנא. והתנינן. מק …
לעניין שבת. כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה. מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ מותר. ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פירצה שלשה. אין כאן מקום ארבעה. מתיב רבי מנא. והתנינן. מקיפין בקנים. וקנה יש לו מקום. אמר ליה. לא תתיביני פחות משלשה. שכל הפחות משלשה כסתום הוא. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. מכל מקום. מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:2:3 בשם רב

העושה סוכה לעצמו מהו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה. לאחר. לעשות סוכה לשמו. נכנס לישב בה אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. משהוא מברך עליה בלילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. חנין בר בא בשם רב. וזמן. מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן. רב הושעיה אמר. צרי …
העושה סוכה לעצמו מהו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות סוכה. לאחר. לעשות סוכה לשמו. נכנס לישב בה אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה. משהוא מברך עליה בלילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. חנין בר בא בשם רב. וזמן. מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן. רב הושעיה אמר. צריך להזכיר זמן. רבי אילא אמר. צריך להזכיר זמן. רבי זבידה אמר. צריך להזכיר זמן. רבי חייה בר אדא עביד לה שמועה. רבי זעורה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה רבי יודה בר פזי בשם רבי חמה אבוי דרבי אושעיה. מכיון שחשיכה צריך להזכיר זמן.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:5:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

הלכה: רבי בא בשם רב. והוא שידלה אותן (לכאן) [לכך]. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורא. צריך לנענע. אמר רבי יוסה. תרתיהון לקולא. הדלה אותן (לכאן) [לכך] אף על פי שלא נענע. נענע אף על פי שלא הדלה אותן (לכאן) [לכך].
Jerusalem Talmud Sukkah 1:5:3 בשם רב

רבי בא חיננא בר שלמיא רב ירמיה בשם רב. סיככה בשלביות (כשירה) [פסולה]. בזכרים כשירה. בנקיבות פסולה. סיככה באניצי פשתן פסולה. בהוצני פשתן כשירה. סיככה בחבלים. אית תניי תני. כשירה. ואית תניי תני. פסולה. מאן דמר. כשירה. בחבלים שלסיב. ומאן דמר. פסולה. בחבלים שלפשתן.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:6:3 בשם רב

רבי יעקב בר אבייא רב ששת בשם רבי חייה רבה. אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה. חיננא בר שלמיא בשם רב. קצר לסכך אין להן ידות. קצר לסכך וחישב עליהן למאכל בא במחשבה. קצר למאכל וחישב עליהן לסכך. אחרים אומרים. עד שיהא הקש רבה על האוכל ועל היד. רב כהדא דאחרים. מה אנן קיימין. קצר לסכך והוכשרו ואמר. לכשייעשו מצוו …
רבי יעקב בר אבייא רב ששת בשם רבי חייה רבה. אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה. חיננא בר שלמיא בשם רב. קצר לסכך אין להן ידות. קצר לסכך וחישב עליהן למאכל בא במחשבה. קצר למאכל וחישב עליהן לסכך. אחרים אומרים. עד שיהא הקש רבה על האוכל ועל היד. רב כהדא דאחרים. מה אנן קיימין. קצר לסכך והוכשרו ואמר. לכשייעשו מצוותן אחזירם לגורן. צריכין הכשר פעם שנייה או כבר הכשירן בידן.
Jerusalem Talmud Sukkah 1:7:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

הלכה: רבי ירמיה בשם רב. בשיש בהן רוחב [ארבע] נחלקו. רבי יסא בשם רבי יוחנן. במשופין בכלים נחלקו. והא רבי ירמיה בשם רב. בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו. הא במשופין לכלים דברי הכל מותר. מן מה דאמר רבי ירמיה בשם רב. סיככה בשלביות פסולה. ואמרין. כרבי מאיר הורי. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. הא רבי יוסי בשם רבי יוח …
הלכה: רבי ירמיה בשם רב. בשיש בהן רוחב [ארבע] נחלקו. רבי יסא בשם רבי יוחנן. במשופין בכלים נחלקו. והא רבי ירמיה בשם רב. בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו. הא במשופין לכלים דברי הכל מותר. מן מה דאמר רבי ירמיה בשם רב. סיככה בשלביות פסולה. ואמרין. כרבי מאיר הורי. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. הא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. במשופין לכלים נחלקו. הא בשיש בהם רוחב ארבעה דברי הכל אסור. מן מה דהורי רבי יסא בסדרא רבא. מלתרה מסככין [בה]. ואמרין. כרבי יודה הורי. הדא אמרה. היא הדא היא הדא.
Jerusalem Talmud Sukkah 2:8:4 בשם רב

מה זכו בית הלל שתיקבע הלכה כדבריהן. אמר רבי יודה בר פזי. שהיו מקדימין דברי בית שמי לדבריהן. ולא עוד אלא שהיו רואין דברי בית שמי וחוזרין בהן. התיב רבי סימון בר זבד קומי רבי אילא. או נאמר. תנייה חמתון סבין מינון ואקדמון. והא תני. מעשה שהלכו זקני בית שמי וזקני בית הלל לבקר את יוחנן בן החורוני. נאמר. זק …
מה זכו בית הלל שתיקבע הלכה כדבריהן. אמר רבי יודה בר פזי. שהיו מקדימין דברי בית שמי לדבריהן. ולא עוד אלא שהיו רואין דברי בית שמי וחוזרין בהן. התיב רבי סימון בר זבד קומי רבי אילא. או נאמר. תנייה חמתון סבין מינון ואקדמון. והא תני. מעשה שהלכו זקני בית שמי וזקני בית הלל לבקר את יוחנן בן החורוני. נאמר. זקינינו וזקניכם. אמר רבי זעורה רב חונה בשם רב. הלכה כבית שמי. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. ממה שסילקו בית שמי לבית הלל. הדא אמרה. הלכה כדבריהן.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:1:8 בשם רב

רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. כיני מתניתא. כדי לנענע בו כשר. תני. הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה. תני. באמת חמשה. דברי רבי טרפון. וחכמים אומרים. באמת ששה. על דרבי טרפון פושכין רברבין. על דעתהון דרבנן פושכין דקיקין. רבי יונה ורבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה נשייא. לולב טפח. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לו …
רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. כיני מתניתא. כדי לנענע בו כשר. תני. הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה. תני. באמת חמשה. דברי רבי טרפון. וחכמים אומרים. באמת ששה. על דרבי טרפון פושכין רברבין. על דעתהון דרבנן פושכין דקיקין. רבי יונה ורבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה נשייא. לולב טפח. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. אזוב טפח. רבי זעירה בעי. לולב טפח. אזוב טפח. אמר רבי יוסי. קיימה רבי סימון. רבי חיננא רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. לולב טפח. אזוב טפח. שופר טפח. שילייא טפח. ויש אומרים. אף דופן שלישית טפח. רבי זעורא בעי. לולב טפח (ובלבד) [מלבד] שיזרה. אזוב טפח חוץ מגבעולין. רבי יוסה רבי טבי בשם רב רבי חיננא רבי פרנך רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב. לולב טפח (ובלבד) [מלבד] שזרה. אזוב טפח חוץ מגבעוליו.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:4:3 רב אמר

העושה לולב לעצמו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו לעשות לולב. לאחר. לעשות לולב לשמו. כשהוא נוטלו מהו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. נתפלל בו אומר. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומברך עליו כל שעה שהוא נוטלו. כיצד מברכין על נר חנוכה. רב אמר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו ע …
העושה לולב לעצמו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו לעשות לולב. לאחר. לעשות לולב לשמו. כשהוא נוטלו מהו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. נתפלל בו אומר. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומברך עליו כל שעה שהוא נוטלו. כיצד מברכין על נר חנוכה. רב אמר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות [הדלקת] נר חנוכה. הכל מודין ביום טוב הראשון שהוא אומר. על נטילת לולב. מה פליגין. בשאר כל הימים. רבי יוחנן אמר. על נטילת לולב. רבי יהושע בן לוי אמר. על מצות זקנים. מה אמר רב בלולב. מה אם חנוכה שהיא מדבריהן הוא אומר. על מצות נר חנוכה. לולב שהוא דבר תורה לא כל שכן. מה אמר רבי יהושע בן לוי בחנוכה. מה אם לולב שהוא דבר תורה אומר. על מצות זקינים. חנוכה שהיא מדבריהן לא כל שכן. לא צורכא דילא מה אמר רבי יוחנן בחנוכה.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:8:3 בשם רב

רב חייה בר אשי בשם רב. זה שהוא משכים לצאת לדרך נוטל לולב ומנענע. שופר ותוקע. לכשתגיע עונת קרית שמע הרי זה קורא את שמע ומתפלל. תני. צריך לנענע שלשה פעמים. רבי זעורה בעי. הכין חד והכין חד או הכין והכין חד. תמן תנינן. צריך לכסכס שלשה פעמים בין כל דבר ודבר. רבי זעורה בעי. הכין חד והכין חד או הכין והכין …
רב חייה בר אשי בשם רב. זה שהוא משכים לצאת לדרך נוטל לולב ומנענע. שופר ותוקע. לכשתגיע עונת קרית שמע הרי זה קורא את שמע ומתפלל. תני. צריך לנענע שלשה פעמים. רבי זעורה בעי. הכין חד והכין חד או הכין והכין חד. תמן תנינן. צריך לכסכס שלשה פעמים בין כל דבר ודבר. רבי זעורה בעי. הכין חד והכין חד או הכין והכין חד.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:10:2 אמר רב

הלכה: רב ושמואל. חד אמר הללו י'ה. וחורנה אמר הללויה. מאן דאמר הללו י'ה. נחלק ואינו נמחק. מאן דאמר הללויה. נמחק ואינו נחלק. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רב. שמעית מן חביבי. אם יתן לי אדם ספר תילים שלרבי מאיר מוחק אני את כל הללויה שבו. שלא נתכוון לקדשן. הוי דו אמר הללויה. מיליהון דרבנן …
הלכה: רב ושמואל. חד אמר הללו י'ה. וחורנה אמר הללויה. מאן דאמר הללו י'ה. נחלק ואינו נמחק. מאן דאמר הללויה. נמחק ואינו נחלק. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רב. שמעית מן חביבי. אם יתן לי אדם ספר תילים שלרבי מאיר מוחק אני את כל הללויה שבו. שלא נתכוון לקדשן. הוי דו אמר הללויה. מיליהון דרבנן פליגן. דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. בעשרה לשונות שלשבח נאמר ספר תילים. באישור בניצוח בניגון בשיר במזמור בהשכל ברינה בתודה בתפילה בברכה. המאושר שבכולן הללויה. שהשם והשבח כלולין בו.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:10:3 בשם רב

רבי זעורה בעי קומי רבי אבהו. מה נעני. אמר ליה [רבי א]בא כיפה (קומך) [קומי]. רבי יונה עני הכין והכין. רבי ליעזר לא עני הכין והכין. רב בשם רב אבא בר חנה בשם רב. והוא שענה ראשי פרקים. רבי זעורה בעי. והיי לין אינון ראשי פרקים. הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י. בעון קומי רבי חייה בר בא. מניין אם שמע ו …
רבי זעורה בעי קומי רבי אבהו. מה נעני. אמר ליה [רבי א]בא כיפה (קומך) [קומי]. רבי יונה עני הכין והכין. רבי ליעזר לא עני הכין והכין. רב בשם רב אבא בר חנה בשם רב. והוא שענה ראשי פרקים. רבי זעורה בעי. והיי לין אינון ראשי פרקים. הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י. בעון קומי רבי חייה בר בא. מניין אם שמע ולא ענה יצא. אמר לון. מן מה דאנן חמיין רבנין רברבייא קיימין בציבורא ואילין אמרין ברוך הבא. ואילין אמרין. בשם י'י. ואילו ואילו יוצאין ידי חובתן.
Jerusalem Talmud Sukkah 4:4:2 בשם רב

הלכה: לא אמר אלא קטן. הא גדול לא. לא כן אמר רבי אבינא בשם רב. אתרוג שנפסל ביום טוב הראשון מותר לאוכלו. אמר רבי יוסה. תמן הוא אינו ראוי לצאת בו. אחרים ראויין לצאת בו. ברם הכא לא הוא ולא אחרים יוצאין בו.
Jerusalem Talmud Sukkah 4:5:4 בשם רב

סוכה שבעה כיצד. גמר מלוכל לא יתיר סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלן בשביל כבוד יום טוב האחרון. רבי אבא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום. רבי יהושע בן לוי אמר. צריך לקדש בתוך ביתו. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל. קידש בבית זה ונמלך לוכל בבית אחר מקדש. רבי אחא רבי חי …
סוכה שבעה כיצד. גמר מלוכל לא יתיר סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלן בשביל כבוד יום טוב האחרון. רבי אבא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום. רבי יהושע בן לוי אמר. צריך לקדש בתוך ביתו. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל. קידש בבית זה ונמלך לוכל בבית אחר מקדש. רבי אחא רבי חיננא בשם רב (הושעיה). מי שסוכתו עריבה עליו מקדש בלילי יום טוב האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו. אמר רבי אבון. ולא פליגין. מה דאמר רב. בשלא היה בדעתו לוכל בבית אחר. מה דאמר שמואל. בשהיה בדעתו לוכל בבית אחר. אמר רבי מנא. אתיא דשמואל כרבי חייה ודרבי הושעיה כרבי יהושע בן לוי. אמר רבי אימי. זאת אומרת שהן נחלקין בפירות.

Jerusalem Talmud Beitzah (16)

Jerusalem Talmud Beitzah 1:1:10 בשם רב

דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון א‍מרין. אסור. ורבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מה אפכן לה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה. הדא א‍מרה. היא הדא היא הדא. משם ארבעה זקנים א‍מרו. הנאכל עירובו בראשון הרי …
דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון א‍מרין. אסור. ורבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מה אפכן לה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה. הדא א‍מרה. היא הדא היא הדא. משם ארבעה זקנים א‍מרו. הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשיני. רב חונה בשם רב. הלכה כארבעה זקינים. רב חסדא בעי. מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא עבד לה שתי קדושות. והכא הוא עבד לה קדושה אחת. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון א‍מרין. אסור. ורבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מה אפכן לה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה. הדא א‍מרה. היא הדא היא הדא.
Jerusalem Talmud Beitzah 1:6:2 בשם רב

הלכה: [בית שמאי אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר. ובית הלל מתירין.] הא שלא לקצב עליו בשר אסור. הדא היא דאמר רבי (בא) חיננה בר שלמיה בשם רב. מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירה ומזורה ובוכנה. בזיירה. דו עצר ביה. ומזורה. דו חבט ביה. ובוכנה. דו כתת ביה.
Jerusalem Talmud Beitzah 1:6:3 בשם רב

[בית שמאי אומרים אין נותנין את העור.] שוין שלא יגרדנו. מה אנן קיימין. אם במחובר לו. כגופו הוא. אם בפרוש. הדא היא דאמר רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה בשם רבי הושעיה. דיסיקיא שיש בתוכה מעות. נותן עליה ככר ומטלטלה. כהדא אנטיכי נפלת על רבי ירמיה בשובתא. וחשבון עליה ורימונה. לא שהלכה כרבי הושעיה אלא בגין …
[בית שמאי אומרים אין נותנין את העור.] שוין שלא יגרדנו. מה אנן קיימין. אם במחובר לו. כגופו הוא. אם בפרוש. הדא היא דאמר רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה בשם רבי הושעיה. דיסיקיא שיש בתוכה מעות. נותן עליה ככר ומטלטלה. כהדא אנטיכי נפלת על רבי ירמיה בשובתא. וחשבון עליה ורימונה. לא שהלכה כרבי הושעיה אלא בגין רבי ירמיה דלא יסכן. שוין שלא ימלחנו. תני. אבל הוא מולח עליו בשר לצלי. חברייא בשם רב. מולח הוא אדם דבר מרובה. אף על פי שאינו יכול לוכל ממנו אלא דבר ממועט. רבי אחא בשם רב. מולח ומערים מולח ומערים. מלח הכא ומלח הכא. עד דו מלח כוליה.
Jerusalem Talmud Beitzah 1:9:3 רב אמר

שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא. רב אמר. כל הנידוכין נידוכין כדרכן. רב חונה רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. העושה אלינתין בשבת חייב משם מרקיה. הא ביום טוב מותר. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה. העושה אלינתין ביום טוב אסור משם מרקה. יצחק דיהבא שאל לרבי …
שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא. רב אמר. כל הנידוכין נידוכין כדרכן. רב חונה רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. העושה אלינתין בשבת חייב משם מרקיה. הא ביום טוב מותר. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה. העושה אלינתין ביום טוב אסור משם מרקה. יצחק דיהבא שאל לרבי יוחנן. מהו מישחוק קונדיטון ביומא טבא. אמר ליה. שרי. וייב לי ואנא שתי. רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי שרי. רבי זעורא בעא קומי רבי אבהו. מאן דעביד טבאות לא שחיק ליה מאיתמל. אמר ליה. אין. מחלפה שיטתיה דרבי אבהו. הכא הוא אמר. שרי. והכא הוא אמר. אסור. אלא בגין דרבי אבהו ידע דרבי זעורא מחמר ואינון מחמרין. בגין כן הוא עבד דכוותהון. אית דבעי מימר. הכין אמר ליה. מאן דבעי דייא טב לא שחק ליה מן דאיתמל. רבי זעורה שאל לקלה דרומה עבדיה דרבי יודן נשייא. שחק הוא מרך קונדיטון ביומא טבא. אמר ליה. אין. וכל מיני סיקריקון. רבי יצחק בירבי לעזר בשם רבי אימי אבוי דרבי אבדומא דציפורין. מה פליגין. ליתן לצלי. הא לקדירה מותר. רבי נחום אמר. רבי שמואל בר אבא בעי. הדא אטריתא. ליבש אסור. לקדירה מותר. על יד על יד צריכה.
Jerusalem Talmud Beitzah 1:10:5 בשם רב

רבי זעורה רב חייה בר אשי בשם רב. המשמר חייב משם בורר. אמר רב זעורה. לא מסתברא די לא משם מרקיד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעורה. מה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הותר …
רבי זעורה רב חייה בר אשי בשם רב. המשמר חייב משם בורר. אמר רב זעורה. לא מסתברא די לא משם מרקיד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעורה. מה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה הותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה. בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר מכלל שימור. אבל נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר מכלל הרקדה. דאמר רבי חנינה בר יקה בשם רב יהודה. אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה. אין תאמר משם מרקיד הוא. יהא אסור. אמר רבי יוסי בירבי בון. די לא כרבי יודה. דתני משם רבי יודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. בעייא הדא מילתא מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן.
Jerusalem Talmud Beitzah 2:1:7 רב אמר

רב אמר. אומר אני. אין פחות מכזית. לית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. עלי ועל מי שלא עירב. מתניתה מסייעא לרבי יוחנן. עירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור. יום טוב שחל להיות בערב שבת. אין מערבין לא בחצירות ולא בתחומין. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. מערבין בחצירות ואין מערבין בתחומין. מערבין בחצירו …
רב אמר. אומר אני. אין פחות מכזית. לית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. עלי ועל מי שלא עירב. מתניתה מסייעא לרבי יוחנן. עירוב תחילתו וסופו אין לו שיעור. יום טוב שחל להיות בערב שבת. אין מערבין לא בחצירות ולא בתחומין. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. מערבין בחצירות ואין מערבין בתחומין. מערבין בחצירות. שכן את מתיר לו דבר שהוא מותר לו. ואין מערבין בתחומין. שכן את מתיר לו דבר שהוא אסור לו אית תניי תני ומחלף. אמר רבי לעזר. הואיל והן תנייא מחלף. צריכין אנן מיחוש. רבי ירמיה בשם רבי זעורה. מאן דעבד טבאות מערב מן איתמל. אמר רבי יודן. הדא דאת אמר. בשלא עשה לו עירובי תבשילין. אבל אם עשה לו עירובי תבשילין מותר. רבי יוסה בירבי בון בעי. ועירובי תבשילין מתירין את המחיצות.
Jerusalem Talmud Beitzah 3:1:3 רב אמר

שוחטין מן הנגרים. ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אימי. במצדתא דשיתייא. שמואל אמר. צד הוא בפיטס. רב אמר. סוכרא דנהרא שרי. אמר רבי יודן. בהוא דטסיס.
Jerusalem Talmud Beitzah 3:2:3 בשם רב

רבי זעורה בשם רב. סברין מימר. מותרין למחר. רבי חזקיה רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן. מותרין ממש. סברין מימר. ספיקן התירו. רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין. ספק הכן אסור. רבי יוחנן אמר. ספק הכן מותר.
Jerusalem Talmud Beitzah 3:2:5 בשם רב

חד תלמיד מן דרבי סימיי אזל לאנטרדס. אייתון ליה דורמסקנה ואכל. חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי אזל לתמן. אייתו ליה דורמסקנה ולא אכל. אתא ומר קומי רביה. אמר. דו נהג כשיטת רביה. דרבי סימיי אמר. אין הגוי צריך הכן. רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי. דמדמניות שבכרם הרי אילו אסורות. רב חונה בשם רב. השיצים שבכפיס …
חד תלמיד מן דרבי סימיי אזל לאנטרדס. אייתון ליה דורמסקנה ואכל. חד תלמיד מן דרבי יהושע בן לוי אזל לתמן. אייתו ליה דורמסקנה ולא אכל. אתא ומר קומי רביה. אמר. דו נהג כשיטת רביה. דרבי סימיי אמר. אין הגוי צריך הכן. רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי. דמדמניות שבכרם הרי אילו אסורות. רב חונה בשם רב. השיצים שבכפיס הרי אילו מותרין.
Jerusalem Talmud Beitzah 4:2:4 בשם רב

אמר רבי נתן. מודין בית שמי לבית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף. ועל מה נחלקו. על המפוזרין שבקרפף. שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי יוסה בשם רב ירמיה רבי חנינה מטי בה בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא מחמיר. [ובלבד] מן המפוזרים שבקרפף. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. [רבי יהו …
אמר רבי נתן. מודין בית שמי לבית הלל שמביאין עצים מן המכונסין שבשדה ומן המכונסין שבקרפף. ועל מה נחלקו. על המפוזרין שבקרפף. שבית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי יוסה בשם רב ירמיה רבי חנינה מטי בה בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא מחמיר. [ובלבד] מן המפוזרים שבקרפף. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. [רבי יהודה אומר] אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה. מטלטלין בתוכה. והכא הוא אומר הכין. אמר רבי מנא. כבית דירה עביד לה רבי יודה.
Jerusalem Talmud Beitzah 4:3:4 רב אמר

רב אמר. מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים. הדא דאת אמר. בכלים שנשברו ביום טוב. אבל בכלים שנשברו מערב יום טוב מותר בשאין עליהן תואר כלי. אבל יש עליהן תואר כלי ואפילו שנשברו ביום טוב מותר.
Jerusalem Talmud Beitzah 4:4:5 בשם רב

שלשה דברים נאמרו בפתילה להחמיר ושלשה להקל. אילו שלשה שאמרו להחמיר. אין עושין אותה כתחילה ביום טוב. ואין חותכין אותה לשנים. ואין מספספין אותה באור. אילו שלשה שאמרו להקל. מועכין אותה ושורין אותה בשמן. וחולקין אותה באור לשתי נרות. אמר רבי חיננא. בצריך לשניהן. תני. רבי יודה בר פזי דבר דלייא. מביא שתי נר …
שלשה דברים נאמרו בפתילה להחמיר ושלשה להקל. אילו שלשה שאמרו להחמיר. אין עושין אותה כתחילה ביום טוב. ואין חותכין אותה לשנים. ואין מספספין אותה באור. אילו שלשה שאמרו להקל. מועכין אותה ושורין אותה בשמן. וחולקין אותה באור לשתי נרות. אמר רבי חיננא. בצריך לשניהן. תני. רבי יודה בר פזי דבר דלייא. מביא שתי נרות ונותנה בשניהן וחולקה באור לשני נירות. רבי יעקב בר אחא חיננא בר אידי בשם רב. מוהטין את הפתילה ביום טוב.
Jerusalem Talmud Beitzah 4:5:4 רב אמר

רב אמר. מצילין מן התנור לכירה. אבל לא מכירה לתנור. רב אבא בר חנה אמר. מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור. אבל לא מערבית לשחרית. רב אבון בשם רב. מצילין מתנור לכירה ומכירה לתנור. מערבית לשחרית אבל לא מיום טוב לחול.
Jerusalem Talmud Beitzah 5:1:3 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. פורסין מחצלת על גבי שיפוף של לבינים בשבת.
Jerusalem Talmud Beitzah 5:2:4 בשם רב

רבי <אחא> בשם רב. אסור לדוש על גבי זמורה בשבת. היא שורשי אילן היא קולסי אכרוב. בגבוהין שלשה. אבל אם אינן גבוהין שלשה <כ>ארץ הם.
Jerusalem Talmud Beitzah 5:5:2 בשם רב

הלכה: חמשה דברים נאמרו בגחלת. וחמשה בשלהבת. גחלת של הקדש מועלין בה. והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה. והשלהבת מותרת. המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור. ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רב חייה בר אשי בשם רב. אם היו …
הלכה: חמשה דברים נאמרו בגחלת. וחמשה בשלהבת. גחלת של הקדש מועלין בה. והשלהבת לא נהנין ולא מועלין. גחלת של עבודה זרה אסורה. והשלהבת מותרת. המודר הנייה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו. המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור. ומברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת. רב חייה בר אשי בשם רב. אם היו הגחלים לוחשות מברכין. רבי יוחנן דקציון בשם רבי נחום בירבי סימאי. ובלבד בנקטפת.

Jerusalem Talmud Rosh Hashanah (6)

Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:1:3 בשם רב

עד אחד מהו שיהא נאמן כשנים. היך עבידה. היו שנים. אחד הכל מכירין אותו ואחד אין אדם מכירו. חבירו מכירו. חבירו מהו שיצטרף עם אחד מן השוק להעיד עליו. רבי זעורה רב חונה בשם רב. אין הוא ואחר מצט‍רפין על חתימת העד השיני. לא צורכה די לא היו שנים. אחד הכל מכירין כתב ידו ואחד אין אדם מכירו. חבירו מכירו. חבירו …
עד אחד מהו שיהא נאמן כשנים. היך עבידה. היו שנים. אחד הכל מכירין אותו ואחד אין אדם מכירו. חבירו מכירו. חבירו מהו שיצטרף עם אחד מן השוק להעיד עליו. רבי זעורה רב חונה בשם רב. אין הוא ואחר מצט‍רפין על חתימת העד השיני. לא צורכה די לא היו שנים. אחד הכל מכירין כתב ידו ואחד אין אדם מכירו. חבירו מכירו. חבירו מהו שייעשה כאחד מן השוק להעיד עליו. אם כן נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד. אמר רבי יודן. ויאות. אילו שנים שי‍צאו מעיר אחת שרובה גוים. כגון הדא סוסיתה. אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל ואחד אין אדם מכירו. חבירו מכירו. חבירו מהו שייעשה כאחד מן השוק להעיד עליו. אם אומר את כן לא נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד. והכא נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד.
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:5:6 בשם רב

רבי בא בר זבדא בשם רב. טעמא דרבי ל‍עזר בירבי צדוק. כיון שבית דין שלמעלן רואין שאין בית דין שלמטן מקדשין אותו הן מקדשין אותו.
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3:1:4 רב אמר

רבי אומר. ניסן לא נתעבר מימיו. והא תנינן. אם בא חדש בזמנו. אם בא. לא בא. רב אמר. תשרי לא נתעבר מימיו. והא תנינן. אם היה החדש מעובר. אם היה. לא היה.
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3:1:5 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בנו שלרבי יוחנן בן ברוקה. אומר כדברי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבן שמעון בן גמליאל. לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השיני עבר רבי חנינה בנו שלרבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. כן היינו נוהגין ביבנה. והא תני. קידשוהו בראשון וב …
וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בנו שלרבי יוחנן בן ברוקה. אומר כדברי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבן שמעון בן גמליאל. לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השיני עבר רבי חנינה בנו שלרבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. כן היינו נוהגין ביבנה. והא תני. קידשוהו בראשון ובשיני. רבי זעורה בשם רב חסדא. אותה השנה נתקלקלה. מהו בראשון מהו בשיני. רבי בא בשם רב. שנה ראשונה ושנה השנייה. והא תני. ביום הראשון וביום השיני.
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 4:6:5 בשם רב

רבי יעקב בר אחא רבי זעורה חנין בר בא בשם רב. צריך לומר. האל הקדוש. רבי בא בשם אבא בר רב חונא. צריך לומר. האל הקדוש ומרבה לסלוח. רבי בא בשם אבא בר ירמיה. בתפילה הוא אומר. אלהי דוד ובונה ירושלם. בנביא הוא אומר. אלהי דוד מצמיח ישועה. יום טוב שלראש השנה שחל להיות בשבת. אית תניי תני. פותח ביום טוב וחותם …
רבי יעקב בר אחא רבי זעורה חנין בר בא בשם רב. צריך לומר. האל הקדוש. רבי בא בשם אבא בר רב חונא. צריך לומר. האל הקדוש ומרבה לסלוח. רבי בא בשם אבא בר ירמיה. בתפילה הוא אומר. אלהי דוד ובונה ירושלם. בנביא הוא אומר. אלהי דוד מצמיח ישועה. יום טוב שלראש השנה שחל להיות בשבת. אית תניי תני. פותח ביום טוב וחותם בשבת. [ואית תניי תני. פותח בשבת וחותם ביום טוב.] רבי אומר. פותח בשבת וחותם בשבת ויום טוב בנתיים. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי.
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 4:10:2 בשם רב

הלכה: אמרן בנפיחה אחת. אשכחת תני. אמרן בנפיחה אחת יצא. והא תנינן. סדר תקיעות שלש שלשלש (שלש). שלא יפחות. רבי זעורה רבי אבא בר עילאי בשם רב. צריך להריע מתוך פשוטה. רבי בא בשם אבא בר רב חונא. אינו צריך להריע מתוך פשוטה. אי זו היא הרעה. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. אהן ט[רימוט]ה. וחורנה אמר. תלת דקיקן. …
הלכה: אמרן בנפיחה אחת. אשכחת תני. אמרן בנפיחה אחת יצא. והא תנינן. סדר תקיעות שלש שלשלש (שלש). שלא יפחות. רבי זעורה רבי אבא בר עילאי בשם רב. צריך להריע מתוך פשוטה. רבי בא בשם אבא בר רב חונא. אינו צריך להריע מתוך פשוטה. אי זו היא הרעה. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. אהן ט[רימוט]ה. וחורנה אמר. תלת דקיקן. רבי חנניה חשש להדא דרבי מנא ולהדא דידן.

Jerusalem Talmud Taanit (11)

Jerusalem Talmud Taanit 2:1:17 בשם רב

רבי אחא בשם רב. אין תענית עכשיו. אמר רבי יוסה. הדא אמרה. אילין תענייתא דאנן עבדין לית אילין. אמר ליה. כן אמר רב. כל תענית שאינה נעשית כתיקנה עליה הכתוב אומר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה.
Jerusalem Talmud Taanit 2:2:11 בשם רב

רבי זעורה בשם רבי ירמיה. יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. והיכן הוא אומרה. בין גואל ישראל לרופא חולים. ומה הוא אומר. ענינו יי ענינו בעת ובעונה [הזאת] כי בצרה גדולה אנחנו. ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו. כי אתה יי אל חנון ורחום עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צוקה. ויצעקו אל יי בצר ל …
רבי זעורה בשם רבי ירמיה. יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע. והיכן הוא אומרה. בין גואל ישראל לרופא חולים. ומה הוא אומר. ענינו יי ענינו בעת ובעונה [הזאת] כי בצרה גדולה אנחנו. ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתינו. כי אתה יי אל חנון ורחום עונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צוקה. ויצעקו אל יי בצר להם ממצוקותיהם יוציאם. ברוך אתה יי העונה בעת צרה. רבי ינאי בירבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש. אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע. ואיכן הוא אומרה. רבי זעורה בשם רב חונה. אומרה כלילי שבת וכיומו. אמר רבי מנא. ואנא דלא בדקיתה אין כהדא דרב ירמיה ואין כהדא דרבי ינאי בירבי ישמעאל. סלקית לסדרא ושמעית רב חונה בשם רב. אפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע. התיב רבי יוסה. והא מתניתא פליגא. בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה ובמוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור. מן מה דאמר רבי יוסה. מתניתא פליגא. הווי איתתבת בין גואל ישראל לרופא חולים.
Jerusalem Talmud Taanit 2:2:13 בשם רב

רבי אבדומא דציפורין בעא קומי רבי מנא. איכן הוא אומרה. אמר ליה. ואדיין את לזו. כן אמר רב ירמיה בשם רב. כל דבר שהוא לבא אומרו בעבודה. כל דבר שהוא לשעבר אומרו בהודייה. מתניתא אמרה כן. נותן הודייה לשעבר וצועק לעתיד לבוא.
Jerusalem Talmud Taanit 2:2:14 רב אמר

אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה. רב אמר. סוף כל ברכה וברכה. ושמואל אמר. ראש כל ברכה וברכה. אית תניי תני. שבע מעין שמונה עשרה. אית תניי תני. שמונה עשרה מעין שמונה עשרה. מאן דאמר. שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל. מאן דאמר שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מסייע לרב. רבי זעורה שלח לרבי נחום גבי רבי ינאי בירבי …
אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה. רב אמר. סוף כל ברכה וברכה. ושמואל אמר. ראש כל ברכה וברכה. אית תניי תני. שבע מעין שמונה עשרה. אית תניי תני. שמונה עשרה מעין שמונה עשרה. מאן דאמר. שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל. מאן דאמר שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מסייע לרב. רבי זעורה שלח לרבי נחום גבי רבי ינאי בירבי ישמעאל. אמר ליה. אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה דשמואל. אמר ליה. הבינינו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חוליינו ברך שנותינו. אמר רבי חגיי. אם היו ימות גשמים אומר. גשמי ברכה. אם היו טללים אומר. טללי ברכה. כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך. וישמחו כל חוסי בך בביניין עירך ובחידוש בית מקדשך. כי טרם נקרא אתה תענה. כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע. ברוך יי כי שמע קול תחנוניי. ברוך אתה יי שומע תפילה. ואומר שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות אחרונות.
Jerusalem Talmud Taanit 2:14:3 בשם רב

תני. תשעה באב שחל להיות ערב שבת אוכל אפילו ביצה אחת ושותה אפילו כוס אחד. כדי שלא ייכנס לשבת מעונה. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. מתענה ומשלים. רבי זעורה בשם רב יהודה רבי בא בשם רבי אימי בר יחזקאל בשם רב. הלכה כמי שהוא אומר. מתענה ומשלים. ולמה לא אמר. הלכה כרבי יוסה. אית תניי תני ומחלף דברי חכמים. רב …
תני. תשעה באב שחל להיות ערב שבת אוכל אפילו ביצה אחת ושותה אפילו כוס אחד. כדי שלא ייכנס לשבת מעונה. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. מתענה ומשלים. רבי זעורה בשם רב יהודה רבי בא בשם רבי אימי בר יחזקאל בשם רב. הלכה כמי שהוא אומר. מתענה ומשלים. ולמה לא אמר. הלכה כרבי יוסה. אית תניי תני ומחלף דברי חכמים. רבי זעורה בשם רב חונה. ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית בערב שבת מתענה ומשלים. כהדא רבי ביבי הוה יתיב קומי רבי יסא. בעא מילף מיניה הדין עובדא. אמר ליה. נימטי בייתא ציבחד. אמר ליה. רומשא הוא. אמר ליה. אית בתענה. אמר ליה. אית גבי תורמוסין. אמר ליה. ומשלימין כרבי יוסי.
Jerusalem Talmud Taanit 3:1:2 רב אמר

הלכה: סדר תעניות האילו האמור כול'. אי זהו מיד שלהן. רב אמר. שיני וחמישי ושיני. שנו בשיני. מהו להתריע עליהן בחמישי. רבי זעורה שמע לה מן הדא. ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתתה את לבך להבין ולהתענות לפני יי אלהיך נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך. וכאן מכיון שנתנו בית דין נפשן לעשות כמי שעש …
הלכה: סדר תעניות האילו האמור כול'. אי זהו מיד שלהן. רב אמר. שיני וחמישי ושיני. שנו בשיני. מהו להתריע עליהן בחמישי. רבי זעורה שמע לה מן הדא. ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתתה את לבך להבין ולהתענות לפני יי אלהיך נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך. וכאן מכיון שנתנו בית דין נפשן לעשות כמי שעשו.
Jerusalem Talmud Taanit 3:8:2 רב אמר

הלכה: רב אמר. ענני יי ענני. מתניתא פליגא על רב. רבי יוסי אומר לעזרה אבל לא לצעקה. והא תנייא קדמייא סבר מימר. אפילו לצעקה.
Jerusalem Talmud Taanit 3:9:2 בשם רב

הלכה: רבי יונה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. דבר שאיפשר לך לומר עליו דיי היא ברכה. רבי ברכיה רבי חלבו רב אבא בר עילאי בשם רב. עד שיבללו שפתותיכם מלומר. דיינו ברכה דיינו ברכה.
Jerusalem Talmud Taanit 4:1:7 רב אמר

עד אימתי היא נעילה. רבנן דקיסרין אמרין. איתפלגון רב ורבי יוחנן. רב אמר. בנעילת שערי שמים. רבי יוחנן. בנעילת שערי היכל. אמר רבי יודן ענתונדריא. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה בנעילת שערים. אית לך מימר. נעילת שערי שמים ביום.
Jerusalem Talmud Taanit 4:1:9 בשם רב

נעילה מהו שתפטור את שלערב. רבי בא רב חונה בשם רב. נעילה פוטרת שלערב. אמר רבי בא לרב חונה. ואיכן הוא מזכיר שלאבדלה. אמר רבי יונה לרבי בא. והיאך יהו שבע פוטרות שמונה עשרה. אמר ליה. ולא כבר איתתבת. אמר ליה. ובגין דאיתתבת תיבטל. אמר רבי יוסה. מה דקשי רבי בא קשי יאות. מה דקשי רבי יונה לא קשי יאות. קל היק …
נעילה מהו שתפטור את שלערב. רבי בא רב חונה בשם רב. נעילה פוטרת שלערב. אמר רבי בא לרב חונה. ואיכן הוא מזכיר שלאבדלה. אמר רבי יונה לרבי בא. והיאך יהו שבע פוטרות שמונה עשרה. אמר ליה. ולא כבר איתתבת. אמר ליה. ובגין דאיתתבת תיבטל. אמר רבי יוסה. מה דקשי רבי בא קשי יאות. מה דקשי רבי יונה לא קשי יאות. קל היקילו עליו מפני תעניתו שיהו שבע פוטרות שמונה עשרה. רבי בא בר ממל אמר לחברייא. מריי. מן כולכון שמעית שאין נעילה פוטרת שלערב. רבי סימון בשם רבי לוי. אין נעילה פוטרת שלערב. אמר רבי יוסי בירבי בון. ותני רבי חייה כן. בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. במוצאי שבת ובמוצאי יום הכיפורים ובמוצאי תענית ציבור.
Jerusalem Talmud Taanit 4:7:2 בשם רב

הלכה: ניחא ביום הכיפורים שהוא כפרה על ישראל. בחמשה עשר באב למה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא. שבו זמן קיצה יפה לעצים. שכל עצים שהן נקצצין בו אינן עושין מאכולות. כהיא דתנינן תמן. כל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח. רב חייה בר אשי בשם רב. שבו התיר הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים …
הלכה: ניחא ביום הכיפורים שהוא כפרה על ישראל. בחמשה עשר באב למה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא. שבו זמן קיצה יפה לעצים. שכל עצים שהן נקצצין בו אינן עושין מאכולות. כהיא דתנינן תמן. כל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח. רב חייה בר אשי בשם רב. שבו התיר הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים. כהנא שאל [לרב]. כל הדא טיבותא רבתא עבד וכתיב ביה עליו עלה שלמנאסר מלך אשור. אמר ליה. על ידי ששמט את הקולר מצוארו ותלייו בצואר הרבים. לא אמר. כל עמא יסקון. אלא מאן דבעי מיסוק יסוק. רבי שמואל בר רב יצחק. ואמרין לה בשם רבי שמואל בר נחמן. שבו הותרו שבטים לבוא זה בזה. דכתיב ולא תסוב נחלה מבני ישראל ממטה למטה אחר כי איש בנחלת אבותיו ידבקו בני ישראל. וכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וגו'. וכי איפשר לבת לירש שני מטות. תיפתר שהיה אביה משבט אחד ואמה משבט אחד. ורבנן אמרי. שבו הותר שבטו שלבנימן לבוא בקהל. דכתיב ארור נותן אשה לבנימן. מקרא קראו וקירבוהו. מקרא קראו וריחקוהו. מקרא קראו וקירבוהו. אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. מקרא קראו וריחקוהו. גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו. ואדיין לא נולד בנימן. רבי אבון אמר. שבו בטל החפר. ואמר רבי לוי. בכל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר. צאו לחפר צאו לחפר. והיו יוצאין וחופרין להן קברות וישינים. ובשחר היו עומדין ומוצאין עצמן חסירים חמשה עשר אלף ופרוטרוט. ובשנה האחרונה עשו כן ועמדו ומצאו עצמן שלמים. אמרו. דילמא דטעינן בחושבנא. וכן בעשרה ובאחד עשר ובשנים עשר ובשלשה עשר ובארבע עשר ובחמשה עשר. כיון דאשלם זיהרא אמרו. דומה שביטל הקדוש ברוך הוא אותה הגזירה קשה מעלינו. ועמדו ועשו יום טוב.

Jerusalem Talmud Megillah (20)

Jerusalem Talmud Megillah 1:1:3 בשם רב

תני בשם רבי נתן. כל החודש כשר לקריאת המגילה. מה טעם. והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וגו'. אמר רבי חלבו. ובלבד עד חמשה עשר. דאמר רבי אבהו בשם רבי לעזר. לא יעבור. ולא יעבור. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לא יעבר. ולא יעבור. הדא דאת אמר. לקריאת המגילה. אבל לעשות סעודה אינן עושין אלא בארבעה עשר ובחמשה עש …
תני בשם רבי נתן. כל החודש כשר לקריאת המגילה. מה טעם. והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וגו'. אמר רבי חלבו. ובלבד עד חמשה עשר. דאמר רבי אבהו בשם רבי לעזר. לא יעבור. ולא יעבור. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לא יעבר. ולא יעבור. הדא דאת אמר. לקריאת המגילה. אבל לעשות סעודה אינן עושין אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר. ואין מחלקין [לעניים] אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר. אין עיניהם שלעניים תלויות אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר. ויהיו אילו לקריאה ואילו לסעודה. רבי חלבו רבי חונה בשם רב. והימים האלה נזכרים ונעשים. נזכרים בקריאה. ונעשים בסעודה. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש. רבי חלבו רבי יסא בשם רבי לעזר. נאמר כאן דברי שלום ואמת. ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור. הרי היא כאמיתה שלתורה. מה זו צריכה סירטוט אף זו צריכה סירטוט. מה זו ניתנה להידרש אף זו ניתנה להידרש. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להידרש. מה טעם. הכל בכתב. זו המסורת. מיד יי. זו רוח הקודש. עלי השכיל. מיכן שניתנה להידרש. רבי ירמיה בעי. ולמה לינן אמרין. ותבנית כל אשר היה ברוח עמו. אמר רבי מנא. מהו ברוח. ברוח פיו.
Jerusalem Talmud Megillah 1:3:3 אמר רב

בעון קומי רבי זעורה. כמה דאת אמר תמן. חל להיות לכרכים בשבת קורין בערב שבת. חל להיות לעיירות בשבת יקראו בערב שבת. אלא מתניתא בתרין תנייא. תנייא קדמייא סבר מימר. כל שהוא נדחה ממקומו ידחה ליום הכניסה. [ותנייא חורנא סבר מימר. כל שהוא נדחה ממקומו לא ידחה ליום הכניסה.] אמר לון. כן אמר רב. חד תנייא הוא. מפ …
בעון קומי רבי זעורה. כמה דאת אמר תמן. חל להיות לכרכים בשבת קורין בערב שבת. חל להיות לעיירות בשבת יקראו בערב שבת. אלא מתניתא בתרין תנייא. תנייא קדמייא סבר מימר. כל שהוא נדחה ממקומו ידחה ליום הכניסה. [ותנייא חורנא סבר מימר. כל שהוא נדחה ממקומו לא ידחה ליום הכניסה.] אמר לון. כן אמר רב. חד תנייא הוא. מפני מה אמרו. חל להיות לכרכים בשבת קורין בערב שבת. דאמר רבי חלבו רב חונה רב בשם רבי חייה רבה. הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה. ודכוותה. חל להיות לעיירות בשבת. דאמר רבי חלבו. יום שלשה עשר יום מלחמה היה. והוא מוכיח על עצמו שאין בו ניחה. אשכח תני. כפרים קורין בערב שבת. ועיירות גדולות יידחו ליום הכניסה. ומוקפות חומה לאחר השבת. היך עבדין עובדא. אמר רבי יוסה. לית איפשר. ואין איפשר כמתניתה.
Jerusalem Talmud Megillah 1:9:6 בשם רב

רבי זעורה בשם רב. ניקב נקב ביריכו שלה״א. אם גורדו ונשתייר שם ירך קטנה כשר. ואם לאו פסול. רבי זעורה בשם רב חסדא. היה הגימ״ל מכלה את (הגבול) [הגויל]. אם גורדו ונשתייר שם ירך קטנה כשר. ואם לאו פסול. רבי זעורה בשם אשייאן בר נידבה. ניקב נקב באמצע בי״ת. אם היה (הגבול) [הגויל] מקיפו מכל צד כשר. ואם לאו פסו …
רבי זעורה בשם רב. ניקב נקב ביריכו שלה״א. אם גורדו ונשתייר שם ירך קטנה כשר. ואם לאו פסול. רבי זעורה בשם רב חסדא. היה הגימ״ל מכלה את (הגבול) [הגויל]. אם גורדו ונשתייר שם ירך קטנה כשר. ואם לאו פסול. רבי זעורה בשם אשייאן בר נידבה. ניקב נקב באמצע בי״ת. אם היה (הגבול) [הגויל] מקיפו מכל צד כשר. ואם לאו פסול. אמר רבי זעורה. אתיא דרב חסדא כרב ותריהון פליגין על שיטתיה דאשיין בר נדבה. חבריא אמרי. אתיא דאשיין בר נדבה כרבי יוחנן.
Jerusalem Talmud Megillah 1:9:9 בשם רב

רבי בא בשם רב יהודה. היה עשוי כחצי חליטה. שורה העליונה שיש למטה הימינה שתים צריך שיהא בה שלש תיביות. האמצעית שתים. התחתונה אפילו [על] הארץ. רבי זעורה בשם רב חסדא. היה עשוי כמין סימפון. שורה העליונה שיש למטה שתים שלש תיביות. התחתונה שתים. והאמצעית איני יודע. רבי ירמיה אמר לה רבי זעורה בשם רב חסדא. רב …
רבי בא בשם רב יהודה. היה עשוי כחצי חליטה. שורה העליונה שיש למטה הימינה שתים צריך שיהא בה שלש תיביות. האמצעית שתים. התחתונה אפילו [על] הארץ. רבי זעורה בשם רב חסדא. היה עשוי כמין סימפון. שורה העליונה שיש למטה שתים שלש תיביות. התחתונה שתים. והאמצעית איני יודע. רבי ירמיה אמר לה רבי זעורה בשם רב חסדא. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. רבי זעורה בשם אשיין בר נדבה. חבריא אמרין. רבי זעורה בשם רב חננאל. אם היתה הדיו יוצאה מבין הנקבים פסול. כיצד הוא עושה. לוחכה בלשונו והיא עומדת. טעה והשמיט את השם. אית תניי תני. תולה את השם. אית תניי תני. מוחק את החול וכותב את השם ותולה את החול. רבי זעורה רב חננאל בשם רב. הלכה כמי שהוא אומר. מוחק את החול וכותב את השם ותולה את החול. רבי זעורה רב חננאל בשם רב. ואם היה כגון אני יהוה אלהיכם מותר. למה. מפני שהן שלש תיביות או מפני שיש בו חול. מה נפק מן ביניהון. אל אלהים י י. אין תימר. מפני שהן שלש תיביות. הרי הן שלש תיביות. אין תימר. מפני שיש בו חול. הרי אין בו חול. ליי צריכה. ביי צריכה.
Jerusalem Talmud Megillah 1:9:10 משמיה דרב

רב ששעה בריה דרב חננאל אמר. צריך לכתוב ה״א למטה מארכובתו שללמ״ד. הליי תגמלו זאת. הא ליי תגמלו זאת. מזוזה. אית תניי תני. פתוחה. אית תניי תני. סתומה. שמואל בר שילת משמיה דרב. הלכה כמי שאומר פתוחה. שאין זה מקומה. פתוחה מראשה סתומה. פתוחה מסופה פתוחה. פתוחה מיכן ומיכן סתומה. טעה והשמיט פסוק אחד. אם יש ב …
רב ששעה בריה דרב חננאל אמר. צריך לכתוב ה״א למטה מארכובתו שללמ״ד. הליי תגמלו זאת. הא ליי תגמלו זאת. מזוזה. אית תניי תני. פתוחה. אית תניי תני. סתומה. שמואל בר שילת משמיה דרב. הלכה כמי שאומר פתוחה. שאין זה מקומה. פתוחה מראשה סתומה. פתוחה מסופה פתוחה. פתוחה מיכן ומיכן סתומה. טעה והשמיט פסוק אחד. אם יש בו שתים שלש שיטין מתקנו וקורא בו. ארבע אינו קורא בו. רבי זעורה בשם רב חננאל. אף בקרע כן. תני ספר שיש בו [שתים ושלש טעיות בכל דף ודף מתקנו וקורא בו. ארבע אינו קורא בו. והתני ספר שיש בו] שמונים וחמש טעיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מתקנו וקורא בו. אמר רבי שמי. כאן בספר גדול וכאן בספר קטון. רבי זעורה בשם רב חננאל. מצא בו דף אחד שלם מציל את כולו. מה. שלם שאין בו [שלש] טעיות. או שלם שאין בו ארבע. חגרא אחוי דרבי בא בר בינה יהב אורייתא לרב חננאל וקרא בה. אמר ליה. הדא אוריתך צריכה צלו. ובסוף מצא בה דף אחד שלם והציל את כולה. מה. שלם שאין בו טעיות. או שלם שאין בו ארבע.
Jerusalem Talmud Megillah 1:9:11 בשם רב

רבי זעורה רב חננאל בשם רב. תיפורה הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. קשרי תפילין הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה אפסקת רצועתה דתפילתה. שאל לרבי בא בר ממל. אמר ליה. וקשרתם. אפילו קשירה תמה. רבי זעורה אפסיק גודא דרצועתא. שאל לרב חונה ולרב קטינא ושרון ליה. אפסיק זמן תיניינות ושרון ליה דלא …
רבי זעורה רב חננאל בשם רב. תיפורה הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. קשרי תפילין הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה אפסקת רצועתה דתפילתה. שאל לרבי בא בר ממל. אמר ליה. וקשרתם. אפילו קשירה תמה. רבי זעורה אפסיק גודא דרצועתא. שאל לרב חונה ולרב קטינא ושרון ליה. אפסיק זמן תיניינות ושרון ליה דלא מן אולפן. רבי בא בריה דרבי חייה בר בא. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה. זה שהוא תופר צריך שיהא משייר מלמעלן ומלמטן כדי שלא יקרע. ומחי ליה על מוחא. אם הלכה למה לא יקרע. ואם לא יקרע למה הלכה. הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות וכותבין בדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין. וכשהוא תופר יהא תופר כתפר הזה. וצריך שיהא משייר בין שיטה לשיטה [כ]מלוא שיטה. בין תיבה לתיבה כמלוא אות. בין אות לאות כל שהוא. בין דף לדף מלא גודל. עשה סוף הדף שוה לתחילתו פסל. צריך ליתן ריוח בספר מלמעלן שתי אצבעות ומלמטן שלוש. רבי אומר. בתורה מלמעלן שלש ומלמטן טפח. וצריך שיהא משייר בין ספר לספר כמלוא ארבע שיטין. ובנביא שלשנים עשר שלש. וצריך שיהא גומר באמצע הדף ומתחיל באמצעיתו. ובנביא גומר בסופו ומתחיל בראשו. ובנביא שלשנים עשר אסור. אין עושין יריעה פחותה משלשה דפין ולא יותר על שמונה. הדא דאת אמר. בתחילה. אבל בסוף אפילו כל שהוא. ובקלפים לא נתנו חכמים שיעור.
Jerusalem Talmud Megillah 1:9:18 אמר רב

הללו י'ה. רב ושמואל. חד אמר הללו י'ה. וחורנה אמר הללויה. מאן דאמר הללו י'ה. נחלק ואינו נמחק. מאן דאמר הללויה. נמחק ואינו נחלק. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רב. שמעית מן חביבי. אם יתן לי אדם ספר תילים שלרבי מאיר מוחק אני את כל הללו יה שבו. שלא נתכוון לקדשו. הוי דו אמר הללויה. מיליהון …
הללו י'ה. רב ושמואל. חד אמר הללו י'ה. וחורנה אמר הללויה. מאן דאמר הללו י'ה. נחלק ואינו נמחק. מאן דאמר הללויה. נמחק ואינו נחלק. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רב. שמעית מן חביבי. אם יתן לי אדם ספר תילים שלרבי מאיר מוחק אני את כל הללו יה שבו. שלא נתכוון לקדשו. הוי דו אמר הללויה. מיליהון דרבנן פליגין. דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. בעשרה לשונות שלשבח נאמר ספר תילים. באישור בניצוח בניגון בשיר במזמור בהשכל ברינה [בתודה] בתפילה בברכה. המאושר שבכולן הללו י'ה. שהשם והשבח כלולין בו.
Jerusalem Talmud Megillah 1:9:19 בשם רב

רבי זעורה בעא קומי רבי אבהו. מה נעני. אמר ליה הכא (כיפה) [בפה] קומך. רבי יונה עני הכן והכן. רבי לעזר עני הכין והכין. דתני. שמע ולא ענה יצא. ענה ולא שמע לא יצא. רב בשם רבי אבא בר חנה. ואית דאמרין. רבי אבא בר חנה בשם רב. והוא שענה ראשי פרקים. רבי זעורה בעי. היי לין אינון ראשי פרקים. הללויה הללו עבדי י …
רבי זעורה בעא קומי רבי אבהו. מה נעני. אמר ליה הכא (כיפה) [בפה] קומך. רבי יונה עני הכן והכן. רבי לעזר עני הכין והכין. דתני. שמע ולא ענה יצא. ענה ולא שמע לא יצא. רב בשם רבי אבא בר חנה. ואית דאמרין. רבי אבא בר חנה בשם רב. והוא שענה ראשי פרקים. רבי זעורה בעי. היי לין אינון ראשי פרקים. הללויה הללו עבדי י'י הללו את שם י'י. בעון קומי רבי חייה בר בא. מניין אם שמע ולא ענה יצא. אמר לון. ממה דאנן חמיי רבנן רברבייא קיימין בציבורא ואילין אמרין ברוך הבא. ואילין אמרין. בשם י'י. ואילו ואילו יוצאין ידי חובתן.
Jerusalem Talmud Megillah 2:2:4 בשם רב

רבי מנא אמר בשם רבי יודה שאמר משם רבי יוסה הגלילי. הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מנא שאמר משם רבי יהודה שאמר משם רבי יוסי הגלילי. הפסיק בה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק. אף בהלל ובמגילה כן. אבא בר חונא ורב חסדא הוון יתבין אמרין. אף בתקיעות כן. סלק …
רבי מנא אמר בשם רבי יודה שאמר משם רבי יוסה הגלילי. הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מנא שאמר משם רבי יהודה שאמר משם רבי יוסי הגלילי. הפסיק בה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק. אף בהלל ובמגילה כן. אבא בר חונא ורב חסדא הוון יתבין אמרין. אף בתקיעות כן. סלקון לבית רבי ושמעון רב חונה בשם רב. אפילו שמען עד תשע שעות יצא. אמר רבי זעורה. עד דאנא תמן איצרכת לי. סלקית להכא שמעית דאמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. אפילו שמען כל היום יצא והוא ששמען על סדר. רבי יוסה בעי. היה זה צריך לפשוטה ראשונה וזה צריך לפשוטה אחרונה. תקיעה אחת מוציאה ידי שניהן. רבי בון בר חייה בעי. כגון קרית שמע וברכותיה. היא ולא ברכותיה. ברכותיה ולא היא. הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה. ובקורא משערים ובכל אדם משערים. אמר רבי מתניה. לא מסתברא בקורא.
Jerusalem Talmud Megillah 2:2:6 בשם רב

היה כותבה. הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה. נאמר. בארבעה עשר בכרכים. ודורשה. ובלבד שלא יפליג עצמו לעיניינות אחרים. ומגיהה. תני. אין מדקדקין בטעיותיה. רבי יצחק בר אבא בר מחסיה ורב חננאל הוון יתיבין קומי רב. חד אמר יהודים. וחד אמר יהודיים. ולא חזר חד מינהון. רבי יוחנן הוה קרי כולה יהודים. רבי חלבו רב …
היה כותבה. הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה. נאמר. בארבעה עשר בכרכים. ודורשה. ובלבד שלא יפליג עצמו לעיניינות אחרים. ומגיהה. תני. אין מדקדקין בטעיותיה. רבי יצחק בר אבא בר מחסיה ורב חננאל הוון יתיבין קומי רב. חד אמר יהודים. וחד אמר יהודיים. ולא חזר חד מינהון. רבי יוחנן הוה קרי כולה יהודים. רבי חלבו רב ירמיה בשם רב. כתוב אחד אומר ספר. וכתוב אחר אומר איגרת. הא כיצד. קל היקילו בתפירתה. שאם תפר בה שנים או שלשה תכים שהיא כשירה.
Jerusalem Talmud Megillah 2:4:3 בשם רב

רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר דהוא אמר. כולה. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר . רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר.
Jerusalem Talmud Megillah 2:4:4 בשם רב

רבי חלבו רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב. בין כמאן דאמר. כולה. בין כמאן דאמר. מאיש יהודי. בין כמאן דאמר. מאחר הדברים האלה. ובלבד מספר שלם. רבי חלבו רב מתנה יוסי בר מניישא בשם רב. אם היתה כתובה חומשין אין קוראין בה ברבים. אמר רבי תנחומא. מפני ההדיוטות. עולא בירייה רבי לעזר בשם רבי חנינה. רגיל צריך לקרות …
רבי חלבו רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב. בין כמאן דאמר. כולה. בין כמאן דאמר. מאיש יהודי. בין כמאן דאמר. מאחר הדברים האלה. ובלבד מספר שלם. רבי חלבו רב מתנה יוסי בר מניישא בשם רב. אם היתה כתובה חומשין אין קוראין בה ברבים. אמר רבי תנחומא. מפני ההדיוטות. עולא בירייה רבי לעזר בשם רבי חנינה. רגיל צריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום. הוינן סברין מימר. לשנות משנתה. אמר רבי אבא מרי בבלייה. לשנות קרייתה.
Jerusalem Talmud Megillah 2:5:7 בשם רב

נידה שנאנסה וטבלה. רבי שמי בשם רב. טהורה לביתה וטמיאה לטהרות. רבי לעזר בשם רבי חנינה. טמיאה בין לביתה בין לטהרות. מה טעם. וכובס שנית וטהר. מה הראשונה לדעת אף השנייה לדעת. מניין שהראשונה לדעת. וצוה הכהן וכבסו. לדעת. ואנן חמיי רבנן מקדמין לעיבורה. רבי נחמן בשם רבי מנא. מצוה להקדים כדי לזרז במצות.
Jerusalem Talmud Megillah 3:4:3 אמר רב

חל להיות בערב שבת במה קורין. רבי זעורה אמר. קורין לשעבר. רבי אילא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קורין לבא. והוה רבי זעורה מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. אנא אמר מן שמועה ואת אמר מן דיעה ואת מסתכל בי. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי זעורה. אי זו היא שבת הראשונה. כל שחל ראש ח …
חל להיות בערב שבת במה קורין. רבי זעורה אמר. קורין לשעבר. רבי אילא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קורין לבא. והוה רבי זעורה מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. אנא אמר מן שמועה ואת אמר מן דיעה ואת מסתכל בי. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי זעורה. אי זו היא שבת הראשונה. כל שחל ראש חודש שלאדר להיות בתוכה. אפילו בערב שבת. תני שמואל מסייעא לרבי אילא. אי זו היא שבת השנייה. כל שחל הפורים להיות בתוכה. ואפילו ערב שבת. רב נחמן בר יעקב בעי. הגע עצמך שחל חמשה עשר להיות בשבת. לקרות במגילת אסתר אין את יכול. שאין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלן. ויקראו זכור. אמר ליה. כן אמר רב. והימים האלה נזכרים ונעשים. שתהא אזכרתן קודם לעשייתן. רבי אבא בריה דרבי פפי בעי. הגע עצמך שחל ארבעה עשר להיות בשבת. הרי שקדמה אזכרתן לעשייתן. אמר ליה. ולא כבר איתתבת דלית איפשר. ואם איפשר איחור הוא לעיירות.
Jerusalem Talmud Megillah 3:7:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

אמר רבי יוסי בירבי בון. שירת הלוים לא יפחתו לה מששה קריאיות. סימנה הזי״ו ל״ך. רבי זעורה רבי ירמיה בשם רב. [שירת הים] ושירת דבורה נכתבים אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח. עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה. דכל ביניין דכן לא קאים. מאי כדון. למצוה [או] לעיכוב. אמר …
אמר רבי יוסי בירבי בון. שירת הלוים לא יפחתו לה מששה קריאיות. סימנה הזי״ו ל״ך. רבי זעורה רבי ירמיה בשם רב. [שירת הים] ושירת דבורה נכתבים אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח. עשרת בני המן ומלכי כנען נכתבין אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה. דכל ביניין דכן לא קאים. מאי כדון. למצוה [או] לעיכוב. אמר רבי לרבי חנניה בר אחוי דרב הושעיה. נהיר את כד דהוינן קיימין קדם חנותה דרב הושעיה חביבך. עבר רבי בא בר זבדא ושאלנן ליה ואמר בשם רב. לעיכוב.
Jerusalem Talmud Megillah 3:7:4 רב אמר

רבי חייה בריה דרבי אדא דיפו רבי ירמיה בשם רבי זעורה. צריך לאומרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן. אמר רבי יוסי בירבי בון. צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה. שכן הוא (סליק) [שניץ] ונחת כהדין קונטרה. רב אמר. צריך לאמר. ארור המן ארורים בניו. אמר רבי פינחס. צריך לומר. חרבונא זכור לטוב. רבי ברכיה רבי ירמיה …
רבי חייה בריה דרבי אדא דיפו רבי ירמיה בשם רבי זעורה. צריך לאומרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן. אמר רבי יוסי בירבי בון. צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה. שכן הוא (סליק) [שניץ] ונחת כהדין קונטרה. רב אמר. צריך לאמר. ארור המן ארורים בניו. אמר רבי פינחס. צריך לומר. חרבונא זכור לטוב. רבי ברכיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. רבי יונתן כד דהוה מטי לההוא פסוקא אשר הגלה נבוכדנצר הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות. שכל נבוכדנצר דכתיב בירמיה חי היה. ברם הכא מת היה.
Jerusalem Talmud Megillah 4:3:4 בשם רב

רבי חלבו רבי מתנה שמואל בר שילת בשם רב. שבעה חוץ מן המפטיר. התיב רבי חנניה בן פזי. והתנינן. המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין. הוא אמרה ואמר טעם. בשאין שם תורגמן. אבל אם יש שם תורגמן קראים שלשה. אמר רבי חלבו קומי רבי אבהו קומי רבי יוחנן. קראיי תלתה. אמר ליה. [ו]לא (הוא) [יהא] רבי יוחנן כתורגמ …
רבי חלבו רבי מתנה שמואל בר שילת בשם רב. שבעה חוץ מן המפטיר. התיב רבי חנניה בן פזי. והתנינן. המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין. הוא אמרה ואמר טעם. בשאין שם תורגמן. אבל אם יש שם תורגמן קראים שלשה. אמר רבי חלבו קומי רבי אבהו קומי רבי יוחנן. קראיי תלתה. אמר ליה. [ו]לא (הוא) [יהא] רבי יוחנן כתורגמן.
Jerusalem Talmud Megillah 4:4:8 בשם רב

תני. עבדים ושפחות ומיטלטלין אין להם איגרת ביקורת. מהו איגרת ביקורת. רבי יודה בר פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. שטרות ומיטלטלין שלא ייגנבו. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסה. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה. אמר ליה. אין. אמר ליה. והא תנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן. אמר ל …
תני. עבדים ושפחות ומיטלטלין אין להם איגרת ביקורת. מהו איגרת ביקורת. רבי יודה בר פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. שטרות ומיטלטלין שלא ייגנבו. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסה. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה. אמר ליה. אין. אמר ליה. והא תנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן. אמר ליה. אדם דהכא בן חורין הוא. חיננה בר שלמיה בשם רב. אתא עובדא קומי רבי ובעא מיעבד כרבנן. אמר לו רבי לעזר בן פרטא בן בנו שלרבי לעזר בן פרטא. רבי. לא כך לימדתני בשם זקיניך. אלא אם כן עשו איגרת ביקורת. וחזר ביה ועבד כרבן שמעון בן גמליאל.
Jerusalem Talmud Megillah 4:5:4 רב אמר

רב אמר. כגון הוי רב את יוצרו.
Jerusalem Talmud Megillah 4:11:3 בשם רב

אי זהו מעשה עגל השיני. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מתשובה שהשיב משה את אהרן עד כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. חנניה בר שלמיה בשם רב. מתשובה שהשיב אהרן את משה עד כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. רבי אחא בשם רבי בא. ומחא יי ית עמא על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן. רבי מר עוקבן בשם רבנן דתמן. לא דומה גנאי יחי …
אי זהו מעשה עגל השיני. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מתשובה שהשיב משה את אהרן עד כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. חנניה בר שלמיה בשם רב. מתשובה שהשיב אהרן את משה עד כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם. רבי אחא בשם רבי בא. ומחא יי ית עמא על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן. רבי מר עוקבן בשם רבנן דתמן. לא דומה גנאי יחיד בציבור לגניי ציבור בציבור.

Jerusalem Talmud Moed Katan (13)

Jerusalem Talmud Moed Katan 2:2:3 בשם רב

רב חייה בר אשי בשם רב. הוהרא שרי מיעבדינה במועדא לצוד בה דגים במועד. רב יהודה הורי באילין מהולייא שרי מעבדינון במועדא לצורך המועד. רבי אמי הורי באילין פומפייא שרי מיעבדינון במועדא לצורך המועד. רבנן דקיסרין אמרי. מסיקין לפסין וקדירות לצורך המועד. שמואל אמר. זפתין גרבא ולא זפתין כוזתא. זפתין גרבא. דזי …
רב חייה בר אשי בשם רב. הוהרא שרי מיעבדינה במועדא לצוד בה דגים במועד. רב יהודה הורי באילין מהולייא שרי מעבדינון במועדא לצורך המועד. רבי אמי הורי באילין פומפייא שרי מיעבדינון במועדא לצורך המועד. רבנן דקיסרין אמרי. מסיקין לפסין וקדירות לצורך המועד. שמואל אמר. זפתין גרבא ולא זפתין כוזתא. זפתין גרבא. דזיפתא דקדקירא. ולא זפתין כוזתא. דזיפתא גלידא. אית דמחלפין. זפתין כוזתא ולא זפתין גרבא. זפתין כוזתא. שהיא לשעה. ולא זפתין גרבא. שהיא לשהות.
Jerusalem Talmud Moed Katan 2:5:2 בשם רב

הלכה: כיני מתניתא מעבין. רבי יהודה אומר. יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה. רבי יוסה אומר. אל יאבד דבר כל עיקר. כהנא אמר. אית מילין במועד דקשיין מן אהילות ומן נגעים. תמן אמר רב ירמיה בשם רב. פורסין מחצלת על גבי שיפוף בשבת. וכא הוא אמר הכין. רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא. לתולש מן הקרקע ביניהן. רב …
הלכה: כיני מתניתא מעבין. רבי יהודה אומר. יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה. רבי יוסה אומר. אל יאבד דבר כל עיקר. כהנא אמר. אית מילין במועד דקשיין מן אהילות ומן נגעים. תמן אמר רב ירמיה בשם רב. פורסין מחצלת על גבי שיפוף בשבת. וכא הוא אמר הכין. רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא. לתולש מן הקרקע ביניהן. רבנן אמרי. קוצר ומעבה. רבי יודה אומר. לא יקצור אלא יעבה.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:1:16 בשם רב

שפם ונטילת צפורנים. אית תניי תני. ברגל מותר ובאבל אסור. אית תניי תני. ברגל אסור ובאבל מותר. מאן דאמר. ברגל מותר. בשיש שם רגל. ובאבל אסור. בשאין שם רגל. מאן דאמר. ברגל אסור. בשיש שם הערמה. באבל מותר. בשאין שם הערמה. רב חייה בר אשי בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא מיקל כאן וכאן. רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהו …
שפם ונטילת צפורנים. אית תניי תני. ברגל מותר ובאבל אסור. אית תניי תני. ברגל אסור ובאבל מותר. מאן דאמר. ברגל מותר. בשיש שם רגל. ובאבל אסור. בשאין שם רגל. מאן דאמר. ברגל אסור. בשיש שם הערמה. באבל מותר. בשאין שם הערמה. רב חייה בר אשי בשם רב. הלכה כדברי מי שהוא מיקל כאן וכאן. רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כדברי מי שהוא מיקל בהילכות אבל. רב אמר. שפם כנטילת צפרנים לכל דבר. אמר רבי ירמיה. ובלבד בנוטות. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חנינה. זוג בא לפני רבי בשפם ובנטילת צפרנים והתיר להם רבי. רבי סימון בשם רבי חנינה. שני זוגות היו. אחד מעמתן ואחד מידד עלה. אחד בשפם ואחד בנטילת צפרנים. והתיר להן רבי. כהדא רבי שמואל בר אבא דמכת אחתיה והוה יתיב מצמי טפרויי. סלק רבי לעזר לגביה ולא כסיתון. סלק רבי נתן בר אבא לגביה וכסיתון. אמר ליה. מן קומי רבי לעזר לא כסיתינון. ומן קומוי את מכסי לון. אמר ליה. ומה את סבר. דאת חביב עלי כרבי לעזר.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:4:4 אמר ליה רב dialogue

חד בר נש אובד תפילוי במועדא. אתא לגבי רבי חננאל ושלחיה לגבי רבי אבא בר נתן. אמר ליה. הב ליה תפילך וזיל כתוב לך. אמר ליה רב. איזיל כתוב ליה. מתניתה פליגא על רב. כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו. הא לאחר לא. פתר לה בכותב להניח.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:4:5 רב אמר

וטווה על יריכו תכלת לציצתו. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. טווה ואפילו בפלך. רב אמר. טווה בפלך. בין לו בין לאחר. מתניתא פליגא על רב. וטווה על יריכו תכלת לציציתו. הא לאחר לא. פתר לה בטווה להניח.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:2 בשם רב

הלכה: גזירת שבעה. סנדל וספן. גזירת שלשים. איחוי וגיהוץ ותגלחת. אי זהו גיהוץ. כלי צמר מגוהצין חדשים. וכלי פשתן מגוהצין לבנים. רבי חלבו רב חונה בשם רב. חל יום שמיני שלו להיות בשבת מגלח ערב שבת. היך איפשר. תיפתר שגררתו חיה ונתייאשו מלבקש. ותני כן. הרי מי שגררתו חיה. מאימתי מונין לו. משנתייאשו מלבקש. מצ …
הלכה: גזירת שבעה. סנדל וספן. גזירת שלשים. איחוי וגיהוץ ותגלחת. אי זהו גיהוץ. כלי צמר מגוהצין חדשים. וכלי פשתן מגוהצין לבנים. רבי חלבו רב חונה בשם רב. חל יום שמיני שלו להיות בשבת מגלח ערב שבת. היך איפשר. תיפתר שגררתו חיה ונתייאשו מלבקש. ותני כן. הרי מי שגררתו חיה. מאימתי מונין לו. משנתייאשו מלבקש. מצאוהו איברים איברים. מונין לו משימצא ראשו ורובו. רבי יהודה אומר. השזרה והגולגולת רובו. אמר רבי אבון. תיפתר שנסתם הגולל ערב שבת עם חשיכה. היך איפשר. אמר רבי אחא. תיפתר שסתמו גוי. אית דבעי מימר שבאת לו שמועה קרובה בשבת.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:3 בשם רב

רבי אמי הוה ליה עובדא וגילח יום שלשים. [ואחד רבי] הוה ליה עובדא וגילח יום שלשים ואחד. אמר רבי זריקן. מן מתניתן ילף לה רבי אמי. דתנינן תמן. מי שנזר שתי נזיריות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד ואת השנייה יום ששים ואחד. אמר רבי יוסי. תמן לשעבר והכא כתחילה. רבי ירמיה הורי לרבי יצחק עטושייא. ואית דאמרי. ל …
רבי אמי הוה ליה עובדא וגילח יום שלשים. [ואחד רבי] הוה ליה עובדא וגילח יום שלשים ואחד. אמר רבי זריקן. מן מתניתן ילף לה רבי אמי. דתנינן תמן. מי שנזר שתי נזיריות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד ואת השנייה יום ששים ואחד. אמר רבי יוסי. תמן לשעבר והכא כתחילה. רבי ירמיה הורי לרבי יצחק עטושייא. ואית דאמרי. לרבי חייה בריה דרבי יצחק עטושיא. לגלח יום שלשים מן מתניתן. שמונת ימים קודם לרגל בטלו ממנו גזירת שלשים. היא שמיני היא שלשים. אמר רבי יוסה. שנייא היא תמן שמפני כבוד הרגל התירו. תדע לך שהיא כן. דאמר רבי חלבו רב חונה בשם רב. חל יום שמיני שלו להיות בשבת מגלח ערב שבת. אין תימר שלא מפני הרגל התירו. מעתה אפילו חל יום שלשים שלו להיות בשבת מגלח ערב שבת. ועוד מן הדא דתני. על כל המתים הוא שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים. וישלול יום שבעה ויאחה יום שלשים. אמר רבי חגי. דיהוה שמעתא כן ושמעתא כן.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:4 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

תני. זו דברי אבא שאול. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כאבא שאול. ותני כן. הלכה כדבריו. רבי בא בשם רב. דברי אבא שאול בין ימים בין גזירות בטלו. אבל דברי חכמים ימים בטלו גזירות לא בטלו. מה ביניהון. רב חונה אמר. ערב הרגל ביניהון. אם גילח ערב הרגל יגלח אחר הרגל. אם לא גילח ערב הרגל אל יג …
תני. זו דברי אבא שאול. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כאבא שאול. ותני כן. הלכה כדבריו. רבי בא בשם רב. דברי אבא שאול בין ימים בין גזירות בטלו. אבל דברי חכמים ימים בטלו גזירות לא בטלו. מה ביניהון. רב חונה אמר. ערב הרגל ביניהון. אם גילח ערב הרגל יגלח אחר הרגל. אם לא גילח ערב הרגל אל יגלח אחר הרגל. רבי יוחנן אמר. אף על פי שלא גילח ערב הרגל יגלח לאחר הרגל. רבי לעזר הורי לרבי שמעון בר בא לגלח לאחר הרגל. ולא ידעין אי כהדא דאבא שאול ואין כהדא דרבנן דברי הכל.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:6 בשם רב

אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין. ביום השיני הוא נותן תפילין. אם באו פנים חדשות חולצן כל שבעה. דברי רבי ליעזר. רבי יהושע אומר. ביום הראשון וביום השיני אינו נותן תפילין. בשלישי הוא נותן תפילין. אם באו פנים חדשות אינו חולצן. אם ביום השיני אינו נותן תפילין. צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו. אלא בגין דתנא …
אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין. ביום השיני הוא נותן תפילין. אם באו פנים חדשות חולצן כל שבעה. דברי רבי ליעזר. רבי יהושע אומר. ביום הראשון וביום השיני אינו נותן תפילין. בשלישי הוא נותן תפילין. אם באו פנים חדשות אינו חולצן. אם ביום השיני אינו נותן תפילין. צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו. אלא בגין דתנא דא תנא דא. רבי זעורה מר עוקבן בשם שמואל. רבי זעורה רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי ליעזר בנתינה וכרבי יהושע בחליצה. רבי זעורה בעי. אם נתן ביום השיני כרבי ליעזר מהו שיעשה רבי ליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ. אמר רבי יוסי בירבי בון. וכיני. אם נתן ביום השיני כרבי ליעזר נעשה רבי ליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ. אין כיני נאמר. הלכה כרבי ליעזר.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:19 רב אמר

שמואל אמר. פח״ז חובה. נת״ר רשות. פריעת ראש חזירת קרע זקיפת המיטה חובה. נעילת סנדל תשמיש המיטה רחיצה רשות. חד תלמיד מן דשמואל שימש מיטתו. שמע שמואל ואיקפד עלוי ומית. אמר. להלכה איתאמרת. דילמא למעשה. רב אמר. ח״ז חובה. פ״ן רשות. חזירת קרע זקיפת המיטה חובה. פריעת ראש נעילת סנדל רשות. תרין בנוי דרבי נפקו …
שמואל אמר. פח״ז חובה. נת״ר רשות. פריעת ראש חזירת קרע זקיפת המיטה חובה. נעילת סנדל תשמיש המיטה רחיצה רשות. חד תלמיד מן דשמואל שימש מיטתו. שמע שמואל ואיקפד עלוי ומית. אמר. להלכה איתאמרת. דילמא למעשה. רב אמר. ח״ז חובה. פ״ן רשות. חזירת קרע זקיפת המיטה חובה. פריעת ראש נעילת סנדל רשות. תרין בנוי דרבי נפקון. חד רישיה מגלי ושליח סנדלוי. וחד רישיה מכסי ולביש סנדלוי. רבי יונה סלק לגבי רבי גוריון. נפק לגביה לביש סנדלוי. אמר ליה. מה את סבר דילפינן עובדא מינך. לא ילפין עובדא מן בר נש זעיר.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:11 בשם רב

הרואה תלמיד חכם שמת כרואה ספר תורה שנשרף. אמר רבי אבהו. יבא עלי אם טעמתי כלום כל אותו היום. רבי יונה הוה בצור. שמע דדמך בריה דרבי אבהו. אף על גב דאכל גובנא ושתה מיא אסקיה צום כל ההוא יומא. רבי בא ורבי הונא בר חייה הוון יתיבין. אתת נעמיתא וחטפת תפילוי דהונא בר חייה. צדה רבי בא וחנקה. אמר ליה רבי חונא …
הרואה תלמיד חכם שמת כרואה ספר תורה שנשרף. אמר רבי אבהו. יבא עלי אם טעמתי כלום כל אותו היום. רבי יונה הוה בצור. שמע דדמך בריה דרבי אבהו. אף על גב דאכל גובנא ושתה מיא אסקיה צום כל ההוא יומא. רבי בא ורבי הונא בר חייה הוון יתיבין. אתת נעמיתא וחטפת תפילוי דהונא בר חייה. צדה רבי בא וחנקה. אמר ליה רבי חונא בר חייה עוד מעט והיינו באים לידי שריפת תורה. אמר ליה. ואדיין את לזו. כן אמר רב ירמיה בשם רב. אין קורעין אלא על ספר תורה ששרפו מלך ישראל בזרוע. כגון יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה וחביריו. עולא בירייא רבי לעזר בשם רבי חנינה. הרואה ספר תורה שנשרף חייב לקרוע על הגויל בפני עצמו ועל הכתב בפני עצמו. מה טעמא. אחרי שרוף המלך את המגילה ואת הדברים. את המגילה זה הגויל. ואת הדברים זה הכתב.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:14 בשם רב

מהו להבדיל קנה שפה. רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. ויחזק דוד. אין חזקה פחות מטפח. ויקרעם. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מיכן שהוא צריך להבדיל קנה שפה. מת לו מת קורע. מת לו מת אחר אפילו ששמע על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו חכמה קורע קרע אחד לכולן. רבי יהודה בן תימא אומר. קורע על זה בפני ע …
מהו להבדיל קנה שפה. רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. ויחזק דוד. אין חזקה פחות מטפח. ויקרעם. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מיכן שהוא צריך להבדיל קנה שפה. מת לו מת קורע. מת לו מת אחר אפילו ששמע על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו חכמה קורע קרע אחד לכולן. רבי יהודה בן תימא אומר. קורע על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו ובלבד שלא יעשה שלאביו ושלאימו תוספת. ולא דא היא קדמייתא. אלא שלא יוסיף לא על שלאביו ולא על שלאמו. רבי חלבו ורב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב. הלכה כרבי יהודה בן תימא. מת לו מת קורע. מת לו מת אחר מוסיף על הקרע וקורע. עד איכן. אמר רבי חנינה. עד שהוא מגיע עד טיבורו. תנא חד סב קומי רבי זעורה. אפילו נתמנה לו בגד כל שבעה חייב לקרוע. אמר ליה רבי זעורה. הדא דת אמר בשאר הקרובים. אבל על אביו ועל אמו אפילו לאחר שבעה חייב לקרוע. מת לו מת קורע. מת לו מת אחר מרחיק שלש אצבעות וקורע. שלמו מלפניו מתחיל מאחריו. שלמו מלמעלן מתחיל מלמטן. שלמו אילו ואילו. רבי חייה בריה דרבי אדא דיפו אמר. נעשה כפוחח.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:9:2 בשם רב

הלכה: רבי תנחום בר עיליי דמך בחנוכתא. רבי דוסא דמך בריש ירחא דניסן. עבדין ליה איברייא. סברין מימר. מן דעתון דרבנן. ובדקון ואשכחון דלא מן דעתון דרבנן. רבי קרוספי דמך במועדא ועבדון ליה איברייא. סברין מימר. מן דעתיה דרבי אמי. ובדקון ואשכחון דלא מן דעתיה דרבי אמי. רבי חלבו רבי בא בר זבדא בשם רב. אפילו ל …
הלכה: רבי תנחום בר עיליי דמך בחנוכתא. רבי דוסא דמך בריש ירחא דניסן. עבדין ליה איברייא. סברין מימר. מן דעתון דרבנן. ובדקון ואשכחון דלא מן דעתון דרבנן. רבי קרוספי דמך במועדא ועבדון ליה איברייא. סברין מימר. מן דעתיה דרבי אמי. ובדקון ואשכחון דלא מן דעתיה דרבי אמי. רבי חלבו רבי בא בר זבדא בשם רב. אפילו לשעה. מן הדא ותמת שם מרים ותקבר שם. ואנן חמיי רבנן עניין בדיבורא. אמר רבי ירמיה. חבירים זריזין הן ואינן באין לידי הספד.

Jerusalem Talmud Chagigah (2)

Jerusalem Talmud Chagigah 2:1:6 אמר רב

ולא במרכבה ביחיד. עוד היא כרבי עקיבה. דברי הכל היא. כדי שיהא אדם יודע לחוס על כבוד קונו. לא כן אמר רב. אין אדם רשאי לומר דבר (בנגע צרעת) [כנגד רבו] אלא אם כן ראה או שימש. כיצד הוא עושה. כתחילה רבו פותח לו ראשי פסוקים ומסכים. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תלמיד וותיק היה לו לרבי ודרש פרק אחד במעשה המרכבה. …
ולא במרכבה ביחיד. עוד היא כרבי עקיבה. דברי הכל היא. כדי שיהא אדם יודע לחוס על כבוד קונו. לא כן אמר רב. אין אדם רשאי לומר דבר (בנגע צרעת) [כנגד רבו] אלא אם כן ראה או שימש. כיצד הוא עושה. כתחילה רבו פותח לו ראשי פסוקים ומסכים. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תלמיד וותיק היה לו לרבי ודרש פרק אחד במעשה המרכבה. ולא הסכימה דעתו שלרבי. ולקה בשחין. התורה הזו דומה לשני שבילים. אחד שלאור ואחד שלשלג. היטה בזה מת באור. היטה בזו מת בשלג. מה יעשה. יהלך באמצע.
Jerusalem Talmud Chagigah 2:1:11 רב אמר

רבי לעזר בשם בר סירה. פליאה ממך מה תדע. עמוקה משאול מה תחקור. במה שהורשיתה התבונן. אין לך עסק בנסתרות. רב אמר תאלמנה שפתי שקר. יתחרשן יתפרכן ישתתקן. יתחרשן. כמה דת אמר ויאמר יי אליו מי שם פה וגו'. יתפרכן. כמה דת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים. ישתתקן. כשמועו. הדוברות על צדיק עתק. הדוברות על צדיקו שלעו …
רבי לעזר בשם בר סירה. פליאה ממך מה תדע. עמוקה משאול מה תחקור. במה שהורשיתה התבונן. אין לך עסק בנסתרות. רב אמר תאלמנה שפתי שקר. יתחרשן יתפרכן ישתתקן. יתחרשן. כמה דת אמר ויאמר יי אליו מי שם פה וגו'. יתפרכן. כמה דת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים. ישתתקן. כשמועו. הדוברות על צדיק עתק. הדוברות על צדיקו שלעולם דברים שהעתיק מבריותיו. בגאוה ובוז. זה שהוא מתגאה לומר. אני דורש במעשה בראשית. סבור שהוא כמגאה. ואינו אלא כמבזה.

Jerusalem Talmud Yevamot (41)

Jerusalem Talmud Yevamot 2:4:5 רב אמר

תני. רבי חנין אומר. כולהון אין להן הפסק חוץ מאשת אביו מאמו. בר קפרא אמר. כולהון יש להן הפסק. דבר קפרא מוסיף אם אבי אמו ואם אבי אביו. רב אמר. כלת בנו יש לה הפסק. מה פליג. כלת בנו ממקום אחר באת. רב אמר. זרע היוצא ממנו אסור. אמר רבי יוסי בירבי בון. טעמא דרב. אברהם אסור בכל נשי ישראל. שרה אסורה בכל אנשי …
תני. רבי חנין אומר. כולהון אין להן הפסק חוץ מאשת אביו מאמו. בר קפרא אמר. כולהון יש להן הפסק. דבר קפרא מוסיף אם אבי אמו ואם אבי אביו. רב אמר. כלת בנו יש לה הפסק. מה פליג. כלת בנו ממקום אחר באת. רב אמר. זרע היוצא ממנו אסור. אמר רבי יוסי בירבי בון. טעמא דרב. אברהם אסור בכל נשי ישראל. שרה אסורה בכל אנשי ישראל.
Jerusalem Talmud Yevamot 2:4:6 רב אמר

רב אמר. כל שאילו נקיבה מן התורה אסורה כיוצא בו זכר אשתו אסורה. אחות אביו נקיבה אסורה. אחי אביו זכר אשתו אסורה. אחות אמו נקיבה אסורה. אחי אמו זכר אשתו אסורה. בת בנו נקיבה אסורה. בן בנו זכר אשתו אסורה. בת בתו נקיבה אסורה. בן בתו זכר אשתו אסורה. אמר רבי יעקב דרומייא קומי רבי יוסי. אית לך אף תרתי. אמו ת …
רב אמר. כל שאילו נקיבה מן התורה אסורה כיוצא בו זכר אשתו אסורה. אחות אביו נקיבה אסורה. אחי אביו זכר אשתו אסורה. אחות אמו נקיבה אסורה. אחי אמו זכר אשתו אסורה. בת בנו נקיבה אסורה. בן בנו זכר אשתו אסורה. בת בתו נקיבה אסורה. בן בתו זכר אשתו אסורה. אמר רבי יעקב דרומייא קומי רבי יוסי. אית לך אף תרתי. אמו תורה. אם אמו שנייה לה. אסרו אם אביו מפני אם אמו. אשת בנו תורה. אשת בן בנו שנייה לה. אסרו אשת בן בתו מפני אשת בן בנו. אמר רבי מתנייא. אית לך אף תרתי. אשת אביו תורה. אשת אבי אביו שניה לה. אסרו אשת אבי אמו מפני אשת אבי אביו. אשת אחי אביו מאביו תורה. אשת אחי אביו מאמו שנייה לה. אסרו אשת אחי אמו מאמו מפני אשת אחי אביו מאמו.
Jerusalem Talmud Yevamot 2:10:3 רב אמר

הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס. קידש כמי שכנס. אמר [מדין] שלא לכנוס וכנס מוציאו מידו. גירש מהו שיחזיר. אם אומר את כן לא נמצאת מוציא ליזה על בניה. הנטען על אשת איש. רב אמר בנטען בעדים. רבי יוסי בעי. אם בנטען בעדים בהא תני [והוציאה] מתחת ידו. אף על פי שכנס יוציא. ומתחת י …
הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס. קידש כמי שכנס. אמר [מדין] שלא לכנוס וכנס מוציאו מידו. גירש מהו שיחזיר. אם אומר את כן לא נמצאת מוציא ליזה על בניה. הנטען על אשת איש. רב אמר בנטען בעדים. רבי יוסי בעי. אם בנטען בעדים בהא תני [והוציאה] מתחת ידו. אף על פי שכנס יוציא. ומתחת ידי אחר יקיים. אם נטען בעדים אפילו מתחת ידי אחר יוציא. אלא כן אנן קיימין בנטען שלא בעדים [והוציאה] מתחת ידי אחר יקיים.
Jerusalem Talmud Yevamot 2:11:2 בשם רב

הלכה: המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא אמר בשם רב. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר. מהו אין למידין הימינו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. ובא אחד ואמר. אני הוא שלקחת …
הלכה: המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא אמר בשם רב. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר. מהו אין למידין הימינו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. ובא אחד ואמר. אני הוא שלקחתיה. לא כל הימינו. אף בקידושין כן. אחת מבנותיי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה. ובא אחד ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. מתניתא פליגא על רב. המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. לא ישא את אשתו. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבואו שנים ויאמרו. זה הוא שקידש. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. זה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. פתר לה באומר. לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זה הוא. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. קדם אחד מהן וכנס (אין) מוציאין מידו. הדא דאת אמר. בשזה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. וקדם אחד מהן וכנס. אבל אם אמר אני קידשתיה. וכנסה. ובא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. ותני כן. אם משכנסה בא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו.
Jerusalem Talmud Yevamot 3:1:9 רב אמר

היו חמשה אחין שלשה מהן נשואין לשלש אחיות ומתו. רב אמר זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת מאי זה מהן שירצה. שמואל אמר. זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת משניהן. רב אומר חליצה קיניין. שמואל אמר. חליצה פטור. רבי זעירא אמר. חליצה קיניין. רבי הילא אמר. חליצה פטור. מיליהון דרבנין אמרין. חלי …
היו חמשה אחין שלשה מהן נשואין לשלש אחיות ומתו. רב אמר זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת מאי זה מהן שירצה. שמואל אמר. זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת משניהן. רב אומר חליצה קיניין. שמואל אמר. חליצה פטור. רבי זעירא אמר. חליצה קיניין. רבי הילא אמר. חליצה פטור. מיליהון דרבנין אמרין. חליצה פטור. שמעון בר בא בעא קומי רבי יוחנן. מה בין חולץ ומה בין מגרש. אמר ליה. את סבור חליצה קניין. אינה אלא פטור. אין האחין חייבין עליה משום אשתו שלחולץ אבל חייבין עליה משום אשתו שלמת. לוי אמר. זיקה קניין. וכל אחת ואחת צריכה חליצה משניהן.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:2:3 רב אמר

רב אמר. כל שאיפשר לו לעמוד על וודייו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי. היך עבידא. היו לפניו שני זיתים אחד שלחלב ואחד שלשומן ואכל אחד מהן. ובא עורב ואכל את השיני. מאחר שאינו יכול לעמוד על וודייו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי. אבל אם אכל עורב תחילה ואחר כך אכל הוא. מאחר שהוא יכול לעמוד על וודייו חייבין על …
רב אמר. כל שאיפשר לו לעמוד על וודייו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי. היך עבידא. היו לפניו שני זיתים אחד שלחלב ואחד שלשומן ואכל אחד מהן. ובא עורב ואכל את השיני. מאחר שאינו יכול לעמוד על וודייו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי. אבל אם אכל עורב תחילה ואחר כך אכל הוא. מאחר שהוא יכול לעמוד על וודייו חייבין על ספיקו אשם תלוי. לא כן אמר רב. והוא שיוכיח לפניו חלב ברור. אף על גב דרב אמר. והוא שיוכיח לפניו חלב ברור. מודה הוא הכא. שיכול לעמוד על וודאו. מתניתא פליגא על רב. כרבי לעזר אומר. חייבין על חלבו אשם תלוי. מה עבד רב. פתר לה. חלוקין על דברי רבי לעזר. מתניתא פליגא על רב. חתיכה שלחולין וחתיכה שלקודש. אכל את אחת מהן ואין ידוע את אי זה מהן אכל מביא אשם תלוי. אכל את השנייה מביא אשם וודאי. אכל את הראשונה ובא אחר ואכל את השנייה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי. ניחא ראשון מביא אשם תלוי. שיני למה. אמר רבי יוסה. תיפתר שהיתה חתיכה גדולה ואכל חצייה והניח חצייה. מתניתא פליגא על רב. ספק בן תשעה לראשון בן שבעה לאחרון יוציא והוולד כשר וחייבין אשם תלוי. הרי איפשר לך לעמוד על וודייו וחייבין על ספיקו אשם תלוי. אמר רבי יוסה. קיימה רבי זעירא קומי רבי חייה בר ווא. רבי חזקיה רבי חייה בר בא. קיימה רבי זעורה קמינן. מאחר שהוא יכול להערות ולפרוש ולידע אם ממנו הוא אם מאחר הוא. כמי שהוא יכול לעמוד על וודייו.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:7:4 בשם רב

רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר. טעמא דרבי יהודה והיה הבכור אשר תלד. מקישו לבכור. מה הבכור אינו יורש בחיי אביו אף זה אינו יורש בחיי אביו. אי מה בכור יורש לאחר מיתת אביו אף זה יורש לאחר מיתת אביו. אמר רבי זעורה. מינה. מה הבכור לא יורש בשעה שהוא ראוי לירש אף זה אינו יורש בשעה שהוא ראוי לירש. עוד אינו י …
רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר. טעמא דרבי יהודה והיה הבכור אשר תלד. מקישו לבכור. מה הבכור אינו יורש בחיי אביו אף זה אינו יורש בחיי אביו. אי מה בכור יורש לאחר מיתת אביו אף זה יורש לאחר מיתת אביו. אמר רבי זעורה. מינה. מה הבכור לא יורש בשעה שהוא ראוי לירש אף זה אינו יורש בשעה שהוא ראוי לירש. עוד אינו יורש. רבי אבא בר כהנא רבי חייה בר אשי בשם רב. הלכה כרבי יהודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי יודה. רבי אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה. הלכה כרבי יודה. אמר רבי יוחנן. זימנין סגין יתבית קומי רבי הושעיה ולא שמעית מיניה הדא מילתא. אמר ליה. ולית בר נש דו שמע מילה ולית חבריה שמיע ליה.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:15:3 רב אמר

אף על גב דרבי יהושע אמר הבא על אחותו הוולד כשר. מודה שאם היתה הוולד נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. אף על גב דרבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון. גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. חד בר נש אתא לגבת רב אמר. בנין דילידת אמה דההוא גברא ארמאי. אמר ליה. כשר. אמר לי …
אף על גב דרבי יהושע אמר הבא על אחותו הוולד כשר. מודה שאם היתה הוולד נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. אף על גב דרבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון. גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. חד בר נש אתא לגבת רב אמר. בנין דילידת אמה דההוא גברא ארמאי. אמר ליה. כשר. אמר ליה רב חמא בר גוריא. הן דעיימך רגליך עד דלא ייתי שמואל ויפסלינך. אף על גב דרב אמר. גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה.
Jerusalem Talmud Yevamot 6:1:4 בשם רב

אי זו היא הערייה. רב יהודה בשם רבי שמואל. עד כדי שתהא אצבע נראית בין השפיות. רבי יוחנן אמר עד שתיכנס העטרה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. נכנסה העטרה זו היא גמר ביאה. מה אנן קיימין. אם בשאר כל העריות. עשה בהן את המערה כגומר. אם בשפחה חרופה. עד שיפלוט. ואמר רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב. שכבת זרע עד …
אי זו היא הערייה. רב יהודה בשם רבי שמואל. עד כדי שתהא אצבע נראית בין השפיות. רבי יוחנן אמר עד שתיכנס העטרה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. נכנסה העטרה זו היא גמר ביאה. מה אנן קיימין. אם בשאר כל העריות. עשה בהן את המערה כגומר. אם בשפחה חרופה. עד שיפלוט. ואמר רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב. שכבת זרע עד שיפלוט. אלא כן אנן קיימין באלמנה לכהן גדול. ואמר רבי בא בר ממל. הערה בה חייב משום חללה. נכנסה עטרה חייב משום ביאה. גמר את הביאה חייב משום ולא יחלל זרעו בעמיו.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:9 בשם רב

רבי יודה אומר. גר תושב בשבת כישראל ביום טוב. מה ישראל ביום טוב אופה ומבשל ואסור בכל מלאכה אף גר תושב בשבת כן. רבי יוסי אומר. גר תושב בשבת כישראל בחולו שלמועד. מה ישראל בחולו של מועד מגבב מעל פני השדה ואסור בכל מלאכת השדה אף גר תושב בשבת כן. רבי שמעון אומר. גר תושב בשבת כישראל בשאר ימות השנה. מה ישרא …
רבי יודה אומר. גר תושב בשבת כישראל ביום טוב. מה ישראל ביום טוב אופה ומבשל ואסור בכל מלאכה אף גר תושב בשבת כן. רבי יוסי אומר. גר תושב בשבת כישראל בחולו שלמועד. מה ישראל בחולו של מועד מגבב מעל פני השדה ואסור בכל מלאכת השדה אף גר תושב בשבת כן. רבי שמעון אומר. גר תושב בשבת כישראל בשאר ימות השנה. מה ישראל בשאר ימות השנה חורש וזורע וקוצר אף גר תושב בשבת כן. רב אדא רב המנונא רב אדא בר אחווא בשם רב. הלכה כרבי שמעון.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:11 בשם רב

המשוך והנולד מהול והמל עד שלא נתגייר לא יאכלו בתרומה. רבי זריקן רבי ינאי בירבי ישמעאל בשם רבי יוחנן. משום קנס. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. גזירה גזרו. מה נפק מן ביניהון. משך לו אחר ערלה או שנמשכה מאיליה. אין תימר קנס. אין כאן קנס. אין תימר גזירה גזרו. אפילו כן גזירה גזרו.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:12 רב אמר

המול ימול. גזירה לשתי מילות. אחד למילה ואחד לפריעה. אחת לפריעה ואחת לציצין. עד כדון כרבי עקיבה דו אמר. לשונות ריבויין הן. כרבי ישמעאל דו אמר. לשונות כפולין הן. התורה דיברה כדרכה. הלוך הלכת. כי נכסף נכספת. גנב גונבתי. מנלן. אמר רבי יודה בר פזי. אז אמרה חתן דמים למולות. מיכן לשתי מילות. אחת למילה ואחת …
המול ימול. גזירה לשתי מילות. אחד למילה ואחד לפריעה. אחת לפריעה ואחת לציצין. עד כדון כרבי עקיבה דו אמר. לשונות ריבויין הן. כרבי ישמעאל דו אמר. לשונות כפולין הן. התורה דיברה כדרכה. הלוך הלכת. כי נכסף נכספת. גנב גונבתי. מנלן. אמר רבי יודה בר פזי. אז אמרה חתן דמים למולות. מיכן לשתי מילות. אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה ואחת לציצין. רב אמר. המול ימול. מיכן לנולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית. המול ימול. מיכן לישראל ערל שלא ימול עד שימול. ואין צריך לומר גוי ערל. אמר רבי לוי. כתיב ואתה את בריתי תשמור. אתה וכל כיוצא בך.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:13 רב אמר

תני. ישראל מל את הכותי והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסה. וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה. אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו. המושך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי. הרבה משוכין היו בימי בן כוזבא וכולן מל …
תני. ישראל מל את הכותי והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסה. וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה. אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו. המושך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי. הרבה משוכין היו בימי בן כוזבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. המושך והנולד מהול והמל עד שלא נתגייר צריך להטיף ממנו דם ברית. תני רבי שמעון בן אלעזר. לא נחלקו בית שמי ובית הלל על שנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה. על מה נחלקו. על גר שנתגייר מהול. שבית שמי אומרים. צריך להטיף ממנו דם ברית. ובית הלל אומרים. אין צריך להטיף ממנו דם ברית. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה. הלכה כדברי התלמיד. אתא עובדא קומי רב ואמר. מן הא דתני. מפני שהיא ערלה כבושה. הדא אמרה. ערל ברור הוא ודוחין עליו את השבת. רבי אבהו אמר. אין דוחין עליו את השבת וצריך להטיף ממנו דם ברית. רב אדא בר אחווא אתיליד ליה חד בר נש כן. מימסמס בה מית. אמר רבי אבין נעשה כרות שפכה ונתענה עליו שימות. רבנין דקיסרין אמרין נעשה פצוע דכא ונתענה עליו שימות.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:7 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רב יהודה בשם רב. הלכה כרבי לעזר דברי חכמים. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. כתיב לא יבא ממזר בקהל יי. בקהל ברור אינו בא. בא הוא בקהל ספק.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:12 בשם רב

רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה במשפחה אחת ברודוס שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי את רבי רומנוס לבודקה. ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחות מבת שלש שנים ויום אחד. והכשירה לכהונה. רב הושעיה אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירה. דברי הכל היא הכא. דאמר רבי זעירה בשם רב אדא בר אחווא רבי יודן מטי בה …
רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה במשפחה אחת ברודוס שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי את רבי רומנוס לבודקה. ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחות מבת שלש שנים ויום אחד. והכשירה לכהונה. רב הושעיה אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירה. דברי הכל היא הכא. דאמר רבי זעירה בשם רב אדא בר אחווא רבי יודן מטי בה בשם רב. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. וולד בוגרת כשר. שהיא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה. והוא אשה בבתוליה יקח ולא בוגרת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא גיורת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. התיב רבי הושעיה. הרי שיני למצרי שהוא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. חזר רבי הושעיה ואמר. לא דומה עשה שבישראל לעשה שבכהנים. עשה שבישראל אסור בכל. עשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלוים ובישראל.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:9 בשם רב as transmitted by Rav Huna

שאלו את רבי אליעזר. דור אחד עשר שבממזר מהו. אמר להן. הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו. ומה טעמא דרבי אליעזר. דלא הוה אתייא דרבי ליעזר כרבי חנינה. דאמר רבי חנינה. אחת לששים ולשבעים שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר בעולם ומכלה ממזיריהן ונוטל את הכשירין עמהן שלא לפרסם את חטאיהן. ואייתינה כיי דמר רבי לוי בשם רב …
שאלו את רבי אליעזר. דור אחד עשר שבממזר מהו. אמר להן. הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו. ומה טעמא דרבי אליעזר. דלא הוה אתייא דרבי ליעזר כרבי חנינה. דאמר רבי חנינה. אחת לששים ולשבעים שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר בעולם ומכלה ממזיריהן ונוטל את הכשירין עמהן שלא לפרסם את חטאיהן. ואייתינה כיי דמר רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש. במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני יי. שלא לפרסם את החטאים. ומה טעם. וגם הוא חכם ויבא רע. לא מסתברא דלא אלא זהו ויבא טוב. אלא ללמדך שאפילו רעה שמביא הקדוש ברוך הוא בעולם בחכמה הוא מביאה. ואת דברו לא הסיר. כל כך למה. וקם על בית מריעים ועל עזרת פועלי און. ואתייא כההיא דמר רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש. במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני יי. שלא לפרסם את החטאים. רב הונא אמר. אין ממזר חי יותר משלשים יום. רבי זעירא כד סלק להכא שמע קלין קריין. ממזירא וממזרתה. אמר לון. מהו כן. הא אזילא ההיא דרב הונא. דרב הונא אמר. אין ממזר חי יותר משלשים יום. אמר ליה רבי יעקב בר אחא. עמך הייתי כד אמר רבי בא רב הונא בשם רב. אין ממזר חי יותר משלשים יום. אימתי. בזמן שאינו מפורסם. הא אם היה מפורסם חי הוא.
Jerusalem Talmud Yevamot 9:1:3 בשם רב

כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל מותרת לבעל ואסורה ליבם. לא כן אמר רבי יוסי בירבי בון בשם רב. גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה. כיני מתניתא. [חלל] שנשא כשירה ויש לו אח [כשר]. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה. מאי טעמא. כשירין הוזהרו על הפסולות ופסולים על הכשרות אבל לא פסולות …
כשר שנשא כשירה ויש לו אח חלל מותרת לבעל ואסורה ליבם. לא כן אמר רבי יוסי בירבי בון בשם רב. גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה. כיני מתניתא. [חלל] שנשא כשירה ויש לו אח [כשר]. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהונה. מאי טעמא. כשירין הוזהרו על הפסולות ופסולים על הכשרות אבל לא פסולות על הכשירין ולא כשירות על הפסולין. והתני לא יקחו לא יקחו. מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש. סברין מימר בכשירות על הפסולות. ואינן כפסולות על הכשירות.
Jerusalem Talmud Yevamot 9:8:2 בשם רב

הלכה: בת כהן שנשאת לישראל כול'. רבי ליונטי בעא קומי רבי יונה. ניחא בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן הואיל והיא ראויה לוכל למה אינה אוכלת. אמר ליה. כן אמר רבי זעירה רב ענן בשם רב. מהו בת כהן. מתלמדתה שלכהן. כמה דתימר בת בבל השדודה. וכי בת בבל היתה. אלא שנעשית כמעשה בבל. רבי יוס …
הלכה: בת כהן שנשאת לישראל כול'. רבי ליונטי בעא קומי רבי יונה. ניחא בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן הואיל והיא ראויה לוכל למה אינה אוכלת. אמר ליה. כן אמר רבי זעירה רב ענן בשם רב. מהו בת כהן. מתלמדתה שלכהן. כמה דתימר בת בבל השדודה. וכי בת בבל היתה. אלא שנעשית כמעשה בבל. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. שתי בנות אמורות בפרשה. אחת חוזרת ואוכלת ואחת חוזרת ואינה אוכלת. בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן חוזרת ואינה אוכלת. אמור מעתה. נשאת לכשר חוזרת ואוכלת. לפסול חוזרת ואינה אוכלת. רב אמר הלכה אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי יוחנן אמר. אוכלת בחזה ושוק. תני רבי חייה מסייע לרב. מלחם. לא כל הלחם. תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי יוחנן. מלחם אביה תאכל. לרבות חלות תודה ורקיקי נזיר.
Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:12 רב אמר

סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך תהא אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והיה לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור …
סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך תהא אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והיה לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומותר באשת אחיו. ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא. הדא אמרה שצרת סוטה מותר לאחיו שלבועל. אמר רבי יודן. אתייא כרבנן דתמן. דאמר רבי הילא ותניי תמן. כל העריות אינן צריכות ממנו גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו (לא כצרת סוטה היא. הדא אמרה. צרת סוטה מותרת לאחיו של בועל.) ברם כרבנן דהכא. רבי חייה אמר בשם רבי יוחנן. הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הלכה אשת איש קנה בה. ערוה [היא]. וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חנניה. אפילו כרבנן דהכא אתייא היא. בה קנסו ולא קנסו ביורשיה. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. אם כרבנן דתמן יהא מותר בה. רבי זעירה בשם רבי יוחנן. צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה. שמואל אמר. גרושה עצמה מותרת לביתה. מה פליג. בגין דהוון עסקין בצרות לא אדכרין גרושות. צרת סוטה למה היא אסורה. רבי יוחנן אמר. מריח ערוה נגעו בה. רב אמר. מפני שכתוב בה טומאה כעריות.
Jerusalem Talmud Yevamot 10:5:3 בשם רב

מה את מקיים לה. בעד אחד או בשני עדים. אין תקיימינה בעד אחד. נמצאת אומר. עד אחד מתירה ליבם. אין תקיימינה בשני עדים. הוה פליגא על רב. דאמר רב נחמן בשם רבי יעקב בשם רב. נישאת על פי שנים אפילו דהוא אתי אמרה לה. לית תני.
Jerusalem Talmud Yevamot 10:8:4 רב אמר

פשיטא הדא מילתא. פחות מבן עשרים שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש. ויותר מבן עשרים שהביא שתי שערות מיכן והילך הוא איש. מה פליגין. בבן עשרים. שמואל אמר. למפריעו הוא נעשה איש. רב אמר. מיכן והילך הוא איש. מתניתא פליגא בין על דין בין על דין. הסריס אינו נעשה בן סורר ומורה שאין בו הקפת זקן. ויתיר בו שמ …
פשיטא הדא מילתא. פחות מבן עשרים שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש. ויותר מבן עשרים שהביא שתי שערות מיכן והילך הוא איש. מה פליגין. בבן עשרים. שמואל אמר. למפריעו הוא נעשה איש. רב אמר. מיכן והילך הוא איש. מתניתא פליגא בין על דין בין על דין. הסריס אינו נעשה בן סורר ומורה שאין בו הקפת זקן. ויתיר בו שמא יביא שתי שערות בתוך שלשה חדשים. כמאן דמר. אין מקבלין התרייה על הספק. מתניתין פליגא על שמואל. אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שלא הביא שתי שערות למפריעו נעשה איש. כמה דתימר. בן תשע שנים ויום אחד ועד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש. ודכוותה בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות מיכן והילך הוא נעשה איש. מה עבד לה שמואל. פתר לה סמוך לעשרים שנה.
Jerusalem Talmud Yevamot 11:1:8 רב אמר

עד כדון בת בתו מן הנישואין. בת בתו מן האונסין. ערות בת בנך או בת בתך. מה נן קיימין. אם מן הנישואין כבר הוא אמור. אלא אם אינו עניין לנישואין תניהו עניין לאונסין. עד כדון לאזהרה. לעונש מניין. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הנה מהנה. זמה מזמה. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. תני רבי ישמעאל. הנה מאתהן. עד כ …
עד כדון בת בתו מן הנישואין. בת בתו מן האונסין. ערות בת בנך או בת בתך. מה נן קיימין. אם מן הנישואין כבר הוא אמור. אלא אם אינו עניין לנישואין תניהו עניין לאונסין. עד כדון לאזהרה. לעונש מניין. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הנה מהנה. זמה מזמה. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. תני רבי ישמעאל. הנה מאתהן. עד כדון בת בתו. בתו מניין. רב אמר. אם על בת בתו הוא מוזהר. לא כל שכן על בתו. אם על בת בתו הוא ענוש. לא כל שכן על בתו.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:1:9 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רבי בא רב יהודה בשם רב. אם יבוא אליהו ויאמר שחולצין במנעל שומעין לו. שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו. שהרי הרבים נהגו לחלוץ בסנדל. והמנהג מבטל את ההלכה. רבי זעירה רבי ירמיה בשם רב. אם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין במנעל שומעין לו. שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו. שהרי הרבים נהגו להיות חולצין בסנדל. ו …
רבי בא רב יהודה בשם רב. אם יבוא אליהו ויאמר שחולצין במנעל שומעין לו. שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו. שהרי הרבים נהגו לחלוץ בסנדל. והמנהג מבטל את ההלכה. רבי זעירה רבי ירמיה בשם רב. אם יבוא אליהו ויאמר שאין חולצין במנעל שומעין לו. שאין חולצין בסנדל אין שומעין לו. שהרי הרבים נהגו להיות חולצין בסנדל. והמנהג מבטל את ההלכה.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:1:12 רב אמר

רב אמר. עיקר חליצה התרת הרצועה. לא כן אמר רבי בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה בשם רב. דברי חכמים. חלצה ולא רקקה. רקקה ולא חלצה. לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק. אף על גב דרב אמר. עד שתחלוץ ותרוק. מודה רב. עיקר חליצה התרת הרצועות.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:1:13 רב אמר

רב אמר. עיקר חזקה הכנסת פירות. לא כן אמר רב. והן שראו אותו מנכש ומעדר. אף על גב דאמר רב. והן שראו אותו מנכש ומעדר. מודה רב. עיקר חזקה הכנסת פירות.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:1:16 אמר רב

בסנדל שיש לו עקב כשר. תמן אמרין. כגון אילין קנסורס. ורבנן דהכא אמרי. כגון אילין דידן. אמר רב. אילולא דחמיי רבי חייה רובא חביבי חלץ בהדין שורציפא דשנצוי לא הוה לבן רב עליהן למיעבד כן. אחוי דאימיה דרב כהנא חלץ בלילה ביחיד בלילי שבת בסנדל שלשעם ומיעומד. אמר רבי זריקה. ולא רקקה. שמע רב ואמר. מאן יעבד דא …
בסנדל שיש לו עקב כשר. תמן אמרין. כגון אילין קנסורס. ורבנן דהכא אמרי. כגון אילין דידן. אמר רב. אילולא דחמיי רבי חייה רובא חביבי חלץ בהדין שורציפא דשנצוי לא הוה לבן רב עליהן למיעבד כן. אחוי דאימיה דרב כהנא חלץ בלילה ביחיד בלילי שבת בסנדל שלשעם ומיעומד. אמר רבי זריקה. ולא רקקה. שמע רב ואמר. מאן יעבד דא אלא אחוי דאימיה דרב כהנא.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:2:3 בשם רב

סנדל שלעץ. חברייא בשם רב. והן שיהו חובטין שלעץ. רבי בא בשם רב. והן [שיהו] מעמידין שלעץ. תמן אמרין בשם רב. והן שיהו תרסיותיו שלעץ. רבי הילא בשם רבי יוחנן. אפילו כולו שלעץ כשר. מתניתין מסייעא לרבי יוחנן. סנדל של קש טמא מדרס והאשה חולצת בו. דברי רבי עקיבה. אבל חכמים לא הודו למדרס.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:2:4 בשם רב

סנדל שנפסקו אזניו נפסקו חבטיו נפסקו תרסיותיו או שפירשה אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשה רוב כפיו טמא. רבי יודה אמר. הפנימית טמיאה והחיצונה טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יודה לעניין שבת. רבי שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא. שלח שאל לרב …
סנדל שנפסקו אזניו נפסקו חבטיו נפסקו תרסיותיו או שפירשה אחת מכפיו טהור. נפסקה אחת מאזניו אחת מחבטיו אחת מתרסיותיו או שפירשה רוב כפיו טמא. רבי יודה אמר. הפנימית טמיאה והחיצונה טהורה. רבי יעקב בר אחא רבי טבליי חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יודה לעניין שבת. רבי שמואל בר רב יצחק הוה ליה עובדא. שלח שאל לרבי יעקב בר אחא לגבי רבי חייה בר בא. אמר ליה. כשם שהן חולקין בטומאה כך הן חולקין בשבת. והורי ליה כרבנן. רבי שמואל בר רב יצחק בעי ושמע מימר. (אין) הלכה כרבי יודה. והוא מורי ליה כרבנן. רבי אחא בר יצחק הוה ליה עובדא. שלח שאל לרבי זעירה. ושאל רבי זעירה לרבי אימי. אמר ליה. אם כדברי מי שהוא מטמא מותר לצאת בו. ואם כדברי מי שהוא מטהר אסור לצאת בו. ולא אפק גבה כלום.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:3:2 בשם רב

הלכה: חלצה ורקקה כול'. שמואל אמר. חלצה ולא רקקה תרוק. ואתיא כרבי ליעזר. רבי הילא בשם רבי לעזר. חלצה אבל לא קראתה ולא רקקה חליצתה פסולה. עוד היא דרבי ליעזר. דברי חכמים רבי בא בשם רב יהודה זריקן מטי בה בשם רב. חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק. רבי בא בעא קומי רבי אימי. הקדימה רק …
הלכה: חלצה ורקקה כול'. שמואל אמר. חלצה ולא רקקה תרוק. ואתיא כרבי ליעזר. רבי הילא בשם רבי לעזר. חלצה אבל לא קראתה ולא רקקה חליצתה פסולה. עוד היא דרבי ליעזר. דברי חכמים רבי בא בשם רב יהודה זריקן מטי בה בשם רב. חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק. רבי בא בעא קומי רבי אימי. הקדימה רקיקה לחליצה. אמר ליה. כמי שהן על סדר. קידש בגופו שלסופין. אמר ליה. בתניין שבו קידש. מהו לפתוח חלון מצרית לחצר השותפין למעלה מארבע אמות. אמר ליה. כן אנן אמרין. לסתום אווירה בעלמא באפוי. אמר רבי נסא. כן אמר. מאן דבעי מיעבד ביתא כמין שובך לא שמעין ליה.
Jerusalem Talmud Yevamot 13:6:3 רב אמר

צרתה מהו. רב אמר. צרתה אסורה. רבי יוחנן אמר. צרתה אסורה. רבי שמעון בן לקיש אמר. צרתה מותרת. אמר רבי לעזר. חוזרת בין על רבנן דהכא בין על רבנן דתמן לא אשכחית בר נש דכוותי אלא רבי שמעון בן לקיש דו אמר. צרתה מותרת. רב המנונא הוה יתיב קומי רב אדא בר אחוה. אמר. צרתה מהו. אמר ליה. מותר. אמר. גירושין. אמר. …
צרתה מהו. רב אמר. צרתה אסורה. רבי יוחנן אמר. צרתה אסורה. רבי שמעון בן לקיש אמר. צרתה מותרת. אמר רבי לעזר. חוזרת בין על רבנן דהכא בין על רבנן דתמן לא אשכחית בר נש דכוותי אלא רבי שמעון בן לקיש דו אמר. צרתה מותרת. רב המנונא הוה יתיב קומי רב אדא בר אחוה. אמר. צרתה מהו. אמר ליה. מותר. אמר. גירושין. אמר. אסורה. אמר. חזריו. אמר רבא בר ממל. מסתברא כמאן דאמר. צרתה מותרת. ברם כמאן דאמר. צרתה אסורה. מה נפשך. צד שקנה בה כנגדו אסור בצרתה וצד שלא קנה בה כנגדו התיר בצרה. אמר רבי שמי. וכי יש מה נפשך בעריות. מהו כדון. כל יבמה שאין כולה לחוץ צד הקנוי שבה נידון משום ערוה. וערוה פוטרת צרתה.
Jerusalem Talmud Yevamot 13:8:2 בשם רב

הלכה: מי שהיה נשוי כול'. כקניינה שלזו כן קניינה שלזו וכקניינה שלזו כן קניינה שלזו. כיצד הוא עושה. רב חייה בר אשי בשם רב. כונס את החרשת ומוציאה בגט והקטנה תמתין עד שתחלוץ. ותחלוץ מיד. לית יכיל בגין דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית. ואם בא על הקטנה מוציאה בג …
הלכה: מי שהיה נשוי כול'. כקניינה שלזו כן קניינה שלזו וכקניינה שלזו כן קניינה שלזו. כיצד הוא עושה. רב חייה בר אשי בשם רב. כונס את החרשת ומוציאה בגט והקטנה תמתין עד שתחלוץ. ותחלוץ מיד. לית יכיל בגין דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית. ואם בא על הקטנה מוציאה בגט והחרשת אסורה איסור עולם. עבר ובא על החרשת מוציאה בגט והותרה. אמר רבי הילא. מפני תקנתה. רבי בון בר חיא בעי קומי רבי הילא. מהו מפני תקנתה. כמה דתימר תמן. יחלוץ צד הקנוי שבו ויכנוס צרתה. אמר אוף הכא. יחלוץ צד הקנוי שבה ויכניס צרתה. ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס את החרשת. אמר ליה. כן אמר רבי שמעון בן לקיש. לא מצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת מתייבמת. ומצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת יוצאה בגט. אמר ליה. הוי היא דתנינן תמן. מאמר לזה וחלץ לזה הראשונה צריכה גט.
Jerusalem Talmud Yevamot 13:14:3 בשם רב as transmitted by Rav Huna

הנודרת הנייה מיבמה כול'. כהדא. הוא אומר. בעלתי. והיא אומרת. לא נבעלתי. אף על פי שחזר ואמר. לא בעלתי. לא הכל ממנו. שכבר משעה הראשונה אמר. בעלתי. אבל אם אמר משעה הראשונה. לא בעלתי. שניהן יכולין לעקור חזקה. חברייא בעיי. מה נן קיימין. אם במשנה הראשונה שמענו שמותר לייבם. אם במשנה אחרונה שמענו שמותר לחלוץ …
הנודרת הנייה מיבמה כול'. כהדא. הוא אומר. בעלתי. והיא אומרת. לא נבעלתי. אף על פי שחזר ואמר. לא בעלתי. לא הכל ממנו. שכבר משעה הראשונה אמר. בעלתי. אבל אם אמר משעה הראשונה. לא בעלתי. שניהן יכולין לעקור חזקה. חברייא בעיי. מה נן קיימין. אם במשנה הראשונה שמענו שמותר לייבם. אם במשנה אחרונה שמענו שמותר לחלוץ. שמענו שכופין. רב הונא בשם רב. והוא שיהא הגט יוצא מתחת ידו לתוך ידה. הוא אמר. גט אשה. והיא אומרת. גט יבמה. בתוך שלשים חזקה לא בעל כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ. רבי יוסי בעי. לאחר שלשים יום חזקה בעל. ואת אמר כופין. אלא כיני. רב הונא בשם רב. והוא שיהא הגט יוצא מתוך ידו לתוך ידה. הוא אמר. גט אשה. והיא אומרת. גט יבמה. בתוך שלשים חזקה לא בעל כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ לה. כהדא. הוא אמר. בעלתי. והיא אומרת. לא נבעלתי. פשיטא דהוא מעלה לה מזונות. פשיטא שאינו יורשה. לא צריכא דלא מהו שיירש ניכסי אחיו. היא אומרת. נבעלתי. והוא אומר. לא בעלתי. פשיטא שאינו מעלה לה מזונות. פשיטא שהוא יורש ניכסי אחיו. לא צריכא דלא מהו שיירשנה.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:4:4 בשם רב

עד אחד אומר כול'. עד אחד אמר מת. ונישאת. ובא אחר ואמר. לא מת. הרי זו לא תצא. מפני שאמר משנישאת. הא אם עד שלא נישאת ונישאת תצא. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי מנחם בירבי יוסי. אבל דברי חכמים בין אמר משנישאת בין שאמר עד שלא נישאת לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. רב נחמן בר יעקב בשם רב. נישאת על פי עדים שנים אפ …
עד אחד אומר כול'. עד אחד אמר מת. ונישאת. ובא אחר ואמר. לא מת. הרי זו לא תצא. מפני שאמר משנישאת. הא אם עד שלא נישאת ונישאת תצא. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי מנחם בירבי יוסי. אבל דברי חכמים בין אמר משנישאת בין שאמר עד שלא נישאת לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. רב נחמן בר יעקב בשם רב. נישאת על פי עדים שנים אפילו אתון. אמרין לה. לית את נו. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. הגע עצמך שהוא אדם מסויים כגון אימי. אמר רבי יוסי בירבי בון. ולית כמן בר נש דמיי לרבי אמי. אתא עובדא קומי דרבנן דתמן. אמרין ליה. לית (אתנו). קם אבא בר בא ולחש לה גו אודנה. אמר לה. בחייך. הב לה גט מספק. קמו תלמידוי דרב ומחוניה. אמר. ערקתא יקד וספסלה יקד. שמואל אמר. תמן הוינא ולא ערקתא יקדת ולא ספסלא יקדת אלא אבא הוא דלקה. וקם לה. אתא עובדא קומי רבי אימי. אמר ליה. אין בריא דהיא שריא לך אלא תהא יודע דבניה דההוא גברא ממזירא קומי שמייא והוה רבי זעירא מקלס ליה דו מקים מילתא על בררה.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:5:3 רב אמר

תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו. אלו מעידין אותו שנזר שתים ואלו מעידין אותו שנזר חמש. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודיי שיש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. אמר רבי יוחנן. במונה נחלקו. אבל בכלל כל עמא מודיי. נחלקת העדות אין כאן נזירות. והידינו כלל והידינו מונה. כלל. ההן אמר תרתיי ו …
תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו. אלו מעידין אותו שנזר שתים ואלו מעידין אותו שנזר חמש. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודיי שיש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. אמר רבי יוחנן. במונה נחלקו. אבל בכלל כל עמא מודיי. נחלקת העדות אין כאן נזירות. והידינו כלל והידינו מונה. כלל. ההן אמר תרתיי וההן אמר חמש. מונה. ההן אמר. חדא תרתיי וההן אמר. תלת ארבע וחמש.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:5:4 רב אמר

רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אמר. מן הכיס מונה. וזה אומר. מן הצרור מונה. הכחיש עדות בתוך עדות. ואף רב מודה שבטלה העדות. מה …
רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אמר. מן הכיס מונה. וזה אומר. מן הצרור מונה. הכחיש עדות בתוך עדות. ואף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אילו אומרים. מן הכיס מונה. ואילו אומרים. מן הצרור מונה. הכחיש עדות בתוך עדות בטל העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. לתוך חיקו מנה. ואילו אומרים. לתוך פונדתו מנה. דברי הכל. הכחיש העדות לאחר עידות לא בטלה עדות. זה אמר. במקל הרגו. וזה אמר. בסייף הרגו. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. ואף רב מודה שבטלה עדות. מה פליגין. כשהיו שתי כתי עדים. אלו אמר. במקל הרגו. ואלו אמר. בסייף הרגו. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. בדרום פנה. ואילו אומרים. בצפון פנה. דברי הכל. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרב מן הדא. רבי שמעון ורבי יודה אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי יודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום. (דמר רבי יוחנן. אם אמרה רבי לעזר מיני שמעה ואמרה.) מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות. בזמן שהן מכחישין זה את זה עדותן בטילה. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבון. ואפילו תימר כת בכת. שנייא היא בדיני נפשות. צדק צדק תרדוף.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:6:2 בשם רב

הלכה: אמרה מת בעלי כול'. גידל בר מניימין בשם רב. בכל מקום שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. ניתני. עד אומר. מת. ואשה אומרת. לא מת. אשה אומרת. מת. ועד אומר. לא מת. תניי דבית רבי כן. תני בשם רבי נחמיה. הולכין אחר רוב העדות. היך עבידה. שתי נשים ואשה אחת עשו אותן כשני עדים ו …
הלכה: אמרה מת בעלי כול'. גידל בר מניימין בשם רב. בכל מקום שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. ניתני. עד אומר. מת. ואשה אומרת. לא מת. אשה אומרת. מת. ועד אומר. לא מת. תניי דבית רבי כן. תני בשם רבי נחמיה. הולכין אחר רוב העדות. היך עבידה. שתי נשים ואשה אחת עשו אותן כשני עדים ועד אחד. הדה את אמר באשה ונשים. אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד אינון.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:9:3 בשם רב

גזל אחד מחמשה. אמר רבי אסי. מתניתין דרבי עקיבא. דלא כרבי טרפון. דתנינן תמן. [אמר] לשנים. גזלתי את אחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם הוא. אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה מכם הוא. נותן לזה מנה ולזה מנה. שהודה מפי עצמו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. דברי הכל היא. אומר. צא ידי שמים. רבי בא …
גזל אחד מחמשה. אמר רבי אסי. מתניתין דרבי עקיבא. דלא כרבי טרפון. דתנינן תמן. [אמר] לשנים. גזלתי את אחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם הוא. אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה מכם הוא. נותן לזה מנה ולזה מנה. שהודה מפי עצמו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. דברי הכל היא. אומר. צא ידי שמים. רבי בא בשם רב יהודה. כאן שיש עדים יודעים. כאן שאין עדים יודעים. רבי הילא בשם רבי אלעזר. כאן בשותקין. כאן במדברים. רב ירמיה בשם רב. כאן בשנשבע. כאן בשלא נשבע . [רבי יוחנן אמר. אם בשנשבע] היה לו לעשות שליח בית דין ולמסור. רבי יוחנן סבר מימר. בית דין שעשאו [גוזל]. לא בית דין שעשאו נגזל. רב אמר בית דין שעשאו נגזל ולא בית דין שעשאו גוזל. חיליה דרב מן הדא. דמר רבי שמעון בן לעזר. בית דין שעשאו נגזל ולא בית דין שעשאו גוזל. ואם לא היה לשתוק. רבי ירמיה סבר מימר. היה לו לשתוק ולא [להודות]. רבי יוסה סבר מימר. היה לו לשתוק ולא להשבע. אמר רבי יודן. ואפילו תימר דאינון אמרין. היא שותקין והיא מדברים בג[ז]ילה מודי בפקדון דשתק מתגר ודמשתעי [מפסד]. דשתק מתגר מן הדה. שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים. זה אומר. מאתים שלי. וזה אומר. מאתים שלי. נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו. דמשתעי [מפסד] מן הכא. גזלתי את אחד מכם. ואיני יודע איזה מכם כו'.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:3:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

הלכה: אין מעידין אלא על פרצוף פנים וכו'. רב יהודה אמר. החוטם עם הלסתות. ואתיא דמר רבי ירמיה בשם רב. הכרת פניהם ענתה בם. זה החוטם. אמר רבי חייא בר בא. מאן דבעי דלא מתחכמא יהיב איספלני על נחיריה ולא מתחכם. כהדה. ביומי דארסקינס מלכא הויין ציפוראי מתבעין והוון יהבין איספלני על נחיריהון ואינון לא מתחכמין …
הלכה: אין מעידין אלא על פרצוף פנים וכו'. רב יהודה אמר. החוטם עם הלסתות. ואתיא דמר רבי ירמיה בשם רב. הכרת פניהם ענתה בם. זה החוטם. אמר רבי חייא בר בא. מאן דבעי דלא מתחכמא יהיב איספלני על נחיריה ולא מתחכם. כהדה. ביומי דארסקינס מלכא הויין ציפוראי מתבעין והוון יהבין איספלני על נחיריהון ואינון לא מתחכמין. ובסיפא איתמר עליהון לישן ביש ואיתצידון כולהון מן בידו.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:3:7 בשם רב

רבי יודה בן בבא. רבי זעירא רבי חננאל בשם רב. הלכה כרבי יהודה בן בבא. מיליהון דרבנין פליגין. דמר רבי ירמיה. מעשה באחד שנפל לירדן ועלה לאחר שבעה עשר יום. והכירו שצפרתו הצינה והשיאו את אשתו.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:5:3 בשם רב

אבד פלוני נתרי פלוני אינו בעולם. אבד פלוני. אינה אמר. רבך מן עלמא. נתרי פלוני. אנא אמר. אתרין פלוני מאכל. פלוני אינו בעולם. טיפח רוחיה עליה. שקעה ספינתו בים. אתיה כהדא [דמר] רבא בר זבדא בשם רב. מעשה באבא סימי ששקעה ספינתו בים והוא לא היה בתוכה והכא כן.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:5:5 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רב יהודה בשם רב. אין הלכה כרבי יהודה בן בבא בישראל. ומילהון דרבנין אמרן כן. דמר רבי שמואל רבי אבהו רבי עקיבה בר אחא בשם רבי יסא. אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה. מעשה באחד שבא להעיד לפני רבי טרפון על האשה שנשאת. אמר לו. בני. היאך אתה מעיד על האשה שתנשא. אמר לו. רבי. עמנו היה בשיירה וירד הגייס עלי …
רב יהודה בשם רב. אין הלכה כרבי יהודה בן בבא בישראל. ומילהון דרבנין אמרן כן. דמר רבי שמואל רבי אבהו רבי עקיבה בר אחא בשם רבי יסא. אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה. מעשה באחד שבא להעיד לפני רבי טרפון על האשה שנשאת. אמר לו. בני. היאך אתה מעיד על האשה שתנשא. אמר לו. רבי. עמנו היה בשיירה וירד הגייס עלינו. ונתלה ביחור של זית ופשחו ורדף הגייס וחזר. נומתי לו. בני. משבחך אני בארי. נומה לו. יפה כיוונת לשמי. אני נקרא בעירי יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה. אמרתי לו. בני. יפה אמרת יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה. אמר לי. לא כך אמרתי. אלא יוחנן בן יונתן אריה מכפר שיחלה. אמרתי לו. והלא כך אמרת. יונתן בן יוחנן ארי מכפר שיחלה. אמר לי. לא כך אמרתי. אלא יוחנן בן יונתן ארי מכפר שיחלה. לאחר הימים חלה ומת. ובדק רבי טרפון את עדותו והשיאו את אשתו. או נימר. משום מה בכך. אשכח תני. אין בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה. ודלא כרבי טרפון. דרבי טרפון אומר. בודקין עידי מיתה בדרישה וחקירה.

Jerusalem Talmud Ketubot (32)

Jerusalem Talmud Ketubot 1:2:7 בשם רב

פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד. רבי יוסי בשם רבי חייה בר אשי רבי יונה רב חייה בר אשי בשם רב. למה זו דומה. לעושה גומא בבשר וחוזר ומתמלא. תני רבי חייה. לעוכר את העין וחוזרת וצוללת. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. פחותות מיכן כנותן אצבע בעין. אמר רבי אבון. אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי. בת שלש שנים ויום …
פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד. רבי יוסי בשם רבי חייה בר אשי רבי יונה רב חייה בר אשי בשם רב. למה זו דומה. לעושה גומא בבשר וחוזר ומתמלא. תני רבי חייה. לעוכר את העין וחוזרת וצוללת. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. פחותות מיכן כנותן אצבע בעין. אמר רבי אבון. אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי. בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין בית דין לעוברו הבתולין חוזרין. ואם לאו אין הבתולין חוזרין.
Jerusalem Talmud Ketubot 1:10:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת כול'. רב יהודה בשם רב. כהן קרונה שלציפורין הוה עובדא.
Jerusalem Talmud Ketubot 1:10:3 בשם רב

רבי ירמיה רבי חמא בר עוקבא תריהון אמרי בשם רבי חנינה בשם רבי יניי. מודה רבי יהושע באנוסה. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מודה רבי יהושע באנוסה. רב חייה בר אשי אמר בשם רב. הלכה כרבי יוסי שאמר משם רבי יוחנן בן נורי. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. היך עבדין עובדא. אמר ליה. כרבי יוסי. שאמר בשם רבי יוחנן …
רבי ירמיה רבי חמא בר עוקבא תריהון אמרי בשם רבי חנינה בשם רבי יניי. מודה רבי יהושע באנוסה. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מודה רבי יהושע באנוסה. רב חייה בר אשי אמר בשם רב. הלכה כרבי יוסי שאמר משם רבי יוחנן בן נורי. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. היך עבדין עובדא. אמר ליה. כרבי יוסי. שאמר בשם רבי יוחנן בן נורי.
Jerusalem Talmud Ketubot 2:1:4 בשם רב

טענו מנה וכפר בו והביא עדים שחייב לו חמשים. רבי חייה רבא אומר. נשבע על השאר. רבי יוחנן אומר. אינו נשבע על השאר. משנים אוחזין בטלית למד רבי חייה רבא. דתנינן תמן. שנים אוחזין בטלית. זה אומר. אני מצאתיה. וזה אומר. אני מצאתיה. זה שתופס בחצייה כמביא עדים שחציה שלו. והלה אומר. כולה שלי. וזה שהוא תופס בחצי …
טענו מנה וכפר בו והביא עדים שחייב לו חמשים. רבי חייה רבא אומר. נשבע על השאר. רבי יוחנן אומר. אינו נשבע על השאר. משנים אוחזין בטלית למד רבי חייה רבא. דתנינן תמן. שנים אוחזין בטלית. זה אומר. אני מצאתיה. וזה אומר. אני מצאתיה. זה שתופס בחצייה כמביא עדים שחציה שלו. והלה אומר. כולה שלי. וזה שהוא תופס בחצייה כמביא עדים שחציה שלו. והלה אומר. כולה שלי. נשבע שאין כולה שלו. ולא שמיע דמר רבי אילא בשם רבי יוחנן. תקנת שבועה היא. שלא יהא אדם רואה את חבירו בשוק ואומר לו. טלית שעליך שלי הוא. בוא וחלק עמי טליתך. רבי אבין בשם רב. מודה חביבי בשטר. היך עבידה. טענו מנה וכפר בו והוציא שטר שהוא חייב לו חמשין. אין לו אלא חמשין. ואמר רבי יוסי בירבי בון. נשמעינה מן הדא. כסף סילעין די אינון ונמחקו אין פוחת משנים. מיכן ואילך המלוה אומר. חמש. והלוה אומר שלש. בן עזאי אומר. הואיל והודה מן הטענה ישבע. וחכמים אומרים. אין הודאה מן הטענה. מפני שאין הודאה מן הטענה. והא אם הודייה מן הטענה חייב. וכא לא כמי שהודייה מן הטענה היא. כל עמא מודיי שהוא חייב לה מנה. והיא כתובעת בידו מנה אחד והוא אינו מודה לה. המוציא מחבירו עליו הראייה.
Jerusalem Talmud Ketubot 2:3:5 בשם רב

רב חונה בשם רב. נאמנין העדים לומר. שטר אמנה ושטר פוסיטיס הוא. דרב אמר. אסור לחתום בשטר אמנה ובשטר פוסיטיס. מה ופליג. אמרי בשם רב. נאמנין העדים לומר. שטר אמנה ושטר פוסיטיס הוא. מילתא דרב פליגא על מילתא דרב. אמר רבי חגי. לא דרב אמר. אסור לחתום אלא אסור לקיים. כהדא. אם און בי‍דך הרחיקהו. זה שטר אמנה וש …
רב חונה בשם רב. נאמנין העדים לומר. שטר אמנה ושטר פוסיטיס הוא. דרב אמר. אסור לחתום בשטר אמנה ובשטר פוסיטיס. מה ופליג. אמרי בשם רב. נאמנין העדים לומר. שטר אמנה ושטר פוסיטיס הוא. מילתא דרב פליגא על מילתא דרב. אמר רבי חגי. לא דרב אמר. אסור לחתום אלא אסור לקיים. כהדא. אם און בי‍דך הרחיקהו. זה שטר אמנה ושטר פוסיטיס. ואל תשכן באוהליך עוולה. זה שטר פרוע.
Jerusalem Talmud Ketubot 2:4:5 בשם רב

רבי זעירא רב חונה בשם רב. אין הוא ואחר מצטרפין על חתימת העד השיני. היך עבידא. היה אחד מכיר כתב ידו וכתב ידו שלחבירו ואחד אין אדם מכירו וחבירו מכירו. חבירו מה הוא שיצטרף עם אחד מן השוק להעיד עליו. הדא הוא דמר רבי זעירא רבי הונא בשם רב. אין הוא ואחר מצטרפין על חתימת העד השיני. לא צורכה דלא כשהיו שנים. …
רבי זעירא רב חונה בשם רב. אין הוא ואחר מצטרפין על חתימת העד השיני. היך עבידא. היה אחד מכיר כתב ידו וכתב ידו שלחבירו ואחד אין אדם מכירו וחבירו מכירו. חבירו מה הוא שיצטרף עם אחד מן השוק להעיד עליו. הדא הוא דמר רבי זעירא רבי הונא בשם רב. אין הוא ואחר מצטרפין על חתימת העד השיני. לא צורכה דלא כשהיו שנים. אחד הכל מכירין כתב ידו ואחד אין אדם מכירו וחבירו מכירו. חבירו מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו. אם אתה אומר כן נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד. אמר רבי יודן. ויאות. אילו שנים שיצאו מעיר שרובה גוים כגון הדא סוסיתא. אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל ואחד אין אדם מכירו חבירו מכירו. מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו. אם אומר את כן לא נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד. וכא נמצאת כל העדות מתקיימת בעד אחד.
Jerusalem Talmud Ketubot 2:4:6 בשם רב

רבי חגיי אמר רבי זעירא בעא. עד אחד בפה ועד אחד בשטר מהו שיצטרפו. עד אחד בכתב כלום הוא. לכן צריכה. כשהיו שנים. מצאו לקיים כתב ידו שלראשון ולא מצאו לקיים כתב ידו שלשיני. רבי מנא בעא. עד אחד בכתב מהו לזוקקו לשבועה. עד אחד בכתב כלום הוא. לכן צריכה. כשהיו שנים מצאו לקיים כתב ידו שלראשון ולא מצאו לקיים כת …
רבי חגיי אמר רבי זעירא בעא. עד אחד בפה ועד אחד בשטר מהו שיצטרפו. עד אחד בכתב כלום הוא. לכן צריכה. כשהיו שנים. מצאו לקיים כתב ידו שלראשון ולא מצאו לקיים כתב ידו שלשיני. רבי מנא בעא. עד אחד בכתב מהו לזוקקו לשבועה. עד אחד בכתב כלום הוא. לכן צריכה. כשהיו שנים מצאו לקיים כתב ידו שלראשון ולא מצאו לקיים כתב ידו שלשיני. כהדא. אין מקבלין מן העדים אלא אם כן ראו שניהן כאחת. רבי יהושע בן קרחה אומר. אפילו ראו זה אחר זה. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעידי בכורה ובעידי חזקה.
Jerusalem Talmud Ketubot 3:9:4 אמר רב

יעקב בר בא בעא קומי רב. הבא על הקטנה מהו. אמר ליה. בסקילה. הבא על הבוגרת מהו. אמר ליה. אני אקרא נערה ולא בוגרת. וקרא נערה ולא קטנה. תחת אשר עינה לרבות את הקטנה לקנס. וקרא תחת אשר עינה לרבות את הבוגרת לקנס. אמר רב. אף על גב דנצחיה יעקב בדינה הלכה. הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה. רבי אבין בשם שמואל. ו …
יעקב בר בא בעא קומי רב. הבא על הקטנה מהו. אמר ליה. בסקילה. הבא על הבוגרת מהו. אמר ליה. אני אקרא נערה ולא בוגרת. וקרא נערה ולא קטנה. תחת אשר עינה לרבות את הקטנה לקנס. וקרא תחת אשר עינה לרבות את הבוגרת לקנס. אמר רב. אף על גב דנצחיה יעקב בדינה הלכה. הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה. רבי אבין בשם שמואל. ולמה. שמע לה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חט מות. מה תלמוד לומר ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חט מות. להביא הבא על הקטנה מאורסה בסקילה והיא פטורה.
Jerusalem Talmud Ketubot 4:8:15 בשם רב

היורד לניכסי אשתו ונתן עיניו בה לגרשה וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. היורד לניכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. אילו הן ניכסי שבויין. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים נשמע עליהן שמתו וירד לנחלה. אבל ניכסי נטושין מוציאין מידו. …
היורד לניכסי אשתו ונתן עיניו בה לגרשה וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. היורד לניכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. אילו הן ניכסי שבויין. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים נשמע עליהן שמתו וירד לנחלה. אבל ניכסי נטושין מוציאין מידו. ואילו הן ניכסי נטושין. כל שהלך אביו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ולא שמע עליהן שמתו וירד לו לנחלה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. שמעתי הן שבויין הן נטושין. אבל ניכסי רטושין מוציאין מידו. ואילו הן ניכסי רטושין. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ואין ידוע היכן הם. שמואל אמר. שבוי זה שיצא שלא לדעת. שאילו לדעת יצא היה מצויהו. נטוש זה שיצא לדעת. תדע לך ש[עילה] היה רוצה להבריחו מנכסיו. שהרי לדעת יצא ולא ציווהו. רבי בא רב יהודה בשם שמואל. המטלטלין אין בהן משום ניכסי רטושין. רבי יעקב בר אחא בשם רב. אילין דיקליא דבבל דלא צריכין מרכבא לא מסתברא מיעבדינון כקמה עומדת לקצור וגפנים עומדות לבצור.
Jerusalem Talmud Ketubot 4:10:2 בשם רב

הלכה: לא כתב לה דאין תשתביין אפרקיניך כול'. נשבית חייב לפדותה כול'. תני. יבמה שנשבית אין היורשין חייבים לפדותה. רבי חייה בר אשי בשם רב. לא סוף דבר שנישבית בחיי בעלה אלא אפילו שנשבית לאחר מיתת הבעל אין היורשין חייבין לפדותה. רבי חייה בר אחא. מתניתין מסייעא לרב. ואותביניך לי לאינתו. אין כאן אינתו.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:1:3 בשם רב

תני. כשם שהבעל פוסק כך האב פוסק אלא שהבעל מזכה בכתב והאב אינו מזכה אלא בדברים. ובלבד דברים שהן נקנין באמירה. היך עבידא. גידול בשם רב. כמה אתה נותן לבנך. כך וכך. כמה אתה נותן לבתך. כך וכך. כיון שקידשה זכת בין הבנות. אמר רבי חייה בר יוסף. אשכח גידול רביתא ומר זעירתא. אלא כיני. כמה אתה נותן לבנך. כך וכ …
תני. כשם שהבעל פוסק כך האב פוסק אלא שהבעל מזכה בכתב והאב אינו מזכה אלא בדברים. ובלבד דברים שהן נקנין באמירה. היך עבידא. גידול בשם רב. כמה אתה נותן לבנך. כך וכך. כמה אתה נותן לבתך. כך וכך. כיון שקידשה זכת בין הבנות. אמר רבי חייה בר יוסף. אשכח גידול רביתא ומר זעירתא. אלא כיני. כמה אתה נותן לבנך. כך וכך. וכמה אתה נותן לבתך. כך וכך. כיון שקידשה זכתה הבת בין הבנות והבן בין הבנים. אמר רבי זעירא. והדא היא זעירתא. לא נמצא קונה אשה במטלטלין בשוה פרוטה. ואין אדם קונה שתי נשים בשוה פרוטה. ומה בין אין אדם קונה קרקע וכמה מטלטלין בשוה פרוטה. שכן אדם קונה שתי קרקעות בשוה פרוטה ואין אדם קונה שתי נשים בשוה פרוטה.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:2:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai

ואי זו היא אשה ואי זו היא פילגש. רבי מאיר אומר. אשה יש לה כתובתה פילגש אין לה כתובה. רבי יודה אומר. אחת זו ואחת זו יש לה כתובה. אשה יש לה כתובה ותנאי כתובה. פילגש יש לה כתובה ואין לה תניי כתובה. רבי יודה בשם רב. זו דברי רבי מאיר ורבי יהודה. אבל דברי חכמים. נושא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפ …
ואי זו היא אשה ואי זו היא פילגש. רבי מאיר אומר. אשה יש לה כתובתה פילגש אין לה כתובה. רבי יודה אומר. אחת זו ואחת זו יש לה כתובה. אשה יש לה כתובה ותנאי כתובה. פילגש יש לה כתובה ואין לה תניי כתובה. רבי יודה בשם רב. זו דברי רבי מאיר ורבי יהודה. אבל דברי חכמים. נושא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפרנסה. ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה. מעשה ברבי יהושע בנו של רבי עקיבה שנשא אשה והתנה על מנת שלא לזון ושלא לפרנס. ולא עוד אלא שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה. וכיון שבאו שני רעבון וחלקו הנכסים ביניהן התחילה קובלת עליו לחכמי ישראל. אמר להן. היא נאמנת עלי יותר מן הכל. אמרה להן. בודאי כך התניתי עמו. אין אחר קיניין כלום.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:6:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

מניקה את בנה. אמר רבי חגיי. לא אמר אלא בנה. הא תאומים לא. ולמה אמר. בנה. שלא תניק בן חבירתה. כהדין דתני. אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו שלחבירו ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה. נדרה שלא להניק את בנה. בית שמי אומרים. שומטין את הדד מתוך פיו. ובית הלל אומרים. כופין אותה. נתגרשה אין כופין אותה. ב …
מניקה את בנה. אמר רבי חגיי. לא אמר אלא בנה. הא תאומים לא. ולמה אמר. בנה. שלא תניק בן חבירתה. כהדין דתני. אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו שלחבירו ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה. נדרה שלא להניק את בנה. בית שמי אומרים. שומטין את הדד מתוך פיו. ובית הלל אומרים. כופין אותה. נתגרשה אין כופין אותה. במה דברים אמורים. בזמן שאינו מכירה. אבל אם היה מכירין אותה כופין אותה ונותנין לה שכרה שתניק את בנה. כמה יהא לו ויהא מכירה. רבי ירמיה בשם רב. שלשה חדשים. והוה רבי זעירא מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. נימר לך מן ההיא דשמואל. דאמר שמואל. שלשה ימים. שמואל כדעתיה. שמואל אמר. חכים אנא לחייתא דילדין לי. רבי יהושע בן לוי אמר. חכים אנא לגזורה דגזרין לי. רבי יוחנן אמר. חכים אנא לנשייא דצבתין עם אימא.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:6:4 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

תני. יונק התינוק והולך עד עשרים וארבעה חדשים. מיכן והילך כיונק שקץ. דברי רבי אליעזר. ורבי יהושע אומר. יונק והולך אפילו ארבע וחמש שנים. פירש אין מחזירין אותו. עד איכן. רבי יעקב בר אחא רבי ירמיה בשם רב. מעת לעת. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי. שלשה ימים מעת לעת. תני מעת לעת. רבי חזקיה רב. במה …
תני. יונק התינוק והולך עד עשרים וארבעה חדשים. מיכן והילך כיונק שקץ. דברי רבי אליעזר. ורבי יהושע אומר. יונק והולך אפילו ארבע וחמש שנים. פירש אין מחזירין אותו. עד איכן. רבי יעקב בר אחא רבי ירמיה בשם רב. מעת לעת. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי. שלשה ימים מעת לעת. תני מעת לעת. רבי חזקיה רב. במה דברים אמורים. בזמן שפירש מתוך בוריו. אבל אם פירש מתוך חולייו מחזירין אותו מיד. בשאינו שלסכנה. אבל אם היה שלסכנה אפילו לאחר כמה ימים מחזירין אותו.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:7:3 רב אמר

התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות בתיהן שלשים יום. הא ברשות בתיהן אפילו כמה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. וישלחם לבנונה עשרת אלפים לחודש. אמר רבי אבין. חיבב הקדוש ברוך הוא פרייה ורבייה יותר מבית המקדש. מאי טעמא. חודש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו. רב אמר. הבאה והיוצאת חודש בחודש לכל חדשי השנ …
התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות בתיהן שלשים יום. הא ברשות בתיהן אפילו כמה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. וישלחם לבנונה עשרת אלפים לחודש. אמר רבי אבין. חיבב הקדוש ברוך הוא פרייה ורבייה יותר מבית המקדש. מאי טעמא. חודש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו. רב אמר. הבאה והיוצאת חודש בחודש לכל חדשי השנה.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:7:7 רב אמר

רבי ירמיה בעא. אילין תלמידי חכמים לא מסתברא מיעבדינון בטילין. אמר רבי מנא. לא מסתברא דלא כאספון שהן יגיעין יותר. רב אמר. אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת. בלשון נקייה.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:3 בשם רב

ויעמיד פרנס. כהדא. איש פלוני מודר ממני הנייה ואיני יודע מה אעשה. יעמיד פרנס. רשות ביד האשה לומר. אי איפשי להתפרנס מאחר אלא מבעלי. והתנינן. המשרה את אשתו על ידי שליש. כאן בשקיבלה עליה וכאן בשלא קיבלה עליה. אי בשלא קבלה עליה אפילו יום אחד לא יעמיד. מגלגלת עמו שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו. שמואל אמר. ב …
ויעמיד פרנס. כהדא. איש פלוני מודר ממני הנייה ואיני יודע מה אעשה. יעמיד פרנס. רשות ביד האשה לומר. אי איפשי להתפרנס מאחר אלא מבעלי. והתנינן. המשרה את אשתו על ידי שליש. כאן בשקיבלה עליה וכאן בשלא קיבלה עליה. אי בשלא קבלה עליה אפילו יום אחד לא יעמיד. מגלגלת עמו שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו. שמואל אמר. במדירה שלשים יום. אבל במדירה לעולם מיד יוציא ויתן כתובה. רבי זעירה רבי אבינא בשם רב. ואפילו במדירה לעולם מגלגלת עמו שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:5 רב אמר

אבא שאול אומר. אף המקללת את וולדיו בפני יולדיו. רבי טרפון אומר אף הקולנית. אי זו היא הקולנית. שמואל אמר. כל שהיא מדברת ושכינותיה שומעות אותה. רב אמר. כל שקולה הולך ממיטה למיטה בשעת תשמיש.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7 בשם רב

רבי לעזר בשם רבי חנינה. ראו אותה חוגרת בסינר רוכל יוצאה מתוך ביתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתו. כאור הדבר תצא. סנדלו לפני מיטתה. כאור הדבר תצא. סנדלה לפני מיטתו. כאור הדבר תצא. שניהם יוצאין ממקום אפל. כאור הדבר תצא. מעלין זה את זה מן הבור. כאור הדבר תצא. שניהם טו …
רבי לעזר בשם רבי חנינה. ראו אותה חוגרת בסינר רוכל יוצאה מתוך ביתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתו. כאור הדבר תצא. סנדלו לפני מיטתה. כאור הדבר תצא. סנדלה לפני מיטתו. כאור הדבר תצא. שניהם יוצאין ממקום אפל. כאור הדבר תצא. מעלין זה את זה מן הבור. כאור הדבר תצא. שניהם טופחות על יריכה במרחץ. כאור הדבר תצא. חנינה בר איקא בשם רבי יהודה. וכולהן אם הביאה ראייה לדבריה נאמנת. רב אדא בר אחוה בשם רב. מעשה בא לפני רבי ומר. מה בכך. בעיין קומוי. אפילו ראו אותו נותן פיו על פיה שלה. אמר. כזה באת מעשה באחד שראו אותו נותן פיו על פיה שלה. אתא עובדא קומי רבי יוסי אמר. תיפוק בלא פרן. והויין קריביה עררין ואמרין. אין שוטה היא תיפוק בלא פרן. ואין לית שוטה היא תיסב פרן שלים. אמר לון רבי מנא. אייתון פרנא ניקריניה. אייתון פרנה ואשכחון כתוב בגווה. אין הדא פלנית תסבי להדין פלוני בעלה ולא תצבי בשותפותיה תהוי נסבה פלגות פרן. אמר רבי אבון. מכיון שקיבלה עליה שיתן את פיו על פיה של[ה] כמאן דשנאת [ליה] ולית לה אלא פלגות פרן. היא גו חובה והוא גו חובה סוטה. מגפפין סוטה. מנשקין סוטה. תרעה טריד סוטה. מוגף צריכה.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:8:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: האיש שנולדו בו מומין כול'. רב יהודה בשם רב. כיני מתניתא. בשהיו בו. אבל נולדו בו כופין אותו להוציא. רבי בא בר כהנא בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה בכופיח ובפפו. ואתייא דרב בשאין בו. ודרבן שמעון בן גמליאל בשנולדו בו. אמר רבי זעירא. אתייא דרבן שמעון בן גמליאל כר …
הלכה: האיש שנולדו בו מומין כול'. רב יהודה בשם רב. כיני מתניתא. בשהיו בו. אבל נולדו בו כופין אותו להוציא. רבי בא בר כהנא בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה בכופיח ובפפו. ואתייא דרב בשאין בו. ודרבן שמעון בן גמליאל בשנולדו בו. אמר רבי זעירא. אתייא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר. היי דין רבי מאיר. בקדמייא באחרייא. אין בקדמייא עד שיתנה. אין באחרייא אפילו התנה לא כלום. אלא סלקת מתניתא כרבן שמעון בן גמליאל. ואילו כן כופין אותו להוציא. כרבנין. נישמעינה מן הדא. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם היה מום גדול. כגון סומא באחת מעיניו קיטע באחת מידיו חיגר באחת מרגליו מיד יוציא ויתן כתובה. הדא אמרה. סלקת מתניתא כרבן שמעון בן גמליאל. ואילו שכופין אותו להוציא כרבנין.
Jerusalem Talmud Ketubot 9:1:5 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

מכרה פירות מחוברין לקרקע. רבי אחא אמר. כמוכרת פירות תלושין. אמר רבי יוסי. במוכרת אחד מעשרה בקרקע. רבי זעורא רב יהודה בשם רב. הכותב שדה מתנה לאשתו אינה מוכרת פירות. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה כן. אילו הן פירי פירות. מוכר פירות ולוקח קרקע והוא אוכל פירות. רבי אמי בעא. אילו אחר כותב לה יש לו אכילת פירו …
מכרה פירות מחוברין לקרקע. רבי אחא אמר. כמוכרת פירות תלושין. אמר רבי יוסי. במוכרת אחד מעשרה בקרקע. רבי זעורא רב יהודה בשם רב. הכותב שדה מתנה לאשתו אינה מוכרת פירות. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה כן. אילו הן פירי פירות. מוכר פירות ולוקח קרקע והוא אוכל פירות. רבי אמי בעא. אילו אחר כותב לה יש לו אכילת פירות. הוא שכתב לה לא כל שכן. לא אמר אלא כותב. אבל מוכר לא. מה בין כותב מה בין מוכר. עולה היה רוצה להבריח מזונות מן האשה.
Jerusalem Talmud Ketubot 9:1:6 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

ניחא על דעתיה דרבי יודה בשכתב. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירות. אין לו אכילת פירות. אפילו כתב. דין ודברים אין לי בשדה זו ובפירותיה. אין לו אכילת פירות. ניחא על דעתיה דרבנין בשכתב. דין ודברים אין לי בשדה זו ובפירותיה. יש לו אכילת פירות. אפילו כתב. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן. יש לו אכילת פ …
ניחא על דעתיה דרבי יודה בשכתב. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירות. אין לו אכילת פירות. אפילו כתב. דין ודברים אין לי בשדה זו ובפירותיה. אין לו אכילת פירות. ניחא על דעתיה דרבנין בשכתב. דין ודברים אין לי בשדה זו ובפירותיה. יש לו אכילת פירות. אפילו כתב. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן. יש לו אכילת פירות. נישמעינה מן הדא. דמר רב זעירא רב יהודה בשם רב. הכותב שדה מתנה לאשתו אין לו אכילת פירות. אמר רבי זעורא. מתניתא אמרה כן. ואילו הן פירי פירות. מוכר פירות ולוקח קרקע ואוכל פירות. מכיון שכתב. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן. לא ככותב שדה מתנה לאשתו הוא. את אמר. לא פירות ולא פירי פירות. הוי לא שנייא. על דעתיה דרבי יודה בשכתב. דין ודברים אין לי על שדה זו ובפירותיהן. בשכתב. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן. אין לו אכילת פירות. ודכוותיה לרבנן לא שנייא. בין שכתב. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן. בין שכתב. דין ודברים אין לי בשדה זו ובפירותיהן. יש לו אכילת פירות.
Jerusalem Talmud Ketubot 9:1:7 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אבל לא לעניין דברים. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר. אם מתה ירושתה. אבל דברים שהתנה על מה שכתוב בתורה. וכל המתנה על הכתוב בתורה תנאו בטל. בתנאי גוף. אבל בתנאי ממון תנאו קיים. וזה תנאי ממון הוא. ולמה אמרו. תנאו בטל. שבסוף הוא זכה בהן. רבי אימי בשם רבי יוחנ …
רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אבל לא לעניין דברים. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר. אם מתה ירושתה. אבל דברים שהתנה על מה שכתוב בתורה. וכל המתנה על הכתוב בתורה תנאו בטל. בתנאי גוף. אבל בתנאי ממון תנאו קיים. וזה תנאי ממון הוא. ולמה אמרו. תנאו בטל. שבסוף הוא זכה בהן. רבי אימי בשם רבי יוחנן. בדין היה שאם מכרה ונתנה שיהא מכרה קיים. שבסוף הוא זוכה בהן. ולמה אמרו בטל. שלא תהא אשה מוכרת נכסים משלבעלה ואומרת. שלי הן.
Jerusalem Talmud Ketubot 9:9:2 רב אמר

הלכה: מנכסים המשועבדים כיצד. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הקורא ערר על מעשה בית דין לא הכל הימינו. אמר ליה רבי חייה בר אבא. ולא מתניתא היא. הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. מן דגלית לך חספא מן מרגליתא את אמר לי. ולא מתניתא היא. רב אמר. במקום שאין כותבין שטר כתובה. אבל במקו …
הלכה: מנכסים המשועבדים כיצד. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הקורא ערר על מעשה בית דין לא הכל הימינו. אמר ליה רבי חייה בר אבא. ולא מתניתא היא. הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. מן דגלית לך חספא מן מרגליתא את אמר לי. ולא מתניתא היא. רב אמר. במקום שאין כותבין שטר כתובה. אבל במקום שכותבין שטר כתובה מה דהיא מפקה היא גובה. חזר ואמר. אפילו במקום שכותבין כתובה גובה היא. מן רב חיילה מתבה יתיב. התיב רבי יוסי. והא תני. גובה גיטה ומטמנת כתובתה וחוזרת וגובה. אין שם בית דין. באינון רמתון. ואין שם עדים. הבו. בשהלכו להם למדינת הים. אין שם אומולוגייה. ולית רב אולומולוגייא. אית רב אומולוגייא. כהן דמר. אבר ברטסין עבד חורן. אית ליה כההיא דאמר. אי אבד פרונא עבד חורן. התיב רבי בא. דהא תני. גובה בגיטה ומטמנת כתובתה וממתנת עד שימות וחוזרת וגובה. אמר ליה רבי יוסה בירבי בון. ולא עליה להביא ראייה שהיתה משמשתו עד שמת.
Jerusalem Talmud Ketubot 9:9:3 בשם רב

רבי זעירא רבי אבונה בשם רב. במקום שכותבין שטר כתובה. הוא אומר. כתבתי. והיא אומרת. לא כתבת. עליה להביא ראייה שלא כתב. ובמקום שאין כותבין שטר כתובה והוא אומר. כתבתי. והיא אומרת. לא כתבת. עליו להביא ראייה שכתב.
Jerusalem Talmud Ketubot 10:3:2 בשם רב

הלכה: היו שם נכסים בראוי כול'. רבי מנא אמר. בעיקר שתי כתובות פליגין. רבי שמעון אומר. קרקע. ורבנין אמרין. מטלטלין. באותה הדינר כל עמא מודיי שהוא מטלטל. רבי יוסי בירבי בון אמר. כל עמא מודיי בעיקר שתי כתובות שהן קרקע. מה פליגין. באותו הדינר. רבי שמעון אומר. קרקע. ורבנין אמרין. מטלטלין. רבי בא בר זבדא ב …
הלכה: היו שם נכסים בראוי כול'. רבי מנא אמר. בעיקר שתי כתובות פליגין. רבי שמעון אומר. קרקע. ורבנין אמרין. מטלטלין. באותה הדינר כל עמא מודיי שהוא מטלטל. רבי יוסי בירבי בון אמר. כל עמא מודיי בעיקר שתי כתובות שהן קרקע. מה פליגין. באותו הדינר. רבי שמעון אומר. קרקע. ורבנין אמרין. מטלטלין. רבי בא בר זבדא בשם רב. ברם נהגו בסוריא להיות גובין מן הנחושת ומן הצועות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ובלבד מן הצועות שבאותו הלילה. רב שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. נהגו העם בערבייא להיות גובה מן הבושם ומן הגמלים. ודכוותה. בלבד מן הבושם שבאותו הלילה. ארמלתא דרבי חונה גבי לה מן המטלטלין כמנהג מקומה.
Jerusalem Talmud Ketubot 11:1:5 רב אמר

רב אמר. המת אמר. אל תקברוני. נקבר בצדקה. רבי אימי בעא. וכי עלת על דעתך שיהו אחרים מתפרנסין משלו והוא נקבר בצדקה. מתניתא פליגא על רב. יורשיה היורשין כתובתה חייבין בקבורתה. פתר לה בשירשו קרקע. כהדא דתני. הניח עבדים ושפחות ושטרות ומטלטלין. כל הקודם בהן זכה והלה נקבר בצדקה. מפני שקדם ותפס. הא אם לא קדם …
רב אמר. המת אמר. אל תקברוני. נקבר בצדקה. רבי אימי בעא. וכי עלת על דעתך שיהו אחרים מתפרנסין משלו והוא נקבר בצדקה. מתניתא פליגא על רב. יורשיה היורשין כתובתה חייבין בקבורתה. פתר לה בשירשו קרקע. כהדא דתני. הניח עבדים ושפחות ושטרות ומטלטלין. כל הקודם בהן זכה והלה נקבר בצדקה. מפני שקדם ותפס. הא אם לא קדם ותפס מוציאין מידו. פתר ליה באומר. קברוני. כהדא דאמר רבי יוסי בשם רבנין. נקבר המת ולא אמר. קברוני. אף על פי שקדמו אחרים ותפשו מוציאין מידן. בשתפסו קרקע. והא דאת אמר. מוציאין מידן. בשתפס קרקע. אבל בשתפסו מטלטלין אין מוציאין מידן. במלוה בעדים. אבל במלוה בשטר בין שתפשו קרקע בין שתפשו מטלטלין אין מוציאין מידן. דאמר רבי אבא בר רב הונא. עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן. והוא שמת מאותו החולי. הא הבריא לא. ובמסיים ואומר. תנו שדה פלונית לפלוני. אמר. תנו שדה פלונית לפלוני. כמי שסיים. או עד שיאמר. חצייה בצפון וחצייה בדרום. רבי יודן בעי. אמר שרפוני ועבדו בי עבודה ותנו חצי שדה פלונית לפלוני. אם אין שורפין אין נותנין. רבי חגיי בעא. שכיב מרע שאמר. יזונו בנותיי. בלא כך אין בנותיו ניזונות. לא צורכא דלא. מהו שיזונו מן המשועבדין ומהו שיזונו מן המטלטלין. רבי יודן ברח לנוי אתא עובדא קומי רבי יוסי. שכיב מרע שאמר. יינתנו אותיותיו לפלוני. אמר ליה. אין שכיב מרע מזכה אלא בדברים שהן נקנין או בשטר או במשיכה. ואילו נקנין במשיכה ובשטר. כהדא דתני. ספינה נקנית במשיכה. דברי הכל. רבי נתן אומר. ספינה ואותיות נקנין במשיכה ובשטר. כתב ולא משך משך ולא כתב לא עשה כלום עד שיכתוב וימשוך.
Jerusalem Talmud Ketubot 11:2:4 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רב יהודה בשם רב. התובעת כתובתה בבית דין איבדה מזונותיה. אמר רבי יוסי. ובלבד מן השופי. הא מאונס לא. כהדא ארמלתא דרבי אבדימוס דמוזבה. אמרו ליה. רבי בא בר כהן בעי ליך. תבעת פרנה. אובדת מזונותיה. מן דאיתידעין מילייא אעלון עובדא קומי רבי יוסי. וחזרה למזונה.
Jerusalem Talmud Ketubot 11:6:5 בשם רב

חנניה בר שילמיה בשם רב. אתא עובדא קומי רבי. בעא מיעבד כרבנן. אמר לו רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא. לא כן לימדתנו בשם זקיניך. אלא אם כן עשו איגרת ביקורת. וקיבלה. וחזר ביה ועבד כרבן שמעון בן גמליאל.
Jerusalem Talmud Ketubot 13:2:3 רב אמר

רבי יהושע בן לוי אמר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפס על חבירו חייב ליתן לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מציקין. ולא שמע מה דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגוזלן. רבי אבין בעי. וההן דהוה רבה. רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני. תריהון בשם שמואל אמרי. …
רבי יהושע בן לוי אמר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפס על חבירו חייב ליתן לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מציקין. ולא שמע מה דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגוזלן. רבי אבין בעי. וההן דהוה רבה. רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני. תריהון בשם שמואל אמרי. חד אמר. כארנון וכגולגולת. וחרנה אמר. אינה כארנון וכגולגולת.
Jerusalem Talmud Ketubot 13:3:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: אדמון אמר שבעה כול'. כמה הן נכסים מרובין. רבי זעורה רב יהודה בשם רב. כדי שיהא שם מזון שנים עשר חודש לאילו ולאילו. שמע שמואל ומר. זו דברי רבן גמליאל ברבי. אבל חכמים אומרים. עד שיבגורו או עד שינשאו. בעון קומי רבי יוסי. את מה שמעת מן רבי יוחנן. אמר לון. נפרש מיליהון דרבנין מן מיליהון. נתן בר הושע …
הלכה: אדמון אמר שבעה כול'. כמה הן נכסים מרובין. רבי זעורה רב יהודה בשם רב. כדי שיהא שם מזון שנים עשר חודש לאילו ולאילו. שמע שמואל ומר. זו דברי רבן גמליאל ברבי. אבל חכמים אומרים. עד שיבגורו או עד שינשאו. בעון קומי רבי יוסי. את מה שמעת מן רבי יוחנן. אמר לון. נפרש מיליהון דרבנין מן מיליהון. נתן בר הושעיה בעא קומי רבי יוחנן. היה שם מזון שנים עשר חודש ונתמעטו הנכסים. אמר ליה. מכיון שהתחילו היתומין להיות אוכלין בהיתר אוכלין והולכין עד שתיכלה פרוטה האחרונה.
Jerusalem Talmud Ketubot 13:4:3 אמר ליה רב dialogue

רבי אימי בשם רבי יוחנן. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. ולמה תנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן הוא מחייב. רבי אבהו כהדא דרבי אימי. רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה …
רבי אימי בשם רבי יוחנן. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. ולמה תנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן הוא מחייב. רבי אבהו כהדא דרבי אימי. רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל חייב. רב כרבי שמעון בן לקיש. חד בר נש אזל בעי מידון עם חבריה קומי רב. שרי מיטען עימיה שערין חטין כוסמין. אמר ליה רב. כל מה דאת יכיל מגלגלה עלוי גלגל ובסופא הוא מישתבע לך חדא על כולהן. אמר רבי אבהו. כך משיב רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן. על דעתך דאת אמר. טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. והא תנינן. טענו כלים וקרקעות. הודה בכלים וכפר בקרקעות. בקרקעות וכפר בכלים. אם כלים בכלים הוא חייב כלים בקרקעות לא כל שכן. מה עבד לה. דו פתר ליה לזוקקו שבועה. והתנינן. הטוען את חבירו כדי שמן והודה לו בקנקנים. מה אנן קיימין. אם בשטענו קנקנים ושמן והודה לו באחת מהן. כל עמא מודיי שהוא מין הטענה. ואם בשטענו שמן והודה לו בקנקנים. כל עמא מודיי שאין הודייה מן הטענה. דאמר רבי זעירא רבי אבונה בשם רב. בשטענו קנקיני שמן היא מתניתא. ההין מילין וההן אמר ריקנין. ניחא קנקנים ולא שמן. שמן ולא קנקנים. רבי אלעזר בשם רבי אבון מפיק לשנה מחצין דמשח. ולית סופיה משאלה. בההוא דנשתתק.

Jerusalem Talmud Nedarim (4)

Jerusalem Talmud Nedarim 2:1:3 רב אמר

האומר לאשתו הרי את עלי כאימא. ביאתך עלי כביאת אימא. כבשר אימא. לא אמר כלום. אמר הככר הזה עלי כביאת אימא. מהו. נישמעינה מן הדא. האומר לאשתו. קונם איני משמשיך. רב אמר. אסור. ושמואל אמר. מותר. מה מקיים שמואל בלא יחל דברו. כאילו בל יחל דברו. רב כדעתיה. תניי דבית רב פליג. מניין לנדרים שהן מותרין לך מן הש …
האומר לאשתו הרי את עלי כאימא. ביאתך עלי כביאת אימא. כבשר אימא. לא אמר כלום. אמר הככר הזה עלי כביאת אימא. מהו. נישמעינה מן הדא. האומר לאשתו. קונם איני משמשיך. רב אמר. אסור. ושמואל אמר. מותר. מה מקיים שמואל בלא יחל דברו. כאילו בל יחל דברו. רב כדעתיה. תניי דבית רב פליג. מניין לנדרים שהן מותרין לך מן השמים ובני אדם נוהגין בהן באיסור כדי שלא תהא נודר ומבטל. תלמוד לומר לא יחל דברו. שלא יעשה דבריו חולין.
Jerusalem Talmud Nedarim 4:2:3 רב אמר

רבי יהושע בן לוי אומר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפש על חבירו חייב לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מסיקין. לא שמע דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגזלן. רבי אבין בעי דהוה רביה רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני תריהון אמרין בשם רבי שמואל. חד אמר. באר …
רבי יהושע בן לוי אומר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפש על חבירו חייב לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מסיקין. לא שמע דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגזלן. רבי אבין בעי דהוה רביה רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני תריהון אמרין בשם רבי שמואל. חד אמר. בארנון ובגולגולת. [וחרנה אמר. אינה כארנון וכגולגולת.]
Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:9 רב אמר

אין מעברין את השנה קודם ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת. אבל מפני הדחק התקינו שיהו מעברין אותה אחר ראש השנה מיד. אף על פי כן אינו מעובר אלא אדר. רבי אומר. ניסן לא נתעבר מימיו. והתנינן. אם היה החדש מעובר. [אם בא לא בא. רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו והא תנינן אם היה חודש מעובר.] אם היה לא היה.
Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:10 בשם רב

וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בירבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבן שמעון בן גמליאל. לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השיני עבר רבי חנניה בן רבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. כן היינו נוהגין ביבנה. והתני. קדשוהו בראשון ובשיני. רבי ז …
וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בירבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבן שמעון בן גמליאל. לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השיני עבר רבי חנניה בן רבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. כן היינו נוהגין ביבנה. והתני. קדשוהו בראשון ובשיני. רבי זעורא בשם רב חסדא אותה השנה נתקלקלה. מה בין הראשון לשיני. רבי בון בשם רב. שנה הראשונה ושנה השנייה. והא תני יום הראשון יום השיני.

Jerusalem Talmud Nazir (8)

Jerusalem Talmud Nazir 1:3:4 רב אמר

רב אמר. הריני נזיר ל̇ יום ויום אחד. נזיר שתים. דהוה יכיל מימר. שלשים ואחד יום. מתניתא פליגי על רב. הריני נזיר יום אחד. הריני נזיר שעה אחת. הריני נזיר אחת ומחצה. הרי זה נזיר שתים. מה הוה ליה מימר. ל̇ ואחת שעה. מתניתא פליגא על רבנין. לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבה על האומר. הריני נזיר ל̇ יום ויום אחד. …
רב אמר. הריני נזיר ל̇ יום ויום אחד. נזיר שתים. דהוה יכיל מימר. שלשים ואחד יום. מתניתא פליגי על רב. הריני נזיר יום אחד. הריני נזיר שעה אחת. הריני נזיר אחת ומחצה. הרי זה נזיר שתים. מה הוה ליה מימר. ל̇ ואחת שעה. מתניתא פליגא על רבנין. לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבה על האומר. הריני נזיר ל̇ יום ויום אחד. שאינו נזיר אלא אחת. ועל מה נחלקו. על האומר. הריני נזיר ל̇ יום ועוד יום אחד. שרבי ישמעאל אמר. נזיר שתים. ורבי עקיבה אמר. נזיר אחת.
Jerusalem Talmud Nazir 1:4:3 בשם רב

רבי יוסי ברבי בון בשם רב. הנותן תקוה לנזירותו אין מתירין אותו לגלח. ותני כן. הריני נזיר כל ימיי. הרי אני נזיר עולם מאה שנה ומאתיים שנה. אין זה נזיר עולם.
Jerusalem Talmud Nazir 3:5:5 רב אמר

רב אמר. יצא מונה לנזירות בטהרה. נכנס בשביעי שלו מביא קרבן טומאה בו ביום. רבי ליעזר אומר. לא בו ביום. כהנא בעא קומי רב. ואין טעון הזייה שלישי ושביעי. אמר ליה. תורה קראת לפורש מן הקבר טהור. אחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו. שמואל אמר. יצא והזה שנה וטבל. נכנס בו ביום מביא טומאה בו ביום. רבי אליעזר אומר. ל …
רב אמר. יצא מונה לנזירות בטהרה. נכנס בשביעי שלו מביא קרבן טומאה בו ביום. רבי ליעזר אומר. לא בו ביום. כהנא בעא קומי רב. ואין טעון הזייה שלישי ושביעי. אמר ליה. תורה קראת לפורש מן הקבר טהור. אחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו. שמואל אמר. יצא והזה שנה וטבל. נכנס בו ביום מביא טומאה בו ביום. רבי אליעזר אומר. לא בו ביום.
Jerusalem Talmud Nazir 3:7:2 רב אמר

הלכה: מי שהיו שתי כיתי עדים וכו'. רב אמר. בכולל נחלקו. אבל בפורט כל עמא מודיי. יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. רבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודיי. נחלקה העדות אין כאן נזירות. היי די נו כולל. היי די נו מונה. כולל. אהן אומר. תרתיי. ואהן דמר. חמש. מונה. אהן אמר. חדא תרתיי. ואהן אמר. תל …
הלכה: מי שהיו שתי כיתי עדים וכו'. רב אמר. בכולל נחלקו. אבל בפורט כל עמא מודיי. יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. רבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודיי. נחלקה העדות אין כאן נזירות. היי די נו כולל. היי די נו מונה. כולל. אהן אומר. תרתיי. ואהן דמר. חמש. מונה. אהן אמר. חדא תרתיי. ואהן אמר. תלת ארבע חמש. רב אמר. הכחש עדות בתוך עדות לא בטלה עדות. ורבי יוחנן אמר. הכחש עדות בתוך עדות בטלה עדות. דברי הכל מכחש עדות לאחר עדות לא בטלה. אמר רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק ממונה. זה אומר. מן הכיס מונה. וזה אומר. מן הצרור מונה. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שני כיתי עדים. אילו אומרים. מן הכיס מנה. ואילו אומרים. מן הצרור מנה. הכחש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. זה אומר. במקל הרגו. וזה אומר. בסייף הרגו. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה עדות. מה פליגין. כשהיו שתי כיתות עדים. אילו אומרים. במקל הרגו. ואילו אומרים. בסייף הרגו. הכחש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. לדרום פנה. ואילו אומרים. לצפון פנה. כל עמא מודו. הכחש עדות בתוך עדות לא בטלה עדות. חייליה דרב מן הדא. רבי יודה ורבי שמעון אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אילו ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי ליעזר בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא חששו דבר צרה אצל חבירתה כלום. מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישות זו את זו עדותן בטילה. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבין. אפילו תימא כת בכת. שנייא היא דיני נפשות. דכתיב צדק צדק תרדוף.
Jerusalem Talmud Nazir 4:4:8 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

רבי בא בשם רב. מעות סתומין. אין בהמה סתומה. אמר רב ששת. ותני כן. יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש מן הקלה לחמורה ומן החמורה לקלה מן הקלה לקלה ומן החמורה לחמורה. שכן אינו מגלח על בהמת אביו נזירות. אבל יצא בקרבן אביו במעות שהפריש מן הקלה לחמורה ומן החמורה לקלה ומן הקלה לקלה ומן החמורה לחמורה. שכן ה …
רבי בא בשם רב. מעות סתומין. אין בהמה סתומה. אמר רב ששת. ותני כן. יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש מן הקלה לחמורה ומן החמורה לקלה מן הקלה לקלה ומן החמורה לחמורה. שכן אינו מגלח על בהמת אביו נזירות. אבל יצא בקרבן אביו במעות שהפריש מן הקלה לחמורה ומן החמורה לקלה ומן הקלה לקלה ומן החמורה לחמורה. שכן הוא מגלח על מעות נזירות. בזמן שהן סתומין לא בזמן שהן מפורשין. תלמוד לומר קרבנו. בקרבנו הוא יוצא. אינו יוצא בקרבנו שלאביו. כשהוא אצל המעות הוא מזכיר סתומין.
Jerusalem Talmud Nazir 6:8:3 בשם רב

רבי יוסי בירבי בון בשם רב. טובלו ברוטב. מה טעמא. ונתן על האש. אף הזבח יהא באש.
Jerusalem Talmud Nazir 6:9:9 רב אמר

רב אמר. תנופה מעכבת בנזיר. והתני. תורת הנזיר. בין שיש לו כנפים בין שאין לו כנפים. דאמר רב. בנזיר שיש לו. ותני כן. הראוי לתנופה תנופה מעכבת בו. ושאין ראוי לתנופה אין תנופה מעכבת בו. שמואל אמר. שיעור מעכבת בנזיר. כתנופות וכבהונות שלמצורע. והתני. תורת המצורע. בין שיש לו בהונות בין שאין לו בהונות. פתר ל …
רב אמר. תנופה מעכבת בנזיר. והתני. תורת הנזיר. בין שיש לו כנפים בין שאין לו כנפים. דאמר רב. בנזיר שיש לו. ותני כן. הראוי לתנופה תנופה מעכבת בו. ושאין ראוי לתנופה אין תנופה מעכבת בו. שמואל אמר. שיעור מעכבת בנזיר. כתנופות וכבהונות שלמצורע. והתני. תורת המצורע. בין שיש לו בהונות בין שאין לו בהונות. פתר לה כרבי אליעזר דאמר. נותן על מקומן.
Jerusalem Talmud Nazir 8:1:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: שני נזירין שאמר להן אחד כול'. ולא סוף דבר כשאמר להן אחד. ראיתי את אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם. אלא אפילו אמר להם. ראיתי אחד מכם שנזר ואיני יודע אי זה מכם. שניהן נוהגין נזירות על פיו. בשאינן מכחישין אותו. אבל אם מכחישין אותו לא בדא. היו שניהם מכחישין. ייבא כהדא. עד אומר. ניטמא. והוא אומ …
הלכה: שני נזירין שאמר להן אחד כול'. ולא סוף דבר כשאמר להן אחד. ראיתי את אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם. אלא אפילו אמר להם. ראיתי אחד מכם שנזר ואיני יודע אי זה מכם. שניהן נוהגין נזירות על פיו. בשאינן מכחישין אותו. אבל אם מכחישין אותו לא בדא. היו שניהם מכחישין. ייבא כהדא. עד אומר. ניטמא. והוא אומר. לא ניטמאתי. טהור. שנים אומרים. ניטמאת. והוא אומר. לא ניטמאתי. שניהן נאמנין ממנו. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. הוא נאמן על ידי עצמו. רב יהודה בשם רב. כיני מתניתא. רבי מאיר מטמא. רבי יהודה וחכמים מטהרין. אמר רבי יוחנן. כיני מתניתא. רבי מאיר מטמא ורבי יהודה מטהר. מיליהון דרבנין מסייעין לרבי יוחנן. דאמר רבי גוריון בשם רבי יוסי בן חנינה. לא אמר רבי יודה אלא בטומאה ישנה. שיכול לומר. נטמאתי וטהרתי. ותני. כן הדבר על אכילת חלב. הוא הדבר על ביאת המקדש. ויודון ליה בטומאה. מפני טומאת נזיר. שאין אומרים לו. איכן הוא קרבנך שהבאת. ויודון ליה בתרומה. עד כאן קשי רבי חנינה.

Jerusalem Talmud Sotah (12)

Jerusalem Talmud Sotah 1:1:10 בשם רב

נסתרה בעד אחד בשחרית ובעד אחד בין הערבים. ייבא כהדא. נתייחדה עמו בפני שנים. צריכה הימינו גט שני. באחד אינה צריכה הימינו גט שיני. באחד בשחרית ואחד בין הערבים. זה היה מעשה ושאל רבי לעזר בן תדאי את החכמים ואמרו. אין זה ייחוד. קינא לה בעד אחד בשחרית ובעד אחד בין הערבים. מאחר שהוא איש והיא אשה אין קינויו …
נסתרה בעד אחד בשחרית ובעד אחד בין הערבים. ייבא כהדא. נתייחדה עמו בפני שנים. צריכה הימינו גט שני. באחד אינה צריכה הימינו גט שיני. באחד בשחרית ואחד בין הערבים. זה היה מעשה ושאל רבי לעזר בן תדאי את החכמים ואמרו. אין זה ייחוד. קינא לה בעד אחד בשחרית ובעד אחד בין הערבים. מאחר שהוא איש והיא אשה אין קינויו קינוי. ייבא כהדא. אין מקבלין מן העדים אלא אם כן ראו שניהן כאחת. רבי יהושע בן קרחה אומר. ואפילו ראו זה אחר זה. רבי ירמיה רבי שמואל בר יצחק בשם רב. מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעידי הבכורה ובעידי החזקה. רבא בשם רבי ירמיה. אף בעידי סימנין כן. מהדא פשיטא שזה אמר. ראיתי שתי שערות בגבו. וזה אומר. ראיתי שני שערות בגבו. זה אומר. ראיתי שערה אחת בגבה. וזה אומר. ראיתי שערה אחת בגבה. לאו כלום. כל שכן גבו וגבו. [שנים אומרים. ראינו שערה אחת בגבו. ושנים אומרים. ראינו] שערה אחת בכריסו. רבי יוסי בירבי בון ורבי הושעיה בריה דרבי שמי. חד אמר. פסול. וחד אמר. כשר. מאן דמר. פסול. כמעיד על חצי סימן. ומאן דמר. כשר. אני אומר. שמא נשרו. שנים אומרים. ראינו שערה אחת בגבו. ושנים אומרים. ראינו שערה אחת בכריסה. רבי חגיי אמר. דברי הכל פסול. רבי בא אמר. דברי הכל כשר. רבי יודן אמר. במחלוקת. רבי יוסי אמר. במחלוקת. אמר רבי יוסי לרבי חגיי. והא רבי יודן סבר כוותי. אמר ליה. על רביה אנא פליג. לא כל שכן עילויה. אמר רבי מנא. יאות אמר רבי חגיי. אילו שטר שהוא מחותם בארבעה עדים וקרא עלוי ערער. זה מעיד על שנים וזה מעיד על שנים. שמא כלום הוא. ואין כל חתימה וחתימה צריכה (אלא) שני עדים וכה כל סימן וסימן צריכה שני עדים. רבי חנניה יליף לה משני חזקה. אילו אחד מעיד שאכלה שנה ראשונה ושנייה ושלישית. ואחד מעיד שאכלה רביעית חמישית וששית. שמא כלום הוא. ואין כל חזקה וחזקה צריכה שני עדים וכה כל סימן וסימן צריך שני עדים.
Jerusalem Talmud Sotah 1:2:6 בשם רב

תמן תנינן כל העריות עשה בה את המערה כגומר וחייב על כל ביאה וביאה. החמיר בשפחה שעשה בה את המזיד כשוגג. רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב. שכבת זרע עד שיפלוט. הכא כתיב שכבת זרע והכא כתיב שכבת זרע. הכא את אמר שכבת זרע עד שיפלוט. והכא את אמר כן. אמר רבי יוסי. שנייה היא דכתיב ונסתרה והיא נטמאה. כיון שנסתרה …
תמן תנינן כל העריות עשה בה את המערה כגומר וחייב על כל ביאה וביאה. החמיר בשפחה שעשה בה את המזיד כשוגג. רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב. שכבת זרע עד שיפלוט. הכא כתיב שכבת זרע והכא כתיב שכבת זרע. הכא את אמר שכבת זרע עד שיפלוט. והכא את אמר כן. אמר רבי יוסי. שנייה היא דכתיב ונסתרה והיא נטמאה. כיון שנסתרה התורה קראה טמאה. ברם הכא שכבת זרע עד שיפלוט. ליי דא מילה כתיב שכבת זרע. לשיעורין. כהדא דתני. ונסתרה והיא נטמאה. כמה היא סתירה. כדי טומאה. כמה היא כדי טומאה. כדי ביאה. וכמה היא ביאה. כדי הערייה.
Jerusalem Talmud Sotah 1:2:10 רב אמר

סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כן אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה. מת בעליך. הויא לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומות …
סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כן אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה. מת בעליך. הויא לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומותר באשת אחיו. ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא. הדא היא אמרת שצרת סוטה מותרת לאחיו שלבועל. אמר רבי יודן. אתייא כרבנן דתמן. דמר רבי הילא. תניי תמן. כל העריות אינן צריכות גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו. ברם רבנן דהכא. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הילכות אשת איש קנה בה. ערוה היא. וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חיננא. אפילו כרבנן דהכא אתיא היא. בה קנסו. לא קנסו ביורשיה. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. אין כרבנן דתמן. יהא מותר בה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת. רבי יעקב בשם רבי יוחנן. כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה. שמואל אמר. גרושה עצמה מותרת לביתה. מהו פליג. בגין דהוון עסיקין בצרות לא אדכרון גרושות. צרת סוטה למה היא אסורה. רבי יוחנן אמר. מריח ערוה נגעו בה. רב אמר. מפני שכתוב בה טומאה כעריות.
Jerusalem Talmud Sotah 1:8:3 רב אמר

כתוב אחד אומר וירד שמשון תמנתה. וכתוב אחר אומר הנה חמיך עולה תמנתה. רב אמר. שתי תימניות היו. אחת שליהודה ואחת שלשמשון. רבי סימון אמר. תמנתה אחת היא. ולמה כתב בה עלייה וירידה. אלא של יהודה על ידי שהיתה לשום שמים. לפיכך כתב בה עלייה. ושלשמשון על ידי שלא היתה לשם שמים כתב בה ירידה. אמר רבי אייבו בר נגר …
כתוב אחד אומר וירד שמשון תמנתה. וכתוב אחר אומר הנה חמיך עולה תמנתה. רב אמר. שתי תימניות היו. אחת שליהודה ואחת שלשמשון. רבי סימון אמר. תמנתה אחת היא. ולמה כתב בה עלייה וירידה. אלא של יהודה על ידי שהיתה לשום שמים. לפיכך כתב בה עלייה. ושלשמשון על ידי שלא היתה לשם שמים כתב בה ירידה. אמר רבי אייבו בר נגרי. כגון הדא בית מעיין שיורדין בה מפלטתה ועולין בה מטיבריה.
Jerusalem Talmud Sotah 5:2:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

מתניתא מסייעא לרב. הראשון שבחולין טמא ומטמא והשיני פוסל ולא מטמא והשלישי נאכל בנזיד הדמע. הא לעשותו דמע אסור. ואסור דבתרה. הראשון והשיני שבתרומה טמאין ומטמאין. והשלישי פוסל ולא מטמא. והרביעי נאכל בנזיד הקודש. אין תימר. הא לעשותו קודש אסור. אשכחת מימר מחלפה שיטתיה דרב. דמר רבי בא בשם רב. שלישי בא מחמ …
מתניתא מסייעא לרב. הראשון שבחולין טמא ומטמא והשיני פוסל ולא מטמא והשלישי נאכל בנזיד הדמע. הא לעשותו דמע אסור. ואסור דבתרה. הראשון והשיני שבתרומה טמאין ומטמאין. והשלישי פוסל ולא מטמא. והרביעי נאכל בנזיד הקודש. אין תימר. הא לעשותו קודש אסור. אשכחת מימר מחלפה שיטתיה דרב. דמר רבי בא בשם רב. שלישי בא מחמת השרץ והרביעי מותר לעשותו קודש. שלא אמרו רביעי בקודש אלא בקדשי המקדש מקודשין. אמר רבי חונה. ולא בתרומה אנן קיימין. ותרומה אסור לעשותה קודש שלא להמציא בה תקלה. ואמור דבתרה. הראשון והשיני והשלישי שבקודש טמאים ומטמאים. והרביעי פסיל ולא מטמא. והחמישי נאכל בנזיד הקודש. אין תימר. הא לעשותו קודש אסור. וכי יש חמישי בקודש. ואת אמר לית כן. והכא לית כן.
Jerusalem Talmud Sotah 5:3:2 בשם רב

הלכה: בו ביום דרש רבי עקיבה ומדותם מחוץ לעיר וגו'. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר. אלפיים אמה תחום ערי הלוים. צא מהן אלף אמה מגרש. נמצא רביע מגרש והשאר שדות. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. רביע מאלף. אמר רבי יצחק. ואפילו תימר. רביע מכל צד. רביע הוא. מאן דמרבע ארבע גרבין בעי אשיתתיסר. …
הלכה: בו ביום דרש רבי עקיבה ומדותם מחוץ לעיר וגו'. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר. אלפיים אמה תחום ערי הלוים. צא מהן אלף אמה מגרש. נמצא רביע מגרש והשאר שדות. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. רביע מאלף. אמר רבי יצחק. ואפילו תימר. רביע מכל צד. רביע הוא. מאן דמרבע ארבע גרבין בעי אשיתתיסר. רבי מנא משער כהדא לבנה. רבי אבין משער כהדא רצועה. רבי אושעיה משער כהדא דיסקרין. אמר רבי יוסי בירבי בון. חמשין על חמשין בית סאה. מאת על מאת בית ארבעת סאין. כהדא ריש גלותא איטלק עילוי חד טריקלין ארבעין על ארבעין דימליניה חיטין. אתא לגבי רב הונא. אמר ליה. פייסון דיסבון מינך עשרין על עשרין כדון. ועשרין על עשרין בתר זמן. ואת מיתגר פלגא.
Jerusalem Talmud Sotah 6:4:2 בשם רב

הלכה: קל וחומר לעדות הראשונה מעתה כול'. גידול בר מיניימין בשם רב. כל מקום שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. ניתני. עד אחד אמר. נטמית. ואשה אמרה. לא ניטמית. אשה אמרה. ניטמית. ועד אמר. לא ניטמאת. תניי דבית רבי כן. תני בשם רבי נחמיה. הולכין אחר רוב עדות. היך עבידה. שתי נשים …
הלכה: קל וחומר לעדות הראשונה מעתה כול'. גידול בר מיניימין בשם רב. כל מקום שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. ניתני. עד אחד אמר. נטמית. ואשה אמרה. לא ניטמית. אשה אמרה. ניטמית. ועד אמר. לא ניטמאת. תניי דבית רבי כן. תני בשם רבי נחמיה. הולכין אחר רוב עדות. היך עבידה. שתי נשים ואשה אחת עשו אותה כשני עדים ועד אחד. הדא דתימר באשה ונשים. אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד בעד אינון.
Jerusalem Talmud Sotah 6:4:4 רב אמר

שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפין. רב אמר. היתה שותה. מתניתא פליגא על רב. עד אחד אומר. נטמאת. ושנים אומרים. לא נטמאת. היתה שותה. הא [עד] בעד אחד לא היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות אמור סופא. שנים אומרים. ניטמאת. ועד אחד אומר. לא ניטמאת. לא היתה שותה. …
שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפין. רב אמר. היתה שותה. מתניתא פליגא על רב. עד אחד אומר. נטמאת. ושנים אומרים. לא נטמאת. היתה שותה. הא [עד] בעד אחד לא היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות אמור סופא. שנים אומרים. ניטמאת. ועד אחד אומר. לא ניטמאת. לא היתה שותה. הא עד בעד לא היתה שותה. והיך רב אמר. היתה שותה. רבי יוחנן אמר. לא היתה שותה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. שנים אומרים ניטמאת. ועד אמר לא ניטמאת [לא היתה] שותה. הא עד בעד (לא) היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות אמור ראשה. עד אומר. נטמאת. ושנים אומרים לא נטמית. היתה שותה. הא עד בעד היתה שותה. היך רבי יוחנן אמר. לא היתה שותה. אמרון בשם רבי שמואל. בפסולי עדות היא מתניתא. אמרין בשם רבי שמואל. בסתירה אחרת היא מתניתא. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. מהו בסתירה אחרת היא מתניתא. אמר ליה. כן אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כל ההן פירקא משקינא לה ונסתרה. נסתרה בפני שנים. אמר אחד. אני ראיתיה שניטמאת בתוך כדי סתירה. יש כאן סתירה ויש כאן טומאה. לאחר כדי סתירה. יש כאן סתירה ואין כאן טומאה. היו שלשה. אחד אומר. אני ראיתיה שניטמאת בתוך כדי סתירה. יש כאן סתירה ואין כאן טומאה. לאחר כדי סתירה. אין כאן סתירה ואין כאן טומאה. היו שלשה. אחד אומר. אני ראיתיה שלא ניטמאת בתוך כדי סתירה. מה את עבד לה. כעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה או תתקיים העדות בשאר. אמר רבי אבמרי. מכיון דאת מר. בעידות שבטלה מקצתה בטלה כולה מודה הוא הכא שתתקיים העדות בשאר. מפני שרגלים לדבר.
Jerusalem Talmud Sotah 9:3:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: ומאיין היו מודדין. רבי אליעזר אומר מטיבורו. ממקום שהוולד נוצר. רבי עקיבה אומר מחוטמו. ממקום הכרת פנים. ואתייא כיי דמר רב יהודה בשם רב. הכרת פניהם ענתה בם. זה החוטם. אמר רבי חייא בר בא. מאן דבעי דלא מתחכמה יהב סיפלני על נחיריה והוא לא מתחכם. כהדא ביומוי דארסקינס מלכא הוון צפוראי מתבעיין. והוון …
הלכה: ומאיין היו מודדין. רבי אליעזר אומר מטיבורו. ממקום שהוולד נוצר. רבי עקיבה אומר מחוטמו. ממקום הכרת פנים. ואתייא כיי דמר רב יהודה בשם רב. הכרת פניהם ענתה בם. זה החוטם. אמר רבי חייא בר בא. מאן דבעי דלא מתחכמה יהב סיפלני על נחיריה והוא לא מתחכם. כהדא ביומוי דארסקינס מלכא הוון צפוראי מתבעיין. והוון יהבין סיפליני על נחיריהון ולא מתחכמין. ובסופא איתמר עליהון לישן ביש. ואתצידון כולהון מן בידא.
Jerusalem Talmud Sotah 9:7:2 בשם רב

הלכה: גידול בר בנימין בשם רב. כל מקום שהכשירו עדות האשה באיש. האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. ניתני. עד אומר. ראיתי את ההורג. אשה אמרה. לא ראיתה. אשה אמרה ראיתי. ועד אומר. לא ראיתה. כדתני בשם רבי נחמיה. הולכין אחר רוב הדיעות. היך עבידא. שתים נשים ואיש אחד עשו אותן כשני עדים ועד אחד. הדא דאת …
הלכה: גידול בר בנימין בשם רב. כל מקום שהכשירו עדות האשה באיש. האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. ניתני. עד אומר. ראיתי את ההורג. אשה אמרה. לא ראיתה. אשה אמרה ראיתי. ועד אומר. לא ראיתה. כדתני בשם רבי נחמיה. הולכין אחר רוב הדיעות. היך עבידא. שתים נשים ואיש אחד עשו אותן כשני עדים ועד אחד. הדא דאת אמר באשה ונשים. אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד בעד אינון.
Jerusalem Talmud Sotah 9:13:2 בשם רב

הלכה: משמתו נביאים הראשונים פסקו אורים ותומים. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. זה שמואל ודוד. רבי בא בר כהנא בשם רב. זה גד ונתן. רבי ירמיה רבי שמואל בר יצחק בשם רב. זה ירמיה וברוך. מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה. זה ירמיה וברוך. דאמר רבי יהושע בן לוי ויהי לדרוש אלהים בימי זכריהו המבין ביראת אלהים. מ …
הלכה: משמתו נביאים הראשונים פסקו אורים ותומים. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. זה שמואל ודוד. רבי בא בר כהנא בשם רב. זה גד ונתן. רבי ירמיה רבי שמואל בר יצחק בשם רב. זה ירמיה וברוך. מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה. זה ירמיה וברוך. דאמר רבי יהושע בן לוי ויהי לדרוש אלהים בימי זכריהו המבין ביראת אלהים. מאן קם מבתריה. ירמיה וברוך.
Jerusalem Talmud Sotah 9:15:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

הלכה: נפלה עטרת ראשינו. אילו הן עטרות חתנים. זו זהורית המוזהבת. רבי בא בשם רב. שלמלח ושלגפרית. רב ירמיה בשם רב. שלמלח ושלזית. רב נחמן בר יעקב אמר. אפילו דחילפי. רב ירמיה שיבשב ולבש עטרה שלזית. שמע שמואל ואמר. נייח ליה אילו איתרים רישיה ולא עבד כן. והוות כן. כשגגה שיצא לפני השליט.

Jerusalem Talmud Gittin (25)

Jerusalem Talmud Gittin 1:2:2 רב אמר

הלכה: רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח כול'. רבי יוחנן אמר לצפורייא. אתון אמרין בשם רבי יוחנן. אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. ואני אומר שהוא צריך. דהיא מתניתא. רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימר. חלוקין על רבי יהודה שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר. עשינו …
הלכה: רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח כול'. רבי יוחנן אמר לצפורייא. אתון אמרין בשם רבי יוחנן. אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. ואני אומר שהוא צריך. דהיא מתניתא. רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימר. חלוקין על רבי יהודה שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר. עשינו עצמינו כארץ ישראל לגיטין. ושמואל אמר. אפילו משכונה לשכונה. בעא קומי מיחזור ביה. אמר ליה כהנא. ומה נעשה לראשונות שנישאו. אמר ליה. ומה בידך. דהוא סבר כהדא דרבי דתני. המביא גט ממדינת הים לא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו. תצא בשלשה עשר דבר. דברי רבי. אבל חכמים לא הודו לדבר.
Jerusalem Talmud Gittin 1:5:8 בשם רב

תן מנה זה לפלוני. ומת. אם רצו היורשין לעכב אינן יכולין. אין צריך לומר באומר. זכה לו. כאומר. התקבל לי. הן. אמר רבא בר ממל. בשכיב מרע היא מתניתא. אם בשכיב מרע בהדא אין צריך לומר. זכה לו. התקבל לו. אמר רבי מנא. קיימתיה מדאמר רבי בא בר רב הונא בשם רב. עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן. והוא שמת מאותו חו …
תן מנה זה לפלוני. ומת. אם רצו היורשין לעכב אינן יכולין. אין צריך לומר באומר. זכה לו. כאומר. התקבל לי. הן. אמר רבא בר ממל. בשכיב מרע היא מתניתא. אם בשכיב מרע בהדא אין צריך לומר. זכה לו. התקבל לו. אמר רבי מנא. קיימתיה מדאמר רבי בא בר רב הונא בשם רב. עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן. והוא שמת מאותו חולי. הא אם הבריא לא. אין צריך לומר באומר. זכה לו. התקבל לו.
Jerusalem Talmud Gittin 3:1:3 רב אמר

רב אמר. כולהם אינן פסולין חוץ מן האחרון שהוא פסול. איסי אמר. כולן פסולין חוץ מן הראשון שאינו פסול. רבי בא בר חיננא אמר. כולן פסולין. מילתיה דריש לקיש אמרה. כולן פסולין. דריש לקיש אמר. כתב תרפו בטופס פסול. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. כולן אינן פסולין. דרבי יוחנן אמר. כתב תרפו בטופס כשר. מילתיה דרבי אלעזר …
רב אמר. כולהם אינן פסולין חוץ מן האחרון שהוא פסול. איסי אמר. כולן פסולין חוץ מן הראשון שאינו פסול. רבי בא בר חיננא אמר. כולן פסולין. מילתיה דריש לקיש אמרה. כולן פסולין. דריש לקיש אמר. כתב תרפו בטופס פסול. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. כולן אינן פסולין. דרבי יוחנן אמר. כתב תרפו בטופס כשר. מילתיה דרבי אלעזר אמרה. כולן אינן פסולין. רבי אלעזר שאל. כתב קידושין שכתבו שלא לשמו מהו שיתפסו בה קידושין. מן מה דצריכין לה בגיטין שאינן פסולין לפום כן שאל לה בקידושין. אין תימר. צריכין לה בגיטין. לא ישאלינה בקידושין. מה אם גיטין על ידי שהוא צריך לשמה וכתב שלא לשמה לא נגעו בה גירושין. קידושין שאינו צריך לשמה וכתב שלא לשמה אינו דין שיתפסו בה קידושין. ותהא פשיטא ליה הא. כן הוא פשיטא ליה. הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין. מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת.
Jerusalem Talmud Gittin 3:2:4 בשם רב as transmitted by Rav Huna

רבי זעירא רב הונא בשם רב. הלכה כרבי יודה בגיטין וכרבי אליעזר בשטרות. נאמר הלכה כרבי אליעזר. רבי בא בשם רב. הלכה כרבי ליעזר בגיטין וכרבי יהודה בשטרות. נאמר הלכה כרבי יהודה. אלא בגין דרב ושמואל תרוייהו אמרין. הלכה כרבי לעזר. ולא תיסבר מימר אף הכא כן. צרך מימר. הלכה כרבי יהודה בגיטין וכרבי אלעזר בשטרות …
רבי זעירא רב הונא בשם רב. הלכה כרבי יודה בגיטין וכרבי אליעזר בשטרות. נאמר הלכה כרבי אליעזר. רבי בא בשם רב. הלכה כרבי ליעזר בגיטין וכרבי יהודה בשטרות. נאמר הלכה כרבי יהודה. אלא בגין דרב ושמואל תרוייהו אמרין. הלכה כרבי לעזר. ולא תיסבר מימר אף הכא כן. צרך מימר. הלכה כרבי יהודה בגיטין וכרבי אלעזר בשטרות.
Jerusalem Talmud Gittin 4:3:2 רב אמר

הלכה: אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין כול'. בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם. שנאמר לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה. רב הונא אמר. אם נשבעה נשבעה. רב אמר לכלתיה. אילוליה דאנא וותרן אפילו קלוסיתיה דעל רישך דידי הוא. שמואל אמר. זכת בכלים שעליה. מתניתא מסיי …
הלכה: אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין כול'. בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם. שנאמר לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה. רב הונא אמר. אם נשבעה נשבעה. רב אמר לכלתיה. אילוליה דאנא וותרן אפילו קלוסיתיה דעל רישך דידי הוא. שמואל אמר. זכת בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה לשמואל. אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו.
Jerusalem Talmud Gittin 4:4:7 רב אמר

מי משחרר. רב אמר. בין רבו הראשון ובין רבו השיני. אמר רבי יוחנן. אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. מתניתא פליגא על רב. ישראל שהלוה את הנכרי על חמיצו אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר. [ברשות] ישראל הוא ויהא אסור מה עביד לה רב. אמר רבי יודן. קל הוא בשחרור. כהדא דתני. העושה עבד …
מי משחרר. רב אמר. בין רבו הראשון ובין רבו השיני. אמר רבי יוחנן. אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. מתניתא פליגא על רב. ישראל שהלוה את הנכרי על חמיצו אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר. [ברשות] ישראל הוא ויהא אסור מה עביד לה רב. אמר רבי יודן. קל הוא בשחרור. כהדא דתני. העושה עבדו אפותיקי. מכרו אינו מכור. שיחררו משוחרר. חייליה דרבי יוחנן מן הדא. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו כותב אלא משחרר. אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף. אמר רבי אבהו. פתח לנו רבי יוחנן פתח (ר') מאיר בדה כאורה. לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו שטר על דמיו. אמר רבי אילא. מוטב שיאמר לו. תן לי מאתים זוז שיש לי בידך. ולא שיאמר לו. עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם רבי ביסא. אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר. כמה דרבי מאיר קונס בדברים כן רבן שמעון בן גמליאל קונס בדברים. דתני. שטר שיש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. גובה את הקרן ולא את הריבית.
Jerusalem Talmud Gittin 5:1:11 רב אמר

וכתובת אשה בזיבורית. אמר רבי ירמיה. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה בבינונית. ורבי יוסי אומר. אפילו כתובת אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית. ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה. רבי סימון א …
וכתובת אשה בזיבורית. אמר רבי ירמיה. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה בבינונית. ורבי יוסי אומר. אפילו כתובת אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית. ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה. רבי סימון אמר רבי יהושע בן לוי. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל היתה כתובתה אלף דינר גובה כתובתה לעולם. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ואפילו כתובה שלאלף דינר אינו גובה אלא עד עשרים וחמש שנה. ואתייא דרבי יוסי כרבי יוחנן ודרבי ירמיה כרבי יהושע בן לוי. דתנינן תמן. הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה. רב אמר. במוכר על ידה. ושמואל אמר במחלק לפניה. רבי יוסי בר חנינה אמר מקולי כתובה שנו כאן. ותני בר קפרא. מקולי כתובה שנו. אמר רבי בא. טעמא דרבי יוסי בן חנינה לא סוף דבר בכתובת מנה מאתים. אלא אפילו כתובה שלאלף דינר מקולי כתובה שנו.
Jerusalem Talmud Gittin 5:5:2 בשם רב

הלכה: רבי יודן לא נחת לבית וועדא. קם עם רבי מנא אמר ליה. מה חדתין יומרון. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי. המטמא אינו כעושה מעשה. מן הדא תרומה וניטמאת. אמר ליה. תיפתר שניטמאת מאיליה ולית שמע מינה כלום. דהיא מתניתא. דן את הדין. זיכה את החייב וחייב את הזכאי. טימא את הטהור טיהר את הטמא. דמר רב ירמיה בשם רב. ב …
הלכה: רבי יודן לא נחת לבית וועדא. קם עם רבי מנא אמר ליה. מה חדתין יומרון. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי. המטמא אינו כעושה מעשה. מן הדא תרומה וניטמאת. אמר ליה. תיפתר שניטמאת מאיליה ולית שמע מינה כלום. דהיא מתניתא. דן את הדין. זיכה את החייב וחייב את הזכאי. טימא את הטהור טיהר את הטמא. דמר רב ירמיה בשם רב. במגיעו לידו. ושמואל אמר. במגיעו לידו. רבי יהודה ברבי אומר. בדין היה שאפלו במזיד יהא פטור. למה אמרו חייב. כדי שיהא מודיע. ורבי יוחנן אמר. בדין היה אפילו שוגג שיהא חייב. ולמה אמרו פטור. משום קנס. חייליה דרבי יוחנן מן הדא. המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב. ואמר רבי יוחנן. ומשום קנס. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. הנותן עול על גבי פרתו שלחבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
Jerusalem Talmud Gittin 5:5:4 בשם רב as transmitted by Rav Huna

רב הונא בשם רב. והוא שעירב. ניסך ועירבבה. בתחילה והוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. התיב רבי אבא. הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית. כתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. מתיב רבי יוסי. הגע עצמך שהדליק גדישו שלחבירו ביום הכיפורים. בתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטו …
רב הונא בשם רב. והוא שעירב. ניסך ועירבבה. בתחילה והוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. התיב רבי אבא. הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית. כתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. מתיב רבי יוסי. הגע עצמך שהדליק גדישו שלחבירו ביום הכיפורים. בתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור. במזיד חייב. ואמר רבי יוחנן. משום קנס.
Jerusalem Talmud Gittin 5:7:5 אמר רב

רבי חזקיה בשם רבי אחא. וכיני. מכר לראשון וחתמה לשיני לשלישי וחתמה גובה מן האחרון. לא הספיק גובה משלפניו. לא הספיק גובה משלפני פניו. עלה אמר רב. בנכסים שהכניסה לו בכתובתה. אבל נכסים שהכניסה לו פרה פרנון גובה מאי זה שתרצה.
Jerusalem Talmud Gittin 5:7:7 רב אמר

רב אמר. אנא הוינא ממיניינא. ולאו שנייא היא. הוא רביע קרקע הוא רביע מעות. אמר רבי יוסי בירבי בון. קרקע דינר אגרמא רביע מעות סרימיסין.
Jerusalem Talmud Gittin 6:1:4 בשם רב as transmitted by Rav Huna

רב הונא בשם רב. אין האשה עושה שליח לקבל גיטה משלוחה שלבעלה. שמואל שמעה מיניה ולעתה בתרי ארבעים זימני.
Jerusalem Talmud Gittin 6:1:9 בשם רב as transmitted by Rav Huna

אמר רבי חנינא. הלכה כרבן גמליאל. והוא שאמרה לו היא טול לי. יהא לי בידך. חד בר נש שלח גט לאיתתיה. אמרה ליה. יהא לי בידך. אתא עובדא קומי רב. אמר. אם בא להחזיר לא יחזיר. מה ופליג. שנייא הוא יהא בידך שנייא הוא יהא לי בידך. אמר רבי חזקיה. אנא ידע רישא וסיפא. אשה אחת עשת שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה. אתא עו …
אמר רבי חנינא. הלכה כרבן גמליאל. והוא שאמרה לו היא טול לי. יהא לי בידך. חד בר נש שלח גט לאיתתיה. אמרה ליה. יהא לי בידך. אתא עובדא קומי רב. אמר. אם בא להחזיר לא יחזיר. מה ופליג. שנייא הוא יהא בידך שנייא הוא יהא לי בידך. אמר רבי חזקיה. אנא ידע רישא וסיפא. אשה אחת עשת שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה. אתא עובדא קומי רב. אמר. אם רצה להחזיר לא יחזיר. מחלפה שיטתיה דרב. תמן אמר רב הונא בשם רב. אין האשה עושה שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה. והכא הוא אמר הכין. אני אמר. אחר הדלת היה עומד ושמע את קולה.
Jerusalem Talmud Gittin 7:3:4 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי. הרי זה גט. מהיום ולאחר מותי. אינו גט. אמר רבי יודן. רבנין ורבותינו. מתיבין רבותינו לרבנין. למה אתון אמרין. הרי זה גט. בגין דאמר. אם. והא סיפא ואם. ואתון אמרין. אינו גט. אלא בגין דאמר. מהיום. אוף אנן כן אית לן מהיום עיקר. מתיב רבי לרבנין. למה אתון אמרין. אינו גט. בגין דאמ …
מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי. הרי זה גט. מהיום ולאחר מותי. אינו גט. אמר רבי יודן. רבנין ורבותינו. מתיבין רבותינו לרבנין. למה אתון אמרין. הרי זה גט. בגין דאמר. אם. והא סיפא ואם. ואתון אמרין. אינו גט. אלא בגין דאמר. מהיום. אוף אנן כן אית לן מהיום עיקר. מתיב רבי לרבנין. למה אתון אמרין. אינו גט. בגין דאמר. מהיום. והא רישא מהיום. ואתון אמרין. הרי זה גט. אלא בגין דאמר. אם. אוף אנא אית לי אם עיקר. תמן מחלפין. רבי יסא בשם רבי יוחנן ורב תריהון אמרין. דברי רבי תמן דהוא רבנין דהכא. מכיון שאמר. מהיום. כמי שאמר. על מנת. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. על מנת אם מתי או על מנת לאחר מיתה. אמר ליה. על מנת אם מתי. רבי בא בשם רב. דברי רבי הכא דהוא רבנין דתמן. מכיון שאמר. מהיום. כמי שאמר. לאחר מיתה.
Jerusalem Talmud Gittin 8:1:4 בשם רב

רבי ירמיה בעי. זרקו לה בחצר שאינה שלשניהן מהו. רבי אחא בשם רבי חנינה. צריכה לרבנין. אמר רבי אבין. מחלוקת רב ורבי חייה רובה. דמר רבי שמואל רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם רב. אין משיכה קונה בחצר שאינה שלשניהן. ותני רבי חייה ופליג. אימתי אמרו. המטלטלין נקנין במשיכה. ברשות הרבים או בחצר שאינה שלשניהן. אבל …
רבי ירמיה בעי. זרקו לה בחצר שאינה שלשניהן מהו. רבי אחא בשם רבי חנינה. צריכה לרבנין. אמר רבי אבין. מחלוקת רב ורבי חייה רובה. דמר רבי שמואל רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם רב. אין משיכה קונה בחצר שאינה שלשניהן. ותני רבי חייה ופליג. אימתי אמרו. המטלטלין נקנין במשיכה. ברשות הרבים או בחצר שאינה שלשניהן. אבל ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו ברשות המוכר זכה. לא קנה אלא עד שעה שיגביה או עד שעה שימשוך ויוצא חוץ מרשות הבעלים. ברשות זה שהיו מופקדין אצלו לא קנה עד שיזכוהו בהן או עד שישכיר לו את מקומו.
Jerusalem Talmud Gittin 8:2:3 רב אמר

כמה הוא קרוב. רב אמר. ארבע אמות. אמר רבי אלאי היורש. ארבע אמות. רבי לעזר בשם רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כפישוט ידיים. ותנינן. בפישוט ידים. רבי בא רבי ירמיה בשם רב. בפישוט ידים. מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא אמר. ארבע אמות. והכא הוא אמר אכן. כאן להלכה כאן למעשה. תני רבי לעזר. אפילו קרוב לזה מלזו ובא הכלב ונ …
כמה הוא קרוב. רב אמר. ארבע אמות. אמר רבי אלאי היורש. ארבע אמות. רבי לעזר בשם רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כפישוט ידיים. ותנינן. בפישוט ידים. רבי בא רבי ירמיה בשם רב. בפישוט ידים. מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא אמר. ארבע אמות. והכא הוא אמר אכן. כאן להלכה כאן למעשה. תני רבי לעזר. אפילו קרוב לזה מלזו ובא הכלב ונטלו אינה מגורשת. שמואל כהדא דרבי לעזר ופליג. המחוור בכולן עד שיתננה לתוך ידה. היה פושט ידיים בינו לבינה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. קרוב לה מלו מגורשת. לו מלה אינה מגורשת. מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת. אבא בר רב ירמיה אמר. כל הן דתנינן מגורשת ואינה מגורשת. מזונות משלו.
Jerusalem Talmud Gittin 8:5:2 בשם רב as transmitted by Rav Huna

הלכה: כתב לשם מלכות שאינה הוגנת. לשם מלכות מדי כול'. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. עשו את הוולד ממזר מפני הסכנה. רב הונא בשם רב. כל הדא פירקא דרבי מאיר. חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. רבי מנא בעא קומי רבי יסא. אף המגרש. אמר ליה. לית פירקא דידכון אלא דידן.
Jerusalem Talmud Gittin 8:8:2 אמר ליה רב dialogue

הלכה: כתב לגרש את אשתו ונמלך כול'. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. אין בה משום ייחוס כהונה ואין בית דין מזהמין אותה. אתא עובדא קומי רבי חייה רובה ועבד כבית הלל. אמר ליה רב. מה ראית להכניס עצמך למיספק הזה המרובה. אמר ליה. רבי ישמעאל בירבי יוסי הוה עמי וקרא עליהון טובים השנים מן האחד.
Jerusalem Talmud Gittin 9:3:5 בשם רב

שלשה גיטין פסולין כול'. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. וכולן בכתב ידים. רבי לעזר שאל. עדים יש כאן. בכתב ידים מה אני צריך. רב ירמיה בשם רב. וכולהם בכתב ידים חוץ משעדיו עמו. אמר רב המנונא. הללו חוביהון על גרמיהון. דאינון שקיבלו עליהן לשקר לחתום בגט שאין בו זמן.
Jerusalem Talmud Gittin 9:3:6 בשם רב

רבי בא בר המנונא רב אדא בר אחא בשם רב. דרבי מאיר היא. מה חמית מימר כן. אמר רבי מנא. בגין דאמר רב הונא בשם רב. כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. דלא תסבור מימר. קיימיה דרבי מאיר היא תננייה דרבנן. לפום כן צריך מימר. דרבי מאיר היא. אמר רבי יוסי. בגין דרב ושמואל תריהון אמרין. ה …
רבי בא בר המנונא רב אדא בר אחא בשם רב. דרבי מאיר היא. מה חמית מימר כן. אמר רבי מנא. בגין דאמר רב הונא בשם רב. כל ההין פרקא דרבי מאיר חוץ משינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. דלא תסבור מימר. קיימיה דרבי מאיר היא תננייה דרבנן. לפום כן צריך מימר. דרבי מאיר היא. אמר רבי יוסי. בגין דרב ושמואל תריהון אמרין. הלכא כרבי לעזר. דלא תסבור מימר אוף הכא. לפום כן צריך מימר. דרבי מאיר היא.
Jerusalem Talmud Gittin 9:7:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Zeira

שטר שיש בו מחק או תלות. מגופו פסול. שלא מגופו כשר. ואם החזירו מלמטה אפילו מגופו כשר. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין. צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב. רבי זעירא בשם רב. צריך להזכיר עניינו שלגט עמו. רבי בא בשם רב. לא הזכיר עניינו שלגט עמו. מחלפה שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא בשם רב ירמיה. עדים פסולי …
שטר שיש בו מחק או תלות. מגופו פסול. שלא מגופו כשר. ואם החזירו מלמטה אפילו מגופו כשר. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין. צריך להחזיר שתי שיטין מקום הכתב. רבי זעירא בשם רב. צריך להזכיר עניינו שלגט עמו. רבי בא בשם רב. לא הזכיר עניינו שלגט עמו. מחלפה שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא בשם רב ירמיה. עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות. שלא באו אלא להכשירו שלגט. והכא הוא אמר הכין. תמן בשם רבי ירמיה. הכא בשם רב.
Jerusalem Talmud Gittin 9:7:4 רב אמר

קרא ערער על חתימת ידי עדים. ועל חתימת ידי הדיינין. רבי בא בשם רב יהודה. שכן אם רצה לקיימו בכתב יד העדים מקויים. בכתב ידי הדיינין מקויים. אני אומר. אפילו בעד אחד מדיין אחד מקויים. יהב רשו לכתובא שיכתוב ולחתימייא שיחתימון. רבי בא בשם רב ירמיה. צריכין העדים לכתוב. המלוה הזאת מאחד בניסן הוא ואנו איחרנו …
קרא ערער על חתימת ידי עדים. ועל חתימת ידי הדיינין. רבי בא בשם רב יהודה. שכן אם רצה לקיימו בכתב יד העדים מקויים. בכתב ידי הדיינין מקויים. אני אומר. אפילו בעד אחד מדיין אחד מקויים. יהב רשו לכתובא שיכתוב ולחתימייא שיחתימון. רבי בא בשם רב ירמיה. צריכין העדים לכתוב. המלוה הזאת מאחד בניסן הוא ואנו איחרנו את זמנו. רבי זעירא בשם רב המנונא. אשרת הדיינין אפילו רחוקה כמה כשר. אמר רבי מנא. ויאות. שכן אם רצה לקיימו אפילו בכתב אחד מקיים. רב אמר. צריכין הדיינין לכתוב. אישרנוהי במעמד פלוני ופלוני. למה. כדי שלא יהו מצויין להזים. מעתה אפילו באי זה יום ובאי זה שעה ובאי זה מקום. גזר דין נפק מקומי רב ולא הוה כתוב כך. אמר רבי חגיי. צריכין הדיינים מכירין את הנידונין. מעשה היה וזייפו.
Jerusalem Talmud Gittin 9:8:4 רב אמר

רב אמר. הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות. אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות. אמר. יבא עלי אם עשיתי מימיי. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו. מתניתא פליגא על רב. גט שכתבו עברית ועדיו יוונית. יוונית ועדיו עברית. עד אחד עברי ועד אחד יווני. …
רב אמר. הדיינין חותמין אף על פי שאינן יודעין לקרות. אבל אין העדים חותמין אלא אם כן היו יודעין לקרות. אמר. יבא עלי אם עשיתי מימיי. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. לא בא קומי רב כתב יווני מיומוי וקיימה בחותמיו. מתניתא פליגא על רב. גט שכתבו עברית ועדיו יוונית. יוונית ועדיו עברית. עד אחד עברי ועד אחד יווני. כשר. פתר לה כשהיו יודעין לקרות ולא היו יודעין לחתום. ואם היו יודעין את שניהן יחתמו באי זה מהן שירצו.
Jerusalem Talmud Gittin 9:9:3 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. ישראל שעיסו כמעשה גוים פסול. ובאומר. איני זן ומפרנס. תני רבי חייה. וגוים שעיסו כמעשה ישראל כשר. אפילו אמר. איני זן ומפרנס. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. והגוים אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו. עשה מה שישראל אומרים לך. רב חייה בר אשי בשם איסי. האומר. איני זן ומפרנס. כופין אותו להוצ …
רב ירמיה בשם רב. ישראל שעיסו כמעשה גוים פסול. ובאומר. איני זן ומפרנס. תני רבי חייה. וגוים שעיסו כמעשה ישראל כשר. אפילו אמר. איני זן ומפרנס. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. והגוים אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו. עשה מה שישראל אומרים לך. רב חייה בר אשי בשם איסי. האומר. איני זן ומפרנס. כופין אותו להוציא. רבי ירמיה בעי קומי רבי אבהו. וכופין. אמר ליה. ואדיין את ליי. אם מפני ריח רע כופין לא כל שכן מפני חיי נפש. אתא רבי חזקיה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. האומר. איני זן ואיני מפרנס. אומרים לו. או זן או פרנס או פטור.
Jerusalem Talmud Gittin 9:10:2 רב אמר

הלכה: יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן. נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא. והא תנינן. יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין. לא סיחת בני אדם מסיחין. והכא סיחות בני אדם משיחין. רבי יסא בשם רבי יוחנן …
הלכה: יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן. נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא. והא תנינן. יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין. לא סיחת בני אדם מסיחין. והכא סיחות בני אדם משיחין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם. רב אמר. לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד.

Jerusalem Talmud Kiddushin (22)

Jerusalem Talmud Kiddushin 1:4:3 בשם רב as transmitted by Rav Huna

רבי אבא רב הונא בשם רב. ההן דנגיד בזקה והיא מבזעא בידה לא חייב בה. אמר רבי יוסי בירבי בון. לכן צריכה. אפילו למעלה לגו חנותא דלא איתכוון אלא דלא יסבה בר חורין. מהו שתקנה בשער הפחות. אמר רבי חגיי בשם רבי יוסי. מתניתא אמרה שאינה נקנית בשער הפחות. דתנינן תמן. המוכר יינו לנכרי. פסק עד שלא מדד דמיו מותרין …
רבי אבא רב הונא בשם רב. ההן דנגיד בזקה והיא מבזעא בידה לא חייב בה. אמר רבי יוסי בירבי בון. לכן צריכה. אפילו למעלה לגו חנותא דלא איתכוון אלא דלא יסבה בר חורין. מהו שתקנה בשער הפחות. אמר רבי חגיי בשם רבי יוסי. מתניתא אמרה שאינה נקנית בשער הפחות. דתנינן תמן. המוכר יינו לנכרי. פסק עד שלא מדד דמיו מותרין. מדד עד שלא פסק דמיו אסורין. אם אומר את שתקנה לי בשער הפחות אפילו מדד עד שלא פיסק. וייעשה כמי שפיסק עד שלא מדד ויהיו דמיו מותרין.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:4:8 בשם רב

רבי שמואל ורבי זעירא רבי חייה בר אשי בשם רב. אין משיכה קונה בחצר שאינה שלשניהן. תני רבי חייה ופליג. אימתי אמרו. המטלטלין ניקנין במשיכה. ברשות הרבים או בחצר שאינה שלשניהן. אבל ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו זכה. ברשות המוכר לא קנה עד שעה שיגביה או עד שעה שימשוך ויוצא חוץ רשות הבעלים. ברשות זה שהן מופקדי …
רבי שמואל ורבי זעירא רבי חייה בר אשי בשם רב. אין משיכה קונה בחצר שאינה שלשניהן. תני רבי חייה ופליג. אימתי אמרו. המטלטלין ניקנין במשיכה. ברשות הרבים או בחצר שאינה שלשניהן. אבל ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו זכה. ברשות המוכר לא קנה עד שעה שיגביה או עד שעה שימשוך ויוצא חוץ רשות הבעלים. ברשות זה שהן מופקדין אצלו לא קנה עד שיזכה הוא בהן או עד שישכיר לו את מקומו.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:6:2 בשם רב

הלכה: כל הנעשה דמים באחר כול'. תמן תנינן. זה הכלל. כל המיטלטלין קונין זה את זה. רבי בא רב חונה בשם רב. אפילו צבור בציבורין. אמר ליה רבי לעזר. לא שנינו אלא כל הנעשה דמים באחר בלבד. דבר שהוא צריך לשום. אתייא דרב חונה כרבי יוחנן ורבי לעזר כשיטתיה. דתנינן תמן. האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר …
הלכה: כל הנעשה דמים באחר כול'. תמן תנינן. זה הכלל. כל המיטלטלין קונין זה את זה. רבי בא רב חונה בשם רב. אפילו צבור בציבורין. אמר ליה רבי לעזר. לא שנינו אלא כל הנעשה דמים באחר בלבד. דבר שהוא צריך לשום. אתייא דרב חונה כרבי יוחנן ורבי לעזר כשיטתיה. דתנינן תמן. האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה. ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקולבון. אמר רבי לעזר. והן שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים. אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים הוא חלקו משעה ראשונה. אמר רבי יוחנן. ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים כלקוחות הן. דתנינן תמן. הלקוח והניתן לו מתנה פטור ממעשר בהמה. האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה. בשחלקו וחזרו ונשתתפו. כשחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקולבון. בשלא חלקו.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:6:4 בשם רב

רבי בא רב המנונא רב אדא בר אחוה בשם רב. מכרה לו פרה בדמים. דחזקיה אמר ליה. הב לי אינון פריטיא. אמר ליה. מה את בעי מינהון. אמר ליה. מיזבין ליה חמור. משך בעל הפרה את החמור לא נקנית הפרה. חמור מהו שיקנה. רבי בא אמר. נקנית. רבי יוסי אומר. אינה נקנית. סבר רבי בא דאינון חליפין. ולית אינון חליפין. רבי מנא …
רבי בא רב המנונא רב אדא בר אחוה בשם רב. מכרה לו פרה בדמים. דחזקיה אמר ליה. הב לי אינון פריטיא. אמר ליה. מה את בעי מינהון. אמר ליה. מיזבין ליה חמור. משך בעל הפרה את החמור לא נקנית הפרה. חמור מהו שיקנה. רבי בא אמר. נקנית. רבי יוסי אומר. אינה נקנית. סבר רבי בא דאינון חליפין. ולית אינון חליפין. רבי מנא בשם רבי יוסי. פעמים שתחילת מקח לזה ותחילת מקח לזה. היך עבידא. מכרה לו פרה בדמים. סמיכה גבי חדא פריטייא. למחר אשכחיה קאים תמן. אמר ליה. מה את עביד קיים הכא. אמר ליה. בעא אינון פריטייא. אמר ליה. מה את בעי מינהון. אמר ליה. מיזבן לי חד חמור. אמר ליה. הרי חמור לפניך. משך זה לא קנה זה. משך זה לא קנה זה. אלא זה קנה לעצמו וזה קנה לעצמו.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:7:4 רב אמר

תמן תנינן. אם התחילו אין מפסיקין. התחלת המרחץ אי זו היא. רבי זריקן בשם רבי חנינה. משיתיר איזורו. רב אמר. משיתיר מנעלו. רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתה דבר בריה בכל ערובת שובתא. חד זמן אינשי ועאל מיסחי בההין דימוסין דטיבריא. והוה מיסתמיך על כתפיה דרבי חייה בר בא. אנחר ונפק ליה מן דימוסא. אמר. כך …
תמן תנינן. אם התחילו אין מפסיקין. התחלת המרחץ אי זו היא. רבי זריקן בשם רבי חנינה. משיתיר איזורו. רב אמר. משיתיר מנעלו. רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתה דבר בריה בכל ערובת שובתא. חד זמן אינשי ועאל מיסחי בההין דימוסין דטיבריא. והוה מיסתמיך על כתפיה דרבי חייה בר בא. אנחר ונפק ליה מן דימוסא. אמר. כך הוה. רבי לעזר בר יוסי אמר. שליח מטי. אמר ליה רבי חייה בר בא. לא כן אלפן רבי. אם התחילו אין מפסיקין. אמר ליה. חייה בני. וקלה היא בעיניך. שכל מי שהוא שומע פרשה מבן בנו כאילו הוא שומעה מהר סיני. מאי טעמא. והודעתם לבניך ולבני בניך וגו'. יום אשר עמדת לפני יי אלהיך בחורב. כיום אשר עמדת לפני יי אלהיך בחורב. רבי חזקיה בר ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. אם יכול את לשלשל שמועה עד משה שלשלה. ואם לאו תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון. גידול אמר. כל האומר שמועה משם אומרה יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו. מה טעמא. אך בצלם יתהלך איש וגו'. רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא. זה רבי זעירא. דאמר רבי זעירא. לית אנן חשין על שמועתה דרב ששת דהוא גברא מפתחא. ואמר רבי זעירא לרבי יסא. חכם רבי לבר פדייה דאת אמר שמועתא מן שמיה. אמר ליה. רב אדא בר אחוה אמרין משמו.
Jerusalem Talmud Kiddushin 2:1:8 רב אמר

קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה. רב אמר. אוכלת. ושמואל אמר. אינה אוכלת. אמר רבי מנא. טעמא דרב מכיון שקידשה לדעת חזקה שכנסה לדעת. אמר רבי יוסי בירבי בון. טעמא דרב שכן משנה ראשונה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. מה נפק מן ביניהון. מעשה ידיה. על דעתיה דרבי מנא כרב מעשה ידיה לבעלה. על דעתיה דרבי …
קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה. רב אמר. אוכלת. ושמואל אמר. אינה אוכלת. אמר רבי מנא. טעמא דרב מכיון שקידשה לדעת חזקה שכנסה לדעת. אמר רבי יוסי בירבי בון. טעמא דרב שכן משנה ראשונה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. מה נפק מן ביניהון. מעשה ידיה. על דעתיה דרבי מנא כרב מעשה ידיה לבעלה. על דעתיה דרבי יוסי בירבי בון כרב מעשה ידיה לאביה. מתה מי יורשה. על דעתיה דרבי מנא כרב בעלה יורשה. על דעתיה דרבי יוסי בירבי בון כרב. מתה אביה יורשה. אתא רבי יוסי בירבי בון כרב. מתה בעלה יורשה. קידשה שלא לדעת והכניסה שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה. שמואל אמר. אוכלת. איתא חמי. אילו קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת שמואל אמר. אינה אוכלת. והכא הוא אמר. אוכלת. שמואל עבד לה כיתומה.
Jerusalem Talmud Kiddushin 2:1:10 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

רבי ירמיה בשם רב. התקדשי לי בסלע זו לאחר שלשים. אוכלת (בתרומה) בתוך שלשים הרי זו מקודשת. אוף רבי שמעון בן אלעזר מודה בה. מה בינה למלווה. מלווה לא ניתנה לשם קידושין. קידושין לכך ניתנו משעה ראשונה. והא תנינן. היתה אוכלת ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. מעתה אפילו לא נשתייר שם שוה פרוטה ת …
רבי ירמיה בשם רב. התקדשי לי בסלע זו לאחר שלשים. אוכלת (בתרומה) בתוך שלשים הרי זו מקודשת. אוף רבי שמעון בן אלעזר מודה בה. מה בינה למלווה. מלווה לא ניתנה לשם קידושין. קידושין לכך ניתנו משעה ראשונה. והא תנינן. היתה אוכלת ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. מעתה אפילו לא נשתייר שם שוה פרוטה תהא מקודשת. פתר לה על ראשה. ואין על ראשה בדא תנינן. ה‍יתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. אמר רבי אלעזר. דרבי שמעון בן אלעזר היא. דתני. התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך. והלכה ומצאתו שנגנב או שאבד. אם נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. במלוה שיש לי בידך. והלכה ומצאתה שנגנבה או שאבדה. אפילו לא נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת. רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר. מלווה כפיקדון. אם נשתייר שם שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. אמר רבי ל‍עזר. אתיא דרבי שמעון בן אלעזר כרבי מאיר. כמה דרבי מאיר אמר. כל המשנה מדעת הבעלים נקרא גוזלן. כן רבי שמעון בן אלעזר אמר הכא. כל המשנה מדעת הבעלים נקרא גוזלן. דהוא פתר לה במלוה שהלווה אמר לו. קח לי חטים. ולקח לו שעורים. וקשיא. ומקדשין בגזילה. רבי יוסי בעא. ניחא אדם נותן שוה פרוטה על דינר שמא נותן שוה פרוטה על שוה פרוטה. אית תניי תני. מקדשין בגזילה. ואית תניי תני. אין מקדשין בגזילה. אמר רבי מנא. מאן דאמר. מקדשין בגזילה. בגזילה שהוא יכול להצילה מידו. מאן דאמר. אין מקדשין בגזילה. בגזילה שאינו יכול להוציאה מידה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. מאן דאמר. מקדשין בגזילה. בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה. ומאן דאמר. אין מקדשין בגזילה. בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה.
Jerusalem Talmud Kiddushin 3:6:2 רב אמר

הלכה: האומר לאשה התקדשי לי כול'. רב אמר. והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין. רבי אימי בעי קומי רבי. וכל הדברים לא והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין. אלא כיני. במה שאדבר עלייך לשלטון. ודיבר עליה לשלטון בשוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. במה שאעשה עמך כפועל. ועשה עמה כפועל שוה פרוטה מקודשת ואם לאו …
הלכה: האומר לאשה התקדשי לי כול'. רב אמר. והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין. רבי אימי בעי קומי רבי. וכל הדברים לא והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין. אלא כיני. במה שאדבר עלייך לשלטון. ודיבר עליה לשלטון בשוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. במה שאעשה עמך כפועל. ועשה עמה כפועל שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. רבי בא בשם רב. והוא שייחדה לו סלע במגדל. במה קידשה. כההיא דתנינן תמן. כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו.
Jerusalem Talmud Kiddushin 3:7:2 בשם רב as transmitted by Rav Huna

הלכה: האומר. קידשתי את בתי כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא בשם רב אמר. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר. מהו אין למידין ממנו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. בא אחד ואמר. אני לקחתיה. לא הכל ממנו. אף בקידושין כן. אחת מ …
הלכה: האומר. קידשתי את בתי כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא בשם רב אמר. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר. מהו אין למידין ממנו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. בא אחד ואמר. אני לקחתיה. לא הכל ממנו. אף בקידושין כן. אחת מבנותיי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה. ובא אחד ואמר. אני קידשתיה. לא הכל ממנו. מתניתא פליגא על רב. המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. לא ישא את אשתו. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבואו שנים ויאמרו. זהו שקידש. מתניתא פליגא על שמואל. זה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. פתר לה באומר. לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זהו. רבי זעירא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. קדם אחד מהן וכנס מוציאין מידו. הדא דאת אמר בשזה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. וקדם וכנס. אבל אם אמר אני קידשתיה. וכנסה. ובא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. ותני כן. אם משכנסה בא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו.
Jerusalem Talmud Kiddushin 3:8:3 רב אמר

כיני מתניתה. שאמר בשעת מיתתו. יש לי בנים. נאמן. יש לי אחים. אינו נאמן. רב אמר. מאחר שבידו לגרש נאמן. מילתיה דשמואל אמרה כן. חד פרסאה מידמך אמר לון. הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא. אמרון ליה. ולמה. בגין ההוא אחוך עליבא. כד דמך אתא עובדא קומי שמואל. אמר. מאחר שיש בידו לגרש נאמן. רבי יוחנן אמר. אינו נאמן. …
כיני מתניתה. שאמר בשעת מיתתו. יש לי בנים. נאמן. יש לי אחים. אינו נאמן. רב אמר. מאחר שבידו לגרש נאמן. מילתיה דשמואל אמרה כן. חד פרסאה מידמך אמר לון. הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא. אמרון ליה. ולמה. בגין ההוא אחוך עליבא. כד דמך אתא עובדא קומי שמואל. אמר. מאחר שיש בידו לגרש נאמן. רבי יוחנן אמר. אינו נאמן. נחת עולא לתמן ואמר בשם רבי יוחנן וחברון עלוי. הגע עצמך שהיה כהן.
Jerusalem Talmud Kiddushin 3:8:4 רב אמר

התיב רב ששת. והא מתניתא פליגא. קידשתני. והוא אומר לא קידשתיך. הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. אמרין. אכין הוה עובדא. שמעון בר בא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד. אתא עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. אין עד אחד באשת איש כלום. לא רבי חייה בר אסי אמר בשם אסי. אין עד אחד באשת איש כלום. רב אמר. המקדש בעד אח …
התיב רב ששת. והא מתניתא פליגא. קידשתני. והוא אומר לא קידשתיך. הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. אמרין. אכין הוה עובדא. שמעון בר בא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד. אתא עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. אין עד אחד באשת איש כלום. לא רבי חייה בר אסי אמר בשם אסי. אין עד אחד באשת איש כלום. רב אמר. המקדש בעד אחד לא עשה כלום. שמואל אמר. המקדש בלא שידוכים לוקה. ותופסין קדושין. מר עוקבא בשם שמואל אמר תלת. המקדש בלא שידוכין לוקה. והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה. והמבזה שליח בית דין לוקה.
Jerusalem Talmud Kiddushin 3:12:3 בשם רב

רבי יוסי בירבי בון בשם רב. גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכוהנת. מאי טעמא. כשירין הוזהרו על הפסולות ופסולות על הכשירין. אבל לא כשירות על הפסולין ולא פסולין על הכשירות והא תאני. לא יקחו לא יקחו. מלמד שאף האשה מוזהרת על ידי איש. סברין מימר בכשירות על הפסולין ואינן אלא בפסולות על הכשירים.
Jerusalem Talmud Kiddushin 3:12:5 בשם רב as transmitted by Rav Huna

ניחא בת ישראל לממזר ולנתין. דכתיב לא יבא ממזר בקהל יי. מה תלמוד לומר לא יבוא לו. לפסול. אמר רבי אבהו. מהו ממזר. מום זר. ופליג על ההוא דאמר רבי יודה בר פזי. אלהים מושיב יחידים ביתה. אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה בזה. רב הונא אמר. אין ממזר חייה יותר משלשים יום …
ניחא בת ישראל לממזר ולנתין. דכתיב לא יבא ממזר בקהל יי. מה תלמוד לומר לא יבוא לו. לפסול. אמר רבי אבהו. מהו ממזר. מום זר. ופליג על ההוא דאמר רבי יודה בר פזי. אלהים מושיב יחידים ביתה. אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה בזה. רב הונא אמר. אין ממזר חייה יותר משלשים יום. ביומוי דרבי ברכיה סלק חד בבלאי להכא והוה ידע ביה דהוא ממזר. אמר ליה. רבי. זכה עימי. אמר ליה. למחר את קאים בציבורא ואנא עביד לך פסיקא. אתא יתיב דריש. מן דחסיל מידרש אמר לון. אחונן. זכון עם הדין דהוא ממזר. מן דאזל ליה קהלא אמר ליה. רבי. חיי שעה בעית גבך ואובדתא חיין דההוא גברא. אמר ליה. חייך. ההין יהבית לך. דאמר רבי בא רב הונא בשם רב. אין ממזר חיה אלא שלשים יום. אימתי. בזמן שאינו מפורסם. אבל אם היה מפורסם חיי הוא.
Jerusalem Talmud Kiddushin 3:12:6 בשם רב as transmitted by Rav Huna

רבי זעירא כד סליק להכא שמע קלין קריי ממזירא וממזרתא. אמר לון. מהו כן. הא אזלא ההיא דרב הונא. דרב הונא אמר. אין ממזר חיי יותר משלשים יום. אמר רבי עוקבה בר אחא. עימו הייתי כד אמר רבי בא רב הונא בשם רב. אין ממזר חיי יותר משלשים יום. אימתי. בזמן שאינו מפורסם. אבל אם היה מפורסם חיה הוא.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:1:5 רב אמר

המתגייר לשם אהבה וכן איש מפני אשה וכן אשה מפני איש וכן גירי שולחן מלכים וכן גירי אריות וכן גירי מרדכי ואסתר אין מקבלין אותן. רב אמר. הלכה גרים הן ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה. אבל מקבלין אותן וצריכין קירוב פנים שמא גיירו לשם.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:1:13 בשם רב as transmitted by Rav Huna

שאלו את רבי אליעזר. דור אחד עשר שבממזר מהו. אמר להן. הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו. מאי טעמא דרבי אליעזר. דלא חיי. ואתייא דרבי אליעזר כרבי חנינה. דאמר רבי חנינה. אחת לס̇ לע̇ שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר בעולם ומכלה את הממזרים ונוטל עמהן כשירים שלא לפרסם לחטאים. ואתייא כההיא דאמר רבי לוי בשם רבי שמעון …
שאלו את רבי אליעזר. דור אחד עשר שבממזר מהו. אמר להן. הביאו לי דור שלישי ואני מטהרו. מאי טעמא דרבי אליעזר. דלא חיי. ואתייא דרבי אליעזר כרבי חנינה. דאמר רבי חנינה. אחת לס̇ לע̇ שנה הקדוש ברוך הוא מביא דבר בעולם ומכלה את הממזרים ונוטל עמהן כשירים שלא לפרסם לחטאים. ואתייא כההיא דאמר רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש. במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני יי. שלא לפרסם את החטאים. וגם הוא חכם ויבא רע. לא מסתברא דלא וגם הוא חכם ויבא טוב. אלא ללמדך שאפילו רעה שהקדוש ברוך הוא מביא לעולם בחכמה הוא מביאה. ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מריעים ועל עזרת פועלי און. רב חונה אמר. אין ממזר חיי יותר משלשים יום. רבי זעירא כד סלק להכא שמע קלין קריי. ממזירא וממזרתה. אמר לון. מהו כן. הא אזלה ההיא דרב הונא. דרב הונא אמר. אין ממזר חיה יותר משלשים יום. אמר ליה רבי יעקב בר אחא. עמך הייתי כד אמר רבי אבא רב הונא בשם רב. אין ממזר חיי יותר משלשים יום. אימתי. בזמן שאינו מפורסם. אבל אם היה מפורסם חיי הוא.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:2:4 בשם רב

רבי בא בשם רב חסדא. שלשה הן שהן נאמנין על אתר. חיה ושיירה והמטהרת חברותיה. חיה. ותקח המיילדת ותקשר על שני לאמר זה יצא ראשונה. ושיירה. כההיא דאמר רבי אבא אחוי דיהודה בר זבדי בשם רב. תינוק כל זמן שהוא מושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו. נאסף מן השוק צריך שני עדים. אביו ואמו כשני עדים הן. והמטהרת חב …
רבי בא בשם רב חסדא. שלשה הן שהן נאמנין על אתר. חיה ושיירה והמטהרת חברותיה. חיה. ותקח המיילדת ותקשר על שני לאמר זה יצא ראשונה. ושיירה. כההיא דאמר רבי אבא אחוי דיהודה בר זבדי בשם רב. תינוק כל זמן שהוא מושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו. נאסף מן השוק צריך שני עדים. אביו ואמו כשני עדים הן. והמטהרת חברותיה. כההיא דתנינן תמן. שלש נשים ישינות במיטה אחת. נמצא דם תחת אחת מהן כולן טמיאות. בדקה אחת מהן ונמצאת טמיאה היא טמיאה ושתים טהורות. אמר רבי בא. ובלבד מעת לעת.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:3:4 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רב יהודה בשם רב. הלכה כרבי לעזר דברי חכמים. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. לא יבא ממזר בקהל יי. בקהל ברור אינו בא. בא הוא בקהל ספק.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:4:2 רב אמר

הלכה: הנושא אשה כהנת כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דתני. אי זו היא עיסה כשירה. כל שאין בה לא חלל ולא ממזר ולא נתין. רבי מאיר אומר. כל שאין בה אחת מכל אילו בתה כשירה לכהונה. אבל משפחה שנשתקע בה פסול. רבי מאיר אומר. בודק עד ארבע אימהות ומשיא. וחכמים אומרים. בודק לעולם. רב אמר. זו דברי רבי מאיר. …
הלכה: הנושא אשה כהנת כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דתני. אי זו היא עיסה כשירה. כל שאין בה לא חלל ולא ממזר ולא נתין. רבי מאיר אומר. כל שאין בה אחת מכל אילו בתה כשירה לכהונה. אבל משפחה שנשתקע בה פסול. רבי מאיר אומר. בודק עד ארבע אימהות ומשיא. וחכמים אומרים. בודק לעולם. רב אמר. זו דברי רבי מאיר. אבל חכמים אומרים. בודק מאי זו משפחה משיאין לכהונה ומשיא. ביד מי הוא בודק. רבי חגיי בשם רבי יאשיה. בודק ביד קרובותיו. רבי חמא אתא סבא אמר ליה. משיאין לכהונה מן הדא זרעיתא. אמר ליה. אין. ואסיב על פומיה. רב אמר לחייה בריה. נחות דרג וסב איתא. אמר רבי אידי שכיחא הא מילתא בפומהון דרבנן. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא. מכיון שלא נטמאה טהורה. ולא כיהודה בן פפוס שנועל דלת בפני אשתו. אמרו ליה. נהוגין הוון אבהתך עבדין כן. חד כהן אתא לגבי רבי יוחנן. אמר ליה. עבדית מתניתא. נשאתי אשה כהנת ובדקתי אחריה ארבעה אימהות שהן שמונה. אמר ליה. אין הוא עיקרא לקי מן ראשה מאן מודע לך.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:6:2 בשם רב

הלכה: בת חלל זכר כול'. רב המנונא בשם רב. בת. בת בת. לעולם. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. בעמיו. מה בעמיו שנאמר להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. אף בעמיו שנאמר כאן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. מה נפק מביניהון. כהן שבא על הגרושה והוליד בן והלך הבן והוליד בן ובת. על דעתיה דרב בן ובת בן ובן בת ובת אסורה. ע …
הלכה: בת חלל זכר כול'. רב המנונא בשם רב. בת. בת בת. לעולם. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. בעמיו. מה בעמיו שנאמר להלן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. אף בעמיו שנאמר כאן זכרים אסורין ונקיבות מותרות. מה נפק מביניהון. כהן שבא על הגרושה והוליד בן והלך הבן והוליד בן ובת. על דעתיה דרב בן ובת בן ובן בת ובת אסורה. על דעתיה דרבי יוחנן בת בן אסורה ובת בת מותרת. מתניתא פליגא על רב. ישראל שנשא חללה בתו כשירה לכהונה. פתר לה חללה מבנה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. רבי יהודה אומר. בת גר זכר כבת חלל זכר. פתר לה. לא בא רבי יודה אלא להוסיף. אילו אמר. בת חלל כבת גר. יאות.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:6:6 בשם רב

רבי יוסה רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי יונה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסה. חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יוסי. והכהנים נהגו כרבי אלעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה אספסליה. אמר ליה רבי ביבי. לא כן אלפן רבי. הלכה כרבי יוסי. אמר ליה. ולא נהגו הכהנים כרבי אלעזר בן יע …
רבי יוסה רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי יונה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסה. חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יוסי. והכהנים נהגו כרבי אלעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה אספסליה. אמר ליה רבי ביבי. לא כן אלפן רבי. הלכה כרבי יוסי. אמר ליה. ולא נהגו הכהנים כרבי אלעזר בן יעקב. אמר ליה. רבי. על המנהג לוקין. אמר ליה אין כיני את חמי מפייס ואנא מוקים ליה. מן דקיימי אמר ליה. רבי. הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר בה.
Jerusalem Talmud Kiddushin 4:12:3 בשם רב

רבי חזקיה רבי כהן בשם רב. אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ ולא בית דין מכין וחובשין. אמר רבי יוסי בירבי בון. אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק. רבי חזקיה רבי כהן בשם רב. עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל. רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה …
רבי חזקיה רבי כהן בשם רב. אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ ולא בית דין מכין וחובשין. אמר רבי יוסי בירבי בון. אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק. רבי חזקיה רבי כהן בשם רב. עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל. רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא.

Jerusalem Talmud Bava Kamma (19)

Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:3:2 רב אמר

הלכה: כיצד השן מועדת כול'. ריש לקיש אמר. על הראשונה הושבה. רבי יוחנן אמר. על כולה הושבה. מחלפה שיטתיה דריש לקיש. תמן אמר ריש לקיש בשם רבי הושעיה. עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת. וכא הוא אמר אכין. אמרי. תמן בשם רבי הושעיה. ברם הכא בשם גרמיה. מילתיה דריש לקיש אמרה בעטה מהלכת ברבוצה פטור. מילתיה דרבי …
הלכה: כיצד השן מועדת כול'. ריש לקיש אמר. על הראשונה הושבה. רבי יוחנן אמר. על כולה הושבה. מחלפה שיטתיה דריש לקיש. תמן אמר ריש לקיש בשם רבי הושעיה. עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת. וכא הוא אמר אכין. אמרי. תמן בשם רבי הושעיה. ברם הכא בשם גרמיה. מילתיה דריש לקיש אמרה בעטה מהלכת ברבוצה פטור. מילתיה דרבי יוחנן אמרה בעטה מהלכת ברבוצה חייב. לא סוף דבר בעטה מהלכת ברבוצה או רבוצה במהלכת. בעטה מהלכת במהלכת. אמר רבי אמי לא אמר ריש לקיש אלא בעטה מהלכת ברבוצה פטורה. אבל רבוצה במהלכת או מהלכת במהלכת חייבת. תני רבי הושעיה. כולה פטור. טעמא דרבי הושעיה. אין קרן ברשות הרבים. רב אמר. עמדה ואכלה מפירות הצבורין [חייבת]. מה היקלו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת. חומר בקרן שבעטה מהלכת את העומדת. אילפיי אמר. עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת. מה היקלו בשן שאכלה מהלכת {בין העומדת} [מן המהלכת]. חומר בקרן שבעטה מהלכת את המהלכת.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:4:2 רב אמר

הלכה: כיצד משלם מה שנהנית כול'. רב אמר. עקמה צוארה ואכלה משלם מה שהזיקה. והא תנינן. מפתח החנות משלם מה שנהנית. מתוך החנות משלם מה שהזיקה. מאי כדון. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר בשהיה חמור טעון גדיים ובשעת עברתן פשטו צואריהן ואכלו מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה. רב אמר. אכלה שעו …
הלכה: כיצד משלם מה שנהנית כול'. רב אמר. עקמה צוארה ואכלה משלם מה שהזיקה. והא תנינן. מפתח החנות משלם מה שנהנית. מתוך החנות משלם מה שהזיקה. מאי כדון. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר בשהיה חמור טעון גדיים ובשעת עברתן פשטו צואריהן ואכלו מפתח החנות משלם מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה. רב אמר. אכלה שעורים משלם תבן. והתני רבי חייה ופליג. לפיכך אם אכלה חיטין שהן רעות לה הרי זו פטורה. שינת ואכלה משלם נזק שלם. מהו שינת ואכלה משלם נזק שלם. היתה קופתו מופשלת לאחוריו ברשות הרבים ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נזק שלם. סוג שנתון בפתח החנות חציו מבפנים וחציו מבחוץ ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נזק שלם.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:6:2 בשם רב

הלכה: אי זהו תם ואי זהו מועד כול'. מה טעמא דרבי יודן. מתמול שלשום. מה מקיים רבי מאיר מתמול שלשום. פתר לה בהפלג נגיחות. שאם יצא ביום ראשון ונגח. בשיני ולא נגח. בשלישי נגח. אין נעשה שור מועד עד שיגח שלשה ימים זה אחר זה. יצא ביום ראשון ונגח שוורין. בשיני ונגח כלבים. בשלישי ונגח חזירים. על ידי שלשה מיני …
הלכה: אי זהו תם ואי זהו מועד כול'. מה טעמא דרבי יודן. מתמול שלשום. מה מקיים רבי מאיר מתמול שלשום. פתר לה בהפלג נגיחות. שאם יצא ביום ראשון ונגח. בשיני ולא נגח. בשלישי נגח. אין נעשה שור מועד עד שיגח שלשה ימים זה אחר זה. יצא ביום ראשון ונגח שוורין. בשיני ונגח כלבים. בשלישי ונגח חזירים. על ידי שלשה מינין לשלשה ימים מהו שיעשה שור מועד. יצא ביום הראשון ונגח. בשיני לא יצא. בשלישי יצא ונגח. ייבא כתפלוגתא דרב אדא בר אחווא ודרב הונא. דאיתפלגון. נידה שבדקה עצמה ביום ראשון ומצתה טמא. בשיני לא בדקה. בשלישי בדקה ומצתה טמא. רב אדא בר אחווא בשם רב. נידה וודאי. רב הונא בשם רב אמר. נדה ספק. אמר רב הונא. תמן הוינא בראשה ותמן הוינא בסיפה ותמן הוינא באמצעיתה. אישתאלת לרב ואמר. ספק. אישתאלת לרב ומר. וודאי. וחזר ומר. ספק. רב אדא בר אחווא לא הוה תמן אלא כד מר. ודאי.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:6:3 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר בתמה. וכרבי יודה בהעדאה. דתני. שור שנגח שלשה פעמים ביום אחד אינו מועד. ומה תלמוד לומר מתמול שלשום. אלא שאם חזר בו שלשה ימים זה אחר זה אינו נידון אלא כתם. הוינן סברין מימר. הלכה כרב הונא דו אמר. מעין ושניהם. אתא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר בתמה וכרבי יודה בהוודעה.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:1:2 רב אמר

הלכה: המניח את הכד ברשות הרבים כול'. ואין דרך אדם להניחן ברשות הרבים. רב אמר. בממלא את כל רשות הרבים. אבל אם אינה ממלא את כל רשות הרבים אין דרך אדם להיות מניחם ברשות הרבים. שמואל אמר. או בממלא את כל רשות הרבים או עד שתהא נתונה על קרן זוית. אמר רבי לעזר. ואפילו אינה ממלא כל רשות הרבים אם יטלינה מיכאן …
הלכה: המניח את הכד ברשות הרבים כול'. ואין דרך אדם להניחן ברשות הרבים. רב אמר. בממלא את כל רשות הרבים. אבל אם אינה ממלא את כל רשות הרבים אין דרך אדם להיות מניחם ברשות הרבים. שמואל אמר. או בממלא את כל רשות הרבים או עד שתהא נתונה על קרן זוית. אמר רבי לעזר. ואפילו אינה ממלא כל רשות הרבים אם יטלינה מיכאן ויתנינה כאן הרי זה בור ואפילו אינה נתונה על קרן זוית אין דרך אדם להיות מניחן ברשות הרבים.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:3:2 רב אמר

הלכה: השופך את המים ברשות הרבים כול'. רב הונא אמר. בשנחבט בקרקעו. אבל אם נתלכלכו כליו חייב. רב אמר. אפילו נתלכלכו כליו פטור. מילתיה דרב אמרה. בור שלנזקין פטור על הכלים.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:6:2 אמר רב

הלכה: היה בעל הקורה כול'. לא כן אמר רב. בממלא כל רשות הרבים. וזו ממלא כל רשות הרבים. אמר. כיון שעמד נעשה כקרן זוית.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:8:2 אמר רב

הלכה: המבקע ברשות היחיד כול'. אמר רבי יוסי בן חנינה. היה עומד ומבקע עצים בחצירו ונכנס פועל לתבוע שכרו ונתזה הבקעת והזיקתו חייב. ואם מת אינו גולה. והתני רבי חייה. פטור. לא פליגי. מה דמר רבי יוסי. בשראהו. ומה דמר רבי חייה. בשלא ראהו אם בשלא ראהו כיון שאמר לו היכנס חייב. והתני רבי חייה. פטור. כיון שאמר …
הלכה: המבקע ברשות היחיד כול'. אמר רבי יוסי בן חנינה. היה עומד ומבקע עצים בחצירו ונכנס פועל לתבוע שכרו ונתזה הבקעת והזיקתו חייב. ואם מת אינו גולה. והתני רבי חייה. פטור. לא פליגי. מה דמר רבי יוסי. בשראהו. ומה דמר רבי חייה. בשלא ראהו אם בשלא ראהו כיון שאמר לו היכנס חייב. והתני רבי חייה. פטור. כיון שאמר לו הכנס צריך לשמור עצמו. ואית דבעי מימר. כיון שאמר לו היכנס נעשית כחצר השותפין. דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי השותפין קונין זה מזה בחצר וחייבין זה בניזקי זה וזה בניזקי זה. ולא כן אמר רב. בממלא כל רשות הרבים. וזו ממלא כל רשות הרבים. אמרי. מכיון שדרכו להלך בחצר כמי שהוא ממלא כל החצר.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:2:2 רב אמר

הלכה: שור שהוא מועד למינו כול'. מכיון שהרג אדם אחד אינו מועד. רב אמר. בשהרג שלשה גוים. רבי יוסי בן חנינה אמר. בשרדף שלש רדיפות והן משערין שיש ברדיפתו נגיחה.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:2:3 בשם רב

שאם יצא ביום הראשון ונגח שוורים. בשיני ונגח כלבים. בשלישי ונגח חזירים. על ידי ג̇ מינין לג̇ ימים מהו שיעשה שור מועד. יצא ביום הראשון ונגח. בשיני לא יצא. בשלישי יצא ונגח וכול'. ייבא כפלוגתא דרב אדא בר אחווא ודרב הונא. דאיתפלגון. נידה שבדקה עצמה. ביום ראשון בדקה ומצתה טמא. בשיני לא בדקה. בשלישי בדקה ומ …
שאם יצא ביום הראשון ונגח שוורים. בשיני ונגח כלבים. בשלישי ונגח חזירים. על ידי ג̇ מינין לג̇ ימים מהו שיעשה שור מועד. יצא ביום הראשון ונגח. בשיני לא יצא. בשלישי יצא ונגח וכול'. ייבא כפלוגתא דרב אדא בר אחווא ודרב הונא. דאיתפלגון. נידה שבדקה עצמה. ביום ראשון בדקה ומצתה טמא. בשיני לא בדקה. בשלישי בדקה ומצתה טמא. רב אדא בר אחווא בשם רב. נידה וודאי. רב הונא בשם רב אמר. נדה ספק. אמר רב הונא. תמן הוינא ברישא ובסיפא ובאמצעיתא. אישתאלת לרב ואמר. ספק. אישתאלת לרב ואמר. וודאי. חזר ומר. ספק. ורב אדא בר אחווא לא הוה תמן אלא כד מר. וודאי.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:2:4 בשם רב

רב ירמיה בשם רב אמר. הלכה כרבי מאיר בתמה וכרבי יודה בהוועדה.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:3:2 רב אמר

הלכה: שור שלישראל שנגח לשור שלנכרי כול'. רב אמר. ראה ויתר גוים. התיר ממונן שלגוים. חזקיה אמר. הופיע מהר פרן. והופיע פנים כנגד אומות העולם. רבי יוסי בן חנינה אמר. הורידן מנכסיהן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר. כדיניהן. אמר רבי לא. לא על הדא איתאמרת אלא בהדא דתני רבי חייה. שור שלגוי שנגח שור שלגוי אחר חב …
הלכה: שור שלישראל שנגח לשור שלנכרי כול'. רב אמר. ראה ויתר גוים. התיר ממונן שלגוים. חזקיה אמר. הופיע מהר פרן. והופיע פנים כנגד אומות העולם. רבי יוסי בן חנינה אמר. הורידן מנכסיהן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר. כדיניהן. אמר רבי לא. לא על הדא איתאמרת אלא בהדא דתני רבי חייה. שור שלגוי שנגח שור שלגוי אחר חבירו. אף על פי שקיבל עליו לדון כדיני ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם. על הדא אתאמרת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כדיניהן.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:6:3 רב אמר

תני. המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן. רב אמר. מקח טעות הוא. ושמואל אמר. יכיל הוא מימר ליה. לשחיטה מכרתיו לך. ונתן פדיון נפשו. אית תניי תני. נפש מזיק. אית תניי תני. נפש ניזק. מאן דאמר. נפש ניזוק. הכהו הראשון הכיית מיתה ובא השיני ובילבלו. אין תימר. יש נזקים בכולו. הראשון נותן נזקו והשיני נותן כופרו. אין ת …
תני. המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן. רב אמר. מקח טעות הוא. ושמואל אמר. יכיל הוא מימר ליה. לשחיטה מכרתיו לך. ונתן פדיון נפשו. אית תניי תני. נפש מזיק. אית תניי תני. נפש ניזק. מאן דאמר. נפש ניזוק. הכהו הראשון הכיית מיתה ובא השיני ובילבלו. אין תימר. יש נזקים בכולו. הראשון נותן נזקו והשיני נותן כופרו. אין תימר. אין נזקין בכולו. הראשון נותן כופרו והשיני פטור. כמאן דמר. פדיון נפשו שלמזיק. אין תימר. יש נזקין בכולו. הראשון נותן כופרו והשיני פטור. אין תימר. אין נזקין בכולו. שניהן פטורין.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:7:3 רב אמר

תני. רבי יודה אומר משום רבן גמליאל. הרי הוא אומר ונתן לך רחמים וגו'. סימן זה יהא בידך. כל זמן שאת רחמן המקום מרחם עליך. אינך מרחם אין המקום מרחם לך. רב אמר. אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קיבלו יעשה שורת בני אדם ויפייסנו. דכתיב ישור על אנשים וגו'. ואם עשה כן מה כתוב תמן. פדה משאול נפשו מעבור בשחת וג …
תני. רבי יודה אומר משום רבן גמליאל. הרי הוא אומר ונתן לך רחמים וגו'. סימן זה יהא בידך. כל זמן שאת רחמן המקום מרחם עליך. אינך מרחם אין המקום מרחם לך. רב אמר. אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קיבלו יעשה שורת בני אדם ויפייסנו. דכתיב ישור על אנשים וגו'. ואם עשה כן מה כתוב תמן. פדה משאול נפשו מעבור בשחת וגו'. אמר רבי יוסה. הדא דתימר שלא הוציא לו שם רע. אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:1:3 רב אמר

גזל מריש ובנאו בבירה. בית שמי אומרים. יקעקע כל הבירה כולה ויתנינו לו. ובית הלל אומרים. יתן לו דמיו מפני תקנת שבים. ירד לחרבה ובנייה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה. בנייה ברשות שמין לו וידו על העליונה. ביקש ליטול אבניו ועציו אין שומעין לו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יהושע בן לוי. משום יישוב ארץ ישראל …
גזל מריש ובנאו בבירה. בית שמי אומרים. יקעקע כל הבירה כולה ויתנינו לו. ובית הלל אומרים. יתן לו דמיו מפני תקנת שבים. ירד לחרבה ובנייה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה. בנייה ברשות שמין לו וידו על העליונה. ביקש ליטול אבניו ועציו אין שומעין לו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יהושע בן לוי. משום יישוב ארץ ישראל. רב נחמן בר יצחק שאל. אילו מי שנכנס לחורבתו שלחבירו ופירק חבילתו לשעה וביקש ליטלו שמא אין שומעין לו. כיון דשמע דמר רבי יעקב בר אחא. משום יישוב ארץ ישראל. אמר. האמירה. אלא בנה במקום שאין ראוי לבנות ונטע במקום שאינו ראוי ליטע. רב אמר. שמין לו אלא שמערימין עליו ליכנס לשם בימות החמה ובימות הגשמים. אמר לו. הא תניתה. שמין לו וידו לתחתונה.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:7:2 רב אמר

הלכה: איכן פקדוני. ואמר לו אבד כול'. תני. אין מקבלין פיקדון מנשים ועבדים וקטנים. קיבל מאשה יחזיר לה. מתה יחזיר לבעלה. מעבד יחזיר לו. ואם מת יחזיר לרבו. מקטן יחזיר לו. מת יחזיר לאביו. ועושה בהן סגולה. וכולן שאמרו בשעת מותן יינתנו לפלוני שהן שלו. יעשה פירוש לפירושו. רבי זבידא בשם רבי בא בר ממל. ובלבד …
הלכה: איכן פקדוני. ואמר לו אבד כול'. תני. אין מקבלין פיקדון מנשים ועבדים וקטנים. קיבל מאשה יחזיר לה. מתה יחזיר לבעלה. מעבד יחזיר לו. ואם מת יחזיר לרבו. מקטן יחזיר לו. מת יחזיר לאביו. ועושה בהן סגולה. וכולן שאמרו בשעת מותן יינתנו לפלוני שהן שלו. יעשה פירוש לפירושו. רבי זבידא בשם רבי בא בר ממל. ובלבד בעדים. כהדא איתת דרבי בא בר חנה מי דמכא אמרה. אהן קידושא דברתי. והוא אמר. לית הוא אלא דידי. אתא עובדא קומי רב אמר. אין אדם מצוי לשקר בשעת מיתה.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:1:3 רב אמר

אם היה דבר שיש לו אחריות חייבין להחזיר. אי זהו דבר שיש לו אחריות. רבי יונתן אומר. בשהניח לפניהן קרקע. ריש לקיש אמר. בשהניח לפניהן גוף הגזילה. רב אמר. יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין. שמואל אמר. דאיקני אינו גובה ממשועבדין. הא מבני חרי גובה. ולית היא פליגא על רב. …
אם היה דבר שיש לו אחריות חייבין להחזיר. אי זהו דבר שיש לו אחריות. רבי יונתן אומר. בשהניח לפניהן קרקע. ריש לקיש אמר. בשהניח לפניהן גוף הגזילה. רב אמר. יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין. שמואל אמר. דאיקני אינו גובה ממשועבדין. הא מבני חרי גובה. ולית היא פליגא על רב. דרב אמר. יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין. פתר לה בשהניח לפניהן קרקע. ואפילו כשמואל לית היא פליגא. לא כן אמר שמואל. דאיקני אינו גובה ממשועבדין. פתר לה בשהניח לפניהן גוף הגזילה.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:3:2 רב אמר

הלכה: המכיר כליו או ספריו כול'. אמר רבי בא בר ממל. בדין הוא שלא ישבע. ולמה אמרו. ישבע. שלא יהו בעלי בתים נטפלין לגנבים. רבי יהושע בן לוי אמר. והוא שיצא לו שם שנגנבו ספריו. רב אמר. צריך להביא ראייה שלן עמו באותו הלילה. אסי אמר. אם טען לומר. מפלוני לקחתים. נאמן. אתא עובדא קומי רבי נסא ולא קביל. מה פלי …
הלכה: המכיר כליו או ספריו כול'. אמר רבי בא בר ממל. בדין הוא שלא ישבע. ולמה אמרו. ישבע. שלא יהו בעלי בתים נטפלין לגנבים. רבי יהושע בן לוי אמר. והוא שיצא לו שם שנגנבו ספריו. רב אמר. צריך להביא ראייה שלן עמו באותו הלילה. אסי אמר. אם טען לומר. מפלוני לקחתים. נאמן. אתא עובדא קומי רבי נסא ולא קביל. מה פליג. אמרי. בר נש דעקין הוה. בגין כן לא קביל.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:6:2 רב אמר

הלכה: הגוזל שדה מחבירו כול'. אמר רבי יוחנן. והלא אמרו. אין הקרקע נגזלת. ולמה אמרו חייב להעמיד לו שדה. קנס קנסוהו. נטלוה מסיקין מן הגזלן מחמת הנגזל. מהו דו יכיל מימר ליה. מכל מקום הב לי דידי ומאן דבעי ייתי ויסב מיני. רבי יהושע בן לוי אמר. אין אדם נתפש על חבירו וחייב ליתן לו. אלא בארנון וגולגולת. רב א …
הלכה: הגוזל שדה מחבירו כול'. אמר רבי יוחנן. והלא אמרו. אין הקרקע נגזלת. ולמה אמרו חייב להעמיד לו שדה. קנס קנסוהו. נטלוה מסיקין מן הגזלן מחמת הנגזל. מהו דו יכיל מימר ליה. מכל מקום הב לי דידי ומאן דבעי ייתי ויסב מיני. רבי יהושע בן לוי אמר. אין אדם נתפש על חבירו וחייב ליתן לו. אלא בארנון וגולגולת. רב אמר. יכיל מימר ליה. את שרי עביטיך מיני.

Jerusalem Talmud Bava Metzia (16)

Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:6:2 רב אמר

הלכה: מצא שטרי חוב כול'. תני בשם רבי מאיר. בין שטר שיש בו אחריות נכסין ובין שטר שאין בו אחריות נכסין גובה מנכסין בני חורין. על דעתיה דרבי מאיר לאי זה דבר הוא מחזיר. לצור על פי צלוחיתו. רב אמר. יורש כמשועבד. כשם שמלוה בעדים אינה ניגבית ממשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין. שמואל אמר. דאיקני אינה גובה מ …
הלכה: מצא שטרי חוב כול'. תני בשם רבי מאיר. בין שטר שיש בו אחריות נכסין ובין שטר שאין בו אחריות נכסין גובה מנכסין בני חורין. על דעתיה דרבי מאיר לאי זה דבר הוא מחזיר. לצור על פי צלוחיתו. רב אמר. יורש כמשועבד. כשם שמלוה בעדים אינה ניגבית ממשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין. שמואל אמר. דאיקני אינה גובה ממשועבדין. הא מבני חרי גבי. הכא את מר. גובה. והכא את מר. אינו גובה. לא דמי מי ששיעבד מקצת למי שלא שיעבד כל עיקר.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:8:2 בשם רב

הלכה: מצא איגרות שום כול'. רב ירמיה בשם רב. אם היה אישר הדיינין הרי זה יחזיר. רבי חמא אבוי דרבי הושעיה אמר. אשלי דיינין שבגליות גזלי דיינין שבארץ ישראל.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:8:4 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. סימפון שיוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי המלוה פסול. אני אומר. מתעסק היה בשטרותיו. הא מתחת ידי אחר כשר. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לעולם אין סימפון כשר עד שיצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי הלוה. והתנינן. שלא פיקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו ששטר זה פרוע. הא אם נמצא פרו …
רב ירמיה בשם רב. סימפון שיוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי המלוה פסול. אני אומר. מתעסק היה בשטרותיו. הא מתחת ידי אחר כשר. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לעולם אין סימפון כשר עד שיצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי הלוה. והתנינן. שלא פיקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו ששטר זה פרוע. הא אם נמצא פרוע. מאי כדון. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר כגון הדא דייתיקי. שאין אדם מצוי לפגם דייתיקין שלו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:5:3 בשם רב

שמעון בן שטח הוה עסיק בהדא כיתנא. אמרין ליה תלמידוי. רבי. ארפי מינך ואנן זבנין לך חדא חמר ולית את לעי סוגין. אזלון זבנון ליה חדא חמר מחד סירקאי ותלי ביה חדא מרגלי. אתון לגביה אמרין ליה. מן כדון לית את צריך לעי תובן. אמר לון. למה. אמרין ליה. זבנינן לך חד חמר מחד סירקיי ותלי ביה חדא מרגלי. אמר לון. וי …
שמעון בן שטח הוה עסיק בהדא כיתנא. אמרין ליה תלמידוי. רבי. ארפי מינך ואנן זבנין לך חדא חמר ולית את לעי סוגין. אזלון זבנון ליה חדא חמר מחד סירקאי ותלי ביה חדא מרגלי. אתון לגביה אמרין ליה. מן כדון לית את צריך לעי תובן. אמר לון. למה. אמרין ליה. זבנינן לך חד חמר מחד סירקיי ותלי ביה חדא מרגלי. אמר לון. וידע בה מרה. אמרין ליה. לא. אמר לון. איזל חזר. לא כן אמר רב חונא ביבי בר גוזלון בשם רב. התיבון קומי רבי. אפילו כמאן דמר. גזילו שלגוי אסור. כל עמא מודיי שאבידתו מותרת. מה אתון סברין שמעון בן שטח ברברון הוה. בעי הוה שמעון בן שטח משמע בריך אלההון דיהודאי מאגר כל הדין עלמא.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:8:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: כל דבר שעושה ואוכל כול'. תני. שלא יאכל עגל לעגלים וסייח לסייחין ותרנגול לתרנוגלין. עובדא הוה בחד בר נש דאשכח חמשה עגלין והוה מזבין ומוכלינון עד דקמון על חד. רב יהודה בשם רב. הלכה כרבי טרפון בדבר שיש בו סימן. רבי בא ורב יהודה בשם רב. מעשה היה והורה רבי כרבי טרפון בדבר שיש בו סימן. רב יהודה אמר. …
הלכה: כל דבר שעושה ואוכל כול'. תני. שלא יאכל עגל לעגלים וסייח לסייחין ותרנגול לתרנוגלין. עובדא הוה בחד בר נש דאשכח חמשה עגלין והוה מזבין ומוכלינון עד דקמון על חד. רב יהודה בשם רב. הלכה כרבי טרפון בדבר שיש בו סימן. רבי בא ורב יהודה בשם רב. מעשה היה והורה רבי כרבי טרפון בדבר שיש בו סימן. רב יהודה אמר. תלמיד חכם אין צריך ליתן סימן. אמר רב הונא. הכל מודין שאם היה צרור מעות לא יגע בהן.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:3:2 בשם רב

הלכה: אמר לשנים גזלתי כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כאן בעוררין כאן בשותקין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. כאן בשיש עדים יודעין וכאן בשאין עדים יודעין. רב ירמיה בשם רב. כאן בנשבע כאן בשלא נשבע. תמן אמרין בשם רב. שם בנשבע כאן בשלא נשבע. רבי ירמיה בעי. אם בשנשבע היה לו לשתוק. רבי ירמיה סבר מימר. היה לו לשתוק …
הלכה: אמר לשנים גזלתי כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כאן בעוררין כאן בשותקין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. כאן בשיש עדים יודעין וכאן בשאין עדים יודעין. רב ירמיה בשם רב. כאן בנשבע כאן בשלא נשבע. תמן אמרין בשם רב. שם בנשבע כאן בשלא נשבע. רבי ירמיה בעי. אם בשנשבע היה לו לשתוק. רבי ירמיה סבר מימר. היה לו לשתוק ולא להודות. רבי יסא סבר מימר. היה לו לשתוק ולא לישבע. רבי יוחנן אמר. אם בשנשבע היה לו לעשות שלוח בית דין. רבי יוחנן סבר מימר. שלוח בית דין שעשה גוזל. תניי חורן תני. שליח בית דין שעשה נגזל. [וכן תני. רבי שמעון בן לעזר אומר. שליח בית דין שעשה הנגזל] ולא שליח בית דין שעשה גוזל. אמר רבי אילא. אוף אנן תנינא ואמרינן. היא גזילה היא בעילה היא מלוה. הכל מודין בפיקדון דמתניתא מהדא אמר לשנים. גזלתי אחד מכם מנה ואיני יודע אי זה הוא.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:9:2 בשם רב

הלכה: השולח יד בפיקדון. כיני מתניתא. כשעת תביעתו בבית דין. רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי עקיבה. אפילו בית הלל חלוקין עליו. רבי בון בר חייה. מעשה הוה והורה רבי כרבי עקיבה. אמר רב הושעיה. בשאין עדים. אבל אם יש עדים כל עמא מודויי על הדא דרבי עקיבה. אתא עובדא קומי רבי נסא והורי כרבי עקיבה.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:1:3 בשם רב

תמן תנינן. כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שור בפרה או חמור בשור. הא ציבור בציבור לא קנה. רב ירמיה בשם רב. אפילו צבור בציבור קנה. רבי אבא בר מינה בשם רב. המחליף אברוקלון באמבורוקלון קנה.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:2:3 בשם רב

אמר רבי חנינה. הלכה כרבי שמעון. ולא אמרין לה לכל אפין. רב ירמיה בשם רב. מעשה היה והורה רבי כרבי שמעון. רבי חייה בר יוסף יהב דינר למלחא. חזר ביה ההוא. אמר. לא ידע דכבר יהבון מגלא גו שקיה דההוא גברא. מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. חד בר נש יהב דינרין למטכסה. חזר ביה. אתא עו …
אמר רבי חנינה. הלכה כרבי שמעון. ולא אמרין לה לכל אפין. רב ירמיה בשם רב. מעשה היה והורה רבי כרבי שמעון. רבי חייה בר יוסף יהב דינר למלחא. חזר ביה ההוא. אמר. לא ידע דכבר יהבון מגלא גו שקיה דההוא גברא. מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. חד בר נש יהב דינרין למטכסה. חזר ביה. אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ורבי יוחנן. רבי חייה בר יוסף אמר. או יתן לו כדי עירבונו או ימסור אותו למי שפרע. ורבי יוחנן אמר. או יתן לו כל מקחו או ימסור אותו למי שפרע. רבי לא אמר. עירבון היה. רבי זירא אמר. מקצת דמים נתן לו. מודה רבי חייה בר יוסף לרבי יוחנן במקח שאין דרכו ליקנות חציין כגון פרה וטלית.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:3:2 רב אמר

הלכה: האונאה ארבעה כסף כול'. רב אמר שיעור הוא. רבי יוחנן אמר. לית הוא שיעורא. רב אמר. כל הנושא ונותן במנת שאין לו אונאה יש לו אונאה. תני רבי לוי. האונאה פרוטה וההונאה פרוטה. אלא הונאה עצמה מהו. תני. נקנה המקח חוזר לו הונייתו. דברי רבי יהודה הנשיא. רבי יוחנן אמר. בטל מקחו.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:5:8 אמר רב

לווה אדם מבניו ובנתיו בריבית אלא שמחנכן בריבית. אמר רב. כגון אנא לרבה בר בר חנה ורבה בר בר חנה לי. לא יהא אדם לווה בשקל ומלוה בסלע. אבל גוי לווה בשקל ומלוה בסלע.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:6:3 רב אמר

היה הוא תחילה לקוצרין פוסק עמו על הגדיש כול'. רב אמר. מחוסר מעשה אחד פוסק. מחוסר כמה מעשים אינו פוסק. רבי יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין. אפילו מחוסר כמה מעשים פוסק. והא מתניתא פליגא על רב. היה הוא תחילה לקוצרין כול'.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:6:4 אמר רב

אבא בר זמינה יהב חד דינר לקפילה ונסב מיניה בשעה זלילה דכל שתא. ולא מודי רב. רבי חייה רובה הוה ליה כיתן. אתו חמרייא מיזבנה מיניה. אמר לון. לית בדעתי מזבנתה כדון אלא בפוריא. אמרו ליה. זבנה לן כדון מה דאת עתיד מיזבנתיה בפוריא. אתא שאל לרבי. אמר ליה. אסור. נפק קבעה במתניתא ותני כן. היה חייב לו מעות ובא …
אבא בר זמינה יהב חד דינר לקפילה ונסב מיניה בשעה זלילה דכל שתא. ולא מודי רב. רבי חייה רובה הוה ליה כיתן. אתו חמרייא מיזבנה מיניה. אמר לון. לית בדעתי מזבנתה כדון אלא בפוריא. אמרו ליה. זבנה לן כדון מה דאת עתיד מיזבנתיה בפוריא. אתא שאל לרבי. אמר ליה. אסור. נפק קבעה במתניתא ותני כן. היה חייב לו מעות ובא ליטול ממנו בגורן ואמר לו. עשם עלי כשער שבשוק ואני אעלה לך כל י̇ב̇ חודש. אסור. דלא כאיסרו הבא לידו. אמר רב. מודי רבי חייה חביבי די לן יהבין ליה וקנה מכבר שרי. אגרא מן כבר וקנה בתר כן שרי. קנה מכבר אגרא בתר כן אסור.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 6:1:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

במה דברים אמורים. שלא התחילו. אבל אם קיבל ממנו שדה לקצור בב̇ סלעים קצר חצייה והניח חצייה. בגד לארוג בב̇ סלעים ארג חציו והניח חציו שמין לו. כיצד שמין לו מה שעשה. אם היה מה שעשה יפה ו̇ דינרין נותן לו סלע או יגמור מלאכתו. ואם סלע נותן לו סלע. רבי דוסא אומר. שמין מה שעתיד ליעשות. אם היה מה שעתיד לעשות י …
במה דברים אמורים. שלא התחילו. אבל אם קיבל ממנו שדה לקצור בב̇ סלעים קצר חצייה והניח חצייה. בגד לארוג בב̇ סלעים ארג חציו והניח חציו שמין לו. כיצד שמין לו מה שעשה. אם היה מה שעשה יפה ו̇ דינרין נותן לו סלע או יגמור מלאכתו. ואם סלע נותן לו סלע. רבי דוסא אומר. שמין מה שעתיד ליעשות. אם היה מה שעתיד לעשות יפה ג̇ דינרין נותן לו שקל או יגמור מלאכתו. ואם שקל נותן לו̇ שקל. רבי זירא בשם רב הונא רבי בינה רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבי דוסא.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 6:2:2 רב אמר

הלכה: השוכר את האומנין כול'. רב אמר. כי לי בני ישראל עבדים. אין ישראל קונין זה את זה. אמר רבי יוחנן. עבד עברי היא מתניתא. על דעתיה דרב. בין פועל בין בעל הבית יכול לחזור בו. על דעתיה דרבי יוחנן. פועל יכול לחזור בו ולא בעל הבית.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 8:8:2 רב אמר

הלכה: המשכיר בית לחבירו כול'. והיכי. אם בשבא עליו בסוף החודש גביי ליה כולה. ואם בשבא עליו בראש חודש אמר ליה. פוק לך. שמואל אמר. כיני מתניתא. בשבא עליו באמצע החודש. רב אמר. דינא דגר. אמר רבי לא. לית דא פשטא על שיטת בן ננס דו אמר. ביטל לשון אחרון את הראשון.

Jerusalem Talmud Bava Batra (24)

Jerusalem Talmud Bava Batra 3:1:4 בשם רב

ועבדים. רבי סימון אחוי דרבי יהודה בר זבדי בשם רב. תינוק כל זמן שמושלך בשוק אביו או אמו מעידין עליו. נאסף מן השוק צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים. אמר רבי אבהו. וחשוד אדם לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו. דילמא בניכסי הגר אתאמרת. אמרו ליה. הרי כל רבותינו בגולה מעידין עלינו שכך שמענוה מפי רב …
ועבדים. רבי סימון אחוי דרבי יהודה בר זבדי בשם רב. תינוק כל זמן שמושלך בשוק אביו או אמו מעידין עליו. נאסף מן השוק צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים. אמר רבי אבהו. וחשוד אדם לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו. דילמא בניכסי הגר אתאמרת. אמרו ליה. הרי כל רבותינו בגולה מעידין עלינו שכך שמענוה מפי רב אדא בר אבוה. אמר רב חסדא. הדא דתימר בתינוק שאינו מרגיע. אבל בתינוק המרגיע הדא היא דמר רבי יוחנן. עגלים וסייחים המקפצין ממקום למקום אין להן חזקה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:1:7 בשם רב

רבי בא בשם רב חסדא. שלשה הן שהן נאמנין לאלתר. החיה והשיירה והמטהרת חברותיה. החיה בשעה שיושבת על המשבר. מהדא דכתיב ותקח המילדת ותקשר וגו'. שיירא. כיי דמר רבי סימון אחוי דיהודה בר זבדי בשם רב. [תינוק] כל זמן שמושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו. נאסף צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים. והמט …
רבי בא בשם רב חסדא. שלשה הן שהן נאמנין לאלתר. החיה והשיירה והמטהרת חברותיה. החיה בשעה שיושבת על המשבר. מהדא דכתיב ותקח המילדת ותקשר וגו'. שיירא. כיי דמר רבי סימון אחוי דיהודה בר זבדי בשם רב. [תינוק] כל זמן שמושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו. נאסף צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים. והמטהרת חברותיה. כיי דתנינן תמן. שלש נשים שהיו ישינות במיטה ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות. בדקה אחת ומצתה טמא היא טמאה וכולן טהורות. אמר רבי בא. ובלבד מעת לעת.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:2:2 רב אמר

הלכה: רבי ישמעאל אומר. שלשה חדשים הראשונים כול'. שמואל אמר. זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. ג̇ שנים קציר. ג̇ שנים בציר. ג̇ שנים מסיק. רב אמר. זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. ג̇ שנים מעת לעת. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. כשם שחלוקין כאן כך חלוקין בשני אליהו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:3:2 רב אמר

הלכה: שלש ארצות לחזקה כול' רב אמר. בשעת החירום שנו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:3:4 רב אמר

רב אמר. אין חזקה לבורח ולא מארץ לארץ. שמואל אמר. יש חזקה לבורח ויש חזקה מארץ לארץ. אמר רב נחמן בר רב יצחק. קרייא מסייע למה דמר שמואל. ויתן לה המלך סריס אחד וגו'.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:3:6 רב אמר

רב אמר. עיקר חזקה הכנסת פירות. לא מודה רב במנכש ובמעדר. מודה רב במנכש ובמעדר. מהו דאמר רב. עיקר חזקה הכנסת פירות. אלא שאם ראו אותו חורש וקוצר ומעמר ודש ובורר ולא ראוהו מכניס פירות אינה חזקה אלא הכנסת פירות.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:3:7 רב אמר

רב אמר. עיקר חליצה התרת רצועות. לא כן אמר רבי בא בשם רב יהודה. רבי זריקן מטי בה בשם רב. דברי חכמים. חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה. חליצתה פסולה עד שתחלוץ ותרוק. מודה רב עד שתחלוץ ותרוק. מהדא דאמר רב. עיקר חליצה התרת רצועות.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:4:2 רב אמר

הלכה: כל חזקה שאין עמה טענה כול'. וצריך חזקה. תמן תנינן. מודה רבי יהושע באומר לחבירו. שדה זו כול'. כהדא. ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה. מפקין לה מראובן ויהבין לשמעון. אלא הלך ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה. אמר רב נחמן בר יעקב. אנא אפיקתיה מראובן אנא מחזרנה ליה. ר …
הלכה: כל חזקה שאין עמה טענה כול'. וצריך חזקה. תמן תנינן. מודה רבי יהושע באומר לחבירו. שדה זו כול'. כהדא. ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה. מפקין לה מראובן ויהבין לשמעון. אלא הלך ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה. אמר רב נחמן בר יעקב. אנא אפיקתיה מראובן אנא מחזרנה ליה. רב אמר. כשנתתה על פי בית דין נתתה. מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:5:5 רב אמר

רב אמר. בפוחת מעשרה או מוסיף על עשרה. שמואל אמר. אפילו פרץ מקום שאינו ראוי לפרוץ וגדר מקום שאינו ראוי לגדור הרי זה חזקה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 4:2:2 בשם רב

הלכה: ולא את הבור כול'. לאי זה דבר כתב עומקא ורומא. שאם רצה להשפיל ישפיל להגביה יגביה. רבה בר רב הונא בשם רב. הלכה כרבי עקיבה דידן דהוא רבנן דרבי חייה. רבי זעירא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי עקיבה דרבי חייה דהוא רבנן דבבלאי.
Jerusalem Talmud Bava Batra 4:8:4 בשם רב

במה דברים אמורים. במוכר. אבל לא בנותן מתנה נותן את כולם. מה בין מוכר ומה בין נותן מתנה. רבי בא בר טבליי בשם רב. שכן דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. שכן דרך הלקוחות להיות מדקדקין. ומה ביניהון. הקדש. מאן דמר. שכן דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה. אף המקדיש בעין י …
במה דברים אמורים. במוכר. אבל לא בנותן מתנה נותן את כולם. מה בין מוכר ומה בין נותן מתנה. רבי בא בר טבליי בשם רב. שכן דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. שכן דרך הלקוחות להיות מדקדקין. ומה ביניהון. הקדש. מאן דמר. שכן דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה. אף המקדיש בעין יפה מקדיש. ומאן דמר. שכן דרך הלקוחות להיות מדקדקין. מה אמר במקדיש. נישמעינה מהדא. האחין שחלקו יש להן דרך זה על גבי זה. ואית דבעי מימר. כן אמר רבי לעזר. האחין שחלקו זכו בשדה זכו בכולן. המחזיק בניכסי הגר קנה. החזיק בשדה החזיק בכולן. הקדיש את השדה הקדיש את כולן. רבי שמעון אומר. המקדיש את השדה לא הקדיש החרוב המורכב ושיקמה הישנה. מפני שיונקין משל הקדש. מפני ששייר לו דרך. אם לא שייר לו דרך אף הן אין יונקין משל הקדש.
Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:6 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רבי תנחום דכפר גון בשם רבי לעזר בירבי יוסי. ארבעה מלקטין עשבין מכל מקום ובלבד שלא ישרשו. ופונים לאחורי הגדר. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום. עד מקום שמתעטש ואין קולו נשמע. ורועין בחורשין. אפילו שבט יהודה בשבט נפתלי. ונותנין לנפתלי מלא חבל לדרומו של ים. שנאמר ים ודרום ירשה. דברי רבי יוסי הגלילי. ר …
רבי תנחום דכפר גון בשם רבי לעזר בירבי יוסי. ארבעה מלקטין עשבין מכל מקום ובלבד שלא ישרשו. ופונים לאחורי הגדר. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום. עד מקום שמתעטש ואין קולו נשמע. ורועין בחורשין. אפילו שבט יהודה בשבט נפתלי. ונותנין לנפתלי מלא חבל לדרומו של ים. שנאמר ים ודרום ירשה. דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר. ים זה ים של סמכו. ודרום זה ים של טבריה. ומסתלקין לצדדין. רב יהודה בשם רב. אפילו שדה מליאה כרכום. מה. נותן דמים או לאו. מן מה דמר רב יהודה. אפילו מליאה כורכום. הדא אמרה. נותן דמים. אמר רבי לא. מכיון דמר רב יהודה. אפילו לשדה מליאה כורכום. הדא אמרה. אין נותן דמים. ואינו יכול לרחוק את עצמו יותר מדאי. נישמעינה מהדא. מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע שהיו מהלכין בדרך [והיו מסתלקין מפני יתדות הדרכים] וראו את יהודה בן פפוס משתקע ובא כנגדן. אמר רבן גמליאל לרבי יהושע. מי זה שמראה עצמו באצבע. אמר לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים.
Jerusalem Talmud Bava Batra 7:1:2 בשם רב as transmitted by Rav Huna

הלכה: האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן. ובלבד במעוטי שדהו במובלעים בה. ובסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. שבאמצע נמדד. שבצד אין נמדד. אי זהו צד ואי זהו אמצע. דבית רבי ינאי אמרי. כל שמחרישה סובבתו זהו אמצע. אין המחרישה סובבתו זהו הצד. אתא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. היה ר …
הלכה: האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן. ובלבד במעוטי שדהו במובלעים בה. ובסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. שבאמצע נמדד. שבצד אין נמדד. אי זהו צד ואי זהו אמצע. דבית רבי ינאי אמרי. כל שמחרישה סובבתו זהו אמצע. אין המחרישה סובבתו זהו הצד. אתא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. היה רובה מצד אחד שאם תפזרנה ויש לה מיעוט נמדד עמה. רחבין כמה. רבי חגי אמר. עד ארבע אמות. רבי יוסי בירבי בון אמר. עד י̇ טפחים. היה שם נקע אחד עמוק י̇ טפחים ואין בו ד̇ מהו. נישמעינה מהדא. דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. ובלבד במיעוט השדה ובמובלעין בה. ובסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. היה חלוק נמדד עמה. הדא אמרה. היה רובה מצד אחד שאם תפזרנה ויש בה מיעוט אין נמדד עמה. היה שם נקע אחד ארוך והוא מסתלק לבית רובע. רבי חייה בר ווא שאל. היה עשוי כמין מקלות נמדד עמה אי לא. רבי יודן בר ישמעאל שאל. היה עשוי כמין טבליות של שייש נמדד עמה אי לא. רבי יצחק בר טבליי שאל. היה עשוי כמין קתדריות ממקום דופנו הוא מודד או ממקום שיפועו מודד. רב הונא בשם רב [רבי] חייה בשם רבי יוחנן. והוא שיהא שם בית ד̇ כור עפר.
Jerusalem Talmud Bava Batra 8:5:3 בשם רב

תמן תנינן. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם מתה יירשנה. שהתנה על מה שכתוב בתורה. רב ירמיה בשם רב. מפני שהיתנה על הכתוב בתורה. והמתנה על הכתוב בתורה תנייו בטל. בתנאי שאינו שלממון. וכא בתנאי ממון נן קיימין. מה טעמא דרב. בסוף הוא זכה. אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. דמר רבי יוחנן. מכרה ונתנה בדין …
תמן תנינן. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם מתה יירשנה. שהתנה על מה שכתוב בתורה. רב ירמיה בשם רב. מפני שהיתנה על הכתוב בתורה. והמתנה על הכתוב בתורה תנייו בטל. בתנאי שאינו שלממון. וכא בתנאי ממון נן קיימין. מה טעמא דרב. בסוף הוא זכה. אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. דמר רבי יוחנן. מכרה ונתנה בדין הוא להיות קיים. ולמה אמרו מכרה בטל. שלא תהא מברחת נכסיה מבעלה ואומרת. שלי הן. רבי יוסטיני הוה ליה עובדא קומי רבנן וחייבוניה. קם קומי ריש לקיש. אמר. זיל חות לניכסך. רבי ירמיה בעא קומי רבי זירא. אמר רב. בסוף הוא זכה בהן. אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. אמר ריש לקיש. איזיל חות לניכסך. מאן אינון רבנן. רבנן דרבי יוסטיני.
Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:3 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. והוא שיהא שם לאילו [ולאלו] מזונות שנים עשר חודש. שמואל אמר. זו דברי רבן גמליאל ברבי. אבל דברי חכמים. עד שיבגורו או עד שינשאו. ואית בה לקולא ואית בה לחומרא. פעמים שסמוכין לבגר ופעמים שרחוקות מן הבגר. בעון קומי רבי חייה בר ווה. איך שמעתנה מרבי יוחנן. אמר לון. אנא לא שמעית מיניה הדא מי …
רב ירמיה בשם רב. והוא שיהא שם לאילו [ולאלו] מזונות שנים עשר חודש. שמואל אמר. זו דברי רבן גמליאל ברבי. אבל דברי חכמים. עד שיבגורו או עד שינשאו. ואית בה לקולא ואית בה לחומרא. פעמים שסמוכין לבגר ופעמים שרחוקות מן הבגר. בעון קומי רבי חייה בר ווה. איך שמעתנה מרבי יוחנן. אמר לון. אנא לא שמעית מיניה הדא מילתא אלא מה דנתן בר הושעיה בעא קומי רבי יוחנן. היה שם לאילו ולאילו מזון י̇ב̇ חודש ונתמעטו נכסין. אמר ליה. הואיל והתחילו בהיתר התחילו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:2 רב אמר

הלכה: הניח בנים גדולים וקטנים כול'. אמר רבי לא. אם אמרו בבית דין. דבי רבי ינאי אמרי. אפילו עירניה. רב אמר. אפילו סל אפילו קורדום. תני רבי חייה. אפילו מחט אפילו מוקף צמיד פתיל.
Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:2 בשם רב

הלכה: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים כול'. רב ירמיה בשם רב. שייר מטלטלין לא עשה כלום. אלא הניח לו מעות ולקח קרקע כמי ששייר לו קרקע. ודא דתימר. לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה. באותו שלא הבריא. אבל אם הבריא הדא היא דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן. והוא שמת מאותו החולי …
הלכה: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים כול'. רב ירמיה בשם רב. שייר מטלטלין לא עשה כלום. אלא הניח לו מעות ולקח קרקע כמי ששייר לו קרקע. ודא דתימר. לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו מתנה. באותו שלא הבריא. אבל אם הבריא הדא היא דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. עשו דברי שכיב מרע כבריא שכתב ונתן. והוא שמת מאותו החולי. מסוכן שחילק נכסיו בין בחול בין בשבת מה שעשה עשוי. ואם היה בריא עד שיכתוב בכסף בשטר ובחזקה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:5 בשם רב

רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. חילופין היא מתניתא. מהו חילופין היא מתניתא. חברייא רברבייא אמרי. עדים. חברייא זעירייא אמרי. אין עדים. כלום פליגי אלא על העדים. אמר רבי אחא. כיון שאמרתי לכם לכתוב שכיב מרע ולא כתבתם שקרים אתם.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:1:6 בשם רב

שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. חלק מקום שני שיטין לעניין אחד אפילו כל שהוא. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא אמרה כן. עד אחד עברי ועד אחד יווני. ועברי גבי יווני לא בעינן אחד הוא. כמה יהו העדים רחוקים מן הכתב. כדי שיהו מקרים עמו. דברי רבי. רבי שמעון בן אלעזר אומר. מלא שיטה. רבי דוסתא בן יהודה אומר. מלא …
שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. חלק מקום שני שיטין לעניין אחד אפילו כל שהוא. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא אמרה כן. עד אחד עברי ועד אחד יווני. ועברי גבי יווני לא בעינן אחד הוא. כמה יהו העדים רחוקים מן הכתב. כדי שיהו מקרים עמו. דברי רבי. רבי שמעון בן אלעזר אומר. מלא שיטה. רבי דוסתא בן יהודה אומר. מלא חתימת ידי העדים. רב ירמיה בשם רב אמר. משערין אותו עד כדי לך ולך. באי זה כתב משערין אותו. רבי יסא בשם רבי שובתי. מלא חתימת ידי העדים.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:1:8 רב אמר

רבי אידי בשם רבי ירמיה. צריך להרחיק מן המחק מקום שתי שיטין. אמר רבי יצחק. ואפילו פשוט. רב אמר. מחק או תלות שבכתב הזה זהו קיומו. רב אמר. זהו קיומו. רבי אבהו בשם רבי יצחק בן חקולא. כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה. מהו כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה. רבי יסא קוצירה חתניה דרבי יוסה בשם רבי יוסה. סמפון כתוב …
רבי אידי בשם רבי ירמיה. צריך להרחיק מן המחק מקום שתי שיטין. אמר רבי יצחק. ואפילו פשוט. רב אמר. מחק או תלות שבכתב הזה זהו קיומו. רב אמר. זהו קיומו. רבי אבהו בשם רבי יצחק בן חקולא. כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה. מהו כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה. רבי יסא קוצירה חתניה דרבי יוסה בשם רבי יוסה. סמפון כתוב מלעיל וסימפון מחיק מלרע. אני אומר. גמרו לעשותן קידושין גמורין. בגין דלא מיצר ביניה גט מחקיה. ורבנן חששין דלא מיצר ביניה גט.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:6:2 רב אמר

הלכה: מי שפרע מקצת חובו כול'. רב אמר. עושין לו קיום בית דין. תני רבי חייה. אין עושין לו קיום בית דין. אמר רבי ירמיה. אילו שמע רב מתנייה לא הוה מימר הדא מילתא.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:6:4 רב אמר

רב אמר. צריך להזכיר זמן ראשון בשיני. ושמואל אמר. אין צריך להזכיר זמן ראשון בשיני. תני רבי חייה. אין צריך להזכיר זמן ראשון בשיני. רבי יוחנן בעי. אם צריך להזכיר זמן ראשון בשיני. על הדא אמר רבי יוסי. וכן יפה לו ואל ירע כח זה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:8:3 בשם רב

תמן מרין. בכל מקום הלכה כרבן שמעון בן גמליאל חוץ מערב וציידן וראייה אחרונה. אמרין. ובלבד במשנתינו. רבי אמי בר קרחה בשם רב. ולמה אמרו. בכל מקום הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. שהלכות קצובות היה אומר מפי בית דינו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 10:10:3 רב אמר

רב אמר. צריך להזכיר זמנו שלראשון בשיני. ושמואל אמר. אין צריך להזכיר זמנו שלראשון בשיני. רב ושמואל. רב כרבי יוחנן ושמואל כרבי שמעון בן לקיש.

Jerusalem Talmud Sanhedrin (22)

Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:15 בשם רב

רבי בא בר זבדא בשם רב. טעמא דרבי לעזר בירבי צדוק בשעה שרואין בית דין שלמעלן בית דין שלמטן שמקדשין אותו גם הם מקדשין אותו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:29 רב אמר

אין מעברין קודם ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת. אבל מפני הדוחק מעברין אחר ראש השנה מיד. אף על פי כן אינו מעובר אלא אדר. רבי אומר. ניסן לא נתעבר מימיו. והתנינן. אם בא החדש בזמנו. אם בא. לא בא. רב אמר. תשרי לא נתעבר מימיו. והתנינן. אם היה החדש מעובר. אם היה. לא היה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:30 בשם רב

וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבן שמעון בן גמליאל. לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השיני עבר רבי חנניה בן רבי יוסי הגלילי ואמר כרבי עקיבה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. כך היינו נוהגין ביבנה. והתני. קידשוהו בראשון ובשיני. רבי זעיר …
וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבן שמעון בן גמליאל. לא היינו נוהגין כן ביבנה. ביום השיני עבר רבי חנניה בן רבי יוסי הגלילי ואמר כרבי עקיבה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. כך היינו נוהגין ביבנה. והתני. קידשוהו בראשון ובשיני. רבי זעירא בשם רב חסדאי. אותה השנה נתקלקלה. מהו בראשון ומהו בשיני. רבא בשם רב. שנה א' ושנה ב'. והתני קידשוהו ביום הראשון וביום השיני.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:45 בשם רב

תני. העבדים והשטרות והמטלטלין אין להן איגרת בקורת. רבי יודן בן פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. השטרות והמטלטלין שלא יגנבו. רבי בא בר כהנא בעא קומי רבי יוסי. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה. אמר ליה. אין. והתנינן בקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן. אמר ליה. אכין. אדם דכא בן חורין ה …
תני. העבדים והשטרות והמטלטלין אין להן איגרת בקורת. רבי יודן בן פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. השטרות והמטלטלין שלא יגנבו. רבי בא בר כהנא בעא קומי רבי יוסי. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה. אמר ליה. אין. והתנינן בקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן. אמר ליה. אכין. אדם דכא בן חורין הוא. חנניה בר שלמיה אמר בשם רב. אתא עובדא קומי רבי ובעא למיעבד כרבנן. אמר ליה רבי לעזר בן פרטא בן בן רבי לעזר בן פרטא. רבי. לא כן לימדתנו משום זקיניך. אלא אם עשו איגרת ביקורת. אמר ליה. אין. וחזר ועבד כרבן גמליאל.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:3:2 בשם רב

הלכה: זה פוסל עדיו שלזה כול'. ריש לקיש אמר. כיני מתניתא. עדו. הא עידיו לא. ורבי יוחנן אמר. אפילו עדיו. דתני. לעולם מוסיפין דיינים עד שייגמר הדין והדיינין יכולין לחזור בהן. נגמר הדין אין יכולין לחזור בהן. מודה רבי יוחנן שאם אין שם אלא הן שאין יכולין לפוסלן. אמר זעירה. והוא ואחד מן השוק מצטרפין לפסול …
הלכה: זה פוסל עדיו שלזה כול'. ריש לקיש אמר. כיני מתניתא. עדו. הא עידיו לא. ורבי יוחנן אמר. אפילו עדיו. דתני. לעולם מוסיפין דיינים עד שייגמר הדין והדיינין יכולין לחזור בהן. נגמר הדין אין יכולין לחזור בהן. מודה רבי יוחנן שאם אין שם אלא הן שאין יכולין לפוסלן. אמר זעירה. והוא ואחד מן השוק מצטרפין לפסול עדות זה. רבי חנינה בעי. ואין עד אחד זוקקו לשבועה מכל מקום. אמר רבי זעירא. פסול צריך ליפסל בבית דין. קרוב אין צריך ליפסל בבית דין. אמר רבא בר בינא בשם רב. שלשה כגמר דין.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:5:16 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רב יהודה בשם רב. הלכה כרבי יהודה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:6:6 רב אמר

בעל אחות אמו. והתנינן חורגו לבדו. רב אמר. אם חתן חמותו אסור בעל חורגתו לא כל שכן. תיפתר שיש לה בנים וחתנים ממנו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:6:10 בשם רב

כהדא אגיסיה דרב הונא הוה ליה דין עם חד בר נש. אמר. כל מה דרב הונא אמר אנא מקבל עלי. שמע רב הונא ואמר כהדין. יודעני כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן. רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי יודה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:7:2 בשם רב

הלכה: האוהב והשונא כול'. רבי טבליי רבי אבינא בשם רב. בשבעת ימי המשתה שנו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:9:19 רב אמר

קרוב מהו לחייב עליו משום שבועת ביטוי. ייבא כהדא דמר רבי בא (בר) שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה. נמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא ואין בידו לשעבר. או כהדא. אמר לו. היכן שורי. אמר לו. איני יודע מה אתה סח. והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד. משביעך אני. ואמר אמן. פטור. רב אמר. פטור משבועת פיקדון וחייב …
קרוב מהו לחייב עליו משום שבועת ביטוי. ייבא כהדא דמר רבי בא (בר) שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה. נמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא ואין בידו לשעבר. או כהדא. אמר לו. היכן שורי. אמר לו. איני יודע מה אתה סח. והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד. משביעך אני. ואמר אמן. פטור. רב אמר. פטור משבועת פיקדון וחייב משבועת ביטוי. אמר רבי יוחנן. מאחר שמצוה להפיסו אין חייב משום שבועת ביטוי. על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו. מפייסו על האמת ואינו מפייסו על השקר.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:9:21 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

כהדא. אין מקבלין עדים אלא אם כן ראו שניהן כאחת. רבי יהושע בן קרחה אומר. אפילו בזה אחר זה. רבי ירמיה בשם רב. מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעידי בכורה ובעידי חזקה. רבי בא בשם רבי ירמיה. אף בעידי סימנין כן. מה דפשיטא. בשזה אומר. ראיתי שתי שערות בגבו. וזה אומר. ראיתי שתי שערות בגפו. אחד אומר. ראיתי שע …
כהדא. אין מקבלין עדים אלא אם כן ראו שניהן כאחת. רבי יהושע בן קרחה אומר. אפילו בזה אחר זה. רבי ירמיה בשם רב. מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעידי בכורה ובעידי חזקה. רבי בא בשם רבי ירמיה. אף בעידי סימנין כן. מה דפשיטא. בשזה אומר. ראיתי שתי שערות בגבו. וזה אומר. ראיתי שתי שערות בגפו. אחד אומר. ראיתי שערה אחת בגבו. ואחד אומר. ראיתי שערה אחת בכריסו. ולא כלום. כל שכן גבו וגפו. שנים אומרים ראינו שערה אחת בגבו. ושנים אומרים ראינו שערה אחת בכריסו. רב יוסי ורב הושעיה בר רב שמי. חד אמר. פסול. וחד אמר. כשר. מאן דמר פסול. במעיד על חצי סימן. ומאן דמר כשר. אני אומר. שמא נשרו. אחד אומר. שתי שערות בגבו. ואחד אומר. שנים בכריסו. רבי בא אמר. דברי הכל כשר. אמר רבי חגיי. דברי הכל פסול. רבי יוסי אמר. במחלוקת. אמר רבי [יוסי] לרבי חגיי. הא רבי יודן אמר דכוותי. אמר ליה. ועל רביה אנא פליג כל שכן עלוי. אמר רבי מנא. יאות אמר רבי חגא. אילו שטר שחתום בארבעה חותמות זה מעיד על שנים וזה מעיד על שנים וקרא עליו ערער שמא כלום הוא. ואין כל חתימה צריכה שני עדים. והכא כל סימן צריך שני עדים. רבי חיננא שמע לה משום חזקה. אילו אחד מעיד שאכלה שנה ראשונה שנייה ושלישית ואחד מעיד שאכלה רביעית חמישית וששית שמא כלום הוא. ואין כל חזקה וחזקה צריכה שני עדים. והכא כל סימן וסימן צריך שני עדים.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 4:7:2 רב אמר

הלכה: דיני ממונות הטהרות והטמאות כול'. רבי אומר. לא תענה על ריב. רב כתוב. שלא תענה אחר הרב אלא קודם לרב. רבי יוסי בן חנינה אמר. לא תענה על ריב. רב כתוב. שלא תענה קודם לרב אלא אחר הרב. רב אמר. לא תענה. אפילו אחר מאה. דברי רבי פינחס.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:2:3 רב אמר

תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידין. אילו מעידין שנזר שתים ואילו מעידין שנזר חמש. בית שמי אומרים. נחלקה עדותן. אין כאן נזירות. ובית הלל אומרים. יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. ורבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודו שיש בכלל חמש …
תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידין. אילו מעידין שנזר שתים ואילו מעידין שנזר חמש. בית שמי אומרים. נחלקה עדותן. אין כאן נזירות. ובית הלל אומרים. יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. ורבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודו שיש בכלל חמש שתים. הידינו כולל והידינו מונה. כולל. אהן אומר תרתי ואהן אמר חמש. מונה. אהן אמר חדא תרתי. ואהן אמר תלת ארבעי.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:2:4 רב אמר

רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. ורבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרבי יוחנן מהדא. דמר רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אומר. מן הכיס מנה. וזה אומר. מן הצרור מנה. הכחיש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. …
רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. ורבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרבי יוחנן מהדא. דמר רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אומר. מן הכיס מנה. וזה אומר. מן הצרור מנה. הכחיש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אחת אומרת. מן הכיס מנה. ואחת אומרת. מצרור מנה. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה עדות. וכרב לא בטלה עדות. אחת אומרת. לתוך חיקו מנה. ואחת אומרת. לתוך פונדתו מנה. דברי הכל הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. אחד אומר. בסייף הרגו. ואחד אומר. במקל הרגו. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אחת אומרת. בסייף. ואחת אומרת. במקל. הכחש עדות בתוך עדות בטלה עדות. וכרב לא בטלה עדות. אחת אומרת. לצפון נטה. ואחת אומרת. לדרום פנה. דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרב מהדא דתנינן תמן. רבי יודן ורבי שמעון אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי יהודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים ומה בין צרה. לא עשו דברי צרה בחבירתה כלום. אמר רבי יוחנן. אין אמרה רבי לעזר מיני שמעה ואמרה. מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה לזה עדותן בטילה. מה עבד לה רב. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבין. אפילו יפתר כת בכת שנייא היא לדיני נפשות. דכתיב צדק צדק תרדוף.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:11:4 אמר רב

הבא על נערה המאורסה. רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי חייה בשם רבי לעזר. דרבי מאיר היא. ברם לרבנין אפילו קטנה. מה טעמא דרבי מאיר. נער חסר אמור בפרשה. מה מקיימין רבנן נער. רבי אבהו בשם ריש לקיש. נערה אחת שלימה אמורה בפרשה ולימדה על כל הפרשה כולה שהיא גדולה. מתיב רבי מאיר לרבנין. הרי המוציא שם רע הרי אין כתו …
הבא על נערה המאורסה. רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי חייה בשם רבי לעזר. דרבי מאיר היא. ברם לרבנין אפילו קטנה. מה טעמא דרבי מאיר. נער חסר אמור בפרשה. מה מקיימין רבנן נער. רבי אבהו בשם ריש לקיש. נערה אחת שלימה אמורה בפרשה ולימדה על כל הפרשה כולה שהיא גדולה. מתיב רבי מאיר לרבנין. הרי המוציא שם רע הרי אין כתוב בו אלא נער והיא גדולה. שאין קטנה נסקלת. מה עבדין לה רבנין. אמר רבי אבין. תיפתר שבא עליה דרך זכרות. רבי יעקב בר אבא בעא קומי רב. הבא על הקטנה מהו. אמר ליה. בסקילה. הבא על הבוגרת מהו. אמר ליה. אני אקרא נערה ולא בוגרת. וקרא נערה ולא קטנה. ולית את מודה לי שהיא בקנס. אמר ליה. תחת אשר עינה. לרבות את הקטנה לקנס. וקרא תחת אשר עינה. לרבות את הבוגרת בקנס. אמר רב. אף על גב דנצחי רבי יעקב בר אבא בדינא הלכה הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה. רבי אבון בשם רבי שמואל. ולמה לא פתר ליה מן הדא. ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חט מות. ומה תלמוד לומר ולנער לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות. אלא מיכן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:8:3 רב אמר

כתיב אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים. תני רבי חייה. במחתרת אין לו דמים חוץ למחתרת יש לו דמים. תני רבי שמעון בן יוחי. אפילו חוץ למחתרת אין לו דמים. לפי שממונו של אדם חביב עליו כנפשו. חמי ליה אזיל בעי מיסב ממוניה מיניה וקאים עלוי וקטליה. רב הונא אמר. נטל את הכיס והפך את פניו לצאת והלך לו ועמד …
כתיב אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים. תני רבי חייה. במחתרת אין לו דמים חוץ למחתרת יש לו דמים. תני רבי שמעון בן יוחי. אפילו חוץ למחתרת אין לו דמים. לפי שממונו של אדם חביב עליו כנפשו. חמי ליה אזיל בעי מיסב ממוניה מיניה וקאים עלוי וקטליה. רב הונא אמר. נטל את הכיס והפך את פניו לצאת והלך לו ועמד עליו והרגו אין ההורגו נהרג. מה טעמא דרב הונא. כי יחם לבבו. רב אמר. כל דייתי עלי אנא קטל ליה חוץ מחנניה בן שילא דאנא ידע דלא אתי אלא מיסב מגוסתיה מיניי. אמר רבי יצחק. מכיון דאברי ליביה עלוי למיעבד ליה דא מילתא אין זה חנניה בן שילא.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:1:7 רב אמר

רב הונא אמר. עד כדון בת בתו לנישואין. בת בתו מן האונסין. כתיב ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן. מה אנן קיימין. אם לנישואין הרי כבר אמור. אלא אם אינו עניין לנישואין תניהו עניין לאונסין. עד כדון בת בתו. בתו מניין. רב אמר. אם על בת בתו הוא מוזהר על בתו לא כל שכן. אם על בת בתו הוא ענוש כרת לא כל שכן …
רב הונא אמר. עד כדון בת בתו לנישואין. בת בתו מן האונסין. כתיב ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן. מה אנן קיימין. אם לנישואין הרי כבר אמור. אלא אם אינו עניין לנישואין תניהו עניין לאונסין. עד כדון בת בתו. בתו מניין. רב אמר. אם על בת בתו הוא מוזהר על בתו לא כל שכן. אם על בת בתו הוא ענוש כרת לא כל שכן על בתו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:6:4 רב אמר

רב אמר. במפנים עדיו היא מתניתא. רבי יוסי בן חנינה אמר. בשאינו יכול לקבל התרייה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:16 רב אמר

רב אמר. קרח עשיר גדול היה. תיסברין שלפרעה נגלה לו בין מגדול ובין הים.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:17 רב אמר

רב אמר. קרח אפיקרסי היה. מה עשה. עמד ועשה טליות שכולן תכלת. אתא גבי משה. אמר ליה. משה רבינו. טלית שכולה תכלת מהו שתהא חייבת בציצית. אמר לו. חייבת. דכתיב גדילים תעשה לך וגו'. בית שהוא מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה. אמר לו. חייב במזוזה. דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וגו'. אמר לו. בהרת כגריס מהו. אמר לו …
רב אמר. קרח אפיקרסי היה. מה עשה. עמד ועשה טליות שכולן תכלת. אתא גבי משה. אמר ליה. משה רבינו. טלית שכולה תכלת מהו שתהא חייבת בציצית. אמר לו. חייבת. דכתיב גדילים תעשה לך וגו'. בית שהוא מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה. אמר לו. חייב במזוזה. דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וגו'. אמר לו. בהרת כגריס מהו. אמר לו. טמא. פרחה בכולו. אמר לו. טהור. באותה שעה אמר קרח. אין תורה מן השמים ולא משה נביא ולא אהרן כהן גדול. באותה השעה אמר משה. רבון כל העולמים. אם נברא לארץ פה מששת ימי בראשית הרי מוטב. ואם לאו יברא לה מעכשיו. ואם בריאה יברא יי.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:25 רב אמר

והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי רופאך. רב אמר. ובלבד ברוקק. רבי יהושע בן לוי אמר. אפילו אמר נגע צרעת כי תהיה באדם ורוקק אין לו חלק לעתיד לבוא.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:2:25 בשם רב as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai

את מוצא בשעה שבא נעמן שר צבא מלך ארם אצל אלישע בא אליו בסוסו וברכבו. אמר רבי יוחנן. בסוסו כתיב. בעא מיתן ליה דהב וכסף אסטלוון ולבושין אבנים טובות ומרגליות. ולא קיבל עליו. הדא היא דכתיב ויפצר בו לקחת וימאן. אתא גיחזי ואמר חי יי כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה. מומה כתיב. אזל ומטא ביה ונסב מה דנסב …
את מוצא בשעה שבא נעמן שר צבא מלך ארם אצל אלישע בא אליו בסוסו וברכבו. אמר רבי יוחנן. בסוסו כתיב. בעא מיתן ליה דהב וכסף אסטלוון ולבושין אבנים טובות ומרגליות. ולא קיבל עליו. הדא היא דכתיב ויפצר בו לקחת וימאן. אתא גיחזי ואמר חי יי כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה. מומה כתיב. אזל ומטא ביה ונסב מה דנסב ואטמרון בעיליתיה. אתא גבי אלישע. אמר ליה. מאיין ולאיין גיחזי. מיאנתה מתן שכרן שלצדיקין. אמר לו. לא הלך עבדך אנה ואנה. ויאמר לא ליבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת כסף וזהב העת לקחת אבנים טובות ומרגליות. לפיכך צרעת נעמן תדבק בו. כתיב וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער וגו'. ומי היו. רבי יהודה בשם רב. גיחזי ושלשת בניו היו.

Jerusalem Talmud Makkot (6)

Jerusalem Talmud Makkot 1:2:2 בשם רב

הלכה: מעידין אנו באיש פלוני כול'. מעידין אנו באיש פלוני כול'. מעידין אנו כול'. משלשין בממון כול'. רבי בא בר ממל רב עמרם רב מתנה בשם רב. המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטתו. והא תנינן השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה. ומר רבי לעזר. רבי יהודה היא. וראוי הוא לתובעו בראש השנה. כיי דמר רבי בא ב …
הלכה: מעידין אנו באיש פלוני כול'. מעידין אנו באיש פלוני כול'. מעידין אנו כול'. משלשין בממון כול'. רבי בא בר ממל רב עמרם רב מתנה בשם רב. המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטתו. והא תנינן השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה. ומר רבי לעזר. רבי יהודה היא. וראוי הוא לתובעו בראש השנה. כיי דמר רבי בא בשם רבי זעירא. מכיון שאינו ראוי לתובעו כמי שאינו ראוי להאמינו. וכיון שאינו ראוי להאמינו כמי שאינו ראוי ליתן לו מעות. וכאן הואיל והוא ראוי ליתן לו מעות ולא נתן נעשית הראשונה מלוה.
Jerusalem Talmud Makkot 1:2:3 בשם רב

רבי יוסי בירבי בון בשם רב. המלוה את חבירו על מנת שלא תשמיטינו שמיטה אין השביעית משמטתו. והא תנינן. בין נותנן מיכן ועד שלשים יום בין נותנן מיכן ועד עשר שנים. ויש עשר שנים בלא שמיטה. רבי הונא אמר. איתפלגון רב נחמן ורב ששת. חד אמר. במלוה על המשכון. וחרנה אמר. בכותב לו פרוזבול.
Jerusalem Talmud Makkot 1:2:4 בשם רב

תני. שלשים יום לא איתי. מהו שלשים [יום] לא איתי. שמואל אמר. המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו עד שלשים יום. עאל רבי יהודה ומר טעמא. קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה. ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. שלא תאמר. כל שלשים יום אין רשאי לתובעו. לאחר ל' יום כהשמט כספים הוא …
תני. שלשים יום לא איתי. מהו שלשים [יום] לא איתי. שמואל אמר. המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו עד שלשים יום. עאל רבי יהודה ומר טעמא. קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה. ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. שלא תאמר. כל שלשים יום אין רשאי לתובעו. לאחר ל' יום כהשמט כספים הוא לא יגבנו. לפום כן צרך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. ולא כן אמר רבי בא בר ממל רב עמרם רב מתנה בשם רב. המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטתו. אשכח תני רבי ישמעאל. קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה. ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. שלא תאמר. כל שש שנים כרמו לפניו שדהו לפניו ולאחר שש שנים בהשמט כספים הוא לא יגבנו. לפום כן צרך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה.
Jerusalem Talmud Makkot 2:4:3 אמר רב

אמר רבי יוסי בר חנינה. היה עומד ומבקע עצים בחצירו ונכנס הפועל ליטול שכרו נתזה הבקעת עליו והזיקתו חייב. ואם מת אינו גולה. שאינו כיער. תני רבי חנינה פטור. ולא פליגין. מה דמר רבי יוסי בן חנינה. בשלא ראו אותו. ומה דתני רבי חייה. בשראו אותו. אם בשלא ראו אותו כיון שאמר לו היכנס חייב. תני רבי חייה. פטור. כ …
אמר רבי יוסי בר חנינה. היה עומד ומבקע עצים בחצירו ונכנס הפועל ליטול שכרו נתזה הבקעת עליו והזיקתו חייב. ואם מת אינו גולה. שאינו כיער. תני רבי חנינה פטור. ולא פליגין. מה דמר רבי יוסי בן חנינה. בשלא ראו אותו. ומה דתני רבי חייה. בשראו אותו. אם בשלא ראו אותו כיון שאמר לו היכנס חייב. תני רבי חייה. פטור. כיון שאמר לו היכנס צריך לשמר את עצמו. ואית דבעי מימר. כיון שאמר לו היכנס נעשית כחצר שותפין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. השותפין קונין זה מזה בחצר. וממחין זה על ידי זה בחצר. וחייבין זה בניזקי זה. ולא כן אמר רב. ממלא את כל רשות הרבים. וזו אינה ממלאה את כל רשות הרבים. מכיון שדרכן להלך בחצר כמי שהיא ממלא את כל החצר.
Jerusalem Talmud Makkot 2:6:7 בשם רב

רבי יוחנן שלח לרבנין דתמן. תרתין מילין אתון אמרין בשם רב ולית אינון כן. אתון אמרין בשם רב. יפת תואר לא התירו בה אלא בעילה ראשונה בלבד. ואני אומר. לא בעילה ראשונה ולא בעילה אחרונה אלא לאחר כל המעשים. ואחר כן תבוא אליה ובעלתה. אחר כל המעשים.
Jerusalem Talmud Makkot 2:6:8 בשם רב

ואתון אמרין בשם רב. סבור היה יואב שקרנות המזבח קולטות ואינו קולט אלא גגו. של שילו קולט. ושלבית העולמים אינו קולט. ואני אומר. לא מזבח קולט ולא גגו קולט לא של שילו קולט ולא שלבית העולמים קולט. אין לך קולט אלא שש ערי מקלט בלבד. ואיפשר יואב דכתיב ביה תחכמוני ראש השלישי היה טועה בדבר זה. אמר רבי תנחומא. …
ואתון אמרין בשם רב. סבור היה יואב שקרנות המזבח קולטות ואינו קולט אלא גגו. של שילו קולט. ושלבית העולמים אינו קולט. ואני אומר. לא מזבח קולט ולא גגו קולט לא של שילו קולט ולא שלבית העולמים קולט. אין לך קולט אלא שש ערי מקלט בלבד. ואיפשר יואב דכתיב ביה תחכמוני ראש השלישי היה טועה בדבר זה. אמר רבי תנחומא. לסנהדרין ברח. כהדא דתני. הרוגי בית דין נכסיהן ליורשין. הרוגי מלכות נכסיהן למלכות. אמר יואב. מוטב שאיהרג בבית דין ויירשוני בניי ואל יהרגיני המלך ויירשיני. כד שמע שלמה כן אמר. לממונו אני צריך. מיד והסירותי דמי חנם. אין ממונו חנם. וישלח ביד בניהו ויפגע בו וימיתיהו ויקברוהו בביתו במדבר. וכי מדבר היה ביתו. אלא ללמדך שכיון שמת יואב שר צבא ישראל נעשו ישראל כמדבר. אין תימר. שהיה בוזז ובונה להן דימוסיות ומרחצאות. שבח. ואין תימר. שהיה בוזז ומאכיל חכמים ותלמידיהם. שבח שבחים. ומניין שהיתה סנהדרין גדולה אצל המזבח. ולא תעלה במעלות על מזבחי. ומה כתיב תמן. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

Jerusalem Talmud Shevuot (10)

Jerusalem Talmud Shevuot 2:2:2 רב אמר

הלכה: אחד נכנס לעזרה כול'. רב אמר. בתחילה. ויעל דוד בדבר גד זה מלך ונביא. ויחל שלמה לבנות את בית יי בירושלם אילו אורים ותומים. ודוד אביהו זה סנהדרין שאל אביך ויגדך. שיר וילך אחריהם הושעיה ושרי. תודות ואעמידה שתי תודות וגו'. אמר רבי שמואל בר רבי יודן. מה כתב מהלכות ולא תהלוכות.
Jerusalem Talmud Shevuot 3:1:2 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

הלכה: שבועות שתים שהן ארבע כול'. ניחא שאוכל ושלא אוכל. שאכלתי ושלא אכלתי. מה נן קיימין. אם בידוע שאכל ונשבע שלא אכל. שבועת שקר הוא. ואם סבור שאכל ונשבע שלא אכל. רבי בא רב יהודה בשם רב. בשוגג בקרבנה ובמזיד בקרבנה. אבל. סבור הייתי שאין בו שבועה. מותר. אלא במזיד בה ובשוגג בקרבנה. ולא כן אמר רבי אבהו בש …
הלכה: שבועות שתים שהן ארבע כול'. ניחא שאוכל ושלא אוכל. שאכלתי ושלא אכלתי. מה נן קיימין. אם בידוע שאכל ונשבע שלא אכל. שבועת שקר הוא. ואם סבור שאכל ונשבע שלא אכל. רבי בא רב יהודה בשם רב. בשוגג בקרבנה ובמזיד בקרבנה. אבל. סבור הייתי שאין בו שבועה. מותר. אלא במזיד בה ובשוגג בקרבנה. ולא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. לית יכיל. דמר רבי לא בשם רבי לעזר. כך משיב רבי ישמעאל לרבי עקיבה. מצינו דבר שחייבין בזדונו משום שבועת שקר ובהעלימו משום ביטוי. ויתיביניה רבי עקיבה. מצינו דבר שחייבין בזדונו משום שבועת שקר ומביא קרבן. אלא כי נן קיימין בבריא לו שאכל ונשבע ונמצא שלא אכל. לא באומר. אין זו שבועה. תמן באומר. אין זו שבועה. ברם הכא ביודע בה ששבועה היא אלא שהוא בטועה מחמת דבר אחר.
Jerusalem Talmud Shevuot 4:1:23 בשם רב

כהדא. אין מקבלין העדים אלא אם ראו שניהן כאחת. רבי יהושע בן קרחה אומר. אפילו זה אחר זה. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב יצחק שאמר בשם רב. מודין חכמים לרבי יהושע בעידי בכורה ועידי חזקה. רבי בא בשם רבי ירמיה. אף בעידי סימנין כן. מהדא פשיטא בשזה אומר. ראיתי שתי שערות בגבו. ואחד אומר. ראיתי שערה אח …
כהדא. אין מקבלין העדים אלא אם ראו שניהן כאחת. רבי יהושע בן קרחה אומר. אפילו זה אחר זה. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב יצחק שאמר בשם רב. מודין חכמים לרבי יהושע בעידי בכורה ועידי חזקה. רבי בא בשם רבי ירמיה. אף בעידי סימנין כן. מהדא פשיטא בשזה אומר. ראיתי שתי שערות בגבו. ואחד אומר. ראיתי שערה אחת בגבו. ואחד אומר. ראיתי אחת בכריסו. לא כלום היא. כל שכן גבו וגבו. שנים אומרים. ראינו שערה אחת בגבו. ואחד אומר. ראיתי שערה אחת בכריסו. רבי יוסי בירבי בון רבי הושעיה בר רבי שמי. חד אמר. פסול. וחד אמר. כשר. מאן דאמר פסול. במעיד בחצי סימן. ומאן דאמר כשר. אני אומר. שמא נשרה. אחד אומר. ראיתי שתי שערות בגבו. ואחד אומר. ראיתי שנים בכריסו. רבי בא אמר. דברי הכל כשר. רבי חגיי אמר. דברי הכל פסול. רבי יוסי אומר. במחלוקת. רבי יודן אמר. במחלוקת. אמר ליה רבי יוסי לרבי חגיי. הא רבי יודן סבר כוותי. אמר ליה. על דרביה אנא פליג כל שכן עלוי. אמר רבי מנא. יאות אמר רבי חגיי. אילו שטר שמחותם בארבעה חותמות זה מתיר על ב' וזה מעורר על ב' וקרא עליו ערר. שמא כלום הוא. ואין כל חתימה צריכה שני עדים. וכא כל סימן וסימן צריך שני עדים. רבי חנינה שמע לה משני חזקה. אילו אחד מעידו שאכלה שנה אחת וב' וג'. ואחד מעידו שאכלה ד' וה'. שמא כלום הוא. ואין כל חזקה צריכה שני עדים. הכא כל סימן וסימן צריך שני עדים.
Jerusalem Talmud Shevuot 4:2:6 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רבי בא רב יהודה בשם רב. בשוגג בקרבן במזיד בקרבן. אבל אמר. סבור הייתי שאין שבועה זו. מותר. תני חזקיה. כל מקום שנאמר בתורה חט סתם את תופש הזדון כשגגה עד שיודיעך הכתוב שהיא שגגה.
Jerusalem Talmud Shevuot 6:2:3 בשם רב

מנה לי בידך. אמר לו. הין. אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני. למחר אמר לו. תניהו לי. נתתיו לך. חייב. שצריך להחזיר לו בעדים. הגע עצמך דאמר ליה. נתתיו לך בעדים. תני בר קפרא. במעמד פלוני ופלוני. הגע עצמך דאמר ליה. במעמד פלוני ופלוני. רבי בא רב המנונא רב אדא בר אהבה בשם רב. מעשה בא לפני רבי ואמר. יבואו …
מנה לי בידך. אמר לו. הין. אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני. למחר אמר לו. תניהו לי. נתתיו לך. חייב. שצריך להחזיר לו בעדים. הגע עצמך דאמר ליה. נתתיו לך בעדים. תני בר קפרא. במעמד פלוני ופלוני. הגע עצמך דאמר ליה. במעמד פלוני ופלוני. רבי בא רב המנונא רב אדא בר אהבה בשם רב. מעשה בא לפני רבי ואמר. יבואו פלוני ופלוני.
Jerusalem Talmud Shevuot 6:4:2 אמר ליה רב dialogue

הלכה: כור תבואה לי בידך כול'. רבי אמי בשם רבי יוחנן. מתניתה בטענו חיטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. אמר רבי אבהו בהדא דרבי אמי. מאי דא דתנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן מחייב. רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר בטענו חטים והודה לו בש …
הלכה: כור תבואה לי בידך כול'. רבי אמי בשם רבי יוחנן. מתניתה בטענו חיטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. אמר רבי אבהו בהדא דרבי אמי. מאי דא דתנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן מחייב. רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר בטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים פטור. ריש לקיש אמר. לא יהא דבר בשטענו שני מינין והודה לו באחד מהן. אבל אם טענו חטים והודה לו בשעורים דברי הכל חייב. כהדא דריש לקיש. חד בר נש אזל בעי מידון קמי רב דהוה מטען לחבריה חיטין שעורין וכוסמין. אמר ליה רב. המתן עד דיגלגל עלך כל דבעי ובסופא תישתבע על כולן. אמר רבי אבהו. כך משיב ריש לקיש לרבי יוחנן. על דעתך דתימר טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים פטור. והתנינן. טענו חטים וקרקעות. והודה לו בכלים וכפר בקרקעות. בקרקעות וכפר בכלים. כלים וכלים חייב. כלים וקרקעות לא כל שכן. אמר ליה. לזוקקו לשבועה דו מתניתה. שהנכסים שיש להן אחריות זוקקין הנכסים שאין להן אחריות לישבע עליהן. ואפילו על דריש לקיש לית היא פליגא. דתנינן. הטוען לחבירו כדי שמן והודה לו בקנקנים. מה נן קיימין. אם בשטענו קנקנים ושמן. כל עמא מודיי שיש הודייה מהטענה. אם בשטענו קנקנים ולא הודה בשמן. כל עמא מודו שאין הודייה מהטענה. רבי זירא ורבי אבהו בשם שמואל. בשטענו קנקנים שמן. אהן אמר. קנקנים ולא שמן. ואהן אמר. שמן ולא קנקנים. נידה קנקנים ולא שמן. שמן ולא קנקנים. רבי לעזר בשם רבי אבין מפיק לישנא מחצין דמשח. וישאלוניה. בהוא דאישתתק.
Jerusalem Talmud Shevuot 6:8:4 בשם רב as transmitted by Rav Huna

שמואל אמר. שאין השבועה זזה מביניהן. אם ישבע המלוה הרי זה נשבע ונוטל. ואם ישבע הלוה. מוציא הלה את הפקדון. מי הוא הנשבע. מי שהפקדון אצלו. רב וריש לקיש אמרי על רישא. סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה. והלה אומר. לא כי אלא סלע הלויתיך וסלע היה שוה. פטור. סלע הלויתני עליו כול'. והלה אומר. איני יודע. רבי בא …
שמואל אמר. שאין השבועה זזה מביניהן. אם ישבע המלוה הרי זה נשבע ונוטל. ואם ישבע הלוה. מוציא הלה את הפקדון. מי הוא הנשבע. מי שהפקדון אצלו. רב וריש לקיש אמרי על רישא. סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה. והלה אומר. לא כי אלא סלע הלויתיך וסלע היה שוה. פטור. סלע הלויתני עליו כול'. והלה אומר. איני יודע. רבי בא רב הונא בשם רב אמר. אנת לית ידע אהן ידע. רבי יהושע דיומא בעא קומי רבי יונה. תמן את אמר. לית את ידע אהן ידע. וכא את מר הכין. תמן יש חילול שבועה. הכא לית חילול שבועה.
Jerusalem Talmud Shevuot 7:7:8 רב אמר

ואילו נשבעין שלא בטענה כול'. רב אמר. מת הלוה המלוה נשבע ליורשיו. ואפילו מת המלוה יורשי מלוה נשבעין ללווה. אבל אם מת לוה תחילה ואחר כך המלוה כבר נתחייב המלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועתו לבניו. שמע רבי יוחנן ואמר. יאכל הלה וחדי.
Jerusalem Talmud Shevuot 7:7:9 בשם רב

רב חייה בר אשי בשם רב. שטר היוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידו פסול. אני אומר. מתעסק היית בשטרותיך. הא מתחת ידי אחר כשר. רבי אבינא בשם שמואל. לעולם פסול עד שיצא מידי המלוה בכתב ידי לוה. מאי כדון. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר דברי הכל בדייתיקי.
Jerusalem Talmud Shevuot 8:2:2 רב אמר

הלכה: אמר לשומר חנם כול'. רב אמר. פטור משבועת פיקדון וחייב משום שבועת ביטוי. אמר רבי יוחנן. מאחר שמצוה להפיסו אינו חייב משום שבועת ביטוי. על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו. מפייסו על האמת. אינו מפייסו על השקר.

Jerusalem Talmud Avodah Zarah (32)

Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:1:8 בשם רב

ניחא מלהשאיל. מלשאול מהן. מפני שהוא כמשיאו שם. ניחא מלהלוותן. מלהלוות מהן. מפני שהוא כמשיאו שם. ניחא מלפורען. מליפרע מהן. שלא יאמר. עבודה זרה שלו סייעה. רבי בא בר טבליי בשם רב. אם היתה מלוה אובדת מותר. ותני כן. מלוה אובדת בעדים. אין מלוה אובדת בשטר. אפילו מלוה בשטר אובדת היא. שלא בכל שעה אדם זוכה לפ …
ניחא מלהשאיל. מלשאול מהן. מפני שהוא כמשיאו שם. ניחא מלהלוותן. מלהלוות מהן. מפני שהוא כמשיאו שם. ניחא מלפורען. מליפרע מהן. שלא יאמר. עבודה זרה שלו סייעה. רבי בא בר טבליי בשם רב. אם היתה מלוה אובדת מותר. ותני כן. מלוה אובדת בעדים. אין מלוה אובדת בשטר. אפילו מלוה בשטר אובדת היא. שלא בכל שעה אדם זוכה לפרוע חובו. מאי כדון. מלוה אובדת שלא במשכון. אין מלוה אובדת במשכון. אשכח תני על קדמיתא. מלוה אובדת בעדים. אין מלוה אובדת בשטר.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:2:2 רב אמר

הלכה: אילו הן אידיהן שלגוים כול'. רב אמר. עידיהן. ושמואל אמר. אידיהן. מאן דאמר. עידיהן. ועידיהם המה. מאן דאמר. אידיהן. כי קרוב יום אידם. רב אמר. מאברים. ושמואל אמר. מעברין. מאן דאמר. מאברין. מוסיפין לה אבר. מאן דאמר. מעברין. כאשה עוברה. רב אמר. יאותו. ושמואל אמר. יעותו. מאן דאמר. יאותו. אך בזאת נאות …
הלכה: אילו הן אידיהן שלגוים כול'. רב אמר. עידיהן. ושמואל אמר. אידיהן. מאן דאמר. עידיהן. ועידיהם המה. מאן דאמר. אידיהן. כי קרוב יום אידם. רב אמר. מאברים. ושמואל אמר. מעברין. מאן דאמר. מאברין. מוסיפין לה אבר. מאן דאמר. מעברין. כאשה עוברה. רב אמר. יאותו. ושמואל אמר. יעותו. מאן דאמר. יאותו. אך בזאת נאות לכם. מאן דאמר. יעותו. לדעת לעות את יעף דבר.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:2:3 רב אמר

רב אמר. קלנדס אדם הראשון התקינו. כיון דחמא לילייא אריך אמר. אי לי. שמא שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב שמא יבוא לנשכיני. ואומר אך חושך ישופני. כיון דחמא איממא ארך אמר. קלנדס. קלון דיאו. ואיתא כמאן דאמר. בתשרי נברא העולם. ברם כמאן דאמר. בניסן נברא העולם. ידע הוה. אמר רבי יוסי בירבי בון. מאן סב …
רב אמר. קלנדס אדם הראשון התקינו. כיון דחמא לילייא אריך אמר. אי לי. שמא שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב שמא יבוא לנשכיני. ואומר אך חושך ישופני. כיון דחמא איממא ארך אמר. קלנדס. קלון דיאו. ואיתא כמאן דאמר. בתשרי נברא העולם. ברם כמאן דאמר. בניסן נברא העולם. ידע הוה. אמר רבי יוסי בירבי בון. מאן סבר. בראש השנה נברא העולם. רב. דתני בתקיעתא דבי רב. זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון כול'. הוי. בראש השנה נברא העולם.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:2:5 רב אמר

רב אמר. קלנדס אסורה לכל. רבי יוחנן אמר. אין אסורה אלא לפלחין בה. סטרנלייה אסורה לכל. רבי יוחנן אמר. בין קלנדס בין סטרנלייה אינה אסורה אלא לפלחין בה. חברייא בעו. נשי דפלחין כפלחין. רבי אבהו בעי. והדא טקסיס דקיסרין מכיון דסוגייא שמריין כפלחין היא. הדא טקסיס דדוקים צריכה. רבי ביבי שלחיה רבי זעירא דיזבו …
רב אמר. קלנדס אסורה לכל. רבי יוחנן אמר. אין אסורה אלא לפלחין בה. סטרנלייה אסורה לכל. רבי יוחנן אמר. בין קלנדס בין סטרנלייה אינה אסורה אלא לפלחין בה. חברייא בעו. נשי דפלחין כפלחין. רבי אבהו בעי. והדא טקסיס דקיסרין מכיון דסוגייא שמריין כפלחין היא. הדא טקסיס דדוקים צריכה. רבי ביבי שלחיה רבי זעירא דיזבון ליה עזיל קטן מן סטרנלייה דביישן. אתא גבי רבי יוסי. סבר דמורה ליה כהדא דרבי יהושע בן לוי שרי. והורי ליה כהדא דרבי יוחנן אסיר. רב אמר. קלנדס לפני תקופה שמונה ימים. סטרנלייא לאחר תקופה שמונה ימים. אמר רבי יוחנן. פרוקטו ראשה שלתקופה.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:2:6 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

רבי בא בשם רב. שלשה זמנים בבבל. ושלשה זמנים במדיי. שלשה זמנים בבבל. מהורי וכנוני וכנוותה. שלשה במדיי. נוסרדי ותירייסקי ומהירקנה. רבי הונא בשם רב נחמן בר יעקב. נרוז בב' באדר בפרס בעשרים באדר במדי.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:6:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat

הלכה: מקום שנהגו למכור בהמה דקה כול'. מה ומותר לגדל. אמר רבי בא. כגון מהיר שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל. הוון בעיי מימר. מאן דמר. מותר למכור מותר לגדל. ומאן דמר. אסור למכור אסור לייחד. רבי יונה רבי לעזר בשם רב. ואפילו כמאן דמר. מותר למכור אסור לייחד. מה בין למכור מה בין לייחד. בשעה שמוכרה לו כבהמ …
הלכה: מקום שנהגו למכור בהמה דקה כול'. מה ומותר לגדל. אמר רבי בא. כגון מהיר שהוא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל. הוון בעיי מימר. מאן דמר. מותר למכור מותר לגדל. ומאן דמר. אסור למכור אסור לייחד. רבי יונה רבי לעזר בשם רב. ואפילו כמאן דמר. מותר למכור אסור לייחד. מה בין למכור מה בין לייחד. בשעה שמוכרה לו כבהמתו שלגוי היא. בשעה שהוא מייחדה לו כבהמתו שלישראל היא והוא חשוד עליה.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:6:7 בשם רב

בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר בן בתירה אלא בסוס זכר שהורג בעליו במלחמה. ויש אומרים. שרץ אחר הנקיבות. ויש אומרים. שעומד ומשתין. מה ביניהון. סריס. מאן דאמר. שרץ אחר הנקיבות. אינו רץ. ומאן דאמר. עומד ומשתין. אף זה עומד ומשתין. רבי תנחום בר חייה. לכשיזקין כודנו בריחים. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי הונא. בן ב …
בן בתירה מתיר בסוס. לא אמר בן בתירה אלא בסוס זכר שהורג בעליו במלחמה. ויש אומרים. שרץ אחר הנקיבות. ויש אומרים. שעומד ומשתין. מה ביניהון. סריס. מאן דאמר. שרץ אחר הנקיבות. אינו רץ. ומאן דאמר. עומד ומשתין. אף זה עומד ומשתין. רבי תנחום בר חייה. לכשיזקין כודנו בריחים. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי הונא. בן בתירה ורבי נתן שניהם אמרו דבר אחד. דתני. הוציא מן הבהמה ומן החיה ומן העופות בין חיים בין מתים חייב. רבי נתן אומר. מתים חייב. חיים פטור. ורבנן אית להון. חייב חטאת. ואינון מתיבין ליה אכן. כשיטתו השיבוהו. כשיטתך שאתה אומר משום שבות. אוף אנא אית לי. לכשיזקין כודנו לריחים. רבי אומר. אומר אני שאסור משום שני דברים. משם כלי זיין ומשם בהמה גסה. ותני כן. חיה גסה כבהמה דקה. מאן תניתה. רבי. דברי חכמים. רבי ביסנא רבי חנן בר בא בשם רב. חיה גסה כבהמה גסה.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:1:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat

הלכה: אין מעמידין בהמה בפונדקאות שלגוים כול'. רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוסי בירבי חנינה. רבי בא רבי יונה. תיפתר כרבי ליעזר. דרבי ליעזר אמר. אינה נלקחת מן הגוים. רבי יונה בעי. ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל. כיי דמר רבי לעזר בשם רב. ואפילו כמאן דמר. מותר למכור אסור לייחד. עבר וייחד דברי הכל. אמר רבי …
הלכה: אין מעמידין בהמה בפונדקאות שלגוים כול'. רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוסי בירבי חנינה. רבי בא רבי יונה. תיפתר כרבי ליעזר. דרבי ליעזר אמר. אינה נלקחת מן הגוים. רבי יונה בעי. ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל. כיי דמר רבי לעזר בשם רב. ואפילו כמאן דמר. מותר למכור אסור לייחד. עבר וייחד דברי הכל. אמר רבי ירמיה. נישמעינה מן הדא. האשה שנחבשה בידי גוים. אמר רבי יוסי. שנייא היא אשה שדרכה לצווח. הגע עצמך שהיתה חרשת. דרכה לרמז. מאי כדון. תיפתר כרבי ליעזר. דרבי ליעזר אומר. אינה נלקחת מן הגוים. הוון בען מימר. מה פליגין רבי ליעזר ורבנין. בפרה. על שום מעלה היא בפרה סילסול היא בפרה. מן מה דרבנין מתיבין לרבי ליעזר. כל צאן קדר יקבצו לך. הדא אמרה. אף בשאר כל הדברים חלוק רבי ליעזר. רבי הושעיה בעי. משיבין דבר שהוא לבא על דבר שהוא לשעבר. רבי אבין בעי. משיבין דבר שיצר הרע בטל על דבר שיצר הרע קיים.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:1:3 בשם רב as transmitted by Rav Huna

רב הושעיה אמר. ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל. כיי דמר רב הונא בשם רב. וישקלו את שקלי שלשים כסף. אילו שלשים מצות שעתידין בני נח לקבל עליהן. ורבנן אמרי. אילו שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהן. דמר רבי נחמן בשם רבי מנא. אין העולם יכול להיות פחות מל' צדיקים כאבינו אברהם. ומה טעם. ואברהם היה יהיה. יהיה מיני …
רב הושעיה אמר. ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל. כיי דמר רב הונא בשם רב. וישקלו את שקלי שלשים כסף. אילו שלשים מצות שעתידין בני נח לקבל עליהן. ורבנן אמרי. אילו שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהן. דמר רבי נחמן בשם רבי מנא. אין העולם יכול להיות פחות מל' צדיקים כאבינו אברהם. ומה טעם. ואברהם היה יהיה. יהיה מיניין ל'. פעמים שרובן בבבל ומיעוטן בארץ ישראל. פעמים שרובן בארץ ישראל ומיעוטן בבבל. סימן יפה לעולם בשעה שרובן בארץ. רבי חייה בר לולייני בשם רבי הושעיה. כל המצות עתידין בני נח לקבל עליהם. ומה טעם. כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה. ובסוף הן עתידין לחזור בהן. ומה טעם. ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו. זו מצות תפילין. זו מצות ציצית.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2:3 רב אמר

מהו מיכחול מינהון. רב אמר. מאן דבעי מיסתמיא איסתמי. לוי אמר. מאן דבעי לממת ימות. רב לא עבד עינא כחל לה. לוי עבד עינא כחל לה. אמר רבי בא. והא אנן חמיי לון טעמין הדא קילוריתא. נימר כדי טבא הוא טעם לה. כד לית היא טבה היא קיימה וסמייא. אהן אופיון סכנה. הדא תורייקי. רבי סימון אמר. אסורה. רבי יוחנן אמר. מ …
מהו מיכחול מינהון. רב אמר. מאן דבעי מיסתמיא איסתמי. לוי אמר. מאן דבעי לממת ימות. רב לא עבד עינא כחל לה. לוי עבד עינא כחל לה. אמר רבי בא. והא אנן חמיי לון טעמין הדא קילוריתא. נימר כדי טבא הוא טעם לה. כד לית היא טבה היא קיימה וסמייא. אהן אופיון סכנה. הדא תורייקי. רבי סימון אמר. אסורה. רבי יוחנן אמר. מותרת.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2:4 רב אמר

חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. הא אנן תנן. החושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ. לא מן השפה ולפנים הן. רבי זעירא לא אמר כן. אלא רבי זעירא בשם רבי אבא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו בשבת. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין עצם ש …
חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. הא אנן תנן. החושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ. לא מן השפה ולפנים הן. רבי זעירא לא אמר כן. אלא רבי זעירא בשם רבי אבא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו בשבת. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשבת. רבי חייה בר מדייא רבי יונה רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין בנות אזנים בשבת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. עין שמרדה מרפין אותה בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן. גבות ידים ורגלים סכנה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אהן סומקא סכנה. אמר רבי אבין. לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת. רב אמר. חמרא לבר מעינא שרי. לגיו מן עינא אסיר. שמואל אמר. ואהן רוק תפל אסור לעין בשבת. מיניה את יליף לחזזיתא. רבנן דקיסרי אמרי. הדא עורדענא סכנה. רבי חזקיה אמר בשם רבנין דקיסרין. הדא עכשבוניתא סכנה. רבי שמואל בר רב יצחק. הדא גומרתא סכנה. אמר רבי ירמיה. נותנין עליה חמץ בפסח. אהן בלעה שרי. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. מחט שליד ליטול בה את הקוץ. דלא כן מה בין קוץ מה בין בלע. אהן עיימא דעינא. שאלון לרבי ירמיה. אמר לון. הא רבי בא קומיכון. שאלון לרבי בא ושרא לון. אמר לון. אוף אנא שרי.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:3:18 רב אמר

רב אמר. חבי״ת אסור. חמפ״ג מותר. חתיכת דג שאין בה סימן. בשר. יין. תכלת. אסור בחותם אחד. חלתית. מורייס. פת. גבינה. מותר בחותם אחד. אמר רבי יודן. טעמא דרב. כל שאיסורו מגופו אסור בחותם אחד. על ידי תערובת מותר בחותם אחד. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי לעזר בשם רבי חנינה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן …
רב אמר. חבי״ת אסור. חמפ״ג מותר. חתיכת דג שאין בה סימן. בשר. יין. תכלת. אסור בחותם אחד. חלתית. מורייס. פת. גבינה. מותר בחותם אחד. אמר רבי יודן. טעמא דרב. כל שאיסורו מגופו אסור בחותם אחד. על ידי תערובת מותר בחותם אחד. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי לעזר בשם רבי חנינה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי זעירא בשם רבי יהושע בן לוי. הכל מותר בחותם אחד חוץ מן היין.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:3:20 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

ועורות לבובין. רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:5:2 בשם רב

הלכה: החרצנים והזגין שלגוים כול'. רב ששת בשם רב. לחים אסורין אפילו בהנאה. יבישין מותרין אפילו באכילה. והא תנינן. אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור. רבי בא בשם רבי יודה. במשלם לתוך הבור היא מתניתא.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:8:5 בשם רב

אמרון קומי רבי חייה רובה. תני רבי שמעון בן יוחי כן. אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגו'. מה מים לא נשתנו מברייתן אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו. התיבון. הרי מוטליא ופנקריסין וקובטיות וקליות וחמים שלהן הרי אילו מותרין. ניחא כולהון שהן יכולין להישרות לחזור לכמות שהיו. קליות למה. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. כ …
אמרון קומי רבי חייה רובה. תני רבי שמעון בן יוחי כן. אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגו'. מה מים לא נשתנו מברייתן אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו. התיבון. הרי מוטליא ופנקריסין וקובטיות וקליות וחמים שלהן הרי אילו מותרין. ניחא כולהון שהן יכולין להישרות לחזור לכמות שהיו. קליות למה. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא כחי אין בו משום בישולי גוים. עם הפת יש בו משום בישולי גוים. מה מקיים רבי חייה רובה אוכל תשברו מאתם. באוכל תשברו. האכלתו שברתו. אם היה קשה עליך באוכל תשברו ואם לאו הכרה (הרבה) עליו כסף. אמרין. כן הוה רבי יונתן עביד. כד הוה בר נש רב עליל לקרתא הוה משלח ליה איקרין. דאין אתא דין דיתם או דין דארמלא ישכח אפין מפייסא.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:8:10 אמר ליה רב dialogue

ביצה צלויה שלהן. בר קפרא שרי. חזקיה אסר. עד כדון בשנצלית לדעת. נצלית שלא לדעת. נישמעינה מן הדא. מעשה שנפלה דליקה באשת קנים ובאגם תמרים והיו שם חגבים ונצלו. אתא עובדא קומי רבי מנא ואסר. אמר רבי אבהו. משום תערובת חגבים טמאים. אמר רבי יוסי בירבי בון. והדא מן חמירתא דרב. רב נחת לתמן חמתון מקללין וחמר על …
ביצה צלויה שלהן. בר קפרא שרי. חזקיה אסר. עד כדון בשנצלית לדעת. נצלית שלא לדעת. נישמעינה מן הדא. מעשה שנפלה דליקה באשת קנים ובאגם תמרים והיו שם חגבים ונצלו. אתא עובדא קומי רבי מנא ואסר. אמר רבי אבהו. משום תערובת חגבים טמאים. אמר רבי יוסי בירבי בון. והדא מן חמירתא דרב. רב נחת לתמן חמתון מקללין וחמר עליהון. חד בר נש הוה טעין קופד מהלך בשוקא. אתת דייתא וחטפתא מן ידיה אתר תותיה. אזל בעי מיסביניה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר דנבילה הות טעינה ואתר תתה ונסיבת דין תחותוי. חד בר נש אזל בעי משזגא איסקופתה גו נהרא. אנשיתה וסלק ליה. אזל בעי מיסביניה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר ההיא שטפה נהרא ואייתי חורי דנבילה תותיה.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:9:3 רב אמר

אי זהו החילק. רב אמר. סולתניתא. אמר רבי יוחנן. הוא חילק הוא טרית טרופה. רבי זעירא כהנא בר תחליפא חנן בר בא בשם רב. לחלוחתא אסורה משום תערובת דגים טמאים. רבי בא בשם רב יהודה. הדא דתימר. במקום שאין המים מהלכין. אבל במקום שהמים מהלכין אין דג טהור מהלך עם דג טמא. והא ימא דטיבריה כגון המים המהלכין הן. אמ …
אי זהו החילק. רב אמר. סולתניתא. אמר רבי יוחנן. הוא חילק הוא טרית טרופה. רבי זעירא כהנא בר תחליפא חנן בר בא בשם רב. לחלוחתא אסורה משום תערובת דגים טמאים. רבי בא בשם רב יהודה. הדא דתימר. במקום שאין המים מהלכין. אבל במקום שהמים מהלכין אין דג טהור מהלך עם דג טמא. והא ימא דטיבריה כגון המים המהלכין הן. אמר רבי יוסי בירבי בון. ובלבד בשעה שהדג טורף. שמואל אמר. הדא חפיתה יהביה גו קליפתה. אין עבדת לחלוחי שרייא. ואילא אסירה.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:2:5 רב אמר

המוצא עבודה זרה. רב אמר משברה אבר אבר והיא בטילה. ושמואל אמר. אינה בטילה לעולם.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:3:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

שמואל אמר. כוס בסיס לדרקון אסור. ודרקון בסיס לכוס מותר. רבי בא בשם רב. שברי דרקון הרי אילו מותרין. דרקון שלם ונשבר הרי אילו אסורין. ושבורים מן השלם באו. רבי חזקיה בשם רב. כיני. ראה אותן משתחוים לדרקון שלם ונשבר אסורין.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:6:2 בשם רב

הלכה: מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה כול'. כתוב תועבה בנידה וכתוב תועבה בשרצים וכתוב תועבה בעבודה זרה. בנידה כי כל אשר יעשה מכל התועבות. בשרצים לא תאכל כל תועבה. בעבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך. אבל איני יודע לאי זו דבר הוקשה. רבי עקיבה אומר לתועיבה דנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מ …
הלכה: מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה כול'. כתוב תועבה בנידה וכתוב תועבה בשרצים וכתוב תועבה בעבודה זרה. בנידה כי כל אשר יעשה מכל התועבות. בשרצים לא תאכל כל תועבה. בעבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך. אבל איני יודע לאי זו דבר הוקשה. רבי עקיבה אומר לתועיבה דנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא. או מה הנידה מטמא על גב אבן מסמא אף עבודה זרה מטמא באבן מסמא. רבי זריקא בשם רבי חנינה. ואית אמרין לה. בשם רב חסדא. מודה רבי עקיבה לחכמים שאין עבודה זרה מטמא באבן מסמא. ורבנן אמרי. לתועיבה שבשרצים הוקשה. מה השרץ מטמא בהיסט אף עבודה זרה מטמא בהיסט. או מה השרץ מטמא בכעדשה יכול אף עבודה זרה תטמא בכעדשה. רבי זעירא רבי יצחק בר נחמן רבי לעזר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. מה המת מטמא בכזית אף עבודה זרה תטמא בכזית. או מה המת מטמא משיכניס ראשי אצבעותיו יכול אף עבודה זרה משיכניס ראשי אצבעותיו. נתיצה נתיצה גמר מבית המנוגע. מה בית המנוגע משיכניס ראשו ורובו אף עבודה זרה משיכניס ראשו ורובו. אמר רבי חנינה. זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת. דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחומרין. אמר רבי מנא. מחוורת היא. ולמה הוא מקישה למת ולשרץ. ללמד ממנה לקלים שבה. הדא דאת אמר בעבודה זרה שבורה. אבל בעבודה זרה שלימה כל שהיא. דמר רבי יוסי בירבי בון רב חמא בר גוריון בשם רב. בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה. ומה טעם. וישימו להם בעל ברית לאלהים.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:6:4 בשם רב as transmitted by Rav Huna

אית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ואית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. מאן דמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ניחא. ומאן דמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. כל עצמו אינו קרוי נידה אלא במשמשיה. תיפתר בחקוקין על גופה. דאמר רבי יעקב דכפר חנן. תיפתר במשתחוה לאפוד עצמו. כעניין שנ …
אית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ואית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. מאן דמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ניחא. ומאן דמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. כל עצמו אינו קרוי נידה אלא במשמשיה. תיפתר בחקוקין על גופה. דאמר רבי יעקב דכפר חנן. תיפתר במשתחוה לאפוד עצמו. כעניין שנאמר ויעש גדעון אפוד. מתניתין כמאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ותנינן. אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ. תיפתר במשתחוה לבית עצמו. דאמר רבי בא רב הונא בשם רב. המשתחוה לבית אסרו. רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המקדיש את הבית אין מועלין בו. ומאן דאמר. אין מועלין בו. אסרו. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. והא מתניתא פליגא על רב. השוקת שבסלע אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה. היתה כלי וחיברה בסיד וכול' עד פוסל את המקוה. מפני שחקקה ואחר כך חיברה. הא אם חיברה ואחר כך חקקה מה את עבד לה. פתר לה כרבי יוחנן. סיתותן שלאבנים היא גמר מלאכתן. לית הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש דאמר. עבודה זרה שנשברה מותרת. וכן סברנן מימר. אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל אסור. תיפתר למשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בניין. לית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. עבודה זרה שנשברה אסורה. וכן סברנן מימר. אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר. תיפתר במשתחוה לזמורה ואחר כך נטעה.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:8:2 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

הלכה: שלשה אבנים הן כול'. רבי בא בשם רב. מזו המיותכים לעבודה זרה נאסר מיד. רבי ירמיה בשם רבי לעזר. מזו המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:14:2 רב אמר

הלכה: כיצד מבטלה כול'. רב אמר. לצורכו בין היא בין שפייה מותרין. לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין. שמואל אמר. לצורכה בין היא בין שפייה אסורין. לצורכו היא אסורה ושפייה מותרין. רבי יוחנן אמר. לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:1:8 בשם רב as transmitted by Rabbi Abba

רבי בא בשם רב. זמנין דאת אמר. שיברי עבודה זרה אין להן ביטול. וזמנין דאת אמר. משמשי עבודה זרה אין להן ביטול. מאן דאמר. משמשין. כל שכן עבודה זרה. ומאן דמר. עבודה זרה. הא משמשין לא. רבי שמואל רבי אבהו בשם רב. אבני מרקוליס שנתפזרו אין להן ביטול לעולם משום עבודת עבודה זרה. שמע רבי יוחנן ומר. יפה לימדנו ר …
רבי בא בשם רב. זמנין דאת אמר. שיברי עבודה זרה אין להן ביטול. וזמנין דאת אמר. משמשי עבודה זרה אין להן ביטול. מאן דאמר. משמשין. כל שכן עבודה זרה. ומאן דמר. עבודה זרה. הא משמשין לא. רבי שמואל רבי אבהו בשם רב. אבני מרקוליס שנתפזרו אין להן ביטול לעולם משום עבודת עבודה זרה. שמע רבי יוחנן ומר. יפה לימדנו רבינו. שכן המשתחוה לעבודה זרה שלאבלים אין להן ביטול לעולם.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:4:6 בשם רב

רבי חייה בר אשי בשם רב. רבי הוה יתיב מתני לרבי שמעון במה. הנכרי מבטל עבודה זרה שלו ושלחבירו. אמר ליה. עד דהוה חיילך עלך. כן אית תניי תני. הנכרי מבטל עבודה זרה שלו ושלישראל. אמר לו. לאו בני. עבודה זרה שעבדה ישראל אין לה ביטול לעולם. ותני כן. רבי שמעון בן מנסיא אומר. עבודה זרה שעבדה ישראל אין לה ביטול …
רבי חייה בר אשי בשם רב. רבי הוה יתיב מתני לרבי שמעון במה. הנכרי מבטל עבודה זרה שלו ושלחבירו. אמר ליה. עד דהוה חיילך עלך. כן אית תניי תני. הנכרי מבטל עבודה זרה שלו ושלישראל. אמר לו. לאו בני. עבודה זרה שעבדה ישראל אין לה ביטול לעולם. ותני כן. רבי שמעון בן מנסיא אומר. עבודה זרה שעבדה ישראל אין לה ביטול לעולם. רב מתני בשם טעמא דאהן תנייא ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה. לעולם.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:4:8 רב אמר

רב אמר. בימוס לא בטיל. הא אם ביטלו בטל. מחלפת שיטתיה דרב. תמן הוא אמר. מזו המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד. והכא את אמר הכין. כאן בשקיטר וכאן בשלא קיטר. ואפילו תימר. כאן וכאן בשקיטר. רב כדעתיה. דרב אמר. מזו המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:4:9 רב אמר

רב אמר. בימוס לא בטל. הא משמשין בטלו. מחלפה שיטתיה דרב. תמן אמר רב ששת בשם רב. בשהילכו להם המהלכים בדרך אחרת. והכא הוא אמר הכן. כאן בשקיטר וכאן בשלא קיטר. ואפילו תימר. כאן וכאן בשקיטר. רב כדעתיה. דרב אמר. מזו המתיך כוס לעבודה זרה נאסר מיד.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:5:2 בשם רב

הלכה: כיצד הוא מבטלה כול'. אמר רבי זעירה. הדא דתימר. בשמכרה מתוך שלום. אבל מכרה מתוך הקפדה דברי הכל בטילה. והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו וגו'. זעור בר חיננה בשם רבי חנינה. בשמכרה לצורף נחלקו. אבל אם מכרה לעובדה דברי הכל. אינה בטילה. רב ירמיה בשם רב. בשמכרה לעובדיה נחלקו. אבל אם מכרה לצורף דברי הכל. …
הלכה: כיצד הוא מבטלה כול'. אמר רבי זעירה. הדא דתימר. בשמכרה מתוך שלום. אבל מכרה מתוך הקפדה דברי הכל בטילה. והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו וגו'. זעור בר חיננה בשם רבי חנינה. בשמכרה לצורף נחלקו. אבל אם מכרה לעובדה דברי הכל. אינה בטילה. רב ירמיה בשם רב. בשמכרה לעובדיה נחלקו. אבל אם מכרה לצורף דברי הכל. בטילה היא. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן דברי הכל. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש במחלוקת. ואתייא דרבי חנינה כרבי יוחנן ודרב ירמיה כריש לקיש. מאי כדון. בשמכרה לצורף נחלקו. אבל אם מכרה לעובדיה דברי הכל. אינה בטילה.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:8:4 בשם רב as transmitted by Rav Huna

רב הונא בשם רב. הקילוח כבור. רבי זעירה בעי. בכל אתר לית את עבד הנצוק חיבור. והכא את עבד הנצוק חיבור. סבר רב הונא. נתנסך הבור נתנסך הקילוח. נתנסך הקילוח לא נתנסך הבור. רבי בא לא אמר כן. אלא נתנסך הבור לא נתנסך הקילוח. נתנסך הקילוח נתנסך הבור. מאי דאמר רב הונא בשם רב. הקילוח כבור. סבר רב הונא. כשם שהב …
רב הונא בשם רב. הקילוח כבור. רבי זעירה בעי. בכל אתר לית את עבד הנצוק חיבור. והכא את עבד הנצוק חיבור. סבר רב הונא. נתנסך הבור נתנסך הקילוח. נתנסך הקילוח לא נתנסך הבור. רבי בא לא אמר כן. אלא נתנסך הבור לא נתנסך הקילוח. נתנסך הקילוח נתנסך הבור. מאי דאמר רב הונא בשם רב. הקילוח כבור. סבר רב הונא. כשם שהבור מתנסך כך הקילוח מתנסך. תמן אמרי בשם רב. מגעו שלגוי עושה יין נסך. רב נחמן בר יעקב אמר. ובלבד בשותת.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:11:2 בשם רב

הלכה: נכרי שנמצא כול'. רב ששת בשם רב. והוא שיהיה לו עליו מלוה על אותו הבור. אבל אין לו מלוה על אותו הבור שכן דרך בעלי החוב לעמוד בגיתות ובגרנות. הוון בעו מימר. מאן דמר. והוא שיהא לו עליו מלוה על אותו הבור. בתוך לפישוט ידיים. ומאן דמר. אף על פי שאין עליו מלוה על אותו הבור. חוץ לפישוט ידיים. ולא כן אמ …
הלכה: נכרי שנמצא כול'. רב ששת בשם רב. והוא שיהיה לו עליו מלוה על אותו הבור. אבל אין לו מלוה על אותו הבור שכן דרך בעלי החוב לעמוד בגיתות ובגרנות. הוון בעו מימר. מאן דמר. והוא שיהא לו עליו מלוה על אותו הבור. בתוך לפישוט ידיים. ומאן דמר. אף על פי שאין עליו מלוה על אותו הבור. חוץ לפישוט ידיים. ולא כן אמר רבי בא בשם רב ששת. כשם שנתנו פישוט ידיים בטהרות כך נתנו פישוט ידיים ביין נסך. אלא כיני. מאן דמר. והוא שיהא לו עליו מלוה על אותו הבור. בתוך פישוט ידיים. ומאן דמר. אף על פי שאין לו עליו מלוה על אותו הבור. ובלבד חוץ לפישוט ידיים.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:10:2 בשם רב as transmitted by Rav Huna

הלכה: המוכר יינו לנכרי כול'. רבי בא רב הונא בשם רב. ואהן דנגד בזיקא והיא מיבזעא בידיה לא חייב בה. אמר רבי יוסי בירבי בון. לכן צריכה אפילו מעיל לה גו חנותה ולא אתכוון אלא דלא יזכה בה חורון. מהו שתקנה לו כשער הפחות. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. מתניתא אמרה שאינה נקנית לו כשער הפחות. דתנינן תמן. המוכר י …
הלכה: המוכר יינו לנכרי כול'. רבי בא רב הונא בשם רב. ואהן דנגד בזיקא והיא מיבזעא בידיה לא חייב בה. אמר רבי יוסי בירבי בון. לכן צריכה אפילו מעיל לה גו חנותה ולא אתכוון אלא דלא יזכה בה חורון. מהו שתקנה לו כשער הפחות. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. מתניתא אמרה שאינה נקנית לו כשער הפחות. דתנינן תמן. המוכר יינו לנכרי. פסק עד שלא מדד דמיו מותרין. מדד עד שלא פסק דמיו אסורין. אם אתה אומר לקנות לו כשער הפחות אפילו מדד עד שלא פיסק ייעשה כמי שפיסק עד שלא מדד ויהיו דמיו מותרין.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:13:2 בשם רב

הלכה: יין נסך שנפל לבור כול'. רבי יוסי רבי יוחנן בשם בן בתירה. יין נסך שנפל לבור יימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך. רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי יסא. חד רבנין נפק מבית וועדא. אמר. איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש. חד אמר. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. וחד אמר. אין הלכה כר …
הלכה: יין נסך שנפל לבור כול'. רבי יוסי רבי יוחנן בשם בן בתירה. יין נסך שנפל לבור יימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך. רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי יסא. חד רבנין נפק מבית וועדא. אמר. איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש. חד אמר. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. וחד אמר. אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ומודה רבן שמעון בן גמליאל ביין לתבשיל שהוא אסור. רבי בון בשם רב. מודין חכמים לרבן שמעון בן גמליאל בחבית בין חביות לימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו. אמר רבי זירא קומי רבמי. עד דלא איתאמרת הדא מילתא לא הוינן ידעין דו כן. לא איתאמרת אלא מודין חכמים לרבן שמעון בן גמליאל. או דילמא לא איתאמרת אלא מודי רבן שמעון בן גמליאל לחכמים. אמר רבי יודן. ידע הוה רבי זעירא דו כן אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה.

Jerusalem Talmud Niddah (9)

Jerusalem Talmud Niddah 1:5:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

עד כדון בתינוקת שהגיעה זמנה לראות. תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראת ראיות. ראייה ראשונה דייה שעתה. שנייה דייה שעתה. שלישית דייה שעתה. מיכן והילך מטמא מעת לעת. רבי ירמיה בשם רב. שלישית עצמה מטמא מעת לעת. זקינה שהפסיקה שלש עונות דייה שעתה. חזרה והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראת דייה שעתה. בשלא כיוונה מחמת …
עד כדון בתינוקת שהגיעה זמנה לראות. תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראת ראיות. ראייה ראשונה דייה שעתה. שנייה דייה שעתה. שלישית דייה שעתה. מיכן והילך מטמא מעת לעת. רבי ירמיה בשם רב. שלישית עצמה מטמא מעת לעת. זקינה שהפסיקה שלש עונות דייה שעתה. חזרה והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראת דייה שעתה. בשלא כיוונה מחמת הווסת. בשפחתה או הותירה. שאילו כיוינה נקבעה ווסתה.
Jerusalem Talmud Niddah 2:1:6 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

רבי ירמיה בשם רב. בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה חזקת הגוף כבדוק הוא. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה כן. נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן. לא שכל הגוף בחזקת בדוק. אמר רבי חנינה. תיפתר שבדק. ואיקפד רבי זעירא. אמר. ודרכו לכן. רבי זעירה בשם רב ירמיה. עד כגריס היא תולה. יותר מיכן צריכה מתלא. א …
רבי ירמיה בשם רב. בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה חזקת הגוף כבדוק הוא. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה כן. נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן. לא שכל הגוף בחזקת בדוק. אמר רבי חנינה. תיפתר שבדק. ואיקפד רבי זעירא. אמר. ודרכו לכן. רבי זעירה בשם רב ירמיה. עד כגריס היא תולה. יותר מיכן צריכה מתלא. אמרין. חזר ביה רב ירמיה. אמרין. כד שמע מיליהון דרבנן חזר ביה. רבי משבח לרבי חמא אבוי דרבי הושעיה קומי רבי ישמעאל בירבי יוסי. רבי חמא אבוי דרבי הושעיה בעא קומי רבי ישמעאל בירבי יוסי. בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה. אמר ליה. כדברי מי את שואליני. כדברי הרב כדברי התלמיד. אמר ליה. אבא אמר כתם. ורבי אומר ראייה. אמר ליה. דין הוא דאת משבח ביה. אמר רבי זעירה. הני לבר נש מישמוע טעמיה דרביה.
Jerusalem Talmud Niddah 2:3:3 בשם רב as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat

רבי לעזר בשם רב. דברי חכמים שהן בשיטת רבי מאיר. רבי יוחנן אמר. חכמים ממש. מאי כדון. חברייא בשם רבי יוחנן. נילף הדא דרבנן מן דרבי עקיבה. כמה דרבי עקיבה אמר. מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה. כן רבנן אמרין. מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה.
Jerusalem Talmud Niddah 2:4:3 בשם רב

בית שמי אומרים. צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר. ולא כן תני. המשמש מיטתו לאור הנר הרי זה מגונה. כיני מתניתא. תשמש ותבדוק לאור הנר. רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם רב. שימשה בעד אסורה לביתה. אמר רבי זעירא. בשעה שהוכיחה קיים מותרת ובשעה שאין הוכיחה קיים לא כל שכן. אמר רבי יוסי. תמן את …
בית שמי אומרים. צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר. ולא כן תני. המשמש מיטתו לאור הנר הרי זה מגונה. כיני מתניתא. תשמש ותבדוק לאור הנר. רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם רב. שימשה בעד אסורה לביתה. אמר רבי זעירא. בשעה שהוכיחה קיים מותרת ובשעה שאין הוכיחה קיים לא כל שכן. אמר רבי יוסי. תמן את יכול לעמוד עליו. ברם הכא אין את יכול לעמוד עליו.
Jerusalem Talmud Niddah 2:7:3 בשם רב

והשחור כחרת. כיצד הוא עושה. רבי בא בשם רב יהודה. נוטל את החרת ונותן על גבי עור לבן. רבי יוסי בירבי בון אמר. על גבי עור צבוע. רבי זעירא בשם רבנן. שחור כעורב שחור כענב שחור כזפת טהור. חברייא בשם רבי יוחנן. שחור כדיו טהור. רבי אמי בשם רבי יוחנן. כפליון שלראש הבא ממדינת הים טמא. רבי זעירא בעא קומי רבי א …
והשחור כחרת. כיצד הוא עושה. רבי בא בשם רב יהודה. נוטל את החרת ונותן על גבי עור לבן. רבי יוסי בירבי בון אמר. על גבי עור צבוע. רבי זעירא בשם רבנן. שחור כעורב שחור כענב שחור כזפת טהור. חברייא בשם רבי יוחנן. שחור כדיו טהור. רבי אמי בשם רבי יוחנן. כפליון שלראש הבא ממדינת הים טמא. רבי זעירא בעא קומי רבי אמי. כל הלין מילייא לעובדא. אמר ליה. אין. רבי שמעון בן לקיש אמר. כולהן דיהא מיכן טהור. עמוק מיכן טמא. רבי יוחנן אמר. כולהן דיהא מיכן טהור. עמוק מיכן טהור חוץ משחור. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן. דתנינן. והשחור כחרת טמא. דיהא מיכן טהור. הא עמוק מיכן טמא. לא אמרינן אלא שחור. הא כולהון אפילו עמוקין מיכן טהורין. קרתיה דרב יהודה כרבי שמעון בן לקיש. ורב יהודה כרבי יוחנן. תני בר קפרא ומסייע לרבי שמעון בן לקיש ולא עבדין עובדא דכוותיה. דרבי חנינה מזג מזג לבר קפרא. אמר ליה. כזה מהו. אמר ליה. טמא. אדהיתיה. אמר ליה. טהור. אמר ליה. יהא שלמא לגברא דטעה בפומיה ולא טעי בעיינוי. הוון בעיי מימר. מאן דמר. טהור. במצחצח. ומאן דאמר. טמא. בשאינו מצחצח. נישמעינה מן הדא. מעשה באשה אחת משלבית רבי שהיתה רואה דמים שחורין. אתא עובדא קומי רבי יעקב בר זבדי וקומי רבי יצחק בר טבליי וביקשו לטמותה. אמר לון רבי חלבו. כן אמר רב חונה בשם רב. שחור מקדיר טהור. מצחצח טמא. לא אמר אלא שחור. הא כולהון אפילו מצחצחין טהורין.
Jerusalem Talmud Niddah 2:7:6 רב אמר

וכמזג. אבא בר חנה בשם רבי יוחנן. כוס מזוג נראה מבחוץ. הוון בעיי מימר. כגון אילין כסייא טיברייאה. אמר רבי אבדומא דציפורין קומי רבי מנא. כגון הדא פייליתא שאינה עושה צל לכתליה. שמואל אמר. כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין. רב אמר. עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן. מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן …
וכמזג. אבא בר חנה בשם רבי יוחנן. כוס מזוג נראה מבחוץ. הוון בעיי מימר. כגון אילין כסייא טיברייאה. אמר רבי אבדומא דציפורין קומי רבי מנא. כגון הדא פייליתא שאינה עושה צל לכתליה. שמואל אמר. כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין. רב אמר. עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן. מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן. כל דמים טהורין אני יודע וכל דמים טמאים אני יודע. אם טהור שבאדום הוא. הוא טמא שכמימי אדמה. מאן דלא ידע הא לא ידע חמי. ועוד מן הדא דתני. יצללו ולא יעכרו. רבי חנינה עכר. אמרון קומי רבי יוחנן. רבי חנינה עכר ואת לא עכר. אמר לון. רבי חנינה שתי עותיק. רבי יוחנן לא שתי עותיק. רבי חנינה שתי עותיק דעותק. אמר רבי הושעיה. מן בגין דרבי חנינה עיניה שביעה בעובדייה אפילו עכור לא פסליה. רבי שמי בשם רבי אחא. רבי חנינה משער בגוש שלאדמה. רבי אבון רבי שמי בשם רבי אחא. מן בגין דאנן ידעין דרבי חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי. רבי חנינה הוה שרי בציפורין והוון אתאי קומוי עובדין ומפק מן תרתין זימנין. והוון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש שריין תמן ולא הוה מצרף לון עימיה. אמרין. חכים הוא ההוא סבא דפרזלוי חריפין. חד זמן צרפון עימיה. אמרין. מה חמא רבי משגח עלינן יומא דין. אמר לון. ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעשה שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מרבי להלכה כשערות ראשי. ולמעשה שלשה פעמים. והן עובדא לא אתא קומי רבי אלא תרין זימנין. מן בגין כן צריפתכון עמי.
Jerusalem Talmud Niddah 2:7:7 אמר רב

רבי יצחק בר נחמן יליף מן רבי לעזר דמים טהורין. הא דמים טמאין לא. ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן לרבי אבדימא דחיפא. קרוב הוא זה לבוא לדם הנידה. אלא מאן דיליף הדין מנה יליף הדין. יצחק בר יונתן ורב הונא הוון יתיבין. אתת חדא איתא ושאלתון. אמר לה יצחק בר יונתן. חמיתי עטיר מניה. אמר ליה רב הונא. כן אמר רב. מ …
רבי יצחק בר נחמן יליף מן רבי לעזר דמים טהורין. הא דמים טמאין לא. ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן לרבי אבדימא דחיפא. קרוב הוא זה לבוא לדם הנידה. אלא מאן דיליף הדין מנה יליף הדין. יצחק בר יונתן ורב הונא הוון יתיבין. אתת חדא איתא ושאלתון. אמר לה יצחק בר יונתן. חמיתי עטיר מניה. אמר ליה רב הונא. כן אמר רב. מן דאתי קומיך הורי. אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמעון בר אבא. כמה קופין דעובדין הוה אתי קומי רבי חנינה ומה דהוה אתי קומוי הוה אמר.
Jerusalem Talmud Niddah 3:2:9 בשם רב as transmitted by Rabbi Yirmiyah

ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין. ואילו הן הסימנין. המצח והגבינין והעין והאוזן והלסת והחוטם והזקן וגומת הזקן. ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין. רבי בא רבי ירמיה בשם רב. דברי רבי. עד שיהו כל הפנים דומין לאדם. ודברי חכ …
ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין. ואילו הן הסימנין. המצח והגבינין והעין והאוזן והלסת והחוטם והזקן וגומת הזקן. ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין. רבי בא רבי ירמיה בשם רב. דברי רבי. עד שיהו כל הפנים דומין לאדם. ודברי חכמים. אפילו אחד מן הסימנין. ודברי רבי שמעון בן יוחי. אפילו צפרניו. רבי פינחס בעי. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן יוחי. תמן הוא אומר. עד שיהו ראשו ורובו דומין לאמו. והכא הוא אמר הכין. כאן באדם כאן בבהמה. אמר רבי בא. רבי חייה רובה אזל לדרומא. שאלון ליה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה ובר קפרא. כולו אדם ופניו בהמה מהו. אתא ושאל לרבי. אמר ליה. צא וכתוב להן. אינו וולד. אמר רבי ירמיה. נפק זוגא לבר. שאלון ליה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה ובר קפרא. שתי עיניו טוחות מהו. אתא ושאיל לרבי. אמר ליה. צא וכתוב להן. אינו וולד. אמר רבי יוסי בירבי בון. רבי כדעתיה. דרבי אמר. עד שיהו כל הפנים דומין לאדם. פניו ממוסמסות מהו. רבי יסא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. אינו וולד. רבי שמעון בן לקיש אמר. וולד הוא. אמר רבי זעורה. לא דרבי יוחנן אמר. אינו וולד כל דכן. אלא אינו וולד להושיב את אמו ימי טוהר. אבל וולד הוא להושיב את אמו ימי לידה. רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי. וירכתו אטומה אינו וולד. רבי יוחנן בשם רבי יוסי בירבי יהושע. טיבורו אטום אינו וולד. רבי יוחנן בשם רבי זכאי. נקובתו אטומה אינו וולד. רבי זעירה בשם גידול. גולגולתו אטומה אינו וולד.
Jerusalem Talmud Niddah 3:4:6 בשם רב as transmitted by Rav Yehudah

רבי יוסי בן שאול בעא קומי רבי. מהו לתלות שילייא בדבר שאינו וולד. אמר ליה. אין תולין שילייא בדבר שאינו וולד. יצאת קשורה לו מהו. אמר ליה. אין שונין דבר שאי איפשר. תנא רבי חנין דשמואל. אין תולין שיליא בדבר שאינו וולד. יצאת קשורה לו תולין אותה בו. שמואל שאל לתלמידוי דרב. מהו לתלות שילייא בנפלים. אמרין ל …
רבי יוסי בן שאול בעא קומי רבי. מהו לתלות שילייא בדבר שאינו וולד. אמר ליה. אין תולין שילייא בדבר שאינו וולד. יצאת קשורה לו מהו. אמר ליה. אין שונין דבר שאי איפשר. תנא רבי חנין דשמואל. אין תולין שיליא בדבר שאינו וולד. יצאת קשורה לו תולין אותה בו. שמואל שאל לתלמידוי דרב. מהו לתלות שילייא בנפלים. אמרין ליה. תולין שיליא בוולד ותולין שילייא בנפלים. וקלסון שמואל. דאינון אמרין שיטתיה דר' בון. תנא רבי חנין דשמואל. תולין שילייא בוולד ואין תולין שילייא בנפלים שאינה פורשת ממנו עד שיגמור. רבי זעירא בשם דרבנן. הן דאת אמרת. תולין שיליא בוולד שאין האשה מתעברת וחוזרת ומתעברת. ויתלו אותה בנפלים שאין האשה מפלת וחוזרת ומפלת. אני אומר. עיברה תאומים ונימוקה שילייתו שלשפיר משפירה שלשלייתה. רבי זעירה רב יהודה בשם רב. תולין שילייא בוולד עד שלשה ימים ואין הוולד משתהא לאחר חבירו שלשה ימים. אמר רבי זעירא. מאן דמר הדא אמר הדא ואינון פליגין הדא על הדא. אמר רבי בא. אוקמה רב יהודה בשם רב. הן דאת אמר. תולין שילייה בוולד עד שלשה ימים בשיצא הוולד תחילה. והן דאת אמר. אין הוולד משתהא לאחר חבירו שלשה ימים כשיצא הסנדל תחילה. אמר רבי מנא. ויאות. אילין להטייה נפקין קדמאי. אמר רבי יוסי בירבי בון. נפתח לגדול נפתח לקטן. נפתח לקטן לא נפתח לגדול.

Bereshit Rabbah (20)

Bereshit Rabbah 4:2 רב אמר

ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים, רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ורבי פנחס ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי שמואל בר נחמן, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע בתוך המים, גלדה טפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים, ושמי שמים העליונים. רב אמר לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו. יהי רקיע, יחזק הרקיע. רבי יהודה ברב …
ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים, רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ורבי פנחס ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי שמואל בר נחמן, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע בתוך המים, גלדה טפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים, ושמי שמים העליונים. רב אמר לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו. יהי רקיע, יחזק הרקיע. רבי יהודה ברבי סימון אמר יעשה מטלית לרקיע, היך מה דאת אמר (שמות לט, ג): וירקעו את פחי הזהב, אמר רבי חנינא יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע. רבי יוחנן כשהיה מגיע לפסוק זה (איוב כו, יג): ברוחו שמים שפרה, היה אומר יפה למדני רבי חנינא. אמר רבי יודן ברבי שמעון יצאת האש מלמעלה ולהטה פני רקיע. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר, בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה ונמצא למד ממנה, (ישעיה סד, א): כקדח אש המסים, אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים, לא במתן תורה, אתמהא, כך היתה בבריתו של עולם.
Bereshit Rabbah 4:7 רב אמר

ויקרא אלהים לרקיע שמים, רב אמר אש ומים, רבי אבא בר כהנא אמר משום רב, נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים. דבר אחר, שמים כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות, אם זכו (תהלים צז, ו): והגידו השמים צדקו, ואם לאו (איוב כ, כז): יגלו שמים עונו. דבר אחר שמים, שהבריות משתוממים עליהן לאמר, של מה ה …
ויקרא אלהים לרקיע שמים, רב אמר אש ומים, רבי אבא בר כהנא אמר משום רב, נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים. דבר אחר, שמים כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות, אם זכו (תהלים צז, ו): והגידו השמים צדקו, ואם לאו (איוב כ, כז): יגלו שמים עונו. דבר אחר שמים, שהבריות משתוממים עליהן לאמר, של מה הן, של אש הן, של מים הן, אתמהא. רבי פינחס בשם רבי לוי אמר, הוא אתא וקם עליו (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו, הוי של מים הן. סמים, מה סמים הללו, מהן ירקין ומהן אדמים, מהם שחרים ומהם לבנים, כך שמים פעמים ירקין, ופעמים אדמים, פעמים שחרים, ופעמים לבנים. רבי יצחק אמר, שמים, שא מים, טעון מים. משל לחלב שהיה נתון בקערה, עד שלא תרד לתוכו טפה אחת של מסו הוא מרפף, כיון שירד לתוכו טפה אחת של מסו, מיד הוא קופא ועומד, כך (איוב כו, יא): עמודי שמים ירופפו, עמדו שמים נתן בהם את המסו, ויהי ערב ויהי בקר יום שני, אתיא כדאמר רב, לחים היו בראשון ובשני קרשו.
Bereshit Rabbah 16:3 רב אמר

ושם הנהר השני גיחון וגו' (בראשית ב, יג), עדין לא עמד כוש, והוא אומר: את כל ארץ כוש, אתמהא. אלא (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית. ושם הנהר השלישי חדקל (בראשית ב, יד), שהוא חד. פרת אותינטין של נהרות. רבי חנינא בר אמי בשם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר (דניאל ח, ג): אובל, אותינטין של נהרות, והכתיב (ד …
ושם הנהר השני גיחון וגו' (בראשית ב, יג), עדין לא עמד כוש, והוא אומר: את כל ארץ כוש, אתמהא. אלא (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית. ושם הנהר השלישי חדקל (בראשית ב, יד), שהוא חד. פרת אותינטין של נהרות. רבי חנינא בר אמי בשם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר (דניאל ח, ג): אובל, אותינטין של נהרות, והכתיב (דניאל י, ד): ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, אלא לפי שדניאל ראה שני חלומות, אחד בחדקל ואחד באובל, וחדקל גדול מאובל לפיכך הוא קורא אותו גדול, והלוא הוא בבריתו של עולם אינו קורא אותו גדול, אלא שעלה והקיף את כל ארץ ישראל, דכתיב ביה (דברים ד, ז): כי מי גוי גדול אשר לו אלהים, משל הדיוט אומר עבדא דמלכא, מלכא. הדבק לשיחין וישחון לך. רב אמר לחיא בריה בנה לי בית בארץ ישראל, אמר ליה להיכן, אמר ליה אעברת נהרא בנה. שמואל אמר עד מקום שהנהר מהלך שם היא ארץ ישראל, ואי זו זו תרבקנה. רבי יהודה ורבי הונא, רבי יודן אמר הוא פרת, והוא (יחזקאל א, א): נהר כבר. פרת, שפרה ורבה עד שעוברין אותו בספינות. פרת שמימיו פרין ורבין. פרת שמפרש והולך עד שכלה במגריפה. כבר שמימיו כלין. כבר שפרותיו גסין ואינן יורדין בכברה. רבי הונא אמר כבר בפני עצמו, פרת בפני עצמו. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, אומרים לפרת למה אין קולך הולך, אמר להם איני צריך מעשי מודיעים אותי, אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום, זורע בי ירק, והיא עומדת לשלשה ימים. אומרים לחדקל למה קולך הולך, אמר להם הלואי נשמע קולי ונראה. אומרים לאילני מאכל למה אין קולכם הולך, אמרו להם אין אנו צריכים, פרותינו מעידין עלינו. אומרים לאילני סרק למה קולכם הולך, אמרו להם הלואי נשמע קולנו ונראה. אמר רב הונא לא משום הטעם הזה, אלא אילני מאכל על ידי שהם כבדים בפרותיהם לפיכך אין קולן הולך, אבל אילני סרק על ידי שהן קלים בפרותיהם קולן הולך, הדא הוא דכתיב (ישעיה ז, ב): וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני וגו'.
Bereshit Rabbah 17:5 רב אמר

ויפל ה' אלהים תרדמה (בראשית ב, כא), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר תחלת מפלה שנה, דמך ליה ולא לעי באוריתא, ולא עביד עבידתא. רב אמר שלש תרדמות הן, תרדמת שנה, ותרדמת נבואה, ותרדמת מרמיטה. תרדמת שנה ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן. תרדמת נבואה (בראשית טו, יב): ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם. תר …
ויפל ה' אלהים תרדמה (בראשית ב, כא), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר תחלת מפלה שנה, דמך ליה ולא לעי באוריתא, ולא עביד עבידתא. רב אמר שלש תרדמות הן, תרדמת שנה, ותרדמת נבואה, ותרדמת מרמיטה. תרדמת שנה ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן. תרדמת נבואה (בראשית טו, יב): ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם. תרדמת מרמיטה (שמואל א כו, יב): אין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם. רבנן אמרי אף תרדמה של שטות, דכתיב (ישעיה כט, י): כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה. רבי חנינא בר יצחק אמר שלש נובלות הן, נובלת מיתה, שנה. נובלת נבואה, חלום. נובלת העולם הבא, שבת. רבי אבין מוסיף עוד תרתין, נובלת אורה של מעלה, גלגל חמה. נובלת חכמה של מעלה, תורה.
Bereshit Rabbah 19:1 רב אמר

והנחש היה ערום (בראשית ג, א), כתיב (קהלת א, יח): כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב, על ידי שאדם מרבה עליו חכמה הוא מרבה עליו כעס, ועל ידי שהוא מוסיף דעת הוא מוסיף עליו מכאוב, אמר שלמה על ידי שהרביתי עלי חכמה הרביתי עלי כעס, ועל ידי שהוספתי עלי דעת הוספתי עלי מכאוב, שמעת מימיך אומר חמור זה יו …
והנחש היה ערום (בראשית ג, א), כתיב (קהלת א, יח): כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב, על ידי שאדם מרבה עליו חכמה הוא מרבה עליו כעס, ועל ידי שהוא מוסיף דעת הוא מוסיף עליו מכאוב, אמר שלמה על ידי שהרביתי עלי חכמה הרביתי עלי כעס, ועל ידי שהוספתי עלי דעת הוספתי עלי מכאוב, שמעת מימיך אומר חמור זה יוצא צינה עליו, כמה חככים באה עליו, והיכן הן יסורין מצויין, על בני אדם. רב אמר אין תלמיד חכם צריך התראה, אמר רבי יוחנן ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן אם מתפחמין קמעא הן אבודין, אבל כלי פשתן הארבליין, כמה הן וכמה דמיהם. תני רבי ישמעאל לפום גמלא שחנא, בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסין לקפילין, חד אמר אייתי קופר צלי, ופתא נקיה, וחמר טב. וחד אמר אייתי פתא ותרדין. דין אכל ומתנזק, ודין אכל ולא מתנזק, הוי על דין היא רבה ועל אוחרן לית היא רבה. תני בשם רבי מאיר, לפי גדלתו של נחש היה מפלתו, ערום מכל, ארור מכל. רבי הושעיא רבה אמר דקרטים היה עומד כקנה ורגלים היו לו. רבי ירמיה בן אלעזר אמר אפיקורס היה. רבי שמעון בן אלעזר אמר כגמל היה, טובה גדולה חסר העולם, שאלמלא כן היה אדם משלח פרגמטיא בידו והיה הולך ובא.
Bereshit Rabbah 19:8 רב אמר

וישמעו, אל תקרי וישמעו אלא וישמיעו, שמעו קולן של אילנות שהיו אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דבריה. דבר אחר שמעו קולן של מלאכים אומרים ה' אלהים הולך לאותן שבגן. רבי לוי ורבי יצחק, רבי לוי אמר מת אותו שבגן, רבי יצחק אמר מת הלך לו, אתמהא, אמר להם הקדוש ברוך הוא לרוח היום, לרוח היום, הריני מחיה לו את היום, כ …
וישמעו, אל תקרי וישמעו אלא וישמיעו, שמעו קולן של אילנות שהיו אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דבריה. דבר אחר שמעו קולן של מלאכים אומרים ה' אלהים הולך לאותן שבגן. רבי לוי ורבי יצחק, רבי לוי אמר מת אותו שבגן, רבי יצחק אמר מת הלך לו, אתמהא, אמר להם הקדוש ברוך הוא לרוח היום, לרוח היום, הריני מחיה לו את היום, כך אמרתי לו (בראשית ב, יז): כי ביום אכלך ממנו מות תמות, אין אתם יודעים אם יום משלי אם יום אחד משלכם, אלא הרי אני נותן לו יום אחד משלי שהוא אלף שנים, והוא חי תשע מאות ושלשים שנה ומניח לבניו שבעים, הדא הוא דכתיב (תהלים צ, י): ימי שנותנו בהם שבעים שנה. לרוח היום, רב אמר לרוח מזרחית דנו, לרוח שהיא עולה עם היום. זבדי בן לוי אמר לרוח מערבית דנו, לרוח שהיא שוקעת עם היום. על דעתיה דרב הקשה עליו, כל שהיום עולה הוא מרתיח. ועל דעתיה דזבדי בן לוי ריתה עליו, כל שהיום שוקע הוא צונן. (בראשית ג, ח): ויתחבא האדם ואשתו, אמר רב איבו גרעה קומתו ונעשה של מאה אמה. (בראשית ג, ח): בתוך עץ הגן, אמר רבי לוי רמז לתולדותיו שיהיו נתנין בארונות של עץ.
Bereshit Rabbah 21:9 רב אמר

מקדם, רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת, אדם הראשון, ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן. קין, ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן. הרוצח, (דברים ד, מא): אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש. דבר אחר, מקדם, קדם לגן עדן נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (יחזקאל י, כ): היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי יש …
מקדם, רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת, אדם הראשון, ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן. קין, ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן. הרוצח, (דברים ד, מא): אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש. דבר אחר, מקדם, קדם לגן עדן נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (יחזקאל י, כ): היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה. ואת להט, על שם (תהלים קד, ד): משרתיו אש להט. המתהפכת, שהם מתהפכים, פעמים אנשים, פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים. דבר אחר, מקדם, מקדם לגן עדן נבראת גיהנם, גיהנם בשני וגן עדן בשלישי. ואת להט החרב המתהפכת, על שם (מלאכי ג, יט): ולהט אתם היום הבא. המתהפכת, שהיא מתהפכת על האדם ומלהטתו מראשו ועד רגליו, ומרגליו ועד ראשו, אמר אדם מי מציל את בני מאש לוהטת זו, רבי הונא בשם רבי אבא אמר חרב מילה, שנאמר (יהושע ה, ב): עשה לך חרבות צורים. רבנין אמרי חרב תורה, שנאמר (תהלים קמט, ו): וחרב פיפיות בידם. כיון שראה אדם שבניו עתידים לירד לגיהנם, מעט עצמו מפריה ורביה. וכיון שראה שאחר כ"ו דורות עתידין ישראל לקבל התורה, נזקק להעמיד תולדות, שנאמר (בראשית ד, א): והאדם ידע את חוה אשתו.
Bereshit Rabbah 22:12 רב אמר

ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין (בראשית ד, טו), רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבע דמו של הבל, אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג. אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבע דינו של הבל, אמר לו הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג. רבי נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין …
ויאמר לו ה' לכן כל הרג קין (בראשית ד, טו), רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבע דמו של הבל, אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג. אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבע דינו של הבל, אמר לו הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג. רבי נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין, קין הרג ולא היה לו ממי ללמד, מכאן ואילך כל הורג קין יהרג. (בראשית ד, טו): וישם ה' לקין אות, רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר הזריח לו גלגל חמה, אמר רבי נחמיה לאותו רשע היה מזריח לו הקדוש ברוך הוא גלגל חמה, אלא מלמד שהזריח לו הצרעת, היך מה דאת אמר (שמות ד, ח): והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת וגו'. רב אמר כלב מסר לו. אבא יוסי בן קסרי אמר קרן הצמיח לו. רב אמר עשאו אות לרוצחנים. רבי חנין אמר עשאו אות לבעלי תשובה. רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר תלאו ברפיון ובא מבול ושטפו, שנאמר (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום אשר על פני האדמה, כמה דאת אמר ויקם קין וגו'.
Bereshit Rabbah 24:7 בשם רב

רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר כל האמניות אדם הראשון למדם, מאי טעמיה (ישעיה מד, יא): וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין אפלו סרגולו של ספר, אדם הראשון למדו, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר, הוא וסרגולו. (בראשית ה, א): ביום ברא אלהים אדם, הדא מסיעא לההיא דאמר רבי אלעזר בן עזריה שלש פ …
רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר כל האמניות אדם הראשון למדם, מאי טעמיה (ישעיה מד, יא): וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין אפלו סרגולו של ספר, אדם הראשון למדו, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר, הוא וסרגולו. (בראשית ה, א): ביום ברא אלהים אדם, הדא מסיעא לההיא דאמר רבי אלעזר בן עזריה שלש פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. בן עזאי אומר (בראשית ה, א): זה ספר תולדת אדם, זה כלל גדול בתורה, רבי עקיבא אומר (ויקרא יט, יח): ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חברי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חברי עמי. אמר רבי תנחומא אם עשית כן דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו.
Bereshit Rabbah 39:13 רב אמר

וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וגו' (בראשית יב, ד), ולוט טפל לו. (בראשית יב, ד): ואברם בן שבעים וחמש שנים, הדא הוא דכתיב (אסתר ב, ז): ויהי אמן את הדסה היא אסתר, רב אמר בת ארבעים היתה, ושמואל אמר בת שמונים שנה, רבנן אמרי בת שבעים וחמשה, רבי ברכיה בשם רבנן דתמן אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אתה יצאת מבית …
וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וגו' (בראשית יב, ד), ולוט טפל לו. (בראשית יב, ד): ואברם בן שבעים וחמש שנים, הדא הוא דכתיב (אסתר ב, ז): ויהי אמן את הדסה היא אסתר, רב אמר בת ארבעים היתה, ושמואל אמר בת שמונים שנה, רבנן אמרי בת שבעים וחמשה, רבי ברכיה בשם רבנן דתמן אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אתה יצאת מבית אביך בן שבעים וחמשה שנים, חייך אף גואל שאני מעמיד ממך יהיה בן שבעים וחמשה שנים כמנין הדסה.
Bereshit Rabbah 44:1 רב אמר

אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר וגו' (בראשית טו, א), (תהלים יח, לא): האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו, אם דרכיו תמימים, הוא על אחת כמה וכמה, רב אמר לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות, וכי מה איכפת ליה להקדוש ברוך הוא למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן הערף, הוי לא נת …
אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר וגו' (בראשית טו, א), (תהלים יח, לא): האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו, אם דרכיו תמימים, הוא על אחת כמה וכמה, רב אמר לא נתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות, וכי מה איכפת ליה להקדוש ברוך הוא למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן הערף, הוי לא נתנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות. דבר אחר, האל תמים דרכו, זה אברהם, שנאמר (נחמיה ט, ח): ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אמרת ה' צרופה, שצרפו הקדוש ברוך הוא בכבשן האש. מגן הוא לכל החוסים בו, (בראשית טו, א): אל תירא אברם אנכי מגן לך.
Bereshit Rabbah 44:12 בשם רב

ויוצא אתו החוצה (בראשית טו, ה), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מחוץ לעולם הוציאו, שאמר הכתוב: ויוצא אתו החוצה, אלא אחוי ליה שוקקי שמיא, היך מה דאת אמר (משלי ח, כו): עד לא עשה ארץ וחוצות, אמר רבי יהודה בשם רבי יוחנן העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, הוא דאמר ליה (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה, אין הבטה אל …
ויוצא אתו החוצה (בראשית טו, ה), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מחוץ לעולם הוציאו, שאמר הכתוב: ויוצא אתו החוצה, אלא אחוי ליה שוקקי שמיא, היך מה דאת אמר (משלי ח, כו): עד לא עשה ארץ וחוצות, אמר רבי יהודה בשם רבי יוחנן העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, הוא דאמר ליה (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה, אין הבטה אלא מלמעלה למטה. רבנן אמרי נביא את ואין את אסטרולוגוס, שנאמר (בראשית כ, יז): ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. בימי ירמיהו בקשו ישראל לבוא לידי מדה זו, ולא הניח להם הקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (ירמיה י, ב): כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו וגו', כבר אברהם אביכם בקש לבוא לידי מדה זו ולא הנחתי אותו. ואמר רבי לוי עד דסנדלא ברגליך דריס כובא, וכל מי שהוא נתון למטה מהם הוא מתירא מהם, אבל את שאת נתון למעלה מהם דיישם. רבי יודן בשם רבי אלעזר אמר שלשה דברים מבטלים גזרות רעות, ואלו הם, תפלה וצדקה ותשובה, ושלשתן נאמרו בפסוק אחד, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב ז, יד): ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו, זו תפלה. (דברי הימים ב ז, יד): ויבקשו פני, הרי צדקה, כמא דאת אמר (תהלים יז, טו): אני בצדק אחזה פניך. (דברי הימים ב ז, יד): וישבו מדרכיהם הרעים, זו תשובה, ואחר כך (דברי הימים ב ז, יד) ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם. רבי הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב, שנוי השם, מאברהם (בראשית יז, ה): ולא יקרא עוד את שמך אברם. מעשה טוב, מאנשי נינוה, שנאמר (יונה ג, י): וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו'. ויש אומרים אף שנוי מקום, שנאמר (בראשית יב, א): ויאמר ה' אל אברם לך לך. רבי מונא אמר אף התענית, שנאמר (תהלים כ, ב): יענך ה' ביום צרה וגו'. רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גוריון בשם רב אמר יפה תענית לחלום כאש בנערת. אמר רב יוסף ובו ביום, ואפלו בשבת.
Bereshit Rabbah 44:17 רב אמר

ויהי השמש לבוא (בראשית טו, יב), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר תחלת מפלה שנה, דמיך ליה ולא לעי באורייתא, דמיך ליה ולא עביד עבודה. רב אמר שלשה תרדמות הן, תרדמת שנה, ותרדמת נבואה, ותרדמת מרמיטה. תרדמת שנה (בראשית ב, כא): ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן. תרדמת נבואה: ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על א …
ויהי השמש לבוא (בראשית טו, יב), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר תחלת מפלה שנה, דמיך ליה ולא לעי באורייתא, דמיך ליה ולא עביד עבודה. רב אמר שלשה תרדמות הן, תרדמת שנה, ותרדמת נבואה, ותרדמת מרמיטה. תרדמת שנה (בראשית ב, כא): ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן. תרדמת נבואה: ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם, ותרדמת מרמיטה, שנאמר (שמואל א כו, יב): ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם. ורבנן אמרי אף תרדמה של שטות, דכתיב (ישעיה כט, י): כי נסך ה' עליכם רוח תרדמה וגו'. רבי חנינה בר יצחק אמר שלש נובלות הן, נובלות מיתה, שנה. נובלות נבואה, חלום. נובלות העולם הבא, שבת. רבי אבין מוסיף תרתין, נובלות אורה של מעלה, גלגל חמה. נובלות חכמה של מעלה, תורה. (בראשית טו, יב): והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו. אימה, זו בבל, דכתיב (דניאל ג, יט): באדין נבוכדנצר התמלי חמא. חשכה, זו מדי, שהחשיכה עיניהם של ישראל בצום ובתענית. גדלה, זו יון. רבי סימון ורבנן, רבי סימון אמר מאה ועשרים דוכסים, מאה ועשרים אפרכון, מאה ועשרים אסטרטליטין. ורבנן אמרי מששים ששים, דכתיב (דברים ח, טו): נחש שרף ועקרב. נחש, זו בבל. שרף, זו מדי. עקרב, זה יון. מה עקרב זו יולדת לששים ששים, כך העמידה מלכות יון מששים ששים. נפלת עליו, זו אדום, שנאמר (ירמיה מט, כא): מקול נפלם רעשה הארץ. ויש שמחליפין, נופלת עליו, זו בבל, דכתיב בה (ישעיה כא, ט): נפלה נפלה בבל. גדלה, זו מדי, דכתיב (אסתר ג, א): אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש. חשכה, זו יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. אימה, זו אדום, דכתיב (דניאל ז, ז): וארו חיוה רביעאה דחילה ואימתני ותקיפא יתירה.
Bereshit Rabbah 61:4 רב אמר

ושמה קטורה (בראשית כה, א), רב אמר זו הגר, אמר ליה רבי נחמיה והכתיב (בראשית כה, א): ויסף, אמר ליה על פי הדבור נשאה, היך מה דאת אמר (ישעיה ח, ה): ויסף ה' דבר אלי עוד. אמר ליה והכתיב: ושמה קטורה. אמר ליה שמקטרת מצוות ומעשים טובים. אמר ליה והכתיב (בראשית כה, ו): ולבני הפילגשים אשר לאברהם, אמר ליה פלגשם …
ושמה קטורה (בראשית כה, א), רב אמר זו הגר, אמר ליה רבי נחמיה והכתיב (בראשית כה, א): ויסף, אמר ליה על פי הדבור נשאה, היך מה דאת אמר (ישעיה ח, ה): ויסף ה' דבר אלי עוד. אמר ליה והכתיב: ושמה קטורה. אמר ליה שמקטרת מצוות ומעשים טובים. אמר ליה והכתיב (בראשית כה, ו): ולבני הפילגשים אשר לאברהם, אמר ליה פלגשם כתיב. (בראשית כה, ו): בעודנו חי, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני. אמר רבי ברכיה אף על גב דאת אמר (בראשית כא, יד): ותלך ותתע במדבר וגו', תאמר שנחשד עליה בריה, תלמוד לומר (בראשית כה, א): ושמה קטורה, מן קטר, כזה שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמת קשורה וחתומה. בר קפרא אמר תוספתו של הקדוש ברוך הוא מרבה על העקר, קין עקר והבל על ידי שהוא תוספת, דכתיב (בראשית ד, ב): ותסף ללדת, נולד הוא ושתי תאומותיו. יוסף עקר, ובנימין על ידי שכתוב בו תוספת הוא מעמיד עשרה, דכתיב (בראשית מו, כא): ובני בנימין בלע ובכר וגו'. ער עקר, ושלה על ידי שהוא לשון תוספת הוא מעמיד עשרה בתי דינים, הדא הוא דכתיב בדברי הימים (דברי הימים א ד, כא כג): בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע וגו'. עקר שניו של איוב לא היו אלא שבעים שנה, נתוסף לו מאה וארבעים שנה, דכתיב (איוב מב, טז): ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה. עקר מלכותו של יחזקיהו לא היו אלא ארבע עשרה שנה, ונתוסף לו חמש עשרה שנה, שנאמר (ישעיה לח, ה): הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה. ישמעאל עקר ובני קטורה על ידי שהן לשון תוספת (בראשית כה, ב): ותלד לו את זמרן וגו'.
Bereshit Rabbah 78:4 רב אמר

וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך, רב אמר בשם רבי יוסי בר דוסתאי, כתוב אחד אומר (תהלים קמז, ד): מונה מספר לכוכבים וגו' שמות יקרא, וכתוב אחד אומר (ישעיה מ, כו): המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא. אלא מלמד שיש שם שנוי, לא כשם שנקרא עכשו כך הוא נקרא לאחר זמן, שנאמר (שופטים יג, יח): ויאמר לו מלאך ה' למה זה תש …
וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך, רב אמר בשם רבי יוסי בר דוסתאי, כתוב אחד אומר (תהלים קמז, ד): מונה מספר לכוכבים וגו' שמות יקרא, וכתוב אחד אומר (ישעיה מ, כו): המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא. אלא מלמד שיש שם שנוי, לא כשם שנקרא עכשו כך הוא נקרא לאחר זמן, שנאמר (שופטים יג, יח): ויאמר לו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, אינו יודע איזה שם אני מתחלף.
Bereshit Rabbah 82:12 רב אמר

ואהליבמה ילדה וגו' (בראשית לו, ה), הדא הוא דכתיב (עובדיה א, ו): איך נחפשו עשו, רבי סימון אמר קלפת בצלים, כל כך למה (ירמיה מט, י): גליתי את מסתריו, בשביל לגלות את הממזרים שביניהם, וכמה ממזרים העמיד, רב אמר שלשה, רבי לוי אמר ארבעה, אמר רבי בנימין בשם רבי לוי קרח דהכא ממזר הוא.
Bereshit Rabbah 85:6 רב אמר

וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה (בראשית לח, יב), וירבו הימים, שנים עשר חדש. (בראשית לח, יב): על גזזי צאנו, בכל מקום שנאמר גזיזה עושה רשם, וכן מצינו בנבל ולבן ואבשלום. (בראשית לח, יג): ויגד לתמר לאמר וגו', רב אמר שתי תמניות הם, אחת של יהודה ואחת של שמשון, ולמה הוא מזכיר בה עליה וירידה, אלא עליה ליה …
וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה (בראשית לח, יב), וירבו הימים, שנים עשר חדש. (בראשית לח, יב): על גזזי צאנו, בכל מקום שנאמר גזיזה עושה רשם, וכן מצינו בנבל ולבן ואבשלום. (בראשית לח, יג): ויגד לתמר לאמר וגו', רב אמר שתי תמניות הם, אחת של יהודה ואחת של שמשון, ולמה הוא מזכיר בה עליה וירידה, אלא עליה ליהודה שהוא מעמיד מלכים, וירידה לשמשון שהוא נושא גויה. רבי סימון אמר תמנתה אחת היא, ולמה הזכיר בה עליה וירידה, אמר רבי איבו בן אגרי כהדא בית מעון דסלקין לה מן טבריה ונחתין לה מן כפר שובתי.
Bereshit Rabbah 85:13 בשם רב

ויהי בעת לדתה (בראשית לח, כז), כאן חסרים ולהלן מלאים, (בראשית לח, כז): והנה תאומים בבטנה, תאומים מלא, כאן שניהם צדיקים, ולהלן (בראשית כה, כד): כתיב: תומם חסר, אחד צדיק ואחד רשע. (בראשית לח, כח): ויהי בלדתה ויתן יד, אמר רבא בר רב חסדא שלשה נאמנין לאלתר, ואלו הן, החיה והשירא והמטהרת את חברתה. חיה, דכת …
ויהי בעת לדתה (בראשית לח, כז), כאן חסרים ולהלן מלאים, (בראשית לח, כז): והנה תאומים בבטנה, תאומים מלא, כאן שניהם צדיקים, ולהלן (בראשית כה, כד): כתיב: תומם חסר, אחד צדיק ואחד רשע. (בראשית לח, כח): ויהי בלדתה ויתן יד, אמר רבא בר רב חסדא שלשה נאמנין לאלתר, ואלו הן, החיה והשירא והמטהרת את חברתה. חיה, דכתיב (בראשית לח, כח): ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה. שיירא, כדאמר רבי סימון אחוי דרבי יהודה בר זבדי בשם רב, תינוק כל זמן שמשלך בשוק אביו ואמו מעידין עליו, נאסף מן השוק צריך שני עדים. והמטהרת את חברתה, כדתנן שלש נשים ישנות במטה אחת ודם תחת אחת מהן, כלן טמאות, בדקה אחת ומצאה דם, היא בלבד טמאה, אמר רבא בלבד מעת לעת.
Bereshit Rabbah 88:3 רב אמר

רבי יודא בר סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן, כתיב (תהלים מו, ט): לכו חזו מפעלות ה' וגו', הקציף הקדוש ברוך הוא אדונים על עבדיהם לתן גדלה לצדיקים, (בראשית מא, י): פרעה קצף על עבדיו, לתן גדלה ליוסף. עבדים על אדוניהם, לתן גדלה לצדיק, (אסתר ב, כא): קצף בגתן ותרש, לתן גדלה למרדכי. רבי יודן הוה משתעי אלין עו …
רבי יודא בר סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן, כתיב (תהלים מו, ט): לכו חזו מפעלות ה' וגו', הקציף הקדוש ברוך הוא אדונים על עבדיהם לתן גדלה לצדיקים, (בראשית מא, י): פרעה קצף על עבדיו, לתן גדלה ליוסף. עבדים על אדוניהם, לתן גדלה לצדיק, (אסתר ב, כא): קצף בגתן ותרש, לתן גדלה למרדכי. רבי יודן הוה משתעי אלין עובדיא דבגתן ותרש, רב אמר קונדא מכירין נתנו בתוך מנעליהם. רבי חנין אמר מנגנין עשו לו לחנקו. שמואל אמר חכינא עשו לו בתוך ספלו. (אסתר ב, כג): ויבקש הדבר וימצא, רבנן אמרו זבוב נתנו בתוך פילי פוטירין שלו, מיד ויבקש הדבר וימצא.
Bereshit Rabbah 98:9 רב אמר

אסרי לגפן עירה (בראשית מט, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר גפן שכחה רע אוסרין לה ברקום אחד, (בראשית מט, יא): ולשרקה שני בני אתונו. (בראשית מט, יא): כבס ביין לבשו, זה החלב, (בראשית מט, יא): ובדם ענבים סותה, זה האדם. רבי נחמיה אמר אסרי לגפן עירה, מאוסרי לגפן עירה, (מלכים א יא, לב): העיר …
אסרי לגפן עירה (בראשית מט, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר גפן שכחה רע אוסרין לה ברקום אחד, (בראשית מט, יא): ולשרקה שני בני אתונו. (בראשית מט, יא): כבס ביין לבשו, זה החלב, (בראשית מט, יא): ובדם ענבים סותה, זה האדם. רבי נחמיה אמר אסרי לגפן עירה, מאוסרי לגפן עירה, (מלכים א יא, לב): העיר אשר בחרתי בה. ולשרקה בני אתנו, בנים האיתנים ראויים לעמד ממנו. ורבנן אמרי אני נאסר לגפן ושרקה עירו והאתונו לכשיבוא אותו שכתוב בו (זכריה ט, ט): עני ורכב על חמור וגו'. כבס ביין לבשו, שהוא מחור להן דברי תורה, ובדם ענבים סותה, שהוא מחור להם טעיותיהן. אמר רבי חנין אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה יא, י): אליו גוים ידרשו, לא ישראל, אם כן למה מלך המשיח בא ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל, ולתן להם שלשים מצוות, הדא הוא דכתיב (זכריה יא, יב): ואמר אליהם אם טוב בעיניכם וגו'. רב אמר אלו שלשים גבורים. רבי יוחנן אמר אלו שלשים מצוות. אמרי ליה לרבי יוחנן לא שמיעא לרב שאינו מדבר אלא באמות העולם. על דעתיה דרב בשעה שישראל זוכין רבן בארץ ישראל ומעוטן בבבל.

Shemot Rabbah (1)

Shemot Rabbah 1:13 רב אמר

כשראה שהם פרים ורבים, גזר על הזכרים, הדא הוא דכתיב (שמות א, טו): ויאמר מלך מצרים למילדת וגו'. מי היו המילדות, רב אמר כלה וחמותה, יוכבד ואלישבע בת עמינדב. רבי שמואל בר נחמן אמר, אשה ובתה, יוכבד ומרים. ולא היו למרים אלא חמש שנים, שאהרן גדול ממשה שלש שנים. אמרו רבותינו זכרונם לברכה הולכת היתה עם יוכבד …
כשראה שהם פרים ורבים, גזר על הזכרים, הדא הוא דכתיב (שמות א, טו): ויאמר מלך מצרים למילדת וגו'. מי היו המילדות, רב אמר כלה וחמותה, יוכבד ואלישבע בת עמינדב. רבי שמואל בר נחמן אמר, אשה ובתה, יוכבד ומרים. ולא היו למרים אלא חמש שנים, שאהרן גדול ממשה שלש שנים. אמרו רבותינו זכרונם לברכה הולכת היתה עם יוכבד אמה ועושה צרכיה, והיתה זריזה, שעד שהתינוק קטן הוא נכר. הוא שאמר שלמה (משלי כ, יא): גם במעלליו יתנכר נער וגו'. אשר שם האחת שפרה, שהיתה משפרת את התינוק, כשהוא יוצא מלא דם, פועה שהיתה נופעת יין בתינוק אחר אמה. דבר אחר, שפרה, שפרו ורבו ישראל עליה. פועה, שהיתה מפיעה את התינוק כשהיו אומרים מת. דבר אחר, שפרה, ששפרה מעשיה לפני האלהים. דבר אחר, פועה, שהופיעה את ישראל לאלהים. דבר אחר, פועה, שהופיעה פנים כנגד פרעה, וזקפה חטמה בו, ואמרה לו, אוי לו לאותו האיש כשיבוא האלהים לפרע ממנו. נתמלא עליה חמה להרגה. שפרה, שהיתה משפרת על דברי בתה ומפיסת עליה. אמרה לו, אתה משגיח עליה, תינקת היא ואינה יודעת כלום. רבי חנינא בר רב יצחק אמר, שפרה, שהעמידה ישראל לאלהים, שבשבילם נבראו השמים, שכתוב בהם (איוב כו, יג): ברוחו שמים שפרה. פועה, שהופיעה פנים כנגד אביה, שהיה עמרם ראש סנהדרין באותה שעה, כיון שגזר פרעה ואמר (שמות א, כב): כל הבן הילוד, אמר עמרם ולריק ישראל מולידים, מיד הוציא את יוכבד ופרש עצמו מתשמיש המטה, וגרש את אשתו כשהיא מעברת משלשה חדשים, עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן. אמרה לו בתו גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה על הזכרים ונקבות. פרעה רשע הוא וגזרתו ספק מתקימת ספק אינה מתקימת, אבל אתה צדיק וגזרתך מתקימת. עמד הוא והחזיר את אשתו, עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהם. הוי פועה, שהופיעה פנים כנגד אביה.

Vayikra Rabbah (9)

Vayikra Rabbah 1:3 בשם רב

רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ורבי חמא אבוה דרבי הושעיא בשם רב, אמרי, לא נתן דברי הימים אלא לדרש, (דברי הימים א ד, יח): ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור וגו', ואשתו היהדיה, זו יוכבד, וכי משבטו של יהודה היתה והלוא משבטו של לוי היתה ולמה נקרא שמה יהדיה, על שם שהעמידה יהודים בעולם. ילדה את ירד, זה מש …
רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ורבי חמא אבוה דרבי הושעיא בשם רב, אמרי, לא נתן דברי הימים אלא לדרש, (דברי הימים א ד, יח): ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור וגו', ואשתו היהדיה, זו יוכבד, וכי משבטו של יהודה היתה והלוא משבטו של לוי היתה ולמה נקרא שמה יהדיה, על שם שהעמידה יהודים בעולם. ילדה את ירד, זה משה. רבי חנינא בר פפא ורבי סימון, רבי חנינא בר פפא אמר ירד שהוריד את התורה מלמעלה למטה. דבר אחר, ירד, שהוריד את השכינה מלמעלה למטה, אמר רבי סימון אין לשון ירד אלא לשון מלוכה, כמה דתימר (תהלים עב, ח): וירד מים עד ים, וכתיב (מלכים א ה, ד): כי הוא רדה בכל עבר הנהר. אבי גדור, רבי הונא בר אחא אמר הרבה גודרין עמדו לישראל וזה היה אביהן של כלן. (דברי הימים א ד, יח): חבר, שחבר את הבנים לאביהן שבשמים. דבר אחר, חבר, שהעביר הפרעניות מלבוא בעולם. (דברי הימים א ד, יח): אבי סוכו, שהיה אביהן של נביאים שסוכים ברוח הקדש. רבי לוי אמר לשון ערבי הוא, בערביא קורין לנביא סכיא. (דברי הימים א ד, יח): יקותיאל, רבי לוי ורבי סימא אמרו שעשה את הבנים מקוין לאביהם שבשמים. (דברי הימים א ד, יח): אבי זנוח, זה משה שהיה אב למזניחים שהזניחום מעבודה זרה, הדא הוא דכתיב (שמות לב, כ): ויזר על פני המים וגו'. (דברי הימים א ד, יח): ואלה בני בתיה בת פרעה, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר לה הקדוש ברוך הוא לבתיה בת פרעה, משה לא היה בנך וקראתו בנך, אף את לא את בתי ואני קורא אותך בתי, שנאמר: אלה בני בתיה, בת יה. (דברי הימים א ד, יח): אשר לקח [לו] מרד, זה כלב. רבי אבא בר כהנא ורבי יהודה בר סימון חד אמר זה מרד בעצת מרגלים וזו מרדה בעצת אביה, יבוא מורד ויקח את המורדת. וחד אמר זה הציל את הצאן וזו הצילה את הרועה. עשרה שמות נקראו לו למשה: ירד: חבר: יקותיאל: אבי גדור: אבי סוכו: אבי זנוח. רבי יהודה ברבי אלעאי אמר אף טוביה שמו, הדא הוא דכתיב (שמות ב, ב): ותרא אתו כי טוב הוא, כי טוביה הוא. רבי ישמעאל בר אמי אמר אף שמעיה שמו. אתא רבי יהושע בר נחמיה ופרש הדין קריא (דברי הימים א כד, ו): ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר וגו', שמעיה, ששמע יה תפלתו. בן נתנאל וגו' בן שנתנה לו תורה מיד ליד. הסופר, שהיה סופרן של ישראל. הלוי, שהיה משבטו של לוי. לפני המלך והשרים, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ובית דינו. וצדוק, זה אהרן הכהן. ואחימלך, שהיה אחיו של מלך. בן אביתר, שותר הקדוש ברוך הוא על ידיו מעשה העגל. רבי תנחומא בשם רבי יהושע בן קרחה אמר אף לוי היה שמו על עקר משפחתו (שמות ד, יד): הלא אהרן אחיך הלוי. ומשה, הרי עשרה, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה חייך מכל שמות שנקראו לך איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה (שמות ב, י): ותקרא שמו משה, ויקרא אל משה.
Vayikra Rabbah 4:3 בשם רב

דבר אחר, נפש כי תחטא (משלי יט, ב): גם בלא דעת נפש לא טוב, אמר רבינא בר אבינא משל לאורח שהיה רגיל לבוא עם הנץ החמה, ושכח ושמש מטתו קדם הנץ החמה בלא ידע בלא טוב, ואלו ידע ושמש על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא (משלי יט, ב): ואץ ברגלים חוטא, רבי יצחק בר שמואל בר מרתא בשם רב, משל לאחד שהיו לפניו שתי חניות אח …
דבר אחר, נפש כי תחטא (משלי יט, ב): גם בלא דעת נפש לא טוב, אמר רבינא בר אבינא משל לאורח שהיה רגיל לבוא עם הנץ החמה, ושכח ושמש מטתו קדם הנץ החמה בלא ידע בלא טוב, ואלו ידע ושמש על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא (משלי יט, ב): ואץ ברגלים חוטא, רבי יצחק בר שמואל בר מרתא בשם רב, משל לאחד שהיו לפניו שתי חניות אחת מוכרת בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ושכח ולקח מזו שמוכרת בשר נבלה בלא ידע בלא טוב, אלו ידע ולקח על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא ואץ ברגלים חוטא. רבי יוחנן פתר קרא לענין שבת, היו לפניו שני שבילין אחד שפוי ואחד מלא קוצין וצרורות, ושכח והלך בזה שהיה מלא קוצים וצרורות, בלא ידע בלא טוב, על אחת כמה וכמה אם ידע והלך, ואץ ברגלים חוטא. דבר אחר, גם בלא דעת נפש, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר בחטאות ובאשמות אסורות, בנדרים ובנדבות מתר. רבי שמעון בן לקיש אמר אף בנדרים ונדבות אסור. דבר אחר, גם בלא דעת, אלו שגגות. ואץ ברגלים חוטא, אלו הזדונות, תדע לך שהיא שגגה והוא עושה אותה חטאת, נפש כי תחטא בשגגה.
Vayikra Rabbah 5:3 רב אמר

דבר אחר, והוא ישקט, נתן שלוה לעשרת שבטים, מי בא וחיבן. מה שלוה נתן להם (עמוס ו, א): הוי השאננים בציון, זה שבט יהודה ובנימין, והבטחים בהר שמרון, אלו העשרה שבטים. נקבי ראשית הגוים, שהן באין משני ראשי הגוים, משם ומעבר, אמות העולם בשעה שהן יושבין בשלום אוכלין ושותין ומשתכרין ומתעסקין בדברי תפלות, מה הן …
דבר אחר, והוא ישקט, נתן שלוה לעשרת שבטים, מי בא וחיבן. מה שלוה נתן להם (עמוס ו, א): הוי השאננים בציון, זה שבט יהודה ובנימין, והבטחים בהר שמרון, אלו העשרה שבטים. נקבי ראשית הגוים, שהן באין משני ראשי הגוים, משם ומעבר, אמות העולם בשעה שהן יושבין בשלום אוכלין ושותין ומשתכרין ומתעסקין בדברי תפלות, מה הן אומרים, מי חכם כבלעם ומי עשיר כהמן ומי גבור כגלית, ואחר כך: יבואו להם בית ישראל, ואומר להם, אחיתפל לא היה חכם, קרח לא היה עשיר, שמשון לא היה גבור. (עמוס ו, ב): עברו כלנה וראו, זו קטיספון. (עמוס ו, ב): ולכו משם חמת רבה, זו חמת של אנטוכיא. (עמוס ו, ב): ורדו גת פלשתים, אלין תלוליא דפלסטיני. (עמוס ו, ב): הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם. (עמוס ו, ג): המנדים ליום רע, ליומא של גלות. (עמוס ו, ג): ותגשון שבת חמס, הגשתם עצמכם לישב אצל החמס, זה עשו, כמה דאת אמר (עובדיה א, י): מחמס אחיך יעקב. (עמוס ו, ד): השכבים על מטות שן, על ערסין דפילי. (עמוס ו, ד): וסרחים על ערשותם, שהן מסריחים מטותיהם בעברות. דבר אחר, וסרחים על ערשותם, אלו קטיות משפעות שהיה לכל אחד ואחד, כמה דאת אמר (שמות כו, יב): וסרח העדף. (עמוס ו, ד): ואכלים כרים מצאן, כשהיה אחד מהן מבקש לאכל גדי היה מושך כל העדר לפניו והיה נוטל השמן שבהם ועומד עליו ושוחטו, וכשהוא מבקש לאכל עגל, היה מושך כל הבקרים לפניו ועומד עליו ושוחטו, הדא הוא דכתיב: ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק, (עמוס ו, ה): הפרטים על פי הנבל, שהיו פורטים פיהם בדברי נבלות, מה היו אומרים, כלום אמר דוד שירה אלא בנבל, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ה): כדויד חשבו להם. (עמוס ו, ו): השתים במזרקי יין, רב ורבי יוחנן ורבנן, רב אמר קלוריא, רבי יוחנן אמר בכוסות קטנים, ורבנן אמרי כוסות שיש להן זרבוביות. ומהיכן היו שותין את היין, רבי אבהו בשם רבי חנינא אמר מפתוגתא, שהיה יינם מפתה את הגוף לזנות, ורבנן בשם רבי חנינא אמרי מפלוגתא, שעל יינם נתפתו וגלו עשרת השבטים. (עמוס ו, ו): וראשית שמנים ימשחו, רבי יהודה בר יחזקאל אמר זה שמן אסטקטון. רבי ינאי אמר זה שמן אנפיקינון, שהוא משיר את השער ומצהיר את הגוף, ואחר כל השבח הזה (עמוס ו, ו): ולא נחלו על שבר יוסף. (עמוס ו, ז): לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים, מהו מרזח סרוחים אמר רבי איבו שלש עשרה דימסיאות היה לכל שבט ושבט ואחד לכלם, וכיון שגרמו העונות ובאו לידי עברות ומעשים רעים נטלו כלן ולא נשתיר להן אלא זו בלבד, להודיע כמה חטא גורם, לקים מה שנאמר (ירמיה ה, כה): עונותיכם הטו אלה וגו' (איוב לד, כט): ויסתר פנים ומי ישורנו, וכשהסתיר פניו מהן מי אמר לו לא עשית כשורה. ובמה הסתיר פניו מהן, העלה עליהם את סנחריב, שנאמר (ישעיה לו, א): ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו וגו', מהו ויתפשם, רבי אבא בר כהנא בשם רבי שמואל בר נחמן אמר שלשה גזרי דינין נחתמו באותו היום, נתחתם גזר דין של עשרת השבטים לפל ביד סנחריב, ונחתם גזר דינו של סנחריב לפל ביד חזקיה, ונחתם גזר דינו של עזיה שילקה בצרעת. (איוב לד, כט): ועל גוי ועל אדם יחד, גוי זה סנחריב, דכתיב ביה (יואל א, ו): כי גוי עלה על ארצי. אדם, אלו ישראל, דכתיב בהון (יחזקאל לד, לא): ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. יחד, זה עזיה המלך שלקה בצרעת, שנאמר (דברי הימים ב כו, כא): ויהי עזיהו המלך מצרע. ולא כדיני בשר ודם דינין של הקדוש ברוך הוא, מלך בשר ודם לצבור נושא פנים וליחיד אינו נושא פנים, ברם הכא אמר הקדוש ברוך הוא (ויקרא ד, ג ד): אם הכהן המשיח, והקריב פר. (ויקרא ד, יג יד): אם כל עדת ישראל ישגו, והקריבו פר בן בקר.
Vayikra Rabbah 7:5 רב אמר

ואש המזבח תוקד בו (ויקרא ו, ב), אמר רבי פנחס ואש המזבח תוקד עליו אין כתיב כאן, אלא תוקד בו, האש היתה מתוקד בו. תני בשם רבי נחמיה, קרוב למאה ושש עשרה שנה היתה האש מתוקדת בו, עצו לא נשרף ונחשתו לא נתך, אם תאמר דהוה גלד, תני בשם רבי הושעיה כעובי דינר גרדיון היה בו. אמר רבי שמעון בן לקיש אף מזבח הקטרת כ …
ואש המזבח תוקד בו (ויקרא ו, ב), אמר רבי פנחס ואש המזבח תוקד עליו אין כתיב כאן, אלא תוקד בו, האש היתה מתוקד בו. תני בשם רבי נחמיה, קרוב למאה ושש עשרה שנה היתה האש מתוקדת בו, עצו לא נשרף ונחשתו לא נתך, אם תאמר דהוה גלד, תני בשם רבי הושעיה כעובי דינר גרדיון היה בו. אמר רבי שמעון בן לקיש אף מזבח הקטרת כן, שנאמר (שמות ל, א): ועשית מזבח מקטר קטרת, מתקטר בקטרת אין כתיב כאן אלא מקטר קטרת, המזבח היה מקטיר את הקטרת. ורב אמר ובכלי הבקר נתבשל הבשר אין כתיב כאן, אלא (מלכים א יט, כא): ובכלי הבקר בשלם הבשר, הבשר היה מבשל את הכלי.
Vayikra Rabbah 13:2 רב אמר

רבי שמעון בן יוחאי פתח (חבקוק ג, ו): עמד וימדד ארץ, מדד הקדוש ברוך הוא כל האמות ולא מצא אמה שהיתה ראויה לקבל את התורה אלא דור המדבר. מדד הקדוש ברוך הוא כל ההרים ולא מצא הר שתנתן בו את התורה אלא סיני. מדד הקדוש ברוך הוא את כל העירות ולא מצא עיר שיבנה בו בית המקדש אלא ירושלים. מדד הקדוש ברוך הוא כל הא …
רבי שמעון בן יוחאי פתח (חבקוק ג, ו): עמד וימדד ארץ, מדד הקדוש ברוך הוא כל האמות ולא מצא אמה שהיתה ראויה לקבל את התורה אלא דור המדבר. מדד הקדוש ברוך הוא כל ההרים ולא מצא הר שתנתן בו את התורה אלא סיני. מדד הקדוש ברוך הוא את כל העירות ולא מצא עיר שיבנה בו בית המקדש אלא ירושלים. מדד הקדוש ברוך הוא כל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לנתן לישראל אלא ארץ ישראל, הדא הוא דכתיב: עמד וימדד ארץ ראה ויתר וגו'. רב אמר דמן של כנענים התיר וממונן התיר, דמן התיר (דברים כ, טז): לא תחיה כל נשמה, ממונן התיר, שנאמר (דברים כ, יד): ואכלת את שלל איביך. רבי הונא אמר התיר זונין שלהן, כדכתיב (איוב יב, יח): מוסר מלכים פתח. עולא ביראה בשם רבי שמעון בן יוחאי אמר משל לאחד שיצא לגרן וכלבו וחמורו עמו, הטעין לחמורו חמש סאין ולכלבו שני סאין, והיה החמור מהלך והכלב מלחית, נטל ממנו אחד ונתן על גבי החמור, אף על פי כן היה מלחית, אמר ליה את טעון מלחית לית את טעון מלחית. כך אפלו שבע מצוות שקבלו בני נח כיון שלא יכלו לעמד בהן עמד ופרקום לישראל. אמר רבי תנחום בר חנילאי, משל לרופא שנכנס לבקר שני חולים, אחד לחיים ואחד למיתה, אמר לזה של חיים זה תאכל וזה לא תאכל, ושאינו לחיים אמר, כל דבעי הבו ליה. כך עובדי כוכבים שאינן לחיי העולם הבא כתיב בהם (בראשית ט, ג): כירק עשב נתתי לכם את כל. אבל ישראל שהם לחיי העולם הבא (דברים יד, ד): זאת הבהמה אשר תאכלו.
Vayikra Rabbah 13:3 רב אמר

דבר אחר, זאת הבהמה, הדא הוא דכתיב (משלי ל, ה): כל אמרת אלוה צרופה, רב אמר לא נתנו המצוות לישראל אלא לצרף בהן את הבריות, וכל כך למה, שנאמר (משלי ל, ה): מגן הוא לכל החסים בו, אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבוא, וכל מי שלא ראה קניגין של אמות העולם בעולם הזה, זוכה לרא …
דבר אחר, זאת הבהמה, הדא הוא דכתיב (משלי ל, ה): כל אמרת אלוה צרופה, רב אמר לא נתנו המצוות לישראל אלא לצרף בהן את הבריות, וכל כך למה, שנאמר (משלי ל, ה): מגן הוא לכל החסים בו, אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבוא, וכל מי שלא ראה קניגין של אמות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא, כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו. וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא, ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר, והמגרה, והשנים, מפני שהן חונקין. אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקדוש ברוך הוא (ישעיה נא, ד): תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטון עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבוא וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעולם הבא, הדא הוא דכתיב (ויקרא ז, כד): וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו, בשביל שתאכלו ממנו לעתיד לבוא, לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם (ויקרא יא, ב): זאת החיה אשר תאכלו.
Vayikra Rabbah 16:8 בשם רב

אמר רבי אחא מאדם יהא שלא יבואו חליים עליו, מאי טעמא דאמר רב אחא (דברים ז, טו): והסיר ה' ממך כל חלי, ממך הוא שלא יבואו חליים עליך. רבי אבין אמר זה יצר הרע שתחלתו מתוק וסופו מר. רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחמא בשם רב אמר: והסיר ה' ממך כל חלי, זו עין. על דעתיה דרבי אלעזר תשעים ותשעה בעין ואחד בידי …
אמר רבי אחא מאדם יהא שלא יבואו חליים עליו, מאי טעמא דאמר רב אחא (דברים ז, טו): והסיר ה' ממך כל חלי, ממך הוא שלא יבואו חליים עליך. רבי אבין אמר זה יצר הרע שתחלתו מתוק וסופו מר. רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחמא בשם רב אמר: והסיר ה' ממך כל חלי, זו עין. על דעתיה דרבי אלעזר תשעים ותשעה בעין ואחד בידי שמים. רב ורבי חנינא, רב כדעתיה דאמר תשעים ותשעה בעין ואחד בידי שמים, ורבי חנינא כדעתיה, דרבי חנינא ורבי נתן אמרי תרוייהו תשעים ותשעה בצנה ואחד בידי שמים. רב על דהוה שרי בבבל דהוה עינא בישא שכיחא, רבי חנינא על דהוה שרי בצפורי והוה תמן צנתא. אנטונינוס אמר לרבנו הקדוש צלי עלי, אמר לו תשתזיב מן צנתא. אמר ליה יתיר חדא כסו וצנתא אזלת, אמר ליה תשתזיב מן שרבא, אמר ליה הא כדו צלי עלי, דכתיב (תהלים יט, ז): ואין נסתר מחמתו. רבי ישמעאל ברבי נחמן בשם רבי נתן אמר תשעים ותשעה בשרב ואחד בידי שמים. רבנן אמרין תשעים ותשעה בפשיעה ואחד בידי שמים.
Vayikra Rabbah 21:8 רב אמר

רבי חנניא בן חכינאי ורבי שמעון בן יוחאי הלכו ללמד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק, שהו שם שלש עשרה שנה, רבי שמעון בן יוחאי הוה משלח וידע מה בגו ביתיה, רבי חנניא לא הוה שלח וידע מה בגו ביתיה. שלחה לו אשתו ואמרה לו בתך בגרה בוא והשיאה, ואף על פי כן צפה רבי עקיבא ברוח הקדש ואמר להם כל מי שיש לו בת בוגרת יל …
רבי חנניא בן חכינאי ורבי שמעון בן יוחאי הלכו ללמד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק, שהו שם שלש עשרה שנה, רבי שמעון בן יוחאי הוה משלח וידע מה בגו ביתיה, רבי חנניא לא הוה שלח וידע מה בגו ביתיה. שלחה לו אשתו ואמרה לו בתך בגרה בוא והשיאה, ואף על פי כן צפה רבי עקיבא ברוח הקדש ואמר להם כל מי שיש לו בת בוגרת ילך וישיאה, ידע מהו אומר קם נסב רשותא ואזל, בעי לעייל בגו ביתיה ואשכחה דפניא לזוית אחרי, מה עבד אזל ויתב ליה על מליותהון דנשי שמע קלהון דטליותא אמרין בת חנינא מלוי קולתיך וסליק ליך, מה עשה הלך אחריה עד שנכנסה לתוך ביתו, נכנס אחריה פתאם, לא הספיקה אשתו לראותו עד שיצאת נשמתה, אמר לפניו רבונו של עולם עניה זו זו שכרה, לאחר שלש עשרה שנה שהמתינה לי, באותה שעה חזרה נפשה לגופה. אמר רבי שמעון בן יוחאי ארבעה דברים הקדוש ברוך הוא שונאן אף אני איני אוהבן, האוחז באמה ומשתין, והמשמש מטתו ערום, והאומר דברים שבינו לבין אשתו בפרהסיא, והנכנס לביתו פתאם ואין צריך לומר לתוך ביתו של חברו. רב אמר אל תכנס לעיר פתאם, ואל תכנס לבית פתאם, בתך בגרה שחרר עבדך ותנה לו. רבי יוחנן כד הוה סליק למשאל שלמיה דרבי חנינא הוה מבעבע, על שום (שמות כח, לה): ונשמע קולו.
Vayikra Rabbah 35:12 בשם רב

עד כמה גשמים יורדים והארץ עושה פרות, רבי מאיר אומר עד שנים, רבי יוסי אומר עד שלשה. על דעתיה דרבי מאיר דאמר עד שנים יורה ומלקוש, יורה במרחשון ומלקוש בניסן, על דעתיה דרבי יוסי דהוא אומר עד שלשה, יורה בכסלו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע הרי שלשה. רבי דוסתאי ברבי ינאי אמר הדא הוא דכתיב (איוב לז, ו): כי לשלג …
עד כמה גשמים יורדים והארץ עושה פרות, רבי מאיר אומר עד שנים, רבי יוסי אומר עד שלשה. על דעתיה דרבי מאיר דאמר עד שנים יורה ומלקוש, יורה במרחשון ומלקוש בניסן, על דעתיה דרבי יוסי דהוא אומר עד שלשה, יורה בכסלו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע הרי שלשה. רבי דוסתאי ברבי ינאי אמר הדא הוא דכתיב (איוב לז, ו): כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם, הרי שלשה, (איוב לז, ו): מטרות, שנים, הרי חמשה. ורבנן אמרין שבעה, אללין חמשיתה, יורה ומלקוש, יורה בכסלו ומלקוש בניסן, הרי שבעה. אמר רבי אבהו עבר הוינא קומי כנישתא דטרסיא דלוד ושמעית קליה דרבי שמואל בר נחמני יתיב ודרש רבנין בשם חזקיה אמר בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא פקידה אחת הוא פוקד הארץ ומיד היא עושה, מה טעמא (תהלים סה, י): פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה, שהיא עושה לכם אחד לעשרה. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב פפי בשם רבי אלעזר אמרי פעמים שעושה בזכות איש אחד, בזכות עשב אחד, בזכות שדה אחת, ושלשתן בפסוק אחד, שנאמר (זכריה י, א): שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה, לאיש ולא לאנשים, לעשב ולא לעשבים, לשדה ולא לשדות. (מלאכי ג, י): הביאו [את כל] המעשר אל בית האוצר וגו' ברכה עד בלי די, מהו עד בלי די, רבי יונה בר אבא בשם רבי יוחנן אמר דבר שאי אפשר לומר עליו די, הוא ברכה. רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי אבא בר כהנא אמר בשם רב, עד שיבלו שפתותיכם לומר דינו, לפי שבעולם הזה גשמים טורדים לעולם יוצאי דרכים מצירין בהם, מפרשי ימים מצירין בהם, ודורכי גתות וטחי גגות. אבל לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה אותן ברכה, מה טעמא (יחזקאל לד, כו): ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו.

Bamidbar Rabbah (5)

Bamidbar Rabbah 9:24 רב אמר

תני (גמרא סוטה ח-ב): היה רבי מאיר אומר, מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדים לו, שנאמר (ישעיה כז, ח): בסאסאה בשלחה תריבנה, אין לי אלא דבר שהוא סאה, מנין למודד בתרקב וחצי תרקב קב וחצי קב, רבע וחצי רבע, תומן ועוכלא מנין, שנאמר (ישעיה ט, ד): כי כל סאון סאן ברעש, רבה כאן סאות הרבה: אין לי אלא דבר הבא במדה, מנ …
תני (גמרא סוטה ח-ב): היה רבי מאיר אומר, מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדים לו, שנאמר (ישעיה כז, ח): בסאסאה בשלחה תריבנה, אין לי אלא דבר שהוא סאה, מנין למודד בתרקב וחצי תרקב קב וחצי קב, רבע וחצי רבע, תומן ועוכלא מנין, שנאמר (ישעיה ט, ד): כי כל סאון סאן ברעש, רבה כאן סאות הרבה: אין לי אלא דבר הבא במדה, מנין שאפלו פרוטות מצטרפות לחשבון גדול, תלמוד לומר (קהלת ז, כז): אחת לאחת למצא חשבון, בנהג שבעולם אדם נכשל בעברה שחיבין עליה מיתה בידי שמים, מת שורו, אבדה תרנגלתו, אבדה צלוחיתו, נכשל באצבעו, החשבון מתמצה, אחת מתארעה לאחת והחשבון מתמצה. כמה הוא מצוי חשבון, עד אחד. וכן את מוצא בסוטה שבמדה שמדדה בה מודדין לה, היא עמדה לפניו כדי שתהא נאה בעיניו, לפיכך כהן מעמידה לפני הכל להראות את קלונה, שנאמר (במדבר ה, יח): והעמיד הכהן את האשה לפני ה', זה שער ניקנור. היא פרסה סודרין נאין על ראשה, לפיכך כהן נוטל כפה מעל ראשה ונותנה תחת כפות רגליה. היא קשטה לו פניה, לפיכך פניה מוריקות. היא כחלה לו עיניה, לפיכך עיניה בולטות. היא קלעה לו שערה, לפיכך כהן סותר את שערה. היא הראתה לו באצבעותיה, לפיכך צפרניה נושרות. היא חגרה לו בצלצול, לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר למעלה מדדיה. היא פשטה לו ירכה, לפיכך ירכה נופלת. היא קבלתו על כרסה, לפיכך בטנה צבה. היא האכילתו מעדני עולם, לפיכך קרבנה מאכל בהמה. היא השקתו יין משבח בכוסות משבחות, לפיכך כהן משקה מים המרים במקדה של חרס. היא עשתה בסתר, יושב בסתר עליון שם בה פנים, שנאמר (איוב כד, טו): ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים. דבר אחר, היא עשתה בסתר המקום פרסמה בגלוי, שנאמר (משלי כו, כו): תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל, אנשי דור המבול לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך טובה שהשפיע להם, שנאמר (איוב כא, ט יג): בתיהם שלום מפחד וגו' שורו עבר וגו' ישלחו כצאן עויליהם וגו' ישאו כתף וכנור וגו' יכלו בטוב ימיהם וגו', היא גרמה להם (איוב כא, יד טו): ויאמרו לאל סור ממנו וגו' מה שדי כי נעבדנו וגו'. אמרו [סדום] דור המבול הואיל ואין לו עלינו טרחות אלא שתי טפות של גשמים הללו, אין אנו צריכין, יש לנו מעינות ונחלים שאנו מסתפקים מהם מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים, שנאמר (בראשית ב, ו): ואד יעלה מן הארץ וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא בטובה שהטבתי לכם בה אתם מתגאים לפני, בה אני נפרע מכם, שנאמר (בראשית ז, יא כג): ביום הזה נבקעו וגו' וימח את כל היקום וגו'. רבי יוסי בן דורמסקית אומר הם לא נתגאו לפני המקום אלא בגלגל העין שדומה למים, שנאמר (בראשית ו, ב): ויראו בני האלהים את בנות האדם, אף המקום לא נפרע מהם אלא בגלגל המים הדומה לעין, שנאמר: ביום הזה נבקעו וגו'. אנשי המגדל לא נתגאו לפני המקום אלא בשביל טובה שהשפיע להם, שנאמר (בראשית יא, א ב): ויהי כל הארץ שפה וגו' ויהי בנסעם מקדם וגו', ואין ישיבה אלא אכילה ושתיה, שנאמר (שמות לב, ו): וישב העם לאכל ושתו, היא גרמה להם, שנאמר (בראשית יא, ד): ויאמרו הבה נבנה לנו וגו', ובה נפרע מהם הקדוש ברוך הוא, שנאמר (בראשית יא, ח ט): ויפץ ה' אתם משם וגו' על כן קרא שמה בבל וגו'. אנשי סדום לא נתגאו לפני המקום אלא בשביל טובה שהשפיע להם, מהו אומר בארצם (איוב כח, ה ח): ארץ ממנה יצא לחם וגו' מקום ספיר וגו' נתיב לא ידעו עיט וגו' לא הדריכוהו בני שחץ וגו'. אמרו סדום הואיל ומזון יוצא מארצנו, כסף וזהב יוצא מארצנו, אבנים טובים ומרגליות יוצאות מארצנו, אין אנו צריכין שיבוא אדם אצלנו, שאין באין אלינו אלא לחסרנו, נעמד ונשכח את הרגל מבינותינו. אמר להם המקום בטובה שהטבתי לכם אתם מבקשים לשכח את הרגל מבינותיכם, אני אשכח אתכם מן העולם, מהו אומר (איוב כח, ד): פרץ נחל מעם גר וגו', (איוב יב, ה ו): לפיד בוז לעשתות שאנן וגו' ישליו אהלים וגו', היא גרמה להם (איוב יב, ו): לאשר הביא אלוה בידו, וכן הוא אומר (יחזקאל טז, מח מט): חי אני נאם ה' אלהים אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך, הנה זה היה עון סדום אחותך וגו', וכל כך למה (יחזקאל טז, מט): ויד עני ואביון לא החזיקה וגו'. מצרים לא נתגאו לפני המקום אלא במים, שנאמר (שמות א, כב): ויצו פרעה לכל עמו וגו' כל הבן הילוד וגו', אף המקום לא נפרע מהם אלא במים, שנאמר (שמות טו, ד): מרכבת פרעה וגו'. סיסרא לא נתגאה לפני המקום אלא בשביל לגיונות שאין מקבלין שכר, שנאמר (שופטים ה, יט): באו מלכים נלחמו וגו' אז נלחמו וגו', אף הקדוש ברוך הוא לא נפרע מהם אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר, שנאמר (שופטים ה, כ): מן שמים נלחמו וגו', לא זזו משם ולא ספנוהו מפני שהוא גוליר. שמשון מרד בעיניו, שנאמר (שופטים יד, ג): ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, אף הוא לקה בעיניו, שנאמר (שופטים טז, כא): ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו. כתוב אחד אומר (שופטים יד, א): וירד שמשון תמנתה, וכתוב אחד אומר (בראשית לח, יג): הנה חמיך עלה תמנתה, רב אמר שתי תמנות היו אחת של יהודה ואחת של שמשון. אמר רבי איבו בר נגרי, כגון הדא בית מעון, שיורדים לה מפלוגתא ועולים לה מטבריא. רבי סימון אומר תמנתה אחת היתה ולמה כתיב בה ירידה ועליה, אלא של יהודה שהיתה לשם שמים, לפיכך כתיב בה עליה, של שמשון שלא היתה לשם שמים, לפיכך כתיב בה ירידה. כתיב (שופטים יד, ה): ויבאו עד כרמי תמנתה, אמר רבי שמואל בר רב יצחק מלמד שהיו אביו ואמו מראים לו כרמי תמנתה זרועים כלאים ואומרים לו כשם שכרמיהם זרועים כלאים כך בנותיהם זרועות כלאים. (שופטים יד, ד): ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, אמר רבי אלעזר בשבעה מקומות כתיב (דברים ז, ג): לא תתחתן בם, אמר רבי אבין לאסר שבעה עממים, וכה הוא אומר הכן, אמר רבי יצחק (משלי ג, לד): אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן. תני (גמרא סוטה ט-ב): רבי אומר תחלת קלקולו בעזה, לפיכך לקה בעזה, תחלת קלקולו בעזה, דכתיב (שופטים טז, א): וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה, לפיכך לקה בעזה, דכתיב (שופטים טז, כא): ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסורים. איתיבון והכתיב (שופטים יד, א): וירד שמשון תמנתה, אמר רבי שמואל בר נחמן דרך נשואין היו של תמנתה, אבל תחלת קלקולו בעזה היתה. (שופטים טז, ד): ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שורק וגו', מהו בנחל שורק, שנעשה כאילן שאין עושה פרות, כך כיון שנשתלש בחטא נעשה מועד לעברה. (שופטים טז, ד): ושמה דלילה, רבי אומר אלמלא לא נקרא שמה דלילה היתה ראויה שתקרא כן, דלדלה את כחו, דלדלה את מעשיו, דלדלה את לבו. כתיב (שופטים טז, יח): ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו וגו', מנא ידעה, אמר רבי חנן נכרין דברי אמת. נחמני אמר ידעה ביה באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה, כיון דאמר לה (שופטים טז, יז): נזיר אלהים אני, אמרה השתא ודאי קשטא קא אמר. דלדלה את כחו, דכתיב (שופטים טז, יט): ויסר כחו מעליו. (שופטים טז, כא): ויהי טוחן בבית האסורים, אמר רבי יוחנן אין טחינה אלא לשון עברה, וכן הוא אומר (איוב לא, י): תטחן לאחר אשתי וגו', מלמד שכל אחד ואחד הביא לו אשתו בבית האסורין כדי שתתעבר ממנו, הינו דאמרי אינשי, קמי דשתי חמרא, חמרא. קמי רפוקא גרידא דיבלא. אמר רבי יצחק דבי רבי אמי לפי שנתאוה שמשון לדבר טמא לפיכך נתלו חייו בדבר טמא, שנאמר (שופטים טו, יט): ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו וגו' (שופטים טז, כח): ויקרא שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהים זכרני נא וגו', מה זכירה היתה לו אצל הקדוש ברוך הוא והוא מתאוה לזנות, אמר רבי יהודה בשם רב אמר שמשון לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולמים זכר לי עשרים שנה ששפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום. מהו (שופטים טז, כח): האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים, אמר רב אחא אמר לפניו רבון העולם, תן לי שכר עיני אחת בעולם הזה ושכר עיני אחת תהא מתקנת לי לעתיד לבוא. אבשלום בשערו מרד, שהיה מתגאה בו, שנאמר (שמואל ב יד, כה כו): וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל, ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים וגו', לפיכך נתלה בשערו, שנאמר (שמואל ב יד, כו) (שמואל ב יח, ט): ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים. תני (גמרא נזיר ד-ב): רבי יהודה הנשיא אומר אבשלום נזיר עולם היה, אחד לשנים עשר חדש היה מגלח, שנאמר (שמואל ב טו, ז ח): ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי, כי נדר נדר עבדך וגו'. ומגלח אחד לשנים עשר חדש, שנאמר (שמואל ב יד, כו): והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח וגו', יליף ימים, ימים, מבתי ערי חומה, דכתיב (ויקרא כה, כט): ימים תהיה גאלתו, מה להלן שנים עשר חדש אף כאן שנים עשר חדש. רבי נהוראי אומר מגלח אחד לשלשים יום, יליף ליה מכהנים שנאמר בהם (יחזקאל מד, כ): וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו, ויותר משלשים יום הוי פרע, וגבי כהנים מה טעם אין רשאין לגדל פרע משום כבוד, הכי נמי אכא כבוד. רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת, שכן מצינו בבני טבריה ובני צפורי מגלחין מערב שבת לערב שבת. (שמואל ב יד, כו): ושקל את שער ראשו מאתים שקלים וגו', אבשלום אמר רבי חנינא כחרובית גדולה היה, יכול ככידון, רבי ביבי בשם רבי יוחנן אומר בדין [בדין] היה עשוי, אמר רבי חנינא כד סלקית להכא נסבית אזורי ואזוריה דברי ואזוריה דחמריה מקפא כורתא דחרוביתא דארעא דישראל ולא מטון, קצית חד חרוב ונגר מלא ידי דבש. אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת נפתחה מערה מתחתי ועמדתי בגלגל עיניו של מת עד חוטמי, כשחזרתי לאחור אמרו לי של אבשלום היתה. שמא תאמר אבא שאול ננס היה, לאו, אלא אבא שאול ארך בדורו היה ורבי טרפון מגיע לכתפו היה. רבי טרפון ארך בדורו היה ורבי עקיבא מגיע לכתפו, רבי עקיבא ארך בדורו היה ורבי מאיר מגיע לכתפו, רבי מאיר ארך בדורו היה ורבי מגיע לכתפו, רבי ארך בדורו היה ורב מגיע לכתפו, רב ארך בדורו היה ורב יהודה מגיע לכתפו, רב יהודה ארך בדורו היה ואדא דיאלא מגיע לכתפו, פשתיבנא דפומבדיתא קאי לאדא דיאלא עד פלגיה, כלי עלמא קימי ליה לפשתיבנא דפומבדיתא עד פלגיה. כתוב (שמואל ב יד, כה): וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד, יכול בכל תלמוד לומר (שמואל ב יד, כה): מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום, ודכותיה (שמואל א ט, ב): ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב, יכול בכל תלמוד לומר (שמואל ב יד, כה): משכמו ומעלה גבה מכל העם. תני דבי רבי ישמעאל בעת שנתלה אבשלום באלה, שקל ספסירא בעא למפסקיה, באותה שעה נבקע שאול מתחתיו, ולפי שבא על עשר פלגשי אביו, שנאמר (שמואל ב טו, טז): ויעזב המלך את עשר נשים, ואומר (שמואל ב טז, כב): ויבא אבשלום אל פלגשי אביו, לפיכך נתנו בו עשר לונכיאות, שנאמר (שמואל ב יח, טו): ויסבו עשרה נערים. כתיב (שמואל ב יח, יח): ואבשלם לקח ויצב לו בחיו, מאי לקח, אמר רבי שמעון בן לקיש שלקח מקח רע לעצמו. (שמואל ב יח, יח): את מצבת אשר בעמק המלך, אמר רבי חנינא בר פפא בעצה עמקה של מלכו של עולם, שנאמר (שמואל ב יב, יא): כה אמר ה' הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך וגו'. ודכותיה (בראשית לז, יד): וישלחהו מעמק חברון, אמר רבי חנינא בר פפא בעצה עמקה של אותו צדיק שקבור בחברון, (בראשית טו, יג): ידע תדע כי גר יהיה זרעך וגו', (שמואל ב יח, יח): כי אמר אין לי בן, וכתוב אחד אומר (שמואל ב יד, כז): ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר, אמר רבי יצחק בר אבדימי שלא היה לו בן ראוי למלכות, ולפי שגנב אבשלום שלש גנבות, לב אביו, ולב בית דין, ולב אנשי ישראל, לפיכך נקבעו בו שלשה שבטים בלבו, (שמואל ב יח, יד): ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה. לב אביו מנין (שמואל ב טו, ז): ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך וגו', כל ימיו של דוד לא מלך אלא ארבעים שנה, הכא הוא אומר הכן, אלא משעה ששאלו ישראל מלך, (שמואל ב טו, ח): כי נדר נדר עבדך וגו', אמר ליה מאן את בעי כדון, אמר ליה כתב לי חד פתק דתרין גברין דנסיבון עמי. אמר ליה אמר לי למאן את בעי, אמר ליה כתב לי סתם למאן דאנא בעי אנא נסב, כתב ליה סתם, אזל וצמת ליה תרין תרין גברין, עד דצמת ליה מאתן גברין, הדא הוא דכתיב (שמואל ב טו, יא): ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלים קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר. קראים מדוד, והלכים לתמם מאבשלום, ולא ידעו כל דבר מעצת אחיתפל. אמר רבי הונא בשם רבי אחא כלם ראשי סנהדראות היו, וכיון דחמון מליה אתין לחלופין, אמרו רבון העולמים נפלה נא ביד דוד ואל יפל דוד בידינו, שאם נופלים אנו ביד דוד מתרחם עלינו, ואם נופל דוד בידינו אין אנו מתרחמים עליו, שנאמר (תהלים נה, יט): פדה בשלום נפשי וגו', הרי שגנב לב אביו. לב בית דין, (שמואל ב טו, ד ו): ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ וגו' והיה בקרב איש להשתחות לו וגו' ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל, לב אנשי ישראל מנין (שמואל ב טו, ו): ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל. וכן סנחריב לא נתגאה לפני המקום אלא על ידי מלאך, שנאמר (ישעיה לז, כד): ביד עבדיך חרפת ה', ואבוא מרום קצו וגו', אף הקדוש ברוך הוא לא נפרע ממנו אלא על ידי מלאך, שנאמר (מלכים ב יט, לה): ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו'. כלם מלכים קושרי כתרים בראשיהם. נבוכדנצר אמר אין כל באי עולם כדאין לשרות ביניהם, עשה לו עב קטנה ודר בתוכה, שנאמר (ישעיה יד, יד): אעלה על במתי עב אדמה לעליון, אמר לו הקדוש ברוך הוא (ישעיה יד, יג יד): אתה אמרת בלבבך השמים אעלה וגו', אני אורידך אל שאול, הדא הוא דכתיב (ישעיה יד, טו): אך אל שאול תורד וגו', אמר לו אתה אמרת אין כל באי עולם כדאין לשרות ביניהם, אתה אין אתה כדאי לשרות ביניהם, (דניאל ד, כט): ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך וגו', (דניאל ד, ל): בה שעתא מלתא ספת וגו', (דניאל ד, כו): לקצת ירחין תרי עשר וגו'.
Bamidbar Rabbah 10:3 רב אמר

הדא הוא דכתיב (עמוס ו, א): הוי השאננים בציון וגו', זה שבט יהודה ובנימין שהיו מסבין בהיכלי ענג. (עמוס ו, א): והבטחים בהר שמרון, אלו עשרת השבטים שיושבים לבטח בסבסטי. (עמוס ו, א): נקבי ראשית הגוים, הבאים משני שמות שם ועבר, שמשם נקראו ישראל עברים. (עמוס ו, א): ובאו להם בית ישראל, עובדי כוכבים בשעה שהם א …
הדא הוא דכתיב (עמוס ו, א): הוי השאננים בציון וגו', זה שבט יהודה ובנימין שהיו מסבין בהיכלי ענג. (עמוס ו, א): והבטחים בהר שמרון, אלו עשרת השבטים שיושבים לבטח בסבסטי. (עמוס ו, א): נקבי ראשית הגוים, הבאים משני שמות שם ועבר, שמשם נקראו ישראל עברים. (עמוס ו, א): ובאו להם בית ישראל, עובדי כוכבים בשעה שהם אוכלים ושותים הם מתעסקין בדברי תפלות, מי חכם כבלעם, מי גבור כגלית, מי עשיר כהמן, ואחר כך באין ישראל ואומרים להם: אחיתפל לא היה חכם, שלמה לא היה חכם, שמשון לא היה גבור, דוד לא היה גבור, קרח לא היה עשיר, שלמה לא היה עשיר, שנאמר בו (מלכים א י, כז): ויתן המלך את הכסף בירושלים וגו', ומסכימין כלם כדברי ישראל. (עמוס ו, ב): עברו כלנה וראו, זה קטיסיפון. (עמוס ו, ב): ולכו משם חמת רבה, זו חמת אנטוכיא. (עמוס ו, ב): ורדו גת פלשתים, אלו תלוליא דפלסטיני. (עמוס ו, ב): הטובים מן הממלכות האלה, זה ציון ושומרון. (עמוס ו, ב): אם רב גבולם מגבלכם, אמר להם הקדוש ברוך הוא חלק גדול וטוב נתתי לכם שאין לאחת מכל האמות טוב וגדול מחלק שלכם, ולמה אין אתם עושים רצוני ואין אתם מתיראים ממני שאביא עליכם פרענות על שאין אתם משימין דברי על לבבכם, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ג): המנדים ליום רע, זה יום של גלות, שמרחיקים אותו מלבם, שאין חוששין עליו, שאומרים: לא תבוא עלינו רעה. (עמוס ו, ג): ותגשון שבת חמס, הגשתם עצמכם לישב אצל החמס, זה עשו, כמה דתימא (עובדיה א, י): מחמס אחיך יעקב וגו'. (עמוס ו, ד): השכבים על מטות שן, על ערסין דפיל. (עמוס ו, ד): וסרחים על ערשותם, שהיו מסריחין בעברות את מטותיהן, שהיו מחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחין מטותיהם בשכבת זרע שאינה שלהם. (עמוס ו, ד): ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק, בואו וראו, כל שבט ושבט היה לו מיומס בפני עצמו, כיון שהיה מבקש לילך למיומס שלו היה מעביר כל המרעה לפניו והיה נוטל השמן שבהם ועומד עליו ושוחטו. (עמוס ו, ה): הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר, כשם שהיה דוד משורר על ידי נבלים להקדוש ברוך הוא, כך התקינו להם נבלים לשורר על היין, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ו): השתים במזרקי יין. רב ורבי יוחנן ורבנן, רב אמר קלוריא. רבי יוחנן אמר בכוסות קטנים. רבנן אמרי בכוסות קטנים שיש להם זרבוביות. מהיכן שותים, רבי אבהו בשם רבי חנינא אמר מפתגיתא, שהיה יינו מפתה את הגוף. רבנן אמרין בשם רבי חנינא מפלוגתא. (עמוס ו, ו): וראשית שמנים ימשחו, רב יהודה בר יחזקאל אמר זה שמן אונפקינון, שמשיר את השער ומחליק את הבשר. רבי ינאי אמר שמן אנטכנון, ואחר כל השבח הזה, (עמוס ו, ו): ולא נחלו על שבר יוסף, מה סופן על ידי יין נתפתו וזנו, ולכך יגלו, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ז): לכן עתה יגלו בראש גלים וגו', הא למדנו כל מקום שיש יין יש ערוה, ולכך כתב הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר אחר פרשת סוטה לפי שהיין גורם ערוה, ולפיכך יזיר אדם עצמו ממנו שלא יטעה אותו, ולכך נאמר: איש או אשה כי יפלא וגו'.
Bamidbar Rabbah 11:4 רב אמר

דבר אל אהרן וגו' (במדבר ו, כג), לפי שכל מעשה הפרשה באהרן, הביא את אהרן ואת בניו לכלל דבור, שזה כלל, כל זמן שהמעשה בכהנים הדבור לכהנים, המעשה לישראל, הדבור לישראל. כה תברכו, רבי יהודה אומר מנין אתה אומר שמפי הקדוש ברוך הוא נאמר למשה באיזה סדר יברכו את ישראל, תלמוד לומר: כה תברכו את בני ישראל. כה תברכ …
דבר אל אהרן וגו' (במדבר ו, כג), לפי שכל מעשה הפרשה באהרן, הביא את אהרן ואת בניו לכלל דבור, שזה כלל, כל זמן שהמעשה בכהנים הדבור לכהנים, המעשה לישראל, הדבור לישראל. כה תברכו, רבי יהודה אומר מנין אתה אומר שמפי הקדוש ברוך הוא נאמר למשה באיזה סדר יברכו את ישראל, תלמוד לומר: כה תברכו את בני ישראל. כה תברכו את בני ישראל בלשון הקדש. אתה אומר בלשון הקדש או אינו אלא בכל לשון, נאמר כאן כה תברכו, ונאמר להלן (דברים כז, יב): אלה יעמדו לברך את העם, מה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש. רבי יהודה אומר אינו צריך, הרי הוא אומר. כה, עד שיאמרו בלשון הזה, שכל מקום שנאמר עניה ואמירה וכה, בלשון הקדש. כה תברכו, בעמידה. אתה אומר בעמידה, או שלא בעמידה, תלמוד לומר: אלה יעמדו לברך את העם, נאמר כאן ברכה, ונאמר להלן ברכה, מה ברכה האמורה להלן בעמידה, אף ברכה האמורה כאן בעמידה. רבי נתן אומר אינו צריך, שכבר נאמר (דברים י, ח): לשרתו ולברך בשמו, מקיש ברכה לשרות, מה שרות בעמידה, דכתיב: לעמד לשרת, אף ברכה בעמידה. כה תברכו בנשיאות כפים. אתה אומר בנשיאות כפים, או אינו אלא בנשיאות כפים ושלא בנשיאות כפים, תלמוד לומר (ויקרא ט, כב): וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים. רבי יונתן אומר אי מה להלן ראש חדש וקרבן צבור וכהן גדול, אף כאן ראש חדש וקרבן צבור וכהן גדול. תלמוד לומר (דברים כז, יב): כי בו בחר ה' וגו' הוא ובניו, מקיש בניו לו, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים, וכתיב (דברים כז, יב): כל הימים, ואתקש ברכה לשרות. כה תברכו, בשם המפרש, אתה אומר בשם המפרש או אינו אלא בכנוי, תלמוד לומר: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם בשם המיחד לי. יכול אף בגבולין, נאמר כאן: ושמו את שמי, ונאמר להלן (דברים יב, ה): לשום את שמו, מה להלן בית המקדש, אף כאן בית המקדש. מכאן אמרו במקדש בשם המפרש ובמדינה בכנוי, דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר הרי הוא אומר (שמות כ, כא): בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו', זה מקרא מסרס, שבכל מקום שאני אבוא אליך וברכתיך, שם אזכיר את שמי, והיכן אני נגלה אליך, בבית הבחירה, אף אתה לא תהא מזכיר את שמי אלא בבית הבחירה, מכאן אמרו שם המפרש אסור לומר בגבולין. כה תברכו וגו', אין לי אלא ברכה לישראל, ברכה לגרים, לנשים ולעבדים משחררים מנין, תלמוד לומר (במדבר ו, כג): אמור להם לכלן. כה תברכו את בני ישראל, פנים כנגד פנים. או ערף מול פנים, תלמוד לומר: אמור להם, פנים כנגד פנים, כאדם שאומר לחברו. אמור להם, מכאן שהחזן צריך לומר להם שיאמרו, אם שני כהנים הם שיעלו לדוכן, צריך שיאמר להם החזן: כהנים ברכו. ואם אינו אלא כהן אחד, אינו צריך לומר, שנאמר: אמור להם לשנים. אמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלש עשה: כה תברכו, אמור להם, ושמו את שמי. אמר רבי יהושע בן לוי כל כהן שאינו עוקר את רגליו לעלות אצל התבה בברכת עבודה, שוב אינו עולה, שנאמר (ויקרא יט, כב): וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת, מה להלן בעבודה, אף כאן בעבודה. אמר רבי שמלאי בית הכנסת שכלם כהנים, כלם עולים לדוכן, והוא דאשתירו עשרה ישראל שעונין אמן. בית הכנסת שכלה כהנים, מקצתן עולים לדוכן, מקצתם עונים אמן. העם שאחורי הכהנים אינן בכלל ברכה, ולכך היו הכהנים עולים אל הארון כדי שיהיו כל העם בפניהם. אמר רבי שמעון בן פזי כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו, שנאמר (תהלים קלד, ב): שאו ידיכם קדש וברכו את ה'. שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא, ולא פסעתי על ראשי עם קדש, ולא נשאתי את כפי בלא ברכה. מאי מברך אשר קדשנו בקדשתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה. כי עקר הכהן רגליו לעלות לדוכן מאי אמר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל, שלא יהא בה מכשל ועון. וכי מסים לברך ומחזיר פניו מן הצבור מאי אמר, רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו. אמר רב חסדא אין הכהנים רשאים לכף קשרי אצבעות ידם עד שיחזירו פניהם מן הצבור, ואין הקורא רשאי לקרות ברכת כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור, ואין הכהנים רשאים להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי הצבור, ואין הכהנים רשאים להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום, ואינם רשאין לעקר רגליהם ולילך עד שיגמר שליח צבור שים שלום. בזמן שהכהנים מברכין העם מה הצבור אומרים, אמר רבי זירא (תהלים קג, כ כב): ברכו ה' מלאכיו וגו', ברכו ה' כל צבאיו וגו' ברכו ה' כל מעשיו וגו'. היכן אומר אותן, רב יוסף אמר בין כל ברכה וברכה. רב אמר בהזכרת השם. פליגי בה רב מארי ורב זביד, חד אמר פסוק כנגד פסוק, וחד אמר בכל פסוק אומר לכל שלשת הפסוקים. במוסף של שבת כשהכהנים מברכים מה הצבור אומרים, אמר רב אסי (תהלים קלד, א ב): שיר המעלות הנה ברכו את ה' וגו' שאו ידיכם וגו' (תהלים קלה, כא): ברוך ה' מציון וגו'. ולמה אינו אומר (תהלים קלד, ג): יברכך ה' מציון וגו', שכתוב בההוא ענין, אמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי, מתוך שהתחיל בברכותיו של הקדוש ברוך הוא, מסים בברכותיו של הקדוש ברוך הוא. במנחה של תעניות מאי אמרי, אמר רב אחא בר יעקב (ירמיה יד, ז ט): אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו. מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון. למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו ה' ושמך עלינו נקרא. בנעילה של יום הכפורים מאי אמרי (תהלים קכח, ד ו): הנה כי כן יברך גבר ירא ה'. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. וראה בנים לבניך שלום על ישראל. אמר רבי חיא בר אבא כל האומרן בגבולין אינו אלא טועה, אמר רבי חנינא בר פפא תדע דבמקדש נמי לא לבעי לממרינהו, כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מאזין. אמר רב אחא בר חנינא תדע דבגבולין נמי מבעי לממרינהו, כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מסביר פנים. אמר רבי אבהו מריש הוה אמינא להני קראי, כיון דחזינא לרבי אבא דמן עכו דלא אמר להו, אנא נמי לא אמינא להו. מכאן שאין אומרין אותו בגבולין. במדינה אומרים ברכת כהנים שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת, כל כך למה, שאין עונין אמן במקדש. תני מנין שאין עונין אמן במקדש, שנאמר (נחמיה ט, ה): קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהלה. מנין שעל כל ברכה תהלה, שנאמר: ומרומם על כל ברכה ותהלה, על כל ברכה וברכה תן לו תהלה. במדינה נושאין כפיהם כנגד כתפותיהם, ובמקדש על גבי ראשיהם, חוץ מכהן גדול שאינו מגביה ידיו למעלה מן הציץ. אמור להם, מלא. אמר להם הקדוש ברוך הוא לכהנים, לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכים את ישראל תהיו מברכים אותם באנגריא ובבהלות, אלא תהיו מברכין בכונת הלב, כדי שתשלם הברכה בהן, לכך נאמר אמור להם.
Bamidbar Rabbah 12:6 רב אמר

ויהי ביום וגו', מהו ויהי, אמר רבי יהושע תנאים עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל עד שהם במצרים, שאינו מוציאם משם אלא על מנת שיעשו לו משכן וישרה שכינתו ביניהם, כמו שנאמר (שמות כט, מו): וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם, על מנת לשכני בתוכם, וכיון שהוקם המשכן וירדה השכינה ושרתה בתוכ …
ויהי ביום וגו', מהו ויהי, אמר רבי יהושע תנאים עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל עד שהם במצרים, שאינו מוציאם משם אלא על מנת שיעשו לו משכן וישרה שכינתו ביניהם, כמו שנאמר (שמות כט, מו): וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם, על מנת לשכני בתוכם, וכיון שהוקם המשכן וירדה השכינה ושרתה בתוכם. ויהי, רב אמר דבר שלא היה משנברא העולם עד עכשיו נעשה באותו היום, שמשנברא העולם ועד אותה שעה לא שרתה שכינה בתחתונים, אלא משהוקם המשכן ואילך, לכך נאמר ויהי, דבר חדוש הוא. רבי שמעון בן יוחאי אמר דבר שהיה ופסק וחזר לכמות שהיה, שכן אתה מוצא מתחלת בריתו של עולם שרתה השכינה בתחתונים, כמו שכתוב (בראשית ג, ח): וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן וגו', וכיון שנסתלקה השכינה בעת שחטא אדם שוב לא ירדה עד שהוקם המשכן, לפיכך כתיב ויהי, דבר שהיה ופסק ימים הרבה וחזר לכמות שהיה.
Bamidbar Rabbah 13:2 רב אמר

ויהי המקריב וגו', הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, טז): עורי צפון ובואי תימן וגו', היה רבי יוסי אומר אימתי התחילו מלואים, בעשרים ושלשה באדר, ובאחד בניסן שלמו ימי המלואים, וכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמיד את המשכן, וכל בקר ובקר מקריב קרבנותיו עליו ופרקו, בשמיני העמידו ולא פרקו, שנאמר (שמות מ, יז): ויהי …
ויהי המקריב וגו', הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, טז): עורי צפון ובואי תימן וגו', היה רבי יוסי אומר אימתי התחילו מלואים, בעשרים ושלשה באדר, ובאחד בניסן שלמו ימי המלואים, וכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמיד את המשכן, וכל בקר ובקר מקריב קרבנותיו עליו ופרקו, בשמיני העמידו ולא פרקו, שנאמר (שמות מ, יז): ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן, ואותו יום שמיני אחד בשבת היה וראש חדש של ניסן היה, בו ביום עמד אהרן ובניו ורחצו ידיהם ורגליהם מן הכיור, עבדו את עבודתם וסדרום על הסדר, בו ביום הקריבו ישראל תמידים, נדרים ונדבות, חטאות ואשמות, בכורות ומעשרות, על אותו היום הוא אומר: עורי צפון ובואי תימן וגו'. עורי צפון, זו עולה שנשחטת בצפון. ובואי תימן, אלו שלמים שנשחטים בדרום. (שיר השירים ד, טז): הפיחי גני, זה אהל מועד. יזלו בשמיו, זה קטרת הסמים. (שיר השירים ד, טז): יבא דודי לגנו, זה השכינה. ויאכל פרי מגדיו, אלו הקרבנות. (שיר השירים ה, א): באתי לגני אחתי כלה, זה יום שמיני. אריתי מורי עם בשמי, זה לבונת הקטרת ולבונת המנחה. אכלתי יערי עם דבשי, זה אברי העולה ואמורי קדשי קדשים. שתיתי ייני עם חלבי, אלו הנסכים ואמורי קדשים קלים. אכלו רעים, זה משה ואהרן. שתו ושכרו דודים, זה כנסת ישראל. רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אלעזר אמר שלמים הקריבו בני נח. רבי יוסי ברבי חנינא אמר עולות הקריבו בני נח. מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי ברבי חנינא והא כתיב (בראשית ד, ד): והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן, דבר שחלבו קרב, מה עבד לה רבי יוסי ברבי חנינא, מן שמניהון. מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי ברבי חנינא (שמות כד, ה): וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים, מה עבד לה רבי יוסי ברבי חנינא, שלמים בעורן בלא הפשט ובלא נתוח. מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא הא כתיב (שמות יח, יב): ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים, עולה, זו עולה, זבחים, אלו זבחי שלמים, מה עבד לה רבי יוסי ברבי חנינא, כמאן דאמר לאחר מתן תורה בא יתרו. רב אמר אתפלגון רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא, חד אמר קדם מתן תורה בא יתרו, ואחרינא אמר לאחר מתן תורה בא יתרו. אמר רבי חמא אמר רבי חנינא מאן דאמר קדם מתן תורה בא יתרו, כמאן דאמר שלמים הקריבו, ומאן דאמר לאחר מתן תורה בא יתרו כמאן דאמר עולות הקריבו. הדא מסיעא לרבי יוסי ברבי חנינא, עורי צפון, זו עולה שנשחטה בצפון, מהו עורי, דבר שהיה ישן ונתעורר. ובואי תימן, אלו שלמים שהם נשחטים בדרום. מהו ובואי, דבר שהוא בא לחדש. רבי אבא בריה דרבי פפי ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, אף הדין קריה מסיע ליה לרבי יוסי ברבי חנינא (ויקרא ו, ב): זאת תורת העלה הוא העלה, שהקריבו בני נח כדאתי לשלמים. (ויקרא ז, יא): זאת תורת זבח השלמים, אשר הקריבו, אין כתיב כאן, אלא אשר יקריבו, מכאן ולהבא. במה מקים רבי אלעזר קריה דרבי יוסי ברבי חנינא עורי צפון ובואי תימן, פתר ליה בגליות, עורי צפון, לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון, יבאו ויחנו בדרום. לכשיתעורר גוג שהוא נתון בצפון יבוא ויפל בדרום, (יחזקאל לט, ב): ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון, לכשיתעורר מלך המשיח שהוא נתון בצפון, יבוא ויבנה את בית המקדש שהוא נתון בדרום, כמא דאת אמר (ישעיה מא, כה): העירותי מצפון ויאת וגו'. דבר אחר, עורי צפון, מלמד שהרוחות עתידות להכניס קנאה זו עם זו, רוח הדרום אומרת אני מביאה גלות תימן וגלות הגרה וכל הדרום, ורוח צפון אומרת אני מביאה גלות צפון, והמקום נותן שלום ביניהם והם נכנסות בפתח אחד, לקים מה שנאמר (ישעיה מג, ו): אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק וגו'. רבי חוניא בשם רבי בנימין בר לוי אמר, לפי שבעולם הזה כשרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת, אבל לעתיד לבוא אמר הקדוש ברוך הוא אני מביא רוח אגרסטים לעולם ושתי הרוחות משמשות בו, הדא הוא דכתיב: אמר לצפון תני וגו'. דבר אחר, עורי צפון וגו', לעתיד לבוא עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן ואין צריכין לא בפלסמון ולא ראשי בשמים אלא רוח צפון ורוח דרום מכבדות וזוחלות כל בסמני גן עדן ונותנים ריחם, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, טז): הפיחי גני, זה כבוד הגן, יזלו בשמיו, זה זלוף. יבא דודי לגנו, אומרים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא וכי יש בעל הבית שיעשה סעודה לאורחים ולא יהיה מיסב עמהם, יש חתן עושה סעודה למקראים ולא ישב עמהם, אם רצונך יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו. אמר להם הקדוש ברוך הוא הריני עושה כשם שאתם מבקשים, באותה שעה הקדוש ברוך הוא בא לגן עדן, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה, א): באתי לגני אחתי כלה וגו', אחתי שנתאחו לי בגלות, כלה שנתכלו בגלות, כמה דתימא (תהלים מד, כג): כי עליך הרגנו כל היום וגו', לפיכך עתיד לקרותם אחתי, שיהיו אחויים אצלו, כלה, כמה דתימא (איכה ב, טו): כלילת יפי, ואומר (ישעיה סא, טו): וככלה תעדה כליה, ואומר (ישעיה מט, יח): ותקשרים ככלה. (שיר השירים ה, א): אריתי מורי עם בשמי, שנתמררו בגלות והיו מבשמים עצמם בקדוש שם שמים, לכך עתיד הקדוש ברוך הוא לענגם בגן עדן ולקטר לפניהם מכל הבשמים. (שיר השירים ה, א): אכלתי יערי עם דבשי, לפי שהערו ישראל נפשם למיתה בגלות, כמה דתימא (ישעיה נג, יב): תחת אשר הערה למות נפשו, והיו עוסקים בתורה המתוקה מדבש, לפיכך עתיד הקדוש ברוך הוא להשקותם יין המשמר בענביו מששת ימי בראשית, ולהרחיצם בנחלי חלב. דבר אחר, על שם (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וגו'. (שיר השירים ה, א): אכלו רעים, אלו ישראל שעשו רצונו של הקדוש ברוך הוא בגלות ולא רצו להתערב באמות, אלא שמרו בריתו של הקדוש ברוך הוא. דבר אחר, אכלו רעים, אלו בעלי מצוות. שתו ושכרו דודים, אלו חכמי תורה. ורבי יוסי בר חמא דריש ליה להאי קריה כלו עורי צפון, במשכן. עורי צפון ובואי תימן, אלו עולות ושלמים, שהעולות נשחטות בצפון, והשלמים בדרום. הפיחי גני, זה המשכן, מהו גני, גנוני. מה הכילה הזאת מצירת במיני צבעונים, כך היה המשכן מציר במיני צבעונין, (שמות כו, לא לו): תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר. יזלו בשמיו, זה הקטרת. יבא דודי לגנו, אמר רבי חוניא למדתך התורה דרך ארץ, שלא יהא החתן נכנס לחפה עד שהכלה נותנת לו רשות, הדא הוא דכתיב יבא דודי לגנו, ואחר כך באתי לגני. רבי עזריה בשם רבי יהודה בן רבי סימון משל למלך שכעס על מטרונה וטרדה והוציאה מתוך פלטרין שלו, לאחר זמן בקש להחזירה, אמרה יחדש לי דבר ואחר כך הוא מחזירני. כך לשעבר היה אדם שרוי בגן עדן במחנה השכינה, כעס עליו הקדוש ברוך הוא וגרשו ממחצתו, כשיצאו ישראל ממצרים בקש הקדוש ברוך הוא להחזיר ישראל למחצתו, ואמר להם שיעשו לו משכן וישכן בתוכם, כמה דתימא (שמות כה, ח): ועשו לי מקדש וגו', אמרו ישראל יחדש לנו הקדוש ברוך הוא דבר אחד שהוא חפץ להחזירנו אצלו, מה הוא החדוש, לשעבר היה הקדוש ברוך הוא מקבל קרבנות מלמעלן (בראשית ח, כא): וירח ה' את ריח הניחח, ועכשו יהיה מקבל קרבנות מלמטן, הדא הוא דכתיב: יבא דודי לגנו, זו השכינה. ויאכל פרי מגדיו, אלו הקרבנות. באתי לגני אחותי כלה, למה הדבר דומה למלך שאמר לבני המדינה שיבנו פלטר, ובנו אותו, והיו בני המדינה עומדים על פתח פלטר ומצעקים ואומרים, יכנס המלך לפלטר, מה עשה נכנס בפשפש ושלח להם הכרוז אל תצעקו שכבר באתי לפלטר. כך כשעמד המשכן היו ישראל אומרים, יבא דודי לגנו, לפי שמלאכת המשכן נגמרה בעשרים וחמשה בכסלו, ועמד המשכן מקפל עד ראש חדש ניסן, והיו ישראל אומרים הרי עשינו המשכן מתי תבוא השכינה ותשרה בתוך מעשה ידינו. כשהגיע ראש חדש ניסן וצוה הקדוש ברוך הוא להקים את המשכן, שלח להם על ידי משה מה אתם יראים, כבר באתי לגני אחותי כלה. אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי, באתי לגן, אין כתיב כאן, אלא באתי לגני, לגנוני, למקום שהוא עקרי מתחלה, וכי עקר שכינה אינה בתחתונים היתה, הדא הוא דכתיב (בראשית ג, ח): וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום, אמר רבי חמא בר כהנא, מהלך, אין כתיב כאן, אלא מתהלך בגן, מקפץ ועולה. מהו (בראשית ג, ח): ויתחבא האדם ואשתו, אמר רבי איבו באותה שעה גרעה קומתו של אדם הראשון ונעשית של מאה אמה, כיון שחטא אדם נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע השני, חטאו דור אנוש נסתלקה לרקיע השלישי, חטאו דור המבול נסתלקה לרקיע הרביעי, חטאו דור הפלגה נסתלקה לרקיע החמישי, חטאו הסדומיים נסתלקה לרקיע הששי, חטאו המצריים נסתלקה לרקיע השביעי. וכנגדן עמדו שבעה צדיקים והורידו את השכינה מן העליונים לתחתונים, ואלו הן: אברהם הורידה מן השביעי לששי, יצחק הורידה מן הששי לחמישי, יעקב הורידה מן החמישי לרביעי, לוי הורידה מן הרביעי לשלישי, קהת הורידה מן השלישי לשני, עמרם הורידה מן השני לראשון, משה הורידה מן העליונים לתחתונים. אמר רבי יצחק כתיב (תהלים לז, כט): צדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עליה, הרשעים במה ישכנו, באויר אלא, הרשעים סלקו השכינה מן הארץ, אבל הצדיקים השכינו השכינה בארץ, אימתי שרתה השכינה בארץ, ביום שהוקם המשכן, שנאמר (שמות מ, לד): ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן. (שיר השירים ה, א): אריתי מורי עם בשמי, זו הלבונה והקטרת. אכלתי יערי עם דבשי, אלו אברי עולה ואמורי קדשי הקדשים. שתיתי ייני עם חלבי, אלו המנחות והנסכים. אכלו רעים, זה משה ואהרן. שתו ושכרו דודים, זה נדב ואביהוא שנשתכרו בצרתן. דבר אחר, אכלו רעים, אלו הנשיאים, אמר רבי שמעון בן יוסניה למה קרא לנשיאים רעים, שמכיון שהיה אחד מהם מקריב קרבן וקרבנו מתקבל, היה עושה יום טוב לאוהביו לרעיו ולקרוביו. שתו ושכרו דודים, אלו הנשיאים. למה קרי להו דודים, שהיו דודים אלו לאלו. למה אמר להם אכלו רעים שתו ושכרו דודים, אמר רבי ברכיה למלך שעשה סעודה והזמין אורחים כיון שאכלו ושתו אמר להם תנו את המנה הזאת לבעל הבית, אף הכא באתי לגני אחתי כלה, ואף אתם אכלו רעים שתו ושכרו דודים. אמר רבי ברכיה משל למלך שעשה סעודה והזמין אורחים ונח השרץ לתוך התמחוי ופשט המלך את ידו ופשטו הכל את ידיהם, שאלו משך המלך את ידו משכו הכל את ידיהם. אמר רבי ינאי משל למלך שעשה סעודה והזמין אורחים והיתה עינו יפה באורחים והיה מחזר עליהם ואומר להם יערב לכם יבסם לכם. דבר אחר אריתי מורי וגו', אמר רבי שמעון בן יוסניה שלשה דברים כתוב כאן: אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי עם דבשי, שתיתי ייני עם חלבי, כנגד שלשה דברים שעשו הנשיאים שלא כהגן וקבלם הקדוש ברוך הוא, ואלו הן: בכל מקום אין היחיד מתנדב בקטרת, והנשיאים הביאו, (במדבר ז, יד): כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת. בכל מקום אין היחיד מביא חטאת אלא אחר ידיעת חטאו, ואלו הביאו שעיר שלא בחטא. בכל מקום אין קרבן יחיד דוחה את השבת, וכאן קרבן יחיד דוחה את השבת. הא למדנו כמה קרבן נשיאים חביב לפני הקדוש ברוך הוא.

Devarim Rabbah (2)

Devarim Rabbah 2:32 רב אמר

דבר אחר, שמע ישראל. זה שאמר הכתוב (תהלים עג, כה): מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. רב אמר שני רקיעים הן: שמים, ושמי שמים. רבי אלעזר אמר שבעה רקיעים הן: שמים, ושמי שמים, רקיע, שחקים, מעון, זבול, ערפל. וכלהו פתח הקדוש ברוך הוא לישראל להודיען שאין אלוה אחר אלא הוא. אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, ר …
דבר אחר, שמע ישראל. זה שאמר הכתוב (תהלים עג, כה): מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. רב אמר שני רקיעים הן: שמים, ושמי שמים. רבי אלעזר אמר שבעה רקיעים הן: שמים, ושמי שמים, רקיע, שחקים, מעון, זבול, ערפל. וכלהו פתח הקדוש ברוך הוא לישראל להודיען שאין אלוה אחר אלא הוא. אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מי לי בשמים חוץ מכבודך, כשם שאין לי בשמים אלא אתה כך לא חפצתי אחר בארץ, כשם שלא שתפתי עמך אלוה אחר בשמים, כך לא שתפתי עמך אלוה אחר בארץ, אלא נכנסת אני בכל יום לבתי כנסיות ומעידה עליך שאין אלוה אחר אלא אתה, ואומר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.
Devarim Rabbah 11:1 רב אמר

הלכה, אדם מישראל שעבר לפני התבה וטעה כיצד הוא צריך לעשות, כך שנו חכמים, העובר לפני התבה וטעה יעבר אחר תחתיו למדונו רבותינו, אמר רבי יוסי בר חנינא טעה בשלש ברכות הראשונות חוזר בתחלת מגן. רב הונא אמר אם טעה בשלש ברכות אמצעיות חוזר להאל הקדוש. רב אמר אם טעה בשלש אחרונות חוזר לתחלת מודים. דבר אחר, העובר …
הלכה, אדם מישראל שעבר לפני התבה וטעה כיצד הוא צריך לעשות, כך שנו חכמים, העובר לפני התבה וטעה יעבר אחר תחתיו למדונו רבותינו, אמר רבי יוסי בר חנינא טעה בשלש ברכות הראשונות חוזר בתחלת מגן. רב הונא אמר אם טעה בשלש ברכות אמצעיות חוזר להאל הקדוש. רב אמר אם טעה בשלש אחרונות חוזר לתחלת מודים. דבר אחר, העובר לפני התבה וטעה יעבר אחר תחתיו, ומנין הוא מתחיל, מתחלת הברכה שטעה. ומהיכן למדו, מאבות העולם, למה, שלא היה אחד מתחיל אלא ממקום שפסק חברו, כיצד, אברהם ברך את יצחק, מנין, דכתיב (בראשית כה, ה): ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ומה נתן לו, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בכורה נתן לו, כענין שנאמר (בראשית כה, לג): וימכר את בכרתו ליעקב. רבי נחמיה אמר ברכה נתן לו, כענין שנאמר (בראשית כז, כח): ויתן לך האלהים. עמד יצחק לברך את יעקב, אמר, ממקום שפסק אבא משם אני מתחיל, אבא הפסיק בויתן, אף אני מתחיל בויתן, מנין, שנאמר: ויתן לך האלהים. ובמה חתם יצחק בקריה, שנאמר (בראשית כח, א): ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו, עמד יעקב לברך את השבטים, אמר, איני פותח אלא בקריה, שנאמר (בראשית מט, א): ויקרא יעקב אל בניו, ובמה חתם, בזאת, שנאמר (בראשית מט, כח): וזאת אשר דבר להם אביהם, עמד משה לברך את ישראל, אמר, איני פותח אלא בזאת, מנין, ממה שקרינו בענין (דברים לג, א): וזאת הברכה.

Shir HaShirim Rabbah (2)

Shir HaShirim Rabbah 1:1:10 רב אמר

דבר אחר, שיר השירים, רבי איבו ורבי יהודה, רבי איבו אמר שיר חד, השירים תרין, הא תלתא. ורבי יהודה בר סימון אמר שיר השירים כלה חד, ואלין תרתין אחרניאתא מה את עבד לון, שיר המעלות לשלמה, וחד מזמור שיר חנכת הבית לדוד, סברין מימר דוד אמרן, ואת תולה בדוד, שנאמר (שיר השירים ד, ד): כמגדל דויד צוארך, אלא מה שי …
דבר אחר, שיר השירים, רבי איבו ורבי יהודה, רבי איבו אמר שיר חד, השירים תרין, הא תלתא. ורבי יהודה בר סימון אמר שיר השירים כלה חד, ואלין תרתין אחרניאתא מה את עבד לון, שיר המעלות לשלמה, וחד מזמור שיר חנכת הבית לדוד, סברין מימר דוד אמרן, ואת תולה בדוד, שנאמר (שיר השירים ד, ד): כמגדל דויד צוארך, אלא מה שיר השירים שלמה אמרה ותלה אותה בדוד. כשתמצא אומר כל מעשיו של אותו האיש משלשין היו, שלש מעלות עלה שלמה, במעלה הראשונה כתיב (מלכים א ה, ד): כי הוא רדה בכל עבר הנהר. במעלה שניה, שנאמר (מלכים א ה, א): ושלמה היה מושל. במעלה שלישית, שנאמר (דברי הימים א כט, כג): וישב שלמה על כסא ה' למלך. אמר רבי יצחק וכי אפשר לו לאדם לישב על כסא ה', אותו שכתוב בו (דברים ד, כד): כי ה' אלהיך אש אכלה הוא, וכתיב (דניאל ז, י): נהר די נור נגד ונפק וגו', וכתיב (דניאל ז, ט): כרסיה שביבין די נור, ואת אמרת וישב שלמה על כסא ה', אלא מה כסאו של הקדוש ברוך הוא שולט מסוף העולם ועד סופו, אף כסאו של שלמה שולט מסוף העולם ועד סופו. מה כסא ה' דן בלא עדים והתראה, אף כסא שלמה דן בלא עדים והתראה, ואי זה הוא, זה דינין של זונות, הדא הוא דכתיב (מלכים א ג, טז): אז תבאנה שתים נשים, מי היו, רב אמר רוחות היו, ורבנן אמרין יבמות היו. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר זונות ממש היו והוציא דינן בלא עדים והתראה. שלש ירידות ירד שלמה, ירידה ראשונה, מאחר שהיה מלך גדול מסוף העולם ועד סופו, נתמעטה מלכותו ולא היה מלך אלא על ישראל, הדא הוא דכתיב (משלי א, א): משלי שלמה בן דוד מלך ישראל. ירידה שניה, מאחר שהיה מלך על ישראל, נתמעטה מלכותו ולא היה מלך אלא על ירושלים, הדא הוא דכתיב (קהלת א, יב): אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים. ירידה השלישית, מאחר שהיה מלך על ירושלים, נתמעטה מלכותו ולא היה מלך אלא על ביתו, שנאמר (שיר השירים ג, ז): הנה מטתו שלשלמה, (שיר השירים ג, ח): כלם אחזי חרב, ואפלו על מטתו לא היה מלך, שהיה מפחד מן הרוחות. שלשה עולמות ראה, רבי יודן ורבי חוניא, רבי יודן אמר, מלך, הדיוט, ומלך. חכם, טפש, וחכם. עשיר, עני, ועשיר. מה טעם (קהלת ז, טו): את הכל ראיתי בימי הבלי, לית בר נש מתני אונקי דידיה אלא בשעת רוחיה. רבי חוניא אמר, הדיוט, מלך, והדיוט. טפש, חכם, וטפש. עני, עשיר, ועני. מה טעם אני קהלת הייתי מלך על ישראל, הייתי הוינא כד הוינא, ברם כען לית אנא. שלש, עברות עבר, הרבה לו סוסים, הרבה לו נשים, הרבה לו כסף וזהב, שנאמר (דברי הימים ב ט, כז): ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים, ולא היו נגנבות. אמר רבי יוסי בר חנינא אבני עשר אמות ואבני שמונה אמות. תני רבי שמעון בן יוחאי אפלו משקלות שהיו בימי שלמה, של זהב היו, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב ט, כ): אין כסף נחשב בימי שלמה. הרבה לו נשים, שנאמר (מלכים א יא, א): והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה וגו' מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם וגו', רבי יהושע בן לוי אמר על שם (דברים ז, ג): לא תתחתן בם, רבי שמעון בן יוחאי אומר לאהבה, אהבה ממש לזנות. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר כתיב (נחמיה יג, כו): גם אותו החטיאו הנשים הנכריות, מלמד שהיה בועלן כשהן נדות ולא היו מודיעות אותו. רבי יוסי בן חלפתא אומר לאהבה, להאהיבן לאהבן ולקרבן ולגירן ולהכניסן תחת כנפי השכינה, נמצאת אומר רבי יהושע בן לוי, ורבי שמעון בן יוחאי, ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אמרו דבר אחד, רבי יוסי בן חלפתא פליג אתלתיהון. שלשה שטנים נזדוגו לו, הדא הוא דכתיב (מלכים א יא, יד): ויקם ה' שטן לשלמה את הדד האדמי, וכתיב (מלכים א יא, כג): ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע, וכתיב (מלכים א יא, כה): ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה. הרבה לו סוסים, שנאמר (מלכים א י, כט): ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה. שלש משלות אמר (משלי א, א): משלי שלמה בן דוד מלך ישראל. (משלי י, ט): משלי שלמה בן חכם ישמח אב, (משלי כה, א): גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. שלשה הבלים אמר (קהלת א, ב): הבל הבלים אמר קהלת וגו', הבל חד, והבלים תרין, הא תלתא. שלשה שירים אמר: שיר חד, השירים תרין, הא תלתא. שלשה שמות נקראו לו: ידידיה, שלמה, קהלת. רבי יהושע בן לוי אמר הנהו תלתא, אגור, יקה, למואל, איתיאל, הא שבעה. אמר רבי שמואל בר נחמן ועקר אותנטיה שלהן, ידידיה, קהלת, שלמה. מודה רבי שמואל בר נחמן באלו ארבעה שנתוספו לו ונתכנה בהן, הן צריכין להדרש: אגור, שאגור דברי תורה. בן יקה, בן שהקיאה לשעה, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו, כך למד שלמה תורה בשעתה ושכחה בשעתה. למואל, שנם לאל בכל לבו, אמר יכול אני להרבות ולא לחטוא. לאיתיאל, לאיתיאל ואכל, איתיאל, אתי אל ואכל. שלשה ספרים כתב: משלי, וקהלת, שיר השירים. אי זה מהן כתב תחלה, רבי חיא רבה ורבי יונתן, רבי חיא רבה אמר משלי כתב תחלה, ואחר כך שיר השירים, ואחר כך קהלת, ומיתי לה מהאי קרא (מלכים א ה, יב): וידבר שלשת אלפים משל, משל זה ספר משלי, ויהי שירו חמשה ואלף, זה שיר השירים, וקהלת בסוף אמר. מתנייתא דרבי חיא רבה פליגא על הדין שמעתא, מתניתא אמרה שלשתן כתב כאחת, ושמעתא אמרה כל חד וחד בפני עצמו. תני רבי חיא רבה רק לעת זקנת שלמה שרתה עליו רוח הקדש ואמר שלשה ספרים: משלי, וקהלת, ושיר השירים. רבי יונתן אמר שיר השירים כתב תחלה, ואחר כך משלי, ואחר כך קהלת, ומיתי לה רבי יונתן מדרך ארץ, כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים. רבי ינאי חמוי דרבי אמי אמר הכל מודים שקהלת בסוף אמרה.
Shir HaShirim Rabbah 4:4:1 רב אמר

כמגדל דויד צוארך, מה שגדל אתכם דוד בספרו, ומה גדל אתכם דוד בספרו (תהלים קלו, יג): לגזר ים סוף לגזרים. בנוי לתלפיות, מהו לתלפיות, ספר שאמרו לו פיות הרבה, עשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, אדם הראשון, ואברהם, משה, ודוד, ושלמה. על אילין חמשה לא אתפלגון, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ורבי יוחנן, רב אמר: …
כמגדל דויד צוארך, מה שגדל אתכם דוד בספרו, ומה גדל אתכם דוד בספרו (תהלים קלו, יג): לגזר ים סוף לגזרים. בנוי לתלפיות, מהו לתלפיות, ספר שאמרו לו פיות הרבה, עשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, אדם הראשון, ואברהם, משה, ודוד, ושלמה. על אילין חמשה לא אתפלגון, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ורבי יוחנן, רב אמר: אסף, והימן, וידותון, ושלשה בני קרח ועזרא. רבי יוחנן אמר: אסף, והימן, וידותון אחד, ושלשה בני קרח אחד, ועזרא. על דעת רב אין אסף בכלל בני קרח, על דעת רבי יוחנן הוא אסף דהכא הוא אסף דתמן, אלא על ידי שהיה בן תורה זכה לומר שירה עם אחיו וזכה לומר שירה בפני עצמו. על דעת רב אסף אחר הוא, שנאמר (דברי הימים א כה, ב): על יד אסף הנבא על ידי המלך. הנבא, רב ורבי יוחנן, רב אמר לידותון הנבא על הידותון, על הדינין שעברו עליו ועל ישראל. רבי יוחנן אמר לידותון הנבא על הדתין על הדינין שעברו עליו ועל ישראל. רבי הונא בשם רבי אחא, אף על פי שעשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, מכלהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראל, משלו משל למה הדבר דומה, לחבורה של אנשים שמבקשים לומר הימנון למלך, אמר להם המלך, כלכם נעימים, כלכם חסידים, כלכם משבחין לומר הימנון לפני, אלא איש פלוני יאמר על ידי כלכם, למה, שקולו ערב. כך בשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר התהלים, אמר להם הקדוש ברוך הוא, כלכם נעימים וחסידים ומשבחים לומר הימנון לפני, אלא דוד יאמר על ידי כלכם, למה שקולו ערב, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כג, א): ונעים זמרות ישראל. רבי הונא בשם רבי אחא אמר מי מנעים זמירותיהם של ישראל, דוד בן ישי. אלף המגן תלוי עליו, כל אותן האלפים והרבבות שעמדו על הים והגנתי עליהם, לא הגנתי עליהם אלא בזכות אותו שבא לאלף דור, כל שלטי הגברים, להביא מי שהוא עומד וישלט ביצרו ויתגבר על יצרו, כגון משה בשעתו, דוד בשעתו, עזרא בשעתו, כל דורו נתלה בו, ועל ידי מי נקרע לכם ים סוף, על ידי שני שדיך, אלו הם משה ואהרן. רבי יוחנן פתר קריה בישראל לפני הר סיני, עדר שעמדו על הר סיני לא היו עומדים באלירא, מבעד לצמתך, שהיו מצמצמין עצמן על כל דבור ודבור, ולא היו עומדין באלירא, אלא ביראה ורתת וזיע. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מיתי לה מן הכא, כתיב (ישעיה ס, יב): והגוים חרב יחרבו, מחורב נחרבו, נטלו אפופסים שלהם למיתה. שערך כעדר העזים, רבי יהושע בשם רבי לוי אמר טורא דאתנהרתון מן גוויה, הר שגלשתם מתוכו, עשיתי אותו גל ועד לאמות העולם, איזה זה, זה הר סיני, ומה הגלשה הגלשתן מתוכו, שניך כעדר הקצובות, מילין קציבין, מאתים ארבעים ושמונה מצוות עשה ושלש מאות ששים וחמש מצוות לא תעשה, שעלו מן הרחצה, שהיו כלן מרוחצין מן העונות. רבי אחא ורבי משרשיא בשם רבי אידי אומר בכל המוספין כתיב (במדבר כח, טו, כב): ושעיר עזים אחד לחטאת, ושעיר חטאת, אבל בעצרת אין כתיב חטאת, ללמדך שלא היה בידם לא חטא ולא עון. שכלם מתאימות, אמר רבי יוחנן ביום שירד ה' על הר סיני לתן תורה לישראל ירדו עמו ששים רבוא של מלאכי השרת, וביד כל אחד ואחד מהן עטרה לעטר את ישראל לכל אחד ואחד מישראל, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מאה ועשרין רבוא של מלאכי השרת ירדו עם הקדוש ברוך הוא לסיני, אחד מלבישו עטרה ואחד אוסרו זוני, מהו זוני, רבי הונא רבה דצפורי אמר זונם, היאך מה דאת אמר (איוב יב, יח): מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם. ושכלה אין בהם, שלא היה נזוק אחד מהם. כחוט השני שפתותיך, זה הקול שלפני הדבור, היאך מה דאת אמר (שמות כד, ג): ויען כל העם קול אחד. ומדברך נאוה, זה הקול של אחר הדבור, שנאמר (דברים ה, כה): וישמע ה' את קול דבריכם וגו' ויאמר ה' אלי שמעתי את קול דברי וגו' היטיבו כל אשר דברו, מהו היטיבו כל אשר דברו, רבי חיא בר אדא ובר קפרא חד אמר הטבה כהטבת נרות, וחד אמר הטבה כהטבת הקטרת. באותה שעה התחיל משה מקלסן, כפלח הרמון רקתך, הריקן שבך רצוף הוא תורות כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על הצנועין שבכם ועל המצמתין שבכם. כמגדל דויד צוארך, מה שגדל אתכם דוד בספרו, ומה גדל אתכם דוד בספרו (תהלים סח, ח): אלהים בצאתך לפני עמך. מה כתיב בתריה (תהלים סח, ט): ארץ רעשה וגו', וכן (שופטים ה, ה): הרים נזלו מפני ה' וגו', שאין תלמוד לומר זה סיני מפני ה' אלהי ישראל. בנוי לתלפיות, ספר שאמרוהו פיות הרבה. אלף המגן, כל אותן האלפים והרבבות שעמדו לפני הר סיני והגנתי עליהם, לא הגנתי עליהם אלא בזכות אותו הבא לאלף דור, ולא אתם בעצמכם נתליתם בו, אלא כל שלטי הגברים, שכל מי שיעמד וישלט ויתגבר על יצרו, כגון משה בשעתו, דוד בשעתו, עזרא בשעתו, כל דורן נתלה בהם, ועל ידי מי נתן התורה על ידי שני שדיך אלו משה ואהרן.

Ruth Rabbah (2)

Ruth Rabbah 1:1 רב אמר

ויהי בימי שפט השפטים (רות א, א), אוי לדור ששפטו את שופטיהם, ואוי לדור ששופטיו צריכין להשפט, שנאמר (שופטים ב, יז): וגם אל שפטיהם לא שמעו, ומי היו, רב אמר ברק ודבורה היו. רבי יהושע בן לוי אמר, שמגר ואהוד היו. רב הונא אמר דבורה וברק ויעל היו, שפט חד, שפטים תרין, השפטים תלתא.
Ruth Rabbah 4:5 רב אמר

והנה בעז בא מבית לחם (רות ב, ד), רבי תנחומא בשם רבנן אמר, שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכימו עמהם בית דין של מעלה, ואלו הן: לשאל שלום בשם, ומגלת אסתר, ומעשרות. שאילת שלום מנין, שנאמר (ירמיה כג, כז): החשבים להשכיח את עמי שמי, אימתי חשבו בימי עתליהו. ורבנן אמרין בימי חנניה מישאל ועזריה. רבי חנניה …
והנה בעז בא מבית לחם (רות ב, ד), רבי תנחומא בשם רבנן אמר, שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכימו עמהם בית דין של מעלה, ואלו הן: לשאל שלום בשם, ומגלת אסתר, ומעשרות. שאילת שלום מנין, שנאמר (ירמיה כג, כז): החשבים להשכיח את עמי שמי, אימתי חשבו בימי עתליהו. ורבנן אמרין בימי חנניה מישאל ועזריה. רבי חנניה בשם רבי יהודה ברבי סימון בימי מרדכי ואסתר, ועמד בעז ובית דינו והתקינו לשאל שלום בשם, שנאמר: והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם. וכן המלאך אומר לגדעון (שופטים ו, יב): ה' עמך גבור החיל. מגלת אסתר מנין, רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק, מה עשו מרדכי ואסתר כתבו אגרות ושלחו לכל בני הגולה ואמרו מקבלים אתם עליכם להיות עושים את שני הימים האלה, שלחו ואמרו לא דינו צרותיו של המן אלא שאתם מטריחין עלינו לעשות שני הימים האלה, ואמרו להם אם מדבר זה אתם מתיראין הרי היא כתובה בין הכרכים, שנאמר (אסתר י, ב): הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים. מה עשו כתבו אגרת שניה ושלחו להם (אסתר ט, כט): את אגרת הפרים הזאת השנית, רבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים היו שהיו מצטערים על הפסוק הזה (ויקרא כז, לד): אלה המצות אשר צוה ה' את משה, אלה, אין להוסיף ואין לגרע ואין נביא רשאי לחדש דבר עוד מעתה, ומרדכי ואסתר מבקשין ממנו לחדש דבר עלינו. עד שהאיר הקדוש ברוך הוא עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים, בתורה, דכתיב (שמות יז, יד): כתב זאת זכרון בספר. בנביאים, דכתיב (מלאכי ג, טז): אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר וגו'. בכתובים, שנאמר: הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים. רב ורבי חנינא ורבי יונתן ובר קפרא ורבי יהושע בן לוי אמרו המגלה הזאת אין נאמרה מפי בית דין, מסיני נאמרה, אלא שאין מקדם ומאחר בתורה. ומנין שהסכים הקדוש ברוך הוא עליהם, רב אמר (אסתר ט, כז): קימו וקבלו היהודים, לא כתיב, וקבל כתיב, רבן של יהודים קבל. מעשרות מנין, דאמר רבי ברכיה בשם [רבי] קריצפה בעון תרומות ומעשרות גלו. שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן אמר כיון שגלו נפטרו, והם חיבו עצמן מאליהן, מה עשו אנשי כנסת הגדולה, כתבו ספר ושטחוהו בעזרה, ובשחרית עמדו ומצאוהו חתום, הדא הוא דכתיב (נחמיה י, א): ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום. כתוב אחד אומר ועל החתום, וכתוב אחד אומר ועל החתומים, היאך, אלא ועל החתום, זה בית דין של מעלה, ועל החתומים זה בית דין של מטה. ויש אומרים אף חרמה של יריחו, וכן אמר הקדוש ברוך הוא אל יהושע (יהושע ז, יא): חטא ישראל, ולא יהושע גזר, אלא מלמד שאף הקדוש ברוך הוא הסכים עמו.

Eikhah Rabbah (5)

Eikhah Rabbah, Petichta 24 רב אמר

רבי יוחנן פתח (ישעיה כב, א): משא גיא חזיון, גיא שכל החוזים מתנבאים עליה, גיא שכל החוזים עומדים ממנה, דאמר רבי יוחנן כל נביא שלא נתפרש שם עירו ירושלמי היה. גיא חזיון, שהשליכו דברי חוזים לארץ, (ישעיה כב, א): מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות, ולאיגרא סלקין לו, אמר רבי לוי אלו גסי הרוח. תשאות מלאה, אמר רבי …
רבי יוחנן פתח (ישעיה כב, א): משא גיא חזיון, גיא שכל החוזים מתנבאים עליה, גיא שכל החוזים עומדים ממנה, דאמר רבי יוחנן כל נביא שלא נתפרש שם עירו ירושלמי היה. גיא חזיון, שהשליכו דברי חוזים לארץ, (ישעיה כב, א): מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות, ולאיגרא סלקין לו, אמר רבי לוי אלו גסי הרוח. תשאות מלאה, אמר רבי אלעזר בן יעקב הלשון הזה משמש שלשה לשונות: צרות, מרגשות, אפלה. צרות, שנאמר (איוב לט, ז): תשאות נוגש לא ישמע. מרגשות, שנאמר (ישעיה כב, ב): תשאות מלאה. אפלה, שנאמר (איוב ל, ג): אמש שואה ומשאה. (ישעיה כב, ב): עיר הומיה, קרתא מערבבתא. קריה עליזה, קרתא דחייתא. (ישעיה כב, ב): חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה, ומה הן (דברים לב, כד): מזי רעב ולחמי רשף. (ישעיה כב, ב): כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו, מקשיותם נמסרו למלכיות. דבר אחר, כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו, שהיו מתירין גידי קשתותם ואוסרין בהן, כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו. מרחיקים מלשמע דברי תורה, כמה דאת אמר (ירמיה לא, ב): מרחוק ה' נראה לי. (ישעיה כב, ד): על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי, אמר ריש לקיש בשלשה מקומות בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא ולא הניחן, ואלו הן: בדור המבול, ובים, ובחרבן בית המקדש. בדור המבול מה כתיב (בראשית ו, ג): ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעלם. בים כתיב (שמות יד, כ): ולא קרב זה אל זה כל הלילה. ובחרבן בית המקדש כתיב (ישעיה כב, ד): על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני. אל תאספו אין כתיב כאן אלא אל תאיצו, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, נחומין אלו שאתם אומרים לפני, נאוצין הן לי, למה (ישעיה כב, ה): כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלהים צבאות. יום מערבב יום דבזה יום דבכיה. בגי חזיון, גי שכל החוזים מתנבאים עליה. מקרקר קר ושוע אל ההר, שהיו מקרקרים קירות בתיהם ועושין אותם מגנים, ומעמידים אותן על שועיהם. ועילם נשא אשפה, רב אמר הדא קבוץ דגירי, ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן, שהיו מקרקרים קירות בתיהם ועושים אותם מגנים. ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב. רב אמר כמלא עמקה של מי ים. והפרשים שת שתו השערה, משתיי אזלין ומשתיי אתיין ומתחמאין סגין. ויגל את מסך יהודה, גלי דכסיא. ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער, תני רבי שמעון בן יוחאי כלי זין היה לישראל בסיני והיה שם המפרש חקוק עליו, וכשחטאו נטל מהן, הדא הוא דכתיב (שמות לג, ו): ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. כיצד נטל מהן, רבי איבו ורבנן, רבי איבו אמר מאליו היה נקלף. ורבנן אמרי מלאך היה יורד ומקלפו. ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו וגו' ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה, מלמד שהיו נותצין בתיהם ומוסיפין על החומה, ולא כבר עשה חזקיהו כן, הלא כתיב (דברי הימים ב לב, ה): ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה וגו', אלא, חזקיה בה' אלהי ישראל בטח, אבל אתם לא הבטחתם, הינו הוא דאמר (ישעיה כב, יא): ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם. ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד, אמרו מלאכי השרת לפניו, רבונו של עולם, כתיב (תהלים צו, ו): הוד והדר לפניו, ואתה אומר כדין. אמר להון אנא מליף לכון, היינו הוא דאמר (ישעיה לב, יא): פשטה וערה וחגורה על חלצים, כך תהיו מספידין על שדים ספדים, על חרבן ראשון ועל חרבן שני. על שדי חמד, על בית חמדתי שעשיתי אותו כשדה, היינו הוא דאמר (מיכה ג, יב): ציון שדה תחרש. על גפן פריה, אלו ישראל, כמה דאת אמר (תהלים פ, ט): גפן ממצרים תסיע. דבר אחר, ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא וגו', זהו שאמר הכתוב ברוח הקדש על ידי בני קרח (תהלים מב, ה): אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו', כנגד מי אמרוהו בני קרח למקרא הזה, לא אמרוהו אלא כנגד כנסת ישראל, שאמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם זכורה אני בטחון ושאנן ושלוה שהייתי שרויה בו ועכשו נתרחק ממני, ואני בוכיה ומתאנחת ואומרת מי ישימני כשנים הראשונים שהיה מקדש בנוי, ובתוכו אתה יורד משמי מרום ומשרה שכינתך עלי, ואמות העולם מקלסין אותי, וכשהייתי מבקשת רחמים על עוני אתה עונה אותי, ועכשו אני בבושה וכלמה. ועוד אמרה לפניו, רבונו של עולם שממה עלי נפשי כשאני עוברת על ביתך והוא חרב וקול דממה בתוכו, ואמר מקום שזרעו של אברהם הקריבו קרבן לפניך והכהנים עומדים על הדוכן, והלוים מקלסים בכנורות, יהיו שועלים מרקדים בו, הדא הוא דכתיב (איכה ה, יח): על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו. אלא מה אעשה שעונותי גרמו לי, ונביאי השקר שהיו בתוכי שהתעו אותי מדרך חיים לדרך המות, לכך נאמר: אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו'. דבר אחר, ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וגו', בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא להחריב את בית המקדש, אמר, כל זמן שאני בתוכו אין אמות העולם נוגעין בו, אלא אכבש את עיני ממנו, ואשבע שלא אזקק לו עד עת קץ, ויבואו האויבים ויחריבו אותו, מיד נשבע הקדוש ברוך הוא בימינו והחזירה אחוריו, הדא הוא דכתיב (איכה ב, ג): השיב אחור ימינו מפני אויב, באותה שעה נכנסו אויבים להיכל ושרפוהו, וכיון שנשרף אמר הקדוש ברוך הוא שוב אין לי מושב בארץ, אסלק שכינתי ממנה ואעלה למכוני הראשון, הדא הוא דכתיב (הושע ה, טו): אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני. באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר אוי לי מה עשיתי, השריתי שכינתי למטה בשביל ישראל, ועכשו שחטאו חזרתי למקומי הראשון, חס ושלום שהייתי שחוק לגוים ולעג לבריות, באותה שעה בא מטטרו"ן ונפל על פניו ואמר לפניו, רבונו של עולם אני אבכה ואתה לא תבכה, אמר לו אם אין אתה מניח לי לבכות עכשו, אכנס למקום שאין לך רשות לכנס ואבכה, שנאמר (ירמיה יג, יז): ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה וגו'. אמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו ונלך אני ואתם ונראה בביתי מה עשו אויבים בו, מיד הלך הקדוש ברוך הוא ומלאכי השרת וירמיה לפניו, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא את בית המקדש, אמר בודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי שבאו אויבים ועשו בו כרצונם. באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר אוי לי על ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, מה אעשה לכם, התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה. אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה, אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חפה ומת בתוך חפתו, ואין לך כאב לא עלי ולא על בני, לך וקרא לאברהם ליצחק וליעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות. אמר לפניו רבונו של עולם איני יודע היכן משה קבור, אמר לו הקדוש ברוך הוא לך עמד על שפת הירדן והרם קולך וקרא בן עמרם בן עמרם עמד וראה צאנך שבלעום אויבים. מיד הלך ירמיה למערת המכפלה ואמר לאבות העולם, עמדו שהגיע זמן שאתם מתבקשין לפני הקדוש ברוך הוא, אמרו לו למה, אמר להם איני יודע, מפני שהיה מתירא שלא יאמרו בימיך היתה לבנינו זאת. הניחן ירמיה ועמד על שפת הירדן וקרא בן עמרם בן עמרם עמד הגיע זמן שאתה מבקש לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו מה היום מיומים שאני מבקש לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לו ירמיה איני יודע. הניחו משה והלך אצל מלאכי השרת, שהיה מכיר אותן משעת מתן תורה, אמר להם משרתי עליונים כלום אתם יודעים מפני מה אני מתבקש לפני הקדוש ברוך הוא, אמרו לו בן עמרם אי אתה יודע שבית המקדש חרב וישראל גלו, והיה צועק ובוכה עד שהגיע לאבות העולם, מיד אף הם קרעו בגדיהם והניחו ידיהם על ראשיהם והיו צועקים ובוכין עד שערי בית המקדש, כיון שראה אותם הקדוש ברוך הוא מיד ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק, ואלמלא מקרא שכתוב אי אפשר לאמרו, והיו בוכין והולכין משער זה לשער זה, כאדם שמתו מוטל לפניו, והיה הקדוש ברוך הוא סופד ואומר אוי לו למלך שבקטנותו הצליח ובזקנותו לא הצליח. אמר רבי שמואל בר נחמן, בשעה שחרב בית המקדש בא אברהם לפני הקדוש ברוך הוא בוכה וממרט זקנו ותולש שערות ראשו ומכה את פניו וקורע את בגדיו ואפר על ראשו, והיה מהלך בבית המקדש וסופד וצועק, אמר לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה נשתניתי מכל אמה ולשון שבאתי לידי בושה וכלמה זאת, כיון שראוהו מלאכי השרת אף הם קשרו הספד שורות שורות ואומרין (ישעיה לג, ח): נשמו מסלות שבת עבר ארח וגו', מאי נשמו מסלות, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מסלות שהתקנת לירושלים שלא יהו עוברי דרכים פוסקים מהם היאך היו לשממה. שבת עבר ארח, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא דרכים שהיו ישראל עוברים ושבים בהם בחגים היאך שבתו. הפר ברית, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם, הופר ברית של אברהם אביהם, שעל ידו מתישב העולם, ועל ידו הכירוך בעולם שאתה אל עליון קונה שמים וארץ. מאס ערים. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מאסת ירושלים וציון לאחר שבחרת בהם, הדא הוא דכתיב (ירמיה יד, יט): המאס מאסת את יהודה [ו]אם בציון געלה נפשך וגו'. (ישעיה לג, ח): לא חשב אנוש. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא אפלו כדור אנוש שהיו ראש לעובדי עבודת כוכבים לא חשבת את ישראל. באותה שעה נזקק הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, אמר להם, מה לכם קושרין מספד בענין הזה שורות שורות. אמרו לפניו רבונו של עולם, מפני אברהם אוהבך שבא לביתך וספד ובכה מפני מה לא השגחת עליו, אמר להם מיום שנפטר אוהבי מלפני לבית עולמו לא בא לביתי, ועכשו (ירמיה יא, טו): מה לידידי בביתי, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מפני מה הגלית את בני ומסרתן בידי האמות והרגום בכל מיתות משנות, והחרבת את בית המקדש מקום שהעליתי את יצחק בני עולה לפניך. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם בניך חטאו ועברו על כל התורה ועל עשרים ושתים אותיות שבה, הדא הוא דכתיב (דניאל ט, יא): וכל ישראל עברו את תורתך. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מי מעיד בהם בישראל שעברו את תורתך, אמר לו תבא תורה ותעיד בהם בישראל, מיד באה תורה להעיד בהן, אמר לה אברהם בתי את באה להעיד בהן בישראל שעברו על מצותיך ואין לך בשת פנים מפני, זכרי יום שהחזירך הקדוש ברוך הוא על כל אמה ולשון ולא רצו לקבלך עד שבאו בני להר סיני וקבלו אותך וכבדוך, ועכשו את באה להעיד בהם ביום צרתם. כיון ששמעה תורה כך עמדה לצד אחד ולא העידה בהן. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם יבאו עשרים ושתים אותיות ויעידו בהן בישראל. מיד באו עשרים ושתים אותיות, באה אל"ף להעיד בישראל שעברו על התורה, אמר לה אברהם, אל"ף את ראש לכל האותיות ובאת להעיד בישראל ביום צרתם, זכרי יום שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ופתח בך (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, ולא קבלוך אמה ולשון אלא בני, ואת באת להעיד בבני. מיד עמדה אל"ף לצד אחד ולא העידה בהן. באתה בי"ת להעיד בהם בישראל, ואמר לה אברהם בתי את באת להעיד על בני, שהם זריזין בחמשה חמשי תורה שאת בראש התורה, הדא הוא דכתיב (בראשית א, א): בראשית ברא אלהים, מיד עמדה בי"ת לצד אחד ולא העידה כלום. באתה גימ"ל להעיד בישראל, אמר לה אברהם גימ"ל את באת להעיד בבני שעברו על התורה, כלום יש אמה שמקימת מצות ציצית שאת נתונה בראש, אלא בני, הדא הוא דכתיב (דברים כב, יב): גדלים תעשה לך. מיד עמדה גימ"ל לצד אחד ולא העידה כלום. וכיון שראו כל האותיות שהשתיקן אברהם, נתבישו ועמדו בעצמן ולא העידו בישראל. מיד פתח אברהם לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבונו של עולם למאה שנה נתת לי בן, וכשעמד על דעתו והיה בחור בן שלשים ושבע שנים אמרת לי העלהו עולה לפני, ונעשיתי עליו כאכזרי ולא רחמתי עליו, אלא אני בעצמי כפתתי אותו, ולא תזכר לי זאת ולא תרחם על בני. פתח יצחק ואמר רבונו של עולם, כשאמר לי אבא (בראשית כב, ח): אלהים יראה לו השה לעלה בני, לא עכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון לבי על גבי המזבח ופשטתי את צוארי תחת הסכין, ולא תזכר לי זאת ולא תרחם על בני. פתח יעקב ואמר רבונו של עולם, לא עשרים שנה עמדתי בבית לבן, וכשיצאתי מביתו פגע בי עשו הרשע ובקש להרג את בני ומסרתי עצמי למיתה עליהם, ועכשו נמסרו ביד אויביהם כצאן לטבחה, לאחר שגדלתים כאפרוחים של תרנגולים וסבלתי עליהם צער גדול בנים, כי רב ימי הייתי בצער גדול בעבורם, ועתה לא תזכר לי זאת לרחם על בני. פתח משה ואמר רבונו של עולם, לא רועה נאמן הייתי על ישראל ארבעים שנה ורצתי לפניהם כסוס במדבר, וכשהגיע זמן שיכנסו לארץ גזרת עלי במדבר יפלו עצמותי, ועכשו שגלו שלחת לי לספד ולבכות עליהם, זהו המשל שאומרים בני אדם מטוב אדוני לא טוב לי ומרעתו רע לי. באותה שעה אמר משה לירמיה לך לפני שאלך ואביאם ואראה מי מניח ידו עליהם. אמר לו ירמיה אי אפשר לילך בדרך מפני ההרוגים, אמר לו אף על פי כן, מיד הלך משה וירמיה לפניו, עד שהגיעו לנהרות בבל, ראוהו למשה ואמרו זה לזה בא בן עמרם מקברו לפדותינו מיד צרינו, יצתה בת קול ואמרה גזרה היא מלפני. מיד אמר להם משה בני להחזיר אתכם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא המקום יחזיר אתכם במהרה והניח אותם. באותה שעה הרימו קולם בבכיה גדולה עד שעלתה בכיתם למרום, הדא הוא דכתיב (תהלים קלז, א): על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. כיון שבא משה אצל אבות העולם אמרו לו מה עשו האויבים בבנינו, אמר להם, מהם הרגו, ומהם כפתו ידיהם לאחוריהם, ומהם אסורים בכבלי ברזל, ומהם נפשטים ערמים, ומהם מתו בדרך ונבלתם לעוף השמים ולבהמת הארץ, ומהם משלכים לחמה רעבים וצמאים, מיד פתחו כלם ובכו וקוננו בקינות וי על דמטא לבנן, היכי הויתון כיתמי בלא אבא, היכי דמכיתון בטיהרא ובקייטא בלא לבושא ובלא כסו. היכי סגיתון בטורי ובחצצי חליצי מסאני ובלא סנדלא. היכי טעניתון מובלי טעוני דחלא, היכי הוו ידיכון כפיתון לאחוריכון, היכי לא בלעתון רוקא בפומיכון. פתח משה ואמר ליטא שמשא אמאי לא חשכת בשעה דעאל שנאה לבית מקדשא. אהדר ליה שמשא בחייך משה רעיא מהימנא, היכי אהוי חשוכא דלא שבקין לי ולא רפו לי דנקטין לי בשיתין שוטי דנורא ואמרין לי פוק ונהר נהוריך. תוב פתח משה ואמר וי על זיוך מקדשא היכי חשך, וי כי מטא זמניה דיחרב והיכלא מכלי ודרדקי דבי רב מתקטלין ואבוהון אזלין בשביה וגלותא ובחרבא. תוב פתח משה ואמר, שבאי אי בחייכון אתון קטולי, לא תקטלון קטולא אכזראה ולא תשוון כלאה גמירא, ולא תקטלון ברא באנפוהי דאבא, וברתא באנפה דאמא, דמטא זימנא דמרי שמיא חושבנא חשיב מנכון. וכשדאי רשיעיא לא עבדין הכי אלא מותבין ליה לברא בכנפיה דאמיה ואמרין ליה לאבוה קום נכסיה, בכיא אמיה ונתרין דמעתא עלוהי ואבוהי תלה ליה רישיה. ועוד אמר לפניו רבונו של עולם, כתבת בתורתך (ויקרא כב, כח): ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, והלא כבר הרגו בנים ואמותיהם כמה וכמה ואתה שותק. באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה רבונו של עולם, גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתרה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי, והקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה, והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי, ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי, כדי שיהא סבור שהיא רחל. ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר, כדי שלא יכיר לקול אחותי וגמלתי חסד עמה, ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקים, רחמן, מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש, והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם. מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר, בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן, הדא הוא דכתיב (ירמיה לא, טו): כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו. וכתיב (ירמיה לא, טז): כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך וגו', וכתיב (ירמיה לא, יז): ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם.
Eikhah Rabbah, Petichta 30 רב אמר

זבדי בן לוי פתח (איכה ד, יב): לא האמינו מלכי ארץ וגו', ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו. דוד אמר (תהלים יח, לח): ארדוף אויבי ואשיגם וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן, הדא הוא דכתיב (שמואל א ל, יז): ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. מהו למחרתם, רבי יהושע בן …
זבדי בן לוי פתח (איכה ד, יב): לא האמינו מלכי ארץ וגו', ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו. דוד אמר (תהלים יח, לח): ארדוף אויבי ואשיגם וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן, הדא הוא דכתיב (שמואל א ל, יז): ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. מהו למחרתם, רבי יהושע בן לוי אמר לשני לילות ויום אחד, היה הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקין וברקים, כמה דתנינן תמן על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים, הדא הוא דכתיב (תהלים יח, כט): כי אתה תאיר נרי וגו'. עמד אסא ואמר אני אין בי כח להרג להם אלא אני רודף אותם ואתה עושה, אמר לו אני עושה, שנאמר (דברי הימים ב יד, יב): וירדפם אסא וגו', לפני אסא אין כתיב כאן אלא לפני ה' ולפני מחנהו. עמד יהושפט ואמר אני אין בי כח לא להרג ולא לרדף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה, שנאמר (דברי הימים ב כ, כב): ובעת החלו ברנה ותהלה וגו'. עמד חזקיהו ואמר אני אין בי כח לא להרג ולא לרדף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה, שנאמר (מלכים ב יט, לה): ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. כמה נשתיר מהם, רב אמר עשרה, שנאמר (ישעיה י, יט): ונער יכתבם, שכן דרכו של נער להיות כותב יו"ד. רבי אלעזר אומר ששה, שכן דרכו של נער להיות שורט שריטה. רבי יהושע בן לוי אומר חמשה, שנאמר (ישעיה יז, ו): שנים שלשה גרגרים בראש אמיר. רבי יהודה ורבי סימון אמרו תשעה, הדא הוא דכתיב (ישעיה יז, ו): ארבעה חמשה בסעפיה פריה. רבי תנחום בן חנילאי אמר ארבעה עשר, הדא הוא דכתיב: שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה. בין כדברי אלו ובין כדברי אלו הכל מודים שנבוכדנצר היה אחד מהם, אלא כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא עלה והחרב בית המקדש, אמר לא בעי אלא מצמצמא יתי מעבד לי כמא דעבד לסבי, מה עשה, בא וישב בדפני של אנטוכיא ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים, ועשה שם שלש שנים ומחצה, בכל יום מקיף את ירושלים ולא היה יכול לכבשה, בקש לחזר נתן הקדוש ברוך הוא בלבו התחיל ממדד בחומה והיתה שוקעת בכל יום טפחים ומחצה עד ששקעה כלה, וכיון ששקעה כלה נכנסו השונאים לירושלים, על אותה שעה הוא אומר לא האמינו מלכי ארץ [ו] כל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים. כיון שחטאו גלו, וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה.
Eikhah Rabbah 2:3 רב אמר

ולא זכר הדם רגליו, אמר רבי חנינא בר יצחק, אין הקדוש ברוך הוא זוכר אותו הדם של בין רגליו של זקן, שנאמר (בראשית יז, כד): ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו, אמר רבי יודן למלך שתפש את שונאיו והרגן, והיו בני המדינה מפרכסין בדם שונאיו, פעם אחת הקניטוהו ודחפן והוציאן חוץ לפלטין, אמרו אין המלך נזכר ל …
ולא זכר הדם רגליו, אמר רבי חנינא בר יצחק, אין הקדוש ברוך הוא זוכר אותו הדם של בין רגליו של זקן, שנאמר (בראשית יז, כד): ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו, אמר רבי יודן למלך שתפש את שונאיו והרגן, והיו בני המדינה מפרכסין בדם שונאיו, פעם אחת הקניטוהו ודחפן והוציאן חוץ לפלטין, אמרו אין המלך נזכר לנו אותו הדם שהיינו מפרכסין בדם שונאיו, כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, אין את נזכר לנו אותו הדם שבמצרים, שנאמר (שמות יב, ז): ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף. דבר אחר, ולא זכר הדם רגליו, אין הדם זה אלא בית המקדש, הדא הוא דכתיב (תהלים צט, ה): רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא. ביום אפו, אמר רבי אחא יום אחד היה חרון אפו של הקדוש ברוך הוא, ואלו עשו ישראל תשובה פשרו. (יחזקאל ט, א): ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו, עד היכן חטאו של עגל קים, רבי ברכיה ואמרי לה רבי נחמיה בן אלעזר עד עגליו של ירבעם בן נבט, הדא הוא דכתיב (הושע ז, א): כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון, אמר הקדוש ברוך הוא באתי לרפאות לישראל מחטאו של עגל, ונגלה רעות שמרון. רבי ישמעאל בר נחמני בשם רבי יוחנן אמר עד חרבן בית המקדש, דכתיב: קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו, וכתיב (שמות לב, לד): וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם. כתיב (יחזקאל ט, ב): והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת. כתיב הכא: והנה ששה, והלא חמש גזרות הן, דכתיב (יחזקאל ט, ה): ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו אל תחס עינכם ואל תחמלו. וכתיב (יחזקאל ט, ו): זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית, אמר רבי יוחנן למלאך קשה שביניהם אמר, זה גבריאל, שנאמר (יחזקאל ט, ב): ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו, שלשה דברים היה אותו מלאך משמש, קסנטור, ספקלטור, וכהן גדול. קסנטור, דכתיב: וקסת הספר במתניו. ספקלטור, שנאמר (ישעיה לד, ב): החרימם נתנם לטבח. וכהן גדול, שנאמר: ואיש אחד בתוכם לבש בדים, וכתיב בכהן (ויקרא טז, ד): כתנת בד קדש ילבש. ואיש כלי מפצו בידו, מאני זייניה, מאני סיתורייתה, ומאני גלותיה. מאני זייניה: ואיש כלי מפצו בידו. ומאני סיתורייתה (ישעיה כז, ט): בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות. ומאני גלותיה, דכתיב (ירמיה נא, כ): מפץ אתה לי כלי מלחמה. וכתיב: ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת, רבי יהודה ברבי סימון אמר עד מקום מחיצתו. ורבנן אמרי עומד ומזכיר חטאין של אחז, דכתיב ביה (מלכים ב טז, טו): ומזבח הנחשת יהיה לי לבקר, מהו לבקר, אמר רבי פינחס פסלו ועשאו בעלי מומין, כמה דאת אמר (ויקרא יג, לו): לא יבקר הכהן. (יחזקאל ט, ד): ויאמר ה' אלו עבר בתוך העיר ירושלים, אלו כתיב, אמר רבי שמעון בן לקיש למלאך הקשה שבהן [אמר זה גבריאל]. והתוית תו, רב נחמן אמר אלו בני אדם שקימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו. ורבנן אמרי חתוכין ופספס. ורב אמר על שנתנה בכל צד תי"ו, תיהי תיהי ותחי תחי. אמר רבי חנינא בר יצחק תמה זכות אבותיהן. רבי הושעיא שלח ואמר לרבי סימון בשביל שאת שרוי בביתו של קצין מפני מה אין אתה מוכיחן, אמר לו הלואי נהוי מאותן שכתוב בהן הנאנחים והנאנקים, אמר לו והלא מהן התחילה הפרענות, דכתיב (יחזקאל ט, ה): ולאלה אמר באזני, אמר רבי אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה, הדא הוא דכתיב ולאלה אמר אלהים באזני, אין כתיב כאן, אלא ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו אל תחס עינכם ואל תחמלו, זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו. והיאך זה, אלא באותה שעה קפצה קטיגוריא לפני כסא הכבוד, אמרה לפניו רבון העולם איזה מהן נהרג על שמך, איזה מהן נפצע מחו על שמך, איזה מהן נתן נפשו על שמך, אמר אין בהם כדי שטר. רבי איבו אמר, אמר הקדוש ברוך הוא יחרב בית המקדש ואל תגע יד בצדיקים. רבי יהודה ברבי סימון אמר הוא והם יש בהם כדי שטר. רבי תנחומא ורבי אבא בשם רבי אבא, מעולם לא אמר הקדוש ברוך הוא דבר טוב וחוזר בו, וכאן חזר בו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ט, ו): וממקדשי תחלו, אל תקרי וממקדשי אלא וממקדשי תחלו. מיד מה כתיב: ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית. וכתיב: ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר. וכתיב (יחזקאל ט, ח): ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק [קול גדול] ואמר אהה אדני אלהים המשחית אתה את כל שארית ישראל, ואין שארית אלא צדיקים, לכך בא ואמר: בלע ה' ולא חמל וגו'.
Eikhah Rabbah 3:5 רב אמר

הביא בכליתי בני אשפתו, רב ושמואל, רב אמר בני אופיכיה, בני אמוריה. ושמואל אמר בני אדם שאוכלין הרבה ומוציאין אשפות, הביאן עלי. הייתי שחק לכל עמי, כתיב (תהלים סט, יג): ישיחו בי ישבי שער, אלו אמות העולם, שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות. ונגינות שותי שכר, מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין, ה …
הביא בכליתי בני אשפתו, רב ושמואל, רב אמר בני אופיכיה, בני אמוריה. ושמואל אמר בני אדם שאוכלין הרבה ומוציאין אשפות, הביאן עלי. הייתי שחק לכל עמי, כתיב (תהלים סט, יג): ישיחו בי ישבי שער, אלו אמות העולם, שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות. ונגינות שותי שכר, מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין, הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי ואומרים בגין דלא נצרוך לחרובא כיהודאי, והן אומרים אלו לאלו, כמה שנים את בעי מחי, והן אומרים כחלוקא דיהודאי דשבתא. ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהם והחלוקין שלו עליו, והן אומרים אלו לאלו על מה זה מתאבל, והן אומרים היהודים הללו שומרי שביעית הן ואין להם ירק ואכלו החוחים של זה והוא מתאבל עליהם. ומכניסים את המומוס לתיאטרון שלהם וראשו גלוח, והן אומרים אלו לאלו על מה ראשו של זה מגלח, והוא אומר היהודים הללו שומרי שבתות הן, וכל מה שהם יגיעין כל ימות השבת אוכלים בשבת, ואין להם עצים לבשל בהם, והם שוברים מטותיהם ומבשלים בהן, והם ישנין בארץ ומתעפרים בעפר וסכין בשמן, לפיכך השמן ביקר. דבר אחר, ישיחו בי ישבי שער, אלו ישראל שהם יושבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ונגינות שותי שכר, מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת תשעה באב, יושבין וקוראים קינות ונהי באיכה. השביעני במרורים, זה יום טוב הראשון של פסח, דכתיב בו (במדבר ט, יא): על מצות ומררים. הרוני לענה, מה שהשביעני בליל יום טוב הראשון של פסח, הרוני בליל תשעה באב לענה, הוי ליל יום טוב הראשון של פסח הוא ליל תשעה באב.
Eikhah Rabbah 4:15 רב אמר

לא האמינו מלכי ארץ כל ישבי תבל, ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד, ואסא, יהושפט, וחזקיהו. דוד אמר (תהלים יח, לח): ארדוף אויבי ואשיגם וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן, הדא הוא דכתיב (שמואל א ל, יז): ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. מהו למחרתם, רבי יהושע בן לוי אמר לשתי לילות ו …
לא האמינו מלכי ארץ כל ישבי תבל, ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד, ואסא, יהושפט, וחזקיהו. דוד אמר (תהלים יח, לח): ארדוף אויבי ואשיגם וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה כן, הדא הוא דכתיב (שמואל א ל, יז): ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. מהו למחרתם, רבי יהושע בן לוי אמר לשתי לילות ויום אחד, והיה הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקין וברקים, כמה דתנינן תמן על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים, הדא הוא דכתיב (תהלים יח, כט): כי אתה תאיר נרי וגו'. עמד אסא ואמר, אין בי כח להרג להם, אלא אני רודף אותם ואתה עושה. אמר לו אני עושה, שנאמר (דברי הימים ב יד, יב): וירדפם אסא וגו' כי נשברו לפני ה' ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד, לפני אסא אין כתיב כאן אלא לפני ה' ולפני מחנהו. עמד יהושפט ואמר, אני אין בי כח לא להרג ולא לרדף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה, שנאמר (דברי הימים ב כ, כב): ובעת החלו ברנה ותהלה וגו'. עמד חזקיהו ואמר, אני אין בי כח לא להרג ולא לרדף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה, שנאמר (מלכים ב יט, לה): ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו'. כמה נשתיר מהם, רב אמר עשרה, שנאמר (ישעיה י, יט): ונער יכתבם, שכן דרכו של נער להיות כותב יו"ד. רבי אליעזר אומר ששה, שכן דרכו של נער להיות שורט שריטה. רבי יהושע אומר חמשה, שנאמר (ישעיה יז, ו): שנים שלשה גרגרים בראש אמיר. רבי יהודה ברבי סימון אמר תשעה, הדא הוא דכתיב (ישעיה יז, ו): ארבעה חמשה בסעפיה פריה. רבי תנחום בר חנילאי אמר ארבעה עשר, הדא הוא דכתיב (ישעיה יז, ו): שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה. בין כדברי אלו בין כדברי אלו הכל מודים שנבוכדנצר אחד מהם היה, אלא כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא עלה והחרב בית המקדש, אמר לא בעי אלא מצמצמא יתי מיעבד לי כמה דעבד לסבי, מה עשה בא וישב בדפני של אנטוכיא, ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים, עשה שם שלש שנים ומחצה, בכל יום מקיף את ירושלים ולא היה יכול לכבשה, וכיון שלא היה יכול לכבש בקש לחזר, נתן הקדוש ברוך הוא בלבו התחיל ממדד בחומה והיתה שוקעת בכל יום טפחים ומחצה עד ששקעה כלה, וכיון ששקעה כלה נכנסו השונאים לירושלים, על אותה שעה הוא אומר: לא האמינו מלכי ארץ כל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים.

Kohelet Rabbah (4)

Kohelet Rabbah 1:18:1 רב אמר

כי ברב חכמה רב כעס, כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס, וכל זמן שהוא מרבה בדעת מרבה ביסורין. אמר שלמה על ידי שהרביתי בחכמה הרביתי בכעס, ועל ידי שהרביתי בדעת הרביתי ביסורין. רב אמר תלמיד חכם אין צריך התראה. אמר רבי שמואל בר נחמן ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן, אם נתפחמו אחד מהן בכמה דמין הוא עשוי, כלי …
כי ברב חכמה רב כעס, כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס, וכל זמן שהוא מרבה בדעת מרבה ביסורין. אמר שלמה על ידי שהרביתי בחכמה הרביתי בכעס, ועל ידי שהרביתי בדעת הרביתי ביסורין. רב אמר תלמיד חכם אין צריך התראה. אמר רבי שמואל בר נחמן ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן, אם נתפחמו אחד מהן בכמה דמין הוא עשוי, כלי פשתן הגסין הבאין מארבל אם פחמו אחד מהן מה הן ומה דמיהן, משל למה הדבר דומה לשנים שנכנסו לחנות, אחד אכל פת קבר וקטנית, ואחד אכל פת נקיה ובשר שמן ושתה יין ישן ומיני אגרטון ויצא חולה, דין אכל מילין קלילין ואיתנזק, ודין אכל מילין בורין ולא איתנזק. כך ראית מימיך חמור עוית עליו, גמל עוית עליו, אלא איכן היסורין מצויין בבני האדם. תני רבי ישמעאל לפום גמלא שיחנא. תני בשם רבי מאיר לפי שהיתה חכמתו של נחש יותר, כך היתה מכתו לפי חכמתו, שנאמר (בראשית ג, א): והנחש היה ערום מכל חית השדה, לפיכך הוא ארור מכל הבהמה ומכל חית השדה. יש שהרבו חכמה לטובתן, ויש שהרבו חכמה לרעתן. שהרבו לטובתן, משה ושלמה. שהרבו לרעתן, דואג ואחיתפל. יש שהרבו גבורתן לטובתן, ויש שהרבו גבורתן לרעתן, שהרבו לטובתן, דוד ויהודה. שהרבו לרעתן, שמשון וגלית. יש שהרבו עשר לטובתן, ויש שהרבו לרעתן, שהרבו לטובתן, דוד ושלמה. ושהרבו לרעתן, קרח והמן. יש שהרבו בנים לטובתן, ויש שהרבו בנים לרעתן, שהרבו לטובתן, בני יעקב ודוד. לרעתן, בני אחאב ועלי, שנאמר (שמואל א ב, יב): ובני עלי בני בליעל וגו', בני אחאב שלא קבלו עליהם על שמים (שמואל א ב, יב): לא ידעו את ה', שאמרו אין מלכות בשמים.
Kohelet Rabbah 5:10:2 אמר רב

תני בזמן שהולד נוצר במעי אמו, שלשה הם שתפין בו, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו, אביו מזריע בו לבן שממנו הבנים, והמח, והצפרנים, ולבן שבעין, והעצמות, והגידין. אמו מזרעת אדם שממנו הדמים, והעור, והבשר, ושער ושחור שבעינים. והקדוש ברוך הוא יתברך שמו ויתרומם זכרו, נותן בו עשרה דברים, ואלו הן: רוח, ונשמה, וקלסתר …
תני בזמן שהולד נוצר במעי אמו, שלשה הם שתפין בו, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו, אביו מזריע בו לבן שממנו הבנים, והמח, והצפרנים, ולבן שבעין, והעצמות, והגידין. אמו מזרעת אדם שממנו הדמים, והעור, והבשר, ושער ושחור שבעינים. והקדוש ברוך הוא יתברך שמו ויתרומם זכרו, נותן בו עשרה דברים, ואלו הן: רוח, ונשמה, וקלסתר, פנים, ומראית עינים, ושמיעת אזנים, ודבור שפתים, ונשיאות ידים, והלוך רגלים, וחכמה, ובינה, ועצה, ודעת, וגבורה. וכשבא שעת פטירתו הקדוש ברוך הוא נוטל חלקו ומניח חלק אביו ואמו לפניהם, ואביו ואמו בוכין. אמר להם הקדוש ברוך הוא מה לכם בוכין כלום נטלתי משלכם, לא נטלתי אלא שלי. אומרים לפניו רבונו של עולם כל זמן שהיה חלקך מערב בחלקנו היה חלקנו שמור מן רמה ותולעה, ועכשיו שנטלת חלקך מתוך חלקנו, הרי חלקנו משלך ונתון לרמה ותולעה. רבי יהודה הנשיא היה מושלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו כרם ומסרו לאריס, אמר המלך לעבדיו לכו בצרו את כרמי וטלו את חלקי והניחו חלק האריס במקומו, מיד הלכו ועשו כדבר המלך, והתחיל אותו האריס צווח ובוכה, אמר לו המלך כלום משלך נטלתי ולא שלי נטלתי, אמר ליה אדוני המלך כל זמן שהיה חלקך עם חלקי היה חלקי שמור מבזה וגנבה, ועכשיו שנטלת חלקך הרי חלקי משלך לבזה וגנבה. המלך, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. האריס, זה אביו ואמו של אדם, כל זמן שהנשמה באדם שמור הוא, כיון שמת הרי הוא לרמה ולתולעה, שנאמר (איוב כה, ו): אף כי אנוש רמה אלו הכנים שבחייו, ובן אדם תולעה אלו תולעים שמרחישין תחתיו במותו. שמעון בן אלעזר אומר אפלו בן יומו חי אינו צריך שמור לא מן החלדה ולא מן העכברים ולא מן הנחשים, הכלב, רואה ובורח, הנחש, רואה ובורח, אבל כשמת אפלו כעוג מלך הבשן צריך שמור מן החלדה ומן העכברים ומן הנחשים, שכל זמן שאדם חי אימתו מטלת על כל הבריות והחיות והרמשים, שנאמר (בראשית ט, ב): ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה וגו', כיון שמת אדם נטלה אימתו וצריך שמור. ותינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת, דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו את השבת, ומדקאמר שלמה (קהלת ט, ד): כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת, כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (תהלים לט, ה): הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא וגו', אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הודיעני את קצי, אמר לו גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. מדת ימי מה היא, אמר לו גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של בשר ודם. ואדעה מה חדל אני, אמר לו בשבת. אמר לו אמות באחד בשבת, אמר לו כבר הגיעה מלכות שלמה בנך ואין מלכות נוגעת בחברתה אפלו כמלא נימא. אמר לו אמות בערב שבת, אמר לו (תהלים פד, יא): כי טוב יום בחצריך מאלף, טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח. כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולי יומא, ההוא יומא הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה, אתא מלאך המות בחיש באילניא, נפק למיחזי, הוה סליק בדרגא איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח נפשיה. שלח שלמה לבי מדרשא אבא מיית ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה. שלחו ליה חתך נבלה והנח לפני כלבים, ואביך הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו, ולא יפה אמר שלמה: כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת.
Kohelet Rabbah 7:8:1 רב אמר

טוב אחרית דבר מראשיתו, רבי מאיר הוה יתיב ודריש בבי מדרשא דטבריה והוה אלישע רביה גייז בשוקא ארכיב על סוסיא בשבתא, אמרון לרבי מאיר הא אלישע רבך אתי גייז בשבתא בשוקא, נפק לגביה אמר ליה במה הויתא עסיק, אמר ליה (איוב מב, יב): וה' ברך את אחרית איוב מראשתו, אמר ליה ברך, שהכפיל את ממונו. אמר ליה עקיבא רבך ל …
טוב אחרית דבר מראשיתו, רבי מאיר הוה יתיב ודריש בבי מדרשא דטבריה והוה אלישע רביה גייז בשוקא ארכיב על סוסיא בשבתא, אמרון לרבי מאיר הא אלישע רבך אתי גייז בשבתא בשוקא, נפק לגביה אמר ליה במה הויתא עסיק, אמר ליה (איוב מב, יב): וה' ברך את אחרית איוב מראשתו, אמר ליה ברך, שהכפיל את ממונו. אמר ליה עקיבא רבך לא הוה אמר כן, אלא: וה' ברך אחרית איוב מראשתו, בזכות תשובה ומעשים טובים שהיה בידו מראשיתו. אמר ליה ומה את אמרת שוב טוב אחרית דבר מראשתו, אמר ליה ומה את אמרת ביה, אמר לו יש לך אדם שהוא קונה סחורה בנערותו והוא מפסיד, ובזקנותו הוא משתכר בה. דבר אחר, טוב אחרית דבר מראשתו, יש לך אדם שמוליד בנים בנערותו והן מתים, מוליד בזקנותו והן מתקימין. דבר אחר, טוב אחרית דבר מראשתו, יש לך אדם שעושה מעשים רעים בנערותו ובזקנותו עושה מעשים טובים. דבר אחר, טוב אחרית דבר מראשתו, יש לך אדם שהוא למד תורה בנערותו ומשכחה, ובזקנותו הוא חוזר עליה, הוי: טוב אחרית דבר מראשתו. אמר לו רבי עקיבא רבך לא כך אמר, אלא: טוב אחרית דבר כשהוא טוב מראשתו, וכן היה מעשה אבויה אבי מגדולי הדור, וכשבא למולני קרא לכל גדולי ירושלים, וקרא לכל גדולי הדור, וקרא לרבי אליעזר ולרבי יהושע עמהם, וכשאכלו ושתו שרון אילין אמרין מזמורין, ואילין אמרין אלפבתרין, אמר רבי אליעזר לרבי יהושע אילין עסקין בדידהון, ואנן לית אנן עסקין בדידן, והתחילו בתורה ומן התורה לנביאים, ומן הנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחין כנתינתן מסיני והאש מלהטת סביבותיהן, עקר נתינתן לא מסיני נתנו באש, שנאמר (דברים ד, יא): וההר בער באש עד לב השמים, אמר הואיל וכך הוא גדול כחה של תורה, הבן הזה אם מתקים לי הריני נותנו לתורה, ועל ידי שלא היתה כונת מחשבתו לשם שמים לא נתקימה בי תורתי. ומה את אמר תובן (איוב כח, יז): לא יערכנה זהב וזכוכית. אמר ליה ומה אמרת ביה, אמר לו אלו דברי תורה שקשין לקנות ככלי זהב וזכוכית, אמר לו עקיבא רבך לא אמר כן, אלא מה כלי זהב וזכוכית אם נשברו יש להם תקנה, אף תלמיד חכם שאבד משנתו יכול הוא לחזר עליה. אמר ליה חזור עול לך, אמר ליה למה, עד כאן תחום שבת. אמר ליה מנן את ידע, אמר ליה מטלפי סוסי, שכבר הלך אלפים אמה. אמר ליה וכל הדא חכמתא אית בך ולית את חוזר בך. אמר ליה לית בחילי. אמר ליה למה, אמר ליה רוכב הייתי על הסוס ומטיל אחורי בית המקדש ביום הכפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול מצפצפת ואומרת (ירמיה ג, כב): שובו בנים שובבים, (מלאכי ג, ז): שובו אלי ואשובה אליכם, חוץ מאלישע בן אבויה, שהיה יודע כחי ומרד בי. ומהיכן היה לו, ראה אדם אחד עלה לראש הדקל בשבת ונטל האם על הבנים וירד בשלום, ובמוצאי שבת ראה אדם אחד עלה לראש הדקל ונטל הבנים ושלח את האם, וירד והכישו נחש ומת, אמר כתיב (דברים כב, ז): שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים, היכן טובו של זה והיכן אריכות ימיו של זה, ולא ידע שדרשה רבי עקיבא למען ייטב לך בעולם שכלו טוב, והארכת ימים לעולם שכלו ארך. ויש אומרים על ידי שראה לשונו של רבי יהודה הנחתום נתון בפי הכלב, אמר מה הלשון שיגע בתורה כל ימיו כך, לשון שאינו יודע ויגע בתורה על אחת כמה וכמה. אמר אם כן לא מתן שכר לצדיקים, ולא תחית המתים. ויש אומרים על ידי שכשהיתה אמו מעברת בו עברה על בתי עבודת כוכבים והריחה ונתנו לו מאותו המין ואכלה, והיה מפעפע בכריסה כאריסה של חכינה. לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה, אתון אמרין לרבי מאיר אלישע חולה, אזל לגביה אמר ליה חזור בך, אמר ליה ועד כדון מקבלין, אמר ליה ולא כתיב (תהלים צ, ג): תשב אנוש עד דכא, עד דכדוכה של נפש. באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת, והיה רבי מאיר שמח ואומר דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי. וכיון שקברוהו באתה האור לשרף את קברו, אתון אמרין ליה לרבי מאיר קבר רבך נשרף, יצא ופרש טליתו עליה, אמר ליה (רות ג, יג): ליני הלילה, בעולם הזה שכלו לילה, והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל, מהו והיה בבקר, בעולם שכלו טוב, אם יגאלך טוב זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים קמה, ט): טוב ה' לכל. ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבקר. ודמכת ליה. אמרון ליה רבי לעלמין דאתי אין אמרין לך מה את בעי אביך או רבך מה תימר, אמר אבא ובתר כן רבי. אמרין ליה ושמעי לך אינון, אמר להון ולאו מתניתא היא, מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפלין עם התפלין, מצילין אלישע בזכות תורתו. לבסוף באו בנותיו ותובעות צדקה אצל רבנו, אמר (תהלים קט, יב): אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו. אמרין, רבי לא תסתכל בעובדוהי אסתכל לאורייתיה, באותה שעה בכה רבי וגזר עליהם שיתפרנסו, אמר מה מי שלא היתה תורתו לשם שמים כך העמיד, מי שתורתו לשם שמים על אחת כמה וכמה. טוב ארך רוח מגבה רוח, חד פרסי אתא גבי רב אמר ליה אלפני אוריא, אמר ליה אמר אל״ף, אמר ליה מאן דיימר דהוא אל״ף, ימרון דאינו כן. אמר בי״ת, אמר ליה מאן אמר דהוא בי״ת, גער בו והוציאו בנזיפה, אזל לגבי שמואל, אמר ליה אלפני אוריא, אמר ליה אמר אל״ף, אמר ליה מאן דיימר דהוא אל״ף, אמר ליה אמר בי״ת, אמר ליה מאן אמר דהוא בי״ת, אחדיה באודניה ואמר אודני אודני, אמר ליה שמואל מאן אמר דהוא אודניך. אמר ליה כולי עלמא ידעין דהוא אודני, אמר ליה אוף הכא כולי עלמא ידעין דהוא אל״ף ודהוא בי״ת, מיד נשתתק הפרסי וקביל עלוי, הוי: טוב ארך רוח מגבה רוח, טובה היא האריכה שהאריך שמואל עם הפרסי מהקפדה שהקפיד עליה רב, אלולי כן חזר הפרסי לסיאורו, וקרא עליו: טוב ארך רוח. ועוד, עקילס הגר שאל לרבי אליעזר, אמר לו הרי חבה שחבב הקדוש ברוך הוא את הגר בלחם ובשמלה בלבד, שנאמר (דברים י, יח): ואהב גר לתת לו לחם ושמלה, כמה טווסין וכמה פסיונין אית לי ואפלו עבדי לא משגיחין עליהון. אמר ליה וכי קלה היא בעיניך דבר שבקש בו אבינו יעקב מתחלה, שנאמר (בראשית כח, כ): ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש, דבר קל הוא. אתא לגבי רבי יהושע ושאיל ליה כך, אמר לו גר שנתגיר לשם שמים זכה ומשיאין מבנותיו לכהנה. לחם זו לחם הפנים. ובגד אלו בגדי כהנה. צמצמו בדברים, אמרו לו תלמידיו וכי קלה היא בעיניך דבר שנחבט בו הזקן, שנאמר (בראשית כח, כ): ונתן לי לחם, ולמה את מושיטו בקנה, התחיל מפיסו בדברים, לחם זו התורה, שנאמר (משלי ט, ה): לכו לחמו בלחמי. ובגד זה הכבוד, שנאמר (משלי ח, טו): בי מלכים ימלכו. הוי: טוב ארך רוח טובה היא האריכה שהאריך רבי יהושע עם עקילס הגר, מהקפדה שהקפיד בו רבי אליעזר, שאלולי כן חזר לסיאורו, וקרא עליו: טוב ארך רוח מגבה רוח.
Kohelet Rabbah 7:19:4 רב אמר

דבר אחר, החכמה תעז לחכם, זה דוד. מעשרה שליטים, מעשרה זקנים שאמרו בספר תהלים, ואלו הן: אדם הראשון, ואברהם, ומשה, ודוד, ושלמה. על אילין חמשה לא איתפלגין, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ורבי יוחנן, רב אמר: אסף, הימן, וידותון, ושלשה בני קרח אחד, ועזרא. ורבי יוחנן אמר הוא אסף דהכא הוא אסף דתמן, אלא על …
דבר אחר, החכמה תעז לחכם, זה דוד. מעשרה שליטים, מעשרה זקנים שאמרו בספר תהלים, ואלו הן: אדם הראשון, ואברהם, ומשה, ודוד, ושלמה. על אילין חמשה לא איתפלגין, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ורבי יוחנן, רב אמר: אסף, הימן, וידותון, ושלשה בני קרח אחד, ועזרא. ורבי יוחנן אמר הוא אסף דהכא הוא אסף דתמן, אלא על ידי שהיה בן תורה זכה לומר שירה עם אחיו, וזכה לומר שירה בפני עצמו. על דעת רב, אסף אחר הוא, שנאמר (דברי הימים א כה, ב): על יד אסף הנבא על ידי המלך, רב ורבי יוחנן רב אמר לידותון ממש, רבי יוחנן אמר לידותון הנבא על הדתין ועל הדינין שעברו עליו ועל ישראל. רבי הונא בשם רבי אחא אף על פי שעשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, מכלהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראל. משלו משל למה הדבר דומה, לחבורה של אנשים המבקשת לומר הימנון למלך, אמר להם המלך כלכם נעימים, כלכם חסידים, כלכם משבחין לומר הימנון לפני, אלא איש פלוני יאמר על ידי כלכם, למה, שקולו ערב. כך בשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר תהלים, אמר להם הקדוש ברוך הוא כלכם נעימים וחסידים ומשבחין לומר הימנון לפני, אלא דוד יאמר על ידי כלכם, למה, שקולו ערב, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כג, א): ונעים זמרות ישראל.

Esther Rabbah (8)

Esther Rabbah, Petichta 1 רב פתר

ויהי בימי אחשורושרב פתח (דברים כח, סו): והיו חייך תלאים לך מנגד, רבנן ורבי ברכיה, רבנן אמרי והיו חייך תלאים לך, זה שהוא לוקח חטים לשנה. (דברים כח, סו): ופחדת לילה ויומם, זה שהוא לוקח חטין מן הסידקי. ולא תאמין בחייך, זה שהוא לוקח לו מן הפלטר. ורבי ברכיה אמר: והיו חייך תלאים לך, זה שהוא לוקח לו חטים ל …
ויהי בימי אחשורושרב פתח (דברים כח, סו): והיו חייך תלאים לך מנגד, רבנן ורבי ברכיה, רבנן אמרי והיו חייך תלאים לך, זה שהוא לוקח חטים לשנה. (דברים כח, סו): ופחדת לילה ויומם, זה שהוא לוקח חטין מן הסידקי. ולא תאמין בחייך, זה שהוא לוקח לו מן הפלטר. ורבי ברכיה אמר: והיו חייך תלאים לך, זה שהוא לוקח לו חטים לשלש שנים. ופחדת לילה ויומם, זה שהוא לוקח לו חטים לשנה. ולא תאמין בחייך, זה שהוא לוקח לו חטים מן הסידקי. מתיבין רבנן לרבי ברכיה והלוקח מן הפלטר מהו, אמר להם לא דברה תורה במתים. דבר אחר, והיו חייך תלאים לך מנגד, זה שהוא נתון בדיוטי של קיסרין. ופחדת לילה ויומם, זה שהוא יוצא לדון. ולא תאמין בחייך, זה שהוא יוצא להצלב. רב פתר קרייה בהמן, והיו חייך תלאים לך מנגד, מעת לעת מהסרת טבעת. ופחדת לילה ויומם, בשעה שהכתבים פורחין. ולא תאמין בחייך (אסתר ג, יד): להיות עתדים ליום הזה.
Esther Rabbah, Petichta 3 רב אמר

והשיבך ה' מצרים באניות (דברים כח, סח). אמר רבי יצחק באניות, בעניות ממעשים טובים. ולמה למצרים, שכעור ורע יש לעבד כשהוא חוזר לרבו הראשון. אמר רבי שמעון בן יוחאי בשלשה מקומות הקדוש ברוך הוא מזהיר לישראל שלא יחזרו למצרים, הראשון שנאמר (שמות יד, יג): כי אשר ראיתם את מצרים וגו', והשני כתיב (דברים יז, טז): …
והשיבך ה' מצרים באניות (דברים כח, סח). אמר רבי יצחק באניות, בעניות ממעשים טובים. ולמה למצרים, שכעור ורע יש לעבד כשהוא חוזר לרבו הראשון. אמר רבי שמעון בן יוחאי בשלשה מקומות הקדוש ברוך הוא מזהיר לישראל שלא יחזרו למצרים, הראשון שנאמר (שמות יד, יג): כי אשר ראיתם את מצרים וגו', והשני כתיב (דברים יז, טז): וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה, והדין שלישי, דכתיב: והשיבך ה' מצרים באניות. בשלשתן כפרו ובשלשתן לקו. הראשונה בימי סנחריב, שנאמר (ישעיה לא, א): הוי הירדים מצרים לעזרה, מה כתיב בתריה: ומצרים אדם ולא אל. שנית, בימי יוחנן בן קרח, שנאמר (ירמיה מב, טז): והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה וגו'. והשלישית בימי טרכינוס שחיק עצמות, ילדה אשתו בליל תשעה באב והיו כל ישראל אבלים, נשחק הולד בחנכה, אמרו ישראל נדליק או לא נדליק, אמרו נדליק וכל מה דבעי לימטי עלן ימטי, אדליקו, אזלון ואמרון לישנא ביש לאשתו של טרכינוס, אילין יהודאין כד ילידת הוו מתאבלין, וכד מיית ולדא אדליקו בוצינין. שלחה וכתבה לבעלה עד דאת מכבש ברבריין, בוא וכבוש אילין יהודאין דמרדו בך. סליק לאילפא וחשב למיתי בעשרה יומין, ואייתיה רוחא בחמשה יומין, אתא ואשכחינון דהוו עסיקין בהדין פסוקא (דברים כח, מט): ישא ה' עליך גוי מרחק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר, אמר להון אנא הוא נשרא דחשיבית למיתי בעשרה יומין ואיתיתני רוחא בחמשה יומין, הקיפון לגיונותיו והרגן. ואין קונה, למה אין קונה, רב אמר על ידי שלא הקניתם דברי הברית, שאין בכם מי קונה דברי חמשה ספרי תורה, מנין של קונה. אמר רבי שמואל בר נחמן על ידי שחזרתי על כל האמות שבעולם ואין מי קונה דברי תורה כיוצא בכם. אמר רבי שמואל בר יצחק אתם יש לכם קנין באמות העולם, שנאמר (ויקרא כה, מה): וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו, אבל לאמות אין להם קנין בכם. ולמה יש לכם קנין באמות העולם, על ידי שהקניתם אלה דברי הברית. ולמה אמות העולם אין להן קנין בכם, על ידי שלא קנו אלה דברי הברית. אמר רבי יונתן אתם יש לכם פטרונות, ומה הן אלה דברי הברית. אמר רבי יודא אתם טמיקא אתם, הלוקח לו עבד מן הטמיקא שוב אינו מתחיב בנפשו, שכן אחשורוש אומר לאשתו (אסתר ח, ז): הנה בית המן נתתי לאסתר, ואמר רבי יודא בר רבי סימון על דפשט ידיה בטמיקא כן הוה ליה. אמר רבי יצחק מעשה בפרוצפיה באשה אחת שהיתה פודה את השבויים, באתה שבויה אחת ופדאתה, שניה, ופדאתה, וכיון שמטה ידה ולא היתה יכולה לפדות, מיד הקיפוה לגיונות והרגוה, וכל כך למה, כדי לזרז השבאים הבאים. רבי לוי ורבי יצחק, רבי לוי אומר מי לקח לו חבר ולמחר הוא להריגה, מי לקח לו אשה ולמחר היא להריגה. רבי יצחק אמר לעבדים ולשפחות אי אתם נקנין, אבל אתם נקנין להשמיד להרג ולאבד, שכן אסתר אומרת לאחשורוש: ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו וגו'. שכן כתב לנו משה רבנו בתורה (דברים כח, סח): והתמכרתם שם לאיביכם לעבדים ולשפחות ואין קונה, שמא להשמיד להרג ולאבד, כיון שראו הכל התחילו צווחין ווי, ויהי, ווי שהיה בימי אחשורוש.
Esther Rabbah, Petichta 12 רב אמר

רב ושמואל, רב אמר כל מה שאמר הקדוש ברוך הוא, בו אמר, הדא הוא דכתיב (ישעיה יד, כב): והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד, שם זה נבוכדנצר, ושאר זה אויל מרודך, ונין זה בלשצר, ונכד זוהי ושתי. דבר אחר, שם זה הכתב שלהן, ושאר זה לשון, ונין ונכד בר ובר בר. ושמואל אמר כל מה שאמר הקדוש ברוך הוא, בו אמר, הדא הוא דכתי …
רב ושמואל, רב אמר כל מה שאמר הקדוש ברוך הוא, בו אמר, הדא הוא דכתיב (ישעיה יד, כב): והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד, שם זה נבוכדנצר, ושאר זה אויל מרודך, ונין זה בלשצר, ונכד זוהי ושתי. דבר אחר, שם זה הכתב שלהן, ושאר זה לשון, ונין ונכד בר ובר בר. ושמואל אמר כל מה שאמר הקדוש ברוך הוא, בו אמר, הדא הוא דכתיב (ירמיה מט, לח): ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים, מלך זו ושתי, ושרים אלו שבעת שרי פרס ומדי. רבי שמואל בר נחמני אמר (דברים כח, לו): יולך ה' אתך ואת מלכך, אם תאמר לבבל, והלא מבבל היו, אם כן למה נאמר: אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך, אלא זו מדי, הוי ויהי בימי.
Esther Rabbah 2:13 רב אמר

והשתיה כדת אין אנס (אסתר א, ח), כדת כל מקום, אית אתר דבעי מיגס ובתר כן שתי, ואית אתר דשתי ובתר כן מיגס. כדת כל אמה ואמה, כאילין כותאי דלא שאתן חמרא דזיקין, אייתי להון חמרא דקוליה. אין אנס, באנפקא. רב אמר אין אונס ביין נסך. אמר רבי בנימין בר לוי אין אונס בפקתא, לפום דתמן שאתן בגסא לפיכך אין אונס בפקת …
והשתיה כדת אין אנס (אסתר א, ח), כדת כל מקום, אית אתר דבעי מיגס ובתר כן שתי, ואית אתר דשתי ובתר כן מיגס. כדת כל אמה ואמה, כאילין כותאי דלא שאתן חמרא דזיקין, אייתי להון חמרא דקוליה. אין אנס, באנפקא. רב אמר אין אונס ביין נסך. אמר רבי בנימין בר לוי אין אונס בפקתא, לפום דתמן שאתן בגסא לפיכך אין אונס בפקתא. כי כן יסד המלך, אמר רבי שמואל בר נחמן בוא וראה שלותו של אותו רשע מה היא, שהיה ביתו מיסד באבנים טובות ומרגליות. על כל רב ביתו, לעשות לגדולי מלכות שיהא כל אחד ואחד רשאי לצחק עם בניו ועם בני ביתו.
Esther Rabbah 3:1 רב פתח

רב פתח (חבקוק ב, טו): הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם. הוי משקה זה נבוכדנצר, רעהו זה צדקיהו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אי רשע אינו מלך כמותך אינו רועה כמותך, מספח חמתך, מה אתה מספח בו דברים בחמתך. אמר לו אלו מרדת בי ולא מרדת באלהיך, היה לאלהיך להתקים עליך, אלו מרדת באלהיך ולא מרדת ב …
רב פתח (חבקוק ב, טו): הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם. הוי משקה זה נבוכדנצר, רעהו זה צדקיהו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אי רשע אינו מלך כמותך אינו רועה כמותך, מספח חמתך, מה אתה מספח בו דברים בחמתך. אמר לו אלו מרדת בי ולא מרדת באלהיך, היה לאלהיך להתקים עליך, אלו מרדת באלהיך ולא מרדת בי, היה לי להתקים בך, אלא שמרדת באלהיך ומרדת בי, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב לו, יג): וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים. במה השביעו אמר רבי יוסי ברבי חנינא בקרנות המזבח הפנימי השביעו, מה היה עושה לו אותו רשע, היה מאכילו פת חמה של שעורים, ומשקה אותו יין מן הגת חדש, וכל כך למה, כדי שיתחללו מעיו, הדא הוא דכתיב (חבקוק ב, טו): למען הביט על מעוריהם. אמר רבי חנינא בר יצחק יקר עצמך ויקר אבותיך לא נכנסתם למלכות אלא על ידי שכבד זקנך לזקנו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לט, א): בעת ההיא שלח מראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק, אמרו מראדך בלאדן עובד לחמה היה, והיה רגיל לאכל בשש שעות ולישן עד תשע שעות, ואותו היום שחזר גלגל חמה לאחוריו בימי חזקיהו ישן עד תשע שעות ועמד בארבע שעות, וכיון שנעור משנתו בקש להרג את כל עבדיו, אמר להם הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה, אמרו לו, לא, אלא שגלגל חמה חזר לאחוריו. אמר להם וכי יש אלוה גדול מאלהי שיכול להחזירו. אמרו לו אלוהו של חזקיהו גדול מאלהיך. מיד עמד וכתב שלום לחזקיהו ושלום לאלהי חזקיהו ושלום לירושלים. וכיון שיצאו הכתבים והבולדרין נתישבה דעתו עליו ואמר הכבוד הזה שחלקתי לחזקיהו לא חלקתי לו אלא בשביל אלהיו, ואני מקדים שלום של חזקיהו שהוא בשר ודם לשלום אלהיו, מיד עמד מכסאו ופסע שלש פסיעות ושלח בולדארין והחזיר את הכתבים וכתב ספרים אחרים, שלם לאלהא רבא של חזקיהו ושלם לחזקיהו ושלם לירושלם. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה עמדת מכסאך ופסעת שלש פסיעות בשביל כבוד שמי, חייך שאני מעמיד ממך שלש מלכים שיהיו קוזמקרטורין מסוף העולם ועד סופו, ואלו הם, נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא כבודך וכבוד זקנך ואביך לא נכנסו למלכות אלא בשביל שכבד לזקנו של זה ואתה מבזה אותו (חבקוק ב, טז): שבעת קלון מכבוד, צדקיה בני מתבזה כדרך כל אדם המתבזה, אבל את (חבקוק ב, טז): וקיקלון על כבודך, מקיא מלמעלן וקלון מלמטה. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אמר כיון שראו שני גדולי לגיונותיו שמקיא מלמעלן וקלון מלמטן, עמדו והעמידוהו מכסאו והסירו את כתרו מעל ראשו והסירו פורפירא שלו מעליו, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, כ): ויקרה העדיו מנה, והעמידו בעריתו ערית בזוי. ומי היו שני גדולי לגיונותיו, כורש ודריוש. רבי מנחם חתניה דרבי אליעזר בר אבינא בשם רבי יעקב בר אבינא כל ביתו של אותו רשע לא נדונים אלא ערמים (חבקוק ב, טז): שתה גם אתה והערל, זה נבוכדנצר. גם אתה, זה בלשצר. והערל, זו ושתי.
Esther Rabbah 3:13 בשם רב

להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות (אסתר א, יא), אמר רבי איבו כפרתן של ישראל, כשישראל אוכלין ושותין ושמחין, הן מברכין ומשבחין ומקלסין להקדוש ברוך הוא, וכשאמות העולם אוכלין ושותין, מתעסקין הן בדברי תפלות, זה אומר מדיות נאות, וזה אומר פרסיות נאות. אמר להם אותו טפש, כלי שאותו האיש משתמש בו אינו ל …
להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות (אסתר א, יא), אמר רבי איבו כפרתן של ישראל, כשישראל אוכלין ושותין ושמחין, הן מברכין ומשבחין ומקלסין להקדוש ברוך הוא, וכשאמות העולם אוכלין ושותין, מתעסקין הן בדברי תפלות, זה אומר מדיות נאות, וזה אומר פרסיות נאות. אמר להם אותו טפש, כלי שאותו האיש משתמש בו אינו לא מדית ולא פרסית אלא כשדית, מבקשים אתם לראותו, אמרו לו הן ובלבד שתהא ערמה, אמר להון הן וערמה. רבי פנחס ורבי חמא בר גוריא בשם רב אמר בקשה לכנס אפלו בצלצול כזונה ולא הניחו אותה, אמר לון וערמה, אמרה אכנס בלא כתר הן אומרים שפחה היא זו, תלבש בגדי מלכות ותכנס, אמר רב הונא אין הדיוט משתמש בבגדי מלכות.
Esther Rabbah 4:3 רב אמר

שבעת שרי פרס ומדי, רב ושמואל, רב אמר במלכות אחשורוש הכתוב מדבר, ושמואל אמר במלכות בלשצר הכתוב מדבר. על דעתיה דרב דאמר במלכות אחשורוש, ניחא, על דעתיה דשמואל דאמר במלכות בלשצר, כיצד היו כל אותן השנים, אמר רבי הונא על ידי שלא נשתמשו בכלי בית המקדש, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, ב): בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו' …
שבעת שרי פרס ומדי, רב ושמואל, רב אמר במלכות אחשורוש הכתוב מדבר, ושמואל אמר במלכות בלשצר הכתוב מדבר. על דעתיה דרב דאמר במלכות אחשורוש, ניחא, על דעתיה דשמואל דאמר במלכות בלשצר, כיצד היו כל אותן השנים, אמר רבי הונא על ידי שלא נשתמשו בכלי בית המקדש, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, ב): בלשאצר אמר בטעם חמרא וגו' שמתוך כן בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדאה.
Esther Rabbah 4:8 רב אמר

והיום הזה תאמרנה שרות פרס (אסתר א, יח), רב ושמואל, רב אמר כדי הבזיון הזה לקציפה הזאת. ושמואל אמר, כדי הקצפון לבזיון זה. אמר רבי חנינא כדאי הוא הבזיון, שביזה אביה את כלי בית המקדש, לקצפון, שקצף עליה והרגה.

Midrash Tanchuma (9)

Midrash Tanchuma, Bereshit 2:10 אמר רב

וכן אמרי, אסור לענויי ענוי הרשות. אבל חזא חלמא ובעי למיתב בתענית משום בטולי חלמא, שפיר דמי, דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב, יפה תענית לחלום כאש לנערת. ואמר רב יוסף, ובו ביום. ואמר רב חסדא, ואפלו בשבת.
Midrash Tanchuma, Eikev 8:1 רב אמר

בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. זה שאמר הכתוב: כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבר (ירמיה ב, כ). איזהו על. עלו של מלאך המות, שנאמר: והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב, טז), חרות ממלאך המות. ורבי נחמיה אומר, חרות מן הגליות. ורב אמר, …
בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. זה שאמר הכתוב: כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבר (ירמיה ב, כ). איזהו על. עלו של מלאך המות, שנאמר: והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב, טז), חרות ממלאך המות. ורבי נחמיה אומר, חרות מן הגליות. ורב אמר, חרות מן היסורין, שהיו כמלאכי השרת, שנאמר: אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם (תהלים פב, ו). ובשעה שעשו אותו מעשה, נאמר, אכן כאדם תמותון (שם פסוק ז). ותאמרי לא אעבר, אפלו משתעבדת, עושין מה שאנו מבקשין. אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אתה הוא קשה שבהם, השתעבד תחלה, שנאמר: פסל לך שני לוחות אבנים.
Midrash Tanchuma, Ki Tisa 10:4 בשם רב

וכשאמר ונתנו איש כפר נפשו, תמה ואמר: מי יוכל לתת פדיון נפשו, שנאמר: ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם (תהלים מט, ט), אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו (תהלים מט, ח). אמר לו: לא כמו שאת סבור, אלא זה יתנו, כזה יתנו. רב הונא בשם רב אמר: שדי לא מצאנהו שגיא כח (איוב לו, כג). אין הקדוש ברוך הוא בא בטרחות עם …
וכשאמר ונתנו איש כפר נפשו, תמה ואמר: מי יוכל לתת פדיון נפשו, שנאמר: ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם (תהלים מט, ט), אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו (תהלים מט, ח). אמר לו: לא כמו שאת סבור, אלא זה יתנו, כזה יתנו. רב הונא בשם רב אמר: שדי לא מצאנהו שגיא כח (איוב לו, כג). אין הקדוש ברוך הוא בא בטרחות עם ישראל. כששמע משה כך, אמר: אשרי העם שככה לו (תהלים קמד, טו), אשרי שאל יעקב בעזרו (תהלים קמו, ה).
Midrash Tanchuma, Korach 10:1 אמר רב

ואון בן פלת. למה נקרא שמו און. שכל ימיו באנינות היה. בן פלת, שנעשו לו נפלאות. אמר רב, און בן פלת, אשתו הצילתו. אמרה לו: מה ליך בהדין פלגתא, אי אהרן כהנא רבא, את תלמידא. אי קרח יהי כהנא רבא, את תלמידא. אמר לה: ידענא דכלא כנישתא קדישא, דכתיב: כי כל העדה כלם קדושים. מה עבדת. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגני …
ואון בן פלת. למה נקרא שמו און. שכל ימיו באנינות היה. בן פלת, שנעשו לו נפלאות. אמר רב, און בן פלת, אשתו הצילתו. אמרה לו: מה ליך בהדין פלגתא, אי אהרן כהנא רבא, את תלמידא. אי קרח יהי כהנא רבא, את תלמידא. אמר לה: ידענא דכלא כנישתא קדישא, דכתיב: כי כל העדה כלם קדושים. מה עבדת. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגניתיה בערסיתיה, והוה יתבא אבבא דביתא וסתרתיה למזיה. כל מאן דאתא בשביל און בעלה, חזיה והדר. אדהכי והכי איבלעינהו ארעא. היינו דכתיב: חכמות נשים בנתה ביתה (משלי יד, א), זו אשתו של און. ואולת בידיה תהרסנו (שם), זו אשתו של קרח. ויקמו לפני משה נשיאי עדה, מיחדין שבעדה. קראי מועד, שיודעין לעבר את השנים ולקבע את החדשים והתקופות. אנשי שם, שהיה להם שם בכל. וישמע משה ויפל על פניו. מה שמע. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מלמד, שחשדוהו באשת איש, שנאמר: ויקנאו למשה במחנה (תהלים קו, טז). אמר רבי חייא בר אבא אמר רב, מלמד, שכל אחד ואחד קנא לאשתו מן משה. ויקם משה וילך אל דתן ואבירם. אמר רבי שמעון בן לקיש, מכאן שאין מחזיקין במחלקת, אמר רב, כל המחזיק במחלקת, עובר בלאו, הוא שנאמר: ולא יהיה כקרח וכעדתו. רב אסי אמר, ראוי הוא להצטרע. כתיב הכא, כאשר דבר ה' ביד משה לו. וכתיב התם, ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך וגו' (שמות ד, ו). אמר רב חסדא, כל החולק על רבו, כאלו חולק על השכינה, שנאמר: בהצתם על ה' (במדבר כו, ט). אמר רב חמא בר חנינא, כל העושה מריבה עם רבו, כאלו עושה מריבה עם השכינה, שנאמר: המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' (שם כ, יג). אמר רבי חנינא בר פפא, כל המתרעם על רבו, כאלו מתרעם על השכינה, שנאמר: לא עלינו תלונותיכם כי על ה' (שמות טז, ח). אמר רבי אבהו, כל המהרהר אחרי רבו, כאלו מהרהר אחרי השכינה, שנאמר: וידבר העם באלהים ובמשה (במדבר כא, ה).
Midrash Tanchuma, Masei 12:1 אמר רב

ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה. בשגגה ולא בזדון. אם ילך אדם ויהרג בזדון ויאמר בשגגה הרגתי ויהא בורח לערי מקלט, אמר הקדוש ברוך הוא, אפלו הוא נכנס ובורח למזבח שלי, הרגו אותו, שנאמר: מעם מזבחי תקחנו למות (שמות כא, יד). ומי היה זה שברח למזבח ונהרג. זה יואב, שנאמר: והשמועה באה עד יואב וגו' (מל״‎א ב, כח). את …
ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה. בשגגה ולא בזדון. אם ילך אדם ויהרג בזדון ויאמר בשגגה הרגתי ויהא בורח לערי מקלט, אמר הקדוש ברוך הוא, אפלו הוא נכנס ובורח למזבח שלי, הרגו אותו, שנאמר: מעם מזבחי תקחנו למות (שמות כא, יד). ומי היה זה שברח למזבח ונהרג. זה יואב, שנאמר: והשמועה באה עד יואב וגו' (מל״‎א ב, כח). את מוצא, שחכם גדול היה יואב בתורה וראש סנהדרין, שנאמר: יושב בשבת תחכמני ראש השלישים (ש״‎ב כג, ח), ולא היה יודע שכתוב בתורה, וכי יזיד איש על רעהו וגו' (שמות כא, יד), שהלך והחזיק בקרנות המזבח. אלא אמר יואב, הרוגי בית דין אינם נקברים בקבורת אבותיהם, אלא הן לעצמן. מוטב לי למות כאן, שאקבר בקברי אבותי. וישב בניהו את המלך וגו' (מל״‎א ב, ל). ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו וגו' (שם פסוק לא). ולמה נהרג. שכך צוהו דוד אביו, שנאמר: וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה (שם פסוק ה). מה עשה לו. את מוצא, בשעה שכתב דוד ליואב, הבו את אוריה אל מול פני המלחמה וגו' (ש״‎ב יא, טו), ועשה כן ונהרג, נתקבצו כל ראשי החילים על יואב להרגו, שהיה ראש הגבורים, שנאמר בו: אוריה החתי על שלשים ושבעה (שם כג, לט), הראה להם יואב את הכתב. לפיכך כתיב: את אשר עשה לי יואב בן צרויה. אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם (מל״‎א ב, ה), היו סבורים כל ישראל שדוד צוהו להרגם, שהיה אבנר בן נר בן דוד של שאול. ולפיכך עמד דוד וקלל את יואב ואמר, אל יכרת מבית יואב וגו' (ש״‎ב ג, כט). ונתפיסו כל ישראל וידעו שלא צוהו דוד. ולכך צוה לשלמה בנו, שיהרג אותו, שהיה יואב בן אחותו של דוד, והיה מבקש לקרבו לעולם הבא. כיון שבקש שלמה להרג אותו, אמר יואב לבניהו, לך אמר לשלמה, אל תדינני בשני דינין. אם תהרגני, טול מעלי הקללות שקללני דוד אביך. ואם לא, תניח אותי בקללותיו ואל תהרגני. מיד, ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו (מל״‎א ב, לא). אמר רבי יהודה, כל קללות שקלל דוד את יואב, נתקימו בזרעו של דוד. זב, מרחבעם בן שלמה, שנאמר בו: והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה (שם יב, יח). וכתיב בזב, כל המרכב אשר ירכב עליו הזב וגו' (ויקרא טו, ט). מצרע, מעזיהו, שנאמר: ויהי מצרע עד יום מותו (מל״‎ב טו, ה). ומחזיק בפלך, מאסא, דכתיב: לעת זקנתו חלה את רגליו (מל״‎א טו, כג), שנעשה כאשה, שאחזתו פודגר״‎ה. נופל בחרב, מיאשיהו, דכתיב: וירו הירים אל המלך יאשיהו (דה״‎ב לה, כג). ואמר רב יהודה, שעשאוהו כל גופו ככברה. ואמר רב, נעצו בו לונביאות של ברזל עד שעשאוהו כל גופו ככברה. וחסר לחם, מיהויכין, שנאמר: וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו וגו' (ירמיה נב, לד), משלחנו של אויל מרודך. ואת מוצא, שכל זמן שהיה יהוידע הכהן קים, היה יואש עושה רצון בוראו, שנאמר: ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן (מל״‎ב יב, ג). ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם (דה״‎ב כד, יז), שקבל על עצמו לעשות אלה. לפיכך ואת יואש עשו שפטים (שם פסוק כד). ומפני מה נהרג אבנר. מפני שעשה דמן של נערים הפקר ושחוק, שנאמר: ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו (ש״‎ב ב, יד). ויש אומרים: מפני שהקדים שמו לשמו של דוד, שנאמר: וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר וגו' (שם ג, יב). וחכמים אומרים: מפני שלא הניח לשאול להתפיס על דוד, אלא אמר ליה בסירה הועדת. ורבנן אמרי, על שהיה ספיקה על ידו למחות דבר נוב עיר הכהנים, ולא מחה.
Midrash Tanchuma, Mishpatim 7:4 אמר רב

ואמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב? ויאמר ה' אליו עבר בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה (יחזקאל ט, ד). אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: לך רשם על מצחן של צדיקים תי״‎ו של דיו כדי שלא ישלטו בהן מלאכי חבלה ועל מצחן של רשעים תי״‎ו של דם כדי שישלטו בה …
ואמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב? ויאמר ה' אליו עבר בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה (יחזקאל ט, ד). אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: לך רשם על מצחן של צדיקים תי״‎ו של דיו כדי שלא ישלטו בהן מלאכי חבלה ועל מצחן של רשעים תי״‎ו של דם כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו. אמר לה: הללו צדיקים גמורים הם, והללו רשעים גמורים. אמרה לפניו: רבונו של עולם, היה בידם למחות ולא מחו. אמר לה: גלוי וידוע לפני, שאם מחו בהם לא קבלו מהן. אמרה לפניו: רבונו של עולם, אם לפניך גלוי, להם מי גלוי?
Midrash Tanchuma, Mishpatim 7:6 אמר רב

וכן הוא אומר: והכרתי ממך צדיק ורשע (יחזקאל כא, ח). צדיק על שלא מחה ברשע. וכן אתה מוצא ביאשיהו המלך, שנתפס על דורו. וכתיב בו: וכמהו לא היה לפניו מלך וגו' (מלכים ב כג, כה). ועד היכן תוכחה? אמר רב: עד ההכאה. ושמואל אמר: עד קללה. ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה. ושלשתן מקרא אחד דרשו, שנאמר: ויחר אף שאול ביהונת …
וכן הוא אומר: והכרתי ממך צדיק ורשע (יחזקאל כא, ח). צדיק על שלא מחה ברשע. וכן אתה מוצא ביאשיהו המלך, שנתפס על דורו. וכתיב בו: וכמהו לא היה לפניו מלך וגו' (מלכים ב כג, כה). ועד היכן תוכחה? אמר רב: עד ההכאה. ושמואל אמר: עד קללה. ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה. ושלשתן מקרא אחד דרשו, שנאמר: ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות (ש״‎א כ, ל). וכתיב: ויטל שאול את החנית עליו להכתו (ש״‎א כ, לג).
Midrash Tanchuma, Nasso 16:1 רב אומר

ויהי ביום כלות משה. רב אומר, כל מקום שהוא אומר ויהי, דבר חדש הוא. ורבי שמעון אומר, כל מקום שהוא אומר ויהי, דבר שהיה נפסק להרבה ימים וחזר לכמות שהיה. זה שאמר הכתוב: באתי לגני אחותי כלה (שה״‎ש ה, א). אמר רבי שמואל בר נחמן, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים …
ויהי ביום כלות משה. רב אומר, כל מקום שהוא אומר ויהי, דבר חדש הוא. ורבי שמעון אומר, כל מקום שהוא אומר ויהי, דבר שהיה נפסק להרבה ימים וחזר לכמות שהיה. זה שאמר הכתוב: באתי לגני אחותי כלה (שה״‎ש ה, א). אמר רבי שמואל בר נחמן, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים. ברא את האדם וצוה אותו ואמר לו: מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו (בראשית ב, טז-יז). ועבר על צוויו. אמר ליה הקדוש ברוך הוא, כך הייתי מתאוה שיהא לי דירה בתחתונים כמו שיש לי בעליונים, ודבר אחד צויתי אותך ולא שמרת אותו. מיד סלק הקדוש ברוך הוא שכינתו לרקיע הראשון. מנין, דכתיב: וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן (שם ג, ח). כיון שעברו על הצווי, סלק שכינתו לרקיע הראשון. עמד קין והרג להבל, מיד סלק שכינתו לרקיע שני כו'. אמר הקדוש ברוך הוא, שבעה רקיעים בראתי, ועד עכשו יש רשעים לעמד בה. מה עשה. קפל את כל הדורות הראשונים הרשעים והעמיד אברהם. כיון שהעמיד אברהם, סגל מעשים טובים, ירד הקדוש ברוך הוא מן רקיע שביעי לששי. עמד יצחק ופשט צוארו על גבי המזבח, ירד מששי לחמישי כו' (שם). עמד משה והורידה לארץ, שנאמר: וירד ה' על הר סיני (שמות יט, כ). וכתיב: באתי לגני אחותי כלה (שה״‎ש ה, א). אימתי, כשהוקם המשכן.
Midrash Tanchuma, Shoftim 9:1 אמר רב

והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים בה יכרתו יגועו, והשלישית יותר בה (זכריה יג, ח). זו היא שנאמר ברוח הקדש על ידי דוד, יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים וגו' (תהלים צז, ז). כנגד מי אמרו. לא אמרו אלא כנגד הקדוש ברוך הוא. אמר רבי חנינא, עתיד הקדוש ברוך הוא להראות כבודו לכל באי עולם, ולהוריד כסאו באמצע הרקי …
והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים בה יכרתו יגועו, והשלישית יותר בה (זכריה יג, ח). זו היא שנאמר ברוח הקדש על ידי דוד, יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים וגו' (תהלים צז, ז). כנגד מי אמרו. לא אמרו אלא כנגד הקדוש ברוך הוא. אמר רבי חנינא, עתיד הקדוש ברוך הוא להראות כבודו לכל באי עולם, ולהוריד כסאו באמצע הרקיע, וחוזר ומניחו במקום שחמה זורחת בתקופת תמוז, וחוזר ומניחו במקום שחמה זורחת בתקופת טבת. אמר לו רבי חנינא הזקן, אפשר להראות כבודו מי שכתוב בו, כי לא יראני האדם וחי (שמות לג, כא), ואת אומר שמראה כבודו לכל באי עולם. אמר ליה: הרי כתיב: כי שמש ומגן ה' אלהים, חן וכבוד יתן ה', לא ימנע טוב להולכים בתמים (תהלים פד, יב). מה המגן מגן על בעליו בשעת מלחמה, אף הקדוש ברוך הוא מגן על בניו באותה שעה. אמר רבי חנינא, בשעה שהקדוש ברוך הוא ידין את העולם, תופשן לדין הן ואלהיהם, ומעמיד להם פרטומין, ומביא שתי הלוחות שבהן עשרת הדברות, ואומר להם, כלום השגיחו עליכם. ואומרים לפניו, מיום שבראת אותנו, לא השגיחו עלינו אלא עמך ישראל בלבד. המתהללים באלילים, ראוי למקרא לומר, הבוטחים. מהו המתהללים. שלא עבדו עבודה זרה עד שנהגו כבוד זה בזה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, בכל יום אתם מתבישין לפני. יש בכם שהן עובדים ליונים, הרבה יונים נשחטים. יש בכם שעובדים ללבנים, הרבה לבנים נשברות בשוק. יש בכם עובדים לדגים, הרבה דגים נמכרים בשוק. מיד הקדוש ברוך הוא מבישן, שנאמר: יראו גוים ויבשו מכל גבורתם, ישימו יד על פה, אזניהם תחרשנה (מיכה ז, טז). אמר רב חמא בר חנינא אמר רב, מאי דכתיב: כל הגוים נתקבצו יחדיו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשונות ישמיענו יתנו עדיהם וגו' (ישעיה מג, ט). לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר: כל מי שעוסק בזה, יבא ויטל שכרו. מיד מתקבצין כל האמות ובאין בערבוביא, שנאמר: כל הגוים נקבצו יחדיו. אמר להם הקדוש ברוך הוא, אל תכנסו בערבוביא, אלא כל אמה ואמה וסופריה, שנאמר: ויאספו לאמים. נכנסה אדום, אומר להם, במה עסקתם אמרו לו: הרבה שוקים תקננו, הרבה מרחצאות עשינו, כסף וזהב הרבינו, והכל לא עשינו אלא כדי שיעסקו ישראל בתורה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, כל מה שעשיתם, להנאת עצמכם עשיתם. שוקים, להושיב בהן זונות. מרחצאות, לעדן בהן עצמכם. כסף וזהב, שלי הוא, שנאמר: לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות (חגי ב, ח). נכנסה מלכות פרס, אומר להם, במה עסקתם. אומרים לו: הרבה כרכים כבשנו, הרבה גשרים תקננו, הרבה מלחמות עשינו, וכל זה בשביל ישראל שיעסקו בתורה. אומר להם, כל מה שעשיתם, לצרך עצמכם עשיתם. כרכים, לעשות בהם אנגריא. גשרים, לטול מהם מכס. מלחמות, אני עשיתים, שנאמר: ה' איש מלחמה (שמות טו, ג). כלום יש בכם מגיד זאת, שנאמר: מי בהם יגיד זאת (ישעיה מג, ט). ואין זאת אלא תורה, שנאמר: וזאת התורה אשר שם משה (דברים ד, מד). אומרים לפניו, כלום נתת לנו ולא קבלנוה. ועליהן הוא אומר, ויאמר, ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וגו' (שם לג, ב). מלמד, שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אמות העולם ולא רצו לקבלה. אמרו לפניו, כלום כפית ההר עלינו כגיגית כשם שעשית לישראל, שנאמר: ויתיצבו בתחתית ההר (שמות יט, יז), ואמרת להם, אם תקבלו את התורה, מוטב. ואם לאו, שם תהא קבורתכם. שאלולי כן, לא קבלוה. אומר להן הקדוש ברוך הוא, והלא אמרו מתחלה, נעשה ונשמע. אמרו לפניו, רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה. אומר להם, מצוה קלה אני נותן לכם, אם אתם משמרין אותה, אתן לכם שכר כישראל. אומר להם, לכו עשו סכה. הולכין ועושין סכה כל אחד ואחד מהם. והקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, וכל אחד ואחד מבעט בסכתו ויוצא, שנאמר: ננתקה את מוסרותימו (תהלים ב, ג). והקדוש ברוך הוא יושב ומשחק עליהם, שנאמר: יושב בשמים ישחק (שם פסוק ד). וישתחוו לו כל אלהים (שם צז, ז). בשעה שידין את האמות, דן לאלהיהם עמהם, שנאמר: כי באש ה' נשפט וגו' (ישעיה סו, טז). כיון שאין יכולים לעמוד באש, פורחין והקדוש ברוך הוא יושב ומשלח עליהם מלאכים בקולרין ובשלשלאות ומשליכן לתוך האור, שנאמר: ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף (מלאכי ג, יט). דבר אחר, וישתחוו לו כל אלהים, אומרים כל עובדי עבודה זרה לאלהיהם, בואו והשתחוו לפני הקדוש ברוך הוא, שאתם התעיתם אותנו. מיד, והאלילים כליל יחלף (ישעיה ב, יח), ועובדי עבודה זרה מורידן לגיהנם. לכך נאמר: יבושו כל עובדי פסל (תהלים צז, ז). והיה ביום ההוא נאם ה' פי שנים בה יכרתו יגועו (זכריה יג, ח), אלו האומרין, שתי רשויות בשמים. והשלישית יותר בה (שם), אלו ישראל שהן משלישיתו של עולם, בני שלשה אבות. דבר אחר, והשלישית יותר בה, שאין מתישבין בארצם אלא בגאלה שלישית. גאלה ראשונה, זו גאלת מצרים. גאולה שניה, זו גאלת עזרא. השלישית, אין לה הפסק. אמר רבי שמלאי, שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו למשה בסיני, בא דוד והעמידן על אחת עשרה, שנאמר: ה' מי יגור באהליך (תהלים טו, א), וכל המזמור. בא ישעיה והעמידן על שש, שנאמר: הולך צדקות, ודובר מישרים, מאס בבצע מעשקות, נער כפיו מתמך בשחד, אוטם אזנו משמוע דמים וגו' (ישעיה לג, טו). וכתיב בתריה, הוא מרומים ישכון, מצדות סלעים משגבו, לחמו נתן, מימיו נאמנים. בא מיכה והעמידן על שלש, שנאמר: הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט, ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלהיך (מיכה ו, ח). בא עמוס והעמידן על שנים, שנאמר: כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו (עמוס ה, ד). בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב, ד).