person · P0202 · amoraim · generation A2

Rabbi Yochanan רבי יוחנן

c. 3940–4039 AM · 180–279 CE

5,057 teachings mined · 73% halacha · most on torah study

Master of Eretz Yisrael Torah for the amoraic age (second generation, Eretz Yisrael): head of the academy of Tiberias for decades, teacher of Reish Lakish and Rabbi Elazar ben Pedat. As a youth he sat in the last rows of Rebbi's academy; tradition credits his school with the Talmud Yerushalmi. Born in Tzippori; his halakhic rulings generally prevail.

Who

Hebrew
רבי יוחנן
Also known as
Yochanan bar Nappacha
Era
amoraim
Generation
A2
Received the mesorah from
Rabbi Yehudah HaNasi
Transmitted the mesorah to
Reish Lakish, Rabbi Elazar ben Pedat, Rabbah bar bar Chana, Rabbi Chiya bar Abba, Rabbi Asi, Rabbi Abbahu, Ravin, Rav Dimi, Rabbi Ami
Students
Reish Lakish, Rabbi Elazar ben Pedat, Rabbah bar bar Chana, Rabbi Chiya bar Abba, Rabbi Asi, Rabbi Abbahu, Ravin, Rav Dimi, Rabbi Ami

When

Traditional
c. 3940–4039 AM
Civil (computed)
3940–4039 AM · 180–279 CE
Academic
c. 180–279 CE
Lifespan (traditional)
≈99 years
Precision
approximate

Where

Places
Tzippori, Tveria

How do we know

ClaimEvidenceConfidenceSources
Rabbi Yochanan himself recalled his youth in Rebbi's academy — "I remember when I sat seventeen rows behind Rav, before Rebbi" — and the Rambam lists him among those who received from Rebbi, noting he was young then and received Torah mainly from Rabbi Yannai afterward.
His fuller training under Rabbi Yannai and Rabbi Chanina ben Chama is not drawn as an edge because those figures are not yet in the atlas; the direct edge to Rebbi follows his own testimony of presence plus the Rambam's listing.
rabbinic ★★★★☆
He drew Reish Lakish from a life of banditry to Torah — "your strength for Torah!" — taught him Scripture and Mishnah, "and made him a great man." rabbinic ★★★★★
"Rabbi Yochanan composed the Talmud Yerushalmi in Eretz Yisrael" — the Rambam's attribution; academic scholarship dates the Yerushalmi's redaction several generations after his death, with his school as its foundation.
Traditional attribution; see Talmud Yerushalmi for the Yerushalmi itself.
tradition reconstruction ★★☆☆☆
Classical ordination was still alive in his circle: the sugya shows him anguished that Rav Shamen bar Abba was away "and not with us to be ordained," striving unsuccessfully to ordain Rabbi Chanina and Rabbi Hoshaya, and his colleagues ordaining the one candidate who was present; the ordination songs sung for Rabbi Zeira and for Rabbi Ami and Rabbi Asi follow there. As an Eretz Yisrael academy head engaged in ordaining, he is flagged traditional — his own ordination is not narrated. rabbinic ★★★★☆
Rabbi Yochanan's father died while his mother was pregnant, and his mother died while giving birth to him, leaving him orphaned from birth.
The Bavli states both deaths explicitly.
rabbinic tradition ★★★★★
He was physically renowned for exceptional beauty, although the Bavli says that his beard had not grown and therefore excludes him from one comparison of especially beautiful men.
The descriptions are highly stylized aggadic physical portraits.
rabbinic tradition ★★★★☆
He experienced the deaths of ten sons and carried a small bone from the tenth son when comforting mourners.
The passage does not name the sons or identify their mother.
rabbinic tradition ★★★★☆
He persuaded Reish Lakish to abandon his previous life and arranged for Reish Lakish to marry Rabbi Yochanan's sister.
Rabbi Yochanan's sister is not named.
rabbinic tradition ★★★★☆
After Reish Lakish died, Rabbi Yochanan became mentally distraught; the sages prayed for mercy, and he died.
The narrative connects his decline directly to the loss of Reish Lakish.
rabbinic tradition ★★★★☆

Rabbi Yochanan: The Light in the Dark Room

Every detail in this story comes from the sources cited; nothing is invented.

The arm that lit the room

Rabbi Elazar is sick, lying in a dark house. His teacher, Rabbi Yochanan, comes to visit — and, finding no lamp, bares his own arm, and light falls from it. The Talmud means it literally: Rabbi Yochanan's beauty was that kind of fact. Then he sees his student weeping, and runs through the reasons a man might cry. If it is for Torah you didn't master — we learned: more or less matters not, if the heart aims at Heaven. If it is for money — not everyone gets two tables. "And if it is for children — this is the bone of my tenth son." (Berakhot 5b)

He carried it with him. A small bone, from the last of ten sons he had buried, produced at sickbeds as a credential: I know this grief, and I am still standing. (Berakhot 5b) The passage names no sons and no mother; the atlas flags the report as aggadic tradition. (Berakhot 5b; atlas entity record) But it is the tradition's chosen portrait of the man who dominates this entire atlas — 5,057 mined statements, the largest corpus of any sage, carried onward by name 1,147 times, more than anyone else, Rav included. (data/teachings/P0202.yaml; data/teachings/chains.yaml)

Born on a whisper

Rabbi Yochanan — later called bar Nappacha, "son of the smith" (atlas entity record) — lived in Eretz Yisrael, the Land of Israel, in the generation after Rabbi Yehudah HaNasi ("Rebbi") compiled the Mishnah, roughly 3940–4039 AM (c. 180–279 CE, approximate). (atlas entity record)

Even his birth is a story about Yom Kippur. A pregnant woman was seized by a craving on the fast day; they came before Rebbi, who said: go whisper to her that today is Yom Kippur. They whispered; the craving stilled; and Rebbi applied to the unborn child the verse, "Before I formed you in the belly, I knew you." The child was Rabbi Yochanan. (Yoma 82b) The other fact of his infancy is darker, and the Bavli states it flatly: his father died while his mother carried him, and his mother died giving birth to him. (Kiddushin 31b) He never saw either parent. Years later, teaching the crushing demands of the commandment to honor father and mother, he said: "Fortunate is one who never saw his parents" — the only man in the Talmud who could call his orphanhood an exemption. (Kiddushin 31b)

Seventeen rows back

He started at the very bottom of the greatest classroom on earth. "I remember," he said in old age, "when I sat seventeen rows behind Rav, before Rebbi" — a boy at the back of the Mishnah-compiler's academy. (Chullin 137b; Rambam, Introduction to Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law 16–17) As a student he asked a question with such refined language that it was predicted he would one day teach law in Israel. (Pesachim 3b) His real training came from the next generation's masters — Rabbi Yannai, whom he kept visiting for thirteen years even when he had no question to ask (Jerusalem Talmud Ketubot 9:5:3; Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:4), and Rabbi Oshaya, of whom he said: eighteen days I spent with him, and I learned only one thing in one Mishnah — and the character and wisdom of every one of his twelve students. (Eruvin 53a)

He was poor. He and his study partner Ilfa, with nothing to eat, resolved to quit for business and fulfill the verse "there shall be no pauper among you." Resting by a rickety wall, Rabbi Yochanan — only he — overheard one ministering angel urge another to drop the wall on the pair who were trading eternal life for the life of the hour, and the second answer: leave them, one of them has his hour still ahead. He turned back to the study house, taking the other verse for himself: "the pauper will not cease from the land." Ilfa went to business; by the time he returned, Rabbi Yochanan was head of the academy. (Taanit 21a)

Born in Tzippori, he ended in Tiberias — the Yerushalmi says he left Tzippori because his rulings kept colliding with those of his teacher Rabbi Chanina (Jerusalem Talmud Beitzah 1:1:9) — and there he led the academy for decades, making Tiberias the capital of Eretz Yisrael Torah for the amoraic age. (atlas entity record) The reverence ran deep both ways: when Rabbi Chanina died, Rabbi Yochanan tore thirteen fine garments and said, "The man I stood in awe of is gone." (Moed Katan 24a)

The beautiful one

The Talmud preserves his beauty in a recipe: whoever wants to see something like Rabbi Yochanan's beauty, let him take a silver goblet fresh from the smithy, fill it with the seeds of a red pomegranate, ring its rim with a crown of red roses, and set it between sun and shade — that glow approximates it. "I remain," he said himself, "of the beautiful people of Jerusalem." (Bava Metzia 84a) When the Gemara lists the sages whose beauty descended from Adam's, it leaves him off — explaining that he lacked hadrat panim, the splendor of a beard. (Bava Metzia 84a) He was heavy — corpulent enough that the law of reciting Shema while reclining is illustrated by his bulk (Berakhot 13b; Niddah 14a) — and he put his beauty to a purpose that startles every generation of readers: he would go sit at the gates of the ritual bath, so that the daughters of Israel coming up from immersion would see him first and bear sons "beautiful as I am, learned in Torah as I am." (Bava Metzia 84a; Berakhot 20a) Asked if he feared the evil eye, he answered that he descended from Joseph, over whom the eye has no power. (Berakhot 20a)

"Your strength for Torah!"

The hinge of his life is a swim. Rabbi Yochanan was bathing in the Jordan when Reish Lakish — Shimon ben Lakish, then a bandit chief — saw him and vaulted into the river after him. Rabbi Yochanan looked at the leap and said: "Your strength — for Torah!" Reish Lakish looked back and said: "Your beauty — for women!" And then the offer: if you return to Torah, I will give you my sister, who is more beautiful than I. He accepted — and found he could no longer jump back for his clothes; the tradition reads it as the strength already migrating from body to soul. Rabbi Yochanan taught him Scripture and Mishnah "and made him a great man." (Bava Metzia 84a)

What he made was not a disciple but a counterweight. Reish Lakish became his brother-in-law, his colleague, and his opponent in 197 mined dispute segments — the second densest arguing pair in this atlas, behind only Rav and Shmuel. (atlas mining data, portrait P0202) Together they once worked a single chapter for three and a half years, deriving thirty-nine subcategories for each of the thirty-nine Shabbat labors. (Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:5) When Rabbi Yochanan came to the study hall and Reish Lakish had not, he refused to begin. (Jerusalem Talmud Horayot 3:1:2)

The seven cushions

The Babylonians learned what his standards cost. When Rav sent his student Rav Kahana to Eretz Yisrael, he attached a condition: do not challenge Rabbi Yochanan for seven years. (Bava Kamma 117a) Rav Kahana, seated in the front row, obeyed — and raised no objection. He was demoted backward through seven rows for his silence. Rabbi Yochanan remarked to Reish Lakish: "The lion you spoke of has become a fox." At that, Rav Kahana let go: objection after objection, until Rabbi Yochanan — who taught seated on seven cushions — had a cushion pulled from under him at each unanswered challenge, and sat on the ground. He was an old man, his eyebrows drooping over his eyes; "lift my eyes so I can see him," he asked, and they raised his brows with a silver kohl-stick. Then things broke: he saw Rav Kahana's split lip, read it as a smirk, and took such offense that Rav Kahana died of it. The next day, told the split lip was the man's natural appearance, Rabbi Yochanan went to the burial cave and prayed until Rav Kahana was restored to life. (Bava Kamma 117a) The story is aggadah, with everything that word implies — and it is the tradition's own portrait of what argument meant to him: the man who demoted you for agreeing and lost his seat, cushion by cushion, for your arguing well.

He demanded one more thing: his name. When Rabbi Elazar taught Rabbi Yochanan's Torah in the study hall without attributing it, Rabbi Yochanan was deeply hurt, and had to be talked down with the reminder that everyone knew whose Torah it was. (Yevamot 96b; Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:16; Jerusalem Talmud Shekalim 2:5:4) He wanted teachings said in their author's name for a reason he taught explicitly: a cited scholar's lips move in the grave. (Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:17) And he agonized over succession — distressed that Rav Shamen bar Abba was away "and not with us to be ordained," striving and failing to ordain Rabbi Chanina and Rabbi Hoshaya. (Sanhedrin 14a)

What he taught

The corpus behind all this is the largest and most aggadic in the atlas: 5,057 statements, of which 1,219 are aggadah or mixed — double the count of any other mined sage. (data/teachings/P0202.yaml; atlas mining data) A sampler of sentences that entered the permanent Jewish vocabulary: Jerusalem was destroyed because its judges ruled by the strict letter of the law and never went beyond it. (Bava Metzia 30b) The excessive humility of Rabbi Zechariah ben Avkolas — a scholar too scrupulous to act — destroyed the Temple and exiled Israel. (Gittin 56a) Since the Temple's destruction, prophecy has been given to fools and children. (Bava Batra 12b) Wherever Scripture shows you God's might, there you find His humility. (Megillah 31a) Repentance is so great it tears up a person's decree. (Rosh Hashanah 17b) Better to enter a fiery furnace than shame another person in public — transmitted in the name of Rabbi Shimon ben Yochai. (Sotah 10b) God keeps three keys in His own hand, entrusted to no agent: rain, childbirth, and the resurrection of the dead. (Taanit 2a) A person's feet are his guarantors: they carry him to the place where he is summoned. (Sukkah 53a) And he took greatness from anyone — he said he learned the fear of sin from a young woman's overheard prayer, and let a widow teach him why she walked past a nearby synagogue to pray in his distant study hall: for the reward of the steps. (Sotah 22a)

He loved the Land itself — he remembered from his youth the land flowing with milk and honey across twenty-two parasangs (Megillah 6a), ate the fruit of Gennesaret in quantities that became legend (Berakhot 44a; Eruvin 30a), and taught that whoever walks four cubits in the Land of Israel is assured a share in the World to Come. (Ketubot 111a) His rulings crossed the sea as commands: in Babylonia, a household stopped its work when "a letter came from the West in Rabbi Yochanan's name: it is forbidden." (Shabbat 115a)

Where are you, son of Lakish?

The end is the most famous grief in the Talmud. It began, the Gemara says, in the study hall, over of all things the laws of when weapons — swords, knives, daggers — become susceptible to impurity. Rabbi Yochanan said: from when they are fired in the furnace. Reish Lakish said: from when they are polished in water. And Rabbi Yochanan, stung in the argument, reached for the one weapon he had sworn never to use: "A bandit knows his banditry." Reish Lakish answered: "What good have you done me? There they called me Master, and here they call me Master." Rabbi Yochanan: "I did you good — I brought you under the wings of the Divine Presence." (Bava Metzia 84a)

Rabbi Yochanan's hurt held; Reish Lakish fell ill. Rabbi Yochanan's sister — Reish Lakish's wife — came weeping to her brother: act, for the sake of my children. He answered her with a verse: "Leave your orphans, I will keep them alive." For the sake of my widowhood, then. "And let your widows trust in Me." (Bava Metzia 84a) Reish Lakish died — and Rabbi Yochanan came apart. The sages sent Rabbi Elazar ben Pedat, sharpest of the students, to comfort him; to every statement Rabbi Yochanan made, he offered support: "there is a teaching that agrees with you." Rabbi Yochanan finally burst: "Are you like the son of Lakish? When I said a thing, he would raise twenty-four objections, and I would give twenty-four answers, and the tradition grew wide — and you tell me a teaching agrees with me? Do I not know that I said well?" He went on grieving — "Where are you, son of Lakish? Where are you, son of Lakish?" — until his mind gave way, and the sages prayed for mercy on him, and he died. (Bava Metzia 84a; atlas entity record)

He had left instructions. Bury me in garments neither white nor black, he said — so that if I stand among the righteous I will not be ashamed, and if I stand among the wicked I will not be ashamed. A man who had taught certainty all his life declined to predict his own verdict. (Jerusalem Talmud Kilayim 9:3:4; Jerusalem Talmud Ketubot 12:3:4; Bereshit Rabbah 96:5) When he died, the Yerushalmi says, even the images bowed — and people said no image had matched him. (Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:1:6)

What was left, and what we don't know

Tradition credits his school with nothing less than the Talmud Yerushalmi — "Rabbi Yochanan composed the Talmud Yerushalmi in Eretz Yisrael," writes the Rambam; academic scholarship dates the Yerushalmi's redaction several generations after his death, with his Tiberias academy as its foundation. (Rambam, Introduction to Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law 18; atlas entity record) His halakhic rulings generally prevail (atlas entity record), and in this atlas's chains he is the single most-carried voice in rabbinic literature: 1,147 named transmissions, through more than twenty carriers — Rabbi Abbahu (332), Rabbah bar bar Chana (216), Rabbi Chiyya bar Abba (176), and onward. (data/teachings/chains.yaml)

Honesty requires the gaps. We do not know his sister's name, or his wife's, or the name of a single one of the ten sons — the sources leave every one of them blank. (Bava Metzia 84a; Berakhot 5b; atlas entity record) The ten-sons report itself is aggadic tradition, not a family register. (Berakhot 5b; atlas entity record) Why he was called bar Nappacha — son of the smith — our sources never say. His beauty portraits are, as the atlas notes, highly stylized aggadic set pieces. (Bava Metzia 84a; atlas entity record) His own ordination is nowhere narrated — the man most anguished about ordaining others enters the record already ordained. (Sanhedrin 14a; atlas entity record) And his dates are approximate at both ends: a life of roughly ninety-nine years, c. 3940–4039 AM (c. 180–279 CE), reconstructed rather than recorded. (atlas entity record)

extrapolative An argued reading of the mined data — graded inference, not sourced fact.

The Man Who Needed an Opponent: Rabbi Yochanan, an Extrapolative Reading

Read this warning first. The sibling piece, "Rabbi Yochanan: The Light in the Dark Room," tells only what the sources say. This essay argues. Rabbi Yochanan (c. 3940–4039 AM, c. 180–279 CE, approximate) was the master of Eretz Yisrael — the Land of Israel — in the age after the Mishnah: orphaned at birth, famously beautiful, head of the academy of Tiberias for decades, teacher and lifelong opponent of the reformed bandit Reish Lakish. This atlas has mined every statement the Talmud attributes to him — 5,057 items, the largest corpus of any sage — plus 1,676 passages where others tell stories about him. From the patterns in that data this essay reads a person. Every inference shows its evidence and is graded as it goes: some the data nearly proves, some are plausible readings, some are speculation and say so. None of it is sourced fact about Rabbi Yochanan's inner life; no such source exists. It is a portrait built from the shape of what survived.

The most-quoted man, and why the number matters

Begin with the atlas's bluntest measurement. The Talmud preserves teachings through a fixed formula — "Rabbi X said in the name of Rabbi Y" — and because the formula is fixed, it can be counted. In the mined chains, Rabbi Yochanan is carried by name 1,147 times: more than Rav (1,078), nearly double Shmuel (668), and more than any other sage in the corpus. (data/teachings/chains.yaml) And unlike Shmuel — whose 668 run 77% through a single student — Rabbi Yochanan's transmissions fan out through more than twenty named carriers: Rabbi Abbahu 332, Rabbah bar bar Chana 216, Rabbi Chiyya bar Abba 176, Rabbi Asi 75, Rabbi Ami 52, and a long tail of the very travelers who shuttled Torah from the Land of Israel to Babylonia. (data/teachings/chains.yaml; atlas portrait P0202) His rulings arrived in Babylonia as "letters from the West" that stopped household work mid-task. (Shabbat 115a)

Now put the number beside the behavior, because the tradition kept both. Rabbi Yochanan demanded to be quoted. When Rabbi Elazar, his own student, taught his Torah in the study hall without saying his name, Rabbi Yochanan was wounded enough that colleagues staged an elaborate appeasement. (Yevamot 96b; Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:16; Jerusalem Talmud Shekalim 2:5:4–5) The Yerushalmi says plainly that he strongly desired that teachings be repeated in his name (Jerusalem Talmud Shekalim 2:5:5), and he supplied the theology himself: a scholar cited after death — his lips move in the grave. (Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:17)

Here is the first inference, and the essay's spine. This man was orphaned before he drew breath — father dead during the pregnancy, mother dead in childbirth (Kiddushin 31b) — and he buried ten sons, carrying a bone of the tenth to other people's sickbeds. (Berakhot 5b) He had no line behind him and none ahead of him. The pattern-correspondence, stated with care: his documented citation-hunger corresponds to what we would today call legacy anxiety in a man with no biological posterity — teachings as the children who survive. The behavior and the losses are both sourced facts; the link between them is a reading. But note what the reading explains that nothing else does: the sheer engineering of his transmission network — twenty-plus carriers, redundant routes, export to Babylonia — looks less like vanity and more like a man making sure that this time, nothing of his dies.

The gate of the ritual bath

The tradition preserved one scene so strange that it forces the question. Rabbi Yochanan — whose beauty the Talmud describes with a recipe of silver, pomegranate seeds, and rose petals set between sun and shade (Bava Metzia 84a) — would go and sit at the gates of the ritual bath, where married women immersed before rejoining their husbands, saying: when the daughters of Israel come up, let them see me first, so that they will have sons "beautiful as I am, learned in Torah as I am." (Bava Metzia 84a; Berakhot 20a)

Read cold, it is outrageous, and the Gemara itself interrogates him there (didn't he fear the evil eye? He answers: Joseph's descendants are immune). (Berakhot 20a) Read against the file, it acquires a terrible logic. This is a man whose ten sons died (Berakhot 5b), stationing himself at the doorway through which other men's sons enter the world, donating the only heritable things he had left — his image and his learning — to strangers' children. The inference is speculation and says so; the era's own frame was the folk-biology that what a mother sees shapes her child. But the choice of where to stand and what to wish is his, and it rhymes too exactly with the citation-hunger to ignore: both are bids to propagate without descendants. Grade it as the file's most poignant possibility, not its most certain.

A man calibrated for opposition

The centerpiece of his biography is not a teaching but a relationship, and the data lets us measure it. Reish Lakish — the bandit he pulled out of the Jordan with "Your strength for Torah!", married to his sister, taught Scripture and Mishnah, "made a great man" (Bava Metzia 84a) — stands opposite him in 197 mined dispute segments, the second-densest arguing pair in the atlas. (atlas portrait P0202) They once spent three and a half years on one chapter of Shabbat law together. (Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:5) When Reish Lakish was absent, Rabbi Yochanan refused to begin teaching. (Jerusalem Talmud Horayot 3:1:2)

And when Reish Lakish died — after a quarrel in which Rabbi Yochanan reached for the cruelest sentence available, "a bandit knows his banditry" (Bava Metzia 84a) — the sages sent him a replacement optimized on the wrong variable. Rabbi Elazar ben Pedat, "whose traditions are sharp," sat before him and confirmed everything: for each statement, "there is a teaching that supports you." Rabbi Yochanan's outburst is the most precise description of intellectual partnership in rabbinic literature: the son of Lakish would raise twenty-four objections and receive twenty-four answers, "and the tradition grew wide of itself — and you tell me there is support? Do I not know that I said well?" He tore his clothes, wandered crying "Where are you, son of Lakish?" until his mind gave way; the sages prayed for mercy on him, and he died. (Bava Metzia 84a; atlas entity record)

Two inferences, graded separately. First, nearly proven as a documented value, not a mood: Rabbi Yochanan treated disagreement as the mechanism of truth — the Rav Kahana episode encodes it structurally, a visitor demoted seven rows for respectful silence and restored to supremacy, cushion by cushion, the moment he attacked (Bava Kamma 117a). Second, a plausible reading with a modern correspondence that must be handled honestly: his end — profound grief over a partner he had wounded, refusal of substitutes, disintegration, death — corresponds to what we would today call complicated grief, mourning that does not resolve. We cannot diagnose a man through seventeen centuries of literary shaping, and the Bavli's account is a crafted tragedy, not a chart note. But the tradition itself drew the causal arrow — "the narrative connects his decline directly to the loss" (Bava Metzia 84a; atlas entity record) — and it had no reason to invent a broken ending for its greatest authority unless the memory was too strong to smooth.

The offense engine

The same faculty that needed opponents could kill. Twice in the mined stories, Rabbi Yochanan's sense of injury becomes lethal: Rav Kahana dies of his teacher's offense at a misread facial expression — a split lip taken for a smirk — and is revived only after the mistake is exposed (Bava Kamma 117a); and the fatal quarrel with Reish Lakish opens with Rabbi Yochanan feeling bested in an argument about weapons and striking at his partner's criminal past. (Bava Metzia 84a) Add the student he reduced to "a heap of bones" with a glance for mocking a teaching about Jerusalem's future gates, believed only after seeing angels at work. (Bava Batra 75a; Sanhedrin 100a)

The stories are aggadah — the lethal gaze is a genre convention for rabbinic honor, not a medical event — and any reading must say so loudly. What the genre cannot explain away is the pattern the editors chose to remember about this particular man: injuries received through the currency of scholarly respect (a silence, a smirk, a jibe's echo), and remorse arriving one day too late. Beside it, the same corpus preserves his own teaching that shaming a person in public is worse than a furnace (Sotah 10b, in Rabbi Shimon ben Yochai's name) and that Jerusalem fell because judges never went beyond the strict line of the law. (Bava Metzia 30b) A plausible reading, offered without verdict: the tradition remembered a man whose principles were written against his own strongest reflex — and who knew it.

Weeping as curriculum

Rabbi Yochanan is the atlas's largest aggadic voice by an enormous margin — 1,219 aggadah-classified items, double the runner-up (data/teachings/P0202.yaml; atlas mining data) — and inside that corpus, emotion is not anecdote but subject matter. He wept, habitually and on schedule: the Bavli records four separate verses of divine judgment at which "when Rabbi Yochanan reached this verse, he cried" — every deed brought to judgment, God trusting not even His holy ones, God approaching swiftly as a witness, many evils and troubles befalling a person. (Chagigah 5a) He taxonomized tears — six kinds, three beneficial, three harmful (Shabbat 151b) — the way Shmuel taxonomized medicines. And he ruled on suffering from inside the data set: skin afflictions and the death of children, he taught, are not afflictions of love (Berakhot 5b) — a man with a bone in his pocket legislating that his own catastrophe must not be theologized as a compliment. When he visited the sick, his question was empirical: "Is your suffering dear to you?" And on hearing "neither it nor its reward" — the answer he himself would give when ill — he took the sufferer's hand and raised him. The Gemara's gloss on why he could not raise himself: a prisoner cannot free himself from prison. (Berakhot 5b)

The inference, graded plausible: his aggadic dominance is not a stylistic preference but the same faculty as his grief — a man for whom the emotional facts of existence were data demanding rulings, taught by someone whose credentials in the subject were paid in full. The correspondence in modern terms is the wounded-teacher pattern: authority in exactly the territory of one's own injury.

The builder who could not be replaced

Zoom out to the institutional record. He ran the Tiberias academy for decades and made it the engine of Eretz Yisrael Torah (atlas entity record); he agonized over ordinations — distressed that a worthy candidate was absent "and not with us to be ordained," striving and failing to ordain two others (Sanhedrin 14a); he built the distributed transmission network the numbers revealed above; and tradition ultimately credited his school with the Talmud Yerushalmi itself — the Rambam's attribution, which academic scholarship reads as foundation rather than authorship, dating the redaction generations after his death. (Rambam, Introduction to Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law 18; atlas entity record) The halakha, the tradition's bottom line, generally follows him. (atlas entity record)

Set the two ledgers side by side and the file's central irony appears. As an institution, Rabbi Yochanan is the most successfully transmitted sage in this atlas — quoted, carried, exported, canonized. As a person, every transmission he cared about most failed in front of him: ten sons, the ordinations he could not perform, the partner he could not replace and could not resurrect — the man who prayed a dead colleague back to life once (Bava Kamma 117a) and could not do it, or was not granted it, for the son of Lakish. (Bava Metzia 84a) Speculation, plainly labeled: the scale of the first ledger is the shape of the second. The network, the letters, the name-hunger, the mikveh gate — a lifetime of routing around the failures that could not be routed around.

What this method can and cannot know

A pattern is not a person. This corpus passed through the hands of editors — Babylonian ones, mostly, telling stories about the great man of the West — and genre did heavy work in every scene this essay leans on: the lethal gaze, the lit arm, the recipe for his beauty, all stylized (atlas entity record notes the physical portraits as such). The method cannot know whether he connected his losses to his teaching, what he felt at the mikveh gate, or whether the dying man in the Bavli's tragedy is biography or literature's verdict on a life. What it can know is the shape of what memory kept: the most-quoted sage in the corpus, who needed to be quoted by name; the century's most celebrated beauty, remembered longest for a dark room he lit with his arm to comfort a weeping student (Berakhot 5b); the teacher who punished agreement and mourned an opponent to death; and a burial instruction that refused, at the last, to predict his own judgment — garments neither white nor black, so as to be ashamed among neither the righteous nor the wicked. (Jerusalem Talmud Kilayim 9:3:4; Bereshit Rabbah 96:5) The tradition granted him the epitaph the numbers had already written: when he died, even the images bowed, and people said no image had matched him. (Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:1:6)

5,057 teachings mined from the Talmud Bavli (2,748), the Talmud Yerushalmi (1,709), the aggadic midrashim (453), and the late midrashim (147).

אמר רבי יוחנן Rabbi Yochanan said×2871 רבי יוחנן אמר Rabbi Yochanan said×1021 בשם רבי יוחנן in Rabbi Yochanan's name×908 אמר ליה רבי יוחנן Rabbi Yochanan said to him×73 רבי יוחנן אומר Rabbi Yochanan says×55 משמיה דרבי יוחנן in Rabbi Yochanan's name×42 בשם ר' יוחנן in Rabbi Yochanan's name×21 בעי רבי יוחנן Rabbi Yochanan asked×16 רבי יוחנן פתר Rabbi Yochanan interpreted×11 משום רבי יוחנן in Rabbi Yochanan's name×7 אמר ר' יוחנן Rabbi Yochanan said×7 רבי יוחנן פתח Rabbi Yochanan opened the discourse×6 משם רבי יוחנן in Rabbi Yochanan's name×4 ר' יוחנן אמר Rabbi Yochanan said×4 מתיב רבי יוחנן Rabbi Yochanan objected×2 דרש רבי יוחנן Rabbi Yochanan expounded×2 ר' יוחנן פתח Rabbi Yochanan opened the discourse×2 ר' יוחנן אומר Rabbi Yochanan says×2 דברי רבי יוחנן the words of Rabbi Yochanan×1 תני רבי יוחנן Rabbi Yochanan taught×1 דרש ר' יוחנן Rabbi Yochanan expounded×1

A sample — the first 10 of 5,057

  1. Berakhot 4a אמר רבי יוחנן aggada exegesis daniel identity
    Rabbi Yohanan teaches that Chileab's true name is Daniel and that he is called Chileab because he embarrasses Mephibosheth through superior legal learning.
    ואמר רבי יוחנן: לא ״כלאב״ שמו אלא ״דניאל״ שמו, ולמה נקרא שמו ״כלאב״ — שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה.
  2. Berakhot 4b אמר רבי יוחנן both dispute evening prayer
    Rabbi Yohanan teaches that one merits the World to Come by adjoining evening redemption to prayer, against Rabbi Yehoshua ben Levi's ordering of prayers between the Shema sections.
    אמר מר, קורא קריאת שמע ומתפלל. מסייע ליה לרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן: איזהו בן העולם הבא — זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית. רבי יהושע בן לוי אומר: תפלות באמצע תקנום.
  3. Berakhot 4b אמר רבי יוחנן halacha dialogue prayer sequence
    Rabbi Yohanan requires saying 'Lord, open my lips' before the morning prayer and 'May the words of my mouth be acceptable' afterward.
    אמרי: כיון דתקינו רבנן ״השכיבנו״ — כגאולה אריכתא דמיא. דאי לא תימא הכי, שחרית היכי מצי סמיך? והא אמר רבי יוחנן: בתחלה אומר: ״ה' שפתי תפתח״, ולבסוף הוא אומר: ״יהיו לרצון אמרי פי״.
  4. Berakhot 4b אמר רבי יוחנן aggada exegesis ashrei psalm
    Rabbi Yohanan explains that Ashrei omits the letter nun because it evokes Israel's fall in the verse about the fallen maiden of Israel.
    אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר נון ב״אשרי״ — מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, דכתיב: ״נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל״.
  5. Berakhot 4b אמר רבי יוחנן aggada exegesis angel identity
    Rabbi Yohanan links the word 'one' in two verses to identify the seraph with Michael, one of the chief princes.
    אמר רבי יוחנן: אתיא ״אחד״ ״אחד״. כתיב הכא ״ויעף אלי אחד מן השרפים״, וכתיב התם: ״והנה מיכאל אחד (מן) השרים הראשונים בא לעזרני״.
  6. Berakhot 5a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada exegesis torah neglect
    Rabbi Yohanan teaches from verses that God brings ugly, destructive afflictions upon one able to study Torah who neglects it.
    אמר ליה רבי יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן, יודעין אותו, שנאמר ״ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך״. אלא: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק — הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, …
    אמר ליה רבי יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן, יודעין אותו, שנאמר ״ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך״. אלא: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק — הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, שנאמר: ״נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר״, ואין ״טוב״ אלא תורה, שנאמר: ״כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו״.
  7. Berakhot 5a אמר רבי יוחנן aggada exegesis loving afflictions
    Rabbi Yohanan teaches that both forms of suffering are afflictions of love because God chastens those He loves.
    אמר להו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, הכי אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: אלו ואלו יסורין של אהבה הן, שנאמר ״כי את אשר יאהב ה' יוכיח״.
  8. Berakhot 5b אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue atonement
    Rabbi Yohanan derives that kindness and Torah atone for sin but asks for the source that burying one's children does so.
    אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים, דכתיב: ״בחסד ואמת יכפר עון״. ״חסד״ — זו גמילות חסדים, שנאמר: ״רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד״. ״אמת״ — זו תורה, שנאמר: ״אמת קנה ואל תמכר״. אלא ״קובר את בניו״ מנין?
  9. Berakhot 5b אמר רבי יוחנן aggada maxim loving afflictions
    Rabbi Yohanan teaches that skin disease and the loss of children are not afflictions of love.
    אמר רבי יוחנן: נגעים ובנים — אינן יסורין של אהבה.
  10. Berakhot 5b אמר רבי יוחנן aggada dialogue child loss
    Rabbi Yohanan presents the bone of his tenth deceased son, supporting the distinction between childlessness and losing children.
    ובנים לא?! היכי דמי, אילימא דהוו להו ומתו, והא אמר רבי יוחנן, דין גרמא דעשיראה ביר? אלא הא — דלא הוו ליה כלל. והא — דהוו ליה ומתו.

By book: Berakhot 162 · Shabbat 195 · Eruvin 97 · Pesachim 104 · Rosh Hashanah 34 · Yoma 73 · Sukkah 43 · Beitzah 25 · Taanit 45 · Megillah 54 · Moed Katan 37 · Chagigah 29 · Yevamot 102 · Ketubot 82 · Nedarim 36 · Nazir 38 · Sotah 63 · Gittin 113 · Kiddushin 58 · Bava Kamma 94 · Bava Metzia 99 · Bava Batra 120 · Sanhedrin 208 · Makkot 26 · Shevuot 37 · Avodah Zarah 89 · Horayot 15 · Zevachim 116 · Menachot 114 · Chullin 183 · Bekhorot 55 · Arakhin 22 · Temurah 32 · Keritot 38 · Meilah 19 · Niddah 91 · Jerusalem Talmud Berakhot 64 · Jerusalem Talmud Peah 49 · Jerusalem Talmud Demai 49 · Jerusalem Talmud Kilayim 45 · Jerusalem Talmud Sheviit 37 · Jerusalem Talmud Terumot 88 · Jerusalem Talmud Maasrot 26 · Jerusalem Talmud Maaser Sheni 33 · Jerusalem Talmud Challah 30 · Jerusalem Talmud Orlah 43 · Jerusalem Talmud Bikkurim 18 · Jerusalem Talmud Shabbat 100 · Jerusalem Talmud Eruvin 52 · Jerusalem Talmud Pesachim 78 · Jerusalem Talmud Shekalim 36 · Jerusalem Talmud Yoma 48 · Jerusalem Talmud Sukkah 26 · Jerusalem Talmud Beitzah 15 · Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 18 · Jerusalem Talmud Taanit 31 · Jerusalem Talmud Megillah 32 · Jerusalem Talmud Moed Katan 33 · Jerusalem Talmud Chagigah 32 · Jerusalem Talmud Yevamot 94 · Jerusalem Talmud Ketubot 76 · Jerusalem Talmud Nedarim 34 · Jerusalem Talmud Nazir 60 · Jerusalem Talmud Sotah 36 · Jerusalem Talmud Gittin 66 · Jerusalem Talmud Kiddushin 62 · Jerusalem Talmud Bava Kamma 32 · Jerusalem Talmud Bava Metzia 29 · Jerusalem Talmud Bava Batra 30 · Jerusalem Talmud Sanhedrin 62 · Jerusalem Talmud Makkot 3 · Jerusalem Talmud Shevuot 44 · Jerusalem Talmud Avodah Zarah 56 · Jerusalem Talmud Horayot 25 · Jerusalem Talmud Niddah 17 · Bereshit Rabbah 136 · Shemot Rabbah 37 · Vayikra Rabbah 44 · Bamidbar Rabbah 20 · Devarim Rabbah 13 · Shir HaShirim Rabbah 54 · Ruth Rabbah 17 · Eikhah Rabbah 21 · Kohelet Rabbah 27 · Esther Rabbah 13 · Midrash Tanchuma 67 · Pirkei DeRabbi Eliezer 4 · Pesikta DeRav Kahana 30 · Pesikta Rabbati 25 · Midrash Tehillim 70 · Midrash Mishlei 22

Mined by attribution formula · generated 2026-08-20 · 147 items awaiting classification.

The Person — דמותו

Stories, counsel, and self-portraits — the person behind the teachings. See also the interpretive portrait on the Analysis tab.

Life & person

Showing all 134 entries

Not medical advice. The Then & Now tiles below grade ancient claims against modern knowledge as historical and educational commentary — never treatment guidance; several remedies are marked would be harmful precisely because they are dangerous. How these grades work →

Stories מעשים (103)

  1. Rabbi Yohanan asks Rabbi Hiyya bar Abba whether suffering is dear to him and raises him from illness after he rejects both the suffering and its reward.
    Berakhot 5b healing suffering
    רבי חייא בר אבא חלש. על לגביה רבי יוחנן אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך. יהב ליה ידיה, ואוקמיה.
    Then & Now Untestable

    Narratives in which a sage takes an ailing colleague by the hand and raises him from his sickbed are stories about faith and relationship, not described treatments. There is no reproducible remedy to assess.

    assessed 2026-07-30

  2. Rabbi Yohanan reports a dispute whether four hundred or seven hundred benches are added to the academy after its doors are opened.
    Berakhot 28a academy attendance
    ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן. חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי. וחד אמר: שבע מאה ספסלי. הוה קא חלשה דעתיה דרבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל. אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא. ולא היא, ההיא ליתובי דעתיה, הוא דאחזו ליה.
  3. Rabbi Yohanan rules against Rabbi Yehuda's position that the additional prayer precedes the afternoon prayer.
    Berakhot 28a prayer priority
    רבי זירא כי הוה חליש מגירסיה הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי רבי נתן בר טובי. אמר: כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא. נפק אתא רבי נתן בר טובי, אמר ליה: מאן אמר הלכה בי מדרשא? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אין הלכה כרבי יהודה דאמר מתפלל אדם של מוסף ואחר כך מתפלל של מנחה.
  4. Rabbi Yohanan testifies that he sees Rabbi Yannai pray and then pray again.
    Berakhot 30b additional prayer
    אמר רבי יוחנן: אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי. אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה. אמר ליה: חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עליה.
  5. Rabbi Yohanan teaches that formal precedence is shown only at an entrance bearing a mezuzah.
    Berakhot 47a showing honor
    רבין ואביי הוו קא אזלי באורחא, קדמיה חמריה דרבין לדאביי ולא אמר ליה ״ניזיל מר״. אמר: מדסליק האי מרבנן ממערבא, גס ליה דעתיה. כי מטא לפתחא דבי כנישתא אמר ליה: ניעל מר. אמר ליה: ועד השתא לאו מר אנא? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אין מכבדין אלא בפתח שיש בה מזוזה.
  6. Rabbi Yohanan's attribution causes Abaye to accept a teaching he had rejected under another attribution, leading him to lament missing youthful learning.
    Shabbat 21b youthful learning
    אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי ירמיה, ולא קבלה. כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי יוחנן, וקבלה. אמר: אי זכאי, גמירתיה לשמעתיה מעיקרא. והא גמרה! נפקא מינה לגירסא דינקותא.
  7. Rabbi Yohanan recounts two elders in Sidon who follow the opposing Hanukkah lighting sequences of Beit Shammai and Beit Hillel and explain their reasons.
    Shabbat 21b hanukkah lights
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן. אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל. זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין.
  8. Rabbi Yohanan reports that the Sages bring a Torah scroll and count its occurrences before leaving their place.
    Shabbat 49b scriptural counting
    בעי רב יוסף: ״ויבא הביתה לעשות מלאכתו״, ממנינא הוא, או לא? אמר ליה אביי: וליתי ספר תורה ולימני. מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום!
  9. Rabbi Yohanan objects when given his right shoe first, treating the act as though it wounds the other foot.
    ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרב הונא. דאמר ליה רבי יוחנן לרב שמן בר אבא: הב לי מסנאי. יהב ליה דימין. אמר ליה עשיתו מכה.
  10. Rabbi Yohanan recounts a Jerusalem family whose women wear chained anklets to shorten their strides and prevent loss of virginity.
    Shabbat 63b restrained walking
    הכא נמי קא עביד מעשה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות, עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן, שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא היו בתולותיהן נושרות. איתער בהו רבי ירמיה, אמר להו: יישר, וכן אמר רבי יוחנן.
  11. Rabbi Yohanan recounts that after eighteen days with Rabbi Oshaya he learned only one textual reading in the Mishnah.
    Eruvin 53a torah study
    אמר רבי יוחנן: שמונה עשר ימים גידלתי אצל רבי אושעיא בריבי ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתינו: כיצד מאברין את הערים — באלף.
  12. Rabbi Yohanan says that during eighteen days among Rabbi Oshaya's twelve students he learned the character and wisdom of each one.
    Eruvin 53a torah study
    איני?! והאמר רבי יוחנן שנים עשר תלמידים היו לו לרבי אושעיא בריבי, ושמונה עשר ימים גידלתי ביניהן, ולמדתי לב כל אחד ואחד, וחכמת כל אחד ואחד?
  13. Rabbi Yohanan recalls that four students at a time sat within one cubit while studying Torah with Rabbi Oshaya.
    Eruvin 53a torah study
    ואמר רבי יוחנן: כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אושעיא, היינו יושבין ארבעה ארבעה באמה. אמר רבי: כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע, היינו יושבין ששה ששה באמה.
  14. Rabbi Yohanan identifies the student as Yehuda ben Gurya and says that he lived three parasangs away from his teacher.
    Eruvin 63a rabbinic student
    ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אותו תלמיד יהודה בן גוריא שמו, והיה רחוק ממנו שלש פרסאות?!
  15. Rabbi Yohanan participates in an incident illustrating that a departing student should walk sideways and not turn his face from his teacher.
    Yoma 53a honoring teachers
    וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך. כי הא דרבי אלעזר כד הוה מיפטר מיניה דרבי יוחנן, כד הוה בעי רבי יוחנן לסגויי, הוה גחין קאי רבי אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי רבי יוחנן מיניה.
  16. Rabbi Yohanan's teaching is transmitted by Rabbi Abbahu or Rabbi Hiyya bar Abba, prompting Rabbi Ami and Rabbi Asi to turn away.
    Yoma 73a teaching transmission
    יתיב רבי אבהו וקאמר לה להא שמעתא משמיה דרבי יוחנן. אהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו. איכא דאמרי, רבי חייא בר אבא אמרה, ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו.
  17. Rabbi Yohanan recounts that during a ravenous attack he ran to the eastern side of a fig tree and thereby fulfilled the teaching that wisdom preserves its possessor.
    Yoma 83b life-saving food
    אמר רב נחמן אמר שמואל: מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו אליה בדבש. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אף סולת נקיה בדבש. רב פפא אמר: אפילו קמחא דשערי בדובשא. אמר רבי יוחנן: פעם אחת אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה, וקיימתי בעצמי: ״החכמה תחיה בעליה״. דתני רב יוסף: הרוצה לטעום טעם תאנה — יפנה למזרחה, שנאמר: ״ …
    אמר רב נחמן אמר שמואל: מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו אליה בדבש. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אף סולת נקיה בדבש. רב פפא אמר: אפילו קמחא דשערי בדובשא. אמר רבי יוחנן: פעם אחת אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה, וקיימתי בעצמי: ״החכמה תחיה בעליה״. דתני רב יוסף: הרוצה לטעום טעם תאנה — יפנה למזרחה, שנאמר: ״וממגד תבואות שמש״.
  18. Rabbi Yohanan relates that when David excavated the altar's channels, the deep rose to flood the world, and David recited fifteen Songs of Ascents to lower it.
    Sukkah 53a songs of ascent
    חמש עשרה מעלות. אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוה קמסדר אגדתא קמיה, אמר ליה: שמיע לך, הני חמש עשרה מעלות, כנגד מי אמרם דוד? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: בשעה שכרה דוד שיתין, קפא תהומא ובעי למשטפיה לעלמא. אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן. אי הכי, חמש עשרה ״מעלות״ — ״יורדות״ מיבעי ליה!
  19. Rabbi Yochanan concludes from hearing what Ilfa did not that his own moment of favor has arrived.
    Taanit 21a divine favor
    שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? אמר ליה: לא. אמר מדשמעי אנא ואילפא לא שמע, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא.
  20. Rabbi Yochanan recalls seeing the land flowing with milk and honey across an area twenty-two parasangs long and six wide.
    Megillah 6a land fertility
    וכי תימא דלא נפישא דידיה כדאחוה, והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארעא דישראל, והויא כמבי כובי עד אקרא דתולבקני, עשרין ותרתין פרסי אורכא, ופותיא שיתא פרסי!
83 more…
  1. Rabbi Yochanan relates that Bigthan and Teresh plotted in their own language, unaware that Mordecai understood it.
    אמר רבי יוחנן: בגתן ותרש שני טרסיים הוו, והיו מספרין בלשון טורסי, ואומרים: מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו, בא ונטיל ארס בספל כדי שימות. והן לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה, והיה יודע בשבעים לשון.
  2. Rabbi Yoḥanan recounts that Israel omitted Yom Kippur that year and a heavenly voice assured them of the World to Come.
    Moed Katan 9a temple dedication
    אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים. והיו דואגים ואומרים: שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם: כולכם מזומנין לחיי העולם הבא.
  3. Rabbi Yochanan declares that he will end the smoke from Acher's grave after his own death.
    Chagigah 15b acher's redemption
    אמר רבי יוחנן: גבורתא למיקלי רביה? חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה? אינקטיה ביד, מאן מרמי ליה מן. אמר: מתי אמות, ואכבה עשן מקברו. כי נח נפשיה דרבי יוחנן פסק קוטרא מקבריה דאחר. פתח עליה ההוא ספדנא: אפילו שומר הפתח לא עמד לפניך, רבינו!
  4. Rabbi Yohanan recounts that after three sisters' sons died following circumcision, Rabban Shimon ben Gamliel told the fourth sister not to circumcise her son.
    Yevamot 64b circumcision risk
    תא שמע, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעשה בארבע אחיות בצפורי שמלה ראשונה ומת, שניה ומת, שלישית ומת, רביעית באת לפני רבן שמעון בן גמליאל. אמר לה: אל תמולי.
  5. Rabbi Yochanan becomes upset when Rabbi Elazar teaches his tradition in the study hall without attributing it to him.
    Yevamot 96b teaching attribution
    אזל רבי אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא, ולא אמרה משמיה דרבי יוחנן. שמע רבי יוחנן איקפד. עול לגביה רבי אמי ורבי אסי. אמרו ליה: לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא,
  6. Rabbi Yohanan treats bloodletting in the Land of Israel as an unlimited medical expense and advises his relatives to set a fixed fee with their stepmother's doctor.
    Ketubot 52b medical expenses
    אמר רבי יוחנן: עשו הקזת דם בארץ ישראל כרפואה שאין לה קצבה. קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהות צריכה רפואה כל יומא. אתו לקמיה דרבי יוחנן, אמר להו: איזילו קוצו ליה מידי לרופא.
    Then & Now Untestable

    This item is a legal or definitional ruling, such as who pays medical costs, how injury is assessed, or how a case is categorized, rather than a claim about how the body works. It falls outside what medical evidence can confirm or refute.

    assessed 2026-07-30

  7. Rabbi Yohanan reports that the sages allotted Nakdimon ben Gurion's daughter-in-law two se'a of wine each week for seasoning cooked food.
    Ketubot 65a wife support
    ואי בעית אימא: רגילה, נותנין לה לציקי קדירה. דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מעשה בכלתו של נקדימון בן גוריון שפסקו לה חכמים סאתים יין לציקי קדרה מערב שבת לערב שבת. אמרה להן: כך תפסקו לבנותיכם. תנא: שומרת יבם היתה, ולא ענו אחריה אמן.
  8. Rabbi Yochanan says he learned fear of sin from a maiden who prayed that men not stumble because of her.
    Sotah 22a fear of sin
    איני? והאמר רבי יוחנן: למדנו יראת חטא מבתולה, וקיבול שכר מאלמנה. יראת חטא מבתולה — דרבי יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה: רבונו של עולם, בראת גן עדן ובראת גיהנם, בראת צדיקים ובראת רשעים. יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם.
  9. Rabbi Yochanan recounts that Pharaoh defended Joseph's appointment by saying he perceived royal qualities in him.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בשעה שאמר לו פרעה ליוסף ״ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו'״, אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו? אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו.
  10. Rabbi Yohanan recounts that two Jerusalem families fixed their meals at improper Sabbath times and were both uprooted.
    Gittin 38b sabbath meals
    אמר רבה: בהני תלת מילי, נחתי בעלי בתים מנכסיהון: דמפקי עבדייהו לחירותא, ודסיירי נכסייהו בשבתא, ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתה בשבת ואחת קבעה סעודתה בערב שבת, ושתיהן נעקרו.
  11. Rabbi Yohanan explains that in Rabbi's time the sages enacted that restitution not be accepted from repentant robbers and interest-takers.
    Bava Kamma 94b theft restitution
    אמר רבי יוחנן: בימי רבי נשנית משנה זו. דתניא: מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה, אמרה לו אשתו: ריקה! אם אתה עושה תשובה, אפילו אבנט אינו שלך! ונמנע ולא עשה תשובה. באותה שעה אמרו: הגזלנין ומלוי רביות שהחזירו – אין מקבלין מהם, והמקבל מהם – אין רוח חכמים נוחה הימנו.
  12. Rabbi Yochanan recalls that even when four seahs cost a sela, many in Tiberias died of hunger because they lacked a small coin, and workers east of the city died from the smell of bread.
    (סימן: סלע, פועל, חרובא, טליא, אמרין.) דאמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו קיימין ארבע סאין בסלע; והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא, מדלית איסר. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד לא הוו מיתגרין פועליא למדנח קרתא; מריח פיתא מייתין.
  13. Rabbi Yochanan recalls abundant carob honey, the chastity of youths in the marketplace, and a teaching that yielding to gentiles brings subjugation while trusting them transfers one's property to them.
    Bava Batra 91b past generations
    ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוה בצע ינוקא חרובא; והוה נגיד חוטא דדובשא על תרין דרעוהי. ואמר רבי אלעזר: נהירנא כד הוה נטיל עורבא בשרא; ונגיד חוטא דמשחא מריש שורא ועד לארעא. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו אמ …
    ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוה בצע ינוקא חרובא; והוה נגיד חוטא דדובשא על תרין דרעוהי. ואמר רבי אלעזר: נהירנא כד הוה נטיל עורבא בשרא; ונגיד חוטא דמשחא מריש שורא ועד לארעא. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו אמרין בי מדרשא: דמודי להון – נפיל בידיהון; דמתרחיץ עליהון – דיליה דילהון.
  14. Rabbi Yohanan permits a person blind in one eye to testify but not to judge, despite silently allowing a blind neighbor to adjudicate.
    ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן, דהוה דאין דינא, ולא אמר ליה רבי יוחנן ולא מידי. היכי עביד הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: כל הכשר לדון כשר להעיד, ויש שכשר להעיד ואין כשר לדון. ואמר רבי יוחנן: לאתויי סומא באחת מעיניו.
  15. Rabbi Yohanan reports that Rabbi Meir divided his lectures equally among law, aggadah, and parables and possessed three hundred fox fables.
    Sanhedrin 38b rabbi meir's teaching
    דאמר רבי יוחנן: כי הוה דריש רבי מאיר בפירקיה, הוה דריש תילתא שמעתא, תילתא אגדתא, תילתא מתלי. ואמר רבי יוחנן: שלש מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר, ואנו אין לנו אלא שלש.
  16. Rabbi Yohanan recounts six miracles performed for Phinehas during his attack on Zimri.
    Sanhedrin 82b phinehas's miracles
    אמר רבי יוחנן: ששה נסים נעשו לו לפנחס. אחד, שהיה לו לזמרי לפרוש ולא פירש. ואחד, שהיה לו לדבר ולא דבר. ואחד, שכוון בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה. ואחד, שלא נשמטו מן הרומח. ואחד, שבא מלאך והגביה את המשקוף. ואחד, שבא מלאך והשחית בעם.
  17. Rabbi Yosi ben Zimra teaches that the binding of Isaac follows Satan's challenge that Abraham had not offered even a bird from his celebration to God.
    Sanhedrin 89b binding of isaac
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: אחר דבריו של שטן, דכתיב ״ויגדל הילד ויגמל וגו'״. אמר שטן לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן, מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך? אמר לו: כלום עשה אלא בשביל בנו? אם אני אומר לו ״זבח את בנך לפני״ מיד זובחו. מיד …
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: אחר דבריו של שטן, דכתיב ״ויגדל הילד ויגמל וגו'״. אמר שטן לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן, מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך? אמר לו: כלום עשה אלא בשביל בנו? אם אני אומר לו ״זבח את בנך לפני״ מיד זובחו. מיד ״והאלהים נסה את אברהם״.
  18. Rabbi Yohanan identifies the dead of Dura Valley and recounts how Nebuchadnezzar killed and trampled the beautiful Israelite youths there.
    רבי יוחנן אמר: אלו מתים שבבקעת דורא. ואמר רבי יוחנן: מנהר אשל עד רבת בקעת דורא, שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין, והיו כשדיות רואות אותן ושופעות זבות. אמרו לבעליהן, ובעליהן למלך. צוה המלך והרגום, ועדיין היו שופעות זבות. צוה המלך ורמסום.
  19. Rabbi Yochanan teaches that Elisha went to bring Gehazi back to repentance, but Gehazi refused because one who causes the public to sin is denied the opportunity to repent.
    גחזי, דכתיב: ״וילך אלישע דמשק״. להיכא אזל? אמר רבי יוחנן: שהלך להחזיר גחזי בתשובה, ולא חזר. אמר לו: חזור בך. אמר לו: כך מקובלני ממך: החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
  20. Rabbi Yohanan recounts that a young woman deliberately refined her gait after Roman nobles praised it.
    ועל בתו לישב בקובה של זונות, דאמר רבי יוחנן: פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי, אמרו: כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו, מיד דקדקה בפסיעותיה. והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב ״עון עקבי יסובני״? עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין.
  21. Rabbi Yohanan relates that this teaching arose when Rabban Shimon ben Gamliel instituted distinct marks of honor for the patriarch, sage, and court president.
    Horayot 13b rabbinic honor
    אמר רבי יוחנן: בימי רבן שמעון בן גמליאל נישנית משנה זו. רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב בית דין. כי הוה רבן שמעון בן גמליאל התם, הוו קיימי כולי עלמא מקמיה. כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן, הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו? תק …
    אמר רבי יוחנן: בימי רבן שמעון בן גמליאל נישנית משנה זו. רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב בית דין. כי הוה רבן שמעון בן גמליאל התם, הוו קיימי כולי עלמא מקמיה. כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן, הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו? תקין הא מתניתא.
  22. Rabbi Yochanan teaches that the mishnah follows Rabbi Tzadok's testimony that flowing water channeled through walnut leaves is valid, as the sages ruled in an actual case.
    Zevachim 25b flowing water
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעדותו של רבי צדוק נישנית משנה זו; דתנן: העיד רבי צדוק על הזוחלין שקילחן בעלי אגוזין – שהן כשירין; זה היה מעשה באוהלייא, ובא מעשה לפני חכמים בלשכת הגזית, והכשירו.
  23. Rabbi Yochanan recounts that a purity question was sent to Rabbi Chanina ben Antigonus's son, who seated his own sages beside the visitors while he examined it.
    Bekhorot 30b purity inquiry
    אמר רבי יוחנן: בימי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה זו. רבי יהודה ורבי יוסי איסתפק להו מילתא בטהרות, שדרו רבנן לגבי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס, אזילו אמרו ליה: לעיין בה. אשכחוה דקא טעין טהרות, אותיב רבנן מדידיה לגבייהו, וקאי איהו לעיוני בה.
  24. Rabbi Yohanan reports an incident in which a placenta was attributed to a fetus after as many as twenty-three days.
    Niddah 27a placenta attribution
    אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: מעשה ותלו את השליא בולד, עד עשרים ושלשה ימים. אמר ליה רב יוסף: עד עשרים וארבעה אמרת לן.
  25. Rabbi Yoḥanan rules that the law follows an unattributed mishnah, a principle questioned by the conduct of a blind judge in his neighborhood.
    Niddah 50a judicial fitness
    ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן, דהוה קדיין דינא, ולא קאמר ליה ולא מידי. היכי עביד הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה!
  26. Rabbi Chama bar Chanina recounts that Rabbi removed someone who bowed excessively, while Rabbi Yochanan's conduct is reported as either removal or rebuke.
    רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא בר חנינא מעשה באחד ששחח יותר מדאי והעבירו רבי. רבי אמי אמר רבי יוחנן הוה מעבר. אמר ליה רבי חייא בר בא לא הוה מעביר אלא גער.
  27. Rabbi Yochanan rules that one who loses his place and finds himself at 'in order that' may presume the correct reading.
    קרא וטעה יחזור למקום שטעה. טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא רבי חייא רבי יסא רבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר. שמעין קליה דרבי יוחנן אי מחדית מילה. אמרין מן נחית שמע לה מיניה. אמרין וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין. נחית …
    קרא וטעה יחזור למקום שטעה. טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא רבי חייא רבי יסא רבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר. שמעין קליה דרבי יוחנן אי מחדית מילה. אמרין מן נחית שמע לה מיניה. אמרין וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון כן אמר רבי יוחנן קרא ומצא עצמו בלמען חזקה כוין.
  28. Rabbi Yochanan advises Kahana to go where he is honored, which Kahana understands as permission to return to Babylonia.
    כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין. אמר ליה מה קלא בשמיא. אמר ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. ומתפגע ביה. חמתיה חד חרן. אמר ליה מה קלא בשמיא. אמר ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. אמר מה סליקית מזכי ואנא איחטי. מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל ניזול וניחות לי …
    כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין. אמר ליה מה קלא בשמיא. אמר ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. ומתפגע ביה. חמתיה חד חרן. אמר ליה מה קלא בשמיא. אמר ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. אמר מה סליקית מזכי ואנא איחטי. מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל ניזול וניחות לי מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה. אמר ליה ייזיל להון דמוקרין ליה. נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן הא נחית כהנא לבבל. אמר מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא. אמרין ליה ההיא מילתא דאמר לך היא הוה נטילת רשות דידיה.
  29. Rabbi Yohanan transmits Rabbi Eliezer's direction to learn the extent of honoring parents from Dama ben Netina.
    כיבוד אב ואם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן שאלו את רבי אליעזר עד היכן הוא כיבוד אב ואם. אמר להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את דמה בן נתינה. דמה בן נתינה ראש פטרבולי היה. פעם אחת היתה אמו מסטרתו בפני כל בולי [שלו] ונפל קורדקון שלה מידה והושיט לה שלא תצטער. אמר רבי חזקיה גוי אשקלוני היה וראש פטרבולי היה ואבן …
    כיבוד אב ואם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן שאלו את רבי אליעזר עד היכן הוא כיבוד אב ואם. אמר להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את דמה בן נתינה. דמה בן נתינה ראש פטרבולי היה. פעם אחת היתה אמו מסטרתו בפני כל בולי [שלו] ונפל קורדקון שלה מידה והושיט לה שלא תצטער. אמר רבי חזקיה גוי אשקלוני היה וראש פטרבולי היה ואבן שישב עליה אביו לא ישב עליה מימיו. וכיון שמת אביו עשה אותה יראה שלו. פעם אחת אבדה ישפה של בנימן. אמרו מאן דאית ליה טבא דכוותה. אמרו אית לדמה בן נתינה. אזלון לגביה ופסקו עמיה במאה דינר סליק בעי מייתה להו ואשכח אבוה דמיך ואית דאמרין מפתחא דתיבותא הוה יתיב גו אצבעתיה דאבוי. ואית דמרין ריגליה דאבוה הוות פשיטא על תיבותא. נחת לגבון אמר לון לא יכילית מייתותיה לכון. אמרו דילמא דו בעי פריטין טובן אסקוניה למאתים אסקוניה לאלף. כיון דאיתעיר אבוה מן שינתיה סלק ואייתותיה לון. בעו מייתון ליה כפסיקו ליה אחרייא ולא קביל עלוי. אמר מה אנא מזבין לכון איקרא דאבהתי בפריטין איני נהנה מכבוד אבותיי כלום. מה פרע לו הקדוש ברוך הוא שכר. אמר רבי יוסי בי רבי בון בו בלילה ילדה פרתו פרה אדומה. ושקלו לו ישראל משקלה זהב ונטלוה. אמר רבי שבתי כתיב ומשפט ורב צדקה לא יענה. אין הקדוש ברוך הוא משהא מתן שכרן של עושי מצות בגוים.
  30. Rabbi Yohanan judges a veiled remark about an absent man named Bar Hovetz to be covert evil speech.
    חנותא דכיתנאי הוה לון צומות והוה תמן חד מיתקרי בר חובץ ולא סלק. אמרי מה אנן אכלין יומא דין אמר חד חובצין אמר ייתי בר חביץ. אמר רבי יוחנן זה אמר לשון הרע בהצנע. בולווטיה דציפורין הוה להון צומות והוה תמן חד מיתקרי יוחנן ולא סלק אמר חד לחד לית אנן סלקין מבקרה לרבי יוחנן יומא דין. אמרין ייתי יוחנן. אמר …
    חנותא דכיתנאי הוה לון צומות והוה תמן חד מיתקרי בר חובץ ולא סלק. אמרי מה אנן אכלין יומא דין אמר חד חובצין אמר ייתי בר חביץ. אמר רבי יוחנן זה אמר לשון הרע בהצנע. בולווטיה דציפורין הוה להון צומות והוה תמן חד מיתקרי יוחנן ולא סלק אמר חד לחד לית אנן סלקין מבקרה לרבי יוחנן יומא דין. אמרין ייתי יוחנן. אמר רבי שמעון בן לקיש זה אמר לשון הרע בצדק.
  31. Rabbi Yohanan rules in the reported property case that the donor cannot retract the transfer.
    אחתיה דרבי גורין כתבת ניכסי לאחוה וסלק אחוי רבא פייסה וכתבת ליה. אתאי עובדא קומוי רבי אימי אמר כן אמר רבי יוחנן חוזר בו. אמר רבי זעירא לא מודי רבי יוחנן שאם היה כתוב בה מהיום שאינו יכול לחזור בו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. אתא רבי לא בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. ואנהר רבי אי …
    אחתיה דרבי גורין כתבת ניכסי לאחוה וסלק אחוי רבא פייסה וכתבת ליה. אתאי עובדא קומוי רבי אימי אמר כן אמר רבי יוחנן חוזר בו. אמר רבי זעירא לא מודי רבי יוחנן שאם היה כתוב בה מהיום שאינו יכול לחזור בו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. אתא רבי לא בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. ואנהר רבי אימי וחזר עובדא.
  32. Rabbi Yohanan reports that an actual case occurred and the ruling followed Rabbi Yose.
    אמר רבי יוחנן מעשה היה והורו כרבי יוסי.
  33. Rabbi Yohanan reports that Rabbi exempted Beit Shean based on testimony that Rabbi Meir bought garden vegetables there during the sabbatical year.
    רבי זעירא רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן רבי התיר בית שאן מפי יהושע בן זירוז בן חמיו של רבי מאיר שאמר אני ראיתי את רבי מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית והתיר את כולה. אמר רבי זעירא הדא אמרה אסור לבר נש מיעבד מילה בציבורא אני אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו דהתיר את כולה. רבי התיר בית שאן רבי התיר קיסרין …
    רבי זעירא רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן רבי התיר בית שאן מפי יהושע בן זירוז בן חמיו של רבי מאיר שאמר אני ראיתי את רבי מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית והתיר את כולה. אמר רבי זעירא הדא אמרה אסור לבר נש מיעבד מילה בציבורא אני אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו דהתיר את כולה. רבי התיר בית שאן רבי התיר קיסרין רבי התיר בית גוברין רבי התיר כפר צמח. רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית והיו הכל מליזין עליו. אמר להן בואו ונדיין כתיב וכתת נחש הנחושת. וכי לא עמד צדיק ממשה ועד חזקיהו להעבירו. אלא אותה עטרה הניח לו הקדוש ברוך הוא להתעטר בה. ואנן העטרה הזאת הניח הקדוש ברוך הוא לנו להתעטר בה.
  34. Rabbi Yohanan equates partitions for mixed-species law with Shabbat partitions and recounts how Rabbi Yehoshua ben Korcha reduced breaches in a field below ten cubits.
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנינה נעץ ארבעה קנים בארבעה זויות שבכרם וקשר גמי מלמעלה מציל משום פיאה. אמר רבי יוחנן כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנינר הראהו שדה אחת. ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל אעין וסו …
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנינה נעץ ארבעה קנים בארבעה זויות שבכרם וקשר גמי מלמעלה מציל משום פיאה. אמר רבי יוחנן כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנינר הראהו שדה אחת. ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל אעין וסותם. דוקרנין וסותם עד שמיעטן פחות מעשר. אמר כזה כן מחיצת שבת. אמר רבי זעירא מודה רבי שמעון בן לקיש לעניין שבת שאין הפיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגי מתניתא אמרה כן מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה. אם אמר את שהפיאה מצלת יותר מעשר דייו חבל אחד.
  35. Rabbi Yoḥanan tells a weaver that a Babylonian disciple recognized in a dream is Rabbi Yose.
    רבי יוסי צם תמניי יומין למיחמי רבי חייה רובה ולסופא חמא ורגזון ידיה וכהו עינוי. ואין תימר דהוא רבי יוסה בר נש זעיר. חד גרדיי אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה חמית בחילמי דרקיעא נפל וחד מן תלמידך סמך ליה. אמר ליה וחכים את ליה. אמר ליה אין אנא חמי ליה אנא חכים ליה. עבר כל תלמידוי קומוי וחכם לרבי יוסה. רבי ש …
    רבי יוסי צם תמניי יומין למיחמי רבי חייה רובה ולסופא חמא ורגזון ידיה וכהו עינוי. ואין תימר דהוא רבי יוסה בר נש זעיר. חד גרדיי אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה חמית בחילמי דרקיעא נפל וחד מן תלמידך סמך ליה. אמר ליה וחכים את ליה. אמר ליה אין אנא חמי ליה אנא חכים ליה. עבר כל תלמידוי קומוי וחכם לרבי יוסה. רבי שמעון בן לקיש צם תלת מאוון צומין למיחמי רבי חייה רובה ולא חמתיה. ובסופא שרא מצטער אמר מה הוה לעי באוריתא סגין מיניי. אמרו ליה ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא דהוה גלי. אמר לון ולא הוינא גלי. אמרין ליה את הויתה גלי מילף והוא הוה גלי מלפה.
  36. Rabbi Yoḥanan initially treats Bozrah as part of Babylonia but asks Rabbi Shimon ben Lakish whether the named place is Bezer or Bozrah.
    רבי שמעון בן לקיש אזל לבוצרה אתון לגביה. אמרו ליה חמי לן בר נש דריש דיין ספר חזן עביד כל צורכינן חמא חד בבליי. אמר ליה חמית לך חד אתר טב אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה מן בבל לבבל. אמר יעקב בר אבא מן מה דאמר רבי יוחנן מן בבל לבבל הדא אמרה הקונה שם אינו מתחייב. וכי צור אינו אסור לילך לשם והקונה שם אינו מ …
    רבי שמעון בן לקיש אזל לבוצרה אתון לגביה. אמרו ליה חמי לן בר נש דריש דיין ספר חזן עביד כל צורכינן חמא חד בבליי. אמר ליה חמית לך חד אתר טב אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה מן בבל לבבל. אמר יעקב בר אבא מן מה דאמר רבי יוחנן מן בבל לבבל הדא אמרה הקונה שם אינו מתחייב. וכי צור אינו אסור לילך לשם והקונה שם אינו מתחייב. אשכח תני סימן לעמון ומואב ולארץ מצרים שתי ארצות. אחת נאכלת ונעבדת ואחת נאכלת ולא נעבדת. סבר רבי יוחנן מימר את בצר במדבר. שאל לרבי שמעון בן לקיש בצר בוצרה.
  37. Rabbi Yoḥanan directs the household of Rabbi Yannai to pay oil-press workers with money rather than oil.
    תני החמרין והכתפין וכל העושות שביעית שכרן שביעית. אמר רבי זעירא בפירות היתר היא מתניתין. מהו שכרן שביעית שיהו נוטלין ממה שיהו עושין שכרן שביעית. ויהא דהורי רבי יוחנן לאילין דבית רבי ינאי שלא יהו נוטלין שכר בדיהן שמן אלא מעות. כרבי יודה וכרבי נחמיה הורי לון. רבי הילא במכתפי פירות עבירה היא מתניתא. ומ …
    תני החמרין והכתפין וכל העושות שביעית שכרן שביעית. אמר רבי זעירא בפירות היתר היא מתניתין. מהו שכרן שביעית שיהו נוטלין ממה שיהו עושין שכרן שביעית. ויהא דהורי רבי יוחנן לאילין דבית רבי ינאי שלא יהו נוטלין שכר בדיהן שמן אלא מעות. כרבי יודה וכרבי נחמיה הורי לון. רבי הילא במכתפי פירות עבירה היא מתניתא. ומה היא שכרן שביעית. כיי דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן יין נסך קנס קנסוהו וכא קנס קנסוהו.
  38. Rabbi Yoḥanan rules that a loan document lacking a property lien is canceled by the sabbatical year.
    הלכה: השביעית משמטת כו'. ניחא שלא בשטר. בשטר ויעשה כמלוה על המשכון ולא יהא משמט. אמר רבי יוחנן תיפתר בשטר שאין בו אחריות נכסים וכרבי מאיר. אתא עובדא קומי רבי יוחנן בשטר שאין בו אחריות נכסים והורי משמט. אמר. מפני שאנו למידין מן ההלכה אנו עושין אותו.
  39. Rabbi Yohanan laments that robbers took his possessions and later recovers all of them after identifying the thieves.
    רבי יוחנן אמר איקפח בעלי קנייה. סליק לבית וועדא והוה רבי שמעון בן לקיש שאיל ליה ולא מגיב. שאיל ליה ולא מגיב. אמר ליה מהו הכין. אמר ליה כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס. אמר ליה ומהו כן. אמר ליה ומה את כן. אמר ליה איקפחת בעלי קנייה. אמר ליה חמו לי זויתה. נפק מחוי ליה. חמיתון מן רחיק ושרי מצלצל. א …
    רבי יוחנן אמר איקפח בעלי קנייה. סליק לבית וועדא והוה רבי שמעון בן לקיש שאיל ליה ולא מגיב. שאיל ליה ולא מגיב. אמר ליה מהו הכין. אמר ליה כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס. אמר ליה ומהו כן. אמר ליה ומה את כן. אמר ליה איקפחת בעלי קנייה. אמר ליה חמו לי זויתה. נפק מחוי ליה. חמיתון מן רחיק ושרי מצלצל. אמרין אין רבי יוחנן הוא יסב פלגא. אמר לון חייכון כולה אנא נסיב. ונסב כולא.
  40. Rabbi Yohanan recalls that students' packs absorbed the taste of fish brine while traveling to study with Rabbi Hoshaya in Caesarea.
    ומה דאמר רבי יוחנן כשהיינו הולכין אצל רבי הושעיה רבה לקיסרין ללמוד תורה היו נותנין חמטתינו על גבי קבוטין של מורייס והיו טועמין בה טעם מורייס דלא כרבי יודה. מהלימין היו. ואין אסור משום גזל בעל הבית. נוטלין היו רשותו של בעל הבית.
  41. Rabbi Yohanan recalls hearing Rabbi Shimon ben Elazar teach that cucumber interiors may be brought in but watermelon interiors may not.
    אמר רבי יוחנן רכיב הוינא על כיתפי דסבי ושמעית קליה דרבי שמעון בן אלעזר יתיב מתני. מכניסין במעי מלפפון ואין מכניסין במעי אבטיח. מה בין מיעי מלפפון למעי אבטיח. אמר רבי שמעון בר ברסנא מעי מלפפון לאכילה. מעי אבטיח לזריעה. אם אומר את כן נמצאת מכבד את הקרקע בשבת.
  42. Rabbi Yohanan reports that the incident about dried figs involved split figs.
    רבי אמר לרבי שמעון בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן החבית. אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סיסרטאי מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא לא מסתברא באילין פצולייה הוה עובדא. אמר ליה אוף אנא סבר כן. אתא רבי י …
    רבי אמר לרבי שמעון בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן החבית. אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סיסרטאי מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא לא מסתברא באילין פצולייה הוה עובדא. אמר ליה אוף אנא סבר כן. אתא רבי יוסי בירבי בון רבי יצחק בר ביסנא בשם רבי יוחנן באילין פצולייא הוה עובדא.
  43. Rabbi Yohanan teaches through an incident that vineyard and Shabbat partitions alike require breaches wider than ten cubits to be reduced.
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנניה. נעץ ארבעה קנים בארבע זויות הכרם וקשר גמי מלמעלה. מציל משום פיאה. אמר רבי יוחנן. כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן. מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנגד והראהו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר. והיה נוטל אעים ו …
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנניה. נעץ ארבעה קנים בארבע זויות הכרם וקשר גמי מלמעלה. מציל משום פיאה. אמר רבי יוחנן. כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן. מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנגד והראהו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר. והיה נוטל אעים וסותם. דוקרנין וסותם. עד שמיעטן פחות מעשר. אמר. כזו כן מחיצת שבת. אמר רבי זעירא. מודה רבי שמעון בן לקיש לעיניין שבת. שאין פיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגיי. מתניתא אמרה כן. מקיפין שלשה חבלים זו למעלה מזו. אם אומר את שהפיאה מצלת יותר מעשר. כמו כן חבל אחד.
  44. Rabbi Yohanan rules, based on what Ḥilfai showed him in Rabbi's household, that a door bolt is usable when tied even if it is not suspended.
    אי זהו נגר. אמר רבי יוחנן. קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני שלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן. ודיחידאה דתמן כסתמא דהכא. רבי יוסה בעי קומי רבי ירמיה. היך עבדין עובדא. אמר ליה. מן דאמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני שלבית רבי ק …
    אי זהו נגר. אמר רבי יוחנן. קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני שלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן. ודיחידאה דתמן כסתמא דהכא. רבי יוסה בעי קומי רבי ירמיה. היך עבדין עובדא. אמר ליה. מן דאמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני שלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. הדא אמרה. כרבי יהודה עבדין. עד שיהא קשור בדלת. רבי יניי חמוי דרבי אמי. עד שיהא קשור בדלת בדבר שיכול להעמידו. נגרא הדא רבי אלעזר קטר בגמי. נשמט אסור. נקמז. רבי יעקב בר אחא בשם רבנן. מדדיהו בראשי אצבעותיו.
  45. Rabbi Yohanan reports that an actual case was decided in accordance with Rabbi Yose's position concerning prior vows and ownerlessness.
    רבי חייה בר אבא בעא קומי [דרבי מנא]. לאוכלו בלא פדיון [אי] איפשר. [שאי] (ש)איפשר להקדש לצאת בלא פדיון. לפדותו ולאוכלו נמצא לוקח לו קורדום מדמי שביעית. אמר ליה. הגיזבר היה מחלפן ביד אחר. אמר רבי מתנייה. למה לי נן פתרין לה דברי הכל כההיא דמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסה מפני שקדם נדרו להבקירו. והכא מפני ש …
    רבי חייה בר אבא בעא קומי [דרבי מנא]. לאוכלו בלא פדיון [אי] איפשר. [שאי] (ש)איפשר להקדש לצאת בלא פדיון. לפדותו ולאוכלו נמצא לוקח לו קורדום מדמי שביעית. אמר ליה. הגיזבר היה מחלפן ביד אחר. אמר רבי מתנייה. למה לי נן פתרין לה דברי הכל כההיא דמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסה מפני שקדם נדרו להבקירו. והכא מפני שקדם הבקר נדרו להקדישו. אמר רבי יוחנן. מעשה היה והורון כרבי יוסה.
  46. Rabbi Yochanan recounts a field whose breaches were reduced below ten cubits as a model for a valid Shabbat partition.
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוסי בן חנינא. נעץ ארבע קנים בארבע זויות של כרם וקשר גמי מלמעלן מציל משם פיאה. אמר רבי יוחנן. כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן. מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגינר והראהו שדה אחת ובית רתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל [אעים] וסותם …
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוסי בן חנינא. נעץ ארבע קנים בארבע זויות של כרם וקשר גמי מלמעלן מציל משם פיאה. אמר רבי יוחנן. כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן. מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגינר והראהו שדה אחת ובית רתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל [אעים] וסותם ודוקרנים וסותם עד שמיעטן פחות מעשר. אמר. כזה כן מחיצת שבת. אמר רבי זעורה. מודה רבי שמעון בן לקיש לעניין שבת [שאין] הפיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגיי. מתניתא אמרה [כן]. מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה. אם אומר את שהפיאה [מצלת] יותר מעשר דייו חבל אחד.
  47. Rabbi Yochanan reports that the incident about set-aside food involved split figs.
    רבי אמר לרבי שמעון בריה. עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה. אמר ליה. ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה. ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סוסרטיי. מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא. לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא. אמר ליה. אוף אנא סבר כן. א …
    רבי אמר לרבי שמעון בריה. עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה. אמר ליה. ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה. ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סוסרטיי. מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא. לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא. אמר ליה. אוף אנא סבר כן. אתא רבי יוסי בירבי בון רבי יצחק בר ביסנא בשם רבי יוחנן. באילין פיצוליא הוה עובדה.
  48. Rabbi Yohanan recounts that three cattle herders prompted an intercalation of the year, with the court concurring in their assessment.
    רבי שמעון בן לקיש אקדמון ליה חד סב לעיבורא ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהל. אמר. כן יהא בשכרן. ולא שמיע דאמר רבי קריספא בשם רבי יוחנן. מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר. חד מינון אמר. בכיר לקיש באדר מינץ. וחורנה אמר. קדום באדר פוח לוחיך ופוק לקובליה. וחורנה אמר. תור באדר בערייה ימות ובטל תינתה משכיה ישלח. ו …
    רבי שמעון בן לקיש אקדמון ליה חד סב לעיבורא ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהל. אמר. כן יהא בשכרן. ולא שמיע דאמר רבי קריספא בשם רבי יוחנן. מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר. חד מינון אמר. בכיר לקיש באדר מינץ. וחורנה אמר. קדום באדר פוח לוחיך ופוק לקובליה. וחורנה אמר. תור באדר בערייה ימות ובטל תינתה משכיה ישלח. ואנן חמיין הדין שתא דלית חד מינהון. ועיברו את השנה על פיהם. אמר רבי חלבו. והסכים בית דין עמהן. לא כן אמר רבי זעורה. והן שיהו כולם מורין מטעם אחד. מכיון דאילין מודיי לאילין ואילין מודיי לאילין כמי שכולן מורין מטעם אחד.
  49. Rabbi Yohanan explains that shofar blowing was delayed after enemies once mistook the first blast for an attack and killed the worshippers.
    הלכה: רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. מפני מעשה שאירע. פעם אחת ת‍קעו בראשונה והיו השונאים סבורין [שמא] עליהן הם הולכין וע‍מדו עליהן והרגום. מיגו דאינון חמי לון ק‍ראיי שמע ומצליין וקוראין באוריתא ומצליי ות‍קעין. אינון א‍מרין. בנימוסון אינון עסיקין.
  50. Rabbi Yohanan recounts the immense forces, siege, bloodshed, and destruction associated with the fall of Betar.
    תני רבי שמעון בן יוחי. עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב. דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר. דין הוא מלכא משיחא. אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא. עקיבה. יעלו עשבים בלחייך (ואדיין) [ועדיין] בן דוד [לא] יבא. אמר רבי יוחנן. קול אדריינוס קיסר הורג בביתתר שמונים אלף ריבוא. אמר רבי יוחנן. …
    תני רבי שמעון בן יוחי. עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב. דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר. דין הוא מלכא משיחא. אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא. עקיבה. יעלו עשבים בלחייך (ואדיין) [ועדיין] בן דוד [לא] יבא. אמר רבי יוחנן. קול אדריינוס קיסר הורג בביתתר שמונים אלף ריבוא. אמר רבי יוחנן. שמונים [אלף] זוג שלתוקעי קרנות היו מקיפין את ביתתר. וכל אחד ואחד היה ממונה על כמה חיילות. והיה שם בן כוזבה והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע. שלחו חכמים ואמרו לו. עד אימתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין. אמר להן. וכי היאך איפשר לבודקן. אמרו לו. כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארז מן לבנון לא יהיה נכתב באיסרטיא שלך. והיו לו מאתים אלף כך ומאתים אלף כך. וכד דהוה נפק לקרבא הוה אמר. ריבוניה דעלמא. לא תסעוד ולא ת[כסוף]. הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו. שלש שנים ומחצה עשה אדריינוס מקיף על ביתתר. והוה רבי אלעזר המודעי יושב על השק ועל האפר ומתפלל בכל יום ואומר. רבון העולמים. אל תשב בדין היום. אל תשב בדין היום. בעא אדריינוס מיזל ליה. אמר ליה חד כותיי. לא תיזיל לך. דאנא חמי מה מיעבד ומשלים לך מדינתא. עאל ליה מן ביבא דמדינתא. עאל ואשכח רבי אלעזר המודעי קאים מצלי. עבד נפשיה לחיש ליה בגו אודניה. חמוניה בני מדינתא ואייתוניה גבי בן כוזבא. אמרון ליה. חמינן ההן סבא משתעי לחביבך. אמר ליה. מה אמרת ליה ומה אמר לך. אמר ליה. [אין] אנא אמר לך מלכא קטל לי. ואי לא אנא אמר לך את קטל יתי. טב לי מלכא קטל יתי ולא את. אמר ליה. אמר לי דאנא משלים מדינתא. אתא גבי רבי אלעזר המודעי. אמר ליה. מה אמר לך הדין כותייא. אמר ליה. לא כלום. מה אמרת ליה. אמר ליה. לא כלום. יהב ליה חד בעוט וקטליה. מיד יצאת בת קול ואמרה. הוי רועי האליל עוזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרועו יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. הרגת את רבי אלעזר המודעי זרוען שלכל ישראל ועין ימינם. לפיכך זרועו שלאותו האיש יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. מיד נלכדה ביתתר ונהרג בן כוזבה. אתון טעינין רישיה גבי אדריינוס. אמר לון. מאן קטל הדין. אמר ליה חד כותייא. אנא קטלתיה. אמר ליה. חמי לי פטומיה. חמי ליה פטומיה. אשכח חכינה כריכה עלוי. אמר. אלולי אלהא דקטליה מאן הוה יכיל קטליה. וקרא עלוי. אם לא כי צורם מכרם ויי הסגרם. והיו הורגין בהם והולכין עד ששקע הסוס בדם עד חוטמו. והיה הדם מגלגל סלעים משאוי ארבעים סאה עד שהלך הדם בים ארבעת מיל. אם תאמר שהיא קרובה לים. והלא רחוקה מן הים ארבעים מיל. אמרו. שלש מאות מוחי תינוקות מצאו על אבן אחת. ומצאו שלש קופות שלקצוצי תפילין שלתשע תשע סאין. ויש אומרים. תשע של שלש שלש סאין. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. חמש מאות בתי סופרים היו בביתתר. והקטן שבהן אין פחות מחמש מאות תינוקות. והיו אומרים. אם באו השונאים עלינו במכתובים הללו אנו יוצאין עליהן ומנקרים את עיניהם. וכיון שגרמו עונות היו כורכים כל אחד ואחד בספרו ושורפין אותו. ומכולם לא נשתייר אלא אני. וקרא על גרמיה. עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי. כרם גדול היה לאדריינוס הרשע. שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל כמין טיבריא לציפורי. והקיפו גדר מהרוגי ביתתר מלא קומה ופישוט ידיים. ולא גזר עליהם שייקברו. עד שעמד מלך אחר וגזר עליהם שייקברו.
  51. Rabbi Yohanan recalls the extraordinary numbers of priestly marriages and textile shops in prosperous Judean towns before their destruction.
    שני ארזים היו בהר המשחה. בתחת אחד מהן היו מוכרין ארבע חנויות טהרות. והאחד היו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות בכל חודש וחודש. ומהן היו מספיקין קינים לכל ישראל. טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא. ולמה חרב. יש אומרים. מפני הזנות. ויש אומרין. שהיו משחקין בכדור. עשרת אלפים ע …
    שני ארזים היו בהר המשחה. בתחת אחד מהן היו מוכרין ארבע חנויות טהרות. והאחד היו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות בכל חודש וחודש. ומהן היו מספיקין קינים לכל ישראל. טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא. ולמה חרב. יש אומרים. מפני הזנות. ויש אומרין. שהיו משחקין בכדור. עשרת אלפים עיירות היו בהר המלך. ולרבי אלעזר בן חרסום אלף מכולם. וכנגדן אלף ספינות בים. וכולהם חרבו. שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה. כבול ושיחין ומגדל צבעייא. ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת. שיחין מפני כשפים. ומגדל צבעייא מפני הזנות. שלשה כפרים כל אחד ואחד היה מוציא כפליים כיוצאי מצרים. כפר ביש וכפר שיחלייא וכפר דיכרייא. ולמה הוא קרי לון כפר ביש. דלא הוון מקבלין לעבורא. ולמה הוא קרי לון כפר שיחלייא. דהוון מרביין בניהון כאילין תחלוסייא. ולמה הוא קרי לון כפר דיכרייא. דהוון כל נשיהון ילדן דיכרין. אי לא הוות חדא מינהון נפקא מן תמן לא הוות ילדה נוקבה. אמר רבי יוחנן. שמונים זוגים אחים כהנים נישאו לשמונים זוגות אחיות כהנות בלילה אחד בהדא גופנא. חוץ מאחים בלא אחיות. מאחיות בלא אחים. חוץ מלוים. חוץ מישראל. אמר רבי יוחנן. שמונים חנויות שלאורגי פלגס היו במגדל צבעייא. אמר רבי חייה בר בא. שמונים חנויות שלמוכרי טהרות היו בכפר אימרא. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. שמונים שידות שלמתכת היו בשיחין. אמר רבי יניי. שידה לא היתה בימינו. רבי זעורה בשם רב חונא. אימר היא היתה קטנה שבמשמרות. והיא היתה מוציאה שמונים וחמשה אלף פירחי כהונה.
  52. Rabbi Yohanan recounts that eighty thousand young priests were killed over Zechariah's blood before Nebuzaradan's remorse awakened divine mercy.
    אמר רבי יוחנן. שמונים אלף פירחי כהונה נהרגו על דמו שלזכריה. רבי יודן שאל לרבי אחא. איכן הרגו את זכריה. בעזרת הנשים או בעזרת ישראל. אמר לו. לא בעזרת ישראל ולא בעזרת הנשים אלא בעזרת הכהנים. ולא נהגו בדמו לא כדם האיל ולא כדם הצבי. תמן כתיב ושפך את דמו וכסהו בעפר. ברם הכא כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמ …
    אמר רבי יוחנן. שמונים אלף פירחי כהונה נהרגו על דמו שלזכריה. רבי יודן שאל לרבי אחא. איכן הרגו את זכריה. בעזרת הנשים או בעזרת ישראל. אמר לו. לא בעזרת ישראל ולא בעזרת הנשים אלא בעזרת הכהנים. ולא נהגו בדמו לא כדם האיל ולא כדם הצבי. תמן כתיב ושפך את דמו וכסהו בעפר. ברם הכא כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו כל כך למה. להעלות חימה ולנקום נקם נתתי את דמה על צחיח סלע בלי הכסות. שבע עבירות עברו ישראל באותו היום. הרגו כהן ונביא ודיין. ושפכו דם נקי. וטימאו את העזרה. ושבת ויום הכיפורים היה. וכיון שעלה נבוזראדן לכאן ראה את הדם תוסס. אמר להן. מה טיבו שלזה. אמרו לו. דם פרים וכבשים ואילים שהיינו מקריבין על גבי המזבח. מיד הביא פרים ואילים וכבשים ושחטן עליו (ואדיין) [ןעדיין] הדם תוסס. וכיון שלא הודו לו תליין בגרדון. אמרו. הואיל והקדוש ברוך הוא רוצה לתבוע דמו מידינו. אמרו לו. דם כהן ונביא ודיין הוא שהיה מתנבא עלינו [כל מה שאתה עושה לנו]. ועמדנו עליו והרגנוהו. מיד הביא שמונים אלף פירחי כהונה ושחטן עליו. ואדיין הדם תוסס. בההיא שעתא נזף ביה. אמר ליה. מה את בעי נובד כל אומתך עלך. מיד נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים ואמר. מה אם זה שהוא בשר ודם ואכזרי נתמלא רחמים על בניי. אני שכתוב בי כי אל רחום יי אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך. על אחת כמה וכמה. מיד רמז לדם ונבלע במקומו.
  53. Rabbi Yohanan recounts that eighty thousand young priests fled into the Temple's chambers and burned, with only Joshua the high priest surviving.
    אמר רבי יוחנן. שמונים אלף פירחי כהונה ברחו להם לתוך קלתותים שלבית המקדש. וכולהם נשרפו. ומכולם לא נשתייר אלא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול. שנאמר הלא זה אוד מוצל מאש.
  54. Rabbi Yohanan reports that Rabbi Yonatan cursed Nebuchadnezzar upon reaching the verse about the exile, since that Nebuchadnezzar was already dead.
    רבי חייה בריה דרבי אדא דיפו רבי ירמיה בשם רבי זעורה. צריך לאומרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן. אמר רבי יוסי בירבי בון. צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה. שכן הוא (סליק) [שניץ] ונחת כהדין קונטרה. רב אמר. צריך לאמר. ארור המן ארורים בניו. אמר רבי פינחס. צריך לומר. חרבונא זכור לטוב. רבי ברכיה רבי ירמיה …
    רבי חייה בריה דרבי אדא דיפו רבי ירמיה בשם רבי זעורה. צריך לאומרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן. אמר רבי יוסי בירבי בון. צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה. שכן הוא (סליק) [שניץ] ונחת כהדין קונטרה. רב אמר. צריך לאמר. ארור המן ארורים בניו. אמר רבי פינחס. צריך לומר. חרבונא זכור לטוב. רבי ברכיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. רבי יונתן כד דהוה מטי לההוא פסוקא אשר הגלה נבוכדנצר הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות. שכל נבוכדנצר דכתיב בירמיה חי היה. ברם הכא מת היה.
  55. Rabbi Yochanan desires teachings to be repeated in his name and explains David's plea for eternal dwelling as a wish that his words be recited in synagogues and study halls.
    רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי והוה רבי לעזר חמי ליה ומיטמר מן קומוי. אמר. הא תרתין מילין הדין בבלייא עבד לי. חדא דלא שאל בשלמי. וחדא דלא אמר שמועתא מן שמי. אמר ליה. כן אינון נהגין גבון. זעירא לא שאל בשלמיה דרבא. דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו. מי מהלכין חמי ליה חד בית …
    רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי והוה רבי לעזר חמי ליה ומיטמר מן קומוי. אמר. הא תרתין מילין הדין בבלייא עבד לי. חדא דלא שאל בשלמי. וחדא דלא אמר שמועתא מן שמי. אמר ליה. כן אינון נהגין גבון. זעירא לא שאל בשלמיה דרבא. דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו. מי מהלכין חמי ליה חד בית מדרש. אמר ליה. הכין הוה רבי מאיר יתיב ודרש ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה. אמר ליה. כל עמא ידעין דרבי מאיר תלמידיה דרבי עקיבה. אמר ליה. וכל עמא ידעין דרבי לעזר תלמידיה דרבי יוחנן. ומהו מיעבור קומי אדורי צלמא. אמר ליה. ומה את פליג ליה אוקר. עבור קומוי ואסמי עיינוי. אמר ליה. יאות רבי לעזר עבד לך דלא עבר קומך. אמר ליה. רבי יעקב בר אידי. יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה. אף דוד ביקש עליה רחמים. אמר אגורה באהלך עולמים. רבי פינחס רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. וכי עלת על לב דוד שהוא חייה לעולמים. אלא כך אמר. אזכה שיהו דבריי נאמרים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ומה אנים ליה. בר טירא אמר. האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות בקבר. מה טעמה. דובב שפתי ישינים. ככומר זה שלענבים שהוא זב מאיליו. רבי חיננא בר פפא ורבי סימון. חד אמר. כהן דשתי קונדיטון. וחורנה אמר. כהן דשתי חמר עתיק. אף על גב דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה.
  56. Rabbi Yochanan recounts that Rabbi's accomplished student expounded the divine chariot without his teacher's approval and was afflicted with boils.
    ולא במרכבה ביחיד. עוד היא כרבי עקיבה. דברי הכל היא. כדי שיהא אדם יודע לחוס על כבוד קונו. לא כן אמר רב. אין אדם רשאי לומר דבר (בנגע צרעת) [כנגד רבו] אלא אם כן ראה או שימש. כיצד הוא עושה. כתחילה רבו פותח לו ראשי פסוקים ומסכים. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תלמיד וותיק היה לו לרבי ודרש פרק אחד במעשה המרכבה. …
    ולא במרכבה ביחיד. עוד היא כרבי עקיבה. דברי הכל היא. כדי שיהא אדם יודע לחוס על כבוד קונו. לא כן אמר רב. אין אדם רשאי לומר דבר (בנגע צרעת) [כנגד רבו] אלא אם כן ראה או שימש. כיצד הוא עושה. כתחילה רבו פותח לו ראשי פסוקים ומסכים. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תלמיד וותיק היה לו לרבי ודרש פרק אחד במעשה המרכבה. ולא הסכימה דעתו שלרבי. ולקה בשחין. התורה הזו דומה לשני שבילים. אחד שלאור ואחד שלשלג. היטה בזה מת באור. היטה בזו מת בשלג. מה יעשה. יהלך באמצע.
  57. Rabbi Yohanan reports that the heavenly voice establishing the law according to the School of Hillel issued at Yavneh.
    כהדא דתני. כל הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי בית שמי וכחומרי בית הלל על זה נאמר והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו ואילו נקרא רשע. אלא או כדברי בית שמי כקוליהם וכחומריהן או כדברי בית הלל כקוליהם וכחומריהן. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל. וכל העובר על דברי בית …
    כהדא דתני. כל הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי בית שמי וכחומרי בית הלל על זה נאמר והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו ואילו נקרא רשע. אלא או כדברי בית שמי כקוליהם וכחומריהן או כדברי בית הלל כקוליהם וכחומריהן. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל. וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה. תני. יצתה בת קול ואמרה. אילו ואילו דברי אלהים חיים הם אבל הלכה כבית הלל לעולם. באיכן יצאת בת קול. רב ביבי בשם רבי יוחנן אמר. ביבנה יצאת בת קול.
  58. Rabbi Yohanan says that this person is recognizable as a Torah scholar.
    ואמר רבי יוחנן. ניכר זה שהוא תלמיד חכם. אמר רבי יוסי בירבי בון. אכין הוה עובדא. יונתן בר עוזיאל הדירו אביו מנכסיו ועמד וכתבן לשמי. מה עשה שמי. מכר מקצת והקדיש מקצת ונתן לו מתנה את השאר ואמר. כל מי שיבוא ויערער על המתנה הזאת יוציא מיד הלקוחות ומיד ההקדש ואחר כך יוציא מיד זה.
  59. Rabbi Yohanan rules like Rabban Shimon ben Gamliel that deteriorating deposited goods may be sold, illustrated by instructions to sell leaven through a court before Passover.
    הלכה: המפקיד פירות אצל חבירו כול'. אמר רבי אבהו אם אומר את אבודין הן אל יגע בהן. אף הוא ממציא להן. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. כהדא רבי יוחנן חקוקה אפקד גבי רבי חייה רובה חד דיסיקיא מלייא חמץ. אתא שאל לרבי. אמר. ימכר על פי בית דין בשעת הביעור. חד …
    הלכה: המפקיד פירות אצל חבירו כול'. אמר רבי אבהו אם אומר את אבודין הן אל יגע בהן. אף הוא ממציא להן. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. כהדא רבי יוחנן חקוקה אפקד גבי רבי חייה רובה חד דיסיקיא מלייא חמץ. אתא שאל לרבי. אמר. ימכר על פי בית דין בשעת הביעור. חד בר נש אפקיד גבי רבי חייה בר אשי חד גרב דכותח. אתא שאל לרב. אמר. ימכר על פי בית דין בשעת הביעור.
  60. Rabbi Yohanan reports an incident in which three cattle herders' observations led the court to intercalate the year.
    ריש לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהן. אמר. כן יהא בשכרן. ולא שמיע דמר רבי קריספדא בשם רבי יוחנן. מעשה ועיברו את השנה שלשה רועי בקר. חד אמר. בכיר ולקיש באדר מינץ. וחד אמר. תור באדר בעריה ימות ובטול תינתא ישלח משכיה. וחד אמר. קדום באדר פח בלועך יפוק לקיבליה. ונן חמיין הדין שתא ו …
    ריש לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהן. אמר. כן יהא בשכרן. ולא שמיע דמר רבי קריספדא בשם רבי יוחנן. מעשה ועיברו את השנה שלשה רועי בקר. חד אמר. בכיר ולקיש באדר מינץ. וחד אמר. תור באדר בעריה ימות ובטול תינתא ישלח משכיה. וחד אמר. קדום באדר פח בלועך יפוק לקיבליה. ונן חמיין הדין שתא ולית בה חד מינהון. ועיברו השנה על פיהם. אמר רבי חלבו ובית דין הסכים עמהן. ולא כן אמר רבי זעירא. והוא שיהו הכל מודין מצד אחד. כיון דאילין מודין לאילין ואילין לאילין כמי שכולם מודין מצד אחד.
  61. Rabbi Yohanan tears his fine Sabbath garments upon hearing of Rabbi Hanina's death and rules that the garment must be torn below the neckline.
    רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סלק למבקרה לרבי חנינה גו איסטרטה. שמע דדמך. אמר. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעיה. רבי יוחנן פליג על רבי יודן בתרתי. ואתייא דרבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. ואי כרבי יודה לא יפרוס כל עיקר. לא אתייא דלא …
    רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סלק למבקרה לרבי חנינה גו איסטרטה. שמע דדמך. אמר. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעיה. רבי יוחנן פליג על רבי יודן בתרתי. ואתייא דרבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. ואי כרבי יודה לא יפרוס כל עיקר. לא אתייא דלא אלא על אביו ועל אמו כרבי מאיר. דתני. על כל המתים אין מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. דברי רבי מאיר. רבי יודן אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה הרי זה קרע שלתפלות. מאי כדון. חומר הוא בכהן גדול שיהא מבדיל קנה שפה.
  62. Rabbi Yohanan orders bar Derosai to descend and break all the statues in the public baths.
    רבי יוחנן אמר לבר דרוסיי. חות ותבר כל אילין צלמייא דגו דימוסין. ונחת ותבר כולהון פרא חד. ולמה כן. אמר רבי יוסי בירבי בון. מפני שנחשד ישראל אחר להיות מקטיר עליו.
  63. Rabbi Yohanan holds that a high priest tears below the garment edge and demonstrates ordinary mourning by tearing his Sabbath clothes upon hearing of Rabbi Hanina's death.
    הלכה: כהן גדול פורם מלמטן כול'. רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סליק למבקרה לרבי חנינה. כד הוה גו איסטרטא שמע דדמך. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעון. רבי יוחנן פליג על דרבי יהודה תרתין. ואתייא רבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. אין כרבי …
    הלכה: כהן גדול פורם מלמטן כול'. רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סליק למבקרה לרבי חנינה. כד הוה גו איסטרטא שמע דדמך. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעון. רבי יוחנן פליג על דרבי יהודה תרתין. ואתייא רבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. אין כרבי יודה לא יפרום כל עיקר. לא אתייא דא אלא על אביו ועל אמו כדברי רבי מאיר. דתני. על כל המתים אינו מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. כדברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה הרי זה קרע שלתפלות. מאי כדון. אומר הוא בכהן גדול שיהא מבדיל קנה שפה.
  64. Rabbi Yohanan teaches that Moses repeatedly learned and forgot the Torah during his forty days on the mountain until it was finally given to him as a gift, to encourage slow learners.
    אמר רבי יוחנן. כל אותן ארבעים יום שעשה משה בהר היה למד תורה ומשכחה. ובסוף נתנה לו במתנה. כל כך למה. בשביל להחזיר את הטיפשים.
  65. Rabbi Yohanan teaches that Abel initially overpowered Cain but released him out of pity, after which Cain killed him.
    אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין תלמוד לומר ויקם, אלא מלמד שהיה נתון תחתיו, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא עליו רחמים, מיד עמד עליו והרגו, מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעבד וביש לא ימטי לך. ויהרגהו, במה הרגו, רבן שמעון בן גמליאל אמר בקנה הרגו, שנאמר (בראשית ד, כג): וילד לחברתי …
    אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין תלמוד לומר ויקם, אלא מלמד שהיה נתון תחתיו, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא עליו רחמים, מיד עמד עליו והרגו, מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעבד וביש לא ימטי לך. ויהרגהו, במה הרגו, רבן שמעון בן גמליאל אמר בקנה הרגו, שנאמר (בראשית ד, כג): וילד לחברתי, דבר שעושה חבורה. ורבנן אמרי באבן הרגו, שנאמר (בראשית ד, כג): כי איש הרגתי לפצעי, דבר שהוא עושה פצעים. רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר, שנאמר בו (תהלים סט, לב): ותיטב לה' משור פר, ומשם הרגו, ממקום הצואר מקום הסימנין. ומי קברו, אמר רבי אלעזר בן פדת עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להם הקדוש ברוך הוא שכרן שתי ברכות שמברכים עליהן, אחת לשחיטה ואחת לכסוי הדם.
  66. Rabbi Yochanan says Judah sought to pass Tamar, but God sent the angel governing desire to turn him toward the future source of kings and leaders.
    ויראה יהודה (בראשית לח, טו), אמר רבי חיא בר זבדא צריך אדם להזהר עצמו באחות אשתו ובקרובותיו שלא יכשל באחת מהם, ממי אתה למד מיהודה, ויראה יהודה וגו', למה (בראשית לח, טו): כי כסתה את פניה עד שהיא בבית חמיה. דבר אחר, ויראה יהודה, לא השגיח כיון שכסתה פניה, אמר אלו היתה זונה היתה מכסה פניה. אמר רבי יוחנן …
    ויראה יהודה (בראשית לח, טו), אמר רבי חיא בר זבדא צריך אדם להזהר עצמו באחות אשתו ובקרובותיו שלא יכשל באחת מהם, ממי אתה למד מיהודה, ויראה יהודה וגו', למה (בראשית לח, טו): כי כסתה את פניה עד שהיא בבית חמיה. דבר אחר, ויראה יהודה, לא השגיח כיון שכסתה פניה, אמר אלו היתה זונה היתה מכסה פניה. אמר רבי יוחנן בקש לעבר וזמן לו הקדוש ברוך הוא מלאך שהוא ממנה על התאוה, אמר לו, יהודה, היכן אתה הולך מהיכן מלכים עומדים, מהיכן גדולים עומדים. (בראשית לח, טז): ויט אליה אל הדרך, בעל כרחו שלא בטובתו.
  67. Rabbi Yochanan recounts that Judah's roar when Joseph detained Benjamin traveled four hundred parasangs and brought Hushim son of Dan to join him.
    דבר אחר, ויגש אליו יהודה, זו היא שנאמר ברוח הקדש על ידי שלמה (קהלת ז, יט): החכמה תעז לחכם וגו', כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה, לא אמרו אלא כנגד יוסף הצדיק, אמר רבי יוחנן בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין ואמר להם לאחיו (בראשית מד, יז): האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד, אמר לו יהודה בנימין את תפוס …
    דבר אחר, ויגש אליו יהודה, זו היא שנאמר ברוח הקדש על ידי שלמה (קהלת ז, יט): החכמה תעז לחכם וגו', כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה, לא אמרו אלא כנגד יוסף הצדיק, אמר רבי יוחנן בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין ואמר להם לאחיו (בראשית מד, יז): האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד, אמר לו יהודה בנימין את תפוס ושלום בבית אבא, מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ארבע מאות פרסה עד ששמע חושים בן דן וקפץ מארץ כנען ובא אצל יהודה ושאגו שניהם ובקשה ארץ מצרים להפך, עליהם אמר איוב (איוב ד, י): שאגת אריה וקול שחל. שאגת אריה, זה יהודה, שכתוב בו (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. וקול שחל, זה חושים בן דן, ששניהם נמשלו כארי, שנאמר (דברים לג, כב): ולדן אמר דן גור אריה. (איוב ד, י): שני כפירים נתעו, אלו גבוריו של יוסף, שכיון שכעס יהודה נשרו שניהם של כלם. אמר רבי יהושע בן לוי אף אחיו כיון שראו יהודה שכעס אף הם נתמלאו חמה ובעטו בארץ ועשו אותה תלמים תלמים, שנאמר (איוב ד, יא): ליש אבד מבלי טרף, זה יהודה שמסר עצמו על בנימין, אמר שמא ימחל הקדוש ברוך הוא על אותו עון שהטעיתי את אבא ואמרתי לו אני מביאו לך. באותה שעה נתמלא חמה על יוסף, כיון שראה יוסף סימנין של יהודה, מיד נזדעזע ונבהל אמר אוי לי שמא יהרגני, ומה הן סימנין שהיו בו ביהודה, של בית שילו אמרו שני שלטונין זולגות דם, ויש אומרים כמין שלטי הגבורים, וחמשה לבושים היה לובש, נימה אחת היתה לו בלבו כיון שהיה כועס היה קורע את כלם. מה עשה יוסף באותה שעה אותו עמוד של אבן שהיה יושב עליו בעט בו ועשאו גל של צרורות, מיד תמה יהודה ואמר זה גבור ממני, באותה שעה אחז יהודה חרבו לשלפה מתערה ואינה נשלפת לו, אמר יהודה ודאי זה ירא שמים הוא לכך נאמר (קהלת ז, יט): החכמה תעז לחכם.
  68. Rabbi Yochanan teaches that Jonah belonged to Asher, leading Rabbi Levi to reconcile Jonah's paternal descent from Zebulun with maternal descent from Asher.
    זבולן לחוף ימים ישכן (בראשית מט, יג), רבי יהודה בר נחמן ורבי לוי הוון נסבין מן תרתין סלעין בכל שבת למצמתא צבורא דרבי יוחנן, עאל רבי לוי ואמר, הדין יונה משל זבולון הוה, הדא הוא דכתיב (יהושע יט, י יג): ויעל הגורל השלישי וגו' ומשם עבר קדמה מזרחה. וכתיב (מלכים ב יד, כה): כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד ע …
    זבולן לחוף ימים ישכן (בראשית מט, יג), רבי יהודה בר נחמן ורבי לוי הוון נסבין מן תרתין סלעין בכל שבת למצמתא צבורא דרבי יוחנן, עאל רבי לוי ואמר, הדין יונה משל זבולון הוה, הדא הוא דכתיב (יהושע יט, י יג): ויעל הגורל השלישי וגו' ומשם עבר קדמה מזרחה. וכתיב (מלכים ב יד, כה): כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי, אלין גובבתא דצפורין. עאל רבי יוחנן ודרש הדין יונה משל אשר, הדא הוא דכתיב (שופטים א, לא): אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון, וכתיב (מלכים א יז, ט): קום לך צרפתה אשר לצידון, אמר ליה רבי לוי לרבי יהודה אף על גב דשבתא דידך, סב תרתין סלעין ושבקי דניעול, עאל רבי לוי אמר יפה למדנו רבי יוחנן בשבת זו שעברה, הדין יונה משל אשר היה אלא אביו משל זבולון ואמו משל אשר. (בראשית מט, יג): וירכתו על צידן, ירך שיצא ממנה מצידון היתה. אמרו ליה אמרת נחמן קיים, תיתי למימרנא מן יתיב, ושמש דרוש שתים ועשרים שנה. דבר אחר, וירכתו על צידון, רבי אלעזר אמר זבוד דגלילה, רבי יוחנן אמר מגדל דיו.
  69. Rabbi Yohanan recounts that even the locusts the Egyptians had salted in pots and barrels flew away when God removed the plague.
    ויהפך ה' רוח ים, מהו לא נשאר ארבה אחד, אמר רבי יוחנן כיון שבא ארבה שמחו המצריים, אמרו נקבץ ונמלא מהם חביות. אמר הקדוש ברוך הוא רשעים במכה שהבאתי עליכם בה אתם שמחים, מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד, זה רוח מערבית. וישא את הארבה וגו', מהו לא נשאר ארבה אחד, אפלו מה שהיו בקדירות ובחביות מלוחות פרחו והלכו לה …
    ויהפך ה' רוח ים, מהו לא נשאר ארבה אחד, אמר רבי יוחנן כיון שבא ארבה שמחו המצריים, אמרו נקבץ ונמלא מהם חביות. אמר הקדוש ברוך הוא רשעים במכה שהבאתי עליכם בה אתם שמחים, מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד, זה רוח מערבית. וישא את הארבה וגו', מהו לא נשאר ארבה אחד, אפלו מה שהיו בקדירות ובחביות מלוחות פרחו והלכו להם, ויחזק ה' את לב פרעה.
  70. Rabbi Yohanan of Sepphoris recounts how Egyptians found hidden Israelite infants by making other children cry and then cast the infants into the Nile.
    Shemot Rabbah 22:1 infant persecution
    ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים וגו', הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, טו): אחזו לנו שעלים שעלים קטנים, כשהיה מושל המלכיות לא היה מושלן אלא בחיות, שנאמר (דניאל ז, ג): וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא. וכשהוא מושל את המצרים אינו מושלן אלא לשועלים, מה שועל זה קטן מן ד' חיות, כך מצרים קטנים מן המל …
    ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים וגו', הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, טו): אחזו לנו שעלים שעלים קטנים, כשהיה מושל המלכיות לא היה מושלן אלא בחיות, שנאמר (דניאל ז, ג): וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא. וכשהוא מושל את המצרים אינו מושלן אלא לשועלים, מה שועל זה קטן מן ד' חיות, כך מצרים קטנים מן המלכיות, שנאמר (יחזקאל כט, טו): מן הממלכות תהיה שפלה. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון ערומים היו המצרים, לפיכך הוא מושלן כשועלים, מה שועל זה מהלך ומביט לאחוריו, כך המצרים מהלכין ומביטין לאחוריהם, ומה אמרו (שמות א, י): הבה נתחכמה לו, אמרו בואו ונבוא עליהן בחכמה, ונראה היאך אנחנו משעבדין על ישראל בדבר שלא יהא אלהיהן יכול להביא עלינו באותה מדה, אם נדונם בחרב, יכול הוא להביא עלינו חרב, ואם באש, יכול הוא להביא עלינו אש, יודעין אנו שנשבע שאינו מביא מבול לעולם, אלא בואו ונדונם במים שאינו יכול להביא אותם עלינו. אמר להם הקדוש ברוך הוא רשעים כבר נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם אבל מה אעשה לכם, אני מביא אתכם למבול וכל אחד ואחד אני גוררו למבולו, והוא שדוד אומר (תהלים סג, יא): יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו, אלו המצריים הרשעים שגררן הקדוש ברוך הוא לחרבו של ים. מהו מנת שעלים יהיו, אמר הקדוש ברוך הוא המכה הזו תהא מתקנת להם לשועלים ששמרן הקדוש ברוך הוא ולא הביא עליהן י' מכות, ושם מתו. אמר רבי ברכיה שועלים קדמאה מלא, ותניינא חסר, שעלים כתיב, על שם שעלו של ים. אמר רבי יוחנן דצפורי מה היו בנות ישראל הכשרות והצנועות עושות, היו נוטלות את בניהן ומטמינות אותם במחילות, והיו המצרים הרשעים מביאין קטנים ומכניסין אותם בבתיהם של ישראל ועוקצים אותם ובוכים, והיה התינוק שומע קולו של חברו שהיה בוכה והיה בוכה עמו, והיו נוטלין אותו ומשליכין אותו ליאור. לכך נאמר: אחזו לנו שעלים שעלים קטנים וגו' עד שנעשה כרמינו סמדר, לכך נאמר: וישבו המים על מצרים, שישוב הגלגל עליהם. וכן יתרו אומר (שמות יח, יא): עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר וגו', אמר מכירו הייתי לשעבר וביותר עתה, שבמחשבה שחשבו לאבד את ישראל בה דנם הקדוש ברוך הוא, שנאמר: כי בדבר אשר זדו עליהם.
  71. Rabbi Yohanan recounts that God personally tended abandoned Israelite infants in Egypt, enabling them to recognize Him at the sea.
    רבי יהודה אומר, מי אמר קלוס להקדוש ברוך הוא, התינוקות, אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא. כיצד, כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד, והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם, וכיון שהיתה יולדת, עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא, ואומרת רבון העולם, אני עשיתי את שלי וא …
    רבי יהודה אומר, מי אמר קלוס להקדוש ברוך הוא, התינוקות, אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא. כיצד, כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד, והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם, וכיון שהיתה יולדת, עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא, ואומרת רבון העולם, אני עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך. אמר רבי יוחנן, מיד היה יורד הקדוש ברוך הוא בכבודו כביכול וחותך טבורן ומרחיצן וסכן, וכן יחזקאל אמר (יחזקאל טז, ה): ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך, וכתיב (יחזקאל טז, ד): ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך, וכתיב (יחזקאל טז, י): ואלבשך רקמה, וכתיב (יחזקאל טז, ט): וארחצך במים. והיה נותן שני טנרין בידו אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש, שנאמר (דברים לב, יג): וינקהו דבש מסלע, והיו גדלים בשדה, שנאמר (יחזקאל טז, ז): רבבה כצמח השדה נתתיך, וכיון שהיו גדלין היו נכנסין לבתיהן אצל אבותיהן והיו שואלין להם מי היה זקוק לכם, והיו אומרים להם בחור אחד נאה ומשבח היה יורד ועושה לנו כל צרכינו, שנאמר (שיר השירים ה, י): דודי צח ואדום דגול מרבבה. וכיון שבאו ישראל לים היו אותן התינוקות שם והם ראו להקדוש ברוך הוא בים התחילו אומרים לאבותיהם זהו אותו שהיה עושה לנו כל אותן הדברים כשהיינו במצרים, שנאמר: זה אלי ואנוהו.
  72. Rabbi Yochanan sells his property to acquire Torah, valuing what was given in forty days over what was created in six.
    ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ), רבי אבא בר כהנא פתח (משלי ח, י): קחו מוסרי ואל כסף, קחו מוסרה של תורה ואל כסף, (ישעיה נה, ב): למה תשקלו כסף בלוא לחם, למה אתם שוקלים כסף לבני עשו בלוא לחם, על שלא שבעתם מלחמה של תורה. (ישעיה נה, ב): ויגיעכם בלוא לשבעה, למה אתם יגעים ואמות העולם שבעים, בלא לשבעה, …
    ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ), רבי אבא בר כהנא פתח (משלי ח, י): קחו מוסרי ואל כסף, קחו מוסרה של תורה ואל כסף, (ישעיה נה, ב): למה תשקלו כסף בלוא לחם, למה אתם שוקלים כסף לבני עשו בלוא לחם, על שלא שבעתם מלחמה של תורה. (ישעיה נה, ב): ויגיעכם בלוא לשבעה, למה אתם יגעים ואמות העולם שבעים, בלא לשבעה, על שלא שבעתם מיינה של תורה, דכתיב (משלי ט, ה): ושתו ביין מסכתי. רבי ברכיה ורבי חיא אבוי בשם רבי יוסי בן נהוראי אמר, כתיב (ירמיה ל, כ): ופקדתי על כל לחציו, אפלו על גבאי צדקה, חוץ משכר סופרים ומשנים, שאינן נוטלין אלא שכר בטלה בלבד, אבל שכר דבר אחד מן התורה אין כל בריה יכולה לתן מתן שכרה. תני מראש השנה נקצצין מזונותיו של אדם חוץ ממה שמוציא בשבתות וימים טובים וראשי חדשים ומה שהתינוקות מוליכים לבית רבן, אם מוסיף מוסיפים לו אם פוחת פוחתין לו. רבי יוחנן הוה מטיל, סלק מטבריא לצפורין, והוה רבי חיא בר אבא מסמך ליה, מטון חד בית חקל אמר הדין בית חקלא הוה דידי וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא. מטון חד דבית כרמא אמר הדין בית כרמא דידי הוית וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא. מטון חד דבית זיתא, אמר הדין בית זיתא דידי הוה וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא, שרי רבי חיא בכי, אמר רבי יוחנן מה את בכי, אמר ליה על דלא שבקת לסיבותך כלום. אמר לו קלה היא בעיניך מה שעשיתי שמכרתי דבר שנברא לששה ימים וקניתי דבר שנתן לארבעים יום, שנאמר (שמות לד, כח): ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, וכתיב (דברים ט, ט): ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה. כד דמך רבי יוחנן הוה דורו קורא עליו (שיר השירים ח, ז): אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאהב רבי יוחנן את התורה, (דברים ט, ט): בוז יבוזו לו. כד דמך רבי הושעיא איש טיריא ראו מטתו שפרחה באויר, והיה דורו קורא עליו (שיר השירים ח, ז): אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאהב הקדוש ברוך הוא לאבא הושעיא איש טיריא, בוז יבוזו לו. כד דמך רבי אלעזר ברבי שמעון, היה דורו קורא עליו (שיר השירים ג, ו): מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל, מהו מכל אבקת רוכל, אלא דהוה קריי ותניי ופייטן ודרשן. אמר רבי אבא בר כהנא משכר לקיחה אתה למד שכר לקיחה, במצרים כתיב (שמות יב, כב): ולקחתם אגדת אזוב, בכמה הות טימיא דידיה בארבעה מיני, והוא גרם לישראל לירש בזת הים, בזת סיחון ועוג, בזת שלשים ואחד מלכים. לולב שעומד על האדם בכמה דמים, וכמה מצוות יש בו, על אחת כמה וכמה. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: ולקחתם לכם ביום הראשון.
  73. Rabbi Yochanan says that Og's legs were eighteen cubits long.
    דבר אחר, ראה החלתי, אמר רבי שמואל בר נחמן כיון שיצאו ישראל ממצרים ועשה להם הקדוש ברוך הוא כל הנסים הללו, נפלה אימתן על כל אמות העולם, שנאמר (שמות טו, טז): תפל עליהם אימתה ופחד, וכיון שבאו לעשות מלחמה עם סיחון ועוג, היו האמוריים שואלים אלו לאלו בחייך אמה זו שהיא מבקשת לעשות עמנו מלחמה גבורים הם או לא …
    דבר אחר, ראה החלתי, אמר רבי שמואל בר נחמן כיון שיצאו ישראל ממצרים ועשה להם הקדוש ברוך הוא כל הנסים הללו, נפלה אימתן על כל אמות העולם, שנאמר (שמות טו, טז): תפל עליהם אימתה ופחד, וכיון שבאו לעשות מלחמה עם סיחון ועוג, היו האמוריים שואלים אלו לאלו בחייך אמה זו שהיא מבקשת לעשות עמנו מלחמה גבורים הם או לא, כמה אמות הן, והן אומרים בני שלש אמות הן, אמר סיחון ועוג וכל האמה הזו של בני אדם בני שלש אמות הן, אמרו נזין עצמנו ונצא עליהם ואנו הורגין אותם, מנין (דברים ב, לב): ויצא סיחן לקראתנו. באו משה וישראל לתחומה של אדרעי, אמר להן משה נחנה כאן ואנו נכנסין בשחרית, באו לכנס לאדרעי ועדין לא היתה העין רואה, תלה משה את עיניו וראה את עוג יושב על החומה ורגליו מגיעות לארץ, אמר משה איני יודע מה אני רואה, חומה אחרת בנו אלו בלילה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה, זה שאתה רואה הוא עוג. אמר רבי יוחנן ארך רגליו שמונה עשרה אמות. אותה שעה נתירא משה, אמר הקדוש ברוך הוא אל תתירא שאני מפילו לפניך, מנין (במדבר כא, לד): ויאמר ה' אל משה אל תירא אתו, עוג היה תולש הר וזורק על ישראל, ומשה היה נוטל צרור ומזכיר עליו שם המפרש וסמכו, ישראל אומרים ארורות הידים שכך זורקות, ואמוריים אומרים, ברוכות הידים שכך סומכות.
  74. Rabbi Yochanan teaches that Scripture records ten decrees of death against Moses before the final decree barred him from entering the land.
    אמר רבי יוחנן, עשר מיתות כתובות עליו על משה, ואלו הן: הן קרבו ימיך למות: (דברים לב, נ): ומת בהר: (דברים ד, כב): כי אנכי מת: (דברים לא, כט): כי ידעתי אחרי מותי: (דברים ד, כז): ואף כי אחרי מותי: (דברים לג, א): לפני מותו, (דברים לד, ז): בן מאה ועשרים שנה במתו: (דברים לד, ה): וימת שם משה עבד ה': (יהושע …
    אמר רבי יוחנן, עשר מיתות כתובות עליו על משה, ואלו הן: הן קרבו ימיך למות: (דברים לב, נ): ומת בהר: (דברים ד, כב): כי אנכי מת: (דברים לא, כט): כי ידעתי אחרי מותי: (דברים ד, כז): ואף כי אחרי מותי: (דברים לג, א): לפני מותו, (דברים לד, ז): בן מאה ועשרים שנה במתו: (דברים לד, ה): וימת שם משה עבד ה': (יהושע א, א): ויהי אחרי מות משה: (יהושע א, ב): משה עבדי מת. מלמד שעד עשרה פעמים נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל ועדין לא נתחתם גזר הדין הקשה עד שנגלה עליו בית דין הגדול, אמר לו, גזרה היא מלפני שלא תעבר, שנאמר (דברים ג, כז): כי לא תעבר את הירדן, ודבר זה היה קל בעיניו של משה, שאמר, ישראל חטאו חטאות גדולות כמה פעמים, וכיון שבקשתי עליהם רחמים מיד קבל ממני, שנאמר (דברים ט, יד): הרף ממני ואשמידם, מה כתיב תמן (שמות לב, יד): וינחם ה' על הרעה. (במדבר יד, יב): אכנו בדבר ואורשנו, מה כתיב תמן (במדבר יד, כ): ויאמר ה' סלחתי וגו', אני שלא חטאתי מנעורי לא כל שכן כשאתפלל על עצמי שיקבל ממני, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא שקל הדבר בעיניו של משה ואינו עומד בתפלה, מיד קפץ עליו ונשבע בשמו הגדול שלא יכנס לארץ ישראל, שנאמר (במדבר כ, יב): לכן לא תביאו את הקהל הזה, אין לכן אלא שבועה, שנאמר (שמואל א ג, יד): ולכן נשבעתי לבית עלי. וכיון שראה משה שנחתם עליו גזר דין, גזר עליו תענית ועג עוגה קטנה ועמד בתוכה, ואמר, איני זז מכאן עד שתבטל אותה גזרה. באותה שעה מה עשה משה, לבש שק ונתעטף שק ונתפלש באפר ועמד בתפלה ובתחנונים לפני הקדוש ברוך הוא, עד שנזדעזעו שמים וארץ וסדרי בראשית, ואמרו שמא הגיע צביונו של הקדוש ברוך הוא לחדש את עולמו, יצתה בת קול ואמרה, עדין לא הגיע צביונו של הקדוש ברוך הוא לחדש את עולמו, אלא (איוב יב, י): אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, ואין איש אלא משה, שנאמר (במדבר יב, ג): והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. מה עשה הקדוש ברוך הוא באותה שעה, הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע בכל בית דין ובין דין שלא יקבלו תפלתו של משה ולא יעלו אותה לפניו, מפני שנחתם עליו גזר דין, אותו מלאך שממנה על הכרזה אכזריאל שמו, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא בבהלה ואמר להם למלאכי השרת רדו בבהלה ונעלו כל שערי רקיע ורקיע, שגבר קול התפלה כלפי מעלה ובקשו לעלות הרקיע מפני קול תפלתו של משה, שהיתה תפלתו דומה לחרב שהוא קורע וחותך ואינו מעכב, שהיתה תפלתו מעין שם המפרש שלמד מן זגזגאל רב סופר של בני מרום, על אותה שעה הוא אומר (יחזקאל ג, יב): ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו. ואין רעש אלא זיע, ואין גדול אלא משה, שנאמר (שמות יא, ג): גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם, מהו ברוך כבוד ה' ממקומו, בשעה שראו גלגלי מרכבה ושרפי להבה שאמר הקדוש ברוך הוא לא תקבלו תפלתו של משה, ולא נשא לו פנים ולא נתן לו חיים, ולא הכניסו לארץ ישראל, אמרו ברוך כבוד ה' ממקומו, שאין לפניו משוא פנים לא לקטן ולא לגדול. ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים, שנאמר (דברים ג, כג): ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר, ואתחנן בגימטריא הכי הוי. באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך יגיעי וצערי שנצטערתי על ישראל עד שיהיו מאמינים לשמך, כמה צער נצטערתי עליהם במצות עד שקבעתי להן תורה ומצות, אמרתי כשראיתי בצרתן כך אראה בטובתן, ועכשו שהגיע טובתן של ישראל, אתה אומר לי לא תעבר את הירדן הזה, הרי אתה עושה תורתך פלסתר, דכתיב (דברים כד, טו): ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא, זו היא שלום עבודה של ארבעים שנה שעמלתי עד שיהיו עם קדוש ונאמן, שנאמר (הושע יב, א): ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן. מלאך סמא''ל הרשע ראש כל השטנים הוא, בכל שעה היה מספר מיתתו של משה, ואומר מתי יגיע הקץ או הרגע שבו ימות משה שארד ואטל נשמתו הימנו, ועליו אמר דוד (תהלים לז, לב): צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, אין לך רשע בכל השטנים כלן כסמא''ל, ואין לך צדיק בכל הנביאים כמשה, שנאמר (דברים לד, י): ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים, משל למה הדבר דומה לאדם שנזדמן לסעודת חתן וכלה, והיה אותו האיש מצפה ואומר מתי יגיע שמחתם ואשמחה בה, כך היה סמא''ל הרשע מצפה נשמתו של משה ואומר מתי יהיה מיכאל בוכה ואני ממלא פי שחוק, עד שאמר לו מיכאל מה רשע אני בוכה ואתה משחק (מיכה ז, ח): אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך ה' אור לי, כי נפלתי מפטירתו של משה קמתי מפרנסתו של יהושע בשעה שהפיל ל''א מלכים. כי אשב בחשך בחרבן בית ראשון ואחרון, ה' אור לי לימות המשיח, עד כאן עלתה למשה שעה אחת, באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל, הניח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אם לא אמיתך בעולם הזה היאך אחיך לעולם הבא, ולא עוד אלא שאתה עושה תורתי פלסתר, שכתוב בתורתי על ידך (דברים לב, לט): ואין מידי מציל. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניח אותי כחיות השדה שהן אוכלין עשבים ושותין מים וחיין ורואין את העולם, כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו (דברים ג, כו): רב לך. אמר לפניו רבונו של עולם ואם לאו, הניח אותי בעולם הזה כעוף הזה שהוא פורח בכל ארבע רוחות העולם ומלקט מזונו בכל יום, ולעת הערב חוזר לקנו, כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו, רב לך, מהו רב לך, אמר לו רב לך אשר דברת. כיון שראה משה שאין בריה יכולה להצילו מדרך המות, באותה שעה אמר (דברים לב, ד): הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. מה עשה משה נטל את המגלה וכתב עליה שם המפרש, וספר השיר עדין לא מלא לכתב עד שהגיע הרגע שבו ימות משה, באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לגבריאל, גבריאל, צא והבא נשמתו של משה, אמר לפניו רבונו של עולם, מי שהוא שקול כנגד ששים רבוא איך אני יכול לראות במותו, ומי שיש בו דברים אלו איך אני יכול לעשות לו קצף. ואחר כך אמר לו למיכאל, צא והבא נשמתו של משה, אמר לפניו רבונו של עולם, אני הייתי לו רב והוא היה לי לתלמיד, ולא יכול אני לראות במותו. ואחר כך אמר לסמא''ל הרשע, צא והבא נשמה של משה, מיד לבש כעס וחגר חרבו ונתעטף אכזריות והלך לקראתו של משה, כיון שראה אותו שהוא יושב וכותב שם המפרש, וזהר מראהו דומה לשמש והוא דומה למלאך ה' צבאות, היה מתירא סמא''ל מן משה, אמר ודאי שאין המלאכים יכולין לטל נשמתו של משה, וטרם שהראה סמא''ל את עצמו למשה, היה משה יודע שבא סמא''ל, וכיון שראה סמא''ל את משה אחזתו רעדה וחיל כיולדה, ולא מצא פתחון פה לדבר עם משה, עד שאמר משה לסמא''ל (ישעיה מח, כב): אין שלום אמר ה' לרשעים, מה תעשה בכאן, אמר לו לטל נשמתך באתי, אמר לו מי שגרך, אמר לו מי שברא את כל הבריות. אמר לו, אין אתה נוטל נשמתי. אמר לו כל באי העולם נשמתן מסורין לידי, אמר לו, יש בי כח מכל באי העולם. אמר לו, מה כחך, אמר לו אני בן עמרם שיצאתי ממעי אמי מהול, ולא נצרכתי למהלני, ובו ביום שנולדתי מצאתי פתחון פה, והלכתי ברגלי, ודברתי עם אבי ואמי, ואפלו חלב לא ינקתי, וכשהייתי בן שלשה חדשים התנבאתי ואמרתי שעתיד אני לקבל תורה מתוך להבי אש. וכשהייתי מהלך בחוץ נכנסתי לפלטרין של מלך ונטלתי כתר מעל ראשו, וכשהייתי בן שמונים שנה עשיתי אותות ומופתים במצרים, והוצאתי ששים רבוא לעיני כל מצרים, וקרעתי את הים לשנים עשר קרעים, והפכתי מי מרה למתוק, ועליתי ודרכתי דרך בשמים, והייתי תופס במלחמתן של מלאכים, וקבלתי תורה של אש, ודרתי תחת כסא אש, וסכתי תחת עמוד אש, ודברתי עמו פנים בפנים, ונצחתי בפמליא של מעלה, וגליתי רזיהם לבני אדם, וקבלתי תורה מימינו של הקדוש ברוך הוא, ולמדתי אותה לישראל, ועשיתי מלחמה עם סיחון ועם עוג שני גבורי עובדי כוכבים שבשעת המבול לא הגיעו מים לקרסליהן מפני גבהן, והעמדתי חמה ולבנה ברום עולם, והכיתים במטה שבידי והרגתים. מי יש בבאי עולם שיכול לעשות כן, לך רשע מכאן אין לך לומר כן, לך ברח מלפני, איני נותן נשמתי לך. מיד חזר סמא''ל והשיב דבר לפני הגבורה. אמר לו הקדוש ברוך לסמא''ל, בוא והבא נשמתו של משה, מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה, מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפרש ופגע בו בסמא''ל בכל כחו, עד שנס מלפניו, ורץ אחריו בשם המפרש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועור את עיניו, עד כאן עלתה למשה. סוף רגע יצתה בת קול ואמרה, הגיע סוף מיתתך. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם זכר אותו היום שנגלית עלי בסנה ואמרת לי (שמות ג, י): לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים, זכר אותו היום שהייתי עומד על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, בבקשה ממך אל תמסרני ביד מלאך המות. יצתה בת קול ואמרה לו אל תתירא, אני בעצמי מטפל בך ובקבורתך. באותה שעה עמד משה וקדש עצמו כשרפים וירד הקדוש ברוך הוא משמי שמים העליונים לטל נשמתו של משה, ושלשה מלאכי השרת עמו, מיכאל וגבריאל וזגזגאל, מיכאל הציע מטתו של משה, וגבריאל פרס בגד של בוץ מראשותיו, וזגזגאל מרגלותיו, מיכאל מצד אחד וגבריאל מצד אחד, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה השקף עיניך זה על גב זה, והשקיף עיניו זה על גב זה, אמר לו הנח ידך על החזה, והניח ידו על החזה, אמר לו הקף רגליך זה על גב זה, הקיף רגליו זה על גב זה, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא לנשמה מתוך גופו, אמר לה בתי מאה ועשרים שנה קצבתיך היותך בגופו של משה, עכשו הגיע קצך לצאת, צאי אל תאחרי. אמרה לפניו רבונו של עולם, יודעת אני שאתה אלה כל הרוחות וכל הנפשות, נפש החיים והמתים מסורין בידך, ואתה בראתני ואתה יצרתני ואתה נתתני בגופו של משה מאה ועשרים שנה, ועכשו יש גוף טהור בעולם יותר מגופו של משה, שלא נראה בו רוח סרוחה מעולם, ולא רמה ותולעה, לכן אני אוהבת אותו ואיני רוצה לצאת ממנו. אמר לה הקדוש ברוך הוא, נשמה, צאי אל תאחרי ואני מעלה אותך לשמי השמים העליונים, ואני מושיבך תחת כסא כבודי אצל כרובים ושרפים וגדודים. אמרה לפניו, רבונו של עולם, מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עזה ועזאל וחמדו בנות ארצות והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותם בין הארץ לרקיע, אבל בן עמרם מיום שנגלית אליו בסנה לא בא לאשתו, שנאמר (במדבר יב, א): ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח, בבקשה ממך תניחני בגופו של משה. באותה שעה נשקו הקדוש ברוך הוא ונטל נשמתו בנשיקת פה, והיה הקדוש ברוך הוא בוכה (תהלים צד, טז): מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און, ורוח הקדש אומר (דברים לד, י): ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. שמים בוכין ואומרים (מיכה ז, ב): אבד חסיד מן הארץ. ארץ בוכה ואומרת (מיכה ז, ב): וישר באדם אין. וכשבקש יהושע רבו ולא מצאו היה בוכה ואומר (תהלים יב, ב): הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם, ומלאכי השרת אומרים (דברים לג, כא): צדקת ה' עשה, וישראל היו אומרים (דברים לג, כא): ומשפטיו עם ישראל. אלו ואלו היו אומרים (ישעיה נז, ב): יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו, (משלי י, ז): זכר צדיק לברכה ונשמתו לחיי עולם הבא. אמן כן יהי רצון, (תהלים פט, נג): ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
  75. Rabbi Yochanan rejects both suffering and its reward and teaches that God tests sturdy righteous people as a potter tests sound vessels.
    הרעה בשושנים, רבי יוחנן אתיסר ועבד חשש בצמרמורייה תלת שנין ופלג, סלק רבי חנינא למבקרה יתיה, אמר ליה מה אית עלך, אמר ליה אית עלאי יותר ממשאי, אמר ליה לא תהוי אומר כן, אלא הוי אומר: האל הנאמן, כד הוה צערא קשי עלוי הוה אמר האל הנאמן, וכד הוה מקשה עלוי צערא יותר מצרכו, הוה סלק רבי חנינא אמר עלוי מלה והו …
    הרעה בשושנים, רבי יוחנן אתיסר ועבד חשש בצמרמורייה תלת שנין ופלג, סלק רבי חנינא למבקרה יתיה, אמר ליה מה אית עלך, אמר ליה אית עלאי יותר ממשאי, אמר ליה לא תהוי אומר כן, אלא הוי אומר: האל הנאמן, כד הוה צערא קשי עלוי הוה אמר האל הנאמן, וכד הוה מקשה עלוי צערא יותר מצרכו, הוה סלק רבי חנינא אמר עלוי מלה והוה נסב נפש, לבתר יומין אתשש רבי חנינא סלק רבי יוחנן למבקריה, אמר ליה מה אית עלך, אמר ליה מה קשין הן היסורין, אמר ליה ומה שכרן מרבה. אמר ליה לא אנא בעי להון ולא לאגריהון. אמר ליה למה לית את אמר ההיא מלתא דהוית אמר עלי ואיתנסיב נפש, אמר ליה כד הוינא מלבר הוינא ערב לאחרנין, וכדון דאנא מלגיו לית אנא בעי אחרנין דיערבוני. אמר לו כתיב: הרעה בשושנים, אין שרביטו של הקדוש ברוך הוא ממשמש ובא אלא בבני אדם שלבם רך כשושנים. אמר רבי אלעזר לבעל הבית שהיו לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על אי זו מהן הוא מטריח, לא על אותה שכחה יפה. כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים, למה שאינן יכולין לעמד, דכתיב (ישעיה נז, כ): והרשעים כים נגרש, ומי הוא מנסה, הצדיקים, שנאמר (תהלים יא, ה): ה' צדיק יבחן. (בראשית כב, א): ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם, וכתיב (בראשית לט, ז): ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף, אמר רבי יוסי ברבי חנינא פשתני זה כשפשתנו קשה אינו מקיש עליו ביותר, למה, שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה כל שהוא מקיש עליה היא משבחת והולכת. כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים, שאין יכולין לעמד, ומנסה הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן. אמר רבי יוחנן היוצר הזה כשהוא בודק כבשנו אינו בודק בקנקנים מרועעים, למה, שכיון שמקיש עליהם הן נשברים, ובמי הוא בודק בקנקנים יפים, שאף על פי שמקיש עליהם כמה פעמים אינן נשברין, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים, ומי הוא מנסה הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן.
  76. Rabbi Yochanan reports that Hadrian killed four billion people at Betar.
    עד שיפוח היום, רבי יודן ורבי ברכיה. רבי יודן אמר עד שאכניס פיחה בלילן של מלכיות, לא כבר הכנסתי פיחה בלילן של מצרים, שהיו ארבע מאות שנה, ועשיתים מאתים ועשר שנה. ונסו הצללים, לא כבר העברתי מהן שני צללים קשים, צל טיט ולבנים. רבי חלבו אמר (בראשית טו, יד): הגוי, וגם את הגוי, מצרים וארבע מלכיות. רבי יודן …
    עד שיפוח היום, רבי יודן ורבי ברכיה. רבי יודן אמר עד שאכניס פיחה בלילן של מלכיות, לא כבר הכנסתי פיחה בלילן של מצרים, שהיו ארבע מאות שנה, ועשיתים מאתים ועשר שנה. ונסו הצללים, לא כבר העברתי מהן שני צללים קשים, צל טיט ולבנים. רבי חלבו אמר (בראשית טו, יד): הגוי, וגם את הגוי, מצרים וארבע מלכיות. רבי יודן אמר גרות ועבדות וענוי בארץ לא להם, אפלו באיספטליה שלהן. סב דמה לך דודי לצבי, סוף שאני נהפך לכם ממדת הדין למדת רחמים וממהר בגאלתכם כדם הצבי וכדם האיל. או לעפר האילים. רבי יוסי ברבי חנינא אמר לאורזליהון דאיילתא. על הרי בתר, בזכות התנאים שהתניתי עם אברהם אביכם בין הבתרים, שנאמר (בראשית טו, יח): ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר. רבי ברכיה אמר, עד שארתיח היום, כמה דאת אמר (יחזקאל כא, לו): באש עברתי אפיח עליך (יחזקאל כב, כ): לפחת עליו אש, ומהו ונסו הצללים, אלו צללי יגון ואנחה. סב דמה לך דודי, סוף שאני נהפך לכם ממדת הדין, למדת רחמים וממהר גאלתכם כדם צבי ואיל. או לעפר האילים, לאורזליהון דאיילתא. על הרי בתר, רבי יודן אמר כדי שיתלו המלכיות בתר אריהון. אמר רבי לוי בר חיתא כד תסב מלכותא בתר סולא. אמר רבי ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא אפלו אין לי עליהם אלא מה שעשו בבית תר, דיני ימתח עליהם, ומה עשו בבית תר, אמר רבי יוחנן אדרינוס קיסר הרג בביתר ארבע מאות רבוא אלף בני אדם.
  77. Rabbi Yochanan recounts how Rabbi Shimon bar Yochai elicited the teaching that God lovingly calls Israel his daughter, sister, and mother.
    בעטרה שעטרה לו אמו, אמר רבי יוחנן, שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אלעזר ברבי יוסי, אמר לו אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, אמר לו הן, אמר לו היאך, אמר לו למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה יותר מדאי והיה קורא אותה בתי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי. כך היה מחבב …
    בעטרה שעטרה לו אמו, אמר רבי יוחנן, שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אלעזר ברבי יוסי, אמר לו אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, אמר לו הן, אמר לו היאך, אמר לו למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה יותר מדאי והיה קורא אותה בתי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי. כך היה מחבב יותר מדאי הקדוש ברוך הוא לישראל, וקראן בתי, הדא הוא דכתיב (תהלים מה, יא): שמעי בת וראי, ולא זז מחבבן עד שקראן אחותי, שנאמר (שיר השירים ה, ב): פתחי לי אחתי רעיתי. ולא זז מחבבן עד שקראן אמי, שנאמר (ישעיה נא, ד): הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו, ולאמי כתיב, עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו ואמר אלו לא באתי אלא לשמע מפיך הטעם הזה, דיי. אמר רבי חנינא בר יצחק, חזרנו על כל המקרא כלה ולא מצינו שעשתה בת שבע עטרה לשלמה בנה, ואת אמרת: בעטרה שעטרה לו אמו, אלא מה עטרה הזו מקבעת באבנים טובות ומרגליות, כך היה אהל מועד מצין בתכלת וארגמן ובתולעת השני ובשש. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר את מוצא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה לי משכן היה לו להעמיד ארבעה קונדסין ולמתח המשכן עליהם והרי הוא משכן, אבל הקדוש ברוך הוא לא עשה כן, אלא העלה אותו למעלה והראה אש אדמה ירקה שחורה לבנה, ואמר לו עשה לי כזה, אמר לפניו רבונו של עולם וכי מנין יש לי אש שחורה אדמה ירקה ולבנה, אמר לו (שמות כה, מ): בתבניתם אשר אתה מראה בהר. אמר רבי אבון למלך שהיה לו אותונין נאה, אמר לבן ביתו עשה לי כמותה אמר אדוני המלך וכי יכול אני לעשות כמותה, אמר לו את בסממניך ואני בכבודי. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (שמות כה, מ): וראה ועשה, אמר לפניו רבונו של עולם אלוה אני שאעשה כמותו, אמר לו: בתבניתם וגו'. רבי ברכיה בשם רבי בצלאל למלך שנגלה לבן ביתו בלבוש נאה של מרגליטון ואמר לו עשה לי כמוהו, אמר לו אדני המלך וכי יכול אני לעשות כמוהו. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: עשה לי משכן, אמר לפניו רבונו של עולם יכול אני לעשות כמוהו, אמר לו: וראה ועשה, אמר לו יכול אני לעשות כמוהו, אמר ליה: בתבניתם, כשם שאתה רואה למעלה עשה למטה. עצי שטים העמד אין כתיב כאן, אלא עומדים, כנתונים באיסטרטיאה של מעלה, ואם את עושה לזה של מעלה למטה אני מניח סנקליטון שלי של מעלה ויורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטה, כיצד, מה למעלה שרפים עומדים, אף למטה עצי שטים עומדים. מה למעלה כוכבים, אף למטה כוכבים. אמר רבי חיא בר אבא מלמד שהיו קרסי זהב נראים במשכן ככוכבים הנראים ברקיע. ביום חתנתו, זה סיני, כחתנים היו. וביום שמחת לבו, אלו דברי תורה, היאך מה דאת אמר (תהלים יט, ט): פקודי ה' ישרים משמחי לב. דבר אחר, ביום חתנתו, זה אהל מועד. וביום שמחת לבו, זה בית העולמים.
  78. Rabbi Yochanan recounts how Cyrus halted further returnees after seeing his city emptied of wealthy Jews rebuilding the Temple.
    קמתי אני לפתח לדודי, קמתי אני ולא אמות העולם, תרגם רבי יעקב בר אבונה קמי רבי יצחק, כתיב (עזרא א, ה): ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים וגו'. ליהודה שהוא מלך, ובנימן שבית המקדש בחלקו, לכהנים מפני העבודה, וללוים מפני הדוכן. לפתח לדודי בתשובה. וידי נטפו מור מררים, דגזר כורש ואמר דעבר פרת ע …
    קמתי אני לפתח לדודי, קמתי אני ולא אמות העולם, תרגם רבי יעקב בר אבונה קמי רבי יצחק, כתיב (עזרא א, ה): ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים וגו'. ליהודה שהוא מלך, ובנימן שבית המקדש בחלקו, לכהנים מפני העבודה, וללוים מפני הדוכן. לפתח לדודי בתשובה. וידי נטפו מור מררים, דגזר כורש ואמר דעבר פרת עבר ודלא עבר לא יעבר. אמר רבי יוחנן כתיב (ישעיה יג, י): חשך השמש בצאתו, לווי הוה קבל ההוא יומא ולא דנחה, יצא כרש לטיל במדינה וראה המדינה שוממת, אמר מה טיבה של מדינה זו שוממת, איכן הם הזהבים, איכן הם הכספים, אמרי ליה ולאו את הוא דגזרת ואמרת כל יהודאין יפקון ויבנון בית מקדשא, מנהון דהבים ומנהון כספים, הא דסלקין למבנא מקדשא, בההיא שעתא גזר ואמר, דעבר פרת עבר, דלא עבר לא יעבר. דניאל וסיעתו וחבורתו עלו, באותה שעה אמרו, מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על ארץ ישראל, עזרא וסיעתו וחבורתו לא עלו, באותה שעה. ולמה לא עלה באותה שעה עזרא, שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה, ויעלה ברוך בן נריה, אלא אמרי ברוך בן נריה אדם גדול וישיש היה ואפלו בגלקטיקא לא היה יכול להטען. אמר ריש לקיש מקדש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה, שאלו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהנה גדולה, מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול, ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול, אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק, לא היה ראוי לשמש בכהנה גדולה כמותו. אמר רבי סימון קשה היא שלשלת יוחסין לפני הקדוש ברוך הוא להעקר ממקומה. על כפות המנעול, שמשם ננעל פרת לפניהם. דבר אחר קמתי אני ולא אמות העולם, לפתח לדודי בתשובה, וידי נטפו מור מררים, שאמרתי לעגל (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. ואצבעתי מור עבר, אף על פי כן מור עבר עבר על מררי, שנאמר (שמות לב, יד): וינחם ה' על הרעה וגו'. על כפות המנעול, שמשם ננעל בפניהם שלא יכנסו לארץ ישראל.
  79. Rabbi Yochanan explains that he sold his property to labor in Torah, exchanging what was made in six days for what was given in forty.
    מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מים רבים, אלו אמות העולם, שנאמר (ישעיה יז, יב): הוי המון עמים רבים. לא יוכלו לכבות את האהבה, אהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב לישראל, שנאמר (מלאכי א, ב): אהבתי אתכם אמר ה'. ונהרות לא ישטפוה, אלו אמות העולם, היאך מה דאת אמר (ישעיה ז, כ): ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי …
    מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מים רבים, אלו אמות העולם, שנאמר (ישעיה יז, יב): הוי המון עמים רבים. לא יוכלו לכבות את האהבה, אהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב לישראל, שנאמר (מלאכי א, ב): אהבתי אתכם אמר ה'. ונהרות לא ישטפוה, אלו אמות העולם, היאך מה דאת אמר (ישעיה ז, כ): ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר וגו' (ישעיה ח, ז): ולכן הנה ה' מעלה גו' מי הנהר. אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, אם פותחין הן כל אמות העולם את כל תסבריות שלהן ונותנים ממונם בדבר אחד מן התורה, אינו מתכפר בידם לעולם. דבר אחר, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, אם פותחין אמות העולם כל תסבריות שלהן בדבר אחד מן התורה, ונותנין כל ממונם בדמיו של רבי עקיבא וחבריו, אין מתכפר להם לעולם. בוז יבוזו לו, רבי יוחנן הוה מטיל וסליק מטבריה לצפורין, והוה רבי חיא בר אבא סמך ליה, מטון חד בית חקלא, אמר רבי יוחנן הדין בית חקלא הות דידי וזבינתיה בגין מלעי באוריתא. מטון חד בית כרם, ואמר רבי יוחנן הדין בית כרם דידי הוה וזבינתיה בגין מלעי באוריתא. מטון חד בית זיתא, ואמר כמו כן, שרי רבי חיא בר אבא בכי, אמר ליה מה את בכי, אמר ליה בכי אנא דלא שבקת לסיבותיך כלום. אמר לו, חיא בני, ונקלה זו בעיניך מה שעשיתי, שמכרתי דבר שנתן לששה ימים, שנאמר (שמות כ, יא): כי ששת ימים עשה ה', אבל התורה נתנה לארבעים יום, שנאמר (שמות לד, כח): ויהי שם עם ה' ארבעים יום, וכתיב (דברים ט, ט): ואשב בהר ארבעים יום. כד דמך רבי יוחנן היה דורו קורא עליו: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי יוחנן את התורה, בוז יבוזו לו. כד דמך רבי אושעיא איש טריה ראו מטתו פורחת באויר, היה דורו קורין עליו: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב הקדוש ברוך הוא לרבי אושעיא איש טריה, בוז יבוזו לו.
  80. Rabbi Yochanan recounts that Amalek sought Balaam's counsel and was advised to attack Israel while relying on his own descent from Abraham.
    אם על המלך טוב יכתב לאבדם (אסתר ג, ט), אמר ריש לקיש בשעה שאמר המן הרשע לאחשורוש בוא ונאבד את ישראל מן העולם, אמר לו אחשורוש, לא יכלת להון, בדיל דאלההון לא שביק לון כל עקר, תא חזי מה עביד לון למלכין קמאי דהוון קומינן דהוון פשטין ידיהון עליהון, דהוון מלכיא רברביא וגובריא טפי מינן, וכל מאן דאתי עליהון …
    אם על המלך טוב יכתב לאבדם (אסתר ג, ט), אמר ריש לקיש בשעה שאמר המן הרשע לאחשורוש בוא ונאבד את ישראל מן העולם, אמר לו אחשורוש, לא יכלת להון, בדיל דאלההון לא שביק לון כל עקר, תא חזי מה עביד לון למלכין קמאי דהוון קומינן דהוון פשטין ידיהון עליהון, דהוון מלכיא רברביא וגובריא טפי מינן, וכל מאן דאתי עליהון למבדינהו מן עלמא ודיעץ עליהון, מיבטל מן עלמא והוי למתל לכל דרי עלמא, ואנן דלא מעלינן כותיהו על אחת כמה וכמה, שביק לך מלמללא, תוב בפתגמא דנא. ואף על פי כן היה המן הרשע מטרד על אחשורוש על פתגמא דנא כל שעתא ושעתא ומיעצו עצות רעות על ישראל. אמר לו אחשורוש הואיל וכך נמלך בחכמים ובחרטמים. מיד שלח וקבץ את כל חכמי אמות העולם, באו כלן לפניו, אמר להם אחשורוש, רצונכם שנאבד אמה זו מן העולם, אמרו לו כלן בבת אחת מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן ורוצה להשליך בדבר זה, שאם אתה מאבד ישראל מן העולם אין העולם מתקים אלא בשביל התורה שנתנה להם לישראל, הדא הוא דכתיב (ירמיה לג, כה): אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. ולא עוד אלא שכל העובדי גלולים נקראו נכרים לפני הקדוש ברוך הוא, [וישראל נקראים קרובים], הדא הוא דכתיב (מלכים א ח, מא): וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא. וישראל נקראו קרובים, הדא הוא דכתיב (תהלים קמח, יד): לבני ישראל עם קרבו. ולא עוד אלא שנקראו בנים, הדא הוא דכתיב (שמות ד, כב): בני בכרי ישראל, (דברים יד, א): בנים אתם לה' אלהיכם. והקדוש ברוך הוא נקרא קרוב לישראל, הדא הוא דכתיב (תהלים קמה, יח): קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת. ואין אמה קרובה להקדוש ברוך הוא אלא ישראל, שנאמר (דברים ד, ז): כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ואדם שרוצה לשלח יד בקרוביו ובבניו של הקדוש ברוך הוא איך ימלט, לפי שהוא שליט בעליונים ותחתונים, ונפש כל חי, בידו להגביה ולהשפיל, להמית ולהחיות. לך התבונן במלכים הראשונים שעברו על שפשטו ידיהם בישראל, מה עלתה בהם, כמו פרעה וסנחריב. מיד אמר לון המן, אלוה שטבע פרעה בים ועשה לישראל נסים וגבורות ששמעתם, כבר הוא זקן ואינו יכול לעשות כלום, שכבר עלה נבוכדנצר והחריב ביתו, ושרף את היכלו, והגלה את ישראל ופזרן בין האמות, והיכן כחו וגבורתו שכבר הזקין, שנאמר (תהלים צד, ז): ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב. כיון שאמר להם כן כענין הזה, מיד קבלו דבריו והסכימה דעתם לכלות את ישראל, וכתבו אגרות וחתמו. וכן כתבו באותן אגרות, שלום לכם עד אין חקר, יודע לכם שאדם יש בינינו, ולא ממקומנו הוא אלא מזרע המלוכה הוא, ומזרעו של עמלק ומגדולי הדור הוא, והמן שמו, ושאל ממנו שאלה קטנה וקלה על עם אחד אשר יש בינינו, נבזה מכל העמים, ודעתם גסה עליהם, חפצים ברעתנו וקללת המלך שגורה בפיהם, ומהו קללה שמקללין אותנו (תהלים י, טז): ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו. ועוד אומרים (תהלים קמט, ז): לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאמים. וכופרים במי שעשה להם טובה, בואו וראו מאותו עני פרעה מה עשו, כשירדו למצרים קבלם בסבר פנים יפות, והושיבם במיטב הארץ, וזן אותן בשני רעבון, והאכילם כל טוב שבארצו, פלטרים היו לו לבנות והיו בונין שם, בכל זאת לא היה יכול להם, ולא עוד אלא שבאו בעלילה ואמרו לו (שמות ה, ג): לזבח לה' אלהינו נלך דרך שלשת ימים, אחר כך נשוב, אם רצונך השאילנו כלי כסף וכלי זהב ושמלות, והשאילום כספם וזהבם וכל הבגדים הטובים שלהם, וטענו כל אחד כמה חמורים שלהם לאין מספר, עד שנצלו את מצרים, הדא הוא דכתיב (שמות יב, לו): וינצלו את מצרים, וברחו להם. כיון ששמע פרעה שהיו בורחים, הלך אחריהם להשיב את ממונו, מה עשו לו, היה עמהם אדם אחד ושמו משה בן עמרם, ובכשפיו נטל מקל אחד ולחש עליו והכה בו את הים עד שנחרב, ונכנסו כלם ביבשה בתוך הים ועברו כלם, ואיני יודע במה עברו, ובמה יבשו המים. כיון שראה פרעה נכנס אחריהם להחזיר את ממונו, ואיני יודע במה דחפוהו בתוך הים, ונטבע הוא וכל חילו בים, ולא זכרו הטובה שעשה להם, הלא תשמעו שהם כפויי טובה. ועוד מה עשו לעמלק אבי אבא, בשעה שבא עליהם למלחמה, שנאמר (שמות יז, ח): ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, ומהיכן בא עמלק, אמר רבי כרוספדאי בשם רבי יוחנן שבא מאצל בלעם הרשע, שבא לטל עצה ממנו, ואמר לו יודע אני שבעל עצה אתה וגם בעל מחשבות רעות, וכל הנוטל עצה ממך אינו נכשל. אמר לו ראה מה עשו אמה זו למצרים, שעשו להם כמה טובות, ומה למצרים שעשו להם כמה טובות עשו להם כך, לשאר אמות על אחת כמה וכמה, היאך אתה יועצני, אמר לו בלעם, לך ועשה עמהם מלחמה, ואם אין אתה עושה עמהם מלחמה אין אתה יכול להם, מפני שהן תלויין בזכותו של אברהם אביהם, ואף אתה שהוא בן בנו של אברהם, תלוי בזכותו של אברהם. מיד בא עליהם למלחמה. מה עשה אותו משה פרנס שלהם, היה לו תלמיד אחד יהושע בן נון שמו, והיה אכזרי עד מאד ולא היה לו רחמים, אמר לו אותו משה (שמות יז, ט): בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, איני יודע אותן אנשים שבחר אם בעלי כשפים הם, או אם גבורי מלחמה, מה עשה אותו משה נטל מקל בידו ואיני יודע מה עשה בו, וכיון שבא עליהם איני יודע מה לחש עליהם ורפו ידיהם ונפלו לפניהם, הדא הוא דכתיב (שמות יז, יג): ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. באו על סיחון ועוג גבורי ארצנו, שאין כל בריה היתה יכולה לעמד בפניהם, ואיני יודע במה הרגום. באו עליהם מלכי מדין, ואיני יודע במה הרגן. ועוד מה עשה תלמיד של אותו האיש משה, הכניס את ישראל לארץ כנען, ולא די שנטל את ארצם, אלא שהרג מהם שלשים ואחד מלכים, וחלק את ארצם לישראל, ולא חמל עליהן, ואותן שלא בקש להרג היו לו לעבדים. באו עליהם סיסרא והמונו ואיני יודע מה עשו לו לנחל קישון שגרפם ושטפם והשליכם לים הגדול, שנאמר (שופטים ה, כא): נחל קישון גרפם. והיה להם מלך ראשון שאול שמו, והלך ונלחם בארץ אבי אבא עמלק, והרג מהם מאה אלפים פרשים ביום אחד, וגם לא חמל על איש ועל אשה ולא על עולל ויונק, ואיני יודע במה הרגם. ועוד מה עשה לאגג זקני שחמלו עליו תחלה, לסוף בא אדם מהם ושמו שמואל, חתכו ונתן בשרו מאכל לעוף השמים, כדכתיב (שמואל א טו, לג): וישסף שמואל את אגג, ואיני יודע במה הרגו מיתה משנה כזאת ששמעתם. ואחר זאת היה להם מלך אחד דוד בן ישי שמו, והיה משחית ומכלה את כל הממלכות ולא היה חומל עליהם, שנאמר (שמואל א כז, יא): איש ואשה לא יחיה דוד. ועמד אחריו שלמה בנו ובנה להן לישראל בית אחד וקרא לו בית המקדש, ואיני יודע מה היה להם בתוכו, כשבאין למלחמה נכנסין בתוכו ומכשפים בתוכו, וכשהן יוצאים ממנו הורגים ומחריבים את העולם. ומרב טובה שהיה להם מרדו באלהיהם, ועוד שהזקין אותו אלוה שלהם, ובא נבוכדנצר ושרף אותו בית שלהם, והגלם מעל אדמתם והביאם בינינו, ועדין לא שנו מעשיהם המכערין. ואף על פי שהם בגלות בינינו, מלעיגין אותנו ואת אמונת אלהינו, ועכשיו הסכמנו כלנו לדעה אחת, והפלנו גורלות לאבדן מן העולם, ובאיזה זמן יתכן לנו לכלותם, ונפל עליהם הגורל בחדש אדר בשלשה עשר בו. ועכשו כשיגיעו אליכם האגרות הללו תהיו מזמנים לאותו היום, להשמיד להרג את כל היהודים שביניכם, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, ולא תשאירו מהם שריד ופליט. ובשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד המן, ויבוא שמח הוא וכל בני חבורתו, ופגעו במרדכי שהוא הולך לפניהם, וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר, ורץ מרדכי אחריהם, וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות, הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם, כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסק לי פסוקיך, אמר לו (משלי ג, כה): אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא. פתח השני ואמר, אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר (ישעיה ח, י): עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל. פתח השלישי ואמר (ישעיה מו, ד): ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט. כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה. אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו. מיד כעס המן הרשע ואמר אין אני שולח ידי תחלה אלא באלו התינוקות. אמר רבי יצחק נפחא, המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל, הדא הוא דכתיב (אסתר א, ה): ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה וגו', ואין העם האמור כאן אלא ישראל, הדא הוא דכתיב (דברים לג, כט): אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וגו', אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה, העמד להם זונות, ועשה להם משתה וגזר עליהם שיבואו כלם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם, שנאמר (אסתר א, ח): לעשות כרצון איש ואיש. כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכל בסעודתו של אחשורוש, שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא, כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקדוש ברוך הוא, ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כלם לבית המשתה. אמר רבי ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו. מיד עמד שטן והלשין עליהם לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לפניו רבונו של עולם עד מתי תדבק באמה זו שהם מפרישין לבבם ואמונתם ממך, אם רצונך אבד אמה זו מן העולם, כי אינם באים בתשובה לפניך. אמר הקדוש ברוך הוא תורה מה תהא עליה, אמר לפניו רבונו של עולם תסתפק בעליונים, וגם השוה דעתו למחות את ישראל. באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למה לי אמה שבשבילה הרביתי אותותי ומופתי לכל הקמים עליהם לרעה (דברים לב, כו): אשביתה מאנוש זכרם. מיד אמר הקדוש ברוך הוא לשטן הבא לי מגלה ואכתב עליה כליה. באותה השעה הלך השטן והביא לו מגלה וכתב עליה. מיד יצתה התורה בבגדי אלמנות ונתנה קולה בבכי לפני הקדוש ברוך הוא, וגם מלאכי השרת צעקו לקול בכיתה, ואמרו לפניו רבונו של עולם, אם ישראל בטלים מן העולם אנו למה אנו צריכין בעולם, שנאמר (ישעיה לג, ז): הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון, כיון ששמעו חמה ולבנה כך, אספו נגהם, שנאמר (ישעיה נ, ג): אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם, ואמר להם עד מתי אבות העולם רדומים בשנה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויין בה, כי מלאכי השרת וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרר, ואתם עומדים מנגד ואינכם משגיחים. אמרו לו מפני מה, אמר להם מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש, ובעבור זאת נגזרה עליהם גזרה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם. אמרו לו אברהם יצחק ויעקב אם הם עברו על דת הקדוש ברוך הוא ונחתמה גזרתם, מה אנו יכולים לעשות. חזר אליהו ואמר לו למשה אי רועה נאמן כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזרתם לבלתי השחית, שנאמר (תהלים קו, כג): לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית, מה תענה על הצרה הזאת (ישעיה לז, ג): כי באו בנים עד משבר וגו'. אמר לו משה כלום יש אדם כשר באותו הדור, אמר לו יש, ושמו מרדכי. אמר לו לך והודיעו כדי שיעמד הוא משם בתפלה, ואני מכאן, ונבקש רחמים עליהם לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו, רועה נאמן, כבר נכתבה אגרת כליה על ישראל. אמר לו משה אם בטיט היא חתומה תפלתנו נשמעת, ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא, אמר לו בטיט היא חתומה. אמר לו משה רבנו לך והודיע למרדכי, מיד הלך והודיע למרדכי, הדא הוא דכתיב: ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו, כיון שהגידו לאסתר, מיד ותתחלחל המלכה מאד. מהו ותתחלחל, מלמד שפרסה נדה.
  81. Rabbi Yohanan recounts that the rule against accepting returned theft arose when a would-be penitent abandoned repentance because restitution would cost all he owned.
    ומאן דגזל ועבד תשובה ומהדר גזלה למרה, מכפר ליה. ואי מאית נגזל, מהדר ליורשיו ומכפר לה. וכי מהדר לנגזל, מבעי לה לאחולי על גבה, כי היכי דלא למנע מלמעבד תשובה, דתנו רבנן, הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו, אין מקבלין מהן. וכל המקבל מהן, אין רוח חכמים נוחה הימנו, הני מלי, שאין גזלה חוזרת בעינה. אבל חוזרת בעינה, …
    ומאן דגזל ועבד תשובה ומהדר גזלה למרה, מכפר ליה. ואי מאית נגזל, מהדר ליורשיו ומכפר לה. וכי מהדר לנגזל, מבעי לה לאחולי על גבה, כי היכי דלא למנע מלמעבד תשובה, דתנו רבנן, הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו, אין מקבלין מהן. וכל המקבל מהן, אין רוח חכמים נוחה הימנו, הני מלי, שאין גזלה חוזרת בעינה. אבל חוזרת בעינה, מקבלין, דאמר רבי יוחנן, בימי רבי נשנית משנה זו, מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה. אמרה לו אשתו, ריקה, אם אתה עושה תשובה, אפלו אבנט שאתה חוגר אינו שלך, ונמנע ולא עשה תשובה. באותה שעה אמרו, הגזלנים ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן, והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו.
  82. Rabbi Yohanan recounts that the Egyptians stored locusts from the plague, but God made even the cooked and salted locusts fly away.
    ארבה למה? מפני ששמו את ישראל זורעי חטין ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה ואכלו כל מה שזרעו להם ישראל. אמר רבי יוחנן: כיון שבא ארבה, שמחו המצרים ואמרו, נקבץ ונשלק מהן, נמלא מהן חביות. אמר הקדוש ברוך הוא: רשעים, במכה שהבאתי עליכם אתם הייתם שמחין. מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה, לא נשאר ארבה א …
    ארבה למה? מפני ששמו את ישראל זורעי חטין ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה ואכלו כל מה שזרעו להם ישראל. אמר רבי יוחנן: כיון שבא ארבה, שמחו המצרים ואמרו, נקבץ ונשלק מהן, נמלא מהן חביות. אמר הקדוש ברוך הוא: רשעים, במכה שהבאתי עליכם אתם הייתם שמחין. מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה, לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים. אפלו מה שבקדרות ובחביות מלוחין, פרחו והלכו להן.
  83. Rabbi Yohanan recounts that Cain tried to conceal Abel's corpse because he did not know that hidden things are revealed before God.
    רבי יוחנן אמר: לא היה יודע קין שהנסתרות גלויות לפני המקום. מה עשה? נטל את נבלתו של אחיו וחפר וטמן אותו בארץ. אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״אי הבל אחיך?״ אמר לפניו: ״רבונו של עולם, שומר שדה וכרם שמתני״, שנאמר: ״השמר אחי אנכי?״ אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״הרצחת וגם ירשת? קול דמי אחיך צועקים אלי״. כיון ששמע קין …
    רבי יוחנן אמר: לא היה יודע קין שהנסתרות גלויות לפני המקום. מה עשה? נטל את נבלתו של אחיו וחפר וטמן אותו בארץ. אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״אי הבל אחיך?״ אמר לפניו: ״רבונו של עולם, שומר שדה וכרם שמתני״, שנאמר: ״השמר אחי אנכי?״ אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״הרצחת וגם ירשת? קול דמי אחיך צועקים אלי״. כיון ששמע קין הדבר, נבהל. ואררו שיהיה נודד בארץ על שפיכות דמים ועל מות רע.

Counsel & Remedies (29)

  1. Rabbi Yohanan advises eating lentils once every thirty days to prevent diphtheria but not daily because they harm breath.
    Berakhot 40a lentil health
    אמר רב מרי אמר רבי יוחנן: הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו. אבל כל יומא — לא. מאי טעמא? — משום דקשה לריח הפה.
    Then & Now Not supported

    Lentils are nutritious, but eating them on a thirty-day cycle does not prevent croup or diphtheria, and there is no evidence they harm the breath. The specific disease-prevention claim does not hold.

    assessed 2026-07-30

  2. Rabbi Yohanan advises eating mustard once every thirty days to prevent illness but not daily because it weakens the heart.
    Berakhot 40a mustard health
    ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן: הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום — מונע חלאים מתוך ביתו. אבל כל יומא — לא, מאי טעמא? — משום דקשה לחולשא דלבא.
    Then & Now Not supported

    Periodic mustard is not a shield against illness, and daily mustard does not weaken the heart; these are folk beliefs without supporting evidence. Mustard is simply a food and condiment.

    assessed 2026-07-30

  3. Rabbi Yohanan interprets the fear God creates as a bad dream.
    אמר רב חסדא: כל חלום, ולא טוות. ואמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא. ואמר רב חסדא: לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים כוליה. ואמר רב חסדא: חלמא בישא עדיף מחלמא טבא. ואמר רב חסדא: חלמא בישא — עציבותיה מסתייה, חלמא טבא — חדויה מסתייה. אמר רב יוסף: חלמא טבא, אפילו לדידי, בדיחותיה מפכח …
    אמר רב חסדא: כל חלום, ולא טוות. ואמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא. ואמר רב חסדא: לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים כוליה. ואמר רב חסדא: חלמא בישא עדיף מחלמא טבא. ואמר רב חסדא: חלמא בישא — עציבותיה מסתייה, חלמא טבא — חדויה מסתייה. אמר רב יוסף: חלמא טבא, אפילו לדידי, בדיחותיה מפכחא ליה. ואמר רב חסדא: חלמא בישא קשה מנגדא, שנאמר: ״והאלהים עשה שיראו מלפניו״, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זה חלום רע.
  4. Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that every dream contains meaningless elements just as grain contains straw.
    ״הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ה'״. וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום? אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.
  5. Rabbi Yohanan instructs one distressed by a dream to improve it before three people through prescribed declarations, reversals, redemptions, and verses of peace.
    Berakhot 55b dream remedy
    אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה, ילך ויפתרנו בפני שלשה. ״יפתרנו״?! והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא? אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: ״חלמא טבא חזאי״. ולימרו ליה הנך: ״טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא …
    אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה, ילך ויפתרנו בפני שלשה. ״יפתרנו״?! והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא? אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: ״חלמא טבא חזאי״. ולימרו ליה הנך: ״טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא״. ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות.
    Then & Now Partly right

    The ritual of turning a distressing dream toward peace by reciting positive reversals in front of others resembles image rehearsal therapy, an evidence-based treatment where nightmare sufferers rescript the dream to a better ending and gain a sense of mastery. The social reframing works on the same psychological principle.

    pubmed.ncbi.nlm.nih.gov · assessed 2026-07-30

  6. Rabbi Yohanan identifies three dreams that come true: a morning dream, a dream another has about a person, and a dream interpreted within a dream.
    Berakhot 55b true dreams
    ואמר רבי יוחנן, שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש אומר: אף חלום שנשנה, שנאמר: ״ועל השנות החלום וגו'״.
  7. Rabbi Yohanan prescribes taking an all-iron knife, going to a thorn bush, and tying a white thread to it as a remedy for burning fever.
    Shabbat 67a fever remedy
    אמר רבי יוחנן: לאשתא צמירתא — לישקל סכינא דכולה פרזלא, וליזיל להיכא דאיכא וורדינא, וליקטר ביה נירא ברקא.
    Then & Now Not supported

    Fever cures built on tying threads to a thorn bush, wearing a salted coin at the neck, or reciting counted formulas are ritual amulets with no effect on infection. There is no mechanism by which they could lower a fever.

    assessed 2026-07-30

  8. Rabbi Yohanan recommends anigron, abnagar, and theriac against both poisoned exposure and sorcery.
    Shabbat 109b poison remedies
    רב אויא אמר: רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא. רב הונא בר יהודה אמר: לייתי אתרוגא חליתא ולחייקיה ולימלייה דובשא, ולותבה בי מיללי דנורא, וליכליה. רבי חנינא אמר, מי רגלים בני ארבעים יום: ברזינא — לזיבורא, רביעתא — לעקרבא, פלגא ריבעא — לגילויא, ריבעא — אפילו לכשפים מעלו. אמר רבי יוחנן: אניגרון, ואבנגר, ותיריי …
    רב אויא אמר: רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא. רב הונא בר יהודה אמר: לייתי אתרוגא חליתא ולחייקיה ולימלייה דובשא, ולותבה בי מיללי דנורא, וליכליה. רבי חנינא אמר, מי רגלים בני ארבעים יום: ברזינא — לזיבורא, רביעתא — לעקרבא, פלגא ריבעא — לגילויא, ריבעא — אפילו לכשפים מעלו. אמר רבי יוחנן: אניגרון, ואבנגר, ותירייקה — מעלו בין לגילויא בין לכשפים.
    Then & Now Untestable

    Antidotes such as anigron, abnagar, and theriac against poison and sorcery rest on compound recipes whose ingredients cannot be reliably identified. Without knowing what they were, their effect cannot be tested.

    assessed 2026-07-30

  9. Rabbi Yohanan prescribes measured Alexandrian gum, alum, and saffron ground together as a medicinal cup for flux or jaundice.
    Shabbat 110a–110b medicinal potion
    וכוס עקרין. מאי כוס עקרין? אמר רבי יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא, ומתקל זוזא גביא גילא, ומתקל זוזא כורכמא רישקא, ולישחקינהו בהדי הדדי. לזבה — תלתא בחמרא, ולא מיעקרא. לירקונא — תרין בשיכרא, ומיעקר. לזבה תלתא בחמרא, ולא מיעקרא. ואי לא — לייתי תלתא קפיזי שמכי פרסאי, ונישלוק בחמרא, ונשקייה, ונימ …
    וכוס עקרין. מאי כוס עקרין? אמר רבי יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא, ומתקל זוזא גביא גילא, ומתקל זוזא כורכמא רישקא, ולישחקינהו בהדי הדדי. לזבה — תלתא בחמרא, ולא מיעקרא. לירקונא — תרין בשיכרא, ומיעקר. לזבה תלתא בחמרא, ולא מיעקרא. ואי לא — לייתי תלתא קפיזי שמכי פרסאי, ונישלוק בחמרא, ונשקייה, ונימא לה:
    Then & Now Untestable

    A jaundice remedy of Alexandrian gum, alum, and saffron, or the advice to rub oneself with a sheet for warmth, involves materials that are only partly identifiable and a condition it could not actually cure. It cannot be validated as described.

    assessed 2026-07-30

  10. Rabbi Yohanan advises one seeking warmth during a jaundice remedy to rub himself with his sheet.
    Shabbat 110b jaundice remedy
    לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. ואי לא — לייתי רישא דשיבוטא דמילחא ולישלוק בשיכרא, ולישתי. ואי לא — לייתי מוניני דקמצי. ואי ליכא מוניני דקמצי — לייתי מוניני דנקירי, וליעייליה לבי בני ולישפייה. ואי ליכא בי בני — לוקמיה בין תנורא לגודא. אמר רבי יוחנן: הרוצה שיחממנו — יקנחנו בסדינו. רב אחא בר יוסף חש ביה, …
    לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. ואי לא — לייתי רישא דשיבוטא דמילחא ולישלוק בשיכרא, ולישתי. ואי לא — לייתי מוניני דקמצי. ואי ליכא מוניני דקמצי — לייתי מוניני דנקירי, וליעייליה לבי בני ולישפייה. ואי ליכא בי בני — לוקמיה בין תנורא לגודא. אמר רבי יוחנן: הרוצה שיחממנו — יקנחנו בסדינו. רב אחא בר יוסף חש ביה, עבד ליה רב כהנא, ואיתסי.
    Then & Now Untestable

    A jaundice remedy of Alexandrian gum, alum, and saffron, or the advice to rub oneself with a sheet for warmth, involves materials that are only partly identifiable and a condition it could not actually cure. It cannot be validated as described.

    assessed 2026-07-30

  11. Rabbi Yochanan permits swaddling an infant on Shabbat but distinguishes manipulating the spine, which resembles building.
    Shabbat 147b infant care
    ואין מעצבין את הקטן. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לפופי ינוקא בשבת שפיר דמי. והאנן תנן: אין מעצבין! התם בחומרי שדרה, דמיחזי כבונה.
    Then & Now Partly right

    Swaddling a newborn is a real, still-common practice, and the caution against forcefully manipulating the spine shows sensible restraint about a delicate part of the body. The rule handles the infant conservatively.

    publications.aap.org · assessed 2026-07-30

  12. Rabbi Yochanan teaches from Scripture that Israel is not subject to astrological influence.
    איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל? שנאמר: ״כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה״ — הם יחתו, ולא ישראל.
  13. Rabbi Yohanan ranks whom one should avoid following, preferring a lion over a woman, a woman over idolatry, and idolatry over passing behind a synagogue during prayer.
    Eruvin 18b proper conduct
    אמר רבי יוחנן: אחרי ארי ולא אחרי אשה. אחרי אשה ולא אחרי עבודה זרה. אחורי עבודה זרה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שמתפללין.
  14. Rabbi Yohanan rules that one may use anything for healing except wood of an asherah.
    Pesachim 25a medical treatment
    אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: בכל מתרפאין, חוץ מעצי אשירה. היכי דמי? אי נימא דאיכא סכנה — אפילו עצי אשירה נמי! ואי דליכא סכנה — אפילו כל איסורין שבתורה נמי לא?!
    Then & Now Untestable

    The teaching that physicians are permitted to heal, and that almost any material may be used except forbidden ones, settles a religious question about the legitimacy of medicine rather than any particular treatment. There is no specific remedy to test.

    assessed 2026-07-30

  15. Rabbi Yohanan rules that one may use anything for healing except idolatry and forbidden sexual relations.
    Pesachim 25a–25b medical treatment
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: בכל מתרפאין, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.
    Then & Now Untestable

    The teaching that physicians are permitted to heal, and that almost any material may be used except forbidden ones, settles a religious question about the legitimacy of medicine rather than any particular treatment. There is no specific remedy to test.

    assessed 2026-07-30

  16. Rabbi Yochanan warns against speaking during a meal lest food enter the windpipe and cause danger.
    Taanit 5b meal safety
    רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא. אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא. אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה.
  17. Rabbi Yohanan attributes the absence of lepers in Babylonia to eating beets, drinking beer, and bathing in the Euphrates.
    Ketubot 77b disease prevention
    אמר רבי חנינא: מפני מה אין בעלי ראתן בבבל — מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר של היזמי. אמר רבי יוחנן: מפני מה אין מצורעין בבבל — מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר, ורוחצין במי פרת.
    Then & Now Partly right

    Crediting regular bathing and boiled beverages with fewer skin diseases captures a real effect, since washing and drinking safer liquids do lower the burden of infectious skin conditions. The exact disease named cannot be pinned down, so the specific 'no lepers' claim stays unverifiable.

    wwwnc.cdc.gov · assessed 2026-07-30

  18. Rabbi Yohanan says that there were three hundred kinds of demons in Shihin and that he does not know what a female demon is.
    אמר רבי יוחנן: שלש מאות מיני שדים היו בשיחין, ושידה עצמה איני יודע מה היא.
  19. Rabbi Yohanan prescribes plant-based remedies to hold in the mouth for gum disease.
    Gittin 69a medical remedy
    לחינכי – אמר רבי יוחנן: חומתי – כי ממרו, ועיקרא דחומתי – עדיף מממרו, ונינקוט בפומיה. הני לאוקומי; לבשולי – לייתי פארי דריש נפייא, וטלפחי בעפרייהו, ושובלילתא, וחומרתא דכשותא, ונינקוט כאמגוזא בפומיה.
    Then & Now Untestable

    Plant preparations held in the mouth for gum disease might plausibly have soothed the gums, but the specific plants cannot be confidently identified. That uncertainty leaves the remedy untestable.

    assessed 2026-07-30

  20. Rabbi Yohanan qualifies that the six dangerous actions cause immediate death only when performed in the listed order.
    Gittin 70a health precautions
    ששה, העושה אותן – מיד מת, ואלו הן: הבא בדרך ונתייגע, הקיז דם, ונכנס לבית המרחץ, ושתה ונשתכר, וישן על גבי קרקע, ושימש מטתו. אמר רבי יוחנן: והוא שעשאן כסידרן.
    Then & Now Untestable

    The teaching that a set of actions is deadly in one order but merely weakening in another cannot be mapped onto any identifiable physiological risk. The claim is too obscure to test.

    assessed 2026-07-30

9 more…
  1. Rabbi Yohanan declares fortunate one who never saw his parents.
    Kiddushin 31b honoring parents
    רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה, אמר: איקום מקמי שכינה דאתיא. אמר רבי יוחנן: אשרי מי שלא חמאן. רבי יוחנן כי עברתו אמו – מת אביו, ילדתו – מתה אמו. וכן אביי. איני? והאמר אביי: אמרה לי אם! ההיא מרבינתיה הואי.
  2. Rabbi Yochanan explains that the lung is so named because it brightens the eyes.
    Chullin 49a lung remedy
    אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה ריאה – שמאירה את העינים. איבעיא להו: לאכילה, או על ידי סמנין?
    Then & Now Untestable

    The claim that the lung 'brightens the eyes' rests on a Hebrew wordplay rather than an observed effect of eating lung. There is no testable health assertion.

    assessed 2026-07-30

  3. Rabbi Yohanan teaches that dreams follow their interpretations except for wine, which portends good for a Torah scholar and harm for an ignoramus.
    אמר רבי יוחנן כל החלומות הולכין אחר פתרוניהן חוץ מן היין. יש שותה יין וטוב לו. יש שותה יין ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו. עם הארץ שותה ורע לו.
  4. Rabbi Yohanan treats scurvy as dangerous, publicly teaches its remedy after receiving it, and permits treatment by an expert physician.
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ההן (ספדונה) ציפורנה סכנה. רבי יוחנן מטתיה כן והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס דטיבריא. בערובתא בפתי רומשא סלק לגבה. אמר לה. מיצרך אנא כלום למחר. אמרה ליה. לא. ואין צרכתה סב גלעינין דתמרין בפלגהן יקידן. ואית דאמרין. דניקלבס. ועור דסערין וצואה דמיינוק יבישה. שחוק וטפול. ולא תימ …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ההן (ספדונה) ציפורנה סכנה. רבי יוחנן מטתיה כן והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס דטיבריא. בערובתא בפתי רומשא סלק לגבה. אמר לה. מיצרך אנא כלום למחר. אמרה ליה. לא. ואין צרכתה סב גלעינין דתמרין בפלגהן יקידן. ואית דאמרין. דניקלבס. ועור דסערין וצואה דמיינוק יבישה. שחוק וטפול. ולא תימר קומי בר נש. למחר עאל ודרשה בציבורא. אית דאמרין דחנקת נפשה. ואית דאמרין דאיתגיירת. את שמע מינה תלת. את שמע מינה. ההן ציפדונה סכנה. את שמע מינה דכל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו. ואת שמע מינה. ההוא דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אם היה רופא אומן מותר.
  5. Rabbi Yohanan identifies scurvy as dangerous, receives its remedy from a gentile healer, and publicizes it in the study house.
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אהן צפדונא סכנתא. רבי יוחנן הוה ליה כן והוה מיתסי קומי דתימטיניס בטיבריא. בערובתא נחת לגבה. אמר לה. מיצרוך אנא למחר כלום. אמרה ליה. לא. ואין צרכת סב גרעינין דתומרין. ואית דאמרי. דניקלביסין בפלגיהון יקידין ואור דשערין וצואת קטן נגיבה ושחוק וטפול ולא תימר קומי בר נש. למחר עאל ו …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אהן צפדונא סכנתא. רבי יוחנן הוה ליה כן והוה מיתסי קומי דתימטיניס בטיבריא. בערובתא נחת לגבה. אמר לה. מיצרוך אנא למחר כלום. אמרה ליה. לא. ואין צרכת סב גרעינין דתומרין. ואית דאמרי. דניקלביסין בפלגיהון יקידין ואור דשערין וצואת קטן נגיבה ושחוק וטפול ולא תימר קומי בר נש. למחר עאל ודרשה בבי מדרשא. שמעת וחנקת גרמה. ואית דאמרין. איתגיירת. את שמע מינה תלת. שמע מינה. אהן צופדנה סכנה. שמע מינה. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. שמע מינה. כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אם היה רופא אומן מותר.
  6. Rabbi Yochanan explains that God raised Abraham above the firmament, as the command to look at the heavens implies looking downward from above.
    ויוצא אתו החוצה (בראשית טו, ה), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מחוץ לעולם הוציאו, שאמר הכתוב: ויוצא אתו החוצה, אלא אחוי ליה שוקקי שמיא, היך מה דאת אמר (משלי ח, כו): עד לא עשה ארץ וחוצות, אמר רבי יהודה בשם רבי יוחנן העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, הוא דאמר ליה (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה, אין הבטה אל …
    ויוצא אתו החוצה (בראשית טו, ה), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מחוץ לעולם הוציאו, שאמר הכתוב: ויוצא אתו החוצה, אלא אחוי ליה שוקקי שמיא, היך מה דאת אמר (משלי ח, כו): עד לא עשה ארץ וחוצות, אמר רבי יהודה בשם רבי יוחנן העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, הוא דאמר ליה (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה, אין הבטה אלא מלמעלה למטה. רבנן אמרי נביא את ואין את אסטרולוגוס, שנאמר (בראשית כ, יז): ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. בימי ירמיהו בקשו ישראל לבוא לידי מדה זו, ולא הניח להם הקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (ירמיה י, ב): כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו וגו', כבר אברהם אביכם בקש לבוא לידי מדה זו ולא הנחתי אותו. ואמר רבי לוי עד דסנדלא ברגליך דריס כובא, וכל מי שהוא נתון למטה מהם הוא מתירא מהם, אבל את שאת נתון למעלה מהם דיישם. רבי יודן בשם רבי אלעזר אמר שלשה דברים מבטלים גזרות רעות, ואלו הם, תפלה וצדקה ותשובה, ושלשתן נאמרו בפסוק אחד, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב ז, יד): ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו, זו תפלה. (דברי הימים ב ז, יד): ויבקשו פני, הרי צדקה, כמא דאת אמר (תהלים יז, טו): אני בצדק אחזה פניך. (דברי הימים ב ז, יד): וישבו מדרכיהם הרעים, זו תשובה, ואחר כך (דברי הימים ב ז, יד) ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם. רבי הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב, שנוי השם, מאברהם (בראשית יז, ה): ולא יקרא עוד את שמך אברם. מעשה טוב, מאנשי נינוה, שנאמר (יונה ג, י): וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו'. ויש אומרים אף שנוי מקום, שנאמר (בראשית יב, א): ויאמר ה' אל אברם לך לך. רבי מונא אמר אף התענית, שנאמר (תהלים כ, ב): יענך ה' ביום צרה וגו'. רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גוריון בשם רב אמר יפה תענית לחלום כאש בנערת. אמר רב יוסף ובו ביום, ואפלו בשבת.
  7. Rabbi Yochanan teaches that a dream occurring near morning is fulfilled immediately.
    ויהי בבקר ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), ולהלן הוא אומר (דניאל ב, א): ותתפעם רוחו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה. רבי נחמיה אמר חלום הצלם וחלום האילן. ורבנן אמרי ותתפעם רוחו, להלן לתן גדלה לארבעה, כאן ותפעם, לתן גדלה לאחד. ותתפעם רוחו, כדי …
    ויהי בבקר ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), ולהלן הוא אומר (דניאל ב, א): ותתפעם רוחו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה. רבי נחמיה אמר חלום הצלם וחלום האילן. ורבנן אמרי ותתפעם רוחו, להלן לתן גדלה לארבעה, כאן ותפעם, לתן גדלה לאחד. ותתפעם רוחו, כדי לתן חיים לארבעה, ותפעם, לתן חיים לאחד. כאן על ידי שהוא סמוך לבקר ותפעם רוחו, ולהלן שהוא בא מבערב, כתיב: ותתפעם רוחו, אמר רבי יוחנן כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא.
  8. Rabbi Yochanan teaches that everything in a dream follows its interpretation except wine, which benefits a scholar but harms an ignoramus.
    Bereshit Rabbah 89:8 dream interpretation
    ונספר לו ויפתר לנו וגו' (בראשית מא, יב), כן הוה עובדא בההיא אינתתא דאתת לגבי רבי אלעזר אמרת ליה חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא, אמר לה את ילדת בר דכר והוא חיי, אזלת והוה לה כן. אתת זמן אחרן למשאליניה אשכחה תלמידיה יתבין תמן ורבהון לא הוה גביהון, ואמרה להון ואן הוא רבכון, אמרו לה אימר לן מה דאת בעית וא …
    ונספר לו ויפתר לנו וגו' (בראשית מא, יב), כן הוה עובדא בההיא אינתתא דאתת לגבי רבי אלעזר אמרת ליה חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא, אמר לה את ילדת בר דכר והוא חיי, אזלת והוה לה כן. אתת זמן אחרן למשאליניה אשכחה תלמידיה יתבין תמן ורבהון לא הוה גביהון, ואמרה להון ואן הוא רבכון, אמרו לה אימר לן מה דאת בעית ואנן אמרין ליך, אמרה להון חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא, אמרו לה ההיא אתתא קברה בעלה, כיון דנפקת מן גביהון שריא מיללא, שמע קלה רבי אלעזר אמר להון מה אמרתון להדא אתתא, אמרין ההיא אתתא דאתת למשאל יתך, אמר להון ומה אמרתון לה, אמרו ליה כדין וכדין. אמר להון אובדתון גברא, לא כן כתיב (בראשית מא, יג): ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ולא כן אמר רבי יוחנן הכל הולך אחר הפתרון חוץ מן היין, יש מי ששותה אותו וטוב לו ויש מי ששותה אותו ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו, עם הארץ שותה ורע לו. אמר רבי אבהו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.
  9. Rabbi Yochanan teaches that a dream follows its interpretation, except for wine, which can signify either good or evil.
    Eikhah Rabbah 1:18 dream interpretation
    חדא אתתא אתת לגבי רבי אלעזר אמרה ליה חמיית דשריתא דביתא פקעה, אמר לה ההיא אתתא ילדה בר דכר, אזלת וכן הוה לה. אזלת זמן חורן למשאליניה, אמרה ליה שריתא דביתא פקעא, אמר לה את ילידת בר דכר, אזלת וכן הוה לה. אזלת זמן חורן זמנא תליתיתא אשכחת תלמידוי יתבין בבי ספרא ורבהון לא הוה תמן, אמרה לון אן הוא רבכון, …
    חדא אתתא אתת לגבי רבי אלעזר אמרה ליה חמיית דשריתא דביתא פקעה, אמר לה ההיא אתתא ילדה בר דכר, אזלת וכן הוה לה. אזלת זמן חורן למשאליניה, אמרה ליה שריתא דביתא פקעא, אמר לה את ילידת בר דכר, אזלת וכן הוה לה. אזלת זמן חורן זמנא תליתיתא אשכחת תלמידוי יתבין בבי ספרא ורבהון לא הוה תמן, אמרה לון אן הוא רבכון, אמרין לה מה את בעא מיניה, אמרה לון דלמא דאתון חכימין למיפשר חלמא דחמית כרבכון, אמרין לה אמרי לן מה את בעייא ואנן פתרין ליך, אמרה לון חמית בחלמי ההיא אתתא דשרייתא דביתא פקעה, אמרין לה ההיא אתתא קברא בעלה. וכד נפקת מן קומיהון שריית מייללא, שמע רבי אלעזר אמר להו למה ההיא איתתא מייללא, אמרו ליה ההיא איתתא אתת למישאלינך ולא אשכחת יתך. אמר לתלמידוי ההיא איתתא מאי אתת למישאל, אמרין ליה למיפתרינה לחלמא. אמר להן ומה אמריתו לה, אמרין ליה כן וכן, אמר להו אבדתון גברא, לא כן כתיב (בראשית מא, יג): ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ולא כן אמר רבי יוחנן החלום הולך אחר פתרונו חוץ מן היין, יש שותהו וטוב לו יש שותהו ורע לו. אמר רבי אבהו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.

In Their Own Words (2)

  1. Rabbi Yohanan insists that he served the master standing throughout the years when the other student served seated and declares the master preeminent in everything.
    Chullin 54a rabbinic service
    אמר רבי יוחנן: ולא נהירא ליה לאותו תלמיד ששימש את רבי רבה, ורבי חייא? והאלהים! כל אותן שנים ששימש אותו תלמיד בישיבה, אני שמשתי בעמידה, ומאן גבר? הוא גבר בכולא.
  2. Rabbi Yohanan observes that God's hardening of Pharaoh's heart gives sectarians an opening to claim that Pharaoh could not repent.
    Shemot Rabbah 13:3 pharaoh's repentance
    דבר אחר, כי אני הכבדתי את לבו, אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה, שנאמר: כי אני הכבדתי את לבו. אמר לו רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינים, אלא (משלי ג, לד): אם ללצים הוא יליץ, שהקדוש ברוך הוא מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית ואינו חוזר בו, והוא נועל לבו מן התשובה …
    דבר אחר, כי אני הכבדתי את לבו, אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה, שנאמר: כי אני הכבדתי את לבו. אמר לו רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינים, אלא (משלי ג, לד): אם ללצים הוא יליץ, שהקדוש ברוך הוא מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית ואינו חוזר בו, והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע, כיון ששגר הקדוש ברוך הוא חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טמאה על טמאתך, הוי: כי אני הכבדתי את לבו. מהו הכבדתי, שעשה הקדוש ברוך הוא את לבו ככבד הזה שהיא מתבשלת שניה וארטסיס נכנס בתוכה, כך נעשה לבו של פרעה ככבד הזה ולא היה מקבל דבריו של הקדוש ברוך הוא, הוי: כי אני הכבדתי את לבו וגו':

Record: most on Food & agriculture (500) · Record: most on Marriage & family (358) · Record: most on God & the world to come (282) · Record: most on Torah study (252) · Record: most on Prayer & blessings (197) · Record: most on Courts & testimony (163) · Record: most on Character & ethics (138) · Record: most on Birth, death & mourning (98) · Record: most on Calendar & seasons (15) · Record: most on Mysticism & the unseen (15) · Signature: God & the world to come — 1.6× the corpus average full leaderboard →

38 entries too fragmentary to classify by topic (excluded from the rankings above and below).

Topics

torah study30 paschal offering23 legal precedent22 shabbat carrying20 slave emancipation20 first fruits19 ritual impurity19 repentance18 meal offering16 shabbat throwing16 corpse impurity14 food impurity14 shabbat domains14 forbidden mixtures12 ritual purity12 other (3003 topics)4603

Kind

halacha369173%
aggada110821.9%
both1112.2%

Type

ruling183436.3%
dispute120823.9%
exegesis113622.5%
dialogue3486.9%
other1482.9%
unclassified1472.9%
maxim1302.6%
story1062.1%

Where (Bavli 2748 · Yerushalmi 1709 · Aggadah 453 · LateMidrash 147)

Sanhedrin208
Shabbat195
Chullin183
Berakhot162
Bereshit Rabbah136
Bava Batra120
Zevachim116
Menachot114

2 item(s) carry an uncertain attribution (ואיתימא).

Carried by (tradents citing Rabbi Yochanan)

Carries (whom Rabbi Yochanan cites)

Dispute partners (co-occurrence)

Chain counts come from mined transmission chains (lower bounds; ואיתימא excluded). Dispute partners count recognized sages named in the same dispute-classified segment — textual co-occurrence, not rulings; sages outside the alias table are invisible here.

Portrait — an interpretive reading reconstruction

Interpretive synthesis of the mined corpus; reconstruction-grade, not a sourced claim.

Rabbi Yochanan's 5,057 dicta make him the largest voice mined, but his real distinction is how the voice traveled: no sage in the corpus is carried by so many named tradents. Rabbi Abahu cites him 332 times, Rabbah bar bar Chana 216, Rabbi Chiyya bar Abba 176, Rabbi Asi 75, and the roster keeps going — Ravin, Rav Dimi, Ulla — many of them precisely the travelers who shuttled teachings from the Land of Israel to Babylonia. The chain data shows a one-man export economy: Tiberias speaking, and half the Bavli's messenger class writing it down. He also imports — he is the corpus's main bridge to the tannaim, carrying Rabbi Yishmael twenty-five times and Rabbi Meir twelve in chain position, more than any other pilot sage.

His most-argued-with colleague is Reish Lakish: 404 shared dispute segments, the densest pairing mined. And his topical signature is distinctive in the data: "legal precedent" sits among his top topics (22 items) — dicta about whose opinion the law follows — the meta-law of a man ordering an entire system, matching the tradition that the halacha follows Rabbi Yochanan. His top tractate is Sanhedrin (208 items); torah study itself is his top theme (30).

Yet more than a fifth of the corpus (1,108 items, 21.9%) is aggada, and it is aggada of emotional depth: skin disease and the loss of children are not afflictions of love (Berakhot 5b) — a teaching that sits beside the story, in the same corpus, of him raising Rabbi Chiyya bar Abba from illness after asking whether the suffering was dear to him. He hears minor prophecy in the verse on one's lips at waking (Berakhot 55b), likens Shema without tefillin to a sacrifice without libations (Berakhot 14b), and objects when handed his right shoe first, as though the other foot were wronged (Shabbat 61a) — courtesy elevated to jurisprudence. He can also sting: the diner's blessing-formula sorts scholar from ignoramus (Berakhot 50a), and one who could study Torah and does not, he teaches, draws afflictions that are ugly by design (Berakhot 5a). The composite is a systematizer with an unguarded heart — the corpus's most quoted, most argued, and most humanly legible authority.

Basis: 5057 classified dicta · halacha 75% · aggada 23% · both 2% · written 2026-07-29