The Torah Atlas

teachings · P0202

Teachings of Rabbi Yochanan רבי יוחנן

Full mined-dicta list for Rabbi Yochanan — see the profile for who, when, and how we know.

4910 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Bavli 2748 · Yerushalmi 1709 · Aggadah 453) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

אמר רבי יוחנן×2787 רבי יוחנן אמר×1010 בשם רבי יוחנן×897 אמר ליה רבי יוחנן×73 רבי יוחנן אומר×52 משמיה דרבי יוחנן×42 בעי רבי יוחנן×16 רבי יוחנן פתר×10 משום רבי יוחנן×7 רבי יוחנן פתח×6 משם רבי יוחנן×4 מתיב רבי יוחנן×2 דרש רבי יוחנן×2 דברי רבי יוחנן×1 תני רבי יוחנן×1

Berakhot (162)

  1. Berakhot 4a אמר רבי יוחנן aggada exegesis daniel identity
    Rabbi Yohanan teaches that Chileab's true name is Daniel and that he is called Chileab because he embarrasses Mephibosheth through superior legal learning.
    ואמר רבי יוחנן: לא ״כלאב״ שמו אלא ״דניאל״ שמו, ולמה נקרא שמו ״כלאב״ — שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה.
  2. Berakhot 4b אמר רבי יוחנן both dispute evening prayer
    Rabbi Yohanan teaches that one merits the World to Come by adjoining evening redemption to prayer, against Rabbi Yehoshua ben Levi's ordering of prayers between the Shema sections.
    אמר מר, קורא קריאת שמע ומתפלל. מסייע ליה לרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן: איזהו בן העולם הבא — זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית. רבי יהושע בן לוי אומר: תפלות באמצע תקנום.
  3. Berakhot 4b אמר רבי יוחנן halacha dialogue prayer sequence
    Rabbi Yohanan requires saying 'Lord, open my lips' before the morning prayer and 'May the words of my mouth be acceptable' afterward.
    אמרי: כיון דתקינו רבנן ״השכיבנו״ — כגאולה אריכתא דמיא. דאי לא תימא הכי, שחרית היכי מצי סמיך? והא אמר רבי יוחנן: בתחלה אומר: ״ה' שפתי תפתח״, ולבסוף הוא אומר: ״יהיו לרצון אמרי פי״.
  4. Berakhot 4b אמר רבי יוחנן aggada exegesis ashrei psalm
    Rabbi Yohanan explains that Ashrei omits the letter nun because it evokes Israel's fall in the verse about the fallen maiden of Israel.
    אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר נון ב״אשרי״ — מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, דכתיב: ״נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל״.
  5. Berakhot 4b אמר רבי יוחנן aggada exegesis angel identity
    Rabbi Yohanan links the word 'one' in two verses to identify the seraph with Michael, one of the chief princes.
    אמר רבי יוחנן: אתיא ״אחד״ ״אחד״. כתיב הכא ״ויעף אלי אחד מן השרפים״, וכתיב התם: ״והנה מיכאל אחד (מן) השרים הראשונים בא לעזרני״.
  6. Berakhot 5a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada exegesis torah neglect
    Rabbi Yohanan teaches from verses that God brings ugly, destructive afflictions upon one able to study Torah who neglects it.
    אמר ליה רבי יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן, יודעין אותו, שנאמר ״ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך״. אלא: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק — הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, …
    אמר ליה רבי יוחנן: הא אפילו תינוקות של בית רבן, יודעין אותו, שנאמר ״ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך״. אלא: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק — הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, שנאמר: ״נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר״, ואין ״טוב״ אלא תורה, שנאמר: ״כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו״.
  7. Berakhot 5a אמר רבי יוחנן aggada exegesis loving afflictions
    Rabbi Yohanan teaches that both forms of suffering are afflictions of love because God chastens those He loves.
    אמר להו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, הכי אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: אלו ואלו יסורין של אהבה הן, שנאמר ״כי את אשר יאהב ה' יוכיח״.
  8. Berakhot 5b אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue atonement
    Rabbi Yohanan derives that kindness and Torah atone for sin but asks for the source that burying one's children does so.
    אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים, דכתיב: ״בחסד ואמת יכפר עון״. ״חסד״ — זו גמילות חסדים, שנאמר: ״רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד״. ״אמת״ — זו תורה, שנאמר: ״אמת קנה ואל תמכר״. אלא ״קובר את בניו״ מנין?
  9. Berakhot 5b אמר רבי יוחנן aggada maxim loving afflictions
    Rabbi Yohanan teaches that skin disease and the loss of children are not afflictions of love.
    אמר רבי יוחנן: נגעים ובנים — אינן יסורין של אהבה.
  10. Berakhot 5b אמר רבי יוחנן aggada dialogue child loss
    Rabbi Yohanan presents the bone of his tenth deceased son, supporting the distinction between childlessness and losing children.
    ובנים לא?! היכי דמי, אילימא דהוו להו ומתו, והא אמר רבי יוחנן, דין גרמא דעשיראה ביר? אלא הא — דלא הוו ליה כלל. והא — דהוו ליה ומתו.
  11. Berakhot 5b רבי יוחנן אמר aggada story healing suffering
    Rabbi Yohanan asks Rabbi Hiyya bar Abba whether suffering is dear to him and raises him from illness after he rejects both the suffering and its reward.
    רבי חייא בר אבא חלש. על לגביה רבי יוחנן אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך. יהב ליה ידיה, ואוקמיה.
  12. Berakhot 6b אמר רבי יוחנן aggada exegesis synagogue quorum
    Rabbi Yohanan teaches that God becomes angry when He enters a synagogue and does not find a quorum of ten.
    אמר רבי יוחנן: בשעה שהקדוש ברוך הוא בא בבית הכנסת, ולא מצא בה עשרה — מיד הוא כועס, שנאמר: ״מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה״.
  13. Berakhot 6b רבי יוחנן אמר both dispute prayer merit
    Rabbi Yohanan includes the evening prayer in the special merit derived from the verse comparing prayer to incense and the evening offering.
    רבי יוחנן אמר: אף בתפלת ערבית, שנאמר: ״תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב״. רב נחמן בר יצחק אמר: אף תפלת שחרית, שנאמר: ״ה' בקר תשמע קולי, בקר אערך לך ואצפה״.
  14. Berakhot 7a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine prayer
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose's derivation that God prays from the verse calling the Temple God's house of prayer.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? שנאמר: ״והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי״, ״תפלתם״ לא נאמר, אלא ״תפלתי״, מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל.
  15. Berakhot 7a אמר רבי יוחנן aggada exegesis anger
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose's teaching that one should not appease a person during anger, as God tells Moses to wait until divine anger passes.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו, דכתיב: ״פני ילכו והנחתי לך״. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך.
  16. Berakhot 7a אמר רבי יוחנן aggada dispute self rebuke
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose's teaching that one act of inner self-rebuke is better than many lashes.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות. שנאמר: ״ורדפה את מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה״. וריש לקיש אמר, יותר ממאה מלקיות, שנאמר: ״תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה״.
  17. Berakhot 7a אמר רבי יוחנן aggada exegesis moses requests
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose's teaching that Moses makes three requests of God and receives them, including that the Divine Presence rest upon Israel.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא, ונתן לו. בקש שתשרה שכינה על ישראל, ונתן לו, שנאמר: ״הלוא בלכתך עמנו״.
  18. Berakhot 7a אמר רבי יוחנן aggada maxim divine promise
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose's teaching that God never retracts a favorable utterance even when it is conditional.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה, אפילו על תנאי — לא חזר בו.
  19. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine title
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that Abraham is the first person to call God Master.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא ״אדון״, עד שבא אברהם וקראו אדון, שנאמר: ״ויאמר אדני אלהים במה אדע כי אירשנה״.
  20. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן aggada exegesis anger
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that one should not appease a person during anger.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו — שנאמר: ״פני ילכו והנחותי לך״.
  21. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן aggada exegesis gratitude
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that Leah is the first person since creation to thank God.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה אדם שהודה להקדוש ברוך הוא, עד שבאתה לאה והודתו, שנאמר: ״הפעם אודה את ה'״.
  22. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן aggada exegesis ruth name
    Rabbi Yohanan explains Ruth's name through her merit in producing David, who satiates God with songs and praises.
    רות, מאי ״רות״? אמר רבי יוחנן: שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות.
  23. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן aggada exegesis wayward children
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that a wayward child in one's home is harder than the war of Gog and Magog.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג. שנאמר: ״מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו״, וכתיב בתריה: ״ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי״, ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג, כתיב: ״למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק״. ואילו ״מה רבו צרי״ לא כתיב.
  24. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן both exegesis confronting wicked
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's ruling that one may confront the wicked in this world.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר: ״עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם״.
  25. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן aggada exegesis fixed prayer place
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that the enemies of one who fixes a place for prayer fall before him.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו. שנאמר: ״ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה״.
  26. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן aggada exegesis serving scholars
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that serving a Torah scholar is greater than studying Torah.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, שנאמר: ״פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו״. ״למד״ לא נאמר, אלא ״יצק״ — מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה.
  27. Berakhot 7b אמר רבי יוחנן aggada other unclear
    Rabbi Yohanan begins an incomplete teaching transmitted in the name of Rabbi Shimon ben Yohai.
    אמר ליה מאי כולי האי? אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי:
  28. Berakhot 8a רבי יוחנן אמר aggada exegesis burial
    Rabbi Yohanan interprets the favorable time for finding as the opportunity for burial.
    רבי יוחנן אמר: ״לעת מצא״ — זו קבורה. אמר רבי חנינא, מאי קרא ״השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר״. אמר רבה בר רב שילא, היינו דאמרי אינשי: ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא.
  29. Berakhot 9b אמר רבי יוחנן halacha ruling shema timing
    Rabbi Yohanan reports that the pious would finish reciting Shema at sunrise.
    אמר רב הונא: הלכה כאחרים. אמר אביי: לתפילין כאחרים. לקריאת שמע כותיקין. דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה.
  30. Berakhot 9b אמר רבי יוחנן aggada dialogue seeing kings
    Rabbi Yohanan urges people to run to see Jewish and gentile kings so that one may eventually distinguish between them.
    אמר רבי זירא: איני?! והא אנא סמכי ואיתזקי! אמר ליה: במאי איתזקת — דאמטיית אסא לבי מלכא. התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא, דאמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל. ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה — יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם!
  31. Berakhot 9b אמר רבי יוחנן halacha dialogue prayer sequence
    Rabbi Yohanan requires saying 'Lord, open my lips' before prayer and 'May the words of my mouth be acceptable' afterward.
    היכי מצי סמיך? והא אמר רבי יוחנן: בתחלה הוא אומר: ״ה' שפתי תפתח״, ולבסוף הוא אומר: ״יהיו לרצון אמרי פי וגו'״!
  32. Berakhot 9b אמר רבי יוחנן both dialogue evening prayer
    Rabbi Yohanan teaches that one who joins evening redemption directly to evening prayer merits the World to Come.
    והא אמר רבי יוחנן: איזהו בן העולם הבא — זהו הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית!
  33. Berakhot 9b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani aggada other unclear
    Rabbi Yohanan is cited at the start of an incomplete teaching transmitted by Rabbi Shmuel bar Nahmani.
    דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן:
  34. Berakhot 10a אמר רבי יוחנן aggada exegesis adjacent verses
    Rabbi Yohanan derives from a verse that interpreting adjacent biblical passages together is a Torah principle.
    דאמר רבי יוחנן: סמוכין מן התורה מנין — שנאמר: ״סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר״.
  35. Berakhot 10a אמר רבי יוחנן aggada exegesis david songs
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's interpretation that the verse about wisdom and kindness refers to David singing in five worlds.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי. מאי דכתיב, ״פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה״. כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? — לא אמרו אלא כנגד דוד אביו, שדר בחמשה עולמים, ואמר שירה.
  36. Berakhot 10b אמר רבי יוחנן aggada maxim merit
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose ben Zimra's teaching that one who relies on personal merit is credited through others, while one who relies on others is credited personally.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא: כל התולה בזכות עצמו — תולין לו בזכות אחרים. וכל התולה בזכות אחרים — תולין לו בזכות עצמו.
  37. Berakhot 10b אמר רבי יוחנן aggada exegesis hospitality gifts
    Rabbi Yohanan explains that Samuel's home accompanies him everywhere, supporting the choice to decline material benefit.
    אמר אביי, ואיתימא רבי יצחק: הרוצה להנות — יהנה, כאלישע. ושאינו רוצה להנות — אל יהנה, כשמואל הרמתי. שנאמר: ״ותשובתו הרמתה כי שם ביתו״, ואמר רבי יוחנן: שכל מקום שהלך שם — ביתו עמו.
  38. Berakhot 10b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha exegesis prayer before eating
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Eliezer ben Jacob's derivation that one must not eat before praying for one's life.
    (אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן) ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: מאי דכתיב, ״לא תאכלו על הדם״ — לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם.
  39. Berakhot 10b אמר רבי יוחנן both exegesis prayer before eating
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Eliezer ben Jacob's teaching that one who eats before praying places pride before accepting God's kingship.
    איכא דאמרי: אמר רבי יצחק, אמר רבי יוחנן, אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כל האוכל ושותה, ואחר כך מתפלל עליו הכתוב אומר: ״ואתי השלכת אחרי גוך״, אל תקרי ״גויך״ אלא ״גאיך״. אמר הקדוש ברוך הוא: לאחר שנתגאה זה קבל עליו מלכות שמים.
  40. Berakhot 11b רבי יוחנן אמר halacha dispute torah blessings
    Rabbi Yohanan requires a blessing before studying Mishnah but not before studying Talmud.
    ורבי יוחנן אמר: אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד, אינו צריך לברך].
  41. Berakhot 12b אמר רבי יוחנן aggada exegesis saul forgiveness
    Rabbi Yohanan interprets Samuel's promise that Saul will be with him as meaning that Saul is forgiven and will share Samuel's heavenly domain.
    ומנין דאחילו ליה מן שמיא — שנאמר: ״ויאמר שמואל אל שאול (מחר) [ומחר] אתה ובניך עמי״, ואמר רבי יוחנן ״עמי״ — במחיצתי.
  42. Berakhot 13b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling shema recitation
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Akiva.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי עקיבא.
  43. Berakhot 13b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling shema intention
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Aha citing Rabbi Yehuda that intention is required only for the first section of Shema.
    איכא דמתני לה אהא דתניא. הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו, רבי אחא משום רבי יהודה אומר: כיון שכוון לבו בפרק ראשון שוב אינו צריך. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי אחא שאמר משום רבי יהודה.
  44. Berakhot 13b רבי יוחנן אמר halacha dispute shema posture
    Rabbi Yohanan requires remaining standing throughout the entire first section of Shema.
    אמר רב נתן בר מר עוקבא אמר רב יהודה: ״על לבבך״ בעמידה. ״על לבבך״ סלקא דעתך?! אלא אימא עד ״על לבבך״ בעמידה. מכאן ואילך — לא. ורבי יוחנן אמר כל הפרשה כולה בעמידה.
  45. Berakhot 13b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling shema intention
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Aha citing Rabbi Yehuda.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי אחא שאמר משום רבי יהודה.
  46. Berakhot 14a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan teaches that one who fills himself with Torah and sleeps receives no bad news.
    אמר ליה רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא: הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן — אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר: ״ושבע ילין בל יפקד רע״.
  47. Berakhot 14a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis shema interruption
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Yehuda that one may not interrupt between the phrases 'your God' and 'true and firm'.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה דאמר בין ״אלהיכם״ ל״אמת ויציב״ לא יפסיק. אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מאי טעמיה דרבי יהודה — דכתיב:
  48. Berakhot 14b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha dispute shema wording
    Rabbi Yohanan requires repeating the word 'true,' against Rabba's ruling not to repeat it.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: חוזר ואומר ״אמת״. רבה אמר: אינו חוזר ואומר ״אמת״. ההוא דנחית קמיה דרבה. שמעיה רבה דאמר ״אמת״ ״אמת״ תרי זימני. אמר רבה: כל ״אמת״ ״אמת״ תפסיה להאי.
  49. Berakhot 14b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba both maxim shema tefillin
    Rabbi Yohanan likens reciting Shema without tefillin to offering a burnt offering without its meal offering or a sacrifice without libations.
    אמר עולא: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאילו הקריב עולה בלא מנחה, וזבח בלא נסכים.
  50. Berakhot 14b אמר רבי יוחנן both other divine kingship
    Rabbi Yohanan begins an incomplete teaching about fully accepting the yoke of divine kingship.
    ואמר רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה
  51. Berakhot 15a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba both exegesis morning worship
    Rabbi Yohanan teaches that one who relieves himself, washes, dons tefillin, recites Shema, and prays is credited as though building an altar and sacrificing upon it.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנפנה, ונוטל ידיו, ומניח תפילין, וקורא קריאת שמע, ומתפלל — מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב: ״ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'״. אמר ליה רבא: לא סבר לה מר כאילו טבל, דכתיב: ״ארחץ [בנקיון]״ — ולא כתב ״ארחיץ [כפי]״.
  52. Berakhot 16a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue prayer error
    Rabbi Yohanan limits the stated rule to one who has not begun 'that your days may increase,' because after beginning it the familiar wording carries him onward.
    אמר ליה רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא פתח ב״למען ירבו ימיכם״, אבל פתח ב״למען ירבו ימיכם״ — סרכיה נקט ואתי.
  53. Berakhot 17b אמר רבי יוחנן halacha dispute religious display
    Rabbi Yohanan reverses the attribution of the opposing positions concerning conduct that appears presumptuous.
    אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. רב שישא בריה דרב אידי אמר: לעולם לא תחליף. דרבנן אדרבנן לא קשיא: קריאת שמע, כיון דכולי עלמא קא קרו ואיהו נמי קרי — לא מיחזי כיוהרא. הכא, כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא קא עביד — מיחזי כיוהרא.
  54. Berakhot 18a אמר רבי יוחנן halacha other marital relations
    Rabbi Yohanan identifies marital relations as the practical difference between the two opinions.
    ואמר רבי יוחנן: מאי בינייהו — תשמיש המטה איכא בינייהו.
  55. Berakhot 21a אמר רבי יוחנן halacha exegesis blessings
    Rabbi Yohanan derives a blessing after Torah study from Grace after Meals and a blessing before eating from the blessing before Torah study.
    אמר רבי יוחנן: למדנו ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר, וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מקל וחומר. ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר: ומה מזון שאין טעון לפניו, טעון לאחריו, תורה שטעונה לפניה, אינו דין שטעונה לאחריה. וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מקל וחומר: ומה תורה שאין טעונה לאחרי …
    אמר רבי יוחנן: למדנו ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר, וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מקל וחומר. ברכת התורה לאחריה מן ברכת המזון מקל וחומר: ומה מזון שאין טעון לפניו, טעון לאחריו, תורה שטעונה לפניה, אינו דין שטעונה לאחריה. וברכת המזון לפניה מן ברכת התורה מקל וחומר: ומה תורה שאין טעונה לאחריה, טעונה לפניה, מזון שהוא טעון לאחריו, אינו דין שיהא טעון לפניו.
  56. Berakhot 21a רבי יוחנן אמר halacha dispute optional prayer
    Rabbi Yohanan wishes that a person might pray all day, supporting repetition when one is uncertain whether one prayed.
    ורבי אלעזר אמר: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא — חוזר וקורא קריאת שמע. ספק התפלל ספק לא התפלל — אינו חוזר ומתפלל. ורבי יוחנן אמר: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו.
  57. Berakhot 23a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling tefillin storage
    Rabbi Yohanan requires rolling tefillin like a scroll and holding them by the heart by day, while at night placing them in a handbreadth-sized pouch.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ביום גוללן כמין ספר ומניחן בידו כנגד לבו, ובלילה עושה להן כמין כיס טפח, ומניחן.
  58. Berakhot 24b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Huna halacha dialogue shema cleanliness
    Rabbi Yohanan permits one walking through filthy alleys to cover his mouth and continue reciting Shema.
    אמר רב הונא אמר רבי יוחנן: היה מהלך במבואות המטונפות — מניח ידו על פיו וקורא קריאת שמע. אמר ליה רב חסדא: האלהים! אם אמרה לי רבי יוחנן בפומיה — לא צייתנא ליה.
  59. Berakhot 24b אמר רבי יוחנן halacha dialogue torah cleanliness
    Rabbi Yohanan forbids contemplating Torah in a bathhouse or lavatory and directs one who paused long enough to finish Shema to restart it.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה, חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא. וכי תימא: הכא נמי כאן בעומד כאן במהלך — איני, והא רבי אבהו הוה קא אזיל בתריה דרבי יוחנן והוה קא קרי קריאת שמע. כי מטא במבואות המטונפות אשתיק. אמר ליה לרבי יוחנן: להיכן אהדר? אמר ליה: …
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום מותר להרהר בדברי תורה, חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא. וכי תימא: הכא נמי כאן בעומד כאן במהלך — איני, והא רבי אבהו הוה קא אזיל בתריה דרבי יוחנן והוה קא קרי קריאת שמע. כי מטא במבואות המטונפות אשתיק. אמר ליה לרבי יוחנן: להיכן אהדר? אמר ליה: אם שהית כדי לגמור את כולה — חזור לראש!
  60. Berakhot 25a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute urine residue
    Rabbi Yohanan deems definite urine significant as long as it remains moist enough to wet another object.
    ובודאן עד כמה? אמר רב יהודה אמר שמואל: כל זמן שמטפיחין. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל זמן שמטפיחין. וכן אמר עולא: כל זמן שמטפיחין. גניבא משמיה דרב אמר: כל זמן שרשומן ניכר.
  61. Berakhot 25a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling dried excrement
    Rabbi Yohanan defines excrement like pottery as material that does not crumble when thrown or, according to another version, when rolled.
    והיכי דמי צואה כחרס? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל זמן שזורקה ואינה נפרכת. ואיכא דאמרי: כל זמן שגוללה ואינה נפרכת.
  62. Berakhot 25b אמר רבי יוחנן halacha ruling shema timing
    Rabbi Yohanan reports that the pious would finish reciting Shema at sunrise.
    אפילו תימא רבי יהושע, ודלמא כותיקין. דאמר רבי יוחנן: ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה.
  63. Berakhot 26a אמר רבי יוחנן halacha ruling shema timing
    Rabbi Yohanan reports that the pious would finish reciting Shema at sunrise.
    כי תניא ההיא לותיקין. דאמר רבי יוחנן: ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה.
  64. Berakhot 26a אמר רבי יוחנן halacha ruling missed prayer
    Rabbi Yohanan rules that one who mistakenly misses evening prayer recites two morning prayers and one who misses morning prayer recites two afternoon prayers.
    וכולי עלמא עד חצות ותו לא, והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית — מתפלל בשחרית שתים, שחרית — מתפלל במנחה שתים.
  65. Berakhot 26a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling missed prayer
    Rabbi Yohanan rules that one who mistakenly misses the afternoon prayer recites two evening prayers despite the change of day.
    תא שמע דאמר רב הונא בר יהודה אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: טעה ולא התפלל מנחה — מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו.
  66. Berakhot 26a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling missed prayer
    Rabbi Yohanan explains that the case concerns one who deliberately neglects prayer.
    אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן — שבטל במזיד.
  67. Berakhot 28a אמר רבי יוחנן aggada story academy attendance
    Rabbi Yohanan reports a dispute whether four hundred or seven hundred benches are added to the academy after its doors are opened.
    ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן. חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי. וחד אמר: שבע מאה ספסלי. הוה קא חלשה דעתיה דרבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל. אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא. ולא היא, ההיא ליתובי דעתיה, הוא דאחזו ליה.
  68. Berakhot 28a אמר רבי יוחנן halacha ruling additional prayer
    Rabbi Yohanan calls one who delays the additional prayer all day a transgressor.
    ושל מוספין כל היום. אמר רבי יוחנן: ונקרא ״פושע״.
  69. Berakhot 28a אמר רבי יוחנן halacha dispute prayer priority
    Rabbi Yohanan rules that when afternoon and additional prayers are both pending, the frequent afternoon prayer precedes the additional prayer.
    תנו רבנן: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף — מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף, שזו תדירה, וזו אינה תדירה. רבי יהודה אומר: מתפלל של מוסף ואחר כך מתפלל של מנחה, שזו מצוה עוברת, וזו מצוה שאינה עוברת. אמר רבי יוחנן: הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוסף.
  70. Berakhot 28a אמר רבי יוחנן halacha story prayer priority
    Rabbi Yohanan rules against Rabbi Yehuda's position that the additional prayer precedes the afternoon prayer.
    רבי זירא כי הוה חליש מגירסיה הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי רבי נתן בר טובי. אמר: כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא. נפק אתא רבי נתן בר טובי, אמר ליה: מאן אמר הלכה בי מדרשא? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אין הלכה כרבי יהודה דאמר מתפלל אדם של מוסף ואחר כך מתפלל של מנחה.
  71. Berakhot 28b אמר רבי יוחנן halacha dialogue communal prayer
    Rabbi Yohanan forbids an individual to pray before the congregation, though the teaching is limited to one praying with the congregation.
    רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף. למחר כי אתא, בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף. אמר ליה: מאי טעמא לא אתא מר לפרקא? אמר ליה: דהוה חליש לבאי ולא מצינא. אמר ליה: אמאי לא טעמת מידי ואתית? אמר ליה: לא סבר לה מר להא דרב הונא? דאמר רב הונא: אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין! אמר ליה: איבעי …
    רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף. למחר כי אתא, בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף. אמר ליה: מאי טעמא לא אתא מר לפרקא? אמר ליה: דהוה חליש לבאי ולא מצינא. אמר ליה: אמאי לא טעמת מידי ואתית? אמר ליה: לא סבר לה מר להא דרב הונא? דאמר רב הונא: אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין! אמר ליה: איבעי ליה למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד, ולטעום מידי ולמיתי. אמר ליה: ולא סבר לה מר להא דאמר רבי יוחנן: אסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור? אמר ליה: לאו אתמר עלה אמר רבי אבא בצבור שנו.
  72. Berakhot 29b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis prayer timing
    Rabbi Yohanan calls it a mitzvah to pray near sunset, though this practice is criticized because the time may be missed.
    אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מצוה להתפלל עם דמדומי חמה. ואמר רבי זירא: מאי קראה — ״ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים״. לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה. מאי טעמא — דלמא מיטרפא ליה שעתא.
  73. Berakhot 30b אמר רבי יוחנן halacha story additional prayer
    Rabbi Yohanan testifies that he sees Rabbi Yannai pray and then pray again.
    אמר רבי יוחנן: אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי. אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה. אמר ליה: חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עליה.
  74. Berakhot 30b אמר רבי יוחנן halacha dialogue communal prayer
    Rabbi Yohanan limits the stated prayer rule to prayer with the congregation.
    אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר רבי יוחנן בצבור שנו.
  75. Berakhot 31a אמר רבי יוחנן both exegesis excessive laughter
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's prohibition against filling one's mouth with laughter in this world before final redemption.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר: ״אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה״. אימתי, בזמן ש״יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה״. אמרו עליו על ריש לקיש שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה, מכי שמעה מרבי יוחנן רביה.
  76. Berakhot 31b רבי יוחנן אמר aggada dispute hannah prayer
    Rabbi Yohanan interprets Hannah's request for 'seed of men' as a child equal in stature to Moses and Aaron.
    מאי ״זרע אנשים״? אמר רב: גברא בגוברין. ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון — שאול ודוד. ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון — משה ואהרן. שנאמר: ״משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו״. ורבנן אמרי: ״זרע אנשים״ — זרע שמובלע בין אנשים.
  77. Berakhot 32a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada maxim temptation
    Rabbi Yohanan compares Israel's temptation to a father who indulges his son and seats him at a brothel entrance, making sin nearly inevitable.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: משל לאדם אחד שהיה לו בן. הרחיצו וסכו, והאכילו והשקהו, ותלה לו כיס על צוארו, והושיבו על פתח של זונות. מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?!
  78. Berakhot 32a אמר רבי יוחנן aggada exegesis moses defense
    Rabbi Yohanan derives that God ultimately concedes Moses's defense from the divine statement of forgiveness according to Moses's word.
    אמר רבי יוחנן: מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה, שנאמר: ״ויאמר ה' סלחתי כדבריך״. תני דבי רבי ישמעאל: כדבריך, עתידים אומות העולם לומר כן.
  79. Berakhot 32b אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly blessing
    Rabbi Yohanan rules that a priest who kills a person may not raise his hands for the priestly blessing.
    אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש — לא ישא את כפיו, שנאמר: ״ידיכם דמים מלאו״.
  80. Berakhot 32b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis prolonged prayer
    Rabbi Yohanan warns that one who prolongs prayer while expecting its fulfillment will suffer heartache and prescribes Torah study as the remedy.
    איני?! והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המאריך בתפילתו ומעיין בה — סוף בא לידי כאב לב, שנאמר: ״תוחלת ממשכה מחלה לב״. מאי תקנתיה — יעסוק בתורה, שנאמר: ״ועץ חיים תאוה באה״, ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר: ״עץ חיים היא למחזיקים בה״. לא קשיא, הא דמאריך ומעיין בה. הא דמאריך ולא מעיין בה
  81. Berakhot 33a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling havdalah
    Rabbi Yohanan teaches that the Great Assembly establishes blessings, prayers, sanctifications, and distinctions and ultimately requires one who recites Havdalah in prayer also to recite it over wine.
    איתמר נמי: אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות, קדושות והבדלות. בתחלה קבעוה בתפלה. העשירו — קבעוה על הכוס. חזרו והענו — קבעוה בתפלה. והם אמרו: המבדיל בתפלה — צריך שיבדיל על הכוס.
  82. Berakhot 33b משמיה דרבי יוחנן halacha dialogue festival havdalah
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Eliezer concerning a festival that follows Shabbat.
    רבי זירא הוה רכיב חמרא, הוה קא שקיל ואזיל רבי חייא בר אבין בתריה. אמר ליה: ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן, הלכה כרבי אליעזר ביום טוב שחל להיות אחר השבת? אמר ליה: אין.
  83. Berakhot 33b רבי יוחנן אמר halacha dispute legal agreement
    Rabbi Yohanan says that the opposing authorities fully concede, while Rabbi Hiyya bar Abba says their view merely appears compatible.
    רבי יוחנן אמר: מודים. ורבי חייא בר אבא אמר: נראין.
  84. Berakhot 34b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis scholar support
    Rabbi Yohanan teaches that prophetic rewards concern those who marry daughters to scholars, trade for scholars, or support them, while the scholars' own reward is unseen.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם, ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם, ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו. אבל תלמידי חכמים עצמן — ״עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו״.
  85. Berakhot 34b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis world to come
    Rabbi Yohanan teaches that all prophetic visions concern the messianic era, while the World to Come remains unseen.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא, ״עין לא ראתה אלהים זולתך״.
  86. Berakhot 34b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis righteous reward
    Rabbi Yohanan teaches that prophetic visions concern penitents, while the reward of the completely righteous remains unseen.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים ״עין לא ראתה אלהים זולתך״.
  87. Berakhot 34b רבי יוחנן אמר aggada exegesis repentance
    Rabbi Yohanan interprets the distant person as one always far from sin and the near person as one formerly close to sin who now withdraws.
    ורבי יוחנן אמר לך: מאי ״רחוק״ — שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא. ומאי ״קרוב״ — שהיה קרוב לדבר עבירה, ונתרחק ממנו השתא.
  88. Berakhot 34b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis prayer windows
    Rabbi Yohanan requires praying in a house with windows, following Daniel's example of open windows toward Jerusalem.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות. שנאמר: ״וכוין פתיחן ליה בעליתה (לקבל) [נגד] ירושלם״.
  89. Berakhot 35b רבי יוחנן אמר halacha exegesis produce tithing
    Rabbi Yohanan rules that even entry into a courtyard fixes produce for tithing.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו חצר קובעת, שנאמר: ״ואכלו בשעריך ושבעו״.
  90. Berakhot 35b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling olive oil blessing
    Rabbi Yohanan rules that the blessing over olive oil is the blessing for fruit of the tree.
    חוץ מן היין וכו': מאי שנא יין? אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה, והרי שמן, דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה, דאמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו ״בורא פרי העץ״.
  91. Berakhot 35b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling olive oil blessing
    Rabbi Yohanan rules that the blessing over olive oil is the blessing for fruit of the tree.
    גופא. אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו ״בורא פרי העץ״. היכי דמי? אילימא דקא שתי ליה משתא — אוזוקי מזיק ליה. דתניא: השותה שמן של תרומה — משלם את הקרן, ואינו משלם את החומש. הסך שמן של תרומה — משלם את הקרן ומשלם את החומש.
  92. Berakhot 36a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha dialogue olive oil blessing
    Rabbi Yohanan rules that olive oil retains its original classification despite its transformation and requires the tree-fruit blessing.
    אמר ליה רבא לרב נחמן: לא תפלוג עליה דרב יהודה, דרבי יוחנן ושמואל קיימי כוותיה. דאמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו ״בורא פרי העץ״. אלמא: אף על גב דאשתני — במלתיה קאי. הא נמי, אף על גב דאשתני — במלתיה קאי.
  93. Berakhot 37b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha dispute dough offering
    Rabbi Yohanan exempts pan-baked bread known as terokin from the dough offering.
    טרוקנין, חייבין בחלה. וכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: טרוקנין פטורין מן החלה. מאי טרוקנין? אמר אביי: כובא דארעא.
  94. Berakhot 38b משמיה דרבי יוחנן halacha dispute vegetable blessing
    Rabbi Yohanan rules that cooked vegetables receive the general blessing by whose word all came to be.
    דרש רב חסדא משום רבינו, ומנו — רב: שלקות מברכין עליהם ״בורא פרי האדמה״. ורבותינו היורדין מארץ ישראל, ומנו — עולא משמיה דרבי יוחנן אמר: שלקות מברכין עליהן ״שהכל נהיה בדברו״. ואני אומר: כל שתחלתו ״בורא פרי האדמה״, שלקו — ״שהכל נהיה בדברו״. וכל שתחלתו ״שהכל נהיה בדברו״, שלקו — ״בורא פרי האדמה״.
  95. Berakhot 38b משמיה דרבי יוחנן halacha dispute vegetable blessing
    Rabbi Yohanan rules that cooked vegetables receive the blessing 'by Whose word all came to be,' against Samuel's earth-fruit blessing.
    דרש רב נחמן משום רבינו, ומנו — שמואל: שלקות מברכין עליהם ״בורא פרי האדמה״. וחברינו היורדים מארץ ישראל, ומנו — עולא משמיה דרבי יוחנן אמר: שלקות מברכין עליהן ״שהכל נהיה בדברו״.
  96. Berakhot 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute vegetable blessing
    Rabbi Yohanan is reported both as requiring the earth-fruit blessing over cooked vegetables and as requiring the general blessing.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שלקות מברכין עליהם ״בורא פרי האדמה״, ורבי בנימין בר יפת אמר רבי יוחנן: שלקות מברכין עליהם ״שהכל נהיה בדברו״. אמר רב נחמן בר יצחק: קבע עולא לשבשתיה כרבי בנימין בר יפת.
  97. Berakhot 39b רבי יוחנן אמר halacha dispute bread blessing
    Rabbi Yohanan prefers making the blessing over a whole loaf when pieces and whole loaves are presented, except that wheat bread takes precedence over whole barley bread.
    איתמר: הביאו לפניהם פתיתין ושלמין, אמר רב הונא: מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין. ורבי יוחנן אמר: שלמה מצוה מן המובחר. אבל פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין, דברי הכל מברך על הפרוסה של חטין, ופוטר את השלמה של שעורין.
  98. Berakhot 40a רבי יוחנן אמר halacha dispute blessing interruption
    Rabbi Yohanan rules that requesting salt or relish between blessing and eating does not require a new blessing, but requesting animal fodder does.
    אמר רב: ״טול ברוך, טול ברוך״ — אינו צריך לברך. ״הבא מלח״ ״הבא לפתן״ — צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו ״הביאו מלח״ ״הביאו לפתן״ נמי אינו צריך לברך, ״גביל לתורי, גביל לתורי״ צריך לברך. ורב ששת אמר: אפילו ״גביל לתורי״ נמי אינו צריך לברך, דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנא …
    אמר רב: ״טול ברוך, טול ברוך״ — אינו צריך לברך. ״הבא מלח״ ״הבא לפתן״ — צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו ״הביאו מלח״ ״הביאו לפתן״ נמי אינו צריך לברך, ״גביל לתורי, גביל לתורי״ צריך לברך. ורב ששת אמר: אפילו ״גביל לתורי״ נמי אינו צריך לברך, דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: ״ונתתי עשב בשדך לבהמתך״ והדר ״ואכלת ושבעת״.
  99. Berakhot 40a אמר רבי יוחנן aggada maxim lentil health
    Rabbi Yohanan advises eating lentils once every thirty days to prevent diphtheria but not daily because they harm breath.
    אמר רב מרי אמר רבי יוחנן: הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו. אבל כל יומא — לא. מאי טעמא? — משום דקשה לריח הפה.
  100. Berakhot 40a אמר רבי יוחנן aggada maxim mustard health
    Rabbi Yohanan advises eating mustard once every thirty days to prevent illness but not daily because it weakens the heart.
    ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן: הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום — מונע חלאים מתוך ביתו. אבל כל יומא — לא, מאי טעמא? — משום דקשה לחולשא דלבא.
  101. Berakhot 40b רבי יוחנן אמר halacha dispute general blessing
    Rabbi Yohanan rules that the general blessing fulfills the obligation even for bread and wine.
    ועל כולן אם אמר ״שהכל״ וכו'. אתמר. רב הונא אמר: חוץ מן הפת ומן היין. ורבי יוחנן אמר: אפילו פת ויין.
  102. Berakhot 40b רבי יוחנן אמר halacha dispute blessing formula
    Rabbi Yohanan's ruling that the general blessing works for bread and wine is compared with Rabbi Meir's validation of altered blessing formulas.
    נימא כתנאי: ראה פת ואמר: ״כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה״ — יצא. ראה תאנה ואמר ״כמה נאה תאנה זו, ברוך המקום שבראה״ — יצא, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות — לא יצא ידי חובתו. נימא רב הונא דאמר כרבי יוסי, ורבי יוחנן דאמר כרבי מאיר?!
  103. Berakhot 40b רבי יוחנן אמר halacha dialogue general blessing
    Rabbi Yohanan maintains that even Rabbi Yose validates the established general blessing over bread or wine, while rejecting formulas the Sages did not institute.
    ורבי יוחנן אמר לך: אנא דאמרי אפילו לרבי יוסי, עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם אלא משום דקאמר ברכה דלא תקינו רבנן, אבל אמר ״שהכל נהיה בדברו״ דתקינו רבנן, אפילו רבי יוסי מודה.
  104. Berakhot 40b רבי יוחנן אמר halacha dispute blessing formula
    Rabbi Yohanan rules that a blessing without mention of divine kingship is not a valid blessing.
    גופא. אמר רב: כל ברכה שאין בה הזכרת השם — אינה ברכה. ורבי יוחנן אמר: כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. אמר אביי: כוותיה דרב מסתברא, דתניא: ״לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי״: לא עברתי — מלברכך, ולא שכחתי — מלהזכיר שמך עליו. ואילו מלכות לא קתני.
  105. Berakhot 40b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada other plant identification
    Rabbi Yohanan identifies shitin and benot shua as types of figs and benot shikma as pressed figs.
    שיתין, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מין תאנים. רימין — כנדי. העוזרדין — טולשי. בנות שוח, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: תאיני חיורתא. בנות שקמה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: דובלי. גופנין — שילהי גופני. נצפה — פרחה. נובלות תמרה — רבי אילעא ורבי זירא, חד אמר: בושלי כמרא, וחד אמר: תמרי דזיקא …
    שיתין, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מין תאנים. רימין — כנדי. העוזרדין — טולשי. בנות שוח, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: תאיני חיורתא. בנות שקמה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: דובלי. גופנין — שילהי גופני. נצפה — פרחה. נובלות תמרה — רבי אילעא ורבי זירא, חד אמר: בושלי כמרא, וחד אמר: תמרי דזיקא.
  106. Berakhot 40b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling agricultural gifts
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Eliezer ben Jacob's ruling that gleanings, forgotten produce, and field corners become fixed for tithing when made into a stack.
    הכא במאי עסקינן — שעשאן גורן. דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: הלקט והשכחה והפאה שעשאן גורן — הוקבעו למעשר.
  107. Berakhot 42b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling wine blessings
    Rabbi Yohanan limits one blessing for multiple cups to Shabbat and festivals, when wine anchors the meal, and requires a blessing for every cup on ordinary days.
    גמ' אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בשבתות וימים טובים, הואיל ואדם קובע סעודתו על היין. אבל בשאר ימות השנה, מברך על כל כוס וכוס.
  108. Berakhot 43a רבי יוחנן אמר halacha dispute wine blessing
    Rabbi Yohanan requires diners to recline together even for one person's wine blessing to cover the others.
    הסבו, אחד מברך. אמר רב: לא שנו אלא פת דבעי הסבה, אבל יין לא בעי הסבה. ורבי יוחנן אמר: אפילו יין נמי בעי הסבה.
  109. Berakhot 43a רבי יוחנן אמר halacha dispute wine blessing
    Rabbi Yohanan rules that reclining effectively joins diners for wine as well as bread.
    איכא דאמרי, אמר רב: לא שנו אלא פת — דמהניא ליה הסבה. אבל יין — לא מהניא ליה הסבה. ורבי יוחנן אמר: אפילו יין נמי מהניא ליה הסבה.
  110. Berakhot 43a אמר רבי יוחנן halacha dialogue fragrant oil
    Rabbi Yohanan prescribes the blessing for the Creator of fragrant oil.
    אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: ״בורא שמן ערב״.
  111. Berakhot 43b אמר רבי יוחנן aggada exegesis public humiliation
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that one should enter a fiery furnace rather than publicly humiliate another, as Tamar demonstrates.
    ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. מנלן? — מתמר, שנאמר: ״היא מוצאת וגו'״.
  112. Berakhot 43b אמר רבי יוחנן halacha dispute fragrance blessings
    Rabbi Yohanan rules according to Rabban Gamliel's compromise that fragrant oil precedes myrtle because it provides both scent and anointing.
    תנו רבנן: הביאו לפניו שמן והדס, בית שמאי אומרים: מברך על השמן ואחר כך מברך על ההדס. ובית הלל אומרים: מברך על ההדס ואחר כך מברך על השמן. אמר רבן גמליאל: אני אכריע. שמן — זכינו לריחו וזכינו לסיכתו, הדס — לריחו זכינו לסיכתו לא זכינו. אמר רבי יוחנן: הלכה כדברי המכריע.
  113. Berakhot 43b אמר רבי יוחנן halacha ruling perfume modesty
    Rabbi Yohanan limits the prohibition on a perfumed man entering the marketplace to places suspected of male sexual misconduct.
    אל יצא כשהוא מבושם לשוק: אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: במקום שחשודים על משכב זכור. אמר רב ששת: לא אמרן אלא בבגדו, אבל בגופו — זיעה מעברא ליה. אמר רב פפא: ושערו כבגדו דמי, ואמרי לה כגופו דמי.
  114. Berakhot 44a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada dispute proper meal
    Rabbi Yohanan teaches that a meal without sharif is not a meal, while Rav requires salt.
    אמר רב: כל סעודה שאין בה מלח, אינה סעודה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל סעודה שאין בה שריף, אינה סעודה.
  115. Berakhot 44a רבי יוחנן אמר halacha dispute after blessing
    Rabbi Yohanan prescribes the phrase 'for the land and the fruits' in the after-blessing.
    רב חסדא אמר: ״על הארץ ועל פירותיה״. ורבי יוחנן אמר: ״על הארץ ועל הפירות״. אמר רב עמרם, ולא פליגי: הא לן, והא להו.
  116. Berakhot 44a רבי יוחנן אמר halacha dispute after blessing
    Rabbi Yohanan prescribes 'for the land and its fruits' for those eating the land's own produce.
    מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אינהו אכלי, ואנן מברכין?! אלא איפוך: רב חסדא אמר ״על הארץ ועל הפירות״, רבי יוחנן אמר ״על הארץ ועל פירותיה״.
  117. Berakhot 44b רבי יוחנן אמר aggada dispute early death
    Rabbi Yohanan attributes premature aging or death to a lack of wine.
    אמר אביי: מבלי בשר. ורבא אמר: מבלי יין. איתמר רב אמר: מבלי בשר. ושמואל אמר: מבלי עצים. ורבי יוחנן אמר: מבלי יין.
  118. Berakhot 45b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling grace quorum
    Rabbi Yohanan rules that when two eat together one may fulfill the other's Grace after Meals obligation, but they do not form a zimmun.
    אלא תסתיים, דרבי יוחנן הוא דאמר אם רצו לזמן — אין מזמנין, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שנים שאכלו כאחת — אחד מהן יוצא בברכת חבירו.
  119. Berakhot 46a אמר רבי יוחנן halacha ruling meal honors
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's rule that the host breaks bread generously and the guest leads Grace in order to bless the host.
    כי הא דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: בעל הבית בוצע, ואורח מברך. בעל הבית בוצע — כדי שיבצע בעין יפה. ואורח מברך — כדי שיברך בעל הבית.
  120. Berakhot 47a אמר רבי יוחנן both story showing honor
    Rabbi Yohanan teaches that formal precedence is shown only at an entrance bearing a mezuzah.
    רבין ואביי הוו קא אזלי באורחא, קדמיה חמריה דרבין לדאביי ולא אמר ליה ״ניזיל מר״. אמר: מדסליק האי מרבנן ממערבא, גס ליה דעתיה. כי מטא לפתחא דבי כנישתא אמר ליה: ניעל מר. אמר ליה: ועד השתא לאו מר אנא? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אין מכבדין אלא בפתח שיש בה מזוזה.
  121. Berakhot 47b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling conversion
    Rabbi Yohanan rules that one remains a gentile until completing both circumcision and immersion.
    והנכרי אין מזמנין עליו: פשיטא! הכא במאי עסקינן, בגר שמל ולא טבל. דאמר רבי זירא אמר רבי יוחנן: לעולם אינו גר עד שימול ויטבול, וכמה דלא טבל גוי הוא.
  122. Berakhot 47b אמר רבי יוחנן halacha ruling grace quorum
    Rabbi Yohanan permits counting a minor approaching maturity toward a zimmun.
    אמר רבי יוחנן: קטן פורח — מזמנין עליו. תניא נמי הכי: קטן שהביא שתי שערות — מזמנין עליו, ושלא הביא שתי שערות — אין מזמנין עליו, ואין מדקדקין בקטן. הא גופא קשיא, אמרת: הביא שתי שערות — אין, לא הביא — לא. והדר תני אין מדקדקין בקטן. לאתויי מאי? לאו
  123. Berakhot 48a אמר רבי יוחנן halacha ruling grace obligation
    Rabbi Yohanan rules that one cannot fulfill the public's Grace after Meals obligation without eating an olive-sized portion of grain.
    אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שמעון בן שטח דעבד — לגרמיה הוא דעבד, דהכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לעולם אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן.
  124. Berakhot 48b רבי יוחנן אמר aggada dispute saul kingship
    Rabbi Yohanan explains the women's delay in answering Saul by teaching that one kingship cannot encroach upon another even by a hairbreadth.
    וכל כך למה? לפי שהנשים דברניות הן. ושמואל אמר: כדי להסתכל ביפיו של שאול, דכתיב: ״משכמו ומעלה גבה מכל העם״. ורבי יוחנן אמר: לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא.
  125. Berakhot 49a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling grace wording
    Rabbi Yohanan requires the blessing 'Who is good and does good' to mention divine kingship twice, once for itself and once for the Jerusalem blessing.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ״הטוב והמטיב״ צריכה מלכות. מאי קא משמע לן, כל ברכה שאין בה מלכות — לא שמה ברכה? והא אמרה רבי יוחנן חדא זימנא! אמר רבי זירא: לומר שצריכה שתי מלכיות, חדא דידה וחדא ד״בונה ירושלים״.
  126. Berakhot 49b אמר רבי יוחנן halacha dispute eating measure
    Rabbi Yohanan reverses the attribution of the positions concerning whether an olive-sized or egg-sized portion creates the obligation.
    אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. אביי אמר: לעולם לא תיפוך. הכא בקראי פליגי, רבי מאיר סבר: ״ואכלת״ — זו אכילה, ״ושבעת״ — זו שתיה, ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ״ואכלת ושבעת״ — אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו — כביצה.
  127. Berakhot 50a אמר רבי יוחנן halacha maxim zimmun wording
    Rabbi Yohanan calls one who says 'Let us bless Him of whose food we ate' a scholar and one who says 'the One of whose food' an ignoramus.
    אמר רבי יוחנן: ״נברך שאכלנו משלו״ — הרי זה תלמיד חכם, ״למי שאכלנו משלו״ — הרי זה בור.
  128. Berakhot 50a אמר רבי יוחנן halacha maxim zimmun wording
    Rabbi Yohanan calls one who says 'Blessed is He of whose food we ate' a scholar and one who specifies 'the food we ate' an ignoramus.
    אמר רבי יוחנן: ״ברוך שאכלנו משלו״ — הרי זה תלמיד חכם, ״על המזון שאכלנו״ — הרי זה בור.
  129. Berakhot 51a משמיה דרבי יוחנן halacha exegesis full mouth
    Rabbi Yohanan requires removing food from one's mouth before blessing because the verse calls for a mouth filled with praise.
    במידי דלא ממאיס נמי, לסלקינהו לצד אחד וליברך? תרגמה רב יצחק קסקסאה קמיה דרבי יוסי בר אבין משמיה דרבי יוחנן: משום שנאמר ״ימלא פי תהלתך״.
  130. Berakhot 51a אמר רבי יוחנן halacha ruling blessing cup
    Rabbi Yohanan recognizes four requirements for the cup of blessing: inner washing, outer rinsing, undiluted wine, and fullness.
    אמר רבי יוחנן: אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד: הדחה, שטיפה, חי, ומלא. תנא: הדחה — מבפנים, ושטיפה — מבחוץ.
  131. Berakhot 51a אמר רבי יוחנן aggada exegesis blessing cup
    Rabbi Yohanan promises a boundless inheritance to one who blesses over a full cup.
    אמר רבי יוחנן: כל המברך על כוס מלא — נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר: ״ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה״. רבי יוסי בר חנינא אומר: זוכה ונוחל שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא.
  132. Berakhot 51a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling blessing cup
    Rabbi Yohanan reports that the early Sages leave unresolved whether the left hand may support the right while holding the blessing cup.
    ונותנו לימין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראשונים שאלו: שמאל מהו שתסייע לימין? אמר רב אשי: הואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשט להו,
  133. Berakhot 51b אמר רבי יוחנן aggada exegesis blessing cup
    Rabbi Yohanan teaches that a woman's womb is blessed through the fruit of her husband's body.
    עולא אקלע לבי רב נחמן. כריך ריפתא, בריך ברכת מזונא, יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן. אמר ליה רב נחמן: לישדר מר כסא דברכתא לילתא. אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש, שנאמר ״וברך פרי בטנך״. ״פרי בטנה״ לא נאמר, אלא ״פרי בטנך״.
  134. Berakhot 52b אמר רבי יוחנן halacha ruling bread crumbs
    Rabbi Yohanan permits deliberately destroying bread crumbs smaller than an olive.
    מסייע ליה לרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן: פירורין שאין בהם כזית — מותר לאבדן ביד.
  135. Berakhot 52b אמר רבי יוחנן halacha ruling popular practice
    Rabbi Yohanan reports that the people follow Beit Hillel according to Rabbi Yehuda's explanation.
    ואמר רבי יוחנן נהגו העם כבית הלל אליבא דרבי יהודה.
  136. Berakhot 53a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling fragrance blessing
    Rabbi Yohanan exempts one from blessing on scents encountered in Tiberias on Friday evenings or Tzippori after Shabbat because they are presumed intended to perfume clothing.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המהלך בערבי שבתות בטבריא ובמוצאי שבתות בצפורי והריח ריח, אינו מברך, מפני שחזקתו אינו עשוי אלא לגמר בו את הכלים.
  137. Berakhot 53b אמר רבי יוחנן halacha dispute digestion interval
    Rabbi Yohanan measures digestion as lasting until the person becomes hungry again.
    כמה שיעור עכול? אמר רבי יוחנן: כל זמן שאינו רעב. וריש לקיש אמר: כל זמן שיצמא מחמת אכילתו.
  138. Berakhot 54a אמר רבי יוחנן halacha exegesis deliverance blessing
    Rabbi Yohanan derives the duty to bless for deliverance from Jethro's blessing of God for rescue.
    גמ' מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'״.
  139. Berakhot 54b אמר רבי יוחנן aggada exegesis remembering righteous
    Rabbi Yohanan teaches that even during divine anger God remembers the righteous, as Abraham's merit saves Lot.
    והא ״הודאה ושבח״ קתני! תני: על לוט ועל אשתו מברכים שתים. על אשתו אומר ״ברוך … דיין האמת״, ועל לוט אומר ״ברוך … זוכר את הצדיקים״. אמר רבי יוחנן: אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך הוא, זוכר את הצדיקים, שנאמר: ״ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו'״.
  140. Berakhot 54b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada other prolonged prayer
    Rabbi Yohanan is cited at the start of an incomplete challenge concerning whether prolonged prayer is beneficial.
    והמאריך בתפלתו מעליותא היא? והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן:
  141. Berakhot 55a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine announcements
    Rabbi Yohanan teaches that God personally announces famine, abundance, and a worthy communal leader.
    אמר רבי יוחנן: שלשה דברים מכריז עליהם הקדוש ברוך הוא בעצמו ואלו הן: רעב, ושובע, ופרנס טוב. רעב — דכתיב: ״כי קרא ה' לרעב וגו'״. שובע — דכתיב: ״וקראתי אל הדגן והרביתי אתו״. פרנס טוב — דכתיב: ״ויאמר ה' אל משה לאמר. ראה קראתי בשם בצלאל וגו'״.
  142. Berakhot 55a אמר רבי יוחנן aggada exegesis wisdom
    Rabbi Yohanan teaches that God grants wisdom only to one who already possesses wisdom.
    אמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, שנאמר: ״יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה״. שמע רב תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו. אמר ליה: אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה, דכתיב: ״ובלב כל חכם לב נתתי חכמה״.
  143. Berakhot 55a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis bad dreams
    Rabbi Yohanan interprets the fear God creates as a bad dream.
    אמר רב חסדא: כל חלום, ולא טוות. ואמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא. ואמר רב חסדא: לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים כוליה. ואמר רב חסדא: חלמא בישא עדיף מחלמא טבא. ואמר רב חסדא: חלמא בישא — עציבותיה מסתייה, חלמא טבא — חדויה מסתייה. אמר רב יוסף: חלמא טבא, אפילו לדידי, בדיחותיה מפכח …
    אמר רב חסדא: כל חלום, ולא טוות. ואמר רב חסדא: חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא. ואמר רב חסדא: לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים כוליה. ואמר רב חסדא: חלמא בישא עדיף מחלמא טבא. ואמר רב חסדא: חלמא בישא — עציבותיה מסתייה, חלמא טבא — חדויה מסתייה. אמר רב יוסף: חלמא טבא, אפילו לדידי, בדיחותיה מפכחא ליה. ואמר רב חסדא: חלמא בישא קשה מנגדא, שנאמר: ״והאלהים עשה שיראו מלפניו״, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זה חלום רע.
  144. Berakhot 55a אמר רבי יוחנן aggada exegesis dreams
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that every dream contains meaningless elements just as grain contains straw.
    ״הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ה'״. וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום? אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים.
  145. Berakhot 55b אמר רבי יוחנן aggada ruling dream remedy
    Rabbi Yohanan instructs one distressed by a dream to improve it before three people through prescribed declarations, reversals, redemptions, and verses of peace.
    אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה, ילך ויפתרנו בפני שלשה. ״יפתרנו״?! והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא? אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: ״חלמא טבא חזאי״. ולימרו ליה הנך: ״טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא …
    אמר רב הונא בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה, ילך ויפתרנו בפני שלשה. ״יפתרנו״?! והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא? אלא אימא: יטיבנו בפני שלשה. ליתי תלתא ולימא להו: ״חלמא טבא חזאי״. ולימרו ליה הנך: ״טבא הוא וטבא ליהוי, רחמנא לשוייה לטב. שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא, ויהוי טבא״. ולימרו שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות.
  146. Berakhot 55b אמר רבי יוחנן aggada maxim minor prophecy
    Rabbi Yohanan teaches that a verse arising in one's mouth upon waking is a minor prophecy.
    אמר רבי יוחנן: השכים ונפל לו פסוק לתוך פיו, הרי זו נבואה קטנה.
  147. Berakhot 55b אמר רבי יוחנן aggada exegesis true dreams
    Rabbi Yohanan identifies three dreams that come true: a morning dream, a dream another has about a person, and a dream interpreted within a dream.
    ואמר רבי יוחנן, שלשה חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש אומר: אף חלום שנשנה, שנאמר: ״ועל השנות החלום וגו'״.
  148. Berakhot 57a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue scholar welfare
    Rabbi Yohanan instructs the reciter to teach that a Torah scholar always fares well.
    אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני: תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר: ״לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי״.
  149. Berakhot 57b אמר רבי יוחנן aggada maxim minor prophecy
    Rabbi Yohanan teaches that a verse arising in one's mouth upon waking is a minor prophecy.
    אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך פיו — הרי זה נבואה קטנה. תנו רבנן, שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום — יצפה לחסידות. שלמה — יצפה לחכמה. אחאב — ידאג מן הפורענות.
  150. Berakhot 58a אמר רבי יוחנן aggada maxim seeing kings
    Rabbi Yohanan urges people to run to see Jewish and gentile kings so that one may eventually distinguish between them.
    אמר רבי יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל. ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה — יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.
  151. Berakhot 58a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chanan bar Rava aggada maxim divine appointment
    Rabbi Yohanan teaches that even the supervisor of an irrigation ditch is appointed from heaven.
    אמר: הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא, דרישנא ליה: ״לך ה' הגדלה״ — זו מעשה בראשית, וכן הוא אומר: ״עשה גדלות עד אין חקר״. ״והגבורה״ — זו יציאת מצרים, שנאמר: ״וירא ישראל את היד הגדלה וגו'״. ״והתפארת״ — זו חמה ולבנה שעמדו לו ליהושע, שנאמר: ״וידם השמש וירח עמד וגו'״. ״והנצח״ — זו מפלתה של רומי. וכן הוא או …
    אמר: הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא, דרישנא ליה: ״לך ה' הגדלה״ — זו מעשה בראשית, וכן הוא אומר: ״עשה גדלות עד אין חקר״. ״והגבורה״ — זו יציאת מצרים, שנאמר: ״וירא ישראל את היד הגדלה וגו'״. ״והתפארת״ — זו חמה ולבנה שעמדו לו ליהושע, שנאמר: ״וידם השמש וירח עמד וגו'״. ״והנצח״ — זו מפלתה של רומי. וכן הוא אומר: ״ויז נצחם על בגדי וגו'״. ״וההוד״ — זו מלחמת נחלי ארנון, שנאמר: ״על כן יאמר בספר מלחמת ה' את והב בסופה וגו'״. ״כי כל בשמים ובארץ״ — זו מלחמת סיסרא, שנאמר: ״מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו'״. ״לך ה' הממלכה״ — זו מלחמת עמלק, וכן הוא אומר: ״כי יד על כס יה״. ״והמתנשא״ — זו מלחמת גוג ומגוג, וכן הוא אומר: ״הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל״. ״לכל לראש״ — אמר רב חנן בר רבא אמר רבי יוחנן: אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה.
  152. Berakhot 58b רבי יוחנן אמר aggada dispute sighing
    Rabbi Yohanan teaches that a sigh breaks a person's entire body, beyond Rav's view that it breaks half.
    עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא. כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואתנח. אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת? והאמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר: ״ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו'״. ורבי יוחנן אמר אף כל גופו של אדם, שנאמר: ״והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמ …
    עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא. כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי נגד רב חסדא ואתנח. אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת? והאמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר: ״ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו'״. ורבי יוחנן אמר אף כל גופו של אדם, שנאמר: ״והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב וגו'״.
  153. Berakhot 58b אמר רבי יוחנן aggada exegesis righteous homes
    Rabbi Yohanan teaches that since the Temple's destruction the homes of the righteous are decreed to fall but God will eventually restore them.
    אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן — מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו, שנאמר: ״באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב״. ואמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן, שנאמר: ״שיר המעלות לדוד הבטחים בה' כהר ציון״. מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו ל …
    אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן — מיום שחרב בית המקדש נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו, שנאמר: ״באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב״. ואמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן, שנאמר: ״שיר המעלות לדוד הבטחים בה' כהר ציון״. מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו, אף בתיהן של צדיקים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן. חזייה דלא מיישבא דעתיה. אמר ליה: דיו לעבד שיהא כרבו.
  154. Berakhot 59b אמר רבי יוחנן halacha ruling wine blessing
    Rabbi Yohanan requires the blessing 'Who is good and does good' when a group changes to a different wine.
    תא שמע: שינוי יין אינו צריך לברך, שינוי מקום צריך לברך. ואמר רבי יוסף בר אבא אמר רבי יוחנן אף על פי שאמרו שינוי יין אינו צריך לברך, אבל אומר: ״ברוך … הטוב והמטיב״! התם נמי, דאיכא בני חבורה דשתו בהדיה.
  155. Berakhot 59b רבי יוחנן אמר halacha dispute new possessions
    Rabbi Yohanan requires a blessing over a new house or vessel even when the owner already possesses a similar one.
    בנה בית חדש וקנה כלים חדשים וכו'. אמר רב הונא: לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן, אבל יש לו כיוצא בהן — אינו צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו יש לו כיוצא בהן, צריך לברך.
  156. Berakhot 60a רבי יוחנן אמר halacha dispute new possessions
    Rabbi Yohanan requires a blessing even when a person purchases the same kind of item again.
    ואיכא דאמרי: אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא קנה וחזר וקנה, אבל קנה וחזר וקנה — אין צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו קנה חזר וקנה — צריך לברך. מכלל דכי יש לו וקנה — דברי הכל צריך לברך.
  157. Berakhot 60a רבי יוחנן אמר halacha dialogue new possessions
    Rabbi Yohanan's requirement to bless upon repurchasing a type of item is challenged as matching neither cited tannaitic opinion.
    בשלמא ללישנא קמא — רב הונא כרבי מאיר, ורבי יוחנן כרבי יהודה. אלא ללישנא בתרא, בשלמא רב הונא כרבי יהודה, אלא רבי יוחנן דאמר כמאן? לא כרבי מאיר ולא כרבי יהודה!
  158. Berakhot 61a אמר רבי יוחנן aggada maxim avoidance priorities
    Rabbi Yohanan prefers walking behind a lion to walking behind a woman, behind a woman to following idolatry, and behind idolatry to passing a praying synagogue.
    אמר רבי יוחנן: אחורי ארי ולא אחורי אשה, אחורי אשה ולא אחורי עבודה זרה, אחורי עבודה זרה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין.
  159. Berakhot 61b אמר רבי יוחנן halacha ruling temple reverence
    Rabbi Yohanan limits the ban on frivolity facing the eastern gate to a visible, unfenced location within Tzofim while the Divine Presence rests in the Temple.
    לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים, וברואה. איתמר נמי: אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, הכי אמר רבי יוחנן: לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים, וברואה ובשאין גדר, ובזמן שהשכינה שורה.
  160. Berakhot 62b רבי יוחנן אמר halacha dispute appointed time
    Rabbi Yohanan interprets the appointed time as lasting until precisely midday.
    מאי ״עת מועד״? אמר שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא: משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו. רבי יוחנן אמר: עד חצות ממש.
  161. Berakhot 62b רבי יוחנן אמר aggada dispute david vision
    Rabbi Yohanan interprets David's vision as the Temple, citing the verse about appearing on God's mountain.
    רבי יצחק נפחא אמר: כסף כפורים ראה, שנאמר: ״ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו'״. רבי יוחנן אמר: בית המקדש ראה, דכתיב: ״בהר ה' יראה״.
  162. Berakhot 63a אמר רבי יוחנן both exegesis priestly gifts
    Rabbi Yohanan teaches from the juxtaposition of passages that withholding priestly gifts leads one to need a priest because of one's wife and ultimately to need the gifts oneself.
    אמר חזקיה בריה דרבי פרנך אמר רבי יוחנן: למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות — לומר לך: כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן, סוף נצרך לכהן על ידי אשתו, שנאמר: ״ואיש את קדשיו לו יהיו״, וסמיך ליה ״איש איש כי תשטה אשתו״, וכתיב ״והביא האיש את אשתו״ וגו'. ולא עוד אלא סוף שנצרך להן, שנאמר: ״ואיש …
    אמר חזקיה בריה דרבי פרנך אמר רבי יוחנן: למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות — לומר לך: כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן, סוף נצרך לכהן על ידי אשתו, שנאמר: ״ואיש את קדשיו לו יהיו״, וסמיך ליה ״איש איש כי תשטה אשתו״, וכתיב ״והביא האיש את אשתו״ וגו'. ולא עוד אלא סוף שנצרך להן, שנאמר: ״ואיש את קדשיו לו יהיו״.

Shabbat (195)

  1. Shabbat 5a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan treats a person's hand as an area four handbreadths by four handbreadths for Shabbat transfer.
    אמר רבא: איכפל תנא לאשמעינן כל הני?! אלא אמר רבא: ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה. וכן כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה.
  2. Shabbat 5a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat throwing
    Rabbi Yohanan holds one liable for throwing an object that lands in another person's hand because a hand counts as a four-by-four area.
    אמר רבי אבין אמר רבי אילעאי אמר רבי יוחנן: זרק חפץ ונח בתוך ידו של חבירו — חייב. מאי קא משמע לן? — ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה? והא אמרה רבי יוחנן חדא זימנא? מהו דתימא הני מילי, היכא דאחשבה הוא לידיה. אבל היכא דלא אחשבה הוא לידיה — אימא לא. קא משמע לן.
  3. Shabbat 5a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat throwing
    Rabbi Yohanan holds the thrower liable when the recipient remains in place to catch the object but exempts him when the recipient moves to catch it.
    אמר רבי אבין אמר רבי אילעאי אמר רבי יוחנן: עמד במקומו וקיבל — חייב. עקר ממקומו וקיבל — פטור. תניא נמי הכי, אחרים אומרים: עמד במקומו וקיבל — חייב. עקר ממקומו וקיבל — פטור.
  4. Shabbat 5a בעי רבי יוחנן halacha other shabbat throwing
    Rabbi Yohanan asks whether one is liable after throwing an object, moving from one's place, and catching it oneself.
    בעי רבי יוחנן: זרק חפץ ונעקר הוא ממקומו וחזר וקיבלו — מהו?
  5. Shabbat 5a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat carrying
    Rabbi Yohanan holds one liable for extending a hand into another courtyard, intercepting rainwater, and carrying it out.
    אמר רבי אבין אמר רבי יוחנן: הכניס ידו לתוך חצר חבירו וקיבל מי גשמים והוציא — חייב. מתקיף לה רבי זירא: מה לי הטעינו חבירו, מה לי הטעינו שמים, איהו לא עביד עקירה?! לא תימא ״קיבל״ אלא ״קלט״. והא בעינן עקירה מעל גבי מקום ארבעה, וליכא!
  6. Shabbat 5b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat carrying
    Rabbi Yohanan rules that one carrying food and drink in and out all day incurs liability only upon stopping.
    אמר רבי אבין אמר רבי אילעאי אמר רבי יוחנן: היה טעון אוכלים ומשקין, ונכנס ויוצא כל היום כולו — אינו חייב עד שיעמוד.
  7. Shabbat 5b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling shabbat carrying
    Rabbi Yohanan exempts one who moves objects within a domain and only afterward decides to carry them out because the initial lifting lacks that purpose.
    מאי קא משמע לן? — שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך? הא אמרה רבי יוחנן חדא זימנא! דאמר רב ספרא אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: המעביר חפצים מזוית לזוית, ונמלך עליהן והוציאן — פטור, שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך. אמוראי נינהו, מר אמר לה בהאי לישנא, ומר אמר לה בהאי לישנא.
  8. Shabbat 5b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha other unclear
    Rabbi Yohanan is cited at the start of an incomplete teaching transmitted through Rabbi Ami and Rav Safra.
    אמר רב ספרא אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן:
  9. Shabbat 6a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat throwing
    Rabbi Yohanan says Ben Azzai concedes that throwing through an intermediate domain incurs liability.
    אמר רבי יוחנן: ומודה בן עזאי בזורק. תניא נמי הכי: המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו — חייב. אחד המוציא, ואחד המכניס, ואחד הזורק, ואחד המושיט. בן עזאי אומר: המוציא והמכניס פטור, המושיט והזורק — חייב.
  10. Shabbat 6b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat labors
    Rabbi Yohanan holds one separately liable for each of the thirty-nine labors performed during one lapse of awareness.
    איני?! והתנן: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. והוינן בה: מנינא למה לי? ואמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולן בהעלם אחת — חייב על כל אחת ואחת.
  11. Shabbat 7a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling shabbat enclosure
    Rabbi Yohanan holds one liable for throwing into a large enclosure not made for residence because its partitions remain valid.
    כגון דאית לה מחיצות. וכי הא דאמר עולא אמר רבי יוחנן: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ואפילו כור ואפילו כוריים, הזורק לתוכו חייב. מאי טעמא? — מחיצה היא, אלא שמחוסרת דיורין.
  12. Shabbat 7a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan classifies an inconvenient corner beside the public domain as a karmelit despite occasional public use.
    והכרמלית. אטו כולהו נמי לאו כרמלית נינהו? כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים. דאף על גב דזימנין דדחקי ביה רבים ועיילי לגוה, כיון דלא ניחא תשמישתיה, כי כרמלית דמי.
  13. Shabbat 7a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan classifies the area between public pillars as a karmelit because people cannot walk through it conveniently.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: בין העמודין נידון ככרמלית. מאי טעמא? אף על גב דדרסי בה רבים, כיון דלא מסתגי להו בהדיא — ככרמלית דמיא. אמר רבי זירא אמר רב יהודה: איצטבא שלפני העמודים נידון ככרמלית.
  14. Shabbat 7a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling karmelit dimensions
    Rabbi Yohanan requires a karmelit to measure at least four handbreadths.
    אמר רבה דבי רב שילא: כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: אין כרמלית פחותה מארבעה. ואמר רב ששת: ותופסת עד עשרה. מאי ״ותופסת עד עשרה״? אילימא דאי איכא מחיצה עשרה הוא דהוי כרמלית, ואי לא — לא הוי כרמלית, ולא? והאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: בית שאין בתוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה, על גגו — מותר לטל …
    אמר רבה דבי רב שילא: כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: אין כרמלית פחותה מארבעה. ואמר רב ששת: ותופסת עד עשרה. מאי ״ותופסת עד עשרה״? אילימא דאי איכא מחיצה עשרה הוא דהוי כרמלית, ואי לא — לא הוי כרמלית, ולא? והאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב: בית שאין בתוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה, על גגו — מותר לטלטל בכולו, בתוכו — אין מטלטלין בו אלא ארבע אמות!
  15. Shabbat 7b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha dialogue shabbat domains
    Rabbi Yohanan classifies an inconvenient corner beside the public domain as a karmelit rather than as a public-domain recess.
    אמר ליה רבא לאביי: לדידך דאמרת חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמו, מאי שנא מהא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים, ותיהוי כחורי רשות הרבים?! התם לא ניחא תשמישתיה, הכא ניחא תשמישתיה.
  16. Shabbat 7b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat throwing
    Rabbi Yohanan limits the case to a fat fig that adheres where it lands.
    ואמר רבי יוחנן, בדבילה שמינה שנו. ואי סלקא דעתך חורי רשות הרבים כרשות הרבים דמו, למה לי לאוקמה בדבילה שמינה? לוקמה בצרור וחפץ, ודנח בחור!
  17. Shabbat 8b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling exempt domain
    Rabbi Yohanan permits people in private and public domains to shoulder burdens upon a place smaller than four by four handbreadths but forbids transferring through it.
    אלא אסקופה מקום פטור בעלמא הוא — כגון דלית ביה ארבעה על ארבעה. וכי הא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה טפחים — מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
  18. Shabbat 11a אמר רבי יוחנן halacha ruling study interruption
    Rabbi Yohanan exempts only full-time scholars like Rabbi Shimon ben Yohai from interrupting study for prayer, while ordinary scholars interrupt for both Shema and prayer.
    ואם התחילו אין מפסיקין, מפסיקין לקריאת שמע. הא תנא ליה רישא אין מפסיקין? סיפא אתאן לדברי תורה. דתניא: חברים שהיו עוסקין בתורה — מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפלה. אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחביריו שתורתן אומנותן. אבל כגון אנו, מפסיקין לקריאת שמע ולתפלה.
  19. Shabbat 12b אמר רבי יוחנן aggada exegesis aramaic prayer
    Rabbi Yohanan teaches that ministering angels do not attend prayers for personal needs spoken in Aramaic because they do not understand it.
    ואמר רבי חנינא: בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת. אמר רבה בר בר חנה: כי הוה אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בתפיחה, זימנין אמר: ״המקום יפקדך לשלום״. וזימנין אמר ליה: ״רחמנא ידכרינך לשלם״. היכי עביד הכי? והאמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי. ואמר רבי יוחנן: כל השואל צרכיו בלשון אר …
    ואמר רבי חנינא: בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת. אמר רבה בר בר חנה: כי הוה אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בתפיחה, זימנין אמר: ״המקום יפקדך לשלום״. וזימנין אמר ליה: ״רחמנא ידכרינך לשלם״. היכי עביד הכי? והאמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי. ואמר רבי יוחנן: כל השואל צרכיו בלשון ארמי — אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי! שאני חולה דשכינה עמו.
  20. Shabbat 14a אמר רבי יוחנן both maxim torah scroll
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Parnakh's warning that one who holds a Torah scroll bare is buried bare of the reward for that mitzvah.
    והידים — מפני שהידים עסקניות הן. תנא, אף ידים הבאות מחמת ספר פוסלות את התרומה. משום דרבי פרנך — דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: האוחז ספר תורה ערום, נקבר ערום. ערום סלקא דעתך? אלא אמר רבי זירא: ערום בלא מצות. בלא מצות סלקא דעתך? אלא אימא: ערום בלא אותה מצוה.
  21. Shabbat 19b אמר רבי יוחנן halacha dispute shabbat preparation
    Rabbi Yohanan distinguishes materials still requiring pounding, about which all agree, from those requiring grinding, about which the authorities dispute.
    ורבי אלעזר מאי טעמא לא אמר כרבי יוסי בר חנינא? אמר לך: לאו איתמר עלה אמר רבא בר חנינא אמר רבי יוחנן: במחוסרין דיכה — דכולי עלמא לא פליגי, כי פליגי במחוסרין שחיקה. והני נמי כמחוסרין דיכה דמו. הורה רבי יוסי בר חנינא כרבי ישמעאל.
  22. Shabbat 20a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling gentile cooking
    Rabbi Yohanan rules that food cooked to the degree of ben Derosai is no longer subject to the prohibition of gentile cooking.
    גמ' וכמה? אמר רבי אלעזר אמר רב: כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי. איתמר נמי, אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי, אין בו משום בישולי גוים. תניא חנניא אומר: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי — מותר להשהותו על גבי כירה ואף על פי שאין גרופה וקטומה.
  23. Shabbat 20b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat kindling
    Rabbi Yohanan rules that Babylonian wood does not need to catch fire in its majority before Shabbat.
    אמר רבי יוחנן: עצים של בבל אין צריכין רוב. מתקיף לה רב יוסף: מאי היא? אילימא סילתי — השתא פתילה אמר עולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא, סילתי מבעיא? אלא אמר רב יוסף: שוכא דארזא. רמי בר אבא אמר: זאזא.
  24. Shabbat 21b משמיה דרבי יוחנן aggada story youthful learning
    Rabbi Yohanan's attribution causes Abaye to accept a teaching he had rejected under another attribution, leading him to lament missing youthful learning.
    אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי ירמיה, ולא קבלה. כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דרבי יוחנן, וקבלה. אמר: אי זכאי, גמירתיה לשמעתיה מעיקרא. והא גמרה! נפקא מינה לגירסא דינקותא.
  25. Shabbat 21b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling hanukkah lights
    Rabbi Yohanan sets the latest ordinary time for Hanukkah lighting when the Tarmodians leave the marketplace.
    עד שתכלה רגל מן השוק. ועד כמה? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עד דכליא ריגלא דתרמודאי.
  26. Shabbat 21b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha story hanukkah lights
    Rabbi Yohanan recounts two elders in Sidon who follow the opposing Hanukkah lighting sequences of Beit Shammai and Beit Hillel and explain their reasons.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן. אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל. זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין.
  27. Shabbat 25a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis impure teruma
    Rabbi Yohanan derives that impure teruma oil may be burned from the verse forbidding burning only second-tithe produce in impurity.
    ואיבעית אימא מדרבי אבהו. דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ״ולא בערתי ממנו בטמא״ — ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמאת. ואימא: ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא!
  28. Shabbat 25b אמר רבי יוחנן aggada exegesis physical comfort
    Rabbi Yohanan interprets forgotten goodness as washing one's hands and feet with hot water.
    ״ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה״. מאי ״ותזנח משלום נפשי״ — אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. ״נשיתי טובה״ — אמר רבי ירמיה: זו בית המרחץ. אמר רבי יוחנן זו רחיצת ידים ורגלים בחמין. רבי יצחק נפחא אמר: זו מטה נאה וכלים נאים שעליה. רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים.
  29. Shabbat 29a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling cloth impurity
    Rabbi Yohanan rules that all agree a small cloth discarded into refuse is pure.
    ואזדא רבי אליעזר לטעמיה ורבי עקיבא לטעמיה. דתנן: פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הרחיים — בין מן המוכן ובין שאין מן המוכן — טמא, דברי רבי אליעזר. ורבי יהושע אומר: בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן — טהור. רבי עקיבא אומר: מן המוכן — טמא, ושלא מן המוכן — טהור. ו …
    ואזדא רבי אליעזר לטעמיה ורבי עקיבא לטעמיה. דתנן: פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הרחיים — בין מן המוכן ובין שאין מן המוכן — טמא, דברי רבי אליעזר. ורבי יהושע אומר: בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן — טהור. רבי עקיבא אומר: מן המוכן — טמא, ושלא מן המוכן — טהור. ואמר עולא, ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל מודים זרקו באשפה — דברי הכל טהור.
  30. Shabbat 30a אמר רבי יוחנן aggada exegesis death and mitzvot
    Rabbi Yohanan interprets freedom among the dead to mean that death releases a person from Torah and commandments.
    לא קשיא, הא דקאמר דוד ״לא המתים יהללו יה״ — הכי קאמר: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שכיון שמת, בטל מן התורה ומן המצות ואין להקדוש ברוך הוא שבח בו. והיינו דאמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״במתים חפשי״ — כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצות.
  31. Shabbat 31b רבי יוחנן אמר halacha ruling shabbat wick
    Rabbi Yohanan maintains that the ruling follows Rabbi Shimon and explains the wick case as one in which singeing it repairs a utensil.
    ורבי יוחנן אמר: לעולם כרבי שמעון סבירא ליה. ומאי שנא פתילה? כדאמר רב המנונא, ואיתימא רב אדא בר אהבה: הכא בפתילה שצריך להבהבה עסקינן, דבההיא אפילו רבי שמעון מודי, דקא מתקן מנא. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני שהוא עושה פחם, ולא קתני מפני שנעשית פחם. שמע מינה.
  32. Shabbat 33b רבי יוחנן אמר aggada exegesis jacob civic works
    Rabbi Yohanan interprets Jacob's favor to the city as establishing bathhouses.
    אמר: הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל אתקין מילתא. דכתיב: ״ויבא יעקב שלם״, ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. ״ויחן את פני העיר״, אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם. אמר: איכא מילתא דבעי לתקוני? אמרו ליה: איכא דוכתא דאית ביה ספק טומאה
  33. Shabbat 35a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling twilight law
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Yehuda for Shabbat and Rabbi Yose for teruma.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה לענין שבת, והלכה כרבי יוסי לענין תרומה. בשלמא הלכה כרבי יהודה לענין שבת — לחומרא. אבל לענין תרומה — מאי היא? אילימא לטבילה — ספקא היא?
  34. Shabbat 37b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling shabbat stove
    Rabbi Yohanan permits leaving fully heated water and fully cooked food upon a stove whose coals were covered and reignited, even with durable broom coals.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: קטמה והובערה, משהין עליה חמין שהוחמו כל צורכן ותבשיל שבישל כל צורכו, ואפילו גחלים של רותם. שמע מינה מצטמק ויפה לו מותר! — שאני הכא דקטמה. אי הכי מאי למימרא?! הובערה אצטריכא ליה. היינו הך! — גחלים של רותם אצטריכא ליה.
  35. Shabbat 37b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Sheshet halacha ruling shabbat stove
    Rabbi Yohanan permits leaving incompletely heated water or food upon an uncovered stove but forbids returning it unless the coals are swept or covered.
    אמר רב ששת אמר רבי יוחנן: כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו. עקר — לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן אפר. קסבר: מתניתין ״להחזיר״ תנן, אבל לשהות — משהין אף על פי שאינו גרוף ואינו קטום.
  36. Shabbat 37b אמר רבי יוחנן halacha dispute shabbat stove
    Rabbi Yohanan permits leaving fully cooked food and fully heated water on a stove even when further reduction improves the food.
    אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן: כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה תבשיל שבישל כל צורכו וחמין שהוחמו כל צורכן ואפילו מצטמק ויפה לו. אמר ליה ההוא מדרבנן לרב שמואל בר יהודה: הא רב ושמואל דאמרי תרווייהו מצטמק ויפה לו אסור!
  37. Shabbat 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya halacha dispute returning food
    Rabbi Yohanan permits returning a pot to the stove even after it has been placed on the ground.
    אמר רבי זריקא אמר רבי אבא אמר רבי תדאי: לא שנו אלא שעודן בידו, אבל הניחן על גבי קרקע — אסור. אמר רבי אמי: רבי תדאי דעבד — לגרמיה הוא דעבד. אלא הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: אפילו הניחה על גבי קרקע — מותר.
  38. Shabbat 39b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Yehuda and also teaches that the law generally follows a third authority who mediates between two disputants.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה. אמר ליה רב יוסף: בפירוש שמיע לך, או מכללא שמיע לך? מאי כללא? — דאמר רב תנחום אמר רבי יוחנן אמר רבי ינאי אמר (רב) [רבי]: כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע — הלכה כדברי המכריע. חוץ מקולי מטלניות, שאף על פי שרבי אליעזר מחמיר, ורבי יהושע מיקל, ורב …
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה. אמר ליה רב יוסף: בפירוש שמיע לך, או מכללא שמיע לך? מאי כללא? — דאמר רב תנחום אמר רבי יוחנן אמר רבי ינאי אמר (רב) [רבי]: כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע — הלכה כדברי המכריע. חוץ מקולי מטלניות, שאף על פי שרבי אליעזר מחמיר, ורבי יהושע מיקל, ורבי עקיבא מכריע — אין הלכה כדברי המכריע. חדא: דרבי עקיבא תלמיד הוא. ועוד: הא
  39. Shabbat 40b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue bathhouse torah
    Rabbi Yohanan forbids contemplating Torah in a bathhouse or lavatory, though one may speak to prevent a violation.
    היכי עביד הכי, והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא! וכי תימא בלשון חול אמר ליה, והאמר אביי: דברים של חול מותר לאומרן בלשון קודש, של קודש אסור לאומרן בלשון חול! אפרושי מאיסורא שאני.
  40. Shabbat 44a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling corpse movement
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Yehuda ben Lakish concerning moving a corpse on Shabbat.
    אי לא שרית ליה, אתי לכבויי. אמר רבי יהודה בן שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה בן לקיש במת.
  41. Shabbat 45a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling set aside objects
    Rabbi Yohanan limits Rabbi Shimon's set-aside prohibition to an object like oil in a burning lamp, reserved for a mitzvah and thereby prohibited.
    וממאי דרבי שמעון היא — דתני רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן: אין נוטלין עצים מן הסוכה ביום טוב אלא מן הסמוך לה. ורבי שמעון מתיר. ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה, ואם התנה עליה — הכל לפי תנאו. כעין שמן שבנר קאמרינן, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו. איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין …
    וממאי דרבי שמעון היא — דתני רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן: אין נוטלין עצים מן הסוכה ביום טוב אלא מן הסמוך לה. ורבי שמעון מתיר. ושוין בסוכת החג בחג שהיא אסורה, ואם התנה עליה — הכל לפי תנאו. כעין שמן שבנר קאמרינן, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו. איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין מוקצה לרבי שמעון אלא כעין שמן שבנר בשעה שהוא דולק, הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו.
  42. Shabbat 45b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue set aside objects
    Rabbi Yohanan reports that authorities rule according to Rabbi Shimon but forbids moving a hen's nest containing a dead chick.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אמרו הלכה כרבי שמעון. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא בעא מיניה ההוא סבא קרויא, ואמרי לה, סרויא מרבי יוחנן: קינה של תרנגולת מהו לטלטולי בשבת? אמר ליה: כלום עשוי אלא לתרנגולין! הכא במאי עסקינן — דאית ביה אפרוח מת.
  43. Shabbat 45b אמר רבי יוחנן halacha dispute set aside objects
    Rabbi Yohanan rules according to Rabbi Yehuda and merely reports that others rule according to Rabbi Shimon.
    כי אתא רב יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה. ורבי יהושע בן לוי אמר: הלכה כרבי שמעון. אמר רב יוסף: היינו דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אמרו הלכה כרבי שמעון. אמרו, וליה לא סבירא ליה.
  44. Shabbat 45b רבי יוחנן אמר halacha dispute moving lamp
    Rabbi Yohanan follows Rabbi Shimon only for a lamp and forbids moving a candelabrum whether it requires one or two hands.
    אמר ליה: מנרתא קאמרת? מנרתא שאני, דאמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי: הורה ריש לקיש בצידן: מנורה הניטלת בידו אחת — מותר לטלטלה, בשתי ידיו — אסור לטלטלה. ורבי יוחנן אמר: אנו אין לנו אלא בנר כרבי שמעון. אבל מנורה, בין ניטלת בידו אחת בין ניטלת בשתי ידיו — אסור לטלטלה.
  45. Shabbat 46a אמר רבי יוחנן halacha dialogue anonymous mishnah
    Rabbi Yohanan teaches that the law follows an unattributed Mishnah.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה. ותנן, מוכני שלה בזמן שהיא נשמטת — אין חיבור לה, ואין נמדדת עמה, ואין מצלת עמה באהל המת, ואין גוררין אותה בשבת בזמן שיש עליה מעות.
  46. Shabbat 47a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue moving ash pan
    Rabbi Yohanan transmits permission to move an ash pan with its ashes, while his other ruling requires permitted produce in a basket containing a stone.
    אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אמר רבי חנינא אמר רבי רומנוס: לי התיר רבי לטלטל מחתה באפרה. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: מי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן: נוטל אדם בנו והאבן בידו או כלכלה והאבן בתוכה. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכלכלה מלאה פירות עסקינן. טעמא דאית בה פירי, הא לית בה פירי — לא?
  47. Shabbat 49b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada story scriptural counting
    Rabbi Yohanan reports that the Sages bring a Torah scroll and count its occurrences before leaving their place.
    בעי רב יוסף: ״ויבא הביתה לעשות מלאכתו״, ממנינא הוא, או לא? אמר ליה אביי: וליתי ספר תורה ולימני. מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום!
  48. Shabbat 53a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling animal warming
    Rabbi Yohanan permits placing a saddlecloth on a donkey on Shabbat.
    כי סליק רבי זירא, אשכחיה לרבי בנימין בר יפת דיתיב וקאמר ליה משמיה דרבי יוחנן: נותנין מרדעת על גבי חמור בשבת. אמר ליה: יישר, וכן תרגמה אריוך בבבל.
  49. Shabbat 54a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha dispute goat udders
    Rabbi Yohanan rules according to the first tanna concerning goats going out with bound udders on Shabbat, against Samuel's ruling.
    ואיכא דמתני לה אהא: עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב. משום רבי יהודה בן בתירא אמרו: כך הלכה, אבל מי מפיס איזו ליבש ואיזו לחלב? ומתוך שאין מכירים, אחד זה ואחד זה אסור. אמר שמואל: ואמרי לה אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירא. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: הלכה כתנא קמא.
  50. Shabbat 55a רבי יוחנן אמר aggada dispute ancestral merit
    Rabbi Yohanan interprets the letter tav as a plea that ancestral merit show mercy.
    ומאי שנא ״תיו״? אמר רב: ״תיו״ — תחיה, ״תיו״ — תמות. ושמואל אמר: תמה זכות אבות. ורבי יוחנן אמר: תחון זכות אבות.
  51. Shabbat 55a רבי יוחנן אמר aggada exegesis ancestral merit
    Rabbi Yohanan dates the end of ancestral merit to the days of Hezekiah.
    ורבי יוחנן אמר: מימי חזקיהו, שנאמר: ״למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה' צבאות תעשה זאת וגו'״.
  52. Shabbat 58a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling shabbat clothing
    Rabbi Yohanan holds one liable to a sin offering for going out on Shabbat with a folded cloak resting on the shoulders.
    דילמא מיפסק, ומירתת ומיקפל ליה ומחית ליה אכתפיה. כדרב יצחק בר יוסף, דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: היוצא בטלית מקפלת ומונחת לו על כתפיו בשבת — חייב חטאת.
  53. Shabbat 59a רבי יוחנן אמר halacha ruling vessel impurity
    Rabbi Yohanan deems the object a utensil because it can be used to give water to a child.
    איתמר נמי, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: הואיל וראוי להקישו על גבי חרס. רבי יוחנן אמר: הואיל וראוי לגמע בו מים לתינוק.
  54. Shabbat 59a רבי יוחנן אמר halacha dispute vessel impurity
    Rabbi Yohanan permits applying the principle of telling an impure object to stand so its work can be done even to an object impure through a corpse.
    רבי אלעזר אומר: במדרסות אומרים ״עמוד ונעשה מלאכתנו״, ואין אומרים בטמא מת ״עמוד ונעשה מלאכתנו״. ורבי יוחנן אמר: אף אומר בטמא מת ״עמוד ונעשה מלאכתנו״.
  55. Shabbat 59a רבי יוחנן אמר halacha dispute metal sandal
    Rabbi Yohanan deems a metal animal sandal usable because a fleeing soldier can wear it to run over thorns.
    הא שמעינן ליה לרבי יוחנן דבעי מעין מלאכה ראשונה. דתניא: סנדל של בהמה של מתכת טמא. למאי חזי? אמר רב: ראוי לשתות בו מים במלחמה. ורבי חנינא אמר: ראוי לסוך בו שמן במלחמה. ורבי יוחנן אמר: בשעה שבורח מן הקרב מניחו ברגליו ורץ על קוצין ועל הברקנים.
  56. Shabbat 59a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha other golden ornament
    Rabbi Yohanan identifies the golden city ornament as a golden Jerusalem.
    ולא בעיר של זהב. מאי ״בעיר של זהב״? רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים דדהבא,
  57. Shabbat 60b רבי יוחנן אמר halacha dispute shoe ornament
    Rabbi Yohanan permits five ornamental fasteners on each shoe.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לחזק, אבל לנוי — מותר. וכמה לנוי? רבי יוחנן אמר: חמש בזה וחמש בזה. ורבי חנינא אמר: שבע בזה ושבע בזה.
  58. Shabbat 60b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue shoe ornament
    Rabbi Yohanan explains his five-fastener arrangement as two on each side and one on the strap.
    אמר ליה רבי יוחנן לרב שמן בר אבא, אסברה לך: לדידי, שתים מכאן ושתים מכאן ואחת בתרסיותיו. לרבי חנינא, שלש מכאן ושלש מכאן ואחת בתרסיותיו.
  59. Shabbat 61a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha story shoe order
    Rabbi Yohanan objects when given his right shoe first, treating the act as though it wounds the other foot.
    ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרב הונא. דאמר ליה רבי יוחנן לרב שמן בר אבא: הב לי מסנאי. יהב ליה דימין. אמר ליה עשיתו מכה.
  60. Shabbat 61a אמר רבי יוחנן halacha maxim shoe order
    Rabbi Yohanan compares shoes to tefillin and gives priority to the left shoe.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה. דאמר רבי יוחנן: כתפילין כך מנעלין. מה תפילין בשמאל, אף מנעלין בשמאל.
  61. Shabbat 61a אמר רבי יוחנן halacha ruling shoe order
    Rabbi Yohanan's teaching supports the legitimacy of prioritizing the left shoe.
    אמר רב יוסף: השתא דתניא הכי, ואמר רבי יוחנן הכי, דעבד הכי — עבד, ודעבד הכי — עבד.
  62. Shabbat 62a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue shabbat jewelry
    Rabbi Yohanan challenges an explanation limited to a female treasurer by asking how it accounts for a man.
    אמר רבי ירמיה: באשה גזברית עסקינן. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: תרצת אשה, איש מאי איכא למימר?
  63. Shabbat 63b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani halacha exegesis metal impurity
    Rabbi Yohanan derives that a metal instrument designed to produce sound can contract impurity.
    וכי תימא כרבי שמואל בר נחמני, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מניין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא — שנאמר: ״כל דבר אשר יבא באש״ — אפילו דיבור במשמע.
  64. Shabbat 63b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana both story restrained walking
    Rabbi Yohanan recounts a Jerusalem family whose women wear chained anklets to shorten their strides and prevent loss of virginity.
    הכא נמי קא עביד מעשה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתולותיהן נושרות, עשו להן כבלים והטילו שלשלת ביניהן, שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא היו בתולותיהן נושרות. איתער בהו רבי ירמיה, אמר להו: יישר, וכן אמר רבי יוחנן.
  65. Shabbat 63b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha exegesis woven impurity
    Rabbi Yohanan derives from the forehead plate that even the smallest woven item contracts impurity.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מניין לאריג כל שהוא שהוא טמא — מציץ.
  66. Shabbat 63b משום רבי יוחנן halacha exegesis ornament impurity
    Rabbi Yohanan derives minimal impurity for an ornament from the forehead plate and for woven material from the phrase concerning a garment.
    כי סליק רב דימי לנהרדעא שלח להו: דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי, ברם כך אמרו משום רבי יוחנן: מניין לתכשיט כל שהוא שהוא טמא — מציץ. ומניין לאריג כל שהוא שהוא טמא: — מ״או בגד״.
  67. Shabbat 64a אמר רבי יוחנן halacha ruling sack impurity
    Rabbi Yohanan explains that three braided sack threads are usable because a poor person hangs them around his daughter's neck.
    מוסף שק על הבגד שטמא משום אריג. אטו בגד לאו אריג הוא?! הכי קאמר: מוסף שק על הבגד, אף על פי שאינו אריג — טמא. למאי חזי? אמר רבי יוחנן: שכן עני קולע שלש נימין ותולה בצואר בתו.
  68. Shabbat 65a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat garment
    Rabbi Yohanan permits the item on Shabbat when a handle has been made for it.
    בעא מיניה רבי ירמיה מרבי אבא: עשתה לה בית יד, מהו? אמר ליה: מותר. איתמר [נמי], אמר רב נחמן בר אושעיא אמר רבי יוחנן: עשתה לה בית יד — מותר.
  69. Shabbat 67a אמר רבי יוחנן aggada ruling fever remedy
    Rabbi Yohanan prescribes taking an all-iron knife, going to a thorn bush, and tying a white thread to it as a remedy for burning fever.
    אמר רבי יוחנן: לאשתא צמירתא — לישקל סכינא דכולה פרזלא, וליזיל להיכא דאיכא וורדינא, וליקטר ביה נירא ברקא.
  70. Shabbat 69a רבי יוחנן אמר halacha dispute unwitting sin
    Rabbi Yohanan requires unawareness of the penalty of excision for an unwitting violation even when the person knowingly violates the prohibition.
    ורבנן, שגגה במאי? רבי יוחנן אמר: כיון ששגג בכרת, אף על פי שהזיד בלאו. וריש לקיש אמר עד שישגוג בלאו וכרת. אמר רבא: מאי טעמא דרבי שמעון בן לקיש — אמר קרא: ״אשר לא תעשינה בשגגה ואשם״ — עד שישגוג בלאו וכרת שבה.
  71. Shabbat 69a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat labors
    Rabbi Yohanan holds one separately liable for each Shabbat labor performed in one lapse of awareness.
    תנן: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. והוינן בה: מנינא למה לי? ואמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולן בהעלם אחד — חייב על כל אחת ואחת. היכי משכחת לה — בזדון שבת ושגגת מלאכות.
  72. Shabbat 69b אמר רבי יוחנן halacha dialogue teruma violation
    Rabbi Yohanan's standard requires ignorance of excision but, for teruma lacking excision, liability for the added fifth requires ignorance of the prohibition.
    ואמר אביי: הכל מודים בתרומה שאין חייבין עליה חומש עד שישגוג בלאו שבה. ״הכל מודים״ מאן? — רבי יוחנן. פשיטא! כי אמר רבי יוחנן היכא דאיכא כרת, היכא דליכא כרת לא! מהו דתימא: מיתה במקום כרת עומדת, וכי שגג במיתה נמי ליחייב — קא משמע לן. רבא אמר: מיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן קאי.
  73. Shabbat 70b אמר רבי יוחנן halacha dialogue shabbat labors
    Rabbi Yohanan holds one separately liable for every Shabbat labor performed during one lapse of awareness.
    תנן: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, והוינן בה: מנינא למה לי? ואמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולן בהעלם אחד — חייב על כל אחת ואחת. אי אמרת בשלמא העלם זה וזה בידו חייב על כל אחת ואחת — שפיר, אלא אי אמרת העלם שבת בידו אינו חייב אלא אחת, היכי משכחת לה — בזדון שבת ושגגת מלאכות!
  74. Shabbat 71b רבי יוחנן אמר halacha dispute separate awareness
    Rabbi Yohanan requires two offerings when knowledge of two olive-sized portions of forbidden fat eaten in one lapse arrives separately.
    איתמר: אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, ונודע לו על הראשון, וחזר ונודע לו על השני. רבי יוחנן אמר: חייב שתים. וריש לקיש אמר: אינו חייב אלא אחת. רבי יוחנן אמר חייב: ״על חטאתו ... והביא״. וריש לקיש אמר פטור: ״מחטאתו ונסלח לו״.
  75. Shabbat 73a אמר רבי יוחנן halacha dialogue shabbat labors
    Rabbi Yohanan holds one separately liable for each of all thirty-nine labors performed during one lapse.
    תנן ״אבות מלאכות ארבעים חסר אחת״, והוינן בה: מנינא למה לי? ואמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחד — חייב על כל אחת ואחת, בשלמא לאביי דאמר כי האי גוונא חייב, משכחת לה דידע אסורא דשבת וידע (לה) איסור מלאכות, וקא טעי בשיעורין. אלא לרבא דאמר פטור, היכי משכחת לה בזדון שבת ושגגת מלאכות?
  76. Shabbat 73b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat labors
    Rabbi Yohanan explains that the count of thirty-nine labors teaches separate liability for each when all are performed during one lapse.
    גמ' מנינא למה לי? אמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחד — חייב על כל אחת ואחת.
  77. Shabbat 74b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute wool processing
    Rabbi Yohanan holds one who spins wool on an animal on Shabbat liable for shearing, combing, and spinning, against Rav Kahana.
    הגוזז את הצמר והמלבנו. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הטווה צמר שעל גבי בהמה בשבת — חייב שלש חטאות: אחת משום גוזז, ואחת משום מנפץ, ואחת משום טווה. רב כהנא אמר: אין דרך גזיזה בכך, ואין דרך מנפץ בכך, ואין דרך טוויה בכך. ולא? והתניא משמיה דרבי נחמיה: שטוף בעזים, וטווי בעזים, אלמא טוויה על גבי בהמה שמ …
    הגוזז את הצמר והמלבנו. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הטווה צמר שעל גבי בהמה בשבת — חייב שלש חטאות: אחת משום גוזז, ואחת משום מנפץ, ואחת משום טווה. רב כהנא אמר: אין דרך גזיזה בכך, ואין דרך מנפץ בכך, ואין דרך טוויה בכך. ולא? והתניא משמיה דרבי נחמיה: שטוף בעזים, וטווי בעזים, אלמא טוויה על גבי בהמה שמה טוויה! חכמה יתירה שאני.
  78. Shabbat 74b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling sewing
    Rabbi Yohanan requires tying the two stitches for liability because otherwise they will not endure.
    והתופר שתי תפירות. והא לא קיימא! אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: והוא שקשרן.
  79. Shabbat 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani both exegesis astronomical calculation
    Rabbi Yohanan derives that calculating seasons and constellations is a mitzvah and identifies it as wisdom visible to the nations.
    אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב, עליו הכתוב אומר: ״ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו״. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות — שנאמר: ״ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים״, איזו חכמ …
    אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב, עליו הכתוב אומר: ״ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו״. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות — שנאמר: ״ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים״, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים — הוי אומר: זה חישוב תקופות ומזלות.
  80. Shabbat 75a אמר רבי יוחנן halacha ruling trapping mollusk
    Rabbi Yohanan explains that one who cracks the mollusk incurs no additional liability for killing because it was already dead.
    הצד צבי וכו'. תנו רבנן: הצד חלזון והפוצעו — אינו חייב אלא אחת. רבי יהודה אומר חייב שתים. שהיה רבי יהודה אומר: פציעה בכלל דישה. אמרו לו: אין פציעה בכלל דישה. אמר רבא: מאי טעמא דרבנן — קסברי אין דישה אלא לגדולי קרקע. וליחייב נמי משום נטילת נשמה! אמר רבי יוחנן: שפצעו מת.
  81. Shabbat 76a רבי יוחנן אמר halacha dispute shabbat carrying
    Rabbi Yohanan first holds one liable for carrying a cow's mouthful of legume straw for a camel and then retracts.
    גמ' מאי עצה? אמר רב יהודה: תבן של מיני קטנית. כי אתא רב דימי, אמר: המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל, רבי יוחנן אמר: חייב, רבי שמעון בן לקיש אמר: פטור. באורתא אמר רבי יוחנן הכי, לצפרא הדר ביה. אמר רב יוסף: שפיר עבד דהדר, דהא לא חזי לגמל! אמר ליה אביי: אדרבה, כדמעיקרא מסתברא, דהא חזי לפרה.
  82. Shabbat 76a רבי יוחנן אמר halacha dispute shabbat carrying
    Rabbi Yohanan exempts carrying fodder eaten only under duress because constrained eating does not count as normal eating.
    ואיפכא איתמר: רבי יוחנן אמר פטור, ריש לקיש אמר חייב. רבי יוחנן אמר פטור — אכילה על ידי הדחק לא שמה אכילה. ריש לקיש אמר חייב — אכילה על ידי הדחק שמה אכילה.
  83. Shabbat 77b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis word reading
    Rabbi Yohanan cites the verse 'and closes his eyes from seeing evil' to establish the wording under discussion.
    איבעיא להו: ״מאמצין״ תנן, או ״מעמצין״. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ״ועצם עיניו מראות ברע״.
  84. Shabbat 81a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling shabbat carrying
    Rabbi Yohanan requires the bird to feel the impact of the stone for it to meet the carrying measure.
    צרור או אבן כדי לזרוק בעוף. רבי אלעזר כו'. אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: והוא שמרגשת בה. וכמה שיעורו? תניא, רבי אלעזר בן יעקב אומר: משקל עשרה זוז.
  85. Shabbat 81b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat hygiene
    Rabbi Yohanan forbids wiping with earthenware on Shabbat.
    אמר רבי יוחנן: אסור לקנח בחרס בשבת. מאי טעמא? אילימא משום סכנה — אפילו בחול נמי! ואלא משום כשפים — אפילו בחול נמי לא! ואלא משום השרת נימין — דבר שאין מתכוין הוא. אמר להו רב נתן בר אושעיא: גברא רבה אמר מילתא, נימא בה טעמא: לא מיבעיא בחול — דאסור, אבל בשבת — הואיל ואיכא תורת כלי עליו, שפיר דמי. קא משמ …
    אמר רבי יוחנן: אסור לקנח בחרס בשבת. מאי טעמא? אילימא משום סכנה — אפילו בחול נמי! ואלא משום כשפים — אפילו בחול נמי לא! ואלא משום השרת נימין — דבר שאין מתכוין הוא. אמר להו רב נתן בר אושעיא: גברא רבה אמר מילתא, נימא בה טעמא: לא מיבעיא בחול — דאסור, אבל בשבת — הואיל ואיכא תורת כלי עליו, שפיר דמי. קא משמע לן.
  86. Shabbat 81b אמר רבי יוחנן halacha dialogue shabbat hygiene
    Rabbi Yohanan's prohibition on wiping with earthenware is reconciled with his rule that the law follows an unattributed Mishnah.
    רבא מתני לה משום השרת נימין, וקשיא ליה דרבי יוחנן אדרבי יוחנן: מי אמר רבי יוחנן אסור לקנח בחרס בשבת? אלמא דבר שאין מתכוין — אסור. והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה. ותנן: נזיר חופף ומפספס, אבל לא סורק! אלא מחוורתא כדרב נתן בר אושעיא.
  87. Shabbat 84a אמר רבי יוחנן halacha ruling wagon impurity
    Rabbi Yohanan rules that a stone wagon with a receptacle large enough for pomegranates contracts corpse impurity.
    ולחנניא טילטול על ידי שוורים שמיה טילטול? אין דתנן: שלש עגלות הן. עשויה כקתידרא — טמאה מדרס. כמטה — טמאה טמא מת. של אבנים — טהורה מכלום. ואמר רבי יוחנן: ואם יש בה בית קבול רמונים, טמאה טמא מת.
  88. Shabbat 85a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba both exegesis planting boundaries
    Rabbi Yohanan derives respect for the agricultural boundaries established by early experts from the ban on moving an ancient landmark.
    ומנלן דהא דקים להו לרבנן דחמשא בשיתא מילתא היא? דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: ״לא תסיג גבול רעך [אשר גבלו ראשונים]״ — גבול שגבלו ראשונים לא תסיג. מאי ״גבלו ראשונים״? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ״אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ״, אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו?! אלא ש …
    ומנלן דהא דקים להו לרבנן דחמשא בשיתא מילתא היא? דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: ״לא תסיג גבול רעך [אשר גבלו ראשונים]״ — גבול שגבלו ראשונים לא תסיג. מאי ״גבלו ראשונים״? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב ״אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ״, אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו?! אלא שהיו בקיאין בישובה של ארץ, שהיו אומרים: מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנים. ו״חרי״ — שמריחים את הארץ. ו״חוי״, אמר רב פפא: שהיו טועמין את הארץ כחויא. רב אחא בר יעקב אמר: ״חרי״ — שנעשו בני חורין מנכסיהן.
  89. Shabbat 85b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling mixed planting
    Rabbi Yohanan permits filling a garden by making six-by-six plots, rounding five plantings within each, and filling the corners.
    אמר רב כהנא אמר רבי יוחנן: הרוצה למלאות כל גינתו ירק — עושה ערוגה ששה על ששה ועוגל בה חמשה, וממלא קרנותיה כל מה שירצה.
  90. Shabbat 86b אמר רבי יוחנן halacha dispute seminal impurity
    Rabbi Yohanan attributes the stated views to Rabbi Ishmael and Rabbi Akiva but says the Sages require six complete time periods.
    אמר רבי חייא ברבי אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: שש עונות שלמות בעינן. אמר רב חסדא: מחלוקת שפירשה מן האשה, אבל פירשה מן האיש — טמאה כל זמן שהיא לחה. מתיב רב ששת: ״וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע״ — פרט לשכבת זרע שהיא סרוחה. מאי לאו שפירשה מן האיש? לא, שפיר …
    אמר רבי חייא ברבי אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: שש עונות שלמות בעינן. אמר רב חסדא: מחלוקת שפירשה מן האשה, אבל פירשה מן האיש — טמאה כל זמן שהיא לחה. מתיב רב ששת: ״וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע״ — פרט לשכבת זרע שהיא סרוחה. מאי לאו שפירשה מן האיש? לא, שפירשה מן האשה.
  91. Shabbat 88a אמר רבי יוחנן aggada exegesis sinai crowns
    Rabbi Yohanan teaches that Moses merits taking all the crowns removed from Israel after the sin at Sinai.
    דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל ״נעשה״ ל״נשמע״ באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד ״נעשה״ ואחד כנגד ״נשמע״. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום, שנאמר: ״ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב״. אמר רבי חמא ברבי חנינא: בחורב טענו, בחורב …
    דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל ״נעשה״ ל״נשמע״ באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד ״נעשה״ ואחד כנגד ״נשמע״. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום, שנאמר: ״ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב״. אמר רבי חמא ברבי חנינא: בחורב טענו, בחורב פרקו. בחורב טענו — כדאמרן, בחורב פרקו — דכתיב: ״ויתנצלו בני ישראל וגו'״. אמר רבי יוחנן: וכולן זכה משה ונטלן. דסמיך ליה: ״ומשה יקח את האהל״. אמר ריש לקיש: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לנו, שנאמר: ״ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם״ — שמחה שמעולם על ראשם.
  92. Shabbat 88b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sinai revelation
    Rabbi Yohanan teaches that every divine utterance at Sinai divides into seventy languages.
    אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״ה' יתן אמר המבשרות צבא רב״ — כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות. תני דבי רבי ישמעאל: ״וכפטיש יפצץ סלע״, מה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות — אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נחלק לשבעים לשונות. אמר רב חננאל בר פפא: מאי דכתיב ״שמעו כי נגידים אדבר״ — למה נ …
    אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״ה' יתן אמר המבשרות צבא רב״ — כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות. תני דבי רבי ישמעאל: ״וכפטיש יפצץ סלע״, מה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות — אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נחלק לשבעים לשונות. אמר רב חננאל בר פפא: מאי דכתיב ״שמעו כי נגידים אדבר״ — למה נמשלו דברי תורה כנגיד, לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות, אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות.
  93. Shabbat 89b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis jacob descent
    Rabbi Yohanan teaches that Jacob deserves to descend to Egypt in iron chains but his merit causes him to be drawn there with bonds of love.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל, אלא שזכותו גרמה לו, דכתיב: ״בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל״.
  94. Shabbat 91b רבי יוחנן אמר halacha dispute shabbat carrying
    Rabbi Yohanan exempts carrying out a basket even when filled with mustard because the vessel unifies its contents.
    קופה שהיא מליאה כו'. אמר חזקיה: לא שנו אלא בקופה מליאה קישואין ודלועין, אבל מליאה חרדל — חייב. אלמא קסבר אגד כלי — לא שמיה אגד. ורבי יוחנן אמר: אפילו מליאה חרדל — פטור. אלמא קסבר אגד כלי — שמיה אגד.
  95. Shabbat 94a אמר רבי יוחנן halacha dialogue animal carrying
    Rabbi Yohanan equates ben Beteira and Rabbi Natan specifically regarding a horse designated for carrying birds.
    אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא, והא דתנן: בן בתירא מתיר בסוס. ותניא: בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליו חטאת, ואמר רבי יוחנן: בן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד. ואי אמרת דלא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף משום דמשרבטי נפשייהו, מאי איריא בן בתירא ורבי נתן? והאמרת אפילו …
    אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא, והא דתנן: בן בתירא מתיר בסוס. ותניא: בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליו חטאת, ואמר רבי יוחנן: בן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד. ואי אמרת דלא פליגי רבנן עליה דרבי נתן אלא בבהמה חיה ועוף משום דמשרבטי נפשייהו, מאי איריא בן בתירא ורבי נתן? והאמרת אפילו רבנן מודו! כי אמר רבי יוחנן, בסוס המיוחד לעופות. ומי איכא סוס המיוחד לעופות? אין, איכא דבי זייארן.
  96. Shabbat 94a אמר רבי יוחנן halacha ruling animal carrying
    Rabbi Yohanan says Rabbi Natan concedes liability when the carried living being is bound.
    אמר רבי יוחנן: ומודה רבי נתן בכפות. אמר ליה רב אדא בר מתנה לאביי: והא הני פרסאי דכמאן דכפיתי דמו, ואמר רבי יוחנן: בן בתירא ורבי נתן אמרו דבר אחד! התם, רמות רוחא הוא דנקיט להו. דההוא פרדשכא דרתח מלכא עילויה, ורהט תלתא פרסי בכרעיה.
  97. Shabbat 94a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha other corpse carrying
    Rabbi Yohanan reports an incomplete ruling that Rabbi Shimon exempts the person carrying the corpse.
    את המת במטה חייב וכן כזית מן המת וכו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמר רב יוסף אמר רבי שמעון בן לקיש: פוטר היה רבי שמעון
  98. Shabbat 94b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue human dignity
    Rabbi Yohanan challenges permission to move a corpse into a karmelit because Rabbi Shimon removes only biblical liability while a rabbinic prohibition remains.
    ההוא שכבא דהוה בדרוקרת, שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית. אמר ליה רבי יוחנן אחוה דמר בריה דרבנא לרב נחמן בר יצחק: כמאן, כרבי שמעון? אימר דפטר רבי שמעון מחיוב חטאת, איסורא דרבנן מיהא איכא! אמר ליה: האלהים, דעיילת ביה את? ואפילו לרבי יהודה שרי, דמי קאמינא לרשות הרבים? לכרמלית קאמינא, גדול כבוד הברי …
    ההוא שכבא דהוה בדרוקרת, שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית. אמר ליה רבי יוחנן אחוה דמר בריה דרבנא לרב נחמן בר יצחק: כמאן, כרבי שמעון? אימר דפטר רבי שמעון מחיוב חטאת, איסורא דרבנן מיהא איכא! אמר ליה: האלהים, דעיילת ביה את? ואפילו לרבי יהודה שרי, דמי קאמינא לרשות הרבים? לכרמלית קאמינא, גדול כבוד הבריות שדוחה את ״לא תעשה״ שבתורה.
  99. Shabbat 94b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling detached nail
    Rabbi Yohanan limits permission to remove a mostly detached nail or cuticle by hand to one detached upward and causing pain.
    תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: צפורן שפירש רובה, וציצין שפרשו רובן, ביד — מותר, בכלי — חייב חטאת. מי איכא מידי דבכלי חייב חטאת, וביד מותר לכתחלה?! הכי קאמר: פירשו רובן, ביד — מותר, בכלי — פטור אבל אסור. לא פירשו רובן, ביד — פטור אבל אסור, בכלי — חייב חטאת. אמר רב יהודה: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר …
    תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: צפורן שפירש רובה, וציצין שפרשו רובן, ביד — מותר, בכלי — חייב חטאת. מי איכא מידי דבכלי חייב חטאת, וביד מותר לכתחלה?! הכי קאמר: פירשו רובן, ביד — מותר, בכלי — פטור אבל אסור. לא פירשו רובן, ביד — פטור אבל אסור, בכלי — חייב חטאת. אמר רב יהודה: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: והוא שפרשו כלפי מעלה ומצערות אותו.
  100. Shabbat 96b אמר רבי יוחנן halacha exegesis shabbat carrying
    Rabbi Yohanan derives the prohibition of carrying out from Moses's command not to bring materials from private tents into the public Levite camp.
    גמ' מכדי זריקה תולדה דהוצאה היא, הוצאה גופה היכא כתיבא? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״ויצו משה ויעבירו קול במחנה״, משה היכן הוה יתיב? — במחנה לויה, ומחנה לויה רשות הרבים הואי, וקאמר להו לישראל: לא תפיקו ותיתו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים.
  101. Shabbat 96b אמר רבי יוחנן halacha dialogue shabbat labors
    Rabbi Yohanan holds one separately liable for every one of the thirty-nine labors performed during one lapse.
    למאי נפקא מינה? לכדרב, דאמר רב: מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה, איסי בן יהודה אומר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ואם עשאן כולן בהעלם אחת ואינו חייב אלא אחת. אחת ותו לא? והתנן: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, והוינן בה: מניינא למה לי? ואמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחת — חייב על כל אחת ואחת.
  102. Shabbat 99a אמר רבי יוחנן halacha ruling private domain
    Rabbi Yohanan combines a pit and its surrounding mound to reach the ten-handbreadth height defining a private domain.
    גמ' למה לי למיתני ״חולית הבור והסלע״? ליתני ״הבור והסלע״! מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: בור וחוליתה מצטרפין לעשרה. תניא נמי הכי: בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה, אין ממלאין הימנה בשבת
  103. Shabbat 99b בעי רבי יוחנן halacha other shabbat wall
    Rabbi Yohanan asks whether landing an object atop a narrow ten-handbreadth wall that encloses a private domain creates liability.
    אמר רב מישא, בעי רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבע ומוקף לכרמלית ועשאו רשות היחיד, וזרק ונח על גביו, מהו? מי אמרינן כיון דאינו רחב ארבע — מקום פטור הוא, או דילמא: כיון דעשאו רשות היחיד — כמאן דמליא דמיא.
  104. Shabbat 99b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling shabbat wall
    Rabbi Yohanan holds one liable for landing an object atop a narrow ten-handbreadth wall that creates a private domain.
    אמר עולא: קל וחומר, לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן?! איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אשי אמר רב, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: כותל ברשות הרבים גבוה עשרה ואינו רחב ארבע ומוקף לכרמלית ועשאו רשות היחיד, וזרק ונח על גביו — חייב. לאחרים עושה מחיצה, לעצמו לא כל שכן?!
  105. Shabbat 99b בעי רבי יוחנן halacha other shabbat pit
    Rabbi Yohanan asks whether simultaneously removing or depositing a clod and thereby creating or canceling a ten-handbreadth partition incurs liability.
    בעי רבי יוחנן בור תשעה ועקר ממנה חוליא והשלימה לעשרה — מהו? עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי (קאתו), מיחייב או לא מיחייב? ואם תימצי לומר כיון דלא הוי מחיצה עשרה מעיקרא לא מיחייב: בור עשרה ונתן לתוכה חוליא ומיעטה, מהו? הנחת חפץ וסילוק מחיצה בהדי הדדי (קאתו), מיחייב או לא מיחייב.
  106. Shabbat 99b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat throwing
    Rabbi Yohanan limits the case to a fat fig that adheres where it lands.
    ואמר רבי יוחנן: בדבילה שמינה שנינו. ואמאי? הא קא ממעט מארבע אמות.
  107. Shabbat 100a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat throwing
    Rabbi Yohanan explains the object's rest through the case of a fat fig that sticks upon contact.
    גמ' והא לא נח? אמר רבי יוחנן: בדבילה שמינה שנינו.
  108. Shabbat 100a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat throwing
    Rabbi Yohanan requires the windblown object to rest even briefly for liability.
    גמ' והא לא נח? אמר רבי יוחנן: והוא שנח על גבי משהו. תניא נמי הכי: זרק חוץ לארבע אמות ודחפתו הרוח והכניסתו, ואף על פי שחזרה והוציאתו — פטור. אחזתו הרוח משהו, אף על פי שחזרה והכניסתו — חייב.
  109. Shabbat 100b אמר רבי יוחנן halacha dialogue shabbat throwing
    Rabbi Yohanan requires a rolling object to rest upon something, unlike an object inevitably coming to rest.
    לאו היינו מתניתין, ואמר רבי יוחנן: והוא שנח על גבי משהו. אמר ליה: מתגלגל קאמרת — מתגלגל אין סופו לנוח, אבל האי כיון דסופו לנוח, אף על גב דלא נח — כמאן דנח דמי, קא משמע לן.
  110. Shabbat 105a אמר רבי יוחנן aggada exegesis notarikon
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose ben Zimra's derivation of notarikon by expanding each letter of Abraham's title into a description of his status among nations.
    כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים פוטרין. אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: מנין ללשון נוטריקון מן התורה, שנאמר: ״כי אב המון גוים נתתיך״ — אב נתתיך לאומות, בחור נתתיך באומות, המון חביב נתתיך באומות, מלך נתתיך לאומות, ותיק נתתיך באומות, נאמן נתתיך לאומות.
  111. Shabbat 105b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis scholar eulogy
    Rabbi Yohanan teaches that one negligent in eulogizing a scholar will not live long, measure for measure.
    אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי, משום בר קפרא: כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו, שנאמר: ״נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המתעצל בהספדו של חכם — ראוי לקוברו בחייו, שנאמר: ״ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים …
    אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי, משום בר קפרא: כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו, שנאמר: ״נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המתעצל בהספדו של חכם — ראוי לקוברו בחייו, שנאמר: ״ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש״, מלמד שרגש עליהן הר להורגן. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המתעצל בהספדו של חכם, אינו מאריך ימים — מדה כנגד מדה, שנאמר: ״בסאסאה בשלחה תריבנה״.
  112. Shabbat 105b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada other sibling death
    Rabbi Yohanan begins an incomplete teaching concerning the death of one sibling.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אחד מן האחין שמת —
  113. Shabbat 107b דברי רבי יוחנן halacha dialogue reptile injury
    Rabbi Yohanan's view is presented as disputed for impurity but accepted by the Sages for Shabbat.
    אמר רב אשי: מאן תנא קמא — רבי יהודה דאזיל בתר גישתא. דתנן, רבי יהודה אומר: הלטאה כחולדה. אבל רבנן דפליגי עליה דרבי יוחנן לענין טומאה, לענין שבת מודו ליה. אי הכי, האי ״דברי רבי יוחנן בן נורי״, ״דברי רבי יוחנן ומחלוקתו״ מיבעי ליה! תני: ״דברי רבי יוחנן בן נורי ומחלוקתו״.
  114. Shabbat 108b אמר רבי יוחנן halacha dispute salt water
    Rabbi Yohanan interprets Rabbi Yose's statement as prohibiting the salt-water preparation.
    אמר רבי יוסי: והלא הוא הילמי, בין מרובין בין מועטין. איבעיא להו: רבי יוסי לאסור או להתיר? אמר רב יהודה: להתיר. מדלא קתני ״רבי יוסי אוסר״. אמר ליה רבה: הא מדקתני סיפא ואלו הן מי מלח המותרין, מכלל דרבי יוסי לאסור. אלא אמר רבה: לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור.
  115. Shabbat 109a אמר רבי יוחנן aggada maxim eye cosmetic
    Rabbi Yohanan teaches that eye paint removes a harmful spirit, stops tears, and increases eyelash growth.
    לגיגית — תיקצץ, יד מסמא, יד מחרשת, יד מעלה פוליפוס. תניא, רבי נתן אומר: בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו שלש פעמים. אמר רבי יוחנן: פוך מעביר בת מלך, ופוסק את הדמעה, ומרבה שיער בעפעפיים. תניא נמי הכי, רבי יוסי אומר: פוך מעביר בת מלך, ופוסק את הדמעה, ומרבה שיער בעפעפים.
  116. Shabbat 109a אמר רבי יוחנן halacha dispute sea immersion
    Rabbi Yohanan attributes the opposing rules for seas as ritual baths to Rabbi Meir and Rabbi Yehuda.
    אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא — רבי מאיר, הא — רבי יהודה. דתנן: כל הימים כמקוה, שנאמר: ״ולמקוה המים קרא ימים״, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ים הגדול כמקוה, ולא נאמר ״ימים״, אלא שיש בו מיני ימים הרבה.
  117. Shabbat 109b אמר רבי יוחנן aggada maxim poison remedies
    Rabbi Yohanan recommends anigron, abnagar, and theriac against both poisoned exposure and sorcery.
    רב אויא אמר: רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא. רב הונא בר יהודה אמר: לייתי אתרוגא חליתא ולחייקיה ולימלייה דובשא, ולותבה בי מיללי דנורא, וליכליה. רבי חנינא אמר, מי רגלים בני ארבעים יום: ברזינא — לזיבורא, רביעתא — לעקרבא, פלגא ריבעא — לגילויא, ריבעא — אפילו לכשפים מעלו. אמר רבי יוחנן: אניגרון, ואבנגר, ותיריי …
    רב אויא אמר: רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא. רב הונא בר יהודה אמר: לייתי אתרוגא חליתא ולחייקיה ולימלייה דובשא, ולותבה בי מיללי דנורא, וליכליה. רבי חנינא אמר, מי רגלים בני ארבעים יום: ברזינא — לזיבורא, רביעתא — לעקרבא, פלגא ריבעא — לגילויא, ריבעא — אפילו לכשפים מעלו. אמר רבי יוחנן: אניגרון, ואבנגר, ותירייקה — מעלו בין לגילויא בין לכשפים.
  118. Shabbat 110a אמר רבי יוחנן aggada ruling medicinal potion
    Rabbi Yohanan prescribes measured Alexandrian gum, alum, and saffron ground together as a medicinal cup for flux or jaundice.
    וכוס עקרין. מאי כוס עקרין? אמר רבי יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא, ומתקל זוזא גביא גילא, ומתקל זוזא כורכמא רישקא, ולישחקינהו בהדי הדדי. לזבה — תלתא בחמרא, ולא מיעקרא. לירקונא — תרין בשיכרא, ומיעקר. לזבה תלתא בחמרא, ולא מיעקרא. ואי לא — לייתי תלתא
  119. Shabbat 110b אמר רבי יוחנן aggada ruling jaundice remedy
    Rabbi Yohanan advises one seeking warmth during a jaundice remedy to rub himself with his sheet.
    לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. ואי לא — לייתי רישא דשיבוטא דמילחא ולישלוק בשיכרא, ולישתי. ואי לא — לייתי מוניני דקמצי. ואי ליכא מוניני דקמצי — לייתי מוניני דנקירי, וליעייליה לבי בני ולישפייה. ואי ליכא בי בני — לוקמיה בין תנורא לגודא. אמר רבי יוחנן: הרוצה שיחממנו — יקנחנו בסדינו. רב אחא בר יוסף חש ביה, …
    לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. ואי לא — לייתי רישא דשיבוטא דמילחא ולישלוק בשיכרא, ולישתי. ואי לא — לייתי מוניני דקמצי. ואי ליכא מוניני דקמצי — לייתי מוניני דנקירי, וליעייליה לבי בני ולישפייה. ואי ליכא בי בני — לוקמיה בין תנורא לגודא. אמר רבי יוחנן: הרוצה שיחממנו — יקנחנו בסדינו. רב אחא בר יוסף חש ביה, עבד ליה רב כהנא, ואיתסי.
  120. Shabbat 110b אמר רבי יוחנן halacha dialogue castration
    Rabbi Yohanan suggests removing a rooster's comb so that it becomes sterile indirectly, though this explanation is rejected.
    לירקונא תרין בשיכרא, ומיעקר. ומי שרי? והתניא, מניין לסירוס באדם שהוא אסור — תלמוד לומר: ״ובארצכם לא תעשו״ — בכם לא תעשו, דברי רבי חנינא. הני מילי — היכא דקא מיכוין, הכא — מעצמו הוא. דאמר רבי יוחנן: הרוצה שיסרס תרנגול — יטול כרבלתו, ומסתרס מאליו. והאמר רב אשי: רמות רוחא הוא דנקיטא ליה. אלא בסריס.
  121. Shabbat 110b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha other unclear
    Rabbi Yohanan is cited at the start of an incomplete teaching transmitted by Rabbi Hiyya bar Abba.
    והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן:
  122. Shabbat 111a אמר רבי יוחנן aggada dialogue restored youth
    Rabbi Yohanan says the remedies under discussion restore him to his youth.
    והאמר רבי יוחנן הן הן החזירוני לנערותי! אלא באשה. ולרבי יוחנן בן ברוקא דאמר על שניהם הוא אומר: ״ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו״ — מאי איכא למימר? בזקינה, אי נמי בעקרה.
  123. Shabbat 112a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute torn sandal
    Rabbi Yohanan applies the dispute over a torn sandal to impurity and Shabbat but not to levirate release.
    מאי היא? דתניא: סנדל שנפסקו שתי אזניו, או שתי תרסיותיו, או שניטל כל הכף שלו — טהור. אחת מאזניו, או אחת מתרסיותיו, או שניטל רוב הכף שלו — טמא. רבי יהודה אומר: נפסקה פנימית — טמא. החיצונה — טהור. ואמר עולא, ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין שבת, אבל לא לענין חליצ …
    מאי היא? דתניא: סנדל שנפסקו שתי אזניו, או שתי תרסיותיו, או שניטל כל הכף שלו — טהור. אחת מאזניו, או אחת מתרסיותיו, או שניטל רוב הכף שלו — טמא. רבי יהודה אומר: נפסקה פנימית — טמא. החיצונה — טהור. ואמר עולא, ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת לענין טומאה כך מחלוקת לענין שבת, אבל לא לענין חליצה.
  124. Shabbat 112b אמר רבי יוחנן halacha dialogue anonymous mishnah
    Rabbi Yohanan teaches that the law follows an unattributed Mishnah, challenging the distinction between inner and outer sandal straps.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה — טמא מדרס, נפסקה שניה ותיקנה — טהור מלטמא מדרס, אבל טמא מגע מדרס. מאי לאו לא שנא פנימית ולא שנא חיצונה!
  125. Shabbat 112b רבי יוחנן אמר halacha dispute torn sandal
    Rabbi Yohanan rules that the law does not follow Rabbi Yehuda concerning a torn sandal.
    כי אתא רבין אמר רב חנן בר אבא אמר רב: הלכה כרבי יהודה. ורבי יוחנן אמר: אין הלכה כרבי יהודה. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא מדמתרץ רבי יוחנן אליבא דרבי יהודה, שמע מינה כרבי יהודה סבירא ליה! אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן.
  126. Shabbat 112b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue sandal impurity
    Rabbi Yohanan asks why repairing the second torn strap purifies a sandal when the first strap has already been repaired.
    אמר ליה רבי יוחנן: רבי, שנית לנו סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה — טמא מדרס. נפסקה שניה ותיקנה — טהור מן המדרס, אבל טמא מגע מדרס. ואמרינן לך: מאי שנא ראשונה — דהא קיימא שניה? שניה נמי, [הא] מתקנה ראשונה!
  127. Shabbat 113b אמר רבי יוחנן aggada exegesis flood dead
    Rabbi Yohanan explains that the place is called Metzulah because all who die in the Flood sink there.
    אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה ״שנער״ — שכל מתי מבול ננערו לשם. אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה ״מצולה״ — שכל מתי מבול נצטללו לשם. [ויש אומרים כאילו אוכל] שקצים ורמשים, והא ודאי איתמחויי איתמחו! אמרי כיון דמלקי גזרו ביה רבנן. דהא ההוא גברא דאכל גרגישתא ואכל תחלי, וקדחו ליה תחלי בלביה, ומית.
  128. Shabbat 113b אמר רבי יוחנן aggada exegesis clothing dignity
    Rabbi Yohanan interprets the burning beneath Assyria's glory as beneath its clothing rather than beneath its body, reflecting his description of garments as honors.
    ״ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש״. אמר רבי יוחנן: ״ותחת כבודו״, ולא כבודו ממש. רבי יוחנן לטעמיה, דרבי יוחנן קרי למאניה ״מכבדותי״.
  129. Shabbat 113b אמר רבי יוחנן aggada other unclear
    Rabbi Yohanan is cited at the start of an incomplete teaching transmitted by Rabbi Aha bar Abba.
    אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן:
  130. Shabbat 114a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada maxim scholar appearance
    Rabbi Yohanan calls it disgraceful for a scholar to enter the marketplace wearing multiply patched shoes.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק. והא רבי אחא בר חנינא נפיק! אמר רבי אחא בריה דרב נחמן: בטלאי על גב טלאי.
  131. Shabbat 114a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis scholar appearance
    Rabbi Yohanan warns that a scholar with a stain on his garment deserves death because he causes others to hate Torah.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו — חייב מיתה, שנאמר: ״כל משנאי אהבו מות״ — אל תקרי ״משנאי״, אלא ״משניאי״. רבינא אמר: רבד איתמר. ולא פליגי: הא בגלימא, הא בלבושא.
  132. Shabbat 114a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis isaiah clothing
    Rabbi Yohanan interprets Isaiah's nakedness as worn clothing and his barefoot state as patched shoes.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף״. ״ערום״ — בבגדים בלואים, ״ויחף״ — במנעלים המטולאים.
  133. Shabbat 114a אמר רבי יוחנן both maxim scholar qualifications
    Rabbi Yohanan defines builders as scholars who build the world and identifies standards for returning their lost property and appointing them communal leaders.
    מאי ״בנאין״? אמר רבי יוחנן: אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם כל ימיהן. ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות העין — זה המקפיד על חלוקו להופכו. ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור — זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה.
  134. Shabbat 114a אמר רבי יוחנן both maxim scholar qualifications
    Rabbi Yohanan defines a scholar entitled to communal assistance as one who sets aside personal affairs for heaven and a leader as one able to answer legal questions.
    ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו — זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים. והני מילי למיטרח בריפתיה. ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם — כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום, ואומרה. למאי נפקא מינה — למנוייה פרנס על הציבור. אי בחדא מסכתא — באתריה, אי בכוליה תנויה — בריש מתיבתא.
  135. Shabbat 114b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling yom kippur
    Rabbi Yohanan permits trimming vegetables when Yom Kippur falls on Shabbat.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: יום הכיפורים שחל להיות בשבת — מותר בקניבת ירק. מיתיבי: מנין ליום הכיפורים שחל להיות בשבת שאסור בקניבת ירק — תלמוד לומר: ״שבתון״, שבות. למאי? אילימא למלאכה — והכתיב: ״לא תעשה כל מלאכה״ אלא לאו, בקניבת ירק! לא, לעולם למלאכה, ולעבור עליה ב״עשה״ ו״לא תעשה״.
  136. Shabbat 115a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling yom kippur
    Rabbi Yohanan's reported message ultimately forbids the food preparation being performed too early on Yom Kippur.
    מותר בקניבת ירק. (ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: יום כיפורים שחל להיות בחול) מפצעין באגוזים ומפרכסין ברימונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש. דבי רב יהודה מקנבי כרבא. דבי רבה גרדי קארי. כיון דחזא דהוו קא מחרפי, אמר להו: אתאי איגרתא ממערבא משמיה דרבי יוחנן דאסיר.
  137. Shabbat 116b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis paschal offering
    Rabbi Yohanan derives permission to skin the entire Paschal offering on Shabbat from the principle that God makes everything for its purpose.
    גמ' תנו רבנן: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מפשיטין את הפסח עד החזה — דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. וחכמים אומרים: מפשיטין את כולו. בשלמא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, דהא איתעביד ליה צורך גבוה. אלא לרבנן מאי טעמא? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״כל פעל ה' למענהו״. והכא …
    גמ' תנו רבנן: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מפשיטין את הפסח עד החזה — דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. וחכמים אומרים: מפשיטין את כולו. בשלמא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, דהא איתעביד ליה צורך גבוה. אלא לרבנן מאי טעמא? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״כל פעל ה' למענהו״. והכא, מאי ״למענהו״ איכא? רב יוסף אמר: שלא יסריח. רבא אמר: שלא יהו קדשי שמים מוטלין כנבלה.
  138. Shabbat 117b אמר רבי יוחנן halacha dispute shabbat meals
    Rabbi Yohanan explains that both the three-meal and four-meal positions derive from the three occurrences of 'today,' differing over whether the evening meal is included.
    כיצד? נפלה דליקה כו'. תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת — שלש. רבי חידקא אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: ״ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה״. רבי חידקא סבר: הני תלתא ״היום״ לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא. תנן: נפלה דליקה בלילי שבת
  139. Shabbat 118a אמר רבי יוחנן aggada exegesis shabbat delight
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose's promise of a boundless inheritance to one who delights in Shabbat.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר: ״אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך
  140. Shabbat 118b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis shabbat observance
    Rabbi Yohanan teaches that proper Shabbat observance brings forgiveness even to one guilty of idolatry like the generation of Enosh.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו עובד עבודה זרה [כדור] אנוש — מוחלין לו, שנאמר: ״אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו״. אל תקרי ״מחללו״ אלא: ״מחול לו״.
  141. Shabbat 118b אמר רבי יוחנן aggada exegesis redemption
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that Israel would be redeemed immediately by observing two Shabbatot properly.
    אמר רב יהודה אמר רב: אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון, שנאמר: ״ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט״, וכתיב בתריה: ״ויבא עמלק״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן — מיד נגאלים, שנאמר: ״כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי״, וכתיב בתריה: ״והביאו …
    אמר רב יהודה אמר רב: אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון, שנאמר: ״ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט״, וכתיב בתריה: ״ויבא עמלק״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן — מיד נגאלים, שנאמר: ״כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי״, וכתיב בתריה: ״והביאותים אל הר קדשי וגו'״.
  142. Shabbat 118b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba both exegesis prayer timing
    Rabbi Yohanan calls it a mitzvah to pray near sunset.
    אמר רבי יוסי: יהא חלקי ממתפללים עם דמדומי חמה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מצוה להתפלל עם דמדומי חמה. אמר רבי זירא, מאי קרא: ״ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים״.
  143. Shabbat 119b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis kaddish response
    Rabbi Yohanan teaches that one who answers the great Kaddish response with full strength is forgiven even for a trace of idolatry.
    אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה ״אמן יהא שמיה רבא מברך״ בכל כחו, קורעין לו גזר דינו, שנאמר: ״בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'״. מאי טעמא ״בפרוע פרעות״ — משום ד״ברכו ה'״. רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה — מוחלין לו. כתיב הכא: ״בפרוע פרעות״, וכתיב התם: ״כי פרוע הוא״. אמר …
    אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה ״אמן יהא שמיה רבא מברך״ בכל כחו, קורעין לו גזר דינו, שנאמר: ״בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'״. מאי טעמא ״בפרוע פרעות״ — משום ד״ברכו ה'״. רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה — מוחלין לו. כתיב הכא: ״בפרוע פרעות״, וכתיב התם: ״כי פרוע הוא״. אמר ריש לקיש: כל העונה ״אמן״ בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר: ״פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים״, אל תיקרי ״שומר אמונים״ אלא: ״שאומרים אמן״. מאי ״אמן״? אמר רבי חנינא: ״אל מלך נאמן״.
  144. Shabbat 121a אמר רבי יוחנן halacha ruling minor extinguishing
    Rabbi Yohanan limits the ban on allowing a minor to extinguish a fire to a minor acting for the father's benefit.
    אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן. שמעת מינה קטן אוכל נבלות, בית דין מצווין עליו להפרישו. אמר רבי יוחנן: בקטן העושה לדעת אביו. דכוותה גבי גוי, דקא עביד לדעתיה דישראל — מי שרי?! גוי לדעתיה דנפשיה עביד.
  145. Shabbat 121b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana both ruling dangerous creatures
    Rabbi Yohanan limits the teaching about killing snakes and scorpions encountered on Shabbat to creatures hissing at the person.
    תנו רבנן: נזדמנו לו נחשים ועקרבים, הרגן — בידוע שנזדמנו לו להורגן. לא הרגן — בידוע שנזדמנו להורגו ונעשה לו נס מן השמים. אמר עולא ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בנישופין בו.
  146. Shabbat 123a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute permitted hammer
    Rabbi Yohanan identifies the permitted hammer in the Mishnah as a goldsmith's hammer.
    איתמר. רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: קורנס של זהבים שנינו. רב שמן בר אבא אמר: קורנס של בשמים שנינו.
  147. Shabbat 125b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha dispute barrel stone
    Rabbi Yohanan is transmitted as ruling that a deliberately placed stone either makes the barrel a base for a prohibited object or becomes its cover.
    גמ' תנן התם: אבן שעל פי החבית — מטה על צידה, והיא נופלת. אמר רבה אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בשוכח, אבל במניח — נעשה בסיס לדבר האסור. ורב יוסף אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בשוכח, אבל במניח — נעשה כיסוי לחבית.
  148. Shabbat 125b רבי יוחנן אמר halacha dispute practical ruling
    Rabbi Yohanan says Rabbi Yehuda HaNasi requires the students to determine the matter for practical action.
    רבי יוחנן אמר: הצריכן רבי למעשה. מאי אמר להו? רבי אמי אמר: ״צאו ולמדום״ אמר להו. רבי אסי אמר: ״צאו ושפשפום״ אמר להו.
  149. Shabbat 125b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute temporary tents
    Rabbi Yochanan teaches that all prohibit initially making a temporary tent on a festival or Shabbat, while Rabbi Eliezer and the Sages dispute adding to one.
    פקק החלון כו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. לא נחלקו אלא להוסיף. שרבי אליעזר אומר: אין מוסיפין ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. וחכמים אומרים: מוסיפין בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב.
  150. Shabbat 126a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute door bolts
    Rabbi Yochanan teaches that the dispute here likewise applies to a dragging door bolt.
    אמר ליה רבי ירמיה, ולימא מר: בין תלוי ובין שאינו תלוי, והוא שקשור! דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמחלוקת כאן, כך מחלוקת בנגר הנגרר. דתנן: נגר הנגרר, נועלין בו במקדש, אבל לא במדינה. והמונח, כאן וכאן, אסור. רבי יהודה אומר: המונח במקדש והנגרר במדינה.
  151. Shabbat 126a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling shabbat objects
    Rabbi Yochanan rules that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel.
    אמר רב יהודה בר שילת אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
  152. Shabbat 126a אמר רבי יוחנן halacha other vessel covers
    Rabbi Yochanan's position concerning the handling of vessel covers is questioned.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן: כל כסויי הכלים
  153. Shabbat 126b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling vessel covers
    Rabbi Yochanan rules that a cover may be handled only when it has the status of a utensil.
    שיש להם בית אחיזה ניטלין בשבת. ואמר רב יהודה בר שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: והוא שיש תורת כלי עליהן.
  154. Shabbat 126b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling vessel covers
    Rabbi Yochanan rules that a cover must have the status of a utensil, while the passage distinguishes ground covers from vessel covers.
    גמ' אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: והוא שיש תורת כלי עליהן. דכולי עלמא כסוי קרקעות, אם יש להן בית אחיזה — אין, אי לא — לא. כסוי הכלים, אף על גב דאין להם בית אחיזה.
  155. Shabbat 127a אמר רבי יוחנן aggada exegesis hospitality
    Rabbi Yochanan teaches that welcoming guests is as great as arriving early at the study hall.
    מפני האורחין וכו'. אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, דקתני: ״מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש״. ורב דימי מנהרדעא אמר: יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני ״מפני האורחין״, והדר ״ומפני בטול בית המדרש״. אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב: ״ויאמר ה' אם נא מצאתי חן …
    מפני האורחין וכו'. אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש, דקתני: ״מפני האורחין ומפני בטול בית המדרש״. ורב דימי מנהרדעא אמר: יותר מהשכמת בית המדרש, דקתני ״מפני האורחין״, והדר ״ומפני בטול בית המדרש״. אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב: ״ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר וגו'״. אמר רבי אלעזר: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, אין קטן יכול לומר לגדול ״המתן עד שאבא אצלך״, ואילו בהקדוש ברוך הוא כתיב ״ויאמר ה' אם נא מצאתי וגו'״.
  156. Shabbat 127a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi aggada maxim rewarded deeds
    Rabbi Yochanan teaches that six deeds yield benefits in this world while their principal reward remains for the World to Come.
    אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: הכנסת אורחין, וביקור חולים, ועיון תפלה, והשכמת בית המדרש, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והדן את חברו לכף זכות.
  157. Shabbat 131a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis shabbat mitzvot
    Rabbi Yochanan teaches that Rabbi Eliezer does not allow every preparation for a commandment to override Shabbat, citing the scriptural derivation for the two loaves.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא לכל אמר רבי אליעזר מכשירי מצוה דוחין את השבת. שהרי שתי הלחם חובת היום הן, ולא למדן רבי אליעזר אלא מגזירה שוה. דתניא, רבי אליעזר אומר: מניין למכשירי שתי הלחם שדוחין את השבת? — נאמרה הבאה בעומר, ונאמרה הבאה בשתי הלחם. מה הבאה האמורה בעומר — מכשירין דוחין את השבת. …
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא לכל אמר רבי אליעזר מכשירי מצוה דוחין את השבת. שהרי שתי הלחם חובת היום הן, ולא למדן רבי אליעזר אלא מגזירה שוה. דתניא, רבי אליעזר אומר: מניין למכשירי שתי הלחם שדוחין את השבת? — נאמרה הבאה בעומר, ונאמרה הבאה בשתי הלחם. מה הבאה האמורה בעומר — מכשירין דוחין את השבת. אף הבאה האמורה בשתי הלחם — מכשירין דוחין את השבת.
  158. Shabbat 132a רבי יוחנן אמר halacha exegesis shabbat circumcision
    Rabbi Yochanan derives from the word "on the day" that the act is performed even on Shabbat.
    ורבי יוחנן אמר: אמר קרא ״ביום״. ״ביום״, אפילו בשבת.
  159. Shabbat 133b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute paschal offering
    Rabbi Yochanan identifies the teaching that one who stopped may not resume as the view of Rabbi Yishmael, who permits skinning a Paschal offering only to the breast on Shabbat.
    מאן תנא פירש אינו חוזר? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא. דתניא: ארבעה עשר שחל להיות בשבת — מפשיט אדם הפסח עד החזה, דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. וחכמים אומרים: מפשיטין את כולו.
  160. Shabbat 134b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling circumcision bathing
    Rabbi Yochanan rules like Rabbi Elazar ben Azariah that the circumcised infant may be bathed with hot water because of danger.
    איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר, ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה בין בחמין שהוחמו בשבת, בין בחמין שהוחמו מערב שבת, בין הרחצת כל גופו, בין הרחצת מילה, מפני שסכנה היא לו.
  161. Shabbat 137b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute temporary tents
    Rabbi Yochanan teaches that all prohibit initially making a temporary tent on a festival or Shabbat, while Rabbi Eliezer and the Sages dispute adding to one.
    ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. לא נחלקו אלא להוסיף, שרבי אליעזר אומר: אין מוסיפין ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. וחכמים אומרים: מוסיפין בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב.
  162. Shabbat 140a רבי יוחנן אמר halacha dispute shabbat preparation
    Rabbi Yochanan permits both cases under discussion, although Abaye and Rava reject his ruling.
    אתמר. רבי אלעזר אמר: אחד זה ואחד זה — אסור. ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה — מותר. אביי ורבא דאמרי תרוייהו: אין הלכה כרבי יוחנן.
  163. Shabbat 142a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling muktzeh basket
    Rabbi Yochanan explains that the basket containing a stone is also filled with fruit.
    כלכלה והאבן בתוכה. ואמאי? תיהוי כלכלה בסיס לדבר האסור! אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן. ולישדינהו לפירי, ונישדי לאבן, ונינקטינהו בידים! כדרבי אלעי אמר רב: בפירות המיטנפין, הכא נמי: בפירות המיטנפין.
  164. Shabbat 142a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling muktzeh handling
    Rabbi Yochanan rules that when the place itself is needed, the object may be moved while the forbidden item remains on it.
    אמר רבא: מתניתין כוותיה דייקא, דקתני סיפא: מעות שעל הכר — מנער את הכר והן נופלות. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא לצורך גופו, אבל לצורך מקומו — מטלטלו ועודן עליו. ומדסיפא לצורך גופו — רישא נמי לצורך גופו.
  165. Shabbat 142b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute festival sorting
    Rabbi Yochanan identifies the anonymous ruling as Rabban Shimon ben Gamliel's view in the dispute over sorting legumes on a festival.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבן שמעון בן גמליאל היא. דתנן: הבורר קטנית ביום טוב, בית שמאי אומרים: בורר אוכל ואוכל. ובית הלל אומרים: בורר כדרכו, בחיקו ובתמחוי.
  166. Shabbat 142b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling muktzeh handling
    Rabbi Yochanan rules that when the place itself is needed, the object may be moved while the forbidden item remains on it.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא לצורך גופו, אבל לצורך מקומו — מטלטלו ועודן עליו. וכן תני חייא בר רב מדיפתי: לא שנו אלא לצורך גופו, אבל לצורך מקומו — מטלטלו ועודן עליו.
  167. Shabbat 143a אמר רבי יוחנן halacha ruling food waste
    Rabbi Yochanan rules that crumbs smaller than an olive may not be deliberately destroyed.
    מעבירין מלפני השלחן פירורין. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: פירורין שאין בהן כזית — אסור לאבדן ביד.
  168. Shabbat 143b רבי יוחנן אמר halacha dispute fruit squeezing
    Rabbi Yochanan rules like Rabbi Yehudah for other fruits but not for olives and grapes.
    אין סוחטין את הפירות. אמר רב יהודה אמר שמואל: מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים. מאי טעמא? כיון דלסחיטה נינהו — יהיב דעתיה. ועולא אמר רב: חלוק היה רבי יהודה אף בזיתים וענבים. ורבי יוחנן אמר: הלכה כרבי יהודה בשאר פירות, ואין הלכה כרבי יהודה בזיתים וענבים.
  169. Shabbat 145a רבי יוחנן אמר halacha dispute food squeezing
    Rabbi Yochanan rules that squeezing either pickled or cooked vegetables for their liquid incurs a sin offering, while squeezing them for themselves is permitted.
    גופא. כבשים שסחטן, אמר רב: לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור. ושלקות, בין לגופן בין למימיהן — מותר. ושמואל אמר: אחד זה ואחד זה, לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור. רבי יוחנן אמר: אחד כבשים ואחד שלקות, לגופן — מותר, למימיהן — חייב חטאת.
  170. Shabbat 145b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling fish cooking
    Rabbi Yochanan teaches that all the foods reverted after cooking except the colias fish.
    אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: כולן חזרו, חוץ מקולייס האיספנין, דאמר רב: הני מדרי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם. והאי, כיון דלא שריר שדריה לא מצי סליק.
  171. Shabbat 146b משום רבי יוחנן as transmitted by Rav Nachman halacha ruling shabbat repair
    Rabbi Yochanan rules according to the opinion that one may not add to it, lest one enlarge an opening that was not properly prepared.
    משום ריחשא. ויש אומרים אין מוסיפים — זימנין דלא תקניה מעיקרא, ואתי לארווחי ביה. דרש רב נחמן משום רבי יוחנן הלכה כיש אומרים.
  172. Shabbat 146b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling shabbat knots
    Rabbi Yochanan rules like Rabbi Yoshaya concerning cutting material without fashioning it and the associated decree.
    רבי יאשיה אהייא? אילימא ארישא — הא קמתקן מנא? אלא אסיפא — תנא קמא נמי מישרא קשרי? אלא דחתיכה ולא מתקנא איכא בינייהו, מר סבר: גזרינן. ומר סבר: לא גזרינן. דרש רב שישא בריה דרב אידי משמיה דרבי יוחנן: הלכה כרבי יאשיה.
  173. Shabbat 147a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling shabbat carrying
    Rabbi Yochanan rules that carrying a folded cloak on one's shoulder on Shabbat incurs a sin offering.
    אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: היוצא בטלית מקופלת מונחת לו על כתיפו בשבת — חייב חטאת. תניא נמי הכי: סוחרי כסות היוצאים בטליתות מקופלות ומונחות על כתיפן בשבת — חייבין חטאת. ולא סוחרי כסות בלבד אמרו, אלא כל אדם. אלא שדרכן של מוכרין לצאת כך.
  174. Shabbat 147b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling shabbat towels
    Rabbi Yochanan rules that a person may dry with a towel and carry it by hand into the house.
    רבי שמעון הא דאמרן. רבי — דתניא, אמר רבי: כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בתקוע, היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג ומגג לקרפף, עד שהיינו מגיעין אצל מעין שהיינו רוחצין בו. שמואל — דאמר רב יהודה אמר שמואל: מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו. רבי יוחנן — דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה …
    רבי שמעון הא דאמרן. רבי — דתניא, אמר רבי: כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בתקוע, היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג ומגג לקרפף, עד שהיינו מגיעין אצל מעין שהיינו רוחצין בו. שמואל — דאמר רב יהודה אמר שמואל: מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו. רבי יוחנן — דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו.
  175. Shabbat 147b אמר רבי יוחנן halacha other shabbat towels
    Rabbi Yochanan's reported permission to carry a towel is challenged from his rule that the law follows an unattributed Mishnah.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות לא יביאם בידו! ההוא — כבן חכינאי מתני לה.
  176. Shabbat 147b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling bathhouse garments
    Rabbi Yochanan permits bath attendants to bring women's wraps to the bathhouse if their heads and most of their bodies are covered, and requires another garment to extend below the shoulders.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: האוליירין מביאין בלרי נשים לבי בני, ובלבד שיתכסה בהן ראשן ורובן. סכניתא צריך לקשר שני ראשיה למטה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: למטה מכתפיים. אמר להו רבא לבני מחוזא: כי מעבריתו מאני לבני חילא, שרביבו בהו למטה מכתפים.
  177. Shabbat 147b רבי יוחנן אמר halacha dispute shabbat massage
    Rabbi Yochanan rules that on Shabbat one applies oil and massages simultaneously.
    סכין וממשמשין. תנו רבנן: סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת, ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. היכי עביד? רבי חמא בר חנינא אמר: סך ואחר כך ממשמש. רבי יוחנן אמר: סך וממשמש בבת אחת.
  178. Shabbat 147b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling shabbat healing
    Rabbi Yochanan prohibits standing on the bed of the Diomset spring because it exercises and heals the body.
    אבל לא מתעמלין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת מפני שמעמלת ומרפא. אמר רבי יהודה אמר רב: כל ימיה של דיומסת עשרים ואחד יום ועצרת מן המנין. איבעיא להו: עצרת בתחלה להאי גיסא, או להאי גיסא? תא שמע דאמר שמואל: כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו! דילמא התם הוא דכמה דקריר ע …
    אבל לא מתעמלין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת מפני שמעמלת ומרפא. אמר רבי יהודה אמר רב: כל ימיה של דיומסת עשרים ואחד יום ועצרת מן המנין. איבעיא להו: עצרת בתחלה להאי גיסא, או להאי גיסא? תא שמע דאמר שמואל: כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו! דילמא התם הוא דכמה דקריר עלמא מעלי, אבל הכא משום הבלא הוא, כיון דחמים עלמא טפי מעלי.
  179. Shabbat 147b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling induced vomiting
    Rabbi Yochanan permits inducing vomiting by hand on Shabbat but not by means of a drug.
    ואין עושין אפיקטויזין בשבת. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בסם, אבל ביד — מותר. תניא, רבי נחמיה אומר: אף בחול אסור מפני הפסד אוכלין.
  180. Shabbat 147b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling infant care
    Rabbi Yochanan permits swaddling an infant on Shabbat but distinguishes manipulating the spine, which resembles building.
    ואין מעצבין את הקטן. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לפופי ינוקא בשבת שפיר דמי. והאנן תנן: אין מעצבין! התם בחומרי שדרה, דמיחזי כבונה.
  181. Shabbat 148b אמר רבי יוחנן halacha ruling offering consecration
    Rabbi Yochanan permits a person to consecrate a Paschal offering on Shabbat and a festival offering on the festival.
    וכן ערב פסח. אמר רבי יוחנן: מקדיש אדם פסחו בשבת, וחגיגתו ביום טוב. נימא מסייע ליה: וכן ערב פסח בירושלים שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו, ונוטל את פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב.
  182. Shabbat 148b אמר רבי יוחנן halacha ruling offering consecration
    Rabbi Yochanan's permission to consecrate an offering is limited to obligations whose time is fixed.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: לא מקדישין, ולא מעריכין, ולא מחרימין, ולא מגביהין תרומות ומעשרות, כל אלו — ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת! לא קשיא: כאן בחובות שקבוע להן זמן, כאן — בחובות שאין קבוע להן זמן.
  183. Shabbat 149b אמר רבי יוחנן aggada exegesis naboth spirit
    Rabbi Yochanan interprets the biblical spirit as the spirit of Naboth.
    ואמרינן: מאי ״רוח״, אמר רבי יוחנן: זה רוחו של נבות. ומאי ״צא״ אמר רב: צא ממחיצתי. ודילמא התם היינו טעמא, דכתיב ״דובר שקרים לא יכון״?!
  184. Shabbat 149b אמר רבי יוחנן aggada exegesis wicked king
    Rabbi Yochanan interprets the verse to mean that the kings finally rested from coerced homosexual relations.
    מאי משמע דהאי ״חלשים״ לישנא דפורא הוא? — דכתיב: ״איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים וגו'״, אמר רבה בר רב הונא: מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות לידע איזה בן יומו של משכב זכור. וכתיב: ״כל מלכי גוים כולם וגו'״, אמר רבי יוחנן: שנחו ממשכב זכור.
  185. Shabbat 149b אמר רבי יוחנן aggada exegesis oppression
    Rabbi Yochanan teaches from the verse that no creature laughed throughout the wicked man's lifetime.
    ואמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפי כל בריה, שנאמר: ״נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה״, מכלל דעד השתא לא הוה רנה.
  186. Shabbat 149b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) both exegesis wicked ruins
    Rabbi Yochanan prohibits standing in the wicked man's house, deriving this from the verse about demons dancing there.
    ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בביתו של אותו רשע, שנאמר: ״ושעירים ירקדו שם״.
  187. Shabbat 150a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis shabbat speech
    Rabbi Yochanan rules like Rabbi Yehoshua ben Korcha and derives that speech about weekday affairs is forbidden on Shabbat while thought is permitted.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהושע בן קרחה. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי יהושע בן קרחה — דכתיב: ״ממצוא חפצך ודבר דבר״. דיבור — אסור, הרהור — מותר.
  188. Shabbat 150a אמר רבי יוחנן halacha ruling sacred thoughts
    Rabbi Yochanan permits thinking about sacred matters everywhere except in a bathhouse or privy.
    רמי ליה רב אחא בר רב הונא לרבא: מי אמר רבי יוחנן דיבור אסור הרהור מותר — אלמא הרהור לאו כדיבור דמי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום מותר להרהר, חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא! שאני התם, דבעינן ״והיה מחניך קדוש״, וליכא.
  189. Shabbat 150a אמר רבי יוחנן halacha ruling public needs
    Rabbi Yochanan permits attending to life-saving and communal needs on Shabbat and going to synagogues to handle communal affairs.
    ודיבור מי אסיר? והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו: חשבונות של מצוה — מותר לחשבן בשבת. ואמר רבי אלעזר: פוסקים צדקה לעניים בשבת. ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: מפקחין פיקוח נפש ופיקוח רבים בשבת, והולכין לבתי כנסיות לפקח על עסקי רבים בשבת.
  190. Shabbat 150a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani halacha exegesis public needs
    Rabbi Yochanan permits going to public venues on Shabbat to attend to communal needs, as divine concerns are permitted.
    ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: הולכין לטרטיאות ולקרקסאות ולבסילקאות לפקח על עסקי רבים בשבת. ותנא דבי מנשה: משדכין על התינוקות ליארס בשבת, ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות?! אמר קרא: ״ממצוא חפצך ודבר דבר״ — חפציך אסורים, חפצי שמים מותרין.
  191. Shabbat 151b אמר רבי יוחנן aggada exegesis death obligations
    Rabbi Yochanan interprets "free among the dead" to mean that death frees a person from the commandments.
    תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: תינוק בן יומו חי — מחללין עליו את השבת, דוד מלך ישראל מת — אין מחללין עליו את השבת. תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת, אמרה תורה: חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה. דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו, כיון שמת אדם בטל מן המצות. והיינו דאמר רבי יוחנן: ״במתים חפש …
    תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: תינוק בן יומו חי — מחללין עליו את השבת, דוד מלך ישראל מת — אין מחללין עליו את השבת. תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת, אמרה תורה: חלל עליו שבת אחת, כדי שישמור שבתות הרבה. דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו, כיון שמת אדם בטל מן המצות. והיינו דאמר רבי יוחנן: ״במתים חפשי״ — כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן המצות.
  192. Shabbat 151b אמר רבי יוחנן aggada maxim tears
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Yosei ben Katzarta that six kinds of tears exist, three beneficial and three harmful.
    רבי חנינא שכיבא ליה ברתיה, לא הוה קא בכי עלה. אמרה ליה דביתהו: תרנגולתא אפיקת מביתך?! אמר לה: תרתי — תכלא ועיורא. סבר לה כי הא דאמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קצרתה: שש דמעות הן — שלש יפות, ושלש רעות. של עשן ושל בכי
  193. Shabbat 154a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling animal driving
    Rabbi Yochanan rules that one who drives an animal carrying a load on Shabbat is wholly exempt.
    הוה מתני לה להא שמעתא משמיה דרבי יוחנן לפטור. אמר רבי יוחנן: המחמר אחר בהמתו בשבת פטור מכלום.
  194. Shabbat 156a רבי יוחנן אמר aggada exegesis astrology
    Rabbi Yochanan teaches from Scripture that Israel is not subject to astrological influence.
    איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל? שנאמר: ״כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה״ — הם יחתו, ולא ישראל.
  195. Shabbat 156b רבי יוחנן אמר halacha ruling muktzeh animals
    Rabbi Yochanan rules like Rabbi Shimon concerning moving an animal that died.
    ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון, ואף זעירי סבר הלכה כרבי שמעון. דתנן: בהמה שמתה — לא יזיזנה ממקומה, ותרגמה זעירי: בבהמת קדשים. אבל בחולין — שפיר דמי. ואף רבי יוחנן אמר הלכה כרבי שמעון. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן:

Eruvin (97)

  1. Eruvin 6b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling public domain
    Rabbi Yochanan rules that without its doors being locked at night, carrying in Jerusalem would incur liability for carrying in a public domain.
    וכי תימא בכך הוא דלא מיערבא, הא בדלתות מיערבא, והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים, אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה — חייבין עליה משום רשות הרבים!
  2. Eruvin 9a אמר רבי יוחנן halacha ruling domain transfer
    Rabbi Yochanan permits people in both public and private domains to shoulder loads on an area smaller than four by four, provided they do not transfer between domains.
    אמר רבא: מנא אמינא לה — דכי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה, מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
  3. Eruvin 9a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute alley partitions
    Rabbi Yochanan teaches that an alley lined with sideposts less than four handbreadths apart falls under the dispute between Rabban Shimon ben Gamliel and the Sages.
    אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: ואת לא תסברא דבין לחיין אסור? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מבוי שרצפו בלחיין פחות פחות מארבעה — באנו למחלוקת רבן שמעון בן גמליאל ורבנן.
  4. Eruvin 9b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling eruv partitions
    Rabbi Yohanan rules that a projection visible from outside but flush on the inside is not treated as a sidepost.
    מידי הוא טעמא אלא לרבי יוחנן, הא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: נראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נידון משום לחי.
  5. Eruvin 10b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha other toilet covering
    Rabbi Yohanan identifies the hide of the esla as the hide covering of a toilet.
    מאי ״עור העסלא״? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עור כיסוי של בית הכסא.
  6. Eruvin 11a רבי יוחנן אמר halacha dispute partition rules
    Rabbi Yohanan rules that the partition was permitted for diverse seeds but not for Shabbat.
    ואמר ריש לקיש: כדרך שהתירו לו לענין כלאים כך התירו לו לענין שבת. רבי יוחנן אמר: לכלאים התירו לו, לענין שבת לא התירו לו.
  7. Eruvin 11b רבי יוחנן אמר halacha dispute partition rules
    Rabbi Yohanan rules that just as these are not valid partitions for Shabbat, they are not valid for diverse seeds.
    פיאה מותרת לענין כלאים, אבל לא לשבת. ורבי יוחנן אמר: כמחיצות לשבת דלא, כך מחיצות לכלאים דלא.
  8. Eruvin 11b אמר ליה רבי יוחנן dialogue both dialogue vineyard partitions
    Rabbi Yohanan recounts a teaching that sowing beneath a vine stretched between trees is permitted within ten cubits but forbidden beyond ten.
    ומנא תימרא דשני לן בין עשר ליותר מעשר — דאמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: לא כך היה המעשה, שהלך רבי יהושע אצל רבי יוחנן בן נורי ללמוד תורה, אף על פי שבקי בהלכות כלאים, ומצאו שיושב בין האילנות ומתח זמורה מאילן לאילן. ואמר לו: רבי, אי גפנים כאן מהו לזרוע כאן? אמר לו: בעשר מותר, ביותר מעשר אסור.
  9. Eruvin 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue courtyard sideposts
    Rabbi Yohanan is reported as requiring two sideposts for a courtyard, prompting a challenge from another ruling attributed to him.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: חצר צריכה שני פסין. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: מי אמר רבי יוחנן הכי? והא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן: פסי חצר צריכין שיהא בהן ארבעה. וכי תימא: ארבעה מכאן וארבעה מכאן —
  10. Eruvin 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling courtyard sideposts
    Rabbi Yohanan requires courtyard sideposts to have a width of four handbreadths.
    אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: פסי חצר צריכין שיהא בהן ארבעה.
  11. Eruvin 13b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu aggada other legal reasoning
    Rabbi Yohanan says that Rabbi Meir's student Symmachus could give forty-eight reasons for impurity and forty-eight for purity in every case.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: תלמיד היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה.
  12. Eruvin 14a אמר רבי יוחנן halacha exegesis circle measurement
    Rabbi Yohanan cites the dimensions of Solomon's Sea as the scriptural source for the relevant measurement.
    מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, אמר קרא: ״ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב״.
  13. Eruvin 18b אמר רבי יוחנן aggada maxim proper conduct
    Rabbi Yohanan ranks whom one should avoid following, preferring a lion over a woman, a woman over idolatry, and idolatry over passing behind a synagogue during prayer.
    אמר רבי יוחנן: אחרי ארי ולא אחרי אשה. אחרי אשה ולא אחרי עבודה זרה. אחורי עבודה זרה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שמתפללין.
  14. Eruvin 20b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling shabbat carrying
    Rabbi Yohanan exempts one who first moves objects within a domain and only afterward decides to carry them out, because the initial lifting was not for that purpose.
    וכי האי גוונא מי מיחייב? והאמר רב ספרא אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: המפנה חפציו מזוית לזוית, ונמלך עליהן והוציאן — פטור, שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך.
  15. Eruvin 20b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling shabbat carrying
    Rabbi Yohanan exempts one who first moves objects within a domain and only afterward decides to carry them out, because the initial lifting was not for that purpose.
    וכי האי גוונא מי מיחייב? והאמר רב ספרא אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: המפנה חפציו מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן — פטור, שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך!
  16. Eruvin 22a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling public domain
    Rabbi Yohanan rules that Jerusalem would incur liability as a public domain were its gates not locked at night.
    כאן, וסבירא ליה? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים, אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה, חייבין עליה משום רשות הרבים.
  17. Eruvin 22a אמר רבי יוחנן halacha dialogue public domain
    Rabbi Yohanan is reported as ruling that one does not incur public-domain liability in the Land of Israel.
    אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים. יתיב רב דימי וקאמר ליה להא שמעתא. אמר ליה אביי לרב דימי: מאי טעמא?
  18. Eruvin 22b אמר רבי יוחנן aggada dialogue teaching transmission
    Rabbi Yohanan is recalled as having delivered the teaching under discussion while the listener was present.
    אמר ליה: קרקפנא, חזיתיה לרישך בי עמודי כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא.
  19. Eruvin 22b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling public domain
    Rabbi Yohanan rules that the ascents and descents of the Land of Israel do not incur public-domain liability because they do not resemble the terrain traversed by Israel's desert camp.
    איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי יוחנן, ואמרי לה, אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מעלות ומורדות שבארץ ישראל אין חייבין עליהן משום רשות הרבים לפי שאינן כדגלי מדבר.
  20. Eruvin 24a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue ritual impurity
    Rabbi Yohanan recalls the teaching that a sandal repaired after one of its straps breaks remains impure with midras impurity.
    ואמר ליה רבי יוחנן: רבי, שניתה לנו: סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה — טמא מדרס.
  21. Eruvin 26a אמר רבי יוחנן halacha exegesis royal courtyard
    Rabbi Yohanan says both opinions interpret the verse's written and read forms to show that a royal thoroughfare was comparable to an average town.
    אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, שנאמר: ״ויהי ישעיהו לא יצא אל חצר התיכונה״. כתיב ״העיר״ וקרינן ״חצר״ — מכאן לאסטרטיא של מלך שהיו כעיירות בינוניות.
  22. Eruvin 26a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan teaches that when Hezekiah fell ill, Isaiah established a study session at his entrance.
    וישעיהו מאי בעי התם? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מלמד שחלה חזקיה, והלך ישעיהו והושיב ישיבה על פתחו.
  23. Eruvin 27a אמר רבי יוחנן halacha maxim legal generalizations
    Rabbi Yohanan teaches that legal generalizations are not conclusive even when they expressly state an exception.
    גמ' אמר רבי יוחנן: אין למידין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו חוץ.
  24. Eruvin 27a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal generalizations
    Rabbi Yohanan teaches that legal generalizations are not conclusive even when they expressly state an exception.
    וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות? הרי תלמוד תורה, פריה ורביה, ופדיון הבן, דמצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים פטורות. אלא אמר רבי יוחנן: אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ.
  25. Eruvin 27b אמר רבי יוחנן halacha dialogue scriptural interpretation
    Rabbi Yohanan declares that he would carry the clothes of anyone who could explain the word 'in the morning' according to Ben Bag Bag.
    אמר רבי יוחנן: מאן דמתרגם לי ״בבקר״ אליבא דבן בג בג, מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא.
  26. Eruvin 28b אמר רבי יוחנן halacha other food use
    Rabbi Yohanan explains that earlier generations without pepper would grind arugula seed and dip roast meat in it.
    זרע גרגיר. למאי חזי? אמר רבי יוחנן: שכן ראשונים שלא היה להן פלפלין, שוחקין אותו ומטבילין בו את הצלי.
  27. Eruvin 28b אמר רבי יוחנן halacha ruling food preparation
    Rabbi Yohanan says the item is fit for use because fire can sweeten it.
    ולמאן דאמר זה וזה לחיוב, למאי חזי? אמר רבי יוחנן: הואיל וראוי למתקן על ידי האור.
  28. Eruvin 29a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal generalizations
    Rabbi Yohanan teaches that legal generalizations are not conclusive even when they expressly state an exception.
    והאי מאי תיובתא? אילימא משום דקתני ״כל האוכלין״, והני בני אכילה נינהו — והאמר רבי יוחנן: אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו ״חוץ״!
  29. Eruvin 30a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling entrance size
    Rabbi Yohanan says that Og, king of Bashan, had an entrance measuring four cubits.
    איבעיא להו: פליגי רבנן עליה דרבי שמעון בן אלעזר, או לא? תא שמע, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עוג מלך הבשן פיתחו בארבעה.
  30. Eruvin 36b אמר רבי יוחנן halacha ruling eruv conditions
    Rabbi Yohanan states that the sage has already arrived.
    אמר רבי יוחנן: וכבר בא חכם.
  31. Eruvin 44a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute temporary shelter
    Rabbi Yohanan says all agree that one may not initially make a temporary shelter on a festival or Shabbat, while they dispute only whether one may add to it.
    והא: איתמר עלה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחילה ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. לא נחלקו אלא להוסיף, שרבי אליעזר אומר: אין מוסיפין ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת. וחכמים אומרים: מוסיפין בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב!
  32. Eruvin 46a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedence
    Rabbi Yohanan rules that the law normally follows a stringent majority over a lenient individual, except here where it follows Rabbi Akiva's leniency.
    ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא יחיד מיקל ורבים מחמירין, הלכה כדברי המחמירין המרובים, חוץ מזו, שאף על פי שרבי עקיבא מיקל וחכמים מחמירין — הלכה כדברי רבי עקיבא.
  33. Eruvin 46b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedence
    Rabbi Yohanan rules for Rabbi Yehuda over Rabbi Meir and for Rabbi Yosei over either Rabbi Yehuda or Rabbi Meir.
    כלשון הזה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: רבי מאיר ורבי יהודה — הלכה כרבי יהודה, רבי יהודה ורבי יוסי — הלכה כרבי יוסי. ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי — הלכה כרבי יוסי. השתא במקום רבי יהודה ליתא, במקום רבי יוסי מיבעיא?!
  34. Eruvin 46b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling legal precedence
    Rabbi Yohanan rules for Rabbi Yehuda over Rabbi Shimon.
    אמר רב אסי: אף אני לומד: רבי יוסי ורבי שמעון — הלכה כרבי יוסי, דאמר רבי אבא אמר רבי יוחנן: רבי יהודה ורבי שמעון — הלכה כרבי יהודה. השתא במקום רבי יהודה ליתא, במקום רבי יוסי מיבעיא?
  35. Eruvin 47a אמר רבי יוחנן halacha dialogue legal precedence
    Rabbi Yohanan is reported in a study-house conversation as ruling in accordance with Rabbi Yosei.
    ואמרינן: רבי אליעזר לא על לבי מדרשא. אשכחיה לרבי אסי דהוה קאים. אמר ליה: מאי אמור בבי מדרשא? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי. מכלל דיחידאה פליג עליה?
  36. Eruvin 47b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedence
    Rabbi Yohanan rules in accordance with Rabbi Yosei.
    ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי. ולמה לי? והא אמרת רבי יהודה ורבי יוסי — הלכה כרבי יוסי!
  37. Eruvin 47b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling eruv boundaries
    Rabbi Yohanan rules that a gentile's objects acquire a Shabbat residence, as a safeguard based on the rule for a Jew's objects.
    ורב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: חפצי נכרי קונין שביתה, גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל.
  38. Eruvin 47b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling eruv boundaries
    Rabbi Yohanan rules that a gentile's objects acquire a Shabbat residence, as a safeguard based on the rule for a Jew's objects.
    והא שמואל ורבי יוחנן — הלכה כרבי יוחנן, ואמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: חפצי נכרי קונין שביתה, גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל?!
  39. Eruvin 50a רבי יוחנן אמר halacha dispute thanksgiving offering
    Rabbi Yohanan rules that when a thanksgiving offering is slaughtered over eighty loaves, no forty of them become consecrated.
    והרי תודה, דליתה בטעות, וליתה בזה אחר זה, ואיתמר: תודה שנשחטה על שמונים חלות, חזקיה אמר: קדשו עלה ארבעים מתוך שמונים, רבי יוחנן אמר: לא קדשו עלה ארבעים מתוך שמונים.
  40. Eruvin 53a אמר רבי יוחנן aggada story torah study
    Rabbi Yohanan recounts that after eighteen days with Rabbi Oshaya he learned only one textual reading in the Mishnah.
    אמר רבי יוחנן: שמונה עשר ימים גידלתי אצל רבי אושעיא בריבי ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתינו: כיצד מאברין את הערים — באלף.
  41. Eruvin 53a אמר רבי יוחנן aggada story torah study
    Rabbi Yohanan says that during eighteen days among Rabbi Oshaya's twelve students he learned the character and wisdom of each one.
    איני?! והאמר רבי יוחנן שנים עשר תלמידים היו לו לרבי אושעיא בריבי, ושמונה עשר ימים גידלתי ביניהן, ולמדתי לב כל אחד ואחד, וחכמת כל אחד ואחד?
  42. Eruvin 53a אמר רבי יוחנן aggada story torah study
    Rabbi Yohanan recalls that four students at a time sat within one cubit while studying Torah with Rabbi Oshaya.
    ואמר רבי יוחנן: כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אושעיא, היינו יושבין ארבעה ארבעה באמה. אמר רבי: כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע, היינו יושבין ששה ששה באמה.
  43. Eruvin 53a אמר רבי יוחנן aggada maxim rabbinic wisdom
    Rabbi Yohanan compares Rabbi Oshaya in his generation to Rabbi Meir in his, saying their colleagues could not fully grasp their reasoning.
    אמר רבי יוחנן: רבי אושעיא בריבי בדורו כרבי מאיר בדורו, מה רבי מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו — אף רבי אושעיא לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו.
  44. Eruvin 53a אמר רבי יוחנן aggada maxim declining wisdom
    Rabbi Yohanan compares the understanding of the earliest sages to the Hall's entrance, that of later sages to the Sanctuary's entrance, and his own generation's to a needle hole.
    אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו — כמלא נקב מחט סידקית.
  45. Eruvin 53b אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine forgiveness
    Rabbi Yohanan derives from Samuel's promise that Saul would be with him that God forgave Saul's sin and admitted him to Samuel's precinct.
    ואמר רבי יוחנן: מניין שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עון — שנאמר: ״מחר אתה ובניך עמי״. עמי — במחיצתי.
  46. Eruvin 54a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan begins to explain from the verse about tending a fig tree why words of Torah are compared to a fig.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״נוצר תאנה יאכל פריה״, למה נמשלו דברי תורה כתאנה, מה תאנה זו
  47. Eruvin 55a רבי יוחנן אמר aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan interprets 'It is not in heaven' and 'not beyond the sea' to teach that Torah is not found among the arrogant, merchants, or traders.
    רבי יוחנן אמר: ״לא בשמים היא״ — לא תמצא בגסי רוח, ״ולא מעבר לים היא״ — לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים.
  48. Eruvin 55b אמר רבי יוחנן halacha dialogue camp dimensions
    Rabbi Yohanan reports personally seeing the referenced place and finding it three parasangs by three parasangs.
    מתיב רב חסדא: ״ויחנו על הירדן מבית הישימות״, ואמר רבה בר בר חנה (אמר רבי יוחנן): לדידי חזי לי ההוא אתרא, והוי תלתא פרסי על תלתא פרסי.
  49. Eruvin 55b רבי יוחנן אמר aggada dispute urban privacy
    Rabbi Yohanan explains that people dislike the places under discussion because they become aware of one another's immersion.
    מאי טעמא? עולא אמר: שאין להן מרחצאות. ורבי יוחנן אמר: מפני שמרגישין זה לזה בטבילה.
  50. Eruvin 62a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling eruv rental
    Rabbi Yohanan rules that one may rent rights from a gentile even for less than the value of a peruta.
    מאי רעועה, מאי בריאה? אילימא: בריאה — בפרוטה, רעועה — פחות משוה פרוטה. מי איכא למאן דאמר מגוי בפחות משוה פרוטה לא? והא שלח רבי יצחק ברבי יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: הוו יודעין ששוכרין מן הגוי אפילו בפחות משוה פרוטה.
  51. Eruvin 62a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling noahide theft
    Rabbi Yohanan rules that a Noahide is executed for taking less than a peruta and that the property is not subject to restitution.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, ולא ניתן להשבון.
  52. Eruvin 62b רבי יוחנן אמר halacha dispute legal practice
    Rabbi Yohanan says that the people have adopted Rabbi Eliezer ben Jacob's position in practice.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. ורב הונא אמר: מנהג כרבי אליעזר בן יעקב. ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי אליעזר בן יעקב.
  53. Eruvin 63a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada story rabbinic student
    Rabbi Yohanan identifies the student as Yehuda ben Gurya and says that he lived three parasangs away from his teacher.
    ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אותו תלמיד יהודה בן גוריא שמו, והיה רחוק ממנו שלש פרסאות?!
  54. Eruvin 63a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis rabbinic authority
    Rabbi Yohanan teaches from Scripture that one who rules on law in his teacher's presence deserves to be bitten by a snake.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המורה הלכה בפני רבו, ראוי להכישו נחש, שנאמר: ״ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים וגו' על כן זחלתי״. וכתיב: ״עם חמת זוחלי עפר״.
  55. Eruvin 63b אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan interprets Joshua's nighttime walk through the valley as delving into the depths of halakha.
    מיד: ״וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק״, ואמר רבי יוחנן: מלמד שהלך בעומקה של הלכה.
  56. Eruvin 64b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis speech
    Rabbi Yohanan explains that one who speaks rashly deserves the sword, but the words of the sages provide healing.
    דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא גברא: ״יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא״ — כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב, אלא שלשון חכמים מרפא.
  57. Eruvin 64b אמר רבי יוחנן halacha ruling food magic
    Rabbi Yohanan transmits in Rabbi Shimon bar Yohai's name that food may be passed over in later generations because Israelite women are involved in sorcery.
    אמר מר: ואין מעבירין על האוכלין. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: לא שנו אלא בדורות הראשונים, שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים. אבל בדורות האחרונים, שבנות ישראל פרוצות בכשפים — מעבירין.
  58. Eruvin 65a רבי יוחנן אמר halacha other textual reading
    Rabbi Yohanan states that the version taught was "anyone who does not articulate."
    רבי יוחנן אמר: ״כל שאינו מפיק״ אתמר.
  59. Eruvin 66a אמר רבי יוחנן halacha ruling eruv rental
    Rabbi Yohanan rules that renting rights is analogous to joining an eruv.
    יפה עשיתם ששכרתם. תהו בה נהרדעי: ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: שוכר כמערב דמי. מאי לאו: מה מערב מבעוד יום, אף שוכר מבעוד יום!
  60. Eruvin 66b רבי יוחנן אמר halacha dispute domain renunciation
    Rabbi Yohanan rules, against Shmuel, that rights may be renounced from one courtyard to another and in a ruin.
    גופא, אמר שמואל: אין ביטול רשות מחצר לחצר, ואין ביטול רשות בחורבה. ורבי יוחנן אמר: יש ביטול רשות מחצר לחצר, ויש ביטול רשות בחורבה.
  61. Eruvin 67b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan rules that one who throws into even a very large nonresidential enclosure exceeding two se'a is liable because its partitions remain valid.
    אמר עולא אמר רבי יוחנן: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ואפילו כור ואפילו כוריים — הזורק לתוכו חייב. מאי טעמא, מחיצה היא, אלא שמחוסרת דיורין.
  62. Eruvin 71a רבי יוחנן אמר halacha ruling domain renunciation
    Rabbi Yohanan identifies the mishnah with Beit Shammai, who permit renouncing rights only before Shabbat.
    רבי יוחנן אמר: מתניתין, מני? — בית שמאי היא, דאמרי: אין ביטול רשות בשבת. דתנן: מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים: משתחשך.
  63. Eruvin 72a רבי יוחנן אמר halacha dispute legal practice
    Rabbi Yohanan says that the people have practiced in accordance with Rabbi Meir.
    אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר. ורב הונא אמר: מנהג כרבי מאיר. ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר.
  64. Eruvin 74a רבי יוחנן אמר halacha dispute alley eruv
    Rabbi Yohanan rules that even a ruin suffices for the required opening onto an alley.
    עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו. ושמואל אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת. ורבי יוחנן אמר: אפילו חורבה.
  65. Eruvin 74a אמר רבי יוחנן halacha dialogue alley eruv
    Rabbi Yohanan's ruling includes a habitable ruin but not a vineyard path that is unfit for habitation.
    אמר ליה אביי לרב יוסף: אמר רבי יוחנן אפילו בשביל של כרמים? אמר ליה: לא אמר רבי יוחנן אלא בחורבה, דחזי לדירה. אבל שביל של כרמים, דלא חזי לדירה — לא.
  66. Eruvin 74a אמר רבי יוחנן halacha ruling courtyard carrying
    Rabbi Yohanan rules like Rabbi Shimon whether or not the residents made an eruv, without decreeing against transferring courtyard objects to a ruin.
    ושמואל אמר: בין עירבו ובין לא עירבו. וכן אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון, בין עירבו ובין לא עירבו. אלמא: לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר, הכא נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה.
  67. Eruvin 75b רבי יוחנן אמר halacha dispute courtyard eruv
    Rabbi Yohanan's position is proposed as corresponding to Rabbi Akiva's side of a dispute about courtyards.
    לימא שמואל ורבי יוחנן בפלוגתא דרבנן ורבי עקיבא קא מיפלגי. דשמואל אמר כרבנן, ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא?
  68. Eruvin 75b רבי יוחנן אמר halacha ruling courtyard eruv
    Rabbi Yohanan maintains that his ruling can accord even with the Rabbis because the other case does not impose a prohibition on her.
    ורבי יוחנן אמר: אנא דאמרי אפילו לרבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן הכא, אלא דאמרה לה: אדמבטלת לי, קא אסרת עלאי. אבל התם, מי קאסרה עלה?
  69. Eruvin 75b רבי יוחנן אמר halacha dispute courtyard access
    Rabbi Yohanan includes even an outer area, explaining that it functions as the inner area's gatehouse.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו חיצון. חיצון בית שער הוא? חיצון של פנימי.
  70. Eruvin 76a אמר רבי יוחנן halacha ruling eruv window
    Rabbi Yohanan rules that a round window needs a circumference of twenty-four handbreadths with slightly more than two handbreadths within ten handbreadths of the ground.
    אמר רבי יוחנן: חלון עגול צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים, ושנים ומשהו מהן בתוך עשרה, שאם ירבענו, נמצא משהו בתוך עשרה.
  71. Eruvin 76b רבי יוחנן אמר halacha ruling circle geometry
    Rabbi Yohanan adopts the Caesarean judges' proportions that a circle within a square loses a quarter and a square within a circle loses half.
    רבי יוחנן אמר כי דייני דקיסרי, ואמרי לה כרבנן דקיסרי, דאמרי: עיגולא מגו ריבועא — ריבעא, ריבועא מגו עיגולא — פלגא.
  72. Eruvin 77a רבי יוחנן אמר halacha dispute shared domain
    Rabbi Yohanan permits residents on each side to raise food from the intervening place and eat it.
    ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין.
  73. Eruvin 77a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan permits people in both public and private domains to shoulder loads on a place smaller than four by four handbreadths, provided they do not transfer them across.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה — מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
  74. Eruvin 78a אמר רבי יוחנן halacha dialogue pit partition
    Rabbi Yohanan rules that a pit and its rim combine to a height of ten handbreadths.
    אמר ליה: לא שמיע לך הא דאמר רבי יוחנן: בור וחולייתה מצטרף לעשרה.
  75. Eruvin 78b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling shabbat restrictions
    Rabbi Yohanan rules that an obstacle caused by a Shabbat prohibition remains forbidden, while one caused by another prohibition is permitted.
    איתמר נמי, כי אתא רבין, אמר רבי אלעזר, ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל שאיסור שבת גרם לו — אסור, כל שאיסור דבר אחר גרם לו — מותר.
  76. Eruvin 81b אמר רבי יוחנן halacha ruling purchase law
    Rabbi Yohanan teaches that by Torah law money effects acquisition, though on four occasions the sages upheld their enactment on the Torah standard.
    ורב אילא אמר רבי יוחנן: בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהן על דברי תורה. דאמר רבי יוחנן: דבר תורה, מעות קונות.
  77. Eruvin 82a רבי יוחנן אמר halacha dispute mishnah interpretation
    Rabbi Yohanan holds that Rabbi Yehudah uses "when" to explain the Rabbis and "in what case" to disagree with them.
    גופא, אמר רבי יהושע בן לוי: כל מקום שאמר רבי יהודה ״אימתי״ ו״במה״ במשנתינו — אינו אלא לפרש דברי חכמים. ורבי יוחנן אמר: ״אימתי״ לפרש, ו״במה״ לחלוק.
  78. Eruvin 85b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha dialogue shabbat domains
    Rabbi Yohanan permits people in both public and private domains to shoulder loads on a place smaller than four by four handbreadths, provided they do not transfer them across.
    אמר ליה רב פפא לרבא: לימא שמואל לית ליה דרב דימי. דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבע על ארבע — מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
  79. Eruvin 86b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling suspended partition
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Yehudah follows Rabbi Yosei in allowing a suspended partition even on dry land.
    אמר רבי יהודה, לא תהא מחיצה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה.
  80. Eruvin 87a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling karmelit measure
    Rabbi Yohanan rules that a karmelit cannot be smaller than four handbreadths.
    במאי עסקינן? אילימא: באמת המים גופה, ואלא הא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: אין כרמלית פחותה מארבעה —
  81. Eruvin 87a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan permits people in both private and public domains to shoulder loads on a place smaller than four by four handbreadths, provided they do not transfer them across.
    והא כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה — מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
  82. Eruvin 87b רבי יוחנן אמר halacha dispute shared domain
    Rabbi Yohanan permits residents on each side to raise food from the intervening place and eat it.
    ורבי יוחנן אמר: אלו מעלין מכאן ואוכלין, ואלו מעלין מכאן ואוכלין.
  83. Eruvin 87b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan permits people in both public and private domains to shoulder loads on a place smaller than four by four handbreadths, provided they do not transfer them across.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה — מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו!
  84. Eruvin 87b אמר רבי יוחנן halacha ruling water drawing
    Rabbi Yohanan transmits in Rabbi Yosei ben Zimra's name that Rabbi Hananya ben Akavya's leniency applies only to the Sea of Tiberias because it has banks and surrounding settlements and enclosures.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה, אבל בשאר מימות — לא.
  85. Eruvin 91a אמר רבי יוחנן halacha dialogue courtyard carrying
    Rabbi Yohanan insists that the permission applies whether or not the residents made an eruv.
    ושמואל אמר: בין עירבו בין שלא עירבו. וכן אמר רבי יוחנן: מי לחשך, בין עירבו ובין שלא עירבו?
  86. Eruvin 92a אמר רבי יוחנן halacha ruling mishnah authority
    Rabbi Yohanan rules that the law follows an unattributed mishnah.
    מי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה. ותנן: כותל שבין שתי חצירות, גבוה עשרה ורוחב ארבעה — מערבין שנים, ואין מערבין אחד. היו בראשו פירות — אלו עולין מכאן ואוכלים, ואלו עולין מכאן ואוכלים, ובלבד שלא יורידו למטה?
  87. Eruvin 95a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat prohibition
    Rabbi Yohanan rules that the item remains forbidden for that Shabbat.
    אמר רב ששת: לאסור. וכן אמר רבי יוחנן: לאסור. תניא נמי הכי, אמר רבי יוסי: כשם שאסורין לעתיד לבא, כך אסורין לאותו שבת.
  88. Eruvin 98a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat throwing
    Rabbi Yohanan teaches that Ben Azzai concedes that throwing is not treated like pausing while walking.
    הא מני בן עזאי היא, דאמר: מהלך כעומד דמי. ודילמא זריק להו מזרק, דאמר רבי יוחנן: מודה בן עזאי בזורק.
  89. Eruvin 99a אמר רבי יוחנן halacha other textual reversal
    Rabbi Yohanan states that the attributed positions must be reversed.
    אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
  90. Eruvin 99b רבי יוחנן אמר halacha ruling pit partition
    Rabbi Yohanan explains that even an adjacent pit is included because its rim combines with it to reach ten handbreadths.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא בסמוכה — הא קא משמע לן דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה.
  91. Eruvin 100b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani aggada exegesis marital intimacy
    Rabbi Yohanan teaches that a woman who initiates marital intimacy merits children of exceptional understanding.
    אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן. דאילו בדורו של משה כתיב: ״הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם״, וכתיב: ״ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים״, ואילו נבונים לא אשכח.
  92. Eruvin 100b אמר רבי יוחנן aggada maxim animal virtues
    Rabbi Yohanan teaches that without the Torah people could learn modesty, avoidance of theft, sexual fidelity, and proper conduct from animals.
    אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה. דרך ארץ מתרנגול — שמפייס ואחר כך בועל.
  93. Eruvin 101a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan rules that Jerusalem would be a public domain incurring liability were its gates not locked at night.
    גמ' ורבנן, אמר רבי מאיר רשות הרבים — ומהדרו אינהו כרמלית! דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה — חייבין עליה משום רשות הרבים.
  94. Eruvin 101b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling shabbat domains
    Rabbi Yohanan permits people in both public and private domains to shoulder loads on a place smaller than four by four handbreadths, provided they do not transfer them across.
    ושמעת מינה מדרבנן איתא לדרב דימי, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה — מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו.
  95. Eruvin 103b רבי יוחנן אמר halacha dispute priestly garments
    Rabbi Yohanan rules that wearing an extra priestly garment applies only where garments are normally worn.
    ורבי יוחנן אמר: לא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים, אבל שלא במקום בגדים — לא הוי יתור בגדים.
  96. Eruvin 103b רבי יוחנן אמר halacha dispute ritual barrier
    Rabbi Yohanan rules that material smaller than three by three handbreadths interposes only where garments are normally worn.
    ורבי יוחנן אמר: לא אמרו חציצה בפחות משלש על שלש אלא במקום בגדים, אבל שלא במקום בגדים
  97. Eruvin 105a אמר רבי יוחנן halacha exegesis temple impurity
    Rabbi Yohanan states that both positions derive their rules for removing Temple impurity from the same verse.
    אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: ״ויבאו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר ויוציאו את כל הטומאה אשר מצאו בהיכל ה' לחצר בית ה' ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה״.

Pesachim (104)

  1. Pesachim 8b רבי יוחנן אמר halacha dispute chametz search
    Rabbi Yohanan interprets Beit Shammai's two rows as one row shaped like the Greek letter gamma.
    בית שמאי אומרים שתי שורות וכו'. אמר רב יהודה: שתי שורות שאמרו, מן הארץ ועד שמי קורה. ורבי יוחנן אמר: שורה אחת כמין גאם.
  2. Pesachim 15b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling chametz burning
    Rabbi Yohanan rules that the dispute applies in the sixth hour, but all agree that chametz is burned in the seventh.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מחלוקת בשש, אבל בשבע — דברי הכל שורפין.
  3. Pesachim 15b אמר רבי יוחנן halacha dialogue chametz impurity
    Rabbi Yohanan explains that the mishnah concerns a Torah-level primary impurity and a rabbinic secondary impurity, and that all agree on burning in the seventh hour.
    אמר ליה: אין. איתמר נמי, אמר רבי יוחנן: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן, ומאי ״מדבריהם״ — מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. ומחלוקת בשש, אבל בשבע — דברי הכל שורפין.
  4. Pesachim 16a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis sacrificial blood
    Rabbi Yohanan derives from Scripture that sacrificial blood does not render food susceptible to impurity because only blood poured out like water does so.
    תירגמא על דם, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר — שנאמר: ״על הארץ תשפכנו כמים״, דם שנשפך כמים — מכשיר,
  5. Pesachim 19a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling ritual impurity
    Rabbi Yohanan attributes the mishnah to Rabbi Akiva's testimony that contact by one who immersed that day disqualifies an entire connected mass of sacred materials.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו. (דתניא:) הוסיף רבי עקיבא הסולת והקטורת והלבונה והגחלים, שאם נגע טבול יום במקצתן פסל את כולן.
  6. Pesachim 19b אמר רבי יוחנן halacha other impurity doubt
    Rabbi Yohanan addresses a case of doubtful impurity brought about by human action.
    משום דהוי ספק טומאה הבאה בידי אדם, ואמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם
  7. Pesachim 20a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis sacrificial blood
    Rabbi Yohanan derives that sacrificial blood does not render food susceptible to impurity because it is not poured out like water.
    אי נימא דאיתכשר בדם, והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר — שנאמר: ״לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים״, דם שנשפך כמים — מכשיר, ושאינו נשפך כמים — אינו מכשיר.
  8. Pesachim 21b אמר רבי יוחנן halacha ruling chametz betrothal
    Rabbi Yohanan rules that a betrothal made from the sixth hour onward with even hard wheat is not legally effective.
    עבר זמנו אסור בהנאתו. פשיטא! לא צריכא, לשעות דרבנן. דאמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רבי יוחנן: המקדש משש שעות ולמעלה, אפילו בחיטי קורדניתא — אין חוששין לקדושין.
  9. Pesachim 22b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis sacrificial blood
    Rabbi Yohanan derives that sacrificial blood does not render food susceptible to impurity because it is not poured out like water.
    ולחזקיה, למאי הלכתא איתקש דם למים? לכדרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר — שנאמר ״לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים״, דם שנשפך כמים — מכשיר, שאינו נשפך כמים — אינו מכשיר.
  10. Pesachim 24b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling forbidden foods
    Rabbi Yohanan rules that lashes for Torah prohibitions apply only when the prohibited item is consumed in its normal manner.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך אכילתן. למעוטי מאי? אמר רב שימי בר אשי: למעוטי שאם אכל חלב חי, שפטור.
  11. Pesachim 24b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling prohibited benefit
    Rabbi Yohanan rules that lashes for Torah prohibitions apply only when benefit is taken in its normal manner.
    איכא דאמרי, אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך הנאתן. למעוטי מאי? אמר רב שימי בר אשי: למעוטי שאם הניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו, שהוא פטור. וכל שכן אוכל חלב חי, שהוא פטור.
  12. Pesachim 24b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling prohibited benefit
    Rabbi Yohanan rules that one who applies the fat of an ox sentenced to stoning to a wound is exempt because the benefit is abnormal.
    אתמר נמי, אמר רב אחא בר עויה אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: הניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו — פטור, לפי שכל איסורין שבתורה אין לוקין עליהם אלא דרך הנאתן.
  13. Pesachim 25a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling medical treatment
    Rabbi Yohanan rules that one may use anything for healing except wood of an asherah.
    אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: בכל מתרפאין, חוץ מעצי אשירה. היכי דמי? אי נימא דאיכא סכנה — אפילו עצי אשירה נמי! ואי דליכא סכנה — אפילו כל איסורין שבתורה נמי לא?!
  14. Pesachim 25a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling medical treatment
    Rabbi Yohanan rules that one may use anything for healing except idolatry and forbidden sexual relations.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: בכל מתרפאין, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות
  15. Pesachim 27a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha dispute forbidden benefit
    Rabbi Yohanan is one of two authorities who dispute whether bread baked over glowing coals remains permitted.
    בישלה על גבי גחלים — דברי הכל הפת מותרת. (אמר) רב יהודה אמר שמואל, ורבי חייא בר אשי אמר רבי יוחנן, חד אמר: לא שנו אלא גחלים עוממות, אבל גחלים לוחשות — אסורין, וחד אמר: אפילו גחלים לוחשות נמי מותרין.
  16. Pesachim 29a אמר רבי יוחנן halacha ruling yom kippur
    Rabbi Yohanan identifies the anonymous opinion as Rabbi Nehunya ben HaKana, who treats Yom Kippur like Shabbat regarding monetary liability.
    מאן יש אומרים? אמר רבי יוחנן: רבי נחוניא בן הקנה היא. דתניא: רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין.
  17. Pesachim 29b רבי יוחנן אמר halacha ruling chametz mixtures
    Rabbi Yohanan rules that chametz during Passover prohibits mixtures when it imparts flavor, but after Passover such mixtures are permitted.
    ורבי יוחנן אמר: חמץ בזמנו, בין במינו ובין שלא במינו — אסור בנותן טעם. שלא בזמנו, בין במינן בין שלא במינן — מותר.
  18. Pesachim 33b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling impure grapes
    Rabbi Yohanan rules that impure grapes may be pressed in portions smaller than an egg and their wine remains fit for libations.
    יתיב רב אחא בר רב עויא קמיה דרב חסדא, ויתיב ואמר משמיה דרבי יוחנן: ענבים שנטמאו — דורכן פחות פחות מכביצה, ויינן כשר לנסכין. אלמא קסבר: משקין מיפקד פקידי, לאימת קא מיטמאי — לכי סחיט להו. לכי סחיט להו ליתיה לשיעוריה.
  19. Pesachim 33b רבי יוחנן אמר halacha dispute impure terumah
    Rabbi Yohanan rules that even impure terumah wheat may be burned as fuel, despite concern that it might be eaten.
    גופא: מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת. אביי אמר משמיה דחזקיה, ורבא אמר דבי רבי יצחק בר מרתא אמר רב הונא: לא שנו אלא פת, אבל חיטי — לא, שמא יבא בהן לידי תקלה. ורבי יוחנן אמר: אפילו חיטי. ואמאי? ניחוש דילמא אתי בהן לידי תקלה! כדאמר רב אשי:
  20. Pesachim 34a רבי יוחנן אמר halacha dispute disqualified offerings
    Rabbi Yohanan holds that an item disqualified through loss of supervision has a disqualification of impurity.
    דאתמר: היסח הדעת, רבי יוחנן אמר: פסול טומאה הוי, ורבי שמעון בן לקיש אמר: פסול הגוף הוי.
  21. Pesachim 34a רבי יוחנן אמר halacha dispute disqualified offerings
    Rabbi Yohanan holds that loss of supervision creates a disqualification of impurity that could be reversed if Elijah declared the item pure.
    רבי יוחנן אמר פסול טומאה הוי: שאם יבא אליהו ויטהרנה — שומעין לו. רבי שמעון בן לקיש אומר פסול הגוף הוי: שאם יבא אליהו ויטהרנה — אין שומעין לו.
  22. Pesachim 34b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling impure grapes
    Rabbi Yohanan rules that wine from impure grapes is pure if they were pressed before consecration but impure if consecrated before pressing.
    אמר ליה: זו לא שמעתי, כיוצא בה שמעתי. דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ענבים שנטמאו, דרכן ואחר כך הקדישן — טהורים. הקדישן ואחר כך דרכן — טמאין. והא ענבים דקדושת פה נינהו, ואפילו הכי עבוד רבנן מעלה.
  23. Pesachim 34b אמר רבי יוחנן halacha ruling impure grapes
    Rabbi Yohanan rules that impure grapes must be pressed in portions smaller than an egg.
    דרכן — ואפילו טובא?! ומי אמר רבי יוחנן הכי, והאמר רבי יוחנן: ענבים שנטמאו — דורכן פחות פחות מכביצה!
  24. Pesachim 37a רבי יוחנן אמר halacha dispute matzah baking
    Rabbi Yohanan rules that bread made in a pot is liable for separating challah and says the breads under discussion were made in the sun.
    אמר ריש לקיש: הללו מעשה אילפס הן. ורבי יוחנן אמר: מעשה אילפס חייבין. והללו שעשאן בחמה.
  25. Pesachim 39a אמר רבי יוחנן halacha ruling bitter herbs
    Rabbi Yohanan concludes from all the cited opinions that a bitter vegetable has sap and a pale surface.
    רבי יהודה אומר: כל שיש לו שרף. רבי יוחנן בן ברוקה אומר: כל שפניו מכסיפין. אחרים אומרים: [כל] ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין. אמר רבי יוחנן: מדברי כולן נלמד, ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין. אמר רב הונא: הלכה כאחרים.
  26. Pesachim 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis nazirite prohibitions
    Rabbi Yohanan rules that permitted matter generally does not combine with prohibited matter, except for nazirite prohibitions derived from the word mishrat.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה — אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה ״משרת״.
  27. Pesachim 44b רבי יוחנן אמר halacha other legal attribution
    Rabbi Yohanan's position is identified as following Rabbi Akiva rather than the Sages.
    הא מני רבנן היא, ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא.
  28. Pesachim 49a אמר רבי יוחנן halacha dispute betrothal feast
    Rabbi Yohanan resolves the contradiction by assigning the optional status of a betrothal feast to Rabbi Yehudah and its obligatory status to Rabbi Yosei.
    אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא — רבי יהודה, הא — רבי יוסי. דתניא: סעודת אירוסין רשות, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: מצוה.
  29. Pesachim 49a אמר רבי יוחנן aggada maxim marriage matches
    Rabbi Yohanan teaches that a priest's daughter matched with an Israelite and a scholar's daughter matched with an ignoramus are unsuitable pairings.
    כגון מאי? אמר רבי יוחנן: כגון בת כהן לישראל, ובת תלמיד חכם לעם הארץ. דאמר רבי יוחנן: בת כהן לישראל — אין זווגן עולה יפה.
  30. Pesachim 49a אמר רבי יוחנן aggada maxim marriage prosperity
    Rabbi Yohanan teaches that one who seeks wealth should marry into Aaron's descendants, especially when Torah and priesthood are joined.
    איני?! והא אמר רבי יוחנן: הרוצה שיתעשר ידבק בזרעו של אהרן, כל שכן שתורה וכהונה מעשרתן. לא קשיא: הא — בתלמיד חכם, הא — בעם הארץ.
  31. Pesachim 49b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani aggada maxim ignorant people
    Rabbi Yohanan harshly declares that an ignoramus may be torn open like a fish.
    אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו.
  32. Pesachim 49b אמר רבי יוחנן halacha other textual reversal
    Rabbi Yohanan states that the assignment of the opposing positions must be reversed.
    אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
  33. Pesachim 50a רבי יוחנן אמר aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan interprets the precious matters as the difficult laws of leprosy and tent impurity, esteemed in the World to Come.
    רבי יוחנן אמר: אלו נגעים ואהלות, שיקרין הן בעולם הזה, וקפויין הן לעולם הבא.
  34. Pesachim 50a רבי יוחנן אמר aggada exegesis war spoils
    Rabbi Yohanan interprets Israel's spoils taken until a horse runs to safety as becoming sacred to God.
    ורבי יוחנן אמר: כל ביזה שבוזזין ישראל עד שעה שהסוס רץ ומציל — יהיה קדש לה'.
  35. Pesachim 53b אמר רבי יוחנן aggada exegesis supporting scholars
    Rabbi Yohanan teaches that one who invests money for Torah scholars merits a seat in the heavenly academy.
    רבי יוסי בר אבין אמר: מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה. דאמר רבי יוחנן: כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר: ״כי בצל החכמה בצל הכסף״.
  36. Pesachim 53b אמר רבי יוחנן halacha dialogue fire blessing
    Rabbi Yohanan is reported as ruling that the blessing over fire is recited only after Shabbat because fire was first created then.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא. אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא רבה בר בר חנה: ישר, וכן אמר רבי יוחנן. עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה ורבה בר בר חנה משמאליה. אמר ליה רבי אבא לעולא: ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן ״אין מברכין על הא …
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא. אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא רבה בר בר חנה: ישר, וכן אמר רבי יוחנן. עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה ורבה בר בר חנה משמאליה. אמר ליה רבי אבא לעולא: ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן ״אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא״.
  37. Pesachim 54a אמר רבי יוחנן halacha ruling fire blessing
    Rabbi Yohanan rules that the blessing over fire is recited both after Shabbat and after Yom Kippur.
    ואיש תבונה ידלנה״. ״מים עמוקים עצה בלב איש״ — זה עולא. ״ואיש תבונה ידלנה״ — זה רבה בר בר חנה. ואינהו כמאן סברוה? כי הא דאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי יוחנן: מברכין על האור בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים. וכן עמא דבר.
  38. Pesachim 54a אמר רבי יוחנן halacha ruling fire blessing
    Rabbi Yohanan rules in accordance with Rabbi Yehudah that the blessings are arranged over the cup.
    מיתיבי: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחילת ברייתו הוא. וכיון שרואה — מברך מיד. רבי יהודה אומר, סודרן על הכוס. ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה!
  39. Pesachim 54b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling tisha bav
    Rabbi Yohanan rules that pregnant and nursing women complete the fast and that its twilight period is prohibited, while distinguishing it from a communal fast regarding labor.
    דרש רבא: עוברות ומניקות — מתענות ומשלימות בו, כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים, ובין השמשות שלו אסור. וכן אמרו משמיה דרבי יוחנן. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: תשעה באב אינו כתענית ציבור. מאי לאו, לבין השמשות? לא, למלאכה.
  40. Pesachim 54b אמר רבי יוחנן halacha ruling prayer
    Rabbi Yohanan teaches that it would be desirable for a person to pray throughout the entire day.
    אלא: מאי אינו כתענית ציבור — לתפילת נעילה. והאמר רבי יוחנן: ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו!
  41. Pesachim 55a אמר רבי יוחנן halacha dispute textual reversal
    Rabbi Yohanan resolves the conflicting rulings by reversing the assignment of the opposing positions.
    אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. רב שישא בריה דרב אידי אמר לא תיפוך: דרבנן אדרבנן לא קשיא; הכא, כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא עביד — מיחזי כיוהרא, אבל התם, כיון דכולי עלמא קרי ואיהו נמי קרי — לא מיחזי כיוהרא.
  42. Pesachim 55a אמר רבי יוחנן halacha dispute passover eve
    Rabbi Yohanan assigns the conflicting practices of labor on Passover eve to the differing positions of Rabbi Meir and Rabbi Yehudah.
    אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא — רבי מאיר, הא — רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה — עושין, מקום שנהגו שלא לעשות — אין עושין. מדקאמר רבי מאיר מנהגא — מכלל דרבי יהו …
    אמר רבי יוחנן, לא קשיא: הא — רבי מאיר, הא — רבי יהודה. דתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ובגליל אינן עושין כל עיקר. אמר לו רבי מאיר: מה ראייה יהודה וגליל לכאן? אלא, מקום שנהגו לעשות מלאכה — עושין, מקום שנהגו שלא לעשות — אין עושין. מדקאמר רבי מאיר מנהגא — מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר.
  43. Pesachim 63b רבי יוחנן אמר halacha dispute paschal offering
    Rabbi Yohanan rules that the relevant member of the group need not be present in the Temple courtyard.
    או לאחד מבני חבורה, ועד שיהא עמו בעזרה. רבי יוחנן אמר: אף על פי שאין עמו בעזרה. במאי קמיפלגי? אילימא ב״על״ בסמוך קמיפלגי, דרבי שמעון בן לקיש סבר: ״על״ בסמוך, ורבי יוחנן סבר: לא בעינן ״על״ בסמוך. והא איפלגו בה חדא זימנא!
  44. Pesachim 63b רבי יוחנן אמר halacha dispute offering consecration
    Rabbi Yohanan rules that an offering outside the wall of Beth Pagi is unconsecrated, but one outside the courtyard wall is consecrated.
    מאי חוץ לחומה? רבי יוחנן אמר: חוץ לחומת בית פאגי, אבל חוץ לחומת העזרה — קדיש, ולא בעינן ״על״ בסמוך. רבי שמעון בן לקיש אמר: אפילו חוץ לחומת עזרה לא קדיש. אלמא בעינן ״על״ בסמוך.
  45. Pesachim 63b רבי יוחנן אמר halacha ruling lashes
    Rabbi Yohanan rules that one who fails to fulfill an oath to eat a loaf that day is not lashed because the violation involves no action, though an uncertain warning is valid.
    דאיתמר: ״שבועה שאוכל ככר זו היום״, ועבר היום ולא אכלה, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו — אינו לוקה. רבי יוחנן אמר: אינו לוקה, משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה — אין לוקין עליו. אבל התראת ספק — שמה התראה.
  46. Pesachim 66b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat consecration
    Rabbi Yohanan rules that a person may consecrate a paschal offering on Shabbat and a festival offering on a festival.
    הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן. אבל בחובות שקבוע להן זמן — מקדישין. דאמר רבי יוחנן: מקדיש אדם את פסחו בשבת וחגיגתו ביום טוב.
  47. Pesachim 66b אמר רבי יוחנן halacha exegesis paschal offering
    Rabbi Yohanan derives that an impure individual is deferred to Second Passover, while an impure community offers the sacrifice in impurity.
    ופסח גופיה מנא לן? אמר רבי יוחנן: דאמר קרא ״איש איש כי יהיה טמא לנפש״. איש נדחה לפסח שני, ואין ציבור נידחין לפסח שני, אלא עבדי בטומאה.
  48. Pesachim 67b אמר רבי יוחנן halacha ruling camp impurity
    Rabbi Yohanan rules that the Temple tunnels were not consecrated and that one with a seminal emission is sent outside two camps.
    אמר מר: ״זב״, ״וכל זב״ — לרבות בעל קרי. מסייע ליה לרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו, ובעל קרי משתלח חוץ לשתי מחנות.
  49. Pesachim 68b אמר רבי יוחנן halacha exegesis festival observance
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua derive their differing festival practices from verses calling the assembly both God's and yours.
    ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר: ״עצרת לה' אלהיך״, וכתוב אחד אומר: ״עצרת תהיה לכם״. רבי אליעזר סבר: או כולו לה', או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם.
  50. Pesachim 72b אמר רבי יוחנן halacha dialogue mistaken sacrifice
    Rabbi Yohanan states that Rabbi Meir concedes liability when blemished animals are mistakenly sacrificed.
    אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: פוטר היה רבי מאיר אפילו עגל של זבחי שלמים ששחטו לשום הפסח. אמר ליה רבי זירא לרב ביבי: והאמר רבי יוחנן: מודה היה רבי מאיר בבעלי מומין! אמר ליה: בבעלי מומין לא טריד בהו, והאי טריד ביה.
  51. Pesachim 72b אמר רבי יוחנן halacha ruling mistaken sacrifice
    Rabbi Yohanan states that Rabbi Meir concedes liability in the case of blemished animals.
    והאמר רבי יוחנן: מודה היה רבי מאיר בבעלי מומין! בעלי מומין לא מיחלפי, הני מיחלפי.
  52. Pesachim 72b רבי יוחנן אמר halacha ruling niddah liability
    Rabbi Yohanan rules that one who has relations with his menstruating wife is liable, but one who does so with his menstruating levirate sister-in-law is exempt.
    ורבי יוחנן אמר: אשתו נדה בעל — חייב. יבמתו נדה בעל — פטור.
  53. Pesachim 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue roasting passover
    Rabbi Yohanan derives that a paschal offering roasted in a heated and swept oven is not considered roasted by fire.
    אמר ליה: והאמר רב חיננא סבא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: תנור שהסיקו וגרפו וצלה בו את הפסח — אין זה צלי אש, שנאמר ״צלי אש ... צלי אש״, שתי פעמים.
  54. Pesachim 78b רבי יוחנן אמר halacha dispute communal offering
    Rabbi Yohanan maintains that the ruling can follow the Sages because it concerns a community, which may offer the sacrifice even in impurity.
    אמר רבי (אליעזר): במחלוקת שנויה, ורבי נתן היא. ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן היא. הכא במאי עסקינן — בציבור, דאפילו בטומאה נמי עבדי.
  55. Pesachim 81a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue zav counting
    Rabbi Yohanan tells Rabbi Oshaya that a zav who sees a discharge on his seventh day should lose only that day.
    ואף רבי אושעיא סבר מטמא למפרע מדרבנן. דתניא, רבי אושעיא אומר: אבל זב שראה בשביעי שלו — סותר את שלפניו. ואמר ליה רבי יוחנן: לא יסתור אלא יומו!
  56. Pesachim 81b אמר רבי יוחנן halacha exegesis paschal impurity
    Rabbi Yohanan derives the rule for one preparing the paschal offering from the phrase about a distant road, limiting it to what is clear to you.
    אשכחן נזיר. עושה פסח מנלן? אמר רבי יוחנן, אמר קרא: ״בדרך רחוקה לכם״ — במחוורת לכם.
  57. Pesachim 82b רבי יוחנן אמר halacha dispute paschal offering
    Rabbi Yohanan rules that the dispute applies even after the blood has been sprinkled.
    ורבי יוחנן אמר: אף לאחר זריקה נמי מחלוקת. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: רבי יוחנן בן ברוקה ורבי נחמיה אמרו דבר אחד, רבי יוחנן בן ברוקה הא דאמרן.
  58. Pesachim 84a רבי יוחנן אמר halacha dispute paschal offering
    Rabbi Yohanan rules that tendons which will later harden may presently be counted as edible portions of the Paschal offering.
    איתמר: גידין שסופן להקשות, רבי יוחנן אמר: נמנין עליהן בפסח, ריש לקיש אמר: אין נמנין עליהן בפסח. רבי יוחנן אמר נמנין עליהן — בתר השתא אזלינן. ריש לקיש אמר אין נמנין עליהן — בתר בסוף אזלינן.
  59. Pesachim 84a אמר רבי יוחנן halacha dialogue ritual impurity
    Rabbi Yohanan answers that the scalp of a tender calf does not contract impurity.
    אמר ליה רבי ירמיה לרבי אבין: כי אזלת לקמיה דרבי אבהו, רמי ליה: מי אמר רבי יוחנן גידין שסופן להקשות נמנין עליהן בפסח, אלמא: בתר השתא אזלינן? והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: עור הראש של עגל הרך, מהו שיטמא? ואמר לו: אין מטמא. אלמא: בתר בסוף אזלינן!
  60. Pesachim 84b רבי יוחנן אמר halacha dispute paschal offering
    Rabbi Yohanan rules that breaking a limb bearing an olive-bulk of meat elsewhere violates the prohibition against breaking a Paschal-offering bone.
    איתמר: אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש עליו כזית בשר במקום אחר, רבי יוחנן אמר: יש בו משום שבירת העצם, רבי שמעון בן לקיש אמר: אין בו משום שבירת עצם.
  61. Pesachim 86a אמר רבי יוחנן halacha ruling temple sanctity
    Rabbi Yohanan rules that underground chambers were not sanctified.
    אי הכי, אימא סיפא: בנויות בחול ופתוחות לקודש — תוכן קודש וגגותיהן חול. ואי סלקא דעתך בשגגותיהן שוין לקרקע עזרה, הויא לה מחילות, ואמר רבי יוחנן: מחילות לא נתקדשו! כי קאמר רבי יוחנן — בפתוחות להר הבית. כי תניא ההיא — בפתוחות לעזרה.
  62. Pesachim 86b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada other wedding conduct
    Rabbi Yohanan explains that a bride turns her face away because she is embarrassed.
    הכלה הופכת את פניה וכו'. מאי טעמא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מפני שהיא בושה.
  63. Pesachim 87a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine relationship
    Rabbi Yohanan interprets the verses as portraying Israel like a bride secure in her father-in-law's house and eager to report her praise to her parental home.
    דכתיב: ״אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום״, ואמר רבי יוחנן: ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה, ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה. כדכתיב: ״והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי״, אמר רבי יוחנן: ככלה בבית חמיה, ולא ככלה בבית אביה.
  64. Pesachim 87a אמר רבי יוחנן aggada exegesis elam scholarship
    Rabbi Yohanan interprets the little sister as Elam, which merited learning but not teaching.
    ״אחות לנו קטנה ושדים אין לה״, אמר רבי יוחנן: זו עילם, שזכתה ללמוד, ולא זכתה ללמד.
  65. Pesachim 87a אמר רבי יוחנן aggada dispute torah study
    Rabbi Yohanan interprets the wall as Torah and the towers as Torah scholars.
    ״אני חומה ושדי כמגדלות״, אמר רבי יוחנן: ״אני חומה״ — זו תורה, ״ושדי כמגדלות״ — אלו תלמידי חכמים. ורבא אמר: ״אני חומה״ — זו כנסת ישראל, ״ושדי כמגדלות״ — אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות.
  66. Pesachim 87a אמר רבי יוחנן aggada exegesis prophecy
    Rabbi Yohanan explains that Hosea was the first of the four prophets who prophesied in that period: Hosea, Isaiah, Amos, and Micah.
    ״דבר ה' אשר היה אל הושע וגו' בימי עזיהו יותם אחז יחזקיה מלך יהודה״. בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים, וגדול שבכולן הושע, שנאמר: ״תחלת דבר ה' בהושע״. וכי בהושע דבר תחלה? והלא ממשה עד הושע כמה נביאים! אמר רבי יוחנן: תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק, ואלו הן: הושע, ישעיה, עמוס ומיכה.
  67. Pesachim 87b רבי יוחנן אמר aggada dispute biblical names
    Rabbi Yohanan interprets Diblaim as indicating that everyone treated her like a pressed fig.
    דבלים״, דבה רעה בת דבה רעה. ושמואל אמר: שמתוקה בפי הכל כדבלה. ורבי יוחנן אמר: שהכל דשין בה כדבלה.
  68. Pesachim 87b רבי יוחנן אמר aggada dispute israelite wealth
    Rabbi Yohanan interprets Gomer as indicating that Israel's wealth was plundered and exhausted.
    דבר אחר: ״גומר״, אמר רבי יהודה: שבקשו לגמר ממונן של ישראל בימיה, רבי יוחנן אמר: בזזו וגמרו, שנאמר: ״כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש״.
  69. Pesachim 87b אמר רבי יוחנן aggada maxim leadership
    Rabbi Yohanan laments that leadership buries its holders, noting that every prophet outlived four kings during his lifetime.
    אמר רבי יוחנן: אוי לה לרבנות שמקברת את בעליה. שאין לך כל נביא ונביא שלא קיפח ארבעה מלכים בימיו, שנאמר: ״חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים וגו'״.
  70. Pesachim 87b אמר רבי יוחנן aggada exegesis slander
    Rabbi Yohanan teaches that Jeroboam son of Joash merited being counted with the kings of Judah because he did not accept slander about Amos.
    אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להמנות עם מלכי יהודה? מפני שלא קבל לשון הרע על עמוס.
  71. Pesachim 87b רבי יוחנן אמר aggada exegesis divine mercy
    Rabbi Yohanan cites the verse promising mercy to the one called Not Pitied.
    ורבי יוחנן אמר מהכא: ״ורחמתי את לא רחמה״.
  72. Pesachim 87b אמר רבי יוחנן aggada exegesis slander
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's question about why one must not slander a servant whose generation curses its parents.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב: ״אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמת״, וכתיב: ״דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך״, משום דאביו יקלל ואת אמו לא יברך — אל תלשן?
  73. Pesachim 87b רבי יוחנן אמר aggada exegesis exile
    Rabbi Yohanan explains that Israel was exiled to its ancestral home, like an angry husband sending his wife to her mother's house.
    רבי יוחנן אמר: מפני ששיגרן לבית אמן. משל לאדם שכעס על אשתו, להיכן משגרה — לבית אמה.
  74. Pesachim 88a אמר רבי יוחנן aggada exegesis ingathering exiles
    Rabbi Yohanan teaches that the ingathering of the exiles is as momentous as the creation of heaven and earth.
    אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר: ״ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל״, וכתיב: ״ויהי ערב ויהי בקר יום אחד״.
  75. Pesachim 89a אמר רבי יוחנן halacha other commandments
    Rabbi Yohanan explains that the statement was made to spur people in performing commandments.
    אמר רבי יוחנן, כדי לזרזן במצות קאמר.
  76. Pesachim 91a אמר רבי יוחנן halacha ruling paschal offering
    Rabbi Yohanan rules that a Jewish prisoner may have a Paschal offering slaughtered for him alone when held in a Jewish prison, because a promise of release will be kept.
    גמ' אמר רבה בר הונא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בית האסורין דגוי, אבל בית האסורין דישראל — שוחטין בפני עצמו, כיון דאבטחינהו, מפיק ליה, דכתיב: ״שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב״.
  77. Pesachim 91a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling second passover
    Rabbi Yohanan rules that one trapped beneath a long pile is exempt from observing the Second Passover because he may have been pure when the offering was slaughtered.
    לפיכך אם אירע וכו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא גל עגול, אבל גל ארוך — פטור מלעשות פסח שני, אימא: טהור היה בשעת שחיטה.
  78. Pesachim 91b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling paschal group
    Rabbi Yohanan rules that a Paschal-offering group may not consist entirely of converts, lest excessive stringency render it invalid.
    אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: אין עושין חבורה שכולה גרים, שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול.
  79. Pesachim 92a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling conversion
    Rabbi Yohanan states that the dispute concerns an uncircumcised gentile.
    גר שנתגייר וכו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת בערל גוי,
  80. Pesachim 92a אמר רבי יוחנן halacha exegesis temple entry
    Rabbi Yohanan teaches that Torah law contains no positive commandment barring one who immersed that day from the Levite camp; the restriction was newly instituted.
    ואמר רבי יוחנן: דבר תורה אפילו עשה אין בו, שנאמר: ״ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים בבית ה' לפני החצר החדשה״, מאי חצר החדשה? שחדשו בו דבר, ואמרו: טבול יום לא יכנס במחנה לויה.
  81. Pesachim 93b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling travel distance
    Rabbi Yohanan states that a person walks ten parasangs in a day, including five mil from dawn to sunrise and five mil from sunset to nightfall.
    גמ' אמר עולא: מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא. סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמה מהלך אדם ביום — עשרה פרסאות: מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חמשת מילין. פשו לה תלתין: חמיסר מצפרא לפלגא דיומא, וחמיסר מפלגא דיומא לאורתא.
  82. Pesachim 94a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada other cosmology
    Rabbi Yohanan states that an average person walks ten parasangs daily and uses the twilight distances to calculate the firmament's thickness.
    סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כמה מהלך אדם בינוני ביום — עשר פרסאות: מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשה מילין, משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין, נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום.
  83. Pesachim 95b אמר רבי יוחנן halacha exegesis hallel
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yehotzadak's derivation that Hallel is required on a festival-consecrated night but not on a night lacking festival sanctity.
    הראשון טעון הלל באכילתו וכו'. מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אמר קרא ״השיר יהיה לכם כליל התקדש חג״. לילה המקודש לחג — טעון הלל, לילה שאין מקודש לחג — אין טעון הלל.
  84. Pesachim 97a רבי יוחנן אמר halacha dispute paschal offering
    Rabbi Yohanan rules that a lost Paschal offering is sacrificed as a peace offering only if found after the replacement was slaughtered.
    אמר שמואל: כל שבחטאת מתה — בפסח קרב שלמים, וכל שבחטאת רועה — בפסח נמי רועה. ורבי יוחנן אמר: אין הפסח קרב שלמים אלא שנמצא אחר שחיטה, אבל קודם שחיטה — לא.
  85. Pesachim 99a אמר רבי יוחנן halacha ruling paschal group
    Rabbi Yohanan explains that because Rabbi Yehudah forbids slaughtering the Paschal offering for an individual, that individual is considered prepared to add another member from the outset.
    אמר רבי יוחנן: אפילו תימא רבי יהודה, כיון דאמר רבי יהודה אין שוחטין את הפסח על היחיד, מעיקרא לאמנויי אחרינא בהדיה קאי, וכאחד מבני חבורה דמי.
  86. Pesachim 100a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha ruling meal timing
    Rabbi Yohanan rules in accordance with Rabbi Yehudah on Passover eve and Rabbi Yose on Sabbath eve.
    ולרב הונא מי ניחא? והאמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן, ואיתימא אמר רבי אבהו אמר רבי יוסי בר רבי חנינא: הלכה כרבי יהודה בערב הפסח, והלכה כרבי יוסי בערב שבת.
  87. Pesachim 101a רבי יוחנן אמר halacha ruling wine blessing
    Rabbi Yohanan rules that participants also fulfill their obligation for wine despite the change of location.
    ורבי יוחנן אמר: אף ידי יין נמי יצאו. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי חנין בר אביי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: אחד שינוי יין,
  88. Pesachim 103a אמר רבי יוחנן halacha ruling havdalah order
    Rabbi Yohanan reports that the people follow Beit Hillel according to Rabbi Yehudah by blessing spices before the flame.
    על מה נחלקו? על המאור ועל הבשמים. בית שמאי אומרים: מאור ואחר כך בשמים, ובית הילל אומרים: בשמים ואחר כך מאור. ואמר רבי יוחנן: נהגו העם כבית הילל ואליבא דרבי יהודה.
  89. Pesachim 104a אמר רבי יוחנן halacha dispute havdalah wording
    Rabbi Yohanan reports that the Son of Holy Ones recites one distinction while the people customarily recite three.
    תנאי היא, דאמר רבי יוחנן: בנן של קדושים אומר אחת, ונהגו העם לומר שלש. מאן ניהו ״בנן של קדושים״? רבי מנחם בר סימאי. ואמאי קרו ליה ״בנן של קדושים״? דלא איסתכל בצורתא דזוזא. שלח ליה רב שמואל בר אידי: חנניא אחי אומר אחת. ולית הלכתא כוותיה.
  90. Pesachim 109a אמר רבי יוחנן halacha ruling passover measure
    Rabbi Yohanan identifies an early Tiberian measure as one quarter larger than the Sepphoris measure and says it is used to measure the Passover cup's quarter-log.
    אמר רבי יצחק: קסתא דמוריסא דהוה בציפורי היא הות כמין לוגא דמקדשא, ובה משערין רביעית של פסח. אמר רבי יוחנן: תמנייתא קדמייתא דהוה בטבריא הות יתירה על דא ריבעא, ובה משערין רביעית של פסח.
  91. Pesachim 111a רבי יוחנן אמר halacha dispute mixed liquids
    Rabbi Yohanan rules that the stated danger applies even to water.
    חוץ מן המים. ורבי יוחנן אמר: אפילו מים. אמר רב פפא: לא אמרן, אלא חמימי לגו קרירי, וקרירי לגו חמימי. אבל חמימי לגו חמימי, וקרירי לגו קרירי — לא.
  92. Pesachim 113a אמר רבי יוחנן aggada maxim practical wisdom
    Rabbi Yohanan transmits three Jerusalem teachings: enter battle last, simplify Sabbath rather than depend on others, and associate with one enjoying good fortune.
    שלשה דברים אמר רבי יוחנן משום אנשי ירושלים: כשאתה יוצא למלחמה — אל תצא בראשונה, אלא תצא באחרונה, כדי שתכנס בראשונה. ועשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות. והוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו.
  93. Pesachim 113a אמר רבי יוחנן aggada maxim world to come
    Rabbi Yohanan teaches that living in Israel, raising sons to Torah study, and making Havdalah over wine earn a share in the World to Come.
    אמר רבי יוחנן: שלשה מנוחלי העולם הבא. אלו הן: הדר בארץ ישראל, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות. מאי היא? דמשייר מקידושא לאבדלתא.
  94. Pesachim 113a אמר רבי יוחנן aggada maxim divine praise
    Rabbi Yohanan teaches that God daily proclaims the praise of an abstinent city bachelor, a poor person who returns lost property, and a wealthy person who tithes privately.
    אמר רבי יוחנן, שלשה מכריז עליהן הקדוש ברוך הוא בכל יום: על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבידה לבעליה, ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה. רב ספרא רווק הדר בכרך הוה,
  95. Pesachim 115a אמר רבי יוחנן halacha ruling seder foods
    Rabbi Yohanan states that Hillel's colleagues disagree with his practice of wrapping the Passover foods together.
    אמר רבי יוחנן: חולקין עליו חביריו על הלל. דתניא: יכול יהא כורכן בבת אחת ואוכלן כדרך שהלל אוכלן, תלמוד לומר: ״על מצות ומרורים יאכלוהו״, אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. מתקיף לה רב אשי: אי הכי, מאי אפילו?
  96. Pesachim 116a רבי יוחנן אומר halacha dispute charoset
    Rabbi Yohanan explains that charoset is a mitzvah as a remembrance of the mortar.
    רבי אלעזר ברבי צדוק אומר מצוה וכו'. מאי מצוה? רבי לוי אומר: זכר לתפוח. ורבי יוחנן אומר: זכר לטיט. אמר אביי: הלכך צריך לקהוייה וצריך לסמוכיה. לקהוייה — זכר לתפוח, וצריך לסמוכיה — זכר לטיט.
  97. Pesachim 117a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chisda aggada dispute divine names
    Rabbi Yohanan teaches that Hallelujah, Kas-yah, and Yedidyah are each written as a single word.
    אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: ״הללויה״ ו״כסיה״ ו״ידידיה״ — אחת הן. רב אמר: ״כסיה״ ו״מרחביה״ — אחת הן. רבה אמר: ״מרחביה״ בלבד.
  98. Pesachim 118a רבי יוחנן אמר halacha dispute seder liturgy
    Rabbi Yohanan identifies the blessing of song as Nishmat Kol Hai.
    מאי ״ברכת השיר״? רב יהודה אמר: ״יהללוך ה' אלהינו״. ורבי יוחנן אמר: ״נשמת כל חי״. תנו רבנן: רביעי גומר עליו את ההלל, ואומר הלל הגדול, דברי רבי טרפון. ויש אומרים: ״ה' רועי לא אחסר״.
  99. Pesachim 118a רבי יוחנן אומר halacha dispute great hallel
    Rabbi Yohanan defines the Great Hallel as extending from A Song of Ascents through By the Rivers of Babylon.
    מהיכן הלל הגדול? רבי יהודה אומר: מ״הודו״ עד ״נהרות בבל״. ורבי יוחנן אומר: מ״שיר המעלות״ עד ״נהרות בבל״. רב אחא בר יעקב אמר: מ״כי יעקב בחר לו יה״ עד ״נהרות בבל״.
  100. Pesachim 118a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine sustenance
    Rabbi Yohanan explains that it is called the Great Hallel because God sits at the world's height and distributes sustenance to every creature.
    ולמה נקרא שמו הלל הגדול? אמר רבי יוחנן: מפני שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה.
  101. Pesachim 118a אמר רבי יוחנן aggada exegesis livelihood
    Rabbi Yohanan teaches that obtaining a person's sustenance is twice as difficult as childbirth, as indicated by the verses' wording.
    אמר רבי יוחנן: קשין מזונותיו של אדם כפליים כיולדה, דאילו ביולדה כתיב: ״בעצב״, ובמזונות כתיב ״בעצבון״.
  102. Pesachim 118a אמר רבי יוחנן aggada exegesis livelihood
    Rabbi Yohanan teaches that obtaining a person's sustenance is harder than redemption because redemption comes through an angel while sustenance comes from God.
    ואמר רבי יוחנן: קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, דאילו בגאולה כתיב: ״המלאך הגואל אותי מכל רע״, מלאך בעלמא, ואילו במזונות כתיב: ״האלהים הרועה אתי״.
  103. Pesachim 118a אמר רבי יוחנן aggada exegesis messianic suffering
    Rabbi Yohanan interprets the plea 'Not for us, Lord' as referring either to subjugation by kingdoms or to the war of Gog and Magog.
    חבלו של משיח, דכתיב: ״לא לנו ה' לא לנו״, ואמר רבי יוחנן: ״לא לנו ה' לא לנו״ — זו שעבוד מלכיות. איכא דאמרי, אמר רבי יוחנן: ״לא לנו ה' לא לנו״ — זו מלחמת גוג ומגוג.
  104. Pesachim 118b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis oppressive empire
    Rabbi Yohanan interprets the rebuked beast as a power whose uniform decrees led to mighty people being slaughtered like ownerless calves.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד. ״עדת אבירים בעגלי עמים״ — ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים.

Rosh Hashanah (34)

  1. Rosh Hashanah 2b אמר רבי יוחנן halacha exegesis kings regnal years
    Rabbi Yohanan derives that kings' regnal years are counted only from Nisan by comparing Solomon's reign with the Exodus.
    אמר רבי יוחנן: מנין למלכים שאין מונין להם אלא מניסן — שנאמר: ״ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל״. מקיש מלכות שלמה ליציאת מצרים: מה יציאת מצרים מניסן — אף מלכות שלמה מניסן.
  2. Rosh Hashanah 6a אמר רבי יוחנן aggada exegesis unpaid debts
    Rabbi Yohanan teaches that a man's wife dies only when money is demanded from him and he cannot pay, deriving this from a verse.
    סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי יוחנן, ואי תימא רבי אלעזר: אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו, שנאמר: ״אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך״, אימא בהאי עון ד״בל תאחר״ נמי אשתו מתה, קא משמע לן.
  3. Rosh Hashanah 8a אמר רבי יוחנן halacha exegesis animal new year
    Rabbi Yochanan explains that the opposing views derive their dates for the animal new year from the same verse.
    רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, שנאמר: ״לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו״. רבי מאיר סבר: אימתי לבשו כרים הצאן — בזמן שעמקים יעטפו בר. ואימתי עמקים יעטפו בר — באדר, מתעברות באדר ויולדות באב, ראש השנה שלהן אלול.
  4. Rosh Hashanah 9b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute jubilee observance
    Rabbi Yochanan identifies one position as that of Rabbi Yehudah and Rabbi Yose and reports that the Sages require all three conditions.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי. אבל חכמים אומרים: שלשתן מעכבות בו. קסברי: מקרא נדרש לפניו, ולפני פניו, ולאחריו.
  5. Rosh Hashanah 10a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis year counting
    Rabbi Yochanan derives the rule for counting a partial year from the juxtaposition of the fourth and fifth years.
    מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי ינאי, אמר קרא: ״ובשנה הרביעית ובשנה החמישית״.
  6. Rosh Hashanah 10b אמר רבי יוחנן halacha exegesis year counting
    Rabbi Yochanan explains that both positions interpret the same flood verse concerning when a day counts as a year.
    אמר רבי יוחנן, ושניהן מקרא אחד דרשו: ״ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש״, רבי מאיר סבר: מדאכתי יום אחד הוא דעייל בשנה וקא קרי לה שנה, שמע מינה: יום אחד בשנה חשוב שנה.
  7. Rosh Hashanah 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha exegesis produce tithes
    Rabbi Yochanan derives from the sabbatical-year verse that grain and olives are assigned by reaching one-third growth.
    התבואה והזיתים משיביאו שליש. מנא הני מילי? אמר רב אסי אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי יוסי הגלילי, אמר קרא: ״מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות״, שנת השמטה מאי עבידתיה בחג הסוכות? שמינית היא!
  8. Rosh Hashanah 15b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling etrog tithes
    Rabbi Yochanan rules that a sixth-year etrog entering the seventh year remains assigned to the sixth and is liable as untithed produce even if it grows greatly.
    איתמר, רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית — לעולם ששית. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית, אפילו כזית ונעשית ככר — חייבין עליה משום טבל.
  9. Rosh Hashanah 15b אמר רבי יוחנן halacha ruling carob tithes
    Rabbi Yochanan reports that the people follow Rabbi Nechemiah regarding carob trees.
    אמר רבי יוחנן: נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה.
  10. Rosh Hashanah 16b אמר רבי יוחנן aggada maxim divine judgment
    Rabbi Yochanan teaches that three books are opened on Rosh Hashanah for the wholly righteous, wholly wicked, and intermediate.
    אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין — נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין — נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים — תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו — נכתבין לחיים, לא זכו — נכתבין ל …
    אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין — נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין — נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים — תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו — נכתבין לחיים, לא זכו — נכתבין למיתה.
  11. Rosh Hashanah 17b אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine mercy
    Rabbi Yochanan teaches that God showed Moses the prayer order by which Israel can obtain forgiveness after sin.
    ״ויעבור ה' על פניו ויקרא״. אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין — יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם.
  12. Rosh Hashanah 17b אמר רבי יוחנן aggada exegesis repentance
    Rabbi Yochanan teaches from a verse that repentance can tear up a person's decree.
    אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, שנאמר: ״השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו״.
  13. Rosh Hashanah 18a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis divine judgment
    Rabbi Yochanan teaches that all people are reviewed by God in a single survey.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכולן נסקרין בסקירה אחת. אמר רב נחמן בר יצחק, אף אנן נמי תנינא: ״היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם״. מאי קאמר? אילימא הכי קאמר: דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי — והא קא חזינן דלאו הכי הוא! אלא לאו, הכי קאמר: היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם.
  14. Rosh Hashanah 20b רבי יוחנן אמר halacha exegesis new moon
    Rabbi Yochanan derives from 'from evening to evening' that the night and day must belong to the new month.
    אמר מר: צריך שיהא לילה ויום מן החדש. מנלן? רבי יוחנן אמר: ״מערב עד ערב״.
  15. Rosh Hashanah 23a אמר רבי יוחנן aggada exegesis jerusalem restoration
    Rabbi Yochanan teaches that God will restore every acacia taken by the nations from Jerusalem.
    אמר רבי יוחנן: כל שיטה ושיטה שנטלו גוים מירושלים, עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לה, שנאמר: ״אתן במדבר ארז שטה״, ואין מדבר אלא ירושלים, שנאמר: ״ציון מדבר היתה וגו'״.
  16. Rosh Hashanah 23a אמר רבי יוחנן aggada maxim torah teaching
    Rabbi Yochanan compares one who studies Torah without teaching it to a myrtle in the wilderness, with another version praising one who teaches where scholars are absent.
    ואמר רבי יוחנן: כל הלומד תורה ואינו מלמדה, דומה להדס במדבר. איכא דאמרי: כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין תלמידי חכמים — דומה להדס במדבר, דחביב.
  17. Rosh Hashanah 23a אמר רבי יוחנן aggada exegesis nations' punishment
    Rabbi Yochanan teaches that the nations have no remedy for killing Rabbi Akiva and his colleagues.
    ואמר רבי יוחנן: אוי להם לגוים, שאין להם תקנה, שנאמר: ״תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל״. תחת רבי עקיבא וחביריו מאי מביאין! ועליהם הוא אומר: ״ונקיתי דמם לא נקיתי״.
  18. Rosh Hashanah 23b אמר רבי יוחנן aggada other beacon distances
    Rabbi Yochanan states that eight parasangs separated each beacon station.
    אמר רבי יוחנן: בין כל אחת ואחת שמונה פרסאות. כמה הוו להו? תלתין ותרתין, והא האידנא טובא הוו! אמר אביי: אסתתומי אסתתום להו דרכי.
  19. Rosh Hashanah 23b אמר רבי יוחנן aggada exegesis celestial harmony
    Rabbi Yochanan interprets heavenly peace to mean that the sun never sees the diminished side of the moon or the rainbow.
    דאמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו״, מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, ולא פגימתה של קשת. פגימתה של לבנה — דחלשה דעתה. פגימתה של קשת — דלא לימרו עובדי החמה
  20. Rosh Hashanah 25a אמר רבי יוחנן halacha exegesis moon sighting
    Rabbi Yochanan explains his teacher's position from the verse that the sun knows its setting while the moon does not.
    אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דבי רבי, דכתיב: ״עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו״ — שמש הוא דידע מבואו, ירח לא ידע מבואו.
  21. Rosh Hashanah 27b אמר רבי יוחנן halacha ruling shofar repair
    Rabbi Yochanan rules that a shofar repaired with its own material is valid only if most of it remains.
    במינו כשר — אמר רבי יוחנן: והוא שנשתייר רובו. מכלל דשלא במינו, אף על פי שנשתייר רובו — פסול.
  22. Rosh Hashanah 27b אמר רבי יוחנן halacha ruling shofar repair
    Rabbi Yochanan rules in an alternate version that repair with other material is invalid only when most of the shofar is missing.
    איכא דמתני לה אסיפא: שלא במינו — פסול, אמר רבי יוחנן: והוא שנפחת רובו. מכלל דבמינו, אף על פי שנפחת רובו — כשר.
  23. Rosh Hashanah 31a אמר רבי יוחנן halacha ruling temple song
    Rabbi Yochanan states which three passages were sung at the Sabbath afternoon offering.
    במנחתא דשבתא מה היו אומרים? אמר רבי יוחנן: ״אז ישיר״, ו״מי כמוך״, ו״אז ישיר״.
  24. Rosh Hashanah 31a אמר רבי יוחנן aggada other divine presence
    Rabbi Yochanan teaches that the Divine Presence made ten journeys and that the Sanhedrin underwent ten corresponding exiles.
    אמר רב יהודה בר אידי אמר רבי יוחנן: עשר מסעות נסעה שכינה, מקראי, וכנגדן גלתה סנהדרין, מגמרא.
  25. Rosh Hashanah 31a אמר רבי יוחנן aggada exegesis repentance
    Rabbi Yochanan teaches that the Divine Presence waited six months for Israel to repent before condemning them.
    אמר רבי יוחנן: ששה חדשים נתעכבה שכינה לישראל במדבר, שמא יחזרו בתשובה. כיון שלא חזרו — אמר: תיפח עצמן, שנאמר: ״ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש״.
  26. Rosh Hashanah 31b אמר רבי יוחנן aggada exegesis redemption
    Rabbi Yochanan teaches from a verse that Israel will ultimately be redeemed from the dust.
    רבי אלעזר אומר: שש גלות, שנאמר: ״כי השח יושבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר״. אמר רבי יוחנן: ומשם עתידין ליגאל, שנאמר: ״התנערי מעפר קומי שבי״.
  27. Rosh Hashanah 31b אמר רבי יוחנן halacha ruling second tithe
    Rabbi Yochanan explains that the practice was instituted to adorn Jerusalem's markets with fruit.
    ואמר עולא, ואיתימא רבה בר עולא אמר רבי יוחנן: מה טעם — כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות.
  28. Rosh Hashanah 32a רבי יוחנן אמר aggada exegesis creation sayings
    Rabbi Yochanan teaches that the ten liturgical verses correspond to the ten utterances through which the world was created.
    רב יוסף אמר: כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני. רבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. הי נינהו? ״ויאמר״ —
  29. Rosh Hashanah 32b אמר רבי יוחנן halacha ruling persecution practice
    Rabbi Yochanan explains that the teaching was formulated for a time of religious persecution.
    אמר רבי יוחנן: בשעת השמד שנו.
  30. Rosh Hashanah 34a אמר רבי יוחנן halacha ruling shofar blasts
    Rabbi Yochanan rules that one who prolonged the second shofar blast heard only one blast.
    תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים. אמר רבי יוחנן: שמע
  31. Rosh Hashanah 34b אמר רבי יוחנן halacha ruling interrupted recitation
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Shimon ben Yehotzadak's ruling that one who pauses long enough to complete Hallel or the Megillah must restart.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: בהלל ובמגילה, אם שהה כדי לגמור את כולה — חוזר לראש! לא קשיא: הא דידיה, הא דרביה.
  32. Rosh Hashanah 34b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute prayer obligation
    Rabbi Yochanan says that the Sages concede to Rabban Gamliel, while Reish Lakish maintains that the dispute continues.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מודים חכמים לרבן גמליאל. ורב אמר: עדיין היא מחלוקת. שמעה רבי חייא בריה דרבה בר נחמני, אזל, אמרה לשמעתא קמיה דרב דימי בר חיננא. אמר ליה, הכי אמר רב: עדיין היא מחלוקת. אמר ליה: רבה בר בר חנה נמי הכי קאמר. כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא, אפליג עליה ריש לקיש ואמר: עדיין היא …
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מודים חכמים לרבן גמליאל. ורב אמר: עדיין היא מחלוקת. שמעה רבי חייא בריה דרבה בר נחמני, אזל, אמרה לשמעתא קמיה דרב דימי בר חיננא. אמר ליה, הכי אמר רב: עדיין היא מחלוקת. אמר ליה: רבה בר בר חנה נמי הכי קאמר. כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא, אפליג עליה ריש לקיש ואמר: עדיין היא מחלוקת.
  33. Rosh Hashanah 34b אמר רבי יוחנן halacha ruling prayer obligation
    Rabbi Yochanan rules that the law follows Rabban Gamliel.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי חנה ציפוראה אמר רבי יוחנן: הלכתא כרבן גמליאל, הלכתא מכלל דפליגי!
  34. Rosh Hashanah 35a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival prayers
    Rabbi Yochanan rules like Rabban Gamliel regarding the blessings of Rosh Hashanah and Yom Kippur.
    איני?! והאמר רבי חנה ציפוראה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן גמליאל בברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים!

Yoma (73)

  1. Yoma 2a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada dispute temple terminology
    Rabbi Yochanan identifies the Birah as a particular place on the Temple Mount, while Reish Lakish identifies it as the entire Temple.
    מאי ״בירה״? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מקום היה בהר הבית ו״בירה״ שמו. וריש לקיש אמר: כל המקדש כולו קרוי ״בירה״, שנאמר: ״הבירה אשר הכינותי״.
  2. Yoma 2a אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly seclusion
    Rabbi Yochanan interprets 'to perform' as the red-heifer rites and 'to atone' as the Yom Kippur rites.
    מנא הני מילי? אמר רב מניומי בר חלקיה אמר רבי מחסיא בר אידי אמר רבי יוחנן, אמר קרא: ״כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם״. ״לעשות״ — אלו מעשי פרה, ״לכפר״ — אלו מעשי יום הכפורים.
  3. Yoma 3b אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly seclusion
    Rabbi Yochanan transmits the interpretation that 'to perform' refers to the red-heifer rites and 'to atone' to the Yom Kippur rites.
    והא אמר רבי מניומי בר חלקיה אמר רבי מחסיא בר אידי אמר רבי יוחנן: ״כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם״, ״לעשות״ — אלו מעשה פרה, ״לכפר״ — אלו מעשה יום הכפורים! ההוא דרביה. דכי אתא רבין, אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל: ״לעשות״ — אלו מעשה פרה, ״לכפר״ — אלו מעשה יום הכפורים.
  4. Yoma 4a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue priestly sprinkling
    Rabbi Yochanan challenges Reish Lakish to account for the seven days of sprinkling under his derivation from Sinai.
    אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: בשלמא לדידי דיליפנא ממלואים, היינו דתניא: זה וזה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם, דהואי נמי הזאה במלואים. אלא לדידך דילפת מסיני, הזאה בסיני מי הואי?
  5. Yoma 5b אמר רבי יוחנן halacha exegesis inauguration rites
    Rabbi Yochanan derives that even the reading of the prescribed passage is indispensable to the inauguration rites.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מניין שאף מקרא פרשה מעכב, תלמוד לומר: ״ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה ה'״ — אפילו דיבור מעכב.
  6. Yoma 9a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis first temple
    Rabbi Yochanan interprets the verse about fear of God prolonging days as referring to the First Temple and its few high priests.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה״, ״יראת ה' תוסיף ימים״ זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים, ולא שמשו בו אלא שמונה עשר כהנים גדולים,
  7. Yoma 9a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani aggada exegesis sons of eli
    Rabbi Yochanan teaches that anyone who says Eli's sons sinned is mistaken.
    אמר רבי יוחנן בן תורתא: מפני מה חרבה שילה — מפני שהיו בה שני דברים: גלוי עריות, ובזיון קדשים. גלוי עריות דכתיב: ״ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אהל מועד״. ואף על גב דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה, מתוך
  8. Yoma 9b אמר רבי יוחנן aggada dialogue earlier generations
    Rabbi Yochanan tells Reish Lakish that the least of the earlier generations was better than the best of the later generations and cites the restored Temple as proof.
    אמר רבי יוחנן: טובה צפורנן של ראשונים, מכריסו של אחרונים. אמר ליה ריש לקיש: אדרבה אחרונים עדיפי, אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות — קא עסקי בתורה. אמר ליה: בירה תוכיח, שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים.
  9. Yoma 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana both other unclear
    Rabbi Yochanan's attributed statement is missing from the supplied fragment.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
  10. Yoma 14b אמר רבי יוחנן halacha ruling yom kippur rites
    Rabbi Yochanan identifies Rabbi Shimon of Mitzpeh as the authority behind the order of the Yom Kippur service.
    אלא אמר רבי יוחנן: מאן תנא סדר יומא — רבי שמעון איש המצפה הוא.
  11. Yoma 15a אמר רבי יוחנן halacha exegesis offering procedure
    Rabbi Yochanan derives that although the offering is a burnt offering, the Torah requires a sin-offering procedure for it.
    אמר רבי יוחנן משום חד דבי רבי ינאי, אמר קרא: ״ושעיר עזים אחד לחטאת לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו״, עולה היא, ואמר רחמנא: עביד בה מעשה חטאת.
  12. Yoma 18b אמר רבי יוחנן aggada exegesis arugula
    Rabbi Yochanan explains that arugula is called 'lights' because it brightens the eyes.
    והשחלים וחלגלוגות והביצים והגרגיר. ״ויצא אחד אל השדה ללקט אורות״, תנא משמיה דרבי מאיר: זה גרגיר. אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן ״אורות״ — שמאירות את העינים. אמר רב הונא: המוציא גרגיר, אם יכול לאכלו אוכלו, ואם לאו — מעבירו על גבי עיניו. אמר רב פפא: בגרגירא מצרנאה.
  13. Yoma 20b אמר רבי יוחנן halacha exegesis altar service
    Rabbi Yochanan interprets 'until morning' as assigning a distinct morning cutoff to the night's altar service.
    אלא אמר רבי יוחנן: ממשמע שנאמר: ״כל הלילה״, איני יודע שהוא עד הבקר? ומה תלמוד לומר ״עד הבקר״ — תן בקר לבקרו של לילה.
  14. Yoma 20b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada other jerusalem distance
    Rabbi Yochanan states that the distance from Jerusalem to Jericho is ten parasangs.
    מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך, ושמע קולו בשלש פרסאות, וכשבא לביתו שיגר לו מתנות. ואף על פי כן, כהן גדול משובח ממנו. דאמר מר: וכבר אמר ״אנא השם״ ונשמע קולו ביריחו. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מירושלים ליריחו עשר פרסי.
  15. Yoma 22a אמר רבי יוחנן halacha ruling hand sanctification
    Rabbi Yochanan rules that a priest who sanctified his hands for removing the ashes need not sanctify them again the next day.
    האי נמי תחלת עבודה דיממא היא, דאמר רבי יוחנן: קידש ידיו לתרומת הדשן, למחר אין צריך לקדש, שכבר קידש מתחילת עבודה!
  16. Yoma 22b אמר רבי יוחנן aggada maxim public leadership
    Rabbi Yochanan teaches that a communal leader is appointed only if a discreditable past can restrain his pride.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול — מפני שלא היה בו שום דופי, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו. שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו: חזור לאחוריך.
  17. Yoma 22b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yochanan begins an attributed statement about every Torah scholar, but the supplied fragment omits its content.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל תלמיד חכם
  18. Yoma 23b רבי יוחנן אמר halacha dispute temple service
    Rabbi Yochanan rules that the dispute applies to carrying out the ashes, but all agree that lifting them is a Temple service.
    אמר ריש לקיש: כמחלוקת בהוצאה, כך מחלוקת בהרמה. ורבי יוחנן אמר: מחלוקת בהוצאה, אבל בהרמה — דברי הכל עבודה היא.
  19. Yoma 24b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha dispute temple service
    Rabbi Yohanan rules that a non-priest who arranges the two logs is liable, amid a dispute over whether this is a complete service.
    והא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים חייב! בהא פליגי, מר סבר: עבודה תמה היא, ומר סבר: לאו עבודה תמה היא.
  20. Yoma 24b אמר רבי יוחנן aggada exegesis temple procession
    Rabbi Yohanan explains that the procession is conducted so that its sound is felt throughout the Temple courtyard.
    אמר רבי יוחנן: כדי להרגיש כל העזרה, שנאמר: ״אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש״.
  21. Yoma 26a אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly lottery
    Rabbi Yohanan rules that no separate lottery is held for the afternoon offering because the morning winner performs it.
    אמר רבי יוחנן: אין מפייסין על תמיד של בין הערבים, אלא כהן שזכה בו בשחרית זוכה בו ערבית, מיתיבי: כשם שמפייסין שחרית כך מפייסין בין הערבים! כי תניא ההיא — בקטורת.
  22. Yoma 27b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling altar arrangement
    Rabbi Yohanan rules that a non-priest who arranges the altar pile is liable and that a priest must rearrange it after a non-priest dismantles it.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר את המערכה חייב. כיצד הוא עושה — פורקה וחוזר וסודרה. מאי אהני ליה? אלא: פורקה זר, וסודרה כהן.
  23. Yoma 27b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling hand sanctification
    Rabbi Yohanan rules that a priest who sanctifies his hands for removing the ashes need not sanctify them again the next day because that rite begins the day's service.
    והרי תרומת הדשן! תחלת עבודה דיממא היא. דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: קידש ידיו לתרומת הדשן, למחר אינו צריך לקדש, שכבר קידש מתחלת עבודה. ואלא קשיא!
  24. Yoma 27b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling temple service
    Rabbi Yohanan rules that a non-priest who arranges the two logs is liable because it is a daytime service.
    אלא, כי איתמר הכי איתמר: אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים חייב, הואיל ועבודת יום היא. מתקיף לה רבא: אלא מעתה תיבעי פייס! אשתמיטתיה הא דתניא: מי שזכה בתרומת הדשן, זכה בסדור מערכה ובסדור שני גזירי עצים.
  25. Yoma 28a אמר רבי יוחנן halacha ruling hand sanctification
    Rabbi Yohanan rules that one who sanctifies his hands for removing the ashes need not sanctify them again the next day because it begins the day's service.
    והרי אברים ופדרים! סוף עבודה דיממא היא. והרי תרומת הדשן! תחילת עבודה דיממא היא, דאמר רבי יוחנן: קדש ידיו לתרומת הדשן, למחר אינו צריך לקדש, שכבר קדש מתחלת עבודה. אלא קשיא!
  26. Yoma 28a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling temple service
    Rabbi Yohanan rules that a non-priest who arranges the two logs is liable because it is a complete service.
    אלא: אי אתמר, הכי אתמר: אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים — חייב, הואיל ועבודה תמה היא.
  27. Yoma 30b אמר רבי יוחנן halacha ruling ritual purity
    Rabbi Yohanan rules that a lapse of attention requires sprinkling on the third and seventh days.
    אי אסח דעתיה, הזאת שלישי ושביעי בעי. דאמר רבי דוסתאי בר מתון אמר רבי יוחנן: הסח הדעת צריך הזאה שלישי ושביעי!
  28. Yoma 32b אמר רבי יוחנן halacha ruling ritual slaughter
    Rabbi Yohanan rules that cutting the majority of both organs is required.
    וכן אמר רבי יוחנן: ברוב שנים. ואף ריש לקיש סבר ברוב שנים, דאמר ריש לקיש: וכי מאחר ששנינו: רובו של אחד כמוהו, למה שנינו: רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה? לפי ששנינו: הביאו לו את התמיד, קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו, וקיבל את הדם וזרקו. יכול לא מירק — יהא פסול.
  29. Yoma 34a אמר רבי יוחנן halacha exegesis afternoon offering
    Rabbi Yohanan derives that the afternoon incense precedes the libations just as in the morning offering.
    ושל בין הערבים היתה קריבה בין איברים לנסכים וכו'. מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״כמנחת הבקר וכנסכו תעשה״, מה מנחת הבקר — קטורת קודמת לנסכים, אף כאן — קטורת קודמת לנסכים.
  30. Yoma 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis righteous people
    Rabbi Yohanan teaches that one righteous person does not die before another like him is born and that God plants the few righteous people in every generation.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר: ״וזרח השמש ובא השמש״. עד שלא כבתה שמשו של עלי, זרחה שמשו של שמואל הרמתי. (אמר) רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור, שנאמר: ״כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל״.
  31. Yoma 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis world's endurance
    Rabbi Yohanan teaches that the world endures even for the sake of a single righteous person.
    (אמר) רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים, שנאמר: ״וצדיק יסוד עולם״. רבי חייא דידיה אמר, מהכא: ״רגלי חסידיו ישמור״ — חסידיו טובא משמע! אמר רב נחמן בר יצחק: חסידו כתיב.
  32. Yoma 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis resisting sin
    Rabbi Yohanan teaches that a person who passes most of life without sinning will no longer sin.
    (אמר) רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא — שוב אינו חוטא, שנאמר: ״רגלי חסידיו ישמור״, דבי רבי שילא אמרי: כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא — שוב אינו חוטא, שנאמר: ״רגלי חסידיו ישמור״.
  33. Yoma 39b רבי יוחנן אמר halacha dispute scapegoat lots
    Rabbi Yohanan rules, against Rabbi Yannai, that even drawing the scapegoat lot is not indispensable.
    אמר רבי ינאי: עליית גורל מתוך קלפי — מעכבת, הנחה — אינה מעכבת. ורבי יוחנן אמר: אף עלייה אינה מעכבת.
  34. Yoma 41b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling ritual bands
    Rabbi Yohanan reports three differently weighted ritual bands for the red heifer, scapegoat, and leper but cannot identify which weight belongs to each.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: שלש לשונות שמעתי, אחת של פרה, ואחת של שעיר המשתלח, ואחת של מצורע. אחת משקל עשרה זוז, ואחת משקל שני סלעים, ואחת משקל שקל, ואין לי לפרש.
  35. Yoma 42a אמר רבי יוחנן halacha dispute red heifer
    Rabbi Yohanan reports a dispute over whether the red-heifer band weighs ten zuz or one shekel.
    אמר רבי יוחנן: פליגי בה רבי שמעון בן חלפתא ורבנן בפרה, חד אמר: משקל עשרה, וחד אמר: משקל שקל. וסימניך: ״אחד המרבה ואחד הממעיט״.
  36. Yoma 43b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue red heifer
    Rabbi Yohanan rejects the teaching that slaughter of the red heifer by a non-priest is invalid and says no slaughter by a non-priest is invalid.
    תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל השחיטות כשירות בזר, חוץ משל פרה. אמר ליה רבי יוחנן: פוק תני לברא: לא מצינו שחיטה בזר פסולה.
  37. Yoma 43b אמר רבי יוחנן halacha dispute red heifer
    Rabbi Yohanan reports that Rabbi Shimon ben Yehotzadak invalidates a red heifer slaughtered by a non-priest but himself rules it valid.
    ורבי יוחנן, לא מיבעיא לתנא דלא ציית, אלא אפילו לרביה לא ציית. דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שחיטת פרה בזר — פסולה. ואני אומר: כשירה, לא מצינו שחיטה שפסולה בזר.
  38. Yoma 47b אמר רבי יוחנן halacha other meal offering
    Rabbi Yohanan reports Rabbi Yehoshua ben Uzza's question about the status of particles caught between the fingers when taking a handful.
    אמר רבי יוחנן, בעי רבי יהושע בן עוזאה: בין הבינים של מלא קומצו, מהו? אמר רב פפא: דגואי לא תיבעי לך — דודאי קומץ הוא. דבראי לא תיבעי לך — דודאי שירים הוא.
  39. Yoma 47b אמר רבי יוחנן halacha ruling meal offering
    Rabbi Yohanan reports Rabbi Yehoshua ben Uzza's conclusion that particles caught between the fingers have uncertain status.
    כי תיבעי לך דביני ביני מאי. אמר רבי יוחנן: הדר פשטה יהושע [בן] עוזאה: בין הבינים ספק נינהו.
  40. Yoma 50b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling consecrated offerings
    Rabbi Yohanan rules that the consecrator adds the extra fifth while the person gaining atonement can effect substitution.
    פשיטא דבתר מתכפר אזלינן, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש — מוסיף חומש, והמתכפר — עושה (בה) תמורה.
  41. Yoma 52a אמר רבי יוחנן aggada exegesis holy of holies
    Rabbi Yohanan reports Yosef of Hutzal's question about how to construe the verse describing the inner sanctuary and the Ark.
    והיינו דאמר רבי יוחנן, בעי יוסף איש הוצל: ״ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ה'״. איבעיא להו: היכי קאמר קרא:
  42. Yoma 53a בעי רבי יוחנן halacha story honoring teachers
    Rabbi Yohanan participates in an incident illustrating that a departing student should walk sideways and not turn his face from his teacher.
    וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך. כי הא דרבי אלעזר כד הוה מיפטר מיניה דרבי יוחנן, כד הוה בעי רבי יוחנן לסגויי, הוה גחין קאי רבי אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי רבי יוחנן מיניה.
  43. Yoma 54a אמר רבי יוחנן aggada exegesis land desolation
    Rabbi Yohanan derives Rabbi Yosei's view that sulfur and salt remained in the Land of Israel for seven years through matching uses of the word covenant.
    ותניא, רבי יוסי אומר: שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל. ואמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי יוסי — אתיא ״ברית״ ״ברית״. כתיב הכא: ״והגביר ברית לרבים שבוע אחד״, וכתיב התם: ״ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם״!
  44. Yoma 55a רבי יוחנן אמר halacha exegesis blood sprinkling
    Rabbi Yohanan derives that the first sprinkling must be counted together with each subsequent sprinkling.
    רבי יוחנן אמר, אמר קרא: ״ולפני הכפורת יזה״, שאין תלמוד לומר ״יזה״, ומה תלמוד לומר ״יזה״? לימד על הזאה ראשונה שצריכה מנין עם כל אחת ואחת.
  45. Yoma 56b אמר רבי יוחנן halacha other unclear
    Rabbi Yohanan states that the case applies when a sage has already arrived.
    ואמר רבי יוחנן: כשכבר בא חכם.
  46. Yoma 59b רבי יוחנן אמר halacha exegesis misuse of offerings
    Rabbi Yohanan derives that just as the substance is not subject to misuse after atonement, it is not subject to misuse before atonement.
    ורבי יוחנן אמר, אמר קרא: ״הוא״, לפני כפרה כלאחר כפרה: מה לאחר כפרה אין בו מעילה — אף לפני כפרה אין בו מעילה.
  47. Yoma 60a אמר רבי יוחנן halacha exegesis yom kippur service
    Rabbi Yohanan says the opposing positions derive their rules for interrupted Yom Kippur rites from the same verse.
    רבי נחמיה אומר: במה דברים אמורים — בדברים הנעשים בבגדי לבן, בין מבפנים בין מבחוץ. אבל בדברים הנעשים בבגדי זהב מבחוץ — מה שעשה עשוי. אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: ״והיתה זאת לכם לחוקת עולם אחת בשנה״,
  48. Yoma 60b אמר רבי יוחנן halacha other offering remnants
    Rabbi Yohanan teaches that Rabbi Nehemiah follows the view that the remaining blood is indispensable.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: תנא רבי נחמיה כדברי האומר שירים מעכבי! קשיא.
  49. Yoma 61a אמר רבי יוחנן halacha exegesis atonement blood
    Rabbi Yohanan says both positions derive their rulings from the same verse about the blood of the annual atonement offering.
    אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו: ״מדם חטאת הכפורים אחת בשנה״,
  50. Yoma 61a אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yohanan's attributed statement is missing from the supplied fragment.
    אמר רבי יוחנן:
  51. Yoma 63a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha ruling paschal offering
    Rabbi Yohanan rules that one who slaughters a paschal offering outside the Temple during the rest of the year is exempt whether or not it is offered for its own sake.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה, בין לשמו בין שלא לשמו — פטור.
  52. Yoma 63a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha ruling paschal offering
    Rabbi Yohanan rules that one who slaughters a paschal offering outside the Temple during the rest of the year is liable whether or not it is offered for its own sake.
    כי אתא רבין, אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה, בין לשמו בין שלא לשמו — חייב.
  53. Yoma 64a רבי יוחנן אמר halacha dispute scapegoat pairs
    Rabbi Yohanan rules that the remaining goat from the first pair grazes while the remaining goat from the second pair is offered.
    אמר רב: שני שבזוג ראשון — יקרב, שני שבזוג שני — ירעה. רבי יוחנן אמר: שני שבזוג ראשון — ירעה, שני שבזוג שני — יקרב.
  54. Yoma 67b אמר רבי יוחנן halacha exegesis sacrificial cutting
    Rabbi Yohanan explains that the phrase describes a braid-like form.
    ״קלען במקלעות״. אמר רבי יוחנן: כמין קליעה. תנא: לא היה מנתחן ניתוח בשר עולה, אלא עור על גבי בשר. מנא הני מילי? דתניא: רבי אומר: נאמר כאן עור ובשר ופרש, ונאמר להלן עור ובשר ופרש,
  55. Yoma 72b אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan teaches that Aaron won the altar's crown and David the table's crown, while the Ark's crown remains available to anyone who seeks it.
    אמר רבי יוחנן, שלשה זירים הן: של מזבח, ושל ארון, ושל שלחן. של מזבח — זכה אהרן ונטלו. של שלחן — זכה דוד ונטלו. של ארון — עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח — יבא ויקח. שמא תאמר פחות הוא, תלמוד לומר: ״בי מלכים ימלוכו״.
  56. Yoma 73a משמיה דרבי יוחנן aggada story teaching transmission
    Rabbi Yohanan's teaching is transmitted by Rabbi Abbahu or Rabbi Hiyya bar Abba, prompting Rabbi Ami and Rabbi Asi to turn away.
    יתיב רבי אבהו וקאמר לה להא שמעתא משמיה דרבי יוחנן. אהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו. איכא דאמרי, רבי חייא בר אבא אמרה, ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו.
  57. Yoma 73a אמר רבי יוחנן aggada dialogue teaching transmission
    Rabbi Yohanan is said not to have made the teaching attributed to him.
    מתקיף לה רב פפא: בשלמא רבי אבהו — משום יקרא דבי קיסר, אלא לרבי חייא בר אבא — נימרו ליה מימר: לא אמר רבי יוחנן הכי.
  58. Yoma 73b רבי יוחנן אומר halacha dispute urim vetummim
    Rabbi Yohanan says the letters of the priestly oracle protrude, while Reish Lakish says they join together.
    כיצד נעשית? רבי יוחנן אומר: בולטות. ריש לקיש אומר: מצטרפות.
  59. Yoma 73b רבי יוחנן אמר halacha dispute partial measure
    Rabbi Yohanan rules that consuming less than the prescribed measure is prohibited by Torah law.
    דאיתמר חצי שיעור, רבי יוחנן אמר: אסור מן התורה, ריש לקיש אמר: מותר מן התורה. הניחא לרבי יוחנן, אלא לריש לקיש מאי איכא למימר? מודה ריש לקיש שאסור מדרבנן.
  60. Yoma 74a רבי יוחנן אמר halacha dispute partial measure
    Rabbi Yohanan rules that a partial measure is prohibited by Torah law because it can combine with more to form a full measure.
    גופא. חצי שיעור, רבי יוחנן אמר: אסור מן התורה, ריש לקיש אמר: מותר מן התורה. רבי יוחנן אמר אסור מן התורה: כיון דחזי לאיצטרופי, איסורא קא אכיל. ריש לקיש אמר מותר מן התורה: אכילה אמר רחמנא, וליכא.
  61. Yoma 75b רבי יוחנן אמר aggada dispute manna
    Rabbi Yohanan interprets the description of manna as meaning that it is absorbed into all 248 limbs.
    ״דק מחוספס״, אמר ריש לקיש: דבר שנימוח על פיסת היד. רבי יוחנן אמר: דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים. מחוספס — טובא הוי! אמר רב נחמן בר יצחק: ״מחספס״ כתיב.
  62. Yoma 77a אמר רבי יוחנן aggada exegesis gabriel's punishment
    Rabbi Yohanan teaches that Gabriel was brought out and struck with sixty fiery lashes for failing to carry out his command correctly.
    וכתיב: ״והנה האיש לבוש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני״. אמר רבי יוחנן: באותה שעה הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד, ומחיוהו שיתין פולסי דנורא. אמרו ליה: אי לא עבדת — לא עבדת, אי עבדת — אמאי לא עבדת כדפקדוך? ועוד: דעבדת, לית לך אין משיבין על הקלקלה?
  63. Yoma 80a אמר רבי יוחנן halacha ruling punishment measures
    Rabbi Yohanan teaches that the quantitative thresholds for punishments are laws transmitted to Moses at Sinai.
    אמר רבי יוחנן: שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני. עונשין מכתב כתיבי! אלא הכי קאמר: (אמר רבי יוחנן:) שיעורים של עונשין — הלכה למשה מסיני.
  64. Yoma 80b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah both other unclear
    Rabbi Yohanan begins a statement about a non-priest, but the supplied fragment does not preserve the ruling.
    אמר רבי ירמיה אמר ריש לקיש: זר שאכל תרומה אכילה גסה — משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. ״כי יאכל״ — פרט למזיק. אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: זר
  65. Yoma 81a אמר רבי יוחנן halacha ruling terumah payment
    Rabbi Yohanan rules that the first non-priest who swallows and regurgitates terumah plums pays principal and a fifth, while a second eater pays only their fuel value to the first.
    אמר רב שיזבי אמר רבי יוחנן: זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר, ראשון — משלם (את) קרן וחומש. שני — אין משלם אלא דמי עצים לראשון בלבד.
  66. Yoma 81a רבי יוחנן אמר halacha dispute fasting relief
    Rabbi Yohanan maintains that the Sages agree in this case because the attempted relief does not settle the afflicted person's mind.
    וכן אמר ריש לקיש: במחלוקת שנויה, ורבי יהושע היא, דתנן: כלל אמר רבי יהושע כו'. ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין טומאה, אבל הכא, משום יתובי דעתיה הוא, והאי לא קא מיתבא דעתיה.
  67. Yoma 82a רבי יוחנן אמר halacha dispute child fasting
    Rabbi Yohanan rules that there is no rabbinic requirement for a child to complete the fast, only age-based training for hours before the Torah obligation.
    אמר רב הונא: בן שמונה ובן תשע — מחנכין אותו לשעות. בן עשר ובן אחת עשרה — משלימין מדרבנן, בן שתים עשרה — משלימין מדאורייתא בתינוקת. ורב נחמן אמר: בן תשע בן עשר — מחנכין אותן לשעות, בן אחת עשרה בן שתים עשרה — משלימין מדרבנן, בן שלש עשרה — משלימין מדאורייתא בתינוק. ורבי יוחנן אמר: השלמה דרבנן ליכא. בן …
    אמר רב הונא: בן שמונה ובן תשע — מחנכין אותו לשעות. בן עשר ובן אחת עשרה — משלימין מדרבנן, בן שתים עשרה — משלימין מדאורייתא בתינוקת. ורב נחמן אמר: בן תשע בן עשר — מחנכין אותן לשעות, בן אחת עשרה בן שתים עשרה — משלימין מדרבנן, בן שלש עשרה — משלימין מדאורייתא בתינוק. ורבי יוחנן אמר: השלמה דרבנן ליכא. בן עשר בן אחת עשרה — מחנכין אותו לשעות, בן שתים עשרה — משלימין מדאורייתא.
  68. Yoma 83b אמר רבי יוחנן both story life-saving food
    Rabbi Yohanan recounts that during a ravenous attack he ran to the eastern side of a fig tree and thereby fulfilled the teaching that wisdom preserves its possessor.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו אליה בדבש. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אף סולת נקיה בדבש. רב פפא אמר: אפילו קמחא דשערי בדובשא. אמר רבי יוחנן: פעם אחת אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה, וקיימתי בעצמי: ״החכמה תחיה בעליה״. דתני רב יוסף: הרוצה לטעום טעם תאנה — יפנה למזרחה, שנאמר: ״ …
    אמר רב נחמן אמר שמואל: מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו אליה בדבש. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אף סולת נקיה בדבש. רב פפא אמר: אפילו קמחא דשערי בדובשא. אמר רבי יוחנן: פעם אחת אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה, וקיימתי בעצמי: ״החכמה תחיה בעליה״. דתני רב יוסף: הרוצה לטעום טעם תאנה — יפנה למזרחה, שנאמר: ״וממגד תבואות שמש״.
  69. Yoma 84b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling saving life
    Rabbi Yohanan rules that rescuers clear debris for one Jew among nine gentiles when they remain in the same courtyard, but not after they move to another courtyard.
    איני?! והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: תשעה גוים וישראל אחד באותה חצר — מפקחין, בחצר אחרת — אין מפקחין! לא קשיא: הא דפרוש כולהו, הא דפרוש מקצתייהו.
  70. Yoma 85a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis altar refuge
    Rabbi Yohanan teaches that the limitation on taking an offender from the altar applies only when taking him to be executed.
    נענה רבי עקיבא ואמר: ״וכי יזיד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות״. ״מעם מזבחי״ — ולא מעל מזבחי. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא להמית,
  71. Yoma 86a רבי יוחנן אמר aggada maxim desecrating god
    Rabbi Yohanan identifies his walking four cubits without Torah or tefillin as an example of desecrating God's name.
    רבי יוחנן אמר: כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. יצחק דבי רבי ינאי אמר: כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם). אמר רב נחמן בר יצחק: כגון דקא אמרי אינשי: שרא ליה מריה לפלניא.
  72. Yoma 86b אמר רבי יוחנן aggada exegesis repentance
    Rabbi Yohanan teaches from the verse that repentance is so great that it overrides a Torah prohibition.
    אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה, שנאמר: ״לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם ה'״.
  73. Yoma 87b רבי יוחנן אמר halacha ruling confession prayer
    Rabbi Yohanan prescribes the confession prayer beginning “Master of the worlds.”
    והיכן אומרו? יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור אומרו באמצע. מאי אמר? אמר רב: ״אתה יודע רזי עולם״. ושמואל אמר: ״ממעמקי הלב״. ולוי אמר: ״ובתורתך כתוב לאמר״. רבי יוחנן אמר: ״רבון העולמים״.

Sukkah (43)

  1. Sukkah 7b אמר רבי יוחנן halacha ruling round sukkah
    Rabbi Yohanan rules that a circular sukkah is valid if its circumference can seat twenty-four people and invalid otherwise.
    אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם — כשרה, ואם לאו — פסולה.
  2. Sukkah 11b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha exegesis sukkah roofing
    Rabbi Yohanan derives that sukkah roofing must grow from the ground and be incapable of contracting impurity.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן, אמר קרא: ״חג הסוכות תעשה לך״, מקיש סוכה לחגיגה. מה חגיגה — דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ, אף סוכה — דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ.
  3. Sukkah 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha exegesis sukkah roofing
    Rabbi Yohanan interprets the verse to require sukkah roofing made from the waste products of the threshing floor and winepress.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן, אמר קרא: ״באספך מגרנך ומיקבך״, בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר.
  4. Sukkah 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis sukkah roofing
    Rabbi Yohanan explains that bundled straw, wood, or twigs may not be used as roofing because they might first be stored on the sukkah and only later designated as roofing.
    אמר רבי ירמיה: ניחזי אנן, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מפני מה אמרו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן? פעמים שאדם בא מן השדה בערב וחבילתו על כתפו, ומעלה ומניחה על גבי סוכתו כדי ליבשה, ונמלך עליה לסיכוך, והתורה אמרה: ״תעשה״, ולא מן העשוי. מדהא משום גזרת אוצר, הא משום ״תעשה״ ולא …
    אמר רבי ירמיה: ניחזי אנן, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מפני מה אמרו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהן? פעמים שאדם בא מן השדה בערב וחבילתו על כתפו, ומעלה ומניחה על גבי סוכתו כדי ליבשה, ונמלך עליה לסיכוך, והתורה אמרה: ״תעשה״, ולא מן העשוי. מדהא משום גזרת אוצר, הא משום ״תעשה״ ולא מן העשוי.
  5. Sukkah 12a רבי יוחנן אמר halacha ruling sukkah roofing
    Rabbi Yohanan maintains that the stated ban on using them as sukkah roofing applies only ab initio.
    ורבי יוחנן אמר לך, הכא דקתני: ״אין מסככין בהן״, לכתחלה הוא
  6. Sukkah 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling flax roofing
    Rabbi Yohanan rules that a sukkah roofed with combed flax is invalid and one roofed with flax stalks is valid, while leaving the status of intermediate flax uncertain.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: סככה באניצי פשתן — פסולה. בהוצני פשתן — כשרה. והושני פשתן, איני יודע מהו.
  7. Sukkah 14a רבי יוחנן אמר halacha dispute food impurity
    Rabbi Yohanan interprets “threshed” literally in the dispute over whether food handles become pure.
    גופא, כל ידות האוכלין שבססן בגורן — טהורות, ורבי יוסי מטמא. מאי ״בססן״? רבי יוחנן אמר: בססן ממש. רבי (אליעזר) אומר: התיר אגדן.
  8. Sukkah 15a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling wooden boards
    Rabbi Yohanan explains that the opening case concerns planed boards prohibited as sukkah roofing by a decree concerning utensils.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: רישא — בנסרים משופין עסקינן, ומשום גזרת כלים נגעו בה.
  9. Sukkah 16b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling sukkah partitions
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Yehudah follows Rabbi Yosei's position that a suspended partition permits use.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה בשיטת רבי יוסי אמרה, דאמר מחיצה תלויה מתרת.
  10. Sukkah 19a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling sukkah shade
    Rabbi Yohanan rules that a sukkah remains valid when most of it has more shade than sun even though a minority has more sun than shade.
    רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא נצרכה אלא לסוכה שרובה צלתה מרובה מחמתה, ומעוטה חמתה מרובה מצלתה. מהו דתימא: תפסל בהך פורתא, קא משמע לן. ומאי יוצא — יוצא מהכשר סוכה.
  11. Sukkah 26a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute sleeping in sukkah
    Rabbi Yohanan explains that the case concerns one who sleeps with his head placed between his knees.
    מתקיף ליה רב משרשיא: ערביך ערבא צריך! אלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: במניח ראשו בין ברכיו עסקינן. רבא אמר: אין קבע לשינה.
  12. Sukkah 27a אמר רבי יוחנן halacha exegesis sukkah meals
    Rabbi Yohanan transmits that eating in the sukkah is obligatory on the first night and optional thereafter, by analogy with Passover.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נאמר כאן ״חמשה עשר״, ונאמר ״חמשה עשר״ בחג המצות. מה להלן — לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות, אף כאן — לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות.
  13. Sukkah 29b אמר רבי יוחנן aggada other unclear
    Rabbi Yohanan begins to transmit a teaching in the name of Rabbi Shimon ben Yohai, but its content is not supplied.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי:
  14. Sukkah 30a אמר רבי יוחנן aggada exegesis stolen offerings
    Rabbi Yohanan transmits that God rejects a stolen offering so that people will learn from Him to avoid theft.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב: ״כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה״ — משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס, אמר לעבדיו: תנו מכס למוכסים. אמרו לו: והלא כל המכס כולו שלך הוא? אמר להם: ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמן מן המכס. אף הקדוש ברוך הוא אמר: ״אני ה' שונא גזל בעולה״ …
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב: ״כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה״ — משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס, אמר לעבדיו: תנו מכס למוכסים. אמרו לו: והלא כל המכס כולו שלך הוא? אמר להם: ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמן מן המכס. אף הקדוש ברוך הוא אמר: ״אני ה' שונא גזל בעולה״, ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל.
  15. Sukkah 32b אמר רבי יוחנן halacha ruling lulav measurement
    Rabbi Yohanan rules that the spine of the lulav must extend one handbreadth above the myrtle.
    ורבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח.
  16. Sukkah 33a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling blood covering
    Rabbi Yohanan rules that blood covered by the wind requires covering only if it later becomes exposed again.
    ותפשוט ליה מהא דתנן: כסהו ונתגלה — פטור מלכסות. כסהו הרוח — חייב לכסות. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שחזר ונתגלה, אבל לא חזר ונתגלה — פטור מלכסות.
  17. Sukkah 34a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling sinaitic traditions
    Rabbi Yohanan teaches that the laws of ten saplings, the willow rite, and the water libation were given to Moses at Sinai.
    ורבנן, למקדש מנא להו? הלכתא גמירי להו. דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: עשר נטיעות, ערבה וניסוך המים — הלכה למשה מסיני.
  18. Sukkah 36a אמר רבי יוחנן halacha ruling lung defects
    Rabbi Yohanan rules that a lung whose contents have become fluid like water remains kosher.
    כי קא מיבעיא ליה כדעולא אמר רבי יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון — כשרה. ואמר רבא: והוא דקיימי סימפונהא. הא לא קיימי סימפונהא — טרפה. הכא מאי? דלמא התם הוא דלא שליט בה אוירא, הדר בריא, אבל הכא דשליט בה אוירא — סרוחי מסרחא, או דלמא לא שנא?
  19. Sukkah 37b אמר רבי יוחנן aggada maxim lulav waving
    Rabbi Yohanan teaches that the lulav is waved horizontally toward the One who owns the four directions and vertically toward the One who owns heaven and earth.
    אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי: אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים. אמר רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא: זאת אומרת
  20. Sukkah 39b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis food allowance
    Rabbi Yohanan explains that the teaching concerns only enough for food, interpreting the relevant word as referring to sustenance.
    הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בכדי מן שנו. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכדי מן שנו. מאי משמע דהאי ״מן״ לישנא דמזוני הוא — דכתיב: ״וימן להם המלך וגו'״.
  21. Sukkah 40b רבי יוחנן אמר halacha dispute sabbatical produce
    Rabbi Yohanan rules that sabbatical-year produce may be transferred either through a sale or through formal redemption.
    אמר רבי אלעזר: אין שביעית מתחללת אלא דרך מקח. ורבי יוחנן אמר: בין דרך מקח בין דרך חילול.
  22. Sukkah 41a אמר רבי יוחנן halacha exegesis temple remembrance
    Rabbi Yohanan derives from the verse that Zion requires active commemoration of the Temple.
    גמ' מנא לן דעבדינן זכר למקדש? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה״. ״דורש אין לה״, מכלל דבעיא דרישה.
  23. Sukkah 43b אמר רבי יוחנן halacha ruling willow rite
    Rabbi Yohanan explains that the willow rite overrides Shabbat on the seventh day in order to publicize its Torah status.
    ערבה שבעה. כיצד? ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת? אמר רבי יוחנן: כדי לפרסמה שהיא מן התורה. אי הכי, לולב נמי לידחי, כדי לפרסמו שהוא מן התורה!
  24. Sukkah 44a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling sinaitic traditions
    Rabbi Yohanan transmits that the laws of ten saplings, the willow rite, and the water libation were given to Moses at Sinai.
    למאן? אילימא אבא שאול, האמר ״ערבי נחל״ כתיב — שתים, אחת ללולב ואחת למקדש. אי לרבנן, הלכתא גמירי לה, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים — הלכה למשה מסיני.
  25. Sukkah 44a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue willow rite
    Rabbi Yohanan challenges whether the ruling permitting blemished priests to enter between the hall and altar for the willow rite was actually stated.
    אמר ריש לקיש: כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח, כדי לצאת בערבה. אמר ליה רבי יוחנן: מי אמרה? מי אמרה?! הא איהו אמר! דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים — הלכה למשה מסיני.
  26. Sukkah 44a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha dispute willow rite
    Rabbi Yohanan teaches that the willow rite is an institution of the prophets.
    אתמר: רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, חד אמר: ערבה יסוד נביאים, וחד אמר: ערבה מנהג נביאים. תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר יסוד נביאים, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ערבה יסוד נביאים הוא. תסתיים.
  27. Sukkah 44a אמר רבי יוחנן halacha dialogue willow rite
    Rabbi Yohanan's teachings present the willow rite as a law from Sinai that was forgotten and later reestablished by the prophets.
    אמר ליה רבי זירא לרבי אבהו: מי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים — הלכה למשה מסיני? אשתומם כשעה חדא ואמר, שכחום וחזרו ויסדום.
  28. Sukkah 44a אמר רבי יוחנן halacha dialogue willow rite
    Rabbi Yohanan reports that the sages from the questioner's region say the willow rite is their own institution.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: דלכון אמרי: דלהון היא! לא קשיא:
  29. Sukkah 45b משום רבי יוחנן aggada exegesis festival celebration
    Rabbi Yohanan transmits that one who binds the festival to eating and drinking is credited as though he built an altar and offered a sacrifice.
    ״אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח״. אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי, ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: ״אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח״.
  30. Sukkah 45b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling festival rites
    Rabbi Yohanan rules that the sukkah rite lasts seven days while the post-Temple lulav rite lasts one day.
    ורבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: סוכה שבעה, ולולב יום אחד. מאי טעמא? סוכה דאורייתא — שבעה, לולב דרבנן — סגי ליה בחד יומא.
  31. Sukkah 45b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha dispute festival rites
    Rabbi Yohanan rules that both the sukkah and lulav rites last seven days.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אחד זה ואחד זה שבעה. אמר רב יוסף: נקוט דרבה בר בר חנה בידך, דכולהו אמוראי קיימי כוותיה בסוכה.
  32. Sukkah 46b אמר רבי יוחנן halacha dispute festival objects
    Rabbi Yohanan rules that the etrog is prohibited on the seventh day but permitted on the eighth, while the sukkah remains prohibited even on the eighth.
    מיד תינוקות וכו'. אמר רבי יוחנן: אתרוג בשביעי — אסור, בשמיני — מותר. סוכה — אפילו בשמיני, אסורה. וריש לקיש אמר: אתרוג — אפילו בשביעי נמי מותר.
  33. Sukkah 46b רבי יוחנן אמר halacha dispute eighth festival day
    Rabbi Yohanan rules that the doubtful eighth day is treated as the eighth day both regarding sukkah status and the festival blessing.
    אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: שמיני ספק שביעי, שביעי לסוכה ושמיני לברכה. ורבי יוחנן אמר: שמיני לזה ולזה. מיתב כולי עלמא לא פליגי דיתבינן, כי פליגי
  34. Sukkah 47a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival blessing
    Rabbi Yohanan rules that the time blessing is recited on the eighth day of Sukkot but not on the seventh day of Passover.
    אמר רבי יוחנן: אומרים זמן בשמיני של חג, ואין אומרים זמן בשביעי של פסח.
  35. Sukkah 49a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis altar conduits
    Rabbi Yohanan teaches from the verse that the altar's drainage channels were created during the six days of Creation and descend to the depths.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שיתין, מששת ימי בראשית נבראו, שנאמר: ״חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן״. ״חמוקי ירכיך״ — אלו השיתין. ״כמו חלאים״ — שמחוללין ויורדין עד התהום. ״מעשה ידי אמן״ — זו מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא. תנא דבי רבי ישמעאל: ״בראשית״, אל תיקרי ״בראשית״, אלא ״ברא שית״.
  36. Sukkah 52b אמר רבי יוחנן aggada maxim sexual desire
    Rabbi Yohanan teaches that starving a person's small organ satisfies it, while satisfying it makes it hungry.
    אמר רבי יוחנן: אבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו — שבע, משביעו — רעב, שנאמר: ״כמרעיתם וישבעו וגו'״.
  37. Sukkah 52b אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine mercy
    Rabbi Yohanan teaches that three verses sustain Israel by attributing evil inclination to God, comparing Israel to clay in His hands, and promising a transformed heart.
    אמר רבי יוחנן: אלמלא שלש מקראות הללו, נתמוטטו רגליהם של שונאיהן של ישראל. חד, דכתיב: ״ואשר הרעתי״. וחד, דכתיב: ״הנה כחומר ביד היוצר כן אתם וגו'״. ואידך: ״והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר״.
  38. Sukkah 53a אמר רבי יוחנן aggada maxim destiny
    Rabbi Yohanan teaches that a person's feet are his guarantors and carry him to the place where he is destined to be.
    אף הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים, אמר לה: על דאטפת אטפוך ומטיפיך יטופון. אמר רבי יוחנן: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי — תמן מובילין יתיה.
  39. Sukkah 53a אמר רבי יוחנן halacha ruling impossible oath
    Rabbi Yohanan rules that one who swears not to sleep for three days is flogged and may sleep immediately.
    איני? והאמר רבי יוחנן: ״שבועה שלא אישן שלשה ימים״ — מלקין אותו וישן לאלתר! אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי.
  40. Sukkah 53a אמר רבי יוחנן aggada story songs of ascent
    Rabbi Yohanan relates that when David excavated the altar's channels, the deep rose to flood the world, and David recited fifteen Songs of Ascents to lower it.
    חמש עשרה מעלות. אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוה קמסדר אגדתא קמיה, אמר ליה: שמיע לך, הני חמש עשרה מעלות, כנגד מי אמרם דוד? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: בשעה שכרה דוד שיתין, קפא תהומא ובעי למשטפיה לעלמא. אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן. אי הכי, חמש עשרה ״מעלות״ — ״יורדות״ מיבעי ליה!
  41. Sukkah 54b אמר רבי יוחנן halacha ruling new moon
    Rabbi Yohanan explains that the arrangement serves to indicate that the new moon was established at its proper time.
    אמר רבי יוחנן: לידע שהוקבע ראש חדש בזמנו. והאי היכירא עבדינן? הא היכירא אחרינא עבדינן! (דתניא) חלבי תמיד של שחר ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח, ושל מוספין ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב, ושל ראש חדש ניתנין תחת כרכוב המזבח ולמטה.
  42. Sukkah 55a אמר רבי יוחנן halacha ruling new moon
    Rabbi Yohanan explains that two separate indicators are used so observers may recognize that the new moon was established at its proper time.
    ואמר רבי יוחנן: לידע שהוקבע ראש חודש בזמנו. תרי היכירא עבדינן. דחזי האי — חזי, וחזי בהאי — חזי.
  43. Sukkah 55b אמר רבי יוחנן aggada maxim temple atonement
    Rabbi Yohanan laments that the nations lost the Temple altar, which formerly atoned for them, without understanding their loss.
    אמר רבי יוחנן: אוי להם לגויים, שאבדו — ואין יודעין מה שאבדו. בזמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר עליהן. ועכשיו, מי מכפר עליהן?!

Beitzah (25)

  1. Beitzah 3b רבי יוחנן אמר halacha dispute counted produce
    Rabbi Yohanan interprets the teaching as referring to produce that is customarily sold by count.
    הראוי לערלה — ערלה. הראוי לכלאי הכרם — כלאי הכרם. ואתמר עלה, רבי יוחנן אמר: את שדרכו למנות שנינו. ורבי שמעון בן לקיש אמר: כל שדרכו למנות שנינו.
  2. Beitzah 4a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival egg
    Rabbi Yohanan rules that an egg laid on Shabbat is permitted on the adjacent festival, and vice versa.
    אתמר, שבת ויום טוב, רב אמר: נולדה בזה — אסורה בזה, ורבי יוחנן אמר: נולדה בזה — מותרת בזה. נימא קסבר רב: קדושה אחת היא?
  3. Beitzah 4b אמר רבי יוחנן halacha ruling festival kindling
    Rabbi Yochanan rules that palm wood which fell on Shabbat may not be burned on the following festival.
    אמר רבי יוחנן: עצים שנשרו מן הדקל בשבת — אסור להסיקן ביום טוב. ואל תשיבני ביצה, מאי טעמא? ביצה משום דביומא נמי חזיא לגומעה ולא קא שרי לה עד למחר — מידע ידיע דבת יומא אסרוה. עצים דלא חזו ליומייהו, אי שרי להו למחר — אתי למימר: ביומייהו נמי שרו, ואתמול משום שבת הוא דלא חזו להסקה.
  4. Beitzah 5a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada other jerusalem markets
    Rabbi Yochanan explains that the purpose is to adorn Jerusalem's markets with fruit.
    ואמר עולא, ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מה טעם — כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות.
  5. Beitzah 6a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival hatchling
    Rabbi Yochanan permits a chick hatched on a festival because its emergence makes it eligible for slaughter.
    אתמר: אפרוח שנולד ביום טוב, רב אמר: אסור. ושמואל, ואיתימא רבי יוחנן אמר: מותר. רב אמר: אסור — מוקצה הוא. ושמואל, ואיתימא רבי יוחנן אמר: מותר — הואיל ומתיר עצמו בשחיטה.
  6. Beitzah 7a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival egg
    Rabbi Yochanan rules that an egg which mostly emerged before the festival and returned is permitted on the festival.
    ואי בעית אימא: מאי עם יציאתה נגמרה — עם יציאת רובה נגמרה, וכדרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן: ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה — מותרת לאכלה ביום טוב.
  7. Beitzah 9b אמר רבי יוחנן halacha ruling festival slaughter
    Rabbi Yochanan states that the positions in the cited dispute must be reversed.
    אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. ממאי: דלמא עד כאן לא קאמרי בית שמאי התם, אלא היכא דאיכא דקר נעוץ, אבל היכא דליכא דקר נעוץ — לא.
  8. Beitzah 9b אמר רבי יוחנן halacha ruling festival slaughter
    Rabbi Yochanan states that the positions concerning slaughtering an animal or bird on a festival must be reversed.
    אלמא, גבי שמחת יום טוב בית שמאי לחומרא ובית הלל לקולא, ורמינהי: השוחט חיה ועוף ביום טוב, אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
  9. Beitzah 10a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival slaughter
    Rabbi Yochanan states that the positions in the festival-law dispute must be reversed.
    אלא, אי קשיא — הא קשיא: בית שמאי אומרים: אין נוטלין את העלי, לקצב עליו בשר, ובית הלל מתירין. אלמא גבי שמחת יום טוב בית שמאי לחומרא ובית הלל לקולא, ורמינהי השוחט חיה ועוף, בית שמאי וכו'! אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
  10. Beitzah 10a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival slaughter
    Rabbi Yochanan states that the positions concerning festival slaughter must be reversed.
    אלמא, גבי שמחת יום טוב בית שמאי לחומרא ובית הלל לקולא, ורמינהי: השוחט חיה ועוף ביום טוב וכו', אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
  11. Beitzah 10a אמר רבי יוחנן halacha ruling vessel construction
    Rabbi Yochanan states that the positions must be reversed, while the alternative explanation distinguishes vessels because building and dismantling do not apply to them.
    אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. (אי נמי:) עד כאן לא קאמרי בית הלל הכא, אלא משום דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים. אבל התם — לא.
  12. Beitzah 15b אמר רבי יוחנן halacha exegesis festival observance
    Rabbi Yochanan explains that Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua derive their differing divisions of festival time from the same verses.
    אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו. כתוב אחד אומר: ״עצרת לה' אלהיך״, וכתוב אחד אומר: ״עצרת תהיה לכם״. הא כיצד? רבי אליעזר סבר: או כולו לה', או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם.
  13. Beitzah 16a אמר רבי יוחנן aggada exegesis shabbat gift
    Rabbi Yochanan teaches in Rabbi Shimon ben Yochai's name that God gave every commandment publicly except Shabbat, which He gave privately.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל מצות שנתן להם הקדוש ברוך הוא לישראל — נתן להם בפרהסיא, חוץ משבת שנתן להם בצנעא, שנאמר: ״ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם״.
  14. Beitzah 27a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue firstborn blemishes
    Rabbi Yochanan rules that all agree an eye blemish may not be examined because it changes.
    אמר ליה אביי: אטו התם, ברואין מומין פליגי? בקנסא פליגי. דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בדוקין שבעין — כולי עלמא לא פליגי דאסור, משום דמשתנין.
  15. Beitzah 33b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling heating tiles
    Rabbi Yochanan explains that the prohibition concerns new tiles.
    ואין מלבנין את הרעפים. מאי קא עביד? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא ברעפים חדשים עסקינן, מפני
  16. Beitzah 34a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue heating tiles
    Rabbi Yochanan explains that new tiles may not be heated because they must first be tested.
    אמר ליה, תנינא: אין מלבנין את הרעפים לצלות בהן. והוינן בה: מאי קא עביד? ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא ברעפים חדשים עסקינן, מפני שצריך לבדקן.
  17. Beitzah 35a אמר רבי יוחנן halacha ruling produce tithing
    Rabbi Yochanan rules that Shabbat, teruma, a courtyard, and a sale establish produce for tithing only after its processing is complete.
    כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אחד שבת, ואחד תרומה, ואחד חצר, ואחד מקח — כולן אין קובעין, אלא בדבר שנגמרה מלאכתן.
  18. Beitzah 35b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling moving produce
    Rabbi Yochanan limits the produce lowered through a skylight to the measure permitted for clearing four or five baskets.
    תנן: משילין פירות דרך ארובה ביום טוב. עד כמה? אמר רבי זירא אמר רבי אסי, ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כאותה ששנינו: מפנין ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים, ומפני בטול בית המדרש.
  19. Beitzah 37b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling festival boundaries
    Rabbi Yochanan rules in accordance with Rabbi Dosa.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי דוסא. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: הבהמה והכלים כרגלי הבעלים!
  20. Beitzah 37b רבי יוחנן אמר halacha dispute retroactive designation
    Rabbi Yochanan holds that retroactive designation is not valid.
    מאי הוי עלה? רבי הושעיא אמר: יש ברירה. ורבי יוחנן אמר: אין ברירה.
  21. Beitzah 37b רבי יוחנן אמר halacha dispute retroactive designation
    Rabbi Yochanan holds, after the positions are reversed, that retroactive designation is valid.
    אפוך, רבי הושעיא אמר: אין ברירה, ורבי יוחנן אמר: יש ברירה.
  22. Beitzah 37b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling jubilee division
    Rabbi Yochanan rules that brothers who divide an inheritance are treated as purchasers and return the portions to one another in the Jubilee.
    ומי אית ליה לרבי יוחנן ברירה? והאמר רב אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו — לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל.
  23. Beitzah 38a אמר רבי יוחנן halacha ruling retroactive designation
    Rabbi Yochanan's statement that a sage had already arrived indicates that he rejects retroactive designation.
    ואמר רבי יוחנן: וכבר בא חכם. אלמא: לית ליה לרבי יוחנן ברירה!
  24. Beitzah 38a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival boundaries
    Rabbi Yochanan rules that a vessel borrowed before a festival follows the borrower's boundary even if delivered on the festival.
    מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: השואל כלי מחבירו מערב יום טוב, אף על פי שלא נתנו לו אלא ביום טוב — הרי הוא כרגלי השואל.
  25. Beitzah 40a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue festival boundaries
    Rabbi Yochanan rules in accordance with Rabbi Dosa in the boundary dispute discussed by the sages.
    אמר ליה רבינא לרב אשי: ואי אינהו תלו ליה לא שקיל? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי דוסא. אמר ליה רב אשי לרב כהנא: ואי אינהו תלו ליה לא שקיל? והתנן: הבהמה והכלים כרגלי הבעלים!

Taanit (45)

  1. Taanit 2a אמר רבי יוחנן aggada exegesis rain power
    Rabbi Yochanan explains from Scripture that rain is called mighty because it descends with divine power.
    וליתני ״מאימתי מזכירים על הגשמים״. מאי ״גבורות גשמים״? אמר רבי יוחנן: מפני שיורדין בגבורה, שנאמר: ״עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר״, וכתיב: ״הנתן מטר על פני הארץ ושלח מים על פני חוצות״.
  2. Taanit 2a אמר רבי יוחנן aggada maxim divine keys
    Rabbi Yochanan teaches that God retains the keys of rain, childbirth, and resurrection rather than entrusting them to an agent.
    אמר רבי יוחנן: שלשה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, מפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים.
  3. Taanit 3a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling sinaitic laws
    Rabbi Yochanan transmits that the laws of ten saplings, willow, and water libation were given to Moses at Sinai.
    דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים — הלכה למשה מסיני.
  4. Taanit 4b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue rain prayer
    Rabbi Yochanan rules in accordance with Rabbi Yehuda concerning the timing of the rain petition.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: ומי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן: בשלשה במרחשוון שואלין את הגשמים, רבן גמליאל אומר: בשבעה בו. ואמר רבי אלעזר: הלכה כרבן גמליאל!
  5. Taanit 4b אמר רבי יוחנן halacha ruling rain prayer
    Rabbi Yochanan rules that one begins requesting rain upon beginning its mention and stops mentioning it upon ending the request.
    והאמר רבי יוחנן: במקום ששואל מזכיר! ההוא להפסקה איתמר. והאמר רבי יוחנן: התחיל להזכיר — מתחיל לשאול, פסק מלשאול — פוסק מלהזכיר.
  6. Taanit 5a אמר רבי יוחנן aggada dialogue joel's famine
    Rabbi Yochanan teaches that Joel's prophecy was fulfilled in a year whose first rain fell on the first of Nisan.
    גמ' אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: יורה בניסן? יורה במרחשון הוא! דתנן: יורה במרחשון ומלקוש בניסן! אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה דכתיב ביה ״יתר הגזם אכל הארבה וגו'״. אותה שנה יצא אדר ולא ירדו גשמים, ירדה להם רביעה ראשונה באחד בניסן.
  7. Taanit 5a אמר רבי יוחנן aggada exegesis famine
    Rabbi Yochanan describes seven worsening years of famine culminating in people eating their own arms, fulfilling the cited verse.
    אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: שנה ראשונה אכלו מה שבבתים, שניה אכלו מה שבשדות, שלישית בשר בהמה טהורה, רביעית בשר בהמה טמאה, חמישית בשר שקצים ורמשים, ששית בשר בניהם ובנותיהם, שביעית בשר זרועותיהם, לקיים מה שנאמר: ״איש בשר זרעו יאכלו״.
  8. Taanit 5a אמר רבי יוחנן aggada exegesis jerusalem
    Rabbi Yochanan interprets God as saying that He will not enter heavenly Jerusalem until He enters earthly Jerusalem.
    ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק, מאי דכתיב: ״בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר״, משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן, אמר הקדוש ברוך הוא: לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה!
  9. Taanit 5a אמר רבי יוחנן aggada exegesis idolatry
    Rabbi Yochanan interprets idolatry as the one sin that burns the wicked in Gehinnom.
    ואמר ליה רבי נחמן לרבי יצחק, מאי דכתיב: ״ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא״? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם, מאי היא — עבודה זרה. כתיב הכא: ״מוסר הבלים עץ הוא״, וכתיב התם: ״הבל המה מעשה תעתעים״.
  10. Taanit 5a אמר רבי יוחנן aggada exegesis unclear
    Rabbi Yochanan begins to interpret the two evils mentioned in the cited verse as a single compounded evil.
    ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק, מאי דכתיב: ״כי שתים רעות עשה עמי״, תרתין הוא דהוו? עשרין וארבע שביקא להו? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אחת שהיא
  11. Taanit 5b אמר רבי יוחנן aggada exegesis samuel's aging
    Rabbi Yochanan teaches that Samuel aged suddenly after pleading that his work not be undone during his lifetime.
    אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: זקנה קפצה עליו, דכתיב: ״נחמתי כי המלכתי את שאול״. אמר לפניו: רבונו של עולם! שקלתני כמשה ואהרן, דכתיב: ״משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו״, מה משה ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם, אף אני לא יתבטל מעשה ידי בחיי.
  12. Taanit 5b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani aggada exegesis prophetic succession
    Rabbi Yochanan interprets the verse to show that one leader may be displaced before another.
    ומי מידחי גברא מקמי גברא? אין, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: ״על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי״ — ״במעשיהם״ לא נאמר, אלא ״באמרי פי״, אלמא: מידחי גברא מקמי גברא.
  13. Taanit 5b אמר רבי יוחנן halacha dialogue meal safety
    Rabbi Yochanan warns against speaking during a meal lest food enter the windpipe and cause danger.
    רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא. אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא. אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה.
  14. Taanit 5b אמר רבי יוחנן aggada dialogue jacob's life
    Rabbi Yochanan teaches from a comparison between Jacob and his descendants that Jacob did not die.
    בתר דסעוד אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: יעקב אבינו לא מת. אמר ליה: וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר ליה: מקרא אני דורש, שנאמר: ״ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים״, מקיש הוא לזרעו: מה זרעו בחיים — אף הוא בחיים.
  15. Taanit 6b אמר רבי יוחנן halacha dispute gleaning
    Rabbi Yochanan defines the gleaners called nemushot as elders who walk with a staff.
    מאי ״נמושות״? אמר רבי יוחנן: סבי דאזלי אתיגרא. ריש לקיש אמר: לקוטי בתר לקוטי.
  16. Taanit 7a אמר רבי יוחנן aggada dialogue human conduct
    Rabbi Yochanan raises the scriptural question of whether a human being is a tree of the field.
    אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: ליתי מר ליתני. אמר ליה: חלש לבאי ולא יכילנא. לימא מר מילתא דאגדתא, אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן — מאי דכתיב: ״כי האדם עץ השדה״, וכי אדם עץ שדה הוא?
  17. Taanit 8a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine judgment
    Rabbi Yochanan teaches that one who justifies divine judgment below has that judgment affirmed above.
    אמר רבי יוחנן: כל המצדיק את עצמו מלמטה — מצדיקין עליו הדין מלמעלה, שנאמר: ״אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף״. רבי חייא בר אבין אמר רב הונא, מהכא: ״וכיראתך עברתך״.
  18. Taanit 8b אמר רבי יוחנן aggada exegesis rain
    Rabbi Yochanan teaches that the day of rain is as great as the day of the ingathering of the exiles.
    קבוץ, גייסות, צדקה, מעשר, פרנס סימן. אמר רבי יוחנן: גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות, שנאמר: ״שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב״, ואין ״אפיקים״ אלא מטר, שנאמר: ״ויראו אפקי ים״.
  19. Taanit 8b אמר רבי יוחנן aggada exegesis rain
    Rabbi Yochanan teaches that rain can halt armies and is withheld because people publicly pledge charity but do not give it.
    ואמר רבי יוחנן: גדול יום הגשמים, שאפילו גייסות פוסקות בו, שנאמר: ״תלמיה רוה נחת גדודיה״. ואמר רבי יוחנן: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין, שנאמר: ״נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר״.
  20. Taanit 8b אמר רבי יוחנן aggada exegesis unclear
    Rabbi Yochanan begins to ask for the meaning of a biblical verse, but the verse and interpretation are absent from the fragment.
    ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב:
  21. Taanit 9a אמר רבי יוחנן aggada exegesis rain sustenance
    Rabbi Yochanan teaches from Scripture that rain may be granted for an individual while sustenance is granted for the many.
    אמר רבי יוחנן: מטר בשביל יחיד, פרנסה בשביל רבים. מטר בשביל יחיד, דכתיב: ״יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך״. פרנסה בשביל רבים, דכתיב: ״הנני ממטיר לכם לחם״.
  22. Taanit 9b אמר רבי יוחנן aggada other rain signs
    Rabbi Yochanan identifies wispy clouds beneath dense clouds as a sign of rain.
    מאי ״ה' עשה חזיזים״? אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שכל צדיק הקדוש ברוך הוא עושה לו חזיז בפני עצמו. מאי ״חזיזים״? אמר רב יהודה: פורחות. אמר רבי יוחנן: סימן למטר — פורחות. מאי פורחות? אמר רב פפא: עיבא קלישא תותי עיבא סמיכתא.
  23. Taanit 9b אמר רבי יוחנן aggada exegesis rain
    Rabbi Yochanan interprets God's upper chambers as the source from which the mountains are watered.
    כמאן אזלא הא דכתיב: ״משקה הרים מעליותיו״, ואמר רבי יוחנן: מעליותיו של הקדוש ברוך הוא, כמאן — כרבי יהושע.
  24. Taanit 10a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef aggada exegesis rain clouds
    Rabbi Yochanan derives from variant biblical descriptions that water is sweetened in the clouds.
    אמר מר: ממתקין הן בעבים. מנליה? דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן, כתיב: ״חשכת מים עבי שחקים״, וכתיב: ״חשרת מים עבי שחקים״.
  25. Taanit 12a אמר רבי יוחנן halacha ruling fasting
    Rabbi Yochanan declares that he will remain fasting until he reaches home.
    תא שמע, דאמר רבי יוחנן: אהא בתענית עד שאבוא לביתי. התם, לשמוטי נפשיה מבי נשיאה הוא דעבד.
  26. Taanit 14b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling public fasts
    Rabbi Yochanan rules that fixed limits apply only to rain fasts, while other calamities require continued fasting until heaven answers.
    אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא: רבי אמי דעבד — לגרמיה הוא דעבד. אלא הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא לגשמים, אבל לשאר מיני פורענויות — מתענין והולכין עד שיענו מן השמים. תניא נמי הכי: כשאמרו שלש וכשאמרו שבע — לא אמרו אלא לגשמים, אבל לשאר מיני פורענויות — מתענין והולכין עד שיענו.
  27. Taanit 17a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling priestly watches
    Rabbi Yochanan explains that watch members may not cut hair or launder so that they do not enter their service unkempt.
    אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים לספר ולכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. מאי טעמא? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כדי שלא יכנסו למשמרתם כשהן מנוולין.
  28. Taanit 18a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dialogue fasting
    Rabbi Yochanan rules in accordance with Rabbi Yose regarding the prohibition against fasting.
    וכן אמר באלי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי. אמר ליה רבי חייא לבאלי: אסברה לך, כי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי — אדלא להתענאה.
  29. Taanit 18a אמר רבי יוחנן halacha ruling mishnah rulings
    Rabbi Yochanan rules that the law follows an unattributed Mishnah.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה. ותנן: אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין,
  30. Taanit 19b אמר רבי יוחנן halacha ruling famine
    Rabbi Yochanan rules that an alarm is sounded immediately when money is dear and produce is cheap.
    אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בזמן שהמעות בזול ופירות ביוקר, אבל מעות ביוקר ופירות בזול — מתריעין עליה מיד. דאמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו קיימי ארבעה סאין בסלע, והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית איסר.
  31. Taanit 20a רבי יוחנן אמר aggada exegesis moses
    Rabbi Yochanan interprets the verse as referring to the sun being made to stand still for Moses.
    רבי יוחנן אמר, אתיא מגופיה דקרא: ״אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך״, אימתי רגזו וחלו מפניך — בשעה שנקדמה לו חמה למשה.
  32. Taanit 21a רבי יוחנן אמר aggada story divine favor
    Rabbi Yochanan concludes from hearing what Ilfa did not that his own moment of favor has arrived.
    שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע. אמר ליה רבי יוחנן לאילפא: שמע מר מידי? אמר ליה: לא. אמר מדשמעי אנא ואילפא לא שמע, שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא.
  33. Taanit 21a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue poverty
    Rabbi Yochanan tells Ilfa that he will return and apply to himself the verse that the poor will never cease from the land.
    אמר ליה רבי יוחנן: איהדר, ואוקי בנפשאי ״כי לא יחדל אביון מקרב הארץ״. רבי יוחנן הדר, אילפא לא הדר. עד דאתא אילפא, מליך רבי יוחנן.
  34. Taanit 22b אמר רבי יוחנן halacha ruling excess rain
    Rabbi Yochanan explains that one does not pray for an excess of blessing.
    על כל צרה שלא תבוא על הצבור כו'. תנו רבנן: על כל צרה שלא תבוא על הצבור מתריעין עליה, חוץ מרוב גשמים. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן: לפי שאין מתפללין על רוב הטובה.
  35. Taanit 22b אמר רבי יוחנן halacha exegesis excess blessing
    Rabbi Yochanan derives from the verse about tithes that one does not pray for an excess of blessing.
    ואמר רבי יוחנן: מניין שאין מתפללין על רוב הטובה, שנאמר: ״הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו'״. מאי ״עד בלי די״? אמר רמי בר רב יוד: עד שיבלו שפתותיכם מלומר ״די״.
  36. Taanit 23a אמר רבי יוחנן aggada exegesis seventy years
    Rabbi Yochanan says that the righteous man wondered whether anyone could sleep for seventy years in a dream.
    אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק, היה מצטער על מקרא זה: ״שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים״, אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא?
  37. Taanit 26b רבי יוחנן אמר halacha dispute legal custom
    Rabbi Yochanan says that the people practice in accordance with Rabbi Meir.
    אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי מאיר. ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי מאיר. ורבא אמר: מנהג כרבי מאיר.
  38. Taanit 27b אמר רבי יוחנן halacha dispute sunday fasting
    Rabbi Yochanan explains that the practice is not observed on Sunday because of the Christians.
    באחד בשבת מאי טעמא לא? אמר רבי יוחנן: מפני הנוצרים. רבי שמואל בר נחמני אמר: מפני שהוא שלישי ליצירה.
  39. Taanit 28b אמר רבי יוחנן halacha ruling hallel
    Rabbi Yochanan transmits that an individual completes Hallel on eighteen specified festival days in the Land of Israel and twenty-one in the diaspora.
    דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר יום בשנה יחיד גומר בהן את ההלל, ואלו הן: שמונת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב של עצרת. ובגולה, עשרים ואחד יום, ואלו הן: תשעת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, ושני ימים הראשונים של פסח, ושני ימים טובים של עצרת.
  40. Taanit 29a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis ninth of av
    Rabbi Yochanan teaches that Israel's needless weeping occurred on the Ninth of Av, which God established as a time of weeping for generations.
    וכתיב: ״ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא״, אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם — ואני קובע לכם בכיה לדורות.
  41. Taanit 29a אמר רבי יוחנן halacha dispute ninth of av
    Rabbi Yochanan says he would have fixed the fast on the tenth of Av because most of the Temple burned then.
    ותשיעי סמוך לחשיכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו, שנאמר: ״אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב״. והיינו דאמר רבי יוחנן: אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי, מפני שרובו של היכל בו נשרף. ורבנן — אתחלתא דפורענותא עדיפא.
  42. Taanit 29b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling laundering
    Rabbi Yochanan rules that one who has only one garment may wash it during the intermediate festival days.
    אלא להניח. ובחמישי הוא דשרי, אבל השבת כולה — אסור! לעולם לכבס וללבוש, וכשאין לו אלא חלוק אחד. דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן: מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד. איתמר נמי, אמר רבי בנימין אמר רבי אלעזר: לא שנו אלא לכבס וללבוש, אבל להניח — מותר.
  43. Taanit 29b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling ninth of av
    Rabbi Yochanan rules that although linen does not require pressing, it may not be worn during the week in which the Ninth of Av falls.
    שלח רב יצחק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: אף על פי שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גהוץ, אבל אסור ללובשן בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה.
  44. Taanit 29b אמר רבי יוחנן halacha exegesis mourning period
    Rabbi Yochanan says that all three positions derive their mourning periods from the same verse.
    אמר רבי יוחנן: ושלשתן מקרא אחד דרשו, דכתיב: ״והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה״. מאן דאמר מראש חדש ועד התענית —
  45. Taanit 30b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis wilderness generation
    Rabbi Yochanan identifies the day as the one on which the deaths of the wilderness generation ended.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר. דאמר מר: עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה, שנאמר: ״ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות. וידבר ה' אלי״. אלי היה הדבור.

Megillah (54)

  1. Megillah 2a אמר רבי יוחנן halacha exegesis purim dates
    Rabbi Yochanan derives from the plural wording of the verse that multiple times were established for Purim observance.
    אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן, אמר קרא: ״לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם״, זמנים הרבה תקנו להם.
  2. Megillah 2a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute megillah reading
    Rabbi Yochanan says that Rabbi Akiva permits the additional reading dates, while the Sages allow reading only at its proper time.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, דדריש ״זמן״ ״זמנם״ ״זמניהם״, אבל חכמים אומרים: אין קורין אותה אלא בזמנה.
  3. Megillah 2a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute megillah reading
    Rabbi Yochanan says that in the present era the Sages require the Megillah to be read only at its proper time.
    איכא דאמרי: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אמרו: בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה — אין קורין אותה אלא בזמנה.
  4. Megillah 3a אמר רבי יוחנן aggada other unclear
    Rabbi Yochanan is introduced as speaking, but the supplied passage does not preserve his statement.
    אמר לו: אמש בטלתם תמיד של בין הערבים, ועכשיו בטלתם תלמוד תורה. אמר לו: על איזה מהן באת? אמר לו: ״עתה באתי״, מיד: ״וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק״, אמר רבי יוחנן:
  5. Megillah 5b אמר רבי יוחנן aggada other elders
    Rabbi Yochanan recalls that as a child he posed a matter to the elders.
    אמר רבי יוחנן: כי הוינא טליא אמינא מלתא דשאילנא לסבייא
  6. Megillah 6a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada story land fertility
    Rabbi Yochanan recalls seeing the land flowing with milk and honey across an area twenty-two parasangs long and six wide.
    וכי תימא דלא נפישא דידיה כדאחוה, והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארעא דישראל, והויא כמבי כובי עד אקרא דתולבקני, עשרין ותרתין פרסי אורכא, ופותיא שיתא פרסי!
  7. Megillah 6b אמר רבי יוחנן aggada exegesis confronting wicked
    Rabbi Yochanan teaches from a verse that it is permitted to confront the wicked in this world.
    איני? והאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר: ״עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם״, ותניא, רבי דוסתאי בר מתון אמר: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, ואם לחשך אדם לומר ״אל תתחר במרעים ואל תקנא בעושי עולה״ — מי שלבו נוקפו אומר כן.
  8. Megillah 6b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling legal ruling
    Rabbi Yochanan rules in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel, who spoke in the name of Rabbi Yose.
    אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: הלכתא כרבן שמעון בן גמליאל שאמר משום רבי יוסי.
  9. Megillah 6b אמר רבי יוחנן halacha exegesis adar
    Rabbi Yochanan says that both positions interpret the same verse concerning which month of Adar is treated as primary.
    אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: ״בכל שנה ושנה״, רבי אליעזר ברבי יוסי סבר: ״בכל שנה ושנה״, מה כל שנה ושנה — אדר הסמוך לשבט, אף כאן — אדר הסמוך לשבט.
  10. Megillah 7b אמר רבי יוחנן halacha dispute lashes
    Rabbi Yochanan says that Rabbi Chananya ben Gamliel's colleagues disagree that lashes exempt a person from excision.
    תנן התם: כל חייבי כריתות שלקו — נפטרו מידי כריתתן, שנאמר: ״ונקלה אחיך לעיניך״, כיון שלקה — הרי הוא כאחיך. דברי רבי חנניה בן גמליאל. אמר רבי יוחנן: חלוקין עליו חביריו על רבי חנניה בן גמליאל.
  11. Megillah 9b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis scripture language
    Rabbi Yochanan rules like Rabban Shimon ben Gamliel that sacred books may be written in Greek and derives this from a verse.
    רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית. אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ואמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל, אמר קרא: ״יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם״, דבריו של יפת יהיו באהלי שם.
  12. Megillah 10b אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine compassion
    Rabbi Yochanan explains that God does not rejoice in the downfall of the wicked.
    ומי חדי הקדוש ברוך הוא במפלתן של רשעים? והא כתיב: ״בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו״, ואמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר ״כי טוב״ בהודאה זו? לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים.
  13. Megillah 10b אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine compassion
    Rabbi Yochanan teaches that God stopped the angels from singing while His creatures were drowning in the sea.
    ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״ולא קרב זה אל זה כל הלילה״ — בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים, ואתם אומרים שירה?
  14. Megillah 11a רבי יוחנן אמר aggada dispute ahasuerus
    Rabbi Yochanan interprets Ahasuerus's name as prompting everyone who mentions him to lament his own head.
    ושמואל אמר: שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה. ורבי יוחנן אמר: כל שזוכרו אמר ״אח לראשו״. ורבי חנינא אמר: שהכל נעשו רשין בימיו, שנאמר: ״וישם המלך אחשורוש מס״.
  15. Megillah 13a רבי יוחנן אמר aggada exegesis jewish identity
    Rabbi Yochanan explains that Mordecai was a Benjaminite called a Jew because anyone who rejects idolatry is called a Jew.
    רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימן קאתי, ואמאי קרי ליה ״יהודי״? על שום שכפר בעבודה זרה. שכל הכופר בעבודה זרה נקרא ״יהודי״, כדכתיב: ״איתי גוברין יהודאין וגו'״.
  16. Megillah 13a אמר רבי יוחנן aggada exegesis rejecting idolatry
    Rabbi Yochanan interprets Pharaoh's daughter going down to bathe as her cleansing herself of her father's idols.
    אמאי קרי לה ״יהודיה״ — על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיב: ״ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור״, ואמר רבי יוחנן: שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה.
  17. Megillah 13a רבי יוחנן אמר aggada exegesis food
    Rabbi Yochanan interprets the referenced food as seeds and supports the reading with a verse.
    ורבי יוחנן אמר: זרעונים, וכן הוא אומר: ״ויהי המלצר נושא את פת בגם ונותן להם זרעונים״.
  18. Megillah 13a אמר רבי יוחנן aggada exegesis marital conduct
    Rabbi Yochanan infers from the wicked king's disgrace the praise that he did not have intercourse by day.
    ״בערב היא באה ובבקר היא שבה״, אמר רבי יוחנן: מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו, שלא היה משמש מטתו ביום.
  19. Megillah 13b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis divine providence
    Rabbi Yochanan teaches that God angered a master against his servants to fulfill the will of the righteous Joseph.
    ״בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש״, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הקציף הקדוש ברוך הוא אדון על עבדיו לעשות רצון צדיק. ומנו? יוסף, שנאמר: ״ושם אתנו נער עברי וגו'״.
  20. Megillah 13b אמר רבי יוחנן aggada story mordecai
    Rabbi Yochanan relates that Bigthan and Teresh plotted in their own language, unaware that Mordecai understood it.
    אמר רבי יוחנן: בגתן ותרש שני טרסיים הוו, והיו מספרין בלשון טורסי, ואומרים: מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו, בא ונטיל ארס בספל כדי שימות. והן לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה, והיה יודע בשבעים לשון.
  21. Megillah 14b רבי יוחנן אמר aggada exegesis ten tribes
    Rabbi Yochanan explains that Jeremiah was absent because he had gone to restore the ten tribes.
    רבי יוחנן אמר: ירמיה לא הוה התם, שהלך להחזיר עשרת השבטים. ומנלן דאהדור? דכתיב: ״כי המוכר אל הממכר לא ישוב״, אפשר יובל בטל, ונביא מתנבא עליו שיבטל? אלא מלמד שירמיה החזירן,
  22. Megillah 15b אמר רבי יוחנן aggada exegesis esther
    Rabbi Yochanan teaches that three ministering angels aided Esther when the king saw her.
    ״ויהי כראות המלך את אסתר המלכה״. אמר רבי יוחנן: שלשה מלאכי השרת נזדמנו לה באותה שעה, אחד שהגביה את צוארה, ואחד שמשך חוט של חסד עליה, ואחד שמתח את השרביט.
  23. Megillah 16a אמר רבי יוחנן aggada maxim wisdom
    Rabbi Yochanan teaches that anyone who says something wise is called wise, even among the nations.
    ״ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו וגו'״. קרי להו ״אוהביו״ וקרי להו ״חכמיו״. אמר רבי יוחנן: כל האומר דבר חכמה, אפילו באומות העולם, נקרא חכם.
  24. Megillah 16b אמר רבי יוחנן halacha ruling megillah writing
    Rabbi Yochanan rules that the letter vav in Vaizatha must be elongated upright like a ship's oar.
    ״ואת פרשנדתא וגו' עשרת בני המן״. אמר רב אדא דמן יפו: ״עשרת בני המן״ ו״עשרת״ צריך לממרינהו בנשימה אחת, מאי טעמא — כולהו בהדי הדדי נפקו נשמתייהו. אמר רבי יוחנן: ויו ד״ויזתא״ צריך למימתחה בזקיפא כמורדיא דלברות. מאי טעמא — כולהו בחד זקיפא אזדקיפו.
  25. Megillah 16b אמר רבי יוחנן aggada exegesis purim decree
    Rabbi Yochanan interprets Esther as telling the king to state orally what was written in the document.
    ״ובבאה לפני המלך אמר עם הספר״. ״אמר״ — ״אמרה״ מיבעי ליה! אמר רבי יוחנן, אמרה לו: יאמר בפה מה שכתוב בספר.
  26. Megillah 16b אמר רבי יוחנן aggada exegesis purim observance
    Rabbi Yochanan reads the verse as saying that the fasts and Esther's declaration established the days of Purim.
    ״ומאמר אסתר קיים״. ״מאמר אסתר״ — אין, ״דברי הצומות״ — לא?! אמר רבי יוחנן: ״דברי הצומות ... ומאמר אסתר קיים (את ימי) הפורים האלה״.
  27. Megillah 17b אמר רבי יוחנן halacha ruling amidah
    Rabbi Yochanan says that 120 elders, including several prophets, instituted the eighteen blessings in their order.
    תפלה מנא לן? דתניא: שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה. אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר.
  28. Megillah 18a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis divine praise
    Rabbi Yochanan warns that one who recounts God's praise excessively is uprooted from the world.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: המספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא יותר מדאי — נעקר מן העולם, שנאמר: ״היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע״.
  29. Megillah 18b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling scribal copying
    Rabbi Yochanan rules that it is forbidden to write even one letter without copying from a written text.
    אלא: דמנחה מגילה קמיה וקרי (לה) מינה פסוקא פסוקא וכתב לה. לימא מסייע ליה לרבה בר בר חנה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב. דלמא דאתרמי ליה אתרמויי.
  30. Megillah 18b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute scribal copying
    Rabbi Yochanan rules that it is forbidden to write even one letter without copying from a written text.
    גופא, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אסור לכתוב אות אחת שלא מן הכתב. מיתיבי, אמר רבי שמעון בן אלעזר: מעשה ברבי מאיר שהלך לעבר שנה בעסיא, ולא היה שם מגילה וכתבה מלבו — וקראה!
  31. Megillah 19a אמר רבי יוחנן halacha exegesis megillah scope
    Rabbi Yochanan says that all opinions about where Megillah reading begins derive their views from the same verse.
    אמר רבי יוחנן, וכולן מקרא אחד דרשו: ״ותכתב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף״, מאן דאמר כולה — תוקפו של אחשורוש.
  32. Megillah 19b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling megillah reading
    Rabbi Yochanan rules that one does not fulfill the obligation by reading a Megillah written among other biblical books, specifically in public.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים — לא יצא. ומחו לה אמוחא: בצבור שנו.
  33. Megillah 19b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling torah scroll sewing
    Rabbi Yoḥanan teaches that leaving part of a Torah scroll seam unsewn is a law given to Moses at Sinai.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שיור התפר — הלכה למשה מסיני. ומחו לה אמוחא: ולא אמרו אלא כדי שלא יקרע.
  34. Megillah 19b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis divine radiance
    Rabbi Yoḥanan teaches that even a needle-sized opening in the cave of Moses and Elijah would have exposed them to unbearable divine radiance.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית, לא היו יכולין לעמוד מפני האורה, שנאמר: ״כי לא יראני האדם וחי״.
  35. Megillah 19b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis sinai revelation
    Rabbi Yoḥanan teaches that God showed Moses the details of Torah, later scribal interpretations, and the future innovation of reading the Megillah.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: ״ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר״ — מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש, ומאי ניהו? מקרא מגילה.
  36. Megillah 21a רבי יוחנן אמר aggada dispute moses learning
    Rabbi Yoḥanan interprets Moses' sitting on the mountain as remaining there rather than literally sitting.
    כתוב אחד אומר: ״ואשב בהר״, וכתוב אחד אומר: ״ואנכי עמדתי בהר״! אמר רב: עומד ולומד, יושב ושונה. רבי חנינא אמר: לא עומד ולא יושב אלא שוחה. רבי יוחנן אמר: אין ״ישיבה״ אלא לשון עכבה, שנאמר: ״ותשבו בקדש ימים רבים״. רבא אמר: רכות מעומד, וקשות מיושב.
  37. Megillah 21b רבי יוחנן אמר aggada dispute torah readings
    Rabbi Yoḥanan teaches that the ten correspond to the ten utterances through which the world was created.
    אמר רבי יהושע בן לוי: כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת. רב יוסף: אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו למשה בסיני. (רבי לוי אמר: כנגד עשרה הילולין שאמר דוד בספר תהלים.) ורבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.
  38. Megillah 21b אמר רבי יוחנן halacha exegesis torah reading
    Rabbi Yoḥanan derives from the menorah that the middle Torah reader who reads four verses is especially praiseworthy.
    אמצעי שקרא ארבעה משובח — דתניא: ״אל מול פני המנורה יאירו״, מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי, ונר מערבי כלפי שכינה. ואמר רבי יוחנן: מכאן שאמצעי משובח.
  39. Megillah 23b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis prayer quorum
    Rabbi Yoḥanan derives that a sacred communal matter requires at least ten people.
    גמ' מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״, כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה.
  40. Megillah 23b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling ceremony quorum
    Rabbi Yoḥanan rules that mourners' and bridegrooms' blessings require ten, with mourners excluded and bridegrooms included in the count.
    ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו'). מאי ברכת אבלים? ברכת רחבה. דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ברכת אבלים בעשרה, ואין אבלים מן המנין. ברכת חתנים בעשרה, וחתנים מן המנין.
  41. Megillah 24b אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly blessing
    Rabbi Yoḥanan rules that a person blind in one eye may not recite the priestly blessing unless familiar to the people of his town.
    אמר רבי יוחנן: סומא באחת מעיניו — לא ישא את כפיו. והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה פריס ידיה! ההוא דש בעירו הוה. תניא נמי הכי: סומא באחת מעיניו — לא ישא את כפיו, ואם היה דש בעירו — מותר.
  42. Megillah 26a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute public square sanctity
    Rabbi Yoḥanan reports that the sages, unlike Rabbi Menaḥem bar Yosei, hold that a public square has no sanctity.
    גמ' בני העיר שמכרו רחובה של עיר. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי מנחם בר יוסי סתומתאה, אבל חכמים אומרים: הרחוב אין בו משום קדושה.
  43. Megillah 27a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling torah scroll sale
    Rabbi Yoḥanan transmits Rabban Shimon ben Gamliel's ruling that one may not sell an old Torah scroll to buy a new one.
    תא שמע: דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבן שמעון בן גמליאל: לא ימכור אדם ספר תורה ישן ליקח בו חדש.
  44. Megillah 27b אמר רבי יוחנן halacha ruling interest
    Rabbi Yoḥanan explains that Rabbi Meir follows Rabbi Yehudah's view permitting a transaction whose interest is only a contingent possibility.
    אמר רבי יוחנן: רבי מאיר בשיטת רבי יהודה אמרה, דאמר: צד אחד ברבית מותר.
  45. Megillah 28a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling priestly gifts
    Rabbi Yoḥanan forbids eating from an animal before its priestly gifts have been separated.
    דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה. ואמר רבי יצחק: כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה, כאילו אוכל טבלים. ולית הלכתא כוותיה.
  46. Megillah 28a אמר רבי יוחנן both exegesis scholar precedence
    Rabbi Yoḥanan teaches from a verse that a Torah scholar who allows an unlearned high priest precedence in blessing incurs death.
    למימרא דמעליותא היא? והא אמר רבי יוחנן: כל תלמיד חכם שמברך לפניו, אפילו כהן גדול עם הארץ — אותו תלמיד חכם חייב מיתה, שנאמר: ״כל משנאי אהבו מות״. אל תקרי ״משנאי״, אלא ״משניאי״.
  47. Megillah 28a אמר רבי יוחנן both exegesis wicked people
    Rabbi Yoḥanan derives from a verse that one may not gaze at the likeness of a wicked person.
    שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה: במה הארכת ימים? אמר לו: קצת בחיי? אמר לו: רבי, תורה היא וללמוד אני צריך. אמר לו: מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע. דאמר רבי יוחנן: אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע, שנאמר: ״לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך״.
  48. Megillah 31a אמר רבי יוחנן aggada maxim divine humility
    Rabbi Yoḥanan teaches that every scriptural display of God's might is accompanied by God's humility.
    אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא, אתה מוצא ענוותנותו. דבר זה כתוב בתורה, ושנוי בנביאים, ומשולש בכתובים.
  49. Megillah 32a אמר רבי יוחנן halacha ruling torah scroll handling
    Rabbi Yoḥanan rules that one rolling a Torah scroll must position it upon a seam.
    אמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה — צריך שיעמידנו על התפר.
  50. Megillah 32a אמר רבי יוחנן halacha ruling torah scroll handling
    Rabbi Yoḥanan rules that a Torah scroll is rolled from the outside and not from the inside.
    ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: הגולל ספר תורה — גוללו מבחוץ, ואין גוללו מבפנים.
  51. Megillah 32a אמר רבי יוחנן both ruling torah scroll honor
    Rabbi Yoḥanan teaches that when ten read from the Torah, the greatest rolls the scroll and receives reward equal to all of them.
    ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: עשרה שקראו בתורה, הגדול שבהם גולל ספר תורה. הגוללו נוטל שכר כולן, דאמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שקראו בתורה, הגולל ספר תורה קיבל שכר כולן. שכר כולן סלקא דעתך? אלא אימא: קיבל שכר כנגד כולן.
  52. Megillah 32a אמר רבי יוחנן both exegesis heavenly voice
    Rabbi Yoḥanan derives that one may rely on a repeated affirmative or negative heavenly voice heard under specified circumstances.
    ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: מנין שמשתמשין בבת קול, שנאמר: ״ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר״. והני מילי, דשמע קל גברא במתא, וקל איתתא בדברא. והוא דאמר: ״הין הין״ והוא דאמר: ״לאו לאו״.
  53. Megillah 32a אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah chanting
    Rabbi Yoḥanan applies a condemnatory verse to one who reads and studies Torah without melody.
    ואמר רבי שפטיה אמר רבי יוחנן: כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, עליו הכתוב אומר: ״וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו'״.
  54. Megillah 32a אמר רבי יוחנן both maxim torah scroll handling
    Rabbi Yoḥanan warns that one who holds a Torah scroll bare is buried bare of that commandment's reward.
    אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל האוחז ספר תורה ערום, נקבר ערום. ערום סלקא דעתך? אלא אימא: נקבר ערום בלא מצות.

Moed Katan (37)

  1. Moed Katan 3b רבי יוחנן אמר halacha exegesis sabbatical year
    Rabbi Yoḥanan explains that the added days before Rosh Hashanah are the subject of the exemption from lashes.
    ורבי יוחנן אמר: ימים שהוסיפו חכמים לפני ראש השנה. והכי קאמר: יכול ילקה על תוספת ראש השנה, דאתיא ״מבחריש ובקציר תשבת״, ונסיב לה תלמודא לפטורא, כדבעינן למימר לקמן.
  2. Moed Katan 3b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling sinaitic laws
    Rabbi Yoḥanan transmits that the laws of ten saplings, willow, and water libation were given to Moses at Sinai.
    דידהו היא? הלכה למשה מסיני היא! דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה, וניסוך המים, הלכה למשה מסיני!
  3. Moed Katan 4a רבי יוחנן אמר halacha ruling sabbatical year
    Rabbi Yoḥanan maintains that Rabban Gamliel and his court annulled the restrictions on biblical grounds.
    ורבי יוחנן אמר: רבן גמליאל ובית דינו מדאורייתא בטל להו.
  4. Moed Katan 5a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling public works
    Rabbi Yoḥanan rules that even excavation is permitted when the public needs the water installations.
    אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין רבים צריכין להם, אבל רבים צריכין להם — אפילו חפירה מותר.
  5. Moed Katan 6a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling field inspection
    Rabbi Yoḥanan rules that inspectors go out against the plants when their blossoms are visible.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין ניצן ניכר, אבל ניצן ניכר — יוצאין עליהן.
  6. Moed Katan 6a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling festival labor
    Rabbi Yoḥanan explains that inspectors go out during the intermediate festival days because labor is cheaper then.
    מאי שנא בחולו של מועד דנפקינן? אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: משום שכר פעולה דמוזלי גבן.
  7. Moed Katan 9a אמר רבי יוחנן aggada story temple dedication
    Rabbi Yoḥanan recounts that Israel omitted Yom Kippur that year and a heavenly voice assured them of the World to Come.
    אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים. והיו דואגים ואומרים: שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם: כולכם מזומנין לחיי העולם הבא.
  8. Moed Katan 10a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival sewing
    Rabbi Yoḥanan explains the permitted irregular sewing technique as making widely spaced stitches.
    והאומן מכליב. מאי מכליב? רבי יוחנן אמר: מפסיע. רבה בר שמואל אמר: שיני כלבתא.
  9. Moed Katan 14a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling festival laundering
    Rabbi Yoḥanan permits a person with only one garment to wash it during the intermediate festival days.
    ולטעמיך, הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כל מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד, התם נמי, יאמרו: כל הסריקין אסורין, סריקי בייתוס מותרין!
  10. Moed Katan 17a אמר רבי יוחנן aggada exegesis choosing teachers
    Rabbi Yoḥanan derives that Torah should be sought from a teacher who resembles an angel of God, but not from one who does not.
    אמר ליה לרבה בר בר חנה: מידי שמיע לך בהא? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: ״כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא״. אם דומה הרב למלאך ה' — יבקשו תורה מפיו, ואם לאו — אל יבקשו תורה מפיו.
  11. Moed Katan 18a אמר רבי יוחנן aggada exegesis power of speech
    Rabbi Yoḥanan derives from Abraham's words that a covenant makes spoken words capable of fulfillment.
    דאמר רבי יוחנן: מנין שברית כרותה לשפתים — שנאמר: ״ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם״, ואיסתייעא מלתא דהדור תרוייהו.
  12. Moed Katan 18a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling festival laundering
    Rabbi Yoḥanan permits a person with only one garment to wash it during the intermediate festival days.
    ואלו מכבסין במועד, הבא ממדינת הים. אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: מי שאין לו אלא חלוק אחד — מותר לכבסו בחולו של מועד.
  13. Moed Katan 18a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling festival laundering
    Rabbi Yoḥanan permits laundering linen garments during the intermediate festival days.
    שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: כלי פשתן — מותר לכבסן בחולו של מועד. מתיב רבא: מטפחות הידים, מטפחות
  14. Moed Katan 19a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling festival labor
    Rabbi Yoḥanan rules that the permitted work may be done with either a stone or a spindle.
    אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה בין באבן בין בפלך. והלכה: כותב כדרכו ומוכר כדי פרנסתו.
  15. Moed Katan 20a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival mourning
    Rabbi Yoḥanan rules that the stated mourning law applies even when the burial occurred during the festival.
    כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אפילו קברו ברגל, וכן אורי ליה רבי אלעזר לרבי פדת בריה: אפילו קברו ברגל.
  16. Moed Katan 20a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute partial mourning
    Rabbi Yoḥanan rules that even one day or one hour counts, in opposition to Rava's requirement of three days.
    אמר רב הונא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה: אמר ליה רבי יוחנן לרבי חייא בר אבא ולרב הונא: אפילו יום אחד, אפילו שעה אחת. רבא אמר: הלכה כתנא דידן דאמר שלשה.
  17. Moed Katan 20a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling mourning leniency
    Rabbi Yoḥanan rules that the majority normally prevails, except here where the law follows Rabbi Akiva's leniency in mourning.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא יחיד מקיל ורבים מחמירין — הלכה כרבים. חוץ מזו, שאף על פי שרבי עקיבא מקיל וחכמים מחמירין — הלכה כרבי עקיבא. דאמר שמואל: הלכה כדברי המקיל באבל.
  18. Moed Katan 21a אמר רבי יוחנן halacha ruling mourning bed
    Rabbi Yoḥanan explains that sitting on various surfaces does not fulfill the mourner's duty to overturn the bed.
    והתניא: ישב על גבי מטה, על גבי כסא, על גבי אודייני גדולה, על גבי קרקע — מכולן לא יצא ידי חובתו. ואמר רבי יוחנן: שלא קיים כפיית המטה!
  19. Moed Katan 21b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling mourning count
    Rabbi Yoḥanan rules that one arriving from nearby joins the household's mourning count only when the head of the household is home.
    אמר מר: שלשה ימים הראשונים, בא ממקום קרוב — מונה עמהן. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: והוא שיש גדול הבית בבית.
  20. Moed Katan 22a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling mourning count
    Rabbi Yoḥanan rules that even when the head of the household went to the cemetery, the arriving mourner counts with the household.
    תא שמע, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו הלך גדול הבית לבית הקברות — מונה עמהן. מונה עמהן? והתניא מונה לעצמו!
  21. Moed Katan 22a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yoḥanan rules like Rabban Shimon ben Gamliel regarding animal defects and like Rabbi Shimon regarding mourning.
    גמירי חבריה דרבי אבא בר חייא מרבי אבא, ומנו — רבי זירא, ואמרי לה: חבריה דרבי זירא מרבי זירא, ומנו — רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות, והלכה כרבי שמעון באבל.
  22. Moed Katan 22a אמר רבי יוחנן halacha dispute mourning law
    Rabbi Yoḥanan rules that the law follows Rabbi Shimon in mourning, contrary to Rav Naḥman.
    כרבי שמעון באבל, מאי? אמר ליה: פלוגתא נינהו, דאיתמר, רב חסדא אמר: הלכה, וכן אמר רבי יוחנן: הלכה. רב נחמן אמר: אין הלכה.
  23. Moed Katan 22b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling mourning garments
    Rabbi Yoḥanan rules that garments may be torn by hand or tool for other relatives, but must be torn by hand for a parent.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: על כל המתים, רצה — קורע ביד, רצה — קורע בכלי. על אביו ועל אמו — ביד.
  24. Moed Katan 22b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling mourning garments
    Rabbi Yoḥanan rules that the tear for other relatives is made privately inside, while the tear for a parent is made visibly outside.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: על כל המתים כולן — מבפנים, על אביו ועל אמו — קורע מבחוץ. אמר רב חסדא: וכן לנשיא.
  25. Moed Katan 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling marital relations
    Rabbi Yoḥanan identifies marital relations as the practical difference between the two positions.
    ואמר רבי יוחנן: תשמיש המטה איכא בינייהו.
  26. Moed Katan 24a משמיה דרבי יוחנן halacha dialogue mourning intimacy
    Rabbi Yoḥanan forbids a mourner from having marital relations during mourning but does not impose death liability.
    יתבי רבנן קמיה דרב פפא וקאמרי משמיה דשמואל: אבל ששימש מטתו בימי אבלו — חייב מיתה. אמר ליה רב פפא: אסור אתמר, ומשמיה דרבי יוחנן אתמר,
  27. Moed Katan 24a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling mourning footwear
    Rabbi Yoḥanan rules that wearing shoes makes a person's status evident, whereas being barefoot does not.
    אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין לו מנעלים ברגליו, אבל יש לו מנעלים ברגליו — מנעליו מוכיחין עליו.
  28. Moed Katan 24a אמר רבי יוחנן halacha dialogue shabbat mourning
    Rabbi Yoḥanan rules that private mourning practices remain in force on Shabbat.
    אמר רבא: אבל מטייל באונקלי בתוך ביתו. אביי אשכחיה לרב יוסף דפריס ליה סודרא ארישיה ואזיל ואתי בביתיה. אמר ליה: לאו סבר לה מר אין אבילות בשבת? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: דברים שבצינעא — נוהג.
  29. Moed Katan 25b אמר רבי יוחנן aggada exegesis josiah's death
    Rabbi Yochanan interprets the midday setting of the sun as referring to the day of Josiah's death.
    כי נח נפשיה דרבי יוחנן, פתח עליה רבי יצחק בן אלעזר: קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים, דכתיב: ״והיה ביום ההוא והבאתי השמש בצהרים״. ואמר רבי יוחנן: זה יומו של יאשיהו.
  30. Moed Katan 25b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling mourning a teacher
    Rabbi Yochanan rules that even for the teacher who taught him wisdom, a disciple observes mourning for only one day.
    כי נח נפשיה דרבי יוחנן, יתיב רבי אמי שבעה ושלשים. אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא: רבי אמי דעבד — לגרמיה הוא דעבד, דהכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אפילו רבו שלימדו חכמה — אינו יושב עליו אלא יום אחד.
  31. Moed Katan 27a אמר רבי יוחנן halacha ruling mourning bed
    Rabbi Yochanan explains that sleeping on a chair, a large mortar, or the ground does not fulfill the obligation to overturn the bed.
    תנו רבנן: ישן על גבי כסא, על גבי אודייני גדולה, על גבי קרקע — לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יוחנן: שלא קיים כפיית המטה.
  32. Moed Katan 27b אמר רבי יוחנן halacha ruling comforting mourners
    Rabbi Yochanan rules that once a mourner nods, the comforters may no longer remain seated beside him.
    אמר רבי יוחנן: אבל, כיון שניענע ראשו — שוב אין מנחמין רשאין לישב אצלו.
  33. Moed Katan 27b אמר רבי יוחנן halacha ruling mourner etiquette
    Rabbi Yochanan rules that mourners and the sick need not rise before the Nasi and are not told to sit.
    ואמר רבי יוחנן: הכל חייבין לעמוד מפני נשיא, חוץ מאבל וחולה. ואמר רבי יוחנן: לכל אומרים להם ״שבו״, חוץ מאבל וחולה.
  34. Moed Katan 28b אמר רבי יוחנן aggada exegesis zedekiah's peace
    Rabbi Yochanan explains that Zedekiah's promised peaceful death means that Nebuchadnezzar died during Zedekiah's lifetime.
    אמר ליה רבא לרבה בר מרי: כתיב ביה בצדקיהו ״בשלום תמות״, וכתיב ״ואת עיני צדקיהו עור״! אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: שמת נבוכדנאצר בימיו.
  35. Moed Katan 28b אמר רבי יוחנן aggada exegesis temple destruction
    Rabbi Yochanan explains that the promised peace means that the Temple was not destroyed during the subject's lifetime.
    אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: שלא חרב בית המקדש בימיו.
  36. Moed Katan 28b אמר רבי יוחנן halacha exegesis comforting mourners
    Rabbi Yochanan rules from the exchange between Job and Eliphaz that comforters may not speak until the mourner begins.
    אמר רבי יוחנן: אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל, שנאמר: ״אחרי כן פתח איוב את פיהו״, והדר: ״ויען אליפז התימני״.
  37. Moed Katan 29a רבי יוחנן אמר halacha dispute esophagus anatomy
    Rabbi Yochanan describes the relevant feature as being like ornamental projections at the mouth of the esophagus.
    כציפורי בפי הוושט. רבי יוחנן אמר: כפטורי בפי וושט.

Chagigah (29)

  1. Chagigah 3b רבי יוחנן אמר halacha dispute legal insanity
    Rabbi Yochanan rules that exhibiting even one of the listed behaviors is sufficient for a person to be deemed legally insane.
    תנו רבנן: איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו. איתמר, רב הונא אמר: עד שיהו כולן בבת אחת, רבי יוחנן אמר: אפילו באחת מהן.
  2. Chagigah 5b אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue scholarly insult
    Rabbi Yochanan pleads with Rav Idi not to punish the sages for mocking his limited time in the study hall.
    רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב, והוו קרו ליה רבנן ״בר בי רב דחד יומא״. חלש דעתיה, קרי אנפשיה: ״שחוק לרעהו אהיה וגו'״. אמר ליה רבי יוחנן: במטותא מינך, לא תעניש להו רבנן.
  3. Chagigah 7a אמר רבי יוחנן halacha dispute festival offerings
    Rabbi Yochanan reports that Rabbi Oshaya taught that appearing at the Temple has neither an upper nor a lower limit, while the sages prescribe minimum offering values.
    אמר רבי יוחנן: כסבורין אנו לומר, הראיון אין לו שיעור — למעלה, אבל יש לו שיעור — למטה, עד שבא רבי אושעיא ברבי, ולימד: הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה. אבל חכמים אומרים: הראייה מעה כסף, והחגיגה שתי כסף.
  4. Chagigah 7a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival appearance
    Rabbi Yochanan interprets appearing as presenting oneself in the Temple courtyard.
    מאי הראיון? רבי יוחנן אמר: ראיית פנים בעזרה, וריש לקיש אמר: ראיית פנים בקרבן.
  5. Chagigah 7a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival offerings
    Rabbi Yochanan holds that appearing in the courtyard has no limit but the associated offering does have a limit.
    רבי יוחנן דאמר: ראיית פנים בעזרה — ראיית פנים הוא דאין לה שיעור, הא לקרבן — יש לה שיעור. וריש לקיש אמר: ראיית פנים — בקרבן, דאפילו קרבן נמי אין לו שיעור.
  6. Chagigah 8a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival sacrifice
    Rabbi Yochanan permits supplementing festival-sacrifice funds with other money but not combining one animal with another.
    חזקיה אמר, טופלין בהמה לבהמה, ואין טופלין מעות למעות. ורבי יוחנן אמר: טופלין מעות למעות, ואין טופלין בהמה לבהמה.
  7. Chagigah 8b רבי יוחנן אמר halacha dispute festival sacrifice
    Rabbi Yochanan rules that after one stops offering the animals designated for the festival sacrifice, one may not resume on the next day.
    אמר עולא אמר ריש לקיש: הפריש עשר בהמות לחגיגתו, הקריב חמש ביום טוב ראשון — חוזר ומקריב חמש ביום טוב שני. רבי יוחנן אמר: כיון שפסק, שוב אינו מקריב.
  8. Chagigah 8b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling festival sacrifice
    Rabbi Yochanan rules that one who offered five of ten designated festival animals on the first day may offer the remaining five on the second day.
    והכי נמי מסתברא, דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: הפריש עשר בהמות לחגיגתו, הקריב חמש ביום טוב ראשון — חוזר ומקריב חמש ביום טוב שני. קשיין אהדדי.
  9. Chagigah 8b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yochanan is cited through Rav Shemen bar Abba, but the passage supplies no dictum.
    איתמר נמי, אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן:
  10. Chagigah 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival compensation
    Rabbi Yochanan holds that the later festival days serve as compensation for the first day.
    ומאי תשלומין? רבי יוחנן אמר: תשלומין לראשון, ורבי אושעיא אמר: תשלומין זה לזה.
  11. Chagigah 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival compensation
    Rabbi Yochanan rules that one unfit to offer on the first day remains ineligible on the second because later days compensate for the first.
    מאי בינייהו? אמר רבי זירא: חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני איכא בינייהו. רבי יוחנן אמר: תשלומין לראשון, כיון דלא חזי בראשון — לא חזי בשני. ורבי אושעיא אמר: תשלומין זה לזה, אף על גב דלא חזי בראשון — חזי בשני.
  12. Chagigah 9a אמר רבי יוחנן both other unclear
    The passage merely asks whether Rabbi Yochanan actually stated the preceding position.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי?
  13. Chagigah 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute festival offering
    Rabbi Yochanan rules that the offering may also be brought at night.
    ורבי יוחנן אמר: אף בלילה נמי מביא.
  14. Chagigah 9b אמר רבי יוחנן halacha other eligibility timing
    Rabbi Yochanan is understood to hold that nighttime does not constitute a period of premature ineligibility.
    אלא אמר רב פפא: קסבר רבי יוחנן לילה אינו מחוסר זמן. ומי אמר רבי יוחנן הכי?
  15. Chagigah 9b אמר רבי יוחנן halacha ruling abnormal bleeding
    Rabbi Yochanan rules that a woman who sees one discharge at night and two by day brings an offering.
    והאמר רבי יוחנן: ראה אחת בלילה ושתים ביום — מביא.
  16. Chagigah 10a רבי יוחנן אמר aggada dispute torah study
    Rabbi Yochanan interprets the criticized departure as leaving even one Talmudic subject for another.
    ושמואל אמר: זה הפורש מתלמוד למשנה. ורבי יוחנן אמר: אפילו מתלמוד לתלמוד.
  17. Chagigah 13a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue divine chariot
    Rabbi Yochanan invites Rabbi Elazar to learn the account of the divine chariot from him.
    אמר ליה רבי יוחנן לרבי אלעזר: תא אגמרך במעשה המרכבה, אמר ליה: לא קשאי. כי קש — נח נפשיה דרבי יוחנן. אמר ליה רבי אסי: תא ואגמרך במעשה מרכבה. אמר ליה: אי זכאי גמירתה מרבי יוחנן רבך.
  18. Chagigah 15b אמר רבי יוחנן aggada story acher's redemption
    Rabbi Yochanan declares that he will end the smoke from Acher's grave after his own death.
    אמר רבי יוחנן: גבורתא למיקלי רביה? חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה? אינקטיה ביד, מאן מרמי ליה מן. אמר: מתי אמות, ואכבה עשן מקברו. כי נח נפשיה דרבי יוחנן פסק קוטרא מקבריה דאחר. פתח עליה ההוא ספדנא: אפילו שומר הפתח לא עמד לפניך, רבינו!
  19. Chagigah 15b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis choosing teachers
    Rabbi Yochanan interprets the verse to teach that Torah should be sought only from a teacher who resembles an angel of God.
    ורבי מאיר, היכי גמר תורה מפומיה דאחר? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב: ״כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא״. אם דומה הרב למלאך ה' צבאות — יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו — אל יבקשו תורה מפיהו!
  20. Chagigah 16a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis divine retinue
    Rabbi Yochanan interprets the verse to mean that God is distinguished by a sign among His myriad attendants.
    מאי דרש? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ״ואתא מרבבות קדש״ — אות הוא ברבבה שלו.
  21. Chagigah 16a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis divine presence
    Rabbi Yochanan cites the sequence of wind, earthquake, fire, and a still small voice as describing the passage of God.
    ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ״לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה'. ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה״, ״והנה ה' עובר״.
  22. Chagigah 16b אמר רבי יוחנן halacha maxim rabbinic prohibitions
    Rabbi Yochanan warns never to treat a minor rabbinic prohibition lightly, since even laying hands on a sacrifice prompted dispute among the leading sages.
    אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן: לעולם אל תהא שבות קלה בעיניך, שהרי סמיכה אינה אלא משום שבות, ונחלקו בה גדולי הדור.
  23. Chagigah 18a אמר רבי יוחנן halacha exegesis festival labor
    Rabbi Yochanan interprets the harvest and gathering festivals as occurring in those agricultural seasons rather than permitting such labor during the festival.
    אמר רבי יוחנן: אלא מעתה, ״חג האסיף״: אי זהו חג שיש בו אסיפה — הוי אומר זה חג הסוכות, אימת? אילימא ביום טוב — מלאכה ביום טוב מי שרי? אלא בחולו של מועד. חולו של מועד מי שרי? אלא — חג הבא בזמן אסיפה, הכא נמי — חג הבא בזמן קצירה.
  24. Chagigah 20a אמר רבי יוחנן halacha ruling ritual purity
    Rabbi Yochanan states a presumption that a person does not guard an item held by someone else.
    אמר רבי יוחנן: חזקה, אין אדם משמר מה שביד חברו. ולא?
  25. Chagigah 22b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dispute vessel handle
    Rabbi Yochanan explains the vessel's gripping place as the spot where refined people dip their food.
    ובית הצביטה וכו'. מאי בית הצביטה? אמר רב יהודה אמר שמואל: מקום שצובטו, וכן הוא אומר: ״ויצבט לה קלי״. רבי אסי אמר רבי יוחנן: מקום שנקיי הדעת צובעין.
  26. Chagigah 24a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling mishnaic testimony
    Rabbi Yochanan states that this mishnah was taught on the basis of Rabbi Akiva's testimony.
    ופליגא דרבי חנין אדרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעדותו של רבי עקיבא נשנית משנה זו.
  27. Chagigah 24b רבי יוחנן אמר halacha dispute ritual impurity
    Rabbi Yochanan rules that either one's own hand or another's hand can disqualify with that hand, but cannot transmit impurity.
    אבל יד חבירו — לא. ורבי יוחנן אמר: אחד ידו ואחד יד חבירו, באותה היד. לפסול, אבל לא לטמא.
  28. Chagigah 26a רבי יוחנן אמר halacha dispute earthenware vessels
    Rabbi Yochanan rules that people are trusted regarding fine earthenware vessels for sacred use even when the vessels cannot be carried in one hand.
    תנא: נאמנין בכלי חרס הדקין לקודש. אמר ריש לקיש: והוא שניטלין בידו אחת. ורבי יוחנן אמר: אפילו שאין ניטלין בידו אחת.
  29. Chagigah 26a רבי יוחנן אמר halacha dispute earthenware vessels
    Rabbi Yochanan rules that people are trusted even for full earthenware vessels and when a garment lies inside, though he concedes that the liquids themselves are impure.
    אמר ריש לקיש: לא שנו אלא ריקנין, אבל מלאין — לא. ורבי יוחנן אמר: אפילו מלאים, ואפילו אפיקרסותו לתוכו. ואמר רבא: ומודה רבי יוחנן במשקין עצמן, שהן טמאין. ואל תתמה, שהרי לגין מלא משקין — לגין טמאין טומאת שבעה, ומשקין טהורין.

Yevamot (102)

  1. Yevamot 7b אמר רבי יוחנן halacha ruling positive commandments
    Rabbi Yochanan states that by Torah law there is not even a competing positive commandment in this case.
    מוטב שיבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת. ואמר רבי יוחנן: דבר תורה אפילו עשה לית ביה,
  2. Yevamot 10b רבי יוחנן אמר halacha dispute levirate relations
    Rabbi Yochanan rules that neither the surviving brother nor his brothers incur karet for relations with the woman who underwent halitza or with her co-wife.
    ורבי יוחנן אמר: בין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת, ולא על הצרה כרת. מאי טעמא דריש לקיש? אמר קרא: ״אשר לא יבנה״, כיון שלא בנה — שוב לא יבנה.
  3. Yevamot 11b בעי רבי יוחנן halacha dialogue levirate marriage
    Rabbi Yochanan asks whether a man who remarries his divorced wife after her intervening marriage is excluded from levirate marriage by an inference even where a commandment applies.
    רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: המחזיר גרושתו משניסת, מהו? אמר ליה רבי אמי: ותיבעי לך צרתה? צרתה לא קמיבעיא לי, דלא אלים קל וחומר למידחי צרה. אלא כי קמיבעיא לי, היא גופה מאי: מי אלים קל וחומר במקום מצוה, או לא?
  4. Yevamot 12b אמר רבי יוחנן halacha ruling levirate co-wives
    Rabbi Yochanan rules that the co-wives of a minor who refuses her husband, an aylonit, and a remarried divorcee are all permitted.
    ואלא הא דקתני ״שנמצאו״ — תני ״שהיו״. כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אחת צרת ממאנת, ואחת צרת אילונית, ואחת צרת מחזיר גרושתו — כולן מותרות.
  5. Yevamot 13b אמר רבי יוחנן halacha exegesis purim dates
    Rabbi Yochanan interprets the plural 'their times' to mean that the sages established multiple dates for observing Purim.
    אמר ליה: אמינא לך אנא איסורא, דאמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן: ״לקיים את ימי הפורים בזמניהם״ — זמנים הרבה תיקנו להם חכמים, ואת אמרת לי מנהגא?!
  6. Yevamot 14a רבי יוחנן אמר halacha dispute school disputes
    Rabbi Yochanan holds that Beit Shammai did act in accordance with their own rulings.
    מי סברת עשו בית שמאי כדבריהם? לא עשו בית שמאי כדבריהם. ורבי יוחנן אמר: עשו ועשו. ובפלוגתא [דרב ושמואל]. דרב אומר: לא עשו בית שמאי כדבריהם, ושמואל אמר: עשו ועשו.
  7. Yevamot 16a אמר רבי יוחנן halacha ruling conversion
    Rabbi Yochanan and the elders rule that converts from Tarmod are not accepted.
    רבי יוחנן וסביא דאמרי תרוייהו: אין מקבלים גרים מן התרמודים. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והתנן: כל הכתמים הבאים מן הרקם — טהורים.
  8. Yevamot 16b אמר רבי יוחנן halacha ruling conversion
    Rabbi Yochanan infers that converts from Tarmod are accepted.
    קפסיק ותני: מבין הגוים, ואפילו מן תרמוד. ואמר רבי יוחנן: זאת אומרת מקבלין גרים מתרמוד.
  9. Yevamot 16b אמר רבי יוחנן halacha ruling mishnaic authority
    Rabbi Yochanan rules that the law follows an unattributed mishnah.
    וכי תימא ״זאת״, ולא סבירא ליה — והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה! אמוראי נינהו, ואליבא דרבי יוחנן.
  10. Yevamot 17a אמר רבי יוחנן halacha ruling marital eligibility
    Rabbi Yochanan rules that all the listed communities have disqualifying lineage.
    זו חדייב, ״נהר גוזן״ — זו גינזק, ״וערי מדי״ — זו חמדן וחברותיה, ואמרי לה: זו ניהר וחברותיה. חברותיה מאן? אמר שמואל: כרך, מושכי, חידקי ודומקי. אמר רבי יוחנן: וכולן לפסול.
  11. Yevamot 23a אמר רבי יוחנן halacha exegesis maternal descent
    Rabbi Yochanan teaches in Rabbi Shimon ben Yochai's name that a child of an Israelite mother is called one's son, while a child of a gentile mother is called her son.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, אמר קרא: ״כי יסיר את בנך מאחרי״, בנך מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך, אלא בנה.
  12. Yevamot 25b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chisda halacha ruling expert judge
    Rabbi Yochanan states that the case may be handled by a single expert judge.
    לעולם בחד, וכדאמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: ביחיד מומחה, הכא נמי: ביחיד מומחה.
  13. Yevamot 27b רבי יוחנן אמר halacha ruling levirate marriage
    Rabbi Yohanan rules that if the second sister dies the first becomes permitted, but if the first dies the second remains forbidden because she was ineligible when the levirate bond arose.
    ורבי יוחנן אמר: מתה שנייה — מותר בראשונה, אבל מתה ראשונה — אסור בשנייה. מאי טעמא? שכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה ״יבמה יבא עליה״ — הרי זו כאשת אח שיש לה בנים, ואסורה.
  14. Yevamot 32b אמר רבי יוחנן halacha ruling multiple prohibitions
    Rabbi Yohanan rules that one who commits an act bearing two prohibitions is regarded as having done two wrongs but is liable for only one.
    אלא אמר רבא: מעלה אני עליו כאילו עשה שתים, ואינו חייב אלא אחת. וכן כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: מעלה אני עליו כאילו עשה שתים, ואינו חייב אלא אחת. מאי נפקא מינה? לקברו בין רשעים גמורים.
  15. Yevamot 34b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling fertility
    Rabbi Yohanan rules that a woman who waits ten years after her husband's death before remarrying can no longer bear children.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: כל ששהתה אחר בעלה עשר שנים ונשאת — שוב אינה יולדת. אמר רב נחמן: לא שנו אלא שאין דעתה להנשא, אבל דעתה להנשא — מתעברת. אמר ליה רבא לבת רב חסדא: קא מרנני רבנן אבתריך! אמרה ליה: אנא דעתאי עלך הואי.
  16. Yevamot 35b רבי יוחנן אמר halacha dispute pregnant widow
    Rabbi Yohanan rules, against Reish Lakish, that a pregnant widow who received halitza and then miscarried needs no further halitza from the brothers.
    גמ' איתמר: החולץ למעוברת והפילה, רבי יוחנן אמר: אינה צריכה חליצה מן האחין. ריש לקיש אמר: צריכה חליצה מן האחין.
  17. Yevamot 35b רבי יוחנן אמר halacha dispute pregnant widow
    Rabbi Yohanan rules that halitza or intercourse performed with a pregnant widow is legally effective, unlike Reish Lakish's view.
    רבי יוחנן אמר: אינה צריכה חליצה מן האחין, חליצת מעוברת — שמה חליצה, וביאת מעוברת — שמה ביאה. וריש לקיש אמר: צריכה חליצה מן האחין, חליצת מעוברת — לא שמה חליצה, וביאת מעוברת — לא שמה ביאה.
  18. Yevamot 36b רבי יוחנן אמר halacha dispute property sale
    Rabbi Yohanan rules, against Reish Lakish, that a buyer does not acquire property sold by a son who dies during his father's lifetime.
    ואיתמר: מכר הבן בחיי האב, ומת הבן בחיי האב. רבי יוחנן אמר: לא קנה לוקח, וריש לקיש אמר: קנה לוקח.
  19. Yevamot 36b רבי יוחנן אמר halacha ruling property rights
    Rabbi Yohanan rules that the buyer does not acquire the property because ownership of its produce is equivalent to ownership of the property itself.
    רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח — קנין פירות כקנין הגוף דמי.
  20. Yevamot 42b אמר רבי יוחנן halacha dialogue waiting period
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabbi Yosei.
    רבי אלעזר לא על לבי מדרשא. אשכחיה לרבי אסי, אמר ליה: מאי אמור רבנן בבי מדרשא? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי.
  21. Yevamot 42b אמר רבי יוחנן halacha dialogue waiting period
    Rabbi Yohanan is reported to rule both that the law follows Rabbi Yosei and that the law follows an unattributed Mishnah, prompting a challenge from the Mishnah requiring all women to wait three months.
    אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא: כי עיילת לקמיה דרבי אבהו, רמי ליה: מי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה. ותנן: כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להם שלשה חדשים, אחת בתולות ואחת בעולות!
  22. Yevamot 44a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis levirate marriage
    Rabbi Yohanan derives from the verse that a man builds one deceased brother's household through levirate marriage, not two households.
    מי שהיה נשוי וכו'. ונייבם לתרוייהו! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אמר קרא: ״אשר לא יבנה את בית אחיו״, בית אחד הוא בונה, ואין בונה שני בתים.
  23. Yevamot 44a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis halitza relatives
    Rabbi Yohanan explains Rabbi Akiva's view by deriving from the phrase 'the house of the one whose shoe was removed' that Scripture calls a halutza the man's household.
    אלא: קרובת חלוצתו לרבי עקיבא הוי ממזר. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: היינו טעמא דרבי עקיבא, דאמר קרא: ״בית חלוץ הנעל״, הכתוב קראו ״ביתו״.
  24. Yevamot 44b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling lineage
    Rabbi Yohanan rules that all agree a child born to a Jewish woman from a slave or gentile is a mamzer.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל מודים בעבד וגוי הבא על בת ישראל שהולד ממזר.
  25. Yevamot 45a אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly status
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon's derivation that intercourse with a gentile or slave disqualifies a priestly, Levitical, or Israelite woman from priestly privileges.
    דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לגוי ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית שפסלוה — שנאמר: ״ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה״, מי שיש לו אלמנות וגירושין בה, יצאו גוי ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה.
  26. Yevamot 46a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling conversion
    Rabbi Yohanan rules that conversion requires both circumcision and immersion and that the child of an unimmersed male convert and a Jewish woman is a mamzer.
    על בניהן שהם ממזרים — רבי יוחנן לטעמיה. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לעולם אין גר עד שימול ויטבול. וכיון דלא טביל, גוי הוא. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: גוי ועבד הבא על בת ישראל — הולד ממזר.
  27. Yevamot 46b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling conversion
    Rabbi Yohanan rules that one does not become a convert until undergoing both circumcision and immersion.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לעולם אינו גר עד שימול ויטבול. פשיטא, יחיד ורבים הלכה כרבים!
  28. Yevamot 46b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis conversion court
    Rabbi Yohanan derives from the word 'judgment' that conversion requires three judges.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: גר צריך שלשה, ״משפט״ כתיב ביה.
  29. Yevamot 47a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling conversion proof
    Rabbi Yohanan rules that a convert must produce evidence of conversion both in the Land of Israel and outside it.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה, בין בארץ בין בחוץ לארץ צריך להביא ראיה. פשיטא, יחיד ורבים הלכה כרבים! מהו דתימא: מסתבר טעמא דרבי יהודה, דקמסייעי ליה קראי, קא משמע לן.
  30. Yevamot 47a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling family status
    Rabbi Yohanan explains that for Rabbi Yehudah's rule, a child with children of his own counts as an adult while an adult without children counts as a child.
    תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: נאמן אדם לומר על בנו קטן, ואין נאמן על בנו גדול. ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא קטן קטן ממש, ולא גדול גדול ממש. אלא, קטן ויש לו בנים — זהו גדול. גדול ואין לו בנים — זהו קטן.
  31. Yevamot 47b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling gentile theft
    Rabbi Yohanan rules that a Noahide is executed for stealing even less than a peruta and that the stolen amount cannot be restored.
    ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. מאי טעמא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה — ולא ניתן להשבון.
  32. Yevamot 47b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya halacha dialogue conversion court
    Rabbi Yohanan instructs the tanna to teach that three scholars must oversee a conversion.
    ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו. והא אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: גר צריך שלשה! הא אמר רבי יוחנן לתנא: תני, שלשה.
  33. Yevamot 51b אמר רבי יוחנן halacha ruling levirate betrothal
    Rabbi Yohanan states that Rabban Gamliel, Beit Shammai, Rabbi Shimon, Ben Azzai, and Rabbi Nehemiah all hold that levirate betrothal effects a complete acquisition.
    אמר רבי יוחנן: רבן גמליאל ובית שמאי ורבי שמעון ובן עזאי ורבי נחמיה — כולהו סבירא להו מאמר קונה קנין גמור. רבן גמליאל — הא דאמרן.
  34. Yevamot 55a אמר רבי יוחנן halacha ruling multiple offenses
    Rabbi Yohanan rules that one who commits all the listed offenses during a single lapse of awareness is liable separately for each.
    לכדרבי יוחנן: דאמר רבי יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת — חייב על כל אחת ואחת.
  35. Yevamot 55b אמר רבי יוחנן halacha dispute sexual liability
    Rabbi Yohanan defines completed intercourse with a designated maidservant as insertion of the corona, a position challenged by Rav Sheshet.
    כי אתא רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: גמר ביאה בשפחה חרופה זו הכנסת עטרה. מתיב רב ששת: ״שכבת זרע״, אינו חייב אלא על ביאת המירוק. מאי לאו — מירוק גיד?! לא, מירוק עטרה.
  36. Yevamot 55b אמר רבי יוחנן halacha dialogue sexual contact
    Rabbi Yohanan defines the initial stage of intercourse as insertion of the corona, in a report that conflicts with another transmission.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן העראה זו הכנסת עטרה. אמרו ליה: והא רבה בר בר חנה לא אמר הכי! אמר להו: או איהו שקראי או אנא שקרי.
  37. Yevamot 55b אמר רבי יוחנן halacha dispute sexual contact
    Rabbi Yohanan defines the initial stage of intercourse as insertion of the corona, clearly differing from Rabba bar bar Hana's report.
    כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: העראה זו הכנסת עטרה. אדרבה בר בר חנה ודאי פליג. אדשמואל מי לימא פליג?
  38. Yevamot 55b אמר רבי יוחנן halacha ruling sexual contact
    Rabbi Yohanan defines the initial stage of intercourse as insertion of the corona and completed intercourse as literal completion.
    כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: העראה זו הכנסת עטרה, גמר ביאה — גמר ביאה ממש.
  39. Yevamot 58b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling terumah eligibility
    Rabbi Yohanan rules that levirate betrothal disqualifies a priestly widow from eating terumah when the man has a brother, even if both parties are priests.
    שלח רב חנינא משמיה דרבי יוחנן: העושה מאמר ביבמתו [ויש לו אח], אפילו הוא כהן והיא כהנת — פסלה מן התרומה.
  40. Yevamot 58b רבי יוחנן אמר halacha dispute terumah eligibility
    Rabbi Yohanan rules, against Reish Lakish, that a widow who received a bill of divorce from her levir still eats terumah.
    אלא, כי אתא רבין, אמר: עשה בה מאמר ביבמתו — דברי הכל אכלה, יש לו אח חלל — דברי הכל אינה אוכלת. לא נחלקו אלא שנתן לה גט. רבי יוחנן אמר: אוכלת. ריש לקיש אמר: אינה אוכלת.
  41. Yevamot 58b רבי יוחנן אמר halacha ruling terumah eligibility
    Rabbi Yohanan rules that she eats terumah because only exposure to biblically prohibited intercourse disqualifies her, whereas this restriction is rabbinic.
    רבי יוחנן אמר אוכלת — אפילו לרבי מאיר דאמר אינה אוכלת, הני מילי משתמרת לביאה פסולה דאורייתא, אבל דרבנן — אכלה.
  42. Yevamot 62a רבי יוחנן אמר halacha dispute procreation
    Rabbi Yohanan rules, against Reish Lakish, that a convert fulfills the duty of procreation through children born before his conversion.
    איתמר: היו לו בנים בגיותו ונתגייר, רבי יוחנן אמר: קיים פריה ורביה. וריש לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה. רבי יוחנן אמר: קיים פריה ורביה — דהא הוו ליה. וריש לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה — גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
  43. Yevamot 62a רבי יוחנן אמר halacha dispute firstborn inheritance
    Rabbi Yohanan rules, against Reish Lakish, that a convert who had children before conversion has no later firstborn for inheritance.
    ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: היו לו בנים בגיותו ונתגייר, רבי יוחנן אמר: אין לו בכור לנחלה, דהא הוה ליה ״ראשית אונו״. וריש לקיש אמר: יש לו בכור לנחלה, גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
  44. Yevamot 62a רבי יוחנן אמר halacha dispute procreation
    Rabbi Yohanan rules, against Rav Huna, that one whose children died has not fulfilled the duty of procreation.
    איתמר: היו לו בנים ומתו, רב הונא אמר: קיים פריה ורביה. רבי יוחנן אמר: לא קיים.
  45. Yevamot 62a רבי יוחנן אמר halacha dispute procreation
    Rabbi Yohanan rules that deceased children do not fulfill the duty of procreation because the world must actually remain inhabited.
    רב הונא אמר: קיים — משום דרב אסי. דאמר רב אסי: אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף, שנאמר: ״כי רוח מלפני יעטוף וגו'״, ורבי יוחנן אמר: לא קיים פריה ורביה — ״לשבת יצרה״ בעינן, והא ליכא.
  46. Yevamot 63b רבי יוחנן אמר aggada dialogue foreign rulers
    Rabbi Yohanan identifies the objectionable people under discussion as the Persians and regains composure upon hearing that they accept bribes.
    במתניתא תנא: אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי, שמהלכין ערומים בשוק. שאין לך משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום. רבי יוחנן אמר: אלו חברים. אמרו ליה לרבי יוחנן: אתו חברי לבבל, שגא נפל. אמרו ליה: מקבלי שוחדא, תריץ יתיב.
  47. Yevamot 64a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis biblical chronology
    Rabbi Yohanan explains that Ishmael's years are enumerated so that Jacob's years can be calculated from them.
    אי הכי, אברהם נמי עקור היה! ההוא מיבעי ליה לכדרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: למה נמנו שנותיו של ישמעאל — כדי לייחס בהן שנותיו של יעקב.
  48. Yevamot 64b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha story circumcision risk
    Rabbi Yohanan recounts that after three sisters' sons died following circumcision, Rabban Shimon ben Gamliel told the fourth sister not to circumcise her son.
    תא שמע, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעשה בארבע אחיות בצפורי שמלה ראשונה ומת, שניה ומת, שלישית ומת, רביעית באת לפני רבן שמעון בן גמליאל. אמר לה: אל תמולי.
  49. Yevamot 65b משמיה דרבי יוחנן halacha other legal precedent
    Rabbi Yohanan is reported as ruling that the law follows the position under discussion, though Rabbi Ami and Rabbi Asi signal rejection.
    תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר אין הלכה: דיתיב רבי אבהו וקאמר משמיה דרבי יוחנן: הלכה, ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו.
  50. Yevamot 65b אמר רבי יוחנן halacha dialogue legal precedent
    Rabbi Yohanan is said not to have issued the ruling attributed to him by Rabbi Hiyya bar Abba.
    ואיכא דאמרי: רבי חייא בר אבא אמר, ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו. אמר רב פפא: בשלמא למאן דאמר רבי אבהו אמרה, משום כבוד בי קיסר לא אמרו ליה ולא מידי. אלא למאן דאמר רבי חייא בר אבא אמרה — לימרו ליה: לא אמר רבי יוחנן הכי.
  51. Yevamot 67b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling estate sale
    Rabbi Yohanan rules that when orphans prematurely sell a small estate reserved for the daughters, their sale remains valid.
    ונכסים מועטים דבנות נינהו? והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומין שקדמו ומכרו בנכסים מועטים — מה שמכרו מכרו?!
  52. Yevamot 69a אמר רבי יוחנן halacha ruling marriage eligibility
    Rabbi Yohanan states that the practical difference between the positions is a second-generation Egyptian or Edomite convert.
    אמר רבי יוחנן: מצרי שני ואדומי שני איכא בינייהו.
  53. Yevamot 71b אמר רבי יוחנן halacha exegesis purification
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Bena'a's ruling that an uncircumcised man may receive purification water, as Israel's uncircumcised ancestors did before crossing the Jordan.
    אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: ערל מקבל הזאה, שכן מצינו באבותינו שקבלו הזאה כשהן ערלים, שנאמר: ״והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון״.
  54. Yevamot 72b אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue torah study
    Rabbi Yohanan praises Rabbi Elazar's exposition as if received from God through Moses, then learns and masters its source after Reish Lakish identifies it as a baraita.
    בתר דנפק, אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה. אמר ליה ריש לקיש: דידיה היא? מתניתא היא. היכא תנא ליה? בתורת כהנים. נפק, תנייה בתלתא יומי, וסברה בתלתא ירחי.
  55. Yevamot 73b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis impure terumah
    Rabbi Yohanan derives from 'I did not burn from it while impure' that impure terumah oil may be burned for benefit.
    מה שאין כן בתרומה. מנא לן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״לא בערתי ממנו בטמא״ — ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמא.
  56. Yevamot 74a אמר רבי יוחנן halacha exegesis tithe exegesis
    Rabbi Yohanan's teaching accounts for one of the three occurrences of the word 'from it' in the tithe passage.
    תלתא ״ממנו״ כתיבי במעשר: חד לגופיה, וחד לדרבי אבהו אמר רבי יוחנן, וחד לדריש לקיש.
  57. Yevamot 75a רבי יוחנן אמר halacha ruling terumah eligibility
    Rabbi Yohanan rules that the case can follow Rabbi Meir because the woman had already eaten terumah.
    רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבי מאיר, שאני הכא שכבר אכלה.
  58. Yevamot 76b אמר רבי יוחנן aggada exegesis david lineage
    Rabbi Yohanan interprets Saul's question about David as an inquiry about David's father rather than David himself.
    גמ' מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי״. ולא ידע ליה? והכתיב: ״ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים״! אלא אאבוה קא משאיל.
  59. Yevamot 77a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha dialogue priestly marriage
    Rabbi Yohanan rules that the daughter of a male Ammonite convert is eligible to marry into the priesthood.
    אמר עולא אמר רבי יוחנן: בת גר עמוני כשרה לכהונה. אמר ליה רבא בר עולא לעולא: כמאן? אי כרבי יהודה, הא אמר: בת גר זכר — כבת חלל זכר! ואי כרבי יוסי, פשיטא, הא אמר: אף גר שנשא גיורת — בתו כשרה לכהונה.
  60. Yevamot 77a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha dispute priestly marriage
    Rabbi Yohanan rules, against Reish Lakish, that the daughter of an Ammonite convert or a second-generation Egyptian convert is eligible for the priesthood.
    דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: בת גר עמוני, ובת מצרי שני, רבי יוחנן אמר: כשרה, וריש לקיש אמר: פסולה. ריש לקיש אמר פסולה — דיליף לה מכהן גדול באלמנה. רבי יוחנן אמר כשרה —
  61. Yevamot 77b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha other marriage eligibility
    Rabbi Yohanan argues that forbidden relationships provide a counterexample because their prohibition lasts only three generations yet applies to both males and females.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, משום דאיכא למימר: עריות יוכיחו, שלא אסר בהן אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקבות!
  62. Yevamot 77b אמר רבי יוחנן halacha exegesis convert community
    Rabbi Yohanan says Rabbi Yehudah's interpretation that Scripture makes status depend on birth is indispensable, given that converts are called a congregation.
    אמר רבי יוחנן: אי לאו דאמר רבי יהודה הכתוב תלאן בלידה — לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש. כיון דאמר מר: קהל גרים איקרי קהל,
  63. Yevamot 78a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling egyptian converts
    Rabbi Yochanan rules that the child of a second-generation Egyptian man and a first-generation Egyptian woman is third generation.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה — בנה שלישי האוי. אלמא קסבר בתר דידיה שדינן ליה,
  64. Yevamot 78a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue egyptian converts
    Rabbi Yochanan instructs the teacher to read that the son should marry a first-generation Egyptian woman.
    מתיב רבא, אמר רבי יהודה: מנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא, ואמר: אני מצרי ראשון, ונשאתי מצרית ראשונה, אשיא לבני מצרית שניה, כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל. ואי סלקא דעתך בתריה דידיה שדינן ליה — אפילו ראשונה נמי! הא אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני ראשונה.
  65. Yevamot 78a אמר רבי יוחנן halacha ruling egyptian converts
    Rabbi Yochanan rules that the child of a second-generation Egyptian man and a first-generation Egyptian woman is second generation, following the mother.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה — בנה שני הוי. אלמא בתר אימיה שדינן ליה.
  66. Yevamot 78a אמר רבי יוחנן halacha ruling sin offering
    Rabbi Yochanan rules that one whose pregnant sin offering gives birth may seek atonement with either the mother or her offspring.
    אמר ליה אביי: אלא הא דאמר רבי יוחנן: הפריש חטאת מעוברת וילדה — רצה מתכפר בה, רצה מתכפר בולדה.
  67. Yevamot 78a אמר רבי יוחנן halacha dialogue lineage status
    Rabbi Yochanan teaches the lineage ruling that a colleague reports hearing directly in the study hall.
    אישתיק. אמר ליה: דלמא שאני התם, דכתיב: ״אשר יולדו״, הכתוב תלאו בלידה. אמר ליה: קרקפנא, חזיתיה לרישך ביני עמודי כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא.
  68. Yevamot 78b אמר רבי יוחנן halacha exegesis lineage status
    Rabbi Yochanan rules that gentile lineage follows the male, while converts follow the more disqualified parent.
    כי אתא רבינא, אמר רבי יוחנן: באומות, הלך אחר הזכר. נתגיירו, הלך אחר פגום שבשניהם. באומות הלך אחר הזכר, כדתניא: מנין לאחד מן האומות שבא על הכנענית והוליד בן, שאתה רשאי לקנותו בעבד — שנאמר: ״וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו״.
  69. Yevamot 79a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada maxim divine name
    Rabbi Yochanan teaches that it is preferable for one letter of the Torah to be uprooted than for God's name to be publicly profaned.
    והא כתיב: ״לא יומתו אבות על בנים וגו'״? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה, ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא.
  70. Yevamot 79a אמר רבי יוחנן aggada maxim divine name
    Rabbi Shimon ben Yehotzadak teaches that it is preferable for one letter of the Torah to be uprooted so that God's name is publicly sanctified.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה, ויתקדש שם שמים בפרהסיא. שהיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של אלו? הללו בני מלכים הם. ומה עשו? פשטו ידיהם בגרים גרורים. אמרו: אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו. ומה בני מלכים כך — בני הדיוטות על אחת כמה וכמה! ומה גרים גרורים כך — ישרא …
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה, ויתקדש שם שמים בפרהסיא. שהיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של אלו? הללו בני מלכים הם. ומה עשו? פשטו ידיהם בגרים גרורים. אמרו: אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו. ומה בני מלכים כך — בני הדיוטות על אחת כמה וכמה! ומה גרים גרורים כך — ישראל על אחת כמה וכמה!
  71. Yevamot 79b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling gibeonites
    Rabbi Yochanan rules that the congregation's prohibition is permanent, while the altar's prohibition applies only while the Temple stands.
    ופליגא דרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: חלק עדה — לעולם אסור, חלק מזבח, בזמן שבית המקדש קיים — אסור, אין בית המקדש קיים — שרי.
  72. Yevamot 79b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha other unclear
    Rabbi Yochanan begins to define a naturally sterile man, but the definition is cut off.
    היכי דמי סריס חמה? אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: כל
  73. Yevamot 80b רבי יוחנן אמר halacha dispute sterility signs
    Rabbi Yochanan rules that one sign suffices to establish a eunuch when he has not grown two beard hairs.
    איתמר: סימני סריס, רב הונא אמר: עד שיהו כולם. רבי יוחנן אמר: אפילו באחד מהן. היכא דהביא שתי שערות בזקן — כולי עלמא לא פליגי דעד שיהו כולן. כי פליגי — בשלא הביא.
  74. Yevamot 81a רבי יוחנן אומר halacha dispute androgynos offerings
    Rabbi Yochanan rules that an androgynos may enable his wife to eat both terumah and the breast and thigh of offerings.
    רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אנדרוגינוס. אמר ריש לקיש: מאכילה בתרומה, ואין מאכילה בחזה ושוק. רבי יוחנן אומר: אף מאכילה בחזה ושוק. ולריש לקיש, מאי שנא חזה ושוק — דאורייתא? תרומה נמי דאורייתא!
  75. Yevamot 81a רבי יוחנן אמר halacha dialogue terumah status
    Rabbi Yochanan challenges Reish Lakish's assumption that terumah in the present era is rabbinic.
    ורבי יוחנן אמר: אף מאכילה בחזה ושוק. אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: מי סברת תרומה בזמן הזה דרבנן? אמר ליה: אין, שאני שונה: עיגול בעגולים עולה.
  76. Yevamot 82a רבי יוחנן אמר halacha dispute terumah mixture
    Rabbi Yochanan rules that the mixture is permitted even when the non-sacred produce does not exceed the terumah.
    ואמר ריש לקיש: והוא שרבו חולין על התרומה, ורבי יוחנן אמר: אף על פי שלא רבו חולין על התרומה.
  77. Yevamot 82b אמר רבי יוחנן aggada other seder olam
    Rabbi Yochanan identifies Rabbi Yosei as the tanna of Seder Olam.
    ואמר רבי יוחנן: מאן תנא סדר עולם — רבי יוסי.
  78. Yevamot 82b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling mikveh dilution
    Rabbi Yochanan rules that water may be successively replaced in an exact forty-seah mikveh only up to its majority.
    וסבר רבי יוחנן בדרבנן לא בעינן רבויא? והא תנן: מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות, נתן סאה ונטל סאה — כשר. ואמר רבי יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: עד רובו.
  79. Yevamot 84b אמר רבי יוחנן halacha ruling egyptian converts
    Rabbi Yochanan rules that the child of a second-generation Egyptian man and a first-generation Egyptian woman is second generation.
    מתקיף לה רב פפא: אם איתא להא דכי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה — בנה שני הוי, לתני נמי:
  80. Yevamot 89b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling marriage eligibility
    Rabbi Yochanan rules that the man under discussion is forbidden to marry a mamzeret.
    אמר ליה, הכי אמר שמואל: אסור בממזרת. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אסור בממזרת. ואמאי קרי ליה ״ממזר״ — לאוסרו בבת ישראל.
  81. Yevamot 91a רבי יוחנן אמר halacha ruling marital penalties
    Rabbi Yochanan explains that the earlier authorities concede to the later ones, but the later authorities do not concede to the earlier ones.
    רבי יוחנן אמר: קמאי מודו לבתראי, בתראי לא מודו לקמאי. רבי יוסי מודי ליה לרבי אלעזר: כתובה, דמדידיה לדידה — לא קניס, וכל שכן מציאתה ומעשה ידיה, דמדידה לדידיה.
  82. Yevamot 92a רבי יוחנן אמר halacha dispute prohibited marriage
    Rabbi Yochanan interprets the woman's misconduct as marrying a high priest while widowed or an ordinary priest while divorced or released by levirate ceremony.
    הורוה בית דין להנשא כו'. מאי ״קלקלה״? רבי אליעזר אומר: זינתה. רבי יוחנן אמר: אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט.
  83. Yevamot 92b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue levirate betrothal
    Rabbi Yochanan tells Rabbi Yannai that the Mishnah already teaches that betrothal does not take effect on a woman awaiting levirate marriage.
    אמר רבי ינאי: בחבורה, נמנו וגמרו: אין קדושין תופסין ביבמה. אמר ליה רבי יוחנן: רבי, לא משנתנו היא זו? דתנן, האומר לאשה: ״הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר״, ״לאחר שתתגיירי״, ״לאחר שאשתחרר״, ״לאחר שתשתחררי״, ״לאחר שימות בעליך״, ״לאחר שתמות אחותיך״, או ״לאחר שיחלוץ ליך יבמיך״ — אינה מקודשת. אמר ליה: אי לאו …
    אמר רבי ינאי: בחבורה, נמנו וגמרו: אין קדושין תופסין ביבמה. אמר ליה רבי יוחנן: רבי, לא משנתנו היא זו? דתנן, האומר לאשה: ״הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר״, ״לאחר שתתגיירי״, ״לאחר שאשתחרר״, ״לאחר שתשתחררי״, ״לאחר שימות בעליך״, ״לאחר שתמות אחותיך״, או ״לאחר שיחלוץ ליך יבמיך״ — אינה מקודשת. אמר ליה: אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה?
  84. Yevamot 95a אמר רבי יוחנן halacha ruling sotah
    Rabbi Yochanan identifies the case under discussion as that of a sotah.
    אלא אמר רבי יוחנן: סוטה. סוטה למאן? אילימא לבעל: בא עליה בעל — אסרה עליה דבועל. מאי איריא בא עליה? אפילו נתן לה גט — ואפילו אמר ״אין אני משקה״!
  85. Yevamot 95b אמר רבי יוחנן halacha ruling married woman
    Rabbi Yochanan identifies the lighter prohibition under discussion as that of a married woman.
    אלא אמר רבא: אשת איש. וכן כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: אשת איש. ומאי קרי לה ״איסור קל״ — שאין האוסרה אוסרה כל ימיו. תניא נמי הכי: אבא חנן אמר משום רבי אלעזר: אשת איש.
  86. Yevamot 96b אמר רבי יוחנן halacha dispute minor levirate
    Rabbi Yochanan rules that intercourse by a nine-year-old is indeed treated like a formal levirate declaration by an adult.
    בן תשע וכו' משהגדיל וכו'. ויעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול, ותדחה צרה מיבום! אמר רב: לא עשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול. ושמואל אמר: עשו ועשו. וכן אמר רבי יוחנן: עשו ועשו.
  87. Yevamot 96b משמיה דרבי יוחנן aggada story teaching attribution
    Rabbi Yochanan becomes upset when Rabbi Elazar teaches his tradition in the study hall without attributing it to him.
    אזל רבי אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא, ולא אמרה משמיה דרבי יוחנן. שמע רבי יוחנן איקפד. עול לגביה רבי אמי ורבי אסי. אמרו ליה: לא כך היה המעשה בבית הכנסת של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא,
  88. Yevamot 97a אמר רבי יוחנן aggada exegesis teaching attribution
    Rabbi Shimon ben Yochai teaches that when a teaching is repeated in a scholar's name in this world, his lips move in the grave.
    שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה. דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. אמר רבי יצחק בן זעירא, ואיתימא שמעון נזירא: מאי קראה — ״וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים״.
  89. Yevamot 101a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling family reputation
    Rabbi Yochanan explains that the rule is imposed because of damage to the family's reputation.
    אמר רב אחא בר חנינא אמר אביי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: משום פגם משפחה.
  90. Yevamot 103a אמר רבי יוחנן aggada exegesis yael and sisera
    Rabbi Yochanan teaches from the verse that Sisera had intercourse with Yael seven times that day.
    אמר רבי יוחנן: שבע בעילות בעל אותו רשע באותו היום, שנאמר: ״בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד״. והא קא מתהניא מעבירה! אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל טובתן של רשעים —
  91. Yevamot 103b אמר רבי יוחנן aggada maxim sinai purity
    Rabbi Yochanan teaches that the serpent implanted impurity in Eve, which ceased for Israel at Sinai but not for the nations.
    דקא שדי בה זוהמא. דאמר רבי יוחנן: בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל, שעמדו על הר סיני — פסקה זוהמתן. גוים, שלא עמדו בהר סיני — לא פסקה זוהמתן.
  92. Yevamot 104a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling reversed opinions
    Rabbi Yochanan rules that the attributed positions in the dispute must be reversed.
    אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
  93. Yevamot 106a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue chalitzah intent
    Rabbi Yochanan insists that chalitzah is invalid unless both the man and woman intend the act together.
    אמר ליה רבי יוחנן, אני שונה: בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא, בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא — חליצתה פסולה, עד שיתכוונו שניהם כאחד. ואת אמרת חליצתה כשירה?!
  94. Yevamot 106a אמר רבי יוחנן halacha dialogue chalitzah intent
    Rabbi Yochanan's ruling is invoked to object to obtaining chalitzah through misleading instructions.
    בת חמוה, דרב פפא נפלה לפני יבם שאין הגון לה. אתא לקמיה דאביי, אמר ליה: חלוץ לה, ובכך אתה כונסה. אמר ליה רב פפא: לא סבר לה מר להא דאמר רבי יוחנן? ואלא היכי אימא ליה?
  95. Yevamot 107b אמר רבי יוחנן halacha dispute minor refusal
    Rabbi Yochanan rules that after a minor refuses one brother she remains permitted to his brothers, though others disagree.
    כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: מיאנה בזה — מותרת לאחין, ולא הודו לו. מאן לא הודו לו? אמר אביי: רב. רבא אמר: רבי אושעיא. ואמרי לה רב אסי.
  96. Yevamot 111b אמר רבי יוחנן halacha ruling virginity claim
    Rabbi Yochanan identifies the ruling allowing a virginity claim throughout the first thirty days as Rabbi Meir's view.
    אמר רבי יוחנן: רבי מאיר היא. דתניא: טענת בתולים — כל שלשים יום, דברי רבי מאיר.
  97. Yevamot 114a אמר רבי יוחנן halacha ruling minor transgression
    Rabbi Yochanan explains that the minor acts with his father's wishes in mind, whereas a gentile acts for himself.
    אמר רבי יוחנן: בעושה על דעת אביו, דכוותיה גבי גוי דעושה על דעת ישראל, מי שרי? גוי אדעתא דנפשיה עביד.
  98. Yevamot 114a אמר רבי יוחנן halacha ruling demai
    Rabbi Yochanan explains that the leniency concerning produce held by a child applies specifically to demai.
    תא שמע: בן חבר שרגיל לילך אצל אבי אמו עם הארץ — אין חוששין שמא יאכילנו דברים שאינם מתוקנים. מצא בידו פירות — אין זקוק לו! אמר רבי יוחנן: בדמאי הקילו.
  99. Yevamot 114a אמר רבי יוחנן halacha other minor transgression
    Rabbi Yochanan remains uncertain whether the child acts with his father's wishes in mind and deflects the arguments on both sides.
    אלא טעמא דדמאי, הא ודאי בעא לעשורי? והאמר רבי יוחנן: בעושה על דעת אביו! אלא רבי יוחנן ספוקי מספקא ליה, קאי הכא מדחי, קאי הכא מדחי.
  100. Yevamot 118a רבי יוחנן אמר halacha dispute marital testimony
    Rabbi Yochanan explains that even Rabbi Meir agrees that a statement that the husband did not die does not contradict a woman's testimony.
    אחת אומרת מת כו'. וליפלוג רבי מאיר ברישא! אמר רבי אלעזר: במחלוקת שנויה, ורבי יהודה ורבי שמעון היא. ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבי מאיר, בהא אפילו רבי מאיר מודה דכל ״לא מת״ בעדות אשה לאו הכחשה היא.
  101. Yevamot 121b אמר רבי יוחנן halacha ruling impossible oath
    Rabbi Yochanan rules that one who swears not to sleep for three days is flogged and may sleep immediately.
    אלא דלא ניים. דאמר רבי יוחנן: שבועה שלא אישן שלשה ימים — מלקין אותו, ויישן לאלתר.
  102. Yevamot 121b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue marital testimony
    Rabbi Yochanan challenges Reish Lakish by recounting that Oshaya and eighty-five elders permitted testimony intended as testimony, though the sages did not agree.
    איתמר נמי, אמר ריש לקיש: לא שנו אלא שנתכוין להתיר, אבל נתכוין להעיד — עדותו עדות. אמר ליה רבי יוחנן: לא כך היה מעשה באושעיא ברבי, שהתירם עם שמנים וחמשה זקנים. אמר להם: לא שנו אלא שנתכוין להתיר, אבל נתכוין להעיד — עדותו עדות. ולא הודו לו חכמים.

Ketubot (82)

  1. Ketubot 4a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival mourning
    Rabbi Yochanan rules that although public mourning does not apply during a festival, private mourning practices do.
    אמר מר: הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים, מסייע ליה לרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן: אף על פי שאמרו אין אבילות במועד, אבל דברים של צינעא — נוהג.
  2. Ketubot 5a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling shabbat needs
    Rabbi Yochanan permits attending synagogues and study halls for communal affairs and addressing danger to life on Shabbat.
    אמר ליה אביי: וחשבונות של מצוה מי אסירי? והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו: חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת! ואמר רבי אלעזר: פוסקין צדקה לעניים בשבת! ואמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים בשבת. ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: מפקחין פיקוח נפש בשבת.
  3. Ketubot 8a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha dispute blessing quorum
    Rabbi Yochanan rules that a groom counts toward his quorum but a mourner does not count toward the mourners' quorum.
    אמר רב נחמן אמר רב: חתנים מן המנין, ואין אבלים מן המנין. מיתיבי: חתנים ואבלים מן המנין! מתניתא קא רמית עליה דרב? רב תנא הוא, ופליג. איתמר, אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: חתנים מן המנין, ואין אבלים מן המנין. מיתיבי: חתנים ואבלים מן המנין!
  4. Ketubot 8b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling blessing quorum
    Rabbi Yochanan requires ten for wedding and mourning blessings, counting the groom but not the mourners.
    ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: מברכים ברכת חתנים בעשרה, וחתנים מן המנין. וברכת אבלים בעשרה, ואין אבלים מן המנין. ברכה בשורה מי איכא? אלא כי קאמר רבי יוחנן ברחבה.
  5. Ketubot 8b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling weeklong blessings
    Rabbi Yochanan requires ten for wedding and mourning blessings throughout seven days, with new attendees sustaining the mourning blessing.
    ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה, וחתנים מן המנין. וברכת אבלים בעשרה כל שבעה, ואין אבלים מן המנין. ברכת רחבה כל שבעה מי איכא? משכחת לה בפנים חדשות.
  6. Ketubot 13a רבי יוחנן אמר halacha dispute ketubah claim
    Rabbi Yochanan explains that the parties dispute whether the ketubah is two hundred or one hundred dinars.
    גמ' טענתייהו במאי? רבי יוחנן אמר: במאתים ומנה. רבי אלעזר אמר: במנה ולא כלום.
  7. Ketubot 13a רבי יוחנן אמר halacha dispute ketubah claim
    Rabbi Yochanan holds like Rabbi Meir that the disputed ketubah is for two hundred dinars.
    רבי יוחנן אמר: במאתים ומנה, סבר לה כרבי מאיר, דאמר: בין הכיר בה, ובין לא הכיר בה — מאתים. ורבי אלעזר אומר: במנה ולא כלום — סבר לה כרבנן, דאמרי: בין הכיר בה, בין לא הכיר בה — מנה.
  8. Ketubot 13b אמר רבי יוחנן halacha dispute marital eligibility
    Rabbi Yochanan rules that one who deems the mother eligible also deems her daughter eligible, and one who disqualifies the mother disqualifies her daughter.
    אמר רבי יוחנן: לדברי המכשיר בה — מכשיר בבתה. לדברי הפוסל בה — פוסל בבתה. ורבי אלעזר אומר: לדברי המכשיר בה — פוסל בבתה.
  9. Ketubot 14b אמר רבי יוחנן halacha ruling lineage presumption
    Rabbi Yochanan explains that the first tanna disqualifies anyone who remains silent when accused of any defective lineage.
    אמר רבי יוחנן: ממזר צווח וחלל שותק איכא בינייהו: תנא קמא סבר: כל פסול דקרו ליה ושתיק — פסול. והכי קאמר תנא קמא: איזוהי אלמנת עיסה — כל שאין בה לא שתוק ממזרות, ולא שתוק נתינות, ולא שתוק עבדי מלכים, ולא שתוק חלל.
  10. Ketubot 17a רבי יוחנן אמר aggada maxim torah funeral
    Rabbi Yochanan teaches that the Torah's removal should mirror its giving, requiring six hundred thousand people.
    וכמה כל צרכו? אמר רב שמואל בר איני משמיה דרב: תריסר אלפי גברי, ושיתא אלפי שיפורי. ואמרי לה: תליסר אלפי גברי, ומינייהו שיתא אלפי שיפורי. עולא אמר: כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא. רב ששת, ואיתימא רבי יוחנן אמר: נטילתה — כנתינתה, מה נתינתה בששים רבוא, אף נטילתה בששים רבוא. והני מילי למאן דקרי ותני,
  11. Ketubot 17b רבי יוחנן אמר aggada exegesis bridal canopy
    Rabbi Yohanan explains hinuma as a chamber in which the bride dozes.
    ואם יש עדים שיצתה בהינומא וכו'. מאי הינומא? סורחב בר פפא משמיה דזעירי אמר: תנורא דאסא. רבי יוחנן אמר: קריתא דמנמנמא בה כלתא.
  12. Ketubot 20a רבי יוחנן אמר halacha dispute witness testimony
    Rabbi Yohanan rules that a witness may testify from a written record even without independently recalling the testimony.
    תנו רבנן: כותב אדם עדותו על השטר, ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים. אמר רב הונא: והוא שזוכרה מעצמו. רבי יוחנן אמר: אף על פי שאין זוכרה מעצמו. אמר רבה: שמע מינה מדרבי יוחנן: הני בי תרי דידעי סהדותא ומנשי חד מנייהו, מדכר חד לחבריה.
  13. Ketubot 22b אמר רבי יוחנן halacha ruling marital status
    Rabbi Yohanan rules how a woman proceeds when witnesses conflict over whether her husband died or she was divorced.
    אמר רבי יוחנן, שנים אומרים: ״מת״, ושנים אומרים: ״לא מת״ — הרי זו לא תנשא, ואם נשאת — לא תצא. שנים אומרים ״נתגרשה״, ושנים אומרים ״לא נתגרשה״ — הרי זו לא תנשא, ואם נשאת — תצא.
  14. Ketubot 25b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue priestly status
    Rabbi Yohanan challenges the claim that priestly status depends on having seen a man receive a share at the threshing floor.
    זימנין הוו יתבי קמיה דרבי יוחנן, אתא כי הא מעשה לקמיה. אמר ליה ריש לקיש: ראיתיו שחילק על הגורן? אמר ליה רבי יוחנן: ואם אין שם גורן, בטלה כהונה? הדר חזייה לרבי אלעזר בישות, אמר: שמעת מילי דבר נפחא, ולא אמרת לן משמיה?
  15. Ketubot 26a אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly status
    Rabbi Yohanan rules that a challenge to priestly status requires at least two people.
    רבי יהודה אומר: אין מעלין לכהונה על פי עד אחד וכו'. רבן שמעון בן גמליאל היינו רבי אליעזר! וכי תימא ערער חד איכא בינייהו, דרבי אליעזר סבר ערער חד, ורבן שמעון בן גמליאל סבר: ערער תרי. האמר רבי יוחנן: דברי הכל, אין ערער פחות משנים!
  16. Ketubot 27a רבי יוחנן אמר halacha dispute captive women
    Rabbi Yohanan rules that the women are forbidden even before the thieves' death sentences are finalized.
    על ידי נפשות אסורה וכו'. אמר רב: כגון נשי גנבי. ולוי אמר: כגון אשתו של בן דונאי. אמר חזקיה: והוא שנגמר דינן להריגה, ורבי יוחנן אמר: אף על פי שלא נגמר דינן להריגה.
  17. Ketubot 31a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling shabbat liability
    Rabbi Yohanan exempts one who first moves objects within a domain and only afterward decides to carry them out, because the initial lifting lacked that purpose.
    וכי האי גוונא מי חייב? והאמר רב סימון אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: המפנה חפצים מזוית לזוית, ונמלך עליהם והוציאן — פטור, שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך!
  18. Ketubot 32b רבי יוחנן אמר halacha ruling dual penalties
    Rabbi Yohanan distinguishes the case involving a maiden sister according to whether the offender was warned.
    רבי יוחנן אמר, אפילו תימא אחותו נערה: כאן שהתרו בו, כאן שלא התרו בו.
  19. Ketubot 32b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling assault penalties
    Rabbi Yohanan rules that one who strikes another after warning receives lashes only when the injury is worth less than a peruta, while a compensable injury requires payment instead.
    והרי חובל בחבירו, דאיכא ממון ומלקות — ממונא משלם, מילקא לא לקי! וכי תימא: הני מילי היכא דלא אתרו ביה, אבל אתרו ביה — מילקא לקי, ממונא לא משלם, והאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה — לוקה. היכי דמי? אי דלא אתרו ביה, אמאי לוקה? אלא פשיטא דאתרו ביה, וטעמא — דלית בה שוה פרוטה, הא אית …
    והרי חובל בחבירו, דאיכא ממון ומלקות — ממונא משלם, מילקא לא לקי! וכי תימא: הני מילי היכא דלא אתרו ביה, אבל אתרו ביה — מילקא לקי, ממונא לא משלם, והאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה — לוקה. היכי דמי? אי דלא אתרו ביה, אמאי לוקה? אלא פשיטא דאתרו ביה, וטעמא — דלית בה שוה פרוטה, הא אית בה שוה פרוטה — ממונא משלם, מילקא לא לקי!
  20. Ketubot 33b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling theft liability
    Rabbi Yohanan explains the case as one in which the thief has another person slaughter the animal.
    הא איתמר עלה, אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן, ואמרי לה: אמר רבי ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש, רבי אבין ורבי אילעא וכל חבורתא משמיה דרבי יוחנן אמרי: בטובח על ידי אחר.
  21. Ketubot 34b רבי יוחנן אמר halacha dispute dual penalties
    Rabbi Yohanan rules that an unwitting capital or corporal offender remains liable for the accompanying monetary obligation because no warning was given.
    ואזדו לטעמייהו. דכי אתא רב דימי, אמר: חייבי מיתות שוגגין, וחייבי מלקיות שוגגין ודבר אחר — רבי יוחנן אמר: חייב, וריש לקיש אמר: פטור. רבי יוחנן אמר חייב — דהא לא אתרו ביה. ריש לקיש אמר פטור — כיון דאילו אתרו ביה — פטור, כי לא אתרו ביה — נמי פטור.
  22. Ketubot 35a רבי יוחנן אמר halacha dispute dual penalties
    Rabbi Yohanan rules that an unwitting offender liable to lashes must still pay the accompanying monetary obligation because only capital offenses were equated with one another.
    אלא, כי אתא רבין אמר: חייבי מיתות שוגגין — כולי עלמא לא פליגי דפטורין. כי פליגי, בחייבי מלקות שוגגין ודבר אחר. רבי יוחנן אמר חייב: חייבי מיתות איתקוש, חייבי מלקיות לא איתקוש. ריש לקיש אמר פטור: בפירוש ריבתה תורה חייבי מלקיות כחייבי מיתות.
  23. Ketubot 36b אמר רבי יוחנן halacha ruling captive women
    Rabbi Yohanan teaches that Rabbi Yehudah and Rabbi Dosa share the position that captivity alone does not disqualify a woman from priestly status.
    גמ' אמר רבי יוחנן: רבי יהודה ורבי דוסא אמרו דבר אחד. רבי יהודה — הא דאמרן. רבי דוסא, דתניא: שבויה — אוכלת בתרומה, דברי רבי דוסא. אמר רבי דוסא: וכי מה עשה לה ערבי הלז? וכי מפני שמיעך לה בין דדיה, פסלה מן הכהונה?
  24. Ketubot 40a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling sexual damages
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Elazar follows Rabbi Akiva in awarding the fine to the orphaned victim herself.
    גמ' אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה, דאמר: יש לה קנס וקנסה לעצמה. ממאי — מדקתני: יתומה, רבי אלעזר אומר: האונס חייב, והמפתה פטור.
  25. Ketubot 45b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha ruling capital punishment
    Rabbi Yohanan directs that the teaching state that the woman is judged by stoning.
    האמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני, תידון בסקילה. ואמאי? ״נערה המאורסה״ אמר רחמנא והא בוגרת היא! אמר רבי אילעא, אמר קרא: ״הנערה״ — הנערה שהיתה כבר.
  26. Ketubot 46a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling defamation
    Rabbi Yohanan rules that liability for falsely defaming a bride requires intercourse in an atypical manner followed by a claim concerning typical intercourse.
    שלח רבי יצחק בר רב יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: אף על גב שלא מצינו בכל התורה כולה שחלק הכתוב בין ביאה כדרכה לביאה שלא כדרכה למכות ולעונשין, אבל מוציא שם רע חלק: אינו חייב עד שיבעול שלא כדרכה, ויוציא שם רע כדרכה.
  27. Ketubot 46b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling defamation
    Rabbi Yohanan rules that liability for falsely defaming a bride requires both intercourse and the defamatory claim to concern typical intercourse.
    אידי ואידי כדרכה בעינן! אלא שלח רב כהנא משמיה דרבי יוחנן: אינו חייב עד שיבעול כדרכה, ויוציא שם רע בכדרכה.
  28. Ketubot 52b אמר רבי יוחנן both story medical expenses
    Rabbi Yohanan treats bloodletting in the Land of Israel as an unlimited medical expense and advises his relatives to set a fixed fee with their stepmother's doctor.
    אמר רבי יוחנן: עשו הקזת דם בארץ ישראל כרפואה שאין לה קצבה. קריביה דרבי יוחנן הוה להו איתת אבא דהות צריכה רפואה כל יומא. אתו לקמיה דרבי יוחנן, אמר להו: איזילו קוצו ליה מידי לרופא.
  29. Ketubot 52b אמר רבי יוחנן aggada maxim judicial ethics
    Rabbi Yohanan says that by advising his relatives he made himself like an advocate before the judges, conduct inappropriate for a prominent person.
    אמר רבי יוחנן: עשינו עצמינו כעורכי הדיינין. מעיקרא מאי סבר, ולבסוף מאי סבר? מעיקרא סבר: ״ומבשרך לא תתעלם״, ולבסוף סבר: אדם חשוב שאני.
  30. Ketubot 52b אמר רבי יוחנן halacha ruling marriage settlement
    Rabbi Yohanan explains that the male-children marriage-settlement provision was instituted to encourage a father to give his daughter property as he gives his son.
    גמ' אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה התקינו כתובת בנין דכרין — כדי שיקפוץ אדם ויכתוב לבתו כבנו.
  31. Ketubot 53a אמר רבי יוחנן halacha dialogue rabbinic enactment
    Rabbi Yohanan clarifies that his advice was to enter and refrain from coercing the person, not to enter and compel him.
    האי נמי תקנתא דרבנן היא, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אמר ליה: הני מילי מדעתיה. לעשוייה נמי? אמר ליה: אטו מי קאמינא לך דעול ועשייה? עול ולא תעשייה קאמינא. אמר ליה: מעלאי דידי היינו עשייה.
  32. Ketubot 57a רבי יוחנן אמר halacha dispute marriage settlement
    Rabbi Yohanan holds that the dispute over whether a woman may waive her entitlement applies both at the beginning and at the end.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: מחלוקת בתחלה, אבל בסוף — לדברי הכל אינה מוחלת. ורבי יוחנן אמר: בין בזו ובין בזו מחלוקת. אמר רבי אבהו: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי יוחנן דאנא ורבי יהושע בן לוי לא פליגינן אהדדי:
  33. Ketubot 57a רבי יוחנן אמר halacha dispute marriage settlement
    Rabbi Yohanan holds that the dispute applies both at the beginning and at the end, which Rabbi Abbahu explains as the beginning and end of intercourse.
    כי אתא רבין, אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: מחלוקת לבסוף, אבל בתחלה — דברי הכל מוחלת, ורבי יוחנן אמר: בין בזו ובין בזו מחלוקת. אמר רבי אבהו: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי יוחנן, דאנא ורבי יהושע בן לוי לא פליגינן אהדדי: מאי ״לבסוף״ דאמר רבי יהושע בן לוי — סוף חופה, ומאי ״תחלה״ — …
    כי אתא רבין, אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: מחלוקת לבסוף, אבל בתחלה — דברי הכל מוחלת, ורבי יוחנן אמר: בין בזו ובין בזו מחלוקת. אמר רבי אבהו: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי יוחנן, דאנא ורבי יהושע בן לוי לא פליגינן אהדדי: מאי ״לבסוף״ דאמר רבי יהושע בן לוי — סוף חופה, ומאי ״תחלה״ — תחלת חופה. וכי קאמינא אנא בין בזו בין בזו מחלוקת — תחלת ביאה וסוף ביאה.
  34. Ketubot 60a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha dispute nursing interval
    Rabbi Yohanan sets the relevant nursing interval at fifty days.
    עד כמה? אמר רבא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: שלשה חדשים, ושמואל אמר: שלשים יום. ורבי יצחק אמר רבי יוחנן: חמשים יום. אמר רב שימי בר אביי: הלכה כרבי יצחק שאמר משום רבי יוחנן. בשלמא רב ורבי יוחנן — כל חד וחד כי חורפיה. אלא לשמואל, כי האי גוונא מי משכחת לה?
  35. Ketubot 62a רבי יוחנן אמר halacha dispute conjugal schedule
    Rabbi Yohanan sets the normal schedule as one month away and two months at home, deriving it from a verse.
    אורחא דמילתא כמה? אמר רב: חדש כאן, וחדש בבית. שנאמר: ״לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה״. ורבי יוחנן אמר: חדש כאן ושנים בביתו, שנאמר: ״חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו״.
  36. Ketubot 62a רבי יוחנן אמר aggada exegesis sorrow
    Rabbi Yohanan teaches from a verse that a sigh breaks a person's entire body.
    אמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם, שנאמר: ״ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח״. ורבי יוחנן אמר: אף כל גופו של אדם, שנאמר: ״והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים״.
  37. Ketubot 64a אמר רבי יוחנן halacha ruling levirate marriage
    Rabbi Yohanan rules that a man's demand for levirate release is heard, but his demand to consummate levirate marriage is not.
    הכי נמי שומרת יבם, בבאה מחמת טענה?! אלא, אידי ואידי שתבע הוא, ולא קשיא: כאן לחלוץ, וכאן לייבם. דאמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: תבע לחלוץ — נזקקין לו. תבע לייבם — אין נזקקין לו.
  38. Ketubot 65a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha story wife support
    Rabbi Yohanan reports that the sages allotted Nakdimon ben Gurion's daughter-in-law two se'a of wine each week for seasoning cooked food.
    ואי בעית אימא: רגילה, נותנין לה לציקי קדירה. דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מעשה בכלתו של נקדימון בן גוריון שפסקו לה חכמים סאתים יין לציקי קדרה מערב שבת לערב שבת. אמרה להן: כך תפסקו לבנותיכם. תנא: שומרת יבם היתה, ולא ענו אחריה אמן.
  39. Ketubot 66a אמר רבי יוחנן halacha dispute wife earnings
    Rabbi Yohanan rules that all agree ordinary surplus earnings belong to the husband, while they dispute surplus produced through strain.
    והא כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: בהעדפה שלא על ידי הדחק — כולי עלמא לא פליגי דבעל הוי. כי פליגי בהעדפה שעל ידי הדחק: תנא קמא סבר לבעלה, ורבי עקיבא סבר לעצמה. אמר רב פפא: מציאתה כהעדפה שעל ידי הדחק דמי. פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן.
  40. Ketubot 67a אמר רבי יוחנן halacha ruling dowry valuation
    Rabbi Yohanan rules that gold brought into marriage is appraised and retains its assessed value.
    אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן: הכניסה לו זהב — שמין אותו, והרי הוא כשוויו. מיתיבי: הזהב הרי הוא ככלים. מאי לאו: ככלים של כסף, דפחתי! לא, ככלים של זהב, דלא פחתי. אם כן, ככליו מיבעי ליה!
  41. Ketubot 67a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani halacha ruling marriage settlement
    Rabbi Yohanan rules that an Arabian woman's marriage settlement may be collected from camels.
    אמר רבי ינאי: בשמים של אנטוכיא — הרי הן ככספים. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: גמלים של ערביא — אשה גובה פרנא מהם.
  42. Ketubot 67b אמר רבי יוחנן aggada exegesis public shame
    Rabbi Yohanan teaches from Tamar that one should rather enter a fiery furnace than publicly humiliate another person.
    ומאי כולי האי? דאמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב הונא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים. מנא לן — מתמר, דכתיב: ״היא מוצאת״.
  43. Ketubot 69a רבי יוחנן אמר halacha ruling estate support
    Rabbi Yohanan rules that neither of the two claims may be collected from the estate.
    ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה אין מוציאין. איבעיא להו: לרבי יוחנן, לא שמיע ליה הא דרבי, ואי שמיע ליה הוה מקבל ליה, או דלמא: שמיע ליה ולא מקבל ליה?
  44. Ketubot 69a אמר רבי יוחנן halacha dialogue estate support
    Rabbi Yohanan says that the second daughter has relinquished her claim.
    אמר רבי יוחנן: שניה ויתרה. אמר רבי חנינא, גדולה מזו אמרו: מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות, ואת אמרת שניה ויתרה?!
  45. Ketubot 71b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute marital vows
    Rabbi Yohanan sets ten years as the fixed duration relevant to a poor woman's adornment vow.
    רבי יוסי אומר: בעניות שלא נתן קצבה. וכמה קצבה? אמר רב יהודה אמר שמואל: שנים עשר חדש. רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עשר שנים. רב חסדא אמר אבימי: רגל, שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל.
  46. Ketubot 71b אמר רבי יוחנן aggada exegesis bride imagery
    Rabbi Yohanan interprets the verse as describing a bride found blameless in her father-in-law's house who eagerly returns to praise it in her father's house.
    ״אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום״, אמר רבי יוחנן: ככלה שנמצאת שלמה בבית חמיה, ורדופה לילך ולהגיד שבחה בבית אביה.
  47. Ketubot 71b אמר רבי יוחנן aggada exegesis bride imagery
    Rabbi Yohanan interprets the verse as comparing the relationship to a bride in her father-in-law's house rather than in her father's house.
    ״והיה ביום ההוא נאום ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי״, אמר רבי יוחנן: ככלה בבית חמיה, ולא ככלה בבית אביה.
  48. Ketubot 72a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling marital conduct
    Rabbi Yohanan explains that the conduct warrants divorce and payment of the marriage settlement because it makes the woman appear insane.
    בשלמא לשמואל — משום הכי יוציא ויתן כתובה. אלא למתניתא מאי נפקא לה מינה? תיעביד! אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מפני שנראית כשוטה.
  49. Ketubot 72b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling hair covering
    Rabbi Yohanan rules that a basket worn on a woman's head does not constitute uncovered hair.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: קלתה, אין בה משום פרוע ראש. הוי בה רבי זירא: היכא? אילימא בשוק — דת יהודית היא! ואלא בחצר — אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה! אמר אביי ואיתימא רב כהנא: מחצר לחצר ודרך מבוי.
  50. Ketubot 72b אמר רבי יוחנן halacha ruling afflictive vows
    Rabbi Yohanan defines the relevant vows as abstention from meat, wine, or adornment with colored clothing.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: באלו נדרים אמרו — שלא תאכל בשר, ושלא תשתה יין, ושלא תתקשט בבגדי צבעונים. תניא נמי הכי: באלו נדרים אמרו — דברים שיש בהן עינוי נפש: שלא תאכל בשר, ושלא תשתה יין, ושלא תתקשט בבגדי צבעונין.
  51. Ketubot 74a אמר רבי יוחנן halacha ruling conditional betrothal
    Rabbi Yohanan rules that when a man betroths conditionally and then has intercourse, the woman does not require a bill of divorce from him.
    אתמר נמי, אמר רב אחא בר יעקב אמר רבי יוחנן: המקדש על תנאי ובעל — [דברי הכל] אינה צריכה הימנו גט. איתיביה רב אחא בריה דרב איקא בר אחתיה: חליצה מוטעת כשירה. איזו היא חליצה מוטעת? אמר ריש לקיש: כל שאומר לו ״חלוץ לה, ובכך אתה כונסה״.
  52. Ketubot 74a אמר רבי יוחנן halacha dialogue levirate release
    Rabbi Yohanan rules that levirate release requires both parties' intent and identifies a mistaken release as one conditioned on payment of two hundred zuz.
    אמר רבי יוחנן, אני שונה: בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא, בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה, עד שיתכוונו שניהם. ואת אמרת חליצתה כשרה? אלא אמר רבי יוחנן: כל שאומר לו ״חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז״.
  53. Ketubot 77a אמר רבי יוחנן halacha dispute legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel.
    אתמר, רבי אבא בר יעקב אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. רבא אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים.
  54. Ketubot 77a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan states that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel wherever he appears in the Mishnah except in the cases of guarantor, Sidon, and final proof.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו — הלכה כמותו, חוץ מערב, וצידן, וראיה אחרונה. אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן.
  55. Ketubot 77a משמיה דרבי יוחנן aggada maxim marriage hardship
    Rabbi Yohanan is reported as teaching that a person cannot live together with a snake in one basket.
    ורב: אין אדם דר עם נחש בכפיפה. כי סליק רבי זירא, אשכחיה לרבי בנימין בר יפת דיתיב וקאמר לה, משמיה דרבי יוחנן. אמר ליה: על דא אכסוה שערין לאלעזר בבבל.
  56. Ketubot 77b אמר רבי יוחנן aggada maxim disease prevention
    Rabbi Yohanan attributes the absence of lepers in Babylonia to eating beets, drinking beer, and bathing in the Euphrates.
    אמר רבי חנינא: מפני מה אין בעלי ראתן בבבל — מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר של היזמי. אמר רבי יוחנן: מפני מה אין מצורעין בבבל — מפני שאוכלין תרדין, ושותין שכר, ורוחצין במי פרת.
  57. Ketubot 78b רבי יוחנן אמר halacha dispute marital property
    Rabbi Yohanan rules that both land and movable property are known assets, while unknown assets are those inherited abroad by a woman residing locally.
    רבי שמעון חולק בין נכסים. אלו הן ידועין ואלו הן שאינן ידועין? אמר רבי יוסי ברבי חנינא: ידועין — מקרקעי. שאינן ידועין — מטלטלין. ורבי יוחנן אמר: אלו ואלו ידועין הן. ואלו הן שאינן ידועין — כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים.
  58. Ketubot 82a אמר רבי יוחנן halacha ruling delayed acquisition
    Rabbi Yohanan rules that a cow pulled now for acquisition after thirty days is acquired then even if it is standing in a meadow.
    אמר מר בר רב אשי: אף על גב דכי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: האומר לחבירו ״לך ומשוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך אלא לאחר שלשים יום״, לאחר שלשים יום קנה, ואפילו עומדת באגם.
  59. Ketubot 82a אמר רבי יוחנן halacha ruling delayed acquisition
    Rabbi Yohanan rules that the delayed acquisition does not take effect unless the owner says to acquire it from now.
    והא כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: לא קני! לא קשיא: הא דאמר ליה ״קני מעכשיו״, הא דלא אמר ליה ״קני מעכשיו״.
  60. Ketubot 84a רבי יוחנן אמר halacha ruling debt collection
    Rabbi Yohanan interprets the weaker claimant as the wife collecting her marriage settlement, whose preference promotes marital favor.
    מאי ״לכושל״? רבי יוסי ברבי חנינא אומר: לכושל שבראיה. רבי יוחנן אמר: לכתובת אשה, משום חינא.
  61. Ketubot 84b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue judicial reversal
    Rabbi Yohanan rebukes Reish Lakish for reversing a judgment as though the disputed rule were biblical law.
    דון דייני כרבי טרפון, ואהדריה ריש לקיש לעובדא מינייהו. אמר ליה רבי יוחנן: עשית כשל תורה.
  62. Ketubot 84b אמר רבי יוחנן halacha ruling creditor claims
    Rabbi Yohanan rules that one may not seize property for a creditor when doing so harms other creditors.
    יימר בר חשו הוה מסיק ביה זוזי בההוא גברא, שכיב ושבק ארבא. אמר ליה לשלוחיה: זיל, תפסה ניהלי. אזל תפסה. פגעו ביה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, אמרו ליה: את תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים. ואמר רבי יוחנן: התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
  63. Ketubot 85a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling loan documents
    Rabbi Yohanan rules that a repaid loan document cannot be reused because its lien has been extinguished.
    דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן: שטר שלוה בו ופרעו — אינו חוזר ולוה בו. שכבר נמחל שיעבודו: טעמא דנמחל שיעבודו, אבל למיחזי
  64. Ketubot 85b אמר רבי יוחנן halacha ruling inheritance bequest
    Rabbi Yohanan rules that the arriving man named Toviah is the beneficiary of the bequest to Toviah.
    ההוא דאמר להו: נכסיי לטוביה. שכיב, אתא טוביה. אמר רבי יוחנן: הרי בא טוביה.
  65. Ketubot 96a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis serving teachers
    Rabbi Yohanan teaches that one who prevents his student from serving him withholds kindness from the student.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המונע תלמידו מלשמשו — כאילו מונע ממנו חסד, שנאמר: ״למס מרעהו חסד״. רב נחמן בר יצחק אומר: אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר: ״ויראת שדי יעזוב״.
  66. Ketubot 96a אמר רבי יוחנן halacha ruling widow support
    Rabbi Yohanan transmits that a widow who waits two or three years without claiming support forfeits that support.
    אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יוסי בן זימרא: אלמנה ששהתה שתים ושלש שנים ולא תבעה מזונות — איבדה מזונות.
  67. Ketubot 96a בעי רבי יוחנן halacha other burden of proof
    Rabbi Yohanan asks who bears the burden of proof when heirs say they paid and a widow says she received nothing.
    בעי רבי יוחנן: יתומים אומרים נתננו, והיא אומרת לא נטלתי, על מי להביא ראיה?
  68. Ketubot 96b בעי רבי יוחנן halacha other widow support
    Rabbi Yohanan's question concerns whether heirs or a widow must prove that support payments were made.
    דאי לא תימא הכי, הא דבעי רבי יוחנן, תפשוט ליה ממתניתין: מוכרת למזונות שלא בבית דין, וכותבת: ״אלו למזונות מכרתי״! אלא ממתניתין ליכא למשמע מינה, דעצה טובה קא משמע לן. הכי נמי עצה טובה קא משמע לן.
  69. Ketubot 97b רבי יוחנן אמר halacha dispute widow sale
    Rabbi Yohanan explains that a betrothed woman may sell outside court because a man does not want his wife humiliated in court.
    אלא מן האירוסין מאי טעמא? אמר עולא: משום חינא. רבי יוחנן אמר: לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין.
  70. Ketubot 101b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute marital property
    Rabbi Yohanan reports that the sages rule that an adulterous wife does not forfeit her existing worn property.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי מנחם סתימתאה, אבל חכמים אומרים: זינתה — לא הפסידה בלאותיה קיימין.
  71. Ketubot 101b רבי יוחנן אמר halacha dispute debt admission
    Rabbi Yohanan rules that one who tells another that he owes him one hundred is liable.
    גמ' אתמר: האומר לחבירו ״חייב אני לך מנה״. רבי יוחנן אמר: חייב, וריש לקיש אמר: פטור.
  72. Ketubot 101b רבי יוחנן אמר halacha dispute written admission
    Rabbi Yohanan rules that a written admission of a debt creates liability as effectively as designating witnesses.
    לעולם דלא קאמר להו ״אתם עדיי״, והכא במאי עסקינן — דאמר ליה ״חייב אני לך מנה בשטר״. רבי יוחנן אמר: חייב — אלימא מילתא דשטרא כמאן דאמר להו ״אתם עדים״ דמי. ריש לקיש אמר: פטור, לא אלימא מילתא דשטרא.
  73. Ketubot 102a רבי יוחנן אמר halacha other debt admission
    Rabbi Yohanan's position is tentatively aligned with Rabbi Yishmael's view.
    לימא רבי יוחנן דאמר כרבי ישמעאל, וריש לקיש דאמר כבן ננס.
  74. Ketubot 103a אמר רבי יוחנן halacha ruling orphans property
    Rabbi Yohanan rules that when orphans prematurely sell from a small estate, their sale remains valid.
    ומאי שנא מדרבי אסי אמר רבי יוחנן? דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין — מה שמכרו מכרו.
  75. Ketubot 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha dispute ketubah supplement
    Rabbi Yohanan rules that she is not entitled even to the supplementary ketubah amount.
    ורבי אבהו אמר רבי יוחנן: אפילו תוספת אין לה. דאמר רבי אייבו אמר רבי ינאי: תנאי כתובה ככתובה דמי.
  76. Ketubot 106a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling temple funds
    Rabbi Yohanan states that proofreaders of sacred scrolls in Jerusalem were paid from the chamber contribution.
    אמר רב גידל אמר רב: תלמידי חכמים המלמדים הלכות קמיצה לכהנים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מגיהי ספרים שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.
  77. Ketubot 107b אמר רבי יוחנן halacha dialogue wife support
    Rabbi Yohanan questions why Rabbi denied the wife support when the earlier dispute concerned only whether she must swear.
    כי אתא רבין, אמר: מעשה בא לפני רבי בבית שערים, ולא פסק לה מזונות. לפני רבי ישמעאל בציפורי, ופסק לה מזונות. אמר רבי יוחנן: מה ראה רבי שלא פסק לה? דהא לא נחלקו חנן ובני כהנים גדולים אלא לענין שבועה, אבל מזונות יהבינן לה. אמר ליה רב שמן בר אבא: כבר תרגמה שמואל בבבל כששמעו בו שמת. אמר ליה: פתריתו בה כול …
    כי אתא רבין, אמר: מעשה בא לפני רבי בבית שערים, ולא פסק לה מזונות. לפני רבי ישמעאל בציפורי, ופסק לה מזונות. אמר רבי יוחנן: מה ראה רבי שלא פסק לה? דהא לא נחלקו חנן ובני כהנים גדולים אלא לענין שבועה, אבל מזונות יהבינן לה. אמר ליה רב שמן בר אבא: כבר תרגמה שמואל בבבל כששמעו בו שמת. אמר ליה: פתריתו בה כולי האי?
  78. Ketubot 109b אמר רבי יוחנן halacha ruling land claims
    Rabbi Yohanan rules that one who claims he transferred only a single furrow is believed.
    אמר: אי הוה אבוהון דיתמי קיים, הוה טעין ואמר: ״תלם אחד עשיתי לך״. אמר ליה: שפיר קאמרת. דאמר רבי יוחנן, אם טען ואמר ״תלם אחד עשיתי לך״ — נאמן. זיל הב ליה מיהת תלם אחד.
  79. Ketubot 109b אמר רבי יוחנן halacha ruling land claims
    Rabbi Yohanan rules that one who claims he repurchased the property is believed.
    הוה עלה ריכבא דדיקלי, אמר ליה: אי הוה אבוהון דיתמי קיים, הוה טעין ואמר, חזרתי ולקחתי ממנו. אמר ליה: שפיר קאמרת. דאמר רבי יוחנן: אם טען ואמר ״חזרתי ולקחתיו ממנו״ — נאמן. אמר אביי: האי מאן דמוקים אפוטרופא — נוקים כי האי דידע לאפוכי בזכותא דיתמי.
  80. Ketubot 111a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba aggada exegesis land of israel
    Rabbi Yohanan teaches that one who walks four cubits in the Land of Israel is assured a share in the World to Come.
    ״ורוח להולכים בה״, אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
  81. Ketubot 111b אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue resurrection
    Rabbi Yohanan objects that the cited verse concerns one who abandons himself to idolatry.
    אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודה זרה הוא דכתיב. אמר ליה: מקרא אחר אני דורש, דכתיב: ״כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל״, כל המשתמש באור תורה — אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה — אין אור תורה מחייהו.
  82. Ketubot 111b אמר רבי יוחנן aggada exegesis kindness
    Rabbi Yohanan teaches that smiling at another person is better than giving him milk to drink.
    מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב, שנאמר: ״ולבן שנים מחלב״, אל תקרי ״לבן שינים״ אלא ״לבון שינים״.

Nedarim (36)

  1. Nedarim 10a רבי יוחנן אמר halacha dispute vow substitutes
    Rabbi Yohanan holds that substitute terms used for vows are words from foreign languages.
    גמ' איתמר כינויין, רבי יוחנן אמר: לשון אומות הן. רבי שמעון בן לקיש אמר: לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו. וכן הוא אומר: ״בחדש אשר בדא מלבו״.
  2. Nedarim 14a אמר רבי יוחנן halacha dispute torah vow
    Rabbi Yohanan rules that one who vows by the Torah must seek release from a sage.
    והתניא: הנודר בתורה — לא אמר כלום. ואמר רבי יוחנן: וצריך שאלה לחכם. ואמר רב נחמן: ותלמיד חכם אינו צריך שאלה.
  3. Nedarim 15a אמר רבי יוחנן halacha ruling impossible oath
    Rabbi Yohanan rules that one who swears not to sleep for three days is flogged and may sleep immediately.
    ואי דלא יהיב שיעורא, מי שבקינן ליה עד דעבר איסור ״בל יחל״? והאמר רבי יוחנן: ״שבועה שלא אישן שלשה ימים״ — מלקין אותו וישן לאלתר!
  4. Nedarim 20b אמר רבי יוחנן halacha dispute marital intimacy
    Rabbi Yohanan rules in the sages' name that the law does not follow Yohanan ben Dehavai and permits a man to do as he wishes with his wife.
    אמר רבי יוחנן: זו דברי יוחנן בן דהבאי, אבל אמרו חכמים: אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו — עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאכלו במלח — אוכלו. צלי — אוכלו. מבושל — אוכלו. שלוק — אוכלו. וכן דג הבא מבית הצייד.
  5. Nedarim 20b אמר רבי יוחנן halacha other marital intimacy
    Rabbi Yohanan rules that the law does not follow Yohanan ben Dehavai.
    אמר אמימר: מאן מלאכי השרת — רבנן, דאי תימא מלאכי השרת ממש, אמאי אמר רבי יוחנן אין הלכה כיוחנן בן דהבאי? הא אינהו בקיאי בצורת הולד טפי! ואמאי קרו להו מלאכי השרת — דמצייני כמלאכי השרת.
  6. Nedarim 22a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis rash speech
    Rabbi Yohanan explains that Rabban Gamliel confronted an elder with a verse teaching that rash speech deserves the sword but sages' speech heals.
    ולא פתחינן בהדא אחרנייתא, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא סבא: ״יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא״. כל הבוטה — ראוי לדוקרו בחרב, אלא — לשון חכמים מרפא.
  7. Nedarim 30a אמר רבי יוחנן halacha ruling consecrated property
    Rabbi Yohanan rules that consecration returns after the owner redeems the items but not after others redeem them.
    איתער בהו רבי ירמיה, אמר להו: מאי קא מדמיתון פדאן הוא לפדאום אחרים? הכי אמר רבי יוחנן: פדאן הוא — חוזרות וקדושות, פדאום אחרים — אין חוזרות וקדושות. ואשה כפדאוה אחרים דמיא.
  8. Nedarim 30a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling consecrated property
    Rabbi Yohanan rules that items redeemed by others do not become consecrated again.
    איתמר נמי, אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שפדאן הוא, אבל פדאום אחרים — אין חוזרות וקדושות.
  9. Nedarim 32a רבי יוחנן אמר aggada dispute abraham
    Rabbi Yohanan says Abraham was punished because he kept people from entering beneath the wings of the Divine Presence.
    ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״במה אדע כי אירשנה״. ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: ״תן לי הנפש והרכש קח לך״.
  10. Nedarim 35b אמר רבי יוחנן halacha exegesis atonement offerings
    Rabbi Yohanan rules that everyone requires consent for an offering except those lacking atonement, since a person may bring such offerings for minor children.
    וליטעמיך, ליתני: מקריב עליו קרבנות! אלא, מחוסרי כפרה שאני. דאמר רבי יוחנן: הכל צריכין דעת, חוץ ממחוסרי כפרה. שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים, שנאמר: ״זאת תורת הזב״, בין גדול בין קטן.
  11. Nedarim 36a אמר רבי יוחנן halacha ruling atonement offerings
    Rabbi Yohanan rules that everyone requires consent except one lacking atonement, for whom another may bring an offering.
    גופא, אמר רבי יוחנן: הכל צריכין דעת חוץ ממחוסר כפרה, שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים. אלא מעתה יביא אדם חטאת חלב על חבירו, שכן אדם מביא על אשתו שוטה, כרבי יהודה. אלמה אמר רבי אלעזר: הפריש חטאת חלב על חבירו — לא עשה כלום!
  12. Nedarim 36a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling sin offering
    Rabbi Yohanan rules that an offering set aside by one who later becomes insane remains disqualified even after he recovers.
    ואי דאכלה כשהיא פקחת, ונשתטית — הא אמר רבי ירמיה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אכל חלב והפריש קרבן, ונשתטה וחזר ונשתפה — פסול, הואיל ונדחה — ידחה.
  13. Nedarim 36b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling sacrificial agency
    Rabbi Yohanan rules that the consecrator adds the fifth, the person gaining atonement effects substitution, and one donating produce for another retains the benefit of disposal.
    תא שמע, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש מוסיף חומש, ומתכפר — עושה תמורה. והתורם משלו על שאינו שלו — טובת הנאה שלו.
  14. Nedarim 37a רבי יוחנן אמר halacha dispute teaching fees
    Rabbi Yohanan holds that payment for teaching Scripture compensates the teacher for dividing the verses into sense units.
    רב אמר: שכר שימור. ורבי יוחנן אמר: שכר פיסוק טעמים.
  15. Nedarim 38a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine presence
    Rabbi Yohanan teaches from Moses that God rests the Divine Presence only upon one who is strong, wealthy, wise, and humble.
    אמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו, וכולן ממשה. גבור, דכתיב: ״ויפרש את האהל על המשכן״, ואמר מר: משה רבינו פרסו, וכתיב: ״עשר אמות ארך הקרש וגו'״. אימא דאריך וקטין!
  16. Nedarim 38a אמר רבי יוחנן aggada exegesis prophets wealth
    Rabbi Yohanan teaches that all the prophets were wealthy, as shown by Moses, Samuel, Amos, and Jonah.
    אמר רבי יוחנן: כל הנביאים עשירים היו, מנלן — ממשה ומשמואל מעמוס ומיונה.
  17. Nedarim 38a אמר רבי יוחנן aggada exegesis jonah
    Rabbi Yohanan interprets Jonah's payment as the fare for the entire ship.
    יונה, דכתיב: ״ויתן שכרה וירד בה״, ואמר רבי יוחנן: שנתן שכרה של ספינה כולה. אמר רבי רומנוס: שכרה של ספינה הויא ארבעת אלפים דינרי דהבא.
  18. Nedarim 38a אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah learning
    Rabbi Yohanan teaches that Moses initially learned and forgot the Torah until it was given to him as a gift.
    ואמר רבי יוחנן: בתחלה היה משה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה, שנאמר: ״ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו״.
  19. Nedarim 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha ruling vowed benefit
    Rabbi Yohanan permits one forbidden by vow to benefit from another to give that person a cup of peace.
    אמר רבי יעקב: המדיר בנו לתלמוד תורה — מותר למלאות לו חבית של מים, ולהדליק לו את הנר. רבי יצחק אמר: לצלות לו דג קטן. אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: המודר הנאה מחבירו — מותר להשקותו כוס של שלום. מאי ניהו? הכא תרגימו: כוס של בית האבל. במערבא אמרי: כוס של בית המרחץ.
  20. Nedarim 41b אמר רבי יוחנן halacha ruling visiting sick
    Rabbi Yohanan rules that one does not visit a person suffering from bordam or mention the illness by name.
    אמר רבי יוחנן: בורדם, אין מבקרים ואין מזכירין שמו. מאי טעמא? אמר רבי אלעזר: מפני שהוא כמעיין הנובע. ואמר רבי אלעזר: למה נקרא שמו ״בורדם״ — שהוא כמעיין הנובע.
  21. Nedarim 43a אמר רבי יוחנן halacha exegesis ownerless property
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Yose treats ownerless property like a gift, which leaves its owner only when acquired by another.
    גמ' אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי יוסי? קסבר: הפקר כמתנה. מה מתנה — עד דאתיא מרשות נותן לרשות מקבל, אף הפקר — עד דאתיא לרשות זוכה.
  22. Nedarim 45a אמר רבי יוחנן halacha ruling ownerless property
    Rabbi Yohanan transmits that a declaration before three people renders property ownerless, but a declaration before two does not.
    איבעית אימא: הא דאפקריה באנפי תרין, והא דאפקריה באפי תלתא. דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל המפקיר בפני שלשה — הוי הפקר, בפני שנים — לא הוי הפקר.
  23. Nedarim 55a אמר רבי יוחנן halacha ruling grain vow
    Rabbi Yohanan rules that all agree a vow from grain forbids only the five species of grain.
    רבי מאיר אומר: הנודר מן התבואה וכו'. אמר רבי יוחנן: הכל מודים בנודר מן התבואה שאין אסור אלא מחמשת המינין. תניא נמי הכי: שוין בנודר מן התבואה שאין אסור אלא מחמשת המינין. פשיטא! מהו דתימא: ״תבואה״ — כל מלי משמע, קמשמע לן דלא משמע כל מלי.
  24. Nedarim 56b אמר רבי יוחנן halacha exegesis city boundaries
    Rabbi Yohanan derives from the verse about Joshua at Jericho that a city's outskirts count as the city.
    גמ' מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״ויהי בהיות יהושע ביריחו וגו'״, מאי ביריחו? אילימא ביריחו ממש, והכתיב: ״ויריחו סגרת ומסגרת״! אלא שמע מינה בעיבורה.
  25. Nedarim 57b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling forbidden growth
    Rabbi Yohanan rules that a young branch grafted onto an old tree remains forbidden despite increasing two hundredfold.
    מאן נינהו תרין? דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ילדה שסיבכה בזקינה, ובה פירות, אף על פי שהוסיפה מאתים — אסור.
  26. Nedarim 57b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling tithing onions
    Rabbi Yohanan rules that a tithed litra of onions that is replanted must be tithed according to its entire later yield.
    הדר אתא לקמיה דרבי אמי ופשיט ליה מן הדא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה, מתעשרת לפי כולה. אלמא אותן גידולין מבטלין עיקר.
  27. Nedarim 59a אמר רבי יוחנן halacha dialogue tithing onions
    Rabbi Yohanan rules that a tithed litra of onions that is replanted must be tithed according to its entire later yield.
    גופא, אמר רבי יוחנן: ליטרא בצלים שתיקנה וזרעה — מתעשרת לפי כולה. יתיב רבה וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רב חסדא: מאן צאית לך ולרבי יוחנן רבך! היתר שבהן להיכן הלך? אמר ליה: מי לא תנן דכוותה: בצלים שירדו עליהם גשמים וצימחו,
  28. Nedarim 62a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis torah honor
    Rabbi Yohanan teaches that one who exploits the crown of Torah is uprooted from the world.
    ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם. קל וחומר: ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול, שנאמר: ״ובאו בה פריצים וחיללוה״, כיון שפרצום נעשו חול — נעקר מן העולם, דכתיב: ״בה בליליא קטיל בלשצר״, המשתמש בכתרה של תורה, שהוא חי וקיים לעולם — על אחת כמה וכמה.
  29. Nedarim 64b אמר רבי יוחנן aggada exegesis dathan and abiram
    Rabbi Yohanan, citing Rabbi Shimon ben Yohai, teaches that every biblical occurrence of 'quarreling' or 'standing' men refers to Dathan and Abiram.
    ורבנן מאי טעמייהו? קסברי: הנהו מי מייתי? והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל מקום שנאמר ״נצים״ ו״נצבים״, אינן אלא דתן ואבירם. אלא אמר ריש לקיש: שירדו מנכסיהן.
  30. Nedarim 65a רבי יוחנן אמר halacha dispute vow dissolution
    Rabbi Yohanan explains that the person seeking release from the vow is told that the threatening person has already died or repented.
    גמ' ״קונם שאני נכנס לבית זה שהכלב וכו'״ — מת נולד הוא! אמר רב הונא: נעשה כתולה נדרו בדבר. ורבי יוחנן אמר: כבר מת וכבר עשה תשובה, קאמרי ליה.
  31. Nedarim 69a אמר רבי יוחנן halacha ruling vow affirmation
    Rabbi Yohanan rules that one may seek release from affirming a vow but not from annulling it.
    תא שמע דאמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם, ואין נשאלין על ההפר.
  32. Nedarim 77b אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat vows
    Rabbi Yohanan rules that a husband who implicitly annuls his wife's vow on Shabbat must also annul it in his heart.
    לא יאמר אדם לאשתו בשבת ״מופר ליכי״, ״בטיל ליכי״, כדרך שאומר לה בחול, אלא אומר לה: ״טלי ואכלי״, ״טלי ושתי״, והנדר בטל מאליו. אמר רבי יוחנן: וצריך שיבטל בלבו.
  33. Nedarim 77b אמר רבי יוחנן halacha ruling vow formulas
    Rabbi Yohanan rules that a sage using a husband's annulment formula, or a husband using a sage's release formula, accomplishes nothing.
    אמר רבי יוחנן: חכם שאמר בלשון בעל, ובעל שאמר בלשון חכם — לא אמר כלום.
  34. Nedarim 79a אמר רבי יוחנן halacha ruling vow affirmation
    Rabbi Yohanan rules that one may seek release from affirming a vow but not from annulling it.
    אשכחן חומר בהקם מבהפר, בהפר מבהקם מנא לן? אמר רבי יוחנן: נשאלין על ההקם, ואין נשאלין על ההפר.
  35. Nedarim 82b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha dispute vow annulment
    Rabbi Yohanan rules that when a woman vows against two loaves, her husband may annul the vow only for the loaf whose denial causes suffering.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: נדרה משתי ככרות, באחת מתענה, ובאחת אין מתענה, מתוך שהוא מפר למתענה — מפר לשאינו מתענה. ורב אסי אמר רבי יוחנן: מפר למתענה, ואין מפר לשאין מתענה.
  36. Nedarim 87b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute vow annulment
    Rabbi Yohanan reports that the sages equate affirmation with annulment, so each applies only to what was explicitly affirmed or annulled.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: מקיש הקמה להפרה; מה הפרה — מה שהפר הפר, אף הקמה — מה שקיים קיים.

Nazir (38)

  1. Nazir 3b רבי יוחנן אמר halacha ruling nazirite vows
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Meir's position rests on concern that the speaker accepted the birds required by a defiled nazirite, not that he attached his vow to another object.
    רבי יוחנן אמר: דכולי עלמא לא מתפיס. אלא, היינו טעמא דרבי מאיר: דחיישינן שמא צפורי נזיר טמא קיבל עליו.
  2. Nazir 8a רבי יוחנן אמר halacha ruling nazirite vows
    Rabbi Yohanan explains that here the person has entered a nazirite vow and has no defined means of ending it.
    רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבי יהודה, התם לא נחית ליה לנזירות. הכא נחית ליה לנזירות, במאי לסלוקיה מיניה?
  3. Nazir 9b רבי יוחנן אמר halacha ruling vow intent
    Rabbi Yohanan explains that the ruling applies when the person says that, had he known such a vow was invalid, he would have phrased it differently.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא דברי הכל — באומר ״אילו הייתי יודע שאין נודרין כך, לא נדרתי כך אלא כך״.
  4. Nazir 9b רבי יוחנן אמר halacha dialogue nazirite vows
    Rabbi Yohanan includes even one who completes the phrase with lentils, while framing the statement as a response to Hezekiah's position.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו ״מן העדשים״. והא רבי יוחנן הוא דאמר, באומר ״אילו הייתי יודע שאין נודרין כך, לא נדרתי כך אלא כך״! לדבריו דחזקיה הוא דקאמר.
  5. Nazir 11b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yohanan begins a teaching about one who speaks to his agent, but the ruling is truncated.
    אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: האומר לשלוחו
  6. Nazir 14a רבי יוחנן אמר halacha dispute nazirite impurity
    Rabbi Yohanan rules that becoming impure during the nazirite term undertaken for one's son cancels the preceding count.
    נטמא בימי בנו, רבי יוחנן אמר: סותר. ריש לקיש אמר: אינו סותר.
  7. Nazir 14a רבי יוחנן אמר halacha dispute nazirite impurity
    Rabbi Yohanan rules that impurity cancels the preceding count because the periods constitute one extended nazirite term.
    רבי יוחנן אמר סותר — חדא נזירות אריכתא היא, ריש לקיש אמר אינו סותר — נזירות דידיה לחוד, ודבריה לחוד.
  8. Nazir 14b רבי יוחנן אמר halacha dispute nazirite impurity
    Rabbi Yohanan rules that becoming impure during one's period of leprosy cancels the preceding nazirite count.
    נטמא בימי צרעתו — רבי יוחנן אמר: סותר. ריש לקיש אמר: אינו סותר.
  9. Nazir 14b רבי יוחנן אמר halacha dispute nazirite impurity
    Rabbi Yohanan rules that impurity during leprosy cancels the count because the person remains under a nazirite obligation.
    רבי יוחנן אמר סותר, דהא בנזירות קאי. ריש לקיש אמר אינו סותר — צרעת לחוד ונזירות לחוד.
  10. Nazir 14b אמר רבי יוחנן halacha dispute nazirite impurity
    Rabbi Yohanan treats successive nazirite periods as one nazirite status but might distinguish a period of leprosy from naziriteship.
    וצריכא, דאי איתמר בהך קמייתא, בההיא אמר רבי יוחנן סותר — שם נזירות אחת היא. אבל בהא אימא מודה ליה לריש לקיש, דנזיר לחוד וצרעת לחוד.
  11. Nazir 15b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue zav impurity
    Rabbi Yohanan tells Rabbi Oshaya that a zav sighting on the seventh day should cancel only that day.
    ואף רבי אושעיא סבר למפרע מדרבנן, דתניא, רבי אושעיא אמר: (אבל) הרואה זב בשביעי שלו — סותר את שלפניו. ואמר ליה רבי יוחנן: לא נסתור אלא יומו.
  12. Nazir 16b רבי יוחנן אמר halacha dispute cemetery nazirite
    Rabbi Yohanan rules that a nazirite vow taken in a cemetery takes effect, remaining suspended until the person can become pure.
    גמ' איתמר, מי שנזר והוא בבית הקברות, רבי יוחנן אמר: נזירות חלה עליו, וריש לקיש אמר: אין נזירות חלה עליו. רבי יוחנן אמר נזירות חלה עליו, סבר: מיתלא תליא וקיימא, כיון דמשכחא טהרה, חיילא. וריש לקיש אמר: אין נזירות חלה עליו. אי הדר ואמר — חיילא עליה, ואי לא — לא.
  13. Nazir 23a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis religious intention
    Rabbi Yohanan interprets the verse about divine paths through two people eating paschal offerings, one for the commandment and one for gluttony.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם״ — משל לשני בני אדם שצלו את פסחיהן, אחד אכלו לשום מצוה, ואחד אכלו לשום אכילה גסה. זה שאכלו לשום מצוה — ״וצדקים ילכו בם״. וזה שאכלו לשום אכילה גסה — ״ופשעים יכשלו בם״.
  14. Nazir 23a אמר רבי יוחנן aggada exegesis sin
    Rabbi Yohanan teaches that the entire cited verse is stated in reference to transgression.
    ודלמא הוא נמי לשום מצוה איכווין? אמר רבי יוחנן: כל הפסוק הזה על שם עבירה נאמר.
  15. Nazir 23b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sisera and jael
    Rabbi Yohanan teaches from the verse that the wicked man had intercourse seven times at that moment.
    אמר רבי יוחנן: שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה, שנאמר: ״בין רגליה כרע נפל שכב וגו'״.
  16. Nazir 23b אמר רבי יוחנן aggada maxim wickedness
    Rabbi Yohanan teaches that every benefit bestowed by the wicked is harmful to the righteous.
    והא קא מתהניא מבעילה דיליה? אמר רבי יוחנן: כל טובתן של רשעים — אינה אלא רעה אצל צדיקים,
  17. Nazir 23b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis reward for speech
    Rabbi Yohanan derives that God does not withhold reward even for refined speech, contrasting the treatment of Moab with harsher treatment still allowed.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מקפח אפילו שכר שיחה נאה, דאילו בכירה דקריתיה מואב, אמר ליה רחמנא ״אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה״. מלחמה הוא דלא, אבל צעורי צערינן.
  18. Nazir 25a אמר רבי יוחנן halacha dispute nazirite offerings
    Rabbi Yohanan rules that the treatment of money containing mixed sin-offering funds is a received law concerning a nazirite.
    והלא דמי חטאת מעורבין בהן? אמר רבי יוחנן: הלכה היא בנזיר. ריש לקיש אמר: ״לכל נדריהם ולכל נדבותם״, התורה אמרה: מותר נדר יהא לנדבה.
  19. Nazir 28b רבי יוחנן אמר halacha dispute nazirite offerings
    Rabbi Yohanan states that the distinction applying to a man but not a woman is a received law concerning a nazirite.
    גמ' איש — אין, אבל אשה — לא. מאי טעמא? רבי יוחנן אמר: הלכה היא בנזיר. ורבי יוסי ברבי חנינא
  20. Nazir 30a אמר רבי יוחנן halacha ruling nazirite inheritance
    Rabbi Yohanan states that the rule concerning a son's inheritance rather than a daughter's is a received law concerning a nazirite.
    גמ' מאי טעמא? אמר רבי יוחנן: הלכה היא בנזיר. פשיטא! מאי למימרא: דבן יורש את אביו, בת לא?
  21. Nazir 35b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis forbidden mixtures
    Rabbi Yohanan teaches from the word 'soaked' that permitted matter does not combine with forbidden matter except for nazirite prohibitions.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מאיסורי נזיר, שהרי אמרה תורה: ״משרת״.
  22. Nazir 36a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling priestly food
    Rabbi Yohanan explains that the place of contact is disqualified because a non-priest receives lashes for eating an olive-sized portion of it.
    והוינן בה: מקום מגעו אמאי פסול? ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מה טעם — הואיל וזר לוקה עליה בכזית.
  23. Nazir 42b אמר רבי יוחנן halacha ruling nazirite impurity
    Rabbi Yohanan distinguishes the case as one occurring inside a house.
    טומאה וביאה נמי, הא מיטמא וקאי! אמר רבי יוחנן: כאן בבית,
  24. Nazir 43a אמר רבי יוחנן halacha dispute corpse impurity
    Rabbi Yohanan says the difference between the positions is only their respective interpretations of the biblical wording.
    מאי בינייהו? אמר רבי יוחנן: משמעות דורשין איכא בינייהו. ריש לקיש אמר: גוסס איכא בינייהו. למאן דאמר מ״להחלו״ — אפילו גוסס, למאן דאמר ״במותם״ — עד שימות אין, גוסס לא.
  25. Nazir 50b רבי יוחנן אמר halacha dispute corpse dust
    Rabbi Yohanan defines a full ladle of corpse dust as the amount that fills both cupped hands.
    ועל מלא תרווד רקב. וכמה שיעורו? חזקיה אמר: מלא פיסת היד, רבי יוחנן אמר: מלא חפניו. תנן: מלא תרווד רקב שאמרו, ישנן מעיקר אצבעות ולמעלה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: מלא חפניו.
  26. Nazir 51a אמר רבי יוחנן halacha ruling corpse dust
    Rabbi Yohanan rules that two corpses buried together render each other extraneous matter that prevents formation of qualifying corpse dust.
    אמר רב שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן: שני מתים שקברן זה עם זה — נעשו גלגלין זה לזה. מתיב רב נתן: רקב הבא משני מתים — טמא!
  27. Nazir 51a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling corpse dust
    Rabbi Yohanan rules that hair cut from a corpse and buried with it becomes extraneous matter that prevents formation of qualifying corpse dust.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: גזז שערו וקברו עמו — נעשה לו גלגלין. תנן התם: כל שבמת טמא, חוץ מן השינים והשער והצפורן. ובשעת חיבורן — כולן טמאין.
  28. Nazir 53b רבי יוחנן אמר halacha dispute nazirite impurity
    Rabbi Yohanan rules that a nazirite does not shave for a limb lacking the requisite amount of flesh.
    על אבר מן המת ועל אבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי. אין עליהן בשר כראוי, מאי? רבי יוחנן אמר: אין הנזיר מגלח עליהן. ריש לקיש אמר: הנזיר מגלח עליהן.
  29. Nazir 53b רבי יוחנן אמר halacha dispute nazirite impurity
    Rabbi Yohanan infers that a nazirite shaves only for a limb bearing an olive-sized amount of flesh, not for one without it.
    רבי יוחנן אמר: אין הנזיר מגלח עליהן, דהא קתני ברישא: על אבר מן המת ועל אבר מן החי וכו' שיש עליהן כזית בשר — אין, אבל אין עליהם — לא.
  30. Nazir 53b רבי יוחנן אמר halacha dialogue mishnah interpretation
    Rabbi Yohanan responds that a Mishnah does not restate in its latter clause what is already implied.
    ורבי יוחנן אמר לך: כל היכא דמשמע מכללא, לא קתני בסיפא.
  31. Nazir 58b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling body hair removal
    Rabbi Yohanan rules that removing armpit or pubic hair incurs rabbinic lashes.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה. מיתיבי: העברת שיער אינה מדברי תורה, אלא מדברי סופרים. מאי ״לוקה״ נמי דקאמר — מדרבנן.
  32. Nazir 59a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling body hair removal
    Rabbi Yohanan rules that removing armpit or pubic hair violates the prohibition against a man wearing a woman's garment.
    איכא דאמרי: אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המעביר בית השחי ובית הערוה לוקה משום ״לא ילבש גבר שמלת אשה״. מיתיבי: העברת שיער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים. הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה עובר משום ״לא ילבש גבר שמלת אשה״.
  33. Nazir 61a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha exegesis gentile inheritance
    Rabbi Yohanan teaches from the verse about Esau's possession of Mount Seir that a gentile inherits his father by Torah law.
    שאני הכא, דאמר קרא: ״לאביו ולאמו לא יטמא״, במי שיש לו אב, יצא גוי שאין לו אב. למאי? אילימא לענין ירושה, והאמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: גוי יורש את אביו דבר תורה, שנאמר: ״כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר״!
  34. Nazir 61b אמר רבי יוחנן halacha dialogue gentile nazirite
    Rabbi Yohanan challenges the proposed derivation by noting that Scripture does not say 'permanent nazirite.'
    אימא: בני ישראל נוזרין נזירות עולם, ואין הגוים נוזרים נזירות עולם. יכול לא יהו נזירים — תלמוד לומר: ״איש״! אמר רבי יוחנן: מי כתיב ״נזיר עולם״?
  35. Nazir 61b אמר רבי יוחנן halacha dialogue nazirite minors
    Rabbi Yohanan states that a father's ability to impose naziriteship on his son is a received law concerning a nazirite.
    אימא: בני ישראל מדירין בניהם בנזיר, ואין הגוים מדירין בניהם בנזיר. יכול לא יהו נזירים — תלמוד לומר: ״איש״! האמר רבי יוחנן: הלכה היא בנזיר.
  36. Nazir 62a אמר רבי יוחנן halacha dialogue nazirite minors
    Rabbi Yohanan states that the relevant rule is a received law concerning a nazirite.
    יכול לא יהו נזירין — תלמוד לומר: ״איש״! האיתמר אמר רבי יוחנן: הלכה היא בנזיר.
  37. Nazir 63a אמר רבי יוחנן halacha ruling nazirite shaving
    Rabbi Yohanan identifies the teaching with Rabbi Eliezer, who holds that the nazirite's shaving is indispensable.
    אם עד שלא גילח וכו'. מאן תנא? אמר רבי יוחנן: רבי אליעזר היא, דאמר: תגלחת מעכבת.
  38. Nazir 65a אמר רבי יוחנן halacha ruling grave excavation
    Rabbi Yohanan, citing Ben Azzai, rules that one removes loose earth and digs three fingerbreadths into virgin soil.
    הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: וכמה שיעור תפוסה? אמר רבי יוחנן משום בן עזאי: נוטל עפר תיחוח, וחופר בבתולה שלש אצבעות.

Sotah (63)

  1. Sotah 2a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis matchmaking
    Rabbi Yohanan teaches from a verse that matching spouses is as difficult as splitting the Red Sea.
    אמר רב שמואל בר רב יצחק: כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי: אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, שנאמר: ״כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים״. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וקשין לזווגן כקריעת ים סוף, שנאמר: ״אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות״.
  2. Sotah 2b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling sotah warning
    Rabbi Yohanan says that even according to Rabbi Yosei son of Rabbi Yehudah, the proposed rule has no workable limit.
    אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: אף לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף.
  3. Sotah 2b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling sotah warning
    Rabbi Yohanan says that according to Rabbi Yosei son of Rabbi Yehudah, even the Mishnah's rule has no workable limit.
    אלא אי איתמר — הכי איתמר, אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: לדברי רבי יוסי ברבי יהודה, אף למשנתינו אין לדבר סוף.
  4. Sotah 4b אמר רבי יוחנן aggada ruling marriage destiny
    Rabbi Yohanan says that each person personally estimated the spouse fitting for him.
    אמר רב יצחק בר רב יוסף אמר רבי יוחנן: כל אחד ואחד — בעצמו שיער. והאיכא בן עזאי דלא נסיב?
  5. Sotah 4b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis arrogance
    Rabbi Yochanan teaches that an arrogant person will ultimately stumble into adultery.
    ומאי ״ואשת איש נפש יקרה תצוד״? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל אדם שיש בו גסות הרוח — לבסוף נכשל באשת איש, שנאמר: ״ואשת איש נפש יקרה תצוד״.
  6. Sotah 4b אמר רבי יוחנן aggada exegesis arrogance
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yochai that arrogance is equivalent to idolatry.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל אדם שיש בו גסות הרוח — כאילו עובד עבודה זרה. כתיב הכא: ״תועבת ה' כל גבה לב״, וכתיב התם: ״ולא תביא תועבה אל ביתך״.
  7. Sotah 4b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yochanan introduces a statement whose content is not preserved in this passage.
    אלא אמר רבי יוחנן:
  8. Sotah 5a אמר רבי יוחנן aggada exegesis human mortality
    Rabbi Yochanan interprets the Hebrew words for a person and flesh as allusions to ash, blood, bile, shame, decay, and worms.
    אמר רבי יוחנן, אדם: אפר, דם, מרה. בשר: בושה, סרוחה, רמה. איכא דאמרי: שאול, דכתיב בשין.
  9. Sotah 7b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani aggada exegesis biblical blessings
    Rabbi Yochanan asks how the juxtaposed blessings of Reuben and Judah should be interpreted.
    דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״יחי ראובן ואל ימת״, ״וזאת ליהודה״?
  10. Sotah 10a אמר רבי יוחנן aggada exegesis samson
    Rabbi Yochanan interprets Samson's grinding in prison as sexual servitude imposed by men who brought him their wives.
    ״ויהי טוחן בבית האסורים״. אמר רבי יוחנן: אין טחינה אלא לשון עבירה, וכן הוא אומר: ״תטחן לאחר אשתי״. מלמד שכל אחד ואחד הביא לו את אשתו לבית האסורים כדי שתתעבר הימנו. אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: קמי דשתי חמרא — חמרא, קמי רפוקא (גרידיא — דובלא).
  11. Sotah 10a אמר רבי יוחנן aggada exegesis adultery
    Rabbi Yochanan teaches that a man's adultery leads his wife to commit adultery against him.
    ואמר רבי יוחנן: כל המזנה — אשתו (מזננת) [מזנה] עליו, שנאמר: ״אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי״, וכתיב: ״תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין״, והיינו דאמרי אינשי: איהו בי קארי, ואיתתיה בי בוציני.
  12. Sotah 10a אמר רבי יוחנן aggada exegesis samson
    Rabbi Yochanan teaches that Samson judged Israel like God and bore a name alluding to God because he protected his generation.
    ואמר רבי יוחנן: שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים, שנאמר: ״דן ידין עמו כאחד וגו'״. ואמר רבי יוחנן: שמשון על שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא, שנאמר: ״כי שמש ומגן ה' אלהים וגו'״. אלא מעתה, לא ימחה! אלא: מעין שמו של הקדוש ברוך הוא: מה הקדוש ברוך הוא מגין על כל העולם כולו — אף שמשון מגין בדורו על ישראל.
  13. Sotah 10a אמר רבי יוחנן aggada exegesis physical disability
    Rabbi Yochanan teaches from Scripture that Balaam was lame in one leg and Samson in both legs.
    ואמר רבי יוחנן: בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר ״וילך שפי״. שמשון חיגר בשתי רגליו היה, שנאמר: ״שפיפן עלי ארח״.
  14. Sotah 10b אמר רבי יוחנן aggada exegesis tamar
    Rabbi Yochanan interprets the psalm as alluding to Tamar becoming mute when her identifying signs were removed and to David's descent from her.
    היינו דכתיב: ״למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם״, אמר רבי יוחנן: משעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונה אילמת. ״לדוד מכתם״: שיצא ממנה דוד, שהיה מך ותם לכל. דבר אחר: ״מכתם״ — שהיתה מכתו תמה, שנולד כשהוא מהול. דבר אחר: ״מכתם״ — כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו ללמוד תורה, כך בגדולתו.
  15. Sotah 10b אמר רבי יוחנן aggada maxim public shame
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yochai that one should enter a fiery furnace rather than publicly shame another person.
    ״והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה״. ותימא ליה מימר! אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנלן — מתמר.
  16. Sotah 12a אמר רבי יוחנן aggada exegesis marriage
    Rabbi Yochanan teaches that Scripture credits one who marries for the sake of Heaven as though he fathered his wife.
    ״עזובה״ — זו מרים, ולמה נקרא שמה עזובה — שהכל עזבוה מתחילתה. ״הוליד״ — והלא מינסב הוה נסיב לה! אמר רבי יוחנן: כל הנושא אשה לשם שמים — מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה.
  17. Sotah 12b אמר רבי יוחנן aggada exegesis pharaoh's daughter
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yochai that Pharaoh's daughter went down to cleanse herself from her father's idolatry.
    ״ותרד בת פרעה לרחוץ על היאר״, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מלמד שירדה לרחוץ מגלולי [בית] אביה, וכן הוא אומר: ״אם רחץ ה' את צואת בנות ציון וגו'״.
  18. Sotah 12b אמר רבי יוחנן aggada exegesis pharaoh's daughter
    Rabbi Yochanan interprets the maidens' walking as a reference to death.
    ״ונערתיה הולכות וגו'״, אמר רבי יוחנן: אין הליכה זו אלא לשון מיתה, וכן הוא אומר: ״הנה אנכי הולך למות״.
  19. Sotah 12b אמר רבי יוחנן aggada exegesis prophecy
    Rabbi Yochanan teaches that Pharaoh's daughter unknowingly prophesied that this child would fall into the river but no other would.
    ״זה״. אמר רבי יוחנן: מלמד שנתנבאה שלא מדעתה — זה נופל, ואין אחר נופל.
  20. Sotah 13a אמר רבי יוחנן aggada other israel's honor
    Rabbi Yochanan teaches that they initially withheld honor from Israel but showed honor after witnessing Israel's glory.
    אמר רבי יוחנן: בתחילה עד שלא ראו בכבודן של ישראל — לא נהגו בהן כבוד, ולבסוף שראו בכבודן — נהגו בהן כבוד.
  21. Sotah 13a אמר רבי יוחנן aggada exegesis burial sale
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak that the word for digging denotes a sale.
    אמרו ליה: זבינתה. אמר להו: נהי דזביני בכירותא, פשיטותא מי זביני? אמרו ליה: אין, דכתיב: ״בקברי אשר כריתי לי״, ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין ״כירה״ אלא לשון מכירה, שכן בכרכי הים קורין למכירה ״כירה״.
  22. Sotah 13b רבי יוחנן אמר aggada dispute moses' death
    Rabbi Yochanan associates Moses' death with the verse asking where wisdom can be found.
    ושמואל אמר: ״מי כהחכם ומי יודע פשר דבר״, ורבי יוחנן אמר: ״החכמה מאין תמצא״, ורב נחמן אמר: ״וימת שם משה וגו'״, סמליון אמר: ״וימת שם משה ספרא רבה דישראל״.
  23. Sotah 15a רבי יוחנן אמר halacha dispute meal offering
    Rabbi Yochanan rules that the handful permits the offering's remainder for consumption once fire has caught most of it.
    קרב הקומץ. למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. דאיתמר: הקומץ, מאימתי מתיר שיריים באכילה? רבי חנינא אמר: משתשלוט בו האור, רבי יוחנן אמר: משתיצת האור ברובו.
  24. Sotah 15b אמר רבי יוחנן halacha dispute laver water
    Rabbi Yochanan reports that Rabbi Yishmael requires spring water for the laver whereas the sages permit other water.
    לרבי ישמעאל הכי נמי. דאמר רבי יוחנן: מי כיור, רבי ישמעאל אומר: מי מעיין הן, וחכמים אומרים: משאר מימות הן.
  25. Sotah 21b אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah study
    Rabbi Yochanan teaches that Torah endures only in one who regards himself as nothing.
    ורבנן, האי ״אני חכמה״ מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא. דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן, שנאמר: ״אני חכמה שכנתי ערמה״. אמר רבי יוחנן: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר: ״והחכמה מאין תמצא״.
  26. Sotah 21b אמר רבי יוחנן both dispute legal cunning
    Rabbi Yochanan identifies a cunning wicked person as one who presents arguments to a judge before the opposing litigant arrives.
    היכי דמי רשע ערום? אמר רבי יוחנן: זה המטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו. רבי אבהו אומר: זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז. דתנן: מי שיש לו מאתים זוז — לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני. היה לו מאתים חסר דינר, אפילו אלף נותנין לו כאחת — הרי זה יטול.
  27. Sotah 21b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling orphans' property
    Rabbi Yochanan identifies wicked cunning with advising the sale of a small estate and rules that an orphan's prior sale of such property is valid.
    רבי אסי אמר רבי יוחנן: זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין. דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין — מה שמכרו מכרו.
  28. Sotah 22a אמר רבי יוחנן aggada story fear of sin
    Rabbi Yochanan says he learned fear of sin from a maiden who prayed that men not stumble because of her.
    איני? והאמר רבי יוחנן: למדנו יראת חטא מבתולה, וקיבול שכר מאלמנה. יראת חטא מבתולה — דרבי יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה: רבונו של עולם, בראת גן עדן ובראת גיהנם, בראת צדיקים ובראת רשעים. יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם.
  29. Sotah 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling nazirite inheritance
    Rabbi Yochanan rules as a received nazirite law that a man, but not a woman, may shave on account of a parent's nazirite offering.
    האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת בנה בנזיר. אמר רבי יוחנן, הלכה היא בנזיר: האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה. אמר רבי יוחנן: הלכה היא בנזיר.
  30. Sotah 27a רבי יוחנן אמר halacha ruling marriage
    Rabbi Yochanan advises marrying the daughter of a woman suspected of adultery rather than the suspected woman herself because the daughter retains a presumption of fitness.
    ורבי יוחנן אמר: ישא אדם בת דומה, ואל ישא דומה. שזו עומדת בחזקת כשרות, וזו אינה עומדת בחזקת כשרות.
  31. Sotah 29b אמר רבי יוחנן halacha dialogue ritual purity
    Rabbi Yochanan rejects Rabbi Yose's reasoning because food affected by one who immersed that day is unfit for terumah yet does not create a fourth degree of impurity in sacred food.
    אמר רבי יוחנן: טעם בריבי איני יודע מה הוא, שהרי תשובתו בצדו: אוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח, שפסול בתרומה ואינו עושה רביעי בקודש.
  32. Sotah 32b אמר רבי יוחנן both exegesis silent prayer
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yochai that prayer was instituted silently to avoid shaming sinners.
    וגנותו בקול רם?! והאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מפני מה תקנו תפלה בלחש, כדי שלא לבייש את עוברי עבירה. שהרי לא חלק הכתוב מקום בין חטאת לעולה!
  33. Sotah 32b אמר רבי יוחנן both exegesis silent prayer
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yochai that prayer was instituted silently to avoid shaming sinners.
    גופא, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מפני מה תיקנו תפלה בלחש — שלא לבייש את עוברי עבירה. שהרי לא חלק הכתוב מקום בין חטאת לעולה.
  34. Sotah 33a אמר רבי יוחנן both ruling prayer language
    Rabbi Yochanan teaches that ministering angels do not attend to one who petitions for personal needs in Aramaic because they do not know that language.
    ותפלה בכל לשון? והאמר רב יהודה: לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, דאמר רבי יוחנן: כל השואל צרכיו בלשון ארמי — אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי!
  35. Sotah 34b אמר רבי יוחנן aggada exegesis spies
    Rabbi Yochanan interprets the names Nahbi and Vofsi as indicating concealment of God's words and transgression of God's attributes.
    אמר רבי יוחנן, אף אנו נאמר: ״נחבי בן ופסי״, ״נחבי״ — שהחביא דבריו של הקדוש ברוך הוא. ״ופסי״ — שפיסע על מדותיו של הקדוש ברוך הוא.
  36. Sotah 35a אמר רבי יוחנן aggada exegesis spies
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yochai that the spies departed with the same evil intent with which they returned.
    וילכו ויבאו״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מקיש הליכה לביאה, מה ביאה — בעצה רעה, אף הליכה — בעצה רעה.
  37. Sotah 35a אמר רבי יוחנן aggada maxim slander
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Meir that slander cannot endure unless it begins with something true.
    ״ויספרו לו ויאמרו באנו וגו'״, וכתיב: ״אפס כי עז העם״, אמר רבי יוחנן (סימן אמת לבדו לויה) משום רבי מאיר: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו — אין מתקיים בסופו.
  38. Sotah 35a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis tisha bav
    Rabbi Yochanan teaches that Israel's needless weeping occurred on the eve of the Ninth of Av, which God consequently fixed as a time of weeping for generations.
    ״ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו״, אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו היום ערב תשעה באב היה, אמר הקדוש ברוך הוא: הן בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות.
  39. Sotah 35a אמר רבי יוחנן aggada exegesis world to come
    Rabbi Yochanan teaches that Uzza enters the World to Come, as his association with the enduring Ark indicates.
    ״וימת שם עם ארון האלהים״, אמר רבי יוחנן: עוזא בא לעולם הבא, שנאמר: ״עם ארון האלהים״ — מה ארון לעולם קיים, אף עוזא בא לעולם הבא.
  40. Sotah 35b אמר רבי יוחנן aggada exegesis ark journey
    Rabbi Yochanan reconciles two place-names by teaching that the site was first called Kidon and later Nakhon.
    כתיב ״כידן״, וכתיב ״נכון״. אמר רבי יוחנן: בתחלה כידון, ולבסוף נכון.
  41. Sotah 36b אמר רבי יוחנן aggada exegesis joseph
    Rabbi Yochanan teaches that Joseph and Potiphar's wife both intended to commit a sexual transgression.
    יוסף מאי היא — דכתיב: ״ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו״, אמר רבי יוחנן: מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו. ״ויבא הביתה לעשות מלאכתו״. רב ושמואל, חד אמר: לעשות מלאכתו ממש, וחד אמר: לעשות צרכיו נכנס.
  42. Sotah 36b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada story joseph
    Rabbi Yochanan recounts that Pharaoh defended Joseph's appointment by saying he perceived royal qualities in him.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בשעה שאמר לו פרעה ליוסף ״ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו'״, אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו? אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו.
  43. Sotah 42a אמר רבי יוחנן aggada exegesis shema
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yochai that even the merit of reciting Shema morning and evening prevents Israel from being delivered to its enemies.
    ״ואמר אליהם שמע ישראל״. מאי שנא ״שמע ישראל״? אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית — אי אתם נמסרין בידם.
  44. Sotah 42b אמר רבי יוחנן aggada exegesis goliath
    Rabbi Yochanan interprets Goliath's words as brazenly confronting God and teaches that God therefore decreed his fall by David.
    פלשתים באו בנצחונו של גלית כו'. גלית, אמר רבי יוחנן: שעמד בגילוי פנים לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״ברו לכם איש וירד אלי״, ואין ״איש״ אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״ה' איש מלחמה״. אמר הקדוש ברוך הוא: הריני מפילו על יד בן איש, שנאמר: ״ודוד בן איש אפרתי הזה״.
  45. Sotah 42b אמר רבי יוחנן aggada exegesis goliath
    Rabbi Yochanan teaches that Goliath appeared morning and evening to disrupt Shema and stood for forty days corresponding to the forty days in which the Torah was given.
    ״ויגש הפלשתי השכם והערב״, אמר רבי יוחנן: כדי לבטלן מקריאת שמע שחרית וערבית. ״ויתיצב ארבעים יום״, אמר רבי יוחנן: כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה.
  46. Sotah 42b רבי יוחנן אמר aggada dispute goliath
    Rabbi Yochanan interprets Goliath's title as indicating that he was the son of one hundred fathers and one mother.
    ״ויצא איש הבינים ממחנות פלשתים וגו'״. מאי ״בינים״? אמר רב: שמבונה מכל מום. ושמואל אמר: בינוני שבאחיו. דבי רבי שילא אמר: שהוא עשוי כבנין. רבי יוחנן אמר: בר מאה פפי וחדא נאנאי.
  47. Sotah 43b אמר רבי יוחנן halacha ruling war exemption
    Rabbi Yochanan attributes the teaching to Rabbi Eliezer ben Yaakov and rules that the war exemption applies to literal planting, not grafting or layering.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: הא מני — רבי אליעזר בן יעקב היא. לא אמר רבי אליעזר בן יעקב התם ״כרם״ כמשמעו? הכא נמי ״נטע״ כמשמעו: נוטע אין, מבריך ומרכיב לא.
  48. Sotah 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling orlah
    Rabbi Yochanan rules in the name of Rabbi Eliezer ben Yaakov that a young vine under a handbreadth remains liable for orlah under the specified planting arrangement.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: ילדה פחותה מטפח — חייבת בערלה כל שנותיה, דמתחזיא כבת שתא. והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב. אבל כוליה כרם — קלא אית ליה.
  49. Sotah 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha exegesis shema
    Rabbi Yochanan rules in the name of Rabbi Eliezer ben Yaakov that a corpse creates a four-cubit restriction for reciting Shema.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: מת תופס ארבע אמות לקריאת שמע, דכתיב: ״לעג לרש חרף עשהו״.
  50. Sotah 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling marriage
    Rabbi Yochanan reports in the name of Rabbi Eliezer ben Yaakov that a stepsister raised among brothers may not marry one of them because she appears to be their sister, though the passage rejects this concern.
    אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: חורגתא הגדילה בין האחין — אסורה לינשא לאחין, דמתחזיא כי אחתייהו. ולא היא, קלא אית ליה למילתא.
  51. Sotah 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling tithes
    Rabbi Yochanan rules in the name of Rabbi Eliezer ben Yaakov that gleanings, forgotten produce, and field corners processed on a threshing floor become fixed for tithing.
    ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן — הוקבעו למעשר. אמר עולא: לא אמרן אלא בשדה, אבל בעיר — קלא אית ליה למלתא.
  52. Sotah 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling vineyard mixtures
    Rabbi Yochanan rules in the name of Rabbi Eliezer ben Yaakov that a young vine under a handbreadth does not prohibit nearby seed under the specified planting arrangement.
    ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: ילדה הפחותה מטפח — אינה מקדשת את הזרעים. והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, אבל (כולי) [כוליה] כרם — מקדיש.
  53. Sotah 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) both other unclear
    Rabbi Yochanan introduces a teaching in the name of Rabbi Eliezer ben Yaakov whose content is not preserved in this passage.
    ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב:
  54. Sotah 44b אמר רבי יוחנן halacha ruling war categories
    Rabbi Yochanan explains that the sages' optional war is Rabbi Yehuda's commanded war, while the sages' commanded war is Rabbi Yehuda's obligatory war.
    במה דברים אמורים במלחמות הרשות כו', אמר רבי יוחנן: רשות דרבנן זו היא מצוה דרבי יהודה, מצוה דרבנן זו היא חובה דרבי יהודה.
  55. Sotah 46b רבי יוחנן אמר aggada dispute biblical gesture
    Rabbi Yohanan interprets the Canaanite as having shown the way with his finger.
    במה הראה להם? חזקיה אמר: בפיו עקם להם, רבי יוחנן אמר: באצבעו הראה להם. תניא כוותיה דרבי יוחנן: בשביל שכנעני זה הראה באצבעו, גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות.
  56. Sotah 46b רבי יוחנן אמר aggada dispute prophetic judgment
    Rabbi Yohanan says that Elisha saw that the youths possessed no trace of a mitzvah.
    ורבי יצחק נפחא אמר: בלורית ראה להן, כגויים. ורבי יוחנן אמר: ראה שלא היתה בהן לחלוחית של מצוה. ודלמא בזרעייהו ניהוה הוה? אמר רבי אלעזר: לא בם ולא בזרעם עד סוף כל הדורות.
  57. Sotah 47a אמר רבי יוחנן aggada maxim favor
    Rabbi Yohanan teaches that a place charms its residents, a woman charms her husband, and a purchase charms its buyer.
    ״ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה וגו'״. וכי מאחר דמים רעים וארץ משכלת, אלא מה טובתה? אמר רבי חנין: חן מקום על יושביו. אמר רבי יוחנן, שלשה חינות הן: חן מקום על יושביו, חן אשה על בעלה, חן מקח על (מקחו).
  58. Sotah 47a אמר רבי יוחנן aggada exegesis gehazi
    Rabbi Yohanan identifies the four lepers in the verse as Gehazi and his three sons.
    ומי שקיל כולי האי? כסף ובגדים הוא דשקיל! אמר רבי יצחק: באותה שעה היה אלישע עוסק בשמנה שרצים, אמר לו: רשע, הגיע עת ליטול שכר שמנה שרצים. ״וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם״. ״וארבעה אנשים היו מצרעים״, אמר רבי יוחנן: זה גחזי ושלשת בניו.
  59. Sotah 47a אמר רבי יוחנן aggada exegesis repentance
    Rabbi Yohanan explains that Elisha went to Damascus to bring Gehazi back in repentance, but Gehazi refused.
    ״ויבא אלישע דמשק״. למה הלך? אמר רבי יוחנן: שהלך להחזירו לגחזי בתשובה, ולא חזר. אמר לו: חזור בך. אמר לו: כך מקובלני ממך, כל מי שחטא והחטיא את הרבים — אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
  60. Sotah 48a אמר רבי יוחנן aggada exegesis music and wine
    Rabbi Yohanan teaches from the verse that one who drinks amid four kinds of music brings five calamities upon the world.
    אמר רבי יוחנן: כל השותה בארבעה מיני זמר, מביא חמש פורעניות לעולם, שנאמר: ״הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל ה' לא יביטו״,
  61. Sotah 48b אמר רבי יוחנן halacha dispute honey
    Rabbi Yohanan explains that zifim honey is honey used for adulteration.
    תנן התם: כל הנצוק טהור, חוץ מדבש זיפים והצפיחים. מאי ״זיפים״? אמר רבי יוחנן: דבש שמזייפין בו. וריש לקיש אמר: על שם מקומו, כדכתיב: ״זיף וטלם ובעלות״.
  62. Sotah 48b אמר רבי יוחנן aggada dispute ziffites
    Rabbi Yohanan interprets the Ziffites as people who falsified their words.
    כיוצא בדבר אתה אומר: ״בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד וגו'״. מאי ״זיפים״? אמר רבי יוחנן: בני אדם המזייפין דבריהם. ורבי אלעזר אומר: על שם מקומן, כדכתיב: ״זיף וטלם ובעלות״.
  63. Sotah 49b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling bridal crowns
    Rabbi Yohanan defines the prohibited bridal crown as a golden city ornament.
    בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות וכו'. מאי ״עטרות כלות״? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עיר של זהב. תניא נמי הכי: איזהו עטרות כלות — עיר של זהב, אבל עושה אותה כיפה של מילת.

Gittin (113)

  1. Gittin 5b רבי יוחנן אמר halacha dispute get validation
    Rabbi Yohanan attributes the declaration requirement to the lack of witnesses available to validate the get.
    ותסברא?! הא מדרבי יהושע בן לוי אמר לפי שאין בקיאין לשמה, רבי יוחנן אמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו, והכא היכי קאמר רבי יוחנן בפני שנים?
  2. Gittin 9a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal challenge
    Rabbi Yohanan rules that all agree a legal challenge requires at least two challengers.
    אם יש עליו עוררין, יתקיים בחותמיו: ערער כמה? אילימא ערער חד, והאמר רבי יוחנן: דברי הכל אין ערער פחות משנים!
  3. Gittin 11b אמר רבי יוחנן halacha dialogue creditor claims
    Rabbi Yohanan rules that one who seizes property for a creditor while disadvantaging others does not acquire it.
    אדהכי איתער בהו רבי ירמיה. אמר להו: דרדקי! הכי אמר רבי יוחנן: התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – לא קנה. ואם תאמר: משנתינו!
  4. Gittin 12b אמר רבי יוחנן halacha ruling slave injury
    Rabbi Yohanan rules that one who severs another man's slave's hand pays lost labor and medical costs to the master while the slave is supported by charity.
    תא שמע, דאמר רבי יוחנן: הקוטע יד עבדו של חבירו – נותן שבתו ורפואתו לרבו, ואותו העבד ניזון מן הצדקה. שמע מינה, יכול הרב לומר לעבד: ״עשה עמי ואיני זנך״!
  5. Gittin 16a אמר רבי יוחנן halacha ruling get testimony
    Rabbi Yohanan limits the stated rule to a case in which the get is not produced from the possession of both agents.
    אחד אומר ״בפני נכתב״ ואחד אומר כו': אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, אבל גט יוצא מתחת ידי שניהם –
  6. Gittin 16b אמר רבי יוחנן halacha ruling get testimony
    Rabbi Yohanan rules that the get is invalid even when it is produced from the possession of both agents.
    לישנא אחרינא אמרי לה: אמר רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם – פסול. אלמא קסבר שנים שהביאו גט ממדינת הים, צריכין שיאמרו ״בפנינו נכתב ובפנינו נחתם״.
  7. Gittin 17a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling get testimony
    Rabbi Yohanan rules that the get is valid only when produced by the writing witness, but invalid when produced by the signing witnesses.
    אחד אומר ״בפני נכתב״ ושנים אומרים ״בפנינו נחתם״ – כשר: אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עד כתיבה, דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה; אבל מתחת ידי עדי חתימה – פסול.
  8. Gittin 17a רבי יוחנן אמר halacha ruling dated gets
    Rabbi Yohanan says that dates were instituted in bills of divorce because of a man's niece.
    גמ' איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין? רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו.
  9. Gittin 17b רבי יוחנן אמר halacha dispute produce rights
    Rabbi Yohanan rules that a husband loses rights to the wife's produce from the time the get is written.
    והא איפכא שמעינן להו! דאתמר: מאימתי מוציאין לפירות? רבי יוחנן אמר: משעת כתיבה, וריש לקיש אמר: משעת נתינה!
  10. Gittin 18b רבי יוחנן אמר halacha dispute get reconciliation
    Rabbi Yohanan permits a delay of even ten days because any reconciliation would become publicly known.
    חיישינן שמא פייס. ורבי יוחנן אמר: אפילו מכאן ועד עשרה ימים; אם איתא דפייס – קלא אית ליה למילתא.
  11. Gittin 18b אמר רבי יוחנן halacha dispute get witnesses
    Rabbi Yohanan rules that when ten men are told to write a get, two serve as witnesses and the rest fulfill a condition.
    איתמר: אמר לעשרה ״כתבו גט לאשתי״; אמר רבי יוחנן: שנים משום עדים, וכולם משום תנאי. וריש לקיש אמר: כולם משום עדים.
  12. Gittin 19a אמר רבי יוחנן halacha ruling get witnesses
    Rabbi Yohanan rules that two of the ten men serve as witnesses and all the others fulfill a condition.
    והאמר רבי יוחנן: שנים משום עדים, וכולן משום תנאי! בההיא, כריש לקיש סבירא ליה.
  13. Gittin 21b אמר רבי יוחנן halacha ruling get preparation
    Rabbi Yohanan requires that the essential portions of the get be left unwritten in advance.
    וכן אמר רבי אלעזר, אמר רבי אושעיא: והוא ששייר מקום התורף. וכן אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: והוא ששייר מקום התורף – ורבי אלעזר היא, דאמר: עדי מסירה כרתי.
  14. Gittin 22b רבי יוחנן אמר halacha dispute get conditions
    Rabbi Yohanan permits a delay of even ten days because the witnesses would remember any condition in the get.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו מכאן עד עשרה ימים; דאם איתא דהוה ביה תנאי – מידכר דכירי.
  15. Gittin 22b רבי יוחנן אמר halacha dispute document materials
    Rabbi Yohanan permits the material in question even for monetary documents and reads the verse about durability as good advice.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו בשטרות. והכתיב: ״למען יעמדו ימים רבים״! התם עצה טובה קא משמע לן.
  16. Gittin 23a אמר רבי יוחנן halacha ruling get writing
    Rabbi Yohanan declares the proposed rule unfounded, indicating that writing a get for the woman's sake has no force under the stated view.
    ורבי זריקא אמר רבי יוחנן: אינה תורה. מאי ״אינה תורה״? אמר רבי אבא: כאן הודיעך שאין כח לשמה; ורבי מאיר היא, דאמר: עדי חתימה כרתי.
  17. Gittin 23a אמר רבי יוחנן halacha dialogue get witnesses
    Rabbi Yohanan is reported as attributing the ruling to Rabbi Elazar.
    והאמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: רבי אלעזר היא! אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן.
  18. Gittin 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling get agency
    Rabbi Yohanan rules that a slave cannot receive a woman's get from her husband as her agent because a slave is outside the laws of divorce and betrothal.
    מכלל דעבד כשר. אמר רב אסי, אמר רבי יוחנן: אין העבד נעשה שליח לקבל גט לאשה מיד בעלה, לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין.
  19. Gittin 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling get agency
    Rabbi Yohanan rules that a slave cannot act as a woman's agent to receive her get, though a pregnant slave can acquire freedom for her child.
    אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה, לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין, ואף על פי ששנינו: ״הרי את שפחה וולדך בן חורין״, אם היתה עוברה – זכתה לו.
  20. Gittin 25a רבי יוחנן אמר halacha dispute get disqualification
    Rabbi Yohanan rules that even the final case does not disqualify the get.
    וכן אמר רב אסי: כולן אין פוסלין, חוץ מן האחרון. ורבי יוחנן אמר: אף אחרון נמי אינו פוסל.
  21. Gittin 25a אמר רבי יוחנן halacha ruling inheritance division
    Rabbi Yohanan rules that brothers who divide an inheritance are treated as purchasers and return their portions to one another at the Jubilee.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה – דאמר רבי אסי, אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו – לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל.
  22. Gittin 25a אמר רבי יוחנן halacha dialogue mitzvah diligence
    Rabbi Yohanan explains that the rule is intended to spur people to perform mitzvot promptly.
    אמר ליה: הושעיא ברי, מה ענין פסחים אצל גיטין? הא אתמר עלה, אמר רבי יוחנן: כדי לזרזן במצות!
  23. Gittin 26b אמר רבי יוחנן halacha ruling repaid loan document
    Rabbi Yohanan rules that a repaid loan document cannot be reused for another loan because its lien has been extinguished.
    דאמר רבי אסי, אמר רבי יוחנן: שטר שלוה בו ופרעו – אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שעבודו. טעמא דנמחל שעבודו, אבל משום שיקרא – לא חיישינן.
  24. Gittin 30b אמר רבי יוחנן halacha ruling inherited land
    Rabbi Yohanan limits the reference to heirs who inherited land rather than money.
    מת – צריך ליטול רשות וכו': תניא, רבי אומר: יורשין שירשו. ומי איכא יורשין דלא ירתי?! אלא אמר רבי יוחנן: שירשו קרקע, ולא שירשו כספים.
  25. Gittin 30b רבי יוחנן אמר halacha dispute debt collection
    Rabbi Yohanan rules that even when the deceased leaves property worth only a needle, a creditor may collect property worth an axe.
    אמר רבי יונתן: הניח מלא מחט – גובה מלא מחט. מלא קרדום – גובה מלא קרדום. ורבי יוחנן אמר: אפילו הניח מלא מחט – גובה מלא קרדום;
  26. Gittin 31a רבי יוחנן אמר halacha dispute inspection period
    Rabbi Yohanan defines a full day as the twenty-four-hour period following the inspection.
    גמ' מאי מעת לעת? רבי יוחנן אמר: מעת לעת של בדיקה. רבי אלעזר בן אנטיגנוס אומר משום רבי אלעזר ברבי ינאי:
  27. Gittin 31b רבי יוחנן אמר aggada dispute east wind
    Rabbi Yohanan says that the wind can spoil even semen within a woman's womb.
    כדחזא דרב נחמן בר יעקב הוה, אזיל לגביה. גלי לדרעיה, אמר: שדיא נשיב! אמר רבא, הכי אמר רב: אשה מפלת בו; ושמואל אמר: אפילו מרגלית שבים מרקבת בו; רבי יוחנן אמר: אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו.
  28. Gittin 33a רבי יוחנן אמר halacha dispute get cancellation
    Rabbi Yohanan explains that the enactment serves to prevent children of forbidden unions.
    מפני תיקון העולם: מאי ״מפני תיקון העולם״? רבי יוחנן אמר: מפני תקנת ממזרים. ריש לקיש אמר: מפני תקנת עגונות.
  29. Gittin 33a רבי יוחנן אמר halacha ruling get cancellation
    Rabbi Yohanan explains that an undisclosed cancellation before two men may lead the unaware woman to remarry and bear children of a forbidden union.
    רבי יוחנן אמר מפני תקנת ממזרים – סבר לה כרב נחמן, דאמר בפני שנים; ובי תרי לית להו קלא; והיא לא שמעה ולא ידעה ואזלה ומינסבא, ואיכא ממזרים.
  30. Gittin 38a אמר רבי יוחנן halacha ruling slave emancipation
    Rabbi Yohanan rules that a slave who escapes prison becomes free and that the master is compelled to write a bill of emancipation.
    אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן: עבד שברח מבית האסורים – יצא לחירות, ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו גט שיחרור.
  31. Gittin 38a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel wherever he appears in the Mishnah except for guarantor, Sidon, and final proof.
    תנן, רבן שמעון בן גמליאל אומר: בין כך ובין כך ישתעבד; ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו – הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה.
  32. Gittin 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada story sabbath meals
    Rabbi Yohanan recounts that two Jerusalem families fixed their meals at improper Sabbath times and were both uprooted.
    אמר רבה: בהני תלת מילי, נחתי בעלי בתים מנכסיהון: דמפקי עבדייהו לחירותא, ודסיירי נכסייהו בשבתא, ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתה בשבת ואחת קבעה סעודתה בערב שבת, ושתיהן נעקרו.
  33. Gittin 39a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha dialogue slave emancipation
    Rabbi Yohanan rules that an ownerless slave becomes free but still requires a bill of emancipation.
    כי סליק רבי חייא בר יוסף, אמר להאי שמעתא דרב קמיה דרבי יוחנן. אמר ליה: אמר רב הכי? והוא – לא אמר הכי?! והאמר עולא אמר רבי יוחנן: המפקיר עבדו יצא לחירות, וצריך גט שחרור!
  34. Gittin 39a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha dialogue slave emancipation
    Rabbi Yohanan rules that an ownerless slave becomes free but requires a bill of emancipation.
    הכי קאמר ליה: אמר רב כוותי? ואיכא דאמרי: לא סיימוה קמיה, אמר ליה: ולא אמר רב צריך גט שחרור?! ורבי יוחנן לטעמיה – דאמר עולא אמר רבי יוחנן: המפקיר עבדו יצא לחירות, וצריך גט שחרור.
  35. Gittin 39a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling slave emancipation
    Rabbi Yohanan rules that an ownerless slave becomes free but requires a bill of emancipation.
    גופא – אמר עולא אמר רבי יוחנן: המפקיר עבדו – יצא לחירות, וצריך גט שיחרור.
  36. Gittin 39b אמר רבי יוחנן halacha exegesis slave emancipation
    Rabbi Yohanan derives by verbal analogy from marriage that a slave likewise gains full release through a document.
    ואמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי? גמר ״לה״–״לה״ מאשה – מה אשה בשטר, אף עבד נמי בשטר.
  37. Gittin 39b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dialogue slave emancipation
    Rabbi Yohanan rules that the law does not follow Abba Shaul.
    ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין הלכה כאבא שאול. אמר ליה רבי זירא לרבי חייא בר אבא: בפירוש שמיע לך, או מכללא שמיע לך? מאי כללא? דאמר רבי יהושע בן לוי, אמרו לפני רבי: ״נתייאשתי מפלוני עבדי״, מהו? אמר להם: אומר אני, אין לו תקנה אלא בשטר.
  38. Gittin 39b אמר רבי יוחנן halacha exegesis slave emancipation
    Rabbi Yohanan derives by verbal analogy from marriage that a slave likewise gains full release through a document.
    ואמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי? גמר ״לה״–״לה״ מאשה – מה אשה בשטר, אף עבד נמי בשטר.
  39. Gittin 39b אמר רבי יוחנן halacha dispute legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law does not follow Rabbi Shimon.
    אמר רמי בר חמא אמר רב נחמן: הלכה כרבי שמעון. ורב יוסף בר חמא אמר רבי יוחנן: אין הלכה כרבי שמעון.
  40. Gittin 40a אמר רבי יוחנן halacha dialogue slave emancipation
    Rabbi Yohanan rules that heirs must free a maidservant when the deceased ordered that she not be enslaved after his death.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מי שאמר בשעת מיתתו ״פלונית שפחתי אל ישתעבדו בה לאחר מותי״ – כופין את היורשים וכותבין לה גט שחרור. אמרו לפניו רבי אמי ורבי אסי: רבי, אי אתה מודה שבניה עבדים?
  41. Gittin 40a אמר רבי יוחנן halacha ruling last wishes
    Rabbi Yohanan rules that heirs must grant a maidservant relief as requested by the deceased because it is a mitzvah to fulfill the wishes of the dead.
    כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: מי שאמר בשעת מיתתו ״פלונית שפחתי קורת רוח עשתה לי; יעשה לה קורת רוח״ – כופין את היורשין ועושין לה קורת רוח. מאי טעמא? מצוה לקיים דברי המת.
  42. Gittin 40a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha dialogue slave emancipation
    Rabbi Yohanan rules that in either case the slave goes free but requires a deed of emancipation.
    אמר ליה רב אשי לאמימר: והאמר עולא אמר רבי יוחנן, ורב חייא בר אבין אמר רב: אחד זה ואחד זה יצא לחירות, וצריך גט שחרור! אמר ליה: ״צריך״ – ואין לו תקנה.
  43. Gittin 40a אמר רבי יוחנן halacha dialogue slave emancipation
    Rabbi Yohanan's reported ruling is invoked to challenge the claim that an ownerless slave whose master died has no remedy.
    איכא דאמרי, אמר אמימר: המפקיר עבדו ומת – אותו העבד אין לו תקנה. מאי טעמא? גופיה לא קני ליה – איסורא הוא דאיכא גביה, ואיסורא לבריה לא מורית. אמר ליה רב אשי לאמימר: והא כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן!
  44. Gittin 40b אמר רבי יוחנן halacha dispute slave emancipation
    Rabbi Yohanan explains that all the disputed declarations of emancipation take effect only when written in a deed.
    ״אעשנו בן חורין״ – רבי אומר: קנה, וחכמים אומרים: לא קנה. אמר רבי יוחנן: וכולן – בשטר.
  45. Gittin 40b אמר רבי יוחנן halacha dispute property transfer
    Rabbi Yohanan explains that all the listed declarations transferring a field refer to declarations written in a deed.
    תנו רבנן, האומר: ״נתתי שדה פלונית לפלוני״; ״נתונה לפלוני״; ״הרי היא שלו״ – הרי היא שלו. ״אתננה לפלוני״ – רבי מאיר אומר: קנה; וחכמים אומרים: לא קנה. אמר רבי יוחנן: וכולן – בשטר.
  46. Gittin 41a אמר רבי יוחנן halacha dispute secured debt
    Rabbi Yohanan rules that if a field designated as security is swept away by a river, the creditor may not collect from other property.
    איתמר: העושה שדהו אפותיקי לאחרים, ושטפה נהר; אמי שפיר נאה אמר רבי יוחנן: אינו גובה משאר נכסים; ואבוה דשמואל אמר: גובה משאר נכסים.
  47. Gittin 47b רבי יוחנן אמר halacha dispute first fruits
    Rabbi Yohanan rules that one who acquires a field's produce brings the first fruits and recites their declaration.
    איתמר: המוכר שדהו לפירות, רבי יוחנן אמר: מביא וקורא. ריש לקיש אמר: מביא ואינו קורא.
  48. Gittin 47b רבי יוחנן אמר halacha dispute produce ownership
    Rabbi Yohanan holds that ownership of produce is equivalent to ownership of the land itself.
    רבי יוחנן אמר מביא וקורא – קנין פירות כקנין הגוף דמי. ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא – קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
  49. Gittin 48a רבי יוחנן אמר halacha dispute first fruits
    Rabbi Yohanan rules that while the Jubilee applies, the purchaser brings the first fruits and recites their declaration.
    בזמן שהיובל נוהג, רבי יוחנן אמר: מביא וקורא. ריש לקיש אמר: מביא ואינו קורא.
  50. Gittin 48a רבי יוחנן אמר halacha dispute produce ownership
    Rabbi Yohanan holds that ownership of produce is equivalent to ownership of the land itself.
    רבי יוחנן אמר מביא וקורא – קנין פירות כקנין הגוף דמי. ריש לקיש אמר מביא ואינו קורא – קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
  51. Gittin 48a אמר רבי יוחנן halacha ruling jubilee inheritance
    Rabbi Yohanan rules that brothers who divide an inheritance are treated as purchasers and return their portions to one another at the Jubilee.
    אמר רב יוסף: אי לאו דאמר רבי יוחנן קנין פירות כקנין הגוף דמי, לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש. דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו – לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל;
  52. Gittin 50b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue encumbered property
    Rabbi Yohanan explains that collection is barred because the obligations are not written.
    וכן אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לפי שאין כתובין. אמר ליה רבי זירא לרב אסי: והא מזון האשה והבנות, דכמאן דכתיבי דמו, וקתני: אין מוציאין! אמר ליה: מעיקרא הכי אתקון – כתובין הן אצל בני חורין, ואין כתובין הן אצל משועבדין.
  53. Gittin 51a אמר רבי יוחנן halacha dialogue estate support
    Rabbi Yohanan rules that the second entitlement is superior.
    אמר רבי יוחנן: שניה ויתרה. ואמר לו רבי חנינא, גדולה מזו אמרו: מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות; ואת אמרת שניה ויתרה?!
  54. Gittin 53a רבי יוחנן אמר halacha ruling imperceptible damage
    Rabbi Yohanan rules that imperceptible damage creates no Torah liability, whether accidental or intentional, but the sages imposed liability for intentional damage as a deterrent.
    ורבי יוחנן אמר: דבר תורה – אחד שוגג, ואחד מזיד – פטור. מאי טעמא? היזק שאינו ניכר – לא שמיה היזק. ומה טעם אמרו במזיד חייב – שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו, ואומר ״פטור אני״.
  55. Gittin 54b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling forbidden mixtures
    Rabbi Yohanan states that a person is presumed not to render his own vineyard forbidden through a single planting.
    הא אתמר עלה, אמר רבא: חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת.
  56. Gittin 54b אמר רבי יוחנן halacha dialogue ritual purity
    Rabbi Yohanan teaches in Rabbi Yosei's name that the Torah makes a person credible to report that the pure foods he handled became impure.
    ההוא דאמר ליה לחבריה: טהרות שעשיתי עמך ביום פלוני – נטמאו, אתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה: שורת הדין אינו נאמן. אמר לפניו רבי אסי: רבי, אתה אומר כן? הכי אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מה אעשה שהתורה האמינתו.
  57. Gittin 55b אמר רבי יוחנן aggada exegesis destruction
    Rabbi Yohanan interprets the verse about constant fear through the incidents that led to the destruction of Jerusalem, Tur Malka, and Betar.
    אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה״? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר.
  58. Gittin 56a אמר רבי יוחנן aggada maxim temple destruction
    Rabbi Yohanan says that Rabbi Zekhariah ben Avkolas's excessive humility destroyed the Temple and caused Israel's exile.
    אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגלתנוּ מארצנו.
  59. Gittin 57a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin aggada exegesis king's mountain
    Rabbi Yohanan interprets Jacob's dwellings as the six hundred thousand towns King Yannai possessed on the King's Mountain.
    ״בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב״ – כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אלו ששים רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך. דאמר רב יהודה אמר רב אסי: ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך, וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים, חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים.
  60. Gittin 57a אמר רבי יוחנן aggada other village fertility
    Rabbi Yohanan explains that Kefar Dikhrya was named for women who first bore males, then a final female, and ceased bearing children.
    אלו הן: כפר ביש, כפר שיחליים, כפר דכריא. כפר ביש – דלא יהבי ביתא לאושפיזא. כפר שיחליים – שהיתה פרנסתן מן שחליים. כפר דכריא – אמר רבי יוחנן: שהיו נשותיהן יולדות זכרים תחלה, ויולדות נקבה באחרונה, ופוסקות.
  61. Gittin 57a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu aggada exegesis betar massacre
    Rabbi Yohanan interprets the verse as referring to eighty thousand war horns that entered Betar and to the immense massacre that followed.
    ״גדע בחרי אף כל קרן ישראל״ – אמר רבי זירא אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אלו שמונים [אלף] קרני מלחמה שנכנסו לכרך ביתר בשעה שלכדוה, והרגו בה אנשים ונשים וטף, עד שהלך דמן ונפל לים הגדול. שמא תאמר קרובה היתה? רחוקה היתה מיל.
  62. Gittin 57b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada other unclear
    Rabbi Yohanan states a fragmentary measure of forty seah.
    רב נחמן בר יצחק אמר: אלו תלמידי חכמים שממיתין עצמן על דברי תורה, כדרבי שמעון בן לקיש – דאמר רבי שמעון בן לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם, שנאמר: ״זאת התורה אדם כי ימות באהל וגו'״. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ארבעים סאה
  63. Gittin 59a אמר רבי יוחנן halacha ruling livelihood
    Rabbi Yohanan explains that the rule exists to preserve a person's livelihood.
    ולא פליגי; כל חד וחד לפי חורפיה. וטעמא מאי? אמר רבי אבא בר יעקב אמר רבי יוחנן: משום כדי חייו.
  64. Gittin 59a אמר רבי יוחנן aggada exegesis biblical language
    Rabbi Yohanan explains the biblical word for wardrobe as something that is crumpled and stretched.
    ״ויאמר לאשר על המלתחה, הוצא לבוש לכל עובדי הבעל״ – מאי ״מלתחה״? אמר רבי אבא בר יעקב אמר רבי יוחנן: דבר הנמלל ונמתח.
  65. Gittin 59a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi aggada other food sizes
    Rabbi Yohanan reports the foods sent to Rabbi, describes their sizes, and explains one term as something crumpled and stretched.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: שיגר לו בוניים בן נוניים לרבי – סיבני, וחומס, סלסלה, ומלמלא. סיבני וחומס – כאמגוזא ופלגיה דאמגוזא. סלסלה ומלמלא – כפיסתקא ופלגו דפיסתקא. מאי מלמלא? דבר הנמלל ונמתח.
  66. Gittin 59b אמר רבי יוחנן halacha ruling torah reading
    Rabbi Yohanan rules that one priest may not read after another because it casts suspicion on the first, and one Levite may not read after another because it casts suspicion on both.
    איני?! והאמר רבי יוחנן: כהן אחר כהן לא יקרא, משום פגמו של ראשון. לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם! כי קאמרינן, באותו כהן.
  67. Gittin 60a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani halacha ruling torah scroll
    Rabbi Yohanan rules that a Torah scroll missing even one sheet may not be read publicly.
    שלחו ליה בני גליל לרבי חלבו: מהו לקרות בחומשים בבית הכנסת בציבור? לא הוה בידיה. אתא שייליה לרבי יצחק נפחא, לא הוה בידיה. אתא שאיל בי מדרשא, ופשטוה מהא דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: ספר תורה שחסר יריעה אחת – אין קורין בו.
  68. Gittin 60a אמר רבי יוחנן aggada dispute torah revelation
    Rabbi Yohanan teaches in Rabbi Bena'a's name that the Torah was given scroll by scroll and supports this with a verse.
    אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: תורה – מגילה מגילה ניתנה, שנאמר: ״אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי״. רבי שמעון בן לקיש אומר: תורה – חתומה ניתנה, שנאמר: ״לקוח את ספר התורה הזאת״.
  69. Gittin 60b רבי יוחנן אמר aggada dispute oral torah
    Rabbi Yohanan teaches that most of the Torah is oral and a minority is written, deriving this from a verse.
    אמר רבי אלעזר: תורה – רוב בכתב ומיעוט על פה, שנאמר: ״אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו״. ורבי יוחנן אמר: רוב על פה ומיעוט בכתב, שנאמר: ״כי על פי הדברים האלה״.
  70. Gittin 60b אמר רבי יוחנן aggada exegesis oral torah
    Rabbi Yohanan teaches from a verse that God made the covenant with Israel specifically because of the Oral Torah.
    אמר רבי יוחנן: לא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל, אלא בשביל דברים שבעל פה – שנאמר: ״כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל״.
  71. Gittin 62a משום רבי יוחנן halacha ruling dough purity
    Rabbi Yohanan transmits that one may not prepare an am ha'aretz's hallah in purity but may prepare his ordinary dough in purity while separating and safeguarding the hallah portion.
    העיד רבי יוסי בן המשולם משום רבי יוחנן אחיו, שאמר משום רבי אלעזר בן חסמא: אין עושין חלת עם הארץ בטהרה, אבל עושין עיסת חוליו בטהרה; ונוטל הימנה כדי חלה, ומניחה בכפישא או באנחותא; וכשבא עם הארץ ליטול, נוטל את שתיהן ואינו חושש.
  72. Gittin 62a אמר רבי יוחנן halacha ruling livelihood
    Rabbi Yohanan explains that the allowance protects the livelihoods of the kneader and the olive presser.
    וטעמא מאי? אמר רבי יוחנן: משום כדי חייו דגבל, ומשום כדי חייו דבדד.
  73. Gittin 64a אמר רבי יוחנן halacha ruling divorce evidence
    Rabbi Yohanan rules that a matter of forbidden marital status requires two witnesses.
    בעל אמר לגירושין, ושליש אומר לגירושין, והיא אומרת: נתן לי, ואבד – אמר רבי יוחנן: הוה דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים.
  74. Gittin 64a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha dialogue divorce testimony
    Rabbi Yohanan rules that a husband who says he divorced his wife is believed.
    ולהימניה לבעל – דאמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גירשתי את אשתי״ – נאמן! מי קאמר ״גירשתי״?!
  75. Gittin 64b אמר רבי יוחנן halacha ruling divorce capacity
    Rabbi Yohanan explains the standard as anyone capable of safeguarding another object because of her bill of divorce.
    מאי קאמר? אמר רבי יוחנן, הכי קאמר: כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה.
  76. Gittin 68a אמר רבי יוחנן aggada other demons
    Rabbi Yohanan says that there were three hundred kinds of demons in Shihin and that he does not know what a female demon is.
    אמר רבי יוחנן: שלש מאות מיני שדים היו בשיחין, ושידה עצמה איני יודע מה היא.
  77. Gittin 69a אמר רבי יוחנן halacha ruling medical remedy
    Rabbi Yohanan prescribes plant-based remedies to hold in the mouth for gum disease.
    לחינכי – אמר רבי יוחנן: חומתי – כי ממרו, ועיקרא דחומתי – עדיף מממרו, ונינקוט בפומיה. הני לאוקומי; לבשולי – לייתי פארי דריש נפייא, וטלפחי בעפרייהו, ושובלילתא, וחומרתא דכשותא, ונינקוט כאמגוזא בפומיה.
  78. Gittin 70a אמר רבי יוחנן aggada dialogue sexual vitality
    Rabbi Yohanan says that the stated remedy restored him to the vigor of his youth.
    אמר אביי: מי שאינו בקי בדרך ארץ, ליתי שלשה קפיזי קורטמי דחוחי, ונידוקינהו, ונישלקינהו בחמרא ונישתי. אמר רבי יוחנן: הן הן החזירוני לנערותי.
  79. Gittin 70a אמר רבי יוחנן halacha ruling health precautions
    Rabbi Yohanan qualifies that the six dangerous actions cause immediate death only when performed in the listed order.
    ששה, העושה אותן – מיד מת, ואלו הן: הבא בדרך ונתייגע, הקיז דם, ונכנס לבית המרחץ, ושתה ונשתכר, וישן על גבי קרקע, ושימש מטתו. אמר רבי יוחנן: והוא שעשאן כסידרן.
  80. Gittin 70b רבי יוחנן אמר halacha dispute divorce capacity
    Rabbi Yohanan rules that a bill of divorce ordered before a temporary fit may be written only after the husband recovers.
    אמר: ״כתבו גט לאשתי״, ואחזו קורדייקוס, וחזר ואמר: ״אל תכתבו״ – אין דבריו האחרונים כלום. אמר רבי שמעון בן לקיש: כותבין ונותנין גט לאלתר. ורבי יוחנן אמר: אין כותבין אלא לכשישתפה.
  81. Gittin 70b רבי יוחנן אמר halacha dispute divorce capacity
    Rabbi Yohanan explains that after recovery no renewed consultation is needed, but the bill of divorce may not be written until then.
    מאי טעמא דריש לקיש? דקתני: אין בדבריו האחרונים כלום. ורבי יוחנן אמר לך: אין בדבריו האחרונים כלום – דלכי מתציל לא צריך למיהדר אימלוכי ביה; ולעולם אין כותבין אלא לכשישתפה.
  82. Gittin 70b אמר רבי יוחנן halacha dialogue divorce capacity
    Rabbi Yohanan's position on delaying a bill of divorce is challenged by a ruling permitting one ordered by a mortally wounded husband.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי?! והאמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים, או רוב שנים, ורמז ואמר: ״כתבו גט לאשתי״ – הרי אלו יכתבו ויתנו;
  83. Gittin 71b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal dispute
    Rabbi Yohanan states that Rabban Shimon ben Gamliel's colleagues disagree with him.
    אמר רבי יוחנן: חלוקין עליו חביריו על רבן שמעון בן גמליאל.
  84. Gittin 73b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute second divorce
    Rabbi Yohanan limits the dispute to a case where the woman was seen having intercourse and says all agree that otherwise she needs no second bill of divorce.
    כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת – כשראוה שנבעלה, אבל לא ראוה שנבעלה – דברי הכל אין צריכה הימנו גט שני? כמאן –
  85. Gittin 73b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute second divorce
    Rabbi Yohanan limits the dispute to a case where the woman was seen having intercourse and says all agree that otherwise she needs no second bill of divorce.
    כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת – כשראוה שנבעלה, אבל לא ראוה שנבעלה – דברי הכל אין צריכה הימנו גט שני? כמאן –
  86. Gittin 73b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute second divorce
    Rabbi Yohanan limits the dispute to a case where the woman was seen having intercourse and says all agree that otherwise she needs no bill of divorce from him.
    כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת – כשראוה שנבעלה, אבל לא ראוה שנבעלה – דברי הכל אינה צריכה הימנו גט? כמאן –
  87. Gittin 74a אמר רבי יוחנן halacha dispute conditional guilt
    Rabbi Yohanan says the practical difference is a provisional guilt offering, which Rabbi Yosei requires and Rabbi Meir does not.
    אמר רבי יוחנן: אשם תלוי איכא בינייהו; לרבי מאיר – לא מייתי אשם תלוי, ולרבי יוסי – מייתי אשם תלוי.
  88. Gittin 74a משמיה דרבי יוחנן halacha dispute conditional divorce
    Rabbi Yohanan says all agree that saying 'on condition' is like saying 'from now,' and that they dispute only a declaration of 'from today and after death.'
    ואמר רבי זירא: כי הוינן בבבל אמרינן, הא דאמר רב הונא אמר רבי: כל האומר ״על מנת״ כאומר ״מעכשיו״ דמי – פליגי רבנן עליה. כי סליקי, אשכחתיה לרבי אסי דיתיב וקאמר משמיה דרבי יוחנן: הכל מודים באומר ״על מנת״ – כאומר ״מעכשיו״ דמי. לא נחלקו אלא ב״מהיום ולאחר מיתה״.
  89. Gittin 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel wherever he appears in the Mishnah, except in the cases of a guarantor and Sidon.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו – הלכה כמותו; חוץ מערב, וצידן,
  90. Gittin 76b רבי יוחנן אמר halacha dialogue conditional divorce
    Rabbi Yohanan interprets 'your face' literally and rules that the document avoids being an old bill of divorce and takes effect after thirty days.
    ורבי יוחנן אמר: לעולם ״פניך״ ממש. מי קתני ״הרי זו מגורשת״? ״הרי זה גט״ קתני – דלא הוי גט ישן, ולכי מלו תלתין יומי הוי גיטא.
  91. Gittin 76b אמר רבי יוחנן halacha other rabbinic ruling
    Rabbi Yohanan reports that Rabbi Yehudah Nesi'ah issued a ruling that not all of his colleagues accepted.
    אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: רבי יהודה נשיאה בנו של רבן גמליאל בר רבי הורה, ולא הודו לו כל סיעתו; ואמרי לה כל שעתו.
  92. Gittin 78a רבי יוחנן אמר halacha ruling divorce delivery
    Rabbi Yohanan rules that the space occupied by a woman's lap or basket is legally acquired by her.
    רבי יוחנן אמר: מקום חיקה קנוי לה, מקום קלתה קנוי לה. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוחנן? לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה.
  93. Gittin 78b רבי יוחנן אומר halacha ruling divorce proximity
    Rabbi Yohanan rules that what counts as near the woman or near the man can extend even one hundred cubits.
    רבי יוחנן אומר: ״קרוב לה״ שנינו – אפילו מאה אמה; ו״קרוב לו״ שנינו – אפילו מאה אמה.
  94. Gittin 78b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling divorce delivery
    Rabbi Yohanan rules that the stated rule applies to bills of divorce and not to other matters.
    וכן לענין קדושין. אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לגיטין אמרו, ולא לדבר אחר.
  95. Gittin 79a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling domain partitions
    Rabbi Yohanan explains that the case applies when the lower partitions extend beyond the upper ones.
    וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. וכן אמר עולא אמר רבי יוחנן: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות.
  96. Gittin 79a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue domain partitions
    Rabbi Yohanan explains that the case applies when the lower partitions extend beyond the upper ones.
    וכן אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: כמאן, כרבי – דאמר: קלוטה כמי שהונחה דמיא?
  97. Gittin 81a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada maxim generational decline
    Rabbi Yehudah bar Ilai urges comparison of the unlike conduct of earlier and later generations.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, משום רבי יהודה בר אילעי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים.
  98. Gittin 81a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada maxim tithing
    Rabbi Yehudah bar Ilai contrasts earlier generations, who brought produce through the main entrance to incur tithes, with later generations, who avoid that obligation.
    ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, משום רבי יהודה בר אילעי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים. דורות הראשונים, מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון, כדי לחייבן במעשר. דורות האחרונים, מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות, כדי לפוטרן מן המעשר.
  99. Gittin 81a רבי יוחנן אמר halacha exegesis tithing
    Rabbi Yohanan rules from a verse that even a courtyard establishes produce as subject to tithing.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו חצר קובעת, שנאמר: ״ואכלו בשעריך ושבעו״.
  100. Gittin 81a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling remarriage presumption
    Rabbi Yohanan says the dispute concerns a case in which witnesses saw the divorced couple have intercourse.
    גמ' אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת בשראוה שנבעלה,
  101. Gittin 81b רבי יוחנן אמר halacha dispute second divorce
    Rabbi Yohanan follows the view that if the divorced couple was not seen having intercourse, the woman does not require a second bill of divorce.
    אלא מתניתין – בשלא ראוה שנבעלה; ורבי יוחנן דאמר – כי האי תנא, דתניא: אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שלא ראוה שנבעלה, שאינה צריכה הימנו גט שני,
  102. Gittin 81b אמר רבי יוחנן halacha other anonymous mishnah
    Rabbi Yohanan is reported as ruling that the law follows an anonymous Mishnah, though different transmitters dispute his position here.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי?! והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה; ואוקימנא למתניתין בשלא ראוה שנבעלה! אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן.
  103. Gittin 81b אמר רבי יוחנן halacha ruling document witnesses
    Rabbi Yohanan permits only one related witness on the document, lest two related witnesses be used with only one valid witness to authenticate it.
    אמר רבי יוחנן: לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד, אבל תרי לא – דלמא אתי לקיומי בתרי קרובים וחד כשר.
  104. Gittin 82b רבי יוחנן אמר halacha exegesis conditional divorce
    Rabbi Yohanan derives Rabbi Eliezer's reasoning from the verse that even a woman divorced only from her husband becomes disqualified from the priesthood, showing the divorce has legal force.
    ורבי יוחנן אמר, טעמא דרבי אליעזר מהכא: ״ואשה גרושה מאישה לא יקחו״ – אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, נפסלה מן הכהונה – אלמא הוי גיטא.
  105. Gittin 83b אמר רבי יוחנן halacha ruling vow release
    Rabbi Yohanan rules that a sage releases a vow only on the basis of regret.
    הרי נדרים, דנודר אוסר וחכם מתיר! הא אמר רבי יוחנן: אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה.
  106. Gittin 84b רבי יוחנן אמר halacha ruling priesthood eligibility
    Rabbi Yohanan explains that this case is different because the act takes effect enough to disqualify the woman from the priesthood.
    רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבי – דילכון אמר: שאני הכא, הואיל וקנאתו ליפסל בו לכהונה.
  107. Gittin 86b אמר רבי יוחנן halacha dialogue divorce documents
    Rabbi Yohanan clarifies that the Mishnah's phrase refers to a document written in the husband's own hand and applies to the latter clause.
    וכן אמר רבי יוחנן: ״כתב ידו״ שנינו. אמר ליה רבי אלעזר: הרי יש עליו עדים! אמר ליה: אסיפא.
  108. Gittin 86b אמר רבי יוחנן halacha ruling divorce validity
    Rabbi Yohanan rules that the woman never leaves her marriage on the basis of the document under discussion.
    לוי אמר: לעולם לא תצא. וכן אמר רבי יוחנן: לעולם לא תצא.
  109. Gittin 86b רבי יוחנן אמר halacha dispute divorce validity
    Rabbi Yohanan rules that the document does not possess even the slightest legal effect of a bill of divorce.
    וכן אמר רבי יוסי ברבי חנינא אמר ריש לקיש: הלכה כרבי אלעזר בגיטין, ורבי יוחנן אמר: אפילו ריח הגט אין בו.
  110. Gittin 86b אמר רבי יוחנן halacha ruling divorce documents
    Rabbi Yohanan defines one date for all the divorces as the general clause and a separate date for each as the form for each document.
    אמר רבי יוחנן: זמן אחד לכולן – זהו כלל. זמן לכל אחד ואחד – זהו טופס.
  111. Gittin 87a משמיה דרבי יוחנן halacha dialogue document dating
    Rabbi Yohanan is reported as requiring the documents to repeat the wording 'on the first day of the week' for each one.
    אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי, הכי אמרינן משמיה דרבי יוחנן: דכתיב בהו ״בחד בשבא, בחד בשבא״.
  112. Gittin 89a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling marriage rumor
    Rabbi Yohanan rules that a valid rumor requires lit lamps, prepared beds, people entering and leaving, and an explicit statement rather than mere noise or an excuse.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא ששמעו קול הברה; אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסין ויוצאין. אמרו דבר – זה הוא קול, לא אמרו דבר – זהו אמתלא.
  113. Gittin 90b רבי יוחנן אומר aggada dispute divorce ethics
    Rabbi Yohanan interprets the verse as condemning the husband who sends his wife away as hateful.
    ״כי שנא שלח״ – רבי יהודה אומר: אם שנאתה – שלח. רבי יוחנן אומר: שנאוי המשלח.

Kiddushin (58)

  1. Kiddushin 7a אמר רבי יוחנן halacha ruling animal consecration
    Rabbi Yohanan rules that when a co-owner consecrates half an animal, later acquires the other half, and consecrates it, the animal is sacred but may not be offered.
    הא לא דמיא אלא להא דאמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפין, הקדיש חציה וחזר ולקחה והקדישה – קדושה, ואינה קריבה,
  2. Kiddushin 9b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis betrothal
    Rabbi Yohanan derives from the phrase 'a woman possessed by a husband' that intercourse makes a man her husband.
    ובביאה. מנא לן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: דאמר קרא ״בעלת בעל״ – מלמד שנעשה לה בעל על ידי בעילה. אמר ליה רבי זירא לרבי אבהו ואמרי לה ריש לקיש לרבי יוחנן: כעורה זו ששנה רבי ״ובעלה״ – מלמד שנקנית בביאה?
  3. Kiddushin 13a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi aggada exegesis marriage law
    Rabbi Yohanan teaches from a verse that mishandling divorce and betrothal law is more harmful to the world than the generation of the Flood.
    הדר יתבי וקאמרי, הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן. אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: וקשין לעולם יותר מדור המבול, שנאמר: ״אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו״.
  4. Kiddushin 13b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling debt lien
    Rabbi Yohanan rules that liability applies even when the property was not set aside during the debtor's lifetime, indicating that a lien exists by Torah law.
    אלמא קסבר שיעבודא לאו דאורייתא. אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: אף על גב שלא הפרישתה מחיים. אלמא קסבר: שיעבודא הוה דאורייתא.
  5. Kiddushin 15b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute slave redemption
    Rabbi Yohanan says the stated position belongs to Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva, while the Sages hold that all the money effects emancipation.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: הכל לשחרור.
  6. Kiddushin 18a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha exegesis gentile inheritance
    Rabbi Yohanan derives from Scripture that a gentile inherits his father by Torah law.
    רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: נכרי יורש את אביו דבר תורה, דכתיב: ״כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר״. ודלמא ישראל משומד שאני? אלא מהכא: ״כי לבני לוט נתתי את ער ירשה״.
  7. Kiddushin 29b רבי יוחנן אמר aggada dialogue torah study
    Rabbi Yohanan objects that a man burdened with supporting a household cannot readily occupy himself with Torah study.
    רבי יוחנן אמר: ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה?! ולא פליגי: הא – לן, והא – להו.
  8. Kiddushin 31b אמר רבי יוחנן aggada maxim honoring parents
    Rabbi Yohanan declares fortunate one who never saw his parents.
    רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה, אמר: איקום מקמי שכינה דאתיא. אמר רבי יוחנן: אשרי מי שלא חמאן. רבי יוחנן כי עברתו אמו – מת אביו, ילדתו – מתה אמו. וכן אביי. איני? והאמר אביי: אמרה לי אם! ההיא מרבינתיה הואי.
  9. Kiddushin 33a אמר רבי יוחנן halacha ruling first fruits
    Rabbi Yohanan states that workers rise before those bringing first fruits but do not rise before Torah scholars.
    ולא? והתנן: כל בעלי אומניות עומדים מפניהם, ושואלים בשלומם, ואומרים להם: אחינו אנשי מקום פלוני בואכם לשלום! אמר רבי יוחנן: מפניהם עומדים, מפני תלמידי חכמים אין עומדים.
  10. Kiddushin 33a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling sacred thoughts
    Rabbi Yohanan permits thinking about sacred matters everywhere except in a bathhouse or privy.
    הכי נמי מסתברא, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא. דילמא לאונסיה שאני.
  11. Kiddushin 33a אמר רבי יוחנן both ruling honoring elders
    Rabbi Yohanan rules like Isi ben Yehudah that one must rise before any elder and explains that gentile elders deserve honor for the hardships they have endured.
    איסי בן יהודה אומר: ״מפני שיבה תקום״ – ואפילו כל שיבה במשמע. אמר רבי יוחנן: הלכה כאיסי בן יהודה. רבי יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי. אמר: כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני. רבא מיקם לא קאי, הידור עבד להו.
  12. Kiddushin 34a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal principles
    Rabbi Yohanan rules that legal conclusions may not be drawn from general formulations, even when they explicitly include an exception.
    אמר רבי יוחנן: אין למדין מן הכללות, ואפילו במקום שנאמר בו ״חוץ״,
  13. Kiddushin 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha dispute orlah
    Rabbi Yohanan rules that the prohibition of orlah outside the Land is a law transmitted to Moses at Sinai.
    תנן התם: החדש אסור מן התורה בכל מקום, ערלה הלכה, והכלאים מדברי סופרים. מאי הלכה? אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכתא מדינה. עולא אמר רבי יוחנן: הלכה למשה מסיני.
  14. Kiddushin 39a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue orlah
    Rabbi Yohanan teaches that orlah outside the Land is a law transmitted to Moses at Sinai under which definite orlah is forbidden but doubtful orlah is permitted.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: והתניא: ספק ערלה בארץ – אסור, בסוריא – מותר, בחוצה לארץ – יורד ולוקט! ״אשתומם כשעה חדה״ אמר ליה: אימא כך נאמרה: ספיקה מותר, ודאה אסור.
  15. Kiddushin 39a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue mixed species
    Rabbi Yohanan rules that one receives lashes by Torah law for certain mixtures, with the apparent contradiction resolved by distinguishing vineyard mixtures from grafting trees.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לוקין על הכלאים דבר תורה. אמר ליה רבי אלעזר ברבי יוסי: והאנן תנן: הכלאים מדברי סופרים! לא קשיא, כאן בכלאי הכרם, כאן בהרכבת האילן.
  16. Kiddushin 40b אמר רבי יוחנן halacha ruling witness eligibility
    Rabbi Yohanan rules that one versed in neither Scripture nor Mishnah is disqualified from giving testimony.
    כל שאינו לא במקרא ולא במשנה. אמר רבי יוחנן: ופסול לעדות. תנו רבנן: האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב. ויש אומרים פסול לעדות. אמר רבי אידי בר אבין: הלכה כיש אומרים.
  17. Kiddushin 41b אמר רבי יוחנן halacha ruling divorce agency
    Rabbi Yohanan rules that a slave cannot serve as an agent to receive a woman's bill of divorce because a slave is outside the laws of divorce and betrothal.
    הא למה לי קרא? מדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן נפקא! דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין העבד נעשה שליח לקבל גט מיד בעלה של אשה, לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין.
  18. Kiddushin 43b רבי יוחנן אמר halacha dispute minor betrothal
    Rabbi Yohanan rules that the dispute applies only to divorce, while for betrothal all agree that a minor girl's father, not the girl, receives it.
    אמר ריש לקיש: כמחלוקת לגירושין, כך מחלוקת לקידושין. ורבי יוחנן אמר: מחלוקת לגירושין, אבל לקידושין – דברי הכל אביה ולא היא.
  19. Kiddushin 46a אמר רבי יוחנן halacha dialogue betrothal payment
    Rabbi Yohanan says the legal ingredients are laid out like a table, meat, and knife, yet the passage lacks the means to resolve the question.
    ואפילו בקמייתא? והא מלוה היא! אמר רבי יוחנן: הרי שלחן, והרי בשר, והרי סכין, ואין לנו [פה] לאכול!
  20. Kiddushin 49a רבי יוחנן אמר halacha dispute conditional betrothal
    Rabbi Yohanan interprets a man's condition that he studies as meaning that he studies Torah.
    ״על מנת שאני שונה״, חזקיה אמר: הלכות, ורבי יוחנן אמר: תורה.
  21. Kiddushin 49b אמר רבי יוחנן aggada exegesis flattery
    Rabbi Yohanan interprets Zechariah's two women as flattery and arrogance descending to Babylonia.
    וגסות לבבל לא נחית? והכתיב: ״ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשנה את האיפה בין הארץ ובין השמים. ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה. ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער״. ואמר רבי יוחנן: זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל!
  22. Kiddushin 49b אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah teaching
    Rabbi Yohanan interprets the verse about the little sister as Elam, which merited learning Torah but not teaching it.
    איני?! והאמר מר: סימן לגסות – עניות, ועניות בבבל הוא דאיכא! מאי עניות – עניות דתורה. דכתיב: ״אחות לנו קטנה ושדים אין לה״, ואמר רבי יוחנן: זו עילם, שזכתה ללמוד, ולא זכתה ללמד.
  23. Kiddushin 51a רבי יוחנן אמר halacha dispute thanksgiving offering
    Rabbi Yohanan rules that when a thanksgiving offering is slaughtered for eighty loaves, forty of them do not become consecrated.
    הרי תודה, דליתה בטעות, וליתה נמי בזה אחר זה, ואיתמר: תודה שנשחטה על שמונים חלות, חזקיה אמר: קדשי לה ארבעים מתוך שמונים. ורבי יוחנן אמר: לא קדשי לה ארבעים מתוך שמונים.
  24. Kiddushin 52a אמר רבי יוחנן halacha dialogue stolen property
    Rabbi Yohanan rules that before the owners despair of recovery, neither the thief nor the owner can consecrate stolen property, since it belongs to neither party in a manner allowing consecration.
    כי סליק רבי זירא אמרה להא שמעתא קמיה דרבי יוחנן. אמר ליה: מי אמר רב הכי? והוא לא אמר?! והאמר רבי יוחנן: גזל ולא נתייאשו הבעלים – שניהם אינם יכולים להקדיש, זה לפי שאינו שלו, וזה לפי שאינו ברשותו. הכי קאמר ליה: מי אמר רב כוותי?
  25. Kiddushin 52b אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly portions
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Yehudah and Rabbi Yosei derive their opposing betrothal rulings from different readings of the same verse about priestly portions.
    תניא, רבי יהודה אומר: מקודשת, רבי יוסי אומר: אינה מקודשת. אמר רבי יוחנן: שניהם מקרא אחד דרשו: ״זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש״. רבי יהודה סבר: ״לך״ – ולכל צרכיך. ורבי יוסי סבר: כאש. מה אש לאכילה, אף הוא נמי לאכילה.
  26. Kiddushin 52b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yohanan's statement is not preserved in the supplied fragment.
    אמר רבי יוחנן:
  27. Kiddushin 55b אמר רבי יוחנן halacha dialogue doubtful sacrifice
    Rabbi Yohanan rejects committing a sin to obtain a benefit and rules that one waits until the animal develops a blemish, then brings two animals with a stipulation.
    תהי בה רבי יוחנן: וכי אומרים לו לאדם: עמוד וחטא בשביל שתזכה? אלא אמר רבי יוחנן: ממתין לה עד שתומם, ומייתי שתי בהמות ומתנה.
  28. Kiddushin 57a רבי יוחנן אמר halacha dispute leper birds
    Rabbi Yohanan rules that a leper's birds become forbidden from the time of slaughter because the slaughter itself forbids them.
    איתמר: ציפורי מצורע מאימתי אסורים? רבי יוחנן אמר: משעת שחיטה, וריש לקיש אמר: משעת לקיחה. רבי יוחנן אמר משעת שחיטה, שחיטה הוא דאסרה לה. ריש לקיש אמר: משעת לקיחה, מעגלה ערופה נפקא, מה עגלה ערופה מחיים – אף ציפורי מצורע מחיים.
  29. Kiddushin 57a אמר רבי יוחנן halacha ruling forbidden animals
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that no living creatures are found to be forbidden.
    ואיפוך אנא! אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: לא מצינו בעלי חיים שאסורים. מתקיף לה רב שמואל בר רב יצחק: ולא הרי
  30. Kiddushin 57b אמר רבי יוחנן halacha ruling forbidden animals
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that most living creatures are not found to be forbidden.
    מתקיף לה רבי ירמיה: הרי רובע ונרבע בעדים, דבעלי חיים נינהו ואסירי! אלא: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: לא מצינו רוב בעלי חיים שאסורים.
  31. Kiddushin 59a רבי יוחנן אמר halacha dispute betrothal retraction
    Rabbi Yohanan rules that a woman may retract because one declaration can cancel another.
    לא בא אחר וקידשה, וחזרה בה, מהו? רבי יוחנן אמר: חוזרת – אתי דיבור, ומבטל דיבור. ריש לקיש אמר: אינה חוזרת – לא אתי דיבור ומבטל דיבור.
  32. Kiddushin 59b רבי יוחנן אמר halacha dispute betrothal retraction
    Rabbi Yohanan rules that she may retract because one declaration can cancel another.
    לא קדשה את עצמה וחזרה בה, מהו? רבי יוחנן אמר: חוזרת, וריש לקיש אמר: אינה חוזרת. רבי יוחנן אמר: חוזרת, אתי דיבור ומבטל דיבור. ריש לקיש אמר: אינה חוזרת, לא אתי דיבור ומבטל דיבור.
  33. Kiddushin 60a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling conditional betrothal
    Rabbi Yohanan rules that even one hundred successive betrothals can take effect in her.
    עולא אמר רבי יוחנן: אפילו מאה תופסין בה. וכן אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: אפילו מאה תופסין בה. אמר ליה רב משרשיא בריה דרב אמי לרבי אסי: אסברה לך טעמא דרבי יוחנן: שוו נפשיהו כי שרגא דליבני, דכל חד וחד רוחא לחבריה שבק.
  34. Kiddushin 60b משמיה דרבי יוחנן halacha dispute conditional effect
    Rabbi Yohanan teaches that all agree 'on condition' means effective immediately and that the dispute concerns 'from today and after death.'
    כי סלקי להתם אשכחיה לרבי אסי דיתיב וקאמר לה משמיה דרבי יוחנן: הכל מודים באומר ״על מנת״ כאומר ״מעכשיו״ דמי, לא נחלקו אלא: ״מהיום ולאחר מיתה״.
  35. Kiddushin 62a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha other conversion
    Rabbi Yohanan is cited for the incomplete proposition that conversion is not within a person's sole control.
    בשלמא כולהו לאו בידו, אלא גר, הוי בידו! גר נמי לאו בידו, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן:
  36. Kiddushin 67a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling egyptian lineage
    Rabbi Yohanan rules that the child of a second-generation Egyptian man and a first-generation Egyptian woman is third generation.
    והאיכא דרבה בר בר חנה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מצרי שני שנשא מצרית ראשונה – בנה שלישי הוי!
  37. Kiddushin 67a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling gentile lineage
    Rabbi Yohanan rules that among the nations lineage follows the father.
    והאיכא, דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: באומות – הלך אחר הזכר.
  38. Kiddushin 67b אמר רבי יוחנן halacha ruling lineage status
    Rabbi Yohanan rules that lineage among the nations follows the father, but after conversion it follows the more impaired status of the parents.
    גופא: כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: באומות – הלך אחר הזכר. נתגיירו – הלך אחר הפגום שבשניהם.
  39. Kiddushin 67b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis prohibited relations
    Rabbi Yohanan derives from the verse that betrothal is possible with others but not with relatives.
    כל שאין לה עליו קידושין. מנא הני מילי? דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ומטו בה משום דרבי ינאי, ורב אחא בריה דרבא ומטו בה משום רבי יוסי הגלילי: אמר קרא: ״ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר״ – לאחרים ולא לקרובים.
  40. Kiddushin 68b אמר רבי יוחנן halacha exegesis maternal lineage
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's derivation that a child born to a Jewish mother is called one's son, whereas a child born to a gentile mother is her son.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: דאמר קרא: ״כי יסיר את בנך מאחרי״ – בנך הבא מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן הנכרית קרוי בנך, אלא בנה.
  41. Kiddushin 71a אמר רבי יוחנן halacha dialogue family lineage
    Rabbi Yohanan says that the lineage information is known but cannot be disclosed because leading families have become intermixed.
    אמר רבי יוחנן: היכלא, בידינו היא, אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה. סבר לה כרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: משפחה שנטמעה – נטמעה.
  42. Kiddushin 71a אמר רבי יוחנן both ruling divine name
    Rabbi Yohanan teaches that sages transmit the four-letter divine name to their students once, or according to another version twice, each week.
    אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהן פעם אחת בשבוע, ואמרי לה פעמים בשבוע. אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע, דכתיב: ״זה שמי לעלם״, ״לעלם״ כתיב. רבא סבר למידרשיה בפירקא. אמר ליה ההוא סבא: ״לעלם״ כתיב.
  43. Kiddushin 71b רבי יוחנן אמר halacha dispute babylonian lineage
    Rabbi Yohanan sets the upper Euphrates boundary at the Gizma crossing.
    לעיל בפרת עד היכא? רב אמר: עד אקרא דתולבקני. ושמואל אמר: עד גישרא דבי פרת. ורבי יוחנן אמר: עד מעברת[א] דגיזמא. לייט אביי ואיתימא רב יוסף אדרב.
  44. Kiddushin 72a אמר רבי יוחנן halacha dialogue babylonian lineage
    Rabbi Yohanan locates the relevant lineage boundary from the waters of Qira and upward.
    ההוא גברא דאמר להו: אנא מן שוט מישוט, עמד רבי יצחק נפחא על רגליו ואמר: שוט מישוט בין הנהרות עומדת. וכי בין הנהרות עומדת, מאי הוי? אמר אביי, אמר רבי חמא בר עוקבא, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסין. והיכא קיימא? אמר רבי יוחנן: מאיהי דקירא ולעיל. והא אמר רבי יוחנן: עד מעברתא דגי …
    ההוא גברא דאמר להו: אנא מן שוט מישוט, עמד רבי יצחק נפחא על רגליו ואמר: שוט מישוט בין הנהרות עומדת. וכי בין הנהרות עומדת, מאי הוי? אמר אביי, אמר רבי חמא בר עוקבא, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסין. והיכא קיימא? אמר רבי יוחנן: מאיהי דקירא ולעיל. והא אמר רבי יוחנן: עד מעברתא דגיזמא! אמר אביי: רצועה נפקא.
  45. Kiddushin 72a אמר רבי יוחנן halacha ruling lineage status
    Rabbi Yohanan rules that all the named cities have disqualified lineage.
    מאי חברותיה? אמר שמואל: כרך מושכי חוסקי ורומקי. אמר רבי יוחנן: וכולם לפסול. קסלקא דעתא: מושכי היינו מושכני. והאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: מושכני הרי היא כגולה ליוחסין! אלא מושכי לחוד ומושכני לחוד.
  46. Kiddushin 72a אמר רבי יוחנן aggada exegesis biblical geography
    Rabbi Yohanan identifies the three places in the verse as Halazon, Hadyab, and Netzivin, which are sometimes absorbed and sometimes expelled.
    ״ותלת עלעין בפמה בין שנה״. אמר רבי יוחנן: זו חלזון, הדייב, ונציבין, שפעמים בולעתן ופעמים פולטתן.
  47. Kiddushin 73b אמר רבי יוחנן halacha ruling lineage challenge
    Rabbi Yohanan rules that a formal challenge requires no fewer than two challengers.
    ערער דמאי? אילימא ערער חד, והאמר רבי יוחנן: אין ערער פחות משנים! אלא ערער תרי.
  48. Kiddushin 73b אמר רבי יוחנן halacha ruling lineage challenge
    Rabbi Yohanan's requirement of two challengers applies where there is a presumption of valid lineage, while otherwise one is believed.
    ואיבעית אימא: לעולם אימא לך ערער חד. וכי אמר רבי יוחנן אין ערער פחות משנים – הני מילי היכא דאיתא חזקה דכשרות, אבל היכא דליכא חזקה דכשרות – חד נמי מהימן.
  49. Kiddushin 75a אמר רבי יוחנן halacha dispute egyptian convert
    Rabbi Yohanan explains that the first tanna and Rabbi Yose differ over a second-generation Egyptian convert.
    מאי איכא בין תנא קמא ובין רבי יוסי? אמר רבי יוחנן: מצרי שני איכא בינייהו. ושניהם לא למדוה אלא מכהן גדול באלמנה,
  50. Kiddushin 75b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha other samaritan status
    Rabbi Yohanan teaches that the matter of Samaritan status contains three disputes.
    אלא, כי אתא רבין אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רבי חנינא, ואמרי לה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי: שלש מחלוקות בדבר.
  51. Kiddushin 75b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis samaritan priests
    Rabbi Yohanan interprets the verse as saying that the Samaritan priests came from the thorns, or inferior members, of their people.
    רבי ישמעאל סבר: כותים גירי אריות הן, וכהנים שנטמעו בהם – כהנים פסולים היו, שנאמר: ״ויעשו להם מקצותם כהני במות״, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מן הקוצים שבעם. ומשום הכי פסלינהו.
  52. Kiddushin 75b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis samaritan priests
    Rabbi Yohanan interprets the verse as saying that the Samaritan priests came from the chosen members of their people.
    ורבי עקיבא סבר: כותים גירי אמת הן, וכהנים שנטמעו בהן – כהנים כשרים היו, שנאמר: ״ויעשו להם מקצותם כהני במות״, ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מן הבחירים שבעם. ואלא מפני מה אסרום – מפני שהיו מייבמים את הארוסות
  53. Kiddushin 77a אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly lineage
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon's derivation that disqualification of offspring applies to males and not females.
    ישראל שנשא חללה. מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: נאמר כאן: ״ולא יחלל זרעו בעמיו״, ונאמר להלן: ״לא יטמא בעל בעמיו״. מה להלן זכרים ולא נקבות, אף כאן זכרים ולא נקבות.
  54. Kiddushin 80a רבי יוחנן אמר halacha dispute presumed lineage
    Rabbi Yohanan rules that the presumption applies even to lineage.
    לא שנו אלא בקדשי הגבול, אבל ביוחסין – לא. ורבי יוחנן אמר: אפילו ביוחסין.
  55. Kiddushin 80a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling legal presumptions
    Rabbi Yohanan rules that presumptions support lashes and capital penalties but not burning terumah.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מלקין על החזקות, סוקלין ושורפין על החזקות, ואין שורפין תרומה על החזקות.
  56. Kiddushin 80a רבי יוחנן אומר halacha dispute terumah impurity
    Rabbi Yohanan rules that terumah is not burned on the strength of a presumption.
    ואין שורפין תרומה על החזקות – דאמר רבי שמעון בן לקיש: שורפין על החזקות, ורבי יוחנן אומר: אין שורפין. ואזדו לטעמייהו, דתנן: תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו – רבי מאיר מטהר, וחכמים מטמאין, מפני שדרכו של תינוק לטפח.
  57. Kiddushin 80a רבי יוחנן אמר halacha dispute terumah impurity
    Rabbi Yohanan rules that this presumption is insufficient to burn terumah.
    אמר ריש לקיש משום רבי אושעיא: זו היא ששורפין עליה את התרומה. רבי יוחנן אמר: אין זו חזקה ששורפין עליה תרומה.
  58. Kiddushin 80b אמר רבי יוחנן halacha ruling liquid purity
    Rabbi Yohanan explains that the teaching applies only to clear liquids in which a child's reflection is visible, not to cloudy liquids.
    אמר רבי יוחנן: דבר זה שמע בריבי, ופירושו לא שמע: לא שנו אלא במשקים צלולים, שבבואה של תינוק ניכר בה[ן], אבל משקים עכורים – לא.

Bava Kamma (94)

  1. Bava Kamma 12b אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrificial property
    Rabbi Yohanan identifies the teaching as concerning offerings of lesser sanctity according to Rabbi Yose the Galilean, who considers them their owners' property.
    מאן תנא? אמר רבי יוחנן: בקדשים קלים – ואליבא דרבי יוסי הגלילי, דאמר: ממון בעלים הוא.
  2. Bava Kamma 13a אמר רבי יוחנן halacha other tithe exclusion
    Rabbi Yohanan says that the teaching excludes tithe.
    אלא אמר רבי יוחנן: למעוטי מעשר –
  3. Bava Kamma 13a אמר רבי יוחנן halacha other tithe exclusion
    Rabbi Yohanan says that the teaching excludes tithe.
    אמר רבי יוחנן: למעוטי מעשר.
  4. Bava Kamma 17a אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah and kindness
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that one who engages in Torah and acts of kindness merits the inheritance of two tribes.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, מאי דכתיב: ״אשריכם זרעי על כל מים, משלחי רגל השור והחמור״? כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים, זוכה לנחלת שני שבטים.
  5. Bava Kamma 19b אמר רבי יוחנן halacha ruling half damages
    Rabbi Yohanan rules that half-damages are not distinguished between private and public domains.
    והאמר רבי יוחנן: אין חצי נזק חלוק לא לרשות היחיד ולא לרשות הרבים. מאי, לאו התיזה ברשות הרבים, והזיקה ברשות הרבים? לא; התיזה ברשות הרבים, והזיקה ברשות היחיד.
  6. Bava Kamma 19b אמר רבי יוחנן halacha dialogue fire damage
    Rabbi Yohanan's cited ruling is limited to damage classified as horn.
    והאמרת: עקירה אין כאן, הנחה יש כאן! אמר ליה: הדרי בי. איבעית אימא: כי אמר רבי יוחנן – אקרן.
  7. Bava Kamma 20a רבי יוחנן אמר halacha dispute animal damages
    Rabbi Yohanan rules that the exemption applies only to produce and vegetables, while damage to clothing or utensils incurs liability.
    ורבי יוחנן אמר: לא שנו אלא פירות וירקות, אבל כסות וכלים – חייבת.
  8. Bava Kamma 20b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha dispute occupancy payment
    Rabbi Yohanan is reported in conflicting traditions as ruling both that payment for occupancy is unnecessary and that it is required.
    אתמר, רב כהנא אמר רבי יוחנן: אינו צריך להעלות לו שכר. רבי אבהו אמר רבי יוחנן: צריך להעלות לו שכר.
  9. Bava Kamma 22a רבי יוחנן אמר halacha dispute fire liability
    Rabbi Yohanan holds that a person's fire is legally equivalent to his arrows.
    אתמר, רבי יוחנן אמר: אשו – משום חציו. וריש לקיש אמר: אשו – משום ממונו.
  10. Bava Kamma 22b רבי יוחנן אמר halacha dispute fire liability
    Rabbi Yohanan rules that one is exempt even for handing over a flame because the deaf-mute's handling causes the damage, unless fuel, kindling, and a lamp are delivered.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו שלהבת – פטור, קסבר: צבתא דחרש קא גרים; לא מיחייב עד דמסר ליה גווזא, סילתא ושרגא.
  11. Bava Kamma 26a אמר רבי יוחנן halacha exegesis half damages
    Rabbi Yohanan derives from the word 'they shall divide' that half-damages apply without distinction between public and private domains.
    אמר רבי יוחנן, אמר קרא: ״יחצון״ – אין חצי נזק חלוק לא ברשות הרבים ולא ברשות היחיד.
  12. Bava Kamma 27b רבי יוחנן אמר halacha dispute public obstacles
    Rabbi Yohanan explains that the ruling concerns an obstacle situated at a street corner.
    אמרי דבי רב משמיה דרב: בממלא רשות הרבים כולה חביות. שמואל אמר: באפילה שנו. רבי יוחנן אמר: בקרן זוית.
  13. Bava Kamma 29b רבי יוחנן אמר halacha dispute obstacle liability
    Rabbi Yohanan says that the dispute concerns liability after the object has fallen.
    ורבי יוחנן אמר: לאחר נפילה מחלוקת.
  14. Bava Kamma 29b רבי יוחנן אמר halacha dispute obstacle liability
    Rabbi Yohanan rules that the person is exempt.
    ומדרבי אלעזר אמר חייב, רבי יוחנן אמר פטור.
  15. Bava Kamma 29b אמר רבי יוחנן halacha dialogue public hazards
    Rabbi Yohanan's position is challenged from the ruling that one who leaves thorns, glass, or a fallen thorn fence in public is liable for resulting damage.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי?! והתנן: המצניע את הקוץ ואת הזכוכית; והגודר גדרו בקוצים; וגדר שנפל לרשות הרבים; והוזק בהן אחר – חייב בנזקו.
  16. Bava Kamma 29b אמר רבי יוחנן halacha ruling public hazards
    Rabbi Yohanan rules that liability applies when thorns protrude, but one who keeps them flush with the wall is exempt.
    ואמר רבי יוחנן: לא שנו אלא במפריח, אבל במצמצם – פטור. מצמצם מאי טעמא פטור – לאו משום דהויא ליה בור ברשותו? מכלל דחיובא דבור – ברשות הרבים הוא; אלמא מפקיר נזקיו חייב!
  17. Bava Kamma 29b אמר רבי יוחנן halacha dialogue pit liability
    Rabbi Yohanan's rule that the law follows an unattributed Mishnah is invoked to support liability for digging a pit in the public domain.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: החופר בור ברשות הרבים, ונפל לתוכו שור או חמור ומת – חייב!
  18. Bava Kamma 29b רבי יוחנן אמר halacha ruling obstacle liability
    Rabbi Yohanan ultimately rules that the person is liable.
    אלא לעולם רבי יוחנן אמר חייב.
  19. Bava Kamma 30a אמר רבי יוחנן halacha ruling hidden thorns
    Rabbi Yohanan rules that liability applies only when the thorn protrudes, not when it is kept flush with the wall.
    המצניע את הקוץ [וכו']. אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא מפריח, אבל מצמצם לא. מאי טעמא פטור? אמר רב אחא בריה דרב איקא: לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים.
  20. Bava Kamma 30a אמר רבי יוחנן halacha ruling wall liability
    Rabbi Yohanan rules that the teaching applies to an unstable wall, while for a sound wall the person hiding the object is exempt and the wall's owner is liable.
    אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בכותל רעוע, אבל בכותל בריא – המצניע פטור, וחייב בעל הכותל.
  21. Bava Kamma 31a אמר רבי יוחנן halacha dispute accident damages
    Rabbi Yohanan rules that even the sages who treat stumbling as unavoidable hold one liable here because he could have stood up.
    גמ' אמר רבי יוחנן: לא תימא מתניתין רבי מאיר היא, דאמר: נתקל פושע הוא – וחייב; אלא אפילו לרבנן, דאמרי אנוס הוא, ופטור – הכא חייב; שהיה לו לעמוד, ולא עמד.
  22. Bava Kamma 31a רבי יוחנן אמר halacha ruling accident warning
    Rabbi Yohanan rules that one unable to stand need not warn others because he is preoccupied.
    ורבי יוחנן אמר: כיון דלא היה לו לעמוד – לא היה לו להזהיר; דטריד.
  23. Bava Kamma 32a אמר רבי יוחנן halacha ruling collision damages
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Isi ben Yehudah.
    אמר רבי יוחנן: הלכה כאיסי בן יהודה. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: אחד רץ ואחד מהלך, או שהיו שניהם רצין – פטורין!
  24. Bava Kamma 34b אמר רבי יוחנן halacha dispute carcass appreciation
    Rabbi Yohanan explains that the dispute concerns whether appreciation of the carcass belongs wholly to the injured party or only half does.
    אלא אמר רבי יוחנן: שבח נבילה איכא בינייהו, דמר סבר: דניזק הוי, ומר סבר: פלגא.
  25. Bava Kamma 36b אמר רבי יוחנן halacha ruling guardian negligence
    Rabbi Yohanan explains that the ruling was imposed because of guardians' negligence.
    וכן כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: משום פשיעת שומרין נגעו בה.
  26. Bava Kamma 36b אמר רבי יוחנן halacha dispute damages consecration
    Rabbi Yohanan explains that the dispute concerns whether the injured party consecrated the property.
    אתמר נמי, אמר רבי יוחנן: הקדישו ניזק איכא בינייהו.
  27. Bava Kamma 38a רבי יוחנן אמר aggada exegesis israel property
    Rabbi Yohanan interprets the verse about Paran to mean that Israel's property was released to them from Paran.
    רבי יוחנן אמר מהכא: ״הופיע מהר פארן״ – מפארן הופיע ממונם לישראל.
  28. Bava Kamma 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada maxim divine reward
    Rabbi Yohanan teaches that the Holy One does not withhold any creature's reward, even for gracious speech.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה, אפילו שכר שיחה נאה.
  29. Bava Kamma 39a רבי יוחנן אמר halacha dispute orphan damages
    Rabbi Yohanan rules that payment is made from the orphans' best property, while Rabbi Yose bar Hanina assigns it to the guardian.
    מעליית מאן? רבי יוחנן אמר: מעליית יתומין, רבי יוסי בר חנינא אמר: מעליית אפוטרופוס.
  30. Bava Kamma 39a אמר רבי יוחנן halacha dialogue orphan property
    Rabbi Yohanan's position is challenged from the rule that orphan property is collected only when interest is consuming it.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רב יהודה אמר רב אסי: אין נזקקין לנכסי יתומין, אלא אם כן רבית אוכלת בהן.
  31. Bava Kamma 39a רבי יוחנן אמר halacha ruling orphan property
    Rabbi Yohanan permits collection from orphan property for an interest-bearing document or a woman's marriage settlement because of support.
    ורבי יוחנן אמר: או לשטר שיש בו רבית, או לכתובת אשה משום מזוני!
  32. Bava Kamma 39a רבי יוחנן אמר halacha dispute orphan damages
    Rabbi Yohanan is reassigned the view that payment comes from the guardians' best property, while Rabbi Yose bar Hanina assigns it to the orphans.
    איפוך – רבי יוחנן אמר: מעליית אפוטרופסין, רבי יוסי בר חנינא אמר: מעליית יתומין.
  33. Bava Kamma 39a רבי יוחנן אמר halacha dispute orphan damages
    Rabbi Yohanan rules that a tort payment comes from the orphans' best property because a tortfeasor is exceptional.
    אלא לעולם לא תיפוך, ומזיק שאני. רבי יוחנן אמר מעליית יתומים – דאי אמרת מעליית אפוטרופוס,
  34. Bava Kamma 40b אמר רבי יוחנן halacha ruling mishnah conflict
    Rabbi Yohanan resolves the contradiction by saying that the two teachings were authored by different authorities.
    אמר רבי יוחנן: תברה; מי ששנה זו לא שנה זו.
  35. Bava Kamma 43b אמר רבי יוחנן halacha exegesis unintentional killing
    Rabbi Yohanan derives from the wording about ransom that unintentional killing incurs ransom like intentional killing.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: ״כפר״; מה תלמוד לומר ״אם כפר״? לרבות כופר שלא בכוונה – ככופר בכוונה.
  36. Bava Kamma 43b אמר רבי יוחנן halacha exegesis slave damages
    Rabbi Yohanan derives from the wording about a slave that unintentional killing of a slave is treated like intentional killing.
    כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: ״עבד״; מה תלמוד לומר ״אם עבד״? לרבות עבד שלא בכוונה – כעבד בכוונה.
  37. Bava Kamma 51a אמר רבי יוחנן halacha ruling pit liability
    Rabbi Yohanan explains that both people removed a layer simultaneously and together completed the pit to ten handbreadths.
    אמר רבי יוחנן: כגון שעקרו שניהן חוליא בבת אחת, והשלימו לעשרה.
  38. Bava Kamma 52a רבי יוחנן אמר halacha dispute pit covering
    Rabbi Yohanan gives the first partner enough time to be notified, hire workers, cut cedars, and cover the pit.
    גמ' וראשון עד אימת מיפטר? אמר רב: בכדי שידע. ושמואל אמר: בכדי שיודיעוהו. ורבי יוחנן אמר: בכדי שיודיעוהו, וישכור פועלים, ויכרות ארזים ויכסנו.
  39. Bava Kamma 54a אמר רבי יוחנן halacha ruling disabled ox
    Rabbi Yohanan identifies the oxen as a deaf ox, an insane ox, and a minor ox.
    אמר רבי יוחנן: שור שהוא חרש, שור שהוא שוטה, שור שהוא קטן.
  40. Bava Kamma 57a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dialogue lost property
    Rabbi Yohanan rules that one who falsely claims a found object was stolen pays double, supporting the status of an unpaid guardian.
    אמר ליה אביי לרב יוסף: ואת לא תסברא דשומר אבידה כשומר חנם דמי? והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב באבידה – משלם תשלומי כפל. ואי סלקא דעתך שומר שכר הוי, אמאי משלם תשלומי כפל? קרנא בעי שלומי!
  41. Bava Kamma 58a רבי יוחנן אמר halacha dispute crop damages
    Rabbi Yohanan rules that the special assessment continues even from bed to bed all day until the animal leaves and knowingly returns.
    אמר רב כהנא: לא שנו אלא באותה ערוגה, אבל מערוגה לערוגה – משלמת מה שהזיקה. ורבי יוחנן אמר: אפילו מערוגה לערוגה, ואפילו כל היום כולו – עד שתצא ותחזור לדעת.
  42. Bava Kamma 59b רבי יוחנן אמר halacha ruling fire damages
    Rabbi Yohanan exempts one who gives a flame to a deaf-mute because the recipient's handling causes the damage, unless fuel is also given.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו מסר לו שלהבת – פטור, מאי טעמא? צבתא דחרש גרמה לו. ולא מחייב עד שימסור לו גווזא,
  43. Bava Kamma 61a אמר רבי יוחנן halacha dispute fire barrier
    Rabbi Yohanan defines a shlulit as an irrigation channel that distributes water to its banks.
    מאי שלולית? אמר רב יהודה אמר שמואל: מקום שמי גשמים שוללין שם. רב ביבי אמר רבי יוחנן: אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה.
  44. Bava Kamma 62b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling false theft claim
    Rabbi Yohanan rules that a custodian who falsely claims theft pays double, and pays fourfold or fivefold if he slaughtered or sold the item.
    מסייע ליה לרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב בפקדון – משלם תשלומי כפל. טבח ומכר – משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
  45. Bava Kamma 62b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling false theft claim
    Rabbi Yohanan rules that a custodian who falsely claims theft pays double, and pays fourfold or fivefold if he slaughtered or sold the item.
    איכא דאמרי: לימא מסייע ליה לרבי חייא בר אבא – דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב בפקדון – משלם תשלומי כפל. טבח ומכר – משלם תשלומי ארבעה וחמשה?
  46. Bava Kamma 63a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis false theft claim
    Rabbi Yohanan's teaching about one who falsely claims that entrusted property was stolen is derived from the phrase concerning every lost item.
    השתא דאמרת ״כל״ – ריבויא, כל הני פרטי למה לי? חד למעוטי קרקע, וחד למעוטי עבדים, וחד למעוטי שטרות. ״שלמה״ – למעוטי דבר שאינו מסויים, ״על כל אבדה״ – לכדרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב
  47. Bava Kamma 63b אמר רבי יוחנן halacha exegesis false theft claim
    Rabbi Yohanan teaches that a custodian who falsely claims theft pays double, and fourfold or fivefold if he slaughtered or sold the item.
    אמר לך: מבעי ליה לכדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן – דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב בפקדון – משלם תשלומי כפל. טבח ומכר – משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
  48. Bava Kamma 68b רבי יוחנן אמר halacha dispute theft after despair
    Rabbi Yohanan holds the thief liable after the owner's despair, while Reish Lakish exempts him.
    לאחר יאוש מאי? רבי יוחנן אמר: חייב, וריש לקיש אמר: פטור.
  49. Bava Kamma 68b רבי יוחנן אמר halacha dispute theft after despair
    Rabbi Yohanan holds the thief liable both before and after the owner's despair.
    רבי יוחנן אמר חייב – חיוביה בין לפני יאוש, בין לאחר יאוש. ריש לקיש אמר פטור – חיוביה לפני יאוש הוא, אבל לאחר יאוש – קנה, ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר.
  50. Bava Kamma 68b אמר רבי יוחנן halacha dialogue stolen consecration
    Rabbi Yohanan rules that before the owners despair, neither thief nor owner can consecrate stolen property because it is respectively not his or not in his possession.
    ומי קדוש?! והאמר רבי יוחנן: גזל ולא נתייאשו הבעלים – שניהן אינן יכולין להקדיש, זה לפי שאינו שלו, וזה לפי שאינו ברשותו! אמרי: הוא דאמר – כצנועין,
  51. Bava Kamma 69a אמר רבי יוחנן halacha dialogue stolen consecration
    Rabbi Yohanan rules that before the owners despair, neither thief nor owner can consecrate stolen property because it is respectively not his or not in his possession.
    גופא, אמר רבי יוחנן: גזל ולא נתייאשו הבעלים – שניהם אינן יכולים להקדיש. זה לפי שאינו שלו, וזה לפי שאינו ברשותו. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה;
  52. Bava Kamma 69a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel wherever he appears in the Mishnah except in the cases of guarantor, Sidon, and final evidence.
    והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו – הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה!
  53. Bava Kamma 69a אמר רבי יוחנן halacha dialogue produce designation
    Rabbi Yohanan equates the position of the pious ones with that of Rabbi Dosa.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד; ורבי דוסא ״נלקט״ קאמר!
  54. Bava Kamma 69b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling jubilee inheritance
    Rabbi Yohanan rules that brothers who divide an inheritance are treated as purchasers and return their portions to one another at the Jubilee.
    דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו – לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל!
  55. Bava Kamma 69b אמר רבי יוחנן halacha ruling produce designation
    Rabbi Yohanan says that the pious ones and Rabbi Dosa expressed the same position.
    אמר אביי: אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין, ורבי דוסא אמרו דבר אחד, הוה אמינא: צנועין אית להו דרבי דוסא, ורבי דוסא לית ליה דצנועין.
  56. Bava Kamma 69b אמר רבי יוחנן halacha ruling produce designation
    Rabbi Yohanan says that the pious ones and Rabbi Dosa expressed the same position.
    אמר רבא, אי לאו דאמר רבי יוחנן: צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד, הוה אמינא: מאן תנא צנועין – רבי מאיר היא;
  57. Bava Kamma 69b אמר רבי יוחנן halacha ruling produce designation
    Rabbi Yohanan says that the pious ones and Rabbi Dosa expressed the same position.
    אמר רבינא: אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד, הוה אמינא: מאן תנא צנועין – רבי דוסא היא, כי היכי דלא תקשי סתם משנה לרבי יוחנן. ורבי יוחנן –
  58. Bava Kamma 70a אמר רבי יוחנן halacha ruling stolen consecration
    Rabbi Yohanan rules that before the owners despair, neither thief nor owner can consecrate stolen property because it is respectively not his or not in his possession.
    דאמר רבי יוחנן: גזל ולא נתייאשו הבעלים – שניהם אינן יכולין להקדיש; זה לפי שאינו שלו, וזה לפי שאינו ברשותו.
  59. Bava Kamma 71a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling theft slaughter
    Rabbi Yohanan explains that the case concerns a thief who has another person perform the slaughter.
    אמרי: בר מינה דההיא, דהא אתמר עלה: אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש, רבי אבין ורבי אלעא וכל חבורתא משמיה דרבי יוחנן אמרי: בטובח על ידי אחר.
  60. Bava Kamma 72a רבי יוחנן אמר halacha dispute slaughter timing
    Rabbi Yohanan holds that slaughter is legally operative from beginning to end.
    איכא דמתני לה אהא – אמר רבי שמעון משום דרבי לוי סבא: אינה לשחיטה אלא לבסוף. ורבי יוחנן אמר: ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף. אמר ליה רב חביבי מחוזנאה לרב אשי, לימא קסבר רבי יוחנן: חולין שנשחטו בעזרה – לאו דאורייתא?
  61. Bava Kamma 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling theft confession
    Rabbi Yohanan exempts a thief who admits stealing before witnesses come, but holds him liable when he first denies theft and later admits slaughter or sale before witnesses establish each act.
    איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ״גנבתי״, ובאו עדים שגנב – פטור, שהרי חייב עצמו בקרן. אבל אמר ״לא גנב[תי]״, ובאו עדים שגנב, וחזר ואמר ״טבחתי ומכרתי״, ובאו עדים שטבח ומכר – חייב, שהרי פטר עצמו מכלום.
  62. Bava Kamma 76a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling sacrificial slaughter
    Rabbi Yohanan explains the case as slaughtering unblemished offerings inside the Temple for their owners.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: בשוחט תמימים מבפנים לשם בעלים.
  63. Bava Kamma 76a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling sacrificial slaughter
    Rabbi Yohanan explains the case as slaughtering unblemished offerings inside the Temple not for their owners.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: בשוחט תמימים בפנים שלא לשם בעלים.
  64. Bava Kamma 77b רבי יוחנן אמר halacha dispute selling treifa
    Rabbi Yohanan holds one liable for selling a treifa under Rabbi Shimon's view, while Reish Lakish exempts him.
    ואזדו לטעמייהו – דאתמר: המוכר טריפה לדברי רבי שמעון – רבי יוחנן אמר: חייב, וריש לקיש אמר: פטור.
  65. Bava Kamma 77b רבי יוחנן אמר halacha dispute selling treifa
    Rabbi Yohanan holds one liable because a treifa, though ineligible for the slaughter provision, remains eligible for the sale provision.
    רבי יוחנן אמר חייב – אף על גב דליתיה בטביחה, איתיה במכירה. וריש לקיש אמר פטור – כיון דליתיה בטביחה, ליתיה במכירה.
  66. Bava Kamma 77b רבי יוחנן אמר halacha dialogue theft categories
    Rabbi Yohanan argues that if the teaching follows Rabbi Shimon, crossbred animals are grouped with treifa animals in one clause.
    ורבי יוחנן אמר לך: האי מאי? אי אמרת בשלמא רבי שמעון, איידי דתנא טריפה בחדא – תנא כלאים בחדא.
  67. Bava Kamma 79b רבי יוחנן אמר aggada exegesis highway robbery
    Rabbi Yohanan identifies the people of Shechem as the example, citing the verse that they set ambushes and robbed travelers.
    רבי יוחנן אמר: כגון בעלי שכם, שנאמר: ״וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים, ויגזלו [את] כל אשר יעבר עליהם בדרך״.
  68. Bava Kamma 82a אמר רבי יוחנן halacha ruling first fruits
    Rabbi Yohanan rules that one may bring and recite over first fruits from either a tree leaning into another's field or one bordering a boundary, under Joshua's original land conditions.
    והא כי אתא רבי אבין אמר רבי יוחנן: אחד אילן הנוטה לתוך שדה חבירו, ואחד אילן הסמוך למצר – מביא וקורא, שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ!
  69. Bava Kamma 87b רבי יוחנן אמר halacha dispute daughter injury
    Rabbi Yohanan rules that a father is entitled even to compensation for his daughter's injury.
    וכן אמר ריש לקיש: לא זכתה תורה לאב – אלא שבח נעורים בלבד. ורבי יוחנן אמר: אפילו פציעה.
  70. Bava Kamma 88b רבי יוחנן אמר halacha dispute remainder sale
    Rabbi Yohanan rules that if a son sells during his father's lifetime and dies before his father, the buyer does not acquire the property.
    דאתמר: מכר הבן בחיי האב, ומת הבן בחיי האב – רבי יוחנן אמר: לא קנה לוקח, ריש לקיש אמר: קנה לוקח.
  71. Bava Kamma 88b רבי יוחנן אמר halacha ruling property sale
    Rabbi Yohanan rules that a son's buyer acquires nothing if the son dies before the father whose property was sold.
    רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח – אמר לך: כי קתני מתניתין ״מכר הבן – לא קנה לוקח עד שימות האב״, וכי מיית האב אית ליה ללוקח – דלא מת הבן בחיי האב, דאתו לידי הבן. אבל מת הבן בחיי האב, דלא אתו לידיה דבן – כי מיית אב נמי לית ליה ללוקח.
  72. Bava Kamma 92a אמר רבי יוחנן aggada exegesis joseph's brothers
    Rabbi Yohanan identifies the five brothers taken by Joseph as those whose names are repeated.
    אמר ליה רבא לרבה בר מרי: כתיב: ״ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים״ – מאן נינהו חמשה? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: אותן שהוכפלו בשמות.
  73. Bava Kamma 93a רבי יוחנן אמר aggada maxim speech meaning
    Rabbi Yohanan teaches that an affirmative can mean no and a negative can mean yes.
    רבי יוחנן אמר: יש ״הן״ שהוא כ״לאו״, ויש ״לאו״ שהוא כ״הן״.
  74. Bava Kamma 94b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis stolen property
    Rabbi Yohanan rules from the verse that altered stolen property must by Torah law be returned as it is, though the sages enacted otherwise to encourage repentance.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דבר תורה – גזילה הנשתנית, חוזרת בעיניה. שנאמר: ״והשיב את הגזלה אשר גזל״ – מכל מקום. ואם תאמר: משנתנו! משום תקנת השבים.
  75. Bava Kamma 94b אמר רבי יוחנן halacha ruling mishnah authority
    Rabbi Yohanan rules that the law follows an unattributed Mishnah.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי?! והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו – פטור!
  76. Bava Kamma 94b אמר רבי יוחנן both story theft restitution
    Rabbi Yohanan explains that in Rabbi's time the sages enacted that restitution not be accepted from repentant robbers and interest-takers.
    אמר רבי יוחנן: בימי רבי נשנית משנה זו. דתניא: מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה, אמרה לו אשתו: ריקה! אם אתה עושה תשובה, אפילו אבנט אינו שלך! ונמנע ולא עשה תשובה. באותה שעה אמרו: הגזלנין ומלוי רביות שהחזירו – אין מקבלין מהם, והמקבל מהם – אין רוח חכמים נוחה הימנו.
  77. Bava Kamma 96b משמיה דרבי יוחנן halacha dialogue stolen animals
    Rabbi Yohanan is reported as ruling that a stolen animal acquired through maturation belongs to the thief, though the passage rejects this attribution.
    אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי, הכי קאמרי משמיה דרבי יוחנן: אפילו גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור – נעשה שינוי בידו, וקנאו. טבח ומכר – שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר. אמר ליה, לאו אמינא לך: לא תחליף גברי? ההוא משמיה דרבי אלעא איתמר.
  78. Bava Kamma 99b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling professional negligence
    Rabbi Yohanan rules that even an expert slaughterer is liable for ruining an animal.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: טבח אומן שקלקל – חייב, ואפילו הוא אומן כטבחי ציפורי. ומי אמר רבי יוחנן הכי?! והאמר רבה בר בר חנה: עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון, ואמר ליה: זיל אייתי ראיה דממחית לתרנגולים, ואפטרך!
  79. Bava Kamma 102b אמר רבי יוחנן halacha other tannaitic attribution
    Rabbi Yohanan reconciles the sources by assigning one to Rabbi Meir and the other to Rabbi Yehudah.
    אמר רבי יוחנן: לא קשיא; הא רבי מאיר, והא רבי יהודה.
  80. Bava Kamma 104b רבי יוחנן אמר halacha dispute money transfer
    Rabbi Yohanan permits sending money upon written authorization when witnesses have signed it.
    אין משלחין מעות בדיוקני, ואפילו עדים חתומים עליה. ורבי יוחנן אמר: אם עדים חתומים עליה – משלחין.
  81. Bava Kamma 106b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling deposit theft
    Rabbi Yohanan rules that a custodian who falsely claims theft pays double, or fourfold and fivefold if he slaughtered or sold the animal.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב בפקדון – משלם תשלומי כפל. טבח ומכר – משלם תשלומי ארבעה וחמשה.
  82. Bava Kamma 106b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis lost property
    Rabbi Yohanan derives that one who falsely claims theft of found property pays double.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב באבידה, משלם תשלומי כפל. מאי טעמא? דכתיב: ״על כל אבדה אשר יאמר״.
  83. Bava Kamma 106b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute deposit claim
    Rabbi Yohanan rules that liability for falsely alleging theft of a deposit requires partial denial and partial admission.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב בפקדון, אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת. מאי טעמא? דאמר קרא: ״כי הוא זה״. ופליגא דרבי חייא בר יוסף – דאמר רבי חייא בר יוסף:
  84. Bava Kamma 107b אמר רבי יוחנן halacha dialogue deposit liability
    Rabbi Yohanan explains that the teaching concerns an animal still standing at its feeding trough.
    אמר להו רבי חייא בר אבא, הכי אמר רבי יוחנן: בעומדת על אבוסה שנו. אמר ליה רבי זירא לרבי חייא בר אבא: דוקא בעומדת על אבוסה קאמר, אבל שלח בה יד – קנה, ושבועה לא מהניא ביה כלום; או דלמא, אפילו עומדת על אבוסה קאמר?
  85. Bava Kamma 107b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue false oaths
    Rabbi Yohanan rules that one who first swears an item was lost and later swears it was stolen is exempt when witnesses arrive.
    אמר ליה: זו לא שמעתי, כיוצא בה שמעתי; דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: הטוען טענת אבד ונשבע, וחזר וטען טענת גנב ונשבע, ובאו עדים – פטור. מאי טעמא, לאו משום דקנה בשבועה ראשונה?
  86. Bava Kamma 107b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Il'a halacha ruling false oaths
    Rabbi Yohanan rules that one who first swears a deposit was lost and later swears it was stolen is exempt because the first oath discharged the owner's claim.
    איתמר נמי, אמר רבי אבין אמר רבי אילעא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת אבידה בפקדון ונשבע, וחזר וטען טענת גניבה ונשבע, ובאו עדים – פטור, הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה.
  87. Bava Kamma 109a אמר רבי יוחנן halacha other tannaitic attribution
    Rabbi Yohanan reconciles the sources by assigning one to Rabbi Yosei HaGelili and the other to Rabbi Akiva.
    אמר רבי יוחנן: לא קשיא; הא רבי יוסי הגלילי, הא רבי עקיבא.
  88. Bava Kamma 112b רבי יוחנן אמר halacha dispute document validation
    Rabbi Yohanan rules that a legal document may not be validated in a litigant's absence.
    אמר רב: מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין. ורבי יוחנן אמר: אין מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין. אמר ליה רב ששת לרבי יוסי בר אבהו: אסברה לך טעמיה דרבי יוחנן – אמר קרא: ״והועד בבעליו ולא ישמרנו״, אמרה תורה: יבא בעל השור, ויעמוד על שורו.
  89. Bava Kamma 114b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha other witness testimony
    Rabbi Yohanan explains that the witnesses explicitly mention books as well as other objects.
    ודלמא כלים הוו, ספרים לא הוו! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כגון דקאמרי נמי ספרים.
  90. Bava Kamma 117a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue scholarly stature
    Rabbi Yohanan laments to Reish Lakish that the scholar called a lion has proved to be a fox.
    למחר אותבוה בדרא קמא קמיה דרבי יוחנן. אמר שמעתתא – ולא אקשי, שמעתתא – ולא אקשי; אנחתיה אחורי שבע דרי, עד דאותביה בדרא בתרא. אמר ליה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: ״ארי שאמרת – נעשה שועל!״
  91. Bava Kamma 117b אמר רבי יוחנן aggada maxim torah teaching
    Rabbi Yohanan concedes that what his own scholars claim is actually the teaching of the other scholars.
    תייריה אוקמיה. שייליה כל ספיקא דהוה ליה, ופשטינהו ניהליה. היינו דאמר רבי יוחנן: ״דילכון אמרי; דילהון היא״.
  92. Bava Kamma 118a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling uncertain debt
    Rabbi Yohanan rules that one who answers an asserted debt with uncertainty must pay to satisfy the demands of Heaven.
    איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: האומר לחבירו ״מנה לי בידך״, והלה אומר ״איני יודע״ – חייב, בבא לצאת ידי שמים.
  93. Bava Kamma 118a רבי יוחנן אומר halacha ruling property return
    Rabbi Yohanan rules that a counted return suffices when property was taken knowingly, while no counting is required when it was taken unknowingly.
    ורבי יוחנן אומר: לדעת – מנין פוטר, שלא לדעת – אפילו מנין נמי לא צריך. וכי קתני: ״ומנו את הצאן והיא שלימה״ – ארישא.
  94. Bava Kamma 119a אמר רבי יוחנן aggada exegesis robbery
    Rabbi Yohanan teaches from Scripture that stealing even a peruta from another is like taking that person's life.
    אמר רבי יוחנן: כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה – כאילו נוטל נשמתו ממנו, שנאמר: ״כן ארחות כל בוצע בצע, את נפש בעליו יקח״; ואומר: ״ואכל קצירך ולחמך, בניך ובנותיך״.

Bava Metzia (99)

  1. Bava Metzia 3a אמר רבי יוחנן halacha ruling disputed property
    Rabbi Yohanan teaches that the oath over jointly grasped property is a rabbinic safeguard against people seizing others' garments.
    אפילו תימא סומכוס, שבועה זו מדרבנן היא כדרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן: שבועה זו תקנת חכמים היא, שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר: שלי הוא.
  2. Bava Metzia 5b אמר רבי יוחנן halacha ruling disputed property
    Rabbi Yohanan teaches that the oath over jointly grasped property is a rabbinic safeguard against people seizing others' garments.
    וכי מאחר שזה תפוס ועומד וזה תפוס ועומד, שבועה זו למה? אמר רבי יוחנן: שבועה זו תקנת חכמים היא, שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר: ״שלי הוא״.
  3. Bava Metzia 7a אמר רבי יוחנן halacha ruling stolen property
    Rabbi Yohanan rules that before the owners despair, neither the robber nor the owner can consecrate stolen property.
    הא יכול להוציאו בדיינין, הקדישו – קדוש, אף על גב דלא אפקיה. והאמר רבי יוחנן: גזל ולא נתייאשו הבעלים – שניהם אינם יכולין להקדישו. זה – לפי שאינה שלו, וזה – לפי שאינה ברשותו.
  4. Bava Metzia 7b רבי יוחנן אמר halacha dispute document division
    Rabbi Yohanan rules that two parties grasping a document always divide it.
    אמר רבי אלעזר: מחלוקת בששניהם אדוקים בטופס, ושניהם בתורף. אבל אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף – זה נוטל טופס, וזה נוטל תורף. ורבי יוחנן אמר: לעולם חולקין.
  5. Bava Metzia 10a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling found property
    Rabbi Yohanan rules that one who lifts found property for another thereby acquires it for that person.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המגביה מציאה לחבירו – קנה חבירו. ואם תאמר משנתינו, דאמר ״תנה לי״, ולא אמר ״זכה לי״.
  6. Bava Metzia 11b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha ruling courtyard acquisition
    Rabbi Yohanan requires the owner to be able to run after and reach found animals for his courtyard to acquire them.
    ומנא תימרא – דתנן: ראה אותן רצין אחר המציאה כו', ואמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: והוא שרץ אחריהן ומגיען. ובעי רבי ירמיה, במתנה היאך? קבלה מיניה רבי אבא בר כהנא אף על פי שרץ אחריהן ואין מגיען. מאי טעמא – לאו משום דדעת אחרת מקנה אותן שאני?!
  7. Bava Metzia 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha ruling courtyard acquisition
    Rabbi Yohanan requires the owner to be able to run after and reach found animals for his courtyard to acquire them.
    גופא. ראה אותן רצין אחר המציאה וכו'. אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: והוא שרץ אחריהן ומגיען. בעי רבי ירמיה: במתנה היאך? קבלה מיניה רבי אבא בר כהנא: אף על פי שרץ אחריהן ואין מגיען.
  8. Bava Metzia 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha dialogue courtyard acquisition
    Rabbi Yohanan is cited as requiring the owner to be able to run after and reach found animals for his courtyard to acquire them.
    אמר ליה רב פפא לרבא, ואמרי לה רב אדא בר מתנה לרבא, ואמרי לה רבינא לרבא: לאו היינו מתניתין. ראה אותן רצין אחר המציאה, ואמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: והוא שרץ אחריהן ומגיען, ובעי רבי ירמיה: במתנה היאך? וקבלה מיניה רבי אבא בר כהנא: במתנה אף על פי שרץ אחריהן ואין מגיען.
  9. Bava Metzia 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute child's earnings
    Rabbi Yohanan defines a dependent adult as a minor and an independent minor as an adult for this law.
    ופליגא דרבי חייא בר אבא. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא גדול – גדול ממש, ולא קטן – קטן ממש, אלא גדול וסמוך על שלחן אביו – זהו קטן. קטן ואינו סמוך על שלחן אביו – זהו גדול.
  10. Bava Metzia 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha other slave labor
    Rabbi Yohanan explains that the case concerns a pearl-drilling slave whom his master does not wish to reassign.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הכא בעבד נוקב מרגליות עסקינן, שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת.
  11. Bava Metzia 13b רבי יוחנן אמר halacha dispute lost loan document
    Rabbi Yohanan rules that the dispute concerns an admitting debtor, but all agree not to return the document when the debtor does not admit the debt.
    ורבי יוחנן אמר: מחלוקת כשחייב מודה, דרבי מאיר סבר: שטר שאין בו אחריות נכסים – ממשעבדי הוא דלא גבי, אבל מבני חרי – מגבא גבי. ורבנן סברי: ממשעבדי נמי גבי. אבל כשאין חייב מודה – דברי הכל לא יחזיר, דחיישינן לפרעון.
  12. Bava Metzia 16a אמר רבי יוחנן halacha other future property
    Rabbi Yohanan explains that the clause concerning what one will inherit that day was allowed because of honoring one's father.
    ומאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר רבי יוחנן: סיפא ״מה שאירש מאבא היום״ – משום כבוד אביו. ״מה שתעלה מצודתי היום״ –
  13. Bava Metzia 16b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling lost loan document
    Rabbi Yohanan rules that a found loan document must not be returned even if it bears court certification.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המוצא שטר חוב בשוק, אף על פי שכתוב בו הנפק – לא יחזירו לבעלים.
  14. Bava Metzia 17a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling false denial
    Rabbi Yohanan rules that a debtor disproved by witnesses and then claiming payment is established as a denier regarding that debt.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ״מנה לי בידך״, והלה אומר: ״אין לך בידי כלום״, והעדים מעידים אותו שיש לו, וחזר ואמר: ״פרעתי״ – הוחזק כפרן לאותו ממון.
  15. Bava Metzia 17a אמר רבי יוחנן halacha ruling false oath claim
    Rabbi Yohanan rules that one disproved after claiming to have sworn is established as a denier regarding that oath.
    אמר רבי אבין אמר רבי אלעא אמר רבי יוחנן: היה חייב לחבירו שבועה, ואמר ״נשבעתי״, והעדים מעידין אותו שלא נשבע, וחזר ואמר ״נשבעתי״ – הוחזק כפרן לאותה שבועה.
  16. Bava Metzia 17a אמר רבי יוחנן halacha ruling false oath claim
    Rabbi Yohanan rules that one disproved after claiming to have taken a court-required oath is established as a denier regarding that oath.
    איתמר נמי, אמר רבי אבין אמר רבי אלעא אמר רבי יוחנן: היה חייב לחבירו שבועה בבית דין ואמר ״נשבעתי״ והעדים מעידין אותו שלא נשבע, וחזר ואמר ״נשבעתי״ – הוחזק כפרן לאותה שבועה.
  17. Bava Metzia 17a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling lost loan document
    Rabbi Yohanan rules that a court-certified loan document found on its dated day is returned to its owner.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: המוצא שטר חוב בשוק, וכתוב בו הנפק, וכתוב בו זמנו בו ביום – יחזירו לבעלים.
  18. Bava Metzia 17a אמר רבי יוחנן halacha dialogue reused loan document
    Rabbi Yohanan rules that a repaid loan document may not be reused because its lien has already been extinguished.
    אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: מי אמר רבי יוחנן הכי? הא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן: שטר שלוה בו ופרעו – אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שיעבודו.
  19. Bava Metzia 17a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha other court judgment
    Rabbi Yohanan begins a teaching about one who makes a claim contradicting a judicial act.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען אחר מעשה בית דין –
  20. Bava Metzia 21b אמר רבי יוחנן halacha dispute field gleanings
    Rabbi Yohanan interprets the gleaners after whose arrival produce becomes available to all as elderly people walking with staffs.
    תא שמע: מאימתי כל אדם מותרים בלקט? משילכו בה הנמושות. ואמרינן: מאי נמושות? ואמר רבי יוחנן: סבי דאזלי אתיגרא. ריש לקיש אמר: לקוטי בתר לקוטי.
  21. Bava Metzia 22b אמר רבי יוחנן halacha exegesis lost property
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yishmael ben Yehotzadak's derivation that an object swept away by a river is permitted to its finder.
    תא שמע דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל בן יהוצדק: מנין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת? דכתיב: ״וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה״. מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם, יצאתה זו שאבודה ממנו ואינה מצויה אצל כל אדם.
  22. Bava Metzia 25a רבי יוחנן אמר halacha dispute lost coins
    Rabbi Yohanan rules that even coins of a single king must be proclaimed.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו של מלך אחד נמי מכריז. מאי מכריז? מנין. מאי איריא תלתא? אפילו תרין נמי. אמר רבינא: טבעא מכריז.
  23. Bava Metzia 27a אמר רבי יוחנן halacha exegesis lost property
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's derivation that an object swept away by a river is permitted to its finder.
    מבעי ליה לכדרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מניין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת? שנאמר: ״כן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה״ – מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם, יצתה זו שאבודה הימנו ואינה מצויה אצל כל אדם.
  24. Bava Metzia 29b אמר רבי יוחנן aggada maxim garment care
    Rabbi Yohanan advises one who has a professional weaver at home to shake out a garment every day.
    מצא כסות מנערה אחד לשלשים יום. למימרא דניעור מעלי לה? והאמר רבי יוחנן: מי שיש לו גרדי אומן בתוך ביתו, ינער כסותו בכל יום! אמרי: בכל יום – קשי לה, אחד לשלשים יום – מעלי לה.
  25. Bava Metzia 29b אמר רבי יוחנן aggada maxim drinking water
    Rabbi Yohanan warns that drinking from a sorcerer's cup is preferable to drinking lukewarm water under specified conditions.
    אמר רבי יוחנן: כסא דחרשין ולא כסא דפושרין. ולא אמרן אלא בכלי מתכות. אבל בכלי חרש – לית לן בה. ובכלי מתכות נמי לא אמרן אלא דלא צויץ, אבל דצויץ – לית לן בה. ולא אמרן אלא דלא שדא בה ציביא, אבל שדא ביה ציביא – לית לן בה.
  26. Bava Metzia 29b אמר רבי יוחנן aggada maxim wasteful spending
    Rabbi Yohanan teaches that costly linen, glassware, and unsupervised workers will quickly dissipate an inheritance.
    ואמר רבי יוחנן: מי שהניח לו אביו מעות הרבה ורוצה לאבדן, ילבש בגדי פשתן, וישתמש בכלי זכוכית, וישכור פועלים ואל ישב עמהן. ילבש בכלי פשתן – בכיתנא רומיתא. וישתמש בכלי זכוכית – בזוגיתא חיורתא. וישכור פועלים ואל ישב עמהן – תרגומא
  27. Bava Metzia 30b אמר רבי יוחנן aggada maxim equity
    Rabbi Yohanan teaches that Jerusalem was destroyed because its judges adhered strictly to Torah law and did not act beyond the letter of the law.
    אשר יעשון זו לפנים משורת הדין. דאמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. אלא דיני דמגיזתא לדיינו?! אלא אימא: שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין.
  28. Bava Metzia 33a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha dispute lost property
    Rabbi Yohanan rules that the halakha follows Rabbi Yehuda.
    איתמר: רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה. רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת: הלכה כרבי יוסי.
  29. Bava Metzia 33a אמר רבי יוחנן halacha ruling teacher precedence
    Rabbi Yohanan rules that the halakha follows an anonymous Mishnah.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: רבו שלמדו חכמה. מאי ״חכמה״? רוב חכמתו.
  30. Bava Metzia 33a אמר רבי יוחנן aggada other unclear
    Rabbi Yohanan is introduced as responding to a contradiction about the relative importance of Talmud and Mishnah, but his response is not supplied.
    הא גופא קשיא. אמרת בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, והדר אמרת: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד! אמר רבי יוחנן:
  31. Bava Metzia 34a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling bailee payment
    Rabbi Yohanan rules that a bailee acquires the relevant right upon declaring an intention to pay, even before actually paying.
    שילם ולא רצה לישבע [וכו']. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא ״שילם״ – שילם ממש, אלא כיון שאמר ״הריני משלם״, אף על פי שלא שילם.
  32. Bava Metzia 36a רבי יוחנן אמר halacha dispute bailee liability
    Rabbi Yohanan rules that a bailee who entrusts the deposit to another bailee is liable.
    אתמר: שומר שמסר לשומר, רב אמר: פטור, ורבי יוחנן אמר: חייב.
  33. Bava Metzia 37a רבי יוחנן אמר halacha dispute bailee payment
    Rabbi Yohanan holds that Rabbi Yose concedes in the first case because payment has already been made.
    אתמר נמי. אמר רבי אלעזר: חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה, והלכה כמותו אף בראשונה. ורבי יוחנן אמר: מודה היה רבי יוסי בראשונה שכבר שילם.
  34. Bava Metzia 37a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling bailee payment
    Rabbi Yohanan rules that a declaration of intent to pay is treated like actual payment.
    שילם – אין, לא שילם – לא? והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא ״שילם״ שילם ממש, אלא כיון שאמר ״הריני משלם״ אף על פי שלא שילם. אימא: מודה היה רבי יוסי בראשונה שכבר אמר ״הריני משלם״.
  35. Bava Metzia 38a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling deposited produce
    Rabbi Yohanan rules that the dispute concerns normal deterioration, but all agree that produce deteriorating beyond the normal amount is sold by the court.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת בכדי חסרונן, אבל יותר מכדי חסרונן – דברי הכל מוכרן בבית דין.
  36. Bava Metzia 38b אמר רבי יוחנן halacha dispute deposited produce
    Rabbi Yohanan rules that the halakha follows Rabban Shimon ben Gamliel, who requires deposited produce to be sold by the court.
    רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכרם בבית דין, מפני שהוא כמשיב אבידה לבעלים. אתמר, רבי אבא ברבי יעקב אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ורבא אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים.
  37. Bava Metzia 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan states that the halakha follows Rabban Shimon ben Gamliel wherever he appears in the Mishnah, except in the cases of a guarantor, Sidon, and final evidence.
    והא אמרה רבי יוחנן חדא זמנא, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו, חוץ מערב, וצידן, וראיה אחרונה.
  38. Bava Metzia 40a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling produce shrinkage
    Rabbi Yohanan explains that the stated measures concern husked rice and flaxseed still in its stalks.
    גמ' אורז טובא חסר! אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: באורז קלוף שנו. לכוסמין ולזרע פשתן שלשה סאין לכור וכו'. אמר רבי יוחנן אמר רבי חייא: זרע פשתן בגבעולין שנו. תניא נמי הכי: לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין, ולאורז שאינו קלוף – שלשה סאין לכור.
  39. Bava Metzia 40a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling produce quantity
    Rabbi Yohanan defines a large quantity as ten kor.
    רבי יהודה אומר: אם היתה וכו'. כמה מדה מרובה? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עשרה כורין. תניא נמי הכי: כמה מדה מרובה? עשרה כורין.
  40. Bava Metzia 41a אמר רבי יוחנן aggada other textual consistency
    Rabbi Yohanan says he would carry the belongings of anyone who could explain the barrel teaching consistently according to a single tanna.
    רישא רבי ישמעאל וסיפא רבי עקיבא? אין, דאמר רבי יוחנן: מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא, מובלנא מאניה בתריה לבי מסותא.
  41. Bava Metzia 41a אמר רבי יוחנן halacha exegesis misappropriation
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yose ben Nehorai's teaching that misappropriation by a paid bailee differs from misappropriation by an unpaid bailee.
    ומדרב סבר שליחות יד צריכה חסרון, לוי סבר שליחות יד אינה צריכה חסרון. מאי טעמא דלוי? אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן נהוראי: משונה שליחות יד האמורה בשומר שכר משליחות יד האמורה בשומר חנם.
  42. Bava Metzia 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha exegesis repayment liability
    Rabbi Yohanan holds that Rabbi Akiva disputes the ruling even when witnesses exist, deriving liability from the verse requiring payment on the day of guilt.
    אמר ליה רב אושעיא לרב יהודה: רבי, אתה אומר כן? הכי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: חלוק היה רבי עקיבא אפילו במקום שיש עדים, מאי טעמא? דאמר קרא ״לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו״, ובי דינא הוא דקא מחייבי ליה אשמה.
  43. Bava Metzia 43b אמר רבי יוחנן halacha dialogue repayment liability
    Rabbi Yohanan rules that the halakha always follows Rabbi Akiva.
    אמר ליה רבי זירא לרבי אבא בר פפא: כי אזלת להתם, אקיף אסולמא דצור, ועול לגביה דרבי יעקב בר אידי, ובעי מיניה אי שמיעא ליה לרבי יוחנן: הלכה כרבי עקיבא או אין הלכה כרבי עקיבא? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי עקיבא לעולם.
  44. Bava Metzia 44b אמר רבי יוחנן halacha other redemption
    Rabbi Yohanan is identified as ruling that redemption may not be performed, but the object of the ruling is not supplied.
    תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר אין מחללין, דאמר רבי יוחנן:
  45. Bava Metzia 45a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling second tithe
    Rabbi Yohanan rules that although lending one dinar for another is forbidden, second tithe may be redeemed onto a dinar.
    הכי נמי מסתברא, דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אף על פי שאמרו אסור ללוות דינר בדינר, אבל מחללין מעשר שני עליו. שמע מינה.
  46. Bava Metzia 46a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling barter acquisition
    Rabbi Yohanan rules that currency cannot effect barter acquisition.
    וכן אמר עולא: אין מטבע נעשה חליפין. וכן אמר רב אסי: אין מטבע נעשה חליפין, וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אין מטבע נעשה חליפין.
  47. Bava Metzia 47b אמר רבי יוחנן halacha exegesis coin status
    Rabbi Yohanan identifies an asimon as a token and aligns Rabbi Dosa's view with Rabbi Yishmael's interpretation of redeemable money.
    אלא אמר רבי יוחנן: מאי אסימון – פולסא. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: רבי דוסא ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד, רבי דוסא – הא דאמרן. רבי ישמעאל מאי היא, דתניא: ״וצרת הכסף בידך״ – לרבות כל דבר הנצרר ביד, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לרבות כל דבר שיש עליו צורה.
  48. Bava Metzia 47b אמר רבי יוחנן halacha ruling sales acquisition
    Rabbi Yohanan rules that Torah law makes payment acquire goods, while the sages instituted acquisition by pulling lest a seller allow the buyer's goods to burn.
    כיצד: משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות – אינו יכול לחזור בו וכו'. אמר רבי יוחנן: דבר תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה – גזירה שמא יאמר לו ״נשרפו חטיך בעלייה״.
  49. Bava Metzia 47b רבי יוחנן אמר halacha exegesis overreaching
    Rabbi Yohanan interprets the word 'from the hand' to exclude land from the laws of overreaching.
    ורבי יוחנן אמר: ״מיד״ – למעוטי קרקע, דלית בה אונאה.
  50. Bava Metzia 48b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue deposit acquisition
    Rabbi Yohanan tells Rabbi Hiyya bar Yosef that a deposit acquires the entire transaction rather than only its proportional value.
    אלא רבי חייא בר יוסף ערבון הוא דיהבי ליה. הוא סבר: כנגדו הוא קונה. ואמר ליה רבי יוחנן: כנגד כולו הוא קונה.
  51. Bava Metzia 48b רבי יוחנן אמר halacha dispute deposit acquisition
    Rabbi Yohanan rules that a deposit acquires the entire transaction.
    אתמר: ערבון, רב אומר: כנגדו הוא קונה, ורבי יוחנן אמר: כנגד כולו הוא קונה.
  52. Bava Metzia 49a רבי יוחנן אמר halacha dispute verbal commitment
    Rabbi Yohanan rules that failing to honor a verbal commitment constitutes bad faith.
    דאיתמר: דברים, רב אמר: אין בהן משום מחוסרי אמנה, ורבי יוחנן אמר: יש בהם משום מחוסרי אמנה.
  53. Bava Metzia 49a אמר רבי יוחנן halacha ruling gift promise
    Rabbi Yohanan permits retracting a promised gift but concedes that one may not retract a small gift because the recipient relies on the promise.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: האומר לחבירו מתנה אני נותן לך – יכול לחזור בו. יכול, פשיטא! אלא: מותר לחזור בו. אמר רב פפא: ומודה רבי יוחנן במתנה מועטת, דסמכא דעתייהו.
  54. Bava Metzia 49a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling tithe promise
    Rabbi Yohanan rules that a Levite promised a kor of tithe may designate it as terumat maaser for produce elsewhere.
    הכי נמי מסתברא, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ישראל שאמר לבן לוי: כור מעשר יש לך בידי. בן לוי רשאי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר. אי אמרת בשלמא לא מצי למיהדר ביה – משום הכי רשאי. אלא אי אמרת מצי למיהדר ביה, אמאי רשאי? אישתכח דקא אכיל טבלים!
  55. Bava Metzia 53b רבי יוחנן אמר halacha dispute second tithe
    Rabbi Yohanan interprets the excluded second tithe as tithe whose principal lacks the value of a peruta.
    תנו רבנן: ״אם גאל יגאל איש ממעשרו״, ממעשרו – ולא כל מעשרו. פרט למעשר שני שאין בו שוה פרוטה. איתמר. רב אמי אמר: אין בו. רב אסי אמר: אין בחומשו. רבי יוחנן אמר: אין בו. רבי שמעון בן לקיש אמר: אין בחומשו.
  56. Bava Metzia 54a אמר רבי יוחנן halacha ruling consecrated property
    Rabbi Yohanan rules that all agree consecrated property is redeemed because Temple treasurers pursue payment publicly.
    אמר רבי יוחנן: הכל מודים בהקדש – שחילל, הואיל וגזברין תובעין אותו בשוק.
  57. Bava Metzia 54a אמר רבי יוחנן halacha exegesis shabbat redemption
    Rabbi Yohanan rules that all agree consecrated property is redeemed on Shabbat because Shabbat is called a delight and Temple treasurers pursue payment publicly.
    אלא אי אתמר, הכי אתמר: אמר רבי יוחנן: הכל מודים בשבת בהקדש שחילל. חדא – דכתיב: ״וקראת לשבת ענג״. ועוד, הואיל וגזברין תובעין אותו בשוק.
  58. Bava Metzia 57a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling overreaching
    Rabbi Yohanan rules that although overreaching does not apply to consecrated property or land, a price disparity sufficient to void a sale does apply.
    אמר רבא: אמר רב חסא, בעי רבי אמי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם או אין להן? אמר רב נחמן: הדר אמר רב חסא, פשיט רבי אמי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם. רבי יונה אמר אהקדשות, רבי ירמיה אמר אקרקעות, ותרוייהו משמיה דרבי יוחנן אמרו: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להן.
  59. Bava Metzia 57a אמר רבי יוחנן halacha dispute consecrated property
    Rabbi Yohanan rules that defective consecrated property leaves sacred status by Torah law, while the requirement to pay its full value is rabbinic.
    תנן התם: אם היה קודש בעל מום, יצא לחולין, וצריך לעשות לו דמים. אמר רבי יוחנן: יצא לחולין – דבר תורה, וצריך לעשות לו דמים – מדבריהם. וריש לקיש אמר: אף צריך לעשות לו דמים מן התורה.
  60. Bava Metzia 57a משמיה דרבי יוחנן halacha dispute consecrated property
    Rabbi Yohanan's position is reversed with Reish Lakish's, making the requirement to pay full value for a voided consecrated sale a Torah obligation.
    אלא ביטול מקח, בהא לימא רבי יוחנן צריך לעשות לו דמים מדבריהם? והאמר רבי יונה אהקדשות, ורבי ירמיה אמר אקרקעות, ותרוייהו משמיה דרבי יוחנן אמרי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם! לעולם בביטול מקח, ואיפוך דרבי יוחנן – לריש לקיש, ודריש לקיש – לרבי יוחנן.
  61. Bava Metzia 58a רבי יוחנן אמר halacha ruling sacrificial property
    Rabbi Yohanan attributes the ruling to Rabbi Shimon, who applies overreaching and oaths to sacrificial property for which a person bears responsibility.
    רבי יוחנן אמר: הא מני? רבי שמעון היא, דאמר: קדשים שחייב באחריותן – יש להן אונאה, ונשבעין עליהם.
  62. Bava Metzia 58a אמר רבי יוחנן halacha dialogue formal agreement
    Rabbi Yohanan rules that the obligation applies when a formal act of acquisition was made.
    אמר ליה: מידי שמיע לך בהא? אמר ליה: הכי אמר רב ששת, בשקנו מידו. וכן אמר רבי יוחנן, בשקנו מידו.
  63. Bava Metzia 58b אמר רבי יוחנן aggada dispute verbal oppression
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon bar Yohai's teaching that verbal oppression is graver than monetary oppression because only it is accompanied by fear of God.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: גדול אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נאמר בו ״ויראת מאלהיך״, וזה לא נאמר בו ״ויראת מאלהיך״. ורבי אלעזר אומר: זה בגופו וזה בממונו. רבי שמואל בר נחמני אמר: זה ניתן להישבון, וזה לא ניתן להישבון.
  64. Bava Metzia 58b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana both other unclear
    Rabbi Yohanan is introduced as making a statement, but the statement itself is not supplied.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
  65. Bava Metzia 59a אמר רבי יוחנן aggada exegesis public humiliation
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon bar Yohai's teaching that one should enter a fiery furnace rather than publicly humiliate another, as derived from Tamar.
    ואמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה: אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנא לן? מתמר, דכתיב: ״היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה״.
  66. Bava Metzia 61b רבי יוחנן אמר halacha dispute interest recovery
    Rabbi Yohanan rules that even fixed interest cannot be recovered through the courts.
    אמר רבי אלעזר: רבית קצוצה יוצאה בדיינין, אבק רבית אינה יוצאה בדיינין. רבי יוחנן אמר: אפילו רבית קצוצה נמי אינה יוצאה בדיינין.
  67. Bava Metzia 72a רבי יוחנן אמר halacha dispute dated documents
    Rabbi Yohanan holds that the ruling can follow the sages because of a decree lest a creditor collect from the first date.
    אמר רבי שמעון בן לקיש: במחלוקת שנויה, ורבי מאיר היא. ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן – גזירה שמא יגבה מזמן ראשון.
  68. Bava Metzia 72b אמר רבי יוחנן halacha dialogue dated documents
    Rabbi Yohanan prohibits the arrangement lest the creditor collect from the first date.
    יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רבינא למרימר: אלא הא דאמר רבי יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון, נימא: לא ניתן ליכתב! אמר ליה הכי השתא. התם נהי דלא ניתן ליכתב מזמן ראשון, אבל ניתן ליכתב מזמן שני. הכא לא ניתן ליכתב כלל.
  69. Bava Metzia 72b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue market price
    Rabbi Yohanan rules that one may not set a future price based on an unstable town market, though his ruling does not apply to a stable major market.
    גמ' אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: אין פוסקין על השער שבשוק. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: אמר רבי יוחנן אפילו כדורמוס הזה? אמר ליה: לא אמר רבי יוחנן אלא בשוק של עיירות, דלא קביעי תרעייהו.
  70. Bava Metzia 72b אמר רבי יוחנן halacha ruling market price
    Rabbi Yohanan's initially assumed view would forbid setting a price even by a major market, except where grain prices remain stable longer.
    ולמאן דסליק אדעתין מעיקרא דאמר רבי יוחנן אפילו כדורמוס הזה, אלא מתניתין דקתני: אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער, יצא השער פוסקין, היכי משכחת לה? מתניתין בחיטי דאכלבי וארבי, דמשוך תרעיהו טפי.
  71. Bava Metzia 78a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha other agency deviation
    Rabbi Yohanan attributes the case to Rabbi Meir, who addresses anyone who departs from an owner's instructions, but the conclusion is not supplied.
    רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הא מני רבי מאיר היא, דאמר: כל המעביר על דעת של בעל הבית,
  72. Bava Metzia 80a אמר רבי יוחנן halacha ruling defective sale
    Rabbi Yohanan rules that concealing one actual defect among false defects voids a sale, but identifying that defect together with another actual defect does not.
    אמר רבי יוחנן: המוכר פרה לחבירו, ואמר לו: פרה זו נגחנית היא, נשכנית היא, בעטנית היא, רבצנית היא, והיה בה מום אחד וסנפו בין המומין – הרי זה מקח טעות. מום זה ומום אחר – אין זה מקח טעות.
  73. Bava Metzia 83a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling worker oath
    Rabbi Yohanan rules that the oath is a rabbinic enactment needed so people will remain willing to transport barrels.
    ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שבועה זו תקנת חכמים היא, שאם אי אתה אומר כן – אין לך אדם המעביר חבית לחבירו ממקום למקום.
  74. Bava Metzia 84a אמר רבי יוחנן aggada other physical stature
    Rabbi Yohanan describes Rabbi Yishmael son of Rabbi Yose's organ as the size of a nine-kav wineskin.
    אמר רבי יוחנן: איבריה דרבי ישמעאל [ברבי יוסי] כחמת בת תשע קבין. אמר רב פפא: איבריה דרבי יוחנן כחמת בת חמשת קבין, ואמרי לה בת שלשת קבין. דרב פפא גופיה כי דקורי דהרפנאי.
  75. Bava Metzia 84a אמר רבי יוחנן aggada maxim beauty
    Rabbi Yohanan says that he remains among Jerusalem's beautiful people and describes an image approximating his beauty.
    אמר רבי יוחנן: אנא אשתיירי משפירי ירושלים האי מאן דבעי מחזי שופריה דרבי יוחנן, נייתי כסא דכספא מבי סלקי, ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא, ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה, ונותביה בין שמשא לטולא, (ההוא) [הנהו] זהרורי מעין שופריה דרבי יוחנן.
  76. Bava Metzia 84a רבי יוחנן אומר both dispute manufacture completion
    Rabbi Yohanan rules that manufactured items are completed when fired in the kiln and tells Reish Lakish that he benefited him by bringing him under the Divine Presence.
    ומאימתי גמר מלאכתן? רבי יוחנן אומר: משיצרפם בכבשן. ריש לקיש אמר: משיצחצחן במים. אמר ליה לסטאה בלסטיותיה ידע. אמר ליה: ומאי אהנית לי? התם ״רבי״ קרו לי, הכא ״רבי״ קרו לי! אמר ליה: אהנאי לך דאקרבינך תחת כנפי השכינה.
  77. Bava Metzia 84a אמר רבי יוחנן aggada dialogue torah debate
    Rabbi Yohanan tells his interlocutor that Resh Lakish's many challenges and his own answers expanded the teaching, unlike mere supporting citations.
    אזל יתיב קמיה. כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה: תניא דמסייעא לך. אמר: את כבר לקישא?! בר לקישא, כי הוה אמינא מילתא, הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא, ומפרקינא ליה עשרין וארבעה פרוקי, וממילא רווחא שמעתא. ואת אמרת: ״תניא דמסייע לך״, אטו לא ידענא דשפיר קאמינא?
  78. Bava Metzia 85a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis torah teaching
    Rabbi Yohanan teaches that one who teaches another person's son Torah merits a seat in the heavenly academy.
    ולמה ליה כולי האי, דאמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר: ״אם תשוב ואשיבך לפני תעמד״.
  79. Bava Metzia 85a אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah inheritance
    Rabbi Yohanan teaches that Torah never ceases from the descendants of a scholar whose son and grandson are also scholars.
    אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל שהוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם – שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר: ״ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם״.
  80. Bava Metzia 86b רבי יוחנן אמר aggada dispute fattened fowl
    Rabbi Yohanan interprets fattened fowl as a bull brought freely from its pasture and a hen freely from its refuse heap.
    מאי ״ברבורים אבוסים״? אמר רב: שאובסים אותן בעל כרחן. ושמואל אמר: שאבוסים ועומדים מאליהם. ורבי יוחנן אמר: מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס, ותרנגולת מאשפתה בדלא אניסא.
  81. Bava Metzia 86b אמר רבי יוחנן aggada maxim choice foods
    Rabbi Yohanan teaches that the choicest domesticated animal is the ox and the choicest bird is the chicken.
    אמר רבי יוחנן: מובחר שבבהמות – שור, מובחר שבעופות – תרנגולת. אמר אמימר: זגתא אוכמתא בי בטניתא דמשתכחא ביני עצרי, דלא מציא פסיא קניא.
  82. Bava Metzia 88a רבי יוחנן אמר halacha ruling tithing produce
    Rabbi Yohanan rules that even bringing produce into a courtyard fixes it for tithing.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו חצר קובעת, שנאמר: ״ואכלו בשעריך ושבעו״.
  83. Bava Metzia 90b רבי יוחנן אמר halacha dispute verbal action
    Rabbi Yohanan rules that one who restrains or drives an animal by voice is liable because moving the mouth constitutes an action.
    איתמר: חסמה בקול והנהיגה בקול? רבי יוחנן אמר: חייב, ריש לקיש אמר: פטור. רבי יוחנן אמר: חייב, עקימת פיו הויא מעשה. ריש לקיש אמר: פטור, קלא לא הוי מעשה.
  84. Bava Metzia 94a רבי יוחנן אמר halacha ruling custodian liability
    Rabbi Yohanan rules that even without a formal act of acquisition, the benefit of gaining a trustworthy reputation causes the custodian to obligate himself.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא בשלא קנו מידו, בההיא הנאה דקא נפיק ליה קלא דאיניש מהימנא הוא – גמיר ומשעבד נפשיה.
  85. Bava Metzia 96a רבי יוחנן אומר halacha dispute first fruits
    Rabbi Yohanan rules that one who sells a field while retaining rights to its produce brings the first fruits and recites the declaration.
    בעל – פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש. דאיתמר: המוכר שדהו לחבירו לפירות, רבי יוחנן אומר: מביא וקורא, ריש לקיש אומר: מביא ואינו קורא,
  86. Bava Metzia 96a רבי יוחנן אומר halacha dispute property rights
    Rabbi Yohanan rules that ownership of produce rights is equivalent to ownership of the underlying property, so the buyer brings first fruits and recites.
    רבי יוחנן אומר מביא וקורא: קנין פירות כקנין הגוף דמי. וריש לקיש אומר מביא ואינו קורא: קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
  87. Bava Metzia 99b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue occupancy rent
    Rabbi Yohanan tells Rabbi Abbahu that Shmuel retracted his view requiring an unauthorized occupant to pay rent.
    ויתיב רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן, ויתיב וקאמר משמיה דשמואל: זאת אומרת, הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר. אמר ליה רבי יוחנן, הדר ביה שמואל מההיא.
  88. Bava Metzia 101a אמר רבי יוחנן halacha ruling land settlement
    Rabbi Yohanan explains that an owner may not reclaim his olive trees because of the settlement of the Land of Israel.
    תנא: אמר הלה ״זיתיי אני נוטל״ – אין שומעין לו. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן: משום ישוב ארץ ישראל. אמר רבי ירמיה: כגון דא צריכא רבה.
  89. Bava Metzia 101a אמר רבי יוחנן halacha ruling rabbinic penalty
    Rabbi Yohanan explains that the sages imposed the penalty so the matter would be clear in his possession.
    ולדידיה מאי טעמא קנסוה רבנן? אמר רבי יוחנן: כדי שתהא ברה בידו.
  90. Bava Metzia 101a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) both other unclear
    Rabbi Yohanan is cited as answering the unresolved question, but the supplied passage omits his answer.
    מאי הוי עלה? אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן:
  91. Bava Metzia 104a אמר רבי יוחנן halacha ruling pledged property
    Rabbi Yohanan rules that if a creditor returns a pledge and the debtor dies, the creditor may take it from the debtor's sons.
    טעמא דכתב ליה הכי, הא אי לא כתב ליה הכי – לא קניה. והא אמר רבי יוחנן: משכנו והשיב לו המשכון, ומת – שומטו מעל גבי בניו.
  92. Bava Metzia 105b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling crop failure
    Rabbi Yohanan sets the relevant quantity at four seahs per kor.
    אמר רבי יהודה: מאי קצבה בכרי? אלא: אם יש בו כדי נפילה. וכמה כדי נפילה? רבי אמי אמר רבי יוחנן: ארבעה סאין לכור. רבי אמי דיליה אמר: שמונת סאין לכור. אמר ליה ההוא סבא לרב חמא בריה דרבה בר אבוה: אסברה לך, בשני דרבי יוחנן הוה שמינא ארעא, בשני דרבי אמי הוה כחישא ארעא.
  93. Bava Metzia 105b אמר רבי יוחנן halacha ruling sowing rate
    Rabbi Yohanan sets the measure at four kav per kor of seed.
    תא שמע, דכי אתא רבין, אמר רבי אבוה אמר רבי אלעזר, ואמרי לה אמר רבי יוחנן: ארבעת קבין לכור זרע. ועדיין תבעי לך: למפולת יד או למפולת שוורים? תיקו.
  94. Bava Metzia 110b אמר רבי יוחנן halacha ruling burden of proof
    Rabbi Yohanan rules that the orphans must bring proof because land standing for collection is treated as already collected.
    סבר רבי חנינא למימר: ארעא בחזקת יתמי קיימא, ועל בעל חוב להביא ראיה. אמר להו ההוא סבא, הכי אמר רבי יוחנן: על היתומים להביא ראיה. מאי טעמא? ארעא, כיון דלגוביינא קיימא – כמאן דגביא דמיא, ועל היתומין להביא ראיה.
  95. Bava Metzia 114a רבי יוחנן אמר halacha dispute debtor provisions
    Rabbi Yohanan derives that a debtor's essential needs are arranged when collecting consecrated property, just as with valuations.
    רבי יעקב משמיה דבר פדא, ורבי ירמיה משמיה דאילפא אמרי: קל וחומר מבעל חוב. ומה בעל חוב שמחזירין – אין מסדרין, הקדש שאין מחזירין – אינו דין שאין מסדרין! ורבי יוחנן אמר: ״נדר בערכך״ כתיב, מה ערכין מסדרין – אף הקדש מסדרין.
  96. Bava Metzia 114b אמר רבי יוחנן halacha ruling pledged property
    Rabbi Yohanan rules that when a debtor dies, the creditor may take the pledge from the debtor's sons.
    אמר רבי יוחנן: משכנו ומת, שומטו מעל גבי בניו. מיתיבי, אמר רבי מאיר: וכי מאחר שממשכנין למה מחזירין? למה מחזירין?! רחמנא אמר אהדר! אלא: מאחר שמחזירין,
  97. Bava Metzia 117b אמר רבי יוחנן halacha ruling property benefit
    Rabbi Yohanan teaches that in three places Rabbi Yehudah prohibits a person from benefiting from another's property.
    גמ' אמר רבי יוחנן: בשלשה מקומות שנה לנו רבי יהודה אסור לאדם שיהנה מממון חבירו. חדא – הא דתנן.
  98. Bava Metzia 118a אמר רבי יוחנן halacha ruling court deadline
    Rabbi Yohanan rules that the period granted by the court is thirty days.
    נתנו לו זמן. וכמה זמן בית דין? אמר רבי יוחנן: שלשים יום.
  99. Bava Metzia 118b אמר רבי יוחנן halacha dispute public offerings
    Rabbi Yohanan explains that the dispute concerns fear of forceful individuals.
    ומה ״אתה אומר״? הכי קאמרי ליה: מדבריך לדברינו, אין [תמידין ומוספין] באין משל צבור. וכן כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: חוששין לבעלי זרועות איכא בינייהו.

Bava Batra (120)

  1. Bava Batra 3a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling courtyard division
    Rabbi Yohanan explains that the mishnah concerns a courtyard too small for compulsory division whose owners nevertheless consented to divide it.
    ואי היזק ראיה שמיה היזק – מאי איריא רצו? אפילו לא רצו נמי! אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: משנתנו – כשאין בה דין חלוקה, והוא דרצו.
  2. Bava Batra 3a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling binding agreement
    Rabbi Yohanan explains that the owners' agreement is binding because they performed a formal act of acquisition.
    (לישנא אחרינא: וכי רצו מאי הוי? ליהדר ביה! אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: בשקנו מידו כו'.
  3. Bava Batra 3a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling binding agreement
    Rabbi Yohanan explains that the owners cannot retract because they performed a formal act of acquisition.
    במאי אוקימתא למתניתין – בשאין בה דין חלוקה; אי בשאין בה דין חלוקה, כי רצו מאי הוי? נהדרו בהו! אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: שקנו מידן.
  4. Bava Batra 4a רבי יוחנן אמר both other unclear
    Rabbi Yohanan is introduced as speaking, but the supplied passage contains none of his statement.
    רבי יוחנן אמר:
  5. Bava Batra 8a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling city residency
    Rabbi Yohanan explains that the mishnah's twelve-month residency requirement applies to city fortifications.
    ולכל מילי מי בעינן שנים עשר חדש? והתניא: שלשים יום – לתמחוי, שלשה חדשים – לקופה, ששה – לכסות, תשעה – לקבורה, שנים עשר – לפסי העיר! אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כי תנן נמי מתניתין ״שנים עשר חדש״ – לפסי העיר תנן.
  6. Bava Batra 8a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling city defenses
    Rabbi Yohanan rules that everyone, including orphans, contributes to city defenses, but scholars are exempt because they require no protection.
    ואמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: הכל לפסי העיר, ואפילו מיתמי; אבל רבנן – לא, דרבנן לא צריכי נטירותא. אמר רב פפא: לשורא ולפרשאה ולטרזינא – אפילו מיתמי; אבל רבנן – לא צריכי נטירותא. כללא דמילתא: כל מילתא דאית להו הנאה מיניה – אפילו מיתמי.
  7. Bava Batra 8b אמר רבי יוחנן aggada exegesis captivity
    Rabbi Yohanan teaches that each successive calamity listed in the verse is harsher than the preceding one.
    אמר ליה רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמור רבנן דפדיון שבוים מצוה רבה היא? אמר ליה, דכתיב: ״והיה כי יאמרו אליך אנה נצא, ואמרת אליהם כה אמר ה', אשר למות – למות, ואשר לחרב – לחרב, ואשר לרעב – לרעב, ואשר לשבי – לשבי״. ואמר רבי יוחנן: כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו.
  8. Bava Batra 10a אמר רבי יוחנן aggada exegesis charity
    Rabbi Yohanan interprets the verse to portray God, as it were, as indebted to one who shows favor to the poor.
    אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״מלוה ה' חונן דל״? אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו – כביכול ״עבד לוה לאיש מלוה״.
  9. Bava Batra 11a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling courtyard division
    Rabbi Yohanan rules that the four cubits required for dividing a courtyard are measured apart from the space allotted to entrances.
    גמ' אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ארבע אמות שאמרו – חוץ משל פתחים. תניא נמי הכי: אין חולקים את החצר – עד שיהא בה שמונה אמות לזה, ושמונה אמות לזה. והא אנן תנן: ארבע אמות לזה, וארבע אמות לזה! אלא שמע מינה – כדרבי אסי; שמע מינה.
  10. Bava Batra 11a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling courtyard division
    Rabbi Yohanan rules that the four cubits required for dividing a courtyard exclude the space allotted to entrances.
    ואיכא דרמי להו מירמא – תנן: אין חולקין את החצר, עד שיהא בה ארבע אמות לזה, וארבע אמות לזה. והתניא: שמונה אמות לזה, ושמונה אמות לזה! אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: ארבע אמות שאמרו – חוץ משל פתחים.
  11. Bava Batra 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling public access
    Rabbi Yohanan rules that residents may prevent another city from closing passageways leading into their city even when an alternate route exists.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מבואות המפולשות לעיר אחרת, ובקשו בני העיר לסותמן – בני אותה העיר מעכבין עליהן. לא מיבעי כי ליכא דרכא אחרינא – דמעכבי, אלא אפילו כי איכא דרכא אחרינא, נמי מעכבי –
  12. Bava Batra 12b אמר רבי יוחנן aggada maxim prophecy
    Rabbi Yohanan teaches that since the Temple's destruction, prophecy was taken from the prophets and given to fools and children.
    אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים – מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי – דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא ״מחסיא״ – ״טביומי״ חתים. אמר: מאן חתים ״טביומי״ ברבנן – אנא; שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא א …
    אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. לשוטים – מאי היא? כי הא דמר בר רב אשי – דהוה קאי ברסתקא דמחוזא, שמעיה לההוא שוטה דקאמר: ריש מתיבתא דמליך במתא ״מחסיא״ – ״טביומי״ חתים. אמר: מאן חתים ״טביומי״ ברבנן – אנא; שמע מינה לדידי קיימא לי שעתא. קם אתא. אדאתא אימנו רבנן לאותביה לרב אחא מדפתי ברישא.
  13. Bava Batra 14b אמר רבי יוחנן aggada exegesis ark contents
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that the divine name and all its appellations rested in the ark.
    ואידך – ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחאי: מלמד, שהשם וכל כינויו מונחין בארון.
  14. Bava Batra 14b אמר רבי יוחנן aggada exegesis prophets chronology
    Rabbi Yohanan explains that Hosea was the first of four prophets who prophesied in the same period.
    תנו רבנן, סדרן של נביאים: יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר. מכדי הושע קדים; דכתיב: ״תחלת דבר ה' בהושע״ – וכי עם הושע דבר תחלה? והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו! ואמר רבי יוחנן: שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק – ואלו הן: הושע וישעיה, עמוס ומיכה; וליקדמיה להושע ב …
    תנו רבנן, סדרן של נביאים: יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר. מכדי הושע קדים; דכתיב: ״תחלת דבר ה' בהושע״ – וכי עם הושע דבר תחלה? והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו! ואמר רבי יוחנן: שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק – ואלו הן: הושע וישעיה, עמוס ומיכה; וליקדמיה להושע ברישא!
  15. Bava Batra 14b אמר רבי יוחנן aggada exegesis ruth
    Rabbi Yohanan explains that Ruth is so named because David descended from her and satiated God with songs and praises.
    סידרן של כתובים: רות וספר תהלים ואיוב ומשלי, קהלת, שיר השירים וקינות, דניאל ומגילת אסתר, עזרא ודברי הימים. ולמאן דאמר: איוב בימי משה היה, ליקדמיה לאיוב ברישא! אתחולי בפורענותא לא מתחלינן. רות נמי פורענות היא! פורענות דאית ליה אחרית – דאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד, שריוהו להקדוש ברו …
    סידרן של כתובים: רות וספר תהלים ואיוב ומשלי, קהלת, שיר השירים וקינות, דניאל ומגילת אסתר, עזרא ודברי הימים. ולמאן דאמר: איוב בימי משה היה, ליקדמיה לאיוב ברישא! אתחולי בפורענותא לא מתחלינן. רות נמי פורענות היא! פורענות דאית ליה אחרית – דאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה רות? שיצא ממנה דוד, שריוהו להקדוש ברוך הוא בשירות ותושבחות.
  16. Bava Batra 15b אמר רבי יוחנן aggada exegesis job generation
    Rabbi Yohanan teaches from the verses that Job's generation was immersed in sexual immorality.
    אמר רבי יוחנן: דורו של איוב שטוף בזמה היה, שנאמר: ״הן אתם כולכם חזיתם, ולמה זה הבל תהבלו״, וכתיב: ״שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך״. אימא בנבואה, דכתיב: ״חזון ישעיהו בן אמוץ״! אם כן, ״למה זה הבל תהבלו״ למה לי?
  17. Bava Batra 15b אמר רבי יוחנן aggada exegesis corrupt judges
    Rabbi Yohanan interprets the era of the Judges as a generation that judged its judges and answered every rebuke with a counteraccusation.
    ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״ויהי בימי שפוט השופטים״? דור ששופט את שופטיו; אומר לו: ״טול קיסם מבין עיניך״ – אומר לו: ״טול קורה מבין עיניך״. אמר לו: ״כספך היה לסיגים״ – אמר לו: ״סבאך מהול במים״.
  18. Bava Batra 15b אמר רבי יוחנן aggada exegesis job virtue
    Rabbi Yohanan teaches that Scripture praises Job more highly than it praises Abraham.
    ״ויאמר ה' אל השטן: השמת לבך אל עבדי איוב, כי אין כמוהו בארץ וגו'״ – אמר רבי יוחנן: גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם; דאילו באברהם כתיב: ״כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה״, ובאיוב כתיב: ״איש תם וישר ירא אלהים [וסר מרע]״.
  19. Bava Batra 15b אמר רבי יוחנן aggada exegesis job reward
    Rabbi Yohanan teaches that God gave Job a foretaste of something described by the verse, though the supplied passage ends before specifying it.
    ״ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יברכך. ויאמר ה' אל השטן: הנה כל אשר לו בידך, רק אליו אל תשלח ידך וגו'. ויהי היום, ובניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור, ומלאך בא אל איוב ויאמר: הבקר היו חורשות וגו'״ – מאי ״הבקר היו חורשות, והאתנות רעות על ידיהם״? אמר רבי יוחנן: מלמד שהטעימ …
    ״ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יברכך. ויאמר ה' אל השטן: הנה כל אשר לו בידך, רק אליו אל תשלח ידך וגו'. ויהי היום, ובניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור, ומלאך בא אל איוב ויאמר: הבקר היו חורשות וגו'״ – מאי ״הבקר היו חורשות, והאתנות רעות על ידיהם״? אמר רבי יוחנן: מלמד שהטעימו הקדוש ברוך הוא לאיוב
  20. Bava Batra 16a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine testing
    Rabbi Yohanan says the verse startlingly depicts God like a person whom others incite and who yields to the incitement.
    אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו – כאדם שמסיתין אותו וניסת.
  21. Bava Batra 16b רבי יוחנן אמר aggada dispute human increase
    Rabbi Yohanan interprets the verse to mean that human increase came into the world.
    ״ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה, ובנות ילדו להם״ – רבי יוחנן אמר: רבייה באה לעולם. ריש לקיש אמר: מריבה באה לעולם. אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: לדידך דאמרת רבייה באה לעולם, מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב?
  22. Bava Batra 16b אמר רבי יוחנן aggada exegesis esau sins
    Rabbi Yohanan teaches that the wicked man committed five sins that day: assaulting a betrothed maiden, murder, denying God, denying resurrection, and despising the birthright.
    אמר רבי יוחנן: חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום – בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה.
  23. Bava Batra 16b אמר רבי יוחנן aggada exegesis repentance
    Rabbi Yohanan teaches from the order of Isaac and Ishmael in the burial verse that Ishmael repented during his father's lifetime.
    והא ישמעאל, דכתיב ביה ״גויעה״ ו״אסיפה״! אדהכי איתער בהו רבא, אמר להו: דרדקי, הכי אמר רבי יוחנן: ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו, שנאמר: ״ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו״.
  24. Bava Batra 27b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling first fruits
    Rabbi Yohanan rules that the owner of either a tree beside a boundary or an overhanging tree brings first fruits and recites because Joshua apportioned the land on that condition.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אחד אילן הסמוך למיצר, ואחד אילן הנוטה – מביא וקורא; שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.
  25. Bava Batra 27b רבי יוחנן אמר halacha ruling tree damage
    Rabbi Yohanan explains that the sages' view can apply because there the damage may occur unnoticed, whereas here each growth is cut as it appears.
    רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, התם – זימנין דמפחית ולאו אדעתיה, אבל הכא – קמא קמא קא קייץ ליה.
  26. Bava Batra 28a אמר רבי יוחנן halacha exegesis adverse possession
    Rabbi Yohanan reports that the sages of Usha derived three years for establishing possession from an ox becoming forewarned after three gorings.
    גמ' אמר רבי יוחנן, שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים: מנין לחזקה שלש שנים? משור המועד – מה שור המועד, כיון שנגח שלש נגיחות – נפק ליה מחזקת תם, וקם ליה בחזקת מועד; הכא נמי, כיון דאכלה תלת שנין – נפק לה מרשות מוכר, וקיימא לה ברשות לוקח.
  27. Bava Batra 32a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal challenge
    Rabbi Yohanan rules that all agree a legal challenge requires at least two people.
    ורבן שמעון בן גמליאל סבר: ערער – תרי; והאמר רבי יוחנן: דברי הכל אין ערער פחות משנים!
  28. Bava Batra 39a אמר רבי יוחנן halacha dispute property protest
    Rabbi Yochanan is reported as requiring a property protest to be made before either two or three people.
    אשכחינהו רבי יוסי ברבי חנינא לתלמידיו דרבי יוחנן, אמר להו: מי אמר רבי יוחנן מחאה – בכמה? רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מחאה בפני שנים. רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מחאה בפני שלשה.
  29. Bava Batra 46b אמר רבי יוחנן halacha ruling land possession
    Rabbi Yochanan limits the rule that a sharecropper lacks a presumption of ownership to hereditary family sharecroppers.
    אריס אין לו חזקה. אמאי? עד האידנא פלגא, והשתא כולה! אמר רבי יוחנן: באריסי בתי אבות.
  30. Bava Batra 46b אמר רבי יוחנן halacha ruling land possession
    Rabbi Yochanan rules that a sharecropper who distributed land among other sharecroppers gains no presumption of ownership, since he may merely have been appointed as an administrator.
    אמר רבי יוחנן: אריס שחלק לאריסין – אין לו חזקה. מאי טעמא? אימור הרמניא בעלמא שויוה.
  31. Bava Batra 47a אמר רבי יוחנן halacha ruling land possession
    Rabbi Yochanan distinguishes the ownership presumptions of craftsmen, sharecroppers, robbers, and their descendants.
    אמר רבי יוחנן: אומן אין לו חזקה, בן אומן יש לו חזקה. אריס אין לו חזקה, בן אריס יש לו חזקה. גזלן ובן גזלן אין להן חזקה, בן בנו של גזלן יש לו חזקה.
  32. Bava Batra 47a אמר רבי יוחנן halacha dispute robber status
    Rabbi Yochanan defines a robber for this law as one established as having forcibly taken the particular field.
    היכי דמי גזלן? אמר רבי יוחנן: כגון שהוחזק על שדה זו בגזלנותא. ורב חסדא אמר: כגון דבית פלוני, שהורגין נפשות על עסקי ממון.
  33. Bava Batra 51b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha dialogue marital property
    Rabbi Yochanan rules that in either case the wife acquires the property and the husband does not consume its produce.
    עבד רב חסדא עובדא כרבי אלעזר. אמרו ליה רבן עוקבא ורבן נחמיה בני בנתיה דרב, לרב חסדא: שביק מר רברבי, ועביד כזוטרי?! אמר להו: ואנא נמי כרברבי עבדי, דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אחד זה ואחד זה – קנתה, ואין הבעל אוכל פירות.
  34. Bava Batra 53a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling property acquisition
    Rabbi Yochanan rules that placing or removing a stone in a beneficial way constitutes an act of possession.
    אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: נתן צרור והועיל, נטל צרור והועיל – הרי זו חזקה. מאי ״נתן״ ומאי ״נטל״?
  35. Bava Batra 53a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling property acquisition
    Rabbi Yochanan rules that one who takes possession of one of two fields separated by a boundary in order to acquire it acquires that field.
    ואמר רב אסי אמר רבי יוחנן: שתי שדות ומצר אחד ביניהן, החזיק באחת מהן לקנותה – קנאה.
  36. Bava Batra 55a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha dispute field boundaries
    Rabbi Yochanan is reported as holding that a boundary or sea squill separates a convert's properties, with conflicting reports about whether it also separates for peah and impurity.
    אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: המצר והחצב מפסיקין בנכסי הגר, אבל לענין פאה וטומאה – לא. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו לפאה וטומאה.
  37. Bava Batra 57b אמר רבי יוחנן halacha ruling shared courtyard
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Bena'a's ruling that partners may restrain one another in every use except laundering, because Israelite women should not be humiliated while washing clothes.
    אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: בכל שותפין מעכבין זה את זה, חוץ מן הכביסה – שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה.
  38. Bava Batra 60a אמר רבי יוחנן aggada exegesis privacy
    Rabbi Yochanan interprets Balaam's sight of Israel by tribes as praise for tents whose entrances did not face one another, making Israel worthy of the Divine Presence.
    גמ' מנהני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״וישא בלעם את עיניו, וירא את ישראל שכן לשבטיו״ – מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה.
  39. Bava Batra 60b רבי יוחנן אמר halacha dispute public domain
    Rabbi Yochanan rules that one who recessed his wall may later project it again, while Reish Lakish disagrees.
    אבל אם רצה – כונס לתוך שלו ומוציא. איבעיא להו: כנס ולא הוציא, מהו שיחזור ויוציא? רבי יוחנן אמר: כנס – מוציא. וריש לקיש אמר: כנס – אינו מוציא.
  40. Bava Batra 60b רבי יוחנן אמר halacha dispute public domain
    Rabbi Yochanan is reported as ruling that one may not restore recessed walls to their former position, while Reish Lakish permits it.
    אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא, אסברה לך: להוציא – כולי עלמא לא פליגי דמוציא, כי פליגי – להחזיר כתלים למקומן; ואיפכא איתמר – רבי יוחנן אמר: אינו מחזיר, וריש לקיש אמר: מחזיר.
  41. Bava Batra 60b רבי יוחנן אמר halacha dispute public domain
    Rabbi Yochanan rules that recessed walls may not be restored because a thoroughfare acquired by the public may not be damaged, while Reish Lakish disagrees where space remains.
    רבי יוחנן אמר: אינו מחזיר – משום דרב יהודה, דאמר רב יהודה: מצר שהחזיקו בו רבים, אסור לקלקלו. וריש לקיש אמר: מחזיר – הני מילי היכא דליכא רווחא, הכא הא איכא רווחא.
  42. Bava Batra 67b אמר רבי יוחנן halacha other olive press
    Rabbi Yochanan identifies the press's 'virgins' as cedar posts used to support its beam.
    גמ' ״ים״ – טלפחא. ״ממל״ – אמר רבי אבא בר ממל: מפרכתא. ״בתולות״ – אמר רבי יוחנן: כלונסות של ארז, שמעמידין בהן את הקורה. ״עבירים״ – כבשי. ״גלגל״ – חומרתא. ״קורה״ – קורה.
  43. Bava Batra 69a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling property sale
    Rabbi Yochanan rules that even a small named bed of spices is not included in the sale of a field.
    ולא את חיצת הקנים שהיא בית רובע. ואף על גב דקטיני. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא חיצת הקנים בלבד; אלא אפילו ערוגה קטנה של בשמים, ויש לה שם בפני עצמה – אינה נמכרת עמה. אמר רב פפא: והוא דקרו לה: ״וורדא דפלניא״.
  44. Bava Batra 74b רבי יוחנן אמר aggada exegesis leviathan
    Rabbi Yochanan interprets the great sea creatures as Leviathan the straight serpent and Leviathan the twisting serpent.
    ״ויברא אלהים את התנינם הגדולים״ – הכא תרגימו: ארזילי דימא. רבי יוחנן אמר: זה לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון, שנאמר: ״ביום ההוא יפקד ה' בחרבו הקשה וגו'״.
  45. Bava Batra 74b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi aggada exegesis land of israel
    Rabbi Yochanan interprets the verse about seas and rivers as referring to seven seas and four rivers surrounding the Land of Israel.
    (סימן: ימים, גבריאל, רעב) כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה״? אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל. ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול. ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן, ויר …
    (סימן: ימים, גבריאל, רעב) כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה״? אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל. ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול. ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן, וירמוך, וקירומיון, ופיגה.
  46. Bava Batra 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi aggada exegesis leviathan
    Rabbi Yochanan teaches that hungry Leviathan heats the deep with its breath and must place its head in Eden lest creatures be unable to endure its smell.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: בשעה שלויתן רעב, מוציא הבל מפיו ומרתיח כל מימות שבמצולה – שנאמר: ״ירתיח כסיר מצולה״. ואלמלא מכניס ראשו לגן עדן – אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו, שנאמר: ״ים ישים כמרקחה״.
  47. Bava Batra 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis world to come
    Rabbi Yochanan teaches that God will prepare a banquet for the righteous from Leviathan's flesh.
    אמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: ״יכרו עליו חברים״; ואין ״כרה״ אלא סעודה – שנאמר: ״ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו״; ואין ״חברים״ אלא תלמידי חכמים – שנאמר: ״היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעני״.
  48. Bava Batra 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis world to come
    Rabbi Yochanan teaches that God will make shelters for the righteous from Leviathan's skin according to their merit.
    ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנאמר: ״התמלא בשכות עורו״. זכה – עושין לו סוכה, לא זכה – עושין לו צלצל; שנאמר: ״ובצלצל דגים ראשו״.
  49. Bava Batra 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis world to come
    Rabbi Yochanan teaches that God will make seven canopies for every righteous person, each according to that person's honor.
    ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק, שנאמר: ״וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם, ועשן ונגה אש להבה לילה, כי על כל כבוד חפה״ – מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקדוש ברוך הוא חופה לפי כבודו.
  50. Bava Batra 75a אמר רבי יוחנן aggada exegesis garden of eden
    Rabbi Yochanan teaches that gold was the least of Adam's canopies in Eden because Scripture lists it last.
    אמר רבי חמא בר חנינא: עשר חופות עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן – שנאמר: ״בעדן גן אלהים היית, כל אבן יקרה וגו'״. מר זוטרא אמר: אחת עשרה, שנאמר: ״כל אבן יקרה״. אמר רבי יוחנן: וגרוע שבכולן – זהב, דקא חשיב ליה לבסוף.
  51. Bava Batra 75b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis future jerusalem
    Rabbi Yochanan teaches that unlike present Jerusalem, only those invited may ascend to Jerusalem in the World to Come.
    מאי ״ועל מקראה״? אמר רבה אמר רבי יוחנן: לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא; ירושלים של עולם הזה – כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא – אין עולין אלא המזומנין לה.
  52. Bava Batra 75b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis divine name
    Rabbi Yochanan teaches that the righteous will be called by God's name and that the righteous, the Messiah, and Jerusalem are so called.
    ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו״. ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: שלשה נקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא, ואלו הן: צדיקים, ומשיח, וירושלים.
  53. Bava Batra 75b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis future jerusalem
    Rabbi Yochanan teaches that God will raise Jerusalem three parasangs in the future.
    ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להגביה את ירושלים שלש פרסאות למעלה, שנאמר: ״וראמה וישבה תחתיה״; מאי ״תחתיה״ – כתחתיה. וממאי דהאי ״תחתיה״ תלתא פרסי הויא? אמר רבה, אמר לי ההוא סבא: לדידי חזי לי ירושלים קמייתא, ותלתא פרסי הויא.
  54. Bava Batra 78b אמר רבי יוחנן aggada exegesis unclear
    Rabbi Yochanan asks for the meaning of the verse beginning 'Therefore the allegorists say.'
    אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״על כן יאמרו המשלים וגו'״?
  55. Bava Batra 80a רבי יוחנן אמר halacha ruling bee swarms
    Rabbi Yochanan rules that one may take three bee swarms intermittently.
    רבי יוחנן אמר: נוטל שלשה נחילין – בסירוס. במתניתא תנא: נוטל שלשה נחילין בזה אחר זה, מכאן ואילך – נוטל אחת ומניח אחת.
  56. Bava Batra 82a אמר רבי יוחנן halacha ruling tree growth
    Rabbi Yochanan defines growth exposed to sunlight as belonging to the trunk and growth not exposed to sunlight as belonging to the roots.
    אמר רבי יוחנן: כל שרואה פני חמה – זהו מן הגזע, ושאינו רואה פני חמה – זהו מן השרשין.
  57. Bava Batra 82a אמר רבי יוחנן halacha ruling tree growth
    Rabbi Yochanan rules that the growth must be cut down.
    וליחוש דלמא מסקא ארעא שירטון, ואמר ליה: תלתא זבינת לי, ואית לי ארעא! אלא אמר רב נחמן: יקוץ. וכן אמר רבי יוחנן: יקוץ.
  58. Bava Batra 82a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling tree sale
    Rabbi Yochanan rules that one who buys three trees acquires the ground beneath them, between them, and beyond them.
    קנה שלשה – קנה קרקע. וכמה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הרי זה קנה תחתיהן וביניהן, וחוצה להן
  59. Bava Batra 84b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling movable acquisition
    Rabbi Yochanan rules that measuring goods and placing them in an alley effects acquisition.
    גמ' אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מדד והניח על גבי סימטא, קנה.
  60. Bava Batra 84b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling movable acquisition
    Rabbi Yochanan rules that measuring goods and placing them in an alley does not effect acquisition.
    הכי נמי מסתברא, דאמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: מדד והניח על גבי סימטא – לא קנה. קשיין אהדדי! אלא לאו שמע מינה כאן במודד לתוך קופתו, כאן במודד על גבי קרקע? שמע מינה.
  61. Bava Batra 85a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling movable acquisition
    Rabbi Yochanan rules that a person's vessel acquires for him wherever he has permission to place it.
    הכי נמי מסתברא, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כליו של אדם קונה לו בכל מקום שיש לו רשות להניחו. יש לו רשות – אין, אין לו רשות – לא. שמע מינה.
  62. Bava Batra 85b רבי יוחנן אמר halacha ruling movable acquisition
    Rabbi Yochanan rules that a woman's lap and basket locations are legally granted to her for acquisition.
    רבי יוחנן אמר: מקום חיקה קנוי לה, מקום קלתה קנוי לה. אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוחנן? לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה.
  63. Bava Batra 90b אמר רבי יוחנן halacha other food hoarding
    Rabbi Yochanan identifies Shabbatai the fruit hoarder as an example of one who stockpiles produce.
    אוצרי פירות – כגון מאן? אמר רבי יוחנן: כגון שבתי אצר פירות.
  64. Bava Batra 91a אמר רבי יוחנן halacha ruling price controls
    Rabbi Yochanan identifies linen goods in Babylonia and wine and oil in the Land of Israel as goods governed by the stated market rule.
    אמר רבי יוחנן: כגון כלי פשתן בבבל, ויין ושמן בארץ ישראל. אמר רב יוסף: והוא דזל וקם עשרה בשיתא.
  65. Bava Batra 91b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling emigration
    Rabbi Yochanan limits the prohibition on leaving to a case of cheap money and expensive produce, permitting departure when money is expensive even if four seahs cost a sela.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא מעות בזול, ופירות ביוקר; אבל מעות ביוקר – אפילו עמדו ארבע סאין בסלע, יוצאין.
  66. Bava Batra 91b אמר רבי יוחנן aggada story famine
    Rabbi Yochanan recalls that even when four seahs cost a sela, many in Tiberias died of hunger because they lacked a small coin, and workers east of the city died from the smell of bread.
    (סימן: סלע, פועל, חרובא, טליא, אמרין.) דאמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו קיימין ארבע סאין בסלע; והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא, מדלית איסר. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד לא הוו מיתגרין פועליא למדנח קרתא; מריח פיתא מייתין.
  67. Bava Batra 91b אמר רבי יוחנן aggada story past generations
    Rabbi Yochanan recalls abundant carob honey, the chastity of youths in the marketplace, and a teaching that yielding to gentiles brings subjugation while trusting them transfers one's property to them.
    ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוה בצע ינוקא חרובא; והוה נגיד חוטא דדובשא על תרין דרעוהי. ואמר רבי אלעזר: נהירנא כד הוה נטיל עורבא בשרא; ונגיד חוטא דמשחא מריש שורא ועד לארעא. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו אמ …
    ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוה בצע ינוקא חרובא; והוה נגיד חוטא דדובשא על תרין דרעוהי. ואמר רבי אלעזר: נהירנא כד הוה נטיל עורבא בשרא; ונגיד חוטא דמשחא מריש שורא ועד לארעא. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן. ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו אמרין בי מדרשא: דמודי להון – נפיל בידיהון; דמתרחיץ עליהון – דיליה דילהון.
  68. Bava Batra 96a אמר רבי יוחנן halacha ruling wine status
    Rabbi Yochanan explains that during the first three days the liquid is certainly wine, and afterward its status is uncertain.
    מאי קאמר? אמר רבי יוחנן, הכי קאמר: כל שלשה ימים הראשונים – ודאי יין, מכאן ואילך – ספק.
  69. Bava Batra 97a אמר רבי יוחנן halacha ruling ritual susceptibility
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Shimon ben Yehotzadak's ruling that the same rule stated for prohibition also applies to rendering produce susceptible to impurity.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כדרך שאמרו לענין איסורן, כך אמרו לענין הכשירן.
  70. Bava Batra 99a אמר רבי יוחנן halacha ruling shared access
    Rabbi Yochanan rules that both entrances open toward the cistern.
    גמ' פותחת להיכא? אמר רבי יוחנן: שניהם לבור. בשלמא בעל הבור, בעי לאשתמורי מיא דבוריה; אלא בעל הבית – למה ליה? אמר רבי אלעזר:
  71. Bava Batra 101a אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yochanan is cited, but the supplied fragment does not preserve his statement.
    והא אמר רבי יוחנן:
  72. Bava Batra 103a אמר רבי יוחנן halacha ruling land measurement
    Rabbi Yochanan rules that rocky patches are included only when dispersed through most of the field.
    פחות מכאן נמדדין עמה. אמר רבי יצחק: טרשים שאמרו – בית ארבעת קבין. אמר רב עוקבא בר חמא: והוא שמובלעין בחמשת קבין. רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: והוא שמובלעין ברובה של שדה.
  73. Bava Batra 107b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dialogue land division
    Rabbi Yochanan tells Rabbi Hiyya bar Abba that the buyer receives the lean portion and begins explaining the latter clause of the teaching.
    גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לוקח נוטל כחוש שבו. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן ״משמנין ביניהן״ תנן! אמר ליה: אדאכלת כפנייתא בבבל – תרגימנא מסיפא,
  74. Bava Batra 109b אמר רבי יוחנן aggada exegesis moral blame
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Shimon bar Yochai's principle that Scripture associates wrongdoing with one already known for corruption.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מכאן שתולין את הקלקלה במקולקל. רבי יוסי בר חנינא אמר, מהכא: ״וגם הוא טוב תאר מאד, ואתו ילדה אחרי אבשלום״ – והלא אדניה בן חגית ואבשלום בן מעכה! אלא, מתוך שעשה מעשה אבשלום – דמרד במלכות, תלאו הכתוב באבשלום. הכא נמי, מתוך שעשה מעשה מנשה – תלאו הכתוב במנשה.
  75. Bava Batra 110a אמר רבי יוחנן aggada exegesis repentance
    Rabbi Yochanan interprets the name Shebuel to mean that Jonathan returned to God with all his heart.
    כיון שראה דוד שממון חביב עליו ביותר, מינהו על האוצרות, שנאמר: ״ושבאל בן גרשום בן מנשה נגיד על האצרות״. וכי שבואל שמו? והלא יהונתן שמו! אמר רבי יוחנן: ששב לאל בכל לבו.
  76. Bava Batra 113a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis spousal inheritance
    Rabbi Yochanan transmits the derivation that a husband does not inherit property merely prospective to his wife as he inherits property already held by her.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן אמר רבי ינאי אמר רבי; ומטו בה משמיה דרבי יהושע בן קרחה: מנין לבעל שאינו נוטל בראוי כבמוחזק? שנאמר: ״ושגוב הוליד את יאיר, ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד״. מנין ליאיר – שלא היה לו לשגוב? אלא מלמד שנשא שגוב אשה, ומתה בחיי מורישיה; ומתו מורישיה, וירשה יאיר.
  77. Bava Batra 114b אמר רבי יוחנן halacha exegesis maternal inheritance
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Yehudah ben Rabbi Shimon's derivation that by Torah law a father inherits his son and a woman inherits her son.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן רבי שמעון: דבר תורה – האב יורש את בנו, ואשה יורשת את בנה; שנאמר: ״מטות״ – מקיש מטה האם למטה האב, מה מטה האב – אב יורש את בנו, אף מטה האם – אשה יורשת את בנה.
  78. Bava Batra 116a אמר רבי יוחנן aggada exegesis sons and inheritance
    Rabbi Yohanan teaches in Rabbi Shimon ben Yohai's name that God is wrathful toward one who leaves no son as heir.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל שאינו מניח בן ליורשו – הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה. כתיב הכא: ״והעברתם את נחלתו״, וכתיב התם: ״יום עברה היום ההוא״.
  79. Bava Batra 116a רבי יוחנן אמר aggada other bereavement
    Rabbi Yohanan identifies a bone as a relic of his tenth son.
    תסתיים רבי יוחנן דאמר תלמיד – דאמר רבי יוחנן: דין גרמיה דעשיראה ביר. תסתיים דרבי יוחנן דאמר תלמיד.
  80. Bava Batra 116a רבי יוחנן אמר halacha dispute inheritance priority
    Rabbi Yohanan is reported to say that a son, rather than a student, is intended.
    ומדרבי יהושע בן לוי הוא דאמר תלמיד – רבי יוחנן אמר בן?!
  81. Bava Batra 120b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chisda halacha exegesis vow annulment
    Rabbi Yohanan explains that the reference to tribal heads permits action by a single expert.
    והא ״ראשי המטות״ כתיב ביה! כדאמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: ביחיד מומחה, הכי נמי – ביחיד מומחה.
  82. Bava Batra 121a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chisda halacha exegesis vow annulment
    Rabbi Yohanan explains that the reference to tribal heads permits action by a single expert.
    והא ״ראשי המטות״ כתיב! אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: ביחיד מומחה.
  83. Bava Batra 121a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis benjamin intermarriage
    Rabbi Yohanan identifies the occasion as the day Benjamin was permitted to reenter the congregation and derives that the oath bound only its makers, not their descendants.
    רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: יום שהותר שבט בנימן לבא בקהל, דכתיב: ״ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר: איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה״. מאי דרוש? ״ממנו״ – ולא מבנינו.
  84. Bava Batra 127b אמר רבי יוחנן halacha ruling family status
    Rabbi Yohanan rules on when a person may retract conflicting declarations that another is his son or his slave.
    אמר רבי יוחנן: אמר ״בני הוא״, וחזר ואמר ״עבדי הוא״ – אינו נאמן. ״עבדי הוא״, וחזר ואמר ״בני הוא״ – נאמן, דמשמש לי כעבדא קאמר.
  85. Bava Batra 128b רבי יוחנן אמר halacha dispute inheritance declaration
    Rabbi Yohanan rules that a father's declaration about one child among his sons is not credible.
    שלח רבי אבא לרב יוסף בר חמא: האומר על תינוק בין הבנים – נאמן. ורבי יוחנן אמר: אינו נאמן.
  86. Bava Batra 128b רבי יוחנן אמר halacha dispute inheritance declaration
    Rabbi Yohanan rules, in accordance with the Rabbis, that a father cannot credibly declare that one son will inherit all his property.
    מאי קאמר? אמר אביי: הכי קאמר, האומר על תינוק בין הבנים: ״יירש כל נכסי״ – נאמן, כרבי יוחנן בן ברוקה. ורבי יוחנן אמר: אינו נאמן, כרבנן.
  87. Bava Batra 128b רבי יוחנן אמר halacha dispute firstborn status
    Rabbi Yohanan rules, in accordance with the Rabbis, that a father cannot credibly declare one child among his sons to be the firstborn.
    אלא אמר רבא: הכי קאמר, האומר על תינוק בין הבנים: ״בכור הוא״ – נאמן, כרבי יהודה. ורבי יוחנן אמר: אינו נאמן, כרבנן.
  88. Bava Batra 129a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling inheritance gifts
    Rabbi Yohanan distinguishes formulations that place the language of a gift before, after, or between language of inheritance.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: ״תנתן שדה פלונית לפלוני, ויירשה״ – זו היא מתנה בתחלה. ״ויירשה ותנתן לו״ – זו היא מתנה בסוף. ״יירשה ותנתן לו ויירשה״ – זו היא מתנה באמצע.
  89. Bava Batra 129a רבי יוחנן אומר halacha dispute property gifts
    Rabbi Yohanan rules that a recipient acquires property under a declaration combining gift and inheritance formulations for specified fields.
    כי אתא רבין, אמר: ״תנתן שדה פלונית לפלוני, ויירש פלוני שדה פלונית״ – רבי יוחנן אומר: קנה, רבי אלעזר אומר: לא קנה.
  90. Bava Batra 134b אמר רבי יוחנן halacha ruling divorce claim
    Rabbi Yohanan rules that a husband who says he divorced his wife is not believed.
    כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – אינו נאמן. מנפח רב ששת בידיה: אזל ליה ״הואיל״ דרב יוסף.
  91. Bava Batra 134b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling divorce claim
    Rabbi Yohanan rules that a husband who says he divorced his wife is believed.
    איני?! והא אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – נאמן!
  92. Bava Batra 135a אמר רבי יוחנן halacha dialogue divorce claim
    Rabbi Yohanan's rulings are reconciled so that a husband's divorce claim is believed prospectively but not retroactively.
    אמר רבא: מאי ניחוש לה? הא אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – נאמן! אמר ליה אביי, והא כי אתא רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – אינו נאמן! אמר ליה: (ולאו) מי לא שנינהו – כאן למפרע, וכאן להבא?
  93. Bava Batra 135b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling deathbed gift
    Rabbi Yohanan rules that after a deathly ill person orders a written monetary gift and dies, the document is not written and the gift is not delivered.
    יתיב רבה בר רב הונא באכסדרא דבי רב, ויתיב וקאמר משמיה דרבי יוחנן: שכיב מרע שאמר ״כתבו ותנו מנה לפלוני״, ומת – אין כותבין ונותנין; שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה.
  94. Bava Batra 135b רבי יוחנן אמר halacha dispute deathbed gift
    Rabbi Yohanan says that the matter of a deathly ill person's ordered written gift requires examination.
    ועוד, תא שמע דרבי אלעזר אמרה, דשלח רבין משמיה דרבי אבהו: הוו יודעים ששלח רבי אלעזר לגולה משום רבינו: שכיב מרע שאמר ״כתבו ותנו מנה לפלוני״, ומת – אין כותבין ונותנין; שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה. ורבי יוחנן אמר: תיבדק.
  95. Bava Batra 136b אמר רבי יוחנן halacha dispute property ownership
    Rabbi Yohanan rules that the purchaser does not acquire the property.
    אמר רבי יוחנן: לא קנה לוקח. וריש לקיש אמר: קנה לוקח.
  96. Bava Batra 136b רבי יוחנן אמר halacha ruling usufruct ownership
    Rabbi Yohanan rules that the purchaser does not acquire because ownership of produce is equivalent to ownership of the property itself.
    רבי יוחנן אמר: לא קנה לוקח – קנין פירות כקנין הגוף דמי.
  97. Bava Batra 136b רבי יוחנן אמר halacha dispute first fruits
    Rabbi Yohanan rules that one who buys a field for its produce brings the first fruits and recites the accompanying declaration.
    והא איפליגו בה חדא זימנא! דאיתמר: המוכר שדהו לפירות – רבי יוחנן אמר: מביא וקורא. וריש לקיש אמר: מביא, ואינו קורא.
  98. Bava Batra 136b רבי יוחנן אמר halacha dispute usufruct ownership
    Rabbi Yohanan requires the produce-rights holder to bring and recite over first fruits because produce ownership is equivalent to ownership of the property.
    רבי יוחנן אמר מביא וקורא – קסבר: קנין פירות כקנין הגוף דמי. וריש לקיש אמר: מביא ואינו קורא – קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי!
  99. Bava Batra 137a אמר רבי יוחנן halacha ruling successive gifts
    Rabbi Yohanan rules like Rabban Shimon ben Gamliel but concedes that a deathbed gift of the property is ineffective.
    אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ומודה, שאם נתנן במתנת שכיב מרע – לא עשה כלום.
  100. Bava Batra 137a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling successive gifts
    Rabbi Yohanan rules like Rabban Shimon ben Gamliel even when the recipient frees slaves included in the property.
    אמר רבי זירא אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואפילו היו בהן עבדים והוציאן לחירות.
  101. Bava Batra 137a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yosef halacha ruling successive gifts
    Rabbi Yohanan rules like Rabban Shimon ben Gamliel even when the recipient turns the property into burial shrouds.
    אמר רב יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואפילו עשאן תכריכין למת. פשיטא! מהו דתימא: לשווינהו איסורי הנאה לא יהבי לך; קא משמע לן.
  102. Bava Batra 137b רבי יוחנן אמר halacha dispute gift refusal
    Rabbi Yohanan rules that a recipient who rejects transferred property does not acquire it.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב נכסיו לאחר, ואמר הלה ״אי אפשי בהן״ – קנה, ואפילו עומד וצווח. ורבי יוחנן אמר: לא קנה.
  103. Bava Batra 139b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling estate support
    Rabbi Yohanan defines an estate as abundant if it can support both groups until the daughters mature, and as limited if it cannot.
    איתמר נמי: כי אתא רבין אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו – הן מרובין; פחות מכאן – הרי אלו מועטין.
  104. Bava Batra 140a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling orphans estate
    Rabbi Yohanan rules that when orphans preemptively sell property from a limited estate, their sale stands.
    תא שמע, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומין שקדמו ומכרו בנכסים מועטין – מה שמכרו, מכרו.
  105. Bava Batra 141a אמר רבי יוחנן aggada exegesis sons and inheritance
    Rabbi Yohanan teaches in Rabbi Shimon ben Yohai's name that God is wrathful toward one who leaves no son as heir.
    האומר: אם ילדה אשתי זכר וכו'. למימרא דבת עדיפא ליה מבן? והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל שאינו מניח בן ליורשו – הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה, שנאמר: ״והעברתם את נחלתו לבתו״ – ואין ״העברה״ אלא עברה, שנאמר: ״יום עברה היום ההוא״!
  106. Bava Batra 142b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling fetal acquisition
    Rabbi Yohanan rules that property assigned to a fetus is not acquired, while explaining the special case of one's own child by parental closeness.
    אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: המזכה לעובר – לא קנה. ואם תאמר: משנתינו! הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו.
  107. Bava Batra 144b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling wedding gifts
    Rabbi Yohanan explains that the Mishnah concerns a wedding gift sent to the father, whose repayment comes from the common estate.
    גמ' ורמינהי: שלח לו אביו שושבינות, כשהיא חוזרת – חוזרת לו. נשתלחה לאביו שושבינות, כשהיא חוזרת – חוזרת מן האמצע. אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כי תנן נמי מתניתין, נשתלחה לאביו תנן.
  108. Bava Batra 145b רבי יוחנן אמר aggada exegesis character traits
    Rabbi Yohanan interprets the person whose days are bad as compassionate and the perpetually cheerful person as cruel.
    רבי יוחנן אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה רחמן. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה אכזרי. ורבי יהושע בן לוי אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה שדעתו קצרה. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שדעתו רחבה.
  109. Bava Batra 154b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue document validation
    Rabbi Yohanan challenges his teacher that the Mishnah itself requires the holder of an admitted document to validate it.
    אמר רבי זירא: אם יכפור רבי יוחנן ברבי אלעזר תלמידו, יכפור ברבי ינאי רבו? דאמר רבי ינאי אמר רבי: מודה בשטר שכתבו – אינו צריך לקיימו. ואמר ליה רבי יוחנן: רבי, לא משנתנו היא זו? וחכמים אומרים: המוציא מחבירו – עליו הראיה. אין ראיה אלא בקיום השטר!
  110. Bava Batra 158b רבי יוחנן אמר halacha dispute contested inheritance
    Rabbi Yohanan rules that the disputed property remains presumptively with the husband's heirs.
    גמ' בחזקת מי? רבי יוחנן אמר: בחזקת יורשי הבעל, ורבי אלעזר אמר: בחזקת יורשי האשה,
  111. Bava Batra 160b אמר רבי יוחנן halacha ruling document validation
    Rabbi Yohanan rules that an interlineation is valid when it is authenticated.
    וליחוש דלמא מחיק ליה ל״שריר וקיים״, וכתב מאי דבעי, והדר כתב ״שריר וקיים״! הא אמר רבי יוחנן: תלויה; מקויימת – כשרה,
  112. Bava Batra 161b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling document erasures
    Rabbi Yohanan requires every erasure in a document to be expressly authenticated and the document's substance repeated on its final line.
    אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: כל המחקין כולן, צריך שיכתוב ״ודין קיומיהון״. וצריך שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה; מאי טעמא?
  113. Bava Batra 163b רבי יוחנן אמר halacha ruling document spacing
    Rabbi Yohanan rules that even a one-line gap between witnesses and a court certification invalidates the document.
    ורבי יוחנן אמר: לא שנו אלא בין העדים לכתב, אבל בין עדים לאשרתא – אפילו שיטה אחת פסול.
  114. Bava Batra 173b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling loan guarantor
    Rabbi Yohanan rules that even when a creditor may collect from whomever he chooses, he may not collect from the guarantor if the borrower has property.
    ואם אמר ״על מנת שאפרע ממי שארצה״ כו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין נכסים ללוה, אבל יש נכסים ללוה – לא יפרע מן הערב.
  115. Bava Batra 174a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel throughout the Mishnah except in the cases of a guarantor, Sidon, and final proof.
    אמר רבה בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו – הלכה כמותו; חוץ מערב, וצידן, וראיה אחרונה.
  116. Bava Batra 176a רבי יוחנן אמר halacha ruling debt collection
    Rabbi Yohanan rules that in either case collection is limited to unencumbered property, even when a named guarantor is written into the document.
    ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה – אינו גובה אלא מנכסים בני חורין, ואף על גב דכתב ביה ״ופלוני ערב״.
  117. Bava Batra 176a אמר רבי יוחנן halacha ruling debt collection
    Rabbi Yohanan is reported to agree with the preceding ruling.
    אי הכי, היינו דרב! אימא: וכן אמר רבי יוחנן.
  118. Bava Batra 176a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling loan guarantor
    Rabbi Yohanan rules in accordance with Rabbi Yishmael despite Rabbi Yishmael's praise of Ben Nanas.
    מעשה ובא לפני רבי ישמעאל וכו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אף על פי שקילס רבי ישמעאל את בן ננס, הלכה כמותו.
  119. Bava Batra 176a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling coerced guarantor
    Rabbi Yohanan teaches that Rabbi Yishmael also disagrees in the case of a person being strangled for payment.
    איבעיא להו: בחנוק – מה לי אמר רבי ישמעאל? תא שמע, דאמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: חלוק היה רבי ישמעאל אף בחנוק.
  120. Bava Batra 176a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling coerced guarantor
    Rabbi Yohanan teaches that Rabbi Yishmael disagrees even in the case of a person being strangled for payment and that the law follows him there.
    הלכה כמותו, או אין הלכה כמותו? תא שמע, דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: חלוק היה רבי ישמעאל אף בחנוק, והלכה כמותו אף בחנוק.

Sanhedrin (208)

  1. Sanhedrin 4a אמר רבי יוחנן halacha other scriptural reading
    Rabbi Yohanan groups five authorities as holding that legal interpretation follows the biblical text's vocalized reading.
    אמר רבי יצחק בר יוסי אמר רבי יוחנן: רבי, ורבי יהודה בן רועץ, ובית שמאי, ורבי שמעון, ורבי עקיבא – כולהו סבירא להו יש אם למקרא.
  2. Sanhedrin 5b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue judicial authority
    Rabbi Yohanan grants Rav Shemen authority until he returns to them.
    פשיטא, לפלגא – הא קאמר דמהני. על תנאי מאי? תא שמע, דאמר ליה רבי יוחנן לרב שמן: הרי אתה ברשותנו עד שתבא אצלנו.
  3. Sanhedrin 7b אמר רבי יוחנן halacha exegesis judicial discipline
    Rabbi Yohanan interprets Moses' charge to the judges as requiring vigilance concerning the staff and strap of judicial enforcement.
    ״ואצוה את שפטיכם בעת ההיא״. אמר רבי יוחנן: כנגד מקל ורצועה תהא זריז. ״שמע בין אחיכם ושפטתם״ – אמר רבי חנינא: אזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו, ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו. קרי ביה נמי: ״שמע בין אחיכם״.
  4. Sanhedrin 8a אמר רבי יוחנן aggada exegesis communal leadership
    Rabbi Yohanan reconciles the verses about Joshua to teach that a generation must have one decisive leader.
    כתיב: ״כי אתה תבוא״, וכתיב: ״כי אתה תביא״. אמר רבי יוחנן: אמר לו משה ליהושע: אתה והזקנים שבדור עמהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: טול מקל והך על קדקדם. דבר אחד לדור, ואין שני דברין לדור.
  5. Sanhedrin 13b אמר רבי יוחנן halacha ruling rabbinic ordination
    Rabbi Yohanan explains that ordination means appointing elders.
    תנא: סמיכה וסמיכת זקנים בשלשה. מאי סמיכה ומאי סמיכת זקנים? אמר רבי יוחנן: מיסמך סבי.
  6. Sanhedrin 14a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada other rabbinic ordination
    Rabbi Yohanan says it is mistaken to deny that Rabbi Akiva ordained Rabbi Meir, though that ordination was not accepted until Rabbi Yehuda ben Bava ordained him.
    רבי יהודה בן בבא אחריני הוו בהדיה, והאי דלא חשיב להו – משום כבודו דרבי יהודה בן בבא. ורבי מאיר, רבי יהודה בן בבא סמכיה? והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל האומר רבי מאיר לא סמכו רבי עקיבא אינו אלא טועה! סמכיה רבי עקיבא ולא קיבלוה, סמכיה רבי יהודה בן בבא וקיבלוה.
  7. Sanhedrin 15b רבי יוחנן אמר halacha dispute dangerous animals
    Rabbi Yohanan rules that a lion or wolf is subject to the stated law even if it has not killed, because such animals cannot be domesticated or owned.
    הארי והזאב כו'. אמר ריש לקיש: והוא שהמיתו, אבל לא המיתו – לא. אלמא קסבר: יש להן תרבות ויש להן בעלים. רבי יוחנן אמר: אף על פי שלא המיתו. אלמא קסבר: אין להם תרבות ואין להם בעלים.
  8. Sanhedrin 16b רבי יוחנן אמר halacha dispute court procedure
    Rabbi Yohanan forbids performing the action even in multiple locations because it would create a bald patch.
    זימנין אמר רב: בבית דין אחד הוא דאין עושין, הא בשנים ושלשה בתי דינין – עושין. וזימנין אמר רב: אפילו בשנים ושלשה בתי דינין לעולם אין עושין. מאי טעמא דרב? משום קרחה. אמר ריש לקיש: לא שנו אלא במקום אחד, אבל בשנים ושלשה מקומות – עושין. רבי יוחנן אמר: אין עושין משום קרחה.
  9. Sanhedrin 17a אמר רבי יוחנן halacha ruling sanhedrin qualifications
    Rabbi Yohanan rules that Sanhedrin members must possess stature, wisdom, appearance, age, knowledge of sorcery, and seventy languages.
    אמר רבי יוחנן: אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים, ויודעים בשבעים לשון – שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן.
  10. Sanhedrin 19b רבי יוחנן אמר aggada exegesis raising children
    Rabbi Yohanan interprets Scripture to identify Mered as Caleb and to credit Bithiah as the mother because she raised the child born to Jochebed.
    רבי יוחנן אמר, מהכא: ״ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור וגו' ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח (לו) מרד״. מרד זה כלב, ולמה נקרא שמו מרד? שמרד בעצת מרגלים. וכי בתיה ילדה? והלא יוכבד ילדה! אלא יוכבד ילדה ובתיה גידלה, לפיכך נקרא על שמה.
  11. Sanhedrin 19b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sexual restraint
    Rabbi Yohanan explains that Palti was called Paltiel because God saved him from sin after he placed a sword between himself and Michal.
    כתיב ״פלטי״ וכתיב ״פלטיאל״. אמר רבי יוחנן: פלטי שמו, ולמה נקרא שמו פלטיאל? שפלטו אל מן העבירה. מה עשה? נעץ חרב בינו לבינה. אמר: כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב (זה).
  12. Sanhedrin 19b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sexual restraint
    Rabbi Yohanan teaches that Boaz's greatest trial was like Joseph's humility, while Palti's greatest trial was like Boaz's humility.
    אמר רבי יוחנן: תוקפו של יוסף – ענוותנותו של בועז, תוקפו של בועז – ענוותנותו של פלטי בן ליש. תוקפו של יוסף – ענוותנותו של בועז, דכתיב: ״ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת״. מאי ״וילפת״? אמר רב: שנעשה בשרו כראשי לפתות.
  13. Sanhedrin 20a אמר רבי יוחנן aggada exegesis sexual restraint
    Rabbi Yohanan interprets the verse as ranking Joseph and Boaz below Palti son of Laish in moral strength.
    אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה״? ״רבות בנות עשו חיל״ – זה יוסף ובועז. ״ואת עלית על כלנה״ – זה פלטי בן ליש.
  14. Sanhedrin 20a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah both other unclear
    Rabbi Yohanan begins to define the term dargash, but the supplied passage breaks off before his definition.
    אלא, כי אתא רבין אמר: אמר לי ההוא מרבנן, ורב תחליפא שמיה, דהוה שכיח בשוקא דגילדאי, ואמר ליה: מאי דרגש? ערסא דצלא. אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן: דרגש —
  15. Sanhedrin 21b אמר רבי יוחנן halacha exegesis seclusion
    Rabbi Yohanan, citing Rabbi Shimon ben Yehotzadak, derives that a son may be secluded with his mother but no man may be secluded with other forbidden relations.
    יחוד? דאורייתא הוא! דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: רמז לייחוד מן התורה מניין? שנאמר: ״כי יסיתך אחיך בן אמך״. וכי בן אם מסית, בן אב אינו מסית? אלא לומר לך: בן מתייחד עם אמו, ואין אחר מתייחד עם כל עריות שבתורה.
  16. Sanhedrin 22a רבי יוחנן אמר aggada other cryptic inscription
    Rabbi Yohanan offers the reading 'Anam anam lekat nisrafu' for the cryptic inscription.
    ושמואל אמר: ״ממתוס ננקפי אאלרן״. ורבי יוחנן אמר: ״אנם אנם לקת ניסרפו״. רב אשי אמר: ״נמא נמא קתל פורסין״.
  17. Sanhedrin 22a אמר רבי יוחנן halacha ruling royal prerogative
    Rabbi Yohanan rules that Abishag is permitted to Solomon because he is king but forbidden to Adonijah because he is a commoner.
    גמ' אמר רב יעקב אמר רבי יוחנן: אבישג מותרת לשלמה, ואסורה לאדניה. מותרת לשלמה – דמלך היה, ומלך משתמש בשרביטו של מלך. ואסורה לאדניה – דהדיוט הוא.
  18. Sanhedrin 22a אמר רבי יוחנן attribution uncertain: or Rabbi Elazar ben Pedat aggada exegesis wife's death
    Rabbi Yohanan teaches that a man's wife dies only when money is demanded from him and he cannot pay.
    אמר רבי יוחנן, ואיתימא רבי אלעזר: אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו, שנאמר: ״ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך״.
  19. Sanhedrin 22a אמר רבי יוחנן aggada exegesis wife's death
    Rabbi Yohanan teaches that losing one's first wife is like the destruction of the Temple in one's lifetime.
    ואמר רבי יוחנן: כל אדם שמתה אשתו ראשונה, כאילו חרב בית המקדש בימיו, שנאמר: ״בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה לא תספד ולא תבכה ולא תבוא דמעתך״. וכתיב: ״ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב״. וכתיב: ״הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם״.
  20. Sanhedrin 22a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis marriage
    Rabbi Yohanan teaches that matching spouses is as difficult as splitting the Red Sea.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: קשה לזווגם כקריעת ים סוף, שנאמר: ״אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות״. אל תיקרי ״מוציא אסירים״ אלא ״כמוציא אסירים״, אל תיקרי ״בכושרות״ אלא ״בכי ושירות״.
  21. Sanhedrin 22b אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly grooming
    Rabbi Yohanan explains that the High Priest cuts his hair each Friday because the priestly watches are renewed.
    מלך מסתפר בכל יום, שנאמר: ״מלך ביפיו תחזינה עיניך״. כהן גדול מערב שבת, אמר רב שמואל בר נחמן אמר רבי יוחנן: הואיל ומשמרות מתחדשות.
  22. Sanhedrin 23a אמר רבי יוחנן halacha ruling court selection
    Rabbi Yohanan limits the teaching to Syrian lay courts and excludes expert judges.
    אמר רבי יוחנן: בערכאות שבסוריא שנו, אבל מומחים – לא.
  23. Sanhedrin 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling witnesses
    Rabbi Yohanan limits the dispute to a case involving two sets of witnesses.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מחלוקת בשתי כיתי עדים.
  24. Sanhedrin 23b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yohanan begins a statement about the first clause, but the supplied passage is incomplete.
    כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: רישא
  25. Sanhedrin 24a אמר רבי יוחנן aggada exegesis flattery and pride
    Rabbi Yohanan, citing Rabbi Shimon ben Yohai, interprets Zechariah's two women as flattery and arrogance descending to Babylonia.
    ״ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה האיפה בין השמים ובין הארץ. ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה. ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: זו חנופה וגסות הרוח שירדו לבבל.
  26. Sanhedrin 24a אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah learning
    Rabbi Yohanan identifies Elam as a place privileged to learn Torah but not to teach it.
    והאמר מר: סימן לגסות הרוח – עניות, ועניות לבבל נחית! מאי עניות? עניות תורה, דכתיב: ״אחות לנו קטנה ושדים אין לה״. אמר רבי יוחנן: זו עילם, שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד.
  27. Sanhedrin 24a אמר רבי יוחנן aggada exegesis babylonian learning
    Rabbi Yohanan explains Babylonia as a mixture of Scripture, Mishnah, and Talmud.
    מאי בבל? אמר רבי יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד. ״במחשכים הושיבני כמתי עולם״ – אמר רבי ירמיה: זה תלמודה של בבל.
  28. Sanhedrin 24a רבי יוחנן אמר halacha dispute legal waiver
    Rabbi Yohanan holds that the dispute applies when a litigant says, 'I will give you.'
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מחלוקת ב״מחול לך״, אבל ב״אתן לך״ – דברי הכל יכול לחזור בו. ורבי יוחנן אמר: ב״אתן לך״ – מחלוקת.
  29. Sanhedrin 24b רבי יוחנן אמר halacha dispute legal retraction
    Rabbi Yohanan holds that the dispute over retracting continues even after judgment is concluded.
    אמר ריש לקיש: מחלוקת לפני גמר דין, אבל לאחר גמר דין – דברי הכל אין יכול לחזור בו. ורבי יוחנן אמר: לאחר גמר דין מחלוקת.
  30. Sanhedrin 25a רבי יוחנן אמר halacha ruling mishnah interpretation
    Rabbi Yohanan explains that 'when' clarifies a prior rule while 'in what case' introduces a disagreement.
    רבי יוחנן אמר: ״אימתי״ – לפרש, ו״במה״ – לחלוק. ודכולי עלמא ״אימתי״ לפרש הוא.
  31. Sanhedrin 26a אמר רבי יוחנן aggada dialogue wicked conspiracy
    Rabbi Yohanan responds that the exclusion of a conspiracy of wicked people is precisely the difficulty.
    והדר אמר: לא דמי. התם, הדור אימנו רבנן ועברוה לההוא שתא. הכא, קשר רשעים הוא, וקשר רשעים אינו מן המנין. אמר רבי יוחנן: דא עקא.
  32. Sanhedrin 28b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute witness eligibility
    Rabbi Yohanan rules that the law does not follow Rabbi Yehudah.
    רבי יהודה אומר כו'. אמר רבי תנחום אמר רבי טבלא אמר רבי ברונא אמר רב: הלכה כרבי יהודה. רבא אמר רב נחמן: אין הלכה כרבי יהודה. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אין הלכה כרבי יהודה.
  33. Sanhedrin 28b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling witness eligibility
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabbi Yosei HaGelili.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי הגלילי.
  34. Sanhedrin 29a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling debt admission
    Rabbi Yohanan rules that one who admits owing money but later says he was joking is exempt.
    איתמר נמי: אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ״מנה לי בידך״, אמר לו: ״הן״. למחר אמר לו: ״תנהו לי״, אמר: ״משטה אני בך״ – פטור.
  35. Sanhedrin 30a רבי יוחנן אמר halacha dispute court verdict
    Rabbi Yohanan rules that the written verdict should state simply that the litigant is innocent.
    רבי יוחנן אמר: ״זכאי״. ריש לקיש אמר: ״פלוני ופלוני מזכין, ופלוני ופלוני מחייבין״. רבי אליעזר אמר: ״מדבריהן נזדכה פלוני״.
  36. Sanhedrin 30a רבי יוחנן אמר halacha exegesis court confidentiality
    Rabbi Yohanan requires the verdict to say only 'innocent' to avoid violating the prohibition against tale-bearing.
    אלא, איכא בינייהו משום ״לא תלך רכיל בעמיך״. רבי יוחנן אמר: ״זכאי״ – משום ״לא תלך רכיל״.
  37. Sanhedrin 31a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling late evidence
    Rabbi Yohanan rules in accordance with the Sages and not Rabban Shimon ben Gamliel.
    אמר לו: הבא עדים כו', אמר רבן שמעון בן גמליאל כו'. אמר רבה בר רב הונא אמר רבי יוחנן: הלכה כדברי חכמים. ואמר רבה בר רב הונא אמר רבי יוחנן: אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
  38. Sanhedrin 31a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan teaches that the law generally follows Rabban Shimon ben Gamliel in the Mishnah except in the cases of guarantor, Sidon, and final evidence.
    לאפוקי מהא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו, הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה.
  39. Sanhedrin 31b אמר רבי יוחנן halacha ruling late evidence
    Rabbi Yohanan rules that a litigant may continue producing evidence and overturning a decision until he closes his claims by summoning specified witnesses.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: לעולם מביא ראיה וסותר, עד שיסתתם טענותיו ויאמר: קרבו פלוני ופלוני והעידוני.
  40. Sanhedrin 31b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan teaches that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel throughout the Mishnah except in the cases of guarantor, Sidon, and final evidence.
    וכי תימא: כולה רבן שמעון בן גמליאל, ופרושי קא מפרש? מאי ״עד שיסתתם טענותיו״? עד שיאמר: קרבו פלוני ופלוני והעידוני. והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה?
  41. Sanhedrin 31b אמר רבי יוחנן halacha ruling late evidence
    Rabbi Yohanan allows new evidence until a litigant denies having any, while still admitting witnesses from abroad or evidence found in a deposited family document.
    אלא, כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: לעולם מביא ראיה וסותר, עד שיסתתם טענותיו ויאמרו לו: ״הבא עדים״, ואומר: ״אין לי עדים״. ״הבא ראיה״, ואומר: ״אין לי ראיה״. אבל באו עדים ממדינת הים, או שהיתה דיסקיא של אביו מופקדת ביד אחר – הרי זה מביא ראיה וסותר.
  42. Sanhedrin 31b אמר רבי יוחנן halacha ruling court venue
    Rabbi Yohanan rules that when litigants contest the venue, the resisting party is compelled to go to the central court.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: התוקף את חבירו בדין, אחד אומר ״נדון כאן״, ואחד אומר ״נלך למקום הוועד״ – כופין אותו וילך למקום הוועד.
  43. Sanhedrin 31b אמר רבי יוחנן halacha ruling court venue
    Rabbi Yohanan rules that disputing litigants adjudicate locally and send written questions elsewhere if guidance is needed.
    איתמר נמי: אמר רב ספרא אמר רבי יוחנן: שנים שנתעצמו בדין, אחד אומר: ״נדון כאן״, ואחד אומר: ״נלך למקום הוועד״ – כופין אותו ודן בעירו. ואם הוצרך דבר לשאול – כותבין ושולחין.
  44. Sanhedrin 33b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling judicial error
    Rabbi Yohanan limits the bar on reversing toward guilt to an error in a matter the Sadducees do not acknowledge.
    ואין מחזירין לחובה. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: והוא שטעה בדבר שאין הצדוקין מודין בו, אבל טעה בדבר שהצדוקין מודין בו – זיל קרי בי רב הוא.
  45. Sanhedrin 33b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha dialogue judicial error
    Rabbi Yohanan tells Rabbi Hiyya bar Abba to resolve the question himself and also rules that an error concerning an adulterer is reversed.
    בעא מיניה רבי חייא בר אבא מרבי יוחנן: טעה בנואף ונואפת מהו? אמר ליה: אדמוקדך יקיד, זיל קוץ קרך וצלי. איתמר נמי, אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: טעה בנואף – חוזר.
  46. Sanhedrin 33b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling judicial error
    Rabbi Yohanan identifies an irreversible error as one concerning intercourse in an atypical manner.
    אלא היכי דמי אין חוזרין? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כגון שטעה שלא כדרכה.
  47. Sanhedrin 34b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha story blind judge
    Rabbi Yohanan permits a person blind in one eye to testify but not to judge, despite silently allowing a blind neighbor to adjudicate.
    ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן, דהוה דאין דינא, ולא אמר ליה רבי יוחנן ולא מידי. היכי עביד הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: כל הכשר לדון כשר להעיד, ויש שכשר להעיד ואין כשר לדון. ואמר רבי יוחנן: לאתויי סומא באחת מעיניו.
  48. Sanhedrin 36a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis capital procedure
    Rabbi Yohanan cites David ordering his men to gird their swords as the scriptural source for the procedure under discussion.
    רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, מהכא: ״ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש [את] חרבו ויחגרו איש [את] חרבו ויחגר גם דוד את חרבו״.
  49. Sanhedrin 37b רבי יוחנן אמר aggada exegesis exile atonement
    Rabbi Yohanan teaches that exile atones for everything, deriving this from Jeconiah's fate before and after exile.
    רבי יוחנן אמר: גלות מכפרת על הכל, שנאמר: ״כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה״. ובתר דגלה כתיב: ״ובני יכניה אסר (בנו) שלתיאל בנו״. אסר – שעיברתו אמו בבית האסורין. שלתיאל – ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין: גמירי שאין האשה מתעברת מעומד,
  50. Sanhedrin 38b אמר רבי יוחנן aggada exegesis adam's creation
    Rabbi Yohanan bar Hanina recounts the twelve hourly stages of Adam's creation, command, sin, judgment, and expulsion.
    אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה – הוצבר עפרו, שניה – נעשה גולם, שלישית – נמתחו אבריו, רביעית – נזרקה בו נשמה, חמישית – עמד על רגליו, ששית – קרא שמות, שביעית – נזדווגה לו חוה, שמינית – עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית – נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית – סרח, אחת עשרה – …
    אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה – הוצבר עפרו, שניה – נעשה גולם, שלישית – נמתחו אבריו, רביעית – נזרקה בו נשמה, חמישית – עמד על רגליו, ששית – קרא שמות, שביעית – נזדווגה לו חוה, שמינית – עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית – נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית – סרח, אחת עשרה – נידון, שתים עשרה – נטרד והלך לו, שנאמר: ״אדם ביקר בל ילין״.
  51. Sanhedrin 38b אמר רבי יוחנן aggada ruling answering heretics
    Rabbi Yohanan limits the instruction to answer a heretic to a gentile heretic, since answering a Jewish heretic only increases his defiance.
    תנן התם, רבי אליעזר אומר: הוי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס. אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא אפיקורוס נכרי, אבל אפיקורוס ישראל – כל שכן דפקר טפי.
  52. Sanhedrin 38b אמר רבי יוחנן aggada exegesis answering heretics
    Rabbi Yohanan teaches that every verse exploited by heretics has its answer beside it in Scripture.
    אמר רבי יוחנן: כל מקום שפקרו המינים, תשובתן בצידן. ״נעשה אדם בצלמנו״, ואומר: ״ויברא אלהים את האדם בצלמו״. ״הבה נרדה ונבלה שם שפתם״ – ״וירד ה' לראת את העיר ואת המגדל״. ״כי שם נגלו אליו האלהים״ – ״לאל הענה אתי ביום צרתי״.
  53. Sanhedrin 38b אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine counsel
    Rabbi Yohanan teaches that God acts only after consulting the heavenly court.
    הנך למה לי? כדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר ״בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא״.
  54. Sanhedrin 38b אמר רבי יוחנן aggada story rabbi meir's teaching
    Rabbi Yohanan reports that Rabbi Meir divided his lectures equally among law, aggadah, and parables and possessed three hundred fox fables.
    דאמר רבי יוחנן: כי הוה דריש רבי מאיר בפירקיה, הוה דריש תילתא שמעתא, תילתא אגדתא, תילתא מתלי. ואמר רבי יוחנן: שלש מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר, ואנו אין לנו אלא שלש.
  55. Sanhedrin 39b אמר רבי יוחנן aggada exegesis moab's punishment
    Rabbi Yohanan, citing Rabbi Shimon ben Yohai, applies the proverb that the handle from the forest itself enables the axe to fell it.
    ״ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, היינו דאמרי אינשי: מיניה וביה אבא ליזיל ביה נרגא. כי אתא רב דימי אמר: ירך מתוכה מסרחת.
  56. Sanhedrin 41b אמר רבי יוחנן halacha ruling lunar testimony
    Rabbi Yohanan rules that the relevant discrepancy is tolerated up to the greater part of the month.
    אחד אומר כו'. עד כמה? אמר רבי אחא בר חנינא, אמר רבי אסי, אמר רבי יוחנן: עד רובו של חודש.
  57. Sanhedrin 41b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling moon blessing
    Rabbi Yohanan rules that the new moon may be blessed until its crescent becomes full.
    ואמר רבי אחא בר חנינא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: עד כמה מברכין על החדש? עד שתתמלא פגימתה. וכמה? אמר רב יעקב בר אידי אמר רב יהודה: עד שבעה. נהרדעי אמרי: עד ששה עשר.
  58. Sanhedrin 42a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi both exegesis new moon blessing
    Rabbi Yohanan teaches that blessing the new moon at its proper time is like greeting the Divine Presence, and Abaye therefore directs that it be recited standing.
    ואמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה. כתיב הכא ״החדש הזה״, וכתיב התם ״זה אלי ואנוהו״. תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש, דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד.
  59. Sanhedrin 42a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan interprets the verse to teach that mastery of Torah's battles is found in one who possesses bundles of Mishnah.
    כי בתחבלות תעשה לך מלחמה. אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. קרי רב יוסף אנפשיה: ״ורב תבואות בכח שור״.
  60. Sanhedrin 42a אמר רבי יוחנן halacha dialogue court procedure
    Rabbi Yohanan rules that they dismiss him only at this stage so that the judges do not leave the court confused.
    אמר רבי אחא: פוטרין אותו. וכן אמר רבי יוחנן: פוטרין אותו. אמר ליה רב פפא לאביי: וליפטריה מעיקרא! אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: כדי שלא יצאו מבית דין מעורבבין.
  61. Sanhedrin 43b רבי יוחנן אמר aggada dispute achan's trespass
    Rabbi Hanina teaches that Achan trespassed against three bans, while Rabbi Elazar bar Rabbi Shimon teaches that he trespassed against five.
    אמר רב אסי אמר רבי חנינא: מלמד שמעל עכן בשלשה חרמים, שנים בימי משה ואחד בימי יהושע, שנאמר: ״כזאת וכזאת עשיתי״. רבי יוחנן אמר משום רבי אלעזר ברבי שמעון: חמשה, ארבעה בימי משה ואחד בימי יהושע, שנאמר: ״אנכי חטאתי וכזאת וכזאת עשיתי״.
  62. Sanhedrin 44a אמר רבי יוחנן halacha ruling night greeting
    Rabbi Yohanan rules that one may not greet another at night because the other might be a demon.
    ״ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא וגו' ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי [ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו]״. היכי עביד הכי? והאמר רבי יוחנן: אסור לו לאדם שיתן שלום לחבירו בלילה, חיישינן שמא שד הוא!
  63. Sanhedrin 44b אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah study
    Rabbi Yohanan interprets Joshua's lodging in the valley as spending the night in the depths of halakha.
    מיד ״וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק״, ואמר רבי יוחנן: מלמד שלן בעומקה של הלכה.
  64. Sanhedrin 44b רבי יוחנן אמר aggada dispute prayer
    Rabbi Elazar urges prayer before trouble, Reish Lakish teaches that strenuous prayer removes heavenly adversaries, and Rabbi Yohanan urges praying for universal support and no heavenly adversaries.
    ״היערך שועך לא בצר״, אמר רבי אלעזר: לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאילמלא לא הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי, לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט. ריש לקיש אמר: כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה, אין לו צרים מלמעלה. רבי יוחנן אמר: לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו, ואל יהו לו צרים מלמעלה …
    ״היערך שועך לא בצר״, אמר רבי אלעזר: לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאילמלא לא הקדים אברהם תפלה לצרה בין בית אל ובין העי, לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט. ריש לקיש אמר: כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה, אין לו צרים מלמעלה. רבי יוחנן אמר: לעולם יבקש אדם רחמים שיהו הכל מאמצין את כחו, ואל יהו לו צרים מלמעלה.
  65. Sanhedrin 46b אמר רבי יוחנן halacha exegesis burial
    Rabbi Shimon bar Yohai derives from the verse that one who leaves his dead unburied overnight violates a prohibition.
    ולא זו בלבד כו'. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מנין למלין את מתו שעובר עליו בלא תעשה? תלמוד לומר: ״כי קבור תקברנו״. מכאן למלין את מתו שעובר בלא תעשה.
  66. Sanhedrin 46b אמר רבי יוחנן halacha exegesis burial
    Rabbi Shimon bar Yohai finds a Torah allusion to the obligation of burial in the repeated command to bury.
    איכא דאמרי: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, רמז לקבורה מן התורה מניין? תלמוד לומר: ״כי קבור תקברנו״. מכאן רמז לקבורה מן התורה.
  67. Sanhedrin 47a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue naaman's healing
    Rabbi Yohanan explains that Elisha's second act of revival was curing Naaman's leprosy, because a leper is considered like the dead.
    אלא ״ויהי נא פי שנים״, היכי משכחת לה דאחייא? אמר ליה רבי יוחנן: שריפא צרעת נעמן, שהיא שקולה כמת, דכתיב ״אל נא תהי כמת״.
  68. Sanhedrin 47a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling sacrifice eligibility
    Rabbi Yohanan rules that a sacrifice set aside before its owner apostatized remains rejected even after the owner repents.
    אמר עולא אמר רבי יוחנן: אכל חלב והפריש קרבן, והשתמד וחזר בו – הואיל ונדחה, ידחה.
  69. Sanhedrin 47a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling sacrifice eligibility
    Rabbi Yohanan rules that a sacrifice set aside before its owner became insane remains rejected even after the owner regains sanity.
    איתמר נמי, אמר רבי ירמיה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אכל חלב והפריש קרבן, ונשתטה, וחזר ונשתפה – הואיל ונדחה, ידחה.
  70. Sanhedrin 49a אמר רבי יוחנן aggada exegesis abner's blow
    Rabbi Yohanan interprets Abner's blow to Asahel as striking the fifth rib where the gallbladder and liver hang.
    אמר ליה: לא יכיל ליה. אמר ליה: השתא בדופן חמישית כיון ליה, דכתיב ״ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש״, ואמר רבי יוחנן: בדופן חמישית, במקום שמרה וכבד תלויין בו. באחד מאבריו לא יכיל ליה?
  71. Sanhedrin 49a אמר רבי יוחנן both exegesis joab's trial
    Rabbi Yohanan interprets Joab's private talk with Abner as trying him under Sanhedrin law for killing Asahel.
    ״ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי״. אמר רבי יוחנן: שדנו דין סנהדרי. אמר ליה: מאי טעמא קטלתיה לעשאל? עשאל רודף היה. היה לך להצילו באחד מאבריו! לא יכילי ליה. השתא בדופן חמישית כוונת ליה, באחד מאבריו לא יכלת ליה?
  72. Sanhedrin 49a אמר רבי יוחנן aggada exegesis abner's death
    Rabbi Yohanan interprets Joab's blow as striking Abner at the fifth rib, where the gallbladder and liver hang.
    ״לדבר אתו בשלי״, אמר רב יהודה אמר רב: על עיסקי שלו. ״ויכהו שם אל החמש״, אמר רבי יוחנן: בדופן חמישית, מקום שמרה וכבד תלויין בו.
  73. Sanhedrin 56b אמר רבי יוחנן halacha exegesis noahide laws
    Rabbi Yohanan derives the relevant obligations from God's command to Adam concerning the trees of the garden.
    מנהני מילי? אמר רבי יוחנן: דאמר קרא, ״ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל״.
  74. Sanhedrin 59a אמר רבי יוחנן halacha exegesis gentile torah study
    Rabbi Yohanan rules that a gentile who studies Torah is liable to death because the Torah is an inheritance for Israel and not for them.
    ואמר רבי יוחנן: גוי שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר: ״תורה צוה לנו משה מורשה״, לנו מורשה ולא להם.
  75. Sanhedrin 60b רבי יוחנן אמר halacha other idolatrous slaughter
    Rabbi Yohanan addresses one who slaughters an animal intending to cast its blood and burn its fat for idolatry, but his ruling is not preserved in the fragment.
    דאיתמר: השוחט בהמה לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה, רבי יוחנן אמר:
  76. Sanhedrin 62b אמר רבי יוחנן halacha maxim shabbat liability
    Rabbi Yohanan says he would carry the belongings of anyone who could explain the case of a barrel consistently with one tanna.
    דאמר רבי יוחנן: מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא, מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא.
  77. Sanhedrin 63a אמר רבי יוחנן aggada exegesis golden calf
    Rabbi Yohanan teaches that without the pluralizing letter in Israel's declaration about the golden calf, Israel would have incurred destruction.
    אמר רבי יוחנן: אלמלא ויו שב״העלוך״, נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה.
  78. Sanhedrin 63a אמר רבי יוחנן halacha exegesis rebellious son
    Rabbi Yohanan derives the warning applicable to a stubborn and rebellious son from the prohibition against eating over blood.
    אמר רבי יוחנן: אזהרה לבן סורר ומורה מנין? תלמוד לומר: ״לא תאכלו על הדם״.
  79. Sanhedrin 63b אמר רבי יוחנן halacha dialogue idolatry names
    Rabbi Yohanan rules that the name of any idol written in the Torah may be mentioned.
    כי אתא עולא, בת בקלנבו. אמר ליה רבא: והיכא בת מר? אמר ליה: בקלנבו. אמר ליה: והכתיב ״ושם אלהים אחרים לא תזכירו״? אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: כל עבודה זרה הכתובה בתורה – מותר להזכיר שמה. והא היכא כתיבא? דכתיב: ״כרע בל קרס נבו״.
  80. Sanhedrin 65a רבי יוחנן אמר halacha ruling unclear
    Rabbi Yohanan explains the ruling on the ground that both acts are stated under a single prohibition.
    רבי יוחנן אמר: הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו.
  81. Sanhedrin 65a רבי יוחנן אמר halacha dispute idolatrous bowing
    Reish Lakish attributes the rule on bowing to Rabbi Akiva, while Rabbi Yohanan says it can follow the Sages because bending one's body counts as an action.
    ואמר ריש לקיש: מאן תנא השתחואה? רבי עקיבא היא, דאמר: לא בעינן מעשה. ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, כפיפת קומתו לרבנן הוי מעשה.
  82. Sanhedrin 65b רבי יוחנן אמר halacha dispute verbal action
    Rabbi Yohanan holds one liable for controlling an animal by voice, while Reish Lakish exempts him.
    וקול, לרבי יוחנן, לאו מעשה הוא? והא איתמר: חסמה בקול והנהיגה בקול, רבי יוחנן אמר: חייב, וריש לקיש אמר: פטור.
  83. Sanhedrin 65b רבי יוחנן אמר halacha dispute verbal action
    Rabbi Yohanan holds one liable because moving the mouth counts as an action, while Reish Lakish exempts because it does not.
    רבי יוחנן אמר: חייב, עקימת פיו הוי מעשה. ריש לקיש אמר: פטור, עקימת פיו לא הוי מעשה.
  84. Sanhedrin 67b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sorcery
    Rabbi Yohanan explains that sorcery is so named because it contradicts the heavenly retinue.
    אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה.
  85. Sanhedrin 67b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sorcery
    Rabbi Yohanan explains that sorcerers are so named because they contradict the heavenly retinue.
    איני? והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן מכשפים? שמכחישין פמליא של מעלה. שאני רבי חנינא, דנפיש זכותיה.
  86. Sanhedrin 70b אמר רבי יוחנן aggada exegesis solomon's rebuke
    Rabbi Shimon bar Yohai interprets the verse as describing Solomon's mother binding him to a pillar and rebuking him for conduct that would disgrace her.
    ״דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מלמד שכפאתו אמו על העמוד ואמרה לו, ״מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי״. ״מה ברי״ – הכל יודעים שאביך ירא שמים הוה, עכשיו יאמרו אמו גרמה לו.
  87. Sanhedrin 71b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue capital punishment
    Rabbi Yohanan instructs the tanna to teach that the woman is judged by stoning even after she reaches maturity.
    לימא מסייעא ליה: סרחה, ואחר כך בגרה – תידון בחנק. בסקילה מאי טעמא לא? לאו משום דהואיל ואישתני אישתני? וכל שכן הכא דאישתני לגמרי! האמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני ״תידון בסקילה״.
  88. Sanhedrin 74a אמר רבי יוחנן halacha ruling martyrdom
    Rabbi Shimon ben Yehotzadak reports the decision that one transgress rather than be killed except in cases of idolatry, forbidden sexual relations, and bloodshed.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעלית בית נתזה בלוד, כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם ״עבור ואל תהרג״ – יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.
  89. Sanhedrin 74a אמר רבי יוחנן halacha ruling religious persecution
    Rabbi Yohanan rules that during religious persecution one must accept death rather than violate even a minor commandment.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד, אפילו מצוה קלה – יהרג ואל יעבור.
  90. Sanhedrin 74a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling public transgression
    Rabbi Yohanan rules that even outside a period of persecution, a public demand to violate any commandment requires accepting death rather than transgressing.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת השמד, לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא אפילו מצוה קלה – יהרג ואל יעבור.
  91. Sanhedrin 74b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling public transgression
    Rabbi Yohanan rules that a public setting consists of no fewer than ten people.
    וכמה פרהסיא? אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: אין פרהסיא פחותה מעשרה בני אדם. פשיטא, ישראלים בעינן, דכתיב: ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״. בעי רבי ירמיה: תשעה ישראל וגוי אחד, מהו?
  92. Sanhedrin 78a אמר רבי יוחנן halacha exegesis homicide liability
    Rabbi Yohanan explains that the Sages and Rabbi Yehuda ben Beteira derive their differing homicide rules from contrasting readings of the same verse.
    אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, ״ואיש כי יכה כל נפש אדם״. רבנן סברי: ״כל נפש״ – עד דאיכא כל נפש, ורבי יהודה בן בתירא סבר: ״כל נפש״ – כל דהוא נפש.
  93. Sanhedrin 82a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling zealotry
    Rabbi Yohanan rules that one who comes to ask whether to perform the zealous act is not instructed to do so.
    אמר רב חסדא: הבא לימלך, אין מורין לו. איתמר נמי, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הבא לימלך, אין מורין לו.
  94. Sanhedrin 82b אמר רבי יוחנן aggada story phinehas's miracles
    Rabbi Yohanan recounts six miracles performed for Phinehas during his attack on Zimri.
    אמר רבי יוחנן: ששה נסים נעשו לו לפנחס. אחד, שהיה לו לזמרי לפרוש ולא פירש. ואחד, שהיה לו לדבר ולא דבר. ואחד, שכוון בזכרותו של איש ובנקבותה של אשה. ואחד, שלא נשמטו מן הרומח. ואחד, שבא מלאך והגביה את המשקוף. ואחד, שבא מלאך והשחית בעם.
  95. Sanhedrin 82b אמר רבי יוחנן aggada exegesis zimri's names
    Rabbi Yohanan teaches that Zimri has five names and interprets each name in light of his transgression.
    אמר רבי יוחנן: חמשה שמות יש לו: זמרי, ובן סלוא, ושאול, ובן הכנענית, ושלומיאל בן צורי שדי. זמרי – על שנעשה כביצה המוזרת, בן סלוא – על שהסליא עונות של משפחתו, שאול – על שהשאיל עצמו לדבר עבירה, בן הכנענית – על שעשה מעשה כנען, ומה שמו? שלומיאל בן צורי שדי שמו.
  96. Sanhedrin 83b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis priestly garments
    Rabbi Yohanan derives the rule concerning a priest lacking the required garments from the verse commanding the priests to be girded with sashes.
    ומחוסר בגדים מנלן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון: ״וחגרת אתם אבנט״.
  97. Sanhedrin 85a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling assault damages
    Rabbi Yohanan rules that one who strikes another with a blow causing less than a peruta of damage receives lashes.
    והאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה – לוקה? מאי ״פטור״ דקאמר? פטור מממון.
  98. Sanhedrin 86a אמר רבי יוחנן halacha ruling anonymous traditions
    Rabbi Yohanan assigns the anonymous Mishnah, Tosefta, Sifra, and Sifrei respectively to Rabbi Meir, Rabbi Nehemiah, Rabbi Yehuda, and Rabbi Shimon, all following Rabbi Akiva.
    לא סלקא דעתך, דאמר רבי יוחנן: סתם מתניתין – רבי מאיר, סתם תוספתא – רבי נחמיה, סתם ספרא – רבי יהודה, סתם ספרי – רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא.
  99. Sanhedrin 86a רבי יוחנן אמר halacha dispute kidnapping
    Rabbi Yoshiya derives the warning against kidnapping from the prohibition against stealing, while Rabbi Yohanan derives the warning against selling the victim from the prohibition against slave sale.
    אזהרה לגונב נפש מנין? רבי יאשיה אמר: מ״לא תגנב״. רבי יוחנן אמר: מ״לא ימכרו ממכרת עבד״. ולא פליגי, מר קא חשיב לאו דגניבה, ומר קא חשיב לאו דמכירה.
  100. Sanhedrin 86a רבי יוחנן אמר halacha dispute false witnesses
    Hezekiah rules that refuted witnesses to a kidnapping and sale are not executed, while Rabbi Yohanan rules that they are executed.
    איתמר: עידי גניבה ועידי מכירה בנפש שהוזמו, חזקיה אמר: אין נהרגין. רבי יוחנן אמר: נהרגין.
  101. Sanhedrin 86a רבי יוחנן אמר halacha dispute partial testimony
    Hezekiah follows Rabbi Akiva in rejecting testimony to half an event, while Rabbi Yohanan follows the Sages in accepting it.
    חזקיה, דאמר כרבי עקיבא, דאמר: ״דבר״ ולא חצי דבר. ורבי יוחנן אמר: כרבנן, דאמרי: ״דבר״, ואפילו חצי דבר.
  102. Sanhedrin 86b רבי יוחנן אמר halacha dispute kidnapping witnesses
    Hezekiah says refuted witnesses to the kidnapping alone are not executed, while Rabbi Yohanan says they are because kidnapping initiates the sale.
    אלא אמר רב פפא: בעידי מכירה דכולי עלמא לא פליגי דנהרגין, כי פליגי בעידי גניבה. חזקיה אמר: אין נהרגין, גניבה לחודה קיימא ומכירה לחודה קיימא. רבי יוחנן אמר: נהרגין, גניבה אתחלתא דמכירה היא.
  103. Sanhedrin 87a רבי יוחנן אמר halacha dispute animal tithe
    Rabbi Yohanan treats an animal called the tenth like the ninth, while Reish Lakish treats it like the eleventh.
    דבר זה – הלכה. זו הלכת אחד עשר. דאיתמר: עשירי, רבי יוחנן אמר: עשירי כתשיעי, ורבי שמעון בן לקיש אמר: עשירי כאחד עשר.
  104. Sanhedrin 87a רבי יוחנן אמר halacha ruling animal tithe
    Rabbi Yohanan rules that the tenth animal, like the ninth, requires safeguarding.
    רבי יוחנן אמר, עשירי כתשיעי: מה תשיעי בעי שימור – אף עשירי בעי שימור.
  105. Sanhedrin 89a אמר רבי יוחנן aggada exegesis naboth's spirit
    Rabbi Yohanan identifies the spirit in the verse as the spirit of Naboth the Jezreelite.
    אמר רב יהודה: מאי ״צא״? צא ממחיצתי. מאי רוח? אמר רבי יוחנן: רוחו של נבות היזרעאלי.
  106. Sanhedrin 89b אמר רבי יוחנן aggada story binding of isaac
    Rabbi Yosi ben Zimra teaches that the binding of Isaac follows Satan's challenge that Abraham had not offered even a bird from his celebration to God.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: אחר דבריו של שטן, דכתיב ״ויגדל הילד ויגמל וגו'״. אמר שטן לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן, מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך? אמר לו: כלום עשה אלא בשביל בנו? אם אני אומר לו ״זבח את בנך לפני״ מיד זובחו. מיד …
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: אחר דבריו של שטן, דכתיב ״ויגדל הילד ויגמל וגו'״. אמר שטן לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, זקן זה חננתו למאה שנה פרי בטן, מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך? אמר לו: כלום עשה אלא בשביל בנו? אם אני אומר לו ״זבח את בנך לפני״ מיד זובחו. מיד ״והאלהים נסה את אברהם״.
  107. Sanhedrin 90a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling false prophecy
    Rabbi Yohanan rules that one obeys a prophet who temporarily commands a Torah violation except when the prophet commands idolatry.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: בכל, אם יאמר לך נביא ״עבור על דברי תורה״ – שמע לו, חוץ מעבודה זרה, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע – אל תשמע לו. תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: הגיעה תורה לסוף דעתה של עבודה זרה, לפיכך נתנה תורה ממשלה בה, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע – אל תשמע לו.
  108. Sanhedrin 90b אמר רבי יוחנן aggada exegesis resurrection
    Rabbi Yohanan derives resurrection from the Torah's command to give teruma to Aaron, who must therefore live again.
    אמר רבי יוחנן: מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר: ״ונתתם ממנו [את] תרומת ה' לאהרן הכהן״. וכי אהרן לעולם קיים? והלא לא נכנס לארץ ישראל שנותנין לו תרומה! אלא מלמד שעתיד לחיות, וישראל נותנין לו תרומה. מכאן לתחיית המתים מן התורה.
  109. Sanhedrin 90b רבי יוחנן אמר halacha exegesis sacred food
    Rabbi Yohanan teaches from a verse that the offense under discussion also causes the offender's death.
    רבי יוחנן אמר: אף גורם לו מיתה, שנאמר ״ומתו בו כי יחללהו״. דבי רבי אליעזר בן יעקב תנא: אף משיאו עון אשמה, שנאמר ״והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם״.
  110. Sanhedrin 90b אמר רבי יוחנן aggada exegesis posthumous teaching
    Rabbi Yohanan transmits in Rabbi Shimon ben Yehotzadak's name that when a teaching is repeated in a person's name, his lips move in the grave.
    מן הכתובים, דכתיב: ״וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים״. ודילמא רחושי מרחשן שפוותיה בעלמא? כרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל מי שנאמרה הלכה בשמו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר, שנאמר: ״דובב שפתי ישנים״.
  111. Sanhedrin 90b אמר רבי יוחנן aggada exegesis resurrection
    Rabbi Yohanan teaches in Rabbi Shimon ben Yohai's name that a verse shows God resurrects the dead and knows the future.
    ודילמא ״וקם העם הזה וזנה״? אמר להו: נקוטו מיהא פלגא בידייכו, דיודע מה שעתיד להיות. איתמר נמי, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות? שנאמר ״הנך שכב עם אבתיך וקם וגו'״.
  112. Sanhedrin 91b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis resurrection
    Rabbi Yohanan derives resurrection from the future tense of a verse and teaches that all prophets will sing together in the future.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר: ״קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו וגו״. ״ריננו״ לא נאמר, אלא ״ירננו״ – מכאן לתחיית המתים מן התורה. ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנאמר: ״קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו״.
  113. Sanhedrin 92b רבי יוחנן אמר aggada story dura dead
    Rabbi Yohanan identifies the dead of Dura Valley and recounts how Nebuchadnezzar killed and trampled the beautiful Israelite youths there.
    רבי יוחנן אמר: אלו מתים שבבקעת דורא. ואמר רבי יוחנן: מנהר אשל עד רבת בקעת דורא, שבשעה שהגלה נבוכדנצר הרשע את ישראל היו בהן בחורים שהיו מגנין את החמה ביופיין, והיו כשדיות רואות אותן ושופעות זבות. אמרו לבעליהן, ובעליהן למלך. צוה המלך והרגום, ועדיין היו שופעות זבות. צוה המלך ורמסום.
  114. Sanhedrin 92b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yohanan begins a statement, but the supplied passage preserves none of its content.
    אמר רבי יוחנן:
  115. Sanhedrin 93a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine judgment
    Rabbi Yohanan interprets Zechariah's night vision as God's intention to turn the whole world to night and blood.
    אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה [וגו']״? מאי ״ראיתי הלילה״? ביקש הקדוש ברוך הוא להפוך את כל העולם כולו ללילה. ״והנה איש רכב״ – אין ״איש״ אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר ״ה' איש מלחמה ה' שמו״. ״על סוס אדם״ – ביקש הקדוש ברוך הוא להפוך את העולם כולו …
    אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה [וגו']״? מאי ״ראיתי הלילה״? ביקש הקדוש ברוך הוא להפוך את כל העולם כולו ללילה. ״והנה איש רכב״ – אין ״איש״ אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר ״ה' איש מלחמה ה' שמו״. ״על סוס אדם״ – ביקש הקדוש ברוך הוא להפוך את העולם כולו לדם.
  116. Sanhedrin 93a רבי יוחנן אמר aggada dispute exiles
    Rabbi Yohanan says the sages went to the Land of Israel, married, and had children.
    ורבנן, להיכא אזלו? אמר רב: בעין [הרע] מתו. ושמואל אמר: ברוק טבעו. ורבי יוחנן אמר: עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות.
  117. Sanhedrin 93a רבי יוחנן אמר aggada dispute daniel
    Rabbi Yohanan says Daniel went to bring pigs from Alexandria in Egypt.
    ודניאל להיכן אזל? אמר רב: למיכרא נהרא רבא בטבריא. ושמואל אמר: לאתויי ביזרא דאספסתא. ורבי יוחנן אמר: לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים. איני? והתניא: תודוס הרופא אמר, אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד! זוטרי אייתי בלא דעתייהו.
  118. Sanhedrin 93a אמר רבי יוחנן aggada exegesis false prophets
    Rabbi Yohanan teaches in Rabbi Shimon ben Yohai's name that the king roasted the false prophets like parched grain.
    ״כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי לשקר וגו'״. וכתיב: ״ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישימך ה' כצדקיהו וכאחאב אשר קלם מלך בבל באש״. ״אשר שרפם״ לא נאמר, אלא ״אשר קלם״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מלמד שעשאן כקליות.
  119. Sanhedrin 94a אמר רבי יוחנן aggada exegesis angel duma
    Rabbi Yohanan identifies Duma as the angel appointed over the spirits and interprets their question to him.
    ״משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל וגו'״. אמר רבי יוחנן: אותו מלאך הממונה על הרוחות דומה שמו. נתקבצו כל הרוחות אצל דומה, אמרו לו: ״שמר, מה מלילה? שמר, מה מליל?״ ״אמר שמר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו״.
  120. Sanhedrin 94a אמר רבי יוחנן aggada exegesis land of israel
    Rabbi Yohanan says the wicked king merited an honorable title because he did not disparage the Land of Israel.
    אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה אותו רשע לקרותו ״אסנפר רבא ויקירא״? מפני שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל, שנאמר: ״עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם״.
  121. Sanhedrin 94a אמר רבי יוחנן aggada dispute divine punishment
    Rabbi Yohanan interprets the fire as burning beneath the victims' garments rather than consuming their honor itself.
    ״ותחת כבדו [יקד] יקד כיקוד אש״. אמר רבי יוחנן: תחת כבודו, ולא כבודו ממש. כי הא דרבי יוחנן קרי ליה למאניה ״מכבדותי״. רבי אלעזר אמר: תחת כבודו ממש, כשריפת בני אהרן. מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים, אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים.
  122. Sanhedrin 94b אמר רבי יוחנן aggada exegesis righteous simplicity
    Rabbi Yohanan contrasts Pekah's gluttony with King Hezekiah's modest meal as the cursed wicked home and blessed righteous dwelling.
    אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יברך״? ״מארת ה' בבית רשע״ – זה פקח בן רמליהו, שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה. ״ונוה צדיקים יברך״ – זה חזקיה מלך יהודה, שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה.
  123. Sanhedrin 94b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sennacherib
    Rabbi Yohanan says God would bring Sennacherib and his company to become a feeding trough for Hezekiah and his company.
    מיד קפץ הקדוש ברוך הוא ונשבע: דמייתינא ליה, שנאמר: ״נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום. לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור״. אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא: יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו.
  124. Sanhedrin 95a אמר רבי יוחנן aggada other lion names
    Rabbi Yohanan lists six Hebrew names for a lion.
    מי דמי? התם ארי, הכא ליש! אמר רבי יוחנן: ששה שמות יש לארי, אלו הן: ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ. אי הכי, בצרו להו! עברו מעברה תרתי נינהו.
  125. Sanhedrin 95b רבי יוחנן אמר aggada dispute survivors
    Rabbi Yohanan says five survived: Sennacherib, his two sons, Nebuchadnezzar, and Nebuzaradan.
    רבי יהושע בן לוי אמר: ארבעה עשר, שנאמר ״שנים שלשה [וכו'] ארבעה וחמשה״. רבי יוחנן אמר: חמשה – סנחריב ושני בניו, נבוכדנצר ונבוזראדן. נבוזראדן – גמרא. נבוכדנצר – דכתיב: ״ורוה די רביעאה דמה לבר אלהין״, ואי לאו דחזייה מנא הוה ידע? סנחריב ושני בניו – דכתיב: ״ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר ב …
    רבי יהושע בן לוי אמר: ארבעה עשר, שנאמר ״שנים שלשה [וכו'] ארבעה וחמשה״. רבי יוחנן אמר: חמשה – סנחריב ושני בניו, נבוכדנצר ונבוזראדן. נבוזראדן – גמרא. נבוכדנצר – דכתיב: ״ורוה די רביעאה דמה לבר אלהין״, ואי לאו דחזייה מנא הוה ידע? סנחריב ושני בניו – דכתיב: ״ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב״.
  126. Sanhedrin 96a אמר רבי יוחנן aggada dispute abraham's battle
    Rabbi Yohanan says the angel who came to Abraham was named Night.
    ״ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וגו'״. אמר רבי יוחנן: אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם, ״לילה״ שמו, שנאמר: ״והלילה אמר הרה גבר״. ורבי יצחק נפחא אמר: שעשה עמו מעשה לילה, שנאמר: ״מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא״. אמר ריש לקיש: טבא דנפחא מדבר נפחא.
  127. Sanhedrin 96a אמר רבי יוחנן aggada exegesis idolatry at dan
    Rabbi Yohanan teaches that Abraham's strength failed at Dan when he foresaw his descendants worshipping idols there.
    ״וירדף עד דן״. אמר רבי יוחנן: כיון שבא אותו צדיק עד דן, תשש כחו. ראה בני בניו שעתידין לעבוד עבודה זרה בדן, שנאמר: ״וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן״. ואף אותו רשע לא נתגבר עד שהגיע לדן, שנאמר: ״מדן נשמע נחרת סוסיו״.
  128. Sanhedrin 96a אמר רבי יוחנן aggada exegesis hezekiah's illness
    Rabbi Yohanan says the day King Ahaz died was shortened to two hours.
    הני ארבע פסיעות מאי היא? דכתיב: ״בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו'״. משום ״כי חלה חזקיהו ויחזק״ שדר ליה ספרים ומנחה? אין, לדרש ״(את) המופת אשר היה בארץ״. דאמר רבי יוחנן: אותו היום שמת בו אחז שתי שעות היה.
  129. Sanhedrin 96a אמר רבי יוחנן aggada maxim israel's survival
    Rabbi Yohanan teaches that Israel's enemies would have had no remedy had Gabriel not stopped the runner after four steps.
    רהט בתריה, כדרהיט ארבע פסיעות, אתא גבריאל ואוקמיה. אמר רבי יוחנן: אילמלא לא בא גבריאל והעמידו, לא היה תקנה לשונאיהם של ישראל.
  130. Sanhedrin 97a אמר רבי יוחנן aggada dialogue messianic era
    Rabbi Yohanan teaches that before the son of David comes, scholars will diminish while grief, troubles, and harsh decrees rapidly multiply.
    את סכת דויד הנפלת״. אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: דור שבן דוד בא בו, תלמידי חכמים מתמעטים, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות, עד שהראשונה פקודה, שניה ממהרת לבא.
  131. Sanhedrin 98a אמר רבי יוחנן aggada exegesis messianic signs
    Rabbi Yohanan teaches that a dwindling generation overwhelmed by troubles is a sign to await the redeemer.
    אמר רבי יוחנן: אם ראית דור שמתמעט והולך, חכה לו, שנאמר: ״ואת עם עני תושיע וגו'״. אמר רבי יוחנן: אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר, חכה לו, שנאמר: ״כי יבא כנהר צר רוח ה' נססה בו״, וסמיך ליה: ״ובא לציון גואל״.
  132. Sanhedrin 98a אמר רבי יוחנן aggada exegesis messianic era
    Rabbi Yohanan teaches that the son of David comes only in a generation that is wholly righteous or wholly guilty.
    ואמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, או כולו חייב. בדור שכולו זכאי – דכתיב: ״ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ״. בדור שכולו חייב – דכתיב: ״וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע״, וכתיב: ״למעני אעשה״.
  133. Sanhedrin 98b אמר רבי יוחנן aggada dialogue messianic suffering
    Rabbi Yohanan says he wants the Messiah to come but does not want to witness the suffering of his arrival.
    וכן אמר רבי יוחנן: ייתי ולא איחמיניה. אמר ליה ריש לקיש: מאי טעמא? אילימא משום דכתיב ״כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב [ובא הבית] וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש״? בא ואראך דוגמתו בעולם הזה: בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר – דומה כמי שפגע בו ארי. נכנס לעיר, פגע בו גבאי – דומה כמי שפגעו דב. נכנס לביתו ו …
    וכן אמר רבי יוחנן: ייתי ולא איחמיניה. אמר ליה ריש לקיש: מאי טעמא? אילימא משום דכתיב ״כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב [ובא הבית] וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש״? בא ואראך דוגמתו בעולם הזה: בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סנטר – דומה כמי שפגע בו ארי. נכנס לעיר, פגע בו גבאי – דומה כמי שפגעו דב. נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעב – דומה כמי שנשכו נחש.
  134. Sanhedrin 98b אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine compassion
    Rabbi Yohanan says the heavenly and earthly entourages turn pale when God asks how one group of His creations can be destroyed for another.
    מאי ״ראיתי כל גבר״? אמר רבא בר יצחק אמר רב: מי שכל גבורה שלו. ומאי ״ונהפכו כל פנים לירקון״? אמר רבי יוחנן: פמליא של מעלה ופמליא של מטה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי, היאך אאבד אלו מפני אלו?
  135. Sanhedrin 98b רבי יוחנן אמר aggada dispute creation's purpose
    Rabbi Yohanan says the world was created only for the Messiah.
    אמר רב: לא אברי עלמא אלא לדוד. ושמואל אמר: למשה. ורבי יוחנן אמר: למשיח.
  136. Sanhedrin 99a אמר רבי יוחנן aggada dispute redemption's date
    Rabbi Yohanan says God revealed the day of vengeance to His heart but not to His limbs.
    מאי ״יום נקם בלבי״? אמר רבי יוחנן: ללבי גליתי, לאבריי לא גליתי. רבי שמעון בן לקיש אמר: ללבי גליתי, למלאכי השרת לא גליתי.
  137. Sanhedrin 99a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada dispute world to come
    Rabbi Yohanan teaches that the prophets foretold only the messianic era, while no eye has seen the World to Come.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא – ״עין לא ראתה אלהים זולתך אלהים יעשה למחכה לו״. ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד.
  138. Sanhedrin 99a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada dispute repentance
    Rabbi Yohanan teaches that prophetic rewards concern penitents, while the reward of the completely righteous remains unseen.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים – ״עין לא ראתה אלהים זולתך״. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו אמר רב: מקום שבעלי תשובה עומדין שם – צדיקים אינן עומדין שם, שנאמר: ״שלום שלום לרחוק ולקרוב״. ברישא רחוק והדר קרוב. מאי ״רחוק״ – רחוק דמעיקרא. ומאי …
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים – ״עין לא ראתה אלהים זולתך״. ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו אמר רב: מקום שבעלי תשובה עומדין שם – צדיקים אינן עומדין שם, שנאמר: ״שלום שלום לרחוק ולקרוב״. ברישא רחוק והדר קרוב. מאי ״רחוק״ – רחוק דמעיקרא. ומאי ״קרוב״ – קרוב דמעיקרא ודהשתא.
  139. Sanhedrin 99a רבי יוחנן אמר aggada exegesis repentance
    Rabbi Yohanan interprets the distant person as one distant from sin and the near person as one who was near sin but withdrew from it.
    ורבי יוחנן אמר: ״לרחוק״ – שהוא רחוק מעבירה, ״קרוב״ – שהוא קרוב מעבירה ונתרחק ממנה.
  140. Sanhedrin 99a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis torah scholars
    Rabbi Yohanan teaches that prophecy describes the reward of those who support Torah scholars, while the scholars' own reward remains unseen.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם, ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם, ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו. אבל תלמידי חכמים עצמן – ״עין לא ראתה אלהים זולתך״.
  141. Sanhedrin 99b רבי יוחנן אמר aggada dispute world protection
    Rabbi Yohanan says the activity under discussion protects the entire world.
    רב אמר: כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה, שנאמר: ״ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ״. רבי יוחנן אמר: אף מגין על כל העולם כולו, שנאמר: ״ובצל ידי כסיתיך״. ולוי אמר: אף מקרב את הגאולה, שנאמר: ״ולאמר לציון עמי אתה״.
  142. Sanhedrin 100a אמר רבי יוחנן aggada exegesis teacher respect
    Rabbi Yohanan teaches that Gehazi was punished for referring to his teacher by name.
    רב נחמן אמר: זה הקורא רבו בשמו, דאמר רבי יוחנן: מפני מה נענש גיחזי? מפני שקרא לרבו בשמו, שנאמר: ״ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע״.
  143. Sanhedrin 100a אמר רבי יוחנן aggada dialogue future temple
    Rabbi Yohanan voices approval of the teaching that God will cause a river bearing every delicacy to flow from the Holy of Holies.
    יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא, ויתיב וקאמר: עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא נחל מבית קדשי הקדשים, ועליו כל מיני מגדים, שנאמר: ״ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש [המה] יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה״. אמר ליה ההוא סבא: ״יישר״, וכן אמר רב …
    יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא, ויתיב וקאמר: עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא נחל מבית קדשי הקדשים, ועליו כל מיני מגדים, שנאמר: ״ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש [המה] יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה״. אמר ליה ההוא סבא: ״יישר״, וכן אמר רבי יוחנן: ״יישר״. אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: כי האי גונא מיחזי אפקרותא?
  144. Sanhedrin 100a רבי יוחנן אמר aggada dispute healing
    Rabbi Yohanan interprets the promised leaves as serving actual healing.
    איתמר נמי: חזקיה אמר להתיר פה אילמין, בר קפרא אמר להתיר פה עקרות, רבי יוחנן אמר לתרופה ממש. מאי לתרופה? רבי שמואל בר נחמני אמר: לתואר פנים של בעלי הפה.
  145. Sanhedrin 100b רבי יוחנן אמר aggada dispute compassion
    Rabbi Yohanan interprets the poor person's bad days as the life of a compassionate person and the perpetual feast as the life of a cruel person.
    רבי חנינא אומר: ״כל ימי עני רעים״ – זה מי שיש לו אשה רעה. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שיש לו אשה טובה. רבי ינאי אומר: ״כל ימי עני רעים״ – זה אסטניס. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שדעתו יפה. רבי יוחנן אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה רחמני. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה אכזרי. רבי יהושע בן לוי אמר: ״כל ימי עני רעים״ – …
    רבי חנינא אומר: ״כל ימי עני רעים״ – זה מי שיש לו אשה רעה. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שיש לו אשה טובה. רבי ינאי אומר: ״כל ימי עני רעים״ – זה אסטניס. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שדעתו יפה. רבי יוחנן אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה רחמני. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה אכזרי. רבי יהושע בן לוי אמר: ״כל ימי עני רעים״ – זה
  146. Sanhedrin 101a אמר רבי יוחנן halacha ruling healing incantations
    Rabbi Yohanan rules that the forbidden whispering over a wound involves spitting, because God's name may not be mentioned over spittle.
    והלוחש על המכה וכו'. אמר רבי יוחנן: וברוקק בה, לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה. איתמר: רב אמר, אפילו ״נגע צרעת״. רבי חנינא אמר: אפילו ״ויקרא אל משה״.
  147. Sanhedrin 101a רבי יוחנן אמר halacha dispute shabbat healing
    Rabbi Yohanan rules that on Shabbat one applies oil and massages the abdomen simultaneously.
    תנו רבנן: סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת, ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. היכי עביד? רבי חמא ברבי חנינא אמר: סך ואחר כך ממשמש. רבי יוחנן אמר: סך וממשמש בבת אחת.
  148. Sanhedrin 101a אמר רבי יוחנן aggada dialogue divine healing
    Rabbi Yohanan interprets the verse to mean that obedience prevents illness, disobedience brings it, and God nevertheless heals.
    אמר ליה רבי אבא לרבה בר מרי: כתיב ״כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך״, וכי מאחר שלא שם, רפואה למה? אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: מקרא זה מעצמו נדרש, שנאמר ״ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך״ – אם תשמע לא אשים, ואם לא תשמע אשים. אף על פי כן, ״כי אני ה' רפאך״.
  149. Sanhedrin 101b אמר רבי יוחנן aggada exegesis public rebuke
    Rabbi Yohanan says Jeroboam gained kingship for rebuking Solomon but was punished for rebuking him publicly.
    אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה ירבעם למלכות? מפני שהוכיח את שלמה. ומפני מה נענש? מפני שהוכיחו ברבים, שנאמר: ״וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו״. אמר לו: דוד אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל, ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה.
  150. Sanhedrin 102a אמר רבי יוחנן aggada exegesis pilgrimage
    Rabbi Yohanan says God contrasted His positive command to make pilgrimage with the rulers' threat to kill anyone who did so.
    דכתיב: ״ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם״. אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא, הם העמיקו משלי. אני אמרתי: כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה, והם אמרו: כל העולה לרגל ידקר בחרב.
  151. Sanhedrin 102b אמר רבי יוחנן aggada exegesis idolatry
    Rabbi Yohanan teaches that Ahab's lesser sins equaled Jeroboam's grave sins and that Ahab established idolatry throughout the Land of Israel.
    ״ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט״. אמר רבי יוחנן: קלות שעשה אחאב – כחמורות שעשה ירבעם. ומפני מה תלה הכתוב בירבעם? מפני שהוא היה תחילה לקלקלה. ״גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי״. אמר רבי יוחנן: אין לך כל תלם ותלם בארץ ישראל שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה והשתחוה לה.
  152. Sanhedrin 102b אמר רבי יוחנן aggada exegesis omri's kingship
    Rabbi Yohanan says Omri merited kingship because he added a city in the Land of Israel.
    אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל, שנאמר: ״ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון״.
  153. Sanhedrin 102b אמר רבי יוחנן aggada other ahab's kingship
    Rabbi Yohanan asks why Ahab merited twenty-two years of kingship, but the supplied passage gives no answer.
    אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתים שנה?
  154. Sanhedrin 102b אמר רבי יוחנן aggada exegesis naboth's spirit
    Rabbi Yohanan identifies the lying spirit sent to entice Ahab as the spirit of Naboth the Jezreelite.
    ״ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו ויאמר ה' אליו במה. ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן״. מאי רוח? אמר רבי יוחנן: רוחו של נבות היזרעאלי.
  155. Sanhedrin 102b אמר רבי יוחנן aggada exegesis ahab's apostasy
    Rabbi Yohanan says Ahab inscribed his denial of Israel's God on Samaria's gates and consequently has no share in that God.
    ״ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו״. אמר רבי יוחנן: שכתב על דלתות שמרון אחאב כפר באלהי ישראל, לפיכך אין לו חלק באלהי ישראל.
  156. Sanhedrin 102b אמר רבי יוחנן aggada exegesis manasseh
    Rabbi Yohanan says both positions about Manasseh's share in the World to Come derive their views from the same verse.
    רבי יהודה אומר: מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ויתפלל מנשה אל ה' ויעתר לו וגו'״. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, שנאמר: ״ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו״. מר סבר: בגלל מנשה שעשה תשובה ואינהו לא עבוד, ומר סבר:
  157. Sanhedrin 103a אמר רבי יוחנן aggada maxim repentance
    Rabbi Yohanan teaches that denying Manasseh a share in the World to Come discourages penitents and says Manasseh repented for thirty-three years.
    אמר רבי יוחנן: כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא מרפה ידיהן של בעלי תשובה. דתני תנא קמיה דרבי יוחנן: מנשה עשה תשובה (לשלשים) [שלשים] ושלש שנים, דכתיב: ״בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים ויעש (הרע) [אשרה] וכו' כאשר עשה אחאב מלך ישראל״. כמה מלך אחאב? עשרין ותרתין שנין. מנשה כמה …
    אמר רבי יוחנן: כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא מרפה ידיהן של בעלי תשובה. דתני תנא קמיה דרבי יוחנן: מנשה עשה תשובה (לשלשים) [שלשים] ושלש שנים, דכתיב: ״בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים ויעש (הרע) [אשרה] וכו' כאשר עשה אחאב מלך ישראל״. כמה מלך אחאב? עשרין ותרתין שנין. מנשה כמה מלך? חמשים וחמש. דל מינייהו עשרים ותרתין, פשו להו תלתין ותלת.
  158. Sanhedrin 103a אמר רבי יוחנן aggada exegesis repentance
    Rabbi Shimon ben Yochai teaches that God made a hidden opening in heaven to accept the king's repentance despite strict justice.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב ״וישמע אליו ויחתר לו״? ״ויעתר לו״ מיבעי ליה! מלמד שעשה לו הקדוש ברוך הוא כמין מחתרת ברקיע, כדי לקבלו בתשובה, מפני מדת הדין.
  159. Sanhedrin 103a אמר רבי יוחנן aggada exegesis kingship
    Rabbi Shimon ben Yochai questions why Scripture calls the reigns of Jehoiakim and Zedekiah beginnings.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב ״בראשית ממלכת יהויקים בן יאשיהו״, וכתיב ״בראשית ממלכת צדקיה״? וכי עד האידנא לא הוו מלכי?
  160. Sanhedrin 103a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine punishment
    Rabbi Shimon ben Yochai teaches that Ahaz responded to divine punishment by sacrificing to the gods of Damascus.
    ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב ״איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת״? אמר הקדוש ברוך הוא: כעסתי על אחז ונתתיו ביד מלכי דמשק, זיבח וקיטר [לאלהיהם], שנאמר: ״ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר [כי] אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו [לו] להכשילו ולכל ישראל״.
  161. Sanhedrin 103a אמר רבי יוחנן aggada exegesis halachic court
    Rabbi Shimon ben Yochai interprets the middle gate as the place where legal rulings are decided.
    ״ויבאו כל [שרי] מלך בבל (ויבאו) [וישבו] בשער התוך״. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מקום שמחתכין בו הלכות. אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי, באתרא דמריה תלא ליה זייניה, תמן קולבא רעיא קולתיה תלא.
  162. Sanhedrin 103b אמר רבי יוחנן aggada exegesis idolatry
    Rabbi Yochanan teaches that the idol was first made with one face and later with four to provoke the Divine Presence.
    כתיב ״פסל״, וכתיב ״פסילים״. אמר רבי יוחנן: בתחלה עשה לו פרצוף אחד, ולבסוף עשה לו ארבעה פרצופים, כדי שתראה שכינה ותכעוס.
  163. Sanhedrin 103b אמר רבי יוחנן aggada exegesis micah's idol
    Rabbi Yochanan identifies the trouble crossing the sea as Micah's idol.
    ״ועבר בים צרה והכה בים גלים״. אמר רבי יוחנן: זה פסלו של מיכה. תניא, רבי נתן אומר: מגרב לשילה שלשה מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה.
  164. Sanhedrin 103b אמר רבי יוחנן aggada exegesis hospitality
    Rabbi Yose ben Kisma teaches that offering food is so important that its absence distanced two families from Israel.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא: גדולה לגימה, שהרחיקה שתי משפחות מישראל, שנאמר: ״על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים״. ורבי יוחנן דידיה אמר: מרחקת את הקרובים, ומקרבת את הרחוקים, ומעלמת עינים מן הרשעים, ומשרה שכינה על נביאי הבעל, ושגגתו עולה זדון.
  165. Sanhedrin 104a אמר רבי יוחנן aggada exegesis hospitality
    Rabbi Yochanan teaches that Jethro's invitation to eat bread earned his descendants seats in the Chamber of Hewn Stone.
    ומקרבת את הרחוקים – מיתרו, דאמר רבי יוחנן: בשכר ״קראן לו ויאכל לחם״, זכו בני בניו וישבו בלשכת הגזית, שנאמר: ״ומשפחות סופרים ישבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב״, וכתיב התם: ״ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם״.
  166. Sanhedrin 104a רבי יוחנן אמר aggada dispute hezekiah's display
    Rabbi Yochanan says that Hezekiah showed the visitors weapons that consume other weapons.
    ״וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב וגו'״. אמר רב: מאי ״בית נכתה״? אשתו השקתה עליהם. ושמואל אמר: בית גנזיו הראה להם. ורבי יוחנן אמר: זין אוכל זין הראה להן.
  167. Sanhedrin 104a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava aggada exegesis israel's punishment
    Rabbi Yochanan teaches that Israel was struck with the lamentation Eikhah because they violated the Torah's thirty-six prohibitions punishable by excision.
    ״איכה ישבה בדד״. אמר רבא אמר רבי יוחנן: מפני מה לקו ישראל באיכה? מפני שעברו על שלשים ושש כריתות שבתורה.
  168. Sanhedrin 104a אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah violation
    Rabbi Yochanan teaches that Israel was punished through an alphabetic lament because they violated the Torah given through the alphabet.
    אמר רבי יוחנן: מפני מה לקו באלף בית? מפני שעברו על התורה שניתנה באלף בית.
  169. Sanhedrin 104a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava aggada exegesis jerusalem's desolation
    Rabbi Yochanan teaches that God replaced Israel's promised secure solitude with desolation and explains that Jerusalem's large population resulted from age-disparate marriages.
    ״ישבה בדד״. אמר רבא אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא, אני אמרתי ״וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל״, עכשיו יהיה בדד מושבם. ״העיר רבתי עם״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: שהיו משיאין קטנה לגדול וגדולה לקטן, כדי שיהו להם בנים הרבה.
  170. Sanhedrin 104a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava aggada exegesis exile
    Rabbi Yochanan teaches that wherever exiled Israelites go, they become officials over their masters.
    ״היתה כאלמנה״ – אמר רב יהודה אמר רב: כאלמנה, ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור אליה. ״רבתי בגוים שרתי במדינות״ – אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל מקום שהן הולכין, נעשין שרים לאדוניהן.
  171. Sanhedrin 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis temple destruction
    Rabbi Yochanan interprets the twofold weeping as mourning for the First and Second Temples.
    ״בכה תבכה בלילה״ – שתי בכיות הללו למה? אמר רבה אמר רבי יוחנן: אחד על מקדש ראשון ואחד על מקדש שני. ״בלילה״ – על עסקי לילה, שנאמר: ״ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא״.
  172. Sanhedrin 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah aggada exegesis tisha bav
    Rabbi Yochanan teaches that the Israelites' needless weeping occurred on the night of the Ninth of Av, which God fixed as a time of weeping for generations.
    אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו היום ליל תשעה באב היה. אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם בכיתם בכיה של חנם, ואני אקבע לכם בכיה לדורות.
  173. Sanhedrin 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava aggada exegesis israel's suffering
    Rabbi Yochanan likens Jerusalem's tears to a woman mourning her youthful husband and teaches that Israel's tormentors rise to power without tiring.
    ״ודמעתה על לחיה״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: כאשה שבוכה על בעל נעוריה, שנאמר ״אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה״. ״היו צריה לראש״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המיצר לישראל נעשה ראש, שנאמר ״כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים״. אמר רבא אמר …
    ״ודמעתה על לחיה״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: כאשה שבוכה על בעל נעוריה, שנאמר ״אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה״. ״היו צריה לראש״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המיצר לישראל נעשה ראש, שנאמר ״כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים״. אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המציק לישראל אינו עיף.
  174. Sanhedrin 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava halacha exegesis formal complaint
    Rabbi Yochanan derives from the verse that making a formal complaint has a basis in the Torah.
    ״לא אליכם כל עברי דרך״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: מכאן לקובלנא מן התורה. ״כל עברי דרך״, אמר רב עמרם אמר רב: עשאוני כעוברי על דת. דאילו בסדום כתיב: ״וה' המטיר על סדם״, ואילו בירושלים כתיב: ״ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה וגו'״. וכתיב: ״ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם״.
  175. Sanhedrin 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava aggada exegesis jerusalem's sin
    Rabbi Yochanan teaches that Jerusalem bore an added measure of guilt beyond Sodom, as compassionate women there cooked their own children.
    וכי משוא פנים יש בדבר? אמר רבא אמר רבי יוחנן: מדה יתירה היתה בירושלים שלא היתה בסדום, דאילו בסדום כתיב: ״הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ויד עני ואביון לא החזיקה וגו'״, ואילו בירושלים כתיב: ״ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן״.
  176. Sanhedrin 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava aggada exegesis spies
    Rabbi Yochanan explains that the letter pe precedes ayin because the spies spoke with their mouths about what their eyes had not seen.
    ״פצו עליך פיהם״ – אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פא לעין? בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם.
  177. Sanhedrin 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava aggada exegesis israel's bread
    Rabbi Yochanan teaches that one who eats Israel's bread tastes true bread, while one who does not eat it does not.
    ״אכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו״. אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם, ושאינו אוכל מלחמן של ישראל אינו טועם טעם לחם. ״ה' לא קראו״ – רב אמר: אלו הדיינין, ושמואל אמר: אלו מלמדי תינוקות.
  178. Sanhedrin 105a אמר רבי יוחנן aggada exegesis balaam
    Rabbi Yochanan teaches that Balaam's father was like a son to him in prophetic stature.
    כתיב: ״בן בעור״, וכתיב: ״בנו בער״. אמר רבי יוחנן: אביו בנו הוא לו בנביאות.
  179. Sanhedrin 105a אמר רבי יוחנן aggada exegesis balaam
    Rabbi Yochanan teaches from Scripture that Balaam was lame in one leg and blind in one eye, while Samson was lame in both legs.
    אמר רבי יוחנן: בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר: ״וילך שפי״. שמשון בשתי רגליו, שנאמר: ״שפיפן עלי ארח הנושך עקבי סוס״. בלעם סומא באחת מעיניו היה, שנאמר: ״שתם העין״.
  180. Sanhedrin 105b אמר רבי יוחנן aggada exegesis balaam's intent
    Rabbi Yochanan teaches that Balaam's blessings reveal his intended curses against Israel's institutions, Divine Presence, kingdom, produce, and reputation.
    אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו. ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות – ״מה טבו אהליך יעקב״. לא תשרה שכינה עליהם – ״ומשכנתיך ישראל״. לא תהא מלכותן נמשכת – ״כנחלים נטיו״. לא יהא להם זיתים וכרמים – ״כגנת עלי נהר״. לא יהא ריחן נודף – ״כאהלים נטע ה'״.
  181. Sanhedrin 106a אמר רבי יוחנן aggada exegesis israel's redemption
    Rabbi Yochanan warns of the nation present when God redeems His children, comparing intervention then to separating mating lions.
    ״וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל״. אמר רבי שמעון בן לקיש: אוי מי שמחיה עצמו בשם אל. אמר רבי יוחנן: אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקדוש ברוך הוא עושה פדיון לבניו. מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה?
  182. Sanhedrin 106a אמר רבי יוחנן aggada exegesis biblical sorrow
    Rabbi Yochanan teaches that every biblical use of the word vayeshev introduces sorrow.
    אמר רבי יוחנן: כל מקום שנאמר ״וישב״ אינו אלא לשון צער, שנאמר: ״וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב״. ״וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען״, ״ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם״. ונאמר: ״וישב ישראל בארץ גשן״, ״ויקרבו ימי ישראל למות״. ״וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו״, ״ויקם ה' שטן …
    אמר רבי יוחנן: כל מקום שנאמר ״וישב״ אינו אלא לשון צער, שנאמר: ״וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב״. ״וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען״, ״ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם״. ונאמר: ״וישב ישראל בארץ גשן״, ״ויקרבו ימי ישראל למות״. ״וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו״, ״ויקם ה' שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום״.
  183. Sanhedrin 106a אמר רבי יוחנן aggada exegesis balaam's reward
    Rabbi Yochanan teaches that Balaam went to Midian to collect payment for the twenty-four thousand Israelites he had caused to fall.
    ״ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם וגו' ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב״. בלעם מאי בעי התם? אמר רבי יוחנן: שהלך ליטול שכר עשרים וארבעה אלף [שהפיל מישראל]. אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, היינו דאמרי אינשי: גמלא אזלא למיבעי קרני, אודני דהוו ליה גזיזן מיניה.
  184. Sanhedrin 106a אמר רבי יוחנן aggada exegesis balaam
    Rabbi Yochanan teaches that Balaam was initially a prophet but ultimately became a diviner.
    ״ואת בלעם בן בעור הקוסם״. קוסם? נביא הוא! אמר רבי יוחנן: בתחלה נביא, ולבסוף קוסם. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי: מסגני ושילטי הואי, אייזן לגברי נגרי.
  185. Sanhedrin 106b אמר רבי יוחנן aggada exegesis doeg
    Rabbi Yochanan interprets the spellings of Doeg's name as God's initial worry that he might turn wicked and later lament that he did.
    כתיב ״דואג״, וכתיב ״דוייג״. אמר רבי יוחנן: בתחילה יושב הקדוש ברוך הוא ודואג, שמא יצא זה לתרבות רעה. לאחר שיצא, אמר: ווי שיצא זה!
  186. Sanhedrin 106b אמר רבי יוחנן aggada other doeg's punishment
    Rabbi Yochanan teaches that three destructive angels made Doeg forget his learning, burned his soul, and scattered his ashes in synagogues and study halls.
    אמר רבי יוחנן: שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג, אחד ששכח תלמודו, ואחד ששרף נשמתו, ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות.
  187. Sanhedrin 106b אמר רבי יוחנן aggada other biblical chronology
    Rabbi Yochanan teaches that Doeg and Ahithophel never met because Doeg lived in Saul's time and Ahithophel in David's.
    אמר רבי יוחנן: דואג ואחיתופל לא ראו זה את זה. דואג בימי שאול, ואחיתופל בימי דוד.
  188. Sanhedrin 106b אמר רבי יוחנן aggada exegesis premature death
    Rabbi Yochanan teaches that Doeg and Ahithophel did not live out half their days.
    ואמר רבי יוחנן: דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם. תניא נמי הכי: ״אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם״. כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלשים וארבע, ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש.
  189. Sanhedrin 106b אמר רבי יוחנן aggada exegesis david and ahithophel
    Rabbi Yochanan teaches that David successively called Ahithophel his teacher, his companion, and his student.
    ואמר רבי יוחנן: בתחלה קרא דוד לאחיתופל רבו, ולבסוף קראו חבירו, ולבסוף קראו תלמידו. בתחלה קראו רבו – ״ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי״. ולבסוף קראו חברו – ״אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש״. ולבסוף קראו תלמידו – ״גם איש שלומי אשר בטחתי בו
  190. Sanhedrin 107b אמר רבי יוחנן aggada story repentance
    Rabbi Yochanan teaches that Elisha went to bring Gehazi back to repentance, but Gehazi refused because one who causes the public to sin is denied the opportunity to repent.
    גחזי, דכתיב: ״וילך אלישע דמשק״. להיכא אזל? אמר רבי יוחנן: שהלך להחזיר גחזי בתשובה, ולא חזר. אמר לו: חזור בך. אמר לו: כך מקובלני ממך: החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
  191. Sanhedrin 107b אמר רבי יוחנן aggada exegesis gehazi
    Rabbi Yochanan identifies the four lepers at the city gate as Gehazi and his three sons.
    כי אתא, חזייה אלישע לצרעת דהוה פרחה עלויה רישיה. אמר ליה: רשע! הגיע עת ליטול שכר שמנה שרצים. ״וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג״. ״וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער״ – אמר רבי יוחנן: גחזי ושלשת בניו.
  192. Sanhedrin 108a אמר רבי יוחנן aggada exegesis flood generation
    Rabbi Yochanan teaches that the flood generation sinned greatly and was judged through the great deep, with three springs remaining from the flood.
    אמר רבי יוחנן: דור המבול ברבה קלקלו, וברבה נידונו. ברבה קלקלו, שנאמר: ״וירא ה' כי רבה רעת האדם״, וברבה נידונו, שנאמר: ״כל מעינות תהום רבה״. אמר רבי יוחנן: שלשה נשתיירו מהם – בלועה דגדר, וחמי טבריא, ועינא רבתי דבירם.
  193. Sanhedrin 108a אמר רבי יוחנן aggada exegesis sexual corruption
    Rabbi Yochanan teaches that the flood generation unnaturally mated animals of different kinds with one another and with humans.
    ״כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ״, אמר רבי יוחנן: מלמד שהרביעו בהמה על חיה, וחיה על בהמה, והכל על אדם, ואדם על הכל. אמר רבי אבא בר כהנא: וכולם חזרו, חוץ מתושלמי.
  194. Sanhedrin 108a אמר רבי יוחנן aggada exegesis robbery
    Rabbi Yochanan teaches that although the flood generation violated everything, their sentence was sealed only when they committed robbery.
    ״ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני״. אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כח של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל, ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: ״כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ״. וכתיב: ״החמס קם למטה רשע, לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם״.
  195. Sanhedrin 108a אמר רבי יוחנן aggada dispute noah's righteousness
    Rabbi Yochanan says that Noah was righteous only relative to his own generation, not to other generations.
    ״אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדרתיו]״. אמר רבי יוחנן: ״בדורותיו״, ולא בדורות אחרים. וריש לקיש אמר: ״בדורותיו״, כל שכן בדורות אחרים.
  196. Sanhedrin 108b אמר רבי יוחנן aggada exegesis noah's ark
    Rabbi Yochanan teaches that God told Noah to place precious stones and pearls in the ark to illuminate it like midday.
    ״צהר תעשה לתבה״ – אמר רבי יוחנן: אמר לו הקדוש ברוך הוא לנח, קבע בה אבנים טובות ומרגליות, כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים.
  197. Sanhedrin 108b אמר רבי יוחנן halacha exegesis marital relations
    Rabbi Yochanan derives that those in the ark were forbidden marital relations during the flood.
    ומנלן דנאסרו? דכתיב: ״ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך״, וכתיב: ״צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך״. ואמר רבי יוחנן: מיכן (אמרו) שנאסרו בתשמיש המטה.
  198. Sanhedrin 108b אמר רבי יוחנן aggada exegesis ark families
    Rabbi Yochanan emphasizes that those leaving the ark did so according to their families rather than simply as themselves.
    ״למשפחתיהם יצאו מן התבה״, אמר רבי יוחנן: ״למשפחותם״ ולא ״הם״.
  199. Sanhedrin 109a אמר רבי יוחנן aggada other tower of babel
    Rabbi Yochanan teaches that one third of the Tower of Babel burned, one third was swallowed, and one third remains.
    אמר רבי יוחנן: מגדל שליש נשרף, שליש נבלע, שליש קיים. אמר רב: אויר מגדל משכח. אמר רב יוסף: בבל ובורסיף סימן רע לתורה. מאי בורסיף? אמר רבי אסי: בור שאפי.
  200. Sanhedrin 110a אמר רבי יוחנן aggada exegesis korah's fate
    Rabbi Yochanan teaches from the verses that Korah was neither among those swallowed nor among those burned.
    ואמר רבי יוחנן: קרח לא מן הבלועים ולא מן השרופין. לא מן הבלועין, דכתיב: ״ואת כל האדם אשר לקרח״ – ולא קרח. ולא מן השרופים, דכתיב: ״באכל האש את חמשים ומאתים איש״ – ולא קרח.
  201. Sanhedrin 110b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis world to come
    Rabbi Yochanan rebukes Rabbi Akiva's denial and argues that the wilderness generation itself must enter the World to Come if others enter through its merit.
    רבי שמעון בן מנסיא אומר: באים הן לעולם הבא, שנאמר: ״ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה״. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שבקה רבי עקיבא לחסידותיה, שנאמר: ״הלך וקראת באזני ירושלים לאמר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה״. ומה אחרים באים בזכותם, הם עצמן לא כל שכן?
  202. Sanhedrin 110b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis world to come
    Rabbi Yochanan rebukes Rabbi Akiva's denial and cites God's call for Israel to return as grounds for their entering the World to Come.
    רבי אומר: באים הם לעולם הבא, שנאמר: ״ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'״. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שבקה רבי עקיבא לחסידותיה, שנאמר: ״הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם ה' לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם ה' לא אטור לעולם״.
  203. Sanhedrin 111a אמר רבי יוחנן aggada dialogue torah study
    Rabbi Yochanan rejects Reish Lakish's harsh reading and says that even one who learned only a single statute is spared.
    ״לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק״. אמר ריש לקיש: למי שמשייר אפילו חוק אחד. אמר רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אפילו לא למד אלא חוק אחד.
  204. Sanhedrin 111a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue survival
    Rabbi Yochanan rejects Reish Lakish's harsh reading and interprets the surviving third as a third of Noah's descendants.
    (שנאמר) ״והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה״. אמר ריש לקיש: שלישי של שם. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אפילו שלישי של נח.
  205. Sanhedrin 111a אמר ליה רבי יוחנן dialogue aggada dialogue collective merit
    Rabbi Yochanan rejects a literal reading and teaches that one righteous person merits an entire city and two merit an entire family.
    ״כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה״. אמר ריש לקיש: דברים ככתבן. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אחד מעיר מזכה כל העיר כולה, ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה. יתיב רב כהנא קמיה דרב ויתיב וקאמר: דברים ככתבן. אמר ליה רב: לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אל …
    ״כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה״. אמר ריש לקיש: דברים ככתבן. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אחד מעיר מזכה כל העיר כולה, ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה. יתיב רב כהנא קמיה דרב ויתיב וקאמר: דברים ככתבן. אמר ליה רב: לא ניחא ליה למרייהו דאמרת להו הכי, אלא אחד מעיר מזכה כל העיר, ושנים ממשפחה מזכין כל המשפחה.
  206. Sanhedrin 111b רבי יוחנן אמר halacha dispute tribal division
    Rabbi Yochanan rules that one city may be divided between two tribes.
    איתמר, רבי יוחנן אמר: חולקין עיר אחת לשני שבטים; וריש לקיש אמר: אין חולקין עיר אחת לשני שבטים. איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: עד שיהו מדיחיה מאותה העיר ומאותו שבט – מאי לאו, אף על גב דמדיחיה מאותה העיר, אי איכא מאותו שבט – אין, אי לא – לא? שמע מינה: חולקין עיר אחת לשני שבטים!
  207. Sanhedrin 112a רבי יוחנן אמר halacha dispute court procedure
    Rabbi Yochanan rules that the offenders are judged and stoned in successive groups.
    איתמר, רבי יוחנן אמר: דנין וסוקלין, דנין וסוקלין, וריש לקיש אמר: מרבין להן בתי דינין.
  208. Sanhedrin 112b רבי יוחנן אמר halacha dispute idolatrous city
    Rabbi Yochanan holds that the sacrificial property in question is an abomination offered by the wicked, while Reish Lakish treats it as its owners' property.
    רבי יוחנן אמר: ״זבח רשעים תועבה״. ריש לקיש אמר: ממון בעלים הוא. והכא בקדשים שחייב באחריותן, ורבי שמעון היא דאמר: ממון בעלים הוא.

Makkot (26)

  1. Makkot 2b רבי יוחנן אומר halacha ruling false witnesses
    Rabbi Yochanan infers that false witnesses who performed no act do not go into exile for intentional conduct, since even the actual perpetrator does not.
    רבי יוחנן אומר: קל וחומר: ומה הוא, שעשה מעשה – במזיד אינו גולה, הן, שלא עשו מעשה – במזיד אינו דין שלא יגלו?
  2. Makkot 5b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue false witnesses
    Rabbi Yochanan rejects extending the disqualification established for one group of witnesses to all Israel and rebukes Rabbi Elazar for not citing Reish Lakish by name.
    זימנין הוו יתבי קמיה דרבי יוחנן, אתא כי האי מעשה לקמייהו. אמר ריש לקיש: הוחזקה זו. אמר ליה רבי יוחנן: אם הוחזקה זו – כל ישראל מי הוחזקו? הדר חזיה לרבי אלעזר בישות, אמר ליה: שמעת מילי מבר נפחא ולא אמרת לי משמיה?
  3. Makkot 5b רבי יוחנן אמר halacha dispute false witnesses
    Rabbi Yochanan's position is proposed as corresponding to the Sages in opposition to Reish Lakish's correspondence to Rabbi Yehudah.
    לימא ריש לקיש דאמר כרבי יהודה, ורבי יוחנן דאמר כרבנן?
  4. Makkot 5b רבי יוחנן אמר halacha ruling false witnesses
    Rabbi Yochanan maintains that even Rabbi Yehudah would distinguish witnesses who know the testimony from those who do not.
    ורבי יוחנן אמר לך: אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה – עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם, דאמרינן: ״אטו כולי עלמא גבי הני הוו קיימי?״, אבל הכא, הני ידעי בסהדותא, והני לא ידעי בסהדותא.
  5. Makkot 8a אמר רבי יוחנן halacha ruling scriptural reading
    Rabbi Yochanan teaches that Rabbi, Rabbi Yehudah ben Roetz, Beit Shammai, Rabbi Shimon, and Rabbi Akiva all give legal weight to the scriptural reading.
    והאמר רב יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: רבי, ורבי יהודה בן רועץ, ובית שמאי, ורבי שמעון, ורבי עקיבא, כולהו סבירי להו יש אם למקרא! היינו דקאמר להו ״ועוד״.
  6. Makkot 9a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling assault
    Rabbi Yochanan rules that one who strikes another with a blow worth less than a perutah receives lashes, because striking is not equated with cursing.
    שאין בה שוה פרוטה. דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה – לוקה. ולא מקשינן הכאה לקללה.
  7. Makkot 10a אמר רבי יוחנן halacha exegesis cities of refuge
    Rabbi Yochanan rules that a teacher's academy is exiled with him and derives from adjacent verses that Torah study provides refuge.
    אמר רבי יוחנן: הרב שגלה – מגלין ישיבתו עמו. איני? והא אמר רבי יוחנן: מנין לדברי תורה שהן קולטין? שנאמר: ״את בצר במדבר וגו'״, [וכתיב בתריה:] ״וזאת התורה״.
  8. Makkot 14a אמר רבי יוחנן halacha ruling forbidden relations
    Rabbi Yochanan rules that committing all the forbidden relations during one lapse of awareness incurs a separate liability for each.
    ורבנן, כרת באחותו למה לי? לחלק, וכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחד – חייב על כל אחת ואחת.
  9. Makkot 14b אמר רבי יוחנן halacha exegesis menstrual impurity
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Shimon ben Yochai's derivation that a woman becomes impure only when her menstrual flow exits through her genital passage.
    ואידך? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מנין שאין האשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה? שנאמר: ״ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה וגו'״ – מלמד שאין האשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה.
  10. Makkot 14b רבי יוחנן אומר halacha exegesis ritual impurity
    Rabbi Yochanan uses the repeated word for impurity to derive both punishment and prohibition in the present case.
    רבי יוחנן אומר, תני ברדלא: אתיא ״טומאתו״ ״טומאתו״, כתיב הכא ״וטמאתו עליו ונכרתה״, וכתיב התם ״טמא יהיה עוד טמאתו בו״, מה להלן עונש ואזהרה – אף כאן עונש ואזהרה.
  11. Makkot 14b רבי יוחנן אומר halacha dispute impure contact
    Rabbi Yochanan rules that an impure person who touches sacred food does not receive lashes because the cited prohibition concerns terumah.
    וריש לקיש, האי ״בכל קדש לא תגע״ להכי הוא דאתא? ההוא מיבעי ליה לטמא שנגע בקדש! דאיתמר: טמא שנגע בקדש, ריש לקיש אומר: לוקה, רבי יוחנן אומר: אינו לוקה. ריש לקיש אומר: לוקה, ״בכל קדש לא תגע״. רבי יוחנן אומר: אין לוקה, ההוא אזהרה לתרומה הוא דאתא!
  12. Makkot 14b רבי יוחנן אומר halacha dispute sacred food
    Rabbi Yochanan rules that an impure person who eats sacrificial meat before the blood is sprinkled does not receive lashes.
    ואכתי, להכי הוא דאתא? ההוא מיבעי ליה לטמא שאכל בשר קדש לפני זריקת דמים! דאיתמר: טמא שאכל בשר קדש לפני זריקת דמים, ריש לקיש אומר: לוקה, רבי יוחנן אומר: אינו לוקה.
  13. Makkot 14b רבי יוחנן אומר halacha dispute sacred food
    Rabbi Yochanan rules that an impure person who eats sacrificial meat before the blood is sprinkled does not receive lashes, since the relevant impurity verse applies after sprinkling.
    ריש לקיש אומר: לוקה, ״בכל קדש לא תגע״, לא שנא לפני זריקה ולא שנא לאחר זריקה. רבי יוחנן אומר: אינו לוקה. רבי יוחנן לטעמיה, דאמר קרא ״טומאתו״ ״טומאתו״, וכי כתיב ״טומאתו״ – לאחר זריקה הוא דכתיב! ההיא מ״בכל קדש״ נפקא.
  14. Makkot 14b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling lashes
    Rabbi Yochanan rules that lashes are administered for any prohibition preceded by a positive commandment.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל לא תעשה שקדמו עשה – לוקין עליו.
  15. Makkot 15a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling remarriage duty
    Rabbi Yochanan rules that the offender remains under a lifelong command to restore the prior state.
    אלא אמר רבא: כל ימיו בעמוד והחזר. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: כל ימיו בעמוד והחזר.
  16. Makkot 15b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue corrective commandment
    Rabbi Yochanan instructs the tanna to teach that one is liable if the corrective commandment was nullified and exempt if it was not.
    מידי הוא טעמא אלא לרבי יוחנן? האמר ליה רבי יוחנן לתנא, תני: בטלו – חייב, ולא בטלו – פטור.
  17. Makkot 15b רבי יוחנן אומר halacha dispute oaths
    Rabbi Yochanan rules that one who fails to eat a loaf by the sworn deadline does not receive lashes.
    ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: ״שבועה שאוכל ככר זה היום״, ועבר היום ולא אכלה, רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: אינו לוקה. רבי יוחנן אומר: אינו לוקה,
  18. Makkot 16a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling lashes
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Yehudah's rule in the name of Rabbi Yosei HaGelili that prohibitions involving an act incur lashes, while those without an act do not, except for swearing, substituting a sacrificial animal, and cursing another with God's name.
    סבר לה כי הא דאמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי: כל לא תעשה שבתורה, לאו שיש בו מעשה – לוקין עליו, לאו שאין בו מעשה – אין לוקין עליו, חוץ מן הנשבע, ומימר, והמקלל את חבירו בשם.
  19. Makkot 16a אמר רבי יוחנן halacha dispute mother bird
    Rabbi Yochanan states that only the mother-bird commandment and one other case exemplify this category of prohibition repaired by a positive commandment.
    תנן התם: הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה, ואינו משלח. וחכמים אומרים: משלח ואינו לוקה. זה הכלל: כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה – אין חייבין עליה. אמר רבי יוחנן: אין לנו אלא זאת ועוד אחרת.
  20. Makkot 16b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava halacha dispute forbidden creatures
    Rabbi Yochanan rules that even two crushed ants together with one whole ant can produce the stated six sets of lashes.
    אמר רבא בר רב הונא: ריסק תשעה נמלים והביא אחד חי והשלימן לכזית – לוקה שש, חמש – משום בריה, ואחד – משום כזית נבילה. רבא אמר רבי יוחנן: אפילו שנים והוא. רב יוסף אמר: אפילו אחד והוא. ולא פליגי, הא – ברברבי, והא – בזוטרי.
  21. Makkot 17a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute first fruits
    Rabbi Yochanan explains that Rabbi Akiva requires the placement of first fruits but not their recitation, whereas the Sages hold that placement is indispensable and recitation is not.
    גמ' אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: בכורים – הנחה מעכבת בהן, קריאה אין מעכבת בהן.
  22. Makkot 18b אמר רבי יוחנן halacha dialogue first fruits
    Rabbi Yochanan answers that first fruits fit for recitation become permitted to priests after recitation, while those unfit for it become permitted upon entering the Temple precinct.
    רבי אחא בר יעקב מתני לה כדרבי אסי אמר רבי יוחנן, וקשיא ליה דרבי יוחנן אדרבי יוחנן. ומי אמר רבי יוחנן בכורים הנחה מעכבת בהן קרייה אין מעכבת בהן? והא בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן: בכורים מאימתי מותרין לכהנים? ואמר ליה: הראוין לקרייה – משקרא עליהן, ושאין ראוין לקרייה – משראו פני הבית.
  23. Makkot 19b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha exegesis second tithe
    Rabbi Yochanan derives that liability for eating second tithe outside Jerusalem begins once it has entered within sight of the city wall.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מעשר שני מאימתי חייבין עליו – משראה פני החומה. מאי טעמא? דאמר קרא ״לפני ה' אלהיך תאכלנו (שנה בשנה)״, וכתיב ״(כי) לא תוכל לאכל בשעריך״, כל היכא דקרינן ביה ״לפני ה' אלהיך תאכלנו״ – קרינן ביה ״לא תוכל לאכול בשעריך״. וכל היכא דלא קרינן ביה ״לפני ה' אלהיך תאכלנו״ – לא קרינן ביה …
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מעשר שני מאימתי חייבין עליו – משראה פני החומה. מאי טעמא? דאמר קרא ״לפני ה' אלהיך תאכלנו (שנה בשנה)״, וכתיב ״(כי) לא תוכל לאכל בשעריך״, כל היכא דקרינן ביה ״לפני ה' אלהיך תאכלנו״ – קרינן ביה ״לא תוכל לאכול בשעריך״. וכל היכא דלא קרינן ביה ״לפני ה' אלהיך תאכלנו״ – לא קרינן ביה ״לא תוכל לאכול בשעריך״.
  24. Makkot 23a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chisda halacha exegesis lashes procedure
    Rabbi Yochanan derives from the wording of the verse that the lash used for flogging is doubled.
    אין מלקין אותו וכו'. אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: מנין לרצועה שהיא מוכפלת – שנאמר ״והפילו״. והא מיבעי ליה לגופיה! אם כן לכתוב קרא ״יטיהו״, מאי ״הפילו״? שמע מינה תרתי.
  25. Makkot 23b אמר רבי יוחנן halacha dispute lashes
    Rabbi Yochanan states that Rabbi Chananya ben Gamliel's colleagues disagree with his position.
    גמ' אמר רבי יוחנן: חלוקין עליו חבריו על רבי חנניה בן גמליאל. אמר רב אדא בר אהבה: אמרי בי רב, תנינן: אין בין שבת ליום הכפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהכרת. ואם איתא, אידי ואידי בידי אדם הוא.
  26. Makkot 24a אמר רבי יוחנן halacha ruling fasting vow
    Rabbi Yochanan gives as a valid undertaking the declaration that one will fast until reaching home.
    ״נשבע להרע ולא ימר״ – כרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: אהא בתענית עד שאבא לביתי.

Shevuot (37)

  1. Shevuot 3b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yochanan rules that the law follows an unattributed Mishnah.
    דאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה;
  2. Shevuot 3b רבי יוחנן אמר halacha dispute oaths
    Rabbi Yochanan rules that one who fails to eat a loaf by the sworn deadline is not lashed because the violation involves no action.
    ואתמר: ״שבועה שאוכל ככר זו היום״, ועבר היום ולא אכלה – רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו: אינו לוקה. רבי יוחנן אמר אינו לוקה – משום דהוה לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. וריש לקיש אמר אינו לוקה – התראת ספק היא, והתראת ספק לא שמה התראה.
  3. Shevuot 6b אמר רבי יוחנן aggada exegesis rome
    Rabbi Yochanan identifies the culpable Rome as the power whose coinage circulates throughout the world.
    אמר ליה רב פפא לרבא: הי מינייהו עדיף? אמר ליה: בחורשיא קא אכיל ליה. פוק חזי טיבעא דמאן סגי בעלמא – דכתיב: ״ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה״. אמר רבי יוחנן: זו רומי חייבת, שטיבעה יצא בכל העולם כולו.
  4. Shevuot 10a אמר רבי יוחנן halacha ruling hermeneutics
    Rabbi Yochanan teaches that a rule learned through an intermediary derivation may itself teach elsewhere throughout the Torah, except in sacrificial law.
    קסלקא דעתך כל חד וחד מחבריה גמר?! והאמר רבי יוחנן: כל התורה כולה למידין למד מלמד, חוץ מקדשים שאין למידין למד מלמד!
  5. Shevuot 10a אמר רבי יוחנן halacha ruling atonement offerings
    Rabbi Yochanan states that Rabbi Meir concedes that the inner goat does not atone for the other goats' cases and they do not atone for its case.
    אמר רבי יוחנן: ומודה רבי מאיר בשעיר הנעשה בפנים, שהוא אינו מכפר כפרתן, והן אינן מכפרין כפרתו.
  6. Shevuot 10b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling communal offerings
    Rabbi Yochanan rules that unneeded communal daily offerings may be redeemed while unblemished.
    אמר עולא אמר רבי יוחנן: תמידין שלא הוצרכו לצבור, נפדין תמימים.
  7. Shevuot 11b אמר רבי יוחנן halacha dispute communal offerings
    Rabbi Yochanan distinguishes Rabbi Shimon, who forbids redeeming unneeded communal daily offerings while unblemished, from the Sages, who permit it.
    ואמאי? לימא לב בית דין מתנה עליהן! רבי שמעון קאמרת? רבי שמעון לית ליה לב בית דין מתנה עליהן. דאמר רב אידי בר אבין, אמר רב עמרם, אמר רבי יוחנן: תמידין שלא הוצרכו לצבור, לדברי רבי שמעון אין נפדין תמימים, לדברי חכמים נפדין תמימים.
  8. Shevuot 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling altar offerings
    Rabbi Yochanan rules that surplus communal offerings are used as additional burnt offerings on the altar.
    ולרבי שמעון דלית ליה לב בית דין מתנה עליהן, מאי עבדין להו? אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: מקיצין בהן את המזבח.
  9. Shevuot 15b אמר רבי יוחנן halacha ruling divine name
    Rabbi Yochanan explains that the condemnation applies when one spits while whispering over a wound, because God's name may not be mentioned over spittle.
    ואלא כי אמר אסור – דאיכא מכה? אי דאיכא מכה אסור, ותו לא?! והתנן: הלוחש על המכה, אין לו חלק לעולם הבא! הא איתמר עלה, אמר רבי יוחנן: ברוקק שנו; לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה.
  10. Shevuot 15b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yochanan begins a statement whose content is not preserved in this passage.
    אלא אמר רבי יוחנן:
  11. Shevuot 18b אמר רבי יוחנן both exegesis marital separation
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Shimon ben Yochai's warning that one who does not separate from his wife near her expected period will lose even sons as worthy as Aaron's.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל שאינו פורש מאשתו סמוך לוסתה, אפילו הויין לו בנים כבני אהרן – מתים; דכתיב: ״והזרתם את בני ישראל מטמאתם והדוה בנדתה״, וסמיך ליה: ״אחרי מות״.
  12. Shevuot 18b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba both exegesis marital separation
    Rabbi Yochanan teaches from adjacent verses that one who separates from his wife near her expected period will have sons.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: ״להבדיל בין הטמא ובין הטהר״, וסמיך ליה: ״אשה כי תזריע וילדה זכר״. רבי יהושע בן לוי אמר: הויין לו בנים ראויין להוראה, דכתיב: ״להבדיל... ולהורות״.
  13. Shevuot 18b אמר רבי יוחנן both exegesis havdalah
    Rabbi Yochanan teaches from linked verses that one who recites havdalah over wine after Shabbat will have sons.
    אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים; דכתיב: ״להבדיל בין הקדש ובין החול״, וכתיב התם: ״להבדיל בין הטמא ובין הטהור״, וסמיך ליה: ״אשה כי תזריע״. רבי יהושע בן לוי אמר: בנים ראוין להוראה, דכתיב: ״להבדיל... ולהורות״.
  14. Shevuot 19a רבי יוחנן אמר halacha dispute scriptural interpretation
    Rabbi Yochanan explains that the positions differ only in how they interpret the wording, not in practical law.
    ורבי יוחנן אמר: משמעות דורשין איכא בינייהו. וכן אמר רב ששת משמעות דורשין איכא בינייהו – דרב ששת מחליף דרבי אליעזר לרבי עקיבא ודרבי עקיבא לרבי אליעזר.
  15. Shevuot 19b אמר רבי יוחנן halacha dispute impurity awareness
    Rabbi Yochanan rules that in this case uncertain awareness is treated as awareness.
    אמר רבי יוחנן: כאן עשו ספק ידיעה כידיעה. וריש לקיש אמר: הא מני – רבי ישמעאל היא, דאמר: לא בעינן ידיעה בתחלה.
  16. Shevuot 19b רבי יוחנן אמר halacha ruling guilt offerings
    Rabbi Yochanan rules that separate episodes of uncertain awareness divide liabilities for guilt offerings just as definite awareness divides sin offerings.
    ורבי יוחנן אמר: כשם שידיעות ודאי בעלמא מתחלקות לחטאות, כך ידיעות ספק מתחלקות לאשמות.
  17. Shevuot 20b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling oaths
    Rabbi Yochanan rules that saying either 'mivta that I will not eat yours' or 'issar that I will not eat yours' constitutes an oath.
    ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרבא; דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: ״מבטא לא אוכל לך״, ״איסר לא אוכל לך״ – שבועה.
  18. Shevuot 20b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha exegesis oaths
    Rabbi Yochanan classifies prospective eating oaths as false oaths and retrospective eating oaths as vain oaths, deriving each warning from its verse.
    כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: ״אוכל״ ו״לא אוכל״ – שקר, ואזהרתיה מהכא: ״לא תשבעו בשמי לשקר״. ״אכלתי״ ו״לא אכלתי״ – שוא, ואזהרתיה מהכא: ״לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא״.
  19. Shevuot 21a אמר רבי יוחנן halacha exegesis oaths
    Rabbi Yochanan classifies retrospective eating claims as false oaths, prospective eating declarations as violations of one's word, and changing a fact known to people as a vain oath.
    כי אתא רבין, אמר רבי ירמיה, אמר רבי אבהו, אמר רבי יוחנן: ״אכלתי״ ו״לא אכלתי״ – שקר, ואזהרתיה מ״לא תשבעו בשמי לשקר״. ״אוכל״ ו״לא אוכל״ – עובר ב״לא יחל דברו״. ואי זו היא שבועת שוא? נשבע לשנות את הידוע לאדם.
  20. Shevuot 21a אמר רבי יוחנן halacha ruling lashes
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Yehudah's rule in the name of Rabbi Yosei HaGelili that prohibitions involving an act incur lashes, while those without an act do not, except for swearing, substituting a sacrificial animal, and cursing another with God's name.
    אמר רב פפא: הא דרבי אבהו – לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר; דאמר רב אידי בר אבין: אמר רב עמרם, אמר רב יצחק, אמר רבי יוחנן, רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי: כל לא תעשה שבתורה – לאו שיש בו מעשה לוקין עליו, ושאין בו מעשה אין לוקין עליו; חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חבירו בשם.
  21. Shevuot 21a אמר רבי יוחנן halacha exegesis vain oath
    Rabbi Yochanan transmits Rabbi Shimon ben Yochai's derivation that an earthly court lashes one who swears a vain oath and thereby clears him.
    נשבע מנלן? אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אמר קרא: ״לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כי לא ינקה״ – בית דין של מעלה אין מנקין אותו, אבל בית דין של מטה מלקין אותו ומנקין אותו.
  22. Shevuot 21a רבי יוחנן אמר halacha dispute oaths
    Rabbi Yochanan rules that the offender is not lashed because the prohibition involves no action.
    רבי יוחנן אמר אינו לוקה – משום דהוה לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. וריש לקיש אמר אינו לוקה – משום דהוה התראת ספק, והתראת ספק לא שמה התראה.
  23. Shevuot 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling oath quantities
    Rabbi Yochanan rules that amounts from all the items combine when their total value reaches a perutah.
    ואמר רבי יוחנן: אפילו פרוטה מכולם מצטרפת.
  24. Shevuot 25a אמר רבי יוחנן halacha ruling impossible oath
    Rabbi Yohanan rules that one who swears not to sleep for three days is flogged and may sleep immediately.
    ״שאישן״ ו״שלא אישן״ – איני?! והאמר רבי יוחנן: האומר ״שבועה שלא אישן שלשה ימים״ – מלקין אותו וישן לאלתר!
  25. Shevuot 26a אמר רבי יוחנן aggada exegesis interpretive methods
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Ishmael follows generalization and specification while Rabbi Akiva follows amplification and limitation, in accordance with their teachers.
    אמר רבי יוחנן: רבי ישמעאל – ששימש את רבי נחוניא בן הקנה, שהיה דורש את כל התורה כולה בכלל ופרט – איהו נמי דורש בכלל ופרט. רבי עקיבא – ששימש את נחום איש גם זו, שהיה דורש את כל התורה כולה בריבה ומיעט – איהו נמי דורש ריבה ומיעט.
  26. Shevuot 32a רבי יוחנן אמר halacha ruling testimony denial
    Rabbi Yohanan explains that the Rabbis' view applies when both witnesses deny within the time of a brief utterance, which is treated as simultaneous speech.
    רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, כגון שכפרו שניהן בתוך כדי דיבור – ותוך כדי דיבור כדיבור דמי.
  27. Shevuot 37b רבי יוחנן אמר halacha ruling claim denial
    Rabbi Yohanan rules that one who denies money supported by witnesses is liable, but one who denies a documented debt is exempt.
    רבי יוחנן אמר: הכופר בממון שיש עליו עדים – חייב. בשטר – פטור. אמר רב פפא: מאי טעמיה דרבי יוחנן? עדים – עבידי דמייתי, שטר – הא מנח.
  28. Shevuot 38a רבי יוחנן אמר halacha dispute multiple claims
    Rabbi Yohanan says all agree that one wording separates claims, while Rabbi Meir and Rabbi Yehudah dispute whether the alternative wording does so.
    ורבי יוחנן אמר: הכל מודים ב״ולא לך״ – שהוא פרט; לא נחלקו אלא ב״לא לך״ – שרבי מאיר אומר פרט, ורבי יהודה אומר כלל. ואיזהו כללו של רבי מאיר? ״שבועה שאין לכם בידי״.
  29. Shevuot 38a רבי יוחנן אמר halacha dispute multiple claims
    Rabbi Yohanan says Rabbi Meir treats both formulations as separate claims, while Rabbi Yehudah agrees only about the formulation containing an added conjunction.
    ורבי יוחנן אמר: תרוייהו לרבי מאיר פרטא הוי; ואמר ליה רבי יהודה: ב״ולא לך״ מודינא לך, ב״לא לך״ פליגנא עלך. ושמואל – עד דאודי ליה אודויי, לפלוג עליה איפלוגי!
  30. Shevuot 38a אמר רבי יוחנן halacha ruling claim amounts
    Rabbi Yohanan rules that claims for wheat and barley combine to the value of one peruta.
    ״תן לי פקדון ותשומת יד גזל ואבידה שיש לי בידך״ כו'. ״תן לי חטין ושעורין״ – אמר רבי יוחנן: פרוטה מכולם מצטרפת.
  31. Shevuot 38b אמר רבי יוחנן halacha ruling penalty claim
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Shimon's position rests on the claimant principally demanding the statutory penalty.
    אנסת ופתית את בתי כו'. אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי שמעון? הואיל ועיקר קנס הוא תובע.
  32. Shevuot 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha dispute penalty claim
    Rabbi Yohanan says that according to Rabban Shimon the father claims only the penalty, whereas according to the Sages he also claims shame and depreciation.
    אלא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: לדברי רבן שמעון – קנס הוא תובע, ולא בושת ופגם; לדברי חכמים – אף בושת ופגם הוא תובע. במאי קא מיפלגי? אמר רב פפא, רבי שמעון סבר: לא שביק איניש מידי דקיץ, ותבע מידי דלא קיץ. ורבנן סברי: לא שביק מידי דכי מודה ביה לא מיפטר, ותבע מידי דכי מודה ביה מיפטר.
  33. Shevuot 40a אמר רבי יוחנן halacha dialogue claim admission
    Rabbi Yitzchak affirms the stated ruling and reports that Rabbi Yohanan said the same.
    אמר לו רבי יצחק: יישר, וכן אמר רבי יוחנן. מכלל דפליג עליה ריש לקיש? איכא דאמרי: מישהא הוה שהי ליה ושתיק ליה, איכא דאמרי: מישתא הוה שתי ליה ושתיק ליה.
  34. Shevuot 40b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling partial admission
    Rabbi Yohanan rules that one sued for wheat and barley who admits owing one of them is exempt.
    ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: טענו חטין ושעורין, והודה לו באחת מהן – פטור. והאמר רבי יצחק: יישר, וכן אמר רבי יוחנן! אמוראי נינהו אליבא דרבי יוחנן.
  35. Shevuot 43b אמר רבי יוחנן halacha ruling mishnah interpretation
    Rabbi Yohanan says that the ruling applies to the first clause.
    אמר שמואל: ארישא. וכן אמר רבי חייא בר רב: ארישא. וכן אמר רבי יוחנן: ארישא.
  36. Shevuot 45b אמר רבי יוחנן halacha dialogue wage claim
    Rabbi Yitzchak affirms the rule that an employer who hired without witnesses may claim to have paid, and reports that Rabbi Yohanan agreed.
    אמר רב נחמן, אמר שמואל: לא שנו אלא ששכרו בעדים, אבל שכרו שלא בעדים – מתוך שיכול לומר לו: ״לא שכרתיך מעולם״, יכול לומר לו: ״שכרתיך, ונתתי לך שכרך״. אמר ליה רבי יצחק: יישר, וכן אמר רבי יוחנן.
  37. Shevuot 46a אמר רבי יוחנן halacha ruling seized property
    Rabbi Yohanan limits the claim about seized property to utensils that can be carried concealed beneath one's clothing.
    אלמא עביד איניש דגזים ולא עביד, הכא נמי – דגזים ולא עביד! אימא ״ומשכנו״. וליחזי מאי משכנו? אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: בטוענו כלים הניטלין תחת כנפיו.

Avodah Zarah (89)

  1. Avodah Zarah 2b אמר רבי יוחנן aggada exegesis rome
    Rabbi Yohanan identifies the globally renowned guilty kingdom described by the verse as Rome.
    [מיד] נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה. מאי טעמא? משום דחשיבא. ומנלן דחשיבא? דכתיב: ״ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקינה״. אמר רבי יוחנן: זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם.
  2. Avodah Zarah 2b אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah acceptance
    Rabbi Yohanan teaches that God offered the Torah to every nation and language before Israel accepted it.
    אמר רבי יוחנן: מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון, ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה!
  3. Avodah Zarah 4b אמר רבי יוחנן aggada exegesis david's sin
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yohai's teaching that David and Israel were not naturally suited to the sins attributed to them.
    והיינו דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: לא דוד ראוי לאותו מעשה, ולא ישראל ראוין לאותו מעשה, לא דוד ראוי לאותו מעשה, דכתיב: ״ולבי חלל בקרבי״,
  4. Avodah Zarah 5b אמר רבי יוחנן aggada exegesis torah charity
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Bena'a's teaching that when Israel engages in Torah and acts of kindness, they master their evil inclination.
    אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה, מאי דכתיב: ״אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור״? אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים, יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם, שנאמר: ״אשריכם זרעי על כל מים״, ואין זריעה אלא צדקה, שנאמר: ״זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד״, ואין מים אלא תורה, שנאמר: ״הוי כל …
    אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה, מאי דכתיב: ״אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור״? אשריהם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים, יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם, שנאמר: ״אשריכם זרעי על כל מים״, ואין זריעה אלא צדקה, שנאמר: ״זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד״, ואין מים אלא תורה, שנאמר: ״הוי כל צמא לכו למים״.
  5. Avodah Zarah 6b רבי יוחנן אמר halacha dispute gentile festivals
    Rabbi Yohanan rules that a transaction conducted around a gentile festival is forbidden, while Reish Lakish permits it.
    איבעיא להו: נשא ונתן — מאי? רבי יוחנן אמר: נשא ונתן — אסור. ריש לקיש אמר: נשא ונתן — מותר. איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: אידיהן של גוים נשא ונתן — אסורין, מאי לאו לפני אידיהן? לא, אידיהן דוקא.
  6. Avodah Zarah 7a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling shabbat speech
    Rabbi Yohanan rules in accordance with Rabbi Yehoshua ben Korha that one may indirectly ask another to meet after Shabbat.
    תנו רבנן: לא יאמר אדם לחבירו ״הנראה שתעמוד עמי לערב״. רבי יהושע בן קרחה אומר: אומר אדם לחבירו ״הנראה שתעמוד עמי לערב״. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכתא כרבי יהושע בן קרחה.
  7. Avodah Zarah 7b אמר רבי יוחנן halacha ruling repentance
    Rabbi Yohanan rules like Rabbi Shimon and Rabbi Yehoshua ben Korha that penitents are accepted whether their sin was public or private.
    בפרהסיא — אין מקבלין אותן. רבי שמעון ורבי יהושע בן קרחה אומרים: בין כך ובין כך מקבלין, שנאמר: ״שובו בנים שובבים״. אמר רבי יצחק איש כפר עכו אמר רבי יוחנן: הלכתא כאותו הזוג.
  8. Avodah Zarah 8a רבי יוחנן אמר halacha dispute gentile festivals
    Rabbi Yohanan rules that the Kalenda festival is forbidden only to its worshippers, while Rabbi Yehoshua ben Levi forbids it to all subject towns.
    אמר רב מתנה: רומי שעשתה קלנדא, וכל העיירות הסמוכות לה משתעבדות לה, אותן עיירות אסורות או מותרות? רבי יהושע בן לוי אמר: קלנדא אסורה לכל היא, רבי יוחנן אמר: אין אסורה אלא לעובדיה בלבד.
  9. Avodah Zarah 13a רבי יוחנן אמר halacha ruling idol fairs
    Rabbi Yohanan rules that even shops decorated with fruit are forbidden because benefiting idolaters is certainly prohibited when benefiting from them is prohibited.
    אבל מהנה שרי. ורבי יוחנן אמר: אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור, קל וחומר: נהנה — אסור, מהנה — לא כל שכן!
  10. Avodah Zarah 13a אמר רבי יוחנן halacha ruling torah study
    Rabbi Yohanan rules in accordance with Rabbi Yosi's position illustrated by Yosef the Priest following his teacher to Sidon to study Torah.
    אמר רבי יוסי: מעשה ביוסף הכהן שהלך אחר רבו לצידון ללמוד תורה. ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי.
  11. Avodah Zarah 14a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling prohibited produce
    Rabbi Yohanan identifies benot shuah as white figs and explains that the ruling about stalks applies when their stalks remain attached.
    בנות שוח — אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: תאיני חיוראתא. ופטוטרות — אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בפטוטרותיהן שנו.
  12. Avodah Zarah 16a אמר רבי יוחנן halacha ruling animal sale
    Rabbi Yohanan explains that an aged large animal may be made to grind on Shabbat and rules in accordance with ben Beteira.
    בשלמא תורת כלי זיין איכא, דקטיל בסחופיה, אלא תורת בהמה גסה מאי היא? אמר רבי יוחנן: לכשיזקין מטחינו ברחיים בשבת. אמר רבי יוחנן: הלכה כבן בתירא.
  13. Avodah Zarah 16b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling gentile buildings
    Rabbi Yohanan distinguishes three types of basilicas: those of kings, bathhouses, and storehouses.
    אין בונין כו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שלש בסילקאות הן, של מלכים, ושל מרחצאות, ושל אוצרות. אמר רבא: שתים להיתר ואחד לאיסור, וסימן: ״לאסר מלכיהם בזקים״.
  14. Avodah Zarah 18a אמר רבי יוחנן aggada story vanity
    Rabbi Yohanan recounts that a young woman deliberately refined her gait after Roman nobles praised it.
    ועל בתו לישב בקובה של זונות, דאמר רבי יוחנן: פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי, אמרו: כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו, מיד דקדקה בפסיעותיה. והיינו דאמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב ״עון עקבי יסובני״? עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין.
  15. Avodah Zarah 19b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat halacha ruling idolatrous structure
    Rabbi Yohanan rules that one who built the dome where an idol is stationed may retain his wages.
    הגיע לכיפה מקום שמעמידין בה עבודה זרה. אמר רבי אלעזר אמר רבי יוחנן: אם בנה — שכרו מותר. פשיטא! משמשי עבודה זרה הן, ומשמשי עבודה זרה, בין לרבי ישמעאל בין לרבי עקיבא, אינן אסורין עד שיעבדו.
  16. Avodah Zarah 22b אמר רבי יוחנן aggada exegesis primordial impurity
    Rabbi Yohanan teaches that the serpent implanted impurity in Eve, which ceased for Israel at Sinai but remained among nations that were not there.
    ואיבעית אימא: אפילו מוצאה נמי רובעה, דאמר מר: חביבה עליהן בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן, דאמר רבי יוחנן: בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. אי הכי, ישראל נמי? ישראל שעמדו על הר סיני — פסקה זוהמתן, גוים שלא עמדו על הר סיני — לא פסקה זוהמתן.
  17. Avodah Zarah 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrificial birth
    Rabbi Yohanan says Rabbi Shimon concedes that an animal born by Caesarean section is not consecrated for sacrificial purposes.
    וכי תימא, רבי שמעון לטעמיה, דאמר: יוצא דופן ולד מעליא הוא, והאמר רבי יוחנן: מודה היה רבי שמעון לענין קדשים שאינו קדוש!
  18. Avodah Zarah 24b רבי יוחנן אמר halacha ruling animal fertility
    Rabbi Yohanan rules that an animal under three years old becomes infertile, while one aged three does not.
    רבי יוחנן אמר: גבול יש לה, פחותה מבת שלש שנים — נעקרת, בת שלש שנים — אינה נעקרת.
  19. Avodah Zarah 25a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis book of yashar
    Rabbi Yohanan identifies the Book of Yashar as Genesis, the book of Abraham, Isaac, and Jacob, who are called upright.
    ״וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר״, מאי ספר הישר? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב, שנקראו ישרים, שנאמר: ״תמת נפשי מות ישרים״.
  20. Avodah Zarah 25a רבי יוחנן אמר aggada exegesis biblical analogy
    Rabbi Yohanan links the verses about Moses and Joshua through their shared word for giving.
    ורבי יוחנן אמר, אתיא ״תת״ ״תת״: כתיב הכא ״אחל תת פחדך״, וכתיב ביהושע ״ביום תת ה' את האמרי״.
  21. Avodah Zarah 25a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis book of yashar
    Rabbi Yohanan identifies the Book of Yashar as Genesis, the book of Abraham, Isaac, and Jacob, who are called upright.
    כתיב ״ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר״, מאי ״ספר הישר״? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב, שנקראו ״ישרים״, דכתיב בהו ״תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו״.
  22. Avodah Zarah 25a רבי יוחנן אומר aggada exegesis saul's portion
    Rabbi Yohanan interprets Saul's portion as the thigh together with the adjacent tail.
    ״וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול״, מאי ״והעליה״? רבי יוחנן אומר: שוק ואליה. מאי ״והעליה״? דמסמכא שוק לאליה.
  23. Avodah Zarah 27a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling gentile physician
    Rabbi Yohanan permits treatment by a physician who is publicly recognized as an expert.
    ברופא מומחה, דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: אם היה מומחה לרבים — מותר.
  24. Avodah Zarah 27b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rava halacha ruling gentile treatment
    Rabbi Yohanan rules that one may not seek their treatment when survival is uncertain, but may do so when death is certain.
    אמר רבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: ספק חי ספק מת — אין מתרפאין מהן, ודאי מת — מתרפאין מהן.
  25. Avodah Zarah 27b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling gentile treatment
    Rabbi Yohanan rules that one may not seek their treatment for any wound serious enough to justify desecrating Shabbat.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מכה שמחללין עליה את השבת אין מתרפאין מהן, ואיכא דאמרי אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל
  26. Avodah Zarah 28a אמר רבי יוחנן halacha ruling medical shabbat
    Rabbi Yohanan treats a severe burning fever like an internal wound for which Shabbat may be desecrated.
    אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: כל מכה שצריכה אומד, מחללין עליה את השבת. אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן: והאי אישתא צמירתא כמכה של חלל דמי, ומחללין עליה את השבת.
  27. Avodah Zarah 28a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling gentile treatment
    Rabbi Yohanan rules that one may not seek their treatment for a wound serious enough to justify desecrating Shabbat.
    ורבי יוחנן היכי עביד הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מכה שמחללין עליה את השבת — אין מתרפאין מהן! אדם חשוב שאני.
  28. Avodah Zarah 30b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling libation wine
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yehudah ben Beteira's ruling that libation wine is forbidden for benefit and imparts severe impurity in an olive-sized quantity.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן בתירא: שלשה יינות הן — יין נסך אסור בהנאה, ומטמא טומאה חמורה בכזית.
  29. Avodah Zarah 31a רבי יוחנן אמר halacha dispute sealed wine
    Rabbi Yohanan rules that even wine is safeguarded by one seal, while Rabbi Elazar requires more protection for wine.
    אמר רבי אלעזר: הכל משתמר בחותם אחד, חוץ מן היין שאין משתמר בחותם אחד. ורבי יוחנן אמר: אפילו יין משתמר בחותם אחד. ולא פליגי — הא כרבי אליעזר, הא כרבנן.
  30. Avodah Zarah 31a רבי יוחנן אמר halacha dispute sealed wine
    Rabbi Yohanan rules that even wine is safeguarded by a seal within a seal, while Rabbi Elazar says it is not.
    איכא דאמרי, אמר רבי אלעזר: הכל משתמר בחותם בתוך חותם, חוץ מן היין שאין משתמר בחותם בתוך חותם. ורבי יוחנן אמר: אפילו יין משתמר בחותם בתוך חותם. ותרוייהו כרבנן, מר סבר: כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בחותם אחד, אבל בחותם בתוך חותם שרו. ומר סבר: אפילו חותם בתוך חותם אסרי.
  31. Avodah Zarah 32b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling idolatrous meat
    Rabbi Yohanan says the permission for meat brought into an idolatrous place does not follow Rabbi Elazar, who presumes a gentile's intent is idolatrous.
    בשר הנכנס לעבודה זרה מותר. מאן תנא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי אלעזר, דאי כרבי אלעזר, האמר: סתם מחשבת גוי לעבודה זרה.
  32. Avodah Zarah 33b אמר רבי יוחנן halacha ruling gentile vessels
    Rabbi Yohanan rules that gentile wine jugs reheated in a kiln become permitted once their pitch loosens.
    בעא מיניה רבי יהודה נשיאה מרבי אמי: החזירן לכבשן האש ונתלבנו, מהו? אמר ליה: ציר שורף, אור לא כל שכן?! אתמר נמי: אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: קנקנים של גוים שהחזירן לכבשן האש, כיון שנשרה זיפתן מהן — מותרין.
  33. Avodah Zarah 34a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling food prohibition
    Rabbi Yohanan rules that when these foods are forbidden they are forbidden even for benefit, and when permitted they may even be eaten.
    אתמר, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כשהן אסורין — אסורין אפילו בהנאה, כשהן מותרין — מותרין אפילו באכילה.
  34. Avodah Zarah 34b רבי יוחנן אמר halacha ruling idolatrous slaughter
    Rabbi Yohanan rules that an animal slaughtered with intent to offer its blood or fat to idolatry is forbidden.
    דאתמר: השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה, להקטיר חלבה לעבודה זרה, רבי יוחנן אמר: אסורה, קסבר מחשבין מעבודה לעבודה, וילפינן חוץ מפנים.
  35. Avodah Zarah 35b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling gentile bread
    Rabbi Yohanan says that a court never formally permitted gentile bread.
    והפת. אמר רב כהנא אמר רבי יוחנן: פת לא הותרה בבית דין, מכלל דאיכא מאן דשרי?
  36. Avodah Zarah 35b רבי יוחנן אמר halacha ruling gentile bread
    Rabbi Yohanan says that even one who permits a gentile baker's bread permits it only in the countryside, not in a city, because of intermarriage.
    אמר רבי חלבו: אפילו למאן דאמר פלטר גוי, לא אמרן אלא דליכא פלטר ישראל, אבל במקום דאיכא פלטר ישראל — לא. ורבי יוחנן אמר: אפילו למאן דאמר פלטר גוי, הני מילי בשדה, אבל בעיר — לא, משום חתנות.
  37. Avodah Zarah 36a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling rabbinic decrees
    Rabbi Yohanan rules that a court may overturn another court's decisions except for the eighteen decrees, which cannot be revoked even by Elijah and his court.
    ורבי יהודה הנשיא היכי מצי למישרא תקנתא דתלמידי שמאי והלל? והתנן: אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו, אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין! ועוד, הא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל יכול לבטל בית דין דברי בית דין חבירו, חוץ משמונה עשר דבר, שאפילו יבא אליהו ובית דינו אין שומעין לו!
  38. Avodah Zarah 36a אמר רבי יוחנן halacha ruling oil decree
    Rabbi Yohanan reports that the sages investigated and found that the prohibition on gentile oil had not spread among most of Israel.
    אמר רב משרשיא: מה טעם? הואיל ופשט איסורו ברוב ישראל, שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל, דאמר רבי שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן: ישבו רבותינו ובדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל, וסמכו רבותינו על דברי רבן שמעון בן גמליאל ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק, שהיו אומרים: אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור …
    אמר רב משרשיא: מה טעם? הואיל ופשט איסורו ברוב ישראל, שמן לא פשט איסורו ברוב ישראל, דאמר רבי שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן: ישבו רבותינו ובדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל, וסמכו רבותינו על דברי רבן שמעון בן גמליאל ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק, שהיו אומרים: אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה, דאמר רב אדא בר אהבה: מאי קרא?
  39. Avodah Zarah 36b אמר רבי יוחנן halacha exegesis seclusion
    Rabbi Yohanan, citing Rabbi Shimon ben Yehotzadak, finds a Torah allusion to the prohibition of seclusion in the phrase concerning one's maternal brother enticing him.
    ייחוד דבת ישראל דאורייתא היא! דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: רמז לייחוד מן התורה מנין? שנאמר: ״כי יסיתך אחיך בן אמך״, וכי בן אם מסית, בן אב אינו מסית?
  40. Avodah Zarah 37b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal instruction
    Rabbi Yohanan rules that this is the law but it should not be taught as a practical ruling.
    הא אמר רבי יוחנן: הלכה ואין מורין כן, ואתא איהו ואורי ליה אורויי.
  41. Avodah Zarah 37b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis gentile cooking
    Rabbi Yohanan derives from the comparison of food to water that the prohibition concerns food changed through cooking.
    והשלקות. מנהני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אמר קרא ״אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי״, כמים — מה מים שלא נשתנו, אף אוכל שלא נשתנה.
  42. Avodah Zarah 38a אמר רבי יוחנן halacha ruling gentile cooking
    Rabbi Yohanan permits eating even the tip of an ear from an animal head singed by a gentile whose intent was merely to remove the hair.
    כי האי גוונא מי אסיר? והאמר רב חנן בר אמי אמר רבי פדת אמר רבי יוחנן: האי גוי דחריך רישא שרי למיכל מיניה, אפילו מריש אוניה. אלמא לעבורי שער קמיכוין, הכא נמי לגלויי אגמא קא מיכוין!
  43. Avodah Zarah 38a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling gentile cooking
    Rabbi Yohanan permits eating even the tip of an ear from an animal head singed by a gentile.
    גופא, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: האי גוי דחריך רישא — שרי למיכל מיניה, אפילו מריש אוניה. אמר רבינא: הלכך, האי גוי דשדא סיכתא לאתונא, וקבר בה ישראל קרא מעיקרא — שפיר דמי. פשיטא! מהו דתימא: לבשולי מנא קא מיכוין, קא משמע לן: לשרורי מנא קא מיכוין.
  44. Avodah Zarah 38a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling gentile cooking
    Rabbi Yohanan rules that food already cooked to the degree of ben Derosai is not subject to the prohibition of gentile cooking.
    והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כל שהוא כמאכל בן דרוסאי — אין בו משום בישולי גוים, הא אינו כמאכל בן דרוסאי — יש בו משום בשולי גוים!
  45. Avodah Zarah 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling gentile cooking
    Rabbi Yohanan permits food when either a Jew begins and a gentile turns it or a gentile begins and a Jew turns it, prohibiting it only when both beginning and completion are by a gentile.
    איתמר נמי: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רב אחא בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בין שהניח גוי והפך ישראל, בין שהניח ישראל והפך גוי — מותר, ואינו אסור עד שתהא תחלתו וגמרו ביד גוי.
  46. Avodah Zarah 38b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada other chronology
    Rabbi Yohanan dates the departure of this incident from Egypt to forty years earlier.
    תניא: היא המטליא היא פשליא היא שיעתא. מאי שיעתא? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הא ארבעין שנין דנפיק האי עובדא ממצרים, ורבה בר בר חנה דידיה אמר: הא שתין שנין דנפיק האי עובדא ממצרים, ולא פליגי — מר בשניה ומר בשניה.
  47. Avodah Zarah 38b רבי יוחנן אמר halacha ruling gentile food
    Rabbi Yohanan permits it even when the relevant fact is known.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו בידוע נמי מותר, ומאי שנא ממורייס לרבי מאיר דאסיר בהנאה?
  48. Avodah Zarah 39b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling fish entrails
    Rabbi Yohanan explains that each view prohibiting fish entrails of a given color fears that impure fish entrails of that color are mixed in.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לדברי האומר לבנה אסורה, קירבי דגים לבנים טמאים מעורבין בה. לדברי האומר שחורה אסורה, קירבי דגים שחורים טמאים מעורבין בה.
  49. Avodah Zarah 40b אמר רבי יוחנן halacha dispute idolatrous images
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Meir extends a decree from his locality because he considers a minority, while the sages do not extend it because they do not.
    גמ' אי דנעבדין פעם אחת בשנה, מאי טעמא דרבנן? אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: במקומו של רבי מאיר היו עובדין אותה פעם אחת בשנה, ורבי מאיר דחייש למיעוטא — גזר שאר מקומות אטו אותו מקום, ורבנן דלא חיישי למיעוטא — לא גזרו שאר מקומות אטו אותו מקום.
  50. Avodah Zarah 40b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling idolatrous statues
    Rabbi Yohanan explains that the mishnah concerns statues standing at a city's entrance.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: באנדרטי של מלכים שנינו. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ובעומדין על פתח מדינה שנינו.
  51. Avodah Zarah 41b רבי יוחנן אמר halacha dispute broken idols
    Rabbi Yohanan rules that an idol which broke by itself remains forbidden, while Rabbi Shimon ben Lakish permits it.
    אתמר: עבודה זרה שנשתברה מאיליה, רבי יוחנן אמר: אסורה, רבי שמעון בן לקיש אמר: מותרת.
  52. Avodah Zarah 41b רבי יוחנן אמר halacha dispute broken idols
    Rabbi Yohanan rules that an idol which broke by itself remains forbidden because it has not been nullified.
    רבי יוחנן אמר: אסורה, דהא לא בטלה. רבי שמעון בן לקיש אמר: מותרת, מסתמא בטולי מבטיל לה, מימר אמר: איהי נפשה לא אצלה, לההוא גברא מצלה ליה?
  53. Avodah Zarah 42b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis bird nest
    Rabbi Yohanan interprets the instruction to cut off as applying to the chicks.
    ורבי אבהו אמר רבי יוחנן: מאי ״יתיז״? יתיז באפרוחין.
  54. Avodah Zarah 44b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling sacred thoughts
    Rabbi Yohanan permits sacred contemplation everywhere except in a bathhouse or privy.
    גמ' והיכי עביד הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום מותר להרהר, חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא!
  55. Avodah Zarah 47a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling blood covering
    Rabbi Yohanan rules that blood covered by the wind requires covering only if it becomes exposed again.
    תפשוט ליה מדתנן: כיסהו ונתגלה — פטור מלכסות, כיסהו הרוח — חייב לכסות. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שחזר ונתגלה, אבל לא חזר ונתגלה — פטור מלכסות.
  56. Avodah Zarah 47a אמר רבי יוחנן halacha ruling public water
    Rabbi Yohanan, citing Rabbi Shimon ben Yehotzadak, rules that publicly owned water cannot become forbidden through idolatry.
    ומי מיתסרי? והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מים של רבים אין נאסרין! לא צריכא, דקא נבעי מארעא.
  57. Avodah Zarah 48b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling idolatrous tree
    Rabbi Yohanan explains that the ban on sitting in an idolatrous tree's shade includes its secondary shade.
    גמ' לא ישב בצילה. פשיטא! אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא נצרכא אלא לצל צילה.
  58. Avodah Zarah 48b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling idolatrous tree
    Rabbi Yohanan teaches that one who sat in the tree's direct shade remains ritually pure.
    איכא דמתני לה אסיפא, ואם ישב טהור. פשיטא? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא נצרכא אלא לצל קומתה. מכלל דלצל צילה אפילו לכתחלה ישב? לא, הא קא משמע לן, דאפילו לצל קומתה אם ישב — טהור.
  59. Avodah Zarah 48b רבי יוחנן אמר halacha dispute idolatrous tree
    Rabbi Yohanan reads the ruling as applying only after one has passed beneath the tree, rather than permitting passage initially.
    היתה גוזלת את הרבים ועבר תחתיה — טהור. איבעיא להו: עבר או עובר? רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה אמר: עובר, ורבי יוחנן אמר: אם עבר.
  60. Avodah Zarah 49b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling idol fragments
    Rabbi Yohanan rules that fragments known to have fallen from the object are forbidden according to all because breaking is its normal manner.
    אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: בידוע שנשרו ממנו — דברי הכל אסורות, ואפילו למאן דאמר: אין עובדין לשברים — הני מילי עבודה זרה דלאו היינו אורחיה, אבל הכא דמעיקרא תבורי מיתברי — היינו אורחיה, כי פליגי בסתמא.
  61. Avodah Zarah 50a אמר רבי יוחנן halacha dialogue road use
    Rabbi Yohanan argues that if the exceptionally pious Rabbi Menahem walked on them, others need not abstain from doing so.
    אמר רבי יוחנן: בנן של קדושים מהלך עליהן, ואנן נפרוש מהן? מאן ניהו ״בנן של קדושים״? רבי מנחם ברבי סימאי, ואמאי קרו ליה ״בנן של קדושים״? דאפילו בצורתא דזוזא לא מיסתכל.
  62. Avodah Zarah 51a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis idolatrous sacrifice
    Rabbi Yohanan derives that one who sacrifices a blemished animal to an idol is exempt because the Torah forbids only worship resembling Temple service.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מנין לזובח בהמה בעלת מום לעבודה זרה שהוא פטור? שנאמר: ״זבח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו״, לא אסרה תורה אלא כעין פנים.
  63. Avodah Zarah 53a אמר רבי יוחנן halacha dispute idol nullification
    Rabbi Yohanan gives one of two transmitted positions about whether selling an idol to a gentile or Jewish metalworker nullifies it.
    מכרה או משכנה, רבי אומר: ביטל וכו'. זעירי אמר רבי יוחנן, ורבי ירמיה בר אבא אמר רב, חד אמר: מחלוקת בצורף גוי, אבל בצורף ישראל — דברי הכל ביטל, וחד אמר: בצורף ישראל מחלוקת.
  64. Avodah Zarah 53b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling royal statues
    Rabbi Yohanan explains that the statues are erected when kings pass, though the kings may take another route.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, הכי קאמר: מפני שמעמידין אותן בשעה שהמלכים עוברין, ומלכים מניחין דרך זו והולכין בדרך אחרת.
  65. Avodah Zarah 53b אמר רבי יוחנן halacha ruling idolatrous altars
    Rabbi Yohanan defines a platform as one stone and an altar as many stones.
    תניא כוותיה דרבי יוחנן וריש לקיש: בימוס שנפגם — מותר, מזבח שנפגם — אסור עד שינתץ רובו. היכי דמי בימוס, היכי דמי מזבח? אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: בימוס — אבן אחת, מזבח — אבנים הרבה.
  66. Avodah Zarah 54a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling animal idolatry
    Rabbi Yohanan rules that worshipping another person's animal does not forbid it, but performing an idolatrous act upon it does.
    אלא אמר רב אדא בר אהבה: כגון שניסך לה יין בין קרניה, דעבד בה מעשה, וכי הא דאתא עולא אמר רבי יוחנן: אף על פי שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה, עשה בה מעשה — אסרה.
  67. Avodah Zarah 54b אמר רבי יוחנן halacha ruling idolatrous property
    Rabbi Yohanan rules that land or animals ordinarily unaffected by mere worship become forbidden when physically altered or exchanged for an idol.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: אף על פי שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה, חפר בה בורות שיחין ומערות — אסרה. כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: אף על פי שאמרו המשתחוה לבעלי חיים לא אסרן, עשאן חליפין לעבודה זרה — אסרן.
  68. Avodah Zarah 55a אמר רבי יוחנן aggada exegesis suffering
    Rabbi Yohanan interprets harmful illnesses as harsh in their mission yet faithful to their appointed oath.
    והיינו דאמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״וחלים רעים ונאמנים״? רעים בשליחותן, ונאמנים בשבועתן.
  69. Avodah Zarah 58b אמר רבי יוחנן halacha ruling gentile wine
    Rabbi Yohanan forbids wine diluted by a gentile as a precaution to keep distance from prohibited wine.
    רבי ירמיה איקלע לסבתא, חזא חמרא דמזגי גוים ואישתי ישראל מיניה, ואסר להו משום ״לך לך, אמרין נזירא; סחור סחור, לכרמא לא תקרב״. אתמר נמי: אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יין שמזגו גוי אסור, משום ״לך לך, אמרין נזירא; סחור סחור, לכרמא לא תקרב״.
  70. Avodah Zarah 59a אמר רבי יוחנן halacha ruling public water
    Rabbi Yohanan, citing Rabbi Shimon ben Yehotzadak, rules that public water cannot be forbidden, implying that privately owned water can be.
    דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מים של רבים אין נאסרין. הא דיחיד נאסרין.
  71. Avodah Zarah 59a אמר רבי יוחנן halacha ruling conversion status
    Rabbi Yohanan rules that conversion requires both circumcision and immersion and that a child of a gentile or slave and a Jewish woman is a mamzer.
    על בניהם שהם ממזרים — רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: לעולם אינו גר עד שימול ויטבול, וכיון דלא טביל — גוי הוא. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: גוי ועבד הבא על בת ישראל — הולד ממזר.
  72. Avodah Zarah 61b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue gentile wine
    Rabbi Yohanan instructs the reciter to teach that the Jew's wine stored on a gentile's premises is permitted even without the key and seal in his possession.
    המטהר יינו של גוי ברשותו, וישראל דר באותה חצר — מותר, והוא שמפתח וחותם בידו. אמר ליה רבי יוחנן לתנא, תני: אף על פי שאין מפתח וחותם בידו — מותר.
  73. Avodah Zarah 62a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling rabbinic penalties
    Rabbi Yohanan explains that the sages imposed a penalty on donkey drivers working with sabbatical produce and on transactions involving idolatrous wine.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: קנס הוא שקנסו חכמים בחמרין וביין נסך. יין נסך — הא דאמרן, חמרין מאי היא? דתניא: החמרין שהיו עושין מלאכה בפירות שביעית — שכרן שביעית.
  74. Avodah Zarah 65a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling resident alien
    Rabbi Yohanan rules that a resident alien who remains uncircumcised for twelve months after accepting circumcision is treated as a sectarian gentile.
    והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: גר תושב שעברו עליו שנים עשר חדש ולא מל, הרי הוא כמין שבאומות! התם כגון שקיבל עליו למול ולא מל.
  75. Avodah Zarah 67a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling imparted flavor
    Rabbi Yohanan rules that when the prohibited substance falls into cold beans that are then heated, it first improves and only later impairs them, so they are forbidden.
    וכן כי אתא רבין אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין, אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן, נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם, ואסור. וכן כי אתא רב דימי כו'. וכך היו עושין בערבי שבתות בציפורי, וקוראין אותם שחליים.
  76. Avodah Zarah 67a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling forbidden mixtures
    Rabbi Yohanan rules that a forbidden substance retaining both taste and substance is prohibited and incurs lashes at an olive-bulk within the time for eating a half-loaf.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל שטעמו וממשו אסור, לוקין עליו, וזהו כזית בכדי אכילת פרס.
  77. Avodah Zarah 68a רבי יוחנן אמר halacha dispute imparted flavor
    Rabbi Yohanan holds that the dispute concerns a substance that impairs the mixture from the outset.
    ורבי יוחנן אמר: בפוגם מעיקרא מחלוקת.
  78. Avodah Zarah 69b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute wine seals
    Rabbi Yohanan limits the dispute to a lime seal and says all agree that a clay seal must allow time to open, reseal, and dry.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת בשל סיד, אבל בשל טיט — דברי הכל כדי שיפתח ויגוף ויגוב.
  79. Avodah Zarah 70b רבי יוחנן אמר halacha dispute ritual purity
    Rabbi Yohanan rules that produce in a courtyard divided by a low partition remains ritually pure.
    למימרא דטהרות אלימי מיין נסך? אין, דאיתמר: חצר שחלקה במסיפס, אמר רב: טהרותיו טמאות, ובגוי אינו עושה יין נסך, ורבי יוחנן אמר: אף טהרותיו טהורות.
  80. Avodah Zarah 71b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling gentile theft
    Rabbi Yohanan rules that a Noahide is executed for stealing less than a perutah and that the stolen amount is not subject to restitution.
    אמר ליה רבינא לרב אשי: תא שמע, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, ולא ניתן להישבון, ואי אמרת משיכה בגוי אינה קונה, אמאי נהרג?
  81. Avodah Zarah 73a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling wine nullification
    Rabbi Yohanan rules that when idolatrous wine is poured continuously from a barrel into a pit, each increment is nullified as it enters.
    גמ' כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: המערה יין נסך מחבית לבור, אפילו כל היום כולו — ראשון ראשון בטל.
  82. Avodah Zarah 73a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling wine nullification
    Rabbi Yohanan rules that idolatrous wine poured from a small flask is nullified increment by increment, unlike a thick stream from a barrel.
    כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: המערה יין נסך מצרצור קטן לבור, אפילו כל היום כולו — ראשון ראשון בטל. ודוקא צרצור קטן, דלא נפיש עמודיה, אבל חבית דנפיש עמודיה — לא.
  83. Avodah Zarah 73a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling wine nullification
    Rabbi Yohanan rules that when idolatrous wine and a pitcher of water fall into permitted wine, the permitted wine is disregarded and the water can outnumber and nullify the forbidden wine.
    כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: יין נסך שנפל לבור, ונפל שם קיתון של מים — רואין את ההיתר כאילו אינו, והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו.
  84. Avodah Zarah 73a אמר רבי יוחנן halacha ruling wine nullification
    Rabbi Yohanan rules that nullification applies only when the pitcher of water falls first; otherwise the forbidden wine joins its own kind and reawakens the prohibition.
    כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שנפל קיתון של מים תחלה, אבל לא נפל שם קיתון של מים תחלה — מצא מין את מינו וניעור.
  85. Avodah Zarah 73a אמר רבי יוחנן halacha ruling wine nullification
    Rabbi Yohanan rules that when water also falls into the wine, the permitted wine is disregarded and the water can outnumber and nullify the forbidden wine.
    איכא דמתני לה אמתניתין: יין ביין — כל שהוא. אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא נפל שם קיתון של מים, אבל נפל שם קיתון של מים — רואין את ההיתר כאילו אינו, והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו.
  86. Avodah Zarah 73b רבי יוחנן אמר halacha ruling forbidden mixtures
    Rabbi Yohanan permits the mixture even when its volume increased while in a forbidden state.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו הגדילו באיסור — מותר.
  87. Avodah Zarah 73b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling mixture nullification
    Rabbi Yohanan rules that when diluted cups of unconsecrated wine and terumah become mixed, the permitted wine is disregarded and the remaining water can nullify the terumah.
    מעיקרא לא פשט ליה, לבסוף פשט ליה. אתמר נמי: אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: שני כוסות, אחד של חולין ואחד של תרומה, ומזגן ועירבן זה בזה — רואין את ההיתר כאילו אינו, והשאר מים רבין עליו ומבטלין אותו.
  88. Avodah Zarah 74a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute forbidden wine
    Rabbi Yohanan rules that Rabban Shimon ben Gamliel's law applies even when forbidden wine is mixed with wine.
    גמ' אמר רב: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל חבית בחביות, אבל לא יין ביין. ושמואל אמר: אפילו יין ביין. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אפילו יין ביין. וכן אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי חנינא: אפילו יין ביין. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אפילו יין ביין.
  89. Avodah Zarah 75a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute waiting period
    Rabbi Yohanan gives differing formulations of an onah as either a full day or night, or half a day and half a night.
    כמה עונה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: או יום או לילה. רבי חנא שאינה, ואמרי לה רבי חנא בר שאינה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: חצי יום וחצי לילה.

Horayot (15)

  1. Horayot 2a רבי יוחנן אמר halacha dispute erroneous ruling
    Rabbi Yohanan rules that one who eats forbidden fat after confusing it with permitted fat following a court's erroneous ruling is liable.
    בפלוגתא: הורו בית דין שחלב מותר, ונתחלף לו חלב בשומן ואכלו – רב אמר: פטור, ורבי יוחנן אמר: חייב. מיתיבי: ״מעם הארץ בעשתה״, פרט למשומד.
  2. Horayot 3b אמר רבי יוחנן halacha ruling provisional guilt offering
    Rabbi Yohanan explains that the practical difference between the uncertain positions is liability for a provisional guilt offering.
    תני: רבי מאיר מחייב, ורבי שמעון פוטר, רבי אלעזר אומר: ספק, משום סומכוס אמרו: תלוי. אמר רבי יוחנן: אשם תלוי איכא בינייהו.
  3. Horayot 5b אמר רבי יוחנן halacha exegesis levite camp
    Rabbi Yohanan interprets the new courtyard as referring to a new enactment barring one who immersed that day from the Levite camp.
    ורבי יהודה ורבי שמעון, שבט אחד דאקרי קהל מנא להו? אמרי, דכתיב: ״ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים (נכח חצר בית ה') [בבית ה' לפני החצר] החדשה״. מאי ״חדשה״? אמר רבי יוחנן, שחידשו דברים ואמרו: טבול יום, אל יכנס במחנה לויה.
  4. Horayot 9b אמר רבי יוחנן halacha ruling sanctuary impurity
    Rabbi Yohanan limits Rabbi Eliezer's ruling to impurity of the sanctuary and its sacred foods because that offense carries excision like a fixed offering.
    רבי אליעזר אומר: הנשיא מביא שעיר וכו'. אמר רבי יוחנן: לא אמר רבי אליעזר אלא בטומאת מקדש וקדשיו, הואיל ונאמר כרת בו כבקבועה.
  5. Horayot 9b אמר רבי יוחנן halacha ruling provisional guilt offering
    Rabbi Yohanan rules that Rabbi Eliezer concedes that no provisional guilt offering is brought for impurity of the sanctuary and its sacred foods.
    אמר רבי יוחנן: מודה רבי אליעזר שאין מביא אשם. תני תנא קמיה דרב ששת: אשם תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו. אמר ליה: דאמר לך מני? רבי אליעזר היא, דאמר: הואיל ונאמר בו כרת כבקבועה, מייתי נשיא שעיר עליה. והאמר רבי יוחנן: מודה רבי אליעזר שאין מביא אשם תלוי! קשיא.
  6. Horayot 10b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada exegesis religious intention
    Rabbi Yohanan interprets the verse as contrasting one who eats the paschal offering for the commandment with one who eats it gluttonously.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם״? משל לשני בני אדם שצלו פסחיהם, אחד אכלו לשום מצוה, ואחד אכלו לשום אכילה גסה. זה שאכלו לשום מצוה – ״צדקים ילכו בם״, זה שאכלו לשום אכילה גסה – ״ופשעים יכשלו בם״.
  7. Horayot 10b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sinful intention
    Rabbi Yohanan states that the entire verse concerns conduct undertaken for the sake of transgression.
    ודלמא הוא נמי לשם מצוה (הוא מכוין) [איכוון]! אמר רבי יוחנן, כל הפסוק הזה לשם עבירה נאמר.
  8. Horayot 10b אמר רבי יוחנן aggada exegesis wicked influence
    Rabbi Yohanan teaches from the verse that the wicked man had intercourse seven times and, in Rabbi Shimon ben Yohai's name, that even the favors of the wicked harm the righteous.
    אמר רבי יוחנן: שבע בעילות בעל אותו רשע באותה שעה, שנאמר: ״בין רגליה כרע נפל שכב וגו'״. והא קא מיתהניא מעבירה? אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אפילו טובתם של רשעים רעה היא אצל צדיקים.
  9. Horayot 10b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis divine reward
    Rabbi Yohanan derives that the Holy One does not withhold reward even for refined speech.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מקפח אפילו שכר שיחה נאה? מהכא, דאילו בכירה דקריתיה מואב, אמר ליה רחמנא למשה: ״אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה״. מלחמה
  10. Horayot 11a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling rejected offering
    Rabbi Yohanan rules that an offering set aside before its owner apostatizes remains rejected even after the owner returns.
    תפשוט ליה מהא דאמר עולא אמר רבי יוחנן: אכל חלב והפריש קרבן ונשתמד וחזר בו, הואיל ונדחה – ידחה. הכי השתא? משומד לאו בר אתויי קרבן הוא, האי בר אתויי קרבן הוא.
  11. Horayot 11a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling apostasy
    Rabbi Yohanan classifies one who eats forbidden fat from appetite as an apostate and one who does so defiantly as a sectarian.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, הכי קאמר: אכל חלב לתאבון – הרי זה משומד, להכעיס – הרי זה מין. ואיזהו משומד דבסתמו מין? הוי אומר: אוכל נבילה וטריפה, שקצים ורמשים, ושתה יין נסך. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף הלובש כלאים.
  12. Horayot 11b אמר רבי יוחנן aggada exegesis judahite kings
    Rabbi Yohanan identifies Shallum with Zedekiah and Yohanan with Jehoahaz.
    ואת יהואחז מפני יהויקים, שהיה גדול ממנו שתי שנים. ומי קשיש מיניה? והכתיב: ״ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיהו הרביעי שלום״, ואמר רבי יוחנן: הוא שלום הוא צדקיהו, הוא יוחנן הוא יהואחז. לעולם יהויקים קשיש, ומאי ״בכור״? בכור למלכות.
  13. Horayot 13b אמר רבי יוחנן aggada maxim torah memory
    Rabbi Yohanan teaches that olives erase seventy years of learning while olive oil restores seventy years of learning.
    ״הרגיל בשמן זית״. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: כשם שהזית משכח תלמוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב תלמוד של שבעים שנה.
  14. Horayot 13b אמר רבי יוחנן aggada story rabbinic honor
    Rabbi Yohanan relates that this teaching arose when Rabban Shimon ben Gamliel instituted distinct marks of honor for the patriarch, sage, and court president.
    אמר רבי יוחנן: בימי רבן שמעון בן גמליאל נישנית משנה זו. רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב בית דין. כי הוה רבן שמעון בן גמליאל התם, הוו קיימי כולי עלמא מקמיה. כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן, הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו? תק …
    אמר רבי יוחנן: בימי רבן שמעון בן גמליאל נישנית משנה זו. רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב בית דין. כי הוה רבן שמעון בן גמליאל התם, הוו קיימי כולי עלמא מקמיה. כי הוו עיילי רבי מאיר ורבי נתן, הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו. אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו? תקין הא מתניתא.
  15. Horayot 14a אמר רבי יוחנן aggada dispute scholarly excellence
    Rabbi Yohanan reports a dispute over whether encyclopedic knowledge or incisive reasoning is superior.
    אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף.

Zevachim (116)

  1. Zevachim 5b אמר רבי יוחנן halacha ruling inherited offering
    Rabbi Yohanan rules that a meal offering left to two sons is sacrificed and is not treated as jointly owned.
    למימרא דקניא להו?! והאמר רבי יוחנן: הניח מנחה לשני בניו ומת – קריבה, ואין בו שותפות. ואי סלקא דעתך קניא להו, ״נפש״ אמר רחמנא!
  2. Zevachim 5b אמר רבי יוחנן halacha ruling inherited offering
    Rabbi Yohanan rules that an animal offering left to two sons is sacrificed but cannot be exchanged through substitution.
    ולא קניא להו?! והאמר רבי יוחנן: הניח בהמה לשני בניו ומת – קריבה, ואין ממירין בה. אי אמרת בשלמא קניא להו – היינו דאין ממירין בה, דהויא להו כשותפין,
  3. Zevachim 6a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling offering ownership
    Rabbi Yohanan rules that the consecrator adds the fifth, the beneficiary effects substitution, and one donating terumah for another retains the discretionary benefit.
    והאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש מוסיף חומש, ומתכפר עושה תמורה, והתורם משלו על של חבירו – טובת הנאה שלו!
  4. Zevachim 6b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha other communal offerings
    Rabbi Yohanan transmits an incomplete teaching concerning daily offerings that the community no longer needs.
    אמר ליה רב יוסף בריה דרב שמואל לרב פפא: ומי אית ליה לרבי שמעון לב בית דין מתנה עליהן?! האמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: תמידין שלא הוצרכו לצבור –
  5. Zevachim 8b אמר רבי יוחנן halacha exegesis sacrificial intent
    Rabbi Yohanan derives from the word 'sacrifice' that the rule includes every type of offering.
    אימא שלמים אין, מידי אחרינא לא! אמר רבי אילא אמר רבי יוחנן: ״לזבח״ – לרבות כל זבח.
  6. Zevachim 9b רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrificial intent
    Rabbi Yohanan rules that an offering slaughtered for its own sake with intent to cast its blood for another purpose is invalid.
    איתמר: שחטה לשמה, לזרוק דמה שלא לשמה – רבי יוחנן אמר: פסולה, וריש לקיש אמר: כשירה.
  7. Zevachim 9b רבי יוחנן אמר halacha ruling sacrificial intent
    Rabbi Yohanan invalidates the offering because intent may extend from one rite to another, as learned from disqualifying intent.
    רבי יוחנן אמר פסולה – מחשבין מעבודה לעבודה, וילפינן ממחשבת פיגול.
  8. Zevachim 10a רבי יוחנן אמר halacha ruling idolatrous intent
    Rabbi Yohanan forbids an animal slaughtered with intent to cast its blood or burn its fat for idolatry.
    השוחט את הבהמה על מנת לזרוק דמה לעבודה זרה, ולהקטיר חלבה לעבודה זרה – רבי יוחנן אמר: אסורה; מחשבין מעבודה לעבודה, וילפינן חוץ מבפנים.
  9. Zevachim 11a אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrifice validity
    Rabbi Yohanan states that Yosef ben Honi and Rabbi Eliezer express the same legal position.
    יוסף בן חוני אומר: הנשחטין כו'. אמר רבי יוחנן: יוסף בן חוני ורבי אליעזר, אמרו דבר אחד.
  10. Zevachim 11b משמיה דרבי יוחנן halacha exegesis sacrifice status
    Rabbi Yohanan derives that offerings slaughtered for something of higher sanctity are not profaned, while those slaughtered for lower sanctity are.
    רב אשי מתני משמיה דרבי יוחנן, ורב אחא בריה דרבא מתני משמיה דרבי ינאי: מאי טעמא דשמעון אחי עזריה? דאמר קרא: ״ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה'״ – במורם מהן אין מתחללין, בנמוך מהם מתחללין.
  11. Zevachim 12a אמר רבי יוחנן halacha ruling prayer order
    Rabbi Yohanan rules that one recites the afternoon prayer before the additional prayer.
    אין; דהאמר רבי יוחנן: הלכה – מתפלל של מנחה, ואחר כך מתפלל של מוספין.
  12. Zevachim 12a אמר רבי יוחנן halacha ruling paschal offering
    Rabbi Yohanan explains that ben Beteira invalidates a paschal offering slaughtered on the morning of the fourteenth whether or not it was slaughtered for its own sake.
    אלא אמר רבי יוחנן: פוסל היה בן בתירא בפסח ששחטו בארבעה עשר שחרית, בין לשמו בין שלא לשמו, הואיל ומקצתו ראוי.
  13. Zevachim 12a אמר רבי יוחנן halacha dialogue partial consecration
    Rabbi Yohanan rules that when a partner consecrates one half of an animal and later acquires and consecrates the other half, it is sacred but may not be offered.
    אמר ליה: אין; דאמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפין – הקדיש חציה, וחזר ולקח חציה והקדישה – קדושה, ואינה קריבה.
  14. Zevachim 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling rejected offering
    Rabbi Yohanan rules that an offering set aside before its owner apostatizes remains rejected after the owner returns.
    אמר עולא אמר רבי יוחנן: אכל חלב והפריש קרבן, ונשתמד, וחזר בו – הואיל ונדחה, ידחה.
  15. Zevachim 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling rejected offering
    Rabbi Yohanan rules that an offering set aside before its owner becomes insane remains rejected after the owner recovers.
    איתמר נמי, אמר רבי ירמיה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אכל חלב והפריש קרבן, ונשתטה, וחזר ונשתפה – הואיל ונדחה, ידחה.
  16. Zevachim 14b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling blood conveyance
    Rabbi Yohanan rules that conveying sacrificial blood without walking does not constitute conveyance.
    איתמר, אמר עולא אמר רבי יוחנן: הולכה שלא ברגל – לא שמה הולכה.
  17. Zevachim 15a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling blood conveyance
    Rabbi Yohanan rules that conveying sacrificial blood without walking is invalid and cannot be corrected.
    איתמר, אמר עולא אמר רבי יוחנן: הולכה שלא ברגל – פסולה. אלמא לא אפשר לתקונה.
  18. Zevachim 17b אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly garments
    Rabbi Yohanan derives that priests possess priestly status for service only while wearing their required garments.
    מחוסר בגדים מנלן? אמר רבי אבוה אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון, דאמר קרא: ״וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו, וחבשת להם מגבעת, והיתה להם כהנה לחקת עולם״ – בזמן שבגדיהם עליהם, כהונתם עליהם; אין בגדיהם עליהם, אין כהונתם עליהם.
  19. Zevachim 19a רבי יוחנן אמר halacha dispute extra garments
    Rabbi Yohanan rules that an item counts as an extra priestly garment only when worn in the normal place of garments.
    אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא: לא שנו אלא גמי, אבל צילצול קטן – הוי יתור בגדים. ורבי יוחנן אמר: לא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים, אבל שלא במקום בגדים – לא הוי יתור.
  20. Zevachim 19a רבי יוחנן אמר halacha dispute priestly interposition
    Rabbi Yohanan rules that outside the normal place of garments an item smaller than three by three does not interpose, while an item of that size does.
    לישנא אחרינא אמרי לה, אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא: לא שנו אלא גמי, אבל צילצול קטן – חוצץ. ורבי יוחנן אמר: לא אמרו חציצה בפחות משלש על שלש – אלא במקום בגדים, אבל שלא במקום בגדים – שלש על שלש חוצצות, פחות מיכן אינה חוצצת. והיינו דרבא אמר רב חסדא.
  21. Zevachim 20a אמר רבי יוחנן halacha other laver water
    Rabbi Yohanan transmits Ilfa's question whether overnight disqualification applies to laver water when it does not apply to the sanctification of hands and feet.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: בעי אילפא, לדברי האומר אין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים – מי כיור מהו שיפסלו? מי אמרינן: הני למאי – לקידוש ידים ורגלים, קידוש ידים ורגלים גופייהו לא פסיל בהו לינה; או דלמא, כיון דקדוש להו בכלי שרת – מיפסלי?
  22. Zevachim 20a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling laver water
    Rabbi Yohanan reports Ilfa's conclusion that the same dispute applies to both the laver water and the sanctification of hands and feet.
    כי אתא רבין אמר רבי ירמיה אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן, הדר פשיט אילפא: כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו.
  23. Zevachim 20a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dialogue laver water
    Rabbi Yohanan teaches in Ilfa's name that an unsunken laver may sanctify for the night service but not on the following day.
    אמר לפניו רבי יצחק בר ביסנא: רבי, אתה אומר כן?! אלא הכי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן [משמיה דאילפא]: כיור שלא שקעו מבערב – מקדש ממנו לעבודת לילה, ולמחר אינו מקדש.
  24. Zevachim 20a אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly washing
    Rabbi Yohanan rules that a priest who sanctified his hands and feet for removing the ashes need not sanctify them again the next day.
    אמר רבי יוחנן: קידש ידיו ורגליו לתרומת הדשן – למחר אינו צריך לקדש, שכבר קידש מתחילת עבודה.
  25. Zevachim 20b רבי יוחנן אמר halacha dispute red heifer
    Rabbi Yohanan rules that sanctification for the red heifer may be performed outside, with a non-sacred vessel, and even with an earthenware measure.
    תא שמע: פרה – רבי חייא בר יוסף אמר: מקדש בכלי שרת בפנים, ויוצא. ורבי יוחנן אמר: אפילו בחוץ, ואפילו בכלי חול, ואפילו במקידה של חרס!
  26. Zevachim 20b רבי יוחנן אמר halacha dispute red heifer
    Rabbi Yohanan rules that sanctification for the red heifer may be performed outside, with a non-sacred vessel, and even with an earthenware measure.
    תא שמע: פרה – רבי חייא ברבי יוסף אמר: מקדש בכלי שרת בפנים, ויוצא. ורבי יוחנן אמר: אפילו בחוץ, ואפילו בכלי חול, ואפילו במקידה של חרס.
  27. Zevachim 21a רבי יוחנן אמר halacha dispute laver service
    Rabbi Yohanan rules that once the laver has been submerged it may not be raised again.
    רב חסדא אמר: אף למתירין אין נפסלין אלא בעמוד השחר, כאברין. ורבי יוחנן אמר: כיור כיון ששקעו – שוב אין מעלהו.
  28. Zevachim 21a אמר רבי יוחנן halacha ruling laver service
    Rabbi Yohanan teaches in Ilfa's name that an unsunken laver may sanctify for the night service but not on the following day.
    למימרא דלעבודת לילה נמי לא חזי?! והאמר רבי אסי, אמר רבי יוחנן משמיה דאילפא: כיור שלא שקעו מבערב – מקדש ממנו לעבודת לילה, ולמחר אינו מקדש!
  29. Zevachim 21b אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly washing
    Rabbi Yohanan rules that one who sanctified his hands for removing the ashes need not sanctify them again the next day.
    והאמר רבי יוחנן: קידש ידיו לתרומת הדשן – למחר אין צריך לקדש, שכבר קידש מתחילת עבודה.
  30. Zevachim 22a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling mikveh water
    Rabbi Yohanan rules that replacing successive se'ah measures in an exact forty-se'ah ritual bath remains valid up to replacing its majority.
    אמר רב פפא: למעוטי נתן סאה ונטל סאה. דתנן: מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות; נתן סאה ונטל סאה – הרי זה כשר. ואמר רב יהודה בר שילא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: עד רובו.
  31. Zevachim 22b אמר רבי יוחנן halacha dispute laver water
    Rabbi Yohanan reports a dispute whether laver water must be spring water or may be any other water.
    תנאי היא. דאמר רבי יוחנן: מי כיור – רבי ישמעאל אומר: מי מעין הן, וחכמים אומרים: שאר מימות הן.
  32. Zevachim 24b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis right hand
    Rabbi Yohanan teaches that every sacrificial instruction mentioning both a finger and priesthood requires the right hand.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שנאמר אצבע וכהונה – אינה אלא ימין.
  33. Zevachim 25b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling blood collection
    Rabbi Yochanan rules that the veins must be positioned within the open space of the receiving vessel.
    ורידין לתוך הכלי. איתמר נמי, אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: ורידין צריך שיראו אויר כלי.
  34. Zevachim 25b אמר רבי יוחנן halacha exegesis ritual immersion
    Rabbi Yochanan, citing Rabbi Yose bar Abba, derives from the verse that a mikveh must come into being through purity.
    מנא הני מילי? דאמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בר אבא, אמר קרא: ״אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור״ – הוייתן על ידי טהרה תהא.
  35. Zevachim 25b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya halacha ruling vessel airspace
    Rabbi Yochanan rules that the airspace of a vessel has the legal status of the vessel itself.
    אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: זאת אומרת, אויר כלי ככלי דמי.
  36. Zevachim 25b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha story flowing water
    Rabbi Yochanan teaches that the mishnah follows Rabbi Tzadok's testimony that flowing water channeled through walnut leaves is valid, as the sages ruled in an actual case.
    ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מעדותו של רבי צדוק נישנית משנה זו; דתנן: העיד רבי צדוק על הזוחלין שקילחן בעלי אגוזין – שהן כשירין; זה היה מעשה באוהלייא, ובא מעשה לפני חכמים בלשכת הגזית, והכשירו.
  37. Zevachim 27a רבי יוחנן אמר halacha ruling blood application
    Rabbi Yochanan rules that both cases involve silent application, that application in the wrong place is not equivalent to the proper place, and that the cases differ according to whether lifeblood remains.
    רבי יוחנן אמר: אידי ואידי שנתן בשתיקה, ושלא במקומו לאו כמקומו דמי. והא דאיכא דם הנפש, הא דליכא דם הנפש.
  38. Zevachim 27a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha dispute blood collection
    Rabbi Yochanan teaches that all agree properly placed blood is not recollected after improper application, while Rabbi Yose and Rabbi Shimon dispute recollection when blood intended above was placed below or vice versa.
    סבר לה כמאן דאמר לא יאספנו. דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: הכל מודים בניתנין למעלה שנתנן למעלה, למטה שנתנן למטה; שלא כמצותן – לא יאספנו. לא נחלקו אלא בניתנין למעלה שנתנן למטה, למטה שנתנן למעלה – שרבי יוסי אומר: לא יאספנו, ורבי שמעון אומר: יאספנו.
  39. Zevachim 28b אמר רבי יוחנן halacha exegesis sacrificial leftovers
    Rabbi Yochanan uses a verbal analogy between occurrences of 'holy' to identify the verse's subject as sacrificial leftovers.
    אלא אמר רבי יוחנן, תני זבדי בר לוי: אתיא ״קדש״–״קדש״; כתיב הכא: ״את קדש ה' חלל ונכרתה״, וכתיב התם: ״ושרפת את הנותר באש וגו'״; מה להלן נותר, אף כאן נותר.
  40. Zevachim 29b רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrificial intent
    Rabbi Yochanan disputes Ilfa and holds that the disagreement over combined intentions applies even within a single sacrificial service.
    גמ' אמר אילפא: מחלוקת בשתי עבודות; אבל בעבודה אחת – דברי הכל עירוב מחשבות הוי. ורבי יוחנן אמר: אף בעבודה אחת מחלוקת.
  41. Zevachim 30b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue conditional intent
    Rabbi Yochanan is quoted as teaching that Rabbi Meir and Rabbi Yose do not disagree when their positions directly coincide.
    אמר ליה אביי, והא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כי מגעת להו רבי מאיר ורבי יוסי בהדי הדדי, לא פליגי!
  42. Zevachim 30b אמר רבי יוחנן halacha ruling conditional intent
    Rabbi Yochanan teaches that all agree a second designation does not take effect when stated sequentially, but does take effect when the first is made conditional upon it.
    דאמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: הכל מודים היכא דאמר ״תחול זו ואחר כך (אמר) תחול זו״ – דברי הכל לא חיילא; ״לא תחול זו אלא אם כן חלה זו״ – דברי הכל חיילא;
  43. Zevachim 32b רבי יוחנן אמר halacha exegesis temple entry
    Rabbi Yochanan teaches that Torah law contains no prohibition even by positive command and explains that the 'new courtyard' reflects a later decree barring one who immersed that day from the Levite camp.
    ורבי יוחנן אמר: דבר תורה – אפילו עשה אין בו. שנאמר: ״ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית ה' לפני החצר החדשה״ – מאי ״חצר החדשה״? אמר רבי יוחנן: שחידשו בה דברים (הרבה), ואמרו: טבול יום אל יכנס למחנה לויה.
  44. Zevachim 33b רבי יוחנן אמר halacha dispute touching sancta
    Rabbi Yochanan rules that an impure person who touches consecrated food is not flogged because the cited prohibition refers to terumah.
    דאיתמר: טמא שנגע בקודש – ריש לקיש אמר: לוקה, רבי יוחנן אמר: אינו לוקה. ריש לקיש אמר לוקה – ״בכל קדש לא תגע״. ורבי יוחנן אמר אינו לוקה – ההוא בתרומה כתיב.
  45. Zevachim 33b רבי יוחנן אמר halacha exegesis eating sancta
    Rabbi Yochanan cites Bardela's verbal analogy to derive both punishment and warning for the offense from the law of entering the Temple while impure.
    רבי יוחנן אמר: תני ברדלא, אתיא ״טומאתו״–״טומאתו״ מביאת מקדש; מה להלן ענש והזהיר, אף כאן ענש והזהיר.
  46. Zevachim 34a רבי יוחנן אמר halacha dispute eating sancta
    Rabbi Yochanan rules that an impure person who eats sacrificial meat before its blood is sprinkled is not flogged.
    ואכתי מיבעי ליה לטמא שאכל בשר קודש לפני זריקה! דאתמר: טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה – ריש לקיש אמר: לוקה, ורבי יוחנן אמר: אינו לוקה.
  47. Zevachim 34a רבי יוחנן אמר halacha dispute eating sancta
    Rabbi Yochanan rules that an impure person is not flogged for eating sacrificial meat before the blood is sprinkled because the relevant verse applies only afterward.
    ריש לקיש אמר לוקה – ״בכל קדש לא תגע״, לא שנא לפני זריקה ולא שנא לאחר זריקה. רבי יוחנן אמר אינו לוקה – כדתני ברדלא: אתיא ״טומאתו״–״טומאתו״, וכי כתב ההוא – לאחר זריקה.
  48. Zevachim 34a רבי יוחנן אמר halacha dispute eating sancta
    Rabbi Yochanan rules that an impure person who eats sacrificial meat before its blood is sprinkled is not flogged, in a dispute that Abaye limits to bodily impurity.
    גופא – טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה, ריש לקיש אמר: לוקה, רבי יוחנן אמר: אינו לוקה. אמר אביי: מחלוקת בטומאת הגוף, אבל בטומאת בשר – דברי הכל לוקה.
  49. Zevachim 34a רבי יוחנן אמר halacha dispute altar offerings
    Rabbi Yochanan rules that one who places parts of an impure animal on the altar is not flogged because a prohibition inferred from a positive command does not incur lashes.
    איתמר: המעלה אברי בהמה טמאה על גבי המזבח – ריש לקיש אמר: לוקה, רבי יוחנן אמר: אינו לוקה. ריש לקיש אמר לוקה – טהורה אין, טמאה לא, ולאו הבא מכלל עשה לוקין עליו. ורבי יוחנן אמר אין לוקין עליו – לאו הבא מכלל עשה אין לוקין עליו.
  50. Zevachim 34a רבי יוחנן אמר halacha dispute altar offerings
    Rabbi Yochanan rules that offering parts of a non-domesticated animal on the altar violates a positive command.
    אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא, אסברה לך: באברי בהמה טמאה – דכולי עלמא לא פליגי. כי פליגי – בחיה; והכי איתמר: רבי יוחנן אמר: עובר בעשה, ריש לקיש אמר: אינו עובר בולא כלום.
  51. Zevachim 34a רבי יוחנן אמר halacha dispute altar offerings
    Rabbi Yochanan rules that offering a non-domesticated animal on the altar violates the positive command specifying a domesticated animal.
    רבי יוחנן אמר עובר בעשה – בהמה אין, חיה לא. ריש לקיש אמר אינו עובר עליו בולא כלום – ההוא למצוה.
  52. Zevachim 35b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling sacrificial blemishes
    Rabbi Yochanan teaches that Rabbi Akiva validates only eye-membrane blemishes, because they are valid in birds, and only when consecration preceded the blemish.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא הכשיר רבי עקיבא אלא בדוקין שבעין, הואיל וכשירים בעופות. והוא שקדם הקדישה את מומה.
  53. Zevachim 38b אמר רבי יוחנן halacha ruling blood applications
    Rabbi Yochanan rules that the three additional blood applications of sin offerings are not performed at night, may be performed after the owner's death, and incur liability when offered outside.
    אמר רבי יוחנן: שלש מתנות שבחטאות – אינן באות בלילה, ובאות לאחר מיתה, והמעלה מהן בחוץ חייב.
  54. Zevachim 43b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling altar purification
    Rabbi Yochanan rules that the prohibitions on piggul, leftover sacrificial meat, and impure sacrificial meat lapse when the items are placed on the altar.
    אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הפיגול והנותר והטמא שהעלן לגבי מזבח – פקע איסור מהן. אמר רב חסדא: מרי דיכי; מזבח – מקוה טהרה?! אמר רבי זירא: שמשלה בהן האור.
  55. Zevachim 46a רבי יוחנן אמר halacha exegesis misuse of sancta
    Rabbi Yochanan derives from the word 'it' that just as misuse does not apply after atonement, it does not apply before atonement.
    רבי יוחנן אמר, אמר קרא: ״הוא״ – הוא לפני כפרה כלאחר כפרה; מה אחר כפרה אין בו מעילה, אף לפני כפרה אין בו מעילה.
  56. Zevachim 46a אמר רבי יוחנן halacha other peace offerings
    Rabbi Yochanan asks why the Torah states three penalties of excision concerning peace offerings.
    אמר רבי יוחנן: שלשה כריתות בשלמים למה?
  57. Zevachim 49b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal derivation
    Rabbi Yochanan teaches that a law derived from another derived law may teach elsewhere throughout the Torah, but not in sacrificial law.
    אמר רבי יוחנן: בכל התורה כולה למידין למד מלמד, חוץ מן הקדשים – שאין דנין למד מלמד.
  58. Zevachim 52b אמר רבי יוחנן halacha ruling residual blood
    Rabbi Yochanan teaches that Rabbi Nechemya's ruling follows the view that the pouring of residual blood is indispensable.
    אטו רבי יוחנן לית ליה הא סברא?! והאמר רבי יוחנן: תנא רבי נחמיה כדברי האומר שירים מעכבין!
  59. Zevachim 56b רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrificial intent
    Rabbi Yochanan rules that intent to consume a sacrifice on the night before the third day invalidates it because it has already become unfit for eating.
    איתמר: המחשב לאור שלישי – חזקיה אמר: כשר, רבי יוחנן אמר: פסול. חזקיה אמר כשר – דהא לא אינתיק לשריפה; רבי יוחנן אמר פסול – דהא אידחי ליה מאכילה.
  60. Zevachim 56b רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrificial leftovers
    Rabbi Yochanan rules that one who eats sacrificial meat on the night before the third day is liable because it has already become unfit for eating.
    האוכל לאור שלישי – חזקיה אמר: פטור, דלא אינתיק לשריפה; רבי יוחנן אמר: חייב, דהא אידחי ליה מאכילה.
  61. Zevachim 58a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling altar location
    Rabbi Yochanan reports Rabbi Yose's view that the entire altar stands in the northern part of the Temple courtyard.
    גמ' אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: אומר היה ר' יוסי, כוליה מזבח בצפון קאי. ומאי ״כאילו״? מהו דתימא בעינן ״על ירך״ – וליכא; קא משמע לן.
  62. Zevachim 58a משמיה דרבי יוחנן halacha dialogue sacrifice location
    Rabbi Yochanan is quoted as teaching that Rabbi Yose son of Rabbi Yehudah agrees that animals slaughtered on the ground opposite the relevant altar areas are invalid.
    וכי תימא הכי נמי; והא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן: מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן כנגדן בקרקע – פסולה!
  63. Zevachim 58a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha ruling sacrifice location
    Rabbi Yochanan teaches that Rabbi Yose son of Rabbi Yehudah agrees that sacrifices slaughtered on the ground opposite the relevant altar areas are invalid.
    גופא – אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן כנגדן בקרקע – פסולות. אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: מאי כנגדן בקרקע? אילימא אמה יסוד אמה סובב – האי גופיה מזבח הוא! ועוד, מאי ״כנגדן בקרקע״?
  64. Zevachim 59a רבי יוחנן אמר halacha dispute rejected offerings
    Rabbi Yochanan rules that both offerings are invalid because living animals can acquire permanently rejected status.
    ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה פסולין. במאי פליגי? רב סבר: בעלי חיים אינן נדחים, ורבי יוחנן סבר: בעלי חיים נידחין.
  65. Zevachim 62a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha other altar restoration
    Rabbi Yochanan teaches that three prophets returned from exile to testify about the altar, its location, and the permissibility of offering sacrifices without a Temple building.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה – אחד שהעיד להם על המזבח, ואחד שהעיד להם על מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית.
  66. Zevachim 63a אמר רבי יוחנן halacha exegesis sacrifice location
    Rabbi Yochanan derives that peace offerings slaughtered inside the Sanctuary are valid, since the subordinate area cannot be stricter than the primary one.
    אמר רבי יוחנן: שלמים ששחטן בהיכל – כשרים, שנאמר: ״ושחטו (אותו) פתח אהל מועד״ – ולא יהא טפל חמור מן העיקר.
  67. Zevachim 64a רבי יוחנן אמר halacha ruling altar procedure
    Rabbi Yochanan explains that a bird burnt offering is placed on the eastern side when numerous because that side is near the ash depository.
    מלמעלה: ניסוך המים, והיין, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח. מאי טעמא? רבי יוחנן אמר: מפני שקרובה מבית הדשן.
  68. Zevachim 64a אמר רבי יוחנן aggada maxim priestly strength
    Rabbi Yochanan marvels at the priests' strength, noting that they sometimes throw even a bird's light crop and feathers more than thirty cubits.
    אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כחן של כהנים – שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה, פעמים שהכהן זורקן יותר משלשים אמה.
  69. Zevachim 64a אמר רבי יוחנן halacha ruling altar procedure
    Rabbi Yochanan explains that libations are protected from smoke and bird burnt offerings from dying in the smoke.
    כל העולים למזבח, מאי טעמא? אמר רבי יוחנן: נסכים – שמא יתעשנו, ועולת העוף – שמא תמות בעשן.
  70. Zevachim 64a אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yochanan is introduced as speaking, but the supplied passage preserves none of his statement.
    אמר רבי יוחנן:
  71. Zevachim 67a אמר רבי יוחנן halacha dialogue bird offerings
    Rabbi Yochanan, citing Rabbi Bena'a, states that the presented formulation is precisely the arrangement of the mishnah.
    אי הכי, חטאת העוף נמי – שעשאה למעלה כמעשה העולה; מכי מליק בה סימן אחד, תימשך ותהוי עולת העוף! וכי תימא הכי נמי, והא אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: כך היא הצעה של משנה! מאי, לאו כך היא הצעה – ותו לא?
  72. Zevachim 68b רבי יוחנן אמר halacha ruling bird impurity
    Rabbi Yochanan rules that slaughter by a non-priest does not cause impurity in the throat, whereas slaughter with a knife does.
    ורבי יוחנן אמר: זר אין מטמא אבית הבליעה, סכין מטמא אבית הבליעה.
  73. Zevachim 70b אמר רבי יוחנן halacha dispute animal impurity
    Rabbi Yochanan teaches that Rabbi Meir declares only unblemished animals pure, not blemished ones.
    אמר רבי יוחנן: לא טיהר רבי מאיר אלא בתמימין, אבל בבעלי מומין לא. ורבי אלעזר אמר: אפילו בבעלי מומין. איתמר נמי, אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין, ואפילו באווזין ותרנגולין.
  74. Zevachim 72b רבי יוחנן אמר halacha dispute counted items
    Rabbi Yochanan reads the mishnah as referring to an item that is ordinarily counted, rather than every item that is ordinarily counted.
    ואיתמר עלה, רבי יוחנן אמר: ״את שדרכו למנות״ שנינו, רבי שמעון בן לקיש אומר: ״כל שדרכו למנות״ שנינו.
  75. Zevachim 78a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling blood mixtures
    Rabbi Yochanan rules that the stated law applies when water falls into blood, but when blood falls into water each successive amount is nullified.
    גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שנפלו מים לתוך דם, אבל נפל דם לתוך מים – ראשון ראשון בטל.
  76. Zevachim 81a אמר רבי יוחנן attribution uncertain: or Rabbi Elazar ben Pedat halacha dispute blood application
    Rabbi Yochanan maintains that the disagreement still applies even to the final applications of a sin offering and burnt offering.
    וכן אמר רבי שמעון: לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה, אבל סוף חטאת ועולה – דברי הכל מקום עולה מקום שירים. אמר רבי יוחנן, ואיתימא רבי אלעזר: עדיין היא מחלוקת.
  77. Zevachim 84b אמר רבי יוחנן halacha ruling outside offering
    Rabbi Yochanan rules that one who slaughters an animal inside the Temple at night and offers it outside is liable.
    אמר רבי יוחנן: השוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ – חייב,
  78. Zevachim 85b בעי רבי יוחנן halacha other altar status
    Rabbi Yochanan asks whether portions of lesser-sacred offerings placed on the altar before their blood is sprinkled must be taken down.
    אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן, ירדו או לא ירדו?
  79. Zevachim 85b בעי רבי יוחנן halacha dialogue misuse of sancta
    Rabbi Yochanan asks whether portions of lesser-sacred offerings placed on the altar before blood application are subject to misuse, and concludes that they remain on the altar but are not subject to misuse.
    רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן, יש בהן מעילה או לא? אמר ליה רבי אמי: ותיבעי לך ירידה! אמר ליה: ירידה לא קא מיבעיא לי – דנעשו לחמו של מזבח; כי קמיבעיא לי – מעילה. ופשיט הכי: לא ירדו, ואין בהן מעילה.
  80. Zevachim 85b אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrificial blemishes
    Rabbi Yochanan teaches that Rabbi Akiva validates only eye-membrane blemishes when consecration preceded the blemish and concedes that a female burnt offering is not validated.
    אמר רבי יוחנן: לא הכשיר רבי עקיבא אלא בדוקין שבעין, הואיל וכשרים בעופות. והוא שקדם הקדשן את מומן. ומודה רבי עקיבא בעולת נקבה, דכשקדם מומה להקדשה דמיא.
  81. Zevachim 86b אמר רבי יוחנן halacha exegesis altar burning
    Rabbi Yochanan interprets 'until morning' as assigning the first morning to the night's sacrificial burning.
    אלא אמר רבי יוחנן: ממשמע שנאמר ״כל הלילה״ – איני יודע שעד הבקר? מה תלמוד לומר ״עד בקר״? תן בקר לבקרו של לילה.
  82. Zevachim 88a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling vessel sanctification
    Rabbi Yochanan rules that successive additions become consecrated one by one when the person intends to add more.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין דעתו להוסיף, אבל דעתו להוסיף – ראשון ראשון קודש.
  83. Zevachim 89b רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrificial meat
    Rabbi Yochanan rules that lesser-sacrifice meat taken out before the blood was sprinkled remains valid.
    נימא מסייע ליה: בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים – רבי יוחנן אמר: כשר, ריש לקיש אמר: פסול.
  84. Zevachim 89b רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrificial meat
    Rabbi Yochanan rules that lesser-sacrifice meat taken out early is valid because it is ultimately destined to leave.
    רבי יוחנן אמר כשר – הואיל וסופו לצאת, ריש לקיש אמר פסול – עדיין לא הגיע זמנו לצאת. עד כאן לא פליגי – אלא בבשר, אבל באימורין לא!
  85. Zevachim 91a אמר רבי יוחנן halacha ruling prayer order
    Rabbi Yochanan rules that a person recites the afternoon prayer before the additional prayer.
    תא שמע, דאמר רבי יוחנן: הלכה – מתפלל אדם של מנחה, ואחר כך של מוספין! אטו שבת לתפלת מוספין אהנאי, לתפלת מנחה לא אהנאי?!
  86. Zevachim 91a אמר רבי יוחנן halacha ruling prayer order
    Rabbi Yochanan rules that a person recites the afternoon prayer before the additional prayer.
    תא שמע, דאמר רבי יוחנן: הלכה, מתפלל אדם של מנחה ואחר כך של מוספין! הכא נמי, כיון דמטי זמן תפלת מנחה – כמאן דשחיטי תרוייהו דמי.
  87. Zevachim 97a אמר רבי יוחנן halacha exegesis vessel scouring
    Rabbi Yochanan, citing Abba Yose ben Abba, derives that one waits until the eating period ends before scouring and rinsing a sacrificial vessel.
    מנהני מילי? אמר רבי יוחנן משום אבא יוסי בן אבא: כתיב ״ומרק ושטף״, וכתיב ״כל זכר בכהנים יאכל״. הא כיצד? ממתין לה עד זמן אכילה, והדר עביד לה מריקה ושטיפה.
  88. Zevachim 99a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha ruling ritual immersion
    Rabbi Yochanan distinguishes between a case in which the person immersed and one in which the person did not.
    אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: לא קשיא; כאן בשטבל, כאן בשלא טבל.
  89. Zevachim 99a אמר רבי יוחנן halacha ruling purification
    Rabbi Yochanan rules that one who diverted attention from purity requires sprinkling on the third and seventh days.
    היסח הדעת – שלישי ושביעי בעי; דאמר רבי יוסטאי ברבי מתון אמר רבי יוחנן: היסח הדעת – צריך הזאה שלישי ושביעי!
  90. Zevachim 99b אמר רבי יוחנן halacha dialogue terumah purity
    Rabbi Yochanan, citing Rabbi, rules that one who eats third-degree terumah may not eat terumah but may touch it.
    איגלגל מילתא, ומטאי לקמיה דרבי אבא בר ממל. אמר להו, לא שמיע להו הא דאמר רבי יוחנן אמר רבי: האוכל שלישי של תרומה – אסור לאכול ומותר ליגע?
  91. Zevachim 102a רבי יוחנן אמר aggada exegesis confronting rulers
    Rabbi Yochanan interprets God's command as telling Moses that Pharaoh is wicked and must be confronted boldly.
    ומי אמר ריש לקיש הכי?! והכתיב: ״ונצבת לקראתו על שפת היאר״, ואמר ריש לקיש: מלך הוא והסביר לו פנים, ורבי יוחנן אמר: רשע הוא והעיז פניך בו! איפוך.
  92. Zevachim 102a רבי יוחנן אמר aggada exegesis honoring rulers
    Rabbi Yochanan cites Elijah running before Ahab as the scriptural source for showing honor to a king.
    רבי יוחנן אמר מהכא: ״ויד ה' היתה אל אליהו, וישנס מתניו וירץ לפני אחאב״.
  93. Zevachim 102b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling sacred thoughts
    Rabbi Yochanan rules that sacred contemplation is permitted everywhere except a bathhouse and a privy.
    והיכי עביד הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום מותר להרהר, חוץ ממרחץ ומבית הכסא! לאונסו שאני.
  94. Zevachim 104a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling blemished offering
    Rabbi Yochanan rules like Rabbi Akiva, limited to a blemish that an expert has declared permissible.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי עקיבא. ואף רבי עקיבא לא אמר אלא כשהתירו מומחה, אבל לא התירו מומחה – לא.
  95. Zevachim 104b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute temple geography
    Rabbi Yochanan identifies Birah as the name of a particular place on the Temple Mount.
    גמ' מאי בירה? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מקום יש בהר הבית, ו״בירה״ שמו. וריש לקיש אמר: כל הבית כולו קרוי ״בירה״, שנאמר: ״(ואל) הבירה אשר הכינותי״.
  96. Zevachim 107a רבי יוחנן אמר halacha exegesis outside offerings
    Rabbi Yochanan derives by a shared word that the passage concerns offerings burned outside the Temple.
    רבי יוחנן אמר: אתיא הבאה–הבאה; מה להלן מוקטרי חוץ, אף כאן מוקטרי חוץ.
  97. Zevachim 107b רבי יוחנן אמר halacha dispute outside offerings
    Rabbi Yochanan rules that one who offers a sacrifice outside the Temple in the present era is liable.
    איתמר: המעלה בזמן הזה – רבי יוחנן אמר: חייב, ריש לקיש אמר: פטור.
  98. Zevachim 107b רבי יוחנן אמר halacha dispute temple sanctity
    Rabbi Yochanan holds that the Temple's initial sanctification applied both then and for the future, making an outside offering today liable.
    רבי יוחנן אמר חייב – קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא. ריש לקיש אמר פטור – קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא.
  99. Zevachim 107b רבי יוחנן אמר halacha dispute offering measure
    Rabbi Yochanan rules that one is liable when an offered piece and its bone together comprise an olive's bulk.
    איתמר: המעלה ואין בו כזית, ועצם משלימו לכזית – רבי יוחנן אמר: חייב, ריש לקיש אמר: פטור.
  100. Zevachim 107b רבי יוחנן אמר halacha dispute offering measure
    Rabbi Yochanan holds that material attached to an offering counts as the offering itself for liability.
    רבי יוחנן אמר חייב – חיבורי עולין כעולין דמי. ריש לקיש אמר פטור – חיבורי עולין לאו כעולין דמו.
  101. Zevachim 108b רבי יוחנן אמר halacha ruling outside offerings
    Rabbi Yochanan explains that the dispute concerns one limb, while everyone agrees that offering several limbs outside incurs liability for each limb.
    ורבי יוחנן אמר: מחלוקת באבר אחד – דמר סבר: מוקטרי פנים שחסרו (והעלו) [והעלן] בחוץ – חייב, ומר סבר – פטור; אבל בארבעה וחמשה איברין – דברי הכל חייב על כל אבר ואבר.
  102. Zevachim 108b אמר רבי יוחנן halacha exegesis outside offerings
    Rabbi Yochanan grounds Rabbi Shimon's position in the verse describing Manoah offering on the rock.
    אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי שמעון? דכתיב: ״ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה'״.
  103. Zevachim 110a רבי יוחנן אמר halacha ruling outside offerings
    Rabbi Yochanan explains that even without turning the pieces over, liability follows Rabbi Shimon's rule that offering upon a rock is sufficient.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא שלא הפכן; והא מני – רבי שמעון היא, דאמר: אפילו העלה על הסלע – חייב.
  104. Zevachim 110b אמר רבי יוחנן halacha exegesis water libation
    Rabbi Yochanan, citing Rabbi Menachem of Yodfat, explains that Rabbi Elazar follows Rabbi Akiva in treating the water libation as biblical law.
    רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג [בחג] בחוץ. אמר רבי יוחנן משום רבי מנחם יודפאה: רבי אלעזר – בשטת רבי עקיבא רבו אמרה, דאמר: ניסוך המים דאורייתא. דתניא, רבי עקיבא אומר: ״ונסכיה״ – בשני ניסוכים הכתוב מדבר, אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין.
  105. Zevachim 110b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling sinai traditions
    Rabbi Yochanan transmits that the ten saplings, willow rite, and water libation are laws given to Moses at Sinai.
    אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי; דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן: עשר נטיעות, ערבה וניסוך המים – הלכה למשה מסיני.
  106. Zevachim 111a אמר רבי יוחנן halacha ruling blood remnants
    Rabbi Yochanan identifies Rabbi Nechemya's teaching as following the view that the remaining blood is indispensable.
    אמר רבי יוחנן: [תנא] רבי נחמיה כדברי האומר שיריים מעכבין.
  107. Zevachim 113a אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrifice location
    Rabbi Yochanan explains the case as one in which the animal was slaughtered inside Jerusalem's wall.
    אלא אמר רבי יוחנן: כגון ששחטה לפנים מן חומת ירושלים.
  108. Zevachim 113a רבי יוחנן אומר halacha dispute red heifer
    Rabbi Yochanan rules that slaughtering the red heifer away from opposite the Temple entrance invalidates it.
    מה הזאתה כנגד הפתח, אף שחיטתה כנגד הפתח. וכי תימא דלא מקיש, והא אתמר: שחטה שלא כנגד הפתח – רבי יוחנן אומר: פסולה – ״ושחט... והזה״. ריש לקיש אמר: כשרה – ״אל מחוץ למחנה ושחט״.
  109. Zevachim 113a רבי יוחנן אמר halacha dispute red heifer
    Rabbi Yochanan rules that burning the red heifer away from opposite the Temple entrance invalidates it.
    ואיתמר נמי, שרפה שלא כנגד הפתח – רבי יוחנן אמר: פסולה, ורבי אושעיא אמר: כשרה. רבי יוחנן אמר פסולה – ״ושרף... והזה״.
  110. Zevachim 113b אמר רבי יוחנן aggada other flood survival
    Rabbi Yochanan says that the creature placed the tip of its nose into the ark.
    אמר רבי יוחנן: ראשו הכניסו לתיבה. והאמר מר: מרבעתא דרישא פרסא ופלגא! אלא ראש חוטמו הכניסו לתיבה.
  111. Zevachim 113b אמר רבי יוחנן aggada dialogue flood geography
    Rabbi Yochanan says that the Flood did not descend upon the Land of Israel.
    והא אמר רבי יוחנן: לא ירד מבול לארץ ישראל! לדברי ריש לקיש קאמר.
  112. Zevachim 113b רבי יוחנן אמר aggada exegesis flood dead
    Rabbi Yochanan explains that Shinar received its name because all who died in the Flood were shaken out there.
    ולרבי שמעון [בן לקיש] – נהי נמי דירד מבול לארץ ישראל; והא לא פש! דאמר ריש לקיש: למה נקרא שמה ״מצולה״? שכל מתי מבול נצטללו שם. ורבי יוחנן אמר: למה נקרא שמה ״שנער״? שכל מתי מבול ננערו שם. אי אפשר דלא אידבקו.
  113. Zevachim 115b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis divine judgment
    Rabbi Yochanan interprets the verse to teach that when God judges His holy ones, He is feared, exalted, and praised.
    והיינו דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״נורא אלהים ממקדשך״? אל תיקרי ״ממקדשך״ אלא ״ממקודשיך״ – בשעה שעושה הקדוש ברוך הוא דין בקדושיו, מתיירא ומתעלה ומתהלל.
  114. Zevachim 118a אמר רבי יוחנן halacha ruling purification
    Rabbi Yochanan, citing Rabbi Bena'a, rules that an uncircumcised man may receive purification sprinkling.
    מיבעי ליה לכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: ערל – מקבל הזאה.
  115. Zevachim 118a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis shiloh sanctuary
    Rabbi Yochanan derives the character of the Shiloh sanctuary from verses calling it both God's house and a tent.
    באו לשילה וכו'. מנא הני מילי? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כתוב אחד אומר: ״ותבאהו בית ה' שילה״, וכתוב אחד אומר: ״ויטש (את) משכן שילה אהל שכן באדם״, וכתיב ״וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר״.
  116. Zevachim 120a רבי יוחנן אמר halacha dispute private altar
    Rabbi Yochanan rules that a burnt offering on a private altar requires skinning and dismemberment.
    איתמר: עולת במת יחיד – רב אמר: אין טעונה הפשט וניתוח, ורבי יוחנן אמר: טעונה הפשט וניתוח. וקא מיפלגי בדרבי יוסי הגלילי – דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: עולה שהקריבו ישראל במדבר – אין טעונה הפשט וניתוח; שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך.

Menachot (114)

  1. Menachot 7a אמר רבי יוחנן halacha ruling service vessels
    Rabbi Yochanan rules that sacred service vessels consecrate their contents only intentionally.
    אמר רבי יוחנן, זאת אומרת: כלי שרת אין מקדשין אלא מדעת.
  2. Menachot 7b רבי יוחנן אמר halacha dispute high priest offering
    Rabbi Yochanan rules that the High Priest's griddle-cake offering cannot be consecrated in halves.
    ומי אמר רבי אלעזר הכי? והא איתמר: חביתי כהן גדול – רבי יוחנן אמר: אינה קדושה לחצאין, רבי אלעזר אמר: מתוך שקרבה לחצאין, קדושה לחצאין.
  3. Menachot 8a רבי יוחנן אמר halacha dispute high priest offering
    Rabbi Yochanan rules that the High Priest's griddle-cake offering must first be brought whole and only afterward divided.
    גופא: חביתי כהן גדול, רבי יוחנן אמר: אינה קדושה לחצאין, ורבי אלעזר אמר: מתוך שקרבה לחצאין, קדושה לחצאין. אמר רבי אחא: מאי טעמא דרבי יוחנן? אמר קרא: ״מנחה מחציתה״, הביא מנחה ואחר כך חציהו.
  4. Menachot 8a אמר רבי יוחנן halacha dispute meal offering
    Rabbi Yochanan rules that a separated half-tenth of an ephah becomes consecrated when the owner intends to add the remainder.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא איתמר: הפריש חצי עשרון, ודעתו להוסיף – רב אמר: אינו קדוש, ורבי יוחנן אמר: קדוש. ואם איתא, לילף מחביתין!
  5. Menachot 8a אמר רבי יוחנן halacha exegesis peace offerings
    Rabbi Yochanan rules that peace offerings slaughtered inside the Sanctuary are valid because the subordinate place cannot be stricter than the primary one.
    וכי תימא, רבי יוחנן מילתא ממילתא לא יליף, והאמר רבי יוחנן: שלמים ששחטן בהיכל כשירין, דכתיב: ״ושחטו פתח אהל מועד״, שלא יהא טפל חמור מעיקר.
  6. Menachot 8b אמר רבי יוחנן halacha exegesis peace offerings
    Rabbi Yochanan derives that peace offerings slaughtered inside the Sanctuary are valid because the subordinate place cannot be stricter than the primary one.
    גופא, אמר רבי יוחנן: שלמים ששחטן בהיכל – כשרין, שנאמר: ״ושחטו פתח אהל מועד״, ולא יהא טפל חמור מן העיקר.
  7. Menachot 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute meal offering
    Rabbi Yochanan rules that a meal offering mixed outside the courtyard wall is invalid.
    איתמר: בללה חוץ לחומת עזרה, רבי יוחנן אמר: פסולה, ריש לקיש אמר: כשרה. ריש לקיש אמר כשרה, דכתיב: ״ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה״, והדר ״והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ״.
  8. Menachot 9a רבי יוחנן אמר halacha ruling meal offering
    Rabbi Yochanan rules that although mixing needs no priest, a meal offering mixed outside the courtyard is invalid because the act requires an inside location.
    ורבי יוחנן אמר: פסולה, כיון דעשייתה בכלי הוא, נהי דכהונה לא בעיא, פנים מיהת בעיא. תניא כוותיה דרבי יוחנן: בללה זר – כשרה, חוץ לחומת העזרה – פסולה.
  9. Menachot 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute meal offering
    Rabbi Yochanan rules that a meal offering diminished before the handful is taken may be replenished from home.
    איתמר: מנחה שחסרה קודם קמיצה, רבי יוחנן אמר: יביא מתוך ביתו וימלאנה, ריש לקיש אמר: לא יביא מתוך ביתו וימלאנה.
  10. Menachot 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute meal offering
    Rabbi Yochanan permits replenishing a diminished meal offering because taking the handful fixes its status.
    רבי יוחנן אמר: מביא מתוך ביתו וימלאנה, קמיצה קבעה ליה. ריש לקיש אמר: לא יביא מתוך ביתו וימלאנה, קדושת כלי קבעה ליה.
  11. Menachot 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute meal offering
    Rabbi Yochanan rules that the handful may be burned even when the remainder diminished between taking and burning the handful.
    איתמר: שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה, רבי יוחנן אמר: מקטיר קומץ עליהן, וריש לקיש אמר: אין מקטיר קומץ עליהן. אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי, כי פליגי אליבא דרבי יהושע.
  12. Menachot 11b אמר רבי יוחנן halacha dispute frankincense measure
    Rabbi Yochanan reports three views on the required amounts of frankincense at the beginning and end.
    אמר רבי יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: שלש מחלוקת בדבר, רבי מאיר סבר: קומץ בתחילה וקומץ בסוף, ורבי יהודה סבר: קומץ בתחילה ושני קרטין בסוף, ורבי שמעון סבר: קומץ בתחילה וקורט אחד בסוף.
  13. Menachot 11b אמר רבי יוחנן halacha ruling frankincense measure
    Rabbi Yochanan says the dispute concerns frankincense accompanying a meal offering, while independent frankincense requires a handful at both the beginning and end.
    ואמר רבי יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: מחלוקת בלבונה הבאה עם המנחה, אבל בלבונה הבאה בפני עצמה – דברי הכל קומץ בתחילה וקומץ בסוף. להכי איצטריך ״אשר על המנחה״, דבהדי מנחה – אין, בפני עצמה – לא.
  14. Menachot 11b אמר רבי יוחנן halacha ruling frankincense measure
    Rabbi Yochanan says that everyone requires two handfuls at the beginning and two at the end for frankincense brought in bowls.
    ואמר רבי יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: מחלוקת בלבונה הבאה עם המנחה, אבל בלבונה הבאה בבזיכין – דברי הכל שני קמצין בתחילה, ושני קמצין בסוף.
  15. Menachot 14b אמר רבי יוחנן halacha exegesis offering components
    Rabbi Yochanan explains that Scripture treats the components as one body for mutual indispensability and as two bodies so each is performed separately.
    אלא אמר רבי יוחנן: היינו טעמא דרבי יוסי – הכתוב עשאן גוף אחד, והכתוב עשאן שני גופין; גוף אחד – דמעכבי אהדדי, שני גופין – דאמר רחמנא: הא לחודה עבידא והא לחודה עבידא.
  16. Menachot 14b בעי רבי יוחנן halacha dialogue improper intent
    Rabbi Yochanan asks how improper intent applies to thanksgiving loaves and to a baked meal offering.
    בעי רבי יוחנן: פיגל בלחמי תודה מהו, במנחת מאפה מהו? תנא ליה רב תחליפא ממערבא: וכן אתה אומר בלחמי תודה, וכן אתה אומר במנחת מאפה.
  17. Menachot 15a אמר רבי יוחנן halacha ruling communal offerings
    Rabbi Yohanan teaches in Rabbi Yehudah's name that a communal offering is not divided in its legal treatment.
    ואם איתא, לפי שאין הציץ מרצה על אכילות מיבעי ליה! אלא אמר רבי יוחנן: תלמוד ערוך הוא בפיו של רבי יהודה, שאין קרבן ציבור חלוק.
  18. Menachot 16b אמר רבי יוחנן halacha dispute offering procedure
    Rabbi Yohanan rules that carrying the offering is legally analogous to taking the handful, while Reish Lakish compares it to burning.
    אמר רבי יוחנן: הולכה כקמיצה, וריש לקיש אמר: הולכה כהקטרה.
  19. Menachot 17a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha exegesis invalid intent
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Eliezer derives from the verse that improper intent applies equally to human consumption and altar consumption.
    גמ' אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי אליעזר? אמר קרא ״ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו״ – בשתי אכילות הכתוב מדבר, אחד אכילת אדם ואחד אכילת מזבח, לומר לך: כשם שמחשבין באכילת אדם, כך מחשבין באכילת מזבח.
  20. Menachot 17b משמיה דרבי יוחנן halacha dialogue karet liability
    Rabbi Yohanan teaches that Rabbi Eliezer concedes there is no punishment of karet in this case.
    אמר ליה רבי זירא לרב אסי: ואי טעמא דרבי אליעזר משום הכי הוא, כרת נמי ליחייב? וכי תימא הכי נמי, והא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן: מודה רבי אליעזר שאין ענוש כרת!
  21. Menachot 22a אמר רבי יוחנן halacha exegesis sacrificial blood
    Rabbi Yohanan says that both positions interpret the same verse about taking blood from the bull and the goat.
    אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, ״ולקח מדם הפר ומדם השעיר״. הדבר ידוע שדמו של פר מרובה מדמו של שעיר. רבנן סברי:
  22. Menachot 23a רבי יוחנן אומר halacha dispute sinner offering
    Rabbi Yohanan disqualifies a handful from a sinner's meal offering that was oiled, while Reish Lakish permits dipping it in the remaining oil and offering it.
    איתמר: קומץ דמנחת חוטא ששמנו, רבי יוחנן אומר: פסול, וריש לקיש אמר: הוא עצמו משכשכו בשירי הלוג ומעלהו.
  23. Menachot 23a רבי יוחנן אמר halacha dispute altar offering
    Rabbi Yohanan holds one liable for offering a limb whose bone completes its volume to an olive-bulk, while Reish Lakish exempts him.
    דאיתמר: המעלה אבר שאין בו כזית, ועצם משלימו לכזית – רבי יוחנן אמר: חייב, ריש לקיש אמר: פטור.
  24. Menachot 23a רבי יוחנן אמר halacha dispute altar offering
    Rabbi Yohanan holds one liable because attached parts of altar offerings count as offerings, while Reish Lakish holds otherwise.
    רבי יוחנן אמר חייב, חיבורי עולין כעולין דמו, וריש לקיש אמר פטור, חיבורי עולין לאו כעולין דמו.
  25. Menachot 23a אמר רבי יוחנן halacha ruling altar offering
    Rabbi Yohanan's ruling may be limited to a bone, which is of the same kind as meat, and may not extend to material unlike the handful.
    תיבעי לרבי יוחנן, ותיבעי לריש לקיש. תיבעי לרבי יוחנן: עד כאן לא קא אמר רבי יוחנן התם, אלא בעצם, דמינא דבשר הוא, אבל האי דלאו דמינא דקומץ הוא – לא.
  26. Menachot 26b רבי יוחנן אמר halacha dispute handful burning
    Rabbi Yohanan permits burning the handful repeatedly, while Rabbi Yehoshua ben Levi limits it to two burnings.
    הקטיר קומצה פעמים – כשרה. אמר רבי יהושע בן לוי: ״פעמים״ – ולא פעמי פעמים, ורבי יוחנן אמר: ״פעמים״ – ואפילו פעמי פעמים.
  27. Menachot 26b רבי יוחנן אמר halacha dispute meal offerings
    Rabbi Yohanan rules that the remainder becomes permitted for eating once fire has caught most of the handful.
    איתמר: קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה? רבי חנינא אומר: משמשלה בו (את) האור, רבי יוחנן אמר: משתצית בו (את) האור ברובו.
  28. Menachot 29a אמר רבי יוחנן aggada exegesis menorah
    Rabbi Yohanan teaches that Gabriel, wearing a belt-like garment, showed Moses how the menorah was made.
    אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: גבריאל חגור כמין פסיקיא היה, והראה לו למשה מעשה מנורה, דכתיב: ״וזה מעשה המנרה״.
  29. Menachot 30b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabbi Shimon Shezuri regarding a dangerously ill person and terumat maaser of demai.
    והא איתמר עלה, אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי, ואם איתא – הוא נמי לימא.
  30. Menachot 30b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Rabbi Shimon Shezuri.
    הא איתמר עלה, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון שזורי, ואם איתא – הוא נמי לימא.
  31. Menachot 31b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling mezuzah layout
    Rabbi Yohanan permits a mezuzah written in lines of two, three, and one word, provided it is shaped neither like a tent nor like a tail.
    אתמר נמי: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רב אחא בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מזוזה שעשאה שתים ושלש ואחת – כשרה, ובלבד שלא יעשנה כקובה, ובלבד שלא יעשנה כזנב.
  32. Menachot 32b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling torah scroll
    Rabbi Yohanan permits sitting on a bed on which a Torah scroll rests.
    ופליגא דרבה בר בר חנה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מותר לישב על גבי מיטה שספר תורה מונח עליה. ואם לחשך אדם לומר: מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על המיטה ונזכר שספר תורה מונח עליה, ונשמט וישב על גבי קרקע, ודומה כמי שהכישו נחש – התם ספר תורה על גבי קרקע הוה.
  33. Menachot 34b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling tefillin sanctity
    Rabbi Yohanan permits converting arm tefillin into head tefillin but forbids the reverse because sanctity may not be lowered.
    איני? והא שלח רב חנניה משמיה דרבי יוחנן: תפלה של יד עושין אותה של ראש, ושל ראש אין עושין אותה של יד, לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה.
  34. Menachot 36a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling tefillin blessings
    Rabbi Yohanan prescribes one blessing for arm tefillin and a distinct blessing for head tefillin.
    סח – אין, לא סח – לא? והא שלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי יוחנן: על תפילה של יד אומר ״ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין״, על תפילין של ראש אומר ״ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין״.
  35. Menachot 36b רבי יוחנן אמר halacha dispute tefillin timing
    Rabbi Yohanan rules that one who puts on tefillin after sunset violates a prohibition.
    אמר רבי אלעזר: כל המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה, ורבי יוחנן אמר: עובר בלאו. לימא ברבי אבין אמר רבי אילעא קא מיפלגי, דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא: כל מקום שנאמר ״השמר״ ״פן״ ו״אל״ אינו אלא לא תעשה.
  36. Menachot 42a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling tzitzit spacing
    Rabbi Yohanan requires leaving a thumb-joint's distance.
    אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: וצריך שירחיק מלא קשר גודל.
  37. Menachot 42a רבי יוחנן אמר halacha exegesis circumcision
    Rabbi Yohanan derives from the doubled wording of the verse that one who is circumcised may perform circumcision.
    רבי יוחנן אמר: ״המול ימול״, המל ימול.
  38. Menachot 42b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling tefillin blessings
    Rabbi Yohanan prescribes blessings for putting on arm and head tefillin but no blessing for making tefillin.
    ובישראל אין צריך לברך, דשלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי יוחנן: על תפילין של יד אומר: ״ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין״, על תפילין של ראש אומר: ״ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין״, ואילו ״לעשות תפילין״ לא מברך!
  39. Menachot 45a אמר רבי יוחנן aggada exegesis future interpretation
    Rabbi Yohanan says that Elijah will explain in the future the difficult passage describing an apparent burnt offering as a sin offering.
    ״כה אמר ה' אלהים בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש״. ״חטאת״ – עולה היא! אמר רבי יוחנן: פרשה זו אליהו עתיד לדורשה.
  40. Menachot 45a אמר רבי יוחנן aggada exegesis future interpretation
    Rabbi Yohanan says that Elijah will explain in the future the difficult passage about priests eating carcasses and torn animals.
    ״וכל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים״ – כהנים הוא דלא יאכלו, הא ישראל אכלי? אמר רבי יוחנן: פרשה זו אליהו עתיד לדורשה.
  41. Menachot 45a אמר רבי יוחנן aggada exegesis tribal sin
    Rabbi Yohanan interprets the passage as referring to seven tribes that sinned even though they were not a majority of the congregation.
    אמר רבי יוחנן: אלו שבעה שבטים שחטאו, ואף על פי שאין רובה של קהל.
  42. Menachot 45b אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yohanan states only that everyone agrees, without the subject being preserved in the passage.
    אמר רבי יוחנן: הכל מודים
  43. Menachot 46a אמר רבי יוחנן halacha ruling offering linkage
    Rabbi Yohanan rules that slaughter creates a binding connection, implying that waving does not.
    פשוט ליה מדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: שחיטה עושה זיקה, מכלל דתנופה אינה עושה זיקה.
  44. Menachot 47a אמר רבי יוחנן halacha ruling offering loaves
    Rabbi Yohanan teaches that all agree the loaves must be present when the offering is slaughtered.
    ורבי אלעזר ברבי שמעון, הכתיב ״זבח״? ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: הכל מודים שצריך שיהא לחם בשעת שחיטה.
  45. Menachot 48a רבי יוחנן אמר halacha dialogue thanksgiving loaves
    Rabbi Yohanan rules that slaughtering a thanksgiving offering over eighty loaves does not consecrate forty of them.
    אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: לימא תיהוי תיובתיה דרבי יוחנן, מיהא דאיתמר: תודה ששחטה על שמונים חלות – חזקיה אמר: קדשו ארבעים מתוך שמונים, ורבי יוחנן אמר: לא קדשו ארבעים מתוך שמונים.
  46. Menachot 50b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute high priest offering
    Rabbi Yohanan rules that the High Priest's griddle-cakes are first baked and then fried, while Rabbi Hanina reverses the order.
    איתמר: חביתי כהן גדול, כיצד עושין אותן? רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אופה, ואחר כך מטגנה. רבי אסי אמר רבי חנינא: מטגנה, ואחר כך אופה.
  47. Menachot 52a בעי רבי יוחנן halacha other high priest offering
    Rabbi Yohanan asks whether a whole offering is brought both morning and afternoon or only in the morning.
    ושלימה היתה קריבה וכו'. אמר רבי חייא בר אבא: בעי רבי יוחנן – שלימה שחרית ושלימה בין הערבים, או דילמא שלימה שחרית ובטילה בין הערבים?
  48. Menachot 52a אמר רבי יוחנן halacha dispute meal offerings
    Rabbi Yohanan reports that Abba Yosei ben Dostai and the Rabbis disagree about the matter.
    אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן.
  49. Menachot 52a בעי רבי יוחנן halacha other high priest succession
    Rabbi Yohanan asks about the law when the High Priest dies and no replacement has been appointed.
    בעי רבי יוחנן: כהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו,
  50. Menachot 52b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yohanan rules that the law follows Abba Yosei ben Dostai, alongside his principle that the law follows an unattributed Mishnah.
    אמר רבי יוחנן: הלכה כאבא יוסי בן דוסתאי. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: חמשה קמצין הן.
  51. Menachot 53b אמר רבי יוחנן aggada exegesis suffering
    Rabbi Yohanan compares Israel to an olive because, just as crushing releases its oil, suffering brings Israel back to proper conduct.
    אמר רבי יהושע בן לוי: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ואמר רבי יוחנן: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין.
  52. Menachot 56b אמר רבי יוחנן halacha exegesis leavened offerings
    Rabbi Yohanan teaches that all agree one is liable for further leavening an already leavened offering, deriving separate liability from the verses.
    אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב, דכתיב ״לא תעשה חמץ״ ו״לא תאפה חמץ״.
  53. Menachot 57a אמר רבי יוחנן halacha ruling cooking liability
    Rabbi Yohanan holds one liable for turning meat placed on coals and exempts one who does not turn it.
    אמר רבי יוחנן: הניח בשר על גבי גחלים – היפך בו חייב, לא היפך בו פטור.
  54. Menachot 57a אמר רבי יוחנן halacha ruling cooking liability
    Rabbi Yohanan holds one liable for turning meat placed on coals and exempts one who does not turn it.
    גופא, אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: הניח בשר על גבי גחלים, היפך בו – חייב, לא היפך בו – פטור. היכי דמי? אילימא דאי לא היפך ביה לא בשיל – פשיטא! אלא דאי לא מהפיך ליה נמי הוה בשיל, אמאי לא מיחייב?
  55. Menachot 57b משמיה דרבי יוחנן halacha dispute leavened offerings
    Rabbi Yohanan corrects the Mishnah's arrangement so Rabbi Yosei the Galilean includes the showbread and Rabbi Akiva includes the libation meal offering in the leavening prohibition.
    שלח רבי ראובן משמיה דרבי יוחנן: כך היא הצעה של משנה, ואיפוך – ״אשר תקריבו״ לרבות לחם הפנים לחימוץ, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לרבות מנחת נסכים לחימוץ.
  56. Menachot 57b אמר רבי יוחנן halacha ruling rabbinic positions
    Rabbi Yohanan says that Rabbi Yosei the Galilean and Rabbi Yoshiya, a student of Rabbi Yishmael, express the same position.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: רבי יוסי הגלילי ואחד מתלמידי רבי ישמעאל אמרו דבר אחד, ומנו רבי יאשיה.
  57. Menachot 57b רבי יוחנן אמר halacha dispute altar ramp
    Rabbi Yohanan holds one liable for bringing any of the prohibited items onto the altar ramp, while Rabbi Elazar exempts him.
    איתמר: המעלה מכולם על גבי הכבש, רבי יוחנן אמר: חייב, רבי אלעזר אמר: פטור.
  58. Menachot 57b רבי יוחנן אמר halacha exegesis altar ramp
    Rabbi Yohanan derives from the verse that bringing the prohibited item onto the altar ramp incurs liability.
    רבי יוחנן אמר חייב, דתניא: ״המזבח״ – אין לי אלא מזבח, כבש מנין? תלמוד לומר ״ואל המזבח לא יעלו לרצון״.
  59. Menachot 59b אמר רבי יוחנן halacha exegesis meal offering oil
    Rabbi Yohanan rules that placing any amount of oil on an olive-bulk of meal offering disqualifies it.
    אמר רב יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה – פסל. מאי טעמא? ״לא ישים״ – שימה כל דהו, ״עליה״ – עד דאיכא שיעורא.
  60. Menachot 59b אמר רבי יוחנן halacha exegesis meal offering frankincense
    Rabbi Yohanan rules that placing an olive-bulk of frankincense on any amount of meal offering disqualifies it.
    ואמר רב יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: נתן כזית לבונה על גבי משהו מנחה – פסל. מאי טעמא? ״לא יתן״ כתיב, עד דאיכא נתינה. ״עליה״ –
  61. Menachot 60a בעי רבי יוחנן halacha other meal offering oil
    Rabbi Yohanan asks whether placing any amount of oil on an olive-bulk of meal offering requires the same minimum quantity as the act of giving.
    ואיכא דאמרי, אמר רב יצחק בר יוסף: בעי רבי יוחנן: נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה, מהו? מי בעינן שימה כנתינה או לא? תיקו.
  62. Menachot 62a אמר רבי יוחנן aggada maxim divine sovereignty
    Rabbi Yohanan teaches that waving horizontally honors the One who owns the winds, while waving vertically honors the One who owns heaven and earth.
    מוליך ומביא, מעלה ומוריד [וכו']. אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא – למי שהרוחות שלו, מעלה ומוריד – למי שהשמים והארץ שלו.
  63. Menachot 65a אמר רבי יוחנן halacha ruling sanhedrin qualifications
    Rabbi Yohanan requires Sanhedrin members to possess wisdom, dignity, stature, age, knowledge of sorcery, and seventy languages so they need no interpreter.
    כולהו סנהדרין נמי ידעי שבעים לשון! דאמר רבי יוחנן: אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה, בעלי כשפים, ויודעים שבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.
  64. Menachot 66b אמר רבי יוחנן halacha ruling designated funds
    Rabbi Yohanan teaches in Rabbi Akiva's name that the money was designated only for the recipients' needs.
    אלא אמר רבי יוחנן: תלמוד ערוך הוא בפיו של רבי עקיבא, שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן.
  65. Menachot 69b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling orlah fruit
    Rabbi Yohanan rules that fruit on a young branch grafted onto an old tree remains forbidden even if it grows by one part in two hundred.
    תפשוט ליה מהא דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ילדה שסבכה בזקנה, ובה פירות, אפילו הוסיף במאתים – אסור.
  66. Menachot 70a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha) halacha ruling tithing onions
    Rabbi Yohanan rules that a litra of onion that was tithed and replanted must be tithed according to its entire present quantity.
    תפשוט ליה מהא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ליטרא בצל שתיקנו וזרעו – מתעשר לפי כולו.
  67. Menachot 70b אמר רבי יוחנן halacha exegesis omer harvesting
    Rabbi Yohanan derives permission to harvest before the omer through the shared word 'first' in the laws of omer and challah.
    ולקצור לפני העומר, מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן: אתיא ״ראשית״ ״ראשית״ מחלה.
  68. Menachot 71b אמר רבי יוחנן halacha ruling omer harvesting
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Meir follows Rabbi Shimon in holding that harvesting fodder is not legally considered reaping.
    אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: רבי מאיר בשיטת רבי שמעון אמרה, דאמר: יקצור ויאכיל אף משהביאה שליש, אלמא קסבר כל לשחת לאו קצירה היא.
  69. Menachot 71b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling harvest obligation
    Rabbi Yohanan reports that Rabbi Akiva imposes liability even when one harvests in scattered patches for storage.
    איני? והא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: מחייב היה רבי עקיבא אף במנמר לאוצר.
  70. Menachot 72a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling shabbat labor
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Elazar ben Rabbi Shimon follows Rabbi Akiva's rule that work possible before Shabbat does not override Shabbat.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי אלעזר ברבי שמעון בשיטת רבי עקיבא רבו של אביו אמרה, דתנן: כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לו לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת.
  71. Menachot 73b אמר רבי יוחנן halacha dialogue gentile offerings
    Rabbi Yohanan resolves the contradiction by assigning the sources respectively to Rabbi Yose HaGelili and Rabbi Akiva.
    מתיב רב שיזבי: אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים – מנחת גוים. אמר רבי יוחנן: לא קשיא, הא רבי יוסי הגלילי, הא רבי עקיבא.
  72. Menachot 78b רבי יוחנן אמר halacha dispute thanksgiving loaves
    Rabbi Yohanan holds that 'outside the wall' means outside the wall of Beit Pagi, while Reish Lakish identifies the Temple courtyard wall.
    גמ' מאי ״חוץ לחומה״? רבי יוחנן אמר: חוץ לחומת בית פאגי, וריש לקיש אמר: חוץ לחומת העזרה.
  73. Menachot 78b רבי יוחנן אמר halacha ruling thanksgiving loaves
    Rabbi Yohanan rules that loaves outside the courtyard but within the wall of Beit Pagi become sanctified because immediate proximity is unnecessary.
    ורבי יוחנן אמר: חוץ לחומת בית פאגי, אבל חוץ לעזרה – קדוש, ולא בעינן ״על״ בסמוך.
  74. Menachot 78b רבי יוחנן אמר halacha dispute paschal offering
    Rabbi Yohanan holds that slaughtering the paschal offering while possessing leaven incurs liability even when the leaven is not in the courtyard.
    דתנן: השוחט את הפסח על החמץ – עובר בלא תעשה. רבי יהודה אומר: אף התמיד. ואמר ריש לקיש: לעולם אינו חייב עד שיהא או לשוחט, או לזורק, או לאחד מבני חבורה – עמו בעזרה. ורבי יוחנן אמר: אף על פי שאין עמו בעזרה.
  75. Menachot 78b אמר רבי יוחנן halacha ruling thanksgiving loaves
    Rabbi Yohanan is understood to treat leaven as prohibited wherever it is, though he might require thanksgiving loaves to be inside to become sanctified.
    צריכא, דאי איתמר בההיא – בההיא קא אמר רבי יוחנן, דכל היכא דאיתיה באיסורא קאי, אבל לענין מקדש לחם – אימא מודי ליה לריש לקיש דאי איתיה בפנים – קדוש, אבראי – לא קדוש.
  76. Menachot 78b רבי יוחנן אמר halacha dispute thanksgiving loaves
    Rabbi Yohanan rules that when a thanksgiving offering is slaughtered over eighty loaves, no set of forty becomes sanctified.
    איתמר, תודה ששחטה על שמונים חלות: חזקיה אמר: קדשו ארבעים מתוך שמונים, ורבי יוחנן אמר: לא קדשו ארבעים מתוך שמונים.
  77. Menachot 79b אמר רבי יוחנן halacha dispute communal offerings
    Rabbi Yohanan reports that unused communal daily offerings may not be redeemed unblemished according to Rabbi Shimon but may be according to the Sages.
    והא אמר רב אידי בר אבין, אמר רב עמרם, אמר רבי יצחק, אמר רבי יוחנן: תמידין שלא הוצרכו לציבור – לדברי רבי שמעון אין נפדין תמימים, לדברי חכמים נפדין תמימים.
  78. Menachot 79b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling thanksgiving loaves
    Rabbi Yohanan teaches that only thanksgiving substitutes offered after atonement lack a bread requirement, whereas those offered before atonement require bread.
    שלח רב חנינא משמיה דרבי יוחנן: לא שנו אלא לאחר כפרה, אבל לפני כפרה – טעונין לחם.
  79. Menachot 80a אמר רבי יוחנן halacha ruling thanksgiving loaves
    Rabbi Yohanan distinguishes the bread requirements of voluntary thanksgiving substitutes and the offspring of voluntary or obligatory thanksgiving offerings before and after atonement.
    איתמר נמי, אמר רב יצחק בר יוסף, אמר רבי יוחנן: חילופי תודה נדבה, בין לפני כפרה בין לאחר כפרה – טעונה לחם, מרבה בתודות הוא. ולד תודה נדבה, בין לפני כפרה בין לאחר כפרה – אין טעון לחם, מותר דתודה הוא. וולד תודה חובה, לפני כפרה – טעונין לחם, לאחר כפרה – אין טעונין לחם.
  80. Menachot 81a אמר רבי יוחנן halacha dialogue offering atonement
    Rabbi Yohanan is said to hold that a person can obtain atonement through the increase in value of consecrated property.
    אמר ליה: מאן לימא לן דאמר רבי יוחנן אם שיירו משוייר? דלמא אם שיירו אינו משוייר, והיינו טעמא דרבי יוחנן, דאמר: אדם מתכפר בשבח הקדש.
  81. Menachot 81b רבי יוחנן אמר halacha ruling vows
    Rabbi Yohanan reconciles the case with Beit Hillel by treating the coerced person as one who would have formulated the vow differently had he known the law.
    רבי יוחנן אמר: אפילו תימא בית הלל, באומר: אילו הייתי יודע שאין נודרין כך, לא הייתי נודר כך, אלא כך. ומאי כופין? דקא בעי הדר ביה.
  82. Menachot 82a רבי יוחנן אמר halacha dispute second tithe
    Rabbi Yohanan rules that designating second-tithe money for peace offerings takes legal effect, while Rabbi Elazar says it does not.
    איתמר, המתפיס מעות מעשר שני לשלמים: רבי יוחנן אמר: קני, רבי אלעזר אומר: לא קני.
  83. Menachot 84a רבי יוחנן אמר halacha dispute omer offering
    Rabbi Yohanan bases his position on the verse's phrase 'you shall offer parched grain,' while Rabbi Elazar excludes the end of the harvest from 'the first of your harvest.'
    איתמר: רבי יוחנן אמר ״כרמל תקריב״, רבי אלעזר אומר ״ראשית קצירך״ – ראשית קצירך, ולא סוף קצירך.
  84. Menachot 84b רבי יוחנן אמר halacha dispute meal offerings
    Rabbi Yohanan rules that an improperly sourced offering does not become sanctified after being brought, while Reish Lakish says it does.
    בפלוגתא: רבי יוחנן אמר – אם הביא לא קדש, ריש לקיש אמר – אם הביא קדש, נעשה ככחוש בקדשים.
  85. Menachot 85b אמר רבי יוחנן halacha ruling omer offering
    Rabbi Yohanan rules that the omer is brought only from south-facing fields in the Land of Israel that receive abundant sunlight.
    אמר רבי יוחנן: אין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות שבארץ ישראל, שבהן חמה זורחת, ומהן חמה שוקעת.
  86. Menachot 85b אמר רבי יוחנן aggada exegesis olive oil
    Rabbi Yohanan explains that wisdom was common in Tekoa because its residents regularly consumed olive oil.
    גמ' ״וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה״, מאי שנא תקועה? אמר רבי יוחנן: מתוך שרגילין בשמן זית, חכמה מצויה בהן.
  87. Menachot 87a אמר רבי יוחנן aggada maxim speech effects
    Rabbi Yohanan teaches that speech benefits spices but harms wine.
    ולימא ליה מימר? מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: כשם שהדיבור יפה לבשמים, כך דיבור רע ליין.
  88. Menachot 87a בעי רבי יוחנן halacha other blemished offerings
    Rabbi Yohanan asks whether one who consecrates a disqualified substance is lashed for consecrating a blemished offering, and the question remains unresolved.
    רבי יוסי בר רבי יהודה אומר וכו'. בעי רבי יוחנן: הקדישו, מהו שילקה עליו משום בעל מום? כיון דפסול – כבעל מום דמי, או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה? תיקו.
  89. Menachot 87b אמר רבי יוחנן halacha dialogue showbread table
    Rabbi Yohanan states that the table sanctifies either fifteen or twelve handbreadths above it depending on how the showbread is folded.
    אמר ליה: אינו מקדש. איני? והאמר רבי יוחנן: לדברי האומר טפחיים ומחצה קופל, נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפח למעלה. לדברי האומר טפחיים קופל, נמצא שלחן מקדש שנים עשר טפח למעלה.
  90. Menachot 88a אמר רבי יוחנן halacha ruling liquid measures
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Meir and Rabbi Yehudah differ over the overflow of measuring vessels.
    מאי איכא בין רבי מאיר לרבי יהודה? אמר רבי יוחנן: בירוצי מדות איכא בינייהו.
  91. Menachot 88b אמר רבי יוחנן halacha ruling menorah lighting
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi's ruling that when a lamp goes out, its oil and wick are treated as ash, so it is cleaned, refilled, and relit.
    אמר רבי יוחנן אמר רבי: נר שכבתה, נידשן השמן, נידשנה הפתילה. כיצד עושה? מטיבה, ונותן בה שמן, ומדליקה.
  92. Menachot 88b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling menorah lighting
    Rabbi Yohanan transmits the ruling that an extinguished lamp is cleaned, refilled with its original measure of oil, and relit.
    איתמר נמי, אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי חנינא אמר רבי: נר שכבתה, נידשן השמן נידשנה הפתילה. כיצד עושה? מטיבה, ונותן בה שמן כמדה ראשונה, ומדליקה.
  93. Menachot 89b אמר רבי יוחנן halacha ruling mixed offerings
    Rabbi Yohanan explains that the cited rule refers to offerings that became mixed together.
    אמר רבי יוחנן: ״אם נתערבו״ קא אמר.
  94. Menachot 89b אמר רבי יוחנן halacha ruling leper offering
    Rabbi Yohanan rules that a leper's guilt offering slaughtered for the wrong purpose still requires libations, lest it be rendered unusable.
    אמר רבי יוחנן: אשם מצורע ששחטו שלא לשמו, טעון נסכים, שאם אי אתה אומר כן – פסלתו.
  95. Menachot 90a רבי יוחנן אמר halacha dispute flour contracts
    Rabbi Yohanan explains the surplus as arising from the rule that a supplier who contracted at four measures must continue supplying at that rate when the market moves to three.
    רבי חייא בר יוסף אמר: בירוצי מדות. רבי יוחנן אמר: כאותה ששנינו: המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו בשלש – יספק מארבע,
  96. Menachot 91b אמר רבי יוחנן halacha exegesis palges offering
    Rabbi Yohanan derives from 'or for a ram' that a palges requires a ram's libations while not fulfilling the owner's offering obligation.
    הניחא לרבי יוחנן, דאמר בריה הוא, דתנן: הקריבו – מביא עליו נסכי איל, ואינו עולה לו מזבחו, ואמר רבי יוחנן: ״או לאיל״ – לרבות את הפלגס.
  97. Menachot 94b רבי יוחנן אמר halacha dispute showbread shape
    Rabbi Yohanan describes the showbread as shaped like a rocking boat, while Rabbi Hanina describes it as an open box.
    רבי חנינא אמר: כמין תיבה פרוצה. רבי יוחנן אמר: כמין ספינה רוקדת.
  98. Menachot 96a אמר רבי יוחנן halacha ruling showbread table
    Rabbi Yohanan states that the table sanctifies fifteen or twelve handbreadths above it according to the two views of how far the showbread is folded.
    אמר רבי יוחנן: לדברי האומר טפחיים ומחצה כופל – נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפחים למעלה. לדברי האומר טפחים כופל – נמצא שלחן מקדש שנים עשר טפחים למעלה.
  99. Menachot 96b אמר רבי יוחנן halacha ruling vessel impurity
    Rabbi Yohanan rules that according to the view placing the table's frame below, a reversible board is susceptible to impurity.
    אמר רבי יוחנן: לדברי האומר מסגרתו למטה היתה, טבלא המתהפכת טמאה.
  100. Menachot 97a אמר רבי יוחנן aggada exegesis altar dimensions
    Rabbi Yohanan states that both positions interpret the same verse describing the altar's cubit measurements.
    אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: ״ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח
  101. Menachot 98a אמר רבי יוחנן halacha ruling cubit measure
    Rabbi Yohanan defines an intermediate cubit as six handbreadths.
    וכמה אמה בינונית? אמר רבי יוחנן: ששה טפחים. אמר רבי יוסי בר אבין: אף אנן נמי תנינא, רבי מאיר אומר: השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה.
  102. Menachot 98a רבי יוחנן אמר aggada exegesis elijah
    Rabbi Yohanan supports his teaching from the verse describing Elijah girding his loins and running before Ahab to Jezreel.
    רבי יוחנן אמר: מהכא, שנאמר: ״ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה״.
  103. Menachot 99b אמר רבי יוחנן both dispute torah study
    Rabbi Yohanan teaches that reciting Shema morning and evening fulfills the requirement that Torah not depart from one's mouth and says this should not be told to the unlearned, while Rava says it should.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית – קיים ״לא ימוש״, ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ, ורבא אמר: מצוה לאומרו בפני עמי הארץ.
  104. Menachot 100a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada ruling alexandrians
    Rabbi Yohanan identifies the people in question as Alexandrians who were called Babylonians because of hostility toward Babylonians.
    חל יום הכיפורים להיות בשבת [וכו']. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא בבליים הם, אלא אלכסנדריים הם, ומתוך ששונאין את הבבליים – קורין אותם על שם בבליים.
  105. Menachot 101b אמר רבי יוחנן halacha exegesis food status
    Rabbi Yohanan explains Rabbi Shimon's view from the verse: only food that can be fed to others legally counts as food.
    ואמר רב אסי, אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי שמעון? ״מכל האכל אשר יאכל״ – אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל, אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אינו קרוי אוכל.
  106. Menachot 103a אמר רבי יוחנן halacha exegesis meal offering vows
    Rabbi Yohanan rules that the restriction applies only when quantities were fixed at the time of the vow, deriving this from 'as you vowed' rather than 'as you designated.'
    איתמר נמי: אמר רבי אחא בר חנינא, אמר רבי אסי, אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שקבען בשעת נדר, אבל בשעת הפרשה – לא, ״כאשר נדרת״ ולא ״כאשר הפרשת״.
  107. Menachot 103a רבי יוחנן אמר halacha ruling vows
    Rabbi Yohanan reconciles the case with Beit Hillel by interpreting the speaker as saying he would have made the vow differently had he known the law.
    רבי יוחנן אמר: אפילו תימא בית הלל, באומר ״אילו הייתי יודע שאין נודרין כך, לא הייתי נודר כך אלא כך״.
  108. Menachot 103a רבי יוחנן אמר halacha ruling meal offering vows
    Rabbi Yohanan holds that the rule applies even when the person mentioned lentils.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו מן העדשים. מכדי, רבי יוחנן כמאן אמרה לשמעתיה? כבית הלל, ובית הלל משום דטעי הוא. בשעורין – טעי, בעדשים – לא טעי!
  109. Menachot 104b רבי יוחנן אמר halacha ruling meal offerings
    Rabbi Yohanan reconciles the ruling with Rabbi by interpreting the vow as specifying sixty tenths without assigning them to particular vessels.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבי, באומר ״פירשתי עשרונות אבל לא קבעתים בכלי״, דמייתי שיתין עשרונות בשיתין מאני.
  110. Menachot 107b רבי יוחנן אמר halacha ruling donation chests
    Rabbi Yohanan explains that numerous collection chests were instituted for the abundant voluntary offerings so the money would not spoil.
    רבי יוחנן אמר: מתוך שהנדבה מרובה, תיקנו להם שופרות מרובין, כדי שלא יתעפשו המעות.
  111. Menachot 108a רבי יוחנן אמר halacha dispute priestly offering
    Rabbi Yohanan rules that the surplus of the high priest's tenth-ephah offering becomes a voluntary offering, while Rabbi Elazar says it must decay.
    בפלוגתא: מותר עשירית האיפה של כהן גדול, רבי יוחנן אמר: נדבה, רבי אלעזר אמר: ירקב.
  112. Menachot 109a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling votive offering
    Rabbi Yohanan rules that one who vows to offer a burnt offering at the House of Onias fulfills the vow by offering it in the Land of Israel but incurs excision.
    ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרב המנונא, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ״הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו״, והקריבה בארץ ישראל – יצא, וענוש כרת.
  113. Menachot 110a אמר רבי יוחנן aggada exegesis night study
    Rabbi Yohanan interprets those serving God at night as Torah scholars who study at night, whom Scripture credits as if they performed Temple service.
    ״שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העמדים בבית ה' בלילות״, מאי ״בלילות״? אמר רבי יוחנן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה, מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה.
  114. Menachot 110a רבי יוחנן אמר aggada exegesis sacrificial study
    Rabbi Yohanan teaches that scholars who study the laws of Temple service are credited as though the Temple were built in their days.
    ורבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם.

Chullin (183)

  1. Chullin 7b אמר רבי יוחנן halacha ruling produce tithes
    Rabbi Yohanan rules that produce originally bought for people and later redirected to animals must be tithed, unlike produce initially bought as animal feed.
    התם הא אתמר עלה, אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלקחן מתחלה לבהמה, אבל לקחן מתחלה לאדם ונמלך עליהם לבהמה – חייב לעשר. והתניא: הלוקח פירות מן השוק לאכילה ונמלך עליהן לבהמה – הרי זה לא יתן לא לפני בהמתו ולא לפני בהמת חברו אלא אם כן עישר.
  2. Chullin 7b אמר רבי יוחנן aggada exegesis sorcery
    Rabbi Yohanan explains that sorcery is so named because it weakens the heavenly retinue.
    ״אין עוד מלבדו״ – אמר רבי חנינא: ואפילו כשפים. ההיא איתתא דהות קא מהדרא למישקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא, אמר לה: שקולי, לא מסתייעא מילתיך, ״אין עוד מלבדו״ כתיב. והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים – שמכחישין פמליא של מעלה! שאני רבי חנינא דנפישא זכותיה.
  3. Chullin 9a אמר רבי יוחנן halacha ruling knife inspection
    Rabbi Yochanan defines the relevant interval as the time needed for inspection by an expert slaughterer.
    אמר ליה אביי: לא, הכי אמר רבי יוחנן: כדי ביקור חכם. אם כן, נתת דבריך לשיעורים! אלא, כדי ביקור טבח חכם.
  4. Chullin 10b אמר רבי יוחנן halacha ruling knife inspection
    Rabbi Yochanan teaches that showing a slaughtering knife to a sage was required only to honor the sage.
    אי הכי, תיבעי נמי בדיקת חכם! עד אחד נאמן באיסורין. אי הכי, מעיקרא נמי לא! האמר רבי יוחנן: לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם.
  5. Chullin 12b בעי רבי יוחנן halacha other minor's intent
    Rabbi Yochanan asks whether a minor possesses legally effective intent.
    אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: קטן יש לו מחשבה, או אין לו מחשבה?
  6. Chullin 13a אמר רבי יוחנן halacha ruling impurity preparation
    Rabbi Yochanan rules that if the minor turned the items over, they fall under the law of liquids preparing food for impurity.
    ואמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא היפך בהן, אבל היפך בהן – הרי זה ב״כי יותן״.
  7. Chullin 13a בעי רבי יוחנן halacha other minor's action
    Rabbi Yochanan asks whether a minor's action has legal effect.
    רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: קטן יש לו מעשה או אין לו מעשה?
  8. Chullin 13a אמר רבי יוחנן halacha ruling gentile slaughter
    Rabbi Yochanan identifies the teaching as contrary to Rabbi Eliezer's view that a gentile's ordinary intent is directed to idolatry.
    גמ' נבלה – אין, איסור הנאה – לא. מאן תנא? אמר רבי חייא ברבי אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי אליעזר, דאי רבי אליעזר – האמר: סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה.
  9. Chullin 13b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada maxim gentile idolatry
    Rabbi Yochanan teaches that gentiles outside the Land are not truly idolaters but merely continue their ancestors' custom.
    והא קחזינן דאיכא? אימא: אין רוב אומות מינין, סבר לה כי הא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: גוים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודה זרה הן, אלא מנהג אבותיהן בידיהן.
  10. Chullin 14b אמר רבי יוחנן halacha other sage arrival
    Rabbi Yochanan states that the sage had already arrived.
    ואמר רבי יוחנן: וכבר בא חכם.
  11. Chullin 17b אמר רבי יוחנן halacha ruling knife inspection
    Rabbi Yochanan teaches that showing a slaughtering knife to a sage was instituted only to honor the sage.
    פשיטא, כיון דכי נקב טריפה, בעיא בדיקה לחכם קאמרינן! והאמר רבי יוחנן: לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם! מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא הוא.
  12. Chullin 18a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute invalid slaughter
    Rabbi Yochanan explains that even Beit Hillel deem the slaughter effective only to prevent carcass impurity, while the animal remains forbidden for consumption.
    גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אף כשהכשירו בית הלל, לא הכשירו אלא לטהרה מידי נבילה, אבל באכילה אסורה. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני ״בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין״, ולא קתני ״בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין״. וליטעמיך, ליתני ״בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין״! אלא, פוסלין ומכשירין ואוסרין ומ …
    גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אף כשהכשירו בית הלל, לא הכשירו אלא לטהרה מידי נבילה, אבל באכילה אסורה. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני ״בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין״, ולא קתני ״בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין״. וליטעמיך, ליתני ״בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין״! אלא, פוסלין ומכשירין ואוסרין ומתירין – חדא מילתא היא.
  13. Chullin 19a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling slaughter location
    Rabbi Yochanan rules that slaughter performed from the sloping part of the cap downward is valid.
    אמר ליה: אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא, אנא שמעתא ידענא, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, ואמרי לה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רבי חנינא, ואמרי לה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי: משיפוי כובע ולמטה כשרה.
  14. Chullin 21a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani halacha ruling corpse impurity
    Rabbi Yochanan rules that a corpse torn open like a fish conveys impurity in a tent.
    אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: קרעו כדג – מטמא באהל. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו.
  15. Chullin 23a אמר רבי יוחנן halacha exegesis sacrifice age
    Rabbi Yochanan interprets "or for a ram" as including an animal of intermediate age.
    ואמר רבי יוחנן: ״או לאיל״, לרבות את הפלגס.
  16. Chullin 25b רבי יוחנן אמר halacha dispute vessel impurity
    Rabbi Yochanan explains that these items are treated differently because they are made for honor.
    מאי שנא הני ומאי שנא הני? רבי יוחנן אמר: הואיל ולכבוד עשויין. רב נחמן אמר: הואיל ודמיהן יקרים.
  17. Chullin 25b אמר רבי יוחנן halacha ruling food impurity
    Rabbi Yochanan explains that large pieces are fit for use because they can be rendered suitable through fire.
    ולמאן דאמר זה וזה לחיוב, גדולים למאי חזו? אמר רבי יוחנן: הואיל ויכול למתקן על ידי האור.
  18. Chullin 26a אמר רבי יוחנן halacha ruling appearance
    Rabbi Yochanan teaches that legal status follows an item's appearance.
    לאו אמר רבי יוחנן: בתר חזותא אזלינן? הכא נמי זיל בתר חזותא, וטעמא וחזותא דהאי מיא נינהו.
  19. Chullin 28b אמר רבי יוחנן halacha ruling bird slaughter
    Rabbi Yochanan rules that puncturing them with a thorn renders them valid.
    אמר ליה ההוא סבא: הכי אמר רבי אלעזר, ואמרי לה: אמר ליה ההוא סבא לרבי אלעזר, הכי אמר רבי יוחנן: מנקבן בקוץ והן כשרין.
  20. Chullin 29b רבי יוחנן אמר halacha dispute slaughter process
    Rabbi Yochanan rules that slaughter has legal effect continuously from beginning to end.
    אמר רבי שמעון בן לקיש משום לוי סבא: אינה לשחיטה אלא בסוף, ורבי יוחנן אמר: ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף.
  21. Chullin 29b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue tannaitic ruling
    Rabbi Yochanan identifies the stated position as that of Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon.
    אמר ליה אביי: לאו אתמר עלה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון
  22. Chullin 31a רבי יוחנן אמר halacha dispute forced immersion
    Rabbi Yochanan rules that a menstruant who was involuntarily immersed is not purified even for relations with her husband.
    אתמר: נדה שנאנסה וטבלה, אמר רב יהודה אמר רב: טהורה לביתה, ואסורה לאכול בתרומה. ורבי יוחנן אמר: אף לביתה לא טהרה.
  23. Chullin 31b אמר רבי יוחנן halacha ruling mishnah authority
    Rabbi Yochanan rules that the law follows an unattributed Mishnah.
    מתקיף לה רב שימי בר אשי: ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה.
  24. Chullin 32a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha dispute slaughter interruption
    Rabbi Yochanan rules that even the time required to slaughter an animal sets the interruption limit when slaughtering a bird.
    אתמר: אמר רב: כדי שחיטת בהמה לבהמה, ועוף לעוף, ושמואל אמר: אפילו בהמה לעוף, וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו בהמה לעוף.
  25. Chullin 32a אמר רבי יוחנן halacha ruling slaughter interruption
    Rabbi Yochanan defines the interruption as the time needed for an expert slaughterer to inspect.
    רבי שמעון אומר: אם שהה [כדי ביקור]. מאי כדי ביקור? אמר רבי יוחנן: כדי ביקרו של חכם. אם כן, נתת דבריך לשיעורין! אלא, כדי ביקור טבח חכם.
  26. Chullin 32b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling retracted ruling
    Rabbi Yochanan reconciles the sources as referring to before and after a retraction, while noting that the Mishnah remained in place.
    אלא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא קשיא, כאן קודם חזרה, כאן לאחר חזרה, ומשנה לא זזה ממקומה.
  27. Chullin 33a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis sacrificial blood
    Rabbi Yochanan derives that sacrificial blood does not prepare food for impurity because only blood poured out like water does so.
    ותו, אי בקדשים, כי יצא מהן דם מי מכשיר? והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר? שנאמר: ״על הארץ תשפכנו כמים״, דם שנשפך כמים מכשיר, שאינו נשפך כמים אינו מכשיר!
  28. Chullin 34a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha other purity dispute
    Rabbi Yochanan asks what Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua answered one another.
    מאן חבריא? רבה בר בר חנה היא, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי אהדרו רבי אליעזר ורבי יהושע להדדי?
  29. Chullin 34b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling food purity
    Rabbi Yochanan rules that one who eats third-degree non-sacred food prepared under sacrificial purity becomes second-degree impure with respect to sacrificial food.
    אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן אמר רבי ינאי: האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקדש – נעשה גופו שני לקדש.
  30. Chullin 36b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis sacrificial blood
    Rabbi Yochanan derives that sacrificial blood does not prepare food for impurity because only blood poured out like water does so.
    אילימא דאתכשר בדם, והאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר, שנאמר: ״לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים״ – דם הנשפך כמים מכשיר, שאינו נשפך כמים אינו מכשיר!
  31. Chullin 39a רבי יוחנן אמר halacha dispute idolatrous slaughter
    Rabbi Yochanan rules that an animal slaughtered with intent to offer its blood or fat to idolatry is invalid.
    אתמר: השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה, ולהקטיר חלבה לעבודה זרה – רבי יוחנן אמר: פסולה, רבי שמעון בן לקיש אמר: מותרת.
  32. Chullin 39a רבי יוחנן אמר halacha ruling idolatrous slaughter
    Rabbi Yochanan invalidates the slaughter because intent for one sacrificial act affects another and the rule is derived from Temple service.
    רבי יוחנן אמר פסולה: מחשבין מעבודה לעבודה, וילפינן חוץ מפנים.
  33. Chullin 39a רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrificial intent
    Rabbi Yochanan rules that a sacrifice slaughtered for its proper purpose with intent to cast its blood for an improper purpose is invalid.
    ואזדו לטעמייהו, דאתמר: שחטה לשמה לזרוק דמה שלא לשמה – רבי יוחנן אמר: פסולה, רבי שמעון בן לקיש אמר: כשרה.
  34. Chullin 39a רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrificial intent
    Rabbi Yochanan invalidates the sacrifice because intent for one act affects another and the rule is derived from disqualifying intent.
    רבי יוחנן אמר פסולה: מחשבין מעבודה לעבודה, וגמרינן ממחשבת פיגול. רבי שמעון בן לקיש אמר כשרה: אין מחשבין מעבודה לעבודה, ולא גמרינן ממחשבת פיגול.
  35. Chullin 40a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling idolatrous animals
    Rabbi Yochanan rules that although bowing to another person's animal does not prohibit it, performing an idolatrous act upon it does.
    אמר רב הונא: היתה בהמת חבירו רבוצה לפני עבודה זרה, כיון ששחט בה סימן אחד – אסרה. סבר לה כי הא דאמר עולא אמר רבי יוחנן: אף על פי שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה, עשה בה מעשה – אסרה.
  36. Chullin 41b אמר רבי יוחנן halacha ruling doubt offering
    Rabbi Yochanan attributes the teaching to Rabbi Elazar, who permits voluntarily bringing a provisional guilt offering every day.
    גמ' השוחט לשם עולה. אשם תלוי בר נידר ונידב הוא? אמר רבי יוחנן: הא מני? רבי אלעזר היא, דאמר: מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום.
  37. Chullin 41b רבי יוחנן אמר halacha dispute blemished offerings
    Rabbi Yochanan rules that the concern applies even to blemished animals because a blemish may be concealed and go unnoticed.
    אמר רבי ינאי: לא שנו אלא תמימים, אבל בעלי מומין – מידע ידיע. ורבי יוחנן אמר: אפילו בעלי מומין נמי, זימנין דרמי ליה מידי אמומא ולא ידיע.
  38. Chullin 41b אמר רבי יוחנן halacha ruling sin offering
    Rabbi Yochanan rules that the stated law applies only when the slaughterer does not owe a sin offering, since otherwise he may intend his own offering.
    השוחט לשם חטאת, אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאינו מחוייב חטאת, אבל מחוייב חטאת – אימא לשום חטאתו הוא עושה. והא לא קאמר ״לשם חטאתי״? אמר רבי אבהו: באומר ״לשם חטאתי״.
  39. Chullin 43a אמר רבי יוחנן halacha ruling animal defects
    Rabbi Yochanan rules that the law follows Rabbi Yosei son of Rabbi Yehudah.
    אמר רבי יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה.
  40. Chullin 43a אמר רבי יוחנן aggada exegesis miracles
    Rabbi Yochanan explains that Job's survival despite the described wounds cannot be used as ordinary evidence because miracles are exceptional.
    ואמר רבי יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: מאי אהדרו ליה חבריה לרבי יוסי ברבי יהודה? ״ישפוך לארץ מררתי״, ועדיין איוב קיים. אמר להם: אין מזכירין מעשה נסים, דאי לא תימא הכי ״יפלח כליותי ולא יחמול״ – מי קא חיי? אלא ניסא שאני, דכתיב: ״רק את נפשו שמר״. הכא נמי ניסא שאני.
  41. Chullin 43a אמר רבי יוחנן halacha ruling liver measure
    Rabbi Yochanan rules in accordance with the opinion requiring an olive-bulk.
    ואמר רבי יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כדברי האומר כזית.
  42. Chullin 43a אמר רבי יוחנן halacha ruling mishnah authority
    Rabbi Yochanan rules that the law follows an unattributed Mishnah.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן: ניטלה הכבד ולא נשתייר הימנה כלום – הא נשתייר כשרה, אף על גב דלא הוי כזית! אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן.
  43. Chullin 43a אמר רבי יוחנן halacha ruling gallbladder puncture
    Rabbi Yochanan rules that a punctured gallbladder is valid when the liver seals the hole.
    דאמר רבי יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: מרה שניקבה, וכבד סותמתה – כשרה.
  44. Chullin 43a אמר רבי יוחנן halacha ruling gizzard puncture
    Rabbi Yochanan rules that a punctured gizzard is valid if its outer sac remains intact.
    ואמר רבי יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: ניקב הקורקבן וכיס שלו קיים – כשר.
  45. Chullin 47b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling lung defect
    Rabbi Yochanan rules that a lung whose contents have become fluid like water in a jug remains valid.
    אמר עולא אמר רבי יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון, כשרה. אלמא קסבר: חסרון מבפנים לא שמיה חסרון.
  46. Chullin 48a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling gallbladder puncture
    Rabbi Yochanan rules that a punctured gallbladder is valid when the liver seals the hole.
    וליטעמיך, הא דאמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: מרה שניקבה וכבד סותמתה – כשרה, אילו אינקיב כבד להדה, מאי? טרפה! ליתני: נקובת הכבד.
  47. Chullin 49a אמר רבי יוחנן aggada exegesis lung remedy
    Rabbi Yochanan explains that the lung is so named because it brightens the eyes.
    אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה ריאה – שמאירה את העינים. איבעיא להו: לאכילה, או על ידי סמנין?
  48. Chullin 49b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling mishnah reading
    Rabbi Yochanan transmits the proper arrangement of the Mishnah and directs that the first opinions be reversed.
    שלח רבין משמיה דרבי יוחנן: כך היא הצעה של משנה, ואיפוך קמייתא.
  49. Chullin 50a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yochanan rules like Rabban Shimon ben Gamliel concerning fatal animal defects and like Rabbi Shimon concerning mourning.
    גמירי חבריא דרבי אבא מרבי אבא, ומנו? רבי זירא, ואמרי לה חבריא דרבי זירא מרבי זירא, ומנו? רבי אבא. אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא: הכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטרפה, והלכה כרבי שמעון באבל.
  50. Chullin 50a אמר רבי יוחנן halacha dispute mourning
    Rabbi Yochanan rules that the law follows Rabbi Shimon concerning mourning.
    כרבי שמעון באבל, מאי? אמר ליה: פלוגתא נינהו, דאיתמר: רב חסדא אמר הלכה, וכן אמר רבי יוחנן הלכה, ורב נחמן אמר אין הלכה.
  51. Chullin 50a אמר רבי יוחנן halacha ruling rectal puncture
    Rabbi Yochanan rules that a puncture in the attached portion invalidates only if most is affected, while elsewhere any amount invalidates.
    אמר זעירי: חלחולת שניקבה כשרה, הואיל ויריכים מעמידות אותה. וכמה? אמר רבי אילעי אמר רבי יוחנן: מקום הדבק – ברובו, שלא במקום הדבק – במשהו.
  52. Chullin 50b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Asi halacha other rumen anatomy
    Rabbi Yochanan states that the rumen has a narrow section but that he does not know which part it is.
    רב אסי אמר רבי יוחנן: מקום צר יש בכרס, ואיני יודע איזהו. אמר רב נחמן בר יצחק: נפל כרסא בבירא. אמר רב אחא בר רב עוא אמר רב אסי: מן המיצר ולמטה.
  53. Chullin 50b אמר רבי יוחנן halacha dispute animal defects
    Rabbi Yohanan's position is identified as definitely conflicting with the rulings of Rabbi Avina and the western sages.
    ודרב אסי אמר רבי יוחנן, מאי אמר ליה? כבר פירשה רב אחא בר עוא. ודרבי אבינא ודבני מערבא, מאי אמר ליה? הני ודאי פליגי.
  54. Chullin 51b אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrificial status
    Rabbi Yohanan rules that Rabbi Shimon concedes that an animal born by Caesarean section is not consecrated.
    תא שמע: ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו, שזה מן המוכן. וכי תימא הכא נמי שיצא דרך דופן – דרך דופן מי קדוש? והא אמר רבי יוחנן: מודה היה רבי שמעון לענין קדשים שאינו קדוש!
  55. Chullin 52a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling rib defects
    Rabbi Yohanan limits the rule to large ribs that contain marrow.
    אמר זעירי: ומחציין כלפי שדרה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ובצלעות גדולות שיש בהן מוח.
  56. Chullin 52a רבי יוחנן אמר halacha dispute rib defects
    Rabbi Yohanan rules that whether ribs were uprooted or broken, a majority on both sides is required.
    אמר עולא, בן זכאי אמר: נעקרו – ברוב צד אחד, נשתברו – ברוב שני צדדין. רבי יוחנן אמר: בין נעקרו בין נשתברו – ברוב שני צדדין.
  57. Chullin 52a אמר רבי יוחנן halacha ruling rib defects
    Rabbi Yohanan requires a majority of ribs on both sides.
    והאמר רבי יוחנן: ברוב שני צדדין, וברוב שני צדדין אי אפשר דלא קיימא (חד) [חדא] מינייהו זה כנגד זה!
  58. Chullin 54a אמר רבי יוחנן aggada dialogue rabbinic service
    Rabbi Yohanan insists that he served the master standing throughout the years when the other student served seated and declares the master preeminent in everything.
    אמר רבי יוחנן: ולא נהירא ליה לאותו תלמיד ששימש את רבי רבה, ורבי חייא? והאלהים! כל אותן שנים ששימש אותו תלמיד בישיבה, אני שמשתי בעמידה, ומאן גבר? הוא גבר בכולא.
  59. Chullin 54a רבי יוחנן אומר halacha ruling defect inspection
    Rabbi Yohanan rules that one should bring the relevant part and compare it by placing it alongside the other.
    ורבי יוחנן אומר: יביא ויקיף.
  60. Chullin 54a רבי יוחנן אמר halacha dispute animal defects
    Rabbi Yohanan holds that the Mishnah's list introduced as 'these are tereifot' is exhaustive.
    גמ' אתמר: רבי יוחנן אמר: ״אלו טרפות״ דוקא, ורבי שמעון בן לקיש אמר: ״אלו כשרות״ דוקא.
  61. Chullin 54a רבי יוחנן אמר halacha ruling animal defects
    Rabbi Yohanan holds that the list of tereifot is exhaustive because the text teaches both individual defects and a general rule.
    במאי קא מיפלגי? בדרב מתנא, דאמר רב מתנא: האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה – טרפה. רבי יוחנן אמר: ״אלו טרפות״ דוקא, תנא טרפות, ותנא ״זה הכלל״,
  62. Chullin 54b אמר רבי יוחנן both ruling honoring workers
    Rabbi Yohanan rules that people stand before those performing the commandment but do not stand before Torah scholars.
    אמר רבי יוחנן: מפניהם עומדין, מפני תלמידי חכמים אין עומדין. אמר רבי יוסי בר אבין: בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי מפניהם עומדין, מפני תלמידי חכמים אין עומדין.
  63. Chullin 55a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling legal measures
    Rabbi Yohanan teaches that all rabbinic measurements are applied stringently except the bean-sized measure for stains, which is applied leniently.
    התם לחומרא, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל שיעורי חכמים להחמיר, חוץ מכגריס של כתמים להקל.
  64. Chullin 55b רבי יוחנן אמר halacha dispute flayed animal
    Rabbi Yohanan rules that even the hide around the hooves preserves a flayed animal's permitted status.
    אמר רב: כל העור כולו מציל בגלודה, חוץ מעור בית הפרסות, ורבי יוחנן אמר: אפילו עור בית הפרסות נמי מציל.
  65. Chullin 56a רבי יוחנן אמר halacha dispute lung inspection
    Rabbi Yohanan permits checking damage caused by a weasel even with a nail.
    כי סליק לנהרדעא, שלח להו: דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי, ברם כך אמרו משמיה דרבי שמעון בן לקיש: בודקין לחולדה ביד, אבל לא במסמר, ורבי יוחנן אמר: אף במסמר.
  66. Chullin 56b אמר רבי יוחנן halacha ruling organ discoloration
    Rabbi Yohanan transmits in Rabbi Yosei ben Yehoshua's name that any amount of green discoloration invalidates the organs, just as any puncture does.
    נפלה לאור, אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן יהושע: שיעור ירוקתן כשיעור נקובתן, מה נקובתן במשהו – אף ירוקתן במשהו.
  67. Chullin 57a אמר רבי יוחנן halacha dispute dislocated wing
    Rabbi Yohanan rules that a bird with a dislocated wing must be inspected.
    אמר רב יהודה אמר רב: שמוטת יד בבהמה – כשרה, שמוטת ירך בבהמה – טרפה, שמוטת ירך בעוף – טרפה, שמוטת גף בעוף – טרפה, חיישינן שמא ניקבה הריאה. ושמואל אמר: תיבדק, וכן אמר רבי יוחנן: תיבדק.
  68. Chullin 57a רבי יוחנן אמר halacha dispute bird lungs
    Rabbi Yohanan states that a bird has a lung, located like a rose leaf between its wings.
    חזקיה אמר: אין ריאה לעוף, ורבי יוחנן אמר: יש לו וישנה כעלה של וורד בין אגפים. מאי ״אין ריאה לעוף״? אילימא דלית ליה כלל – והא קא חזינן דאית ליה! אלא דלא מיטריף ביה, והתני לוי: טרפות שמנו חכמים בבהמה – כנגדן בעוף, יתר עליהן עוף נשבר העצם אף על פי שלא ניקב קרום של מוח!
  69. Chullin 57b אמר רבי יוחנן halacha ruling dislocated thigh
    Rabbi Yohanan rules that a bird with a dislocated thigh is a tereifa.
    ואת, מה בידך? הכי אמר רב חייא בר אשי אמר רב: שמוטת ירך בעוף טרפה, וכן אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: שמוטת ירך בעוף טרפה.
  70. Chullin 58b אמר רבי יוחנן halacha ruling bird plumage
    Rabbi Yohanan identifies Rabbi Yehudah's invalidation of a bird lacking feathers with Rabbi Yishmael's rule that plumage counts toward the bird.
    רבי יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה – פסולה. אמר רבי יוחנן: רבי יהודה ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד. רבי יהודה – הא דאמרן, רבי ישמעאל – דתנן: רבי ישמעאל אומר: הנוצה מצטרפת.
  71. Chullin 63a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine mercy
    Rabbi Yohanan explains that the bird called raḥam bears its name because its arrival brings mercy to the world.
    אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם באו רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי: והוא דיתיב אמידי ועביד ״שרקרק״, וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק – אתא משיחא, שנאמר: ״אשרקה להם ואקבצם״.
  72. Chullin 63b אמר רבי יוחנן halacha ruling kosher birds
    Rabbi Yohanan requires a hunter who transmits a tradition identifying a kosher bird to know both the birds themselves and their names.
    אמר רבי יצחק: עוף טהור נאכל במסורת, נאמן הצייד לומר: עוף זה טהור, מסר לי רבי. אמר רבי יוחנן: והוא שבקי בהן ובשמותיהן.
  73. Chullin 63b אמר רבי יוחנן halacha ruling kosher birds
    Rabbi Yohanan requires the hunter transmitting a kosher-bird tradition to know both the birds and their names, indicating that the teacher was a hunter.
    בעי רבי זירא: רבו חכם, או רבו צייד? תא שמע, דאמר רבי יוחנן: והוא שבקי בהן ובשמותיהן. אי אמרת בשלמא רבו צייד – שפיר, אלא אי אמרת רבו חכם, בשלמא שמייהו גמיר להו, אלא אינהו מי ידע להו? אלא לאו שמע מינה: רבו צייד. שמע מינה.
  74. Chullin 68b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling protruding limb
    Rabbi Yohanan rules that the protruding limb itself is permitted.
    עולא אמר רבי יוחנן: ואבר עצמו מותר.
  75. Chullin 68b אמר רבי יוחנן halacha dialogue protruding limb
    Rabbi Yohanan teaches that all such flesh was initially included in the Torah's prohibition of flesh torn in the field.
    אמר ליה רב יהודה לעולא: והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אבר עצמו אסור! אמר ליה: מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלינן עיינין, אלא הכי אמר רבי יוחנן: הכל היו בכלל ״בשר בשדה טרפה לא תאכלו״,
  76. Chullin 68b רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal limbs
    Rabbi Yohanan rules that the emergence of a fetal limb is not treated as birth.
    במערבא מתנו הכי, רב אמר: יש לידה לאברים, ורבי יוחנן אמר: אין לידה לאברים.
  77. Chullin 69a אמר רבי יוחנן halacha ruling fetal form
    Rabbi Yohanan rules that a dove-shaped fetus found inside a slaughtered animal is forbidden to eat.
    אלא מעתה, השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה תשתרי? אלמה אמר רבי יוחנן: השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה (אסור) [אסורה] באכילה?
  78. Chullin 73a רבי יוחנן אמר halacha dispute detached limbs
    Rabbi Yohanan says the dispute concerns a fetus's limb, but all agree that slaughter renders an animal's own dangling limb fallen off.
    ורבי יוחנן אמר: מחלוקת באבר דעובר, אבל באבר דבהמה – דברי הכל שחיטה עושה ניפול.
  79. Chullin 73b רבי יוחנן אמר halacha dispute detached limbs
    Rabbi Yohanan says the dispute concerns a fetus's limb, but all agree that slaughter does not render an animal's own dangling limb fallen off.
    אלא, אי אתמר הכי אתמר: אמר רבי שמעון בן לקיש: כמחלוקת בעוברים, כך מחלוקת באיברין, ורבי יוחנן אמר: מחלוקת באבר דעובר, אבל באבר דבהמה – דברי הכל אין שחיטה עושה ניפול.
  80. Chullin 73b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Yitzchak bar Yosef halacha ruling detached limbs
    Rabbi Yohanan rules that all agree death renders a dangling limb fallen off, whereas slaughter does not.
    אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: הכל מודים שמיתה עושה ניפול, ואין שחיטה עושה ניפול.
  81. Chullin 73b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha other unclear
    Rabbi Yohanan is cited after a baraita forbidding dangling flesh and limbs, but his statement is not preserved in this passage fragment.
    אמר רב יוסף: נקוט דרב יצחק בר יוסף בידך, דרבה בר בר חנה קאי כוותיה. דתניא: ״ובשר בשדה טרפה לא תאכלו״ – להביא האבר והבשר המדולדלין בבהמה ובחיה ובעוף, ושחטן, שהן אסורין. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
  82. Chullin 74b רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal blood
    Rabbi Yohanan rules that even the authority who permits the fetus's fat forbids its blood.
    אמר רבי שמעון בן לקיש: לדברי המתיר בחלבו – מתיר בדמו, לדברי האוסר בחלבו – אוסר בדמו. ורבי יוחנן אמר: אף לדברי המתיר בחלבו – אוסר בדמו.
  83. Chullin 74b רבי יוחנן אמר halacha dispute food impurity
    Rabbi Yohanan rules that first- and second-degree impurity are counted in relation to it.
    רבי יוחנן אמר: מונין בו ראשון ושני. רבי שמעון בן לקיש אומר: אין מונין בו ראשון ושני, נעשה כאגוז המתקשקש בקליפתו.
  84. Chullin 75a אמר רבי יוחנן halacha dispute food impurity
    Rabbi Yohanan identifies Rabbi Yosei HaGelili as the authority who holds that a living fetus can contract food impurity after preparation.
    מאן תנא עבר בנהר הוכשר, הלך לבית הקברות נטמא? אמר רבי יוחנן: רבי יוסי הגלילי היא, דתניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי יוסי הגלילי: מטמא טומאת אכלים, וצריך הכשר. וחכמים אומרים: אינו מטמא טומאת אכלין, מפני שהוא חי, וכל שהוא חי אינו מטמא טומאת אכלין.
  85. Chullin 75a אמר רבי יוחנן halacha ruling food impurity
    Rabbi Yohanan states that Rabbi Yosei HaGelili and Beit Shammai express the same position.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: רבי יוסי הגלילי ובית שמאי אמרו דבר אחד.
  86. Chullin 75a אמר רבי יוחנן halacha ruling food impurity
    Rabbi Yohanan says that a fish in its death throes is the practical difference between the positions.
    מאי בינייהו? אמר רבי יוחנן: דג מקרטע איכא בינייהו.
  87. Chullin 75a רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal fat
    Rabbi Yohanan rules that the fat of a miscarried fetus has the status of domesticated-animal fat.
    הטילה נפל, רבי יוחנן אמר: חלבו כחלב בהמה, ורבי שמעון בן לקיש אמר: חלבו כחלב חיה.
  88. Chullin 75a רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal fat
    Rabbi Yohanan rules that the fetus's fat is like domesticated-animal fat because exposure to the air determines its status.
    רבי יוחנן אמר: חלבו כחלב בהמה – אוירא גרים. רבי שמעון בן לקיש אמר: חלבו כחלב חיה – חדשים גרמי.
  89. Chullin 75a רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal fat
    Rabbi Yohanan rules that fat torn from a live full-term fetus is like domesticated-animal fat because gestational age determines its status.
    איכא דאמרי: כל היכא דלא כלו לו חדשיו – לא כלום הוא. כי פליגי – היכא דהושיט ידו למעי בהמה, ותלש חלב של בן תשעה חי ואכל. רבי יוחנן אמר: חלבו כחלב בהמה, חדשים גרמי. רבי שמעון בן לקיש אמר: חלבו כחלב חיה, חדשים ואוירא גרמי.
  90. Chullin 75b אמר רבי יוחנן halacha dialogue legal agreement
    Rabbi Yohanan is reported to agree with the teaching recited by Rav Asi.
    כי סליק רבי זירא, אשכחיה לרב אסי דיתיב וקאמר ליה להא שמעתא. אמר ליה: יישר, וכן אמר רבי יוחנן. מכלל דפליג עליה רבי שמעון בן לקיש?
  91. Chullin 75b רבי יוחנן אמר halacha dispute permitted offspring
    Rabbi Yohanan rules that the animal itself is permitted but its offspring is forbidden.
    אמר זעירי אמר רבי חנינא: הלכה כרבי שמעון שזורי, וכן היה רבי שמעון שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות. רבי יוחנן אמר: הוא מותר, ובנו אסור.
  92. Chullin 76b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling broken bone
    Rabbi Yohanan defines the majority covering an exposed broken bone as either most of its thickness or, according to another version, most of its circumference.
    תנו רבנן: נשבר העצם ויצא לחוץ, אם עור ובשר חופין את רובו – מותר, אם לאו – אסור. וכמה רובו? כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: רוב עוביו, ואמרי לה: רוב הקיפו. אמר רב פפא: הלכך, בעינן רוב עוביו ובעינן רוב הקיפו.
  93. Chullin 76b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha dialogue broken bone
    Rabbi Yohanan rules that skin has the same status as flesh for covering an exposed broken bone.
    אמר עולא אמר רבי יוחנן: עור הרי הוא כבשר. אמר ליה רב נחמן לעולא: ולימא מר עור מצרף לבשר, דהא ״עור ובשר״ קתני! אמר ליה: אנן ״עור או בשר״ תנינן.
  94. Chullin 76b אמר רבי יוחנן halacha dialogue broken bone
    Rabbi Yohanan rules that skin combines with flesh to cover an exposed broken bone.
    איכא דאמרי [אמר עולא], אמר רבי יוחנן: עור מצטרף לבשר. אמר ליה רב נחמן לעולא: ולימא מר עור משלים לבשר לחומרא!
  95. Chullin 76b אמר רבי יוחנן halacha ruling soft sinews
    Rabbi Yohanan is cited as ruling about sinews destined to harden, though the ruling is incomplete in this fragment.
    הנהו גידין רכין דאתו לקמיה דרבה, אמר רבה: למאי ליחוש להו? חדא, דאמר רבי יוחנן: גידין שסופן להקשות
  96. Chullin 77a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling broken bone
    Rabbi Yohanan rules that skin has the same status as flesh, with the passage suggesting this may refer specifically to the reed-like bone's skin.
    תא שמע, דאמר עולא אמר רבי יוחנן: עור הרי הוא כבשר, דלמא דקנה משכא דידיה.
  97. Chullin 77b רבי יוחנן אמר halacha dispute expelled placenta
    Rabbi Yohanan rules that whether or not an expelled placenta accompanies a fetus, another fetus must be suspected.
    שליא שיצתה. אמר רבי אלעזר: לא שנו אלא שאין עמה ולד, אבל יש עמה ולד – אין חוששין לולד אחר. ורבי יוחנן אמר: בין אין עמה ולד בין יש עמה ולד – חוששין לולד אחר.
  98. Chullin 77b רבי יוחנן אמר halacha ruling expelled placenta
    Rabbi Yohanan rules that concern for another fetus applies only to a placenta without a fetus, not when a fetus accompanies it whether attached or not.
    ורבי יוחנן אמר: אנו אין לנו אלא שליא בלא ולד, אבל יש עמה ולד, בין קשורה בולד בין אין קשורה בולד – אין חוששין לולד אחר, והיינו דאמר רבי ירמיה: לחומרא אמרה ר' אלעזר.
  99. Chullin 81b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha exegesis altar consumption
    Rabbi Yohanan derives from the verse that consumption by the altar is legally considered eating.
    ורבי יעקב אמר רבי יוחנן: אכילת מזבח שמה אכילה. מאי טעמא? דאמר קרא: ״ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו״.
  100. Chullin 81b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue slaughter liability
    Rabbi Yohanan rules that one can be liable even when the first animal is slaughtered for personal consumption and the second for idolatry.
    אמר ליה רבי יוחנן: זו, אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותה! אלא, פעמים שאפילו שחט ראשון לשלחנו ושני לעבודה זרה – חייב.
  101. Chullin 81b רבי יוחנן אומר halacha dispute unintentional offenses
    Rabbi Yohanan rules that one liable for another payment remains liable when committing a capital or flogging offense unintentionally.
    ואזדו לטעמייהו, דכי אתא רב דימי אמר: חייבי מיתות שוגגין, וחייבי מלקות שוגגין, ודבר אחר – רבי יוחנן אומר: חייב, וריש לקיש אומר: פטור.
  102. Chullin 81b רבי יוחנן אומר halacha dispute unintentional offenses
    Rabbi Yohanan rules that the offender is liable because no warning was given.
    רבי יוחנן אומר: חייב, דהא לא אתרו ביה; וריש לקיש אומר: פטור, דכיון דכי אתרו ביה פטור – כי לא אתרו ביה נמי פטור.
  103. Chullin 82a אמר רבי יוחנן halacha ruling red heifer
    Rabbi Yohanan rules that the teaching about redeeming a red heifer upon its pyre is not an accepted mishnah.
    ואמר רבי שמעון בן לקיש: אומר היה רבי שמעון, פרה נפדית על גבי מערכתה. אמר רב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן: פרת חטאת אינה משנה.
  104. Chullin 82a רבי יוחנן אמר halacha dispute leper birds
    Rabbi Yohanan rules that a leper's birds become prohibited from the time of slaughter, against Rabbi Shimon ben Lakish's view that prohibition begins upon purchase.
    והא איתמר, צפורי מצורע מאימתי נאסרין? רבי יוחנן אמר: משעת שחיטה, ורבי שמעון בן לקיש אמר: משעת לקיחה, ואמרינן: מאי טעמא דרבי שמעון בן לקיש?
  105. Chullin 82a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling broken-necked heifer
    Rabbi Yohanan rules that the teaching concerning the broken-necked heifer is not an accepted mishnah.
    אלא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: עגלה ערופה אינה משנה.
  106. Chullin 83a אמר רבי יוחנן halacha ruling animal sales
    Rabbi Yohanan teaches that during these four periods the sages upheld Torah law.
    רבי אלעזר אומר, אמר רבי יוחנן: בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהם על דין תורה.
  107. Chullin 83a אמר רבי יוחנן halacha ruling property acquisition
    Rabbi Yohanan rules that Torah law makes payment acquire goods, while the sages required physical transfer lest a seller abandon a buyer's burning wheat.
    דאמר רבי יוחנן: דבר תורה – מעות קונות, ומה טעם אמרו משיכה קונה – גזירה שמא יאמר לו ״נשרפו חטיך בעליה״.
  108. Chullin 84a אמר רבי יוחנן aggada maxim personal finances
    Rabbi Yohanan advises people of ordinary health to spend even the coin in their purse on food.
    אמר רב: צריכין אנו לחוש לדברי זקן. אמר רבי יוחנן: אבא ממשפחת בריאים הוה, אבל כגון אנו, מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו – יריצנה לחנווני. אמר רב נחמן: כגון אנו לווין ואוכלין.
  109. Chullin 84a אמר רבי יוחנן both other unclear
    Rabbi Yohanan is introduced as speaking, but his statement is absent from the supplied text.
    אמר רבי יוחנן:
  110. Chullin 84b אמר רבי יוחנן aggada maxim drinking water
    Rabbi Yohanan advises drinking water warmed by earthenware rather than lukewarm water and qualifies when water from metal vessels is harmless.
    ואמר רבי יוחנן: כסא דחרשין, ולא כסא דפושרין. והני מילי בכלי מתכות, אבל בכלי חרש לית לן בה. ובכלי מתכות נמי לא אמרן, אלא דלא שדי בהו ציביא, אבל שדי בהו ציביא לית לן בה. וכי לא שדי בהו ציביא נמי לא אמרן, אלא דלא ציץ, אבל ציץ לית לן בה.
  111. Chullin 84b אמר רבי יוחנן aggada maxim financial waste
    Rabbi Yohanan teaches that costly linen, glassware, and unsupervised laborers will squander an inheritance.
    ואמר רבי יוחנן: מי שהניח לו אביו מעות ורוצה לאבדן – ילבש כלי פשתן, וישתמש בכלי זכוכית, וישכור פועלים ואל ישב עמהן. ילבוש כלי פשתן – בכיתנא רומיתא. וישתמש בכלי זכוכית – בזוגיתא חיורתא. וישכור פועלים ואל ישב עמהן – בתורי דנפיש פסידייהו.
  112. Chullin 85a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling slaughter laws
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi adopted Rabbi Meir's view for slaughtering an animal and its young and Rabbi Shimon's view for covering blood, presenting each as the sages' position.
    גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראה רבי דבריו של רבי מאיר באותו ואת בנו, ושנאו בלשון חכמים, ודרבי שמעון בכסוי הדם, ושנאו בלשון חכמים.
  113. Chullin 86a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling blood covering
    Rabbi Yohanan teaches that Rabbi adopted Rabbi Shimon's view on covering blood and presented it as the sages' position.
    ולמאן דאמר ״צא נחור״, מאי טעמא לא אמר ״צא טרוף״? וכי תימא קסבר שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה, והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראה רבי דבריו של רבי שמעון בכסוי הדם, ושנאו בלשון חכמים!
  114. Chullin 86a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yaakov (amora) halacha ruling invalid slaughter
    Rabbi Yohanan reports that Rabbi Meir holds one liable for carrion after their slaughter.
    אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: מחייב היה רבי מאיר על שחיטתן משום נבלה. מאי טעמא? אמר רבי אמי: הואיל ורוב מעשיהן מקולקלים.
  115. Chullin 87a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling blood covering
    Rabbi Yohanan rules that when wind covers blood, one must cover it only if it becomes exposed again.
    כסהו הרוח. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שחזר ונתגלה, אבל לא חזר ונתגלה – פטור מלכסות. וכי חזר ונתגלה מאי הוי? הא אידחי ליה! אמר רב פפא: זאת אומרת אין דיחוי אצל מצות.
  116. Chullin 87b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling blood mixture
    Rabbi Yohanan rules that the stated mixture law applies when water falls into blood, but when blood falls into water each addition is successively nullified.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שנפלו מים לתוך דם, אבל נפל דם לתוך מים – ראשון ראשון בטל.
  117. Chullin 88a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling blood covering
    Rabbi Yohanan defines fine sand as material a potter need not crush and coarse sand as material a potter must crush.
    גמ' היכי דמי חול הדק? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל שאין היוצר צריך לכתשו. ואיכא דמתני לה אסיפא: אבל אין מכסין לא בזבל הגס ולא בחול הגס. היכי דמי חול הגס? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל שהיוצר צריך לכתשו.
  118. Chullin 89b אמר רבי יוחנן halacha ruling corpse impurity
    Rabbi Yohanan explains that the rule is needed for a stillborn whose limbs have not yet been joined by sinews.
    וקשיא לן: על כזית מן המת מגלח, על כולו לא כל שכן? ואמר רבי יוחנן: לא נצרכה אלא לנפל שלא (נקשרו) [נתקשרו] אבריו בגידין.
  119. Chullin 90a רבי יוחנן אמר halacha dispute sciatic nerve
    Rabbi Yohanan rules that the prohibition of the sciatic nerve applies to both edible and inedible sacrificial animals, against Rabbi Hiyya bar Yosef.
    אמר רבי חייא בר יוסף: לא שנו אלא קדשים הנאכלין, אבל קדשים שאינן נאכלין – אין איסור גיד נוהג בהן. ורבי יוחנן אמר: אחד קדשים הנאכלין ואחד קדשים שאין נאכלין – איסור גיד נוהג בהן.
  120. Chullin 92a אמר רבי יוחנן aggada exegesis biblical language
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon ben Yehotzadak's interpretation that the biblical term for bargaining denotes selling.
    ״ואכרה לי בחמשה עשר כסף״, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין ״כירה״ אלא לשון מכירה, שנאמר ״בקברי אשר כריתי לי״.
  121. Chullin 93a אמר רבי יוחנן halacha ruling animal anatomy
    Rabbi Yohanan recalls the study hall teaching that an animal's parts separate while it is alive.
    אמר אביי: בהמה בחייה פרוקי מיפרקא. אמר רבי יוחנן: אנא לאו טבחא אנא ולאו בר טבחא אנא, ונהירנא דהכי הוו אמרי בי מדרשא: בהמה בחייה פרוקי מיפרקא.
  122. Chullin 93b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue local custom
    Rabbi Yohanan tells Rav Shemen bar Abba that pressed testicles are permitted but that he personally should abstain in deference to his maternal tradition.
    אמר ליה רבי יוחנן לרב שמן בר אבא: הני ביעי חשילתא שריין, ואת לא תיכול משום ״ואל תטש תורת אמך״.
  123. Chullin 93b רבי יוחנן אמר halacha dispute forbidden fat
    Rabbi Yohanan rules that a butcher is penalized when an olive-sized quantity of forbidden fat is found after him, against Rav Yehuda's barley-sized threshold.
    איתמר: טבח שנמצא חלב אחריו, רב יהודה אמר: בכשעורה, רבי יוחנן אמר: בכזית.
  124. Chullin 93b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling butcher reliability
    Rabbi Yohanan reports that the ruling was revised to deem butchers trustworthy.
    אין הטבחין נאמנין [וכו']. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: חזרו לומר נאמנין.
  125. Chullin 93b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling butcher reliability
    Rabbi Yohanan reports that the ruling was revised to deem butchers untrustworthy.
    איכא דמתני לה אסיפא, וחכמים אומרים: נאמנין עליו ועל החלב. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: חזרו לומר אין נאמנין. אמר רב נחמן: בזמן הזה נאמנין.
  126. Chullin 97a אמר רבי יוחנן halacha ruling forbidden mixtures
    Rabbi Yohanan rules that one may rely on a non-Jewish professional cook to assess the taste of a forbidden mixture.
    בשלמא תרומה, טעים לה כהן, אלא בשר בחלב – מאן טעים ליה? השתא דאמר רבי יוחנן: סמכינן אקפילא ארמאה, הכא נמי סמכינן אקפילא ארמאה.
  127. Chullin 97b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling forbidden mixtures
    Rabbi Yohanan rules that all Torah prohibitions are assessed as though the forbidden substance were onion or leek.
    אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה (משערינן) [משערין אותן] כאילו הן בצל וקפלוט.
  128. Chullin 98a אמר רבי יוחנן halacha ruling partial measure
    Rabbi Yohanan rules that half of a prohibited measure is forbidden by Torah law.
    ההוא פלגא דזיתא דתרבא דנפל בדיקולא דבשרא, סבר מר בר רב אשי לשעוריה בתלתין פלגי דזיתא. אמר ליה אבוה: לאו אמינא לך לא תזלזל בשיעורין דרבנן? ועוד, האמר רבי יוחנן: חצי שיעור אסור מן התורה.
  129. Chullin 100b אמר רבי יוחנן halacha ruling corpse impurity
    Rabbi Yohanan explains that the rule is needed for a stillborn whose limbs have not been joined by sinews.
    וקשיא לן: על כזית מן המת מגלח, על המת כולו לא כל שכן? ואמר רבי יוחנן: לא נצרכא אלא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין. אלמא איסור טומאה קדים!
  130. Chullin 101b אמר רבי יוחנן halacha exegesis blood prohibition
    Rabbi Yohanan states that both positions derive their rulings from the same verse prohibiting consumption of blood.
    אמר רבי יוחנן: ושניהן מקרא אחד דרשו, ״רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש
  131. Chullin 102b אמר רבי יוחנן halacha exegesis living animal
    Rabbi Yohanan derives the prohibitions of a limb and flesh from a living animal and flesh from a torn animal from biblical verses.
    אמר רבי יוחנן: ״לא תאכל הנפש עם הבשר״ – זה אבר מן החי, ״ובשר בשדה טרפה לא תאכלו״ – זה בשר מן החי ובשר מן הטרפה.
  132. Chullin 103a רבי יוחנן אמר halacha dispute multiple liabilities
    Rabbi Yohanan rules that eating a limb from a living animal that is also torn incurs two liabilities, against Rabbi Shimon ben Lakish's single liability.
    אכל אבר מן החי מן הטרפה, רבי יוחנן אמר: חייב שתים, ורבי שמעון בן לקיש אמר: אינו חייב אלא אחת.
  133. Chullin 103a אמר רבי יוחנן halacha dialogue multiple liabilities
    Rabbi Yohanan is reported in one transmission to impose two liabilities and in another to impose three for eating forbidden fat from a living torn animal.
    אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: אכל חלב מן החי מן הטרפה – חייב שתים. אמר ליה רבי אמי: ולימא מר שלש, שאני אומר שלש. איתמר נמי, אמר רבי אבהו, אמר רבי יוחנן: אכל חלב מן החי מן הטרפה – חייב שלש.
  134. Chullin 103b רבי יוחנן אמר halacha dispute eating measure
    Rabbi Yohanan rules that dividing the food inside the mouth still incurs liability, against Reish Lakish's exemption.
    כי אתא רבין אמר: חלקו מבחוץ – פטור, מבפנים – רבי יוחנן אמר חייב, וריש לקיש אמר פטור.
  135. Chullin 103b רבי יוחנן אמר halacha dispute eating measure
    Rabbi Yohanan rules that one is liable because the throat enjoys an olive-sized amount, against Reish Lakish's requirement that it reach the stomach.
    רבי יוחנן אמר: חייב, הרי נהנה גרונו בכזית. וריש לקיש אמר: פטור, אכילה במעיו בעינן וליכא.
  136. Chullin 103b רבי יוחנן אמר halacha dispute eating measure
    Rabbi Yohanan rules that food lodged between the teeth counts toward the olive-sized measure, against Rabbi Shimon ben Lakish.
    אמר רבי שמעון בן לקיש: כזית שאמרו – חוץ משל בין השינים, ורבי יוחנן אמר: אף עם בין השינים.
  137. Chullin 103b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling eating measure
    Rabbi Yohanan rules that one who eats, regurgitates, and then eats another half-olive is liable because the throat enjoyed a full olive-sized amount.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: אכל חצי זית והקיאו, וחזר ואכל חצי זית אחר – חייב. מאי טעמא? הרי נהנה גרונו בכזית.
  138. Chullin 106a רבי יוחנן אמר halacha dispute hand washing
    Rabbi Yohanan permits washing hands with fire-heated water and supports the practice by the conduct of Rabban Gamliel and the leading sages of Galilee.
    איתמר, חמי האור: חזקיה אמר אין נוטלים מהן לידים, ורבי יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. אמר רבי יוחנן: שאלתי את רבן גמליאל בנו של רבי, ואוכל טהרות, ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן.
  139. Chullin 106a רבי יוחנן אמר halacha dispute ritual immersion
    Rabbi Yohanan rules that one may immerse the whole body in Tiberias hot springs but may not use them only for the face, hands, and feet.
    חמי טבריא, חזקיה אמר: אין נוטלין מהם לידים, אבל מטבילין בהם הידים. ורבי יוחנן אמר: כל גופו טובל בהן, אבל לא פניו ידיו ורגליו.
  140. Chullin 107b רבי יוחנן אמר halacha dispute food blessings
    Rabbi Yohanan rules that an attendant recites a blessing over every piece of bread, against Rav's reported view.
    תא שמע, דאמר רבי זירא אמר רב: לא יתן אדם פרוסה לתוך פיו של שמש, אלא אם כן יודע בו שנטל ידיו. והשמש מברך על כל כוס וכוס, ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה. ורבי יוחנן אמר: מברך על כל פרוסה ופרוסה.
  141. Chullin 107b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling festival laundering
    Rabbi Yohanan permits someone with only one garment to wash it during the intermediate festival days.
    ולטעמיך, הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד. יאמרו:
  142. Chullin 111b אמר רבי יוחנן halacha dispute salting and pickling
    Rabbi Yohanan is reported as ruling that salted food is not like hot food and pickled food is not like cooked food, though the passage challenges that report with his contrary ruling on salting.
    כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: מליח אינו כרותח, וכבוש אינו כמבושל. אמר אביי: הא דרבין ליתה, דההיא פינכא דהוה בי רבי אמי, דמלח ביה בשרא, ותבריה. מכדי, רבי אמי תלמיד דרבי יוחנן הוה, מאי טעמא תבריה? לאו משום דשמיעא ליה מיניה דרבי יוחנן דאמר: מליח הרי הוא כרותח!
  143. Chullin 116b אמר רבי יוחנן halacha ruling retracted ruling
    Rabbi Yohanan resolves the contradiction by placing one teaching before a retraction and the other afterward, while explaining that the mishnah remained unchanged.
    אלא אמר רב יצחק, אמר רבי יוחנן: לא קשיא, כאן קודם חזרה, כאן לאחר חזרה, ומשנה לא זזה ממקומה.
  144. Chullin 116b אמר רבי יוחנן halacha dialogue cheese production
    Rabbi Yohanan permits curdling with the stomach contents of carrion but prohibits curdling with those of an animal slaughtered by a gentile.
    אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: מעמידין בקבת נבלות, ואין מעמידין בקבת שחיטת גוי. אמר לפניו רבי שמעון בר אבא: כמאן? כרבי אליעזר, דאמר סתם מחשבת גוי לעבודה זרה.
  145. Chullin 116b אמר רבי יוחנן halacha ruling cheese production
    Rabbi Yohanan permits curdling with stomach contents from both carrion and an animal slaughtered by a gentile, rejecting concern for Rabbi Eliezer's view.
    כי אתא רב שמואל בר רב יצחק, אמר רבי יוחנן: מעמידין בין בקבת נבלה, בין בקבת שחיטת גוי, שלא לחוש לדברי רבי אליעזר.
  146. Chullin 117a רבי יוחנן אמר halacha exegesis sacrificial misuse
    Rabbi Yohanan derives from the word 'it' that just as the offering is not subject to misuse after atonement, it is not subject to misuse before atonement.
    ורבי יוחנן אמר, אמר קרא: ״הוא״, הוא לפני כפרה כלאחר כפרה, מה לאחר כפרה אין בו מעילה, אף לפני כפרה אין בו מעילה.
  147. Chullin 118b רבי יוחנן אמר halacha ruling impurity handles
    Rabbi Yohanan rules that an attached handle counts for transmitting impurity and for enabling food to become susceptible to impurity.
    ורבי יוחנן אמר: יש יד לטומאה ולהכשר.
  148. Chullin 118b רבי יוחנן אמר halacha ruling impurity measures
    Rabbi Yohanan rules that a handle counts for less than an olive-sized amount and a protective covering counts for less than a bean-sized amount.
    ורבי יוחנן אמר: יש יד לפחות מכזית, ויש שומר לפחות מכפול.
  149. Chullin 119a רבי יוחנן אמר halacha ruling impurity handles
    Rabbi Yohanan rules that the entire case concerns a handle and aligns the position with the first tanna.
    ורבי יוחנן אמר: כולה ביד, והוא דאמר כתנא קמא.
  150. Chullin 119a רבי יוחנן אמר halacha ruling protective covering
    Rabbi Yohanan rules that the entire case concerns a protective covering and aligns the position with the view of Others.
    ורבי יוחנן אמר: כולה בשומר, והוא דאמר כאחרים.
  151. Chullin 119a רבי יוחנן אמר halacha dispute impurity measure
    Rabbi Yohanan rules that the stated amount is not the operative measure, against Rabbi Hanina.
    איתמר, רבי חנינא אמר: זהו שיעור, ורבי יוחנן אמר: אין זה שיעור.
  152. Chullin 119b רבי יוחנן אמר halacha dispute impurity handles
    Rabbi Yohanan rules that even a hair serves as a handle, against Reish Lakish's limitation to a bone.
    אמר ריש לקיש: לא שנו אלא עצם, דהוי יד, אבל נימא לא הויא יד. ורבי יוחנן אמר: אפילו נימא נמי הויא יד.
  153. Chullin 120a רבי יוחנן אמר halacha dispute ritual impurity
    Rabbi Yoḥanan rules that even a hair serves as a protective covering for transmitting impurity.
    אמר ריש לקיש: לא שנו אלא עצם, דהוי שומר, אבל נימא לא הויא שומר. ורבי יוחנן אמר: אפילו נימא נמי הויא שומר.
  154. Chullin 121a רבי יוחנן אמר halacha dispute meat scraps
    Rabbi Yoḥanan identifies alal as hardened meat residue.
    והאלל. מאי אלל? רבי יוחנן אמר: מרטקא, וריש לקיש אמר: בשר שפלטתו סכין.
  155. Chullin 121a רבי יוחנן אמר halacha dispute meat scraps
    Rabbi Yoḥanan rules that hardened meat residue also combines to the required measure according to the Rabbis.
    אליבא דרבי יהודה לא פליגי, כי פליגי אליבא דרבנן: רבי יוחנן אמר: מרטקא נמי מצטרף, וריש לקיש אמר: דוקא בשר שפלטתו סכין, אבל מרטקא לא מצטרף.
  156. Chullin 121b רבי יוחנן אמר halacha dispute animal limbs
    Rabbi Yoḥanan rules that a slaughtered animal still convulsing remains subject to the law of limbs from a living animal.
    אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: ומי אמר חזקיה הכי? והא איתמר: שחט בה שנים או רוב שנים, ועדיין היא מפרכסת – חזקיה אמר: אינה לאברים, רבי יוחנן אמר: ישנה לאברים.
  157. Chullin 121b רבי יוחנן אמר halacha dispute animal limbs
    Rabbi Yoḥanan holds that a slaughtered animal still convulsing is not yet considered dead and remains subject to the law of limbs.
    חזקיה אמר אינה לאברים: מתה היא. רבי יוחנן אמר ישנה לאברים: לאו מתה היא.
  158. Chullin 121b רבי יוחנן אמר halacha dispute animal limbs
    Rabbi Yoḥanan rules that a slaughtered animal still convulsing remains subject to the law of limbs from a living animal.
    גופא: שחט בה שנים, או רוב שנים, ועדיין היא מפרכסת – חזקיה אמר: אינה לאברים, רבי יוחנן אמר: ישנה לאברים. אמר רבי אלעזר: נקוט להא דרבי יוחנן בידך, דתני רב אושעיא כוותיה.
  159. Chullin 121b אמר רבי יוחנן halacha ruling knife inspection
    Rabbi Yoḥanan teaches that the animal requires the slaughter preparation of a kosher animal, namely inspection of the knife.
    אמר ליה ההוא סבא: הכי אמר רבי יוחנן: צריכה הכשר שחיטה כבהמה טהורה. הכשר למאי? אמר רב שמואל בר יצחק: בדיקת סכין.
  160. Chullin 122a רבי יוחנן אמר halacha dispute calf hide
    Rabbi Yoḥanan defines a tender calf as one that is still nursing.
    ועור הראש וכו'. וכמה עגל הרך? עולא אמר: בן שנתו, רבי יוחנן אמר: כל זמן שיונק. איבעיא להו: היכי קאמר עולא? בן שנתו והוא שיונק,
  161. Chullin 122b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue calf hide
    Rabbi Yoḥanan says that a calf remains tender as long as it is nursing.
    ואמר ליה רבי יוחנן: כל זמן שיונק.
  162. Chullin 122b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue calf hide
    Rabbi Yoḥanan says that a tender calf must be within its first year and still nursing.
    או דלמא, עולא בן שנתו קאמר, בין יונק ובין שאינו יונק, ואמר ליה רבי יוחנן: בן שנתו והוא שיונק?
  163. Chullin 122b רבי יוחנן אמר halacha ruling calf hide
    Rabbi Yoḥanan defines a tender calf as one that is still nursing.
    תא שמע, רבי יוחנן אמר: כל זמן שיונק, ואם איתה – ״והוא שיונק״ מיבעי ליה! שמע מינה.
  164. Chullin 123b רבי יוחנן אמר halacha dispute ritual impurity
    Rabbi Yoḥanan rules that even a leather covering does not become rejoined for purposes of impurity.
    אמר ריש לקיש: לא שנו אלא טלית, אבל עור – חלים. ורבי יוחנן אמר: אפילו עור נמי לא חלים.
  165. Chullin 124a רבי יוחנן אמר halacha dispute ritual impurity
    Rabbi Yoḥanan rules that even leather is not considered significant in this law of impurity.
    אמר ריש לקיש: לא שנו אלא טלית, אבל עור – חשיב, ורבי יוחנן אמר: אפילו עור נמי לא חשיב.
  166. Chullin 124a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling meat scraps
    Rabbi Yoḥanan rules that flesh removed by a knife is nullified, unlike flesh expelled by an animal.
    גמ' אמר עולא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא פלטתו חיה, אבל פלטתו סכין – בטיל.
  167. Chullin 124a אמר רבי יוחנן halacha dialogue meat scraps
    Rabbi Yoḥanan is reported to hold that flesh removed by a knife is nullified even in very large pieces.
    אמר ליה רב נחמן לעולא: אמר רבי יוחנן אפילו כתרטא? אמר ליה: אין. ואפילו כנפיא? אמר ליה: אין. אמר ליה: האלהים! אם אמר לי רבי יוחנן מפומיה – לא צייתנא ליה.
  168. Chullin 124a אמר רבי יוחנן halacha ruling meat scraps
    Rabbi Yoḥanan rules that flesh removed by a knife is nullified, unlike flesh expelled by an animal.
    אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא פלטתו חיה, אבל פלטתו סכין – בטיל.
  169. Chullin 124b רבי יוחנן אמר halacha dispute ritual contact
    Rabbi Yoḥanan rules that an object may touch one part and then touch another for purposes of impurity.
    ורבי יוחנן אמר: אין נוגע וחוזר ונוגע, ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: רבי ישמעאל ורבי דוסא בן הרכינס אמרו דבר אחד.
  170. Chullin 125a רבי יוחנן אמר halacha dispute corpse impurity
    Rabbi Yoḥanan explains that there is an olive-bulk of marrow inside and that the stated contact means overshadowing.
    ורבי יוחנן אמר: לעולם דאיכא כזית, ומוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ, ומאי נוגע דקתני – מאהיל.
  171. Chullin 125a אמר רבי יוחנן halacha ruling bone marrow
    Rabbi Yoḥanan rules that loose olive-bulk marrow transmits corpse impurity through the bone but transmits carcass impurity only if the bone is pierced.
    אמר רבי בנימין בר גידל, אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן, כגון דאיכא כזית מוח המתקשקש, גבי מת – טומאה בוקעת ועולה, נבלה – כיון דמתקשקש הוא, ניקבה – אין, לא ניקבה – לא.
  172. Chullin 128a אמר רבי יוחנן halacha ruling reversed opinions
    Rabbi Yoḥanan states that the attributed positions must be reversed.
    ואמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
  173. Chullin 128a אמר רבי יוחנן halacha ruling reversed opinions
    Rabbi Yoḥanan states that according to Rabbi Yehuda HaNasi the attributed positions must be reversed.
    אמר רבי יאשיה, הכי אמר רבי יוחנן: לדברי רבי מוחלפת השיטה.
  174. Chullin 129a אמר רבי יוחנן halacha exegesis food impurity
    Rabbi Yoḥanan derives Rabbi Shimon's view that only food fit to be fed to others is legally called food.
    אמר רבי אסי, אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי שמעון? אמר קרא ״מכל האכל אשר יאכל״, אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים – קרוי אוכל, אוכל שאי אתה יכול להאכילו
  175. Chullin 129b אמר רבי יוחנן halacha exegesis food impurity
    Rabbi Yoḥanan derives Rabbi Shimon's view that only food fit to be fed to others is legally called food.
    (אמר רבי אסי) אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי שמעון? אמר קרא ״מכל האכל אשר יאכל״ – אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים – קרוי אוכל, אוכל שאין אתה יכול להאכילו לאחרים – אין קרוי אוכל.
  176. Chullin 129b אמר רבי יוחנן halacha exegesis food impurity
    Rabbi Yoḥanan derives Rabbi Shimon's view that only food fit to be fed to others is legally called food.
    אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי שמעון? אמר קרא ״מכל האכל אשר יאכל״, אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים – קרוי אוכל, אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים – אין קרוי אוכל.
  177. Chullin 132a אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly gifts
    Rabbi Yoḥanan rules from scriptural inclusions that according to the Rabbis a koy owes all the priestly gifts.
    כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: כוי לרבנן חייב בכולהו מתנות, דתניא: ״שור״, מה תלמוד לומר ״אם שור״ – לרבות את הכלאים. ״שה״, מה תלמוד לומר ״אם שה״ – לרבות את הכוי.
  178. Chullin 132b אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly gifts
    Rabbi Yoḥanan forbids eating an animal before its priestly gifts are separated and likens doing so to eating untithed produce.
    אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: אסור לאכול מבהמה שלא הורמה מתנותיה. אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה – כאילו אוכל טבלים, ולית הלכתא כוותיה.
  179. Chullin 137b אמר רבי יוחנן halacha ruling oral tradition
    Rabbi Yoḥanan says that the ruling was received by tradition from Haggai, Zechariah, and Malachi.
    אמר רבי יוחנן: מפי שמועה אמרה, מפי חגי זכריה ומלאכי.
  180. Chullin 137b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute first shearings
    Rabbi Yoḥanan sets the amount at six, five portions for the priest and one for the owner.
    רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שש – לכהן חמש, ואחת לו. עולא אמר רבי אלעזר: ״כל שהן״ שנינו.
  181. Chullin 137b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue first shearings
    Rabbi Yoḥanan answers that the first shearings are given at a ratio of one in sixty.
    אמר ליה איהו: ראשית הגז בכמה? אמר ליה רבי יוחנן: בששים. והאנן ״בכל שהן״ תנן! אמר ליה: אם כן, מה בין לי ולך?
  182. Chullin 139a אמר רבי יוחנן halacha dialogue consecrated property
    Rabbi Yoḥanan rules that a consecrated hen that rebels remains in God's possession because the earth and its fullness belong to God.
    ושמואל אמר: כל היכא דאיתיה – בבי גזא דרחמנא איתיה, דכתיב: ״לה' הארץ ומלואה״. וכן אמר רבי יוחנן במקדיש תרנגולתו לבדק הבית ומרדה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש: וכיון שמרדה פקעה ליה קדושתה! אמר ליה: בבי גזא דרחמנא איתא, דכתיב: ״לה' הארץ ומלואה״.
  183. Chullin 139a רבי יוחנן אמר halacha dispute consecrated funds
    Rabbi Yoḥanan rules that one remains responsible for consecrated money until it reaches the Temple treasurer.
    דאיתמר: מנה זה לבדק הבית, ונגנבו או נאבדו – רבי יוחנן אמר: חייב באחריותן עד שיבואו לידי גזבר, וריש לקיש אמר: כל היכא דאיתיה בבי גזא דרחמנא איתיה, דכתיב: ״לה' הארץ ומלואה״. קשיא דריש לקיש אדריש לקיש, קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן.

Bekhorot (55)

  1. Bekhorot 3b אמר רבי יוחנן halacha ruling firstborn blemish
    Rabbi Yoḥanan rules that even a slight anomalous feature is a permanent blemish permitting the firstborn animal to be slaughtered.
    הכי אמר רבי יוחנן: אפילו מום קל. והדתנן: רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל — פטורה מן הבכורה, ואם יש בו מקצת סימנין — חייב. מום קבוע הוי לשחוט עליו.
  2. Bekhorot 4b רבי יוחנן אמר halacha dispute desert firstborn
    Rabbi Yoḥanan holds that firstborn animals were sanctified in the wilderness.
    איתמר, רבי יוחנן אמר: קדשו בכורות במדבר, וריש לקיש אמר: לא קדשו בכורות במדבר.
  3. Bekhorot 4b רבי יוחנן אמר halacha exegesis desert firstborn
    Rabbi Yoḥanan derives from the command to sanctify every firstborn that firstborn animals were sanctified in the wilderness.
    רבי יוחנן אמר: קדשו בכורות במדבר, דרחמנא אמר ליקדשו, דכתיב: ״קדש לי כל בכור״.
  4. Bekhorot 4b רבי יוחנן אמר halacha dispute desert firstborn
    Rabbi Yoḥanan holds that firstborn animals were sanctified in the wilderness and their sanctity never ceased.
    מתקיף לה רב פפא: ובמדבר לא קדשו? והכתיב: ״פקד כל בכר זכר לבני ישראל״! אלא, אי איתמר הכי איתמר: רבי יוחנן אמר: קדשו ולא פסקו, וריש לקיש אמר: קדשו
  5. Bekhorot 5a רבי יוחנן אמר halacha dispute desert firstborn
    Rabbi Yoḥanan is reported in the reversed tradition to hold that firstborn animals were not sanctified in the wilderness.
    אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: אתון הכי מתניתו לה, אנן איפכא מתנינן לה, רבי יוחנן אמר: לא קדשו בכורות במדבר, וריש לקיש אמר: קדשו בכורות במדבר.
  6. Bekhorot 8a אמר רבי יוחנן halacha ruling festival egg
    Rabbi Yoḥanan permits on a festival an egg that mostly emerged before the festival and then returned inside.
    והלא בדק יפה! אימר: יצתה רובה וחזרה הוה, וכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: ביצה שיצתה רובה מערב יום טוב וחוזרת — מותרת לאוכלה ביום טוב.
  7. Bekhorot 9b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha exegesis food impurity
    Rabbi Yoḥanan derives Rabbi Shimon's view that only food fit to be fed to others is legally called food.
    ואמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי שמעון? דכתיב: ״מכל האכל אשר יאכל״, אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים — קרוי אוכל, שאי אתה יכול להאכילו לאחרים — אינו קרוי אוכל.
  8. Bekhorot 17a אמר רבי יוחנן halacha exegesis new moon offering
    Rabbi Yoḥanan derives that Rabbi Meir requires the New Moon goat to be the uniquely primordial goat.
    אמר רבי יוחנן: מודה רבי מאיר בשעיר של ראש חדש דבעינן בן שעירה, מאי טעמא? אמר קרא: ״אחד״ המיוחד ובא מששת ימי בראשית.
  9. Bekhorot 18a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dialogue priestly share
    Rabbi Yoḥanan rules that the priest takes the lean animal and explains that this follows from the latter clause of the Mishnah.
    רבי עקיבא אומר: ״משמנין״ כו'. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הכהן נוטל כחושה. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן ״משמנין ביניהן״ תנן! אמר ליה: עד דאכלת כפנייתא בבבל, תרגימנא מסיפא.
  10. Bekhorot 18a אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly gifts
    Rabbi Yoḥanan explains that Rabbi Meir obligates the gifts because the priest can claim them whether the animal is firstborn or ordinary.
    והשני ירעה עד שיסתאב, וחייב במתנות, ורבי יוסי פוטר. מאי טעמא דרבי מאיר? אמר רבי יוחנן: הואיל וכהן בא עליו משני צדדין, דאמר ליה: אי בכור הוא — כוליה דידי הוא, אי לא בכור הוא — הב לי מתנות מיניה.
  11. Bekhorot 21b רבי יוחנן אמר halacha dispute firstborn status
    Rabbi Yoḥanan rules that the animal is certainly unconsecrated because its seller would have disclosed any possible prohibition.
    ושמואל אמר: בכור ספק, סבר לשחיטה קא בעי ליה. ורבי יוחנן אמר: חולין ודאין, מאי טעמא? אם איתא דלא בכרה, כיון דאיכא איסורא, אודועי הוה מודע ליה.
  12. Bekhorot 22a אמר רבי יוחנן halacha ruling ritual impurity
    Rabbi Yoḥanan explains that the offspring does not transmit impurity because it is nullified in the majority.
    למימרא דולד מעליא הוא, ואמאי אין מטמא לא במגע ולא במשא? אמר רבי יוחנן: משום ביטול ברוב נגעו בה.
  13. Bekhorot 22a אמר רבי יוחנן halacha ruling aligned opinions
    Rabbi Yoḥanan states that Rabbi Eliezer ben Yaakov and Rabbi Shimon express the same position.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: רבי אליעזר בן יעקב ורבי שמעון אמרו דבר אחד, רבי אליעזר בן יעקב — הא דאמרן.
  14. Bekhorot 22a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha ruling uterine opening
    Rabbi Yoḥanan teaches three opening sizes and explains that a woman's corresponds to the warp size and an animal's to the woof size.
    אמר רב הונא: שמעתי שתי פיקות, אחת של שתי ואחת של ערב, ואין לי לפרש. כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: שלש פיקות שמעתי, אחת של שתי ואחת של ערב ואחת של פיקה גדולה של סקאין, ואין לי לפרש. כי אתא רבין פירשה משמיה דרבי יוחנן: של אשה כשל שתי, של בהמה כשל ערב.
  15. Bekhorot 23b רבי יוחנן אמר halacha dispute carcass impurity
    Rabbi Yoḥanan rules that both severe and lesser carcass impurity persist until the flesh is unfit for a dog.
    גופא, בר פדא אמר: טומאה חמורה עד לגר, וטומאה קלה עד לכלב. ורבי יוחנן אמר: אחת זו ואחת זו עד לכלב. מאי טעמא דבר פדא? דכתיב: ״לא תאכלו כל נבלה לגר וגו'״, הראויה לגר קרויה ״נבילה״, ושאינה ראויה לגר אינה קרויה ״נבילה״.
  16. Bekhorot 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling ritual impurity
    Rabbi Yoḥanan explains that the mass of blood does not transmit impurity because it is nullified in the majority.
    תנן: רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהמה גסה ששפעה חררת דם, הרי זו תקבר, ונפטרת מן הבכורה. ותני רבי חייא: אינה מטמאה לא במגע ולא במשא. ואמר רבי יוחנן: משום ביטול ברוב נגעו בה.
  17. Bekhorot 24a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling firstborn status
    Rabbi Yoḥanan rules that a ewe followed by a pig is exempt from future firstborn status but the pig is forbidden for consumption pending definitive resolution.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ראה חזיר שכרוך אחר רחל, פטורה מן הבכורה, ואסור באכילה ״עד יבא ויורה צדק לכם״.
  18. Bekhorot 24a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yoḥanan rules that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel wherever he is cited in the Mishnah except for guarantor, Sidon, and final proof.
    וכי תימא: מספקא ליה אי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אי כרבנן, אי מספקא ליה — אמאי פטורה מן הבכורה? ותו: מי מספקא ליה? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו — הלכה כמותו, חוץ מערב, וצידן, וראיה אחרונה!
  19. Bekhorot 24a אמר רבי יוחנן halacha other unclear
    Rabbi Yoḥanan raises an unspecified question in this fragment.
    והיינו דאמר רבי יוחנן: בעי
  20. Bekhorot 25b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling firstborn blemishes
    Rabbi Yochanan teaches that the dispute applies when one examined the animal and found nothing.
    כי סליק רבין, אמרה לשמעתא קמיה דרבי ירמיה. אמר: בבלאי טפשאי, משום דיתבי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן! לא שמיע להו הא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מחלוקת בשבדק ולא מצא.
  21. Bekhorot 25b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha dispute firstborn blemishes
    Rabbi Yochanan teaches that the dispute applies when one examined the animal and found something, reflecting the dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and Rabban Shimon ben Gamliel.
    רבי אסי אמר רבי יוחנן: מחלוקת כשבדק ומצא, וקמיפלגי בפלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל.
  22. Bekhorot 30a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute religious trust
    Rabbi Yochanan identifies the stated view as Rabbi Akiva's and reports that the Sages deem one suspected regarding Sabbatical produce also suspected regarding tithes.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: חשוד על השביעית — חשוד על המעשר.
  23. Bekhorot 30a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute religious trust
    Rabbi Yochanan identifies the stated view as Rabbi Akiva's and reports that the Sages deem one suspected regarding tithes also suspected regarding Sabbatical produce.
    איכא דאמרי, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: חשוד על המעשר חשוד על השביעית. ומאן חכמים? רבי מאיר היא, דאמר: חשוד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה.
  24. Bekhorot 30b אמר רבי יוחנן both story purity inquiry
    Rabbi Yochanan recounts that a purity question was sent to Rabbi Chanina ben Antigonus's son, who seated his own sages beside the visitors while he examined it.
    אמר רבי יוחנן: בימי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה זו. רבי יהודה ורבי יוסי איסתפק להו מילתא בטהרות, שדרו רבנן לגבי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס, אזילו אמרו ליה: לעיין בה. אשכחוה דקא טעין טהרות, אותיב רבנן מדידיה לגבייהו, וקאי איהו לעיוני בה.
  25. Bekhorot 31a אמר רבי יוחנן halacha ruling accepting penitents
    Rabbi Yochanan rules like Rabbi Shimon and Rabbi Yehoshua ben Korcha, who accept penitents in either circumstance.
    רבי שמעון ורבי יהושע בן קרחה אומרים: בין כך ובין כך מקבלין אותן, משום שנאמר: ״שובו בנים שובבים״. אמר רבי יצחק איש כפר עכו אמר רבי יוחנן: הלכה כאותו הזוג.
  26. Bekhorot 31a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Chisda halacha ruling expert judge
    Rabbi Yochanan teaches that the case may be handled by one person when that person is an expert.
    לעולם בחד, וכדאמר רב חסדא אמר רבי יוחנן: ביחיד מומחה, הכא נמי ביחיד מומחה.
  27. Bekhorot 31b אמר רבי יוחנן aggada maxim posthumous teaching
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Shimon ben Yochai that when a teaching is repeated in a scholar's name, his lips move in the grave.
    אלא אמר דוד: רבונו של עולם, יאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה. דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה — שפתותיו דובבות בקבר.
  28. Bekhorot 32a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Dimi halacha exegesis tithe redemption
    Rabbi Yochanan derives from the shared wording of tithes and consecrated property that the prohibition concerning tithes includes sale as well as redemption.
    אמר רב חיננא אמר רב, וכן אמר רב דימי אמר רבי יוחנן: נאמר ״לא יגאל״ במעשר, ונאמר ״ולא יגאל״ בחרמים, מה להלן מכירה עמו, אף כאן מכירה עמו.
  29. Bekhorot 33b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis meal offering
    Rabbi Yochanan teaches that all agree one is liable for further leavening an already leavened offering, as Scripture separately forbids baking and making it leavened.
    ועוד, הכא בקראי פליגי והכא בקראי פליגי, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב, דכתיב ״לא תאפה חמץ״ ו״לא תעשה״.
  30. Bekhorot 38b אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly portion
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Pinchas ben Arova that the priest is fed an amount equal to a dried fig.
    וכמה מאכילין אותו? אמר רבי יוחנן משום רבי פנחס בן ערובא: כגרוגרת. אמר רבא: (בעי) [בען] במערבא: כגרוגרות בסעודה ראשונה,
  31. Bekhorot 39a רבי יוחנן אמר halacha ruling sacrificial blemishes
    Rabbi Yochanan distinguishes an internal deficiency that arose before slaughter from one that arose after slaughter.
    ורבי יוחנן אמר: דכולי עלמא אין בריה באחת, וחסרון מבפנים שמיה חסרון. ולא קשיא: כאן שחסרה קודם שחיטה, כאן שחסרה לאחר שחיטה. ולאחר שחיטה קודם קבלה מי שרי?
  32. Bekhorot 40a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling animal blemishes
    Rabbi Yochanan explains that Rabbi Meir's position rests on the animal's round humanlike eyeball.
    ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי טעמיה דרבי מאיר? הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם! אמר רב יוסף: לא קשיא, הא באוכמא, הא בחיוורא.
  33. Bekhorot 43a אמר רבי יוחנן halacha exegesis priestly blemishes
    Rabbi Yochanan derives from the verse that a priest must be physically comparable to Aaron's other descendants.
    יתר עליהן באדם. מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״כל איש אשר בו מום מזרע אהרן״, איש ששוה בזרעו של אהרן.
  34. Bekhorot 43b אמר רבי יוחנן halacha ruling priestly blemishes
    Rabbi Yochanan rules that bald, dwarfish, and bleary-eyed priests are disqualified because they are unlike Aaron's other descendants.
    אמר רבי יוחנן: הקרחנין והננסין והזבלגנין — פסולין, לפי שאינן שוה בזרעו של אהרן. קרחנין — תנינא! ננסין — תנינא!
  35. Bekhorot 45a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling priestly blemishes
    Rabbi Yochanan defines one term as a person with many cushions of flesh and another as a person with none.
    גמ' תנו רבנן: שבר רגל — אין לי אלא שבר רגל, מנין לרבות הקישן והעיקל והקילבן? תלמוד לומר: ״או שבר רגל״. תנא: בעל הקיפין והשופנר. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בעל הפיקין — שיש לו כסתות הרבה, שופנר — שאין לו כסתות כל עיקר.
  36. Bekhorot 45a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling extra digit
    Rabbi Yochanan limits the disqualification from removing a bony extra digit to one counted along the hand.
    היתה בו יתרת וחתכה, אם יש בה עצם — פסול, ואם לאו — כשר. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: והוא שנספרת על גבי היד.
  37. Bekhorot 45a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling corpse impurity
    Rabbi Yochanan limits the stated impurity of a bony extra digit without a nail to one counted along the hand.
    תנו רבנן: יתירה שיש בה עצם, ואין בה צפורן — מטמא במגע ובמשא, ומטמא באהל, ועולה למנין מאה ועשרים וחמשה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ובנספרת על גב היד.
  38. Bekhorot 45a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling corpse impurity
    Rabbi Yochanan limits the ruling of contact and carrying impurity without tent impurity to an extra digit not counted along the hand.
    אמר רב חסדא: דבר זה רבינו הגדול אמרו, המקום יהיה בעזרו: יתרת שיש בה עצם ואין בה צפורן — מטמא במגע ובמשא, ואין מטמא באהל. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ובשאינה נספרת על גב היד.
  39. Bekhorot 45a אמר רבי יוחנן halacha other corpse impurity
    Rabbi Yochanan criticizes the ruling as oracular, since an extra digit should either be a limb for all forms of impurity or not a limb at all.
    אמר רבי יוחנן: עשו דבריהם כדברי נביאות, מה נפשך? אי אבר הוא — באהל נמי תטמא, ואי לאו אבר הוא — במגע ובמשא נמי לא ליטמי!
  40. Bekhorot 46b רבי יוחנן אמר halacha dispute firstborn inheritance
    Rabbi Yochanan disputes Reish Lakish and rules that emergence of the forehead establishes firstborn status even for inheritance.
    אמר רבי שמעון בן לקיש: פדחת פוטרת בכל מקום, חוץ מן הנחלה. מאי טעמא? ״יכיר״ אמר רחמנא, ורבי יוחנן אמר: אפילו לנחלה.
  41. Bekhorot 47a רבי יוחנן אומר halacha dispute firstborn inheritance
    Rabbi Yochanan rules that a convert who had sons before conversion has no later firstborn for inheritance because he already had the first of his strength.
    איתמר: היו לו בנים בגיותו ונתגייר — רבי יוחנן אומר: אין לו בכור לנחלה, ורבי שמעון בן לקיש אומר: יש לו בכור לנחלה. רבי יוחנן אומר: אין לו בכור לנחלה — דהא הוה ליה ״ראשית אונו״, ורבי שמעון בן לקיש אומר: יש לו בכור לנחלה — גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
  42. Bekhorot 47a רבי יוחנן אמר halacha dispute procreation
    Rabbi Yochanan rules that a convert who had children before conversion has fulfilled procreation because the world was created to be inhabited.
    ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: היו לו בנים בגיותו ונתגייר — רבי יוחנן אמר: קיים פריה ורביה, ורבי שמעון בן לקיש אמר: לא קיים. רבי יוחנן אמר: קיים — ״לא תהו בראה לשבת יצרה״, ורבי שמעון בן לקיש אמר: לא קיים פריה ורביה — גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.
  43. Bekhorot 50a רבי יוחנן אומר halacha ruling firstborn redemption
    Rabbi Yochanan calculates the required firstborn-redemption payment from the value of a worn Hadrianic Trajanic dinar after deducting one sixth.
    רבי יוחנן אומר: דינרא הדריינא טריינא שייפא דמזבנא בעשרים וחמשה זוזי, דל מינייהו שתותא והנך לפדיון הבן. הני עשרין וחד נכי דנקא הוי!
  44. Bekhorot 52b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling jubilee return
    Rabbi Yochanan rules that brothers who divide an estate are treated as purchasers and must return their shares to one another at the Jubilee.
    אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל. מותיב רב הושעיא: ואלו שאין חוזרין ביובל — הבכורה!
  45. Bekhorot 52b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha exegesis jubilee return
    Rabbi Yochanan interprets the statement that portions return at the Jubilee to mean that the division is annulled.
    קרי רב חמא עליה דרב ששת: ״טובה חכמה עם נחלה״, ולא שמיע להו הא דכי אתי רבין אמר רבי יוחנן, ואמרי לה רבי אלעזר אמר משום רבי אלעזר בן שמוע: מאי ״חוזרין״ — חוזרין לבטלה.
  46. Bekhorot 55a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis animal tithe
    Rabbi Yochanan explains Rabbi Meir's position from the verse that treats the Jordan as a boundary in its own right.
    אלא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: היינו טעמיה דרבי מאיר, דאמר קרא: ״והירדן יגבל אתו לפאת קדמה״, הכתוב עשאו גבול בפני עצמו.
  47. Bekhorot 55a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling animal tithe
    Rabbi Yochanan defines the Jordan, for animal-tithe law, as the river from Jericho southward.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אין ״ירדן״ אלא מבית ירחו ולמטה. למאי הלכתא? אילימא לנודר — הלך אחר לשון בני אדם, וכל היכא דקרו ליה ״ירדן״ איתסר ליה! אלא למעשר בהמה.
  48. Bekhorot 55a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba aggada exegesis jordan name
    Rabbi Yochanan explains that the Jordan is so named because it descends from Dan.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמו ״ירדן״? שיורד מדן. אמר ליה רבי אבא לרב אשי: אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה, ״ויקראו (לו) ללשם דן בשם דן אביהם״. ואמר רבי יצחק: לשם זו פמייס, ותניא: יוצא ירדן ממערת פמייס.
  49. Bekhorot 56a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling animal tithe
    Rabbi Yochanan rules that ten fetuses purchased in their mothers' wombs enter the pen to be tithed.
    אי מה בנך אינו בלקוח כלל, אף שורך וצאנך אינו בלקוח כלל, אלמה אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לקח עשרה עוברין במעי אמן — כולם נכנסין לדיר להתעשר?
  50. Bekhorot 56a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling animal tithe
    Rabbi Yochanan rules that ten fetuses purchased in their mothers' wombs all enter the pen to be tithed.
    גופא, אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לקח עשרה עוברים במעי אמן — כולן נכנסין לדיר להתעשר. והא אנן תנן: הלוקח או שניתן לו במתנה פטור מן מעשר בהמה!
  51. Bekhorot 56a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling animal tithe
    Rabbi Yochanan rules that ten fetuses purchased in their mothers' wombs all enter the pen to be tithed.
    אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לקח עשרה עוברין במעי אמן — כולם נכנסין לדיר להתעשר.
  52. Bekhorot 56b רבי יוחנן אמר halacha ruling estate division
    Rabbi Yochanan rules that even equal divisions of nine against nine or ten against ten are not regarded as each brother's original allotted share.
    ורבי יוחנן אמר: אפילו חלקו תשעה כנגד תשעה, ועשרה כנגד עשרה, אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך.
  53. Bekhorot 57a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling jubilee return
    Rabbi Yochanan rules that brothers who divide an estate are treated as purchasers and return their shares to one another at the Jubilee.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו — לקוחות הן, ומחזירין זה לזה ביובל.
  54. Bekhorot 58a אמר רבי יוחנן aggada other prophetic tradition
    Rabbi Yochanan says that the teaching was received by tradition from Haggai, Zechariah, and Malachi.
    אמר רבי יוחנן: מפי השמועה אמרוה, מפי חגי זכריה ומלאכי.
  55. Bekhorot 60a אמר רבי יוחנן halacha ruling animal tithe
    Rabbi Yochanan rules that when animals are counted in pairs or large groups, the animal that is tenth in the actual count is consecrated.
    גמ' אמר רבי יוחנן: מנאן זוגות זוגות, קינטרין קינטרין — עשירי למנינו הוא קדוש.

Arakhin (22)

  1. Arakhin 6a אמר רבי יוחנן halacha ruling temple donations
    Rabbi Yochanan resolves the contradiction by distinguishing the beginning of Temple construction from its completion.
    אמר רבי אילא אמר רבי יוחנן: לא קשיא, הא — בתחילה, הא — בסוף.
  2. Arakhin 6a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling temple donations
    Rabbi Yochanan rules that initially nothing is accepted from them, while at completion only an identifiable object is refused.
    דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: בתחילה, אפילו מים ומלח אין מקבלין מהם. בסוף, דבר המסויים אין מקבלין, דבר שאינו מסויים מקבלין. היכי דמי דבר המסויים? אמר רב יוסף: כגון אמה כליא עורב.
  3. Arakhin 6a אמר רבי יוחנן halacha ruling charity funds
    Rabbi Yochanan rules that a coin designated for charity may be exchanged for oneself or for another person.
    אמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו: האומר ״סלע זו לצדקה״ — מותר לשנותה. סבור מינה: לעצמו — אין, לאחר — לא. איתמר: אמר רב אמי אמר רבי יוחנן: בין לעצמו בין לאחר.
  4. Arakhin 6b אמר רבי יוחנן halacha dialogue synagogue donations
    Rabbi Yochanan teaches that a donated synagogue lamp may not be repurposed for a secular use but may be repurposed for a mitzvah.
    תנו רבנן: ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת — אסור לשנותה. סבר רבי חייא בר אבא למימר: לא שנא לדבר הרשות ולא שנא לדבר מצוה. אמר ליה רב אמי: הכי אמר רבי יוחנן — לא שנו אלא לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה מותר לשנותה.
  5. Arakhin 6b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Asi halacha ruling synagogue donations
    Rabbi Yochanan rules that a gentile's donated synagogue lamp may be repurposed only after the donor's name has been forgotten.
    מדאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: גוי שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת, עד שלא נשתקע שם בעליה — אסור לשנותה, משנשתקע שם בעליה — מותר לשנותה.
  6. Arakhin 7a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis fetal execution
    Rabbi Yochanan derives from the phrase 'both of them shall die' that the condemned pregnant woman's fetus is included.
    ואימא הכי נמי! אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אמר קרא ״ומתו גם שניהם״ — לרבות את הוולד.
  7. Arakhin 10a אמר רבי יוחנן halacha ruling hallel recitation
    Rabbi Yochanan lists eighteen days when an individual completes Hallel in the land of Israel and twenty-one in the diaspora.
    דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב (הראשון) של עצרת; ובגולה עשרים ואחד: תשעה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ושני ימים טובים של פסח, ושני ימים טובים של עצרת.
  8. Arakhin 11a אמר רבי יוחנן halacha exegesis temple song
    Rabbi Yochanan derives from 'service of service' that the referenced Temple service is song.
    בלווטי אמר רבי יוחנן, מהכא: ״לעבוד עבודת עבודה״, איזהו עבודה שצריכה עבודה? הוי אומר: זו שירה.
  9. Arakhin 13b אמר רבי יוחנן halacha exegesis levitical service
    Rabbi Yochanan derives from the verse about Jeshua and Kadmiel that a minor enters the Temple court for service only when the Levites sing.
    אין הקטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלוים כו'. מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ״ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים וגו'״.
  10. Arakhin 15b אמר רבי יוחנן aggada exegesis harmful speech
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Yosei ben Zimra that God rebukes the tongue despite enclosing it behind barriers of bone and flesh.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: מאי דכתיב ״מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה״? אמר לו הקדוש ברוך הוא ללשון: כל אבריו של אדם זקופים ואתה מוטל, כל אבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים, ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות, אחת של עצם ואחת של בשר, ״מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה״?
  11. Arakhin 15b אמר רבי יוחנן aggada exegesis harmful speech
    Rabbi Yochanan teaches in the name of Rabbi Yosei ben Zimra that one who speaks slander is as though he denied God.
    אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא: כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר, שנאמר: ״אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו״.
  12. Arakhin 16a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani aggada maxim causes of leprosy
    Rabbi Yochanan teaches that leprous afflictions come for slander, bloodshed, a false oath, sexual immorality, arrogance, robbery, and stinginess.
    אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: על שבעה דברים נגעים באין — על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין.
  13. Arakhin 16b רבי יוחנן אמר halacha dispute rebuke
    Rabbi Yochanan rules that one must continue rebuking another until the other responds with a reprimand.
    עד היכן תוכחה? רב אמר: עד הכאה, ושמואל אמר: עד קללה, ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה. כתנאי: רבי אליעזר אומר: עד הכאה, רבי יהושע אומר: עד קללה, בן עזאי אומר: עד נזיפה.
  14. Arakhin 16b אמר רבי יוחנן aggada exegesis family vocation
    Rabbi Yochanan derives from Hiram's lineage that a person should not depart from his own vocation or that of his ancestors.
    אמר רבי יוחנן: מנין שלא ישנה אדם מאומנותו ומאומנות אבותיו? שנאמר: ״וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר, בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחושת״.
  15. Arakhin 17a אמר רבי יוחנן aggada exegesis jehoiakim
    Rabbi Yohanan asks what is taught by the verse concerning the beginning of Jehoiakim's reign.
    דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב ״בראשית ממלכות יהויקים מלך יהודה״?
  16. Arakhin 22a רבי יוחנן אומר halacha dispute orphans' property
    Rabbi Yohanan rules that a court may collect from orphans' property for an interest-bearing debt or a woman's marriage settlement because of her maintenance.
    אמר רב יהודה אמר רב אסי: אין נזקקין לנכסי יתומים, אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן. ורבי יוחנן אומר: או לשטר שיש בו רבית, או לכתובת אשה משום מזוני.
  17. Arakhin 22a רבי יוחנן אומר halacha dialogue orphans' property
    Rabbi Yohanan permits collection from orphans' property for an interest-bearing debt or for a woman's marriage settlement because of her maintenance.
    מרימר אגבי (כתובתה) [כתובה] לגרושה מנכסי דיתמי. אמר ליה רבינא לאמימר: והאמר רב יהודה אמר רב אסי: ״אין נזקקין לנכסי יתומין אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן״. רבי יוחנן אומר: או לשטר שיש בו רבית, או לכתובת אשה משום מזוני!
  18. Arakhin 31a אמר רבי יוחנן halacha ruling interest
    Rabbi Yohanan resolves the apparent contradiction by assigning one case to Rabbi Yehudah and the other to the Rabbis.
    אמר רבי יוחנן: לא קשיא, הא רבי יהודה והא רבנן. דתניא: הרי שהיה נושה בחבירו מנה, ועשה לו שדהו מכר, בזמן שהמוכר אוכל פירות — מותר, לוקח אוכל פירות — אסור.
  19. Arakhin 31b רבי יוחנן אמר halacha dispute walled houses
    Rabbi Yohanan holds that a house sold onward becomes permanently vested in the second buyer.
    למי חלוט? רבי אלעזר אומר: לראשון חלוט, רבי יוחנן אמר: לשני חלוט. בשלמא לרבי אלעזר דלדידיה קא מנינן, אלא לרבי יוחנן מאי טעמא? אמר רבי אבא בר ממל: מה מכר לו ראשון לשני — כל זכות שתבא לידו.
  20. Arakhin 32a אמר רבי יוחנן halacha exegesis walled houses
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Shimon and Rabbi Yehudah derive their opposing rules for a house built into a wall from the same verse.
    בית הבנוי בחומה, רבי יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, ״ותורידם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת״. רבי שמעון סבר כפשטיה דקרא, ורבי יהודה סבר: ״בחומה היא יושבת״ ולא בעיר חומה.
  21. Arakhin 32b אמר רבי יוחנן halacha ruling walled cities
    Rabbi Yohanan compares the city to Jerusalem in having been walled since Joshua's time but distinguishes it because its houses can become permanently vested.
    אמר רבי יוחנן: כירושלים דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ולא כירושלים, דאילו ירושלים אין הבית חלוט בה, ואילו הכא הבית חלוט (בהן) [בה]. רב אשי אמר: לאו אמר רב יוסף תרי קדש הוו? הכא נמי תרי ירושלים הוו.
  22. Arakhin 33a אמר רבי יוחנן aggada exegesis tribal restoration
    Rabbi Yohanan teaches that Jeremiah restored the exiled tribes and Josiah ruled over them, as inferred from a prophecy about the Jubilee.
    אלא אמר רבי יוחנן: ירמיה החזירן, ויאשיה בן אמון מלך עליהן. ומנא לן דהדור? דכתיב: ״כי המוכר אל הממכר לא ישוב״. אפשר יובל בטל, ונביא מתנבא עליו שיבטל? אלא מלמד שהחזירן ירמיה.

Temurah (32)

  1. Temurah 2b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling consecrated offerings
    Rabbi Yohanan rules that the consecrator adds a fifth, while the person obtaining atonement effects substitution.
    תיפשוט ליה מדרבי אבהו, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש מוסיף חומש, ומתכפר עושה תמורה, והתורם משלו
  2. Temurah 3a אמר רבי יוחנן halacha ruling lashes
    Rabbi Yohanan transmits that violating a prohibition through an action incurs lashes, while a violation without action is exempt except for swearing, substituting an offering, and cursing another with God's name.
    אמר רב אידי בר אבין, אמר רב עמרם, אמר רבי יצחק, אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי הגלילי: כל לא תעשה שבתורה, עשה בו מעשה — לוקה, לא עשה בו מעשה — פטור, חוץ מנשבע, ומימר, ומקלל חבירו בשם, אף על פי שלא עשה מעשה — חייב. משום רבי יוסי ברבי חנינא אמרו: אף המקדים תרומה לביכורים.
  3. Temurah 3b רבי יוחנן אומר halacha dispute lashes
    Rabbi Yohanan rules that one does not receive lashes because the prohibition involves no action.
    רבי יוחנן אומר: אינו לוקה, דלאו שאין בו מעשה הוא, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. וריש לקיש אמר: אינו לוקה, משום דהוה ליה התראת ספק, וכל התראת ספק אין לוקין עליו!
  4. Temurah 3b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue substitution
    Rabbi Yohanan tells the tanna not to list substitution as actionless because one's speech accomplishes an action.
    ומימר. אמר ליה רבי יוחנן לתנא: לא תתני ״ומימר״, משום דבדיבורו עשה מעשה.
  5. Temurah 6b רבי יוחנן אמר halacha dispute interest recovery
    Rabbi Yohanan rules that even fixed biblical interest is not recoverable through the courts.
    אבק רבית אינה יוצאה בדיינין, ורבי יוחנן אמר: אפילו רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין.
  6. Temurah 7a אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue blemished offerings
    Rabbi Yohanan challenges the proposed case by citing the ruling that consecrating a blemished animal for the altar violates five prohibitions.
    אמר ליה רבי יוחנן: לא שמיע לך הא דאמר רבי ינאי, בחבורה נמנו וגמרו: המקדיש בעל מום לגבי מזבח עובר משום חמשה שמות, ואי בתמורה נמי — ששה הוויין, דאיכא נמי לאו דתמורה! אלא מאי — בבעל מום מעיקרו? אמאי לקי? דיקלא בעלמא הוא!
  7. Temurah 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute substitution
    Rabbi Yohanan rules that just as two animals cannot be substituted for one, repeated substitutions also cannot be made.
    אמר ריש לקיש: מודה רבי שמעון שממירין וחוזרין וממירין, מאי טעמא? קדושה ראשונה דהקדש להיכן הלכה?! ורבי יוחנן אמר: כשם שאין ממירין שנים באחד, כן אין ממירין וחוזרין וממירין.
  8. Temurah 10a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling consecrated offerings
    Rabbi Yohanan rules that the consecrator adds a fifth and the person obtaining atonement effects substitution.
    מאי הוי עלה? תא שמע, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מקדיש מוסיף חומש, ומתכפר עושה תמורה.
  9. Temurah 10a רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal sanctity
    Rabbi Yohanan rules that sanctity takes effect on fetuses and that one who consecrates a pregnant sin offering may obtain atonement with either the mother or its offspring.
    גמ' אתמר, בר פדא אמר: אין קדושה חלה על עוברין, רבי יוחנן אמר: קדושה חלה על עוברין. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: הקדיש חטאת מעוברת וילדה — רצה בה מתכפר, רצה בוולדה מתכפר.
  10. Temurah 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling mishnah attribution
    Rabbi Yohanan identifies the Mishnah's position as inconsistent with Rabbi Eliezer.
    גמ' מאן תנא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי אליעזר.
  11. Temurah 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling leavening
    Rabbi Yohanan identifies the Mishnah's rule about a leavened substance not causing leavening as inconsistent with Rabbi Eliezer.
    ואין המחומץ מחמץ כו'. אמר רבי אבא אמר רבי יוחנן: מתניתין דלא כרבי אליעזר.
  12. Temurah 12a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling mikveh
    Rabbi Yohanan attributes the rule that drawn water does not invalidate a mikveh to Rabbi Eliezer ben Yaakov.
    ואין המים שאובין פוסלין את המקוה. מאן תנא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: רבי אליעזר בן יעקב היא, דתנן: רבי אליעזר בן יעקב אומר: מקוה שיש בו עשרים ואחת סאה מי גשמים, ממלא בכתף תשע עשרה סאה, ופותקן למקוה,
  13. Temurah 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling drawn water
    Rabbi Yohanan rules that entirely drawn water becomes valid when conveyed along the ground.
    מכלל דרבנן סברי דברבייה ובהמשכה לא? אלא דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: שאובה שהמשיכוה כולה — טהורה. מני? לא רבנן ולא רבי אליעזר!
  14. Temurah 12b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling purification water
    Rabbi Yohanan identifies the Mishnah's rule about purification water as inconsistent with Rabbi Shimon.
    ואין מי חטאת (נעשה) [נעשין] מי חטאת כו'. מאן תנא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי שמעון.
  15. Temurah 14b אמר רבי יוחנן halacha ruling oral torah
    Rabbi Yohanan teaches that writers of oral laws are like burners of the Torah and that one who learns from such writings receives no reward.
    ואי הוה ליה איגרתא, מי אפשר למישלחה? והא אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: כותבי הלכות (כשורף) [כשורפי] תורה, והלמד מהן אינו נוטל שכר.
  16. Temurah 14b אמר רבי יוחנן halacha exegesis festival offerings
    Rabbi Yohanan interprets the verse to include obligatory offerings brought during a pilgrimage festival.
    כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: ״אלה תעשו לה' במועדיכם״ — אלו חובות הבאות חובה ברגל.
  17. Temurah 15b אמר רבי יוחנן halacha ruling temporary decree
    Rabbi Yohanan explains that bringing the offerings despite deliberate transgression was an emergency measure.
    והיכי מקרבי להו? והרי מזידין הוו! אמר רבי יוחנן: הוראת שעה היתה.
  18. Temurah 17a רבי יוחנן אמר halacha ruling substitution
    Rabbi Yohanan explains the case as one who says that one animal should leave and another enter, incurring lashes for substitution but not for eating blemished sacred animals without redemption.
    רבי יוחנן אמר: באומר ״תצא זו ותיכנס זו״. גבי קדשים, באומר שנולד בהם מום נאכלין בלא פדיון — לא לקי, גבי תמורה — לקי.
  19. Temurah 18a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami halacha exegesis offering offspring
    Rabbi Yohanan explains Rabbi Eliezer's reason from the verse's word 'if,' which excludes an offering's offspring.
    גמ' אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: מאי טעמא דרבי אליעזר? אמר קרא ״ואם זבח שלמים קרבנו לה'״, ואם — ולא ולד.
  20. Temurah 18a אמר רבי יוחנן halacha ruling offering offspring
    Rabbi Yohanan explains Rabbi Eliezer's reason as a decree lest people raise entire herds from sacred offspring.
    אלא אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: היינו טעמא דרבי אליעזר, גזירה שמא יגדל מהם עדרים עדרים.
  21. Temurah 21b אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrificial inference
    Rabbi Yohanan rules that derived laws may generally be used for further derivation, except among sacrificial laws.
    ואתי מעשר ויליף מבכור. ומי ילפינן (קדש) [בקדשים] מהדדי? והאמר רבי יוחנן: כל התורה כולה למדין למד מן הלמד, חוץ מן הקדשים שאין למדין למד מן הלמד!
  22. Temurah 22a אמר רבי יוחנן halacha ruling rejected offerings
    Rabbi Yohanan rules that living animals can be permanently rejected and that atonement is obtained with the second animal of the second pair.
    ואמר רבי יוחנן: בעלי חיים נדחין, וכשהוא מתכפר — בשני שבזוג שני מתכפר.
  23. Temurah 22b רבי יוחנן אמר halacha dispute lost offering
    Rabbi Yohanan defines a lost offering as one located behind the door.
    היכי דמי אבידה? אמר רבי אושעיא: אפילו אחת בעדרו, ואפילו אחת באחת. ורבי יוחנן אמר: אחורי הדלת.
  24. Temurah 25a אמר רבי יוחנן halacha ruling sin offering
    Rabbi Yohanan rules that one whose pregnant sin offering gives birth may obtain atonement with either the mother or its offspring.
    גמ' אמר רבי יוחנן: הפריש חטאת מעוברת וילדה — רצה בה מתכפר, רצה בולדה מתכפר.
  25. Temurah 26a אמר רבי יוחנן halacha ruling consecration speech
    Rabbi Yohanan rules that all agree the first expression takes effect when one says that one sanctity should take effect and afterward another.
    גמ' אמר רבי יצחק ברבי יוסי אמר רבי יוחנן: הכל מודים באומר ״תחול זו״ ואחר כך ״תחול זו״ — דברי הכל תפוס לשון ראשון.
  26. Temurah 26a אמר רבי יוחנן halacha ruling partial consecration
    Rabbi Yohanan rules that when a partner consecrates his half of an animal and later acquires and consecrates the other half, it is sacred but cannot be offered and it effects substitution.
    אמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפים, הקדיש חציה שלו, וחזר ולקח חציה אחרת והקדישה — קדושה ואינה קריבה, ועושה תמורה, ותמורתה
  27. Temurah 27a אמר רבי יוחנן halacha dispute redemption value
    Rabbi Yohanan rules that the object becomes non-sacred by Torah law but requires a proper valuation by rabbinic law.
    אמר רבי יוחנן: יצא לחולין דבר תורה, וצריך לעשות דמים מדבריהם, וריש לקיש אמר: אף צריך לעשות דמים דבר תורה.
  28. Temurah 27b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling price fraud
    Rabbi Yohanan rules that land and consecrated property are not subject to price-fraud reimbursement but are subject to cancellation of the sale.
    והאמר רבי ירמיה אקרקעות דחולין, ורבי יונה אמר אהקדשות, תרווייהו משמיה דרבי יוחנן אמרי: אונאה אין להן, ביטול מקח יש להם!
  29. Temurah 29a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha dispute idolatrous designation
    Rabbi Yohanan rules that an animal designated for idolatry becomes forbidden once it is delivered to idolatrous priests.
    אמר רבא בר רב אדא, אמר רב יצחק: אין מוקצה אסור אלא עד שיעבדו [בו]. עולא אמר רבי יוחנן: עד שימסרוהו לכומרי עבודה זרה.
  30. Temurah 29a אמר רבי יוחנן halacha dialogue idolatrous designation
    Rabbi Yohanan rules that an animal designated for idolatry remains permitted until it is fed idolatrous vetch.
    בהא אמר רבי יוחנן: עד שיאכילוהו כרשיני עבודה זרה. אמר ליה רבי אבא לבהא: מפלגיתו אתון אעולא? אמר ליה: לא, עולא נמי כי קאמר — הוא דשפי ליה כרשיני עבודה זרה.
  31. Temurah 31b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling temple maintenance
    Rabbi Yohanan identifies the rule that unspecified consecrations go to Temple maintenance and take effect on everything as inconsistent with Rabbi Yehoshua.
    יש בקדשי בדק הבית כו'. אמר מר: סתם הקדשות לבדק הבית, וחל על הכל. מאן תנא? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי יהושע.
  32. Temurah 32b אמר רבי יוחנן halacha dialogue sacred valuation
    Rabbi Yohanan tells the Rabbis that both altar offerings and Temple-maintenance property require standing and valuation.
    אמר רבי יוחנן לרבנן: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית — היו בכלל העמדה והערכה.

Keritot (38)

  1. Keritot 2b אמר רבי יוחנן halacha ruling multiple transgressions
    Rabbi Yohanan explains that one who commits all the listed transgressions during one lapse of awareness is liable separately for each.
    גמ' מניינא למה לי? אמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולן בהעלם אחת – חייב על כל אחת ואחת.
  2. Keritot 2b אמר רבי יוחנן halacha exegesis karet liability
    Rabbi Yohanan teaches that the separate mention of excision for relations with one's sister establishes distinct liability.
    אמר רבי יוחנן: לכך יצאה כרת באחותו – לחלק.
  3. Keritot 3a אמר רבי יוחנן halacha ruling sexual prohibitions
    Rabbi Yohanan explains that the tanna counts persons and follows Rabbi Yishmael, who imposes two liabilities for reciprocal intercourse with a male.
    אמר רבי יוחנן: לעולם תנא גברי קחשיב, ותני הכי: הבא על הזכור והביא זכור עליו, ורבי ישמעאל היא, דאמר: חייב שתים.
  4. Keritot 3a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat liability
    Rabbi Yohanan explains that the tanna counts unawareness of Shabbat with awareness of the prohibited labors, which incurs only one liability.
    המחלל את השבת. אמרי: שבת ארבעים חסר אחת הוויין! אמר רבי יוחנן: תנא שגגת שבת וזדון מלאכות, דלא מחייב אלא חדא.
  5. Keritot 3b אמר רבי יוחנן halacha exegesis necromancy
    Rabbi Yohanan explains that the two forms of necromancy were stated in one prohibition and that Scripture begins with the spirit-medium.
    אמר רבי יוחנן: הואיל ושניהם בלאו אחד נאמרו. ונימא ידעוני, ולא נימא בעל אוב! קסבר: הואיל ופתח הכתוב בבעל אוב.
  6. Keritot 3b רבי יוחנן אמר halacha dispute separate liabilities
    Rabbi Yohanan holds that separate prohibitions create separate liabilities, whereas distinct death penalties do not.
    אמר רב פפא: דהא חלוקין הן במיתות. ורבי יוחנן אמר לך: חלוקה דלאו – הוי חלוקה, חלוקה דמיתה – לא הויא חלוקה.
  7. Keritot 3b רבי יוחנן אמר halacha dispute idolatrous action
    Rabbi Yohanan holds that even the Rabbis deem bending one's stature an action.
    ואמר ריש לקיש: הא מני? רבי עקיבא היא, דאמר לא בעינן מעשה. ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, כפיפת קומתו הוי מעשה. מכלל דסבירא ליה לריש לקיש אליבא דרבנן כפיפת קומתו לרבנן לא הוי מעשה. הקשת זרועותיו הוי מעשה?!
  8. Keritot 5a אמר רבי יוחנן halacha exegesis karet liability
    Rabbi Yohanan derives by verbal analogy that the eating discussed in the second verse also incurs excision.
    דאמר רבי יוחנן, תני זבדא בר לוי: נאמר להלן: ״ואוכליו עונו ישא״, ונאמר כאן: ״והנפש האכלת ממנו עונה תשא״, מה להלן כרת – אף כאן כרת.
  9. Keritot 5b אמר רבי יוחנן aggada exegesis royal identities
    Rabbi Yohanan teaches that Jehoahaz, Zedekiah, and Shallum are names for the same person.
    ואת יהואחז מפני יהויקים, שהיה גדול ממנו שתי שנים. ומי קשיש? והכתיב: ״ובני יאשיה הבכור יוחנן והשני יהויקים והשלישי צדקיהו והרביעי שלום״, ואמר רבי יוחנן: הוא יהואחז, הוא צדקיהו, הוא שלום!
  10. Keritot 6b אמר רבי יוחנן aggada maxim incense preparation
    Rabbi Yohanan teaches that just as speech harms wine, it benefits spices.
    אמר מר: כשהוא שוחק, אומר ״היטב הדק, הדק היטב״: מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: כשם שהדיבור רע ליין – כן הדיבור יפה לבשמים.
  11. Keritot 6b אמר רבי יוחנן halacha exegesis incense ingredients
    Rabbi Yohanan teaches that eleven incense ingredients were stated to Moses at Sinai.
    אמר רבי יוחנן: אחד עשר סממנין נאמרו לו למשה בסיני. אמר רב הונא: מאי קראה? ״קח לך סמים״ – תרי, ״נטף ושחלת וחלבנה״ – הא חמשה, ו״סמים״ אחריני – חמשה, הא עשרה, ״ולבונה זכה״ – חד, הא חד סרי.
  12. Keritot 7a רבי יוחנן אמר halacha dispute yom kippur
    Rabbi Yohanan holds that Yom Kippur does not atone for one who defiantly denies its power to atone.
    רבי יוחנן אמר: במבעט, דקאמר: אין יום הכפורים מכפר, דאי הדר ביה בתר יום הכיפורים, בעי לאיתויי אשם תלוי. וריש לקיש סבר: מבעט נמי מכפר עליה יום הכיפורים.
  13. Keritot 7a אמר רבי יוחנן halacha ruling rejected offering
    Rabbi Yohanan rules that an offering set aside before its owner apostatized remains permanently rejected even after his return.
    אלא, כי הא דעולא אמר רבי יוחנן: אכל חלב והפריש קרבן, ונשתמד וחזר בו, הואיל ונדחה – ידחה.
  14. Keritot 7b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling atonement offering
    Rabbi Yohanan rules that Rabbi Yose concedes in the case of one whose atonement remains incomplete.
    אמר רבא: מודה רבי יוסי במחוסר כפרה. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: מודה רבי יוסי במחוסר כפרה.
  15. Keritot 8a אמר רבי יוחנן halacha ruling zav offering
    Rabbi Yohanan rules that a zav who sees once at night and twice by day brings an offering, but one who sees twice at night and once by day does not.
    אמר רבא: אמאי אוקימתא להא דתניא אין מביא – בזב בעל שלש ראיות, ליתנייה גבי, חמשה מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה! – לא פסיקא, דאמר רבי יוחנן: ראה אחת בלילה ושתים ביום – מביא, שתים בלילה ואחת ביום – אין מביא.
  16. Keritot 8a אמר רבי יוחנן halacha dialogue premature time
    Rabbi Yohanan's position that nighttime is a period of premature eligibility is questioned.
    ומי אמר רבי יוחנן: לילה מחוסר זמן?
  17. Keritot 8a רבי יוחנן אמר halacha dispute night impurity
    Rabbi Yohanan rules that one who becomes impure even at night must bring an offering.
    והאמר חזקיה: נטמא ביום – מביא, בלילה – אין מביא. ורבי יוחנן אמר: אפילו בלילה – מביא!
  18. Keritot 13a אמר רבי יוחנן halacha ruling food impurity
    Rabbi Yohanan explains that the milk was made susceptible to impurity by a soiled drop at the mouth of the breast.
    והתנן: האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר תנור – תנור טמא. וקשיא לן: במאי איתכשר? ואמר רבי יוחנן: בטיפה מלוכלכת על פי הדד.
  19. Keritot 14b אמר רבי יוחנן halacha ruling levirate marriage
    Rabbi Yohanan explains that liability as one's father's wife applies when she had fallen to him for levirate marriage.
    גמ' קתני: חייב עליה משום אשת אב. מי שריא ליה? אמר רבי יוחנן: כגון שנפלה לו ליבום.
  20. Keritot 14b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ravin halacha ruling added prohibition
    Rabbi Yohanan rules that Rabbi Yose concedes when a prohibition adds a newly forbidden class.
    אמר רבי אבהו: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף.
  21. Keritot 15a אמר רבי יוחנן halacha exegesis sexual prohibitions
    Rabbi Yohanan interprets the verse to treat all the listed relations as one category of lewdness.
    אבל הכא, דאין גופין מוחלקין, אימא כרבי אבהו אמר רבי יוחנן סבירא ליה, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ״שארה הנה זמה היא״, הכתוב עשאן לכולן זמה אחת.
  22. Keritot 16a רבי יוחנן אמר halacha dispute multiple violations
    Rabbi Yohanan explains the five liabilities as arising from eating five distinct flavors.
    חזקיה אמר: כגון שאכל מחמשה אברים. ריש לקיש אמר: אפילו תימא באבר אחד, משכחת לה בכתף. רבי יצחק נפחא אמר: כגון שאכל בחמשה מיני קדירה. רבי יוחנן אמר: כגון שאכל בחמשה טעמים.
  23. Keritot 18b רבי יוחנן אמר halacha dispute doubt awareness
    Rabbi Yohanan holds that separate awareness of doubtful transgressions does not divide them into separate sin offerings.
    וכן אמר ריש לקיש: כאן שנה רבי: ידיעות ספק מחלקות לחטאות. רבי יוחנן אמר: אין ידיעות ספק מחלקות לחטאות,
  24. Keritot 19a רבי יוחנן אמר halacha dispute doubt awareness
    Rabbi Yohanan explains that even the Rabbis can apply because here doubtful awareness is treated as definite awareness.
    אמר ריש לקיש: הא מני – רבי ישמעאל היא, דלא בעי ידיעה בתחלה. רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן, כאן עשו ספק ידיעה כידיעה.
  25. Keritot 20a אמר רבי יוחנן halacha ruling shabbat kindling
    Rabbi Yohanan states that the teaching concerns one who uses bellows and says that the rationale of this law remains undiscovered.
    רבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי תרווייהו: כגון שנתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר את התחתונות, דתנא קמא קסבר: מקלקל בהבערה פטור, ורבי אליעזר ברבי צדוק אמר: חייב. וכן אמר רבי יוחנן: בנפח שנו. אמר רבי יוחנן: עד כאן לא נתגלתה טעמה של הלכה זו.
  26. Keritot 22a רבי יוחנן אמר halacha dispute lifeblood
    Rabbi Yohanan defines bloodletting blood upon which life depends as the blood that flows in a stream.
    דם שהנשמה יוצאה בו – חייבין עליו. איתמר: איזהו דם הקזה שהנשמה תלויה בו? רבי יוחנן אמר: כל זמן שמקלח. ריש לקיש אמר: מטיפה המשחרת ואילך.
  27. Keritot 22a רבי יוחנן אמר halacha dispute blood liability
    Rabbi Yohanan rules that one who collects an animal's blood in two cups incurs only one sin-offering liability.
    אמר ליה: פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש, דאיתמר: הקיז דם לבהמה וקיבל דמה בשני כוסות – ריש לקיש אמר: חייב שתי חטאות. ורבי יוחנן אמר: אינו חייב אלא אחת.
  28. Keritot 24a רבי יוחנן אמר halacha ruling suspended guilt offering
    Rabbi Yohanan rules that the offering grazes until blemished, is sold, and its proceeds go to voluntary offerings.
    רבי יוחנן אמר: ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. ורבי יוחנן, נדמייה למנחת קנאות! לא דמי, מנחת קנאות לא לכפרה קאתייא, אלא לברר עון. אבל אשם תלוי, דלכפרה אתי, מתוך שלבו נוקפו גומר ומקדישו.
  29. Keritot 24a אמר רבי יוחנן halacha ruling condemned ox
    Rabbi Yohanan rules that anyone who takes possession of an ox condemned to stoning after its witnesses are discredited acquires it.
    אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שור הנסקל שהוזמו עדיו – כל המחזיק בו זכה בו.
  30. Keritot 26a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Shmuel bar Nachmani aggada ruling leprosy causes
    Rabbi Yohanan teaches that leprous afflictions come because of seven matters.
    והא אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: על שבעה דברים נגעים באים! (סימן גג״ג ששל״ץ) מצורע כי מייתי לאו לכפרה מייתי, אלא לאישתרויי באכילת קדשים הוא.
  31. Keritot 26b רבי יוחנן אמר halacha dispute bird offering
    Rabbi Yohanan forbids eating the bird offering when childbirth becomes certain only after its nape was pinched, lest people permit a doubtful bird sin offering.
    אם משנמלקה נודע שילדה – אמר רב: מזה דמה ומוצה דמה, וכפרה, [ו]מותרת באכילה. רבי יוחנן אמר: אסורה באכילה, גזירה שמא יאמרו: חטאת העוף הבאה על הספק נאכלת.
  32. Keritot 27a אמר רבי יוחנן halacha dialogue consecrated increase
    Rabbi Yohanan rebukes Rabbi Elazar for not having learned from him whether a person gains atonement through an increase in consecrated property.
    בעי רבי אלעזר: אדם מתכפר בשבח הקדש, או לא? אמר רבי יוחנן: כמה שנים גדל זה בינינו, ולא שמע הלכה זו ממני!
  33. Keritot 27a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling offering offspring
    Rabbi Yohanan rules that only an offspring born after atonement does not require accompanying bread.
    [רב חנניה] משמיה דרבי יוחנן: לא שנו אלא לאחר כפרה, דולד אין טעון לחם.
  34. Keritot 27a אמר רבי יוחנן halacha dialogue rejected animals
    Rabbi Yohanan rebukes Rabbi Elazar for not having learned from him whether living animals can become permanently rejected.
    בעי רבי אלעזר: בעלי חיים נדחין או לא? אמר רבי יוחנן: הרי כמה שנים גדל זה בינינו, ולא שמע הלכה זו ממני!
  35. Keritot 27a אמר רבי יוחנן halacha ruling partial consecration
    Rabbi Yohanan rules that an animal consecrated one half at a time is sacred and can create a substitute, but neither it nor its substitute may be offered.
    מכלל דרבי יוחנן אמרה? אין, דאמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפין, הקדיש חציה, וחזר ולקח חציה והקדישה – קדושה, ואינה קריבה, ועושה תמורה, ותמורתה כיוצא בה.
  36. Keritot 27a אמר רבי יוחנן halacha dialogue atonement offerings
    Rabbi Yohanan says that the study hall had not taught this law and transmits Rabbi Shimon bar Yohai's explanation for leaving atonement offerings without a fixed value.
    אמר רבי יוחנן: כמה שנים גדלנו בבית המדרש ולא שמענו הלכה זו. ולא? והאמר רבי יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה לא נתנה תורה קצבה במחוסרי כפרה? שמא יוזלו טלאים, ואין להן תקנה לאכול בקדשים. אימא: לא לימדנו הלכה זו.
  37. Keritot 27a אמר רבי יוחנן halacha ruling atonement offerings
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon bar Yohai's teaching that no fixed value was set for these offerings lest lambs become cheap and prevent access to sacred food.
    גופא, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה לא נתנה קצבה במחוסרי כפרה? שמא יוזלו טלאים, ואין להם תקנה לאכול בקדשים.
  38. Keritot 27a אמר רבי יוחנן halacha ruling nazirite offering
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Shimon bar Yohai's teaching that only a nazirite's guilt offering can be brought without serving a purpose.
    מתקיף לה אביי: אלא מעתה, חטאת חלב, ינתן לה קצבה, דלכפרה אתיא ולאו לאישתרויי באכילת קדשים הוא! מתקיף לה רבא: אלא מעתה, אשם נזיר להוי ליה קצבה, דלבטלה הוא דאתי, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אין לך דבר שהוא בא לבטלה, אלא אשם נזיר בלבד! קשיא.

Meilah (19)

  1. Meilah 2a אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling sacrilege
    Rabbi Yohanan rules that sacrificial animals that die cease to be subject to biblical sacrilege law.
    איצטריך, סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר עולא אמר רבי יוחנן: קדשים שמתו – יצאו מידי מעילה דבר תורה, הכי נמי קדשי קדשים לגבי דרום, כמה דחנקינון דמי.
  2. Meilah 2b אמר רבי יוחנן as transmitted by Ulla halacha ruling sacrilege
    Rabbi Yohanan rules that dead sacrificial animals leave biblical sacrilege law, though rabbinic sacrilege still applies.
    ומי איכא מעילה מדרבנן? אין, דאמר עולא אמר רבי יוחנן: קדשים שמתו – יצאו מידי מעילה, דבר תורה. אלמא מדאורייתא לא אית להון, בדרבנן אית בהון. הכי נמי – מדרבנן.
  3. Meilah 2b אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrilege
    Rabbi Yohanan teaches that sacrificial animals that die cease to be subject to biblical sacrilege law.
    לימא תנינא להא דעולא אמר רבי יוחנן! אף על גב דתנינא, איצטריך דעולא, סלקא דעתך אמינא, הכא לא בדילין מנהון,
  4. Meilah 5a רבי יוחנן אמר halacha dispute sacrilege status
    Rabbi Yohanan holds that the relevant permission ending sacrilege status is permission to eat.
    או היתר זריקה שנינו, או היתר אכילה שנינו? חזקיה אמר: היתר שחיטה שנינו, רבי יוחנן אמר: היתר אכילה שנינו.
  5. Meilah 6b אמר רבי יוחנן halacha ruling disqualified offering
    Rabbi Yohanan limits Rabbi Akiva's rule that sprinkling benefits an offering taken outside to one that only partially left.
    אתמר, אמר רבי יוחנן: כי אמר רבי עקיבא זריקה מועלת ליוצא – שיצא מקצתו, אבל יוצא כולו – לא אמר רבי עקיבא.
  6. Meilah 7b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue legal agreement
    Rabbi Yohanan asks Reish Lakish whether he too accepts the stated position.
    אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: ואתה, אי אתה אומר כן?
  7. Meilah 7b אמר רבי יוחנן aggada dialogue debate
    Rabbi Yohanan declares that he has cut away the young scholar's support in debate.
    אישתיק. אמר רבי יוחנן: קצצתינון לרגלוהי דינוקא.
  8. Meilah 9a רבי יוחנן אמר halacha dispute altar ashes
    Rabbi Yohanan rules that deriving benefit from the altar's ash heap constitutes sacrilege.
    גמ' איתמר, הנהנה מאפר תפוח שעל גבי המזבח, רב אמר: אין מועלין בו, ורבי יוחנן אמר: מועלין בו.
  9. Meilah 9a רבי יוחנן אמר halacha exegesis altar ashes
    Rabbi Yohanan rules that the altar ashes remain sacred because their removal requires priestly garments.
    רב אמר: אין מועלין בו – הרי נעשה מצותו. ורבי יוחנן אמר: כיון דכתיב: ״ולבש הכהן מדו בד וגו'״ – כיון דצריך לבגדי כהונה, בקדושתיה קאי.
  10. Meilah 11a רבי יוחנן אמר halacha exegesis blood sacrilege
    Rabbi Yohanan derives that sacrificial blood is not subject to sacrilege before atonement just as it is not afterward.
    רבי יוחנן אמר, אמר קרא: ״כי הדם הוא בנפש יכפר״ – לפני כפרה כלאחר כפרה הוא. מה לאחר כפרה אין בו מעילה, אף לפני כפרה אין בו מעילה.
  11. Meilah 12a אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrilege
    Rabbi Yohanan rules that sacrificial animals that die cease to be subject to biblical sacrilege law.
    אמר עולא, אמר רבי יוחנן: קדשים שמתו, יצאו מידי מעילה דבר תורה.
  12. Meilah 13b רבי יוחנן אמר halacha dispute libation water
    Rabbi Yohanan rules that sacrilege applies to all the water designated for libation.
    ורבי יוחנן אמר – מועלין בכולן. למימרא דקסבר ריש לקיש: יש שיעור למים, והתנן, אמר רבי אליעזר: המנסך מי חג, בחג בחוץ – חייב.
  13. Meilah 13b אמר רבי יוחנן halacha exegesis libations
    Rabbi Yohanan transmits that Rabbi Elazar follows Rabbi Akiva in deriving both water and wine libations from the verse.
    ואמר רבי יוחנן משום מנחם יודאפה: רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא אמר, דדריש ״נסכיהם״ – אחד ניסוך המים, ואחד ניסוך היין.
  14. Meilah 14a רבי יוחנן אמר halacha dispute idolatry
    Rabbi Yohanan rules that an idol that breaks by itself remains forbidden.
    גמ' איתמר, עבודה זרה שנשתברה מאליה. רבי יוחנן אמר: אסורה. וריש לקיש אמר: מותרת.
  15. Meilah 14a רבי יוחנן אמר halacha dispute idolatry
    Rabbi Yohanan holds that a spontaneously broken idol remains forbidden because its gentile owner did not annul it.
    רבי יוחנן אמר אסורה – דלא בטלה גוי. וריש לקיש אמר מותרת – מימר אמר: היא גופה לא מצלה, לדידי מצלה לי?
  16. Meilah 14a אמר רבי יוחנן halacha ruling bird nest
    Rabbi Yohanan explains that the birds came from elsewhere and that the instruction means to cast down the chicks.
    אמר רבי אבהו, אמר רבי יוחנן: לעולם דאייתי מעלמא, ומאי ״יתיז״? יתיז אפרוחים.
  17. Meilah 15a אמר רבי יוחנן halacha ruling sacrilege
    Rabbi Yohanan rules that sacrificial animals that die cease to be subject to biblical sacrilege law.
    והא אמר עולא, אמר רבי יוחנן: קדשים שמתו – יצאו מידי מעילה דבר תורה. במאי? אילימא בקדשי בדק הבית, אפילו כי מתו נמי, לא יהא אלא דאקדיש אשפה לבדק הבית, לאו אית בה מעילה?
  18. Meilah 16b אמר רבי יוחנן halacha ruling impure limbs
    Rabbi Yohanan rules that lashes for eating an impure limb require an olive-bulk even though a smaller whole limb transmits impurity.
    וקלסיה רבי יוחנן. מיתיבי: האיברין – אין להן שיעור, אפילו פחות מכזית נבלה ופחות מכעדשה מן השרץ – מטמאין. ואמר רבי יוחנן: אין לוקין עליהן אלא בכזית!
  19. Meilah 21a רבי יוחנן אמר halacha ruling agency
    Rabbi Yohanan rules that the agent fulfills the mission, analogizing to a valid eruv transported by a monkey or elephant and received by another person.
    רבי יוחנן אמר: כאותה ששנינו, נתנו על גבי הקוף והוליכו, או על גבי הפיל והוליכו, ואמר לאחר לקבלו ממנו – הרי זה עירוב. אלמא קא עבדא שליחותיה. הכי נמי, איתעביד שליחותיה.

Niddah (91)

  1. Niddah 3b רבי יוחנן אמר halacha dispute retroactive impurity
    Rabbi Yohanan rules that pure items previously used in one corner of a basket are impure when a creeping animal is later found in another corner.
    (שולים, בדוקין, מכוסין בזוית — סימן). איתמר: קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו, ונמצא שרץ בזוית אחרת — חזקיה אמר: טהרות הראשונות טהורות, רבי יוחנן אמר: טהרות הראשונות טמאות. והא (בית) שמאי והלל מודו בקופה דטהרות הראשונות טמאות!
  2. Niddah 5b אמר רבי יוחנן halacha ruling doubtful impurity
    Rabbi Yohanan rules that doubtful impurity caused by a person is treated as involving an entity capable of being consulted, even when it occurs in a vessel on the ground.
    והשתא דאמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם — נשאלין עליה, אפילו בכלי מונח על גבי קרקע כמי שיש בו דעת לישאל, אף על פי שאין חברותיה נושאות אותה במטה.
  3. Niddah 5b אמר רבי יוחנן halacha ruling doubtful impurity
    Rabbi Yohanan rules that doubtful impurity caused by a person is treated as involving an entity capable of being consulted, even in a vessel resting on the ground.
    גופא, אמר רבי יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם — נשאלים עליה, אפילו בכלי המונח על גבי קרקע כמי שיש בו דעת לישאל.
  4. Niddah 8b אמר רבי יוחנן halacha dialogue orlah fruit
    Rabbi Yohanan identifies the Sages' position with Rabbi Eliezer, who regards sap as the tree's fruit.
    מאן חכמים? לאו רבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר? אמר ליה ההוא סבא: הכי אמר רבי יוחנן: מאן חכמים? רבי אליעזר, דאמר: קטפו זהו פריו.
  5. Niddah 9a אמר רבי יוחנן halacha ruling seminal impurity
    Rabbi Yohanan explains that semen is impure while the person formed from it is pure.
    ורבנן? אמר רבי יוחנן: זו שכבת זרע, שהוא — טמא, ואדם הנוצר ממנו — טהור.
  6. Niddah 10a רבי יוחנן אמר halacha dispute menstrual stains
    Rabbi Yohanan rules that a stain found between a girl's second and third sightings is pure because she has not yet established a presumption of bleeding.
    כתם שבין ראשונה ושניה — טהור, שבין שניה ושלישית — חזקיה אמר: טמא, רבי יוחנן אמר: טהור. חזקיה אמר: טמא, כיון דאילו חזיא מטמאה — כתמה נמי טמא, ורבי יוחנן אמר: טהור, כיון דלא אתחזקה בדם — כתמה נמי לא מטמינן לה.
  7. Niddah 10b אמר רבי יוחנן halacha ruling menstrual stains
    Rabbi Yohanan transmits that a girl not yet of menstrual age remains pure regarding saliva, treading impurity, and stains after her first two sightings.
    אמר עולא, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: תינוקת שלא הגיע זמנה לראות, וראתה פעם ראשונה ושניה — רוקה ומדרסה בשוק טהור, כתמה נמי טהור. ולא ידענא אם דידיה, אם דרביה.
  8. Niddah 10b רבי יוחנן אמר halacha dispute menstrual presumption
    Rabbi Yohanan limits the stated rule to a virgin and an elderly woman, while a pregnant or nursing woman retains her status throughout pregnancy or nursing.
    וכן אמר רבי שמעון בן לקיש: אכולהו, ורבי יוחנן אמר: לא שנו אלא בתולה וזקנה, אבל מעוברת ומניקה — דיין כל ימי עיבורן, דיין כל ימי מניקותן. כתנאי: מעוברת ומניקה שהיו
  9. Niddah 13a אמר רבי יוחנן halacha exegesis wasting seed
    Rabbi Yohanan teaches from the death described in Scripture that one who emits semen wastefully is liable to death.
    וכל כך למה? מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה, דאמר רבי יוחנן: כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה, שנאמר: ״וירע בעיני ה' (את) אשר עשה וימת גם אותו״.
  10. Niddah 13a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu halacha ruling genital contact
    Rabbi Yohanan rules that contact below the corona is permitted because the organ has a defined boundary.
    ואיבעית אימא, כי הא אורי ליה, דתני אבא בריה דרבי בנימין בר חייא: אבל מסייע בביצים מלמטה. ואיבעית אימא, כי הא אורי ליה, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: גבול יש לו, מעטרה ולמטה – מותר,
  11. Niddah 15a רבי יוחנן אמר halacha dispute retroactive impurity
    Rabbi Yohanan interprets the ruling as applying only prospectively and attributes it to the Sages.
    וכן אמר ריש לקיש: למפרע, ורבי מאיר היא. רבי יוחנן אמר: מכאן ולהבא, ורבנן היא.
  12. Niddah 15b משמיה דרבי יוחנן halacha ruling menstrual cycles
    Rabbi Yohanan rules that a husband may calculate his wife's fixed menstrual dates and then have intercourse with her.
    אמר רב שמואל משמיה דרבי יוחנן: אשה שיש לה וסת — בעלה מחשב ימי וסתה, ובא עליה.
  13. Niddah 15b אמר רבי יוחנן halacha dialogue ritual immersion
    Rabbi Yohanan is reported as applying the rule even to a young woman who is embarrassed to immerse.
    אמר ליה רב שמואל בר ייבא לרבי אבא: אמר רבי יוחנן אפילו ילדה דבזיזא למטבל?
  14. Niddah 15b אמר רבי יוחנן halacha dialogue menstrual doubt
    Rabbi Yohanan addresses a case of uncertain bleeding, allowing the possibility that the woman did not see blood or had immersed afterward.
    אמר ליה: אטו ודאי ראתה מי אמר רבי יוחנן?! אימר דאמר רבי יוחנן ספק ראתה ספק לא ראתה, ואם תמצא לומר ראתה — אימא טבלה,
  15. Niddah 16b אמר רבי יוחנן halacha ruling marital relations
    Rabbi Yohanan rules that a person may not have intercourse during the day.
    אמר רבי יוחנן: אסור לאדם שישמש מטתו ביום. אמר רב המנונא: מאי קרא? שנאמר: ״יאבד יום אולד בו והלילה אמר הורה גבר״ — לילה ניתן להריון, ויום לא ניתן להריון. ריש לקיש אמר מהכא: ״בוזה דרכיו ימות״.
  16. Niddah 16b אמר רבי יוחנן halacha ruling privacy
    Rabbi Yohanan adds that one should not enter suddenly even into one's own home.
    והמושיב שבת במרומי קרת, והאוחז באמה ומשתין מים, והנכנס לבית חבירו פתאום. אמר רבי יוחנן: ואפילו לביתו.
  17. Niddah 17a אמר רבי יוחנן halacha ruling uncovered drinks
    Rabbi Yohanan rules that the danger concerns diluted drinks left overnight in metal or earthenware vessels.
    והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה. אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שלנו בכלי מתכות. אמר רב פפא: וכלי נתר ככלי מתכות דמו. וכן אמר רבי יוחנן: והוא שלנו בכלי מתכות, וכלי נתר ככלי מתכות דמו.
  18. Niddah 18a אמר רבי יוחנן halacha ruling legal majority
    Rabbi Yohanan teaches that in the cases of a uterine source, placenta, and tissue, the Sages followed the majority and treated it as certainty.
    אמר רבי יוחנן: בשלשה מקומות הלכו בו חכמים אחר הרוב, ועשאום כודאי: מקור, שליא, חתיכה. מקור — הא דאמרן;
  19. Niddah 18b רבי יוחנן אמר halacha dispute terumah burning
    Rabbi Yohanan rules that this presumption is insufficient to burn terumah.
    ואמר ריש לקיש משום רבי אושעיא: זו היא חזקה ששורפין עליה את התרומה, ורבי יוחנן אמר: אין זו חזקה ששורפין עליה את התרומה!
  20. Niddah 18b רבי יוחנן אמר halacha dispute blood colors
    Rabbi Yohanan holds that tissue containing one of the four blood colors is unanimously impure and tissue of other colors unanimously pure.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא טימא רבי יהודה אלא בחתיכה של ארבע מיני דמים, אבל שאר מיני דמים — טהורה. ורבי יוחנן אמר: של ארבע מיני דמים — דברי הכל טמאה, ושל שאר דמים — דברי הכל טהורה. לא נחלקו אלא כשהפילה
  21. Niddah 19b אמר רבי יוחנן halacha ruling green blood
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Meir follows Akavya ben Mahalalel and deems green blood seen from a woman's body impure.
    אמר רבי יוחנן: ירד רבי מאיר לשיטת עקביא בן מהללאל, וטימא. והכי קאמר להו לרבנן: נהי דהיכא דקא משכחת כתם ירוק אמנא לא מטמאיתו, היכא דקחזיא דם ירוק מגופה — תטמא.
  22. Niddah 20a רבי יוחנן אמר aggada other burial garments
    Rabbi Yohanan identifies the garments under discussion as bathhouse attendants' garments imported from overseas.
    רבי יוחנן אמר: אלו כלים האוליירין הבאים ממדינת הים. למימרא דאוכמי נינהו? והאמר להו רבי ינאי לבניו: בני, אל תקברוני לא בכלים שחורים ולא בכלים לבנים. שחורים — שמא אזכה ואהיה כאבל בין החתנים, לבנים — שמא לא אזכה ואהיה כחתן בין האבלים, אלא בכלים האוליירין הבאים ממדינת הים.
  23. Niddah 20b אמר רבי יוחנן aggada other blood examination
    Rabbi Yohanan says Rabbi Hanina's wisdom caused him to stop examining blood because Rabbi Hanina would reverse his impurity determinations.
    אמר רבי יוחנן: חכמתא דרבי חנינא גרמא לי דלא אחזי דמא, מטמינא — מטהר, מטהרנא — מטמא. אמר רבי אלעזר: ענוותנותא דרבי חנינא גרמא לי דחזאי דמא, ומה רבי חנינא דענותן הוא — מחית נפשיה לספק וחזי, אנא לא אחזי?
  24. Niddah 21a רבי יוחנן אמר halacha ruling blood colors
    Rabbi Yohanan rules that tissue of the four blood colors is unanimously impure and tissue of other colors unanimously pure.
    ורבי יוחנן אמר: של ארבעת מיני דמים — דברי הכל טמאה, של שאר מיני דמים — דברי הכל טהורה.
  25. Niddah 21b אמר רבי יוחנן halacha ruling miscarried tissue
    Rabbi Yohanan transmits that miscarried tissue is cut open and is impure only if collected blood is found inside.
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: המפלת חתיכה — קורעה, אם יש בה דם אגור — טמאה, ואם לאו — טהורה, כסומכוס, וקילא מכולהו.
  26. Niddah 21b אמר רבי יוחנן halacha ruling miscarried tissue
    Rabbi Yohanan transmits that miscarried tissue is cut open and is impure if collected blood is found inside, but otherwise pure.
    והא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: המפלת חתיכה — קורעה, אם יש בה דם אגור — טמאה, ואם לאו — טהורה!
  27. Niddah 22b רבי יוחנן אמר halacha dispute miscarried form
    Rabbi Yohanan explains that even Rabbi Yehuda would distinguish a tissue mass, which congealed blood can form, from a creature-like form.
    אמר ריש לקיש: במחלוקת שנויה, ורבנן היא. ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבי יהודה, עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא גבי חתיכה, דעביד דם דקריש והוי חתיכה, אבל בריה — לא הוי.
  28. Niddah 22b אמר רבי יוחנן halacha other uterine opening
    Rabbi Yohanan is understood as making the dispute depend on whether the womb can open without bleeding.
    ולהך לישנא דאמר רבי יוחנן, באי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם קמיפלגי, לפלוג נמי רבי יהודה בהא!
  29. Niddah 23a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha exegesis animal miscarriage
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Meir's reasoning rests on Scripture using the term formation for an animal as it does for a human.
    וכן אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: היינו טעמא דרבי מאיר — הואיל ונאמרה בו ״יצירה״ כאדם.
  30. Niddah 23a אמר רבי יוחנן halacha ruling animal miscarriage
    Rabbi Yohanan explains that Rabbi Meir's reason is that the animals' eyes resemble human eyes.
    (אמר) רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: היינו טעמא דרבי מאיר — הואיל ועיניהם דומות כשל אדם.
  31. Niddah 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling fetal form
    Rabbi Yohanan rules that an animal slaughtered with a dove-shaped form inside it is forbidden for consumption.
    ותפשוט ליה מהא דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה — אסורה באכילה!
  32. Niddah 23b אמר רבי יוחנן halacha ruling facial formation
    Rabbi Yohanan requires the forehead, eyebrows, eyes, jaws, and beard ridges all to be formed together.
    אמר רבי ירמיה בר אבא, אמר רבי יוחנן: מצח, והגבינים, והעינים, והלסתות, וגבות הזקן — עד שיהו כולם כאחת. רבא אמר חסא: מצח, והגבין, והעין, והלסת, וגבת הזקן — עד שיהו כולם כאחת.
  33. Niddah 24a רבי יוחנן אומר halacha dispute fetal formation
    Rabbi Yohanan transmits Rabbi Yosei ben Yehoshua's position that the relevant formation extends to the navel.
    עד הארכובה. רבי ינאי אומר: עד לנקביו, רבי יוחנן אומר משום רבי יוסי בן יהושע: עד מקום טבורו.
  34. Niddah 24a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rav Giddel halacha ruling sealed skull
    Rabbi Yohanan rules that a woman who miscarries a fetus whose skull is sealed is pure.
    אמר רב פפא: מחלוקת מלמטה למעלה, אבל מלמעלה למטה אפילו כל דהו — טהורה. וכן אמר רב גידל אמר רבי יוחנן: המפלת את שגולגלתו אטומה — אמו טהורה.
  35. Niddah 24a אמר רבי יוחנן halacha ruling fetal form
    Rabbi Yohanan rules that a woman who miscarries something shaped like a palm branch is pure.
    ואמר רב גידל, אמר רבי יוחנן: המפלת כמין אפקותא דדיקלא — אמו טהורה.
  36. Niddah 24a רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal face
    Rabbi Yohanan rules that the mother of a fetus with a blurred face is impure.
    איתמר: המפלת מי שפניו מוסמסים, רבי יוחנן אמר: אמו טמאה, ריש לקיש אמר: אמו טהורה.
  37. Niddah 24a רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal face
    Rabbi Yohanan rules in the reversed version of the dispute that the mother of a fetus with a flattened face is pure.
    אמר רב פפי: בפניו מוסמסין — כולי עלמא לא פליגי דטמאה, כי פליגי — בפניו טוחות, ואיפכא איתמר: רבי יוחנן אמר אמו טהורה, וריש לקיש אמר אמו טמאה.
  38. Niddah 25b אמר רבי יוחנן halacha ruling fetal formation
    Rabbi Yohanan attributes the mishnah requiring facial form in a sandal fetus to Rabbi Nehunya's testimony.
    והתניא: משום רבותינו העידו: סנדל צריך צורת פנים! אמר רב ביבי בר אביי אמר רבי יוחנן: מעדותו של רבי נחוניא נשנית משנה זו. אמר רבי זעירא: זכה בה רב ביבי בשמעתיה, דאנא והוא הוינא יתבין קמיה דרבי יוחנן כי אמרה להא שמעתא, וקדם איהו ואמר וזכה בה.
  39. Niddah 26a אמר רבי יוחנן halacha ruling lulav measure
    Rabbi Yohanan rules that the lulav's spine must project one handbreadth beyond the myrtle.
    שדרה מה היא? דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב צריך שיהא יוצא מן ההדס טפח. דופן סוכה — דתניא: שתים כהלכתן, שלישית אפילו טפח. אזוב — דתני רבי חייא: אזוב טפח.
  40. Niddah 27a אמר רבי יוחנן halacha story placenta attribution
    Rabbi Yohanan reports an incident in which a placenta was attributed to a fetus after as many as twenty-three days.
    אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: מעשה ותלו את השליא בולד, עד עשרים ושלשה ימים. אמר ליה רב יוסף: עד עשרים וארבעה אמרת לן.
  41. Niddah 27b אמר רבי יוחנן halacha ruling nullification
    Rabbi Yohanan explains that the placenta ruling rests on nullification by a majority.
    השתא דאמרת טעמא דרבי שמעון משום סופו כתחלתו, גבי שליא מאי טעמא? אמר רבי יוחנן: משום בטול ברוב נגעו בה.
  42. Niddah 27b אמר רבי יוחנן halacha ruling birth impurity
    Rabbi Yohanan teaches that Rabbi Shimon and Rabbi Eliezer ben Yaakov express the same principle regarding a bloody mass treated as offspring.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: רבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אמרו דבר אחד. רבי שמעון — הא דאמרן, רבי אליעזר — דתניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: בהמה גסה ששפעה חררת דם, הרי זו תקבר, ופטורה מן הבכורה.
  43. Niddah 27b אמר רבי יוחנן halacha dialogue corpse impurity
    Rabbi Yohanan explains that the offspring does not impart contact or carrying impurity because it is nullified by the majority.
    אלמא ולד מעליא הוא, ואמאי תני רבי חייא: אינה מטמאה לא במגע ולא במשא? אמר רבי יוחנן: משום בטול ברוב נגעו בה.
  44. Niddah 27b אמר רבי יוחנן halacha ruling birth impurity
    Rabbi Yohanan rules that Rabbi Shimon concedes that the mother is impure with birth impurity.
    אמר רבי אמי, אמר רבי יוחנן: ומודה רבי שמעון שאמו טמאה לידה.
  45. Niddah 27b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue corpse impurity
    Rabbi Yohanan asks Reish Lakish for the source that a corpse whose form has disintegrated is pure.
    אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש: מת שנתבלבלה צורתו מנלן דטהור? אילימא מהא דאמר רבי שבתאי אמר רבי יצחק מגדלאה, ואמרי לה אמר רבי יצחק מגדלאה אמר רבי שבתאי: מת שנשרף ושלדו קיימת טמא, מעשה היה וטמאו לו פתחים גדולים
  46. Niddah 28a רבי יוחנן אמר halacha dialogue burned remains
    Rabbi Yohanan's position is identified with Rabbi Eliezer's quarter-log measure for the ashes of burned corpses.
    אמר ליה רבינא לרב אשי: רבי יוחנן דאמר כמאן? כרבי אליעזר, דתנן: אפר שרופין, רבי אליעזר אומר: שיעורן ברובע.
  47. Niddah 29a רבי יוחנן אמר halacha ruling firstborn exemption
    Rabbi Yohanan rules that the stated rule applies only when the head is absent, because a present head exempts subsequent offspring.
    ורבי יוחנן אמר: לא שנו אלא שאין הראש עמהן, אבל הראש עמהן — הראש פוטר.
  48. Niddah 29a רבי יוחנן אמר halacha dispute fetal majority
    Rabbi Yohanan rules that the head counts as the majority of the limbs.
    איכא דמתני לה להא שמעתתא באפי נפשה, אמר רבי אלעזר: אין הראש כרוב אברים, ורבי יוחנן אמר: הראש כרוב אברים, וקמיפלגי בדשמואל.
  49. Niddah 31a אמר רבי יוחנן aggada exegesis divine providence
    Rabbi Yohanan interprets Scripture to teach that God aided Leah's conception of Issachar through the donkey's action.
    והיינו דאמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״וישכב עמה בלילה הוא״? מלמד שהקדוש ברוך הוא סייע באותו מעשה, שנאמר: ״יששכר חמור גרם״ — חמור גרם לו ליששכר.
  50. Niddah 31b רבי יוחנן אמר aggada exegesis conception timing
    Rabbi Yohanan interprets the verse to place conception near the mother's immersion.
    ורבי יוחנן אמר: סמוך (לטבילה) [לטבילתה], שנאמר: ״ובחטא יחמתני אמי״.
  51. Niddah 39b רבי יוחנן אמר halacha dialogue menstrual cycles
    Rabbi Yohanan rules that a woman can establish a fixed menstrual period during her days of menstruation.
    אמר ליה רב פפא: אלא הא דאמר ריש לקיש: אשה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה, ואין אשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדותה. ורבי יוחנן אמר: אשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדותה — היכי דמי?
  52. Niddah 39b אמר רבי יוחנן halacha dialogue menstrual cycles
    Rabbi Yohanan illustrates the case with repeated new-moon sightings interrupted by an extra sighting on the twenty-fifth.
    אמר ליה: לא, הכי אמר רבי יוחנן: כגון דחזאי ריש ירחא, וריש ירחא, ועשרין וחמשה בירחא, וריש ירחא, דאמרינן דמי יתירי הוא דאתוספו בה.
  53. Niddah 40a אמר רבי יוחנן halacha exegesis sacrificial status
    Rabbi Yohanan rules by analogy to a firstborn that Rabbi Shimon concedes the offspring is not consecrated unless it opens the womb.
    אמר רבי יוחנן: ומודה רבי שמעון בקדשים שאינו קדוש. מאי טעמא? גמר ״לידה״ ״לידה״ מבכור — מה התם ״פטר רחם״, אף כאן ״פטר רחם״.
  54. Niddah 41b רבי יוחנן אמר halacha dispute menstrual impurity
    Rabbi Yoḥanan rules that even according to the one who deems the blood impure, the woman remains pure.
    אמר ריש לקיש: לדברי המטמא בדם — מטמא באשה, לדברי המטהר בדם — מטהר באשה. ורבי יוחנן אמר: אף לדברי המטמא בדם — מטהר באשה.
  55. Niddah 41b אמר רבי יוחנן halacha exegesis menstrual impurity
    Rabbi Yoḥanan transmits Rabbi Shimon ben Yoḥai's derivation that a woman becomes impure only when her discharge exits through her genital opening.
    ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מנין שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה? שנאמר: ״ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקורה הערה״, מלמד שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה.
  56. Niddah 41b אמר רבי יוחנן halacha ruling uterine discharge
    Rabbi Yoḥanan rules that two pearl-like drops of uterine moisture impart impurity until evening.
    אמר רבי יוחנן: מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות — טמאה. למאי? אילימא לטומאת שבעה — חמשה דמים טמאין באשה ותו לא! אלא לטומאת ערב. ודווקא תרתי, אבל חדא — אימא מעלמא אתיא.
  57. Niddah 41b אמר ליה רבי יוחנן dialogue halacha dialogue internal contact
    Rabbi Yoḥanan argues that the genital area is exposed to contact with a creeping animal and sets the boundary at between the teeth.
    אמר ליה רבי יוחנן: אותו מקום גלוי הוא אצל שרץ! אלא אמר רבי יוחנן: עד בין השינים.
  58. Niddah 44b רבי יוחנן אמר halacha ruling age calculation
    Rabbi Yoḥanan holds that thirty days in a year are considered a year.
    ורבי יוחנן אמר: שלשים יום בשנה חשובין שנה איכא בינייהו.
  59. Niddah 46b אמר רבי יוחנן aggada other seder olam
    Rabbi Yoḥanan identifies Rabbi Yosei as the tanna of Seder Olam.
    ואמר רבי יוחנן: מאן תנא סדר עולם? רבי יוסי.
  60. Niddah 47b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dispute tyrian courtyard
    Rabbi Yoḥanan explains that a Tyrian courtyard is one whose entrance is guarded in Tyre.
    מאי ״חצר הצורית״? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שכן בצור מושיבין שומר על פתח החצר. רבי עקיבא אומר: כל שאחד פותח ואחד נועל — פטורה.
  61. Niddah 49b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling hand growth
    Rabbi Yoḥanan qualifies the case as one in which the growth is not counted on the back of the hand.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: וכשאינה נספרת על גב היד.
  62. Niddah 49b אמר רבי יוחנן halacha ruling judicial fitness
    Rabbi Yoḥanan says the rule includes one who is blind in one eye.
    גמ' לאתויי מאי? אמר רבי יוחנן: לאתויי סומא באחת מעיניו. ומני?
  63. Niddah 50a אמר רבי יוחנן halacha story judicial fitness
    Rabbi Yoḥanan rules that the law follows an unattributed mishnah, a principle questioned by the conduct of a blind judge in his neighborhood.
    ההוא סמיא דהוה בשבבותיה דרבי יוחנן, דהוה קדיין דינא, ולא קאמר ליה ולא מידי. היכי עביד הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה!
  64. Niddah 50a אמר רבי יוחנן halacha ruling judicial fitness
    Rabbi Yoḥanan says that one who is blind in one eye is fit to testify but not to judge.
    ותנן: כל הכשר לדון — כשר להעיד, ויש כשר להעיד ואין כשר לדון, ואמרינן: לאתויי מאי? ואמר רבי יוחנן: לאתויי סומא באחת מעיניו.
  65. Niddah 50a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling produce designation
    Rabbi Yoḥanan addresses endives initially sown for animal feed and later redesignated for human consumption.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עולשין שזרען מתחילה לבהמה, ונמלך עליהן לאדם
  66. Niddah 53b רבי יוחנן אמר halacha dispute menstrual examination
    Rabbi Yoḥanan holds that the rule applies even when she did not examine herself.
    אמר ריש לקיש: והוא שבדקה, ורבי יוחנן אמר: אף על פי שלא בדקה.
  67. Niddah 55a רבי יוחנן אמר halacha exegesis corpse impurity
    Rabbi Yoḥanan derives from the comparison of a person to a bone that the human remains in question are dry.
    רבי יוחנן אמר: ״או בעצם אדם או בקבר״ — אדם דומיא דעצם: מה עצם יבש, אף כאן יבש.
  68. Niddah 55b רבי יוחנן אמר halacha dispute nasal fluid
    Rabbi Yoḥanan rules that nasal fluid is included even when it flows through the nose because it is a bodily fountain included by Scripture.
    ומי האף. מאי מי האף? אמר רב: בנגררין דרך הפה, לפי שאי אפשר למי האף בלא צחצוחי הרוק. ורבי יוחנן אמר: אפילו בנגררין דרך החוטם. אלמא קסבר: מעיין הוא, ורחמנא רבייה.
  69. Niddah 56a אמר רבי יוחנן halacha exegesis bodily fluids
    Rabbi Yoḥanan transmits Rabbi Shimon ben Yoḥai's comparison to saliva, excluding blood because it does not gather and emerge in the same manner.
    ואיפוך אנא! אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: דומיא דרוק, מה רוק שמתעגל ויוצא, אף כל שמתעגל ויוצא. יצא דם שאין מתעגל ויוצא.
  70. Niddah 56a אמר רבי יוחנן halacha exegesis bodily fluids
    Rabbi Yoḥanan transmits Rabbi Shimon ben Yoḥai's comparison to saliva, excluding blood and breast milk because they lack all of saliva's stated properties.
    אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: דומיא דרוק, מה רוק מתעגל ויוצא, וחוזר ונבלע — אף כל מתעגל ויוצא, וחוזר ונבלע. יצא דם, שאינו מתעגל ויוצא. יצא חלב שבאשה, שאף על פי שמתעגל ויוצא — אינו חוזר ונבלע.
  71. Niddah 56b אמר רבי יוחנן halacha ruling conversion
    Rabbi Yoḥanan infers that converts from Tarmod are accepted.
    גמ' קפסיק ותני: אפילו מתרמוד! אמר רבי יוחנן: זאת אומרת, מקבלין גרים מתרמוד.
  72. Niddah 56b אמר רבי יוחנן halacha ruling legal precedent
    Rabbi Yoḥanan rules that the law follows an unattributed mishnah.
    וכי תימא, ״זאת״ ולא סבירא ליה, והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה!
  73. Niddah 57a אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha ruling animal labor
    Rabbi Yoḥanan limits the case to one who shears or works the animal.
    נאמנין על הבהמה וכו'. והא לית להו ״ולפני עור לא תתן מכשל״! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בגוזז ועובד.
  74. Niddah 57a אמר רבי יוחנן halacha ruling stain impurity
    Rabbi Yoḥanan limits the case to one who walks across the entire surface.
    אמר רבי יוחנן: במהלך ובא על פני כולה.
  75. Niddah 59b רבי יוחנן אמר halacha ruling double uncertainty
    Rabbi Yoḥanan explains that Rabbi Meir rules only in a single uncertainty and not in a double uncertainty.
    ורבי יוחנן אמר: כי קאמר רבי מאיר בחד ספקא, אבל בספק ספקא לא אמר. אם כן, ליתני ״רבי מאיר ורבי יוסי מטהרין״! אין הכי נמי, ואיידי דסליק מרבי יוסי — פתח בדרבי יוסי.
  76. Niddah 61a אמר רבי יוחנן aggada exegesis ancestral merit
    Rabbi Yoḥanan transmits Rabbi Shimon ben Yoḥai's teaching that the righteous man's response reveals his fear that Abraham's merit might protect his opponent.
    אמר רבי יוחנן, אמר רבי שמעון בן יוחי: מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה היה בלבו, אמר: שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו.
  77. Niddah 61a אמר רבי יוחנן aggada exegesis og
    Rabbi Yoḥanan identifies the fugitive who informed Abram as Og, who escaped the Flood generation.
    שנאמר: ״ויבא הפליט ויגד לאברם העברי״, ואמר רבי יוחנן: זה עוג, שפלט מדור המבול.
  78. Niddah 61b אמר רבי יוחנן halacha dialogue burial shrouds
    Rabbi Yoḥanan rules that the disputed material may be used even to bury the dead.
    אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי, לא שנו אלא לספדו, אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה, אמר רבי יוחנן: אפילו לקוברו.
  79. Niddah 61b אמר רבי יוחנן aggada exegesis death and commandments
    Rabbi Yoḥanan interprets "free among the dead" to mean that death frees a person from the commandments.
    ורבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: מאי דכתיב ״במתים חפשי״? כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.
  80. Niddah 62b רבי יוחנן אמר halacha dispute oven impurity
    Rabbi Yoḥanan rules that neither light nor severe liquids render the oven impure unless it has been fired.
    אמר ריש לקיש: לא שנו אלא משקין קלים, אבל משקין חמורין — טמא, אף על פי שלא הוסק התנור. רבי יוחנן אמר: אחד משקין קלין ואחד משקין חמורין, אם הוסק התנור — אין, אי לא — לא.
  81. Niddah 63a אמר רבי יוחנן halacha ruling unstimulated saliva
    Rabbi Yoḥanan defines unstimulated saliva as saliva present after midnight while the person has been sleeping.
    אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: איזהו רוק תפל? כל שעבר עליו חצות לילה ובשינה. למימרא דבשינה תליא מילתא? והתנן: ישן כל היום — אין זה רוק תפל, ניעור כל הלילה — הרי זה רוק תפל! התם במתנמנם.
  82. Niddah 63a אמר רבי יוחנן halacha ruling stain testing
    Rabbi Yoḥanan rules that every rabbinic stain standard requires its own controlled standard for age, sex, covering, and season.
    אמר רבי יוחנן: כל שיעורי חכמים בכתמים — צריך שיעור לשיעורן. דילד או דזקן, דאיש או דאשה, מכוסים או מגולים, בימות החמה או בימות הגשמים.
  83. Niddah 65b אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba halacha dispute waiting period
    Rabbi Yoḥanan is reported as defining one period either as a full day or night or as half a day and half a night.
    וכמה עונה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: או יום או לילה. רבי חנה שאונא, ואמרי לה רבי חנה בר שאונא, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: חצי יום וחצי לילה.
  84. Niddah 65b אמר רבי יוחנן halacha dispute blood colors
    Rabbi Yoḥanan says that the stated view is Rabbi Meir's, while the Sages regard all appearances of blood as one.
    אמר רבי יצחק בר רבי יוסי, אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים כל מראה דמים אחת הן.
  85. Niddah 67a אמר רבי יוחנן halacha ruling immersion
    Rabbi Yoḥanan rules that opening or closing one's eyes excessively invalidates the immersion.
    אמר רבי יוחנן: פתחה עיניה ביותר, או עצמה עיניה ביותר — לא עלתה לה טבילה.
  86. Niddah 67b רבי יוחנן אמר halacha dispute immersion barriers
    Rabbi Yoḥanan says that only one of the discussed obstructions is accepted as non-interposing.
    שלש אינן חוצצות, שתים איני יודע. ורבי יוחנן אמר: אנו אין לנו אלא אחת.
  87. Niddah 67b רבי יוחנן אמר halacha dispute immersion timing
    Rabbi Yoḥanan rules that a menstruant immerses only at night whether or not the immersion occurs at its proper time, lest her daughter imitate her incorrectly.
    אמר רב: נדה בזמנה אינה טובלת אלא בלילה, ושלא בזמנה טובלת בין ביום בין בלילה. רבי יוחנן אמר: בין בזמנה בין שלא בזמנה אינה טובלת אלא בלילה, משום סרך בתה.
  88. Niddah 68a משמיה דרבי יוחנן halacha ruling immersion preparation
    Rabbi Yoḥanan rules that a woman should not wash on Friday evening and immerse after Shabbat because washing must be close to immersion.
    הדר אוקי רבא אמורא עליה, ודרש: דברים שאמרתי לפניכם, טעות הן בידי. ברם כך אמרו משמיה דרבי יוחנן: אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת, ותמה על עצמך: היאך חופפת ביום וטובלת בלילה? הא בעינן סמוך לחפיפה טבילה, וליכא!
  89. Niddah 72b רבי יוחנן אמר halacha ruling zavah guarding
    Rabbi Yoḥanan rules that the tenth day is like the ninth and requires guarding on the following day.
    איתמר: עשירי, רבי יוחנן אמר: עשירי כתשיעי, מה תשיעי בעי שימור — אף עשירי בעי שימור.
  90. Niddah 72b רבי יוחנן אמר halacha dispute eleventh day
    Rabbi Yoḥanan reads the phrase in the singular as "the law of the eleventh day."
    מאי הלכה? רבי יוחנן אמר: הלכת אחד עשר, ריש לקיש אומר: הלכות אחד עשר.
  91. Niddah 72b רבי יוחנן אמר halacha dispute zavah guarding
    Rabbi Yoḥanan holds that only the eleventh day requires no subsequent guarding, while it can serve as the guarding day for the tenth.
    רבי יוחנן אמר: הלכת אחד עשר — אחד עשר הוא דלא בעי שימור, הא לאחריני עביד שימור. וריש לקיש אמר: הלכות אחד עשר — לא אחד עשר בעי שימור, ולא שימור לעשירי הוי.

Jerusalem Talmud Berakhot (64)

  1. Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:4 אמר רבי יוחנן
    רבי זעירא בשם רב ירמיה ספק בירך על מזונו ספק לא בירך צריך לברך דכתיב ואכלת ושבעת וברכת. ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל ודלא כרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. למה שאין תפילה מפסדת. ספק קרא ספק לא קרא נישמעינה מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. וקודם לכן לאו ספק הוא ואת אמ …
    רבי זעירא בשם רב ירמיה ספק בירך על מזונו ספק לא בירך צריך לברך דכתיב ואכלת ושבעת וברכת. ספק התפלל ספק לא התפלל אל יתפלל ודלא כרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. למה שאין תפילה מפסדת. ספק קרא ספק לא קרא נישמעינה מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. וקודם לכן לאו ספק הוא ואת אמר צריך לקרות. הדא אמרה ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות.
  2. Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:25 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל על ידי [שהות רפה]. ברם הכא וימתחם כאהל לשבת. וכתיב חזקים. רבי שמעון בן לקיש אמר בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה ברם הכא כראי מוצק. בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. רבי עזריה אמר על הא דרבי שמעון בן לקיש וי …
    רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר בנוהג שבעולם אדם מותח אוהל על ידי [שהות רפה]. ברם הכא וימתחם כאהל לשבת. וכתיב חזקים. רבי שמעון בן לקיש אמר בנוהג שבעולם אדם נוסך כלים על ידי שהות הוא מעלה חלודה ברם הכא כראי מוצק. בכל שעה ושעה הן נראין כשעת יציקתן. רבי עזריה אמר על הא דרבי שמעון בן לקיש ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי. ויברך אלהים את יום השביעי. מה כתיב בתריה אלה תולדות השמים. וכי מה ענין זה אצל זה. אלא יום נכנס ויום יוצא. שבת נכנס שבת יוצא. חודש נכנס חודש יוצא. שנה נכנס שנה יוצאה. וכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יי אלהים ארץ ושמים.
  3. Jerusalem Talmud Berakhot 1:1:29 בשם רבי יוחנן
    פיסקא. וחכמים אומרים עד חצות. רבי יסא בשם רבי יוחנן הלכה כחכמים. רבי יסא מפקד לחברייא אין בעיתון מתעסקא באוריתא אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים מילתיה אמרה שאמר דברים אחר אמת ויציב. תני הקורא את שמע בבית הכנסת בשחר יצא ידי חובתו. בערב לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית …
    פיסקא. וחכמים אומרים עד חצות. רבי יסא בשם רבי יוחנן הלכה כחכמים. רבי יסא מפקד לחברייא אין בעיתון מתעסקא באוריתא אתון קרייה שמע קודם חצות ומתעסקין. מילתיה אמרה שהלכה כחכמים מילתיה אמרה שאמר דברים אחר אמת ויציב. תני הקורא את שמע בבית הכנסת בשחר יצא ידי חובתו. בערב לא יצא ידי חובתו. מה בין הקורא בשחרית. ומה בין הקורא בערבית. רבי הונא בשם רב יוסף מה טעם אמרו אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב בשביל להבריח את המזיקין. מילתיה אמרה שאין אומר דברים אחר אמת ויציב. מילתיה דרבי שמואל בר נחמני אמר כן. רבי שמואל בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה הוה מקבל גבי רבי יעקב גרוסה והוה רבי זעירא מטמר ביני קופייא משמענא היך הוה קרי שמע והוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה. ומאי טעמא רבי אחא ורבי תחליפא חמוי בשם רבי שמואל בר נחמן רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה.
  4. Jerusalem Talmud Berakhot 1:2:9 אמר רבי יוחנן
    רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקין בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה ואפילו לתפילה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן כדעתיה דרבי יוחנן אומר וולואי שמתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי שמעון בן …
    רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כגון אנו שעוסקין בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על גרמיה כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה ואפילו לתפילה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן כדעתיה דרבי יוחנן אומר וולואי שמתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתיהיבת תורה לישראל הוינא מתבעי קומוי רחמנא דיתברי לבר נשא תרין פומין חד דהוה לעי באוריתא וחד דעביד ליה כל צורכיה. חזר ומר ומה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. אילו הוו תרין על אחת כמה וכמה. אמר רבי יוסי קומוי רבי ירמיה אתיא דרבי יוחנן כרבי חנינא בן עקביה דתני כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה. רבי חנינא בן עקביה אומר כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצוותיה של תורה. ולא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב. ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי הלמד על מנת לעשות ולא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. ואמר רבי יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שיליתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמא דרבי שמעון בן יוחי זהו שינון וזה שינון ואין מבטל שינון מפני שינון. והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה חביבה מדברי תורה. היא היא. אמר רבי יודן רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה תדיר בדברי תורה לפיכך אינה חביבה יותר מדברי תורה. אמר רבי אבא מרי לא תנינן אלא כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה כמשנה היא. רבי שמעון בן יוחי כדעתיה דרבי שמעון בן יוחי אמר העוסק במקרא מדה שאינה מדה. ורבנן עבדי מקרא כמשנה.
  5. Jerusalem Talmud Berakhot 1:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: בשם רבי יוחנן דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבין כדברי תורה. חכך כיין הטוב. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבין יותר מדברי תורה. כי טובים דודיך מיין. רבי בא בר כהן בשם רבי יודה בן פזי תדע לך שחביבין דברי סופרים מדברי תורה שהרי רבי טרפון אילו לא קרא לא היה עובר אלא …
    הלכה: בשם רבי יוחנן דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבין כדברי תורה. חכך כיין הטוב. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבין יותר מדברי תורה. כי טובים דודיך מיין. רבי בא בר כהן בשם רבי יודה בן פזי תדע לך שחביבין דברי סופרים מדברי תורה שהרי רבי טרפון אילו לא קרא לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי בית הלל נתחייב מיתה על שם ופורץ גדר ישכנו נחש.
  6. Jerusalem Talmud Berakhot 1:4:4 בשם רבי יוחנן
    הדא דתימר משיצאת בת קול. אבל עד שלא יצאת בת קול כל הרוצה להחמיר על עצמו ולנהוג כחומרי בית שמאי וכחומרי בית הלל על זה נאמר הכסיל בחושך הולך. כקולי אילו ואילו נקרא רשע אלא אי כקולי וכחומרי דדין. אי כקולי וכחומרי דדין. הדין דתימר עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל וכל העובר …
    הדא דתימר משיצאת בת קול. אבל עד שלא יצאת בת קול כל הרוצה להחמיר על עצמו ולנהוג כחומרי בית שמאי וכחומרי בית הלל על זה נאמר הכסיל בחושך הולך. כקולי אילו ואילו נקרא רשע אלא אי כקולי וכחומרי דדין. אי כקולי וכחומרי דדין. הדין דתימר עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה. תני יצאת בת קול ואמרת אילו ואילו דברי אלהים חיים אבל הלכה כדברי בית הלל. איכן יצאת בת קול. רבי ביבי אמר בשם רבי יוחנן ביבנה יצאת בת קול.
  7. Jerusalem Talmud Berakhot 1:5:16 אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי שמואל בר נתן בשם רבי חמא בר חנינא מעשה באחד ששחח יותר מדאי והעבירו רבי. רבי אמי אמר רבי יוחנן הוה מעבר. אמר ליה רבי חייא בר בא לא הוה מעביר אלא גער.
  8. Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:11 בשם רבי יוחנן
    אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן. סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפילו שמען עד תשע שעות יצא. אמר רבי זעירא עד דאנא תמן צריכה לי וכד סלקת להכא שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן אפילו שמען כל היום יצא. והוא ששמען על הסדר. רבי יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה. וזה צריך פשוטה …
    אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן. סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בשם רב הונא אפילו שמען עד תשע שעות יצא. אמר רבי זעירא עד דאנא תמן צריכה לי וכד סלקת להכא שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן אפילו שמען כל היום יצא. והוא ששמען על הסדר. רבי יוסה בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה. וזה צריך פשוטה האחרונה. תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן.
  9. Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:14 רבי יוחנן אמר
    רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא. אמר ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי. אמר ליה אין. רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא בגין דרבי אליעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה. אמר ליה בפירוש פליגין רבי אלעזר אמר יצא. רבי יוחנן אמר לא …
    רבי אלעזר סליק מבקרא לרבי שמעון בר אבא. אמר ליה בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי. אמר ליה אין. רבי ירמיה בעא קומוי רבי זעירא בגין דרבי אליעזר ידע דרבי שמעון בר אבא מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה. אמר ליה בפירוש פליגין רבי אלעזר אמר יצא. רבי יוחנן אמר לא יצא. מה פליגין בקרית שמע מפני שהיא עשויה פרקים פרקים. אבל בהלל ובקריאת המגילה אוף רבי אלעזר מודי.
  10. Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:15 בשם רבי יוחנן
    תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו. הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע. אם לאחר זמן צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר כדי דבור. וכמה הוא כדי דיבור. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחב …
    תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו. הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד מן הדא דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע. אם לאחר זמן צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר כדי דבור. וכמה הוא כדי דיבור. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו. אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך רבי.
  11. Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:17 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    ורבי יוחנן בעי דיימרון שמעתא מן שמיה. אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים. רבי פינחס רבי ירמיה בשם רבי יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם אלא אמר דוד אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות. מהניא ליה. לוי בר נזירא אמר כל האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם …
    ורבי יוחנן בעי דיימרון שמעתא מן שמיה. אף דוד ביקש עליה רחמים אגורה באהלך עולמים. רבי פינחס רבי ירמיה בשם רבי יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם אלא אמר דוד אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כניסיות ובבתי מדרשות. מהניא ליה. לוי בר נזירא אמר כל האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם דובב שפתי ישנים. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו. רבי חנינא בר פפאי ורבי סימון חד אמר כהדין דשתי קונדיטון. וחרנה אמר כהדין דשתי חמר עתיק אף על גב דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה.
  12. Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי חייא בשם רבי יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב אמר קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא רב פליגא עילוי. הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע עונת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לר …
    הלכה: רבי חייא בשם רבי יוחנן מה טעם אמרו אדם לובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל כדי שיקבל עליו מלכות שמים תחילה משלם. רב אמר קורא את שמע ולובש את תפיליו ומתפלל. מתניתא רב פליגא עילוי. הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיע עונת קרית שמע הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל. מתניתא מסייעא לרב לא שאדם יקבל עליו מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצות.
  13. Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:16 בשם רבי יוחנן
    עירב את האותיות. אית תניי תני כשר. ואית תניי תני פסול. רבי אידי בשם רבי שמעון בשם רבי יוחנן מן דמר כשר מלמטן. מן דמר פסול מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. ארצך צריכה. תפארתך צריכה.
  14. Jerusalem Talmud Berakhot 2:3:18 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי אידי ברבי שמעון בשם רבי יוחנן לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו. מה טעם הכון לקראת אלהיך ישראל. אמר רבי אלכסנדרי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך מן הטיפים היוצאות מבין רגליך. הדא דתימר בדקים. אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול.
  15. Jerusalem Talmud Berakhot 2:4:15 אמר רבי יוחנן
    קרא וטעה יחזור למקום שטעה. טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא רבי חייא רבי יסא רבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר. שמעין קליה דרבי יוחנן אי מחדית מילה. אמרין מן נחית שמע לה מיניה. אמרין וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין. נחית …
    קרא וטעה יחזור למקום שטעה. טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה. טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא רבי חייא רבי יסא רבי אמי סלקון מיעבד גנוניה דרבי אלעזר. שמעין קליה דרבי יוחנן אי מחדית מילה. אמרין מן נחית שמע לה מיניה. אמרין וייחות רבי אלעזר דהוא זריז סגין. נחית וסליק אמר לון כן אמר רבי יוחנן קרא ומצא עצמו בלמען חזקה כוין.
  16. Jerusalem Talmud Berakhot 2:5:9 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל. רב חונא אמר קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. אמר רבי מנא קשייתה קומי רבי פינחס ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה. אמר רבי יוסי קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים …
    אמר רבי חנינא אף מי שהיו מימיו על כתיפו הרי זה קורא את שמע ומתפלל. רב חונא אמר קרית שמע ותפילה אינן צריכות כוונה. אמר רבי מנא קשייתה קומי רבי פינחס ואפילו תימר קרית שמע צריכה כוונה תפילה אינה צריכה כוונה. אמר רבי יוסי קיימתיה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן הגיעוך סוף מלאכת המים שאינם מחוורים דבר תורה.
  17. Jerusalem Talmud Berakhot 2:8:9 רבי יוחנן אמר
    כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין. אמר ליה מה קלא בשמיא. אמר ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. ומתפגע ביה. חמתיה חד חרן. אמר ליה מה קלא בשמיא. אמר ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. אמר מה סליקית מזכי ואנא איחטי. מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל ניזול וניחות לי …
    כהנא הוה עולם סגין כד סליק להכא חמתיה חד בר פחין. אמר ליה מה קלא בשמיא. אמר ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. ומתפגע ביה. חמתיה חד חרן. אמר ליה מה קלא בשמיא. אמר ליה גזר דיניה דההוא גברא מיחתם. וכן הוות ליה. אמר מה סליקית מזכי ואנא איחטי. מה סליקית למיקטלה בני ארעא דישראל ניזול וניחות לי מן הן דסליקית. אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה בר נש דאימיה מבסרא ליה ואיתתיה דאבוהי מוקרא ליה להן ייזיל ליה. אמר ליה ייזיל להון דמוקרין ליה. נחת ליה כהנא מן הן דסלק. אתון אמרין ליה לרבי יוחנן הא נחית כהנא לבבל. אמר מה הוה מיזל ליה דלא מיסב רשותא. אמרין ליה ההיא מילתא דאמר לך היא הוה נטילת רשות דידיה.
  18. Jerusalem Talmud Berakhot 3:1:9 בשם רבי יוחנן
    מניין לכפיית המיטה. רבי קריספא בשם רבי יוחנן וישבו אתו לארץ. על הארץ אין כתיב כאן אלא וישבו אתו לארץ. דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא אמר איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור. רבי יונה ורבי יוסי תרויהון …
    מניין לכפיית המיטה. רבי קריספא בשם רבי יוחנן וישבו אתו לארץ. על הארץ אין כתיב כאן אלא וישבו אתו לארץ. דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישנין על גבי מיטות כפופות. בר קפרא אמר איקונין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתני לכופפה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא ויכפה כפה הסרסור. רבי יונה ורבי יוסי תרויהון בשם רבי שמעון בן לקיש חד אמר מפני מה הוא ישן במיטה כפויה שיהא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל. וחרנה אמר מתוך שהוא ישן על מיטה כפויה הוא נוער בלילה ונזכר שהוא אבל.
  19. Jerusalem Talmud Berakhot 3:1:21 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    אמר רבי ינאי מטמא כהן לראות את המלך. כד סליק דוקלטיינוס מלכא להכא חמון לרבי חייא בר אבא מיפסע על קיבריה דצור בגין מיחמיניה. רבי חזקיה ורבי ירמיה בשם רבי יוחנן מצוה לראות גדולי מלכות לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות.
  20. Jerusalem Talmud Berakhot 3:5:11 בשם רבי יוחנן
    רבי בנימן בר יפת בשם רבי יוחנן צואה כל שהיא מבטלה ברוק. רבי זעורא רבי יעקב בר זבדי הוו יתבין חמין צואתה. קם רבי יעקב בר זבדי רקק עלה. אמר ליה רבי זעורא מן ימא לטיגנא.
  21. Jerusalem Talmud Berakhot 3:5:17 רבי יוחנן אמר
    תנא רבי חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר מלמטה אבל מלמעלה לא. אתיא דמר רבי חנינא אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק. רבי יוחנן אמר אפילו רוקק כדי שיהא כוסו נקי. לפניו אסור לאחריו מותר. לימינו אסור לשמאלו מותר. הדא היא דכתיב יפל מצדך אלף. כל עמא מודיי בההין ד …
    תנא רבי חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו. הדא דאת אמר מלמטה אבל מלמעלה לא. אתיא דמר רבי חנינא אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק. רבי יוחנן אמר אפילו רוקק כדי שיהא כוסו נקי. לפניו אסור לאחריו מותר. לימינו אסור לשמאלו מותר. הדא היא דכתיב יפל מצדך אלף. כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין דהוא אסור. רבי יהושע בן לוי אמר הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו. רבי יונה רקק ושייף. רבי ירמיה רבי שמואל בר חלפתא בשם [רב] אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות. אמר רבי יוסי בירבי אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות.
  22. Jerusalem Talmud Berakhot 3:5:19 בשם רבי יוחנן
    רבי אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם. מים כל זמן שהן מטפיחין. גניבא אמר מים כל זמן שרישומן ניכר. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה רבי זעורא בשם רב צואה אפילו עשויה כעצם אסורה. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא אמר בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. אמר חזקי …
    רבי אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם. מים כל זמן שהן מטפיחין. גניבא אמר מים כל זמן שרישומן ניכר. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה רבי זעורא בשם רב צואה אפילו עשויה כעצם אסורה. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא אמר בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. אמר חזקיה רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר ליה רבי מנא מן הדא דגניבה. אמר ליה אפילו עשויה כעצם אסורה מפני שממשה קיים מים אין ממשה קיים.
  23. Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:16 בשם רבי יוחנן
    רבי חייא בשם רבי יוחנן תפילת המנחה ותפילת המוסף תפילת המנחה קודמת. הוון בעין מימר כשאין ביום כדי להתפלל שניהן אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהן תפילת מוסף קודמת. רבי זעירא בשם רבי יוחנן ואפילו יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת. רבי נתן בר טובי בשם רבי יוחנן אפילו יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפיל …
    רבי חייא בשם רבי יוחנן תפילת המנחה ותפילת המוסף תפילת המנחה קודמת. הוון בעין מימר כשאין ביום כדי להתפלל שניהן אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהן תפילת מוסף קודמת. רבי זעירא בשם רבי יוחנן ואפילו יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת. רבי נתן בר טובי בשם רבי יוחנן אפילו יש ביום כדי להתפלל שתיהן תפילת המנחה קודמת. והתני הקדים תפילת המנחה לתפילת המוספין יצא. לשעבר הא בתחילה לא בדא. פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה. כהדא רבי יהושע בן לוי מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד דלא תסקון לאריסטון תהוון מצלון דמנחתא עד דלא תסקון.
  24. Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:20 אמר רבי יוחנן
    אחוי דאימיה דרבי אדא הוה מצייץ גולתיה דרב בצומא רבא. אמר ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דנצלי דמנחתא. ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא. הכא דמר רבי יוחנן האומר לצולה חרבי זו בבל שהיא זוטו של עולם. אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה צולה ששם צללו מיתי דור המבול. גם בבבל לנפול חללי ישראל גם בבבל נפ …
    אחוי דאימיה דרבי אדא הוה מצייץ גולתיה דרב בצומא רבא. אמר ליה כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב לי גולתי דנצלי דמנחתא. ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא. הכא דמר רבי יוחנן האומר לצולה חרבי זו בבל שהיא זוטו של עולם. אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה צולה ששם צללו מיתי דור המבול. גם בבבל לנפול חללי ישראל גם בבבל נפלו חללי כל הארץ. כתיב וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם. אמר ריש לקיש למה נקרא שמה שנער ששם ננערו מיתי דור המבול. דבר אחר שהם מתים בתשנוק בלא נר בלא מרחץ. דבר אחר שנער שהן מנוערין מן המצות בלא תרומה ובלא מעשר. דבר אחר שנער ששריה מתים נערים. דבר אחר שנער שהעמידה שונא וער להקדוש ברוך הוא ואי זה זה נבוכדנצר הרשע.
  25. Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:22 בשם רבי יוחנן
    מניין לנעילה. אמר רבי לוי גם כי תרבו תפילה. מכאן שכל המרבה בתפילה נענה. מחלפה שיטתיה דרבי לוי תמן אמר רבי אבא בריה דרבי פפי רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור. חנה על ידי שריבת בתפילה קצרה בימיו של שמואל שאמרה וישב שם עד עולם והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה. דכת …
    מניין לנעילה. אמר רבי לוי גם כי תרבו תפילה. מכאן שכל המרבה בתפילה נענה. מחלפה שיטתיה דרבי לוי תמן אמר רבי אבא בריה דרבי פפי רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור. חנה על ידי שריבת בתפילה קצרה בימיו של שמואל שאמרה וישב שם עד עולם והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה. דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה. והויין ליה חמשין ותרתין. אמר רבי יוסי בירבי בון שתים שגמלתו. וכה אמר הכן. אי אמרה כן ליחיד כן לציבור. רבי חייא בשם רבי יוחנן רבי שמעון בן חלפתא בשם רבי מאיר והיה כי הרבתה להתפלל אל יי. מיכן שכל המרבה בתפילה נענה.
  26. Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:23 רבי יוחנן אמר
    אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ורבי יוחנן. רב אמר בנעילת שערי שמים. ורבי יוחנן אמר בנעילת שערי היכל. אמר רבי יודן [אנתורדיא] מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבע פעמים ביום. בשחרית. במוסף. במנחה. ובנעילת שערים. בתעניות. ובמעמדות. וביום הכיפורים. אית לך מי …
    אימתי היא נעילה רבנן דקיסרין אמרין איתפלגון רב ורבי יוחנן. רב אמר בנעילת שערי שמים. ורבי יוחנן אמר בנעילת שערי היכל. אמר רבי יודן [אנתורדיא] מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. בשלשה פרקים הכהנים נושאין את כפיהם ארבע פעמים ביום. בשחרית. במוסף. במנחה. ובנעילת שערים. בתעניות. ובמעמדות. וביום הכיפורים. אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום.
  27. Jerusalem Talmud Berakhot 4:3:6 בשם רבי יוחנן
    רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן כנגד שמונה עשרה ציוויין שכתב בפרשת משכן שיני. אמר רבי חייא בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב בן אחיסמך עד סופיה דסיפרא.
  28. Jerusalem Talmud Berakhot 4:4:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי ציידניא בשם רבי יוחנן לפני תפילתו הוא אומר יי שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך. לאחר תפילתו הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי. רבי יודן אמר תרויהון קומי צלותיה.
  29. Jerusalem Talmud Berakhot 4:4:4 בשם רבי יוחנן
    היה עומד ונזכר שהתפלל רב אמר חותך. ושמואל אמר אינו חותך. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי לית מילתיה דרבי יוחנן אמרה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. ולא אגיבה. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. רבי חנינ …
    היה עומד ונזכר שהתפלל רב אמר חותך. ושמואל אמר אינו חותך. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי לית מילתיה דרבי יוחנן אמרה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. ולא אגיבה. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. רבי חנינא לא אמר כן אלא בעיין קומי רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אמר לון וולואי שמתפללין כל היום. למה שאין תפילה מפסדת.
  30. Jerusalem Talmud Berakhot 4:4:10 בשם רבי יוחנן
    רבי אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה. ומה טעם בכל המקום אשר אזכיר את שמי. אשר תזכיר את שמי אין כתוב כאן אלא בכל מקום אשר אזכיר. אמר רבי תנחום בר חנינא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל. ומה טעם ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים אין כתוב כאן אלא אשר ישת …
    רבי אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה. ומה טעם בכל המקום אשר אזכיר את שמי. אשר תזכיר את שמי אין כתוב כאן אלא בכל מקום אשר אזכיר. אמר רבי תנחום בר חנינא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל. ומה טעם ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים אין כתוב כאן אלא אשר ישתחוה שם לאלהים.
  31. Jerusalem Talmud Berakhot 4:6:7 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי הונא רבא דציפורין בשם רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא. רבי זעורא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא. מן דצלון אתת צלותא קם רב חסדא מצליא. אמר ליה רבי זעורא ולא כבר צלינן. אמר ליה מצלי אנא וחזר ומצלי. דנחתין מערבאי לתמן ואמ …
    תמן תנינן רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי הונא רבא דציפורין בשם רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא. רבי זעורא ורב חסדא הוו יתבין תמן באילין תקיעתא. מן דצלון אתת צלותא קם רב חסדא מצליא. אמר ליה רבי זעורא ולא כבר צלינן. אמר ליה מצלי אנא וחזר ומצלי. דנחתין מערבאי לתמן ואמרין בשם רבי יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא. ואנא דלא כוונית הא אלו כוונית הוינא נפיק ידי חובתי. אמר רבי זעורא ויאות כל תנאי תני בשם רבן גמליאל. ורבי הושעיא תני לה בשם חכמים. רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן והוא שיהיה שם מראש התפילה. אמר רבי תנחום בר ירמיה ומתניתא אמרה כן סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם.
  32. Jerusalem Talmud Berakhot 5:1:5 בשם רבי יוחנן
    רבי חזקיה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן לעולם אל יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך יי צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. רבי יוסי בי רבי אבון רבי אבהו בשם רבי יוחנן וחברייא יי צבאות אשרי אדם בוטח בך.
  33. Jerusalem Talmud Berakhot 5:1:11 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן המתפלל בתוך ביתו כאילו מקיפו חומה של ברזל. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן אמר רבי אבא אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך לאדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה. וכה אמר אכן. וכאן ביחיד כאן בציבור.
  34. Jerusalem Talmud Berakhot 5:1:15 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח. אמר רבי [חנינא ענתנייה] ברית כרותה היא היגע תלמודו בצנעה לא במהרה הוא משכח. מה טעם ואת צנועים חכמה. אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא הלמד אגדה מתוך הספר לא במהרה הוא משכח. אמר רבי תנחום הסובר תלמודו לא במהרה הוא משכח. מה טעם פן תשכח …
    אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח. אמר רבי [חנינא ענתנייה] ברית כרותה היא היגע תלמודו בצנעה לא במהרה הוא משכח. מה טעם ואת צנועים חכמה. אמר רבי יוחנן ברית כרותה היא הלמד אגדה מתוך הספר לא במהרה הוא משכח. אמר רבי תנחום הסובר תלמודו לא במהרה הוא משכח. מה טעם פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך.
  35. Jerusalem Talmud Berakhot 5:2:7 בשם רבי יוחנן
    איכן הוא חוזר. כדמר רבי שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן בראש חודש אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה ואם לאו חוזר לעבודה. אף הכא אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה.
  36. Jerusalem Talmud Berakhot 5:2:12 אמר רבי יוחנן
    רבי אלעזר בן רבי הושעיה ובלבד שלא יפחות משלש אבדלות. אמר רבי יוחנן א‍מרו הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף יותר משבעה אבדלות. לוי אמר ובלבד מאבדלות האמורות בתורה. נחום בירבי סימאי נפק ומר בשם אבוי ואפילו אבדלה אחת. ואמר רבי אבהו וצריך לחתום בהבדלה. רבי מנא בעי מעתה אפילו פתח במבדיל בין קודש לחול …
    רבי אלעזר בן רבי הושעיה ובלבד שלא יפחות משלש אבדלות. אמר רבי יוחנן א‍מרו הפוחת לא יפחות משלש והמוסיף לא יוסיף יותר משבעה אבדלות. לוי אמר ובלבד מאבדלות האמורות בתורה. נחום בירבי סימאי נפק ומר בשם אבוי ואפילו אבדלה אחת. ואמר רבי אבהו וצריך לחתום בהבדלה. רבי מנא בעי מעתה אפילו פתח במבדיל בין קודש לחול וחוזר וחותם במבדיל בין קודש לחול. אמר רבי יוסי בי רבי בון ולא מברכות שפותחין בהן בברוך וחותמין בברוך הן.
  37. Jerusalem Talmud Berakhot 5:3:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי אלעזר ספק הזכיר של ראש חודש ספק לא הזכיר מחזירין אותו. לאיכן הוא חוזר. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה. ואם לאו חוזר לעבודה. אמר רבי יודה בן פזי הסיע דעת כמי שעקר את רגליו. ואילין תחנוניא צריכה.
  38. Jerusalem Talmud Berakhot 5:3:7 בשם רבי יוחנן
    רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן היה קורא בתורה ונשתתק זה שהוא עומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון. אם אמר את ממקום שפסק הראשונים נתב‍רכו לפניהן ולא נתב‍רכו לאחריהן. והאחרונים נתב‍רכו לאחריהן ולא נתב‍רכו לפניהן וכתיב תורת יי תמימה משיבת נפש. שתהא כולה תמימה.
  39. Jerusalem Talmud Berakhot 6:1:4 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    רבי יוחנן נסב זייתא ובירך לפניו ולאחריו והוה רבי חייא בר ווא מסתכל ביה. אמר ליה רבי יוחנן בבליא למה את מסתכל בי. לית לך כל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו. אית ליה. ומה צריכה ליה. מפני שגלעינתו ממעטתו. ולית ליה לרבי יוחנן שגלעינתו ממעטתו. מה עבד ליה רבי יוחנן משום בירייה. מילתיה דרבי יוחנן א‍ …
    רבי יוחנן נסב זייתא ובירך לפניו ולאחריו והוה רבי חייא בר ווא מסתכל ביה. אמר ליה רבי יוחנן בבליא למה את מסתכל בי. לית לך כל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו. אית ליה. ומה צריכה ליה. מפני שגלעינתו ממעטתו. ולית ליה לרבי יוחנן שגלעינתו ממעטתו. מה עבד ליה רבי יוחנן משום בירייה. מילתיה דרבי יוחנן א‍מרה שכן אפילו אכל פרידה אחת של של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה.
  40. Jerusalem Talmud Berakhot 6:1:8 בשם רבי יוחנן
    רבי חייא בר ווא בשם רבי יוחנן זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ. רבי בנימן בר יפת בשם רבי יוחנן ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתניתא מסייעא לרבי בנימן בר יפת. אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין אם בעיינן הן אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. אמר רבי זעורא מאן ידע משמע מן רבי …
    רבי חייא בר ווא בשם רבי יוחנן זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ. רבי בנימן בר יפת בשם רבי יוחנן ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתניתא מסייעא לרבי בנימן בר יפת. אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין אם בעיינן הן אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. אמר רבי זעורא מאן ידע משמע מן רבי יוחנן יאות רבי חייא בר ווא [או] רבי בנימן בר יפת. לא רבי חייא בר ווא. ועוד מן הדא מן מה דאנן חמיין רבנן רברביא עלון לאברייתא ונ‍סבין תורמוסין ומב‍רכין עליהן בורא פרי האדמה. ותורמוסין לאו שלוקין הן. אין תימר שנייא היא שא‍מרה התורה מרורין תורמוסין כיון שש‍לקן ב‍טלה מרתן. אמר רבי יוסי בי רבי אבון ולא פליגין. זית על ידי שדרכו לאכל חי אף על פי שכבוש בעינו הוא. ירק כיון שש‍לקו נשתנה.
  41. Jerusalem Talmud Berakhot 6:1:15 בשם רבי יוחנן
    רב הונא אמר הרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך אם היו משקין פולטן. אם היו אוכלין מסלקן לצדדין. רבי יצחק בר מרי קומוי רבי יוסי בי רבי אבון בשם רבי יוחנן אפילו אוכלין פולטן דכתיב ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך.
  42. Jerusalem Talmud Berakhot 7:2:7 אמר רבי יוחנן
    רבי ירמיה בעי אותו שאכל ירק מהו שיברך. מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה. תני שלש מאות נזירין עלו בימי רבי שמעון בן שטח מאה וחמשים מצא להן פתח. ומאה וחמשים לא מצא להן פתח. אתא גבי ינאי מלכא. אמר ליה אית הכא תלת מאה נזירין בעיין תשע מאה קרבנין. אלא יהב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי. שלח ליה ארבע מאה וחמשין …
    רבי ירמיה בעי אותו שאכל ירק מהו שיברך. מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה. תני שלש מאות נזירין עלו בימי רבי שמעון בן שטח מאה וחמשים מצא להן פתח. ומאה וחמשים לא מצא להן פתח. אתא גבי ינאי מלכא. אמר ליה אית הכא תלת מאה נזירין בעיין תשע מאה קרבנין. אלא יהב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי. שלח ליה ארבע מאה וחמשין. אזל לישנא בישא ומר ליה לא יהב מן דידיה כלום. שמע ינאי מלכא וכעס. דחל שמעון בן שטח וערק. בתר יומין סלקון בני נש רברבין מן מלכותא דפרס גבי ינאי מלכא. מן דיתבין אכלין אמרין ליה נהירין אנן דהוה אית הכא חד גבר סב והוה אמר קומין מילין דחכמה. תני לון עובדא. אמרין ליה שלח ואייתיתיה שלח ויהב ליה מילא ואתא ויתיב ליה בין מלכא למלכתא. אמר ליה למה אפליית בי. אמר ליה לא אפליית בך את מממונך ואנא מן אורייתי. דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף. אמר ליה ולמה ערקת. אמר ליה שמעית דמרי כעס עלי ובעית מקיימה הדין קרייא חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. וקרא עלוי ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. אמר ליה ולמה יתבת בין מלכא למלכתא. אמר ליה בסיפרא דבן סירא כתיב סלסליה ותרוממך ובין נגידים תושיבך. אמר הבו ליה כסא דליבריך. נסב כסא ומר נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו. אמר ליה עד כדון את בקשיותך. אמר ליה ומה נאמר על המזון שלא אכלנו. אמר הבון ליה דליכול. יהבו ליה ואכל. ומר נברך על המזון שאכלנו. אמר רבי יוחנן חולקין על רבי שמעון בן שטח. רבי ירמיה אמר על הראשונה. רבי אבא אמר על השנייה. מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה. התם צריכא ליה. וכה פשיטא ליה. הן דצריכא ליה כרבנן הן דפשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל. תני עלה היסב ואכל עמהן אף על פי שלא אכל כזית דגן מזמנין דברי חכמים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן. תני שנים פת ואחד ירק מזמנין. מתניתה כרבן שמעון בן גמליאל.
  43. Jerusalem Talmud Berakhot 7:3:5 אמר רבי יוחנן
    במאה אומר כו'. אמר רבי יוחנן זו דברי רבי יוסי הגלילי אבל דברי חכמים אחד עשר ואחד עשר ריבוא. רבא אמר הלכה כמי שאומר אחד עשר ואחד עשר ריבוא.
  44. Jerusalem Talmud Berakhot 7:3:6 בשם רבי יוחנן
    מניין לעדה שהיא עשרה. רבי בא ורבי יסא בשם רבי יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה. מה עדה שנאמר להלן עשרה. אף עדה שנאמר כאן עשרה. אמר רבי סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן תוך ויבאו בני ישראל לשבור בר בתוך הבאים. מה תוך האמור להלן עשרה. אף כאן עשרה. אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון כי אם מתוך את יליף לה סגין א …
    מניין לעדה שהיא עשרה. רבי בא ורבי יסא בשם רבי יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה. מה עדה שנאמר להלן עשרה. אף עדה שנאמר כאן עשרה. אמר רבי סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן תוך ויבאו בני ישראל לשבור בר בתוך הבאים. מה תוך האמור להלן עשרה. אף כאן עשרה. אמר ליה רבי יוסי בי רבי בון כי אם מתוך את יליף לה סגין אינון. אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל. מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה. אף כאן עשרה.
  45. Jerusalem Talmud Berakhot 7:4:3 בשם רבי יוחנן
    שמעון בר בא בשם רבי יוחנן ספק הזכיר של ראש חדש. ספק לא הזכיר אין מחזירין אותו. אשכח תני ופליג. כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ראש חדש וחולו של מועד צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר מחזירין אותו. וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו.
  46. Jerusalem Talmud Berakhot 7:5:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן והן שנכנסו משעה ראשונה על מנת כן.
  47. Jerusalem Talmud Berakhot 7:5:5 אמר רבי יוחנן
    אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים מברכין. רבי זריקא בשם רבי יוסי בן חיננא מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שהוא נותן לתוכו מים כל שהוא. נהיגין רבנן בההן כסא דקידושא. מילתא דרבי יוסה פליגא אדרבי יונה. דרבי יונה טעם כסא ומתקן לה. אין תימר שהוא מזוג. והתני השותה מש …
    אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים מברכין. רבי זריקא בשם רבי יוסי בן חיננא מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שהוא נותן לתוכו מים כל שהוא. נהיגין רבנן בההן כסא דקידושא. מילתא דרבי יוסה פליגא אדרבי יונה. דרבי יונה טעם כסא ומתקן לה. אין תימר שהוא מזוג. והתני השותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה דמו בראשו. אמר רבי יוחנן והן שלנו בכלי מתכות.
  48. Jerusalem Talmud Berakhot 7:5:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    רבי ירמיה בשם רבי יוחנן ראשונים היו שואלין שמאל מהו שתסייע לימין בכוס של ברכה. את שמע מינה תלת. את שמע שהוא צריך לתופסו בימין. וצריך שתהא ידו גבוהה מן השולחן טפח. צריך שנותן עיניו בו.
  49. Jerusalem Talmud Berakhot 8:1:8 רבי יוחנן אמר
    יום טוב שחל להיות במוצאי שבת. רבי יוחנן אמר יק״נה יין קידוש נר הבדלה. חנין בר בא אמר בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן. רבי חנינא אמר [נהי״ק. אתיא דשמואל] כהדא דרבי חנינא דאמר רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. לוי אמר ינה״ק. מסתברא דלוי אמר …
    יום טוב שחל להיות במוצאי שבת. רבי יוחנן אמר יק״נה יין קידוש נר הבדלה. חנין בר בא אמר בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן. רבי חנינא אמר [נהי״ק. אתיא דשמואל] כהדא דרבי חנינא דאמר רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. לוי אמר ינה״ק. מסתברא דלוי אמר מעין שניהם. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי היך עבדין עובדא. אמר ליה כרב וכרבי יוחנן. וכן נפק עובדא כרב וכרבי יוחנן.
  50. Jerusalem Talmud Berakhot 8:2:4 בשם רבי יוחנן
    רבי ביבן בשם רבי יוחנן אתיא דבית שמאי כרבי יוסי ודבית הלל כרבי מאיר. דתנינן תמן רבי מאיר אומר לידים טמאות וטהורות. אמר רבי יוסה לא אמרן אלא לידים טהורות בלבד.
  51. Jerusalem Talmud Berakhot 8:5:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רב הונא בשם [רב] רבי אבהו בשם רבי יוחנן אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום.
  52. Jerusalem Talmud Berakhot 8:6:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו ויצא משם האור. מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא ולא על הבשמים של מוצאי שבתות בציפורין ולא על הנר ולא על הבשמים של אור ערב שבת בציפורין שאינן עשויין אלא לדבר אחר.
  53. Jerusalem Talmud Berakhot 8:6:9 אמר רבי יוחנן
    אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. אמר רבי ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי. רבי יהודה בי רבי סימון אמר הבדילו לו. ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. מ …
    אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. אמר רבי ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי. רבי יהודה בי רבי סימון אמר הבדילו לו. ורבנין אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה אומר אני משמש ביום וזה אומר אני משמש ביום. קרא לראשון ואמר לו היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו הלילה יהא תחומך. הדא הוא דכתיב ויקרא אלהים לאור יום וגומר. לאור אמר לו היום תהא תחומך ולחושך אמר לו הלילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן הוא שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאיוב המימיך צוית בוקר ידעת השחר מקומו. ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית איכן נגנז. אמר רבי תנחומא אנא אמרית טעמא יוצר אור ובורא חושך עושה שלום משיצא עושה שלום ביניהן.
  54. Jerusalem Talmud Berakhot 8:6:11 אמר רבי יוחנן
    אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורו. אמר רבי יוחנן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. אמר רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע.
  55. Jerusalem Talmud Berakhot 8:7:3 רבי יוחנן אמר
    עד מתי הוא מברך רבי חייא בשם שמואל עד שיתעכל המזון במעיו וחכמים אומרים כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה. רבי יוחנן אמר עד שירעב.
  56. Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קרייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו. אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. רב הונא בשם רב שדי לא מצאנוהו שגיא כח. לא מצינו כחו וגבורתו של הקדוש. רבי אבהו בשם רבי יוחנן היסופר לו כי …
    רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קרייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו. אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. רב הונא בשם רב שדי לא מצאנוהו שגיא כח. לא מצינו כחו וגבורתו של הקדוש. רבי אבהו בשם רבי יוחנן היסופר לו כי אדבר כי אמר איש כי יבולע. אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא מתבלע מן העולם. אמר רבי שמואל בר נחמן מי ימלל גבורות יי כגון אני וחבירי. אמר רבי אבון מי ימלל גבורות יי. תרגם יעקב כפר נבורייא בצור לך דומיה תהילה אלהים בציון. סמא דכולא משתוקא. למרגלית דלית לה טימי כל שמשבח בה פגמה.
  57. Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:26 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן כי מי אשר יחובר. יבחר כתיב. אלא כל החיים יש בטחון שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה. מת אבדה תקוותו. מה טעמא במות אדם רשע תאבד תקוה.
  58. Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:31 בשם רבי יוחנן
    הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו. מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן לא תחונם לא תתן עליהן חן. מה אמר. [אבסקנטא] לא אמר. אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו. שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה …
    הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו. מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירא בשם רבי יוסי בר חנינא רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן לא תחונם לא תתן עליהן חן. מה אמר. [אבסקנטא] לא אמר. אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו. שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו. זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים. אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס. והביט בה שלא בטובתו.
  59. Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:16 בשם רבי יוחנן
    העובר בין הקברות מהו אומר ברוך אתה יי מחיה המתים. רבי חייא בשם רבי יוחנן ברוך נאמן בדברו ומחיה מתים. רבי חייא בשם רבי יוחנן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם. ברוך אתה יי מחיה המתים. רבי אלעזר בשם רבי חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין. וסילק אתכם בדין. ועתיד להחיותכם בדין …
    העובר בין הקברות מהו אומר ברוך אתה יי מחיה המתים. רבי חייא בשם רבי יוחנן ברוך נאמן בדברו ומחיה מתים. רבי חייא בשם רבי יוחנן היודע מספרכם הוא יעורר אתכם הוא יגלה את העפר מעל עיניכם. ברוך אתה יי מחיה המתים. רבי אלעזר בשם רבי חנינא אשר יצר אתכם בדין וכלכל אתכם בדין. וסילק אתכם בדין. ועתיד להחיותכם בדין. היודע מספרכם הוא יגלה עפר מעיניכם. ברוך מחיה המתים. [הדא דתימר] במיתי ישראל. אבל במיתי אומות העולם אומר בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם וגו'.
  60. Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:17 בשם רבי יוחנן
    הרואה הקשת בענן אומר ברוך אתה יי זוכר הברית. רבי חייא בשם רבי יוחנן נאמן בבריתו וזוכר הברית.
  61. Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:20 בשם רבי יוחנן
    וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בר ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה. ולבסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרויה. רבי יוסי בשם רב יהודה ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביע …
    וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בר ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה. ולבסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרויה. רבי יוסי בשם רב יהודה ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה. ולבסוף אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה. רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא [בר אבימי] הוון יתבין. אמר רבי [נחום] לרב אדא בר אבימי לא מסתברא לברכה נאמרה. אמר ליה הין. אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי לא מסתברא להפסיק תענית נאמרה. אמר ליה אין. אמר ליה למה אמרת ליה הין הכין. אמר ליה בשיטת רבי. אמר רבי מנא לרבי חזקיה מני רביה. אמר ליה רבי זעירא. אמר ליה ואנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא להפסק תענית נאמרה.
  62. Jerusalem Talmud Berakhot 9:3:6 רבי יוחנן אמר
    מצות אימתי מברך עליהן. רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן. רב הונא אמר בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא כשמואל דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה. ויש אומרים קידושין בבעילה. אמר רבי יונה אית לך חוריי תפילין של יד עד שלא יחלוץ. ושל ראש עד שלא ייבה. לא ייבה מן דייב …
    מצות אימתי מברך עליהן. רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן. רב הונא אמר בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא כשמואל דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה. ויש אומרים קידושין בבעילה. אמר רבי יונה אית לך חוריי תפילין של יד עד שלא יחלוץ. ושל ראש עד שלא ייבה. לא ייבה מן דייבה הא ייבה.
  63. Jerusalem Talmud Berakhot 9:3:7 רבי יוחנן אמר
    שחיטה אימתי הוא מברך עליה. רבי יוחנן אמר עובר לשחוט. יוסי בן נהוראי אומר משישחוט. למה שמא תתנבל שחיטתה. מעתה משיבדוק הסימנין. חזקת בני מעיים כשרים. תני שחטה ונטלו הזאיבים מעיה כשירה. וחושש שמא ניקבו. רבי בא בשם רבנן דתמן בני מעים בחזקת כושר.
  64. Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:16 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי יהושע דרומיא שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים בית דין שלמעלן עמהן. ואילו הן חרמה של יריחו. ומגילת אסתר. ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו. חטא ישראל. ולא יהושע גזר. אלא מלמד שהסכימו בית דין שלמעלה עמהן. מגילת אסתר. קיימו וקיבלו וגומר. רב אמר וקבל כתיב מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם. והנה בוע …
    אמר רבי יהושע דרומיא שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים בית דין שלמעלן עמהן. ואילו הן חרמה של יריחו. ומגילת אסתר. ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו. חטא ישראל. ולא יהושע גזר. אלא מלמד שהסכימו בית דין שלמעלה עמהן. מגילת אסתר. קיימו וקיבלו וגומר. רב אמר וקבל כתיב מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם. והנה בועז בא מבית לחם. ומנין שהסכימו בית דין שלמעלה עמהן. תלמוד לומר וירא אליו מלאך יי ויאמר אליו יי עמך גבור החיל. רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי אף המעשרות שנאמר הביאו את כל המעשר וגו'. מהו עד בלי דיי. רבי יוסי בר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן דבר שאי אפשר לו לומר דיי הוא ברכה. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב אבא בר עילאי בשם רב עד שייבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות.

Jerusalem Talmud Peah (49)

  1. Jerusalem Talmud Peah 1:1:10 רבי יוחנן אמר
    אמרי חזר ביה רבי יוחנן מן הדא. רבי יונה ורבי יוסי תרויהון אמרין לא חזר ביה ועוד מן הדא דאמר רבי לא בשם רבי אמי איתפלגון חזקיה ורבי יוחנן. חזקיה אמר אדם חולק את חובתו לשתי בהמות. רבי יוחנן אמר אין אדם חולק את חובתו לשתי בהמות. אלא צריך שיהא בידו שתי כסף לכל אחת ואחת.
  2. Jerusalem Talmud Peah 1:1:11 בשם רבי יוחנן
    רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה אדם טופל בהמות לבהמה. ואין אדם טופל מעות למעה. היך עבידא היו לפניו עשר בהמות והקריב חמש ביום טוב הראשון והמותר מהו שידחה ליום טוב האחרון. רבי קריספא אמר איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר דוחה וחרנא אמר אינו דוחה ולא ידעין מה אמר דא ומה אמר דא. אמר רבי זעירא נפ …
    רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה אדם טופל בהמות לבהמה. ואין אדם טופל מעות למעה. היך עבידא היו לפניו עשר בהמות והקריב חמש ביום טוב הראשון והמותר מהו שידחה ליום טוב האחרון. רבי קריספא אמר איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר דוחה וחרנא אמר אינו דוחה ולא ידעין מה אמר דא ומה אמר דא. אמר רבי זעירא נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון דרבי יוחנן דו אמר אדם טופל מעות למעות ואין אדם טופל בהמות לבהמה הוא דו אמר דוחה. ורבי שמעון בן לקיש דו אמר אדם טופל בהמה לבהמה ואין אדם טופל מעות למעה הוא דו אמר אינו דוחה. אתא שמעון בר ווה בשם רבי יוחנן לעולם הוא מוסיף והולך ודוחה את יום טוב עד שיאמר אין בדעתי להוסיף.
  3. Jerusalem Talmud Peah 1:1:20 בשם רבי יוחנן
    צדקה וגמילות חסדים שוקלת כנגד כל מצותיה של תורה. שהצדקה נוהגת בחיים וגמילות חסדים נוהגת בחיים ובמתים. הצדקה נוהגת לעניים וגמילות חסדים נוהגת לעניים ולעשירים. הצדקה נוהגת בממונו של אדם וגמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו. רבי יוחנן בר מריא בשם רבי יוחנן אין אנו יודעין אי זה מהן חביב או צדקה או ג …
    צדקה וגמילות חסדים שוקלת כנגד כל מצותיה של תורה. שהצדקה נוהגת בחיים וגמילות חסדים נוהגת בחיים ובמתים. הצדקה נוהגת לעניים וגמילות חסדים נוהגת לעניים ולעשירים. הצדקה נוהגת בממונו של אדם וגמילות חסדים נוהגת בין בממונו בין בגופו. רבי יוחנן בר מריא בשם רבי יוחנן אין אנו יודעין אי זה מהן חביב או צדקה או גמילות חסדים כשהוא אומר וחסד יי מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. הדא אמרה שגמילות חסדים חביבה יותר מן הצדקה.
  4. Jerusalem Talmud Peah 1:1:21 בשם רבי יוחנן
    ותלמוד תורה. שאלו את רבי יהושע מהו שילמד אדם את בנו יוונית. אמר להם ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה דכתיב והגית בו יומם ולילה. מעתה אסור לאדם ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב והגית בו יומם ולילה והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות. רבי בא בריה דרבי חייא בר ווא רבי חייא בשם רבי יוחנן מפני המסורות. …
    ותלמוד תורה. שאלו את רבי יהושע מהו שילמד אדם את בנו יוונית. אמר להם ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה דכתיב והגית בו יומם ולילה. מעתה אסור לאדם ללמד את בנו אומנות בגין דכתיב והגית בו יומם ולילה והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים זו אומנות. רבי בא בריה דרבי חייא בר ווא רבי חייא בשם רבי יוחנן מפני המסורות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מותר לאדם ללמד את בתו יוונית מפני שהוא תכשיט לה. שמע שמעון בר ווה אמר בגין דו בעה מלפה בנתיה הוא תלי ליה ברבי יוחנן. יבא עלי אם שמעתיה מרבי יוחנן.
  5. Jerusalem Talmud Peah 1:1:22 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    כיבוד אב ואם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן שאלו את רבי אליעזר עד היכן הוא כיבוד אב ואם. אמר להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את דמה בן נתינה. דמה בן נתינה ראש פטרבולי היה. פעם אחת היתה אמו מסטרתו בפני כל בולי [שלו] ונפל קורדקון שלה מידה והושיט לה שלא תצטער. אמר רבי חזקיה גוי אשקלוני היה וראש פטרבולי היה ואבן …
    כיבוד אב ואם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן שאלו את רבי אליעזר עד היכן הוא כיבוד אב ואם. אמר להן ולי אתם שואלין לכו ושאלו את דמה בן נתינה. דמה בן נתינה ראש פטרבולי היה. פעם אחת היתה אמו מסטרתו בפני כל בולי [שלו] ונפל קורדקון שלה מידה והושיט לה שלא תצטער. אמר רבי חזקיה גוי אשקלוני היה וראש פטרבולי היה ואבן שישב עליה אביו לא ישב עליה מימיו. וכיון שמת אביו עשה אותה יראה שלו. פעם אחת אבדה ישפה של בנימן. אמרו מאן דאית ליה טבא דכוותה. אמרו אית לדמה בן נתינה. אזלון לגביה ופסקו עמיה במאה דינר סליק בעי מייתה להו ואשכח אבוה דמיך ואית דאמרין מפתחא דתיבותא הוה יתיב גו אצבעתיה דאבוי. ואית דמרין ריגליה דאבוה הוות פשיטא על תיבותא. נחת לגבון אמר לון לא יכילית מייתותיה לכון. אמרו דילמא דו בעי פריטין טובן אסקוניה למאתים אסקוניה לאלף. כיון דאיתעיר אבוה מן שינתיה סלק ואייתותיה לון. בעו מייתון ליה כפסיקו ליה אחרייא ולא קביל עלוי. אמר מה אנא מזבין לכון איקרא דאבהתי בפריטין איני נהנה מכבוד אבותיי כלום. מה פרע לו הקדוש ברוך הוא שכר. אמר רבי יוסי בי רבי בון בו בלילה ילדה פרתו פרה אדומה. ושקלו לו ישראל משקלה זהב ונטלוה. אמר רבי שבתי כתיב ומשפט ורב צדקה לא יענה. אין הקדוש ברוך הוא משהא מתן שכרן של עושי מצות בגוים.
  6. Jerusalem Talmud Peah 1:1:40 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן זה שהוא אומר לשון הרע אינו אומר עד שהוא כופר בעיקר. ומה טעמא אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. כל העבירות אדם חוטא בארץ ואילו חוטאין בשמים ובארץ. מה טעמא שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ. אמר רבי יצחק בינו נא זאת שכחי אלה פן יטרף ואין מציל. אמר רבי יהושע בן לוי ת …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן זה שהוא אומר לשון הרע אינו אומר עד שהוא כופר בעיקר. ומה טעמא אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. כל העבירות אדם חוטא בארץ ואילו חוטאין בשמים ובארץ. מה טעמא שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ. אמר רבי יצחק בינו נא זאת שכחי אלה פן יטרף ואין מציל. אמר רבי יהושע בן לוי תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי. מה כתיב תמן ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך.
  7. Jerusalem Talmud Peah 1:1:45 אמר רבי יוחנן
    חנותא דכיתנאי הוה לון צומות והוה תמן חד מיתקרי בר חובץ ולא סלק. אמרי מה אנן אכלין יומא דין אמר חד חובצין אמר ייתי בר חביץ. אמר רבי יוחנן זה אמר לשון הרע בהצנע. בולווטיה דציפורין הוה להון צומות והוה תמן חד מיתקרי יוחנן ולא סלק אמר חד לחד לית אנן סלקין מבקרה לרבי יוחנן יומא דין. אמרין ייתי יוחנן. אמר …
    חנותא דכיתנאי הוה לון צומות והוה תמן חד מיתקרי בר חובץ ולא סלק. אמרי מה אנן אכלין יומא דין אמר חד חובצין אמר ייתי בר חביץ. אמר רבי יוחנן זה אמר לשון הרע בהצנע. בולווטיה דציפורין הוה להון צומות והוה תמן חד מיתקרי יוחנן ולא סלק אמר חד לחד לית אנן סלקין מבקרה לרבי יוחנן יומא דין. אמרין ייתי יוחנן. אמר רבי שמעון בן לקיש זה אמר לשון הרע בצדק.
  8. Jerusalem Talmud Peah 1:1:52 אמר רבי יוחנן
    תני רבי שמעון בן יוחי הרי שהיה אדם צדיק גמור כל ימיו ובאחרונה מרד איבד זה כל מה שעשה כל ימיו מה טעם ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול. רבי שמעון בן לקיש אמר ובתוהא על הראשונות. הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו ובסוף עשה תשובה הקדוש ברוך הוא מקבלו מה טעם ובשוב רשע מרשעתו. אמר רבי יוחנן ולא עוד אלא כל העבירות ש …
    תני רבי שמעון בן יוחי הרי שהיה אדם צדיק גמור כל ימיו ובאחרונה מרד איבד זה כל מה שעשה כל ימיו מה טעם ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול. רבי שמעון בן לקיש אמר ובתוהא על הראשונות. הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו ובסוף עשה תשובה הקדוש ברוך הוא מקבלו מה טעם ובשוב רשע מרשעתו. אמר רבי יוחנן ולא עוד אלא כל העבירות שעשה הן נחשבין עליו כזכיות מה טעם מור ואהלות קציעות כל בגדותיך. כל בגידות שבגדת בי הרי הן כמור ואהלות וקציעות.
  9. Jerusalem Talmud Peah 1:3:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייא בשם רבי יוחנן במחובר. רבי יסא בשם רבי יוחנן בתלוש. מה מתכוין לפטור את שדהו או לא. נשמעינה מן הדא. דאמר רבי יסא בשם רבי יוחנן לעולם הוא מוסיף והולך. מה נן קיימין. אם במתכוין לפטור את שדהו כבר נפטרה. אלא כי נן קיימין בשאינו מתכוין לפטור את שדהו.
  10. Jerusalem Talmud Peah 1:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יוסי רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו רבי נחמיה בר מר עוקבן ומטי בה בשם רבי יוחנן הפריש בכורים מכרי ממורח פטור מתרומה גדולה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי מתניתא אמרה כן לעולם הוא נותן פיאה ופטור מן המעשר עד שימרח. הא אם מירח חייב מה שאין כן בתרומה. ולימא אף בביכורים יהא חייב אף על פי שלא מירח. …
    הלכה: רבי יוסי רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו רבי נחמיה בר מר עוקבן ומטי בה בשם רבי יוחנן הפריש בכורים מכרי ממורח פטור מתרומה גדולה. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי מתניתא אמרה כן לעולם הוא נותן פיאה ופטור מן המעשר עד שימרח. הא אם מירח חייב מה שאין כן בתרומה. ולימא אף בביכורים יהא חייב אף על פי שלא מירח. ויידא אמר דא. ולמה נקראו שמן ביכורין שהן ביכורין לכל. וכל הקודם את חבירו חבירו מתחייב בו.
  11. Jerusalem Talmud Peah 1:5:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן קנס קנסו להן שלא יהו קופצין לגיתות ולגרנות.
  12. Jerusalem Talmud Peah 2:1:5 בשם רבי יוחנן
    רבי זעירא בעא קומי רבי יסא נתכוון לזכות מן המיצר ושרע מינה. מחלפה שיטתיה דרבי יסא דתנינן תמן מודים חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני מתניתא שבת בשלשה מקומות. חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות …
    רבי זעירא בעא קומי רבי יסא נתכוון לזכות מן המיצר ושרע מינה. מחלפה שיטתיה דרבי יסא דתנינן תמן מודים חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני מתניתא שבת בשלשה מקומות. חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות וכה הוא אמר אכן. פשיטא ליה שהוא מפסיק. לא צירכה ולא קידשה משום פיאה אילא קידשה. תני רבי הושעיא הפריש פיאה משדה לחברתה לא קידשה. ושמע מימר אפילו מיצר.
  13. Jerusalem Talmud Peah 2:1:9 רבי יוחנן אמר
    רב אמר בור וניר בית רובע וזרע אחר אפילו כל שהוא. רבי יוחנן אמר בור וניר וזרע אחר בשלשה תלמין של פתיח. מה ופליג. מה דמר רב בחיוב פיאה ומה דמר רבי יוחנן בפטור פיאה. והתני בור וניר חייבין בפיאה. מן מה דמר רב משדה בינונית. מן מה דאמר רבי יוחנן בחמשים על שתים.
  14. Jerusalem Talmud Peah 2:4:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira
    אמר רבי זעירא בשם רבי יוחנן אם באת הלכה תחת ידיך ואין את יודע מה טיבה אל תפליגנה לדבר אחר שהרי כמה הלכות נאמרו למשה בסיני וכולהן משוקעות במשנה. אמר רבי אבין ויאות היא שני מיני חיטים אילולי שבא נחום ופירש לנו יודעין היינו.
  15. Jerusalem Talmud Peah 3:1:9 בשם רבי יוחנן
    רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן אתייא דרבי מאיר בשיטת רבי עקיבה רבו. כמו דרבי עקיבה אמר לח ויבש שני מינין כן רבי מאיר אומר לח ויבש שני מינין. אמרי חברייא קומי רבי יוסי ולמה לי כרבי עקיבה אפילו כרבנין דתנינן תמן המחליק בצלין לחים לשוק ומקיים יבישין לגורן אמר רבי יוסי שמענן שוק וגורן שני מינין. לח ויבש …
    רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן אתייא דרבי מאיר בשיטת רבי עקיבה רבו. כמו דרבי עקיבה אמר לח ויבש שני מינין כן רבי מאיר אומר לח ויבש שני מינין. אמרי חברייא קומי רבי יוסי ולמה לי כרבי עקיבה אפילו כרבנין דתנינן תמן המחליק בצלין לחים לשוק ומקיים יבישין לגורן אמר רבי יוסי שמענן שוק וגורן שני מינין. לח ויבש שני מינין. חציו לח וחציו יבש אוף רבי עקיבה מודה. והתנינן מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח. על דעתיה דרבי יוחנן מפריש מכל ערוגה וערוגה.
  16. Jerusalem Talmud Peah 3:1:10 בשם רבי יוחנן
    שני מינין חציו לח וחציו יבש אוף רבי עקיבה מודה. והתנינן מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשת מקומות. כיני שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח. על דעתי …
    שני מינין חציו לח וחציו יבש אוף רבי עקיבה מודה. והתנינן מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשת מקומות. כיני שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח. על דעתיה דרבי יוחנן מפריש מכל ערוגה וערוגה.
  17. Jerusalem Talmud Peah 3:2:3 בשם רבי יוחנן
    תני לקט קצירך ולא לקט קיטוף. רבי זעירא רבי חייא בשם רבי יוחנן המלקט שבלין לעיסתו אפילו כל שהוא פטור מן הפיאה. רבי לעזר אומר אפילו במגל. אמר רבי יוסי והוא ששייר. והתני היו לו חמש גפנים והוא [בוצרן] ומכניסן לתוך ביתו פטור מן הפרט ומן הערלה ומן הרבעי וחייב בעוללות. אמר רבי יודן כאן בגמורות כאן בשאינן ג …
    תני לקט קצירך ולא לקט קיטוף. רבי זעירא רבי חייא בשם רבי יוחנן המלקט שבלין לעיסתו אפילו כל שהוא פטור מן הפיאה. רבי לעזר אומר אפילו במגל. אמר רבי יוסי והוא ששייר. והתני היו לו חמש גפנים והוא [בוצרן] ומכניסן לתוך ביתו פטור מן הפרט ומן הערלה ומן הרבעי וחייב בעוללות. אמר רבי יודן כאן בגמורות כאן בשאינן גמורות. אמר רבי יוסי ואפילו תימא כאן וכאן בגמורות. כאן וכאן בשאינן גמורות. תמן כשביקש לאוכלן ענבים. ברם הכא כשביקש לעשותן יין עושה. הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפה מן הדא. הדא ילפה מן ההיא שאם ביקש לאוכלן מלילות ואפילו לא שייר. וההיא ילפה מן הדא שאם ביקש לשתותן יין והוא ששייר.
  18. Jerusalem Talmud Peah 3:4:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן קצר חצי שדה וקצר חצי חצייה ולא הספיק לקצור את השאר עד שקצר כולה מפריש מן הראשון על האמצעיין ומן האמצעיין על הראשון. ואינו מפריש מן הראשון על הראשון. אמר רבי יהושע בן לוי היתה לו שדה אחת חצייה הביאה שליש וחצייה לא הביאה שליש ולא הספיק לקצור חצי חצייה עד שהביאה כולה שליש מפריש מן הראשון …
    אמר רבי יוחנן קצר חצי שדה וקצר חצי חצייה ולא הספיק לקצור את השאר עד שקצר כולה מפריש מן הראשון על האמצעיין ומן האמצעיין על הראשון. ואינו מפריש מן הראשון על הראשון. אמר רבי יהושע בן לוי היתה לו שדה אחת חצייה הביאה שליש וחצייה לא הביאה שליש ולא הספיק לקצור חצי חצייה עד שהביאה כולה שליש מפריש מן הראשון על האמצעיים ומן האמצעיים על הראשון ואינו מפריש מן הראשון על הראשון.
  19. Jerusalem Talmud Peah 3:5:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    הלכה: עד כדון כשהתחיל לקצור ואפילו לא התחיל לקצור. נשמעינה מן הדא לקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר המוכר חייב ואם לאו הלוקח חייב. רבי ירמיה בשם רבי יוחנן דרבי יהודה היא. שנייא היא תמן בין שהתחיל לגזוז בין שלא התחיל לגזוז. וכא לא שנייא בין שהתחיל לקצור בין שלא התחיל לקצור.
  20. Jerusalem Talmud Peah 3:5:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    מה טעמא דרבי יודה. משום דחובת קציר בקמה או משום דהוי כמוכר לו חוץ מחובתו. נשמעינה מן הדא לקח גז צאן חבירו אם שייר המוכר המוכר חייב ואם לאו הלוקח חייב. רבי ירמיה בשם רבי יוחנן דרבי יהודה היא. אית לך למימר תמן שחובת קציר בקמה לא משום דמכרו לו חוץ מחובתו. וכה במכרו חוץ מחובתו.
  21. Jerusalem Talmud Peah 3:7:4 בשם רבי יוחנן
    תני והריאיון. רבי יוסי בשם רבי יוחנן מי שאין לו קרקע פטור מן הריאיון. רבי מנא בעי ולמה לינן אמרין מי שאין לו קרקע פטור מן הוידוי דכתיב מן האדמה אשר נתת לנו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן אמר שמועתה כן מי שאין לו קרקע פטור מן הוידוי דכתיב מן האדמה אשר נתת לנו.
  22. Jerusalem Talmud Peah 3:7:13 רבי יוחנן אמר
    כתב לזה וחזר וכתב לזה. רב אמר אינו יכול לחזור בו. רב אבא בר חונא ורבי יוחנן אמר יכול לחזור בו. היך עבידא היה רבו הראשון והשיני כהן השלישי ישראל על דעתיה דרב אין יכול לוכל בתרומה על דעתיה דרב אבא בר הונא אמר רבי יוחנן יכול הוא לוכל בתרומה. הכל מודין שאם היה רבו הראשון ישראל אינו אוכל בתרומה שמא יבריא …
    כתב לזה וחזר וכתב לזה. רב אמר אינו יכול לחזור בו. רב אבא בר חונא ורבי יוחנן אמר יכול לחזור בו. היך עבידא היה רבו הראשון והשיני כהן השלישי ישראל על דעתיה דרב אין יכול לוכל בתרומה על דעתיה דרב אבא בר הונא אמר רבי יוחנן יכול הוא לוכל בתרומה. הכל מודין שאם היה רבו הראשון ישראל אינו אוכל בתרומה שמא יבריא.
  23. Jerusalem Talmud Peah 3:7:16 אמר רבי יוחנן
    אחתיה דרבי גורין כתבת ניכסי לאחוה וסלק אחוי רבא פייסה וכתבת ליה. אתאי עובדא קומוי רבי אימי אמר כן אמר רבי יוחנן חוזר בו. אמר רבי זעירא לא מודי רבי יוחנן שאם היה כתוב בה מהיום שאינו יכול לחזור בו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. אתא רבי לא בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. ואנהר רבי אי …
    אחתיה דרבי גורין כתבת ניכסי לאחוה וסלק אחוי רבא פייסה וכתבת ליה. אתאי עובדא קומוי רבי אימי אמר כן אמר רבי יוחנן חוזר בו. אמר רבי זעירא לא מודי רבי יוחנן שאם היה כתוב בה מהיום שאינו יכול לחזור בו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. אתא רבי לא בשם רבי יוחנן אינו יכול לחזור בו. ואנהר רבי אימי וחזר עובדא.
  24. Jerusalem Talmud Peah 4:2:7 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יסא אמר רבי יוחנן זו בגיטין מה שאין כן במתנה. רובה דרבי יוחנן ורובה דרבי שמעון בן לקיש. רובה דרבי יוחנן מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחר הרי הוא זוכה בה בתוך ארבע אמות. מתנה שהוא זוכה בה מדעת אחר לא כל שכן. רובה דרבי שמעון בן לקיש מה אם מתנה שאינו זוכה בה בתוך ארבע אמות הרי הוא זוכה בה מדע …
    אמר רבי יסא אמר רבי יוחנן זו בגיטין מה שאין כן במתנה. רובה דרבי יוחנן ורובה דרבי שמעון בן לקיש. רובה דרבי יוחנן מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחר הרי הוא זוכה בה בתוך ארבע אמות. מתנה שהוא זוכה בה מדעת אחר לא כל שכן. רובה דרבי שמעון בן לקיש מה אם מתנה שאינו זוכה בה בתוך ארבע אמות הרי הוא זוכה בה מדעת אחר. מציאה שהוא זוכה בה בתוך ארבע אמות לא כל שכן.
  25. Jerusalem Talmud Peah 4:6:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי זעירא רבי לעזר לחבירו ורבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי שלשתן אמרו דבר אחד. רבי לעזר דאמר רבי זעירא בשם רבי לעזר אדם זכה לחבירו במציאה. רבי יוחנן דתנינן תמן מציאת בנו ובתו הקטנים עבדו ושפחתו הכנענים מציאת אשתו הרי אלו שלו. מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא …
    אמר רבי זעירא רבי לעזר לחבירו ורבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי שלשתן אמרו דבר אחד. רבי לעזר דאמר רבי זעירא בשם רבי לעזר אדם זכה לחבירו במציאה. רבי יוחנן דתנינן תמן מציאת בנו ובתו הקטנים עבדו ושפחתו הכנענים מציאת אשתו הרי אלו שלו. מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא נתן לה כתובתה הרי אלו שלהן. אמר רבי יוחנן בשאינן טפולין. אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן שלו. רבי יהושע בן לוי דרבי יהושע בן לוי אמר בבעל הבית עשיר נחלקו. אבל בבעל הבית עני מאחר שהוא ראוי ליטול זכה.
  26. Jerusalem Talmud Peah 4:6:4 רבי יוחנן אמר
    תני השוכר את הפועל לעשות עמו בכל מלאכה מציאה של בעל הבית. רבי שמעון בן לקיש בעי רצה לחזור חוזר בו. ואת אמר מציאה של בעל הבית. רבי יעקב בר אחא אמר רבי יסא מקשי מה צורכה לההיא דאמר רבי שמעון בן לקיש ולא נן שמיע דמר רבי יעקב בר אחא איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר אדם זוכה לחבירו במ …
    תני השוכר את הפועל לעשות עמו בכל מלאכה מציאה של בעל הבית. רבי שמעון בן לקיש בעי רצה לחזור חוזר בו. ואת אמר מציאה של בעל הבית. רבי יעקב בר אחא אמר רבי יסא מקשי מה צורכה לההיא דאמר רבי שמעון בן לקיש ולא נן שמיע דמר רבי יעקב בר אחא איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר אדם זוכה לחבירו במציאה. ריש לקיש אמר אין אדם זוכה לחבירו במציאה.
  27. Jerusalem Talmud Peah 4:6:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דאמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אפילו הבקירו חייב. רבי יוסי בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות …
    רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דאמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות אפילו הבקירו חייב. רבי יוסי בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות קל היקילו חכמים בליקוטין.
  28. Jerusalem Talmud Peah 4:6:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    רבי לעזר שאל ואין לו קניין נכסים. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא. רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה רבי לעזר שאיל ואין לו קניין נכסים. רבי חנינא בשם רבי פינחס אף קדמייתא על דרבי יוסי מקש …
    רבי לעזר שאל ואין לו קניין נכסים. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא. רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה רבי לעזר שאיל ואין לו קניין נכסים. רבי חנינא בשם רבי פינחס אף קדמייתא על דרבי יוסי מקשי דרבי יוסי בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. ברם כמאן דאמר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה רבי אלעזר שאל ואין לו קניין נכסים.
  29. Jerusalem Talmud Peah 4:7:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן דרבי יהודה בן חגרא היא. דתני גר שנתגייר והיתה לו קמה נקצרת עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב. ואם ספק פטור. רבי יהודה בן חגרא מחייב. רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל היא ישראל שעיקרו חייב ספיקו חייב וגוי שעיקרו פטור ספיקו פטור. אמר רבי יוחנן כך היה רבי מאיר משיב את רבי יהודה בן חגרא אין א …
    אמר רבי יוחנן דרבי יהודה בן חגרא היא. דתני גר שנתגייר והיתה לו קמה נקצרת עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב. ואם ספק פטור. רבי יהודה בן חגרא מחייב. רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל היא ישראל שעיקרו חייב ספיקו חייב וגוי שעיקרו פטור ספיקו פטור. אמר רבי יוחנן כך היה רבי מאיר משיב את רבי יהודה בן חגרא אין את מודה לי שספק לקט לקט. רבי שמעון בן לקיש כך היה משיב רבי מאיר את חכמים אין אתם מודין לי שספק לקט לקט.
  30. Jerusalem Talmud Peah 4:7:6 אמר רבי יוחנן
    ומניין שספק לקט לקט. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן עני ועשיר הצדיקוהו במתנותיו. רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא לא תטה משפט אביונך בריבו. בריבו אין את מטהו. אבל מטהו את במתנותיו. אמר רבי יוחנן וכה זכה הוא מה ששנה לנו רבי תעזוב הנח לפניהן משלך. אמר רבי לא כתיב לגר ליתום ולאלמנה יהיה בין מן דידך בין מ …
    ומניין שספק לקט לקט. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן עני ועשיר הצדיקוהו במתנותיו. רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא לא תטה משפט אביונך בריבו. בריבו אין את מטהו. אבל מטהו את במתנותיו. אמר רבי יוחנן וכה זכה הוא מה ששנה לנו רבי תעזוב הנח לפניהן משלך. אמר רבי לא כתיב לגר ליתום ולאלמנה יהיה בין מן דידך בין מדידיה הב ליה.
  31. Jerusalem Talmud Peah 5:1:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: הכא את אמר אומדין אותה כמה לקט ראויה לעשות ונותן לעניים. וכה את אמר כל הנוגעות בארץ הרי הוא של עניים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן קנס קנסו בו שגדש על גבי ליקטן של עניים. עד כדון מזיד אפילו שוגג אפילו כריכות אפילו חטים על גבי שעורין אפילו גדשו אחרים חוץ מדעתו ואפילו קרא לעניים ולא באו.
  32. Jerusalem Talmud Peah 5:1:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ארבעת קבין לכור. רבי זעירא בעא קומי רבי אבהו ארבעת קבין לכור או לבית כור. אמר ליה לבית כור. תמן תנינן מה קיצבה כרי אלא אם כן יש בה כדי ניפלה. אמר רבי אבהו בנופל לה כדי לזורעה וכא הוא אמר הכן.
  33. Jerusalem Talmud Peah 5:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אי זו היא קמה שהיא מצלת את הקמה. אמר רבי יוחנן כהדא דתנינן שיבולת של קציר וראשה מגיע לקמה. אמר רבי יוסי והוא שיהא הקציר סובבה והוא שיהא ראשה מגיע לקמה והוא שתהא יכולה להיקצר עם הקמה. היתה יכולה להקצר עם הקמה ואין הקמה יכולה להיקצר עמה ניצולת. היו שתים הפנימית יכולה להיקצר עם הקמה החיצונה ואין …
    הלכה: אי זו היא קמה שהיא מצלת את הקמה. אמר רבי יוחנן כהדא דתנינן שיבולת של קציר וראשה מגיע לקמה. אמר רבי יוסי והוא שיהא הקציר סובבה והוא שיהא ראשה מגיע לקמה והוא שתהא יכולה להיקצר עם הקמה. היתה יכולה להקצר עם הקמה ואין הקמה יכולה להיקצר עמה ניצולת. היו שתים הפנימית יכולה להיקצר עם הקמה החיצונה ואין החיצונה יכולה להיקצר עם הקמה הפנימית ניצולת ומצלת.
  34. Jerusalem Talmud Peah 5:2:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי הושעיא רומס הייתי זתים עם רבי חייא הגדול ואמר לי כל זית שאת יכול לפשוט ידך וליטלו אינו שכחה. אמר רבי יוחנן מכיון שעבר עליו ושכחו הרי הוא שכחה. מתניתא פליגא על רבי הושעיא שיבולת של קציר וראשה מגיע לקמה. שיבולת שבקציר אינו יכול לפשוט ידו וליטלה. רבי לא בשם רבי הושעיא באומן השני שנו.
  35. Jerusalem Talmud Peah 5:2:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    והתני רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מחלפא שיטתיה דרבי ליעזר תמן הוא זכה לו. וכא הוא אמר הכין. בשיטתך השיבהו בשיטתו דאת אמר על ידי החילופין. היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא לרשותו אלא מזכה את העני בכל הגדיש ומעשר שיבולת ונותן לו.
  36. Jerusalem Talmud Peah 5:6:3 בשם רבי יוחנן
    היה עומד בעיר ואומר יודע אני שהפועלין שכיחין עומרין שבמקום פלוני ושכחוהו אינו שכחה. היה עומד בשדה ואמר יודע אני שהפועלין שכיחין עומרין שבמקום פלוני הרי זו שכחה שנאמר בשדה ושכחת ולא בעיר ושכחת. רבי זעירא בשם שמואל אף לעניין מציאה כן. מה נן קיימין אם ביכול ליגע בהן בתוך העיר אפילו בתוך שדהו. רבי אבא ב …
    היה עומד בעיר ואומר יודע אני שהפועלין שכיחין עומרין שבמקום פלוני ושכחוהו אינו שכחה. היה עומד בשדה ואמר יודע אני שהפועלין שכיחין עומרין שבמקום פלוני הרי זו שכחה שנאמר בשדה ושכחת ולא בעיר ושכחת. רבי זעירא בשם שמואל אף לעניין מציאה כן. מה נן קיימין אם ביכול ליגע בהן בתוך העיר אפילו בתוך שדהו. רבי אבא בר כהנא רבי יסא בשם רבי יוחנן והוא שיכול ליגע בהן אפילו בתוך שדהו.
  37. Jerusalem Talmud Peah 5:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: רבי יונה אמר מן לעיל. כמה דתימר וכובע נחושת על ראשו. לכומסות. רבי אבינא אמר מן לרע כמה דתימר הלא הוא כמוס עמדי. לחררה. גלגל. לעומרין. אמר רבי יוחנן כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה. מה קציר שאין אחריו קציר. אף עומר שאין אחריו עומר.
  38. Jerusalem Talmud Peah 6:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי חייא בשם רבי יוחנן טעמיהו דבית שמאי לעני ולגר מה תלמוד לומר תעזוב אותם יש לך עזיבה אחרת כזו. מה זו לעניים ולא לעשירים. אף מה שנאמר במקום אחר לעניים ולא לעשירים.
  39. Jerusalem Talmud Peah 6:1:5 רבי יוחנן אמר
    הבקר לבהמה אבל לא לאדם לגוים אבל לא לישראל. לעשירם אבל לא לעניים דברי הכל אין הבקירו הבקר. לאדם אבל לא לבהמה. לישראל אבל לא לגוים. לעניי אותה העיר אבל לא לעניי עיר אחרת. פלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. על דעתיה דרבי יוחנן הבקירו הבקר. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש אין הבקירו הבקר. אמר רבי לא בפ …
    הבקר לבהמה אבל לא לאדם לגוים אבל לא לישראל. לעשירם אבל לא לעניים דברי הכל אין הבקירו הבקר. לאדם אבל לא לבהמה. לישראל אבל לא לגוים. לעניי אותה העיר אבל לא לעניי עיר אחרת. פלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. על דעתיה דרבי יוחנן הבקירו הבקר. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש אין הבקירו הבקר. אמר רבי לא בפירוש פליגין רבי יוחנן אמר הבקירו הבקר. רבי שמעון בן לקיש אמר אין הבקירו הבקר.
  40. Jerusalem Talmud Peah 6:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי בון בר חייא בשם רבי יוחנן עשאן כמין גם.
  41. Jerusalem Talmud Peah 6:4:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי הושעיא רומס הייתי זתים עם רבי חייא הגדול. אמר לי כל זית שאת יכול לפשוט ידך וליטלו אינו שכחה. אמר רבי יוחנן מכיון שעבר עליו ושכחו הרי זו שכחה.
  42. Jerusalem Talmud Peah 7:3:9 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן יפה סיפסוף שאכלנו בילדותינו מפרסקין שאכלנו בזקנותינו דביומוי אישתני עלמא.
  43. Jerusalem Talmud Peah 7:4:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן נראית מוחלפת שיטתו של רבי יהודה. תמן הוא אומר בין כך ובין כך נוטלן ומניחן על הגדר והעני בא ונוטל את שלו. וכא הוא אומר הכן. מתוך שהוא מעכן הן עושות יותר לשנה הבאה. ואמר אוף הכא מכיון שהוא מרבעה היא עושה יותר לשנה הבאה. אמר ליה מצוי הוא לזורעה ירק ולהבריחה מן העניים.
  44. Jerusalem Talmud Peah 7:5:10 בשם רבי יוחנן
    כתיב ובשנה החמישית תאכלו את פריו. רבי יוסי הגלילי אומר הרי את כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית מה פירות חמישית לבעלים. אף פירות רביעית לבעלים. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יוסי הגלילי כרבי יהודה. כמה דרבי יודה עושה אותו כנכסיו כן רבי יוסי הגלילי עושה אותו כנכסיו.
  45. Jerusalem Talmud Peah 7:5:12 בשם רבי יוחנן
    רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן עיסת מעשר שני בירושלם כרבי מאיר פטורה מן החלה כרבי יודה חייבת בחלה. אמר רבי יונה לא אמרו אלא בירושלם אבל בגבולין לא.
  46. Jerusalem Talmud Peah 7:7:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira
    רבי זעירא בשם רבי יוחנן ושבתה הארץ שבת ליי. דבר שהוא ליי קדושת שביעית חלה עליו. רבי חייא בר אבא בעא קומי רבי מנא לאוכלו בלא פדיון איפשר שאיפשר להקדש לצאת בלא פדיון. לפדותו ולאוכלו נמצא כלוקח לו קורדום מדמי שביעית. אמר ליה הגיזבר מחליפו ביד אחר. אמר רבי מתניה ולמה לי נן [פתרין לה דברי הכל] כיי דאמר ר …
    רבי זעירא בשם רבי יוחנן ושבתה הארץ שבת ליי. דבר שהוא ליי קדושת שביעית חלה עליו. רבי חייא בר אבא בעא קומי רבי מנא לאוכלו בלא פדיון איפשר שאיפשר להקדש לצאת בלא פדיון. לפדותו ולאוכלו נמצא כלוקח לו קורדום מדמי שביעית. אמר ליה הגיזבר מחליפו ביד אחר. אמר רבי מתניה ולמה לי נן [פתרין לה דברי הכל] כיי דאמר רבי יוחנן דברי רבי יוסי מפני שקדם נדרו להבקירו. וכא מפני שקדם הבקר נדרו להקדישו.
  47. Jerusalem Talmud Peah 7:7:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן מעשה היה והורו כרבי יוסי.
  48. Jerusalem Talmud Peah 8:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן למה נקראו שמן נמושות שהן באות בסוף. אבא שאול היה קורא אותן משושות. אית תניי תני נמושות. ואית תניי תני משושות. מאן דאמר נמושות שהן באין בסוף. ומאן דאמר משושות שהן ממשמשין ובאין. רבי חונא בשם מנחם רבי יוחנן בן נורי היה יוצא מן הנמושות ומביא פרנסתו של כל השנה.
  49. Jerusalem Talmud Peah 8:6:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן אין מעמידין שני אחים פרנסין. רבי יוסי עבר חד מן תרין אחין. עאל ואמר קומיהון לא נמצא לאיש פלוני דבר עבירה אלא שאין מעמידין שני אחים פרנסין.

Jerusalem Talmud Demai (49)

  1. Jerusalem Talmud Demai 1:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן לפי שרוב המינין הללו אין באין אלא מן ההבקר לפיכך מנו אותן חכמים.
  2. Jerusalem Talmud Demai 1:1:3 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש אמר לא שנו אלא דמאי אבל ודאין חייבין. רבי יוחנן אמר לא שנייא בין דמאי בין ודאי פטורין. וקשיא על דרבי יוחנן. לא שנו אלא דמאי הא ודאי חייבין. אמר רבי לא לפי שבכל מקום ומקום לא חשיב אלא דמאי והכא לא אתינן אלא ודאי.
  3. Jerusalem Talmud Demai 1:1:10 בשם רבי יוחנן
    עולא בר ישמעאל בשם רבי יוחנן רבי ורבי יוסי בי רבי יהודה נכנסו לוכל במסוייפות וצווח בהן השומר ומשך רבי יוסי בי רבי יודה את ידיו. אמר לו רבי אכול שכבר נתייאשו הבעלים מהן. רבי יוחנן בעי צווח ואת אמר הכן. אמר רבי יונה יאות הוא מקשי. והא מתניתא פליגא הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרין חייבין. הא ב …
    עולא בר ישמעאל בשם רבי יוחנן רבי ורבי יוסי בי רבי יהודה נכנסו לוכל במסוייפות וצווח בהן השומר ומשך רבי יוסי בי רבי יודה את ידיו. אמר לו רבי אכול שכבר נתייאשו הבעלים מהן. רבי יוחנן בעי צווח ואת אמר הכן. אמר רבי יונה יאות הוא מקשי. והא מתניתא פליגא הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרין חייבין. הא בגינה אפילו נישמרין פטורין. תמן יכול הוא לומר לו הרי כל העולם כולו לפניך ברם הכא כלכלה אחת היא ואני משמרה לבעל מלאכתי.
  4. Jerusalem Talmud Demai 1:1:11 אמר רבי יוחנן
    תני רבי יוסי בי רבי יודה הנובלות הנמכרות עם התמרים הרי אלו פטורות. מה שתי קופות זו בצד זו או זו על גבי זו ולא שנייא היא זו בצד זו היא זו על גבי זו. אלא כי נן קיימין במערבות בשהטילו שאור או בשלא הטילו שאור. רבי מנא אמר בשהטילו שאור אנן קיימין. אם בשהטילו שאור בפני עצמן יהו חייבות. לית יכיל דאמר רבי י …
    תני רבי יוסי בי רבי יודה הנובלות הנמכרות עם התמרים הרי אלו פטורות. מה שתי קופות זו בצד זו או זו על גבי זו ולא שנייא היא זו בצד זו היא זו על גבי זו. אלא כי נן קיימין במערבות בשהטילו שאור או בשלא הטילו שאור. רבי מנא אמר בשהטילו שאור אנן קיימין. אם בשהטילו שאור בפני עצמן יהו חייבות. לית יכיל דאמר רבי יוחנן מפני שרוב המינין האילו אינן באין אלא מן ההבקר לפיכך מנו אותן חכמים. רבי חנינא אמר בשלא הטילו שאור אנן קיימין. אם בשלא הטילו שאור אנן קיימין אפילו במעורבות יהו פטורות. לית יכיל דתני רבי ישמעאל בי רבי יוסי אמר משום אביו אשכול שביכר בו גרגר יחידי כולו חיבור למעשרות. רבי יוסי בי רבי בון אמר רבי זעירא ורבי הילא חד אמר כהדין וחד אמר כהדין. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא את שהטילו שאור חייבות ואת שלא הטילו שאור פטורות.
  5. Jerusalem Talmud Demai 1:2:6 רבי יוחנן אמר
    דבי רבי ינאי אמרי פחות מאכל מותר לאבד בפרוס אבל בשלם עד כגרוגרת. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק בשלם עד כגרוגרת בפרוס אפילו כמה מותר. מה פליגין. רבי מנא אמר לא פליגין. דבי רבי ינאי אמרי פחות מאוכל מותר לאבד בפרוס אבל בשלם עד כגרוגרת. רבי יוחנן אמר בשם רבי שמעון בן יוצדק בין בפרוס בין בשלם עד כגרוג …
    דבי רבי ינאי אמרי פחות מאכל מותר לאבד בפרוס אבל בשלם עד כגרוגרת. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק בשלם עד כגרוגרת בפרוס אפילו כמה מותר. מה פליגין. רבי מנא אמר לא פליגין. דבי רבי ינאי אמרי פחות מאוכל מותר לאבד בפרוס אבל בשלם עד כגרוגרת. רבי יוחנן אמר בשם רבי שמעון בן יוצדק בין בפרוס בין בשלם עד כגרוגרת.
  6. Jerusalem Talmud Demai 1:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: מכיון שלקחו לזרע לא שנייא היא דבר שזרעו כלה היא דבר שאין זרעו כלה. אמר רבי יוחנן ותני כן לקחן לזרע וחישב עליהן לאכילה באין מחשבה. לקחן לאכילה וחישב עליהן לזרע לא הכל ממנו.
  7. Jerusalem Talmud Demai 1:3:21 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על דברים הללו. אמר רבי הושעיא אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן. וחלת עם הארץ על דעתיה דרבי הושעיא בחלת עם הארץ היא מתניתא. אבל חבר שלקח עיסה מעם הארץ והפריש חלתה לא. על דעתיה דרבי יוחנן היא הדא היא הדא. והמדומע על דעתיה דרבי הושעיא בפירות עם ה …
    אמר רבי יוחנן בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על דברים הללו. אמר רבי הושעיא אימת קדשים עליו ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן. וחלת עם הארץ על דעתיה דרבי הושעיא בחלת עם הארץ היא מתניתא. אבל חבר שלקח עיסה מעם הארץ והפריש חלתה לא. על דעתיה דרבי יוחנן היא הדא היא הדא. והמדומע על דעתיה דרבי הושעיא בפירות עם הארץ היא מתניתא. אבל חבר שלקח פירות מעם הארץ ונדמעו לא. על דעתיה דרבי יוחנן היא הדה היא הדה. מאן נפק מביניהון סאה עולה מתוך מאה על דעתיה דרבי יוחנן חייבת על דעתיה דרבי הושעיא פטורה.
  8. Jerusalem Talmud Demai 1:3:24 רבי יוחנן אמר
    תני כולן שקרא שם לתרומת מעשר או למעשר שני שלהן מה שעשה עשוי. רבי לעזר אמר חוץ משירי מנחות. רבי ירמיה אמר השאר במחלוקת. רבי יוסי בעי היידה מחלוקת. מה נן קיימין אין כרבי מאיר היא מעשר היא שירי מנחות לא עשה כלום. אין כרבי יודה מה שעשה עשוי. אמר רבי מנא אזלית לקיסרין ושמעית רבי חזקיה יתיב ומתני המקדש בח …
    תני כולן שקרא שם לתרומת מעשר או למעשר שני שלהן מה שעשה עשוי. רבי לעזר אמר חוץ משירי מנחות. רבי ירמיה אמר השאר במחלוקת. רבי יוסי בעי היידה מחלוקת. מה נן קיימין אין כרבי מאיר היא מעשר היא שירי מנחות לא עשה כלום. אין כרבי יודה מה שעשה עשוי. אמר רבי מנא אזלית לקיסרין ושמעית רבי חזקיה יתיב ומתני המקדש בחלקו בקדשי קדשים או בקדשים קלים אינה מקודשת. רבי לעזר אמר דברי הכל. רבי יוחנן אמר במחלוקת. ואמרית ליה מנן שמע רבי הדא מילתא ואמר לי מן רבי ירמיה. ואמרית יאות רבי ירמיה דהוא שמע הדא דרבי לעזר דברי הכל היא דאמר במחלוקת. רבי יוסי דלא שמיע ליה צריכא ליה הוא דו אמר היידה מחלוקת. אין כרבי מאיר היא מעשר שני היא שירי מנחות היא לא עשה כלום. אין כרבי יודה מה שעשה עשוי.
  9. Jerusalem Talmud Demai 1:4:5 בשם רבי יוחנן
    אם הקדים משני לראשון אין בכך כלום בשעבר הא בתחילה לא. רבי בא בריה דרבי חייא בר ווא רבי חייא בשם רבי יוחנן מותר להקדים שני לראשון בדמאי. רבי יעקב בר אחא בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי לא יעשה ואם עשה מה שעשה עשוי.
  10. Jerusalem Talmud Demai 1:4:7 בשם רבי יוחנן
    עולא בר ישמעאל בשם רבי יוחנן פוטר הוא אדם את טבלו בסאה אחת של טבל. כיצד הוא עושה מביא סאה אחת של טבל ועושה אותה שני ופודה אותה וחוזר ועושה אותה תרומת מעשר למקום אחר. נחת עולא לתמן ואמרה בשם רבי יוחנן וחברון עלוי. התיב רב ששת והא מתניתא פליגא היו לפניו שתי כלכלות של טבל. ותני עלה נוטל מן השנייה שני ת …
    עולא בר ישמעאל בשם רבי יוחנן פוטר הוא אדם את טבלו בסאה אחת של טבל. כיצד הוא עושה מביא סאה אחת של טבל ועושה אותה שני ופודה אותה וחוזר ועושה אותה תרומת מעשר למקום אחר. נחת עולא לתמן ואמרה בשם רבי יוחנן וחברון עלוי. התיב רב ששת והא מתניתא פליגא היו לפניו שתי כלכלות של טבל. ותני עלה נוטל מן השנייה שני תאינים ושני עישורין ועישורו של עישור. ויטול שתי תאנים ויעשה אותן שני ויפדם ויחזור ויעשם תרומת מעשר למקום אחר. אמר רבי מנא ואין שני שבראשונה טבול לראשון שבשנייה. אמר רבי חנניה תמן כדי שהוא טובל לראשון ולשני. ברם הכא שני שניתקן מחמת ראשון את חוזר ועושה אותו ראשון.
  11. Jerusalem Talmud Demai 2:1:3 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי לעזר לא שנו אלא הלוקח מן הגוי אבל הלוקח מישראל דמאי. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא הלוקח מישראל היא הלוקח מן הגוי דמאי. רבי לעזר סבר מימר רוב ארץ ישראל נתונה ביד גוים. רבי יוחנן סבר מימר רוב ארץ ישראל נתונה ביד ישראל. ואפילו יסבור רבי לעזר כרבי יוחנן רוב ארץ ישראל נתונה ביד ישראל. רבי לעזר חש ל …
    אמר רבי לעזר לא שנו אלא הלוקח מן הגוי אבל הלוקח מישראל דמאי. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא הלוקח מישראל היא הלוקח מן הגוי דמאי. רבי לעזר סבר מימר רוב ארץ ישראל נתונה ביד גוים. רבי יוחנן סבר מימר רוב ארץ ישראל נתונה ביד ישראל. ואפילו יסבור רבי לעזר כרבי יוחנן רוב ארץ ישראל נתונה ביד ישראל. רבי לעזר חש למיעוט. כהדא כורכיא שהיא מסתפקת יום אחד מן האסור נעשה אותו היום הוכיח לכל הימים. רבי יוסי בעי מעתה גר שבא להתגייר אין מקבלין אותו אני אומר מעמון ומואב הוא. ונעשה אותו הגר הוכיח לכל הגרים. אלא כיני הא רבי לעזר סבר מימר רוב ארץ ישראל נתונה ביד גוים. ורבי יוחנן סבר מימר רוב ארץ ישראל נתונה ביד ישראל.
  12. Jerusalem Talmud Demai 2:1:8 בשם רבי יוחנן
    הפירות לא הילכו בהן לא אחר הריח ולא אחר המראה ולא אחר הטעם ולא אחר הדמים אלא אחר הרוב. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אם היה יין כגון חדש ויין ישן הילכו בו אחר הטעם.
  13. Jerusalem Talmud Demai 2:1:11 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba
    רבי זעירא רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן רבי התיר בית שאן מפי יהושע בן זירוז בן חמיו של רבי מאיר שאמר אני ראיתי את רבי מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית והתיר את כולה. אמר רבי זעירא הדא אמרה אסור לבר נש מיעבד מילה בציבורא אני אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו דהתיר את כולה. רבי התיר בית שאן רבי התיר קיסרין …
    רבי זעירא רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן רבי התיר בית שאן מפי יהושע בן זירוז בן חמיו של רבי מאיר שאמר אני ראיתי את רבי מאיר לוקח ירק מן הגינה בשביעית והתיר את כולה. אמר רבי זעירא הדא אמרה אסור לבר נש מיעבד מילה בציבורא אני אומר אותה הגינה היתה מיוחדת לו דהתיר את כולה. רבי התיר בית שאן רבי התיר קיסרין רבי התיר בית גוברין רבי התיר כפר צמח. רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית והיו הכל מליזין עליו. אמר להן בואו ונדיין כתיב וכתת נחש הנחושת. וכי לא עמד צדיק ממשה ועד חזקיהו להעבירו. אלא אותה עטרה הניח לו הקדוש ברוך הוא להתעטר בה. ואנן העטרה הזאת הניח הקדוש ברוך הוא לנו להתעטר בה.
  14. Jerusalem Talmud Demai 2:1:21 בשם רבי יוחנן
    חד בר נש אייתי חדא אשפלה דקפלוטין לרבי יצחק בר טבליי. שאל לרבי יוחנן. אמר ליה פוק שאל לחנניה בן שמואל דתנייתה. נפק ושאל ליה. אמר מתני לא יחמי לי שמועה אמר לי. דאמר רבי יסא בשם רבי יוחנן איתפלגון רבי ורבי אלעזר בי רבי שמעון חד אמר אחר מקומו וחרנה אמר אחר מעמדו. רבי אבהו מפרש. רבי אומר אחר מקומו ורבי …
    חד בר נש אייתי חדא אשפלה דקפלוטין לרבי יצחק בר טבליי. שאל לרבי יוחנן. אמר ליה פוק שאל לחנניה בן שמואל דתנייתה. נפק ושאל ליה. אמר מתני לא יחמי לי שמועה אמר לי. דאמר רבי יסא בשם רבי יוחנן איתפלגון רבי ורבי אלעזר בי רבי שמעון חד אמר אחר מקומו וחרנה אמר אחר מעמדו. רבי אבהו מפרש. רבי אומר אחר מקומו ורבי אלעזר בי רבי שמעון אומר אחר מעמדו. רבי אבהו אמר רבי אומר אחר מקומו והורי ליה כהדא דרבי אלעזר בי רבי שמעון אחר מעמדו. הדא דתימר באילין אפשלתא ברם באילין טעוניא כל עמא מודיי אחר מקומו. היה מקומו ומעמדו היתר והוא עתיד להעבירו דרך איסור אותו האיסור כמי שלא העבירו. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי לא כן אמר רבי חייא בשם רבי יוחנן רבי וחביריו הלכה כרבי. ואמר רבי יונה ואפילו רבי אצל רבי לעזר בי רבי שמעון. אמר ליה מה את בעי מרבי יוחנן. רבי יוחנן כדעתיה. [ד]רבי יוחנן אמר קל היקילו בשביעית שהיא מדבריהם. אית דבעי מימר נצטרפה דעתו של רבי יוחנן עם רבי אלעזר בי רבי שמעון ורבו על רבי.
  15. Jerusalem Talmud Demai 2:2:4 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי יונה חבירין אינן חשודין לא לאכול ולא להאכיל. רבי יוסי אומר חבירין חשודין לאכל ואינן חשודין להאכיל. מתניתא פליגא על רבי יוסי. אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים. מיליהון דרבנין מסייעין על רבי יוסי. דאמר רבי חנינא רבי יסא בשם רבי יוחנן לא אמר רבי יודה אלא בסוף אבל בתחילה אוף ר …
    אמר רבי יונה חבירין אינן חשודין לא לאכול ולא להאכיל. רבי יוסי אומר חבירין חשודין לאכל ואינן חשודין להאכיל. מתניתא פליגא על רבי יוסי. אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים. מיליהון דרבנין מסייעין על רבי יוסי. דאמר רבי חנינא רבי יסא בשם רבי יוחנן לא אמר רבי יודה אלא בסוף אבל בתחילה אוף רבי יודה מודי. אין תימר חבירים אין חשודין לא לוכל ולא להאכיל מה בין בתחילה מה בין בסוף. דתני המקבל עליו להיות נאמן חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו החשוד על דבר אחד חשוד הוא על הכל. רבי יודה אומר אינו חשוד אלא על אותו דבר בלבד.
  16. Jerusalem Talmud Demai 2:2:5 בשם רבי יוחנן
    תני הנאמן על הטהרות נאמן על המעשרות. תניתה רבי ינאי בי רבי ישמעאל ואמר טעמא. הדא דתימר במתארח אצלו אבל ברבים אינו נאמן עד שיקבל עליו ברבים. רבי אמי בשם רבי ינאי אפילו אני איני נאמן עד שנקבל עליו ברבים. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן אפילו חבר ששלח לחבר צריך לעשר. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא כגון אני …
    תני הנאמן על הטהרות נאמן על המעשרות. תניתה רבי ינאי בי רבי ישמעאל ואמר טעמא. הדא דתימר במתארח אצלו אבל ברבים אינו נאמן עד שיקבל עליו ברבים. רבי אמי בשם רבי ינאי אפילו אני איני נאמן עד שנקבל עליו ברבים. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן אפילו חבר ששלח לחבר צריך לעשר. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא כגון אני לרבי שמואל בר רב יצחק ורבי שמואל בר רב יצחק לי. אמר ליה מה את בעי מרבי שמואל בר רב יצחק דכל מה דהוא אכל מן שוקא הוא אכל.
  17. Jerusalem Talmud Demai 2:3:8 בשם רבי יוחנן
    חייא ברבי בון בשם רבי יוחנן חבר שיצא לחוצה לארץ אין דוחין אותו מחבורתו. הא קטן אין צריך קירוב.
  18. Jerusalem Talmud Demai 2:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: תמן תנינן הלוקח מן הנחתום כיצד הוא מעשר. הכא את אמר הלוקח מפריש והכא את אומר הנחתום מפריש. רבי יונה אמר איתפלגון רבי לעזר ורבי יוחנן. חד אמר כאן בעושה בטהרה וכאן בעושה בטומאה. וחרנה אמר כאן במידה דקה וכאן במידה גסה. ולא ידעין מאן דאמר דא ומאן דאמר דא. [מן] מה דאמר רבי יוחנן מפני הטהרות. הוי רב …
    הלכה: תמן תנינן הלוקח מן הנחתום כיצד הוא מעשר. הכא את אמר הלוקח מפריש והכא את אומר הנחתום מפריש. רבי יונה אמר איתפלגון רבי לעזר ורבי יוחנן. חד אמר כאן בעושה בטהרה וכאן בעושה בטומאה. וחרנה אמר כאן במידה דקה וכאן במידה גסה. ולא ידעין מאן דאמר דא ומאן דאמר דא. [מן] מה דאמר רבי יוחנן מפני הטהרות. הוי רבי לעזר הוא דאמר כאן במידה דקה וכאן במידה גסה. וקשיא על דרבי יוחנן אם בעושה בטהרה יפריש על הכל. בדין היה שלא יפריש כלום שאין מוסרין ודאי לעם הארץ. וקשיא על דרבי לעזר אם במידה דקה יפריש על הכל. החנווני אין רשאין למכור דמאי.
  19. Jerusalem Talmud Demai 2:4:4 בשם רבי יוחנן
    חברייא בשם רבי יוחנן מפני התינוקות דלא ייכלון טבל. רבי לא בשם רבי יוחנן מידה דקה הואיל והמוכר משתכר המוכר מפריש. מידה גסה הואיל והלוקח משתכר הלוקח מפריש. מתניתין מסייע לדין ומתניתין מסייע לדין. מתניתין מסייע לחברייא רבי נחמיה אמר את שהוא טפל לדקה כדקה ואת שהוא טפל לגסה כגסה. מתניתין מסייע לרבי לא תנ …
    חברייא בשם רבי יוחנן מפני התינוקות דלא ייכלון טבל. רבי לא בשם רבי יוחנן מידה דקה הואיל והמוכר משתכר המוכר מפריש. מידה גסה הואיל והלוקח משתכר הלוקח מפריש. מתניתין מסייע לדין ומתניתין מסייע לדין. מתניתין מסייע לחברייא רבי נחמיה אמר את שהוא טפל לדקה כדקה ואת שהוא טפל לגסה כגסה. מתניתין מסייע לרבי לא תני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אמר מדד לו בדקה חייב אפילו לא מדד לו אלא סאה ורובע צריך לעשר את אותו הרובע. אמר רבי זעירא חשבון שכר ביניהן. מדד לו סאה לעניין רבעין הואיל והמוכר משתכר המוכר מפריש. מכר לו רבעים לעניין סאה הואיל והלוקח משתכר הלוקח מפריש.
  20. Jerusalem Talmud Demai 3:1:6 בשם רבי יוחנן
    רבי זריקן שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן רופא חבר שהיה מאכיל לחולה עם הארץ נותן לתוך ידו ואינו נותן לתוך פיו בדמאי. אבל בודאי אפילו לתוך ידו אסור. משל חולה אבל משל רופא אסור. בישראל אבל בבני נח אפילו בודאי מותר. משל חולה אבל משל רופא אסור. אם היה אבר מן החי אפילו משל חולה אסור שלא יבוא לידי תקלה.
  21. Jerusalem Talmud Demai 3:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי לעזר דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר לא התירו למכור דמאי אלא סיטון בלבד. אמר רבי יוחנן דברי הכל היא שנייא היא שהזכה זכה בדקה ואין המבקיר מבקיר בגסה. ולית הדא פליגא על דרבי מאיר דרבי מאיר [דו] אמר כיון שאדם מבקיר דבר ויצא מרשותו הבקירו הבקר. שנייא היא שהזכה זכה בדקה ואין המבקיר מבקיר בגסה. …
    הלכה: אמר רבי לעזר דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר לא התירו למכור דמאי אלא סיטון בלבד. אמר רבי יוחנן דברי הכל היא שנייא היא שהזכה זכה בדקה ואין המבקיר מבקיר בגסה. ולית הדא פליגא על דרבי מאיר דרבי מאיר [דו] אמר כיון שאדם מבקיר דבר ויצא מרשותו הבקירו הבקר. שנייא היא שהזכה זכה בדקה ואין המבקיר מבקיר בגסה. ואפילו על רבי יוסי לית הדא פליגא דרבי יוסי אמר אין הבקר יוצא מתחת ידי הבעלים אלא בזכייה אין הבקירו הבקר. שנייא היא שהמבקיר מבקיר בגסה ואין הזוכה זוכה בדקה.
  22. Jerusalem Talmud Demai 3:2:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    כיצד הוא עושה נוטל מן העליון ומתקין. ואינו אסור משום גזל. כהדא רבי שמעון בר כהנא הוה מסמיך לרבי לעזר עברון על חד כרם. אמר ליה אייתי לי חד קיסם מיחצד שיניי. חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום אמר דאין אייתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הא אזיל סייגא דגוברא. רבי חגיי הוה מיסמך לרבי זעירא עבר חד טעין חד מיבל דקי …
    כיצד הוא עושה נוטל מן העליון ומתקין. ואינו אסור משום גזל. כהדא רבי שמעון בר כהנא הוה מסמיך לרבי לעזר עברון על חד כרם. אמר ליה אייתי לי חד קיסם מיחצד שיניי. חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום אמר דאין אייתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הא אזיל סייגא דגוברא. רבי חגיי הוה מיסמך לרבי זעירא עבר חד טעין חד מיבל דקיסין. אמר ליה אייתי לי חד קיסם ניחצי שיניי. חזר ואמר ליה לא תיתי לי כלום דאין אתי כל בר נש ובר נש מיעבד כן הא אזילא מיבלא דגוברא. לא רבי זעירא כשר כל כן. אלא מילין דייצרן שמע לן ניעבדינן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן כיון שמשך קנה לא היה חסר אלא ממני ליה. כיצד הוא עושה נותן דמי אחת מהן ומתקן.
  23. Jerusalem Talmud Demai 3:3:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גדירו התירו דמאי בגסה.
  24. Jerusalem Talmud Demai 3:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי חייא בשם רבי יוחנן נתחלפה קופתו אצל הטחון אם הוחזק עם הארץ להיות טוחן שם באותו היום חושש ואם לאו אינו חושש. ויחוש מה בינה ולסירקי. לא כן תני סירקי שהיתה מסתפקת יום אחד מן האסור נעשה אותו היום הוכיח לכל הימים. סירקי איפשר לה שלא להסתפק. ברם הכא לא הוחזק עם הארץ להיות טוחן שם באותו היום.
  25. Jerusalem Talmud Demai 3:4:8 רבי יוחנן אמר
    וחכמים אומרים אפילו כולו גוי וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי. הדא אמרה שטהור אחד מזה על כמה טמאין דתנינן אצל הנכרי כפירותיו. אמר רבי לעזר חכמים שהן בשיטת רבי מאיר. רבי יוחנן אמר חכמים ממש. בעון קומי מה טעם. אמר לון כד תסאבון אנא אמר לכון. מה הוה מימר לכון כמה דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. שמואל בר …
    וחכמים אומרים אפילו כולו גוי וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי. הדא אמרה שטהור אחד מזה על כמה טמאין דתנינן אצל הנכרי כפירותיו. אמר רבי לעזר חכמים שהן בשיטת רבי מאיר. רבי יוחנן אמר חכמים ממש. בעון קומי מה טעם. אמר לון כד תסאבון אנא אמר לכון. מה הוה מימר לכון כמה דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. שמואל בר בא בעי ניחא לטהרות לא אמר לון מפני גדר טהרות. למעשרות לא אמר לון מפני גדר מעשרות. לקדשים לא אמר לון ואילו אמר לון מה הוה מימר לון. גבי מעשרות כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות.
  26. Jerusalem Talmud Demai 3:4:9 בשם רבי יוחנן
    רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן מודה רבי שמעון שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה. הא רבי שמעון אמר מפריש ורבנין אמרי מפריש.
  27. Jerusalem Talmud Demai 3:4:10 בשם רבי יוחנן
    מה ביניהון. רבי שמעון אומר מפריש ונוטל דמים מן השבט. ורבנין אמרין מפריש ואינו נוטל דמים מן השבט. אפילו כתרומת חוצה לארץ אינה אילו תרומת חוצה לארץ שמא אינו נוטל דמים מן השבט. דילמא על עיקר טיבלו של גוי איתאמרת. אלא בגין דתני רבי יהודה ורבי שמעון אומר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה. ר …
    מה ביניהון. רבי שמעון אומר מפריש ונוטל דמים מן השבט. ורבנין אמרין מפריש ואינו נוטל דמים מן השבט. אפילו כתרומת חוצה לארץ אינה אילו תרומת חוצה לארץ שמא אינו נוטל דמים מן השבט. דילמא על עיקר טיבלו של גוי איתאמרת. אלא בגין דתני רבי יהודה ורבי שמעון אומר יש קניין לגוי בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות עליה. רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן מודי רבי שמעון שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה.
  28. Jerusalem Talmud Demai 3:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן אוף קדמיתא על דעתיה דרבי יהודה היא דרבי יודה אמר הנותן לחמותו כנותן לפונדקית. ורבנין אמרין הנותן לחמותו כנותן לשכינתו. כהדא דתני הנותן לשכינתו פת לאופות בו תבשיל לעשות לו אינו חושש לא משום שביעית ולא משום מעשרות. אימתי בזמן שנתן לה שאור ותבלין. אבל אם לא נתן לה שאור ותבלין חושש מ …
    הלכה: אמר רבי יוחנן אוף קדמיתא על דעתיה דרבי יהודה היא דרבי יודה אמר הנותן לחמותו כנותן לפונדקית. ורבנין אמרין הנותן לחמותו כנותן לשכינתו. כהדא דתני הנותן לשכינתו פת לאופות בו תבשיל לעשות לו אינו חושש לא משום שביעית ולא משום מעשרות. אימתי בזמן שנתן לה שאור ותבלין. אבל אם לא נתן לה שאור ותבלין חושש משום שביעית ומשום מעשרות.
  29. Jerusalem Talmud Demai 4:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: חבריא בשם רבי יוחנן מפני כבוד שבת התירו. אם מפני כבוד שבת למה לי שואלו. על ידי עילי עילה. רבי ביבי בשם רבי חנינא אימת שבת עליו והוא אומר אמת. ואם אימת שבת עליו בדה תנינן חשיכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר. מפני אחד שאין אימת שבת עליו. תני שואלו בחול לא יאכל בשבת. מאן דאמר אימת שבת עליו ניחא. מאן …
    הלכה: חבריא בשם רבי יוחנן מפני כבוד שבת התירו. אם מפני כבוד שבת למה לי שואלו. על ידי עילי עילה. רבי ביבי בשם רבי חנינא אימת שבת עליו והוא אומר אמת. ואם אימת שבת עליו בדה תנינן חשיכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר. מפני אחד שאין אימת שבת עליו. תני שואלו בחול לא יאכל בשבת. מאן דאמר אימת שבת עליו ניחא. מאן דאמר מפני כבוד שבת אפילו שואלו בחול יאכל בשבת.
  30. Jerusalem Talmud Demai 4:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yishmael
    יום טוב שהוא סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה וכן שני ימים טובים של גליות. מאן דאמר קדושה אחת היא אוכל. מאן דאמר שתי קדושות הן אינו אוכל. אפילו למאן דאמר שתי קדושות הן אוכל עד שלא נראה לעשר בנתים. ותני כן שואלו ביום טוב אוכל בשבת. בשבת אוכל ביום טוב. רבי יונה בשם רבי זעירא תיפתר בפירות שנסמכה דעתו ע …
    יום טוב שהוא סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה וכן שני ימים טובים של גליות. מאן דאמר קדושה אחת היא אוכל. מאן דאמר שתי קדושות הן אינו אוכל. אפילו למאן דאמר שתי קדושות הן אוכל עד שלא נראה לעשר בנתים. ותני כן שואלו ביום טוב אוכל בשבת. בשבת אוכל ביום טוב. רבי יונה בשם רבי זעירא תיפתר בפירות שנסמכה דעתו עליהן מערב שבת. אבל בפירות שלא נסמכה דעתו עליהן מערב שבת לא בדא. אמר רבי מנא מיליהון דרבנין מסייעין לרבי יונה אבא. דתנינן תמן המדיר את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות. רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי יוחנן בשבת של פרוטגמייא התירו מפני איבה. בשבת של פרוטגמייא לא כפירות שנסמכה דעתו עליהן מערב שבת היא. לא אמר אלא מפני איבה.
  31. Jerusalem Talmud Demai 4:2:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yishmael
    הלכה: רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי יוחנן בשבת של פרוטגמייא התירו מפני איבה. אמר רבי אבין כאן התירו טבלים משום דרכי שלום. רבי חנינא אמר רבי ירמיה בעי אם מפני דרכי שלום למה לי בלבד שיאמר לו מעושרין הן. שאלו בשבת הראשונה ולא בא השנייה מהו שתיעשה ראשונה. אמר רב חסדא כאן שנינו שאסור לחבר שיאכל בסעודה ש …
    הלכה: רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי יוחנן בשבת של פרוטגמייא התירו מפני איבה. אמר רבי אבין כאן התירו טבלים משום דרכי שלום. רבי חנינא אמר רבי ירמיה בעי אם מפני דרכי שלום למה לי בלבד שיאמר לו מעושרין הן. שאלו בשבת הראשונה ולא בא השנייה מהו שתיעשה ראשונה. אמר רב חסדא כאן שנינו שאסור לחבר שיאכל בסעודה שאין לה שם.
  32. Jerusalem Talmud Demai 4:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: ועד אחד נאמן. אמר רבי יוחנן קל היקלו באכסנאי מפני חיי נפש.
  33. Jerusalem Talmud Demai 5:1:4 בשם רבי יוחנן
    תנינן חלה בין ראשון לשני. רבי יונה בשם רבי זעירא זאת אמר חלה אין בה משום בל תאחר. רבי יוסי בשם רבי זעירא אין משנה אמורה על סדר ולא בדמאי נן קיימין. לא כן אמר רבי בא בריה דרבי חייא בשם רבי יוחנן מתניתין בדמאי הא בודאי לא. והכא בדמאי אנן קיימין. תני רבי חייא אף בודאי עליה רבי יונה בשם רבי זעירא אמר זא …
    תנינן חלה בין ראשון לשני. רבי יונה בשם רבי זעירא זאת אמר חלה אין בה משום בל תאחר. רבי יוסי בשם רבי זעירא אין משנה אמורה על סדר ולא בדמאי נן קיימין. לא כן אמר רבי בא בריה דרבי חייא בשם רבי יוחנן מתניתין בדמאי הא בודאי לא. והכא בדמאי אנן קיימין. תני רבי חייא אף בודאי עליה רבי יונה בשם רבי זעירא אמר זאת אומרת חלה אין בה משום בל תאחר. רבי יוסי בשם רבי זעירא אמר אין משנה אמורה על סדר אלא תקדים חלה לראשון. מעתה תהא חלה חייבת במעשרות. ומעשרות לא יהו חייבין בחלה שכל הקודם את חבירו חבירו מתחייב בו. ותני כן העושה עיסה מן הטבל בין שהקדים חלה לתרומה בין שהקדים תרומה לחלה מה שעשה עשוי. חלה לא תאכל עד שיוציא עליה תרומה. תרומה לא תאכל עד שיפריש עליה חלה. ולמה קדמה ראשון מפני שקדמה לגורן. והרי שני קדמו לגורן. אמר רבי מתניה בדין היה שתקדום חלה לכל. ולמה קדמה ראשון מפני שקדמה לגורן וכתוב בו ראשית. שני אף על פי שקדמו לגורן אין כתיב בו ראשית.
  34. Jerusalem Talmud Demai 5:2:6 אמר רבי יוחנן
    מהו תניי בית דין. אמר רבי יוחנן כדי שיהא קובע מעשר ראשון בצפונו ומעשר שיני לדרומו ותרומת מעשר בצפון צפונו. מהו תניי בית דין. הוא לכשיפדה מעשר שני שבעודף פדוי. עד כדון ביבש בלח.
  35. Jerusalem Talmud Demai 5:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רבי יוסי בשם רבי פדיה רבי יונה בשם חזקיה אין בלילה אלא ליין ולשמן בלבד. רבי יוחנן אמר עד כזיתין הניבללין. מתניתין פליגא על רבי יוחנן בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל. פתר לה עד כזתין.
  36. Jerusalem Talmud Demai 5:8:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן טעמא דרבי לעזר כשם שעשו פירות ארץ ישראל דמאי אחר רובן אין תורמין ומעשרין מזה על זה. כך עשה פירות כותי ודאי אחר רובן אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה.
  37. Jerusalem Talmud Demai 6:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן זו דברי רבן שמעון בן גמליאל. אבל דברי חכמים מישראל חולק מן הגוי תורם. ותני כן החוכר שדה מן הגוי תורם ונותן לו. אמר רבן שמעון בן גמליאל מה אם ירצה הגוי הזה שלא לתרום פירותיו אינו רשאי. אלא חולק ומניח לפניו.
  38. Jerusalem Talmud Demai 6:1:8 בשם רבי יוחנן
    הכא את אמר תורם ונותן לו. וכא את אמר מעשר ונותן לו. חבריא בשם רבי יוחנן קנסו חכמים בחוכר מן הגוים ולא קנסו בחוכר מישראל. רבי לא בשם רבי יוחנן תפשה מידת הדין בחוכר מן הגוי ולא תפשה בחוכר מישראל.
  39. Jerusalem Talmud Demai 6:1:10 אמר רבי יוחנן
    מאן דאמר תפשה ניחא. מאן דאמר קנסו בידו אמר רבי יוחנן מן המסיקין שנו מתוך שאת אומר לו כן אף הוא דוחק עצמו ופודה אותה.
  40. Jerusalem Talmud Demai 6:2:5 רבי יוחנן אמר
    ישראל שקיבל שדה מישראל על מנת שיהו המעשרות של זה אסור. שאטלם אני ואתנם לזה מותר. ולא דא היא קדמייתא. אמר רבי אחא אם תירצה ביניהן. אמר רבי יוסי הא דתימר מותר בשקיבלה כדרך המקבלין. והן דאת אמר אסור בשלא קיבלה ממנו כדרך המקבלין. אתיא דרבי יוסי כרבי יוחנן. ודרבי אחא כרבי יוסי בי רבי חנינה. דרבי יוסי בי …
    ישראל שקיבל שדה מישראל על מנת שיהו המעשרות של זה אסור. שאטלם אני ואתנם לזה מותר. ולא דא היא קדמייתא. אמר רבי אחא אם תירצה ביניהן. אמר רבי יוסי הא דתימר מותר בשקיבלה כדרך המקבלין. והן דאת אמר אסור בשלא קיבלה ממנו כדרך המקבלין. אתיא דרבי יוסי כרבי יוחנן. ודרבי אחא כרבי יוסי בי רבי חנינה. דרבי יוסי בי רבי חנינא אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה. רבי יוחנן אמר אין אדם מביא מעשרותיו בטובת הנאה. מאי טעמא דרבי יוסי בן חנינא ואיש את קדשיו לו יהיו. מה עבד ליה רבי יוחנן יתנם לכל מי שירצה.
  41. Jerusalem Talmud Demai 6:2:6 רבי יוחנן אמר
    מתניתא פליגא על רבי יוסי בי רבי חנינא קונם כהנים לוים נהנין לי יטלו בעל כרחו. פתר לה באומר אי איפשי ליתן מתנה כל עיקר. תדע לך שהוא כן דתנינן כהנים אלו לויים אלו נהנין לי יטלו אחרים. מתניתא פליגא על רבי יוחנן אמר הוא ישראל לישראל הילך סלע זה ותן בכור זה לבן בתי כהן. פתר לה ברוצה ליתנו לשנים כהנים ובן …
    מתניתא פליגא על רבי יוסי בי רבי חנינא קונם כהנים לוים נהנין לי יטלו בעל כרחו. פתר לה באומר אי איפשי ליתן מתנה כל עיקר. תדע לך שהוא כן דתנינן כהנים אלו לויים אלו נהנין לי יטלו אחרים. מתניתא פליגא על רבי יוחנן אמר הוא ישראל לישראל הילך סלע זה ותן בכור זה לבן בתי כהן. פתר לה ברוצה ליתנו לשנים כהנים ובן בתו אחד מהן והוא אמר הילך סלע זו ותן כולן לבן בתי כהן.
  42. Jerusalem Talmud Demai 6:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן טעמא דבית הלל דרך בני אדם לוכל זיתיהן עטונין אלא על ידי עילה. בית הלל כדעתין דתנינן לא ימכור לו פרה חורשת בשביעית. ובית הלל מתירין מפני שיכול לשוחטה. ואורחיה דבר נש מיכוס תורא דידיה על ידי ע[י]לה. שוין שהוא מוכר לו שיבלין לעיסתו אף על פי שיודע שאינו עושה אותן בטהרה.
  43. Jerusalem Talmud Demai 6:5:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי לעזר דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר לא התירו למכור דמאי אלא לסיטון בלבד. הוא פתר לה המעשר מעשר את שלו ודאי וחולקו בכל מקום שהוא דמאי. רבי יונה בעי מוכר ודאי ומתקן דמאי. אין לך אלא כההיא דאמר רבי יוחנן דברי הכל היא המעשר מעשר את שלו ודאי וחולקו בכל מקום שהוא דמאי וחצי חלקו שביד חבירו משלו דמאי.
  44. Jerusalem Talmud Demai 6:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תני ישראל וגוי שקנו שדה בסוריא הרי הוא כטבל וכמעשר מעורבין זה בזה דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר חלקו של ישראל חייב. חלקו של גוי פטור. רבי יסא בשם רבי חנינא מה פליגין בשחלקו שדה בקמתה. אבל אם חלקו גדיש אף רבן שמעון בן גמליאל מודה לרבי שכל קלח וקלח של שותפות הוא. אמר רבי יונה רבי יוסי בשם ר …
    הלכה: תני ישראל וגוי שקנו שדה בסוריא הרי הוא כטבל וכמעשר מעורבין זה בזה דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר חלקו של ישראל חייב. חלקו של גוי פטור. רבי יסא בשם רבי חנינא מה פליגין בשחלקו שדה בקמתה. אבל אם חלקו גדיש אף רבן שמעון בן גמליאל מודה לרבי שכל קלח וקלח של שותפות הוא. אמר רבי יונה רבי יוסי בשם רבי יוחנן מה פליגין בשחלקו שדה בקמתה. אבל אם חלקו עמרים אף רבן שמעון בן גמליאל מודה לרבי שכל קלח וקלח של שותפות ה[ו]א. על דעתיה דרבי יונה מה בין גדיש מה בין עמרים. בקוצר כל שהוא ומניח לפניו. אמר רבי הושעיא הדא דתימא על מנת שקנו שלא לחלוק. אבל אם קנו על מנת לחלוק אוף רבי מודה לרבן שמעון בן גמליאל שזה חלק מגיע לו משעה ראשונה. אמר רבי יוסי מיליהון דרבנין פליגין דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן השותפין מחלוקת רבי ורבן שמעון בן גמליאל. האחין השותפין לא לחלוק הן.
  45. Jerusalem Talmud Demai 6:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: ישראל וגוי שקנו ביתו של גוי והיה שם יין נסך ועבודה זרה ומעות לא יאמר לו טול את יין נסך ועבודה זרה ואני מעות. אמר רבי יוחנן לא סוף דבר יין נסך ועבודה זרה ומעות אלא אפילו היו לו שם שני צלמין אחד עשוי כמין דלופקי ואחד שאינו עשוי כמין דלופקי לא יאמר לו טול אתה את שאינו עשוי כמין דלופקי ואני נוטל ה …
    הלכה: ישראל וגוי שקנו ביתו של גוי והיה שם יין נסך ועבודה זרה ומעות לא יאמר לו טול את יין נסך ועבודה זרה ואני מעות. אמר רבי יוחנן לא סוף דבר יין נסך ועבודה זרה ומעות אלא אפילו היו לו שם שני צלמין אחד עשוי כמין דלופקי ואחד שאינו עשוי כמין דלופקי לא יאמר לו טול אתה את שאינו עשוי כמין דלופקי ואני נוטל העשוי כמין דלופקי. אמר רבי זעירא ויאות אילו חבר ועם הארץ שירשו את אביהן עם הארץ והיו שם פירות מוכשרין ופירות שאינן מוכשרין שמא אומר לו טול אתה את המוכשרין ואני נוטל את שאינן מוכשרין. והא מתניתין פליגא טול אתה עבודה זרה ואני מעות אתה יין נסך ואני פירות. אמר סופא ולית היא פליגא אם משבאו לרשות הגר אסור והכא מכיון שקנה כמי שנכנס לרשותו.
  46. Jerusalem Talmud Demai 7:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן מתניתא בדמאי הא בודאי לא. מתניתא אמר אפילו בודאי זו תנינן תמן היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה. אין תימר בדמאי אנן קיימין לית יכיל דתנינן ה[יו] דמאי מה אמר רבי יוחנן בדמאי לא בודאי לא אמר אלא מתניתא בדמאי. מה בין דמאי ומה בין ודאי. דמאי אדם מתנה על דבר שאינו …
    הלכה: אמר רבי יוחנן מתניתא בדמאי הא בודאי לא. מתניתא אמר אפילו בודאי זו תנינן תמן היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה. אין תימר בדמאי אנן קיימין לית יכיל דתנינן ה[יו] דמאי מה אמר רבי יוחנן בדמאי לא בודאי לא אמר אלא מתניתא בדמאי. מה בין דמאי ומה בין ודאי. דמאי אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו ודאי אין אדם מתנה אלא על דבר שהוא ברשותו.
  47. Jerusalem Talmud Demai 7:1:5 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי ינאי צריך שיהא זכור תנייו. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן וצריך להלחיש בשפתיו.
  48. Jerusalem Talmud Demai 7:1:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני רבי יודה אוסר. מה טעמא דרבי יודה ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו. מודה רבי יודה שהוא הולך ולוקח ממקום שלקח זה ומעשרן. ויש אדם מפריש על דבר שאינו שלו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן עשו אותו כמוכר פירות טבולין לחבירו. כהדא דתני המוכר פירות טבולין לחבירו הרי זה רץ אחריו ומתקנו. לא מצאו אם ידוע שהפירות קי …
    תני רבי יודה אוסר. מה טעמא דרבי יודה ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו. מודה רבי יודה שהוא הולך ולוקח ממקום שלקח זה ומעשרן. ויש אדם מפריש על דבר שאינו שלו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן עשו אותו כמוכר פירות טבולין לחבירו. כהדא דתני המוכר פירות טבולין לחבירו הרי זה רץ אחריו ומתקנו. לא מצאו אם ידוע שהפירות קיימין מעשר עליהן ואם לאו אינו צריך לעשר עליהן. ספק קיימין ספק אין קיימין מעשר עליהן וקורא שם למעשרותיהם.
  49. Jerusalem Talmud Demai 7:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רבי שמעון בן לקיש אמר צריך להתנות ולומר אם טבל עלה בידי הוא מעשר. ואם מעשר עלה בידי הרי הוא עשוי תרומת מעשר. אמר רבי יונה צריך לכפול תנייו ולומר ואם לאו לא עשיתי כלום. רבי יוחנן אמר אינו צריך לכפול תנייו. דין כדעתיה ודין כדעתיה. ואיתפלגון שני כריים ואחד מהן. רבי יוחנן אמר קדשו מדומעין ורבי שמע …
    הלכה: רבי שמעון בן לקיש אמר צריך להתנות ולומר אם טבל עלה בידי הוא מעשר. ואם מעשר עלה בידי הרי הוא עשוי תרומת מעשר. אמר רבי יונה צריך לכפול תנייו ולומר ואם לאו לא עשיתי כלום. רבי יוחנן אמר אינו צריך לכפול תנייו. דין כדעתיה ודין כדעתיה. ואיתפלגון שני כריים ואחד מהן. רבי יוחנן אמר קדשו מדומעין ורבי שמעון בן לקיש אמר לא קדשו.

Jerusalem Talmud Kilayim (45)

  1. Jerusalem Talmud Kilayim 1:1:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסה בשם רבי יוחנן כולהון זוגות זוגות. מה על כל פירקא אתאמרת או על הדא הילכתא. מן מה דאמר רב חמשה ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולם מותרין ליזרע בערוגה. ואמר הדא דרב פליגא על רבי יוחנן. הדא אמרה על כל פירקא איתאמרת. רבא בשם רב כולהון זוגות זוגות. מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר כולן מין אחד. …
    רבי יוסה בשם רבי יוחנן כולהון זוגות זוגות. מה על כל פירקא אתאמרת או על הדא הילכתא. מן מה דאמר רב חמשה ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולם מותרין ליזרע בערוגה. ואמר הדא דרב פליגא על רבי יוחנן. הדא אמרה על כל פירקא איתאמרת. רבא בשם רב כולהון זוגות זוגות. מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר כולן מין אחד. והכא הוא אמר הכין. לא דרב אמר כולן מין אחד לא אמר אלא מיני ירקות הן וכולן מותרין ליזרע בערוגה.
  2. Jerusalem Talmud Kilayim 1:6:3 אמר רבי יוחנן
    עוף לא תניתה. אמר רבי יוחנן אייתיתיה מן דבר דליה תרנגול עם הפיסיוני תרנגול עם הטווס אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה. רבי שמעון בן לקיש אמר משנה שלימה שנה לנו רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יונה צרכא להדא דרבי יוחנן תנינן הכא חיה ופרשתנה תמן. תנינן בהמה הכא ופרשנתה תמן. עוף תניתה תמן אתא ופר …
    עוף לא תניתה. אמר רבי יוחנן אייתיתיה מן דבר דליה תרנגול עם הפיסיוני תרנגול עם הטווס אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה. רבי שמעון בן לקיש אמר משנה שלימה שנה לנו רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יונה צרכא להדא דרבי יוחנן תנינן הכא חיה ופרשתנה תמן. תנינן בהמה הכא ופרשנתה תמן. עוף תניתה תמן אתא ופרשנתה הכא. אמר רבי יוסי ויאות. בא להודיעך שהעוף אסור בכלאים.
  3. Jerusalem Talmud Kilayim 1:9:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: חזקיה אמר לא שנו אלא לפת וצנונות הא שאר דברים לא. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא לפת היא צנונות היא שאר כל הדברים. מה נן קיימין אי משום זרעים באילן למה לי גפן וצנונות אפילו שאר כל הדברים האילו. אי משום שאינו רוצה בהשרשתן למה לי לפת וצנונות אפילו שאר כל הדברים. מן מה דתני רבי חייא כגון אגודה של לפת …
    הלכה: חזקיה אמר לא שנו אלא לפת וצנונות הא שאר דברים לא. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא לפת היא צנונות היא שאר כל הדברים. מה נן קיימין אי משום זרעים באילן למה לי גפן וצנונות אפילו שאר כל הדברים האילו. אי משום שאינו רוצה בהשרשתן למה לי לפת וצנונות אפילו שאר כל הדברים. מן מה דתני רבי חייא כגון אגודה של לפת ואגודה של צנונות. הוי לית טעמא דלא משום שאינו רוצה בהשרשתן.
  4. Jerusalem Talmud Kilayim 1:9:4 רבי יוחנן אמר
    זרע שני מינין בבקעה שני מינין בחורבה שני מינין וחלקן גדר. רבי יוחנן אמר פטור. רבי שמעון בן לקיש אמר חייב. מודה רבי שמעון בן לקיש בזורע על גבי הים על גבי פיטרא על גבי סלעים על גבי טרשים שהוא פטור. מודה רבי שמעון בן לקיש בזורע על מנת להתקין גדר שהוא פטור. אמר רבי בא קרתיגניא מודה רבי שמעון בן לקיש לענ …
    זרע שני מינין בבקעה שני מינין בחורבה שני מינין וחלקן גדר. רבי יוחנן אמר פטור. רבי שמעון בן לקיש אמר חייב. מודה רבי שמעון בן לקיש בזורע על גבי הים על גבי פיטרא על גבי סלעים על גבי טרשים שהוא פטור. מודה רבי שמעון בן לקיש בזורע על מנת להתקין גדר שהוא פטור. אמר רבי בא קרתיגניא מודה רבי שמעון בן לקיש לעניין שבת עד שתנוח. מתניתין פליגא על רבי יוחנן הזורע חיטה ושעורה כאחת הרי זה כלאים. פתר לה בנתונים בתוך ששה על ששה. דאמר רבי יוחנן אינו חייב עד שיהו ששה על ששה מוקרחין בתוך שדה תבואה או מוקפין גדר.
  5. Jerusalem Talmud Kilayim 2:1:6 אמר רבי יוחנן
    ימעט. כאי זה צד הוא ממעט או פוחת מן הרובע או מוסיף על הסאה. לא כן אמר רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזיד אסור. תמן את מרבה לבטל איסור תורה. ברם הכא את מרבה לבטל מפני מראית העין.
  6. Jerusalem Talmud Kilayim 2:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: ריש לקיש בשם חזקיה ראש תור הבא מחורבה מותר. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא היה ראש תור הא ראש תור הבא מחורבה אסור.
  7. Jerusalem Talmud Kilayim 2:5:3 אמר רבי יוחנן
    חזקיה אמר מי שיש לו בית רובע וכל שהוא. אותו כל שהוא זורע לתוכו כל מין שירצה. אמר רבי יוחנן אינו זורע לתוכו אלא מין אחד בלבד. אמר רבי זעירא מודה רבי יוחנן שאם היה בית רובע ומחצה שהוא זורע חצי רובע מיכן וחצי רובע מיכן אותו חצי רובע נידון לכאן ולכאן. מתניתא פליגא על רבי יוחנן היו לו שדות אחת זרועה חיטי …
    חזקיה אמר מי שיש לו בית רובע וכל שהוא. אותו כל שהוא זורע לתוכו כל מין שירצה. אמר רבי יוחנן אינו זורע לתוכו אלא מין אחד בלבד. אמר רבי זעירא מודה רבי יוחנן שאם היה בית רובע ומחצה שהוא זורע חצי רובע מיכן וחצי רובע מיכן אותו חצי רובע נידון לכאן ולכאן. מתניתא פליגא על רבי יוחנן היו לו שדות אחת זרועה חיטין ואחת זרועה שעורין מותר להביא תבן בנתיים ולזרע אחת חיטה ואחת שעורה מפני שהחיטין נראות בסוף שדהו של חיטין ושעורין בסוף שדהו של שעורין. מה עבד לה רבי יוחנן. פתר לה כרבי ליעזר בן יעקב. דרבי אליעזר בן יעקב אמר אפילו חיטה אחר חיטה נכנסת לתוך של שעורין ושעורה אחר שעורה נכנסת לתוך חיטין מותר. מפני שהחיטה אחר חיטה נכנסת לתוך של שעורין חיטים ושעורה אחר שעורה נכנסת לתוך של שעורין. אבל אם היתה חיטה אחת מובלעת לתוך של שעורה או שעורה אחת מובלעת בשל חיטין הרי זה אסור.
  8. Jerusalem Talmud Kilayim 2:6:5 אמר רבי יוחנן
    גריד מותר ליזרע בו כל מין שירצה. אמר רבי יוחנן ובלבד שיעשה שלשה בתוך ששה ושלשה שהן סמוכין לגדר כגריד. היו שלושה בתוך ששה ואחד חוץ לששה מאחר שהוצלו אילו אף זה הוצל. היו שנים בתוך ששה ואחד חוץ לששה. מאחר שלא הוצלו אילו אף זה לא הוצל. היה שם גריד שורה ושורה גדר ושורה חובשין את השורה גבי של גדר בשדות. ש …
    גריד מותר ליזרע בו כל מין שירצה. אמר רבי יוחנן ובלבד שיעשה שלשה בתוך ששה ושלשה שהן סמוכין לגדר כגריד. היו שלושה בתוך ששה ואחד חוץ לששה מאחר שהוצלו אילו אף זה הוצל. היו שנים בתוך ששה ואחד חוץ לששה. מאחר שלא הוצלו אילו אף זה לא הוצל. היה שם גריד שורה ושורה גדר ושורה חובשין את השורה גבי של גדר בשדות. שתי שדות זו על גבי זו. העליונה סמוכה לחריץ. והתחתונה סמוכה לגדר.
  9. Jerusalem Talmud Kilayim 2:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי חזקיה רבי יסא בשם רבי יוחנן על ראשה רבי מאיר אומר אפילו חבושות אפילו סמוכות. ורבנין אמרין ובלבד שלא יהו לא חבושות ולא סמוכות. היך עבידא תלת ותרתיי וחדא ותרתיי וחדא.
  10. Jerusalem Talmud Kilayim 2:8:4 אמר רבי יוחנן
    מתיב לרבי אליעזר לרבנין כמה דאית לכון קל בשורה וחומר במרובע. כן אשכחן דאית לרבנין קל בשורה וחומר במרובע. כהדא דתני הרוצה לעשות שורה של ירק לתוך שדה תבואה. הרי זה עושה אורך שורה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה. אמר רבי יוחנן אינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד. אמר רבי זעירא מודה רבי יוחנן כשהיו שבעה שה …
    מתיב לרבי אליעזר לרבנין כמה דאית לכון קל בשורה וחומר במרובע. כן אשכחן דאית לרבנין קל בשורה וחומר במרובע. כהדא דתני הרוצה לעשות שורה של ירק לתוך שדה תבואה. הרי זה עושה אורך שורה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה. אמר רבי יוחנן אינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד. אמר רבי זעירא מודה רבי יוחנן כשהיו שבעה שהוא זורע טפח מיכן וטפח מיכן אותן חמשה נידונין לכאן ולכאן. מן מה דרבי זעירא מתיב על דרבי יוחנן תמן.
  11. Jerusalem Talmud Kilayim 2:8:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יודן אמר איתפלגון רבי חייא בר בא ורבי שמואל בר רב יצחק. חד אמר אפילו שלשה לתוך ששה. וחרנה אמר אפילו אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוסי רבי חייא בשם רבי יוחנן ובלבד שלא יהא שם חרבה. הוי רבי שמואל בר רב יצחק הוא דאמר אפילו אחד מיכן ואחד מיכן ואחד ב …
    רבי יודן אמר איתפלגון רבי חייא בר בא ורבי שמואל בר רב יצחק. חד אמר אפילו שלשה לתוך ששה. וחרנה אמר אפילו אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוסי רבי חייא בשם רבי יוחנן ובלבד שלא יהא שם חרבה. הוי רבי שמואל בר רב יצחק הוא דאמר אפילו אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. אם היו צדדין רבין על החרבה מותר.
  12. Jerusalem Talmud Kilayim 3:2:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יונה אמר רבי זעירא ורבי אימי תרויהון בשם רבי יוחנן חד אמר סומכין לגדר ואין סומכין לגובל. וחרנה אמר גובל שנתמעט כשר. הא גדר שנתמעט פסול. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן דאמר רבי יוסי רבי זעירא בשם רבי יוחנן סומכין לגדר ואין סומכין לגובל. הוי רבי אימי דו אמר גובל שנתמעט כשר הא גדר שנתמעט פסול …
    רבי יונה אמר רבי זעירא ורבי אימי תרויהון בשם רבי יוחנן חד אמר סומכין לגדר ואין סומכין לגובל. וחרנה אמר גובל שנתמעט כשר. הא גדר שנתמעט פסול. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן דאמר רבי יוסי רבי זעירא בשם רבי יוחנן סומכין לגדר ואין סומכין לגובל. הוי רבי אימי דו אמר גובל שנתמעט כשר הא גדר שנתמעט פסול. אמר רבי יוסי אוף אנן תנינן תרתיהון גובל שנתמעט כשר. הא גדר שנתמעט פסול. סומכין לגדר. דתנינן הסומך לבור ולניר ולגפא ולדרך ולגדר שהוא גבוה עשרה טפחים. אין סומכין לגובל. דתנינן התלם ואמת המים שהן עמוקין טפח זורעין לתוכן שלשה מיני זירעונין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. אם אומר את שסומכין לגובל. יזרע למטן כמה שורות. אמרין חבריא קומי רבי שמואל בר אבין תיפתר שהיה זורע בראש הגובל. אמר לו אין כיני יעקור אותו הקלח ויזרע למטן כמה שורות. לא מוטב לעקור קלח אחד ולזרע למטן כמה שורות.
  13. Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:5 אמר רבי יוחנן
    רבי שמעון בן לקיש אמר מותר להבקיע ארבע שורות בבקעה. אמר רבי יוחנן ובלבד שיהו שתי שורות החיצונות נידונות כערוגה. אמר רבי זעירא ובלבד שלשה בתוך ששה.
  14. Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הנוטע שתי שורות כו'. חזקיה אמר במחלוקת. מאן דאמר תמן שתים עשרה. אוף הכא שתים עשרה. מאן דאמר תמן בשמונה אוף הכא בשמונה. אמר רבי יוחנן דברי הכל היא. יפה כח מוקשה בין המוקשיות להציל בשמונה.
  15. Jerusalem Talmud Kilayim 3:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן דברי רבי ישמעאל אפילו שורה יחידית נותנין לה עבודה.
  16. Jerusalem Talmud Kilayim 4:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: קרחת הכרם כול'. אמר רבי יוחנן קרחת הכרם הוא כרם שחרב. קרחת הכרם מקריחין אותו מאמצעו. כרם שחרב מקריחין אותו מכל צדדיו. אמר רבי יוסי והוא שבא ממטע כרם גדול. אבל אם בא ממטע כרם קטון אין זה קרחת הכרם. ותנינן אי זהו קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו ונשתייר בו כדי כרם. בין מארבע רוחות בין משלש בין משתים זו …
    הלכה: קרחת הכרם כול'. אמר רבי יוחנן קרחת הכרם הוא כרם שחרב. קרחת הכרם מקריחין אותו מאמצעו. כרם שחרב מקריחין אותו מכל צדדיו. אמר רבי יוסי והוא שבא ממטע כרם גדול. אבל אם בא ממטע כרם קטון אין זה קרחת הכרם. ותנינן אי זהו קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו ונשתייר בו כדי כרם. בין מארבע רוחות בין משלש בין משתים זו כנגד זו. היך עבידא חמש שורין מן שובע שובע נסב חד כרמון. כי אית ארבעה כרמין ותלתה ביניין נסב חד חורן אית תמן תלתה כרמין ותרין בניין. נסב חד חורן אית תמן תרין כרמין וחד ביניין.
  17. Jerusalem Talmud Kilayim 4:1:3 אמר רבי יוחנן
    כהנא אמר כתחילת מטעתו עושין אותו. בית שמי אומרים תחילת מטעתו עשרים וארבע. וחורבנו עשרים וארבע. אמר רבי יוחנן בית שמי מחמרין בחרבנו יותר ממטעתו. תחילת מטעתו שש עשרה וחורבנו עשרים וארבע. וכל הדברים בית שמי מוסיפין שליש. מחול הכרם על דעתיה דבית שמי שמונה עשרה על דעתיה דבית הלל שתים עשרה. והתנינן מחול ה …
    כהנא אמר כתחילת מטעתו עושין אותו. בית שמי אומרים תחילת מטעתו עשרים וארבע. וחורבנו עשרים וארבע. אמר רבי יוחנן בית שמי מחמרין בחרבנו יותר ממטעתו. תחילת מטעתו שש עשרה וחורבנו עשרים וארבע. וכל הדברים בית שמי מוסיפין שליש. מחול הכרם על דעתיה דבית שמי שמונה עשרה על דעתיה דבית הלל שתים עשרה. והתנינן מחול הכרם בית שמי אומרים שש עשרה אמה ובית הלל אומרים שתים עשרה אמה. אית דבעי מימר צא מהן ארבע אמות לעבודה נמצאו שתים עשרה על דעתיה דבית שמי ושמנה על דבית הלל.
  18. Jerusalem Talmud Kilayim 4:2:3 אמר רבי יוחנן
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנינה נעץ ארבעה קנים בארבעה זויות שבכרם וקשר גמי מלמעלה מציל משום פיאה. אמר רבי יוחנן כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנינר הראהו שדה אחת. ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל אעין וסו …
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנינה נעץ ארבעה קנים בארבעה זויות שבכרם וקשר גמי מלמעלה מציל משום פיאה. אמר רבי יוחנן כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנינר הראהו שדה אחת. ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל אעין וסותם. דוקרנין וסותם עד שמיעטן פחות מעשר. אמר כזה כן מחיצת שבת. אמר רבי זעירא מודה רבי שמעון בן לקיש לעניין שבת שאין הפיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגי מתניתא אמרה כן מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה. אם אמר את שהפיאה מצלת יותר מעשר דייו חבל אחד.
  19. Jerusalem Talmud Kilayim 4:2:9 בשם רבי יוחנן
    נמצאת אמר לעניין כלאים כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה אם העומד רבה על הפרוץ מותר. ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. מארבע ועד עשר אם עומד מרובה על הפרוץ מותר. ואם פרוץ מרובה על העומד כנגד העומד מותר. כנגד הפרוץ אסור. יותר מעשר אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר. כנגד הפרוץ אסור. לעניין ש …
    נמצאת אמר לעניין כלאים כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה אם העומד רבה על הפרוץ מותר. ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. מארבע ועד עשר אם עומד מרובה על הפרוץ מותר. ואם פרוץ מרובה על העומד כנגד העומד מותר. כנגד הפרוץ אסור. יותר מעשר אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר. כנגד הפרוץ אסור. לעניין שבת כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר. ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. יתר מעשר אף על פי שעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פירצה שלשה אין כאן מקום ארבעה. מתיב רבי מנא והתנינן מקיפין בקנים וקנה יש לו מקום. אמר ליה לא תתיביני פחות משלשה שכל הפחות משלשה כסתום הוא. רבי יוסי בירבי בון בשם רב מכל מקום מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר.
  20. Jerusalem Talmud Kilayim 4:4:3 בשם רבי יוחנן
    שמואל אמר במודד לכסן. רבי יוסי בר זמינא בשם רבי יוחנן את רואה כילו אחת נטועה כאן.
  21. Jerusalem Talmud Kilayim 4:6:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן אתיא דרבי ליעזר בן יעקב כבית שמי. כמה דבית שמי אמרי שורה אחת כרם. כן רבי ליעזר בן יעקב אמר שורה אחת כרם. מה נפשך כרם גדול הוא אסור בשמונה. כרם קטן הוא אסור בשמונה. רבי יודן לא אמר כן אלא שמונה אמות אסור. שמונה אמות וכל שהוא מותר. אית דבעי מימר שאילו מתחילה נטעו מטע שש עשרה על …
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן אתיא דרבי ליעזר בן יעקב כבית שמי. כמה דבית שמי אמרי שורה אחת כרם. כן רבי ליעזר בן יעקב אמר שורה אחת כרם. מה נפשך כרם גדול הוא אסור בשמונה. כרם קטן הוא אסור בשמונה. רבי יודן לא אמר כן אלא שמונה אמות אסור. שמונה אמות וכל שהוא מותר. אית דבעי מימר שאילו מתחילה נטעו מטע שש עשרה על שש עשרה היה מותר בשמונה אמות. רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן אתיא דרבי ליעזר בן יעקב כבית שמי. כמה דבית שמי מחמירין בה בחורבנו יותר ממטעתו כן רבי ליעזר בן יעקב מחמיר בחורבנו יותר ממטעתו.
  22. Jerusalem Talmud Kilayim 5:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן היא קרחת הכרם היא כרם שחרב. קרחת הכרם מקריחין אותו מאמצעי. כרם שחרב מקריחין אותו מכל צדדיו.
  23. Jerusalem Talmud Kilayim 5:1:4 בשם רבי יוחנן
    את רואה כילו אחרת נטועה כאן. כילו אחרת נטועה כאן. כילו אחרת נטועה כאן. ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב. ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב. ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב. הדא אמרה שאין זנב לכרם גדול. הדא פשיטא שאילתיה דרבי יוסי בר זמינא בשם רבי יוחנן את רואה כילו א …
    את רואה כילו אחרת נטועה כאן. כילו אחרת נטועה כאן. כילו אחרת נטועה כאן. ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב. ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב. ליטע כאן אין את יכול שהוא זנב ואין זנב לזנב. הדא אמרה שאין זנב לכרם גדול. הדא פשיטא שאילתיה דרבי יוסי בר זמינא בשם רבי יוחנן את רואה כילו אחרת נטועה כאן.
  24. Jerusalem Talmud Kilayim 5:2:3 בשם רבי יוחנן
    שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקין בשכונת קברות. אמר רבי יונה ולא דמייא תמן מרווחין ורצופן יש להן שכונת קברות. רצופין ורווחין אין עליהן שכונת קברות. ברם הכא מרווחין ורצפן במחלוקת. רצופין וריווחן דברי הכל. ברם הכא מה פליגין בשבא ומצאן רצופין. רבי שמעון אומר אומר אני גל נפל עליהן …
    שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקין בשכונת קברות. אמר רבי יונה ולא דמייא תמן מרווחין ורצופן יש להן שכונת קברות. רצופין ורווחין אין עליהן שכונת קברות. ברם הכא מרווחין ורצפן במחלוקת. רצופין וריווחן דברי הכל. ברם הכא מה פליגין בשבא ומצאן רצופין. רבי שמעון אומר אומר אני גל נפל עליהן ורצפן. ורבנן אמר מרווחין הן ורצפן.
  25. Jerusalem Talmud Kilayim 5:3:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך שיהא שם חלל ארבע. אמר רב שמואל בר רב יצחק הדא דתימר בעגולה אבל במרובעת אינו צריך שיהא שם חלל ארבעה. רבי חלפתא בן שאול אמר צריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלן. אמר רבי יוסי הדא דתימר בעגולה אבל במרובעת אינו צריך שיהא שם שלשה טפחים עפר מלמעלה.
  26. Jerusalem Talmud Kilayim 5:6:3 רבי יוחנן אמר
    רבי זעירא רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיא. אם עשבים יופך הכל מותר. אם אביב ינפץ הקשין מותרין והדגן אסור. אם הביאה דגן תדלק הכל אסור. רבי יוחנן אמר הכל אסור. מהו הדה דתנינן אם עשבים יופך אם אביב ינפץ אם הביאה דגן תדלק. כההיא דתנינן תמן הערלה וכלאי הכרם את שדרכו לישרף ישרף את שדרכו ליקבר יקבר.
  27. Jerusalem Talmud Kilayim 6:1:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר בעריס המכוון שנו. אם בעריס המכוון שנו בלא גדר אינו אסור משום כרם. נימר [בגין] בית הלל תניתה. אמר רבי חנניה מסתברא מודה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן בעריס המכוון שנו [בגין] בית הלל. ומודה רבי יוחנן לרבי שמעון בעריס המעוקם שנו בגין רבי יוחנן בן נורי דרבי יוחנן בן נורי אמר טועין כל האומרי …
    רבי יוחנן אמר בעריס המכוון שנו. אם בעריס המכוון שנו בלא גדר אינו אסור משום כרם. נימר [בגין] בית הלל תניתה. אמר רבי חנניה מסתברא מודה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן בעריס המכוון שנו [בגין] בית הלל. ומודה רבי יוחנן לרבי שמעון בעריס המעוקם שנו בגין רבי יוחנן בן נורי דרבי יוחנן בן נורי אמר טועין כל האומרין כן. אין תימר בעריס המכוון שנו מה אית בה טועין. בין כמאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין בין כמאן דאמר מעיקר הגדר מושחין. מה ביניהון. אמר רבי יונה תיפתר שהיו הכרתין נתונין מקצתן בתוך ארבע אמות ומקצתן חוץ לארבע אמות. מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין ניחא. מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין מקום שהחוט כלה אסור והשאר מותר. היו שם שתי אמות מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין אינו אסור אלא שתי אמות. מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין אסור עד שתי אמות אחר.
  28. Jerusalem Talmud Kilayim 6:1:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן רבי יוסי ורבי ישמעאל ורבי יוחנן בן נורי שלשתן אמרו דבר אחד. רבי ישמעאל דתנינן על גנה קטנה שהיא מוקפת עריס אם יש בה מלא בוצר סלו מיכן ומלוא בוצר סלו מיכן תיזרע ואם לאו לא תיזרע. אמר רבי יונה אמה בוצר ואמה סלו אמה בוצר ואמה סלו. הוון בעיי מימר מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין ניחא מאן דאמר מ …
    אמר רבי יוחנן רבי יוסי ורבי ישמעאל ורבי יוחנן בן נורי שלשתן אמרו דבר אחד. רבי ישמעאל דתנינן על גנה קטנה שהיא מוקפת עריס אם יש בה מלא בוצר סלו מיכן ומלוא בוצר סלו מיכן תיזרע ואם לאו לא תיזרע. אמר רבי יונה אמה בוצר ואמה סלו אמה בוצר ואמה סלו. הוון בעיי מימר מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין ניחא מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין אין אותן הכרתין ממעטין ארבע. תיפתר שהיו חבוקין לכותל. לא ארבע אינן כלום הלכת עריס בחמש. אמר רבי חנניה תיפתר שהיו שתים גפנים נתונות בקרן זוית אחת שאם ימתחם הן נראין כארבע ביניין. רבי יוסי דתנינן רבי יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם. מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין ניחא מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין אין אותו הכורת ממעט ארבע. תיפתר שהיה חבוק לכותל. והכין רבי יוחנן בן נורי דהכא. מסתברא רבי יוסי ורבי ישמעאל יודון לרבי יוחנן בן נורי. ורבי יוחנן בן נורי לא יודי לרבי יוסי ורבי ישמעאל. רבי יוסי יודי לרבי ישמעאל רבי ישמעאל לא יודי לרבי יוסי.
  29. Jerusalem Talmud Kilayim 6:2:4 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפכחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ. רב חסדא אמר במודד לכסן. ואין סופה לירד. רבי חייא בשם רבי יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה. רבי חגי בעי קומי רבי יוסי לית הדא אמרה שיפוע המדרגה כלמטן. אמר ליה תמן זרעין נהנין מן המדריגה ברם הכא דרך בנ …
    תמן תנינן הזורק ארבע אמות בכותל למעלה מעשרה טפכחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ. רב חסדא אמר במודד לכסן. ואין סופה לירד. רבי חייא בשם רבי יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה. רבי חגי בעי קומי רבי יוסי לית הדא אמרה שיפוע המדרגה כלמטן. אמר ליה תמן זרעין נהנין מן המדריגה ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת. אילו אמר בשהיה שם חור והיא נהנה מן החור כשם שהזרעין נהנין מן המדריגה יאות.
  30. Jerusalem Talmud Kilayim 6:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: לית הדא פליגא על רבי זעירא. דרבי זעירא אמר שמונה חוץ ממקום כרתין. פתר לה שמונה אמות וכל שהוא. ולמה לא תנינתה דלא תיסבור כההיא דאמר רבי יוחנן כל מידות שאמרו חכמים ועוד טפח וההן ריבה ציבחד לפום כן לא תניתה.
  31. Jerusalem Talmud Kilayim 6:4:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן מעשה ששרף רבי יוחנן בן נורי בנגניגר. מה שרף פיסקי עריס שרף. רבי חייא בשם רבי יוחנן מעשה ששרף רבי יוחנן בן נורי בנגניגר. מה שרף בין עריס לגדר שרף. אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא ניחא פיסקי עריס שרף דברי חכמים חלוקין עליו. בין עריס לגדר שרף דברי חכמים חלוקין עליו. ולא …
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן מעשה ששרף רבי יוחנן בן נורי בנגניגר. מה שרף פיסקי עריס שרף. רבי חייא בשם רבי יוחנן מעשה ששרף רבי יוחנן בן נורי בנגניגר. מה שרף בין עריס לגדר שרף. אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא ניחא פיסקי עריס שרף דברי חכמים חלוקין עליו. בין עריס לגדר שרף דברי חכמים חלוקין עליו. ולא שמיע דאמר רבי יעקב בר אחא איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש עריס עצמו מהו רבי יוחנן אמר אסור ומקדש. רבי שמעון בן לקיש אמר אסור ואינו מקדש.
  32. Jerusalem Talmud Kilayim 6:4:8 בשם רבי יוחנן
    תמן אמר את רואה כילו שפוד של מתכת תחוב בו. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן עד מקום שהוא נקמן.
  33. Jerusalem Talmud Kilayim 7:2:6 רבי יוחנן אמר
    בנתיים מהו. רבי יוחנן אמר אסור ומקדש. רבי שמעון בן לקיש אמר אסור ואינו מקדש. מה נפשך כרם גדול הוא למה לי חרבנו אפילו מטעתו. כרם קטן הוא אין לו מחול. אלא כי נן קיימין בכרם גדול שנטעו על מטע כרם קטן. אמר רבי זעירא הדא אמרה כרם גדול שנטעו שמונה על שמונה אין לו מחול. אין תימר מטע שש עשרה על שש עשרה תוכו …
    בנתיים מהו. רבי יוחנן אמר אסור ומקדש. רבי שמעון בן לקיש אמר אסור ואינו מקדש. מה נפשך כרם גדול הוא למה לי חרבנו אפילו מטעתו. כרם קטן הוא אין לו מחול. אלא כי נן קיימין בכרם גדול שנטעו על מטע כרם קטן. אמר רבי זעירא הדא אמרה כרם גדול שנטעו שמונה על שמונה אין לו מחול. אין תימר מטע שש עשרה על שש עשרה תוכו אסור ומקדש חוצה לו לא כל שכן.
  34. Jerusalem Talmud Kilayim 7:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: כתיב לא תזרע כרמך כלאים אין לי אלא כרמך כרם אחר מניין תלמוד לומר כלאים לא כרם ולא כלאים. אמר רבי לעזר דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר אין לגוי קיניין בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות. אמר רבי יוחנן דברי הכל היא תיפתר בגוי שזרע כרמו כלאים ולקחו ממנו ישראל.
  35. Jerusalem Talmud Kilayim 7:3:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן הכל מודין בענבים שהן אסורות. אמר ליה רבי לעזר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר. מה פליגין במסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו. אבל המסכך את גפנו של חבירו על גבי תבואתו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר. המסכך גפנו של חבירו על גבי תבואתו של חבירו. נישמעינה מן הדא. אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את …
    אמר רבי יוחנן הכל מודין בענבים שהן אסורות. אמר ליה רבי לעזר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר. מה פליגין במסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו. אבל המסכך את גפנו של חבירו על גבי תבואתו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר. המסכך גפנו של חבירו על גבי תבואתו של חבירו. נישמעינה מן הדא. אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני רבי עקיבה ואמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. הרי אין הגפן שלו ואין התבואה שלו ואיתתבת.
  36. Jerusalem Talmud Kilayim 7:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי בא בר יעקב בשם רבי יוחנן כיני מתניתא מותר לקוצרו אפילו במועד.
  37. Jerusalem Talmud Kilayim 7:6:4 אמר רבי יוחנן
    שמואל אמר במעביר תחת כל גפן וגפן. אמר רבי יוחנן לאויר עשרה היא מתניתא.
  38. Jerusalem Talmud Kilayim 8:1:6 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי המחפה בכלאים לוקה. אמר ליה רבי יוחנן ולאו מתניתא היא כלאים בכרם איך איפשר כלאים על ידי חרישה לא במחפה. והוה רבי יניי מקלס ליה הזלים זהב מכיס וגו'. בני אל ילוזו מעיניך תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסיף לקח. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסיא יכיל אנא פתר לה כרבי …
    אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי המחפה בכלאים לוקה. אמר ליה רבי יוחנן ולאו מתניתא היא כלאים בכרם איך איפשר כלאים על ידי חרישה לא במחפה. והוה רבי יניי מקלס ליה הזלים זהב מכיס וגו'. בני אל ילוזו מעיניך תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסיף לקח. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסיא יכיל אנא פתר לה כרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר המקיים עובר בלא תעשה. כלום אמר רבי עקיבה אלא לעבור שמא ללקות. והכא ללקות אנן קיימין. ועוד מן הדא דתנינן שביעית אית לך מימר שביעית דרבי עקיבה. פתר לה שביעית דרבי לעזר דרבי לעזר אמר לוקין על ידי חרישה בשביעית. רבי יוחנן אמר אין לוקין על ידי חרישה בשביעית. מה טעם דרבי לעזר ושבתה הארץ שבת ליי כלל. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור פרט. הזרע והזמר בכלל היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה זרע וזמר מיוחד שהן עבודה בארץ ובאילן אף כל דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן. מה עבד לה רבי יוחנן. שני דברים הן ושני דברים יצאו מן הכלל חולקין. ולית ליה לרבי אלעזר חולקין. אית ליה לחלוק אינן חולקין הא ללמד מלמדין. ולית ליה לרבי יוחנן מלמדין. שנייא היא שהכלל בעשה ופרט בלא תעשה אין עשה מלמד על לא תעשה ואין לא תעשה מלמד על עשה.
  39. Jerusalem Talmud Kilayim 8:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון. תני רבי מאיר פוטר. אם היה מסייעו בין במעלה בין בירידה הכל מודין שהוא אסור. אמר רבי יוחנן מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה. רב אמר מפני שנושאין את החבל שבנתיים.
  40. Jerusalem Talmud Kilayim 8:3:3 רבי יוחנן אמר
    רבי ירמיה בעי קשרן בשערן. מה נן קיימין אם בשקשרו בשערו כך אנו אומרים אסור להרכיב בהמה על גבי חבירתה אם בשקשרו החבל בשערו נאמר מפני שהן נושאין את החבל שבינתיים. רבי יונה אמר איתפלגון רב ורבי יוחנן רבי יוחנן אמר מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה. רב אמר מפני שהן נושאין את החבל שבנתיים. …
    רבי ירמיה בעי קשרן בשערן. מה נן קיימין אם בשקשרו בשערו כך אנו אומרים אסור להרכיב בהמה על גבי חבירתה אם בשקשרו החבל בשערו נאמר מפני שהן נושאין את החבל שבינתיים. רבי יונה אמר איתפלגון רב ורבי יוחנן רבי יוחנן אמר מפני שזה נושא עצלותו של זה וזה נושא עצלותו של זה. רב אמר מפני שהן נושאין את החבל שבנתיים. מה נפק מן ביניהון קשרו בשערו בין על דעתיה דרב בין על דעתיה דרבי יוחנן פטור.
  41. Jerusalem Talmud Kilayim 8:4:5 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן ששה ספיקות הן. הצלף באילן כבית שמי. כלי חרס בכלי נתר כבית שמי. חולדת הסנאים בשרצים כבית שמי. פול מצרי בזרעים. ואנדרוגינס באדם. כוי בחיה דברי הכל. רבי חמא בר עוקבא אמר ואמה טריקסין. מהו ואמה טריקסין רבי יונה בוצרייה אמר טריכסון מה מבפנים מבחוץ. אמר רבי יוסי מן מה דכתיב וארבעים …
    רבי חייה בשם רבי יוחנן ששה ספיקות הן. הצלף באילן כבית שמי. כלי חרס בכלי נתר כבית שמי. חולדת הסנאים בשרצים כבית שמי. פול מצרי בזרעים. ואנדרוגינס באדם. כוי בחיה דברי הכל. רבי חמא בר עוקבא אמר ואמה טריקסין. מהו ואמה טריקסין רבי יונה בוצרייה אמר טריכסון מה מבפנים מבחוץ. אמר רבי יוסי מן מה דכתיב וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפניי הדא אמרה מבפנים. אמר ליה רבי מנא והכתיב ויעש את בית קודש הקדשים עשרים אמה אורך ועשרים רוחב. הדא אמרה מבחוץ.
  42. Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מטפחות הידים כו'. תמן תנינן שלש מטפחות הן של ידים טמיאה מדרס ושל ספרים טמיאה טמא מת של תכריך נבלי בני לוי טהורה מכלום. רבי לא בשם רבי יוחנן מפני שהוא נותנה על הכסת וישן עליה. רב אמר מפני שהוא נותנה תחת אצילי ידיו.
  43. Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מטפחות הספג פעמים שהוא רואה את רבו ומתעטף בה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן בלנרי נשים אסורין משום כלאים. היא בלנרי נשים היא בלנרי אנשים. מהו בלנרי נשים רבנין דקיסרין אמרין אנטיטיה. מטפחות הספג הדא דתימר במתכוין לשם מלבוש אבל אם אינו מתכוין לשם מלבוש לא בדא.
  44. Jerusalem Talmud Kilayim 9:3:9 רבי יוחנן אמר
    רבי יוסי צם תמניי יומין למיחמי רבי חייה רובה ולסופא חמא ורגזון ידיה וכהו עינוי. ואין תימר דהוא רבי יוסה בר נש זעיר. חד גרדיי אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה חמית בחילמי דרקיעא נפל וחד מן תלמידך סמך ליה. אמר ליה וחכים את ליה. אמר ליה אין אנא חמי ליה אנא חכים ליה. עבר כל תלמידוי קומוי וחכם לרבי יוסה. רבי ש …
    רבי יוסי צם תמניי יומין למיחמי רבי חייה רובה ולסופא חמא ורגזון ידיה וכהו עינוי. ואין תימר דהוא רבי יוסה בר נש זעיר. חד גרדיי אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה חמית בחילמי דרקיעא נפל וחד מן תלמידך סמך ליה. אמר ליה וחכים את ליה. אמר ליה אין אנא חמי ליה אנא חכים ליה. עבר כל תלמידוי קומוי וחכם לרבי יוסה. רבי שמעון בן לקיש צם תלת מאוון צומין למיחמי רבי חייה רובה ולא חמתיה. ובסופא שרא מצטער אמר מה הוה לעי באוריתא סגין מיניי. אמרו ליה ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא דהוה גלי. אמר לון ולא הוינא גלי. אמרין ליה את הויתה גלי מילף והוא הוה גלי מלפה.
  45. Jerusalem Talmud Kilayim 9:3:16 אמר רבי יוחנן
    שבעה ימים סובבין את ארץ ישראל. ימא רבא ימא דטיבריא ימא דסמכו ימא דמילחא ימא דחולתא ימא דשליית ימא דאפמיא. והא איכא ימא דחמץ דיקליטינוס הקוה נהרות ועשאו. כתיב הנשקפה על פני הישימון. אמר רבי חייה בריא כל מי שהוא עולה להר ישימון ומצא כמין כברה בים טיבריא זו היא בורה של מרים. אמר רבי יוחנן שערונה רבנין …
    שבעה ימים סובבין את ארץ ישראל. ימא רבא ימא דטיבריא ימא דסמכו ימא דמילחא ימא דחולתא ימא דשליית ימא דאפמיא. והא איכא ימא דחמץ דיקליטינוס הקוה נהרות ועשאו. כתיב הנשקפה על פני הישימון. אמר רבי חייה בריא כל מי שהוא עולה להר ישימון ומצא כמין כברה בים טיבריא זו היא בורה של מרים. אמר רבי יוחנן שערונה רבנין והא היא מכוונא כל קביל תרעא מציעיא דכנישתא עתיקתא דסרונגין.

Jerusalem Talmud Sheviit (37)

  1. Jerusalem Talmud Sheviit 1:1:3 בשם רבי יוחנן
    ואם כן למה נאמר חורשין עד ראש השנה. רבי קרוספי בשם רבי יוחנן רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים. רבי יוחנן בעי לא כן תנינן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמיניין. רבי קרוספי בשם רבי יוחנן שאם בקשו לחרוש יחרושו. ויעקרו אותן מן המשנה. רבי קרוספי בשם …
    ואם כן למה נאמר חורשין עד ראש השנה. רבי קרוספי בשם רבי יוחנן רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים. רבי יוחנן בעי לא כן תנינן אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמיניין. רבי קרוספי בשם רבי יוחנן שאם בקשו לחרוש יחרושו. ויעקרו אותן מן המשנה. רבי קרוספי בשם רבי יוחנן שאם בקשו לחזור יחזורו.
  2. Jerusalem Talmud Sheviit 1:2:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו רחוקים מטע עשר לבית סאה קרובין כדי שיהא הבקר עובר בכליו. קנה קרקע שתחתיהן קרקע שביניהן שחוצה להן מלא האורה וסלו. רב אמר בעשויין צובה. ושמואל אמר בעשויה שורה. אמר רבי יוסי תמן איתאמרת וכא לא איתאמרת. אמר רבי יונה אפילו הכ …
    הלכה: רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו רחוקים מטע עשר לבית סאה קרובין כדי שיהא הבקר עובר בכליו. קנה קרקע שתחתיהן קרקע שביניהן שחוצה להן מלא האורה וסלו. רב אמר בעשויין צובה. ושמואל אמר בעשויה שורה. אמר רבי יוסי תמן איתאמרת וכא לא איתאמרת. אמר רבי יונה אפילו הכא איתאמרת בקרובים. אמר ליה רבי מנא ואם בקרובין והא תנינן כדי שיהיה הבקר עובר בכליו. איתא חמי בשעה שהבקר עובר בכליו השרשין מהלכין מן הצד ובשעה שאין הבקר עובר בכליו אין השרשין מהלכין מן הצד.
  3. Jerusalem Talmud Sheviit 1:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: עשר נטיעות כו'. רבי זעירא רבי לא רבי יסא בשם רבי יוחנן ערבה הלכה למשה מסיני ודלא כאבא שאול דאבא שאול אמר ערבה דבר תורה. וערבי נחל שתים. חד ערבה ללולב וערבה למקדש. רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני ודלא כרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה. בשיני ונסכיהם. ב …
    הלכה: עשר נטיעות כו'. רבי זעירא רבי לא רבי יסא בשם רבי יוחנן ערבה הלכה למשה מסיני ודלא כאבא שאול דאבא שאול אמר ערבה דבר תורה. וערבי נחל שתים. חד ערבה ללולב וערבה למקדש. רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני ודלא כרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה. בשיני ונסכיהם. בשישי ונסכיה. בשביעי כמשפטם. מ״ם יו״ד מ״ם מים. רבי חייא בר אבא בעא קומי רבי יוחנן ועכשיו למה הן חורשין בזקינות. אמר ליה בשעה שניתנה הלכה ניתנה שאם בקשו לחרוש יחרושו.
  4. Jerusalem Talmud Sheviit 1:5:4 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר לרבי חייה בר ווא בבלייא תרין מילין סלקון בידכון מפשוטיתא דתעניתא וערבתא דיומא שביעייא. ורבנין דקיסרין אמרין אף הדא מקזתה.
  5. Jerusalem Talmud Sheviit 1:6:3 בשם רבי יוחנן
    עד אימתי נקראו נטיעות כו'. מהו עד שיחולו עד שיפדו או עד שיעשו חולין מאיליהן. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן כיני מתניתא עד שיעשו חולין מאיליהן. אמר רבי יודן מתניתא מסייעא לרבי יהושע אמר רבי אף שאמרו בנות חמש בנות שש בנות שבע אלא בגפנים בנות חמש. בתאינים בנות שש. בזיתים בנות שבע. ואנן חמיי הדא מרביתה …
    עד אימתי נקראו נטיעות כו'. מהו עד שיחולו עד שיפדו או עד שיעשו חולין מאיליהן. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן כיני מתניתא עד שיעשו חולין מאיליהן. אמר רבי יודן מתניתא מסייעא לרבי יהושע אמר רבי אף שאמרו בנות חמש בנות שש בנות שבע אלא בגפנים בנות חמש. בתאינים בנות שש. בזיתים בנות שבע. ואנן חמיי הדא מרביתה דתאינתה אתיא בפורי. אמר רבי יודן כרבי טריפן לעוביה.
  6. Jerusalem Talmud Sheviit 2:4:5 בשם רבי יוחנן
    תני הנוטע המבריך המרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה תמימה ומותר לקיימו בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה תמימה ואסור לקיימו בשביעית. אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט. ומה טעם רבי יסא בשם רבי יוחנן ובשנה. מה את שמע מינה אמר רבי זעירא שלש שנים יהיה לכם ערילים …
    תני הנוטע המבריך המרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה תמימה ומותר לקיימו בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה תמימה ואסור לקיימו בשביעית. אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט. ומה טעם רבי יסא בשם רבי יוחנן ובשנה. מה את שמע מינה אמר רבי זעירא שלש שנים יהיה לכם ערילים לא יאכל. ובשנה.
  7. Jerusalem Talmud Sheviit 2:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: האורז והדוחן כו'. בפירות הילכו אחר שליש ובאורז אחר השרשה ובירק בשעת לקיטתו עישורו. מניין שהילכו בפירות אחר השליש. מגרנך ומיקבך מגרנך ולא כל גרנך מיקבך ולא כל יקבך. מעתה אפילו פחות משליש. אמר רבי זעירא כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. מעתה של …
    הלכה: האורז והדוחן כו'. בפירות הילכו אחר שליש ובאורז אחר השרשה ובירק בשעת לקיטתו עישורו. מניין שהילכו בפירות אחר השליש. מגרנך ומיקבך מגרנך ולא כל גרנך מיקבך ולא כל יקבך. מעתה אפילו פחות משליש. אמר רבי זעירא כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. מעתה שליש הראשון לשעבר ושליש השיני לבא. אמר רבי יוחנן מחג הסוכות מה חג הסוכות לבא ואת מהלך בו לשעבר ואילו הואיל וזה לבא את מהלך בהן לשעבר.
  8. Jerusalem Talmud Sheviit 3:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי קריספא בשם רבי יוחנן. חנניה בן גמליאל באיסור שני פרקים היא מתניתא. תני רבי יודה ורבי נחמיה אוסרין. לא באיסור שני פרקים וכא באיסור שני פרקים. רבי שמאי בעי אם באיסור שני פרקים כהדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור. אלא בהיתר שני פרקים. אם בהיתר שני פרקים כהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גש …
    הלכה: רבי קריספא בשם רבי יוחנן. חנניה בן גמליאל באיסור שני פרקים היא מתניתא. תני רבי יודה ורבי נחמיה אוסרין. לא באיסור שני פרקים וכא באיסור שני פרקים. רבי שמאי בעי אם באיסור שני פרקים כהדא תנינן לחרוש מותר ולבנות אסור. אלא בהיתר שני פרקים. אם בהיתר שני פרקים כהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית. אמר רבי מנא יאות. אמר רבי שמאי הדא קדמיתא לחרוש מותר מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית. לבנות אסור מפני שהוא מתקינן לשביעית. מתניתא לא אמר כן אלא אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית.
  9. Jerusalem Talmud Sheviit 3:7:3 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן לא שנו אלא בינו לבין רשות הרבים. הא בינו לבין חבירו אסור בשביעית. אבל במועד אפילו בינו לבין רשות הרבים אסור. בפירצה שהיא סגה את העפר אבל בפירצה שאינה סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. ותני כן כל פירצה שהיא סגה בעפר אסור לגודרה בשביעית. ושאינו סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. וש …
    רבי חייה בשם רבי יוחנן לא שנו אלא בינו לבין רשות הרבים. הא בינו לבין חבירו אסור בשביעית. אבל במועד אפילו בינו לבין רשות הרבים אסור. בפירצה שהיא סגה את העפר אבל בפירצה שאינה סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. ותני כן כל פירצה שהיא סגה בעפר אסור לגודרה בשביעית. ושאינו סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. ושאינה מכשלת את הרבים אבל אם היתה מכשלת את הרבים אף על פי שהיא סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית.
  10. Jerusalem Talmud Sheviit 4:6:5 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן הפגין והבוסר רבי עקיבה אומר מטמא טומאת אוכלין. רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות. תני כאן מיד ולית כאן מיד. רבי חנניה בשם רבי שמעון בן לקיש בפגי תאינים היא מתניתא הא בשאר כל הפגין אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות. אמר רבי יוסה מתניתין אמרה כן הפגין משיזריחו אוכל …
    תמן תנינן הפגין והבוסר רבי עקיבה אומר מטמא טומאת אוכלין. רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות. תני כאן מיד ולית כאן מיד. רבי חנניה בשם רבי שמעון בן לקיש בפגי תאינים היא מתניתא הא בשאר כל הפגין אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות. אמר רבי יוסה מתניתין אמרה כן הפגין משיזריחו אוכל בהן פיתו בשדה. רבי פדת בשם רבי יוחנן הכל מודין בשביעית. הכל מודין חברייא אמרין שאינן מטמאין טומאת אוכלין.
  11. Jerusalem Talmud Sheviit 5:1:3 אמר רבי יוחנן
    תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אילן שחנט קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשעבר. לאחר חמשה עשר בשבט מתעשר לבא. תני אמר רבי נחמיה במה דברים אמורים באילן שהוא עושה שתי גרנות בשנה. אבל באילן שהוא עושה גורן אחד בשנה כגון זתים ותמרים וחרובין אף על פי שחנטו קודם לזמן הזה הרי הן כלעתיד לבוא. אמר רבי יוחנן נהגו בחרוב …
    תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אילן שחנט קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשעבר. לאחר חמשה עשר בשבט מתעשר לבא. תני אמר רבי נחמיה במה דברים אמורים באילן שהוא עושה שתי גרנות בשנה. אבל באילן שהוא עושה גורן אחד בשנה כגון זתים ותמרים וחרובין אף על פי שחנטו קודם לזמן הזה הרי הן כלעתיד לבוא. אמר רבי יוחנן נהגו בחרובין כרבי נחמיה. מותיב רבי שמעון קומי רבי יוחנן והא תנינן בנות שוח שביעית שלהן שנייה שהן עושות לשלש שנים. על דעתך מה שעשו בשביעית יהו שביעית והוא מקבל מיניה. אמר רבי בון בר כהנא ותמיה אנא איך הוה מותיב רבי שמעון קומי רבי יוחנן והוא מקבל מיניה. ויתיביניה אנא אמר חרובין ואת אמר בנות שוח. אנא אמר מנהג ואת אמר הלכה. אמר אנא רבי נחמיה ואת אמר רבנין. אלא היא חרובין היא בנות שוח. היא מנהג היא הלכה. היא רבי נחמיה היא רבנין.
  12. Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    לוף שעברה עליו שביעית כו'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יודה כרבי לעזר ודרבי [יוסי] כרבי יהושע. דתנינן תמן העניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור.
  13. Jerusalem Talmud Sheviit 5:3:7 בשם רבי יוחנן
    רבי אחא רבי תנחום בר חייא בשם רבי יוחנן השאיל לו סאתו ובא ומצאו מודד בה אינו זקוק לו כל שכן במשכירה לו.
  14. Jerusalem Talmud Sheviit 6:1:5 בשם רבי יוחנן
    מה מקיים רבי יוסי בר חנינא ובכל זאת. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן הכתוב כאילו מאיליהן קיבלו עליהן. מה מקיים רבי לעזר מאבתיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממים. ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים. תלתי חורנייתא אילין אינון את הקיני …
    מה מקיים רבי יוסי בר חנינא ובכל זאת. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן הכתוב כאילו מאיליהן קיבלו עליהן. מה מקיים רבי לעזר מאבתיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן אבותיך ירשו ארץ של שבעת עממים. ואתם עתידין לירש ארץ של עשר עממים. תלתי חורנייתא אילין אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. רבי יודה אמר ערבייא שלמייא נבטייא. רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגני ותורקי. רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון. מאבותיך. אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו. אבל אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין. מה טעם שאלו נא וראו אם יולד זכר. כשם שאין הזכר יולד כך אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין.
  15. Jerusalem Talmud Sheviit 6:1:19 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש אזל לבוצרה אתון לגביה. אמרו ליה חמי לן בר נש דריש דיין ספר חזן עביד כל צורכינן חמא חד בבליי. אמר ליה חמית לך חד אתר טב אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה מן בבל לבבל. אמר יעקב בר אבא מן מה דאמר רבי יוחנן מן בבל לבבל הדא אמרה הקונה שם אינו מתחייב. וכי צור אינו אסור לילך לשם והקונה שם אינו מ …
    רבי שמעון בן לקיש אזל לבוצרה אתון לגביה. אמרו ליה חמי לן בר נש דריש דיין ספר חזן עביד כל צורכינן חמא חד בבליי. אמר ליה חמית לך חד אתר טב אתא לגבי רבי יוחנן אמר ליה מן בבל לבבל. אמר יעקב בר אבא מן מה דאמר רבי יוחנן מן בבל לבבל הדא אמרה הקונה שם אינו מתחייב. וכי צור אינו אסור לילך לשם והקונה שם אינו מתחייב. אשכח תני סימן לעמון ומואב ולארץ מצרים שתי ארצות. אחת נאכלת ונעבדת ואחת נאכלת ולא נעבדת. סבר רבי יוחנן מימר את בצר במדבר. שאל לרבי שמעון בן לקיש בצר בוצרה.
  16. Jerusalem Talmud Sheviit 6:3:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן בצל שעקרו ושתלו מכיון שהשחיר מתעשר לפי כולו. רבי חייה בשם רבי יוחנן בצל שעקרו ושתלו מכיון שהשריש מתעשר לפי כולו. ולא שנייא בין שעקרו בשביעית ושתלו למוצאי שביעית בין שעקרו בשביעית.
  17. Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    אמר להן רבי מאיר מחמיר אני בדמין מן העיקר. שהשמן של שביעית מדליקין בו מכרו ולקח בו שמן אין מדליקין בו. רבי אימי בשם רבי יוחנן החליף שמן בשמן שניהן אסורין. כיצד הוא עושה רבי חזקיה בשם רבי ירמיה מחליף שניהן של חולין. החליף יין בשמן כמה דאת אמר יין אין סכין אותו. ודכוותיה שמן אין מדליקין. החליף עלין בל …
    אמר להן רבי מאיר מחמיר אני בדמין מן העיקר. שהשמן של שביעית מדליקין בו מכרו ולקח בו שמן אין מדליקין בו. רבי אימי בשם רבי יוחנן החליף שמן בשמן שניהן אסורין. כיצד הוא עושה רבי חזקיה בשם רבי ירמיה מחליף שניהן של חולין. החליף יין בשמן כמה דאת אמר יין אין סכין אותו. ודכוותיה שמן אין מדליקין. החליף עלין בלולבין. כמה דתימר עלין יש להן ביעור ודכוותיה לולבין יש להן ביעור. החליף אוכלי אדם באוכלי בהמה כמה דתימר אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא ודכוותה אוכלי בהמה אין עושין מהן מלוגמא. והתנינן מוכרין אוכלי אדם ואוכלי בהמה ליקח בהן אוכלי אדם אבל לא אוכלי בהמה אוכלי בהמה ליקח בהן אוכלי בהמה וכל שכן אוכלי אדם (ליקח בהן אוכלי בהמה).
  18. Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני וכולן שנכנסו מששית לשביעית ששית. חוץ מן העדל. מפני שהוא כירק. רבי אבהו בשם רבי יוחנן לית כאן מששית לשביעית ששית אלא שביעית. והתני הסיאה והאזוב והקורנית שהובילו לחצר. אבל אם היתה שנייה נכנסת לשלישית שלישית משישית לשביעית שישית. הכא את מני לחוריה. וכא את מני לקומיה. אמר רבי יוסי שלישית וששית אף על …
    תני וכולן שנכנסו מששית לשביעית ששית. חוץ מן העדל. מפני שהוא כירק. רבי אבהו בשם רבי יוחנן לית כאן מששית לשביעית ששית אלא שביעית. והתני הסיאה והאזוב והקורנית שהובילו לחצר. אבל אם היתה שנייה נכנסת לשלישית שלישית משישית לשביעית שישית. הכא את מני לחוריה. וכא את מני לקומיה. אמר רבי יוסי שלישית וששית אף על פי שאין בהן מעשר שיני יש בהן מעשרות שביעית אין בה מעשרות כל עיקר. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן לית כאן משישית לשביעית שישית אלא שביעית. תמן ברשות הבעלים ברם הכא ברשות העני הן. מוטב לו אחד בודאי ולא שנים בספק.
  19. Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5 בשם רבי יוחנן
    רבי פדת רבי יוסה בשם רבי יוחנן אתייא דרבי שמעון כרבי יהושע. דתנינן תמן אמר רבי יהושע שמעתי שהמעמיד בשרף העלין ובשרף העיקרין מותר בשרף הפגין אסור מפני שהוא פרי. אמר רבי זעירא לרבי פדת כמה דתימר תמן הלכה כרבי יהושע. וכא אמר הלכה כרבי שמעון. אמר רבי יונה ודמיא היא כל רבה קטף בטל על גבי שרפו. אילן אינו …
    רבי פדת רבי יוסה בשם רבי יוחנן אתייא דרבי שמעון כרבי יהושע. דתנינן תמן אמר רבי יהושע שמעתי שהמעמיד בשרף העלין ובשרף העיקרין מותר בשרף הפגין אסור מפני שהוא פרי. אמר רבי זעירא לרבי פדת כמה דתימר תמן הלכה כרבי יהושע. וכא אמר הלכה כרבי שמעון. אמר רבי יונה ודמיא היא כל רבה קטף בטל על גבי שרפו. אילן אינו בטל על גבי שרפו. אוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן ואין קדושת ערלה חלה עליהן. אמר רבי אבין אית לך חורי. רבי יהושע אמרה שמועה. ורבי שמעון בשם גרמיה אמרה למה.
  20. Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הכא את אמר ילקט הוורד. וכא את אמר חייב בביעור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן תרין תניין אינון. אמר רבי זעירא יכיל אנא פתר להון וורד בתרי תניי וורד חדש שכבשו בשמן ישן. וורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית וישן בחדש וורד שביעית שכבשו של שמינית.
  21. Jerusalem Talmud Sheviit 8:4:4 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש אמר במראה לו את הקולח שאינו אלא כנותן לו שכר רגלו. רבי יוחנן אמר אפילו לא הראה לו כמי שהראה לו. מתניתא פליגא על [רבי שמעון בן] לקיש. דתני השוכר את הפועל להביא יין לחולה או תפוח לחולה אם הביא חייב ליתן לו ואם לאו אינו חייב ליתן לו. אבל אם אמר לו יין לחולה ממקום פלוני תפוח לחולה ממקו …
    רבי שמעון בן לקיש אמר במראה לו את הקולח שאינו אלא כנותן לו שכר רגלו. רבי יוחנן אמר אפילו לא הראה לו כמי שהראה לו. מתניתא פליגא על [רבי שמעון בן] לקיש. דתני השוכר את הפועל להביא יין לחולה או תפוח לחולה אם הביא חייב ליתן לו ואם לאו אינו חייב ליתן לו. אבל אם אמר לו יין לחולה ממקום פלוני תפוח לחולה ממקום פלוני בין שהביא בין שלא הביא חייב ליתן לו שכר רגליו הוא נותן לו. מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש פתר לה במראה לו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. דתני לא יאמר אדם לחבירו הא לך דינר זה והבא לי לקט היום. הבא לי פיאה היום אלא אומר לו בלקט שתביא לי היום בפיאה שתביא לי היום. וכן את מוצא בבן לוי. והרי לא הראה לו ואת אמר כמי שהראה לו. מה עבד לה רבי יוחנן קל היקלו בשביעית שהיא מדרבנן.
  22. Jerusalem Talmud Sheviit 8:5:4 אמר רבי יוחנן
    תני מעיין של בני העיר הן ואחרים קודמין הן לאחרים. אחרים ובהמתן אחרים קודמין לבהמתן. כביסתן וחיי אחרים כביסתן קודמת לחיי אחרים. אמר רבי יוחנן מאן תנא כביסה חיי נפש רבי יוסי. דתני אין נותנין מהן לא למשרה ולא לכביסה. ורבי יוסי מתיר בכביסה. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אמר אין רחיצה חיי נפש. וכא הוא …
    תני מעיין של בני העיר הן ואחרים קודמין הן לאחרים. אחרים ובהמתן אחרים קודמין לבהמתן. כביסתן וחיי אחרים כביסתן קודמת לחיי אחרים. אמר רבי יוחנן מאן תנא כביסה חיי נפש רבי יוסי. דתני אין נותנין מהן לא למשרה ולא לכביסה. ורבי יוסי מתיר בכביסה. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אמר אין רחיצה חיי נפש. וכא הוא אמר הכביסה חיי נפש. אמר רבי מנא אדם מגלגל ברחיצה ואין אדם מגלגל בכביסה.
  23. Jerusalem Talmud Sheviit 8:6:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני החמרין והכתפין וכל העושות שביעית שכרן שביעית. אמר רבי זעירא בפירות היתר היא מתניתין. מהו שכרן שביעית שיהו נוטלין ממה שיהו עושין שכרן שביעית. ויהא דהורי רבי יוחנן לאילין דבית רבי ינאי שלא יהו נוטלין שכר בדיהן שמן אלא מעות. כרבי יודה וכרבי נחמיה הורי לון. רבי הילא במכתפי פירות עבירה היא מתניתא. ומ …
    תני החמרין והכתפין וכל העושות שביעית שכרן שביעית. אמר רבי זעירא בפירות היתר היא מתניתין. מהו שכרן שביעית שיהו נוטלין ממה שיהו עושין שכרן שביעית. ויהא דהורי רבי יוחנן לאילין דבית רבי ינאי שלא יהו נוטלין שכר בדיהן שמן אלא מעות. כרבי יודה וכרבי נחמיה הורי לון. רבי הילא במכתפי פירות עבירה היא מתניתא. ומה היא שכרן שביעית. כיי דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן יין נסך קנס קנסוהו וכא קנס קנסוהו.
  24. Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8 רבי יוחנן אמר
    רבי אבא בר זמינא בשם רבי יצחק מן קומוי אילין תרתין מילייא נחת ליה רבי יוחנן מציפורין לטיבריא. אמר מה אתיתון לי הדין דיינא סבא דאי אנא שרי והוא אסר אנא אסר והוא שרי. אמר רבי ווא אתא עובדא קומי רבי יסא ובעא מיעבד כרבי יוחנן כד שמע דרב ורבי חנינא מתפלגין שרע מינה. דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי ש …
    רבי אבא בר זמינא בשם רבי יצחק מן קומוי אילין תרתין מילייא נחת ליה רבי יוחנן מציפורין לטיבריא. אמר מה אתיתון לי הדין דיינא סבא דאי אנא שרי והוא אסר אנא אסר והוא שרי. אמר רבי ווא אתא עובדא קומי רבי יסא ובעא מיעבד כרבי יוחנן כד שמע דרב ורבי חנינא מתפלגין שרע מינה. דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקן ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין אסור. ורבי יוחנן אמר מותר. אמר רבי יודן קומי רבי מנא מפכא לה גבי ביצה אמר ליה מן מה דאנן חמיי רבנין מדמיי לה הדא אמרה היא הדא היא הדא.
  25. Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9 רבי יוחנן אמר
    משום ארבעה זקינים אמרו כל הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשיני. רב הונא בשם רב הלכה כארבעה זקנים. רב חסדא בעי מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא עבד לה שתי קדושות. וכא הוא עבד לה קדושה אחת. דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקן ביום טוב. רב ורבי חנינא תריהון אמרין אסור. ורבי י …
    משום ארבעה זקינים אמרו כל הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשיני. רב הונא בשם רב הלכה כארבעה זקנים. רב חסדא בעי מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא עבד לה שתי קדושות. וכא הוא עבד לה קדושה אחת. דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקן ביום טוב. רב ורבי חנינא תריהון אמרין אסור. ורבי יוחנן אמר מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן מה אפכה לה פתילה גבי ביצה אמר ליה מן מה דאנן חמיי רבנין מדמיי לה הדא אמרה היא הדא היא הדא.
  26. Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:7 אמר רבי יוחנן
    מבית חורון ועד הים מדינה אחת פרא כורין. אמר רבי יוחנן עוד היא יש בה הר ושפלה ועמק. מבית חורון ועד אמאוס הר מאמאוס ועד לוד שפלה מלוד ועד הים עמק. ניתנו ארבע מעורבות הן.
  27. Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי אבין בשם רבי יוחנן לית כאן עלי קנים אלא עלי גפנים. עלי קנים אין להן ביעור. ותני כן עלי קנים ועלי האוג ועלי חרובין אין להן ביעור מפני שאין מינן כלה.
  28. Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:4 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר בפירות היתר היא מתניתין. כהדא תנינן רבי ליעזר אומר ינתנו לאוכל. רבי ליעזר דהוא שמותי. דתנינן אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה כדברי בית שמי. כהדא רבנין מתיבין ליה שאין החוטא נשכר. בשיטתו השיבוהו בשיטתך שאת אומר ינתנו לאוכליהן שאין החוטא נשכר.
  29. Jerusalem Talmud Sheviit 10:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: השביעית משמטת כו'. ניחא שלא בשטר. בשטר ויעשה כמלוה על המשכון ולא יהא משמט. אמר רבי יוחנן תיפתר בשטר שאין בו אחריות נכסים וכרבי מאיר. אתא עובדא קומי רבי יוחנן בשטר שאין בו אחריות נכסים והורי משמט. אמר. מפני שאנו למידין מן ההלכה אנו עושין אותו.
  30. Jerusalem Talmud Sheviit 10:1:9 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר בגין חרישה. רבי שמעון בן לקיש אמר בגין בניין. על דעתיה דרבי יוחנן כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש כל מלאכה שהיא פוסקת מאיליה. מה רבי יוסי כרבי יודה דרבי [יוסי] אומר כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת ושאינה פוסקת בשביעית אינה משמטת. ולא רבי יוסי כרבי יודה אף על …
    רבי יוחנן אמר בגין חרישה. רבי שמעון בן לקיש אמר בגין בניין. על דעתיה דרבי יוחנן כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש כל מלאכה שהיא פוסקת מאיליה. מה רבי יוסי כרבי יודה דרבי [יוסי] אומר כל מלאכה שהיא פוסקת בשביעית משמטת ושאינה פוסקת בשביעית אינה משמטת. ולא רבי יוסי כרבי יודה אף על גב דרבי יודה אמר אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שיטול דינר מודי הוא בשכר שכיר שאינו אלא בסוף.
  31. Jerusalem Talmud Sheviit 10:1:13 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי יודה בר פזי קידשוהו ואחר כך נמצאו העדים זוממין הרי זו מקודש. קם רבי יוסה עם רבי יודה בן פזי. אמר ליה את שמעת מן אבוך הדא מילתא אמר ליה כן. רבי אבא אמר בשם רבי יוחנן אין מדקדקין בעידי החודש.
  32. Jerusalem Talmud Sheviit 10:3:3 בשם רבי יוחנן
    מי מידע שמעון בר בא בשם רבי יוחנן החתומין בשטר. לא כן אמר רבי שמעון בן לקיש עשו דברי החתומין כמי שנחקרה עידותן בבית דין. תמן אותן כשאמרו לא חתמנו כל עיקר. ברם הכא אמרי על זה חתמנו ולא חתמנו על זה.
  33. Jerusalem Talmud Sheviit 10:3:4 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר פסולין ממש. רבי שמעון בן לקיש אמר אינו מונה אלא משעת הכתב. והתני פרוזבול בין מוקדם בין מאוחר כשר ואינו מונה אלא משעת הכתב. אם אומר את כן בשטרות מה בין פרוזבול מה בין שטר.
  34. Jerusalem Talmud Sheviit 10:3:6 רבי יוחנן אמר
    רב אמר והוא שיהא קרקע למלוה וללוה. ורבי יוחנן אמר למלוה אף על פי שאין ללוה ללוה אף על פי שאין למלוה. אין לו קרקע ולחייבין קרקע כותבין לו פרוזבול. רבי בא בשם רב מי שאין לו אלא קלח אחד בתוך שדהו כותבין לו פרוזבול. והתני השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להן פרוזבול. אמרין תמן כל קלח וקלח של שותפות הוא …
    רב אמר והוא שיהא קרקע למלוה וללוה. ורבי יוחנן אמר למלוה אף על פי שאין ללוה ללוה אף על פי שאין למלוה. אין לו קרקע ולחייבין קרקע כותבין לו פרוזבול. רבי בא בשם רב מי שאין לו אלא קלח אחד בתוך שדהו כותבין לו פרוזבול. והתני השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להן פרוזבול. אמרין תמן כל קלח וקלח של שותפות הוא ברם הכא הוא שלו.
  35. Jerusalem Talmud Sheviit 10:4:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר הנושא והנותן בדברים זמניין דאת אמר אין רוח חכמים נוחה הימינו. וזימנין דאת אמר אין מוסרין אותו אלא למי שפרע.
  36. Jerusalem Talmud Sheviit 10:4:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן הנותן עירבון טבעת לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. רבי זעירא בעא קומי רבי אבהו זהוב אמר ליה טבעת. מה בין זהוב ומה בין טבעת. זהוב דרכו להשתנות טבעת בעיינה הוא.
  37. Jerusalem Talmud Sheviit 10:4:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה ההן לאו צדק והין צדק אמר בשעה שאמר הין של צדק היה. רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. מתניתא פליגא על רב אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות …
    רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה ההן לאו צדק והין צדק אמר בשעה שאמר הין של צדק היה. רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. מתניתא פליגא על רב אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו ברשות המוכר לא קנה עד שיגביה או עד שימשוך ויוצא את כל מרשות הבעלים ברשות זה שהיו מופקדין אצלו לא קנה עד שיזכינו בהן או עד שישכיר לו את מקומן. מה עבד לה רב כאן כשהעמידו עמו כאן כשלא העמידו עמו. רב פליג דרב אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. תדע לך חד בר נש אפקיד עירבון על מילחא ויקרת. אתא לגבי רב אמר ליה או יתן לו כל עירבונו או ימסור לו למי שפרע. מחלפא שיטתיה דרב. תמן הוא אמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לינה חזר בי. וכא הוא אמר הכין. תמן למידת הדין הוא ומה דרב נהיג למידת חסידות.

Jerusalem Talmud Terumot (88)

  1. Jerusalem Talmud Terumot 1:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן דתנינן תמן העלו חרש שוטה וקטן אף על פי שחישב שירד עליהן הטל אינן בכי יותן מפני שיש להם מעשה ואין להם מחשבה. ואי זהו מעשה שלהן. רבי חונא אמר בתפוש בהן בטל. ותנינן תמן הורידה חרש שוטה וקטן אף על פי שחשב שיודחו רגליה אין בכי יותן שיש להן מעשה ואין בהן מחשבה. ואי זהו מעשה שלהן …
    ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתן דתנינן תמן העלו חרש שוטה וקטן אף על פי שחישב שירד עליהן הטל אינן בכי יותן מפני שיש להם מעשה ואין להם מחשבה. ואי זהו מעשה שלהן. רבי חונא אמר בתפוש בהן בטל. ותנינן תמן הורידה חרש שוטה וקטן אף על פי שחשב שיודחו רגליה אין בכי יותן שיש להן מעשה ואין בהן מחשבה. ואי זהו מעשה שלהן. אמר רבי חונא במשפשף בהן במים. ואמר אף הכא ויוכיח מעשה שלהן על מחשבתם. רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. רבי זעירא בשם רבנין ונחשב לכם תרומתכם. את שכתוב בו מחשבה אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. ואת שאין כתוב בו מחשבה מעשה שלו מוכיח על מחשבתו. וכאן הואיל וכתוב בו מחשבה. אין מעשה שלו מוכיח על מחשבתו.
  2. Jerusalem Talmud Terumot 1:1:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן חלוקין על השונה הזה. מהו כדון אתיא דרבי יוחנן דתרומות כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה דקידושין. ודרבי יוחנן בגיטין כרבנין דקידושין. דתנן חרש שוטה וקטן שקידשו אין קידושיהן קידושין. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בינן לבין עצמן אין קידושיהן קידוש …
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן חלוקין על השונה הזה. מהו כדון אתיא דרבי יוחנן דתרומות כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה דקידושין. ודרבי יוחנן בגיטין כרבנין דקידושין. דתנן חרש שוטה וקטן שקידשו אין קידושיהן קידושין. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בינן לבין עצמן אין קידושיהן קידושין. בינן לבין אחרים קידושיהן קידושין.
  3. Jerusalem Talmud Terumot 1:1:7 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן חלוקין על השונה הזה. אמרין והא מתניתן פליגא נתחרש הוא או נשטה אינו מוציא עולמית. ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידיו. קיימונה בשאינו יודע לכתוב. מותיב רבי בא בר ממל והא מתניתא פליגא והרי שכתב כתב ידיו או שאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו אף על פי שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר …
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן חלוקין על השונה הזה. אמרין והא מתניתן פליגא נתחרש הוא או נשטה אינו מוציא עולמית. ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידיו. קיימונה בשאינו יודע לכתוב. מותיב רבי בא בר ממל והא מתניתא פליגא והרי שכתב כתב ידיו או שאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו אף על פי שכתבו וחתמו ונתנו לו וחזר ונתנו לה אינו גט. אמר רבי יוסה אמר סופה ולית היא פליגא אינו גט עד שישמעו את קולו. שאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו לא סוף דבר עד שישמעו את קולו. אלא אפילו הרכין בראשו את אמר לית כאן ואף הכא לית כאן. אמר רבי מנא אית כאן היא שמיעת הקול היא הרכנת ראש.
  4. Jerusalem Talmud Terumot 1:1:11 רבי יוחנן אמר
    סימני שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו. אמר רבי הונא והוא שיהא כולהם בו דלא כן אני אומר היוצא בלילה קניטרופוס. הלן בבית הקברות מקטיר לשדים. המקרע את כסותו כוליקוס. והמאבד מה שנותנין לו קיניקוס. רבי יוחנן אמר אפילו אחת מהן. אמר רבי בון מסתברא מה דאמר רבי יוחנן אפ …
    סימני שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו. אמר רבי הונא והוא שיהא כולהם בו דלא כן אני אומר היוצא בלילה קניטרופוס. הלן בבית הקברות מקטיר לשדים. המקרע את כסותו כוליקוס. והמאבד מה שנותנין לו קיניקוס. רבי יוחנן אמר אפילו אחת מהן. אמר רבי בון מסתברא מה דאמר רבי יוחנן אפילו אחת מהן בלבד במאבד מה שנותנין לו אפילו שוטה שבשוטים אין מאבד כל מה שנותן לו. קורדייקוס אין בו אחת מכל אילו. מהו קורדייקוס אמר רבי יוסי המים. אתא עובדא קומי רבי יוסי בחד טרסיי דהוון יהבין ליה סימוק גו אכים והוא לעי. אכים גו סימוק והוא לעי. אמר דו הוא קורדייקוס שאמרו חכמים.
  5. Jerusalem Talmud Terumot 1:1:21 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן. חברייא בשם רבי לעזר למען ישמעון ולמען ילמדון. עד כדון מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר. רבי הילא בשם רבי לעזר למען ילמדון ולמען ילמדון. אמר רבי יונה הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין דתנינן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום וסברנן מימר שומע ואינו מדבר חרש. מדב …
    תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן. חברייא בשם רבי לעזר למען ישמעון ולמען ילמדון. עד כדון מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר. רבי הילא בשם רבי לעזר למען ילמדון ולמען ילמדון. אמר רבי יונה הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין דתנינן חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום וסברנן מימר שומע ואינו מדבר חרש. מדבר ואינו שומע אינו חרש. התנינן חרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה. ואמר רבי יוחנן בשאינן יכולין לומר ואמר ואמרה ותנינן חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. הדא מסייעא לרבי יונה דרבי יונה אמר הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין.
  6. Jerusalem Talmud Terumot 1:1:23 רבי יוחנן אמר
    רבי אחא רבי חיננא בשם רב כהנא כדברי מי שהוא אומר אינו תורם אינו מקדיש. ולמה לא אמר כדברי מי שהוא אומר תורם מקדיש. בגין דרבי יודה דרבי יודה אמר תורם ואינו מקדיש. ורבי יוחנן אמר אפילו כמה דמר אינו תורם מקדיש ומהו מקדיש עולה ושלמים. להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב. חטאת דם אינו יכול שאין לו ח …
    רבי אחא רבי חיננא בשם רב כהנא כדברי מי שהוא אומר אינו תורם אינו מקדיש. ולמה לא אמר כדברי מי שהוא אומר תורם מקדיש. בגין דרבי יודה דרבי יודה אמר תורם ואינו מקדיש. ורבי יוחנן אמר אפילו כמה דמר אינו תורם מקדיש ומהו מקדיש עולה ושלמים. להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב. חטאת דם אינו יכול שאין לו חטאת דם. מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת מאחר שהוא חובה אינו מביא או מאחר שהוא מטמא בהן מביא. פשיטא לך שהוא מביא. מהו שיעשה בהן שליח. מאחר שהוא מטמא בהן הוא נעשה בהן שליח או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים אינו נעשה בהן שליח. התיב רבי יודן הרי יש לו טבל דבר תורה אינו פוטר טיבלו דבר תורה. וכאן אף על פי שהוא מטמא בהן אינו נעשה שליח. מהו שיביא ביכורים כרבי יודה דו אמר הוקשו לקדשי הגבול אינו מביא כרבנין דו אמרין הוקשו לקדשי מקדש מביא. מהו שיביא חגיגה מאחר שהוא חובה אינו מביא או מאחר שהוא משניהו לשם שלמים מביא. מהו להביא פסח. מאחר שהוא חובה לא יביא או מאחר דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודן נשייא מביא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו לשם שלמים מביא. מהו שיביא מעשר בהמה ואין יסבור רבי מאיר מכל מעשרותיכם הוקשו מעשרות זה לזה כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה. מהו לעשות תמורה אין סבר רבי מאיר הוקשו כל המעשרות זה לזה כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה. כשם שאינו מביא מעשר בהמה. כך אינו עושה תמורה. ויסבור כרבי שמעון דרבי שמעון אמר מעשר בהמה לימד על כל הקדשים לתמורה. כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה. כשם שאינו מביא מעשר בהמה. כך אינו עושה תמורה. כשם שאין מימר בו כך אינו מימר בכל הקדשים. מה הוא שיהו חייבין על קדשים מבחוץ כהנא אמר אין חייבין על קדשים מבחוץ. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש אמר חייבין. והדא דכהנא פליגא. דרבי יודה פוטר טיבלו דבר תורה. ותימר אכן כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות.
  7. Jerusalem Talmud Terumot 1:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכא את אמר הכין. רבי אילא בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט. מהו מפני גזל השבט. אמר רבי חנניה מפני הטורח. הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז נחת רוח הוא לאדם להיות כותש כל שהוא. הגע עצמך שהיתה שבלים. עד כאן קשי. רבי חנינא רבי מנא לא אמר כן אל …
    הלכה: תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכא את אמר הכין. רבי אילא בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט. מהו מפני גזל השבט. אמר רבי חנניה מפני הטורח. הגע עצמך שהיתה שעורה של אורז נחת רוח הוא לאדם להיות כותש כל שהוא. הגע עצמך שהיתה שבלים. עד כאן קשי. רבי חנינא רבי מנא לא אמר כן אלא שהוא מבקש לתרום לפי שמן ואינו תורם אלא לפי זתים. הגע עצמך שתרם לפי שמן. כדון עבד כן זמן חורן לא עבד כן. ולא עוד אלא דחבריה חמי ליה ואומר זה מתכוין לרבות ואני איני מתכוין לרבות.
  8. Jerusalem Talmud Terumot 1:2:3 אמר רבי יוחנן
    חזקיה אמר לא אמרו אלא זתים על השמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים לא. אמר רבי יוחנן לא שנייא היא אלא זתים על השמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים. חברייא בשם רבי יוחנן ואפילו על אתר.
  9. Jerusalem Talmud Terumot 1:2:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי חנניה רבי אימי בשם רבי יוחנן דברי בית שמאי נעשה כאומר הרי זו תרומה עליה ועל שלמטן. רבי חנניה סבר מימר במינו. אמר ליה רבי זעירא לא תקבל עליך כן. מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו והשאר חולין וחולין פוטרין את הטבל. אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל כאחת מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן. אמר …
    רבי חנניה רבי אימי בשם רבי יוחנן דברי בית שמאי נעשה כאומר הרי זו תרומה עליה ועל שלמטן. רבי חנניה סבר מימר במינו. אמר ליה רבי זעירא לא תקבל עליך כן. מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו והשאר חולין וחולין פוטרין את הטבל. אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל כאחת מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן. אמר רבי חנינה נראין הדברים בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף. אבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במידה במשקל ובמנין.
  10. Jerusalem Talmud Terumot 1:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו והכא את אמר הכן. רבי הילא בשם רבי יוחנן מפני גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטילין. מי חמור גזל השבט או גדר מי חטאת. נישמעינה מן הדא זיתין על הזיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום. הרי יש כאן גזל …
    הלכה: תמן תנינן אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו והכא את אמר הכן. רבי הילא בשם רבי יוחנן מפני גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטילין. מי חמור גזל השבט או גדר מי חטאת. נישמעינה מן הדא זיתין על הזיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים והוא עתיד לדורכן תרומה ויחזור ויתרום. הרי יש כאן גזל השבט וגדר מי חטאת. ותני עלה תרומה ויתרום. הדא אמרה שגדר מי חטאת חמור מגזל השבט.
  11. Jerusalem Talmud Terumot 1:5:7 אמר רבי יוחנן
    לפי מה הוא תורם לפי שמנן או לפי אוכלן. אמר רבי יוחנן אייתיתיה מדחלפיי רבי אומר לפי אוכלן. רבן שמעון בן גמליאל אומר לפי שמנן אבל לא על גרעיניהן. הכל מודין בכלוכסין שהן תורמין לפי אוכלן אבל לא על גרעיניהן. חנניה בעי ואף לעניין שבת כן. אשכח תני רבי אומר ברביעית. רבן שמעון בן גמליאל אומר כגרוגרת.
  12. Jerusalem Talmud Terumot 2:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן דרבי יודה היא רבי יודה מתיר מפני שהוא משביחו. ואמר רבי יוחנן מחלפא שיטתיה דרבי יודה. רבי לעזר אמר אינה מחלפה תמן בכהן וכאן בבעלים. רבי אלעזר ורבי יוחנן חד אמר מפני שממעטו משותיו וחד אמר מפני שממעטו ממידתו ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוחנן מחלפא שיטתיה דרבי יו …
    הלכה: אמר רבי יוחנן דרבי יודה היא רבי יודה מתיר מפני שהוא משביחו. ואמר רבי יוחנן מחלפא שיטתיה דרבי יודה. רבי לעזר אמר אינה מחלפה תמן בכהן וכאן בבעלים. רבי אלעזר ורבי יוחנן חד אמר מפני שממעטו משותיו וחד אמר מפני שממעטו ממידתו ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוחנן מחלפא שיטתיה דרבי יודה ואמר רבי אלעזר אינה מוחלפת תמן בכהן וכאן בבעלים הוי רבי יוחנן דהוא אמר מפני שהוא ממעטו משותיו. רבי יהודה בן רבי אימי בשם ריש לקיש מפני שממעטו משותיו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן ואף משאינו מבושל על המבושל וכל שכן מהמבושל על שאינו מבושל. אמר רבי אימי לא תני רבי יוחנן.
  13. Jerusalem Talmud Terumot 3:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: התורם קישות כו'. ניחא אבטיח ונמצא סרוח. אלא קישות ונמצאת מרה לא מעיקרא היא מרה. אמר רבי יוחנן עשו אותן כספק אוכל. רבי יונה בעי ולכל הדברים עשו אותן כספק אוכל. מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה וחייבין עליה חומש ולוקין עליה חוץ לחומה. עירב בה נעשה חמר גמל. תמן אמר רבי יוחנן ככר שניטמא בספק …
    הלכה: התורם קישות כו'. ניחא אבטיח ונמצא סרוח. אלא קישות ונמצאת מרה לא מעיקרא היא מרה. אמר רבי יוחנן עשו אותן כספק אוכל. רבי יונה בעי ולכל הדברים עשו אותן כספק אוכל. מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה וחייבין עליה חומש ולוקין עליה חוץ לחומה. עירב בה נעשה חמר גמל. תמן אמר רבי יוחנן ככר שניטמא בספק רשות היחיד ומגעו ברשות הרבים טמא. והכא טהור שהן שני ספיקות.
  14. Jerusalem Talmud Terumot 3:1:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן הלכה כדברי רבי. רבי חייה בשם דרבי יוחנן דרבי היא. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי לא כן אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי וחביריו הלכה כרבי. ואמר רבי יונה ואפילו רבי אצל רבי לעזר בי רבי שמעון. אמר ליה בגין דתני לה רבי ישמעאל בי רבי יוסי בשם אביו ואמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן …
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן הלכה כדברי רבי. רבי חייה בשם דרבי יוחנן דרבי היא. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי לא כן אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי וחביריו הלכה כרבי. ואמר רבי יונה ואפילו רבי אצל רבי לעזר בי רבי שמעון. אמר ליה בגין דתני לה רבי ישמעאל בי רבי יוסי בשם אביו ואמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן רבי יוסי וחביריו הלכה כרבי יוסי מחביריו דלא תיסבור למימר אוף הכא כן לכן צריכה מימר הלכה כרבי.
  15. Jerusalem Talmud Terumot 3:1:6 בשם רבי יוחנן
    רבי זעירא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן רבי מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון. רבי שמעון ורבי יודה הלכה כרבי יודה. ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יהודה שהלכה כרבי יהודה. רבי בא בר יעקב בר אידי בשם רבי יונתן רבי מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון. רבי שמעון ורבי יודה הלכה כרבי יודה. ואין צריך לומר רבי מאיר …
    רבי זעירא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן רבי מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון. רבי שמעון ורבי יודה הלכה כרבי יודה. ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יהודה שהלכה כרבי יהודה. רבי בא בר יעקב בר אידי בשם רבי יונתן רבי מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון. רבי שמעון ורבי יודה הלכה כרבי יודה. ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה. ומינה את שמע רבי יודה ורבי שמעון הלכה כרבי יודה.
  16. Jerusalem Talmud Terumot 3:2:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמין את הבור מיד. והתני הפועלין שתרמו את הבור אין תרומתן תרומה. ואם היה הבור קטן או שהיו הבעלין אחרים משכשכין בהן תרומתן תרומה מפני שאחרים משכשכין בהן. הא אם אין אחרים משכשכין בהן אין תרומתן תרומה. מהו כדו כאן ביין וכאן בשמן. ולא הוא יין הוא שמן. יין …
    אמר רבי יוחנן הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמין את הבור מיד. והתני הפועלין שתרמו את הבור אין תרומתן תרומה. ואם היה הבור קטן או שהיו הבעלין אחרים משכשכין בהן תרומתן תרומה מפני שאחרים משכשכין בהן. הא אם אין אחרים משכשכין בהן אין תרומתן תרומה. מהו כדו כאן ביין וכאן בשמן. ולא הוא יין הוא שמן. יין טומאתו מצויה. שמן אין טומאתו מצויה.
  17. Jerusalem Talmud Terumot 3:2:8 אמר רבי יוחנן
    מאימתי תורמין את הזיתים. אית תניי תני משיטחנו. ואית תניי תני משיטענו. ניחא למאן דמר משיטענו. למאן דמר משיטחנו לא כן אמר רבי יוחנן הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמין את הבור מיד. אלא כאן ביין וכאן בשמן. ולא הוא יין הוא שמן מה בין יין מה בין שמן. יין טומאתו מצויה. שמן אין טומאתו מצויה. אמר רבי חי …
    מאימתי תורמין את הזיתים. אית תניי תני משיטחנו. ואית תניי תני משיטענו. ניחא למאן דמר משיטענו. למאן דמר משיטחנו לא כן אמר רבי יוחנן הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמין את הבור מיד. אלא כאן ביין וכאן בשמן. ולא הוא יין הוא שמן מה בין יין מה בין שמן. יין טומאתו מצויה. שמן אין טומאתו מצויה. אמר רבי חייה בר אדא כאן וכאן הטומאה מצויה אלא שהטומאה מצויה ביין יותר מבשמן.
  18. Jerusalem Talmud Terumot 3:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוחנן אתייא דרבי שמעון כבית שמאי דבית שמאי אמרין קדשו מדומעין. כן רבי שמעון אומר קדשו מדומעין.
  19. Jerusalem Talmud Terumot 3:3:5 אמר רבי יוחנן
    אמר תרומת הכרי הזה וזה בזה. אמר רבי יוחנן מקום שנסתיימה תרומתו של ראשון שם נסתיימה תרומתו של שיני. רבי יצחק בר לעזר בעי סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי ואמר תרומת הכרי הזה בתוכו מקום שנפלה אותה סאה שם נסתיימה תרומה של כרי.
  20. Jerusalem Talmud Terumot 3:3:7 רבי יוחנן אמר
    תרומת שני כריים כאחת מהו. רבי יוחנן אמר קדשו מדומעין. רבי שמעון בן לקיש אמר לא קדשו מדומעין.
  21. Jerusalem Talmud Terumot 3:3:9 בשם רבי יוחנן
    רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בר חנינה מן מה שעובר בלא תעשה אתה יודע מה שעשה עשוי. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בי רבי חנינא אמר לוקה. אמר רבי זעירא מתיבין קומי רבי יוחנן ושתיק. מה עובר לוקה או אינו לוקה. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אינו לוקה. מה קיים רבי יוחנן מלאתך ודמעתך לא תאחר. פתר לה בב …
    רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בר חנינה מן מה שעובר בלא תעשה אתה יודע מה שעשה עשוי. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בי רבי חנינא אמר לוקה. אמר רבי זעירא מתיבין קומי רבי יוחנן ושתיק. מה עובר לוקה או אינו לוקה. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אינו לוקה. מה קיים רבי יוחנן מלאתך ודמעתך לא תאחר. פתר לה בבעור.
  22. Jerusalem Talmud Terumot 3:5:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש. רבי שמעון פוטר. אמר רבי זעירא אמרה קומי רבי אבהו בשם רבי יוחנן מה פליגין בתרומת גורנו. אבל גוי שלקח מפירות ישראל אף רבי שמעון מודה אמר ליה רבי אבהו בשם רבי יוחנן היא מחלוקת. וקשיא על דרבי שמעון פוטר טיבלו דבר תורה ואת אמר הכן. וכי קדשים אינן תורה ורבי שמעון פוטר. …
    תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש. רבי שמעון פוטר. אמר רבי זעירא אמרה קומי רבי אבהו בשם רבי יוחנן מה פליגין בתרומת גורנו. אבל גוי שלקח מפירות ישראל אף רבי שמעון מודה אמר ליה רבי אבהו בשם רבי יוחנן היא מחלוקת. וקשיא על דרבי שמעון פוטר טיבלו דבר תורה ואת אמר הכן. וכי קדשים אינן תורה ורבי שמעון פוטר. ותנינן תמן קדשי גוים אין חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא השוחטן בחוץ פטור דברי רבי יוסי. ורבי שמעון מחייב. הוון בעיי מימר מה פליגין בחומש הא בדימוע לא. אשכח תני היא הדא היא הדא.
  23. Jerusalem Talmud Terumot 4:1:5 רבי יוחנן אמר
    מיי כדון בשניתקן רובו של כרי. לא נתקן רובו של כרי פלוגתא דחזקיה ורבי יוחנן דאמר ריש לקיש בשם חזקיה טבל בטל ברוב. ורבי יוחנן אמר אין הטבל בטל ברוב. מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כל חיטה וחיטה במקומה. ואית דבעי מימר כהדא דתני רבי ליעזר בן יעקב. דתני רבי ליעזר בן יעקב אינו מוציא לא עליו ולא על מקום אח …
    מיי כדון בשניתקן רובו של כרי. לא נתקן רובו של כרי פלוגתא דחזקיה ורבי יוחנן דאמר ריש לקיש בשם חזקיה טבל בטל ברוב. ורבי יוחנן אמר אין הטבל בטל ברוב. מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כל חיטה וחיטה במקומה. ואית דבעי מימר כהדא דתני רבי ליעזר בן יעקב. דתני רבי ליעזר בן יעקב אינו מוציא לא עליו ולא על מקום אחר. עד כדון לא ניתקן רובו של כרי. נתקן רובו של כרי. וייבא כהדא היו לפניו שני כריין אחד הפריש ממנו מקצת תרומה ומעשר ואחד הפריש ממנו מקצת תרומה ומעשר מהו שיתרום מזה על זה. תלמידוי דרבי חייה רובא שאלין לרבי חייה רובא אמר לון הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו. רבי לעזר בשם רבי חייה רבה אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה.
  24. Jerusalem Talmud Terumot 4:3:5 בשם רבי יוחנן
    רבי איסי בשם רבי יוחנן במתכוין לפטור את כיריו. אבל אם אינו מתכוין לפטור את כיריו אפילו אחת על אחת.
  25. Jerusalem Talmud Terumot 4:3:6 רבי יוחנן אמר
    כהנא אמר כמות שהוא למוד. רבי יוחנן אמר אפילו אחת על אחת. והתנינן כמות שהוא למוד. שלא לפחות. אמר רבי לעזר כמות שהוא למוד במידה אם נתכוון להוסיף אפילו במידה.
  26. Jerusalem Talmud Terumot 4:3:8 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    עד כמה אדם פוטר טיבלו דבר תורה. הורה רבי יונתן אחד למאה כתרומת מעשר. אמר ליה רבי יוחנן מן מאן שמעיתה. אמר ליה מפילפול חברייא שמעית הא. דרבי ינאי אמר אפילו אחד מאלף. אמר רבי מנא לית כאן שיעורא דכתיב ראשית דגנך תירושך ויצהריך ואפילו כל שהוא.
  27. Jerusalem Talmud Terumot 4:4:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    רבי ירמיה בשם רבי יוחנן רבי יעקב בר אחא בשם רבי שמעון בן לקיש. אתיא דרבי ליעזר כבית שמאי כמה דבית שמאי אמרין קדשו מדומעין. כן רבי אלעזר אומר קדשו מדומעין.
  28. Jerusalem Talmud Terumot 4:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי איסי בשם רבי יוחנן טעמא דרבי אליעזר תאינים שחורות שנפלו לתוך הלבנות אוכל את הלבנות.
  29. Jerusalem Talmud Terumot 4:7:3 בשם רבי יוחנן
    והלבנות מעלות את השחורות. אמר רבי לעזר כך היה רבי ליעזר משיב את רבי יהושע והלבנות מעלות את השחורות מילתיה אמר בידוע מה נפלו מעלות זו את זו. כהנא אמר אין מעלות. על דעתיה דכהנא מה בין רבי יהושע לרבי עקיבה בשידע ושכח. על דעתיה דרבי יהושע מעלה. על דעתיה דרבי עקיבה אינו מעלה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן וה …
    והלבנות מעלות את השחורות. אמר רבי לעזר כך היה רבי ליעזר משיב את רבי יהושע והלבנות מעלות את השחורות מילתיה אמר בידוע מה נפלו מעלות זו את זו. כהנא אמר אין מעלות. על דעתיה דכהנא מה בין רבי יהושע לרבי עקיבה בשידע ושכח. על דעתיה דרבי יהושע מעלה. על דעתיה דרבי עקיבה אינו מעלה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן והיא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות כדי שתיבטל ברוב. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא לא מסתברא בתוך שלש שאם תאבד אחת מהן יהיו שם שתים. אמר ליה ואוף אנא סבר כן.
  30. Jerusalem Talmud Terumot 4:7:5 בשם רבי יוחנן
    מילתהון דרבנין פליגא. כהנא שאל לשמואל לא מסתברא הדין מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה. אמר ליה ואנא סבר כן אלא תסלק לארעא דישראל את שאיל לה. כד סלק שמע הדא דמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן ואפילו סאה שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין. אמר רבי אבהו כך משיב רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן ואותה סאה היא פוטרת את הכל. ו …
    מילתהון דרבנין פליגא. כהנא שאל לשמואל לא מסתברא הדין מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה. אמר ליה ואנא סבר כן אלא תסלק לארעא דישראל את שאיל לה. כד סלק שמע הדא דמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן ואפילו סאה שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין. אמר רבי אבהו כך משיב רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן ואותה סאה היא פוטרת את הכל. וכי עיגול בעיגולין דבר בריא שתרומה עלתה בידו ואת אמר קל הוא ואף הכא קל הוא. ויתיביניה שנייא בעיגולין שכבר בטלו. רבי יונה ורבי יוסי תריהון בשם רבי זעירא אפילו חיטין בחיטין טוחן ומתיר.
  31. Jerusalem Talmud Terumot 4:7:6 רבי יוחנן אמר
    היו לפניו עשרים תאינים ונפלה אחת לתוכן ואבדה אחת לתוכן ואבדה אחת מהן. רבי שמעון בן לקיש אמר ספיקו בטל ברוב. רבי יוחנן אמר כולן נעשו הוכיח. מודי רבי יוחנן שאם תרם מהן על מקום אחר או שריבה ממקום אחר עליהן שספיקן בטל ברוב.
  32. Jerusalem Talmud Terumot 4:7:10 אמר רבי יוחנן
    הכא רבי ליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל. אמר רבי יוחנן תנאין אינון. נמצאת אומר בידוע לא תעלה. שאינו בידוע תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה. רבי …
    הכא רבי ליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל. אמר רבי יוחנן תנאין אינון. נמצאת אומר בידוע לא תעלה. שאינו בידוע תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה. רבי עקיבה אומר בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה.
  33. Jerusalem Talmud Terumot 4:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר. תמן הוא אמר התחתונות מעלות את העליונות הכא הוא אמר אם יש בקפוי הא ארעייתא לא. רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן שמעון בר בא בשם כהנא דברי רבי ליעזר עשו אותה כמרבה מזיד. רבי אילא רבי אסי בשם רבי יוחנן דברי רבי ליעזר עשו אותה כסאה עולה מתוך מאה. על דעתיה דרבי אסי מותר לר …
    הלכה: מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר. תמן הוא אמר התחתונות מעלות את העליונות הכא הוא אמר אם יש בקפוי הא ארעייתא לא. רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן שמעון בר בא בשם כהנא דברי רבי ליעזר עשו אותה כמרבה מזיד. רבי אילא רבי אסי בשם רבי יוחנן דברי רבי ליעזר עשו אותה כסאה עולה מתוך מאה. על דעתיה דרבי אסי מותר לרבות. על דעתיה דכהנא אסור לרבות. קפה וחזר וקפה על דעתיה דרבי איסי מותר. על דעתיה דכהנא אסור. על דעתיה דרבי איסי אף על פי שלא שייר. על דעתיה דכהנא והוא ששייר.
  34. Jerusalem Talmud Terumot 5:1:3 רבי יוחנן אמר
    תמן תנינן מדליקין בפת ובשמן של תרומה. חזקיה אמר לא שנו אלא פת ושמן הא שאר כל הדברים לא. רבי יוחנן אמר לא שנייה היא פת הוא שמן הוא שאר כל הדברים. רבי יודן קפודקייא בעי חיטין כפת זיתין כשמן. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן המדליק בפת ושמן של תרומה ישרפו עצמותיו. רבי שמואל בר נחמן בעא קומי רבי יוחנן מה …
    תמן תנינן מדליקין בפת ובשמן של תרומה. חזקיה אמר לא שנו אלא פת ושמן הא שאר כל הדברים לא. רבי יוחנן אמר לא שנייה היא פת הוא שמן הוא שאר כל הדברים. רבי יודן קפודקייא בעי חיטין כפת זיתין כשמן. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן המדליק בפת ושמן של תרומה ישרפו עצמותיו. רבי שמואל בר נחמן בעא קומי רבי יוחנן מהו להדליק. אמר ליה אדליק ומה דנפיל לשבטך נפיל לך. הכל מודין בשמן שהוא מותר. דאמר רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן לך נתתיו למשחה. למשחה לגדולה. למשחה לסיכה. למשחה להדלקה.
  35. Jerusalem Talmud Terumot 5:1:12 אמר רבי יוחנן
    מילתיה דחזקיה אמרה בלבד שלא תהא כביצה טמיאה נוגעת בגומא. מילתיה דרבי יוחנן אמרה ובלבד שלא תהא כביצה טמיאה נוגעת בעיסה. אמר רבי יוסי לרבי ירמיה לא מסתברא מה דאמר חזקיה לשעבר. מן דאמר רבי יוחנן לבא. אמר ליה ואוף נא סבר כן. ואי זו היא גומא על דעתיה דרבי יוחנן. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יונה תיפתר שגי …
    מילתיה דחזקיה אמרה בלבד שלא תהא כביצה טמיאה נוגעת בגומא. מילתיה דרבי יוחנן אמרה ובלבד שלא תהא כביצה טמיאה נוגעת בעיסה. אמר רבי יוסי לרבי ירמיה לא מסתברא מה דאמר חזקיה לשעבר. מן דאמר רבי יוחנן לבא. אמר ליה ואוף נא סבר כן. ואי זו היא גומא על דעתיה דרבי יוחנן. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יונה תיפתר שגיבל אחת בשבע עשרה ואתיא בעיסת סאתים.
  36. Jerusalem Talmud Terumot 5:2:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן סאה תרומה שנפלה למאה חולין כל שהן מבטלין אותה. מתניתין פליגא על רבי יוחנן אינה מדמעת אלא לפי חשבון. רבי יוסי בשם רבי יוחנן לא תני בשם רבי יוחנן אלא אינה מדמעת כל עיקר. ברם אמר והוא שרבת תרומה על החולין והוא שרבו חולין על חשבון תרומה כדי שתיבטל ברוב. אמר רבי לעזר והוא שנפלו לתוך מדומע א …
    אמר רבי יוחנן סאה תרומה שנפלה למאה חולין כל שהן מבטלין אותה. מתניתין פליגא על רבי יוחנן אינה מדמעת אלא לפי חשבון. רבי יוסי בשם רבי יוחנן לא תני בשם רבי יוחנן אלא אינה מדמעת כל עיקר. ברם אמר והוא שרבת תרומה על החולין והוא שרבו חולין על חשבון תרומה כדי שתיבטל ברוב. אמר רבי לעזר והוא שנפלו לתוך מדומע אחד. על דעתיה דרבי לעזר חולין שלמעלן חולין שלמטן מצטרפין לעלות. סבר רבי לעזר מימר חולין שלמטן נעשו חרשין.
  37. Jerusalem Talmud Terumot 5:2:4 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי יוסי בן חנינה והוא שנפלו לתוך חמשה מקומות אבל אם נפלו כולן למקום אחד אף רבי לעזר מודי. רבי יוחנן אמר אפילו נפלו כולן למקום אחד היא המחלוקת. חילפיי אמר על דרבי ליעזר חולין שלמטן נעשו חרשין. והא רבי לעזר אמר על דרבנין חולין שלמטן נעשו חרשין. מה בין רבי ליעזר ורבנין. חומר הוא בסאה שעלת מתוך מאה …
    אמר רבי יוסי בן חנינה והוא שנפלו לתוך חמשה מקומות אבל אם נפלו כולן למקום אחד אף רבי לעזר מודי. רבי יוחנן אמר אפילו נפלו כולן למקום אחד היא המחלוקת. חילפיי אמר על דרבי ליעזר חולין שלמטן נעשו חרשין. והא רבי לעזר אמר על דרבנין חולין שלמטן נעשו חרשין. מה בין רבי ליעזר ורבנין. חומר הוא בסאה שעלת מתוך מאה או אינו אלא קל אמר כיי דאמר רבי יוחנן סאה של תרומה שנפלה למאה חולין כל שהן מבטלין אותה.
  38. Jerusalem Talmud Terumot 5:2:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני רבת התרומה נעשה כמרבה מזיד. והא תנינן היו בו ארבעים סאה נטל סאה ונתן סאה כשר. עד היכן. רבי איסי בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן עד רובו של מקוה. וכא את אמר הכין. תמן היה בו רוב ואת מרבה עליו והוא כשר. ברם הכא כל סאה וסאה צריכה מאה סאה. אמר רבי יוסי זאת אומרת דבר שהוא בטל דבר תורה מעו …
    תני רבת התרומה נעשה כמרבה מזיד. והא תנינן היו בו ארבעים סאה נטל סאה ונתן סאה כשר. עד היכן. רבי איסי בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן עד רובו של מקוה. וכא את אמר הכין. תמן היה בו רוב ואת מרבה עליו והוא כשר. ברם הכא כל סאה וסאה צריכה מאה סאה. אמר רבי יוסי זאת אומרת דבר שהוא בטל דבר תורה מעורר את מינו ליאסר.
  39. Jerusalem Talmud Terumot 5:3:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האיסורין שריבה עליהן בשוגג מותר ובמזיד אסור. ולא מתניתא היא. בשוגג מותר ובמזיד אסור. מתניתא בתרומה. אתה מימור לך אפילו שאר כל הדברים.
  40. Jerusalem Talmud Terumot 5:3:5 בשם רבי יוחנן
    רבי אחא בשם רבי יונתן כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה. כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה. אמר רבי לעזר כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור. אמר רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן אם באת הלכה תחת ידך ואי אתה יודע אם לתלות אם לשרוף. לעולם הוי רץ אחר השריפה יותר מן התלייה. שאין לך חביב בתורה יותר …
    רבי אחא בשם רבי יונתן כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה. כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה. אמר רבי לעזר כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור. אמר רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן אם באת הלכה תחת ידך ואי אתה יודע אם לתלות אם לשרוף. לעולם הוי רץ אחר השריפה יותר מן התלייה. שאין לך חביב בתורה יותר מפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים והן בשריפה. רבי יוסי בעי דנין דבר שאין מצותו לכן מדבר שמצותו לכן.
  41. Jerusalem Talmud Terumot 6:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    ולא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן שוגג בחלב מזיד בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. ואמור אף הכא מזיד בתרומה ושוגג בחומש יתרו בו וילקה ויביא חומש. אמר רבי זעירא גזירת הכתוב היא. ואיש כי יאכל קודש בשגגה שתהא כל אכילתו בשגגה. כמזיד בספיקו כשוגג בודאו. אמר רבי יוסי הדא אמרה השב לו מידיעתו. חייב על שגגתה.
  42. Jerusalem Talmud Terumot 6:1:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן המגמע חומץ של תרומה לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטה של תרומה לוקה. תני הכוסס את החיטה של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. רבי אומר אני אומר שמשלם קרן וחומש. רבי ירמיה בשם רבי אימי מודין חכמים לרבי במגמע חומץ של תרומה אחר טיבלו שהוא משלם קרן וחומש שהחומץ מישב את …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן המגמע חומץ של תרומה לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטה של תרומה לוקה. תני הכוסס את החיטה של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. רבי אומר אני אומר שמשלם קרן וחומש. רבי ירמיה בשם רבי אימי מודין חכמים לרבי במגמע חומץ של תרומה אחר טיבלו שהוא משלם קרן וחומש שהחומץ מישב את הנפש.
  43. Jerusalem Talmud Terumot 6:1:10 רבי יוחנן אמר
    מחל ואחר כך אכל תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון גזל תרומה משל אבי אמו כהן רבי יוחנן אמר משלם לשבט. וריש לקיש אמר משלם לעצמו. אמר רבי יונה כך היה משיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן על דעתך דתימר משלם לשבט. והא תנינן גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן. וישלם שלשה. רבי יסא בשם ר …
    מחל ואחר כך אכל תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון גזל תרומה משל אבי אמו כהן רבי יוחנן אמר משלם לשבט. וריש לקיש אמר משלם לעצמו. אמר רבי יונה כך היה משיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן על דעתך דתימר משלם לשבט. והא תנינן גנב תרומת הקדש ואכלה משלם שני חומשין וקרן. וישלם שלשה. רבי יסא בשם רבי יוחנן התורה אמרה יצא בו ידי גזילה. אמר ליה רבי זעירא לרבי איסי תרתין מילין אמרין בשם רבי יוחנן ולית אתון אמרין מהן אמר רבי יוחנן יצא ידי גזילו ולית אתון אמרין מהו כדון ונתן לכהן את הקודש. מכיון שנתנו לו יצא ידי גזילו. אתון אמרין בשם רבי יוחנן במקום שחיטתה שם תהא שריפתה. ולית אתון מינהון. מהו כדון. רבי לעזר בשם רבי הושעיה על פרשה ישרוף. מה את שמע מינה. רבי ירמיה בשם רבי אימי מקום פרישתה מחיים שם תהא שריפתה.
  44. Jerusalem Talmud Terumot 6:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הא רבי מאיר אמר משלמין ורבנין אמרין משלמין. מה ביניהון. אמר רבי יוחנן עיקר סעודה ביניהון. רבי מאיר אמר עיקר סעודה לבעל הבית. ורבנין אמרין עיקר סעודה לפועלין. רבי שמעון בן לקיש אמר טפילה ביניהון. רבי מאיר אומר טפילה לבעל הבית. ורבנין אמרין טפילה לפועלין. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש הא למה זה …
    הלכה: הא רבי מאיר אמר משלמין ורבנין אמרין משלמין. מה ביניהון. אמר רבי יוחנן עיקר סעודה ביניהון. רבי מאיר אמר עיקר סעודה לבעל הבית. ורבנין אמרין עיקר סעודה לפועלין. רבי שמעון בן לקיש אמר טפילה ביניהון. רבי מאיר אומר טפילה לבעל הבית. ורבנין אמרין טפילה לפועלין. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש הא למה זה דומה למוכר חפץ לחבירו ונמצא שאינו שלו שהוא חייב להעמיד לו מקחו. אילו כרבי שמעון בן לקיש אית אמרת ניחא. ואין כרבי יוחנן אמר עיקר סעודתו ביניהון ואת אמר הכין. כרבי מאיר את אמר. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא שבח סעודה ביניהון בשפסק עמהן להאכילן דבשני חולין והאכילן דבשני תרומה. ולא כבר אכלו. כמאן דאמר טבלים נפשו של אדם חתה מהן.
  45. Jerusalem Talmud Terumot 6:2:3 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי ינאי לצדדין היא מתניתא יש בו כזית ואין בו שוה פרוטה משלם לקדש. יש בו שוה פרוטה ואין בו כזית משלם לשבט. יש בו כזית ויש בו שוה פרוטה. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן משלם לקדש. רבי יוחנן אמר משלם לשבט. אמר רבי זעירא גזירת הכתוב היא ואיש כי יאכל קודש בשגגה למקום שהקרן מהלך שם החומש מהלך. כהנא אמר מש …
    אמר רבי ינאי לצדדין היא מתניתא יש בו כזית ואין בו שוה פרוטה משלם לקדש. יש בו שוה פרוטה ואין בו כזית משלם לשבט. יש בו כזית ויש בו שוה פרוטה. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן משלם לקדש. רבי יוחנן אמר משלם לשבט. אמר רבי זעירא גזירת הכתוב היא ואיש כי יאכל קודש בשגגה למקום שהקרן מהלך שם החומש מהלך. כהנא אמר משלם שני חומשין חומש לשבט וחומש להקדש.
  46. Jerusalem Talmud Terumot 6:2:5 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש אמר להן על תרתין אחרייתא למה מפני שיש בהן זיקת תרומה ומעשרות. ולקט ושכחה אין בהן זיקת תרומה ומעשרות. אלא בנשיכת פיאה ובקמת פיאה אנן קיימן. לית הדא פשטה שאילתיה דחילפיי דחילפיי שאל לקט בנשירה מהו שיקדש. רבי יוחנן אמר ליה והא תנינן לקט. אית לך מימר פיאה כלקט. רבי יוחנן אמר ליה על כול …
    רבי שמעון בן לקיש אמר להן על תרתין אחרייתא למה מפני שיש בהן זיקת תרומה ומעשרות. ולקט ושכחה אין בהן זיקת תרומה ומעשרות. אלא בנשיכת פיאה ובקמת פיאה אנן קיימן. לית הדא פשטה שאילתיה דחילפיי דחילפיי שאל לקט בנשירה מהו שיקדש. רבי יוחנן אמר ליה והא תנינן לקט. אית לך מימר פיאה כלקט. רבי יוחנן אמר ליה על כולהון.
  47. Jerusalem Talmud Terumot 7:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: האוכל תרומה מזיד כו'. תמן תנינן אלו הן הלוקין והתנינן אלו נערות. הכא את אמר לוקה. והכא את אמר משלם. אמר רבי יוחנן לצדדין היא מתניתין אם התרו בו לוקה. אם לא התרו בו משלם. סבר רבי יוחנן מימר במקום מכות ותשלומין משלם ואינו לוקה. וילקה וישלם. כדי רשעתו. רשעה אחת אתה מחייבו. ואי אתה מחייבו שתי רשעי …
    הלכה: האוכל תרומה מזיד כו'. תמן תנינן אלו הן הלוקין והתנינן אלו נערות. הכא את אמר לוקה. והכא את אמר משלם. אמר רבי יוחנן לצדדין היא מתניתין אם התרו בו לוקה. אם לא התרו בו משלם. סבר רבי יוחנן מימר במקום מכות ותשלומין משלם ואינו לוקה. וילקה וישלם. כדי רשעתו. רשעה אחת אתה מחייבו. ואי אתה מחייבו שתי רשעיות. וישלם ולא ילקה. במחייבי שתי רשעיות הכתוב מדבר והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר.
  48. Jerusalem Talmud Terumot 7:1:4 רבי יוחנן אמר
    הכל מודין שאין ממון אצל מיתה דכתיב ומכה (נפש) בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת. מה מכה בהמה לא חלקתה בה בין שוגג בין מזיד (לפטור) [לחייבו] ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג בין מזיד לפטור. במה פליגין. בממון אצל מכות. רבי יוחנן אמר אין ממון אצל מיתה ויש ממון אצל מכות. ורבי שמעון בן לקיש אמר כשם שאין ממון …
    הכל מודין שאין ממון אצל מיתה דכתיב ומכה (נפש) בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת. מה מכה בהמה לא חלקתה בה בין שוגג בין מזיד (לפטור) [לחייבו] ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג בין מזיד לפטור. במה פליגין. בממון אצל מכות. רבי יוחנן אמר אין ממון אצל מיתה ויש ממון אצל מכות. ורבי שמעון בן לקיש אמר כשם שאין ממון אצל מיתה כך אין ממון אצל מכות.
  49. Jerusalem Talmud Terumot 7:1:13 רבי יוחנן אמר
    רבי יודה בר פזי בעי לווין וכריתות מה אמרין בה אילין תניי. אמר רבי יוסי צריכה לרבנין. אמר רבי יונה ולמה לא שמע ליה מן הדא דתני רבי שמעון בן יוחי. דתני רבי שמעון בן יוחי רבי טרפון אומר נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביום הכיפורים. מה כרת האמור בשבת אין ממון אצל מיתה. אף כרת האמור ביום הכיפורים אין ממון אצל כ …
    רבי יודה בר פזי בעי לווין וכריתות מה אמרין בה אילין תניי. אמר רבי יוסי צריכה לרבנין. אמר רבי יונה ולמה לא שמע ליה מן הדא דתני רבי שמעון בן יוחי. דתני רבי שמעון בן יוחי רבי טרפון אומר נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביום הכיפורים. מה כרת האמור בשבת אין ממון אצל מיתה. אף כרת האמור ביום הכיפורים אין ממון אצל כרת. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי מה צריכין ליה כרבי שמעון בן לקיש ברם כרבי יוחנן אם מכות אצל מיתה יש לו לא כל שכן ממון אצל מכות. אמר ליה ואף כרבי יוחנן צריכה ליה. איתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשום עבודה זרה. רבי יוחנן אמר אם התרו בו לשום אותו ואת בנו לוקה. לשם עבודה זרה היה נסקל. רבי שמעון בן לקיש אמר ואפילו התרו בו לשום אותו ואת בנו אינו לוקה. מאחר שאילו התרו בו לשם עבודה זרה היה נסקל. הכא שני דברים. והכא דבר אחד.
  50. Jerusalem Talmud Terumot 7:3:3 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא אמר והוא שיש בשנייה רוב. רבי יוחנן אמר אף על פי שאין בשנייה רוב. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. תמן הוא אומר ספיקן בטל ברוב והכא אמר הכין. תמן בשם גרמיה. והכא בשם בר קפרא. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן הוא אמר כולהם נעשו הוכיח והכא את אמר הכין. שנייא היא הכא שיש לו במה …
    רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא אמר והוא שיש בשנייה רוב. רבי יוחנן אמר אף על פי שאין בשנייה רוב. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. תמן הוא אומר ספיקן בטל ברוב והכא אמר הכין. תמן בשם גרמיה. והכא בשם בר קפרא. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן הוא אמר כולהם נעשו הוכיח והכא את אמר הכין. שנייא היא הכא שיש לו במה לתלות.
  51. Jerusalem Talmud Terumot 7:3:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן ספק מדומע פטור מן החלה. ספק דימוע הנאכל משום דמע חייב בחלה. אמר רבי יוחנן דרבי יודה היא. דתנינן תמן אם נשאלו בבת אחת טמאין. בזה אחר זה טהורין. רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין. במה נן קיימין. אם בשנשאלו שניהן כאחת טמאין ואם בזה אחר זה טהורין. אלא כי נן קיימין בבא לשאל עליו ועל חבירו. …
    אמר רבי יוחנן ספק מדומע פטור מן החלה. ספק דימוע הנאכל משום דמע חייב בחלה. אמר רבי יוחנן דרבי יודה היא. דתנינן תמן אם נשאלו בבת אחת טמאין. בזה אחר זה טהורין. רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין. במה נן קיימין. אם בשנשאלו שניהן כאחת טמאין ואם בזה אחר זה טהורין. אלא כי נן קיימין בבא לשאל עליו ועל חבירו. רבי יודה אומר אומר לו שאול דילך ואיזיל לך. ורבי יוסי אמר כמי שנשאלו שניהן כאחת. והכא לא כמי שנשאלו שניהן כאחת.
  52. Jerusalem Talmud Terumot 8:1:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן מה פליגין בעבד ואשה. אבל בשאר דברים אף רבי אליעזר מודי. אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתניתא אמרה כן או נודע שהוא טבל או מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו או מעשר שני והקדש שלא נפדו ולית רבי ליעזר פליג.
  53. Jerusalem Talmud Terumot 8:1:12 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן השוחט בהמה ומצא בה שקץ אסור באכילה. מה טעמא בהמה בבהמה תאכלו. ולא שקץ בבהמה תאכלו.
  54. Jerusalem Talmud Terumot 8:1:16 בשם רבי יוחנן
    אבא בר רב הונא בשם רבי יוחנן השוחט בהמה ומצא בה חזיר מותר באכילה. רבי יונה אמר אסור באכילה. מה טעמא בהמה בבהמה תאכלו. ולא עוף בבהמה תאכלו. ולא שקץ באכילה.
  55. Jerusalem Talmud Terumot 8:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תמן תנינן גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול. וכן ברימון וכן באבטיח דברי רבי טרפון. רבי זעירא רבי חייה בשם רבי יוחנן אומר רבי טרפון כרבי אליעזר. אומר רבי טרפון עושה קציעת האוכל כתחילתו. רבי אילא רבי יסא בשם רבי יוחנן או רבי טרפון כרבי ליעזר או רבי טרפון עושה אכילה אחת שיש בה שתים ושלש אכילו …
    הלכה: תמן תנינן גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול. וכן ברימון וכן באבטיח דברי רבי טרפון. רבי זעירא רבי חייה בשם רבי יוחנן אומר רבי טרפון כרבי אליעזר. אומר רבי טרפון עושה קציעת האוכל כתחילתו. רבי אילא רבי יסא בשם רבי יוחנן או רבי טרפון כרבי ליעזר או רבי טרפון עושה אכילה אחת שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת. מה טעמא דרבי ליעזר משום שהתחיל בו בהיתר. תני רבי נתן אומר. לא שאמר רבי ליעזר משום שהתחיל בו בהיתר. אלא שרבי ליעזר אומר ימתין עד מוצאי שבת או עד שיצא חוץ לחצר ויגמור.
  56. Jerusalem Talmud Terumot 8:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי חנינה יין שנתגלה ישפך ואפילו של תרומה. תבשיל שבישלו במים מגולין אפילו של תרומה ישפך ואין צריך לומר של חולין. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן יין של תרומה שנתגלה ישפך ואין צריך לומר של חולין. חברייא בשם רבי יוחנן יין שנתגלה אסור לשהותו. ואם שיהו והחמיץ מאיליו …
    הלכה: רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי חנינה יין שנתגלה ישפך ואפילו של תרומה. תבשיל שבישלו במים מגולין אפילו של תרומה ישפך ואין צריך לומר של חולין. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן יין של תרומה שנתגלה ישפך ואין צריך לומר של חולין. חברייא בשם רבי יוחנן יין שנתגלה אסור לשהותו. ואם שיהו והחמיץ מאיליו אסור. תאינים וענבים שניקרו אסור לשהותן ואם שיהן וצמקו מאיליהן מותרות.
  57. Jerusalem Talmud Terumot 8:3:7 אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    בעון קומי רבי אבהו יין שנתבשל שנתגלה מהו. אמר לון קרינה צריכה לרבי יוחנן ואתון שאלון לי לא כל שכן יין מבושל. עאל שאל לרבי יצחק אמר ליה אסור. אינהר רבי אבהו דאמר רבי יוחנן אסור.
  58. Jerusalem Talmud Terumot 8:3:18 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הכל מודין במים שהוחמו שאסור. מה בין פת מה בין המים. כאן האור שולט וכאן אין האור שולט. כאן הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק. שמואל אמר מה יעשה לי רשע זה אין אני שותה אלא חמין. מילתיה אמר צונין שנעשו חמין מותרין. אמר רבי חנינה רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונין. מילתיה אמר חמין ונעשו צונין מו …
    הכל מודין במים שהוחמו שאסור. מה בין פת מה בין המים. כאן האור שולט וכאן אין האור שולט. כאן הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק. שמואל אמר מה יעשה לי רשע זה אין אני שותה אלא חמין. מילתיה אמר צונין שנעשו חמין מותרין. אמר רבי חנינה רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונין. מילתיה אמר חמין ונעשו צונין מותרין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין זה בין זה אסור. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן חמין כל זמן שמעלין הבל הרי אלו מותרין. אבל מים המגולין אף על פי שמחממן הרי אלו אסורין. מי כבשין ומי שלקות ומי תורמוסין הרי אלו מותרין. מים שהדיח בהן כבשין ושלקין ותרמוסין הרי אלו אסורין. הדיח בהן ענבים ואובשין לחולה אסור.
  59. Jerusalem Talmud Terumot 8:4:3 אמר רבי יוחנן
    חברייא בשם רבי לעזר חבית הראשונה כרבי יוסי והשנייה כרבי מאיר. חברייא אמרי חבית הראשונה כרבי יוסי ולית רבי מאיר מודה בה. והשנייה כרבי מאיר ולית רבי יוסי מודה בה. אמר לון רבי יוסי חמון מה אתון מרין. חבית הראשונה כרבי יוסי. הא כרבי מאיר שורפין וכרבי שמעון שורפין. וירבו רבי מאיר ורבי שמעון על רבי יוסי ו …
    חברייא בשם רבי לעזר חבית הראשונה כרבי יוסי והשנייה כרבי מאיר. חברייא אמרי חבית הראשונה כרבי יוסי ולית רבי מאיר מודה בה. והשנייה כרבי מאיר ולית רבי יוסי מודה בה. אמר לון רבי יוסי חמון מה אתון מרין. חבית הראשונה כרבי יוסי. הא כרבי מאיר שורפין וכרבי שמעון שורפין. וירבו רבי מאיר ורבי שמעון על רבי יוסי וישרופו. ועוד מן הדא ואנא חמי רבנין אתא עובדא קומיהון ואמרין איזיל תלי. והא אשכחן דאמר רבי שמעון שורפין. דתנינן מודי רבי ליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה. ואמר רבי יוחנן רבי שמעון שנייה. ואין תימרון לית לרבי מאיר תלויה הא תני תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים בזמנה. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא תיפתר בתלויה שדעתו להישאל עליה. אמר ליה כן אמר רבי יוסי רבו. כל תלויה דאנן אמרין הכא בתלויה שאין דעתו להישאל עליה. אבל דעתו להישאל עליה טהורה היא. דתני תלויה שאמר טהורה היא טמאה היא. הרי זו טמאה. אם אמר הריני מניחה על מנת שאישאל עליה טהורה. אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר שנולדה לה ספק טומאה עם דימדומי חמה. ולית שמע מינה כלום.
  60. Jerusalem Talmud Terumot 8:4:5 בשם רבי יוחנן
    רבי אילא ורבי זעירא תריהון בשם רבי יוחנן חבית הראשונה כרבי יוסי. והשנייה בין כרבי מאיר בין כרבי יוסי. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא ולית הדא פליגא על רבי מאיר. אמר ליה נאמר דלא כרבי מאיר ונאמר דלא כרבי יוסי. לפי שמצינו רבי מאיר שורף תלויה בכל מקום. אמר רבי מנא אזלית לקיסרין שמעית רבי זריקן בשם זעירה רב …
    רבי אילא ורבי זעירא תריהון בשם רבי יוחנן חבית הראשונה כרבי יוסי. והשנייה בין כרבי מאיר בין כרבי יוסי. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא ולית הדא פליגא על רבי מאיר. אמר ליה נאמר דלא כרבי מאיר ונאמר דלא כרבי יוסי. לפי שמצינו רבי מאיר שורף תלויה בכל מקום. אמר רבי מנא אזלית לקיסרין שמעית רבי זריקן בשם זעירה רבי מאיר שורף בכל מקום תלויה. ואמרית ליה בגין שהיא תלויה דבר תורה. אמר לי אין אני פתר לה שניטמאה במדור של גוים. מה אית לך. דתני מדור של גוים תולין. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר שורפין. רבי הונא בשם רבי ירמיה רבי מאיר שורף תלויה בשאר ימות השנה. דתני תרומה תלויה וטמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים בזמנה. וישרוף בשחרית. תיפתר בשנתעצל ולא שרף. תדע לך שהוא כן דלא תנינן שחרית. ולא בשנתעצל ולא שרף. אמר רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה ולית שמע מינה כלום.
  61. Jerusalem Talmud Terumot 8:4:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן רבי יהושע ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. אמר רבי אילא רבי שמעון דבכורות ורבי יהושע דתרומות לא הדין מודי לדין ולא הדין מודי לדין. אמר רבי זעירא מסתברא רבי שמעון מודי לרבי יהושע ורבי יהושע לא מודי לרבי שמעון. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא על דעתך דתימר רבי שמעון יודי לרבי יהושע והתנ …
    אמר רבי יוחנן רבי יהושע ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. אמר רבי אילא רבי שמעון דבכורות ורבי יהושע דתרומות לא הדין מודי לדין ולא הדין מודי לדין. אמר רבי זעירא מסתברא רבי שמעון מודי לרבי יהושע ורבי יהושע לא מודי לרבי שמעון. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא על דעתך דתימר רבי שמעון יודי לרבי יהושע והתנינן מודין רבי ליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה. וישרוף שתיהן כאחת. אמר ליה תמן טהורה היא דבר תורה תרומה בעיינה היא אתה הוא שגזרתה לשורפה בכל מקום לא נפסלה בהיסח הדעת. לא כן אמר רבי יוחנן היסח הדעת דבר תורה. חבית שנייה כרבי מאיר תורה. אחיזת דם כרבי שמעון תורה. אמר ליה שהוא משמרה שלא תגע בטהרות אחרות. התיב רבי יצחק בריה דרבי חייה כתובה הגע עצמך שהיתה נתונה על גבי גחלים. אמר ליה לכשיתננה. אמר רבי מנא לרבי שמי אתון אמרין יודי רבי שמעון לרבי יהושע ואפילו רבי יהושע לית היא רבי יהושע. אמר ליה תניין אינון. תמן רבי מאיר בשם רבי יהושע. ברם הכא רבי שמעון בשם רבי יהושע.
  62. Jerusalem Talmud Terumot 8:4:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תמן תנינן בכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי רבי יודה. וחכמים אומרים יקיז ואף על פי שעשה בו מום. ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו. רבי שמעון אומר יקיז ואף על פי שעשה בו מום. רבי אבהו בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כרבן גמליאל. ודרבנן כרבי ליעזר. ודרבי שמעון כרבי יהושע. ותני בשם רבי שמ …
    תמן תנינן בכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי רבי יודה. וחכמים אומרים יקיז ואף על פי שעשה בו מום. ואם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו. רבי שמעון אומר יקיז ואף על פי שעשה בו מום. רבי אבהו בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כרבן גמליאל. ודרבנן כרבי ליעזר. ודרבי שמעון כרבי יהושע. ותני בשם רבי שמעון יקיז ואף על פי שהוא מתכוין לעשות בו מום. ואתייה כרבי יהושע אחרייה. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש טעמא דרבי יודה לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים. לא התרתי לך דמו אלא לשפכם. מתיב רבי אבא מרי אחוי דרבי יוסי. והא פסולי מוקדשין כתיב לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים. אמר רבי חייה בר אבא להכשר את אמרת. מה מים מכשירין אף דם מכשיר. רבי אבהו בשם רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו. תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו. רבי שמעון דרש בשעה שהוא לרצון אין את רשאי ליתן בו מום. בשעה שאינו לרצון את רשאי ליתן בו מום. וחכמים אומרים אפילו כולו מומין אין את רשאי ליתן בו מום.
  63. Jerusalem Talmud Terumot 8:4:11 רבי יוחנן אמר
    תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים. ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכם. אפילו כולן נהרגין לא ימסרו נפש אחת מישראל. ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ולא ייהרגו. אמר רבי שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי. ורבי יוחנן אמר אף על פי שאינו …
    תני סיעות בני אדם שהיו מהלכין בדרך ופגעו להן גוים. ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו הורגין את כולכם. אפילו כולן נהרגין לא ימסרו נפש אחת מישראל. ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי ימסרו אותו ולא ייהרגו. אמר רבי שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי. ורבי יוחנן אמר אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי. עולא בר קושב תבעתיה מלכותא. ערק ואזל ליה ללוד גבי רבי יושוע בן לוי. אתון ואקפון מדינתא. אמרו להן אין לית אתון יהבין ליה לן אנן מחרבין מדינתא. סלק גביה רבי יהושע בן לוי ופייסיה ויהביה לון. והוה אליהו זכור לטוב יליף מיתגלי עלוי ולא איתגלי. וצם כמה צומין ואיתגלי עלוי. אמר ליה ולמסורות אני נגלה. אמר ליה ולא משנה עשיתי. אמר ליה וזו משנת החסידים.
  64. Jerusalem Talmud Terumot 8:4:14 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר איקפח בעלי קנייה. סליק לבית וועדא והוה רבי שמעון בן לקיש שאיל ליה ולא מגיב. שאיל ליה ולא מגיב. אמר ליה מהו הכין. אמר ליה כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס. אמר ליה ומהו כן. אמר ליה ומה את כן. אמר ליה איקפחת בעלי קנייה. אמר ליה חמו לי זויתה. נפק מחוי ליה. חמיתון מן רחיק ושרי מצלצל. א …
    רבי יוחנן אמר איקפח בעלי קנייה. סליק לבית וועדא והוה רבי שמעון בן לקיש שאיל ליה ולא מגיב. שאיל ליה ולא מגיב. אמר ליה מהו הכין. אמר ליה כל האיברין תלויין בלב והלב תלוי בכיס. אמר ליה ומהו כן. אמר ליה ומה את כן. אמר ליה איקפחת בעלי קנייה. אמר ליה חמו לי זויתה. נפק מחוי ליה. חמיתון מן רחיק ושרי מצלצל. אמרין אין רבי יוחנן הוא יסב פלגא. אמר לון חייכון כולה אנא נסיב. ונסב כולא.
  65. Jerusalem Talmud Terumot 9:2:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    וגידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן שזרען. רבי אבהו בשם רבי יוחנן פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה. הפריש הקדש למעשר שני. מעשר שני בין דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הזול. אלא דבר שזרעו כלה נפדה בשער שהוא עומד בו. דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הראשון. הקדש בין דבר שזרעו כלה בין …
    וגידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן שזרען. רבי אבהו בשם רבי יוחנן פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה. הפריש הקדש למעשר שני. מעשר שני בין דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הזול. אלא דבר שזרעו כלה נפדה בשער שהוא עומד בו. דבר שאין זרעו כלה נפדה בשער הראשון. הקדש בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אין לו אלא מקומו ושעתו. אבל דבר שזרעו כלה פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה שזרע. ודבר שאין זרעו כלה פודה את כל האוצר.
  66. Jerusalem Talmud Terumot 9:2:5 אמר רבי יוחנן
    תמן אמר רבי יוחנן סאה תרומה שעלת מתוך מאה חולין כל שהן מבטלין אותה. והכא ליקט ונפל לתוכן חולין כל שהן מותרין. כמו דרבי יוחנן אמר תמן טוחן ומתיר אף הכא כאן. תמן מזה ומזה עלה בידו. ברם הכא כל הטבל עלה בידו. בשלקט מאחת. אבל אם ליקט משתיהן מזו ומזו עלה בידו.
  67. Jerusalem Talmud Terumot 9:2:6 בשם רבי יוחנן
    עד היכן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן עד שלש גרנות אסורות. עד גורן הרביעית אסור והרביעית מותרת. רבי שמואל בר אבודמא בעא קומי רבי מנא בתרומה עד כמה. אמר ליה עשו גורן הרביעית כגורן הראשונה. מה גורן הראשונה דבר שזרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר. אף גורן הרביעית בדבר שאין זרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מות …
    עד היכן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן עד שלש גרנות אסורות. עד גורן הרביעית אסור והרביעית מותרת. רבי שמואל בר אבודמא בעא קומי רבי מנא בתרומה עד כמה. אמר ליה עשו גורן הרביעית כגורן הראשונה. מה גורן הראשונה דבר שזרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר. אף גורן הרביעית בדבר שאין זרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר.
  68. Jerusalem Talmud Terumot 9:3:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: רב חייא בר אשי בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן דרבי שמעון היא. אין כרבי שמעון למה לי עראי אפילו קבע. אלא בגין דאמר רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן מודה רבי שמעון שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה לפום כן צרכינן מימר דרבי שמעון היא.
  69. Jerusalem Talmud Terumot 9:3:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן שיתלי תרומה שנטמאת שתלן ועושה אותן תרומה. ואם היו תרומה מעיקרן כבר נדחו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מים שניטמאו משיקן ועושה אותן מי חג ואם היו מי חג מעיקרן כבר נדחו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן תאנים וענבים שניטמאו סוחטן ועושה אותן תרומה. ואם היו תרומה מעיקרן כבר נדחו. רבי זעירא רבי יס …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן שיתלי תרומה שנטמאת שתלן ועושה אותן תרומה. ואם היו תרומה מעיקרן כבר נדחו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מים שניטמאו משיקן ועושה אותן מי חג ואם היו מי חג מעיקרן כבר נדחו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן תאנים וענבים שניטמאו סוחטן ועושה אותן תרומה. ואם היו תרומה מעיקרן כבר נדחו. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי לעזר סוחטן עד פחות מכזיתים ויינו כשר אפילו לנסכים. אמרין רבי שמעון בן לקיש פליג. מה בין לקולא בין לחומרא. אין תימר לקולא ניחא. אין תימר לחומרא הא תנינן עד שיגום את האוכלים.
  70. Jerusalem Talmud Terumot 9:3:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן כיני מתניתא עד שיגום בעלים וישנה.
  71. Jerusalem Talmud Terumot 10:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבנין דקיסרין בעיין. והדא דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט דלא כרבי יודה. מודי רבי יודה בבצל של הקדש ומודה רבי יודה בבצל של עבודה זרה.
  72. Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8 רבי יוחנן אמר
    כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר לשבח אסור לפגם מותר. אמר רבי שמעון בן לקיש מה פליגין בשהשביח ואחר כך פגם. אבל פגם ואחר כך השביח אף רבי מאיר מודה. רבי יוחנן אמר לא שנייה היא פגם היא השביח. היא השביח היא פגם היא המחלוקת. תמן תנינן שעורים שנפלו לתוך בור של מים אף על פי …
    כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם אסור דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר לשבח אסור לפגם מותר. אמר רבי שמעון בן לקיש מה פליגין בשהשביח ואחר כך פגם. אבל פגם ואחר כך השביח אף רבי מאיר מודה. רבי יוחנן אמר לא שנייה היא פגם היא השביח. היא השביח היא פגם היא המחלוקת. תמן תנינן שעורים שנפלו לתוך בור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מימיו מותרין. הדא מתניתין מה היא. רבי יוחנן אמר במחלוקת. רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל. רבי יוסי בי רבי בון אמר אילין שמועתא הכא. רבי יוחנן במחלוקת. רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל.
  73. Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4 אמר רבי יוחנן
    ומה דאמר רבי יוחנן כשהיינו הולכין אצל רבי הושעיה רבה לקיסרין ללמוד תורה היו נותנין חמטתינו על גבי קבוטין של מורייס והיו טועמין בה טעם מורייס דלא כרבי יודה. מהלימין היו. ואין אסור משום גזל בעל הבית. נוטלין היו רשותו של בעל הבית.
  74. Jerusalem Talmud Terumot 10:3:3 אמר רבי יוחנן
    וכמה היא חבילה עשרים וחמשה זירין. אמר רבי יוחנן וארבעה מינהון מיטה.
  75. Jerusalem Talmud Terumot 10:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן לית כאן נכבשין אלא נשלקין. כבוש [כרותח] הוא.
  76. Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3 בשם רבי יוחנן
    רבי חנינה תירתא בשם רבי הושעיה חסית בחסית מין במינו רבי עקיבה מתיר וחכמים אוסרין. רבי יסא בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא מותר. אמר רבי זעירא לרבי יסא ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן. ודילמא לא אתאמרת אלא מודי רבי עקיבה לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. אתא רבי אבהו בשם רבי …
    רבי חנינה תירתא בשם רבי הושעיה חסית בחסית מין במינו רבי עקיבה מתיר וחכמים אוסרין. רבי יסא בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא מותר. אמר רבי זעירא לרבי יסא ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן. ודילמא לא אתאמרת אלא מודי רבי עקיבה לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודי רבי עקיבה לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. רבי חיננה שמע לה מן דבתרה רבי עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין חוץ מן הבשר. הא בשר בבשר אסור. דילמא אתאמרת אלא מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא אסור. רבי חנניה רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא אסור.
  77. Jerusalem Talmud Terumot 10:6:8 בשם רבי יוחנן
    רבי זעירא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. רבי זעירא אדא בר גרשון רבי ביריי רבי לוי בר פלטא זקן אחד בשם רבי ששים ואחת אסורות. ששים ושתים מותרות. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן העיד אדא חבירינו לפנינו בששים. ואמר מי שיביא לי יותר מששים מכשר אנא. אמרין לשמעון בר ווא אמר את הכין ואינון אמרין הכין. אמר …
    רבי זעירא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. רבי זעירא אדא בר גרשון רבי ביריי רבי לוי בר פלטא זקן אחד בשם רבי ששים ואחת אסורות. ששים ושתים מותרות. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן העיד אדא חבירינו לפנינו בששים. ואמר מי שיביא לי יותר מששים מכשר אנא. אמרין לשמעון בר ווא אמר את הכין ואינון אמרין הכין. אמר לון אנא מה דשמעית ואינון מה דשמעון. שמעון בר ווא אמר קומי רבי חנינה [בשם רבי חייה רבה עד שלשים ואמר ליה גיזמה שמעון בר בא בשם רבי חנינה] מעשה בא לפני רבן גמליאל ברבי אמר ליה אנא לא מודי בארבעים ושבע ואנא מודה בארבעים וחמש. רבי חייה בשם רבי חנינא מעשה בא לפני רבי ואמר אית תמן חמשין.
  78. Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי זעירא סלק מבקרה לרבי חייא בריה דרבי יצחק עטושייה אשכחיה יתיב. אמר לא שנו אלא בלובן חלמון אבל בלובן חלבון מותר. [הוא] סבר דהיא גביה מן אבהתיה. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין חלבון בין חלמון אסור. תני רבי חלפתא בן שאול חלמון אסור חלבון מותר. אמר רבי זעירא הן דאמר בחלמון אסור בשנמצא במקום זכרותו של …
    רבי זעירא סלק מבקרה לרבי חייא בריה דרבי יצחק עטושייה אשכחיה יתיב. אמר לא שנו אלא בלובן חלמון אבל בלובן חלבון מותר. [הוא] סבר דהיא גביה מן אבהתיה. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין חלבון בין חלמון אסור. תני רבי חלפתא בן שאול חלמון אסור חלבון מותר. אמר רבי זעירא הן דאמר בחלמון אסור בשנמצא במקום זכרותו של חלמון ואפילו חלמון והוא שנמצא במקום זכרותו של מוח שממנו אפרוח נוצר.
  79. Jerusalem Talmud Terumot 11:1:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי היא דתני יין למורייס רבי מתיר ורבי אלעזר בי רבי שמעון אוסר. לפיכך אם עבר ונתנו רבי אוסר לזרים. ורבי אלעזר בי רבי שמעון מתיר לזרים.
  80. Jerusalem Talmud Terumot 11:1:5 אמר רבי יוחנן
    רבי מנא ברבי תנחום בעי כדברי מי שמתיר לזרים. מורייס של גוים למה אסור. רבי ירמיה בשם רבי חייא בר ווא משום בישולי גוים הן אסורין. התיב רבי יוסי והתני חמין מותר ושאינו חמין אסור. חמין מותר לא אפילו מבושל ודכוותה ושאינו חמין אסור ואפילו שאינו מבושל. ואמר רבי יוחנן בר מריה ואפילו כמאן דאמר חמין מותר ובלב …
    רבי מנא ברבי תנחום בעי כדברי מי שמתיר לזרים. מורייס של גוים למה אסור. רבי ירמיה בשם רבי חייא בר ווא משום בישולי גוים הן אסורין. התיב רבי יוסי והתני חמין מותר ושאינו חמין אסור. חמין מותר לא אפילו מבושל ודכוותה ושאינו חמין אסור ואפילו שאינו מבושל. ואמר רבי יוחנן בר מריה ואפילו כמאן דאמר חמין מותר ובלבד ביודע. הדא אמרה הניית תרומה מותרת. הניית עבודה זרה אסורה.
  81. Jerusalem Talmud Terumot 11:1:6 אמר רבי יוחנן
    רבי לעזר ורבי יוחנן חד אמר מפני שממעטו ממידתו. וחרנה אמר מפני שממעטו משותיו. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוחנן מחלפה שיטתיה דרבי יהודה. ואמר רבי לעזר אינה מוחלפת תמן בכהן וכאן בבעלים. הוי רבי יוחנן הוא דאמר מפני שממעטו משותיו.
  82. Jerusalem Talmud Terumot 11:3:3 אמר רבי יוחנן
    זיתים של תרומה טהורים ייעשו שמן. טמאים לא ייעשו. וענבים בין טמאות בין טהורות לא ייעשו דברי רבי מאיר. רבי יעקב אומר משמו לא נחלקו רבי ליעזר ורבי יהושע על זיתים טהורים שייעשו על מה נחלקו על הטמאים שרבי ליעזר אומר לא ייעשו ורבי יושוע אומר ייעשו וענבים טהורות ייעשו. טמאות לא ייעשו. אמר רבי יודן מודה רבי …
    זיתים של תרומה טהורים ייעשו שמן. טמאים לא ייעשו. וענבים בין טמאות בין טהורות לא ייעשו דברי רבי מאיר. רבי יעקב אומר משמו לא נחלקו רבי ליעזר ורבי יהושע על זיתים טהורים שייעשו על מה נחלקו על הטמאים שרבי ליעזר אומר לא ייעשו ורבי יושוע אומר ייעשו וענבים טהורות ייעשו. טמאות לא ייעשו. אמר רבי יודן מודה רבי ליעזר ורבי יהושע בזיתים טהורים שייעשו על מה נחלקו על הטמאים שרבי ליעזר אומר לא ייעשו ורבי יושוע אומר ייעשו וענבים בין טהורות בין טמאות ייעשו. אמר רבי יוחנן מודה רבי ליעזר ורבי יושע בזיתים טהורין שייעשו וענבים טמאות שלא ייעשו. ועל מה נחלקו על זיתים טמאים ועל ענבים טהורות שרבי ליעזר אומר לא ייעשו ורבי יהושע אומר ייעשו. כל עמא רביין על דרבי מאיר בענבים טהורות שייעשו ולמה אמר לא ייעשו. חשובות הן לאוכל יותר מן המשקה. כל עמא רבין על דרבי יודן בענבים טמאות שלא ייעשו. ולמה אמרו שייעשו בשביל ליהנות מן החרצנים ומן הזגין. זתים טמיאים רבי ורבי מאיר חד רבי יעקב ורבי יודה חדא. היך עבדין עובדא.
  83. Jerusalem Talmud Terumot 11:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן בגלעיני אגסין וקרוסטומלין היא מתניתא. אמר רבי ליעזר ואפילו תימר בגלעיני הרוטב. במחוסרות למצמץ. והא תנינן וכן עצמות הקדש אית לך מימר במחוסרות למצמץ. לא בראשי כנפים הסחוסין. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן בראשי כנפים הסחוסין היא מתניתא.
  84. Jerusalem Talmud Terumot 11:4:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן כן היא שיעורה. והתני מסלת בחיטין כל שהוא רוצה. ומנקב בירק כל שהוא רוצה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן במעמידו על תרומתו. רבי ירמיה בשם רבי אילא כאן בשני רעבון כאן בשני שובע.
  85. Jerusalem Talmud Terumot 11:4:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תמן תנינן מעי אבטיח וקנובת ירק של תרומה. רבי דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא שנו אלא בקנובת ירק של גננין. אבל בקנובת ירק של בעלי בתים אף רבנין מודיין. רבי בון בעיין. לא מסתברא בתרומה גדולה אבל בתרומת מעשר אין העלין תלושין על העלין ולא הקלחים תלושין על הקלחין.
  86. Jerusalem Talmud Terumot 11:4:6 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן הרכינה ומיצת הרי היא של מוכר. אמר רבי יוחנן לית כאן של מוכר אלא של לוקח והכא את אמר הכין. אמר רבי יצחק בר אלעזר משום ייאוש. ואף בקודש כן. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ואף בקודש כן.
  87. Jerusalem Talmud Terumot 11:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מניין לפרתו של כהן שהיתה שומה אצל ישראל שאינה מאכילה בתרומה. תלמוד לומר וכהן כי יקנה נפש קניין כספו וגו'. יכול לא יאכילנה בכרשינין. תלמוד לומר הם. אית תניי תני יכול לא תאכל בכרשינין ובתלתן. רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן לית כאן תלתן. תלתן דבר תורה. לא כן תני מניין לכהן שקנה עבד ול …
    הלכה: מניין לפרתו של כהן שהיתה שומה אצל ישראל שאינה מאכילה בתרומה. תלמוד לומר וכהן כי יקנה נפש קניין כספו וגו'. יכול לא יאכילנה בכרשינין. תלמוד לומר הם. אית תניי תני יכול לא תאכל בכרשינין ובתלתן. רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן לית כאן תלתן. תלתן דבר תורה. לא כן תני מניין לכהן שקנה עבד ולישראל בו שותפות אפילו אחד ממאה בו שאינו מאכילו בתרומה. תלמוד לומר וכהן כי יקנה. תני בר קפרא אחד זו ואחד זו לא תאכל בתרומה.
  88. Jerusalem Talmud Terumot 11:5:3 בשם רבי יוחנן
    מדליקין שמן שריפה בבתי כניסיות ובבתי מדרשות כו'. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כן היא מתניתא ועל גבי החולים ברשות כהן. הא מתניתא קדמייתא אפילו שלא ברשות כהן. תני רבי חייה ביקור החולה אין לו שיעור. אמר רבי חייא בר אדא מתניתא אמרה כן ועל גבי החולין ברשות כהן.

Jerusalem Talmud Maasrot (26)

  1. Jerusalem Talmud Maasrot 1:1:5 אמר רבי יוחנן
    רב חסדא אמר הבקיר קמה וחזר וזכה בה ועבר והפריש מהן תרומה הרי זו תרומה. מה בין קמה לשיבלין. קמה עד שלא הבקירה עבר והפריש ממנה תרומה אינה תרומה· שבלין עד שלא הבקירה עבר והפריש מהן תרומה הרי זו תרומה. רב חיננא בשם רב חסדא אף בהקדש כן. מיליהון דרבנין פליגן. דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ובא הלוי כי אין ל …
    רב חסדא אמר הבקיר קמה וחזר וזכה בה ועבר והפריש מהן תרומה הרי זו תרומה. מה בין קמה לשיבלין. קמה עד שלא הבקירה עבר והפריש ממנה תרומה אינה תרומה· שבלין עד שלא הבקירה עבר והפריש מהן תרומה הרי זו תרומה. רב חיננא בשם רב חסדא אף בהקדש כן. מיליהון דרבנין פליגן. דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך. ממה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו. יצא לקט שידך וידו שוין בו. היא לקט היא שכחה היא פיאה היא הבקר. אמר רבי יוחנן חבורה היה מקשה הרי הקדש הרי אין ידך וידו שוין כמי שידך וידו שוין. אמר רבי אילא מה נן קיימין. אם בשנתמרח הכרי ברשות ההבקר וברשות ההקדש אמרה תורה ראשית דגנך ולא של הבקר ראשית דגנך ולא של ההקדש. אלא כי נן קיימין בשהבקיר שיבלין וחזר וזכה בהן. בהפקר פטור. בהקדש חייב. בהבקר פטור מן ההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך. במה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו. יצא הבקר שידך וידו שוין בו. בהקדש חייב. מן הדא הקדיש קמה ופדה קמה חייב. מה בין הבקר מה בין הקדש. הבקר יצא ידי הכל. הקדש לא יצא ידי הגזבר. אמר רבי אבין אפילו ידי הבעלים לא יצא. מאחר שאמר לו פדה את ראשון.
  2. Jerusalem Talmud Maasrot 1:2:2 משם רבי יוחנן
    הלכה: ביחילו רבי חייה בר ווא אמר חיתה. כמה דתימר וגם נפשם בחלה בי. רבי אבא בר יעקב משם רבי יוחנן משיאדימו פניהם. וכל התאנים פיהם מאדימות. רבי תנחום בר מריון בשם רבי יוחנן לוקח אחת ומניח. אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות ואם לאו פטורות.
  3. Jerusalem Talmud Maasrot 1:2:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן רכיב הוינא על כיתפי דסבי ושמעית קליה דרבי שמעון בן אלעזר יתיב מתני. מכניסין במעי מלפפון ואין מכניסין במעי אבטיח. מה בין מיעי מלפפון למעי אבטיח. אמר רבי שמעון בר ברסנא מעי מלפפון לאכילה. מעי אבטיח לזריעה. אם אומר את כן נמצאת מכבד את הקרקע בשבת.
  4. Jerusalem Talmud Maasrot 1:3:5 אמר רבי יוחנן
    החייב בשקידים המרים פטור במתוקים קטנים. החייב במתוקים פטור במרים גדולים. תני רבי ישמעאל בירבי יוסי משום אביו שקידים המרים הרי אילו פטורין. ומתוקין אינן חייבין עד שתפרוש קליפתן החיצונה. הורי רבי חנינה בציפורי כהדא דרבי ישמעאל בירבי יוסי. במה הורי. ציפוראי אמרי במרים. רבי זעירא אמר במתוקים. אמר רבי יו …
    החייב בשקידים המרים פטור במתוקים קטנים. החייב במתוקים פטור במרים גדולים. תני רבי ישמעאל בירבי יוסי משום אביו שקידים המרים הרי אילו פטורין. ומתוקין אינן חייבין עד שתפרוש קליפתן החיצונה. הורי רבי חנינה בציפורי כהדא דרבי ישמעאל בירבי יוסי. במה הורי. ציפוראי אמרי במרים. רבי זעירא אמר במתוקים. אמר רבי יוחנן ירדו לכאן נתחייבו. עלו כבר נפטרו. הורי רבי פינחס כיון שראה שלשה שפירשה קליפתן החיצונה שהוא תורם את כל הקופה. אמר רבי מנא ובלבד שלא יתרום מקופה על חבירתה.
  5. Jerusalem Talmud Maasrot 1:4:6 בשם רבי יוחנן
    תבואה משיתמרח. רבי חנניה בשם רבי יוחנן מן דו ישפר אפוי דכריה. והא תני רבי יעקב בר סיסיי מאימתי הוא תורם את הגורן משתיעקר האלה. כאן בשיש בדעתו למרח. וכאן בשאין בדעתו למרח. תני אבל כובר הוא מקצת ותורם מן הכבור על שאינו כבור. אמר רבי אילא שכן דרך בעלי בתים להיות מכניסין לתוך בתיהן. מאי טעמא והאלפים והע …
    תבואה משיתמרח. רבי חנניה בשם רבי יוחנן מן דו ישפר אפוי דכריה. והא תני רבי יעקב בר סיסיי מאימתי הוא תורם את הגורן משתיעקר האלה. כאן בשיש בדעתו למרח. וכאן בשאין בדעתו למרח. תני אבל כובר הוא מקצת ותורם מן הכבור על שאינו כבור. אמר רבי אילא שכן דרך בעלי בתים להיות מכניסין לתוך בתיהן. מאי טעמא והאלפים והעיירים עובדי האדמה בליל חמיץ יאכלו. כבר ברשות ההקדש ופדיו מאחר שהוא יכול לוכל ממנו עראי. ועכשיו שאינו יכול לוכל ממנו עראי כמי שעשה מעשה ברשות ההקדש והוא חייב. התיב רבי חיננא והתני שילה וקיפה ברשות ההקדש פטור. אמר רבי יודן תמן אי איפשר לו שלא יכבוש ושלא לשלוק. ברם הכא איפשר לו שלא למרח. דאמר רבי אילא והאלפים והעיירים וכו'.
  6. Jerusalem Talmud Maasrot 1:5:3 בשם רבי יוחנן
    רבי מנא אמר ליה סתם. רבי אבון בשם רבי יוחנן רבי יודן כדעתיה ורבנין כדעתון דתני זית שפיצעו בידים מסואבות לא הוכשרו. לסופגן במלח הוכשרו. לידע אם יש בו מים לא הוכשרו. רבי יודן אמר הוכשרו. רבנין אמרין במימיו הוא בודק. רבי יודה אומר בגופו הוא בודק. והכא רבנין אמרין במימיו הוא מחליק. רבי יודה בשיש שלו מחל …
    רבי מנא אמר ליה סתם. רבי אבון בשם רבי יוחנן רבי יודן כדעתיה ורבנין כדעתון דתני זית שפיצעו בידים מסואבות לא הוכשרו. לסופגן במלח הוכשרו. לידע אם יש בו מים לא הוכשרו. רבי יודן אמר הוכשרו. רבנין אמרין במימיו הוא בודק. רבי יודה אומר בגופו הוא בודק. והכא רבנין אמרין במימיו הוא מחליק. רבי יודה בשיש שלו מחליק.
  7. Jerusalem Talmud Maasrot 1:5:4 בשם רבי יוחנן
    רבי אמר לרבי שמעון בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן החבית. אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סיסרטאי מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא לא מסתברא באילין פצולייה הוה עובדא. אמר ליה אוף אנא סבר כן. אתא רבי י …
    רבי אמר לרבי שמעון בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן החבית. אמר ליה ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סיסרטאי מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא לא מסתברא באילין פצולייה הוה עובדא. אמר ליה אוף אנא סבר כן. אתא רבי יוסי בירבי בון רבי יצחק בר ביסנא בשם רבי יוחנן באילין פצולייא הוה עובדא.
  8. Jerusalem Talmud Maasrot 1:5:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן דברי שונה ראשון לא התחתון צריך לעליון ולא העליון צריך לתחתון. דברי שונה אחרון צריך לעליון ולא העליון צריך לתחתון. אמר רבי לעזר דרבי מאיר היא. אמר ליה דלא תיסבור מימר סתמא דרבי יוסי היא הלכה כסתמה. לפום כן צרך מימר דרבי מאיר היא. דרבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי.
  9. Jerusalem Talmud Maasrot 2:1:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן דברי רבי יהודה עשו אותו כייחור שהוא נוטה לחצר. על דעתיה דרבי יוחנן באוכל אחת אחת ובאוכל ברשות הכל ובמשייר. על דעתיה דרבי לעזר אפילו אינו אוכל אחת אחת אפילו אינו אוכל ברשות הכל ולא שייר.
  10. Jerusalem Talmud Maasrot 2:2:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: פירות שלקטן שלא לצורך השבת וקדשה עליהן השבת רבי יוחנן אמר השבת טובלת. רבי שמעון בן לקיש אמר אין השבת טובלת. מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן על דתימר השבת טובלת והתנינן המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלם אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה. ותני עלה אפילו לן אפילו שבת. אמר ל …
    הלכה: פירות שלקטן שלא לצורך השבת וקדשה עליהן השבת רבי יוחנן אמר השבת טובלת. רבי שמעון בן לקיש אמר אין השבת טובלת. מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן על דתימר השבת טובלת והתנינן המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלם אוכל עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן בחזירה. ותני עלה אפילו לן אפילו שבת. אמר לו ברוצה לשבות. תדע לך שהוא כן. דתני עלה אפילו שבת בשיני. ויש שביתה בשיני. אלא ברוצה לשבות אף הכא ברוצה לשבות.
  11. Jerusalem Talmud Maasrot 2:3:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira
    רבי זעירא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר מה פליגין בלוקט ונותן לו. אבל בלוקט לאכול כל עמה מודיי שהוא אוכל אחת אחת ופטור. ואם צירף חייב.
  12. Jerusalem Talmud Maasrot 2:3:7 אמר רבי יוחנן
    רבי הילא בשם רבי לעזר כשם שהן חלוקין כאן כך חלוקין בחצר בית שמירה דאמר רבי יוחנן מקח בחצר בשבת אינה תורה. רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש המחוור מכולן זו חצר בית שמירה.
  13. Jerusalem Talmud Maasrot 2:3:8 בשם רבי יוחנן
    חברייה בשם רבי יוחנן כך משיב רבי יודה את רבי מאיר אין את מודה לי בנותן לבנו שהוא פטור. מה לי הלוקט ונותן לבנו מה לי הלוקט ונותן לאחר. רבי יודן בעי מה חמית מימר בלוקט ונותן לו. או נימר בלוקט ואוכל. אמר רבי מנא לית כאן בלוקט ואוכל אלא בלוקט ונותן לו. מן הדא גינת וורדין. אית לך מימר גינת וורדין בלוקט ו …
    חברייה בשם רבי יוחנן כך משיב רבי יודה את רבי מאיר אין את מודה לי בנותן לבנו שהוא פטור. מה לי הלוקט ונותן לבנו מה לי הלוקט ונותן לאחר. רבי יודן בעי מה חמית מימר בלוקט ונותן לו. או נימר בלוקט ואוכל. אמר רבי מנא לית כאן בלוקט ואוכל אלא בלוקט ונותן לו. מן הדא גינת וורדין. אית לך מימר גינת וורדין בלוקט ואוכל לא בלוקט ונותן לו. אוף הכא בלוקט ונותן לו דו אמר ליה אין את עליל את מקלקל וורדיה. מתניתא פליגא על הוויה דרבי מנא כרמא אני מוכר לך אף על פי שאין בו גפנים הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו. פרדיסא אני מוכר לך אף על פי שאין בו אילנות הרי זה מכור שלא מכר לו אלא שמו.
  14. Jerusalem Talmud Maasrot 2:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יוסי בשם רבי יוחנן מגרגר אחת אחת והולך ואוכל. אמר ליה רבי חייה בר ווא וכן רבי עביד. תני בשם רבי יוסי אבטיח שספת בו אפילו כל שהוא קנייו. רבי יונה בעי אף ברימון כן.
  15. Jerusalem Talmud Maasrot 3:1:6 אמר רבי יוחנן
    רבי יוחנן כרבי ורבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בירבי יודה. רבי יוחנן כרבי אפילו דיסבור כרבי יוסי בירבי יהודה חומר הוא בשבת שכן נשרים שנשרו מאיליהן אסורין. רבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בירבי יודה אפילו דיסבור כרבי חומר הוא בחצר בית שמירה דאמר רבי יוחנן מקח בחצר בשבת אינן תורה. רבי אימי בשם רבי שמעון המחו …
    רבי יוחנן כרבי ורבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בירבי יודה. רבי יוחנן כרבי אפילו דיסבור כרבי יוסי בירבי יהודה חומר הוא בשבת שכן נשרים שנשרו מאיליהן אסורין. רבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי בירבי יודה אפילו דיסבור כרבי חומר הוא בחצר בית שמירה דאמר רבי יוחנן מקח בחצר בשבת אינן תורה. רבי אימי בשם רבי שמעון המחוור שבכולן זה חצר בית שמירה.
  16. Jerusalem Talmud Maasrot 3:3:4 רבי יוחנן אמר
    שמעון קומי רבי יוחנן אמר לון הלכה כדברי כולהן להחמיר. ולמה לא אמרין ליה משמיה דליתיה מילתא דרבי יוחנן פליגא על מילתא. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבה כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. בשני שותפין לא בשני דיורין. מה בין שותף מה בין דיור. כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה. אמר רבי יונה בבעל הבית וד …
    שמעון קומי רבי יוחנן אמר לון הלכה כדברי כולהן להחמיר. ולמה לא אמרין ליה משמיה דליתיה מילתא דרבי יוחנן פליגא על מילתא. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבה כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. בשני שותפין לא בשני דיורין. מה בין שותף מה בין דיור. כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה. אמר רבי יונה בבעל הבית ודיורו היא מתניתא. בעל הבית ממחה על ידי דייור ואין דיור ממחה על ידי בעל הבית. עליה שמעין קומי רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרבי עקיבה. רבי יונה אמר זעירה ורבי אימי תריהון בשם רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרבי עקיבה. אמר רבי אימי הורי דבית רבי יניי הלכה כרבי שמעון בן לעזר דרבי עקיבה.
  17. Jerusalem Talmud Maasrot 3:4:7 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן היה אוכל את האשכול ונכנס מן הגינה לחצר. רבי ליעזר אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור. רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן או דרבי טרפון כרבי ליעזר או רבי טרפון עבד עוקצת האוכל מתחילתו. רבי אילא רבי איסי בשם רבי יוחנן או רבי טרפון כרבי ליעזר. או רבי טרפון עבד אכילה שתים שלש אכילות כאכילה אחת. …
    תמן תנינן היה אוכל את האשכול ונכנס מן הגינה לחצר. רבי ליעזר אומר יגמור רבי יהושע אומר לא יגמור. רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן או דרבי טרפון כרבי ליעזר או רבי טרפון עבד עוקצת האוכל מתחילתו. רבי אילא רבי איסי בשם רבי יוחנן או רבי טרפון כרבי ליעזר. או רבי טרפון עבד אכילה שתים שלש אכילות כאכילה אחת. מה טעמא דרבי ליעזר משום שהתחיל בו בהיתר. אמר רבי נתן לא שרבי ליעזר אומר משום שהתחיל בו בהיתר. אלא שרבי אלעזר אומר ימתין עד שיצא שבת או עד שיוציא חוץ לחצירו ויגמור.
  18. Jerusalem Talmud Maasrot 4:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אור טובל מקח טובל מלח טובלת תרומה טובלת. שבת טובלת. חצר בית שמירה טובלת. דאמר רבי יוחנן מקח בשבת אינה תורה. רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש המחוור שבכולן זו חצר בית שמירה.
  19. Jerusalem Talmud Maasrot 4:1:4 רבי יוחנן אמר
    כבש ושלק שלא מדעת הבעלים תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו רבי יוחנן אמר נטבל ורבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל. אמר רבי יודן תמן איפשר לו [שלא למרח ברם הכא איפשר לו] שלא לכבוש.
  20. Jerusalem Talmud Maasrot 4:2:5 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן לא אמר רבי יהודה אלא בכלכלת שבת. אי אומר רבי יהודה בליקט כלכלה לשלחה לחבירו שהוא מקפיד עליה ככלכלת שבת.
  21. Jerusalem Talmud Maasrot 4:2:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן על החמין חייב שהוא קבע על הצונין פטור שהוא עראי יכול הוא מחזרתיה. דאמר רבי יוסי בשם רבי זעירא רבי יונה ורבי זעירא בשם רבי לעזר אם במה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.
  22. Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: העוקר שתלים מתוך שלו כו'. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש רבי עקיבה היא. דתנינן תמן נוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי רבי עקיבה. רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא. מודין חכמים לרבי עקיבה בשתלים. מה בין חטים מה בין שתלים. חטין גמר מלאכה שתלים אינן גמר מלאכה. מודי רבי עקיבה לחכ …
    הלכה: העוקר שתלים מתוך שלו כו'. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש רבי עקיבה היא. דתנינן תמן נוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי רבי עקיבה. רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא. מודין חכמים לרבי עקיבה בשתלים. מה בין חטים מה בין שתלים. חטין גמר מלאכה שתלים אינן גמר מלאכה. מודי רבי עקיבה לחכמים בלפת וצנונות שהן פסידין. וחיטין אינן פסידין. חיטין יש להן גורן אחרת. אילו אין לו גורן אחרת.
  23. Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:3 בשם רבי יוחנן
    לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי …
    לקט לשלח לחבירו פטור. רב אמר הוא אסור לוכל. רבי שמי אמר קומי רבי יוסי בשם רבי אחא מה דאמר רב בשהכניסו לחצר בית שמירה כרבי מאיר. אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן לקח במחובר לקרקע פטור. הא בתלוש חייב. מאן אית ליה מקח טובל בפירות שלא נגמרה מלאכתן לא רבי מאיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דרבי יודה היא. ותני כן רבי יודה אומר בשם רבי לעזר בן עזריה אף השולח לחבירו עטנין ושתלין וחבילי תלתן לא יאכל עד שיעשר. שכן דרך בני אדם משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו. רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו חבר ששילח לחבר צריך לעשר. חברייא בעיי ניחא עם הארץ חשוד. חבר חשוד. אמר רבי יוסי וכי עם הארץ גבי תרומה לאו כחבר הוא. אלא כיני נהגו בני אדם להיות משלחין לחביריהן טבלים בדברים הללו.
  24. Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:6 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי מנא לא שנו אלא לזרע הא לוכל פטור. רבי חייה בשם רבי יוחנן לא שנייה בין לזרע בין לוכל חייב מפני שהוא גורנן. אמר רבי חנינה מפני שהוא מכניסן מן השיני לעני ומן העני לשיני.
  25. Jerusalem Talmud Maasrot 5:2:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן הבקר והקדש בסוריא מחלוקת רבי עקיבה וחכמים. אמר רבי שמעון בן לקיש מודי רבי עקיבא לחכמים בחנט והשרשה. זרע בחורבה והביאה שליש וסיכך על גביו. על דעתיה דרבי עקיבה התוספת חייב. על דעתין דרבנין התוספת פטור. זרע בבית והעביר הסכך וסיכך על גביו. על דעתיה דרבי עקיבה התוספת פטור. על דעתין דרבנין ה …
    אמר רבי יוחנן הבקר והקדש בסוריא מחלוקת רבי עקיבה וחכמים. אמר רבי שמעון בן לקיש מודי רבי עקיבא לחכמים בחנט והשרשה. זרע בחורבה והביאה שליש וסיכך על גביו. על דעתיה דרבי עקיבה התוספת חייב. על דעתין דרבנין התוספת פטור. זרע בבית והעביר הסכך וסיכך על גביו. על דעתיה דרבי עקיבה התוספת פטור. על דעתין דרבנין התוספת חייב.
  26. Jerusalem Talmud Maasrot 5:3:4 רבי יוחנן אמר
    הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר נטבל. ורבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והא תנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה. ואם בשל כולהן כשיעור. אמר ליה שכן העושה עיסה על מנת לחלקה עיסה פט …
    הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר נטבל. ורבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והא תנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה. ואם בשל כולהן כשיעור. אמר ליה שכן העושה עיסה על מנת לחלקה עיסה פטורה מן החלה. והתנינן נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה. אמר לו לא תתיביני נחתום. נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויטבול מיד. אמר ליה והא תני חוררי נמלים שלנו בצד ערימה החייבת הרי אילו חייבין. הא בצד ערימה פטורה פטורין. אמר רבי יונה אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן משום ייאוש. שמואל בר אבא אמר והן שגיררו ראשי שיבלין.

Jerusalem Talmud Maaser Sheni (33)

  1. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:12 בשם רבי יוחנן
    רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן נאמר כאן לא יגאל. ונאמר בחרמי כהנים לא ימכר ולא יגאל. מה לא יגאל האמור בחרמי כהנים אינו לא נמכר ולא נגאל. אף לא יגאל האמור כאן אינו לא נמכר ולא נגאל. רבי יעקב דרומייה בעא קומי רבי יוסי כלום כתיב בבכור לא תפדה בבעל מום. מעשר בהמה לא חלקה התורה בין חי בין שחוט בין תמים בי …
    רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן נאמר כאן לא יגאל. ונאמר בחרמי כהנים לא ימכר ולא יגאל. מה לא יגאל האמור בחרמי כהנים אינו לא נמכר ולא נגאל. אף לא יגאל האמור כאן אינו לא נמכר ולא נגאל. רבי יעקב דרומייה בעא קומי רבי יוסי כלום כתיב בבכור לא תפדה בבעל מום. מעשר בהמה לא חלקה התורה בין חי בין שחוט בין תמים בין בעל מום.
  2. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:17 בשם רבי יוחנן
    מתניתין דלא כרבי יוסי. דתני מחללין מעשר שיני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין. מה טעמא דרבי דוסא. וצרת הכסף דבר שהוא נצרר מחבירו ויש לו צורה ויוצא על גב צורתו. רבי יוסי בשם רבי יוחנן דברי רבי יוסי מחללין מעשר על ליטרא שלכסף. אילו אמר כסף הוינן אמרין כשם שאמר כסף כך אמר זהב. אילו אמר כסף הוינן מ …
    מתניתין דלא כרבי יוסי. דתני מחללין מעשר שיני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין. מה טעמא דרבי דוסא. וצרת הכסף דבר שהוא נצרר מחבירו ויש לו צורה ויוצא על גב צורתו. רבי יוסי בשם רבי יוחנן דברי רבי יוסי מחללין מעשר על ליטרא שלכסף. אילו אמר כסף הוינן אמרין כשם שאמר כסף כך אמר זהב. אילו אמר כסף הוינן מרין להוציא שברי קערות ומתמחויין הוי מהן ליטרא שלכסף.
  3. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:19 בשם רבי יוחנן
    מטבע שנפסל והמלכות מקבלתו רבי יוסי בשם רבי יוחנן כאסימון. רבי חייה בשם רבי יונתן במטבע שלמלכים הראשונים (נימר) אם היה יוצא על גב צורתו מחלל. ואם לאו אינו מחלל. מטבע שמרד כגון בן כוזיבא אינו מחלל. היו לו מעות שלסכנה אתא עובדא קומי רבי אימי אמר יוליך הנייה לים המלח. היו לו מעות של דיסגנים. רבי יעקב בר …
    מטבע שנפסל והמלכות מקבלתו רבי יוסי בשם רבי יוחנן כאסימון. רבי חייה בשם רבי יונתן במטבע שלמלכים הראשונים (נימר) אם היה יוצא על גב צורתו מחלל. ואם לאו אינו מחלל. מטבע שמרד כגון בן כוזיבא אינו מחלל. היו לו מעות שלסכנה אתא עובדא קומי רבי אימי אמר יוליך הנייה לים המלח. היו לו מעות של דיסגנים. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו מחללן כדרך שהן יפין אצל התירמסר. ביקש להוציאן מחללן כדרך שהוא מחלל עליהן.
  4. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן בהמת מעשר שיני בירושלם כרבי מאיר פטורה מן הבכורה כרבי יהודה חייבת בבכורה. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא ילדה בכור אימוריו מהו שיקרבו לגבי מזבח. ולא חל מעשר שיני על אימוריו ולא נמצא מבריחו מן האכילה. אמר ליה וכי הלוקח בשר בהמה לבשר תאוה לא חל מעשר שיני על אימוריה ולא נמצא מבריחה …
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן בהמת מעשר שיני בירושלם כרבי מאיר פטורה מן הבכורה כרבי יהודה חייבת בבכורה. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא ילדה בכור אימוריו מהו שיקרבו לגבי מזבח. ולא חל מעשר שיני על אימוריו ולא נמצא מבריחו מן האכילה. אמר ליה וכי הלוקח בשר בהמה לבשר תאוה לא חל מעשר שיני על אימוריה ולא נמצא מבריחה מן האכילה. אמר ליה בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר. אמר רבי יוסי ואנן לא הוינן אמרין כן. אלא לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד. מה נפקה מביניהון וולדה בכור והקדשה שלמים. מאן דאמר לא התירה התורה לקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד קריבה. מאן דאמר בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אינה קריבה.
  5. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן גזרו על נקיבה בעלת מום מפני וולדה. גזרו על זכר בעל מום מפני נקיבה בעלת מום. ואמרין בשם רבי יוחנן אפילו תמימה גזירה. בראשונה היו אומרים לוקחין בהמה לבשר תאוה והיו מבריחין אותו מעל גבי המזבח. חזרו לומר לא יקחו אפילו חיה אפילו עופות כהדא דתני אחד שביעית ואחד מעשר שיני מחליפין אותו על נקיב …
    אמר רבי יוחנן גזרו על נקיבה בעלת מום מפני וולדה. גזרו על זכר בעל מום מפני נקיבה בעלת מום. ואמרין בשם רבי יוחנן אפילו תמימה גזירה. בראשונה היו אומרים לוקחין בהמה לבשר תאוה והיו מבריחין אותו מעל גבי המזבח. חזרו לומר לא יקחו אפילו חיה אפילו עופות כהדא דתני אחד שביעית ואחד מעשר שיני מחליפין אותו על נקיבה בעלת מום ועל שאר בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין מחללין אלא על השחוטין בלבד. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק גזרו אותן שלא ירעו אותן עדרים עדרים. קם רבי ירמיה עם רבי זעירא אמר ליה עד כדון רבי שמואל בר רב יצחק קיים ואתון תליין ביה מרטוטיכין. והאמר בשם רבי יוחנן אפילו תמימה גזירה. דילמא דלא איתאמרת אלא על השביעית. אשכח תני על השביעית.
  6. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:1:8 אמר רבי יוחנן
    אית דבעי משמע מן הדא לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך. תירושך זה היין. ויצהרך זו סיכה והתורה קראה אותה אכילה. ואינו מחוור. אין תימר במחוור הוא ילקו עליו חוץ לחומה. אמר רבי יוסי בן חנינה אין לוקין חוץ לחומה אלא על מעשר שיני טהור שנכנס לירושלם ויצא. מניין שאינו מחוור. כהדא דתני בשבת בין סי …
    אית דבעי משמע מן הדא לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך. תירושך זה היין. ויצהרך זו סיכה והתורה קראה אותה אכילה. ואינו מחוור. אין תימר במחוור הוא ילקו עליו חוץ לחומה. אמר רבי יוסי בן חנינה אין לוקין חוץ לחומה אלא על מעשר שיני טהור שנכנס לירושלם ויצא. מניין שאינו מחוור. כהדא דתני בשבת בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג מותר. ביום הכיפורים בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג אסור. בתשעה באב ובתענית ציבור בסיכה שהיא שלתענוג אסור ושאינה שלתענוג מותר. והתני שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש. ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש. והא תני לא יחללו להביא את הסך ואת השותה. אמר רבי יוחנן לית כאן סך. אמר רבי אבא מרי ואין לית כאן סך לית כאן שותה דלכן דבר שהוא בא משני לוין מצטרף.
  7. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:1:14 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    דגים שנתבשלו בקפלוטות שלמעשר שיני והשביחו השבח לפי חשבון. אמר רבי הושעיה דרבי יודה היא. דתנינן רבי יודה מתיר בצחנה שאינו אלא ליטול את הזוהמה. רבנין דקיסרין בעיין. והיא דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין כילו בצל כילו קפלוט דלא כרבי יודה. מודי רבי יודה בבצל שלהקדש. מודי רבי יודה בבצל שלעב …
    דגים שנתבשלו בקפלוטות שלמעשר שיני והשביחו השבח לפי חשבון. אמר רבי הושעיה דרבי יודה היא. דתנינן רבי יודה מתיר בצחנה שאינו אלא ליטול את הזוהמה. רבנין דקיסרין בעיין. והיא דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין כילו בצל כילו קפלוט דלא כרבי יודה. מודי רבי יודה בבצל שלהקדש. מודי רבי יודה בבצל שלעבודה זרה.
  8. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:1:15 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן כל שיש בו הותיר מדה השבח לפי חשבון. וכל שאין בו הותיר מדה השבח לשיני. רבי שמעון בן לקיש אמר כל שטעמו שבחו ניכר השבח לפי חשבון. וכל שאין טעם שבחו ניכר השבח לשיני. מתניתא פליגא על רבי יונתן עיסה שלמעשר שיני שאפייה פת והשביחה השבח לשיני. פתר לה בשאין טעם שבחו ניכר. מתניתא פליגא על רבי יוח …
    אמר רבי יוחנן כל שיש בו הותיר מדה השבח לפי חשבון. וכל שאין בו הותיר מדה השבח לשיני. רבי שמעון בן לקיש אמר כל שטעמו שבחו ניכר השבח לפי חשבון. וכל שאין טעם שבחו ניכר השבח לשיני. מתניתא פליגא על רבי יונתן עיסה שלמעשר שיני שאפייה פת והשביחה השבח לשיני. פתר לה בשאין טעם שבחו ניכר. מתניתא פליגא על רבי יוחנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מעשר שיני והשביחו השבח לפי חשבון. רבי יוסי בשם רבי הושעיה תיפתר שבישל שניהן כאחת. רבי יונה בשם רב הושעיה בעי הגע עצמך שבישל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו ועירבן. כלום יש בדגין אלא טעם קפלוטות ובקפלוטות אלא טעם דגין.
  9. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: מה היקילו בתרומה. כהדא דתני סך הוא כהן שמן שלתרומה ומביא בן בתו של ישראל ומעגלו על גבי מיעיו ואינו חושש. אמר רבי יוחנן כאן השיבו דברי סופרים לדברי תורה.
  10. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:3:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יוסי בשם רבי פדיה רבי יונה בשם חזקיה אין בלילה אלא ביין ושמן בלבד. רבי יוחנן אמר עד כזתים הנבללים. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אם בלל וחפן לפי חשבון. פתר לה עד כזיתים. המתלקטים למעשר שיני והנבללין לפי חשבון. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי הונא סלקת מתניתא הנבללין והנחפנין לפי חשבון.
  11. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:3:7 בשם רבי יוחנן
    רבי חגי אמר קומי רבי זעירא מנחם בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי מחללין אותו מדוחק. והתנינן מחללין כסף על נחושת מדוחק. הא כסף על כסף לא. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יונה רבי אחא בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי עבר וחיללו מחולל. רבי יודן בן פזי רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כל שאמרו …
    רבי חגי אמר קומי רבי זעירא מנחם בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי מחללין אותו מדוחק. והתנינן מחללין כסף על נחושת מדוחק. הא כסף על כסף לא. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יונה רבי אחא בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי עבר וחיללו מחולל. רבי יודן בן פזי רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי עבר וחיללן מחוללין.
  12. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:3:9 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן לא אמרו בית שמי אלא בסוף. אבל בתחילה אוף בית שמי מודיי. מה טעמא דבית שמי כסף ולא זהב. ואימא כסף ולא נחושת. והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר שיני. וסברנן מימר כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שיני. מאי כדון טעמא דבית שמי. היא כסף היא נחושת. רבי שמעון בן לקיש אמר בין בתחילה בין בסוף בית שמי …
    אמר רבי יוחנן לא אמרו בית שמי אלא בסוף. אבל בתחילה אוף בית שמי מודיי. מה טעמא דבית שמי כסף ולא זהב. ואימא כסף ולא נחושת. והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר שיני. וסברנן מימר כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שיני. מאי כדון טעמא דבית שמי. היא כסף היא נחושת. רבי שמעון בן לקיש אמר בין בתחילה בין בסוף בית שמי פליגין. מה טעמא דבית שמי. כסף ראשון ולא כסף שיני. והתנינן הפורט סלע ממעות מעשר שיני וסברנן מימר כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שיני. מאי כדון טעמא דבית שמי. כסף עד כדי כסף.
  13. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:2:6 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי הונא טעמא דרבי שמעון דו אמר אין הפסח עושה תמורה ושונה. הימר בו עודהו פסח. מימר בו עודהו שלמים. אמר ליה רבי מנא ולא דמויי הוה רבי מדמה לה. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שיני. רבי זעירא רבי הילא תריהון בשם רבי יוסי בן חנינה. …
    אמר רבי הונא טעמא דרבי שמעון דו אמר אין הפסח עושה תמורה ושונה. הימר בו עודהו פסח. מימר בו עודהו שלמים. אמר ליה רבי מנא ולא דמויי הוה רבי מדמה לה. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שיני. רבי זעירא רבי הילא תריהון בשם רבי יוסי בן חנינה. חד אמר שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר. תרומה שלקחה בכסף מעשר לא פקעה ממנה [קדושת] מעשר. משנה שוברת. משיבין דבר שפקעה ממנו קדושת מעשר על דבר שלא פקעה ממנו קדושת מעשר. וחרנה אמר לית הדא אמרה משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו שהוא אומר לו (אבד עלי) טבילה אחת.
  14. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:5:3 רבי יוחנן אמר
    תני בר קפרא אמר אב הטומאה דבר תורה וולד הטומאה מדבריהן. רבי יוחנן אמר בין זה בין זה דבר תורה. וקשיא דבית שמי על דרבי יוחנן דבית שמי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין וולד טומאה בחוץ ובין אב הטומאה בחוץ זה וזה דבר תורה הוא. ואפילו על דברי בית הלל לא מקשייא. דבית הלל אמרי …
    תני בר קפרא אמר אב הטומאה דבר תורה וולד הטומאה מדבריהן. רבי יוחנן אמר בין זה בין זה דבר תורה. וקשיא דבית שמי על דרבי יוחנן דבית שמי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין וולד טומאה בחוץ ובין אב הטומאה בחוץ זה וזה דבר תורה הוא. ואפילו על דברי בית הלל לא מקשייא. דבית הלל אמרין הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ שניטמא בולד הטומאה בפנים. מה בין וולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומאה בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא. לא הוי בה רבנין אלא על דבר קפרא.
  15. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:6:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן צבי עשו כקדשי בדק הבית לטעון העמדה והערכה.
  16. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:6:4 בשם רבי יוחנן
    רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירה בהמה טמיאה מהו שתיטען עמדה והערכה. אמר ליה אילולי דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן חיה טהורה אינה טעונה עמדה והערכה בהמה טמיאה לא. אמר רבי הילא ותני כן ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך. מה בהמה טמיאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה. אף אני ארבה את המיתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדי …
    רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירה בהמה טמיאה מהו שתיטען עמדה והערכה. אמר ליה אילולי דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן חיה טהורה אינה טעונה עמדה והערכה בהמה טמיאה לא. אמר רבי הילא ותני כן ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך. מה בהמה טמיאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה. אף אני ארבה את המיתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה. ומוציא את שאמר הרי זה הקדש ומיתה שלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן חמור מועלין בה ובחלבה. וחלב לאו כמיתה היא. וכל שהוא טעון פדיון מועלין בו. אין תיפתריניה לשם הילכת מיתה לא יכיל דתנינן חמור. אמר רבי חנינא קומי רבי מנא תיפתר כרבי שמעון דרבי שמעון אמר קדשי בדק הבית אין טעונין עמדה והערכה. אמר ליה אין כרבי שמעון למה לי חמור אפילו שאר כל בהמה.
  17. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:6:6 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן כיני מתניתא. אם עד שלא גפן קרא שם לא קנה מעשר קנקן. משגפן קרא שם קנה מעשר קנקן. עד שלא גפן קרא שם עולות באחד ומאה. אם משגפן קרא שם מקדשות כל שהן. אם עד שלא גפן קרא שם תורם מאחד על הכל משגפן קרא שם תורם מכל אחד ואחד.
  18. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:6:10 בשם רבי יוחנן
    אמר רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין. רבי חייה בשם רבי יוחנן מתניתה אמרה כן רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה יצא קנקן לחולין.
  19. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:1:12 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן פודין מעשר שיני על פי שלשה לקוחות ואפילו אחד מהן גוי. אפילו אחד מהן בעל. רבי יונה בעי שניהם גוים לא שניהן בעלים לא אחד גוי ואחד בעל לא. אלא לצדדין איתאמרת.
  20. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:2:3 בשם רבי יוחנן
    שלסלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי סימיי כל מעשר שיני שאין בקרנו שוה פרוטה אינו מוסיף חומש. רבי יוסי בירבי סימון בשם רבי יוחנן כל מעשר שיני שאין בחומשו שוה פרוטה אינו מוסיף חומש. התיב רבי בא בר ממל והתנינן חמש פרוטות הן. וניתני שש על דעתיה דרבי סימאי וקרנו של מעשר שינ …
    שלסלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי סימיי כל מעשר שיני שאין בקרנו שוה פרוטה אינו מוסיף חומש. רבי יוסי בירבי סימון בשם רבי יוחנן כל מעשר שיני שאין בחומשו שוה פרוטה אינו מוסיף חומש. התיב רבי בא בר ממל והתנינן חמש פרוטות הן. וניתני שש על דעתיה דרבי סימאי וקרנו של מעשר שיני בשוה פרוטה. ושבע על דעתיה דרבי יוחנן וחומשו של מעשר שיני שוה פרוטה. ועוד מן הדא דאמר רבי יוסי בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. ועוד מן הדא מעשר שיני שאין דמיו ידועין דייו שיאמר הוא וחומשו מחולל על הסלע הזה. רבי יוסי בשם רבי קריספא רבי יונה בשם רבי זעירא בסלע שלמעשר שיני היא מתניתא. אי איפשר שלא יהא שם חולין כל שהן.
  21. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:2:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו יותר על דמיו תפס את הכל. מעשר שיני שפדייו יותר על דמיו לא תפס את הכל. מה בין הקדש מה בין מעשר שיני. אמר רבי אימי שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. רבי זעירא בעא קומי רבי אימי נבדק אותו האיש ואמר לא לכך נתכוונתי. אמר ליה לכשיבדוק.
  22. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:2:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן הקדש פדייו ולא הוסיף חומש הרי זה פדוי. מעשר שיני שפדייו ולא הוסיף חומש הרי זה אינו פדוי. מה בין הקדש ומה בין מעשר שיני. אמר רבי הילא הקדש יש לו תובעין. מעשר שיני אין לו תובעין. רבי יונה בעי כמאן דאמר אינו כנכסיו. ברם כמאן דאמר כנכסיו הוא. מה בין הקדש ומה בין מעשר שיני. אמר רבי יוסי ולא …
    אמר רבי יוחנן הקדש פדייו ולא הוסיף חומש הרי זה פדוי. מעשר שיני שפדייו ולא הוסיף חומש הרי זה אינו פדוי. מה בין הקדש ומה בין מעשר שיני. אמר רבי הילא הקדש יש לו תובעין. מעשר שיני אין לו תובעין. רבי יונה בעי כמאן דאמר אינו כנכסיו. ברם כמאן דאמר כנכסיו הוא. מה בין הקדש ומה בין מעשר שיני. אמר רבי יוסי ולא כבר איתמר טעמא הקדש יש לו תובעין. מעשר שיני אין לו תובעין.
  23. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:3:3 אמר רבי יוחנן
    מה נן קיימין אם בשאמר לו צא ופדה לי שלוחו הוא. צא ופדה לך שלו הן. אלא כי נן קיימין בשאמר לו פדה לי משלך פדה לך משלי. ותני כן פדה לי משלך פדה לך משלי אינו מוסיף חומש. אמר רבי יוחנן כל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי חנינא טעמא דרבי יוחנן ואם גאל יגאל איש ממעשרו …
    מה נן קיימין אם בשאמר לו צא ופדה לי שלוחו הוא. צא ופדה לך שלו הן. אלא כי נן קיימין בשאמר לו פדה לי משלך פדה לך משלי. ותני כן פדה לי משלך פדה לך משלי אינו מוסיף חומש. אמר רבי יוחנן כל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי חנינא טעמא דרבי יוחנן ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסיף עליו. כדי שיהא הוא ופדיונו משלו.
  24. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:3:4 בשם רבי יוחנן
    מה נן קיימין אם בגדולה זכת בסימנין. אם בקטנה קטן זכה. אמר רבי יודן בר שלום קומי רבי יוסי תיפתר כמאן דאמר הקטן תורם. אמר ליה ואפילו כמאן דאמר הקטן תורם קטן זכה. על דעתין דרבנין דתמן ניחא דתמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור והוא נוטלו. המוציא בידו כמוציא באשפה. אגוז והוא נוט …
    מה נן קיימין אם בגדולה זכת בסימנין. אם בקטנה קטן זכה. אמר רבי יודן בר שלום קומי רבי יוסי תיפתר כמאן דאמר הקטן תורם. אמר ליה ואפילו כמאן דאמר הקטן תורם קטן זכה. על דעתין דרבנין דתמן ניחא דתמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור והוא נוטלו. המוציא בידו כמוציא באשפה. אגוז והוא נוטלו צרור והוא משליכו גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור והוא נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן גזילו גזל גמור. זכה לעצמו אבל לא לאחרים. רב הונא אמר כשם שהוא זוכה לעצמו כך הוא זוכה לאחרים. הכל מודין שאין מתנתו מתנה. דכתיב כי יתן איש. מתנת איש מתנה ואין מתנת קטן מתנה דברי חכמים. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן לעולם אין גזילו גזל גמור עד שיביא שתי שערות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן הדא דתימר להוציא ממנו בדין אבל להביא קרבן שבועה כל עמא מודיי עד שיביא שתי שערות. ברם כרבנין דהכא (בשם) רבי יוסי בעי מעתה אפילו לעצמו לא יזכה דכתיב אל רעהו עד שיהא כרעהו. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל בר רב יצחק פתר לה בשיטת אפיוטות. דתנינן תמן אפיוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. והתנינן אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו. רבנין דקיסרין אמרין כאן בקטן שיש בו דעת כאן בקטן שאין בו דעת.
  25. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:3:5 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן השואל את הפרה ושילחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו. לית הדא אמרה שהעבד זכה מרבו לאחר. אמר רבי לעזר תיפתר בעבד עברי. אמר רבי יוחנן אפילו תיפתריניה בעבד כנעני תיפתר באומר לו פתח לה והיא באה מאיליה. ותני כן הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת אחריו נתחייב לה לשלם כשואל.
  26. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:4:3 אמר רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי לעזר אין מוסיפין חומש על הסלע השנייה. והיה רבי לעזר מסתכל ביה. אמר ליה מה את מסתכל בי. אף רבי הילא מודי בה כיי דאמר רבי יוחנן כל מעשר שיני שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש.
  27. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:4:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי עזרה בעא קומי רבי מנא אף לעניין מתנה כן. אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. אמר ליה תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה. אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. ועוד מן הדא דאמר רבי יוסי רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו …
    רבי עזרה בעא קומי רבי מנא אף לעניין מתנה כן. אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. אמר ליה תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה. אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. ועוד מן הדא דאמר רבי יוסי רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי אמר ליה והינו הין צדק. אמרין בשעה שאמר הין צדק הוה.
  28. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:6:13 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן כל החלומות הולכין אחר פתרוניהן חוץ מן היין. יש שותה יין וטוב לו. יש שותה יין ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו. עם הארץ שותה ורע לו.
  29. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:11 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כמאן דאמר לעיתותי ערב. דתני רבי דוסא אומר כל מה שילקטו עניים בין העמרים הבקר הרי הוא הבקר. רבי יודה אומר לעיתותי ערב וחכמים אומרים אין הבקר אנסין הבקר שאין אנו אחראין לרמאין. ברם כמאן דאמר בשחרית לא אתיא. ויש אדם מבקר במחובר לקרקע. אמר רבי ירמיה אפילו כמאן דאמ …
    אמר רבי יוחנן אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כמאן דאמר לעיתותי ערב. דתני רבי דוסא אומר כל מה שילקטו עניים בין העמרים הבקר הרי הוא הבקר. רבי יודה אומר לעיתותי ערב וחכמים אומרים אין הבקר אנסין הבקר שאין אנו אחראין לרמאין. ברם כמאן דאמר בשחרית לא אתיא. ויש אדם מבקר במחובר לקרקע. אמר רבי ירמיה אפילו כמאן דאמר בשחרית אתיא הוא. ולאו רבן שמעון בן גמליאל היא. ועוד הוא אית ליה משיכתו שלמעשר שיני היא פדייתו. אמר רבי יוסי והיינו וקם לו. אילו ראה ככר מתגלגל בנהר ואמר ככר זה הקדש שמא כלום אמר. אמר רבי ירמיה עד דאת מקשי ליה בשחרית קשייתה לעיתותי ערב. אמר ליה מאן דאיתיה ליה לעיתותי ערב. לית ליה לאילין קשייתא.
  30. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:18 בשם רבי יוחנן
    כתיב ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם וגו'. רבי יוסי הגלילי אומר הרי את כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית מה פירות חמישית לבעלין. אף פירות רביעית לבעלין. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יוסי הגלילי כרבי יהודה. כמה דרבי יהודה עושה אותו כנכסיו כן רבי יוסי הגלילי עושה אותו כנכסיו.
  31. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:20 בשם רבי יוחנן
    רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן עיסת מעשר שיני בירושלם כרבי מאיר פטורה מן החלה כרבי יודה חייבת בחלה. אמר רבי יונה לא אמרו אלא בירושלם הא בגבולים לא.
  32. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:12 בשם רבי יוחנן
    רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה. הדא מסייעא לרבי יוחנן בחדא ופליגא עלוי בחדא. פליגא עלוי דתנינן וכן בת כהן ללוי לא יאכלו בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל. רבי אילא בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין נותנין מעש …
    רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה. הדא מסייעא לרבי יוחנן בחדא ופליגא עלוי בחדא. פליגא עלוי דתנינן וכן בת כהן ללוי לא יאכלו בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל. רבי אילא בשם רבי יוחנן כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה. הוה הוא אמר נותנין מעשר לכהונה.
  33. Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:13 אמר רבי יוחנן
    מסייעא ליה דו אמר כולן לשבח. דאמר רבי יוחנן יוחנן כהן גדול שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד. אבל מעשר ראשון ומעשר שיני מהן היו מפרישין ומהן לא היו מפרישין. אמר הואיל ומעשר ראשון במיתה. ומעשר שיני בעון טבל יהא אדם קורא שם לתרומה ולתרומת מעשר ונותנו לכהן ומעשר שיני מחל …
    מסייעא ליה דו אמר כולן לשבח. דאמר רבי יוחנן יוחנן כהן גדול שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד. אבל מעשר ראשון ומעשר שיני מהן היו מפרישין ומהן לא היו מפרישין. אמר הואיל ומעשר ראשון במיתה. ומעשר שיני בעון טבל יהא אדם קורא שם לתרומה ולתרומת מעשר ונותנו לכהן ומעשר שיני מחללו על המעות והשאר מעשר עני שהמוציא מחבירו עליו הראייה.

Jerusalem Talmud Challah (30)

  1. Jerusalem Talmud Challah 1:1:11 תני רבי יוחנן
    רבי יודה בר פזי בשם רבי יונתן דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא. דתני רבי יוחנן. ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר יכול תביא מן הכוסמין ושיבולת שועל והשיפון. ודין הוא ומה אם החיטים שכשרו לשאר כל המנחות לא כשרו למנחת העומר. כוסמין ושיבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין שלא …
    רבי יודה בר פזי בשם רבי יונתן דרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא היא. דתני רבי יוחנן. ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר יכול תביא מן הכוסמין ושיבולת שועל והשיפון. ודין הוא ומה אם החיטים שכשרו לשאר כל המנחות לא כשרו למנחת העומר. כוסמין ושיבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין שלא יכשרו למנחת העומר. השעורין יוכיחו שלא כשרו לשאר כל המנחות וכשרו למנחת העומר. לא אם אמרת בשעורין שמנחת סוטה באה מהן. תאמר בכוסמין ושיבולת שועל ושיפון שאין מנחת סוטה באה מהן. יצאו החטים מן הכתוב וכוסמין ושיבולת שועל והשיפון מקל וחומר.
  2. Jerusalem Talmud Challah 1:1:14 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן איזהו מין במינו החטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין. השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החטים. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי יונה בשם רבי יוחנן תמן בנשוך וכאן בבלול. תני רבי חייה כן וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות. עירס ראשי עיסיות. אמר רבי יוסי וההן נשוך לאו כמעורס הוא. את אמר אינו מצטר …
    תמן תנינן איזהו מין במינו החטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין. השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החטים. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי יונה בשם רבי יוחנן תמן בנשוך וכאן בבלול. תני רבי חייה כן וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות. עירס ראשי עיסיות. אמר רבי יוסי וההן נשוך לאו כמעורס הוא. את אמר אינו מצטרף והכא אינו מצטרף.
  3. Jerusalem Talmud Challah 1:1:15 רבי יוחנן אמר
    מהו שילקו על חלתן דבר תורה. רבי יונה בשם שמואל רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דאיתפלגון הפיגול והנותר ששחקן רבי יוחנן אמר לא ביטלו זה את זה. ורבי שמעון בן לקיש אמר ביטלו זה את זה. אמר רבי יוסי ולא דמיין. תמן אמר זה אסו …
    מהו שילקו על חלתן דבר תורה. רבי יונה בשם שמואל רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דאיתפלגון הפיגול והנותר ששחקן רבי יוחנן אמר לא ביטלו זה את זה. ורבי שמעון בן לקיש אמר ביטלו זה את זה. אמר רבי יוסי ולא דמיין. תמן אמר זה אסור וזה אסור. ברם הכא שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו. וכבר ביטלו עד שלא נעשה איסור. אילו אמר עשה חמש עיסיות מחמשה מינין ועירבו. ואמר רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה יאות.
  4. Jerusalem Talmud Challah 1:1:16 אמר רבי יוחנן
    הלל הזקן היה כורך שלשתן כאחת. אמר רבי יוחנן חלוקין על הלל הזקן והא רבי יוחנן כרך מצה ומרור. כאן בשעת המקדש כאן שלא בשעת המקדש. ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש שני דברים רבין על אחד ומבטלין אותו. רבי יוסי בשם רבי לעזר כשם שאין האיסורין מבטלין זה את זה כך אין המצות מבטלות זו את זו.
  5. Jerusalem Talmud Challah 1:1:18 רבי יוחנן אמר
    ואסורין בחדש מלפני הפסח. אית תניי תני מלפני הפסח אית תניי תני מלפני העומר. מאן דאמר מלפני הפסח מסייע לרבי יוחנן. מאן דאמר מלפני העומר מסייע לחזקיה. דאמר רבי יונה בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר שלא בשעת הקרבן היום מתיר. רבי יוסי בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר. מודי חזקיה שלא בשעת הקרבן היום מתיר. ר …
    ואסורין בחדש מלפני הפסח. אית תניי תני מלפני הפסח אית תניי תני מלפני העומר. מאן דאמר מלפני הפסח מסייע לרבי יוחנן. מאן דאמר מלפני העומר מסייע לחזקיה. דאמר רבי יונה בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר שלא בשעת הקרבן היום מתיר. רבי יוסי בשם חזקיה בשעת הקרבן הקרבן מתיר. מודי חזקיה שלא בשעת הקרבן היום מתיר. רבי יוחנן אמר בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר.
  6. Jerusalem Talmud Challah 1:1:20 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    מודי רבי יוחנן באיסור שהוא אסור. איסורו מהו. רבי ירמיה אמר איסורו דבר תורה. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין איסורו מדבריהן. אמר רבי יוסי מיליהון דרבנין מסייעין לן. דתנינן תמן אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול. ואמר רבי יהושע דרומיא רבי יונה רבי אימי בשם רבי יוחנן לא שנו אל …
    מודי רבי יוחנן באיסור שהוא אסור. איסורו מהו. רבי ירמיה אמר איסורו דבר תורה. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין איסורו מדבריהן. אמר רבי יוסי מיליהון דרבנין מסייעין לן. דתנינן תמן אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול. ואמר רבי יהושע דרומיא רבי יונה רבי אימי בשם רבי יוחנן לא שנו אלא שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר. הא ששה עשר עבר והביא כשר. אין תימר איסורו דבר תורה היא לא שנייא היא שלשה עשר היא ארבעה עשר היא חמשה עשר היא ששה עשר עבר והביא פסול. ועוד מן הדא דאמר רבי זעירא על ידי דרב בר בי דעתון דבנוי דרבי חייה רבה הוא סבר דכוותהון אין תימר איסורו דבר תורה רב בר דעתיה דרבי יוחנן.
  7. Jerusalem Talmud Challah 1:2:3 בשם רבי יוחנן
    הא הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל כרבנן. רבי חייה בשם רבי יוחנן כיני מתניתא הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהם. מה נן קיימין אם באומר פת תורה מעתה אף האומר תבואה תורה יהא אסור בכל דכתיב ותבואת הכרם. אי באומר פת סתם אין לך קרוי פת סתם אלא חיטין ושעורין בלבד. אמר רבי יוסה קיימתיה במקום שאוכלין פת כל. א …
    הא הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל כרבנן. רבי חייה בשם רבי יוחנן כיני מתניתא הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהם. מה נן קיימין אם באומר פת תורה מעתה אף האומר תבואה תורה יהא אסור בכל דכתיב ותבואת הכרם. אי באומר פת סתם אין לך קרוי פת סתם אלא חיטין ושעורין בלבד. אמר רבי יוסה קיימתיה במקום שאוכלין פת כל. אין לך קרוי פת סתם אלא חמשת המינין בלבד.
  8. Jerusalem Talmud Challah 1:3:7 רבי יוחנן אמר
    מאן דאמר חייב עשאו תרומת מעשר על מקום אחר מה את עבד לה כגדיש שנדמע כעיסה שנדמעה. רבי יוחנן אמר אנא בעיתה. רבי יאשיה אמר אנא בעיתה. מה בין גדיש שנידמע לעיסה שנדמעה. גדיש שנדמע את אמר חייב. עיסה שנדמעה את אמר פטורה. רבי תנחומא בשם רבי חונה. גדיש שנדמע עד שלא נדמע עבר והפריש ממנו תרומה אינה תרומה. עיסה …
    מאן דאמר חייב עשאו תרומת מעשר על מקום אחר מה את עבד לה כגדיש שנדמע כעיסה שנדמעה. רבי יוחנן אמר אנא בעיתה. רבי יאשיה אמר אנא בעיתה. מה בין גדיש שנידמע לעיסה שנדמעה. גדיש שנדמע את אמר חייב. עיסה שנדמעה את אמר פטורה. רבי תנחומא בשם רבי חונה. גדיש שנדמע עד שלא נדמע עבר והפריש ממנו תרומה אינה תרומה. עיסה שנדמעה עד שלא נדמעה עבר והפריש ממנה חלה אינה חלה דתנינן תמן המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן.
  9. Jerusalem Talmud Challah 1:3:15 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ. ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי שמעון בן לקיש אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומר עליו המוציא לחם מן הארץ. ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי יוסי אמר תרתיי רבי יוחנן אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליה המוציא לחם מן הארץ. ואדם יוצא בה …
    רבי יוחנן אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ. ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי שמעון בן לקיש אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומר עליו המוציא לחם מן הארץ. ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי יוסי אמר תרתיי רבי יוחנן אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליה המוציא לחם מן הארץ. ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי שמעון בן לקיש אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומר עליה המוציא לחם מן הארץ. ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי יוסי אמר חורי. רבי יוסי אמר רבי יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ואומר עליו המוציא לחם מן [הארץ] ויוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי שמעון בן לקיש אומר כל שהאור מהלך תחתיו אינו חייב בחלה ואין אומר עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. אמר ליה רבי יוחנן ובלבד על ידי משקה.
  10. Jerusalem Talmud Challah 1:3:17 בשם רבי יוחנן
    מיליהון דרבנין פליגין. כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בההן מדומע. דתנינן הכא שרובה תרומה תרומה. אמר ליה אוף אנא סבר כן אלא כד תיסוק לארעא דישראל את שאל לה. כד סלק להכא שמע רבי יסה בשם רבי יוחנן אפילו סאה אחת שנפלה על תשעים ותשע חולין. אמר רבי אבהו כך משיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן הסאה פוטרת את הכל. א …
    מיליהון דרבנין פליגין. כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בההן מדומע. דתנינן הכא שרובה תרומה תרומה. אמר ליה אוף אנא סבר כן אלא כד תיסוק לארעא דישראל את שאל לה. כד סלק להכא שמע רבי יסה בשם רבי יוחנן אפילו סאה אחת שנפלה על תשעים ותשע חולין. אמר רבי אבהו כך משיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן הסאה פוטרת את הכל. אמר ליה וכי עיגול בעיגולין דבר בריא שהתרומה עולה בידו ואת אמרת דבר קל הוא אף הכא קל הוא. ויתביניה שנייא הא בעיגולין שכבר בטלו. רבי יונה ורבי יוסי תריהון בשם רבי זעירא אפילו חיטין בחיטין טוחן ומתיר.
  11. Jerusalem Talmud Challah 1:3:18 אמר רבי יוחנן
    ופחות מחמשת רבעים כתבואה. אמר רבי אבינא הדא אמרה כשהיו פחות מחמשת רבעים. אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין לא בדא. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אבונא לא על הדא אתאמרת. אלא על הדא דאמר רבי יוחנן מדומע פטור מן החלה. ספק מדומע והנאכל משום דימוע חייב בחלה עליה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אבונא הדא דאיתמר כשה …
    ופחות מחמשת רבעים כתבואה. אמר רבי אבינא הדא אמרה כשהיו פחות מחמשת רבעים. אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין לא בדא. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אבונא לא על הדא אתאמרת. אלא על הדא דאמר רבי יוחנן מדומע פטור מן החלה. ספק מדומע והנאכל משום דימוע חייב בחלה עליה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אבונא הדא דאיתמר כשהיו יותר מחמשת רבעים אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין פטורה מן החלה.
  12. Jerusalem Talmud Challah 1:4:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    אתה חמי נחלטה כל צורכה בית שמי מחייבין. לא נחלטה כל צורכה בית שמי פוטרין. רבי יסא בשם חזקיה רבי חייה בשם רבי הושעיא שני תלמידים שנו אותה. רבי אימי בשם רבי יוחנן על הדבר הזה הלכתי אצל רבי הושעיא רובא לקיסרין ואמר לי שני תלמידים שנו אותה.
  13. Jerusalem Talmud Challah 1:4:8 בשם רבי יוחנן
    אי זהו חלוט ברור. אמר רבי זעירא כל שהאור מהלך תחתיו. אמר רבי יוסי אפילו האור מהלך תחתיו מכיון שהוא עתיד לעשותו בצק חייב בחלה. קמח קלי שעשאו בצק חייב בחלה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן והוא שאפיין.
  14. Jerusalem Talmud Challah 1:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: הממריח כריו של חבירו שלא מדעתו. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר נטבל. רבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והתנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשלאחת מהן כשיעור פטורה מן החלה. ואין בשלכולהן כשיעור. אמר ליה שנייא היא שכן העושה עיסה על מנת …
    הלכה: הממריח כריו של חבירו שלא מדעתו. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר נטבל. רבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והתנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשלאחת מהן כשיעור פטורה מן החלה. ואין בשלכולהן כשיעור. אמר ליה שנייא היא שכן העושה עיסה על מנת לחלקה בצק פטורה מן החלה. אמר ליה והתנינן נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה. אמר ליה לא תתיביני נחתום. נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי. שמא ימצא לקוחות והוא חוזר ועושה אותה עיסה. אמר ליה והתנינן חורי הנמלים שלנו בצד הערימה חייבת הרי אילו חייבין. הא בצד ערימה פטורה פטורין. אמר רבי יונה אמר (לו) רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי יוחנן משום ייאוש. שמואל בר אבא אמר והן [שגררו ראשי] שבלים.
  15. Jerusalem Talmud Challah 1:5:6 רבי יוחנן אמר
    מתניתא אמרה בזמן שהרועין אוכלין ממנה. פעמים שאין הרועים אוכלין ממנה. רבי יוחנן אמר כל שעשה כעכין ותני כן עשאן כעכין חייבת עשאה לימודין פטורה. רבי בא בשם שמואל רבי אמי בשם רבי חייה רובא אפילו עשאה קלוסקין. והתנינן אם אין הרועין אוכלין ממנה. תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה.
  16. Jerusalem Talmud Challah 2:1:11 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בירבי חנינה אמר דרבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא היא דתנינן תמן רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא אומר משם רבי יהושע פסל את כולה. ורבי עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו. רבי שמעון בן לקיש אמר מה פליגין. בשהוכשרה ואחר כך נילושה שמי פירות מחוורין להכשיר. אבל אם נילושה ואחר כך הוכשרה אין מי פירו …
    רבי יוסי בירבי חנינה אמר דרבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא היא דתנינן תמן רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא אומר משם רבי יהושע פסל את כולה. ורבי עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו. רבי שמעון בן לקיש אמר מה פליגין. בשהוכשרה ואחר כך נילושה שמי פירות מחוורין להכשיר. אבל אם נילושה ואחר כך הוכשרה אין מי פירות מחוורין להכשיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא. אף על גב דרבי עקיבה אמר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודי הוא הכא שמי פירות מחוורין לחלה.
  17. Jerusalem Talmud Challah 2:2:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יונה רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי יוסי רבי אימי בשם רבי יוחנן והן שנשכו. אית תניי תני הסל מצרף ואין התנור מצרף. ואית תניי תני התנור מצרף ואין הסל מצרף. אמר רבי יוחנן איתיתיה מדחילפיי נשכו כאן וכאן מצרף. לא נשכו כאן וכאן אינו מצרף. מתניתא כגון אילין ריפתא דבבל.
  18. Jerusalem Talmud Challah 2:3:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן דרך עיסה שנו. אמר רבי שמעון בן לקיש דרבן שמעון בן גמליאל היא. דרבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה דגן כשיעור. תלמידוי דרבי חייה רובא בר לוליתא בשם רבי יהושע בן לוי דברי הכל היא. אמר רבי מנא אף על גב דלא אמר רבי יוסי רבי הדא מילתא אמר דכוותה דאמר רבי יוחנן דרך עיס …
    אמר רבי יוחנן דרך עיסה שנו. אמר רבי שמעון בן לקיש דרבן שמעון בן גמליאל היא. דרבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה דגן כשיעור. תלמידוי דרבי חייה רובא בר לוליתא בשם רבי יהושע בן לוי דברי הכל היא. אמר רבי מנא אף על גב דלא אמר רבי יוסי רבי הדא מילתא אמר דכוותה דאמר רבי יוחנן דרך עיסה שנו. וכאן מכיון שניטל מורסנן וחזר לתוכן אין זה דרך עיסה.
  19. Jerusalem Talmud Challah 3:1:7 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן דברי הכל היא כיון שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם. דתני מעשר טבל שנתערב בחולין אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון. ואם לאו רבי לעזר בן ערך אומר יקרא שם לתרומת מעשר שבו ויעלה באחת ומאה. רבי יעקב גבולייא בשם רבי חנינה הלכה כרבי אלעזר בן ערך. אמר רבי יוחנן ממה …
    אמר רבי יוחנן דברי הכל היא כיון שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם. דתני מעשר טבל שנתערב בחולין אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון. ואם לאו רבי לעזר בן ערך אומר יקרא שם לתרומת מעשר שבו ויעלה באחת ומאה. רבי יעקב גבולייא בשם רבי חנינה הלכה כרבי אלעזר בן ערך. אמר רבי יוחנן ממה שלימדו את הכהנות הדא אמרה אין הלכה כרבי לעזר בן ערך. מה למדו את הכהונות הרי זה חלה על העיסה הזאת ועל שאור המתערב בה ועל הקמח שנשתייר בה ועל הקרץ שניתן תחתיה לכשתעלה כולה גוש אחד הוקדש זה שבידי לשם חלה חוץ מן הטמא שבה. ואמר הוא והטמא שבה. ויעלה באחד ומאה. רבי יונה אמר רבי שמואל קפודקיא וחד מן רבנין חד אמר כאן בשיש בו כדי להעלות. וכאן בשאין בה כדי להעלות מכיון שהוא זקוק להעלות כמי שיש לו פרנסה ממקום אחר.
  20. Jerusalem Talmud Challah 3:5:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי הוה מסמך לרבי זעירא שמע קליה דרבי הילא יתיב מתני רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר טעמה דגן אף על פי שאין רובה דגן. רבי יסא בשם רבי יוחנן עד שיהא רובה דגן וטעמה דגן. אמר מחלפה היא בידיה סימן הוא לן רבי יוסי כרב הונא.
  21. Jerusalem Talmud Challah 3:5:8 רבי יוחנן אמר
    הדא אמרה שהנשוך תורה. אמר רבי אימי אתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר הנשוך תורה. רבי שמעון בן לקיש אמר אין הנשוך תורה. רבי חייה בר בא מחליף שמועתא. בעון קומי רבי יוסי את מה שמעת מן רבי יוחנן. אמר לון אנא לא שמעית כלום. אלא נפרש מיליהון דרבנין מן מליהון. דתמן תנינן המכניס חלות על מנ …
    הדא אמרה שהנשוך תורה. אמר רבי אימי אתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר הנשוך תורה. רבי שמעון בן לקיש אמר אין הנשוך תורה. רבי חייה בר בא מחליף שמועתא. בעון קומי רבי יוסי את מה שמעת מן רבי יוחנן. אמר לון אנא לא שמעית כלום. אלא נפרש מיליהון דרבנין מן מליהון. דתמן תנינן המכניס חלות על מנת להפריש ונשכו בית שמי אומר חיבור בטבול יום ובית הלל אומר אינו חיבור. אמר רבי שמעון בן לקיש ממה דתנינן אינו חיבור. הדא אמרה שאין חייבין עליו בשם טמא אוכל טהור. אמר ליה רבי יוחנן שנייא היא בטבול יום דכתיב ביה טהור וטמא טהור לחולין מבעוד יום ולתרומה משתחשך. הוי רבי יוחנן דו אמר דבר שאינו חיבור בטבול יום תורה הוא. דו אמר הנשוך תורה. ורבי שמעון בן לקיש דו אמר אינו תורה דהוא אמר אין הנשוך תורה. והתנינן ואם לאו מביא ארבעת רובעין ומשיך. אמר רב הושעיה תיפתר שבא מעיסת הנשוך.
  22. Jerusalem Talmud Challah 3:5:9 אמר רבי יוחנן
    רבי זעירה בעי או מה פליגין רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש בנשוך מאיליו. אבל אם השיכו בידו כל עמא מודיי שהנשוך תורה. אפילו תימר השיכו בידו היא המחלוקת נאמר רבי שמעון בן לקיש כדעתיה. דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה טבל בטל ברוב. רבי יוסי בירבי נהוראי אמר טבל בטל ברוב. אמר רבי יוחנן אין הטבל בטל ברוב. ר …
    רבי זעירה בעי או מה פליגין רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש בנשוך מאיליו. אבל אם השיכו בידו כל עמא מודיי שהנשוך תורה. אפילו תימר השיכו בידו היא המחלוקת נאמר רבי שמעון בן לקיש כדעתיה. דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה טבל בטל ברוב. רבי יוסי בירבי נהוראי אמר טבל בטל ברוב. אמר רבי יוחנן אין הטבל בטל ברוב. רבי בא בר ממל ורבי הילא אעלון עובדא קומי רבי יסא סברין מימר שנים רבין על אחד. ולא שמיעין דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אין הטבל בטל ברוב. והתנינן ואם לאו מוציא מאחד על הכל. אמר רבי יוסי כל עמא מודיי שהוא מפריש. מה פליגין לחוש להפרשה שנייה. מאן דאמר טבל בטל ברוב ארימה ונפלת לאתר חורן אינו חושש להפרשה שנייה. מאן דאמר אין הטבל בטל ברוב ארימה ונפלת לאתר חורן חושש להפרשה שנייה.
  23. Jerusalem Talmud Challah 3:5:11 מתיב רבי יוחנן
    מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. והתנינן נוטל אדם כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה להיות מפריש עליה והולך. מכיון שקדש רובה לשם חלה תבטל ברוב. אמר ברושם. תדע לך שהוא כן. דתנינן תמן הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת. לאי זה דבר הוא מסיים לא כדי שיבטל ברוב. אמר רבי יצחק בר לעזר שלא יהא אומ …
    מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. והתנינן נוטל אדם כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה להיות מפריש עליה והולך. מכיון שקדש רובה לשם חלה תבטל ברוב. אמר ברושם. תדע לך שהוא כן. דתנינן תמן הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת. לאי זה דבר הוא מסיים לא כדי שיבטל ברוב. אמר רבי יצחק בר לעזר שלא יהא אומר תרומת הכרי הזה וזה בזה. חזר רבי יצחק בר לעזר ואמר לא אמרנא כלום. ולא רבי יוחנן כי אמר תרומת כרי זה וזה בזה. רבי יוחנן אמר מקום שנתרמה תרומתו של ראשון נסתיימה תרומתו שלשיני.
  24. Jerusalem Talmud Challah 3:5:13 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    היה צריך לתרום ארבע חמש חביות מן הבור מעלה את הראשונה על פי הבור ואומר הרי זו תרומה. וכן השנייה וכן השלישית דברי רבן שמעון בן גמליאל. רבי אומר מעלה כולן על פי הבור ואומר הרי אילו תרומה. הוון בעיי מימר מאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור הטבל בטל ברוב. ומאן דאמר מעלה כולן על פי הבור אין הטבל בטל ברוב …
    היה צריך לתרום ארבע חמש חביות מן הבור מעלה את הראשונה על פי הבור ואומר הרי זו תרומה. וכן השנייה וכן השלישית דברי רבן שמעון בן גמליאל. רבי אומר מעלה כולן על פי הבור ואומר הרי אילו תרומה. הוון בעיי מימר מאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור הטבל בטל ברוב. ומאן דאמר מעלה כולן על פי הבור אין הטבל בטל ברוב. רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקיף ביניהון. מאן דאמר מעלה כולן על פי הבור תורם מן המוקף. ומאן דאמר מעלה את הראשונה על פי הבור אין תורם מן המוקף. רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן מחליף מאן דאמר מעלה את הראשנה על פי הבור תורם מן המוקף. ומאן דאמר מעלה כולן על פי הבור אין תורם מן המוקף. אמר ליה רבי זעירה ואינו מעורב על ידי גידין.
  25. Jerusalem Talmud Challah 4:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: שתי נשים שעשו שיני כול'. אמר רבי יוחנן סתם אשה אחת אינה מקפדת שתים מקפידות הן. אשה אחת שהיא מקפדת עשו אותה כשתי נשים. שתי נשים שאינן מקפידות עשו אותם כאשה אחת. אם אינה מקפדת למה הוא עושה אותה כשני מקומות. אמר רבי יונה בשאין לה מקום ללוש. מילתיה דרבי יונה אמר היה לה מקום היכן ללוש והוא עושה אות …
    הלכה: שתי נשים שעשו שיני כול'. אמר רבי יוחנן סתם אשה אחת אינה מקפדת שתים מקפידות הן. אשה אחת שהיא מקפדת עשו אותה כשתי נשים. שתי נשים שאינן מקפידות עשו אותם כאשה אחת. אם אינה מקפדת למה הוא עושה אותה כשני מקומות. אמר רבי יונה בשאין לה מקום ללוש. מילתיה דרבי יונה אמר היה לה מקום היכן ללוש והוא עושה אותן כשני מקומות מקפדת היא. נקי וקיבר מקפדת היא. אמר רבי לעזר שתי דיעות עשו אותן כשתי נשים. שמואל בר אבא בעי אפילו רוצות.
  26. Jerusalem Talmud Challah 4:1:3 אמר רבי יוחנן
    יש דברים שהן חיבור בחלה ואינן חיבור בטבול יום. חיבור בטבול יום ואינן חיבור בחלה. חיבור בחלה דתנינן בזמן שהן שלאשה אחת מין במינו חייב ושלא במינו פטור. ואין חיבור בטבול יום דתנינן תמן המכניס חלות על מנת להפריש ונשכו בית שמי אומרים חיבור בטבול יום. ובית הלל אומרים אינן חיבור. בטבול יום דתנינן תמן בשר ה …
    יש דברים שהן חיבור בחלה ואינן חיבור בטבול יום. חיבור בטבול יום ואינן חיבור בחלה. חיבור בחלה דתנינן בזמן שהן שלאשה אחת מין במינו חייב ושלא במינו פטור. ואין חיבור בטבול יום דתנינן תמן המכניס חלות על מנת להפריש ונשכו בית שמי אומרים חיבור בטבול יום. ובית הלל אומרים אינן חיבור. בטבול יום דתנינן תמן בשר הקדש שקרם עליו הקופה. הא שאר כל הקופה חיבור ואין סופו לחתכו. ואינן חיבור בחלה דאמר רבי יוחנן העושה עיסה על מנת לחלקה בצק פטורה מן החלה.
  27. Jerusalem Talmud Challah 4:4:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא חייב רבי ליעזר אלא בחכירי אבות כגון מהלל דבית רבי. תני רבי חלפתא בן שאול קנס קנסו רבי ליעזר. מה נפק מביניהון אריס לשעה. מאן דאמר קנס חייב. מאן דאמר בחכירי בתי אבות פטור.
  28. Jerusalem Talmud Challah 4:4:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    אית תניי תני הירדן מארץ ישראל. אית תני הירדן מחוצה לארץ. אית תני הירדן גבול בפני עצמו. מאן דאמר הירדן מארץ ישראל והערבה והירדן וגבול. מאן דאמר הירדן מחוץ לארץ והירדן יגבול אותו לפאת קדמה. ומאן דאמר הירדן גבול בפני עצמו והוא שיהא במקום אחד. עשה ירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן. ומה נן …
    אית תניי תני הירדן מארץ ישראל. אית תני הירדן מחוצה לארץ. אית תני הירדן גבול בפני עצמו. מאן דאמר הירדן מארץ ישראל והערבה והירדן וגבול. מאן דאמר הירדן מחוץ לארץ והירדן יגבול אותו לפאת קדמה. ומאן דאמר הירדן גבול בפני עצמו והוא שיהא במקום אחד. עשה ירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן. ומה נן קיימין אם במקום שהיה ארץ ישראל ונעשה בסוריא חזקתו למעשרות ולשביעית. רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לחזקות ולביעורין ולמעשר בהמה. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש והוא שמשך עפר.
  29. Jerusalem Talmud Challah 4:4:13 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומה ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן. מאן אינון הרובין תרגמוניא. רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל חלת חוץ לארץ ותרומת חוץ לארץ אוכל ואחר כך מפריש. רבי בא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר. רבי הילא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומה בלבד. אבל לירקות או אפיל …
    אמר רבי יוחנן רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומה ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן. מאן אינון הרובין תרגמוניא. רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל חלת חוץ לארץ ותרומת חוץ לארץ אוכל ואחר כך מפריש. רבי בא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר. רבי הילא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומה בלבד. אבל לירקות או אפילו לתרומה גדולה לא חשו. כהדא דתני איסי בן עקביה אומר מעשרות לירקות מדבריהן.
  30. Jerusalem Talmud Challah 4:4:15 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    יש מהן נותנין לאנשי משמר ויש מהן נותנין לכל כהן. הבכורות והביכורים לאנשי משמר ושאר כולהן לכל כהן. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא מניין שחורמים לאנשי משמר. אמר ליה כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר בגין דכתיב לכהן תהיה אחוזתו. (אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר.) והכתיב ונתן לכהן …
    יש מהן נותנין לאנשי משמר ויש מהן נותנין לכל כהן. הבכורות והביכורים לאנשי משמר ושאר כולהן לכל כהן. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא מניין שחורמים לאנשי משמר. אמר ליה כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר בגין דכתיב לכהן תהיה אחוזתו. (אחוזה עצמה מהו שתהא לאנשי משמר.) והכתיב ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה. מעתה לאנשי משמר. רבי אחא רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל חרם קדש קדשים הוא ליי. מה קדשי קדשים לאנשי משמר אף חרמים לאנשי משמר.

Jerusalem Talmud Orlah (43)

  1. Jerusalem Talmud Orlah 1:1:16 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן דברי רבי ישמעאל כל שאין לו ערלה אין לו רבעי. רבי יוחנן בעי עד שיהא לו שלש שנים ערלה. אמר רבי יונה עיקר ערלה צריכה ליה אין עיקר ערלה פחות משלש שנים. אמר רבי יוסי עיקר רבעי צריכה ליה כל שאין לו שלש שנים אין לו ערלה אין לו רבעי.
  2. Jerusalem Talmud Orlah 1:1:17 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני אילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו חוץ לארץ מכיון שמקצתו נטוע בארץ כילו כולו בארץ דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר צד הנטוע בארץ חייב צד הנטוע חוץ לארץ פטור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן נעשה כטבל וכמעושר מעורבין מזה על זה.
  3. Jerusalem Talmud Orlah 1:1:18 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira
    רבי זעירא בשם רבי יוחנן שורש פטור פוטר. מה כרבי דרבי אמר שורשין חיין זה מזה. דברי הכל היא. הכא שורש פטור פוטר. הן דתימר שורש פטור פוטר בשורש ישן שהשריש מתוך שלו לתוך של חבירו אבל אם השריש מחוץ לארץ בארץ לא בדא.
  4. Jerusalem Talmud Orlah 1:1:20 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן שרשים אין בהן ממש. אמר רבי זעירא לרבי יסא בפירוש שמעתנה מן דרבי יוחנן או בערלה הויתון קיימין ואתדכרת הדא מילתא בביכורין. ואמר שרשין אין בהן ממש. אמר רבי זעירא הן דתימר שורשין אין בהן ממש. בהשרישו מחוץ לארץ לארץ. אבל משהשרישו מהארץ לחוצה לארץ. שרשים יש בהן ממש.
  5. Jerusalem Talmud Orlah 1:2:8 רבי יוחנן אמר
    תני גוי שהרכיב אילן מאכל על גבי אילן סרק אף על פי שאין ישראל רשאי לעשות כן חייב בערלה. ערלה מאימתי הוא מונה לו משעת נטיעתו. רבי שמעון בן לקיש אמר בלבד דברים שהן באין במחשבה כגון חרובי צלמונה וחרובי גידודה. אבל ערבה כנטוע בארץ. רבי יוחנן אמר אפילו ערבה. והתנינן אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ער …
    תני גוי שהרכיב אילן מאכל על גבי אילן סרק אף על פי שאין ישראל רשאי לעשות כן חייב בערלה. ערלה מאימתי הוא מונה לו משעת נטיעתו. רבי שמעון בן לקיש אמר בלבד דברים שהן באין במחשבה כגון חרובי צלמונה וחרובי גידודה. אבל ערבה כנטוע בארץ. רבי יוחנן אמר אפילו ערבה. והתנינן אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה ואם נטע או הבריך או הרכיב ייעקר. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דו פתר לה בערבה ניחא. על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר אפילו ערבה למה לי ייעקר. שנייא היא שהן מתאחין בשביעית. והיי דא אמר דא הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה שלימה ומותר לקיימה בשביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה שלימה ואסור לקיימו בשביעית. אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט. תני רבי יהושע אוניא לית כאן מרכיב. אמר רבי אבא מרי אפילו כרבי שמעון בן לקיש לית כאן מרכיב לשעבר הא בתחילה לא.
  6. Jerusalem Talmud Orlah 1:3:6 בשם רבי יוחנן
    אילן שנעקר ובו בריכה ובו ברכה. רבי חונא בשם רבי יוחנן ובו בריכה. אמר רבי מנא אית בני נש שמון בריכה כמאן דאמר בוא ברוך יי.
  7. Jerusalem Talmud Orlah 1:3:8 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן שרשים אין בהן ממש. אמר רבי זעירא לרבי יוסי בפירוש שמעתנה מן רבי יוחנן או מן שיטתיה דאמר רבי יוחנן ותני כן הקדיש ואחר כך נטע פטור מן הערלה. נטע ואחר כך הקדיש חייב בערלה. ואתון סברין מימר הקדש פטור וזקנה פטור. ולא דמיא הקדש ראוי הוא לפדותו ולחייבו הואיל וראוי לחשוב ולחייבו אית ל …
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן שרשים אין בהן ממש. אמר רבי זעירא לרבי יוסי בפירוש שמעתנה מן רבי יוחנן או מן שיטתיה דאמר רבי יוחנן ותני כן הקדיש ואחר כך נטע פטור מן הערלה. נטע ואחר כך הקדיש חייב בערלה. ואתון סברין מימר הקדש פטור וזקנה פטור. ולא דמיא הקדש ראוי הוא לפדותו ולחייבו הואיל וראוי לחשוב ולחייבו אית לך גבי זקינה ראוי לחשוב עליה ולחייבה.
  8. Jerusalem Talmud Orlah 1:3:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן אתרוג שחנט בשנת ערלה ויצא בשנת היתר וסיפקו לחבירו אפילו מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור. הא ילדה שסיפקה טהורה הילדה. אין תימר לא טהרה אפילו מוסיף כמה אסור. רבי זעירה בשם רבנין אתרוג שחנט בשנת ערלה ויצא בשנת היתר וסיפקו לחבירו אפילו מוסיף כמה אסור. לוקין עליו ב …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן אתרוג שחנט בשנת ערלה ויצא בשנת היתר וסיפקו לחבירו אפילו מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור. הא ילדה שסיפקה טהורה הילדה. אין תימר לא טהרה אפילו מוסיף כמה אסור. רבי זעירה בשם רבנין אתרוג שחנט בשנת ערלה ויצא בשנת היתר וסיפקו לחבירו אפילו מוסיף כמה אסור. לוקין עליו בכזית.
  9. Jerusalem Talmud Orlah 1:3:11 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חסדא תריהון אמרין בסתם חלוקין. מה נן קיימין אם דבר בריא הוא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל מותר. ואם דבר בריא שהוא חי מכח הילדה דברי הכל אסור. אלא כי נן קיימין בסתם. כיצד הוא יודע. רבי ביבי בשם רבי חנינה אם היו העלים הפוכין כלפי הילדה דבר בריא שהוא חי מכח הזקנה ואם היו העלים ה …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חסדא תריהון אמרין בסתם חלוקין. מה נן קיימין אם דבר בריא הוא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל מותר. ואם דבר בריא שהוא חי מכח הילדה דברי הכל אסור. אלא כי נן קיימין בסתם. כיצד הוא יודע. רבי ביבי בשם רבי חנינה אם היו העלים הפוכין כלפי הילדה דבר בריא שהוא חי מכח הזקנה ואם היו העלים הפוכין כלפי הזקנה דבר בריא שהוא חי מכח הילדה. אמר רבי יודן בר חנין סימנא דאכל מן חבריה בהית מסתכלא ביה. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייה תיפתר שנשרו העלין.
  10. Jerusalem Talmud Orlah 1:3:12 בשם רבי יוחנן
    בריכה שנפסקה. אמר רבי יודן לא סוף דבר בריכה אלא אפילו אילן דאמר רבי יסי בשם רבי יוחנן בצל שעקרו ושתלו כיון שהשריש מעשר לפי כולו. רבי חייה בשם רבי יוחנן בצל שעקרו ושתלו כיון שהשריש מעשר לפי כולו דלא תיסבור מימר אוף הכא כן.
  11. Jerusalem Talmud Orlah 1:3:13 בשם רבי יוחנן
    חילפיי שאל לרבי יוחנן ולרבי שמעון תבל מהו שייאסר ביותר ממאתים. אמרו ליה אין תבל ביותר ממאתים. והתנינן כל המחמץ והמתבל והמדמע. אין תימר למאה מאתים אפילו לא חימץ. אפילו לא תיבל. אלא בענבים אנן קיימין. רבי יוסי בשם רבי יוחנן בשלא צמקו אבל אם צמקו יש תבל ביותר ממאתים. רבי חייה בשם רבי יוחנן בשלא בישלו. …
    חילפיי שאל לרבי יוחנן ולרבי שמעון תבל מהו שייאסר ביותר ממאתים. אמרו ליה אין תבל ביותר ממאתים. והתנינן כל המחמץ והמתבל והמדמע. אין תימר למאה מאתים אפילו לא חימץ. אפילו לא תיבל. אלא בענבים אנן קיימין. רבי יוסי בשם רבי יוחנן בשלא צמקו אבל אם צמקו יש תבל ביותר ממאתים. רבי חייה בשם רבי יוחנן בשלא בישלו. אבל אם בישלו יש תבל ביותר ממאתים.
  12. Jerusalem Talmud Orlah 1:3:14 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי בשם בר פדיה [נותני טעמים אחד ממאה. {רבי חייה בשם} רבי יהושע בן לוי בשם בר פדיה] נותני טעמים אחד מששים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק לרבי חייה בר בא הא רבי יוסי פליג ומתניתא פליגא על תריכון כל המחבץ המתבל והמדמע. אין תימר למאה מאתים אפילו לא חימץ. אפילו לא תיבל. אלא ביותר אנן …
    רבי יסא בשם רבי יהושע בן לוי בשם בר פדיה [נותני טעמים אחד ממאה. {רבי חייה בשם} רבי יהושע בן לוי בשם בר פדיה] נותני טעמים אחד מששים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק לרבי חייה בר בא הא רבי יוסי פליג ומתניתא פליגא על תריכון כל המחבץ המתבל והמדמע. אין תימר למאה מאתים אפילו לא חימץ. אפילו לא תיבל. אלא ביותר אנן קיימין. אמר רבי ירמיה תיפתר בשר בבשר. אמר רבי יוסי היא בשר בבשר היא שאר כל האיסורין. דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין אותן כילו כן.
  13. Jerusalem Talmud Orlah 1:5:5 בשם רבי יוחנן
    רבי פדת רבי יוסי בשם רבי יוחנן. רבי שמעון ורבי יהושע שניהם אמרו דבר אחד. תמן תנינן רבי שמעון אומר אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי. אמר רבי זעירה לרבי פדת כמה דתימר תמן הלכה כרבי שמעון והכא הלכה כרבי יהושע. אמר רבי יונה ודמיה היא לכל רביה. קטף בטל על ידי שרפו. [ואילן אינו בטל על גבי שרפו.] אוכלי בהמה …
    רבי פדת רבי יוסי בשם רבי יוחנן. רבי שמעון ורבי יהושע שניהם אמרו דבר אחד. תמן תנינן רבי שמעון אומר אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי. אמר רבי זעירה לרבי פדת כמה דתימר תמן הלכה כרבי שמעון והכא הלכה כרבי יהושע. אמר רבי יונה ודמיה היא לכל רביה. קטף בטל על ידי שרפו. [ואילן אינו בטל על גבי שרפו.] אוכלי בהמה קדושת שביעית חל עליהן. אין קדושת ערלה חל עליהן. אמר רבי בון אית לך חורי. רבי יהושע אמרה שמועה. רבי שמעון בשם גרמיה אמרה. למה שרף פרי פגין פרי. אין תימר שרף פרי עשה כן בתרומה מותר. אין תימר פגין פרי עשה כן בתרומה מותר. למה שהניית תרומה מותרת והניית ערלה אסורה.
  14. Jerusalem Talmud Orlah 1:5:7 אמר רבי יוחנן
    רבי יוסי אומר אין נוטעין ייחור. אמר רבי יוחנן עבר ונטע מותר. עבר והרכיב אסור.
  15. Jerusalem Talmud Orlah 1:5:9 רבי יוחנן אמר
    ביצת הקדש שנעשת אפרוח. אמר רבי ייסא פליגי בה כהנא ורבי יוחנן. כהנא אמר אסורה ורבי יוחנן אמר מותרת. אמר רבי זעירא לרבי יוסי הא רבי יוחנן אמר מותרת אוף הוא פודה אותה בזמן זרעה. רבי חנינא ורבי יונה רבי לעזר בשם כהנא פודה אותה בזמן זרעה. ורבי חנניה בשם רבי פינחס מתקנתה. כהנא אומר אסורה ופודה אותה כמו שה …
    ביצת הקדש שנעשת אפרוח. אמר רבי ייסא פליגי בה כהנא ורבי יוחנן. כהנא אמר אסורה ורבי יוחנן אמר מותרת. אמר רבי זעירא לרבי יוסי הא רבי יוחנן אמר מותרת אוף הוא פודה אותה בזמן זרעה. רבי חנינא ורבי יונה רבי לעזר בשם כהנא פודה אותה בזמן זרעה. ורבי חנניה בשם רבי פינחס מתקנתה. כהנא אומר אסורה ופודה אותה כמו שהיא. רבי יוחנן אמר מותרת ופודה אותה בזמן זרעה.
  16. Jerusalem Talmud Orlah 2:1:12 בשם רבי יוחנן
    אין לי אלא באוכלי תרומה כאוכלי תרומה. מניין אוכלי תרומה כאוכלי חולין. אוכלי חולין כאוכלי תרומה. אוכלי תרומה כאוכלי קודש אוכלי קודש כאוכלי תרומה. משקה תרומה כמשקה חולין. משקה חולין כמשקה תרומה. משקה תרומה כמשקה קודש. משקה קודש כמשקה תרומה. משקה קודש כמשקה קודש. מניין תלמוד לומר מן הקדשים ריבה. רבי אב …
    אין לי אלא באוכלי תרומה כאוכלי תרומה. מניין אוכלי תרומה כאוכלי חולין. אוכלי חולין כאוכלי תרומה. אוכלי תרומה כאוכלי קודש אוכלי קודש כאוכלי תרומה. משקה תרומה כמשקה חולין. משקה חולין כמשקה תרומה. משקה תרומה כמשקה קודש. משקה קודש כמשקה תרומה. משקה קודש כמשקה קודש. מניין תלמוד לומר מן הקדשים ריבה. רבי אבין בשם רבי יוחנן תיפתר בלוג שמן שלמצורע שנתערב במותר רקיקי מנחת נזיר. והתני משקה. שנים. אמר רבי חנניה הדא אמרה עולות בעולות. אבל חטאת בעולות הרי יש כאן וודאי בלא תעשה.
  17. Jerusalem Talmud Orlah 2:1:14 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מאן תנא אין מצטרפין זה עם זה רבי מאיר דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן דברי רבי מאיר כל האסורין מצטרפין ללקות עליהן בכזית משום לא תאכל כל תועבה.
  18. Jerusalem Talmud Orlah 2:1:15 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הכא את אמר צריך להרים. והכא את אמר אינו צריך להרים. רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני גזל השבט. ותני כן כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כגון תרומת הכליסין והחרובין ושעורין שבאדום אינו צריך להרים.
  19. Jerusalem Talmud Orlah 2:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תני חנניה בשם רבי יוחנן אף הראשונה במחלוקת. אמר רבי יונה הוינן סברין מימר מפליגין בשחימץ זה כל כוחו וזה כל כוחו ונפל שאור שלחולין תחילה. אבל אם נפל שאור שלתרומה תחילה כבר נתחמצה העיסה.
  20. Jerusalem Talmud Orlah 2:4:3 רבי יוחנן אמר
    כל נותני טעמים בין לפגם בין לשבח אסור דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר לשבח אסור לפגם מותר. רבי שמעון בן לקיש אמר מה פליגין. בשהשביח ואחר כך פגם. אבל אם פגם ואחר כך השביח אוף רבי מאיר מודה. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא השביח היא פגם. היא פגם היא השביח היא המחלוקת. תמן תנינן שעורין שנפלו לתוך הבור של מים …
    כל נותני טעמים בין לפגם בין לשבח אסור דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר לשבח אסור לפגם מותר. רבי שמעון בן לקיש אמר מה פליגין. בשהשביח ואחר כך פגם. אבל אם פגם ואחר כך השביח אוף רבי מאיר מודה. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא השביח היא פגם. היא פגם היא השביח היא המחלוקת. תמן תנינן שעורין שנפלו לתוך הבור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מימיו מותרין. והדא מתניתא מה היא. רבי יוחנן אמר במחלוקת. רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל. רבי יוסי בירבי בון אמר אילין שמועתא הדא רבי יוחנן אמר במחלוקת. רבי שמעון בן לקיש אמר דברי הכל.
  21. Jerusalem Talmud Orlah 2:5:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן שלשה נותני טעמים הן. כל שההדיוט טועמו ואומר קדירה זו אינה חסירה ונפל זו היא נותן טעם לשבח מותר. ואפילו אמר תבלין פלוני יש בקדירה זו. זו היא נותן טעם לפגם מותר. וכל שהאומן טעמו ואומר תבלין פלוני יש בקדירה. זה הוא נותן טעם לפגם אסור.
  22. Jerusalem Talmud Orlah 2:5:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין משערין אותן כילו בצל כילו קפלוט. עד כדון דבר שדרכו להשתער בבצל ובקפלוט. דבר שאין דרכו להשתער בבצל ובקפלוט במה אתה משערו. הכמון במה את משערן.
  23. Jerusalem Talmud Orlah 2:5:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל נותני טעמים אין לוקין עליהן עד שיטעום טעם ממשו שלאיסור. התיב רבי חמא בר יוסי קומי רבי יוחנן הרי בשר בחלב הרי לא טעם ממשו שלאיסור ואת אמר לוקה. וקבלה. מהו וקבלה. כאינש דשמע מיליה דבעל דינא קבלה.
  24. Jerusalem Talmud Orlah 2:5:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל נותני טעמים אין לוקין עליהן חוץ מנותני טעם של נזיר. אמר רבי זעירא כל נותן טעם אין לוקין עליהן עד שיטעום טעם ממשו של איסור ובנזיר אפילו לא טעם טעם ממשו שלאיסור. אמר רבי בא בר ממל כל נותני טעמים אין איסור והיתר מצטרפין. ובנזיר איסור והיתר מצטרפין. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מ …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל נותני טעמים אין לוקין עליהן חוץ מנותני טעם של נזיר. אמר רבי זעירא כל נותן טעם אין לוקין עליהן עד שיטעום טעם ממשו של איסור ובנזיר אפילו לא טעם טעם ממשו שלאיסור. אמר רבי בא בר ממל כל נותני טעמים אין איסור והיתר מצטרפין. ובנזיר איסור והיתר מצטרפין. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי זעירא. כזית יין שנפל לקדירה אכל ממנה כזית פטור עד שיאכל את כולה. על דעתיה דרבי בא בר ממל כיון שאכל ממנה כזית חייב. מתניתא מסייעא לרבי בא בר ממל. ממשמע שנאמר וכל משרת ענבים לא ישתה וכי מה הניח הכתוב שלא אמרו. אלא לפי שנאמר מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל. מיין ושכר יזיר. מה תלמוד לומר וכל משרת ענבים לא ישתה. אלא שאם שרה ענבים ושרה פיתו בהן ויש בהן כדי לצרף בהן כזית חייב. מיכן אתה דן לכל איסורין שבתורה ומה אם היוצא מן הגפן שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה. ויש לו היתר אחר איסורו עשה בו טעם כעיקר. שאר כל האיסורין שבתורה שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנייה. ואין להן היתר אחר איסורן אינו דין שנעשה בהן את הטעם כעיקר. מיכן למדו חכמים כל נותני טעמים שיהו אסורין. וקשיא על דרבי זעירא. בכל אתר אמר עד שיטעום וכה את אמר אפילו לא טעם.
  25. Jerusalem Talmud Orlah 2:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תמן תנינן יין נסך אסור ואוסר כל שהוא. חזקיה אמר כוס שמזגו מן האיסור ומן ההיתר ונפל איסור בסוף איסור היתר בסוף היתר. אמר רבי שמואל בר רב יצחק דרבי ליעזר היא. דרבי ליעזר אמר אחר האחרון אני בא. אמר רבי ירמיה חומר הוא ביין נסך. רבי יוסי בעי אם חומר הוא ביין נסך אפילו נפל היתר בסוף יהא אסור. רבי יס …
    הלכה: תמן תנינן יין נסך אסור ואוסר כל שהוא. חזקיה אמר כוס שמזגו מן האיסור ומן ההיתר ונפל איסור בסוף איסור היתר בסוף היתר. אמר רבי שמואל בר רב יצחק דרבי ליעזר היא. דרבי ליעזר אמר אחר האחרון אני בא. אמר רבי ירמיה חומר הוא ביין נסך. רבי יוסי בעי אם חומר הוא ביין נסך אפילו נפל היתר בסוף יהא אסור. רבי יסא בשם רבי יוחנן כוס שמזגו מאיסור ומהיתר את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר. אמר רבי הושעיה והוא שנפל ההיתר בסוף. רבי אימי בשם רבי יוחנן לא שנייא בין שנפל איסור בתחילה והיתר בסוף להתיר בתחילה ואיסור בסוף. אפילו מים ויין אפילו נמזג כל צורכו מן ההיתר את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר. אמר רבי זעירא הדא דאת אמר וכולה תינויין היך עבידא. רבי יוסי בירבי בון רבי אבהו בשם רבי יוחנן צלוחית שליין נסך שנפלה לתוך חבית שליין וחזרה ונפלה לתוך הבור שלמים את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנותן טעם אסור ואם לאו מותר.
  26. Jerusalem Talmud Orlah 2:7:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן רבי יהודה ורבי ליעזר שניהן אמרו דבר אחד. דתנינן תמן צלוחית שפיה צר טובל ומעלה כדרכו. רבי יודה אומר הזיה הראשונה. כמה דרבי יודה אמר הראשון מוציא את האחרון. כן רבי ליעזר אומר אוף הכא הראשון מוציא את האחרון.
  27. Jerusalem Talmud Orlah 2:7:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    עד כדון בשסך מיכן ומצא בצד השיני. סך מיכן ומצא מיכן מה אמר בה רבי ליעזר. נשמענה מן הדא דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא סוף דבר צלוחית אלא אפילו ספל. ואמר רבי יוחנן רבי יודה ורבי ליעזר שניהן אמרו דבר אחד. אית לך מימר תמן בשסך מיכן ומצא בצד השיני. לא בשסך מיכן ומצא מיכן. אוף הכא בשסך מיכן ומצא מיכן.
  28. Jerusalem Talmud Orlah 2:8:3 אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו אמר רבי יוחנן בעי מה בין תרומה אצל הזרים מה בין שביעית אצל הכהנים. תרומה אצל הזרים אסורה שביעית אצל הכהנים מותרת. חזר ואמר רבי יוחנן תיפתר שנפל שאור שלתרומה תחלה. לא באתה שביעית אלא לפגום.
  29. Jerusalem Talmud Orlah 2:9:4 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש אמר כמחלוקת. רבי יוחנן אמר דברי הכל. וקשיא על דרבי שמעון בן לקיש לא כן סברנן מימר כולהן לשון תרומה מצטרפין. וכא יצרפו כולן לשון טומאה ולשון זרות. סבר רבי שמעון בן לקיש כהדא. דתני בר קפרא חתיכה שלקודש ושלפיגול ושלנותר שנתבשלו עם החתיכות רבי שמעון מתיר. וחכמים אוסרין.
  30. Jerusalem Talmud Orlah 3:1:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. העושה איספלנית משור הנסקל ומחמץ שעבר עליו הפסח אינו לוקה. שאין לא תעשה שלו מחוור. מכלאי הכרם לוקה. דאמר רבי חנינא פן תקדש פן תוקד אש. מערלה צריכה. עשה לרחקו כתיב. לא תעשה לאוכלו כתיב. לא תעשה לרחקו לית כתיב.
  31. Jerusalem Talmud Orlah 3:1:7 בשם רבי יוחנן
    רבי זעירה בעא קומי רבי אבהו. הכא את אמר הכין והכא את אמר הכין. אמר ליה. חדא משמיה דרבי לעזר. וחדא בשם רבי יוחנן.
  32. Jerusalem Talmud Orlah 3:1:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבנין דקיסרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל מקום שנאמר לא תאכלו אין את תופס איסור הנייה כאיסור אכילה. בניין אב שבכולן וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש ישרף. תני חזקיה מסייע לרבי יוחנן. ממשמע שנאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכ …
    רבנין דקיסרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל מקום שנאמר לא תאכלו אין את תופס איסור הנייה כאיסור אכילה. בניין אב שבכולן וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש ישרף. תני חזקיה מסייע לרבי יוחנן. ממשמע שנאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה. בא להודיעך אפילו למלאכת הגבוה. ממשמע שנאמר רק הדם לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר על הארץ תשפכנו כמים. בא להודיעך. מה המים מכשירין אף הדם מכשיר. ממשמע שנאמר לא תאכלו כל נבילה. לאי זה דבר נאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. בא להודיעך שגר תושב אוכל נבילות. ממשמע שנאמר ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר לכלב תשליכון אותו. אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך חולין שנשחטו בעזרה.
  33. Jerusalem Talmud Orlah 3:1:13 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן סממנין בסממנין בטילין במאתים. מי צבעים במי צבעים בטילין ברוב.
  34. Jerusalem Talmud Orlah 3:1:16 רבי יוחנן אמר
    מהו לסמוך בו כרעי המיטה. רבי לעזר אומר אסור. רבי יוחנן אמר מותר. רבי יונה בעה קומי רבי זעירא. ההן בגד דתנינן הכא מהו לסמוך בו את המיטה. ואיקפד לקובליה. אמר ליה אפילו למאן דאמר תמן מותר. הכא אסור. תמן אין איסורו ניכר. ברם הכא איסורו ניכר.
  35. Jerusalem Talmud Orlah 3:2:3 משם רבי יוחנן
    רבי יוסי בירבי בון אמר ליה משם רבי יוחנן רבי יסא בשם רבי יוחנן. צמר בכור שטרפו בטל ברוב. איתיה רבי חייה ציפוראה קומי רבי אימי. ליטרא בשמונה ולא הורי אילולא דאמר רבי יסא. ולא מתניתא היא. האורג מלוא הסיט מצמר הבכור בבגד ידלק הבגד. אמר ליה. אילו איתתבת תמן אית הוות יאות.
  36. Jerusalem Talmud Orlah 3:2:4 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן אילו הן הנשרפין. ותנינן אילו הן הנקברין. הכא את אמר ישרפו והכא את אמר יקברו. אמר רבי יוחנן כאן בשק כאן בשיער. מה בין שק מה בין שיער. אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל שק מצוי לחטחט אחריו. שיער אין מצוי לחטחט אחריו. רבי שמעון בן לקיש אמר. כאן במקדש כאן בגבולין. רבי יוסי בירבי חנינא אומר. כאן בנזי …
    תמן תנינן אילו הן הנשרפין. ותנינן אילו הן הנקברין. הכא את אמר ישרפו והכא את אמר יקברו. אמר רבי יוחנן כאן בשק כאן בשיער. מה בין שק מה בין שיער. אמר רבי חנניה בריה דרבי הלל שק מצוי לחטחט אחריו. שיער אין מצוי לחטחט אחריו. רבי שמעון בן לקיש אמר. כאן במקדש כאן בגבולין. רבי יוסי בירבי חנינא אומר. כאן בנזיר טהור כאן בנזיר טמא. והתנינן פטר חמור. אית לך מימר כאן במקדש כאן בגבולין. כאן בנזיר טהור כאן בנזיר טמא. אלא כאן בשק וכאן בשיער. אמר רבי יוסי בירבי בון. הן דתימר ישרף. שערו. הן דתימר ייקבר. גופו.
  37. Jerusalem Talmud Orlah 3:2:5 בשם רבי יוחנן
    ובמוקדשין מקדשין כל שהן. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. הדא דתימר בקדשים שיש להן מתירין. אבל בקדשים שאין להן מתירין צריכין סיט. התיב רבי יוסי והא מתניתא פליגא. האורג מלא הסיט מצמר הבכור בבגד ידלק הבגד. ובכור לא כקדשים שיש להן מתירין הוא.
  38. Jerusalem Talmud Orlah 3:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אבא בר ירמיה כהנא בר ירמיה בשם שמואל רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. גידולי ערלה שעיממו הרי אילו מותרות. ולאו מתניתא היא. אם חדש יותץ. אם ישן יוצן. רבי חנניא אמר לית כן. רבי מנא אמר אית כן. בשהביא עצים לחים וניגבו בקליפי ערלה.
  39. Jerusalem Talmud Orlah 3:3:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אבנים מנוגעות שעשאן סיד. אית תניי תני עלו מטומאתן. ואית תניי תני לא עלו מידי טומאתן. מאן דאמר עלו מידי טומאתן. הרי אילו מותרות. ומאן דאמר לא עלו מידי טומאתן. הרי אילו אסורות. אפילו כמאן דאמר עלו מידי טומאתן. הרי אילו אסורות. דכתיב צרעת ממארת. תן בו מאירה ואל תיהנה ממנו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל הנ …
    אבנים מנוגעות שעשאן סיד. אית תניי תני עלו מטומאתן. ואית תניי תני לא עלו מידי טומאתן. מאן דאמר עלו מידי טומאתן. הרי אילו מותרות. ומאן דאמר לא עלו מידי טומאתן. הרי אילו אסורות. אפילו כמאן דאמר עלו מידי טומאתן. הרי אילו אסורות. דכתיב צרעת ממארת. תן בו מאירה ואל תיהנה ממנו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל הנשרפין אפרן מותר חוץ מאפר הבא מחמת עבודה זרה. התיב רבי חייה בר יוסף קומי רבי יוחנן. הרי אפר הבית הרי אינו בא מחמת עבודה זרה. ואת אמר אסור. אמר ליה שנייה היא. דכתיב נתיצה נתיצה.
  40. Jerusalem Talmud Orlah 3:5:4 בשם רבי יוחנן
    רבי קריספא בשם רבי יוחנן. כל אילין קירייא וקרוותא דאנן אכלין דלעת יוונית אינון.
  41. Jerusalem Talmud Orlah 3:6:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: נפלו ואחר כך נתפצעו בין שוגג בין מזיד לא יעלו דברי רבי מאיר. רבי יודה אמר בין שוגג בין מזיד יעלו. רבי יוסי אומר שוגג יעלו מזיד לא יעלו. מה טעמא דרבי מאיר. קנסו בשוגג מפני מזיד. מה טעמא דרבי יודה. כבר קנסו בידו. מה טעמא דרבי יוסי. כיי דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מו …
    הלכה: נפלו ואחר כך נתפצעו בין שוגג בין מזיד לא יעלו דברי רבי מאיר. רבי יודה אמר בין שוגג בין מזיד יעלו. רבי יוסי אומר שוגג יעלו מזיד לא יעלו. מה טעמא דרבי מאיר. קנסו בשוגג מפני מזיד. מה טעמא דרבי יודה. כבר קנסו בידו. מה טעמא דרבי יוסי. כיי דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר. מזיד אסור.
  42. Jerusalem Talmud Orlah 3:7:6 רבי יוחנן אמר
    והערלה הלכה. שמואל אמר כהילכות המדינה. רבי יוחנן אמר הלכה למשה מסיני. רבי יסא בעא קומי רבי יוחנן. הלכה למשה מסיני ואת אמר הכין. אמר בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה. אמר אילולא סלקת לארץ דישראל אלא לשמוע דבר זה דיי.
  43. Jerusalem Talmud Orlah 3:7:7 רבי יוחנן אמר
    והכלאים מדברי סופרים. שמואל אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים מותר. רבי יוחנן אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים אסור. אמר רב חונא כד נחתון מערביא דתמן אמרונה בשם רבי יוחנן וקיימנוה. את חקותיי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים. שעטנז לא יעלה עליך. הקיש כלאי זרעים לכלאי בגדים וכלאי בהמה. מה כלאי …
    והכלאים מדברי סופרים. שמואל אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים מותר. רבי יוחנן אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים אסור. אמר רב חונא כד נחתון מערביא דתמן אמרונה בשם רבי יוחנן וקיימנוה. את חקותיי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים. שעטנז לא יעלה עליך. הקיש כלאי זרעים לכלאי בגדים וכלאי בהמה. מה כלאי בגדים וכלאי בהמה שאין תלויין בארץ ונוהגין בארץ ובחוצה לארץ. אף כלאי זרעים אף על פי שהן תלויין בארץ נוהגין בארץ ובחוצה לארץ.

Jerusalem Talmud Bikkurim (18)

  1. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:1:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן. מאי זה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית בכורי אדמתך.
  2. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:1:4 אמר רבי יוחנן
    תני אם הבריך ברשות מביא וקורא. רבי יוסי בשם רבי אימי והוא שנתן לו רשות לעולם. הא לשעה לא. רבי יונה בשם רבי אימי אפילו לשעה. חייליה דרבי יונה מן הדא. היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו. ועצים לא לשעה הן. מה עבד לה רבי יוסי. שרשים שדרכן להחליף לעולם. מכיון שדרכן להחליף לעולם הן. אמר רבי מנה …
    תני אם הבריך ברשות מביא וקורא. רבי יוסי בשם רבי אימי והוא שנתן לו רשות לעולם. הא לשעה לא. רבי יונה בשם רבי אימי אפילו לשעה. חייליה דרבי יונה מן הדא. היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו. ועצים לא לשעה הן. מה עבד לה רבי יוסי. שרשים שדרכן להחליף לעולם. מכיון שדרכן להחליף לעולם הן. אמר רבי מנה מילתיה דרבי יוחנן מסייע לאבא. דאמר רבי יוחנן כולהן משום תורת הגוזלן ירדו להן. וכאן מכיון שנתן לו רשות להבריך אפילו לשעה אין זה גוזלן.
  3. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:2:3 בשם רבי יוחנן
    עד כדון בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. אפילו בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה. סברין אמרין נישמעינה מן הדא הרי אילו בתרומה ובמעשר מה שאין כן בביכורים. כלום צריכה לא בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה אפילו בתרומה לא עשה כלום. כהדא דתני האונס והגנב והגזלן. בזמן שהבעלים מרדפין …
    עד כדון בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. אפילו בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה. סברין אמרין נישמעינה מן הדא הרי אילו בתרומה ובמעשר מה שאין כן בביכורים. כלום צריכה לא בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה אפילו בתרומה לא עשה כלום. כהדא דתני האונס והגנב והגזלן. בזמן שהבעלים מרדפין אחריהן אין תרומתן תרומה ולא מעשרותיו מעשר ולא הקדישן הקדש. אם אין הבעלין מרדפין אחריהן תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. לא זה תורם ולא זה תורם. רבי אמי בשם רבי יוחנן. אפילו הבעלין שתרמו אין תרומתן תרומה. אמר רבי יוסי עד כדון אנן קיימין בגזילה שלא נתייאשו הבעלים ממנה. וליידא מי לא אנן תנינן הרי אילו בתרומה ומעשר מה שאין כן בביכורין. איפשר לפירות לצאת בלא בכורין. איפשר לפירות לצאת בלא תרומה ומעשרות. אבל בגזילה שנתייאשו הבעלים ממנה עד כדון צריכה.
  4. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:3:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    זית שמן זה אגורי. רבי אמי בשם רבי יוחנן זה אוורוסי. ולמה נקרא שמו אגורי. שהוא אוגר שמנו לתוכו וכל הזיתים מאבדין שמנן. אמר רבי חנינה כל הזתים הגשמים יורדין עליהן והן פולטין את שמנן וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר שמנו לתוכו.
  5. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:3:6 רבי יוחנן אמר
    פשיטא הדא מילתא. הפריש ביכורין חוץ משבעת המינין לא קדשו. מה פליגין. בתמרים שבהרים ובפירות שבעמקים. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי לעזר לא קדשה. רבי אילא בשם רבי אמי איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר לא קדשו. רבי שמעון בן לקיש אמר קדשו. אמר רבי יונה טעמא דרבי שמעון בן לקיש. שכן אם עבר ו …
    פשיטא הדא מילתא. הפריש ביכורין חוץ משבעת המינין לא קדשו. מה פליגין. בתמרים שבהרים ובפירות שבעמקים. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי לעזר לא קדשה. רבי אילא בשם רבי אמי איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר לא קדשו. רבי שמעון בן לקיש אמר קדשו. אמר רבי יונה טעמא דרבי שמעון בן לקיש. שכן אם עבר ותרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה. אמר רבי יוסי שמענן פירות הרעים חייבין במעשרות. שמענן פירות הרעים חייבין בביכורים. מתניתא מסייעה לרבי יוסי. אין מביאין מן הציפורנין ולא מן הבישנין ואם הביא לא קדשו. אמר רבי זעירא ותניי תמן תאנים סוכות מנוקבות ענבים מאונקות ומעושנות אין מביאין. אבל מביאין מן התאנים בנות שבע ומן הענבים הלבלוניות. מן המובחר הן. ותימר אבל אמר רבי אבמרי שלא תאמר הואיל והן בסוף לא יביא.
  6. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יסה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסי. וכוהנים נהגו סלסול בעצמן כרבי אלעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה על ספסילא. אמר ליה רב ביבי לא כן אלפון רבי הלכה כרבי יוסי. אמר ליה ולא כהנים נהגו סלסול בעצמן כרבי אלעזר. אמר ליה ועל מנהג לוקין. אמר ליה אין כך את חמי מפייס לי ואנ …
    רבי יסה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסי. וכוהנים נהגו סלסול בעצמן כרבי אלעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה על ספסילא. אמר ליה רב ביבי לא כן אלפון רבי הלכה כרבי יוסי. אמר ליה ולא כהנים נהגו סלסול בעצמן כרבי אלעזר. אמר ליה ועל מנהג לוקין. אמר ליה אין כך את חמי מפייס לי ואנא מוקים ליה. מה דקיימא אמר ליה הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר בה.
  7. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אידי [בשם רבי יהושע בן לוי] מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערער. ושלח רבי את רומינוס לבדקן ובדק ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה. רב הושעיא אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירא דברי הכל היא. הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודא מטי בה בשם רב[י] …
    רבי יעקב בר אידי [בשם רבי יהושע בן לוי] מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערער. ושלח רבי את רומינוס לבדקן ובדק ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה. רב הושעיא אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירא דברי הכל היא. הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודא מטי בה בשם רב[י] אבהו בשם רבי יוחנן ולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה. והוא אשה בבתוליה יקח. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא גיורת. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. התיב רבי הושעיא הרי דור שני של מצרי הרי הוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. חזר רבי הושעיא ואמר לא דמי עשה בישראל לעשה שבכהנים. עשה שבישראל אסור בכל. ועשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלויים ובישראל.
  8. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Reish Lakish
    שליח. רבי יוסי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוחנן. בשלקטן לשלחן ביד אחר. אבל אם להביאם הוא לא ישלחם ביד אחר. ולא מחסל לה. רבי יונה מחסל לה. רבי זעירה רבי אמי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה. בשלקטן לשלחן ביד אחר. אבל אם לקטן להביאן הוא לא ישלחם ביד אחר. שכל הביכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתורין אלא …
    שליח. רבי יוסי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוחנן. בשלקטן לשלחן ביד אחר. אבל אם להביאם הוא לא ישלחם ביד אחר. ולא מחסל לה. רבי יונה מחסל לה. רבי זעירה רבי אמי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה. בשלקטן לשלחן ביד אחר. אבל אם לקטן להביאן הוא לא ישלחם ביד אחר. שכל הביכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתורין אלא בקרייה. אמר רבי מנא אף על גו דלא אמר רבי יוסי הדא מילתא אמר דכוותה. אמר רבי זעירא לרבי יסא נהיר את כד איתאמרת הדא דרבי הושעיה. ואמר רבי יוסי בירבי חנינה מתניתא פליגא. הפריש בכוריו ואחר כך מכר שדהו מביא ואינו קורא. קיימונה בשנתן דעתו למסור משעה ראשונה. והתנינן יבש האילן נקצץ האילן עוד היא כיבש משעה ראשונה. וקרייה מעכבת. אמר רבי שמואל בר רב יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת. לקטן לשלחם ביד אחר לא ישלחם ביד אחר שמא יימלך הוא להביאן.
  9. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן היורש מביא ואינו קורא. מה נן קיימין. אם ביורש בחיי אביו שלוחו. ואם לאחר מיתת אביו שלו הן. אלא כי נן קיימין בשהיה אביו חולה או מסוכן.
  10. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:7 רבי יוחנן אמר
    כתיב ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יי אלהיך ולביתך. מלמד שאדם מביא ביכורים מניכסי אשתו וקורא. רבי שמעון בן לקיש אמר לאחר מיתה. הא בחיין לא. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא בחיין היא לאחר מיתה. רבי שמעון בן לקיש כדעתיה. דרבי שמעון בן לקיש אמר אין אדם יורש את אשתו דבר תורה.
  11. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:7:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן משום יחידי אני שונה אותה. ותני כן רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון. שנים אין חייבין עליהן חומש. רבי שמואל בן רב יצחק בשם רב הונא. שנים לוקחין אפילו מן השוק. מה את עבד לון. כתוספת הביכורים או כעיטור הביכורים. אין תעבדינון כתוספת הביכורים פטורין מן הדמאי. אין תעבדינון כעיטור הביכור …
    אמר רבי יוחנן משום יחידי אני שונה אותה. ותני כן רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון. שנים אין חייבין עליהן חומש. רבי שמואל בן רב יצחק בשם רב הונא. שנים לוקחין אפילו מן השוק. מה את עבד לון. כתוספת הביכורים או כעיטור הביכורים. אין תעבדינון כתוספת הביכורים פטורין מן הדמאי. אין תעבדינון כעיטור הביכורים חייבין בדמאי.
  12. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:9:3 בשם רבי יוחנן
    רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן. בחכורי בתי אבות היא מתניתה. רבי הילא רבי יסי בשם רבי יוחנן בבעלי אריסיות וחכורות היא מתניתה. הוון בעיי מימר מאן דאמר בבעלי אריסיות וחכורות היא מתניתה. הא באריס וחכור לא. באריס לשעה וחכור לשעה. הא באריס לעולם ובחכור לעולם מביא. אתא רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן אפילו …
    רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן. בחכורי בתי אבות היא מתניתה. רבי הילא רבי יסי בשם רבי יוחנן בבעלי אריסיות וחכורות היא מתניתה. הוון בעיי מימר מאן דאמר בבעלי אריסיות וחכורות היא מתניתה. הא באריס וחכור לא. באריס לשעה וחכור לשעה. הא באריס לעולם ובחכור לעולם מביא. אתא רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן אפילו באריס לעולם ובחכור לעולם אינו מביא. למה. בבעלי אריסיות וחכורות היא מתניתא.
  13. Jerusalem Talmud Bikkurim 2:1:10 בשם רבי יוחנן
    כהנא שאל לרבי זעירא. זר שאכל תרומה. אמר ליה בעון מיתה. מן דצלי אמר ליה אני יי הפסיק העניין. רבי חייה בשם רבי יוחנן זר שאכל תרומה בעון מיתה. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. אוכלי תרומה בזדון. טהור שאכל טהור. וטמא שאכל טמא. וטהור שאכל טמא. וטמא שאכל טהור. בעון מיתה. אוכלי תרומה בכהנים. טהור שאכל טהור כמצוות …
    כהנא שאל לרבי זעירא. זר שאכל תרומה. אמר ליה בעון מיתה. מן דצלי אמר ליה אני יי הפסיק העניין. רבי חייה בשם רבי יוחנן זר שאכל תרומה בעון מיתה. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. אוכלי תרומה בזדון. טהור שאכל טהור. וטמא שאכל טמא. וטהור שאכל טמא. וטמא שאכל טהור. בעון מיתה. אוכלי תרומה בכהנים. טהור שאכל טהור כמצוותו. טהור שאכל טמא בעשה. טמא שאכל טהור וטמא שאכל טמא בלא תעשה. מה חמית מימר טהור שאכל טמא בעשה. אמר רבי בא בר ממל ואחר יאכל מן הקדשים. מן הטהורין ולא מן הטמאין. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא.
  14. Jerusalem Talmud Bikkurim 2:1:12 אמר רבי יוחנן
    רבי יסא שמע לה מן הכא הטמא והטהור יחדו יאכלנו. כאן הטמא והטהור אוכלין בקערה אחת. בתרומה אין הטמא והטהור אוכלין בקערה אחת. בקדשים. אמר רבי יוחנן בר מריא אין בגין קדשים כבר כתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל.
  15. Jerusalem Talmud Bikkurim 2:1:14 בשם רבי יוחנן
    והן ניכסי כהן. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לך נתתיו למשחה. למשחה לגדולה. למשחה ליסיכה. למשחה להדלקה. הייתי אומר בין טמאים בין טהורים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא בערתי ממנו. מבעיר את התרומה בטומאה. רבי זעירא בשם רבי לעזר. מניין למעשר שיני עצמו שניטמא שאין מדליקין בו. תלמוד לומר לא בערתי ממנו בטמא. …
    והן ניכסי כהן. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לך נתתיו למשחה. למשחה לגדולה. למשחה ליסיכה. למשחה להדלקה. הייתי אומר בין טמאים בין טהורים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן לא בערתי ממנו. מבעיר את התרומה בטומאה. רבי זעירא בשם רבי לעזר. מניין למעשר שיני עצמו שניטמא שאין מדליקין בו. תלמוד לומר לא בערתי ממנו בטמא. ראוי לפדותו ואת אמר הכין. לא אתיא דלא או בלקוח בכסף מעשר שניטמא. אמר רבי יהודה אוף בביכורין שניטמאו דברי הכל.
  16. Jerusalem Talmud Bikkurim 2:4:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן בשאר שני שבוע את מהלך בו כירק. ובשביעית את מהלך בו כאילן. היך עבידא. מחמישית לששית ששית. מששית לשביעית ששית. נכנס מחמישית לששית לשביעית. לקטן בשביעית ששית. לקטן מששית חמישית. נכנס מששית לשביעית לשמינית. לקטו בשמינית שמינית. רבותינו חזרו ונמנו אתרוג בשעת לקיטתו עיישורו למעשרות ולשביעית.
  17. Jerusalem Talmud Bikkurim 2:4:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. הכל מודין שראש השנה שלו בט"ו בשבט. רבי יוחנן שאל לרבי יונתן. כסדרן שלשנים או כסדרן שלתקופות. אמר ליה כסדרן שלשנים ואפילו שנה מעוברת.
  18. Jerusalem Talmud Bikkurim 3:3:8 בשם רבי יוחנן
    עד כמה אדם צריך לעמוד מפני זקן. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. פעמיים ביום. רבי לעזר אמר פעם אחת ביום. לא כן תני רבי שמעון בן אלעזר אומר. מניין לזקן שלא יטריח. תלמוד לומר זקן ויראת מאלהיך אני יי. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. על דעתיה דרבי לעזר לא יקום כל עיקר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. דלא ייחמי סייעתא …
    עד כמה אדם צריך לעמוד מפני זקן. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. פעמיים ביום. רבי לעזר אמר פעם אחת ביום. לא כן תני רבי שמעון בן אלעזר אומר. מניין לזקן שלא יטריח. תלמוד לומר זקן ויראת מאלהיך אני יי. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. על דעתיה דרבי לעזר לא יקום כל עיקר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. דלא ייחמי סייעתא דסבין ועבר קומיהון בגין דיקומון לון מן קומוי. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בשאילת שלום.

Jerusalem Talmud Shabbat (100)

  1. Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: יציאות השבת כול'. מהו שתים שהן ארבע. שתים לחייוב ושתים לפטור או ארבע לחיוב וארבע לפטור. נישמעינה מן הדא. שבועות שתים שהן ארבע. אמר רבי בא. תמן כולהון לחייוב. ברם הכא חייוב ופטור אתינן מתני. הדא אמרה. ד' לחיוב וד' לפטור. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. שבועות שתים שהן ארבע. לא לחיוב. ודכוותה. יצי …
    הלכה: יציאות השבת כול'. מהו שתים שהן ארבע. שתים לחייוב ושתים לפטור או ארבע לחיוב וארבע לפטור. נישמעינה מן הדא. שבועות שתים שהן ארבע. אמר רבי בא. תמן כולהון לחייוב. ברם הכא חייוב ופטור אתינן מתני. הדא אמרה. ד' לחיוב וד' לפטור. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. שבועות שתים שהן ארבע. לא לחיוב. ודכוותה. יציאות השבת שתים שהן ארבע לחיוב. והא תני. דלתות ההיכל שנים שהן ארבע. אית לך למימר. לא לחיוב ולא לפטור. ניתני. שנים עשר פטור. לא אתינן מיתני אלא פטור שהוא כנגד חייוב. אמר רבי חייא בר אבא. מהו ההן פטור דתנינן הכא. מותר. אמר רבי יוסי. עני ועשיר אחד הן ומנו אותן חכמים שנים. הכנסה והוצאה אחד הן ומנו אותן חכמים שנים. יציאות השבת אין הכנסה בכלל. המוציא מרשות לרשות אין המכניס בכלל. נישמעינה מן הדא. דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב. מניין שהוצאה קרויה מלאכה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן שמע לה מן הדא. ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש ויכלא העם מהביא. נמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגיזברים. רבי חזקיה בשם רבי אלא. אפילו הכנסה את שמע מינה. כשם שנמנעו העם מלהוציא מבתיהן וליתן לגיזברין כך נמנעו הגזברין מלקבל מידן ולהכניס ללישכה. רבי חזקיה בשם רבי אחא שמע כולהן מן הדין קרייא. לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו.
  2. Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב. מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסה. דתני. הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב. בשני העלימות פטור. רבי יוסי אומר. בעלם אחד ברשות אחד חייב. בעלם אחד בשתי רשויות או בשני העלימות ברשות אחד פטור. וקשיין. אילו הוצאה והוצאה אינן …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב. מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסה. דתני. הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב. בשני העלימות פטור. רבי יוסי אומר. בעלם אחד ברשות אחד חייב. בעלם אחד בשתי רשויות או בשני העלימות ברשות אחד פטור. וקשיין. אילו הוצאה והוצאה אינן מצטרפות כרבי יוסה לא כל שכן הכנסה והוצאה. הוי מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסי.
  3. Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:7 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן. המוציא אינו חייב עד שיניח. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. עד שיטול ועד שיניח. רבי זעירא בעי. עד שיטול על מנת להניח. נטל לאכול ונמלך להניח לא. הוי (חייב) מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסי. דתני. הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת. אם הניחה בתוך ד' אמות לראשונה חייב. ו …
    רבי יוסי בשם רבי יוחנן. המוציא אינו חייב עד שיניח. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. עד שיטול ועד שיניח. רבי זעירא בעי. עד שיטול על מנת להניח. נטל לאכול ונמלך להניח לא. הוי (חייב) מה דמר רבי יוחנן דלא כרבי יוסי. דתני. הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת. אם הניחה בתוך ד' אמות לראשונה חייב. ואם לאו פטור. רבי יוסי אומר. אם העבירו דרך עליה חייב. ואם לאו פטור. רבי יוסי עביד המהלך כמניח. כמה דרבי יוסי עביד המהלך כמניח לחייוב כך הוא עביד המהלך כמניח לפטור. כיון שהוציאה נעשה כמו שהניחה שם ויהא פטור. תיפתר שהיתה נתונה בתוך ד' אמות. כהדא דתני. ואם לאו פטור. אמר רבא בר בריה דרב פפי. תיפתר שהיה הפתח רחב חמש אמות והוציא אחת לכאן ואחת לכאן. והרי לא הוציא את השניה בתוך ד' אמות לראשונה.
  4. Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דרך כרמלית חייב מן המוציא לאחריו. מן הדא. המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור. לאחריו ובא לו לפניו חייב. ואיפשר שלא יעשה בינו לבין הכותל כרמלית. אמר רבי יוסי. תיפתר שהיו פניו הפוכות לכותל ומשואו לאחריו ובכך יצא משואו תחילה. רבי חייה בר אבא בעא קומי ר …
    אמר רבי יוחנן. המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דרך כרמלית חייב מן המוציא לאחריו. מן הדא. המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור. לאחריו ובא לו לפניו חייב. ואיפשר שלא יעשה בינו לבין הכותל כרמלית. אמר רבי יוסי. תיפתר שהיו פניו הפוכות לכותל ומשואו לאחריו ובכך יצא משואו תחילה. רבי חייה בר אבא בעא קומי רבי מנא. וזו לא דרך הוצאה היא. אמר ליה. שכן כתפייא אומניא עבדין כן. ויידא אמרה דא. דמר רבי אחא רבי מיישא בשם רבי יוחנן. המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה. והא אסקופה לאו כרמלית היא. ובאיש לרבי יוסי דלא אמרה מן גרמיה.
  5. Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:15 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. היה עומד ברשות הרבים וקלט גשמים מאויר מחיצות והוציא. חייב. רבי בון בר חייא בשם רבי זעירא. בחוטף כן. הא אם קלט פטור. מה בין נתן לו אחר מה בין נתנו לו שמים. אתייא כרבי. דרבי עבד אויר מחיצות כממשה.
  6. Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:21 בשם רבי יוחנן
    שניהן פטורין. רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה רבנן בשם רבי יוחנן. משם שנים שעשו מלאכה אחת. רב שאל לרבי. נתן לו אחד חבילה על כתיפו ושכח והוציאה. במחזורה תניינא. אמר ליה. חייב. שאינה דומה לאותה. סבר רבי. כיון שעקר את רגליו כמו שעקר את החפץ. על דעתיה דרבי. היה עומד ברשות הרבים וזרק וקידם וקלטה לרשות היחיד מה …
    שניהן פטורין. רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה רבנן בשם רבי יוחנן. משם שנים שעשו מלאכה אחת. רב שאל לרבי. נתן לו אחד חבילה על כתיפו ושכח והוציאה. במחזורה תניינא. אמר ליה. חייב. שאינה דומה לאותה. סבר רבי. כיון שעקר את רגליו כמו שעקר את החפץ. על דעתיה דרבי. היה עומד ברשות הרבים וזרק וקידם וקלטה לרשות היחיד מהו. ולא רבי הוא. דרבי עבד אויר מחיצות כממשן. לא צורכה דלא היה עומד ברשות היחיד וזרק וקידם וקלטה לרשות הרבים מהו. אשכח תני. רבי פוטר עד שעה שתנוח.
  7. Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:24 בשם רבי יוחנן
    אמר רב יוסף. אף אנן תנינן כולהן. ים. דתנינן תמן. הזורק בים ארבע אמות פטור. לא סוף דבר ארבע אמות בים. אלא אפילו זורק בכל הים פטור. שכל הים נקרא כרמלית. בקעה. דתנינן. הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה. ובימות הגשמים רשות (היחיד) [הרבים] לכאן ולכאן. אם אומר את. רשות היחיד לכאן ולכאן. …
    אמר רב יוסף. אף אנן תנינן כולהן. ים. דתנינן תמן. הזורק בים ארבע אמות פטור. לא סוף דבר ארבע אמות בים. אלא אפילו זורק בכל הים פטור. שכל הים נקרא כרמלית. בקעה. דתנינן. הבקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה. ובימות הגשמים רשות (היחיד) [הרבים] לכאן ולכאן. אם אומר את. רשות היחיד לכאן ולכאן. לא תהא טעונה הקפת כלי בהמה. ותנינן. הקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה. אסטווה. דתנינן. וכן גשרין המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. אסקופה. דתנינן. המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה. בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר. פטור. שלא עשה מלאכתו בבת אחת. הא אם עשה מלאכתו בבת אחת חייב. בן עזאי אומר. אפילו אם עשה מלאכתו בבת אחת פטור. כרמלית. תני רבי חייא. כרמל. רך מלא. אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני. והכא אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד אלא כרמלית. אי זו היא כרמלית. רבי יסא בשם רבי יוחנן. כגון חנותיה דבר יוסטיני. חצר שלרבים ומבואות שאינן מפולשין אם עירבו מותרין. ואם לא עירבו אסורין.
  8. Jerusalem Talmud Shabbat 1:2:5 בשם רבי יוחנן
    רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן. אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה. ואם לאו. תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון. מה טעמא. והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת. עד יום אשר עמדת לפני יי אלהיך בחורב. גידול אמר. כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו. ומה טעמ …
    רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייא בשם רבי יוחנן. אם יכול את לשלשל את השמועה עד משה שלשלה. ואם לאו. תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון. מה טעמא. והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת. עד יום אשר עמדת לפני יי אלהיך בחורב. גידול אמר. כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו. ומה טעמא. אך בצלם יתהלך איש. כתוב רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונות מי ימצא. רב אדם יקרא איש חסדו. זה שאר כל אדם. ואיש אמונים מי ימצא. זה רבי זעירא. דמר רבי זעירא. לית אנן צריכין חששין לשמועתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחה. אמר רבי זעירא לרבי יסא. חכים רבי לבר פדיה דאת אמר שמועתא מן שמיה. אמר ליה. רבי יוחנן אמרן משמו. אמר רבי זעירא לרבי בא בר זבדא. חכים רבי לרב דאת אמר שמועתא מן שמיה. אמר ליה. רב אדא בר אהבה אמרן משמו.
  9. Jerusalem Talmud Shabbat 1:2:11 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר בשם רבי שמעון בן יוחי. כגון אנו שעסוקין בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על גרמיה. כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה אפילו לתפילה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן כדעתיה. דרבי יוחנן אמר. הלואי מתפללין כל היום. למה. שאין תפילה מפסדת. רבי שמעון …
    רבי יוחנן אמר בשם רבי שמעון בן יוחי. כגון אנו שעסוקין בתלמוד תורה אפילו לקרית שמע אין אנו מפסיקין. רבי יוחנן אמרה על גרמיה. כגון אנו שאין אנו עסוקין בתלמוד תורה אפילו לתפילה אנו מפסיקין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן כדעתיה. דרבי יוחנן אמר. הלואי מתפללין כל היום. למה. שאין תפילה מפסדת. רבי שמעון בן יוחי כדעתיה. דרבי שמעון בן יוחי אמר. אילו הוינא קאים על טורא דסיני בשעתא דאיתייהיבת אוריתא לישראל הוינא מתבע קומי רחמנא דאיתברי להדין לבר נשא תרין פומין. חד דיהוי לעי באוריתא וחד דיתעביד בה כל צורכוי. חזר ומר. מה אין חד הוא לית עלמא יכיל קאים ביה מן דילטוריא דיליה. אילו הוון תריי על אחת כמה וכמה. אמר רבי יוסה קומי רבי ירמיה. אתייא דרבי יוחנן כרבי חנניה בן עקיבה. דתני. כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה. רבי חנניה בן עקיבה אומר. כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפילה ולתפילין ולשאר כל מצותיה שלתורה. ולא מודי רבי שמעון בן יוחי שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב. ולית ליה לרבי שמעון בן יוחי. הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות. שהלמד שלא לעשות נוח לו אילו לא נברא. אמר רבי יוחנן. הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם. טעמיה דרבי שמעון בן יוחי. זה שינון וזה שינון. ואין מבטלין שינון מפני שינון. והא תנינן. הקורא מיכן והילך לא הפסיד. כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה חביבה היא יותר מדברי תורה. אמר רבי יודן. רבי שמעון בן יוחי על ידי שהיה חדיד בדברי תורה לפיכך אינה חביבה עליו יותר מדברי תורה. אמר רבי בא מרי. לא תנינן אלא. כאדם שהוא קורא בתורה. הא בעונתה כמשנה היא. רבי שמעון בן יוחי כדעתיה. דרבי שמעון בן יוחי אמר. העוסק במקרא מידה שאינה מידה. ורבנן עבדין מקרא כמשנה.
  10. Jerusalem Talmud Shabbat 1:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מתני' לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא כול'. תני. לא יצא החייט במחט שבכליו. ולא הליבלר בקולמוס שבאזנו. ולא הצבע בדיגמא שבאזנו. ולא השולחני בדינר שבאזנו. ואם יצא הרי אילו פטורין. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. אומן דרך אומנותו חייב. הא שאר כל אדם יוצאין בכך. מחלפא שיטתיה דרבי מאיר. …
    הלכה: מתני' לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא כול'. תני. לא יצא החייט במחט שבכליו. ולא הליבלר בקולמוס שבאזנו. ולא הצבע בדיגמא שבאזנו. ולא השולחני בדינר שבאזנו. ואם יצא הרי אילו פטורין. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. אומן דרך אומנותו חייב. הא שאר כל אדם יוצאין בכך. מחלפא שיטתיה דרבי מאיר. דתנינן תמן. יצאת חייבת חטאת. דברי רבי מאיר. וכא הוא אמר הכין. רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבון בשם רבי יוחנן. תמן דרך הוצאה בנשים. ברם הכא טפילין יוצאין בכך. מחלפין שיטתין דרבנן. דתנינן תמן. וחכמים פוטרין בכוכלת ובצלוחית של פילייטון. הא במחט נקובה חייב. הדא היא אומן באומנותו חייב. אמר רבי יוסי בר אבון. תיפתר באשה גדלת.
  11. Jerusalem Talmud Shabbat 1:4:10 בשם רבי יוחנן
    שמנן. מי אסר את השמן. רב יהודה אמר. דניאל אסר את השמן. וישם דניאל על ליבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו. רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי יוחנן ואית דאמרי לה בשם רבי יהושע בן לוי. שהיו עולין עליו להר המלך ונהרגין עליו.
  12. Jerusalem Talmud Shabbat 1:4:14 בשם רבי יוחנן
    שכבת זרען. ולא כן אמר רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן. שכבת זרעו שלגוי טהורה. שאי איפשר לשכבת זרע לצאת בלא מימי רגלים.
  13. Jerusalem Talmud Shabbat 1:4:17 בשם רבי יוחנן
    שמואל אמר. לא שנו אלא בתוך י״ח. הא חוץ לי״ח אפילו קטן מבטל. התיבון. הרי שביעית. הרי חוץ לי״ח דבר. ורבי יוחנן מקשי לה. רבי קריספדא בשם רבי יוחנן. רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים. רבי (יונתן) [יוחנן] בעי. ולא כן תניין. שאין בית דין יכול לבטל את דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממ …
    שמואל אמר. לא שנו אלא בתוך י״ח. הא חוץ לי״ח אפילו קטן מבטל. התיבון. הרי שביעית. הרי חוץ לי״ח דבר. ורבי יוחנן מקשי לה. רבי קריספדא בשם רבי יוחנן. רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים. רבי (יונתן) [יוחנן] בעי. ולא כן תניין. שאין בית דין יכול לבטל את דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמניין. אתא רב אבון רב יהודה בשם שמואל. לא שנו אלא חוץ לי״ח. הא בתוך י״ח אפילו גדול אינו מבטל. מפני שעמדה להן בנפשותיהן. אמר רבי מנא. לא מסתברא דלא הואיל והוא אונס בטל. התיבון. הרי שמן. הרי בתוך י״ח. ורבי (יונתן) [יוחנן] מקשי לה. רב כהנא בריה דרבי חייה בר אבא. רבי אחא מטי בה בשם רבי יוחנן. שמן ביטלו מבוטל.
  14. Jerusalem Talmud Shabbat 1:7:3 רבי יוחנן אמר
    רבי חייא בשם רבי אתקין להל. סברין מימר. מותרין למחר. רבי חזקיה ורבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן. מותרין ממש. סברין מימר. ספיקו התירו. רבי חנניה ורבי יונתן תריהון אמרין. ספק הכן אסור. רבי יוחנן אמר. ספק הכן מותר.
  15. Jerusalem Talmud Shabbat 1:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: בית שמאי אומרים. מוכרין לנכרי כול'. אי זהו מקום קרוב. ייבא כיי דמר שמואל. כגון מן חוטרה לנהרדעא. אוף הכא כן. אית דבעי מימר. עד שהוא מגיע לביתו. ואית דבעי מימר. עד שהוא מגיע לעירו. רבי עקיבה אומר. כדי שיצא ממקום הפתח ויקדש עליו היום. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי יוסי. ורבי עקיבה בא להכריע על דברי …
    הלכה: בית שמאי אומרים. מוכרין לנכרי כול'. אי זהו מקום קרוב. ייבא כיי דמר שמואל. כגון מן חוטרה לנהרדעא. אוף הכא כן. אית דבעי מימר. עד שהוא מגיע לביתו. ואית דבעי מימר. עד שהוא מגיע לעירו. רבי עקיבה אומר. כדי שיצא ממקום הפתח ויקדש עליו היום. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי יוסי. ורבי עקיבה בא להכריע על דברי בית הלל. אין נותנין לגוי על מנת לצאת. נטל ויצא אין את זקוק לו. אין נותנין לכלב על מנת לצאת. נטל ויצא אין את זקוק לו.
  16. Jerusalem Talmud Shabbat 1:9:4 רבי יוחנן אמר
    ושוין כול'. רבי שמואל ורבי יוסי בן חנינה. תריהון אמרין. כבר נעקרה כל טיפה וטיפה ממקומה. רבי אחא אמר. רבי יוסי ברבי חנינא בעי. מהו ליגע במושך. רבנן דקיסרין אמרין. איתפלגון רבי יוחנן ורבי יוסי בר חנינה. רבי יוחנן אמר. אסור. רבי יוסי בר חנינא אמר. מותר. מתניתא פליגא על רבי יוסי בר חנינא. ושוין שלא יגע …
    ושוין כול'. רבי שמואל ורבי יוסי בן חנינה. תריהון אמרין. כבר נעקרה כל טיפה וטיפה ממקומה. רבי אחא אמר. רבי יוסי ברבי חנינא בעי. מהו ליגע במושך. רבנן דקיסרין אמרין. איתפלגון רבי יוחנן ורבי יוסי בר חנינה. רבי יוחנן אמר. אסור. רבי יוסי בר חנינא אמר. מותר. מתניתא פליגא על רבי יוסי בר חנינא. ושוין שלא יגע במושך.
  17. Jerusalem Talmud Shabbat 1:10:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. רבי בון בר כהנא בשם רבנן. תבשיל שנתבשל כל צורכו מותר לשהותו על גבי כירה שאינה קטומה. רבי זעירא בעי. בשר בצל וביצה מצטמק ורע לו. וזה מצטמק ויפה לו ואת אמר הכין. דילמא דלא איתאמרת אלא חמין. אתא רבי שמואל בעי רבי זעירא. חמין שהוחמו כל צורכן אסור ל …
    הלכה: אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום. רבי בון בר כהנא בשם רבנן. תבשיל שנתבשל כל צורכו מותר לשהותו על גבי כירה שאינה קטומה. רבי זעירא בעי. בשר בצל וביצה מצטמק ורע לו. וזה מצטמק ויפה לו ואת אמר הכין. דילמא דלא איתאמרת אלא חמין. אתא רבי שמואל בעי רבי זעירא. חמין שהוחמו כל צורכן אסור לשהותן על גבי כירה שאינה קטומה. רבי ביבי בשם רבי יוחנן. תבשיל שור שנתבשל כאכילת בן דרוסאי מותר להחזירו על גבי כירה קטומה. ותייא כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. השופת את הקדירה על גבי גחלים מתרין בו. לכשיתבשל כאכילת בן דרוסאי אסור. רבי אחא רבי תנחום בר חייא בשם רבי שמעון ברבי. חמין שהוחמו כל צורכן מותר להחזירן על גבי כירה שאינה קטומה. רבי זעירא בעי. לשהות אסור ולהחזיר מותר. דילמא לא איתאמרת אלא על פסח. אתא רבי אחא בשם רבי שמעון בריבי. פסח שנצלה כל צורכו מותר להחזירו על גבי כירה שאינה קטומה.
  18. Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מפני שהאור ממשך לאחוריו והוא שוכח ומוציא את הפתילה. ועוד. שלא הוצת האור ברוב הדלק. רבי זעירה בעי. מעתה פתילה צריכה הצאתה ברוב הדלק. אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. פתילה צריכה הוצאתה ברוב הדלק. התיבון חברייא. והא קורה. הא לא הוצת האור ברוב הדלק. התיב רבי בא בר ממל. והא …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מפני שהאור ממשך לאחוריו והוא שוכח ומוציא את הפתילה. ועוד. שלא הוצת האור ברוב הדלק. רבי זעירה בעי. מעתה פתילה צריכה הצאתה ברוב הדלק. אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. פתילה צריכה הוצאתה ברוב הדלק. התיבון חברייא. והא קורה. הא לא הוצת האור ברוב הדלק. התיב רבי בא בר ממל. והא ששיתא. הרי לא הוצת האור ברוב הדלק. אמר רבי שמי. לא כן אמר רבי זעירא רב יהודה בשם רב. ארבע מדורות כל שהן. מדורת הגפת מדורת הזבל מדורת החלב מדורת גלעינים כל שהן. ועוד מן הדא דרבי תחליפא שאל לרב חסדא. ולא כן אלפן רבי. שבת שחלה להיות בחנוכה. שאסור לראות מטבע לאור החנוכה. הרי אינו שכיח ומוציא את הפתילה. הוי לית טעמא דלא משום שלא הוצת האור ברוב הדלק.
  19. Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:12 אמר רבי יוחנן
    מהו להצית את האור במדורת חמץ. מאן דיליף לה מנותר. אסור. ומאן דלא יליף לה מנותר. מותר. רב אחא בשם רב חסדא. זאת אומרת שמותר להצית את האור במדורת קדשים והיא דליקה והולכת בשבת. והא תנינן. אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב מפני יום טוב שחל להיות בערב שבת. מעתה אין מדליקין בשמן שריפה בלילה על שם שאין שורפין …
    מהו להצית את האור במדורת חמץ. מאן דיליף לה מנותר. אסור. ומאן דלא יליף לה מנותר. מותר. רב אחא בשם רב חסדא. זאת אומרת שמותר להצית את האור במדורת קדשים והיא דליקה והולכת בשבת. והא תנינן. אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב מפני יום טוב שחל להיות בערב שבת. מעתה אין מדליקין בשמן שריפה בלילה על שם שאין שורפין את הקדשים בלילה. אמר רבי יוחנן. ירדו לה בשיטת רבי ישמעאל. כמה דרבי ישמעאל אמר. תינוק שעיבר זמנו נימול בין ביום בין בלילה. כך עבר זמנה נשרפת בין ביום בין בלילה. ומה אית לך שמן שריפה שעיבר זמנה. רבי יודה בר פזי. מכיון שניטמאת כמי שעבר זמנה.
  20. Jerusalem Talmud Shabbat 2:1:13 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    תני רבי יוסי קומי רבי יוחנן. מניין לכל הנימולים שלא יהו נימולים אלא ביום. תלמוד לומר וביום. אמר ליה רבי יוחנן. ויש כאן זו. כל מחוייבי טבילות טובלין כדרכן ביום חוץ מנידה ויולדת שאינה טובלת אלא בלילה. נידה שעבר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה. דרשה רבי חייה בר אבא לצוראי. נידה שעבר זמנה טובלת בין ביום ב …
    תני רבי יוסי קומי רבי יוחנן. מניין לכל הנימולים שלא יהו נימולים אלא ביום. תלמוד לומר וביום. אמר ליה רבי יוחנן. ויש כאן זו. כל מחוייבי טבילות טובלין כדרכן ביום חוץ מנידה ויולדת שאינה טובלת אלא בלילה. נידה שעבר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה. דרשה רבי חייה בר אבא לצוראי. נידה שעבר זמנה טובלת בין ביום בין בלילה. תמן אמרין. אפילו עבר זמנה. מפני חמותה ומפני כלתה. אשה אחת משלרבותינו ראו אותה טובלת כדרכה ביום. נאמר. מעוברת זמן הייתה.
  21. Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. רבי יוסי ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. כמה דרבי יוסי אמר. עד שיהא לו צורך בגופה שלפתילה. כן רבי שמעון אומר. עד שיהא לו צורך בגופו שלדבר. מה אית לך צורך בגופה שלפתילה. רבנן דקיסרין רבי לעזר בשם רבי חנינא. שכן שמשי אומנין מחרכין לין. כמה דתימר. ושער רישיהון לא התחרך. מהו מחרכין לין. מפ …
    אמר רבי יוחנן. רבי יוסי ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. כמה דרבי יוסי אמר. עד שיהא לו צורך בגופה שלפתילה. כן רבי שמעון אומר. עד שיהא לו צורך בגופו שלדבר. מה אית לך צורך בגופה שלפתילה. רבנן דקיסרין רבי לעזר בשם רבי חנינא. שכן שמשי אומנין מחרכין לין. כמה דתימר. ושער רישיהון לא התחרך. מהו מחרכין לין. מפספסין לין.
  22. Jerusalem Talmud Shabbat 2:5:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הבעיר וכיבה בנפיחה אחת חייב שתים. אמר רבי אבדימי אחוי דרבי יוסה. הדא אמרה. נפח בכלים ושיברן משלם נזק שלם. החותה גחלים מתחת הקדירה בשבת חייב. רבי שמעון בן אלעזר בשם רבי לעזר בירבי צדוק. חייב שתים. אחת שכיבה את העליונות ואחת שהבעיר את התחתונות. וחותה גחלים ומתחמם כנגדן בשבת פטור. רבי יעקב בר אחא אמר. …
    הבעיר וכיבה בנפיחה אחת חייב שתים. אמר רבי אבדימי אחוי דרבי יוסה. הדא אמרה. נפח בכלים ושיברן משלם נזק שלם. החותה גחלים מתחת הקדירה בשבת חייב. רבי שמעון בן אלעזר בשם רבי לעזר בירבי צדוק. חייב שתים. אחת שכיבה את העליונות ואחת שהבעיר את התחתונות. וחותה גחלים ומתחמם כנגדן בשבת פטור. רבי יעקב בר אחא אמר. במחלוקת. כמאן דמר אינו חייב אלא אחת. ברם כמאן דמר חייב שתים. חייב. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לית כאן חייב שתים אלא מעלין עליו כאילו חייב שתים. אמר רבי יודן. תמן אינו רוצה שיבערו ואינו רוצה שיכבו. ברם הכא רוצה הוא שיבערו ורוצה הוא שיכבו.
  23. Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:14 אמר רבי יוחנן
    תלוי ביתד ונתנו על גבי ספסל. נאמר. אם היה מפוחם מותר. ואם לאו אסור. אמר רבי יוחנן ברבי מרייה. בשלא העביר את ידו ממנו. אבל אם העביר את ידו ממנו אסור.
  24. Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:3 אמר רבי יוחנן
    תנא. אמר רבי יוחנן בר מרייא. בשלא העביר ידו ממנו. אבל העביר אסור. פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים. אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת. ואם לאו אין ניטלין. רבי לעזר בן תדאי אומר. בין כך ובין כך תוחב בשפוד ובסכין ונוטל. אתייא דרבי לעזר בר תדאי כרבי שמעון. דתני. לא יגרר אדם את המיטה ואת הכסא ואת הספסל ו …
    תנא. אמר רבי יוחנן בר מרייא. בשלא העביר ידו ממנו. אבל העביר אסור. פגה שטמנה בתבן וחררה שטמנה בגחלים. אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת. ואם לאו אין ניטלין. רבי לעזר בן תדאי אומר. בין כך ובין כך תוחב בשפוד ובסכין ונוטל. אתייא דרבי לעזר בר תדאי כרבי שמעון. דתני. לא יגרר אדם את המיטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה מפני שהוא עושה חריץ. ורבי שמעון מתיר.
  25. Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:15 בשם רבי יוחנן
    אנטיכי אף על פי שגרופה אין שותין ממנה. רבי חנניה רבי יוסי רבי אחא אבא בשם רבי יוחנן. מפני שהיא מתחממת מכתליה. רבנן דקיסרין רב הונא בשם רב. אם היתה גרופה ופתוחה מותר.
  26. Jerusalem Talmud Shabbat 3:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונין כול'. רבי בא בר בריה דרבי חייה בר בא. רבי חייא בשם רבי יוחנן. לא שנו אלא לתוך הכוס. הא לתוכו לא. אמר רבי מנא. קשייתה קומי רבי בא. לא תני רבי יוחנן על סופא לא תני על רישא. בשביל שייחמו. הא להפשירן לא. אתא רבי בא בר כהנא רבי חייא בר אשי בשם רבי. אם לחממן אסור. אם ל …
    הלכה: מיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונין כול'. רבי בא בר בריה דרבי חייה בר בא. רבי חייא בשם רבי יוחנן. לא שנו אלא לתוך הכוס. הא לתוכו לא. אמר רבי מנא. קשייתה קומי רבי בא. לא תני רבי יוחנן על סופא לא תני על רישא. בשביל שייחמו. הא להפשירן לא. אתא רבי בא בר כהנא רבי חייא בר אשי בשם רבי. אם לחממן אסור. אם להפשירן מותר.
  27. Jerusalem Talmud Shabbat 3:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. ואם נותנין מבעוד יום מותר. ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן. רבי חגי בעי. כבה מבעוד יום ונתודע לו משחשיכה. חברייא בעי. כבה בשבת זו ונתודע לו בשבת הבאה. אמר רבי יוחנן. אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו אלא דבר אחד בלבד. התיב רבי לעזר. הרי שמן בנר הרי …
    הלכה: אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן. ואם נותנין מבעוד יום מותר. ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן. רבי חגי בעי. כבה מבעוד יום ונתודע לו משחשיכה. חברייא בעי. כבה בשבת זו ונתודע לו בשבת הבאה. אמר רבי יוחנן. אין לך דבר שהוא בעינו ואינו בהכנו אלא דבר אחד בלבד. התיב רבי לעזר. הרי שמן בנר הרי בעינו הוא ואינו בהכינו. לכך נתנו משעה ראשונה שיכלה בנר. התיב ריש לקיש. הרי חטין בזריעה בעינן הן ואינו בהכנו. לכך נתנו משעה ראשונה שיכלו בקרקע. התיבון. הרי בצים לאפרוחים הרי בעיינן הן ואינן בהכנן. לכך נתנן משעה ראשונה שייעשו אפרוחין. התיב רבי ירמיה. הרי עיטורי סוכה הרי בעיינן הן ואינן בהכנן. שנייא היא. דאמר רבי אבמרי אחוי דרבי יוסה. כל שבעה הן בטילין על גב סוכה. מיכן והילך בהכנו הן. התיב רבי חיננא. הרי מוכין שנתפזרו הרי בעיינן הן ואינן בהכנן הכא בכלים. ומה דאת אמר תמן באכלין. התיב רבי נסא. הרי מוקצה שיבש ולא נגע בו הרי הוא בעינו ואינו בהכנו. הכא בכלים. ומה דאיתמר תמן באכלין.
  28. Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:4 בשם רבי יוחנן
    רבי ירמיה ורבי בא תריהון בשם רבי יוחנן. חד אמר. דברי רבי מאיר. כל המיוחד לאיסור אסור. וחורנה אמר. כל שייחדו לאיסור אסור. ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דמר רבי חנינה. רבי ירמיה שאל. ההן ליבנה לא כמיוחד לאיסור הוא. הוי הוא דו אמר. כל המיוחד לאיסור אסור. מאן דמר. מיוחד. כל שכן ייחדו. ומאן דמ …
    רבי ירמיה ורבי בא תריהון בשם רבי יוחנן. חד אמר. דברי רבי מאיר. כל המיוחד לאיסור אסור. וחורנה אמר. כל שייחדו לאיסור אסור. ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דמר רבי חנינה. רבי ירמיה שאל. ההן ליבנה לא כמיוחד לאיסור הוא. הוי הוא דו אמר. כל המיוחד לאיסור אסור. מאן דמר. מיוחד. כל שכן ייחדו. ומאן דמר. ייחדו. הא מיוחד לא.
  29. Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:9 אמר רבי יוחנן
    תני נר שהוא מונח על גבי טבלה. מסלק את הטבלה והנר נופל. אמר רבי יוחנן. קרוב הוא זה לבוא לידי חיוב חטאת. לפניו משום מבעיר. לאחריו משום מכבה. שמואל בר אבא קומי רבי יסא. בכבה. אמר ליה. תנוח דעתך. מה אנן קיימין. אין כרבי מאיר. אפילו טבלה תהא אסורה. אין כרבי שמעון. אפילו נר יהא מותר. אלא כאן כרבי יודה. דר …
    תני נר שהוא מונח על גבי טבלה. מסלק את הטבלה והנר נופל. אמר רבי יוחנן. קרוב הוא זה לבוא לידי חיוב חטאת. לפניו משום מבעיר. לאחריו משום מכבה. שמואל בר אבא קומי רבי יסא. בכבה. אמר ליה. תנוח דעתך. מה אנן קיימין. אין כרבי מאיר. אפילו טבלה תהא אסורה. אין כרבי שמעון. אפילו נר יהא מותר. אלא כאן כרבי יודה. דרבי יודה אמר. נר מאוס. טבלה אינה מאוסה.
  30. Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:14 בשם רבי יוחנן
    רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. תרכוס אסור לטלטלו. הורי רבי אמי. מותר. רבי ירמיה חמי לון מטלטלין ליה גו סדרא רובא ולא הוה ממחה בידון. דבית רבי ינאי אמרין. עד ג' ככסא. מיכן והילך כסולם. אמר רבי יוסה בירבי בון. מאן דשרי כרבי שמעון. דתני. לא יגור אדם את המיטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה. מפני שהוא עוש …
    רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. תרכוס אסור לטלטלו. הורי רבי אמי. מותר. רבי ירמיה חמי לון מטלטלין ליה גו סדרא רובא ולא הוה ממחה בידון. דבית רבי ינאי אמרין. עד ג' ככסא. מיכן והילך כסולם. אמר רבי יוסה בירבי בון. מאן דשרי כרבי שמעון. דתני. לא יגור אדם את המיטה ואת הכסא ואת הספסל ואת הקתידרה. מפני שהוא עושה חריץ. ורבי שמעון מתיר. רבי בא בשם רבי חונא רבי חגיי בשם רבי זעירא רבי יוסי בשם רבי אילא. מודין חכמים לרבי שמעון בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו. כמה דתימר מותר לטלטלו. ודכוותה מותר להחזירו. אמר רבי יוסי אף אנן נמי תנינן. ניטלין בשבת. אמר רבי יוסה בירבי בון. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוסה בירבי בון. מתניתה אמרה כן. כל הכלים אינן נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת.
  31. Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:15 בשם רבי יוחנן
    רבי חונא בשם רבי. לעניין שבת איתאמרת. חזקיה בשם דבית רבי ינאי. לעניין חזקות איתאמרת. רבי יוסה משום דבית רבי ינאי. לעניין טומאה אתאמרת. רבי אחא בר חיננא רבי יסא בשם רבי יוחנן. מנורה קטנה מותר לטלטלה. ולא כלי הוא. ולא כל מה שבבית מן המוכן הוא. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר שלקחה עמו לסחורה. או שבאת ער …
    רבי חונא בשם רבי. לעניין שבת איתאמרת. חזקיה בשם דבית רבי ינאי. לעניין חזקות איתאמרת. רבי יוסה משום דבית רבי ינאי. לעניין טומאה אתאמרת. רבי אחא בר חיננא רבי יסא בשם רבי יוחנן. מנורה קטנה מותר לטלטלה. ולא כלי הוא. ולא כל מה שבבית מן המוכן הוא. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר שלקחה עמו לסחורה. או שבאת ערב שבת עם חשיכה. ולא שמעת מינה כלום.
  32. Jerusalem Talmud Shabbat 4:1:7 בשם רבי יוחנן
    לא סוף דבר לחין. אפילו יבישין שנתלחלחו. מן אילין מוכין. ומוכין לא כיבישין שנתלחלחו הן. רבי יוחנן בר שילא הדא אמרה. ההן דכמר איידה צריך מחסרתיה ציבחד דהוא אתי מיסב והיא שפכה ומרתחה. תמן תנינן. כן בגפת חדשה. אבל בישנה טהור. ואי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. חדשה בתוך י …
    לא סוף דבר לחין. אפילו יבישין שנתלחלחו. מן אילין מוכין. ומוכין לא כיבישין שנתלחלחו הן. רבי יוחנן בר שילא הדא אמרה. ההן דכמר איידה צריך מחסרתיה ציבחד דהוא אתי מיסב והיא שפכה ומרתחה. תמן תנינן. כן בגפת חדשה. אבל בישנה טהור. ואי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. חדשה בתוך י״ב חודש. ישנה לאחר י״ב חודש.
  33. Jerusalem Talmud Shabbat 4:2:10 רבי יוחנן אמר
    אתייא דרבי בא בר חנא כרבי חנינא. דמר רבי חנינא. עולין היינו עם רבי לחמת גדר והיה אומר לנו. בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר. רבי זעירא אמר. עד שיקרדם. חברייא אמרי. עד שישפשף. ציפוראי אמרין. עד שיחשוב. רבי יוחנן אמר. עד שיהא עליהן תואר כלי. אשכחת אמר רב חנה בר אבא ורבי יוחנן ורבי יונתן חדא …
    אתייא דרבי בא בר חנא כרבי חנינא. דמר רבי חנינא. עולין היינו עם רבי לחמת גדר והיה אומר לנו. בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר. רבי זעירא אמר. עד שיקרדם. חברייא אמרי. עד שישפשף. ציפוראי אמרין. עד שיחשוב. רבי יוחנן אמר. עד שיהא עליהן תואר כלי. אשכחת אמר רב חנה בר אבא ורבי יוחנן ורבי יונתן חדא. רב ורבי זעירא ורבי ישמעאל בירבי יוסי חדא. ציפוראי ורבי יוסי בן שאול ורבי חלפתא בן שאול חדא. חברייא לית להון זוג.
  34. Jerusalem Talmud Shabbat 5:3:4 אמר רבי יוחנן
    תני. טפח מידו לצואר בהמה אסור. אמר רבי זעירא. מידו אסור ומצואר בהמה אסור. טפח מידו לצואר בהמה אסור. ואי זו היא שהוא מותר. אמר רבי יוחנן בר מרייא. מאן דעביד טבאות נגיד לה בהדין סוסיא סרקייא.
  35. Jerusalem Talmud Shabbat 6:1:4 בשם רבי יוחנן
    כהנא שאל לרב. מהו מיפק באילין תיכייא. אמר לון. כן אמרין. אסור לו לאדם לצאת בהמייני. רב הונא הורי לאיתתיה דריש גלותא מיתן ליברה דדהבא על קפיליטה. רבי יוחנן הורי לאילין דבית כון תמינא טלייה דמרגליתא על פרגזתא. אמר רבי אילא. כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות. ותנינן. יוצא הוא בזוגין שבכסותו ואינו יוצא בזוג …
    כהנא שאל לרב. מהו מיפק באילין תיכייא. אמר לון. כן אמרין. אסור לו לאדם לצאת בהמייני. רב הונא הורי לאיתתיה דריש גלותא מיתן ליברה דדהבא על קפיליטה. רבי יוחנן הורי לאילין דבית כון תמינא טלייה דמרגליתא על פרגזתא. אמר רבי אילא. כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות. ותנינן. יוצא הוא בזוגין שבכסותו ואינו יוצא בזוגין שבצוארו. אית תניי תני. בין אילו בין אילו מקבלין טומאה. ואית תניי תני. בין אילו בין אילו אין מקבלין טומאה. מאן דמר. בין אילו בין אילו מקבלין טומאה. בשעשה להן אמבולי. ומאן דמר. בין אילו בין אילו אין מקבלין טומאה. בשלא עשה להן אמבולי. ואפילו עשה להן אמבולי יהו טהורין. ולא כן אמר רבי אבהו שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. בזוגין שבעריסה. תרין אמורין. חד אמר. מוליך ומביא ובלבד שלא ישמיע את הקול. וחרנה אמר. אם השמיע את הקול אסור. ואם לאו מותר. תמן. אם אינן עשויין להשמיע את הקול בשבת עשויין הן להשמיע את הקול בחול. ברם הכא. אם אין עשויין להשמיע הקול לא בחול ולא בשבת מפני מה עשה להן אמבולי.
  36. Jerusalem Talmud Shabbat 6:1:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אין רואין במראה בשבת. אם היתה קבועה בכותל. רבי מתיר. וחכמים אוסרין. רבי אחא בשם רבי בא. טעמיה דהדין דאסר. פעמים שהיא רואה נימא אחת לבנה והיא תולשתה והיא באה לידי חיוב חטאת. והאיש אפילו בחול אסור. שאינה דרך כבוד. שלשה דברים התירו לבית רבי. שיהו רואין במראה. ושיהו מספרין קומי. ושיהו מלמדין את בניהן יו …
    אין רואין במראה בשבת. אם היתה קבועה בכותל. רבי מתיר. וחכמים אוסרין. רבי אחא בשם רבי בא. טעמיה דהדין דאסר. פעמים שהיא רואה נימא אחת לבנה והיא תולשתה והיא באה לידי חיוב חטאת. והאיש אפילו בחול אסור. שאינה דרך כבוד. שלשה דברים התירו לבית רבי. שיהו רואין במראה. ושיהו מספרין קומי. ושיהו מלמדין את בניהן יוונית. שהיו זקוקין למלכות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מותר אדם ללמד את בתו יוונית. מפני שהוא תכשיט לה. שמע שמעון בר בא ואמר. בגין דרבי אבהו בעי מלפה בנתיה יוונית הוא תלי לה ברבי יוחנן. שמע רבי אבהו ומר. יבא עלי אם לא שמעתיה מן רבי יוחנן.
  37. Jerusalem Talmud Shabbat 6:2:3 רבי יוחנן אמר
    כמה מסמרין יהו בו. רבי יוחנן אמר. חמשה. כחמשה ספרי תורה. רבי חנינא אמר. שבעה. וכימיך דבאך. נהגין רבנין כהדא דרבי חנינא. דרש רבי אחא בשם רבי חנינא. תשעה. רבי היה נותן שלשה עשר בזה ואחד עשר בזה. כמיניין משמרות. וכמשמרות נטועים. מה משמרות כ״ד אף מסמרים כ״ד. רבי יוסי בן חנינא אמר. כליבית אינה עולה למיני …
    כמה מסמרין יהו בו. רבי יוחנן אמר. חמשה. כחמשה ספרי תורה. רבי חנינא אמר. שבעה. וכימיך דבאך. נהגין רבנין כהדא דרבי חנינא. דרש רבי אחא בשם רבי חנינא. תשעה. רבי היה נותן שלשה עשר בזה ואחד עשר בזה. כמיניין משמרות. וכמשמרות נטועים. מה משמרות כ״ד אף מסמרים כ״ד. רבי יוסי בן חנינא אמר. כליבית אינה עולה למיניין מסמרים. רבי זעירא שאל לרבי בא בר זבדא. מהו ליתנם על גבי סנדל אחד. אמר ליה. שרי. מהו ליתנם על גבי מנעל אחד. אמר ליה. שרי. אין מגרדין מנעלים וסנדלים אבל סכין ומדיחין אותן. רבי קריספיא בשם רבי יוחנן. תלמידוי דרבי חייה רובא אמרין. הראשונים היו אומרין. מגרדין. והשניים היו אומרין. אין מגרדין. ואיתשלת לרבי ומר. אין מגרדין. אמר רבי זעירא. הא אזילא חדא מן תלמידוי דרבי חייא רובא. דרבנן דקיסרין בשם רבי יוסי בן חנינה. כדברי מי שהוא אומר. מגרדין. ובלבד לאחורי הסכין. אמר רבי חייה בר אשי. נהיגין הוינן יתבין קומי רבי משחין ומשוגין. אבל לא מגרדין. אין סכין מנעלין וסנדלין. לא יסוך אדם את רגלו והוא בתוך המנעל ואת רגלו והיא בתוך הסנדל. אבל סך הוא את רגלו ונותנה בתוך המנעל ואת רגלו ונותנו בתוך הסנדל. סך שמן ומתעגל על גבי קטובלייא חדשה ואינו חושש. לא יתננה על גבי טבלה שלשייש ומתעגל עליה. רבן שמעון בן גמליאל מתיר.
  38. Jerusalem Talmud Shabbat 6:2:10 רבי יוחנן אמר
    בזמן שאין ברגלו מכה. הא אם יש ברגלו מכה הוא נותן. על אי זה מהן הוא נותן. שמואל אמר. על אותה שאין בה מכה הוא נותן. אם אומר את. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. מאן צייר ליה דלא יתן על חורתיה. רבי יוחנן אמר. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. שמעון בר בא הוה משמש קומי רבי יוחנן והוה מושיט ליה סנדליה כהדא דתני ב …
    בזמן שאין ברגלו מכה. הא אם יש ברגלו מכה הוא נותן. על אי זה מהן הוא נותן. שמואל אמר. על אותה שאין בה מכה הוא נותן. אם אומר את. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. מאן צייר ליה דלא יתן על חורתיה. רבי יוחנן אמר. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. שמעון בר בא הוה משמש קומי רבי יוחנן והוה מושיט ליה סנדליה כהדא דתני בדרך הארץ. כשהוא נועל נועל שלימין ואחר כך נועל שלשמאל. וכשהוא חולץ חולץ שלשמאל ואחר כך חולץ שלימין. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. לא תעבד כן. שהראשונים לא היו עושין כן. אלא כשהוא נועל נועל שלשמאל ואחר כך נועל שלימין. שלא תהא נראית שלימין פגומה. הדא אמרה. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. אמר ליה. אין בבלייא דקמתיה עליה.
  39. Jerusalem Talmud Shabbat 6:2:12 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אי זהו קמיע מומחה. כל שריפא בו ושנה ושילש. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נאמן הרופא לומר. קמיע זה מומחה ריפיתי בו ושניתי ושילשתי. רבי שמואל בשם רבי זעירא. ריפא לאדם אחד נאמן לאדם אחד. לשנים נאמן לשנים. לשלשה נאמן לכל אדם.
  40. Jerusalem Talmud Shabbat 6:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תני. לא יצא החייט במחטו שבכליו. ולא הלבלר בקולמוס שבאזנו. והצבע בדוגמא שבאזנו. ולא השולחני בדינר שבאזנו. ואם יצאו הרי אילו פטורין. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. אומן באומנותו חייב. הא שאר כל האדם יוצאין בכך. מחלפא שיטתיה דרבי מאיר. דתנינן תמן. ואם יצאת חייבת חטאת. דברי רבי מאיר. והכא הוא אמר ה …
    הלכה: תני. לא יצא החייט במחטו שבכליו. ולא הלבלר בקולמוס שבאזנו. והצבע בדוגמא שבאזנו. ולא השולחני בדינר שבאזנו. ואם יצאו הרי אילו פטורין. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. אומן באומנותו חייב. הא שאר כל האדם יוצאין בכך. מחלפא שיטתיה דרבי מאיר. דתנינן תמן. ואם יצאת חייבת חטאת. דברי רבי מאיר. והכא הוא אמר הכין. רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבון בשם רבי יוחנן. תמן דרך הוצאה בנשים. ברם הכא טפילין יוצאין בכך. מחלפה שיטתון דרבנין. דתנינן תמן. וחכמים פוטרין בכוכלת ובצלוחית של פילייטון. הא במחט שאינה נקובה חייב. ודא היא אומן באומנותו חייב. אמר רבי אבון. תיפתר באשה גידלת.
  41. Jerusalem Talmud Shabbat 6:4:3 בשם רבי יוחנן
    רבי חייא בשם רבי יוחנן. בירית. כל שהיא יחידית. כבלים. כל שהשלשלת בנתים. רבי יהודה אומר. בירית זו אצעדה. דמר רב יהודה. ונקרב את קרבן יי איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יי. אצעדה זו כדופסלה. צמיד שירייא. כמה דאת אמר. והצמידים על ידיה. טבעת עיזקייא. עגיל קדשייא. כמה …
    רבי חייא בשם רבי יוחנן. בירית. כל שהיא יחידית. כבלים. כל שהשלשלת בנתים. רבי יהודה אומר. בירית זו אצעדה. דמר רב יהודה. ונקרב את קרבן יי איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יי. אצעדה זו כדופסלה. צמיד שירייא. כמה דאת אמר. והצמידים על ידיה. טבעת עיזקייא. עגיל קדשייא. כמה דתימר ועגילים על אזניך. וכומז. יש אומרין. זה טפוס שלרחם. ויש אומרין. זה טפוס שלדדים.
  42. Jerusalem Talmud Shabbat 6:9:4 בשם רבי יוחנן
    אית תניי תני ומחליף. רבי חנניה בשם רבי יוחנן כמתניתן. רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל שהוא מרפא אין בו משום דרכי האמרי. דרגי דרגיבת. משום דרכי האמרי. רבי יהודה אמר. משום דגון עבודה זרה. וראש דגון ושתי כפות ידיו. דונו דני. משם דרכי האמרי. רבי יהודה אומר. משם דן עבודה זרה. ואמרו חי אלהיך דן. לאו …
    אית תניי תני ומחליף. רבי חנניה בשם רבי יוחנן כמתניתן. רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל שהוא מרפא אין בו משום דרכי האמרי. דרגי דרגיבת. משום דרכי האמרי. רבי יהודה אמר. משום דגון עבודה זרה. וראש דגון ושתי כפות ידיו. דונו דני. משם דרכי האמרי. רבי יהודה אומר. משם דן עבודה זרה. ואמרו חי אלהיך דן. לאו לאו. משום דרכי האמרי. רבי יהודה אומר. משם עבודה זרה. ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו.
  43. Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:3 אמר רבי יוחנן
    אנן תנינן. כל השוכח עיקר שבת. תניי דבית רבי. כל שאינו יודע עיקר שבת. רבי לעזר כמתניתן. רבי יוחנן כהדא דתני דבית רבי. הא רבי ליעזר אמר. כל השוכח עיקר שבת. הא אם אינו יודע כל עיקר פטור. מן מה דרב תני מתניתן ופתר לה. אי זהו שאינו יודע עיקר שבת. קטן שנשבה בין הגוים. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. הא אמר רבי …
    אנן תנינן. כל השוכח עיקר שבת. תניי דבית רבי. כל שאינו יודע עיקר שבת. רבי לעזר כמתניתן. רבי יוחנן כהדא דתני דבית רבי. הא רבי ליעזר אמר. כל השוכח עיקר שבת. הא אם אינו יודע כל עיקר פטור. מן מה דרב תני מתניתן ופתר לה. אי זהו שאינו יודע עיקר שבת. קטן שנשבה בין הגוים. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. הא אמר רבי יוחנן. כל שאין יודע עיקר שבת. הא אינו יודע ושכח חייב. מן מה דמר רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוסה בן חנינא. כל הדא הלכתא כרבי לעזר. ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. בעון קומי בריה דרבי יסא. את מה שמעת מן אבוך מן דרבי יוסי. אמר. כרבי יוחנן. אמר לון רבי חזקיה. לא אמר כן. אלא רבי סימון בר זבדא הוה פשט עם בריה דרבי יוסה. ושמע מינה כהדא דרבי ליעזר.
  44. Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:4 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    מנן אלין מילייא. ועשה אחת. ועשה הנה. ועשה מהנה. ועשה אחת. לחייב על כל אחת ואחת. הנה. לחייב על כולהן אחת. מהנה. לחייב על התולדות. או נימר. בעבודה זרה הכתוב מדבר. תני רבי זכיי קומי רבי יוחנן. זיבח קיטר וניסך בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת. אינו ח …
    מנן אלין מילייא. ועשה אחת. ועשה הנה. ועשה מהנה. ועשה אחת. לחייב על כל אחת ואחת. הנה. לחייב על כולהן אחת. מהנה. לחייב על התולדות. או נימר. בעבודה זרה הכתוב מדבר. תני רבי זכיי קומי רבי יוחנן. זיבח קיטר וניסך בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת. אינו חייב אלא אחת. עד לא יתברינה בידיה יש כאן אחת אין כאן הנה. מן דתברה בידיה יש כאן הנה אין כאן אחת. ויהי כן בעבודה זרה. בעבודתה כעבודת הגבוה בהשתחויה. בעבודתה לחייב על כל אחת ואחת. בעבודת הגבוה לחייב על כולהן אחת. בהשתחויה לחייב על מקצתה. רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק. כתיב אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והביא פר. מצות שהמשיח מביא עליהן פר. יצאת עבודה זרה שאינו מביא עליה פר אלא שעירה בלבד. התיבון. הרי חלבים ועריות הרי המשיח מביא עליה פר. לא אתינן מתני אלא דברים שיש להן תולדות. חלבים אין להן תולדות. עריות עשה בהן את המערה כגומר. חברייא אמרין. שבת היא ליי. לחייב על כל שבת ושבת. אמר רבי אילא. כתיב כל העושה בו מלאכה יומת. לא העושה בו ובחבירו. את אמר. אין השבתות מצטרפות. חולקות. אמר רבי יוסי בן רבי בון. כשם שאינן מצטרפות כך אין חולקות.
  45. Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:5 רבי יוחנן אמר
    גדול שנשבה בין הגוים. רב ושמואל. חד אמר. מונה ששה ועושה שבת. וחרנה אמר. עושה שבת ומונה ששה. רבי יצחק בר אלעזר בשם רב נחמן בר יעקב. מונה ששה ועושה שבת. חמשה ועושה שבת. ארבעה ועושה שבת. שלשה ועושה שבת. שנים ועושה שבת. אחד ועושה שבת. אמר רבי מנא. אין אישתבאי בתלתא הוא עבד בשובתא. רב הוה חייליה. לתרין מ …
    גדול שנשבה בין הגוים. רב ושמואל. חד אמר. מונה ששה ועושה שבת. וחרנה אמר. עושה שבת ומונה ששה. רבי יצחק בר אלעזר בשם רב נחמן בר יעקב. מונה ששה ועושה שבת. חמשה ועושה שבת. ארבעה ועושה שבת. שלשה ועושה שבת. שנים ועושה שבת. אחד ועושה שבת. אמר רבי מנא. אין אישתבאי בתלתא הוא עבד בשובתא. רב הוה חייליה. לתרין מחזירין הוא עבד שובתא ואין לא לתמוה. ויחוש לכל הימים. כהדא. קידש אשה בעילם. רבי יעקב בר אחא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. חושש לכל הנשים. ריש לקיש אמר. אינו חושש לכל הנשים. תמן יש לו תקנה. יכול הוא לישא גיורת. יכול הוא לישא משוחררת. הכא מה אית לך. תמן אמרין. חושש לכל הימים ועושה כדי קיום הנפש.
  46. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:8 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    תנא רבי זכאי קומי רבי יוחנן. זיבח קיטר וניסך בעלם אחד חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת. אינו חייב אלא אחת. עד לא יתברינה בידיה יש כאן אחת ואין כאן הנה. מן דתברה בידיה יש כאן הנה ואין כאן אחת. רבי בא בר ממל בעא קומי דרבי זעירא. ויהא חייב על כל אחת ואחת. כמה …
    תנא רבי זכאי קומי רבי יוחנן. זיבח קיטר וניסך בעלם אחד חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת. אינו חייב אלא אחת. עד לא יתברינה בידיה יש כאן אחת ואין כאן הנה. מן דתברה בידיה יש כאן הנה ואין כאן אחת. רבי בא בר ממל בעא קומי דרבי זעירא. ויהא חייב על כל אחת ואחת. כמה דתימר גבי שבת. לא תעשה כל מלאכה כלל. לא תבערו אש בכל משבותיכם. פרט. הלא הבערה בכלל הייתה ויצאת מן הכלל ללמד. לומר. מה הבערה מיוחדת מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה. אף כל מעשה ומעשה שיש בו לחייב עליו [ב]פני עצמו. אף הכא. לא תעבדם כלל. לא תשתחוה להם פרט. והלא השתחויה בכלל היתה ולמה יצאת מן הכלל. ללמד. מה השתחויה מיוחדת מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה. אף כל מעשה ומעשה שיש ב[ו] לחייב עליו בפני עצמו. אמר ליה. בשבת כלל במקום אחד ופרט במקום אחר. ובעבודה זרה כלל שהוא בצד הפרט. אמר ליה. והכתיב לא תשתחוה לאל אחר זבח לאלקים יחרם. הרי כלל במקום אחר ופרט במקום אחר. אמר ליה. כיון שאת לומד מצדו. אפילו כלל במקום אחד [אי] את למד. חברייא אמרין. לא שנייא. בין שכלל במקום אחד ופרט במקום אחר. בין שכלל ופרט במקום אחד. כלל ופרט הוא. בשבת כלל ואחר כך פרט. בעבודה זרה פרט ואחר כך כלל. רבי יוסי אמר. לא שנייא. בין שכלל ואחר כך פרט. בין שפרט ואחר כך כלל. בין שכלל ופרט וכלל. כלל ופרט הוא. בשבת כלל בעבודתה ופרט בעבודתה. בעבודה זרה כלל בעבודתה ופרט במלאכות הגבוה.
  47. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:13 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    כלל בהיכרת ופרט בהיכרת. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. כלל ופרט הוא. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרת. אחותו בכלל הייתה ויצאת מן הכלל לחילוק על הכלל. התיב רבי אלעזר. והכתיב וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שאירו הערה. אמר ליה. לצורך יצאת לידון בערייה. אמר ליה. והכתיב …
    כלל בהיכרת ופרט בהיכרת. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. כלל ופרט הוא. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרת. אחותו בכלל הייתה ויצאת מן הכלל לחילוק על הכלל. התיב רבי אלעזר. והכתיב וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שאירו הערה. אמר ליה. לצורך יצאת לידון בערייה. אמר ליה. והכתיב ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגילה את ערותה את מקורה הערה. אמר ליה. לצורך יצאת לידון בה את המערה כגומר. שלא תאמר. הואיל ואין חייבין עליה אלא משם טומאה לא נעשה בו את המערה כגומר. לפום כן צרך מימר. חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה. והכתיב ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה. אמר ליה. לצורך יצאת לידון בערירי. והכתיב ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא. אמר ליה. לצורך יצאת לידון בערירי. דמר רבי יודן. כל ההן דכתיב ערירים יהיו הויין בלא בנים. ערירים ימותו קוברין את בניהן.
  48. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:16 רבי יוחנן אמר
    כלל בעשה ופרט בלא תעשה. מילתיה דרבי אלעזר אמרה. כלל ופרט הוא. דאמר רבי אלעזר. לוקין על ידי חרישה בשביעית. רבי יוחנן אמר. אין לוקין על ידי חרישה בשביעית. ומה טעמא דרבי אלעזר. ושבתה הארץ שבת ליי כלל. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר פרט. הזרע והזמיר אף הן בכלל היו. ולמה יצאו. להקיש אליהן. לומר לך. מה הזרע וה …
    כלל בעשה ופרט בלא תעשה. מילתיה דרבי אלעזר אמרה. כלל ופרט הוא. דאמר רבי אלעזר. לוקין על ידי חרישה בשביעית. רבי יוחנן אמר. אין לוקין על ידי חרישה בשביעית. ומה טעמא דרבי אלעזר. ושבתה הארץ שבת ליי כלל. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר פרט. הזרע והזמיר אף הן בכלל היו. ולמה יצאו. להקיש אליהן. לומר לך. מה הזרע והזמיר מיוחדין שהן עבודה בארץ ובאילן. אף אין לי אלא דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן. מה עבד לה רבי יוחנן. שני דברים הן. ושני דברים שיצאו מן הכלל אינן חולקין. ולית לרבי אליעזר חולקין. אית ליה. לחלוק אינן חולקין. הא ללמד מלמדין. ולית לרבי יוחנן מלמדין. שנייא היא. שכלל בעשה ופרט בלא תעשה. ואין עשה מלמד על לא תעשה. ואין לא תעשה מלמד על עשה. אמר רבי אלעזר. ועשה מלמד על לא תעשה. ואין לא תעשה מלמד על עשה. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. מותר לחפור בה בורות שיחין ומערות. על דעתיה דרבי אלעזר. מהו לחפור בה בורות שיחין ומערות. כשם שאין מלמדין לעניין איסור. כן לעניין היתר לא ילמדו. אמר רבי בא קרטגינאה. טעמא דרבי יוחנן. שש שנים תזרע. ולא בשביעית. שש שנים תזמר כרמך. ולא בשביעית. כלל. לא תעשה שהוא בא מכח עשה הוא עובר בעשה. רבי יוסה אומר. אפילו עשה אין בו. רבי ירמיה אומר. עובר בעשה. וליידא מילה כתיב מלא ושבתה הארץ שבת ליי. לעניין לא תעשה שבו.
  49. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:20 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה. שהותר מכלל בישול ביום טוב. רבי שמעון בן לקיש אמר. לוקה. שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד. התיב רבי בא בר ממל על דרבי יוחנן. מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה. שהותר מכלל חרישה ביום טוב. רבי יוסה בשם רבי אילא. לא הותרה חרישה כדרכה. רבי שמי אמר קו …
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה. שהותר מכלל בישול ביום טוב. רבי שמעון בן לקיש אמר. לוקה. שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד. התיב רבי בא בר ממל על דרבי יוחנן. מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה. שהותר מכלל חרישה ביום טוב. רבי יוסה בשם רבי אילא. לא הותרה חרישה כדרכה. רבי שמי אמר קומי רבי יסה רבי אחא בשם רבי אילא. דרבי שמעון היא. דרבי שמעון אמר. עד שיהא לו צורך בגופו שלדבר. קם רבי יוסה עם רבי אחא. אמר ליה. את אמרת דא מילתא. ולא כן אמר רבי יוחנן. דברי רבי מאיר. עשרים וארבעה דברים מקולי בית שמי ומחומרי בית הלל. וזה חד מהם. נימר כ״ג. אלא רבי מאיר ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. ולכן סברינן מימר. רבי יוסי ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. נימר. רבי מאיר ורבי יוסי ורבי שמעון שלשתן אמרו דבר אחד. אלא מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון. פשיטין לרבנן. קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר ואינו חייב משום מייפה את הקרקע. לא צורכה דלא קצר לייפות את הקרקע. מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום מייפה את הקרקע. ואפילו תימר דרבי שמעון הוא. ברם כרבנן מכל מקום הרי חרש. מכל מקום הרי קצר. אמר רבי מנא. מיליהון דרבנן מסייעין לרבי יוסי. דמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. דג שסחטו. אם לגופו הרי זה פטור. אם להוציא ציר חייב. ואפילו תימר דרבי שמעון היא דמר. ברם כרבנן מכל מקום הרי סחט. מכל מקום הרי הוציא ציר.
  50. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:29 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. דגים שסחטן. אם לגופן פטור. ואם להוציא ציר חייב. רבא אמר. כבשים שסחטן. אם לגופן מותר. ואם למימיהן אסור. שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. שמואל אמר. אחד כבשים ואחד שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. אמר רבי חזקיה. הדא דרב פליגא על דרבי יוחנן. אמר ליה רבי מנא. למה. דההן אמר אסור …
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. דגים שסחטן. אם לגופן פטור. ואם להוציא ציר חייב. רבא אמר. כבשים שסחטן. אם לגופן מותר. ואם למימיהן אסור. שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. שמואל אמר. אחד כבשים ואחד שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. אמר רבי חזקיה. הדא דרב פליגא על דרבי יוחנן. אמר ליה רבי מנא. למה. דההן אמר אסור ומותר. דההן אמר חייב ופטור.
  51. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:35 רבי יוחנן אמר
    בירר אוכלים מתוך אוכלים. חזקיה אמר. חייב. רבי יוחנן אמר. פטור. מתניתא פליגה על חזקיה. דאמר. בורר ואוכל בורר ומניח על השולחן. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. תיפתר שהיו אורחין אוכלין ראשונה ראשונה. והתני. ובלבד שלא יבור את כל אותו המין. אם עשה כן בשבת חייב. על דעתיה דחזקיה. שכן הבורר כדרכו …
    בירר אוכלים מתוך אוכלים. חזקיה אמר. חייב. רבי יוחנן אמר. פטור. מתניתא פליגה על חזקיה. דאמר. בורר ואוכל בורר ומניח על השולחן. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. תיפתר שהיו אורחין אוכלין ראשונה ראשונה. והתני. ובלבד שלא יבור את כל אותו המין. אם עשה כן בשבת חייב. על דעתיה דחזקיה. שכן הבורר כדרכו בשבת חייב. על דעתיה דרבי יוחנן. שכן הבורר כדרכו במקום אחד חייב. על דעתיה דחזקיה. אפילו עיגולין מן גוא עיגולין. אפילו רימונים מן גוא רמונים. או כיני. אפילו בני נש מן גו בני נש. מיי כדון. כל עמא מודיי להדא דרבי אימי. דרבי אימי הוה ליה אורחין. אפיק קומיהון תורמוסין ופסיליין. אמר לון. הבון דעתיכון דאתון מיכול קינסייא בסופא.
  52. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:39 רבי יוחנן אמר
    ההן דאזין גיר קררין משיח כילוס שרי זיפות שרי מוסרין. רבי אבהו בשם רבי יוסה בר חנינה. המתיך אבר חייב משום מבשל. הצולה והמטגן השולק והמעשן כולהן משום מבשל. בישל בחמי טיבריא מהו. חזקיה אמר. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא. אזלית לקיסרין ושמעית רבי זריקן בשם חזקיה. לחזקיה צריכה ליה פסח שנתבשל בחמ …
    ההן דאזין גיר קררין משיח כילוס שרי זיפות שרי מוסרין. רבי אבהו בשם רבי יוסה בר חנינה. המתיך אבר חייב משום מבשל. הצולה והמטגן השולק והמעשן כולהן משום מבשל. בישל בחמי טיבריא מהו. חזקיה אמר. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא. אזלית לקיסרין ושמעית רבי זריקן בשם חזקיה. לחזקיה צריכה ליה פסח שנתבשל בחמי טבריא מהו. תרין אמורין. חד אמר. אסור. וחרנה אמר. מותר. מאן דמר. אסור. אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים. ומאן דמר. מותר. כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו.
  53. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:41 רבי יוחנן אמר
    הגוזז את הצמר. גזז סתם מהו. נישמעינה מן הדא. הוציא דיו. אם בקולמוס. כדי לכתוב שתי אותיות. אם להגיה. כדי להגות אות אחת. תמן תנינן. השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ מיכן ומיכן ותולש את השיער. ובלבד שלא יזיזנו ממקומו. וכן התולש את השיער לראות מקום מום. רבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש. התולש מן הקדשים פטו …
    הגוזז את הצמר. גזז סתם מהו. נישמעינה מן הדא. הוציא דיו. אם בקולמוס. כדי לכתוב שתי אותיות. אם להגיה. כדי להגות אות אחת. תמן תנינן. השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ מיכן ומיכן ותולש את השיער. ובלבד שלא יזיזנו ממקומו. וכן התולש את השיער לראות מקום מום. רבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש. התולש מן הקדשים פטור. אמר רבי יעקב בר אחא. ריש לקיש כדעתיה. דאיתפלגון. התולש בקדשים. רבי יוחנן אמר. חייב. רבי שמעון בן לקיש אמר פטור. רבי ירמיה בעי. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. התולש כנף בעוף. המורטה והקוטמה. חייב משם שלש. אמר רבי יוסי בירבי בון. ולא פליגין. התולש חייב משום גוזז. המורטה חייב משם מוחק. הקוטמה חייב משם מכה בפטיש. ולא דמייא. עוף שאין לו גיזה. תלישתה היא גיזתה. ברם הכא אינו חייב עד שיגזז. תדע לך שהוא כן. דתני. תלש מן המיתה חייב. תלישתה זו היא גיזתה.
  54. Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:55 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. הגורד ראשי כלונסות חייב משום מחתך. הממרח את האיספלנית חייב משום ממחק.
  55. Jerusalem Talmud Shabbat 7:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: ה'. רבי חונה בשם רבי אלעזר. לעבודה זרה איתאמרת. רבי יוחנן אמר. לאיסורי הנייה איתאמרת. רב חסדא אמר. לשיעורין אתאמרת. אית תניי תני. חייב חטאת. אית תניי תני. כל שהוא. מאן דאמר. חייב חטאת. מסייע לרב חסדא. מאן דאמר. כל שהוא. מסייע לרבי אלעזר ולרבי יוחנן. רבנן דקיסרין בשם רבי יוסי בר חנינה. כגון המו …
    הלכה: ה'. רבי חונה בשם רבי אלעזר. לעבודה זרה איתאמרת. רבי יוחנן אמר. לאיסורי הנייה איתאמרת. רב חסדא אמר. לשיעורין אתאמרת. אית תניי תני. חייב חטאת. אית תניי תני. כל שהוא. מאן דאמר. חייב חטאת. מסייע לרב חסדא. מאן דאמר. כל שהוא. מסייע לרבי אלעזר ולרבי יוחנן. רבנן דקיסרין בשם רבי יוסי בר חנינה. כגון המוך שהתקינה לנידתה.
  56. Jerusalem Talmud Shabbat 8:1:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. דתני. מים כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. מזוג בכמה. נישמעינה מן הדא. מים כדי גמייה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. הדא אמרה. מזוג. אפילו בכמה כוסו …
    רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. דתני. מים כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. מזוג בכמה. נישמעינה מן הדא. מים כדי גמייה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. הדא אמרה. מזוג. אפילו בכמה כוסות. כמה הוא שיעורן שלכוסות. רבי אבון אמר. טיטרטין ורביע.
  57. Jerusalem Talmud Shabbat 8:1:5 אמר רבי יוחנן
    מהו לשתותן בכרך אחד. מן מה דאמר רבי יוחנן בהלל. אם שמעה בבית הכנסת יצא. הדא אמרה. אפילו שתיין בכרך אחד יצא. מהו לשתותן מפוסקין. כלום אמרו שישתה לא שישתכר. אם הוא שותה אותן מפוסקין אף הוא אינו משתכר. מהו לצאת ביין שלשביעית. תני רבי הושעיה. יוצאין ביין שלשביעית. מהו לצאת בקונדיטון. מן מה דתני בר קפרא. …
    מהו לשתותן בכרך אחד. מן מה דאמר רבי יוחנן בהלל. אם שמעה בבית הכנסת יצא. הדא אמרה. אפילו שתיין בכרך אחד יצא. מהו לשתותן מפוסקין. כלום אמרו שישתה לא שישתכר. אם הוא שותה אותן מפוסקין אף הוא אינו משתכר. מהו לצאת ביין שלשביעית. תני רבי הושעיה. יוצאין ביין שלשביעית. מהו לצאת בקונדיטון. מן מה דתני בר קפרא. קונדיטון כיין. הדא אמרה. יוצאין בקונדיטון. מהו לצאת מזוגין. מן מה דתני רבי חייה. ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין. והוא שיהא בהן טעם ומראה יין. אמר רבי ירמיה. מצוה לצאת ביין אדום. מה טעם. אל תרא יין כי יתאדם. תני. מבושל כדי תבל. מהו לצאת ביין מבושל. רבי יונה אמר. יוצאין ביין מבושל. רבי יונה כדעתיה. דרבי יונה שתי ארבעתי כסוי דלילי פסחא וחזק רישיה עד עצרתא.
  58. Jerusalem Talmud Shabbat 8:1:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי חנינה. לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפרין. אמר רבי יונה. חכים אנא לה. דבית רבי ינאי הוון מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית טברנית הישנה. אמר רבי יוחנן. הדא דידן הוות. ולמה לא אמר. עתיקתא. בגין דהוות ביומוי. אית דאמרין. דהוות זעירא ורבת וזערת. ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו שלכוס. ר …
    אמר רבי חנינה. לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפרין. אמר רבי יונה. חכים אנא לה. דבית רבי ינאי הוון מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית טברנית הישנה. אמר רבי יוחנן. הדא דידן הוות. ולמה לא אמר. עתיקתא. בגין דהוות ביומוי. אית דאמרין. דהוות זעירא ורבת וזערת. ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו שלכוס. רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. אצבעים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. תני. יבש כזית. דברי רבי נתן. רבנן דקיסרין בשם רבי יוסה בירבי בון בשם רבי יוחנן. אתיא דרבי נתן כרבי שמעון. כמה דרבי שמעון אומר. ברביעית. כן רבי נתן אומר. ברביעית. לכשיקרש יהא בו כזית.
  59. Jerusalem Talmud Shabbat 8:1:10 בשם רבי יוחנן
    תני. דם כדי לכחול עין אחת. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. בדם עטלף שנו.
  60. Jerusalem Talmud Shabbat 8:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ה. קנה כדי לעשות קולמוס כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. והוא שיהא מגיע לקישרי אצבעותיו. רבי זעורה בעי. ניחא עד הכא. דילמא עד הכא. תמן תנינן. מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק. ניטל המוחק טמא מפני הכותב. רבי זעורה בעי. ניחא עד הכא. דילמא עד הכא. אמר רבי יוסי. כל ביצה דתנינן בכלים כביצה ממש. בשבת כג …
    הלכה: ה. קנה כדי לעשות קולמוס כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. והוא שיהא מגיע לקישרי אצבעותיו. רבי זעורה בעי. ניחא עד הכא. דילמא עד הכא. תמן תנינן. מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק. ניטל המוחק טמא מפני הכותב. רבי זעורה בעי. ניחא עד הכא. דילמא עד הכא. אמר רבי יוסי. כל ביצה דתנינן בכלים כביצה ממש. בשבת כגרוגרת מכביצה.
  61. Jerusalem Talmud Shabbat 8:6:4 בשם רבי יוחנן
    צרור אבן כדי לזרוק בעוף. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כדי שיזרוק לאחורי העוף וירגיש. ודכוותה. כדי שיזרוק לאחורי בהמה ותרגיש.
  62. Jerusalem Talmud Shabbat 8:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: חרש (כל שהוא) כדי ליתן בין פצים כול'. רבי יוחנן אמר. מקדשין בו. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקדשין בו. רבי לעזר שאל. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש. למה אין מקדשין בו. מפני שאינו מקבל טומאה. הרי כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הרי אינן מקבלין טומאה ומקדשין בהן. אלא משום שאינו מקבל רביעית. ולא מודה …
    הלכה: חרש (כל שהוא) כדי ליתן בין פצים כול'. רבי יוחנן אמר. מקדשין בו. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקדשין בו. רבי לעזר שאל. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש. למה אין מקדשין בו. מפני שאינו מקבל טומאה. הרי כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה הרי אינן מקבלין טומאה ומקדשין בהן. אלא משום שאינו מקבל רביעית. ולא מודה רבי שמעון בן לקיש בכלי חרש קטן שלם כל שהוא שמקדשין בו. הוי לית טעמיה אלא משום שאין עליו תואר כלי. וקשיא על דרבי יוחנן. לפסול את הגוייה אינו פוסל. ולקדש מקדשין בו. אלא כרבי יוסה. דרבי יוסה אמר. אף שלחרש כל שהוא. כלום אמר רבי יוסי לא בשלם. דילמא בשבור אנן קיימין. תני רבי חייה מסייע לרבי יוחנן. תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי שמעון בן לקיש.
  63. Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: כתוב תועבה בנידה. וכתוב תועבה בעבודה זרה וכתוב תועבה בשרצים. כתוב תועבה בנידה. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה וגו'. תועבה בעבודה זרה. ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. תועיבה בשרצים. לא תאכל כל תועבה. אבל אין אני יודע לאי זה מהן הוקשה. רבי עקיבה אומר. לתועבה שבנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא. אף עב …
    הלכה: כתוב תועבה בנידה. וכתוב תועבה בעבודה זרה וכתוב תועבה בשרצים. כתוב תועבה בנידה. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה וגו'. תועבה בעבודה זרה. ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. תועיבה בשרצים. לא תאכל כל תועבה. אבל אין אני יודע לאי זה מהן הוקשה. רבי עקיבה אומר. לתועבה שבנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא. אף עבודה זרה מטמא במשא. א[ו] מה הנידה מטמא באבן מסמא. אף עבודה זרה מטמא על גבי אבן מסמא. רבי זריקן בשם רב יהודה ואית דאמרין בשם רב חסדא. מודה רבי עקיבה לחכמים שאין עבודה זרה מטמא על גבי אבן מסמא. ורבנן אמרי. לתועבה שבשרצים הוקשה. מה השרץ מטמא בהיסט אף עבודה זרה מטמא בהיסט. א[ו] מה השרץ מטמא בכעדשה. אף עבודה זרה מטמא בכעדשה. רבי זעורה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי לעזר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. מה המת מטמא בכזית אף עבודה זרה מטמא בכזית. א[ו] מה המת עד שיכניס ראש אצבעו. אף עבודה זרה עד שיכניס ראש אצבעו. נתיצה נתיצה מבית המנוגע. מה בית המנוגע עד שיכניס ראשו ורובו. אף עבודה זרה עד שיכניס ראשו ורובו. אמר רבי חנניה. זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת. דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחמורים. אמר רבי מנא. מחוורת היא. ולמה הוא מקישה למת לשרץ. ללמד מהם לקלים שבה. הדא דאת אמר בעבודה זרה שבורה. אבל בשלימה אפילו כל שהוא. דאמר רבי חונה רבי חמא בר גוריון בשם רב. הבעל ראש גוייה היה וכאפון היה. וישימו להם בעל ברית לאלהים.
  64. Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ואית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. מאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ניחא. ומאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. כל עצמו אין כתוב נידה אלא במשמשין. וטמאתם את ציפוי אלילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך. תיפתר בחקוקים על גופה. רבי יעקב דכ …
    אית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ואית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. מאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ניחא. ומאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. כל עצמו אין כתוב נידה אלא במשמשין. וטמאתם את ציפוי אלילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך. תיפתר בחקוקים על גופה. רבי יעקב דכפר חנן אמר. תפתר במשתחוה לאפוד עצמו. כעניין שנאמר ויעש אותו גדעון לאפוד. מתניתין כמאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ותנינן. אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ. תיפתר שהשתחוה לבית ואחר כך בנייו. והא תנינן. שלשה בתים הן. תיפתר שהשתחוה לבית ואחר כך חידשו. דאמר רבי זעורא רב חונה בשם רב. המשתחוה לבית אסרו. רבי זעורה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המקדיש את הבית מועלין בו. אמר רבי זעורה. הוויי בה רבנן פלוגא. מאן דאמר. אסרו. מועלין בו. מאן דאמר. לא אסרו. אין מועלין בו. התיב רבי חגי קומי רבי יוסה. מתניתא פליגא על רב. השוקת שבסלע אין ממלין בה. מפני שחקקה ואחר כך חיברה. הא אם חיברה ואחר כך חקקה לא. וההן בית לאו כמי שחקקו ואחר כך חיברו הוא. מה עבד לה רב. פתר לה. סיתותן שלאבנים היא גמר מלאכתן. ולית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. עבודה זרה שנשתברה אסורה. לא כן סברנן מימר. אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין. דברי הכל מותר. והא תנינן. שלש אבנים הן. תיפתר שנשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בנייה. ואפילו על רבי שמעון בן לקיש לית היא פליגא. דרבי שמעון בן לקיש אמר. עבודה זרה שנשתברה מותרת. לא כן סברנן מימר. אם בעתיד לחזירן לכליין. דברי הכל אסור. ואמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה. אם היו מונחין במקומן לא כמי שהוא עתיד להחזירן לכליין הן. ואילו במקומן הן. רבי בא בשם רב. המשתחוה לבית אסרו. לאילן לא אסרו. והא תנינן. שלש אשירות הן. תיפתר שנשתחוה לזמורה ואחר כך נטעה.
  65. Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: ג'. אמר רבי יוחנן. מסיני למדו. ירד משה בשלישי בשבת. אמר להן. היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. כל מי שפירש בשלישי. יש כאן (שלישי) ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. כל מי שפירש ברביעי. יש כאן רביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. אמר רב …
    הלכה: ג'. אמר רבי יוחנן. מסיני למדו. ירד משה בשלישי בשבת. אמר להן. היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. כל מי שפירש בשלישי. יש כאן (שלישי) ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. כל מי שפירש ברביעי. יש כאן רביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. אמר רבי יוחנן. זו בסיני. אבל לדורות או בארבע או בשש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. וכן לדורות.
  66. Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ב …
    תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ביניהון. עונות שלימות ביניהון. רבי ישמעאל עבד מקצת עונה ככולה. ורבי עקיבה לא עבד מקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי עקיבה. לפיכך אם נכנסה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. תני. רבי אלעזר בן עזריה אומר. יום ולילה עונה. ומקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי אלעזר בן עזריה. פעמים יש שם יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה. יום וכל שהוא והיא טהורה היך עבידא. שימשה את ביתה ערב שבת קודם לשקיעת החמה ופלטה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה. הרי יש כאן יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה היך עבידה. שימשה את ביתה ערב שבת לאחר שקיעת החמה ופלטה באחד בשבת קודם לשקיעת החמה. הרי יש כאן שני ימים חסר כל שהוא והיא טמיאה. אמר רבי יוחנן. מדברי כולם. טבולי יום קיבלו ישראל את התורה. הדא דאת אמר בנשים. אבל באנשים כבר טהרו. מה טעם. וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. עד שלשה ימים. מיכן והילך היא נסרחת. ואתיא כההיא דאמר רבי זעורא בשם רבי יוחנן. זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע. מה תורת הזב עד שלשה ימים. אף תורת שכבת זרע עד שלשה ימים.
  67. Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תניי דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כורחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסה. כל שעה הוה רבי זעירא רבי אומר לי. תני מתניתך. ולא עוד …
    אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תניי דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כורחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסה. כל שעה הוה רבי זעירא רבי אומר לי. תני מתניתך. ולא עוד אלא שמזלפין חמים על גבי מכה בשבת. אם אומר שמרחיצין את המילה. מה בין מכתו שלגדול למכתו שלקטן.
  68. Jerusalem Talmud Shabbat 9:4:3 אמר רבי יוחנן
    תני. שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש. ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש. והא תני. ולא יחללו. להביא את הסך ואת השותה. אמר רבי יוחנן. לית כאן סך. אמר רבי אבא מרי. אם אומר את. לית כאן סך. לית כאן שותה. דלא כן דבר שהוא בא משני לווין מצטרף. מניין שהוא מחוור בעשה. רבי אלעזר בשם רבי סימיי. ל …
    תני. שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש. ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש. והא תני. ולא יחללו. להביא את הסך ואת השותה. אמר רבי יוחנן. לית כאן סך. אמר רבי אבא מרי. אם אומר את. לית כאן סך. לית כאן שותה. דלא כן דבר שהוא בא משני לווין מצטרף. מניין שהוא מחוור בעשה. רבי אלעזר בשם רבי סימיי. לא נתתי ממנו למת. מה אנן קיימין. אם להביא לו ארון ותכריכין. לחי הוא אסור לא כל שכן למת. אי זה דבר שהוא מותר לחי ואסור למת. הוי אומר. זה סיכה.
  69. Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ב'. חזקיה אמר. בקופה שלקישואים ושלדילועין היא מתניתא. שמקצת האוכל מבפנים ומקצתו מבחוץ. אבל בקופה שהיא מליאה פירות כיון שהוציא ממנה כגרוגרת חייב. אמרין. מילתיה דרבי יוחנן פליגא. דאמר רבי חייא בשם רבי יוחנן. סרוד שמקצתו מבפנים ומקצתו מבחוץ. נטל מיכן ונתן לכאן פטור. אם עקרו. עד שיעקור כולו כאחת.
  70. Jerusalem Talmud Shabbat 10:2:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי מנא קומי רבי יוסה. תיפתר בפרוץ. אמר ליה. והא תנינן. קופה. אית לך מימר. קופה פרוצה. מיי כדון. אין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד. חזקיה אמר. הוציא חבילה מרשות היחיד לרשות הרבים. עד שלא הניחה ברשות הרבים היה ראשה למעלה מעשרה. הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים פטור. אמר רבי שמוא …
    אמר רבי מנא קומי רבי יוסה. תיפתר בפרוץ. אמר ליה. והא תנינן. קופה. אית לך מימר. קופה פרוצה. מיי כדון. אין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד. חזקיה אמר. הוציא חבילה מרשות היחיד לרשות הרבים. עד שלא הניחה ברשות הרבים היה ראשה למעלה מעשרה. הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים פטור. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הוציא קורה מרשות היחיד לרשות הרבים. עד שלא הניחה ברשות הרבים נכנס ראשה לרשות היחיד אחרת. הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים פטור. אמר רבי יוחנן. אבן שהיא נתונה ברשות הרבים גבוה עשרה ורחבה ארבעה המשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה חייב. שמואל אמר. קופה שהיא מליאה פירות ונתונה ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה המשתמש מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור. מה פליג. כאן כשהפכה על צדה. וכאן בשלא הפכה על צידה. רבי בון בר חייה בעי. עקר אבן ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה מה את עבד לה. כמשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה ומרשות הרבים לרשות הרבים אחרת. רבנן דקיסרין אמרין. רבי יוחנן בעי. נתן חמשה על גבי חמשה מה את עבד לון. כמשתמש מרשות היחיד לכרמלית. מכרמלית לרשות היחיד. מרשות היחיד לרשות היחיד אחרת.
  71. Jerusalem Talmud Shabbat 10:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ז'. רבי אבהו בשם רבי יוסי בירבי חנינה. מה פליגין. בשנטלן הוא. אבל אם נטלן אחר מאוסין הן. דברי חכמים. רבי אחא רבי נחום בשם רב. לעולם אינו חייב עד שיטלנו בקרסטל. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. הגודלת חייבת משום בונה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי בנייה. באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא. אמר רב …
    הלכה: ז'. רבי אבהו בשם רבי יוסי בירבי חנינה. מה פליגין. בשנטלן הוא. אבל אם נטלן אחר מאוסין הן. דברי חכמים. רבי אחא רבי נחום בשם רב. לעולם אינו חייב עד שיטלנו בקרסטל. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. הגודלת חייבת משום בונה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי בנייה. באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא. אמר רבי זעורא. לא מסתברא דלא משום אריג. מחלפא שיטתיה דרבי זעורא. דתמן אמר רבי זעורא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הקולע שלש נימין באדם חייב משום אריג. אמר רבי זעורא. לא טווי ואריג הוא. והכא הוא אמר הכין. כאן במרובה וכאן בממועט. הדא דאת אמר באדם. אבל בבהמה טהור. כהדא דתני. העושה פסיקיא לילבב לישפר להדיק בה את המרצופין לתלותה בצואר בהמה. טהור. הדא דאת אמר. בפשוטין. אבל במקופלין בין באדם בין בבהמה טמא. הכוחלת חייבת משום כותבת. הפוקסת חייבת משום צובעת.
  72. Jerusalem Talmud Shabbat 11:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    ולא שנייא בין על דעתיה בין על דעתהון דרבנן. והוא שנחה מרשות הרבים לרשות היחיד. על דעתיה דרבי. אפילו לא נחה. על דעתהון דרבנן. והוא שנחה. דאמר רבי בא בר חונה בשם רב. לא חייב רבי אלא על ידי רשות היחיד מקורה. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. אפילו אינה מקורה. דאמר רבי אימי בשם רבי יוחנן. והוא שתרד לאויר מחיצות. …
    ולא שנייא בין על דעתיה בין על דעתהון דרבנן. והוא שנחה מרשות הרבים לרשות היחיד. על דעתיה דרבי. אפילו לא נחה. על דעתהון דרבנן. והוא שנחה. דאמר רבי בא בר חונה בשם רב. לא חייב רבי אלא על ידי רשות היחיד מקורה. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. אפילו אינה מקורה. דאמר רבי אימי בשם רבי יוחנן. והוא שתרד לאויר מחיצות. רבי אימי בעא קומי רבי יוחנן. מתניתא דרבי. דרבי עבד אויר מחיצות כממשן. אמר ליה. דברי הכל היא. הכא בגיטין. ויתיביניה. רבי אומר. מקורה. ואת אמרת. אינו מקורה. מה בין גיטין מה בין שבת. אמר רבי אילא. בשבת כתוב לא תעשה כל מלאכה. ונעשית היא מאיליה. ברם הכא התורה אמרה ונתן בידה. ברשותה.
  73. Jerusalem Talmud Shabbat 11:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Elazar ben Pedat
    רבי אבהו אומר בשם רבי אלעזר בשם רבי יוחנן. היה עומד ברשות הרבים וזרק למעלה מעשרה. רואין שאם תפול אם נחה בתוך ארבע אמות פטור. ואם לאו חייב. והתני שמואל. מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע רואין שאם תפול נחה בתוך ארבע אמות פטור. ואם לאו חייב. תמן את אמר. אין רשות הרבים מצטרפת. והכא את אמר. רשות …
    רבי אבהו אומר בשם רבי אלעזר בשם רבי יוחנן. היה עומד ברשות הרבים וזרק למעלה מעשרה. רואין שאם תפול אם נחה בתוך ארבע אמות פטור. ואם לאו חייב. והתני שמואל. מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע רואין שאם תפול נחה בתוך ארבע אמות פטור. ואם לאו חייב. תמן את אמר. אין רשות הרבים מצטרפת. והכא את אמר. רשות הרבים מצטרפת. אמר רבי חונה. תמן שאם תפול קרקע שתחתיה רשות היחיד. ברם הכא שאם תפול קרקע שתחתיה רשות הרבים.
  74. Jerusalem Talmud Shabbat 11:1:7 בשם רבי יוחנן
    תני בשם רבי יודה. זרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב. רבי יודה עבד ארבע אמות ברשות הרבים מלאכה בפני עצמה. על דעתיה דרבי יודה ארבעים מלאכות אינון. וניתנין. לא אתינן מתני אלא מילין דכל עמא מודויי בהון. רבי זעירא רבי יאשיה בשם רבי יוחנן. מתופרי יריעות למד רבי יהודה. שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אילו …
    תני בשם רבי יודה. זרק ארבע אמות ברשות הרבים חייב. רבי יודה עבד ארבע אמות ברשות הרבים מלאכה בפני עצמה. על דעתיה דרבי יודה ארבעים מלאכות אינון. וניתנין. לא אתינן מתני אלא מילין דכל עמא מודויי בהון. רבי זעירא רבי יאשיה בשם רבי יוחנן. מתופרי יריעות למד רבי יהודה. שהיו תופרי היריעות מזרקין את המחטין אילו לאילו. ולאו כרמלית היא. אמר רבי חיננא. מן הצד היו מזרקין.
  75. Jerusalem Talmud Shabbat 11:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ב'. רב אמר. לית כאן פטור אלא מותר. על דעתיה דרב. למעלה מעשרה מותר. על דעתיה דשמואל. למעלה מעשרה אסור. רבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש. והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אפילו מרוח אחת. מן אילין עגלות. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון. רבי אחא בשם רבי מיישא. בלבד על י …
    הלכה: ב'. רב אמר. לית כאן פטור אלא מותר. על דעתיה דרב. למעלה מעשרה מותר. על דעתיה דשמואל. למעלה מעשרה אסור. רבי אילא בשם רבי שמעון בן לקיש. והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אפילו מרוח אחת. מן אילין עגלות. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינון. רבי אחא בשם רבי מיישא. בלבד על ידי שנים. בכל אתר את אמר. שנים שעשו פטורין. והכא את אמר. שנים שעשו חייבין. שנייא היא. שכך היתה עבודת הלוים באהל מועד. מה היתה עבודת הלוים באהל מועד. שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין. תני בר קפרא. שלא לנהוג בקרשים ביזיון.
  76. Jerusalem Talmud Shabbat 11:2:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. העומד והחלל מצטרפין (לעשרה) בארבעה. והוא שיהא העומד רבה על החלל. רבי זעורא בעי. עד שיהא עומד שכאן ועומד שכאן רבה. אמר רבי יוסה. פשיטא לרבי זעורא שאין עומד מצד אחד מצטרף. פשיטא ליה שאין עומד מצד אחד רבה. לא צורכה דלא אפילו עומד השיני.
  77. Jerusalem Talmud Shabbat 11:2:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן. המיפיס מורסא בשבת. אם לעשות לה פה חייב. אם להוציא ממנה הליחה פטור. אמר רבי יוחנן. לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן. הצד נחש בשבת. אם במתעסק שלא ישכנו פטור. אם לרפואה חייב. אמר רבי יוחנן. לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן. ועל לפסים עירניות [ארוניות] שה …
    אמר רבי יוחנן. לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן. המיפיס מורסא בשבת. אם לעשות לה פה חייב. אם להוציא ממנה הליחה פטור. אמר רבי יוחנן. לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן. הצד נחש בשבת. אם במתעסק שלא ישכנו פטור. אם לרפואה חייב. אמר רבי יוחנן. לית כאן פטור אלא מותר. תמן תנינן. ועל לפסים עירניות [ארוניות] שהן טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב. אמר רבי זעורא. ויאות. אם לצורך. הדא דתנינן. אם לרפואה חייב. הוי. לית כאן פטור אלא מותר.
  78. Jerusalem Talmud Shabbat 11:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ג'. מתניתין בשאין שם חור. אבל אם יש שם חור מחלוקת רבי מאיר וחכמים. על דעתיה דרבי מאיר. בין שיש בו ארבעה על ארבעה בין שאין בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום. על דעתון דרבנן. אם יש בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום. ואם לאו אין את רואה את הכותל כגמום אלא כסתום. רב חסדא אמר. במודד ל …
    הלכה: ג'. מתניתין בשאין שם חור. אבל אם יש שם חור מחלוקת רבי מאיר וחכמים. על דעתיה דרבי מאיר. בין שיש בו ארבעה על ארבעה בין שאין בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום. על דעתון דרבנן. אם יש בו ארבעה על ארבעה את רואה את הכותל כגמום. ואם לאו אין את רואה את הכותל כגמום אלא כסתום. רב חסדא אמר. במודד לוכסן. ואין סופה לירד. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה. רבי חגי בעא קומי רבי יוסה. לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן. אמר ליה. תמן זרעים נהנין מן המדריגה. ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת. אילו אמר. כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנין מן המדריגה. יאות.
  79. Jerusalem Talmud Shabbat 11:3:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יוסה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בשהיה המקום מונדרן. כהדא דתנינן. זרק חוץ לארבע אמות ונתגלגל חוץ לארבע אמות חייב. אתא רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. והיא שנחה.
  80. Jerusalem Talmud Shabbat 11:6:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יוסי בן חנינה אמר. בשוגג בלא תעשה. ובמזיד בלא תעשה. רבי יהושע בן לוי אמר. בשוגג בהיכרת. ובמזיד בהיכרת. תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי יהושע בן לוי. את יי הוא מגדף ונכרתה. הגע עצמך. אפילו מזיד בהיכרת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. השוגג בחלב ומזיד בחטאת מתרין בו ולוקה ומביא …
    רבי יוסי בן חנינה אמר. בשוגג בלא תעשה. ובמזיד בלא תעשה. רבי יהושע בן לוי אמר. בשוגג בהיכרת. ובמזיד בהיכרת. תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי יהושע בן לוי. את יי הוא מגדף ונכרתה. הגע עצמך. אפילו מזיד בהיכרת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. השוגג בחלב ומזיד בחטאת מתרין בו ולוקה ומביא קרבן.
  81. Jerusalem Talmud Shabbat 12:1:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני. רבי סימיי אומר. המרכיב קרן עגולה חייב. קרן פשוטה פטור. רבי אלעזר בירבי שמעון אומר. קני מנורה חייב. קנה שלציידין (שלסיידין) פטור. קני מנורה למה הוא חייב. רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חונה תריהון אמרין. משום בונה. קנה שלציידין למה הוא פטור. מפני שהוא מלמעלן למטן. התיבון. הרי החופר בחולות הרי מלמעלן …
    תני. רבי סימיי אומר. המרכיב קרן עגולה חייב. קרן פשוטה פטור. רבי אלעזר בירבי שמעון אומר. קני מנורה חייב. קנה שלציידין (שלסיידין) פטור. קני מנורה למה הוא חייב. רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חונה תריהון אמרין. משום בונה. קנה שלציידין למה הוא פטור. מפני שהוא מלמעלן למטן. התיבון. הרי החופר בחולות הרי מלמעלן למטן הוא. ואת אמר. חייב. אמר רבי שמואל בר יודן. כאן לשעה כאן לשהות.
  82. Jerusalem Talmud Shabbat 12:1:6 בשם רבי יוחנן
    שמואל אומר. המלחים את התירצין חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאה בשבת חייב חטאת בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניא בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אמר את שלא יחזיר. אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. בלבד שלא יחזיר כל צרכו. אמר רבי יוסי בר בון. …
    שמואל אומר. המלחים את התירצין חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאה בשבת חייב חטאת בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניא בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אמר את שלא יחזיר. אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. בלבד שלא יחזיר כל צרכו. אמר רבי יוסי בר בון. כשאין שם פתח. אבל אם יש שם פתח משתמש כנגד הפתח.
  83. Jerusalem Talmud Shabbat 12:4:3 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    עדים שאינן יודעין לחתום. רבי שמעון בן לקיש אמר. רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא. בסיקרא והן חותמין בדיו. אמר ליה רבי יוחנן. מפני שאנו עסוקין בהילכות שבת אנו מתירין אשת איש. אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן והן חותמין. ולא כתב ידו שלראשון הוא. מרחיב לפניהן את הקרע. רבי מנא בעי. ולמה לי נן אמרין. רוש …
    עדים שאינן יודעין לחתום. רבי שמעון בן לקיש אמר. רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא. בסיקרא והן חותמין בדיו. אמר ליה רבי יוחנן. מפני שאנו עסוקין בהילכות שבת אנו מתירין אשת איש. אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן והן חותמין. ולא כתב ידו שלראשון הוא. מרחיב לפניהן את הקרע. רבי מנא בעי. ולמה לי נן אמרין. רושם לפניהן במים. אם בא וערער עררו בטל. הקורע על העור בתבנית כתב חייב. הרושם על העור כתבנית כתב פטור. אמר להן רבי אליעזר. והלא בן סטדא לא הביא כשפים ממצרים אלא בכך. אמרו לו. מפני שוטה אחד אנו מאבדין כמה פיקחין.
  84. Jerusalem Talmud Shabbat 12:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ו'. וקשיא על דרבן גמליאל. אילו קצר כגרוגרת בשחרית וכגרוגרת בין הערבים בהעלם אחד שמא אינו חייב. כשם שאין העלימות חולקות כך לא יצרפו. רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבון בשם רבי יוחנן. טעמיה דרבן גמליאל תמן. אין ידיעה לחצי מלאכה. ודכוותה. אין זדון לחצי זית. אכל חצי זית בזדון וחצי זית בשגגה מהו שיצטרפו.
  85. Jerusalem Talmud Shabbat 14:1:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: שמונה שרצים כול'. רבי זריקן בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. דברי הכל. וחורנה אמר. במחלוקת. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. אמר רבי זעירא. נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר שליישוב. רבי יוסה אומר. אף עור חזיר של בר …
    הלכה: שמונה שרצים כול'. רבי זריקן בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. דברי הכל. וחורנה אמר. במחלוקת. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. אמר רבי זעירא. נפרש מיליהון דרבנן מן מיליהון. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר שליישוב. רבי יוסה אומר. אף עור חזיר של בר. רבי יוחנן אמר. לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. אבל ללקות עור הוא ואין לוקים עליו משום נבילה. רבי שמעון בן לקיש אמר. משנה תמימה שנה רבי. בין לאסור בין ללקות בין לטומאה. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. שמונה שרצים יש להן עורות. אמר רבי יוחנן בן נורי. לפיכך אומר אני. שמונה שרצים יש להן עורות. מתניתא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש. החובל בשרצים. את שיש להן עורות חייב. ואת שאין להן עורות פטור. רבי יוחנן בן נורי אומר. לפיכך אומר אני. כל השרצים יש להן עורות. רבי יוסה בירבי בון בשם רב. עור הוא. ואין לוקין עליהן משום נבילה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן. הצד זיזין זבובין חגזין יתושין חייב. ורבי יהודה פוטר. וכן היה רבי יהודה אומר. אין חייבין אלא על דבר שדרכו ליצוד. הצד חגבים בטל פטור. בשרב חייב. אלעזר בן אחבאי אומר. אף בשרב בשעה שמקלחין פטור. הצד צבי חיגר סומא חולה קטן פטור. ישן חייב. דו קמיץ חדא ופתח חדא.
  86. Jerusalem Talmud Shabbat 14:2:3 בשם רבי יוחנן
    עושין יינומילין בשבת. רבי יסא בשם רבי יוחנן. יין ודבש ופילפלין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. מותר לערב ואסור לשחוק. רבי יסא בשם רבי יוחנן. את שהוא משום תערובת מותר. משום שחיקה אסור. והכא. לא משום תערובת אנן קיימין. רבי יהודה בן טיטס רבי יהודה בן פזי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. שנייא היא הכא שהיא גמר מלאכה. …
    עושין יינומילין בשבת. רבי יסא בשם רבי יוחנן. יין ודבש ופילפלין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. מותר לערב ואסור לשחוק. רבי יסא בשם רבי יוחנן. את שהוא משום תערובת מותר. משום שחיקה אסור. והכא. לא משום תערובת אנן קיימין. רבי יהודה בן טיטס רבי יהודה בן פזי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. שנייא היא הכא שהיא גמר מלאכה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מותר לשבר ואסור לקבץ. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שום ששחקו. אם היה מחוסר שחיקה אסור. ואם לערב את שומנן מותר. תמן תנינן. השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום. שהיה רבי ישמעאל אומר. יגמור משתחשך. ורבי עקיבה אומר. לא יגמור. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי חנינא. לא נחלקו אלא בחולין. הכהנים נהגו בתרומה כרבי ישמעאל.
  87. Jerusalem Talmud Shabbat 14:4:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חטי כלאי הכרם לוקה. הכוסס חיטי תרומה לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המגמא חומץ שלתרומה לוקה. המגמא חומץ שלתרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חטים שלתרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. רבי אומר. אומר אני שהוא משלם קרן וחומש. רבי ירמיה בשם רבי אימי. מודין חכמ …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חטי כלאי הכרם לוקה. הכוסס חיטי תרומה לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המגמא חומץ שלתרומה לוקה. המגמא חומץ שלתרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חטים שלתרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. רבי אומר. אומר אני שהוא משלם קרן וחומש. רבי ירמיה בשם רבי אימי. מודין חכמים לרבי במגמא חומץ שלתרומה אחר טיבולו שהוא משלם קרן וחומש. שהחומץ מיישב את הנפש.
  88. Jerusalem Talmud Shabbat 14:4:5 בשם רבי יוחנן
    חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. והתני. החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא. [רבי זעירא] לא אמר כן. אלא רבי זעורא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשב …
    חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. והתני. החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא. [רבי זעירא] לא אמר כן. אלא רבי זעורא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשבת. רבי חייה בר מדייה רבי יונה רבי זעירא רבא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין בנות אזנים בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן. עין שמרדה מרפין אותה בשבת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. גבות ידים וגבות רגלים סכנה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ההן סימוקא סכנה. אמר רבי אבון. לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת. רב אמר. ההן חמרא לבר מן עיינא שרי. לגו מן עיינה אסיר. שמואל אמר. ההן רוק תפל אסור ליתן על גבי העין בשבת. מינה את שמע לחזזיתה. רבנן דקיסרין אמרי. הדא אורדענה סכנה. רבי חזקיה עכייה בשם רבנן דקיסרין. הדא עכשמוניתה סכנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הדא גומרתא סכנה. אמר רבי ירמיה. נותנין עליה חמץ בפסח. ההן בלעה שרי מיפקתיה בשובתא. אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה כן. מחט של יד ליטול בה את הקוץ. דלא כן. מה בין קוץ ומה בין בלע. וההן דעיינה שאלון לרבי ירמיה. אמר לון. הא רבי בא קומיכון. שאלון ליה ושרא. אמר לון. אוף אנא שרי.
  89. Jerusalem Talmud Shabbat 14:4:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ההן (ספדונה) ציפורנה סכנה. רבי יוחנן מטתיה כן והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס דטיבריא. בערובתא בפתי רומשא סלק לגבה. אמר לה. מיצרך אנא כלום למחר. אמרה ליה. לא. ואין צרכתה סב גלעינין דתמרין בפלגהן יקידן. ואית דאמרין. דניקלבס. ועור דסערין וצואה דמיינוק יבישה. שחוק וטפול. ולא תימ …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ההן (ספדונה) ציפורנה סכנה. רבי יוחנן מטתיה כן והוה מיתסי קומי ברתיה דדמיטינוס דטיבריא. בערובתא בפתי רומשא סלק לגבה. אמר לה. מיצרך אנא כלום למחר. אמרה ליה. לא. ואין צרכתה סב גלעינין דתמרין בפלגהן יקידן. ואית דאמרין. דניקלבס. ועור דסערין וצואה דמיינוק יבישה. שחוק וטפול. ולא תימר קומי בר נש. למחר עאל ודרשה בציבורא. אית דאמרין דחנקת נפשה. ואית דאמרין דאיתגיירת. את שמע מינה תלת. את שמע מינה. ההן ציפדונה סכנה. את שמע מינה דכל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו. ואת שמע מינה. ההוא דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אם היה רופא אומן מותר.
  90. Jerusalem Talmud Shabbat 17:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: דבי רבי ינאי אמרי. קנה שהתקינו להיות בודק הזיתין. כיצד היה יודע. אם מלוכלך במשקה בידוע שנגמרה מלאכת המעטן. ואי לא. בידוע שלא נגמרה מלאכת המעטן. אמר ליה רבי מנא. לא תני שמואל אלא להיות שולה בו הזיתין. קנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון. נימר. אם היה קשור ותלוי פוקקין בו. ואילא אין פוקקין בו. רבן ש …
    הלכה: דבי רבי ינאי אמרי. קנה שהתקינו להיות בודק הזיתין. כיצד היה יודע. אם מלוכלך במשקה בידוע שנגמרה מלאכת המעטן. ואי לא. בידוע שלא נגמרה מלאכת המעטן. אמר ליה רבי מנא. לא תני שמואל אלא להיות שולה בו הזיתין. קנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון. נימר. אם היה קשור ותלוי פוקקין בו. ואילא אין פוקקין בו. רבן שמעון בן גמליאל אומר. מותקן אף על פי שאינו קשור ותלוי. ולא כן אמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני נגר משל בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יודן. מכיון שניטלו וניתנו לתוך ידו נעשה כמפתח.
  91. Jerusalem Talmud Shabbat 17:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אי זהו נגר הנגרר. אמר רבי יוחנן. קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני נגר משלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. אתיא יחידייא דהכא כסתמא דתמן. ויחידייא דתמן כסתמא דהכא. רבי יוסי בעי קומי רבי ירמיה. היך עבדין עובדא. אמר ליה. מן מה דמר רבי יוחנן. משכני חילפיי …
    הלכה: אי זהו נגר הנגרר. אמר רבי יוחנן. קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני נגר משלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. אתיא יחידייא דהכא כסתמא דתמן. ויחידייא דתמן כסתמא דהכא. רבי יוסי בעי קומי רבי ירמיה. היך עבדין עובדא. אמר ליה. מן מה דמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני נגר משלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. הדא אמרה כרבי יודן עבדין עובדא. אתא רבי הונא בשם רבי שמואל. הלכה כרבי יהודה. עד שיהא קשור בדלת. רבי ינאי רבי אמי אמר. עד שיהא קשור בדלת בדבר שהוא יכול להעמידו. ניגרייא דרבי לעזר הוה קטיר בגמי. נשמט אסור. נקמז. רבי יעקב בר אחא בשם רבנן. מדריהו בראשי אצבעותיו.
  92. Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: רבי אליעזר אומר. אם לא הביא כלי כול'. אמר רבי יוחנן. הוינן סברין מימר. בכל הדברים חלוק רבי אליעזר. ממה שצרך רבי אליעזר לדרוש ביכורין. מה ביכורין שנאמר בעומר דוחין השבת. אף ביכורין שנאמר בשתי הלחם דוחין את השבת. הדא אמרה. לא בכל הדברים חלוק רבי אליעזר. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. בכל הדברים חלוק …
    הלכה: רבי אליעזר אומר. אם לא הביא כלי כול'. אמר רבי יוחנן. הוינן סברין מימר. בכל הדברים חלוק רבי אליעזר. ממה שצרך רבי אליעזר לדרוש ביכורין. מה ביכורין שנאמר בעומר דוחין השבת. אף ביכורין שנאמר בשתי הלחם דוחין את השבת. הדא אמרה. לא בכל הדברים חלוק רבי אליעזר. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. בכל הדברים חלוק רבי אליעזר. ולמה צרך רבי אליעזר לדרוש ביכורין ביכורין. אלא על ידי שעיקר דחייתן שבת ומכשיריהן מלאכה. התיבון. והתני. לולב ומכשיריו דוחין את השבת. אמר רבי יונה. להביאו מראש הדקל. והתני. שופר ומכשיריו דוחין את השבת. להביאו מחוץ לתחום. ותני כן. אין מגרדין ולא מגרדין ולא מפרכין. תני בשם רבי אליעזר. לולב ומכשיריו דוחין את השבת. אמר רבי יונה. סלקת מתניתא. תני. מעשה היה והורה רבי כרבי אליעזר. אמר רבי יוחנן. חבורה היתה מקשה. מה ראה רבי להניח דברי חכמים ולעשות כרבי אליעזר. אמר רבי הושעיה. שאלנו את רבי יהודה הגוזר ואמר לנו. במבוי שאינו מפולש. כהדא תנינן. אסור לטלטל מתוכו לבתים ומן הבתים לתוכו. אמר רבי אבהו. קיימתיה בתינוק ובאוזמל ששבתו במבוי. ואינו אסור לטלטלו בכל המבוי.
  93. Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:3 בשם רבי יוחנן
    בעון קומי רבי יוסה. כמה דאת מר בכלים ששבתו בכל החצר מטלטלין אותן בכל החצר. ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. בשבת שאלון ליה ולא אגיבון. דלא הוה רבי יוסי אמר אלא כל מילה באתרה. כד אתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלט …
    בעון קומי רבי יוסה. כמה דאת מר בכלים ששבתו בכל החצר מטלטלין אותן בכל החצר. ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. בשבת שאלון ליה ולא אגיבון. דלא הוה רבי יוסי אמר אלא כל מילה באתרה. כד אתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי. ודכוותה כלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר. רב אמר. אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסה בירבי בון. רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה. רבי יוחנן דו אמר. קורה בלא שיתוף מתרת. הוא דאמר. מטלטלין אותן בכל המבוי. רב דו אמר. אין קורה מתרת בלא שיתוף. הוא דאמר. אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות. על דעתיה דרבי יוחנן לאי זה דבר משתתפין בכל המבוי. אמר רבי יוסה בירבי בון. כדי לעשות כל הרשויות אחת.
  94. Jerusalem Talmud Shabbat 19:3:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תני דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כרחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסי. כל שעה רבי זעירא רבי בא אמר לי. תני מתניתך. ולא עוד אלא …
    הלכה: אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תני דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כרחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסי. כל שעה רבי זעירא רבי בא אמר לי. תני מתניתך. ולא עוד אלא שמזלפין מים על גבי מכה בשבת. אם אמר את שמרחיצין את המילה. מה בין מכתו של גדול למכתו של קטן.
  95. Jerusalem Talmud Shabbat 19:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: מי שהיו לו ב' תינוקות כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דאמר. דבר שעשייתו מצוה פטור. ושאין בעשייתו מצוה חייב במחלוקת. רבי שמעון אומר. דבר שיש בעשייתו מצוה חייב. ושאין בעשייתו מצוה פטור במחלוקת. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. דברי רבי מאיר והוא שיהא שה תמים ובן שנה ושלמים וראוי להשתנות לשם פסח. את ש …
    הלכה: מי שהיו לו ב' תינוקות כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דאמר. דבר שעשייתו מצוה פטור. ושאין בעשייתו מצוה חייב במחלוקת. רבי שמעון אומר. דבר שיש בעשייתו מצוה חייב. ושאין בעשייתו מצוה פטור במחלוקת. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. דברי רבי מאיר והוא שיהא שה תמים ובן שנה ושלמים וראוי להשתנות לשם פסח. את שמע מינה תלת. שמע מינה. דבר שאין לו קיצבה. ודבר שאין דרכו להתחלף. ודבר שיש בעשייתו מצוה. מה אית לך דבר שאין לו קצבה. רבי ירמיה סבר מימר. שלא ניתנה התורה קיצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה. רבי יוסי סבר מימר. שאין את יכול לעמוד על מניינן. רבי יוסה כד הוה מטי לאילין ניתנה התורה קיצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל השנה. רב חסדא אמר. דברי רבי שמעון תיפתר שהיה שם חבורה אחת שלא שחטה. אמר רבי זעירא. מילתיה דרבי ינאי אמרה. והוא ששכח ומל את שלשבת בערב שבת. מלו בשחרית. רבי זעורה אמר. סבר רבי ינאי פטור. רבי בא אמר. חייב. וליי דא מילה אמרה רבי ינאי. בא להודיעך איכן דרך התינוקות לחלף. על דעתיה דרבי זעורא כרבי ינאי. על דעתיה דרב כרבי מאיר. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. מה דמר רב חסדא כרבי שמעון. ומה דמר רבי ינאי כרבי מאיר. ומשיבין דבר בין רבי מאיר לרבי שמעון. ואשכחן פליגא בין רבי מאיר לבין רבי שמעון בשיור. אילו התינוקות ספיקות מה את עביד לו. כדבר שיש לו קיצבה או כדבר שאין לו קצבה. אין תעבדינון כדבר שיש לו קצבה. והוא שיהא שם תינוק אחר למול. אמר רבי יוסה. מליהון דרבנן עבדון לון כדבר שאין לו קיצבה. והוא שיש שם תינוק אחר למול. איתא חמי. הקדים זמנו פטור. איחר זמנו חייב. רב הונא אמר. חילופין היא מתניתא. דתני. אמר רבי שמעון. לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיה למול אחר שבת ומלו בשבת שחייב. ועל. מי שהיה לו למול בערב שבת ומלו בשבת. שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יוסי בירבי בון. מן קושיי מקשי לה רבי ינאי. והוא ששכח ומל את שלשבת בערב שבת. רב אדא בר אהבה אמר. זו דברי רבי מאיר ורבי שמעון. אבל דברי רבי יוסי. אפילו דבר שאין בעשייתו מצוה הואיל וטועה בו לשם מצוה פטור.
  96. Jerusalem Talmud Shabbat 19:4:3 אמר רבי יוחנן
    פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי. אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היי דין רבי יוסי. היי דתנינן תמן. רבי יוסי אומר. יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת. שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים. פטור. מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין שלמילה ואף במילה כ …
    פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי. אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היי דין רבי יוסי. היי דתנינן תמן. רבי יוסי אומר. יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת. שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים. פטור. מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין שלמילה ואף במילה כן. ממה דמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי. אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. הדא אמרה. אפילו בסכין שלמילה כן. אפילו במילה כן.
  97. Jerusalem Talmud Shabbat 19:6:3 אמר רבי יוחנן
    מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל. תני. וענוש כרת. רבי אחא בשם רבי אבהו. הדא דתימר בשאין בו כדי למרק. אבל אם יש בו כדי למרק ממרק ואינו חושש. תני. כל שעה שעוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין במילה בין על ציצין שאין מעכבין. פירש. אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין במילה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי. אפילו …
    מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל. תני. וענוש כרת. רבי אחא בשם רבי אבהו. הדא דתימר בשאין בו כדי למרק. אבל אם יש בו כדי למרק ממרק ואינו חושש. תני. כל שעה שעוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין במילה בין על ציצין שאין מעכבין. פירש. אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין במילה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי. אפילו על ציצין שאין מעכבין המילה. אם פירש חוזר. היי דן רבי יוסי. היי דתנינן תמן. רבי יוסי אומר. יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת. ושכח והוציא את הלולב ברשות הרבים. פטור. מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין שלמילה אף במצה כן. ממה דמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסה. אפילו על ציצין שאין מעכבין במילה. אם פירש חוזר. הדא אמרה. אפילו בסכין שלמילה ואף במצה כן.
  98. Jerusalem Talmud Shabbat 20:1:3 בשם רבי יוחנן
    מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר. מה אם תמן שמכשירה לכלי את אמר. מותר. כאן שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן. אמר רבי חיננא. אתיא דרבי אליעזר כרבי יהודה. דתני בשם רבי יהודה. אף במכשירי אוכל נפש התירו. רבי אחא בשם רבי בא. כדברי המכשיר. ובלבד מלמעלן. כהדא בימי רבי יודה בן פזי הוה ריבעה בבי מדרשא. והוון פרסין קילעיה …
    מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר. מה אם תמן שמכשירה לכלי את אמר. מותר. כאן שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן. אמר רבי חיננא. אתיא דרבי אליעזר כרבי יהודה. דתני בשם רבי יהודה. אף במכשירי אוכל נפש התירו. רבי אחא בשם רבי בא. כדברי המכשיר. ובלבד מלמעלן. כהדא בימי רבי יודה בן פזי הוה ריבעה בבי מדרשא. והוון פרסין קילעיה מאתמול בארבע אמות ולמחר הוו פרסין כולהון. סברון מימר. מדברי רבי יודה בן פזי. בדקון ואשכחון דלאו מדעת רבי יהודה בן פזי עד שיפרוס רובן. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הנוטע אוהלין בשבת חייב משום בונה. אמר רבי זעירא. אינו אלא כפורסן ומקפלן בשבת. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי. ההן כילה דעל ארונה מהו. אמר ליה. כיון דהיא פרוסה מאתמול נעשה כפותח ונועל בשבת.
  99. Jerusalem Talmud Shabbat 20:2:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    כיני מתניתא. מפרדין ביצה במסננת שלחרדל. גוש שלחרדל. רבי יוסי בשם רבי אלעזר. ממעך ביד אבל לא בכלי. רבי יעקב בר אחא רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ממעך בין ביד בין בכלי. אמר לו רבי יוחנן. והלא הכלבים אין עושין אותה כן. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ממעך בין ביד בין בכלי.
  100. Jerusalem Talmud Shabbat 20:2:4 בשם רבי יוחנן
    ועושין יינומילין בשבת. רבי יסא בשם רבי יוחנן. יין ודבש ופילפלין.

Jerusalem Talmud Eruvin (52)

  1. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מבוי שהוא גבוה מעשרים כול'. רבי יוסה אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. רבנן ילפין לה מפתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתח האולם. אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי י …
    הלכה: מבוי שהוא גבוה מעשרים כול'. רבי יוסה אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. רבנן ילפין לה מפתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתח האולם. אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יודה. וחכמים אוסרין. היך מה דתימר תמן. את רואה את המלתירה כילו יורדת וסותמת. אוף הכא את רואה את התיקרה כילו יורדת וסותמת. היא דעתיה דרבי יודה בסוכה. היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה. היא דעתהון במבוי. ולא דמייא. יש דברים כשירים בסוכה ופסולין במבוי. כשירין במבוי ופסולין בסוכה. דוקרנין כשירין בסוכה ופסולין במבוי. ותני כן. הביא ארבעה דיקרנין וסיכך על גביהן. סוכה כשירה מבוי פסול. הדא דתימר. בגבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר. דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי. ותני כן. שתים כהילכתן ושלישית אפילו טפח כשר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים של ארבעה ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו. רחב מעשר אמות סוכה כשרה ומבוי פסול. הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת. הדא דתימא. על בית סאתיים. אבל יתיר מבית סאתיים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים. שאין מטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה ובמבוי כשר. סוכה מקורה פסולה. מבוי מקורה כשר. רבי אמי בשם רב אושעיה. לא סוף דבר מקורה. אלא נתן מלתרא ויש בו רחב ארבעה טפחים. מתרת את המבוי.
  2. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:4 רבי יוחנן אמר
    לא אמר אלא למעלה מעשרים. הא בסוף עשרים כשר. ותייא כרב דרב אמר. סוף שיעורן להקל. רבי יוחנן אמר. סוף שיעורן להחמיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מבוי שקורתו למעלה מעשרים נותן קורה בתוך עשרים וממעט בתוך עשרים. אמר רבי יוסה. והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים. רבי חלקיה אמר בשם רבי אחא. ואפילו כרב אתיא היא. ד …
    לא אמר אלא למעלה מעשרים. הא בסוף עשרים כשר. ותייא כרב דרב אמר. סוף שיעורן להקל. רבי יוחנן אמר. סוף שיעורן להחמיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מבוי שקורתו למעלה מעשרים נותן קורה בתוך עשרים וממעט בתוך עשרים. אמר רבי יוסה. והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים. רבי חלקיה אמר בשם רבי אחא. ואפילו כרב אתיא היא. דרב אמר. שחיטה מחצה למחצה כשירה. ולמה אמרו. פסולה. מפני מראית העין. שאם תימר שיתן בתוך עשרים. אף הוא נותן למעלה מעשרים.
  3. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:6 בשם רבי יוחנן
    לא היה גבוה עשרה טפחים צריך לחוק. כמה יחוק. רבי אחא אמר. ארבע אמות כדי מבוי. רבי יוסה אמר. ארבעה טפחים כדי מקום. רבי יעקב בר אחא רבי יוסה בשם רבי יוחנן. עושה חריץ על פתח המבוי עמוק עשרה ורחב ארבעה ומתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ. והוא שיהא בתוך שלשה לכותלי המבוי. ואפילו כמאן דמר תמן ארבעה. מודי הכא …
    לא היה גבוה עשרה טפחים צריך לחוק. כמה יחוק. רבי אחא אמר. ארבע אמות כדי מבוי. רבי יוסה אמר. ארבעה טפחים כדי מקום. רבי יעקב בר אחא רבי יוסה בשם רבי יוחנן. עושה חריץ על פתח המבוי עמוק עשרה ורחב ארבעה ומתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ. והוא שיהא בתוך שלשה לכותלי המבוי. ואפילו כמאן דמר תמן ארבעה. מודי הכא בשלשה. תמן חוץ למבוי. ברם הכא בתוך המבוי.
  4. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:12 רבי יוחנן אמר
    מבוי עקום ומפולש. רבי יוחנן אמר. נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. ריש לקיש אמר. נותן לחי או קורה ומתיר. על דעתיה דריש לקיש. בקשו לעשות להן תקנה. אילו משתמשין עד מקום הכותל ואילו משתמשין עד מקום הכותל. ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. אלא אילו משתמשות דרך עקמומיות ואילו משתמשות דרך עקמ …
    מבוי עקום ומפולש. רבי יוחנן אמר. נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. ריש לקיש אמר. נותן לחי או קורה ומתיר. על דעתיה דריש לקיש. בקשו לעשות להן תקנה. אילו משתמשין עד מקום הכותל ואילו משתמשין עד מקום הכותל. ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. אלא אילו משתמשות דרך עקמומיות ואילו משתמשות דרך עקמומיות ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות האסורה להן. רב ושמואל. רב כרבי יוחנן ושמואל כריש לקיש.
  5. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:13 אמר רבי יוחנן
    רבי יוחנן וריש לקיש הוון שריין בשקקה דרבי יצחק. ריש לקיש טילטל. כדעתיה. רבי יוחנן לא אסר ולא טילטל. אמר רבי יוחנן. הניחו לבני מבוי שיהו שוגגין ואל יהו מזידין. מה. טילטל לא טילטל. אין תימר. טילטל. מחלפה שיטת רבי יוחנן. אין תימר. לא טילטל. יואסר לבני המבוי. רבי יוחנן ביטל רשותו. אמר רבי אחא. כף ריש לק …
    רבי יוחנן וריש לקיש הוון שריין בשקקה דרבי יצחק. ריש לקיש טילטל. כדעתיה. רבי יוחנן לא אסר ולא טילטל. אמר רבי יוחנן. הניחו לבני מבוי שיהו שוגגין ואל יהו מזידין. מה. טילטל לא טילטל. אין תימר. טילטל. מחלפה שיטת רבי יוחנן. אין תימר. לא טילטל. יואסר לבני המבוי. רבי יוחנן ביטל רשותו. אמר רבי אחא. כף ריש לקיש לרבי יוחנן וטילטל. אמר רבי מתניה. ויאות. מה טעמיה דרבי מאיר. עשו אותו כשוגג אצל מזיד. מה טעמון דרבנן. מכיון שחשודין הן לטלטל. כמזידין הן. אמרין ליה. אין כיני. יעשה שונאין של רבי יוחנן כצדוקי אצל בני המבוי ויואסר לבני המבוי. אמר רבי יוסי בירבי בון. צדוקי חשוד לטלטל. וכא מה אית לך. מה נפק מביניהון. היה עשוי כמין כי. רבי יוחנן אמר. נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. ריש לקיש אמר. אפילו כמה קורות אינן מתירין אותו.
  6. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:17 בשם רבי יוחנן
    רבי זעורה בעי. חצר במה היא ניתרת. אשכח תני. רבי אומר. בפס אחד. וחכמים אומרים. בשני פסין. רב ירמיה בשם רבי חייה. הלכה כדברי האומר. בשני פסים. ובלבד פס שלארבעה טפחים מיכן ופס שלארבעה טפחים מיכן. רבי יוסה בשם רבי יוחנן. הלכה כדברי האומר. בשני פסין. ואני אומר. בפס אחד. ובלבד פס שלארבעה טפחים מיכן ופס של …
    רבי זעורה בעי. חצר במה היא ניתרת. אשכח תני. רבי אומר. בפס אחד. וחכמים אומרים. בשני פסין. רב ירמיה בשם רבי חייה. הלכה כדברי האומר. בשני פסים. ובלבד פס שלארבעה טפחים מיכן ופס שלארבעה טפחים מיכן. רבי יוסה בשם רבי יוחנן. הלכה כדברי האומר. בשני פסין. ואני אומר. בפס אחד. ובלבד פס שלארבעה טפחים מיכן ופס שלארבעה טפחים מיכן. ואין כאן אלא פס שלשה טפחים מיכן ושלשה טפחים מיכן. הוי דו אמר בשם רבי יוחנן. פס וכל שהו מיכן ופס וכל שהוא מיכן.
  7. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:19 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. שהמבוי לחצירות כחצר לבתים. כמה חצירות יהו במבוי. רב ושמואל תרויהון אמרין. אין להן פחות משתים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אפילו חצר אחת מיכן וחצר אחת מיכן. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן אמר. אפילו חצר מיכן ובית מיכן. בית מיכן וחנות מיכן. רב נחמן בר יעקב (בעי) [בשם רבי יוחנן]. מבוי אי …
    תמן תנינן. שהמבוי לחצירות כחצר לבתים. כמה חצירות יהו במבוי. רב ושמואל תרויהון אמרין. אין להן פחות משתים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אפילו חצר אחת מיכן וחצר אחת מיכן. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן אמר. אפילו חצר מיכן ובית מיכן. בית מיכן וחנות מיכן. רב נחמן בר יעקב (בעי) [בשם רבי יוחנן]. מבוי אין פחות משני חצירות. חצר אינה פחותה משני בתים. מבוי שאורכו ורחבו שוין אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר. שמואל שאל לרב. כמה יהא ארכו יתר על רחבו. והוא אמר ליה. כל שהוא. ההין דרייא דארעא דישראל מרבעו. חמשה מבואות פתוחין למבוי. עומד מרובה על הפרוץ ופרוץ מרובה על העומד אינו צריך קורה. אם יש ביניהן ארבע אמות הופלג.
  8. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:23 בשם רבי יוחנן
    תני רבי חייה. כיצד מתירין רשות הרבים. רבי יהודה אומר. לחי מיכן ולחי מיכן. קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת. אמרה רבי ירמיה קומי רבי זעירה. אמר ליה. ומה בידך. רבי אילא בשם רבי יוחנן. צורת הפתח …
    תני רבי חייה. כיצד מתירין רשות הרבים. רבי יהודה אומר. לחי מיכן ולחי מיכן. קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת. אמרה רבי ירמיה קומי רבי זעירה. אמר ליה. ומה בידך. רבי אילא בשם רבי יוחנן. צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמי על גביהן. אמר רבי יוסה. רבנין דהכא כדעתון ורבנין דתמן כדעתון. רבנין דתמן דאינון אמרין. צורת הפתח שאמרו. קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן. ואינון אמרין. לית כן. ורבנן דהכא דאינון אמרין. ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת. ואינון אמרין. דאית כן.
  9. Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:26 בשם רבי יוחנן
    רבי זעירא בעי. כהיידא אסקופה. כאיסקופה מותרת או כאיסקופה אסורה. אמר רבי זירא. עד דאנא תמן איצטרכת לי. וכד סליקת להכא שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן. איסקופה הגבוהה עשרה ואין רחבה ארבעה מותר לכאן ומותר לכאן. ובלבד שלא יחליף. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. חמי מה אמר. לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה. אבל יש ש …
    רבי זעירא בעי. כהיידא אסקופה. כאיסקופה מותרת או כאיסקופה אסורה. אמר רבי זירא. עד דאנא תמן איצטרכת לי. וכד סליקת להכא שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן. איסקופה הגבוהה עשרה ואין רחבה ארבעה מותר לכאן ומותר לכאן. ובלבד שלא יחליף. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. חמי מה אמר. לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה. אבל יש שם רוחב ארבעה. אסורה. אמר ליה. והדא היא אמלתרה. אילו מלתרה שמא אינה מותרת. רבי זעירא אמר. שמואל ורבי יוחנן. שמואל אמר. תחת הקורה אסור. ורבי יוחנן אמר. מותר. הכל מודין על בין לחיים שאסור. ותני כן. מבוי העשוי לחיים לחיים. אם יש בין זו לזו ארבעה טפחים. מטלטלין עד החיצון. ואם לאו. מטלטלין עד הפנימי. רבנן דקיסרין בשם רבי עוקבה. בשאין החיצון עודף. אבל אם היה חיצון עודף מטלטלין עד החיצון.
  10. Jerusalem Talmud Eruvin 1:8:4 בשם רבי יוחנן
    אבל לעניין שבת. כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ מותר. אם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פרצה שלשה. אין כאן מקום ארבעה. התיב רבי מנא. והתנינן. מ …
    אבל לעניין שבת. כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ מותר. אם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פרצה שלשה. אין כאן מקום ארבעה. התיב רבי מנא. והתנינן. מקיפין בקנה. וקנה יש לו מקום. אמר ליה. לא תתיביני פחות משלשה. שכל הפחות משלשה כסתום. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. מכל מקום. מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר.
  11. Jerusalem Talmud Eruvin 1:9:3 אמר רבי יוחנן
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנניה. נעץ ארבעה קנים בארבע זויות הכרם וקשר גמי מלמעלה. מציל משום פיאה. אמר רבי יוחנן. כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן. מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנגד והראהו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר. והיה נוטל אעים ו …
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנניה. נעץ ארבעה קנים בארבע זויות הכרם וקשר גמי מלמעלה. מציל משום פיאה. אמר רבי יוחנן. כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן. מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנגד והראהו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשר. והיה נוטל אעים וסותם. דוקרנין וסותם. עד שמיעטן פחות מעשר. אמר. כזו כן מחיצת שבת. אמר רבי זעירא. מודה רבי שמעון בן לקיש לעיניין שבת. שאין פיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגיי. מתניתא אמרה כן. מקיפין שלשה חבלים זו למעלה מזו. אם אומר את שהפיאה מצלת יותר מעשר. כמו כן חבל אחד.
  12. Jerusalem Talmud Eruvin 1:10:5 רבי יוחנן אמר
    כמה היא מחנה. רבי חנניה אמר. מאה. ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה. רבי אבונה בעי. אילו אמר מחנה ואנשים אשר אתו מאה. יאות. רבי יוחנן אמר. עשרה. ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל וגו'. מהו ויניחו. רבי יוסטא בר שונה אמר. נעשו מחנה. רבי יודה בן פזי אמר. עשרה. עד למחנה גדול כמחנה אלהים. וכמה מחנה אלהים …
    כמה היא מחנה. רבי חנניה אמר. מאה. ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה. רבי אבונה בעי. אילו אמר מחנה ואנשים אשר אתו מאה. יאות. רבי יוחנן אמר. עשרה. ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל וגו'. מהו ויניחו. רבי יוסטא בר שונה אמר. נעשו מחנה. רבי יודה בן פזי אמר. עשרה. עד למחנה גדול כמחנה אלהים. וכמה מחנה אלהים. עשרה. תני בשם רבי יודה. שנים עשר אלף כמחנה ישראל. היוצאים למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים לחים ואסורין בגזל עצים יבישין. היוצאים למלחמת חובה מותרין בגזל עצים יבישין ולחין. רבי דניאל בריה דרב קטנא בשם רב חונה. אם היו עשויין חבילה. אסור. עד כדון בשאינן סמוכין לחורש. ואפילו סמוכין לחורש. עד כדון בשאינן סמוכין למעיין. ואפילו סמוכין למעיין. נכנסו עמהן לעיר כבר נפטרו. יצאו עמהן מעיר כבר נתחייבו בדמאי. רבי יוסה בשם רבי אבהו אמר רבי חזקיה בשם רבי יודה בן פזי. דמיי תקן לא תקן.
  13. Jerusalem Talmud Eruvin 2:1:8 בשם רבי יוחנן
    חצר שהיא פתוחה לפסים מטלטלין מן החצר לפסים אבל לא מן הפסים לחצר. הא שתים אסור. אמר רבי בא. לא סוף דבר שתי חצירות. אלא אפילו חצר אחת ובה שני בתים. סברין מימר. בשלא עיריבו. הא אם עיריבו מותרין. רבי דניאל בריה דרב קטינה בשם רב חונה. אפילו עיריבו אסורות. שאין עירוב עושה אותן אחת. רב חונה כדעתיה. דאיתפלג …
    חצר שהיא פתוחה לפסים מטלטלין מן החצר לפסים אבל לא מן הפסים לחצר. הא שתים אסור. אמר רבי בא. לא סוף דבר שתי חצירות. אלא אפילו חצר אחת ובה שני בתים. סברין מימר. בשלא עיריבו. הא אם עיריבו מותרין. רבי דניאל בריה דרב קטינה בשם רב חונה. אפילו עיריבו אסורות. שאין עירוב עושה אותן אחת. רב חונה כדעתיה. דאיתפלגון. מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל. רב חונה בשם רב אמר. אם עיריבו דרך פתחים הגוי אוסר עליהן. אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. אפילו עיריבו דרך חלונות אין הגוי אוסר עליהן. ואפילו דיסבור רב חונה כרבי יוחנן. תמן מותר. מודה הוא הכא שהוא אסור. תמן שמא למחר תחרב הבאר. אף הוא סבור לומר. שמא עירוב מועיל בפסי ביראות. ואין מועיל עירוב בפסי ביריות.
  14. Jerusalem Talmud Eruvin 2:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר עד בית סאתים כול'. אמר רבי יוחנן. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. אמר רבי אלעזר. אינה מוחלפת. אמר רבי ירמיה. די סבר כרב יהודה. דמר רב יהודה. הדא דתימר במפולשין לבקעה. אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים …
    הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר עד בית סאתים כול'. אמר רבי יוחנן. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. אמר רבי אלעזר. אינה מוחלפת. אמר רבי ירמיה. די סבר כרב יהודה. דמר רב יהודה. הדא דתימר במפולשין לבקעה. אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים אסור. אמר רבי יוסה. בכל אתר רבי לעזר סמיך לרבי חייה רובה. תני רבי חייה. כיצד מתירין רשות הרבים. רבי יודה אומר. לחי מיכן ולחי מיכן. קורה מיכן וקורה מיכן. וחכמים אומרים. לחי וקורה מיכן. ויעשה צורת הפתח מיכן. וכא אמר הכין. כאן בעשר. וכאן בשלש עשרה. מיליהון דרבנן פליגין. רבי אחא אמר. רב הושעיה שאל לאבא. כמה תהא פירצת המבוי על דעתיה דרבי יודה. והוא אמר ליה. משלש עשרה. והכא אמר הכין. דרבנן דקיסרין אמרין. תמן עומד רבה על הפרוץ. ברם הכא. פרוץ רבה על העומד.
  15. Jerusalem Talmud Eruvin 2:5:3 בשם רבי יוחנן
    קרפף שיש בו מידת סאתים אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות. היו שנים. בזה בית סאה ובזה בית סאה חסר ארבע אמות. רבי זעירה בשם רבי יוחנן. מטלטלין בשני תשלומין לראשון. רבי לא בשם רבי יוחנן. אין מטלטלין בשני תשלומין לראשון. אמר רבי זעירא. מודה רבי לא שאם היו שלשה. בזה בית סאה ובזה בית סאה ובזה בית סאה. מוד …
    קרפף שיש בו מידת סאתים אינו מותר לטלטל בו אלא בארבע אמות. היו שנים. בזה בית סאה ובזה בית סאה חסר ארבע אמות. רבי זעירה בשם רבי יוחנן. מטלטלין בשני תשלומין לראשון. רבי לא בשם רבי יוחנן. אין מטלטלין בשני תשלומין לראשון. אמר רבי זעירא. מודה רבי לא שאם היו שלשה. בזה בית סאה ובזה בית סאה ובזה בית סאה. מודין שמטלטלין בשני תשלומין לראשון.
  16. Jerusalem Talmud Eruvin 3:1:7 אמר רבי יוחנן
    פיס'. הנודר מן המזון מותר במים ומלח. תמן תנינן. הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. מתניתא אמרה כן. שהשלוק קרוי מבושל. דתנינן. היה מבשל את השלמים או שולקן. וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל. שנאמר ויבשלו את הפסח באש. אין תימר. שלא כהלכה. רבי יונה בוצרייה אמר כמשפט. מתניתא שהשלוק קרוי מבושל. וקרייא אמר שהצל …
    פיס'. הנודר מן המזון מותר במים ומלח. תמן תנינן. הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. מתניתא אמרה כן. שהשלוק קרוי מבושל. דתנינן. היה מבשל את השלמים או שולקן. וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל. שנאמר ויבשלו את הפסח באש. אין תימר. שלא כהלכה. רבי יונה בוצרייה אמר כמשפט. מתניתא שהשלוק קרוי מבושל. וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל. ותנינן. הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. אמר רבי יוחנן. הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם. אמר רבי יאשיה. הילכו בנדרים אחר לשון תורה. מה נפק ביניהון. אמר. קונם יין שאני טועם בחג. על דעתיה דרבי יוחנן אסור ביום טוב האחרון. על דעתיה דרבי יאשיה מותר. אוף רבי יאשיה מודה שהוא אסור. לא אמר רבי יאשיה אלא לחומרן.
  17. Jerusalem Talmud Eruvin 3:5:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יודה בן שלום רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. ירדו לסימפון בשיטת רבי מאיר דקידושין. רבי ירמיה רבי חיננא חברה דרבנן בעי. ולמה כרבי מאיר. ואפילו כרבנן. לית כן. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. סדר סימפון כך הוא. אנא פלוני בר פלוני מקדש אותך. את פלונית בת פלן על מנת מיתן ליך מקמת פלן ומיכנסיניך ביום פלוני …
    רבי יודה בן שלום רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. ירדו לסימפון בשיטת רבי מאיר דקידושין. רבי ירמיה רבי חיננא חברה דרבנן בעי. ולמה כרבי מאיר. ואפילו כרבנן. לית כן. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. סדר סימפון כך הוא. אנא פלוני בר פלוני מקדש אותך. את פלונית בת פלן על מנת מיתן ליך מקמת פלן ומיכנסיניך ביום פלוני. אין אתא יום פלן ולא כנסתיך. לא יהוי לי עלייך כלום. ויימר. על מנת. שלא יכפיל תנייו. אילו לא כפל תנייו מי עקר קידושיו. אמר רבי יוסה בירבי בון. בכל אתר אית ליה לרבי מאיר. ממשמע לאו את שומע הין. והכא לית ליה. אמר רבי מתנייה. על שם חומר הוא בעריות.
  18. Jerusalem Talmud Eruvin 3:8:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר כול'. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיין רבנן מדמיי לה. הדא אמרה. היא הדא היא …
    הלכה: פיס'. רבי יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר כול'. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיין רבנן מדמיי לה. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. משום ארבעה זקנים אמרו. הנאכל עירובו בראשון הרי זה כבני עירו כשיני. רבי חונה בשם רב. הלכה כארבעה זקינים. רב חסדאי בעא. מחלפה שיטתיה דרב. תמן איעבד לה שתי קדושות. וכא איעבד לה קדושה אחת. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון אמרין. אסור. רבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מכפלה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דנן חמיי רבנין מדמיי לה. הדא אמרה. אי אידא אי אידא.
  19. Jerusalem Talmud Eruvin 3:9:3 בשם רבי יוחנן
    רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. בני אמי נחרו בי וגו'. מי גרם לי להיות נוטר את הכרמים. על שם כרמי שלי לא נטרתי. מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא. על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים. ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא. על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ …
    רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. בני אמי נחרו בי וגו'. מי גרם לי להיות נוטר את הכרמים. על שם כרמי שלי לא נטרתי. מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא. על שלא שמרתי יום אחד בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים. ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא. על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים. ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. רבי יוחנן קרי עליהון. גם אני נתתי להם חוקים לא טובים. רבי אבהו אזל לאלכסנדריאה ואטעינון לולבין בשובתא. שמע רבי מי מר. מן מי יכול להון רבי אבהו בכל שתא. רבי יוסי מישלח כתיב להון. אף על פי שכתבנו לכם סדרי מועדות. אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש.
  20. Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. מאיכן מעברין. כנגד השקוף עד אלפין אמה. אמר רבי יוסה לרבי יסא בר אחא. לא מסתברא אלא כנגד הפגום. אבל מכנגד העיר אפילו כמה. אמר ליה. אוף אנא סבר כן. אמר ליה. ומה חמית מימר פגום. או נאמר ההן גו פגום. אמר רב נחמן. עד ראשה דמדינתא. מילתיה דרבי שמעון אמרה כן. דמר רבי …
    רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. מאיכן מעברין. כנגד השקוף עד אלפין אמה. אמר רבי יוסה לרבי יסא בר אחא. לא מסתברא אלא כנגד הפגום. אבל מכנגד העיר אפילו כמה. אמר ליה. אוף אנא סבר כן. אמר ליה. ומה חמית מימר פגום. או נאמר ההן גו פגום. אמר רב נחמן. עד ראשה דמדינתא. מילתיה דרבי שמעון אמרה כן. דמר רבי שמעון בן יוחי. יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטיבריה לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגסין.
  21. Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:3 בשם רבי יוחנן
    עיר מהו שתעלה ממידת אלפיים. אמר רבי חזקיה רבי סימון בשם רבי יוחנן. אין עיר עולה ממידת אלפיים. אמר רבי אלעזר. עיר עולה ממידת אלפיים. בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה. ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה. ועכשיו בני חמתה ובני טיבריא עיר אחת היא. אמר רבי ירמיה. מעשה ברועה אחד זקן שבא ואמר לפני ר …
    עיר מהו שתעלה ממידת אלפיים. אמר רבי חזקיה רבי סימון בשם רבי יוחנן. אין עיר עולה ממידת אלפיים. אמר רבי אלעזר. עיר עולה ממידת אלפיים. בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה. ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה. ועכשיו בני חמתה ובני טיבריא עיר אחת היא. אמר רבי ירמיה. מעשה ברועה אחד זקן שבא ואמר לפני רבי. זכור אני שהיו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה הסמוכה לגשר. והתיר רבי שיהו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה עד הגשר. ועוד התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר. ובני חמתה אינן עולין לגדר. אמר רבי מנא. מפני הרשויות. אמר רבי יוסי בירבי בון. לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן. אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה. ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה.
  22. Jerusalem Talmud Eruvin 6:1:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. רבי הושעיה בעי. מה צריכה כהדא דתני רבי אליעזר בן יעקב. ברם כרבנין חלוקין על רבי יוחנן בן נורי.
  23. Jerusalem Talmud Eruvin 6:3:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    עד איכן. ייבא כיי דמר רבי יסא בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. מילתיה דרבי יעקב בר אחא אמר. אפילו באגוז. אפילו בתמרה.
  24. Jerusalem Talmud Eruvin 6:5:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira
    הלכה: פיס'. בעל הבית שהיה שותף לשכינים כול'. רבי בא בשם רבי יהודה. בדרך הארץ שנו. לזה ביין ולזה ביין. הואיל ואינו מקפיד על תערובתו אין צריך לערב. לזה ביין ולזה בשמן. הואיל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. בנתונים בכלי אחד היא מתניתא. אמר רבי זריקן. טעמיה דרבי שמ …
    הלכה: פיס'. בעל הבית שהיה שותף לשכינים כול'. רבי בא בשם רבי יהודה. בדרך הארץ שנו. לזה ביין ולזה ביין. הואיל ואינו מקפיד על תערובתו אין צריך לערב. לזה ביין ולזה בשמן. הואיל והוא מקפיד על תערובתו צריך לערב. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. בנתונים בכלי אחד היא מתניתא. אמר רבי זריקן. טעמיה דרבי שמעון. שכן דרכן לשתותן אניגרון. תני. רבי אלעזר בן תדאי אומר. בין כך ובין כך אסורין עד שיערבו. רבי אחא בשם רב. הלכה כרבי אלעזר בן תדאי. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. אתיא דרבי אלעזר בן תדאי כרבי מאיר. היידן רבי מאיר. אמר רבי מנא. רבי מאיר דו אמר. על ידי עירוב על ידי שיתוף. אמר רבי יוסה בירבי בון. רבי מאיר דו אמר שאין מערבין לאדם אלא לדעתו. על דעתיה דרבי מנא כרבי זעירא. על דעתיה דרב כרבי מאיר. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר.
  25. Jerusalem Talmud Eruvin 6:7:3 בשם רבי יוחנן
    בית שמניחין בו את העירוב. רבי יעקב בר אחא דמכת אימיה. אמר רבי יסא לרבי אבהו. תני לה. ותנא לה. בית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי המנונא אמר. בית שמניחין בו את העירוב אינו צריך כלום. רבי חסדאי אמר. נעשה כשותף. אמר ליה רבי המנונא. מליהון דרבנין לא שבקין לך. דאיתפלגון. מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישר …
    בית שמניחין בו את העירוב. רבי יעקב בר אחא דמכת אימיה. אמר רבי יסא לרבי אבהו. תני לה. ותנא לה. בית שמי אוסרין ובית הלל מתירין. רבי המנונא אמר. בית שמניחין בו את העירוב אינו צריך כלום. רבי חסדאי אמר. נעשה כשותף. אמר ליה רבי המנונא. מליהון דרבנין לא שבקין לך. דאיתפלגון. מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל. רב חונה בשם רב אמר. עירבו דרך פתחים הגוי אוסר עליהן. אבא בר חונה בשם רבי יוחנן. אפילו עירבו דרך החלונות אין הגוי אוסר עליהן. אין תימר כשותף הוא. ייסר. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. בני המבוי שנתנו עירובן בשני מקומות. אם מבלי מקום הרי זה מותר. אם בשביל לחלוק עירובן אסור.
  26. Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira
    עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי. מתניתא דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. על ידי עירוב ועל ידי שיתוף. נהגו הכל כרבי מאיר . רבי זעירא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר . רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ובשם רבי אלעזר. אף על גב דרבי מאיר אמר. יש לו ביטול …
    עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי. מתניתא דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. על ידי עירוב ועל ידי שיתוף. נהגו הכל כרבי מאיר . רבי זעירא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר . רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ובשם רבי אלעזר. אף על גב דרבי מאיר אמר. יש לו ביטול רשות. מודה שאם שכח אחד מהן ולא עירב שהוא נסמך על שיתופו. מאן אית ליה על ידי ערוב ועל ידי שיתוף. לא רבי מאיר. דרבי מאיר אמר. על ידי עירוב ועל ידי שיתוף. אמר ליה. מה את משכח עלייהו הילכות עירובין. רבי אחא רבי אילא. ייבא כחד מינהון. דחד מינהון אמר. שמא ילך לחצר שאינה צריכה שיתוף. אי זו היא חצר שאינה צריכה שיתוף. זו חצר רוגלת. והוא רואה אותן מערבין ולא משתתפין. אף הוא סבור לומר. שמא עירוב מועיל בלא שיתוף. ואין עירוב מועיל בלא שיתוף. וחרנה אמר. שמא ילך לחצר שכבר שיתף. והוא רואה אותן מערבין ולא משתתפין. אף הוא לא מערב ולא משתתף.
  27. Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:5 בשם רבי יוחנן
    כמה חצירות יהיו במבוי. רב ושמואל תריהון אמרין. אין פחות משתים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אפילו חצר מיכן ובית מיכן. בית מיכן וחנות מיכן. רב נחמן בר יעקב בעי. מבוי אין פחות משנים חצירות. חצר אין פחות משני בתים. מבוי שארכו ורחבו שוה אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר. שמואל שאל לרב. כמה יהא ארכו …
    כמה חצירות יהיו במבוי. רב ושמואל תריהון אמרין. אין פחות משתים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אפילו חצר מיכן ובית מיכן. בית מיכן וחנות מיכן. רב נחמן בר יעקב בעי. מבוי אין פחות משנים חצירות. חצר אין פחות משני בתים. מבוי שארכו ורחבו שוה אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר. שמואל שאל לרב. כמה יהא ארכו יותר על רחבו. והוא אמר ליה. כל שהוא. הכן דרייא דארעא דישראל מרבען.
  28. Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:6 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי יסה. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל. הפריש שקלו ומת. אמר ליה. יפלו לנדבה. מותר עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי לעזר אמר. יפלו לנדבה. בעון קומוי מהו לבטל רשות מחצר לחצר. אמר לון. מבטלין רשות מחצר לחצר.
  29. Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:7 בשם רבי יוחנן
    בעון קומי רבי יסא. היך מה דאת מר תמן בכלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בחצר. ודכוותה. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי. ובשבת שואלין לה. ולא אגיבון. דלא רבי יסא אמר אלא כל מלא ומלא באתרה. כך דאתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי. רב אמר. אין מטלטלין אותן אלא בארבע …
    בעון קומי רבי יסא. היך מה דאת מר תמן בכלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בחצר. ודכוותה. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי. ובשבת שואלין לה. ולא אגיבון. דלא רבי יסא אמר אלא כל מלא ומלא באתרה. כך דאתון לעירובין אמר לון בשם רבי יוחנן. כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן במבוי. רב אמר. אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסה בירבי בון. רב כדעתיה ורבי יוחנן כדעתיה. רבי יוחנן דו אמר. קורה מתרת בלא שיתוף. הווי דו אמר. מטלטלין בכל המבוי. רב דו אמר. אין קורה מתרת בלא שיתוף. הוי דו אמר. אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. על דעתיה דרבי יוחנן. לאי זה דבר משתתף בכל המבוי. אמר רבי יוסה בירבי בון. כדי לעשות כל הרשויות כאחת.
  30. Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    פשיטא. עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. (רבי אחא בשם רב. נותנו בין באויר בין בחצר בין באויר בין במבוי.) מילתיה דרב אמרה. עירוב צריך בית. מילתיה דשמואל אמרה. שיתוף צריך בית. מתניתא דשמואל פליגה עלוי. שיתוף נותנו בבית שער. רבי בון בר חייה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נותנו בין באויר חצר בין באויר מ …
    פשיטא. עירוב צריך בית. שיתוף מהו שיהא צריך בית. (רבי אחא בשם רב. נותנו בין באויר בין בחצר בין באויר בין במבוי.) מילתיה דרב אמרה. עירוב צריך בית. מילתיה דשמואל אמרה. שיתוף צריך בית. מתניתא דשמואל פליגה עלוי. שיתוף נותנו בבית שער. רבי בון בר חייה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נותנו בין באויר חצר בין באויר מבוי.
  31. Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:5 אמר רבי יוחנן
    מהו למעט בכלים. רבי חייה בר אשי אמר. ממעטין בכלים. רבי יונה רבי יצחק בר טבליי אמר רבי יוחנן. אין ממעטין בכלים. תמן אמרי. מחלוקת רבי חייה רבה ורבי ישמעאל בירבי יוסי. חד אמר. אסור. וחד אמר. מותר. מאן דמר. אסור. שמא ישכח ויטלטלנו. הורי רבי יוחנן בר מרייה למיכבוש עלוי כוף.
  32. Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: פיס'. כותל שבין שתי חצירות כול'. ולמה לי רחב ארבעה. ואפילו אינו רחב ארבעה. בגין מתני הדא דבתרה אילו עולין מיכן ואוכלין ואילו עולין מיכן ואוכלין. לא היה רחב ארבעה. רבי בא בשם רב. אסור לכאן ולכאן. רבי זעירא בשם רב. מותר לכאן ולכאן. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונ …
    הלכה: פיס'. כותל שבין שתי חצירות כול'. ולמה לי רחב ארבעה. ואפילו אינו רחב ארבעה. בגין מתני הדא דבתרה אילו עולין מיכן ואוכלין ואילו עולין מיכן ואוכלין. לא היה רחב ארבעה. רבי בא בשם רב. אסור לכאן ולכאן. רבי זעירא בשם רב. מותר לכאן ולכאן. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונחה על ראשי מחיצות חייב. וכא אמר הכין. תמן את רואה אותה כילו מליאה עפר וצרורות. והכא מה אית לך. תדע לך דמר רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן. זיזין וכתלים שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף. רבי יוחנן בעי מחלפה שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונחה על ראשי המחיצות חייב. והכא הוא אמר הכין. היך מה דאת אמר תמן. את רואה אותה כילו מליאה עפר וצרורות. אוף הכא כן.
  33. Jerusalem Talmud Eruvin 7:6:3 בשם רבי יוחנן
    מה נן קיימין. אם בגדולה. זכה בסימנין. אם בקטנה. הקטן זכה. אמר רבי יודן בר שלום קומי רבי יוסי. תיפתר כמאן דמר. הקטן תורם. אמר ליה. ואפילו כמאן דמר. אין הקטן תורם. הקטן זכה. על דעתהון דרבנין דתמן ניחה. תמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב. כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור ונוטלו המוצא בידו כמוצא לאשפה דמי. אג …
    מה נן קיימין. אם בגדולה. זכה בסימנין. אם בקטנה. הקטן זכה. אמר רבי יודן בר שלום קומי רבי יוסי. תיפתר כמאן דמר. הקטן תורם. אמר ליה. ואפילו כמאן דמר. אין הקטן תורם. הקטן זכה. על דעתהון דרבנין דתמן ניחה. תמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב. כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור ונוטלו המוצא בידו כמוצא לאשפה דמי. אגוז ונוטלו צרור ומשליכו גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור ונוטלו ומצניעו ומביאו לאחר זמן גזילו גזל גמור. זכה לעצמו אבל לא לאחרים. רב הונא אמר. כשם שזכה לעצמו כך זוכה לאחרים. הכל מודין שאין מתנתו מתנה. דכתיב כי יתן איש. מתנת איש מתנה. מתנת קטן אינה מתנה. דברי חכמים. רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן רבי יעקב בשם רבי יוחנן. לעולם אין גזילו מחוור עד שיביא שתי שערות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הדא דאת אמר. להוציא ממנו בדין. אבל לקרבן ולשבועה כל עמא מודיי עד שיביא שתי שערות. ברם כרבנן דהכא רבי יוסי בעי. מעתה אף לעצמו לא יזכה. דכתיב אל רעהו. עד שיהא כרעהו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. ירדו לה בשיטת הפייוטות. דתנינן. הפייוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. והא תנינן. אבל אין מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים. ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים. מפני שידן כידו. רבנין דקיסרין אמרין. כאן בשיש דעת לתינוק. כאן בשאין דעת לתינוק.
  34. Jerusalem Talmud Eruvin 7:6:4 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. השואל פרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו… ומתה פטור. לית הדא אמרה שהעבד מזכה מרבו לאחר. אמר רבי לעזר. תיפתר בעבד עברי אמר רבי יוחנן. ואפילו תימר בעבד כנעני. תיפתר באומר לו. פתח לה ובאה מאיליה. ותני כן. הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת נתחייב לשלם כשואל. רבי זעירה שמע לה מן אבל אין מזכה לא ע …
    תמן תנינן. השואל פרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו… ומתה פטור. לית הדא אמרה שהעבד מזכה מרבו לאחר. אמר רבי לעזר. תיפתר בעבד עברי אמר רבי יוחנן. ואפילו תימר בעבד כנעני. תיפתר באומר לו. פתח לה ובאה מאיליה. ותני כן. הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת נתחייב לשלם כשואל. רבי זעירה שמע לה מן אבל אין מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו. לית הדא אמרה שאין העבד זוכה מרבו על אחר. תיפתר כרבי מאיר דאמר. יד עבד כיד רבו דמי. והא תני. אשתו. אית לך מימר דרבי מאיר עבד יד אשה כיד בעלה. רבי חנניה בשם רבי פינחס. תיפתר כהן תנייא. דתניא. אשתו אינה פודה לו מעשר שיני. רבי שמעון בן אלעזר בשם רבי מאיר. אשתו פודה לו מעשר שיני. דהן תנייא עבד רבי מאיר יד עבד כיד רבו ולא עבד יד אשה כיד בעלה.
  35. Jerusalem Talmud Eruvin 7:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: פיס'. רב אמר. מרובין שבעה עשר. מועטין ששה עשר. אמר רבי יוחנן. כל שאילו ייחלקו ויש בו כגרוגרת לכל אחד ואחד מרובין. ואם לאו הן מועטין. פיס'. הוון בעיי מימר. ולא פליגי. מה דאמר רב כרבי מאיר. מאן דמר רבי יוחנן כרבי יוחנן בן ברוקה.
  36. Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: פיס'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. זאת אומרת שאין המעות קונות דבר תורה. מעתה אפילו בא לו אצל החנווני. שנייא היא. שמא ישכח ויוציאנה. רבי אחא בשם רבי חיננא. אבא לא אמר כן. אלא וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו. זאת אומרת שהמעות קונות דבר תורה. מודין בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו. שכן חנווני מזכה להן על ידי …
    הלכה: פיס'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. זאת אומרת שאין המעות קונות דבר תורה. מעתה אפילו בא לו אצל החנווני. שנייא היא. שמא ישכח ויוציאנה. רבי אחא בשם רבי חיננא. אבא לא אמר כן. אלא וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו. זאת אומרת שהמעות קונות דבר תורה. מודין בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו. שכן חנווני מזכה להן על ידי אחר. שאין מערבין לאדם אלא מדעתו. מתניתא דרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. על ידי עירוב ועל ידי שיתוף. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר. רבי יעקב בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר .
  37. Jerusalem Talmud Eruvin 8:1:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: כיצד משתתפין בתחומין כול'. ולא תניתה. מזכון. ולמה לא תנינן מזכון. שמואל אמר. תמן תנינן. מזכון. צריך לזכות. ברם הכא דלא תנינן. מזכון. אינו צריך לזכות. רבי יוחנן אמר. קולי חומרין בדבר. מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את אומר. מזכין. עירובי תחומין מדבר תורה לא כל שכן. אתייא דרב כרבי יוחנן. אמ …
    הלכה: כיצד משתתפין בתחומין כול'. ולא תניתה. מזכון. ולמה לא תנינן מזכון. שמואל אמר. תמן תנינן. מזכון. צריך לזכות. ברם הכא דלא תנינן. מזכון. אינו צריך לזכות. רבי יוחנן אמר. קולי חומרין בדבר. מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את אומר. מזכין. עירובי תחומין מדבר תורה לא כל שכן. אתייא דרב כרבי יוחנן. אמר רבי יוסי בירבי בון. כדי לעשות כל הרשויות כאחת.
  38. Jerusalem Talmud Eruvin 8:3:4 רבי יוחנן אמר
    היה שם חורבה. רבי יוחנן אמר. נותן חורבה לבעליה. עד כדון במשתמש בחורבה דרך פתחו. היה משתמש בחורבה דרך חלון. רבי אחא בשם רבי יונתן. אפילו כן נותן חורבה לבעליה.
  39. Jerusalem Talmud Eruvin 8:3:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. העומד והחלל מצטרפין לארבעה. והוא שיהא העומד רבה על החלל. רבי זעירא בעי. עד שיהא עומד שכאן ועומד שכאן רבה. אמר רבי יוסה. פשיטא לרבי זעירא שאין העומד מצד האחד מצטרף. פשיטא ליה שיהא העומד מצד אחד רבה. לא צריכה דלא אפילו עומד השני.
  40. Jerusalem Talmud Eruvin 8:8:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יוסי אלא לעניין סוכה. אבל לעניין שבת אף רבי יוסי מודה. מילתיה דרבי חנינא אמרה אף לעניין שבת. דמר רבי חנינה. שלטון בא לציפורי ותלו לו קטיות. והתיר רבי ישמעאל בירבי יוסי לטלטל תחתיהן. כשיטת אביו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. אתייא דרבי יוסי בירבי חנינא כרבי חנ …
    אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יוסי אלא לעניין סוכה. אבל לעניין שבת אף רבי יוסי מודה. מילתיה דרבי חנינא אמרה אף לעניין שבת. דמר רבי חנינה. שלטון בא לציפורי ותלו לו קטיות. והתיר רבי ישמעאל בירבי יוסי לטלטל תחתיהן. כשיטת אביו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. אתייא דרבי יוסי בירבי חנינא כרבי חנניה. ותרויהון פליגי על שיטת רבי יוחנן. דמר רבי יוחנן. רבי יודן ורבי יוסי וחנניה בן עקביה שלשתן אמרו דבר אחד. רבי יהודה דגשרים מפולשין. רבי יוסי הא דסוכה. רבי חנניה בן עקביה דתני. רבי חנניה התיר שלשה דברים. התיר כצוצרה. ועינה שבים. והבאת אלינטית.
  41. Jerusalem Talmud Eruvin 9:1:7 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר. בשלא עירבו. אבל בשעירבו נעשית חצר כבתים. והגגות רשות בפני עצמן. אמר רבי זעירא. היא עיריבו היא שלא עיריבו. מתניתין פליגא על רבי זעירא. לא לכלים ששבתו בתוך הבית. אם בשלא עיריבו. הדא צורכא. להוציא מן הגג אסור. לא כל שכן לגג. אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא. בשערבה זו בפני עצמה וזו בפני ע …
    רבי יוחנן אמר. בשלא עירבו. אבל בשעירבו נעשית חצר כבתים. והגגות רשות בפני עצמן. אמר רבי זעירא. היא עיריבו היא שלא עיריבו. מתניתין פליגא על רבי זעירא. לא לכלים ששבתו בתוך הבית. אם בשלא עיריבו. הדא צורכא. להוציא מן הגג אסור. לא כל שכן לגג. אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא. בשערבה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה. אפילו כן לא לכלים ששבתו לתוכו.
  42. Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי ליעזר אלא בחצר ובמבוי. אבל בבית כגשר הוא.
  43. Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ. חמרים. כושת. דתנן. הכושת והחכס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאת אוכלין דברי רבי עקיבא. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחים בכסף מעשר. מטמאין טומאת אוכלין. ואם אינן מטמא טומאת אוכלין. אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חמרים. מטמאין טומא …
    אמר רבי יוחנן. כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ. חמרים. כושת. דתנן. הכושת והחכס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאת אוכלין דברי רבי עקיבא. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחים בכסף מעשר. מטמאין טומאת אוכלין. ואם אינן מטמא טומאת אוכלין. אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חמרים. מטמאין טומאת אוכלין ואין ניקחין בכסף מעשר.
  44. Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:6 רבי יוחנן אמר
    קרוייה. דתנינן תמן קרויה שהטבילה במים שהן ראויין לקדש וכו'. רבי יוחנן אמר. חומרין. אין מקדשין בה לא בתחילה ולא בסוף.
  45. Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:7 רבי יוחנן אמר
    מבוי. דתנינן תמן וכן מבוי שניטלה קורתו כו'. רבי יוחנן אמר. חומרין. אסורין בין בשבת זו בין בשבת הבאה.
  46. Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:8 רבי יוחנן אמר
    גר. דתני. גר שנתגייר והיו לו יינות. ואמר. ברי לי שלא נתנסך מהן. בזמן שנעשו על גב עצמן. טהורים לו וטמאים לאחרים. על גב אחרים. טמאין בין לו ובין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורין לו. יהו טהורין לאחרים. אם טמאין לאחרים. טמאים לו. רבי יוחנן אמר. לחומרין. טמאין בין לו ובין לאחרים.
  47. Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:9 רבי יוחנן אמר
    עם הארץ. דתני. עם הארץ שנתמנה להיות חבר. והיו לו טהרות ואמר. ברי לי שנעשו בטהרה. בזמן שנעשו על גב עצמו. טהורות לו וטמאות לאחרים. על גב אחרים. טמאות בין לו בין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורות לו טהורות לאחרים. אם טמיאות לאחרים. טמאות לו. רבי יוחנן אמר. חומרין. טמאות בין לו בין לאחרים.
  48. Jerusalem Talmud Eruvin 10:3:4 אמר רבי יוחנן
    רבי יודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. אסור להשתמש באויר עשרה. וכא אמר הכין. אמר רבי יוחנן. לית כאן רבי יודה אלא רבי מאיר. דברי חכמים. רבי יוסי אומר בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר ספר אלא אפילו פסוקיא אמר.
  49. Jerusalem Talmud Eruvin 10:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: לא אמר אלא אחת אבל שתים אסור. שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל יש בהן רוחב ארבעה הדא דמר רבי אחא בשם רבי יוחנן. זיזין וכתלין שגבוהין עשרה ורחבין ארבעה מותר לכאן ולכאן. ובלבד שלא יחליף.
  50. Jerusalem Talmud Eruvin 10:5:3 רבי יוחנן אמר
    רב אמר. בפיחה. רבי יוחנן אמר. בפיחה. דל כן רבי יודה כדעתיה דאמר. משקה טופח חיבור.
  51. Jerusalem Talmud Eruvin 10:10:3 אמר רבי יוחנן
    אי זהו נגר. אמר רבי יוחנן. קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני שלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן. ודיחידאה דתמן כסתמא דהכא. רבי יוסה בעי קומי רבי ירמיה. היך עבדין עובדא. אמר ליה. מן דאמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני שלבית רבי ק …
    אי זהו נגר. אמר רבי יוחנן. קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני שלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יוחנן. אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן. ודיחידאה דתמן כסתמא דהכא. רבי יוסה בעי קומי רבי ירמיה. היך עבדין עובדא. אמר ליה. מן דאמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני שלבית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. הדא אמרה. כרבי יהודה עבדין. עד שיהא קשור בדלת. רבי יניי חמוי דרבי אמי. עד שיהא קשור בדלת בדבר שיכול להעמידו. נגרא הדא רבי אלעזר קטר בגמי. נשמט אסור. נקמז. רבי יעקב בר אחא בשם רבנן. מדדיהו בראשי אצבעותיו.
  52. Jerusalem Talmud Eruvin 10:12:3 אמר רבי יוחנן
    חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה. תמן תנינן. חתיכת יבלתו אין דוחין. והכא את אמר הכין. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדת. מפני קילקול פייסות. אמר רבי. והן שהפיסו. אמר רבי שמעון בן לקיש בשם לוי סובייה. בין בנפרכת בין בשאינה נפרכת. רבי שמעון בן יקים אמר. כאן בלחה כאן ביבישה. רבי יוסי בן חנינא א …
    חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה. תמן תנינן. חתיכת יבלתו אין דוחין. והכא את אמר הכין. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדת. מפני קילקול פייסות. אמר רבי. והן שהפיסו. אמר רבי שמעון בן לקיש בשם לוי סובייה. בין בנפרכת בין בשאינה נפרכת. רבי שמעון בן יקים אמר. כאן בלחה כאן ביבישה. רבי יוסי בן חנינא אמר. כאן ביד כאן בכלי. אתיא דרבי שמעון בן יקים כבר קפרא. ודרבי יוסי בן חנינה כרבי יוחנן. דתני. כל המקלקלין פטורין חוץ ממבעיר והעושה חבורה. בר קפרא אמר. אפילו אינו צריך לדם אינו צריך לאפר. אמר רבי יוחנן. והוא שיהא צריך לדם או לאפר. רבי אחא רבי חנינה בשם רבי יוחנן. כאן וכאן בלחה אנן קיימין. והוא שיהא צריך לדם.

Jerusalem Talmud Pesachim (78)

  1. Jerusalem Talmud Pesachim 1:1:16 אמר רבי יוחנן
    שואלין בהילכות הפסח בפסח. הילכות עצרת בעצרת. הילכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר. שתי שבתות. אתייא דרבי יוחנן כרבנין. ודחברייא כרבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי יוחנן. טעמון דרבנין. שכן משה עומד בפסח ראשון ואומר להן הילכות הפסח השיני. ודחברייא כרבן שמעון בן גמליאל. …
    שואלין בהילכות הפסח בפסח. הילכות עצרת בעצרת. הילכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רבן שמעון בן גמליאל אומר. שתי שבתות. אתייא דרבי יוחנן כרבנין. ודחברייא כרבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי יוחנן. טעמון דרבנין. שכן משה עומד בפסח ראשון ואומר להן הילכות הפסח השיני. ודחברייא כרבן שמעון בן גמליאל. שכן משה עומד בראש חודש ואומר להם הילכות הפסח.
  2. Jerusalem Talmud Pesachim 1:1:17 בשם רבי יוחנן
    כמה אמרו שתי שורות במרתף וכו'. רב חונה בשם רב. קולפו כמין גם. תני בר קפרא. קולפו כמין שני גמין. היה נתון באמצע הבית. על דעתיה דרב חונא מפשיטו חלוק אחד. על דעתיה דבר קפרא מפשיטו שני חלקות. היה עשוי מדריגות מדריגות. קולפו גמים גמים. רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. שורה החיצונה הי …
    כמה אמרו שתי שורות במרתף וכו'. רב חונה בשם רב. קולפו כמין גם. תני בר קפרא. קולפו כמין שני גמין. היה נתון באמצע הבית. על דעתיה דרב חונא מפשיטו חלוק אחד. על דעתיה דבר קפרא מפשיטו שני חלקות. היה עשוי מדריגות מדריגות. קולפו גמים גמים. רבי יעקב בר אחא בשם חזקיה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. שורה החיצונה היא העליונה הרואה את הפתח ואת הקורה. שלפנים ממנה. תני. שלמטה ממנה. הוון בעיי מימר. מאן דאמר. שלפנים הימינה. כל שכן שלמטה הימינה. מאן דמר. שלמטה הימינה. הא לפנים הימינה לא. נשתמש בחצי שורה. פשיטא. אותה שנשתמש יש לה שלפנים ממנה ושלמטה ממנה. אותה שלא נשתמש בה יש לה שלפנים ממנה ושלמטה ממנה. הדא דתימר. במחוללות. אבל באפוצות מעביר עליהן את [הנר ודיו.] הדא אמרה שחשו לנפילה. אמר רבי פינחס דיפו. אני אומר. בשעה שסידרן הכניס שם חמץ.
  3. Jerusalem Talmud Pesachim 1:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: רבי יהודה אומר כול'. אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי יודה כנגד שלשה פעמים שכתוב בתורה לא י‍ראה לך שאור. והכתיב תשביתו שאור מבתיכם. בעשה הוא. והא כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם. אמר רבי יוסה. מכיון שזה צריך לזה וזה צריך לזה כמי שכולן אחד. לא י‍ראה לך. הייתי אומר. הפקיד אצלו יהא מותר. תלמוד לומר ל …
    הלכה: רבי יהודה אומר כול'. אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי יודה כנגד שלשה פעמים שכתוב בתורה לא י‍ראה לך שאור. והכתיב תשביתו שאור מבתיכם. בעשה הוא. והא כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם. אמר רבי יוסה. מכיון שזה צריך לזה וזה צריך לזה כמי שכולן אחד. לא י‍ראה לך. הייתי אומר. הפקיד אצלו יהא מותר. תלמוד לומר לא ימצא בבתיכם. אי לא ימצא בבתיכם הייתי אומר. ייחד לו בית יהא אסור. תלמוד לומר לא י‍ראה לך. הא כיצד. הפקיד אצלו אסור. ייחד לו בית מותר.
  4. Jerusalem Talmud Pesachim 1:6:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: בר קפרא אמר. אב הטומאה דבר תורה. וולד טומאה מדבריהן. רבי יוחנן אמר. בין זה בין זה דבר תורה. על דעתיה דבר קפרא ניחא. על דעתיה דרבי יוחנן אב טומאה עושה ראשון. וולד הטומאה עושה שיני. שיני שנגע בראשון הרי הוא במקומו שיני. שהשלישי שנגע בראשון נעשה שיני.
  5. Jerusalem Talmud Pesachim 1:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: מהו בפסח. בארבעה עשר. אמר רבי יוחנן. מדברי רבי עקיבה מדברי רבי חנניה סגן הכהנים. רבי שמעון בן לקיש אמר. מדברי רבי אליעזר ומדברי רבי יהושע. אמר רבי זעירא קומי רבי יסי. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש מה בא רבי ליעזר ורבי יושוע לכאן. אמר ליה. תניין אינון. רבי יסי בשם רבי יו …
    הלכה: מהו בפסח. בארבעה עשר. אמר רבי יוחנן. מדברי רבי עקיבה מדברי רבי חנניה סגן הכהנים. רבי שמעון בן לקיש אמר. מדברי רבי אליעזר ומדברי רבי יהושע. אמר רבי זעירא קומי רבי יסי. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש מה בא רבי ליעזר ורבי יושוע לכאן. אמר ליה. תניין אינון. רבי יסי בשם רבי יוחנן. הכל מודין בששה עשר ששורפין תרומה טהורה וטמיאה.
  6. Jerusalem Talmud Pesachim 1:8:3 אמר רבי יוחנן
    רבי יסי מקשי. למה רבי יסי אומר. אינה המידה. רבי יסי דו שמע דאמר רבי יוחנן. מדברי רבי עקיבה ומדברי רבי חנינא סגן הכהנים. והוא שמע דבר קפרא אמר. אב הטומאה דבר תורה. וולד הטומאה מדבריהן. ולא שמע דמר רבי יוחנן. בין זה ובין זה דבר תורה. והוא מקשי. כשם שמותר לשרוף איסור (דבריהם) [תורה] עם טומאת תורה. שכן …
    רבי יסי מקשי. למה רבי יסי אומר. אינה המידה. רבי יסי דו שמע דאמר רבי יוחנן. מדברי רבי עקיבה ומדברי רבי חנינא סגן הכהנים. והוא שמע דבר קפרא אמר. אב הטומאה דבר תורה. וולד הטומאה מדבריהן. ולא שמע דמר רבי יוחנן. בין זה ובין זה דבר תורה. והוא מקשי. כשם שמותר לשרוף איסור (דבריהם) [תורה] עם טומאת תורה. שכן שורפין טומאת (דבריהן) [תורה] עם טומאת תורה. כך יהא מותר לשרוף איסור (תורה) [דבריהן] עם טומאת תורה. שכן שורפין טומאת (תורה) [דבריהן] עם טומאת תורה. אלא שנייה היא איסור שנייה היא טומאה. ואמר רבי יסי בשם רבי יוחנן. הכל מודין בששה עשר ששורפין תרומה טהורה וטמיאה. כשם שלא חלקת לנו בין איסור תורה לטומאת תורה. שכן שורפין טומאת תורה עם טומאת תורה. כך לא תחלוק לנו בין איסור דבריהן לטומאת תורה. שכן שורפין טומאת דבריהן עם טומאת תורה. אלא בין זה ובין זה דבר תורה. אתא רבי חייה בר בא מן צור ואמר מן שמיה דרבי יוחנן. בין זה ובין זה דבר תורה. ואמרית. יאות. תמן טומאת (דבריהם) [תורה] עם טומאת תורה. ברם הכא פסול תורה עם טומאת תורה. בגין כן רבי יוסי אמר. אינה היא המידה. וקשיא דרבי יוחנן על דרבי מאיר. והדא דרבי יוסי אמר. אינה היא המידה. סבר בר קפרא כרבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון בן לקיש אמר. מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. וקשיא דבר קפרא על דרבי יוסי. והדא דרבי מאיר אמר. מדבריהם למדנו. אמר רבי אבין. רבי מאיר כדעתיה. דרבי מאיר מחמיר בדבריהם כדברי תורה. אן אשכחן דרבי מאיר מחמיר בדבריהן כדברי תורה. אמר רבי חיננה. כיי דתנינן תמן. הרואה כתם הרי זו מקולקלת וחוששת משום זוב [דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין בכתמים משום זוב.]
  7. Jerusalem Talmud Pesachim 1:8:6 אמר רבי יוחנן
    חברייא בשם רבי אלעזר. חבית הראשונה כרבי יוסי. השנייה כרבי מאיר. חבריא אמרין. חבית הראשונה כרבי יוסי. ולית רבי מאיר מודה בה. חבית השנייה כרבי מאיר. ולית רבי יוסי מודה בה. אמר לון רבי יוסי. חמון מה אתון אמרין. חבית הראשונה כרבי יוסי. ברם כרבי מאיר שורפין וכרבי שמעון שורפין. וירבו רבי מאיר ורבי שמעון ע …
    חברייא בשם רבי אלעזר. חבית הראשונה כרבי יוסי. השנייה כרבי מאיר. חבריא אמרין. חבית הראשונה כרבי יוסי. ולית רבי מאיר מודה בה. חבית השנייה כרבי מאיר. ולית רבי יוסי מודה בה. אמר לון רבי יוסי. חמון מה אתון אמרין. חבית הראשונה כרבי יוסי. ברם כרבי מאיר שורפין וכרבי שמעון שורפין. וירבו רבי מאיר ורבי שמעון על רבי יוסה וישרוף. ועוד [שמעינן] מן הדא. מן מה דאנן חמיין רבנין עובדא אתי קומיהון ואינון אמרין. איזיל תלי. הן אשכחנן דרבי שמעון אומר. שורפין. הדא דתנינן. מודה רבי ליעזר לרבי יושוע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה. אמר רבי יוחנן. רבי שמעון שנייא. אין תימר לית לרבי מאיר תלויה. והא תני. תרומה תלויה טהורה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. בזמנה. אמר רבי עזרא קומי רבי מנא. תיפתר בתלויה שאין דעתו להשאיל עליה. אמר ליה. וכן אמר רבי יוסי. כל מה דאנן קיימין הכא בתלויה שאין דעתו להשאיל עליה. אבל בתלויה שדעתו להשאיל עליה הרי זו טהורה. ותני כן. תרומה תלויה שאמרו. טהורה היא. הרי זו טמאה. אם אמר. הרי אני מניחה על מנת להשאיל עליה. הרי זו טהורה. מיי כדון. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר שנולד לה ספק טומאה עם דימדומי חמה. ולית שמע מינה כלום.
  8. Jerusalem Talmud Pesachim 1:8:9 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. רבי שמעון ורבי יושוע שניהן אמרו דבר אחד. אמר רבי אילא. רבי שמעון דבכורות ורבי יושוע דתרומות לא דין מודה לדין ולא דין מודה לדין. אמר רבי זעירא. מסתברא רבי שמעון יודה לרבי יושוע. [אמר רבי בון בר חייא לרבי זעירא. על דעתך דתימר. רבי שמעון יודה לרבי יהושע. והא תנינן. אבל היאך נשרף תלויה עם …
    אמר רבי יוחנן. רבי שמעון ורבי יושוע שניהן אמרו דבר אחד. אמר רבי אילא. רבי שמעון דבכורות ורבי יושוע דתרומות לא דין מודה לדין ולא דין מודה לדין. אמר רבי זעירא. מסתברא רבי שמעון יודה לרבי יושוע. [אמר רבי בון בר חייא לרבי זעירא. על דעתך דתימר. רבי שמעון יודה לרבי יהושע. והא תנינן. אבל היאך נשרף תלויה עם הטמאה.] מודה רבי ליעזר לרבי יושוע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה. וישרוף שתיהן כאחת. טהורה היא דבר תורה. את הוא שגזרתה עליה שריפה. מכל מקום לא נפסלה בהיסח הדעת. לא כן אמר רבי יוחנן. הסיע דבר תורה. אחוזת דם כרבי שמעון תורה. חבית השנייה כרבי מאיר תורה. אינה כן. אלא משמרה הוא שלא תגע בטהרות אחרות. התיב רבי יצחק בריה דרבי חייה כתובה. הגע עצמך שהיתה נתונה על גבי הגחלים. אמר ליה. לכשיתננה. אמר רבי מנא לרבי שמי. אתון אמרין. רבי שמעון יודה לרבי יושוע. אפילו רבי יושוע לית הוא רבי יושוע. אמר ליה. תניין אינון. תמן רבי מאיר בשם רבי יושוע. ברם הכא רבי שמעון בשם רבי יושוע.
  9. Jerusalem Talmud Pesachim 1:8:13 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שניהן מקרא אחד הן דורשין. תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו. רבי שמעון אומר. בשעה שהוא לרצון אין את רשאי ליתן בו מום. [ובשעה שאינו לרצון אתה רשאי ליתן בו מום.] וחכמים אומרים. אפילו כולו מומין אין את רשאי ליתן בו מום.
  10. Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. העושה איספלנית משור הנסקל ומחמץ שעבר עליו הפסח אינו לוקה. שאין לא תעשה שבו מחוור. מכלאי הכרם לוקה. אמר רבי חנינה. פן תקדש. פן תוקד אש. מערלה צריכה. עשה לרחקו כתוב. לא תיעשה לאוכלו כתוב לא תאכלו כתוב. לא תיעשה לרחקו לא כתוב.
  11. Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:8 בשם רבי יוחנן
    רבי זעירא בעא קומי רבי אבהו. הכא תימר הכין והכא תימר הכין. אמר ליה. הדא בשם רבי לעזר והדא בשם רבי יוחנן.
  12. Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבנן דקיסרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו אין את תופש איסור הנייה כאיסור אכילה. לא תאכל לא יאכל את תופש איסור הנייה כאיסור אכילה. בניין אב שבכולם. וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אוהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש תשרף. תני חזקיה מסייע לרבי יוחנן. ממשמע שנאמר חלב שור וכשב ועז לא תא …
    רבנן דקיסרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו אין את תופש איסור הנייה כאיסור אכילה. לא תאכל לא יאכל את תופש איסור הנייה כאיסור אכילה. בניין אב שבכולם. וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אוהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש תשרף. תני חזקיה מסייע לרבי יוחנן. ממשמע שנאמר חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה. אפילו למלאכת גבוה. ממשמע שנאמר רק הדם לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר על הארץ תשפכנו כמים. מה המים מכשירין. אף הדם יהא מכשיר. ממשמע שנאמר לא תאכלו כל נבילה. לאי זה דבר נאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. בא להודיעך. גר תושב אוכל בנבילות. ממשמע שנאמר ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. מה תלמוד לומר לכלב תשליכון אותו. אותו אתה משליך לכלב ואין את משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה.
  13. Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:15 רבי יוחנן אמר
    הבקיר חמצו בשלשה עשר לאחר הפסח מהו. רבי יוחנן אמר. אסור. רבי שמעון בן לקיש אמר. מותר. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. אין את מודה לי משש שעות ולמעלן שהוא אסור. אמר ליה. תמן איסורו גרם לו. הכא מה אית לך [למימר]. אמר רבי יוסה לרבי פנחס. נהיר את כד הוינן אמרין. אתייא לרבי יוחנן כרבי יוסה. ודרבי שמעו …
    הבקיר חמצו בשלשה עשר לאחר הפסח מהו. רבי יוחנן אמר. אסור. רבי שמעון בן לקיש אמר. מותר. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. אין את מודה לי משש שעות ולמעלן שהוא אסור. אמר ליה. תמן איסורו גרם לו. הכא מה אית לך [למימר]. אמר רבי יוסה לרבי פנחס. נהיר את כד הוינן אמרין. אתייא לרבי יוחנן כרבי יוסה. ודרבי שמעון בן לקיש כרבי מאיר. אינה כן. אלא רבי יוחנן חשש להערמה. ורבי שמעון בן לקיש לא חשש להערמה. מה נפק מביניהון. נפלה עליו מפולת. מאן דאמר. הערמה. לית כאן הערמה. והוא מותר. מאן דאמר. זכייה. לית כאן זכייה. והוא אסור. הכל מודין בגר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו. מאן דאמר. הערמה. מותר. ומאן דאמר. זכייה. מותר.
  14. Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:16 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו. [משורת הדין אין העבד חייב כלום. אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אינו כותב אלא משחרר.] מי משחרר. רב אמר. בין רבו ראשון בין רבו אחרון. אמר רבי יוחנן. אין לך משחרר אלא רבו ראשון בלבד. התיב …
    תמן תנינן. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושיחררו. [משורת הדין אין העבד חייב כלום. אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אינו כותב אלא משחרר.] מי משחרר. רב אמר. בין רבו ראשון בין רבו אחרון. אמר רבי יוחנן. אין לך משחרר אלא רבו ראשון בלבד. התיב רבי חגי קומי רבי יוסה. מתניתא פליגא על רב. ישראל שהלוה את הנכרי על חמיצו לאחר הפסח מותר בהנייה. אין תימר. ברשות ישראל הוא. יהא אסור. מה עבד לה רב. אמר רבי יודן. קל הוא בשיחרור. כהדא דתני. העושה עבדו אפותיקי. מכרו אינו מכור. שיחררו הרי זה משוחרר. חייליה דרבי יוחנן מן הדא. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אינו כותב אלא משחרר. אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה. שמא אין בעל חוב בא וטורף. אמר רבי אבהו. פתח לנו רבי יוחנן פתח מאיר כאורה. לא מצאנו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב שטר על דמיו. אמר רבי אילא. מוטב שיאמר לו. תן לי מאתים זוז שיש לי בידך. ואל יאמר לו. עבדי אתה. רבנין דקיסרין בשם רבי נסא. אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר. כמה דרבי מאיר קונס בדברים. כן רבן שמעון בן גמליאל קונס בדברים. דתני. [שטר] יש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית.
  15. Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:5 רבי יוחנן אמר
    רבי בון בר חייה בעי. האוכל תרומת חמץ בפסח למי הוא משלם. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. הגוזל תרומה מאבי אמו כהן. רבי יוחנן אמר. משלם לשבט. רבי שמעון בן לקיש אמר. משלם לעצמו. אמר רבי מנא קומי רבי יוסה. מסתברא יודה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן בחומש שהוא משלם לשבט. אמר ליה. אוף אנא …
    רבי בון בר חייה בעי. האוכל תרומת חמץ בפסח למי הוא משלם. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. הגוזל תרומה מאבי אמו כהן. רבי יוחנן אמר. משלם לשבט. רבי שמעון בן לקיש אמר. משלם לעצמו. אמר רבי מנא קומי רבי יוסה. מסתברא יודה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן בחומש שהוא משלם לשבט. אמר ליה. אוף אנא סבר כן. שכן תרומה טמיאה אפרה לשבט. אתא רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אחא. אפילו עליה פליגין.
  16. Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:9 אמר רבי יוחנן
    יכול יצאו ידי חובתן בחלות תודה ורקיקי נזיר. תלמוד לומר שבעת ימים מצות תאכלו. מצה נאכלת כל שבעה. ואין חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלין כל שבעה. רבי יונה בשם רבי שמעון בן לקיש. ממה שנאכלו חלות תודה ורקיקי נזיר בכל גבול ארץ ישראל לא צרך השונה להוציאן ממושב. רבי יוסה בשם רבי שמעון בן לקיש. זאת אומרת שנאכלו …
    יכול יצאו ידי חובתן בחלות תודה ורקיקי נזיר. תלמוד לומר שבעת ימים מצות תאכלו. מצה נאכלת כל שבעה. ואין חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלין כל שבעה. רבי יונה בשם רבי שמעון בן לקיש. ממה שנאכלו חלות תודה ורקיקי נזיר בכל גבול ארץ ישראל לא צרך השונה להוציאן ממושב. רבי יוסה בשם רבי שמעון בן לקיש. זאת אומרת שנאכלו חלות תודה ורקיקי נזיר בכל ערי ישראל. לפיכך לא צרך השונה להוציאן ממושב. ניחא חלות תודה. ורקיקי נזיר אינו כן. אמר רבי יוחנן. לית כאן נזירות. נזירות חובה היא. אמר רבי בון בר כהנא. תיפתר שקרבה חטאתו בשילה. ועולתו ושלמיו בנוב וגבעון. רבי חנניה רבי עזרה בעון קומי רבי מנא. לא כן אמר רבי בשם רבי יוסה. שלמי חגיגה הבאים בבמה כשירים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. אלא כרבי יהודה. דרבי יהודה אמר. חטאת ופסח ליחיד בבמה גדולה. אין חטאת ופסח ליחיד בבמה קטנה. לא אתיא אלא כרבי שמעון. דרבי שמעון אמר. מכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין וליטמא למתים.
  17. Jerusalem Talmud Pesachim 2:5:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. זית כבוש אומר עליו. בורא פרי העץ. רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן. ירק שלוק אומר עליו. שהכל נהיה בדברו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא מסייעה לרבי בנימין בר יפת. אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין. אם בעיינן הם יצא בהם ידי חובתו בפסח. אמר רבי זעורה. מאן ידע משמע מן רבי יו …
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. זית כבוש אומר עליו. בורא פרי העץ. רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן. ירק שלוק אומר עליו. שהכל נהיה בדברו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא מסייעה לרבי בנימין בר יפת. אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין. אם בעיינן הם יצא בהם ידי חובתו בפסח. אמר רבי זעורה. מאן ידע משמע מן רבי יוחנן יאות. רבי חייה בר בא או רבי בנימין. לא רבי חייה בר בא. ועוד מן הדא. מן מה דאנן חמיין רבנין עלין לברייתה ונסבין תורמוסין ומברכין עליהון. בורא פרי האדמה. ותורמוסין לא שלוקין הן. אין תימר. שנייא היא. שאמרה תורה מרורים. תורמוסין כיון ששלקן בטלה מרתן. אמר רבי יוסה בירבי בון. ולא פליגין. זית על ידי שדרכו ליאכל חי. אפילו כבוש בעינו הוא. ירק כיון ששלקו נשתנה.
  18. Jerusalem Talmud Pesachim 3:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: חברייא בשם רבי יוחנן. רבי סימון בשם רבי יושוע בן לוי. בנקלף כולו כאחת. עד כדון לח. יבש. מאחר שאילו היה לח היה נקלף כולו כאחת. ואפילו יבש כסדר הזה.
  19. Jerusalem Talmud Pesachim 3:2:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בצק שצינן. לא היה שם אחר כיוצא בו שהחמיץ עד איכן. רבי יעקב בר אחא רבי עולא דקיסרין בשם רבי חנינה. עד כדי הילוך ארבעת מיל.
  20. Jerusalem Talmud Pesachim 3:6:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אתיא דרבי אלעזר בירבי צדוק כרבן גמליאל. כמה דרבן גמליאל אמר מה שני בין חולין לתרומה. כן רבי אלעזר בירבי צדוק אמר מה שנו בין חולין לתרומה. כמה דתימר. הלכה כרבן גמליאל. ודכוותה. הלכה כרבי אלעזר בירבי צדוק.
  21. Jerusalem Talmud Pesachim 4:1:14 בשם רבי יוחנן
    ניחא ממקום שעושין למקום שאין עושין. ממקום שאין עושין למקום שעושין. ויבטל. שהרי כמה בטילין יש לו באותו מקום. רבי סימון בשם רבי יוחנן. במתמיה.
  22. Jerusalem Talmud Pesachim 4:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: הא יום אסור. רבי לעזר בשם רבי הושעיה. יום פסח הוא ליי. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי לא בשם רבי לעזר. שני תלמידים שנו אותה. אמר רבי זעורה. אשכחית אמר. תלתא אינון. חד אמר. אסור. וחד אמר. מותר. וחד אמר. מנהג.
  23. Jerusalem Talmud Pesachim 4:9:4 בשם רבי יוחנן
    כיצד היו מתירין בגמזיות שלהקדש. אמרו להן חכמים. אין אתם מודין לנו בגידולי הקדש שהן אסורין. אמרו להן. אבתינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות מפני בעלי אגרוף. שהיו באין ונוטלין אותן בזרוע. מה רבנין סברין מימר. קורות ופירות הקדישו. אפילו תימר. קורות הקדישו ופירות לא הקדישו. צריכה לרבנין. המקדיש שדה אילן מ …
    כיצד היו מתירין בגמזיות שלהקדש. אמרו להן חכמים. אין אתם מודין לנו בגידולי הקדש שהן אסורין. אמרו להן. אבתינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות מפני בעלי אגרוף. שהיו באין ונוטלין אותן בזרוע. מה רבנין סברין מימר. קורות ופירות הקדישו. אפילו תימר. קורות הקדישו ופירות לא הקדישו. צריכה לרבנין. המקדיש שדה אילן מהו שישייר לו מן הגידולין. נישמעינה מן הדא. משנודעו העוללות. העוללות לעניים. שנייא היא שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. מעתה אפילו לא נודעו העוללות יהו העוללות לעניים. שנייא היא שהוא כרם להקדש. כהדא דתני. הנוטע כרם להקדש פטור [מן הפרט] מן העורלה ומן הרבעי ומן העוללות וחייב בשביעית. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. ושבתה הארץ שבת ליי. אפילו דבר שהוא ליי קדושת שביעית חלה עליו.
  24. Jerusalem Talmud Pesachim 4:9:5 אמר רבי יוחנן
    רבי חייה בר אבא בעא קומי [דרבי מנא]. לאוכלו בלא פדיון [אי] איפשר. [שאי] (ש)איפשר להקדש לצאת בלא פדיון. לפדותו ולאוכלו נמצא לוקח לו קורדום מדמי שביעית. אמר ליה. הגיזבר היה מחלפן ביד אחר. אמר רבי מתנייה. למה לי נן פתרין לה דברי הכל כההיא דמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסה מפני שקדם נדרו להבקירו. והכא מפני ש …
    רבי חייה בר אבא בעא קומי [דרבי מנא]. לאוכלו בלא פדיון [אי] איפשר. [שאי] (ש)איפשר להקדש לצאת בלא פדיון. לפדותו ולאוכלו נמצא לוקח לו קורדום מדמי שביעית. אמר ליה. הגיזבר היה מחלפן ביד אחר. אמר רבי מתנייה. למה לי נן פתרין לה דברי הכל כההיא דמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסה מפני שקדם נדרו להבקירו. והכא מפני שקדם הבקר נדרו להקדישו. אמר רבי יוחנן. מעשה היה והורון כרבי יוסה.
  25. Jerusalem Talmud Pesachim 5:2:6 אמר רבי יוחנן
    שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו. אמר רבי יוחנן. יש שלא לשמו מעבודה לעבודה והוא פוסל. רבי שמעון בן לקיש אמר. יש שלא לשמו מעבודה לעבודה. ויהא כשר. אמר רבי אילא. ממחשבת פיגול לימד רבי יוחנן. אילו זרק שלא לשמו שמא אינו פיגול. שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול. אמר רבי יוסי. מן תרתין מילין לא דמיא מחשבת פיג …
    שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו. אמר רבי יוחנן. יש שלא לשמו מעבודה לעבודה והוא פוסל. רבי שמעון בן לקיש אמר. יש שלא לשמו מעבודה לעבודה. ויהא כשר. אמר רבי אילא. ממחשבת פיגול לימד רבי יוחנן. אילו זרק שלא לשמו שמא אינו פיגול. שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול. אמר רבי יוסי. מן תרתין מילין לא דמיא מחשבת פיגול למחשבת פסול. אילו שחטו לשמו לקבל דמו שלא לשמו שמא אינו כשר. שחטו לשמו לקבל דמו שלא לשמו פסול. אילו שחטו לשמו להקטיר אימוריו שלא לשמו שמא אינו פיגול. שחטו לשמו להקטיר אימוריו שלא לשמו כשר.
  26. Jerusalem Talmud Pesachim 5:2:7 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי יוסה. אנא חמית לרבי ירמיה תפיס לרבי בא. אמר ליה. אמור לי טעמא דרבי יוחנן. למה שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול. נעשה משעה ראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו והוא פסול. אמר ליה. ואין כיני אפילו שחטו שלא לאוכליו לזרוק את דמו שלא לאוכליו. וייעשה משעה ראשונה כשוחטו לאוכליו ושלא לאוכליו ויהא כשר. לית …
    אמר רבי יוסה. אנא חמית לרבי ירמיה תפיס לרבי בא. אמר ליה. אמור לי טעמא דרבי יוחנן. למה שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול. נעשה משעה ראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו והוא פסול. אמר ליה. ואין כיני אפילו שחטו שלא לאוכליו לזרוק את דמו שלא לאוכליו. וייעשה משעה ראשונה כשוחטו לאוכליו ושלא לאוכליו ויהא כשר. לית יכיל. דמר רבי אילא בשם רבי יוחנן. שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר. רבי יוסה נסי[ב] חייליה מן תרין טעמוי דרבי יוחנן. למה שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו פסול. נעשה משעה הראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו והוא פסול. למה שחטו לאוכליו לזרוק דמו שלא לאוכליו כשר. נעשה כמשעה הראשונה כשוחטו לאוכליו ושלא לאוכליו והוא כשר.
  27. Jerusalem Talmud Pesachim 5:2:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. על דא עלי אבא בר אבא. דאינון אמרין. מניין שהפסח משתנה לשם שלמים. תלמוד לומר. ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים. כל שהוא מן הצאן בא שלמים. התיבון. הרי עולה מן הצאן. דבר שאינו בא אלא מן הצאן. יצאת עולה שהיא באה אפילו מן הבקר. התיבון. הרי אשם. אמר רבי בון בר כהנא. מן הצאן. דבר הבא מכל הצאן. י …
    אמר רבי יוחנן. על דא עלי אבא בר אבא. דאינון אמרין. מניין שהפסח משתנה לשם שלמים. תלמוד לומר. ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים. כל שהוא מן הצאן בא שלמים. התיבון. הרי עולה מן הצאן. דבר שאינו בא אלא מן הצאן. יצאת עולה שהיא באה אפילו מן הבקר. התיבון. הרי אשם. אמר רבי בון בר כהנא. מן הצאן. דבר הבא מכל הצאן. יצא אשם שאינו בא אלא מן האילים בלבד. בכל אתר את אמר. מן לרבות. והכא את אמר. מן למעט. אמר רבי מנא. מיעטו. שאינו בא אלא מן האילים בלבד. התיבון. והכתיב אם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעולה. מעתה מותר הפסח בא עולה. אמר רבי אבון. משנין דבר שהוא לאכילה בדבר שהוא לאכילה. [ואין משנין דבר שהוא לאכילה בדבר שאינו לאכילה.] אמר רבי יוסי בירבי בון. משנין קדשים קלין לשם קדשים קלין ואין משנין קדשים קלים לשם קדשי קדשים. אמר רבי יוחנן על דעלי רבי חנינה דאתון אמרין. אין הפסח משתנה לשם שלמים אלא אם כן שחטו לשם שלמים. ואני אומר. אפילו לשם עולה. אמר רבי לא. טעמיה דרבי יוחנן. ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים. כל שהוא זבח בא שלמים. משתנה למחשבת פסול. היך עביד. שחטו לשם עולה על מנת לזרוק דמו למחר. מכל מקום פסול הוא. אין תימר. משתנה למחשבת פסול. פיגול. אין תימר. אינו משתנה למחשבת פסול. פסול.
  28. Jerusalem Talmud Pesachim 5:4:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תמן תנינן. [בית שמאי אומרים] שאור כזית וחמץ ככותבת. ובית הלל אומרים זה וזה בכזית. רבי זריקן בשם רבי יוסה בן חנינא. לא שנו אלא לביעורו. אבל לאכילה כזית. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בין לביעורו בין לאכילה כזית. קם רבי מנא עם רבי חזקיה. אמר ליה. מנן שמע רבי הדא מלתא. אמר ליה. מן רבי אבהו. אמר ליה. ואנן אמר …
    תמן תנינן. [בית שמאי אומרים] שאור כזית וחמץ ככותבת. ובית הלל אומרים זה וזה בכזית. רבי זריקן בשם רבי יוסה בן חנינא. לא שנו אלא לביעורו. אבל לאכילה כזית. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בין לביעורו בין לאכילה כזית. קם רבי מנא עם רבי חזקיה. אמר ליה. מנן שמע רבי הדא מלתא. אמר ליה. מן רבי אבהו. אמר ליה. ואנן אמרין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בין לביעורו בין לאכילה כזית.
  29. Jerusalem Talmud Pesachim 5:4:9 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש אמר. עד שיהא לשוחט לאחד מבני חבורה. רבי יוחנן אמר. לשוחט אף על פי שאינו מבני חבורה. לאחד מבני חבורה אף על פי שאינו שוחט. רבי יוחנן אמר. אפילו נתון עמו בירושלם. רבי שמעון בן לקיש אמר. עד שיהא נתון עמו בעזרה. דין כדעתיה ודין כדעתיה. דאיתפלגון. שני ימים טובים שלגליות. רבי יוחנן אמר. מ …
    רבי שמעון בן לקיש אמר. עד שיהא לשוחט לאחד מבני חבורה. רבי יוחנן אמר. לשוחט אף על פי שאינו מבני חבורה. לאחד מבני חבורה אף על פי שאינו שוחט. רבי יוחנן אמר. אפילו נתון עמו בירושלם. רבי שמעון בן לקיש אמר. עד שיהא נתון עמו בעזרה. דין כדעתיה ודין כדעתיה. דאיתפלגון. שני ימים טובים שלגליות. רבי יוחנן אמר. מקבלין התרייה על ספק. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקבלין התרייה על ספק. הכל מודין שאם היה נתון כנגדו בחלון בירושלם. מאן דאמר. ספק. וודאי. מאן דאמר. בעזרה. בירושלם הוא.
  30. Jerusalem Talmud Pesachim 5:4:11 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. טעמא דרבי שמעון. כתוב אחד אומר. לא תשחט על חמץ דם זבחי. וכתוב אחר אומר לא תזבח על חמץ דם זבחי. אחד הפסח בארבעה עשר. אחד שאר כל הזבחים בחולו שלמועד. מה ראית לרבותן בחולו שלמועד ולהוציאן מן ארבעה עשר. אחר שריבה הכתוב מיעט. מרבה אני אותן בחולו שלמועד שהוא בל יראה ובל ימצא. ומוציאן מארבעה …
    אמר רבי יוחנן. טעמא דרבי שמעון. כתוב אחד אומר. לא תשחט על חמץ דם זבחי. וכתוב אחר אומר לא תזבח על חמץ דם זבחי. אחד הפסח בארבעה עשר. אחד שאר כל הזבחים בחולו שלמועד. מה ראית לרבותן בחולו שלמועד ולהוציאן מן ארבעה עשר. אחר שריבה הכתוב מיעט. מרבה אני אותן בחולו שלמועד שהוא בל יראה ובל ימצא. ומוציאן מארבעה עשר שאינן בל יראה ובל ימצא. ואתיא כיי דאמר רבי מאיר. דרבי מאיר אמר. משש שעות ולמעלן מדבריהן. אמר רבי מנא. כלהן דכתיב זבח חג הפסח ארבעה עשר אנן קיימין.
  31. Jerusalem Talmud Pesachim 5:4:12 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. חבורה היתה מקשה. מה אנן קיימין. אם בשאבד ונמצא קודם לכפרה. בין לשמו בין שלא לשמו כשר וניתק לרעיה. אם בשאבד ונמצא לאחר כפרה. בין לשמו בין שלא לשמו פסול שלמים הוא. וקיימנה בשניטמאו הבעלים או שהזידו וכבר נדחה לפסח שיני. לשמו פטור והוא פסול. שלא לשמו חייב והוא כשר. והיי דינו לשמו פטור. תמ …
    אמר רבי יוחנן. חבורה היתה מקשה. מה אנן קיימין. אם בשאבד ונמצא קודם לכפרה. בין לשמו בין שלא לשמו כשר וניתק לרעיה. אם בשאבד ונמצא לאחר כפרה. בין לשמו בין שלא לשמו פסול שלמים הוא. וקיימנה בשניטמאו הבעלים או שהזידו וכבר נדחה לפסח שיני. לשמו פטור והוא פסול. שלא לשמו חייב והוא כשר. והיי דינו לשמו פטור. תמן אמרין בשם רב חסדא. בשעברה שנתו בין ראשון לשיני. רבי לא בשם רבי יוחנן. בשעיבר זמן כפרתו. פסח שעיבר זמנו ושחטו לשמו בזמנו. או ששחט אחרים לשמו בזמנו. רבי ליעזר פוסל ורבי יושוע מכשיר. רבי ליעזר פוסל שהוא כשוחט פסח לשם שלמים. ורבי יושוע מכשיר שהוא כשוחט שלמים לשם פסח. מכיון שעיבר זמנו לא שנייא. היא השוחט פסח לשם שלמים. היא השוחט שלמים לשם פסח. על דעתיה דרב חסדא. בשעיבר שנתו בין ראשון לשיני. על דעתיה דרבי לא בשם רבי יוחנן. בשעיבר זמן כפרתו.
  32. Jerusalem Talmud Pesachim 5:5:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    דלמה. רבי זעורא ורבי יעקב בר אחא ורבי אבינא הוון יתיבין. אמר רבי אבינא. מפני הרמאין. אמר ליה רבי יעקב בר אחא. בכל פומך. אמר ליה רבי זעירא. אמור ליה בפלגות [פומך]. אתא רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. מפני הרמאין.
  33. Jerusalem Talmud Pesachim 5:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: כתוב אחד אומר אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קודש הם את דמם תזרק על המזבח וכתוב אחר אומר ודם זבחיך ישפך על מזבח יי אלהיך. אם שפיכה למה זריקה. ואם זריקה למה שפיכה. תני. ישפך. לא יטיף. ישפך. לא יזה. ישפך. לא יזרוק. ופירש בקבלה. כהנים זורקין את הדם מיד הלוים. הכל מודין בשפיכה די הכין. …
    הלכה: כתוב אחד אומר אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קודש הם את דמם תזרק על המזבח וכתוב אחר אומר ודם זבחיך ישפך על מזבח יי אלהיך. אם שפיכה למה זריקה. ואם זריקה למה שפיכה. תני. ישפך. לא יטיף. ישפך. לא יזה. ישפך. לא יזרוק. ופירש בקבלה. כהנים זורקין את הדם מיד הלוים. הכל מודין בשפיכה די הכין. בהזייה די הכן. [ומה] מפליגין. בזריקה. רבי מנא אמר. זריקה כעין שפיכה. רבי חנניה אמר. זריקה כעין הזייה. אמר רבי יוחנן בר מדייא. קרייא מסייע לרבי חנניה. כי מי נדה לא זורק עליו טמא יהיה וגו'. הא דיי לא קיים גבה הזייה ואת צווח לה זריקה.
  34. Jerusalem Talmud Pesachim 5:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: תמן תנינן. יצאו ואכלו ושתו. ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדולה. איזו היא הלל הגדולה. רבי פרנך בשם רבי חנינה. הודו לאלהי האלהים. אמר רבי יוחנן. ובלבד משעומדים בבית יי. למה באילין תרתין פרשתא. רבי זעורא רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן. מפני שירידת גשמים כלולה בהן. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. דכתיב מע …
    הלכה: תמן תנינן. יצאו ואכלו ושתו. ובאו בין הערבים וקראו הלל הגדולה. איזו היא הלל הגדולה. רבי פרנך בשם רבי חנינה. הודו לאלהי האלהים. אמר רבי יוחנן. ובלבד משעומדים בבית יי. למה באילין תרתין פרשתא. רבי זעורא רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן. מפני שירידת גשמים כלולה בהן. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. דכתיב מעלה נשיאים מקצה הארץ. וכרבי חנינה מה. בגין דכתיב נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. רבי בא ורבי סימון תריהון אמרין. הדא דידן. רבי יושוע בן לוי אמר. הדא דידן. בר קפרא אמר. הדא דידן. בר קפרא כדעתיה. דתנינן. מימיה של כת השלישית לא הגיעה לאהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוניי. מפני שעמה ממועטין. תני בר קפרא. זו היא הלל הגדולה. חד בר אבייה עבר קומי תיבותא. אמר לון. ענון בתריי מה דנה אמר. הדא אמרה. לית הדא דידן. אמר רבי מנא. הדא דידן. נסא הוה רב. בגין כן אמר לון. ענון בתריי מה דנא אמר.
  35. Jerusalem Talmud Pesachim 5:8:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. רבי יודה מחייב בדם התמצית. אמר רבי יוחנן. לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת. אתא רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת. תמן אמרין בשם רב חסדא מתניתא כן. אמרו לו. והלא דם התמצית הוא. ודם תמצית פסול על גבי המזבח. ועוד מן הדא. ורובו לא נתקבל בכלי. ודם שלא נתקבל בכלי …
    תמן תנינן. רבי יודה מחייב בדם התמצית. אמר רבי יוחנן. לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת. אתא רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא ריבה אותה רבי יודה אלא להכרת. תמן אמרין בשם רב חסדא מתניתא כן. אמרו לו. והלא דם התמצית הוא. ודם תמצית פסול על גבי המזבח. ועוד מן הדא. ורובו לא נתקבל בכלי. ודם שלא נתקבל בכלי פסול מעל גבי המזבח. ואית לרבי יודה דם מבטל דם. כמה דלית ליה הדא והוא מקבל מינהון. כן לית ליה הכא והוא מקבל מינהון. רבי יוסי בירבי בון בשם רב חסדא. מתניתא אמרה כן. אין לי אלא דם הנפש במוקדשין דבר שהוא ראוי לכפרה. מניין דם הנפש בחולין. ודם תמצית בין בחולין בין במוקדשין. תלמוד לומר דם. וכל דם. כשהוא אצל נפש הוא מזכיר כפרה. אצל תמצית אינו מזכיר כפרה.
  36. Jerusalem Talmud Pesachim 6:1:11 אמר רבי יוחנן
    מיחוי קרביו. אמר רבי יוחנן. כל פעל יי למענהו. שלא יהא נראה כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. תני רבי ישמעאל. הפשיטו דוחה את השבת. תני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר. בשבת היה מפשיט את החזה. מה טעמיה דרבי ישמעאל. שלא יהא נראה כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. מה עבד לה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן …
    מיחוי קרביו. אמר רבי יוחנן. כל פעל יי למענהו. שלא יהא נראה כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. תני רבי ישמעאל. הפשיטו דוחה את השבת. תני רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר. בשבת היה מפשיט את החזה. מה טעמיה דרבי ישמעאל. שלא יהא נראה כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. מה עבד לה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. מתוך שהוא הופכו אינו כנוטל אימורין מתוך זבח מנוול. אמר רבי יוחנן. רבי ישמעאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אמרו דבר אחד. כמה דרבי ישמעאל אמר. מובחר דוחה. אין מובחר מן המובחר דוחה. [כך רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר. מובחר דוחה. אין מובחר מן המובחר דוחה. אין תאמר. מובחר הוא. יקרענו ויוציא אימוריו. אמר רבי יוסי בירבי בון. לא אתייא אלא כרבי שמעון.
  37. Jerusalem Talmud Pesachim 6:1:18 אמר רבי יוחנן
    רבי סימון רבי יהושע בן לוי בשם בר פדייה. מפני קילקול פייסות. אמר רבי יוסה. והן שהפיסו. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי סובייה. כאן בנפרכת וכאן בשאינה נפרכת. רבי שמעון בן יקים אמר. כאן בלחה וכאן ביבישה. רבי יוסי בירבי חנינה אמר. כאן ביד וכאן בכלי. אתיא דרבי שמעון בן לקיש כבר קפרא. ודרבי יוסי בר חנינה כרבי …
    רבי סימון רבי יהושע בן לוי בשם בר פדייה. מפני קילקול פייסות. אמר רבי יוסה. והן שהפיסו. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי סובייה. כאן בנפרכת וכאן בשאינה נפרכת. רבי שמעון בן יקים אמר. כאן בלחה וכאן ביבישה. רבי יוסי בירבי חנינה אמר. כאן ביד וכאן בכלי. אתיא דרבי שמעון בן לקיש כבר קפרא. ודרבי יוסי בר חנינה כרבי יוחנן. דתני. כל המקלקלין פטורין חוץ מן המבעיר והעושה חבורה. בר קפרא אמר. אפילו אינו צריך לדם. אפילו אינו צריך לאפר. אמר רבי יוחנן. והוא שיהא צריך לדם. והוא שיהא צריך לאפר. רבי אחא רבי חנינה בשם רבי יוחנן. כאן וכאן בלחה אנן קיימין. והוא שיהא צריך לדם.
  38. Jerusalem Talmud Pesachim 6:3:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. אי זו היא דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ. וכמידתה לכל רוח. דברי רבי [עקיבא. רבי אלעזר אומר. מאסקופת עזרה ולחוץ.] אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי ליעזר אלא לפוטרו מן ההכרת. אמר רבי לעזר. מתניתא אמרה כן. השיב רבי עקיבה. הזייה תוכיח. שהיא מצוה. ומצוה להזות. תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בארבעה עשר ש …
    תמן תנינן. אי זו היא דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ. וכמידתה לכל רוח. דברי רבי [עקיבא. רבי אלעזר אומר. מאסקופת עזרה ולחוץ.] אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי ליעזר אלא לפוטרו מן ההכרת. אמר רבי לעזר. מתניתא אמרה כן. השיב רבי עקיבה. הזייה תוכיח. שהיא מצוה. ומצוה להזות. תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בארבעה עשר שחל להיות בשבת. שאילו חול היה. היה מזה עליו ואחר כך בא ושוחט לו את פסחו והוא נכנס ואוכלו בערב. מכיון שהיא שבת ואינו מזה עליו נמצא מתעכב מן המצות. אמר רב הושעיה. תיפתר שחל יום השביעי שלו להיות בשלשה עשר שחל להיות בשבת. שאילו חול היה. היה מזה עליו ולמחר הוא בא ושוחט לו את פסחו והוא נכנס ואוכלו לערב. מכיון שהיא שבת ואינו מזה עליו נמצא מתעכב מן המצות. אשכח תני כהדין קדמייא.
  39. Jerusalem Talmud Pesachim 6:5:4 רבי יוחנן אמר
    רבי מאיר אומר. אף השוחט לשם אימרי צבור פטור. אמר רבי לעזר. דברי רבי מאיר אפילו עגל. את שמע מינה תרתיי. את שמע מינה. דבר שאין לו קיצבה ודבר שאין דרכו להתחלף ויש בעשייתו מצוה. רבי שמעון בן לקיש אמר. יש בעשייתו מצוה כגון יבמתו נדה ובא עליה. רבי יוחנן אמר. (יש) [אין] בעשייתו מצוה כגון שני שפודין אחד שלש …
    רבי מאיר אומר. אף השוחט לשם אימרי צבור פטור. אמר רבי לעזר. דברי רבי מאיר אפילו עגל. את שמע מינה תרתיי. את שמע מינה. דבר שאין לו קיצבה ודבר שאין דרכו להתחלף ויש בעשייתו מצוה. רבי שמעון בן לקיש אמר. יש בעשייתו מצוה כגון יבמתו נדה ובא עליה. רבי יוחנן אמר. (יש) [אין] בעשייתו מצוה כגון שני שפודין אחד שלשחוטה ואחד שלנבילה. וביקש לוכל מזה ואכל מזה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. שכח ומל את של אחר שבת בשבת. רבי אליעזר מחייב חטאת. ורבי יהושע פוטר. הרי אין בעשייתו מצוה ורבי יהושע פוטר. שמואל קפודקיא אמר. למחר יש בעשייתה מצוה.
  40. Jerusalem Talmud Pesachim 6:5:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר. דבר שיש בעשייתו מצוה [פטור. דבר שאין בעשיתו] מצוה חייב כמחלוקת. רבי שמעון אומר. דבר שיש בעשייתו מצוה חייב. ושאין בעשייתו מצוה פטור כמחלוקת. רבי יסי רבי יוחנן. דברי רבי מאיר והוא שיהא שה תמים ובן שנה ושלמים וראוי להשתנות לשם פסח. את שמע מינה תלת. את שמע מי …
    אמר רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר. דבר שיש בעשייתו מצוה [פטור. דבר שאין בעשיתו] מצוה חייב כמחלוקת. רבי שמעון אומר. דבר שיש בעשייתו מצוה חייב. ושאין בעשייתו מצוה פטור כמחלוקת. רבי יסי רבי יוחנן. דברי רבי מאיר והוא שיהא שה תמים ובן שנה ושלמים וראוי להשתנות לשם פסח. את שמע מינה תלת. את שמע מינה. דבר שאין לו קצבה. ודבר שאין דרכו להחליף. ודבר שיש בעשייתו מצוה. מה אית לך דבר שאין לו קיצבה. רבי ירמיה סבר מימר שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה. רבי יוסי סבר מימר. שאין את יכול לעמוד על מיניינן. רבי יוסה כד הוה מטי לאילין תינוקות ספיקות הוה אמר. יפה לימדנו רבי ירמיה. אית לך מימר. שאין את יכול לעמוד על מיניינן. אלא שלא נתנה התורה קיצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה. אמר רב חסדא. דברי רבי שמעון תיפתר שהיה שם חבורה אחת שלא שחטה. אמר רבי זעורא. מילתיה דרבי ינאי אמרה. והוא ששכח ומל את שלשבת בערב שבת. מלו בשחרית. רבי זעורא אמר. סבר רבי ינאי. פטור. רבי אבא אמר. חייב. וליידה מילה אמרה רבי ינאי. בא להודיעך היאך דרכן שלתינוקות להתחלף. על דעתיה דרבי זעורא כרבי ינאי. על דעתיה דרב כרבי מאיר. אמר רבי מנא קומי רבי יוסה. מה דאמר רב חסדא כרבי שמעון. מה דאמר רבי ינאי כרבי מאיר. משיבין דבר בין רבי מאיר לרבי שמעון. אשכחנן פלוגא בין רבי מאיר לרבי שמעון בשיור. אילין תינוקות ספיקות מה את עבד לון. כדבר שיש לו קיצבה או כדבר שאין לו קיצבה. [אין תעבדינון כדבר שיש לו קצבה.] אפילו אין שם תינוק אחד למול. ואין תעבדינון כדבר שאין לו קיצבה. והוא שיהא שם תינוק אחד למול. איתא חמי. הקדים זמנו פטור. איחר זמנו חייב. רב הונא אמר. מחלפה היא מתניתא. דתני. אמר רבי שמעון. לא נחלק רבי ליעזר ורבי יהושע על מי שהיה לו למול לאחר שבת ומלו בשבת שהוא חייב. ועל מה נחלקו. על מי שהיה לו למול בערב שבת ומלו בשבת. שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר. אמר רבי יוסי בירבי בון. מן קושיי מקשי לה רבי ינאי. והוא ששכח ומל את שלשבת בערב שבת. רב אדא בר אחוא אמר. זו דברי רבי מאיר ורבי שמעון. אבל דברי רבי יוסי. אפילו דבר שאין בעשייתו מצוה הואיל וטועה בו לשם מצוה פטור.
  41. Jerusalem Talmud Pesachim 6:5:6 אמר רבי יוחנן
    פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי. אפילו פירש חוזר אף על הציצין שאין מעכבין את המילה. היידין רבי יוסי. ההוא דתנינן. רבי יוסי אומר. יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב ברשות הרבים. פטור. מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין שלמילה כן. אף במצה כן. מן …
    פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי. אפילו פירש חוזר אף על הציצין שאין מעכבין את המילה. היידין רבי יוסי. ההוא דתנינן. רבי יוסי אומר. יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת שכח והוציא את הלולב ברשות הרבים. פטור. מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין שלמילה כן. אף במצה כן. מן מה דאמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי. אפילו פירש וחזר אפילו על הציצין שאין מעכבין את המילה. הדא אמרה. אף בסכין שלמילה כן. אף במצה כן.
  42. Jerusalem Talmud Pesachim 6:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי לעזר. למי נצרכה. לרבי מאיר. אתיא דרבי לעזר כרבי שמעון בן לקיש. כמה דרבי שמעון בן לקיש אמר. יש בעשייתו מצוה. כן רבי לעזר אמר. יש בעשייתו מצוה. אין תימר. שנייא היא. שהוא בעל מום. ובעל מום אין דרכו להתחלף. הרי עגל הרי אין דרכו להתחלף ואמר רבי לעזר. דברי רבי מאיר אפילו עגל. אמר רבי יוסי. א …
    הלכה: אמר רבי לעזר. למי נצרכה. לרבי מאיר. אתיא דרבי לעזר כרבי שמעון בן לקיש. כמה דרבי שמעון בן לקיש אמר. יש בעשייתו מצוה. כן רבי לעזר אמר. יש בעשייתו מצוה. אין תימר. שנייא היא. שהוא בעל מום. ובעל מום אין דרכו להתחלף. הרי עגל הרי אין דרכו להתחלף ואמר רבי לעזר. דברי רבי מאיר אפילו עגל. אמר רבי יוסי. אין יסבור רבי ל‍עזר כרבי יוחנן אתיא היא. דאמר רבי יוחנן. בעל מום אין דרכו להתחלף. עגל דרכו להתחלף. שכן נצרכה (להלל) [לחלל]. הא בגלוי חייב.
  43. Jerusalem Talmud Pesachim 6:6:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. דרבי שמעון היא. רבי יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון היא. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בירבי חנינה. המושך ידו מפסחו גופו קרב שלמים. רבי יונה אמר. שלמים כשירים. רבי יוסה אמר. שלמים פסולים. והא תנינן. פטור. סברין מימר. פטור [ו]כשר. פתרין ליה. פטור פסול. רבי יסא בש …
    אמר רבי יוחנן. דרבי שמעון היא. רבי יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון היא. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בירבי חנינה. המושך ידו מפסחו גופו קרב שלמים. רבי יונה אמר. שלמים כשירים. רבי יוסה אמר. שלמים פסולים. והא תנינן. פטור. סברין מימר. פטור [ו]כשר. פתרין ליה. פטור פסול. רבי יסא בשם רבי יוחנן. אין לך פסח גופו קרב שלמים אלא שאבד ונמצא מאחר שכיפרו הבעלים. והא תנינן. פטור. סברין מימר. פטור כשר. פתרין לה. פטור פסול. שמואל אמר. כל שאמרו בחטאת מתה כיוצא בו בפסח גופו קרב שלמים. והא תנינן. פטור. סברין מימר. פטור פסול. פתרין לה. פטור כשר.
  44. Jerusalem Talmud Pesachim 6:6:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. דתנינן תמן. אין שוחטין את הפסח על היחיד. דברי רבי יהודה. ורבי יוסה מתיר. רבי זעורה בעא קומי רבי מנא. הן אשכחנן פטור וכשר. אמר ליה. תנינן הכא. פטור. ותנינן תמן. כשר. ועל כולם היה רבי ישמעאל בנו שלרבי יוחנן בן ברוקה אומר. תעובר צורתו ויצא לבית השריפה רבי לעזר ביר …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. דתנינן תמן. אין שוחטין את הפסח על היחיד. דברי רבי יהודה. ורבי יוסה מתיר. רבי זעורה בעא קומי רבי מנא. הן אשכחנן פטור וכשר. אמר ליה. תנינן הכא. פטור. ותנינן תמן. כשר. ועל כולם היה רבי ישמעאל בנו שלרבי יוחנן בן ברוקה אומר. תעובר צורתו ויצא לבית השריפה רבי לעזר בירבי יוסי בעא קומי רבי יוסי. ניחא שמתו ושניטמאו. שמשכו הבעלים את ידם. מה אנן קיימין. אם בחיים. פסול מכשיר. פסול הוא. אם לאחר שחיטה. יש משיכה לאחר שחיטה. מכיון שיש לו רשות למשוך. פסול מכשיר הוא. וטעון צורה.
  45. Jerusalem Talmud Pesachim 7:1:6 בשם רבי יוחנן
    הכל מודין בעליו שהוא סמוך. מה פליגין. בעל. אבא שאול אומר. על המערכה סמוך למערכה. ורבנין אמרין. על המערכה על גגה שלמערכה. אתיא דאבא שאול כרבי עקיבה. ודרבנין כרבי יוסי הגלילי. רבי אומר. אפילו עשאן שני סדרין שלארבע עשרה רואין את העליונות כאילו אינן והתחתונות כשירות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. רב …
    הכל מודין בעליו שהוא סמוך. מה פליגין. בעל. אבא שאול אומר. על המערכה סמוך למערכה. ורבנין אמרין. על המערכה על גגה שלמערכה. אתיא דאבא שאול כרבי עקיבה. ודרבנין כרבי יוסי הגלילי. רבי אומר. אפילו עשאן שני סדרין שלארבע עשרה רואין את העליונות כאילו אינן והתחתונות כשירות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. רבי ואבא שאול בשיטת רבי מאיר בשולחן.
  46. Jerusalem Talmud Pesachim 7:5:5 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי לעזר. מתניתא בבא בטומאה משעה ראשונה. אבל אם בא בטהרה וניטמא אינו נאכל בטומאה. שחטו בטהרה וניטמא הציבור. ייזרק הדם בטהרה ואל ייאכל הבשר בטומאה. (ואמר אף בזריקה כן.) [רבי לא בשם רבי יוחנן. רבי נתן היא. דרבי נתן אמר. יוצאין בזריקה בלא אכילה. שחטו בטהרה ונטמא הדם הצבור. יזרק הדם בטומאה ואל יאכל …
    אמר רבי לעזר. מתניתא בבא בטומאה משעה ראשונה. אבל אם בא בטהרה וניטמא אינו נאכל בטומאה. שחטו בטהרה וניטמא הציבור. ייזרק הדם בטהרה ואל ייאכל הבשר בטומאה. (ואמר אף בזריקה כן.) [רבי לא בשם רבי יוחנן. רבי נתן היא. דרבי נתן אמר. יוצאין בזריקה בלא אכילה. שחטו בטהרה ונטמא הדם הצבור. יזרק הדם בטומאה ואל יאכל הבשר בטומאה. רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. מפני מראית העין. שלא יאמרו. ראינו פסח בא בטהרה ונזרק בטומאה. מעתה לא יזרק הדם בטומאה.] שלא יהו אומרין. ראינו פסח שבא בטהרה ונזרק בטומאה. הא סופך מימר דרבי נתן היא. מודה רבי נתן בחולה ובזקן. מודה רבי נתן היא בחבורה שניטמא עובד שלה. שהן נדחין לפסח השיני. מודה רבי נתן בחבורה שנמצאת יבולת בעורה. שהן נדחין לפסח השיני.
  47. Jerusalem Talmud Pesachim 7:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. רבי מאיר אומר. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט. ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט. ובלבד רוב שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויים קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. מה נפק מביניהון. גרירה. רבי מאיר אומר. אין …
    הלכה: מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. רבי מאיר אומר. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט. ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט. ובלבד רוב שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויים קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. מה נפק מביניהון. גרירה. רבי מאיר אומר. אין שבט אחד גורר כל השבטים. רבי יודה אומר. שבט אחד גורר כל השבטים. אתיא דרבי יודה כרבי שמעון. כמה דרבי שמעון אמר. שבט אחד גורר כל השבטים. כן רבי יודה אומר. שבט אחד גורר כל השבטים. אף על גב דרבי יודה אמר. שבט אחד גורר כל השבטים. מודה והוא שתהא הוריה מלשכת הגזית. אמר רבי יוסה. טעמיה דהן תנייה מן המקום ההוא אשר יבחר יי. מה טעמיה דרבי יודה. ונסלח לכל עדת בני ישראל. מה טעמיה דרבי שמעון. כי לכל העם בשגגה. מה מקיים רבי שמעון טעמיה דרבי יודה ונסלח לכל עדת בני ישראל. פרט לנשים ולקטנים. מה מקיים רבי יודה טעמיה דרבי שמעון כי לכל העם בשגגה. פרט לשתחילתה בזדון וסופה בשגגה. רבי אבון בשם רבי בנימין בר לוי. קרייא מסייע למאן דאמר. כל שבט ושבט קרוי קהל. גוי וקהל גוים יהיה ממך. ואדיין לא נולד בנימן. אמר רבי חייא בר בא. כשם שהן חולקין כאן כך הם חלוקין בטומאה. דתני. היה הציבור חציים טהורין וחציין טמאין. הטהורין עושין את הראשון והטמאים את השיני. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. הטהורין עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן. אמרו לו. אין הפסח בא חציין. אלא או כולם יעשו בטהרה או כולם יעשו בטומאה. מנו אמרו לו. רבי מאיר. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. ניטמאת אחת מן החלות או אחד מן הסדרים רבי יודה אומר. שניהם יצאו לבית השריפה. שאין קרבן ציבור חלוק. וחכמים אומרים. הטמא בטומאתו והטהור יאכל. רבי יוסה ברבי בון בשם רבי יוחנן. מני אמרו לו. חכמים שהן בשיטת רבי מאיר.
  48. Jerusalem Talmud Pesachim 7:8:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מגדל היה עומד בהר הבית והיה קרוי בירה. רבי שמעון בן לקיש אמר. כל הר הבית קרוי בירה. לעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי.
  49. Jerusalem Talmud Pesachim 7:10:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: עצם שאין עליו בשר. רבי יוחנן אמר. אסור לשוברו. רבי שמעון בן לקיש אמר. מותר לשוברו. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. והא תנינן. העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר. ויקוץ. מפני המוח שבקולית. ויחלוץ את הבשר מן העצם ויהנה מן העצם. סברין מימר. אין חולצין את הפסול. אמר רבי לעזר. ואפילו תימר. חול …
    הלכה: עצם שאין עליו בשר. רבי יוחנן אמר. אסור לשוברו. רבי שמעון בן לקיש אמר. מותר לשוברו. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. והא תנינן. העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר. ויקוץ. מפני המוח שבקולית. ויחלוץ את הבשר מן העצם ויהנה מן העצם. סברין מימר. אין חולצין את הפסול. אמר רבי לעזר. ואפילו תימר. חולצין. פתר לה כרבי יעקב. דרבי יעקב אמר. הבא בכושר משעה ראשונה וניטמא אסור בשבירת העצם. רבי אימי בשם רבי לעזר. מה טעם אמרו. העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר. שהשורף יש בו משום שובר. שמואל אמר. נימנין על מוח שבראש ואין נימנין על מוח שבקולית. נימנין על מוח שבראש. שהוא יכול להוציאו דרך האוזן. ואין נימנין על מוח שבקולית. שאינו יכול להוציאו אלא דרך שבירה. רבי יוחנן אמר. נימנין על מוח שבקולית. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אין נמנין על מוח שבקולית. ואם נמנה נמנה. על דעתיה דרבי יוחנן. וישרף וימנה. מפני אבדן קדשים. על דעתיה דשמואל. ישרף וימנה. סבר שמואל כרבי יעקב. [דרבי יעקב] אמר. הבא בכושר משעה ראשונה וניטמא אסור בשבירת העצם.
  50. Jerusalem Talmud Pesachim 7:11:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: גידים הרכים. רבי יוחנן אמר. נימנין עליהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין נימנין עליהן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורה. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. [דתנינן תמן.] אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר של יישוב. רבי יוסה אומר. אף עור שלחזיר הבר. [עור חטרות ג …
    הלכה: גידים הרכים. רבי יוחנן אמר. נימנין עליהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין נימנין עליהן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורה. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. [דתנינן תמן.] אילו שעורותיהן כבשרן. עור האדם ועור חזיר של יישוב. רבי יוסה אומר. אף עור שלחזיר הבר. [עור חטרות גמל הרכה. עור הראש של עגל הרך. עור בית הפרסות. עור בית הבושת. ועור השליל. ועור שתחת האליה. ועור האנקה והכח והלטאה והחומט. רבי יהודה אומר. הלטאה כחולדה. וכולן שעיבדן. או שהילך בהן כדי עבודה. טהורין. חוץ מעור האדם. רבי יוחנן בן נורי אומר. שמנה שרצים יש להן עורות.] אמר רבי יוחנן. לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. אבל ללקות. עור הוא. ואין לוקין עליו משום נבילה. רבי שמעון בן לקיש אמר. משנה שלימה שנה רבי. בין לאיסור בין ללקות בין לטומאה. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. תמן הוא עבד ליה בשר. וכא לא עבד ליה בשר. אמר רבי יודה בר פזי. שנייא היא תמן שהוא עור. ועור סופו להקשות. כל שכן מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. מה אין תמן שסופו להקשות הוא עבד ליה בשר. כאן שאין סופו להקשות לא כל שכן. אמר רבי אבון. טעמא דרבי שמעון בן לקיש ואכלו את הבשר. לא גידים.
  51. Jerusalem Talmud Pesachim 7:11:3 בשם רבי יוחנן
    רבנן דקיסרין אמרין. רבי חייה רבי איסי חד מיחלף וחד כהדין תנייא. מאן דמחלף לית ליה כאילין קישויא. וכמה ישבור. רבי יוסי ורבי זעורא בשם רבי יוחנן. עד כדי שתהא היד מחגרת. רבי יונה אמר. רבי זעורה ורבי בא תריהון בשם רבי יוחנן. חד אמר. כדי שתהא היד מחגרת. וחורנה אמר. אפילו צפורן. מאן דאמר. יד. כל שכן צפורן …
    רבנן דקיסרין אמרין. רבי חייה רבי איסי חד מיחלף וחד כהדין תנייא. מאן דמחלף לית ליה כאילין קישויא. וכמה ישבור. רבי יוסי ורבי זעורא בשם רבי יוחנן. עד כדי שתהא היד מחגרת. רבי יונה אמר. רבי זעורה ורבי בא תריהון בשם רבי יוחנן. חד אמר. כדי שתהא היד מחגרת. וחורנה אמר. אפילו צפורן. מאן דאמר. יד. כל שכן צפורן. מאן דאמר. צפורן. אבל יד לא. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרי. לעולם אינו חייב עד שישבור עצם שיש עליו בשר וממקום בשר. רבי יעקב בר אחא אמר. שמואל בר אבא בעי. מעתה לעולם אינו חייב עד שיטול אבן וירסס. עצם. לחייב על כל עצם ועצם. הדא דתימר. בהתרייה אחת. אבל בשתי התריות. שכן אפילו עצם אחד ושברו וחזר ושברו חייב שתים. רבי ירמיה בעי. לית הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון בן לקיש אמר. עצם שאין עליו בשר מותר לשוברו. לא אמר אלא שלא ילקה. הא לאסור אסור.
  52. Jerusalem Talmud Pesachim 7:11:5 מתיב רבי יוחנן
    מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. והא תנינן. העצמות והגידים והנותר ישרפו בששה עשר. ויקוץ. מפני מוח. ויחלוץ בשר מן העצם. ויקוץ. שלא לפקע תחת הבשר.
  53. Jerusalem Talmud Pesachim 7:12:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: רבי סימון רבי יהושע בן לוי בשם בר פדייה. הפיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידים עד כדי עונשן בכזית. מהו שיפסלו בתרומה. קל וחומר. אם מטמין את הידים לפסול בתרומה. הן עצמן לא כל שכן. ההן יוצא מה את עבד ליה. מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים. אין תימר. ההן יוצא מטמא את הידים. פיגול ונותר אינן פוסלי …
    הלכה: רבי סימון רבי יהושע בן לוי בשם בר פדייה. הפיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידים עד כדי עונשן בכזית. מהו שיפסלו בתרומה. קל וחומר. אם מטמין את הידים לפסול בתרומה. הן עצמן לא כל שכן. ההן יוצא מה את עבד ליה. מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים. אין תימר. ההן יוצא מטמא את הידים. פיגול ונותר אינן פוסלין בתרומה. אין תימר. פיגול ונותר אינן פוסלין בתרומה. ההן יוצא לא גזרו עליו כלום. דלא כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי. אמר רבי אבין. מאן אית ליה דבר טמא מחמת עצמו. לא רבי מאיר. לא כן אמר רבי יוחנן. כל הדברים טהורין ברובן. כיון שחיתך רובן לאו כפרוש הוא. ויהא כמגיעי בו ויהא פסול. אמר רבי חנניה. במחתך כל שהוא ומשליך.
  54. Jerusalem Talmud Pesachim 7:13:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי חייא בר בא אמר רבי יוסי בן חנינה בעי. מעתה המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל. אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל. אמר רבי זעורא. ותניי תמן. יחיד שהוציא כזית חוץ לחבורה חייב. ולא פסל עצמו מפני חבורתו. הדא אמרה. אפילו לא אכל. אין תימר. אכל. למה לי לא פסל עצמו מבני חבור …
    רבי חייא בר בא אמר רבי יוסי בן חנינה בעי. מעתה המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל. אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל. אמר רבי זעורא. ותניי תמן. יחיד שהוציא כזית חוץ לחבורה חייב. ולא פסל עצמו מפני חבורתו. הדא אמרה. אפילו לא אכל. אין תימר. אכל. למה לי לא פסל עצמו מבני חבורתו. אמר רבי יוסה. כיון שהוציאו פסלו. אפילו אכל. דבר פסול אכל. ויי דא אמר דא. יש שובר אחר שובר. אין מוציא אחר מוציא. או הדא אמרה כיון שהוציאו פסלו. או הדא אמרה. המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל.
  55. Jerusalem Talmud Pesachim 8:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: האשה בזמן שהיא בבית בעלה כול'. אמר רבי יוחנן. ארבעה מחוסרי כפרה מפרישין עליהן חוץ מדעתן. ואילו הן. זב וזבה ויולדת ומצורע. שכן אדם מפריש על בנו הקטן והוא נתון בעריסה. ניחא זב וזבה ומצורע. יולדת. ויש קטנה יולדת. לא כן אמר רבי רדיפה רבי יונה בשם רב חונה. עיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות. היא וב …
    הלכה: האשה בזמן שהיא בבית בעלה כול'. אמר רבי יוחנן. ארבעה מחוסרי כפרה מפרישין עליהן חוץ מדעתן. ואילו הן. זב וזבה ויולדת ומצורע. שכן אדם מפריש על בנו הקטן והוא נתון בעריסה. ניחא זב וזבה ומצורע. יולדת. ויש קטנה יולדת. לא כן אמר רבי רדיפה רבי יונה בשם רב חונה. עיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות. היא ובנה מתים. משהביאה שתי שערות. היא ובנה חיים. עיברה עד שלא הביאה שתי שערות וילדה משהביאה שתי שערות. היא חיה ובנה מת. מיי כדון. שכן אדם מפריש על בתו קטנה. מכיון שהשיאה לא כבר יצאת מרשות אביה. אלא שכן אדם מפריש על אשתו חרשת. וכאן סוטה קטנה אין את יכול. דאמר רבי זעורה רבי יוסא בשם רבי יוחנן. קטנה שזינת אין לה רצון ליאסר על בעלה. וחרשת אין את יכיל. דכתיב ואמרה האשה אמן אמן. אמר רבי אבון. שנייא היא. דכתיב ושמחת אתה וביתך.
  56. Jerusalem Talmud Pesachim 8:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. אדם קובע על חבירו קרבן נזיר שלא מדעתו. אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. רבי זעורא בשם רבי יוחנן. אדם קובע על חבירו חטאת חלב שלא מדעתו. אבל אינו מפרישו אלא מדעתו.
  57. Jerusalem Talmud Pesachim 8:1:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    רבי זעורה בשם רבי אלעזר. אדם שוחט פסחו שלחבירו שלא מדעתו. אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. אמר רבי אלעזר. מתניתא אמרה כן. האשה בזמן שהיא בבית בעלה. שחט עליה אביה שחט עליה בעלה. תאכל משלבעלה. מה נן קיימין. אם בממחין. סתם האשה ממחה לומר. אצל בניי אני רוצה. אם בשאינן ממחין. מתניתא בממחין. אתא רבי ירמיה בשם ר …
    רבי זעורה בשם רבי אלעזר. אדם שוחט פסחו שלחבירו שלא מדעתו. אבל אינו מפרישו אלא מדעתו. אמר רבי אלעזר. מתניתא אמרה כן. האשה בזמן שהיא בבית בעלה. שחט עליה אביה שחט עליה בעלה. תאכל משלבעלה. מה נן קיימין. אם בממחין. סתם האשה ממחה לומר. אצל בניי אני רוצה. אם בשאינן ממחין. מתניתא בממחין. אתא רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. מתניתא בממחין. לית הדא פליגא על דרבי אלעזר. דרבי אלעזר אמר. אדם שוחט פסחו שלחבירו שלא מדעתו. אבל אינו מפרישו שלא מדעתו. שנייא היא פסח. שנייא היא חטאת. פסח לכשתגדיל ראוי הוא להתכפר בו. חטאת לכשתגדיל אינו ראוי להתכפר בה.
  58. Jerusalem Talmud Pesachim 8:1:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. ברגל רדופין שנו. אי זהו רגל רדופין. אמר רבי יוסה בירבי בון. זה רגל ראשון שאביה רודפה לבית בעלה. לא הלכה רגל הראשון. רגל השיני מהו שייעשה רגל רדופין. לעולם יש לה רגל רדופין. אלמנה מהו שיהא לה רגל רדופין. נישמעינה מן הדא. הלכה רגל הראשון לעשות בבית אביה. או הדא אמרה. לעולם יש לה רגל רדו …
    אמר רבי יוחנן. ברגל רדופין שנו. אי זהו רגל רדופין. אמר רבי יוסה בירבי בון. זה רגל ראשון שאביה רודפה לבית בעלה. לא הלכה רגל הראשון. רגל השיני מהו שייעשה רגל רדופין. לעולם יש לה רגל רדופין. אלמנה מהו שיהא לה רגל רדופין. נישמעינה מן הדא. הלכה רגל הראשון לעשות בבית אביה. או הדא אמרה. לעולם יש לה רגל רדופין. או הדא אמרה. אלמנה יש לה רגל רדופין. אמר רבי יוסה בירבי בון. תיפתר שיש לה בנים ואין לה בעל. וסתם האשה ממחה לומר. אצל בניי אני רוצה.
  59. Jerusalem Talmud Pesachim 8:1:10 בשם רבי יוחנן
    חציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מי שחציו עבד וחציו בן חורין. קידש אשה. אין חוששין לקידושיו. ודכוותה. גירש. אין חוששין לגירושיו. שמואל אמר. חוששין לגירושיו. אתיא דשמואל כרבי יודה. דתנינן תמן. גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין. רבי יודה מחייב. וחכמים פוטרין.
  60. Jerusalem Talmud Pesachim 8:2:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הפריש פסחו עד שלא נתגייר ונתגייר. עד שלא נשתחרר ונשתחרר. עד שלא הביא שתי שערות והביא שתי שערות. צריך להימנות על פסח אחר. אמר רבי יודן. כל הספיקות דרבי נתן אינון. חוץ מן הזורק דם חטאתו ודם אשמו. ספק בלילה זרק ספק ביום זרק. נעשה כספק כפרה. וספק כפרה כיפר.
  61. Jerusalem Talmud Pesachim 8:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. לית כאן הריני שוחט. אלא הריני מפריש. ולמה תנינתה. הריני שוחט. בשביל לזרזו.
  62. Jerusalem Talmud Pesachim 8:3:4 רבי יוחנן אמר
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מקדישין. וחד אמר. אין מקדישין. רבנן דקיסרין מפרשין להון. רבי יוחנן אמר. מקדישין. כתחילה ביום טוב. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקדישין. כתחילה ביום טוב. אית תניי תני. הולך לו אצל מוכרי טלאים. אית תניי תני. הולך לו אצל מוכרי פ …
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מקדישין. וחד אמר. אין מקדישין. רבנן דקיסרין מפרשין להון. רבי יוחנן אמר. מקדישין. כתחילה ביום טוב. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקדישין. כתחילה ביום טוב. אית תניי תני. הולך לו אצל מוכרי טלאים. אית תניי תני. הולך לו אצל מוכרי פסחים. מאן דאמר. הולך אצל מוכרי טלאים. כמאן דאמר. מקדישין. מאן דאמר. הולך לו אצל מוכרי פסחים. כמאן דאמר. אין מקדישין. הדא אמרה. אינו יוצא לחולין וחוזר וקדש. אין תימר שהוא יוצא לחולין וחוזר וקדש. יהא אסור משום מקדיש. ותנינן. אין מקדישין. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. במקדיש למחר. וחורנה אמר. במקדיש לבדק הבית. אמר רבי שמי. ואפילו כמאן דאמר. במקדיש בעזרה. משם שבות שהתירו במקדש.
  63. Jerusalem Talmud Pesachim 8:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יוסה בירבי בון אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. מתניתא בשחבשוהו ישראל. אבל אם חבשוהו גוים. אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. בנתון חוץ לירושלם. אבל בנתון בתוך ירושלם. אפילו לא הבטיחו. כמי שהבטיחו.
  64. Jerusalem Talmud Pesachim 8:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי יודה. לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך. מה מקיים רבי יוסי טעמיה דרבי יודא. פתר לה כרבי אלעזר בן מתיה. דתני. רבי אלעזר אומר. יכול יהא היחיד מכריע על הטומאה. תלמוד לומר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד. אמר רבי יוחנן. מודה רבי יודה שאם עבר וזרק את הדם שהורצה. עבר ושחט מתירין …
    הלכה: אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי יודה. לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך. מה מקיים רבי יוסי טעמיה דרבי יודא. פתר לה כרבי אלעזר בן מתיה. דתני. רבי אלעזר אומר. יכול יהא היחיד מכריע על הטומאה. תלמוד לומר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד. אמר רבי יוחנן. מודה רבי יודה שאם עבר וזרק את הדם שהורצה. עבר ושחט מתירין לו לזרוק.
  65. Jerusalem Talmud Pesachim 8:8:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    ותני כן. אי זו היא אנינה. משעת מיתה ועד שעת קבורה. דברי רבי. וחכמים אומרים. כל היום כולו. אשכחת חמר. קלת וחמרת על דרבי. קלת וחמרת על דרבנן. קלת על דרבי. מת ונקבר בשעתו. על דעתיה דרבי. אינו אסור אלא אותה שעה בלבד. על דעתהון דרבנן אסור כל היום כולו. קלת על דרבנין. מת ונקבר לאחר שלשה ימים. על דעתהון דר …
    ותני כן. אי זו היא אנינה. משעת מיתה ועד שעת קבורה. דברי רבי. וחכמים אומרים. כל היום כולו. אשכחת חמר. קלת וחמרת על דרבי. קלת וחמרת על דרבנן. קלת על דרבי. מת ונקבר בשעתו. על דעתיה דרבי. אינו אסור אלא אותה שעה בלבד. על דעתהון דרבנן אסור כל היום כולו. קלת על דרבנין. מת ונקבר לאחר שלשה ימים. על דעתהון דרבנן אסור כל אותו היום. על דעתיה דרבי. אסור עד שלשה ימים. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חונה תריהון אמרין. מודה רבי לחכמים שאינו אסור אלא אותו היום בלבד. ותני כן. רבי אומר. תדע לך שאין אנינות [הלילה] תורה. שהרי אמרו. אונן טובל ואוכל פסחו לערב. והרי אנינות יום עשו אותה תורה. רבי יוסה בירבי בון בשם רב חסדא. תיפתר בשנקבר עם דימדומי החמה. ולית שמע מינה כלום.
  66. Jerusalem Talmud Pesachim 8:8:8 רבי יוחנן אמר
    נזיר שניטמא בספק רשות היחיד [ואינו] בפסח. רבי הושעיה רבה אמר. הנזיר מגלח. רבי יוחנן אמר. אין הנזיר מגלח. דתנינן תמן. כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה [חייבין עליה] (ו)על ביאת המקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה [אין חייבין עליה] (ו)על ביאת המקדש. היי דינו ספק. רבי יוחנן אמר. ראשה דפירקא. רב …
    נזיר שניטמא בספק רשות היחיד [ואינו] בפסח. רבי הושעיה רבה אמר. הנזיר מגלח. רבי יוחנן אמר. אין הנזיר מגלח. דתנינן תמן. כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה [חייבין עליה] (ו)על ביאת המקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה [אין חייבין עליה] (ו)על ביאת המקדש. היי דינו ספק. רבי יוחנן אמר. ראשה דפירקא. רבי הושעיה רבה אמר. ההן דהכא. יחיד שניטמא בספק רשות היחיד בפסח. רבי הושעיה רבה אמר. יידחה לפסח שיני. רבי יוחנן אמר. משלחין אותו לדרך רחוקה. ואתיא כיי דמר רבי יוחנן. ניטמא בטומאת בית פרס. משלחין אותו דרך רחוקה. ציבור שניטמא בספק רשות היחיד בפסח. רבי יוחנן אמר. יעשו בספיקן. רבי הושעיה רבה אמר. ייעשו בטומאה. (אומר) [אוף] רבי הושעיה [מודה] שיעשו בספיקן. לא אמר רבי הושעיה אלא לחומרין.
  67. Jerusalem Talmud Pesachim 9:2:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שניהן מקרא אחד הן דורשין. שם שם. חד אמר חוץ לעשייתו. וחורנה אמר. חוץ למחיצתו.
  68. Jerusalem Talmud Pesachim 9:2:4 בשם רבי יוחנן
    חברייא בשם רבי יוחנן. והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה. יצא זה שהיה בדרך. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. כשהוא מזהיר הוא מזכיר רחוקה. כשהוא עונש אינו מזכיר רחוקה. ורבנן אמרי. בשעה שהכתב רבה על הנקודה. את דורש את הכתב ומסלק את הנקודה. ובשעה שהנקודה רבה על הכתב. את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב. אמר רבי. אף ע …
    חברייא בשם רבי יוחנן. והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה. יצא זה שהיה בדרך. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. כשהוא מזהיר הוא מזכיר רחוקה. כשהוא עונש אינו מזכיר רחוקה. ורבנן אמרי. בשעה שהכתב רבה על הנקודה. את דורש את הכתב ומסלק את הנקודה. ובשעה שהנקודה רבה על הכתב. את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב. אמר רבי. אף על פי שאין שם אלא נקודה אחת מלמעלן את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב. ה״א שברחוקה נקוד. איש רחוק. ואין דרך רחוקה.
  69. Jerusalem Talmud Pesachim 9:6:9 בשם רבי יוחנן
    ושעיברה שנתה. כיי דאמר רב חסדא. בשעיברה שנתו בין ראשון לשיני. רבי הילא בשם רבי יוחנן. בשעיבר זמן כפרתו.
  70. Jerusalem Talmud Pesachim 9:6:10 בשם רבי יוחנן
    ושאבדה ונמצאת. (בעל מום) [ברי מותר.] רבי יסא בשם רבי יוחנן. אין לך פסח גופו קרב שלמים אלא שאבד ונמצא מאחר שכיפרו הבעלים.
  71. Jerusalem Talmud Pesachim 9:9:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. דרבי נתן היא. דרבי נתן אמר. יוצאין בזריקה בלא אכילה.
  72. Jerusalem Talmud Pesachim 9:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. דרבי יודה היא. דתנינן תמן. אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי רבי יהודה. ורבי יוסי מתיר. הא שלארבעה עשר לא. לא כן אמר רבי יוחנן. דרבי יודה היא. אמר רבי יוסה. כל גרמא אמרה דהיא דרבי יודה. דתנינן תמן. אין שוחטין פסח ליחיד דברי רבי יודה. ורבי יוסי מתיר.
  73. Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:10 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסה בירבי בון בשם רבי יוחנן. דרבי [יודא] היא. דתני. מים כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת (הכוס) [המוזג] מזוג בכמה. נישמעינה מן הדא. מים כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמייה. רבי יודה אומר. כדי מזיגת הכוס. כמה הוא שיעורן שלכוסות. רבי מנא אמר. טיטרטון ורביע.
  74. Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:11 אמר רבי יוחנן
    מהו לשתותן בכרך אחד. מן מה דאמר רבי יוחנן. הלל אם שמען בבית הכנסת יצא. הדא אמרה. אפילו שתיין בכרך אחד יצא. מהו לשתותן מפוסקין. כלום אמרו שישתה לא שישתכר. אם שותה הוא מפוסקין אינו משתכר. מהו לצאת ביין שלשביעית. תני רבי הושעיה. יוצאין ביין שלשביעית. מהו לצאת בקונדיטון. מן מה דתני בר קפרא. קונדיטון כיי …
    מהו לשתותן בכרך אחד. מן מה דאמר רבי יוחנן. הלל אם שמען בבית הכנסת יצא. הדא אמרה. אפילו שתיין בכרך אחד יצא. מהו לשתותן מפוסקין. כלום אמרו שישתה לא שישתכר. אם שותה הוא מפוסקין אינו משתכר. מהו לצאת ביין שלשביעית. תני רבי הושעיה. יוצאין ביין שלשביעית. מהו לצאת בקונדיטון. מן מה דתני בר קפרא. קונדיטון כיין. הדא אמרה יוצאין בקונדיטון. מהו לצאת בהן מזוגין. מן מה דתני רבי חייה. ארבעה [כוסות] שאמרו יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין. והוא שיהא בהן טעם ומראה יין. אמר רבי ירמיה. מצוה לצאת ביין אדום. [שנאמר.] אל תרא יין כי יתאדם. תני. מבושל כדי תבל. מהו לצאת ביין מבושל. רבי יונה אמר. יוצאין ביין מבושל. רבי יונה כדעתיה. דרבי יונה שתי ארבעתי כסוי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרתא.
  75. Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:14 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי חנינה. לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפורין. אמר רבי יונה. חכים אנא לה. דבית רבי ינאי מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית טיברנית ישנה. אמר רבי יוחנן. הדא דידן הוות. ולמה לא אמר. עתיקתא. בגין דהוות ביומי. ואית דאמרין. דהוות זעירא. ורבת וזעירת. ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו שלכוס. רבי …
    אמר רבי חנינה. לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפורין. אמר רבי יונה. חכים אנא לה. דבית רבי ינאי מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית טיברנית ישנה. אמר רבי יוחנן. הדא דידן הוות. ולמה לא אמר. עתיקתא. בגין דהוות ביומי. ואית דאמרין. דהוות זעירא. ורבת וזעירת. ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו שלכוס. רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. תני. יבש כזית. דברי רבי נתן. רבנן דקיסרין רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. אתיא דרבי [נתן] כרבי שמעון. כמה דרבי שמעון אמר. ברביעית. כן רבי נתן אמר. לכשיקרש יהא בו כזית.
  76. Jerusalem Talmud Pesachim 10:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: חברייא בשם רבי יוחנן. צריך לטבל בחזרת שני פעמים. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. אינו צריך לטבל בחזרת שני פעמים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אם לא טבל פעם ראשונה צריך לטבל פעם שנייה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת. והלילה הזה שתי פעמים. סבר רבי שמעון בן לקיש על הדא דבר …
    הלכה: חברייא בשם רבי יוחנן. צריך לטבל בחזרת שני פעמים. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. אינו צריך לטבל בחזרת שני פעמים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אם לא טבל פעם ראשונה צריך לטבל פעם שנייה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת. והלילה הזה שתי פעמים. סבר רבי שמעון בן לקיש על הדא דבר קפרה. מתניתא פליגא על בר קפרא. שבכל הלילות אנו מטבילין אותו עם הפת. וכאן אנו מטבילין אותו בפני עצמו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. יוצאין במצה בין שכיוון. בין שלא כיוון. והכא מכיון שהיסב. חזקה כיוין. מתיב רבי ירמיה קומי רבי זעורה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת. אף על פי שאין חרוסת מצוה. חזרת מצוה. אמר ליה. שכן רב מטבל בתורדין.
  77. Jerusalem Talmud Pesachim 10:6:4 רבי יוחנן אמר
    רבי סימון בשם רבי אינייני בר סיסיי. מיני זמר. רבי יוחנן אמר. מיני מתיקה. שמואל אמר. כגון ערדילי וגוזליא דחנניה בר שילת.
  78. Jerusalem Talmud Pesachim 10:7:3 אמר רבי יוחנן
    רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. הפיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידים כדי עונשן בכזית. מהו שיפסול את התרומה. קל וחומר. אם מטמין את הידים לפסול את התרומה. הן עצמן לא כל שכן. ההן יוצא מה את עבד ליה. מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים. אין תימר ההן יוצא מטמא את הידים. הפיגול והנותר אינן פוסלין את התרומה …
    רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. הפיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידים כדי עונשן בכזית. מהו שיפסול את התרומה. קל וחומר. אם מטמין את הידים לפסול את התרומה. הן עצמן לא כל שכן. ההן יוצא מה את עבד ליה. מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים. אין תימר ההן יוצא מטמא את הידים. הפיגול והנותר אינן פוסלין את התרומה. וההן יוצא לא גזרו עליו כלום. דל כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי. [אמר רבי אבין. מאן אית ליה דבר טמא מחמת מגע עצמו. לא רבי מאיר. ולא כן אמר רבי יוחנן. כל הדברים טהורים ברובן. כיון שחיתך רובן לאו כפרוש הוא. ויעשה כמגיע בו ויהא פסול.] אמר רבי חנניה. במחתך כל שהוא כל שהוא ומשליך.

Jerusalem Talmud Shekalim (36)

  1. Jerusalem Talmud Shekalim 1:4:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כתחילה אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים. ובסוף מקבלין מהן דבר מסויים ואין מקבלין מהן דבר שאינו מסויים. רבי שמעון בן לקיש אמר. בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אין מקבלין מהן הקדש נדבה לבדק הבית. פתר לה ב …
    אמר רבי יוחנן. כתחילה אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים. ובסוף מקבלין מהן דבר מסויים ואין מקבלין מהן דבר שאינו מסויים. רבי שמעון בן לקיש אמר. בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אין מקבלין מהן הקדש נדבה לבדק הבית. פתר לה בין בתחילה בין בסוף ובלבד דבר שאינו מסויים. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. הכל שוין שהן נודרין ונידרין. פתר לה עולה. ניחא נודרים עולה. נידרים עולה. לא. בשאמר ישראל הרי עלי עולה. ושמעו גוי ואמר. מה שאמר זה עלי. ואינו מביא עמה נסכים. ומותר נסכים לא לכלי שרת אינון. נמצא מביא דבר מסויים. התיב רבי יוסי בירבי בון. והא תנינן נערכין. וערכין לא לבדק הבית אינון. היך מה דאת אמר תמן. לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לבדק הבית. כן את אמר אף הכא. לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לכלי שרת. מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש. פתר לה לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו. רבי חלקיה אמר. רבי סימון שאל. מעתה אין מקבלין מהן [ל]אמת המים ו[ל]חומת העיר ומגדלותיה. על שם ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושל͏ם.
  2. Jerusalem Talmud Shekalim 1:4:9 אמר רבי יוחנן
    השוקל על ידי עני כול'. אמר רבי לעזר. והן שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים. אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים הוא חלקו משעה הראשונה. אמר רבי יוחנן. ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים כלקוחות הן. כהיא דתנינן תמן. הלקוח ושניתן לו מתנה פטור ממעשר בהמה. רבי חזקיה אמ …
    השוקל על ידי עני כול'. אמר רבי לעזר. והן שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים. אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים הוא חלקו משעה הראשונה. אמר רבי יוחנן. ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים כלקוחות הן. כהיא דתנינן תמן. הלקוח ושניתן לו מתנה פטור ממעשר בהמה. רבי חזקיה אמר. רבי ירמיה בעי. ולמה לי נן אמרין. פעמים שחייבין בזה ובזה ופעמים שהן פטורין מזה ומזה. היך עבידא. חלקו את הנכסים ואחר כך חלקו את הבהמה. חייבין בזה ובזה. חלקו את הבהמה ואחר כך חלקו את הנכסים. פטורין מזה ומזה. אמר רבי מנא. הדא דאת אמר. בשלא היתה הבהמה רוב. אבל אם היתה הבהמה רוב הן הן עיקר נכסיו. רבי אבון אמר. רבי שמי בעי. מפני שעשיתן [כאדם אחד] (כאחד אדם) אצל מעשר בהמה את פוטרו מן הקולבון. אמר ליה לא. שנייה היא שהוא נותן סלע אחת שלימה. מעתה אפילו חלקו וחזרו ונשתתפו חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקולבון. ותנינן. חייבין בקולבון ופטורין ממעשר בהמה. רבי בא בשם אבא בר רב הונא. היא שני אחין שירשו את אביהן היא שני גיסין שירשו את חמיהן.
  3. Jerusalem Talmud Shekalim 2:1:4 אמר רבי יוחנן
    בני העיר ששילחו את שקליהן. נגנבו או שאבדו. אמר רבי אלעזר. דרבי שמעון היא. דרבי שמעון אמר. קדשים שהוא חייב באחריותן כנכסיו הן. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא. משום שבועת תקנה. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן. הדא היא דרבי שמעון. משם שבועת תקנה. אף על פי שקיבלו בני העיר …
    בני העיר ששילחו את שקליהן. נגנבו או שאבדו. אמר רבי אלעזר. דרבי שמעון היא. דרבי שמעון אמר. קדשים שהוא חייב באחריותן כנכסיו הן. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא. משום שבועת תקנה. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן. הדא היא דרבי שמעון. משם שבועת תקנה. אף על פי שקיבלו בני העיר לשלם אין ההקדש יוצא בלא שבועה.
  4. Jerusalem Talmud Shekalim 2:1:5 רבי יוחנן אמר
    הפריש שקלו ואבד. רבי יוחנן אמר. חייב באחריותו עד שימסור לגיזבר. רבי שמעון בן לקיש אמר. הקדש ברשות הגבוה בכל מקום שהוא. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן. [עוד] היא משם שבועת תקנה.
  5. Jerusalem Talmud Shekalim 2:4:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: מותר שקלים חולין כול'. אמר רבי יוסה. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל. הפריש שקלו ומת. אמר ליה. יפלו לנדבה. מותר עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי לעזר אמר. יפלו לנדבה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. מותר שקלים חולין. מותר עשירית האיפה מותר קיני זבים קיני זבות מותר קיני …
    הלכה: מותר שקלים חולין כול'. אמר רבי יוסה. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל. הפריש שקלו ומת. אמר ליה. יפלו לנדבה. מותר עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי לעזר אמר. יפלו לנדבה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. מותר שקלים חולין. מותר עשירית האיפה מותר קיני זבים קיני זבות מותר קיני יולדות חטאות ואשמות מותרן נדבה. מה עבד לה רבי יוחנן. פתר לה מותר עשירית האיפה שלמנחת חוטא שלכל ישראל.
  6. Jerusalem Talmud Shekalim 2:4:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר. על דעלי אבא בר בא. דאינון אמרין. מניין שהפסח משתנה לשם שלמים. תלמוד לומר. אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים. כל שהוא מן הצאן בא שלמים. התיבון. הרי עולה מן הצאן. דבר שאינו בא אלא מן הצאן. יצאת עולה שהיא באה אפילו מן הבקר. התיבון. הרי אשם. אמר רבי בון בר כהנא. מן הצאן. דבר שהוא בא מכל הצאן. י …
    רבי יוחנן אמר. על דעלי אבא בר בא. דאינון אמרין. מניין שהפסח משתנה לשם שלמים. תלמוד לומר. אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים. כל שהוא מן הצאן בא שלמים. התיבון. הרי עולה מן הצאן. דבר שאינו בא אלא מן הצאן. יצאת עולה שהיא באה אפילו מן הבקר. התיבון. הרי אשם. אמר רבי בון בר כהנא. מן הצאן. דבר שהוא בא מכל הצאן. יצא אשם שאינו בא אלא מן האלים בלבד. בכל אתר את אמר. (מלרבות) [מן למעט]. והכא את אמר. (מלמעט) [לרבות]. אמר רבי מנא. (מיעטו) [הכא נמי מן למעט. מיעוט שאינו בא בן שני שנים. מיעוט שאינו בא נקבה. וגבי אשם נמי מן למעט הוא.] שאינו בא אלא מן האלים בלבד. התיבון. והכתיב ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעולה. מעתה מותר הפסח בא עולה. אמר רבי אבון. משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שהוא לאכילה ואין משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שאינו לאכילה. אמר רבי יוסי בירבי בון. משנין קדשים קלים לשם קדשין קלין ואין משנין קדשים קלין לשם קדשי קדשים. רבי יוחנן אמר. על דאעלי רבי חנינה. דאינון אמרין. אין הפסח משתנה לשם שלמים אלא אם כן שחטו לשם שלמים. ואני אומר. אפילו שחטו לשם עולה. אמר רבי אילא. טעמיה דרבי יוחנן. אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים. כל שהוא זבח בא שלמים. ומשתנה למחשבת פסול. היך עבידה. שחטו לשם עולה על מנת לזרוק דמו למחר. מכל מקום פסול הוא. אין תימר. משתנה למחשבת פסול. פיגול. אין תימר. אינו משתנה למחשבת פסול. פסול.
  7. Jerusalem Talmud Shekalim 2:4:6 רבי יוחנן אמר
    רב חסדא אמר. מותר לחמו שלנזיר יירקב. אמר רבי יוסי. ויאות. להקריבו בפני עצמו אין יכול. שאין לך לחם קרב לעצמו. להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול. שאין לך נזירות באה בלא לחם. לפום כן צריך מימר מותר לחמו שלנזיר יירקב. סברין מימר. הוא לחמו הוא מותר נסכיו. אמר רבי יוסה בירבי בון. מותר נסכיו קדשי קדשים אי …
    רב חסדא אמר. מותר לחמו שלנזיר יירקב. אמר רבי יוסי. ויאות. להקריבו בפני עצמו אין יכול. שאין לך לחם קרב לעצמו. להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול. שאין לך נזירות באה בלא לחם. לפום כן צריך מימר מותר לחמו שלנזיר יירקב. סברין מימר. הוא לחמו הוא מותר נסכיו. אמר רבי יוסה בירבי בון. מותר נסכיו קדשי קדשים אינון ויפלו לנדבה. על דעתיה דרבי יוסה בירבי בון. שמואל ורב חסדא ורבי אלעזר שלשתן אמרו דבר אחד. רב חסדא אהן דהכא. שמואל דאמר רבי יסא. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל. הפריש שקלו ומת. אמר ליה. יפלו לנדבה. רבי לעזר. מותר עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי לעזר אמר. יפלו לנדבה.
  8. Jerusalem Talmud Shekalim 2:5:6 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    גדול אמר. כאן שמועה בשם אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו. שנאמר אך בצלם יתהלך איש. רוב אדם יקרא את איש חסדו. זה שאר כל אדם. ואיש אמונים מי ימצא. זה רבי זעירא. דאמר רבי זעירא. למה לי שאני צריכין רחושין לשמעתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחא. אמר ליה רבי זעירא לרבי אסי. חכים רבי לבר פתייה דאתא אמר שמועת …
    גדול אמר. כאן שמועה בשם אומרה יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו. שנאמר אך בצלם יתהלך איש. רוב אדם יקרא את איש חסדו. זה שאר כל אדם. ואיש אמונים מי ימצא. זה רבי זעירא. דאמר רבי זעירא. למה לי שאני צריכין רחושין לשמעתיה דרב ששת דהוא גברא מפתחא. אמר ליה רבי זעירא לרבי אסי. חכים רבי לבר פתייה דאתא אמר שמועתא משמיה. אמר ליה רבי יוחנן אמרה משמיה. אמר ליה רבי זעירא לרבי אסי. חכים רבי לרב דאת אמר שמועתא משמיה. אמר ליה. רב אדא בר אהבה אמרן משמיה.
  9. Jerusalem Talmud Shekalim 3:1:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מפני שהן פירקי לידה. רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי יהושע בן לוי. כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים. אמר רבי יודן. שלא יבוא לידי בל תאחר. אמר רבי יוסה. כל המשהא טיבלו עובר. תמן תנינן. רבי מאיר אומר. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. בן עזיי אומר האלוליים מתעשרין בפני עצמן. אמר רבי חונה …
    אמר רבי יוחנן. מפני שהן פירקי לידה. רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי יהושע בן לוי. כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים. אמר רבי יודן. שלא יבוא לידי בל תאחר. אמר רבי יוסה. כל המשהא טיבלו עובר. תמן תנינן. רבי מאיר אומר. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. בן עזיי אומר האלוליים מתעשרין בפני עצמן. אמר רבי חונה. טעמיה דרבי מאיר. עד כאן הן מתמצות לילד מן הישנות. מיכן ואילך הן מתחילות לילד מן החדשות. רבי יוסה בירבי בון בשם רב חונה. טעמיה דרבי אלעזר ורבי שמעון. לבשו כרים הצאן אילו הבכירות. ועמקים יעטפו בר אילו האפילות. יתרועעו אף ישירו. אילו ואילו נכנסין לדיר להתעשר. אמר בן עזאי. הואיל ואילו אומרים כך ואילו אומרים כך יהו האלוליים מתעשרין בפני עצמן. הא כיצד. נולד לו בחמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי אין מצטרפין. נולד לו חמשה באב וחמשה בתשרי הרי אילו מצטרפין. ובן עזאי מכריע על דברי תלמידיו. רבי ירמיה רבי מיישא בשם רבי שמואל בר רב יצחק. שכן נחלקו עליה אבות העולם. מאן אינון אבות העולם. תנא רבי יונה קומי רבי ירמיה. רבי ישמעאל ורבי עקיבה. זאת אומרת. בן עזאי חבר ותלמיד היה דרבי עקיבה. אין תימר רביה. אית בר נש אמר לרביה. הואיל ואילו אומרים כך ואילו אומרים כך. רבי אבון בשם רבי שמואל בר רב יצחק שמע לה מן הדא. אמר לו בן עזאי. על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאתה לחלוק עלינו את השוין. זאת אומרת. בן עזאי חבר ותלמיד הוה לרבי עקיבה. אין תימר רביה. אית בר נש אמר לרביה. אלא שבאת לחלוק עלינו.
  10. Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:4 משום רבי יוחנן
    הכוס מזוג בכמה. אמר רבי יוסי בר ביבין משום רבי יוחנן. נישמעינן מן הדא. מים כדי גמיעה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. יין כדי גמיעה. רבי יהודה אומר. כדי מזיגת הכוס. הדא אמרה. מזוג כדי מזיגת הכוס. כמה שיעורן של כוסות. רבי אבון אמר. טוטרטין ורביע.
  11. Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:5 אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Meir
    מהו לשתותן בכרך אחד. מדאמר רבי מאיר אמר רבי יוחנן. הלל אם שמען בבית הכנסת יצא. הדא אמרה. אם שתאן בכרך אחד יצא. מהו לשתותן בפיסקין. כלום אמרו שישתו לו כדי שישתנה ולא ישתכר. אם שתה בפיסקין אף הוא אינו משתכר. מהו לצאת ביין של שביעית. תאנא רב אושעיה. יוצאין ביין של שביעית. מהו לצאת בקונדיטון. מדתני בר ק …
    מהו לשתותן בכרך אחד. מדאמר רבי מאיר אמר רבי יוחנן. הלל אם שמען בבית הכנסת יצא. הדא אמרה. אם שתאן בכרך אחד יצא. מהו לשתותן בפיסקין. כלום אמרו שישתו לו כדי שישתנה ולא ישתכר. אם שתה בפיסקין אף הוא אינו משתכר. מהו לצאת ביין של שביעית. תאנא רב אושעיה. יוצאין ביין של שביעית. מהו לצאת בקונדיטון. מדתני בר קפרא. קונדיטון כיין. הדא אמרה. יוצאין ביין קונדיטון. מהו לצאת ביין מזוגין. מדתני רבי חייא. ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין ובין מזוגין ובלבד שיהא בהן טעם ומראה יין. אמר רבי ירמיה. מצוה לצאת ביין אדום. שנאמר אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוסינו וגו'. תאני. מבושל כמטובל. מהו לצאת ביין מבושל. אמר רבי יונה. יוצאין ביין מבושל. רבי יונה לטעמיה. דרבי יונה כד הוה שתי ארבע כסי דפסחא הוה חזוק רישיה עד חגא.
  12. Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי חנן. לוגא דאוריתא תמניא עתיקא דמוריסא דציפורי. אמר רבי יונה. וחכמנא ליה. דבית שמאי הוה מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית תברנית. אמר רבי יוחנן. חדא דידן הוה. ולמה קרי לה עתיקה. מן בגין דהוה ביומא. אית דאמרי. דהוה זעירא ורבת. ואית דאמרי. דאזעירא אזערת קומי דהוה. כמה הוא שיעורן של כוס. רבי יוסי ב …
    אמר רבי חנן. לוגא דאוריתא תמניא עתיקא דמוריסא דציפורי. אמר רבי יונה. וחכמנא ליה. דבית שמאי הוה מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית תברנית. אמר רבי יוחנן. חדא דידן הוה. ולמה קרי לה עתיקה. מן בגין דהוה ביומא. אית דאמרי. דהוה זעירא ורבת. ואית דאמרי. דאזעירא אזערת קומי דהוה. כמה הוא שיעורן של כוס. רבי יוסי בשם רבי יוסי בן פזי ורבי יוסי בר ביבין בשם רבי שמואל. אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. רבנן דקיסרן ורבי יוסי בר ביבין בשם שמואל. אתיא דרבי נתן כרבי שמעון. כמו דרבי שמעון אמר. ברביעא. כן אמר רבי נתן. ברביעא. לכשיקרש ויהא בו כזית.
  13. Jerusalem Talmud Shekalim 4:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ולא נמצא ההקדש מתחלל על ההקדש. כיצד הוא עושה. אמר רבי שמעון בר כרסנה. מביא מעות ומחללן על הבניין ומביא קטורת ומחללן עליהן ונותנין אותן לאומנין בשכרן. אותן המעות מה יעשה בהן. רבי אומר. אומר אני. יינתנו לבית גרמו ולבית אבטינס שהיו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעשה לחם הפנים. אמר רבי שמואל בר רב. והן ש …
    הלכה: ולא נמצא ההקדש מתחלל על ההקדש. כיצד הוא עושה. אמר רבי שמעון בר כרסנה. מביא מעות ומחללן על הבניין ומביא קטורת ומחללן עליהן ונותנין אותן לאומנין בשכרן. אותן המעות מה יעשה בהן. רבי אומר. אומר אני. יינתנו לבית גרמו ולבית אבטינס שהיו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעשה לחם הפנים. אמר רבי שמואל בר רב. והן שיהו חייבין להן מעות משעה ראשונה. רבי חייה בר בא בעי. לא היו חייבין להן מעות משעה הראשונה. אתא רבי בא בשם רבי חייה בשם רבי יוחנן. מקייצין בהן את המזבח . רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסה. מחלפא שיטתיה דרבי חייא בר בא. תמן צריכה ליה והכא פשיטא ליה. הן דצריכה ליה. בכלי שרת. הן דפשיטא ליה. בקייץ למזבח.
  14. Jerusalem Talmud Shekalim 4:3:3 רבי יוחנן אמר
    דאיתפלגון. פיטמה בחולין. רבי יוסה בירבי חנינה אמר. פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר. כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בירבי חנינה. קודש היא. שתהא הוייתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי. קודש היא. שתהא באה מתרומת הלישכה. אמר רבי יוסי בירבי בון. אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן. דתנינן …
    דאיתפלגון. פיטמה בחולין. רבי יוסה בירבי חנינה אמר. פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר. כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בירבי חנינה. קודש היא. שתהא הוייתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי. קודש היא. שתהא באה מתרומת הלישכה. אמר רבי יוסי בירבי בון. אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן. דתנינן. המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לכל קרבנות ציבור. רבי יוחנן אמר. קטורת. אמר רבי הושעיה. תיפתר באומן משלבית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת. ודרבי יוסי בירבי חנינא כשמואל. דאמר רב הונא בשם שמואל. מכתשת עשו אותה ככלי שרת לקדש. אמר רבי יוסי בירבי בון. א‍מרה רב חונה קומי רבי יוסי. דבר שקדש בכלי שרת נפדה. אמר ליה. ולא דשמואל היא. דשמואל אמר. קל הוא במותר. דאיתפלגון. הותירו תמימים. שמואל אמר. נפדים כתמימים. ורבי יוחנן אמר. נפדין כפסולי המוקדשין. הותירו שעירים. על דעתיה דשמואל. אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת. על דעתיה דרבי יוחנן. אמר רבי זעורא. ירעו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מקייצין בהן את המזבח. וקשיא. יש חטאת קריבה עולה. אמר רבי יוסה. שנייא היא. שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה. אמר רבי חנניה. תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות.
  15. Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לכל קרבנות ציבור. רבי יוחנן אמר. קטורת. אמר רב הושעיה. תיפתר באומן משלבית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת. מה טעמיה דבן עזאי. שאין ההקדש מתחלל על המלאכה אלא על המעות.
  16. Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. יש בקדשי בדק הבית שסתם הקדישות לבדק הבית. הקדש בדק הבית חל על הכל ומועלין בגידוליהן ואין בהן הנייה לכהנים. אמר רבי חנניה. דרבי ליעזר היא. דתנינן. המקדיש נכסיו וה‍יתה בהן בהמה ראויה על גבי המזבח זכרים ונקיבות. רבי ליעזר אומר. זכרים יימ‍כרו לצריכי עולות ונקיבות יימ‍כרו לצריכי זבחי שלמים ודמ …
    תמן תנינן. יש בקדשי בדק הבית שסתם הקדישות לבדק הבית. הקדש בדק הבית חל על הכל ומועלין בגידוליהן ואין בהן הנייה לכהנים. אמר רבי חנניה. דרבי ליעזר היא. דתנינן. המקדיש נכסיו וה‍יתה בהן בהמה ראויה על גבי המזבח זכרים ונקיבות. רבי ליעזר אומר. זכרים יימ‍כרו לצריכי עולות ונקיבות יימ‍כרו לצריכי זבחי שלמים ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית. אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי לעזר. ואיש כ‍י יקדש את ביתו קודש ל‍יי. מה אנן קיימין. אם בבית דירה. כבר כתוב אם המקדיש יגאל את ביתו. אלא כן אנן קיימין. במקדיש נכסיו. מיכן שסתם הקדישות לבדק הבית.
  17. Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:4 רבי יוחנן אמר
    רבי זעורה רב חונה בשם רב. פליגין במקדיש נכסיו. אבל במקדיש עדרו כל עמא מודיי שהוא למזבח. רבי בא רב חונה בשם רב. מה פליגין. במקדיש עדרו. אבל במקדיש נכסיו כל עמא מודיי שהוא לבדק הבית. על דעתיה דרבי זעורא ניחא. וקשיא על דרבי בא. בהמה לא למזבח היא. בהמה למזבח היא. ולמה סתם האיש הזה. שהוא כאומר. לא יהו אל …
    רבי זעורה רב חונה בשם רב. פליגין במקדיש נכסיו. אבל במקדיש עדרו כל עמא מודיי שהוא למזבח. רבי בא רב חונה בשם רב. מה פליגין. במקדיש עדרו. אבל במקדיש נכסיו כל עמא מודיי שהוא לבדק הבית. על דעתיה דרבי זעורא ניחא. וקשיא על דרבי בא. בהמה לא למזבח היא. בהמה למזבח היא. ולמה סתם האיש הזה. שהוא כאומר. לא יהו אלא לבדק הבית. רבי יוחנן אמר. לא שנייא. היא המקדיש נכסיו היא המקדיש עדרו. היא המחלוקת.
  18. Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רב חונה בשם רב רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קדשי בדק הבית שפודין תמימין יצאו לחולין. מתניתא אמרה כן. וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונם. רבי חזקיה בשם רב חסדא. תיפתר שפודין תמימין והוממו. רבי יוסה בשם רב חסדא. מתניתא אמרה כן. וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן. רבי חזקיה בשם רבי יוסה. קדשי בדק הבית שפדיין תמימים יצא …
    רב חונה בשם רב רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קדשי בדק הבית שפודין תמימין יצאו לחולין. מתניתא אמרה כן. וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונם. רבי חזקיה בשם רב חסדא. תיפתר שפודין תמימין והוממו. רבי יוסה בשם רב חסדא. מתניתא אמרה כן. וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן. רבי חזקיה בשם רבי יוסה. קדשי בדק הבית שפדיין תמימים יצאו לחולין. אין תימר. לא יצאו לחולין. היאך קדשי המזבח חלין על קדשי בדק הבית.
  19. Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:6 אמר רבי יוחנן
    בעלי מומין קדושת המזבח חלה עליהן. ליידא מילה. לגיזה ולעבודה. הפריש נקיבה לעולתו ולפסחו ולאשמו עושה תמורה. רבי שמעון אומר. לעולתו עושה תמורה. לפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון. לעולתו. ולפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה. אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי שמעון. שכן מצאנו נקיבה ב …
    בעלי מומין קדושת המזבח חלה עליהן. ליידא מילה. לגיזה ולעבודה. הפריש נקיבה לעולתו ולפסחו ולאשמו עושה תמורה. רבי שמעון אומר. לעולתו עושה תמורה. לפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון. לעולתו. ולפסחו ולאשמו אינו עושה תמורה. אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי שמעון. שכן מצאנו נקיבה בעוף כשירה לבוא עולה. [ו]אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי שמעון. אם מין במינו הוא חלוק עליו לא כל שכן מין בשאינו מינו. אי זהו מין במינו שהוא חלוק עליו. כהדא דתני. אשם בן שנה הביא בן שתים יצא. בן שתים והביא בן שלש לא יצא. אמר רבי יוחנן. רבי שמעון ורבי יהושע שניהן אמרו דבר אחד. כמה דרבי יהושע אמר. נקיבה לעולה לא קדשה אלא הקדש דמים. כן רבי שמעון אמר. נקיבה לעולה לא קדשה אלא הקדש דמים. אין תימר. קדשה הקדש גוף ירעו. אמר רבי. אני רואה את דברי רבי שמעון בפסח שמא הקדש פסח בא שלמים. ולא אראה את דברי רבי שמעון באשם שמא הקדש אשם בא עולה. אמר רבי אבין. אם הקדיש פסח בא שלמים גופו קרב שלמים. אם הקדש אשם בא עולה אין גופו קרב עולה. מאי כדון. ההין אמר. הקדש דמים קדש. וההין אמר. הקדש גוף קדש.
  20. Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:9 אמר רבי יוחנן
    רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש. טעמיה דרבי לעזר. דבר אל אהרן ואל בניו וגו'. אשר יקריב ליי לעולה. הכל קרב עולה. לרצ‍ונכם תמים זכר. יכול אפילו עופות. תלמוד לומר בבקר. לא עופות. רבי ירמיה ורבי בון בר חייה הוון יתבין ואמרין. תמן אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי שמעון. שכן נקיבה שבעוף כשירה לבוא עולה. והכא הוא …
    רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש. טעמיה דרבי לעזר. דבר אל אהרן ואל בניו וגו'. אשר יקריב ליי לעולה. הכל קרב עולה. לרצ‍ונכם תמים זכר. יכול אפילו עופות. תלמוד לומר בבקר. לא עופות. רבי ירמיה ורבי בון בר חייה הוון יתבין ואמרין. תמן אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי שמעון. שכן נקיבה שבעוף כשירה לבוא עולה. והכא הוא אמר הכן. אמר רבי יוסה. קיימתיה כהיא דאמר רבי שמואל בשם רבי זעורה. כל שאינה יכולה לקרב לא היא ולא דמיה לא קדשה אלא הקדש דמים. ואמרת יאות. להקריבו אין את יכול. דכתיב בבקר. לא עופות. לפדותו אין את יכול. שאין לעוף פדיון. לפום כן צרך מימר. לא קדשה אלא קדושת דמים.
  21. Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:10 בשם רבי יוחנן
    חברייא בשם רבי יוחנן. רבי אייבו בר נגרי אמר קומי רבי אילא בשם רבי יוחנן. טעמא דהין תנייא. ואם כל בהמה טמיאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליי. מה תלמוד לומר טמאה. אלא אפילו טמיאה באותו השם. וקשיא. בדא כתיב והעמיד והעריך. רבי זעורא בשם רבי אלעזר. לא אמר כן אלא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליי. …
    חברייא בשם רבי יוחנן. רבי אייבו בר נגרי אמר קומי רבי אילא בשם רבי יוחנן. טעמא דהין תנייא. ואם כל בהמה טמיאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליי. מה תלמוד לומר טמאה. אלא אפילו טמיאה באותו השם. וקשיא. בדא כתיב והעמיד והעריך. רבי זעורא בשם רבי אלעזר. לא אמר כן אלא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליי. כל שאינה ראויה ליקרב לא כאן ולא במקום אחר אינה עושה תמורה. יצאת נקיבה שבעוף שאף על פי שאינה ראויה ליקרב כאן ראויה ליקרב במקום אחר. רבי בון ורבי בון בעון קומי רבי זעורה. הרי הרובע והנרבע הרי אינן ראויין ליקרב לא כאן ולא במקום אחר והרי הן עושין תמורה. אמר לון. אף אני לא אמרתי אלא טמאה ממש. וקשיא. בדא כתיב והעמיד והעריך.
  22. Jerusalem Talmud Shekalim 6:1:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הוא יוחנן הוא יהואחז. והא כתיב הבכור יוחנן. בכור למלכות. אמר רבי יוחנן. הוא שלום הוא צדקיהו. והכתיב השלישי צדקיהו והרביעי שלום. שלישי לתולדות רביעי למלכות. צדקיהו שצידק עליו מידת הדין. שלום שבימיו שלמה מלכות בית דוד. לא שלום הוה שמיה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא מתניה. הדא הוא דכתיב וימלך …
    אמר רבי יוחנן. הוא יוחנן הוא יהואחז. והא כתיב הבכור יוחנן. בכור למלכות. אמר רבי יוחנן. הוא שלום הוא צדקיהו. והכתיב השלישי צדקיהו והרביעי שלום. שלישי לתולדות רביעי למלכות. צדקיהו שצידק עליו מידת הדין. שלום שבימיו שלמה מלכות בית דוד. לא שלום הוה שמיה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא מתניה. הדא הוא דכתיב וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו.
  23. Jerusalem Talmud Shekalim 6:1:11 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. באמה של ששה טפחים. רבי מאיר [היא. דתנן. רבי מאיר אומר. כל האמות הוא כבניינות. רבי יהודה אומר. אמת הבניין ששה. של כלים חמשה.] על דעתיה דרבי מאיר דו אמר. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. אורכו שלארון חמשה עשר טפח. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמתא א …
    אמר רבי יוחנן. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. באמה של ששה טפחים. רבי מאיר [היא. דתנן. רבי מאיר אומר. כל האמות הוא כבניינות. רבי יהודה אומר. אמת הבניין ששה. של כלים חמשה.] על דעתיה דרבי מאיר דו אמר. באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי. אורכו שלארון חמשה עשר טפח. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמתא אשיתא ואמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימים ושנים שבורים. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. הלוחות היו כל אחד ואחד ארכו ששה טפחים ורחבו (שלשה) [ששה.] ותן אורכן של לוחות (לרוחבו) [לארכו] שלארון נשתייר שם שלשה טפחים. (תנם לאיסטווה) [תן מהם חצי טפח לכל כותל נשתייר שני טפחים לספר תורה.] רחבו שלארון תשעה טפחים. דכתיב אמה וחצי רחבו. אמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו. שנים שלימים ושנים שבורים. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. הלוחות היו כל אחת ואחת ארכן ששה טפחים ורחבן (שלשה) [ששה.] תן ארכן שללוחות לרוחבו שלארון נשתייר שם שלשה טפחים חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן לשילוט. ומקום שמניחין בו ספר תורה טפחיים.
  24. Jerusalem Talmud Shekalim 6:2:6 רבי יוחנן אמר
    כתיב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבל עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר. תני אמר רבי יהודה. לפי שבעולם הזה תבואה עושה לששה חדשים ואילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחודש אחד ואילן עושה לשני חדשים. מה טעמיה. לחדשיו יבכר. אמר רבי יוסי. לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדש …
    כתיב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבל עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר. תני אמר רבי יהודה. לפי שבעולם הזה תבואה עושה לששה חדשים ואילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחודש אחד ואילן עושה לשני חדשים. מה טעמיה. לחדשיו יבכר. אמר רבי יוסי. לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חודש. אבל לעתיד לבוא התבואה עושה לחמשה עשר יום ואילן עושה לחודש אחד. שכן מצאנו שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום וקרב ממנה העומר. מה טעמיה. ובני ציון גילו ושמחו ביי אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם יורה ומלקוש בראשון. מה מקיים רבי יוסי לחדשיו יבכר. בכל חודש וחודש יהא מבכר. ועלהו לתרופה. רבי יוחנן אמר. תרפיה מצץ עליה ותרף מזונה. רב ושמואל. חד אמר. להתיר פה שלמעלן. וחורנה אמר. להתיר פה שלמטן. רבי חנינה ורבי יהושע בן לוי. חד אמר להתיר פה עקרות. וחורנה אמר. להתיר פה אילמים.
  25. Jerusalem Talmud Shekalim 6:3:2 משמיה דרבי יוחנן
    הלכה: תני. על שלכסף. רבי יוסי בשם רבי שמואל בר רב יצחק. רבי חנניה מטי בה משמיה דרבי יוחנן. לית כאן שלכסף מפני שהוא מרתיח. לא כן תני. זה אחד מן הניסים שנעשו בבית המקדש. שכשם שהיו מניחין אותו חום כך היו מוצאין אותו חום. [שנאמר] לשום לחם חום כיום הלקחו. רבי יהושע בן לוי אמר. אין מזכירין מעשה ניסים. בעו …
    הלכה: תני. על שלכסף. רבי יוסי בשם רבי שמואל בר רב יצחק. רבי חנניה מטי בה משמיה דרבי יוחנן. לית כאן שלכסף מפני שהוא מרתיח. לא כן תני. זה אחד מן הניסים שנעשו בבית המקדש. שכשם שהיו מניחין אותו חום כך היו מוצאין אותו חום. [שנאמר] לשום לחם חום כיום הלקחו. רבי יהושע בן לוי אמר. אין מזכירין מעשה ניסים. בעון קומי רבי אילא. לא היה שם לחם מהו להניחו לשבת הבאה. אמר לון. כתיב ונתתה על השולחן לחם פנים לפניי תמיד. לחם פנים אפילו פסול.
  26. Jerusalem Talmud Shekalim 6:4:7 אמר רבי יוחנן
    ששה לנדבה. חזקיה אמר. כנגד ששה בתי אבות. בר פדיה אמר. כנגד שש בהמות. פר ועגל ושעיר איל וגדי וטלה. שמואל אמר. כנגד שש קרבנות. קיני זבים קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה. אמר רבי יוחנן. על ידי שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה. [שנאמר] וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וגו'. רבי שמ …
    ששה לנדבה. חזקיה אמר. כנגד ששה בתי אבות. בר פדיה אמר. כנגד שש בהמות. פר ועגל ושעיר איל וגדי וטלה. שמואל אמר. כנגד שש קרבנות. קיני זבים קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה. אמר רבי יוחנן. על ידי שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה. [שנאמר] וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וגו'. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן [אמר]. שתי נדבות [עשה]. תני רבי ישמעאל. נדבה אחת. והא כתיב ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יי חוצה. אמר רב חונה. מפני הטמאים. רבי חונה בשם רב יוסף. על שם אך לא יעשה בית יי ספות כסף. מין ספות כסף לא יעשה בית יי.
  27. Jerusalem Talmud Shekalim 7:1:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה כול'. לא צורכה דלא בין שקלים לקינים. רבי אבון בשם רבי פינחס. כמין כוכליים היו עשויין. לא צורכה דלא מחצה למחצה יפלו לשקלים. אית דבעי מימר. שמא יפלו לשירי הלשכה. אית דבעי מימר. מחצה למחצה כמי שמת. אמר רבי יסא. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל. הפריש שקלו ומת. …
    הלכה: מעות שנמצאו בין שקלים לנדבה כול'. לא צורכה דלא בין שקלים לקינים. רבי אבון בשם רבי פינחס. כמין כוכליים היו עשויין. לא צורכה דלא מחצה למחצה יפלו לשקלים. אית דבעי מימר. שמא יפלו לשירי הלשכה. אית דבעי מימר. מחצה למחצה כמי שמת. אמר רבי יסא. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל. הפריש שקלו ומת. אמר ליה. יפלו לנדבה. עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי לעזר אמר. יפלו לנדבה.
  28. Jerusalem Talmud Shekalim 7:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: לא צורכה דלא בהר הבית קודש. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. חזקה שאין הכהן מוציא מן הלישכה מעות עד שהוא מחללן על הבהמה.
  29. Jerusalem Talmud Shekalim 7:2:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא. רבי לעזר בירבי חגיי הוה מסמך לרבי מנא. חמא לחד ארמאי מקטע מן סוסיה ומפיק לברא. אמר ליה. הדא היא דאמר רבי יוחנן. הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי רבי. והן שראו אותו יוצא ממקילין של ישראל. חד בר נש בציפורין אזל בעי מיזבון קופד מן טבחא ולא …
    אמר רבי יוחנן. הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא. רבי לעזר בירבי חגיי הוה מסמך לרבי מנא. חמא לחד ארמאי מקטע מן סוסיה ומפיק לברא. אמר ליה. הדא היא דאמר רבי יוחנן. הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי רבי. והן שראו אותו יוצא ממקילין של ישראל. חד בר נש בציפורין אזל בעי מיזבון קופד מן טבחא ולא יהב ליה. אמר ליה לחד רומיי ואייתי ליה. אמר ליה. לא נסבית על כרחיה. אמר. ולאו בשר דנבילה יהבית ליה. רבי ירמיה בשם רבי חנינה. מעשה בא לפני רבי ואמר. לא כולא מיניה מיסור מקילין דציפורין.
  30. Jerusalem Talmud Shekalim 7:3:2 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    הלכה: רבי הושעיה רבא אמר. רבא בדמיהן שנו. אמר ליה רבי יוחנן. אומרים לו לאדם. צא ומעול בקדשים. אלא הילכו בהן אחר הרוב. אם רוב זכרים. עולות. אם רוב נקיבות. זבחי שלמים. ואין השלמים באין מן הזכרים ומן הנקיבות. כיצד הוא עושה. מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות. אמר רבי זעורה. כמה דאת אמר תמן. תניי בית …
    הלכה: רבי הושעיה רבא אמר. רבא בדמיהן שנו. אמר ליה רבי יוחנן. אומרים לו לאדם. צא ומעול בקדשים. אלא הילכו בהן אחר הרוב. אם רוב זכרים. עולות. אם רוב נקיבות. זבחי שלמים. ואין השלמים באין מן הזכרים ומן הנקיבות. כיצד הוא עושה. מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות. אמר רבי זעורה. כמה דאת אמר תמן. תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות. כן את אמר אוף הכא. תניי בית דין הוא על האובדות שיקרבו עולות. אמר רבי יוסה לרבי יעקב בר אחא. אין זה מזיד. אמר ליה. מכיון שהוא תניי בית דין אין זה מזיד.
  31. Jerusalem Talmud Shekalim 7:3:3 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי יסא. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל שמואל. הפריש שקלו [ומת]. אמר ליה. יפלו לנדבה. מותר עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי אלעזר אמר. יפלו לנדבה.
  32. Jerusalem Talmud Shekalim 7:3:4 רבי יוחנן אומר
    עשירית האיפה שלכהן גדול. [רבי יוחנן אומר.] חוצה אותה ואחרכך מקדשה. רבי שמעון בן לקיש אמר. מקדשה ואחר כך חוצה אותה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. מקריב מחצה ומחצה אבד. פתר לה. שכן אפילו מעות ילכו לים המלח. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. נמצאו שני חציין קריבין ושני חציין אבידין. ותני עלה. מחצה זה ראש …
    עשירית האיפה שלכהן גדול. [רבי יוחנן אומר.] חוצה אותה ואחרכך מקדשה. רבי שמעון בן לקיש אמר. מקדשה ואחר כך חוצה אותה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. מקריב מחצה ומחצה אבד. פתר לה. שכן אפילו מעות ילכו לים המלח. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. נמצאו שני חציין קריבין ושני חציין אבידין. ותני עלה. מחצה זה ראשון מחצה שיני תעובר צורתו ויצא לבית השריפה. פתר לה כרבי ישמעאל. דרבי ישמעאל אמר. עשרון מקדש. כשהכהן מתקרב תחילה לעבודה מביא עשירית שלו ועובדה בידו. אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתם כשירה. רבי מנא בעי מימר. בו ביום נתקרב כתחילה לעבודה. בו ביום נתמנה להיות כהן גדול. מביא שתים. אחת לחינוכו ואחת לחובת היום.
  33. Jerusalem Talmud Shekalim 7:3:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי בא בר ממל בעי . מחלפא שיטתיה דרבי שמעון. תמן הוא אמר. משליורשין. והכא הוא אמר משלציבור. אמר רבי חייה בר בא. ולא יאות הוא מקשי. אתא רבי יעקב בר אחא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. דבר תורה הוא שתהא באה מן הציבור. הייתי אומר. יגבו לה. התקינו שתהא באה מתרומת הלשכה.
  34. Jerusalem Talmud Shekalim 8:1:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא גזרו על הכלים שבירושלם. מכיון שנמצאו דרך ירידה לבית טבילה נעשו הוכיח.
  35. Jerusalem Talmud Shekalim 8:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: בר קפרא אמר. אב הטומאה דבר תורה. וולד הטומאה מדבריהן. רבי יוחנן אמר. בין זה ובין זה דבר תורה. וקשיא דרבי יוחנן על דבית שמי. דבית שמי אומרין הכל ישרף בפנים חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין [אב] הטומאה בחוץ מה בין וולד הטומאה בחוץ. זה וזה לא דבר תורה הוא. ואפילו על דבית הלל לא מקשייא. דבית הל …
    הלכה: בר קפרא אמר. אב הטומאה דבר תורה. וולד הטומאה מדבריהן. רבי יוחנן אמר. בין זה ובין זה דבר תורה. וקשיא דרבי יוחנן על דבית שמי. דבית שמי אומרין הכל ישרף בפנים חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין [אב] הטומאה בחוץ מה בין וולד הטומאה בחוץ. זה וזה לא דבר תורה הוא. ואפילו על דבית הלל לא מקשייא. דבית הלל אמרין הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמא בוולד הטומאה בפנים. מה בין וולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומאה בפנים. זה וזה לא דבר תורה הוא. לא הוי בה רבנן אלא על דבר קפרא. וקשיא דבר קפרא על דבית שמי. דבית שמי אמרין. הכל ישרף בפנים חוץ מניטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין אב הטומאה בין בחוץ בין בפנים. זה וזה לא דבר תורה הוא. בגין דרבי עקיבה אמר. מקום טומאתו שם תהא שריפתו. ואפילו על דבית הלל לית היא מקשייא. דבית הלל אמרין. הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמא בולד הטומאה בפנים. מה בין וולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ. זה וזה לא מדבריהם הוא. בגין רבי שמעון. דרבי שמעון אמר. מאכלו ומשקו שלמצורע משתלחין חוץ (בשלש) [לשלש] מחנות.
  36. Jerusalem Talmud Shekalim 8:4:3 בשם רבי יוחנן
    מוספי שבת מוספי ראש חודש מי קודם. רבי ירמיה סבר מימר. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מוספי ראש חודש קודמין. חייליה דרבי ירמיה מן הדא. שירו שלשבת ושירו שלראש חודש שירו שלראש חודש קודם. אמר רבי יוסה. שנייא היא תמן דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חודש. כיצד היה עושה. שוחט מוספי שבת …
    מוספי שבת מוספי ראש חודש מי קודם. רבי ירמיה סבר מימר. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מוספי ראש חודש קודמין. חייליה דרבי ירמיה מן הדא. שירו שלשבת ושירו שלראש חודש שירו שלראש חודש קודם. אמר רבי יוסה. שנייא היא תמן דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חודש. כיצד היה עושה. שוחט מוספי שבת ואומרים עליהן שירו שלראש חודש. ברם הכא. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מוספי שבת קודמין. על שם. כל התדיר מחבירו קודם את חבירו.

Jerusalem Talmud Yoma (48)

  1. Jerusalem Talmud Yoma 1:1:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abba
    הלכה: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים כול'. רבי בא בשם רבי יוחנן שמע לה מן הדא. כאשר עשה ביום הזה. אילו שבעת ימי המילואים. צוה יי. לדורות. לעשות. זה שעיר שליום הכיפורים. או אינו אלא שעיר שלראש חודש. אמר רבי בא. לכפר עליכם. כפרה שהיא כזו. מה זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן. אף זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנ …
    הלכה: שבעת ימים קודם ליום הכיפורים כול'. רבי בא בשם רבי יוחנן שמע לה מן הדא. כאשר עשה ביום הזה. אילו שבעת ימי המילואים. צוה יי. לדורות. לעשות. זה שעיר שליום הכיפורים. או אינו אלא שעיר שלראש חודש. אמר רבי בא. לכפר עליכם. כפרה שהיא כזו. מה זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן. אף זו כפרת אהרן עצמו כפרת בנים עצמן.
  2. Jerusalem Talmud Yoma 1:1:9 אמר רבי יוחנן
    רבי יוסי בן חנינה אמר. עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין. מה טעמא. זה וזה עשייה. אמר רבי חנינה. ועשית לאהרן ולבניו ככה. כל האמור בפרשה מעכב. ואתייא כיי דמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. זה הדבר וזה הדבר. אפילו קריית הפרשה מעכבת. אמר רבי יוחנן. כל המעכב לדורות מעכב כאן. [וכל שאין מעכב לדורות אינו מעכב …
    רבי יוסי בן חנינה אמר. עשירית האיפה ומכנסיים מעכבין. מה טעמא. זה וזה עשייה. אמר רבי חנינה. ועשית לאהרן ולבניו ככה. כל האמור בפרשה מעכב. ואתייא כיי דמר רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. זה הדבר וזה הדבר. אפילו קריית הפרשה מעכבת. אמר רבי יוחנן. כל המעכב לדורות מעכב כאן. [וכל שאין מעכב לדורות אינו מעכב כאן]. מה אית לך. סמיכה ושירי דמים שאינן מעכבין לדורות מעכבין כאן. אמר רבי חנינה. ציץ ומצנפתו שלאהרן קודם לאבניטן שלבנים. יהודה בריבי אומר. וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו. אמר רבי אידי. הדא דאת אמר למצוה. אבל לציווי ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אותם במים. ואחר כך ויתן עליו את הכתנת. ואחר כך ויקרב משה את אהרן ואת בניו וילבישם כתנת.
  3. Jerusalem Talmud Yoma 1:1:13 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. אילו מושכין ואילו מניחין. וטפחו שלזה בצד טפחו שלזה שנאמר לפני תמיד. מתניתא דרבי מאיר. מדרבי יוחנן מודה רבי מאיר שאם פירקו את הישנה בשחרית וסידרו את החדשה בין הערבים אף זו היתה תמיד. רבי יוסי אומר. אף אילו נוטלין ואילו מניחין אף זו היתה תמיד. אמר רבי יוחנן. מישיבת אהרן ובניו למד רבי יוסי. …
    תמן תנינן. אילו מושכין ואילו מניחין. וטפחו שלזה בצד טפחו שלזה שנאמר לפני תמיד. מתניתא דרבי מאיר. מדרבי יוחנן מודה רבי מאיר שאם פירקו את הישנה בשחרית וסידרו את החדשה בין הערבים אף זו היתה תמיד. רבי יוסי אומר. אף אילו נוטלין ואילו מניחין אף זו היתה תמיד. אמר רבי יוחנן. מישיבת אהרן ובניו למד רבי יוסי. כמה דתימר. בישיבת אהרן ובניו צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום. והכא צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום. רבי חייה בר יוסה אמר. מכיון שמסר יום ללילה דייו. מה אמר רבי חייה בר יוסף בישיבת אהרן ובניו. מה אין תמן שכתוב בו תמיד את אמר. מכיון שמסר יום ללילה דייו. כאן שאין כתוב בו תמיד לא כל שכן. אשכחת אמר. על דעתיה דרבי יוחנן היה שם שבע עמידות וששה פירוקין. על דעתיה דרבי חייה בר יוסף היה שם ארבע עשרה עמידות ושלש עשרה פירוקין. תני. כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו וסודר עליו את העבודות. וביום השמיני העמידו ולא פירקו. רבי יוסה בירבי יודה אמר. אף ביום השמיני העמידו ומשחו ופירקו. אמר רבי זעורה. זאת אומרת שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום. אשכחת אמר. על דעתיה דרבי יוחנן כרבי יוסה ברבי יודה היה שם ארבע עשרה עמידות ושלשה עשר פירוקין. על דעתיה דרבי חייה בר יוסף כרבי יוסה בירבי יודה היה שם עשרים ואחת עמידות ועשרים פירוקין.
  4. Jerusalem Talmud Yoma 1:1:14 בשם רבי יוחנן
    מניין לפירוקין. אמר רבי זעורה. ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן. ביום שכלו הקמותיו. רבי שמעון בן לקיש אמר. כאשר עשה ביום הזה צוה יי וגו'. ולא כבר תניתה חדא בשם רבי יוחנן וחדא בשם רבי שמעון בן לקיש.
  5. Jerusalem Talmud Yoma 1:1:16 אמר רבי יוחנן
    פירש בן בתירה. שמא יבוא על אשתו נידה וידחה כל שבעה. וישראל חשודין על הנידות. כיי דתנינן תמן. היה משמש עם הטהורה. אמרה לו. נטמאתי פירש מיד חייב. שיציאתו הנייה לו כביאתו. אשכחת אמר. מן דאמר. רבי יוחנן. צריכה לבן בתירה. מאן דאמר. בן בתירה. צריכה לרבי יוחנן. אילו אמר רבי יוחנן ולא אמרה בן בתירה הוינן אמ …
    פירש בן בתירה. שמא יבוא על אשתו נידה וידחה כל שבעה. וישראל חשודין על הנידות. כיי דתנינן תמן. היה משמש עם הטהורה. אמרה לו. נטמאתי פירש מיד חייב. שיציאתו הנייה לו כביאתו. אשכחת אמר. מן דאמר. רבי יוחנן. צריכה לבן בתירה. מאן דאמר. בן בתירה. צריכה לרבי יוחנן. אילו אמר רבי יוחנן ולא אמרה בן בתירה הוינן אמרין. ישמש מיטתו וישן לו בלשכת פלהדרין. הוי צורכה להיא דאמר בן בתירה. אילו אמרה בן בתירה ולא אמר רבי יוחנן. הוינן אמרין. יפרוש ממיטתו וישן לו בתוך ביתו. הווי צורכה להיא דאמר רבי יוחנן. וצורכה להיא דאמר בן בתירה.
  6. Jerusalem Talmud Yoma 1:1:21 אמר רבי יוחנן
    מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. מה. מייחדין ליה עימיה. אמר רבי חגיי. משה. דאין מייחדין ליה עימיה דו קטל ליה. אותו. אחד מושחין ואין מושחין שנים. אמר רבי יוחנן. מפני איבה.
  7. Jerusalem Talmud Yoma 1:1:22 אמר רבי יוחנן
    עבר זה ושימש זה. הראשון כל קדושת כהונה עליו. השיני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן. עבר ועבד עבודתו כשירה. עבודתו משל מי. נישמעינה מן הדא. מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים. ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה. וכשיצא אמר למלך. אדוני המלך. פר ושעיר שליום …
    עבר זה ושימש זה. הראשון כל קדושת כהונה עליו. השיני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן. עבר ועבד עבודתו כשירה. עבודתו משל מי. נישמעינה מן הדא. מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים. ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה. וכשיצא אמר למלך. אדוני המלך. פר ושעיר שליום הכיפורים משלי הן קריבין או משלכהן גדול. וידע המלך מה הוא שואלו. אמר לו. בן אילם. אילו לא דייך אלא ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם. וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה.
  8. Jerusalem Talmud Yoma 1:1:25 בשם רבי יוחנן
    מניין שהוא נשאל בשמונה. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו [אחריו]. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. [ומניין שהוא עובד בשמנה. רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן. מה תלמוד לומר אחריו. לקדושה שלאחריו.] אמר ליה רבי יונה. עמך הייתי. לא אמר עובד אלא נשאל. [ובמה נשא …
    מניין שהוא נשאל בשמונה. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו [אחריו]. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. [ומניין שהוא עובד בשמנה. רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן. מה תלמוד לומר אחריו. לקדושה שלאחריו.] אמר ליה רבי יונה. עמך הייתי. לא אמר עובד אלא נשאל. [ובמה נשאל.] אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרא מן דרומא ותנא. וחכמים אומרים. אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה שלכהן הדיוט. אמר רבי בא. בדין היה שיהא עובד בארבעה. ולמה אינו עובד. שלא יהו אומרין. ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה [פעמים בשמנה.] אמר רבי יונה. ולא מבפנים הוא עובד. ולא מבחוץ נשאל. וטועין מבפנים לבחוץ. וכי רבי טרפון אביהן שלכל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן. דתני ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות. תמימים ולא בעלי מומין. דברי רבי עקיבה. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי אם לא ראיתי אחי אימי חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו רבי עקיבה. רבי. שמא לא ראיתה אלא בשעת הקהל. ואני אומר. בשעת קרבן. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי שלא היטיתה ימין ושמאל. אני הוא ששמעתי ולא היה לי לפרש. ואתה דורש ומסכים לשמועה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.
  9. Jerusalem Talmud Yoma 1:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רב חונה אמר. באצבע צרדה בפה. ורבי יוחנן אמר. באצבע צרדה ביד. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. בפה. לא בנבל ולא בכינור. פתר לה. נעימה הנאמרת באצבע צרדה אומרה בפה. לא בנבל ולא בכינור.
  10. Jerusalem Talmud Yoma 1:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי מנא. לא מסתברא. דלא יום הכפורים מאשמורת הראשונה. וברגלים מחצות. שלא יבואו לידי צמאון. אמר רבי יוחנן. תרומת הדשן תחילת עבודה שלמחר היא. וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים.
  11. Jerusalem Talmud Yoma 2:1:3 רבי יוחנן אמר
    זר שתרם. רבי יוחנן אמר. חייב. רבי שמעון בן לקיש אמר. פטור. מה טעמיה דרבי שמעון בן לקיש. עבודת מתנה. יצא זה שהוא בהרמה. מה טעמיה דרבי יוחנן. לכל דבר המזבח. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ זר מתחייב עליהן מבפנים. ואי זו זו. זו הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין. ואתיא כרבי …
    זר שתרם. רבי יוחנן אמר. חייב. רבי שמעון בן לקיש אמר. פטור. מה טעמיה דרבי שמעון בן לקיש. עבודת מתנה. יצא זה שהוא בהרמה. מה טעמיה דרבי יוחנן. לכל דבר המזבח. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ זר מתחייב עליהן מבפנים. ואי זו זו. זו הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין. ואתיא כרבי שמעון בן לקיש. לוי אמר. אפילו לתרומת הדשן. ואתיא כרבי יוחנן. חתה גחלים. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. הוציא שאר הדשן. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. אתיא כמאן דאמר. אחרים. פחותים מהן. ברם כמאן דאמר. אחרים. לרבות בעלי מומין. היא זר היא בעל מום. הכל מודין בזר שסידר מערכה שלעצים שהוא חייב. אמר רבי זעורא. ובלבד שני גיזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן לעבודת כהונה. ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים.
  12. Jerusalem Talmud Yoma 2:1:5 רבי יוחנן אמר
    תרם והפריחתו הרוח. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי חנינה. דאמר רבי חנינה. קומץ שנתנו על גבי האישים והפריחתו הרוח. בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים ויצאו השיריים ידי מעילה. רבי יוחנן אמר. משיאחוז האור ברובו. מהו ברובו. ברובו שלקומץ או ברוב כל פרידה ופרידה אתאמרת. אתא רבי חזקיה רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי י …
    תרם והפריחתו הרוח. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי חנינה. דאמר רבי חנינה. קומץ שנתנו על גבי האישים והפריחתו הרוח. בפריחה האחרונה נתכפרו הבעלים ויצאו השיריים ידי מעילה. רבי יוחנן אמר. משיאחוז האור ברובו. מהו ברובו. ברובו שלקומץ או ברוב כל פרידה ופרידה אתאמרת. אתא רבי חזקיה רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת.
  13. Jerusalem Talmud Yoma 2:1:6 אמר רבי יוחנן
    תרם (חציים) [חצייה]. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי יהושע בן לוי. דאמר רבי יוחנן. קומץ שקדש בכלי והקטירו אפילו שומשמין יצא. רבי יהושע בן לוי אמר. מתניתה לא אמרה כן אלא הקטיר בקומצו פעמים כשירה. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יהושע בן לוי. אין קמיצה פחות משני זתים. ואין הקטרה פחותה (מקומץ) [מכזית]. רבי יצחק בירב …
    תרם (חציים) [חצייה]. תפלוגתא דרבי יוחנן ודרבי יהושע בן לוי. דאמר רבי יוחנן. קומץ שקדש בכלי והקטירו אפילו שומשמין יצא. רבי יהושע בן לוי אמר. מתניתה לא אמרה כן אלא הקטיר בקומצו פעמים כשירה. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יהושע בן לוי. אין קמיצה פחות משני זתים. ואין הקטרה פחותה (מקומץ) [מכזית]. רבי יצחק בירבי אלעזר שאל. מעתה כהן שאין ידו מחזקת כשני זיתים פסול מן העבודה.
  14. Jerusalem Talmud Yoma 2:1:7 אמר רבי יוחנן
    תרם בשמאל. תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהודה בירבי. דאמר רבי יוחנן. קומץ שקדש בכלי והקטירו בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל. יהודה בירבי אומר. או כחטאת ביד או כאשם בכלי. ובלבד בימין. התיבון. והא תני. קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו. אם בשמאל הוא מחזיר למזבח לא כל שכן לבזך. אמר רבי לא. אם שנייא …
    תרם בשמאל. תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי יהודה בירבי. דאמר רבי יוחנן. קומץ שקדש בכלי והקטירו בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל. יהודה בירבי אומר. או כחטאת ביד או כאשם בכלי. ובלבד בימין. התיבון. והא תני. קיבל בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו. אם בשמאל הוא מחזיר למזבח לא כל שכן לבזך. אמר רבי לא. אם שנייא אדם רבי לעזר ברבי שמעון שנייה. דתני. רבי אלעזר בירבי שמעון אומר. אינה צריכה קידוש בזך. אתיא דרבי לעזר בירבי שמעון בשיטת רבי שמעון אביו. דתנינן תמן. שלא בכלי שרת פסולה. ורבי שמעון מכשיר. מאי כדון. רבנן דאית לון כלי שרת צריכה לון לימין. רבי שמעון [ד]לית ליה כלי שרת לא צריכה ליה לימין. אמר רבי מנא. ותמיה אנא היך רבנן מדמיי תרומת הדשן להקטרה. ולא דמיא אלא לקמיצה. שזו בהרמה וזו בהרמה.
  15. Jerusalem Talmud Yoma 2:1:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. תרומת הדשן תחילת עבודה שלמחר היא. וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים. רבי חייה בר יוסף אמר. מכיון שמסר יום ללילה דייו. חברייא בשם רבי יוחנן. משהוא מגביהו הוא משקיעו. מתניתה פליגא על רבי חייה בר יוסף. קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה. בלילה צריך לקדשן ביום. דברי רבי …
    אמר רבי יוחנן. תרומת הדשן תחילת עבודה שלמחר היא. וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הכיור המשוקע במים. רבי חייה בר יוסף אמר. מכיון שמסר יום ללילה דייו. חברייא בשם רבי יוחנן. משהוא מגביהו הוא משקיעו. מתניתה פליגא על רבי חייה בר יוסף. קידש ידיו ורגליו ביום אינו צריך לקדשן בלילה. בלילה צריך לקדשן ביום. דברי רבי. רבי לעזר בירבי שמעון אומר. אפילו עסוק בעבודה כל שלשה אינו צריך לקדש ידיו ורגליו. שאין הלינה פוסלת בידים בשירי עבודות. אבל בתחילת עבודות צריך.
  16. Jerusalem Talmud Yoma 2:1:18 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כדי לעשות פומפי לדבר. אמר רבי. והלא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול הוא לדשן את המנורה. אלא לעשות פומפי לדבר. תמן תנינן. הניח הכוז על מעלה שנייה ויצא. ונטל את הכוז ממעלה שנייה ויצא. אמר רבי יוחנן. ולמה היה נכנס לקטרת שני פעמים. אלא כדי לעשות פומפי לדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר. דבר תורה …
    אמר רבי יוחנן. כדי לעשות פומפי לדבר. אמר רבי. והלא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול הוא לדשן את המנורה. אלא לעשות פומפי לדבר. תמן תנינן. הניח הכוז על מעלה שנייה ויצא. ונטל את הכוז ממעלה שנייה ויצא. אמר רבי יוחנן. ולמה היה נכנס לקטרת שני פעמים. אלא כדי לעשות פומפי לדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר. דבר תורה הוא. בבוקר בבוקר בהטיבו את הנירות יקטירינה. מה עבד לה רבי יוחנן. עובר להטיב ומקטיר.
  17. Jerusalem Talmud Yoma 2:2:4 אמר רבי יוחנן
    הכא את אמר. מיטב ואחר כך מקטיר. והכא את אמר. מקטיר ואחר כך מיטב. אמר רבי יוחנן. תמיד דרבי שמעון איש המצפה היא. אמר רבי יעקב בר אחא. ולא כולה אלא מילין צריכין לרבנן. רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי אבהו. מדות דרבי אליעזר בן יעקב היא. אמר רבי יוסי בירבי בון. ולא כולה אלא מילין דצריכין לרבנן. מה טעמיה דרבי ש …
    הכא את אמר. מיטב ואחר כך מקטיר. והכא את אמר. מקטיר ואחר כך מיטב. אמר רבי יוחנן. תמיד דרבי שמעון איש המצפה היא. אמר רבי יעקב בר אחא. ולא כולה אלא מילין צריכין לרבנן. רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי אבהו. מדות דרבי אליעזר בן יעקב היא. אמר רבי יוסי בירבי בון. ולא כולה אלא מילין דצריכין לרבנן. מה טעמיה דרבי שמעון איש המצפה. בבוקר בבוקר בהטיבו את הנירת יקטירנה. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי שמעון ברבי. טעמון דרבנן. מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערך אותו אהרן ובניו מערב ועד בקר. שלא יהא שם אלא הטבת נרות בלבד.
  18. Jerusalem Talmud Yoma 2:2:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לא קבעו פייס לתמיד שלבין הערבים אלא אמרו. מי שזכה בשחרית יזכה בין הערבים. והא תני. כפייס שלשחרית כן פייס של בין הערבים. הזכה זכה לעצמו. רבי חזקיה בשם רבי בון בר כהנא. תיפתר שהיתה השבת אחד משמר הבא ואחד משמר היוצא.
  19. Jerusalem Talmud Yoma 2:2:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לא גזרו על שני גיזירין בשחרית. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. בכל יום איל קרב בין הערבים באחד עשר. ולא אמר בשחרית כלום. רבי שמי בעי. ולמה לא גזרו על שני גיזירין בשחרית. [אמר רבי מנא. ולא שמיע רבי שמי דמר רבי יוחנן. לא גזרו על שני גזירין בשחרית. ואמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. וחזר ואמר. …
    אמר רבי יוחנן. לא גזרו על שני גיזירין בשחרית. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. בכל יום איל קרב בין הערבים באחד עשר. ולא אמר בשחרית כלום. רבי שמי בעי. ולמה לא גזרו על שני גיזירין בשחרית. [אמר רבי מנא. ולא שמיע רבי שמי דמר רבי יוחנן. לא גזרו על שני גזירין בשחרית. ואמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. וחזר ואמר. אין. דו שמיע. אלא כאינש דשמע מילא ומקשי עלה. רבי שמי בעי. למה גזרו על שני גזירין בין הערביים ולא גזרו על שני גזירין בשחרית.]
  20. Jerusalem Talmud Yoma 2:2:9 אמר רבי יוחנן
    כיני מתניתה. הראש והרגל החזה והגרה ושתי ידים ושתי דפנות העוקץ והרגל. אמר רבי יוחנן. טעמא דבן עזאי. והקטרת את כל האיל המזבחה. כדי שיהא נראה כמהלך על גבי המזבח. הראש והרגל. ואת אמר הכין. אמר רבי מנא. פשט ראשה. עקר רגלה.
  21. Jerusalem Talmud Yoma 3:6:3 אמר רבי יוחנן
    שמואל אמר. אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא. בר קפרא אמר. אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב. מה טעמא. חוקת עולם לדורותיכם. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. הביאו …
    שמואל אמר. אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא. בר קפרא אמר. אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב. מה טעמא. חוקת עולם לדורותיכם. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול. רבי יוחנן אמר. ולבשם. לבישה מעכבת. ואין קידוש ידים ורגלים מעכב. ודכוותה. לבישה מעכבת. ואין קידוש ידים ורגלים מעכב.
  22. Jerusalem Talmud Yoma 3:7:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לא מצאנו שחיטה כשירה בזר. רב מפקד לתלמידוי. בכל אתר הוון תניי. שוחט. חוץ מפרה הוון תניי. זורק. ואמר רבי יוחנן. לא מצאנו שחיטה (כשירה) [פסולה] בזר. התיב רבי חייה בר בא. והא כתיב ושחט והזה. מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש אף שחיטה לא הוכשרה באשה כאיש. אמר ליה. הרי הזייה מיימיה הרי היא כשיר …
    אמר רבי יוחנן. לא מצאנו שחיטה כשירה בזר. רב מפקד לתלמידוי. בכל אתר הוון תניי. שוחט. חוץ מפרה הוון תניי. זורק. ואמר רבי יוחנן. לא מצאנו שחיטה (כשירה) [פסולה] בזר. התיב רבי חייה בר בא. והא כתיב ושחט והזה. מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש אף שחיטה לא הוכשרה באשה כאיש. אמר ליה. הרי הזייה מיימיה הרי היא כשירה בזר ופסולה באשה. אמר ליה. תמן לית כתיב כהן. וליידא מילתא כתיב איש. להכשיר את הזר. היא איש היא אשה. ברם הכא כתיב כהן. היא זר היא אשה. אין תימר שהיא כשירה בזר תוכשר באשה.
  23. Jerusalem Talmud Yoma 4:1:7 אמר רבי יוחנן
    ונתן אהרן. אם נתן זר כשר. ודכוותה. אם העלה זר פסול. קול וחומר. מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן אם נתן זר כשר. העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כל שכן. לא צורכה דלא. נתינה שהיא מעכבת אם נתן זר כשר. העלייה שאינה מעכבת אם העלה זר פסול. ואמר רבי יצחק בר חקולא בשם רבי ינאי. העלייה מתוך קילפי מעכבת. אין נתינ …
    ונתן אהרן. אם נתן זר כשר. ודכוותה. אם העלה זר פסול. קול וחומר. מה אם נתינה שכתוב בה בני אהרן אם נתן זר כשר. העלייה שאין כתוב בה בני אהרן לא כל שכן. לא צורכה דלא. נתינה שהיא מעכבת אם נתן זר כשר. העלייה שאינה מעכבת אם העלה זר פסול. ואמר רבי יצחק בר חקולא בשם רבי ינאי. העלייה מתוך קילפי מעכבת. אין נתינה מעכבת. אמר רבי יוחנן. קובען אפילו בפה. סברין מימר. אפילו אחד היום ואחד למחר. על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר. אפילו אחד היום ואחד למחר. ניחא. על דעתיה דרבי ינאי. לאי זה דבר נאמר גורלות. למצוה. מתניתה פליגא על רבי יוחנן. הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת. פתר לה במצליח בגורל. מתניתה פליגא על רבי יניי. לא הגריל ולא נתוודה כשר. אלא שחיסר מצוה אחת.
  24. Jerusalem Talmud Yoma 4:3:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abba
    שחט ומת. אחר מהו שייכנס בדמו. רבי שמעון בן לקיש אמר. בפר. אבל לא בדם. רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין. אפילו בדם. מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה. אפילו בדם. דאמר רבי חנינה רבי בא בשם רבי יוחנן. אפילו בדם. רבי יהושע בן לוי שאל. חפן ומת. מהו שיכנס בחפניו. מה צריכה ליה בחפניו. דכתיב ומלא חפניו. ברם הכ …
    שחט ומת. אחר מהו שייכנס בדמו. רבי שמעון בן לקיש אמר. בפר. אבל לא בדם. רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין. אפילו בדם. מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה. אפילו בדם. דאמר רבי חנינה רבי בא בשם רבי יוחנן. אפילו בדם. רבי יהושע בן לוי שאל. חפן ומת. מהו שיכנס בחפניו. מה צריכה ליה בחפניו. דכתיב ומלא חפניו. ברם הכא לית כתיב בדמו. פשיטא ליה. אפילו בדם.
  25. Jerusalem Talmud Yoma 4:6:5 רבי יוחנן אמר
    רבי יהושע בן לוי אמר. אין לחם הפנים נפסל בשעת מסעות. [רבי יוחנן אמר. לחם הפנים נפסל בשעת מסעות.] רבי חייה בשם רבי יהושע בן לוי. כאשר יחנו כן יסעו. מה בחנייתם אינו נפסל אף בנסיעתם אינו נפסל. רבי אמי בשם רבי יהושע בן לוי. ונסע אוהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות. כבתוך המחנות.
  26. Jerusalem Talmud Yoma 4:6:6 אמר רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי אמי בשם רבי אלעזר. השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה. אמר רבי יוחנן. קדשים נדחין בשעת מסעות. טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו. אמר רבי יוסה. תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן. נסתלקו הפרכות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין. מתניתה מסייעה לדין ומתניתה מסייעה לדין. מתניתה מסייעה לרבי יהושע …
    רבי יעקב בר אחא רבי אמי בשם רבי אלעזר. השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה. אמר רבי יוחנן. קדשים נדחין בשעת מסעות. טמאים פרושים כל אחד ואחד במחיצתו. אמר רבי יוסה. תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן. נסתלקו הפרכות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין. מתניתה מסייעה לדין ומתניתה מסייעה לדין. מתניתה מסייעה לרבי יהושע בן לוי. תמיד. תמיד אפילו בשבת. תמיד אף בטומאה. מתניתה מסייעה לרבי יוחנן. לא תכבה. אף במסעות. [בשעת מסעות] מה היו עושין לה. היו כופין עליה (פסקתיר) [פסכתיר]. דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר. אף בשעת מסעות היו מדשנין אותה. שנאמר ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן. הא אילו היה המזבח דליק לא היה בגד ארגמן נשרף. מה עבד לה רבי יודה. (פסקתיר) [פסכתיר]. היו כופין עליה מלמעלה. מה מקיים רבי יודה. ודשנו את המזבח. וירוון. כיי דמר רבי יודה בן פזי. ואכל ושבע ודשן.
  27. Jerusalem Talmud Yoma 5:1:3 רבי יוחנן אמר
    דאיתפלגון. פיטמה בחולין. רבי יוסה בן חנינה אמר. פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר. כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בר חנינה. קודש היא. שתהא הבאתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי. קודש היא. שתהא באה מתרומת הלישכה. אמר רבי יוסה בירבי בון. אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן. דתנינן. המקדי …
    דאיתפלגון. פיטמה בחולין. רבי יוסה בן חנינה אמר. פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר. כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בר חנינה. קודש היא. שתהא הבאתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי. קודש היא. שתהא באה מתרומת הלישכה. אמר רבי יוסה בירבי בון. אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן. דתנינן. המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור. רבי יוחנן אמר. קטורת. אמר רבי הושעיה. תיפתר באומן משל בית אבטינס [שהיה נוטל בשכרו קטורת.] ודרבי יוסי בן חנינה כשמואל. דאמר רבי חונה בשם שמואל. מכתשת עשו אותה כלי שרת לקודש. אמר רבי יוסה בירבי בון. אמרה רבי חונה קומי רבי יוסה. דבר שקדש בכלי נפדה. אמר ליה. ולאו שמואל הוא. ושמואל אמר. קל הוא במותר. דאיתפלגון. הותירו תמידין. שמואל אמר. נפדין כתמימין. רבי יוחנן אמר. נפדין כפסולי המוקדשין. הותירו שעירים. על דעתיה דשמואל. אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת. על דעתיה דרבי יוחנן רבי זעורא אמר. ירעו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מקייצים בה את המזבח. וקשיא. יש חטאת קריבה עולה. אמר רבי יוסה. שניא היא. שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה. אמר רבי חנניה בן תרדיון. תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות.
  28. Jerusalem Talmud Yoma 5:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: תני. מן המנורה ולדרום היה נכנס. דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר. מן השולחן ולצפון היה נכנס. אית תניי תני. ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס. מהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון. דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא ישרפו הפרכות. הגיע לצפון והפך פניו לדרום. חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים. כיצד הו …
    הלכה: תני. מן המנורה ולדרום היה נכנס. דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר. מן השולחן ולצפון היה נכנס. אית תניי תני. ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס. מהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון. דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא ישרפו הפרכות. הגיע לצפון והפך פניו לדרום. חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים. כיצד הוא עושה. אמר רבי חנינה. מניח את הכף בארץ וזורקה באויר וקולטה במחתה. שמואל אמר. בודדה ברגלו. אמר רבי יוחנן. מערה מתוך הכף והיא מתמרת ועולה. ואחר כך היא פוסה ויורדת.
  29. Jerusalem Talmud Yoma 5:3:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. למה נקרא שמה אבן שתייה. שממנה הושתה העולם. תני רבי חייה. ולמה נקרא אבן שתייה. שממנה הושתה העולם. כתוב מזמור לאסף אל אלהים י״י דבר ויקרא ארץ וגו'. מציון מכלל יופי אלהים הופיע. ואומר הנני יסד בציון אבן וגו'.
  30. Jerusalem Talmud Yoma 5:4:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כדי שלא יטעה. אמר רבי זעורא. כדי שיגמור הזיותיו מתוך שבע. והא קתני. שבע ואחת. אמר רבי בון. כתוב אל פני הכפורת שבע. מה תלמוד לומר יזה. כדי שתהא הזייה ראשונה נמנית עמהן.
  31. Jerusalem Talmud Yoma 5:5:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני. רבי ליעזר אומר. ממקומו היה עומד ומחטא. ועל כולן הוא נותן מלמעלן למטן חוץ מזו שהיה לפניו [לוכסן] שהיה נותן מלמטן למעלן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שניהן מקרא אחד דרשין. סביב. [רבנן אמרין. סביב להלוך. ורבי ליעזר אומר. סביב] לקרנות.
  32. Jerusalem Talmud Yoma 5:6:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    וכלה מכפר את הקודש. אית תניי תני. אם כילה כיפר. ואית תניי תני. אם כיפר כלה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מחלוקת ביניהון. מאן דאמר. אם כיפר כלה. השיריים מעכבין. מאן דאמר. אם כילה כפר. אין השיריים מעכבין. רבי יהושע בן לוי אמר. משמעות ביניהון. מה השיריים (מעכבין) אין השיריים מעכבין. רבי סימון בשם רבי יהושע …
    וכלה מכפר את הקודש. אית תניי תני. אם כילה כיפר. ואית תניי תני. אם כיפר כלה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מחלוקת ביניהון. מאן דאמר. אם כיפר כלה. השיריים מעכבין. מאן דאמר. אם כילה כפר. אין השיריים מעכבין. רבי יהושע בן לוי אמר. משמעות ביניהון. מה השיריים (מעכבין) אין השיריים מעכבין. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. אין השיריים מעכבין. מאי כדון. מאן דאמר. אם כלה כיפר. עושה אותן ארבע מתנות. מאן דאמר. אם כיפר כלה. אינו עושה אותן אלא מתנה אחת.
  33. Jerusalem Talmud Yoma 5:6:9 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה שאין השיריים מעכבין. דתנינן. אם לא נתן לא עיכב. רבי בורקיי בשם רבי יוחנן. מתניתה אמרה שהשיריים מעכבין. דתנינן. וכפר את מקדש הקודש זה לפניי לפנים. ואת אוהל מועד זה ההיכל. ואת המזבח זה מזבח [הזהב]. יכפר אף על העזרות. מה אית לך כפרה בעזרות. לא השיריים. [רבי בון בר חיא בעי. כמא …
    אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה שאין השיריים מעכבין. דתנינן. אם לא נתן לא עיכב. רבי בורקיי בשם רבי יוחנן. מתניתה אמרה שהשיריים מעכבין. דתנינן. וכפר את מקדש הקודש זה לפניי לפנים. ואת אוהל מועד זה ההיכל. ואת המזבח זה מזבח [הזהב]. יכפר אף על העזרות. מה אית לך כפרה בעזרות. לא השיריים. [רבי בון בר חיא בעי. כמאן דמר. השיריים] מעכבין. מקומן מעכב. נותנן בלילה שוחט עליהן כתחילה. חברייא בעיי. מחשב להן. רבי יודן בעי. אבדו. מה הן צריכה ליה כשהתחיל ליתן וחסרו. אבל אם לא התחיל ליתן כל עמא מודיי משהוא משייר שהן שיריים.
  34. Jerusalem Talmud Yoma 5:6:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני. מועלין היו בדמים. דברי רבי מאיר ורבי שמעון. וחכמים אומרים. אין מעילה בדמים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כי הדם הוא בנפש יכפר. אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כל אוכליו יכרת. אין לך בו אלא כרת נפש בלבד. אמר רבי זעורה. הקדיש דם ביניהון. מאן דאמר. אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד. וזה …
    תני. מועלין היו בדמים. דברי רבי מאיר ורבי שמעון. וחכמים אומרים. אין מעילה בדמים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כי הדם הוא בנפש יכפר. אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כל אוכליו יכרת. אין לך בו אלא כרת נפש בלבד. אמר רבי זעורה. הקדיש דם ביניהון. מאן דאמר. אין לך בו אלא כפרת נפש בלבד. וזה הואיל ואין בו כפרה אין בו מעילה. מאן דאמר. אין לך בו אלא כרת נפש בלבד. וזה הואיל ויש בו כרת יש בו מעילה. אתא רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הקדיש דם ובדק הבית ביניהון. והוה רבי זעורה חדי בה. סבר על דרבנן איתאמרת. אמר ליה. ומה בידך. ועל דרבי שמעון אתאמרת.
  35. Jerusalem Talmud Yoma 5:7:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: תני. אמר רבי יהודה. במה דברים אמורים. בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן. אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי זהב. אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי. וחכמים אומרים. אף הנעשות בחוץ בבגדי זהב. אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שניהן מקרא אחד הן דורשין. מדם חטאת הכיפורים אחת. רבנן א …
    הלכה: תני. אמר רבי יהודה. במה דברים אמורים. בעבודות הנעשות בפנים בבגדי לבן. אבל בעבודות הנעשות בחוץ בבגדי זהב. אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי. וחכמים אומרים. אף הנעשות בחוץ בבגדי זהב. אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שניהן מקרא אחד הן דורשין. מדם חטאת הכיפורים אחת. רבנן אמרי. עבודות שהוא נכנס [פעם] אחת בשנה. רבי יהודה אומר. מקום שהוא נכנס בו [פעם] אחת בשנה.
  36. Jerusalem Talmud Yoma 6:1:11 רבי יוחנן אמר
    כיני מתניתה. יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה. ויאמר. זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. אי זה מהן קרב תחילה. רב אמר. שיני שבזוג שיני. רבי יוחנן אמר. שיני שבין זוג ראשון. אמר רבי זעורה. טעמא דרבי יוחנן. ועשהו חטאת. כראשון. אמר רבי לא. טעמא דרבי יוחנן. ועשהו חטאת. קבעו בתלייה שלא יידחה. ואתיא כהיא דאמ …
    כיני מתניתה. יביא שנים ויגריל עליהם כתחילה. ויאמר. זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו. אי זה מהן קרב תחילה. רב אמר. שיני שבזוג שיני. רבי יוחנן אמר. שיני שבין זוג ראשון. אמר רבי זעורה. טעמא דרבי יוחנן. ועשהו חטאת. כראשון. אמר רבי לא. טעמא דרבי יוחנן. ועשהו חטאת. קבעו בתלייה שלא יידחה. ואתיא כהיא דאמר רבי יונה בשם רבי זעורה. ועשהו חטאת. קבעו בתלייה שיזדווג לו חבירו. על דעתיה דרבי יוחנן. מת שיני שבין זוג שיני. שיני שבין זוג ראשון מהו שיידחה. אתא רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. מת שיני שבין זוג שיני. שיני שבין זוג ראשון כבר נדחה. [כל שכן מחלפיה שיטתיה דרב. מת שני בזוג ראשון. שני שבזוג שני כבר נדחה.]
  37. Jerusalem Talmud Yoma 6:6:6 רבי יוחנן אמר
    רבי ירמיה אמר רבי לעזר שאל. פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין שניטמו מהו שייפסלו משם יוצא. מה צריכה ליה. כרבי שמעון בן לקיש. ברם כרבי יוחנן פשיטא ליה. דאיתפלגון. השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה. לא קדש הלחם. רבי יוחנן אמר. חוץ לחומת ירושלם. רבי שמעון בן לקיש אמר. חוץ לחומת העזרה. רבי שמעון בן לקיש כדעתי …
    רבי ירמיה אמר רבי לעזר שאל. פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין שניטמו מהו שייפסלו משם יוצא. מה צריכה ליה. כרבי שמעון בן לקיש. ברם כרבי יוחנן פשיטא ליה. דאיתפלגון. השוחט תודה בפנים ולחמה חוץ לחומה. לא קדש הלחם. רבי יוחנן אמר. חוץ לחומת ירושלם. רבי שמעון בן לקיש אמר. חוץ לחומת העזרה. רבי שמעון בן לקיש כדעתיה. דאמר רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש. בשר שלמים שיצא ואחר כך נכנס ונזרק עליו מן [הדם] כבר נפסל משם יוצא. אמר רבי יוסה. ואפילו כרבי יוחנן צריכה ליה. ירושלם אף על פי שאינה מחיצה לקדשי קדשים מחיצה היא לקדשים קלים. חוץ לחומת ירושלם אינה מחיצה לא לקדשי קדשים ולא לקדשים קלין. אמר רבי מנא. אינה מחיצה להן.
  38. Jerusalem Talmud Yoma 7:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי אמי בשם רבי יוחנן. שירי עבודות עובדן בבגדי לבן. אמר רבי מתנא. מתניתה אמרה כן. ואם לאו באיסטלית לבן משלו. רבי יוסה בעי. למה. שהן בחוץ. הרי שחיטה הרי אינה אלא בחוץ. והוא עובדה בבגדי זהב. רבי יסא בשם רבי יוחנן. רצה עובדה בבגדי זהב. רצה עובדה בבגדי לבן. מצינו שחיטה. רצה עובדה בבגדי זהב. רצה עובדה בב …
    רבי אמי בשם רבי יוחנן. שירי עבודות עובדן בבגדי לבן. אמר רבי מתנא. מתניתה אמרה כן. ואם לאו באיסטלית לבן משלו. רבי יוסה בעי. למה. שהן בחוץ. הרי שחיטה הרי אינה אלא בחוץ. והוא עובדה בבגדי זהב. רבי יסא בשם רבי יוחנן. רצה עובדה בבגדי זהב. רצה עובדה בבגדי לבן. מצינו שחיטה. רצה עובדה בבגדי זהב. רצה עובדה בבגדי לבן.
  39. Jerusalem Talmud Yoma 7:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אליעזר ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. כולהן היו קריבין עם תמיד שלבין הערבים. רבי חונה בשם רב יוסף. אתיא דרבי ליעזר כבית שמי. כמה דבית שמי אמרי. תדיר מקודש מקודש קודם. כן רבי ליעזר אומר. תדיר מקודש מקודש קודם. היך עבידה. עבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירין. עבודת היום ק …
    הלכה: אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אליעזר ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. כולהן היו קריבין עם תמיד שלבין הערבים. רבי חונה בשם רב יוסף. אתיא דרבי ליעזר כבית שמי. כמה דבית שמי אמרי. תדיר מקודש מקודש קודם. כן רבי ליעזר אומר. תדיר מקודש מקודש קודם. היך עבידה. עבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירין. עבודת היום קודמת למוספי היום.
  40. Jerusalem Talmud Yoma 7:2:4 אמר רבי יוחנן
    ובא אהרן אל אוהל מועד. מאיכן בא. מקריית הפרשה. ולהיכן הוא הולך. להוציא כף ומחתה. כתוב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם. ואת אמר הכין. ולא כן אמר רבי יוחנן. הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד שלבין הערבים. אמר רבי יוסה בן חנינה. כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו. אמר רבי יוסה. עוד היא אמורה על סדר. …
    ובא אהרן אל אוהל מועד. מאיכן בא. מקריית הפרשה. ולהיכן הוא הולך. להוציא כף ומחתה. כתוב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם. ואת אמר הכין. ולא כן אמר רבי יוחנן. הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהוא לאחר תמיד שלבין הערבים. אמר רבי יוסה בן חנינה. כל הפרשה כתובה על סדר חוץ מזו. אמר רבי יוסה. עוד היא אמורה על סדר. ובא אהרן אל אהל מועד. מאיכן בא. מקידוש הראשון שהיה בידו. ולאיין הוא הולך. לקידוש האחרון. אמר רבי מנא קומי רבי יוסה. למה לי נן אמרין. חוץ מקידוש האחרון. אמר ליה. שנייא היא. דכתיב ובא. ויצא ופשט את בגדי הבד. שאין תלמוד לומר. אשר לבש. וכי עלת על דעתינו כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש. אם כן למה נאמר אשר לבש. הקיש פשיטה ללבישה. מה לבישה בקידוש ידים ורגלים. אף פשיטה בקידוש ידיים ורגליים. אמר רבי אלעזר. יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן. ואי זו זו. זו הוצאת כף ומחתה. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בהוצאת כף ומחתה שהיא לאחר תמיד שלבין הערבים.
  41. Jerusalem Talmud Yoma 7:3:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני רבי חייה. ולבשם. ובלו שם. שם היו גנוזין. שם היו מרקיבין ולא היו כשירים ליום הכיפורים הבא. [תני. רבי דוסא אומר. כשרים הם לכהן הדיוט.] תני. רבי אומר. שתי תשובות בדבר. אחת בבגדי כהן גדול. ואחת בבגדי כהן הדיוט. תני. לא נחלקו רבי ורבי אלעזר בירבי שמעון על אבניטו שלכהן גדול ביום הכיפורים שהוא שלבוץ וע …
    תני רבי חייה. ולבשם. ובלו שם. שם היו גנוזין. שם היו מרקיבין ולא היו כשירים ליום הכיפורים הבא. [תני. רבי דוסא אומר. כשרים הם לכהן הדיוט.] תני. רבי אומר. שתי תשובות בדבר. אחת בבגדי כהן גדול. ואחת בבגדי כהן הדיוט. תני. לא נחלקו רבי ורבי אלעזר בירבי שמעון על אבניטו שלכהן גדול ביום הכיפורים שהוא שלבוץ ועל שאר ימות השנה שיש בו כלאים. ועל מה נחלקו. על אבניטו שלכהן הדיוט. שרבי אומר. יש בו כלאים. ורבי אלעזר בירבי שמעון אומר. אין בו כלאים. רבי יעקב בר אחא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. טעמיה דרבי. ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אותכה. מה בגדי אהרן יש בו כלאים. אף בגדי בניו יש בהן כלאים. מה עבד לה רבי אלעזר בירבי שמעון. מה אהרן בראוי לו. אף בניו בראוי להן.
  42. Jerusalem Talmud Yoma 8:1:6 אמר רבי יוחנן
    בסיכה. כהדא דתני. בשבת בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג מותר. ביום הכיפורים בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג אסור. בתשעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא שלתענוג אסור. שאינה שלתענוג מותר. והא תני. שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין. אבל לא לעונש. ביום הכיפורים לאיסור. אבל לא לעונש. …
    בסיכה. כהדא דתני. בשבת בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג מותר. ביום הכיפורים בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג אסור. בתשעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא שלתענוג אסור. שאינה שלתענוג מותר. והא תני. שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין. אבל לא לעונש. ביום הכיפורים לאיסור. אבל לא לעונש. והא תני. ולא יחללו. להביא את הסך ואת השותה. אמר רבי יוחנן. לית כאן סך. אמר רבי אבמרי. אין לית כאן סך. לית כאן שותה. דל כן דבר שהוא בא משני לווין מצטרף.
  43. Jerusalem Talmud Yoma 8:3:14 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן האוכל כלאי הכרם לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטי תרומה לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המגמא חומץ שלתרומה לוקה. המגמע חומץ שלתרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חיטי תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. רבי אומר. אומר אני שהוא משלם קרן וחומש. רבי ירמיה בשם רב …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן האוכל כלאי הכרם לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן הכוסס חיטי תרומה לוקה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המגמא חומץ שלתרומה לוקה. המגמע חומץ שלתרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. הכוסס חיטי תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. רבי אומר. אומר אני שהוא משלם קרן וחומש. רבי ירמיה בשם רבי אמי. מודין חכמים לרבי במגמע חומץ שלתרומה לאחר טיבלו משלם קרן וחומש. שהחומץ משיב את הנפש.
  44. Jerusalem Talmud Yoma 8:4:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    חולה אומר. יכול אני. ורופא אומר. אינו יכול. שומעין לרופא. רופא אומר. יכול הוא. וחולה אומר. אינו יכול. שומעין לחולה. לא צורכא (דלא) [אלא]. חולה אומר. יכול אני. ורופא אומר. איני יודע. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נעשה כספק נפשות. וכל ספק נפשות דוחה את השבת.
  45. Jerusalem Talmud Yoma 8:5:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מניין שספק נפשות דוחה את השבת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אך את שבתותיי תשמרו. מיעוט. אית דבעי מימר. אמרה תורה. חלל עליו שבת. והוא יושב ומשמר שבתות הרבה.
  46. Jerusalem Talmud Yoma 8:5:6 בשם רבי יוחנן
    רבי זעורה רבי חייה בשם רבי יוחנן. מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו. ונפלה בו מפולת. מפקחין עליו בשביל ישראל שלשם. עד איכן. תרין אמורין. חד אמר. עד חוטמו. וחורנה אמר. עד טיבורו. מאן דאמר. עד חוטמו. בהוא דהוה קיים. ומאן דאמר. עד טיבורו. בהוא דהוה רבין.
  47. Jerusalem Talmud Yoma 8:7:3 בשם רבי יוחנן
    רבי אומר. על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה. אם עשה תשובה מתכפר לו. ואם לאו אינו מתכפר לו. רבי זבידא אמר. רבי יסא מקשי. מיסבור סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה. רבי אשיין רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. מודה רבי שאין יום הכיפורים מכפר אל …
    רבי אומר. על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה. אם עשה תשובה מתכפר לו. ואם לאו אינו מתכפר לו. רבי זבידא אמר. רבי יסא מקשי. מיסבור סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה. רבי אשיין רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. מודה רבי שאין יום הכיפורים מכפר אלא בתשובה. הא מיתה מכפרת בלא תשובה. תני. יום מיתה כיום תשובה. מאן תנינתה. רבי. הווי הדא היא דתנינן. מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. דלא כרבי.
  48. Jerusalem Talmud Yoma 8:7:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר. היום מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעורה אמר. כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת. מרד. על דעתיה דרבי זעורה כבר כיפר. על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר. אמר רבי זעורה. מתניתא מסייעא ל …
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. אם אין שעיר. היום מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעורה אמר. כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת. מרד. על דעתיה דרבי זעורה כבר כיפר. על דעתיה דרבי חנניה לא כיפר. אמר רבי זעורה. מתניתא מסייעא לרבי חנניה. חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים. וביום הכיפורים מה שאין בשעיר. שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר. והשעיר אינו מכפר אלא ביום הכיפורים. חומר בשעיר. שהשעיר מכפר מיד. ויום הכיפורים מכפר משתחשך. אמר רבי חונה. איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. רבי יוסי בירבי בון בעי. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד ויכפר מיד.

Jerusalem Talmud Sukkah (26)

  1. Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: סוכה שהיא גבוהה כול'. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. ורבנן ילפין לה מפיתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתחו שלאולם. אם מפתחו שלאולם דיו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתחו שלאולם גובהו ארבעים אמה. ורחבו עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רב …
    הלכה: סוכה שהיא גבוהה כול'. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי אחא בשם רב. ורבנן ילפין לה מפיתחו שלהיכל. ורבי יודה יליף לה מפתחו שלאולם. אם מפתחו שלאולם דיו ארבעים אמה. דתנינן תמן. פתחו שלאולם גובהו ארבעים אמה. ורחבו עשרים אמה. תני רבי חייה. אפילו ארבעים חמשים אמה. תני בר קפרא. אפילו מאה אמה. אמר רבי אבין. רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יהודה. וחכמים אוסרין. היך מה דאת אמר תמן. את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת. כך את אמר הכא. את רואה את המלתירה כאילו היא יורדת וסותמת. היא דעתיה דרבי יודה בסוכה היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה היא דעתהון במבוי. ולא דמייא. יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי כשירים במבוי ופסולים בסוכה. דוקרנין כשירים בסוכה ופסולין במבוי. ותני כן. הביא ארבעה דקרנין וסיכך על גביהן. בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדא דאת אמר. בגבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר. דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי. ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו. רחב מעשר אמות. בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גביו פסולה. הדא דאת אמר. על בית סאתים. אבל יותר מבית סאתים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים. שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה. בסוכה פסולה. במבוי כשר. סוכה מקורה פסולה. מבוי מקורה כשר. רבי אחא בשם רבי הושעיה. לא סוף דבר מקורה. אלא אפילו נתן מלתרה ויש בה רוחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי.
  2. Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה. אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה. אין סוכה מקורה. מצינו סיכוך שהוא כקירוי. דתנינן תמן. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת. והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים. רבי אילא [בשם] רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. מטלטלין בכו …
    אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה. אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה. אין סוכה מקורה. מצינו סיכוך שהוא כקירוי. דתנינן תמן. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת. והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים. רבי אילא [בשם] רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. מטלטלין בכולה. מאי כדון. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. התורה אמרה בסוכות תשבו. עד עשרים אמה את יושב בצילה שלסוכה. מעשרים אמה ולמעלן את יושב בצילן שלדפנות. אמר רבי יונה. הדא דאת אמר. בנתונה למעלה מעשרים אמה לדפנות. אבל אם היתה נתונה למטה מעשרים אמה לדפנות כשירה. אמר ליה רבי יוסה. על דעתך דאת אמר. בדפנות הדבר תלוי. ניתני. סוכה שהיא נתונה למעלה מעשרים אמה לדפנות פסולה. רבי בא בשם רב. בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו. אבל אם היתה מחזקת יותר כשירה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. בשאין דפנותיה עולות עמה. אבל אם היו דפנותיה עולות עמה כשירה. והא מתניתא פליגא. אמר רבי יהודה. מעשה בסוכתה שלהילני המלכה בלוד שהיתה גבוהה יותר מעשרים אמה והיו חכמים נכנסין ויוצאין בה ולא אמר אדם דבר. אמרו לו. מפני שהיא אשה ואין אשה מצוה על המצות. אמר להן. אם משם ראייה והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה. אית לך מימר. בסוכתה שלהילני בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו. אלא בשאין דפנותיה עולות עמה. מסתברא מה דאמר רבי יאשיה. לית היא פליגא. דכן ארחיהון דעתירייא מיעבד דפנתא קלילן די ייא קרורה עליל.
  3. Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:10 בשם רבי יוחנן
    ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. רב הושעיה בעי. אותן שלטפח שנתנן באמצע מהו. חזר ואמר. אותן שלארבעה טפחים שנתנן באמצע מה הן. רבי יעקב בר אחא. כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר. ותני כן. חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמ …
    ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. רב הושעיה בעי. אותן שלטפח שנתנן באמצע מהו. חזר ואמר. אותן שלארבעה טפחים שנתנן באמצע מה הן. רבי יעקב בר אחא. כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר. ותני כן. חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמודים כדפנות. והא מתניתא פליגא. עשויות כהילכתן כשירות. שלא כהילכתן פסולות. סברין מימר באמצע. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. אילו שלא כנגד אילו. רב אמר. אותה שלטפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח. שמואל אמר. אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי בא חיננה בר שלמיה רב ירמיה בשם רב. אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד כהדין וחד כהדין. כהנא ואסא עלון והוון קומי רב כהדא דשמואל. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי. והיא שתהא נתונה בתוך שלשה טפחים כלחיים.
  4. Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:11 אמר רבי יוחנן
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוסי בן חנינא. נעץ ארבע קנים בארבע זויות של כרם וקשר גמי מלמעלן מציל משם פיאה. אמר רבי יוחנן. כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן. מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגינר והראהו שדה אחת ובית רתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל [אעים] וסותם …
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוסי בן חנינא. נעץ ארבע קנים בארבע זויות של כרם וקשר גמי מלמעלן מציל משם פיאה. אמר רבי יוחנן. כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. אמר רבי יוחנן. מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגינר והראהו שדה אחת ובית רתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל [אעים] וסותם ודוקרנים וסותם עד שמיעטן פחות מעשר. אמר. כזה כן מחיצת שבת. אמר רבי זעורה. מודה רבי שמעון בן לקיש לעניין שבת [שאין] הפיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגיי. מתניתא אמרה [כן]. מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה. אם אומר את שהפיאה [מצלת] יותר מעשר דייו חבל אחד.
  5. Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:16 בשם רבי יוחנן
    לעניין שבת. כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה. מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ מותר. ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פירצה שלשה. אין כאן מקום ארבעה. מתיב רבי מנא. והתנינן. מק …
    לעניין שבת. כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבעה. מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ מותר. ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור. רבי חנניה רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. לית כאן משלשה ועד ארבעה. יש כאן פירצה שלשה. אין כאן מקום ארבעה. מתיב רבי מנא. והתנינן. מקיפין בקנים. וקנה יש לו מקום. אמר ליה. לא תתיביני פחות משלשה. שכל הפחות משלשה כסתום הוא. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. מכל מקום. מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר.
  6. Jerusalem Talmud Sukkah 1:4:4 בשם רבי יוחנן
    אבל פורש הוא על ניקליטי המיטה. רבי ביבי בשם רבי יוחנן. שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו.
  7. Jerusalem Talmud Sukkah 1:5:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כתוב באספך מגרנך ומיקבך. מפסולת שבגורן ושביקב את עושה לך סכך. רבי שמעון בן לקיש אמר. ואיד יעלה מן הארץ. אמר רבי תנחומה. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן דו אמר. עננים מלמעלה היו. דו יליף לה מאספך. רבי שמעון בן לקיש אמר. עננים מלמטן היו. דו יליף לה מעננים. אמר רבי אבין. דין כדעתיה ודי …
    אמר רבי יוחנן. כתוב באספך מגרנך ומיקבך. מפסולת שבגורן ושביקב את עושה לך סכך. רבי שמעון בן לקיש אמר. ואיד יעלה מן הארץ. אמר רבי תנחומה. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן דו אמר. עננים מלמעלה היו. דו יליף לה מאספך. רבי שמעון בן לקיש אמר. עננים מלמטן היו. דו יליף לה מעננים. אמר רבי אבין. דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן דו מדמי לה במשלח לחבירו חבית וקנקנה. רבי שמעון בן לקיש דו מדמי לה כהן דאמר לחבריה. שלח קופתך וסב לך חיטין.
  8. Jerusalem Talmud Sukkah 1:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי חייה בשם רבי יוחנן. מפני שהיא נראית כאוצר.
  9. Jerusalem Talmud Sukkah 1:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי ירמיה בשם רב. בשיש בהן רוחב [ארבע] נחלקו. רבי יסא בשם רבי יוחנן. במשופין בכלים נחלקו. והא רבי ירמיה בשם רב. בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו. הא במשופין לכלים דברי הכל מותר. מן מה דאמר רבי ירמיה בשם רב. סיככה בשלביות פסולה. ואמרין. כרבי מאיר הורי. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. הא רבי יוסי בשם רבי יוח …
    הלכה: רבי ירמיה בשם רב. בשיש בהן רוחב [ארבע] נחלקו. רבי יסא בשם רבי יוחנן. במשופין בכלים נחלקו. והא רבי ירמיה בשם רב. בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו. הא במשופין לכלים דברי הכל מותר. מן מה דאמר רבי ירמיה בשם רב. סיככה בשלביות פסולה. ואמרין. כרבי מאיר הורי. הדא אמרה. היא הדא היא הדא. הא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. במשופין לכלים נחלקו. הא בשיש בהם רוחב ארבעה דברי הכל אסור. מן מה דהורי רבי יסא בסדרא רבא. מלתרה מסככין [בה]. ואמרין. כרבי יודה הורי. הדא אמרה. היא הדא היא הדא.
  10. Jerusalem Talmud Sukkah 1:9:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מפני שהיא נראית כאוצר. תני רבי חייה. תעשה לך. לא מן העשוי לך. מה נפק מביניהון. ויש בה. על דעתיה דרבי חייה פסולה. על דעתיה דרבי יוחנן כשירה.
  11. Jerusalem Talmud Sukkah 1:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יוסה אלא לעניין סוכה. אבל לעניין שבת אף רבי יוסי מודה. מילתיה דרבי חנינה אמרה. אף לעניין שבת. דאמר רבי חנינה. שלטון בא לציפורין ותלו (לו) [בו] קיטיות. והתיר רבי ישמעאל בירבי יוסי לטלטל תחתיהן. בשיטת אביו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. אתייא דרבי יוסי בן …
    הלכה: אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יוסה אלא לעניין סוכה. אבל לעניין שבת אף רבי יוסי מודה. מילתיה דרבי חנינה אמרה. אף לעניין שבת. דאמר רבי חנינה. שלטון בא לציפורין ותלו (לו) [בו] קיטיות. והתיר רבי ישמעאל בירבי יוסי לטלטל תחתיהן. בשיטת אביו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. אתייא דרבי יוסי בן חנינה כרבי חנינה. ותריהון פליגין על שיטתיה דרבי יוחנן. דאמר רבי יוחנן. רבי יודה ורבי יוסה ורבי חנניה בן עקביה שלשתן אמרו דבר אחד. רבי יודה דגשרים המפולשין. רבי יוסי ההן דהכא. רבי חנניה בן עקביה דתני. שלשה דברים התיר רבי חנניה. התיר עצה שבים. והתיר כצוצרא. והתיר הבאת לונטיות.
  12. Jerusalem Talmud Sukkah 1:11:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תני רבי חייה. אויר פסול פוסל בשלשה טפחים. סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסה. אף אנן תנינן תרתיהון. אויר פסול פוסל בשלשה טפחים. דתנינן. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות. דתנינן. בית שנפחת וסיכך על גביו. אם יש מן בין כותל לסיכוך ארבע אמו …
    הלכה: תני רבי חייה. אויר פסול פוסל בשלשה טפחים. סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסה. אף אנן תנינן תרתיהון. אויר פסול פוסל בשלשה טפחים. דתנינן. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. סכך פסול אינו פוסל אלא בארבע אמות. דתנינן. בית שנפחת וסיכך על גביו. אם יש מן בין כותל לסיכוך ארבע אמות פסולה. הא פחות מיכן כשירה. מהו לישן תחתיו. התיב רבי יצחק בן אלישיב. הרי טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו. והכא משלים בסוכה ואסור לישן תחתיו. חזקיה אמר. מפני שהיא נראית כדופן עקומה. תני רבי הושעיה. מפני שהיא נראית כדופן עקומה. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. מפני שהיא נראית כדופן עקומה. רבי זעורה רבי יסא בשם כהנא. מפני שהיא נראית כדופן עקומה. אמר רבי יונה לרבי יוסי. ולמה לי נן אמרין. משום שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות.
  13. Jerusalem Talmud Sukkah 1:12:3 בשם רבי יוחנן
    אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. במחצלות אושא שנו. אמר רבי ליעזר. [סתם] מחצלות אושא טמאות עד שיעשם אוהלים. סתם מחצלות טיבריא טהורות עד שיעשם לשכיבה. רבי יצחק בר חקולה רבי שמעון ברבי הורון באילין על פתח החנויות שהן טהורות. הורי רבי אימי. ארוגה טמיאה. מהו לסכך בה. מחלוקת רבי ליעזר וחכמים. רבי יצחק ברבי לע …
    אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. במחצלות אושא שנו. אמר רבי ליעזר. [סתם] מחצלות אושא טמאות עד שיעשם אוהלים. סתם מחצלות טיבריא טהורות עד שיעשם לשכיבה. רבי יצחק בר חקולה רבי שמעון ברבי הורון באילין על פתח החנויות שהן טהורות. הורי רבי אימי. ארוגה טמיאה. מהו לסכך בה. מחלוקת רבי ליעזר וחכמים. רבי יצחק ברבי לעזר הורי מדוחק להתיר ראשי מעדנים ולסכך בהן. תנינן. וכן המתיר ראשי מעדנים טהורה. ואת אמר הכן.
  14. Jerusalem Talmud Sukkah 2:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: מה טעמא דרבי ליעזר. נאמר כאן תשבו ונאמר להלן ופתח אוהל מועד ישבו יומם ולילה. מה ישיבה שנאמרה להלן עשה בה את הלילות כימים אף ישיבה שנאמרה כאן נעשה בה את הלילות כימים. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. נאמר חמשה עשר בפסח ונאמר חמשה עשר בחג. מה חמשה עשר שנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות אף ח …
    הלכה: מה טעמא דרבי ליעזר. נאמר כאן תשבו ונאמר להלן ופתח אוהל מועד ישבו יומם ולילה. מה ישיבה שנאמרה להלן עשה בה את הלילות כימים אף ישיבה שנאמרה כאן נעשה בה את הלילות כימים. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. נאמר חמשה עשר בפסח ונאמר חמשה עשר בחג. מה חמשה עשר שנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות אף חמשה עשר שנאמר בחג לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות. חברייא בעיי. [אי] מה להלן עד שייכנסו למצה בתאוה וכא עד שייכנסו לסוכה בתאוה. רבי זעורה בעי. אי מה להלן עד שיאכל כזית מצה. וכא עד שיאכל כזית דגן [בסוכה]. רבי הושעיה אמר. כל שבעה חובה. רבי ברכיה אמר. פליגין. רבי אבונא אמר. לא פליגין. מה דאמר רבי יוחנן. בשנתן דעתו. מה דאמר רבי הושעיה. בשלא נתן דעתו.
  15. Jerusalem Talmud Sukkah 2:9:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: אי זהו קטן. דבית רבי ינאי אמרי. כל שהוא צריך לאמו שתקנחנו. רבי יוחנן אמר. כל שהוא ניעור משנתו וקורא. אימא. תני רבי הושעיה. קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ויוצא בעירובה שלאמו.
  16. Jerusalem Talmud Sukkah 3:1:4 בשם רבי יוחנן
    מה פליגין. בשגזלו משופה. אבל אם גזלו ושיפהו. דמים הוא חייב לו. גזל לולב מיכן והדס מיכן וערבה מיכן ואגדן. נישמעינה מן הדא. סוכה גזולה. אית תניי תני. כשירה. אית תניי תני. פסולה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מאן דאמר. כשירה. בשגזל קרקע. מאן דאמר. פסולה. בשגזל פסל. ואיפשר שלא ייקשר. במיישב מלמעלן. רב …
    מה פליגין. בשגזלו משופה. אבל אם גזלו ושיפהו. דמים הוא חייב לו. גזל לולב מיכן והדס מיכן וערבה מיכן ואגדן. נישמעינה מן הדא. סוכה גזולה. אית תניי תני. כשירה. אית תניי תני. פסולה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מאן דאמר. כשירה. בשגזל קרקע. מאן דאמר. פסולה. בשגזל פסל. ואיפשר שלא ייקשר. במיישב מלמעלן. רבנן דקיסרין בשם רבי יוחנן. בין זה ובין זה פסולה. אי זו היא גזולה פסולה. כל שהוא נכנס בתוך סוכתו שלחבירו שלא מדעתו. כהדא. גמליאל זוגא עבד ליה מטלא גו שוקא. עבר רבי שמעון בן לקיש. אמר ליה. מאן שרא לך.
  17. Jerusalem Talmud Sukkah 3:1:8 בשם רבי יוחנן
    רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. כיני מתניתא. כדי לנענע בו כשר. תני. הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה. תני. באמת חמשה. דברי רבי טרפון. וחכמים אומרים. באמת ששה. על דרבי טרפון פושכין רברבין. על דעתהון דרבנן פושכין דקיקין. רבי יונה ורבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה נשייא. לולב טפח. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לו …
    רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. כיני מתניתא. כדי לנענע בו כשר. תני. הדס וערבה שלשה ולולב ארבעה. תני. באמת חמשה. דברי רבי טרפון. וחכמים אומרים. באמת ששה. על דרבי טרפון פושכין רברבין. על דעתהון דרבנן פושכין דקיקין. רבי יונה ורבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה נשייא. לולב טפח. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. אזוב טפח. רבי זעירה בעי. לולב טפח. אזוב טפח. אמר רבי יוסי. קיימה רבי סימון. רבי חיננא רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. לולב טפח. אזוב טפח. שופר טפח. שילייא טפח. ויש אומרים. אף דופן שלישית טפח. רבי זעורא בעי. לולב טפח (ובלבד) [מלבד] שיזרה. אזוב טפח חוץ מגבעולין. רבי יוסה רבי טבי בשם רב רבי חיננא רבי פרנך רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב. לולב טפח (ובלבד) [מלבד] שזרה. אזוב טפח חוץ מגבעוליו.
  18. Jerusalem Talmud Sukkah 3:4:3 רבי יוחנן אמר
    העושה לולב לעצמו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו לעשות לולב. לאחר. לעשות לולב לשמו. כשהוא נוטלו מהו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. נתפלל בו אומר. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומברך עליו כל שעה שהוא נוטלו. כיצד מברכין על נר חנוכה. רב אמר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו ע …
    העושה לולב לעצמו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו לעשות לולב. לאחר. לעשות לולב לשמו. כשהוא נוטלו מהו אומר. ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. נתפלל בו אומר. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ומברך עליו כל שעה שהוא נוטלו. כיצד מברכין על נר חנוכה. רב אמר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות [הדלקת] נר חנוכה. הכל מודין ביום טוב הראשון שהוא אומר. על נטילת לולב. מה פליגין. בשאר כל הימים. רבי יוחנן אמר. על נטילת לולב. רבי יהושע בן לוי אמר. על מצות זקנים. מה אמר רב בלולב. מה אם חנוכה שהיא מדבריהן הוא אומר. על מצות נר חנוכה. לולב שהוא דבר תורה לא כל שכן. מה אמר רבי יהושע בן לוי בחנוכה. מה אם לולב שהוא דבר תורה אומר. על מצות זקינים. חנוכה שהיא מדבריהן לא כל שכן. לא צורכא דילא מה אמר רבי יוחנן בחנוכה.
  19. Jerusalem Talmud Sukkah 3:11:4 אמר רבי יוחנן
    חברייא אמרין. דברי רבי יוסה. שמצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה. אמר לון רבי יוסי. לא מן הדא אלא מן הדא דאמר רבי אילא ותניי תמן. כך היה המנהג בירושלם. אדם הולך לבית הכנסת ולולבו בידו. קורא את שמע ומתפלל ולולבו בידו. נכנס לבקר את החולה ולולבו בידו. לשאת את כפיו ולקרות בתורה נותנו לחבירו. הניחו בארץ אסור ל …
    חברייא אמרין. דברי רבי יוסה. שמצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה. אמר לון רבי יוסי. לא מן הדא אלא מן הדא דאמר רבי אילא ותניי תמן. כך היה המנהג בירושלם. אדם הולך לבית הכנסת ולולבו בידו. קורא את שמע ומתפלל ולולבו בידו. נכנס לבקר את החולה ולולבו בידו. לשאת את כפיו ולקרות בתורה נותנו לחבירו. הניחו בארץ אסור לטלטלו. אמר רבי אבון. זאת אומרת שהוא אסור בהנייה. תני. מטלטלין עצי בשמים להריח בהן לחולה בשבת. רבנן דקיסרין אמרין. ערבה מותר להניף בה לחולה בשבת. אף בסכין שלמילה כן. אף במצה כן. מן מה דאמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסה. אפילו פירש חוזר אפילו על הציצין שאינן מעכבין את המילה. הדא אמרה. אף בסכין שלמילה כן. אף במצה כן.
  20. Jerusalem Talmud Sukkah 4:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: לולב וערבה ששה ושבעה כול'. רבי זעורה רבי אילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. ערבה הלכה למשה מסיני. ודלא כאבא שאול. דאבא שאול אומר. ערבה דבר תורה. וערבי נחל שתים. ערבה ללולב וערבה למקדש. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. ודלא כרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר. ניסוך המים דבר תור …
    הלכה: לולב וערבה ששה ושבעה כול'. רבי זעורה רבי אילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. ערבה הלכה למשה מסיני. ודלא כאבא שאול. דאבא שאול אומר. ערבה דבר תורה. וערבי נחל שתים. ערבה ללולב וערבה למקדש. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. ודלא כרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר. ניסוך המים דבר תורה. בשיני ונסכיהם. בשישי ונסכיה. בשביעי כמשפטם. מ"ם יוד מ"ם מים. רבי חייה בר בא בעא קומי רבי יוחנן. ועכשיו למה הם חורשין בזקינות. אמר ליה. בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה. שאם ביקשו לחרוש יחרוש. רבי בא בר זבדא בשם רבי חונייא דברת חוורן. ערבה וניסוך המים ועשר נטיעות מיסוד הנביאים הם. מה ופליג. רבי יוסי בירבי בון בשם לוי. כך היתה הלכה בידם ושכחוה ועמדו השניים והסכימו על דעת הראשונים. ללמדך שכל דבר שנותנין נפשם בית דין עליו סופו להתקיים בידן כמה שנאמר למשה בסיני. ואתיא כהיא דאמר רבי מנא. כי לא דבר רק הוא. ואם רק הוא. מכם. למה. שאין אתם יגיעין בו. כי הוא חייכם. אימתי הוא חייכם. בשעה שאתם יגיעים בו. רבי יוחנן אמר לרבי חייה בר בא. בבלייא. תרין מילין סלקון בידיכון. מפשיטותה דתעניתא וערובתא דיומא שביעייא. ורבנן דקיסרין אמרין. אף הדא מקזתה.
  21. Jerusalem Talmud Sukkah 4:3:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כיני מתניתא. אני והו הושיעה נא. [אני והוא הושיעה נא].
  22. Jerusalem Talmud Sukkah 4:6:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. רבי לעזר אומר. אף המנסך מים בחג בחוץ חייב. אמר רבי יוחנן. כל שיטת רבי לעזר כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. ניסוך המים דבר תורה. כן רבי לעזר אומר. ניסוך המים דבר תורה. אית תניי תני בשם רבי אלעזר. צריך שיהא מילויין לשם החג. אית תניי תני בשם רבי לעזר. אינו צריך שיהא מילויין לשם החג. …
    תמן תנינן. רבי לעזר אומר. אף המנסך מים בחג בחוץ חייב. אמר רבי יוחנן. כל שיטת רבי לעזר כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. ניסוך המים דבר תורה. כן רבי לעזר אומר. ניסוך המים דבר תורה. אית תניי תני בשם רבי אלעזר. צריך שיהא מילויין לשם החג. אית תניי תני בשם רבי לעזר. אינו צריך שיהא מילויין לשם החג. מאן דאמר. צריך שיהא מילויין לשם החג. רבי לעזר כרבי עקיבה. ומאן דאמר. אינו צריך שיהא מילויין לשם החג. רבי לעזר כרבנן. לית יכיל. דאמר רבי יוחנן. כל שיטת רבי לעזר כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. ניסוך המים דבר תורה. כן רבי לעזר אמר. ניסוך המים דבר תורה. מה נפק מן בינהון. אמר רבי זעורא. והוא שניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ. אית תניי תני. יש להן שיעור. ואית תניי תני. אין להן שיעור. מאן דאמר. יש להן שיעור. פטור. ומאן דאמר. אין להן שיעור. חייב.
  23. Jerusalem Talmud Sukkah 4:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: למה לי שאינה מקודשת. ואפילו מקודשת. לא כן אמר רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יסא. וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים. מה המזבח אינו מקדש אלא בדעת אף הכלים לא יקדשו אלא בדעת. חזקיה אמר. שלא יהו אומרין. ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. דבית רבי ינאי אמרין. שלא יהו אומרין. ראינו מי …
    הלכה: למה לי שאינה מקודשת. ואפילו מקודשת. לא כן אמר רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יסא. וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים. מה המזבח אינו מקדש אלא בדעת אף הכלים לא יקדשו אלא בדעת. חזקיה אמר. שלא יהו אומרין. ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה. דבית רבי ינאי אמרין. שלא יהו אומרין. ראינו מי החג נפסלין בלינה. רבי יוחנן אמר. מפני מראית העין. ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דרבי ינאי דברי הכל. רבי פדת בשם רבי הושעיה. מי סוטה נפסלין בלינה. רבי אבונה. כל שאינו ממינו למזבח אין הלינה פוסלת בו.
  24. Jerusalem Talmud Sukkah 5:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: החליל חמשה וששה כול'. הא שלקרבן דוחה. מתניתא דרבי יוסה בירבי יודה. דתני. חליל שלקרבן דוחה את השבת. דברי רבי יוסי בירבי יהודה. וחכמים אומרים. אינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב. תמן תנינן. בשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח. בשחיטת הפסח הראשון. בשחיטת הפסח השיני וביום טוב הראשון שלפסח. וב …
    הלכה: החליל חמשה וששה כול'. הא שלקרבן דוחה. מתניתא דרבי יוסה בירבי יודה. דתני. חליל שלקרבן דוחה את השבת. דברי רבי יוסי בירבי יהודה. וחכמים אומרים. אינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב. תמן תנינן. בשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח. בשחיטת הפסח הראשון. בשחיטת הפסח השיני וביום טוב הראשון שלפסח. וביום העצרת. ובשמונת ימי החג. ויש שמונה בלא שבת. רבי יוסי אמר לה סתם. רבי יוסה בירבי בון בשם רבי יוחנן. דרבי יוסה בירבי יהודה היא. על דעתהון דאילין רבנן. למה אינו דוחה. משם שאינו מחוור. והא כתיב והעם מחללים בחלילים. בשמחת שלמה הכתוב מדבר. רבי יונה בשם רבי בא בר ממל. ושמחת לבב כהולך בחליל. כל זמן שהחליל נוהג ההלל נוהג. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי בא בר ממל. למה קורין את ההלל כל שבעת ימי החג. כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה. ולמה מן כל אילין מילייא חליל. תנינן. שזה לקיצים וזה לקיצין וזה חביב וזה חביב. ותלו חביב בחביב. ובעצרת אומר לו הי לך מצה הי לך חמץ. אית תניי תני. הי לך חמץ [הילך מצה]. מאן דאמר. הילך מצה. שהוא חביב. מאן דאמר. הי לך חמץ. שהוא תדיר.
  25. Jerusalem Talmud Sukkah 5:6:7 בשם רבי יוחנן
    מוספי שבת ומוספי ראש חודש מי קודם. רבי ירמיה סבר מימר. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מוספי ראש חודש קודמין. חייליה דרבי ירמיה מן הדא. שירו של שבת ושירו שלראש חודש שירו שלראש חודש קודם. אמר רבי יוסה. שנייא היא. דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חודש. כיצד הוא עושה. שוחט מוספי שבת ו …
    מוספי שבת ומוספי ראש חודש מי קודם. רבי ירמיה סבר מימר. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מוספי ראש חודש קודמין. חייליה דרבי ירמיה מן הדא. שירו של שבת ושירו שלראש חודש שירו שלראש חודש קודם. אמר רבי יוסה. שנייא היא. דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חודש. כיצד הוא עושה. שוחט מוספי שבת ואומרים עליהן שירו שלראש חודש. ברם הכא. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מוספי שבת קודמין. על שם. כל התדיר מחבירו קודם את חבירו.
  26. Jerusalem Talmud Sukkah 5:7:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. ותני כן. שמיני רגל בפני עצמו. פייס בפני עצמו. ברכה בפני עצמה. קרבן בפני עצמו. רגל. דאמר רבי אבין בשם רבי אחא. כולהם כתיב וביום וכאן כתיב ביום. ללמדך שהוא רגל בפני עצמו. פייס. אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה כן. בשמיני חזרו לפייס כרגלים. ברכה. אמר אילא. זמן. קרבן. פר אחד איל אחד.

Jerusalem Talmud Beitzah (15)

  1. Jerusalem Talmud Beitzah 1:1:8 בשם רבי יוחנן
    דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. בראשונה היו אומרין. אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי. ח‍זרו לומר. מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת הגוי. רבי יוסי בירבי בון אמר. שמואל בר אבא בעי. מה. כרבי אליעזר. דרבי ליעזר אמר. סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה. רבי יסה בשם רבי יוחנן הכין. בראשונה היו אומרין. …
    דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. בראשונה היו אומרין. אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי. ח‍זרו לומר. מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת הגוי. רבי יוסי בירבי בון אמר. שמואל בר אבא בעי. מה. כרבי אליעזר. דרבי ליעזר אמר. סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה. רבי יסה בשם רבי יוחנן הכין. בראשונה היו אומרין. אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי. ח‍זרו לומר. מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת הגוי. אמר רבי יוסי. [לשן] מתניתה מסייעה לרבי חייה בר בא. קיבת הנכרי וקיבת הנבילה אסורה כמשנה ראשונה. כשירה שי‍נקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנה הראשונה. וטריפה שי‍נקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה אחרונה. ואפילו דיסברון בית שמי (ל)[כ]בית הלל כמשנה (הראשונה) [האחרונה]. ביצה גידולי גופה. קיבה ממקום אחר באת. ואתיא כהיא דאמר רבי יוסה בירבי בון בשם רבי יוחנן. מעשה בבניו שליהודה בן שמועיי שביקעו להם זאבים יותר משלש מאות צאן. ובא מעשה לפני חכמין והתירו קיבותיהם. א‍מרו. ביצה גידולי גופה. קיבה ממקום אחר באת.
  2. Jerusalem Talmud Beitzah 1:1:10 רבי יוחנן אמר
    דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון א‍מרין. אסור. ורבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מה אפכן לה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה. הדא א‍מרה. היא הדא היא הדא. משם ארבעה זקנים א‍מרו. הנאכל עירובו בראשון הרי …
    דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון א‍מרין. אסור. ורבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מה אפכן לה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה. הדא א‍מרה. היא הדא היא הדא. משם ארבעה זקנים א‍מרו. הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשיני. רב חונה בשם רב. הלכה כארבעה זקינים. רב חסדא בעי. מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא עבד לה שתי קדושות. והכא הוא עבד לה קדושה אחת. דאיתפלגון. שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת. מהו להדליקם ביום טוב. רב ורבי חנינה תריהון א‍מרין. אסור. ורבי יוחנן אמר. מותר. אמר רבי מנא קומי רבי יודן. מה אפכן לה פתילה גבי ביצה. אמר ליה. מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה. הדא א‍מרה. היא הדא היא הדא.
  3. Jerusalem Talmud Beitzah 1:2:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: רבי זריקן בשם רבי יוסי בן חנינה. לא שנו אלא לביעורו. הא לאכילה כזית. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בין לביעורו בין לאכילה כזית. קם רבי מנא עם רבי חזקיה. אמר ליה. מן הן שמע רב הדא מילתא. אמר ליה. מן רבי אבהו. אמר ליה. [ואוף] (ו)אנן א‍מרין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בין לביעורו בין לאכילה כזית. די לא כן …
    הלכה: רבי זריקן בשם רבי יוסי בן חנינה. לא שנו אלא לביעורו. הא לאכילה כזית. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בין לביעורו בין לאכילה כזית. קם רבי מנא עם רבי חזקיה. אמר ליה. מן הן שמע רב הדא מילתא. אמר ליה. מן רבי אבהו. אמר ליה. [ואוף] (ו)אנן א‍מרין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בין לביעורו בין לאכילה כזית. די לא כן. ניתני שלשים ושבע כריתות בתורה.
  4. Jerusalem Talmud Beitzah 1:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי חייה בשם רבי יוחנן. המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה. שהותר מכלל בישול ביום טוב. רבי שמעון בן לקיש אמר. לוקה. שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד. התיב רבי בא בר ממל על הדא דרבי יוחנן. מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה. שהותר מכלל חרישה ביום טוב. רבי יוסה בשם רבי אילא. לא הותרה חרישה כדרכה. רבי …
    הלכה: רבי חייה בשם רבי יוחנן. המבשל נבילה ביום טוב אינו לוקה. שהותר מכלל בישול ביום טוב. רבי שמעון בן לקיש אמר. לוקה. שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד. התיב רבי בא בר ממל על הדא דרבי יוחנן. מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה. שהותר מכלל חרישה ביום טוב. רבי יוסה בשם רבי אילא. לא הותרה חרישה כדרכה. רבי שמי אמר קומי רבי יוסה. רבי אחא בשם רבי אילא. דרבי שמעון היא. דרבי שמעון אמר. עד שיהא לו צורך בגופו שלדבר. קם רבי יוסי עם רבי אחא. אמר ליה. אתה אמרתה הדא מילתא. לא כן אמר רבי יוחנן. דברי רבי מאיר. עשרים וארבעה דברים מקולי בית שמי ומחומרי בית הלל. וזה אחד מהן. נאמר עשרים ושלשה. אלא רבי מאיר ורבי שמעון שניהן א‍מרו דבר אחד. לא כן ס‍ברנן מימר. רבי יוסה ורבי שמעון שניהן א‍מרו דבר אחד. נימר. רבי מאיר ורבי יוסה ורבי שמעון שלשתם א‍מרו דבר אחד. אלא מילין דצריכן לרבנן פשיטן לכון. פשיטן לרבנן צריכן לכון. קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר ואינו חייב משם שהוא מייפה את הקרקע. לא צורכה דילא. קצר לייפות את הקרקע מהו שיהא חייב משם קוצר ומשם שהוא מייפה את הקרקע. ואפילו תימר דרבי שמעון היא. ברם כרבנן מכל מקום הרי חרש ומכל מקום הרי קצר. אמר רבי מנא. מיליהון דרבנן מסייען לרבי יוסי רבי. דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. דג שסחטו. אם לגופו פטור. אם להוציא ציר הרי זה חייב. ואפילו תימר דרבי שמעון היא. ברם כרבנן מכל מקום הרי סחט ומכל מקום הרי הוציא ציר.
  5. Jerusalem Talmud Beitzah 1:3:4 בשם רבי יוחנן
    תני. רבי יוסי אומר. כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת. אין ספיקה דוחה את יום טוב. כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת. דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב. ומותר לשחוט בשבת. רבי יוסה אמר לה סתם. רבי יוסה בירבי בון בשם רבי יוחנן. בשוחט לחולה. א‍מרו לו. והרי שופר שבגבולי …
    תני. רבי יוסי אומר. כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. מה אם מילה שוודייה דוחה את השבת. אין ספיקה דוחה את יום טוב. כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת. דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב. ומותר לשחוט בשבת. רבי יוסה אמר לה סתם. רבי יוסה בירבי בון בשם רבי יוחנן. בשוחט לחולה. א‍מרו לו. והרי שופר שבגבולים יוכיח. שאין וודייו דוחה שבת והרי ספיקו דוחה יום טוב. מה ספק יש שם. יום חול הוא יתקע יום טוב הוא יתקע. רבי חנינה בשם רבי אחא. באנדרוגינס שתקע. ותני כן. אנדרוגינס מוציא את מינו [ואינו מוציא את שאינו מינו]. טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו. רבי יוסי בעי. אם באנדרוגינס שתקע. בדא דתני. אין לו תשובה. אמר רבי (אביי) [אבין]. זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי חייה הגדול אומר. אין להן תשובה. והשיב רבי ל‍עזר בנו שלרבי ל‍עזר הקפר. מה אם מילה שאין ספיקה דוחה את יום טוב וודייה דוחה את לילי יום טוב. תאמר בכיסוי הדם שוודייו דוחה את לילי יום טוב. הואיל וודייו דוחה את לילי יום טוב דין הוא שידחה ספיקו את יום טוב. וקמת כמה דצרכת לרבנן קדמאיי וקשת בידיהון. כן צרכת לרבנן (אחריי) [אחרא] וקשת בידיהון. על דעתיה דרבי אחא. אנדרוגינס מוציא את מינו כתחילה. על דעתיה דרבי יוסה. לשעבר.
  6. Jerusalem Talmud Beitzah 1:5:4 בשם רבי יוחנן
    שמואל אמר. המלחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת. בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. אמר רבי …
    שמואל אמר. המלחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת. בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. אמר רבי יוסי בירבי בון. בשאין שם פתח. אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח.
  7. Jerusalem Talmud Beitzah 1:9:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: וידוך מאתמול. חברייא בשם רבי יוחנן. שטעמן מר. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. שטעמן פג.
  8. Jerusalem Talmud Beitzah 1:9:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא. רב אמר. כל הנידוכין נידוכין כדרכן. רב חונה רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. העושה אלינתין בשבת חייב משם מרקיה. הא ביום טוב מותר. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה. העושה אלינתין ביום טוב אסור משם מרקה. יצחק דיהבא שאל לרבי …
    שמואל שחק על סיטרא דמדוכתא. רב אמר. כל הנידוכין נידוכין כדרכן. רב חונה רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. העושה אלינתין בשבת חייב משם מרקיה. הא ביום טוב מותר. רבי חזקיה בשם רבי ירמיה. העושה אלינתין ביום טוב אסור משם מרקה. יצחק דיהבא שאל לרבי יוחנן. מהו מישחוק קונדיטון ביומא טבא. אמר ליה. שרי. וייב לי ואנא שתי. רבי אבהו בשם רבי יהושע בן לוי שרי. רבי זעורא בעא קומי רבי אבהו. מאן דעביד טבאות לא שחיק ליה מאיתמל. אמר ליה. אין. מחלפה שיטתיה דרבי אבהו. הכא הוא אמר. שרי. והכא הוא אמר. אסור. אלא בגין דרבי אבהו ידע דרבי זעורא מחמר ואינון מחמרין. בגין כן הוא עבד דכוותהון. אית דבעי מימר. הכין אמר ליה. מאן דבעי דייא טב לא שחק ליה מן דאיתמל. רבי זעורה שאל לקלה דרומה עבדיה דרבי יודן נשייא. שחק הוא מרך קונדיטון ביומא טבא. אמר ליה. אין. וכל מיני סיקריקון. רבי יצחק בירבי לעזר בשם רבי אימי אבוי דרבי אבדומא דציפורין. מה פליגין. ליתן לצלי. הא לקדירה מותר. רבי נחום אמר. רבי שמואל בר אבא בעי. הדא אטריתא. ליבש אסור. לקדירה מותר. על יד על יד צריכה.
  9. Jerusalem Talmud Beitzah 1:10:3 רבי יוחנן אמר
    ברר אוכלים מתוך אוכלים. חזקיה אמר. חייב. ורבי יוחנן אמר. פטור. מתניתה פליגא על חזקיה. בורר ואוכל. ובורר ומניח על השולחן. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. תיפתר בשהיו אורחים אוכלין ראשונה ראשונה. והא תני. ובלבד שלא יבור את כל אותו המין. אם עשה כן בשבת חייב. על דעתיה דחזקיה. שכן הבורר כדרכו ב …
    ברר אוכלים מתוך אוכלים. חזקיה אמר. חייב. ורבי יוחנן אמר. פטור. מתניתה פליגא על חזקיה. בורר ואוכל. ובורר ומניח על השולחן. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. תיפתר בשהיו אורחים אוכלין ראשונה ראשונה. והא תני. ובלבד שלא יבור את כל אותו המין. אם עשה כן בשבת חייב. על דעתיה דחזקיה. שכן הבורר כדרכו בשבת חייב. על דעתיה דרבי יוחנן. שכן הבורר כדרכו במקום אחר חייב. על דעתיה דחזקיה. אפילו עיגולין מן גו עיגולין. ואפילו רימונים מן גו רימונים. אין כיני אפילו בני נש מן גו בני נש. מאי כדון. כל עמא מודיי להיא דאמר רבי אימי. רבי אימי הוה ליה אורחין. אפיק קומיהון תורמוסין ופסילייה. אמר לון. יהבון דעתכון דאתון מיכול קינרסיה בסופה.
  10. Jerusalem Talmud Beitzah 2:1:3 דרש רבי יוחנן
    רבי כהנא בריה דרבי חייה בר בא אמר. ובלבד שלא יערים. מתניתה דרבי שמעון בן אלעזר. תני אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב. והא תני. ממלאה היא אשה [קדירה] בשר אף על פי שאינו אוכל ממנו אלא חתיכה אחת. קומקום שלחמין אף על פי שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד. אבל פת אינה אופה אלא צורכה. תני. רבי שמעון בן אלעזר או …
    רבי כהנא בריה דרבי חייה בר בא אמר. ובלבד שלא יערים. מתניתה דרבי שמעון בן אלעזר. תני אין עושין מיום טוב למוצאי יום טוב. והא תני. ממלאה היא אשה [קדירה] בשר אף על פי שאינו אוכל ממנו אלא חתיכה אחת. קומקום שלחמין אף על פי שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד. אבל פת אינה אופה אלא צורכה. תני. רבי שמעון בן אלעזר אומר. ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא. דרש רב חונה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר. דרש רבי יוחנן לטיבראי כהדא דרבי שמעון בן אלעזר. הוה דרש להון להלכה ואינון סברין לעובדא. אית דבעי מימר. לעובדא דרש להון. אתון ושאלון ליה ודרש להון להלכה. חזר ודרש להון. ולא ידעין אין להלכה אין לעובדא. אמר רבי אבא בר זבדי. הורי רבי אבהו כהדא דרבי שמעון בן אלעזר.
  11. Jerusalem Talmud Beitzah 2:1:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. צריך לומר. עלי ועל מי שלא עירב. הרי שלא עירב. אחרים שעירבו מותרין לעשות לו משלו. רבי זריקן בשם רבי זעורה. במזכה להן משלו. די לא כן. נמצאו עושין לו משלו. לא עירב ולא עירבו לו אחרים. רבי יצחק אומר. צולה לו דגה. רב חונה אמר. מחמם לו חמין. שמואל אמר. מדליק לו את הנר. תני רבי חייה …
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. צריך לומר. עלי ועל מי שלא עירב. הרי שלא עירב. אחרים שעירבו מותרין לעשות לו משלו. רבי זריקן בשם רבי זעורה. במזכה להן משלו. די לא כן. נמצאו עושין לו משלו. לא עירב ולא עירבו לו אחרים. רבי יצחק אומר. צולה לו דגה. רב חונה אמר. מחמם לו חמין. שמואל אמר. מדליק לו את הנר. תני רבי חייה. ממלא לו חבית של (יין) [מים] ומדליק לו את הנר. מעשה באחד שהדיר את בנו לתלמוד תורה. ובא מעשה לפני רבי יוסי בן חלפתא והתיר לו למלאות לו חבית שלמים ולהדליק לו את הנר.
  12. Jerusalem Talmud Beitzah 3:2:3 רבי יוחנן אמר
    רבי זעורה בשם רב. סברין מימר. מותרין למחר. רבי חזקיה רבי עוזיאל בריה דרבי חונייה דברת חוורן. מותרין ממש. סברין מימר. ספיקן התירו. רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין. ספק הכן אסור. רבי יוחנן אמר. ספק הכן מותר.
  13. Jerusalem Talmud Beitzah 4:1:5 בשם רבי יוחנן
    רבי אמר לרבי שמעון בריה. עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה. אמר ליה. ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה. ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סוסרטיי. מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא. לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא. אמר ליה. אוף אנא סבר כן. א …
    רבי אמר לרבי שמעון בריה. עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה. אמר ליה. ואינו אסור משום מוקצה. אמר ליה. ואדיין את לזו אין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד. אמר רבי שמואל בר סוסרטיי. מפני שהן מסריחות בנתיים. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא. לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא. אמר ליה. אוף אנא סבר כן. אתא רבי יוסי בירבי בון רבי יצחק בר ביסנא בשם רבי יוחנן. באילין פיצוליא הוה עובדה.
  14. Jerusalem Talmud Beitzah 5:2:13 רבי יוחנן אמר
    ולא מקדישין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מקדישין. וחורנה אמר. אין מקדישין. רבנן דקיסרין מפרשין להון. רבי יוחנן אמר. מקדישין כתחילה ביום טוב. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקדישין כתחילה ביום טוב. אית תניי תני. הולך לו אצל מוכרי טלאים. אית תניי תני. הולך …
    ולא מקדישין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מקדישין. וחורנה אמר. אין מקדישין. רבנן דקיסרין מפרשין להון. רבי יוחנן אמר. מקדישין כתחילה ביום טוב. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקדישין כתחילה ביום טוב. אית תניי תני. הולך לו אצל מוכרי טלאים. אית תניי תני. הולך לו אצל מוכרי פסחים. מאן דאמר. הולך לו אצל מוכרי טלאים. כמאן דאמר. מקדישין. מאן דאמר. הולך לו אצל מוכרי פסחים. כמאן דאמר. אין מקדישין. הדא אמרה שאינו יוצא לחולין וחוזר וקדש. אין תימר. יוצא לחולין חוזר וקדש. יהא אסור [משום מקדיש]. ותנינן. [אין] מקדישין. רבי חנניה ורבי מנא חד אמר. במקדיש למחר. וחורנה אמר. במקדיש לבדק הבית. אמר רבי שמיי. ואפילו כמאן דאמר. מקדישין. בעזרה משום שבות שהתירו במקדש.
  15. Jerusalem Talmud Beitzah 5:6:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: [באר] שבין שני תחומין. רבי יוחנן אמר. עושין לה מחיצה שלברזל. רבי יוסי בן חנינה אמר. אפילו מחיצה שלקנים. ובלבד שלא יהו [המים] נמשכין לכאן ולכאן. אמר רבי יודן. החמירו בדבריהן יותר מדברי תורה. אמר רבי חנינה. ולא מין במינו הוא. אלא החמירו בדבריהן כדברי תורה.

Jerusalem Talmud Rosh Hashanah (18)

  1. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 1:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ארבעה ראשי שנים הן כול'. כתיב החודש הזה לכם ראש חדשים. לכם הוא ראש ואינו ראש לא לשנים ולא לשמיטים ולא ליובילות ולא לנטיעה ולא לירקות. ואמר. לכם הוא ראש ואינו ראש לא למלכים ולא לרגלים. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. כתיב ויחל לבנות בחודש השיני בשיני בשנת ארבע למלכותו. הקיש שנת ארבע למלכ …
    הלכה: ארבעה ראשי שנים הן כול'. כתיב החודש הזה לכם ראש חדשים. לכם הוא ראש ואינו ראש לא לשנים ולא לשמיטים ולא ליובילות ולא לנטיעה ולא לירקות. ואמר. לכם הוא ראש ואינו ראש לא למלכים ולא לרגלים. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. כתיב ויחל לבנות בחודש השיני בשיני בשנת ארבע למלכותו. הקיש שנת ארבע למלכותו לשיני שבחדשים. מה שיני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שיני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן. או אנו אלא שנים בחודש. כל מקום שנאמר שנים בחודש פירש. או אינו אלא שנים בשבת. לא מצאנו חשבון זה מן התורה. והא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום שיני. אין למידין מברייתו של עולם. והיי דין הוא שיני שבחדשים והיי דין הוא שיני שבשנים. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. ויחל לבנות בחודש השיני. זה שיני שבחדשים. בשיני. זה שיני שבשנים. וחורנה. אפילו מיחלף לית בה כלום. רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא שמע לה מן הדא. החודש הזה לכם. מיעט. ראשון הוא לכם. [מיעט.] מיעוט אחר מיעוט לרבות למלכים ולרגלים. וירבה לשנים ולשמיטים וליובילות ולנטיעה ולירקות. כהיא דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. ויחל לבנות בחודש השיני בשיני בשנת ארבע למלכותו. הקיש שנת ארבע למלכותו לשיני שבחדשים. מה שיני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שיני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן. רבי יונה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חייה בר יוסף. ויחל לבנות בחודש השיני. זה שיני שבחדשים. בשיני. זה שיני שבשנים. וכשהוא אומר. בשנת ארבע למלכותו הקיש שנת ארבע למלכותו לשיני שבחדשים. מה שיני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שיני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן. תני שמואל ופליג. בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים. מיכן שמונין חדשים ליציאת מצרים. אין לי אלא חדשים. שנים מניין. וידבר יי אל משה במדבר סיני בשנה השינית. אין לי אלא לאותו הזמן. לאחר הזמן הזה מניין. בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים. אין לי אלא לשעה. לדורות מניין. ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ-מצרים וגו'. משנבנה הבית התחילו מונין לבנינו. ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים וגו'. לא זכו למנות לביניינו התחילו מונין לחרבנו. בעשרים וחמש שנה לגלותינו בראש השנה בעשור לחדש וגו'. לא זכו למנות לעצמן התחילו מונין למלכיות. [שנאמר] בשנת שתים לדריוש. בשנת שלש לכורש מלך פרס. ואימר ויחל לבנות בחודש השיני בשיני בשנת ארבע למלכותו. הקיש שנת ארבע למלכותו לשיני שבחדשים. מה שיני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שיני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן.
  2. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 1:2:4 בשם רבי יוחנן
    כיצד לנטיעה. תני. הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ראש השנה. ועלתה לו שנה שלימה. מותר לקיימו בשביעית. פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ולא עלתה לו שנה שלימה. אסור לקיימן בשביעית. אבל אמרו. פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט. מה טעמא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. ובשנה [הרביעית.] מה את שמע מינה. אמר …
    כיצד לנטיעה. תני. הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ראש השנה. ועלתה לו שנה שלימה. מותר לקיימו בשביעית. פחות משלשים יום לפני ראש השנה. ולא עלתה לו שנה שלימה. אסור לקיימן בשביעית. אבל אמרו. פירות נטיעה זו אסורין עד חמשה עשר בשבט. מה טעמא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. ובשנה [הרביעית.] מה את שמע מינה. אמר רבי זעורא. שלש שנים יהיה לכם ערילים לא יאכל ובשנה. אמר רבי בא בר ממל קומי רבי זעורה. נראים דברים בשנטעו שלשים יום לפני ראש השנה. אבל אם נטעו פחות משלשים יום לפני ראש השנה. איתא חמי. שנה שלימה לא עלתה לו. ואת אמר הכין. אמר ליה. ואין כיני ואפילו נטעו שלשים יום לפני ראש השנה יהא אסור עד שלשים יום לפני ראש השנה. מאי כדון. אמר רבי מנא. מכיון שהוא עומד בתוך שנתו של אילן משלים שנתו.
  3. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 1:3:3 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בר בא בעי. תבואה שלקת בערב הפסח מאי זה דין לוקה. אין תימר משתא דעלת. עד כדון לא עלת. אין תימר משתא דנפקת. הכן הוות מורכה כל שתא מלקי כדון. אילו שמתים מראש השנה ועד יום הכיפורים מאי זה דין הם מתים. אין תימר משתא דעלת. עד כדון לא עלת. אין תימר משתא דנפקא. הכן הוון מורכין כל שתא ממות כדון. ולא …
    רבי חייה בר בא בעי. תבואה שלקת בערב הפסח מאי זה דין לוקה. אין תימר משתא דעלת. עד כדון לא עלת. אין תימר משתא דנפקת. הכן הוות מורכה כל שתא מלקי כדון. אילו שמתים מראש השנה ועד יום הכיפורים מאי זה דין הם מתים. אין תימר משתא דעלת. עד כדון לא עלת. אין תימר משתא דנפקא. הכן הוון מורכין כל שתא ממות כדון. ולא שמיע דאמר רבי קרוספא בשם רבי יוחנן. שלש פינקסיות הם. אחת שלצדיקים גמורין. ואחת שלרשעים גמורין. ואחת שלבינוניים. זה שלצדיקים גמורין כבר נטלו (איפיכי) [איפופסי] של חיים מראש השנה. זה שלרשעים גמורין כבר נטלו איפופיס שלהן מראש השנה. שלבינוניים כבר ניתן להן עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אם עשו תשובה נכתבין עם הצדיקים. ואם לאו נכתבין עם הרשעים. מה טעם. ימחו מספר אילו הרשעים. חיים אילו הצדיקים. ועם צדיקים אל יכתבו אילו הבינוניים.
  4. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 1:3:5 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי לעזר. פרא בסיליוס או נומוס אוגריפיס. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה. רצה מקיימה. רצו אחרים מקיימים אותה. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה. מה טעם. ושמרו את משמרתי אני יי. אני הוא ששימרתי מצותיה שלתורה תחילה. אמר רבי סימון. כתוב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מ …
    אמר רבי לעזר. פרא בסיליוס או נומוס אוגריפיס. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה. רצה מקיימה. רצו אחרים מקיימים אותה. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה. מה טעם. ושמרו את משמרתי אני יי. אני הוא ששימרתי מצותיה שלתורה תחילה. אמר רבי סימון. כתוב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יי אני הוא שקיימתי עמידת זקן תחילה. אמר רבי סימון. כתיב כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקם וגו'. רבי חמא בירבי חנינה ורבי הושעיה. חד אמר. אי זו אומה כאומה הזאת. בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים. ומגדל זקנו. שאינו יודע היאך דינו יוצא. אבל ישראל אינו כן. אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחין זקנם ואוכלין ושותין ושמחים. יודעין שהקדוש ברוך הוא עושה להן ניסים. וחורנה אמר. אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם השלטון אומר. הדין היום. והליסטיס אומר. למחר הדין. למי שומעין. לא לשלטון. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אמרו בית דין. היום ראש השנה. הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת. העמידו בימה [יעמדו סניגורין יעמדו קטיגורין. שאמרו בני. היום ראש השנה.] נמלכו בית דין לעברה למחר. הקדוש ברוך הוא אומר למלאכי השרת. העבירו בימה למחר. יעברו סניגורין יעברו קטיגורין. שנמלכו בניי לעברה למחר. מה טעם. כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. אם אינו חוק לישראל כביכול אינו משפט לאלהי יעקב. רבי קריספא בשם רבי יוחנן. לשעבר אלא מועדי יי. מיכן ואילך אשר תקראו אותם. אמר רבי אילא. אם קריתם אותם הם מועדיי. ואם לאו אינן מועדיי. אמר רבי סימון. כתוב רבות עשית אתה יי אלהיי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. לשעבר רבות עשית. מיכן והילך נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. אמר רבי לוי. למלך שהיה לו אורלוגין. כיון שעמד בנו מסרה לו. אמר רבי יוסה בר חנינה. למלך שהיה לו שומרה. כיון שעמד בנו מסרה לו. אמר רבי אחא. למלך שהיה לו טבעת. כיון שעמד בנו מסרה לו. אמר רבי חייה בר בא. לנגר שהיו לו כלי נגרות. כיון שעמד בנו מסרה לו. אמר רבי יצחק. למלך שהיו לו אוצרות כיון שעמד בנו מסרם לו. ורבנן אמרי. לרופא שהיה לו נרתיק שלרפואות. כיון שעמד בנו מסרה לו.
  5. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. אפילו טועה שבטועין אינו טועה בדבר הזה. לפני החמה לאחר החמה. לא צורכא די לא פיגמתה לפני החמה פיגמתה לאחר החמה. תני בר קפרא תרתיי. לפני החמה לאחר החמה. פיגמתה לפני החמה פיגמתה לאחר החמה. אמר רבי יוחנן. כתוב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומ‍יו. מימיה שלחמה לא ראתה פגימתה שללבנה.
  6. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תני. רבי שמעון בן יוחי אומר. וקדשתם את שנת ה‍חמשים שנה. שנים מקדשין. [ו]אין מקדשין חדשים. והא תנינן. ראש בית דין אומר. מקודש. מהו מקודש. מקויים. תני. לקידוש החודש מתחילין מן הגדול. אמר רבי חייה בר אדא. מתניתא א‍מרה כן. ראש בית דין אומר. מקודש. תני. לעיבור השנה מתחילין מן הצד. אמר רבי זבידא. וה …
    הלכה: תני. רבי שמעון בן יוחי אומר. וקדשתם את שנת ה‍חמשים שנה. שנים מקדשין. [ו]אין מקדשין חדשים. והא תנינן. ראש בית דין אומר. מקודש. מהו מקודש. מקויים. תני. לקידוש החודש מתחילין מן הגדול. אמר רבי חייה בר אדא. מתניתא א‍מרה כן. ראש בית דין אומר. מקודש. תני. לעיבור השנה מתחילין מן הצד. אמר רבי זבידא. והן בייתא דלרע לא נהגין כן. ולא שמיע דאמר רבי חייה בר מרייא רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לקידוש החודש מתחילין מן הגדול. לעיבור השנה מתחילין מן הצד. וכבר נכנס רבי יוחנן והוא היה הקטן שבהן. א‍מרו לו. אמור. הרי השנה מקודשת בעיבורה. אמר. הרי השנה מקודשת בעיבור. אמר רבי יונתן. ראה לשון שלימדנו בן הנפח. אילו אמר. בעיבורה. הייתי אומר. אילו אחד עשר יום שהחמה עודפת על הלבנה בכל שנה. אלא בעיבור. שהוסיפו לה חכמים שלשים יום [ועיברוה]. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. לעיבור הולכין אחר המינוי. לבית הוועד הולכין אחר הרגיל. והוא שיהא כל אחד ואחד מדבר במקומו. כגון רבי חנינא פתח. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש חתמין. רבי בא בר זבדא פתח. רבי חייא ורבי יסא ורבי אמי חתמין. רבי חגיי פתח. רבי יונה ורבי יסא חתמין. כהנא איתמני קדמיי מן רבי יעקב בר אחא. עאל רבי יעקב בר אחא קדמיי מיניה לעיבורא. אמר. הכין מרה דשמועתא לא מקיים לה.
  7. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:5:4 בשם רבי יוחנן
    רבי שמעון בן לקיש אקדמון ליה חד סב לעיבורא ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהל. אמר. כן יהא בשכרן. ולא שמיע דאמר רבי קריספא בשם רבי יוחנן. מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר. חד מינון אמר. בכיר לקיש באדר מינץ. וחורנה אמר. קדום באדר פוח לוחיך ופוק לקובליה. וחורנה אמר. תור באדר בערייה ימות ובטל תינתה משכיה ישלח. ו …
    רבי שמעון בן לקיש אקדמון ליה חד סב לעיבורא ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהל. אמר. כן יהא בשכרן. ולא שמיע דאמר רבי קריספא בשם רבי יוחנן. מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר. חד מינון אמר. בכיר לקיש באדר מינץ. וחורנה אמר. קדום באדר פוח לוחיך ופוק לקובליה. וחורנה אמר. תור באדר בערייה ימות ובטל תינתה משכיה ישלח. ואנן חמיין הדין שתא דלית חד מינהון. ועיברו את השנה על פיהם. אמר רבי חלבו. והסכים בית דין עמהן. לא כן אמר רבי זעורה. והן שיהו כולם מורין מטעם אחד. מכיון דאילין מודיי לאילין ואילין מודיי לאילין כמי שכולן מורין מטעם אחד.
  8. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:6:1 אמר רבי יוחנן
    משנה: דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלה ובכותל שבהן מראה את ההדיוטות ואומר כזה ראית או כזה. מעשה שבאו שנים וא‍מרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. אמר רבי יוחנן עידי שקר הם. כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל. ועוד באו שנים וא‍מרו ראינוהו בזמנו ובלילה בעיבורו לא נראה וקבלן רבן גמליאל. אמר …
    משנה: דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלה ובכותל שבהן מראה את ההדיוטות ואומר כזה ראית או כזה. מעשה שבאו שנים וא‍מרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. אמר רבי יוחנן עידי שקר הם. כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל. ועוד באו שנים וא‍מרו ראינוהו בזמנו ובלילה בעיבורו לא נראה וקבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן ארכינס עידי שקר הן היאך מעידין על האשה שילדה והרי כריסה בין שניה. אמר לו רבי יהושע רואה אני את דבריך:
  9. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:8:3 רבי יוחנן אמר
    עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי. רבי בחכמה ותלמידי ביראת חט. רבי בחכמה ותלמידי שכל מה שאני גוזר עליו הוא מקיים. כתוב אלופינו מ‍סובלים וגו'. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. [אלופים מ‍סובלים אין כתיב כאן אלא] אלופינו מ‍סובלים. בשעה שהגדולים סובלין את הקטנים אין …
    עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי. רבי בחכמה ותלמידי ביראת חט. רבי בחכמה ותלמידי שכל מה שאני גוזר עליו הוא מקיים. כתוב אלופינו מ‍סובלים וגו'. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. [אלופים מ‍סובלים אין כתיב כאן אלא] אלופינו מ‍סובלים. בשעה שהגדולים סובלין את הקטנים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובות‍ינו. רבי שמעון בן לקיש מסרס קרייא. (אלופינו) [אלופים] מ‍סובלים אין כתיב כאן אלא אלופינו מ‍סובלים. בשעה שהקטנים סובלים את הגדולים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובות‍ינו.
  10. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 2:8:4 בשם רבי יוחנן
    רבי שילה דכפר תמרתה בשם רבי יוחנן. עשה ירח למ‍ועדים שמש ידע מבוא‍ו. משמש ידע מבואו עשה ירח למ‍ועדים. אמר רבי ברכיה. כתוב ויסעו מ‍רעמסס בחודש ה‍ראשון וגו'. כד יטמע בלילי מועדא ארבע עשרה מטמיעין אית בה. הוי משקיעת החמה את מונה ללבנה. אמר רבי סימון. והיו. על ידי זה ועל ידי זה. אמר רבי יוחנן. ו‍יהי ערב …
    רבי שילה דכפר תמרתה בשם רבי יוחנן. עשה ירח למ‍ועדים שמש ידע מבוא‍ו. משמש ידע מבואו עשה ירח למ‍ועדים. אמר רבי ברכיה. כתוב ויסעו מ‍רעמסס בחודש ה‍ראשון וגו'. כד יטמע בלילי מועדא ארבע עשרה מטמיעין אית בה. הוי משקיעת החמה את מונה ללבנה. אמר רבי סימון. והיו. על ידי זה ועל ידי זה. אמר רבי יוחנן. ו‍יהי ערב ו‍יהי בוקר יום אח‍ד. רבי שמעון בן לקיש אמר. החדש. עד שיהא כולו מן החדש. אשכחת אמר. מה דאמר רבי יוחנן צריכה לרבי שמעון בן לקיש. ומה דאמר רבי שמעון בן לקיש צריכה לרבי יוחנן. אילו אמר רבי יוחנן ולא אמר רבי שמעון בן לקיש הוינן א‍מרין. לא אמר אלא אפילו כולו מן החדש. הוי צורכה להיא דאמר רבי שמעון בן לקיש. או אילו אמר רבי שמעון בן לקיש ולא אמר רבי יוחנן הוינן א‍מרין. לא אמר אלא יום. הא לילה לא. הוי צורכה להיא דאמר רבי יוחנן וצורכה להיא דאמר רבי שמעון בן לקיש.
  11. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3:1:7 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי יהודה בר פזי. קידשוהו ואחר כך נמצאו העדים זוממין. הרי זה מקודש. קם רבי יוסה עם רבי יהודה בר פזי. אמר ליה. אתה שמעתה מן אבוך הדא מילתא. אמר ליה. כן אמר אבא בשם רבי יוחנן. אין מדקדקין בעדות החודש.
  12. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3:5:5 אמר רבי יוחנן
    יובל [היא]. אף על פי שלא השמיטו. אף על פי שלא תקעו בשופר. או יכול אף על פי שלא שילחו עבדים. תלמוד לומר היא. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. יובל. אף על פי שלא השמיטו. אף על פי שלא שילחו עבדים. או יכול אף על פי שלא תקעו בשופר. תלמוד לומר היא. אמר רבי יוסה. מאחר שהכתוב תולה אותה לעניין תקיעת שופר. וכתוב …
    יובל [היא]. אף על פי שלא השמיטו. אף על פי שלא תקעו בשופר. או יכול אף על פי שלא שילחו עבדים. תלמוד לומר היא. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. יובל. אף על פי שלא השמיטו. אף על פי שלא שילחו עבדים. או יכול אף על פי שלא תקעו בשופר. תלמוד לומר היא. אמר רבי יוסה. מאחר שהכתוב תולה אותה לעניין תקיעת שופר. וכתוב אחר תולה אותה לעניין שילוח עבדים. מפני מה אני אומר. יובל שלא בשילוח עבדים. (שאי) [ש]איפשר ליובל בלא שילוח עבדים אבל [אי] איפשר ליובל שלא בתקיעת שופר. דבר אחר. תקיעת שופר תלויה בבית דין ושילוח עבדים תלוי בכל אדם. ואתייא כהיא דאמר רבי שמואל בר רב יצחק. וידבר יי אל משה וא‍ל א‍הרן‌ ויצום אל בני ישראל. על מה ציום. על פרשת שילוח עבדים. ואתייא כהיא דאמר רבי אילא. לא נענשו ישראל אלא על פרשת שילוח עבדים. הדא הוא דכתיב מקץ שבע שנים ת‍שלחו איש את אחיו העברי וגו'. תני בשם רבי נחמיה. היתה כ‍אניות סוחר ממרחק תביא לחמ‍ה. דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי יודה ורבי יוסה. אבל דברי חכמים. קידוש בית דין ותקיעת שופר והשמט כספים משמיטין. ניחא קידוש בית דין ותקיעת שופר. השמט כספים לא בסוף הן משמיטין. רבי זעורה שמע לה מן הדא. ויאמר אלי אל תירא ד‍ניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך.
  13. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3:5:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. טעמיה דרבי יהודה כדי ליתן את המצאוי על המצאוי ואת שאינו מצאוי על שאינו מצוי.
  14. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 3:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: שופר שנסדק ודיבקו פסול. למי נצרכה. לרבי נתן. דיבק שיברי שופרות פסול. עוד היא דרבי נתן. ניקב וסתמו. רבי חייה בשם רבי יוחנן. דרבי נתן היא. דתני. ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו. אם היה מעכב את התקיעה פסול. ואם לאו כשר. רבי נתן אומר. במינו כשר. שלא במינו פסול. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כיני מתני …
    הלכה: שופר שנסדק ודיבקו פסול. למי נצרכה. לרבי נתן. דיבק שיברי שופרות פסול. עוד היא דרבי נתן. ניקב וסתמו. רבי חייה בשם רבי יוחנן. דרבי נתן היא. דתני. ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו. אם היה מעכב את התקיעה פסול. ואם לאו כשר. רבי נתן אומר. במינו כשר. שלא במינו פסול. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כיני מתניתא. אם היה מעכב את התקיעה פסול. ואם לאו כשר. רבי אבא בר זמינא בשם רבי זעורה. והוא שסתמו. אבל אם לא סתמו כשר. שכל הקולות כשירין בשופר.
  15. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 4:4:3 בשם רבי יוחנן
    רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן. כבר עבר רובו שליום בקדושה.
  16. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 4:7:6 אמר רבי יוחנן
    מתחיל בתורה ומשלים בנביא. מה. לשעבר. הא כתחילה לא. אמר רבי יוחנן. כיני מתניתא. רבי יוסה אומר. צריך להשלים בתורה.
  17. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 4:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. מפני מעשה שאירע. פעם אחת ת‍קעו בראשונה והיו השונאים סבורין [שמא] עליהן הם הולכין וע‍מדו עליהן והרגום. מיגו דאינון חמי לון ק‍ראיי שמע ומצליין וקוראין באוריתא ומצליי ות‍קעין. אינון א‍מרין. בנימוסון אינון עסיקין.
  18. Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 4:10:5 בשם רבי יוחנן
    רבן גמליאל אומר שלוח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי חונה רבה דציפורין בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתה. רבי זעורה ורב חסדא הוון יתיבין תמן בתקיעתא. מן דצלון את צלותא. קם רב חסדא בעי מצלייה. אמר ליה רבי זעירא. לא כבר צלינן. אמר ליה. מצלינא וחזר ומצלי. דנחתון מערבייא וא‍מרון תמן בשם ר …
    רבן גמליאל אומר שלוח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי חונה רבה דציפורין בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתה. רבי זעורה ורב חסדא הוון יתיבין תמן בתקיעתא. מן דצלון את צלותא. קם רב חסדא בעי מצלייה. אמר ליה רבי זעירא. לא כבר צלינן. אמר ליה. מצלינא וחזר ומצלי. דנחתון מערבייא וא‍מרון תמן בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתא. ואנא דלא כוונית. אילו כוונית נפק ידי חובתי. אמר רבי זעורה. ויאות. כל תנייא תניי לה בשם רבן גמליאל. ורבי הושעיה תני לה בשם חכמים. רבי אדא דקיסרין בשם רבי יוחנן. והוא שיהא שם מראש התפילה. אמר רבי תנחום ברבי ירמיה. מתניתא א‍מרה כן. סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם.

Jerusalem Talmud Taanit (31)

  1. Jerusalem Talmud Taanit 1:1:9 בשם רבי יוחנן
    איכן הוא חוזר. ייבה כיי דאמר רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. בראש חודש אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה. ואם לאו חוזר לעבודה. וכא אם עקר את רגליו חוזר לכתחילה. ואם לאו חוזר לשומע תפילה.
  2. Jerusalem Talmud Taanit 1:1:11 אמר רבי יוחנן
    תני. נתפלל ואינו יודע מה הזכיר. אמר רבי יוחנן. כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד (יזכיר) [הזכיר]. מיכן והילך מה שצורך יזכיר. רבי בא בשם רבי חונה. שני ימים טובים שלגליות מזכיר בשחרית ואינו מזכיר במוסף. מנחה בשחרית וערבית במוסף. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. בגולה לא נהגו כן אלא עד ששים יום בתקופה. שמואל …
    תני. נתפלל ואינו יודע מה הזכיר. אמר רבי יוחנן. כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד (יזכיר) [הזכיר]. מיכן והילך מה שצורך יזכיר. רבי בא בשם רבי חונה. שני ימים טובים שלגליות מזכיר בשחרית ואינו מזכיר במוסף. מנחה בשחרית וערבית במוסף. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. בגולה לא נהגו כן אלא עד ששים יום בתקופה. שמואל אמר. הלכה כחנניה בן אחי רבי יהושע. ותני כן. במה דברים אמורים. בחוצה לארץ. אבל בארץ ישראל הכל לפי הזמן הכל לפי המאורע. הדא דת אמר בגשם. אבל בטל אם רצה להזכיר כל ימות השנה מזכיר.
  3. Jerusalem Talmud Taanit 1:1:16 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו. בספרו שלרבי מאיר מצאו כתוב משא דומה. משא דומי. אלי קורא משעיר. אמר רבי יוחנן. אלי קורא מפני שעיר. אמר רבי שמעון בן לקיש. אלי מאיכן נזדווג לי. משעיר. אמר רבי יהושע בן לוי. אם יאמר לך אדם. איכן הוא אלהיך. אמור לו. בכרך הגדול שברומי. מה טעמא. אלי קורא משעיר.
  4. Jerusalem Talmud Taanit 1:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יודה שאמר משם רבי יודה בן בתירה. רבי אבון בשם רבי יוחנן. טעם דרבי יודה כדי שיצאו המועדות בטל. מפני שהטל סימן יפה לעולם.
  5. Jerusalem Talmud Taanit 1:2:3 אמר רבי יוחנן
    מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון שלחג. האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר. והכא הוא אמר הכין. חדא בשם גרמיה וחדא בשם רבי יודה בן בתירה. ולא ידעין היי דא בשם גרמיה והיידא בשם רבי יודה בן בתירה. מן מה דאמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יודה שאמר משם רבי יהודה בן בתירה. ואמר רב …
    מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון שלחג. האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר. והכא הוא אמר הכין. חדא בשם גרמיה וחדא בשם רבי יודה בן בתירה. ולא ידעין היי דא בשם גרמיה והיידא בשם רבי יודה בן בתירה. מן מה דאמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יודה שאמר משם רבי יהודה בן בתירה. ואמר רבי אבון בשם רבי יוחנן. טעם דרבי יודה כדי שיצאו המועדות בטל. מפני שהטל סימן יפה לעולם. הדא אמרה קדמייתא בשם גרמיה ותינייתא בשם רבי יודה בן בתירה.
  6. Jerusalem Talmud Taanit 1:3:3 בשם רבי יוחנן
    כמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שידוחו פני הקרמיד. רבי יניי בירבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש. כתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרוייה. רבי יוסה בשם רב יהודה רבי יונה רב יהודה בשם שמואל. כתחילה …
    כמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שידוחו פני הקרמיד. רבי יניי בירבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש. כתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרוייה. רבי יוסה בשם רב יהודה רבי יונה רב יהודה בשם שמואל. כתחילה כדי רביעה. ולבסוף אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעורה. להפסק תענית נאמרה. רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא בר איכומא הוון יתיבין. אמר רבי נחום לרב אדא בר איכומא. לא מסתברא לברכה נאמרה. אמר ליה. אין. אמר ליה. ולמה אמרת ליה אכין. אמר ליה. דהוא נהיג בשיטת רביה. אמר רבי מנא לרבי חזקיה. מנו רביה. אמר ליה. רבי זעורא. אמר ליה. [אף] אנן אמרין. רבי יוסה בשם רבי זעורה. להפסק תענית נאמרה.
  7. Jerusalem Talmud Taanit 1:3:8 בשם רבי יוחנן
    תני. אם היתה השנה חסירה נותנין לה חסרונה. ואם לאו הולכין אחר סידרה. דברי רבן שמעון בן גמליאל. רבי אומר. לעולם הולכין אחר סידרה. אם היתה השנה מעוברת הולכין אחר עיבורה. מחלפה שיטתיה דרבי. תמן הוא אמר. אחר סידרה. וכא הוא אמר. אחר עיבורה. רבי זעורה רבי יסא רבי שמואל בר רב יצחק מטי בה בשם רבי יוחנן. לבסו …
    תני. אם היתה השנה חסירה נותנין לה חסרונה. ואם לאו הולכין אחר סידרה. דברי רבן שמעון בן גמליאל. רבי אומר. לעולם הולכין אחר סידרה. אם היתה השנה מעוברת הולכין אחר עיבורה. מחלפה שיטתיה דרבי. תמן הוא אמר. אחר סידרה. וכא הוא אמר. אחר עיבורה. רבי זעורה רבי יסא רבי שמואל בר רב יצחק מטי בה בשם רבי יוחנן. לבסוף נצרכה.
  8. Jerusalem Talmud Taanit 1:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. כל תענית שבית דין גוזרין להפסיק אין עוברות ומיניקות מתענות בם. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. נראין דברים בשגזרו כבר שלא להפסיק. אבל אם גזרו מיד להפסיק עוברות ומיניקות מתענות בם. ותני כן. עוברות ומיניקות מתענות כדרכן בתשעה באב [וביום הכפורים] ובשלש תעניות הראשונות ובשלש השניות. אבל ב …
    הלכה: אמר רבי יוחנן. כל תענית שבית דין גוזרין להפסיק אין עוברות ומיניקות מתענות בם. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. נראין דברים בשגזרו כבר שלא להפסיק. אבל אם גזרו מיד להפסיק עוברות ומיניקות מתענות בם. ותני כן. עוברות ומיניקות מתענות כדרכן בתשעה באב [וביום הכפורים] ובשלש תעניות הראשונות ובשלש השניות. אבל בשבע האחרונות אינן מתענות בהן. אף על פי כן אינן מנהגות עצמן בתפנוקים אלא אוכלות ושותות כדי קייום הוולד. לא בשגזרו כבר שלא להפסיק. אתא רבי בא בר זבדא רבי יצחק בר טבליי בשם רבי יוחנן. ואפילו גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומיניקות מתענות בם.
  9. Jerusalem Talmud Taanit 1:6:6 אמר רבי יוחנן
    בסיכה. כהדא דתני. בשבת בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג מותר. ביום הכיפורים בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג אסור. בתשעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא שלתענוג אסור. שאינה שלתענוג מותר. והא תני. שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש. ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש. ו …
    בסיכה. כהדא דתני. בשבת בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג מותר. ביום הכיפורים בין סיכה שהיא שלתענוג בין סיכה שאינה שלתענוג אסור. בתשעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא שלתענוג אסור. שאינה שלתענוג מותר. והא תני. שוות סיכה לשתייה לאיסור ולתשלומין אבל לא לעונש. ביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש. והא תני. לא יחללו. לרבות את הסך ואת השותה. אמר רבי יוחנן. לית כאן סך. אמר רבי אבמרי. אין לית כאן סך לית כאן שותה. דלכן דבר שהוא בא מחמת שני לאוין מצטרף.
  10. Jerusalem Talmud Taanit 2:1:13 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי שמעון בן לקיש. תשובה שלרמיות עשו אנשי נינוה. מה עשו. רבי חונה בשם רבי שמעון בן חלפותא. העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ. סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ. והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא. אמרין. אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון. הדא היא דכתיב מה נאנחה בהמה נבוכו עדרי בקר וגו …
    אמר רבי שמעון בן לקיש. תשובה שלרמיות עשו אנשי נינוה. מה עשו. רבי חונה בשם רבי שמעון בן חלפותא. העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ. סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ. והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא. אמרין. אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון. הדא היא דכתיב מה נאנחה בהמה נבוכו עדרי בקר וגו'. אמר רבי אחא. בערביא עבדין כן. ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה. מהו בחזקה. אמר רבי שמעון בן חלפותה. חציפא נצח לכשירא. כל שכן לטובתו שלעולם. וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם. אמר רבי יוחנן. מה שהיה בכף ידיהם החזירו. מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו.
  11. Jerusalem Talmud Taanit 2:1:14 בשם רבי יוחנן
    כתוב וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יי אלהיכם כי חנון ורחום הוא. אמר רבי יהושע בן לוי. אם קרעתם לבכם בתשובה אין אתם קורעין בגדיכם לא על בניכם ולא על בנותיכם אלא על יי אלהיכם. למה. כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. ארך אף אין כתוב כאן אלא ארך אפיים. מ …
    כתוב וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יי אלהיכם כי חנון ורחום הוא. אמר רבי יהושע בן לוי. אם קרעתם לבכם בתשובה אין אתם קורעין בגדיכם לא על בניכם ולא על בנותיכם אלא על יי אלהיכם. למה. כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד וניחם על הרעה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. ארך אף אין כתוב כאן אלא ארך אפיים. מאריך רוחו עם הצדיקים ומאריך רוחו עם הרשעים. רבי אחא רבי תנחום ברבי חייה בשם רבי יוחנן. ארך אף אין כתוב כאן אלא ארך אפים. מאריך רוחו עד שלא יגבה. התחיל לגבות מאריך רוחו וגובה. אמר רבי חנינה. מאן דאמר דרחמנא וותרן יתוותרון בני מעוי. אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה. אמר רבי לוי. מהו ארך אפים. רחיק רגיז. למלך שהיו לו שני ליגיונות קשים. אמר המלך. אם דרים הן עימי במדינה. עכשיו בני המדינה מכעיסים אותי והן עומדין ומכלין אותן. אלא הריני משלחן לדרך רחוקה. שאם הכעיסו אותי בני המדינה. עד שאני משלח אחריהם בני המדינה מפייסין אותי ואני מקבל פיוסן. [כך אמר הקדוש ברוך הוא. אף וחמה מלאכי חבלה הן. הרי אני משלחן לדרך רחוקה. שאם מכעיסין אותי ישראל. עד שאני משלח אצלן ומביאן ישראל עושין תשובה ואני מקבל תשובתן.] הדא היא דכתיב באים מארץ מרחק מקצה השמים וגו'. אמר רבי יצחק. ולא עוד אלא שנעל בפניהן. הדא היא דכתיב פתח יי את אוצרו ויוצא את כלי זעמו. עד דו פתח עד דו טרד רחמוי קריבין. תני בשם רבי מאיר. כי הנה יי יוצא ממקומו. יוצא לו ממידה למידה. יוצא לו ממידת הדין ובא למידת רחמים על ישראל.
  12. Jerusalem Talmud Taanit 2:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ולא יצחק נגאל. מכיון שנגאל יצחק כמי שנגאלו כל ישראל. רבי ביבי אבא בשם רבי יוחנן. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא. רבון העולמים. גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה להשיב ולומר לפניך. אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו את אומר והעלהו שם לעולה. חס ושלום לא עשיתי כן …
    הלכה: ולא יצחק נגאל. מכיון שנגאל יצחק כמי שנגאלו כל ישראל. רבי ביבי אבא בשם רבי יוחנן. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא. רבון העולמים. גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני היה לי מה להשיב ולומר לפניך. אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו את אומר והעלהו שם לעולה. חס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי את יצרי ועשיתי רצונך. כן יהי רצון מלפניך יי אלהיי. שבשעה שיהיו בניו שליצחק בני נכנסים לידי צרה ואין להם מי ילמד עליהם סניגוריא אתה תהא מלמד עליהם סניגוריא. יי יראה. את נזכר להם עקידתו שליצחק אביהם ומתמלא עליהם רחמים. מה כתיב בתריה. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'. מהו אחר. אמר רבי יודה בירבי סימון. אחר כל הדורות עתידין בניך ליאחז בעונות ולהסתבך בצרות וסופן להיגאל בקרניו שלאיל הזה. [שנאמר] ויי אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן.
  13. Jerusalem Talmud Taanit 2:11:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס. בחמישי מותרין מפני כבוד השבת. הא שאר כל הימים אסורין. רבי יוסה רבי אבהו בשם רבי יוחנן רבי אבון רבי יסא בשם חזקיה. גזרו עליהן שלא ייכנסו לשבתן מנוולין. תמן תנינן. אילו (מכבסין) [מגלחין] במועד. הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו ח …
    אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס. בחמישי מותרין מפני כבוד השבת. הא שאר כל הימים אסורין. רבי יוסה רבי אבהו בשם רבי יוחנן רבי אבון רבי יסא בשם חזקיה. גזרו עליהן שלא ייכנסו לשבתן מנוולין. תמן תנינן. אילו (מכבסין) [מגלחין] במועד. הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים. הא שאר כל בני אדם אסורין. אמר רבי סימון. גזרו עליהם שלא ייכנסו לרגל מנוולין.
  14. Jerusalem Talmud Taanit 2:12:4 אמר רבי יוחנן
    בשבעת עשר ביה קמון עממיא על פליטת ספריא במדינת כלקיס ובית זבדין והוה פרקן. על דעתיה דרבי מאיר ניחא. בא לוסר עצמו. על דעתיה דרבי יוסה מה בא לוסר. [לוסר לפניו. לית ליה עצמו אסור.] אמר רבי יוסה. כל אילין מילייא לא מסייען ולא תברן לא על דרבי מאיר ולא על דרבי יוסה. לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן ניסים לי …
    בשבעת עשר ביה קמון עממיא על פליטת ספריא במדינת כלקיס ובית זבדין והוה פרקן. על דעתיה דרבי מאיר ניחא. בא לוסר עצמו. על דעתיה דרבי יוסה מה בא לוסר. [לוסר לפניו. לית ליה עצמו אסור.] אמר רבי יוסה. כל אילין מילייא לא מסייען ולא תברן לא על דרבי מאיר ולא על דרבי יוסה. לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן ניסים לישראל. תדע לך שהוא כן. דתנינן. בריש ירחא דניסן דיתקן תמידא דילא למיספד. בלא כך אינו אסור מחמת ראש חודש. אבל בשבתות ובימים טובים מתענין לפניהן ולאחריהן. מה ראיתה להקל באילו ולהחמיר באילו. שאילו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק. ואילו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק. הדא דת אמר. עד שלא בטלה מגילת תענית. אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו רבי חנינה ורבי יונתן תריהון אמרין. בטלה מגילת תענית. רבי בא ורבי סימון תריהון אמרין. בטלה מגילת תענית. רבי יהושע בן לוי אמר. בטלה מגילת תענית. אמר רבי יוחנן. אמש הייתי שונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד. ואמרו עליו על רבי אליעזר שסיפר ועל רבי יהושע שרחץ. אמר להם רבי יהושע. צאו והתענו על מה שהתעניתם. ואת אמר. בטלה מגילת תענית. אמר רבי בא. ואפילו תימר. בטלה מגילת תענית. חנוכה ופורים לא בטלו.
  15. Jerusalem Talmud Taanit 3:6:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בן חנינה. מתריעין על פרגיא שלפשתן. מה טעם. שמה ושערורה נהייתה בארץ. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. מתריעין על השרב. מה טעם. קודר הילכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע. אמר רבי לעזר. אוקיר לאסייך עד דלא תצטריך ליה. מה טעם. היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כח. רבי יוחנן ורבי …
    הלכה: רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בן חנינה. מתריעין על פרגיא שלפשתן. מה טעם. שמה ושערורה נהייתה בארץ. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. מתריעין על השרב. מה טעם. קודר הילכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע. אמר רבי לעזר. אוקיר לאסייך עד דלא תצטריך ליה. מה טעם. היערוך שועך לא בצר וכל מאמצי כח. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. אם סידרתה תפילה [לא יהא לך צרי עין מלמעלה. אלא הכל יהוא מאמצין כחך. וכל מאמצי כח. ורבי שמעון בן לקיש אמר. אם סדרתה תפילה] לא תהא מיצר פיך. אלא הרחב פיך ואמלאהו.
  16. Jerusalem Talmud Taanit 3:9:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יונה שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. דבר שאיפשר לך לומר עליו דיי היא ברכה. רבי ברכיה רבי חלבו רב אבא בר עילאי בשם רב. עד שיבללו שפתותיכם מלומר. דיינו ברכה דיינו ברכה.
  17. Jerusalem Talmud Taanit 3:11:5 אמר רבי יוחנן
    איזו היא הלל הגדולה. רבי פרנך בשם רבי חנינה. הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו. הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו. אמר רבי יוחנן. ובלבד שעומדים בבית יי. ולמה באילין תרתין פרשתא. רבי זעורא רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן. מפני שירידת גשמים כלולה בהן. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. דכתיב מעלה נשיאים מקצה הארץ. …
    איזו היא הלל הגדולה. רבי פרנך בשם רבי חנינה. הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו. הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו. אמר רבי יוחנן. ובלבד שעומדים בבית יי. ולמה באילין תרתין פרשתא. רבי זעורא רבי אבהו בשם רבי שמואל בר נחמן. מפני שירידת גשמים כלולה בהן. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. דכתיב מעלה נשיאים מקצה הארץ. וכרבי חנינה מה. בגין דכתיב נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. רבי בא ורבי סימון תריהון אמרין. הדא דידן. רבי יהושע בן לוי אמר. הדא דידן. בר קפרא אמר. הדא דידן. בר קפרא כדעתיה. דתנינן תמן. מימיה שלכת השלישית לא הגיעה לאהבתי כי ישמע יי מפני שעמה ממועטין. תני בר קפרא. זו היא הלל הגדולה. חד בר אביי עבר קומי תיבותא. אמר לון. ענון בתריי מה דנה אמר. הדא אמרה. לית הדא דידן. [אמר רבי מנא. הדא דידן]. ניסא הוה רב. בגין כן אמר לון. ענון בתריי מה דאנא אמר.
  18. Jerusalem Talmud Taanit 4:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: בשלשה פרקים כול'. את שמע מינה תלת. את שמע מינה (שמתפללין) [שמתענין] במעמדות. ושמתפללים ארבע. ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום. וישא את כפיו ואל יתפלל. מצאנו תפילה בלא נשיאת כפים ולא מצאנו נשיאת כפים בלא תפילה. תני. זו דברי רבי מאיר. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מ …
    הלכה: בשלשה פרקים כול'. את שמע מינה תלת. את שמע מינה (שמתפללין) [שמתענין] במעמדות. ושמתפללים ארבע. ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום. וישא את כפיו ואל יתפלל. מצאנו תפילה בלא נשיאת כפים ולא מצאנו נשיאת כפים בלא תפילה. תני. זו דברי רבי מאיר. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר.
  19. Jerusalem Talmud Taanit 4:1:6 בשם רבי יוחנן
    ומניין לנעילה. אמר רבי [לוי]. גם כי תרבו תפלה אינני שומע. מיכן שכל המרבה בתפילה נענה. מחלפה שיטתיה דרבי לוי. תמן אמר רבי אבא בריה דרבי פפי רבי יהושע דסיכני בשם רבי לוי בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור. חנה על ידי שריבת בתפילתה קיצרה בימיו שלשמואל. שאמרה וישב שם עד עולם. והלא אין עולם של לוי אל …
    ומניין לנעילה. אמר רבי [לוי]. גם כי תרבו תפלה אינני שומע. מיכן שכל המרבה בתפילה נענה. מחלפה שיטתיה דרבי לוי. תמן אמר רבי אבא בריה דרבי פפי רבי יהושע דסיכני בשם רבי לוי בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור. חנה על ידי שריבת בתפילתה קיצרה בימיו שלשמואל. שאמרה וישב שם עד עולם. והלא אין עולם של לוי אלא חמשים שנה. דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה. והיי דילון חמשין ותרתיי. אמר רבי יוסי בירבי בון. ושתים שגמלתו. וכא הוא אמר הכין. כאן ביחיד. כאן בציבור. רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי שמעון בן חלפותה בשם רבי מאיר. והיה כי הרבתה להתפלל. מיכן שכל המרבה להתפלל נענה.
  20. Jerusalem Talmud Taanit 4:2:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן. שמונה משמרות כהונה העמיד משה. ארבע משלאלעזר וארבע משלאיתמר. עד שעמד דוד ושמואל הרואה והוסיפו עליהם עוד שמונה. ארבע משלאלעזר וארבע משלאיתמר. וביקשו להוסיף עוד שמונה ולעשותן עשרים וארבעה. ומצאו משלאלעזר ולא מצאו משלאיתמר. הדא הוא דכתיב וימצאו בני אלעזר רבים לראש …
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן. שמונה משמרות כהונה העמיד משה. ארבע משלאלעזר וארבע משלאיתמר. עד שעמד דוד ושמואל הרואה והוסיפו עליהם עוד שמונה. ארבע משלאלעזר וארבע משלאיתמר. וביקשו להוסיף עוד שמונה ולעשותן עשרים וארבעה. ומצאו משלאלעזר ולא מצאו משלאיתמר. הדא הוא דכתיב וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר וגו'. רבי יעקב בר אחא רבי חונה רבה דציפורין בשם רבי יוחנן. בית אב אחד בית אב אחד אחוז לאלעזר. שניתוסף לו בתי אבות אחרים ואחוז אחוז לאיתמר. מה שתפס תפס. רבי זעורה בשם רב חונה. לחזיר שבעה עשר. שחזר המחזור לאלעזר.
  21. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:5 רבי יוחנן אמר
    והובקעה העיר. כתוב בתשעה לחודש הובקעה העיר ואת אמר הכין. אמר רבי תנחום בר חנילאי. קילקול חשבונות יש כאן. הדא היא דכתיב ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחודש היה דבר יי אלי לאמר. בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלם האח. מהו האח. אין תימר. באחד באב. עדיין לא נשרף. אין תימר באחד באלול. [ב]יום ולילה נפק בלדרה מן …
    והובקעה העיר. כתוב בתשעה לחודש הובקעה העיר ואת אמר הכין. אמר רבי תנחום בר חנילאי. קילקול חשבונות יש כאן. הדא היא דכתיב ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחודש היה דבר יי אלי לאמר. בן אדם יען אשר אמרה צור על ירושלם האח. מהו האח. אין תימר. באחד באב. עדיין לא נשרף. אין תימר באחד באלול. [ב]יום ולילה נפק בלדרה מן ירושלם ואתי לצור. אלא קילקול חשבונות יש כאן. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. למלך שהיה יושב ומחשב חשבונות. באו ואמרו לו. נשבה בנך. ונתקלקלו חשבונותיו. אמר. ייעשה זה ראש לחשבונות. רבי שמעון בן לקיש אמר. למלך שהיה יושב ומחשב חשבונותיו. באו ואמרו לו. נשבה בנך ונתקדש. אמר. ייעשה זה ראש לחשבונות. רבי מנא בעי. ניחא נתקלקלו לשעבר. דילמא להבא. בין כמאן דאמר. בתשעה לחודש. בין כמאן דאמר. בשבעה עשר. [מה ביניהון.] עשרים ואחד יום מיום שהובקעה העיר ועד יום שחרב בית המקדש. אמר רבי אבונה. סימנא מקל שקד אני רואה. מה הלוז הזה משהוא מוציא את ניצו ועד שהוא גומר את פירותיו עשרים ואחד יום. כך מיום שהובקעה העיר ועד יום שחרב הבית עשרים ואחד יום. מאן דאמר. בתשעה לחודש. (בשבעה עשר) [באחד] באב חרב הבית. מאן דאמר בשבעה עשר. בתשעה באב חרב הבית.
  22. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:10 רבי יוחנן אמר
    תני. רבי יוסי אומר. יום שחרב הבית היה מוצאי שבת ומוצאי שמיטה ומשמרתו שליהויריב בתשעה באב. וכן בשיני. בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן ואומרין וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יי אלהינו. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. מהו לומר שיר בלא נסכים. אמר ליה. נישמעינה מן הדא דתני. בזה ובזה היו …
    תני. רבי יוסי אומר. יום שחרב הבית היה מוצאי שבת ומוצאי שמיטה ומשמרתו שליהויריב בתשעה באב. וכן בשיני. בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן ואומרין וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יי אלהינו. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. מהו לומר שיר בלא נסכים. אמר ליה. נישמעינה מן הדא דתני. בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן ואומרין וישב עליהם את אונם וגו'. רבי אבהו אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. אומרין שיר בלא נסכים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין אומרין שיר בלא נסכים. התיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. והתני. בזה ובזה היו הלוים עומדים על הדוכן ואומרין וישב עליהם את אונם. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש. מה את שמע מינה. אמר ליה. מאחר שאילו נסכים היו זמנו שלשיר היה. רבי יוחנן אמר. שירו של יום. רבי שמעון בן לקיש אמר. שירו של אתמול.
  23. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:13 אמר רבי יוחנן
    תני רבי שמעון בן יוחי. עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב. דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר. דין הוא מלכא משיחא. אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא. עקיבה. יעלו עשבים בלחייך (ואדיין) [ועדיין] בן דוד [לא] יבא. אמר רבי יוחנן. קול אדריינוס קיסר הורג בביתתר שמונים אלף ריבוא. אמר רבי יוחנן. …
    תני רבי שמעון בן יוחי. עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב. דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר. דין הוא מלכא משיחא. אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא. עקיבה. יעלו עשבים בלחייך (ואדיין) [ועדיין] בן דוד [לא] יבא. אמר רבי יוחנן. קול אדריינוס קיסר הורג בביתתר שמונים אלף ריבוא. אמר רבי יוחנן. שמונים [אלף] זוג שלתוקעי קרנות היו מקיפין את ביתתר. וכל אחד ואחד היה ממונה על כמה חיילות. והיה שם בן כוזבה והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע. שלחו חכמים ואמרו לו. עד אימתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין. אמר להן. וכי היאך איפשר לבודקן. אמרו לו. כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארז מן לבנון לא יהיה נכתב באיסרטיא שלך. והיו לו מאתים אלף כך ומאתים אלף כך. וכד דהוה נפק לקרבא הוה אמר. ריבוניה דעלמא. לא תסעוד ולא ת[כסוף]. הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו. שלש שנים ומחצה עשה אדריינוס מקיף על ביתתר. והוה רבי אלעזר המודעי יושב על השק ועל האפר ומתפלל בכל יום ואומר. רבון העולמים. אל תשב בדין היום. אל תשב בדין היום. בעא אדריינוס מיזל ליה. אמר ליה חד כותיי. לא תיזיל לך. דאנא חמי מה מיעבד ומשלים לך מדינתא. עאל ליה מן ביבא דמדינתא. עאל ואשכח רבי אלעזר המודעי קאים מצלי. עבד נפשיה לחיש ליה בגו אודניה. חמוניה בני מדינתא ואייתוניה גבי בן כוזבא. אמרון ליה. חמינן ההן סבא משתעי לחביבך. אמר ליה. מה אמרת ליה ומה אמר לך. אמר ליה. [אין] אנא אמר לך מלכא קטל לי. ואי לא אנא אמר לך את קטל יתי. טב לי מלכא קטל יתי ולא את. אמר ליה. אמר לי דאנא משלים מדינתא. אתא גבי רבי אלעזר המודעי. אמר ליה. מה אמר לך הדין כותייא. אמר ליה. לא כלום. מה אמרת ליה. אמר ליה. לא כלום. יהב ליה חד בעוט וקטליה. מיד יצאת בת קול ואמרה. הוי רועי האליל עוזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרועו יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. הרגת את רבי אלעזר המודעי זרוען שלכל ישראל ועין ימינם. לפיכך זרועו שלאותו האיש יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. מיד נלכדה ביתתר ונהרג בן כוזבה. אתון טעינין רישיה גבי אדריינוס. אמר לון. מאן קטל הדין. אמר ליה חד כותייא. אנא קטלתיה. אמר ליה. חמי לי פטומיה. חמי ליה פטומיה. אשכח חכינה כריכה עלוי. אמר. אלולי אלהא דקטליה מאן הוה יכיל קטליה. וקרא עלוי. אם לא כי צורם מכרם ויי הסגרם. והיו הורגין בהם והולכין עד ששקע הסוס בדם עד חוטמו. והיה הדם מגלגל סלעים משאוי ארבעים סאה עד שהלך הדם בים ארבעת מיל. אם תאמר שהיא קרובה לים. והלא רחוקה מן הים ארבעים מיל. אמרו. שלש מאות מוחי תינוקות מצאו על אבן אחת. ומצאו שלש קופות שלקצוצי תפילין שלתשע תשע סאין. ויש אומרים. תשע של שלש שלש סאין. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. חמש מאות בתי סופרים היו בביתתר. והקטן שבהן אין פחות מחמש מאות תינוקות. והיו אומרים. אם באו השונאים עלינו במכתובים הללו אנו יוצאין עליהן ומנקרים את עיניהם. וכיון שגרמו עונות היו כורכים כל אחד ואחד בספרו ושורפין אותו. ומכולם לא נשתייר אלא אני. וקרא על גרמיה. עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי. כרם גדול היה לאדריינוס הרשע. שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל כמין טיבריא לציפורי. והקיפו גדר מהרוגי ביתתר מלא קומה ופישוט ידיים. ולא גזר עליהם שייקברו. עד שעמד מלך אחר וגזר עליהם שייקברו.
  24. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:16 אמר רבי יוחנן
    שני ארזים היו בהר המשחה. בתחת אחד מהן היו מוכרין ארבע חנויות טהרות. והאחד היו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות בכל חודש וחודש. ומהן היו מספיקין קינים לכל ישראל. טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא. ולמה חרב. יש אומרים. מפני הזנות. ויש אומרין. שהיו משחקין בכדור. עשרת אלפים ע …
    שני ארזים היו בהר המשחה. בתחת אחד מהן היו מוכרין ארבע חנויות טהרות. והאחד היו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות בכל חודש וחודש. ומהן היו מספיקין קינים לכל ישראל. טור שמעון הוה מפיק תלת מאוון דגרבין דמרקוע לקייטא כל ערובת שובא. ולמה חרב. יש אומרים. מפני הזנות. ויש אומרין. שהיו משחקין בכדור. עשרת אלפים עיירות היו בהר המלך. ולרבי אלעזר בן חרסום אלף מכולם. וכנגדן אלף ספינות בים. וכולהם חרבו. שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה. כבול ושיחין ומגדל צבעייא. ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת. שיחין מפני כשפים. ומגדל צבעייא מפני הזנות. שלשה כפרים כל אחד ואחד היה מוציא כפליים כיוצאי מצרים. כפר ביש וכפר שיחלייא וכפר דיכרייא. ולמה הוא קרי לון כפר ביש. דלא הוון מקבלין לעבורא. ולמה הוא קרי לון כפר שיחלייא. דהוון מרביין בניהון כאילין תחלוסייא. ולמה הוא קרי לון כפר דיכרייא. דהוון כל נשיהון ילדן דיכרין. אי לא הוות חדא מינהון נפקא מן תמן לא הוות ילדה נוקבה. אמר רבי יוחנן. שמונים זוגים אחים כהנים נישאו לשמונים זוגות אחיות כהנות בלילה אחד בהדא גופנא. חוץ מאחים בלא אחיות. מאחיות בלא אחים. חוץ מלוים. חוץ מישראל. אמר רבי יוחנן. שמונים חנויות שלאורגי פלגס היו במגדל צבעייא. אמר רבי חייה בר בא. שמונים חנויות שלמוכרי טהרות היו בכפר אימרא. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. שמונים שידות שלמתכת היו בשיחין. אמר רבי יניי. שידה לא היתה בימינו. רבי זעורה בשם רב חונא. אימר היא היתה קטנה שבמשמרות. והיא היתה מוציאה שמונים וחמשה אלף פירחי כהונה.
  25. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:17 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. שמונים אלף פירחי כהונה נהרגו על דמו שלזכריה. רבי יודן שאל לרבי אחא. איכן הרגו את זכריה. בעזרת הנשים או בעזרת ישראל. אמר לו. לא בעזרת ישראל ולא בעזרת הנשים אלא בעזרת הכהנים. ולא נהגו בדמו לא כדם האיל ולא כדם הצבי. תמן כתיב ושפך את דמו וכסהו בעפר. ברם הכא כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמ …
    אמר רבי יוחנן. שמונים אלף פירחי כהונה נהרגו על דמו שלזכריה. רבי יודן שאל לרבי אחא. איכן הרגו את זכריה. בעזרת הנשים או בעזרת ישראל. אמר לו. לא בעזרת ישראל ולא בעזרת הנשים אלא בעזרת הכהנים. ולא נהגו בדמו לא כדם האיל ולא כדם הצבי. תמן כתיב ושפך את דמו וכסהו בעפר. ברם הכא כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו כל כך למה. להעלות חימה ולנקום נקם נתתי את דמה על צחיח סלע בלי הכסות. שבע עבירות עברו ישראל באותו היום. הרגו כהן ונביא ודיין. ושפכו דם נקי. וטימאו את העזרה. ושבת ויום הכיפורים היה. וכיון שעלה נבוזראדן לכאן ראה את הדם תוסס. אמר להן. מה טיבו שלזה. אמרו לו. דם פרים וכבשים ואילים שהיינו מקריבין על גבי המזבח. מיד הביא פרים ואילים וכבשים ושחטן עליו (ואדיין) [ןעדיין] הדם תוסס. וכיון שלא הודו לו תליין בגרדון. אמרו. הואיל והקדוש ברוך הוא רוצה לתבוע דמו מידינו. אמרו לו. דם כהן ונביא ודיין הוא שהיה מתנבא עלינו [כל מה שאתה עושה לנו]. ועמדנו עליו והרגנוהו. מיד הביא שמונים אלף פירחי כהונה ושחטן עליו. ואדיין הדם תוסס. בההיא שעתא נזף ביה. אמר ליה. מה את בעי נובד כל אומתך עלך. מיד נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים ואמר. מה אם זה שהוא בשר ודם ואכזרי נתמלא רחמים על בניי. אני שכתוב בי כי אל רחום יי אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך. על אחת כמה וכמה. מיד רמז לדם ונבלע במקומו.
  26. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:18 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. שמונים אלף פירחי כהונה ברחו להם לתוך קלתותים שלבית המקדש. וכולהם נשרפו. ומכולם לא נשתייר אלא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול. שנאמר הלא זה אוד מוצל מאש.
  27. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:19 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. שמונים אלף פירחי כהונה (בקעו) [ברחו] לתוך חיילותיו שלנבוכד נצר. והלכו להן אצל ישמעאלים. אמרון לון. הבו לן נישתי דאנן צהיי. הביאו לפניהן מיני מלוחים ונודות נפוחות. אמרון לון. אכלון ואתון שתיי. וכיון דהוה חד מינהון שרי זיקא ויהיב ליה גו פומיה. הוה רוחא נפק והוה חנק ליה. הדא הוא דכתיב מש …
    אמר רבי יוחנן. שמונים אלף פירחי כהונה (בקעו) [ברחו] לתוך חיילותיו שלנבוכד נצר. והלכו להן אצל ישמעאלים. אמרון לון. הבו לן נישתי דאנן צהיי. הביאו לפניהן מיני מלוחים ונודות נפוחות. אמרון לון. אכלון ואתון שתיי. וכיון דהוה חד מינהון שרי זיקא ויהיב ליה גו פומיה. הוה רוחא נפק והוה חנק ליה. הדא הוא דכתיב משא בערב. מטול רב בערבייא. ביער בערב תלינו. מי נתונים ביער הלבנון בערב תלינו. אלא אורחות דדנים. כן אורחהון דבני דודייא עבדין. ישמעאל שצמא לא לקראת צמא התיו מים. ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים. לא מן טיבותכון אתון לגביכון. כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה. שלא רצו לשמר את שמיטיהם. כמה דאת אמר והשביעית תשמטנה ונטשתה. ומפני קשת דרוכה. שלא רצו לשמר שבתותיהם. כמה דאת אמר בימים ההמה ראיתי ביהודה דורכים גיתות בשבת. ומפני כובד מלחמה. שלא רצו להלחם במלחמתה שלתורה. [כמה דאת אמר] על כן יאמר בספר מלחמות יי.
  28. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:20 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מגבת ועד אנטיפריס ששים ריבוא עיירות היו. הקטנה שבהן היא היתה בית שמש. דכתיב בה ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יי וגו'. ואילו מרוח אחת היו. אין את מבצע לה קניי לא נסייה. אמר רבי חנינה. קפצה לה ארץ ישראל.
  29. Jerusalem Talmud Taanit 4:5:23 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. אשרי מי שהוא רואה במפלתה שלתדמור. שהיא היתה שותפת בחרבן הבית הראשון ובחרבן הבית השיני. בחרבן הראשון העמידה שמונים אלף קשטים. ובחרבן השיני העמידה שמונת אלפים קשטים.
  30. Jerusalem Talmud Taanit 4:6:3 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי יונה. הדא דאת אמר מרוח ומלבוש. ברם מרוח ומתקנה. כן אנן אמרין. הדין קצרא אסיר ליה מיעבד עיבידתיה. מתניתא פליגא על רבי יונה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. רבי יונה בשם רב המנונא. (לתוספת) [לתספורת] הושבה. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסה רבי אחא …
    אמר רבי יונה. הדא דאת אמר מרוח ומלבוש. ברם מרוח ומתקנה. כן אנן אמרין. הדין קצרא אסיר ליה מיעבד עיבידתיה. מתניתא פליגא על רבי יונה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. רבי יונה בשם רב המנונא. (לתוספת) [לתספורת] הושבה. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסה רבי אחא בשם רבי אבהו. תשעה באב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרות. לאחריו מהו. רבי יוחנן אמר. לאחריו אסור. רבי שמעון בן לקיש אמר. לאחריו מותר. דרשה רבי חייה בר בא לציפוראיי ולא קבלון עליהון. אמר רבי אימי לרבי [יסי]. ואין בן אחוי שלרבי חייה הגדול חלוק עליו. אמר ליה. בפירוש פליגין. רבי יוחנן אמר. לאחריו אסור. רבי שמעון בן לקיש אמר. לאחריו מותר. מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש. פתר לה תשעה באב שחל להיות בשבת. ולית שמע מינה כלום. רבי יצחק בן אלעזר מן דהוה תשעה באב נפק הוה מכריז. יפתחון ספרייא ומאן דבעי יספדא יספד. כתוב והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה. דרומאי נהגין חגה. ציפוראיי נהגין חדשה. טיבריאי נהגין שבתה. חזרין רבנן דטיבריא למינהוג כרבנן דציפורין.
  31. Jerusalem Talmud Taanit 4:6:5 אמר רבי יוחנן
    מהו ישנה. יחלף. אין הוה יליף אכיל ליטרא דקופד ייכול פלגא. אין הוה יליף שתי קסט דחמר ישתה פלגא. אמר רבי יוחנן. ובלבד עיקר סעודת תשעה באב. אמר רב הושעיה. ובלבד משש שעות ולמעלן. אמר רבי יוסי. תרתיהון לקולא. אכל סעודת תשעה באב משש שעות ולמטן אפילו עולה על שולחנו כסעודת שלמה מותר. אכל סעודתו משש שעות ולמ …
    מהו ישנה. יחלף. אין הוה יליף אכיל ליטרא דקופד ייכול פלגא. אין הוה יליף שתי קסט דחמר ישתה פלגא. אמר רבי יוחנן. ובלבד עיקר סעודת תשעה באב. אמר רב הושעיה. ובלבד משש שעות ולמעלן. אמר רבי יוסי. תרתיהון לקולא. אכל סעודת תשעה באב משש שעות ולמטן אפילו עולה על שולחנו כסעודת שלמה מותר. אכל סעודתו משש שעות ולמעלן אפילו עולה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתו מותר. תני. תשעה באב שחל להיות ערב שבת. וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת. אפילו עולה על שולחנו כסעודת שלמה בשעתו מותר. רב מן דהוה אכל כל צורכיה הוה צבע פיסתיה בקיטמא ואמר. זו היא עיקר סעודת תשעה באב. לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ שיניי הכפישני באפר.

Jerusalem Talmud Megillah (32)

  1. Jerusalem Talmud Megillah 1:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מגילה נקראת כול'. רבי אילא שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כתוב לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם. מה תלמוד לומר בזמניהם. רבי יונה ורבי יוסה. רבי יונה אמר. ליתן להן זמנים אחרים. רבי יוסה אומר. זמנים שקבעו להם חכמים. ואילו הן. אחד עשר ושנים עשר ושלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר. או אינו אלא ששה עשר ושבע …
    הלכה: מגילה נקראת כול'. רבי אילא שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כתוב לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם. מה תלמוד לומר בזמניהם. רבי יונה ורבי יוסה. רבי יונה אמר. ליתן להן זמנים אחרים. רבי יוסה אומר. זמנים שקבעו להם חכמים. ואילו הן. אחד עשר ושנים עשר ושלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר. או אינו אלא ששה עשר ושבעה עשר. רבי אבהו בשם רבי לעזר. ולא יעבר. לא יעבר. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לא יעבר. ולא יעבר. או אינו אלא תשיעי ועשירי. שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. ימים אין כתוב כאן אלא כימים. תן ימים כנגד ימים. אחד עשר ושנים עשר כנגד ארבעה עשר וחמשה עשר. או שנים עשר ושלשה עשר כנגד ארבעה עשר וחמשה עשר. אמר רבי חלבו. יום שלשה עשר יום מלחמה היה. הוא מוכיח על עצמו שאין בו ניחה. מעתה אל יקראו בו. לפניו ולאחריו קורין ובו אינן קורין. או אינו אלא תשיעי ועשירי. כימים. ימים שהן סמוכין לימים. ואם ימים שהן סמוכין לימים. אינן אלא ששה עשר ושבעה עשר. לית יכיל. דאמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר. לא יעבר. ולא יעבר. [רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לא יעבר. ולא יעבר.]
  2. Jerusalem Talmud Megillah 1:1:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מגבות ועד אנטפטרס ששים ריבוא עיירות היו. [והקטנה] שבהן היתה בית שמש. מה כתיב בה ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יי וגו'. ואילו מרוח אחת היו. וכדון אין את מבצע לה קניי לא נסבה. אמר רבי חנינה. קפצה לה ארץ ישראל.
  3. Jerusalem Talmud Megillah 1:4:11 אמר רבי יוחנן
    בשובעת עשר ביה קמון עממיא על פליטת ספרייא במדינת כלקיס ובית זבדין והוה פרקן. על דעתיה דרבי מאיר ניחא. בא לאסור עצמו. על דעתיה דרבי יוסה מה בא לאסור. אמר רבי יוסי. כל אילין מיליא לא מסייען ולא תברן. לא על דרבי מאיר ולא על דרבי יוסי. לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן ניסים לישראל. תדע לך שהוא כן. דתנינן. …
    בשובעת עשר ביה קמון עממיא על פליטת ספרייא במדינת כלקיס ובית זבדין והוה פרקן. על דעתיה דרבי מאיר ניחא. בא לאסור עצמו. על דעתיה דרבי יוסה מה בא לאסור. אמר רבי יוסי. כל אילין מיליא לא מסייען ולא תברן. לא על דרבי מאיר ולא על דרבי יוסי. לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן ניסים לישראל. תדע לך שהוא כן. דתנינן. בריש ירחא דניסן דיתקם תמידא די לא למיספד. בלא כך אינו אסור משום ראש חודש. אבל בשבתות ובימים טובים מתענין לפניהן ולאחריהן. מה ראיתה להקל באילו ולהחמיר באילו. שאילו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק. ואילו דברי סופרים ודברי סופרין צריכין חיזוק. הדא דאת אמר. עד שלא בטלה מגילת תענית. אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו. רבי חנינה ורבי יהושע בן לוי תריהון אמרין. בטלה מגילת תענית. רבי בא ורבי סימון אמרי. בטלה מגילת תענית. רבי יונתן אמר. בטלה מגילת תענית. אמר רבי יוחנן. אמש הייתי יושב ושונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד. ואמרו עליו על רבי אליעזר שסיפר ועל רבי יהושע שרחץ. אמר להן רבי יהושע. צאו והתענו על מה שהתעניתם. ואת אמר. בטלה מגילת תענית. אמר רבי בא. אף על גב דאת אמר. בטלה מגילת תענית. חנוכה ופורים לא בטלו.
  4. Jerusalem Talmud Megillah 1:5:4 רבי יוחנן אמר
    רב ורבי חנינה ורבי יונתן ובר קפרא ורבי יהושע בן לוי אמרו. המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני. אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. הנביאים והכתובים עתידין ליבטל. וחמשת סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל. מה טעמא. קול גדול ולא יסף. רבי שמעון בן לקיש אמר. אף מגילת אסתר והלכות …
    רב ורבי חנינה ורבי יונתן ובר קפרא ורבי יהושע בן לוי אמרו. המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני. אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. הנביאים והכתובים עתידין ליבטל. וחמשת סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל. מה טעמא. קול גדול ולא יסף. רבי שמעון בן לקיש אמר. אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל. נאמר כאן קול גדול ולא יסף. ונאמר להלן וזכרם לא יסוף מזרעם. הלכות. הליכות עולם לו.
  5. Jerusalem Talmud Megillah 1:6:4 רבי יוחנן אמר
    אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת. הא בתשלומין שניהן שוין. מתניתא דרבי נחונייה בן הקנה. דתני. רבי נחונייה בן הקנה אומר. יום הכיפורים כשבת בתשלומין. רבי שמעון בן מנסיא אומר. מחוייבי כריתות כמחוייבי מיתות בית דין. מה נפק מן ביניהון. רבי אחא בשם רבי אבונא. נערה נדה ביניה …
    אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת. הא בתשלומין שניהן שוין. מתניתא דרבי נחונייה בן הקנה. דתני. רבי נחונייה בן הקנה אומר. יום הכיפורים כשבת בתשלומין. רבי שמעון בן מנסיא אומר. מחוייבי כריתות כמחוייבי מיתות בית דין. מה נפק מן ביניהון. רבי אחא בשם רבי אבונא. נערה נדה ביניהון. רבי מנא אמר. אף אחות אשתו ביניהון. על דעתיה דרבי נחונייה בן הקנה. מה שבת אין לה היתר אחר איסורה אף יום הכיפורים אין לו היתר אחר איסורו. ואילו הואיל ויש להן היתר אחר איסורן משלם. על דעתיה דרבי שמעון בן מנסיא. מה שבת יש בה כרת אף יום הכיפורים יש בה כרת. ואילו הואיל ויש בהן כרת אינו משלם. רבי יודה בר פזי אמר. מכות וכרת מה אמרין בה אילין תנייא. אמר רבי יוסה. צריכה לרבנן. רבי יונה בעי. ולמה לא שמע לה מן הדא דתני רבי שמעון בן יוחי. דתני רבי שמעון בן יוחי. רבי טרפון אומר. נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביום הכיפורים. מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת. אף כרת שנאמר ביום הכיפורים אין מכות אצל כרת. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. מה צריכה ליה. כרבי שמעון בן לקיש. ברם כרבי יוחנן. אם מכות אצל מיתה יש לו לא כל שכן מכות אצל כרת. דאיתפלגון. השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה. רבי יוחנן אמר. אם התרו בו לשם אותו ואת בנו לוקה. לשם עבודה זרה נסקל. רבי שמעון בן לקיש אמר. אפילו התרו בו לשם אותו ואת בנו אינו לוקה. מאחר שהתרו בו לשם עבודה זרה נסקל. אמר ליה. אפילו כרבי יוחנן צריכה ליה. תמן לשני דברים והכא לדבר אחד.
  6. Jerusalem Talmud Megillah 1:8:4 רבי יוחנן אמר
    פרחה בו מתוך הסגר. רבי יוחנן אמר. טעון צפרים. רבי לעזר אמר. אין טעון ציפרים. אמר רבי בא בר ממל. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. מן הצרוע. להביא את שפרחה בכולו שיהא טעון צפרים. [ו]הלוא דין הוא. מה אם מי שטהר ואין סימני מטמאיו עמו יהא טעון צפרים. מי שטהר וסימני מטמאיו עמו (לא) [אינו דין ש]יהא טעון צפרים. [ו …
    פרחה בו מתוך הסגר. רבי יוחנן אמר. טעון צפרים. רבי לעזר אמר. אין טעון ציפרים. אמר רבי בא בר ממל. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. מן הצרוע. להביא את שפרחה בכולו שיהא טעון צפרים. [ו]הלוא דין הוא. מה אם מי שטהר ואין סימני מטמאיו עמו יהא טעון צפרים. מי שטהר וסימני מטמאיו עמו (לא) [אינו דין ש]יהא טעון צפרים. [והלא] שעמד בו שני שבועות יוכיח. שטהר וסימני מטמאיו עמו ואין טעון ציפרים. אף אתה אל תתמה על מי שפרחה בכולו. שאף על פי שטהר וסימני מטמאיו עמו ואינו טעון צפרים. תלמוד לומר מן הצרוע. להביא את שפרחה בכולו שיהא טעון צפרים. אם אומר [את] [ל]טהר מתוך הסגר לא יהא טעון צפרים. ויתיביניה. לא מוטב להשיב פריחה על פריחות ולא עמידה על פריחות. אמר רבי חנניה חברון דרבנן. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן. דכן תנייא מתיב לחבריה. לא. אם אמרת בזה שאינו נזקק לחליטה תאמר בזה שהוא נזקק לחליט. הואיל והוא נזקק להחליט יהא טעון צפרים. אמר רבי יעקב בר אחא. סופה מסייעה לרבי לעזר. הטהר מתוך הסגר פטור מפרימה ומפריעה ומתגלחת ומצפרים. כל מה דאנן קיימין הכא. בפריחות. אמר רבי שמואל בר אבדומא. מה פליגין. להביא צפרים. אבל להביא קרבן כל עמא מודיי שאינו מביא קרבן. ותני כן. בשביעי יגלח ובשמיני יביא. את שהוא טעון תגלחת מביא קרבן. את שאינו טעון תגלחת אינו מביא קרבן. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי ברבי חנינה. כל ימי אשר הנגע בו יטמא. את שטומאתו תלויה בנגעו. יצא זה (שטהרתו) [שטומאתו] תלויה בספירות ימיו. עד כדון פריעה ופרימה. תגלחת וצפרים מניין. רבי לעזר דרומייא בשם רבי שמי. זאת תהיה תורת המצורע ביום. את שהוא מיטמא ומיטהר ביום אחד. יצא זה שאינו מיטמא ומיטהר ביום אחד.
  7. Jerusalem Talmud Megillah 1:9:7 בשם רבי יוחנן
    דתני. עירב את האותות. אית תניי תני. כשר. אית תניי תני. פסול. רבי אדא בר שמעון בשם רבי יוחנן. מאן דאמר כשר. מלמטן. מאן דאמר פסול. מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו. ארצך צריכה. תפארתך צריכה.
  8. Jerusalem Talmud Megillah 1:9:8 בשם רבי יוחנן
    רבי אחא בירבי שמעון בשם רבי יוחנן. לא יעמוד אדם ויתפלל במקום גבוה. מה טעם. אמר רבי בא בשם רבי פפא. ממעמקים קראתיך יי. רבי אדא בר שמעון בשם רבי יוחנן. לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקוביו. מה טעם. הכון לקראת אלהיך ישראל. אמר רבי סימון. התכוון לקראת אלהיך ישראל. אמר רבי אלכסנדרי. שמור רגלך כאשר תלך אל בי …
    רבי אחא בירבי שמעון בשם רבי יוחנן. לא יעמוד אדם ויתפלל במקום גבוה. מה טעם. אמר רבי בא בשם רבי פפא. ממעמקים קראתיך יי. רבי אדא בר שמעון בשם רבי יוחנן. לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקוביו. מה טעם. הכון לקראת אלהיך ישראל. אמר רבי סימון. התכוון לקראת אלהיך ישראל. אמר רבי אלכסנדרי. שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים. שמור עצמך מן הטיפים היוצאין מבין רגליך. הדא דאת אמר. בדקים. אבל בגסים אם יכול לסבול יסבול. רבי יעקב בר אביה בשם רבי אחא. שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים. שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים שתהא טהור ונקי. אמר רבי בא. יהי מקורך. ברוך. יהי מקראך לקבר ברוך. אמר רבי ברכיה. עת ללדת ועת למות. אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי אף בשעת מיתתו יהא נקי.
  9. Jerusalem Talmud Megillah 1:9:11 בשם רבי יוחנן
    רבי זעורה רב חננאל בשם רב. תיפורה הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. קשרי תפילין הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה אפסקת רצועתה דתפילתה. שאל לרבי בא בר ממל. אמר ליה. וקשרתם. אפילו קשירה תמה. רבי זעורה אפסיק גודא דרצועתא. שאל לרב חונה ולרב קטינא ושרון ליה. אפסיק זמן תיניינות ושרון ליה דלא …
    רבי זעורה רב חננאל בשם רב. תיפורה הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. קשרי תפילין הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה אפסקת רצועתה דתפילתה. שאל לרבי בא בר ממל. אמר ליה. וקשרתם. אפילו קשירה תמה. רבי זעורה אפסיק גודא דרצועתא. שאל לרב חונה ולרב קטינא ושרון ליה. אפסיק זמן תיניינות ושרון ליה דלא מן אולפן. רבי בא בריה דרבי חייה בר בא. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה. זה שהוא תופר צריך שיהא משייר מלמעלן ומלמטן כדי שלא יקרע. ומחי ליה על מוחא. אם הלכה למה לא יקרע. ואם לא יקרע למה הלכה. הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות וכותבין בדיו ומסרגלין בקנה וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין בגידין. וכשהוא תופר יהא תופר כתפר הזה. וצריך שיהא משייר בין שיטה לשיטה [כ]מלוא שיטה. בין תיבה לתיבה כמלוא אות. בין אות לאות כל שהוא. בין דף לדף מלא גודל. עשה סוף הדף שוה לתחילתו פסל. צריך ליתן ריוח בספר מלמעלן שתי אצבעות ומלמטן שלוש. רבי אומר. בתורה מלמעלן שלש ומלמטן טפח. וצריך שיהא משייר בין ספר לספר כמלוא ארבע שיטין. ובנביא שלשנים עשר שלש. וצריך שיהא גומר באמצע הדף ומתחיל באמצעיתו. ובנביא גומר בסופו ומתחיל בראשו. ובנביא שלשנים עשר אסור. אין עושין יריעה פחותה משלשה דפין ולא יותר על שמונה. הדא דאת אמר. בתחילה. אבל בסוף אפילו כל שהוא. ובקלפים לא נתנו חכמים שיעור.
  10. Jerusalem Talmud Megillah 1:10:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן עבר והביא עשירית האיפה שלו כשר.
  11. Jerusalem Talmud Megillah 1:10:4 אמר רבי יוחנן
    מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע לו פסול. מה. מייחדין ליה עימיה. אמר רבי חגי. משה. דינון מייחדין ליה עימיה דו קטיל ליה. אותו. אחד מושחין ואין מושחין שנים. אמר רבי יוחנן. מפני איבה.
  12. Jerusalem Talmud Megillah 1:10:5 אמר רבי יוחנן
    עבר זה ושימש זה. הראשון כל מצות כהונה עליו. השיני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן. עבר ועבד עבודתו כשירה. עבודתו משל מי. נישמעינה מן הדא. מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה. ואמר למלך כשיצא. אדוני המלך. פר ושעיר של יום …
    עבר זה ושימש זה. הראשון כל מצות כהונה עליו. השיני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן. עבר ועבד עבודתו כשירה. עבודתו משל מי. נישמעינה מן הדא. מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה. ואמר למלך כשיצא. אדוני המלך. פר ושעיר של יום משלי הן קריבים או משלכהן גדול. וידע המלך מה שאלו. אמר לו. בן אילם. לא דייך אלא ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם דייך. וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה.
  13. Jerusalem Talmud Megillah 1:10:8 בשם רבי יוחנן
    מניין שהוא נשאל בשמונה. ר' בא רבי חייה בשם רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. מניין שהוא עובד בשמונה. רבי אימי בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. אמר ליה רבי יונה. עמך הייתי. לא אמר …
    מניין שהוא נשאל בשמונה. ר' בא רבי חייה בשם רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. מניין שהוא עובד בשמונה. רבי אימי בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. אמר ליה רבי יונה. עמך הייתי. לא אמר עובד. אלא נשאל. במה הוא נשאל. אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרא מן דרומה ותנא. וחכמים אומרים. אינו כשר לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה של כהן הדיוט. אמר רבי בא. בדין היה שיהא עובד בארבעה. ולמה אינו עובד. שלא יהו אומרין. ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה פעמים שהוא עובד בשמונה. אמר רבי יונה. ולא מבפנים הוא עובד ולא מבחוץ הוא נשאל. וטועים בין דבר מבפנים לבחוץ. וכי רבי טרפון אביהן שלכל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן. דתני ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות. תמימים ולא בעלי מומין. דברי רבי עקיבה. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי אם לא ראיתי את שמעון אחי אימא חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו רבי עקיבה. שמא לא ראיתו אלא בשעת הקהל. ואני אומר. בשעת הקרבן. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי שלא היטיתה ימין ושמאל. אני שראיתי את המעשה ושכחתי. ואתה דורש ומסכים על השמועה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.
  14. Jerusalem Talmud Megillah 1:11:5 בשם רבי יוחנן
    רבי לעזר ורבי יוסי בן חנינה. רבי לעזר אמר. שלמים הקריבו בני נח. רבי יוסי בן חנינה אמר. עולות הקריבו בני נח. התיב רבי לעזר לרבי יוסי בן חנינה. והכתיב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן. מה עבד לה רבי יוסי בן חנינה. מן שמיניהון. התיב רבי לעזר לרבי יוסי בן חנינה. והא כתיב וישלח את נערי בני ישראל ויע …
    רבי לעזר ורבי יוסי בן חנינה. רבי לעזר אמר. שלמים הקריבו בני נח. רבי יוסי בן חנינה אמר. עולות הקריבו בני נח. התיב רבי לעזר לרבי יוסי בן חנינה. והכתיב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן. מה עבד לה רבי יוסי בן חנינה. מן שמיניהון. התיב רבי לעזר לרבי יוסי בן חנינה. והא כתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות וגו'. מה עבד לה רבי יוסי בן חנינה. שלימין בגופן בלא הפשט ובלא ניתוח. התיב רבי לעזר לרבי יוסי בן חנינה. [והכתיב ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים. מה עבד לה רבי יוסי בר חנינא.] כמאן דאמר. לאחר מתן תורה בא יתרו. רבי חונה אמר. איתפלגון יהודה בירבי ורבי ינאי. חד אמר. קודם מתן תורה בא יתרו. וחורנה אמר. לאחר מתן תורה בא יתרו. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. נישמעינה מן הדא. וישמע יתרו כהן מדין חותן משה. מה שמע. חזקיה אמר. קריעת ים סוף שמע. רבי יהושע אמר. קריעת ים סוף שמע. [רבי לוי אמר. מלחמת עמלק שמע.] יהודה בירבי אמר. מתן תורה שמע. הוי דו אמר. לאחר מתן תורה בא יתרו. רבי בא ורבי חייה בשם רבי יוחנן. ודא מסייעה לרבי יוסי בן חנינה. עורי צפון ובואי תימן. עורי צפון זה העולה שנשחטת בצפון. מהו עורי. דבר שהיה ישן ונתעורר. ובואי תימן. אילו שלמים שהן נשחטין בדרום. מהו בואי. דבר שהיה שלחידוש. מה עבד לה רבי יוסי בר חנינה. לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום. רבי אבא בריה דרבי פפי רבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי. אוף דין קרייה מסייע לרבי יוסי בן חנינה. זאת תורת העולה היא העולה. שהיו בני נח מקריבין. כד הוא אתי גבי שלמים אמר. זאת תורת זבח השלמים. אשר הקריב אין כתוב כאן אלא אשר יקריב. מיכן ולהבא.
  15. Jerusalem Talmud Megillah 1:11:7 אמר רבי יוחנן
    תני בשם רבי שמעון. הציבור אינו מביא אלא מה שקבע עליו הכתוב. סבר רבי שמעון. משנקבע מעשר שיני עוד לא פסק. מה ביניהון. רבי בא בר ממל אמר. פר העלם דבר ביניהון. רבי יוסה אומר. נדבת הציבור ביניהון. תני. אחד האיש ואחד האשה. אמר רבי יוחנן. לית כאן אשה. איש כתוב בפרשה. תני. אף הנזירות. אמר רבי יוחנן. לית כאן …
    תני בשם רבי שמעון. הציבור אינו מביא אלא מה שקבע עליו הכתוב. סבר רבי שמעון. משנקבע מעשר שיני עוד לא פסק. מה ביניהון. רבי בא בר ממל אמר. פר העלם דבר ביניהון. רבי יוסה אומר. נדבת הציבור ביניהון. תני. אחד האיש ואחד האשה. אמר רבי יוחנן. לית כאן אשה. איש כתוב בפרשה. תני. אף הנזירות. אמר רבי יוחנן. לית כאן נזירות. נזירות חובה היא. תני. אף הנסכים. אמר רבי יוסה בירבי בון. מאן תנא נסכים דלא כרבי. דתני. רבי אומר. אומר אני. אף משנכנסו ישראל לארץ אין נסכים קריבין אלא מבפנים. מה טעם. בקודש הסך נסך שכר ליי. אין כתוב בלא תעשה אלא מבפנים. מניין מבחוץ. נישמעינה מן הדא. מניין לשוחט לפסח וליחיד ולבמת יחיד ולבמת ציבור בשעת איסור במה שהוא עובר בלא תעשה. תלמוד לומר לא תוכל לזבוח את הפסח באחת. ענוש כרת ואת אמר הכין. רבי שמעון בן לקיש אמר. בשוחט משש שעות ולמעלן שלא לשמו בשעת היתר במה. ולמה הוא אומר בשעת איסור במה. בשעת איסור במתו. ולמה לי שלא לשמו. שלא תאמר. שלמים הן והן כשירין. ועוד מן הדא. יכול אם שחטו משש שעות ולמעלן יהא כשר. מה אית לך משש שעות (ולמעלן יהא כשר) [ולמטן יהא פסול]. לא. שלא לשמו. אמר רבי יוסה. הדא אמרה. שלמים הבאין מחמת פסח כשירים בבמה. עולה הבאה מחמת אשם. על דעתיה דרבי לעזר מהו שתהא כשירה בבמה. נישמעינה מן הדא. זה הכלל כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה. וכל שאינו לא נידר ולא נידב אינו קרב בבמה.
  16. Jerusalem Talmud Megillah 1:12:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רבי יוחנן בר מרייה שמע לה מן הדא. אז יבנה יהושע מזבח ליי אלהי ישראל בהר עיבל. אין לי אלא הר עיבל. שילו מניין. ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל ליי. אמר רבי אבא בר כהנא. שלש עבירות הותרו בשייו שלשמואל. הוא (ועירו) [ועורו] ומחוסר זמן ולוי היה. אמר רבי יוסה. אין מן הדא לית שמע מינה כלום. ד …
    הלכה: רבי יוחנן בר מרייה שמע לה מן הדא. אז יבנה יהושע מזבח ליי אלהי ישראל בהר עיבל. אין לי אלא הר עיבל. שילו מניין. ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל ליי. אמר רבי אבא בר כהנא. שלש עבירות הותרו בשייו שלשמואל. הוא (ועירו) [ועורו] ומחוסר זמן ולוי היה. אמר רבי יוסה. אין מן הדא לית שמע מינה כלום. דאמר רבי אבא בר כהנא. שבע עבירות הותרו בפרו שלגדעון. אבנים פסולות ועצי אשירה ומוקצה ונעבד ולילה וזר ואיסור במה. מאן דבעי ישמעינה טבאות מן ההיא דרבי שמואל בר נחמן. ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליי. כתוב וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול וגו'. רבי שמואל בר נחמן אמר. שקא ושופה. רבי יוחנן אמר. שקא ואליה. רבי לעזר אמר. חזה ושוק. דאמר רבי לעזר. חזה ושוק לכהנים בבמה גדולה ולבעלים בבמה קטנה. רבי זעורה בשם רבי לעזר. עור העולה לכהנים בבמה גדולה ולבעלים בבמה קטנה. רבי זעורה בשם רב ירמיה. תרומת תודה לכהנים בבמה גדולה ולבעלים בבמה קטנה. רבי יוחנן בעי. הלילה מהו שיהא כשר בבמה. התיב רבי לעזר. והכתיב ויאמר שאול פוצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו וגו'. וכתיב ויגידו לשאול לאמר הנה העם חוטאים ליהוה לאכול על הדם וגו'. הא כיצד. הלילה לחולין והיום למוקדשין. כד שמע רבי יוחנן אמר. יפה לימדנו רבי לעזר.
  17. Jerusalem Talmud Megillah 1:12:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. זה סימן. כל זמן שהארון מבפנים הבמות אסורות. יצא הבמות מותרות. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא. אפילו לשעה. כגון ההוא דעילי. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שם שם. מה שם שנאמר להלן הבמות אסורות. אף שם שנאמר כאן הבמות אסורות. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. מעתה אם אין ארון אין פסח. אמ …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. זה סימן. כל זמן שהארון מבפנים הבמות אסורות. יצא הבמות מותרות. רבי זעורא בעא קומי רבי יסא. אפילו לשעה. כגון ההוא דעילי. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שם שם. מה שם שנאמר להלן הבמות אסורות. אף שם שנאמר כאן הבמות אסורות. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. מעתה אם אין ארון אין פסח. אמר רבי יוסי בירבי בון. אזכרה אזכרה. מה אזכרה שנאמר להלן הבמות אסורות. אף אזכרה שנאמר כאן הבמות אסורות. וכן היה רבי יודה ורבי שמעון אומרים. מעשר שיני בנוב ובגבעון. ניחה כרבי יודה. דרבי יודה אמר. חטאת פסח ליחיד בבמה גדולה. אין חטאת פסח ליחיד בבמה קטנה. כרבי שמעון. דרבי שמעון אמר. אף הציבור אינו מביא אלא מה שקבע עליו הכתוב. סבר רבי שמעון. משנקבע מעשר שיני עוד לא פסק.
  18. Jerusalem Talmud Megillah 1:12:8 אמר רבי יוחנן
    יכול יצאו ידי חובתן בחלות תודה וברקיקי נזיר. תלמוד לומר שבעת ימים מצות תאכלו. מצה הנאכלת כל שבעה. יצאו חלות תודה ורקיקי נזיר שאינן נאכלין כל שבעה. רבי יונה בשם רבי שמעון בן לקיש. ממה שנאכלו חלות תודה (ושעירי) [ורקיקי] נזיר בכל ערי ישראל לא צרך השונה להוציאן ממושב. רבי יוסה בשם רבי שמעון בן לקיש. זאת …
    יכול יצאו ידי חובתן בחלות תודה וברקיקי נזיר. תלמוד לומר שבעת ימים מצות תאכלו. מצה הנאכלת כל שבעה. יצאו חלות תודה ורקיקי נזיר שאינן נאכלין כל שבעה. רבי יונה בשם רבי שמעון בן לקיש. ממה שנאכלו חלות תודה (ושעירי) [ורקיקי] נזיר בכל ערי ישראל לא צרך השונה להוציאן ממושב. רבי יוסה בשם רבי שמעון בן לקיש. זאת אומרת שנאכלו חלות תודה ורקיקי נזיר בכל ערי ישראל לא צרך השונה להוציאן ממושב. ניחה חלות תודה. רקיקי נזיר. לא כן אמר רבי יוחנן. לית כאן נזירות. נזירות חובה היא. אמר רבי בון בר כהנא. תיפתר שקרבה חטאתו בשילה. עולתו ושלמיו בנוב ובגבעון. רבי חנניה רבי עזרה בעון קומי רבי מנא. לא כן אמר רבי בשם רבי יוסה. שלמי חגיגה הבאים בבמה כשירים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. אלא כרבי יודה. דרבי יודה אמר. חטאת פסח ליחיד בבמה גדולה. אין חטאת פסח ליחיד בבמה קטנה. לא אתיא אלא כרבי שמעון. דרבי שמעון אמר. מכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר ביין וליטמא למתים.
  19. Jerusalem Talmud Megillah 2:2:4 בשם רבי יוחנן
    רבי מנא אמר בשם רבי יודה שאמר משם רבי יוסה הגלילי. הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מנא שאמר משם רבי יהודה שאמר משם רבי יוסי הגלילי. הפסיק בה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק. אף בהלל ובמגילה כן. אבא בר חונא ורב חסדא הוון יתבין אמרין. אף בתקיעות כן. סלק …
    רבי מנא אמר בשם רבי יודה שאמר משם רבי יוסה הגלילי. הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מנא שאמר משם רבי יהודה שאמר משם רבי יוסי הגלילי. הפסיק בה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק. אף בהלל ובמגילה כן. אבא בר חונא ורב חסדא הוון יתבין אמרין. אף בתקיעות כן. סלקון לבית רבי ושמעון רב חונה בשם רב. אפילו שמען עד תשע שעות יצא. אמר רבי זעורה. עד דאנא תמן איצרכת לי. סלקית להכא שמעית דאמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. אפילו שמען כל היום יצא והוא ששמען על סדר. רבי יוסה בעי. היה זה צריך לפשוטה ראשונה וזה צריך לפשוטה אחרונה. תקיעה אחת מוציאה ידי שניהן. רבי בון בר חייה בעי. כגון קרית שמע וברכותיה. היא ולא ברכותיה. ברכותיה ולא היא. הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה. ובקורא משערים ובכל אדם משערים. אמר רבי מתניה. לא מסתברא בקורא.
  20. Jerusalem Talmud Megillah 2:4:3 בשם רבי יוחנן
    רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר דהוא אמר. כולה. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר . רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר.
  21. Jerusalem Talmud Megillah 2:4:6 בשם רבי יוחנן
    רבי חלבו רב חמא בר גוריא בשם רב חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינה. משפחה ומשפחה. מיכן למשמרות כהונה ולויה שיהו בטילין. אמר רבי חלבו. מיכן לבית הוועד שיהא בטל. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. וזכרם לא יסוף מזרעם. מיכן שקבעו לה חכמים מסכת.
  22. Jerusalem Talmud Megillah 2:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: כל הלילה כשר לספירת העומר. אמר רבי יוחנן. דרבי אלעזר ברבי שמעון היא. דרבי לעזר בירבי שמעון אמר. מהחל לקצור תחל לספור. מעתה יצא לו חוץ לתחום כיון שחשיכה יתחיל לקצור. איפשר לו לכווין. לפיכך כל הלילה כשר.
  23. Jerusalem Talmud Megillah 2:7:3 אמר רבי יוחנן
    היה מקריב מנחת העומר וניטמאת בידו. אומר ומביאין לו אחרת. ואם לאו אומרים לו. הוי פיקח ושתוק. הוי פיקח ושתוק. דברי רבי. רבי לעזר בירבי שמעון אומר. לעולם אומרים לו. הוי פיקח ושתוק. שאין עומר שנקצר שלא למצותו כשר. סבר רבי לעזר בירבי שמעון. שאין העומר בא מן העלייה. אמר רבי יוחנן. אתיא דרבי לעזר ברבי שמעו …
    היה מקריב מנחת העומר וניטמאת בידו. אומר ומביאין לו אחרת. ואם לאו אומרים לו. הוי פיקח ושתוק. הוי פיקח ושתוק. דברי רבי. רבי לעזר בירבי שמעון אומר. לעולם אומרים לו. הוי פיקח ושתוק. שאין עומר שנקצר שלא למצותו כשר. סבר רבי לעזר בירבי שמעון. שאין העומר בא מן העלייה. אמר רבי יוחנן. אתיא דרבי לעזר ברבי שמעון כשיטת רבי עקיבה רבו שלאביו. דתנינן תמן. כלל אמר רבי עקיבה. כל מלאכה שאיפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת. וכל מלאכה שאי איפשר לה להיעשות מערב שבת דוחה את השבת. והא תנינן. מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן רבי עקיבה בלוד. מפני שהיו ארבעים זוג. אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו.
  24. Jerusalem Talmud Megillah 3:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: בני העיר שמכרו רחובה של עיר כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי מנחם בירבי יוסה היא. דרבי מנחם בירבי יוסה אמר. רחובה שלעיר יש לה קדושה. שכן מוציאין ספר תורה וקורין בו ברבים. ברם כרבנן. עשו אותו כהרחק ארבע אמות.
  25. Jerusalem Talmud Megillah 3:2:3 בשם רבי יוחנן
    בן עיר שפסק בעיר אחרת נותן עמהן. בני העיר שפסקו בעיר אחרת נותנין במקומן. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כגון ההן סיפסלא דמעוניא. כהדא. רבי חלבו הוה דרש בציפורין. פסק תמן. אתא בעי למיתן הכא. אמר ליה רבי אימי. יחידיי את.
  26. Jerusalem Talmud Megillah 3:2:4 בשם רבי יוחנן
    העושה נר ומנורה לבית הכנסת עד שלא נשתכח שם הבעלים מהן אין את רשאי לשנותן למקום אחר. אם משנשתכח שם הבעלים מהן את רשאי לשנותן למקום אחר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. אם היה שם הבעלים חקוק עליהן כמי שלא נשתכח שם הבעלים מהן. כהדא. אנטולינוס עשה מנורה לבית הכנסת. שמע רבי ואמר. ברוך אלהים אשר נתן בליבו לעשות מ …
    העושה נר ומנורה לבית הכנסת עד שלא נשתכח שם הבעלים מהן אין את רשאי לשנותן למקום אחר. אם משנשתכח שם הבעלים מהן את רשאי לשנותן למקום אחר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. אם היה שם הבעלים חקוק עליהן כמי שלא נשתכח שם הבעלים מהן. כהדא. אנטולינוס עשה מנורה לבית הכנסת. שמע רבי ואמר. ברוך אלהים אשר נתן בליבו לעשות מנורה לבית הכנסת. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. מה אמר רבי. ברוך אלהים. ברוך אלהינו. אין אמר. ברוך אלהים. הדא אמרה [דלא] איתגייר אנטולינוס. אין אמר. ברוך אלהינו. הדא אמרה [ד]אתגייר אנטולינוס.
  27. Jerusalem Talmud Megillah 3:2:7 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לית כן. מה אנן קיימין. אם כרבי מאיר אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי. אם כרבנן. מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תיפתר בספר תורה.
  28. Jerusalem Talmud Megillah 3:4:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    חל להיות בערב שבת במה קורין. רבי זעורה אמר. קורין לשעבר. רבי אילא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קורין לבא. והוה רבי זעורה מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. אנא אמר מן שמועה ואת אמר מן דיעה ואת מסתכל בי. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי זעורה. אי זו היא שבת הראשונה. כל שחל ראש ח …
    חל להיות בערב שבת במה קורין. רבי זעורה אמר. קורין לשעבר. רבי אילא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קורין לבא. והוה רבי זעורה מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. אנא אמר מן שמועה ואת אמר מן דיעה ואת מסתכל בי. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי זעורה. אי זו היא שבת הראשונה. כל שחל ראש חודש שלאדר להיות בתוכה. אפילו בערב שבת. תני שמואל מסייעא לרבי אילא. אי זו היא שבת השנייה. כל שחל הפורים להיות בתוכה. ואפילו ערב שבת. רב נחמן בר יעקב בעי. הגע עצמך שחל חמשה עשר להיות בשבת. לקרות במגילת אסתר אין את יכול. שאין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלן. ויקראו זכור. אמר ליה. כן אמר רב. והימים האלה נזכרים ונעשים. שתהא אזכרתן קודם לעשייתן. רבי אבא בריה דרבי פפי בעי. הגע עצמך שחל ארבעה עשר להיות בשבת. הרי שקדמה אזכרתן לעשייתן. אמר ליה. ולא כבר איתתבת דלית איפשר. ואם איפשר איחור הוא לעיירות.
  29. Jerusalem Talmud Megillah 3:7:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בריה דרבי אדא דיפו רבי ירמיה בשם רבי זעורה. צריך לאומרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן. אמר רבי יוסי בירבי בון. צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה. שכן הוא (סליק) [שניץ] ונחת כהדין קונטרה. רב אמר. צריך לאמר. ארור המן ארורים בניו. אמר רבי פינחס. צריך לומר. חרבונא זכור לטוב. רבי ברכיה רבי ירמיה …
    רבי חייה בריה דרבי אדא דיפו רבי ירמיה בשם רבי זעורה. צריך לאומרן בנפיחה אחת ועשרת בני המן עמהן. אמר רבי יוסי בירבי בון. צריך שיהא איש בראש דפא ואת בסופה. שכן הוא (סליק) [שניץ] ונחת כהדין קונטרה. רב אמר. צריך לאמר. ארור המן ארורים בניו. אמר רבי פינחס. צריך לומר. חרבונא זכור לטוב. רבי ברכיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. רבי יונתן כד דהוה מטי לההוא פסוקא אשר הגלה נבוכדנצר הוה אמר נבוכדנצר שחיק עצמות. שכל נבוכדנצר דכתיב בירמיה חי היה. ברם הכא מת היה.
  30. Jerusalem Talmud Megillah 4:1:10 בשם רבי יוחנן
    כיצד הוא מברך עליה. זכיי טבחא בשם רבי יוחנן. הרב את ריבך והנוקם את נקמתך הגואלך והמושיעך מכף עריציך. עד כדון בסוף. בתחילה. הרי היא ככל שאר מצותיה שלתורה. מה שאר כל המצות טעונות ברכה אף זו טעונה ברכה.
  31. Jerusalem Talmud Megillah 4:4:6 בשם רבי יוחנן
    תני שמואל. אין קידוש החודש אלא בעשרה. רבי בא רבי יסא בשם רבי יוחנן. נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת. מה עדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר רבי סימון. נאמר כאן תוך ונאמר להלן ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים. מה תוך שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר ליה רבי יוסה בירבי בון. אם מתוך את …
    תני שמואל. אין קידוש החודש אלא בעשרה. רבי בא רבי יסא בשם רבי יוחנן. נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת. מה עדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר רבי סימון. נאמר כאן תוך ונאמר להלן ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים. מה תוך שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר ליה רבי יוסה בירבי בון. אם מתוך את למד. סגין אינון. [אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל. מה להלן עשרה אף כאן עשרה.].
  32. Jerusalem Talmud Megillah 4:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי בא בריה דרבי חייה בר בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. היה קורא בתורה ונשתתק. זה שהוא עומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון. אין תימר. ממקום שהפסיק. הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן. האחרונים נתברכו לאחריהן ולא נתברכו לפניהן. וכתוב תורת יי תמימה שתהא כולה תמימה.

Jerusalem Talmud Moed Katan (33)

  1. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:1:3 אמר רבי יוחנן
    ניחא מי קילון. מי גשמים. אמר רבי יוחנן. גזרו מי גשמים מפני שהן כמי קילון. רבי ביסנא בשם רבי לא. לא שנו אלא במועד. הא בשביעית מותר. מה בין שביעית מה בין מועד. שביעית על ידי שהיא מותרת במלאכה התירו בין דבר שהוא טריח בין דבר שאינו טריח. מועד על ידי שהוא אסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר ש …
    ניחא מי קילון. מי גשמים. אמר רבי יוחנן. גזרו מי גשמים מפני שהן כמי קילון. רבי ביסנא בשם רבי לא. לא שנו אלא במועד. הא בשביעית מותר. מה בין שביעית מה בין מועד. שביעית על ידי שהיא מותרת במלאכה התירו בין דבר שהוא טריח בין דבר שאינו טריח. מועד על ידי שהוא אסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טרח. ואית דבעי מישמעינה מן הדא. שביעית על ידי שזמנה מרובה התירו. מועד על ידי שזמנו קצור אסרו. אותן שבעת ימים האחרונים לא מסתברא מיעבדינון כשבעת ימי הרגל ויהיו אסורין.
  2. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:1:4 בשם רבי יוחנן
    רבי ירמיה בעי. מי תמציות שלא פסקו מה הן. נישמעינה מן הדא. אילו הן מי תמציות. כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצין. פסקו גשמים אף על פי שההרים בוצצין הרי הן כמי תמציות. פסקו מלהיות בוצצין הרי הן כמי גביים. עד איכן. חייה בר בון בשם רבי יוחנן. עד כדי שתפרח חברית. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום בירבי …
    רבי ירמיה בעי. מי תמציות שלא פסקו מה הן. נישמעינה מן הדא. אילו הן מי תמציות. כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצין. פסקו גשמים אף על פי שההרים בוצצין הרי הן כמי תמציות. פסקו מלהיות בוצצין הרי הן כמי גביים. עד איכן. חייה בר בון בשם רבי יוחנן. עד כדי שתפרח חברית. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום בירבי חייה. עד כדי שייעשו כרגלי האווז. רבי ירמיה בעי. פרחה חברית ולא פסקו. למפריעו הוא נעשה כמעיין או מיכן ולבא. ליי דא מילה. הטביל בו מחטים וצינורות. אין תימר. למפריעו הוא נעשה מעיין. טהרו. אין תימר. מכן ולבא. לא טהרו. רבי לעזר בירבי יוסי שאל. אילין אגטרגטייא מה את עביד לון. כמי קילון או אינן כמי קילון. בריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה מהו להשקות ממנה. נישמעינה מן הדא. אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון. מה אנן קיימין. אם בשעה שהגשמים יורדין. והלא כמושקין לים הגדול הן. אלא כי נן קיימין בשעה שפסקו גשמים. אם בשעה שפסקו גשמים לא כבריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה היא. ואת אמר. אין משקין ממנה. הדא אמרה. בריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה אין משקין ממנה. בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעיין לתוכה מהו להשקות ממנה. נישמעינה מן הדא. שדה בית השלחין שניטופה לתוך שדה בית השלחין אחרת משקין ממנה. אמר רבי ירמיה ועודה מנטפת. וכי מחמת הניטוף היא יכולה להשקות. לא מחמת עצמה שהיא מליאה. ואת אמר. משקין ממנה. הדא אמרה. בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעיין לתוכה משקין ממנה. ותני שמואל כן. הפוסקון והבריכה שמילאן קודם לרגל לא ישקה מהן ברגל. אם היתה אמת המים עוברת ביניהן משקה מהן ואינו נמנע.
  3. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:4:5 בשם רבי יוחנן
    ומקרין את הפרצה במועד. אבן על גבי אבן וצרור על גבי צרור. ובשביעית בונה כדרכו. אבן על גבי צרור וצרור על גבי אבן. ובפירצה שאינה סגה את העפר. אבל פירצה שהיא היתה סגה את העפר אסור לגודרה בשביעית. ותני כן. כל פירצה שהיא סגה את העפר אסור לגודרה בשביעית. ושאינה סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. בשאינה מכשלת …
    ומקרין את הפרצה במועד. אבן על גבי אבן וצרור על גבי צרור. ובשביעית בונה כדרכו. אבן על גבי צרור וצרור על גבי אבן. ובפירצה שאינה סגה את העפר. אבל פירצה שהיא היתה סגה את העפר אסור לגודרה בשביעית. ותני כן. כל פירצה שהיא סגה את העפר אסור לגודרה בשביעית. ושאינה סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. בשאינה מכשלת את הרבים. אבל אם מכשלת הרבים אף על פי שהיא סגה את העפר מותר לגודרה בשביעית. כהדא. אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו. ויסתור ולא יבנהו. רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יבנה אף הוא אינו סותרו ונמצא בא לידי סכנה.
  4. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: תמן תנינן. בהרת כגריס ופסת כגריס [ונולד לפסיון מחיה או שער לבן] והלכה לה האום. רבי עקיבה מטמא. וחכמים אומרים תיראה כתחילה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה בתחילה מחליטין. ומה ביניהון. רבי יוחנן אמר. ערב הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. הי קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ור …
    הלכה: תמן תנינן. בהרת כגריס ופסת כגריס [ונולד לפסיון מחיה או שער לבן] והלכה לה האום. רבי עקיבה מטמא. וחכמים אומרים תיראה כתחילה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה בתחילה מחליטין. ומה ביניהון. רבי יוחנן אמר. ערב הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. הי קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ורבנן אמרי. חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה. והיידא היא שלא להחמיר שאין את נזקק לו לשנייה לא להקל ולא להחמיר. רבי יוסה בשם רבי אחא. אתייא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא. אתיא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא. ורבנן אמרי. חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה. ותנינן הכא. רבי מאיר אומר רואין את הנגעים כתחילה להקל אבל לא להחמיר. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אחא. בין דיחידיא דהכא בין דרבנן דהכא מודיי לרבנן דתמן להקל אבל לא להחמיר. תמן בשהלכה לה האום. ברם הכא בשהלכו להם הסימנין והאום קיימת. אמר רבי. נראים דברי רבי יוסי במוסגר ודברי רבי מאיר במוחלט. רבי זעורה אמר. ימי הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמיתא והוא נכנס לעזרה. ורבנן אמרי. חורי היא ואינו נכנס לעזרה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה כתחילה מחליטין. ומה ביניהון. (ערב היה לו שמוע פטור מפי כהן שעה אחת.) שמואל אמר. פריחה ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא בפורח מן הטמא טהור. ורבנן אמרי. חורי היא. בפורח מן הטהור טמא. ואמרון בשם שמואל. פריחה ושחין המורד ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא בפורח מן הטמא טהור. ורבנן אמרי. חורי היא. בפורח מן הטהור טמא. בגין דהיא חורי. הא אין היא היא טהור. ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. פרחה בו בשחין המורד. רבי יוחנן אמר טהור. רבי שמעון בן לקיש אמר. טמא.
  5. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אין נושאין נשים במועד. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. מפני ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי רבי יסה. העבד מהו שישא במועד. אמר לון. נישמעינה מן הדא. מי שחציו עבד וחציו בן חורין. ואמר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. מפני ביטול פרייה ורבייה. הדא אמרה שהעבד מצווה על פרייה ורבייה. וכל שהוא מצוה על פירייה וריבי …
    הלכה: אין נושאין נשים במועד. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. מפני ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי רבי יסה. העבד מהו שישא במועד. אמר לון. נישמעינה מן הדא. מי שחציו עבד וחציו בן חורין. ואמר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. מפני ביטול פרייה ורבייה. הדא אמרה שהעבד מצווה על פרייה ורבייה. וכל שהוא מצוה על פירייה וריבייה אסור לו לישא במועד.
  6. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:7:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שהוא נוול לה. תרין אמורין רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד דברי הכל אסור. וחורנה אמר. בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד דברי הכל מותר. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר ר …
    רבי יהודה אומר לא תסוד מפני שהוא נוול לה. תרין אמורין רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד דברי הכל אסור. וחורנה אמר. בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו בתוך המועד דברי הכל מותר. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינה רבי יסא בשם רבי יוחנן. ורבי יודה כדעתיה. כמה דרבי יודה אמר תמן. צרת שעה צרה. כן הוא אומר הכא. ניוול שעה ניוול. הוי דו אמר. בסיד שהוא מתרתו בתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהיא מתרתו לאחר המועד דברי הכל אסור.
  7. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:8:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: דבית רבי יניי אמרו. כדרכו ממלא את המחט. מכלב אחת אחת. רבי יוחנן אמר. כדרכו אחת אחת. מכלב מפסיע. מתניתה מסייעא לרבי יוחנן. הרוצענין מכלבין במועד. אין תימר אחת אחת. כך היא אומנותן. אלא כי נן קיימין במפסיע. אי זהו הדיוט ואי זהו אומן. אמר רבי יוסי בן חנינה. כל שהוא מזויג את האומריות זהו אומן. וכל …
    הלכה: דבית רבי יניי אמרו. כדרכו ממלא את המחט. מכלב אחת אחת. רבי יוחנן אמר. כדרכו אחת אחת. מכלב מפסיע. מתניתה מסייעא לרבי יוחנן. הרוצענין מכלבין במועד. אין תימר אחת אחת. כך היא אומנותן. אלא כי נן קיימין במפסיע. אי זהו הדיוט ואי זהו אומן. אמר רבי יוסי בן חנינה. כל שהוא מזויג את האומריות זהו אומן. וכל שאינו מזויג את האומריות זה הוא הדיוט. אמר רבי סימון. בתופר כיסין כיסין היא מתניתא.
  8. Jerusalem Talmud Moed Katan 1:8:3 רבי יוחנן אמר
    ממתחין. רבי יסא אמר. איתפלגון חזקיה ורבי יוחנן. חזקיה אמר. סירוג. שתי וערב. מיתוח. או שתי או ערב. רבי יוחנן אמר. סירוג. או שתי או ערב. מיתוח. היתה רפה ממתחה. אמר רבי חייה בר בא. הכל מודין בסירוג שהוא שתי וערב. מה פליגין. במיתוח. חזקיה אמר. או שתי או ערב. רבי יוחנן אמר. אם היתה רפה ממתחה. רבי יסא הור …
    ממתחין. רבי יסא אמר. איתפלגון חזקיה ורבי יוחנן. חזקיה אמר. סירוג. שתי וערב. מיתוח. או שתי או ערב. רבי יוחנן אמר. סירוג. או שתי או ערב. מיתוח. היתה רפה ממתחה. אמר רבי חייה בר בא. הכל מודין בסירוג שהוא שתי וערב. מה פליגין. במיתוח. חזקיה אמר. או שתי או ערב. רבי יוחנן אמר. אם היתה רפה ממתחה. רבי יסא הורי לשמואל בר חנינה. סירוג. שתי וערב. ולא ידעין אי כהדא דחזקיה ואין כהדא דרבי חייה בר בא דברי הכל. אמר רבי בון בר חייה קומי רבי זעורה. מתניתא אמרה כן. סירוג. שתי וערב. דתנינן תמן. החבל מאימתי הוא חיבור למיטה. משיסרג בה שלשה בתים. אית לך מימר. שתי ולא ערב או ערב ולא שתי. מהו להעריב ולסרג.
  9. Jerusalem Talmud Moed Katan 2:1:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בהילכות אבל. דתני. אילו דברים שעושין לאבל בימי אבלו. דורכין את עבטו. וזולפין את יינו. וגפין את חביותיו. וזיתיו הפוכין ושנויין טוחנן כדרכן. ומשקין בית השלחין שלו בשהגיע זמנו לשתות. וזורעין את נירו פשתן ברביעה. דברי רבי יודה. אמרו לו. אם א …
    רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בהילכות אבל. דתני. אילו דברים שעושין לאבל בימי אבלו. דורכין את עבטו. וזולפין את יינו. וגפין את חביותיו. וזיתיו הפוכין ושנויין טוחנן כדרכן. ומשקין בית השלחין שלו בשהגיע זמנו לשתות. וזורעין את נירו פשתן ברביעה. דברי רבי יודה. אמרו לו. אם אינה נזרעת פשתן תזרע מין אחר. אם אינה נזרעת בשבת זו תזרע בשבת אחרת. מנו אמרו לו. רבי יוסה. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה. וכא אמר הכין. שנייא היא. תמן שדרכו להערים. וכל שכן מחלפה שיטתיה דרבי יודה. מה אית תמן שדרכו להערים את אמר מותר. כאן שאין דרכו להערים לא כל שכן. אמר רבי חיננא. מנו אמרו לו. חכמים. שהן בשיטת רבי יודה במועד.
  10. Jerusalem Talmud Moed Katan 2:3:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. אם הזכירוך לבולי יהיה הירדן בעל גבולך. אמר רבי יוחנן. קבלין [ל]רשות להיפטר מבולי. אמר רבי יוחנן. לווין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החודש. רבי יוחנן בצפרא הוה נחת לכנישתא והוה מלקט פירורין ואכל ואמר. יהא חולקי עם אילין דאכלון הכא רומשית.
  11. Jerusalem Talmud Moed Katan 2:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ניחא כולהן. אבנים. כהדא. אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו. ויסתור ולא יבנה. רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יבנה אף הוא אינו סותרו. ונמצא בא לידי סכנה.
  12. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:1:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: אילו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השבייה והיוצא מבית האסורין. הא שאר כל בני אדם אסורין. אמר רבי סימון. ג‍זרו עליהן שלא ייכנסו לרגל מנוולין. תמן תנינן. אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. הא שאר כל הימים אסורין. רבי יוסה רבי אבהו בשם רבי יוחנן רבי אבון …
    הלכה: אילו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השבייה והיוצא מבית האסורין. הא שאר כל בני אדם אסורין. אמר רבי סימון. ג‍זרו עליהן שלא ייכנסו לרגל מנוולין. תמן תנינן. אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. הא שאר כל הימים אסורין. רבי יוסה רבי אבהו בשם רבי יוחנן רבי אבון בשם חזקיה. גזרו עליהן שלא ייכנסו לשבתן מנוולין.
  13. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:1:12 בשם רבי יוחנן
    מי מתיר. לא כן תני. מת אחד ממנדיו אין מתירין לו. אמר רבי יהושע בן לוי. הדא דת אמר בשאין שם נשיא. אבל אם יש שם נשיא הנשיא מתיר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי בא בר ממל. מעשה באחד שמת אחד ממנדיו ולא התירו לו. ולא כן אמר רבי יהושע בן לוי. הדא דת אמר בשאין שם נשיא. אבל אם יש שם נשיא הנשיא מתיר. וקמת מה דאמר ר …
    מי מתיר. לא כן תני. מת אחד ממנדיו אין מתירין לו. אמר רבי יהושע בן לוי. הדא דת אמר בשאין שם נשיא. אבל אם יש שם נשיא הנשיא מתיר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי בא בר ממל. מעשה באחד שמת אחד ממנדיו ולא התירו לו. ולא כן אמר רבי יהושע בן לוי. הדא דת אמר בשאין שם נשיא. אבל אם יש שם נשיא הנשיא מתיר. וקמת מה דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי בא בר ממל. בשלא חזר בו. רבי יעקב בר אביי בשם רב ששת. נמנו באושא שלא לנדות זקן. ואתייא כיי דאמר רבי שמואל בשם רבי אבהו. זקן שאירע בו דבר אין מורידין אותו מגדולתו אלא אומרים לו. היכבד ושב בביתך. רבי יעקב בר אביי בשם רבי אחא. זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו נוהגין בו (כ)קדושת ארון. רבי אחא רבי תנחום רבי חייה בשם רבי יוחנן. זקן שנידה לצורך עצמו אפילו כהלכה אין נידויו נידוי.
  14. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:2:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: תני. בלנרי נשים מותר לכבסן במועד. היא בלנרי נשים היא בלנרי אנשים. מהו בלנרי נשים. רבנן דקיסרין אמרי. אנטינייא. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו במועד. אמר רבי יוסה בירבי בון. ובלחוד תריי. דיהא שלח חד ולבש חד. בעון קומי רבי יוסה. בגדי קטנים מהן. אמר לון. כמי שאין לו אל …
    הלכה: תני. בלנרי נשים מותר לכבסן במועד. היא בלנרי נשים היא בלנרי אנשים. מהו בלנרי נשים. רבנן דקיסרין אמרי. אנטינייא. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו במועד. אמר רבי יוסה בירבי בון. ובלחוד תריי. דיהא שלח חד ולבש חד. בעון קומי רבי יוסה. בגדי קטנים מהן. אמר לון. כמי שאין לו אלא חלוק אחד. בעון קומוי. תנינן. אין קורעין ולא חולצין ולא מברין אלא קרוביו שלמת. הוות מטלתיה זעירא וקריבויי בען מיעול לגביה. מהו דיתבון פלגון מן לגיו ופלגון מן לבר. אמר לון. ייעלון פלגון יומא דין ופלגון למחר. אמר רבי מנא. הן דהוינן סברין דו מקללה חמר.
  15. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:3:3 רבי יוחנן אמר
    ושוברים. אימולוגים. איגרות שום. שום היתומים. איגרות מזון. מזונות אלמנה. שטרי חליצה. אילו הן שטרי חליצה. תמן אמרין. דקרבת קודמינא ושרת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קודמינא רוקא דמיתחזי על ארעא ואמירת. ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. ושטרי מיאונין. אילו הן שטרי מיאונין. לא רעיינא ליה לא שויי …
    ושוברים. אימולוגים. איגרות שום. שום היתומים. איגרות מזון. מזונות אלמנה. שטרי חליצה. אילו הן שטרי חליצה. תמן אמרין. דקרבת קודמינא ושרת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קודמינא רוקא דמיתחזי על ארעא ואמירת. ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. ושטרי מיאונין. אילו הן שטרי מיאונין. לא רעיינא ליה לא שויינא ליה. לא צבינא לאיתנסבא ליה. ושטרי ברורין. רבי יוחנן אמר. קומפרומיסין. זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד. וגזירות בית דין. אילו גיזרי דינין. ואיגרות של רשות. זו שאילת שלום.
  16. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:4:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    וטווה על יריכו תכלת לציצתו. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. טווה ואפילו בפלך. רב אמר. טווה בפלך. בין לו בין לאחר. מתניתא פליגא על רב. וטווה על יריכו תכלת לציציתו. הא לאחר לא. פתר לה בטווה להניח.
  17. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני. זו דברי אבא שאול. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כאבא שאול. ותני כן. הלכה כדבריו. רבי בא בשם רב. דברי אבא שאול בין ימים בין גזירות בטלו. אבל דברי חכמים ימים בטלו גזירות לא בטלו. מה ביניהון. רב חונה אמר. ערב הרגל ביניהון. אם גילח ערב הרגל יגלח אחר הרגל. אם לא גילח ערב הרגל אל יג …
    תני. זו דברי אבא שאול. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כאבא שאול. ותני כן. הלכה כדבריו. רבי בא בשם רב. דברי אבא שאול בין ימים בין גזירות בטלו. אבל דברי חכמים ימים בטלו גזירות לא בטלו. מה ביניהון. רב חונה אמר. ערב הרגל ביניהון. אם גילח ערב הרגל יגלח אחר הרגל. אם לא גילח ערב הרגל אל יגלח אחר הרגל. רבי יוחנן אמר. אף על פי שלא גילח ערב הרגל יגלח לאחר הרגל. רבי לעזר הורי לרבי שמעון בר בא לגלח לאחר הרגל. ולא ידעין אי כהדא דאבא שאול ואין כהדא דרבנן דברי הכל.
  18. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:14 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מניין לאבל מן התורה שבעה. ויעש לאביו אבל שבעת ימים. ולמידין דבר קודם למתן תורה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורא שמע לה מן הדא. ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן יי. כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה. כך אתם שמרו על אחיכם שבעה. ומניין ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה. …
    מניין לאבל מן התורה שבעה. ויעש לאביו אבל שבעת ימים. ולמידין דבר קודם למתן תורה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעורא שמע לה מן הדא. ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת משכן יי. כשם ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה. כך אתם שמרו על אחיכם שבעה. ומניין ששימר הקדוש ברוך הוא על עולמו שבעה. ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. ומתאבלין קודם שימות המת. אלא בשר ודם שאינו יודע מה עתיד להיות אינו מתאבל עד שימות המת. אבל הקדוש ברוך הוא שהוא יודע מה עתיד להיות שימר על עולמו תחילה. אית דבעי מימר. אילו שבעת ימי אבלו שלמתושלח הצדיק. אמר רבי הושעיה. כי שמן משחת יי עליכם. כשם שנתרויתם בשמן המשחה כל שבעה. כך אתם שמרו על אחיכם כל שבעה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אל נא תהי כמת. תסגר. מה ימי המת שבעה אף ימי הסגר שבעה. חד ברבי אמר הדא דרבי יוחנן קומי דרבי שמעון בן לקיש ולא קביל עלוי. אמר. הכא עבד לה להסגר. והכא הוא עבד להחלט. דאמר רבי יוחנן בשם רבי יניי. אל נא תהי כמת. מה ימי המת אינן עולין. אף ימי החלט אינן עולין. רבי ירמיה ורבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. רבי אבהו רבי יוסי בן חנינה בשם רבי שמעון בן לקיש. ויתמו ימי בכי אבל משה. ימי שבעה. בכי שנים. אבל שלשים. ואית דמחלפין. ימי שנים. בכי שבעה. אבל שלשים. רבי יוסה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. רבי יונה ורבי חייה ורבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודן נשייא. והפכתי חגיכם לאבל. מה ימי החג שבעה. אף ימי האבל שבעה. אמר רבי אמי לרבי חייה בר בא. או מה ימי החג שמונה. אף ימי האבל שמונה. אמר ליה. שמיני רגל בפני עצמו הוא. או מה העצרת יום אחד. אף האבל יום אחד. אמר ליה. מיכן לשמועה רחוקה. ותני כן. שמועה קרובה יש לה שבעה ושלושים. ורחוקה אין לה שבעה ושלשים.
  19. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:15 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אית תניי תני. שמועה קרובה בתוך שלשים. ורחוקה לאחר שלשים. אית תניי תני. שמועה קרובה בתוך שנים עשר חודש. ורחוקה לאחר שנים עשר חודש. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כדברי מי שהוא אומר. שמועה קרובה בתוך שלשים ורחוקה לאחר שלשים.
  20. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:16 בשם רבי יוחנן
    הרי ששמע שמת לו מת ברגל. לא הספיקו ימי הרגל לצאת עד ששלמו לו שלשים. חברייא אמרי. מכיון ששמע בתוך שלשים מונה שבעה לאחר שלשים. אמר לון רבי יוסי. מכיון ששמע בשעה שאינו יכול להתאבל כמי ששמע לאחר שלשים. [ו]אין לו אלא יום אחד בלבד. רבי אידי דקיסרין בשם רבי יוחנן. באת לו שמועה קרובה בשבת. קורע למחר ומתאבל. …
    הרי ששמע שמת לו מת ברגל. לא הספיקו ימי הרגל לצאת עד ששלמו לו שלשים. חברייא אמרי. מכיון ששמע בתוך שלשים מונה שבעה לאחר שלשים. אמר לון רבי יוסי. מכיון ששמע בשעה שאינו יכול להתאבל כמי ששמע לאחר שלשים. [ו]אין לו אלא יום אחד בלבד. רבי אידי דקיסרין בשם רבי יוחנן. באת לו שמועה קרובה בשבת. קורע למחר ומתאבל. אמר רבי חנניה. אינו מתאבל. אמר ליה רבי מנא. ויש קריעה בלא איבול. שכן על אביו ועל אמו אפילו לאחר כמה חייב לקרוע. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו טפילה לטפילה אסור בתגלחת. כהדא רבי מנא הוה בקיסרין. שמע דדמך בר בריה ואזל וספד. אמרון ליה. לא כן אלפן רבי. אפילו טפילה בטפילה אסור בתגלחת. אמר לון. באינון דהוון גביה. אנן לא הוינן גביה. רבי אבודמי בר טובי בשם רבי אבהו. ואפילו טפילה לטפילה חייב לקרוע. דאמר רבי אבהו. האנק דום מיכן שהוא צריך לצווח. מתים אבל לא תעשה. מיכן שהוא צריך להתאבל. פארך חבוש עליך. אית דבעי מימר. אילו התפילין. אית דבעי מימר. זה הגיהוץ. מאן דאמר. אילו התפילין. אי מה התפילין לשני ימים. אף האבל לשני ימים. מאן דאמר. זה הגיהוץ. אי מה הגיהוץ שלשים יום. אף האבל שלשים. ונעליך תשים ברגליך. מיכן שהוא אסור בנעילת הסנדל. ולא תעטה על שפם. מיכן שהוא צריך לכסות את פיו. ויכסינה מלרע. אמר רב חסדא. דלא יהוון אמרין. פומיה הוא חשש. ולחם אנשים לא תאכל. מיכן שהקטנים הולכין אצל הגדולים. ומניין שהגדולים הולכין אצל הקטנים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. כתיב כי כה אמר יי אל תבוא בית מרזח וגו'.
  21. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:20 אמר רבי יוחנן
    ומלקרות בתורה. אמר רבי יוחנן. ואין דובר אליו דבר. ואפילו דבר שלתורה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש. כל גרמיה אילו תנא לא הוה מיית. מאי כדון. כיי דאמר רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. בשלא היו יודעין במה לפתוח לו. אם בגופו אם בממונו אם בנפש בניו ובנתיו. חד תלמיד מן דרב חסדא איבאש. שלח ליה תרין תלמידין דיתנ …
    ומלקרות בתורה. אמר רבי יוחנן. ואין דובר אליו דבר. ואפילו דבר שלתורה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש. כל גרמיה אילו תנא לא הוה מיית. מאי כדון. כיי דאמר רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. בשלא היו יודעין במה לפתוח לו. אם בגופו אם בממונו אם בנפש בניו ובנתיו. חד תלמיד מן דרב חסדא איבאש. שלח ליה תרין תלמידין דיתנון עימיה. איתעביד קומיהון כמין חיוי ואפסקון ודמך. חד תלמיד מן דבר פדיה איבאש. שלח ליה תרין תלמידין דיתנון עימיה. איתעביד קומיהון כמין (כוסבא) [כוכבא] ואפסקון ודמך. תני. אבל שונה הוא במקום שאינו רגיל. כהדא רבי יסא הוה ליה עובדא. שלח ליה רבי יוחנן תרין תלמידין דיתנון עימיה. אין משום דשרי לא ידעין. ואין משם דלא רגיל לא ידעין. ורבי יסא לא רגיל. אלא כגון אילין מיליהון דרבנן דבר נש מישתאיל בהון וקיים ליה כמאן דלא רגיל. רבי יוסי בר פיטרס חמוי דרבי יהושע בן לוי קדמייא הוה ליה עובדא. שלח ליה בר קפרא תרין תלמידין דיתנון עימיה. אין דשרי לא ידעין. ואין משם שהיה להוט אחר התורה לא ידעין. ותני כן. אם היה להוט אחר התורה מותר.
  22. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:24 בשם רבי יוחנן
    ומניין לכפיית המיטות. רבי קריספי בשם רבי יוחנן. וישבו אתו לארץ. על הארץ אין כתוב כאן אלא וישבו אתו לארץ. אלא דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישינין על מיטות כפויות. בר קפרא אמר. איקונין אחת טובה היתה לי בתוך ביתך וגרמתני לכפותה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא. יכפה הסרסור. רבי יונה ורבי יוסה תריהו …
    ומניין לכפיית המיטות. רבי קריספי בשם רבי יוחנן. וישבו אתו לארץ. על הארץ אין כתוב כאן אלא וישבו אתו לארץ. אלא דבר שהוא סמוך לארץ. מיכן שהיו ישינין על מיטות כפויות. בר קפרא אמר. איקונין אחת טובה היתה לי בתוך ביתך וגרמתני לכפותה. אף את כפה מיטתך. ואית דמפקין לישנא. יכפה הסרסור. רבי יונה ורבי יוסה תריהון בשם רבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מפני מה הוא ישן על מיטה כפויה. כדי שיהא ניעור בלילה ונזכר שהוא אבל. וחורנה אמר. מתוך שהוא ישן על גבי מיטה כפויה הוא ניעור בלילה ונזכר שהוא אבל.
  23. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:27 בשם רבי יוחנן
    הרי שמת חמיו או חמותו או אחד מקרובי אשתו אינו כופה לא לכחול ולא לפקוס אלא נוהג עמה כדרך שהיא נוהגת. וכן היא שמת חמיה או חמותה או אחד מקרובי בעלה אינה לא כוחלת ולא פוקסת אלא נוהגת עמו כדרך שהוא נוהג. שמואל אמר. לא שנו אלא חמיו או חמותו. הא אחד כל הקרובים לא. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי רבי יודה ב …
    הרי שמת חמיו או חמותו או אחד מקרובי אשתו אינו כופה לא לכחול ולא לפקוס אלא נוהג עמה כדרך שהיא נוהגת. וכן היא שמת חמיה או חמותה או אחד מקרובי בעלה אינה לא כוחלת ולא פוקסת אלא נוהגת עמו כדרך שהוא נוהג. שמואל אמר. לא שנו אלא חמיו או חמותו. הא אחד כל הקרובים לא. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. בדר עמו. קם רבי יוסה עם רבי יודה בר פזי. אמר ליה. אתה שמעת מן אבוך הדא מילתא. אמר ליה. אבא לא הוה אמר כן. אלא אחוי דאיתתיה דבר נחמיה מית. אתון ושאלון ליה. מהו לכפות את המיטה. אמר לון. לא צריך. מהו לקרות את שמע ולהתפלל. אמר ליה. נישמעינה מן הדא. הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיעה עונת קרית שמע. הרי זה פורש למקום טהרה ולובש את תפיליו וקורא את שמע ומתפלל.
  24. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:28 בשם רבי יוחנן
    מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת והרגלים מפסיקין ואינן עולין. רבי סימון בשם רבי יוחנן. שהוא מותר בתשמיש המיטה. קם רבי ירמיה עם רבי יודה בירבי סימון. אמר ליה. הכין (מן) [אמרין] כל תלמידוי דרבי יוחנן. לא שמע בר נש מיניה הדא מילתא אלא אבוך אמר ליה רבי יעקב. אין דאיתאמרת לא איתאמרת אלא מן אילין מילייא דה …
    מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת והרגלים מפסיקין ואינן עולין. רבי סימון בשם רבי יוחנן. שהוא מותר בתשמיש המיטה. קם רבי ירמיה עם רבי יודה בירבי סימון. אמר ליה. הכין (מן) [אמרין] כל תלמידוי דרבי יוחנן. לא שמע בר נש מיניה הדא מילתא אלא אבוך אמר ליה רבי יעקב. אין דאיתאמרת לא איתאמרת אלא מן אילין מילייא דהכין הכין. מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה. שהוא אסור בתשמיש המיטה. דאמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. והלא אמרו. אין אבל ברגל. אלא שהרבים נוהגין בו בצינעה. מהו בצינעה. שהוא אסור בתשמיש המיטה. התיבון. הרי הרגל הרי הוא אסור בתשמיש המיטה ואינו עולה. אף השבת הואיל והיא אסורה בתשמיש המיטה לא תעלה. אמר רבי בא. איפשר לשבעה בלא רגל. אבל אי איפשר לשבעה בלא שבת.
  25. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו חכמה מניין. ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. רבי מתון בעא קומי רבי יוחנן. ומאלישע אנו למידין תורה. אמר ליה. מתון מתון. מה המת משהוא מסתלק עוד אינו רואהו. כך זה משנסתלק עוד לא ראהו. כשם שקורעין על החכמים כך קורעין על תלמידיהן. אי זהו תלמיד חכם. חזקיה אמר. …
    על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו חכמה מניין. ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. רבי מתון בעא קומי רבי יוחנן. ומאלישע אנו למידין תורה. אמר ליה. מתון מתון. מה המת משהוא מסתלק עוד אינו רואהו. כך זה משנסתלק עוד לא ראהו. כשם שקורעין על החכמים כך קורעין על תלמידיהן. אי זהו תלמיד חכם. חזקיה אמר. כל ששנה הלכות ועד תורה. אמר ליה רבי יוסה. הדא דת אמר בראשונה. אבל עכשיו אפילו הלכות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו. תני. כל ששואלין אותו והוא משיב. אמר רבי הושעיה. כגון אנן דרבבינן משגחינן עלינן ואנן מתיבין לון. אמר רבי בא בר ממל. כל שהוא יודע לבאר משנתו. ואנן אפילו רבבינן לא חכמין מבארה מתניתן.
  26. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אי זהו רבו. כל שפתח לו תחילה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. רבי יוסה אומר. כל שהאיר עיניו במשנתו. ומה האיר עיניו במשנתו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כדברי מי שהוא אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. ולמה לא אמר כרבי יהודה. אית תניי תני ומחלף. רבי אלעזר קרע על שפתח לו תחילה. שמואל חלץ ע …
    אי זהו רבו. כל שפתח לו תחילה. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. רבי יוסה אומר. כל שהאיר עיניו במשנתו. ומה האיר עיניו במשנתו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כדברי מי שהוא אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. ולמה לא אמר כרבי יהודה. אית תניי תני ומחלף. רבי אלעזר קרע על שפתח לו תחילה. שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו. ומה האיר עיניו במשנתו. אמר רבי יוסי בירבי בון. בשני מפתיחות. אחד יורד לאמת השיחי ואחד פותח כיון. מהו יורד לאמת השיחי. שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח.
  27. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:9 בשם רבי יוחנן
    מהו לקרוע בזמן הזה. רבי יוסה רבי ירמיה בשם בשם רבי יוחנן. משרבו הגודפנים פסקו מלקרוע. מהו לקרוע על הכינויים. נישמעינה מן הדא. רבי שמעון בן לקיש הוה מהלך באיסרטא. איזדמן ליה חד כותיי והוה מגדף והוא קרע. מגדף והוא קרע. נחת ליה מן חמרא ויהב ליה חד מרתוקא גו ליביה. אמר ליה. רשע. אית לאימך מאנין מספקא לי …
    מהו לקרוע בזמן הזה. רבי יוסה רבי ירמיה בשם בשם רבי יוחנן. משרבו הגודפנים פסקו מלקרוע. מהו לקרוע על הכינויים. נישמעינה מן הדא. רבי שמעון בן לקיש הוה מהלך באיסרטא. איזדמן ליה חד כותיי והוה מגדף והוא קרע. מגדף והוא קרע. נחת ליה מן חמרא ויהב ליה חד מרתוקא גו ליביה. אמר ליה. רשע. אית לאימך מאנין מספקא לי. הדא אמרה שקורעין על הכינויין ושקורעין בזמן הזה.
  28. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:13 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    ועל ירושלם ועל בית המקדש. ויבואו אנשים משכם ומשילה ומשמרון שמונה אנשים מגולחי זקן וקרועי בגדים. אחד ששמע שחרבה ירושלם ואחד הרואה את ירושלם בחורבנה חייב לקרוע. הרואה את ירושלם מן הצופים חייב לקרוע. אית תניי תני. מוסיף על הקרע. אית תניי תני. תחילת הקרע טפח ותוספתו כל שהוא. אית תניי תני. תחילת הקרע טפח …
    ועל ירושלם ועל בית המקדש. ויבואו אנשים משכם ומשילה ומשמרון שמונה אנשים מגולחי זקן וקרועי בגדים. אחד ששמע שחרבה ירושלם ואחד הרואה את ירושלם בחורבנה חייב לקרוע. הרואה את ירושלם מן הצופים חייב לקרוע. אית תניי תני. מוסיף על הקרע. אית תניי תני. תחילת הקרע טפח ותוספתו כל שהוא. אית תניי תני. תחילת הקרע טפח תוספתו שלש אצבעות. רבי יוסה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. תחילת הקרע טפח תוספתו כל שהוא.
  29. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:15 אמר רבי יוחנן
    רבי חיננא בר פפא סלק גבי רבי תנחום בירבי חייה. נפק לגביה לביש סנטיריה. מהו סנטריה. מאנין דלא חפיתין. אמר ליה. הדא מנן לך. אמר ליה. הכין הוה רבי סימון רבי עבד. אמר ליה. התפלל עלינו. אמר ליה. יסוג תורעתך. שכל אותה השנה הדין מתוח כנגד המשפחה. דאמר רבי יוחנן. כל שבעה החרב שלופה. עד שלשים היא רופפת. לאחר …
    רבי חיננא בר פפא סלק גבי רבי תנחום בירבי חייה. נפק לגביה לביש סנטיריה. מהו סנטריה. מאנין דלא חפיתין. אמר ליה. הדא מנן לך. אמר ליה. הכין הוה רבי סימון רבי עבד. אמר ליה. התפלל עלינו. אמר ליה. יסוג תורעתך. שכל אותה השנה הדין מתוח כנגד המשפחה. דאמר רבי יוחנן. כל שבעה החרב שלופה. עד שלשים היא רופפת. לאחר שנים עשר חודש היא חוזרת לתערה. למה הדבר דומה. לכיפה שלאבנים. כיון שנתרערעה אחת מהן נתרערעו כולן. ואמר רבי לעזר. אם נולד בן זכר באותה המשפחה נתרפאת כל אותה המשפחה.
  30. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:16 בשם רבי יוחנן
    מניין שאבל חייב לקרוע מעומד. דכתיב ויקם איוב ויקרע את מעילו ויגז את ראשו. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. מיכן שאבל צריך לקרוע מעומד. כדאמר רבי יוחנן הורי רבי יסא לשלול למחר. כד דמך רבי יסא הורי רבי חייה בר בא לנעול בו ביום. אמר רבי זעורה. ולא פליגין. מאן דאמר. ישלול למחר. ינעול למחר. ומאן דאמר. ינעו …
    מניין שאבל חייב לקרוע מעומד. דכתיב ויקם איוב ויקרע את מעילו ויגז את ראשו. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. מיכן שאבל צריך לקרוע מעומד. כדאמר רבי יוחנן הורי רבי יסא לשלול למחר. כד דמך רבי יסא הורי רבי חייה בר בא לנעול בו ביום. אמר רבי זעורה. ולא פליגין. מאן דאמר. ישלול למחר. ינעול למחר. ומאן דאמר. ינעול בו ביום. ישלול בו ביום.
  31. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:17 בשם רבי יוחנן
    אמרו לו. מת ראובן. וקרע. ואחר כך אמרו לו. שמעון היה. כבר יצא ידי קירעו. אמרו לו. מת ראובן. וקרע. ואחר כך אמרו לו. קיים היה ומת. אית תניי תני. יצא ידי קירעו. אית תניי תני. לא יצא ידי קירעו. מאן דאמר. יצא ידי קירעו. כבר קרע. מאן דאמר. לא יצא ידי קירעו. והרי על חי קרע. ועוד מן הדא דתני. קרע וחזרה בו נש …
    אמרו לו. מת ראובן. וקרע. ואחר כך אמרו לו. שמעון היה. כבר יצא ידי קירעו. אמרו לו. מת ראובן. וקרע. ואחר כך אמרו לו. קיים היה ומת. אית תניי תני. יצא ידי קירעו. אית תניי תני. לא יצא ידי קירעו. מאן דאמר. יצא ידי קירעו. כבר קרע. מאן דאמר. לא יצא ידי קירעו. והרי על חי קרע. ועוד מן הדא דתני. קרע וחזרה בו נשמה. אם על אתר אינו צריך לקרוע. אם לאחר זמן צריך לקרוע. כמה הוא על אתר. כדי דיבור. כמה הוא כדי דיבור. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו. אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו. שלום עליך רבי.
  32. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:7:18 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי והוה רבי לעזר חמי ליה ומיטמר מן קומוי. אמר. הא תרתין מילין הדין בבלייא עבד לי. חדא דלא שאל בשלמי. וחדא דלא אמר שמועתא מן שמי. אמר ליה. כן אינון נהגין גבון. זעירא לא שאל בשלמיה דרבא. דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו. מי מהלכין חמי ליה חד בית …
    רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי והוה רבי לעזר חמי ליה ומיטמר מן קומוי. אמר. הא תרתין מילין הדין בבלייא עבד לי. חדא דלא שאל בשלמי. וחדא דלא אמר שמועתא מן שמי. אמר ליה. כן אינון נהגין גבון. זעירא לא שאל בשלמיה דרבא. דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו. מי מהלכין חמי ליה חד בית מדרש. אמר ליה. הכין הוה רבי מאיר יתיב ודרש ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דרבי עקיבה. אמר ליה. כל עמא ידעין דרבי מאיר תלמידיה דרבי עקיבה. אמר ליה. וכל עמא ידעין דרבי לעזר תלמידיה דרבי יוחנן. ומהו מיעבור קומי אדורי צלמא. אמר ליה. ומה את פליג ליה אוקר. עבור קומוי ואסמי עיינוי. אמר ליה. יאות רבי לעזר עבד לך דלא עבר קומך. אמר ליה. רבי יעקב בר אידי. יודע את לפייס. ורבי יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה. אף דוד ביקש עליה רחמים. אמר אגורה באהלך עולמים. רבי פינחס רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. וכי עלת על לב דוד שהוא חייה לעולמים. אלא כך אמר. אזכה שיהו דבריי נאמרים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ומה אנים ליה. בר טירא אמר. האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות בקבר. מה טעמה. דובב שפתי ישינים. ככומר זה שלענבים שהוא זב מאיליו. רבי חיננא בר פפא ורבי סימון. חד אמר. כהן דשתי קונדיטון. וחורנה אמר. כהן דשתי חמר עתיק. אף על גב דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה.
  33. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:8:3 רבי יוחנן אמר
    על כל המתים אינו מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה שלו הרי זה קרע שלתיפלות. רבי יוחנן פליג עם רבי יודה בתרתיי. רבי יוחנן שמע דרבי חנינה תשיש. סלק בעי מבקרתיה. גו איסרטא שמע דדמך. נחת מן חמריה ואפיק מאנא דטבייא דשובתא ובזעין. כיי דתנינן תמן. …
    על כל המתים אינו מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה שלו הרי זה קרע שלתיפלות. רבי יוחנן פליג עם רבי יודה בתרתיי. רבי יוחנן שמע דרבי חנינה תשיש. סלק בעי מבקרתיה. גו איסרטא שמע דדמך. נחת מן חמריה ואפיק מאנא דטבייא דשובתא ובזעין. כיי דתנינן תמן. כהן גדול פורם מלמטן וההדיוט מלמעלן. רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. ואתיא דרבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. אין כרבי יודה לא יפרום כל עיקר. מאי כדון. חומר הוא בכהן גדול שהוא מבדיל קנה שפה.

Jerusalem Talmud Chagigah (32)

  1. Jerusalem Talmud Chagigah 1:1:5 אמר רבי יוחנן
    חרש. חברייא בשם רבי לעזר. למען ישמעון ולמען ילמדון. עד כדון במדבר ואינו שומע. חרש שומע ואינו מדבר. רבי אילא בשם רבי לעזר. למען ילמדון. ולמען ילמדון. אמר רבי יונה. הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין. דתנינן תמן. חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. וסברנן מימר. מדבר ואינו שומע חרש. שומע ואינו מדבר [אינו] חרש. …
    חרש. חברייא בשם רבי לעזר. למען ישמעון ולמען ילמדון. עד כדון במדבר ואינו שומע. חרש שומע ואינו מדבר. רבי אילא בשם רבי לעזר. למען ילמדון. ולמען ילמדון. אמר רבי יונה. הדא אמרה דלית כללוי דרבי כללין. דתנינן תמן. חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. וסברנן מימר. מדבר ואינו שומע חרש. שומע ואינו מדבר [אינו] חרש. ותנינן. החרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה. אמר רבי יוחנן. בשאין יכולין לומר. ואמר ואמרה. ותנינן. חרש שדיברו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. ודא מסייעה לרבי יונה. דרבי יונה אמר. הדא אמרה לית כללוי דרבי כללין.
  2. Jerusalem Talmud Chagigah 1:1:9 אמר רבי יוחנן
    טומטום. הכל מודין בטומטום שנקרע ונמצא זכר ביום טוב הראשון שהוא חייב. מה פליגין. בשאר הימים. חזקיה אמר. יראה יראה את שהוא חייב בראשון חייב בשיני. את שאינו חייב בראשון אינו חייב בשיני. אמר רבי יוחנן. כל שבעה תשלומין לראשון. אמר רבי אילא. מפסח השיני למד רבי יוחנן. כמה דרבי יוחנן אמר תמן. פסח שיני תשלומ …
    טומטום. הכל מודין בטומטום שנקרע ונמצא זכר ביום טוב הראשון שהוא חייב. מה פליגין. בשאר הימים. חזקיה אמר. יראה יראה את שהוא חייב בראשון חייב בשיני. את שאינו חייב בראשון אינו חייב בשיני. אמר רבי יוחנן. כל שבעה תשלומין לראשון. אמר רבי אילא. מפסח השיני למד רבי יוחנן. כמה דרבי יוחנן אמר תמן. פסח שיני תשלומין לראשון. כן הוא אמר הכא. כל שבעה תשלומין לראשון. רבי הושעיה אמר. כל שבעה חובה. מה נפק מן ביניהון. גר שנתגייר בשאר הימים. על דעתיה דחזקיה פטור. על דעתיה דרבי יוחנן ודרבי הושעיה חייב. אף בטמא כן. ניטמא בשאר הימים. על דעתיה דחזקיה פטור. על דעתיה דרבי יוחנן ודרבי הושעיה חייב. אמר רבי יוסה. תמן ראוי הוא. קריעה היא שגרמה. ברם הכא הטמא עצמו אינו ראוי.
  3. Jerusalem Talmud Chagigah 1:1:20 רבי יוחנן אמר
    הפריש חגיגתו ומת. היורשים מהו שיביאו אותה. רבי אילא אמר. יראה ייראה. הראוי לבוא מביא. ושאינו ראוי לבוא אינו מביא. אמר רבי זעורה כהיא דרבי יוחנן ורבי יונתן תריהון אמרין. כל בכור בניך תפדה. אפילו לאחר מיתה. והכא לא יראו פני ריקם. אפילו לאחר מיתה. אמר רבי בא בר ממל. מחלוקת שמואל ורבי יוחנן. דתנינן תמן. …
    הפריש חגיגתו ומת. היורשים מהו שיביאו אותה. רבי אילא אמר. יראה ייראה. הראוי לבוא מביא. ושאינו ראוי לבוא אינו מביא. אמר רבי זעורה כהיא דרבי יוחנן ורבי יונתן תריהון אמרין. כל בכור בניך תפדה. אפילו לאחר מיתה. והכא לא יראו פני ריקם. אפילו לאחר מיתה. אמר רבי בא בר ממל. מחלוקת שמואל ורבי יוחנן. דתנינן תמן. האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו היורשין עולתה. עולתה ומתה. לא יביאו היורשין חטאתה. שמואל אמר. במופרשת. רבי יוחנן אמר. אפילו אינה מופרשת. מה אנן קיימין. אם בשירשו קרקע. בהדא אמר שמואל. במופרשת. אם בשירשו מיטלטלין. בהדא רבי יוחנן אמר. אפילו אינה מופרשת. מה נפק מן ביניהון. ירשו קרקע. על דעתיה דשמואל לתבע אין תובעין ולמשכן אין ממשכנין. על דעתיה דרבי יוחנן אוף למשכן ממשכנין. ירשו מטלטלין. על דעתיה דרבי יוחנן לתבוע תובעין ולמשכן [אין] ממשכנין. על דעתיה דשמואל אף לתבוע אין תובעין.
  4. Jerusalem Talmud Chagigah 1:2:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מעה כסף ושתי כסף דבר תורה. תנא רבי יסא קומי רבי יוחנן. ראייה כל שהיא. חכמים הם שאמרו. מעה כסף ושתי כסף. אמר ליה. ויש כן זו. אמר רבי יונה וכל השיעורין לא חכמים הן שנתנו. כזית מן המת. כזית מן הנבילה. וכעדשה מן השרץ. לא אתא מישאול אלא כיי דתני רבי הושעיה. דתני רבי הושעיה. לא יראו פני ריק …
    אמר רבי יוחנן. מעה כסף ושתי כסף דבר תורה. תנא רבי יסא קומי רבי יוחנן. ראייה כל שהיא. חכמים הם שאמרו. מעה כסף ושתי כסף. אמר ליה. ויש כן זו. אמר רבי יונה וכל השיעורין לא חכמים הן שנתנו. כזית מן המת. כזית מן הנבילה. וכעדשה מן השרץ. לא אתא מישאול אלא כיי דתני רבי הושעיה. דתני רבי הושעיה. לא יראו פני ריקם. אפילו כל שהוא. חכמים הם שאמרו. מעה כסף ושתי כסף. וקשיא. מן דו סמך לה לדבר תורה הוא אמר. חכמים הם שאמרו. מעה כסף ושתי כסף. אמר רבי יוסי בירבי בון. רבי יוחנן כדעתיה ורבי הושעיה כדעתיה. רבי יוחנן כדעתיה. דרבי יוחנן דו אמר. כל השיעורין הלכה למשה מסיני. הוי דו אמר. מעה כסף ושתי כסף דבר תורה. רבי הושעיה כדעתיה. רבי הושעיה דו אמר. האוכל איסור בזמן הזה צריך לשנות לפניו את השיעורין. שמא יעמוד בית דין אחר וישנה עליו את השיעורין. ויהא יודע מאי זה שיעור אכל. הוי דו אמר ראייה כל שהיא. חכמים הן שאמרו. מעה כסף ושתי כסף. אמרין. חזר ביה רבי יוחנן מן הדא. רבי יונה ורבי יונתן תריהון אמרין. לא חזר ביה. ועוד מן הדא דאמר רבי לא בשם רבי אימי. איתפלגון חזקיה ורבי יוחנן. חזקיה אמר. אדם חולק חובתו לשתי בהמות. רבי יוחנן אמר. אין אדם חולק חובתו לשתי בהמות. אלא צריך שתהא בידו שתי כסף לכל אחת ואחת. רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה. אדם טופל בהמות לבהמה ואין אדם טופל מעות למעה. רבי יוחנן אמר. אדם טופל מעות למעה ואין אדם טופל בהמת לבהמה. היך עבידה. היו לפניו עשר בהמות. הקריב חמש ביום טוב הראשון. והמותר מהו שידחו את יום טוב האחרון. רבי קריספי אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. דוחה. וחורנה אמר. אינו דוחה. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. אמר רבי זעורה. נפרש מיליהון דרבנין מן מיליהון. רבי יוחנן דו אמר. אדם טופל מעות למעה. אין אדם טופל בהמות לבהמה. הוא דו אמר דוחה. רבי שמעון בן לקיש דו אמר. אדם טופל בהמות לבהמה. אין אדם טופל מעות למעה. הוא דו אמר. אינו דוחה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. לעולם הוא מוסיף והולך ודוחה את יום טוב עד שיאמר. עוד אין בדעתי להוסיף.
  5. Jerusalem Talmud Chagigah 1:6:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. ותני כן. שמיני רגל בפני עצמו. פייס בפני עצמו. ברכה בפני עצמה. קרבן בפני עצמו. רגל. דאמר רבי אבון בשם רבי אחא. בכולהם כתיב וביום וכאן כתיב ביום. ללמדך שהוא רגל בפני עצמו. פייס. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. בשמיני חזרו לפייס כרגלים. ברכה. אמר רבי לא. זמן. קרבן. פר אחד איל אחד.
  6. Jerusalem Talmud Chagigah 1:8:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מהו להתיר בפלניס. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מתירין בפלניס. רבי התיר בפלניס. רבי יהושע בן לוי מתיר בפלניס. רבי חונה בשם רבי ירמיה. במקום שאין טלית. אמר רבי יוסי בירבי בון. לנדרים קלין.
  7. Jerusalem Talmud Chagigah 1:8:9 בשם רבי יוחנן
    רבי זעורה בשם רבי יוחנן. אם באת הלכה תחת ידיך ואין את יודע מה טיבה אל תפליגינה לדבר אחר. שהרי כמה הלכות נאמרו למשה מסיני וכולהן משוקעות במשנה. אמר רבי אבון. ויאות. הרי שני מיני חיטים. אילולא שבא נחום ופירשה לנו יודעין היינו.
  8. Jerusalem Talmud Chagigah 1:8:14 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האסורין שריבה עליהן. שוגג מותר מזיד אסור. ולא מתניתה היא. אם שוגג מותר. אם מזיד אסור. מתניתה בתרומה דרובה. אתא מימור לך. ואפילו בשאר כל הדברים. רבי אחא בשם רבי יונתן. כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה. אמר רבי לעזר. כשם שאסור לטהר את הטמא כ …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האסורין שריבה עליהן. שוגג מותר מזיד אסור. ולא מתניתה היא. אם שוגג מותר. אם מזיד אסור. מתניתה בתרומה דרובה. אתא מימור לך. ואפילו בשאר כל הדברים. רבי אחא בשם רבי יונתן. כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה. אמר רבי לעזר. כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן. אם באת הלכה תחת ידיך ואין את יודע אם לתלות אם לשרוף. לעולם הוי רץ אחר השריפה יותר מן התלייה. שאין לך חביב בתורה מפרים הנשרפין ושעירים הנשרפין והן בשריפה. רבי יוסי בעי. ולמידין דבר שאין מצותו לכאן מדבר שמצותו לכאן.
  9. Jerusalem Talmud Chagigah 2:1:6 בשם רבי יוחנן
    ולא במרכבה ביחיד. עוד היא כרבי עקיבה. דברי הכל היא. כדי שיהא אדם יודע לחוס על כבוד קונו. לא כן אמר רב. אין אדם רשאי לומר דבר (בנגע צרעת) [כנגד רבו] אלא אם כן ראה או שימש. כיצד הוא עושה. כתחילה רבו פותח לו ראשי פסוקים ומסכים. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תלמיד וותיק היה לו לרבי ודרש פרק אחד במעשה המרכבה. …
    ולא במרכבה ביחיד. עוד היא כרבי עקיבה. דברי הכל היא. כדי שיהא אדם יודע לחוס על כבוד קונו. לא כן אמר רב. אין אדם רשאי לומר דבר (בנגע צרעת) [כנגד רבו] אלא אם כן ראה או שימש. כיצד הוא עושה. כתחילה רבו פותח לו ראשי פסוקים ומסכים. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תלמיד וותיק היה לו לרבי ודרש פרק אחד במעשה המרכבה. ולא הסכימה דעתו שלרבי. ולקה בשחין. התורה הזו דומה לשני שבילים. אחד שלאור ואחד שלשלג. היטה בזה מת באור. היטה בזו מת בשלג. מה יעשה. יהלך באמצע.
  10. Jerusalem Talmud Chagigah 2:1:15 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בשתי אותיות נבראו שתי עולמות. העולם הזה והעולם הבא. [אחד בה״א ואחד ביו״ד.] מה טעם. כי ביה יי צור עולמים. ואין אנו יודעין אי זה נברא בה״א ואי זה מהם נברא ביו״ד. אלא מן מה דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. בה״א בראם. הוי העולם הזה נברא בה״א. והעולם הבא נברא ביו״ד. מה ה״ה (חס …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בשתי אותיות נבראו שתי עולמות. העולם הזה והעולם הבא. [אחד בה״א ואחד ביו״ד.] מה טעם. כי ביה יי צור עולמים. ואין אנו יודעין אי זה נברא בה״א ואי זה מהם נברא ביו״ד. אלא מן מה דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. בה״א בראם. הוי העולם הזה נברא בה״א. והעולם הבא נברא ביו״ד. מה ה״ה (חסר) [פתוח] מלמטן. רמז לכל באי עולם שהן יורדין לשאול. מה ה״א יש לו נקודה מלמעלן. משעה שהן יורדין הן עולין. מה ה״א פתוח מכל צד. כך פותח פתח לכל בעלי תשובה. מה יו״ד כפוף כך יהיו כל באי העולם כפופין. ונהפכו כל פנים לירקון. כיון שראה דוד כן התחיל לקלס בשתי אותיות. הללו יה הללו עבדי יי הללו את שם יי.
  11. Jerusalem Talmud Chagigah 2:2:3 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא תהא שבות קלה בעיניך. שהרי סמיכה אינה אלא רשות ונחלקו עליה אבות העולם. אמר רבי יוסה. זאת אומרת שאדם צריך לכבוש את כובדו. דלא כן מה אנן אמרין. אסור ליגע בבהמה ביום טוב.
  12. Jerusalem Talmud Chagigah 2:4:4 רבי יוחנן אמר
    מודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח שלה לאחר שבת. הא בית הלל אומרים. יום טבוח שלה לאחר שבת. עורות של מי. רבי טבי בשם רבי יאשיה. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. שלכל המשמרות. רבי שמעון בן לקיש אמר. שלאותו המשמר. ות אמר. יום טבוח שלה לאחר שבת. עורות שלמי. תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי ש …
    מודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח שלה לאחר שבת. הא בית הלל אומרים. יום טבוח שלה לאחר שבת. עורות של מי. רבי טבי בשם רבי יאשיה. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. שלכל המשמרות. רבי שמעון בן לקיש אמר. שלאותו המשמר. ות אמר. יום טבוח שלה לאחר שבת. עורות שלמי. תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. אמר רבי יוחנן. עצרת יש לה תשלומין כל שבעה. התיב רב הושעיה. והא תני. מה החודש למנוייו יום אחד אף העצרת למנוייה יום אחד. אמר רבי לא. שאם לא חג בראשון יחוג כל שבעה.
  13. Jerusalem Talmud Chagigah 2:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: וחולין צריכין כוונה. דרובא אתא מימור לך. אפילו טובל לחולין והחזק לחולין אסור במעשר. לא כן אמר רבי אלעזר. כמיניין החולין כן מיניין המעשר. כאן לאכילה וכאן למגע. הטובל סתם מותר בכולם. אמר רבי יוחנן. במזוקק לכולן. עודיהו רגליו משוקעות במים מחזיק עצמו לכל טהרה שירצה.
  14. Jerusalem Talmud Chagigah 2:6:3 רבי יוחנן אמר
    תמן תנינן. מקל שהיא מליאה משקין טמאים. כיון שהשיקה למקוה. טהרה. דברי רבי יהושע. וחכמים אומרים. עד שיטבול את כולה. רבי שמעון בן לקיש אמר. מה פליגין. בטומאה קלה. אבל בטומאה חמורה אף רבי יהושע מודה. רבי יוחנן אמר. אף בטומאה חמורה פליגין. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. עודיהו רגליו משוקעות במים מחזי …
    תמן תנינן. מקל שהיא מליאה משקין טמאים. כיון שהשיקה למקוה. טהרה. דברי רבי יהושע. וחכמים אומרים. עד שיטבול את כולה. רבי שמעון בן לקיש אמר. מה פליגין. בטומאה קלה. אבל בטומאה חמורה אף רבי יהושע מודה. רבי יוחנן אמר. אף בטומאה חמורה פליגין. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. עודיהו רגליו משוקעות במים מחזיק עצמו בכל טהרה שירצה. פתר לה באוכל אוכלין טמאין ושותה משקין טמאין. לא כן אמר רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש. האוכל אוכלין טמאין ושותה משקין טמאין גופו טהור בלא כוונה. מכיון שנתן דעתו לטהרה מעולה ממנה [אינו] צריך כוונה. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו [שניהן טהורין.] זה אחר זה הראשון טהור והשיני טמא. רבי יהודה אומר. אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השיני טהור. ועוד היא באוכל אוכלין טמאין ובשותה משקין טמאין. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. צנון שבמערה אשה נידה מדיחתו והוא טהור. העלתו כל שהוא מן המים טמא. ותני עלה. רבי יהודה מטהר משם רבי יהושע. ונידה לא טומאה חמורה היא. הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ולית לה קיום.
  15. Jerusalem Talmud Chagigah 2:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יסא בשם רבי יוחנן. במגעות שנו. רבי זעורה בעא קומי רבי יסא. מאיכן ניטמא הבגד הזה מדרס. אמר ליה. תיפתר שהיתה אשתו שלעם הארץ יושבת עליו ערומה. שמואל בר אבא בעא קומי רבי זעורה. כמה דת אמר תמן. אין היסט בחולין. ויש היסט בחולין על ידי מגע. ודכוותה אין משא בחולין. ויש משא בחולין על ידי מגע. רבי ש …
    הלכה: רבי יסא בשם רבי יוחנן. במגעות שנו. רבי זעורה בעא קומי רבי יסא. מאיכן ניטמא הבגד הזה מדרס. אמר ליה. תיפתר שהיתה אשתו שלעם הארץ יושבת עליו ערומה. שמואל בר אבא בעא קומי רבי זעורה. כמה דת אמר תמן. אין היסט בחולין. ויש היסט בחולין על ידי מגע. ודכוותה אין משא בחולין. ויש משא בחולין על ידי מגע. רבי שמואל אחוי דרבי הושעיה אמר. רבי ירמיה בעי. ישבה על הכסא ונגעה בו. מה נפשך. אם משא הרי משא. אם מגע הרי מגע. כמה דת אמר במשא. עד שינשא רובו. ודכוותה במגע. עד שיגע ברובו.
  16. Jerusalem Talmud Chagigah 2:7:3 אמר רבי יוחנן
    גופו שלפרוש מהו שייעשה כזב אצל התרומה. התיב רבי יוחנן. והא תנינן. המניח עם הארץ בתוך ביתו לשומרו. בזמן שהוא רואה את הנכנסין ואת היוצאין. האוכלין והמשקין וכלי חרש פתוחין טמאין. אבל המשכבות והמושבות וכלי חרש מוקפין צמיד פתיל טהור. אין תימר. עשו גופו כזב אצל התרומה. אפילו מוקפין צמיד [פתיל] יהיו טמאין. …
    גופו שלפרוש מהו שייעשה כזב אצל התרומה. התיב רבי יוחנן. והא תנינן. המניח עם הארץ בתוך ביתו לשומרו. בזמן שהוא רואה את הנכנסין ואת היוצאין. האוכלין והמשקין וכלי חרש פתוחין טמאין. אבל המשכבות והמושבות וכלי חרש מוקפין צמיד פתיל טהור. אין תימר. עשו גופו כזב אצל התרומה. אפילו מוקפין צמיד [פתיל] יהיו טמאין. אמר רבי יודה בר פזי. תיפתר בעם הארץ אצל הפרוש. ולית שמע מינה כלום. אמר רבי מנא. כן אמר רבי יוסה רבי. כל מה דאנן קיימין הכא בתרומה אנן קיימין. תדע לך שהוא כן. דתנינן תמן. אפיל מובל אפילו כפות הכל טמא. כלום אמרו טמאים לא משם היסט. לא כן אמר רבי יוחנן. לא חצצות ולא הסיטות ולא [רשות היחיד ולא] עם הארץ אצל התרומה. גופה שלתרומה מהו שיעשה כזב אצל הקודש. נישמעינה מן הדא. החותך שפופרת שלקודש. החותכה והמטבילה טעון טבילה. ניחא חותכה. מטבילה. ויכרכינה (בסיט) [בסיב] ויטבילה. אלא תיפתר בשחתכה על מנת להטבילה. גופו שלקודש מהו שייעשה כזב אצל החטאת. נישמעינה מן הדא. שני לגינים. אחד טהור לקודש ואחד טהור לתרומה. שנגעו זה בזה. שניהן טהורין. והא מתניתה פליגא. עשה את הטהור לחטאת שהיסיט ברוקו ובשכבת זרעו של טהור לתרומה וניטמא. היא טהור לתרומה היא טהור לקודש.
  17. Jerusalem Talmud Chagigah 3:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: חומר בקודש מבתרומה כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מפני שאוכלי תרומה זריזין. ואוכלי קודש אינן זריזין. אמר רבי חנניה קומי רבי מנא. והדא היא מעלה. אילו דבר שהוא שוה בזה ובזה. טמא בזה וטהור בזה. ודא היא מעלה. אמר ליה. תיפתר במזוקק לקודש. רבי לא בשם רבי יוחנן. אם היה דבר טמא [כבד] כליטרא אין מטבילין …
    הלכה: חומר בקודש מבתרומה כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מפני שאוכלי תרומה זריזין. ואוכלי קודש אינן זריזין. אמר רבי חנניה קומי רבי מנא. והדא היא מעלה. אילו דבר שהוא שוה בזה ובזה. טמא בזה וטהור בזה. ודא היא מעלה. אמר ליה. תיפתר במזוקק לקודש. רבי לא בשם רבי יוחנן. אם היה דבר טמא [כבד] כליטרא אין מטבילין אותו. אבא שאול אומר. אף בתרומה אין מטבילין אותו אלא סל וגרגותני בלבד. אמר רבי יוחנן. אבא שאול ורבי שמעון שניהם אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאים. וכשהוא מדיח את ידיו טהורין. רבי שמעון אומר ירפם [עד] שיבוא בהן המים. אמר רבי יוחנן. מסתברא רבי שמעון יודי לאבא שאול. אבא שאול לא יודי לרבי שמעון. רבנן דקיסרין בשם רבי יוחנן. הלכה כאבא שאול. ותני כן. הלכה כדבריו. אמר רבי יונה. מתניתה דרבי מאיר. אבל דברי חכמים עושין כן אפילו בקודש. שאין בית צביעה תוך. כלי קודש כולן תוך.
  18. Jerusalem Talmud Chagigah 3:1:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. בית צביעה שאמרו בין בפנים בין בחוץ כדרך שהנקיים תופסין בו. אמר רבי זעורה. איפשר לומר בנגוב. שאין הידים מיטמות בנגוב. אבל איפשר לומר כמלוא משקה. שמכיון שנגע בו טימהו. אלא כי נן קיימין [במלוכלך] במשקה. רבי יוחנן בשם רבי בנייה. עשו משקה בית צביעה כמשקה בית מטבחייא. כמה דת אמר תמן. משקה ב …
    אמר רבי יוחנן. בית צביעה שאמרו בין בפנים בין בחוץ כדרך שהנקיים תופסין בו. אמר רבי זעורה. איפשר לומר בנגוב. שאין הידים מיטמות בנגוב. אבל איפשר לומר כמלוא משקה. שמכיון שנגע בו טימהו. אלא כי נן קיימין [במלוכלך] במשקה. רבי יוחנן בשם רבי בנייה. עשו משקה בית צביעה כמשקה בית מטבחייא. כמה דת אמר תמן. משקה בית מטבחייא טהורין במקומן וטמאין במקום אחר. [וכה משקה בית צביעה טהורין במקומן וטמאין במקום אחר.] רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. משקה בית מטבחייא שיצא לחוץ ניטמא. והא תנינן . משקה בית מטבחייא שיצאו לחוץ בקדושתן הן. אמר רבי יוסה. קיימה רבי סימון. רבי חיננא רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. בשיצאו וחזרו. ניטמא משקה העליון והיה שותת ויורד. רבי בא ורבי בון בר חייה. חד אמר. במקומו טהור. ירד למטן טמא. וחורנה אמר. הואיל והוא בא מכח טהרה טהור.
  19. Jerusalem Talmud Chagigah 3:2:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מעידותו שלרבי עקיבה היא. דתנינן תמן. הוסיף רבי עקיבה הסולת והקטורת הלבונה והגחלים שנגע טבול יום במקצתן. שפסל את כולן. רבי שמעון בן לקיש אמר. יודעין היו שכלי שרת מחברים. ומה בא להעיד. על שירי מנחות שיהו מחברין את עצמן. רבי יוסה בירבי זמינה בשם רבי יוחנן. מפני מה אמרו. שירי מנחות מחברין …
    אמר רבי יוחנן. מעידותו שלרבי עקיבה היא. דתנינן תמן. הוסיף רבי עקיבה הסולת והקטורת הלבונה והגחלים שנגע טבול יום במקצתן. שפסל את כולן. רבי שמעון בן לקיש אמר. יודעין היו שכלי שרת מחברים. ומה בא להעיד. על שירי מנחות שיהו מחברין את עצמן. רבי יוסה בירבי זמינה בשם רבי יוחנן. מפני מה אמרו. שירי מנחות מחברין את עצמן. מפני שנזקקו לכיליין. רבי אחא רבי אילא בשם רבי יסא. יודעין היו שכלי שרת מחברין. מה בא להעיד. על הסולת ועל הקטורת ועל הלבונה ועל הגחלים. ניחא סולת וקטורת ולבונה. גחלים. אמר רבי בון בר כהנא. תיפתר בגחלים שליום הכיפורים שבמה שהוא חותה הוא מכניס. אבל בגחלים שבכל יום [לא]. כהיא דתנינן תמן. נתפזר ממנו בקב גחלים היה מכבדן לאמה. ובשבת כופין עליו פסכתר. אמר רבי מתניה. וכי סולת וקטורת ולבונה וגחלים יש להן שיעור אצל זה. לא מפני שנזקקו לכיליין. והכא מפני שנזקקו לכיליין.
  20. Jerusalem Talmud Chagigah 3:2:5 בשם רבי יוחנן
    רבי בון בר חייה בעי. קומץ מהו שייקרב בשני כלים. התיב רבי חנין. והא תנינן. הכלי מצרף. אין תימר שקומץ קרב בשני כלים. וליי דא מילה תנינן. הכלי מצרף. אמר רבי לעזר דרומייא. לא כן אמר רבי יוסי בירבי זמינא בשם רבי יוחנן. מפני מה אמרו. שירי מנחות מחברין את עצמן. לא מפני שנזקקו לכיליין. והכא שנזקקו לכליין. א …
    רבי בון בר חייה בעי. קומץ מהו שייקרב בשני כלים. התיב רבי חנין. והא תנינן. הכלי מצרף. אין תימר שקומץ קרב בשני כלים. וליי דא מילה תנינן. הכלי מצרף. אמר רבי לעזר דרומייא. לא כן אמר רבי יוסי בירבי זמינא בשם רבי יוחנן. מפני מה אמרו. שירי מנחות מחברין את עצמן. לא מפני שנזקקו לכיליין. והכא שנזקקו לכליין. אמר רבי מתנייה. וכי סולת וקטורת ולבונה וגחלים לא בכמה כלים הן קריבין. ואת אמר. הכלי מצרף. והכא הכלי מצרף. כהנא שאל לרבנין דתמן. מנחה חלוקה (בבסה) [בגסה]. ניטמאת זו ניטמאת זו. אמרון ליה. ניטמאת זו ניטמאת זו. וקפצה טומאה. אמרון ליה. וקפצה טומאה. אפילו אחרת בנתיים. אמרון ליה. אפילו אחרת בנתיים. קומץ מזו לזו. אמרון ליה. שמועה לא שמענו. משנה שנינו. כהיא דתנינן לתמן. שתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו. אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשירות. ואם לאו פסולות. [ו]אין שיריה של זו מפסיקין לזו. אתא רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. קומץ מזו על זו. ניטמאת זו ניטמאת זו. האמצעית לא ניטמאת. לא כן תני. כף אחת. שהיא עושה מה שבתוכה אחת. אמר רבי חיננה. אין הכלי מצרף אלא דבר שהוא אסור לו.
  21. Jerusalem Talmud Chagigah 3:2:8 בשם רבי יוחנן
    תני רבי יוסי. מניין לרביעי בקודש שהוא פסול. ודין הוא. מה אם מחוסר כיפורים שאינו פוסל בתרומה הרי פוסל בקודש. רביעי שהוא פוסל בתרומה אינו דין שיפסול בקודש. הרי למדנו לשלישי מן הכתוב. ולרביעי (מקול) [מקל] וחומר. התיב רבי יוחנן. הרי האוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח. הרי הוא פוסל בתרומה ואינו פוסל בקודש. רב …
    תני רבי יוסי. מניין לרביעי בקודש שהוא פסול. ודין הוא. מה אם מחוסר כיפורים שאינו פוסל בתרומה הרי פוסל בקודש. רביעי שהוא פוסל בתרומה אינו דין שיפסול בקודש. הרי למדנו לשלישי מן הכתוב. ולרביעי (מקול) [מקל] וחומר. התיב רבי יוחנן. הרי האוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח. הרי הוא פוסל בתרומה ואינו פוסל בקודש. רבי חנניה בשם רבי יוחנן. אתיא דרבי יוסה כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר תמן. יטמא יטמא דבר תורה. כן רבי יוסה אמר הכא. יטמא יטמא דבר תורה. רבי אבהו בשם רבי יוסה בן חנינה. לית רבי יוסי צריך להדין (קול) [קל] וחומר. קריי דרש רבי יוסי. והבשר אשר יגע. זה שיני שנגע בראשון. בכל טמא. זה שלישי שנגע בשיני. לא יאכל. סוף טמא לא יאכל. עד כדון באוכלין שניטמו מאויר כלי חרס שניטמא בשרץ. אוכלין עצמן שניטמו בשרץ מניין. ודין הוא. ומה אם הכלים שאינן מיטמין מאויר כלי חרס שניטמא בשרץ הרי הן מיטמין כשרץ לטמא אוכלין. אוכלין עצמן שניטמו בשרץ אינו דין שייטמו כשרץ לטמא אוכלין. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. תני רבי ישמעאל. והבשר אשר יגע בכל טמא. זה ראשון שנגע בטמא. לא יאכל. לרבות את השיני. שלישי בתרומה מניין. ודין הוא. מה אם טבול יום שאינו פוסל בחולין הרי הוא פוסל בתרומה. שיני שהוא פוסל בחולין אינו דין שיפסול בתרומה. רביעי בקודש מניין. ודין הוא. מה אם מחוסר כיפורים שאינו פוסל בתרומה הרי הוא פוסל בקודש. (רביעי) [שלישי] שהוא פוסל בתרומה אינו דין שיפסול בקודש. הרי למדנו לראשון ולשיני מן הכתוב ולשלישי מן הדין ולרביעי (מקול) [מקל] וחומר. דנין לו דין מן הדין. שיהא הכל משועבד להלכה שיהא השלישי פוסל בתרומה והרביעי בקודש.
  22. Jerusalem Talmud Chagigah 3:2:10 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש אמר. לא שנו אלא חבירתה. הא אחרת לא. רבי יוחנן אמר. אפילו אחרת. רבי ירמיה רבי אמי בשם רבי יוחנן. אפילו ככר. אמרין. חזר ביה רבי יוחנן מן הדא. מה אמר כה עד לא יחזור ביה. לא אמר אלא לטמא ככר. על שם כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות. הא לטמא ככר כל עמא מודיי שאינו מטמא. על שם …
    רבי שמעון בן לקיש אמר. לא שנו אלא חבירתה. הא אחרת לא. רבי יוחנן אמר. אפילו אחרת. רבי ירמיה רבי אמי בשם רבי יוחנן. אפילו ככר. אמרין. חזר ביה רבי יוחנן מן הדא. מה אמר כה עד לא יחזור ביה. לא אמר אלא לטמא ככר. על שם כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות. הא לטמא ככר כל עמא מודיי שאינו מטמא. על שם שאין שיני עושה שיני.
  23. Jerusalem Talmud Chagigah 3:3:3 רבי יוחנן אמר
    תמן תנינן. היה אוכל דבילה בידים מסואבות. הכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור. חזקיה אמר. לא שנו אלא דבילה שהוא רוצה במשקין שעל אצבעו. הא שאר כל הדברים לא. רבי יוחנן אמר. לא שנייא. היא דבילה היא שאר כל הדברים. מתניתה פליגא על חזקיה מגע טמא מת שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו. הכניס ראשו לאויר התנור טהור וטי …
    תמן תנינן. היה אוכל דבילה בידים מסואבות. הכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור. חזקיה אמר. לא שנו אלא דבילה שהוא רוצה במשקין שעל אצבעו. הא שאר כל הדברים לא. רבי יוחנן אמר. לא שנייא. היא דבילה היא שאר כל הדברים. מתניתה פליגא על חזקיה מגע טמא מת שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו. הכניס ראשו לאויר התנור טהור וטימאהו. וטהור שהיו אוכלין ומשקין לתוך פיו. הכניס ראשו לאויר התנור טמא וניטמא. ניחא משקין טמאין. אוכלין מאיכן הוכשרו. לא ממשקה פיו. תיפתר או בדבילה שמינה או באוכלין שהוכשרו עד שהן מבחוץ. מתניתה פליגא על רבי יוחנן. אוכלין אוכלין נגובין בידים מסואבות בתרומה אבל לא בקודש. פתר לה בזורק. אם בזורק אפילו בקודש. שמא ישכח ויגע. אם שמא ישכח ויגע אפילו בתרומה יהא אסור. מאי כדון. אוכלי תרומה זריזין הן ואינו שוכח. אוכלי הקודש אינן זריזין והוא שכח.
  24. Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ. חומרין.
  25. Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:5 רבי יוחנן אמר
    כושת. כיי דתנינן תמן. הכושת והחמס וראשי בשמים התייה והחלתית והפילפלין וחלות חריע נלקחין בכסף מעשר. ואינן מטמין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחין בכסף מעשר מפני מה אינן מטמות טומאת אוכלין. אם אינן מטמות טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חומרין. מטמין טו …
    כושת. כיי דתנינן תמן. הכושת והחמס וראשי בשמים התייה והחלתית והפילפלין וחלות חריע נלקחין בכסף מעשר. ואינן מטמין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחין בכסף מעשר מפני מה אינן מטמות טומאת אוכלין. אם אינן מטמות טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חומרין. מטמין טומאת אוכלים ואינן נלקחין בכסף מעשר.
  26. Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:6 רבי יוחנן אמר
    קירויה. כיי דתנינן תמן. קירויה שהטבילוה במים שהן ראויין לקדש מקדשין בה עד שתיטמא. ניטמא אין מקדשין בה. רבי יהושע אומר אם מקדשין בה בתחילה אף בסוף. אם אינן מקדשין בה בסוף אף לא בתחילה. בין כך ובין כך לא יאסוף בתוכה מים מקודשין. רבי יוחנן אמר. חומרין. אין מקדשין בה לא בתחילה ולא בסוף.
  27. Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:7 רבי יוחנן אמר
    מבוי. כיי דתנינן תמן. וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו כול'. רבי יוחנן אמר. חומרין. אסורין בין בשבת הזאת בין בשבת הבאה.
  28. Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:8 רבי יוחנן אמר
    גר. דתני. גר שנתגייר והיו לו יינות. אמר. בבריא לי שלא נתנסך מהן. בזמן שנעשו על גב עצמן. טהורין לו וטמאין לאחרים. על גב אחרים טמאין בין לו בין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורין לו יהיו טהורין לאחרים. אם טמאין לאחרים יהיו טמאין לו. רבי יוחנן אמר. חומרין. טמאין בין לו בין לאחרים.
  29. Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:9 רבי יוחנן אמר
    עם הארץ. דתני. עם הארץ שנתמנה להיות חבר. והיו לו טהרות ואמר. בבריא לי שנעשו בטהרה. בזמן שנעשו על גב עצמו טהורות לו וטמאות לאחרים. על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורות לו יהיו טהורות לאחרים. אם טמאות לאחרים יהיו טמאות לו. רבי יוחנן אמר. חומרין. טמאות בין לו בין לאחרים.
  30. Jerusalem Talmud Chagigah 3:5:3 רבי יוחנן אמר
    נגעו בו טהרות. מן המודיעית ולפנים טימא משקה את הכלי. היה מלא מים. רבי שמעון בן לקיש אמר. נאמן על הכלי ואינו נאמן על המשקה. רבי יוחנן אמר. נאמן על זה ועל זה. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן. אמר רבי זעורה. תיפתר באומר. עד שאני חבר הפרשתיה. רבנן דקיסרין בשם ר …
    נגעו בו טהרות. מן המודיעית ולפנים טימא משקה את הכלי. היה מלא מים. רבי שמעון בן לקיש אמר. נאמן על הכלי ואינו נאמן על המשקה. רבי יוחנן אמר. נאמן על זה ועל זה. מתניתה פליגא על רבי שמעון בן לקיש. אם אמר לו הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן. אמר רבי זעורה. תיפתר באומר. עד שאני חבר הפרשתיה. רבנן דקיסרין בשם רבי בון בר חייה. טעמא דרבי שמעון בן לקיש אין חבירות למים.
  31. Jerusalem Talmud Chagigah 3:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יגמור אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת הרגל.
  32. Jerusalem Talmud Chagigah 3:8:5 בשם רבי יוחנן
    רבי שילה דכפר תמרתה בשם רבי יוחנן. טעמיה דרבי ליעזר וצפית אותו זהב טהור וגו'. התורה קראת אותו קרקע. עד כדון מזבח הזהב. מזבח העולה מניין. ודין הוא. מה אם מזבח הזהב שהוא אמה על אמה את אמר קרקע. מזבח העולה שהוא חמש על חמש לא כל שכן. אית דבעי מימר. רבוע רבוע. מה כאן קרקע אף כאן קרקע. אמר רבי הילא. טעמון …
    רבי שילה דכפר תמרתה בשם רבי יוחנן. טעמיה דרבי ליעזר וצפית אותו זהב טהור וגו'. התורה קראת אותו קרקע. עד כדון מזבח הזהב. מזבח העולה מניין. ודין הוא. מה אם מזבח הזהב שהוא אמה על אמה את אמר קרקע. מזבח העולה שהוא חמש על חמש לא כל שכן. אית דבעי מימר. רבוע רבוע. מה כאן קרקע אף כאן קרקע. אמר רבי הילא. טעמון דרבנן. המזבח עץ שלש אמות גובה וגו'. התורה קראת אותו מיטלטל. עד כדון מזבח העולה. מזבח הזהב מניין. ודין הוא. מה אם מזבח העולה שהוא חמש על חמש את אמר מיטלטל. מזבח הזהב שהוא אמה על אמה לא כל שכן. אית דבעי מימר. רבוע רבוע. מה כאן מיטלטל אף כאן מיטלטל. וחכמים אומרים. מפני שהן מצופין. לא ציפוי שהוא עומד מחמתו הוא. לא כן אמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה. כעובי דינר גורדיינון היה בו. אמר רבי לא. למלכתו אינו עומד מחמתו הוא. ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש. ועשית מזבח מקטר קטורת אין כתוב כאן אלא מקטר קטורת. המזבח היה מקטיר את הקטורת. ויהא כטבלה שהיא עשויה לילך ולהניח. לא כן אמר רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש. השולחן למה טמא. לא מפני שמוציאין אותו ומראין אותו לעולי רגלים. וזה לא במקומו הוא עומד. אף זה שימש כלי במקדש. ויהא טהור. ולמה טמא. אמר רבי מנא. כיי דתנינן תמן. שלש משפלות הן. אמר רבי זעורה. מפני שמשתמשין בה על גב חביליה. וכא מפני שמשתמשין בו על גב חביליו.

Jerusalem Talmud Yevamot (94)

  1. Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:18 רבי יוחנן אמר
    יצחק בר איסטייה אמר. רבי שמעון בן לקיש בעי. ניתני. שש עשרה נשים. חליצה פוטרת צרתה. אמר רבי יעקב דרומייא קומי רבי יוסי. ולמה לא תנינתה. בגין רבי עקיבה. דאמר רבי עקיבה. יש ממזר בחלוצה. ניתנינה על דרבנן. לא אתינן מיתני אלא מילין דכל עמא מודיי בהון. אתייא דיצחק בר איסטייא כרבי אמי. רבי יסא אמר. איתפלגון …
    יצחק בר איסטייה אמר. רבי שמעון בן לקיש בעי. ניתני. שש עשרה נשים. חליצה פוטרת צרתה. אמר רבי יעקב דרומייא קומי רבי יוסי. ולמה לא תנינתה. בגין רבי עקיבה. דאמר רבי עקיבה. יש ממזר בחלוצה. ניתנינה על דרבנן. לא אתינן מיתני אלא מילין דכל עמא מודיי בהון. אתייא דיצחק בר איסטייא כרבי אמי. רבי יסא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר הוא אינו חייב על החלוצה והאחין חייבין על החלוצה. בין הוא ובין אחים חייבין על הצרה. רבי שמעון בן לקיש אמר. בין הוא בין אחין אינן חייבין לא על החלוצה ולא על הצרה. רבי אימי מחליף שמועתא. אמר רבי זעירא קומי רבי יסא. והא רבי אימי מחליף שמועתא. אלא דעון דעון אית לרבי יוחנן. ואפילו תאמר. דעון דעון אית לרבי יוחנן. דעון דעון אית לרבי שמעון בן לקיש. מילתיה דיצחק בר איסטייא מסייעא לרבי אמי ומיליהון דרבנן מסייעין לרבי יסא. דאמר רבי ירמיה רבי בא תריהון בשם רבי חייה בר בא. הכל מודין בצרה שהוא חייב. מה פליגין. בחלוצה. רבי יוחנן אמר. הוא אינו חייב על החלוצה והאחין חייבין על החלוצה.
  2. Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:21 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    רבי יודן בעי. כמאן דאמר. הכל מודין בצרה שהוא חייב. קידש אחד מן השוק את אחת מהן ובא היבם וחלץ לה ובא עליה. ופקעו ממנה קידושין. חלץ לחבירתה ובא עליה. למפריעה חלו עליה קידושין. אמר רבי שמי. לא כן אמר רבי ינאי. נמנו שלשים וכמה זקינים. מניין שאין קידושין תופסין ביבמה. תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאי …
    רבי יודן בעי. כמאן דאמר. הכל מודין בצרה שהוא חייב. קידש אחד מן השוק את אחת מהן ובא היבם וחלץ לה ובא עליה. ופקעו ממנה קידושין. חלץ לחבירתה ובא עליה. למפריעה חלו עליה קידושין. אמר רבי שמי. לא כן אמר רבי ינאי. נמנו שלשים וכמה זקינים. מניין שאין קידושין תופסין ביבמה. תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. שלא יהא לה הוייה אצל אחר. אמר ליה רבי יוחנן. ולא מתניתה היא. או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אינה מקודשת. והיה רבי יוחנן מקלס לה. הזלים זהב מכיס. בני אל יליזו מעיניך. חכם בני ושמח לבי. תן לחכם ויחכם עוד. ישמע חכם ויוסף לקח. אמר רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסייא יכול (הוא) אנא פתר לה כרבי עקיבה. דרבי עקיבה אומר. יש ממזר ביבמה. אלא תמן יבמה אחת והכא שתי יבמות. שנייא היא איסור יבמה אחת שנייא היא איסור שתי יבמות.
  3. Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: הרי אילו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום כול'. רבי יוחנן אמר. ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. אינה ממאנת ביבם לעקור זיקת המת ולהתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש כבית שמי. דבית שמי אומרים בבעל. מה אנן …
    הלכה: הרי אילו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום כול'. רבי יוחנן אמר. ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. אינה ממאנת ביבם לעקור זיקת המת ולהתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש כבית שמי. דבית שמי אומרים בבעל. מה אנן קיימין. אם באומרת. אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. כל עמא מודיי שהיא עוקרת. אלא כן אנן קיימין באומרת. איפשי בנישואין. רבי יוחנן אמר. באומרת. אי איפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. באומרת. אי איפשי בנישואיך אבל בנישואי אחיך רוצה אני. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. וכולן אם מתו או מיאינו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהן מותרות. נתגרשו ולא הימינו. ודכוותה מיאינו הימינו. תני רבי חייה כן. אם מיאינו או נתגרשו בחיי הבעל צרותיהן מותרות. לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצות ולא מתייבמות.
  4. Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:8 רבי יוחנן אמר
    רבי אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה. הלכה כרבי יודן. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי יודה. אתא עובדא קומי רבי יסא. אמר. איזלון לגבי רבי אבהו דאית ליה אולפן. הלכה כרבי יודה. אנן לית לן אולפן. הלכה כרבי יודה. רבי חנינה אמר. הלכה כרבי יודה. רבי יוחנן אמר לציפורייא. אתון אמרין בשם רבי חנינה. הלכה כרבי יודה …
    רבי אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה. הלכה כרבי יודן. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי יודה. אתא עובדא קומי רבי יסא. אמר. איזלון לגבי רבי אבהו דאית ליה אולפן. הלכה כרבי יודה. אנן לית לן אולפן. הלכה כרבי יודה. רבי חנינה אמר. הלכה כרבי יודה. רבי יוחנן אמר לציפורייא. אתון אמרין בשם רבי חנינה. הלכה כרבי יודה. ולית היא כן. מאי כדון. חברייא בשם רבי חנינה. מודיי רבי יהודה שאם נבעלה משהביאה שתי שערות שאין יכולה למאן. רבי זעורה בשם רבי חנינה. מודיי רבי יודה שאם נתקדשה משהביאה שתי שערות שאינה יכולה למאן. על דעתיה דרבי זעורה דאמר. נתקדשה משהביאה שתי שערות. הא אם נתקדשה עד שלא הביאה שתי שערות ונבעלה משהביאה שתי שערות יכולה היא למאן. ניחא. על דעתין דחבריא דאינון אמרין. נבעלה משהביאה שתי שערות. הא אם נבעלה עד שלא הביאה שתי שערות יכולה היא למאן.
  5. Jerusalem Talmud Yevamot 1:2:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אתייא עובדא קומי רבי יוסי. אמר יבדקו דדיה. מה. כרבי יודה. דרבי יודה אמר. עד שירבה שחור. והוא דאמר רבי יהושע בן לוי. אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד. ואמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אין עושין מעשה. הדא דתימר בתוך הזמן. אבל לאחר הזמן עושין מעשה. ברם הכא ספיק רבה שחור ספק לא רבה שחור כ …
    אתייא עובדא קומי רבי יוסי. אמר יבדקו דדיה. מה. כרבי יודה. דרבי יודה אמר. עד שירבה שחור. והוא דאמר רבי יהושע בן לוי. אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד. ואמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אין עושין מעשה. הדא דתימר בתוך הזמן. אבל לאחר הזמן עושין מעשה. ברם הכא ספיק רבה שחור ספק לא רבה שחור כופו אני ליתן גט. רבה השחור אינו נוגע בגט.
  6. Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רב נחמן בר יעקב אמר. מקבלין גרים מן הקרדויין ומן התדמוריים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מתניתא אמרה כן שגירי תדמור כשירין. תמן תנינן כל הכתמין הבאין מרקם טהורין. הא גירי תדמור כשירין.
  7. Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:8 בשם רבי יוחנן
    אף על פי שנחלקו בית שמי ובית הלל בצרות ובאחיות ובגט ישן ובספק אשת איש ובמקדש בשוה פרוטה. והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי. והאשה מתקדשת בדינר ובשוה דינר. לא נמנעו בית שמי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי אלא נוהגין באמת ובשלום. שנאמר והאמת והשלום אהבו. ממזירות בנתיים ואת אמר הכין. היך עבידא. …
    אף על פי שנחלקו בית שמי ובית הלל בצרות ובאחיות ובגט ישן ובספק אשת איש ובמקדש בשוה פרוטה. והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי. והאשה מתקדשת בדינר ובשוה דינר. לא נמנעו בית שמי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי אלא נוהגין באמת ובשלום. שנאמר והאמת והשלום אהבו. ממזירות בנתיים ואת אמר הכין. היך עבידא. קידש הראשון בשוה פרוטה והשיני בדינר. על דעתיה דבית שמי מקודשת לשיני והוולד ממזר מן הראשון. על דעתיה דבית הלל מקודשת לראשון והוולד ממזר מן השיני. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. מודין בית שמי לבית הלל לחומרין. מעתה בית שמי ישאו נשים מבית הלל דאינון מודיי להון. ובית הלל לא ישאו נשים מבית שמי דלית אינון מודיי להון. רבי הילא בשם רבי יוחנן. אילו ואילו כהלכה היו עושין. אם כהלכה היו עושין בדא תנינן. שלחו להן בית שמי ופחתוה. שבית שמי אומרים. עד שיפחות את רובה. אמר רבי יוסי בירבי בון. עד שלא בא מעשה אצל בית הלל היו בית שמי נוגעין בו. משבא מעשה אצל בית הלל לא היו בית שמי נוגעין בו. אמר רבי אבמרי. יאות. מה תנינן. טימאו טהרות למפרע. לא מיכן ולהבא. רבי יוסי בירבי בון אמר. רב ושמואל. חד אמר. אילו ואילו כהלכה היו עושין. וחד אמר. אילו כהילכתן ואילו כהילכתן. ממזרת בנתיים ואת אמר הכין. המקום משמר ולא אורע מעשה מעולם.
  8. Jerusalem Talmud Yevamot 1:6:9 בשם רבי יוחנן
    כהדא דתני. כל הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי בית שמי וכחומרי בית הלל על זה נאמר והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו ואילו נקרא רשע. אלא או כדברי בית שמי כקוליהם וכחומריהן או כדברי בית הלל כקוליהם וכחומריהן. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל. וכל העובר על דברי בית …
    כהדא דתני. כל הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי בית שמי וכחומרי בית הלל על זה נאמר והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו ואילו נקרא רשע. אלא או כדברי בית שמי כקוליהם וכחומריהן או כדברי בית הלל כקוליהם וכחומריהן. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל. וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה. תני. יצתה בת קול ואמרה. אילו ואילו דברי אלהים חיים הם אבל הלכה כבית הלל לעולם. באיכן יצאת בת קול. רב ביבי בשם רבי יוחנן אמר. ביבנה יצאת בת קול.
  9. Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מודה רבי שמעון בראשונה. אשכח תני. עוד היא במחלוקת. מה בין ראשונה ומה בין שנייה. ראשונה בא ומצאה באיסור. והשנייה בא ומצאה בהיתר. רבי יוחנן בעי. אשת אביו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה רבי שמעון. מפני שמצאה בהיתר מותרת. לא אמר רבי שמעון אלא על ידי אחין מן האב. רבי יעקב בר אחא אמר רבי …
    אמר רבי יוחנן. מודה רבי שמעון בראשונה. אשכח תני. עוד היא במחלוקת. מה בין ראשונה ומה בין שנייה. ראשונה בא ומצאה באיסור. והשנייה בא ומצאה בהיתר. רבי יוחנן בעי. אשת אביו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה רבי שמעון. מפני שמצאה בהיתר מותרת. לא אמר רבי שמעון אלא על ידי אחין מן האב. רבי יעקב בר אחא אמר רבי שמעון בן לקיש בעי. אשת אחיו מאמו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה רבי שמעון. מפני שמצאה בהיתר מותרת. לא אמר רבי שמעון אלא על ידי אחים מאב. רבי יודן בעי. צרת אחות אמו שמצאה לפני אחד מן השוק. מפני שמצאת בהיתר מותרת. רבי אבין בעין.גרושה שנעשית אלמנה. את אמר מה דאמר רבי שמעון על ראשה.
  10. Jerusalem Talmud Yevamot 2:3:3 רבי יוחנן אמר
    פשיטא הדא מילתא. איסור מצוה ואיסור קדושה חלץ נפטרה צרתה. ובא עליה. רבי יוסה אמר. איתפלגון רבי לעזר ורבי יוחנן אמר. לא נפטרה צרתה. רבי שמי מחלף שמועה. מסתברא על דרבי שמי דבכל אתר רבי לעזר סמך לרבי חייה רבה. דתני רבי חייה. איסור מצוה איסור קדושה חלץ לה ובא עליה נפטרה צרתה.
  11. Jerusalem Talmud Yevamot 2:6:3 רבי יוחנן אמר
    גוי שבא על גויה וילדה. רבי יוחנן אמר. גוים יש להם יחסים. רבי שמעון בן לקיש אמר. גוים אין להן יחסין. והא כתיב בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו. על ידי שכיבד זקינו זכה להתיחס. והא כתיב וישלח המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר. קוצץ בן קוצץ. כ …
    גוי שבא על גויה וילדה. רבי יוחנן אמר. גוים יש להם יחסים. רבי שמעון בן לקיש אמר. גוים אין להן יחסין. והא כתיב בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו. על ידי שכיבד זקינו זכה להתיחס. והא כתיב וישלח המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר. קוצץ בן קוצץ. כמה דאת אמר כי המן בן המדתא. וכי בן המדתא היה. אלא צורר בן צורר. אוף הכא קוצץ בן קוצץ. אמר רבי תנחומא. כך משיב רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן. והא כתיב ולציבא ששה עשר בנים ועשרים עבדים. ועבדים יש להן ייחוס. בא למנות שומטין שלמפיבושת.
  12. Jerusalem Talmud Yevamot 2:6:4 רבי יוחנן אמר
    שפחה. האשה וילדיה תהיה לאדוניה. נכרית. רבי יוחנן אמר בשם רבי שמעון בן יוחי. כתיב לא תתחתן בם וכתיב כי יסיר את בנך מאחרי. בנך מישראלית קרוי בנך. ואין בנך מגויה קרוי בנך אלא בנה.
  13. Jerusalem Talmud Yevamot 2:11:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא אמר בשם רב. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר. מהו אין למידין הימינו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. ובא אחד ואמר. אני הוא שלקחת …
    הלכה: המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא אמר בשם רב. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר. מהו אין למידין הימינו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. ובא אחד ואמר. אני הוא שלקחתיה. לא כל הימינו. אף בקידושין כן. אחת מבנותיי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה. ובא אחד ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. מתניתא פליגא על רב. המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. לא ישא את אשתו. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבואו שנים ויאמרו. זה הוא שקידש. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. זה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. פתר לה באומר. לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זה הוא. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. קדם אחד מהן וכנס (אין) מוציאין מידו. הדא דאת אמר. בשזה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. וקדם אחד מהן וכנס. אבל אם אמר אני קידשתיה. וכנסה. ובא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. ותני כן. אם משכנסה בא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו.
  14. Jerusalem Talmud Yevamot 2:12:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה כול'. החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה. אומר אני. לכך מתכוין מתחילה. מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין. שאין שנים מצויין לחטוא מפני אחד. תמן תנינן. המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אובדין לא יגע בהן. רבן שמעון בן גמליאל אומר. ימכור בפני ב …
    הלכה: החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה כול'. החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה. אומר אני. לכך מתכוין מתחילה. מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין. שאין שנים מצויין לחטוא מפני אחד. תמן תנינן. המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אובדין לא יגע בהן. רבן שמעון בן גמליאל אומר. ימכור בפני בית דין מפני השב אבידה לבעלים. אמר [רבי] אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. מה יהא בדמים. רב יהודה אמר. מחלוקת רבי עקיבה ורבי טרפון. תניי בית דין. לא יקחו. רבי עקיבה אמר. רבי חייה בירבי שבתי מקשי. הכא את אמר מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין. והכא את אמר הכין. אמר רבי יוסי. תמן המקח דרכו להשתלש. ברם הכא אין שנים מצויין לחטוא מפני אחד.
  15. Jerusalem Talmud Yevamot 3:1:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה. משום רבי יודה בן בתירה אמרו. אומר לו. המתן עד שיעשה מעשה. חלצו אחים או כנסו (…) מת היבם מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה. לא אמר אלא מתה יבמתו מותר באשתו. אבל מתה אשתו אסור ביבמתו. [אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר. אבל דברי חכמים מתה אשתו מותר ביבמתו. מ …
    תמן תנינן. שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה. משום רבי יודה בן בתירה אמרו. אומר לו. המתן עד שיעשה מעשה. חלצו אחים או כנסו (…) מת היבם מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה. לא אמר אלא מתה יבמתו מותר באשתו. אבל מתה אשתו אסור ביבמתו. [אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר. אבל דברי חכמים מתה אשתו מותר ביבמתו. מתה יבמתו מותר באשתו.] אמר רבי יוחנן. דברי חכמים כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור. ודרבי לעזר. אפילו בטל הגורם האיסור במקומו.
  16. Jerusalem Talmud Yevamot 3:1:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בירבי חנינה בעא קומי רבי יוחנן. הכא את אמר. מתה יבמתו מותר באשתו. מתה אשתו מותר ביבמתו. והכא את אמר אכין. אמר ליה. איני יודע טעם אחיות מה הן. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן. רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות. א …
    רבי יוסי בירבי חנינה בעא קומי רבי יוחנן. הכא את אמר. מתה יבמתו מותר באשתו. מתה אשתו מותר ביבמתו. והכא את אמר אכין. אמר ליה. איני יודע טעם אחיות מה הן. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. איני יודע טעם אחיות יבמות מה הן. רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות. אמר רבי ירמיה. תיפתר שנפל הבית על שניהן כאחת. רבי יוסה בעי. אם בשנפל הבית על שניהן כאחת בדא אמר רבי יוחנן. איני יודע טעם אחיות יבמות [מהן]. אלא בשמתו זה אחר זה. הוון בעיי מימר. מה צריכה לרבי יוחנן מתה השנייה למה אינו מותר בראשונה. אבל אם מתה הראשונה יהא אסור בשנייה. אמר רבי [יודן]. היא דא היא דא. צריכה ליה. ולית זיקה כלום. אילו שלשה אחין. שנים מאב ולא מאם. שנים מאם ולא מאב. מת בנו שלאב תחילה. לא הספיק השיני להחליץ ולייבם עד שמת ונפלה לפני אחיו מאמו. שמא אינו מותר בה. אין מאמר זיקה כלום. יהא אסור בה משום אשת אחיו מאמו.
  17. Jerusalem Talmud Yevamot 3:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: שלשה אחין. שנים מהן נשואין שתי אחיות כול'. עולא בר ישמעאל אמר. כך פירשה רבי הושעיה אבי המשנה. רבי שמעון פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום. אמר רבי יוחנן. חבורה היתה מקשה שלא עלת על דעת שיקנה אדם שתי אחיות כאחת. אמר רבי חנינא קומי רבי מנא ופליגא. ולמה רבי שמעון פוטר את השנייה מן החליצה ומן הי …
    הלכה: שלשה אחין. שנים מהן נשואין שתי אחיות כול'. עולא בר ישמעאל אמר. כך פירשה רבי הושעיה אבי המשנה. רבי שמעון פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום. אמר רבי יוחנן. חבורה היתה מקשה שלא עלת על דעת שיקנה אדם שתי אחיות כאחת. אמר רבי חנינא קומי רבי מנא ופליגא. ולמה רבי שמעון פוטר את השנייה מן החליצה ומן הייבום. אמר ליה. שלא עלת על דעת שיקנה אדם שתי אחיות כאחת. תמן אמרין. דברי רבי שמעון אין זיקה נופלת למקום זיקה. רבי בא בשם רבי לעזר. והוא שעבר ובעל. היך עבידא. קידש אחד מן השוק את השנייה. על דעתין דרבנן קידושין גמורין. על דעתיה דרבי לעזר קידושין תלויין. לכשיבעל את הראשונה קידושין תופסין את השנייה. בא על השנייה. על דעתין דרבנן ביאת ערוה. על דעתיה דרבי לעזר אינה ביאת ערוה. מתה הראשונה. על דעתין דרבנין מותר בשנייה.
  18. Jerusalem Talmud Yevamot 3:4:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יודן בעי. קידש אשה מעכשיו לאחר שלשים יום ונפלה לו אחותה בתוך שלשים יום אפילו כן אשתו עמו והלז תצא משום אחות אשה. אמר. לא אמרו בית שמי אלא על ידי זיקה ועל ידי מאמר. וההיא דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו קידושין מאה תופשין בה. ולא כבית שמי.
  19. Jerusalem Talmud Yevamot 3:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: שלשה אחין כול'. אמר רבי אבינא. הדא דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן. לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות.
  20. Jerusalem Talmud Yevamot 3:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: שלשה אחין נשואין לשלש נשים כול'. אילו שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמין שמא אינה מתייבמת. תני רבי חייה. אשת אחד מתייבמת. לא אשת שני מתים. ניחא חולץ לבעלת מאמר. על שם אשת מת אחד מתייבמת לא אשת שני מתים. שנייה למה אינה מתייבמת. אמר רבי לעזר. דרבי מאיר היא. דאמר רבי מאיר. כל שאין את מייבמנו אין את מ …
    הלכה: שלשה אחין נשואין לשלש נשים כול'. אילו שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמין שמא אינה מתייבמת. תני רבי חייה. אשת אחד מתייבמת. לא אשת שני מתים. ניחא חולץ לבעלת מאמר. על שם אשת מת אחד מתייבמת לא אשת שני מתים. שנייה למה אינה מתייבמת. אמר רבי לעזר. דרבי מאיר היא. דאמר רבי מאיר. כל שאין את מייבמנו אין את מייבם צרתו. אמר רבי יוחנן. אם אמרה רבי לעזר מני שמעה ואמרה. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל ונשא אשה אחרת. אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השנייה או חולצת או מתייבמת. הראשונה חולצת ולא מתייבמת. הכא את אומר. חולצת. והכא את אומר. מתייבמת. הא דאת אמר חולצת רבי מאיר ורבי שמעון. והן דאת אמר מתייבמת רבי שמעון ורבנן. רבי אבון רבי ביסנא בשם רבי אחא. והוא שייבם ואחר כך חלץ. אבל אם חלץ בתחילה אסור. שמא קנה מאמר ונפטרה בחליצת חבירתה.
  21. Jerusalem Talmud Yevamot 3:11:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: שני אחין נשואין לשתי אחיות כול'. אמר רבי אבינא. הדא היא דאמר רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא דומה איסור אחיות יבמות לאיסור אחיות שאינן יבמות.
  22. Jerusalem Talmud Yevamot 4:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כול'. בשעבר. הא כתחילה לא. די מתניתא היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים. ותחלוץ מיד. מה נפשך. אם בן קיימא הוא לא נגעה בה חליצה. אם אינו בן קיימא הוא הרי חליצתה בידה. רבי זעירה רבי חייה בשם רבי בון בשם רבי יוחנן. שלא תהא צריכה כרוז לכהונה. רבי בא רבי יעקב …
    הלכה: החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כול'. בשעבר. הא כתחילה לא. די מתניתא היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהא לה שלשה חדשים. ותחלוץ מיד. מה נפשך. אם בן קיימא הוא לא נגעה בה חליצה. אם אינו בן קיימא הוא הרי חליצתה בידה. רבי זעירה רבי חייה בשם רבי בון בשם רבי יוחנן. שלא תהא צריכה כרוז לכהונה. רבי בא רבי יעקב בר אידי בשם רבי הושעיה. שלא תהא צריכה כרוז לכהונה. תני רבי הושעיה. מאן יבמי. את שאומרין לו. ייבם. אומרים לו. חלוץ. ואת שאין אומרים לו. ייבם. אין אומרים לו. חלוץ. מה נפק מן ביניהון. היתה כשירה ונתחללה. כגון אלמנה לכהן גדול וגרושה וחלוצה לכהן הדיוט. מאן דאמר. שלא תהא צריכה כרוז לכהונה. וזו הואיל ואינה צריכה כרוז לכהונה חולצת. מאן דאמר. את שאומרים לו ייבם. אומרים לו. חלוץ.
  23. Jerusalem Talmud Yevamot 4:1:3 בשם רבי יוחנן
    חלץ בתוך שלשה חדשים מהו שתהא צריכה לאחר שלשה חדשים. נישמעינה מן הדא. קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל. ואם חלצה חליצתה כשירה. רבי מנא אמר לה סתם. רבי יצחק בריה דרבי חייה מטי בה בשם רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר. אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית. כמה דאת אמר תמן. אף על פי שחלצה ח …
    חלץ בתוך שלשה חדשים מהו שתהא צריכה לאחר שלשה חדשים. נישמעינה מן הדא. קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל. ואם חלצה חליצתה כשירה. רבי מנא אמר לה סתם. רבי יצחק בריה דרבי חייה מטי בה בשם רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר. אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית. כמה דאת אמר תמן. אף על פי שחלצה חולצת. והכא נמי אף על פי שחלצה חולצת.
  24. Jerusalem Talmud Yevamot 4:7:4 אמר רבי יוחנן
    רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר. טעמא דרבי יהודה והיה הבכור אשר תלד. מקישו לבכור. מה הבכור אינו יורש בחיי אביו אף זה אינו יורש בחיי אביו. אי מה בכור יורש לאחר מיתת אביו אף זה יורש לאחר מיתת אביו. אמר רבי זעורה. מינה. מה הבכור לא יורש בשעה שהוא ראוי לירש אף זה אינו יורש בשעה שהוא ראוי לירש. עוד אינו י …
    רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר. טעמא דרבי יהודה והיה הבכור אשר תלד. מקישו לבכור. מה הבכור אינו יורש בחיי אביו אף זה אינו יורש בחיי אביו. אי מה בכור יורש לאחר מיתת אביו אף זה יורש לאחר מיתת אביו. אמר רבי זעורה. מינה. מה הבכור לא יורש בשעה שהוא ראוי לירש אף זה אינו יורש בשעה שהוא ראוי לירש. עוד אינו יורש. רבי אבא בר כהנא רבי חייה בר אשי בשם רב. הלכה כרבי יהודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי יודה. רבי אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה. הלכה כרבי יודה. אמר רבי יוחנן. זימנין סגין יתבית קומי רבי הושעיה ולא שמעית מיניה הדא מילתא. אמר ליה. ולית בר נש דו שמע מילה ולית חבריה שמיע ליה.
  25. Jerusalem Talmud Yevamot 4:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: שומרת יבם כול'. לא אמרו אלא מתה יבמתו מותר באשתו. אבל אם מתה אשתו אסור ביבמתו. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר. אבל דברי חכמים מתה יבמתו מותר באשתו. מתה אשתו מותר ביבמתו. אמר רבי יוחנן. דברי חכמים. כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור. ודברי רבי לעזר. אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומ …
    הלכה: שומרת יבם כול'. לא אמרו אלא מתה יבמתו מותר באשתו. אבל אם מתה אשתו אסור ביבמתו. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר. אבל דברי חכמים מתה יבמתו מותר באשתו. מתה אשתו מותר ביבמתו. אמר רבי יוחנן. דברי חכמים. כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור. ודברי רבי לעזר. אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו.
  26. Jerusalem Talmud Yevamot 4:11:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כל מקום ששנה סתם משניות דרבנן עד שיפרש לו רבו. רבי שמעון בן לקיש אומר. כל סתם משניות דרבי מאיר עד שיפרש לו רבו. אמר רבי זעירא קומי רבי יוסה לא דרבי שמעון בן לקיש פליג אלא דו חמי רוב סתם משניות דרבי מאיר. רבי זעירה בעא קומי רבי מנא. הידינו רבה. רבה דמתניתא רבה דאולפנא. לית מילתא דרבי ל …
    אמר רבי יוחנן. כל מקום ששנה סתם משניות דרבנן עד שיפרש לו רבו. רבי שמעון בן לקיש אומר. כל סתם משניות דרבי מאיר עד שיפרש לו רבו. אמר רבי זעירא קומי רבי יוסה לא דרבי שמעון בן לקיש פליג אלא דו חמי רוב סתם משניות דרבי מאיר. רבי זעירה בעא קומי רבי מנא. הידינו רבה. רבה דמתניתא רבה דאולפנא. לית מילתא דרבי לעזר אמרה רבה דמתניתה. כרבי שמעון דתני לה רבי חייה בשם רבי מאיר אמר. יאות סבא ידע פירקי גרמה. נאמר אולפן קביל מן רבה דמתניתה. כד שמע דתני לה רבי חייה בשם רבי מאיר.
  27. Jerusalem Talmud Yevamot 4:11:9 רבי יוחנן אמר
    החולצת מונה משעת מיתה. היוצאה בגט מונה משעת נתינת גיטה. רבי חנינה אמר. משעת נתינת גיטה. רבי יוחנן אמר. משעת כתיבה. רב ושמואל. רב כרבי חנינה. ושמואל אמר כרבי יוחנן. מתיב שמואל לרב. על דעתך דאת אמר משעת נתינה. משום מה את חושש. משום שנתייחדה בנתיים. וניחוש לה לגט ישן. מתיב רבי חנינה לרבי יוחנן. על דעתך …
    החולצת מונה משעת מיתה. היוצאה בגט מונה משעת נתינת גיטה. רבי חנינה אמר. משעת נתינת גיטה. רבי יוחנן אמר. משעת כתיבה. רב ושמואל. רב כרבי חנינה. ושמואל אמר כרבי יוחנן. מתיב שמואל לרב. על דעתך דאת אמר משעת נתינה. משום מה את חושש. משום שנתייחדה בנתיים. וניחוש לה לגט ישן. מתיב רבי חנינה לרבי יוחנן. על דעתך דאת אמר משעת כתיבה. היו שני גיטין. אחד נכתב עכשיו ואחד נכתב לאחר זמן וניתנו שניהן ביום אחד. לזו את אוסר ולזו את מתיר. מן דהוה מותבה רב לשמואל התיב רבי חנינה לרבי יוחנן. מן דהוה רבי יוחנן מותבא לרבי חנינה התיב שמואל לרב. והלכה מונה לגט משעת כתיבה אם לא נתייחד עמה.
  28. Jerusalem Talmud Yevamot 4:13:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: המחזיר את גרושתו כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. המחזיר את גרושתו משנישאת פסלה מן הכהונה. בלא כך אינה פסולה מן הכהונה. אלא פסולה מלוכל בתרומה. רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן. המחזיר גרושתו משנישאת בתה כשירה לכהונה. ומאי טעמא. כי תועבה היא. היא תועבה היא ואין הוולד תועבה.
  29. Jerusalem Talmud Yevamot 5:1:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יודן בעי. קידש אשה מעכשיו לאחר שלשים יום ונפלה לה אחותה בתוך שלשים יום אפילו כן אין מאמר אחר מאמר. לא אמר רבן גמליאל אלא על ידי גט ועל ידי מאמר. וההוא דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו קידושין מאה תופסין בה. דלא כרבן גמליאל.
  30. Jerusalem Talmud Yevamot 5:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: חלץ וחלץ חלץ ועשה מאמר כול'. חלץ ועשה מאמר כול'. תמן אמרין. דברי רבי נחמיה ביאה פסולה פוטרת. על דעתין דרבנן דתמן ביאה בין שהיא לאחר המאמר בין שהיא לאחר הגט פוטרת. ועל דעתין דרבנן דהכא ביאה שהיא לאחר המאמר פוטרת. שהיא לאחר הגט אינה פוטרת. ולא שמען דאמר רבי הילא בשם רבי יוחנן. רבי נחמיה ורבי שמע …
    הלכה: חלץ וחלץ חלץ ועשה מאמר כול'. חלץ ועשה מאמר כול'. תמן אמרין. דברי רבי נחמיה ביאה פסולה פוטרת. על דעתין דרבנן דתמן ביאה בין שהיא לאחר המאמר בין שהיא לאחר הגט פוטרת. ועל דעתין דרבנן דהכא ביאה שהיא לאחר המאמר פוטרת. שהיא לאחר הגט אינה פוטרת. ולא שמען דאמר רבי הילא בשם רבי יוחנן. רבי נחמיה ורבי שמעון ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד. דתני. שלש יבמות ליבם אחד. עשה מאמר בזו ובעל לזו ונתן גט לשלישית. רבי נחמיה אומר. הראשונה צריכה גט וחליצה ואין אחר בעילה כלום. קל וחומר. מה אם חליצה שהיא פוסלתה מן הכהונה אחד בעולה ואחד חלוצה אין אחריה כלום. ביאה שאינה פוסלתה מן הכהונה אחד בעולה ואחד חלוצה אינו דין שלא יהא אחריה כלום. ורבנן. אסור בקרובות שלשתן וצריכות שלשה גיטין וחליצה לאחת מהן.
  31. Jerusalem Talmud Yevamot 6:1:4 רבי יוחנן אמר
    אי זו היא הערייה. רב יהודה בשם רבי שמואל. עד כדי שתהא אצבע נראית בין השפיות. רבי יוחנן אמר עד שתיכנס העטרה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. נכנסה העטרה זו היא גמר ביאה. מה אנן קיימין. אם בשאר כל העריות. עשה בהן את המערה כגומר. אם בשפחה חרופה. עד שיפלוט. ואמר רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב. שכבת זרע עד …
    אי זו היא הערייה. רב יהודה בשם רבי שמואל. עד כדי שתהא אצבע נראית בין השפיות. רבי יוחנן אמר עד שתיכנס העטרה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. נכנסה העטרה זו היא גמר ביאה. מה אנן קיימין. אם בשאר כל העריות. עשה בהן את המערה כגומר. אם בשפחה חרופה. עד שיפלוט. ואמר רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב. שכבת זרע עד שיפלוט. אלא כן אנן קיימין באלמנה לכהן גדול. ואמר רבי בא בר ממל. הערה בה חייב משום חללה. נכנסה עטרה חייב משום ביאה. גמר את הביאה חייב משום ולא יחלל זרעו בעמיו.
  32. Jerusalem Talmud Yevamot 6:1:5 רבי יוחנן אמר
    תמן תנינן. כל הנשים מטמות בבית החיצון. אי זה בית החיצון. רבי יוחנן אמר. עד מקום שהתינוקות יושבות למים ונראות. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש. והלא כל הטמאות שהיא מטמא אינה מטמאה אלא עד בית השיניים. תני רבי זכיי. עד בית השיניים ומבין השיניים ולפנים. רבי יוסי ברבי בון בשם שמואל. כל בית הבושת קרוי בית החיצו …
    תמן תנינן. כל הנשים מטמות בבית החיצון. אי זה בית החיצון. רבי יוחנן אמר. עד מקום שהתינוקות יושבות למים ונראות. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש. והלא כל הטמאות שהיא מטמא אינה מטמאה אלא עד בית השיניים. תני רבי זכיי. עד בית השיניים ומבין השיניים ולפנים. רבי יוסי ברבי בון בשם שמואל. כל בית הבושת קרוי בית החיצון.
  33. Jerusalem Talmud Yevamot 6:1:6 רבי יוחנן אמר
    קנה ולא חלק בין ביאה לביאה. מה קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא בדברים האמורים בפרשה. לירש ניכסי המת ולארסה לאחיו ולהתיר צרתה לשוק. רבי יוחנן אמר. קנה כל הדברים. אמר רבי יצחק בר אלעזר. מה פליגין. בשהערה בה. אבל אם גמר את הביאה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים. אמר רבי מתנייא. מה פליגין. בבא עליה עודה בבית אבי …
    קנה ולא חלק בין ביאה לביאה. מה קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא בדברים האמורים בפרשה. לירש ניכסי המת ולארסה לאחיו ולהתיר צרתה לשוק. רבי יוחנן אמר. קנה כל הדברים. אמר רבי יצחק בר אלעזר. מה פליגין. בשהערה בה. אבל אם גמר את הביאה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים. אמר רבי מתנייא. מה פליגין. בבא עליה עודה בבית אביה. אבל אם בא עליה עודה בבית בעלה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה. כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר.
  34. Jerusalem Talmud Yevamot 6:1:7 רבי יוחנן אמר
    מהו שתאכל בתרומה. רבי בא בשם שמואל. נראין הדברים. אם היתה אוכלת בתרומה בחיי בעלה אוכלת. ואם לאו אינה אוכלת. רבי יוחנן אמר. אפילו לא אכלה אוכלת. רבי יוסי אומר. אפילו נראית לאכול. מתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לשמואל. בת ישראל פיקחת שנישאת לכהן חרש אינה אוכלת בתרומה. מת ונפלה לפ …
    מהו שתאכל בתרומה. רבי בא בשם שמואל. נראין הדברים. אם היתה אוכלת בתרומה בחיי בעלה אוכלת. ואם לאו אינה אוכלת. רבי יוחנן אמר. אפילו לא אכלה אוכלת. רבי יוסי אומר. אפילו נראית לאכול. מתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לשמואל. בת ישראל פיקחת שנישאת לכהן חרש אינה אוכלת בתרומה. מת ונפלה לפני היבם. אם היה פיקח אוכלת. חרש אינה אוכלת. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. בת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פיקח. לא הספיק לכונסה לחופה שלנישואין עד שיחרש הוא או עד שנתחרשה היא אינה אוכלת בתרומה. מת ונפלה לפני היבם אפילו חרש אוכלת. בזה ייפה כח היבם מכוח הבעל. שהיבם חרש מאכיל והבעל חרש אינו מאכיל.
  35. Jerusalem Talmud Yevamot 7:1:3 רבי יוחנן אמר
    רבי הילא בשם רבי לעזר. הם יאכלו והם יאכילו. הראוי לוכל מאכיל ושאינו ראוי לוכל אינו מאכיל. רבי יוחנן אמר. משום קנס. מה נפק מן ביניהון. עבד ערל שקנה לו עבדים. אין תימר קנס. אין כאן קנס. ואין תימר הראוי לאכול מאכיל. וזה הואיל ואינו ראוי לאכול אינו מאכיל.
  36. Jerusalem Talmud Yevamot 7:1:4 רבי יוחנן אמר
    רבי יעקב בר אחא אמר. בעבדי צאן ברזל פליגין. רבי יוחנן אמר. מכרן אינן מכורין. אמר ליה רבי לעזר. אוכלין בתרומה מכוחו ואת אמרת אכין. אמר ליה. הרי עבדי מלוג הרי הן אוכלין תרומה מכוחו. ואת אמר. מכרן אינן מכורין. משלך נתנו לך. בדין הוא שלא יאכל בתרומה. והן אמרו שיאכל. והן אמרו. מכרן אינן מכורין. רבי יעקב …
    רבי יעקב בר אחא אמר. בעבדי צאן ברזל פליגין. רבי יוחנן אמר. מכרן אינן מכורין. אמר ליה רבי לעזר. אוכלין בתרומה מכוחו ואת אמרת אכין. אמר ליה. הרי עבדי מלוג הרי הן אוכלין תרומה מכוחו. ואת אמר. מכרן אינן מכורין. משלך נתנו לך. בדין הוא שלא יאכל בתרומה. והן אמרו שיאכל. והן אמרו. מכרן אינן מכורין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי אליעזר. עבדי מלוג יוצאין בשן ועין לאשה אבל לא לאיש. ועבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש אבל לא לאשה. מה עבד ליה רבי יוחנן. קל הוא בשחרור. כהדא דתני. העושה עבדו אפותיקי. מכרו אינו מכור. שיחררו משוחרר. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. אחד עבדי מלוג ואחד עבדי צאן ברזל אינן ביום ויומיים ואינן יוצאין בשן ועין בין לאיש בין לאשה. מה פליגין. בשמכרן לעולם או בשמכרן לשעה. אין תימר. בשמכרן לעולם ולא מכרן לשעה. דברי הכל מכורין. אין תימר. בשמכרן לשעה אבל לא מכרן לעולם. דברי הכל אינן מכורין. נישמעינה מן הדא. העושה שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חובו על חובו. מכרה הרי זו מכורה. הלוקח יחוש לעצמו. רבן שמעון בן גמליאל אומר. לאשה בכתובתה אינה מכורה. שלא עלת על דעת שתהא אשה מחזרת על בתי דינים. אמרו. אתייא דרבי לעזר כרבנן. דרבי יוחנן כרבן שמעון בן גמליאל. הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין. אבל אם מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין.
  37. Jerusalem Talmud Yevamot 7:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי אלעזר. כיני מתניתא. עבדיה יאכלו. עבדיו לא יאכלו. דל כן היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין. רבי יאשיה בשם רבי יוחנן. אם מזו אפילו היא לא תאכל. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסה. לא דרבי יוחנן פליג. לא אמר אלא מזו אפילו היא לא תאכל. אתא עובדא קומי רבי יהושע בן לוי. אמר. צא וראה היאך הציבור נוהג. רבי …
    הלכה: אמר רבי אלעזר. כיני מתניתא. עבדיה יאכלו. עבדיו לא יאכלו. דל כן היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין. רבי יאשיה בשם רבי יוחנן. אם מזו אפילו היא לא תאכל. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסה. לא דרבי יוחנן פליג. לא אמר אלא מזו אפילו היא לא תאכל. אתא עובדא קומי רבי יהושע בן לוי. אמר. צא וראה היאך הציבור נוהג. רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי. ולא דבר הלכה זו. אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג. ואנן חמיי ציבורא דלא מיכלון. אמר רבי יוסה. הדא אמרה אין העבד פוסל את מי שהוא ראוי לאכול ולא מאכיל את מי שאינו ראוי לאכול.
  38. Jerusalem Talmud Yevamot 7:3:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    תני רבי ישמעאל בר יוסף משום אביי. היה בת מאכלת. רבי אימי בשם רבי יוחנן. שכן היה ראויה לתופשן מן המזונות. ואשה אינה ראויה לתופשן מן המזונות. ראויה היא לתבוע כתובתה ולאבד כתובתה. וקשיא כתובה מדבר תורה ומזון הבנות מדבריהן ודבריהן עוקרין דבר תורה. כמאן דמר. מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות.
  39. Jerusalem Talmud Yevamot 7:5:5 רבי יוחנן אומר
    אם אינן ראויין לבוא בישראל הרי אילו פסלין. ואילו הן. בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי ומצרי ועבד וממזר חלל נתין כותי וגוי שבאו על בת ישראל על בת כהן על בת לוי פסולה מן הכהונה. רבי יוסי אומר. כל שזרעו פסול ביאתו פוסלת. כל שאין זרעו פסול אין ביאתו פוסלת. רבן שמעון בן גמליאל אומר. כל שאת מותר בבתו …
    אם אינן ראויין לבוא בישראל הרי אילו פסלין. ואילו הן. בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי ומצרי ועבד וממזר חלל נתין כותי וגוי שבאו על בת ישראל על בת כהן על בת לוי פסולה מן הכהונה. רבי יוסי אומר. כל שזרעו פסול ביאתו פוסלת. כל שאין זרעו פסול אין ביאתו פוסלת. רבן שמעון בן גמליאל אומר. כל שאת מותר בבתו מותר באלמנתו. וכל שאין את מותר בבתו אין את מותר באלמנתו. ומה ביניהון. רבי יוחנן אומר. גר עמוני ומואבי ביניהון. מאן דאמר. כל שזרעו פסול ביאתו פוסלת. זה הואיל וזרעו פסול ביאתו פוסלת. מאן דאמר. כל שאת מותר בבתו (אין) את מותר באלמנתו. וזה הואיל ו(אין) את מותר בבתו (אין) את מותר באלמנתו. דברי חכמים. רבי ירמיה בשם [רבנן] רבי בא תריהון אמרין. ב[ת] גר עמוני ומואבי ובת דור שיני מצרי אף על פי שאת מותר בבתו את אסור באלמנתו. רבי זכיי רבי אלכסנדריה משלח שאול. בת גר עמוני ובת דור שיני של מצרי. אמר ליה רבי יוסה. לא שמיע לההוא דמר רבי ירמיה בשם רבנין ורבי בא תריהון אמרין. בת גר עמוני ובת דור שיני שלמצרי אף על פי שאת מותר בבתו את אסור באלמנתו. וכל שזרעו פסול ביאתו פסולה. לא כן צריכה בשהיתה אמה מישראל. שלא תאמר. כשם שנתחללה אמה כך נתחללה בתה. ועוד מן הדא דאמר רבי יעקב בר אחא. פליגין רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. בת גר עמוני ובת דור השיני מצרי. רבי יוחנן אמר. כשירות. ריש לקיש אמר פסולות. רבי יוסי בירבי בון אמר. בזקינות פליגין. רבי יוחנן אמר. כשירות. ריש לקיש אמר פסולות.
  40. Jerusalem Talmud Yevamot 7:6:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: העבד פוסל משום ביאה כול'. העבד מניין שביאתו פוסלת. רבי יוחנן אמר בשם רבי ישמעאל. ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה. שיש לה עליו אלמנות וגירושין חוזרת. את שאין לה עליו אלמנות וגירושין אינה חוזרת. התיב רבי ירמיה. הרי אלמנה שזינתה הרי אין לה אלמנות וגירושין וחוזרת. רבי יוסי לא אמר כן אלא מ …
    הלכה: העבד פוסל משום ביאה כול'. העבד מניין שביאתו פוסלת. רבי יוחנן אמר בשם רבי ישמעאל. ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה. שיש לה עליו אלמנות וגירושין חוזרת. את שאין לה עליו אלמנות וגירושין אינה חוזרת. התיב רבי ירמיה. הרי אלמנה שזינתה הרי אין לה אלמנות וגירושין וחוזרת. רבי יוסי לא אמר כן אלא מחלפא שיטתיה דרבי יוחנן. בגיטין הוא אמר. כותין משום מה הן פסולין. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. משום גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. בקידושין הוא אמר. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. הוולד ממזר. הכא אמר ליה משום גרמיה והכא אמר לה משום רבי ישמעאל. שכן לדברי חכמים הוולד ממזר. רבי חזקיה לא אמר כן אלא מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. בגיטין הוא אמר. כותין משום מה הן פסולין. רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. משום גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר. בקידושין הוא רבי יוחנן רבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. הוולד ממזר. והכא הוא אמר. את שיש לו עליו אלמנות וגירושין חוזרת ואת שאין לה עליו אלמנות וגירושין אינה חוזרת. אמר רבי מתנייה. סלקית לסחורה ושמעית רבי יוחנן ורבי ישמעאל בני יישוע. ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה. את שיש לה עליו אלמנות וגירושין חוזרת. ואת שאין לה עליו אלמנות וגירושין אינה חוזרת. ואמרת יאות. אין ממזר כרבי יהושע. שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליה כרת.
  41. Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:6 בשם רבי יוחנן
    על דעתיה דרבי עקיבה לאי זה דבר נאמר תושב ושכיר בתרומה. כההיא דאמר רבי אילא בשם רבי יסא. הלוקח עבדים ערילים מן הגוי על מנת למוהלן. רבי יסא בשם רבי יוחנן שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. הלוקח עבדים ערילים מן הגוי על מנת למוהלן אפילו מלן לא יאכלו בתרומה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. הלו …
    על דעתיה דרבי עקיבה לאי זה דבר נאמר תושב ושכיר בתרומה. כההיא דאמר רבי אילא בשם רבי יסא. הלוקח עבדים ערילים מן הגוי על מנת למוהלן. רבי יסא בשם רבי יוחנן שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. הלוקח עבדים ערילים מן הגוי על מנת למוהלן אפילו מלן לא יאכלו בתרומה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. הלוקח עבדים מן הגוי על מנת למוהלן וחזרו בהן מגלגל עמהן שנים עשר חודש. אם קיבלו עליהן הרי יפה ואם לאו מותר למוכרן לגוי. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה באחד שלקח עיר אחד שלעבדים ערלים מן הגוי על מנת למוהלן וחזרו בהן. אתא שאל לרבנין. אמרו ליה. גלגל עמהן שנים עשר חודש. אם קיבלו עליהן הרי יפה ואם לאו הכל כמנהג המדינה.
  42. Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:11 בשם רבי יוחנן
    המשוך והנולד מהול והמל עד שלא נתגייר לא יאכלו בתרומה. רבי זריקן רבי ינאי בירבי ישמעאל בשם רבי יוחנן. משום קנס. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. גזירה גזרו. מה נפק מן ביניהון. משך לו אחר ערלה או שנמשכה מאיליה. אין תימר קנס. אין כאן קנס. אין תימר גזירה גזרו. אפילו כן גזירה גזרו.
  43. Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:18 אמר רבי יוחנן
    תני. כל שעה שהוא עוסק במילה חוזר. בין על ציצין המעכבין את המילה בין על הציצין שאין מעכבין את המילה. פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היידן רבי יוסי ההיא דתנינן תמן. רבי יוסי אומר. יום טוב הראשון שלחג שחל ל …
    תני. כל שעה שהוא עוסק במילה חוזר. בין על ציצין המעכבין את המילה בין על הציצין שאין מעכבין את המילה. פירש אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יוסי אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היידן רבי יוסי ההיא דתנינן תמן. רבי יוסי אומר. יום טוב הראשון שלחג שחל להיות בשבת. שכח והוציא את הלולב ברשות הרבים פטור. מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין שלמילה כן. אף במצה כן. מן מה דאמר רבי יוחנן דברי רבי יוסה אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. הדא אמרה. אף בסכין שלמילה כן אף במצה כן.
  44. Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:19 אמר רבי יוחנן
    אם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה הרי אילו יאכלו. אמר רבי לעזר. דרבי לעזר ודרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא. שנייא היא הכא שלא הוסיף בה קיניין אחד לפסול. אתיין אילין פלוגוותא כאינון פלוגוותא. דאיתפלגון. שומרת יבם כוהנת שנפלה לפני שני כהנים יבמים. עשה בה אחד מהן מאמר. לא הספיק לכונסה ל …
    אם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה הרי אילו יאכלו. אמר רבי לעזר. דרבי לעזר ודרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא. שנייא היא הכא שלא הוסיף בה קיניין אחד לפסול. אתיין אילין פלוגוותא כאינון פלוגוותא. דאיתפלגון. שומרת יבם כוהנת שנפלה לפני שני כהנים יבמים. עשה בה אחד מהן מאמר. לא הספיק לכונסה לחופה שלנישואין עד שנעשה פצוע דכא וכרות שפכה. אמר רבי שמעון בן לקיש. מכיון שהיא זקוקה לביאה פסולה פוסלת. רבי יוחנן אמר. לכשיבעול. היה אחד מהן כשר ואחד פסול אף רבי יוחנן מודה. רבי חייה בר אדא בעא קומי רבי מנא. עשה בה הכשר מאמר. אמר ליה. מחלוקת רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש.
  45. Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:4 בשם רבי יוחנן
    וכרות שפכה כל שנכרת הגיד ונשתייר בעטרה אפילו כחוט כשר. רבי יוסי בשם רבי חנינה. בעטרה העליונה. רבי חייה בשם רבי חנינה. בעטרה התחתונה. רבי יהושע בן לוי אמר. בעטרה התחתונה. תמן אמרי. העשוי כמרזב כשר. רבי הילא בשם רבי יוחנן. כקולמוס הרי זה כשר. כקולמוס הפוך הרי זה פסול. ניקב בו נקב. מבפנים פסול מבחוץ כש …
    וכרות שפכה כל שנכרת הגיד ונשתייר בעטרה אפילו כחוט כשר. רבי יוסי בשם רבי חנינה. בעטרה העליונה. רבי חייה בשם רבי חנינה. בעטרה התחתונה. רבי יהושע בן לוי אמר. בעטרה התחתונה. תמן אמרי. העשוי כמרזב כשר. רבי הילא בשם רבי יוחנן. כקולמוס הרי זה כשר. כקולמוס הפוך הרי זה פסול. ניקב בו נקב. מבפנים פסול מבחוץ כשר. רבי בא בשם רב יהודה. מבפנים. מן העטרה ולפנים. מבחוץ. מן העטרה ולחוץ. ניקב הרי זה פסול. נסתם הרי זה כשר. ניקב הרי זה פסול מפני שהוא שופך. נסתם הרי זה כשר מפני שהוא מוליד. וזהו פסול החוזר להכשירו. תני אין בין פצוע דכא לבין כרות שפכה אלא הלכות רופאין. שפצוע דכא חוזר. שבכרות שפכה אינו חוזר. כיצד הוא עושה. רבי יעקב בר אחא בשם רב יהודה. מביא נימולין ומשכין וקוצץ.
  46. Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:12 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה במשפחה אחת ברודוס שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי את רבי רומנוס לבודקה. ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחות מבת שלש שנים ויום אחד. והכשירה לכהונה. רב הושעיה אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירה. דברי הכל היא הכא. דאמר רבי זעירה בשם רב אדא בר אחווא רבי יודן מטי בה …
    רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה במשפחה אחת ברודוס שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי את רבי רומנוס לבודקה. ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחות מבת שלש שנים ויום אחד. והכשירה לכהונה. רב הושעיה אמר כרבי שמעון הכשירה. אמר רבי זעירה. דברי הכל היא הכא. דאמר רבי זעירה בשם רב אדא בר אחווא רבי יודן מטי בה בשם רב. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. וולד בוגרת כשר. שהיא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה. והוא אשה בבתוליה יקח ולא בוגרת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא גיורת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. התיב רבי הושעיה. הרי שיני למצרי שהוא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. חזר רבי הושעיה ואמר. לא דומה עשה שבישראל לעשה שבכהנים. עשה שבישראל אסור בכל. עשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלוים ובישראל.
  47. Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:5 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    תנה רבי זכיי קומי רבי יוחנן. בת גר עמוני כשירה. בת גיורת עמונית פסולה. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. עברת בידך תלתא נהרין ואתבדת. אלא היא בת גר עמוני היא בת גיורת עמונית כשירה. רבי יוסה בשם רבי יוחנן. לא כן צריכה בשהיתה אמה מישראל. שלא תאמר. כשם שנתחללה אמה כך נתחללה בתה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כשירה …
    תנה רבי זכיי קומי רבי יוחנן. בת גר עמוני כשירה. בת גיורת עמונית פסולה. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. עברת בידך תלתא נהרין ואתבדת. אלא היא בת גר עמוני היא בת גיורת עמונית כשירה. רבי יוסה בשם רבי יוחנן. לא כן צריכה בשהיתה אמה מישראל. שלא תאמר. כשם שנתחללה אמה כך נתחללה בתה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כשירה אפילו לכהן גדול. מה טעמא. בעמיו. עם שהן עשויין שני עממין. זכרים אסורין ונקיבות מותרות. רבי חגיי בשם רבי פדת. רבי שמעון בן לקיש לא אמר כן אלא בת גר עמוני פסולה שהיא באה מטיפה פסולה. אמר רבי יוחנן. ותני כן. עממין זה בזה עד שלא נתגיירו זכרים אסורין איסור עולם ונקיבותיהן מותרות מיד. נתגיירו זכרים אסורין איסור עולם ונקיבותיהן מותרות לאחר שלשה דורות. רבי חזקיה בשם אחא. מתניתא אמרה כן. מניין אתה אומר. אחד מכל משפחות הארצות שבא על אחת מן הכנענים וילדה ממנו בן מותר לקנותו עבד. תלמוד לומר אשר הולידו בארצכם. ולא מן הגרים אשר בארץ.
  48. Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:10 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. אף לעתיד לבוא אין הקדוש ברוך הוא נזקק אלא לשבטו שללוי. מאי טעמא. וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם כול'. אמר רבי זעורה. כאדם שהוא שותה בכוס נקי. אמר רב הושעיה. בגין דאנן לויים נפסיד. אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו. אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה. ומה טעמ …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. אף לעתיד לבוא אין הקדוש ברוך הוא נזקק אלא לשבטו שללוי. מאי טעמא. וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם כול'. אמר רבי זעורה. כאדם שהוא שותה בכוס נקי. אמר רב הושעיה. בגין דאנן לויים נפסיד. אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו. אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה. ומה טעמא. והיו ליי מגישי מנחה בצדקה.
  49. Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:11 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה. אמר רבי שמעון בן לקיש. מתניתא אמרה כן. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע. ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע. אף על פי כן לא ביקשו חכמים לפרסמן. אבל חכמים מוסרין אותן לבניהן ולתלמידיהן פעמיים בשבוע. אמר רבי יוחנן. העבודה …
    אמר רבי יוחנן. כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה. אמר רבי שמעון בן לקיש. מתניתא אמרה כן. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע. ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע. אף על פי כן לא ביקשו חכמים לפרסמן. אבל חכמים מוסרין אותן לבניהן ולתלמידיהן פעמיים בשבוע. אמר רבי יוחנן. העבודה שאיני מכירן ונשתקעו בהן גדולי הדור. אמר רבי יהושע בן לוי. חמשת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אמר הכהן וכולן נשתקעו בכהונה גדולה. הן הן עזי פנים שבכהונה. אמר רבי לעזר. עיקר טירונייא שבהן ועמך כמריבי כהן. אמר רבי אבהו שלש עשרה עיירות נשתקעו בכותיים בימי השמד. אמרין הדא עירו דמושהן מיניהון.
  50. Jerusalem Talmud Yevamot 8:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יהושע שמעתי כול'. הסריס לא חולץ כול'. וכן איילונית שחלצו כול'. אי זהו סריס חמה. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כל שלא ראתו החמה בכושר אפילו שעה אחת. הושיט ידו וסירסו מבפנים. דברי הכל אסור לבוא בקהל ואינו לא חולץ ולא מייבם. נותנין עליו חומרי סריס אדם וחומרי סריס חמה במחלוקת.
  51. Jerusalem Talmud Yevamot 8:5:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. זו דברי רבי ליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים אחד סריס אדם ואחד סריס חמה אינו לא חולץ ולא חולצין לאשתו. לא מייבם ולא מייבמין את אשתו. דו מתניתא. הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות. אנדרוגינס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות. …
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. זו דברי רבי ליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים אחד סריס אדם ואחד סריס חמה אינו לא חולץ ולא חולצין לאשתו. לא מייבם ולא מייבמין את אשתו. דו מתניתא. הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות. אנדרוגינס שחלץ ליבמתו לא פסלה. בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות. וכן איילונית שחלצו לה אחים לא פסלוה. בעלוה פסלוה מפני שהיא בעילת זנות.
  52. Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:2 רבי יוחנן אומר
    הלכה: סריס חמה כהן כול'. תני. מאכילה בחזה ושוק. רבי יוחנן אומר. אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי שמעון בן לקיש אמר. כמה קולי חומרין בדבר. רבי יוסי בירבי חנינה בעא קומי רבי שמעון בן לקיש. מהו כמה קולי חומרין בדבר. אמר ליה. פתח חיכך וקבל. אמר רבי מנא. מגחך הוה עימיה. אמר רבי אבון. מילה אמר ליה. …
    הלכה: סריס חמה כהן כול'. תני. מאכילה בחזה ושוק. רבי יוחנן אומר. אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי שמעון בן לקיש אמר. כמה קולי חומרין בדבר. רבי יוסי בירבי חנינה בעא קומי רבי שמעון בן לקיש. מהו כמה קולי חומרין בדבר. אמר ליה. פתח חיכך וקבל. אמר רבי מנא. מגחך הוה עימיה. אמר רבי אבון. מילה אמר ליה. מה אם תרומה שאינה ראויה לישראל בכל מקום הרי היא אוכלת. חזה ושוק שהן ראוין לישראל בכל מקום אינו דין שתאכל. ראויין היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהן וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו וניטלו מהן וניתנו לכהנים כך אם יזכו יחזירו להן. תלמוד לומר ואתן אותם לאהרן ולבניו לחק עולם. מה מתנה אינה חוזרת אף אילו אינן חוזרין.
  53. Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יעקב בר אחא אמר שמעתתא על בת ישראל שנישאת לכהן. רבי יוחנן אמר. אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי שמעון בן לקיש אמר. כמה קולי חומרין בדבר. רבי יוסי בירבי חנינה בעא קומי רבי שמעון בן לקיש. מהו כמה קולי חומרין בדבר. אמר ליה. פתח חיכך וקבל. אמר רבי מנא. מגחיך הוה עימיה. אמר רבי אבין. מילה הוה …
    רבי יעקב בר אחא אמר שמעתתא על בת ישראל שנישאת לכהן. רבי יוחנן אמר. אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי שמעון בן לקיש אמר. כמה קולי חומרין בדבר. רבי יוסי בירבי חנינה בעא קומי רבי שמעון בן לקיש. מהו כמה קולי חומרין בדבר. אמר ליה. פתח חיכך וקבל. אמר רבי מנא. מגחיך הוה עימיה. אמר רבי אבין. מילה הוה אמר ליה. מה אם תרומה שאינה ראויה לישראל בכל מקום הרי היא אוכלת. חזה ושוק שהן ראויין לישראל בכל מקום אינו דין שתאכל. ראויין היו לישראל. וכשנתחייבו ניטלו מהן וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו וניטלו מהן וניתנו לכהנים כך אם יזכו יחזרו להם. תלמוד לומר ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם. מה מתנה אינה חוזרת אף אילו אינן חוזרין.
  54. Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ובלבד ממקום זכרות. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. אפילו ממקום נקיבה. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו. חזר בה רבי יהושע בן לוי מן הדין קרייא ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. את שיש לו שני משכבות כאשה. ואי זה זה. זה אנדרוגינס. אמר רבי. ביקשתי ולא מצאתי דברי בן שמו …
    רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ובלבד ממקום זכרות. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. אפילו ממקום נקיבה. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו. חזר בה רבי יהושע בן לוי מן הדין קרייא ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. את שיש לו שני משכבות כאשה. ואי זה זה. זה אנדרוגינס. אמר רבי. ביקשתי ולא מצאתי דברי בן שמוע באנדרוגינס. וחברה עליו חבורה. ולמה. משום שלא לגלוע בו או משום שאינו כדיי. מה נפק מן ביניהון. היה דרכו לגלע. אין תימר משום שלא לגלע בו. הרי גילועו בידו. הוי לית טעמא דלא משום שאינו כדיי. מה היה לו לגלע בו. יורש. מעיד. מנחתו קריבה בכלל. מזמנין עליו כזכר.
  55. Jerusalem Talmud Yevamot 9:4:9 רבי יוחנן אמר
    רבי יעקב בר אחא אמר. רבי זעירה ורבי הילא תריהון אמרין. במזונות פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה מזונות. אמר ליה רבי לעזר. אומרים לה. הוציא. ואת אמר הכין. הוון בעיין מימר כן. בתניי כתובה פליגין. כל עמא מודיי שאין לה מזונות. ביורשיה קנסו לא כל שכן בה. ומאן דמר. במזונות פליגין. הא בתניי כתובה לא. למה. בה ק …
    רבי יעקב בר אחא אמר. רבי זעירה ורבי הילא תריהון אמרין. במזונות פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה מזונות. אמר ליה רבי לעזר. אומרים לה. הוציא. ואת אמר הכין. הוון בעיין מימר כן. בתניי כתובה פליגין. כל עמא מודיי שאין לה מזונות. ביורשיה קנסו לא כל שכן בה. ומאן דמר. במזונות פליגין. הא בתניי כתובה לא. למה. בה קנסו ולא קנסו ביורשיה.
  56. Jerusalem Talmud Yevamot 9:5:4 בשם רבי יוחנן
    בת לוי מאורסת לכהן. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית הוא גו בייתה. מעוברת מכהן. יליד בית. ואין כאן יליד בית. שומרת יבם לכהן. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית הוא גו ביתא. וכן בת כהן ללוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר. מה נפשך. כהנת היא תאכל. לוייה היא תאכל. רבי הילא בשם רבי יוחנן. כמא …
    בת לוי מאורסת לכהן. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית הוא גו בייתה. מעוברת מכהן. יליד בית. ואין כאן יליד בית. שומרת יבם לכהן. כל טהור בביתך יאכלנו. ולית הוא גו ביתא. וכן בת כהן ללוי לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר. מה נפשך. כהנת היא תאכל. לוייה היא תאכל. רבי הילא בשם רבי יוחנן. כמאן דאמר אין נותנין מעשר לכהונה. הוי הוא דאמר נותנין מעשר לכהונה.
  57. Jerusalem Talmud Yevamot 9:8:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: בת כהן שנשאת לישראל כול'. רבי ליונטי בעא קומי רבי יונה. ניחא בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן הואיל והיא ראויה לוכל למה אינה אוכלת. אמר ליה. כן אמר רבי זעירה רב ענן בשם רב. מהו בת כהן. מתלמדתה שלכהן. כמה דתימר בת בבל השדודה. וכי בת בבל היתה. אלא שנעשית כמעשה בבל. רבי יוס …
    הלכה: בת כהן שנשאת לישראל כול'. רבי ליונטי בעא קומי רבי יונה. ניחא בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן הואיל והיא ראויה לוכל למה אינה אוכלת. אמר ליה. כן אמר רבי זעירה רב ענן בשם רב. מהו בת כהן. מתלמדתה שלכהן. כמה דתימר בת בבל השדודה. וכי בת בבל היתה. אלא שנעשית כמעשה בבל. רבי יוסי בירבי בון בשם רב. שתי בנות אמורות בפרשה. אחת חוזרת ואוכלת ואחת חוזרת ואינה אוכלת. בת כהן שנישאת לישראל חוזרת ואוכלת. בת ישראל שנישאת לכהן חוזרת ואינה אוכלת. אמור מעתה. נשאת לכשר חוזרת ואוכלת. לפסול חוזרת ואינה אוכלת. רב אמר הלכה אוכלת בתרומה ואינה אוכלת בחזה ושוק. רבי יוחנן אמר. אוכלת בחזה ושוק. תני רבי חייה מסייע לרב. מלחם. לא כל הלחם. תני רבי שמעון בן יוחי מסייע לרבי יוחנן. מלחם אביה תאכל. לרבות חלות תודה ורקיקי נזיר.
  58. Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: האשה שהלך בעלה למדינת הים כול'. כמה דתימר תמן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן. ואם היו קטנות ולא היו ראויות לוולד מחזירין אותן מיד. ואמר אף הכא כן. שנייא היא תמן שאחרים הטעו בהן. והכא לא אחרים הטעו בה. קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה. ויקנסו בה אצל השיני ולא יקנסו בה אצל הראשון. אמר רבי יוחנ …
    הלכה: האשה שהלך בעלה למדינת הים כול'. כמה דתימר תמן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן. ואם היו קטנות ולא היו ראויות לוולד מחזירין אותן מיד. ואמר אף הכא כן. שנייא היא תמן שאחרים הטעו בהן. והכא לא אחרים הטעו בה. קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה. ויקנסו בה אצל השיני ולא יקנסו בה אצל הראשון. אמר רבי יוחנן. מריח ערוה נגעו בה. מעתה לא תהא צריכה ממנו גט. שנייא היא שנישאת לו דרך היתר. שמואל אמר. אומר אני. שמא שילח לה גיטה ממדינת הים. התיב רבי חגיי קומי רבי זעירה. והתנינן. אמרו לה. מת בעליך. ונתקדשה ואחר כך בא [בעלה]. מותרת לחזור לו. אם אומר את. שמא שילח לה גיטה ממדינת הים. תהא אסורה לחזור לו. אלא כרבי יוסי בן כיפר. דרבי יוסי בן כיפר אמר. מן האירוסין מותרת. ולא מודי רבי יוסי בן כיפר שאם נתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה. והתנינן. אף על פי שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה. רבנין דקיסרין בשם רבי הילא. כדי לברר איסורו של ראשון.
  59. Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:12 בשם רבי יוחנן
    סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך תהא אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והיה לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור …
    סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך תהא אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והיה לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומותר באשת אחיו. ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא. הדא אמרה שצרת סוטה מותר לאחיו שלבועל. אמר רבי יודן. אתייא כרבנן דתמן. דאמר רבי הילא ותניי תמן. כל העריות אינן צריכות ממנו גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו (לא כצרת סוטה היא. הדא אמרה. צרת סוטה מותרת לאחיו של בועל.) ברם כרבנן דהכא. רבי חייה אמר בשם רבי יוחנן. הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הלכה אשת איש קנה בה. ערוה [היא]. וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חנניה. אפילו כרבנן דהכא אתייא היא. בה קנסו ולא קנסו ביורשיה. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. אם כרבנן דתמן יהא מותר בה. רבי זעירה בשם רבי יוחנן. צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה. שמואל אמר. גרושה עצמה מותרת לביתה. מה פליג. בגין דהוון עסקין בצרות לא אדכרין גרושות. צרת סוטה למה היא אסורה. רבי יוחנן אמר. מריח ערוה נגעו בה. רב אמר. מפני שכתוב בה טומאה כעריות.
  60. Jerusalem Talmud Yevamot 10:2:5 אמר רבי יוחנן
    לא מסתברא דלא ניסית ברשות מותרת. שלא ברשות אסורה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון עשו בית דין הורייתן בזדון איש ואשה. נישאת שלא ברשות כשגגת איש ואשה. אמר רבי יוחנן. לית כאן פטורה אלא חייבת. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. ויהא כן בהורייה. בשהורו מותר לבוא על אשת איש. ולא עקירת גוף הוא. בשהורו עד חמש שנים …
    לא מסתברא דלא ניסית ברשות מותרת. שלא ברשות אסורה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון עשו בית דין הורייתן בזדון איש ואשה. נישאת שלא ברשות כשגגת איש ואשה. אמר רבי יוחנן. לית כאן פטורה אלא חייבת. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. ויהא כן בהורייה. בשהורו מותר לבוא על אשת איש. ולא עקירת גוף הוא. בשהורו עד חמש שנים אסורה מיכן ואילך מותרת. ויהא כן בקילקול. הקילקול דומה לאכילת חלב ודם. בשהורו מותר לאכל חלב ודם.
  61. Jerusalem Talmud Yevamot 10:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים כול'. מה את עבד. כעידי מיתה או כעידי גירושין. אין תעבדינה כעידי מיתה. פליגא על רבנן דתמן. אין תעבדינה כעידי גירושין פליגא בין על רבנין דהכא בין על רבנין דתמן. אמר רבי יוחנן. ותני כן. שנים אומרים מת. ושנים אומרים לא מת. לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. שנים אומרים נתגר …
    הלכה: האשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים כול'. מה את עבד. כעידי מיתה או כעידי גירושין. אין תעבדינה כעידי מיתה. פליגא על רבנן דתמן. אין תעבדינה כעידי גירושין פליגא בין על רבנין דהכא בין על רבנין דתמן. אמר רבי יוחנן. ותני כן. שנים אומרים מת. ושנים אומרים לא מת. לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. שנים אומרים נתגרשה. ושנים אומרים לא נתגרשה. לא תינשא. ואם נישאת תצא. תמן אמרין. לא שנייא. היא מיתה היא גירושין לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. על דעתין דרבנין דתמן ניחא. היא מיתה היא גירושין. על דעתין דרבנן דהכא מה בין מיתה מה בין גירושין. רבי זעירה אמר לה סתם. רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר. הדעת מכרעת בעידי מיתה מאחר שאילו יבוא הוא מכחיש. אמר רבי חזקיה. רבנן דתמן כדעתין. כמו דרבנן דתמן אומרים. בשעה שיצאת בעידות ברורה יצאת בו. כן רבנין דהכא אמרין. בשעה שניסית בעידות ברורה ניסית. אמר רבי יוסי. מסתברא דלא מחלפא שיטתין דרבנן דתמן. לא מודיי רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה שנים אומרים. מת אביה מתוכה. ושנים אומרים. לא מת אביה מתוכה. שהשדה בחזקת שלראובן. אילו אמרו שנים. נתקדשה ונתגרשה ונשאת. ושנים אומרים לא נתגרשה. לא תצא. יאות.
  62. Jerusalem Talmud Yevamot 10:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אמרו לה מת בנך כול'. לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם. והוא יבמה שנישאת בלא חליצה. רבי ירמיה אמר. זה חולץ וזה מקיים. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. תצא. רבי יוסי בשם רבי הילא. תצא. רבי יוסי שאיל לרבי פינחס. היך סבר רבי. אמר ליה. כרבי ירמיה. אמר ליה. חזור בך. דלא כן אני כותב עליך. זקן ממרא. אמר …
    הלכה: אמרו לה מת בנך כול'. לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם. והוא יבמה שנישאת בלא חליצה. רבי ירמיה אמר. זה חולץ וזה מקיים. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. תצא. רבי יוסי בשם רבי הילא. תצא. רבי יוסי שאיל לרבי פינחס. היך סבר רבי. אמר ליה. כרבי ירמיה. אמר ליה. חזור בך. דלא כן אני כותב עליך. זקן ממרא. אמר רבי זבידא. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. תצא מזה ומזה ושלשה עשר דברים בו. כדברי רבי מאיר שאמר משום רבי עקיבה רבו. וחכמים אומרים. אין ממזר ביבמה. לא אמר אלא אין ממזר ביבמה. הא לצאת תצא. והתנינן תצא. ואמר רבי יוחנן. תצא.
  63. Jerusalem Talmud Yevamot 10:6:4 בשם רבי יוחנן
    תני. אמר רבי יודה. מודין בית שמי ובית הלל בבא על חמותו שפסל את אשתו. ועל מה נחלקו. בבא על אחות אשתו. שבית שמי אומרים. פסל. ובית הלל אומרים. לא פסל. חברייא בשם רבי יוחנן. טעמא דרבי יודה באש ישרפו אותו ואתהן. מה נן קיימין. אם לעניין שריפה אין נשרפת אלא אחת. אלא אם אינו עניין לשריפה תניהו עניין לאיסור. …
    תני. אמר רבי יודה. מודין בית שמי ובית הלל בבא על חמותו שפסל את אשתו. ועל מה נחלקו. בבא על אחות אשתו. שבית שמי אומרים. פסל. ובית הלל אומרים. לא פסל. חברייא בשם רבי יוחנן. טעמא דרבי יודה באש ישרפו אותו ואתהן. מה נן קיימין. אם לעניין שריפה אין נשרפת אלא אחת. אלא אם אינו עניין לשריפה תניהו עניין לאיסור. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. תני רבי ישמעאל. באש ישרפו אותו ואתהן. הוא ואת שנייה. והיו בית שמי דנין. מה במקום שבא איסור הקל על איסורה הקלה אסר את אוסריו. כיון שבא איסור החמור על איסורה החמורה אינו דין שנאסור את אוסריו. והיי דין איסור קל. אמר רבי יוחנן. ראשה דפירקא. וההן נוקל. אינו אלא חומר. שנייא היא שנישאת לו דרך היתר.
  64. Jerusalem Talmud Yevamot 10:7:5 אמר רבי יוחנן
    ואם לבנו ייעדנה. לדעת. אמר רבי יוחנן. לית כאן לדעת. אמר רבי יעקב בר אחא כן. אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה. אמר רבי שמואל בר אבדומא. אפילו תימר אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה לא קטן הוא. אם לבנו ייעדנה. לדעת. רבי יוחנן אמר. מייעדנה בין לבנו הגדול בין לבנו הקטן בין לדעת בין שלא לדעת. רבי שמעון בן לקיש …
    ואם לבנו ייעדנה. לדעת. אמר רבי יוחנן. לית כאן לדעת. אמר רבי יעקב בר אחא כן. אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה. אמר רבי שמואל בר אבדומא. אפילו תימר אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה לא קטן הוא. אם לבנו ייעדנה. לדעת. רבי יוחנן אמר. מייעדנה בין לבנו הגדול בין לבנו הקטן בין לדעת בין שלא לדעת. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו מייעדה אלא לבנו הגדול בלבד לדעת.
  65. Jerusalem Talmud Yevamot 10:8:3 אמר רבי יוחנן
    אילו שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמין שמא אינה מתייבמת. תני רבי חיא. אשת מת אחד מתייבמת. ולא אשת שני מתים. שניה למה אינה מתייבמת. אמר רבי לעזר. דרבי מאיר היא. דאמר רבי מאיר. כל שאינו מייבמני אין מייבם צרתי. אמר רבי יוחנן. מיני שמעה רבי אלעזר ואמרה. אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה כן. בן תשע שנים ויום אחד שב …
    אילו שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמין שמא אינה מתייבמת. תני רבי חיא. אשת מת אחד מתייבמת. ולא אשת שני מתים. שניה למה אינה מתייבמת. אמר רבי לעזר. דרבי מאיר היא. דאמר רבי מאיר. כל שאינו מייבמני אין מייבם צרתי. אמר רבי יוחנן. מיני שמעה רבי אלעזר ואמרה. אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה כן. בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו. משהגדיל ונשא אשה אחרת. אם לא ידע הראשון משהגדיל. השנייה או חולצת או מתייבמת. הראשונה חולצת ולא מתייבמת. הכא איתמר חולצת. והכא איתמר מתייבמת. הן דתימר חולצת רבי מאיר ורבי שמעון. והן דתימר מתייבמת רבי שמעון ורבנן.
  66. Jerusalem Talmud Yevamot 11:1:3 אמר רבי יוחנן
    האונס והמפתה על הנשואה חייב. אמר רבי יוחנן. דרך נישואין שנו. נשא אשה ואחר כך אנס את אמה חייב. נשא אשה ואחר כך פיתה את בתה חייב.
  67. Jerusalem Talmud Yevamot 11:1:4 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. שחטה את בת בתה ואחר כך שחט את בתה. סופג את הארבעים. סומכוס אמר משום רבי מאיר. סופג שמונים. אמר רבי. רבי לעזר ורבי יוחנן בן נורי שניהן אמרו דבר אחד. דהא תנינן תמן. רבי יוחנן בן נורי אומר. הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו. אמרו לו. שלשתן שם אחד הן. רבי יודה בר פזי בשם רב …
    תמן תנינן. שחטה את בת בתה ואחר כך שחט את בתה. סופג את הארבעים. סומכוס אמר משום רבי מאיר. סופג שמונים. אמר רבי. רבי לעזר ורבי יוחנן בן נורי שניהן אמרו דבר אחד. דהא תנינן תמן. רבי יוחנן בן נורי אומר. הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו. אמרו לו. שלשתן שם אחד הן. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. מודה סומכוס בראשונה. אשכח תני. עוד היא מחלוקת. מאי טעמא דרבי יוחנן בן נורי. מה אשה ובתה ובת בתה בשני לאוין. אף אשה ובת בנה ובת בתה בשני לאוין. מה טעמון דרבנין. מה בת בנה ובת בתה בלאו אחד. אף אשה ובת בתה ובת בנה בלאו אחד.
  68. Jerusalem Talmud Yevamot 11:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: גיורת שנתגיירה כול'. והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר. אביו ואמו קלל. את שהוא חייב על אמו חייב על אביו. ואת שאינו חייב על אמו אינו חייב על אביו. מודה רבי עקיבה בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנ …
    הלכה: גיורת שנתגיירה כול'. והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר. אביו ואמו קלל. את שהוא חייב על אמו חייב על אביו. ואת שאינו חייב על אמו אינו חייב על אביו. מודה רבי עקיבה בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. מה פליגין. בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. אבל בגר שהיתה הורתו ולידתו בקדושה אף רבי יוסי הגלילי מודה.
  69. Jerusalem Talmud Yevamot 11:2:3 אמר רבי יוחנן
    רבי יסא אזל לחמץ. אתון ושאלון ליה. אילין דבר עשתין. גירין מהו שייבמו. אמר לון. כן אמר רבי יוחנן. אסור. הוון בעיין מימר. באשה שיש לה בנים. אבל באשה שאין לה בנים. מה נפשך. אשת אחיו ייבם. ואם אינה אשת אחיו יהא כנושא אשה מן השוק. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יצחק בר נחמן. אפילו כן אסור. שלא יהו אומרין. מ …
    רבי יסא אזל לחמץ. אתון ושאלון ליה. אילין דבר עשתין. גירין מהו שייבמו. אמר לון. כן אמר רבי יוחנן. אסור. הוון בעיין מימר. באשה שיש לה בנים. אבל באשה שאין לה בנים. מה נפשך. אשת אחיו ייבם. ואם אינה אשת אחיו יהא כנושא אשה מן השוק. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יצחק בר נחמן. אפילו כן אסור. שלא יהו אומרין. מצות ייבום ראינו בגירים. במה דברים אמורים. בזמן שהכירה משנתגייר. אבל אם לא הכירה משנתגייר כל עמא מודיי שהוא כנושא אשה מן השוק.
  70. Jerusalem Talmud Yevamot 11:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: האשה שנתערב וולדה כול'. אמר רבי יוחנן. כיני מתניתא. לנשי בני הכלה לנשי בני הזקינה. אמר רבי חגיי. זאת אומרת שמותר אדם לישא את אשת בן אחיו.
  71. Jerusalem Talmud Yevamot 11:7:3 בשם רבי יוחנן
    תני רבי חייה. אוננין ומיטמאין על הספק. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. הוא אונן עליהן והן אוננין עליו. רבי אשייאן בר יקים הוה ליה עובדא. שאל לרבי יסא אמר ליה. לית צריך. אמר ליה. והתנינן. אמר רבי חייה. אוננין ומיטמאין על הספק. סימנין היו ניכרין. לא כן אמרין חברייא בשם רבי יוחנן. סימנין בן שמונה אין עוש …
    תני רבי חייה. אוננין ומיטמאין על הספק. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. הוא אונן עליהן והן אוננין עליו. רבי אשייאן בר יקים הוה ליה עובדא. שאל לרבי יסא אמר ליה. לית צריך. אמר ליה. והתנינן. אמר רבי חייה. אוננין ומיטמאין על הספק. סימנין היו ניכרין. לא כן אמרין חברייא בשם רבי יוחנן. סימנין בן שמונה אין עושין מעשה. סימן היה לו שבעל ופירש.
  72. Jerusalem Talmud Yevamot 11:7:6 רבי יוחנן אמר
    הכה את זה וחזר והיכה את זה. קילל את זה וחזר וקילל את זה פטור. רבי חנניא בעי. לית הדא פליגי על רבי יוחנן. דאיתפלגון בשני ימים טובים שלגליות. רבי יוחנן אמר. מקבלין התרייה על הספק. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקבלין התרייה על הספק. אמר רבי חנינא אמר רבי. לית היא פליגא. תמן איפשר לך לעמוד עליו. ברם הכא א …
    הכה את זה וחזר והיכה את זה. קילל את זה וחזר וקילל את זה פטור. רבי חנניא בעי. לית הדא פליגי על רבי יוחנן. דאיתפלגון בשני ימים טובים שלגליות. רבי יוחנן אמר. מקבלין התרייה על הספק. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקבלין התרייה על הספק. אמר רבי חנינא אמר רבי. לית היא פליגא. תמן איפשר לך לעמוד עליו. ברם הכא אי איפשר לך לעמוד עליו.
  73. Jerusalem Talmud Yevamot 12:2:3 בשם רבי יוחנן
    סנדל שלעץ. חברייא בשם רב. והן שיהו חובטין שלעץ. רבי בא בשם רב. והן [שיהו] מעמידין שלעץ. תמן אמרין בשם רב. והן שיהו תרסיותיו שלעץ. רבי הילא בשם רבי יוחנן. אפילו כולו שלעץ כשר. מתניתין מסייעא לרבי יוחנן. סנדל של קש טמא מדרס והאשה חולצת בו. דברי רבי עקיבה. אבל חכמים לא הודו למדרס.
  74. Jerusalem Talmud Yevamot 12:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי ליעזר ככה יעשה לאיש כול'. אמר רבי יוחנן. שאינן יכולין לומר ואמר ואמרה. וקרייה מעכבת. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת ושאינו ראוי לקרייה קרייה מעכבת.
  75. Jerusalem Talmud Yevamot 12:4:3 אמר רבי יוחנן
    החרש שנחלץ כול'. תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן. חברייא בשם רבי לעזר. למען ישמעון ולמען ילמדון. עד כדון במדבר ואינו שומע. שומע ואינו מדבר. רבי הילא בשם רבי לעזר. למען ילמדון למען ילמידון. אמר רבי יונה. הדא אמרה. לית כללין דרבי כללין. דתנינן תמן. חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. וסברנן …
    החרש שנחלץ כול'. תמן תנינן הכל חייבין בראייה חוץ מחרש שוטה וקטן. חברייא בשם רבי לעזר. למען ישמעון ולמען ילמדון. עד כדון במדבר ואינו שומע. שומע ואינו מדבר. רבי הילא בשם רבי לעזר. למען ילמדון למען ילמידון. אמר רבי יונה. הדא אמרה. לית כללין דרבי כללין. דתנינן תמן. חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. וסברנן מימר. מדבר ואינו שומע חרש. שומע ואינו מדבר חרש. ותנינן חרש שנחלץ והחרשת שחלצה והחולצת לקטן חליצתה פסולה. ואמר רבי יוחנן. שאין יכולין לומר ואמר ואמרה. ותנינן. חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר. הדא מסייעא לרבי יונה. דרבי יונה אמר. לית כללין דרבי כללין.
  76. Jerusalem Talmud Yevamot 12:6:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן בעי. ביבמה מי מרדף אחר מי. התיב רבי לעזר. והכתיב ועלתה יבמתו השערה. כד שמעה רבי יוחנן אמר. יפה לימדנו רבי לעזר.
  77. Jerusalem Talmud Yevamot 12:6:7 אמר רבי יוחנן
    תני. חליצה מוטעת כשירה. אי זו היא חליצה מוטעת. אמר רבי שמעון בן לקיש. כל שאומרים לו. חלוץ. והיא ניתרת לך לאחר זמן. אמר רבי יוחנן. אמש הייתי יושב ושונה. הוא מתכוין והיא אינה מתכוונת. היא מתכוונת והוא אינו מתכוין. לעולם חליצתה פסולה עד שיהו שניהן מתכוונין. אי זו היא חליצה מוטעת. על דעתיה דרבי יוחנן. כ …
    תני. חליצה מוטעת כשירה. אי זו היא חליצה מוטעת. אמר רבי שמעון בן לקיש. כל שאומרים לו. חלוץ. והיא ניתרת לך לאחר זמן. אמר רבי יוחנן. אמש הייתי יושב ושונה. הוא מתכוין והיא אינה מתכוונת. היא מתכוונת והוא אינו מתכוין. לעולם חליצתה פסולה עד שיהו שניהן מתכוונין. אי זו היא חליצה מוטעת. על דעתיה דרבי יוחנן. כל שאומרים לו. חלוץ. והיא נותנת לך מאה מנה. אמר רבי מנא. אם אמר. על מנת. נותנת. אתא עובדא קומי רבי הונא ועבד כרבי שמעון בן לקיש. כד שמע דרבי יוחנן פלג חזר וכפה וחלץ לה זמן תיניינות. אתא עובדא קומי רבי חייה בר ווא ואמר לה. בני. האשה הזאת אינה רוצה להינשא לו דרך ייבום אלא חלוץ לה. עקור זיקתך ממנה. והיא נישאת לך דרך נישואין. מן דחלץ לה אמר ליה. אין אתי משה ושמואל לא שריי לה. וקרא עלוי חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו.
  78. Jerusalem Talmud Yevamot 13:1:5 רבי יוחנן אמר
    מה טעמון דבית שמי. בעלה שנישאת לו לרצונה ממאנת. יבמה שנפלה לו על כרחה אינה ממאנת. מה טעמון דבית הלל. אם בעיקר היא ממאנת לא כל שכן ביבם. רבי יוחנן אמר. ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. אינה ממאנת ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמ …
    מה טעמון דבית שמי. בעלה שנישאת לו לרצונה ממאנת. יבמה שנפלה לו על כרחה אינה ממאנת. מה טעמון דבית הלל. אם בעיקר היא ממאנת לא כל שכן ביבם. רבי יוחנן אמר. ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. אינה ממאנת ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה. רב ורבי שמעון בן לקיש כבית שמאי. דבית שמאי אומרים. בבעל. מה אנן קיימין. אם באומרת. אי אפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך. כל עמה מודיי שהיא עוקרת. ואם באומרת. אפשי בנישואיך אבל לא בנישואי אחיך. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. באומרת. אפשי בנישואיך אבל לא בנישואי אחיך רוצה אני. [מתניתא] פליגא על רבי יוחנן. וכולם אם מתו או מאנו או נתגרשו או שנמצאו אילונית צרותיהן מותרות. נתגרשו לא הימנו. ודכוותיה מאנו הימנו. תני רבי חזקיה כן. אם מאנו בחיי הבעל צרותיהן מותרות. לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצת ולא מתייבמת.
  79. Jerusalem Talmud Yevamot 13:2:8 אמר רבי יוחנן
    רבי אחא בר חיננא בשם כהנא. כדברי מי שהוא אומר. אינו תורם ואינו מקדש. ולמה לא אמר. כדברי מי שהוא תורם ומקדיש. בגין דרבי יודה אמר. תורם ואינו מקדש. אמר רבי יוחנן. אפילו כמאן דאמר. אינו תורם מקדש. מהו מקדש. עולה ושלמים. להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב. חטאת דם אינו יכול שאין לו חטאת דם. מהו ש …
    רבי אחא בר חיננא בשם כהנא. כדברי מי שהוא אומר. אינו תורם ואינו מקדש. ולמה לא אמר. כדברי מי שהוא תורם ומקדיש. בגין דרבי יודה אמר. תורם ואינו מקדש. אמר רבי יוחנן. אפילו כמאן דאמר. אינו תורם מקדש. מהו מקדש. עולה ושלמים. להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב. חטאת דם אינו יכול שאין לו חטאת דם. מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת. מאחר שהיא חובה אינו מביא או מאחר שהוא מטמא בהן מביא. כותי פשיטא לך שהוא מביא. מהו שיעשה בהן שליח. מאחר שהוא [מטמא] בהן נעשה בהן שליח או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים אינו נעשה בהן שליח. התיב רבי יודן. הרי יש לו טבל דבר תורה. פוטר טיבלו דבר תורה. והכא אף על פי שהוא מטמא בהן אינו נעשה שליח. מהו שיביא ביכורין כרבי יודה. דרבי יודה אמר הוקשו לקדשי הגבול. אינו מביא. כרבנן. דאינון אמרין הוקשו לקדשי המקדש מביא. מהו שיביא חגיגה מאחר שהוא חובה אינו מביא או מאחר שהוא משנה לשם שלמים מביא. כותי פשיטא לך שהוא מביא. מהו שיביא פסח. מאחר שהיא חובה אינו מביא או מאחר דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה. מביא הוא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשניהו לשם שלמים. מביא. מהו שיביא מעשר דגן. אין יסבר כרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. מכל מעשרותיכם. הוקשו מעשרות זה לזה. כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה. מהו שיעשה תמורה. אין יסבר כרבי מאיר. דאמר מכל מעשרותיכם. הוקשו מעשרות זה לזה. כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה. כשם שאינו מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה. ויסבור כרבי שמעון. דאמר מעשר בהמה לימד על כל הקדשים לתמורה. כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה. כשם שאינו מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה. כשם שאינו עושה תמורה כך אינו מימר בו. כשם שאינו מימר בו כך אינו מימר בכל הקדשים. מהו שיהו חייבין על קדשיו בחוץ. כהנא אמר. אין חייבין על קדשיו בחוץ. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. חייבין על קדשיו בחוץ. וקשיא דרבי כהנא על דרבי יודה. דרבי יודה פוטר טיבלו דבר תורה. ואת אמר הכין. כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות.
  80. Jerusalem Talmud Yevamot 13:2:9 רבי יוחנן אמר
    וקשיא דרבי יוחנן על דרבי יהושע. נישואיה תורה הפר נדריה תורה. ואת אמר הכין. אמר רבי זעירא. לית כאן הפר נדרים מן הדא דרבי יוחנן על הדא דרבי יהושע. רבי ניסא שאל. ויהי כן באסורות. רבי יוחנן אמר. אין לוקין על האסורות. הוי ההיא דתנינן תמן. קודם לזמן הזה אף על פי שאמרו. יודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדש …
    וקשיא דרבי יוחנן על דרבי יהושע. נישואיה תורה הפר נדריה תורה. ואת אמר הכין. אמר רבי זעירא. לית כאן הפר נדרים מן הדא דרבי יוחנן על הדא דרבי יהושע. רבי ניסא שאל. ויהי כן באסורות. רבי יוחנן אמר. אין לוקין על האסורות. הוי ההיא דתנינן תמן. קודם לזמן הזה אף על פי שאמרו. יודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו. אין נדריהן נדרים ואין הקדישן הקדש. לאחר הזמן הזה אף על פי שאמרו. אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולא לשם מי הקדשנו. נדריהן נדרים והקדישן הקדש. והדא מתניתא מהו. על דעתיה דכהנא במחלוקת. על דעתין דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דברי הכל.
  81. Jerusalem Talmud Yevamot 13:6:3 רבי יוחנן אמר
    צרתה מהו. רב אמר. צרתה אסורה. רבי יוחנן אמר. צרתה אסורה. רבי שמעון בן לקיש אמר. צרתה מותרת. אמר רבי לעזר. חוזרת בין על רבנן דהכא בין על רבנן דתמן לא אשכחית בר נש דכוותי אלא רבי שמעון בן לקיש דו אמר. צרתה מותרת. רב המנונא הוה יתיב קומי רב אדא בר אחוה. אמר. צרתה מהו. אמר ליה. מותר. אמר. גירושין. אמר. …
    צרתה מהו. רב אמר. צרתה אסורה. רבי יוחנן אמר. צרתה אסורה. רבי שמעון בן לקיש אמר. צרתה מותרת. אמר רבי לעזר. חוזרת בין על רבנן דהכא בין על רבנן דתמן לא אשכחית בר נש דכוותי אלא רבי שמעון בן לקיש דו אמר. צרתה מותרת. רב המנונא הוה יתיב קומי רב אדא בר אחוה. אמר. צרתה מהו. אמר ליה. מותר. אמר. גירושין. אמר. אסורה. אמר. חזריו. אמר רבא בר ממל. מסתברא כמאן דאמר. צרתה מותרת. ברם כמאן דאמר. צרתה אסורה. מה נפשך. צד שקנה בה כנגדו אסור בצרתה וצד שלא קנה בה כנגדו התיר בצרה. אמר רבי שמי. וכי יש מה נפשך בעריות. מהו כדון. כל יבמה שאין כולה לחוץ צד הקנוי שבה נידון משום ערוה. וערוה פוטרת צרתה.
  82. Jerusalem Talmud Yevamot 13:7:3 אמר רבי יוחנן
    כיני מתניתא. והקטנה תמתין עד שתגדיל ותגיע לפרק ותינשא. אמר רבי לעזר. לית כאן תינשא אלא תתארס. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבן גמליאל. המקדש אחות יבמתו נפטרה יבמתו מן החליצה ומן היבום. הוי ההיא דתנינן תמן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה. דלא כרבן גמליאל.
  83. Jerusalem Talmud Yevamot 13:7:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חגיי אמר קומי רבי זעירה מנחם בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי אליעזר אם מיאנה מיאנה. רבי ליעזר אומר. מלמדין את הקטנה שתמאן בו ואת אמר הכין. רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יהושע אם מיאנה מיאנה. רבי יושוע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו. ואת אמר הכין. רבי הילא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. הל …
    רבי חגיי אמר קומי רבי זעירה מנחם בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי אליעזר אם מיאנה מיאנה. רבי ליעזר אומר. מלמדין את הקטנה שתמאן בו ואת אמר הכין. רבי זעירה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יהושע אם מיאנה מיאנה. רבי יושוע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו. ואת אמר הכין. רבי הילא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן גמליאל. מודה רבי יהושע לרבן גמליאל. אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל. ואם לאו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה.
  84. Jerusalem Talmud Yevamot 14:1:4 בשם רבי יוחנן
    רבי לעזר שאל לרבי יוחנן. אשתו שלחרש ושלשוטה. אמר ליה. אפילו אשם תלוי אין בה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. אפילו אשם תלוי אין בה. מכיון דאת אמר. אפילו אשם תלוי אין בה ובא אחר וקידשה נתפשו בה קידושין. גירש מותרת להינשא לראשון. הדא היא דתני רבי חייה. אשתו שלחרש שגירשה חרש והלכה …
    רבי לעזר שאל לרבי יוחנן. אשתו שלחרש ושלשוטה. אמר ליה. אפילו אשם תלוי אין בה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. אפילו אשם תלוי אין בה. מכיון דאת אמר. אפילו אשם תלוי אין בה ובא אחר וקידשה נתפשו בה קידושין. גירש מותרת להינשא לראשון. הדא היא דתני רבי חייה. אשתו שלחרש שגירשה חרש והלכה ונישאת לחרש או לפקח. קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. אשתו שלפיקח שגירשה והלכה ונישאת לחרש או לפיקח. קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה. אשתו שלחרש שהלך לו בעלה למדינת הים. ובאו ואמרו לה. מת בעליך. והלכה ונישאת לחרש או לפיקח ואחר כך בא בעלה. תצא מזה ומזה. אשתו שלפיקח שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והלכה ונישאת לחרש ואחר כך בא הפיקח. הוינן סברין מימר. יוציא החרש ויקיים הפיקח. עוד היא כאילין קנסייא.
  85. Jerusalem Talmud Yevamot 14:2:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לית כן על ראשה. אית כן על סופה. מה אית כן על ראשה. כשהיה חרש בעל החרשת פיקח בעל הפקחת. אבל אם היה חרש בעל הפיקחת פיקח בעל חרשת הדא היא דתנינן דבתר דבתר דבתרה.
  86. Jerusalem Talmud Yevamot 15:4:4 אמר רבי יוחנן
    עד אחד אומר כול'. עד אחד אמר מת. ונישאת. ובא אחר ואמר. לא מת. הרי זו לא תצא. מפני שאמר משנישאת. הא אם עד שלא נישאת ונישאת תצא. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי מנחם בירבי יוסי. אבל דברי חכמים בין אמר משנישאת בין שאמר עד שלא נישאת לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. רב נחמן בר יעקב בשם רב. נישאת על פי עדים שנים אפ …
    עד אחד אומר כול'. עד אחד אמר מת. ונישאת. ובא אחר ואמר. לא מת. הרי זו לא תצא. מפני שאמר משנישאת. הא אם עד שלא נישאת ונישאת תצא. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי מנחם בירבי יוסי. אבל דברי חכמים בין אמר משנישאת בין שאמר עד שלא נישאת לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. רב נחמן בר יעקב בשם רב. נישאת על פי עדים שנים אפילו אתון. אמרין לה. לית את נו. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. הגע עצמך שהוא אדם מסויים כגון אימי. אמר רבי יוסי בירבי בון. ולית כמן בר נש דמיי לרבי אמי. אתא עובדא קומי דרבנן דתמן. אמרין ליה. לית (אתנו). קם אבא בר בא ולחש לה גו אודנה. אמר לה. בחייך. הב לה גט מספק. קמו תלמידוי דרב ומחוניה. אמר. ערקתא יקד וספסלה יקד. שמואל אמר. תמן הוינא ולא ערקתא יקדת ולא ספסלא יקדת אלא אבא הוא דלקה. וקם לה. אתא עובדא קומי רבי אימי. אמר ליה. אין בריא דהיא שריא לך אלא תהא יודע דבניה דההוא גברא ממזירא קומי שמייא והוה רבי זעירא מקלס ליה דו מקים מילתא על בררה.
  87. Jerusalem Talmud Yevamot 15:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: האשה שהלכה היא כול'. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. מודה רבי מאיר בראשונה. אשכח תני. עוד היא במחלוקת. מה בין שנייה מה בין ראשונה. ראשונה לא עשו בה דבר זה אצל חבירתה כלום. אמר רבי לעזר. מודה רבי יודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום …
    הלכה: האשה שהלכה היא כול'. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. מודה רבי מאיר בראשונה. אשכח תני. עוד היא במחלוקת. מה בין שנייה מה בין ראשונה. ראשונה לא עשו בה דבר זה אצל חבירתה כלום. אמר רבי לעזר. מודה רבי יודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום. אמר רבי יוחנן. אילו אמרה רבי לעזר מני שמעה ואמרה.
  88. Jerusalem Talmud Yevamot 15:5:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו. אלו מעידין אותו שנזר שתים ואלו מעידין אותו שנזר חמש. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודיי שיש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. אמר רבי יוחנן. במונה נחלקו. אבל בכלל כל עמא מודיי. נחלקת העדות אין כאן נזירות. והידינו כלל והידינו מונה. כלל. ההן אמר תרתיי ו …
    תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו. אלו מעידין אותו שנזר שתים ואלו מעידין אותו שנזר חמש. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודיי שיש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. אמר רבי יוחנן. במונה נחלקו. אבל בכלל כל עמא מודיי. נחלקת העדות אין כאן נזירות. והידינו כלל והידינו מונה. כלל. ההן אמר תרתיי וההן אמר חמש. מונה. ההן אמר. חדא תרתיי וההן אמר. תלת ארבע וחמש.
  89. Jerusalem Talmud Yevamot 15:5:4 רבי יוחנן אמר
    רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אמר. מן הכיס מונה. וזה אומר. מן הצרור מונה. הכחיש עדות בתוך עדות. ואף רב מודה שבטלה העדות. מה …
    רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אמר. מן הכיס מונה. וזה אומר. מן הצרור מונה. הכחיש עדות בתוך עדות. ואף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אילו אומרים. מן הכיס מונה. ואילו אומרים. מן הצרור מונה. הכחיש עדות בתוך עדות בטל העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. לתוך חיקו מנה. ואילו אומרים. לתוך פונדתו מנה. דברי הכל. הכחיש העדות לאחר עידות לא בטלה עדות. זה אמר. במקל הרגו. וזה אמר. בסייף הרגו. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. ואף רב מודה שבטלה עדות. מה פליגין. כשהיו שתי כתי עדים. אלו אמר. במקל הרגו. ואלו אמר. בסייף הרגו. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. בדרום פנה. ואילו אומרים. בצפון פנה. דברי הכל. הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרב מן הדא. רבי שמעון ורבי יודה אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי יודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא עשו דברי צרה אצל חבירתה כלום. (דמר רבי יוחנן. אם אמרה רבי לעזר מיני שמעה ואמרה.) מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות. בזמן שהן מכחישין זה את זה עדותן בטילה. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבון. ואפילו תימר כת בכת. שנייא היא בדיני נפשות. צדק צדק תרדוף.
  90. Jerusalem Talmud Yevamot 15:9:3 בשם רבי יוחנן
    גזל אחד מחמשה. אמר רבי אסי. מתניתין דרבי עקיבא. דלא כרבי טרפון. דתנינן תמן. [אמר] לשנים. גזלתי את אחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם הוא. אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה מכם הוא. נותן לזה מנה ולזה מנה. שהודה מפי עצמו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. דברי הכל היא. אומר. צא ידי שמים. רבי בא …
    גזל אחד מחמשה. אמר רבי אסי. מתניתין דרבי עקיבא. דלא כרבי טרפון. דתנינן תמן. [אמר] לשנים. גזלתי את אחד מכם מנה ואיני יודע איזה מכם הוא. אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה מכם הוא. נותן לזה מנה ולזה מנה. שהודה מפי עצמו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. דברי הכל היא. אומר. צא ידי שמים. רבי בא בשם רב יהודה. כאן שיש עדים יודעים. כאן שאין עדים יודעים. רבי הילא בשם רבי אלעזר. כאן בשותקין. כאן במדברים. רב ירמיה בשם רב. כאן בשנשבע. כאן בשלא נשבע . [רבי יוחנן אמר. אם בשנשבע] היה לו לעשות שליח בית דין ולמסור. רבי יוחנן סבר מימר. בית דין שעשאו [גוזל]. לא בית דין שעשאו נגזל. רב אמר בית דין שעשאו נגזל ולא בית דין שעשאו גוזל. חיליה דרב מן הדא. דמר רבי שמעון בן לעזר. בית דין שעשאו נגזל ולא בית דין שעשאו גוזל. ואם לא היה לשתוק. רבי ירמיה סבר מימר. היה לו לשתוק ולא [להודות]. רבי יוסה סבר מימר. היה לו לשתוק ולא להשבע. אמר רבי יודן. ואפילו תימר דאינון אמרין. היא שותקין והיא מדברים בג[ז]ילה מודי בפקדון דשתק מתגר ודמשתעי [מפסד]. דשתק מתגר מן הדה. שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים. זה אומר. מאתים שלי. וזה אומר. מאתים שלי. נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו. דמשתעי [מפסד] מן הכא. גזלתי את אחד מכם. ואיני יודע איזה מכם כו'.
  91. Jerusalem Talmud Yevamot 16:1:3 בשם רבי יוחנן
    חבריא בשם רבי יוחנן. טעמון דרבנן. כי ישבו. בודאי ולא בספק.
  92. Jerusalem Talmud Yevamot 16:3:3 רבי יוחנן אמר
    כתיב. ויכו בהם אביה ועמו מכה גדולה מאד. אמר רבי אבא בר כהנא. שהעביר הכרת פניהם של ישראל. הדא היא דכתיב הכרת פניהם ענתה בם וגו'. זה החוטם. רבי אמי אמר. שהושיב עליהם משמרות שלשה ימים עד שנתקלקל צורתן. הדא היא דכתיב עצמו לי אלמנותיך מחול ימים. ותני כן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. כתיב ולא עצר …
    כתיב. ויכו בהם אביה ועמו מכה גדולה מאד. אמר רבי אבא בר כהנא. שהעביר הכרת פניהם של ישראל. הדא היא דכתיב הכרת פניהם ענתה בם וגו'. זה החוטם. רבי אמי אמר. שהושיב עליהם משמרות שלשה ימים עד שנתקלקל צורתן. הדא היא דכתיב עצמו לי אלמנותיך מחול ימים. ותני כן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם. כתיב ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביה [ויגפהו] יי וימות. אמר רבי שמואל. את סבור שהוא ירבעם. אינה אלא אביה. ולמה ניגף. רבי יוחנן אמר. על שחישד את ירבעם ברבים. הדא היא דכתיב ואתם המון רב ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים. רבי שמעון בן לקיש אמר. על שביזה את אחיה השילוני רביה. ודה היא דכתיב ויקבצו אליו אנשים בני בליעל על דצווח לאחיה השילוני [בליעל]. ורבנין אמרין. על ידי שבאת עבודה זרה לידו ולא ביערה. הדא היא דכתיב וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את ביתאל ואת בנותיה. וכתיב וישם את האחד בביתאל ואת האחד נתן בדן.
  93. Jerusalem Talmud Yevamot 16:5:4 רבי יוחנן אומר
    איזו היא מתכוין. רבי יוחנן אומר. כל שמזכירין לו אשה. רבי שמעון בן לקיש אמר. כל ששואלין אותו והוא משיב. אמר רבי חגי לרבי יהושע בן לוי. זכור רבי בשלשין וכמה זקינים שהיו מתריסין כנגד רבי הושעיה ביד למעבד כהדה דרבי שמעון בן לקיש והוא לא מקבל עליו.
  94. Jerusalem Talmud Yevamot 16:6:4 רבי יוחנן אמר
    תמן תנינן. המביא גט ואבד ממנו. אם מצאו על אתר כשר. ואם לאו פסול. איזהו על אתר. רבי יוחנן אמר. כל שלא עברו שם שלשה בני אדם. עבר גוי מהו. נישמעינה מן הדא. אבא בר בר חנה אייתי גיטא ובד מיניה. אשכחיה חד סרקיי. אתא עובדא קומי רבנן ואכשרון. הדא אמרה עבר גוי כשר. נאמר. סימן היה לו בה. לא כן תני. אין סימנין …
    תמן תנינן. המביא גט ואבד ממנו. אם מצאו על אתר כשר. ואם לאו פסול. איזהו על אתר. רבי יוחנן אמר. כל שלא עברו שם שלשה בני אדם. עבר גוי מהו. נישמעינה מן הדא. אבא בר בר חנה אייתי גיטא ובד מיניה. אשכחיה חד סרקיי. אתא עובדא קומי רבנן ואכשרון. הדא אמרה עבר גוי כשר. נאמר. סימן היה לו בה. לא כן תני. אין סימנין בגיטין. בההוא דאמר. תרתי תלת שורין. ברם הכא ה״י שבו היה נקוד. רבי עזרא בעי קומי רבי מנא. הכא למה הוא פסול. אני אומר. אחר היה שם והיה שמו כשמו. הגע עצמך שבדקו אותו מקום ולא מצאו שם אחר ששמו כשמו. אלא משום חומר הוא בעריות. והא תנינן. הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו. הלכו ולא הכירוהו והשיאו את אשתו. אמר ליה רבי מנא. כן אמר רבי שמי רבי אחא בשם רבי בון בר חייה. האיש הזה שני גיטין היו בידו. אחד כשר ואחד פסול. איבד את הכשר והשליך את הפסול. בשעה שמצא אני אומר הפסול מצא.

Jerusalem Talmud Ketubot (76)

  1. Jerusalem Talmud Ketubot 1:2:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי חייה בר אדא. אפילו ניתני. כתובת אשה עמהן. לית כל אילין רבנין פליגין. רבי חנניה ורבי יונתן תריהון אמרין. מטבע יוצא. רבי יהושע בן לוי אמר. מטבע יוצא. רבי יעקב בר אחא רבי אימי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודן נשייא. מטבע יוצא. אמר רבי יוחנן. סלעים סביריניות מהגינות ירושלמיות. אילין אמרין אכן ואיל …
    אמר רבי חייה בר אדא. אפילו ניתני. כתובת אשה עמהן. לית כל אילין רבנין פליגין. רבי חנניה ורבי יונתן תריהון אמרין. מטבע יוצא. רבי יהושע בן לוי אמר. מטבע יוצא. רבי יעקב בר אחא רבי אימי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודן נשייא. מטבע יוצא. אמר רבי יוחנן. סלעים סביריניות מהגינות ירושלמיות. אילין אמרין אכן ואילין אמרין אכן. אלא אף הוא חזר וסבר דכוותהון. ולית כל מילייא אכן אילין אמרין אכן ואילין אמרין אכן. הא אף הוא חזר ואמר דכוותהון.
  2. Jerusalem Talmud Ketubot 1:2:5 אמר רבי יוחנן
    אתא עובדא קומי דרבי חנינא. באשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים זוז. ואמר. תיטול מה שכתב לה. אמר לרבי מנא. שב וחתום. אמר ליה. אשוי שיטתך ובה חתום. לא רבי חייה דאמר בשם שמואל. בשקל הקודש. רבי אבודמא דציפורי בשם רבי חונה. משם ויתור. מעתה אשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים תטמין כתובתה כדי שתיטול בשקל הקודש. אמרי …
    אתא עובדא קומי דרבי חנינא. באשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים זוז. ואמר. תיטול מה שכתב לה. אמר לרבי מנא. שב וחתום. אמר ליה. אשוי שיטתך ובה חתום. לא רבי חייה דאמר בשם שמואל. בשקל הקודש. רבי אבודמא דציפורי בשם רבי חונה. משם ויתור. מעתה אשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים תטמין כתובתה כדי שתיטול בשקל הקודש. אמרי בשם רבי חונה. במקום שאין כותבין כתובה. אבל במקום שכותבין כתובה מה דו מפקא היא גובה. אמר רבי יוחנן. ותני כן. חרש שנשא פיקחת אין לה עליו מזונות ולא כתובה. ואם מתה הוא יורשה. שהיא רצתה לזוק לו נכסיה. והוא לא רוצה לזוק לה בנכסיו. פיקח שנשא חרשת יש לה עליו מזונות וכתובה. ואם מתה אינו יורשה. שהוא רוצה לזוק לה נכסיו והיא לא רצתה לזוק לו נכסיה. וחרשת יש לה קניין ויש לה כתובה. רבי ירמיה בשם רבי לעזר. תיפתר כשכנסה פיקחת כנסה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. שכנסה פיקחת ונתחרשה. מכל מקום לא פיקחת כנסה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. תיפתר שהיתה חרשת ונתפקחה. כנסה פיקחת ונתחרשה. שלא תאמר. הואיל והיתה חרשת תחילה יש לה כתובה. לפום כן צריך למימר אין לה. רבי יוסי לא אמר כן אלא אילו מי שבא על החרשת שמא אין לה קנס. וכל שאין לה קנס אין לה כתובה. אמר רבי יודן. וכי בקנס הדבר תלוי. הרי בוגרת אין לה קנס וכתובתה מאתיים. הרי בתולה מן הנשואין יש לה קנס וכתובתה מנה.
  3. Jerusalem Talmud Ketubot 1:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: בתולה ואלמנה גרושה מן הנישואין כול'. אי זו היא בתולה מן הנישואין. אמר רבי יוחנן. כל שנכנסה לחופה ועידיה מעידין אותה שלא נבעלה. אמר רבי יוסי. הדא אמרה נשא אשה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין זה מקח טעות להפסידה מכתובת מנה. נשא אשה בחזקת שלא זינתה ונמצאת שזינתה אין זה מקח טעות להפסידה מכתובת מנה.
  4. Jerusalem Talmud Ketubot 1:8:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. הלכה כרבן גמליאל וכרבי אליעזר משום שנים שרבו על אחד. רבי יוסי בעי. אם הלכה למה שנים. ואם שנים למה הלכה. מעתה אין יסבור רבי יוחנן כרבי יהושע אין הלכה כרבן גמליאל וכרבי אליעזר אלא כרבי יהושע. מאי כדון. משום עדות שהאשה כשירה לה. הוון בעיי מימר. מה פליגין רבי יהושע ואילין …
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. הלכה כרבן גמליאל וכרבי אליעזר משום שנים שרבו על אחד. רבי יוסי בעי. אם הלכה למה שנים. ואם שנים למה הלכה. מעתה אין יסבור רבי יוחנן כרבי יהושע אין הלכה כרבן גמליאל וכרבי אליעזר אלא כרבי יהושע. מאי כדון. משום עדות שהאשה כשירה לה. הוון בעיי מימר. מה פליגין רבי יהושע ואילין רבנין. במקום שרוב פסולין. אבל במקום שרוב כשירין אף רבי יהושע מודי. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ורבי אילא בשם רבי לעזר. אפילו במקום שרוב כשירין היא המחלוקת. סבר רבי יהושע. הזנות רצה אחר הפסולים. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה. אפילו כשירין מזנין. דתני. אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפיטרופוס על עריות.
  5. Jerusalem Talmud Ketubot 1:9:2 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    הלכה: היתה מעוברת כול'. אמר רבי לעזר. הכל מודין בוולד שהוא שתוקי. ותני כן. במה דברים אמורים. בעידות אשה גופה. אבל בוולד הכל מודין שהוא שתוקי. אמר ליה רבי יוחנן. שתוקי סתם. מצינו שתוקי כהן גדול. היך עבידא. סיעה של כהנים עוברת ופירש אחד מהן ובעל. הרי מצינו שתוקי כהן גדול.
  6. Jerusalem Talmud Ketubot 1:10:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי ירמיה רבי חמא בר עוקבא תריהון אמרי בשם רבי חנינה בשם רבי יניי. מודה רבי יהושע באנוסה. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מודה רבי יהושע באנוסה. רב חייה בר אשי אמר בשם רב. הלכה כרבי יוסי שאמר משם רבי יוחנן בן נורי. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. היך עבדין עובדא. אמר ליה. כרבי יוסי. שאמר בשם רבי יוחנן …
    רבי ירמיה רבי חמא בר עוקבא תריהון אמרי בשם רבי חנינה בשם רבי יניי. מודה רבי יהושע באנוסה. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מודה רבי יהושע באנוסה. רב חייה בר אשי אמר בשם רב. הלכה כרבי יוסי שאמר משם רבי יוחנן בן נורי. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. היך עבדין עובדא. אמר ליה. כרבי יוסי. שאמר בשם רבי יוחנן בן נורי.
  7. Jerusalem Talmud Ketubot 1:10:4 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי אילא בשם רבי ינאי. תוכה שבציפורין בעל. רבא בשם רבי ינאי. ראו אותו פורש מציפורין ובועל חזקה שפוסל ששם בעל. פלטיא מהו. רבי ירמיה בר ווה רבי יוסי אומר. ברוב. חייליה דרבי ירמיה מן הדא. דמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. מבוי שכולה גוים וישראל אחד דר בתוכו ונפל בתוכו מפולת מפקחין עליו בשביל ישראל ששם. ו …
    אמר רבי אילא בשם רבי ינאי. תוכה שבציפורין בעל. רבא בשם רבי ינאי. ראו אותו פורש מציפורין ובועל חזקה שפוסל ששם בעל. פלטיא מהו. רבי ירמיה בר ווה רבי יוסי אומר. ברוב. חייליה דרבי ירמיה מן הדא. דמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. מבוי שכולה גוים וישראל אחד דר בתוכו ונפל בתוכו מפולת מפקחין עליו בשביל ישראל ששם. ופלטיא הולכין אחר הרוב. ומהו דאמר רבי בא בשם רבי ינאי. ראו אותו פורש מציפורין ובועל חזקה שפסול ששם בעל. על דעתיה דרבי ירמיה. והן שראוהו פורש מן הבתים. ועל דעתיה דרבי יוסי. אפילו בפלטיא. היתה ציפורין נעולה. רבי יוסי אומר. עד שיוכיח. וכא רבי יוסי אומר. ברוב. חייליה דרבי יוסי מן הדא. דמר רבי זעירא. רבי (יוסי) [חייא] בשם רבי יוחנן. נתחלפו (פיתו) [קופתו] אצל הטוחן. אם הוחזק עם הארץ להיות טוחן שם אותו היום חושש ואם לאו אינו חושש. מה בינה ולסירקי. לא כן תני סירקית שהיא מסתפקת יום אחד מן האיסור נעשה אותו היום הוכיח לכל הימים. סירקית איפשר לה שלא להסתפק. וכא אני אומר. לא הוחזק עם הארץ להיות טוחן שם באותו היום וחושש. וכא אני אומר. לא ירד הפסול אלא למלאות שם באותו היום וחושש. והא רבי אילא [בשם] רבי ינאי אומר. תוכה שבציפורין בעל. והא רבי בא בשם רבי ינאי אומר. ראו אותו פורש מציפורין ובועל חזקה פסול ששם בעל.
  8. Jerusalem Talmud Ketubot 2:1:4 רבי יוחנן אומר
    טענו מנה וכפר בו והביא עדים שחייב לו חמשים. רבי חייה רבא אומר. נשבע על השאר. רבי יוחנן אומר. אינו נשבע על השאר. משנים אוחזין בטלית למד רבי חייה רבא. דתנינן תמן. שנים אוחזין בטלית. זה אומר. אני מצאתיה. וזה אומר. אני מצאתיה. זה שתופס בחצייה כמביא עדים שחציה שלו. והלה אומר. כולה שלי. וזה שהוא תופס בחצי …
    טענו מנה וכפר בו והביא עדים שחייב לו חמשים. רבי חייה רבא אומר. נשבע על השאר. רבי יוחנן אומר. אינו נשבע על השאר. משנים אוחזין בטלית למד רבי חייה רבא. דתנינן תמן. שנים אוחזין בטלית. זה אומר. אני מצאתיה. וזה אומר. אני מצאתיה. זה שתופס בחצייה כמביא עדים שחציה שלו. והלה אומר. כולה שלי. וזה שהוא תופס בחצייה כמביא עדים שחציה שלו. והלה אומר. כולה שלי. נשבע שאין כולה שלו. ולא שמיע דמר רבי אילא בשם רבי יוחנן. תקנת שבועה היא. שלא יהא אדם רואה את חבירו בשוק ואומר לו. טלית שעליך שלי הוא. בוא וחלק עמי טליתך. רבי אבין בשם רב. מודה חביבי בשטר. היך עבידה. טענו מנה וכפר בו והוציא שטר שהוא חייב לו חמשין. אין לו אלא חמשין. ואמר רבי יוסי בירבי בון. נשמעינה מן הדא. כסף סילעין די אינון ונמחקו אין פוחת משנים. מיכן ואילך המלוה אומר. חמש. והלוה אומר שלש. בן עזאי אומר. הואיל והודה מן הטענה ישבע. וחכמים אומרים. אין הודאה מן הטענה. מפני שאין הודאה מן הטענה. והא אם הודייה מן הטענה חייב. וכא לא כמי שהודייה מן הטענה היא. כל עמא מודיי שהוא חייב לה מנה. והיא כתובעת בידו מנה אחד והוא אינו מודה לה. המוציא מחבירו עליו הראייה.
  9. Jerusalem Talmud Ketubot 2:1:6 בשם רבי יוחנן
    יוצאה וראשה פרוע. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בגין אילו שיצאו ביום הכיפורים. וראשה פרוע ועידיה מעידין אותה שלא נבעלה. וחש לומר. שמא בתולה מן הנישואין היא. זאת אומרת. בתולה מן הנישואין אינה יוצאת וראשה פרוע. וחש לומר. שמא מוכת עץ היא. אלא כרבי מאיר. דרבי מאיר אומר. מוכת עץ כתובתה מאתים. אמר רבי יוחנן. לא …
    יוצאה וראשה פרוע. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בגין אילו שיצאו ביום הכיפורים. וראשה פרוע ועידיה מעידין אותה שלא נבעלה. וחש לומר. שמא בתולה מן הנישואין היא. זאת אומרת. בתולה מן הנישואין אינה יוצאת וראשה פרוע. וחש לומר. שמא מוכת עץ היא. אלא כרבי מאיר. דרבי מאיר אומר. מוכת עץ כתובתה מאתים. אמר רבי יוחנן. לא חשו על דבר שאינו מצוי.
  10. Jerusalem Talmud Ketubot 2:2:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. ותני כן. שנים אומרים מת. ושנים אומרים. לא מת. לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. שנים אומרים. נתגרשה. ושנים אומרים. לא נתגרשה. לא תינשא. ואם נישאת תצא. תמן אמרין. לא שנייה. היא מיתה היא גירושין לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. על דעתיהון דרבנין דתמן ניחא. היא מיתה היא גירושין. על דעתיהון דרבנין ד …
    אמר רבי יוחנן. ותני כן. שנים אומרים מת. ושנים אומרים. לא מת. לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. שנים אומרים. נתגרשה. ושנים אומרים. לא נתגרשה. לא תינשא. ואם נישאת תצא. תמן אמרין. לא שנייה. היא מיתה היא גירושין לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. על דעתיהון דרבנין דתמן ניחא. היא מיתה היא גירושין. על דעתיהון דרבנין דהכא מה בין מיתה מה בין גירושין. רבי זעירא אמר לה סתם. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הדעת מכרעת בעידי מיתה. שאילו יבוא הוא מכחש. אמר רבי חזקיה. רבנין דתמן כדעתין. כמה דרבנין דתמן אמרין. משעה שיצאת בעדות ברורה יצאת. כן רבנין דהכא אמרין. משעה שנישאת בעדות ברורה נישאת. אמר רבי יוסי. לא מסתברא דלא מחלפא שיטתין דרבנין דתמן. לא מודו רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה שנים אומרים. מת אביו מתוכה. ושנים אומרים. לא מת אביו מתוכה. שהשדה בחזקת ראובן. אילו שנים אומרים. נתגרשה ונישאת. ושנים אומרים לא נתגרשה. לא תצא. יאות. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. שנים אומרים. נתקדשה. ושנים אומרים. לא נתקדשה. לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. אמר רבי הושעיה. פתר לה רבי יוחנן. שנים אומרים. נתגרשה. ושנים אומרים. לא נתגרשה. לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. מה בינה לקדמיתא. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבואו שנים ויאמרו. זה הוא שקידש. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. שנים אומרים. נשבית והיא טהורה. ושנים אומרים. נשבית והיא טמיאה. לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. אמר רבי יוסי. מאחר שאילו אומרים. טהורה. ואילו אומרין. טמיאה. כמי שאילו אומרים. נשבית. ואילו אומרים. לא נשבית. ואנן חיים מפיה. שנים אומרים נתקדשה. ושנים אומרים לא נתקדשה. רבי יונה מדמי לה לחלבים. אילו שנים אומרים. פלוני אכל חלב. ושנים אומרים. לא אכל חלב. שמא אינו מביא אשם תלוי מספק. וכא יתן גט מספק. אמר ליה רבי יוסי. לא תדמינה לחלבים. שכן אפילו אמר. ליבי נוקדיני. מביא אשם תלוי. מתניתא פליגא על רבי יוסי. שנים אומרים. נתקדשה. ושנים אומרים. לא נתקדשה. לא תינשא. וסופא פליגא על רבי יונה. אם נישאת תצא. אמר רבי מנא. לא דרבי יוסי אומר. תינשא. ולא רבי יונה אומר. אם נישאת תצא. לא אמר לה אלא. לא תדמינה לחלבים. שכן אפילו אמר. ליבי נוקדיני. מביא אשם תלוי.
  11. Jerusalem Talmud Ketubot 2:4:4 רבי יוחנן אמר
    תני. כותב אדם עדותו ומעידה אפילו לאחר כמה שנים. רב חונה אמר. והוא שיהא זכור עדותו. רבי יוחנן אמר. אף על פי שאינו זכור עידותו. ותייא דרב חונה כרבי ורבי יוחנן כרבנין.
  12. Jerusalem Talmud Ketubot 2:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: וכן שני אנשים כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מתניתין לעניין קדשי הגבול. אבל לעניין משפחה ולקודשי המזבח צריך שני עדים. והא תני. מעלין לכהונה ללויה לישראל על פי אחד. ניחא לכהונה ללויה. לישראל ולא לעניין משפחה. ליתן לו מעשר עני.
  13. Jerusalem Talmud Ketubot 2:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי יהודה אומר אין מעלין כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. אין ערער פחות משנים. רבי בון בר חייה בעא. מה אנן קיימין. אם בשהעלו אותו באחד יורידו אותו באחד. ואם בשהעלו אותו בשנים אפילו כמה לא יורידו אותו. אמר רבי הונא. אתייא כרבנין דתמן. ברם רבנין דהכא וכרב נחמן בר יעקב. כשם שמעלין אותו בשנים כך מורי …
    הלכה: רבי יהודה אומר אין מעלין כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. אין ערער פחות משנים. רבי בון בר חייה בעא. מה אנן קיימין. אם בשהעלו אותו באחד יורידו אותו באחד. ואם בשהעלו אותו בשנים אפילו כמה לא יורידו אותו. אמר רבי הונא. אתייא כרבנין דתמן. ברם רבנין דהכא וכרב נחמן בר יעקב. כשם שמעלין אותו בשנים כך מורידין אותו בשנים.
  14. Jerusalem Talmud Ketubot 2:9:3 רבי יוחנן אמר
    על ידי נפשות אסורה. רבי יודן בריה דרב חמא דכפר תחמין בשם חזקיה. והוא שנגמר דינה להריגה. רבי יוחנן אמר. אפילו לא נגמר דינ[ה] להריגה. אמרין בשם רבי יוחנן. אשת ליסטיס כליסטיס.
  15. Jerusalem Talmud Ketubot 2:10:8 בשם רבי יוחנן
    אילו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן כול'. אין נאמנין אלא בגודלן מה שראו בקוטנן. הא בקוטנן לא. תמן תנינן. נאמנת אשה או קטן לומר. מיכן יצא נחל. מהלך לתוך שדהו ונוטל את נחילו. וכה הוא אומר כן. רבי אחא רבי חנניה בשם רבי יוחנן. לא אמר רבי יוחנן בן ברוקה אלא על נחיל שלדבורים שאין גזילו דבר תורה. תני ר …
    אילו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן כול'. אין נאמנין אלא בגודלן מה שראו בקוטנן. הא בקוטנן לא. תמן תנינן. נאמנת אשה או קטן לומר. מיכן יצא נחל. מהלך לתוך שדהו ונוטל את נחילו. וכה הוא אומר כן. רבי אחא רבי חנניה בשם רבי יוחנן. לא אמר רבי יוחנן בן ברוקה אלא על נחיל שלדבורים שאין גזילו דבר תורה. תני רב אושעיה. ובלבד במפריח. אבל בשוכו לא. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. לא מסתברא על אתר. הא לאחר זמן לא. אמר ליה. אף אנא סבור כן. ותנינן. במה דברים אמורים. שהעידו במאמרן. אבל יצאו וחזרו אני אומר. מפני יראה ופיתוי אמרו.
  16. Jerusalem Talmud Ketubot 3:1:6 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. ותנינן. אילו הן הלוקין. הכא את אמר לוקה. וכא את אמר. משלם. אמר רבי יוחנן. לצדדין היא מתניתה. אם התרו בו לוקה. לא התרו בו משלם. סבר רבי יוחנן למימר. במקום מכות ותשלומין משלם ואינו לוקה. וילקה וישלם. כדי רשעתו. משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי …
    תמן תנינן. האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. ותנינן. אילו הן הלוקין. הכא את אמר לוקה. וכא את אמר. משלם. אמר רבי יוחנן. לצדדין היא מתניתה. אם התרו בו לוקה. לא התרו בו משלם. סבר רבי יוחנן למימר. במקום מכות ותשלומין משלם ואינו לוקה. וילקה וישלם. כדי רשעתו. משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. וישלם ולא ילקה. במי שיש בו שתי רשעיות הכתוב מדבר והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר.
  17. Jerusalem Talmud Ketubot 3:1:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי שמעון בן לקיש אמר. ואפילו לא התרו אינו משלם. מאחר שאילו מתרין בו לוקה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. האוכל תרומה שוגג משלם את הקרן וחומש. ואלו התרו בו אינו לוקה. פתר לה כרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. לוקה ומשלם. מתניתא פליגא על דרבי שמעון בן לקיש. דתנינן. אילו נערות שיש להן קנס. אילו התרו בו אינ …
    רבי שמעון בן לקיש אמר. ואפילו לא התרו אינו משלם. מאחר שאילו מתרין בו לוקה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. האוכל תרומה שוגג משלם את הקרן וחומש. ואלו התרו בו אינו לוקה. פתר לה כרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. לוקה ומשלם. מתניתא פליגא על דרבי שמעון בן לקיש. דתנינן. אילו נערות שיש להן קנס. אילו התרו בו אינו לוקה. פתר לה כרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. לוקה ומשלם. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש. מן המוציא שם רע למד רבי מאיר. ויסרו אותו מכות. וענשו אותו ממון. רבנין אמרין לחידושו יצא המוציא שם רע. ודבר שהוא יוצא לחידושו אין לומדין ממנו. לפי שבכל מקום אין אדם מתחייב מדיבורו. וכאן אדם מתחייב מדיבורו. הואיל וכן אי את למד ממנו. דבר אחר. כאן אין את למד ממנו לא עונשין ולא מכות. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שוגג בחלב מזיד בקרבן מתרין בו לוקה ומביא קרבן. וכא לוקה ומשלם. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אמר כדי רשעתו. שני דברים מסורין לבית דין. את תופס אחד מהן. יצא דבר שמסור לשמים.
  18. Jerusalem Talmud Ketubot 3:1:8 רבי יוחנן אמר
    הכל מודין שאין ממון אצל מיתה. מן הדא מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת. מה מכה בהמה לא חלקתה בו בין שוגג למזיד לחייבו ממון. אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד לפוטרו ממון. מה פליגין. בממון אצל מכות. רבי יוחנן אמר. אין ממון אצל מיתה ויש ממון אצל מכות. רבי שמעון בן לקיש אומר. כשם שאין ממון אצל מיתה כך …
    הכל מודין שאין ממון אצל מיתה. מן הדא מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת. מה מכה בהמה לא חלקתה בו בין שוגג למזיד לחייבו ממון. אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג למזיד לפוטרו ממון. מה פליגין. בממון אצל מכות. רבי יוחנן אמר. אין ממון אצל מיתה ויש ממון אצל מכות. רבי שמעון בן לקיש אומר. כשם שאין ממון אצל מיתה כך אין ממון אצל מכות.
  19. Jerusalem Talmud Ketubot 3:1:17 רבי יוחנן אמר
    רבי יודה בר פזי בעא. מכות וכרת מה אמרין בה אילין תניי . אמר רבי יוסי. צריכה לרבנין. רבי יונה בעא. למה לא שמע לה מן הדא דתני רבי שמעון בן יוחי. דתני רבי שמעון בן יוחי. רבי טרפון אומר. נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביום הכיפורים. מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת שנאמר ביום הכיפורים אין מכות אצל כרת …
    רבי יודה בר פזי בעא. מכות וכרת מה אמרין בה אילין תניי . אמר רבי יוסי. צריכה לרבנין. רבי יונה בעא. למה לא שמע לה מן הדא דתני רבי שמעון בן יוחי. דתני רבי שמעון בן יוחי. רבי טרפון אומר. נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביום הכיפורים. מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת אף כרת שנאמר ביום הכיפורים אין מכות אצל כרת. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. מה צריכה. לא כרבי שמעון בן לקיש. ברם כרבי יוחנן. מה מכות אצל מיתה יש לו כל שכן מכות אצל כרת. ואיתפלגון. השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה. רבי יוחנן אמר. התרו בו משם אותו ואת בנו לוקה. משם עבודה זרה היה נסקל. רבי שמעון בן לקיש אמר. אפילו התרו משם אותו ואת בנו אינו לוקה מאחר שאילו התרו בו משם עבודה זרה היה נסקל. אמר ליה. אפילו כרבי יוחנן צריכה לו. תמן שני דברים. וכא דבר אחד.
  20. Jerusalem Talmud Ketubot 3:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אילו שאין להן קנס כול'. אמר רבי יוחנן. לא ריבה אותה רבי יהודה אלא לקנס. תני רבי חייה. אף לכתובת מנה מאתים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אף להאכילה תרומה. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש רבי יודה ורבי דוסא שניהן אומרים דבר אחד. דתנינן תמן. השבויה אוכלת בתרומה. דברי רבי דוסא. אתא רבי חנינה בשם רבי שמעון ב …
    הלכה: אילו שאין להן קנס כול'. אמר רבי יוחנן. לא ריבה אותה רבי יהודה אלא לקנס. תני רבי חייה. אף לכתובת מנה מאתים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אף להאכילה תרומה. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש רבי יודה ורבי דוסא שניהן אומרים דבר אחד. דתנינן תמן. השבויה אוכלת בתרומה. דברי רבי דוסא. אתא רבי חנינה בשם רבי שמעון בן לקיש הלכה כרבי דוסא.
  21. Jerusalem Talmud Ketubot 3:6:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    כהדא דתני. בעולת בעל. להביא את המקבלת בעלה בבית אביה והיא ארוסה והבא אחריו בחנק. ולא סוף דבר מכדרכה אלא אפילו שלא כדרכה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לכן צריכה שלא כדרכה. אפילו תימא מכדרכה למה לי בעלה. אפילו כיי דתנינן תמן. באו עליה שנים. הראשון בסקילה והשיני בחנק. נערה מאורסה. באו עליה עשרה שלא כדרכה וא …
    כהדא דתני. בעולת בעל. להביא את המקבלת בעלה בבית אביה והיא ארוסה והבא אחריו בחנק. ולא סוף דבר מכדרכה אלא אפילו שלא כדרכה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לכן צריכה שלא כדרכה. אפילו תימא מכדרכה למה לי בעלה. אפילו כיי דתנינן תמן. באו עליה שנים. הראשון בסקילה והשיני בחנק. נערה מאורסה. באו עליה עשרה שלא כדרכה ואחד כדרכה כולן בסקילה. כולהון כדרכה. הראשון בסקילה והשאר בחנק. הערו בה עשרה בני אדם ואחד גמר את הביאה כולהון בסקילה. כולהון גמרו את הביאה. הראשון בסקילה והשאר בחנק. ובפנויה. באו עליה עשרה שלא כדרכה ואחד כדרכה כולם בקנס. כולהון בכדרכה. הראשון בקנס והשאר פטור. ביררה לה אחד מהן נפטרו כולן מלא תעשה. אמרה. איפשר. בוררת וחוזרת ובוררת. היה נשוי את אחותה כבר נפטר. מתה כבר נפטר. מת אין כופין את היבם.
  22. Jerusalem Talmud Ketubot 3:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: יתומה שנתארסה ונתגרשה כול'. אמר רבי יוחנן . אתיא דרבי אלעזר בשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. יש לה קנס וקנסה לעצמה. כן אמר רבי אלעזר. יש לה קנס וקנסה שלעצמה. מעתה אפילו במפותה. רבי ירמיה אומר בשם רבי אלעזר. תיפתר שמחלה לו. ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו. פתר לה ביתומה. ותני דבית רבי כן. הי …
    הלכה: יתומה שנתארסה ונתגרשה כול'. אמר רבי יוחנן . אתיא דרבי אלעזר בשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. יש לה קנס וקנסה לעצמה. כן אמר רבי אלעזר. יש לה קנס וקנסה שלעצמה. מעתה אפילו במפותה. רבי ירמיה אומר בשם רבי אלעזר. תיפתר שמחלה לו. ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו. פתר לה ביתומה. ותני דבית רבי כן. היתומה. רבי אלעזר אמר. האונס חייב והמפתה פטור. ויש אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו. נישמעינה מן הדא. דמר רבי בון בר חייה בשם רבי זעורה. קנס אין בו משעה הראשונה. דתנינן תמן. עמדה בדין עד שלא מת אביה הרי הן שלאב. מת האב הרי הן שלאחין. אם אומר את כן קנס כן הוא משעה הראשונה. הרי הן שלאחין משעה הראשונה. רבא בשם רב חסדא. בבושת ופגם הדא מתניתא. דרבי מנא אמר. מהו. האונס חייב בכל והמפתה פטור מן הכל. רבי אבין אמר. שמי בעי. מהו האונס חייב והמפתה פטור. האונס חייב בכל והמפתה פטור מן הבושת ומן הפגם וחייב בקנס. והא רבי עקיבה. או. האונס פטור מן הבושת וחייב בקנס והמפתה פטור מן הכל. ההיא דרבי יוסי הגלילי היא.
  23. Jerusalem Talmud Ketubot 3:9:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: כל מקום שיש מכר כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. ברם כרבנין יש מכר וקנס כאחת. כרבי מאיר. מבת יומה ועד ג שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס. מבת ג שנים ויום אחד עד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר. בוגרת לא מכר ולא קנס. כרבנין. מבת יומה ועד ג שנים ויום אחד מכר וקנס כאחת. מבת ג שנים ויו …
    הלכה: כל מקום שיש מכר כול'. רבי חייה בשם רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. ברם כרבנין יש מכר וקנס כאחת. כרבי מאיר. מבת יומה ועד ג שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס. מבת ג שנים ויום אחד עד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר. בוגרת לא מכר ולא קנס. כרבנין. מבת יומה ועד ג שנים ויום אחד מכר וקנס כאחת. מבת ג שנים ויום אחד עד שתביא שתי שערות יש לה מכר ואין לה קנס. משתביא שתי שערות ועד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר. בוגרת לא מכר ולא קנס.
  24. Jerusalem Talmud Ketubot 3:9:3 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. הבא על נערה מאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה בבית אביה. באו עליה שנים. הראשון בסקילה והשיני בחנק. רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי חייה בשם לעזר. דרבי מאיר היא. ברם כרבנין אפילו [קטנה]. מאי טעמא דרבי מאיר. נער חסר כתוב בפרשה. מה מקיימין רבנין נער. רבי אבהו אמר בשם רבי שמעון בן לקיש. נע …
    תמן תנינן. הבא על נערה מאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה בבית אביה. באו עליה שנים. הראשון בסקילה והשיני בחנק. רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי חייה בשם לעזר. דרבי מאיר היא. ברם כרבנין אפילו [קטנה]. מאי טעמא דרבי מאיר. נער חסר כתוב בפרשה. מה מקיימין רבנין נער. רבי אבהו אמר בשם רבי שמעון בן לקיש. נערה אחת שלימה כתוב בפרשה. לימדה על כל הפרשה שהיא גדולה. מתיב רבי מאיר לרבנין. הרי המוציא שם רע הרי כתוב בו נער והיא גדולה. דאין הקטנה נסקלת. מה עבדין לה רבנן. אמר רבי אבין. תיפתר שבא עליה דרך זכרות.
  25. Jerusalem Talmud Ketubot 4:1:4 רבי יוחנן אמר
    עד כדון דברים הבאים מחמת הביאה. חבל בה. סימה את עינה. קטע את ידה. שיבר את רגלה. למי הוא משלם לה או לאביה. רבי יוחנן אמר. נותן לאביה. רבי שמעון בן לקיש אמר. נותן לעצמה. מיסבר סבר רבי שמעון בן לקיש שמעשה ידיה שלה עד שתבגור. רבי יוחנן אמר. מבגורה ואילך. רבי אבין בשם רבי הילא. עד שעת בוגרה פליגין. אבל מ …
    עד כדון דברים הבאים מחמת הביאה. חבל בה. סימה את עינה. קטע את ידה. שיבר את רגלה. למי הוא משלם לה או לאביה. רבי יוחנן אמר. נותן לאביה. רבי שמעון בן לקיש אמר. נותן לעצמה. מיסבר סבר רבי שמעון בן לקיש שמעשה ידיה שלה עד שתבגור. רבי יוחנן אמר. מבגורה ואילך. רבי אבין בשם רבי הילא. עד שעת בוגרה פליגין. אבל מבוגרה ואילך כל עמא מודיי שהן שלעצמה. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. ומתניתא מסייעא לרבי יוחנן. החובל בבתו ובנו שלחבירו. שלבנו יתן מיד. ושלבתו יעשה בהן סגולה. אמר רבי יודן אבוי דרבי יודה אבוי דרבי מתניה. אית מתני. רישא וסיפא מסייע לרבי שמעון בן לקיש. החובל בבתו קטנה ניזקה שלה ופטור מן הבושת ומן הפגם. אחרים שחבלו בה נזקה שלה והשאר יעשה בהן סגולה ובושתה ופגמה שלאביה.
  26. Jerusalem Talmud Ketubot 4:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מנן אילין מיליא. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. והתנחלתם אותם לבניכם [אחריכם] לרשת אחוזה. אותם לבניכם. אין בנותיכם לבניכם. בקנס הכתוב מדבר. תני רבי חייה. אין להן לא בקנסי הבת לא בפיתויה ולא בחבליה. קנס אימתי הוא מתחייב. רבי יונה אמר. משעה ראשונה. רבי יוסי אמר. בסוף. מתיב רבי יוסי לרבי יונה. על דעתך דתימר מ …
    מנן אילין מיליא. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. והתנחלתם אותם לבניכם [אחריכם] לרשת אחוזה. אותם לבניכם. אין בנותיכם לבניכם. בקנס הכתוב מדבר. תני רבי חייה. אין להן לא בקנסי הבת לא בפיתויה ולא בחבליה. קנס אימתי הוא מתחייב. רבי יונה אמר. משעה ראשונה. רבי יוסי אמר. בסוף. מתיב רבי יוסי לרבי יונה. על דעתך דתימר משעה ראשונה. והא תנינן. עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן שלאב. מת האב הרי הן שלאחין. אמר ליה. מטינתה לההיא דתני רבי שמעון בן יוחי. ונתן לנערה. ונתן לאבי הנערה. מתיב רבי יונה לרבי יוסי. על דעתך דתימר בסוף. והא תנינן. עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן שלאב. משבגרה הרי הן שלעצמה. ובוגרת יש לה קנס. אמר ליה. מטינת[ה] לההיא דתני רבי חייה. דתני רבי חייה. תחת אשר עינה. לרבות שהיתה נערה ובגרה. ואתיא אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא. דתנינן תמן. גנב משלאביו טבח ומכר ואחר כך מת משלם תשלומי ארבעה וחמשה. מתיב רבי יוסי לרבי חגיי. על דעתך דתימר. בעמידת בית דין הדבר תלוי. ניתני. גנב משלאביו טבח ומכר בחיי אביו. לא הספיק לעמוד בדין עד שמת אביו משלם תשלומי כפל. והן אמר. ארבעה וחמשה. ברם הכא כל עמא מודו שהן שלעצמה. לא צורכה דלא למי הוא נותן לעצמה. נותן לאביה.
  27. Jerusalem Talmud Ketubot 4:8:3 אמר רבי יוחנן
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יהודה בן חנניה. נמנו באושא שיהא אדם זן את בניו קטנים. אמר רבי יוחנן. יודעין אנו מי היה במיניין. עוקבא אתא לגבי רבי יוחנן. אמר ליה. עוקבא. זון בניך. אמר ליה. מנן מרי. אמר ליה. עוקבא רשיעא. זון בניך. אמר רבי עולה. מתניתא אמרה כן שיהא אדם זן את בניו קטנים. דתנינן תמן. אם היתה …
    רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יהודה בן חנניה. נמנו באושא שיהא אדם זן את בניו קטנים. אמר רבי יוחנן. יודעין אנו מי היה במיניין. עוקבא אתא לגבי רבי יוחנן. אמר ליה. עוקבא. זון בניך. אמר ליה. מנן מרי. אמר ליה. עוקבא רשיעא. זון בניך. אמר רבי עולה. מתניתא אמרה כן שיהא אדם זן את בניו קטנים. דתנינן תמן. אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה.
  28. Jerusalem Talmud Ketubot 4:11:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. רבי יוחנן בן ברוקה אומר. אם אמר על שראוי ליורשה דבריו קיימין. ועל מי שאין ראוי ליורשו אין דבריו קיימין. אמר רבי יוחנן. לא אמר בן ברוקה אלא על בן בין הבנים ועל (בת) בן בין הבנות. בת בין האח לא. אח בין הבנות לא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. מעשה היה והורה רבי כרבי יוחנן בן ברוקה. ורבי זעירא רבי י …
    תמן תנינן. רבי יוחנן בן ברוקה אומר. אם אמר על שראוי ליורשה דבריו קיימין. ועל מי שאין ראוי ליורשו אין דבריו קיימין. אמר רבי יוחנן. לא אמר בן ברוקה אלא על בן בין הבנים ועל (בת) בן בין הבנות. בת בין האח לא. אח בין הבנות לא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. מעשה היה והורה רבי כרבי יוחנן בן ברוקה. ורבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. רבי שאל את נתן הבבלי. מה טעמא אמרו. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. מה טעם שאל את נתן הבבלי. מה ראו חכמים לומר. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. לא את הוא ששניתה לנו כן ירתון. (אמר ליה. יטלון תנית. אתא לגביה.) אמר ליה. לית כאן ירתון אלא יטלון. אתא לגבי אבוי אמר ליה. קיפחתה את נתן הבבלי. לית כאן יטלון אלא ירתון. אמר רבי יוסי בירבי בון. אכין אמר ליה. טעיתי טעות ששניתי לכם. לית כאן יטלון אלא ירתון. אמר רבי זעירא. קל הוא בתנאי כתובה. לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתובה וכאן אפילו בדברים. לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא למי שהוא בעולם וכאן למי שאינו בעולם. אמר רבי ירמיה קומי רבי זעירא. ותמיה אנא איך רבנין מדמו כתובה לירושה. לא דמי. דירושה מדבר תורה כתובה מדבריהן ותימר אכן. אפילו תימר כתובה מדברי תורה לא מודו בתניי כתובה שהוא מדבריהן.
  29. Jerusalem Talmud Ketubot 5:1:4 בשם רבי יוחנן
    רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. כמה אתה נותן לבנך. כך וכך. כמה אתה נותן לבתך. כך וכך. כיון שקידשה זכת הבת בין הבנות והבן בין הבנים. ובלבד מן הנישואין הראשונים. ותייא כיי דמר רבי חנניא. המשיא את בנו בבית זכה בבית. ובלבד מן הנישואין הראשונים. תני רבי הושעיה. זכת במטלטלין ולא זכת בבית. ופליג. רבי ירמיה ב …
    רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. כמה אתה נותן לבנך. כך וכך. כמה אתה נותן לבתך. כך וכך. כיון שקידשה זכת הבת בין הבנות והבן בין הבנים. ובלבד מן הנישואין הראשונים. ותייא כיי דמר רבי חנניא. המשיא את בנו בבית זכה בבית. ובלבד מן הנישואין הראשונים. תני רבי הושעיה. זכת במטלטלין ולא זכת בבית. ופליג. רבי ירמיה בשם רבי אבהו. תיפתר שהיה אוצרו שלאביו נתון שם. רבי חזקיה בשם רבי יהושע בן לוי. לכן צריכה. אפילו ש[או]לין מן השוק. אמר רבי אבהו. אם אמר לו לשאילה לא זכה בהן. אתא עובדא קומי רבי יעקב בירבי בון והורי כרבי אבהו. אמר רבי זעירא. עיקרא לית לה תימליוסים. ורבנין בנין וסלקון עלה.
  30. Jerusalem Talmud Ketubot 5:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: רבי יהודה אומר אם רצה כותב כול'. מיסבר סבר רבי יהודה. אין פוחתין לבתולה ממנה ולאלמנה מחמשים זוז. ויכתוב כן משעה ראשונה. אלא בפוחת והולך. ויכתוב. שנתקבלתי ממך כך וכך. אשכח תני בר קפרא. שנתקבלתי ממך כך וכך. אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יודה אלא בסוף. אבל בתחילה אף רבי יודה מודה. אין הוא בתחילה ואין …
    הלכה: רבי יהודה אומר אם רצה כותב כול'. מיסבר סבר רבי יהודה. אין פוחתין לבתולה ממנה ולאלמנה מחמשים זוז. ויכתוב כן משעה ראשונה. אלא בפוחת והולך. ויכתוב. שנתקבלתי ממך כך וכך. אשכח תני בר קפרא. שנתקבלתי ממך כך וכך. אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יודה אלא בסוף. אבל בתחילה אף רבי יודה מודה. אין הוא בתחילה ואין הוא בסוף. חברייא בשם רבי יוחנן. עד שלא בעל ומשבעל. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. עד שלא כנס ומשכנס. לא בעל וגירשה והחזירה היא כתחילה היא בסוף.
  31. Jerusalem Talmud Ketubot 5:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: המקדיש מעשה ידי אשתו כול'. רבי מאיר אומר. הקדש בשלו. ורבי יוחנן הסנדלר אומר. חולין בשלו. רבי שמעון בן לקיש אמר. במותר מחמש סלעים פליגין. תיפתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה. ונותנין. אם [אינו] נותנין לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה. רבי יוחנן אמר. במותר אחר מיתה פליגין. דו אמ …
    הלכה: המקדיש מעשה ידי אשתו כול'. רבי מאיר אומר. הקדש בשלו. ורבי יוחנן הסנדלר אומר. חולין בשלו. רבי שמעון בן לקיש אמר. במותר מחמש סלעים פליגין. תיפתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה. ונותנין. אם [אינו] נותנין לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה. רבי יוחנן אמר. במותר אחר מיתה פליגין. דו אמר ליה. בשאינו מעלה לה מזונות. אבל אם מעלה לה מזונות דברי הכל קדשו. אמר רבי זעירא. תני תמן מסייע ליה לרבי יוחנן. במה דברים אמורים. בשאינו מעלה לה מזונות. אבל אם היה מעלה לה מזונות. דברי הכל קדשו. ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות.
  32. Jerusalem Talmud Ketubot 5:5:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי שמואל בר רב יצחק אמר. מעשה ידים ביניהון. רבי מאיר אומר. מעשה ידיים ראויין לקדש משעה ראשונה. רבי יוחנן הסנדלר אומר. אין מעשה ידים ראוים לקדש משעה ראשונה. מה שאירש מאבא (היום) מכור לך. מה שאעלה במצודתי היום מכור לך. דבריו קיימין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בלווה לתכריכי אביו. והוא שיהא חולה אביו או מ …
    רבי שמואל בר רב יצחק אמר. מעשה ידים ביניהון. רבי מאיר אומר. מעשה ידיים ראויין לקדש משעה ראשונה. רבי יוחנן הסנדלר אומר. אין מעשה ידים ראוים לקדש משעה ראשונה. מה שאירש מאבא (היום) מכור לך. מה שאעלה במצודתי היום מכור לך. דבריו קיימין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בלווה לתכריכי אביו. והוא שיהא חולה אביו או מסוכן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. והוא שתהא מצודה פרושה בפניו. ומר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אף לקודש לא קדשו. למה. מפני המחלוקת. רבי מאיר ורבי יוחנן הסנדלר. אומרים. שנייא היא הקדש מצודה שאינה מצויה. אמר רבי יוסי לרבי יעקב בר אחא. נהיר דהויתון אמרין את ורבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש. מאן תני. הקדש מצודה שאינה מצויה. מחלוקת רבי מאיר ורבי יוחנן הסנדלר. היו רעיון רעיון אית ליה לרבי שמעון בן לקיש.
  33. Jerusalem Talmud Ketubot 5:5:4 אמר רבי יוחנן
    רבי ירמיה בעא. המקדיש מעשה ידי עבדו והיה צייד מהו. נישמעינה מן הדא. המקדיש את עבדו הוא קודש ומעשה ידיו חולין. מעשה ידי עבדו הוא חולין ומעשה ידיו הקדש. אמר רבי יוחנן. הקוטע ידי עבדו שלחבירו רבו נוטל נזקו צערו בושתו ופגמו והלה יצא ויתפרנס בצדקה. והא תני. המקדיש את עבדו יוצא הוא לפרנסה מהו והשאר קודש. …
    רבי ירמיה בעא. המקדיש מעשה ידי עבדו והיה צייד מהו. נישמעינה מן הדא. המקדיש את עבדו הוא קודש ומעשה ידיו חולין. מעשה ידי עבדו הוא חולין ומעשה ידיו הקדש. אמר רבי יוחנן. הקוטע ידי עבדו שלחבירו רבו נוטל נזקו צערו בושתו ופגמו והלה יצא ויתפרנס בצדקה. והא תני. המקדיש את עבדו יוצא הוא לפרנסה מהו והשאר קודש. אמר רבי בא בר ממל. לא על דעתו שימות. [ ] יותר מן העבדים. לא כן אמר רבי יוחנן. הקוטע ידי עבדו שלחבירו רבו נוטל נזקו צערו בושתו ופגמו והלה יצא ויתפרנס בצדקה. רבנין דקיסרין בשם רבי אחא. מצווין ישראל לפרנס קיטעין אפילו עבדים. רבי יוחנן מן כל מה דהוה אכיל יהיב לעבדיה. והוה קרי עלוהי הלא בבטן עושני עשהו ויכוננו ברחם אחד.
  34. Jerusalem Talmud Ketubot 5:6:3 רבי יוחנן אמר
    מניקה את בנה. אמר רבי חגיי. לא אמר אלא בנה. הא תאומים לא. ולמה אמר. בנה. שלא תניק בן חבירתה. כהדין דתני. אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו שלחבירו ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה. נדרה שלא להניק את בנה. בית שמי אומרים. שומטין את הדד מתוך פיו. ובית הלל אומרים. כופין אותה. נתגרשה אין כופין אותה. ב …
    מניקה את בנה. אמר רבי חגיי. לא אמר אלא בנה. הא תאומים לא. ולמה אמר. בנה. שלא תניק בן חבירתה. כהדין דתני. אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו שלחבירו ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה. נדרה שלא להניק את בנה. בית שמי אומרים. שומטין את הדד מתוך פיו. ובית הלל אומרים. כופין אותה. נתגרשה אין כופין אותה. במה דברים אמורים. בזמן שאינו מכירה. אבל אם היה מכירין אותה כופין אותה ונותנין לה שכרה שתניק את בנה. כמה יהא לו ויהא מכירה. רבי ירמיה בשם רב. שלשה חדשים. והוה רבי זעירא מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. נימר לך מן ההיא דשמואל. דאמר שמואל. שלשה ימים. שמואל כדעתיה. שמואל אמר. חכים אנא לחייתא דילדין לי. רבי יהושע בן לוי אמר. חכים אנא לגזורה דגזרין לי. רבי יוחנן אמר. חכים אנא לנשייא דצבתין עם אימא.
  35. Jerusalem Talmud Ketubot 5:10:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: נותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן כול'. אמר רבי מנא. מנה וארבע ריטלין. נותן לה כר נר ופתילה כוס וחבית וקדירה. רבי יוסי אמר. כר אין לה. שאין נשי העניים ישינות על הכר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הותירה מזונות שלה הותירה בליות שלו הותירה בליות שלה. הדא דתימר באשת איש. אבל באלמנה בין שהותירה מזונות ב …
    הלכה: נותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן כול'. אמר רבי מנא. מנה וארבע ריטלין. נותן לה כר נר ופתילה כוס וחבית וקדירה. רבי יוסי אמר. כר אין לה. שאין נשי העניים ישינות על הכר. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הותירה מזונות שלה הותירה בליות שלו הותירה בליות שלה. הדא דתימר באשת איש. אבל באלמנה בין שהותירה מזונות בין שהותירה בליות שלה.
  36. Jerusalem Talmud Ketubot 5:11:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: נותן לה מעה כסף לצרכיה והיא אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת כול'. דברים אמורים לשון נקי. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. אכילה ממש. על דעתיה דרב אוכלת משלו. על דעתיה דרבי יוחנן אוכלת משלה.
  37. Jerusalem Talmud Ketubot 5:11:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    יין אין לה שאין ענייות ישראל שותות יין. ועשירות שותות. והתני. מעשה במרתא בת בייתוס שפסקו לה חכמים סאתיים יין בכל יום. ובית דין פוסקין יין. אמר רבי חייה בר אדא. על שום זנות יין ותירוש יקח לב. והא תנינן. אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. מהו מוסיף. רבי יהושע בן לוי אמר. יין ש …
    יין אין לה שאין ענייות ישראל שותות יין. ועשירות שותות. והתני. מעשה במרתא בת בייתוס שפסקו לה חכמים סאתיים יין בכל יום. ובית דין פוסקין יין. אמר רבי חייה בר אדא. על שום זנות יין ותירוש יקח לב. והא תנינן. אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. מהו מוסיף. רבי יהושע בן לוי אמר. יין שהוא מרבה את החלב. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אף לתבשילה פסקו. אף על פי כן קיללה אותן ואמרה להן. כך תתנו לבנותיכם. אמר רבי אחא. וענינו אחריה אמן. אמר רבי אלעזר בר צדוק. אראה בנחמה אם לא ראיתיה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו. וקראתי עליה הפסוק הזה הרכה בך והענוגה וגו'. אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעיקבי הצאן וגו'. והתני מעשה במרים בתו שלשמעון בן גוריון שפסקו לה חכמים בחמש מאות דינר קופה בשמים בכל יום ולא היתה אלא שומרת יבם. אף על פי כן קיללה אותן ואמרה להן. כך תתנו לבנתיכם. אמר רבי אחא. וענינו אחריה אמן. אמר רבי אלעזר בר צדוק. אראה בנחמה אם לא ראיתיה קשורה בשערה בזנב הסוס בעכו וקראתי עליה הפסוק הזה הרכה בך והענוגה כול'.
  38. Jerusalem Talmud Ketubot 6:1:3 אמר רבי יוחנן
    למי נצרכה. לרבי מאיר. אף על גב דלרבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו זכת האשה זכה בעלה. מודה שאין עליה אלא אוכלת פירות בלבד. תמן תנינן. מציאת בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אילו שלו. שהוא יכול לשנותן למלאכה אחרת. מה טעם אמרינן. מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים הרי אילו שלהן …
    למי נצרכה. לרבי מאיר. אף על גב דלרבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו זכת האשה זכה בעלה. מודה שאין עליה אלא אוכלת פירות בלבד. תמן תנינן. מציאת בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אילו שלו. שהוא יכול לשנותן למלאכה אחרת. מה טעם אמרינן. מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים הרי אילו שלהן. שאינו יכול לשנותן למלאכה אחרת. התיבון. הרי אשתו אינו יכול לשנותה למלאכה אחרת ואת אמר. מציאתה שלו. אמר רבי יוחנן. טעם אחר יש באשה. מהו טעם אחר באשה. אמר רבי חגיי. מפני קטטה. רבי יוסי לא אמר כן. אלא שלא תהא מברחת משלבעלה ואומרת. מציאה מצאתי. הגע עצמך שנתן לה אחר מתנה. קול יוצא למתנה ואין קול יוצא למציאה. הגע עצמך שמצאה בעדים. זו מפני זו. אמר רבי יוחנן. בשאין טפולין לאביהן. אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן שלו.
  39. Jerusalem Talmud Ketubot 6:3:3 בשם רבי יוחנן
    שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. הכניסה לו זהב בשוייו. ותני כן. תקשיטין לעשותן דינרין באחד ומחצה. דינרין לעשותן תקשיטין בשוייהן. רבי אחא בר פפא בעא קומי רבי אימי. הכניסה לו בהמה. אמר ליה. בשוייה. הכניסה לו קרקע. אמר ליה. בשוייה. ואינו משתכר. וגובה קרקע. אין לו אלא אכילת פירות.
  40. Jerusalem Talmud Ketubot 6:4:3 אמר רבי יוחנן
    כיני מתניתא. וקופת בשמים הכל מנה. אמר רבי יוחנן. עשו הניית בשמים כהניית כספים. אמר רבי אבין. עשו הניית פריה ורביה כהניית כספים. כהדא. תלמידוי דרבי יוסי סלקון לקדשין אשכחינון ערירין. אמרון לון. אתניתון ביניכון. אם התניתם ביניכם הרי יפה ואם לאו הכל כמנהג המדינה.
  41. Jerusalem Talmud Ketubot 6:6:4 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    הרי שהיו שתי נקיבות ובן אחד. ונטלה הראשונה עישור נכסים. לא הספיקה השנייה ליטול עישור נכסים עד שמת הבן. רבי חנינה סבר מימר. השנייה נוטלת עישור נכסים והשאר חולקות אותו בשוה. אמר ליה רבי יוחנן. תמן בשלא היה להתפרנס. ברם הכא תמכור את השאר ותתפרנס ממנו. רבי טבי בשם רבי יאשיה. טעמא דרבי חנינה. אין מן המשו …
    הרי שהיו שתי נקיבות ובן אחד. ונטלה הראשונה עישור נכסים. לא הספיקה השנייה ליטול עישור נכסים עד שמת הבן. רבי חנינה סבר מימר. השנייה נוטלת עישור נכסים והשאר חולקות אותו בשוה. אמר ליה רבי יוחנן. תמן בשלא היה להתפרנס. ברם הכא תמכור את השאר ותתפרנס ממנו. רבי טבי בשם רבי יאשיה. טעמא דרבי חנינה. אין מן המשועבדין הוא גובה לא כל שכן ממה שלפניה. רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי זעירא. רבי יוחנן לא גבי. מאן גבי. רבי חנינה [ורבי אילא] גבי. רבי יסא איתפקד גביה מדל דיתמין והוה תמן יתמין בעיין מפרנסא. אעיל עובדא קומי רבי אלעזר וקומי רבי שמעון בר יקים. אמר רבי שמעון בר יקים. לא מוטב שיתפרנסו משלאביהן ולא מן הצדקה. אמר ליה רבי אלעזר. דבר שאילו יבוא לפני רבותינו ואין רבותינו נוגעין ואנו עושין אותו מעשה. אמר רבי יוסי. אנא יהיב לון ואין קמון יתמי וערון אנא יהיב לון. אפילו כן חמון ולא עירון. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי. היך עבדין עובדא. אמר ליה. כרבי חנינה. וכן נפק עובדא כרבי חנינה. רבי אבון בשם רבי הילא. רואין את הנכסים כאילו חריבין.
  42. Jerusalem Talmud Ketubot 6:7:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מתו יירשו אחרים. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל הלשונות אדם מזכה חוץ מלשון ירושה. לית כאן ירתון אלא יטלון. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. כאן במתנה. איתפלגון. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת. כתב לזה בלשון מתנה ולזה בלשון ירושה. אמר רבי אלעזר. מכיון שזכה בו בלשון מתנה זכה זה בלשון ירושה. אמר רבי י …
    מתו יירשו אחרים. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל הלשונות אדם מזכה חוץ מלשון ירושה. לית כאן ירתון אלא יטלון. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. כאן במתנה. איתפלגון. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת. כתב לזה בלשון מתנה ולזה בלשון ירושה. אמר רבי אלעזר. מכיון שזכה בו בלשון מתנה זכה זה בלשון ירושה. אמר רבי יוחנן. נראין דברים. בלשון מתנה זכה בלשון ירושה לא זכה. אמר רבי פינחס. אתא עובדין קומי רבי ירמיה. מכיון דרבי לעזר אמר אולפן. ורבי יוחנן אמר נראין. הלכה כרבי אלעזר. אמר רבי שמואל. לא רבי מאיר אמרה. ואינן נראות. שמא כלום היא. לא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי יסא. צמר הבכור שטרפו בטל ברוב. ואייתי רבי חייה ציפורייא קומי רבי אימי. ליטרא בשמונה. ולא הורי ליה. דמר רבי יסא. לא מתניתא היא. האורג מלא הסיט מצמר הבכור בבגד ידלק הבגד. משער הנזיר ומפטר חמור בשק ידלק השק. הורי מתניתא פליגא על רבי יוחנן. כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף בלשון מתנה דבריו קיימין. תמן לזה בלשון מתנה ולזה בלשון ירושה. ברם הכא כל אחד ואחד בלשון מתנה כל אחד ואחד בלשון ירושה. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי. ואינו חב לאחרים. אמר ליה. בשאין שם אחין. ואינו חב לאחי אביו. רבי חנניה בריה דרבי הילל. רוצה הוא בתקנת ביתו יותר מקרוביו.
  43. Jerusalem Talmud Ketubot 7:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: המדיר את אשתו שלא תתקשט כול'. רב הונא אמר. כיני מתניתא. בעניות שלא נתן קיצבה. עולא בר ישמעאל אמר. בעניות שלא נתן קצבה. אבל אם נתן קיצבה אפילו עד עשר שנים מותר. שאין שועל עפר פרין מת. נתן בר הושעיה אמר רבי יוחנן. חוץ מן הרגל.
  44. Jerusalem Talmud Ketubot 7:4:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר. ברגל רדופין שנו. אי זהו רגל הרדופין. אמר רבי יוסי בירבי בון. זה רגל ראשון שאביה רודפה לבית בעלה.
  45. Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:4 בשם רבי יוחנן
    וראשה פרוע. לחצר אמרו. קל וחומר למבוי. רבי חייה בשם רבי יוחנן. היוצאה בקפלטין שלה אין בה משום ראשה פרוע. הדא דתימר לחצר. אבל למבוי יש בה משום יוצאה וראשה פרוע. יש חצר שהוא כמבוי ויש מבוי שהוא כחצר. חצר שהרבים בוקעין בתוכה הרי הוא כמבוי. ומבוי שאין הרבים בוקעין בתוכו הרי הוא כחצר.
  46. Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:6 אמר רבי יוחנן
    תני רבי חנין בשם רבי שמואל. אחד נשים שאמרו. יש להן כתובה. ואחד נשים שאמרו. יוצאות שלא בכתובה. כגון היתומה והשנייה והאיילונית. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אלא אפילו היתה כתובה שלאלף דינר מאבדת ונוטלת בליות ממה שיש לפניה. והיוצאה משום שם רע אין לה בליות. מהו נסב מן הפרא פרנון דידה. רבי זעירה אמר. נסבה …
    תני רבי חנין בשם רבי שמואל. אחד נשים שאמרו. יש להן כתובה. ואחד נשים שאמרו. יוצאות שלא בכתובה. כגון היתומה והשנייה והאיילונית. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אלא אפילו היתה כתובה שלאלף דינר מאבדת ונוטלת בליות ממה שיש לפניה. והיוצאה משום שם רע אין לה בליות. מהו נסב מן הפרא פרנון דידה. רבי זעירה אמר. נסבה. רבי הילא אמר. לא נסבה. רבי הילא עבד לה כמיתה. רבי הילא רבי יסא רבי בא בר כהן מטי בה בשם רבי חנינה בן גמליאל. אחד נשים שאמרו. יוצאות שלא בכתובה. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים אלא אפילו היתה כתובתה שלאלף דינר מאבדת. רבי סימון אמר רבי יוחנן. כל המשניות מחוברות במשנה זו. אמר רבי מנא קומי רבי יסא. בהיי דא מתניתא. ברבי חנין דשמואל. אמר ליה. דברי הכל היא. ותני רבי חייה כן. נשים המעברות על הדת מאבדות את הכל.
  47. Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:4 רבי יוחנן אמר
    רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא אמרה בשקידשה על תנאי וכנסה סתם. אבל אם קידשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה. רבי יוחנן אמר. אפילו קידשה סתם וכנסה סתם אין לה כתובה. אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. וצריכה ממנו גט אפילו קידשה על תניי וכנסה סתם. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. קידשה סתם וגירשה מן האירוסין מה אמר בה רב …
    רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא אמרה בשקידשה על תנאי וכנסה סתם. אבל אם קידשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה. רבי יוחנן אמר. אפילו קידשה סתם וכנסה סתם אין לה כתובה. אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. וצריכה ממנו גט אפילו קידשה על תניי וכנסה סתם. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. קידשה סתם וגירשה מן האירוסין מה אמר בה רבי שמעון בן לקיש. נישמעינה מן הדא. היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראייה. הא אם הביא האב ראייה יש לה כתובה. מה חמית למימר. בשקידשה סתם וגירשה מן האירוסין. מה אנן קיימין. מן דבתרה. במה דברים אמורים. במומין שבסתר. אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון. ואין [במתנה] אף במומין שבגלוי טוען. הא אמרין חברייא קומי רבי יוסי. אמור דבתרה ותהא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה. הא אם הביא הבעל ראייה אין לה כתובה. והך רבי שמעון בן לקיש. יש לה כתובה. רבי כהן בשם רבנין דקיסרין. מתניתא בשכנס ולא בעל. מאן דמר רבי שמעון בן לקיש בשכנס ובעל. אני אומר. נתרצה לה בבעילה.
  48. Jerusalem Talmud Ketubot 7:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: האיש שנולדו בו מומין כול'. רב יהודה בשם רב. כיני מתניתא. בשהיו בו. אבל נולדו בו כופין אותו להוציא. רבי בא בר כהנא בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה בכופיח ובפפו. ואתייא דרב בשאין בו. ודרבן שמעון בן גמליאל בשנולדו בו. אמר רבי זעירא. אתייא דרבן שמעון בן גמליאל כר …
    הלכה: האיש שנולדו בו מומין כול'. רב יהודה בשם רב. כיני מתניתא. בשהיו בו. אבל נולדו בו כופין אותו להוציא. רבי בא בר כהנא בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה בכופיח ובפפו. ואתייא דרב בשאין בו. ודרבן שמעון בן גמליאל בשנולדו בו. אמר רבי זעירא. אתייא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר. היי דין רבי מאיר. בקדמייא באחרייא. אין בקדמייא עד שיתנה. אין באחרייא אפילו התנה לא כלום. אלא סלקת מתניתא כרבן שמעון בן גמליאל. ואילו כן כופין אותו להוציא. כרבנין. נישמעינה מן הדא. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם היה מום גדול. כגון סומא באחת מעיניו קיטע באחת מידיו חיגר באחת מרגליו מיד יוציא ויתן כתובה. הדא אמרה. סלקת מתניתא כרבן שמעון בן גמליאל. ואילו שכופין אותו להוציא כרבנין.
  49. Jerusalem Talmud Ketubot 8:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: רבי שמעון חולק בין נכסין לנכסין כול'. אמר רבי יוחנן. נכסים הידועין לבעל. אילו הקרקעות. ושאינן ידועין לבעל. אילו מטלטלין. רבי יוסי בן חנינא אמר. נכסים הידועין לבעל. אלו שנפלו לה ברשות הבעל. ושאינם ידועים לבעל. אילו שנפלו לה ובעלה נתון במדינת הים. מתניתא מסייעא לרבי יוסי בן חנינה. אילו הן נכסים …
    הלכה: רבי שמעון חולק בין נכסין לנכסין כול'. אמר רבי יוחנן. נכסים הידועין לבעל. אילו הקרקעות. ושאינן ידועין לבעל. אילו מטלטלין. רבי יוסי בן חנינא אמר. נכסים הידועין לבעל. אלו שנפלו לה ברשות הבעל. ושאינם ידועים לבעל. אילו שנפלו לה ובעלה נתון במדינת הים. מתניתא מסייעא לרבי יוסי בן חנינה. אילו הן נכסים שאינן ידועין לבעל. אילו שנפלו לה ובעלה נתון במדינת הים.
  50. Jerusalem Talmud Ketubot 8:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע כול'. אמר רבי ירמיה. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר עבד מחוברין כתלושין. אמר רבי יוסי. ולא שמיע דמר רבי יוסי בן חנינה. לא אמר רבי מאיר אלא בקמה העומדת להיקצר וגפנים עומדות להיבצר. הא שחת לא. ברם הכא אפילו שחת. רבי ירמיה בעא. מחלפא שיטתיה דרבי מאיר. תמן לא עבד מחוברין כתלו …
    הלכה: נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע כול'. אמר רבי ירמיה. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר עבד מחוברין כתלושין. אמר רבי יוסי. ולא שמיע דמר רבי יוסי בן חנינה. לא אמר רבי מאיר אלא בקמה העומדת להיקצר וגפנים עומדות להיבצר. הא שחת לא. ברם הכא אפילו שחת. רבי ירמיה בעא. מחלפא שיטתיה דרבי מאיר. תמן לא עבד מחוברין כתלושין והכא עבד מחוברין כתלושין. אמר רבי יוחנן. לא דרבי מאיר עבד מחוברין כתלושין. אלא אם אתה רואה קמה קצורה את מייפה כוחה של אשה. שדה שלא נזרעה את מייפה כוחו שלאיש. מספק שמין אותה כמה היתה יפה עד שלא נזרעה וכמה היא יפה משנזרעה. עד שלא נזרעה היא טבה תרין דינרין. משנזרעה היא יפה חד דינר. אותו הדינר ילקח בו קרקע והוא אוכל פירות.
  51. Jerusalem Talmud Ketubot 8:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: רבי שמעון אומר מקום שייפה כוחו כול'. את אמר. בכניסתה שלא מכרה אותן אינן מכורין. נתנתן לאריס הוא משתפה ממנו. עשת אותו ביכורים לא קדשו. את אמר. במציאתה שלה מכר אותן אינן מכורין. נתנתן לאריס הוא משתפה ממנו. עשת אותן בכורין. תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאתפלגון. ושמחת בכל הטוב אשר נתן ל …
    הלכה: רבי שמעון אומר מקום שייפה כוחו כול'. את אמר. בכניסתה שלא מכרה אותן אינן מכורין. נתנתן לאריס הוא משתפה ממנו. עשת אותו ביכורים לא קדשו. את אמר. במציאתה שלה מכר אותן אינן מכורין. נתנתן לאריס הוא משתפה ממנו. עשת אותן בכורין. תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאתפלגון. ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יי אלהיך ולביתך. מלמד שאדם מביא ביכורים מניכסי אשתו. רבי שמעון בן לקיש אמר. לאחר מיתה. הא בחיים לא. אמר רבי יוחנן. לא שנייא. היא בחיים היא לאחר מיתה. רבי שמעון בן לקיש כדעתיה. דאמר אין אדם יורש את אשתו מדבר תורה. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש לא קידשו. על דעתיה דרבי יוחנן קידשו ופקעת מינייהו קדושתן.
  52. Jerusalem Talmud Ketubot 8:10:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: הניח אחיו מעות כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לכן צריכא במופקדים אצלו. שלא תאמר. הואיל ואני הוא היורש שלי הן.
  53. Jerusalem Talmud Ketubot 8:10:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לית כאן שלו אלא. להיי דא מילא שאם קדם היורש ותפס מוציאין מידו. אף בבעל חוב כן. לא כן תני. יורש ובעל חוב שקדם אחד מהן ותפס מוציאין מידו. אמר רבי אחא בר עולא. נישמעינה מן הדא. הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה נכסים הללו. ולא סוף דבר דינר אלא אפילו כל שהוא. …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לית כאן שלו אלא. להיי דא מילא שאם קדם היורש ותפס מוציאין מידו. אף בבעל חוב כן. לא כן תני. יורש ובעל חוב שקדם אחד מהן ותפס מוציאין מידו. אמר רבי אחא בר עולא. נישמעינה מן הדא. הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה נכסים הללו. ולא סוף דבר דינר אלא אפילו כל שהוא. שלא יהא הקדש נראה יוצא בלא פדיון. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מועלין מעילה גמורה. וקשיא. אם מועלין בה מעילה גמורה יהא נפדה בשווה. אם אינו נפדה בשווה לא ימעלו בו מעילה גמורה. מה אנן קיימין. אם במחובר לקרקע. וכי יש מעילה בקרקע. אלא כן אנן קיימין בקמה. מאחר שאלו עבר הגזבר ותפס [אין] מוציאין מידו. הוא גיזבר הוא יורש. מה גיזבר עבר הגיזבר ותפס אין מוציאין מידו. אף יורש עבר היורש ותפס אין מוציאין מידו. רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אף בשור כן. אית לך מימר. שור קרקע. רבי תנחום בר מרי בשם רבי יוסי. שור עשו אותו כהקדש שהזיל. הכא את אמר. מוציאין מידו. וכא את אמר. אין מוציאין מידו. לפי שהירעתה כוחה שלאשה שלא תהא כתובתה אלא על ניכסי בעלה הראשון ייפיתה כוחה בדבר הזה שאם קדם היורש ותפש מוציאין מידו. ותני כן. אילנות וקצצות זקינים ונערים מוציאין מידן.
  54. Jerusalem Talmud Ketubot 9:1:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אבל לא לעניין דברים. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר. אם מתה ירושתה. אבל דברים שהתנה על מה שכתוב בתורה. וכל המתנה על הכתוב בתורה תנאו בטל. בתנאי גוף. אבל בתנאי ממון תנאו קיים. וזה תנאי ממון הוא. ולמה אמרו. תנאו בטל. שבסוף הוא זכה בהן. רבי אימי בשם רבי יוחנ …
    רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אבל לא לעניין דברים. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר. אם מתה ירושתה. אבל דברים שהתנה על מה שכתוב בתורה. וכל המתנה על הכתוב בתורה תנאו בטל. בתנאי גוף. אבל בתנאי ממון תנאו קיים. וזה תנאי ממון הוא. ולמה אמרו. תנאו בטל. שבסוף הוא זכה בהן. רבי אימי בשם רבי יוחנן. בדין היה שאם מכרה ונתנה שיהא מכרה קיים. שבסוף הוא זוכה בהן. ולמה אמרו בטל. שלא תהא אשה מוכרת נכסים משלבעלה ואומרת. שלי הן.
  55. Jerusalem Talmud Ketubot 9:2:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: מי שמת והניח אשה כול'. רבי יוסי בר חנינה אמר. לכושל שבראיותיו. כגון מלוה בעדים ומלוה בשטר יינתנו למלוה בעדים. רבי יוחנן אמר. לכושל בגופו. הגע עצמך הוה עתיר. כגון אילין דבר אנדראי. אמר רבי אחא. לכושל בגופו ועני. כהדא. קריבתיה דרבי שמואל בר אבא יהבו ליה משם כושל. אייתי רבי שמעון בן לקיש עבדוי דר …
    הלכה: מי שמת והניח אשה כול'. רבי יוסי בר חנינה אמר. לכושל שבראיותיו. כגון מלוה בעדים ומלוה בשטר יינתנו למלוה בעדים. רבי יוחנן אמר. לכושל בגופו. הגע עצמך הוה עתיר. כגון אילין דבר אנדראי. אמר רבי אחא. לכושל בגופו ועני. כהדא. קריבתיה דרבי שמואל בר אבא יהבו ליה משם כושל. אייתי רבי שמעון בן לקיש עבדוי דרבי יודן נשייא ואפיק מיניה. רבי יוחנן הוה מיסתמיך על רבי שמעון בר אבא. אמר ליה. מה נעשה באותה הענייה. אמר ליה. אייתי רבי שמעון בן לקיש עבדוי דרבי יודן נשייא ואפיק מינה. ויפה נעשה. אמר רבי ירמיה קומי רבי זעירא. אי נאמר. רבי יוחנן כדעתיה ורבי שמעון כדעתיה. דאיתפלגון. הכל מודין שאם טעו בשיקול הדעת שאין מחזירין. מדברי תורה מחזירין. מה פליגין. בטעות משנה. שרבי יוחנן אמר. בטעות משנה שיקול הדעת. רבי שמעון בן לקיש אמר. טעות משנה דבר תורה. היא טעות משנה היא טעות זקינים.
  56. Jerusalem Talmud Ketubot 9:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: הניח פירות תלושין כול'. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. בצבורין בסורקי. אבל אם צברן בביתו זכה לו ביתו. רבי יוחנן אמר. ואפילו צבורין בתוך ביתו לא זכה לו ביתו. דהוה סבר דאינון דידה ולית אינון דידה. ואתי בעל הבית זכה בפירותיו בשביעית. רבי ירמיה סבר מימר. משיתנם לתוך כיליו. אמר רבי יוסי. אפילו …
    הלכה: הניח פירות תלושין כול'. רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. בצבורין בסורקי. אבל אם צברן בביתו זכה לו ביתו. רבי יוחנן אמר. ואפילו צבורין בתוך ביתו לא זכה לו ביתו. דהוה סבר דאינון דידה ולית אינון דידה. ואתי בעל הבית זכה בפירותיו בשביעית. רבי ירמיה סבר מימר. משיתנם לתוך כיליו. אמר רבי יוסי. אפילו נתנן לתוך כליו לא זכה בהן. דהוה סבר מימר דאינון דידיה ולית אינון דידה.
  57. Jerusalem Talmud Ketubot 9:6:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: נדר ושבועה אין לי וליורשיי כול'. אמר רבי יונה. והיא שעשת אפיטרופא בחיי בעלה. אבל אם עשת אפיטרופא לאחר מיתת הבעל אין היורשין משביעין אותה. דו מתניתא. לא עשת אפיטרופא אין היורשין משביעין אותה. אם עשת אפיטרופא היורשין משביעין אותה לעתיד לבוא. ואין משביעין אותה לשעבר. איזהו לשעבר. משעת מיתה עד שעת …
    הלכה: נדר ושבועה אין לי וליורשיי כול'. אמר רבי יונה. והיא שעשת אפיטרופא בחיי בעלה. אבל אם עשת אפיטרופא לאחר מיתת הבעל אין היורשין משביעין אותה. דו מתניתא. לא עשת אפיטרופא אין היורשין משביעין אותה. אם עשת אפיטרופא היורשין משביעין אותה לעתיד לבוא. ואין משביעין אותה לשעבר. איזהו לשעבר. משעת מיתה עד שעת קבורה. ואמר רבי יוסי. אפיולו עשאה אפטרפוס לאחר מיתת בעלה אין היורשין משביעין אותה. והא תנינן לא עשתה אפטרפוס אין היורשין משביעין אותה. אם עשת אפיטרופא היורשין משביעין אותה לעתיד לבא ואין משביעין אותה לשעבר. פתר לה על ראשה. ואין על ראשה כהדא. רבי יונה ורבי יוסי תריהון אמרין. לא סוף דבר בנכסים שנשתלטה בהן בחיי בעלה אלא אפילו נכסים שנשתלטה בהן לאחר מיתת הבעל אין היורשין משביעין אותה. פתר לה משעת מיתה עד שעת קבורה. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. משעת מיתה עד שעת קבורה אין היורשין משביעין אותה. תני בר קפרא. שלא תהא מניחתו והולכת לבית אביה.
  58. Jerusalem Talmud Ketubot 9:9:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מנכסים המשועבדים כיצד. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הקורא ערר על מעשה בית דין לא הכל הימינו. אמר ליה רבי חייה בר אבא. ולא מתניתא היא. הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. מן דגלית לך חספא מן מרגליתא את אמר לי. ולא מתניתא היא. רב אמר. במקום שאין כותבין שטר כתובה. אבל במקו …
    הלכה: מנכסים המשועבדים כיצד. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הקורא ערר על מעשה בית דין לא הכל הימינו. אמר ליה רבי חייה בר אבא. ולא מתניתא היא. הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. מן דגלית לך חספא מן מרגליתא את אמר לי. ולא מתניתא היא. רב אמר. במקום שאין כותבין שטר כתובה. אבל במקום שכותבין שטר כתובה מה דהיא מפקה היא גובה. חזר ואמר. אפילו במקום שכותבין כתובה גובה היא. מן רב חיילה מתבה יתיב. התיב רבי יוסי. והא תני. גובה גיטה ומטמנת כתובתה וחוזרת וגובה. אין שם בית דין. באינון רמתון. ואין שם עדים. הבו. בשהלכו להם למדינת הים. אין שם אומולוגייה. ולית רב אולומולוגייא. אית רב אומולוגייא. כהן דמר. אבר ברטסין עבד חורן. אית ליה כההיא דאמר. אי אבד פרונא עבד חורן. התיב רבי בא. דהא תני. גובה בגיטה ומטמנת כתובתה וממתנת עד שימות וחוזרת וגובה. אמר ליה רבי יוסה בירבי בון. ולא עליה להביא ראייה שהיתה משמשתו עד שמת.
  59. Jerusalem Talmud Ketubot 9:10:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יודן בר שיקלי אעיל עובדא קומי רבי יוסי. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שטר שלווה בו ופרעו אל ילוה בו באותו היום. אמר ליה. כאן בשפרעו. כאן בשלא פרעו. תני רבי חנן קומי רבי הילא. תרין אמורין. חד אמר. לכתובה אבל לא לתנאין. וחרנה אמר. בין בכתובה בין לתנאין.
  60. Jerusalem Talmud Ketubot 10:3:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: היו שם נכסים בראוי כול'. רבי מנא אמר. בעיקר שתי כתובות פליגין. רבי שמעון אומר. קרקע. ורבנין אמרין. מטלטלין. באותה הדינר כל עמא מודיי שהוא מטלטל. רבי יוסי בירבי בון אמר. כל עמא מודיי בעיקר שתי כתובות שהן קרקע. מה פליגין. באותו הדינר. רבי שמעון אומר. קרקע. ורבנין אמרין. מטלטלין. רבי בא בר זבדא ב …
    הלכה: היו שם נכסים בראוי כול'. רבי מנא אמר. בעיקר שתי כתובות פליגין. רבי שמעון אומר. קרקע. ורבנין אמרין. מטלטלין. באותה הדינר כל עמא מודיי שהוא מטלטל. רבי יוסי בירבי בון אמר. כל עמא מודיי בעיקר שתי כתובות שהן קרקע. מה פליגין. באותו הדינר. רבי שמעון אומר. קרקע. ורבנין אמרין. מטלטלין. רבי בא בר זבדא בשם רב. ברם נהגו בסוריא להיות גובין מן הנחושת ומן הצועות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ובלבד מן הצועות שבאותו הלילה. רב שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. נהגו העם בערבייא להיות גובה מן הבושם ומן הגמלים. ודכוותה. בלבד מן הבושם שבאותו הלילה. ארמלתא דרבי חונה גבי לה מן המטלטלין כמנהג מקומה.
  61. Jerusalem Talmud Ketubot 11:1:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: אלמנה ניזונת מניכסי יתומין כול'. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מציאתה שלה. הותירה מזונות. אשת איש שמציאתה שלו הותירה מזונות שלו. אלמנה שמציאתה שלה הותירה מזונות שלה. הותירה בליות שלה. מה אם אשת איש שהותירה מזונות שלו. הותירה בליות שלה. אלמנה שהותירה מזונות שלה. הותירה בליות לא כל …
    הלכה: אלמנה ניזונת מניכסי יתומין כול'. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מציאתה שלה. הותירה מזונות. אשת איש שמציאתה שלו הותירה מזונות שלו. אלמנה שמציאתה שלה הותירה מזונות שלה. הותירה בליות שלה. מה אם אשת איש שהותירה מזונות שלו. הותירה בליות שלה. אלמנה שהותירה מזונות שלה. הותירה בליות לא כל שכן. תמן צריכה לון לנידתה. אף הכא צריכא לון לנידתה.
  62. Jerusalem Talmud Ketubot 11:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין כול'. מיסבר סבר רבי שמעון. במזונות הדבר תלוי. פסק לזון מן האירוסין מוכרת שלא בבית דין. פסק לזון מן הנישואין לא תמכור אלא בבית דין. דברי חכמים. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן. חס הוא אדם על כבוד אלמנתו בין מן האירוסין בין מן הנישואין.
  63. Jerusalem Talmud Ketubot 11:2:5 בשם רבי יוחנן
    רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא. אלמנה שעשת שנים שלשה חדשים שלא לתבוע מזונותיה אבדה מזונתיה דאינון תלתי ירחייא. בשלא ללות. אבל אם לותה גובה. בשאין בידיה משכון. אבל אם יש בידיה משכון אפילו לא לוותה גובה. רבי יסא בשם רבי יוחנן. זו היא שאמרו. בתחילה מוכרין מזון שנים עשר חודש. ונותנין לה מזון ל יום. בסו …
    רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא. אלמנה שעשת שנים שלשה חדשים שלא לתבוע מזונותיה אבדה מזונתיה דאינון תלתי ירחייא. בשלא ללות. אבל אם לותה גובה. בשאין בידיה משכון. אבל אם יש בידיה משכון אפילו לא לוותה גובה. רבי יסא בשם רבי יוחנן. זו היא שאמרו. בתחילה מוכרין מזון שנים עשר חודש. ונותנין לה מזון ל יום. בסוף ל יום הן אומרים. נתנו. והיא אומרת. לא נטלתי. ייבא כהדא. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לווה ממנה יב אלף לשנה להיות מעלה לה מדינר זהב לחודש. פשיטא חודש הראשון נתן וחודש האחרון לא נתן. ימים שבנתיים זו היא שאמרו. הא בתחילה לא.
  64. Jerusalem Talmud Ketubot 11:2:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בתחילה מוכרין מזון י̇ב̇ חודש ונותנין לה מזון ל̇ יום. וימכרו מזון שנים עשר חודש. שלא להורע כחה של אשה. ויתנו לה מזון שלשים יום. אם אומר את כן נמצאתה חב ליתומים. כהדא דתני. אלמנה שתפסה אפילו אלף זוז למזונותיה אין מוציאין מידה. מהו מימר לה. הוי מה בידיך. תלמידוי דרבי מנא אמר …
    אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בתחילה מוכרין מזון י̇ב̇ חודש ונותנין לה מזון ל̇ יום. וימכרו מזון שנים עשר חודש. שלא להורע כחה של אשה. ויתנו לה מזון שלשים יום. אם אומר את כן נמצאתה חב ליתומים. כהדא דתני. אלמנה שתפסה אפילו אלף זוז למזונותיה אין מוציאין מידה. מהו מימר לה. הוי מה בידיך. תלמידוי דרבי מנא אמרין לה. הוי מה בידיך. אמר לון רבי יוסי בירבי בון. מכיון שהיא עתידה להישבע בסוף אפילו מה בידיך אמרין לה. תהי.
  65. Jerusalem Talmud Ketubot 11:3:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך חס על כבוד גרושתו. דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. מבשרך לא תתעלם זו גרושתו. איתתיה דרבי יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין. סליק רבי לעזר בן עזריה לגביה. אמר ליה. רבי. שיבקה. דלית היא דאיקרך. אמר ליה. פורנה רב עלי. א …
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי הילא בשם רבי לעזר. כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך חס על כבוד גרושתו. דאמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. מבשרך לא תתעלם זו גרושתו. איתתיה דרבי יוסי הגלילי הוות מעיקה ליה סגין. סליק רבי לעזר בן עזריה לגביה. אמר ליה. רבי. שיבקה. דלית היא דאיקרך. אמר ליה. פורנה רב עלי. אמר ליה. אנא יהיב לך פרנה ושבקה. יהב ליה פרנה ושבקה. אזלה ונסיבת לטסורא דקרתא. איתנחת מן ניכסוי ואיתעביד כסגיא נהורא והות מחזרא ליה על כל קרתא ומדברא ליה. חד זמן חזרתיה על כל קרתא ולא איתייהב ליה כלום. אמר לה. לית הכא שכונה חורין. אמרה ליה. אית הכא שכונה דמשבקי. ולית בחיילי עייל לה לתמן. שרי חביט לה. עבר רבי יוסי הגלילי ושמע קלון מתבזיי בשוקא. נסבון ויהבון בגו חד ביתא מן דידיה והוה מסיק לון מזונין כל יומין דהוון בחיין. על שם ומבשרך לא תתעלם זו גרושתו. אפילו כן אציתון קלוי בליליא ושמעין קלה אמרה. לא הוה טב דייה צערה לבר מן גופה ולא לגו גופה.
  66. Jerusalem Talmud Ketubot 11:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אלמנה שהיתה כתובתה מאתים כול'. ניחא שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה. מכל מקום הרי מפסידה את היתומין במנה. בשוה מנה במאתים אין סופו לחזור משם מקח טעות. תיפתר שהוקיר המקח. אמר רבי אבין. הדא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון בן לקיש אמר. אין למקח הונייה לעולם. אמר רבי יוחנן. אם היה המקח מופל …
    הלכה: אלמנה שהיתה כתובתה מאתים כול'. ניחא שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה. מכל מקום הרי מפסידה את היתומין במנה. בשוה מנה במאתים אין סופו לחזור משם מקח טעות. תיפתר שהוקיר המקח. אמר רבי אבין. הדא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון בן לקיש אמר. אין למקח הונייה לעולם. אמר רבי יוחנן. אם היה המקח מופלג יש לו הונייה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אילו דברים שאין להן הונייה. העבדים והשטרות והקרקעות וההקדישות. פתר לה. ובלבד דבר שאינו מופלג. פדה שוה מנה במאתים. רבי יוחנן אמר. אינו פדוי. ורבי שמעון בן לקיש אמר. פדוי. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אמר. טלית זה תחת חמור זה. יצא לחולין. וסיפא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. צריך להיעשות דמים. אמר רבי יוסה. כל גרמה אמרה שהוא צריך להיעשות דמים. מה פליגין. להביא מעילה. רבי יוחנן אמר. מביא קרבן מעילה. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו מביא קרבן מעילה.
  67. Jerusalem Talmud Ketubot 11:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים כול'. עד כדון בשמכרוה להן בארבע שטרות. מכרה להם בשטר אחד תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו העדים כשירין לזה ופסולין לזה. רבי הילא בשם רבי יסא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מאחר שהן פס …
    הלכה: רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים כול'. עד כדון בשמכרוה להן בארבע שטרות. מכרה להם בשטר אחד תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו העדים כשירין לזה ופסולין לזה. רבי הילא בשם רבי יסא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. וחרנה אמר. כשירין לזה ופסולין לזה. רבי מנא לא מפרש. רבי אבין מפרש. רבי יוחנן אמר. מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. ורבי שמעון בן לקיש אמר. כשרין לזה ופסולין לזה. אמר רבי לעזר. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עידותן בטילה. אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. מניין אפילו מאה. תלמוד לומר עידים. רבי יעקב בר אחא אמר. איתפלגון רבי חנניה חברין דרבנין ורבנין. חד אמר. יאות אמר רבי לעזר. וחרנה אמר. לא אמר רבי לעזר יאות. מאן דמר. יאות אמר רבי לעזר. נעשית עדות אחד מאיש אחד. ומאן דאמר. לא אמר רבי אלעזר יאות. נעשית כשתי כיתי עדות כשירין לזה ופסולין לזה.
  68. Jerusalem Talmud Ketubot 11:7:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: היתומה והשנייה והאיילונית כול'. ניחא שנייה איילונית. יתומה. ויתומה אין לה כתובה. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. תיפתר ביתומה שמיאינה. רבי אייבו בר נגרי רבי אימי. כשם שקנסו בה כך קנסו בו. ליי דא מילה. שאם קידשה בליטרא שלזהב שהוא מאבד את הכל.
  69. Jerusalem Talmud Ketubot 11:7:8 רבי יוחנן אמר
    רבי יעקב בר אחא אמר. רבי זעירא ורבי הילא תריהון אמרין. במזונות פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה מזונות. אמר ליה רבי אליעזר. אומרים לו. הוציא. ואת אמר אכן. הוא בעי מימר. מאן דמר. בתנאי כתובה פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה תנאי כתובה. אמר ליה רבי אלעזר. כל עמא מודיי שאין לה מזונות. ביורשיה קנסו. כל שכן בה. …
    רבי יעקב בר אחא אמר. רבי זעירא ורבי הילא תריהון אמרין. במזונות פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה מזונות. אמר ליה רבי אליעזר. אומרים לו. הוציא. ואת אמר אכן. הוא בעי מימר. מאן דמר. בתנאי כתובה פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה תנאי כתובה. אמר ליה רבי אלעזר. כל עמא מודיי שאין לה מזונות. ביורשיה קנסו. כל שכן בה. מאן דמר. פליגין. במזונות. הא בתנאי כתובה לא. בה קנסו. לא קנסו ביורשיה.
  70. Jerusalem Talmud Ketubot 12:2:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: ניסית הבת. הבעל חייב במזונותיה כול'. תניי כתובה שכתבו בשטר. רבי יעקב בר אחא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. לחיזוק כתבן. ורבי שמעון בן לקיש אמר. לגבות מן המשועבדים כתבן. רבי ירמיה מחליף שמועתה. אמר רבי יודן. מתניתא מסייעה למאן דמר. לחיזוק כתבן. דתנינן תמן. אין מוציאי …
    הלכה: ניסית הבת. הבעל חייב במזונותיה כול'. תניי כתובה שכתבו בשטר. רבי יעקב בר אחא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. לחיזוק כתבן. ורבי שמעון בן לקיש אמר. לגבות מן המשועבדים כתבן. רבי ירמיה מחליף שמועתה. אמר רבי יודן. מתניתא מסייעה למאן דמר. לחיזוק כתבן. דתנינן תמן. אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים המשועבדין מפני תיקון העולם. לא בשטר. אף הכא בשטר. אמר רבי חנניה. מפני שהיא כבעלת חוב. לא בשטר. אף הכא בשטר.
  71. Jerusalem Talmud Ketubot 12:3:16 אמר רבי יוחנן
    שבעה ימים הן סובבין ארץ ישראל. ימא רבא. ימא דטבריא. ימא דכוכבו. ימא דמילחא ימא דחילתא. ימא דשילחת. ימא דאיפמייא. ויהא איכא ימא דחמץ. דיקליטינוס הקווה נהרות ועשאו. כתיב ונשקפה על פני הישימון. אמר רבי חייה בר בא. כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים. אמר רבי י …
    שבעה ימים הן סובבין ארץ ישראל. ימא רבא. ימא דטבריא. ימא דכוכבו. ימא דמילחא ימא דחילתא. ימא דשילחת. ימא דאיפמייא. ויהא איכא ימא דחמץ. דיקליטינוס הקווה נהרות ועשאו. כתיב ונשקפה על פני הישימון. אמר רבי חייה בר בא. כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים. אמר רבי יוחנן בר מרה. שערינהו רבנן והא היא מכוונא כל קבל תרעא מציעתא דכנישתא עתיקתא דים דוטגין.
  72. Jerusalem Talmud Ketubot 12:5:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה לעולם. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו כתובתה שלאלף דינר אינה גובה אלא עד כ״ה שנה. ואתיין אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא. דתנינן תמן. הניזקין שמין להן בעידית. ובעל חוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. אמר ליה רבי ירמי …
    רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה לעולם. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו כתובתה שלאלף דינר אינה גובה אלא עד כ״ה שנה. ואתיין אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא. דתנינן תמן. הניזקין שמין להן בעידית. ובעל חוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. אמר ליה רבי ירמיה. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובה שלאלף דינר גובה בבינונית. ואמר רבי יוסי. ואפילו כתובתה אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית. ואתייא דרבי יוסי כרבי יוחנן ורבי ירמיה כרבי יהושע בן לוי. דתנינן תמן. הכותב נכסיו לבניו. כתב לאשתו קרקע כל שהוא איבד כתובתה. דרב אמר. במזכה על ידיה. ושמואל אמר. במחלק לפניה. רבי יוסי בן חנינה אמר. מקולי כתובה שנו. אמר רבי בא. טעמא דרבי יוסי בן חנינה. לא סוף דבר כתובת מנה מאתים אלא אפילו כתובתה אלף דינר. מקולי כתובה שנו.
  73. Jerusalem Talmud Ketubot 13:2:3 אמר רבי יוחנן
    רבי יהושע בן לוי אמר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפס על חבירו חייב ליתן לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מציקין. ולא שמע מה דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגוזלן. רבי אבין בעי. וההן דהוה רבה. רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני. תריהון בשם שמואל אמרי. …
    רבי יהושע בן לוי אמר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפס על חבירו חייב ליתן לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מציקין. ולא שמע מה דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגוזלן. רבי אבין בעי. וההן דהוה רבה. רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני. תריהון בשם שמואל אמרי. חד אמר. כארנון וכגולגולת. וחרנה אמר. אינה כארנון וכגולגולת.
  74. Jerusalem Talmud Ketubot 13:3:3 בשם רבי יוחנן
    מאימתי שמין להן. רבי מנא אמר. שמין להן בסוף. אמר ליה רבי חנינה. מיליהון דרבנין לא שמעין לך. דנתן בר הושעיה בעא קומי רבי יוחנן. היה שם מזון שנים עשר חודש ונתמעטו הנכסים. אמר לי. מכיון שהתחילו היתומין להיות אוכלין בהיתר אוכלין והולכין עד שתיכלה פרוטה האחרונה. אלא משעה ראשונה שמין להן. רב חסדאי בעי. הי …
    מאימתי שמין להן. רבי מנא אמר. שמין להן בסוף. אמר ליה רבי חנינה. מיליהון דרבנין לא שמעין לך. דנתן בר הושעיה בעא קומי רבי יוחנן. היה שם מזון שנים עשר חודש ונתמעטו הנכסים. אמר לי. מכיון שהתחילו היתומין להיות אוכלין בהיתר אוכלין והולכין עד שתיכלה פרוטה האחרונה. אלא משעה ראשונה שמין להן. רב חסדאי בעי. היה שם מזון שנים עשר חודש והוקירו הנכסים. נישמעינה מן הדא. דאמר רבי חנינה רבי יסא בשם רבי יוחנן. עמדו היתומין ומכרו שלהן מכרו. וכא הוקירו שלהן הוקירו. לא היה שם מזון שנים עשר חודש מהו שיאמרו בנים לבנות. טלו את שלכם וצאו. אמר רבי אבא מהו. מתניתא אמרה שאין אומרין להן. דתנינן תמן. אם אמרו היתומין. הרי אנו מעלין על ניכסי אבינו יותר דינר. כדי שיטלו כתובת אימן. אין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בבית דין.
  75. Jerusalem Talmud Ketubot 13:4:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי אימי בשם רבי יוחנן. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. ולמה תנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן הוא מחייב. רבי אבהו כהדא דרבי אימי. רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה …
    רבי אימי בשם רבי יוחנן. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. ולמה תנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן הוא מחייב. רבי אבהו כהדא דרבי אימי. רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל חייב. רב כרבי שמעון בן לקיש. חד בר נש אזל בעי מידון עם חבריה קומי רב. שרי מיטען עימיה שערין חטין כוסמין. אמר ליה רב. כל מה דאת יכיל מגלגלה עלוי גלגל ובסופא הוא מישתבע לך חדא על כולהן. אמר רבי אבהו. כך משיב רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן. על דעתך דאת אמר. טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. והא תנינן. טענו כלים וקרקעות. הודה בכלים וכפר בקרקעות. בקרקעות וכפר בכלים. אם כלים בכלים הוא חייב כלים בקרקעות לא כל שכן. מה עבד לה. דו פתר ליה לזוקקו שבועה. והתנינן. הטוען את חבירו כדי שמן והודה לו בקנקנים. מה אנן קיימין. אם בשטענו קנקנים ושמן והודה לו באחת מהן. כל עמא מודיי שהוא מין הטענה. ואם בשטענו שמן והודה לו בקנקנים. כל עמא מודיי שאין הודייה מן הטענה. דאמר רבי זעירא רבי אבונה בשם רב. בשטענו קנקיני שמן היא מתניתא. ההין מילין וההן אמר ריקנין. ניחא קנקנים ולא שמן. שמן ולא קנקנים. רבי אלעזר בשם רבי אבון מפיק לשנה מחצין דמשח. ולית סופיה משאלה. בההוא דנשתתק.
  76. Jerusalem Talmud Ketubot 13:7:3 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי ירמיה. אדמון ורבי עקיבה שניהם אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. מכרן לאחר. רבי עקיבה אומר. אינו צריך ליקח לו דרך. וחכמים אומרים. צריך ליקח לו דרך. ולא שמע דאמר רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. בסתם חלוקין. מה אנן קיימין. אם דבר בריא שיש לו דרך כל עמא מודיי שאין צריך ליקח לו דרך. ואם דבר בריא שאין לו …
    אמר רבי ירמיה. אדמון ורבי עקיבה שניהם אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. מכרן לאחר. רבי עקיבה אומר. אינו צריך ליקח לו דרך. וחכמים אומרים. צריך ליקח לו דרך. ולא שמע דאמר רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. בסתם חלוקין. מה אנן קיימין. אם דבר בריא שיש לו דרך כל עמא מודיי שאין צריך ליקח לו דרך. ואם דבר בריא שאין לו דרך כל עמא מודיי שהוא צריך ליקח דרך. אלא כן אנן קיימין. בסתם. רבי עקיבה אומר. אינו צריך ליקח לו דרך. ורבנין אמרין. יש לו דרך. וכא אפילו דבר בריא יש לו דרך כל עמא מודיי שהוא צריך ליקח לו דרך.

Jerusalem Talmud Nedarim (34)

  1. Jerusalem Talmud Nedarim 1:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abba
    אי זהו איסר. ככר זה עלי כיום שמת בו אבא. כיום שנהרג בו פלוני. כיום שראיתי ירושלם חריבה. זהו איסר שאמרה התורה. רבי בא בשם רבי יוחנן ורב. תריהון אמרין. והוא שיהא נדור באותו היום. רבי יוסי בעי. אם בשיהא נדור באותו היום למה לי איסר. וימר. באותו היום.
  2. Jerusalem Talmud Nedarim 1:3:8 רבי יוחנן אמר
    כאימרא. רבי יוחנן אמר. כאימר תמידא. תמן אמרין. כוולד חטאת. רבי שמעון בן לקיש אמר. כאילו שלאברהם אבינו. תני רבי חייה מסייע לרבי שמעון בן לקיש. כאימרא דלא ינק מן יומוהי. על דעתין דרבנין דתמן ניתני. כעזרה. אמר רבי אבין. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ניתני. כקרבנות המזבח. אמר רבי יוסי בירבי בון. על דעתיה …
    כאימרא. רבי יוחנן אמר. כאימר תמידא. תמן אמרין. כוולד חטאת. רבי שמעון בן לקיש אמר. כאילו שלאברהם אבינו. תני רבי חייה מסייע לרבי שמעון בן לקיש. כאימרא דלא ינק מן יומוהי. על דעתין דרבנין דתמן ניתני. כעזרה. אמר רבי אבין. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ניתני. כקרבנות המזבח. אמר רבי יוסי בירבי בון. על דעתיה דרבי יוחנן ניתני. כדישון מזבח הפנימי והמנורה.
  3. Jerusalem Talmud Nedarim 1:3:11 אמר רבי יוחנן
    רבי יודה אומר. האומר כירושלם לא אמר כלום. שלא נתכוון זה אלא לעצים ולאבנים שבה. כתורה. הרי זה מותר. כקדושת תורה ככתוב בה. הרי זה אסור כקרבנות הכתובין שבה. אית תניי תני. כתורה וככתוב בה. הרי זה מותר. רבי אבין בר כהנא אמר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חיטין ופטור על השאר …
    רבי יודה אומר. האומר כירושלם לא אמר כלום. שלא נתכוון זה אלא לעצים ולאבנים שבה. כתורה. הרי זה מותר. כקדושת תורה ככתוב בה. הרי זה אסור כקרבנות הכתובין שבה. אית תניי תני. כתורה וככתוב בה. הרי זה מותר. רבי אבין בר כהנא אמר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חיטין ופטור על השאר. אמר רבי יוסי. דברי הכל היא. כתורה. כקדושת תורה. ככתוב בה. כקדושת כתוביא.
  4. Jerusalem Talmud Nedarim 1:4:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. דברי רבי מאיר ממשמע לאו את שומע הין. לא קרבן מזה. דל נא אכיל מן דילך. הא מה דנא אכיל מן דידך חולין הוא. לית הוא קרבן.
  5. Jerusalem Talmud Nedarim 3:1:4 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי אמי. מאן תנא נידרי זירוזין. רבי טרפון. דו פתר לה במעמידין. אמר רבי בא. תיפתר דברי הכל שאין מעמידין. אין תימר במעמידין. ניתני. רבי אליעזר בן יעקב ורבי טרפון שניהן אמרו דבר אחד. אית תניי תני. הרוצה. אית תניי תני. אף הרוצה. מאן דמר. הרוצה. מסייע לרבי בא. מאן דמר. אף הרוצה. מסייע לרבי אמי. רבי פ …
    אמר רבי אמי. מאן תנא נידרי זירוזין. רבי טרפון. דו פתר לה במעמידין. אמר רבי בא. תיפתר דברי הכל שאין מעמידין. אין תימר במעמידין. ניתני. רבי אליעזר בן יעקב ורבי טרפון שניהן אמרו דבר אחד. אית תניי תני. הרוצה. אית תניי תני. אף הרוצה. מאן דמר. הרוצה. מסייע לרבי בא. מאן דמר. אף הרוצה. מסייע לרבי אמי. רבי פדת בשם רבי יוחנן. מאן תנא נידרי זירוזין. רבי טרפון.
  6. Jerusalem Talmud Nedarim 3:2:6 בשם רבי יוחנן
    שבועת שוא. בשנשבע לשנות את הידוע לאדם. שבועת שקר. בשנשבע ומחליף. אי זהו שוא ואי זהו שקר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. ידוע לשנים זהו שבועת שקר. לשלשה זהו שבועת שוא. רבי הילא בשם רבי אלעזר. אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועת שוא היא. מה נפק מן ביניהון. שינה בו בפני שנים והשליכו לים והתרו …
    שבועת שוא. בשנשבע לשנות את הידוע לאדם. שבועת שקר. בשנשבע ומחליף. אי זהו שוא ואי זהו שקר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. ידוע לשנים זהו שבועת שקר. לשלשה זהו שבועת שוא. רבי הילא בשם רבי אלעזר. אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועת שוא היא. מה נפק מן ביניהון. שינה בו בפני שנים והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא. על דעתיה דרבי יוחנן אינו לוקה. על דעתיה דרבי לעזר לוקה. התרו בו משום שבועת שקר. על דעתיה דרבי יוחנן לוקה. על דעתיה דרבי לעזר אינו לוקה. רבי בא בשם רב יהודה. אפילו ביעה ומרגליתא. והן אפילו. אלא כגון ביעה ומרגליתא.
  7. Jerusalem Talmud Nedarim 3:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: נודרין להרגים ולחרמים כול'. להרגים בהרגה. לחרמים בשעת החרם. תני רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. אם היה דבר שלסכנה מותר. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן. אם היה דבר של יישוב אסור. תני. תולים בגוים ובמלכות אבל לא בישראל. שבעלי זרוע מצויין ליפול. דלא יפל ויגלגל עלוהי קדמיתא.
  8. Jerusalem Talmud Nedarim 3:5:3 רבי יוחנן אמר
    חזקיה אמר. פדיין חזרו לקדושתן. רבי יוחנן אמר. פדיין פדויין. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אין לה פדיון. פתר לה. לכשיקצצו אין להן פדיון. אמר רבי יוסי. מה דאמר חזקיה בשפדיין הוא. אבל אם פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אמר. פדיין פקעה מהן קדושתן. וכא הוא אמר. נישאת לאחר לא פקעו …
    חזקיה אמר. פדיין חזרו לקדושתן. רבי יוחנן אמר. פדיין פדויין. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אין לה פדיון. פתר לה. לכשיקצצו אין להן פדיון. אמר רבי יוסי. מה דאמר חזקיה בשפדיין הוא. אבל אם פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אמר. פדיין פקעה מהן קדושתן. וכא הוא אמר. נישאת לאחר לא פקעו ממנה קידושין. לא צורכה דלא בשנתן לה שתי פרוטות אחת מכבר ואחת לכשיגרשנה מהו.
  9. Jerusalem Talmud Nedarim 3:9:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן בר מרייה. כתיב ביום ההוא כרת יי ברית את אברם לאמור וגו' עד ואת בריתי אקים את יצחק וגו״ שלש עשרה בריתות.
  10. Jerusalem Talmud Nedarim 4:2:3 אמר רבי יוחנן
    רבי יהושע בן לוי אומר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפש על חבירו חייב לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מסיקין. לא שמע דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגזלן. רבי אבין בעי דהוה רביה רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני תריהון אמרין בשם רבי שמואל. חד אמר. באר …
    רבי יהושע בן לוי אומר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפש על חבירו חייב לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מסיקין. לא שמע דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגזלן. רבי אבין בעי דהוה רביה רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני תריהון אמרין בשם רבי שמואל. חד אמר. בארנון ובגולגולת. [וחרנה אמר. אינה כארנון וכגולגולת.]
  11. Jerusalem Talmud Nedarim 4:6:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יוחנן פתר מתניתא. המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות. ובשביעית יורד לתוך שדהו ואוכל מן הפירות. ואם נדר בשביעית יורד ואוכל. רבי שמעון בן לקיש פתר מתניתא. המודר הנייה מחבירו לפני שביעית לא יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות. ואם נדר בשביעית לא יורד בתוך שדהו אב …
    רבי יוחנן פתר מתניתא. המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות. ובשביעית יורד לתוך שדהו ואוכל מן הפירות. ואם נדר בשביעית יורד ואוכל. רבי שמעון בן לקיש פתר מתניתא. המודר הנייה מחבירו לפני שביעית לא יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות. ואם נדר בשביעית לא יורד בתוך שדהו אבל אוכל מן הפירות. נדר ממנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות. ואם נדר בשביעית יורד ואוכל. ותייא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי. דו רבי יוסי אומר. מפני שקדם נדרו להפקירו. כן רבי שמעון בן לקיש אמר. שקדם נדרו להבקירו הבקירו לנדרו. רבי יונה רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. מודה רבי יוסי בהבקר תורה שהוא מותר.
  12. Jerusalem Talmud Nedarim 5:4:3 רבי יוחנן אמר
    הנודר מבני העיר ובא אחר וישב שם שלשים יום מותר בו. מיושבי העיר ובא אחר וישב שם שלשים יום אסור בו. קונם הנייתי על בני עירי. אינו נשאל לזקן שיש שם. הניית בני עירי עלי. נשאל לזקן שיש שם. אית תניי תני אפילו על קדמייתא נשאל. שאינו כמיפר נדרי עצמו. נדר שלרבים אין לו היתר. הנודר ברבים. אין לו היתר. המודר ה …
    הנודר מבני העיר ובא אחר וישב שם שלשים יום מותר בו. מיושבי העיר ובא אחר וישב שם שלשים יום אסור בו. קונם הנייתי על בני עירי. אינו נשאל לזקן שיש שם. הניית בני עירי עלי. נשאל לזקן שיש שם. אית תניי תני אפילו על קדמייתא נשאל. שאינו כמיפר נדרי עצמו. נדר שלרבים אין לו היתר. הנודר ברבים. אין לו היתר. המודר הנייה מחבירו בפניו לא ישאל לו אלא בפניו. שלא בפניו נשאלין לו בין בפניו בין שלא בפניו. רבי יוחנן אמר. מפני הבושה. רבי יהושע בן לוי אמר. מפני החשד.
  13. Jerusalem Talmud Nedarim 5:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: המודר הנייה מחבירו כול'. אמר רבי יוחנן. ניכר הוא זה שהוא תלמיד חכם.
  14. Jerusalem Talmud Nedarim 5:6:4 אמר רבי יוחנן
    ואמר רבי יוחנן. ניכר זה שהוא תלמיד חכם. אמר רבי יוסי בירבי בון. אכין הוה עובדא. יונתן בר עוזיאל הדירו אביו מנכסיו ועמד וכתבן לשמי. מה עשה שמי. מכר מקצת והקדיש מקצת ונתן לו מתנה את השאר ואמר. כל מי שיבוא ויערער על המתנה הזאת יוציא מיד הלקוחות ומיד ההקדש ואחר כך יוציא מיד זה.
  15. Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הנודר מן המבושל כול'. מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. דתנינן. היה מבשל את השלמים או שולק. וקרייא שהצלוי קרוי מבושל. ויבשלו את הפסח וגו'. אין תימר שלא כהלכה. רבי יונה בוצרייא אמר כמשפט. מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. וקרייא אמר שהצלי קרוי מבושל. והתנינן. הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. אמר רבי …
    הלכה: הנודר מן המבושל כול'. מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. דתנינן. היה מבשל את השלמים או שולק. וקרייא שהצלוי קרוי מבושל. ויבשלו את הפסח וגו'. אין תימר שלא כהלכה. רבי יונה בוצרייא אמר כמשפט. מתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. וקרייא אמר שהצלי קרוי מבושל. והתנינן. הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. אמר רבי יוחנן. הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם. אמר רבי יאשיה. הלכו בנדרים אחר לשון תורה. מה נפיק מן ביניהון. קונם יין שאיני טועם בחג. על דעתיה דרבי יוחנן אסור ביום טוב האחרון. על דעתיה דרבי יאשיה מותר. אף רבי יאשיה מודה שאסור. לא אמר רבי יאשיה אלא לחומרין.
  16. Jerusalem Talmud Nedarim 7:1:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן. אתא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן. ויחידייא דתמן כסתמא דהכא. דתני. הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר אסור בראש ובכרעים ובקנה ובלב ובכבד. ומותר בבשר דגים וחגבים. וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר. קרבייא לאו בשר ואכליהון לאו אינש.
  17. Jerusalem Talmud Nedarim 7:1:4 בשם רבי יוחנן
    הכל מודין בנודר מן הדילועין שמותר בירק. כהדא דתני. הנודר מן העיקר אסור בטפילה. הנודר מן הטפילה מותר בעיקר. הנודר מן הבשר אסור בגידים. הנודר מן הגידים מותר בבשר. מה פליגי. בדלעת מצרית. אבל בדלעת יוונית כל עמא מודיי שהוא כירק. רבי קריספא בשם רבי יוחנן. כל אלין קרייא וכרובתא דאנן אכלין דלעת יוונית אינו …
    הכל מודין בנודר מן הדילועין שמותר בירק. כהדא דתני. הנודר מן העיקר אסור בטפילה. הנודר מן הטפילה מותר בעיקר. הנודר מן הבשר אסור בגידים. הנודר מן הגידים מותר בבשר. מה פליגי. בדלעת מצרית. אבל בדלעת יוונית כל עמא מודיי שהוא כירק. רבי קריספא בשם רבי יוחנן. כל אלין קרייא וכרובתא דאנן אכלין דלעת יוונית אינון. רבי יודא בר צרדייה אומר. קירמולין הן כירק. רבי יונה ורבי יוסי בעיי. קרמולין מהו שיהו חייבין במעשרות. תני בר קפרא. קרמולין פטורין מן המעשרות. הדא דאת אמר עד שלא עשו דילועין. אבל אם עשו דילועין כירק הן. הורי רבי יוסי באילין עלי קלוקסייה שאסור לגמות בהן מים מפני שהצביין אוכלין אותן.
  18. Jerusalem Talmud Nedarim 7:2:3 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן. דברי רבי מאיר. הא הנודר מן הפת ומן התבואה יהא אסור בכל כרבנין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מתניתא אמרה כן שהנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן. מה אנן קיימין. אם באומר. פת תורה. מעתה אף האומר. תבואת תורה סתם. יהא אסור בכל. דכתיב ותבואת הכרם. אם באומר. פת סתם. אין …
    תמן תנינן. הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן. דברי רבי מאיר. הא הנודר מן הפת ומן התבואה יהא אסור בכל כרבנין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מתניתא אמרה כן שהנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן. מה אנן קיימין. אם באומר. פת תורה. מעתה אף האומר. תבואת תורה סתם. יהא אסור בכל. דכתיב ותבואת הכרם. אם באומר. פת סתם. אין לך קרוי פת סתם אלא חיטין ושעורין בלבד. אמר רבי יוסי. קיימתיה במקום שאוכלין כל פת. אין קרוי פת סתם אלא חמשה המינין בלבד.
  19. Jerusalem Talmud Nedarim 7:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: קונם פירות האילו עלי כול'. עד איכן. ייבא כיי דמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן. עד שלש גרנות אסורה והרביעית מותרת. וכא כן.
  20. Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:7 אמר רבי יוחנן
    יחיד שגזר עליו תענית אוכל ושותה משחשיכה. ואם אמר. בתענית ציבור. אוכל ושותה מבעוד יום. נדר להתענות ונמצאו ימים טובים ושבתות. לוקה ואינו צריך היתר חכם. נדר להתענות ונמצאו ימים הכתובין במגילת תענית. רבי חזקיה רבי יודן רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. חד אמר. מתענה ואינו משלים. וחרנה אמר. לוקה ואינו צריך ה …
    יחיד שגזר עליו תענית אוכל ושותה משחשיכה. ואם אמר. בתענית ציבור. אוכל ושותה מבעוד יום. נדר להתענות ונמצאו ימים טובים ושבתות. לוקה ואינו צריך היתר חכם. נדר להתענות ונמצאו ימים הכתובין במגילת תענית. רבי חזקיה רבי יודן רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. חד אמר. מתענה ואינו משלים. וחרנה אמר. לוקה ואינו צריך היתר חכם. הדא דאת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית. אבל משבטלה מגילת תענית בטלו כל אילו. רבי חנניה ורבי יוחנן תריהון אמרי. בטלה מגילת תענית. רבי יהושע בן לוי אמר. בטלה מגילת תענית. אמר רבי יוחנן. אמש הייתי יושב ושונה מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד. ואעל רבי אליעזר וסיפר ורבי יהושע ורחץ. אמר להן רבי יהושע. צאו והתענו על מה שהתעניתם. ואת אמר. בטלה מגילת תענית. אמר רבי אבא. אף על גב דתמר בטלה מגילת תענית. חנוכה ופורים לא בטלו. מיליהון דרבנין אמרין. בטלה מגילת תענית. רבי יונתן ציים כל ערובת ראש השנה. רבי אבין ציים כל ערובת סוכות. רבי זעורא ציים תלת מאוון דצומין. ואית דאמרי. תשעת מאוון דצומין. ולא חש על מגילת תענית. רבי יעקב בר אחא מפקד לספרייא. אין אתת איתא מישאלינכון. אימרון לה. בכל מתענין חוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו שלמועד וחנוכה ופורים.
  21. Jerusalem Talmud Nedarim 8:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי חייה בשם רבי יוחנן. אף הראשון במחלוקת. אמר רבי זעירא. בסתם חלוקין. מה אנן קיימין. אם בשזה אמר מפני כבודו וזה אמר מפני כבודו. הכל אסור. אם בשזה אמר. מפני כבודי. וזה אמר. מפני כבודך אמרתי. דברי הכל מותר. אלא כן אנן קיימין בסתם. רבי אומר. סתמין כמאן דאמר. מפני כבודי. ורבנין אמרין. סתמין כמי ש …
    הלכה: רבי חייה בשם רבי יוחנן. אף הראשון במחלוקת. אמר רבי זעירא. בסתם חלוקין. מה אנן קיימין. אם בשזה אמר מפני כבודו וזה אמר מפני כבודו. הכל אסור. אם בשזה אמר. מפני כבודי. וזה אמר. מפני כבודך אמרתי. דברי הכל מותר. אלא כן אנן קיימין בסתם. רבי אומר. סתמין כמאן דאמר. מפני כבודי. ורבנין אמרין. סתמין כמי שזה אמר מפני כבודי. וזה אמר. מפני כבודך אמרתי.
  22. Jerusalem Talmud Nedarim 9:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי מאיר אומר יש דברים שהן כנולד. שמואל אמר משם נדר טעות. כבר מת הכלב כבר נהרג הנחש. רבי אילא בשם רבי לעזר. מפני שהוא כתולה נדרו בדבר. באומר. קונם שאיני נהנה לאיש פלוני כל הזמן שהוא לבוש שחורים. לבש לבנים מותר בו. רבי זעורא בשם רבי יוחנן. אף הוא אינו צריך היתר חכם.
  23. Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: בוגרת וששהתה שנים עשר חדש כול'. מיסבר סבר רבי אליעזר דבמזונות הדבר תלוי. קידש אשה על מנת לזון הבעל מיפר לה. נשא אשה על מנת לזון האב מיפר לה. דברי חכמים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. לעולם אין הבעל מיפר עד שתיכנס לרשותו.
  24. Jerusalem Talmud Nedarim 10:5:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: שומרת יבם כול'. על דעתיה דרבי עקיבה מיפר לה. והן דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו קידושי מאה תופשין בה. מי מיפר לה. ויי דמר רבי יעקב בשם רבי יוחנן. מייעדה לבנו קטן. מי מיפר לה. ויי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ורבי הילא בשם רבי לעזר. אפילו אשם תלוי אין לה. מי מיפר לה.
  25. Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הבעל שאמר. אין כאן נדר אין כאן שבועה. לא אמר כלום. וזקן שאמר. מופר ליך בטל ליך. לא אמר כלום. אלא זה כהילכתו וזה כהלכתו. הבעל אמר. מופר ליך בטל ליך. והזקן אומר. אין כאן נדר אין כאן שבועה.
  26. Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. ראשונים היו נשאלין. מהו שישאל אדם על הקמתו. היך עבידא. נדרה אשה ושמע בעלה ולא היפר לה. פשיטא שאינו מיפר לה לעניין הבעל. מהו שיפר לה לעניין הזקן. מה אנן קיימין. אם בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן. אלא כי נן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים. [ולאו מתניתא היא. אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אח …
    אמר רבי יוחנן. ראשונים היו נשאלין. מהו שישאל אדם על הקמתו. היך עבידא. נדרה אשה ושמע בעלה ולא היפר לה. פשיטא שאינו מיפר לה לעניין הבעל. מהו שיפר לה לעניין הזקן. מה אנן קיימין. אם בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן. אלא כי נן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים. [ולאו מתניתא היא. אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים.] ולא רבי יודה היא. תני בשם רבי יודה רבי חייה תני לה בשם חכמים.
  27. Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:12 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מהו להתיר בפלונס. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מתירין בפלונס. רבי יהושע בן לוי התיר בפלונס. רבי הונא בשם רבי ירמיה. במקום שאין טלית. אמר רבי יוסי בירבי בון. בנדרים הקלים.
  28. Jerusalem Talmud Nedarim 11:1:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יעקב בר אחא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. בין לנדרים בין לשבועות הבעל מיפר. רבי שמעון בן לקיש אמר. לנדרים מיפר ולא לשבועות. אמר רבי יוסי בירבי בון. אף בנדרי הזקן פליגין רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. בין לנדרים בין לשבועות הזקן מתיר. ורבי שמעון בן לקיש …
    רבי יעקב בר אחא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. בין לנדרים בין לשבועות הבעל מיפר. רבי שמעון בן לקיש אמר. לנדרים מיפר ולא לשבועות. אמר רבי יוסי בירבי בון. אף בנדרי הזקן פליגין רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. בין לנדרים בין לשבועות הזקן מתיר. ורבי שמעון בן לקיש אמר. לנדרים הזקן מתיר ולשבועות אין הזקן מתיר. ואתייא דרבי שמעון בן לקיש כהדא דאיסי. חד בר נש אתא מישרי נדרא קומי רבי יוסי. מתעטף ויתיב ליה. אמר ליה. מה אשתבעת. אמר ליה. איפופי ישראל. לא עללה לביתי. אמר ליה. איפופי ישראל. ולא עללה לבייתך.
  29. Jerusalem Talmud Nedarim 11:1:4 רבי יוחנן אמר
    רבי זעירא פתר מתניתא אילו נדרים שמיפר. נדרים שיש בהן עינוי נפש. אם ארחץ ואם לא ארחץ. אם אתקשט ואם לא אתקשט. אמר רבי יוסי. אין אילו נידרי עינוי נפש אלא נדרים שבינו לבינה. אילו הן נדרי עינוי נפש כרבי יוסי. כשאמרה קונם פירות העולם עלי. הרי זה יפר. רבנין אמרין. נדרי עינוי נפש היפר לה מופר לעולם. נדרים ש …
    רבי זעירא פתר מתניתא אילו נדרים שמיפר. נדרים שיש בהן עינוי נפש. אם ארחץ ואם לא ארחץ. אם אתקשט ואם לא אתקשט. אמר רבי יוסי. אין אילו נידרי עינוי נפש אלא נדרים שבינו לבינה. אילו הן נדרי עינוי נפש כרבי יוסי. כשאמרה קונם פירות העולם עלי. הרי זה יפר. רבנין אמרין. נדרי עינוי נפש היפר לה מופר לעולם. נדרים שבינו לבינה אינו מופר אלא כל זמן שהיא עמו. רבי יוסי אומר. בין נדרי עינוי נפש בין נדרים שבינו לבינה היפר לה מופר לעולם. והא רבנין אמרין. נדרי עינוי נפש הפר לה מופר לעולם. רבי יוסי אומר. נדרים שבינו לבינה היפר לה מופר לעולם. מה ביניהון. בשאמרה. קונם הנייתי עליך אם אצא מרשותך. ויפר לה. בשלא אמרה. קונם הניית גופי עליך לכשאצא מרשותך. רבנין אמרין. נדרי עינוי נפש הן. רבי זעורא ורבי הילא תריהון אמרין. נדרים שבינו לבינה כן. על דעתיה דרבי זעורא רבי יוסי ורבי יוחנן בן נורי שניהן אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. רבי יוחנן אמר. יפר. שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו.
  30. Jerusalem Talmud Nedarim 11:1:6 אמר רבי יוחנן
    אם ארחץ אם לא ארחץ. ותני כן. נדרי עינוי נפש. אם ארחץ אם לא ארחץ. אם אתקשט אם לא אתקשט. בין על דעתיה דרבי זעירא בין על דעתיה דרבי הילא מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. דתני. מעיין שלבני העיר. הן ואחרים. הן קודמין לאחרים. אחרים ובהמתן. אחרים קודמין לבהמתן. כביסתן וחיי אחרים. כביסתן קודמת לחיי אחרים. אמר רבי יו …
    אם ארחץ אם לא ארחץ. ותני כן. נדרי עינוי נפש. אם ארחץ אם לא ארחץ. אם אתקשט אם לא אתקשט. בין על דעתיה דרבי זעירא בין על דעתיה דרבי הילא מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. דתני. מעיין שלבני העיר. הן ואחרים. הן קודמין לאחרים. אחרים ובהמתן. אחרים קודמין לבהמתן. כביסתן וחיי אחרים. כביסתן קודמת לחיי אחרים. אמר רבי יוחנן. מאן תנא. כביסה חיי נפש. רבי יוסה. דתני. אין נותנין מהן לא למשרה ולא לכביסה. רבי יוסי מתיר בכביסה. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אמר. אין רחיצה חיי נפש. וכא הוא אמר. כביסה חיי נפש. אמר רבי מנא אדם מגלגל ברחיצה אין אדם מגלגל בכביסה.
  31. Jerusalem Talmud Nedarim 11:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: קונם שאיני נהנה לבריות כול'. אמר רבי יוחנן. כיני מתניתא. ויכולה היא להנות בלקט בשכחה ובפיאה. תני. ובמעשר עני. לית כאן מעשר עני. מעשר עני ניתן בזכייה ואילו בעזיבה.
  32. Jerusalem Talmud Nedarim 11:3:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יוסי בן חנינה אמר. אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה. ורבי יוחנן אמר. אין אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה. מאי טעמא דרבי יוסי בן חנינה. ואיש את קדשיו לו יהיה. ורבי יוחנן אמר. לא יהיה. יתנם לכל מי שירצה.
  33. Jerusalem Talmud Nedarim 11:4:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: קונם שאיני עושה על פי אבא כול'. תמן תנינן. המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת. המותר. רבי מאיר אומר. הקדש. רבי יוחנן הסנדלר אומר. חולין. רבי שמעון בן לקיש אמר. במותר חמש סלעים פליגין. דו פתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה. ותנינן. אם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה …
    הלכה: קונם שאיני עושה על פי אבא כול'. תמן תנינן. המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת. המותר. רבי מאיר אומר. הקדש. רבי יוחנן הסנדלר אומר. חולין. רבי שמעון בן לקיש אמר. במותר חמש סלעים פליגין. דו פתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה. ותנינן. אם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה. רבי יוחנן אמר. במותר לאחר מיתה פליגין. דו פתר לה בשאינו מעלה לה מזונות. אבל במעלה לה מזונות דברי הכל קידשו. וכא אינו יכול להפר. רבי מאיר אומר. אינו צריך להפר. רבי יוחנן הסנדלר אומר. שלה. רבי עקיבה אומר. שלה. רבי יוחנן בן נורי אומר. שלו.
  34. Jerusalem Talmud Nedarim 11:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: תשע נערות נדריהן קיימין כול'. אמר רבי יוחנן. שתים הן. ולמה תנינן תשע. בשביל לחדד את התלמידים. וכרבי יודה שלש.

Jerusalem Talmud Nazir (60)

  1. Jerusalem Talmud Nazir 1:1:4 בשם רבי יוחנן
    אהא. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. בשראה נזירין עוברין. ואמר נווה מהו. וזה מלעיג עליהון. או אהא כמותן. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. הלואי אהא כמותן.
  2. Jerusalem Talmud Nazir 1:1:6 אמר רבי יוחנן
    נזיק נזיח פזיק. אמר רבי יוחנן. לשונות שביררו להן ראשונים אין רשות לבירייה להוסיף עליהן. והא תני רבי חייה. רזיח הזיח. אמר רבי שילא. לשונות שביררו להן משניות אין רשות לבירייה להוסיף עליהן. והתני בר קפרא. חרס. לא חספא. אמר רבי זעירא. לשון גבוה הוא. האומר לחרס ולא יזרח וגו'. אמר רבי שמעון בן לקיש. לשון …
    נזיק נזיח פזיק. אמר רבי יוחנן. לשונות שביררו להן ראשונים אין רשות לבירייה להוסיף עליהן. והא תני רבי חייה. רזיח הזיח. אמר רבי שילא. לשונות שביררו להן משניות אין רשות לבירייה להוסיף עליהן. והתני בר קפרא. חרס. לא חספא. אמר רבי זעירא. לשון גבוה הוא. האומר לחרס ולא יזרח וגו'. אמר רבי שמעון בן לקיש. לשון אומות העולם הוא. אמר רבי זעירא. לשון ניוותי הוא. דאינון קריי לחספא כספא. אמר רבי יוסי. נראין דברים במקומות אחרים. אבל במקום שקוראין לנזיר נזיק אנו אומרים. נזיר פסילים אינו נזיר.
  3. Jerusalem Talmud Nazir 1:1:7 אמר רבי יוחנן
    תני. בית שמי אומרים. בין כינויים בין כינויי כינויים אסורין. ובית הלל אומרים. כינויין אסורין. כינויי כינויין מותרין. היי דן אינון כינויי כינויין. אמר רבי בא בר זבדא. מנזקא מנזיקנא מפחזנא. אמר רבי יוסה. אין אילו כינויי כינויין. כינויין ממש אינון. אילו האומר. מנדרנא. שמא אינו נזיר. אילו מנזדנא כאומר מפ …
    תני. בית שמי אומרים. בין כינויים בין כינויי כינויים אסורין. ובית הלל אומרים. כינויין אסורין. כינויי כינויין מותרין. היי דן אינון כינויי כינויין. אמר רבי בא בר זבדא. מנזקא מנזיקנא מפחזנא. אמר רבי יוסה. אין אילו כינויי כינויין. כינויין ממש אינון. אילו האומר. מנדרנא. שמא אינו נזיר. אילו מנזדנא כאומר מפחזנא. אילין אינון כינויי כינויין על דעתיה דרבי יוסי. הדא היא דתנינן. הרי עלי ציפורין רבי מאיר אומר. נזיר. וחכמים אומרים אינו נזיר. אמר רבי יוחנן. משום כינויי כינויין. עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כציפורין.
  4. Jerusalem Talmud Nazir 1:1:9 אמר רבי יוחנן
    הרי עלי ציפורין. רבי מאיר אומר. נזיר. וחכמים אומרים. אינו נזיר. אמר רבי יוחנן. משום כינויי כינויין. עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כצפורין. רבי שמעון בן לקיש אמר. משום נזיר טמא מביא עוף. וכי ציפורין הוא מביא. תורין ובני יונה הוא מביא. אית תניי תני. כל עוף טהור קרוי ציפורין. ואית תנויי תני. כל עוף …
    הרי עלי ציפורין. רבי מאיר אומר. נזיר. וחכמים אומרים. אינו נזיר. אמר רבי יוחנן. משום כינויי כינויין. עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כצפורין. רבי שמעון בן לקיש אמר. משום נזיר טמא מביא עוף. וכי ציפורין הוא מביא. תורין ובני יונה הוא מביא. אית תניי תני. כל עוף טהור קרוי ציפורין. ואית תנויי תני. כל עוף בין טמא בין טהור קרוי ציפורין. מן דמר. כל עוף טהור קרוי ציפורין. כל צפור טהור תאכלו. ומן דמר. כל עוף בין טמא בין טהור קרוי ציפורין. אמור לצפור כל כנף. מה טעמא דרבנין. נעשה כמתנדב ציפורין לבדק הבית. מאי טעמא דרבי מאיר. נעשה כמתנדב אשם לבדק הבית. מה נפק מביניהון. אמר. הרי עלי אשם. על דעתיה דרבי מאיר. מאחר שאינן מתנדבין אשם לבדק הבית נזיר. על דעתין דרבנין מאחר שנזיר טמא מביא אשם נזיר.
  5. Jerusalem Talmud Nazir 2:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הריני נזיר מן הגרוגרות כול'. אמר רבי יוחנן. טעמא דבית שמי משום שהוציא נזירות מפיו. רבי שמעון בן לקיש אמר. משום כינויי כינויין. אמר רבי יודה בן פזי. קרייא מסייע לרבי שמעון בן לקיש. כה אמר יי כאשר ימצא התירוש באשכול וגו'. תורה קראת לאשכול תירוש. ובני אדם קורין לגרוגרת תירוש. משום כינויי כינויין. …
    הלכה: הריני נזיר מן הגרוגרות כול'. אמר רבי יוחנן. טעמא דבית שמי משום שהוציא נזירות מפיו. רבי שמעון בן לקיש אמר. משום כינויי כינויין. אמר רבי יודה בן פזי. קרייא מסייע לרבי שמעון בן לקיש. כה אמר יי כאשר ימצא התירוש באשכול וגו'. תורה קראת לאשכול תירוש. ובני אדם קורין לגרוגרת תירוש. משום כינויי כינויין. מה נפק מביניהון. אמר. הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה. על דעתיה דרבי יוחנן נזיר. על דעתיה דריש לקיש אינו נזיר. הריני נזיר מן הככר. על דעתיה דרבי יוחנן נזיר. על דעתיה דרבי שמעון אינו נזיר. מן הככר. לא אמר כלום. רבי עוקבא בעא קומי רבי מנא. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. דתנינן תמן. הרי עלי מנחה מן השעורין. יביא מן החיטים. ומר רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש. שהוציא מנחה מתוך פיו. וכא הוא אמר אכן. אית ליה הכין ואית ליה הכין. אית ליה משום שהוציא נזירות מפיו. ואית ליה משום כינויי כינויין. תדע לך שהוא כן. דתנינן. אמר. אמרה פרה זו. כלום אמרת. לא משום שהוציא נזירות מתוך פיו. וכא. משום שהוציא נזירות מתוך פיו.
  6. Jerusalem Talmud Nazir 2:6:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: הרי עלי לגלח חצי נזיר כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חסדא תרויהון אמרין. בסתם חלוקין. מה מקיימין. אם באומר. כל חצי ראש. כל עמא מודוי שהוא מגלח נזיר שלם. אם באומר. חצי חובה. כל עמא מודיי שהוא מגלח חצי נזיר. אלא כן אנן קיימין באומר. חצי. רבי מאיר אומר באומר. חצי ראש. ורבנין אמרין. באומר חצי חו …
    הלכה: הרי עלי לגלח חצי נזיר כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חסדא תרויהון אמרין. בסתם חלוקין. מה מקיימין. אם באומר. כל חצי ראש. כל עמא מודוי שהוא מגלח נזיר שלם. אם באומר. חצי חובה. כל עמא מודיי שהוא מגלח חצי נזיר. אלא כן אנן קיימין באומר. חצי. רבי מאיר אומר באומר. חצי ראש. ורבנין אמרין. באומר חצי חובה. אמר רבי יודן. אשכח אמר קלת וחומרת. על דעתיה דרבי מאיר דו אמר. חצי ראש. מביא קרבן אחד. שכן הנזיר מגלח עליו קרבן שלם. על דעתון דרבנין דאינון אמרין. חצי חובה. מביא קרבן ומחצה חצי חובת יחיד.
  7. Jerusalem Talmud Nazir 2:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הפילה אשתו אינו נזיר כול'. וחש לומר שמא בן קיימה הוא. אמר רבי יוחנן. דרבי יודה היא. דרבי יודה אמר. ספק נזירות מותר. אמר ליה. לא אמר רבי יודה אלא לבסוף. אבל לכתחילה אוף רבי יודה מודיי. אי זהו בתחילה ואי זהו בסוף. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. כל עמא מודיי. איני יודע אם נזרתי ואם לא נזרתי. אהן הוא ב …
    הלכה: הפילה אשתו אינו נזיר כול'. וחש לומר שמא בן קיימה הוא. אמר רבי יוחנן. דרבי יודה היא. דרבי יודה אמר. ספק נזירות מותר. אמר ליה. לא אמר רבי יודה אלא לבסוף. אבל לכתחילה אוף רבי יודה מודיי. אי זהו בתחילה ואי זהו בסוף. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. כל עמא מודיי. איני יודע אם נזרתי ואם לא נזרתי. אהן הוא בתחילה. אם מ̇ ואם נ. אהן הוא בסוף. רבי יוסי בירבי בון אמר. איתפלגון רבי חייה בר בא ורבי שמואל בר רב יצחק. כל עמא מודיי. איני יודע אם נזרתי ואם לא נזרתי. אהן הוא בתחילה. אם מ̇ ואם נ. ההנו בסוף. מה פליגין. אם אחת אם שתים. רבי חייה בר בא עבד ליה כבסוף. רבי שמואל עבד ליה כבתחילה. רבי מנא. אם אחת אם שתים צריכה לרבי שמואל בר רב יצחק. הוא כבתחילה הוא כבסוף.
  8. Jerusalem Talmud Nazir 2:9:3 בשם רבי יוחנן
    שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. ניטמא בנזירות בנו והתרו בו משום נזירותו לוקה. הפריש קרבנותיו קדשו. לא חשין להדא דתני רבי חייה. קרבנו ליי על נזרו. שיקדום נזרו לקרבנו. לא שיקדום קרבנו לנזרו.
  9. Jerusalem Talmud Nazir 2:9:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יודה בעא קומי רבי יוסי. ותקדום נזירותו לנזירות בנו. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הרי זה עולה לאחר ל̇ יום. מכרה בתוך ל̇ יום מכורה והקדישה קדשה. אמר. לא באומר. הרי זו. דילמא באומר. הרי עלי. והאומר. הרי אני. כאומר. הרי עלי.
  10. Jerusalem Talmud Nazir 2:10:3 רבי יוחנן אמר
    נולד ביום שמונים סותר עשרה. נולד ביום תשעים סותר עשרים. השלים נזירותו ובא להשלים נזירות בנו. ניטמא בתוך עשרה ימים הראשונים סותר הכל. בתוך עשרים ימים האחרונים. רבי בא בשם רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. סותר שלשים. רבי שמואל אמר. אינו סותר אלא שבע. שמואל בר בא בעא קומי רבי יסא. מיסבר סבר רבי יוחנן. סתירת …
    נולד ביום שמונים סותר עשרה. נולד ביום תשעים סותר עשרים. השלים נזירותו ובא להשלים נזירות בנו. ניטמא בתוך עשרה ימים הראשונים סותר הכל. בתוך עשרים ימים האחרונים. רבי בא בשם רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. סותר שלשים. רבי שמואל אמר. אינו סותר אלא שבע. שמואל בר בא בעא קומי רבי יסא. מיסבר סבר רבי יוחנן. סתירת תער כסתירת ממש. אמר רבי זעירא. אין יסבור רבי יוחנן. סתירת תער כסתירת ממש. למה לי למימר. סותר לשלשים יום. ויסתור הכל. אמר רבי אבין בר חייה קומי רבי זעירא. תיפתר שנולד ביום שאינו ראוי להביא קרבן. הגע עצמך שנולד בלילה הרי אינו ראוי להביא קרבן. ראוי הוא. לילה הוא שגרם. הגע עצמך הרי שנולד בשבת הרי אינו ראוי להביא קרבן. ראוי. שבת היא שגרמה. השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנולד בשבת הרי אינו ראוי להביא קרבן. ראוי. שבת היא שגרמה. השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנולד הבן. מגלח תגלחת אחת לשתיהן. הפריש קרבנותיו ולא הספיק לגלח עד שנולד הבן. תמן אמרין. מגלח תגלחת אחת על שתיהן. רבי יוחנן אמר. מגלח וחוזר ומגלח. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. שאלו את רבי שמעון בן יוחי. הרי שהיה נזיר ומצורע מהו שיגלח תגלחת אחת ותעלה לו לנזירותו ולצרעתו. אמר להן. אילו זה מגלח להעברת שיער. יפה היית אומר. אלא שהנזיר מגלח להעביר שיער ומצורע מגלח לגידול שיער. אמרו לו. לא תעלה לו ימי גמרו. לא תעלה לו ימי ספירו. שניהן מגלחין להעברת שיער. אמרו לו. אילו זה מגלח לפני זריקת דמים וזה מגלח לפני זריקת דמים יפה היית אומר. אלא שהנזיר מגלח לפני זריקת דמים ומצורע מגלח לאחר זריקת דמים. אמרו לו. לא תעלה לו ימי גמרו. לא תעלה לו ימי ספירו. שניהן מגלחין לפני זריקת דמים. אמר להן. אילו זה מגלח לפני ביאת המים וזה מגלח לפני ביאת המים יפה היית אומר. אלא שהנזיר מגלח לפני ביאת המים והמצורע מגלח לאחר ביאת המים. אמרו לו. תקן הדבר. לא תעלה לו ימי גמרו לא תעלה לו ימי ספירו. לא תעלה לו לטהר לא תעלה לו לטמא. הרי שהיה נזיר ומצורע. אבל אם היה נזיר ונזיר מגלח תגלחת אחת על שתיהם. מה עבד לה רבי יוחנן. פתר לה. חלוקים הן על רבי שמעון בן יוחי.
  11. Jerusalem Talmud Nazir 3:1:3 בשם רבי יוחנן
    רבי אימי הוה ליה עובדא וגילח יום ל̇. והוה ליה עובדא וגילח ליום ל̇א. אמר רבי זריקא. מן מתניתא יליף לה רבי אימי. דתנינן תמן. מי שנזר שתי נזיריות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד והשנייה יום ששים ואחד. אמר רבי יוסי. תמן לשעבר וכא לכתחילה. רבי ירמיה הורי לרבי יצחק עטושיא ואית דאמרי לרב חייה בר רב יצחק עטו …
    רבי אימי הוה ליה עובדא וגילח יום ל̇. והוה ליה עובדא וגילח ליום ל̇א. אמר רבי זריקא. מן מתניתא יליף לה רבי אימי. דתנינן תמן. מי שנזר שתי נזיריות מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד והשנייה יום ששים ואחד. אמר רבי יוסי. תמן לשעבר וכא לכתחילה. רבי ירמיה הורי לרבי יצחק עטושיא ואית דאמרי לרב חייה בר רב יצחק עטושיא לגלח יום ל̇ מן מתניתא. שמונה ימים. בטלו ממנו גזירת שלשים. היא שמינית היא יום ל̇. אמר רבי יוסי. שנייא היא תמן שמפני כבוד הרגל התירו. תדע לך. דמר רבי חלבו בר חונה בשם רבי יוחנן. חל יום שמונה שלו להיות בשבת מגלח ערב שבת. אין תימר. שלא מפני כבוד הרגל התירו. מעתה אפילו חל יום ל̇ שלו להיות בשבת מגלח בערב שבת. ועוד מן הדא דאמר רבי יוחנן. על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים. וישלול יום ז ויאחה יום ל̇. אמר רבי חגי. די הוא שמועתא כן ושמועתא כן.
  12. Jerusalem Talmud Nazir 3:3:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: מי שאמר הריני נזיר כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ממצורע למד רבי אליעזר. שכן מצינו בין תגלחת לתגלחת שבעה. ולמה לא יליף לה מנזיר טמא. מצורע מגלח וחוזר ומגלח. נזיר טמא אינו מגלח וחוזר ומגלח. רבנין דקיסרין אמרין. בפירוש פליגין. רבי יוחנן אמר. ממצורע למד רבי אליעזר. רבי אלעזר אומר. מנזיר טמא למד רב …
    הלכה: מי שאמר הריני נזיר כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ממצורע למד רבי אליעזר. שכן מצינו בין תגלחת לתגלחת שבעה. ולמה לא יליף לה מנזיר טמא. מצורע מגלח וחוזר ומגלח. נזיר טמא אינו מגלח וחוזר ומגלח. רבנין דקיסרין אמרין. בפירוש פליגין. רבי יוחנן אמר. ממצורע למד רבי אליעזר. רבי אלעזר אומר. מנזיר טמא למד רבי ליעזר. והא רבי אליעזר מה שנה בין נזיר שנזר סתם לנזיר שפירש. בשעה שנזר סתם מירט אינו סותר והשביעי שלו עולה לו מן המיניין. ובשעה שפירש אם היה מורט סותר ואין השביעי שלו עולה לו מן המניין.
  13. Jerusalem Talmud Nazir 3:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: מי שנזר והוא בבית הקברות כול'. נזר והוא בין הקברות. רבי יוחנן אמר. מתרין בו על היין ועל התגלחת. רבי שמעון בן לקיש אמר. מאחר שאין מתרין בו על הטומאה אין מתרין בו על היין ועל התגלחת. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן הוא אמר. מתרין בו על היין ועל הטומאה ועל התגלחת. וכא הוא אמר אכן. רבנין דקיסרין. על …
    הלכה: מי שנזר והוא בבית הקברות כול'. נזר והוא בין הקברות. רבי יוחנן אמר. מתרין בו על היין ועל התגלחת. רבי שמעון בן לקיש אמר. מאחר שאין מתרין בו על הטומאה אין מתרין בו על היין ועל התגלחת. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן הוא אמר. מתרין בו על היין ועל הטומאה ועל התגלחת. וכא הוא אמר אכן. רבנין דקיסרין. על כולה פליגין. דרבי יוחנן אמר. מתרין בו על היין ועל התגלחת. רבי שמעון בן לקיש אמר. מאחר שאין מתרין בו על הטומאה אין מתרין בו לא על היין ולא על התגלחת.
  14. Jerusalem Talmud Nazir 3:5:3 רבי יוחנן אמר
    עודינו שם. רבי יוחנן אמר. מתרין על הכל כדי פרישה ופרישה והוא לוקה. רבי לעזר אומר. אינו מקבל עד שיפרוש ויחזור. אמר רבי בא. כך היה משיב רבי יוחנן את רבי לעזר. והא כתיב לא יבוא ולא יטמא. אמר ליה. שאם התרו בו משום ולא יבוא לוקה. משום לא יטמא אינו לוקה. אמר רבי הילא. מהשתחויה למד רבי יוחנן. דתנינן תמן. ה …
    עודינו שם. רבי יוחנן אמר. מתרין על הכל כדי פרישה ופרישה והוא לוקה. רבי לעזר אומר. אינו מקבל עד שיפרוש ויחזור. אמר רבי בא. כך היה משיב רבי יוחנן את רבי לעזר. והא כתיב לא יבוא ולא יטמא. אמר ליה. שאם התרו בו משום ולא יבוא לוקה. משום לא יטמא אינו לוקה. אמר רבי הילא. מהשתחויה למד רבי יוחנן. דתנינן תמן. השתחוה או ששהא כדי השתחויה. אמר רבי מתנייה. הוינן סברין מימר. מה פליגין. במכות. הא קרבן לא. מן מה דמר רבי הילא. מהשתחויה למד רבי יוחנן. הדא אמרה. היא במכות היא בקרבן. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת. פתר לה שאין בית הבליעה פנוי. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. היה מטמא למת כל היום אינו חייב אלא אחת. פתר לה בשוהא על כל פרישה ופרישה והוא לוקה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. כהן שעומד בבית הקברות והושיטו לו מת אחר יכול יקבל. תלמוד לומר יטמא בעל בעמיו. הרי שקיבל יכול יהא חייב. תלמוד לומר להחלו. את שהוא מוסיף חילול על חילולו. יצא זה שאינו מוסיף חילול על חילולו. אמר רבי זעירא אמר רבי יוחנן. להחלו. יצא זה שאינו מוסיף חילול על חילולו. שלא יאמר. הואיל וניטמאתי על אבא אלקוט עצמות פלוני בידי. להחלו. בשעת מיתה. רבי אומר. אף במותן. רבי שמעון בן לקיש אמר. מחלוקת ביניהן. ואתייא דרבי שמעון בר ווא כרבי שמעון בן לקיש. שמעון בר ווא מי דמך הוה אמר. הא נפיקא מיכא והא נפיקא מיכא.
  15. Jerusalem Talmud Nazir 3:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: מי שהיו שתי כיתי עדים וכו'. רב אמר. בכולל נחלקו. אבל בפורט כל עמא מודיי. יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. רבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודיי. נחלקה העדות אין כאן נזירות. היי די נו כולל. היי די נו מונה. כולל. אהן אומר. תרתיי. ואהן דמר. חמש. מונה. אהן אמר. חדא תרתיי. ואהן אמר. תל …
    הלכה: מי שהיו שתי כיתי עדים וכו'. רב אמר. בכולל נחלקו. אבל בפורט כל עמא מודיי. יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. רבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודיי. נחלקה העדות אין כאן נזירות. היי די נו כולל. היי די נו מונה. כולל. אהן אומר. תרתיי. ואהן דמר. חמש. מונה. אהן אמר. חדא תרתיי. ואהן אמר. תלת ארבע חמש. רב אמר. הכחש עדות בתוך עדות לא בטלה עדות. ורבי יוחנן אמר. הכחש עדות בתוך עדות בטלה עדות. דברי הכל מכחש עדות לאחר עדות לא בטלה. אמר רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק ממונה. זה אומר. מן הכיס מונה. וזה אומר. מן הצרור מונה. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שני כיתי עדים. אילו אומרים. מן הכיס מנה. ואילו אומרים. מן הצרור מנה. הכחש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. זה אומר. במקל הרגו. וזה אומר. בסייף הרגו. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה עדות. מה פליגין. כשהיו שתי כיתות עדים. אילו אומרים. במקל הרגו. ואילו אומרים. בסייף הרגו. הכחש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. לדרום פנה. ואילו אומרים. לצפון פנה. כל עמא מודו. הכחש עדות בתוך עדות לא בטלה עדות. חייליה דרב מן הדא. רבי יודה ורבי שמעון אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אילו ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי ליעזר בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא חששו דבר צרה אצל חבירתה כלום. מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישות זו את זו עדותן בטילה. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבין. אפילו תימא כת בכת. שנייא היא דיני נפשות. דכתיב צדק צדק תרדוף.
  16. Jerusalem Talmud Nazir 4:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מי שאמר. הריני נזיר. ושמע חבירו ואמר. ואני כול'. כן היא מתניתא. ואני ואני. מאן תנא ווים. רבי יודה. ברם כרבי מאיר. אני אני. מתניתא שהיו כולהם בתוך כדי דיבורו שלראשון. תני. הותר האמצעי. ממנו ולמטן מותר. ממנו ולמעלן אסור. מתניתא אפילו אין כולהם בתוך כדי דיבורו שלראשון אלא בתוך כדי דיבורו שלזה וזה …
    הלכה: מי שאמר. הריני נזיר. ושמע חבירו ואמר. ואני כול'. כן היא מתניתא. ואני ואני. מאן תנא ווים. רבי יודה. ברם כרבי מאיר. אני אני. מתניתא שהיו כולהם בתוך כדי דיבורו שלראשון. תני. הותר האמצעי. ממנו ולמטן מותר. ממנו ולמעלן אסור. מתניתא אפילו אין כולהם בתוך כדי דיבורו שלראשון אלא בתוך כדי דיבורו שלזה וזה בתוך כדי דיבורו שלזה. כמה הוא כדי דיבורו. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו. אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו. שלום עליך רבי.
  17. Jerusalem Talmud Nazir 4:2:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: הותרה היא הותר הוא. הותר הוא לא הותרה היא. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מפני שהוא כתולה נדרו בה. באומר על מנת ואת.
  18. Jerusalem Talmud Nazir 4:2:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הבעל שאמר. אין כאן נדר אין כאן שבועה. לא אמר כלום. זקן שאמר. מופר ליך בטל ליך. לא אמר כלום. אלא זה כהילכתו וזה כהילכתו. הבעל אומר. מופר ליך בטל ליך. וזקן אומר. אין כאן נדר אין כאן שבועה.
  19. Jerusalem Talmud Nazir 4:3:5 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. רבי לעזר אומר. עד שיאמר שבועה באחרונה. רבי שמעון אומר. עד שיאמר שבועה על כל אחת ואחת. אמר רבי יוחנן. נמצא שאין בידו חטים פטור על השאר. אמר רבי אבא. אוף רבי יודה מודה בה. נמצא שאין בידו חיטין מהו שתחול עליו שאר המינין. חברייא אמרין. לא חלה. רבי זעירא אמר. חלה. אמר רבי יעקב בר אחא. מתניתא מ …
    תמן תנינן. רבי לעזר אומר. עד שיאמר שבועה באחרונה. רבי שמעון אומר. עד שיאמר שבועה על כל אחת ואחת. אמר רבי יוחנן. נמצא שאין בידו חטים פטור על השאר. אמר רבי אבא. אוף רבי יודה מודה בה. נמצא שאין בידו חיטין מהו שתחול עליו שאר המינין. חברייא אמרין. לא חלה. רבי זעירא אמר. חלה. אמר רבי יעקב בר אחא. מתניתא מסייעא לחברייא. האשה שנדרה בנזיר וש‍מעה חבירתה ואמרה. ואני. ושמע בעל הראשונה והיפר לה. הראשונה מותרת והשנייה אסורה. רבי שמעון אומר. אם אמרה. לא נתכוונתי אלא להיות כמותה וכיוצא בה. אף השנייה מותרת. מפני שאמרה. להיות כמותה וכיוצא בה. הא אם לא אמרה. להיות כמותה וכיוצא בה. הראשונה מותרת והשנייה אסורה. מה אם תמן שאין שם עיקר נזירות את אומר. חלה. כאן שיש כאן עיקר שבועה לא כל שכן. מהו דאמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חיטין ופטור על השאר. במתפיש. באומר. שעורין יהו כחיטין. כוסמין יהו כחיטין.
  20. Jerusalem Talmud Nazir 4:4:7 רבי יוחנן אמר
    אמר רב חסדא. מותר לחם נזיר ירקב. אמר רבי יוסי. ויאות. להקריבו בפני עצמו אי אתה יכול. שאין לך אשם קרב בפני עצמו. להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול. שאין לך נזירות באה על לחם. לפום כן צרך לומר. מותר לחם נזיר ירקב. סברין מימר. הוא מותר לחמו הוא מותר נסכיו. אמר רבי יוסי בירבי בון. מותר נסכיו קדשי קדשים …
    אמר רב חסדא. מותר לחם נזיר ירקב. אמר רבי יוסי. ויאות. להקריבו בפני עצמו אי אתה יכול. שאין לך אשם קרב בפני עצמו. להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול. שאין לך נזירות באה על לחם. לפום כן צרך לומר. מותר לחם נזיר ירקב. סברין מימר. הוא מותר לחמו הוא מותר נסכיו. אמר רבי יוסי בירבי בון. מותר נסכיו קדשי קדשים אינון יפלו לנדבה. על דעתיה דרבי יוסי בירבי בון. שמואל ורב חסדא ורבי אלעזר שלשתן אמרו דבר אחד. רב חסדא. ההן דהכא. שמואל. דמר רבי יוסי. עד תמן שמעת קל רב יהודה שאל לרבינו שמואל. הפריש שקלו ומת. אמר ליה. יפלו לנדבה. מותר עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי לעזר אומר. יפלו בנדבה.
  21. Jerusalem Talmud Nazir 4:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: נזרק עליה אחד מן הדמים כול'. מיפר לה מפני שערה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יסא בן חנינה. גזירת הכתוב היא. הפר נדריה. היפר מה שעליה. בשעה שהוא מיפר נדריה מיפר מה שעליה. אמר רבי לעזר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא. משניתק מלא תעשה לעשה. רבנין אמרין. ואחר ישתה הנזיר יין. אחר כל המעש …
    הלכה: נזרק עליה אחד מן הדמים כול'. מיפר לה מפני שערה. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יסא בן חנינה. גזירת הכתוב היא. הפר נדריה. היפר מה שעליה. בשעה שהוא מיפר נדריה מיפר מה שעליה. אמר רבי לעזר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא. משניתק מלא תעשה לעשה. רבנין אמרין. ואחר ישתה הנזיר יין. אחר כל המעשים הללו. רבי שמעון אומר. אפילי אחר מעשה יחידי. אמר חזקיה. מתניתא מסייעא לרבי ביבי. במה דברים אמורים בתגלחת טהרה. אבל בתגלחת טומאה יפר. שהוא יכול לומר אי איפשי באשה מנוולת. הא תגלחת טהרה אינה מנוולת. מאן דאית ליה תגלחת אינה מנוולת. לא רבי שמעון. אמר רבי יוסי בר אבון. אוף רבי דכוותה. רבי אומר. אוף בתגלחת יפר. שהוא יכול לומר. אי איפשי באשה מגולחת. ויימר. אי איפשי באשה מנוולת ומגולחת. אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יודה אלא בחטאת. שחטאת פסולה שלא לשמה. מעתה אפילו בחיים אינה נמסרת לגבוה אלא בשחיטה.
  22. Jerusalem Talmud Nazir 5:1:6 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. האומר. הרי עלי במחבת. והביא במרחשת. במרחשת. והביא במחבת. רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש. דבית שמי היא. דבית שמי אומרים. הקדש טעות הקדש. רבי זעירה בעא קומי רבי יוסי. ולמה לי נן פ‍תרין לה דברי הכל באומר במחבת אמרתי. אבל אם אמר. הרי עלי במחבת. וחזר ואמר. במרחשת. יצא. אתא רבי חנינא ורבי יסא ב …
    תמן תנינן. האומר. הרי עלי במחבת. והביא במרחשת. במרחשת. והביא במחבת. רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש. דבית שמי היא. דבית שמי אומרים. הקדש טעות הקדש. רבי זעירה בעא קומי רבי יוסי. ולמה לי נן פ‍תרין לה דברי הכל באומר במחבת אמרתי. אבל אם אמר. הרי עלי במחבת. וחזר ואמר. במרחשת. יצא. אתא רבי חנינא ורבי יסא בשם רבי יוחנן. דברי הכל היא. רבי ירמיה בעי. אמר. הרי עלי או במחבת או במרחשת. וחזר ואמר. במחבת. וחזר ואמר. במרחשת. רבי יודה בר פזי בשם רבי אחא רבי חמא בשם רבי יוסי. קובען אפילו בפה. ס‍ברין מימר. אפילו ימים טובים קובעין. אפילו כלים קובעין.
  23. Jerusalem Talmud Nazir 5:1:7 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. רבי יוסי בירבי יודה אומר. עשה שוגג כמזיד בתמורה. ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין. חזקיה אמר. לשוגג בלא תעשה ולממיר בלא תעשה. אבל אם בא לומר חולין ואמר עולה. קדשה. אמר רבי יוחנן. בא לומר חולין ואמר עולה. קדשה. אבל אם בא לומר עולה ואמר חולין לא קדשה. ותייא דרבי יוחנן כרבי יוסי בירבי יודה בתמורה …
    תמן תנינן. רבי יוסי בירבי יודה אומר. עשה שוגג כמזיד בתמורה. ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין. חזקיה אמר. לשוגג בלא תעשה ולממיר בלא תעשה. אבל אם בא לומר חולין ואמר עולה. קדשה. אמר רבי יוחנן. בא לומר חולין ואמר עולה. קדשה. אבל אם בא לומר עולה ואמר חולין לא קדשה. ותייא דרבי יוחנן כרבי יוסי בירבי יודה בתמורה כפרתה דרבי ירמיה על דבית שמי במוקדשין. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא. עשה שוגג כמזיד בתמורה. ולא עשה שוגג כמזיד במוקדשין. במקדיש בכור. ומי קדש. לא כן אמר רבי חייה ורבי אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. הקדיש בכור ועלה למזבח אפילו לדמים לא קדש. הקדיש בעל מום למזבח אפילו בתמורה לא קדשה. אלא המקדיש בעל מום עובר. ומחובר הוא למכות. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה. תיפתר במקדש תמימין לבדק הבית.
  24. Jerusalem Talmud Nazir 5:1:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי יוסי בירבי יודה בשיטת אביו. הקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה. מניין בלא תעשה. תלמוד לומר וידבר יי אל משה לאמור. לאו אמור. דברי רבי יודה. רבי הוה יתיב מתני בפרשת אין ממירין בבכור וחולין אבוי דבר פדייה. חמתיה רבי. אמר. אנא ידע מה אנא אמר כדון אנא מימר וידבר יי אל משה לאמור. לא יימר דברי רבי יודה. …
    רבי יוסי בירבי יודה בשיטת אביו. הקדיש תמימים לבדק הבית עובר בעשה. מניין בלא תעשה. תלמוד לומר וידבר יי אל משה לאמור. לאו אמור. דברי רבי יודה. רבי הוה יתיב מתני בפרשת אין ממירין בבכור וחולין אבוי דבר פדייה. חמתיה רבי. אמר. אנא ידע מה אנא אמר כדון אנא מימר וידבר יי אל משה לאמור. לא יימר דברי רבי יודה. וכתיב כן. דמר רבי אמי בשם רבי יוחנן. גורעין לדרוש מתחילת הפרשה לסופה. רבי חנינה בשם רבי ירמיה. ואפילו באמצע התיבה. ויצקת עליה שמן מנחה היא. ויצקת משמן משחה. לרבות כל המנחות ליציקה.
  25. Jerusalem Talmud Nazir 5:1:11 בשם רבי יוחנן
    רבי ירמיה בשם רבי חונה רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי יוחנן. כל עמא מודיי שאין נשאל על תמורתו. מה פליגין. בהקדישו. שבית שמי אומרים. כשם שאין אדם נשאל על תמורתו כך אין נשאל על הקדישו. בית הלל אומרים. אדם נשאל על הקדישו ואין נשאל על תמורתו.
  26. Jerusalem Talmud Nazir 5:1:12 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא. אם תופשו משם שור משם ראשון. שור שחור שיצא מבית ראשון. ויצא לבן ויצאו שחורין אחריו. את תופשו משום ראש לשחורים. שור לבן שיצא מביתי ראשון. ויצא שחור ויצאו לבנים אחריו. את תופשו משום ראש ללבנים. שור שעמד על האבוס. ונמצא רבוץ. רבוץ. ונמצא עומד. יהא בה כהדא דמר רבי אבהו בשם …
    רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא. אם תופשו משם שור משם ראשון. שור שחור שיצא מבית ראשון. ויצא לבן ויצאו שחורין אחריו. את תופשו משום ראש לשחורים. שור לבן שיצא מביתי ראשון. ויצא שחור ויצאו לבנים אחריו. את תופשו משום ראש ללבנים. שור שעמד על האבוס. ונמצא רבוץ. רבוץ. ונמצא עומד. יהא בה כהדא דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נתכוון לתרום כרי חיטין ותרם שעורים. בלילה לא עשה כלום. ביום מה שעשה עשוי. שחמתית. ונמצאת אגרון. אפילו ביום לא עשה כלום. איל. לא כלום. עגל. אין. דכתיב ועגל בן בקר לחטאת. כבש. לא כלום. סלעים. לא כלום. פרוטרוט. לא כלום. דינר זהב. קדש.
  27. Jerusalem Talmud Nazir 5:3:4 אמר רבי יוחנן
    תני. שלש מאות נזירין עלו בימי שמעון בן שטח. מאה וחמשים מצאו להם פתח. ומאה וחמשים לא מצאו להם. אתא גבי ינאי מלכא. אמר ליה. אית הכא תלת מאוון נזירין בעיי תשע מאוון קרבנין. הב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי. שלח ליה ארבע מאה וחמשין. אזל לישנא בישא אמר ליה. לא יהב מדידיה כלום. שמע ינאי מלכא וכעס. שמע …
    תני. שלש מאות נזירין עלו בימי שמעון בן שטח. מאה וחמשים מצאו להם פתח. ומאה וחמשים לא מצאו להם. אתא גבי ינאי מלכא. אמר ליה. אית הכא תלת מאוון נזירין בעיי תשע מאוון קרבנין. הב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי. שלח ליה ארבע מאה וחמשין. אזל לישנא בישא אמר ליה. לא יהב מדידיה כלום. שמע ינאי מלכא וכעס. שמע שמעון בן שטח וערק. לבתר יומין סלקין בני נש רברבין ממלכותא דפרס. אמרו ליה. נהירין הוינן דהוה חד גברא סב והוה אמר קומינן מילין דחכמה. תני לון עובדא. אמרו לון שלח אייתיתיה. שלח יהב ליה מילה ואייתיתיה. אתא יתב ליה בין מלכא למלכתא. אמר ליה. למה אפליתה בי. אמר ליה אנא לא אפליתי בך. את מממונך ואנא מן אורייתי. דכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף. אמר ליה. ולמה ערקת. אמר ליה. שמעית דמרי כעס עלי וקיימית הדין קרא חבי כמעט רגע עד יעבר זעם. וקרא עלוי. ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. אמר ליה. ולמה יתבת בין מלכא למלכתא. אמר ליה. בסיפרא דבר סירה כתיב. סלסליה ותרוממך ובין נגידים תושיבך. אמר ליה. הב כסא וניבריך. יבון ליה כסא ומר. נברך על המזון שאכל ינאי וחביריו. אמר ליה. ומה נימור. נברך על המזון שלא אכלנו. אמר. ייבון ליה וייכול. יבון ליה ואכל. ואמר. נברך על המזון שאכלנו. אמר רבי יוחנן. חלוקין על שמעון בן שטח. רבי ירמיה אמר. על הראשונה. רבי בא אמר על השנייה. מחלפה שיטתיה דרבי ירמיה. תמן צריכא ליה וכא פשיטא ליה. הן דצריכא ליה כרבנן. הן דפשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל. דתני. עלה היסב וטבל עמהן אף על פי שלא אכל עמהן כזית דגן מזמנין דברי חכמים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן. דתני. שנים בפת ואחד בירק מזמנין. מתניתא דרבן שמעון בן גמליאל.
  28. Jerusalem Talmud Nazir 6:1:3 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    תני רב זכיי קומי רבי יוחנן. זיבח וקיטר ניסך בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. עברת בידך תלתא נהרין ואתברת. ואינו חייב אלא אחת. עד דלא יתברינה בידה יש כאן אחת ואין כאן הנה. מאן דתברה בידה יש כאן הנה ואין כאן אחת. רבי בא בר ממל בעא קומי רבי זעירא. ויהא חייב על כל אחת. כמה דתימר …
    תני רב זכיי קומי רבי יוחנן. זיבח וקיטר ניסך בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. עברת בידך תלתא נהרין ואתברת. ואינו חייב אלא אחת. עד דלא יתברינה בידה יש כאן אחת ואין כאן הנה. מאן דתברה בידה יש כאן הנה ואין כאן אחת. רבי בא בר ממל בעא קומי רבי זעירא. ויהא חייב על כל אחת. כמה דתימר בשבת. לא תעשה כל מלאכה כלל. לא תבערו אש בכל מושבותיכם פרט. והלא הבערה בכלל היה ויצא מן הכלל ללמד. מה הבערה מיוחדת מעשה יחידים וחייבין עליה בפני עצמה אף כל מעשה ומעשה שיש בו לחייב עליו בפני עצמו. וכא. לא תעבדם. כלל. לא תשתחוה פרט. והלא השתחויה בכלל היה ולמה יצאת מן הכלל. ללמד. לומר לך. מה השתחויה מיוחדת מעשה יחידים וחייבין עליה בפני עצמה אף כל מעשה ומעשה שיש בה לחייב עליו בפני עצמו. אמר לך. בשבת כלל במקום אחד ופרט במקום אחר. ובעבודה זרה כלל שהוא בצד הפרט. אמר ליה. והכתיב לא תשתחוה לאל אחר. הרי שכלל במקום אחד ופרט במקום אחר. אמר ליה. מכיון שאין את למד מצידו אפילו ממקום אחר אי את למד. חברייא אמרי. לא שנייא היא. בין שכלל במקום אחד ופרט במקום אחר בין שכלל ופרט במקום אחד כלל ופרט הוא. בשבת כלל ואחר כך פרט. ובעבודה זרה פרט ואחר כך כלל. רבי יוסי אומר. לא שנייא. בין שכלל במקום אחד ופרט במקום אחר בין שכלל ופרט במקום אחד כלל ופרט היא. בשבת כלל בעבודתה ופרט בעבודתה. ובעבודה זרה כלל בעבודתה ופרט למלאכת הגבוה.
  29. Jerusalem Talmud Nazir 6:1:6 אמר רבי יוחנן
    אזהרה לאוכל נבילות מניין. לא תאכלו כל נבילה. עד כדון נבילה. טריפה מניין. אמר רבי יוחנן. נבילה וכל נבילה. לרבות הטריפה. האוכל אבר מן החי מטריפה. רבי יסא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. חייב שתים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו חייב אלא אחת. מה טעמא דרבי יוחנן. לא תאכל כל נבילה …
    אזהרה לאוכל נבילות מניין. לא תאכלו כל נבילה. עד כדון נבילה. טריפה מניין. אמר רבי יוחנן. נבילה וכל נבילה. לרבות הטריפה. האוכל אבר מן החי מטריפה. רבי יסא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. חייב שתים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו חייב אלא אחת. מה טעמא דרבי יוחנן. לא תאכל כל נבילה. ולא תאכל הנפש עם הבשר. מה טעמא דרבי שמעון בן לקיש. אמרי חברין קומי רבי יוסי. אתייא דרבי שמעון בן לקיש כהדא דתני רבי אליעזר בן יעקב. ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. אל תהא תולש ואוכל מן הבהמה כדרך שאתה תולש מהקרקע ואוכל. מה טעמא דרבי שמעון בן לקיש. חברייה קומי רבי יוסי. רבי שמעון בן לקיש לא סבר בטריפה כרבי יוחנן. אין יסבור כן שיהא חייב שתים. אמר לון. אפילו דיסבור כן לא יהא חייב אלא אחת. שנייא היא שחזר וכלל. התיבון. חלב לא תאכלו. ודם לא תאכלו. וכתיב כל חלב וכל דם לא תאכלו. מעתה מכיון שחזר וכלל לא יהא חייב אלא אחת. אמר לון. אילו היה כתוב חלב ודם יאות. לית כתיב אלא כל חלב וכל דם. לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. והא כתיב וכל משרת ענבים לא ישתה. וכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל. מעתה מכיון שחזר וכלל לא יהא חייב אלא אחת. אמר לון. אילו הוה כתוב מחרצנים וזג יאות. לית כתיב אלא מחרצנים ועד זג. לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו.
  30. Jerusalem Talmud Nazir 6:1:8 רבי יוחנן אומר
    טריפה שעשאה נבילה. רבי יסא בר ברתיה דרבי יסא בשם רבי ירמיה. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אומר. חייב שתים. ורבי שמעון בן לקיש אמר. אינו חייב אלא אחת. אמר רבי אלעזר בירבי יוסי קומי רבי יוסי. ודא מסייעא לרבי יוחנן. וכל נפש אשר תאכל כל נבילה. מה תלמוד לומר וטריפה. אם טריפה חיה והלא כ …
    טריפה שעשאה נבילה. רבי יסא בר ברתיה דרבי יסא בשם רבי ירמיה. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אומר. חייב שתים. ורבי שמעון בן לקיש אמר. אינו חייב אלא אחת. אמר רבי אלעזר בירבי יוסי קומי רבי יוסי. ודא מסייעא לרבי יוחנן. וכל נפש אשר תאכל כל נבילה. מה תלמוד לומר וטריפה. אם טריפה חיה והלא כבר נאמר נבילה. אם טריפה מתה הרי היא בכלל נבילה. ויימר נבילה היא. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. טעמא דרבי יוסי לא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף. והלא אין לך מטמא אלא שמונה שרצים בלבד. אלא כשיעור טומאותיהן כך הוא שיעור אכילתן. התיב רבי אלעזר. הרי איברי בהמה טהורין מטמאין כל שהן ואכילתן כזית. וקבלה. מהו וקבלה. כאינש דאמר. בעל דינא קבליה. חייה בר בא אמר. לא כל נבילה. התורה השוות כל האכילות שבתורה כאחת. התיב רבי חנינה. הרי שמונה שרצים מטמין בכעדשה ואכילתן כזית בין לדם בין לבשר.
  31. Jerusalem Talmud Nazir 6:1:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי שמואל בר סוסרטי בעי. מעתה האוכל אבר מן החי מן הטהורין יהא חייב שתים. משום לא תאכלו כל נבילה ומשום לא תאכל הנפש עם הבשר. ומשיבין טהורין על הטמאים. וכי רבי אליעזר לא השיב טהורין על הטמאים. מעתה האוכל אבר מן החי מן הטמאין יהא חייב שלש. משום לא תאכל כל נבילה ומשום לא תאכל הנפש עם הבשר ומשום ומבשרם ל …
    רבי שמואל בר סוסרטי בעי. מעתה האוכל אבר מן החי מן הטהורין יהא חייב שתים. משום לא תאכלו כל נבילה ומשום לא תאכל הנפש עם הבשר. ומשיבין טהורין על הטמאים. וכי רבי אליעזר לא השיב טהורין על הטמאים. מעתה האוכל אבר מן החי מן הטמאין יהא חייב שלש. משום לא תאכל כל נבילה ומשום לא תאכל הנפש עם הבשר ומשום ומבשרם לא תאכלו. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. אכל חמשה נמלים כאחת בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת משום בירייה. רססן ואכלן אינו חייב אלא אחת. והוא שיהא בהן כזית. אכל מן הריסוסין ויש בהן כזית חייב. אכל מן הריסוסין כזית ונמלה חייב שתים. אין כיני אכל מן הריסוסין פחות מכזית והשלים להם נמלה חייב שתים. אין כיני אכל נמלה שיש בה כזית חייב שתים. אף בצירופי נזיר כן. אכל מן הצירופין ויש בהן כזית חייב. אכל מן הצירופין כזית וענבה חייב שתים. אין כיני אכל ענבה שיש בה כזית חייב שתים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל האיסורין מצטרפין ללקות עליהן כזית ונמלה חייב שתים. אין כיני אכל מן האיסורין פחות מכזית והשלים להן נמלה חייב שתים. אין כיני אכל נמלה שיש בה כזית חייב שתים.
  32. Jerusalem Talmud Nazir 6:1:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ולאיסור משערין אותו כאילו בבצל כאילו בקפלוט. ואתייא כיי דמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. נבילה שביטלה בשחוטה בטל מגעה דבר תורה.
  33. Jerusalem Talmud Nazir 6:1:11 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל נותני טעמים אין לוקין עליהן עד שיטעום טעם ממשו שלאיסור. הותיב רבי חייא בר יוסף קומי רבי יוחנן. הרי בשר בחלב ולא טעם טעם ממשו שלאיסור. ואת אמר. לוקה. וקבלה. ואמר רבי בון בר חייה קומי רבי זעירה. מאי וקבלה. כאינש דאמר. בעל דינא קבליה.
  34. Jerusalem Talmud Nazir 6:1:12 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל נותני טעמים אין לוקין עליהן חוץ מנותני טעמים שלנזיר. ונזיר אפילו לא טעם טעם ממשו שלאיסור. אמר רבי בא בר ממל. כל נותני טעמים אין איסור והיתר מצטרפין. והנזיר איסור והיתר מצטרפין. מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעה לדין. מתניתא מסייעה לרבי זעירא. כזית יין שנפל לקדירה ואכל ממנה …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל נותני טעמים אין לוקין עליהן חוץ מנותני טעמים שלנזיר. ונזיר אפילו לא טעם טעם ממשו שלאיסור. אמר רבי בא בר ממל. כל נותני טעמים אין איסור והיתר מצטרפין. והנזיר איסור והיתר מצטרפין. מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעה לדין. מתניתא מסייעה לרבי זעירא. כזית יין שנפל לקדירה ואכל ממנה כזית פטור עד שיאכל כולה. על דעתיה דרבי בא בר ממל מכיון שאכל ממנה כזית יהא חייב. מתניתא מסייעה לרבי בא בר ממל. ממשמע שנאמר וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבישים לא יאכל. וכי מה הניח הכתוב שלא אמרו. אלא לפי שנאמר מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל. וכתיב מיין ושכר יזיר. מה תלמוד לומר וכל משרת ענבים לא ישתה. אלא שאם שרה ענבים במים ושרה פיתו בהן ויש בהן כדי לצרף כזית חייב. מיכן את דן לכל האיסורין שבתורה. ומה היוצא מן הגפן שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנייה ויש לו היתר אחר איסורו עשה בו טעם כעיקר. שאר איסורין שבתורה שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנייה ואין להן היתר אחר איסורן דין הוא שנעשה בהן טעם כעיקר. מיכן למדו חכמים לכל נותני טעמים שהן אסורין. וקשיא על דרבי זעירא. בכל אתר את אמר. עד שיטעום וכא את אמר. אפילו לא טעם.
  35. Jerusalem Talmud Nazir 6:1:14 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי עקיבה אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב. אמר רבי חנניה. והוא דשרייה בכזית יין. רבי אימי בשם רבי יוחנן. כוס מזוג משום משרה לוקין עליו. הדא דאת אמר בשלא התרו בו משום משרה. אבל אם התרו בו משום משרה לא בדא. כתיב וכל משרת ענבים לא ישתה. אין לי אלא משרת ענבים. משרת חרצנים מניין. תלמוד …
    רבי עקיבה אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב. אמר רבי חנניה. והוא דשרייה בכזית יין. רבי אימי בשם רבי יוחנן. כוס מזוג משום משרה לוקין עליו. הדא דאת אמר בשלא התרו בו משום משרה. אבל אם התרו בו משום משרה לא בדא. כתיב וכל משרת ענבים לא ישתה. אין לי אלא משרת ענבים. משרת חרצנים מניין. תלמוד לומר משרת וכל משרת. לרבות כל המשריות למשרה. משרת יין ביין מצטרפין. משרת ענבים בענבים מצטרפין. משרת ענבים ביין מהו שיצטרפו. אכל חצי זית יין וחצי זית משרה אינו חייב. זה בפני עצמו וזה בפני עצמו פטור. מפני שצירף חייב. אכל כזית יין וכזית משרה אינו חייב אלא אחת. זה בפני עצמו וזה בפני עצמו חייב שתים. מפני שצירף לא יהא חייב אלא אחת.
  36. Jerusalem Talmud Nazir 6:4:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: נזיר שהיה שותה ביין כול'. נזיר והוא בבית הקברות. רבי יוחנן אמר. מתרין בו על היין ועל התגלחת. רבי שמעון בן לקיש אומר. מאחר שאין מתרין בו על הטומאה אין מתרין בו על היין. גרש כולה הילכתא בפרק ג.
  37. Jerusalem Talmud Nazir 6:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: כתיב והזיר ליי את ימי נזרו. מיום הבאת קרבנתיו. דברי רבי. רבי יוסי בירבי יהודה אומר. משעת תגלחתו. רבי זעירא בשם רב הושעיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. מה פליגין. בשגילח בשביעי והביא קרבנתיו בשמיני. אבל אם גילח בשמיני והביא קרבנתיו בו ביום כל עמא מודה ביום הבאת קרבנותיו. אמר רבי יוסי. והוא שטבל בשביע …
    הלכה: כתיב והזיר ליי את ימי נזרו. מיום הבאת קרבנתיו. דברי רבי. רבי יוסי בירבי יהודה אומר. משעת תגלחתו. רבי זעירא בשם רב הושעיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. מה פליגין. בשגילח בשביעי והביא קרבנתיו בשמיני. אבל אם גילח בשמיני והביא קרבנתיו בו ביום כל עמא מודה ביום הבאת קרבנותיו. אמר רבי יוסי. והוא שטבל בשביעי. אבל אם טבל בשמיני נעשה שביעי שמיני ושמיני שביעי. ואינו מונה אלא מן השביעי בלבד. ניטמא וחזר וניטמא מביא קרבן על כל אחד ואחד. אמר רבי זעירה. כרבי יוסי בירבי יודה. ברם כרבי היי דא הוא עומד בנזירות בטומאה. אמר רבי אילא. מה פליגין. למנות לנזירות בטהרה. והזיר ליי את ימי נזרו והביא. אמר רבי. עד שיביא ממש. רבי יוסי בירבי יהודה אומר. אפילו נראה להביא. קרבן טומאה כל עמא מודוי שמביא קרבן טומאה. ותני כן. ניטמא בשביעי וחזר וניטמא בשמיני מביא קרבן לכל אחד ואחד. על דעתיה דרבי זעירא כרבי נדחה קרבן ראשון ומביא קרבן שיני. על דעתיה דרבי יוסי בירבי יהודה לא נדחה. על דעתיה דרבי הילא דברי הכל לא נדחה ומביא אחר.
  38. Jerusalem Talmud Nazir 6:9:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: מתניתא אמרה. השלוק קרוי מבושל. דתנינן. היה מבשל השלמים או שולקן. וקרייה אמרה שהצלי קרוי מבושל. דכתיב ויבשלו את הפסח באש. אין תימר שלא כהלכה. רבי יונה בוצרייה אמר כמשפט. ומתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. והא תנינן. הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. אמר רבי יוחנן. הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם. אמר …
    הלכה: מתניתא אמרה. השלוק קרוי מבושל. דתנינן. היה מבשל השלמים או שולקן. וקרייה אמרה שהצלי קרוי מבושל. דכתיב ויבשלו את הפסח באש. אין תימר שלא כהלכה. רבי יונה בוצרייה אמר כמשפט. ומתניתא אמרה שהשלוק קרוי מבושל. והא תנינן. הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק. אמר רבי יוחנן. הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם. אמר רבי יאשיה. הלכו בנדרים אחר לשון תורה. מה נפיק מביניהון. אמר. קונם יין שאיני טועם בחג. על דעתיה דרבי יוחנן אסור ביום טוב האחרון. על דעתיה דרבי יאשיה מותר. אוף רבי אושעיה מודה שהוא אסור. לא אמר רבי יאשיה אלא לחומרין.
  39. Jerusalem Talmud Nazir 6:9:5 בשם רבי יוחנן
    חילפיי שאל לרבי יוחנן ולרבי שמעון בן לקיש. טבל מהו שיוסר ביותר ממאתים. אמרו ליה. אין טבל ביותר ממאתים. והא תנינן. כל המחמץ והמטבל והמדמע. אין תימר למאה ולמאתים. אפילו לא חימץ אפילו לא טיבל. אלא בענבים אנן קיימין. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. בשלא צימיקו אבל אם צימקו יש טבל ביותר ממאתים. רבי חייה בשם רבי …
    חילפיי שאל לרבי יוחנן ולרבי שמעון בן לקיש. טבל מהו שיוסר ביותר ממאתים. אמרו ליה. אין טבל ביותר ממאתים. והא תנינן. כל המחמץ והמטבל והמדמע. אין תימר למאה ולמאתים. אפילו לא חימץ אפילו לא טיבל. אלא בענבים אנן קיימין. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. בשלא צימיקו אבל אם צימקו יש טבל ביותר ממאתים. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בשלא בישלו. אבל אם בישלו יש טבל ביותר ממאתים.
  40. Jerusalem Talmud Nazir 6:9:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יסא ורבי יהושע בן לוי בשם בר פדייה. כל נותני טעמים אחד ממאה. רבי חייה בשם רבי הושעיה בן לוי בשם בר פדייה. כל נותני טעמים אחד מששים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק לרבי חייה בר אבא. הא רבי יסא פליג עלך. והא מתניתא פליגא על תריכון. כל המחמץ מטבל מחמע. אין תימר למאה ממאתים. אפילו לא חימץ אפילו לא טיבל. א …
    רבי יסא ורבי יהושע בן לוי בשם בר פדייה. כל נותני טעמים אחד ממאה. רבי חייה בשם רבי הושעיה בן לוי בשם בר פדייה. כל נותני טעמים אחד מששים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק לרבי חייה בר אבא. הא רבי יסא פליג עלך. והא מתניתא פליגא על תריכון. כל המחמץ מטבל מחמע. אין תימר למאה ממאתים. אפילו לא חימץ אפילו לא טיבל. אלא ביותר אנן קיימין. אמר רבי ירמיה. תיפתר בשר בבשר. אמר רבי יוסי. הוא בשר בבשר הוא שאר כל האיסורין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ולאיסור משערין אותו כילו בצל כילו קפלוט.
  41. Jerusalem Talmud Nazir 6:11:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: מחלפא שיטתיה דרבי אליעזר. תמן הוא אמר. לא סתר אלא שלשים. וכא הוא אמר אכן. רבי יוחנן אמר. סותר כל קרבנותיו. פשיטא דא בלא ניטמא כשר. לא בדא כשר ואחר כך ניטמא. אמר רבי חיננא. ולא רבי אליעזר היא. ורבי אליעזר שמותי הוא. דתני. נזיר ומירט. בית שמי אומרים. צריך להעביר תער על ראשו. בית הלל אומרים. אין …
    הלכה: מחלפא שיטתיה דרבי אליעזר. תמן הוא אמר. לא סתר אלא שלשים. וכא הוא אמר אכן. רבי יוחנן אמר. סותר כל קרבנותיו. פשיטא דא בלא ניטמא כשר. לא בדא כשר ואחר כך ניטמא. אמר רבי חיננא. ולא רבי אליעזר היא. ורבי אליעזר שמותי הוא. דתני. נזיר ומירט. בית שמי אומרים. צריך להעביר תער על ראשו. בית הלל אומרים. אין צריך להעביר תער על ראשו.
  42. Jerusalem Talmud Nazir 7:1:4 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    תני רבי יסא קומי רבי יוחנן. כשם שאדם מיטמא למת מצוה כך אדם מיטמא על אבר מת מצוה. אמר ליה רבי יוחנן. ויש כן זו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. בחוזר תיפתר. תני. רבי יוסי אומר. אין אדם מיטמא על אבר מן החי מאביו אבל אדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו. רבי יודה אומר. כשם שאדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו כך מיט …
    תני רבי יסא קומי רבי יוחנן. כשם שאדם מיטמא למת מצוה כך אדם מיטמא על אבר מת מצוה. אמר ליה רבי יוחנן. ויש כן זו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. בחוזר תיפתר. תני. רבי יוסי אומר. אין אדם מיטמא על אבר מן החי מאביו אבל אדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו. רבי יודה אומר. כשם שאדם מיטמא על עצם כשעורה מאביו כך מיטמא על אבר מן החי מאביו. מעשה ביוסי בן פכסס שעלת על רגלו נומי ונכנס הרופא לחותכה. אמר לו. כשתניח בו כחוט השערה הודיעיני. חתכה והניח בה כחוט השערה והודיעו. קרא לנחונייה בנו אמר לו. נחונייה בני. עד כאן הייתה חייב ליטפל בי. מיכן ואילך צא. שאין אדם מיטמא על אבר מן החי מאביו. וכשבא דבר אצל חכמים אמרו. על זה נאמר יש צדיק אובד בצדקו. הצדיק אובד וצדקו עמו.
  43. Jerusalem Talmud Nazir 7:1:13 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי ינאי. מיטמא כהן לראות המלך. כד סלק דוקלינוס מלכא להכא חמון לרבי חייה מיפסע על קיברייא דצור בגין מיחמיניה. רבי חזקיה רבי ירמיה ורבי חייה בשם רבי יוחנן. מצוה לראות גדולי מלכות. לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות.
  44. Jerusalem Talmud Nazir 7:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: על אילו הטמאות הנזיר מגלח כול'. חד סב שאל מרבי יוחנן. כזית מן המת מטמא. כולו לא כל שכן. אמר לו. להביא את הנפל שאין בו כזית. חזר ושאל. אבר מן המת מטמא. לא כל שכן כולו. אמר לו. להביא את הנפל שלא קרשו איבריו. אמר רבי יוסי. חכים הוא ההן סבא דלא חכים משאיל. מכיון דשאל לקדמיתא לא הוה צריך מישאל תיני …
    הלכה: על אילו הטמאות הנזיר מגלח כול'. חד סב שאל מרבי יוחנן. כזית מן המת מטמא. כולו לא כל שכן. אמר לו. להביא את הנפל שאין בו כזית. חזר ושאל. אבר מן המת מטמא. לא כל שכן כולו. אמר לו. להביא את הנפל שלא קרשו איבריו. אמר רבי יוסי. חכים הוא ההן סבא דלא חכים משאיל. מכיון דשאל לקדמיתא לא הוה צריך מישאל תינייתא. ואיבעי מישאול תרתיהון שאל תינייתא וחזר מישאל קדמיתא. תלמידוי דרבי יוסי בן חלפתא שאלון תינייתא ולא שאלון קדמיתא. דהא פשיטא לון. מכיון שאין בו כזית דבר בריא הוא שלא קרשו איבריו. אמר רבי מנא בר חזקיה. נהיר את דהוה רבי יעקב בר אחא קאים הכא. ואף תרתין שאילתא דהן סבא באהילות להדא מילה לא. שהנזיר מגלח עליהן. ועוד מן הדא דאמר רבי יוחנן. הייתי סבור שאין הנפלים תורה. ממה שהוא מושיב את אימן ימי טוהר. הדא אמרה. שהנפלים תורה.
  45. Jerusalem Talmud Nazir 7:2:3 אמר רבי יוחנן
    תני. רבי שמעון בן יוחי אומר. מפני מה אמרו. השרץ מטמא בכעדשה. מפני שהשרץ תחילת ברייתו בכעדשה. רבי יודן בעי. המת יטמא פחות מכזית. דאמר רבי יוחנן. להביא את הנפל שאין בו כזית. ונבילה מטמא כאפון. דאמר רבי חנינה. אני ראיתי עגל כאפון בשפיר. מאי כדון. מדרשות אמינא. דרוש וקבל שכר.
  46. Jerusalem Talmud Nazir 7:2:7 רבי יוחנן אמר
    אי זהו מת שיש לו רקב. הנקבר ערום בארון שלשייש או על גבי רצפה או על גבי טבלה שלשייש. אבל אם נקבר בכסותו על ארון שלעץ או על גבי טבלה שלעץ אין זה רקב. זהו עפר קברות וצריך מלא תרווד ועוד. רבי יוחנן אמר. נקבר עמו אפילו גילגלין קטן אין זה רקב. רבי יסא בשם רבי יוחנן. שני מתים שקברן זה בצד זה. זה נעשה גילגל …
    אי זהו מת שיש לו רקב. הנקבר ערום בארון שלשייש או על גבי רצפה או על גבי טבלה שלשייש. אבל אם נקבר בכסותו על ארון שלעץ או על גבי טבלה שלעץ אין זה רקב. זהו עפר קברות וצריך מלא תרווד ועוד. רבי יוחנן אמר. נקבר עמו אפילו גילגלין קטן אין זה רקב. רבי יסא בשם רבי יוחנן. שני מתים שקברן זה בצד זה. זה נעשה גילגלין לזה וזה נעשה גילגלין לזה. מה נפשך. גילגלין לזה ולא לזה. התיב אבא בר נתן. הגע עצמך שהביא חצי תרווד רקב מזה וחצי תרווד רקב מזה ועירבן זה בזה. והוה עיינן. ואיתחמי גחיך ואיקפד עלוי ומית. אמר רבי יוסא. הא אזיל גוברא ולא שמעינן מינה כלום. מאי כדון. תמן אין כל אחד ראוי למלא תרווד רקב. ברם הכא כל אחד ואחד ראוי למלוא תרווד רקב.
  47. Jerusalem Talmud Nazir 7:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: אבל הסככות והפרעות כול'. בנתיים מהו. רבי יוחנן אמר. בנתיים להקל. רבי שמעון בן לקיש אמר. בנתיים להחמיר. מהו בנתיים. זה אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי. רבי יוסי בעי. מניין עצם כשעורה. לא מן הדין קרייא או בעצם אדם. הכא את עבד לה כשעורה. והכא את עבד לה פחות מכשעורה. תני רבי שמואל בר א …
    הלכה: אבל הסככות והפרעות כול'. בנתיים מהו. רבי יוחנן אמר. בנתיים להקל. רבי שמעון בן לקיש אמר. בנתיים להחמיר. מהו בנתיים. זה אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי. רבי יוסי בעי. מניין עצם כשעורה. לא מן הדין קרייא או בעצם אדם. הכא את עבד לה כשעורה. והכא את עבד לה פחות מכשעורה. תני רבי שמואל בר אבדומא. בחלל. כל שהוא חלל. בחלל. זה אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהם בשר כראוי.
  48. Jerusalem Talmud Nazir 7:3:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. סככות ופרעות תורה הן אצל תרומה ואין הנזיר מגלח. רבי ירמיה בעי. אם לשרוף. אפילו על ספק דבריהן שורפין. אם ללקות. תני רבי ציידנייה קומי רבי ירמיה ופליג על רבי ירמיה. כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח חייבין עליה על ביאת המקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש …
    אמר רבי יוחנן. סככות ופרעות תורה הן אצל תרומה ואין הנזיר מגלח. רבי ירמיה בעי. אם לשרוף. אפילו על ספק דבריהן שורפין. אם ללקות. תני רבי ציידנייה קומי רבי ירמיה ופליג על רבי ירמיה. כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח חייבין עליה על ביאת המקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש.
  49. Jerusalem Talmud Nazir 7:3:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. רובדי אילן שיש בהן ארבעה על ארבעה הנזיר מגלח. רבי יוסי אמר רבי יוחנן. ידו אחת בצד זו וידו אחת ברובד אין הנזיר מגלח. רבי יוסי בעי. אם חוצץ הוא בפני הטומאה יחוץ בפני טהרה. אם אינו חוצץ בפני טומאה אל יחוץ בפני טהרה. אמר רבי יוחנן. המת בבית והנזיר תחת המיטה נזיר מגלח. כל שכן המת תחת המיטה …
    אמר רבי יוחנן. רובדי אילן שיש בהן ארבעה על ארבעה הנזיר מגלח. רבי יוסי אמר רבי יוחנן. ידו אחת בצד זו וידו אחת ברובד אין הנזיר מגלח. רבי יוסי בעי. אם חוצץ הוא בפני הטומאה יחוץ בפני טהרה. אם אינו חוצץ בפני טומאה אל יחוץ בפני טהרה. אמר רבי יוחנן. המת בבית והנזיר תחת המיטה נזיר מגלח. כל שכן המת תחת המיטה והנזיר בבית אינו מגלח. אמר רבי יוחנן. המת והנזיר תחת כרעי המיטה תחת מעי הגמל תחת מעי ה[מ]שקוף תחת מלתריות אין הנזיר מגלח. ולא כל דבר שנראה להגן. שמע חזקיה ואמר. טהרו מתים. אמר רבי יוחנן. המת בבית והנזיר בטריקלין הנזיר מגלח. כל שכן המת בטריקלין והנזיר בבית שהנזיר מגלח. רבי מנא בעי. אם אהל לחוץ יהא אהל להמשך. אם אינו אהל להמשיך תיפקע טומאה. אמר רבי יוחנן. טומאה מחצי כותל ולחוץ הנזיר מגלח. אמר רבי יאשיה. טומאה טמונה בקרקעו שלבית נזיר מגלח. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. רוב בניינו ורוב מיניינו שלמת אין הנזיר מגלח.
  50. Jerusalem Talmud Nazir 7:4:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי אילא. הוא עצמו שנגע במת חייב. אמרה ואמר טעמה. אשר יטמא. בטומאת איש הוא. והוא שלישי. כדאמר רבי אבון בר חייה. בטומאת איש באיש אדם חייב על טומאת מקדש. התיבון. הרי כלים הנוגעין במת ואדם בכלים וכלים באדם. בטומאת איש באיש ולא בטומאת אדם בכלים. רבי זריקא בשם רב המנונא. תניי תמן פליג על רבי אילא. כל …
    אמר רבי אילא. הוא עצמו שנגע במת חייב. אמרה ואמר טעמה. אשר יטמא. בטומאת איש הוא. והוא שלישי. כדאמר רבי אבון בר חייה. בטומאת איש באיש אדם חייב על טומאת מקדש. התיבון. הרי כלים הנוגעין במת ואדם בכלים וכלים באדם. בטומאת איש באיש ולא בטומאת אדם בכלים. רבי זריקא בשם רב המנונא. תניי תמן פליג על רבי אילא. כלי שחציו מן האדמה החלמה וחציו מן הגללים אין חייבין עליו על ביאת המקדש. מפני שחצייו מן האדמה וחציו מן הגללים. אבל אם היה כולו מן האדמה חייב. מנו חייב. לא הנוגע. לא שיני שנגע בראשון הוא. אמר רבי פינחס קומי רבי יוסי. תיפתר בשזרקו. אמר ליה. אי[ן] בשזרקו. בדא תני. על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדיו בארבעים. משם מכניס כלים טמאים במקדש. אמר רבי לעזר בירבי יוסה קומי רבי יוסי. אוף אנן תנינן. הדא מסייעא להדין תנייא קדמייא דתני. רבי אלעזר אמר משום רבי יהושע. כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת מקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש. ראשון שהנזיר מגלח עליו חייבין עליו על ביאת מקדש. שיני שאין הנזיר מגלח עליו אין חייבין עליו על ביאת המקדש. אמר רבי יוחנן. לטמאות הפורשות מן המת נצרכה. רביעית דם רובע עצמות שאין הנזיר מגלח עליהן אין חייב עליהן על ביאת מקדש. חצי לוג דם וחצי קב עצמות שהנזיר מגלח עליהן חייבין עליהן על ביאת המקדש. אמר רבי ירמיה. הוינן סברין מימר. מה פליגי. לקרבן. אבל למלקות לוקין אפילו על השלישי אפילו על הרביעי. תני רבי יוסי ציידנייה קומי רבי ירמיה ופליג עליה רבי ירמיה. כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת המקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש. אמר רבי יוסי בירבי בון רבי ינאי רבי יוחנן. לטמאות הפורשות מן המת נצרכה. רביעית דם רובע עצמות שאין הנזיר מגלח עליהן אין חייבין עליהן. חצי לוג דם וחצי קב עצמות שהנזיר מגלח עליהן לוקין עליהן.
  51. Jerusalem Talmud Nazir 8:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: שני נזירין שאמר להן אחד כול'. ולא סוף דבר כשאמר להן אחד. ראיתי את אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם. אלא אפילו אמר להם. ראיתי אחד מכם שנזר ואיני יודע אי זה מכם. שניהן נוהגין נזירות על פיו. בשאינן מכחישין אותו. אבל אם מכחישין אותו לא בדא. היו שניהם מכחישין. ייבא כהדא. עד אומר. ניטמא. והוא אומ …
    הלכה: שני נזירין שאמר להן אחד כול'. ולא סוף דבר כשאמר להן אחד. ראיתי את אחד מכם שניטמא ואיני יודע אי זה מכם. אלא אפילו אמר להם. ראיתי אחד מכם שנזר ואיני יודע אי זה מכם. שניהן נוהגין נזירות על פיו. בשאינן מכחישין אותו. אבל אם מכחישין אותו לא בדא. היו שניהם מכחישין. ייבא כהדא. עד אומר. ניטמא. והוא אומר. לא ניטמאתי. טהור. שנים אומרים. ניטמאת. והוא אומר. לא ניטמאתי. שניהן נאמנין ממנו. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. הוא נאמן על ידי עצמו. רב יהודה בשם רב. כיני מתניתא. רבי מאיר מטמא. רבי יהודה וחכמים מטהרין. אמר רבי יוחנן. כיני מתניתא. רבי מאיר מטמא ורבי יהודה מטהר. מיליהון דרבנין מסייעין לרבי יוחנן. דאמר רבי גוריון בשם רבי יוסי בן חנינה. לא אמר רבי יודה אלא בטומאה ישנה. שיכול לומר. נטמאתי וטהרתי. ותני. כן הדבר על אכילת חלב. הוא הדבר על ביאת המקדש. ויודון ליה בטומאה. מפני טומאת נזיר. שאין אומרים לו. איכן הוא קרבנך שהבאת. ויודון ליה בתרומה. עד כאן קשי רבי חנינה.
  52. Jerusalem Talmud Nazir 8:1:6 רבי יוחנן אמר
    שתה יין בתוך ל̇ יום הראשונים אינו לוקה. בתוך ל̇ יום האחרונים לוקה. הבא מן השוק אינו לוקה לא על השניים ולא על האחרונים. עד כדון בשהתרו בו על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. התרו בו על שניהן כאחד. פלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון בשני ימים טובים שלגליות. רבי יוחנן אמר. מקבלין התרייה על ס …
    שתה יין בתוך ל̇ יום הראשונים אינו לוקה. בתוך ל̇ יום האחרונים לוקה. הבא מן השוק אינו לוקה לא על השניים ולא על האחרונים. עד כדון בשהתרו בו על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. התרו בו על שניהן כאחד. פלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון בשני ימים טובים שלגליות. רבי יוחנן אמר. מקבלין התרייה על ספק. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין מקבלין התרייה על ספק.
  53. Jerusalem Talmud Nazir 8:1:9 רבי יוחנן אמר
    ציבור שניטמא בספק רשות היחיד בפסח. רבי הושעיה אמר. ידחה לפסח שיני. רבי יוחנן אמר. משלחין אותו דרך רחוקה. ואתייא כיי דאמר רבי יוחנן. ניטמא טומאת התהום משלחין אותו דרך רחוקה. נזיר שניטמא בספק רשות היחיד בפסח. רבי יוחנן אמר. יעשה כספיקן. ורבי הושעיה אמר. יעשה בטומאה. אף רבי הושעיה רבה מודי שיעשו בספיקן …
    ציבור שניטמא בספק רשות היחיד בפסח. רבי הושעיה אמר. ידחה לפסח שיני. רבי יוחנן אמר. משלחין אותו דרך רחוקה. ואתייא כיי דאמר רבי יוחנן. ניטמא טומאת התהום משלחין אותו דרך רחוקה. נזיר שניטמא בספק רשות היחיד בפסח. רבי יוחנן אמר. יעשה כספיקן. ורבי הושעיה אמר. יעשה בטומאה. אף רבי הושעיה רבה מודי שיעשו בספיקן. לא אמר רבי הושעיה אלא לחומרין.
  54. Jerusalem Talmud Nazir 8:1:10 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר בשם רבי בנייה. ישראל ערל מזין עליו. שכן מצינו שקיבלו אבתינו במדבר הזיית ערלים. אמר רב חסדא. אתייא כמאן דאמר. בי̇א̇ מלו. ברם כמאן דאמר. בעשירי מלו. לא מנו הזיית ערילים. אמר רבי אבין. מכל מקום לא מנו הזיית ערילים. רבי אלעזר בשם רבי חנינה. מעשה בכהן ערל שהוזה והוכשרו הזיותיו. תני. רבי אלי …
    רבי יוחנן אמר בשם רבי בנייה. ישראל ערל מזין עליו. שכן מצינו שקיבלו אבתינו במדבר הזיית ערלים. אמר רב חסדא. אתייא כמאן דאמר. בי̇א̇ מלו. ברם כמאן דאמר. בעשירי מלו. לא מנו הזיית ערילים. אמר רבי אבין. מכל מקום לא מנו הזיית ערילים. רבי אלעזר בשם רבי חנינה. מעשה בכהן ערל שהוזה והוכשרו הזיותיו. תני. רבי אליעזר בן יעקב אומר. איסטרטיות ושומרי צירים היו בירושלים וטבלו ואכלו פסחיהם לערב.
  55. Jerusalem Talmud Nazir 8:2:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. זו דברי בן זומא. אבל דברי חכמים. לעולם הוא בחליטו עד שיניף האשם. רבי ירמיה בעי. שיניף האדם יהא זה בחליטו. אמר ליה רבי יוסי. למה לא. מצינו כמה אשמות דוחין מפני ספיקות. דתנינן תמן. אשם שנתערב בשלמים. רבי שמעון אומר. שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחומר שבהן. אמרו לו. אין מביאין קדשים לבית הפס …
    אמר רבי יוחנן. זו דברי בן זומא. אבל דברי חכמים. לעולם הוא בחליטו עד שיניף האשם. רבי ירמיה בעי. שיניף האדם יהא זה בחליטו. אמר ליה רבי יוסי. למה לא. מצינו כמה אשמות דוחין מפני ספיקות. דתנינן תמן. אשם שנתערב בשלמים. רבי שמעון אומר. שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחומר שבהן. אמרו לו. אין מביאין קדשים לבית הפסול.
  56. Jerusalem Talmud Nazir 8:2:12 רבי יוחנן אמר
    שערו מהו. רבי יעקב בר אחא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. שערו אסור. רבי שמעון בן לקיש אמר. שערו מותר. רבי זעירה בעי. במצורע שנזר פליגין. או בנזיר שנצטרע פליגין. אין תימר. במצורע שנזר פליגין. הא בנזיר שנצטרע דברי הכל הוא אסור. אין תימר. בנזיר שנצטרע פליגין. הא במצורע שנזר דברי …
    שערו מהו. רבי יעקב בר אחא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. שערו אסור. רבי שמעון בן לקיש אמר. שערו מותר. רבי זעירה בעי. במצורע שנזר פליגין. או בנזיר שנצטרע פליגין. אין תימר. במצורע שנזר פליגין. הא בנזיר שנצטרע דברי הכל הוא אסור. אין תימר. בנזיר שנצטרע פליגין. הא במצורע שנזר דברי הכל מותר. רבי ירמיה פשיטא ליה במצורע שנזר פליגין. הא בנזיר שנצטרע דברי הכל מותר.
  57. Jerusalem Talmud Nazir 8:2:13 בשם רבי יוחנן
    תגלחת מצוה מהו שתדחה לתגלחת הרשות. נישמעינה מן הדא. ומגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שמצורעין מגלחין. וחש לומר. שמא תגלחת מצוה היית. רבי זעירא בשם רבי יודן. מתניתא אמרה כן. שרבי שמעון אומר. כיון שנזרק עליו אחד מן הדמין הותר הנזיר לשתות יין וליטמא למתים. ואינו אסור אלא משום בל תשחת. שמואל בר אבא אמר …
    תגלחת מצוה מהו שתדחה לתגלחת הרשות. נישמעינה מן הדא. ומגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שמצורעין מגלחין. וחש לומר. שמא תגלחת מצוה היית. רבי זעירא בשם רבי יודן. מתניתא אמרה כן. שרבי שמעון אומר. כיון שנזרק עליו אחד מן הדמין הותר הנזיר לשתות יין וליטמא למתים. ואינו אסור אלא משום בל תשחת. שמואל בר אבא אמר. תיפתר בסריס. והא תנינן זקן. אית לך מימר סריס. לית לך אלא כדאמר רבי יעקב בשם רבי יוחנן. נטלן מלמטן למעלן אסור. רבי יוסי בר אבין אמר. לא שנייא. היא למטן למעלן היא למעלה למטן.
  58. Jerusalem Talmud Nazir 9:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. מאן תנא אם גילח ואם לא גילח. רבי אליעזר. ברם כרבנין עד שלא נזרק הדם עליו. עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר. טעמא דרבי אליעזר. וגילח הנזיר את שער ראש נזרו. התורה תלת לנזירותו בשערו.
  59. Jerusalem Talmud Nazir 9:2:11 אמר רבי יוחנן
    לית הדא פליגא על רבי יאשיה. דרבי יאשיה אמר. טומאה טמונה בקרקעו שלבית הנזיר מגלח. אמר רבי יוחנן. כאן מן הצד וכאן מכנגדן. רבי עזרה בשם רבי יודן אמר. ואפילו תימר. כאן וכאן מן הצד. ותימר. כאן וכאן מכנגדן. מהו טמא. טמא ואינו מגלח.
  60. Jerusalem Talmud Nazir 9:3:7 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. כרם שהוא נטוע עד פחות מארבע אמות. רבי שמעון אומר. אינו כרם. וחכמים אומרים כרם. ורואין את האמצעיות כאילו אינן. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בשכונת קברות. אמר רבי יונה. ולא דמייא. תמן יש עליהן שכונת קברות. ברם הכא אין עליה שכונת קברות. אמר רבי יוסי. ולא דמייא. …
    תמן תנינן. כרם שהוא נטוע עד פחות מארבע אמות. רבי שמעון אומר. אינו כרם. וחכמים אומרים כרם. ורואין את האמצעיות כאילו אינן. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בשכונת קברות. אמר רבי יונה. ולא דמייא. תמן יש עליהן שכונת קברות. ברם הכא אין עליה שכונת קברות. אמר רבי יוסי. ולא דמייא. תמן מרווחין ורצפן במחלוקת. רצופין וריווחן דברי הכל. ברם הכא מהו פליגין. בשבא ומצאן רצופין. רבי שמעון אומר. גל נפל עליהן ורצפן. ורבנן אמרי. מרווחין היו ורצפן.

Jerusalem Talmud Sotah (36)

  1. Jerusalem Talmud Sotah 1:2:5 בשם רבי יוחנן
    שאלו את בן זומא. מפני מה ספק רשות היחיד טמא. אמר לון. סוטה מהיא. אמרו ליה. רשות היחיד. אמר לון מצינו שהיא אסורה לביתה. מיליהון דרבנן פליגין. דמר רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. קטנה שזינת אין לה רצון להיאסר על בעלה. והא תנינן. כל שאין בו דעת לישאל ספיקו טהור. הא אם יש בו דעת לישאל ספיקו טמא. ברם הכ …
    שאלו את בן זומא. מפני מה ספק רשות היחיד טמא. אמר לון. סוטה מהיא. אמרו ליה. רשות היחיד. אמר לון מצינו שהיא אסורה לביתה. מיליהון דרבנן פליגין. דמר רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. קטנה שזינת אין לה רצון להיאסר על בעלה. והא תנינן. כל שאין בו דעת לישאל ספיקו טהור. הא אם יש בו דעת לישאל ספיקו טמא. ברם הכא. אף על פי שיש בו דעת לישאל ספיקו טהור. מפני מה ספק רשות הרבים טהור. אמר לון. מצינו שהציבור עושין פסחיהן בטהרה בשעה שרובן טמאין. מה טומאה ידועה הותרה לציבור. קל וחומר ספק טומאה.
  2. Jerusalem Talmud Sotah 1:2:7 אמר רבי יוחנן
    כמה היא הערייה. רבי ליעזר אומר. כדי חזירת דקל. רבי יהושע אומר. כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר. כדי לשתותו. רבי עקיבה אומר. כדי גילגול ביצה. רבי יודה בן בתירה אומר. כדי לגימת שלש בצים מגולגלות זו אחר זו. רבי אלעזר בן פינחס אומר. כדי שיקשור גירדי את הנימה. מיניימין אומר. כדי שתושיט ידה ותטול ככר לחם מן …
    כמה היא הערייה. רבי ליעזר אומר. כדי חזירת דקל. רבי יהושע אומר. כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר. כדי לשתותו. רבי עקיבה אומר. כדי גילגול ביצה. רבי יודה בן בתירה אומר. כדי לגימת שלש בצים מגולגלות זו אחר זו. רבי אלעזר בן פינחס אומר. כדי שיקשור גירדי את הנימה. מיניימין אומר. כדי שתושיט ידה ותטול ככר לחם מן הסל. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר יש. כי בעד אשה זונה עד ככר לחם וגו'. אמר רבי יוסי. כל אילין שיעוריא לאחר התרת הסינר. אמר רבי יוחנן. כל אחד ואחד בעצמו שיער. ובן עזאי נשא אשה מימיו. אית דבעי מימר. נתחמם. ואית דבעי מימר. בעל ופירש. אית דבעי מימר סוד יי ליריאיו ובריתו להודיעם.
  3. Jerusalem Talmud Sotah 1:2:10 בשם רבי יוחנן
    סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כן אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה. מת בעליך. הויא לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומות …
    סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כן אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה. מת בעליך. הויא לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומותר באשת אחיו. ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא. הדא היא אמרת שצרת סוטה מותרת לאחיו שלבועל. אמר רבי יודן. אתייא כרבנן דתמן. דמר רבי הילא. תניי תמן. כל העריות אינן צריכות גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו. ברם רבנן דהכא. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הילכות אשת איש קנה בה. ערוה היא. וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חיננא. אפילו כרבנן דהכא אתיא היא. בה קנסו. לא קנסו ביורשיה. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. אין כרבנן דתמן. יהא מותר בה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת. רבי יעקב בשם רבי יוחנן. כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה. שמואל אמר. גרושה עצמה מותרת לביתה. מהו פליג. בגין דהוון עסיקין בצרות לא אדכרון גרושות. צרת סוטה למה היא אסורה. רבי יוחנן אמר. מריח ערוה נגעו בה. רב אמר. מפני שכתוב בה טומאה כעריות.
  4. Jerusalem Talmud Sotah 1:8:6 בשם רבי יוחנן
    אבשלום נתנווה בשערו. רבי חנינה אמר. בחרובית גדולה היה. יכול בכידון. רבי ביבי בשם רבי יוחנן. כדין כדין היה עשוי.
  5. Jerusalem Talmud Sotah 1:9:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: וכן לעניין הטובה. מרים המתינה למשה שעה אחת. שנאמר ותתצב אחותו מרחוק וגו'. לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעת ימים במדבר. שנאמר. והעם לא נסע עד האסף מרים. אמר רבי יוחנן. פסוק זה ברוח הקודש נאמר. ותתצב אחותו. ראיתי את יי נצב על המזבח. אחותו. אמור לחכמה אחותי את. מרחוק. מרחוק יי נראה לי. לדעה. כי מלאה הא …
    הלכה: וכן לעניין הטובה. מרים המתינה למשה שעה אחת. שנאמר ותתצב אחותו מרחוק וגו'. לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעת ימים במדבר. שנאמר. והעם לא נסע עד האסף מרים. אמר רבי יוחנן. פסוק זה ברוח הקודש נאמר. ותתצב אחותו. ראיתי את יי נצב על המזבח. אחותו. אמור לחכמה אחותי את. מרחוק. מרחוק יי נראה לי. לדעה. כי מלאה הארץ דיעה את יי. מה יעשה לו. כי לא יעשה יי אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.
  6. Jerusalem Talmud Sotah 1:10:5 בשם רבי יוחנן
    עמו. רבי קריספא בשם רבי יוחנן. עמו. עם נפשך את עבד. אמר רבי חמא בר חנינא. משל למלך שהיה משיא את בנו. ובא איפרכוס לטעון באפיריון ולא הניחו לו. אמר המלך. הניחו לו. למחר הוא משיא את בתו ואני מכבדו במה שכיבדני. ככתוב אנכי ארד עמך מצרים ואנכי אעלך גם עלה. מה תלמוד לומר גם עלה. אמר. אותך אני מעלה ושאר כל …
    עמו. רבי קריספא בשם רבי יוחנן. עמו. עם נפשך את עבד. אמר רבי חמא בר חנינא. משל למלך שהיה משיא את בנו. ובא איפרכוס לטעון באפיריון ולא הניחו לו. אמר המלך. הניחו לו. למחר הוא משיא את בתו ואני מכבדו במה שכיבדני. ככתוב אנכי ארד עמך מצרים ואנכי אעלך גם עלה. מה תלמוד לומר גם עלה. אמר. אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה. מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו.
  7. Jerusalem Talmud Sotah 2:1:4 בשם רבי יוחנן
    בעלה מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה. [מכיון שיש לו שותפות במנחה מפריש עליה חוץ מדעתה.] אחר מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה. ייבא כיי דרבי יוחנן. [דרבי יוחנן אמר] ארבעה מחוסרי כפרה מפרישין עליהן שלא מדעתן. ואילו הן. הזב והזבה והמצורע והיולדת. שכן אדם מפריש על בנו הקטן והוא נתון בעריסה. ניחא זב וזבה ומצורע. ויול …
    בעלה מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה. [מכיון שיש לו שותפות במנחה מפריש עליה חוץ מדעתה.] אחר מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה. ייבא כיי דרבי יוחנן. [דרבי יוחנן אמר] ארבעה מחוסרי כפרה מפרישין עליהן שלא מדעתן. ואילו הן. הזב והזבה והמצורע והיולדת. שכן אדם מפריש על בנו הקטן והוא נתון בעריסה. ניחא זב וזבה ומצורע. ויולדת. ויש קטנה יולדת. לא כן אמר רבי רדיפה רבי יונה בשם רב חונא. עיברה וילדה עד שלא הביאה שתי שערות היא ובנה מתים. משהביאה שתי שערות [היא ובנה חיין. עיברה עד שלא הביאה שתי שערות ולדה משהביאה שתי שערות] היא חיה ובנה מת. מאי כדון. שכן אדם מפריש על בתו קטנה. מכיון שהביאה לו כבר יצאת מרשות אביה. אלא שכן אדם מפריש על אשתו חרשת. וכאן סוטה קטנה אין את יכול. דמר רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. קטנה שזינת אין לה רצון להיאסר על בעלה. וחרשת אין את יכול. דכתיב ואמרה האשה אמן אמן. אמר רבי אבין. מכיון דכתיב ושמחת אתה וביתך והוא מעכב מלשמוח עמה. מפריש עליה חוץ מדעתה.
  8. Jerusalem Talmud Sotah 2:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: היה מביא פיילי כול'. תני חדשה. מתניתין דרבי אליעזר. דתנינן תמן. היה מביא פיילי שלחרש חדשה. מאן תנא חדשה. רבי לעזר. דהוא דריש לה. אל כלי חרש על מים חיים. מה מים שלא נעשה בהן מלאכה. אף כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה. ניחא תמן דהוא דריש אל כלי חרש על מים חיים. הכא מה אית לך. אמר רבי יוחנן. דו סבר כרבי …
    הלכה: היה מביא פיילי כול'. תני חדשה. מתניתין דרבי אליעזר. דתנינן תמן. היה מביא פיילי שלחרש חדשה. מאן תנא חדשה. רבי לעזר. דהוא דריש לה. אל כלי חרש על מים חיים. מה מים שלא נעשה בהן מלאכה. אף כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה. ניחא תמן דהוא דריש אל כלי חרש על מים חיים. הכא מה אית לך. אמר רבי יוחנן. דו סבר כרבי ישמעאל. תני. מי כיור. רבי ישמעאל. אומר מי מעיין. וחכמים מכשירין בכל המימות. והא דרבי לעזר כרבי ישמעאל במים. ורבי ישמעאל כרבי אלעזר בכלי חרש. אשכח תני. [רבי ישמעאל אומר. בכלי חרש חדשה.] אית תניי תני. בכלי חרש לא במקידה. אית תניי תני. אפילו במקידה. הוון בעי מימר. מאן דמר. בכלי חרש לא במקידה. רבי לעזר. מאן דאמר אפילו במקידה. רבנן. כולה רבנין. מאן דמר בכלי חרש לא במקידה. בשניטל רובה ומיעוטה קיים. ומאן דמר. במקידה. בשניטל מיעוטה ורובה קיים.
  9. Jerusalem Talmud Sotah 2:2:9 בשם רבי יוחנן
    שלשה דברים צריכין שיהו לשמה. וכתב לה. ועשה לה. או חפשה לא ניתן לה. שלשה דברים צריכין שיהו נראין. אפר פרה. ועפר סוטה. ורוק יבמה. תני רבי ישמעאל. אף דם צפור מצורע. אמר רבי זעירא. שיערו לומר. אין דם צפור קטנה בטל ברביעית. ולא דם ציפור גדולה מבטל את הרביעית. כהדא דתני. בדם. יכול בדם וודאי. תלמוד לומר מי …
    שלשה דברים צריכין שיהו לשמה. וכתב לה. ועשה לה. או חפשה לא ניתן לה. שלשה דברים צריכין שיהו נראין. אפר פרה. ועפר סוטה. ורוק יבמה. תני רבי ישמעאל. אף דם צפור מצורע. אמר רבי זעירא. שיערו לומר. אין דם צפור קטנה בטל ברביעית. ולא דם ציפור גדולה מבטל את הרביעית. כהדא דתני. בדם. יכול בדם וודאי. תלמוד לומר מים חיים. אי מים חיים. יכול שיהו כולן מים חיים. תלמוד לומר דם. הא כיצד. מים חיים שדם ציפור ניכר בהן. שיערו חכמים. רביעית. רבי פדת בשם רבי יוחנן. מי סוטה נפסלין בלינה. רבי אחה בשם רב אבינא. כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו.
  10. Jerusalem Talmud Sotah 2:5:5 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    אמר רבי בא בר ממל. מאן תנא שומרת יבם. רבי עקיבה. דרבי עקובה אמר. יש ממזר ביבמה. אמר ליה רבי אילי. מה איכפת ליה ממזר גבי קינוי. התורה אמרה וקנא את אשתו. אפילו מקצת אשתו. אמר רבי שמי. ולא כן אמר רבי ינאי. נמנו שלשים וכמה זקינים. מניין שאין קידושין תופסין ביבמה. תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר …
    אמר רבי בא בר ממל. מאן תנא שומרת יבם. רבי עקיבה. דרבי עקובה אמר. יש ממזר ביבמה. אמר ליה רבי אילי. מה איכפת ליה ממזר גבי קינוי. התורה אמרה וקנא את אשתו. אפילו מקצת אשתו. אמר רבי שמי. ולא כן אמר רבי ינאי. נמנו שלשים וכמה זקינים. מניין שאין קידושין תופסין ביבמה. תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבוא עליה. שלא יהא לה הוויה אצל אחר. אמר ליה רבי יוחנן. ולא מתניתא היא. לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אינה מקודשת. והיה רבי יניי מקלס ליה. הזלים זהב מכיס. בני אל יליזו מעיניך. חכם בני ושמח לבי. תן לחכם ויחכם עוד. ישמע חכם ויוסף לקח. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש. בתר כל אילין פסוקי קילוסייא יכיל הוא פתר לה כרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר. יש ממזר ביבמה. ויתיבינה. מה איכפת לה ממזר גבי [קינוי]. התורה אמרה וקינא את אשתו. אפילו מקצת אשתו. שומרת יבם שזינת. רבי לעזר אמר מותרת לביתה. רבי יהושע בן לוי אמר. אסורה לביתה. רבנין אמרין. אמר רבי מנא. לא כן אמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. שומרת יבם שמתה מותר באמה. בגין דתנינן. זה הכלל. כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה.
  11. Jerusalem Talmud Sotah 3:4:9 בשם רבי יוחנן
    רשע ערום. רבי זריקן בשם רב הונא. זה שהוא מורה קלות על עצמו וחמורות לאחרים. ואתייא כהדא דתני. כל הרוצה להחמיר על עצמו ולנהוג כחומרי בית שמי וכחומרי בית הלל על זה נאמר והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו וכקולי אילו נקרא רשע. אלא או כדברי בית שמי כקוליהן וכחומריהן או כדברי בית הלל כקוליהן וכחומריהן. הדא דתי …
    רשע ערום. רבי זריקן בשם רב הונא. זה שהוא מורה קלות על עצמו וחמורות לאחרים. ואתייא כהדא דתני. כל הרוצה להחמיר על עצמו ולנהוג כחומרי בית שמי וכחומרי בית הלל על זה נאמר והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו וכקולי אילו נקרא רשע. אלא או כדברי בית שמי כקוליהן וכחומריהן או כדברי בית הלל כקוליהן וכחומריהן. הדא דתימר. עד שלא יצאת בת קול. אבל משיצאת בת קול לעולם הלכה כבית הלל. וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה. תני יצאת בת קול ואמרה. אילו ואילו דברי אלהים חיים הן. אבל הלכה כבית הלל לעולם. ואיכן יצאת בת קול. רב ביבי בשם רבי יוחנן. ביבנה יצאת בת קול.
  12. Jerusalem Talmud Sotah 4:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מעוברת חבירו ומינקת חבירו כול'. לא ישא אדם מעוברת חבירו ומיניקת חבירו. ואם נשא עליו הכתוב אומר. אל תשג גבול עולם (אשר גבלו ראשונים) ובשדה יתומים אל תבוא. הנושא מעוברת חבירו ומיניקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן. ובכל הדברים רבי מ …
    הלכה: מעוברת חבירו ומינקת חבירו כול'. לא ישא אדם מעוברת חבירו ומיניקת חבירו. ואם נשא עליו הכתוב אומר. אל תשג גבול עולם (אשר גבלו ראשונים) ובשדה יתומים אל תבוא. הנושא מעוברת חבירו ומיניקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן. ובכל הדברים רבי מאיר קונס. נישמעינה מן הדא. קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל. ואם לא חלצה חליצתה כשירה. רבי מנא אמר לה סתם. רבי יצחק בריה דרבי חייה כתובה בשם רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דרבי מאיר אמר. אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה. שלא תימצא איילונית.
  13. Jerusalem Talmud Sotah 5:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    תני בוא ובה. וכתוב כן. כיי דמר רבי אמי בשם רבי יוחנן. גורעין לדרוש מתחילתה לסופה. רבי חנינה בשם רבי ירמיה. ואפילו באמצע התיבה. ויצקת עליה שמן. ויצקת שמן מנחה. לרבות את כל המנחות ליציקה.
  14. Jerusalem Talmud Sotah 5:1:5 בשם רבי יוחנן
    והא תנינן. כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו. כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. כשם שהמים בודקין אותה על כל ביאה וביאה שהיא מקבלת את בעלה לאחר הבועל כך הן בודקין אותו. היא על ידי שדרכה ליאסר בין לו בין לאחר היא נבדקת. אבל הוא לכשישת …
    והא תנינן. כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו. כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. כשם שהמים בודקין אותה על כל ביאה וביאה שהיא מקבלת את בעלה לאחר הבועל כך הן בודקין אותו. היא על ידי שדרכה ליאסר בין לו בין לאחר היא נבדקת. אבל הוא לכשישתה הוא נבדק. בדקו אותו ולא בדקו אותה. אני אומר. הזכות תלה לה. ניחא כמאן דמר. הזכות תולה ואינה ניכרת. ברם כמאן דמר. הזכות תולה וניכרת. הרי לא הוכרה. אלא אני אומר. מים מגולין שתת ונצבית. הכין לא הוון בעיי מיבדקוניה אלא כדון. אלא אני אומר. עם אחרות נסתר. ולא כן סברנן מימר. לכשישתה הוא נבדק. תיפתר שהיה הוא מזיד והיא שוגגת ובדקו אותו ולא בדקו אותה. אני אומר. הזכות תלה לה. ניחא כמאן דמר. הזכות תולה ואינה ניכרת. ברם כמאן דמר. הזכות תולה וניכרת. הרי לא הוכרה. אלא אני אומר. מים מגולין שתת ונצבית. הכין לא הוון בעיי מיבדקוניה אלא כדון. אלא אני אומר. עם אחרים נסתרה. מעתה גירש יהא מותר בה. תיפתר שהיה הוא שוגג והיא מזידה. ובדקו אותה ולא בדקו אותו. הוא מזיד והיא שוגגת. פשיטא שהיא מותרת לביתה. גירש. מהו שיהא מותר בה. איפשר לומר מזיד בה. ואת אמר הכין. הוא שוגג והיא מזידה. פשיטא שהיא אסורה לביתה. גירש. מהו שיהא מותר בה. איפשר לומר יוצאת מתחת ידו ותאמר הכין. ומניין שהדבר תלוי בה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כתיב ואל אשת עמיתך לא יתן שכבתך לזרע לטמאה בה. בה הדבר תלוי. אם היתה מזידה אסורה. שוגגת מותרת.
  15. Jerusalem Talmud Sotah 5:2:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. השלישי בא מחמת השרץ אסור לעשותו תרומה. בעי קומוי. אפילו כרבי עקיבה. רבי יוסי בשם רבי הילא. ואפילו כרבי עקיבא ולמה. טבול יום פסיל והשיני פסיל. מה טבול יום אינו פוסל את החולין מלעשותן תרומה. אף השני אינו פוסל את החולין מלעשותן תרומה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. שלישי בא מחמת שרץ אסור לעשותו …
    אמר רבי יוחנן. השלישי בא מחמת השרץ אסור לעשותו תרומה. בעי קומוי. אפילו כרבי עקיבה. רבי יוסי בשם רבי הילא. ואפילו כרבי עקיבא ולמה. טבול יום פסיל והשיני פסיל. מה טבול יום אינו פוסל את החולין מלעשותן תרומה. אף השני אינו פוסל את החולין מלעשותן תרומה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. שלישי בא מחמת שרץ אסור לעשותו תרומה ומותר לעשותו קודש. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. מטמא בקודש. ואת אמר אכן. אמר ליה. משום מעלה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. עיקר טומאתו בקודש משום מעלה. אמר רבי יוסי. ולמה הוא מטמא בקודש. משם מעלה. אמר רבי יודן. ואפילו כרבנן דאינון אמרין. אין השלישי בחולין. ולמה הוא אסור. מטמא בקודש. משם מעלה. אמר ליה רבי יוסי. ולית אנן צריכין שמעין ליה מן בר נש רב.
  16. Jerusalem Talmud Sotah 5:2:7 בשם רבי יוחנן
    תמן אמרין. שתי שאילות שאלן חגי הנביא. אחת השיבו אותו כראוי ואחת לא השיבו לו כראוי. הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו. כנף תחילה. בשר קודש שיני. לחם ונזיד שלישי. ויין ושמן ומאכל רביעי. וכי יש רביעי בקודש. ויענו הכהנים ויאמרו לא. לא השיבו אותו כראוי. שיש רביעי בקודש. ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא …
    תמן אמרין. שתי שאילות שאלן חגי הנביא. אחת השיבו אותו כראוי ואחת לא השיבו לו כראוי. הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו. כנף תחילה. בשר קודש שיני. לחם ונזיד שלישי. ויין ושמן ומאכל רביעי. וכי יש רביעי בקודש. ויענו הכהנים ויאמרו לא. לא השיבו אותו כראוי. שיש רביעי בקודש. ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא. אם תהיה כנף טמא נפש ונגעה בכל אלה. היטמא. ויענו הכהנים ויאמרו יטמא. השיבו אותו כראוי. דמר רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. קודם עד שלא גזרו רביעי בקודש שאלן. ולמה הוא מקללן. כאינש דבעי עילה על חבריה. וביתא מה אכפת לה. לא דו אמר ואשר יקריבו שם טמא הוא. כמה דמר רבי סימון בר זבדי. גולגולתו שלארנן היבוסי מצאו תחת המזבח.
  17. Jerusalem Talmud Sotah 5:2:10 בשם רבי יוחנן
    תני. אמר רבי יוסי. מניין לרביעי בקודש שהוא פסול. ודין הוא. מה אם מחוסר כיפורים שאינו פסול בתרומה הרי הוא פסול בקודש. שלישי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקודש. הרי למדנו לשלישי מן הכתוב. ולרביעי מקל וחומר. התיב רבי יוחנן. האוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח. שהוא פוסל בתרומה ואינו פוסל בקודש. רבי חייה …
    תני. אמר רבי יוסי. מניין לרביעי בקודש שהוא פסול. ודין הוא. מה אם מחוסר כיפורים שאינו פסול בתרומה הרי הוא פסול בקודש. שלישי שהוא פסול בתרומה אינו דין שיפסול בקודש. הרי למדנו לשלישי מן הכתוב. ולרביעי מקל וחומר. התיב רבי יוחנן. האוכל הבא מחמת טבול יום יוכיח. שהוא פוסל בתרומה ואינו פוסל בקודש. רבי חייה בשם רבי יוחנן. אתייא דרבי יוסי כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. יטמא יטמא דבר תורה. כן רבי יוסי אמר. יטמא יטמא דבר תורה. רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה. לית רבי יוסי צריך להדין קל וחומר. קריי דרש רבי יוסי. והבשר אשר יגע. זה שיני שנגע בראשון. בכל טמא. זה שלישי שנגע בשיני. לא יאכל. סוף טמא לא יאכל.
  18. Jerusalem Talmud Sotah 5:6:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכיי כול'. אימתי היה איוב. רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא. בימי אברהם אבינו היה. הדא היא דכתיב איש היה בארץ עוץ איוב שמו. וכתיב את עוץ בכורו. רבי אבא אמר. בימי אבינו יעקב. ודינה היתה אשתו. הדא היא דכתיב כדבר אחת הנבלות תדברי. וכתיב כי נבלה עשה בישרא …
    הלכה: אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכיי כול'. אימתי היה איוב. רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא. בימי אברהם אבינו היה. הדא היא דכתיב איש היה בארץ עוץ איוב שמו. וכתיב את עוץ בכורו. רבי אבא אמר. בימי אבינו יעקב. ודינה היתה אשתו. הדא היא דכתיב כדבר אחת הנבלות תדברי. וכתיב כי נבלה עשה בישראל. רבי לוי אמר. בימי השבטים היה. הדא היא דכתיב אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. רבי יוסי בן חלפתא אמר. בירידתן למצרים היה ובעלייתן מת. משל לרועה שבא זאב ונזדווג לצאנו. מה עשה. העמיד תייש אחד לנגדו. הדא היא דכתיב. יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטיני. תני רבי ישמעאל. איוב מעבדי פרעה היה ומגדולי פמילייא שלו היה. הדא היא דכתיב הירא את דבר יי וגו'. וכתיב ביה איש תם וישר וירא אלהים וסר מרע. רבי יוסי בר יהודה אומר. בימי שפוט השופטים היה. הדא היא דכתיב הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו. חזיתם מעשה דורי. שהיו נוטלין מעשר בגרנות. אהבת אתנן על כל גרנות דגן. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. בימי מלכת שבא היה. שנאמר ותפל שבא ותקחם. רבי נתן אמר. בימי כשדים היה. שנאמר כשדים שמו שלשה ראשים. רבי יהושע בן קרחה אמר. בימי אחשורוש היה. שנאמר יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה. וכתיב ולא נמצא נשים כבנות איוב. רבי יהושע בן לוי אמר. מעולי גולה היה. רבי יוחנן אמר. מעולי גולה היה וישראל היה. לפום כן רבי יוחנן למד ממנו הילכות אבל. ויקם איוב ויקרע את מעילו. רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן. מיכן שאבל צריך לקרוע מעומד. תני רבי חייה. היה לי בעולמי גוי אחד צדיק ונתתי לו שכרו ופטרתיו מעולמי. רבי שמעון בן לקיש אמר. איוב לא היה ולא עתיד לחיות. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. תמן אמר רבי שמעון בן לקיש בשם בר קפרא. בימי אברהם אבינו היה. והכא הוא אמר הכין. אלא הוא היה וייסורין לא היו. ולמה נכתבו עליו. אלא לומר שאילולי באו עליו היה יכול לעמוד בהן.
  19. Jerusalem Talmud Sotah 6:4:4 בשם רבי יוחנן
    שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפין. רב אמר. היתה שותה. מתניתא פליגא על רב. עד אחד אומר. נטמאת. ושנים אומרים. לא נטמאת. היתה שותה. הא [עד] בעד אחד לא היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות אמור סופא. שנים אומרים. ניטמאת. ועד אחד אומר. לא ניטמאת. לא היתה שותה. …
    שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפין. רב אמר. היתה שותה. מתניתא פליגא על רב. עד אחד אומר. נטמאת. ושנים אומרים. לא נטמאת. היתה שותה. הא [עד] בעד אחד לא היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות אמור סופא. שנים אומרים. ניטמאת. ועד אחד אומר. לא ניטמאת. לא היתה שותה. הא עד בעד לא היתה שותה. והיך רב אמר. היתה שותה. רבי יוחנן אמר. לא היתה שותה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. שנים אומרים ניטמאת. ועד אמר לא ניטמאת [לא היתה] שותה. הא עד בעד (לא) היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות אמור ראשה. עד אומר. נטמאת. ושנים אומרים לא נטמית. היתה שותה. הא עד בעד היתה שותה. היך רבי יוחנן אמר. לא היתה שותה. אמרון בשם רבי שמואל. בפסולי עדות היא מתניתא. אמרין בשם רבי שמואל. בסתירה אחרת היא מתניתא. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. מהו בסתירה אחרת היא מתניתא. אמר ליה. כן אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כל ההן פירקא משקינא לה ונסתרה. נסתרה בפני שנים. אמר אחד. אני ראיתיה שניטמאת בתוך כדי סתירה. יש כאן סתירה ויש כאן טומאה. לאחר כדי סתירה. יש כאן סתירה ואין כאן טומאה. היו שלשה. אחד אומר. אני ראיתיה שניטמאת בתוך כדי סתירה. יש כאן סתירה ואין כאן טומאה. לאחר כדי סתירה. אין כאן סתירה ואין כאן טומאה. היו שלשה. אחד אומר. אני ראיתיה שלא ניטמאת בתוך כדי סתירה. מה את עבד לה. כעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה או תתקיים העדות בשאר. אמר רבי אבמרי. מכיון דאת מר. בעידות שבטלה מקצתה בטלה כולה מודה הוא הכא שתתקיים העדות בשאר. מפני שרגלים לדבר.
  20. Jerusalem Talmud Sotah 7:2:3 בשם רבי יוחנן
    רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן. שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך. שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור. בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא. בנביאים כתיב כדנה תימרון להון. בכתובים כתיב וידברו הכשדים למלך ארמית. אמר רבי יונתן דבית גוברין. ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם. ואילו הן. לעז לזמר. רומי לקרב. סו …
    רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן. שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך. שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור. בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא. בנביאים כתיב כדנה תימרון להון. בכתובים כתיב וידברו הכשדים למלך ארמית. אמר רבי יונתן דבית גוברין. ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם. ואילו הן. לעז לזמר. רומי לקרב. סורסי לאילייא. עברי לדיבור. ויש אומרים. אף אשורי לכתב. אשורי יש בו כתב ואין בו לשון. עברי יש בו לשון ואין בו כתב. בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי. ולמה נקרא שמו אשורי. שהוא מאושר בכתבו. אמר רבי לוי על שם שעלה בידם מאשור.
  21. Jerusalem Talmud Sotah 7:4:5 אמר רבי יוחנן
    עד כדון דברים שנכללו ונפרטו. דברים שנכללו ולא נפרטו. אמר ליה. כן אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון. כל שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד. לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. אמר ליה. לא בדבר אחד. דילמא בשני דברים. והכא בשני דברים אנן קיימין. אמר רבי תנחומא. מכיון דכתיב בסוף אמן. כמי שכולו דבר אחד.
  22. Jerusalem Talmud Sotah 7:4:9 אמר רבי יוחנן
    כהנא אמר. כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בתחילת החומש השיני. אית תניי תני. כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בדגלים. בני לאה מיכן. ובני רחל חד מיכן וחד מיכן. ובני השפחות באמצע. אמר רבי מתניה. טעמא דהדין תנייה שמע אלי יעקב עבדי ישראל מקוראי. מה התקרה הזו עובייה דהן גבי קוטנה דההן ועוביה דהן גבי קוטנה …
    כהנא אמר. כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בתחילת החומש השיני. אית תניי תני. כשם שהן חולקין כאן כך הן חולקין בדגלים. בני לאה מיכן. ובני רחל חד מיכן וחד מיכן. ובני השפחות באמצע. אמר רבי מתניה. טעמא דהדין תנייה שמע אלי יעקב עבדי ישראל מקוראי. מה התקרה הזו עובייה דהן גבי קוטנה דההן ועוביה דהן גבי קוטנה דההן. אית תניי תני. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין באבני אפוד. במלואותם. כדי שיהו עשרים וחמשה מיכן ועשרים וחמשה מיכן. והלא אינן אלא ארבעים ותשעה. אמר רבי יוחנן. בנימן דותולדותם מלא. אמר רבי יודה בר זבידא. יהוסף מלא. עדות ביהוסף שמו. והלא אינן אלא עשרים ושלשה מיכן ועשרים ושבעה מיכן. אמר רבי יוחנן. בנימן היה חצוי. בן מיכן ימין מיכן. אמר רבי זבידה. ויאות. מי כתיב ששה שמותם. לא. אלא משמותם. משמותם ולא כל שמותם. הראשונים נכתבין מימינו שלכהן גדול משמאלו שלקורא. והאחרונים נכתבין משמאלו שלכהן גדול מימינו שלקורא. הראשונים אינן נכתבין על סדר. שיהודה מלך. האחרונים נכתבין על סדר.
  23. Jerusalem Talmud Sotah 7:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: תני. על אבני המלון נכתבו. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. על אבני המזבח נכתבו. מאן דמר. על אבני המלון נכתבו. בכל יום ויום אומות העולם משלחין נוטריהן ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון. מאן דמר. על אבני המזבח נכתבו. לא לשעה היו ונגנזו. עוד הוא מעשה ניסים. נתן הקדוש ברוך הוא בינה בלב כל אומה …
    הלכה: תני. על אבני המלון נכתבו. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. על אבני המזבח נכתבו. מאן דמר. על אבני המלון נכתבו. בכל יום ויום אומות העולם משלחין נוטריהן ומשיאין את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון. מאן דמר. על אבני המזבח נכתבו. לא לשעה היו ונגנזו. עוד הוא מעשה ניסים. נתן הקדוש ברוך הוא בינה בלב כל אומה ואומה והשיאו את התורה שהיתה כתובה בשבעים לשון. מאן דמר. על אבני המלון נכתבו. ניחא ושדת אותם בשיד. מאן דמר. על אבני המזבח נכתבו. מה מקיים ושדת אותם בשיד. בין כל אבן ואבן. רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן. והיו עמים משרפות סיד. מסיד נטלו איפופסין שלהן מיתה. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן. והגוים חרוב יחרבו. מחורב נטלו איפופסין שלהן מיתה.
  24. Jerusalem Talmud Sotah 7:5:5 אמר רבי יוחנן
    כתיב ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן. אמר רבי יוחנן. אדם קרייה וצרתן קרייה. שנים עשר מיל מזו לזו. מלמד שהיו המים גדושין ועולין כמצד צרתן. וכי אי זה קל. המים או אדם. המים קלין מאדם. תדע לך שהוא כן. אלא מלמד שהיו המים גדושין ועולין כיפין על כיפין. רבי לוי אמר. עד …
    כתיב ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן. אמר רבי יוחנן. אדם קרייה וצרתן קרייה. שנים עשר מיל מזו לזו. מלמד שהיו המים גדושין ועולין כמצד צרתן. וכי אי זה קל. המים או אדם. המים קלין מאדם. תדע לך שהוא כן. אלא מלמד שהיו המים גדושין ועולין כיפין על כיפין. רבי לוי אמר. עד לבו שלרקיע. תמן אמרין. עד בבל. נאמר כאן הרחק ונאמר להלן מארץ רחוקה מאד באו אלי מבבל. תני. רבי אליעזר בן יעקב אומר. יותר משלש מאות מיל היו המים גדושין ועולין כיפין על גבי כיפין עד שראו אותן כל אומות העולם. הדא היא דכתיב. ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן וכל הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יי את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וגו'.
  25. Jerusalem Talmud Sotah 8:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: כמה שנאמר להלן כול'. אמר רבי יוחנן. כל שאינו כגון אילו שהיתה ספיקה [בידם] למחות אל ימחה. רבי אחא בשם רבי יונתן. כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה. כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה. אמר רבי לעזר. כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור. רבי בא בר יעקב בשם רבי יוחנן. אם באת הלכה תחת ידיך וא …
    הלכה: כמה שנאמר להלן כול'. אמר רבי יוחנן. כל שאינו כגון אילו שהיתה ספיקה [בידם] למחות אל ימחה. רבי אחא בשם רבי יונתן. כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה. כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה. אמר רבי לעזר. כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור. רבי בא בר יעקב בשם רבי יוחנן. אם באת הלכה תחת ידיך ואין את יודע אם לשרוף אם לתלות. לעולם הוי רץ אחר השריפה יותר מן התלייה. שאין לך חביב בתורה יותר מפרים הנשרפין ושעירים הנשרפין והן בשריפה. רבי יוסי בעי. למידין דבר שאין מצותו לכאן מדבר שמצותו לכאן.
  26. Jerusalem Talmud Sotah 8:3:7 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הוא יוחנן הוא יהואחז. והא כתיב הבכור יוחנן. בכור למלכות. אמר רבי יוחנן. הוא שלום הוא צדקיהו. והכתיב השלישי צדקיהו והרביעי שלום. שלישי לתולדות ורביעי למלכות. צדקיהו שצידק עליו את הדין. שלום שבימיו שלמה מלכות בית דוד. לא שלום הוה שמה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא מתניה. הדא היא דכתיב וימלך מל …
    אמר רבי יוחנן. הוא יוחנן הוא יהואחז. והא כתיב הבכור יוחנן. בכור למלכות. אמר רבי יוחנן. הוא שלום הוא צדקיהו. והכתיב השלישי צדקיהו והרביעי שלום. שלישי לתולדות ורביעי למלכות. צדקיהו שצידק עליו את הדין. שלום שבימיו שלמה מלכות בית דוד. לא שלום הוה שמה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא מתניה. הדא היא דכתיב וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו.
  27. Jerusalem Talmud Sotah 8:3:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. באמה שלששה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. אמה שלששה טפחים. רבי מאיר היא. דתנן רבי מאיר אומר. כל האמות היו בבינוניות. על דעתיה דרבי מאיר דאמר. באמה שלששה טפחים היה הארון עשוי. ארכו שלארון חמשה עשר. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמה אשתה ואמה אשתה ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו. שנים שב …
    אמר רבי יוחנן. באמה שלששה טפחים היה הארון עשוי. מאן תנא. אמה שלששה טפחים. רבי מאיר היא. דתנן רבי מאיר אומר. כל האמות היו בבינוניות. על דעתיה דרבי מאיר דאמר. באמה שלששה טפחים היה הארון עשוי. ארכו שלארון חמשה עשר. דכתיב אמתים וחצי ארכו. אמה אשתה ואמה אשתה ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו. שנים שבורים ושנים שלימים. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. והלוחות היו כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה. תן רחבן שללוחות לאורכו שלארון נשתיירו שם שלשה טפחים. תנם לאיסטווה. ורחבו שלארון תשעה טפחים דכתיב אמה וחצי רחבו. אמתא אישתא ופלגות אמתא תלתא. וארבעה לוחות היו בו. שנים שבורים ושנים שלימין. דכתיב אשר שברת ושמתם בארון. והלוחות היה כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים. ותן רחבן שללוחות לארכו שלארון. נשתייר שם שלשה טפחים. חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לשילוט. ומקום שמניחין בו ספר תורה טפחיים.
  28. Jerusalem Talmud Sotah 8:5:4 אמר רבי יוחנן
    יכול הנוטע כרם בחוצה לארץ יהא חוזר. תלמוד לומר ולא חללו. את שמצוה לחללו. יצא זה שאין מצוה לחללו. תני. רבי אליעזר בן יעקב אומר. אין משמע אלא כרם. ודכוותה. אין משמע אלא נטע. תני. ולא חללו. פרט למבריך ולמרכיב. אמר רבי יוחנן. דרבי אליעזר בן יעקב היא. אמר רב חסדא. דברי הכל היא. כשהרכיב פירות עבירה. מה אנ …
    יכול הנוטע כרם בחוצה לארץ יהא חוזר. תלמוד לומר ולא חללו. את שמצוה לחללו. יצא זה שאין מצוה לחללו. תני. רבי אליעזר בן יעקב אומר. אין משמע אלא כרם. ודכוותה. אין משמע אלא נטע. תני. ולא חללו. פרט למבריך ולמרכיב. אמר רבי יוחנן. דרבי אליעזר בן יעקב היא. אמר רב חסדא. דברי הכל היא. כשהרכיב פירות עבירה. מה אנן קיימין. אם בשהרכיב אילן מאכל על גבי אילן מאכל. מין בשאינו מינו. פירות עבירה הן. ואם בשהרכיב אילן מאכל על גבי אילן סרק. מין במינו. נוטע כבתחילה הן. אלא כן אנן קיימין. בשהרכיב תאינה שחורה על גבי תאינה לבנה.
  29. Jerusalem Talmud Sotah 8:10:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן משמעות ביניהן. רבי יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה. אבל במלחמת חובה הכל יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רב חסדא. מחלוקת ביניהון. רבנין אמרין. מלחמת מצוה זו מלחמת דוד. מלחמת חובה זו מלחמת יהושע. רבי יהודה היה קורא מלחמת [מצוה] כגון אנן דאזלין עליהון. מלחמת חובה כגון דאתיין …
    אמר רבי יוחנן משמעות ביניהן. רבי יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה. אבל במלחמת חובה הכל יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רב חסדא. מחלוקת ביניהון. רבנין אמרין. מלחמת מצוה זו מלחמת דוד. מלחמת חובה זו מלחמת יהושע. רבי יהודה היה קורא מלחמת [מצוה] כגון אנן דאזלין עליהון. מלחמת חובה כגון דאתיין אינון עלינן. כתיב והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי. מהו אין נקי. רבי סימון ורבנין. רבי סימון אמר. אין נקי לביתו שעה אחת. ורבנין אמרין. לית רבי בריבי.
  30. Jerusalem Talmud Sotah 9:2:3 בשם רבי יוחנן
    תני רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. נמצא עומד על מיטתו והסכין תקועה בליבו אין עורפין. תני רבי שמעון בן יוחי. היו עורפין. דהדא דרבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכין הכין. דאמר רבי יוחנן. כל אילין דרבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכין הכין יחידין אינון ולא סמכין עליהון.
  31. Jerusalem Talmud Sotah 9:5:7 אמר רבי יוחנן
    איתן כשמועו קשה. איתן מושביך ושים בסלע קינך. אף על פי שאין איתן כשר. ודכוותה. אף על פי שאין הנחל כשר. תני רבי שמעון בן יוחי. הורידו והורידו. אף על פי שאין נחל. דהדא רבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכא הכן. דאמר רבי יוחנן. כל אילין דרבי שמעון בן יוחי מן אילין דהכן אכן יחידין אינון ולא סמכין עליהון.
  32. Jerusalem Talmud Sotah 9:11:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה. הדא מסייעא ליה לרבי יוחנן בחדא ופליגא עליה בחדא. [פליגה עלוי] דתנינן תמן ובת כהן ללוי לא תאכל לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל. רבי אילא בשם רבי יוחנן …
    הלכה: רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה. הדא מסייעא ליה לרבי יוחנן בחדא ופליגא עליה בחדא. [פליגה עלוי] דתנינן תמן ובת כהן ללוי לא תאכל לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל. רבי אילא בשם רבי יוחנן כמאן דמר אין נותנין מעשר לכהונה. הוי דו אמר נותנין מעשר לכהונה.
  33. Jerusalem Talmud Sotah 9:11:3 אמר רבי יוחנן
    מסייעא ליה דו אמר. כולן לשבח. דאמר רבי יוחנן. יוחנן כהן גדול שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד. אבל מעשר ראשון ומעשר שיני מהן היו מפרישין ומהן לא היו מפרישין. אמר הואיל ומעשר ראשון בעון מיתה. ומעשר שיני בעון טבל יהא אדם קורא שם לתרומה ולתרומת מעשר ונותנן לכהן. ומעשר ש …
    מסייעא ליה דו אמר. כולן לשבח. דאמר רבי יוחנן. יוחנן כהן גדול שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד. אבל מעשר ראשון ומעשר שיני מהן היו מפרישין ומהן לא היו מפרישין. אמר הואיל ומעשר ראשון בעון מיתה. ומעשר שיני בעון טבל יהא אדם קורא שם לתרומה ולתרומת מעשר ונותנן לכהן. ומעשר שיני מחללו על המעות והשאר מעשר עני שהמוציא מחבירו עליו הראייה.
  34. Jerusalem Talmud Sotah 9:11:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abba
    את הנוקפים. אותן שהיו מכין על גבי העגל בין קרניו. אמר להן יוחנן כהן גדול עד מתי אתם מאכילין את המזבח נבילות. ועמד ועשה להן טבעות. אמר רבי בא בשם רבי יוחנן טבעות עשה להן. רחבות מלמטן וצרות מלמעלן.
  35. Jerusalem Talmud Sotah 9:15:6 בשם רבי יוחנן
    שאלו את רבי יהושע. מהו שילמד אדם את בנו יוונית. אמר להן. ילמדינו בשעה שאינה לא יום ולא לילה. דכתיב והגית בו יומם ולילה. מעתה אסור לאדם ללמד את בנו אומנות. בגין דכתיב והגית בו יומם ולילה. והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים. זו אומנות. רבי בא בריה דרבי חייה בר בא בשם רבי יוחנן. מפני המסורות. רבי אבהו בשם רב …
    שאלו את רבי יהושע. מהו שילמד אדם את בנו יוונית. אמר להן. ילמדינו בשעה שאינה לא יום ולא לילה. דכתיב והגית בו יומם ולילה. מעתה אסור לאדם ללמד את בנו אומנות. בגין דכתיב והגית בו יומם ולילה. והתני רבי ישמעאל ובחרת בחיים. זו אומנות. רבי בא בריה דרבי חייה בר בא בשם רבי יוחנן. מפני המסורות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מותר לאדם ללמד את בתו יוונית מפני שהיא תכשיט לה. שמע שמעון בר בא ואמר. בגין דרבי אבהו בעי מילף ברתיה הוא תלי לה ברבי יוחנן. יבוא עלי אם לא שמעתיה מרבי יוחנן.
  36. Jerusalem Talmud Sotah 9:15:7 רבי יוחנן אמר
    מי מתיר את הראשונות. אמר רבי יוסי בירבי בון. מי שהוא מתיר את אילו הוא מתיר את אילו. כהדא ריש גלותא שלח שאל לרב חסדאי. מהו הדין דכתיב כה אמר יי הסיר המצנפת והרים העטרה. אמר ליה. הוסרה המצנפת הורמה העטרה. שמע רבי יוחנן ואמר. הוא חסר ומילוי חסר.

Jerusalem Talmud Gittin (66)

  1. Jerusalem Talmud Gittin 1:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: המביא גט ממדינת הים כול'. וקשיא. אילו המביא שטר מתנה ממדינת הים שמא חש לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. רבי יהושע בן לוי אמר. שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. אמר רבי יוחנן. קל היקלו עליה שלא תהא יושבת עגונה. והיינו קל. אינו אלא חומר. שאילו לא אמר לה. בפניי נכתב ובפניי נחתם. אף את אין מתירה …
    הלכה: המביא גט ממדינת הים כול'. וקשיא. אילו המביא שטר מתנה ממדינת הים שמא חש לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. רבי יהושע בן לוי אמר. שנייא היא שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. אמר רבי יוחנן. קל היקלו עליה שלא תהא יושבת עגונה. והיינו קל. אינו אלא חומר. שאילו לא אמר לה. בפניי נכתב ובפניי נחתם. אף את אין מתירה להינשא. אמר רבי יוסי. חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל. רבי מנא סבר מימר. בערר שחוץ לגופו. אבל בערר שבגופו כערר שאין בו ממש. אפילו כערר שיש בו ממש. אמר רבי יוסי בירבי בון. מכיון דתימר דטעמא חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר. בפניי נחתם. היקלתה עליה בסוף שאם בא וערר עררו בטל. הווי לא שנייא. הוא ערר שחוץ לגופו הוא ערר שבגופו. הוא ערר שאין בו ממש הוא ערר שיש בו ממש. וחש לומר. שמא חתמו בעדים פסולין. אמר רבי אבון. אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. בבית דין הוא חשוד לקלקלה. שמתוך שהוא יודע שאם בא וערר עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשירין.
  2. Jerusalem Talmud Gittin 1:1:3 רבי יוחנן אמר
    היה כתוב בו מתנה. ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו בטל אצל המתנה. או מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו קיים אצל המתנה. תנינן דבתרה. אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא. היה כתוב בו מתנה. ואמר. בפניי נכתב ובפניי נתחתם. מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו קיים אצל המתנה. או …
    היה כתוב בו מתנה. ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו בטל אצל המתנה. או מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו קיים אצל המתנה. תנינן דבתרה. אחד גיטי נשים ואחד שיחרורי עבדים שוין במוליך ובמביא. היה כתוב בו מתנה. ואמר. בפניי נכתב ובפניי נתחתם. מאחר שעררו בטל אצל הגט עררו קיים אצל המתנה. או מאחר שעררו קיים אצל המתנה עררו קיים אצל הגט. כתב כל נכסיו לעבדו. את אמר. הוא גיטו הוא מתנתו. מה את עבד לה. בגט הוא ועררו בטל או במתנה הוא ועררו קיים. וייבא כהדא. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת והיו עדים כשירין לזה ופסולין לזה. רבי אילא בשם רבי אמי. אתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש. חד אמר. מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. וחרנה אמר. כשירין לזה ופסולין לזה. רבי מנא לא מפרש. רבי אבין מפרש. רבי יוחנן אמר. מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. וריש לקיש אמר. כשרין לזה ופסולין לזה. אמר רבי אלעזר. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. רבי יעקב בר אחא אמר. אתפלגון רבי חנניה חברין דרבנין ורבנין. חד אמר. יאות אמר רבי לעזר. וחרנה אמר. לא אמר רבי לעזר. מאן דאמר. יאות אמר רבי אלעזר. נעשית עדות אחת ובאיש אחד כעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. ומאן דאמר. לא אמר רבי לעזר יאות. נעשה כשתי כתי עדים כשרין לזה ופסולין לזה.
  3. Jerusalem Talmud Gittin 1:1:7 בשם רבי יוחנן
    רבי בא בשם רב רבי זעירא בשם אבא בר חנה. שנים שהביאו את הגט אינו צריך לומר. בפנינו נכתב ובפנינו נחתם. רבי יוסי בן יוסי בשם רבי יוחנן. צריך. הוא עצמו שהביא את הגט אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה גרושה בפני שנים. נתן לה גיטה. נטלו ממנה והשליכו לים או לנהר. לאחר זמן אמר לה. נייר חלק היה ושטר פר …
    רבי בא בשם רב רבי זעירא בשם אבא בר חנה. שנים שהביאו את הגט אינו צריך לומר. בפנינו נכתב ובפנינו נחתם. רבי יוסי בן יוסי בשם רבי יוחנן. צריך. הוא עצמו שהביא את הגט אינו צריך ליתנו לה בפני שנים כדי להחזיקה גרושה בפני שנים. נתן לה גיטה. נטלו ממנה והשליכו לים או לנהר. לאחר זמן אמר לה. נייר חלק היה ושטר פרוע היה. לא הכל ממנו לפוסלה. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא. הוא אינו פוסלה מי פוסלה. אמר ליה. מכיון שהוחזק גרושה בפני שנים לא הכל ממנו לפוסלה. נתן לה גיטה. אשכחוניה גט בפסול. כפוניה ויהב לה חורן. אתא עובדא קומי רבנין ואכשרון. ולא כן איתמר. לא הכל ממנו לפוסלה. תמן לא הוכח פסול. הכא הוכח פסול. כהדא חיננא בריה דרבי אסי הוה מיסן וזרק גיטא לאיתתיה. אמר לה. הרי גיטיך. צווחת. ועלון מגירתה חטפיה מינה. ויהב לה נייר חלק. אתא עובדא קומי רבנין וחשון. ולא כן אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם. תמן לא הוזכר השם. ברם הכא הוזכר שם הגט. ואית דבעי מימר. אם אמר. גט כשר היה. וכיון דצווחת ועלון מגירתה חטפיה מינה. ויהב לה נייר חלק.
  4. Jerusalem Talmud Gittin 1:2:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח כול'. רבי יוחנן אמר לצפורייא. אתון אמרין בשם רבי יוחנן. אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. ואני אומר שהוא צריך. דהיא מתניתא. רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימר. חלוקין על רבי יהודה שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר. עשינו …
    הלכה: רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח כול'. רבי יוחנן אמר לצפורייא. אתון אמרין בשם רבי יוחנן. אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. ואני אומר שהוא צריך. דהיא מתניתא. רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימר. חלוקין על רבי יהודה שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר. עשינו עצמינו כארץ ישראל לגיטין. ושמואל אמר. אפילו משכונה לשכונה. בעא קומי מיחזור ביה. אמר ליה כהנא. ומה נעשה לראשונות שנישאו. אמר ליה. ומה בידך. דהוא סבר כהדא דרבי דתני. המביא גט ממדינת הים לא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו. תצא בשלשה עשר דבר. דברי רבי. אבל חכמים לא הודו לדבר.
  5. Jerusalem Talmud Gittin 1:4:4 אמר רבי יוחנן
    כותים משום מה הן פסולין. אמר רבי יוחנן. משום גירי אריות. וקשיא. אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים שמא אין מקבלין אותו. רבי יוחנן בשם רבי אלעזר. משום גוי ועבד הבא על ישראלית הוולד ממזר. והאמר רבי עקיבה. גירי צדק הן. על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות. והא רבנין אמרין. …
    כותים משום מה הן פסולין. אמר רבי יוחנן. משום גירי אריות. וקשיא. אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים שמא אין מקבלין אותו. רבי יוחנן בשם רבי אלעזר. משום גוי ועבד הבא על ישראלית הוולד ממזר. והאמר רבי עקיבה. גירי צדק הן. על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות. והא רבנין אמרין. אין ממזר ביבמה. על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. הא רבן גמליאל מכשיר בגיטיהן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן. על שנתערבו בהם כהני במות. ויעש כהנים מקצת העם. אמר רבי אילא. מן הקוצים שבעם ומן הפסולת שבעם.
  6. Jerusalem Talmud Gittin 1:4:5 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי אחא. קול יוצא בארכיים. מעתה אפילו שניהן כותים. שהיה הוא אומר. שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. והא רבי שמעון מכשיר בגיטיהן. רבי בא בשם רבי זעירא. אתייא דרבי שמעון כרבי אלעזר. כמה דרבי לעזר אמר. אף על פי שאין עליו עדים. כשר. כן רבי שמעון אמר. אף על פי שאין עליו עדים כשר. מעתה אפילו נעשה בהדיוט. ה …
    אמר רבי אחא. קול יוצא בארכיים. מעתה אפילו שניהן כותים. שהיה הוא אומר. שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. והא רבי שמעון מכשיר בגיטיהן. רבי בא בשם רבי זעירא. אתייא דרבי שמעון כרבי אלעזר. כמה דרבי לעזר אמר. אף על פי שאין עליו עדים. כשר. כן רבי שמעון אמר. אף על פי שאין עליו עדים כשר. מעתה אפילו נעשה בהדיוט. הוי צורכא לההוא דמר רבי יעקב בר אחא. קול יוצא בארכיים. שטר יוצא בבית שאן והיו עדיו עידי גוים. רבי יוסי אומר. איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש. חד אמר. פסול. וחד אמר. כשר. רבי אבהו מפרש. רבי יוחנן אמר. פסול. וריש לקיש אמר. כשר. ומה טעמא דריש לקיש. שלא להפסיד לישראל ממון. ואפילו דלית מפסיד לדין מפסיד לדין. אמר רבי יודן. אלא כדי שלא לנעול את הדלת לפני בני אדם. שלמחר הוא מבקש ללוות והוא אינו מוצא.
  7. Jerusalem Talmud Gittin 1:5:3 בשם רבי יוחנן
    האומר. טבי עבדי עשיתי בן חורין. עושה אני אותו בן חורין. הרי זה בן חורין. זכה. רבי אינייא בשם רבי יוחנן. ובלבד בשטר. יעשה בן חורין. רבי אומר. זכה. וחכמים. לא זכה. תנו שטר שיחרור זה לעבדי. ומת. רבי אומר. לא זכה. וחכמים אומרים. זכה. כופין את היורשין לקיים דברי המת. אמר רבי זעירא. בסתם חלוקין. מה אנן קי …
    האומר. טבי עבדי עשיתי בן חורין. עושה אני אותו בן חורין. הרי זה בן חורין. זכה. רבי אינייא בשם רבי יוחנן. ובלבד בשטר. יעשה בן חורין. רבי אומר. זכה. וחכמים. לא זכה. תנו שטר שיחרור זה לעבדי. ומת. רבי אומר. לא זכה. וחכמים אומרים. זכה. כופין את היורשין לקיים דברי המת. אמר רבי זעירא. בסתם חלוקין. מה אנן קיימין. אם באומר. שחררו. אף רבי מודה. אם באומר. כתבו ותנו. אף רבנין מודו. אלא כן אנן קיימין. באומר. תנו. רבי אומר. האומר. תנו. כאומר. כתבו ותנו. ורבנין אמרין. האומר. תנו. כאומר. שחררו.
  8. Jerusalem Talmud Gittin 2:1:5 רבי יוחנן אמר
    היה מחותם בארבעה ואמר. בפניי נכתב ובפניי נתחתם בשני עדים. אילין תרין חורנא לינא ידע מה עסקיהון. תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. אמר לעשרה. חתמו בגט. והוחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר. ריש לקיש אמר. כשר. והשאר על תנאי. רבי יוחנן אמר. פסול עד שיחתמו בו ביום.
  9. Jerusalem Talmud Gittin 2:1:7 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. וביוצא מתחת ידו. והוה רבי זעירא מסתכל ביה. אמר ליה. למה את מסתכל בי. ואפילו יוצא מתחת ידי אחר. אתייא דרבי יוסי כרבי אימי עד לא יחזור ביה. אמר רבי מנא. אפילו מן דחזר ביה אתייא היא. שנייה היא כתיבה בשנים וחתימה בשנים. חתימה בשנים כוחה מיופה וכתיבה בשנים אין כוחה מיופה.
  10. Jerusalem Talmud Gittin 2:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: נכתב ביום ונחתם ביום כול'. אמר רבי יוחנן. פסול מפני אכילת פירות. אמר ליה ריש לקיש. מעתה תחוש לגיטין הבאין ממדינת הים שמא נכתבו ביום ונחתמו בלילה. אמר ליה. זה זיופו מתוכו וזה זיופו מדבר אחר.
  11. Jerusalem Talmud Gittin 2:2:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי שמעון אלא בלילה. אבל למחר אוף רבי שמעון מודה. ריש לקיש אמר. לא שנייא. הוא לילה הוא למחר הוא לאחר כמה. היי דן הוא למחר. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. למחר. וחרנא אמר. מחרא דמחר. וקשיא דרבי יוחנן על דריש (לקיש). כן אמר רבי בא בשם רבי זעירא. אתיא דרבי שמעון (בן לקיש) כרבי אלעזר. …
    אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי שמעון אלא בלילה. אבל למחר אוף רבי שמעון מודה. ריש לקיש אמר. לא שנייא. הוא לילה הוא למחר הוא לאחר כמה. היי דן הוא למחר. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. למחר. וחרנא אמר. מחרא דמחר. וקשיא דרבי יוחנן על דריש (לקיש). כן אמר רבי בא בשם רבי זעירא. אתיא דרבי שמעון (בן לקיש) כרבי אלעזר. כמה דרבי אלעזר אמר. אף על פי שאין עליו עדים כשר. כן רבי שמעון אומר. אף על פי שאין עליו עדים כשר. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה. כאן ברוצה לחתמו וכאן בשאינה רוצה לחתמו. אמר לעשרה. חתמו בגט זה. וחתמו מקצתן היום ולמחר מקצתן. רבי שמעון בן לקיש אמר. כשר. והשאר על תנאי. רבי יוחנן אמר. פסול עד שיחתמו כולן בו ביום. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה באחד שאמר לעשרה. חתמו בגט. וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר. אתא עובדא קומי רבנין וכשרון וחשון. הדא מסייעא לרבי יוחנן מן דרבנין ופליגא עלוי על דרבי שמעון. הדא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש מן דרבי שמעון ופליגא עלוי מן דרבנין.
  12. Jerusalem Talmud Gittin 2:3:3 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    עדים שאינן יודעין לחתום. ריש לקיש אמר. רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא. בסיקרא והן חותמין בדיו. אמר ליה רבי יוחנן. מפני שאינן עסוקין בהילכות שבת אנו מתירין את אשת איש. אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין. ולא כתב ידו שלראשון הוא. אלא מרחיב לפניהן את הקרע. רבי מנא בעי. ולמה לינן אמרין. רושם לפנ …
    עדים שאינן יודעין לחתום. ריש לקיש אמר. רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא. בסיקרא והן חותמין בדיו. אמר ליה רבי יוחנן. מפני שאינן עסוקין בהילכות שבת אנו מתירין את אשת איש. אלא מביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין. ולא כתב ידו שלראשון הוא. אלא מרחיב לפניהן את הקרע. רבי מנא בעי. ולמה לינן אמרין. רושם לפניהן במים. אם בא ועירר עררו קיים. הקורע על העור כתבנית כתב כשר. הרושם על העור כתבנית כתב פסול.
  13. Jerusalem Talmud Gittin 2:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: הכל כשירין לכתוב את הגט כול'. רב הונא אמר. והוא שהיה פיקח עומד על גביו. רבי יוחנן אמר. והכתיב וכתב לה. לשמה. שמואל אמר. צריך שיניח תרפו שלגט עמו. ואתייא כיי דמר ריש לקיש. כתב תרפו בטופס פסול.
  14. Jerusalem Talmud Gittin 2:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: קיבל הקטן והגדיל כול'. אתא עובדא קומי רבי אימי בעבד שהביא את הגט כשר. אמר ליה רבי אבא. והתני רבי חייה. עבד שהביא את הגט פסול. אמר רבי אסי. אילולא רבי בא כבר היינו להתיר את אשת איש. ואפילו תימר. לא שמיע רבי אסי הדא דתני רבי חייה. לא שמיע מיליהון דרבנין. נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא רבי חייה ב …
    הלכה: קיבל הקטן והגדיל כול'. אתא עובדא קומי רבי אימי בעבד שהביא את הגט כשר. אמר ליה רבי אבא. והתני רבי חייה. עבד שהביא את הגט פסול. אמר רבי אסי. אילולא רבי בא כבר היינו להתיר את אשת איש. ואפילו תימר. לא שמיע רבי אסי הדא דתני רבי חייה. לא שמיע מיליהון דרבנין. נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא רבי חייה בשם רבי יוחנן. נראין דברים שיקבל העבד גט שיחרור ואל יקבל גט כוותיך. סברין מימר. לא אמר אלא אל יקבל. הא אם עבר וקיבל כשר. רבי יעקב בר אחא בשם רב הושעיה. מעשה היה וכהנת הייתה ולא חשו להן משום ריח פסול.
  15. Jerusalem Talmud Gittin 2:7:3 אמר רבי יוחנן
    הגע עצמך שעשת עשר שנים ברומי ונישאת. אמר רבי יוחנן. מתניתא כשאמר לה. אל תיגרשי אלא במקום פלוני.
  16. Jerusalem Talmud Gittin 3:1:6 אמר רבי יוחנן
    רבי חנניה בשם רבי ביבון בר חייה. אמר רבי יוחנן ותני כן. כל התנאים פוסלין בגט. דברי רבי. וחכמים אומרים. את שהוא פוסל בפה פוסל בכתב. ואת שאינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב. הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני. הואיל והוא פוסל בפה פוסל בכתב. הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז. הואיל ואינו פוסל בפה אינו פוסל …
    רבי חנניה בשם רבי ביבון בר חייה. אמר רבי יוחנן ותני כן. כל התנאים פוסלין בגט. דברי רבי. וחכמים אומרים. את שהוא פוסל בפה פוסל בכתב. ואת שאינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב. הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני. הואיל והוא פוסל בפה פוסל בכתב. הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז. הואיל ואינו פוסל בפה אינו פוסל בכתב. אמר רבי יודן. מה פליגין. בשביטל תנאו. אבל אם לא ביטל תנאו אף רבי מודה. הרי הוא אמר. כל התנאין שהתנינו בגיטין דלא כרבי. אמר רבי חיננא. תמן בכותב על מנת כן. ברם הכא בנותן על מנת כן. רבי עזרא בעא קומי רבי מנא. הדא אמרה אין תופשין כרבי. אמר ליה. מן את בעי. מן רבי. כרבי יודה. דרבי יודה פוסל בטופסין. ריש לקיש אמר. כל התנאין פוסלין בגט. דברי הכל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה ועבד כריש לקיש. אמר ליה רבי יוסי. שבקין רבי יוחנן ועבדין כריש לקיש. אמר ליה. הוריותיה דרבי יוחנן הורייה והורייתא דריש לקיש לאו הורייה. אמר רבי יעקב בר אחא. לא ריש לקיש פליג על רבי יוחנן אלא מתניתא שמע ועמד עליה. אמר רבי יוסי בירבי בון. לא דריש לקיש מתריס לקבל רבי יוחנן בגין דאיתפלגי עלה אלא בגין מפקין עובד מיניה. כד שמע מתניתא הוא סמך עליה. כד דלא שמע מתניתא הוא מבטל דעתיה מקומי דעתיה דרבי יוחנן.
  17. Jerusalem Talmud Gittin 3:2:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: הכותב טופסי גיטין כול'. רבי יוחנן אמר. כתב תרפו בטופס כשר. ריש לקיש אמר. כתב תרפו בטופס פסול. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה והזמן. פתר לה ותורפו עמו. וקשיא על דרבי יוחנן. אם בשכתב תורפו בטופס בדא חכמים מכשירין. רבי ירמיה בשם רבי זעירה. מפסולו את ל …
    הלכה: הכותב טופסי גיטין כול'. רבי יוחנן אמר. כתב תרפו בטופס כשר. ריש לקיש אמר. כתב תרפו בטופס פסול. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה והזמן. פתר לה ותורפו עמו. וקשיא על דרבי יוחנן. אם בשכתב תורפו בטופס בדא חכמים מכשירין. רבי ירמיה בשם רבי זעירה. מפסולו את למד הכשירו. אילו כתב כולו לשמה ושם האיש ושם האשה שלא לשמה שמא אינו פסול. ודכוותה כתב כולו שלא לשמה ושם האיש ושם האשה לשמה כשר. רבי יוסי שאל לרבי ירמיה. הגע עצמך שזיווג. אמר ליה. כן אמר ליה רבי זעירא רבו. מכיון שאינו מצוי לזויג אפילו זיווג כמי שלא זיווג. וקשיא על ריש לקיש. אם בשלא כתב בטופס תורפו בדא רבי יודה פוסל. רבי יוסי ברבי זעירא. לעניין אחר עבד לה רבי יודה. ותייא כיי דמר שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. חלק מקום שני שיטין לעניין אחד אפילו כל שהוא פסול.
  18. Jerusalem Talmud Gittin 3:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: המביא גט ואבד ממנו כול'. אי זהו על אתר. רבי יוחנן אמר. כל שלא עבר שם ברייה. רבי יעקב בר אידי רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושע בן לוי. כל שלא עברו שם שלשה בני אדם. עבר גוי. נישמעינה מן הדא. אבא בר בר חנה אייתי גיטא ובד מיניה ואשכחיה חד סירקיי. אתא עובדא קומי רבי יוחנן ואכשרון. הדא אמרה. עבר גוי כ …
    הלכה: המביא גט ואבד ממנו כול'. אי זהו על אתר. רבי יוחנן אמר. כל שלא עבר שם ברייה. רבי יעקב בר אידי רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושע בן לוי. כל שלא עברו שם שלשה בני אדם. עבר גוי. נישמעינה מן הדא. אבא בר בר חנה אייתי גיטא ובד מיניה ואשכחיה חד סירקיי. אתא עובדא קומי רבי יוחנן ואכשרון. הדא אמרה. עבר גוי כשר. נימר. סימן הוה ליה ביה. ולא כן תני. אין סימן בגיטין. והוא דמר תרין תלת שורין. ברם הכא ה'א שבו היה נקוד. רבי עזרא בעא קומי רבי מנא. הכא למה הוא פסול. אני אומר. אחר היה שם והיה שמו כשמו. הגע עצמך שבדקו כל אותו המקום ולא מצאו אדם ששמו כשמו. אלא משום חומר הוא בעריות. והא תנינן. הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו. הלכו ולא היכירוהו והישיאו את אשתו. אמר ליה רבי מנא. כן אמר רבי שמואל בר אחא. האיש הזה שני גיטין היו בידו. אחד כשר ואחד פסול. איבד את הכשר והשליך את הפסול. בשעה שמצא אני אומר. הפסול מצא.
  19. Jerusalem Talmud Gittin 3:7:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: המלוה מעות את הכהן כול'. רבי אבהו בשם ריש לקיש. דרבי יוסי היא. דתנינן תמן. רבי יוסי אומר. כל שיש לו חליפין ביד כהן פטור מן המתנות. ורבי מאיר מחייב. כלום אמר רבי יוסי לא בקיים. ברם הכא עד כדון בעי מיזרע. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. במכרי כהונה ולויה היא מתניתא. והא תנינן עני. ויש מכר לעני. אתא עובד …
    הלכה: המלוה מעות את הכהן כול'. רבי אבהו בשם ריש לקיש. דרבי יוסי היא. דתנינן תמן. רבי יוסי אומר. כל שיש לו חליפין ביד כהן פטור מן המתנות. ורבי מאיר מחייב. כלום אמר רבי יוסי לא בקיים. ברם הכא עד כדון בעי מיזרע. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. במכרי כהונה ולויה היא מתניתא. והא תנינן עני. ויש מכר לעני. אתא עובדא קומי רבי אימי. כהן לוי שהיה חייב לישראל מעות ואמר לו. הפרש עליהם מחלקי. אמר ליה. ולא תנינן אלא. המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהן מחלקו. כשהלווהו על מנת כן. הא לא הלווהו על מנת כן לא. רבי זעירא אמר. אפילו לא הלוהו על מנת כן. חיליה דרבי זעירא מן הדא. וכן בן לוי שהיה חייב לישראל מעות. אמר להן. הפרש עליהן מחלקי. ולא יהא גובה ומפריש. שאין לוי עושה לוי. שלא אמר אלא. לא יהא מפריש. הא משלו מפריש.
  20. Jerusalem Talmud Gittin 3:7:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    לית הדא פליגא על דרב. דרב אמר. יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים נגבית מן המשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין. פתר לה במלוה בשטר. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מלוה בעדים נגבית מן היורשין ובלבד יורשין שירשו קרקע. כהדא אילין דרב נחמיה אשאלון לציבורייא פריטין. אתא עובדא קומי רבנין אמרין ליה. לית ציבור כוליה …
    לית הדא פליגא על דרב. דרב אמר. יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים נגבית מן המשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין. פתר לה במלוה בשטר. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מלוה בעדים נגבית מן היורשין ובלבד יורשין שירשו קרקע. כהדא אילין דרב נחמיה אשאלון לציבורייא פריטין. אתא עובדא קומי רבנין אמרין ליה. לית ציבור כוליה עתר לית ציבור כוליה מיעני.
  21. Jerusalem Talmud Gittin 3:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: המניח פירות כול'. רבי אלעזר בן אנטיגנס בשם רבי לעזר בן ינאי. זאת אומרת שאין לך מקולקל מעת לעת אלא יום האחרון בלבד. אמר רבי יוחנן. אין לך מתוקן מעת לעת אלא יום ראשון בלבד. דתנינן תמן. מקוה שנמדד ונמצא חסר. חיננא בריה דרב אסי בר ממל בשם רבי לעזר. זו להוציא מדברי רבי לעזר. דתנינן. אם אבדו הרי זה …
    הלכה: המניח פירות כול'. רבי אלעזר בן אנטיגנס בשם רבי לעזר בן ינאי. זאת אומרת שאין לך מקולקל מעת לעת אלא יום האחרון בלבד. אמר רבי יוחנן. אין לך מתוקן מעת לעת אלא יום ראשון בלבד. דתנינן תמן. מקוה שנמדד ונמצא חסר. חיננא בריה דרב אסי בר ממל בשם רבי לעזר. זו להוציא מדברי רבי לעזר. דתנינן. אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת. דברי רבי לעזר.
  22. Jerusalem Talmud Gittin 3:8:4 אמר רבי יוחנן
    יין מגיתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין עד ארבעים יום. רבי יהודה אומר. עד הפרק. אשכחת אמר קולא וחומרא על רבי יהודה קולא וחומרא על רבנין. קולא על רבי יודה. שאם בא עד הפרק ולא באו ארבעים יום. וחומרת. שאם באו ארבעים יום ולא בא הפרק אינו תורם. קולת על דרבנין. שאם באו ארבעים יום ולא בא הפרק אינו תורם. וחומ …
    יין מגיתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין עד ארבעים יום. רבי יהודה אומר. עד הפרק. אשכחת אמר קולא וחומרא על רבי יהודה קולא וחומרא על רבנין. קולא על רבי יודה. שאם בא עד הפרק ולא באו ארבעים יום. וחומרת. שאם באו ארבעים יום ולא בא הפרק אינו תורם. קולת על דרבנין. שאם באו ארבעים יום ולא בא הפרק אינו תורם. וחומרת. שאם בא הפרק ולא באו ארבעים יום אינו תורם. רבי סימון בעי. הגיע ארבעים יום ולא בדק. נתעצל שנים שלשה ימים ובא ומצאו חומץ. למפרעו הוא נעשה חומץ או מיכן ולהבא. מה נפיק ביניהון. עבר ותרם. אין תימר. למפרע נעשה חומץ. תרומתו תרומה. אין תימר. מיכן ולהבא. אין תרומתו תרומה. בדק חבית להיות מפריש עליה והולך. ובא ומצאה חומץ. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. שלשה ימים הראשונים וודאי יין והאחרונים חומץ. והאמצעיים ספק. אמר רבי אבהו. אני שמעתיה מרבי יהושע בן לוי. ורבי יוחנן לא אמר כן אלא. שלשה הראשונים ודאי יין. מיכן ואילך ספק. מה ופליג ספק. מה דאמר רבי יוחנן בשמצאו חומץ דהא. מה דאמר רבי יהושע בן לוי בשמצאו חומץ ברור. ואתיין אילין פלוגתא כאילין פלוגתא. דתנינן תמן. מחט שנמצאת חלודה או שבורה טהורה. תני. הניחה שיפה ובא ומצאה חלודה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. שלשה הראשונים ודאי טמיאה. אחרונים טהורה. אמצעיים ספק. אמר רבי אבהו. אמר רבי יהושע בן לוי. ורבי יוחנן לא אמר כן אלא. שלשה ימים הראשונים ודאי טמיאה. מכאן ואילך ספק. רבי אילא ורבי אבא ורבי אלעזר בשם כל רבנין דעלין לבי מדרשא. ביין ובמחט הלכה כרבי יהושע בן לוי.
  23. Jerusalem Talmud Gittin 4:4:3 רבי יוחנן אמר
    רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר ייסי בן שאול בשם רבי. המתייאש בעבדו אינו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. שמע רבי יוחנן ואמר. יפה לימדני רבי יהושע בן לוי. כלום למדו גט שחרור לא מאשה. מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש שצריכה ממנו גט. אף עבד אינו יוצא משום ייאוש וצריך גט שיחרור.
  24. Jerusalem Talmud Gittin 4:4:4 בשם רבי יוחנן
    שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר. המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו רשאי לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה רבי זעירא. כל עמא אמרין דהוא צריך. ואת אומר. אינו צריך. שמא אינו מעכבו מלוכל בפסח. כהדא דתני. וכל עב …
    שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר. המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו רשאי לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה רבי זעירא. כל עמא אמרין דהוא צריך. ואת אומר. אינו צריך. שמא אינו מעכבו מלוכל בפסח. כהדא דתני. וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו. בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח. ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח.
  25. Jerusalem Talmud Gittin 4:4:6 אמר רבי יוחנן
    גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו. והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים. יצאו לחירות. אבא שאול אומר. גדולים יצאו לחירות. קטנים לא יצאו לחירות. למה. שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו גדולים. אמר רבי בא. גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחרות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצא לחירות. רבי …
    גר שמת ובזבזו ישראל את נכסיו. והיו שם עבדים בין גדולים בין קטנים. יצאו לחירות. אבא שאול אומר. גדולים יצאו לחירות. קטנים לא יצאו לחירות. למה. שהן יצאו במיתת רבן. מעתה אפילו גדולים. אמר רבי בא. גדולים על ידי שיש בהן דעת לזכות את עצמן יצאו לחרות. קטנים על ידי שאין בהן דעת לזכות לעצמן לא יצא לחירות. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כאבא שאול. מחלפא שיטתיה דרבי יהושע. תמן אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן שאול בשם רבי. המתייאש מעבדו אינו רשאי לשעבד בו. אמרין. מה דאמר רבי יהושע לשעבד. דלא יהב לא יהב. דילמא הלכה לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור והכא הוא אמר הכין. שמענו דאמר רבי יוחנן. יפה לימדני רבי יהושע בן לוי. דילמא הלכה כאבא שאול. אמתיה דרבה בר זוטרא ערקת. איתייאש מינה. אתא שאל לרבי חנינה ולרבי יהושע בן לוי. אמרו. אינו רשאי לשעבדה. מהו לכתוב לה גט שיחרור. אמרו ליה. אם כתבת יאות את עבד. רבי חנינה בשם רבי ישמעאל בירבי יוסה. עבד שנשא בן חורין לפני רבו יצא לחירות. אמר רבי יוחנן. אמש הייתי יושב ושונה. הכותב כתב קידושין לעבדו או כתב נישואין לאמתו. רבי אומר. זכה. וחכמים אומרים. לא זכה. אהן תנייא קדמייא סבר כרבי זכה.
  26. Jerusalem Talmud Gittin 4:4:7 אמר רבי יוחנן
    מי משחרר. רב אמר. בין רבו הראשון ובין רבו השיני. אמר רבי יוחנן. אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. מתניתא פליגא על רב. ישראל שהלוה את הנכרי על חמיצו אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר. [ברשות] ישראל הוא ויהא אסור מה עביד לה רב. אמר רבי יודן. קל הוא בשחרור. כהדא דתני. העושה עבד …
    מי משחרר. רב אמר. בין רבו הראשון ובין רבו השיני. אמר רבי יוחנן. אין לך משחרר אלא רבו הראשון בלבד. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. מתניתא פליגא על רב. ישראל שהלוה את הנכרי על חמיצו אחר הפסח מותר בהנאה. אין תימר. [ברשות] ישראל הוא ויהא אסור מה עביד לה רב. אמר רבי יודן. קל הוא בשחרור. כהדא דתני. העושה עבדו אפותיקי. מכרו אינו מכור. שיחררו משוחרר. חייליה דרבי יוחנן מן הדא. רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו כותב אלא משחרר. אילו המשעבד שדה לחבירו והלך ומכרה שמא אין בעל חוב בא וטורף. אמר רבי אבהו. פתח לנו רבי יוחנן פתח (ר') מאיר בדה כאורה. לא מצינו עבד משתחרר וחוזר ומשתעבד. מעתה לא יכתוב לו שטר על דמיו. אמר רבי אילא. מוטב שיאמר לו. תן לי מאתים זוז שיש לי בידך. ולא שיאמר לו. עבדי אתה. רבנין דקיסרין אמרין בשם רבי ביסא. אתיא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי מאיר. כמה דרבי מאיר קונס בדברים כן רבן שמעון בן גמליאל קונס בדברים. דתני. שטר שיש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. גובה את הקרן ולא את הריבית.
  27. Jerusalem Talmud Gittin 4:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין כול'. היאך איפשר חציו עבד וחציו בן חורין. תיפתר או כרבי. דרבי אומר. אדם משחרר חצי עבדו. או דברי הכל בעבד שלשני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. מצא מציאה. ביום של רבו של רבו. ביום שלעצמו שלעצמו. ולית מחר בעי יעבדה ליה למריה. קידש אשה. ביום של מריה אין חוששין לקידושי …
    הלכה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין כול'. היאך איפשר חציו עבד וחציו בן חורין. תיפתר או כרבי. דרבי אומר. אדם משחרר חצי עבדו. או דברי הכל בעבד שלשני שותפין ועמד אחד מהן ושיחרר חלקו. מצא מציאה. ביום של רבו של רבו. ביום שלעצמו שלעצמו. ולית מחר בעי יעבדה ליה למריה. קידש אשה. ביום של מריה אין חוששין לקידושיו. ביום שלעצמו חוששין לקידושיו. ולא כן אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. מי שחציו עבד וחציו בן חורין קידש אשה אין חוששין לקידושיו. דכוותה גירש אין חוששין לגירושיו.
  28. Jerusalem Talmud Gittin 4:5:3 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. אין נושאין נשים במועד. שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. משום ביטול פרייה ורבייה. בעון קומי רבי יוסי. עבד מהו שישא אשה במועד. אמר ליה. נישמעינה מן הדא. ליבטיל. והלא לא נברא העולם אלא לפירייה ורבייה. ואמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן. כל שהוא מצווה על פרייה ורבייה אסור לו לישא אשה במועד.
  29. Jerusalem Talmud Gittin 4:8:3 אמר רבי יוחנן
    רבי יהודה אומר לא יחזיר. ואת אמר כן. אמר רבי יוחנן. לית כאן רבי יהודה אלא רבי מאיר. ותני כן משום רבי מאיר. אומר לה. שתיקותיך יפה מדיבוריך.
  30. Jerusalem Talmud Gittin 4:9:5 רבי יוחנן אמר
    קנה שדה ביובל. רבי אילא אמר. קנה קרקע. אבא בר ממל אמר. לא קנה קרקע. מתיב רבי אבא בר ממל לרבי אילא. על דעתך דאת אמר. קנה קרקע. יחפור בה בורות שיחין ומערות. אמר ליה. התורה אמרה ושב לאחוזתו. בעיינו. אייתי רבי יעקב בר אחא שמועתא קדמיהון ולא ידע דעוד אינון פליגין. רבי יוחנן אמר. מביא וקורא. רבי שמעון בן …
    קנה שדה ביובל. רבי אילא אמר. קנה קרקע. אבא בר ממל אמר. לא קנה קרקע. מתיב רבי אבא בר ממל לרבי אילא. על דעתך דאת אמר. קנה קרקע. יחפור בה בורות שיחין ומערות. אמר ליה. התורה אמרה ושב לאחוזתו. בעיינו. אייתי רבי יעקב בר אחא שמועתא קדמיהון ולא ידע דעוד אינון פליגין. רבי יוחנן אמר. מביא וקורא. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו מביא וקורא. אמר רבי לעזר בירבי יוסי קומי רבי יוסי. כל עמא מודיי שהוא מביא. מה פליגין. בקרייה. רבי יוחנן אמר. מביא וקורא. רבי שמעון בן לקיש אמר. מביא ואינו קורא.
  31. Jerusalem Talmud Gittin 5:1:11 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    וכתובת אשה בזיבורית. אמר רבי ירמיה. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה בבינונית. ורבי יוסי אומר. אפילו כתובת אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית. ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה. רבי סימון א …
    וכתובת אשה בזיבורית. אמר רבי ירמיה. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה בבינונית. ורבי יוסי אומר. אפילו כתובת אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית. ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה. רבי סימון אמר רבי יהושע בן לוי. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל היתה כתובתה אלף דינר גובה כתובתה לעולם. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ואפילו כתובה שלאלף דינר אינו גובה אלא עד עשרים וחמש שנה. ואתייא דרבי יוסי כרבי יוחנן ודרבי ירמיה כרבי יהושע בן לוי. דתנינן תמן. הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה. רב אמר. במוכר על ידה. ושמואל אמר במחלק לפניה. רבי יוסי בר חנינה אמר מקולי כתובה שנו כאן. ותני בר קפרא. מקולי כתובה שנו. אמר רבי בא. טעמא דרבי יוסי בן חנינה לא סוף דבר בכתובת מנה מאתים. אלא אפילו כתובה שלאלף דינר מקולי כתובה שנו.
  32. Jerusalem Talmud Gittin 5:3:3 בשם רבי יוחנן
    גזל שדה משמעון ומכרה ללוי ובא שמעון וטרפה מלוי. לוי גובה ממשועבדין של ראובן ושמעון גובה אכילת פירות מבני חורין שללוי. עמד לוי והשביח. לוי גובה את הקרן ממשועבדין שלראובן וגובה את השבח מבני חורין שלשמעון. רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר. והוא שקדם מקחו של זה לשבחו של זה. אבל אם קדם שבחו של זה למקחו של זה ל …
    גזל שדה משמעון ומכרה ללוי ובא שמעון וטרפה מלוי. לוי גובה ממשועבדין של ראובן ושמעון גובה אכילת פירות מבני חורין שללוי. עמד לוי והשביח. לוי גובה את הקרן ממשועבדין שלראובן וגובה את השבח מבני חורין שלשמעון. רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר. והוא שקדם מקחו של זה לשבחו של זה. אבל אם קדם שבחו של זה למקחו של זה לוי גובה את הקרן אפילו ממשועבדין של שמעון. אף באכילת פירות כך היא עבדא. אפיק ארבעה דינרין והוא שבח אשתא. לוי גבי ארבעתי דינרייא ממשועבדין שלראובן וגבי תרין אוחרנייא מבני חורין שלשמעון. רבי אבין בשם רבנין דתמן. אין לך יורד ברשות וידו לתחתונה אצל שמעון. רבי יוסי בירבי בון בשם רבנין דתמן. אין לך יורד ברשות וידו לעליונה אצל ראובן.
  33. Jerusalem Talmud Gittin 5:3:10 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. מנה לאבא בידך אין לך בידי אלא חמשים דינרין. פטור. מפני שהוא כמשיב אבידה. אמר רבי לעזר. תקנה תיקנו בו כדרך שתיקנו במציאה. דתנינן. המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם. אמר רבי בא. מתניתא בשאמר לו. שני שוורין מצאת לי. אבל אם אמר לו. שני שוורים מצאתי לך והחזרתי לך את שניהן. והוא אומר לו. לא …
    תמן תנינן. מנה לאבא בידך אין לך בידי אלא חמשים דינרין. פטור. מפני שהוא כמשיב אבידה. אמר רבי לעזר. תקנה תיקנו בו כדרך שתיקנו במציאה. דתנינן. המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם. אמר רבי בא. מתניתא בשאמר לו. שני שוורין מצאת לי. אבל אם אמר לו. שני שוורים מצאתי לך והחזרתי לך את שניהן. והוא אומר לו. לא החזרתה לי אלא אחת. לא בזה תיקנו. רבי פדת בשם רבי יוחנן. בזה תקנו. אבל בראשונה דבר תורה היא. כהדא דתני. יכול אמר לו. שני שוורים מצאת לי. והוא אמר. לא מצאתי אלא אחד. יכול יהא חייב. תלמוד לומר או מצא אבידה וכחש בה. פרט לזה שלא כיחש. אבל אם אמר לו. עומד הייתי בראש גגי וראיתיך מושך שני שוורים קשורים. שני שוורים קשורים משכת לי. והוא אומר. לא משכתי אלא אחד. לא בזה תיקנו. ודכוותה. עומד הייתי על אבא בשעת מיתתו וטענך מנה והודיתה לו. והוא אומר. לא הודיתי אלא חמשים. לא בזה תיקנו.
  34. Jerusalem Talmud Gittin 5:4:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. בתחילה אין מעמידין אפיטרופוס ליתומין לחוב להן אלא לזכות להן. ואם חבו חבו. רבי יוסי בר חנינה אמר. בין בתחילה בין בסוף אין מעמידין להן בין לזכות בין לחובה. מתניתא פליגא על רבי יוסי בר חנינה. מעמידין להן אפיטרופוס. שנייה היא בשור שלא ילך ויזיק. הזיק. משל מי הן משלמין. רבי יוחנן אמר. משל …
    אמר רבי יוחנן. בתחילה אין מעמידין אפיטרופוס ליתומין לחוב להן אלא לזכות להן. ואם חבו חבו. רבי יוסי בר חנינה אמר. בין בתחילה בין בסוף אין מעמידין להן בין לזכות בין לחובה. מתניתא פליגא על רבי יוסי בר חנינה. מעמידין להן אפיטרופוס. שנייה היא בשור שלא ילך ויזיק. הזיק. משל מי הן משלמין. רבי יוחנן אמר. משל יתומין. רבי יוסי בר חנינה אמר. משל אפיטרופוס. ואפילו דלא יסבור רבי יוחנן כן לית מילתיה אמר כן. לא. דהוא אמר לבסוף. אם חבו חבו.
  35. Jerusalem Talmud Gittin 5:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רבי יודן לא נחת לבית וועדא. קם עם רבי מנא אמר ליה. מה חדתין יומרון. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי. המטמא אינו כעושה מעשה. מן הדא תרומה וניטמאת. אמר ליה. תיפתר שניטמאת מאיליה ולית שמע מינה כלום. דהיא מתניתא. דן את הדין. זיכה את החייב וחייב את הזכאי. טימא את הטהור טיהר את הטמא. דמר רב ירמיה בשם רב. ב …
    הלכה: רבי יודן לא נחת לבית וועדא. קם עם רבי מנא אמר ליה. מה חדתין יומרון. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי. המטמא אינו כעושה מעשה. מן הדא תרומה וניטמאת. אמר ליה. תיפתר שניטמאת מאיליה ולית שמע מינה כלום. דהיא מתניתא. דן את הדין. זיכה את החייב וחייב את הזכאי. טימא את הטהור טיהר את הטמא. דמר רב ירמיה בשם רב. במגיעו לידו. ושמואל אמר. במגיעו לידו. רבי יהודה ברבי אומר. בדין היה שאפלו במזיד יהא פטור. למה אמרו חייב. כדי שיהא מודיע. ורבי יוחנן אמר. בדין היה אפילו שוגג שיהא חייב. ולמה אמרו פטור. משום קנס. חייליה דרבי יוחנן מן הדא. המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב. ואמר רבי יוחנן. ומשום קנס. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. הנותן עול על גבי פרתו שלחבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
  36. Jerusalem Talmud Gittin 5:5:4 אמר רבי יוחנן
    רב הונא בשם רב. והוא שעירב. ניסך ועירבבה. בתחילה והוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. התיב רבי אבא. הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית. כתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. מתיב רבי יוסי. הגע עצמך שהדליק גדישו שלחבירו ביום הכיפורים. בתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטו …
    רב הונא בשם רב. והוא שעירב. ניסך ועירבבה. בתחילה והוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. התיב רבי אבא. הגע עצמך שהרג את הנפש ושיבר את הצלוחית. כתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. מתיב רבי יוסי. הגע עצמך שהדליק גדישו שלחבירו ביום הכיפורים. בתחילה הוא חייב מיתה ולבסוף בתשלומין. המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור. במזיד חייב. ואמר רבי יוחנן. משום קנס.
  37. Jerusalem Talmud Gittin 5:6:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מה טעם אמרו. קטנה בת ישראל אוכלת בתרומה. מפני שיהו הכל קופצין עליה לישא מפני חינה. אמר רבי שמי. והוא שתהא יודעת לשמור קידושין. אמר רבי אימי. מתניתא אמרה כן. נישאת לכהן תאכל בתרומה. אמר רבי חנניה. מן מה דאמר רבי יוחנן מפני חינה. הדא אמרה. אפילו לא יודעת לשמור קידושיה.
  38. Jerusalem Talmud Gittin 5:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: בן בתירה אומר קופץ ונקפץ. שוכר ומשתכר. אפיוטות פרייא. אמר רבי יוחנן. מפני חייהן. אמר רבי מנא. אף על גב דרבי יוסי רבו גבי עיצומין. מודה באילין דיהבון בניהון לאומנותא דאינון גבוי עיצומין מפני חיי הבריות.
  39. Jerusalem Talmud Gittin 5:9:6 בשם רבי יוחנן
    על דעתין דרבנן דתמן ניחא. תמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב. כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור ונוטלו. המוציא בידו כמוציא לאישפה. אגוז ונוטלו צרור וזורקו גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן גזילו גזל גמור. זוכה לעצמו אבל לא לאחרים. רב הונא אמר. כשם שזוכה לעצמו זוכה לאחרים. ה …
    על דעתין דרבנן דתמן ניחא. תמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב. כל שנותנין לו אגוז ומשליכו צרור ונוטלו. המוציא בידו כמוציא לאישפה. אגוז ונוטלו צרור וזורקו גזילו גזל מפני דרכי שלום. אגוז וצרור נוטלן ומצניען ומביאן לאחר זמן גזילו גזל גמור. זוכה לעצמו אבל לא לאחרים. רב הונא אמר. כשם שזוכה לעצמו זוכה לאחרים. הכל מודין שאין מתנתו מתנה. שנאמר כי יתן איש. מתנת איש מתנה ואין מתנת קטן מתנה. דברי חכמים. רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. לעולם אין גזילו מחזר עד שיביא שתי שערות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הדא דאת אמרת להוציא ממנו בדין. אבל לקרבן ולשבועה כל עמא מודה. עד שתביא שתי שערות. ברם כרבנן דהכא. רבי יוסה בעי. מעתה אף לעצמו לא יזכה. שנאמר איש אל רעהו עד שיהא כרעהו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. וירדו לה בשיטת הפעוטות. דתנינן תמן. הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין. והא תנינן תמן. אבל אינו מזכה להן לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו. רבנין דקיסרין אמרין. כאן בתינוק שיש בו דעת כאן בתינוק שאין בו דעת.
  40. Jerusalem Talmud Gittin 6:1:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי זעירא בעי קומי רבי מנא. אף לעניין מתנה כן. אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. אמר ליה. תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה. אית לך מימר במתנה. אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. ועוד מן הדא דאמר רבי יוסה ורבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לח …
    רבי זעירא בעי קומי רבי מנא. אף לעניין מתנה כן. אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. אמר ליה. תמן התורה זיכת אותה בגיטה והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה. אית לך מימר במתנה. אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. ועוד מן הדא דאמר רבי יוסה ורבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו. קם רבי יוסי עם רבי יעקב בר זבדי. אמר ליה והן הוא הין צדק. אמר ליה. בשעה שאמרו הין צדק היה.
  41. Jerusalem Talmud Gittin 6:2:3 אמר רבי יוחנן
    נערה מאורסה היא ואביה מקבלין גיטה. ריש לקיש אמר. כמחלוקת בגיטין כך מחלוקת בקידושין. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידושין שאמה מקדשה ולא היא. מודה ריש לקיש בנישואין. לא הכל ממנה להשיא את עצמה ולהפסיד מעשה ידיה לאביה. על דעתיה דרבי יוחנן אין לה דעת אצל אביה ואינו עושה שליח. על דעתיה דריש לקיש יש לה דעת א …
    נערה מאורסה היא ואביה מקבלין גיטה. ריש לקיש אמר. כמחלוקת בגיטין כך מחלוקת בקידושין. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידושין שאמה מקדשה ולא היא. מודה ריש לקיש בנישואין. לא הכל ממנה להשיא את עצמה ולהפסיד מעשה ידיה לאביה. על דעתיה דרבי יוחנן אין לה דעת אצל אביה ואינו עושה שליח. על דעתיה דריש לקיש יש לה דעת אצל אביה והיא עושה שליח. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. האיש מקדש בו ובשלוחו והאשה מתקדשת בה ובשלוחה. פתר לה בגדולה. והתנינן. קטנה שאמרה. התקבל לי גיטי. אינו גט עד שיגיע גט לידה. פתר ביתומה. והא תנינן. אם אמר לו אביה. צא והתקבל לבתי גיטה. אם רצה להחזיר לא יחזיר. פתר לה לצדדין היא מתניתה. רישא ביתומה וסיפא בשיש לה אב. מתניתא פליגא על ריש לקיש. האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו. פתר לה כרבי יהודה. דרבי יהודה אמר. אין שתי ידים זוכות כאחת. דאמר רבי יוסי. חד רב נפק מבית וועדא אמר. נפק עובדא כרבי יוחנן. וסמכין עלוי. לא הוה צריכה מיסמוך עלוי אלא דהות מן ימא לטיגני.
  42. Jerusalem Talmud Gittin 6:2:4 רבי יוחנן אמר
    חברייא אמרין. בחצר ובארבע אמות פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה חצר ויש לה ארבע אמות. ריש לקיש אמר. אין לה חצר ואין לה ארבע אמות. רבי אלעזר אמר. בחצר פליגין ואין לה ארבע אמות. מי אמר רבי יוחנן בפשוט ידים. רבי אלעזר שאל. חצירו שלשליח מהו שתיעשה כידו.
  43. Jerusalem Talmud Gittin 6:2:5 אמר רבי יוחנן
    נישאת היא לא אביה. קטנה אביה לא היא. ניסית בין היא בין אביה. אם יש בה דעת היא לא אביה. אי זו היא קטנה שהיא צריכה להתגרש. אמר רבי יוחנן. כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן.
  44. Jerusalem Talmud Gittin 6:5:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    כהדא. גניבה אתאפק למקטלה. אמר. יבון לרבי אבונא זוז מן חמרא דכפר פנייא. ולא יבון ליה. חשין להא דרב. דרב אמר. היורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים ניגבית מן המשועבד כך אינה נגבית מן היורשין. ולא יתנון ליה משום חוב יתנון ליה משום מתנה. חשין להא דרבי אלעזר. דרבי אלעזר שאל. מתנתו כמתנת שכיב מרע. אייתי דרבי …
    כהדא. גניבה אתאפק למקטלה. אמר. יבון לרבי אבונא זוז מן חמרא דכפר פנייא. ולא יבון ליה. חשין להא דרב. דרב אמר. היורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים ניגבית מן המשועבד כך אינה נגבית מן היורשין. ולא יתנון ליה משום חוב יתנון ליה משום מתנה. חשין להא דרבי אלעזר. דרבי אלעזר שאל. מתנתו כמתנת שכיב מרע. אייתי דרבי זעירא לרבי יצחק עטושיא ותנון ליה. כגיטין כן מתנה. אמר ליה רבי בא. או מה גיטין אם לא נתן בחייו לא נותן. אף מתנה אם לא נתן בחייו לאו שמה מתנה. אמר ליה. הכא אתא רבי מפקה חכמתה ומפסדה לרבי אבונא זוזי. לית יכיל. דתנינן תמן. תנו מנה לאיש פלוני. ומת. יתנו לאחר מיתה. כרבי שמעון. דרבי יוחנן פליג יבון ליה. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מלוה בעדים נגבית מן היורשין ובלבד יורשין קרקע. אמר רבי יוסה. הדא דתימר בהן דהוה קאים גביה עד שעה דמית. ברם אם עליל ונפיק אנא אמר. כבר יהיב ליה. מילתיה דרבי חנינה אמר דלא יהיב ליה. רבי חנינה הוה מישתעי אהן עובדא. לוי פריסא הוה עבר מן אתר לאתר. נפקין קריביה דגניבה מיכול עימיה. אמר. ייבון לרבי אבונא זוזיי ואיתגרון לחמא.
  45. Jerusalem Talmud Gittin 6:6:4 רבי יוחנן אמר
    שחטה לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה. רבי יוחנן אמר. המחשבה פוסלת. ריש לקיש אומר. אין המחשבה פוסלת. התיב רבי יעקב בר אידי קומי ריש לקיש. והתנינן. רבי יוסי אומר. קל וחומר הדברים. מה אם במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין וכו'. ופיגול ונותר המחשבה פוסלת. אמר ליה. פיגול ונותר אין המחשבה פוסלת. אב …
    שחטה לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה. רבי יוחנן אמר. המחשבה פוסלת. ריש לקיש אומר. אין המחשבה פוסלת. התיב רבי יעקב בר אידי קומי ריש לקיש. והתנינן. רבי יוסי אומר. קל וחומר הדברים. מה אם במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין וכו'. ופיגול ונותר המחשבה פוסלת. אמר ליה. פיגול ונותר אין המחשבה פוסלת. אבל אם שחטה לזרוק את דמה לעבודה זרה ולקטור חלבה לעבודה זרה אין המחשבה פוסלת. שחטה וזרק דמה לעבודה זרה והקטיר חלבה לעבודה זרה. זה היה מעשה בקיסרין ולא אמרו לא לאיסור ולא להיתר. רבי חנינה בשם רב חסדא. זאת אומרת לא חשו. אין תימר חשו. היה להם להורות איסור. רבי יוסי בשם רב חסדא. זאת אומרת שחשו. אין תימר לא חשו. לא היה להן להורות.
  46. Jerusalem Talmud Gittin 7:1:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: מי שאחזו קודייקוס כול'. סימן שוטה. היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והמאבד מה שנותנין לו. רבי חונא אמר. והן שיהו כולהם בו. דל כן היוצא בלילה קניטרופיס. והלן בבית הקברות המקטר לשדים. והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו קינוקוס. רבי יוחנן אמר. אפילו אחד מהן. אמר רבי אבין. מסתברא כמה דא …
    הלכה: מי שאחזו קודייקוס כול'. סימן שוטה. היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והמאבד מה שנותנין לו. רבי חונא אמר. והן שיהו כולהם בו. דל כן היוצא בלילה קניטרופיס. והלן בבית הקברות המקטר לשדים. והמקרע את כסותו והמאבד מה שנותנין לו קינוקוס. רבי יוחנן אמר. אפילו אחד מהן. אמר רבי אבין. מסתברא כמה דאמר רבי יוחנן. אפילו אחד מהן. ובלבד במאבד מה שנותנין לו. שאפילו שוטה שבשוטין אין מאבד מה שנותנין לו. קורדייקוס אין בו אחד מכל אלו. מהו קורדייקוס. אמר רבי יוסי. המים. אתא עובדא קומי רבי יוסי בחד טרסיי דהוון יהבין ליה סמיק גו אכים והוה לעי. אכים גו סמיק והוה לעי. זהו קורדייקוס שאמרו חכמים.
  47. Jerusalem Talmud Gittin 7:1:4 רבי יוחנן אמר
    רבי יעקב בר אחא אמר. איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אמר. עודהו קורדייקוס עליו כותבין גט ונותנין לאשתו. ריש לקיש אמר. לכשישתפה. מחלפה שיטתיה דריש לקיש. דאיתפלגון. נתחרש או נשתטה או נשתמד או שהורו בית דין לאכול חלב. רבי יוחנן אמר. נדחית חטאתו. ריש לקיש אמר. לא נדחית חטאתו. רבי יוסי בירבי בון …
    רבי יעקב בר אחא אמר. איתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אמר. עודהו קורדייקוס עליו כותבין גט ונותנין לאשתו. ריש לקיש אמר. לכשישתפה. מחלפה שיטתיה דריש לקיש. דאיתפלגון. נתחרש או נשתטה או נשתמד או שהורו בית דין לאכול חלב. רבי יוחנן אמר. נדחית חטאתו. ריש לקיש אמר. לא נדחית חטאתו. רבי יוסי בירבי בון אמר. רבי יוחנן מיחלף שמועתא. דלא תהא מילתיה דרבי יוחנן פליגא על מילתיה. דמר רבי שמואל בר אבא בשם רבי יוחנן. הגוסס זורקין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו. רבנין דקיסרין אמרין. רבי חייה רבי יסא חד כהדין וחד כהדין.
  48. Jerusalem Talmud Gittin 7:1:7 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן. חלוקין על [השונה הזה]. אמרין והא מתניתא פליגא. נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית. ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו. קיימניה בשאינו יודע לכתוב. התיב רבי בא בר ממל. והא מתניתא פליגא. הרי שכתב בכתב ידו. אמר לסופר וכתב לעדים וחתמו. אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו …
    רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן. חלוקין על [השונה הזה]. אמרין והא מתניתא פליגא. נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית. ויכתוב ויקיימו אחרים כתב ידו. קיימניה בשאינו יודע לכתוב. התיב רבי בא בר ממל. והא מתניתא פליגא. הרי שכתב בכתב ידו. אמר לסופר וכתב לעדים וחתמו. אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה אינו גט. אמר רבי יוסי. אמור דבתרה. ולית הדא פליגא. אינו גט עד שישמעו קולו. אמר לסופר. כתוב. ולעדים חתומו. סוף דבר עד שישמעו את קולו. ולא אפילו הרכין בראשו. ואת אמר לית כן. אמר רבי מנא אית כן. היא שמיעת הקול היא הרכנת הראש.
  49. Jerusalem Talmud Gittin 7:1:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    ובלבד במסרגין לו. נכתוב גט לאשתך. והוא אומר. הין. לאמך. והוא אומר. לאו. לאשתך. והוא אומר. הין. לבתך. והוא אומר. לאו. לאשתך. והוא אומר. הין. לאחותך. והוא אומר. לאו. אף בעדיות כן. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אף בעדיות כן. שאדם מעיד עדותו מיושב. אף בנדרים כן. תני רב ששת. כשם שבודקין אותו בגיטין שלשה פע …
    ובלבד במסרגין לו. נכתוב גט לאשתך. והוא אומר. הין. לאמך. והוא אומר. לאו. לאשתך. והוא אומר. הין. לבתך. והוא אומר. לאו. לאשתך. והוא אומר. הין. לאחותך. והוא אומר. לאו. אף בעדיות כן. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אף בעדיות כן. שאדם מעיד עדותו מיושב. אף בנדרים כן. תני רב ששת. כשם שבודקין אותו בגיטין שלשה פעמים כך בודקין אותו בירושות ובמקח וממכר ובמתנות.
  50. Jerusalem Talmud Gittin 7:3:4 בשם רבי יוחנן
    מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי. הרי זה גט. מהיום ולאחר מותי. אינו גט. אמר רבי יודן. רבנין ורבותינו. מתיבין רבותינו לרבנין. למה אתון אמרין. הרי זה גט. בגין דאמר. אם. והא סיפא ואם. ואתון אמרין. אינו גט. אלא בגין דאמר. מהיום. אוף אנן כן אית לן מהיום עיקר. מתיב רבי לרבנין. למה אתון אמרין. אינו גט. בגין דאמ …
    מהיום אם מתי. מעכשיו אם מתי. הרי זה גט. מהיום ולאחר מותי. אינו גט. אמר רבי יודן. רבנין ורבותינו. מתיבין רבותינו לרבנין. למה אתון אמרין. הרי זה גט. בגין דאמר. אם. והא סיפא ואם. ואתון אמרין. אינו גט. אלא בגין דאמר. מהיום. אוף אנן כן אית לן מהיום עיקר. מתיב רבי לרבנין. למה אתון אמרין. אינו גט. בגין דאמר. מהיום. והא רישא מהיום. ואתון אמרין. הרי זה גט. אלא בגין דאמר. אם. אוף אנא אית לי אם עיקר. תמן מחלפין. רבי יסא בשם רבי יוחנן ורב תריהון אמרין. דברי רבי תמן דהוא רבנין דהכא. מכיון שאמר. מהיום. כמי שאמר. על מנת. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. על מנת אם מתי או על מנת לאחר מיתה. אמר ליה. על מנת אם מתי. רבי בא בשם רב. דברי רבי הכא דהוא רבנין דתמן. מכיון שאמר. מהיום. כמי שאמר. לאחר מיתה.
  51. Jerusalem Talmud Gittin 7:3:5 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב. מהיום ולאחר מותו. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. אינו צריך. מה טעמא שלרבי יוסי. זמנו שלשטר מוכיח עליו. חברייא בשם רבי יוחנן. אינה איסרטה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. אינה כגיטין אינה כמתנה. אמר רבי אילא. במתנה. מכיון שאמר. מהיום. מתנה גמורה היא. לאי זה דבר כתב …
    תמן תנינן. הכותב נכסיו לבניו צריך שיכתוב. מהיום ולאחר מותו. דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר. אינו צריך. מה טעמא שלרבי יוסי. זמנו שלשטר מוכיח עליו. חברייא בשם רבי יוחנן. אינה איסרטה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. אינה כגיטין אינה כמתנה. אמר רבי אילא. במתנה. מכיון שאמר. מהיום. מתנה גמורה היא. לאי זה דבר כתב בה. לאחר מיתה. לשייר לו אכילת פירות. ובגיטין. מכיון שכתב. מהיום. בגט. כרות הוא. לאי זה דבר כתב בה. לאחר מיתה. לשייר לו אגופה. אמר רבי ביבון בר כהנא קומי רבי אילי. לשייר לו מעשה ידיה. אמר ליה. לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה שלזה. והוה רבי זעירא מקלס ליה וצווח ליה. בנייה דאוריתא.
  52. Jerusalem Talmud Gittin 7:6:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. סדר סימפון כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית בת פלן על מנת ליתן לך מיקמת פלן ומנכסים ליום פלן. דאין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי עליך כלום. אירע לו אונס. רבי יוחנן אמר. אונסא כמאן דלא עבד. ריש לקיש אמר. אונסא כמאן דעבד. על דעתיה דריש לקיש אין הוה צריך למיעבד. …
    אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. סדר סימפון כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית בת פלן על מנת ליתן לך מיקמת פלן ומנכסים ליום פלן. דאין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי עליך כלום. אירע לו אונס. רבי יוחנן אמר. אונסא כמאן דלא עבד. ריש לקיש אמר. אונסא כמאן דעבד. על דעתיה דריש לקיש אין הוה צריך למיעבד. ואין אתא יום פלן ולא כנסתה לי לא יהוי לי עליך כלום. רבי יוחנן מי דמיך פקיד לבנתיה די יהוויין עבדן כריש לקיש. אמר. שמא יעמד בית דין אחר ויסבר דכוותיה. ונמצאו בניו באין לידי ממזירות.
  53. Jerusalem Talmud Gittin 7:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: הרי זה גיטיך כול'. ליי דא מילה. רבי לעזר אמר. לביתו. רבי יוחנן אמר. למקומות. מתניתא מסייעא למאן דאמר לביתו. הגיע לעכו וחזר בטל התנאי. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסה. תיפתר כמאן דאמר. עכו כארץ ישראל לגיטין. ואפילו תימר. עכו כארץ ישראל לגיטין. שמא לתנאי גיטין.
  54. Jerusalem Talmud Gittin 8:1:5 רבי יוחנן אמר
    עולא בר ישמעאל אמר. לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה. הגע עצמך שהיתה קלתה שלזהב. כל שכן לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה. רבי יוחנן אמר. ובלבד במשתמש בה. אמר רבי יוסי. ובלבד במשתמשת בה באותה שעה. ריש לקיש אמר. בקשורה לה. אמר רבי יוסי. ובמגבהת מחמתה. תני רבי הושעיה ומסייע לרבי יוחנן. אפילו זרקו לה בתוך המלוש ש …
    עולא בר ישמעאל אמר. לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה. הגע עצמך שהיתה קלתה שלזהב. כל שכן לא עלתה על דעתו לזכות בקלתה. רבי יוחנן אמר. ובלבד במשתמש בה. אמר רבי יוסי. ובלבד במשתמשת בה באותה שעה. ריש לקיש אמר. בקשורה לה. אמר רבי יוסי. ובמגבהת מחמתה. תני רבי הושעיה ומסייע לרבי יוחנן. אפילו זרקו לה בתוך המלוש שלה הרי זו מגורשת.
  55. Jerusalem Talmud Gittin 8:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר לה כינסי שטר חוב זה כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי שמעון בן אלעזר היא. דרבי שמעון בן אלעזר אומר. לעולם אינו גט עד שיאמר לה בשעת מתנה. הא גיטיך.
  56. Jerusalem Talmud Gittin 8:2:3 בשם רבי יוחנן
    כמה הוא קרוב. רב אמר. ארבע אמות. אמר רבי אלאי היורש. ארבע אמות. רבי לעזר בשם רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כפישוט ידיים. ותנינן. בפישוט ידים. רבי בא רבי ירמיה בשם רב. בפישוט ידים. מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא אמר. ארבע אמות. והכא הוא אמר אכן. כאן להלכה כאן למעשה. תני רבי לעזר. אפילו קרוב לזה מלזו ובא הכלב ונ …
    כמה הוא קרוב. רב אמר. ארבע אמות. אמר רבי אלאי היורש. ארבע אמות. רבי לעזר בשם רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כפישוט ידיים. ותנינן. בפישוט ידים. רבי בא רבי ירמיה בשם רב. בפישוט ידים. מחלפה שיטתיה דרב. תמן הוא אמר. ארבע אמות. והכא הוא אמר אכן. כאן להלכה כאן למעשה. תני רבי לעזר. אפילו קרוב לזה מלזו ובא הכלב ונטלו אינה מגורשת. שמואל כהדא דרבי לעזר ופליג. המחוור בכולן עד שיתננה לתוך ידה. היה פושט ידיים בינו לבינה. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. קרוב לה מלו מגורשת. לו מלה אינה מגורשת. מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת. אבא בר רב ירמיה אמר. כל הן דתנינן מגורשת ואינה מגורשת. מזונות משלו.
  57. Jerusalem Talmud Gittin 8:3:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. זו בגיטין מה שאין כן במתנה. רובה דרבי יוחנן ורובה דריש לקיש. רובה דרבי יוחנן. מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחר הרי הוא זוכה בתוך ארבע אמות. מתנה שהוא זוכה בה מדעת אחר לא כל שכן. רובה דריש לקיש. מה אם מתנה שאם זכה בה בתוך ארבע אמות הרי הוא זוכה מדעת אחר. מציאה שהוא זוכה בה בת …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. זו בגיטין מה שאין כן במתנה. רובה דרבי יוחנן ורובה דריש לקיש. רובה דרבי יוחנן. מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחר הרי הוא זוכה בתוך ארבע אמות. מתנה שהוא זוכה בה מדעת אחר לא כל שכן. רובה דריש לקיש. מה אם מתנה שאם זכה בה בתוך ארבע אמות הרי הוא זוכה מדעת אחר. מציאה שהוא זוכה בה בתוך ארבע אמות לא כל שכן.
  58. Jerusalem Talmud Gittin 8:3:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    אמר רבי אלעזר. מתניתא בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה. ושאין לו מעקה והוא שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג. שכל שלשה שהן סמוכין לגג כגג הן. רבי יעקב בר אחא רבי בא בר המנונא בשם רב אדא בר אחווה. לעניין שבת. שכל שלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן. אמר רבי יסא. דלא דמיא. גיטין מלמעלן ושבת מלמטן. גיטין …
    אמר רבי אלעזר. מתניתא בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה. ושאין לו מעקה והוא שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג. שכל שלשה שהן סמוכין לגג כגג הן. רבי יעקב בר אחא רבי בא בר המנונא בשם רב אדא בר אחווה. לעניין שבת. שכל שלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן. אמר רבי יסא. דלא דמיא. גיטין מלמעלן ושבת מלמטן. גיטין אפילו לא נח. שבת עד שינוח. רבי אמי בשם רבי יוחנן. והוא שירד לאויר מחיצות. רבי אימי בעא קומי רבי יוחנן. מתניתא דרבי. דרבי עבד מחיצה כממשו. אמר ליה. דברי הכל היא הכא דגיטין. ויתיביניה. רבי אומר. מקורה. ואת אומרת. אינה מקורה. מה בין גיטין ומה בין שבת. אמר רבי אבא. בשבת כתיב לא תעשה מלאכה. נעשית היא מאיליה. ברם הכא ונתן בידה. ברשותה.
  59. Jerusalem Talmud Gittin 8:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: הכונס את יבמתו כול'. לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם. וזו היא יבמה שניסית בלא חליצה. רבי ירמיה אמר. זה חולץ וזה מקיים. רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן. תצא. רבי יוסי שאל לרבי פינחס. היך רבי סבר. אמר ליה. כרבי ירמיה. אמר ליה. חזור בך. דלא כן אנא כתב עלך זקן ממרא. אמר רבי זבידא. מתניתא מסייעא לר …
    הלכה: הכונס את יבמתו כול'. לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם. וזו היא יבמה שניסית בלא חליצה. רבי ירמיה אמר. זה חולץ וזה מקיים. רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן. תצא. רבי יוסי שאל לרבי פינחס. היך רבי סבר. אמר ליה. כרבי ירמיה. אמר ליה. חזור בך. דלא כן אנא כתב עלך זקן ממרא. אמר רבי זבידא. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. תצא מזה ומזה ושלשה עשר דברים בה. דברי רבי מאיר שאמר משום רבי עקיבה. וחכמים אומרים. אין ממזר מיבמה. הא לצאת תצא.
  60. Jerusalem Talmud Gittin 8:10:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לית בה תצא. אמר רבי אימי. כמה קופין דעובדא הוה עליל קומי רבי יוחנן וקומי ריש לקיש ואינון אמרין. פוק ושלם כרבי עקיבה.
  61. Jerusalem Talmud Gittin 8:10:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מתניתא במחוסר עד אחד ובלבד משלשה ולמעלן. שנים ושלשה למעלן פסול. ואחד משלשה ולמטה כשר. רבי מנא בעי. עד כדון ברצופין. היו מסורגין. כיי דמר. נעשין כהרחק עדות. שלא באו אלא בהכשירו שלגט. וכא כאן. היו תשעה. מתיר שנים ומחתם שנים. או אין שני העדים בגט המקושר כלום. היו חמשה. פשיטא שהוא מתיר אח …
    אמר רבי יוחנן. מתניתא במחוסר עד אחד ובלבד משלשה ולמעלן. שנים ושלשה למעלן פסול. ואחד משלשה ולמטה כשר. רבי מנא בעי. עד כדון ברצופין. היו מסורגין. כיי דמר. נעשין כהרחק עדות. שלא באו אלא בהכשירו שלגט. וכא כאן. היו תשעה. מתיר שנים ומחתם שנים. או אין שני העדים בגט המקושר כלום. היו חמשה. פשיטא שהוא מתיר אחד ומחתם אחד. נמצאת אומר. התרתו מתרתו. וכרבי חנניה בן גמליאל. דרבי חנניה בן גמליאל אומר. התורף כשר. שאפילו קושר ואחר כך חותם. הדא דתימר בשקושר כולהם ואחר כך חתמו שלשה הראשונים. אבל אם קושר שלשה הראשונים וחותם אפילו מקשר ומחתם כמה כשר. הילכתא. גט המקושר בקשר ואחר כך מחתם. היה מקשר ראשון ראשון ומחתמן. פשיטא ראשון ושיני לא נמצאו חתומין בגט המקושר.
  62. Jerusalem Talmud Gittin 9:1:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי שמעון בן אלעזר היא. דרבי שמעון בן אלעזר אמר. לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת מתנה. הרי זה גיטיך. רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי. אף ריח פסול אין בה. כהנא אמר. זאת אומרת לא חשו. אין תימר חשו. עד שהוא בידה דאמר לה. הרי את מותרת לכל אדם. אמר רבי אחא. זאת אומרת שחשו. אין תימר לא חשו. …
    אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי שמעון בן אלעזר היא. דרבי שמעון בן אלעזר אמר. לעולם אינו גט עד שיאמר בשעת מתנה. הרי זה גיטיך. רבי יעקב בר אחא בשם רבי ינאי. אף ריח פסול אין בה. כהנא אמר. זאת אומרת לא חשו. אין תימר חשו. עד שהוא בידה דאמר לה. הרי את מותרת לכל אדם. אמר רבי אחא. זאת אומרת שחשו. אין תימר לא חשו. כל מה שבידו לגרש יגרש.
  63. Jerusalem Talmud Gittin 9:7:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: שני גיטין שכתבן זה בצד זה כול'. הרחיק את העדים מן הכתב. מקום שני שיטין פסול. פחות מיכן כשר. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. חלק מקום שני שיטין לעניין אחד. אפילו כל שהוא פסול. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא אמרה כן. עד אחד עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסו …
    הלכה: שני גיטין שכתבן זה בצד זה כול'. הרחיק את העדים מן הכתב. מקום שני שיטין פסול. פחות מיכן כשר. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. חלק מקום שני שיטין לעניין אחד. אפילו כל שהוא פסול. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא אמרה כן. עד אחד עברי ועד אחד יווני עד אחד יווני ועד אחד עברי באין מתחת זה לתחת זה שניהן פסולין. ועברי גבי יווני לא כעניין אחד הוא. אמר רבי מנא. התחיל בסוף שתים וגמר בסוף ארבע כשר. כמה יהו העדים רחוקין מן הכתב. כדי שיהו ניקרין עמו. דברי רבי. רבי שמעון בן אלעזר אומר. מלא שיטה. רבי דוסתי בירבי ינאי אומר. בלא חתימת יד העדים. באי זה כתב משערין. רבי יסא בירבי שבתי. מלא חתימת ידי עדים. רבי אבהו בשם רבי יצחק בר חקולא כדי לך ולך. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא. חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך. אמר ליה. לכן צריכה. חתימת יוסי בן ינאי כחתימת שאול בן ברוך.
  64. Jerusalem Talmud Gittin 9:8:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי אלעזר. דברי הכל היא. אמר רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. אמר רבי יוסי. לא בעית מדעתו דרבי יוחנן פליג. בשיטתו השיבהו. לאורכו. דו אמר בשם רבי זעירא. מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג. כיני מתניתא. כתב סופר ועד כשר. איש פלוני כשר. בן איש פלוני כשר. איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר. כתב חניכתו וח …
    אמר רבי אלעזר. דברי הכל היא. אמר רבי יוחנן. דרבי יהודה היא. אמר רבי יוסי. לא בעית מדעתו דרבי יוחנן פליג. בשיטתו השיבהו. לאורכו. דו אמר בשם רבי זעירא. מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג. כיני מתניתא. כתב סופר ועד כשר. איש פלוני כשר. בן איש פלוני כשר. איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר. כתב חניכתו וחניכתה פסול. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו כתב אינו. כשר. רבי אבהו כתב אל״ף. רב חסדא כתב סמ״ך. שמואל כתב חרותא.
  65. Jerusalem Talmud Gittin 9:9:3 בשם רבי יוחנן
    רב ירמיה בשם רב. ישראל שעיסו כמעשה גוים פסול. ובאומר. איני זן ומפרנס. תני רבי חייה. וגוים שעיסו כמעשה ישראל כשר. אפילו אמר. איני זן ומפרנס. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. והגוים אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו. עשה מה שישראל אומרים לך. רב חייה בר אשי בשם איסי. האומר. איני זן ומפרנס. כופין אותו להוצ …
    רב ירמיה בשם רב. ישראל שעיסו כמעשה גוים פסול. ובאומר. איני זן ומפרנס. תני רבי חייה. וגוים שעיסו כמעשה ישראל כשר. אפילו אמר. איני זן ומפרנס. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. והגוים אומרים לו וחובטין אותו ואומרים לו. עשה מה שישראל אומרים לך. רב חייה בר אשי בשם איסי. האומר. איני זן ומפרנס. כופין אותו להוציא. רבי ירמיה בעי קומי רבי אבהו. וכופין. אמר ליה. ואדיין את ליי. אם מפני ריח רע כופין לא כל שכן מפני חיי נפש. אתא רבי חזקיה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. האומר. איני זן ואיני מפרנס. אומרים לו. או זן או פרנס או פטור.
  66. Jerusalem Talmud Gittin 9:10:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן. נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא. והא תנינן. יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין. לא סיחת בני אדם מסיחין. והכא סיחות בני אדם משיחין. רבי יסא בשם רבי יוחנן …
    הלכה: יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן. נירות דולקין ושיחות בני אדם משיחין. התיב רבי זעירא קומי רבי יסא. והא תנינן. יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת. מגורשת הרי זו מגורשת. אית לן מימר נירות דולקין. לא סיחת בני אדם מסיחין. והכא סיחות בני אדם משיחין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. נבדק השם ונמצא מפי נשים ומפי קטנים בטל השם. רב אמר. לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד.

Jerusalem Talmud Kiddushin (62)

  1. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    בכסף מניין. כי יקח. מגיד שנקנית בכסף. בביאה מניין. ובעלה. מגיד שנקנית בביאה. הייתי אומר. על ידי זו ועל ידי זו. כסף בלא ביאה ביאה בלא כסף מניין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כתיב. כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל. הגע עצמך. אפילו לא קנייה אלא בביאה אמרה תורה. הבא אחריו בחנק. לא סוף דבר בכדרכה אלא אפילו ש …
    בכסף מניין. כי יקח. מגיד שנקנית בכסף. בביאה מניין. ובעלה. מגיד שנקנית בביאה. הייתי אומר. על ידי זו ועל ידי זו. כסף בלא ביאה ביאה בלא כסף מניין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כתיב. כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל. הגע עצמך. אפילו לא קנייה אלא בביאה אמרה תורה. הבא אחריו בחנק. לא סוף דבר בכדרכה אלא אפילו שלא כדרכה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא צריכא שלא מכדרכה. אין תימר מכדרכה. למה לי בעלה. אפילו אחר. כיי דתנינן תמן. באו עליה שנים. הראשון בסקילה והשיני בחנק.
  2. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:1:21 בשם רבי יוחנן
    אף על פי שנחלקו בית שמי ובית הלל בצרות ובאחיות ובגט ישן ובספק אשת איש ובמקדש בשוה פרוטה והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי והאשה מתקדשת בדינר ובשוה דינר. לא נמנעו בית שמי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמי אלא נוהגין באמת ובשלום. שנאמר והאמת והשלום אהבו. ממזירות בנתיים ואת אמר הכין. היך עבידא. קיד …
    אף על פי שנחלקו בית שמי ובית הלל בצרות ובאחיות ובגט ישן ובספק אשת איש ובמקדש בשוה פרוטה והמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי והאשה מתקדשת בדינר ובשוה דינר. לא נמנעו בית שמי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמי אלא נוהגין באמת ובשלום. שנאמר והאמת והשלום אהבו. ממזירות בנתיים ואת אמר הכין. היך עבידא. קידש הראשון בשוה פרוטה והשיני בדינר. על דעתהון דבית שמי מקודשת לשיני והוולד ממזר מן הראשון. על דעתהון דבית הלל מקודשת לראשון והוולד ממזר מן השיני. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. מודים בית שמי לבית הלל לחומרין. מעתה בית שמי ישאו נשים מבית הלל דאינון מודיי לון. ובית הלל לא ישאו נשים מבית שמי דלית אינון מודיי לון. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. אילו ואילו כהלכה היו עושין. בדא תנינן. שלחו בית שמי ופחתוה. שבית שמי אומרים. עד שיפחות רובה. אמר רבי יוסי בירבי בון. עד שלא בא מעשה אצל בית הלל היו בית שמי נוגעין בו. משבא מעשה אצל בית הלל לא היו בית שמי נוגעין בו. אמר רבי אבא מרי. ויאות. מה תנינן. טימאו טהרות למפרע. לא מיכן ולבא. רבי יוסי בירבי בון אמר. איתפלגון רב ושמואל. חד אמר. אילו ואילו כהלכה היו עושין. וחרנה אמר. אילו כהילכתן ואילו כהילכתן. ממזירות בנתים ואת אמר אכן. המקום משמר ולא אירע מעשה מעולם.
  3. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:1:22 בשם רבי יוחנן
    כהדא דתני. כל הרוצה להחמיר על עצמו ולנהוג כחומרי בית שמי וכחומרי בית הלל על זה נאמר והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו וכקולי אילו נקרא רשע. אלא או כדברי בית שמי כקוליהם וכחומריהן. או כדברי בית הלל כקוליהן וכחומריהן. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול. משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל. וכל העובר על דברי …
    כהדא דתני. כל הרוצה להחמיר על עצמו ולנהוג כחומרי בית שמי וכחומרי בית הלל על זה נאמר והכסיל בחושך הולך. כקולי אילו וכקולי אילו נקרא רשע. אלא או כדברי בית שמי כקוליהם וכחומריהן. או כדברי בית הלל כקוליהן וכחומריהן. הדא דתימר עד שלא יצאת בת קול. משיצאת בת קול לעולם הלכה כדברי בית הלל. וכל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה. תני יצתה בת קול ואמרה. אילו ואילו דברי אלהים הן. אבל הלכה כדברי בית הלל. איכן יצאת בת קול. רבי ביבי בשם רבי יוחנן. ביבנה יצאת בת קול.
  4. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:1:27 אמר רבי יוחנן
    וקונה את עצמה בגט. דכתיב וכתב לה ספר כריתות וגו'. ובמיתת הבעל. דכתיב או כי ימות האיש האחרון. עד כדון מיתתו שלאחרון. מיתתו שלראשון. מה אם האחרון שאין התירו היתר מרובה את אומר. מיתה מתרת. ראשון שהתירו היתר מרובה אינו דין שתהא המיתה מתרת. אמר רבי חונה. קרייה אמר שהמיתה מתרת. דכתיב כי ישבו אחים יחדיו ומ …
    וקונה את עצמה בגט. דכתיב וכתב לה ספר כריתות וגו'. ובמיתת הבעל. דכתיב או כי ימות האיש האחרון. עד כדון מיתתו שלאחרון. מיתתו שלראשון. מה אם האחרון שאין התירו היתר מרובה את אומר. מיתה מתרת. ראשון שהתירו היתר מרובה אינו דין שתהא המיתה מתרת. אמר רבי חונה. קרייה אמר שהמיתה מתרת. דכתיב כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו. הא אם יש לו בן מיתה מתרת. אמר רבי יוסי בירבי בון. אם אומר את שאין מיתה מתרת מנן אנן משכחין אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן בר מרייה. תיפתר ביבמה.
  5. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:1:32 בשם רבי יוחנן
    רבי שמואל בר רב יצחק בעא. שפחה חרופה במה היא קונה את עצמה לפוטרה מן המלקות ולבא עליה מן האשם. פשיטא שאינה יוצאה בגט. דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. מי שחציו עבד וחציו בן חורין. קידש אשה אין חוששין לקידושיו. ודכוותה גירש אשה אין חוששין לגירושיו. פשיטא שהיא יוצאה בגט מיהא (דאמר רבי חיא בשם רבי יוחנן. מי …
    רבי שמואל בר רב יצחק בעא. שפחה חרופה במה היא קונה את עצמה לפוטרה מן המלקות ולבא עליה מן האשם. פשיטא שאינה יוצאה בגט. דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. מי שחציו עבד וחציו בן חורין. קידש אשה אין חוששין לקידושיו. ודכוותה גירש אשה אין חוששין לגירושיו. פשיטא שהיא יוצאה בגט מיהא (דאמר רבי חיא בשם רבי יוחנן. מי שחציו עבד וחציו בן חורין וקידש אשה אין חוששין לקידושיו. ודכוותה גירש אין חוששין לגירושיו. פשיטא שהיא יוצאה בגט מיהא) דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן. תירגם עקילס הגר לפני רבי עקיבה. והיא שפחה נחרפת לאיש. בכתושה לפני איש. כמה דאת אמר ותשטח עליו הריפות. אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. כן פירשה רבי לעזר בירבי שמעון לפני חכמים. והיא שפחה נחרפת לאיש. בכתושה לפני איש. כמה דתימר בתוך הריפות בעלי.
  6. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:6 אמר רבי יוחנן
    כתיב שש שנים יעבד. כיצד עובד. יכול יוצא בסוף שש. תלמוד לומר ובשביעית יצא. יכול יצא בסוף שבע. תלמוד לומר שש שנים יעבד. הא כיצד. עובד כל שש ויוצא בתחילת שבע. ובשביעית יצא. שביעית שלמכירה לא שביעית שלעולם. אתה אומר. שביעית שלמכירה או אינה אלא שביעית שלעולם. כשהוא אומר. שש שנים יעבד. הרי שש שנים אמורות. …
    כתיב שש שנים יעבד. כיצד עובד. יכול יוצא בסוף שש. תלמוד לומר ובשביעית יצא. יכול יצא בסוף שבע. תלמוד לומר שש שנים יעבד. הא כיצד. עובד כל שש ויוצא בתחילת שבע. ובשביעית יצא. שביעית שלמכירה לא שביעית שלעולם. אתה אומר. שביעית שלמכירה או אינה אלא שביעית שלעולם. כשהוא אומר. שש שנים יעבד. הרי שש שנים אמורות. הא מה אני מקיים ובשביעית יצא. שביעית שלמכירה לא שביעית שלעולם. אימא חליף. אמר רבי זעירא בשם רב הונא. ובשביעית ובשביעית כתב. אמר רבי חונה. אם אומר את. שביעית של עולם. אם כן מה היובל בא ומוציא. אמר רבי יוחנן בר מרייה. אתייא כמאן דאמר. אין היובל עולה ממיניין שני שבוע. ברם כמאן דאמר. היובל עולה ממיניין שני שבוע. פעמים שהוא בא באמצע שני שבוע. רבנין דקיסרין אמרין. אפילו כמאן דאמר. היובל עולה ממיניין שני שבוע יכלין אנן מפקין לה מן הכא. שביעית מוציאה את העבדים ויובל את הנרצעים.
  7. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    ואם לא יגאל באלה. רבי יוסי הגלילי אומר. באלה לשחרור ובשאר כל אדם לשיעבוד. רבי עקיבה אומר. באלה לשיעבוד ובשאר כל אדם לשיחרור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ושניהן במקרא אחד דורשין ואם לא יגאל באלה. רבי יוסי הגלילי דריש. ואם לא יגאל באלה אלא באחרים משעבד ויוצא. רבי עקיבה דריש. ואם לא יגאל באלה אלא ביוצא משל …
    ואם לא יגאל באלה. רבי יוסי הגלילי אומר. באלה לשחרור ובשאר כל אדם לשיעבוד. רבי עקיבה אומר. באלה לשיעבוד ובשאר כל אדם לשיחרור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ושניהן במקרא אחד דורשין ואם לא יגאל באלה. רבי יוסי הגלילי דריש. ואם לא יגאל באלה אלא באחרים משעבד ויוצא. רבי עקיבה דריש. ואם לא יגאל באלה אלא ביוצא משלים ויוצא. דברי חכמים. רבי יסא בשם רבי יוחנן. בין זה ובין זה לשחרור. ותני כן. והשיגה ידו. יד עצמו. ומצא כדי גאולתו. מה השגת יד שלעצמו אף השגת ידי אחרים לעצמו.
  8. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:11 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כדברי מי שהוא אומר לשיעבוד משלם ויוצא. והתני. אם משגאלו הרי כנמכר לו משעבד ויוצא. אמר רבי אבא מרי. לית כאן משעבד ויוצא אלא משלים ויוצא. רצו קרוביו שלראשון ליגאל גואלין להן. רצו קרוביו שלשיני ליגאל אין גואלים להם. רבי יסא בשם רבי יוחנן. אתייא כמאן דאמר. באלה לשחרור ובשא …
    רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כדברי מי שהוא אומר לשיעבוד משלם ויוצא. והתני. אם משגאלו הרי כנמכר לו משעבד ויוצא. אמר רבי אבא מרי. לית כאן משעבד ויוצא אלא משלים ויוצא. רצו קרוביו שלראשון ליגאל גואלין להן. רצו קרוביו שלשיני ליגאל אין גואלים להם. רבי יסא בשם רבי יוחנן. אתייא כמאן דאמר. באלה לשחרור ובשאר כל אדם לשיעבוד.
  9. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:20 אמר רבי יוחנן
    ואם לבנו ייעדנה. לדעת. אמר רבי יוחנן. לית כאן לדעת. אמר רבי יעקב בר אחא. אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה. אמר רבי שמואל בר אבדומא. אפילו תימא אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה. ולא קטן הוא. ואם לבנו ייעדנה. לדעת. רבי יוחנן אמר. מייעדה בין לבנו גדול בין לבנו קטן בין לדעת בין שלא לדעת. רבי שמעון בן לקיש אמר …
    ואם לבנו ייעדנה. לדעת. אמר רבי יוחנן. לית כאן לדעת. אמר רבי יעקב בר אחא. אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה. אמר רבי שמואל בר אבדומא. אפילו תימא אית כאן כרבי יוסי בירבי יהודה. ולא קטן הוא. ואם לבנו ייעדנה. לדעת. רבי יוחנן אמר. מייעדה בין לבנו גדול בין לבנו קטן בין לדעת בין שלא לדעת. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו מייעדה אלא לבנו גדול. ובלבד לדעת.
  10. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:25 אמר רבי יוחנן
    לאמה. לאמה בלבד. מלמד שהוא מוכרה לו ומתנה עמו על מנת שלא יהו עליה ייעודין. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. לא עשה כלום. שהתנה על מה שכתוב בתורה. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל. ולית לרבי מאיר כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל. אית ליה תניי איפשר לו לקיימו בסופו. וזה איפשר לו לקיימו בסופו. ול …
    לאמה. לאמה בלבד. מלמד שהוא מוכרה לו ומתנה עמו על מנת שלא יהו עליה ייעודין. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. לא עשה כלום. שהתנה על מה שכתוב בתורה. וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל. ולית לרבי מאיר כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל. אית ליה תניי איפשר לו לקיימו בסופו. וזה איפשר לו לקיימו בסופו. ולית ליה לרבנין תניי איפשר לקיימו בסופו. אית לון תניי ממון. וזה תניי גוף הוא. והא תני. נושא הוא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא יהא לה עליו לא שאר ולא כסות ולא עונה. ניחא שאר וכסות. ועונה לא תניי גוף הוא. אמר רבי חייה בר אדא. תיפתר בקטנה. מה מקיים הדא תנייא לאמה. מוכרה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. מה מקיים הדין תנייה לאמה. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר באלמנה מן האירוסין. והא תני. מוכר הוא אדם את בתו לאישות ושונה. לשפחות ושונה. לאישות אחר שפחות. אבל לא לשפחות אחר אישות. אמר רבי יוחנן. תניין אינון. מאן דאית ליה אלמנה לכהן גדול אית ליה שפחות אחר אישות. מאן דלית ליה אלמנה לכהן גדול לית ליה שפחות אחר אישות. מה מקיים הדין תנייא לאמה. אמר רבי מתנייה. תיפתר שהיה נשוי לאחותה.
  11. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:28 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    כתיב והגישו אדוניו אל האלהים והגישו אל הדלת וגו'. הא כיצד. זה שהוא נמכר בבית דין והגישו אדוניו אל האלהים. וזה שהוא מוכר את עצמו והגישו אל הדלת. רבי אמי בעא. פשיטא זה שהוא נמכר בבית דין בית דין כותבין שטרו. זה שהוא מוכר את עצמו מי כותב את שטרו. כתיב לא יקשה בעיניך בשלחך אותו חפשי מעמך כי משנה שכר שכי …
    כתיב והגישו אדוניו אל האלהים והגישו אל הדלת וגו'. הא כיצד. זה שהוא נמכר בבית דין והגישו אדוניו אל האלהים. וזה שהוא מוכר את עצמו והגישו אל הדלת. רבי אמי בעא. פשיטא זה שהוא נמכר בבית דין בית דין כותבין שטרו. זה שהוא מוכר את עצמו מי כותב את שטרו. כתיב לא יקשה בעיניך בשלחך אותו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים. שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה. עבד עברי עובד בין ביום בין בלילה. כתיב לא ירדנו בפרך לעיניך. ואת אומר אכן. רבי אמי בשם רבי יוחנן. רבו משיאו אשה כנענית ונמצא עובד בין ביום בין בלילה. רבי בא בר ממל בעא קומי רבי אמי. הגע עצמך שהיה קונה כהן. אמר ליה. וישראל לא היתר מכלל איסור הוא. כרבי שמעון רבי בא בר ממל כאן חזר ביה.
  12. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:3:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יסא בשם רבי מנא רבי תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. מה טעמא. שדות בכסף יקנו. ופליג על ההיא דאמר רבי חנינה. כל שקלים שכתובים בתורה סלעים ובנביאים ליטרין ובכתובים קינטירין. אמר רבי יודה בר פזי. חוץ משקלי עפרון דהויין קינטירין. מה טעמא. בכסף מלא יתננה לי. ולא דמייא. תמ …
    רבי יסא בשם רבי מנא רבי תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. מה טעמא. שדות בכסף יקנו. ופליג על ההיא דאמר רבי חנינה. כל שקלים שכתובים בתורה סלעים ובנביאים ליטרין ובכתובים קינטירין. אמר רבי יודה בר פזי. חוץ משקלי עפרון דהויין קינטירין. מה טעמא. בכסף מלא יתננה לי. ולא דמייא. תמן כתיב כסף והכא כתיב שקלים. התיבון. הרי האונס הרי אין כתוב בו אלא כסף ואת אמר שקלים.
  13. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:3:6 בשם רבי יוחנן
    אית מתניתא אמרה. עבדים כקרקעות. אית מתניתא אמרה. כמטלטלין. אית מתניתא אמרה. לא כקרקעות ולא כמטלטלין. מתניתא אמרה. עבדים כקרקעות. דתנינן תמן. חזקת בתים בורות שיחין ומערות מרחציות ושובכות בית הבדים ובית השלחין ועבדים. אית מתניתא אמרה. עבדים אינן כמטלטלין. דתני. אי זו היא חזקת עבדים. נעל לו מנעלו. והתי …
    אית מתניתא אמרה. עבדים כקרקעות. אית מתניתא אמרה. כמטלטלין. אית מתניתא אמרה. לא כקרקעות ולא כמטלטלין. מתניתא אמרה. עבדים כקרקעות. דתנינן תמן. חזקת בתים בורות שיחין ומערות מרחציות ושובכות בית הבדים ובית השלחין ועבדים. אית מתניתא אמרה. עבדים אינן כמטלטלין. דתני. אי זו היא חזקת עבדים. נעל לו מנעלו. והתיר לו מנעלו. נטל לפניו למרחץ. רבי שמעון אומר. אם הגביהו הרי זו חזקה. הגביה הוא את רבו אין חזקה גדולה מזו. מיליהון דרבנין אמרין. עבדים כמטלטלין. דמר רבי יוסי בשם רבנין. אין שיעבוד למתנה. אין גובין מן העבדים כקרקעות. אמר רבי מנא לרבי שמי. מאן אינון רבנין. אמר ליה. רבי יצחק ורבי אימי. ארמלתא תפסת אמתא. אתא עובדא קומי רבי יצחק. אמר. תפסת תפסת. רבי אימי מפיק מינה. דהיא סברה דהיא דידה ולית היא דידה. ולא בקרקעות. דתני. קרקעות ועבדים החזיק בקרקעות. אם אומר את. עבדים כקרקעות. כיון שהחזיק בקרקעות החזיק בעבדים. דאמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. היו לו שתי שדות אחת ביהודה ואחת בגליל. החזיק בזו שביהודה לזכות בזו שבגליל או בזו שבגליל לזכות בזו שביהודה. קנה. לא במטלטלין. אם אומר את. עבדים כמטלטלין. כיון שהחזיק במטלטלין החזיק בעבדים. דתנינן תמן. שהנכסין שאין להן אחריות זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן.
  14. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:3:11 אמר רבי יוחנן
    פשיטא שהעבד מקבל מתנה מאחר לאחר. מאחר לרבו. מרבו לעצמו לא. מאחר לעצמו מחלוקת רבי מאיר וחכמים. אומר. הא לך כסף זה שלא יהא לרבך רשות בהן. זכה העבד זכה רבו. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. זכה העבד זכה רבו. מה צריכה ליה. מרבו לאחר. כשם שהעבד זכה מאחר לרבו כך הוא זוכה מרבו לאחר. נישמעינה מן הדא. השואל את …
    פשיטא שהעבד מקבל מתנה מאחר לאחר. מאחר לרבו. מרבו לעצמו לא. מאחר לעצמו מחלוקת רבי מאיר וחכמים. אומר. הא לך כסף זה שלא יהא לרבך רשות בהן. זכה העבד זכה רבו. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. זכה העבד זכה רבו. מה צריכה ליה. מרבו לאחר. כשם שהעבד זכה מאחר לרבו כך הוא זוכה מרבו לאחר. נישמעינה מן הדא. השואל את הפרה ושילחה לו ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו. לית הדא אמרה שהעבד זכה מרבו לאחר. אמר רבי אלעזר. תיפתר בעבד עברי. אמר רבי יוחנן. תיפתריניה בעבד כנעני. תיפתר באומר לו. פתח לה והיא באה מאיליה. ותנינן. הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת אחרון מתחייב בה כשואל. רבי זעירא שמע לה מן הדא. אבל אינו מזכה לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו. לית הדא אמרה שאין העבד זוכה מרבו לאחר. תיפתר כרבי מאיר. דרבי מאיר עבד יד העבד כיד רבו. והתני. אשתו. דרבי מאיר עבד יד האשה כיד בעלה. רבי חנינה בשם רבי פינחס. תיפתר כהדין תנייא דתני. אשתו אינה פודה לו מעשר שיני. הדין תנייא דרבי שמעון בן אלעזר אמר משום רבי מאיר. אשתו פודה לו מעשר שיני. והדין תנייא דרבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו ולא יד האשה כיד בעלה.
  15. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:3:12 בשם רבי יוחנן
    רבי זעירא ורבי חייה בשם רבי יוחנן. נראין דברים שיזכה העבד בגט שיחרור שיש לו גט שיחרור. ואל יזכה בגט אשה שאין לו גט אשה. אין תימר. מתניתא היא. הרי את שפחה וולדך בן חורין. אם היתה עוברה זכת לו. עוברה עשו אותו כאחד מאיבריה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. נראין דברים ש[יקבל] העבד גט שחרור ואל יקבל גט כוו …
    רבי זעירא ורבי חייה בשם רבי יוחנן. נראין דברים שיזכה העבד בגט שיחרור שיש לו גט שיחרור. ואל יזכה בגט אשה שאין לו גט אשה. אין תימר. מתניתא היא. הרי את שפחה וולדך בן חורין. אם היתה עוברה זכת לו. עוברה עשו אותו כאחד מאיבריה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. נראין דברים ש[יקבל] העבד גט שחרור ואל יקבל גט כוותין. אין תימר. משנה קודמת. הרי את שפחה וולדך בן חורין. אם היתה עוברה זכת לו. עוברה עשו אותו כאחד מאיבריה.
  16. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:3:13 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    פלנית שפחתי עושה אני לה כתב שלא תשתעבד. רבי לעזר ורבי שמעון בן יקים אעלון עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. לא הכל ממנו לשעבד. בניה מה הם. עבדים. מה שייר בה. מעשה ידיה. רבי אבא ורבי יוסי תריהון אמרין. דרבי היא. דרבי אמר. אדם משחרר חצי עבדו. כתב כל נכסיו לשני עבדיו כאחת. שניהן יצאו לחירות ושניהן צריכין לשחר …
    פלנית שפחתי עושה אני לה כתב שלא תשתעבד. רבי לעזר ורבי שמעון בן יקים אעלון עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. לא הכל ממנו לשעבד. בניה מה הם. עבדים. מה שייר בה. מעשה ידיה. רבי אבא ורבי יוסי תריהון אמרין. דרבי היא. דרבי אמר. אדם משחרר חצי עבדו. כתב כל נכסיו לשני עבדיו כאחת. שניהן יצאו לחירות ושניהן צריכין לשחרר זה את זה. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. דרבי היא. דרבי אמר. אדם משחרר חצי עבדו. אמר רבי זעירא לרבי בא. לית הדא אמרה שהעבד זכה מרבו לאחר. אמר ליה. מה את סבר. משזכו בנכסים יצאו לחירות. אלא כאחת עבדים ונכסים יצאו לחירות.
  17. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:3:14 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    הרי את בת חורין וולדך עבד. וולדה כיוצא בה. דברי רבי יוסי הגלילי. וחכמים אומרים. לא עשה כלום. אמר רבי אלעזר. כך פירשה רבי הושעיה אב המשנה. שניהן בן חורין. רבי אימי בשם רבי יוחנן. שניהן עבדים. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא מחלוקת. על דעתיה דרבי אלעזר מה איכא מחלוקת. אלא כיני. דבריו קיימין. דברי רבי יוסי הג …
    הרי את בת חורין וולדך עבד. וולדה כיוצא בה. דברי רבי יוסי הגלילי. וחכמים אומרים. לא עשה כלום. אמר רבי אלעזר. כך פירשה רבי הושעיה אב המשנה. שניהן בן חורין. רבי אימי בשם רבי יוחנן. שניהן עבדים. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא מחלוקת. על דעתיה דרבי אלעזר מה איכא מחלוקת. אלא כיני. דבריו קיימין. דברי רבי יוסי הגלילי. וחכמים אומרים. לא עשה כלום. מהו לא עשה כלום. אמר רבי לעזר. כך פירשה רבי הושעיה אבי המשנה. שניהן בן חורין. רבי אימי בשם רבי יוחנן. שניהן עבדים. וכרבי. דרבי אמר. אדם משחרר חצי עבדו.
  18. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:4:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושע בן לוי. המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו קנה. רבי אמי בשם רבי יוחנן. המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו קנייו. רבי יודה בן פזי בעי. מסר לו את המפתח מהו. אמר רבי זכריה חתניה דרבי לוי. מחלוקת רבי שמעון וחכמים. דתנינן תמן. המוסר מפתח לעם הארץ הבית טהור. של …
    רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי יהושע בן לוי. המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו קנה. רבי אמי בשם רבי יוחנן. המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו קנייו. רבי יודה בן פזי בעי. מסר לו את המפתח מהו. אמר רבי זכריה חתניה דרבי לוי. מחלוקת רבי שמעון וחכמים. דתנינן תמן. המוסר מפתח לעם הארץ הבית טהור. שלא מסר לו אלא שמירת המפתח. תני. רבי שמעון מטמא.
  19. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:4:10 רבי יוחנן אמר
    רב יהודה שלח לרבי אלעזר. שומר שמסר לשומר. אמר ליה. הראשון חייב. רבי יוחנן אמר. השיני חייב. רבי שמעון בן לקיש אמר. השיני חייב. תמן תנינן. השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה. יישבע השוכר שמתה כדרכה. השואל משלם לשוכר. אמר רבי יוסה. כיצד הלה עושה סחורה בפרתו שלזה. אלא תחזור פרה לבעלים. רבי אילא בש …
    רב יהודה שלח לרבי אלעזר. שומר שמסר לשומר. אמר ליה. הראשון חייב. רבי יוחנן אמר. השיני חייב. רבי שמעון בן לקיש אמר. השיני חייב. תמן תנינן. השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה. יישבע השוכר שמתה כדרכה. השואל משלם לשוכר. אמר רבי יוסה. כיצד הלה עושה סחורה בפרתו שלזה. אלא תחזור פרה לבעלים. רבי אילא בשם רבי ינאי. והוא שנתן לו רשות להשאיל. אבל אם לא נתן רשות להשאיל לא בדא. ותני רבי חייה כן. אין השואל רשאי להשאיל. ולא השוכר רשאי להשכיר. ולא השואל רשאי להשכיר. ולא השוכר רשאי להשאיל. ולא מי שהופקד אצלו רשאי להפקיד אצל אחר. אלא אם כן נטלו רשות מן הבעלים. וכולן ששינו שלא מדעת הבעלים חייבין. ושואל אפילו לא שינה חייב. אלא בגין דתנינן תמן. מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם. אתא מימר לך אפילו התנה עמו שהוא פטור חייב. ביקש להשביע את השואל. נשבע מן הדא. כתב לה. נדר ושבועה אין לי עלייך. אינו יכול להשביעה. אבל משביע הוא את יורשיה ואת הבאים ברשותה. הדא אמרה שאם ביקש את השואל שהוא משביעו. וההיא ילפה מן הדא. שאם ביקש להשביע את האשה שהוא משביעה. אמר רבי חנינה. לא צריכה מילף הדא מן ההיא. ומה צריכה מילף. ההיא מן הדא. כיי דמר רבי הילא בשם רבי ינאי. והוא שנתן לו רשות לשואל. והכא שנתן לה רשות שיהו בניה אפיטרופין. אמר רבי יוסה. צריך להעלות לו שכר כל זמן שהיא שכורה אצלו. רבי זעירא שאל לרבי אבינא. שאלוה הבעלים ומתה. אמר ליה. כן אנן קיימין. אפילו אכלוה. אמר רבי יוסי בירבי בון. שלהם אכלו. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. היך עבדין עובדא. אמר ליה. תריי כלקבל ארבעה לא עבדין עובדא בסוגייא. אמר ליה. תריי כלקבל תריי אינון. רבי לעזר תלמידיה דרבי חייה רובא רבי יוחנן תלמידיה דרבי ינאי.
  20. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:5:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יסא בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. מה טעמא. שדות בכסף יקנו. ופליג על ההיא דאמר רבי חנינה. כל שקלים שכתובים בתורה סלעים. ובנביאים ליטרין. ובכתובים קינטירין. חוץ משיקלי עפרון. מה טעמא. בכסף מלא יתננה לי. ולא דמייא. תמן כתיב כסף והכא כתיב שקלים. התיבון. …
    רבי יסא בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. מה טעמא. שדות בכסף יקנו. ופליג על ההיא דאמר רבי חנינה. כל שקלים שכתובים בתורה סלעים. ובנביאים ליטרין. ובכתובים קינטירין. חוץ משיקלי עפרון. מה טעמא. בכסף מלא יתננה לי. ולא דמייא. תמן כתיב כסף והכא כתיב שקלים. התיבון. הרי אונס. הרי אין כתוב כאן אלא כסף ואת אמר שקלים.
  21. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:5:11 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. היו לו שתי שדות אחת ביהודה ואחת בגליל. החזיק בזו שביהודה לזכות בזו שבגליל. או בזו שבגליל לזכות בזו שביהודה. קנה. ובניכסי הגר לא קנה אפילו מיצר בנתיים. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות מן המיצר ושרע מיניה. רב חסדא אמר. ניכסי הגר. החזיק בצפונן על מנת לזכות בדרומן. בדרומן …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. היו לו שתי שדות אחת ביהודה ואחת בגליל. החזיק בזו שביהודה לזכות בזו שבגליל. או בזו שבגליל לזכות בזו שביהודה. קנה. ובניכסי הגר לא קנה אפילו מיצר בנתיים. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות מן המיצר ושרע מיניה. רב חסדא אמר. ניכסי הגר. החזיק בצפונן על מנת לזכות בדרומן. בדרומן על מנת לזכות בצפונן לא נתכוון לקנות באמצעיתן. לא קנה עד שעה שיתכוין לקנות באמצעיתן. מתניתא פליגא על רב חסדא. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו. המחזיק בקרקע חייב בכל. המחזיק בקמה חייב בלקט שכחה ופיאה ופטור מן המעשרות. ואין אויר מפסיק בין שיבולת לשיבולת. תמן תנינן. אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא אותו קלח בלבד. והתנן אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. אמר רבי יוסי. קיימה רבי אבודומא נחותא מודה שמואל בניכסי הגר.
  22. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: כל הנעשה דמים באחר כול'. תמן תנינן. זה הכלל. כל המיטלטלין קונין זה את זה. רבי בא רב חונה בשם רב. אפילו צבור בציבורין. אמר ליה רבי לעזר. לא שנינו אלא כל הנעשה דמים באחר בלבד. דבר שהוא צריך לשום. אתייא דרב חונה כרבי יוחנן ורבי לעזר כשיטתיה. דתנינן תמן. האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר …
    הלכה: כל הנעשה דמים באחר כול'. תמן תנינן. זה הכלל. כל המיטלטלין קונין זה את זה. רבי בא רב חונה בשם רב. אפילו צבור בציבורין. אמר ליה רבי לעזר. לא שנינו אלא כל הנעשה דמים באחר בלבד. דבר שהוא צריך לשום. אתייא דרב חונה כרבי יוחנן ורבי לעזר כשיטתיה. דתנינן תמן. האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה. ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקולבון. אמר רבי לעזר. והן שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים. אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים הוא חלקו משעה ראשונה. אמר רבי יוחנן. ואפילו חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים כלקוחות הן. דתנינן תמן. הלקוח והניתן לו מתנה פטור ממעשר בהמה. האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה. בשחלקו וחזרו ונשתתפו. כשחייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקולבון. בשלא חלקו.
  23. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:7:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. האב זכה לבן בנוי בכח בעושר ובחכמה ובשנים. בנוי מניין ייראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם. בכוח. גיבור בארץ יהיה זרעו וגו'. בעושר. נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. בחכמה. ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. בשנים. למען ירבו ימיכם וימי בניכם. וכשם שהוא זכה לו בחמשה דברים כך …
    תמן תנינן. האב זכה לבן בנוי בכח בעושר ובחכמה ובשנים. בנוי מניין ייראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם. בכוח. גיבור בארץ יהיה זרעו וגו'. בעושר. נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם. בחכמה. ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. בשנים. למען ירבו ימיכם וימי בניכם. וכשם שהוא זכה לו בחמשה דברים כך הוא חייב לו בחמשה דברים. ואלו הן. מאכיל ומשקה מלביש מנעיל מנהיג. הדא הוא דכתיב יחולו על ראש יואב. זב ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לב. זב תשיש. ומצורע עזיב. ומחזיק בפלך בוריי. נופל בחרב קצר ימים. וחסר לחם מסכן. כד אתא שלמה מיקטול ליואב אמר ליה. אביך גזר עלי חמש גזירות. קבלין ואנא מיתקטיל. וקבלין. וכולהון קמין מן דבית דוד. זב היה רחבעם. והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס לירושלם. מאן דאמר. זב. מאן דאמר. איסטניס. מצורע זה עוזיהו. ויהי עזיהו המלך מצורע עד יום מותו. מחזיק בפלך זה יואש. ואת יואש עשו שפטים. תני רבי ישמעאל. מלמד שהעמידו עליו בירניות קשים שלא הכירו אשה מימיהם והיו מענין בו כדרך שמענין את האשה. הדא הוא דכתיב וענה גאון ישראל בפניו. ועינה גאון ישראל בפניו. ונופל בחרב זה יאשיהו. דכתיב ויורו המורים למלך יאשיהו. ואמר רבי יוחנן. מלמד שעשו גופו ככברה. תני רבי ישמעאל. שלש מאות חיצים יורו במשיח יי. וחסר לחם. זה יויכין. וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו וגו'.
  24. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:7:4 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. אם התחילו אין מפסיקין. התחלת המרחץ אי זו היא. רבי זריקן בשם רבי חנינה. משיתיר איזורו. רב אמר. משיתיר מנעלו. רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתה דבר בריה בכל ערובת שובתא. חד זמן אינשי ועאל מיסחי בההין דימוסין דטיבריא. והוה מיסתמיך על כתפיה דרבי חייה בר בא. אנחר ונפק ליה מן דימוסא. אמר. כך …
    תמן תנינן. אם התחילו אין מפסיקין. התחלת המרחץ אי זו היא. רבי זריקן בשם רבי חנינה. משיתיר איזורו. רב אמר. משיתיר מנעלו. רבי יהושע בן לוי הוה יליף שמע פרשתה דבר בריה בכל ערובת שובתא. חד זמן אינשי ועאל מיסחי בההין דימוסין דטיבריא. והוה מיסתמיך על כתפיה דרבי חייה בר בא. אנחר ונפק ליה מן דימוסא. אמר. כך הוה. רבי לעזר בר יוסי אמר. שליח מטי. אמר ליה רבי חייה בר בא. לא כן אלפן רבי. אם התחילו אין מפסיקין. אמר ליה. חייה בני. וקלה היא בעיניך. שכל מי שהוא שומע פרשה מבן בנו כאילו הוא שומעה מהר סיני. מאי טעמא. והודעתם לבניך ולבני בניך וגו'. יום אשר עמדת לפני יי אלהיך בחורב. כיום אשר עמדת לפני יי אלהיך בחורב. רבי חזקיה בר ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. אם יכול את לשלשל שמועה עד משה שלשלה. ואם לאו תפוש או ראשון ראשון או אחרון אחרון. גידול אמר. כל האומר שמועה משם אומרה יהא רואה בעצמו כאילו בעל השמועה עומד לפניו. מה טעמא. אך בצלם יתהלך איש וגו'. רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא. זה רבי זעירא. דאמר רבי זעירא. לית אנן חשין על שמועתה דרב ששת דהוא גברא מפתחא. ואמר רבי זעירא לרבי יסא. חכם רבי לבר פדייה דאת אמר שמועתא מן שמיה. אמר ליה. רב אדא בר אחוה אמרין משמו.
  25. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:8:5 בשם רבי יוחנן
    מה מקיים רבי יוסי בירבי חנינה ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן המקום כאילו מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מה מקיים רבי לעזר מאבותיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. אבותיך ירשו ארץ שבעה עממים. ואתם עתידין לירש ארץ שלעשר עממ …
    מה מקיים רבי יוסי בירבי חנינה ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים. מכיון שקיבלו עליהן בסבר פנים יפות העלה עליהן המקום כאילו מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות. מה מקיים רבי לעזר מאבותיך. פתר לה לעתיד לבוא. דאמר רבי חלבו שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. אבותיך ירשו ארץ שבעה עממים. ואתם עתידין לירש ארץ שלעשר עממים. תלתי אחרנייתא אילין אינון את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. רבי יודה אמר. שלמאה שכייה נבטייה. רבי שמעון אמר אסיא ואסטטיה ודרמשק. רבי ליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגנה ותורקי. רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון. מאבותיך. אבותיך אף על פי שנגאלו חזרו ונשתעבדו. אבל אתם משאתם נגאלין עוד אין אתם משתעבדין. מה טעמא. שאלו נא וראו אם יולד זכר. כשם שאין זכר יולד כך אתם משאתם נגאלין אין אתם משתעבדין.
  26. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:9:3 אמר רבי יוחנן
    דרש בן עזאי. זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח. אילו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש שמן רוקח. וזה על ידי חט אחד שחטא איבד כל זכיות שבידו. דרש רבי עקיבה. לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק. לבלי חוקים אין כתוב כאן אלא לבלי חוק. למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו לכף זכות. הדא דאת אמר לעולם הבא. אבל בעולם …
    דרש בן עזאי. זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח. אילו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש שמן רוקח. וזה על ידי חט אחד שחטא איבד כל זכיות שבידו. דרש רבי עקיבה. לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק. לבלי חוקים אין כתוב כאן אלא לבלי חוק. למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו לכף זכות. הדא דאת אמר לעולם הבא. אבל בעולם הזה אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. ומה טעם. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם יושרו. ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. אמר רבי יוחנן. אם שמעת דבר מרבי ליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי נקב אזנך כאפרכס הזו ושמע. דאמר רבי יוחנן. רבי ליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי אומר. אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. ולא סוף דבר כל אותו המלאך אלא אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה צדדין מאותו המלאך מלמדין עליו חובה וצד אחד מאותו המלאך מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. מה טעם. אם יש עליו מלאך אחד מאלף אין כתוב כאן אלא אחד מני אלף. מאלף לצדדין שלאותו מלאך. מה כתיב בתריה. ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. פדעהו בייסורין. מצאתי כופר. מצא כופר לעצמו. הדא דאת אמר בעולם הזה. אבל לעולם הבא רובו זכיות יורש גן עדן. רובו עבירות יורש גיהנם. היה מחציין. רבי יוסי בן חנינה אמר. נושא עון. רבי אבהו אמר. נושא כתיב. מה הקדוש ברוך הוא עושה. חוטף אחד מחובותיו וזכיותיו מכריעות. אמר רבי ל‍עזר. ולך יי חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ואין לית ליה את יהיב ליה מן דידך. היא דעתיה דרבי אלעזר. דרבי אלעזר אמר. ולך יי חסד מלמד שהוא מטה כלפי החסד.
  27. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:1:5 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה. ריש לקיש אמר. כמחלוקת בגיטין כן מחלוקת בקידושין. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידושין שאביה מקדשה. לא היה מודה ריש לקיש בנישואין שלא הכל ממנה להשיא עצמה להפסיד מעשה ידיה על אביה. על דעתיה דרבי יוחנן אין לה דעת אצל אביה ואינה עושה שליח. על דעתיה דרבי שמע …
    תמן תנינן. נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה. ריש לקיש אמר. כמחלוקת בגיטין כן מחלוקת בקידושין. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידושין שאביה מקדשה. לא היה מודה ריש לקיש בנישואין שלא הכל ממנה להשיא עצמה להפסיד מעשה ידיה על אביה. על דעתיה דרבי יוחנן אין לה דעת אצל אביה ואינה עושה שליח. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש יש לה דעת אצל אביה והיא עושה שליח. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. האיש מקדש בו ובשלוחו והאשה מתקדשת בה ובשלוחה. פתר לה בגדולה. והתנינן. קטנה שאמרה. התקבל לי גיטי. אינו גט עד שיגיע הגט לידה. פתר לה ביתומה. והתנינן. אם אמר לו אביה. צא והתקבל לבתי גיטה. אם רצה להחזיר לא יחזיר. פתר לה לצדדין. הא מתניתא פתר לה ראשה ביתומה וסופה בשיש לה אב. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו ובשלוחו. פתר לה כרבי יודה. דרבי יודה אמר. אין שתי ידים זוכות כאחת. אמר רבי אסי. חד רב נפק מן בית וועדא. אמר. נפק עובדא כרבי יוחנן. וסמכון עלוי. לא דהוה צורכא מיסמך עלוי אלא דהוות מן ימא לטיגנא.
  28. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:1:11 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מתניתא בשאמר לה. בפיקדון שיש לי בידך. אבל אמר לה. בכל מה שהפקדתי בידך. אינה מקודשת עד שיהו כולן קיימין. מה בינו למלוה. מלוה ניתנה להוציאה וזה לא ניתן להוציאו. והתנינן. היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. מעתה אפילו נשתייר שם שוה פרוטה לא תהא מקודש …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מתניתא בשאמר לה. בפיקדון שיש לי בידך. אבל אמר לה. בכל מה שהפקדתי בידך. אינה מקודשת עד שיהו כולן קיימין. מה בינו למלוה. מלוה ניתנה להוציאה וזה לא ניתן להוציאו. והתנינן. היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. מעתה אפילו נשתייר שם שוה פרוטה לא תהא מקודשת עד שיהו כולן קיימין. פתר לה על ראשה. ואין על ראשה בדא תנינן. היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. אמר רבי אבון. לא כן סברנן מימר. מאן תנא ווין. רבי יודה. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יודה. נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות. כמא דהוא אמר תמן. נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות. כן הוא אמר הכא. נכללין בקידוש אחד ונפרטין בשלשה קידושין.
  29. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:1:12 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    התקדשי לי בסלע זו. ואמרה. השליכה לים או לנהר. אינה מקודשת. תניה לעני. הרי זו מקודשת. מכל מקום לא נכנס לתוך ידה כלום. הכא את אמר. מקודשת. והכא את אמר. אינה מקודשת. אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. רוצה היא מקודשת ותראה עושה טובה לעני. אמר רבי פינחס. ואתיא או כרבי זעירא או כרבי אילא.
  30. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:1:18 רבי יוחנן אמר
    כינסי לי סלע זו. ובשעת מתנה אמר לה. הרי את מקודשת לי. הרי זו מקודשת. אם משנתנה לה. רצת מקודשת לא רצת אינה מקודשת. הילך סלע זו שאני חייב לך. ובשעת מתנה אמר לה. הרי את מקודשת לי. רצת מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. אם משבאת לתוך ידה אמרה לה. הרי את מקודשת לי. אף על פי ששניהן רוצין אינה מקודשת. כיצד יעשה. …
    כינסי לי סלע זו. ובשעת מתנה אמר לה. הרי את מקודשת לי. הרי זו מקודשת. אם משנתנה לה. רצת מקודשת לא רצת אינה מקודשת. הילך סלע זו שאני חייב לך. ובשעת מתנה אמר לה. הרי את מקודשת לי. רצת מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. אם משבאת לתוך ידה אמרה לה. הרי את מקודשת לי. אף על פי ששניהן רוצין אינה מקודשת. כיצד יעשה. יטלינו ממנה ויחזור ויתנינו לה ויאמר לה. הרי את מקודשת לי. התקדשי לי במנא זו. ונמצא חסר דינר. אינה מקודשת. היה בו דינר רע הרי זו מקודשת. והוא שיחליף. היה מונה ראשון ראשון ומשליך לתוך ידה יכולה היא שתחזור בה עד שעה שישלים. רבי לעזר אומר. מקודשת בראשון והשאר על תנאי. רבי יוחנן אמר. לכשישלים. אמר דין חזר ביה רבי יוחנן.
  31. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:2:3 אמר רבי יוחנן
    רבי שמעון אומר. אם הטעה לשבח מקודשת. אמר רבי יוחנן. מודה רבי שמעון שאם הטעה לשבח יחסים אינה מקודשת. אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה כן על מנת שאני כהן ונמצא לוי.
  32. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:4:4 רבי יוחנן אמר
    כנסה סתם. רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא בשקידשה על תנאי וכנסה סתם. אבל אם קידשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה. רבי יוחנן אמר. אפילו קידשה סתם וכנסה סתם אין לה כתובה. ואמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. וצריכה ממנו גט אפילו קידשה על תנאי וכנסה על תנאי. רבי זעורא בעא קומי רבי מנא. קידשה סתם וגירשה מן האירוסין מה …
    כנסה סתם. רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא בשקידשה על תנאי וכנסה סתם. אבל אם קידשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה. רבי יוחנן אמר. אפילו קידשה סתם וכנסה סתם אין לה כתובה. ואמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. וצריכה ממנו גט אפילו קידשה על תנאי וכנסה על תנאי. רבי זעורא בעא קומי רבי מנא. קידשה סתם וגירשה מן האירוסין מה אמר בה רבי שמעון בן לקיש. נישמעינה מן הדא. היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראייה. הא אם הביא ראייה יש לה כתובה. מה חמית למימר. בשקידשה סתם וגירשה מן האירוסין. מה אנן קיימין מן דבתרה. במה דברים אמורים. במומין שבסתר. אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון. ואם במתנה אף מומין שבגלוי טוען הוא. אמרין חברייא קומי רבי יוסה. אמור דבתרה ותהא פליגא על רבי שמעון בן לקיש. נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראייה. הא אם הביא הבעל ראייה אין לה כתובה. והיך רבי שמעון בן לקיש אמר. יש לה כתובה. רבי כהן בשם רבנין דקיסרין. מתניתא בשכנס ולא בעל. מה דאמר רבי שמעון בן לקיש בשכנס ובעל. אני אומר. נתרצה לו בבעילה.
  33. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: המקדש שתי נשים בשוה פרוטה כול'. תני. וכולן שבעלו קנו. רבי שמעון ורבי יהודה אומר משום רבי שמעון. וכולן שבעלו קנו. שלא היתה בעילתו אלא לשום קידושין הראשונים. אם קנו. רבי חייה בשם רבי יוחנן. קנו לחומרין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כל תניי שהוא מעשה מתחילתו מקודשת לחומרין. רבי מנא בעא קומי דרבי יודן. …
    הלכה: המקדש שתי נשים בשוה פרוטה כול'. תני. וכולן שבעלו קנו. רבי שמעון ורבי יהודה אומר משום רבי שמעון. וכולן שבעלו קנו. שלא היתה בעילתו אלא לשום קידושין הראשונים. אם קנו. רבי חייה בשם רבי יוחנן. קנו לחומרין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כל תניי שהוא מעשה מתחילתו מקודשת לחומרין. רבי מנא בעא קומי דרבי יודן. מאן תנא. כל תנאי שהוא מעשה מתחילתו תנייו בטל. דלא כרבי שמעון. רבי יודן בשם רבי יוחנן. מקודשת לחומרין. היך עבידא. הרי אני מקדשך בבעילה על מנת שירדו גשמים. ירדו גשמים מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בקידושי מלוה לחומרין ובקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע. ביקש להעמיד לו מקחו נישמעינה מן הדא. והרי לך אצלי בהן יין. ויין אין לו. הא אם יש לו יין הרי זה חייב. תני רבי חייה. אם יש לו יין חייב ליתן לו. רבי שמואל בר רב יצחק שלא אמר לתמן. הוון ידעין דהורי רבי חייה בשם רבי יוחנן. קידושי מלוה לחומרין. ובאיש לרבי זעירא. למה. בגין דהוון מחמרין וקליל עליהון. אמר רבי יוסה בירבי בון. בקולא הוון נהיגין ואחמר עליהון. שאם בא אחר וקידשה תפשו בה קידושין. אמר רבי יודן בירבי חנן. ערוה שאינה ערוה. תופש את שאינה ערוה.
  34. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:6:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Zeira
    אמר רבי לעזר. באחיות לא קידש ובחטאות כיפר. היך עבידא. שחט שתי חטאות לשם חטא אחד המזבח בורר את הראוי לו. שתיהן אסורות באכילה. שחט שני אשמות לשם אשם אחד המזבח בורר את הראוי לו. שניהן אסורין באכילה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. שחט את הראשון שלא לשמו ואת השיני לשמו כיפר. שאינו הראשון שלא לשמו כשר אלא מכח ש …
    אמר רבי לעזר. באחיות לא קידש ובחטאות כיפר. היך עבידא. שחט שתי חטאות לשם חטא אחד המזבח בורר את הראוי לו. שתיהן אסורות באכילה. שחט שני אשמות לשם אשם אחד המזבח בורר את הראוי לו. שניהן אסורין באכילה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. שחט את הראשון שלא לשמו ואת השיני לשמו כיפר. שאינו הראשון שלא לשמו כשר אלא מכח שמו הבא אחריו. אבל שחט הראשון לשמו והשיני שלא לשמו. אם כיפר הראשון על מה השיני בא ומכפר. על טומאה שאירעה בין זה לזה. ובפסחים לא כיפר. שאין הפסח בא אלא לאכילת בשר. ודלא כרבי נתן. דרבי נתן אמר. יוצאין בזריקה בלא אכילה.
  35. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: המקדש בחלקו כול'. רבי לעזר אמר. דברי הכל. רבי יוחנן אמר. במחלוקת. תמן תנינן. הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום ושחוט. ומקדשין בו את האשה.
  36. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:7:5 רבי יוחנן אמר
    תני וכולם שיקרא שם לתרומת מעשר או למעשר שיני שלהם מה שעשה עשוי. רבי לעזר אמר. חוץ משירי מנחות. רבי ירמיה אמר. השאר במחלוקת. רבי יוסה בעי. היי דא מחלוקת. מה אנן קיימין. אין כרבי מאיר. הוא מעשר שיני היא שירי מנחות לא עשה כלום. אין כרבי יודה. מה שעשה עשוי. אמר רבי מנא. אזלית לקיסרין ושמעית רבי חזקיה ית …
    תני וכולם שיקרא שם לתרומת מעשר או למעשר שיני שלהם מה שעשה עשוי. רבי לעזר אמר. חוץ משירי מנחות. רבי ירמיה אמר. השאר במחלוקת. רבי יוסה בעי. היי דא מחלוקת. מה אנן קיימין. אין כרבי מאיר. הוא מעשר שיני היא שירי מנחות לא עשה כלום. אין כרבי יודה. מה שעשה עשוי. אמר רבי מנא. אזלית לקיסרין ושמעית רבי חזקיה יתיב מתני. המקדש בחלקו מקדשי הקדשים ומקדשים קלין אינה מקודשת. רבי לעזר אמר. דברי הכל. רבי יוחנן אמר. במחלוקת. ואמרית ליה. מנן שמיע לך הדא מילתא. אמר לי. מרבי ירמיה. ואמרית. יאות. דהוא שמע הדא דרבי לעזר. רבי לעזר דברי הכל הוא דאמר. במחלוקת. רבי יוסי דלא שמיעא ליה צריכה הוא דו אמר. היי דא מחלוקת. אין כרבי מאיר. היא מעשר היא שירי מנחות לא עשה כלום. אין כרבי יודה. מה שעשה עשוי.
  37. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:7:6 רבי יוחנן אמר
    כד דמך רבי מאיר גזר רבי יודה ואמר. אל ייכנסו תלמידיו שלרבי מאיר כאן. דחק סומכוס ועאל. אמר. המקדש בקדשי קדשים. ואשה נכנסת היא לעזרה. אמר ליה. במקדש על ידי שליח. במה קידשה. רבי לעזר אמר. בגופו. רבי יוחנן אמר. בטובת הנייה שבו. או נאמר. ולא פליגין. מה דאמר רבי לעזר בגופו. בחזקת טובת הנייה שבו. רבי חזקיה …
    כד דמך רבי מאיר גזר רבי יודה ואמר. אל ייכנסו תלמידיו שלרבי מאיר כאן. דחק סומכוס ועאל. אמר. המקדש בקדשי קדשים. ואשה נכנסת היא לעזרה. אמר ליה. במקדש על ידי שליח. במה קידשה. רבי לעזר אמר. בגופו. רבי יוחנן אמר. בטובת הנייה שבו. או נאמר. ולא פליגין. מה דאמר רבי לעזר בגופו. בחזקת טובת הנייה שבו. רבי חזקיה רבי ביבי בשם רבי לעזר. מקדשין בפרוטה שלמעשר שיני.
  38. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:7:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    במעשר שיני. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא עלת על דעתו לעבור על דברי תורה. אמר רבי זעירא. אחת לא עלתה על דעתו ואחת לא עלתה על דעתיה. אמר רבי יונה. המקדש לא עלת על דעתו ומעשר שיני לא עלת על דעתיה. אמר רבי אבין. הקדש לא עלת על דעתו ולא עלת על דעתיה. מעשר שיני עלת על דעתו ולא על דעתיה.
  39. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:7:9 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    תמן תנינן. בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר לכל רוח. רבי הושעיה רבה אמר. לבא בדמיהם שנו. אמר ליה רבי יוחנן. ואומרין לו לאדם. צא ומעול בקדשים. אלא באחת הילכו בהן אחר הרוב. אם רוב זכרים עולות. ואם רוב נקיבות זבחי שלמים. ואין השלמים באין מן הזכרים ומן הנקיבות. כיצד הוא עושה. מוציאן לחולין וחוזר ועושה …
    תמן תנינן. בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר לכל רוח. רבי הושעיה רבה אמר. לבא בדמיהם שנו. אמר ליה רבי יוחנן. ואומרין לו לאדם. צא ומעול בקדשים. אלא באחת הילכו בהן אחר הרוב. אם רוב זכרים עולות. ואם רוב נקיבות זבחי שלמים. ואין השלמים באין מן הזכרים ומן הנקיבות. כיצד הוא עושה. מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות. וקשיא. יש חטאת קריבה עולה. אמר רבי חנינה. תנאי בית דין הוא על המותרות שייקרבו עולות. אמר רבי יוסי לרבי יעקב בר אחא. ואין זה מזיד. אמר ליה. מכיון שתנאי בית דין הוא אין זה מזיד. אמר רבי זעירה. כמה דאת אמר תמן. תנאי בית דין הוא על האובדות שיקרבו עולות.
  40. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:8:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: המקדש בערלה ובכלאי הכרם כול'. פטר חמור. רבי לעזר אמר. מקדשין בו את האשה. רבי יוחנן אמר. אין מקדשין בו את האשה. רבי אימי בשם רבי לעזר. פטר חמור מקדשין בו את האשה מקל וחומר. מה אם הבכור שאינו מוציא מידי איסורין בחייו את אמר. מקדשין בו את האשה. זה שהוא מוציא מידי איסורין בחייו לא כל שכן. מה נפיק …
    הלכה: המקדש בערלה ובכלאי הכרם כול'. פטר חמור. רבי לעזר אמר. מקדשין בו את האשה. רבי יוחנן אמר. אין מקדשין בו את האשה. רבי אימי בשם רבי לעזר. פטר חמור מקדשין בו את האשה מקל וחומר. מה אם הבכור שאינו מוציא מידי איסורין בחייו את אמר. מקדשין בו את האשה. זה שהוא מוציא מידי איסורין בחייו לא כל שכן. מה נפיק מן ביניהון. עבר ופדייו שלא מדעת הבעלים. רבי לעזר אמר. אינו פדוי. רבי יוחנן אמר. פדוי. מתניתא מסייעא לרבי לעזר ופליגא עלוי. מתניתא מסייעא לרבי לעזר. הגונב פטר חמור שלחבירו משלם תשלומי כפל. וסופא פליגא עלוי. שאף על פי שאין לו בן עכשיו יש לו בן לאחר זמן. מתניתא פליגא על רבי לעזר. פטר חמור אין מקדשין בו את האשה. פתר לה רבי לעזר לאחר עריפה. דאמר רבי לעזר. הכל מודין לאחר עריפה שאינו פדוי.
  41. Jerusalem Talmud Kiddushin 2:8:3 בשם רבי יוחנן
    פטר חמור אין מקדשין בו את האשה. ורבי שמעון מתיר. הדא פליגא על רבי לעזר בתרתיי. אין בחיי דפליגא עלוי מן רבנין. אין לאחר עריפה פליגא עלוי מן רבי שמעון. רבי חנינה בשם רבי יודן. תיפתר שמת. ערפו אסור בהנייה. ורבי שמעון מתיר. עריפה עריפה. מה עריפה שנאמרה להלן עורפו וקוברו ואסור בהנייה. אף עריפה שנאמרה כאן …
    פטר חמור אין מקדשין בו את האשה. ורבי שמעון מתיר. הדא פליגא על רבי לעזר בתרתיי. אין בחיי דפליגא עלוי מן רבנין. אין לאחר עריפה פליגא עלוי מן רבי שמעון. רבי חנינה בשם רבי יודן. תיפתר שמת. ערפו אסור בהנייה. ורבי שמעון מתיר. עריפה עריפה. מה עריפה שנאמרה להלן עורפו וקוברו ואסור בהנייה. אף עריפה שנאמרה כאן עורפו [וקוברו] ואסור בהנייה. על דעתיה דרבי לעזר ניחא. בחייו הוא מתיר צריך שיהא אסור על עריפה. על דעתיה דרבי יוחנן וקשיא. בחייו הוא אסור לא כל שכן לאחר עריפה. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן רבי זעירא בשם רבנין. על דרבנין צריכה. שלא תאמר. הואיל והקישתה התורה עריפתו לפדיונו. מה פדיונו יוצא לחולין אף עריפתו יוצא לחולין. מצינו דבר שהרמתו יוצא לחולין ואסור בהנייה. התיבון. הרי טבל טבול למעשר עני הרי הוא והרמתו יוצא לחולין. ואמר רבי בא רב הונא בשם רבי. האוכל פירותיו טבולים למעשר עני חייב מיתה. רבנין דקיסרין בשם רבי ירמיה. כך משיבין חכמים לרבי שמעון. מצינו דבר טעון פדיון מותר בהנייה. התיבון. הרי בכור אדם טעון פדיון ומותר בהנייה.
  42. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:1:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הרי זו עולה לאחר שלשים יום. ומכרה בתוך שלשים יום. הרי זו מכורה והקדישה הקדש. חזר ולקחה בתוך שלשים יום חל עליה הקדש עולה. לאחר שלשים לא חל עליה הקדש עולה. לא דמייא עולה לאשה. מה דמייא אשה לעולה. אמר רבי חייה בר אדא. תיפתר שמת השיני והוה ליה אח. מכיון שהיא זקוקה לייבום לא חלו ע …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הרי זו עולה לאחר שלשים יום. ומכרה בתוך שלשים יום. הרי זו מכורה והקדישה הקדש. חזר ולקחה בתוך שלשים יום חל עליה הקדש עולה. לאחר שלשים לא חל עליה הקדש עולה. לא דמייא עולה לאשה. מה דמייא אשה לעולה. אמר רבי חייה בר אדא. תיפתר שמת השיני והוה ליה אח. מכיון שהיא זקוקה לייבום לא חלו עליה קידושי הראשון. מה דמייא עולה לאשה. אמר רבי מתניה. תיפתר שהקדישה לבעלת מום קבוע. רבי בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא. תמן את אמר. אמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט. והכא את אמר הכין. אמר ליה. תמן באומר. מכבר. ברם הכא באומר. לאחר שלשים יום.
  43. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הרי זו עולה שלשים יום. כל שלשים הרי זו עולה. לאחר שלשים יום יצאת לחולין מאיליה. מעילתה מה היא. רבי יוחנן אמר. מעילתה ברורה. רבי זעירא רבי הילא תריהון א‍מרין. מעילתה ספק. הרי את מקודשת לי שלשים יום. הרי זו מקודשת. מה בין הקדש ומה בין אשה. מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אש …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הרי זו עולה שלשים יום. כל שלשים הרי זו עולה. לאחר שלשים יום יצאת לחולין מאיליה. מעילתה מה היא. רבי יוחנן אמר. מעילתה ברורה. רבי זעירא רבי הילא תריהון א‍מרין. מעילתה ספק. הרי את מקודשת לי שלשים יום. הרי זו מקודשת. מה בין הקדש ומה בין אשה. מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט. הן אשכחנן הקדש יוצא בלא פדיון. כרבי שמעון. דרבי שמעון אמר. נכנסין ולא נותנין. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר דברי הכל בשדה מקנה. הרי זו גיטה שלשים יום. אין זה גט כריתות. אמר רבי יצחק ברבי ל‍עזר. הדא דאת אמר מקודשת. בשקידשה בכסף. אבל אם קידשה בשטר הואיל ולא ל‍מדו כתב קידושין אלא מגירושין. מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת.
  44. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:1:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הרי זו עולה לאחר שלשים. מכרה בתוך שלשים אינה מכורה. הקדישה לא ק‍דשה. ליי דא מילה אמר ליה. לאחר שלשים. לשייר לו גיזה ועבודה. תלוש מן הקרקע הזה שיקנה לך לאחר שלשים יום. מכרו בתוך שלשים יום אינו מכור. הקדישו לא קדש. ליי דא מילה אמר ליה לאחר שלשים. לשייר לו אכילת פירות. הילך סלע …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הרי זו עולה לאחר שלשים. מכרה בתוך שלשים אינה מכורה. הקדישה לא ק‍דשה. ליי דא מילה אמר ליה. לאחר שלשים. לשייר לו גיזה ועבודה. תלוש מן הקרקע הזה שיקנה לך לאחר שלשים יום. מכרו בתוך שלשים יום אינו מכור. הקדישו לא קדש. ליי דא מילה אמר ליה לאחר שלשים. לשייר לו אכילת פירות. הילך סלע זה שתקנה לי שדך לאחר שלשים יום. מכרה בתוך שלשים אינה מכורה. ומה בינה לאשה. אלא מכרה הרי זו מכורה.
  45. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:1:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מעכשיו לאחר שלשים יום. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו קידושי מאה תופשין בה. אמר רבי ל‍עזר. לכן צריכה. אפילו קידשה השיני קידושין גמורין. רבי יצחק בר טבליי בעא קומ͏י רבי ל‍עזר. מה נפשך. מה שקנה בה הראשון קנה והשאר השיני בא וגומר. אמר ליה. וכי יש נפשך בערוות. מהו כדון. כל אשה שאינה קנויה לאדם אחד אפילו …
    מעכשיו לאחר שלשים יום. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו קידושי מאה תופשין בה. אמר רבי ל‍עזר. לכן צריכה. אפילו קידשה השיני קידושין גמורין. רבי יצחק בר טבליי בעא קומ͏י רבי ל‍עזר. מה נפשך. מה שקנה בה הראשון קנה והשאר השיני בא וגומר. אמר ליה. וכי יש נפשך בערוות. מהו כדון. כל אשה שאינה קנויה לאדם אחד אפילו קידושי מאה תופסין בה.
  46. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:2:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. סדר הסימפון כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלניתא בר פלן על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומכנסיניך ליום פלן. ואין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי כלום. אירע לו אונס. רבי יוחנן אמר. אונסא כמאן דלא עבד. רבי שמעון בן לקיש אמר. אונסא כמאן דעבד. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש היך צר …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. סדר הסימפון כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלניתא בר פלן על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומכנסיניך ליום פלן. ואין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי כלום. אירע לו אונס. רבי יוחנן אמר. אונסא כמאן דלא עבד. רבי שמעון בן לקיש אמר. אונסא כמאן דעבד. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש היך צריך למיעבד. דאין אתא יום פלן ולא הויתי כונסה לי לא יהא עלייך כלום. רבי יוחנן דמיך פקיד לבנתיה דיהוון עבדן כרבי שמעון בן לקיש. אמר. שמא יעמוד בית דין אחר ויסבור דכוותיה ונמצאו בניו באין לידי ממזירות.
  47. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:3:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יודה בר סיסין רבי יודה בר פזי בשם רבי אחא. ירדו לסימפון בשיטת רבי מאיר דקידושין. רבי חנניה חברין דרבנין בעא. למה לי כרבי מאיר. אפילו כרבנין. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. סדר סימפון כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלניתא בת פלוני על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומיכנסיניך ליום פלן. ואין אתא ול …
    רבי יודה בר סיסין רבי יודה בר פזי בשם רבי אחא. ירדו לסימפון בשיטת רבי מאיר דקידושין. רבי חנניה חברין דרבנין בעא. למה לי כרבי מאיר. אפילו כרבנין. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. סדר סימפון כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלניתא בת פלוני על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומיכנסיניך ליום פלן. ואין אתא ולא כנסתיך לא יהוי לי עליך כלום. ויאמר. על מנת. שלא לכפול תנייו. אילו לא כפל תנייו מיעקר קידושין. אמר רבי יוסי בירבי בון. בכל אתר אית לרבי מאיר ממשמע לאו את שומע הין. והכא לית ליה. אמר רבי מתנייה. חומר הוא בעריות.
  48. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:5:5 רבי יוחנן אמר
    חזקיה אמר. פדיין חזרו לקדושתן. רבי יוחנן אמר. פדיין פדויין. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אין להן פדיון. פתר לה. לכשקצצו אין להן פדיון. אמר רבי יוסי. מאן דאמר חזקיה בשפדיין הוא. אבל אם פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. מחלפא שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אומר. פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. והכא הוא אמר. נישאת לאחר ל …
    חזקיה אמר. פדיין חזרו לקדושתן. רבי יוחנן אמר. פדיין פדויין. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אין להן פדיון. פתר לה. לכשקצצו אין להן פדיון. אמר רבי יוסי. מאן דאמר חזקיה בשפדיין הוא. אבל אם פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. מחלפא שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אומר. פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. והכא הוא אמר. נישאת לאחר לא פקעו ממנו קידושין. לא צריכא דלא כשנתן לה שתי פרוטות. אחד מכבר ואחד לכשיגרשה מהו.
  49. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:5:6 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    אמר רבי ינאי. נימנו שלשים וכמה זקינים. מניין שאין קידושין תופשין ביבמה. תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. שלא יהא בה הוייה לזר. אמר ליה רבי יוחנן. ולאו מתניתה היא. או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אינה מקודשת. והוה רבי ינאי מקלס ליה. הזלים זהב מכיס. בני אל יליזו מעיניך. חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפ …
    אמר רבי ינאי. נימנו שלשים וכמה זקינים. מניין שאין קידושין תופשין ביבמה. תלמוד לומר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. שלא יהא בה הוייה לזר. אמר ליה רבי יוחנן. ולאו מתניתה היא. או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אינה מקודשת. והוה רבי ינאי מקלס ליה. הזלים זהב מכיס. בני אל יליזו מעיניך. חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר. תן לחכם ויחכם עוד. ישמע חכם ויוסף לקח וגו'. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסייא יכיל הוא פתר ליה כרבי עקיבה. דרבי עקיבה אומר. יש ממזר ביבמה.
  50. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:6:3 אמר רבי יוחנן
    על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת. סתמו אינו רוצה. מת האב הרי זו מקודשת. סתמו רוצה. מת הבן מלמדין את האב לומר אינו רוצה. סתמו רוצה. אמר רבי יוחנן לרבי ינאי. ואית מתניתא אמרה כן. אמר ליה. ולינאי עליבא את שאיל מילה בקידושין. חזר רבי ינאי ופתר מתניתה על מנת שירצה אבא. רצה האב מקודשת וא …
    על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת. סתמו אינו רוצה. מת האב הרי זו מקודשת. סתמו רוצה. מת הבן מלמדין את האב לומר אינו רוצה. סתמו רוצה. אמר רבי יוחנן לרבי ינאי. ואית מתניתא אמרה כן. אמר ליה. ולינאי עליבא את שאיל מילה בקידושין. חזר רבי ינאי ופתר מתניתה על מנת שירצה אבא. רצה האב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. באומר על מנת דו אמר. והוא לא אמר. מת האב הרי זו מקודשת. כמאן דאמר. מת הבן מלמדין את האב שיאמר. איני רוצה. כמאן דאמר. אמר רבי זעירא לרבי יוסי. יכיל רבי ינאי מיפתור מתניתה היך דו בעי. אמר ליה. כן אמר רבי שמעון בן לקיש. לא מיתמנע רבי מיכלל באתר חד ופרט באתר חד. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. על מנת שיש לי בית כור עפר. כלל. במקום פלוני. פרט.
  51. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: האומר. קידשתי את בתי כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא בשם רב אמר. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר. מהו אין למידין ממנו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. בא אחד ואמר. אני לקחתיה. לא הכל ממנו. אף בקידושין כן. אחת מ …
    הלכה: האומר. קידשתי את בתי כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא בשם רב אמר. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר. מהו אין למידין ממנו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. בא אחד ואמר. אני לקחתיה. לא הכל ממנו. אף בקידושין כן. אחת מבנותיי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה. ובא אחד ואמר. אני קידשתיה. לא הכל ממנו. מתניתא פליגא על רב. המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. לא ישא את אשתו. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבואו שנים ויאמרו. זהו שקידש. מתניתא פליגא על שמואל. זה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. פתר לה באומר. לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זהו. רבי זעירא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. קדם אחד מהן וכנס מוציאין מידו. הדא דאת אמר בשזה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. וקדם וכנס. אבל אם אמר אני קידשתיה. וכנסה. ובא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. ותני כן. אם משכנסה בא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו.
  52. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:8:3 רבי יוחנן אמר
    כיני מתניתה. שאמר בשעת מיתתו. יש לי בנים. נאמן. יש לי אחים. אינו נאמן. רב אמר. מאחר שבידו לגרש נאמן. מילתיה דשמואל אמרה כן. חד פרסאה מידמך אמר לון. הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא. אמרון ליה. ולמה. בגין ההוא אחוך עליבא. כד דמך אתא עובדא קומי שמואל. אמר. מאחר שיש בידו לגרש נאמן. רבי יוחנן אמר. אינו נאמן. …
    כיני מתניתה. שאמר בשעת מיתתו. יש לי בנים. נאמן. יש לי אחים. אינו נאמן. רב אמר. מאחר שבידו לגרש נאמן. מילתיה דשמואל אמרה כן. חד פרסאה מידמך אמר לון. הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא. אמרון ליה. ולמה. בגין ההוא אחוך עליבא. כד דמך אתא עובדא קומי שמואל. אמר. מאחר שיש בידו לגרש נאמן. רבי יוחנן אמר. אינו נאמן. נחת עולא לתמן ואמר בשם רבי יוחנן וחברון עלוי. הגע עצמך שהיה כהן.
  53. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:12:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: כל מקום שיש קידושין כול'. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן. אמר ליה. בכל מקום ששנה רבי פירש. ואי זה זה. זה כהנת ולויה וישראלית שנשאו לכהן וללוי ולישראל. רבי אבין שמע לה מן דבתרה. בכל מקום שיש קידושים ואין עבירה הוול …
    הלכה: כל מקום שיש קידושין כול'. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן. אמר ליה. בכל מקום ששנה רבי פירש. ואי זה זה. זה כהנת ולויה וישראלית שנשאו לכהן וללוי ולישראל. רבי אבין שמע לה מן דבתרה. בכל מקום שיש קידושים ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן. אמר ליה. כל מקום ששנה רבי פירש. ואי זה זה. זה אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. וממזרת ונתינה לישראל. ובת ישראל לממזר ולנתין. ויתיביניה. הרי חלל שנשא לבת ישראל הרי קידושין ואין עבירה. הוולד הולך אחר הפגום שבשניהן. הרי המחזיר גרושתו משנישאת הרי קידושין ואין עבירה והוולד כשר. דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. המחזיר גרושתו משנישאת בתה כשירה לכהונה. מה טעם. היא תועיבה ואין בניה תועיבין.
  54. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:1:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רב נחמן בר יעקב אמר. מקבלין גרים מן הקרדויים ומן התדמוריים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מתניתא אמרה כן שגירי תדמור כשירין. דתנינן תמן כל הכתמים הבאין מרקם טהורים. הא גירי תדמור כשירין.
  55. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:1:14 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. אף לעתיד לבוא אין הקדוש ברוך הוא נזקק אלא לשבט לוי. מה טעמא. וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזיקק אותם וגו'. אמר רבי זעירא. כאדם שהוא שותה בכוס נקי. אמר רבי הושעיה. בגין דלית אנן לויים נפסיד. אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו. אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה. מה טע …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. אף לעתיד לבוא אין הקדוש ברוך הוא נזקק אלא לשבט לוי. מה טעמא. וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזיקק אותם וגו'. אמר רבי זעירא. כאדם שהוא שותה בכוס נקי. אמר רבי הושעיה. בגין דלית אנן לויים נפסיד. אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו. אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה. מה טעמא. והיו ליי מגישי מנחה בצדקה.
  56. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:1:15 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה. אמר רבי שמעון בן לקיש. מתניתא אמרה כן. משפחת בני צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע. ועוד אחרת היתה שם וקירבוה בני ציון בזרוע. ולא ביקשו חכמים לפרסמן. אבל חכמים מוסרין אותן לבניהן ותלמידיהן פעמיים בשבוע. אמר רבי יוחנן. העבודה שאנו מכי …
    אמר רבי יוחנן. כל משפחה שנשתקע בה פסול אין מדקדקין אחריה. אמר רבי שמעון בן לקיש. מתניתא אמרה כן. משפחת בני צריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע. ועוד אחרת היתה שם וקירבוה בני ציון בזרוע. ולא ביקשו חכמים לפרסמן. אבל חכמים מוסרין אותן לבניהן ותלמידיהן פעמיים בשבוע. אמר רבי יוחנן. העבודה שאנו מכירן. ומה נעשה ונשתקעו בהן גדולי הדור. אמר רבי יהושע בן לוי. חמשת אלפים עבדים היו לפשחור בן אימר וכולם נשתקעו בכהונה גדולה. הן הן עזי פנים שבכהונה. אמר רבי אלעזר. עיקר טירונייא שלהן ועמך כמריבי כהן. אמר רבי אבהו שלש עשרה עיירות נשתקעו בכותים בימי שמר. אמרין הדא עדן דמשאה מניהון.
  57. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הנושא אשה כהנת כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דתני. אי זו היא עיסה כשירה. כל שאין בה לא חלל ולא ממזר ולא נתין. רבי מאיר אומר. כל שאין בה אחת מכל אילו בתה כשירה לכהונה. אבל משפחה שנשתקע בה פסול. רבי מאיר אומר. בודק עד ארבע אימהות ומשיא. וחכמים אומרים. בודק לעולם. רב אמר. זו דברי רבי מאיר. …
    הלכה: הנושא אשה כהנת כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דתני. אי זו היא עיסה כשירה. כל שאין בה לא חלל ולא ממזר ולא נתין. רבי מאיר אומר. כל שאין בה אחת מכל אילו בתה כשירה לכהונה. אבל משפחה שנשתקע בה פסול. רבי מאיר אומר. בודק עד ארבע אימהות ומשיא. וחכמים אומרים. בודק לעולם. רב אמר. זו דברי רבי מאיר. אבל חכמים אומרים. בודק מאי זו משפחה משיאין לכהונה ומשיא. ביד מי הוא בודק. רבי חגיי בשם רבי יאשיה. בודק ביד קרובותיו. רבי חמא אתא סבא אמר ליה. משיאין לכהונה מן הדא זרעיתא. אמר ליה. אין. ואסיב על פומיה. רב אמר לחייה בריה. נחות דרג וסב איתא. אמר רבי אידי שכיחא הא מילתא בפומהון דרבנן. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא. מכיון שלא נטמאה טהורה. ולא כיהודה בן פפוס שנועל דלת בפני אשתו. אמרו ליה. נהוגין הוון אבהתך עבדין כן. חד כהן אתא לגבי רבי יוחנן. אמר ליה. עבדית מתניתא. נשאתי אשה כהנת ובדקתי אחריה ארבעה אימהות שהן שמונה. אמר ליה. אין הוא עיקרא לקי מן ראשה מאן מודע לך.
  58. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:6:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסה רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי יונה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסה. חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יוסי. והכהנים נהגו כרבי אלעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה אספסליה. אמר ליה רבי ביבי. לא כן אלפן רבי. הלכה כרבי יוסי. אמר ליה. ולא נהגו הכהנים כרבי אלעזר בן יע …
    רבי יוסה רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי יונה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסה. חנין בר בא בשם רב. הלכה כרבי יוסי. והכהנים נהגו כרבי אלעזר בן יעקב. חד כהן נסב בת גרים. אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה אספסליה. אמר ליה רבי ביבי. לא כן אלפן רבי. הלכה כרבי יוסי. אמר ליה. ולא נהגו הכהנים כרבי אלעזר בן יעקב. אמר ליה. רבי. על המנהג לוקין. אמר ליה אין כיני את חמי מפייס ואנא מוקים ליה. מן דקיימי אמר ליה. רבי. הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר בה.
  59. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:6:7 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה בשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערר ושלח רבי את רומינוס לבודקה. ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה. רב הושעיה אמר. כרבי שמעון הכשירוה. אמר רבי זעירא. דברי הכל היא. הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודן מטי בה בשם רב ר …
    רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה בשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערר ושלח רבי את רומינוס לבודקה. ובדק ומצא שנתגיירה זקינתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה. רב הושעיה אמר. כרבי שמעון הכשירוה. אמר רבי זעירא. דברי הכל היא. הכא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודן מטי בה בשם רב רבי אבהו בשם רבי יוחנן. וולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שהוא מכח עשה. והוא אשה בבתוליה יקח לא בוגרת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. ודכוותה כי אם בתולה מעמיו יקח אשה. לא גיורת. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא. התיב רבי הושעיה. הרי דור שיני שלמצרי הרי הוא בלא תעשה שהוא בא מכח עשה. עשה הוא. חזר רבי הושעיה ואמר. לא דומה עשה שבישראל לעשה שבכהנים. עשה שבישראל אסור בכל. עשה שבכהנים אסור בכהנים ומותר בלויים ובישראל.
  60. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:7:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: האומר בני זה ממזר אינו נאמן כול'. תמן תנינן. האומר. בני זה. נאמן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לתת לו אבל לא ליקח ממנו. אמר רבי יוסי. ולא מתניתא היא. אפילו שניהן אומרין על העובר שבמעיה ממזר הוא אינן נאמנין. דילמא על דרבי יהודה איתאמרת. דרבי יודה אומר. נאמנין עליה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לתת לו אבל …
    הלכה: האומר בני זה ממזר אינו נאמן כול'. תמן תנינן. האומר. בני זה. נאמן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לתת לו אבל לא ליקח ממנו. אמר רבי יוסי. ולא מתניתא היא. אפילו שניהן אומרין על העובר שבמעיה ממזר הוא אינן נאמנין. דילמא על דרבי יהודה איתאמרת. דרבי יודה אומר. נאמנין עליה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לתת לו אבל לא ליקח ממנו. אמר רבי חזקיה. עוד היא מתניתא. כי את הבכור בן השנואה יכיר. היו מחזיקים בו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר. אינו בנו. אינו נאמן. שאינו בנו ובשעת מיתתו אמר. בני הוא. נאמן. אית תניי תני. על קדמייתא נאמן. רבי חזקיה רבי זריקן בשם רבי הונא. היו מחזיקין אותו שהוא משפחתו נאמן. היה עומד בצד המוכסין ואמר. בני הוא. וחזר ואמר עבדי הוא. נאמן. עבדי הוא. וחזר ואמר בני הוא. אינו נאמן. אית תניי תני. נאמן. אמר רבי מנא. בגין אילין כותאי דינון משעבדין בבניהן.
  61. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:9:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. איש ואשתו עשו אותן כשני עדים. חזקה אין אשה שותקת על בני חבירתה. רבי אבון שמע לה מן דבתרה. אשה נשאתי במדינת הים הרי זו ואילו בניה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. איש ואשתו עשו אותן כשני עדים. חזקה אין האשה שותקת על בני חבירתה.
  62. Jerusalem Talmud Kiddushin 4:10:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מי שנתן רשות לשלוחו כול'. תני. איש ואשה שבאו ממדינת הים. הוא אומר. אשתי היא. והיא אומרת. בעלי הוא. אין הורגין עליהן משום אשת איש. הוחזקו. הורגין עליהן משום אשת איש. עד כמה היא חזקה. רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. עד שלשים יום. תמן תנינן. תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו. רבי מאיר מטהר …
    הלכה: מי שנתן רשות לשלוחו כול'. תני. איש ואשה שבאו ממדינת הים. הוא אומר. אשתי היא. והיא אומרת. בעלי הוא. אין הורגין עליהן משום אשת איש. הוחזקו. הורגין עליהן משום אשת איש. עד כמה היא חזקה. רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. עד שלשים יום. תמן תנינן. תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו. רבי מאיר מטהר וחכמים מטמאין. שדרך תינוק לטפח בעיסה. ושורפין על החזקות. רבי יוסי בשם רבי זעירא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. הורגין על החזקות. ורבי שמעון בן לקיש אמר. אין הורגין על החזקות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי זעירא. כל עמא מודיי שהורגין על החזקות. מה פליגין. בשריפה. רבי יוחנן אמר. הורגין על החזקות ואין שורפין על החזקות. רבי שמעון בן לקיש אמר. כשם שהורגין על החזקות כך שורפין על החזקות. ומניין שהורגין על החזקות. רבי שמואל בריה דרבי יוסי בירבי בון אמר. כתוב ומכה אביו ואמו מות יומת. וכי דבר בריא הוא שזה הוא אביו. והלא חזקה היא שהוא אביו. ואת אמר. הורגין. אף הכא הורגין.

Jerusalem Talmud Bava Kamma (32)

  1. Jerusalem Talmud Bava Kamma 1:2:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. חצר השותפין חייבת. אמר רבי יסא. ואנא דאייתיתה מהדא דתני רבי הושעיה. ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר בנזקין. כל מקום שיש רשות לניזק ולמזיק כגון פונדקי וחצר השותפין וכיוצא בהן. על השן ועל הרגל פטור. על הנגיחה והנגיפה והנשיכה והרביצה ועל הבעיטה והדחייה אם תם …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. חצר השותפין חייבת. אמר רבי יסא. ואנא דאייתיתה מהדא דתני רבי הושעיה. ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר בנזקין. כל מקום שיש רשות לניזק ולמזיק כגון פונדקי וחצר השותפין וכיוצא בהן. על השן ועל הרגל פטור. על הנגיחה והנגיפה והנשיכה והרביצה ועל הבעיטה והדחייה אם תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם מן העלייה. לניזק ולא למזיק חייב בכל. למזיק ולא לניזק פטור מן הכל. והכל מודין בשאין רשות לא לזה ולא לזה כגון בקעה ורשות הרבים וכיוצא בה. על השן ועל הרגל פטור. על הנגיחה ועל הנגיפה והנשיכה והרביצה והבעיטה והדחייה תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם מן העלייה.
  2. Jerusalem Talmud Bava Kamma 1:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: חמשה תמין וחמשה מועדין כול'. אמר רבי יוחנן. דרבי טרפון היא. ברשות הניזק. רבי טרפון אומר. נזק שלם. וחכמים אומרים. חצי נזק.
  3. Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: כיצד השן מועדת כול'. ריש לקיש אמר. על הראשונה הושבה. רבי יוחנן אמר. על כולה הושבה. מחלפה שיטתיה דריש לקיש. תמן אמר ריש לקיש בשם רבי הושעיה. עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת. וכא הוא אמר אכין. אמרי. תמן בשם רבי הושעיה. ברם הכא בשם גרמיה. מילתיה דריש לקיש אמרה בעטה מהלכת ברבוצה פטור. מילתיה דרבי …
    הלכה: כיצד השן מועדת כול'. ריש לקיש אמר. על הראשונה הושבה. רבי יוחנן אמר. על כולה הושבה. מחלפה שיטתיה דריש לקיש. תמן אמר ריש לקיש בשם רבי הושעיה. עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת. וכא הוא אמר אכין. אמרי. תמן בשם רבי הושעיה. ברם הכא בשם גרמיה. מילתיה דריש לקיש אמרה בעטה מהלכת ברבוצה פטור. מילתיה דרבי יוחנן אמרה בעטה מהלכת ברבוצה חייב. לא סוף דבר בעטה מהלכת ברבוצה או רבוצה במהלכת. בעטה מהלכת במהלכת. אמר רבי אמי לא אמר ריש לקיש אלא בעטה מהלכת ברבוצה פטורה. אבל רבוצה במהלכת או מהלכת במהלכת חייבת. תני רבי הושעיה. כולה פטור. טעמא דרבי הושעיה. אין קרן ברשות הרבים. רב אמר. עמדה ואכלה מפירות הצבורין [חייבת]. מה היקלו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת. חומר בקרן שבעטה מהלכת את העומדת. אילפיי אמר. עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת. מה היקלו בשן שאכלה מהלכת {בין העומדת} [מן המהלכת]. חומר בקרן שבעטה מהלכת את המהלכת.
  4. Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הכלב והגדי שקפצו מראש הגג כול'. אית תניי תני. שקפצו. אית תניי תני. שנפלו. אמר רבי יוחנן. כיני מתניתא. שקפצו. נפלו לא בדא.
  5. Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:5:3 רבי יוחנן אמר
    כלב שנטל את החררה. ריש לקיש אמר. במצית את האור על כל שיבולת ושיבולת. רבי יוחנן אמר. נעשה כזורק את החץ ממקום למקום. אמר רבי יצחק בר טבליי. מתניתא מסייעא לריש לקיש. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו פטור. אם אומר את שאין כזורק את החץ ממקום למקום. על שיבולת הראשונה נ …
    כלב שנטל את החררה. ריש לקיש אמר. במצית את האור על כל שיבולת ושיבולת. רבי יוחנן אמר. נעשה כזורק את החץ ממקום למקום. אמר רבי יצחק בר טבליי. מתניתא מסייעא לריש לקיש. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו פטור. אם אומר את שאין כזורק את החץ ממקום למקום. על שיבולת הראשונה נתחייב מיתה. מיכן והילך תשלומין. אמר רבי יוסי. ואת שמע מינה. שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב. והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור. אם אומר את שאינו כזורק את החץ ממקום למקום. וייעשה כמי שחלו עליו תשלומין. מיכן והילך יהא חייב בתשלומין. חד בר נש אפיק פלטירה בפורה. עבר חמרא ותבריה. אתא עובדא קומי רבי יצחק בר טבליי. אמר ליה לא חייב לך כלום. ולא עוד אלא שאם ניזוק חייב בנזקו.
  6. Jerusalem Talmud Bava Kamma 2:7:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: שור המזיק ברשות הניזק כול' עד סוף. אמר רבי יוחנן. דרבי טרפון הוא. ברשות הניזק. רבי טרפון אומר. נזק שלם. וחכמים אומרים. חצי נזק.
  7. Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:1:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הניח אבנו ומשאו ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בהן וצלוחיתו בידו. בין שנתקל באבן ונחבט בקרקע בין שנחבט באבן ונתקל בקרקע חייב על ניזקי אדם ופטור על ניזקי צלוחיתו. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. בור שלנזקין פטור על הכלים. ואם כדרך הטחה הטיח אפילו על ניזקי צלוחית חייב.
  8. Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: נשברה כדו ברשות הרבים כול'. רבי לעזר אמר. בשעת נפילה נחלקו אבל לאחר נפילה כל עמא מודיי שחייב. אמר רבי יוחנן. בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה היא המחלוקת. מתיב רבי יוחנן לרבי לעזר. אם בשעת נפילה פטור. אינו קל וחומר לאחר נפילה. ולמה פטור בשעת נפילה. שכן אדם מבקיר נזקיו ברשות הרבים. אית מתניתא מסיי …
    הלכה: נשברה כדו ברשות הרבים כול'. רבי לעזר אמר. בשעת נפילה נחלקו אבל לאחר נפילה כל עמא מודיי שחייב. אמר רבי יוחנן. בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה היא המחלוקת. מתיב רבי יוחנן לרבי לעזר. אם בשעת נפילה פטור. אינו קל וחומר לאחר נפילה. ולמה פטור בשעת נפילה. שכן אדם מבקיר נזקיו ברשות הרבים. אית מתניתא מסייעא לדין ואית מתניתא מסייעא לדין. דתני. מודין חכמים לרבי יודן במניח אבנו ומשואו ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בהן פטור. שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. הא אם לא הנחיל יהושע לישראל את הארץ על מנת כן חייב. על דעתיה דרבי יוחנן. במתכוין לחרסין. על דעתיה דרבי לעזר. במתכוין להזיק. רבי זירא ורבי לא תריהון אמרין. מודה רבי יודה לחכמים במבקיר שור שנגח ברשות הרבים שחייב. לא דומה נזק עומד לנזק מהלך.
  9. Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:3:4 אמר רבי יוחנן
    פיסקא. והגודר גדירו בקוצים. אמר רבי יוחנן. תיפתר דברי הכל במפריח. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא. ולמה לי נן פתרין לה כרבי יוסי בירבי יודה דאמר. שלשה שהן סמוכין לרשות כרשות. אמר ליה. ומה ביש לך דאיכא רבי יוחנן מימר לך. תיפתר דברי הכל במפריח.
  10. Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: שני שוורין תמים כול'. בן פדייא אמר. כל המקלקלין פטורין חוץ מן המבעיר והעושה חבורה. אמר רבי יוחנן. במבעיר אינו חייב עד שיהא צריך לאפר. והעושה חבורה אין חייב עד שיהא צריך לדם. והתנינן. שורו. שורו צריך את האפר.
  11. Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:1:3 רבי יוחנן אמר
    ומה ביניהון. רבי יוחנן אמר. הקדש ביניהון. על דעתיה דרבי יודה. מקדיש הראשון. על דעתיה דרבי מאיר. שניהן מקדישין אותו. הוקיר. על דעתיה דרבי יודה. הוקרה לראשון. על דעתיה דרבי מאיר. הוקרה לשיני. עשה שכר. על דעתיה דרבי יהודה. השכר לראשון. על דעתיה דרבי מאיר. השכר לשניהן. השביח. על דעתיה דרבי יודן. השביח ל …
    ומה ביניהון. רבי יוחנן אמר. הקדש ביניהון. על דעתיה דרבי יודה. מקדיש הראשון. על דעתיה דרבי מאיר. שניהן מקדישין אותו. הוקיר. על דעתיה דרבי יודה. הוקרה לראשון. על דעתיה דרבי מאיר. הוקרה לשיני. עשה שכר. על דעתיה דרבי יהודה. השכר לראשון. על דעתיה דרבי מאיר. השכר לשניהן. השביח. על דעתיה דרבי יודן. השביח לראשון. על דעתיה דרבי מאיר. השביח לשניהן.
  12. Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:1:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. רבי יודה ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד. כמה דרבי יודה אמר. קנה. כן רבי שמעון אמר. קנה. אלא שרבי יודן אומר. קנה לחי קנה למת. ורבי שמעון אומר. לא קנה אלא למת בלבד.
  13. Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:3:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: שור שלישראל שנגח לשור שלנכרי כול'. רב אמר. ראה ויתר גוים. התיר ממונן שלגוים. חזקיה אמר. הופיע מהר פרן. והופיע פנים כנגד אומות העולם. רבי יוסי בן חנינה אמר. הורידן מנכסיהן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר. כדיניהן. אמר רבי לא. לא על הדא איתאמרת אלא בהדא דתני רבי חייה. שור שלגוי שנגח שור שלגוי אחר חב …
    הלכה: שור שלישראל שנגח לשור שלנכרי כול'. רב אמר. ראה ויתר גוים. התיר ממונן שלגוים. חזקיה אמר. הופיע מהר פרן. והופיע פנים כנגד אומות העולם. רבי יוסי בן חנינה אמר. הורידן מנכסיהן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר. כדיניהן. אמר רבי לא. לא על הדא איתאמרת אלא בהדא דתני רבי חייה. שור שלגוי שנגח שור שלגוי אחר חבירו. אף על פי שקיבל עליו לדון כדיני ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם. על הדא אתאמרת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כדיניהן.
  14. Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:4:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. בתחילה אין ממנין אפיטרופין על מנת לחוב להן אלא לזכות להן. ואם חבו חבו. רבי יוסי בן חנינה אמר. בין בתחילה בין בסוף אין ממנין אפיטרופין על היתומין לא לזכות ולא לחובה. מתניתא פליגא על דרבי יוסי בן חנינה. מעמידין להן אפיטרופין ומעידין להן בפני אפיטרופין. אמר ליה. שנייא היא בשור שלא יצא וי …
    אמר רבי יוחנן. בתחילה אין ממנין אפיטרופין על מנת לחוב להן אלא לזכות להן. ואם חבו חבו. רבי יוסי בן חנינה אמר. בין בתחילה בין בסוף אין ממנין אפיטרופין על היתומין לא לזכות ולא לחובה. מתניתא פליגא על דרבי יוסי בן חנינה. מעמידין להן אפיטרופין ומעידין להן בפני אפיטרופין. אמר ליה. שנייא היא בשור שלא יצא ויזיק.
  15. Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:4:5 רבי יוחנן אמר
    שורו שליתומין ושלאפיטרופין שיצא והזיק מהו. רבי יוחנן אמר. משליתומין. שאם אתה אומר. משלאפיטרופין. לא נעשה אדם מעולם אפיטרופוס. רבי יוסי בן חנינה אמר. משלאפיטרופין. ותייא דרבי יוסי בן חנינה כאבא שאול ודרבי יוחנן כרבנין. דתנינן תמן. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין ישבע. מינוהו בית דין לא ישבע. שבית דין מבח …
    שורו שליתומין ושלאפיטרופין שיצא והזיק מהו. רבי יוחנן אמר. משליתומין. שאם אתה אומר. משלאפיטרופין. לא נעשה אדם מעולם אפיטרופוס. רבי יוסי בן חנינה אמר. משלאפיטרופין. ותייא דרבי יוסי בן חנינה כאבא שאול ודרבי יוחנן כרבנין. דתנינן תמן. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין ישבע. מינוהו בית דין לא ישבע. שבית דין מבחנין אותו. אבא שאול אומר חילוף הדברים. אפיטרופוס שמינהו אבי יתומין לא ישבע. דבעי ממשכנה ליה. מינהו בית דין ישבע. אית בר נש בעי מיתן כמה ומיתקרי הימן.
  16. Jerusalem Talmud Bava Kamma 4:8:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: שור שהוא יוצא ליסקל כול'. תני. שור שהיה יוצא ליסקל ונמצאו עידיו זוממין. רבי יוחנן אמר. כל הקודם בו זכה. ריש לקיש אמר. ייאוש טעות הוא. וכן עבד היוצא ליהרג ונמצאו עדיו זוממין. רבי יוחנן אמר. זכה עצמו. ריש לקיש אמר. ייאוש טעות הוא.
  17. Jerusalem Talmud Bava Kamma 5:5:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. עוברין אין יוצאין בשן ועין. ניחא בשן. ועין. אמר רבי יסא בירבי בון. כיני מתניתא. עוברין אין יוצאין בשן ועין של אמן.
  18. Jerusalem Talmud Bava Kamma 5:7:3 בשם רבי יוחנן
    עבר עליו הראשון ולא כיסהו השיני ולא כיסהו השיני חייב. רבי בא בר ביזנא רבי יסא בשם רבי יוחנן. נותנין לו שהות לכרות ארזים מן הלבנון. אית בה לחומרא ואית בה לקולא. פעמים שסמוכין ללבנון. פעמים שרחוקין ללבנון.
  19. Jerusalem Talmud Bava Kamma 5:8:3 אמר רבי יוחנן
    וכן חיה ועוף כיוצא בהן. שמואל אמר. אווז ים עם אווז יישוב כלאים זה בזה. אמר רבי יוסי. מתניתא לא אמרה כן. אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה. ריש לקיש אמר. משנה שלימה שנה רבי. וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יוחנן. ואנא דאייתיתיה מן דבית לוי. תרנגול עם פיסיוני תרנגול עם הטווסת אף על פי שדו …
    וכן חיה ועוף כיוצא בהן. שמואל אמר. אווז ים עם אווז יישוב כלאים זה בזה. אמר רבי יוסי. מתניתא לא אמרה כן. אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה. ריש לקיש אמר. משנה שלימה שנה רבי. וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יוחנן. ואנא דאייתיתיה מן דבית לוי. תרנגול עם פיסיוני תרנגול עם הטווסת אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה.
  20. Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: השולח את הבעירה כול'. חזקיה אמר. בשמסר לו גחלת. אבל מסר לו שלהבת חייב. אמר רבי יוחנן. היא גחלת היא שלהבת. וקשיא על דעתיה דחזקיה. אילו מי שראה גחלתו שלחבירו מגלגלת והולכת ואין כולה אותה. שמא אינו פטור. אמרי. תיפתר בשמסר לו גחלת הפקר. אינמי שלהבת הפקר. ולית שמע מינה כלום.
  21. Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:5:3 רבי יוחנן אמר
    עברה גדר שגבוהה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור. אמר רבה. בקודחת היא מתניתא. אבל במקטפת דברי הכל חייב. רבי יוחנן אמר. במקטפת היא מתניתא. אבל בקודחת פטור.
  22. Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:7:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: המדליק את הגדיש כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מודין חכמים לרבי יודן בכלי גורן שדרכן להטמין. מחלפה שיטת רבי יודן. תמן הוא אומר. פרט לטמון. והכא הוא אמר. לרבות הטמון. ולית רבי יודן דריש הכא אלא גדיש. לאי זה דבר נאמר גדיש. שמשלם כל מה שבתוכו. מחלפה שיטת רבנין. תמן אמרין. לרבות טמון. וכא אמרין. פר …
    הלכה: המדליק את הגדיש כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מודין חכמים לרבי יודן בכלי גורן שדרכן להטמין. מחלפה שיטת רבי יודן. תמן הוא אומר. פרט לטמון. והכא הוא אמר. לרבות הטמון. ולית רבי יודן דריש הכא אלא גדיש. לאי זה דבר נאמר גדיש. שמשלם כל מה שבתוכו. מחלפה שיטת רבנין. תמן אמרין. לרבות טמון. וכא אמרין. פרט לטמון. ולא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מודין חכמים לרבי יודן בכלי גורן שדרכן ליטמן. אמר רבי הושעיה. בשאין עדים. אבל אם יש עדים כל עמא מודו על הדא דרבי (יוסי) דתני כן. היה גדיש חטים מחופה שעורין. או גדיש שעורין מחופה בחיטין. נותן לו גדיש שעורים. כהדא חד בר נש אפקד גבי חבריה חד שק צריר ואירעו אונס. אהן אמר. סיגין הוה מלא. ואהן הוה אמר. מטקסין הוה מלא. הרי זה נשבע ונוטל.
  23. Jerusalem Talmud Bava Kamma 7:2:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: ולא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן הזיד בחלב ושגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. רבי בון בר חייה בשם רבי שמואל בר רב יצחק כדי רשעתו. שני דברים מסורין לבית דין התופש אחד מהן. יצא דבר שמסור לשמים.
  24. Jerusalem Talmud Bava Kamma 7:4:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: גנב וטבח בשבת כול'. לא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. מאן תניתה. [רבי שמעון. דתנינן.] רבי שמעון אומר קדשים שחייב באחריותן משלם תשלומי ארבעה וחמשה ושאין חייב באחריותן פטור.
  25. Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:4:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: זה חומר באדם מבשור כול'. המכה אביו ואמו כול'. תני. והעדים שאמרו מעידין אנו על פלוני שסימא שתי עיניו כאחת. שהפיל שתי שיניו כאחת. אינו נותן לו כלום. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמי שנייה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. זאת אומרת שמין לעבדים בושת. רבי לא בשם רבי יוחנן. המקדיש מעשה ידי עצמו כו …
    הלכה: זה חומר באדם מבשור כול'. המכה אביו ואמו כול'. תני. והעדים שאמרו מעידין אנו על פלוני שסימא שתי עיניו כאחת. שהפיל שתי שיניו כאחת. אינו נותן לו כלום. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמי שנייה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. זאת אומרת שמין לעבדים בושת. רבי לא בשם רבי יוחנן. המקדיש מעשה ידי עצמו כולן קידש. וחזר ותנא. המקדיש מעשה ידי עבדו יוציא לו מהן פרנסתו והשאר הקדש. הכא את אמר. השאר הקדש. והכא את מר. כולו קודש. אמר רבי אחא. מצווים ישראל לפרנס בני חורין יותר מעבדים. לא כן אמר רבי יוחנן. הקוטע ידי עבד חבירו רבו נוטל נזקו צערו ריפוי שבתו בושתו. והלה יתפרנס מן הצדקה. אמר רבי אחא. מצווין ישראל לפרנס עבדים קיטעין יותר מן השלימין. והא רבי יוחנן אכיל קופד ויהיב לעבדיה. שתי חמר ויהיב לעבדיה. וקרי אנפשיה הלא בבטן עושיני עשהו. אמרי. תמן במידת הדין. ברם הכא במידת רחמים.
  26. Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:5:4 אמר רבי יוחנן
    תני. הנותן מעות לחבירו ליקח לו חטים ולקח לו שעורים. אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו. ותני חורן. אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לשניהן. [מן דמר אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו רבי מאיר. מה טעמא דרבי מאיר. שלא נתכוון המוכר לזכות אלא ללוקח. ומן דמר אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לשניהן …
    תני. הנותן מעות לחבירו ליקח לו חטים ולקח לו שעורים. אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו. ותני חורן. אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לשניהן. [מן דמר אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו רבי מאיר. מה טעמא דרבי מאיר. שלא נתכוון המוכר לזכות אלא ללוקח. ומן דמר אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לשניהן רבי יהודה.] מאי טעמא דרבי יודן. שלא נתכוון המוכר לזכות אלא לבעל המעות. ולמה אין חולק עמו. שאסור ליהנות מחבירו. מעתה אפילו אמר לו ליקח לו חטים ולקח לו חטים. [אמר רבי יוחנן. בשעה שאמר לו ליקח לו בהן חטין ולקח לו חטין] לא נתכוון המוכר לזכות אלא לבעל המעות. ובשעה שאמר לו ליקח חיטים ולקח לו שעורים לא נתכוון מוכר לזכות אלא ללוקח וקיים מה בידיה. אמר רבי נסא. בשעה שקיים שליחותו לא נתכוון המוכר לזכות לבעל המעות. לא קיים שליחותו נתכוון לזכות ללוקח. ולמה חולק עמו. אמר. הואיל ובאת לו הנייה מתחת ידו אף הוא חולק עמו.
  27. Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:1:4 רבי יוחנן אמר
    גזל טלית ונתנה לאחר. רבי לעזר בשם רבי חייה אמר. מוציאין מראשון ולא משיני. רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי. מוציאין אף מן השיני. רבי בא בר ממל אמר. אף רבי חייה כדעתיה. דרבי חייה אמר. מוציאין אף משיני.
  28. Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:2:3 בשם רבי יוחנן
    וכן נחיל של דבורים אם נתייאשו בעליו הרי אילו שלו. רבי חיננא בר פפא בשם רבי יוחנן. מתניתא בנחיל שגזלו מן ההליכה ובפורח. ובלבד על אתר. אבל אם יצא וחזר אני אומר. מפני יראה ופיתוי אמרו. תני. רבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה אומר. תניי בית דין הוא לקוץ זה סוכה ונותן דמים. שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את …
    וכן נחיל של דבורים אם נתייאשו בעליו הרי אילו שלו. רבי חיננא בר פפא בשם רבי יוחנן. מתניתא בנחיל שגזלו מן ההליכה ובפורח. ובלבד על אתר. אבל אם יצא וחזר אני אומר. מפני יראה ופיתוי אמרו. תני. רבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה אומר. תניי בית דין הוא לקוץ זה סוכה ונותן דמים. שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.
  29. Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: שטף נהר את חמורו כול'. תני. הניח שלו להציל שלחבירו ועלה שלחבירו מאיליו אין נזקק לו כלום. אלא הניח שלו להציל שלחבירו ועלה שלו מאיליו. מהו דיימר לו. נתייאשתי. נישמעינה מהדא. שטף נהר חמורו והיה צווח ואומר. לא נתייאשתי. ריש לקיש אמר. כל זמן שצווח לא נתייאש. רבי יוחנן אמר. חזקה מייאש הוא.
  30. Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הגוזל שדה מחבירו כול'. אמר רבי יוחנן. והלא אמרו. אין הקרקע נגזלת. ולמה אמרו חייב להעמיד לו שדה. קנס קנסוהו. נטלוה מסיקין מן הגזלן מחמת הנגזל. מהו דו יכיל מימר ליה. מכל מקום הב לי דידי ומאן דבעי ייתי ויסב מיני. רבי יהושע בן לוי אמר. אין אדם נתפש על חבירו וחייב ליתן לו. אלא בארנון וגולגולת. רב א …
    הלכה: הגוזל שדה מחבירו כול'. אמר רבי יוחנן. והלא אמרו. אין הקרקע נגזלת. ולמה אמרו חייב להעמיד לו שדה. קנס קנסוהו. נטלוה מסיקין מן הגזלן מחמת הנגזל. מהו דו יכיל מימר ליה. מכל מקום הב לי דידי ומאן דבעי ייתי ויסב מיני. רבי יהושע בן לוי אמר. אין אדם נתפש על חבירו וחייב ליתן לו. אלא בארנון וגולגולת. רב אמר. יכיל מימר ליה. את שרי עביטיך מיני.
  31. Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: האומר לחבירו גזלתיך כול'. רבי יוחנן אמר. בבא לצאת ידי שמים. גזלתיך והלויתני הפקדתה אצלי והחזרתי לך. והלה אומר. איני יודע. רבי ירמיה סבר מימר. חייב להעמיד לו מן הדין. רבי יוסי סבר מימר. עוד היא לצאת ידי שמים. הוצאתי מן הכיס ונתתי לך. והוא אומר. איני יודע. רב הונא אמר. אומרין לו. את לית ידע אהן …
    הלכה: האומר לחבירו גזלתיך כול'. רבי יוחנן אמר. בבא לצאת ידי שמים. גזלתיך והלויתני הפקדתה אצלי והחזרתי לך. והלה אומר. איני יודע. רבי ירמיה סבר מימר. חייב להעמיד לו מן הדין. רבי יוסי סבר מימר. עוד היא לצאת ידי שמים. הוצאתי מן הכיס ונתתי לך. והוא אומר. איני יודע. רב הונא אמר. אומרין לו. את לית ידע אהן ידע.
  32. Jerusalem Talmud Bava Kamma 10:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הגונב טלה מן העדר כול'. אמר רבי יוחנן. אם ידעו הבעלים בגניבה צריכין לידע בחזירה. לא ידעו בגניבה אין צריכין לידע בחזירה. ריש לקיש אמר. אף על פי שלא ידעו בגניבה צריכין לידע בחזירה. אמר רבי לעזר. אין הוה כגון ההין ברחא אין צריכין לידע בחזירה. מהו כגון אהן ברחא. אית דמרין. חוטרא. אית דמרין. פנדורה …
    הלכה: הגונב טלה מן העדר כול'. אמר רבי יוחנן. אם ידעו הבעלים בגניבה צריכין לידע בחזירה. לא ידעו בגניבה אין צריכין לידע בחזירה. ריש לקיש אמר. אף על פי שלא ידעו בגניבה צריכין לידע בחזירה. אמר רבי לעזר. אין הוה כגון ההין ברחא אין צריכין לידע בחזירה. מהו כגון אהן ברחא. אית דמרין. חוטרא. אית דמרין. פנדורה. אית דמרין. תיישא רבא.

Jerusalem Talmud Bava Metzia (29)

  1. Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:1:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: שנים אוחזין בטלית כול'. תני. אדם שאמר לחבירו. תן לי מנה שאתה חייב לי. אמר לו. לא היו דברים מעולם. הלך והביא עדים שחייב לו נ̇ זוז. רבי חייה רבה אמר. הודיית עדים כהודיית פיו וישבע על השאר. רבי יוחנן אמר. אין הודיית עדים כהודיית פיו שישבע על השאר. אמר רבי לא. משנים אוחזין בטלית דרבי חייה רובה. מכ …
    הלכה: שנים אוחזין בטלית כול'. תני. אדם שאמר לחבירו. תן לי מנה שאתה חייב לי. אמר לו. לא היו דברים מעולם. הלך והביא עדים שחייב לו נ̇ זוז. רבי חייה רבה אמר. הודיית עדים כהודיית פיו וישבע על השאר. רבי יוחנן אמר. אין הודיית עדים כהודיית פיו שישבע על השאר. אמר רבי לא. משנים אוחזין בטלית דרבי חייה רובה. מכיון שתפוש בחצייה. (א)לא כמי שהביא עדים שחצייה שלו. ותימר. נשבע ונוטל. אוף הדא דמייא לה.
  2. Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:1:3 אמר רבי יוחנן
    רבה בר ממל ורב עמרם סליקו הן דרב ביניי אמר ליה. אין מוסרין שבועה לחשוד. אמר ליה. אפילו לשון שבועה אין מוסרין לו. כיצד נשבע. רב הונא אמר. שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות (משוה פרוטה) [מחציה]. אמר רבי יוחנן. אם מזו שבועת תקנה היא.
  3. Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:4:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: ראה את המציאה כול'. ריש לקיש אמר אבא כהן בר דלייה. אדם זכה במציאה בתוך ד̇ אמות שלו. רבי יוחנן אמר. והוא שתפול לתוך ידו. מתניתה פליגא על ריש לקיש. נטל מקצת הפיאה וזרק בשאר אין לו בה כלום. אמר. תיפתר בשלא אמר. יזכו לי בד̇ אמות שלי. ומור דבתרה. נפל עליה ופרס טליתו עליה מעבירין אותו ממנה. עוד היא …
    הלכה: ראה את המציאה כול'. ריש לקיש אמר אבא כהן בר דלייה. אדם זכה במציאה בתוך ד̇ אמות שלו. רבי יוחנן אמר. והוא שתפול לתוך ידו. מתניתה פליגא על ריש לקיש. נטל מקצת הפיאה וזרק בשאר אין לו בה כלום. אמר. תיפתר בשלא אמר. יזכו לי בד̇ אמות שלי. ומור דבתרה. נפל עליה ופרס טליתו עליה מעבירין אותו ממנה. עוד היא בשלא אמר. יזכו לי בד̇ אמות שלי. והתני רבי חייה. שנים שהיו מתכתשין בעומר ובא עני וחטפו מלפניהן זכה בו. עוד היא בשלא אמר. יזכו לי בד̇ אמות שלי. והתנינן. ראה את המציאה ונפל עליה ובא אחר והחזיק בה. זה שהחזיק בה זכה בה. עוד היא בשלא אמר. יזכו לי בד̇ אמות שלי. והתנינן. קרוב לה מגורשת. קרוב לו אינה מגורשת. מחצה למחצה מגורשת ואינה מגורשת. חזקיה אמר. בשכר הליבלר היא מתניתא. התיבון. והכתיב ואני בעוניי הכינותי וגו'. והיכי. אם בנתונין בתוך ידו עשיר הוא. אי בשאינן נתונין לתוך ידו יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו. הוי אומר. בנתונין בתוך ד̇ אמות שלו. אמר רבי אבין. מהו בעוניי. שאין עשירות לפני מי שאמר והיה העולם. דבר אחר. שהיה מתענה ומקדיש סעודתו לשמים.
  4. Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: מציאת בנו ובתו הקטנים כול'. אמר רבי יוחנן. בשאינן טפולין לאביהן. אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן שלו. ריש לקיש אמר. אין אדם זוכה לחבירו במציאה. אמר רבי [הילא]. לא דמר רבי שמעון אכן אלא דקשי ליה על הדא דתני רבי הושעיה. השוכר את הפועל לעשות בכל מלאכה מציאתו לבעל הבית. אמר ריש לקיש. אדם שיש בו רש …
    הלכה: מציאת בנו ובתו הקטנים כול'. אמר רבי יוחנן. בשאינן טפולין לאביהן. אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן שלו. ריש לקיש אמר. אין אדם זוכה לחבירו במציאה. אמר רבי [הילא]. לא דמר רבי שמעון אכן אלא דקשי ליה על הדא דתני רבי הושעיה. השוכר את הפועל לעשות בכל מלאכה מציאתו לבעל הבית. אמר ריש לקיש. אדם שיש בו רשות לחזור בו תהא מציאתו לרבו.
  5. Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:5:3 אמר רבי יוחנן
    מה בין עבדו ושפחתו העברים לעבדו ושפחתו הכנענים. אמר רבי יוחנן. עבדו ושפחתו העברים הואיל ואינו רשאי לשנותו ממלכתו מציאתו לעצמו. עבדו ושפחתו הכנענים הואיל ורשאי לשנותן ממלאכתן מציאתן לרבן. התיבון. הרי אשתו שאינו רשאי לשנות ממלאכתה ומציאתה שלו. דתנינן תמן. כופה לעשות בצמר. ואינו כופה לעשות בדבר אחר. אמ …
    מה בין עבדו ושפחתו העברים לעבדו ושפחתו הכנענים. אמר רבי יוחנן. עבדו ושפחתו העברים הואיל ואינו רשאי לשנותו ממלכתו מציאתו לעצמו. עבדו ושפחתו הכנענים הואיל ורשאי לשנותן ממלאכתן מציאתן לרבן. התיבון. הרי אשתו שאינו רשאי לשנות ממלאכתה ומציאתה שלו. דתנינן תמן. כופה לעשות בצמר. ואינו כופה לעשות בדבר אחר. אמר רבי בא בר מינא ורבי יסא בשם רבי יוחנן. טעם אחר באשה. מה טעם אחר באשה. רבי חגיי אמר. מפני הקטטה. רבי יוסה אומר. שלא תהא מברחת ניכסי בעלה ואומרת. מציאה היא. התיבון בעדים לא אסרו זה אלא מפני זה.
  6. Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:6:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אמר רבי לעזר. שאני אומר. כתב ללוות ולא לווה. אמר רבי לעזר. אם היה הלווה מודה הרי זה יחזיר. אמר רבי לעזר. אם הוחזק השטר ביד המלוה הרי זה יחזיר. ותליתהון מתברין. וחכמים אומרים בין כך ובין כך לא יחזיר. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מפני קינונייא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. אם היה זמנו יוצא לבו ביום יחזיר.
  7. Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:6:4 בשם רבי יוחנן
    [ואפילו אין זמנו יוצא לבוא ביום יחזיר. מהו פליג. ומד רבי אבהוא בשם רבי יוחנן. מפני קנונייה. ומד רבי יוחנן. אם היה זמנו יוצא לבוא ביום יחזיר.]
  8. Jerusalem Talmud Bava Metzia 1:7:3 בשם רבי יוחנן
    שטר שלוה בו ופרעו לא יחזור ויגבה בו מפני מירע כוחן של לקוחות. רבי יסא בשם רבי יוחנן. ואפילו לבו ביום. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. הכא את מר. אפילו לבו ביום. והכא את מר. אם זמנו יוצא לבו ביום יחזיר. אמר ליה. אדם מצוי ללות ולפרוע לבו ביום. ואין אדם עשוי לפרוע וללוות לבו ביום. רבי חגיי בעא קומי רבי יסא. …
    שטר שלוה בו ופרעו לא יחזור ויגבה בו מפני מירע כוחן של לקוחות. רבי יסא בשם רבי יוחנן. ואפילו לבו ביום. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. הכא את מר. אפילו לבו ביום. והכא את מר. אם זמנו יוצא לבו ביום יחזיר. אמר ליה. אדם מצוי ללות ולפרוע לבו ביום. ואין אדם עשוי לפרוע וללוות לבו ביום. רבי חגיי בעא קומי רבי יסא. הוא הזמן והן העדים והוא המלוה מהו מפני מירע כוחן של לקוחות. אמר ליה. בשלא נשתעבדו נכסים. ויש אומרים. בשלא חתמו העדים על אותה המלוה.
  9. Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:3:3 אמר רבי יוחנן
    כדי יין וכדי שמן חייב להכריז. אמר רבי יוחנן. אין הוה כגון אהן מצובה אין חייב להכריז. מהו כגון אהן מצובה. כגון אהין קרפיפא שלשלשה בני אדם. מכיון דלא ידע למאן מחזרה אין חייב להכריז. אמר רבי יוסי. את שמע מינה. בר נש הוה מהלך חורי רבי חלפתא נפל מינייהו חד דינר. מכיון דלא ידע למאן מחזרה אינו חייב להכריז. …
    כדי יין וכדי שמן חייב להכריז. אמר רבי יוחנן. אין הוה כגון אהן מצובה אין חייב להכריז. מהו כגון אהן מצובה. כגון אהין קרפיפא שלשלשה בני אדם. מכיון דלא ידע למאן מחזרה אין חייב להכריז. אמר רבי יוסי. את שמע מינה. בר נש הוה מהלך חורי רבי חלפתא נפל מינייהו חד דינר. מכיון דלא ידע למאן מחזרה אינו חייב להכריז. שמעון בר ווה הוה מהלך חורי רבי לעזר. נפל מיניה דינר. אושטיה ליה שמעון בר ווה. אמר ליה. כבר נתייאשתי מיניה. אמרי. לא איתכוון רבי לעזר אלא לזכוייה לרבי שמעון בר ווא בגין דהוה אינש מסכן.
  10. Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:3:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: אמר לשנים גזלתי כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כאן בעוררין כאן בשותקין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. כאן בשיש עדים יודעין וכאן בשאין עדים יודעין. רב ירמיה בשם רב. כאן בנשבע כאן בשלא נשבע. תמן אמרין בשם רב. שם בנשבע כאן בשלא נשבע. רבי ירמיה בעי. אם בשנשבע היה לו לשתוק. רבי ירמיה סבר מימר. היה לו לשתוק …
    הלכה: אמר לשנים גזלתי כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כאן בעוררין כאן בשותקין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. כאן בשיש עדים יודעין וכאן בשאין עדים יודעין. רב ירמיה בשם רב. כאן בנשבע כאן בשלא נשבע. תמן אמרין בשם רב. שם בנשבע כאן בשלא נשבע. רבי ירמיה בעי. אם בשנשבע היה לו לשתוק. רבי ירמיה סבר מימר. היה לו לשתוק ולא להודות. רבי יסא סבר מימר. היה לו לשתוק ולא לישבע. רבי יוחנן אמר. אם בשנשבע היה לו לעשות שלוח בית דין. רבי יוחנן סבר מימר. שלוח בית דין שעשה גוזל. תניי חורן תני. שליח בית דין שעשה נגזל. [וכן תני. רבי שמעון בן לעזר אומר. שליח בית דין שעשה הנגזל] ולא שליח בית דין שעשה גוזל. אמר רבי אילא. אוף אנן תנינא ואמרינן. היא גזילה היא בעילה היא מלוה. הכל מודין בפיקדון דמתניתא מהדא אמר לשנים. גזלתי אחד מכם מנה ואיני יודע אי זה הוא.
  11. Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: המפקיד פירות אצל חבירו כול'. אמר רבי אבהו אם אומר את אבודין הן אל יגע בהן. אף הוא ממציא להן. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. כהדא רבי יוחנן חקוקה אפקד גבי רבי חייה רובה חד דיסיקיא מלייא חמץ. אתא שאל לרבי. אמר. ימכר על פי בית דין בשעת הביעור. חד …
    הלכה: המפקיד פירות אצל חבירו כול'. אמר רבי אבהו אם אומר את אבודין הן אל יגע בהן. אף הוא ממציא להן. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. כהדא רבי יוחנן חקוקה אפקד גבי רבי חייה רובה חד דיסיקיא מלייא חמץ. אתא שאל לרבי. אמר. ימכר על פי בית דין בשעת הביעור. חד בר נש אפקיד גבי רבי חייה בר אשי חד גרב דכותח. אתא שאל לרב. אמר. ימכר על פי בית דין בשעת הביעור.
  12. Jerusalem Talmud Bava Metzia 3:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: המפקיד פירות אצל חבירו כול'. אמר רבי אמי. בשעת הגורן שנו. תמן אמרין. אילין עכברייא רשיעיא כד חמיין פירי סגין קריין לחביריהון ואכלין עמהון. אמר רבי יוחנן. אובדות הן מתפזרות הן.
  13. Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:1:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שור בפרה או חמור בשור. הא ציבור בציבור לא קנה. רב ירמיה בשם רב. אפילו צבור בציבור קנה. רבי אבא בר מינה בשם רב. המחליף אברוקלון באמבורוקלון קנה.
  14. Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:2:3 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי חנינה. הלכה כרבי שמעון. ולא אמרין לה לכל אפין. רב ירמיה בשם רב. מעשה היה והורה רבי כרבי שמעון. רבי חייה בר יוסף יהב דינר למלחא. חזר ביה ההוא. אמר. לא ידע דכבר יהבון מגלא גו שקיה דההוא גברא. מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. חד בר נש יהב דינרין למטכסה. חזר ביה. אתא עו …
    אמר רבי חנינה. הלכה כרבי שמעון. ולא אמרין לה לכל אפין. רב ירמיה בשם רב. מעשה היה והורה רבי כרבי שמעון. רבי חייה בר יוסף יהב דינר למלחא. חזר ביה ההוא. אמר. לא ידע דכבר יהבון מגלא גו שקיה דההוא גברא. מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. חד בר נש יהב דינרין למטכסה. חזר ביה. אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ורבי יוחנן. רבי חייה בר יוסף אמר. או יתן לו כדי עירבונו או ימסור אותו למי שפרע. ורבי יוחנן אמר. או יתן לו כל מקחו או ימסור אותו למי שפרע. רבי לא אמר. עירבון היה. רבי זירא אמר. מקצת דמים נתן לו. מודה רבי חייה בר יוסף לרבי יוחנן במקח שאין דרכו ליקנות חציין כגון פרה וטלית.
  15. Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:2:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יעקב בר אידי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. טבעת אין בה משום עירבון. כל הנושא ונותן בדברים אין מוסרין אותו למי שפרע. רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר. [רבי יעקב בר זבדי בעה קומי רבי אבהוא. ואהין הוא ליו צדק הין צדק.] אמר. בשעה שאמר צריך לומר בדעת גמורה. …
    רבי יעקב בר אידי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. טבעת אין בה משום עירבון. כל הנושא ונותן בדברים אין מוסרין אותו למי שפרע. רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר. [רבי יעקב בר זבדי בעה קומי רבי אבהוא. ואהין הוא ליו צדק הין צדק.] אמר. בשעה שאמר צריך לומר בדעת גמורה. מבתר כן אין חזר ביה לא חזר ביה. הדא דתימר בעני. אבל בעשיר נעשה נדר. רב מפקד לשמשיה. אימת דנימר לך. תתן מתנה לבר נש. אין הוה מסכן הב ליה מיד. ואין עתיר אימליך בי תניינות.
  16. Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: האונאה ארבעה כסף כול'. רב אמר שיעור הוא. רבי יוחנן אמר. לית הוא שיעורא. רב אמר. כל הנושא ונותן במנת שאין לו אונאה יש לו אונאה. תני רבי לוי. האונאה פרוטה וההונאה פרוטה. אלא הונאה עצמה מהו. תני. נקנה המקח חוזר לו הונייתו. דברי רבי יהודה הנשיא. רבי יוחנן אמר. בטל מקחו.
  17. Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:3:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מכר לו שוה ה̇ בו̇. לא הספיק לישא וליתן עד שהוקיר משבע. רבי יעקב בר אידי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כשם שבטל מקח מאצל זה כך בטל מזה. תמן תנינן. ארבע מידות במוכרין. מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו. רעות ונמצאו יפות מוכר יכול לחזור בו. [הא הלוקח אינו יכול לחזור בו.] אמר רבי יוסי בירבי בון. …
    מכר לו שוה ה̇ בו̇. לא הספיק לישא וליתן עד שהוקיר משבע. רבי יעקב בר אידי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כשם שבטל מקח מאצל זה כך בטל מזה. תמן תנינן. ארבע מידות במוכרין. מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות לוקח יכול לחזור בו. רעות ונמצאו יפות מוכר יכול לחזור בו. [הא הלוקח אינו יכול לחזור בו.] אמר רבי יוסי בירבי בון. ותייא כהן תנא. הנושא והנותן בדברים אין מוסרין אותו למי שפרע.
  18. Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:1:5 בשם רבי יוחנן
    אמר לו. תן לי חיטיי שאני מוכרן. במה קנה. רב נחמן בר יעקב סבר מימר. חייב להעמיד (לחבירו) [לו מן הדין. רבי אבהוא בשם רבי יוחנן. קנו לו מעותיו דבר תורה.]
  19. Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:4:7 רבי יוחנן אמר
    תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר מפרין על שדהו ואין חושש משום רבית. כיצד. קיבל הימינו בי̇ כורין חטין. אמר לו. תן לי סלע אחד ואני נותן לך י̇ב̇ כורין לגורן מותר. רבי יוחנן אמר. מפני שהשדה מצויה להתברך. ריש לקיש אמר. נעשה כמשכיר לו שדה ביוקר. מה ביניהון. חנות וספינה. מאן דמר. מפני שהשדה מצויה להתברך. מפרי …
    תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר מפרין על שדהו ואין חושש משום רבית. כיצד. קיבל הימינו בי̇ כורין חטין. אמר לו. תן לי סלע אחד ואני נותן לך י̇ב̇ כורין לגורן מותר. רבי יוחנן אמר. מפני שהשדה מצויה להתברך. ריש לקיש אמר. נעשה כמשכיר לו שדה ביוקר. מה ביניהון. חנות וספינה. מאן דמר. מפני שהשדה מצויה להתברך. מפרין על חנות וספינה. מאן דמר. נעשה כמשכיר לו שדה ביוקר. חנות וספינה אין מפרין. אמר רבי יעקב בר אחא. בפירוש פליגי. רבי יוחנן אמר. מפרין על חנות וספינה. ריש לקיש אמר. אין מפרין. מתניתא מסייעא לריש לקיש. אין מפרין על חנות וספינה ועל דבר שאינו עושה בגופו.
  20. Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:6:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: אין פוסקין על הפירות כול'. מהו לפסוק בשער שלסירקי. רבי יוחנן אמר. פוסקין. ריש לקיש אמר. אין פוסקין. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זירא. לא מסתברה דיודי ריש לקיש לרבי יוחנן בשער סירקי שלציפורין שאינה פוסקת. אמר רבי בון בר כהנא. ותמה אנא איך רבנן פליגי. בין פוסק לפירות בין פוסק למעות בין מלוה לפי …
    הלכה: אין פוסקין על הפירות כול'. מהו לפסוק בשער שלסירקי. רבי יוחנן אמר. פוסקין. ריש לקיש אמר. אין פוסקין. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זירא. לא מסתברה דיודי ריש לקיש לרבי יוחנן בשער סירקי שלציפורין שאינה פוסקת. אמר רבי בון בר כהנא. ותמה אנא איך רבנן פליגי. בין פוסק לפירות בין פוסק למעות בין מלוה לפירות. אמר רבי ירמיה. במלוה איתפליגו. אבל (בפונדק) [בפיסוק] כל עמא מודו שאסור. אמר רבי יוסה. בפיסוק איתפלגון. אבל במלוה כל עמא מודו שמותר. דבי רבי ינאי אמרי. פוסקין על השחת. רבי יוסי בן חנינה אומר. אף על חלות דבש. רבי יוחנן אומר. כל העיירות הסמוכות לטיבריא כיון שיצא שער שלטיבריא פוסקין.
  21. Jerusalem Talmud Bava Metzia 6:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: השוכר את האומנין כול'. רב אמר. כי לי בני ישראל עבדים. אין ישראל קונין זה את זה. אמר רבי יוחנן. עבד עברי היא מתניתא. על דעתיה דרב. בין פועל בין בעל הבית יכול לחזור בו. על דעתיה דרבי יוחנן. פועל יכול לחזור בו ולא בעל הבית.
  22. Jerusalem Talmud Bava Metzia 6:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: השוכר את החמור כול'. ניחא בהר והוליכה בבקעה. בבקעה והוליכה בהר. רבי שמעון בן יקים אמר. בשמתה מחמת אויר. רבי דוסתי בן ינאי אמר שהכישה נחש. רבי יוחנן אמר. רבי מאיר היא דאמר. כל המשנה על דעת בעל הבית נקרא גזלן.
  23. Jerusalem Talmud Bava Metzia 6:3:5 רבי יוחנן אמר
    מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור. רבי יוחנן אמר. בשאמר לו חמור סתם. אבל אם אמר לו חמור זה יכיל מימר ליה. לדין בעית אייתי ליה קומין. רב הונא אמר. חייב ליטפל בו באותו מקום. אמר רבי זירא. אם יש בטפילה כדי לשכור לו גיידור קטן אינו חייב להעמיד לו חמור אחר. ואם לאו חייב להעמיד לו חמור אחר. אמר רבי הונא. א …
    מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור. רבי יוחנן אמר. בשאמר לו חמור סתם. אבל אם אמר לו חמור זה יכיל מימר ליה. לדין בעית אייתי ליה קומין. רב הונא אמר. חייב ליטפל בו באותו מקום. אמר רבי זירא. אם יש בטפילה כדי לשכור לו גיידור קטן אינו חייב להעמיד לו חמור אחר. ואם לאו חייב להעמיד לו חמור אחר. אמר רבי הונא. אם יש בנבילה כדי ליקח גיידור קטן אין חייב להעמיד לו חמור אחר. ואם לאו חייב להעמיד לו חמור אחר.
  24. Jerusalem Talmud Bava Metzia 6:5:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו על ידי משכון. רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. רוצה אדם ליתן כמה ולמכור פירותיו למי שיפייסנו על ידי משכון.
  25. Jerusalem Talmud Bava Metzia 8:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר לו השאילה לי כול'. המחליף פרה כול'. אמר רבי יוחנן. זו להוציא מידי סומכוס שאומר. כל הספיקות יחלוקו. אמר רבי לא. תיפתר בשזה אומר. בריא לי. וזה אומר. בריא לי. רבי יוסי בעי. אם בשזה אומר. בריא לי. וזה אומר. בריא לי. על דא אמר רבי יוחנן להוציא מדברי סומכוס.
  26. Jerusalem Talmud Bava Metzia 8:9:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: המשכיר בית לחבירו כול'. ריש לקיש אמר. במעמידו על גביו. רבי יוחנן אמר. באומר לו. בית כזה אני משכיר לך. אלא המשכיר בית לחבירו וביקש למוכרו. אמר רבי אמי. לא [עלתה] על דעת שזה ימות ברעב. רבי זירא ורבי הילא תריהון מרין. מכל קנוי לו. אלא דו אמר ליה. שיבקיה. דשרי עד ימלא אנקלווסיס דידיה. אתא עובדא קו …
    הלכה: המשכיר בית לחבירו כול'. ריש לקיש אמר. במעמידו על גביו. רבי יוחנן אמר. באומר לו. בית כזה אני משכיר לך. אלא המשכיר בית לחבירו וביקש למוכרו. אמר רבי אמי. לא [עלתה] על דעת שזה ימות ברעב. רבי זירא ורבי הילא תריהון מרין. מכל קנוי לו. אלא דו אמר ליה. שיבקיה. דשרי עד ימלא אנקלווסיס דידיה. אתא עובדא קומי רבי ניסי ולא קביל. מה פליג. אמרי. ברתיה הוות ממשכנה גבי חד רומי. [ולא הוה ליה למפרקה. והורה רבי אסי שימכור.] בגין כן הורי כרבי אימי.
  27. Jerusalem Talmud Bava Metzia 9:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: המקבל שדה מחבירו כול'. רב הונא אמר. בשנשדפה כל אותה הרוח. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. והוא שזורעה. [אבל אם לא זרעה] דו יכיל מימר ליה. אילו הוות זרעתה הוות עבדה סגין. הגע עצמך שהיו שדות אחרות ולא [לקו]. יכיל מימר ליה. קודשא בריך הוא מגלגל עם רשיעייא. היו שם שדות אחרות ולקו. יכיל מימר ליה. עד כא …
    הלכה: המקבל שדה מחבירו כול'. רב הונא אמר. בשנשדפה כל אותה הרוח. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. והוא שזורעה. [אבל אם לא זרעה] דו יכיל מימר ליה. אילו הוות זרעתה הוות עבדה סגין. הגע עצמך שהיו שדות אחרות ולא [לקו]. יכיל מימר ליה. קודשא בריך הוא מגלגל עם רשיעייא. היו שם שדות אחרות ולקו. יכיל מימר ליה. עד כא הוינא חייב בה. מיכא ולהלן לינה חייב בה.
  28. Jerusalem Talmud Bava Metzia 10:4:2 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    הלכה: וכן בית הבד כול' עד הכותל והאילן כול'. אמר רבי לעזר. מעשה בדלית אחת שהיתה מודלה על פרסיקו של חבירו ונפשח הפרסק. ובא מעשה לפני רבי חייה הגדול ואמר לו. צא והעמד לו פרסק. אמר ליה רבי יוחנן. ולא מתניתא היא. וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינת אחר על גביו ונפחת. שמענו שאין כופין. והתני רבי חייה. כופין …
    הלכה: וכן בית הבד כול' עד הכותל והאילן כול'. אמר רבי לעזר. מעשה בדלית אחת שהיתה מודלה על פרסיקו של חבירו ונפשח הפרסק. ובא מעשה לפני רבי חייה הגדול ואמר לו. צא והעמד לו פרסק. אמר ליה רבי יוחנן. ולא מתניתא היא. וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינת אחר על גביו ונפחת. שמענו שאין כופין. והתני רבי חייה. כופין. נימר. ולא פליגי. מאן דמר. כופין. שהוא שם. ומאן דמר. אין כופין. בשאין עומד שם.
  29. Jerusalem Talmud Bava Metzia 10:6:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: שתי גינות כול'. מה יעשו. אפרים בשם ריש לקיש אמר. יחלוקו. דבית רבי ינאי אמרי. עד י טפחים. רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי. ובלבד שלא יואנס.

Jerusalem Talmud Bava Batra (30)

  1. Jerusalem Talmud Bava Batra 1:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: השותפין שרצו לעשות מחיצה כול'. היך תנינן תמן. אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. אמרי. תמן בשאין שניהן רוצין. ברם הכא בששניהן רוצין. ואפילו תימר הכא בשאין שניהן רוצין. רצה זה כופין לזה. רצה זה כופין לזה. אמר רבי יוחנן. כופין בחצירות ואין כופין בגגות. רבי נסה סבר מימר. בחצ …
    הלכה: השותפין שרצו לעשות מחיצה כול'. היך תנינן תמן. אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. אמרי. תמן בשאין שניהן רוצין. ברם הכא בששניהן רוצין. ואפילו תימר הכא בשאין שניהן רוצין. רצה זה כופין לזה. רצה זה כופין לזה. אמר רבי יוחנן. כופין בחצירות ואין כופין בגגות. רבי נסה סבר מימר. בחצר שהיא למעלה מן הגג. אבל גג שהוא למעלה מן החצר כופין. רבי יוחנן סבר מימר. בחצר שהיא למעלה מן הגג כופין. אבל גג שהוא למעלה מן החצר אין כופין.
  2. Jerusalem Talmud Bava Batra 1:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אין חולקין את החצר כול'. אמר רבי יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ מארבע אמות שלפתחים. ותני בר קפרא כן. אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה. אמר רבי יוחנן. ארבע אמות שאמרו לא שהן לו לקיניין אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק חבילתו. רבי יונתן מקשי. כלום אמרו ארבע אמות אלא שיהא מע …
    הלכה: אין חולקין את החצר כול'. אמר רבי יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ מארבע אמות שלפתחים. ותני בר קפרא כן. אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה. אמר רבי יוחנן. ארבע אמות שאמרו לא שהן לו לקיניין אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק חבילתו. רבי יונתן מקשי. כלום אמרו ארבע אמות אלא שיהא מעמיד בהמתו ופורק חבילתו לשעה. אשכח תני. אף חוליית הבור יש לה ארבע אמות. דבי רבי ינאי אמרי. אף בית התרנוגלין יש להן ארבע אמות.
  3. Jerusalem Talmud Bava Batra 2:8:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: מרחיקין את הנבילות כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. עד מקום שעושה גלד. דבית רבי ינאי אמרי. עד מקום שעומד ומריח. ותני כן. רבי עקיבה אומר. לכל רוח הוא עושה ומרחיק חוץ מן המערבה מפני שהיא תדירה. רבי מנא הוה מהלך עם מוכי שחין. אמר ליה אביי. לא תהלוך ממדינחיה אלא ממערביה.
  4. Jerusalem Talmud Bava Batra 2:10:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: מרחיקין את האילן כול'. לא יטע אדם כול'. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. טעמון דרבנין. מפני שיישוב העולם בבורות. שמעון בר ווה אמר בשם רבי יוחנן. כך משיב רבי יוסי לחכמים. כמה דאית לכון יישוב העולם בבורות אוף אנא אית לי יישוב העולם באילנות.
  5. Jerusalem Talmud Bava Batra 2:10:3 בשם רבי יוחנן
    [רבי יוסה בשם רבי יוחנן. אין שרשים לעיניין הביכורים כלום.] אמר רבי יוסי. ויאות אמר. שאם אומר שרשין עיקר הן לביכורים לא היה אדם יכול להביא ביכורים מעולם. מפני ששרשין שלזה יוצאין לתוך שרשיו שלזה ושלזה בשלזה. לפום כן אמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. אין שרשין לעניין ביכורים כלום.
  6. Jerusalem Talmud Bava Batra 2:11:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי שמעון. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כל עמא מודו שהלכה כרבי שמעון.
  7. Jerusalem Talmud Bava Batra 3:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: חזקת הבתים בורות שיחין ומערות כול'. מניין לחזקות. אמר רבי יוחנן. שמענו מהולכי אושא משור המועד למדו. אמר רבי יוסי. מאן אית ליה שור המועד לג̇ ימים. לא רבי יודה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. לא אמרו ג̇ שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא שנה.
  8. Jerusalem Talmud Bava Batra 3:1:3 בשם רבי יוחנן
    שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח קנה. רבי אמי בשם רבי יוחנן. המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו פירות קנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. ובלבד פירות שראויין ליצבר. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דלייו קנה. רבי יהושע בן לוי בשם ריש לקיש. המוכר צאן לחבירו …
    שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח קנה. רבי אמי בשם רבי יוחנן. המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו פירות קנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. ובלבד פירות שראויין ליצבר. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דלייו קנה. רבי יהושע בן לוי בשם ריש לקיש. המוכר צאן לחבירו כיון שמסר לו משכוכית קנה. מאי משכוכית. אית דמרין. חוטרא. ואית דמרין. פנדורא. ואית דמרין. תיישא רבא. ריש לקיש בשם בר קפרא. המוכר קבר לחבירו כיון שקבר מת אחד בכוך חזקה לכל הכוך. קבר ג̇ מתים בשלשה כוכין חזקה לכל הקבר.
  9. Jerusalem Talmud Bava Batra 3:1:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. שתי שדות בניכסי הגר המיצר בנתיים. תלש מאחת מהן לקנות חבירתה ולא לקנות המיצר. היא נקנית וחבירתה אינה נקנית. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות [מן] המיצר. ושרע מינה. אמר רב חסדא. בניכסי הגר תלש צפונה שלשדה לקנות דרומה ולא אמצעיתה. צפונה נקנית דרומה לא נקנית תמן תנינן. אם ה …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. שתי שדות בניכסי הגר המיצר בנתיים. תלש מאחת מהן לקנות חבירתה ולא לקנות המיצר. היא נקנית וחבירתה אינה נקנית. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות [מן] המיצר. ושרע מינה. אמר רב חסדא. בניכסי הגר תלש צפונה שלשדה לקנות דרומה ולא אמצעיתה. צפונה נקנית דרומה לא נקנית תמן תנינן. אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא מה שתלש. אמר רבי אבדומא נחותה בניכסי הגר אתאמר. רב חסדא אמר רבי יצחק. בגין דלא תימר קשיא לשמואל את מר בניכסי הגר איתאמרת.
  10. Jerusalem Talmud Bava Batra 3:3:8 בשם רבי יוחנן
    רבי יוסי בן חנינה שאל לרבי יוחנן. ערר מהו שיצריך בית דין. רבי יוסה בשם רבי יוחנן. ערר אין צריך בית דין. ואית דמרין. רבי יוסי בן חנינה שאל לתלמידוי דרבי יוחנן. ערר מהו שצריך בית דין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ערר צריך בית דין. שמואל אמר. אפילו ערר עמו בפני פועלין ערר הוא. וצריך לעורר על כל שלש שנים. גי …
    רבי יוסי בן חנינה שאל לרבי יוחנן. ערר מהו שיצריך בית דין. רבי יוסה בשם רבי יוחנן. ערר אין צריך בית דין. ואית דמרין. רבי יוסי בן חנינה שאל לתלמידוי דרבי יוחנן. ערר מהו שצריך בית דין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ערר צריך בית דין. שמואל אמר. אפילו ערר עמו בפני פועלין ערר הוא. וצריך לעורר על כל שלש שנים. גידול בר מיניימין הוה ליה עובדא והוו דייניה חלקיה בר טובי ורב הונא וחייה בר רב. אמר לון חייה בר רב. כן אמר אבא. מכיון שערר עמו שלש שנים הראשונות עוד אין צריך לעורר עליו. ותני כן. היה אוכל שלו שש שנים. ערר שלש שנים הראשונות. אמר לו. אתה מכרתה לי אתה נתתה לי מתנה. אינה חזקה. מחמת טענה הראשונה הרי זו חזקה. שכל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה. שמואל אמר. אם כזו אין אנו מניחין לגדולי ארץ ישראל כלום.
  11. Jerusalem Talmud Bava Batra 3:8:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: המרזב אין לו חזקה כול'. ריש לקיש אמר. להאריך ולהרחיב בו. רבי יוחנן אמר. לכל אותה הרוח. והתנינן. המזחילה יש לה רשות ד̇ אמות. אית לך מימר. כל אותו הרוח. ודכוותה המרזב אין לו חזקה לכל אותה הרוח. ותני כן. מקום המרזב בחצר יש לו חזקה. מקום קילוחו בחצר אין לו חזקה.
  12. Jerusalem Talmud Bava Batra 3:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: לא יפתח אדם חלונותיו כול'. הכא את מר. פתח כנגד פתח מותר. והכא את מר. פתח כנגד פתח אסור. הן דתימר. מותר. במבוי. והן דתימר. אסור. בחצר השותפין. והתני. כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר כך בני מבוי יכולין למחות זה על ידי זה במבוי. אמר רבי לא. כאן בשנתן רשות כאן בשלא נתן רשות. אמר רבי יו …
    הלכה: לא יפתח אדם חלונותיו כול'. הכא את מר. פתח כנגד פתח מותר. והכא את מר. פתח כנגד פתח אסור. הן דתימר. מותר. במבוי. והן דתימר. אסור. בחצר השותפין. והתני. כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר כך בני מבוי יכולין למחות זה על ידי זה במבוי. אמר רבי לא. כאן בשנתן רשות כאן בשלא נתן רשות. אמר רבי יוחנן. שנייא היא בגנות שניתנו לחפירה. אמר רבי נסה. וחרבות לא ניתנו להיבנות.
  13. Jerusalem Talmud Bava Batra 3:11:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: אין עושין חלל כול'. נפלו ומבקש לבנותן. רבי יוחנן אמר. וויתר. ריש לקיש אמר. לא וויתר. מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעה לדין. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן. מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו ונטלה ונתן להן מן הצד. מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. מתניתא מסייעה לריש לקיש. לקח חצר ובה זיזין וכצוצטראות ונפל …
    הלכה: אין עושין חלל כול'. נפלו ומבקש לבנותן. רבי יוחנן אמר. וויתר. ריש לקיש אמר. לא וויתר. מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעה לדין. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן. מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו ונטלה ונתן להן מן הצד. מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. מתניתא מסייעה לריש לקיש. לקח חצר ובה זיזין וכצוצטראות ונפלו בונה אותן כחזקתן.
  14. Jerusalem Talmud Bava Batra 4:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: המוכר את החצר כול'. רבי יצחק שאל. על דעתון דרבנן. מכר לו חצר סתם מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא המטלטלין. או מכר לו אפילו המטלטלין. רבי יצחק שאל. על דעתיה דרבי לעזר. מכר לו חצר סתם לא מכר אלא אויר החצר. בזמן שאמר לו. היא וכל מה שבתוכה. מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא המיטלטלין. או אפילו …
    הלכה: המוכר את החצר כול'. רבי יצחק שאל. על דעתון דרבנן. מכר לו חצר סתם מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא המטלטלין. או מכר לו אפילו המטלטלין. רבי יצחק שאל. על דעתיה דרבי לעזר. מכר לו חצר סתם לא מכר אלא אויר החצר. בזמן שאמר לו. היא וכל מה שבתוכה. מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא המיטלטלין. או אפילו המטלטלין. אמר רבי יוחנן. זנה אייתיתיה מדבית לוי. היו שם (חצירות) [חנויות] פתוחות לפנים מכורות. פתוחות לחוץ אין מכורות. לפנים ולחוץ אילו ואילו מכורות.
  15. Jerusalem Talmud Bava Batra 4:8:3 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. יש שם ערוגה שהיא ששה על שישה ויש לה שם בפני עצמה אינה מכורה. אמר רבי יוחנן. הקונה סדן שקמה בתוך שלחבירו מחולקת רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבנין. רבי ישמעאל בירבי יוסי אומר. קנה קרקע. ורבנין אמרין. לא קנה. רבי חייה בר ווא שאל. מכר לו כל האילן ושייר לו סדן שקמה. על דעתיה דרבי ישמעאל …
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. יש שם ערוגה שהיא ששה על שישה ויש לה שם בפני עצמה אינה מכורה. אמר רבי יוחנן. הקונה סדן שקמה בתוך שלחבירו מחולקת רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבנין. רבי ישמעאל בירבי יוסי אומר. קנה קרקע. ורבנין אמרין. לא קנה. רבי חייה בר ווא שאל. מכר לו כל האילן ושייר לו סדן שקמה. על דעתיה דרבי ישמעאל בירבי יוסי. קנה קרקע. על דעתין דרבנין. לא קנה קרקע. רבי יצחק בר טבליי שאל. מכר לו כל האילן וזית שבמקום פלוני כל זיתים שיש שם מכורין. רבי יודן בירבי ישמעאל שאל. הקונה ג̇ כיתי קנים קנה ארז גדול שבארץ ישראל.
  16. Jerusalem Talmud Bava Batra 5:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הקונה שני אילנות בתוך שלחבירו כול'. (דברי) [דבית] רבי ינאי אמרי. הרואה את הצל זהו שורש. הרואה את החמה זהו גזע. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי. העולה משרשיו ומגזעו זהו שורש. מגזעו ולא משרשיו זהו אילן. אמר רבי יוחנן. הקונה שלשה אילנות קנה קרקע שביניהן ותחתיהן וחוצה להן כמלוא אורה וסלו. אמר רבי לע …
    הלכה: הקונה שני אילנות בתוך שלחבירו כול'. (דברי) [דבית] רבי ינאי אמרי. הרואה את הצל זהו שורש. הרואה את החמה זהו גזע. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי. העולה משרשיו ומגזעו זהו שורש. מגזעו ולא משרשיו זהו אילן. אמר רבי יוחנן. הקונה שלשה אילנות קנה קרקע שביניהן ותחתיהן וחוצה להן כמלוא אורה וסלו. אמר רבי לעזר ודרך אין לו ומלוא אורה וסלו יש לו חוצה לו.
  17. Jerusalem Talmud Bava Batra 6:4:2 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    הלכה: מי שהיתה דרך הרבים כול' עד סוף המשנה. רבי חייה בר יוסף אמר. עושה אותן כמן נגרין. אמר ליה רבי יוחנן. והלא הכלבים אינן נקברין כן. כיצד עושה. בונה מלפנים כבחוץ. ואין העוברות נוגעות בו. אינו עבר. בני חדא מלעיל וחדא מלרע.
  18. Jerusalem Talmud Bava Batra 7:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן. ובלבד במעוטי שדהו במובלעים בה. ובסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. שבאמצע נמדד. שבצד אין נמדד. אי זהו צד ואי זהו אמצע. דבית רבי ינאי אמרי. כל שמחרישה סובבתו זהו אמצע. אין המחרישה סובבתו זהו הצד. אתא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. היה ר …
    הלכה: האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן. ובלבד במעוטי שדהו במובלעים בה. ובסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. שבאמצע נמדד. שבצד אין נמדד. אי זהו צד ואי זהו אמצע. דבית רבי ינאי אמרי. כל שמחרישה סובבתו זהו אמצע. אין המחרישה סובבתו זהו הצד. אתא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. היה רובה מצד אחד שאם תפזרנה ויש לה מיעוט נמדד עמה. רחבין כמה. רבי חגי אמר. עד ארבע אמות. רבי יוסי בירבי בון אמר. עד י̇ טפחים. היה שם נקע אחד עמוק י̇ טפחים ואין בו ד̇ מהו. נישמעינה מהדא. דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. ובלבד במיעוט השדה ובמובלעין בה. ובסלע ששילחו בית רובע אין נמדד עמה. היה חלוק נמדד עמה. הדא אמרה. היה רובה מצד אחד שאם תפזרנה ויש בה מיעוט אין נמדד עמה. היה שם נקע אחד ארוך והוא מסתלק לבית רובע. רבי חייה בר ווא שאל. היה עשוי כמין מקלות נמדד עמה אי לא. רבי יודן בר ישמעאל שאל. היה עשוי כמין טבליות של שייש נמדד עמה אי לא. רבי יצחק בר טבליי שאל. היה עשוי כמין קתדריות ממקום דופנו הוא מודד או ממקום שיפועו מודד. רב הונא בשם רב [רבי] חייה בשם רבי יוחנן. והוא שיהא שם בית ד̇ כור עפר.
  19. Jerusalem Talmud Bava Batra 8:1:4 בשם רבי יוחנן
    עד כדון בת. בן. מה אם הבת שהורעתה כוחה בניכסי האב ייפיתה כוחה בניכסי האם. בן שייפיתה כוחו בניכסי האב אינו דין שנייפה כוחו בניכסי האם. נמצאת הבת למידה מן הכתוב והבן מקל וחומר. בן קודם לבת. רבי שמעון בן לעזר אומר משום רבי זכריה בן הקצב. כך היה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון. אחד הבן ואחד הבת ש …
    עד כדון בת. בן. מה אם הבת שהורעתה כוחה בניכסי האב ייפיתה כוחה בניכסי האם. בן שייפיתה כוחו בניכסי האב אינו דין שנייפה כוחו בניכסי האם. נמצאת הבת למידה מן הכתוב והבן מקל וחומר. בן קודם לבת. רבי שמעון בן לעזר אומר משום רבי זכריה בן הקצב. כך היה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון. אחד הבן ואחד הבת שוין במטה האם. רבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי זכריה. רבי ינאי קפודקייא הוה ליה עובדא והוו דיינין רב הונא ורבי יהודה בן פזי ורב אחא. אמר לון רב אחא. אחינו שבחוצה לארץ הדיוטות הן והן טועין את ההלכה. ועוד דאינון סמכין על הדא דרבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי. ולי תו כן. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. אין הלכה כרבי זכריה. רבי בא בריה דרבי חייה בשם רבי יוחנן. אין הלכה כרבי זכריה בן הקצב. רבי לעזר אבוי דרבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה. אין הלכה כרבי זכריה. רבי ינאי ורבי יוחנן הוון יתבין. עאל רבי יודן נשייא ושאל. וכל בת יורשת נחלה ממטות. מהו. אמר ליה. מקיש מטה האב למטה האם. מה מטה האב אין לבת במקום הבן אף מטה האם אין לבת במקום בן. או חילוף. מה מטה האם יש לבת במקום בן אף מטה האב יש לבת במקום בן. אמר ליה רבי יוחנן. איתא מן תמן לית אהן גוברא בעי מישמע מילה דאורייא.
  20. Jerusalem Talmud Bava Batra 8:2:3 רבי יוחנן אמר
    רבי יאשיה אמר. ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ. דכתיב לשמות מטות אבותיו. ואם כן מה תלמוד לומר לאלה. אלא מפני הנשים ומפני הקטנים. רבי יוחנן אמר. לבאי הארץ נתחלקה הארץ. שנאמר לאלה תחלק. אם כן מה תלמוד לומר לשמות מטות אבותיו. משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם. שכל נחלות חיים יורשין מתים וכא מתים יורשין חיים. תני …
    רבי יאשיה אמר. ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ. דכתיב לשמות מטות אבותיו. ואם כן מה תלמוד לומר לאלה. אלא מפני הנשים ומפני הקטנים. רבי יוחנן אמר. לבאי הארץ נתחלקה הארץ. שנאמר לאלה תחלק. אם כן מה תלמוד לומר לשמות מטות אבותיו. משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם. שכל נחלות חיים יורשין מתים וכא מתים יורשין חיים. תני. רבי יהושע בן קרחה אומר. ליוצאי מצרים ולעומדים בערבות מואב נתחלקה הארץ. כיצד. מי שהיה מיוצאי מצרים ומעומדים בערבות מואב נטל שני חלקים. מיוצאי מצרים ולא מעומדים בערבות מואב מעומדים בערבות מואב ולא מיוצאי מצרים נטל חלק אחד. בנות צלפחד נטלו חמשה חלקים. חלקן עם יוצאי מצרים. וחלקן עם העומדים בערבות מואב. ושהיה בכור נטלו שני חלקים. וחלק אביהן בתוך אחי אביהן. אמר רבי יוסי. מתניתא לא אמרה כן. אלא נתון תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהן. הדא היא דכתיב ויפלו חבלי מנשה עשרה.
  21. Jerusalem Talmud Bava Batra 8:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: האומר איש פלוני יירשני כול'. אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יוחנן בן ברוקה אלא על בן בין הבנים ועל בת בין הבנות. בת בין האחין אח בין הבנות לא. אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. רבי שאל לרבי נתן. בר בא אמר. אכין שאילה. מאי טעמא דרבי יוחנן בן ברוקה. רבי זעירא אמר. הכן שאלה. מה ראו לומר הלכה כר …
    הלכה: האומר איש פלוני יירשני כול'. אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי יוחנן בן ברוקה אלא על בן בין הבנים ועל בת בין הבנות. בת בין האחין אח בין הבנות לא. אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. רבי שאל לרבי נתן. בר בא אמר. אכין שאילה. מאי טעמא דרבי יוחנן בן ברוקה. רבי זעירא אמר. הכן שאלה. מה ראו לומר הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. אמר ליה. ואת לא שניתה לנו כן. אינון ירתון. כיני מתניתא. אינון יטלון. אמר [רבי] לא. ואפילו כמאן דאמר ירתון. כח בית דין מיופה. כמה דתימר תמן. אין אדם מזכה בלשון מתנה. והכא מזכה. ודכוותה. אין אדם מזכה בלשון ירושה. והכא מזכה.
  22. Jerusalem Talmud Bava Batra 8:5:3 אמר רבי יוחנן
    תמן תנינן. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם מתה יירשנה. שהתנה על מה שכתוב בתורה. רב ירמיה בשם רב. מפני שהיתנה על הכתוב בתורה. והמתנה על הכתוב בתורה תנייו בטל. בתנאי שאינו שלממון. וכא בתנאי ממון נן קיימין. מה טעמא דרב. בסוף הוא זכה. אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. דמר רבי יוחנן. מכרה ונתנה בדין …
    תמן תנינן. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אם מתה יירשנה. שהתנה על מה שכתוב בתורה. רב ירמיה בשם רב. מפני שהיתנה על הכתוב בתורה. והמתנה על הכתוב בתורה תנייו בטל. בתנאי שאינו שלממון. וכא בתנאי ממון נן קיימין. מה טעמא דרב. בסוף הוא זכה. אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. דמר רבי יוחנן. מכרה ונתנה בדין הוא להיות קיים. ולמה אמרו מכרה בטל. שלא תהא מברחת נכסיה מבעלה ואומרת. שלי הן. רבי יוסטיני הוה ליה עובדא קומי רבנן וחייבוניה. קם קומי ריש לקיש. אמר. זיל חות לניכסך. רבי ירמיה בעא קומי רבי זירא. אמר רב. בסוף הוא זכה בהן. אמר רבי יוחנן. הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. אמר ריש לקיש. איזיל חות לניכסך. מאן אינון רבנן. רבנן דרבי יוסטיני.
  23. Jerusalem Talmud Bava Batra 8:5:4 אמר רבי יוחנן
    וירש אותה. יכול כשם שהוא יורשה כך היא יורשתו. תלמוד לומר אותה. הוא יורשה. היא אינה יורשתו. אמר רבי יוחנן. דברי חכמים. אביה יורשה אחיה יורשים אותה. התיב רבי בא בר ממל. אם אומר את שאין יורשת אשה דבר תורה מעתה יירש את ארוסתו. כמה דתימר תמן. הקרובה. לא גרושה. ודכוותה. הקרובה. לא ארוסה. התיב רב המנונא. א …
    וירש אותה. יכול כשם שהוא יורשה כך היא יורשתו. תלמוד לומר אותה. הוא יורשה. היא אינה יורשתו. אמר רבי יוחנן. דברי חכמים. אביה יורשה אחיה יורשים אותה. התיב רבי בא בר ממל. אם אומר את שאין יורשת אשה דבר תורה מעתה יירש את ארוסתו. כמה דתימר תמן. הקרובה. לא גרושה. ודכוותה. הקרובה. לא ארוסה. התיב רב המנונא. אם אומר את שאין אשה יורשת דבר תורה מעתה יירש הבעל בראוי כבמחוזק. אמר רבי יוסי. כך שנה רבי. אין הבעל נוטל בראוי כבמחוזק. אמר רבי יוסי בירבי בון. הרי בכור הרי ירושתו תורה ואינו יורש בראוי כבמחוזק.
  24. Jerusalem Talmud Bava Batra 8:8:3 בשם רבי יוחנן
    האומר. טבי עבדי עשיתי בן חורין. עשיתיו בן חורין. עושה אני אותו בן חורין. הרי הוא בן חורין. הרי זה בן חורין. הרי זה זכה. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובלבד בשטר. יעשה בן חורין. רבי אומר. זכה. וחכמים אומרים. לא זכה.
  25. Jerusalem Talmud Bava Batra 8:8:5 רבי יוחנן אמר
    האומר. יינתנו נכסיי לפלוני. מת פלוני לפלוני. מת פלוני לפלוני. הראשון ראשון קודם. מת השיני בחיי ראשון הראשון אוכל פירות. ואם מת יחזיר ליורשי הנותן. מת השלישי בחיי שיני הראשון אוכל פירות. ואם מת יחזיר ליורשי הנותן. מת השיני והשלישי בחיי ראשון הראשון אוכל פירות וקונה קרקע. דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל …
    האומר. יינתנו נכסיי לפלוני. מת פלוני לפלוני. מת פלוני לפלוני. הראשון ראשון קודם. מת השיני בחיי ראשון הראשון אוכל פירות. ואם מת יחזיר ליורשי הנותן. מת השלישי בחיי שיני הראשון אוכל פירות. ואם מת יחזיר ליורשי הנותן. מת השיני והשלישי בחיי ראשון הראשון אוכל פירות וקונה קרקע. דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אין לו אלא אכילת פירות בלבד. חזקיה אמר. הלכה כרבי. אמר רבי ינאי. מודה רבי שאינו נותנה במתנת שכיב מרע. רבי יוחנן אמר. ולא במתנת בריא. כהדא ההיא איתא כתבת ניכסה לחד בר נש. צרכת וזבנת לבעלה. רבי חייה בר מדייא אעיל עובדא קומי רבי יוסי. לא כן אמר רבי ינאי. מודה רבי שאינו נותנה במתנת שכיב מרע. אמר ליה רבי יוחנן. ולא כמתנת בריא הוא. הדא איתא מכיון דבעלה זקוק מספקא ליה מזוני. ולא כמתנת שכיב מרע הוא. עד כדון זקוק מספקא פיתא וקיטני. דילמא ביעי דלמא תרנוגלין. ממה דתני. הראשון אוכל פירות וקונה קרקע. הדא אמרה. מוכרת אפילו לוכל דברים מעולין. אמר רבי יעקב בר אחא. תניי תמן. קבורה במזונות. לא היה לה קבורה. מן מה דתני. הראשון אוכל פירות וקונה קרקע. הדא אמרה. מוכר קרקע ולוקח קבורה.
  26. Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. ניטמא בספק בקעה בין בימות החמה בין בימות הגשמים. מחלוקת רבי מאיר וחכמים. בא לישאל בימות החמה נשאלין לו בימות החמה. בימות הגשמים נשאלין לו בימות הגשמים. אמר רבי יוחנן. ובלבד ימים הסמוכים לגשמים.
  27. Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:4 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    רבי ינאי בשם רבי. יד השטרות לתחתונה. אמר ליה רבי יוחנן. ולאו מתניתא היא. לא כתב לה שכיב מרע והוא אומר שכיב מרע וכול'. והוה רבי יניי מקלס ליה. הזלים זהב מכיס. בני אל יליזו מעיניך וגו'. חד טלי זבין ניכסוי. אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ורבי יוחנן. רבי חייה בר יוסף אמר. חזקה על בן דעת חתמו. רבי יוחנן …
    רבי ינאי בשם רבי. יד השטרות לתחתונה. אמר ליה רבי יוחנן. ולאו מתניתא היא. לא כתב לה שכיב מרע והוא אומר שכיב מרע וכול'. והוה רבי יניי מקלס ליה. הזלים זהב מכיס. בני אל יליזו מעיניך וגו'. חד טלי זבין ניכסוי. אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ורבי יוחנן. רבי חייה בר יוסף אמר. חזקה על בן דעת חתמו. רבי יוחנן אמר. מכיון שקיבל עליו לעקור נכסין ממשפחה עליו להביא הראייה. אומר רבי יוחנן. יד השטרות לעליונה. רבי יסא בעא קומי רבי יוחנן. מה ברבי. דרבי אמר. יד בעל השטר לתחתונה. אמר ליה. דברי הכל היא יד השטרות לעליונה. והיך אתון אמרין. אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ואמר. חזקה על בן דעת חתמו. ות אמרת. מכיון שקיבל עליו לעקור נכסים ממשפחה למשפחה עליו להביא ראייה. אמר ליה. אנא לא אמרית הדא מילתא. אמר רבי זירא קומי רבי יסא. אפילו בעי רבי יוחנן מיכפור. ולא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי. יד בעל השטר לתחתונה. אמר ליה רבי יוחנן. ולאו מתניתא היא. אלא חכמים שהן כרבי.
  28. Jerusalem Talmud Bava Batra 10:1:6 בשם רבי יוחנן
    שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. חלק מקום שני שיטין לעניין אחד אפילו כל שהוא. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא אמרה כן. עד אחד עברי ועד אחד יווני. ועברי גבי יווני לא בעינן אחד הוא. כמה יהו העדים רחוקים מן הכתב. כדי שיהו מקרים עמו. דברי רבי. רבי שמעון בן אלעזר אומר. מלא שיטה. רבי דוסתא בן יהודה אומר. מלא …
    שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. חלק מקום שני שיטין לעניין אחד אפילו כל שהוא. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מתניתא אמרה כן. עד אחד עברי ועד אחד יווני. ועברי גבי יווני לא בעינן אחד הוא. כמה יהו העדים רחוקים מן הכתב. כדי שיהו מקרים עמו. דברי רבי. רבי שמעון בן אלעזר אומר. מלא שיטה. רבי דוסתא בן יהודה אומר. מלא חתימת ידי העדים. רב ירמיה בשם רב אמר. משערין אותו עד כדי לך ולך. באי זה כתב משערין אותו. רבי יסא בשם רבי שובתי. מלא חתימת ידי העדים.
  29. Jerusalem Talmud Bava Batra 10:8:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: המלוה את חבירו על ידי ערב כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בשיש נכסים ללווה. אבל אין נכסים ללווה יפרע מן הערב. ואם אמר. על מנת שאפרע ממי שארצה. יפרע מן הערב ואפילו יש נכסים ללווה.
  30. Jerusalem Talmud Bava Batra 10:10:4 בשם רבי יוחנן
    אמר לו בן ננס כול'. רבי יסא בשם רבי יוחנן אמר. אף על פי שקילסו רבי ישמעאל את בן ננס על מדרשו קילסו. אבל אינה כבן ננס. שמעון בר ווה בשם רבי יוחנן. אף בחנוק הלכה כרבי [ישמעאל]. אמר רבי יוסי. ואת שמע מינה. בר נש דהוה צייד לחבריה בשוקא. אתא חד ומר. שבקיה ונא יהב. מן אהן גביי ומן אהן לא גביי.

Jerusalem Talmud Sanhedrin (62)

  1. Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:11 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יהודה בן פזי. אף הקדוש ברוך הוא אין דן יחידי. שנאמר וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. אילו מטין לכף זכות ואילו מטין לכף חובה. אף על פי שאין דן יחידי חותם יחידי. שנאמר אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת. אמר רבי יוחנן. לעולם אין הקדוש ברוך הוא עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין שלמעלן. מה ט …
    אמר רבי יהודה בן פזי. אף הקדוש ברוך הוא אין דן יחידי. שנאמר וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו. אילו מטין לכף זכות ואילו מטין לכף חובה. אף על פי שאין דן יחידי חותם יחידי. שנאמר אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת. אמר רבי יוחנן. לעולם אין הקדוש ברוך הוא עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין שלמעלן. מה טעם. ואמת הדבר וצבא גדול. אימתי חותמו שלהקדוש ברוך הוא אמת. בשעה שנמלך בבית דין שלמעלן. אמר רבי לעזר. כל מקום שנאמר יי אלהים הוא ובית דינו. ובניין אב שבכולם ויי דבר עליו רעה.
  2. Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:11 בשם רבי יוחנן
    תני רבי שמעון בן יוחי. וקדשתם את שנת החמשים שנה. שנים אתה מקדש ולא חדשים. והתנינן. ראש בית דין אומר. מקודש. מהו מקודש. מקויים. תני. לקידוש החודש מתחילין מגדול. אמר רבי חייה בר אדא. מתניתא אמרה כן. ראש בית דין אומר. מקודש. תני. לעיבור החודש מתחילין מן הצד. אמר רבי זבידא. וההן ביתא דלרע לא נהגין כן. ו …
    תני רבי שמעון בן יוחי. וקדשתם את שנת החמשים שנה. שנים אתה מקדש ולא חדשים. והתנינן. ראש בית דין אומר. מקודש. מהו מקודש. מקויים. תני. לקידוש החודש מתחילין מגדול. אמר רבי חייה בר אדא. מתניתא אמרה כן. ראש בית דין אומר. מקודש. תני. לעיבור החודש מתחילין מן הצד. אמר רבי זבידא. וההן ביתא דלרע לא נהגין כן. ולא שמיע דמר רבי חייה בר מרייה ורבי יונה רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. לעיבור החודש מתחילין מגדול. לעיבור שנה מתחילין מן הצד. וכבר נכנס רבי יוחנן והיה קטן שבכולם. אמרו לו. אמור. הרי השנה מקודשת בעיבורה. אמר. הרי השנה מקודשת בעיבורה. אמר רבי יונתן. ראה לשון שלימדנו בן הנפח. אילו אמר. בעיבורה. הייתי אומר. אילו אחד עשר יום שהחמה עודפת על לבנה. אלא בעיבור. שהוסיפו לה חכמים שלשים יום. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. לעיבור הולכין אחר המינוי. לבית הוועד הולכין אחר הרגל. והוא שיש כל אחד מדבר במקומו וחותם. כגון רבי חנינה פתח. רבי יוחנן וריש לקיש חותמין. רבי בא בר זבדא פתח. רבי יסא ורבי אמי חתמין. רבי חגי פתח. רבי יונה ורבי יוסי חתמין. רבי כהנא אימני קומי רבי יעקב בר אחא ועל רבי יעקב בר אחא קמיה מנייה לעיבורא. אמר. אכן מרה דשמעתא לא מקיים לה.
  3. Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:13 בשם רבי יוחנן
    ריש לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהן. אמר. כן יהא בשכרן. ולא שמיע דמר רבי קריספדא בשם רבי יוחנן. מעשה ועיברו את השנה שלשה רועי בקר. חד אמר. בכיר ולקיש באדר מינץ. וחד אמר. תור באדר בעריה ימות ובטול תינתא ישלח משכיה. וחד אמר. קדום באדר פח בלועך יפוק לקיבליה. ונן חמיין הדין שתא ו …
    ריש לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהן. אמר. כן יהא בשכרן. ולא שמיע דמר רבי קריספדא בשם רבי יוחנן. מעשה ועיברו את השנה שלשה רועי בקר. חד אמר. בכיר ולקיש באדר מינץ. וחד אמר. תור באדר בעריה ימות ובטול תינתא ישלח משכיה. וחד אמר. קדום באדר פח בלועך יפוק לקיבליה. ונן חמיין הדין שתא ולית בה חד מינהון. ועיברו השנה על פיהם. אמר רבי חלבו ובית דין הסכים עמהן. ולא כן אמר רבי זעירא. והוא שיהו הכל מודין מצד אחד. כיון דאילין מודין לאילין ואילין לאילין כמי שכולם מודין מצד אחד.
  4. Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:41 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו יותר על דמיו הרי זה פדוי. ומעשר שיני שפדייו יותר על דמיו הרי זה אינו פדוי. מה בין הקדש מה בין מעשר שיני. אמר רבי לא. הקדש יש לו תובעין מעשר שיני אין לו תובעין. רבי יונה בעא. כמאן דמר. אינו כנכסיו. ברם כמאן דמר. כנכסיו הוא. מה בין הקדש מה בין מעשר שיני. אמר רבי יוסי. ולא כבר …
    אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו יותר על דמיו הרי זה פדוי. ומעשר שיני שפדייו יותר על דמיו הרי זה אינו פדוי. מה בין הקדש מה בין מעשר שיני. אמר רבי לא. הקדש יש לו תובעין מעשר שיני אין לו תובעין. רבי יונה בעא. כמאן דמר. אינו כנכסיו. ברם כמאן דמר. כנכסיו הוא. מה בין הקדש מה בין מעשר שיני. אמר רבי יוסי. ולא כבר נאמר טעמא. הקדש יש לו תובעין מעשר שיני אין לו תובעין.
  5. Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:43 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו ולא הוסיף חומש הרי זה פדוי. ומעשר שיני שפדייו ולא הוסיף חומש אינו פדוי. מה בין מעשר שיני להקדש. אמר רבי לא. שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. רבי יונה בעי. כמאן דמר. אינו כנכסיו. ברם כמאן דמר. כנכסיו. מה בין הקדש למעשר שיני. אמר רבי יוסי. ולא כבר את אמרת טעמא. שאדם מצוי להרב …
    אמר רבי יוחנן הקדש שפדייו ולא הוסיף חומש הרי זה פדוי. ומעשר שיני שפדייו ולא הוסיף חומש אינו פדוי. מה בין מעשר שיני להקדש. אמר רבי לא. שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. רבי יונה בעי. כמאן דמר. אינו כנכסיו. ברם כמאן דמר. כנכסיו. מה בין הקדש למעשר שיני. אמר רבי יוסי. ולא כבר את אמרת טעמא. שאדם מצוי להרבות בהקדישו.
  6. Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:6 בשם רבי יוחנן
    כיצד היו מהלכות. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי. חד אמר. זו כנגד זו. וחרנה אמר. זו אחר זו. ושניהן מקרא אחד דורשין. והתודה השינית ההולכת למול ואני אחריה. מאן דמר. זו כנגד זו. והוא יושב ממולי. ומאן דמר. זו אחר זו. ומלק את ראשו ממול ערפו. ומאן דמר. זו כנגד זו. נמצא כל מקום ומקום מתכפר בתודה אחת. ומאן דמר …
    כיצד היו מהלכות. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי. חד אמר. זו כנגד זו. וחרנה אמר. זו אחר זו. ושניהן מקרא אחד דורשין. והתודה השינית ההולכת למול ואני אחריה. מאן דמר. זו כנגד זו. והוא יושב ממולי. ומאן דמר. זו אחר זו. ומלק את ראשו ממול ערפו. ומאן דמר. זו כנגד זו. נמצא כל מקום ומקום מתכפר בתודה אחת. ומאן דמר. זו אחר זו. נמצא כל מקום ומקום מתכפר בשתי תודות. מאן דמר. זו אחר זו. יאות דתנינן. הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת. ומאן דמר. זו כנגד זו. אי זו היא הפנימית. זו שסמוכה לבית. רבי יסא בשם רבי יוחנן. על פי נביא נאכלת. אמר רבי זירא. תניי תמן. נביא יש כאן אורים ותומים למה אני צריך. אשכח תני. רבי יהודה אומר. צריך אורים ותומים.
  7. Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: סנהדרין גדולה כול'. רבי בא רבי יסא בשם רבי יוחנן. נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה. מה לעדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר רבי סימון. נאמר כאן תוך ונאמר להלן תוך. מה תוך שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר ליה רבי יסא בירבי בון. אם מתוך את יליף לה סגין אינון. אלא נאמר כאן בני ישראל ונא …
    הלכה: סנהדרין גדולה כול'. רבי בא רבי יסא בשם רבי יוחנן. נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה. מה לעדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר רבי סימון. נאמר כאן תוך ונאמר להלן תוך. מה תוך שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר ליה רבי יסא בירבי בון. אם מתוך את יליף לה סגין אינון. אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל ויבואו בני ישראל לשבר וגו'. מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה.
  8. Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:1:4 רבי יוחנן אמר
    רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סלק למבקרה לרבי חנינה גו איסטרטה. שמע דדמך. אמר. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעיה. רבי יוחנן פליג על רבי יודן בתרתי. ואתייא דרבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. ואי כרבי יודה לא יפרוס כל עיקר. לא אתייא דלא …
    רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סלק למבקרה לרבי חנינה גו איסטרטה. שמע דדמך. אמר. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעיה. רבי יוחנן פליג על רבי יודן בתרתי. ואתייא דרבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. ואי כרבי יודה לא יפרוס כל עיקר. לא אתייא דלא אלא על אביו ועל אמו כרבי מאיר. דתני. על כל המתים אין מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. דברי רבי מאיר. רבי יודן אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה הרי זה קרע שלתפלות. מאי כדון. חומר הוא בכהן גדול שיהא מבדיל קנה שפה.
  9. Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:1:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי לעזר. אין אנינה אלא למת בלבד. דכתיב ואנו ואבלו פתחיה. התיב חייה בר אדא. והכתיב ואנו הדייגים. אמר רבי חנינה. כיני מתניתא. שאין אנינת טומאה אלא למת בלבד. תני. אי זו היא אנינה. משעת מיתה עד שעת קבורה. דברי רבי. וחכמים אומרים. כל אותו היום. אשכחת מר קולת וחומרת על דעתיה דרבי. קולת וחומר …
    רבי אבהו בשם רבי לעזר. אין אנינה אלא למת בלבד. דכתיב ואנו ואבלו פתחיה. התיב חייה בר אדא. והכתיב ואנו הדייגים. אמר רבי חנינה. כיני מתניתא. שאין אנינת טומאה אלא למת בלבד. תני. אי זו היא אנינה. משעת מיתה עד שעת קבורה. דברי רבי. וחכמים אומרים. כל אותו היום. אשכחת מר קולת וחומרת על דעתיה דרבי. קולת וחומרת על דעתהון דרבנן. מה מפקה מביניהון. מת ונקבר בשעתו. על דעתהון דרבנן אסור כל אותו היום. על דעתיה דרבי אינו אסור אלא אותה שעה בלבד. מת ונקבר לאחר שלשה ימים. על דעתהון דרבנן אסור כל אותו היום. על דעתיה דרבי אסור עד שלשה ימים. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חסדא תרויהון מרין. מודה רבי לחכמים שאין אסור אלא אותו היום בלבד. כהדא דתני. רבי אומר. תדע לך שאין אנינות לי‍לה תורה. שהרי אמרו. אונן טובל ואוכל פסחו לערב. והרי אמרו אנינות תורה. רבי יסא ברבי בון בשם רבי חונה. תיפתר שנקבר בדמדומי חמה.
  10. Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:3:5 בשם רבי יוחנן
    אין נושאין לא אלמנתו ולא גרושתו שלמלך. על שם ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. מלמד שהיה דוד מקלעתן ומקשטתן ומכניסן לפניו בכל יום ואומר ליצרו הרע. תאבתה דבר האסור לך. חייך שאני מתאיבך דבר המותר לך. רבנין דקיסרין אמרין. אסורות ממש היו. ומה כלי הדיוט שנשתמש בהן הדי …
    אין נושאין לא אלמנתו ולא גרושתו שלמלך. על שם ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. מלמד שהיה דוד מקלעתן ומקשטתן ומכניסן לפניו בכל יום ואומר ליצרו הרע. תאבתה דבר האסור לך. חייך שאני מתאיבך דבר המותר לך. רבנין דקיסרין אמרין. אסורות ממש היו. ומה כלי הדיוט שנשתמש בהן הדיוט אסור למלך להשתמש בו. כלי המלך שנשתמש בהן הדיוט אינו דין שיהא המלך אסור לשמש בהן.
  11. Jerusalem Talmud Sanhedrin 2:5:3 רבי יוחנן אמר
    הוא היה עם דוד באפס דמים. רבי יוחנן אמר. בחקל סומקתה. ורבי שמואל אמר. שמשם נפסקו דמים. ופלשתים נאספים וגו'. רבי יעקב דכפר חנן אמר. עדשין היו אלא שהיתה ענבה שלהן יפה כשלשעורין. אמר רבי לוי. אילו הן הפלשתים שהיו באין זקופין כשעורין והולכין להן נמוכין כעדשין. כתוב אחד אומר. ותהי שם חלקת השדה מליאה שעור …
    הוא היה עם דוד באפס דמים. רבי יוחנן אמר. בחקל סומקתה. ורבי שמואל אמר. שמשם נפסקו דמים. ופלשתים נאספים וגו'. רבי יעקב דכפר חנן אמר. עדשין היו אלא שהיתה ענבה שלהן יפה כשלשעורין. אמר רבי לוי. אילו הן הפלשתים שהיו באין זקופין כשעורין והולכין להן נמוכין כעדשין. כתוב אחד אומר. ותהי שם חלקת השדה מליאה שעורים. וכתיב מליאה עדשים. רבי שמואל בר נחמן אמר. שנה אחת היתה ושתי שדות היו. אחת שעורים ואחת עדשים. פשיטא ליה לאביד וליתן דמים. דילמא פשיטא ליה לאביד שלא ליתן דמים. אי זה מהן יאבד ואי זה מהן יתן דמים. שלעדשין ושלשעורין. אלא שלעדשים מאכל אדם. ושלשעורין מאכל בהמה. שלעדשים אינה חייבת בחלה ושלשעורים חייבת בחלה. עדשים אין עומר בא ממנה. שעורים עומר בא ממנה. ורבנין אמרין. שדה אחת ושתי שנים היו. היה למד משלאשתקד ואין למידין משנה לחבירתה. ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה. כתוב אחד אומר ויצילוה וכתוב אחר אומר ויצילה. אלא מלמד שהחזירה לבעליה והיתה חביבה עליו כשדה מליאה כרכום.
  12. Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:2:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: זה פוסל דיינו שלזה כול'. כיני מתניתא. זה פוסל דיינו שלזה. הא דיינו לא. ריש לקיש אמר. בארכאות שבסוריא אמרו. הא בדיני תורה לא. רבי יוחנן אמר. אפילו בדיני תורה. היך אמרין. תרין בני נש הוה לן דין באנטוכיא. אמר חד לחבריה. מה דרבי יוחנן אמר מקבל עלי. שמע רבי יוחנן ומר. לא כל מיניה מיטרפא בעל דיניה א …
    הלכה: זה פוסל דיינו שלזה כול'. כיני מתניתא. זה פוסל דיינו שלזה. הא דיינו לא. ריש לקיש אמר. בארכאות שבסוריא אמרו. הא בדיני תורה לא. רבי יוחנן אמר. אפילו בדיני תורה. היך אמרין. תרין בני נש הוה לן דין באנטוכיא. אמר חד לחבריה. מה דרבי יוחנן אמר מקבל עלי. שמע רבי יוחנן ומר. לא כל מיניה מיטרפא בעל דיניה אלא שמעין מיליהון תמן ואין הוות צורכא כתבין ומשלחין עובדא לרבנן. אמר רבי לעזר. זה אומר. בטיבריא. וזה אומר. בציפורי. שומעין לזה שאמר. בטיבריא.
  13. Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: זה פוסל עדיו שלזה כול'. ריש לקיש אמר. כיני מתניתא. עדו. הא עידיו לא. ורבי יוחנן אמר. אפילו עדיו. דתני. לעולם מוסיפין דיינים עד שייגמר הדין והדיינין יכולין לחזור בהן. נגמר הדין אין יכולין לחזור בהן. מודה רבי יוחנן שאם אין שם אלא הן שאין יכולין לפוסלן. אמר זעירה. והוא ואחד מן השוק מצטרפין לפסול …
    הלכה: זה פוסל עדיו שלזה כול'. ריש לקיש אמר. כיני מתניתא. עדו. הא עידיו לא. ורבי יוחנן אמר. אפילו עדיו. דתני. לעולם מוסיפין דיינים עד שייגמר הדין והדיינין יכולין לחזור בהן. נגמר הדין אין יכולין לחזור בהן. מודה רבי יוחנן שאם אין שם אלא הן שאין יכולין לפוסלן. אמר זעירה. והוא ואחד מן השוק מצטרפין לפסול עדות זה. רבי חנינה בעי. ואין עד אחד זוקקו לשבועה מכל מקום. אמר רבי זעירא. פסול צריך ליפסל בבית דין. קרוב אין צריך ליפסל בבית דין. אמר רבא בר בינא בשם רב. שלשה כגמר דין.
  14. Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:6:9 רבי יוחנן אמר
    רב חסדא בעי. דור שלישי מהו שיהא מותר באשת ראשון. משה מהו שיהא מותר באשת פינחס. ריש לקיש אמר. מקבלין דור שיני ודור שלישי מדוחק. רבי יוחנן אמר. אפילו מריוח.
  15. Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: כיצד בודקין את העדים כול'. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. אם היה מתכוין למסור לו עדות עדותן קיימת.
  16. Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:8:5 אמר רבי יוחנן
    רבי יוחנן בעי. ביבמה מי מרדף אחר מי. התיב רבי לעזר. והכתיב ועלתה יבמתו השערה. אמר רבי יוחנן. יפה לימדני רבי לעזר.
  17. Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:8:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המכמין עידיו אחורי גדר לא עשה כלום. כהדא. חד בר נש אשגח למיגוס גו אריסטון. אמר ליה. הב לי מה דאת חייב לי. אמר ליה. אין. בתר דקמון אמר ליה. לי נא חייב לך כלום. אמר ליה. אית לי סהדין. אמר ליה. לא אמרית אלא בגין דלא מיערבב מגוסתך. אתא קומי רבי אמי ומר. הדא דמר רבי יוחנן. המכמין …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המכמין עידיו אחורי גדר לא עשה כלום. כהדא. חד בר נש אשגח למיגוס גו אריסטון. אמר ליה. הב לי מה דאת חייב לי. אמר ליה. אין. בתר דקמון אמר ליה. לי נא חייב לך כלום. אמר ליה. אית לי סהדין. אמר ליה. לא אמרית אלא בגין דלא מיערבב מגוסתך. אתא קומי רבי אמי ומר. הדא דמר רבי יוחנן. המכמין עדיו אחורי גדר לא עשה כלום.
  18. Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:9:19 אמר רבי יוחנן
    קרוב מהו לחייב עליו משום שבועת ביטוי. ייבא כהדא דמר רבי בא (בר) שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה. נמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא ואין בידו לשעבר. או כהדא. אמר לו. היכן שורי. אמר לו. איני יודע מה אתה סח. והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד. משביעך אני. ואמר אמן. פטור. רב אמר. פטור משבועת פיקדון וחייב …
    קרוב מהו לחייב עליו משום שבועת ביטוי. ייבא כהדא דמר רבי בא (בר) שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה. נמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא ואין בידו לשעבר. או כהדא. אמר לו. היכן שורי. אמר לו. איני יודע מה אתה סח. והוא שמת או נשבר או נשבה או אבד. משביעך אני. ואמר אמן. פטור. רב אמר. פטור משבועת פיקדון וחייב משבועת ביטוי. אמר רבי יוחנן. מאחר שמצוה להפיסו אין חייב משום שבועת ביטוי. על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו. מפייסו על האמת ואינו מפייסו על השקר.
  19. Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: גמרו את הדבר כול'. אמר רבי יוחנן. כופין את המחייב שיכתוב זכאי. רבי שמעון בן לקיש אמר. המחייב כותב חייב והמזכה כותב זכאי. מתניתא פליגא על ריש לקיש. מניין כשיצא לא יאמר. אני מזכה וחביריי מחייבין. מה עבד לה רבי יוחנן. דלא יהא מאן דהוא מימר. כמה בעית לפלוני מזכה לפלוני בדינא ולא שבקון לי. מאי טעמא …
    הלכה: גמרו את הדבר כול'. אמר רבי יוחנן. כופין את המחייב שיכתוב זכאי. רבי שמעון בן לקיש אמר. המחייב כותב חייב והמזכה כותב זכאי. מתניתא פליגא על ריש לקיש. מניין כשיצא לא יאמר. אני מזכה וחביריי מחייבין. מה עבד לה רבי יוחנן. דלא יהא מאן דהוא מימר. כמה בעית לפלוני מזכה לפלוני בדינא ולא שבקון לי. מאי טעמא דריש לקיש. דלא ייתי חורן ויסבור דכוותיה ויימר. אוף פלן הוה תמן אוף הוא טעה.
  20. Jerusalem Talmud Sanhedrin 4:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אחד דיני ממונות כול'. אמר רבי יוחנן. בשביל לחוס על ממון ישראל אמרו. היאך אתה יודע שזה חייב לזה. רבי חייה בר בא בעא קומי רבי יוסי. היך עבדין עובדא. אמר ליה. כרבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. בשביל לחוס על ממון ישראל אמרו. היאך אתה יודע שזה חייב לזה. זעיר בר חיננא בשם רבי חנינה ורב יהודה. חד אמר. ודרש …
    הלכה: אחד דיני ממונות כול'. אמר רבי יוחנן. בשביל לחוס על ממון ישראל אמרו. היאך אתה יודע שזה חייב לזה. רבי חייה בר בא בעא קומי רבי יוסי. היך עבדין עובדא. אמר ליה. כרבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. בשביל לחוס על ממון ישראל אמרו. היאך אתה יודע שזה חייב לזה. זעיר בר חיננא בשם רבי חנינה ורב יהודה. חד אמר. ודרשת וחקרת ושאלת היטב. וחד אמר. צדק צדק תרדוף. הא כיצד. אם את רואה הדין שיוצא לאמיתו חקריהו ואם לאו צדקיהו.
  21. Jerusalem Talmud Sanhedrin 4:1:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כל שאינו יודע לדון את השרץ לטהרו ולטמאו מאה פעמים אין יכול לפתוח בזכות. כיצד דנין השרץ. אמר רבי ינאי. מה אם הנחש שממית טהור. עכבר שאין ממית אינו דין להיות טהור. או חילוף. עכבר שאין ממית טמא. נחש שממית אינו דין להיות טמא. התיב רבי פינחס. הרי עקרב ממית והרי הוא טהור. אשכח תני אמר. הוא נ …
    אמר רבי יוחנן. כל שאינו יודע לדון את השרץ לטהרו ולטמאו מאה פעמים אין יכול לפתוח בזכות. כיצד דנין השרץ. אמר רבי ינאי. מה אם הנחש שממית טהור. עכבר שאין ממית אינו דין להיות טהור. או חילוף. עכבר שאין ממית טמא. נחש שממית אינו דין להיות טמא. התיב רבי פינחס. הרי עקרב ממית והרי הוא טהור. אשכח תני אמר. הוא נחש הוא עקרב.
  22. Jerusalem Talmud Sanhedrin 4:7:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כול'. כתיב לא תטה משפט אביונך בריבו. בריבו אי אתה מטה. אבל אתה מטה בדינו שלשור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ובלבד בדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות. כמה אינון. אנן תנינן. תשע. תני רבי חייה. חד עשר. הי דינין תרתי אוחרנייתא. הסריס וכל מי שלא ראה לו בנים כשר לדון דיני ממונות …
    סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כול'. כתיב לא תטה משפט אביונך בריבו. בריבו אי אתה מטה. אבל אתה מטה בדינו שלשור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ובלבד בדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות. כמה אינון. אנן תנינן. תשע. תני רבי חייה. חד עשר. הי דינין תרתי אוחרנייתא. הסריס וכל מי שלא ראה לו בנים כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות ולא בדיני נפשות. ויושב בדינו שלשור. רבי יוסי בן חנינה אמר. תלת עשרה. והי דינון תרתין אוחרנייתא. דנין שני דיני ממונות ביום אחד ואין דנין שני דיני נפשות ביום אחד. אמר רבי אבין. ואפילו נואף ונואפת.
  23. Jerusalem Talmud Sanhedrin 4:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: שלש שורות שלתלמידי חכמים כול'. רבי בא בר יסא בשם רבי יוחנן. נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה. מייתי לה רב ממתניתא. מתניתא אמרה. הוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים. מתלא אמרה. הוי ראש לשועלים ולא זנב לאריות. דתנינן. צרכו לסמוך סומכין מראשונה.
  24. Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:2:3 רבי יוחנן אמר
    תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידין. אילו מעידין שנזר שתים ואילו מעידין שנזר חמש. בית שמי אומרים. נחלקה עדותן. אין כאן נזירות. ובית הלל אומרים. יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. ורבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודו שיש בכלל חמש …
    תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידין. אילו מעידין שנזר שתים ואילו מעידין שנזר חמש. בית שמי אומרים. נחלקה עדותן. אין כאן נזירות. ובית הלל אומרים. יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. ורבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודו שיש בכלל חמש שתים. הידינו כולל והידינו מונה. כולל. אהן אומר תרתי ואהן אמר חמש. מונה. אהן אמר חדא תרתי. ואהן אמר תלת ארבעי.
  25. Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:2:4 רבי יוחנן אמר
    רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. ורבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרבי יוחנן מהדא. דמר רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אומר. מן הכיס מנה. וזה אומר. מן הצרור מנה. הכחיש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. …
    רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. ורבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרבי יוחנן מהדא. דמר רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אומר. מן הכיס מנה. וזה אומר. מן הצרור מנה. הכחיש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אחת אומרת. מן הכיס מנה. ואחת אומרת. מצרור מנה. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה עדות. וכרב לא בטלה עדות. אחת אומרת. לתוך חיקו מנה. ואחת אומרת. לתוך פונדתו מנה. דברי הכל הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. אחד אומר. בסייף הרגו. ואחד אומר. במקל הרגו. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אחת אומרת. בסייף. ואחת אומרת. במקל. הכחש עדות בתוך עדות בטלה עדות. וכרב לא בטלה עדות. אחת אומרת. לצפון נטה. ואחת אומרת. לדרום פנה. דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרב מהדא דתנינן תמן. רבי יודן ורבי שמעון אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי יהודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים ומה בין צרה. לא עשו דברי צרה בחבירתה כלום. אמר רבי יוחנן. אין אמרה רבי לעזר מיני שמעה ואמרה. מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה לזה עדותן בטילה. מה עבד לה רב. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבין. אפילו יפתר כת בכת שנייא היא לדיני נפשות. דכתיב צדק צדק תרדוף.
  26. Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:3:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אחד אומר בשנים בחודש כול'. עד היכא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. עד רוב החודש. אמר רבי יוחנן. כגון העירנין הללו. וחכמים אומרים. אינן כלום. ואמר רבי יסא. כגון אנא דמן יומוי לא צלית מוספא מן דלא ידע אימת ירחא.
  27. Jerusalem Talmud Sanhedrin 5:5:6 רבי יוחנן אמר
    לא ראה. רבי יוחנן אמר. זכאי. ריש לקיש אמר. חייב. אמר ליה רבי יוחנן. והלא זכאי הוא. ולמה דנין אילו כנגד אילו. שלא ייראה דין זה יוצא מעמעם.
  28. Jerusalem Talmud Sanhedrin 6:1:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כתחילה בין יש ממש בדבריו בין לאו שומעין לו. מיכן והילך יש ממש בדבריו שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו. אמרי. והוא שיש בדבריו האחרונים ממש. חזקיה שאל. הרי שהיה יוצא ליהרג ונשתתק. כן אנו אומרים. הא לא נשתתק היה לו ללמד על עצמו זכות. שמע רבי יוחנן ומר. הא שאלתא דחמרא. אלא כיני. הרי שהיה י …
    אמר רבי יוחנן. כתחילה בין יש ממש בדבריו בין לאו שומעין לו. מיכן והילך יש ממש בדבריו שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו. אמרי. והוא שיש בדבריו האחרונים ממש. חזקיה שאל. הרי שהיה יוצא ליהרג ונשתתק. כן אנו אומרים. הא לא נשתתק היה לו ללמד על עצמו זכות. שמע רבי יוחנן ומר. הא שאלתא דחמרא. אלא כיני. הרי שהיה יוצא ליהרג ואמר. יש לי ללמד על עצמי זכות ונשתתק. כן אנו אומרים. הא אילו לא נשתתק היה לו ללמד על עצמו זכות. אמר. הא אמירה.
  29. Jerusalem Talmud Sanhedrin 6:2:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: אם מצאו לו זכות כול'. תני. שור היוצא ליסקל ונמצאו עידיו זוממין. רבי יוחנן אמר. כל הקודם בו זכה. ריש לקיש אמר. הפקר טעות הוא. וכן עבד היוצא ליסקל והקדישו בעליו. רבי יוחנן אמר. זכה לעצמו. ריש לקיש אמר. ייאוש שלטעות היה.
  30. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:2:3 בשם רבי יוחנן
    רבי קריספא בשם רבי יוחנן. בפתילה שלבעץ היא מתניתא. מהו בפתילה שלבעץ. רבנין דקיסרין אמרין. אבר וקסטיטריון מעורבין. אמר רבי יוסי בירבי בון. אתיא כמאן דמר. מדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו. ברם כמאן דמר. יורדת לתוך מיעיו וחומרת את בני מיעיו. בפתילה שלנפט היא מתניתא.
  31. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: מצות הנהרגין כול'. מודה רבי יהודה שאין מיתה מנוולת מזו. אלא שאמרה תורה ובחקותיהם לא תלכו. אמר רבי יוחנן. ותני כן. ירצח הרוצח. במה שרצח. יכול אם הרגו בסייף יהרגנו בסייף. במקל יהרגנו במקל. נאמר כאן נקימה ונאמר להלן והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית. מה נקימה שנאמרה להלן בחרב. אף נקימה שנאמרה כאן מי …
    הלכה: מצות הנהרגין כול'. מודה רבי יהודה שאין מיתה מנוולת מזו. אלא שאמרה תורה ובחקותיהם לא תלכו. אמר רבי יוחנן. ותני כן. ירצח הרוצח. במה שרצח. יכול אם הרגו בסייף יהרגנו בסייף. במקל יהרגנו במקל. נאמר כאן נקימה ונאמר להלן והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית. מה נקימה שנאמרה להלן בחרב. אף נקימה שנאמרה כאן מיתה בחרב. יכול יטלינו מבין האגפיים. נאמר כאן ובערת הרע מקרבך. ונאמר להלן ואתה תבער הדם הנקי מקרבך. הבערה הבערה. עריפה עריפה. מה הבערה שנאמרה להלן מול העורף אף כאן מול העורף. מה עריפה שנאמרה להלן התזת הראש אף כאן התזת הראש.
  32. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: אילו הן הנסקלין כול'. לכן צריכה בהעלם אחד. אבל בשני העלימות. שכן אפילו באשה אחת בא עליה וחזר ובא עליה בהעלם אחד. חייב על כל אחת ואחת. רבי שמעון בריה דרבי הלל בן פזי בעא קומי רבי הלל בר פזי. מתניתא באשה אחת שיש לה שמות הרבה. אבל אם היו נשים הרבה והעלימות הרבה בהעלם אחד הוא. אמר ליה. לכן צריכה ב …
    הלכה: אילו הן הנסקלין כול'. לכן צריכה בהעלם אחד. אבל בשני העלימות. שכן אפילו באשה אחת בא עליה וחזר ובא עליה בהעלם אחד. חייב על כל אחת ואחת. רבי שמעון בריה דרבי הלל בן פזי בעא קומי רבי הלל בר פזי. מתניתא באשה אחת שיש לה שמות הרבה. אבל אם היו נשים הרבה והעלימות הרבה בהעלם אחד הוא. אמר ליה. לכן צריכה בהעלם אחד. דאיתפלגון. הוא בהעלם אחד והיא בחמשה העלימות. רבי יוחנן אמר. הוא מביא קרבן אחד והיא מביאה חמשה קרבנות. רבי שמעון בן לקיש אמר. כשם שאינו מביא [אלא] קרבן אחד כך אינה מביאה אלא קרבן אחד. שלא תאמר. יעשו נשים הרבה והעלימות הרבה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת. לפום כן צרך מימר. חייב על כל אחת ואחת.
  33. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:5:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אמר רבי בון בר חייה. תני רבי ישמעאל כן. לא תנחשו ולא תעוננו. והלא הניחוש והעינון בכלל היו ויצאו מן הכלל לחלוק על הכלל. כלל בהיכרת ופרט בהיכרת. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. כלל ופרט הוא. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו וגו'. והלא אחותו בכלל היית ויצאת מן הכלל לחלוק על הכ …
    אמר רבי בון בר חייה. תני רבי ישמעאל כן. לא תנחשו ולא תעוננו. והלא הניחוש והעינון בכלל היו ויצאו מן הכלל לחלוק על הכלל. כלל בהיכרת ופרט בהיכרת. מילתיה דרבי יוחנן אמרה. כלל ופרט הוא. דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו וגו'. והלא אחותו בכלל היית ויצאת מן הכלל לחלוק על הכלל. התיב רבי לעזר. והכתיב ערות אחות אמך וערות אחות אביך לא תגלה. אמר ליה. לצורך יצאת לידון בעריה. והכתיב ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלתה את ערותה את מקורה הערה והיא גילתה את מקור דמיה. אמר ליה. לצורך יצאת לידון בערייה. שלא תאמר. הואיל ואין חייבין עליה אלא משום טומאת ערייה לא נעשה בה את המערה כגומר. לפום כן צריך מימר. [חייב על כל אחת ואחת.] והכתיב ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דודו גלה. אמר ליה. לצורך יצאת לידון בערירי. דאמר רבי יודן. כל אתר דתימר ערירים יהיו הווין בלא וולד. וכל אתר דתימר ערירים ימותו קוברין את בניהן.
  34. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:5:6 רבי יוחנן אמר
    כלל בעשה ופרט בלא תעשה. מילתיה דרבי לעזר אמרה. כלל ופרט הוא. רבי לעזר אמר. לוקין על ידי חרישה בשביעית. רבי יוחנן אמר. אין לוקין על ידי חרישה בשביעית. מה טעמא דרבי לעזר. ושבתה הארץ שבת ליי כלל. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר פרט. הזורע והזומר בכלל היו. ולמה יצאו. להקיש אליהם. אלא מה הזורע והזומר מיוחדין ש …
    כלל בעשה ופרט בלא תעשה. מילתיה דרבי לעזר אמרה. כלל ופרט הוא. רבי לעזר אמר. לוקין על ידי חרישה בשביעית. רבי יוחנן אמר. אין לוקין על ידי חרישה בשביעית. מה טעמא דרבי לעזר. ושבתה הארץ שבת ליי כלל. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר פרט. הזורע והזומר בכלל היו. ולמה יצאו. להקיש אליהם. אלא מה הזורע והזומר מיוחדין שהן עבודה בארץ ובאילן אף אין לי אלא דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן. מה עבד לה רבי יוחנן. שני דברים הן. ושני דברים שיצאו מן הכלל חולקין. על דעתיה דרבי אלעזר אינן חולקין. ואית ליה. לחלוק אינן חולקין הא ללמד מלמדין. על דעתיה דרבי יוחנן אינן מלמדין. שנייא היא שכלל בעשה ופרט בלא תעשה. ואין עשה מלמד על לא תעשה ואין לא תעשה מלמד על עשה. על דעתיה דרבי לעזר עשה מלמד על לא תעשה אבל לא תעשה אינו מלמד על עשה. על דעתיה דרבי יוחנן ניחא מותר לחפור בה בורות שיחין ומערות. על דעתיה דרבי לעזר מהו לחפור בה בורות שיחין ומערות. כשם שאין מלמדין לעניין איסור כך לעניין היתר לא ילמדו. אמר רבי בא קרתיגנאה. טעמא דרבי יוחנן שש שנים תזרע שדך לא בשביעית ושש שנים תזמר כרמך לא בשביעית. כל לא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא ועובר בעשה. רבי ירמיה אמר. עובר בעשה. רבי יוסי אומר. אפילו בעשה אין בו. והכתיב מלא ושבתה הארץ שבת ליי. לעניין לא תעשה שבו.
  35. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:6:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תמן תנינן. רבי יהודה אומר. אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. הא אם היתה אמו ראויה לאביו חייב שתים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא שנייא. בין שהיתה אמו ראויה לאביו בין שאין אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. טעמיה דרבי יוחנן. אמך היא. משום אמו אתה מחייבו. ערה את כל הפרשה לאם. רבי בון בר חייה …
    תמן תנינן. רבי יהודה אומר. אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. הא אם היתה אמו ראויה לאביו חייב שתים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לא שנייא. בין שהיתה אמו ראויה לאביו בין שאין אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא אחת. טעמיה דרבי יוחנן. אמך היא. משום אמו אתה מחייבו. ערה את כל הפרשה לאם. רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא. מה ראה רבי יוחנן לתפוש את האם ולהניח את אשת האב. אמר ליה. דהוא סבר כרבי ישמעאל. דרבי ישמעאל דרש. ערות אשת אביך. בזכור הכתוב מדבר. ואין אביו בכלל הזכור. אלא לחייבו שתים. דתני. הבא על אביו חייב עליו שתים. וניתני. שלשים ושבע כריתות בתורה. רבי מנא אמר. כל שם זכור אחד. ערות אשת אביך באשת אב הכתוב מדבר. ערות אמך זו אמו שהיא אשת אביו. אמו שאינה אשת אביו מניין. אמך היא לא תגלה ערותה. מה עבד לה רבי ישמעאל. פתר לה לאחר מיתה. ולית לרבי עקיבה כן ערות אביך היא. לא שנייא בין בחייה בין לאחר מיתה. רבי עקיבה דרש. ערות אשת אביך. באשת אב הכתוב מדבר. ערות אמך זו אמו שהיא אשת אביו. אמו שאינה אשת אביו מניין. אמך היא לא תגלה ערוותה. מה עבד לה רבי ישמעאל. פתר לה לאחר מיתה. ולית ליה לרבי עקיבה כן ערות אביך ערות אמך. מה אביך כל שהוא אביך בין לעונש בין לאזהרה. אף אמך כל שהיא אמך בין לעונש בין לאזהרה. לא מסתברא דדריש אהן קרייא. אלא רבי יודה דלית ליה אמו שהיא אשת אביו צריך מידרוש ערות אביך וערות אמך. מה אביך כל שהוא אביך בין לעונש בין לאזהרה. אף אמך כל שהיא אמך בין לעונש בין לאזהרה. אמר רבי זעירה. הדא אמרה. למידין מגזירה שוה אפילו מופנה מצד אחד. אמר ליה רבי יודן. לית דא פשיטא על דרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר. גזירה שוה אף על פי שאינו מופנה.
  36. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:6:6 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי ירמיה בעי. הבא על אמו מהו שהוא חייב עליה משם אשת איש. תא חמי. אילו בא אחר עליה חייב משום אשת איש בנה לא כל שכן. התיב רבי יוסי. הרי חורגה הרי הוא חייב עליה משום אשת איש. ובנה אינו חייב עליה משום אשת איש. דתני. אף בשאר כל העריות כן. חמותו ואשת איש את תופשו משום חמותו. כלתו ואשת איש את תופסו משום כ …
    רבי ירמיה בעי. הבא על אמו מהו שהוא חייב עליה משם אשת איש. תא חמי. אילו בא אחר עליה חייב משום אשת איש בנה לא כל שכן. התיב רבי יוסי. הרי חורגה הרי הוא חייב עליה משום אשת איש. ובנה אינו חייב עליה משום אשת איש. דתני. אף בשאר כל העריות כן. חמותו ואשת איש את תופשו משום חמותו. כלתו ואשת איש את תופסו משום כלתו. אחותו ואשת איש את תופסו משום אחותו. מבריחו מן החמורה ומקנתרו בקלה לית יכיל. דתני. הבא על אחותו חייב עליה משום אחותו ומשום בת אשת אביו. רבי יוסי בירבי יודה אומר. הבא על אחותו אינו חייב עליה אלא משום שם אחד בלבד. וכן הבא על כלתו. רבי ירמיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אתייא דרבי יוסי בירבי יודה בשיטת רבי יודה אביו. כמה דרבי יודה תופש שם ראשון. כן רבי יוסי בירבי יודה תופש שם ראשון. חזר רבי ירמיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לית לרבי יוסי בירבי יודה כשיטת רבי יודה אביו. תמן אמו בלא אשת אביו חייב. אשת אביו בלא אמו חייב. ברם הכא מצינו בת אשת אביו בלא אחותו הוא מותר בה.
  37. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:8:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yirmiyah
    מהו לקרוע בזמן הזה. רבי יוסה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. משרבו הגודפנים פסקו מלקרוע. מהו לקרוע על הכינויין בזמן הזה. נישמעינה מהדא. רבי שמעון בן לקיש הוה מהלך באיסרטא. פגע ביה חד כותיי והוה מגדף והוא קרע מגדף והוא קרע. נחת ליה מן חמרא ויהב ליה מרתוקא גו ליביה. אמר …
    מהו לקרוע בזמן הזה. רבי יוסה רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא רבי חזקיה רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. משרבו הגודפנים פסקו מלקרוע. מהו לקרוע על הכינויין בזמן הזה. נישמעינה מהדא. רבי שמעון בן לקיש הוה מהלך באיסרטא. פגע ביה חד כותיי והוה מגדף והוא קרע מגדף והוא קרע. נחת ליה מן חמרא ויהב ליה מרתוקא גו ליביה. אמר ליה. בר כותיי. אית לאימך מאנין מספקא לי. מילתיה הדא אמרה שקורעין על הכינויין ושקורעין בזמן הזה.
  38. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:9:4 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. זיבח לה טלה בעל מום חייב. מאי כדון. כיי דמר רבי הילא. לא תעשון כן ליי אלהיכם. כל ליי אלהיכם לא תעשון כן.
  39. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:9:8 רבי יוחנן אמר
    רבי שמואל בר נחמני בשם רבי הושעיה. האומר לו. אלי אתה. מחלוקת רבי וחכמים. השתחוה לה מהו. רבי יוחנן אמר. דברי הכל מודין בכפיפת קומה שהוא חייב. מה בין המעלה והמוריד קומתו מה בין המעלה והמוריד שפתותיו. רבי יוחנן אמר. כמחלוקת. וריש לקיש אמר. כמחלוקת. אמר רבי זעירא. קרייא מסייע לריש לקיש. תורה אחת יהיה לכ …
    רבי שמואל בר נחמני בשם רבי הושעיה. האומר לו. אלי אתה. מחלוקת רבי וחכמים. השתחוה לה מהו. רבי יוחנן אמר. דברי הכל מודין בכפיפת קומה שהוא חייב. מה בין המעלה והמוריד קומתו מה בין המעלה והמוריד שפתותיו. רבי יוחנן אמר. כמחלוקת. וריש לקיש אמר. כמחלוקת. אמר רבי זעירא. קרייא מסייע לריש לקיש. תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה. אין לי אלא דבר שהוא מעשה. המגדף והמשתחוה שאינן מעשה מניין.
  40. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:10:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: הנותן מזרעו למולך. אזהרה לנותן מזרעו למולך מניין. ומזרעך לא תתן להעביר למולך. כרת מניין. כי מזרעו נתן למולך ונכרתה. עונש מניין. איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת עם הארץ ירגמוהו באבן. ומזרעך לא תתן. יכול אפילו מסר ולא העביר יהא חייב. תלמוד לומר ומזרעך לא תתן לה …
    הלכה: הנותן מזרעו למולך. אזהרה לנותן מזרעו למולך מניין. ומזרעך לא תתן להעביר למולך. כרת מניין. כי מזרעו נתן למולך ונכרתה. עונש מניין. איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך מות יומת עם הארץ ירגמוהו באבן. ומזרעך לא תתן. יכול אפילו מסר ולא העביר יהא חייב. תלמוד לומר ומזרעך לא תתן להעביר. יכול אפילו מסר והעביר שלא למולך יהא חייב. תלמוד לומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך. יכול אפילו מסר והעביר למולך שלא באש יהא חייב. תלמוד לומר לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש. עברה עברה לגזירה שוה. מה העברה שנאמרה להלן באש אף כאן באש. נמצאתה אומר. לעולם אינו חייב עד שימסור ויעביר באש למולך. רבי נסה בשם רבי לעזר. לעולם אינו מתחייב עד שימסרנו לכומרים ויטלינו ויעבירנו. העבירו כדרכו מהו. תני. היה מושכו ומעבירו. תני. העבירו ברגלו פטור. רבי לעזר בירבי שמעון מחייב. אחד המולך ואחד שאר עבודה זרה. רבי לעזר בירבי שמעון אומר. אינו חייב אלא למולך בלבד. אינו חייב אלא על יוצאי יריכו. אמר רבי יוחנן. טעמא דרבי לעזר בירבי שמעון מהכא. לא ימצא בך בגופך לא ימצא מעביר. והכרתי אותו מקרב עמו. לרבות שאר עבודה זרה בהיכרת. עונש מניין. מזרעו נתן למולך מות יומת. והוא שהעביר עצמו. לא ברגלו הוא עובר. מפני שהעביר את עצמו. אבל אם היה מושך בו ומעבירו חייב. מה היא דאמר רבי לעזר בירבי שמעון. העבירו ברגלו פטור. בהוא דאעבריה מזקר.
  41. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:10:3 רבי יוחנן אמר
    רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירא. מסר ולא העביר תפלוגתא דחזקיה ודרבי יוחנן. דאיתפלגון. טבח ולא מכר. חזקיה אמר חייב. ורבי יוחנן אמר פטור.
  42. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:10:4 בשם רבי יוחנן
    רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. ראה לשון שלימדתך התורה. מולך. כל שתמליכהו עליך. אפילו קיסם אפילו צרור. והכרתי אותו מקרב עמו. לרבות שאר עבודה זרה בהיכרת. רבי נסה בשם רבי לעזר. לרבות שאר עבודה זרה לבנים ולבנות. דתני. אחד המולך ואחד שאר עבודה זרה. בין שעבדה בבנים ובבנות בין שעבדה באבות ובאמהות. חייב. אמ …
    רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. ראה לשון שלימדתך התורה. מולך. כל שתמליכהו עליך. אפילו קיסם אפילו צרור. והכרתי אותו מקרב עמו. לרבות שאר עבודה זרה בהיכרת. רבי נסה בשם רבי לעזר. לרבות שאר עבודה זרה לבנים ולבנות. דתני. אחד המולך ואחד שאר עבודה זרה. בין שעבדה בבנים ובבנות בין שעבדה באבות ובאמהות. חייב. אמר רבי זעירה. בשאין עבודתה לכן. אבל אם היתה עבודתה לכן פטור. אמר רבי הילא. אפילו עבודתה לכן חייב שתים. מתניתא מסייעא לרבי הילא. מולך בכלל עובדי עבודה זרה היה ויצא לידון להקל עליו שלא יהא חייב אלא על יוצאי יריכו. אמר רבי תנחום בר ירמיה. אתייא דרבי לעזר בירבי שמעון כשיטת רבי שמעון אביו. כמה דרבי שמעון אמר. מולך בכלל עובדי עבודה זרה היה. יצא לידון להקל עליו שלא יהא חייב אלא על יוצאי יריכו. כן רבי לעזר בירבי שמעון אמר. בכלל עובדי עבודה זרה היה. יצא לידון להקל עליו שלא יהא חייב אלא על יוצאי יריכו.
  43. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:10:6 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. זיבח לה טלה אחד בעל מום חייב. מאי כדון. כדאמר רבי הילא. לא תעשון כן ליי אלהיכם. כליי אלהיכם לא תעשון כן.
  44. Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:11:4 בשם רבי יוחנן
    הבא על נערה המאורסה. רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי חייה בשם רבי לעזר. דרבי מאיר היא. ברם לרבנין אפילו קטנה. מה טעמא דרבי מאיר. נער חסר אמור בפרשה. מה מקיימין רבנן נער. רבי אבהו בשם ריש לקיש. נערה אחת שלימה אמורה בפרשה ולימדה על כל הפרשה כולה שהיא גדולה. מתיב רבי מאיר לרבנין. הרי המוציא שם רע הרי אין כתו …
    הבא על נערה המאורסה. רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי חייה בשם רבי לעזר. דרבי מאיר היא. ברם לרבנין אפילו קטנה. מה טעמא דרבי מאיר. נער חסר אמור בפרשה. מה מקיימין רבנן נער. רבי אבהו בשם ריש לקיש. נערה אחת שלימה אמורה בפרשה ולימדה על כל הפרשה כולה שהיא גדולה. מתיב רבי מאיר לרבנין. הרי המוציא שם רע הרי אין כתוב בו אלא נער והיא גדולה. שאין קטנה נסקלת. מה עבדין לה רבנין. אמר רבי אבין. תיפתר שבא עליה דרך זכרות. רבי יעקב בר אבא בעא קומי רב. הבא על הקטנה מהו. אמר ליה. בסקילה. הבא על הבוגרת מהו. אמר ליה. אני אקרא נערה ולא בוגרת. וקרא נערה ולא קטנה. ולית את מודה לי שהיא בקנס. אמר ליה. תחת אשר עינה. לרבות את הקטנה לקנס. וקרא תחת אשר עינה. לרבות את הבוגרת בקנס. אמר רב. אף על גב דנצחי רבי יעקב בר אבא בדינא הלכה הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה. רבי אבון בשם רבי שמואל. ולמה לא פתר ליה מן הדא. ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חט מות. ומה תלמוד לומר ולנער לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות. אלא מיכן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה.
  45. Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:2:3 רבי יוחנן אמר
    אינו חייב עד שיאכלנו מהובהב. אכלו חי כלב הוא. אכלו מבושל בר נש הוא. אכלו הסוקים מהו. גידים הרכים מה הן. רבי יוחנן אמר. נימנין עליהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין נמנין עליהן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. אמר רבי יוחנן. עור זה ל …
    אינו חייב עד שיאכלנו מהובהב. אכלו חי כלב הוא. אכלו מבושל בר נש הוא. אכלו הסוקים מהו. גידים הרכים מה הן. רבי יוחנן אמר. נימנין עליהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין נמנין עליהן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. אמר רבי יוחנן. עור זה לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. הא ללקות לא. רבי שמעון בן לקיש אמר. משנה תמימה שנה רבי. בין לאיסור בין לטומאה. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. תמן הוא עבד לה בשר. וכא לא עבד לה בשר. אמר רבי יודה בר פזי. שנייא היא תמן שהוא עור וסופו להקשות. כל שכן מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. ומה תמן שסופו להקשות הוא עבד לה בשר. כאן שאין סופו להקשות לא כל שכן. אמר רבי אבהו. טעמא דרבי יודה בן פזי ואכלו את הבשר. לא גידים.
  46. Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:2:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. אם הזכירוך לבולי יהיה ירדן בעל גבולך. אמר רבי יוחנן. קובלין לרשות להיפטר מבולי. אמר רבי יוחנן. לווין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החודש. רבי יוחנן הוה עליל לכנישתא בצפרא ומלקט פירורין ואכיל ואמר. יהא חלקי עם מאן דקדש ירחא הכא רומשית.
  47. Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: היה אביו רוצה כול'. אמר רבי יוחנן. ואפילו אין אמו ראויה לאביו. וכל מה שיש לאמו לא משלאביו הם. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר בהו דהות נסבה דיורין ועבדת שירו וגנב מינהון.
  48. Jerusalem Talmud Sanhedrin 8:5:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מת אחד מן הראשונים אינו נסקל. ולא מתניתא היא. אינו נסקל עד שיהו שם שלשה הראשונים. אמר רבי הושעיה. שלא תאמר. יעשה דין שיני ראשון. לפום כן צרך מתניתה.
  49. Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:1:4 אמר רבי יוחנן
    האונס והמפתה על הנשואה חייב. אמר רבי יוחנן. דרך נישואין שנו. נשא אשה ואחר כך אנס את אמה חייב. נשא אשה ואחר כך פיתה את בתה חייב.
  50. Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:1:5 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי לעזר. סומכוס ורבי יוחנן בן נורי אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. שחטה ואת בת בתה ואחר כך שחט את בתה סופג את הארבעים. סומכוס אומר משום רבי מאיר. סופג את שמונים. תמן תנינן. רבי יוחנן בן נורי אומר. הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו. אמרו לו. שלשתן שם אחד הן. רבי יודה בר פזי בשם רבי …
    אמר רבי לעזר. סומכוס ורבי יוחנן בן נורי אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. שחטה ואת בת בתה ואחר כך שחט את בתה סופג את הארבעים. סומכוס אומר משום רבי מאיר. סופג את שמונים. תמן תנינן. רבי יוחנן בן נורי אומר. הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו. אמרו לו. שלשתן שם אחד הן. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. מודה סומכוס לרבי יוחנן. אשכח תני. עוד היא במחלוקת. מה טעמא דרבי יוחנן בן נורי. מה אשה ובתה ובת בתה בשני לאוין. אף אשה (ובתה) ובת בתה בשני לאוין. מה טעמון דרבנין. מה בת בנה ובת בתה בלאו אחד אף אשה ובת בתה ובת בנה בלאו אחד.
  51. Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:5:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: רוצח שנתערב באחרים כול'. אמר רבי יוחנן. ברוצח שנתערב בכשירין היא מתניתא. רבי שמעון בן לקיש אמר. ברוצח שלא נגמר דינו ונתערב ברוצח שנגמר דינו היא מתניתא. שמואל אמר. בשור בשוורים היא מתניתא. אם בשור בשוורים היא מתניתא בדא תנינן כונסין אותו לכיפה.
  52. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:9 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנינה אמר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זעירא כבר כפר. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי חנינה. מתניתא מסייעה לרבי זעירה. חומר בש …
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שעיר המשתלח מכפר. כיצד הוא מכפר. רבי זעירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנינה אמר. בסוף. מה מפקא מביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זעירא כבר כפר. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי חנינה. מתניתא מסייעה לרבי זעירה. חומר בשעיר מה שאין כן ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין כן בשעיר. שיום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אינו מכפר בלא יום הכיפורים. חומר בשעיר שהשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים משתחשך. אמר רבי הונא. איתתבת קומי רבי ירמיה ואמר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. אמר רבי יוסה בן יוסה. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד. ויכפר מיד.
  53. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:22 רבי יוחנן אמר
    וכמסמרות נטועים. ולמה לא אמר וכמסמרות קבועים וכאילנות נטועים. בחרו להם ביררו הברזל ושיבחו המטע שלמטיל. דבר אחר. וכמסמרות נטועים. מה המסמר הזה את קובעו. אף על פי שאת חוזר ונוטלו ממקומו מקומו ניכר. כך כל מי שפשטו ידיהם הרבים בו יד. אף על פי שחזרו וקרבו אותו סופו ליטול את שלו מתחת ידיהם. דבר אחר. וכמסמ …
    וכמסמרות נטועים. ולמה לא אמר וכמסמרות קבועים וכאילנות נטועים. בחרו להם ביררו הברזל ושיבחו המטע שלמטיל. דבר אחר. וכמסמרות נטועים. מה המסמר הזה את קובעו. אף על פי שאת חוזר ונוטלו ממקומו מקומו ניכר. כך כל מי שפשטו ידיהם הרבים בו יד. אף על פי שחזרו וקרבו אותו סופו ליטול את שלו מתחת ידיהם. דבר אחר. וכמסמרות נטועים. משמרות כתוב. מה משמרות עשרים וארבעה אף המסמרים עשרים וארבעה. כמה מסמרים יהו בו. רבי יוחנן אמר. חמשה. כנגד חמשה חומשי תורה. רבי חיננא אמר. שבעה. וכימיך דבאך. דרש רבי אחא בשם רבי חנינה. תשעה. רבי היה נותן אחד עשר על זה ושלשה עשר על זה. מיניין משמרות. רבי יוסי בן חנינה אמר. כלבת אינה עולה לחשבון מסמרים. רבי בא בר זבדא בעא קומי רבי זעירא. מהו ליתן כולן על גבי מנעל אחד. אמר ליה. שרי. מהו ליתן כולן על גבי סנדל אחד. אמר ליה. שרי. תני. אין מגרדין סנדלים ומנעלים ישנים אבל סכין ומדיחין אותן. רבי קריספא בשם רבי יוחנן. תלמידוי דרבי חייה רבה אמרין. הראשונים היו אומרין. מגרדין. שניים היו אומרין. אין מגרדין. שאלון לרבי. אמר לון. אין מגרדין. אמר רבי זעורה. הא אזילה חדא מן תלמידוי דרבי חייה רבה. אמר רבי חייה בר אשי. נהגין הוינא יתבין קומי רב ומשחין ומשיגין אבל לא מגרדין. תני. לא ילבש אדם מנעלים וסנדלים חדשים אלא אם כן הילך בהן מבעוד יום. כמה יהא בהילוכן. בני בייתיה דבר קפרא אמרין. מן דבית רבה דבר קפרא עד בית רבה דרבי הושעיה. ציפוראי אמרין. מכנישתא דבבלאי עד דרתה דרבי חמא בר חנינה. טיבריאי אמרין. מן סידרא רבה עד חנותיה דרבי הושעיה. תני. לא יסוך אדם מנעלים וסנדלים חדשים. לא יסוך אדם את רגלו והיא בתוך המנעל ואת רגלו והיא בתוך הסנדל. אבל סך הוא את רגלו ונותנה בתוך המנעל את רגלו ונותנה לתוך הסנדל. סך אדם שמן ומתעגל על גבי קטיבלייא חדשה ואינו חושש. לא יתננה על גבי טבלה שלשייש להתעגל עליה. רבן שמעון בן גמליאל מתיר. דבר אחר. וכמשמרות נטועים. בשעה שדברי תורה יוצאין מפי בעליהן כתיקנן הן עריבין לשומעיהן כמסמרות נטועים. ובשעה שהם יוצאין ממוסמסין הם מרין לשומעיהן כמסמרות.
  54. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:2:25 אמר רבי יוחנן
    את מוצא בשעה שבא נעמן שר צבא מלך ארם אצל אלישע בא אליו בסוסו וברכבו. אמר רבי יוחנן. בסוסו כתיב. בעא מיתן ליה דהב וכסף אסטלוון ולבושין אבנים טובות ומרגליות. ולא קיבל עליו. הדא היא דכתיב ויפצר בו לקחת וימאן. אתא גיחזי ואמר חי יי כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה. מומה כתיב. אזל ומטא ביה ונסב מה דנסב …
    את מוצא בשעה שבא נעמן שר צבא מלך ארם אצל אלישע בא אליו בסוסו וברכבו. אמר רבי יוחנן. בסוסו כתיב. בעא מיתן ליה דהב וכסף אסטלוון ולבושין אבנים טובות ומרגליות. ולא קיבל עליו. הדא היא דכתיב ויפצר בו לקחת וימאן. אתא גיחזי ואמר חי יי כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה. מומה כתיב. אזל ומטא ביה ונסב מה דנסב ואטמרון בעיליתיה. אתא גבי אלישע. אמר ליה. מאיין ולאיין גיחזי. מיאנתה מתן שכרן שלצדיקין. אמר לו. לא הלך עבדך אנה ואנה. ויאמר לא ליבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת כסף וזהב העת לקחת אבנים טובות ומרגליות. לפיכך צרעת נעמן תדבק בו. כתיב וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער וגו'. ומי היו. רבי יהודה בשם רב. גיחזי ושלשת בניו היו.
  55. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:2:26 אמר רבי יוחנן
    כתיב ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חלה וגו'. מה אזל בעי מיעבד תמן. אזל בעא מקרבא לגיחזי ואשכחיה מוחלט. מיכן שדוחין בשמאל ומקרבין בימין. אמר רבי יוחנן. בחוץ לא ילין גר דלתיי לאורח אפתח. מיכן שדוחין בשמאל ומקרבין בימין. לא כשם שעשה אלישע שדחה את גיחזי בשתי ידיו. שני חלאים חלה אלישע. אחד כדרך הארץ. ו …
    כתיב ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חלה וגו'. מה אזל בעי מיעבד תמן. אזל בעא מקרבא לגיחזי ואשכחיה מוחלט. מיכן שדוחין בשמאל ומקרבין בימין. אמר רבי יוחנן. בחוץ לא ילין גר דלתיי לאורח אפתח. מיכן שדוחין בשמאל ומקרבין בימין. לא כשם שעשה אלישע שדחה את גיחזי בשתי ידיו. שני חלאים חלה אלישע. אחד כדרך הארץ. ואחד שדחה את גיחזי.
  56. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:3:3 אמר רבי יוחנן
    תני. רבי נחמיה אומר. ממשמע שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם. רבי יהודה אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן רוחי בבני אדם. רבי שמעון אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן שלצדיקים. אחרים אומרים. לא ידון לו רוחי. שאיני מחזירה לנדנה. רבי יהושע בן לוי אמר. …
    תני. רבי נחמיה אומר. ממשמע שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם. רבי יהודה אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן רוחי בבני אדם. רבי שמעון אומר. לא ידון לו רוחי. שאיני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן שלצדיקים. אחרים אומרים. לא ידון לו רוחי. שאיני מחזירה לנדנה. רבי יהושע בן לוי אמר. עיקר זריבתן לחולטנית. מה טעם. בעת יזורבו נצמתו בחומו נדעכו ממקומם. מהו בחומו. בריתוחן. אמר רבי יוחנן. כל טיפה וטיפה שהיה הקדוש ברוך הוא מוריד עליהן היה מרתיחה בתוך גיהנם ומורידה עליהן. הדא היא דכתיב בחומו נדעכו ממקומם. יהודה בירבי חזקיה ורבי אמרין. הקדוש ברוך הוא דן את הרשעים בגיהנם שנים עשר חודש. כתחילה הוא מכניס בהן חכך ואחר כך הוא מכניסן לאור והן אומרים. הוי הוי. ואחר כך הוא מכניסן לשלג והן אומרים. ווי ווי. מה טעם. ויעליני מבור שאון מטיט היון. מהו מטיט היון. מקום שהן אומרין בו הוי. ויקבלו דינם ויהא להן חלק לעולם הבא. על שם ולץ לא שמע גערה.
  57. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:5:4 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר. עדתו שליוחנן בן קרח אין להן חלק לעולם הבא. מה טעם. ביי בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם.
  58. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:5:5 אמר רבי יוחנן
    רבי לעזר ורבי יהודה. חד אמר. לא גלו עד שנעשו ערילים. וחרנה אמר. לא גלו עד שנעשו ממזירים. מאן דאמר. ערילים. למילה ולמצות. ומאן דאמר. ממזירים. מאבותיהם. אמר רבי יוחנן. לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות שלמינים. מה טעמא. בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי. אל גוי המורד …
    רבי לעזר ורבי יהודה. חד אמר. לא גלו עד שנעשו ערילים. וחרנה אמר. לא גלו עד שנעשו ממזירים. מאן דאמר. ערילים. למילה ולמצות. ומאן דאמר. ממזירים. מאבותיהם. אמר רבי יוחנן. לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות שלמינים. מה טעמא. בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי. אל גוי המורד אין כתוב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותיהם פשעו בי עד היום הזה. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן. לשלש גליות גלו ישראל. אחת לפנים מנהר סנבטיון ואחד לדפני שלאנטוכיא ואחת שירד עליהם הענן וכיסה אותם. כשם שגלו לשלש גליות כך גלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה לשלש גליות. מה טעם. בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך. וכשהן חוזרין הן חוזרין משלש גליות. מה טעם. לאמר לאסורים צאו אילו שגלו לפנים מנהר סנבטיון. לאשר בחושך הגלו אילו שירד עליהן הענן וכיסה אותם. על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם אילו שגלו לדפנא שלאנטוכיא.
  59. Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:7:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב כול'. רבי שמעון אומר. בהמתה. לא בכורות ולא מעשרות שבתוכה. שללה. לא כסף הקדש ומעשר שיני שבתוכה. רבי יוסי בן חנינה בעי. שיער הצדקניות שבתוכה מהו. נישמעינה מהדא. רבי שמעון אומר. בהמתה. לא בכורות ומעשרות שבתוכה. שללה. לא כסף הקדש ומעשר שיני שבתוכה. קדשי עיר הנידח …
    הלכה: הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב כול'. רבי שמעון אומר. בהמתה. לא בכורות ולא מעשרות שבתוכה. שללה. לא כסף הקדש ומעשר שיני שבתוכה. רבי יוסי בן חנינה בעי. שיער הצדקניות שבתוכה מהו. נישמעינה מהדא. רבי שמעון אומר. בהמתה. לא בכורות ומעשרות שבתוכה. שללה. לא כסף הקדש ומעשר שיני שבתוכה. קדשי עיר הנידחת. רבי יוחנן אמר. אין מועלין בהן. ורבי שמעון בן לקיש אמר. מועלין בהן. מתיב רבי יוחנן לריש לקיש. על דעתך דת מר. מועלין בהן. ניתני. שש חטאות מיתות. אמר ליה. שכן אפילו עולה בדא מתה. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש. מועלין בהן משום קדשי משומד. ויקרבו. על שם זבח רשעים תועיבה. אמר רבי עוקבה. אוף בהדא איתפלגון. שור שהוא יוצא ליסקל ונמצאו עידיו זוממין. רבי יוחנן אמר. כל הקודם בו זכה. רבי שמעון בן לקיש אמר. ייאוש שלטעות היה. וכן העבד שהוא יוצא ליהרג ונמצאו עידיו זוממין. רבי יוחנן אמר. זכה לעצמו. רבי שמעון בן לקיש אמר. ייאוש שלטעות היה.
  60. Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:5 רבי יוחנן אומר
    רבי שמעון בן מנסיא אומר. הנוי והכח והעושר והחכמה והשיבה והכבוד והבנים לצדיקים נאה להם ונאה לעולם. מה טעם. עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תימצא. עטרת זקינים בני בנים ותפארת בנים אבותם. תפארת בחורים כוחם והדר זקינים שיבה. ואומר ונגד זקיניו כבוד. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אילו שבע מידות שמנו חכמים בצדי …
    רבי שמעון בן מנסיא אומר. הנוי והכח והעושר והחכמה והשיבה והכבוד והבנים לצדיקים נאה להם ונאה לעולם. מה טעם. עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תימצא. עטרת זקינים בני בנים ותפארת בנים אבותם. תפארת בחורים כוחם והדר זקינים שיבה. ואומר ונגד זקיניו כבוד. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אילו שבע מידות שמנו חכמים בצדיקים כולן נתקיימו ברבי ובניו. רבי יוחנן אומר. כל שבע מידות שאמרו חכמים בצדיקים היו ברבי. מאן רבי. הוא רבי הוא רבי יהודה הנשיא. אמר רבי אבהו. הוא רבי הוא רבי יודן הנשיא הוא רבינו.
  61. Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: חומר בדברי סופרים כול'. אין ממיתין אותו כול'. חברייא בשם רבי יוחנן. דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים כדברי תורה. וחכך כיין הטוב. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה. כי טובים דדיך מיין. רבי בא בר כהן בשם רבי יודה בר פזי. תדע לך שדברי סופרים חביבי …
    הלכה: חומר בדברי סופרים כול'. אין ממיתין אותו כול'. חברייא בשם רבי יוחנן. דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים כדברי תורה. וחכך כיין הטוב. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה. כי טובים דדיך מיין. רבי בא בר כהן בשם רבי יודה בר פזי. תדע לך שדברי סופרים חביבין מדברי תורה. שהרי רבי טרפון אילו לא קרא לא היה עובר אלא בעשה. ועל ידי שעבר על דברי בית הלל נתחייב מיתה. על שם ופורץ גדר ישכנו נחש.
  62. Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:6:4 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי יהודה בן פזי. לא סוף דבר לחופה אלא אפילו לבית שיש בו חופה. בעיא הדא מילתא. טריקלין וקיטון. חופה וקיטון. נכנסה לטריקלין. ליי דא מילה. ליורשה. רבי יוחנן אמר. ליורשה. ריש לקיש אמר. להפר נדריה. אמר רבי זעירא. אף על גב דרבי שמעון בן לקיש אמר להפר נדריה. מודה שאינו מיפר לה עד שתיכנס לחופה. אמר רבי …
    אמר רבי יהודה בן פזי. לא סוף דבר לחופה אלא אפילו לבית שיש בו חופה. בעיא הדא מילתא. טריקלין וקיטון. חופה וקיטון. נכנסה לטריקלין. ליי דא מילה. ליורשה. רבי יוחנן אמר. ליורשה. ריש לקיש אמר. להפר נדריה. אמר רבי זעירא. אף על גב דרבי שמעון בן לקיש אמר להפר נדריה. מודה שאינו מיפר לה עד שתיכנס לחופה. אמר רבי הונא. קרייא מסייע לרבי שמעון בן לקיש. לזנות בית אביה. פרט שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל. שלא תהא בסקילה אלא בחנק.

Jerusalem Talmud Makkot (3)

  1. Jerusalem Talmud Makkot 1:1:6 רבי יוחנן אמר
    עדים שנזדממו. רבי יוחנן אמר. שקר שקר. עדים שנזדממו וחזרו ונשתקרו. רבי יוחנן אמר. שקר שקר. רבי לעזר אמר. רשע רשע. נאמר רשע במחוייבי מיתות ונאמר רשע במחוייבי מכות. מה רשע שנאמר במחוייבי מיתות אין ממון אצל מיתה. אף רשע שנאמר במחוייבי מכות אין ממון אצל מכות.
  2. Jerusalem Talmud Makkot 1:7:3 רבי יוחנן אמר
    מי שנגמר דינו כול'. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת היו העדים כשירין לזה ופסולין לזה. רבי הילא אמר. אתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. וחרנה אמר. כשירין לזה ופסולין לזה. רבי מנא לא מפרש. רבי אבון מפרש. רבי יוחנן אמר. מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. רבי שמעון …
    מי שנגמר דינו כול'. כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת היו העדים כשירין לזה ופסולין לזה. רבי הילא אמר. אתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. וחרנה אמר. כשירין לזה ופסולין לזה. רבי מנא לא מפרש. רבי אבון מפרש. רבי יוחנן אמר. מאחר שהן פסולין לזה פסולין לזה. רבי שמעון בן לקיש אמר. כשירין לזה ופסולין לזה. אמר רבי לעזר. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן. מה השנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף השלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. מניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. רבי יעקב בר אחא אמר. אתפלגון רבי חנינה חברון דרבנין ורבנין. חד אמר. יאות אמר רבי לעזר. וחרנה אמר. לא אמר רבי לעזר יאות. מאן דאמר. יאות אמר רבי לעזר. נעשית כעידות אחת וכהתרייה אחת. וכל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. מאן דאמר. לא אמר רבי לעזר יאות. נעשית כשתי כיתי עדים כשירין לזה ופסולין לזה.
  3. Jerusalem Talmud Makkot 2:4:3 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי יוסי בר חנינה. היה עומד ומבקע עצים בחצירו ונכנס הפועל ליטול שכרו נתזה הבקעת עליו והזיקתו חייב. ואם מת אינו גולה. שאינו כיער. תני רבי חנינה פטור. ולא פליגין. מה דמר רבי יוסי בן חנינה. בשלא ראו אותו. ומה דתני רבי חייה. בשראו אותו. אם בשלא ראו אותו כיון שאמר לו היכנס חייב. תני רבי חייה. פטור. כ …
    אמר רבי יוסי בר חנינה. היה עומד ומבקע עצים בחצירו ונכנס הפועל ליטול שכרו נתזה הבקעת עליו והזיקתו חייב. ואם מת אינו גולה. שאינו כיער. תני רבי חנינה פטור. ולא פליגין. מה דמר רבי יוסי בן חנינה. בשלא ראו אותו. ומה דתני רבי חייה. בשראו אותו. אם בשלא ראו אותו כיון שאמר לו היכנס חייב. תני רבי חייה. פטור. כיון שאמר לו היכנס צריך לשמר את עצמו. ואית דבעי מימר. כיון שאמר לו היכנס נעשית כחצר שותפין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. השותפין קונין זה מזה בחצר. וממחין זה על ידי זה בחצר. וחייבין זה בניזקי זה. ולא כן אמר רב. ממלא את כל רשות הרבים. וזו אינה ממלאה את כל רשות הרבים. מכיון שדרכן להלך בחצר כמי שהיא ממלא את כל החצר.

Jerusalem Talmud Shevuot (44)

  1. Jerusalem Talmud Shevuot 1:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: שבועות שתים שהן ארבע כול'. שתים שהן ארבע לחייוב ושתים שהן ארבע לפטור או̇ ארבע לחייוב וארבע לפטור. נישמעינה מן הדא. שבועות שתים שהן ארבע. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. שבועות שתים שהן ארבע. לא לחייוב. ודכוותה יציאות שבת שתים שהן ארבע לחייוב. אמר רבי בא. תמן כולהון לחיוב. הכא חיוב ופטור אתינן מי …
    הלכה: שבועות שתים שהן ארבע כול'. שתים שהן ארבע לחייוב ושתים שהן ארבע לפטור או̇ ארבע לחייוב וארבע לפטור. נישמעינה מן הדא. שבועות שתים שהן ארבע. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. שבועות שתים שהן ארבע. לא לחייוב. ודכוותה יציאות שבת שתים שהן ארבע לחייוב. אמר רבי בא. תמן כולהון לחיוב. הכא חיוב ופטור אתינן מיתני. הדא אמרה. ארבע לחיוב וארבע לפטור. והתני. דלתות היכל שתים שהן ארבע. אית מימר. לחיוב ולא לפטור. ניתני שנים עשר פטור. לא אתינן מיתני אלא פטור שהוא כנגד חייוב. אמר רבי חייה בר אדא. מהו אהין פטור דתנינן הכא. מותר. אמר רבי יוסי. עני ועשיר אחד מהן ומנום חכמים שנים. הכנסה והוצאה שנים הן ומנום חכמים אחד. יציאות השבת אין הכנסה בכלל. המוציא מרשות לרשות אין המכניס בכלל. ועוד מהדא דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. הכניס חצי גרוגרת והוציא חצי גרוגרת חייב. ומניין שהוצאה קרויה מלאכה. רבי שמואל בשם רבי יוחנן. ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו'. נמנעו העם מלהוציא מבתיהן לתת לגיזברין ומלהוציא מידן להכניס ללישכה. רבי חזקיה בשם רבי אחא שמע לה מן הדא. ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו.
  2. Jerusalem Talmud Shevuot 1:1:3 בשם רבי יוחנן
    רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבין בשם רבי יוחנן. תנינן תרתין כללין ולא דמיין דין לדין. שבועות שתים שהן ארבע מביא ארבע קרבנות. מראות נגעים שנים שהן ארבע מביא שתי קרבנות. רבי לעזר בשם רבי אבין פתר לה פתר חורן. שבועות שתים שהן ארבע רבי עקיבה אומר. מראות נגעים שנים שהם ארבע רבי ישמעאל. רבי חגיי בעא קומי רבי …
    רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבין בשם רבי יוחנן. תנינן תרתין כללין ולא דמיין דין לדין. שבועות שתים שהן ארבע מביא ארבע קרבנות. מראות נגעים שנים שהן ארבע מביא שתי קרבנות. רבי לעזר בשם רבי אבין פתר לה פתר חורן. שבועות שתים שהן ארבע רבי עקיבה אומר. מראות נגעים שנים שהם ארבע רבי ישמעאל. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי. ולמה לי כרבי ישמעאל. ואפילו כרבי עקיבה אתיא. היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש ידיעה והעלם על טומאת הקדש. אמר ליה. מאן אית ליה העלם טומאה והעלם מקדש לאו רבי ישמעאל. ונן בעיי כרבי עקיבה. פעמים שיש כאן העלם טומאה והעלם מקדש ואינו חייב אלא אחת. היך עבידא. ניטמא וידע נעלמה ממנו טומאה ונכנס למקדש ויצא וידע. נעלם הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא וידע. הרי כאן העלם טומאה והעלם מקדש ואינו חייב אלא אחת. ופעמים שיש כאן כמה ידיעות וכמה העלימות ואינו חייב אלא אחת. היך. ניטמא וידע נעלמה הימינו טומאה. עד שהוא בהעלם טומאה נעלמה הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא וידע ואמר. טומאה זו אין חייבין עליה קרבן. ניטמא וידע נעלמה הימינו טומאה. עד שהוא בהעלם טומאה נעלם הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא אפילו כמה פעמים ובסוף ידע. הרי כאן כמה ידיעות והעלימות ואינו חייב אלא אחת.
  3. Jerusalem Talmud Shevuot 1:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ועל שאין בה ידיעה כול'. היה רבי שמעון אומר כול'. רבי לעזר בשם רבי הושעיה. טעמא דרבי יהודה ושעיר עזים חטאת ליי. חט שאין יודע בו אלא יי שעיר זה מכפר. אין לי אלא שעיר שלראש חודש. שעירי רגלים מניין. אמר רבי זירא. ושעיר. וי״ו מוסיף על עניין ראשון. רבי זעירא ורבי לעזר בשם רבי הושעיה רבי יעקב בר אחא …
    הלכה: ועל שאין בה ידיעה כול'. היה רבי שמעון אומר כול'. רבי לעזר בשם רבי הושעיה. טעמא דרבי יהודה ושעיר עזים חטאת ליי. חט שאין יודע בו אלא יי שעיר זה מכפר. אין לי אלא שעיר שלראש חודש. שעירי רגלים מניין. אמר רבי זירא. ושעיר. וי״ו מוסיף על עניין ראשון. רבי זעירא ורבי לעזר בשם רבי הושעיה רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה. מה נן קיימין. אם בשעיר נחשון. על שבטו מכפר. אם בשעיר שליום הכיפורים. אין כיוצא בו לדורות. אלא כן אנן קיימין בשעיר שלראש חודש. מאי כדון. נאמר כאן נשיאות עון ונאמר להלן נשיאות עון. ונשא אהרן את עון הקדשים. מה להלן עוון הקריבין ולא עון המקריבין אף כאן עון הקריבין ולא עון המקריבין. מה חמית מימר בטהור שאכל טמא או נימר בטמא שאכל טהור. אמר רבי יוסי בירבי בון. רבי יודה חלק שיטת רבי מאיר. רבי שמעון חלק שיטת רבי יודן. מודה רבי יוחנן בשעיר הנעשה בפנים שאין מכפר אלא תולה. ותייא כרבי יונה בשם רבי זעירא. ועשהו חטאת. קבעו לתלייה שלא ישתנה.
  4. Jerusalem Talmud Shevuot 1:4:6 אמר רבי יוחנן
    אמרו לו. מה הן שיקרבו זה בזה כול'. אמר רבי יוחנן. דברי חכמים משנין ודברי רבי שמעון אין משנין. דברי חכמים משנין. ותימר. מהו שיקרבו זה בזה. כשיטתו השיבוהו. כשיטתך שאת אומר. אין משנין. מהו שיקרבו זה בזה. אמר רבי יוסי. שאין קרבנות הציבור נקבעין אלא בקבועה. אמר רבי יודן. ותני כן. לשם אותו הזבח שהוא קרב ל …
    אמרו לו. מה הן שיקרבו זה בזה כול'. אמר רבי יוחנן. דברי חכמים משנין ודברי רבי שמעון אין משנין. דברי חכמים משנין. ותימר. מהו שיקרבו זה בזה. כשיטתו השיבוהו. כשיטתך שאת אומר. אין משנין. מהו שיקרבו זה בזה. אמר רבי יוסי. שאין קרבנות הציבור נקבעין אלא בקבועה. אמר רבי יודן. ותני כן. לשם אותו הזבח שהוא קרב לשמו הוא קדש משעה ראשונה.
  5. Jerusalem Talmud Shevuot 1:6:7 בשם רבי יוחנן
    רבי אומר. על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מפורק עול ומיפר ברית ומגלה פנים בתורה. שאם עשה תשובה מתכפר לו. ואם לאו אין מתכפר לו. רבי זבידא אמר. רבי יסא מקשה. מיסבר סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה. אתא רבי אשיין רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. יום הכיפורים מכפר בלא תשובה ומיתה ממ …
    רבי אומר. על כל עבירות שבתורה יום הכיפורים מכפר חוץ מפורק עול ומיפר ברית ומגלה פנים בתורה. שאם עשה תשובה מתכפר לו. ואם לאו אין מתכפר לו. רבי זבידא אמר. רבי יסא מקשה. מיסבר סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה. אתא רבי אשיין רבי יונה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. יום הכיפורים מכפר בלא תשובה ומיתה ממרקת בלא תשובה. ותני כן. יום מיתה כתשובה. מאן תניתה. רבי. הדא היא דתנינן תמן. מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה. דלא כרבי.
  6. Jerusalem Talmud Shevuot 1:6:9 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. שעיר המשתלח מכפר. ואם אין שעיר יום הכיפורים מכפר. כיצד מכפר. רבי זירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה ביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי זירא. ומתניתה מסי …
    אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי לעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. שעיר המשתלח מכפר. ואם אין שעיר יום הכיפורים מכפר. כיצד מכפר. רבי זירא אמר. כל שהוא כל שהוא. רבי חנניה אומר. בסוף. מה ביניהון. מת מיד. על דעתיה דרבי זירא כיפר מיד. על דעתיה דרבי חנינה לא כיפר. אמר רבי זירא. ומתניתה מסייעא לרבי חנינה. חומר בשעיר מה שאין ביום הכיפורים וביום הכיפורים מה שאין בשעיר. יום הכיפורים מכפר בלא שעיר ושעיר אין מכפר בלא יום הכיפורים. והשעיר מכפר מיד ויום הכיפורים משתחשך. אמר רבי הונא. איתותב קומי רבי ירמיה ומר. תיפתר שהיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו. אמר רבי יוסי. ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד. ויכפר מיד.
  7. Jerusalem Talmud Shevuot 2:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: ידיעות הטומאה כול'. רבי ירמיה בעי. פשיטא בידיעה האחרונה עד שיהא יודע שחייב להביא בה קרבן. אף בידיעה ראשונה כן. נישמעינה מהדא. שני שבילין אחד טמא ואחד טהור. הילך באחד מהן ונכנס למקדש ויצא והזה ושנה וטבל והילך בשיני ונכנס למקדש חייב. וידע שהוא חייב להביא בה קרבן. אמר ריש לקיש. דרבי ישמעאל היא דא …
    הלכה: ידיעות הטומאה כול'. רבי ירמיה בעי. פשיטא בידיעה האחרונה עד שיהא יודע שחייב להביא בה קרבן. אף בידיעה ראשונה כן. נישמעינה מהדא. שני שבילין אחד טמא ואחד טהור. הילך באחד מהן ונכנס למקדש ויצא והזה ושנה וטבל והילך בשיני ונכנס למקדש חייב. וידע שהוא חייב להביא בה קרבן. אמר ריש לקיש. דרבי ישמעאל היא דאמר. חייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש. אמר רבי בון בר חייה. הוינן סברין מימר דמר ריש לקיש בבריא לו שהוא טמא ונעלמה ממנו טומאה ונכנס למקדש. אבל אם היה ספק טמא ספק טהור ונעלם ממנו מקדש ונכנס למקדש לא. ממה דאמר ריש לקיש. דרבי ישמעאל היא דאמר. חייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש. הדא אמרה אפילו ספק טמא ספק טהור. נעלם ממנו מקדש ונכנס למקדש חייב. אמר רבי יוחנן. דברי הכל היא משום ספק ידיעה כידיעה. מה אם בשעה שאינו יודע אם טמא הוא אם טהור את אמר ידיעה ודאי היא. בשעה שיודע שטמא ודאי אלא אינו יודע אם חייבין עליה קרבן לא כל שכן שתהא ידיעה.
  8. Jerusalem Talmud Shevuot 2:1:4 רבי יוחנן אמר
    אכל חמשה זיתים ונודע לו בספק כל אחד ואחד ואחר כן נודע לו בודאין. ריש לקיש אמר. ידיעת ספק קובעתו לחטאות. רבי יוחנן אמר. אין ידיעת ספק קובעתו לחטאות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל. מודה ריש לקיש בכהן משיח שאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת. שנאמר כחטאת כאשם. את שמביא אשם תלוי ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת. א …
    אכל חמשה זיתים ונודע לו בספק כל אחד ואחד ואחר כן נודע לו בודאין. ריש לקיש אמר. ידיעת ספק קובעתו לחטאות. רבי יוחנן אמר. אין ידיעת ספק קובעתו לחטאות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל. מודה ריש לקיש בכהן משיח שאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת. שנאמר כחטאת כאשם. את שמביא אשם תלוי ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת. את שאינו מביא אשם תלוי אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת.
  9. Jerusalem Talmud Shevuot 2:1:6 אמר רבי יוחנן
    מחלפה שיטת רבי יוחנן. תמן הוא אומר. נתכפר מקצת החט נתכפר כולו. וכא הוא אמר הכין. לא אמר רבי יוחנן אלא בידיעה האחרונה שאין בה חיוב קרבן.
  10. Jerusalem Talmud Shevuot 2:1:7 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כל ספיק רשות הרבים ספיקו טהור. ואין מתירין לו לעשות. והתנינן. כל ספק הטהור לתרומה טהור לחטאת וכל התלוי לתרומה נשפך לחטאת. אין תלוי בחטאת אלא או טמא ממש או טהור ממש. אמר רבי זירא. מתניתא בדבר שאינו בא מחמת הזבח. מה דמר רבי יוחנן בדבר שבא מחמת הזבח. הכל מודין שאם עבר ועשה טהור. מחלפה שי …
    אמר רבי יוחנן. כל ספיק רשות הרבים ספיקו טהור. ואין מתירין לו לעשות. והתנינן. כל ספק הטהור לתרומה טהור לחטאת וכל התלוי לתרומה נשפך לחטאת. אין תלוי בחטאת אלא או טמא ממש או טהור ממש. אמר רבי זירא. מתניתא בדבר שאינו בא מחמת הזבח. מה דמר רבי יוחנן בדבר שבא מחמת הזבח. הכל מודין שאם עבר ועשה טהור. מחלפה שיטת רבי יוחנן. תמן אמר. עבר ועשה טמא. וכא אמר. עבר ועשה טהור. כאן ברשות היחיד כאן ברשות הרבים. ואפילו תימר כאן וכאן ברשות הרבים. מחלפה שיטת ריש לקיש מחלפה שיטת רבי יוחנן. דאיתפלגון. נזיר שניטמא בטומאת קבר התהום. ריש לקיש אמר. אין הנזיר מגלח. ורבי יוחנן אמר. הנזיר מגלח. והא רבי יוחנן אמר. משום ספק ידיעה כידיעה. ואפילו ראשונה בשרץ ושנייה במת. הראשונה עד שלא נתגייר והשנייה משנתגייר. הראשונה עד שלא הביא שתי שערות ושנייה משהביא.
  11. Jerusalem Talmud Shevuot 2:1:10 אמר רבי יוחנן
    אנדרוגינס ראה לובן ונכנס למקדש פטור. ראה אודם ונכנס למקדש פטור. ראה אודם ולובן כאחד ונכנס למקדש חייב. אית תני תניי פטור. אמר רבי יוחנן. רבי שמעון היא דתני. שני שבילין אחד טהור ואחד טמא. הילך באחד מהן ונכנס למקדש בראשון והוזה ושנה וטבל. בשיני ונכנס חייב. רבי שמעון פוטר בזה. רבי שמעון בן יהודה פוטר בכ …
    אנדרוגינס ראה לובן ונכנס למקדש פטור. ראה אודם ונכנס למקדש פטור. ראה אודם ולובן כאחד ונכנס למקדש חייב. אית תני תניי פטור. אמר רבי יוחנן. רבי שמעון היא דתני. שני שבילין אחד טהור ואחד טמא. הילך באחד מהן ונכנס למקדש בראשון והוזה ושנה וטבל. בשיני ונכנס חייב. רבי שמעון פוטר בזה. רבי שמעון בן יהודה פוטר בכולן משום רבי שמעון. ניחא אנדרוגינס גבי לובן את עבד ליה אשה. גבי אודם את עבד ליה איש. ברם הכא אין כאן טומאה ידועה. אמר רבי שמעון בר סוסרטי. תיפתר בששכח לראשון. רבי יוסי בעי. מה אנן קיימין. אם בששכחו לעולם שביל אחד הוא. אם שחזר ושכחו שני שבילין הן. אמר רבי יוסי בירבי בון. אתייא דרבי שמעון כרבי ליעזר. על דעתיה דחזקיה כמה דרבי ליעזר אמר תמן. עד שידע אם בשרץ ניטמא אם במת כן רבי שמעון אמר כאן. עד שידע אם באודם ניטמא אם בלובן. ניחא תמן משום דאמר. ספק ידיעה כידיעה. ברם הכא מכיון דחזא לובן ואודם כאחד ידיעה ודאי היא.
  12. Jerusalem Talmud Shevuot 2:3:4 בשם רבי יוחנן
    שיעור השתחויה עשר אמות. היך עבידא. היה בארוכה עשרים ובקצרה עשר. הילך חמש. אין ייזיל בדא חמש ואין ייזיל בדא חמש עשרה. אמר רבי יוסי. לעולם אין מתחייב עד שתהא ארוכה מרובה על הקצרה עשר. היך עבידא. היה בארוכה שלשים ובקצרה עשר. הילך חמש. אין ייזיל בדא חמש. אין ייזיל בדא עשרין וחמש. עד כמה היא השתחויה. רבי …
    שיעור השתחויה עשר אמות. היך עבידא. היה בארוכה עשרים ובקצרה עשר. הילך חמש. אין ייזיל בדא חמש ואין ייזיל בדא חמש עשרה. אמר רבי יוסי. לעולם אין מתחייב עד שתהא ארוכה מרובה על הקצרה עשר. היך עבידא. היה בארוכה שלשים ובקצרה עשר. הילך חמש. אין ייזיל בדא חמש. אין ייזיל בדא עשרין וחמש. עד כמה היא השתחויה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. עד כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו. אבא בר הונא בשם רבי יוחנן. עד כדי שאילת שלום מתלמיד לרב. שלום עליך רבי.
  13. Jerusalem Talmud Shevuot 2:5:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: רבי ליעזר אומר כול'. חזקיה אמר. מחלוקת ביניהון. רבי יוחנן אמר. משמעות דורשין ביניהון. אית תניי תני. על העלם טומאה חייב ולא על העלם מקדש. אית תניי תני. על העלם שרץ חייב ולא על העלם מקדש. מחלפה שיטת רבי ליעזר. תמן הוא אמר. אפילו לא ידע. וכא אמר. עד שידע. תמן אשר חטא בה. עד שידע במה נתחייב. הכא ו …
    הלכה: רבי ליעזר אומר כול'. חזקיה אמר. מחלוקת ביניהון. רבי יוחנן אמר. משמעות דורשין ביניהון. אית תניי תני. על העלם טומאה חייב ולא על העלם מקדש. אית תניי תני. על העלם שרץ חייב ולא על העלם מקדש. מחלפה שיטת רבי ליעזר. תמן הוא אמר. אפילו לא ידע. וכא אמר. עד שידע. תמן אשר חטא בה. עד שידע במה נתחייב. הכא והוא טמא מכל מקום. אמר רבי חיננא. וכא לית כתיב בה. מחלפה שיטת רבי יהושע. תמן הוא אמר. והוא טמא. עד שידע במה ניטמא. הכא אשר חטא בה מכל מקום. ומה מקיים רבי ליעזר בה. פרט למתעסק.
  14. Jerusalem Talmud Shevuot 3:1:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: שבועות שתים שהן ארבע כול'. ניחא שאוכל ושלא אוכל. שאכלתי ושלא אכלתי. מה נן קיימין. אם בידוע שאכל ונשבע שלא אכל. שבועת שקר הוא. ואם סבור שאכל ונשבע שלא אכל. רבי בא רב יהודה בשם רב. בשוגג בקרבנה ובמזיד בקרבנה. אבל. סבור הייתי שאין בו שבועה. מותר. אלא במזיד בה ובשוגג בקרבנה. ולא כן אמר רבי אבהו בש …
    הלכה: שבועות שתים שהן ארבע כול'. ניחא שאוכל ושלא אוכל. שאכלתי ושלא אכלתי. מה נן קיימין. אם בידוע שאכל ונשבע שלא אכל. שבועת שקר הוא. ואם סבור שאכל ונשבע שלא אכל. רבי בא רב יהודה בשם רב. בשוגג בקרבנה ובמזיד בקרבנה. אבל. סבור הייתי שאין בו שבועה. מותר. אלא במזיד בה ובשוגג בקרבנה. ולא כן אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. לית יכיל. דמר רבי לא בשם רבי לעזר. כך משיב רבי ישמעאל לרבי עקיבה. מצינו דבר שחייבין בזדונו משום שבועת שקר ובהעלימו משום ביטוי. ויתיביניה רבי עקיבה. מצינו דבר שחייבין בזדונו משום שבועת שקר ומביא קרבן. אלא כי נן קיימין בבריא לו שאכל ונשבע ונמצא שלא אכל. לא באומר. אין זו שבועה. תמן באומר. אין זו שבועה. ברם הכא ביודע בה ששבועה היא אלא שהוא בטועה מחמת דבר אחר.
  15. Jerusalem Talmud Shevuot 3:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: שבועה שלא אוכל כול'. שבועה שלא אוכל פת. וכרכה בעלי קנים ועלי גפנים ואכל. אינו חייב אלא אחת. שבועה שלא אוכל פת וחרצנין וזגין. וכרכה בחרצנין וזגין. חייב על כל אחת ואחת. ואם היה נזיר חייב שלש. רבי יוחנן אמר. בכולל. אבל בפורט אין שבועות חלות על איסורין. ריש לקיש אמר. אפילו בכולל אין שבועות חלות על …
    הלכה: שבועה שלא אוכל כול'. שבועה שלא אוכל פת. וכרכה בעלי קנים ועלי גפנים ואכל. אינו חייב אלא אחת. שבועה שלא אוכל פת וחרצנין וזגין. וכרכה בחרצנין וזגין. חייב על כל אחת ואחת. ואם היה נזיר חייב שלש. רבי יוחנן אמר. בכולל. אבל בפורט אין שבועות חלות על איסורין. ריש לקיש אמר. אפילו בכולל אין שבועות חלות על האיסורין.
  16. Jerusalem Talmud Shevuot 3:4:3 רבי יוחנן אמר
    רבי בא בר ממל בעי. על דעת רבי יוחנן דאמר. בכולל שבועות חלות על האיסורין ניתני. שבועה שלא אוכל. ואכל. אמר רבי זירא. כל יומוי דרבי בא בר ממל לא אשכחנן תותבה. ומן דדמך אשכחנן תותבה. מה נן קיימין. אם באומר. שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה והפסח בתוכן. שלא אוכל עשרת ימים הללו ויום הכיפורים בתוכן. במיחל ש …
    רבי בא בר ממל בעי. על דעת רבי יוחנן דאמר. בכולל שבועות חלות על האיסורין ניתני. שבועה שלא אוכל. ואכל. אמר רבי זירא. כל יומוי דרבי בא בר ממל לא אשכחנן תותבה. ומן דדמך אשכחנן תותבה. מה נן קיימין. אם באומר. שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה והפסח בתוכן. שלא אוכל עשרת ימים הללו ויום הכיפורים בתוכן. במיחל שבועה על האיסורין. אמר רבי יוסי. ותשמע מינה. היו לפניו זתים שלשחוטה ואחד שלנבילה ואמר. שבועה שאוכל עשרת זיתים אילו. כיון שפטור על הנבילה פטור אף על השאר.
  17. Jerusalem Talmud Shevuot 3:8:7 בשם רבי יוחנן
    שבועת שוא. נשבע לשנות את הידוע לאדם. שבועת שקר. נשבע להחליף. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא. לשלשה זו היא שבועת שקר. רבי לא בשם רבי לעזר. אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועת שוא היא. מה מפקה מביניהון. שינה בפני שנים והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא. על דעת …
    שבועת שוא. נשבע לשנות את הידוע לאדם. שבועת שקר. נשבע להחליף. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כל הידוע לשנים זו היא שבועת שוא. לשלשה זו היא שבועת שקר. רבי לא בשם רבי לעזר. אפילו ידוע לשנים ואחד בסוף העולם מכירו שבועת שוא היא. מה מפקה מביניהון. שינה בפני שנים והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא. על דעתיה דרבי יוחנן אין לוקה. על דעתיה דרבי לעזר לוקה. התרו בו משום שבועת שקר. על דעתיה דרבי לעזר לוקה. על דעתיה דרבי יוחנן אינו לוקה. רבי בא בשם רבי יהודה. אפילו ביטה ומרגליתא. ואהן אפילו. אלא כגון ביטא ומרגליתא.
  18. Jerusalem Talmud Shevuot 3:9:5 רבי יוחנן אמר
    שבועה שאוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה היום. ואכלה. רבי יוחנן אמר. קיים את הראשונה וביטל לשנייה. ריש לקיש אמר. ביטל לראשונה ולא קיים לשנייה.
  19. Jerusalem Talmud Shevuot 3:9:6 רבי יוחנן אמר
    שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שאוכלינה היום. ואכלה. רבי יוחנן אמר. ביטל את הראשונה וקיים לשנייה. ריש לקיש אמר. ביטל את הראשונה. והשנייה אומרים לו שיקיימינה בככר אחרת.
  20. Jerusalem Talmud Shevuot 3:9:7 רבי יוחנן אמר
    שבועה שאוכל ככר זו היום שבועה שאוכלינה היום. ואכלה. רבי יוחנן אמר. קיים את שתיהן. וריש לקיש אמר. קיים לראשונה. ושנייה אומרים לו שיקיימינה בככר אחרת.
  21. Jerusalem Talmud Shevuot 3:10:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    זה הכלל. כל לא תעשה שיש בו מעשה לוקה ושאין בו מעשה אינו לוקה. חוץ מן המימר והנשבע ומקלל את חבירו בשם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לית כאן מימר. מימר דיבור ומעשה. נשבע לשקר מניין. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כי לא ינקה יי. מנקין הן הדיינין. קילל את חבירו בשם מניין. ריש לקיש בשם רבי הושעיה. ליראה את השם וגו'. …
    זה הכלל. כל לא תעשה שיש בו מעשה לוקה ושאין בו מעשה אינו לוקה. חוץ מן המימר והנשבע ומקלל את חבירו בשם. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. לית כאן מימר. מימר דיבור ומעשה. נשבע לשקר מניין. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כי לא ינקה יי. מנקין הן הדיינין. קילל את חבירו בשם מניין. ריש לקיש בשם רבי הושעיה. ליראה את השם וגו'. נשבע לשקר על דעתיה דריש לקיש מניין. מינה. מכיון שנשבע לשקר אין זה ירא. קילל את חבירו בשם. על דעתיה דרבי יוחנן מניין. מכיון שקילל אין זה ירא. מה מפקה מביניהון. נשבע לשקר וקילל לחבירו בשם. על דעתיה דרבי יוחנן חייב שתים. על דעתיה דריש לקיש אינו חייב אלא אחת.
  22. Jerusalem Talmud Shevuot 4:1:21 אמר רבי יוחנן
    קרוב מהו שיהו חייבין עליו משום שבועת ביטוי. ייבא כהדא. דמר רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. וכהדא. איכן שורי. אמר לו. איני יודע מה אתה סח. רבי פוטר משום שבועת הפיקדון ומחייב משום שבועת ביטוי. אמר רבי יוחנן. מאחר שמצוה להפיסו אינו חייב משום ש …
    קרוב מהו שיהו חייבין עליו משום שבועת ביטוי. ייבא כהדא. דמר רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. וכהדא. איכן שורי. אמר לו. איני יודע מה אתה סח. רבי פוטר משום שבועת הפיקדון ומחייב משום שבועת ביטוי. אמר רבי יוחנן. מאחר שמצוה להפיסו אינו חייב משום שבועת ביטוי. על דעתיה דרבנן אין מצוה להפיסו. מפייסו על האמת ואינו מפייסו על השקר.
  23. Jerusalem Talmud Shevuot 4:7:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: משביע אני עליכם כול'. רבי יוסי רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר. רבי יעקב בר זבדי בעא קומי רבי אבהו. ואהן הין לא בצדק הוא. והין צדק אמר. בשעה שאמר הין שלצדק הוה.
  24. Jerusalem Talmud Shevuot 4:10:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי יוחנן בשם רבי ינאי כמתניתין. ואית דמרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כיני מתניתין. רבי מאיר מחייב ורבי יודה פוטר. רבי מאיר כדעתיה ורבי יודה כדעתיה. דתנינן תמן. קיללם בכנוי רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין.
  25. Jerusalem Talmud Shevuot 4:10:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. רבי מאיר היא דאמר. ממשמע לאו אתה שומע הין. אל יככה אם תבוא ותעידיני. הא אם לא תבוא ותעידיני יככה. אין לי אלא אלה שיש עמה שבועה. מניין שאין עמה שבועה כשיש עמה שבועה. תלמוד לומר ושמעה אלה ושמעה קול. לעשות שאין עמה אלה כשיש עמה אלה. הא אלה בלא שבועה לא. רבי יסי בשם רבי יוחנן. לא …
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. רבי מאיר היא דאמר. ממשמע לאו אתה שומע הין. אל יככה אם תבוא ותעידיני. הא אם לא תבוא ותעידיני יככה. אין לי אלא אלה שיש עמה שבועה. מניין שאין עמה שבועה כשיש עמה שבועה. תלמוד לומר ושמעה אלה ושמעה קול. לעשות שאין עמה אלה כשיש עמה אלה. הא אלה בלא שבועה לא. רבי יסי בשם רבי יוחנן. לא שנייא. היא אלה בלא שבועה היא כשבועה בלא אלה.
  26. Jerusalem Talmud Shevuot 5:3:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. דברי רבי לעזר והוא שהזכיר שבועה תחילה וסוף. דברי חכמים הזכיר שבועה תחילה ולא הזכיר בסוף. או הזכיר בסוף ולא הזכיר תחילה על דעתין דרבנן מביא קרבן על כל אחת ואחת. על דעתיה דרבי לעזר מביא קרבן אחד. הזכיר שבועה תחילה וסוף על דעתין דרבנן מביא שני קרבנות על כל אחד ואחד. על דעתיה דרבי לעזר מב …
    אמר רבי יוחנן. דברי רבי לעזר והוא שהזכיר שבועה תחילה וסוף. דברי חכמים הזכיר שבועה תחילה ולא הזכיר בסוף. או הזכיר בסוף ולא הזכיר תחילה על דעתין דרבנן מביא קרבן על כל אחת ואחת. על דעתיה דרבי לעזר מביא קרבן אחד. הזכיר שבועה תחילה וסוף על דעתין דרבנן מביא שני קרבנות על כל אחד ואחד. על דעתיה דרבי לעזר מביא קרבן אחד על הכל. הזכיר שבועה בתחילה ולא הזכיר בסוף מהו שתחול שבועה על האמצעיים. איתא חמי. אילו הזכיר שבועה תחילה וסוף שמא הזכיר באמצעיים. ות מר חלה והכן חלה.
  27. Jerusalem Talmud Shevuot 5:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: תן לי פיקדון ותשומת יד כול'. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חטים פטור בשאר. אמר רבי בא. אף רבי יסא מודה בה. נמצא שיש בידו חיטין מהו שתחול שבועה בשאר המינין. חברייא אמרי. לא חלה. רבי זירא אמר. חלה. אמר רבי יעקב בר אחא. מתניתה מסייעה למה דאמרי חברייא. אשה שאמרה. הריני נזירה. ושמעה …
    הלכה: תן לי פיקדון ותשומת יד כול'. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חטים פטור בשאר. אמר רבי בא. אף רבי יסא מודה בה. נמצא שיש בידו חיטין מהו שתחול שבועה בשאר המינין. חברייא אמרי. לא חלה. רבי זירא אמר. חלה. אמר רבי יעקב בר אחא. מתניתה מסייעה למה דאמרי חברייא. אשה שאמרה. הריני נזירה. ושמעה חבירתה ואמרה. ואני. ושמע בעל הראשונה והיפר לה. הראשונה מותרת והשנייה אסורה. אם אמרה. לא נתכוונתי להיות אלא כמותה. שתיהן מותרות. מפני שאמרה. לא נתכוונתי אלא להיות כמותה וכיוצא בה. הא אם לא אמרה. להיות כמותה וכיוצא בה. הראשונה מותרת והשנייה אסורה. מה אם תמן שאין שם עיקר שבועה את מר חלה. כאן שיש עיקר שבועה לא כל שכן שתחול. ומאי דא דאמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חטין פטור בשאר. במתפיס באומר. שעורין יהו כחיטין. כוסמין יהו כחיטין.
  28. Jerusalem Talmud Shevuot 5:4:4 אמר רבי יוחנן
    תן לי חיטין ושעורין כול'. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יודן נכללין בקרבן אחד ונפרטין בג' קרבנות. היך עבידא. פרוטה חיטין ופרוטה שעורין ופרוטה כוסמין נכללין בקרבן אחד נפרטין לג' קרבנות. פרוטה שליש חיטין פרוטה שליש שעורין פרוטה שליש כוסמין מהו שיצטרפו כולן. איתא חמי. אילו היו בידו כמה מינין בפרוטה אפילו כן …
    תן לי חיטין ושעורין כול'. אמר רבי יוחנן. דברי רבי יודן נכללין בקרבן אחד ונפרטין בג' קרבנות. היך עבידא. פרוטה חיטין ופרוטה שעורין ופרוטה כוסמין נכללין בקרבן אחד נפרטין לג' קרבנות. פרוטה שליש חיטין פרוטה שליש שעורין פרוטה שליש כוסמין מהו שיצטרפו כולן. איתא חמי. אילו היו בידו כמה מינין בפרוטה אפילו כן נכללין ונפרטין. ליי דא מילה. לחייבו בקרבן. היו בידו ד' מינין. ב' מינין בפרוטה ב' מינין בב' פרוטות. אפילו כן נכללין ונפרטין. דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. שואל אני בשלום פלוני. לא חתם אלא בשאילת שלום. ריש לקיש אמר. שואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. אי זהו כלל. רבי יוחנן אמר. איש פלוני מגרש פלנית ופלוני פלנית. אי זהו כלל. ריש לקיש אמר. אנו פלוני ופלוני מגרשין נשינו ממקום פלוני. אמר רבי זירא. מודה רבי יוחנן שאם הזכיר גירושין לכל אחת ואחת שצריך ליתן טפוס ועדים לכל אחד ואחד. חייליה דרבי יוחנן מהדא. שאיני נהנה לזה לזה קרבן לזה קרבן. צריכין פתח לכל אחד ואחד. אמר רבי יוסי. מתניתה מסייעה לרבי יוחנן. היה כותב טפוס לכל אחד ואחד ועדים למטה. את שהעדים ניקרין עמו כשר.
  29. Jerusalem Talmud Shevuot 5:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אנסתה ופיתיתה את בתי כול'. רבי זירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. דברי רבי שמעון עיקר תביעה קנס. לדברי חכמים לאו. אמר רבי אילא. דברי רבי שמעון בתובעו קנס בושת ופגם. דברי חכמים בתובעו בושת ופגם וקנס. רבנין אמרין. דברי רבי שמעון בתבעו ג' דברים. דברי חכמים בתובעו דבר אחד. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. בפיר …
    הלכה: אנסתה ופיתיתה את בתי כול'. רבי זירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. דברי רבי שמעון עיקר תביעה קנס. לדברי חכמים לאו. אמר רבי אילא. דברי רבי שמעון בתובעו קנס בושת ופגם. דברי חכמים בתובעו בושת ופגם וקנס. רבנין אמרין. דברי רבי שמעון בתבעו ג' דברים. דברי חכמים בתובעו דבר אחד. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. בפירוש שמעת מרבי יוחנן או ממילתיה. אמר רבי יסי. דסבר כרבנן. אמר רבי מנא. ואפילו דו סבר כרבי אילא. דברי רבי שמעון בתבעו דבר אחד. ברם הכא בתובעו ג' דברים. אין לי אלא דברים שאינו משלם עליהן את הקרן. מניין תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה האונס והמפתה והמוציא שם רע. תלמוד לומר מכל אשר ישבע עליו לשקר. למוציא שם רע לאו קנס הוא. אמר רבי ירמיה. רבי שמעון היא דאמר. במגבה הדבר תלוי.
  30. Jerusalem Talmud Shevuot 6:1:5 רבי יוחנן אמר
    וההודייה שוה פרוטה. רבי יוחנן אמר. הטוען לחבירו טענת גנב אינו חייב עד שיודה מקצת. וכל חברוי פליגין עלוי. מה מקיימין כל חברוי כי הוא זה. בטוענו ממון. אם בטוענו ממון בדא ישלם שנים לרעהו. ועירובי פרשיות יש כאן.
  31. Jerusalem Talmud Shevuot 6:2:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי מרינוס הוה ערב לכלתיה והוו דיינין קמי רבי חמא אבי בר קפרא ורבי הושעיה. מדהודה אמר ליה. יהבית. שאלון לרבי חייה רובה. שאל רבי חייה לרבי. המתחייב בבית דין לא כל הימינו. מאי לא כל הימינו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אם מעצמו משלם נאמן לומר נתתי. ואם מפי אחרים לא כל הימינו. רבי בון בר כהנא אמר. אף בשבועו …
    רבי מרינוס הוה ערב לכלתיה והוו דיינין קמי רבי חמא אבי בר קפרא ורבי הושעיה. מדהודה אמר ליה. יהבית. שאלון לרבי חייה רובה. שאל רבי חייה לרבי. המתחייב בבית דין לא כל הימינו. מאי לא כל הימינו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אם מעצמו משלם נאמן לומר נתתי. ואם מפי אחרים לא כל הימינו. רבי בון בר כהנא אמר. אף בשבועות כן. מהו אף בשבועות כן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אם מעצמו נשבע נאמן לומר נשבעתי. אם מפי אחרים לא כל הימינו.
  32. Jerusalem Talmud Shevuot 6:4:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    הלכה: כור תבואה לי בידך כול'. רבי אמי בשם רבי יוחנן. מתניתה בטענו חיטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. אמר רבי אבהו בהדא דרבי אמי. מאי דא דתנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן מחייב. רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר בטענו חטים והודה לו בש …
    הלכה: כור תבואה לי בידך כול'. רבי אמי בשם רבי יוחנן. מתניתה בטענו חיטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. אמר רבי אבהו בהדא דרבי אמי. מאי דא דתנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן מחייב. רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר בטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים פטור. ריש לקיש אמר. לא יהא דבר בשטענו שני מינין והודה לו באחד מהן. אבל אם טענו חטים והודה לו בשעורים דברי הכל חייב. כהדא דריש לקיש. חד בר נש אזל בעי מידון קמי רב דהוה מטען לחבריה חיטין שעורין וכוסמין. אמר ליה רב. המתן עד דיגלגל עלך כל דבעי ובסופא תישתבע על כולן. אמר רבי אבהו. כך משיב ריש לקיש לרבי יוחנן. על דעתך דתימר טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים פטור. והתנינן. טענו חטים וקרקעות. והודה לו בכלים וכפר בקרקעות. בקרקעות וכפר בכלים. כלים וכלים חייב. כלים וקרקעות לא כל שכן. אמר ליה. לזוקקו לשבועה דו מתניתה. שהנכסים שיש להן אחריות זוקקין הנכסים שאין להן אחריות לישבע עליהן. ואפילו על דריש לקיש לית היא פליגא. דתנינן. הטוען לחבירו כדי שמן והודה לו בקנקנים. מה נן קיימין. אם בשטענו קנקנים ושמן. כל עמא מודיי שיש הודייה מהטענה. אם בשטענו קנקנים ולא הודה בשמן. כל עמא מודו שאין הודייה מהטענה. רבי זירא ורבי אבהו בשם שמואל. בשטענו קנקנים שמן. אהן אמר. קנקנים ולא שמן. ואהן אמר. שמן ולא קנקנים. נידה קנקנים ולא שמן. שמן ולא קנקנים. רבי לעזר בשם רבי אבין מפיק לישנא מחצין דמשח. וישאלוניה. בהוא דאישתתק.
  33. Jerusalem Talmud Shevuot 6:6:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: אילו דברים שאין נשבעין עליהן כול'. עבר ונשבע. רבי יוחנן אמר. מביא קרבן על השבועה. רבי לעזר אומר. אינו מביא. אמר רבי אבון בר חייה. כן משיב רבי יוחנן לרבי לעזר. לא. אם אמרת בשבועת העדות שנוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות. תאמר בשבועת הפקדון שאינה נוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות. ושבועת העדות לאו בבית …
    הלכה: אילו דברים שאין נשבעין עליהן כול'. עבר ונשבע. רבי יוחנן אמר. מביא קרבן על השבועה. רבי לעזר אומר. אינו מביא. אמר רבי אבון בר חייה. כן משיב רבי יוחנן לרבי לעזר. לא. אם אמרת בשבועת העדות שנוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות. תאמר בשבועת הפקדון שאינה נוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות. ושבועת העדות לאו בבית דין. ובית דין מוסרין שבועה לחשוד. אלא בשעבר ונשבע. ותימר. מביא קרבן על השבועה. וכא עבר ונשבע מביא קרבן על השבועה.
  34. Jerusalem Talmud Shevuot 6:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוחנן. נאמן המלוה לומר. עד כדי המשכון הלויתיך. מתניתא אמרה. אף הלוה נאמן. דתנינן. סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה. והלה אומר. לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה. פטור. חד בר נש קם עם חבריה בשוקא. אמר ליה. תרין דינרין לי בידך ומשכונך שוי תרין דינרין. אמר ליה. חד דינר נא בעי למיתן לך …
    הלכה: אמר רבי יוחנן. נאמן המלוה לומר. עד כדי המשכון הלויתיך. מתניתא אמרה. אף הלוה נאמן. דתנינן. סלע הלויתיך עליו ושקל היה שוה. והלה אומר. לא כי אלא סלע הלויתני עליו וסלע היה שוה. פטור. חד בר נש קם עם חבריה בשוקא. אמר ליה. תרין דינרין לי בידך ומשכונך שוי תרין דינרין. אמר ליה. חד דינר נא בעי למיתן לך ומשכוני טב תרין דינרין. אתא עובדא קומי דייני נהרדעא. אמרי. כיון דכל עמא מודו דמשכונא טב תרין דינרין אוחרנא ייתי עלוי שהדי. ולא שמע דמר רבי יוחנן. נאמן המלוה עד כדי משכונו.
  35. Jerusalem Talmud Shevuot 7:1:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: כל הנשבעין שבתורה כול'. ממשמע שנאמר שבועת יי תהיה בין שניהם אין אנו יודעין שאם לא ישבע ישלם. מה תלמוד לומר ולקח בעליו ולא ישלם. אלא מכיון שקיבלו בעלים שבועה הוא פטור מלשלם. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי. ולמה לי כרבי מאיר. אפילו כרבנן. לא אמר רבי אסי בשם רבי יוחנן. דברי רבי מאיר ממשמע לאו אתה שומ …
    הלכה: כל הנשבעין שבתורה כול'. ממשמע שנאמר שבועת יי תהיה בין שניהם אין אנו יודעין שאם לא ישבע ישלם. מה תלמוד לומר ולקח בעליו ולא ישלם. אלא מכיון שקיבלו בעלים שבועה הוא פטור מלשלם. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי. ולמה לי כרבי מאיר. אפילו כרבנן. לא אמר רבי אסי בשם רבי יוחנן. דברי רבי מאיר ממשמע לאו אתה שומע הין. ולקח בעליו ולא ישלם. הא אם לא ישבע ישלם. תני רבי חייה. מתנה שומר חנם ושומר שכר להיות כשואל. אמר רבי חנינה. הכל מודין בלשון תורה ממשמע לאו אתה שומע הין. מה פליגין. בלשון בני אדם.
  36. Jerusalem Talmud Shevuot 7:1:5 אמר רבי יוחנן
    פשיטא. מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשיו. ואפילו מת השכיר יורשיו נשבעין ליורשי בעל הבית. כלום תיקנו אלא בשכיר. שמא ביורשיו. אמר רבי לעזר. בשתבעו בעדים. [אבל אם תבעו שלא בעידים.] יכיל מימר ליה. נתתי לך שכרך. אמר רבי יוחנן. אין אומרים בממון. מאחר. מאחר דיכיל מימר ליה. לא שכרתיך. יכיל מימר ליה. שכרתיך ונת …
    פשיטא. מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשיו. ואפילו מת השכיר יורשיו נשבעין ליורשי בעל הבית. כלום תיקנו אלא בשכיר. שמא ביורשיו. אמר רבי לעזר. בשתבעו בעדים. [אבל אם תבעו שלא בעידים.] יכיל מימר ליה. נתתי לך שכרך. אמר רבי יוחנן. אין אומרים בממון. מאחר. מאחר דיכיל מימר ליה. לא שכרתיך. יכיל מימר ליה. שכרתיך ונתתי לך שכרך. מתניתא פליגא על רבי לעזר. במה דברים אמורים. בשזה אומר. נתתי. וזה אומר. לא נטלתי. נתתי לך שכרך. והוא אומר. לא נטלתי. שכרתני. והוא אומר. לא שכרתיך. המוציא מחבירו עליו הראייה. וקשיא על דרבי לעזר. אם באומר. בעדים שכרתני. והלה אומר. לא שכרתיך.
  37. Jerusalem Talmud Shevuot 7:7:8 רבי יוחנן אמר
    ואילו נשבעין שלא בטענה כול'. רב אמר. מת הלוה המלוה נשבע ליורשיו. ואפילו מת המלוה יורשי מלוה נשבעין ללווה. אבל אם מת לוה תחילה ואחר כך המלוה כבר נתחייב המלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועתו לבניו. שמע רבי יוחנן ואמר. יאכל הלה וחדי.
  38. Jerusalem Talmud Shevuot 7:8:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר רבי יוסי. הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון. אבל בחשבון לא בדא. ואהן בן בית עוד הוא בנושא ונותן שלא בחשבון. רבי זירא כהדא דרבי יוסי. חד בר נש אזל למידן קמי רבי זירא וחייבו שבועה על תרין דינרין. אמר ליה. לאו תרין דינרין אני חייב לך. הא טריפין לך. אמר ליה. ומילת פלן ופלן. אמר רבי זירא. או הב ל …
    הלכה: אמר רבי יוסי. הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון. אבל בחשבון לא בדא. ואהן בן בית עוד הוא בנושא ונותן שלא בחשבון. רבי זירא כהדא דרבי יוסי. חד בר נש אזל למידן קמי רבי זירא וחייבו שבועה על תרין דינרין. אמר ליה. לאו תרין דינרין אני חייב לך. הא טריפין לך. אמר ליה. ומילת פלן ופלן. אמר רבי זירא. או הב ליה כל דתבע לך או אישתבע ליה כל דמגלגל עלך. עד כמה מגלגלין עליו. אמר רבי יוחנן. עד כדי שיאמר לו. עבדי אתה. הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי. וכי יש עבד בזמן הזה.
  39. Jerusalem Talmud Shevuot 8:1:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: ארבעה שומרין הן כול'. אמר רבי יוחנן. ארבעה שומרין הן ואין חייבין אלא דרך קיניין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. אף לעניין גזילה אין חייבין אלא דרך קיניין. אמר רבי יוסי בירבי בון. ומתניתא אמרה כן. המקבל שדה מחבירו כול'. רבי חנניה אמר רבי בון. אף בגניבה אין חייבין אלא דרך קיניין. רבי חנניה בשם רב …
    הלכה: ארבעה שומרין הן כול'. אמר רבי יוחנן. ארבעה שומרין הן ואין חייבין אלא דרך קיניין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. אף לעניין גזילה אין חייבין אלא דרך קיניין. אמר רבי יוסי בירבי בון. ומתניתא אמרה כן. המקבל שדה מחבירו כול'. רבי חנניה אמר רבי בון. אף בגניבה אין חייבין אלא דרך קיניין. רבי חנניה בשם רבי פינחס. ומתניתא אמרה כן. היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור. הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב. הגביהו ברשות הבעלים כמי שיצא כל רשות הבעלים. היה מושכו ויוצא עד שיצא כל רשות הבעלים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. בעומדת באבוסו. רבי בון בר חייה בעי. אם בעומדת באבוסו אפילו לא משך. אלא כי נן קיימין בעומדת ברשות הרבים. מה. רבי בון בר חייה כבית שמי. דבית שמי אומרים. ילקה בחסר ויתר. מה נן קיימין. אם בעומדת ברשות הרבים וחשב לגוזלה ומתה באותה המחשבה דברי הכל חייב. אם עד שלא משך דברי הכל פטור. אלא כי נן קיימין בעומדת באבוסו. כדאמר רבי בון בר חייה כבית שמי. אמר רבי בון. תמן בקונה שלא מדעת הבעלים. ברם הכא בקונה מדעת הבעלים.
  40. Jerusalem Talmud Shevuot 8:1:12 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נאמרה שמירה בשומר חנם ונאמרה שמירה בשומר שכר. ולא דמייא שמירה שנאמרה בשומר חנם לשמירה שנאמר בנושא שכר. שמירה שנאמרה בשומר חנם כיון ששימר כל צורכו פטור. שמירה שנאמרה בשומר שכר אין משערין אותו אלא בגופו. לפיכך רואין אותו אם היה ראוי לשמירה פטור. ואילא חייב. אין אומרין. אלו היה …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נאמרה שמירה בשומר חנם ונאמרה שמירה בשומר שכר. ולא דמייא שמירה שנאמרה בשומר חנם לשמירה שנאמר בנושא שכר. שמירה שנאמרה בשומר חנם כיון ששימר כל צורכו פטור. שמירה שנאמרה בשומר שכר אין משערין אותו אלא בגופו. לפיכך רואין אותו אם היה ראוי לשמירה פטור. ואילא חייב. אין אומרין. אלו היה אחר שם יכול להציל הציל פטור. שלא הציל חייב.
  41. Jerusalem Talmud Shevuot 8:2:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר לשומר חנם כול'. רב אמר. פטור משבועת פיקדון וחייב משום שבועת ביטוי. אמר רבי יוחנן. מאחר שמצוה להפיסו אינו חייב משום שבועת ביטוי. על דעתיה דרב אינו מצוה להפיסו. מפייסו על האמת. אינו מפייסו על השקר.
  42. Jerusalem Talmud Shevuot 8:3:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אמר לשואל. איכן שורי כול'. אמר רבי יוחנן. ותני כן. טענו טענת אבוד ונשבע לו והודה. בין עד שלא באו העדים בין משבאו העדים משלם קרן וחומש ואשם. טענו טענת גנב ונשבע לו והודה. עד שלא באו עדים משלם קרן וחומש ואשם. ואם משבאו עדים משלם תשלומי כפל ואשם וחומשו עולה לו מתוך כפילו. דברי רבי יעקב. אמרו לו ל …
    הלכה: אמר לשואל. איכן שורי כול'. אמר רבי יוחנן. ותני כן. טענו טענת אבוד ונשבע לו והודה. בין עד שלא באו העדים בין משבאו העדים משלם קרן וחומש ואשם. טענו טענת גנב ונשבע לו והודה. עד שלא באו עדים משלם קרן וחומש ואשם. ואם משבאו עדים משלם תשלומי כפל ואשם וחומשו עולה לו מתוך כפילו. דברי רבי יעקב. אמרו לו לרבי יעקב. איכן מצינו אשם בלא חומש. אמר להן. אם נשבע ונשבע ונשבע הרי מצינו אשם בלא חומש. ורבנין אמרין. לקרן חומשין אין לשבועות חומשין.
  43. Jerusalem Talmud Shevuot 8:3:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הטוען את חבירו טענת גנב משלם תשלומי כפל. טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. תמן אמרי. משלם תשלומי ארבעה וחמשה. רבי פדת בשם רבי הושעיה. תניי תמן ומסייעין לרבי יוחנן. איכן שורי. אמר לו. אבד. משביעך אני. ואמר אמן. והעדים מעידין אותו שאכלו. משלם את הקרן. הודה מעצמו. משלם קרן וחומש ואשם. וי …
    אמר רבי יוחנן. הטוען את חבירו טענת גנב משלם תשלומי כפל. טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. תמן אמרי. משלם תשלומי ארבעה וחמשה. רבי פדת בשם רבי הושעיה. תניי תמן ומסייעין לרבי יוחנן. איכן שורי. אמר לו. אבד. משביעך אני. ואמר אמן. והעדים מעידין אותו שאכלו. משלם את הקרן. הודה מעצמו. משלם קרן וחומש ואשם. ויש אכילה בלא טביחה. אמר רבי חגיי. תפתר בששחטו אחר. ויי דא אמרה דא. אמר לאחד בשוק. איכן שורי שגנבת. והוא אומר. לא גנבתי. משביעך אני. ואמר אמן. פטור. מפני שאמר לאחד מן השוק. אבל אם אמר לאחד מן השומרין חייב. מתניתא בשאכלו ואחר כך נשבע לו. מן מה דמר רבי יוחנן בשנשבע לו ואחר כך אכלו.
  44. Jerusalem Talmud Shevuot 8:3:5 אמר רבי יוחנן
    אמר לנושא שכר כול'. אמר רבי יוחנן. הטוען לחבירו טענת גנב באבידה חייב. איכן אבידתי. אמר לו. נגנבה. אמר רבי יוחנן. הטוען לחבירו טענת גנב אינו חייב אלא לאחר שבועה. ומאי טעמא. נאמר כאן שליחות יד. ונאמר להלן שליחות יד. מה שליחות יד שנאמרה להלן אינו אלא לאחר השבועה. אף שליחות יד שנאמרה כאן אינו חייב אלא ל …
    אמר לנושא שכר כול'. אמר רבי יוחנן. הטוען לחבירו טענת גנב באבידה חייב. איכן אבידתי. אמר לו. נגנבה. אמר רבי יוחנן. הטוען לחבירו טענת גנב אינו חייב אלא לאחר שבועה. ומאי טעמא. נאמר כאן שליחות יד. ונאמר להלן שליחות יד. מה שליחות יד שנאמרה להלן אינו אלא לאחר השבועה. אף שליחות יד שנאמרה כאן אינו חייב אלא לאחר השבועה. אמר רבי יוחנן. טענו טענת אבוד ונשבע לו ואחר כך טענו טענת גנב. פטור. רבי יוחנן בעי. שבועת טענת גנב מהו שיהו חייבין בה משום שבועת ביטוי. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן אמר. טענו טענת אבוד ונשבע לו ואחר כך טענו טענת גנב פטור. וכא אמר אכין. תמן פשיטה ליה וכא צריכה ליה. מה איצטריכת ליה חזי ופשטה. רבי חייה בר יוסף אמר. הטוען לחבירו טענת גנב אינו חייב עד שיכפור בבית דין. מה נן קיימין. אם בהוא דקאים וחייב לחבריה שבועה אפילו נשבע חוץ לבית דין חייב. אלא כי נן קיימין בהוא דחמי לון אזלין. בעון מישבעוניה והוא קפץ ומשתבע. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בעומדת על אבוסו. רבי זירא בעי. מה איתאמרת. בעומדת או אפילו עומדת. ואין תימר אפילו עומדת. היא הדא היא הדא. אין תימר בעומדת. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן אמר. טענו טענת אבוד ונשבע לו והפריש קרבן ואחר כך טענו טענת אונס פטור. והכא את מר הכין. אמר רבי לא. שנייא היא שהיא ביוצא וידוייו בשבועה. מקשייא על דעתיה דרבי זירא. אמר לו. איכן שורי. אמר לו. נגנב. משביעך אני. ואמר אמן. והעדים מעידין אותו שגנבו. משלם תשלומי כפל. הודה מעצמו. משלם קרן וחומש ואשם. והכא כיון שמשך בטוענו טענת אבוד. מיכן ואילך בטוענו טענת גנב ופטור. תיפתר בשנשבע לו ואחר כך טבחו. תלמידוי דרבי חייה בר לולייני אמרי. תיפתר בששחטו רבוץ. ויש טביחה בלא מכירה. כסומכוס דאמר. אף על פי שאין גניבה יש טביחה ומכירה. שמואל אמר. בשלא באו עידי גניבה. אבל אם באו עידי טביחה חייב.

Jerusalem Talmud Avodah Zarah (56)

  1. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:1:6 בשם רבי יוחנן
    תני. עבר ונשא ונתן עמו מותר. רבי יעקב בר אחא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. ואפילו ביום אידו. ותני כן. במה דברים אמורים. בגוי שאינו מכירו. אבל בגוי המכירו מותר מפני שהוא כמחניף להן. תני. נכנס לעיר ומצאן שמחין שמח עמהן מפני שאינו אלא כמחניף להן.
  2. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:1:9 בשם רבי יוחנן
    תמן תנינן. רבי יודה אומר. אשה לא תסוד מפני שניבול הוא לה. רבי חנינה ורבי מנא. חד אמר. בסיד שהוא מתירתו במועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו לאחר המועד אסור. וחרנה אמר. בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו בתוך המועד מותר. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינה רבי יוסי בשם רב …
    תמן תנינן. רבי יודה אומר. אשה לא תסוד מפני שניבול הוא לה. רבי חנינה ורבי מנא. חד אמר. בסיד שהוא מתירתו במועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו לאחר המועד אסור. וחרנה אמר. בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד נחלקו. אבל בסיד שמתירתו בתוך המועד מותר. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי חנינה רבי יוסי בשם רבי יוחנן. רבי יהודה כדעתיה. כמה דרבי יהודה אמר תמן. ניבול שעה ניבול. כן הוא אמר הכא. צרת שעה צרת. הווי דו אמר. בסיד שהוא מותר בתוך המועד נחלקו. אבל בסיד שהוא מותר לאחר המועד אסור.
  3. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:1:11 אמר רבי יוחנן
    חברייא אמרי. טעמיה דרבי ישמעאל משום בריה דמועדא. אמר רבי בא. כיון שהוא יודע שאסור לך לישא וליתן עמו הוא ממעט בשמחת אידו. מה מפקה מביניהון. למכור לו דברים שאינן מתקיימין. על דעת חברייא אסור. על דעת רבי בא מותר. אמר רבי יודן. קרייא מסייע למה דאמרי חברייא. וביום עשרים וארבעה לחודש השביעי נאספו בני ישרא …
    חברייא אמרי. טעמיה דרבי ישמעאל משום בריה דמועדא. אמר רבי בא. כיון שהוא יודע שאסור לך לישא וליתן עמו הוא ממעט בשמחת אידו. מה מפקה מביניהון. למכור לו דברים שאינן מתקיימין. על דעת חברייא אסור. על דעת רבי בא מותר. אמר רבי יודן. קרייא מסייע למה דאמרי חברייא. וביום עשרים וארבעה לחודש השביעי נאספו בני ישראל בצום ובכי ובשקים ואדמה עליהם. ולמה לא אמר בעשרים ושלשה. משום בריה דמועדא. אין נימר דהוה בשובתא לית יכיל דאת מחשב ואת משכח צומא רבא בחד בשובא. ומה בה ולית רבי חוניה מיקל למאן דמעבר ליה מן אתריה. אמר רבי יוחנן בר מדייא. אנא חשב יתה ולא הוה בשובתא.
  4. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:2:5 רבי יוחנן אמר
    רב אמר. קלנדס אסורה לכל. רבי יוחנן אמר. אין אסורה אלא לפלחין בה. סטרנלייה אסורה לכל. רבי יוחנן אמר. בין קלנדס בין סטרנלייה אינה אסורה אלא לפלחין בה. חברייא בעו. נשי דפלחין כפלחין. רבי אבהו בעי. והדא טקסיס דקיסרין מכיון דסוגייא שמריין כפלחין היא. הדא טקסיס דדוקים צריכה. רבי ביבי שלחיה רבי זעירא דיזבו …
    רב אמר. קלנדס אסורה לכל. רבי יוחנן אמר. אין אסורה אלא לפלחין בה. סטרנלייה אסורה לכל. רבי יוחנן אמר. בין קלנדס בין סטרנלייה אינה אסורה אלא לפלחין בה. חברייא בעו. נשי דפלחין כפלחין. רבי אבהו בעי. והדא טקסיס דקיסרין מכיון דסוגייא שמריין כפלחין היא. הדא טקסיס דדוקים צריכה. רבי ביבי שלחיה רבי זעירא דיזבון ליה עזיל קטן מן סטרנלייה דביישן. אתא גבי רבי יוסי. סבר דמורה ליה כהדא דרבי יהושע בן לוי שרי. והורי ליה כהדא דרבי יוחנן אסיר. רב אמר. קלנדס לפני תקופה שמונה ימים. סטרנלייא לאחר תקופה שמונה ימים. אמר רבי יוחנן. פרוקטו ראשה שלתקופה.
  5. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: עיר שיש בה עבודה זרה כול'. הא תוכה אסור. מפני שיש בה צלם אחד יהא תוכה אסור. ריש לקיש אמר. ביריד שנו. ומה בין תוכה לחוצה לה. תוכה שנהנה מן המכס אסור. חוצה לה מותר שלא נהנה מן המכס. ואם היה חוצה לה נהנה מן המכס אף חוצה לה אסור. והתני. הולכין ליריד ולוקחין משם עבדים ושפחות ובהמה. ריש לקיש אמר. לא …
    הלכה: עיר שיש בה עבודה זרה כול'. הא תוכה אסור. מפני שיש בה צלם אחד יהא תוכה אסור. ריש לקיש אמר. ביריד שנו. ומה בין תוכה לחוצה לה. תוכה שנהנה מן המכס אסור. חוצה לה מותר שלא נהנה מן המכס. ואם היה חוצה לה נהנה מן המכס אף חוצה לה אסור. והתני. הולכין ליריד ולוקחין משם עבדים ושפחות ובהמה. ריש לקיש אמר. לא סוף דבר עבדים ישראל אלא אפילו עבדים גוים. שמקרבן תחת כנפי שכינה. והתני. לקח משם כסות תשרף. בהמה תעקר. מעות יוליכם לים המלח. ניחא כסות תישרף. מעות יוליכם לים המלח. בהמה תיעקר. והתני. הולכין ליריד ולוקחין מהן עבדים ושפחות ובהמה. רבי שמעון בן לקיש אמר. לא סוף דבר עבדים ישראל אלא אפילו עבדים גוים. שמקרבן תחת כנפות שמים. תיפתר ישראל ישראל. והתני. המוכר עבדו לגוים דמיו אסורין. עוד היא תיפתר ישראל ישראל. ישראל שהולך ליריד לוקחין ממנו מפני שהוא כמציל מידן. ובחזירה אסור שנהנה מחמת עבודה זרה. ובגוים בין הולכין בין באין מותר. רבי בא בריה דרבי חייה בר בא בשם רבי יוחנן. אם היה פונדק מותר. רבי זעירא בעי. ביריד אסור ובפונדק מותר. דילמא בפרגמטיא אמרה רבי יוחנן. אתא רבי בא בריה דרבי חייה בר בא בשם רבי יוחנן. אם היה פונדק מותר בפרקמטיא. אמר רבי יוחנן.
  6. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:4:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. החליף בהמה בעבודה זרה אסורה. רב חסדא בעי. אילו השתחוה לה לא אסרה. מפני שהחליף בהמה בעבודה זרה אסרה. דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. אתא רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. החליף בהמה בעבודה זרה אסרה. בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. אמר רבי אבהו. אסור לעשות חבילה ב …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. החליף בהמה בעבודה זרה אסורה. רב חסדא בעי. אילו השתחוה לה לא אסרה. מפני שהחליף בהמה בעבודה זרה אסרה. דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. אתא רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. החליף בהמה בעבודה זרה אסרה. בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. אמר רבי אבהו. אסור לעשות חבילה ביריד. ותני כן. לא ישאל בשלומו במקום שהוא מתחשב. מצאו לפי דרכו שואל בשלומו בכובד ראש.
  7. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:4:4 בשם רבי יוחנן
    רבי חייה בר ווה שלח מיזבון ליה סנדל מן ירידה דצור. אמר ליה רבי יעקב בר אחא. ואת מלוקחי יריד. אמר ליה. ואת לא לקחת קלוסקין מימיך. אמר ליה. שנייא היא. דמר רבי יוחנן. לא אסרו דבר שהוא חיי נפש. רבי שמעון בן יוחנן שלח שאל לרבי שמעון בן יוצדק. לית את בדיק ליה אהן ירידה דצור מהו. אמר ליה. אין. יהב תרתין לי …
    רבי חייה בר ווה שלח מיזבון ליה סנדל מן ירידה דצור. אמר ליה רבי יעקב בר אחא. ואת מלוקחי יריד. אמר ליה. ואת לא לקחת קלוסקין מימיך. אמר ליה. שנייא היא. דמר רבי יוחנן. לא אסרו דבר שהוא חיי נפש. רבי שמעון בן יוחנן שלח שאל לרבי שמעון בן יוצדק. לית את בדיק ליה אהן ירידה דצור מהו. אמר ליה. אין. יהב תרתין ליטרין דפילפלין לאיסקרנדה. עאל ואשכח כתיב תמן. אנא דיקלטיאנוס מלכא שכנית אהן ירידה דצור לגדיה דארקליס אחי תמניא יומין. רבי יצחק בר נחמן שאל לרבי חנינה. יריד עזה מהו. אמר ליה. הלכת לצור מימיך וראית ישראל וגוי שהן שותפין בקדירה ואינו חושש שמא ניער הגוי בקדירה. וקשיא. הוא שאל ליה דא ומגיב ליה דא. אלא בגין דלית רבי חנינה אמר מילה דלא שמעה מיומוי בגין כן הוא שאל ליה דא ומגיב ליה דא. אתא רבי יוסי בירבי בון אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. לא אסרו אלא כגון ירידה שלבוטנה. ותני כן. ג' ירידין הן. יריד עזה יריד עכו ירידה שלבוטנה. והמחוור שבכולן יריד בוטנה.
  8. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:4:6 רבי יוחנן אמר
    במה מעוטרות. רבי יוחנן אמר. בהדס. רבי שמעון בן לקיש אמר. בשאר כל המינין. על דעתיה דרבי יוחנן הכל אסור. על דעתיה דריש לקיש אינו אסור אלא התוספת. היך עביד. היה למוד להוציא ה' קופות והוציא עשר. אין תימר. משם עיטור. אסור. אין תימר. משם פרקסים מותר.
  9. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אילו דברים אסורין. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. בנות שוח בפטוטרותיהן ואיצטרובילין במטוטלותיהן.
  10. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:9:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אין משכירין להן בתים כול'. רבי זעירה בשם רבי יוסי בן חנינה רבי אבא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא תחנם לא תתן להם חן. לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם. לא תחנם לא תתן להם חנייה בארץ. והתנינן. רבי יוסי אומר. אף בארץ ישראל משכירין להן בתים. בית אין מצוי להתברך מתוכו שדה מצוי להתברך מתוכו. הורי רבי יוסי ב …
    הלכה: אין משכירין להן בתים כול'. רבי זעירה בשם רבי יוסי בן חנינה רבי אבא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא תחנם לא תתן להם חן. לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם. לא תחנם לא תתן להם חנייה בארץ. והתנינן. רבי יוסי אומר. אף בארץ ישראל משכירין להן בתים. בית אין מצוי להתברך מתוכו שדה מצוי להתברך מתוכו. הורי רבי יוסי בירבי בון שאסור להשכיר להן קבורה בארץ ישראל על שם לא תתן להם חנייה בארץ.
  11. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:9:4 אמר רבי יוחנן
    עם כשהוא יוצא מגזיב בא אחד להישאל לו על נדרו. אמר לזה שהיה מהלך עמו. תאמר ששתינו רביעית יין באיטלקי. אמר לו. הין. אמר לשואל. טייל עמנו עד שנפיג את יינינו. כיון שהגיעו לסולמה שלצור ירד רבן גמליאל ונתעטף וישב לו והתיר לו את נדרו. מדבריו למדנו שרביעית יין משכרת ושהדרך מפיגה את היין. ואין נשאלין נדרים ו …
    עם כשהוא יוצא מגזיב בא אחד להישאל לו על נדרו. אמר לזה שהיה מהלך עמו. תאמר ששתינו רביעית יין באיטלקי. אמר לו. הין. אמר לשואל. טייל עמנו עד שנפיג את יינינו. כיון שהגיעו לסולמה שלצור ירד רבן גמליאל ונתעטף וישב לו והתיר לו את נדרו. מדבריו למדנו שרביעית יין משכרת ושהדרך מפיגה את היין. ואין נשאלין נדרים ולא מורים שתויי יין. ולא מפירין נדרים מהלכין אלא עטופין ויושבין. אמר רבי יוחנן. כך פתח לו יש בוטה כמדקרות חרב וגו'. לאחד שנדר מן הככר. ווי דייכול. ווי דלא יכול. אין אכיל הוא עבר על נידריה. ואין לא אכיל הוא חטא על נפשיה. כיצד יעשה. ילך אצל חכמים ויתירו לו את נדרו. דכתיב ולשון חכמים מרפא.
  12. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1:9:5 בשם רבי יוחנן
    לא תחנם לא תתן להם חן. והתני. מעשה ברבן גמליאל שהיה מטייל בהר הבית וראה אשה אחת גויה ובירך עליה. וכי דרכו שלרבן גמליאל להביט בנשים. אלא דרך עקמומית היתה כגון אהין פסוורוס שהביט בה שלא בטובתו ובירך עליה. ולא כן אמר רבי זעורה בשם רבי יוסי בן חנינה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא תחנם לא תתן עליהם חן …
    לא תחנם לא תתן להם חן. והתני. מעשה ברבן גמליאל שהיה מטייל בהר הבית וראה אשה אחת גויה ובירך עליה. וכי דרכו שלרבן גמליאל להביט בנשים. אלא דרך עקמומית היתה כגון אהין פסוורוס שהביט בה שלא בטובתו ובירך עליה. ולא כן אמר רבי זעורה בשם רבי יוסי בן חנינה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא תחנם לא תתן עליהם חן. מה אמר. אבסקנטה. לא אמר אלא. ברוך שכך לו בריות נאות בעולמו. שכן ראה אפילו חמור נאה או גמל נאה סוס נאה אומר. ברוך שכך לו בריות נאות בעולמו.
  13. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:1:9 בשם רבי יוחנן
    בת ישראל לא תיילד את הנכרית. מפני שמעמדת בן לעבודה זרה. אבל נכרית מיילדת בת ישראל. ותני כן. מיילדת מבחוץ אבל לא מבפנים. לא תכניס ידה לפנים שלא תמיק את העובר במיעיה. ולא תשקינה כוס של עיקרין. היתה חכמה. ייבה כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אם היה רופא אומן מותר. והכא. אם היתה חכמה מותר.
  14. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: ומתרפין מהן ריפוי ממון כול'. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו. ריפוי ממון בהמתו. ריפוי נפשות גופו. רבי בא בשם רב יהודה. אם היה נחמם אסור. כהדא רבי אמי סלק עם רבי יודן נשייא לחמתא דגדר. לקה באצבעיה יהב עליה איספלני. חמתה מתחלחלה וקלמה. ולא שמיע כיי דמר רבי יעקב ברבי אחא בשם רבי יוחנן. אם היה רופא …
    הלכה: ומתרפין מהן ריפוי ממון כול'. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו. ריפוי ממון בהמתו. ריפוי נפשות גופו. רבי בא בשם רב יהודה. אם היה נחמם אסור. כהדא רבי אמי סלק עם רבי יודן נשייא לחמתא דגדר. לקה באצבעיה יהב עליה איספלני. חמתה מתחלחלה וקלמה. ולא שמיע כיי דמר רבי יעקב ברבי אחא בשם רבי יוחנן. אם היה רופא אומן מותר. ולא דמייא. תמן נחמס מותר. ברם הכא נחמס אסור.
  15. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2:3 רבי יוחנן אמר
    מהו מיכחול מינהון. רב אמר. מאן דבעי מיסתמיא איסתמי. לוי אמר. מאן דבעי לממת ימות. רב לא עבד עינא כחל לה. לוי עבד עינא כחל לה. אמר רבי בא. והא אנן חמיי לון טעמין הדא קילוריתא. נימר כדי טבא הוא טעם לה. כד לית היא טבה היא קיימה וסמייא. אהן אופיון סכנה. הדא תורייקי. רבי סימון אמר. אסורה. רבי יוחנן אמר. מ …
    מהו מיכחול מינהון. רב אמר. מאן דבעי מיסתמיא איסתמי. לוי אמר. מאן דבעי לממת ימות. רב לא עבד עינא כחל לה. לוי עבד עינא כחל לה. אמר רבי בא. והא אנן חמיי לון טעמין הדא קילוריתא. נימר כדי טבא הוא טעם לה. כד לית היא טבה היא קיימה וסמייא. אהן אופיון סכנה. הדא תורייקי. רבי סימון אמר. אסורה. רבי יוחנן אמר. מותרת.
  16. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. הא אנן תנן. החושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ. לא מן השפה ולפנים הן. רבי זעירא לא אמר כן. אלא רבי זעירא בשם רבי אבא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו בשבת. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין עצם ש …
    חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. הא אנן תנן. החושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ. לא מן השפה ולפנים הן. רבי זעירא לא אמר כן. אלא רבי זעירא בשם רבי אבא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו בשבת. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשבת. רבי חייה בר מדייא רבי יונה רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין בנות אזנים בשבת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. עין שמרדה מרפין אותה בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן. גבות ידים ורגלים סכנה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אהן סומקא סכנה. אמר רבי אבין. לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת. רב אמר. חמרא לבר מעינא שרי. לגיו מן עינא אסיר. שמואל אמר. ואהן רוק תפל אסור לעין בשבת. מיניה את יליף לחזזיתא. רבנן דקיסרי אמרי. הדא עורדענא סכנה. רבי חזקיה אמר בשם רבנין דקיסרין. הדא עכשבוניתא סכנה. רבי שמואל בר רב יצחק. הדא גומרתא סכנה. אמר רבי ירמיה. נותנין עליה חמץ בפסח. אהן בלעה שרי. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. מחט שליד ליטול בה את הקוץ. דלא כן מה בין קוץ מה בין בלע. אהן עיימא דעינא. שאלון לרבי ירמיה. אמר לון. הא רבי בא קומיכון. שאלון לרבי בא ושרא לון. אמר לון. אוף אנא שרי.
  17. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2:5 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אהן צפדונא סכנתא. רבי יוחנן הוה ליה כן והוה מיתסי קומי דתימטיניס בטיבריא. בערובתא נחת לגבה. אמר לה. מיצרוך אנא למחר כלום. אמרה ליה. לא. ואין צרכת סב גרעינין דתומרין. ואית דאמרי. דניקלביסין בפלגיהון יקידין ואור דשערין וצואת קטן נגיבה ושחוק וטפול ולא תימר קומי בר נש. למחר עאל ו …
    רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אהן צפדונא סכנתא. רבי יוחנן הוה ליה כן והוה מיתסי קומי דתימטיניס בטיבריא. בערובתא נחת לגבה. אמר לה. מיצרוך אנא למחר כלום. אמרה ליה. לא. ואין צרכת סב גרעינין דתומרין. ואית דאמרי. דניקלביסין בפלגיהון יקידין ואור דשערין וצואת קטן נגיבה ושחוק וטפול ולא תימר קומי בר נש. למחר עאל ודרשה בבי מדרשא. שמעת וחנקת גרמה. ואית דאמרין. איתגיירת. את שמע מינה תלת. שמע מינה. אהן צופדנה סכנה. שמע מינה. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. שמע מינה. כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אם היה רופא אומן מותר.
  18. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:2:8 בשם רבי יוחנן
    רבי יעקב בשם רבי יוחנן. בכל מתרפין חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. רבי פינחס בעי. עד כדון. כשאמר לו. הבא לי עלים מעבודה זרה. והביא לו. אמר לו. הבא לי עלים סתם. והביא לו מעבודה זרה. נישמעינה מן הדא. רבי אחה הוה ליה צמרמורין. אייתון ליה מן זכרותיה דדוהי ולא אישתה. אייתון לרבי יונה ואישתי. אמ …
    רבי יעקב בשם רבי יוחנן. בכל מתרפין חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. רבי פינחס בעי. עד כדון. כשאמר לו. הבא לי עלים מעבודה זרה. והביא לו. אמר לו. הבא לי עלים סתם. והביא לו מעבודה זרה. נישמעינה מן הדא. רבי אחה הוה ליה צמרמורין. אייתון ליה מן זכרותיה דדוהי ולא אישתה. אייתון לרבי יונה ואישתי. אמר רבי מנא. אילו הוה רבי יונה אבא ידע מאן הוון לא הוה שתי.
  19. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:3:15 בשם רבי יוחנן
    רבי אסי רבי יוחנן בשם בן בתירה. יין נסך שנפל לבור ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו. רבי אסי בשם רבי יוחנן. סתם יינו שלגוי אסור ואינו מטמא. הפקידו אצלו אסור בשתייה ומותר בהנאה. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. מה. במייחד. אמר ליה. במפקיד. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שלש יינות הן. שראה גוי מנסכו וודאי ד …
    רבי אסי רבי יוחנן בשם בן בתירה. יין נסך שנפל לבור ימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו. רבי אסי בשם רבי יוחנן. סתם יינו שלגוי אסור ואינו מטמא. הפקידו אצלו אסור בשתייה ומותר בהנאה. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. מה. במייחד. אמר ליה. במפקיד. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שלש יינות הן. שראה גוי מנסכו וודאי דעבודה זרה מטמא טומאה חמורה כשרץ. סתם יינו שלגוי אסור ואינו מטמא. הפקידו אצלו בחותם אחד אסור בשתייה ומותר בהנאה. אמר רבי ירמיה קומי רבי זעירה. חמי מה מר. לא מר אלא בחותם. הא בלא חותם אסור בשתייה ובהנייה. הורי רבי לעזר במייחד. והוה רבי זעירה חדי בה.
  20. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:3:18 בשם רבי יוחנן
    רב אמר. חבי״ת אסור. חמפ״ג מותר. חתיכת דג שאין בה סימן. בשר. יין. תכלת. אסור בחותם אחד. חלתית. מורייס. פת. גבינה. מותר בחותם אחד. אמר רבי יודן. טעמא דרב. כל שאיסורו מגופו אסור בחותם אחד. על ידי תערובת מותר בחותם אחד. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי לעזר בשם רבי חנינה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן …
    רב אמר. חבי״ת אסור. חמפ״ג מותר. חתיכת דג שאין בה סימן. בשר. יין. תכלת. אסור בחותם אחד. חלתית. מורייס. פת. גבינה. מותר בחותם אחד. אמר רבי יודן. טעמא דרב. כל שאיסורו מגופו אסור בחותם אחד. על ידי תערובת מותר בחותם אחד. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי לעזר בשם רבי חנינה רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי זעירא בשם רבי יהושע בן לוי. הכל מותר בחותם אחד חוץ מן היין.
  21. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:3:19 רבי יוחנן אמר
    וחרס אדרייני. רבי זעירה בשם רבי ירמיה. הלכה כרבי מאיר. הא דתני. חרס אדרייני אסור ואיסורו איסור הנייה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. אין איסורו איסור הנייה. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא. אהן בגד דתנינן הכא מהו. ואיקפד לקובליה. אמר ליה. אפילו כמאן דמר תמן מותר וכא אסור. תמן אין איסורו ניכר. ברם הכא אי …
    וחרס אדרייני. רבי זעירה בשם רבי ירמיה. הלכה כרבי מאיר. הא דתני. חרס אדרייני אסור ואיסורו איסור הנייה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. אין איסורו איסור הנייה. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא. אהן בגד דתנינן הכא מהו. ואיקפד לקובליה. אמר ליה. אפילו כמאן דמר תמן מותר וכא אסור. תמן אין איסורו ניכר. ברם הכא איסורו ניכר. ומהו לסמוך בו את המיטה. רבי לעזר אמר. מותר. ורבי יוחנן אמר. אסור.
  22. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:3:22 בשם רבי יוחנן
    ובשר הנכנס לעבודה זרה מותר. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר. להוציא מדברי רבי ליעזר. שרבי ליעזר אומר. מחשבת נכרי לעבודה זרה.
  23. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:3:24 בשם רבי יוחנן
    ההולכין בתרפות. רבי חייה בשם רבי יוחנן. תוריבס. מוליכין עבודה זרה גדולה אצל עבודה זרה קטנה. אית תניי תני תרפות. מאן דאמר תרפות. תרפים. ומאן דמר תרבות. תוריבוס.
  24. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:4:7 בשם רבי יוחנן
    רבי יוחנן נפק לפנטי דרבי יודן נשייא לעכו. אתון שאלון ליה. קנקנים במה היא טהרתן. אמר. מזו לימדתי עליהם. מה אם בשעה שכנס גוי לתוכו ציר או מורייס ישראל כונס לתוכן יין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. בשעה שמכניסן לאור לא כל שכן. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בשעה שמשחיל את זיפתן לא כל שכן. קיימין אינון. אין קמין קמין …
    רבי יוחנן נפק לפנטי דרבי יודן נשייא לעכו. אתון שאלון ליה. קנקנים במה היא טהרתן. אמר. מזו לימדתי עליהם. מה אם בשעה שכנס גוי לתוכו ציר או מורייס ישראל כונס לתוכן יין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. בשעה שמכניסן לאור לא כל שכן. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בשעה שמשחיל את זיפתן לא כל שכן. קיימין אינון. אין קמין קמין.
  25. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: המורייס והגבינה כול'. יין למורייס רבי מתיר. רבי לעזר בירבי שמעון אוסר. לפיכך אם עבר ונתן רבי אוסר לזרים. רבי לעזר בירבי שמעון מתיר לזרים. רבי מנא בר תנחום בעי. כדברי מי שהוא מתיר לזרים. ומורייס הגוי למה הוא אסור. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. משום תבשילי גוים. והתני. אומן מותר. שאינו אומן אסור …
    הלכה: המורייס והגבינה כול'. יין למורייס רבי מתיר. רבי לעזר בירבי שמעון אוסר. לפיכך אם עבר ונתן רבי אוסר לזרים. רבי לעזר בירבי שמעון מתיר לזרים. רבי מנא בר תנחום בעי. כדברי מי שהוא מתיר לזרים. ומורייס הגוי למה הוא אסור. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא. משום תבשילי גוים. והתני. אומן מותר. שאינו אומן אסור. אומן מותר לא בשאינו מבושל. ודכוותה שאינו אומן אסור אף על פי שמבושל. מאי כדון. את שהוא ליטול את הזוהמא מחמת עבודה זרה אסור. הדא אמרה. הנאת עבודה זרה אסורה והנאת תרומה מותרת. אמר רבי יוחנן בר מדייא. כדברי מי שהוא אומר אומן מותר ובלבד ביודעו.
  26. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:7:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba
    רבי חייה בר בא בשם רבי יוחנן. בראשונה היו אומרין. אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי. חזרו לומר. מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת הגוי. רבי בא בר זבדא רבי שמואל בר רב יצחק בעי. זו להוציא מדברי רבי ליעזר. שרבי ליעזר אומר. שמחשבת נכרי לעבודה זרה. אתא רבי אסי בשם רבי יוחנן. בראשונה היו א …
    רבי חייה בר בא בשם רבי יוחנן. בראשונה היו אומרין. אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי. חזרו לומר. מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת הגוי. רבי בא בר זבדא רבי שמואל בר רב יצחק בעי. זו להוציא מדברי רבי ליעזר. שרבי ליעזר אומר. שמחשבת נכרי לעבודה זרה. אתא רבי אסי בשם רבי יוחנן. בראשונה היו אומרין. מעמידין בקיבת הנבילה ולא בקיבת הגוי. חזרו לומר. מעמידין בין בקיבת נבילה בין בקיבת הגוי. לישן מתניתא מסייעא לרבי חייה בר בא. קיבת הנכרי ושלנבילה אסורה כמשנה הראשונה. טריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה האחרונה. כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנה האחרונה. ואפילו דיסברון בית שמי כבית הלל במשנה הראשונה הוי ביצה גידולי גופה. קיבה ממקום אחר באת. ואתייא כיי דמר רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. מעשה בבנו שלרבי יהודה בן שמוע שבקעו להן זאיבים יותר משלש מאות צאן. ובא מעשה לפני חכמים והתירו קיבותיהן. אמרו. ביצה גידולי גופה. קיבה ממקום אחר באת לו.
  27. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:7:4 בשם רבי יוחנן
    מפני שמעמידין אותה כול'. חברייה בשם רבי. דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה. וחכך כיין הטוב. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה. כי טובים דודיך מיין. רבי בא בר כהן בשם בר פזי. תדע לך שדברי סופרין חביבין יותר מדברי תורה. שהרי רבי טרפון אי …
    מפני שמעמידין אותה כול'. חברייה בשם רבי. דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה. וחכך כיין הטוב. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. דודים דברי סופרים לדברי תורה וחביבים יותר מדברי תורה. כי טובים דודיך מיין. רבי בא בר כהן בשם בר פזי. תדע לך שדברי סופרין חביבין יותר מדברי תורה. שהרי רבי טרפון אילו לא קרא לא היה עובר אלא בעשה. מפני שעבר על דברי בית הלל חייב מיתה. על שם ופורץ גדר ישכנו נחש.
  28. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:7:8 אמר רבי יוחנן
    מפני מה לא גילה לו. אמר רבי יוחנן. מפני שבקרוב אסרום. ורבי ישמעאל היה קטן.
  29. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:8:9 אמר רבי יוחנן
    רבי יוחנן בעי. ולא כן תנינן. שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמיניין. ורבי ובית דינו מתירין מה שאסר דניאל וחביריו. רבי יוחנן כדעתיה. אמר רבי יוחנן. מקובל אני מרבי לעזר בירבי צדוק שכל גזירה שבית דין גוזרין ואין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזירה. בדקו ומצאו בגזירתו ש …
    רבי יוחנן בעי. ולא כן תנינן. שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמיניין. ורבי ובית דינו מתירין מה שאסר דניאל וחביריו. רבי יוחנן כדעתיה. אמר רבי יוחנן. מקובל אני מרבי לעזר בירבי צדוק שכל גזירה שבית דין גוזרין ואין רוב ציבור מקבלין עליהן אינה גזירה. בדקו ומצאו בגזירתו שלשמן ולא מצאו שקיבלו רוב הציבור עליהן.
  30. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:9:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אילו מותרין בהנייה כול'. אמר רבי לעזר. הדא דאת אמר. בתבשיל שאין דרכו לתת לתוכו יין וחומץ. הא דבר בריא שנתן אסור אפילו בהנאה. רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן. ישראל וגוי שהן שופתין בקדירה. ישראל שופת והגוי מנער. מי מחזיר. סברין מימר. ישראל מחזיר. אמר רבי בנימין בר ליואי. והוא שנתבשל כמאכ …
    הלכה: אילו מותרין בהנייה כול'. אמר רבי לעזר. הדא דאת אמר. בתבשיל שאין דרכו לתת לתוכו יין וחומץ. הא דבר בריא שנתן אסור אפילו בהנאה. רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן. ישראל וגוי שהן שופתין בקדירה. ישראל שופת והגוי מנער. מי מחזיר. סברין מימר. ישראל מחזיר. אמר רבי בנימין בר ליואי. והוא שנתבשל כמאכל בן דרוסאי. רבי יוסי בעי. אם בשנתבשל כאכילת בן דרוסאי למה ליה ישראל מחזיר. אפילו הגוי מחזיר.
  31. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:9:3 אמר רבי יוחנן
    אי זהו החילק. רב אמר. סולתניתא. אמר רבי יוחנן. הוא חילק הוא טרית טרופה. רבי זעירא כהנא בר תחליפא חנן בר בא בשם רב. לחלוחתא אסורה משום תערובת דגים טמאים. רבי בא בשם רב יהודה. הדא דתימר. במקום שאין המים מהלכין. אבל במקום שהמים מהלכין אין דג טהור מהלך עם דג טמא. והא ימא דטיבריה כגון המים המהלכין הן. אמ …
    אי זהו החילק. רב אמר. סולתניתא. אמר רבי יוחנן. הוא חילק הוא טרית טרופה. רבי זעירא כהנא בר תחליפא חנן בר בא בשם רב. לחלוחתא אסורה משום תערובת דגים טמאים. רבי בא בשם רב יהודה. הדא דתימר. במקום שאין המים מהלכין. אבל במקום שהמים מהלכין אין דג טהור מהלך עם דג טמא. והא ימא דטיבריה כגון המים המהלכין הן. אמר רבי יוסי בירבי בון. ובלבד בשעה שהדג טורף. שמואל אמר. הדא חפיתה יהביה גו קליפתה. אין עבדת לחלוחי שרייא. ואילא אסירה.
  32. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:9:7 בשם רבי יוחנן
    רבי אחא רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי. שילח לו חלתית נאמן. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. שילח לו תכלת נאמן. טלייא דלוי צנברייא הוה מזבן פירין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא. עבדו שלנאמן כנאמן. גרמנא עבדיה דרבי יודן נשייא הוה ליה תוכלא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. עבדו של מומחה כמו …
    רבי אחא רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי. שילח לו חלתית נאמן. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. שילח לו תכלת נאמן. טלייא דלוי צנברייא הוה מזבן פירין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא. עבדו שלנאמן כנאמן. גרמנא עבדיה דרבי יודן נשייא הוה ליה תוכלא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. עבדו של מומחה כמומחה.
  33. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:9:10 בשם רבי יוחנן
    והשלוחין אסורין. רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר. מין הוא והן נותנין לתוכן חומץ שיהו חולצין את גלעיניהן.
  34. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:1:4 בשם רבי יוחנן
    אשייאן נגרא בשם רבי יוחנן. איקוניות למה הן אסורות. מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות. אמר רבי יוחנן. מותר לראותן בשעה שהן יורדות. מה טעם. בהכרת רשעים תראה. כתב המהלך תחת הצורות או תחת האיקוניות אין מסתכלין בהן בשבת. ולא עוד אלא אף בחול אין מסתכלין באיקונות. ומה טעם. אל תפנו אל האלילים. אל תפנה לעו …
    אשייאן נגרא בשם רבי יוחנן. איקוניות למה הן אסורות. מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות. אמר רבי יוחנן. מותר לראותן בשעה שהן יורדות. מה טעם. בהכרת רשעים תראה. כתב המהלך תחת הצורות או תחת האיקוניות אין מסתכלין בהן בשבת. ולא עוד אלא אף בחול אין מסתכלין באיקונות. ומה טעם. אל תפנו אל האלילים. אל תפנה לעובדן. רבי יהודה אומר. אל תפנה לראותן ממש.
  35. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:2:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: המוצא שיברי כלים כול'. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. מפני שרובן באין מן הדלפקיות. מעתה אפילו תבנית יד ותבנית רגל. שנייא הוא. מפני שכיוצא בהן נעבד.
  36. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:2:4 רבי יוחנן אמר
    עבודה זרה שנשברה. רבי יוחנן אמר. אסורה. רבי שמעון בן לקיש אמר. מותרת. מה אנן קיימין. אם בעתיד להחזירן לכליין. דברי הכל. אסור. אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין. דברי הכל. מותר. אלא כי נן קיימין בסתם. רבי יוחנן אמר. סתם כמי שעתיד להחזירן לכליין. רבי שמעון בן לקיש אמר. סתם כמי שאין עתיד להחזירן לכליין. אמ …
    עבודה זרה שנשברה. רבי יוחנן אמר. אסורה. רבי שמעון בן לקיש אמר. מותרת. מה אנן קיימין. אם בעתיד להחזירן לכליין. דברי הכל. אסור. אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין. דברי הכל. מותר. אלא כי נן קיימין בסתם. רבי יוחנן אמר. סתם כמי שעתיד להחזירן לכליין. רבי שמעון בן לקיש אמר. סתם כמי שאין עתיד להחזירן לכליין. אמר רבי יודן אביו דרבי מתנייה. אם היו מונחין במקומן כמי שעתידין להחזירן לכליין. מתיב ריש לקיש לרבי. והא כתיב על כן לא ידרכו כהני דגון על מפתן דגון. אמר ליה. מלמד שהיו נוהגין במפתן יותר מדגון. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא אמר. אומות העולם עשו מפתן אחד. ישראל עשו כמה מפתנים. ומה טעם ופקדתי על הדולג על המפתן.
  37. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:5:6 רבי יוחנן אמר
    השתחווה לביצה. חזקיה אמר. לא אסרה. רבי יוחנן אמר. אסרה. אמר רבי זעירה. בביצה פליגין. חברייא אמרין. בחלוקי נחל פליגין. אמר רבי הונא. וקרא מסייע למאן דאמרי חברייא. בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך. חייליה דחזקיה מן הדא. מפני מה אשירה אסורה מפני שיש בה תפוסת יד בני אדם. וכל שיש בה תפוסת ידי אדם אסור. הכל מוד …
    השתחווה לביצה. חזקיה אמר. לא אסרה. רבי יוחנן אמר. אסרה. אמר רבי זעירה. בביצה פליגין. חברייא אמרין. בחלוקי נחל פליגין. אמר רבי הונא. וקרא מסייע למאן דאמרי חברייא. בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך. חייליה דחזקיה מן הדא. מפני מה אשירה אסורה מפני שיש בה תפוסת יד בני אדם. וכל שיש בה תפוסת ידי אדם אסור. הכל מודין בחיטין שאסורות. דמר רבי חנינה בר יסא בשם רב יהודה. שורשי חיטה בוקעין בארץ חמשים אמה. שורשי תאינה רכים בוקעין בצור. אם כן מה יעשו שורשי חרוב ושרשי שקמה. אמר רבי חנינה. אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותן. ומה טעם. אני יי נצרה לרגעים אשקנה. תני. רבי שמעון בן אלעזר אומר. מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה.
  38. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:5:8 רבי יוחנן אמר
    אגוז שלערלה שנטעו וכן ביצת הקדש שנעשית אפרוח. רבי יסא. איתפלגון כהנא ורבי יוחנן. כהנא אמר. אסורה. ורבי יוחנן אמר. מותרת. אמר רבי זעירא קומי רבי יסא. והאמר רבי. מותרת. אף הוא אינו פודה בזמן זרעה. אתא רבי חנניה ורבי יונה רבי לעזר בשם כהנא. פודה אותה בזמן זרעה. רבי חנניה בשם רבי פינחס אמר מתקנתא. כהנא …
    אגוז שלערלה שנטעו וכן ביצת הקדש שנעשית אפרוח. רבי יסא. איתפלגון כהנא ורבי יוחנן. כהנא אמר. אסורה. ורבי יוחנן אמר. מותרת. אמר רבי זעירא קומי רבי יסא. והאמר רבי. מותרת. אף הוא אינו פודה בזמן זרעה. אתא רבי חנניה ורבי יונה רבי לעזר בשם כהנא. פודה אותה בזמן זרעה. רבי חנניה בשם רבי פינחס אמר מתקנתא. כהנא אמר. אסורה ופודה אותה כמות שהיא. רבי יוחנן אמר. מותרת פודה אותה בזמן זרעה.
  39. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:6:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה כול'. כתוב תועבה בנידה וכתוב תועבה בשרצים וכתוב תועבה בעבודה זרה. בנידה כי כל אשר יעשה מכל התועבות. בשרצים לא תאכל כל תועבה. בעבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך. אבל איני יודע לאי זו דבר הוקשה. רבי עקיבה אומר לתועיבה דנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מ …
    הלכה: מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה כול'. כתוב תועבה בנידה וכתוב תועבה בשרצים וכתוב תועבה בעבודה זרה. בנידה כי כל אשר יעשה מכל התועבות. בשרצים לא תאכל כל תועבה. בעבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך. אבל איני יודע לאי זו דבר הוקשה. רבי עקיבה אומר לתועיבה דנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא. או מה הנידה מטמא על גב אבן מסמא אף עבודה זרה מטמא באבן מסמא. רבי זריקא בשם רבי חנינה. ואית אמרין לה. בשם רב חסדא. מודה רבי עקיבה לחכמים שאין עבודה זרה מטמא באבן מסמא. ורבנן אמרי. לתועיבה שבשרצים הוקשה. מה השרץ מטמא בהיסט אף עבודה זרה מטמא בהיסט. או מה השרץ מטמא בכעדשה יכול אף עבודה זרה תטמא בכעדשה. רבי זעירא רבי יצחק בר נחמן רבי לעזר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. מה המת מטמא בכזית אף עבודה זרה תטמא בכזית. או מה המת מטמא משיכניס ראשי אצבעותיו יכול אף עבודה זרה משיכניס ראשי אצבעותיו. נתיצה נתיצה גמר מבית המנוגע. מה בית המנוגע משיכניס ראשו ורובו אף עבודה זרה משיכניס ראשו ורובו. אמר רבי חנינה. זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת. דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחומרין. אמר רבי מנא. מחוורת היא. ולמה הוא מקישה למת ולשרץ. ללמד ממנה לקלים שבה. הדא דאת אמר בעבודה זרה שבורה. אבל בעבודה זרה שלימה כל שהיא. דמר רבי יוסי בירבי בון רב חמא בר גוריון בשם רב. בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה. ומה טעם. וישימו להם בעל ברית לאלהים.
  40. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:6:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ואית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. מאן דמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ניחא. ומאן דמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. כל עצמו אינו קרוי נידה אלא במשמשיה. תיפתר בחקוקין על גופה. דאמר רבי יעקב דכפר חנן. תיפתר במשתחוה לאפוד עצמו. כעניין שנ …
    אית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ואית מתניתא אמרה. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. מאן דמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ניחא. ומאן דמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כשרץ. כל עצמו אינו קרוי נידה אלא במשמשיה. תיפתר בחקוקין על גופה. דאמר רבי יעקב דכפר חנן. תיפתר במשתחוה לאפוד עצמו. כעניין שנאמר ויעש גדעון אפוד. מתניתין כמאן דאמר. עבודה זרה כנידה ומשמשיה כנידה. ותנינן. אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ. תיפתר במשתחוה לבית עצמו. דאמר רבי בא רב הונא בשם רב. המשתחוה לבית אסרו. רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. המקדיש את הבית אין מועלין בו. ומאן דאמר. אין מועלין בו. אסרו. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. והא מתניתא פליגא על רב. השוקת שבסלע אין ממלאין בה ואין מקדשין בה ואין מזין ממנה ואינה צריכה צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה. היתה כלי וחיברה בסיד וכול' עד פוסל את המקוה. מפני שחקקה ואחר כך חיברה. הא אם חיברה ואחר כך חקקה מה את עבד לה. פתר לה כרבי יוחנן. סיתותן שלאבנים היא גמר מלאכתן. לית הדא פליגא על רבי שמעון בן לקיש דאמר. עבודה זרה שנשברה מותרת. וכן סברנן מימר. אם בעתיד להחזירן לכליין דברי הכל אסור. תיפתר למשתחוה לכל אבן ואבן ואחר כך בניין. לית הדא פליגא על רבי יוחנן. דרבי יוחנן אמר. עבודה זרה שנשברה אסורה. וכן סברנן מימר. אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין דברי הכל מותר. תיפתר במשתחוה לזמורה ואחר כך נטעה.
  41. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:14:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: כיצד מבטלה כול'. רב אמר. לצורכו בין היא בין שפייה מותרין. לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין. שמואל אמר. לצורכה בין היא בין שפייה אסורין. לצורכו היא אסורה ושפייה מותרין. רבי יוחנן אמר. לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין.
  42. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:1:3 רבי יוחנן אמר
    הילכת מרקוליס כך היא. ב' אבנים זו על גבי זו והשלישית מלמעלה. נתן את השנייה והתרו בו משום אותו ואת בנו לוקה. משום עבודה זרה נסקל. נתן את השלישית. פלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה. רבי יוחנן אמר. אם התרו בו משום אותו ואת בנו לוקה. משום עבודה זרה נסקל. ר …
    הילכת מרקוליס כך היא. ב' אבנים זו על גבי זו והשלישית מלמעלה. נתן את השנייה והתרו בו משום אותו ואת בנו לוקה. משום עבודה זרה נסקל. נתן את השלישית. פלוגתא דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה. רבי יוחנן אמר. אם התרו בו משום אותו ואת בנו לוקה. משום עבודה זרה נסקל. רבי שמעון בן לקיש אמר. אפילו התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה מאחר שאילו התרו בו לשם עבודה זרה היה נסקל.
  43. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:1:5 רבי יוחנן אמר
    רב מפקד לבית רב אחא. רבי אמי מפקד לאינשי ביתיה. כד תהוון נפקין לתעניתא לא תהוון רבעין כאורחכון. רבי יונה רבע על סיטריה. רבי אחא רבע על סיטריה. אמר רבי שמואל. אנא חמית רבי אבהו רבע כאורחיה. אמר רבי יוסי. קשיתה קומי רבי אבהו. והכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה. תיפתר בקובע לו מקום והכתיב וי …
    רב מפקד לבית רב אחא. רבי אמי מפקד לאינשי ביתיה. כד תהוון נפקין לתעניתא לא תהוון רבעין כאורחכון. רבי יונה רבע על סיטריה. רבי אחא רבע על סיטריה. אמר רבי שמואל. אנא חמית רבי אבהו רבע כאורחיה. אמר רבי יוסי. קשיתה קומי רבי אבהו. והכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה. תיפתר בקובע לו מקום והכתיב ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים. בלבד שתחוייה שאינה על הארץ. וכי יש שתחוייה שאינה על הארץ. ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחו. רבי אבהו מוסיף על הודו ליהוה כי טוב. רבי מנא מוסיף על כי לעולם חסדו על ישראל. רבי יוחנן אמר לרבי חייה בר בא. בבלייא תרין מילין סלקין מן גביכון. מפשוטיתא דתעניתא וערובתא דיומא שביעיא. רבנן דקיסרין אמרין. אוף הדא מקזתא. ואתייא כיי דמר רבי אמי. בבלייא בשם רבנן דתמן. לא התירו שתחוייה אלא לתענית ציבור. ובלבד על הצד. רבי ינאי זעירא בשם אבהתיה כל מי שאינו כשר כיהושע. שאם יפול על פניו יאמר לו הקדוש ברוך הוא קום לך. אל יפול. ובלבד יחיד על הציבור.
  44. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:4:5 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר לבר דרוסיי. חות ותבר כל אילין צלמייא דגו דימוסין. ונחת ותבר כולהון פרא חד. ולמה כן. אמר רבי יוסי בירבי בון. מפני שנחשד ישראל אחר להיות מקטיר עליו.
  45. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:4:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. מצבה כל שהיא יחידית. מזבח כל שאבניו מרובות. חזקיה אמר. מצבה כיון שנפגמה ביטלה. מזבח צריך לפגם כל אבן ואבן. מתניתא דחזקיה פליגא עלוי. נתצת את המזבח הנח לו. שברת את המצבה הנח לה. רבי זעירא רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה רבי חייה רבי בא רבי לעזר בשם רב הושעיה. בשומו כל אבני מזבח כאבני ג …
    אמר רבי יוחנן. מצבה כל שהיא יחידית. מזבח כל שאבניו מרובות. חזקיה אמר. מצבה כיון שנפגמה ביטלה. מזבח צריך לפגם כל אבן ואבן. מתניתא דחזקיה פליגא עלוי. נתצת את המזבח הנח לו. שברת את המצבה הנח לה. רבי זעירא רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה רבי חייה רבי בא רבי לעזר בשם רב הושעיה. בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות. רדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם. ברם הכא. שברת המצבה הנח לה. נתצת המצבה הנח לה.
  46. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:5:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: כיצד הוא מבטלה כול'. אמר רבי זעירה. הדא דתימר. בשמכרה מתוך שלום. אבל מכרה מתוך הקפדה דברי הכל בטילה. והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו וגו'. זעור בר חיננה בשם רבי חנינה. בשמכרה לצורף נחלקו. אבל אם מכרה לעובדה דברי הכל. אינה בטילה. רב ירמיה בשם רב. בשמכרה לעובדיה נחלקו. אבל אם מכרה לצורף דברי הכל. …
    הלכה: כיצד הוא מבטלה כול'. אמר רבי זעירה. הדא דתימר. בשמכרה מתוך שלום. אבל מכרה מתוך הקפדה דברי הכל בטילה. והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו וגו'. זעור בר חיננה בשם רבי חנינה. בשמכרה לצורף נחלקו. אבל אם מכרה לעובדה דברי הכל. אינה בטילה. רב ירמיה בשם רב. בשמכרה לעובדיה נחלקו. אבל אם מכרה לצורף דברי הכל. בטילה היא. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן דברי הכל. רבי הילא בשם רבי שמעון בן לקיש במחלוקת. ואתייא דרבי חנינה כרבי יוחנן ודרב ירמיה כריש לקיש. מאי כדון. בשמכרה לצורף נחלקו. אבל אם מכרה לעובדיה דברי הכל. אינה בטילה.
  47. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 4:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: לוקחין גת בעוטה כול'. תני רבי חנן. והוא שלא העלים ישראל את עיניו ממנו. אבל אם העלים עיניו ממנו לא בדא. עד כדון כשהיה נוטל יין וענבים כאחת ונותן על התפוח. היה נותן אילו בפני עצמן ואילו בפני עצמן אפילו מן מותר גוממיות. שתחת האשכולות אסורות. שבצידיהן מותרות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. הן ע …
    הלכה: לוקחין גת בעוטה כול'. תני רבי חנן. והוא שלא העלים ישראל את עיניו ממנו. אבל אם העלים עיניו ממנו לא בדא. עד כדון כשהיה נוטל יין וענבים כאחת ונותן על התפוח. היה נותן אילו בפני עצמן ואילו בפני עצמן אפילו מן מותר גוממיות. שתחת האשכולות אסורות. שבצידיהן מותרות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. הן עצמן נעשות יין נסך.
  48. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:1:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: השוכר את הפועל כול'. ולא שכרו הוא נותן לו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קנס קנסוהו.
  49. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:1:3 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    תני. החמרים והכתפים וכל העושין בשביעית שכרן שביעית. אמר רבי זעירא. בפירות היתר היא מתניתא. וההיא דהורי רבי יוחנן לאילין דבית רבי ינאי שלא יהו נוטלין שכר בידיהן יין אלא מעות כרבי יהודה וכרבי נחמיה הורי להון. אמר רבי יילי. בפירות עבודה זרה היא מתניתא. כדמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ביין נסך קנס קנסוהו.
  50. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:1:7 רבי יוחנן אמר
    אסי אמר. דמי יין נסך ביד גוי אסור. דמי עבודה זרה ביד גוי. רבי יונתן אמר. מותר. רבי יוחנן אמר. אסור. מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעה לדין. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן. גוי שהיה חייב מעות לישראל. לא יאמר לו. המתן עד שאמכור יין נסך עד שאמכור עבודה זרה ואתן לך. אני אומר. שמא החליף. מתניתא מסייעה לרבי יונ …
    אסי אמר. דמי יין נסך ביד גוי אסור. דמי עבודה זרה ביד גוי. רבי יונתן אמר. מותר. רבי יוחנן אמר. אסור. מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעה לדין. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן. גוי שהיה חייב מעות לישראל. לא יאמר לו. המתן עד שאמכור יין נסך עד שאמכור עבודה זרה ואתן לך. אני אומר. שמא החליף. מתניתא מסייעה לרבי יונתן. גוי שהיה חייב מעות לישראל הרי זה מוכר יין נסך ונותן לו. עבודה זרה ונותן לו. מפני מראית העין.
  51. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:3:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הדא דאת אמר ברותחין. אבל בצונין אסור. שכן דרך בני ציפורין עושין כן וקורין אותו שהלייא. היו רותחין וציננן. מעתה אפילו רותחין יהו אסורין מאחר שדרכן לצון.
  52. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:3:5 בשם רבי יוחנן
    דתני. כל נותנין טעם בין לשבח בין לפגם אסור. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. לשבח אסור. לפגם מותר. כגון חומץ שנפל לגריסין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דתנינן תמן. וכן שעורים שנפלו בתוך הבור של מים. אף על פי שהבאישו מימיו מימיו מותרין. והדא מתניתא רבי מאיר אומר. במחלוקת. רבי יוחנן ורבי שמעון ב …
    דתני. כל נותנין טעם בין לשבח בין לפגם אסור. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. לשבח אסור. לפגם מותר. כגון חומץ שנפל לגריסין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. דרבי מאיר היא. דתנינן תמן. וכן שעורים שנפלו בתוך הבור של מים. אף על פי שהבאישו מימיו מימיו מותרין. והדא מתניתא רבי מאיר אומר. במחלוקת. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דברי הכל. רבי יוסי בירבי בון אמר. שמועתה כן. על דעתיה דרבי מאיר במחלוקת. על דעתין דרבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דברי הכל.
  53. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:8:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לית כאן אסורות אלא מותרות. אמר רבי זעירא. אית כאן אסורות. דאין מטה ביה הוא מודע ליה. ואין לא מטה ביה לא מודע ליה דלא יהא שלים ליה טיבו. רבי אמי בשם רבי יוחנן. בשלום בולשת ובמלחמת בולשת.
  54. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:11:3 בשם רבי יוחנן
    חזקיה אמר. כוס שמזגו מאיסור ומהיתר ונפל איסור בתוך איסור והיתר בתוך היתר. אמר רבי שמואל. דרבי ליעזר היא. דרבי ליעזר אמר. אחר אחרון אני בא. אמר רבי ירמיה. חומר הוא ביין נסך. רבי יוסי בעי. אם חומר הוא ביין נסך אפילו נפל היתר בסוף יהא אסור. רבי אסי בשם רבי יוחנן. כוס שמזגו מאיסור ומהיתר את רואה את ההית …
    חזקיה אמר. כוס שמזגו מאיסור ומהיתר ונפל איסור בתוך איסור והיתר בתוך היתר. אמר רבי שמואל. דרבי ליעזר היא. דרבי ליעזר אמר. אחר אחרון אני בא. אמר רבי ירמיה. חומר הוא ביין נסך. רבי יוסי בעי. אם חומר הוא ביין נסך אפילו נפל היתר בסוף יהא אסור. רבי אסי בשם רבי יוחנן. כוס שמזגו מאיסור ומהיתר את רואה את ההיתר כמי שאינו. והאיסור אם יש בו בנותן טעם אסור. ואם לאו מותר. אמר רבי הושעיה. והוא שנפל היתר בסוף. רבי אמי בשם רבי יוחנן. ולא שנייא בין שנפל איסור בתחילה והיתר בסוף היתר בתחילה ואיסור בסוף. אפילו מים ביין אפילו נמזג כל צורכו מהיתר את רואה את ההיתר כמי שאינו. והאיסור אם יש בו בנותן טעם אסור. ואם לאו מותר. אמר רבי זירא. הדא למעלן איתאמרת וכולה תיניין היך עבידא. רבי יוסי בירבי בון רבי אבהו בשם רבי יוחנן. צלוחית יין נסך שנפלה לחבית של מים ואחר כך נפלה לתוך בור של מים. את רואה את ההיתר כמי שאינו. והאיסור אם יש בו בנותן טעם אסור. ואם לאו מותר.
  55. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:14:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: גת שלאבן שזפתה גוי כול'. מתניתין דרבי. שלעץ רבי אומר. ינגב. וחכמים אומרים. יקלוף את הזפת. ושלחרס דלא כרבי. דתני. הגת והמחץ והמשפך שלגוי. רבי מתיר וחכמים (אומרים). מודה רבי בקנקנים שאסורות. ומפני מה אילו אסורין ואילו מותרין. אילו מכנסן לכך ואילו אין מכנסן לכך. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי. …
    הלכה: גת שלאבן שזפתה גוי כול'. מתניתין דרבי. שלעץ רבי אומר. ינגב. וחכמים אומרים. יקלוף את הזפת. ושלחרס דלא כרבי. דתני. הגת והמחץ והמשפך שלגוי. רבי מתיר וחכמים (אומרים). מודה רבי בקנקנים שאסורות. ומפני מה אילו אסורין ואילו מותרין. אילו מכנסן לכך ואילו אין מכנסן לכך. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי. כלי פפייר שזפתן גוי. רבי יוסי ברבי בון בשם שמואל. הלכה כרבי. מחלוקת רבי וחכמים. דתני. היתה גיתו טמיאה ומבקש לטהרה. הלולבין והדפין והעדשה מנגבן וטהורין. והעקל שלנצרים ושלבטבוט ושלעץ שלשיפה שלחוטין שלגמי מיישנן כל שנים עשר חודש. רבן שמעון בן גמליאל אומר. מבד לבד ומגת לגת. תני. אמר רבן שמעון בן גמליאל. אם רצה לטהרן מיד נותן בצינור שמימיו מקלחין או בנהר שמימיו מהלכין כדי עונה. כשם שאת מנגב בטהרות כך מנגב ביין נסך. כמה היא עונה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן אומר. חצי יום. וחצי לילה. תני רבי חייה. או יום או לילה. מה ופליג. אלא כאן שהיום והלילה שוין וכאן בשאין היום והלילה שוין.
  56. Jerusalem Talmud Avodah Zarah 5:15:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: הלוקח כלי תשמיש מן הגוי כול'. הלוקח כלי תשמיש מן הגוי דברים שיודע שעושין בהן אוכל נפש כגון כוסות מדיחן וטהורין. אבל יורות וקומקמין מגעילן בחמין. וכולן שנשתמש בהן אף על פי שלא הטביל והגעיל ושף וליבן הרי אילו טהורין. תני רבי הושעיה. צריך להטביל. כהדא. רבמי סלק עם רבי יודן נשייא לחמתא דגדר ושאלון …
    הלכה: הלוקח כלי תשמיש מן הגוי כול'. הלוקח כלי תשמיש מן הגוי דברים שיודע שעושין בהן אוכל נפש כגון כוסות מדיחן וטהורין. אבל יורות וקומקמין מגעילן בחמין. וכולן שנשתמש בהן אף על פי שלא הטביל והגעיל ושף וליבן הרי אילו טהורין. תני רבי הושעיה. צריך להטביל. כהדא. רבמי סלק עם רבי יודן נשייא לחמתא דגדר ושאלון כסף מן אילין דאוסינוס. שאלון לרבי ירמיה אמר. צריך להטביל לפי שיצאו מטומאת הגוי ונכנסו לקדושת ישראל. יצא לחוץ ונלמד. נפקון ושמעון רבי יעקב בר אחא שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. לא שנו אלא לוקח. אבל שואל מותר. מעתה אפילו כלים. רבי הושעיה זבין כלים ומטבילן.

Jerusalem Talmud Horayot (25)

  1. Jerusalem Talmud Horayot 1:1:6 אמר רבי יוחנן
    אין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת. שמואל אמר. והן שהורו מותר. אבל אם הורו פטור לא בדא. אין חייבין עד שתהא הורייה מלישכת הגזית. אמר רבי יוחנן. טעמיה דהך תנייא מן המקום ההוא אשר יבחר יי. אמר רבי מנא בר תנחום. נכנסו מאה. עד שיורו כולן. תמן אמר רבי זעירא. והוא שיהו כולן מורין מצד אחד. וכא מה.
  2. Jerusalem Talmud Horayot 1:1:8 אמר רבי יוחנן
    חברייא בשם שמואל. יחיד משלים לרוב הציבור היא מתניתא. אבל כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו פטור. אמר רבי יוחנן אפילו כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו מביא כשבה ושעירה. וקשיא על דעתיה דשמואל לא נמצא כל יחיד ויחיד מתכפר לו בשני חטאות. רבי זעירא בשם שמואל. היחיד תלוי. אכלו רוב. בית דין מביאין. אכלו מיעוט. היחיד …
    חברייא בשם שמואל. יחיד משלים לרוב הציבור היא מתניתא. אבל כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו פטור. אמר רבי יוחנן אפילו כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו מביא כשבה ושעירה. וקשיא על דעתיה דשמואל לא נמצא כל יחיד ויחיד מתכפר לו בשני חטאות. רבי זעירא בשם שמואל. היחיד תלוי. אכלו רוב. בית דין מביאין. אכלו מיעוט. היחיד מביא. כל ההורייה שבית דין פר אין היחיד מביא כשבה ושעירה.
  3. Jerusalem Talmud Horayot 1:1:10 רבי יוחנן אמר
    שמואל אמר מתניתא. אדיין אני אומר. מיעוט הקהל שעשו חייבין שאין בית דין מביאין עליהן פר. תלמוד לומר עם הארץ. אפילו כולו. אפילו רובו. רבי יוחנן פתר מתניתא. אדיין אני אומר. מיעוט הקהל שעשו בלא הורייה חייבין. שכן בהורייה אין בית דין מביאין פר. שמואל אמר. אבל הן מביאין כשבה ושעירה. רבי יוחנן אמר. לא הן מב …
    שמואל אמר מתניתא. אדיין אני אומר. מיעוט הקהל שעשו חייבין שאין בית דין מביאין עליהן פר. תלמוד לומר עם הארץ. אפילו כולו. אפילו רובו. רבי יוחנן פתר מתניתא. אדיין אני אומר. מיעוט הקהל שעשו בלא הורייה חייבין. שכן בהורייה אין בית דין מביאין פר. שמואל אמר. אבל הן מביאין כשבה ושעירה. רבי יוחנן אמר. לא הן מביאין כשבה ושעירה. על דעתיה דשמואל דו יליף לה חייב מחייב ניחא. על דעתיה דרבי יוחנן דו יליף לה חיוב מפטור. מתניתא אמרה פליגא על שמואל. או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא. יצא המשומר. מתניתא פליגא על שמואל. נפש כי תחטא. אחת תחטא. בעשותה. הרי אילו מיעוטין. התולה בעצמו חייב. התולה בבית דין פטור. הדא פליגא על שמואל ולית לה קיום.
  4. Jerusalem Talmud Horayot 1:2:3 רבי יוחנן אמר
    הפריש חטאתו. נתחרש או נשטה או נשתמד או שהורו בית דין מותר לאכול חלב. רבי יוחנן אמר. נדחית חטאתו. רבי שמעון בן לקיש אמר. לא נדחית חטאתו. רבי יוסי בירבי בון אמר. רבי אחא מחלף שמועתא דלא אתי מילתיה דרבי יוחנן פליגא על מילתיה. דמר רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כוס זורקין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו. רבנן …
    הפריש חטאתו. נתחרש או נשטה או נשתמד או שהורו בית דין מותר לאכול חלב. רבי יוחנן אמר. נדחית חטאתו. רבי שמעון בן לקיש אמר. לא נדחית חטאתו. רבי יוסי בירבי בון אמר. רבי אחא מחלף שמועתא דלא אתי מילתיה דרבי יוחנן פליגא על מילתיה. דמר רבי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כוס זורקין עליו מדם חטאתו ומדם אשמו. רבנן דקיסרין אמרין. רבי חייה אמי מחלף. וחד אמר כאן תנייה.
  5. Jerusalem Talmud Horayot 1:3:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Ami
    הלכה: הורו בית דין לעקור את כל הגוף כול'. רבי חזקיה אמר. מדבר. לא כל דבר. אמר רבי הילא. ממצות. לא כל מצות. וכתוב כן. כיי דמר רבי אמי בשם רבי יוחנן. גורעין לדרוש מתחילת הפרשה עד סופה. רבי חנניה בשם רבי ירמיה. ואפילו באמצע תיבה. ויצקת עליה שמן מנחה היא. לרבות כל המנחות ליציקה.
  6. Jerusalem Talmud Horayot 1:6:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: הורו בית דין ועשו כל הקהל כול'. מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט ובלבד רובי שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויין קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. ואתייא דרבי שמעון כרבי יוד …
    הלכה: הורו בית דין ועשו כל הקהל כול'. מאן תנא רוב. רבי מאיר. דתני. היא מחצית כל השבטים היא מחצית כל שבט ושבט ובלבד רוב. רבי יודה אומר. חצי כל שבט ושבט ובלבד רובי שבטים שלימים. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי מאיר אומר. כל השבטים קרויין קהל. רבי יודה אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. ואתייא דרבי שמעון כרבי יודה. כמה דרבי יודה אמר. כל שבט ושבט קרוי קהל. כן רבי שמעון אומר. כל שבט ושבט קרוי קהל. מה ביניהון. גרירה. רבי יודה אומר. שבט אחד גורר כל השבטים. רבי שמעון אומר. אין שבט אחד גורר את כל השבטים. מודה והוא שתהא הורייה מלשכת הגזית. אמר רבי יוסי. טעמיה דהין תנייא מן המקום ההוא אשר יבחר יי. רבי אבון בשם רבי בנימן בר לוי. קרייא מסייע למאן דמר. כל שבט ושבט קרוי קהל. דכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך. ואדיין לא נולד בנימן. אמר רבי חייה בר בא. כשם שהן חלוקין כאן כך הן חלוקין בטומאה. דתני. היה ציבור חציין טהורין וחציין טמאין. הטהורין עושין את הראשון והטמאין עושין את השיני. רבי יודה אומר. הטהורין עושין לעצמן והטמאין עושין לעצמן. אמרו לו. אין הפסח לחצאין או כולן יעשו בטומאה או כולן יעשו בטהרה. מינו אמרו לו. כרבי יודה. דתני. ניטמאת אחת מן החלות או אחד מן השיירים רבי יודה אומר שניהן יצאו לבית השריפה. שאין קרבן ציבור חלוק. וחכמים אומרים. הטמא בטומאתו והטהור יאכל. רבי יוסי ברבי בון בשם רבי יוחנן אמר. מינו אמרו לו. חכמים שהן כשיטת רבי יהודה.
  7. Jerusalem Talmud Horayot 1:8:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: הורו בית דין שלאחד מן השבטים כול'. רבי מאיר אומר. חובת בית דין היא. רבי יודה אומר. חובת ציבורא. אמר רבי שמעון. חובת בית דין וחובת ציבורא היא. מה טעמיה דרבי מאיר. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מעיני שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין. מה טעם דרבי יודה. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מ …
    הלכה: הורו בית דין שלאחד מן השבטים כול'. רבי מאיר אומר. חובת בית דין היא. רבי יודה אומר. חובת ציבורא. אמר רבי שמעון. חובת בית דין וחובת ציבורא היא. מה טעמיה דרבי מאיר. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מעיני שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין. מה טעם דרבי יודה. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מעיני שנאמר להלן ציבור אף כאן ציבור. מה טעמא דרבי שמעון. נאמר כאן מעיני ונאמר להלן מעיני. מה מעיני שנאמר להלן בית דין אף מעיני שנאמר כאן בית דין. ומה מעיני שנאמר להלן ציבור אף כאן ציבור. מאן דמר. חובת בית דין היא. בית דין מביאין. מאן דאמר. חובת ציבור היא. מי מביא. דתני. מטילין היו עליהן ובאין. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. מתרומת הלשכה היו באין. מאן דמר. חובת בית דין היא. בית דין סומכין. מאן דמר. חובת ציבור היא. מי סומך. דתני. שלשה מכל שבט ושבט וראש בית דין על גביהן סומכין ידיהן על ראש הפר. ידיהם. ידי כל יחיד ויחיד. ידיהם על ראש הפר. פר טעון סמיכה אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה. דברי רבי יודה. רבי שמעון אומר. פר טעון סמיכה בזקינים אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה בזקינים. שרבי שמעון אומר. כל חטאת ציבור שדמה נכנס לפנים טעונה סמיכה. מתיבין לרבי יודה. והכתיב ויגשו את שעירי החטאת. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוראת שעה היתה.
  8. Jerusalem Talmud Horayot 1:8:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יוחנן בעי. ציבור שמת אחד מהו שיביא תחתיו. התיבון. והכתיב הבאים מהשבי וגו'. איפשר חטאת עולה. אלא מה עולה לא נאכלה אף חטאת לא נאכלה. רבי יודה אומר. על עבודה זרה הביאום. רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוריית שעה הייתה. רבי ירמיה למד כן. אלא פר טעון סמיכה בזקנים. אין שעירי עבודה זרה טעו …
    רבי יוחנן בעי. ציבור שמת אחד מהו שיביא תחתיו. התיבון. והכתיב הבאים מהשבי וגו'. איפשר חטאת עולה. אלא מה עולה לא נאכלה אף חטאת לא נאכלה. רבי יודה אומר. על עבודה זרה הביאום. רבי חזקיה רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוריית שעה הייתה. רבי ירמיה למד כן. אלא פר טעון סמיכה בזקנים. אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה בזקינים. אלא במי. רבי ירמיה סבר מימר. באהרן ובניו. אמר ליה רבי יוסי. והתני רבי חייה. וסמך וסמכו. לרבות שעירי עבודה זרה בסמיכה ולא בזקנים. רבי יוסי למד כן. אלא חי טעון סמיכה באהרן אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה באהרן. וכתיב כן וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי. חי טעון סמיכה באהרן. אין שעירי עבודה זרה טעונין סמיכה באהרן. מה עבד לה רבי ירמיה. פתר לה בכהן הדיוט.
  9. Jerusalem Talmud Horayot 2:6:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אין חייבין על שמיעת קול אלה כול'. אמר רבי יוחנן. טעמא דרבי יוסי הגלילי. ואם דל הוא ואין ידו משגת. את שהוא ראוי לבוא לידי דלות. יצא משיח שאינו ראוי לבוא לידי דלות. רבי שמעון בן לקיש אמר. והיה כי יאשם לאחת מאלה. את שהוא חייב על כולן חייב על מקצתן. ואת שאינו חייב על כולן אינו חייב על מקצתן. רבי י …
    הלכה: אין חייבין על שמיעת קול אלה כול'. אמר רבי יוחנן. טעמא דרבי יוסי הגלילי. ואם דל הוא ואין ידו משגת. את שהוא ראוי לבוא לידי דלות. יצא משיח שאינו ראוי לבוא לידי דלות. רבי שמעון בן לקיש אמר. והיה כי יאשם לאחת מאלה. את שהוא חייב על כולן חייב על מקצתן. ואת שאינו חייב על כולן אינו חייב על מקצתן. רבי יצחק שאל. מעתה לא יטמא בצרעת. שאינו ראוי לבוא בקלות וכן דלות וכן דלי דלות. רב הושעיה בעי. מעתה אשה לא תהא חייבת על ביאת המקדש. אין האשה מביאה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. טעמא דרבי עקיבה. זה קרבן אהרן ובניו. זה הוא מביא. אינו מביא עשירית האיפה אחרת. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. ואינו מביא נדבה. אמר ליה. אין. חובה אינו מביא נדבה הוא מביא.
  10. Jerusalem Talmud Horayot 2:7:3 אמר רבי יוחנן
    כיני מתניתא. אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו. דברי הכל. והנשיא על שמיעת קול. דברי רבי שמעון. אמר רבי יוחנן. מן המקדש לא יצא ולא יחלל. הא אם יצא אינו מחלל. רבי אשיאן רבי יונה רבי בון בר כהנא מקשי. והכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח. הא אם לקח אינו מחלל. מאי כדון. אמר חזקיה. ונכר …
    כיני מתניתא. אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו. דברי הכל. והנשיא על שמיעת קול. דברי רבי שמעון. אמר רבי יוחנן. מן המקדש לא יצא ולא יחלל. הא אם יצא אינו מחלל. רבי אשיאן רבי יונה רבי בון בר כהנא מקשי. והכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח. הא אם לקח אינו מחלל. מאי כדון. אמר חזקיה. ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל. את שקרבנו שוה לקהל. יצא משיח שלא שוה קרבנו לקהל. התיבון. הרי נשיא לא שווה קרבנו לקהל. שוה ביום הכיפורים. הרי אחיו הכהנים לא שוו ביום הכיפורים. שוו בשאר ימות השנה. אמר רבי יודן בר שלום. שוו במתן דמים בחוץ.
  11. Jerusalem Talmud Horayot 2:7:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי ליעזר אלא מפני כריתו. רב הושעיה בעי. מעתה אפילו בקבועה. אמר רבי יונה. מיסבור סבר רבי הושעיה שנעקר מכל הפרשה. אלא כהדיוט עשיר עביד ליה רבי ליעזר. אמר רבי מנא. אין כהדיוט עשיר עביד ליה רבי ליעזר אפילו על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים. דתני. לא נחלקו רבי אלעזר וחכמים על שמיעת קול …
    אמר רבי יוחנן. לא אמר רבי ליעזר אלא מפני כריתו. רב הושעיה בעי. מעתה אפילו בקבועה. אמר רבי יונה. מיסבור סבר רבי הושעיה שנעקר מכל הפרשה. אלא כהדיוט עשיר עביד ליה רבי ליעזר. אמר רבי מנא. אין כהדיוט עשיר עביד ליה רבי ליעזר אפילו על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים. דתני. לא נחלקו רבי אלעזר וחכמים על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים שאינו מביא שעיר אלא שעירה. ועל מה נחלקו. על טומאת מקדש וקדשיו. שרבי ליעזר אומר. הואיל והוא בהיכרת למה אינו מביא שעיר אלא שעירה. התיבון. הרי משיח ועבודה זרה הרי אינו מביא שעיר אלא שעירה.
  12. Jerusalem Talmud Horayot 3:2:6 רבי יוחנן אמר
    אכל חמשה זיתים ונתוודע לו בספק כל אחד ואחד. ואחר כך נתוודע לו בית דין. רבי שמעון בן לקיש אמר. ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו. רבי יוחנן אמר. אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. מודה רבי שמעון בן לקיש בכהן משיח שאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו. ומה טעם. כחטאת כאשם. את שה …
    אכל חמשה זיתים ונתוודע לו בספק כל אחד ואחד. ואחר כך נתוודע לו בית דין. רבי שמעון בן לקיש אמר. ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו. רבי יוחנן אמר. אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי שמואל בר רב יצחק. מודה רבי שמעון בן לקיש בכהן משיח שאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו. ומה טעם. כחטאת כאשם. את שהוא מביא אשם תלוי ספיקו קובעתו לחטאו. ואת שאינו מביא אשם תלוי אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו.
  13. Jerusalem Talmud Horayot 3:2:8 אמר רבי יוחנן
    מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן הוא אמר. נתכפר מקצת החט נתכפר כולו. וכא הוא אמר אכן. לא אמר רבי יוחנן אלא בידיעה האחרונה שאין בה שום קרבן.
  14. Jerusalem Talmud Horayot 3:2:11 רבי יוחנן אמר
    אכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה חצי זית שעבר. הואיל ובא חיוב קרבן בנתיים מצטרפין. נישמעינה מן הדא. היו לפניו שלשה. אכל את הראשון ולא נתוודע לו. שיני ושלישי העלימו שלראשון. נתודע לו על הראשון ולא נתוודע לו על השיני. שלישי בהעלימו שלשיני. ואחר כך נתוודע לו על כולהם. רבי יוחנן אמר. חייב על הר …
    אכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה חצי זית שעבר. הואיל ובא חיוב קרבן בנתיים מצטרפין. נישמעינה מן הדא. היו לפניו שלשה. אכל את הראשון ולא נתוודע לו. שיני ושלישי העלימו שלראשון. נתודע לו על הראשון ולא נתוודע לו על השיני. שלישי בהעלימו שלשיני. ואחר כך נתוודע לו על כולהם. רבי יוחנן אמר. חייב על הראשון ועל השיני ופטור על השלישי. אמר רבי יוסי. שיני לדעתו הדבר תלוי. רצה מתכפר לו על הראשון. רצה מתכפר לו על השלישי. חברייא מדמייא לה לארבעה חציי זיתים. אם היה פיקח מביא קרבן אחד. ואם לאו מביא שני קרבנות. היך עבידא. מביא על הראשון ועל השיני אחד. על השלישי ועל הרביעי אחד. רבי יוסי מדמה לה לזיתים שלימים. אם היה פיקח מביא שני קרבנות. ואם לאו מביא שלשה קרבנות. היך עבידא. מביא על הראשון ועל השיני אחד ועל השלישי ועל הרביעי אחד. אם הביא על האמצעיים פטור על הראשון ועל הרביעי. רבי יוסי מדמי לה לזיתים שלימים. אם היה פיקח מביא שני קרבנות ואם לאו מביא שלשה קרבנות. היך עבידא. מביא על הראשון ועל השיני אחד ועל השלישי ועל הרביעי אחד. אם הביא על האמצעיים חייב על הראשון בפני עצמו ועל הרביעי בפני עצמו.
  15. Jerusalem Talmud Horayot 3:2:17 רבי יוחנן אמר
    מודה רבי יוחנן שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית. מה יעשה בה. רבי יסא אמר. תלויה בכפרה. לפום כן רבי יוסי בירבי בון הוי עליה. אכל חמשה זיתים ונתודע לו בראשון ומביא קרבן. בשיני ומביא קרבן. בשלישי ומקריב קרבן. ברביעי ומקריב קרבן. בחמישי ומקריב קרבן. רבי יוחנן אמר. נתכפר לו בראשון שהוא לפני אכילת כולהם ו …
    מודה רבי יוחנן שאם היתה ראשונה קיימת שהיא נדחית. מה יעשה בה. רבי יסא אמר. תלויה בכפרה. לפום כן רבי יוסי בירבי בון הוי עליה. אכל חמשה זיתים ונתודע לו בראשון ומביא קרבן. בשיני ומביא קרבן. בשלישי ומקריב קרבן. ברביעי ומקריב קרבן. בחמישי ומקריב קרבן. רבי יוחנן אמר. נתכפר לו בראשון שהוא לפני אכילת כולהם והשאר יפלו לנדבה. רבי שמעון בן לקיש אמר. נתכפר לו באחרונה שהוא לאחר אכילת כולהם והשאר ידחו. רב חסדא ורב המנונא. רב חסדא כרבי יוחנן. ורב המנונא כרבי שמעון בן לקיש. מתיב רב חסדא לרב המנונא. והא מתניתא מסייעה לך ופליגא עלי. אם היתה ידיעה בנתיים. כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת כך הוא מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. אילו תנא אשם וקם ליה. יאות. אמר רבי חיננה. אפילו כן לצדדין דתימר כן.
  16. Jerusalem Talmud Horayot 3:2:28 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן עבר והביא עשירית האיפה שלו כשר.
  17. Jerusalem Talmud Horayot 3:2:29 אמר רבי יוחנן
    מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול. מה. מייחדין ליה עימיה. אמר רבי חגי. משה. דינון מייחדין ליה עימיה דו קטיל ליה. אותו. אחד מושחין ואין מושחין שנים. אמר רבי יוחנן. מפני האיבה.
  18. Jerusalem Talmud Horayot 3:2:30 אמר רבי יוחנן
    עבר זה ושימש זה. הראשון כל קדושת כהונה עליו. השיני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן. עבר ועבד עבודתו פסולה. עבודתו משל מי. נישמעינה מן הדא. מעשה בבן אלם בציפרים שאירע קרי בכהן גדול ביום הכיפורים ונכנס בן אלם ושימש תחתיו. יצא ואמר למלך. פר ואיל הקריבים היום משלמי הן קריבין. משלו או …
    עבר זה ושימש זה. הראשון כל קדושת כהונה עליו. השיני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן. עבר ועבד עבודתו פסולה. עבודתו משל מי. נישמעינה מן הדא. מעשה בבן אלם בציפרים שאירע קרי בכהן גדול ביום הכיפורים ונכנס בן אלם ושימש תחתיו. יצא ואמר למלך. פר ואיל הקריבים היום משלמי הן קריבין. משלו או משלכהן גדול. וידע המלך מהו שואלו. אמר לו. לא דייך ששימשת שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם. וידע בן אלם שהוסע מכהונה גדולה.
  19. Jerusalem Talmud Horayot 3:2:33 בשם רבי יוחנן
    ומניין שהיה עובד בשמונה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו. ומה תלמוד לומר אחריו. לגדולה שלאחריו. ומניין שהוא נשאל בשמונה. רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו. ומה תלמוד לומר אחריו. לקדושה שלאחריו. בכמה הוא נשאל. אייתיהו רבבהו שעלה מת …
    ומניין שהיה עובד בשמונה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו. ומה תלמוד לומר אחריו. לגדולה שלאחריו. ומניין שהוא נשאל בשמונה. רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו. ומה תלמוד לומר אחריו. לקדושה שלאחריו. בכמה הוא נשאל. אייתיהו רבבהו שעלה מתניתא דבר קפרא מדרומא ותנא. אינו עובד לא בארבעה שלכהן הדיוט ולא בשמונה שלכהן גדול. אמר רבי בא. בדין היה שיהא עובד בארבעה. ולמה אמרו אינו עובד. שלא יהו אומרין. ראינו כהן הדיוט פעמים שהוא עובד בשמונה ככהן גדול. אמר רבי יונה. ולא בפנים הוא עובד. והלא בחוץ הוא נשאל וטועין דבר מבפנים לבחוץ. וכי רבי טרפון רבן שלכל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן. דכתיב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות. תמימים לא בעלי מומין. דברי רבי עקיבה. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי אם לא ראיתי שמעון אחי אימה חיגר באחת מרגליו ועומד בעזרה וחצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו רבי עקיבה. שמא לא ראיתו אלא בשעת הקהל. ואני אומר. בשעת קרבן. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל. אני הוא ששמעתי ולא היה לי לפרש. ואתה דורש ומסכים שמועה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.
  20. Jerusalem Talmud Horayot 3:3:2 רבי יוחנן אמר
    הלכה: כהן גדול פורם מלמטן כול'. רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סליק למבקרה לרבי חנינה. כד הוה גו איסטרטא שמע דדמך. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעון. רבי יוחנן פליג על דרבי יהודה תרתין. ואתייא רבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. אין כרבי …
    הלכה: כהן גדול פורם מלמטן כול'. רבי לעזר בשם כהנא. למעלן. למעלן מקנה שפה. למטן. למטן מקנה שפה. רבי יוחנן אמר. למטן ממש. רבי יוחנן סליק למבקרה לרבי חנינה. כד הוה גו איסטרטא שמע דדמך. שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעון. רבי יוחנן פליג על דרבי יהודה תרתין. ואתייא רבי לעזר בשם כהנא כרבי יודה. אין כרבי יודה לא יפרום כל עיקר. לא אתייא דא אלא על אביו ועל אמו כדברי רבי מאיר. דתני. על כל המתים אינו מבדיל קנה שפה אלא על אביו ועל אמו. כדברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל קרע שאינו מבדיל קנה שפה הרי זה קרע שלתפלות. מאי כדון. אומר הוא בכהן גדול שיהא מבדיל קנה שפה.
  21. Jerusalem Talmud Horayot 3:3:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    רבי אבהו בשם רבי לעזר. אין אנינה אלא למת בלבד. דכתיב ואנו ואבלו פתחיה. התיב רבי חייה בר אדא. והכתיב ואנו הדייגים ואבלו כל משליכי ביאר חכה. אמר רבי חנינה. מתניתא אין אנינה טמאה אלא למת בלבד. אי זו היא אנינה. משעת מיתה ועד שעת קבורה. דברי רבי. וחכמים אומרים. כל אותו היום. אשכחת אמר קולת וחומרת על דרבי …
    רבי אבהו בשם רבי לעזר. אין אנינה אלא למת בלבד. דכתיב ואנו ואבלו פתחיה. התיב רבי חייה בר אדא. והכתיב ואנו הדייגים ואבלו כל משליכי ביאר חכה. אמר רבי חנינה. מתניתא אין אנינה טמאה אלא למת בלבד. אי זו היא אנינה. משעת מיתה ועד שעת קבורה. דברי רבי. וחכמים אומרים. כל אותו היום. אשכחת אמר קולת וחומרת על דרבי. קולת וחומרת על דרבנן. מה מפקה מביניהון. מת ונקבר בשעתו. על דעתהון דרבנן אסור כל אותו היום. על דעתיה דרבי אינו אסור אלא אותה השעה בלבד. מת ונקבר לאחר שלשה ימים. על דעתהון דרבנן אסור כל אותו היום. על דעתיה דרבי אסור עד ג' ימים. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן רב חסדא תריהון אמרין. מודה רבי לחכמים שאינו אסור אלא אותו היום בלבד. כהדא דתני. רבי אומר. תדע לך שאין אנינות לילה תורה. שהרי אמרו. אונן טובל ואוכל פסחו לערב. והרי אמרו. אנינת היום תורה. רבי יוסי בירבי בון בשם רב הונא. תיפתר בשניקבר עם דימדומי החמה. ולית שמע מינה כלום.
  22. Jerusalem Talmud Horayot 3:4:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    אי זהו רבו שלימדו חכמה. כל שפתח לו תחילה. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. רבי יוסי אומר. כל שהאיר עיניו במשנתו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. כל שרוב תלמודו הימינו. ולמה לא פתר לה כרבי יודה. אית תניי תני ומחליף. רבי לעזר קרע על שפתח לו תחילה. שמואל חלץ על שהאיר ע …
    אי זהו רבו שלימדו חכמה. כל שפתח לו תחילה. דברי רבי מאיר. רבי יודה אומר. כל שרוב תלמודו ממנו. רבי יוסי אומר. כל שהאיר עיניו במשנתו. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. כל שרוב תלמודו הימינו. ולמה לא פתר לה כרבי יודה. אית תניי תני ומחליף. רבי לעזר קרע על שפתח לו תחילה. שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו. ומה האיר עיניו במשנתו. אמר רבי יוסי בירבי בון. מפתח אחד יורד לאמת בית השיחי ואחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השיחי. שהיה שוחח אמה עד שלא יפתח. רבי חנניה הוה מיסתמיך ברבי חייה בר בא דציפרין. חמא כל עמא פריי. אמר ליה. למה כל עמא פריי. אמר ליה. רבי יוחנן יתיב דריש בבית מדרשא דרבי בנייה וכל עמא פריי מישמעיניה. אמר. בריך רחמנא דחמי לי פירין עד דאנא בחיים. וכל אגדתא פשטית ליה חוץ ממשלי וקוהלת.
  23. Jerusalem Talmud Horayot 3:5:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. כל אותן ארבעים יום שעשה משה בהר היה למד תורה ומשכחה. ובסוף נתנה לו במתנה. כל כך למה. בשביל להחזיר את הטיפשים.
  24. Jerusalem Talmud Horayot 3:5:7 אמר רבי יוחנן
    נביא קודם למשוח מלחמה. משוח מלחמה קודם לראש משמר. ראש משמר קודם לראש בית אב. ראש בית אב קודם למרכל. והמרכל קודם לגיזבר. גיזבר קודם לכהן הדיוט. כהן קודם ללוי. לוי לישראל. (וישראל לממזר.) לא הוא לוי הוא. אמר רבי אבון. בשעת הדוכן שנו. אמר רבי אבון. גר ומשומד משומד קודם מפני מעשה שאירע. מפני מה הכל רצין …
    נביא קודם למשוח מלחמה. משוח מלחמה קודם לראש משמר. ראש משמר קודם לראש בית אב. ראש בית אב קודם למרכל. והמרכל קודם לגיזבר. גיזבר קודם לכהן הדיוט. כהן קודם ללוי. לוי לישראל. (וישראל לממזר.) לא הוא לוי הוא. אמר רבי אבון. בשעת הדוכן שנו. אמר רבי אבון. גר ומשומד משומד קודם מפני מעשה שאירע. מפני מה הכל רצין אחר הגיורת ואין הכל רצין אחר משוחררת. שהגיורת בחזקת משתמרת ומשוחררת בחזקת הבקר. ומפני מה הכל רצין אחר העכבר. מפני שעסקו רע עם הבריות. אמר רבי יוחנן. אל תאמין בעבד עד ששה עשר דור. בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ויכה את גדליהו במצפה.
  25. Jerusalem Talmud Horayot 3:5:9 רבי יוחנן אמר
    תני. הסודרן קודם לפילפלן. רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה בעי. אפילו כרבי אמי. אמר ליה. מיתבעי מרבי אימי. הוא הפילפלן. הדא אמרה. משנה קודם למקרא. ודא מסייעא ליה. דתני רבי שמעון בן יוחי. העוסק במקרא מידה שאינה מידה. ורבנן עבדין מקרא כמשנה. רבי שמואל בר נחמן אמר. משנה קודם לתלמוד. ומה טעמא. קנה חכמה קנה בינ …
    תני. הסודרן קודם לפילפלן. רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה בעי. אפילו כרבי אמי. אמר ליה. מיתבעי מרבי אימי. הוא הפילפלן. הדא אמרה. משנה קודם למקרא. ודא מסייעא ליה. דתני רבי שמעון בן יוחי. העוסק במקרא מידה שאינה מידה. ורבנן עבדין מקרא כמשנה. רבי שמואל בר נחמן אמר. משנה קודם לתלמוד. ומה טעמא. קנה חכמה קנה בינה וגו'. רבי יוחנן אמר. תלמוד קודם למשנה. ומה טעמא. קנה חכמה מה טוב מחרוץ. מה מקיים רבי יוחנן טעמיה דרבי שמואל בר נחמן. מים בזול ויין ביוקר. איפשר לעולם לחיות בלא יין. אי איפשר לעולם לחיות בלא מים. ומה מקיים רבי שמואל בר נחמן טעמיה דרבי יוחנן. מלח בזול פילפלין ביוקר. איפשר לעולם לחיות בלא פלפלין. אי איפשר לעולם בלא מלח. לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד. הדא דתימר עד שלא שיקע בו רבי רוב משניות. אבל מששיקע רבי רוב משניות לעולם הוי רץ אחר התלמוד יותר מן המשנה.

Jerusalem Talmud Niddah (17)

  1. Jerusalem Talmud Niddah 1:4:2 בשם רבי יוחנן
    הלכה: אי זו היא זקינה כול'. רבי מאיר אומר. מחמת החלב הדמין מסתלקין. רבי יוסי אומר. מחמת הצער הדמים מסתלקין. אשכחת אמר קולת וחומרת על דרבי מאיר קלת וחומרת על דרבי יוסי. קולת על דרבי מאיר. שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים דייה שעתה. וחומרת. שאם נתנה בנה למיניקה וגמלתו ומת מטמא מעת לעת. וקולת על רבי …
    הלכה: אי זו היא זקינה כול'. רבי מאיר אומר. מחמת החלב הדמין מסתלקין. רבי יוסי אומר. מחמת הצער הדמים מסתלקין. אשכחת אמר קולת וחומרת על דרבי מאיר קלת וחומרת על דרבי יוסי. קולת על דרבי מאיר. שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים דייה שעתה. וחומרת. שאם נתנה בנה למיניקה וגמלתו ומת מטמא מעת לעת. וקולת על רבי יוסי. שאם נתנה בנה למיניקה וגמלתו ומת דייה שעתה. וחומרת. שאם היה מושך ויונק ארבע או חמש שנים אסור עד כ"ד חודש. והא רבי מאיר אמר. מטמא מעת לעת. מה. מיד או לכשיפסוק התינוק ואינו יכול לחזור. נישמעינה מן הדא. יונק הוא התינוק והולך עד כ"ד חדש שלימין. מיכן והילך כיונק שקץ. דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר. יונק הוא התינוק והולך אפילו ארבע או חמש שנים ומותר. פירש אין מחזירין אותו. עד איכן. רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן. עד מעת לעת. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש. עד שלשה ימים מעת לעת. במה דברים אמורים. בזמן שפירש מתוך בורייו. אבל אם פירש מתוך חולייו מחזירין אותו מיד. ובתינוק שאינו של סכנה. אבל בתינוק שהוא של סכנה אפילו לאחר כמה מחזירין אותו מיד.
  2. Jerusalem Talmud Niddah 1:4:5 בשם רבי יוחנן
    תני רבי הושעיה. ילדה ואחר כך נתגיירה אין לה דם טוהר. אמר רבי יוסי. ויאות. אילולי דתניתה רבי הושעיה הוות צריכה לו. מאחר שאין לה דמים טמאין אין לה דמים טהורין. תני. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין שלשה חדשים. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. אינן צריכות להמתין שלשה חדשים. וב …
    תני רבי הושעיה. ילדה ואחר כך נתגיירה אין לה דם טוהר. אמר רבי יוסי. ויאות. אילולי דתניתה רבי הושעיה הוות צריכה לו. מאחר שאין לה דמים טמאין אין לה דמים טהורין. תני. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין שלשה חדשים. דברי רבי יודה. רבי יוסי אומר. אינן צריכות להמתין שלשה חדשים. ובדמים. רבי יודה אומר. דייה שעתה. רבי יוסי אומר. מטמא מעת לעת. אמר רבי. נראין דברי רבי יוסי בדמים ודברי רבי יודה בוולד. ורבי חייה בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי יוסי. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי. דלא כן מה אנן אמרין. רבי יודה ורבי יוסי אין הלכה כרבי יוסי. אלא בגין דמר רבי. נראין. ולא כן אמר רבי בא בשם רבי זעירה. כל מקום ששנה רבי. נראין. אדיין המחלוקת במקומה. חוץ מן העיגול שלדבילה. דאהן מודה לאהן ואהן מודה לאהן. אמר רבי יוסי. קשיתה קומי רבי חנינה בריה דרבי אבהו. ואפילו דבר בריא שנבעלו. אמר ליה. וסתם גויות לא כבעולות הן.
  3. Jerusalem Talmud Niddah 2:3:3 רבי יוחנן אמר
    רבי לעזר בשם רב. דברי חכמים שהן בשיטת רבי מאיר. רבי יוחנן אמר. חכמים ממש. מאי כדון. חברייא בשם רבי יוחנן. נילף הדא דרבנן מן דרבי עקיבה. כמה דרבי עקיבה אמר. מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה. כן רבנן אמרין. מטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה.
  4. Jerusalem Talmud Niddah 2:4:2 אמר רבי יוחנן
    הלכה: אבא בר ירמיה כהנא בשם שמואל. כל אשה שאין לה ווסת אסורה לביתה עד שעה שתבדוק. והתנינן. כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. פתר לה. בבאין מן הדרך. והתנינן. הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה. אמר רבי בון בר חייה. תיפתר שבא ומצאה עירה. והתני. בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה. אמר רבי בא. תיפתר שהניחה בחזקת …
    הלכה: אבא בר ירמיה כהנא בשם שמואל. כל אשה שאין לה ווסת אסורה לביתה עד שעה שתבדוק. והתנינן. כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. פתר לה. בבאין מן הדרך. והתנינן. הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה. אמר רבי בון בר חייה. תיפתר שבא ומצאה עירה. והתני. בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה. אמר רבי בא. תיפתר שהניחה בחזקת טהרה. כמה עונה נותנין לה. רבי שמעון בן לקיש אמר. נותנין לה עונה בינונית שלשים יום. אמר רבי יוחנן. שונה אני אפילו לאחר שלש שנים מותר. ובלבד באשה שיש לה ווסת. אמר רבי אבהו. והיא ששהת אחר ווסתה שבעת ימים. וחש לומר. שמא לא טבלה. אמר רבי חנינה. זאת אומרת שאסור לאשה לשהות בטומאתה. שמואל בר אבא בעי. אפילו דבר בריא שילדה. אמר רבי יוסי. כך אנו אומרים. אפילו נטמאת. אלא כיון שילדה בטלה חזקתה. אף הכא. כיון שטימאת בטלה חזקתה.
  5. Jerusalem Talmud Niddah 2:6:3 בשם רבי יוחנן
    בית שמי אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי. הרי שבעה. דומין הן למימי אדמה. רבי יוסי בשם רב חברייא בשם רבי יוחנן. לא טימא רבי מאיר אלא שנגע בו עקיבה. ויטמא כמימי תלתן וכמימי בשר צלי שנגעו בהן בית שמי. אומרין הן. דומים למימי אדמה. דם טהור מכשיר. דם טמא אינו מכשיר.
  6. Jerusalem Talmud Niddah 2:7:3 בשם רבי יוחנן
    והשחור כחרת. כיצד הוא עושה. רבי בא בשם רב יהודה. נוטל את החרת ונותן על גבי עור לבן. רבי יוסי בירבי בון אמר. על גבי עור צבוע. רבי זעירא בשם רבנן. שחור כעורב שחור כענב שחור כזפת טהור. חברייא בשם רבי יוחנן. שחור כדיו טהור. רבי אמי בשם רבי יוחנן. כפליון שלראש הבא ממדינת הים טמא. רבי זעירא בעא קומי רבי א …
    והשחור כחרת. כיצד הוא עושה. רבי בא בשם רב יהודה. נוטל את החרת ונותן על גבי עור לבן. רבי יוסי בירבי בון אמר. על גבי עור צבוע. רבי זעירא בשם רבנן. שחור כעורב שחור כענב שחור כזפת טהור. חברייא בשם רבי יוחנן. שחור כדיו טהור. רבי אמי בשם רבי יוחנן. כפליון שלראש הבא ממדינת הים טמא. רבי זעירא בעא קומי רבי אמי. כל הלין מילייא לעובדא. אמר ליה. אין. רבי שמעון בן לקיש אמר. כולהן דיהא מיכן טהור. עמוק מיכן טמא. רבי יוחנן אמר. כולהן דיהא מיכן טהור. עמוק מיכן טהור חוץ משחור. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן. דתנינן. והשחור כחרת טמא. דיהא מיכן טהור. הא עמוק מיכן טמא. לא אמרינן אלא שחור. הא כולהון אפילו עמוקין מיכן טהורין. קרתיה דרב יהודה כרבי שמעון בן לקיש. ורב יהודה כרבי יוחנן. תני בר קפרא ומסייע לרבי שמעון בן לקיש ולא עבדין עובדא דכוותיה. דרבי חנינה מזג מזג לבר קפרא. אמר ליה. כזה מהו. אמר ליה. טמא. אדהיתיה. אמר ליה. טהור. אמר ליה. יהא שלמא לגברא דטעה בפומיה ולא טעי בעיינוי. הוון בעיי מימר. מאן דמר. טהור. במצחצח. ומאן דאמר. טמא. בשאינו מצחצח. נישמעינה מן הדא. מעשה באשה אחת משלבית רבי שהיתה רואה דמים שחורין. אתא עובדא קומי רבי יעקב בר זבדי וקומי רבי יצחק בר טבליי וביקשו לטמותה. אמר לון רבי חלבו. כן אמר רב חונה בשם רב. שחור מקדיר טהור. מצחצח טמא. לא אמר אלא שחור. הא כולהון אפילו מצחצחין טהורין.
  7. Jerusalem Talmud Niddah 2:7:6 בשם רבי יוחנן
    וכמזג. אבא בר חנה בשם רבי יוחנן. כוס מזוג נראה מבחוץ. הוון בעיי מימר. כגון אילין כסייא טיברייאה. אמר רבי אבדומא דציפורין קומי רבי מנא. כגון הדא פייליתא שאינה עושה צל לכתליה. שמואל אמר. כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין. רב אמר. עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן. מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן …
    וכמזג. אבא בר חנה בשם רבי יוחנן. כוס מזוג נראה מבחוץ. הוון בעיי מימר. כגון אילין כסייא טיברייאה. אמר רבי אבדומא דציפורין קומי רבי מנא. כגון הדא פייליתא שאינה עושה צל לכתליה. שמואל אמר. כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין. רב אמר. עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן. מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן. כל דמים טהורין אני יודע וכל דמים טמאים אני יודע. אם טהור שבאדום הוא. הוא טמא שכמימי אדמה. מאן דלא ידע הא לא ידע חמי. ועוד מן הדא דתני. יצללו ולא יעכרו. רבי חנינה עכר. אמרון קומי רבי יוחנן. רבי חנינה עכר ואת לא עכר. אמר לון. רבי חנינה שתי עותיק. רבי יוחנן לא שתי עותיק. רבי חנינה שתי עותיק דעותק. אמר רבי הושעיה. מן בגין דרבי חנינה עיניה שביעה בעובדייה אפילו עכור לא פסליה. רבי שמי בשם רבי אחא. רבי חנינה משער בגוש שלאדמה. רבי אבון רבי שמי בשם רבי אחא. מן בגין דאנן ידעין דרבי חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי. רבי חנינה הוה שרי בציפורין והוון אתאי קומוי עובדין ומפק מן תרתין זימנין. והוון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש שריין תמן ולא הוה מצרף לון עימיה. אמרין. חכים הוא ההוא סבא דפרזלוי חריפין. חד זמן צרפון עימיה. אמרין. מה חמא רבי משגח עלינן יומא דין. אמר לון. ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעשה שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מרבי להלכה כשערות ראשי. ולמעשה שלשה פעמים. והן עובדא לא אתא קומי רבי אלא תרין זימנין. מן בגין כן צריפתכון עמי.
  8. Jerusalem Talmud Niddah 2:7:9 בשם רבי יוחנן
    ראת על הכר מהו שתהא נאמנת לומר. כזה ראיתי או כזה. רבי בא בשם רב יהודה רבי חלבו רבי חייה בשם רבי יוחנן. ראת על הכר נאמנת לומר. כזה ראיתי או כזה. ותני כן. נאמנת. יכול כשם שהיא מראה מראה כתמה כן תהא מראה מראות נגעים. תלמוד לומר והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים.
  9. Jerusalem Talmud Niddah 3:1:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. לא טימא רבי יודה אלא כגון ארבעה מיני דמים. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי יוסי בירבי נהוריי. הלכה כרבי יודה. שמע רבי לעזר ומר. איני מקבל עלי את הדבר הזה. שמואל אמר. הלכה כרבי יודה. אמר רבי זעירה. לא דו אמר. הלכה כרבי יודה. אלא דו חמי רבנן נהגין כרבי יהודה. רבי יוחנן בשם רבי ש …
    אמר רבי יוחנן. לא טימא רבי יודה אלא כגון ארבעה מיני דמים. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי יוסי בירבי נהוריי. הלכה כרבי יודה. שמע רבי לעזר ומר. איני מקבל עלי את הדבר הזה. שמואל אמר. הלכה כרבי יודה. אמר רבי זעירה. לא דו אמר. הלכה כרבי יודה. אלא דו חמי רבנן נהגין כרבי יהודה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי. קורעה. ואם נמצא בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה. תנה רבי ליעזר בן יעקב ופליגא על רבי שמעון בן יוחי. דם יהיה זובה בבשרה. לא מה שבשפיר ולא מה שבחתיכה.
  10. Jerusalem Talmud Niddah 3:2:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. הלידה הזאת ככל הלידות שבתורה. מה הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו. וזו עד שיצא ראשו ורובו. רבי שמעון בן לקיש אמר. משונה היא הלידה הזאת מכל הלידות שבתורה. כל הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו. וזו עד שתצא הכרת פניו. מה נפיק מביניהון. יצא מחותך או מסורס. על דעתיה דרבי יוחנן. עד שיצא ראשו …
    אמר רבי יוחנן. הלידה הזאת ככל הלידות שבתורה. מה הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו. וזו עד שיצא ראשו ורובו. רבי שמעון בן לקיש אמר. משונה היא הלידה הזאת מכל הלידות שבתורה. כל הלידות שבתורה עד שיצא ראשו ורובו. וזו עד שתצא הכרת פניו. מה נפיק מביניהון. יצא מחותך או מסורס. על דעתיה דרבי יוחנן. עד שיצא ראשו ורובו. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש. עד שתצא הכרת פניו.
  11. Jerusalem Talmud Niddah 3:2:7 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו. טעמא דרבי מאיר. מפני שכתוב בהן יצירה כאדם. וייצר יי אלהים את האדם עפר מן האדמה. רבי אמי בעי. מפני שכתוב בהן יצירה כבהמה. וייצר יי אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים. והא כתיב כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. מעתה הפילה דמות הר תהא טמיאה לידה. שנייא היא. שאין כתוב בהן י …
    אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו. טעמא דרבי מאיר. מפני שכתוב בהן יצירה כאדם. וייצר יי אלהים את האדם עפר מן האדמה. רבי אמי בעי. מפני שכתוב בהן יצירה כבהמה. וייצר יי אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף השמים. והא כתיב כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. מעתה הפילה דמות הר תהא טמיאה לידה. שנייא היא. שאין כתוב בהן יצירה מתחילת ברייתו של עולם. רבי יסא בשם רבי יוחנן. מפני שסוקרין לפניהן כאדם. אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. מפני שמהלכין לפניהן כאדם. התיב רבי בון בר חייה. והתנינן. שגלגל עינו עגול כשלאדם. הוי מום הוא. אמר רבי יוסי. מה תנינן. סוקרין. מה תנינן. מהלכין. מאי כדון. גלגלי אדם עגולין וגלגלי בהמה ארוכין. אמר רבי יוסי בירבי בון. באדם לבן רבה על השחור ובבהמה שחור רבה על הלבן.
  12. Jerusalem Talmud Niddah 3:2:8 בשם רבי יוחנן
    רבי חגי אמר רבי חנינה. חברין דרבנין מקשי לה על דרבי מאיר. הפילה דמות עורב עומד בראש הדקל. ואומר לו. בוא וחלוץ או ייבם. אמר ליה רבי מנא. עד דאת מקשי לה על דרבי מאיר קשיתה על דרבנן. דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. כולו אדם ופניו בהמה אינו וולד. כולו בהמה ופניו אדם וולד הוא. כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא ב …
    רבי חגי אמר רבי חנינה. חברין דרבנין מקשי לה על דרבי מאיר. הפילה דמות עורב עומד בראש הדקל. ואומר לו. בוא וחלוץ או ייבם. אמר ליה רבי מנא. עד דאת מקשי לה על דרבי מאיר קשיתה על דרבנן. דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. כולו אדם ופניו בהמה אינו וולד. כולו בהמה ופניו אדם וולד הוא. כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה. ואומר לו. בוא לשחטך. כולו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה. ואומר לו. בוא וחלוץ או יבם.
  13. Jerusalem Talmud Niddah 3:2:9 בשם רבי יוחנן
    ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין. ואילו הן הסימנין. המצח והגבינין והעין והאוזן והלסת והחוטם והזקן וגומת הזקן. ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין. רבי בא רבי ירמיה בשם רב. דברי רבי. עד שיהו כל הפנים דומין לאדם. ודברי חכ …
    ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין. ואילו הן הסימנין. המצח והגבינין והעין והאוזן והלסת והחוטם והזקן וגומת הזקן. ואמר רבי יסא בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר כל הסימנין אלא אפילו אחד מן הסימנין. רבי בא רבי ירמיה בשם רב. דברי רבי. עד שיהו כל הפנים דומין לאדם. ודברי חכמים. אפילו אחד מן הסימנין. ודברי רבי שמעון בן יוחי. אפילו צפרניו. רבי פינחס בעי. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן יוחי. תמן הוא אומר. עד שיהו ראשו ורובו דומין לאמו. והכא הוא אמר הכין. כאן באדם כאן בבהמה. אמר רבי בא. רבי חייה רובה אזל לדרומא. שאלון ליה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה ובר קפרא. כולו אדם ופניו בהמה מהו. אתא ושאל לרבי. אמר ליה. צא וכתוב להן. אינו וולד. אמר רבי ירמיה. נפק זוגא לבר. שאלון ליה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה ובר קפרא. שתי עיניו טוחות מהו. אתא ושאיל לרבי. אמר ליה. צא וכתוב להן. אינו וולד. אמר רבי יוסי בירבי בון. רבי כדעתיה. דרבי אמר. עד שיהו כל הפנים דומין לאדם. פניו ממוסמסות מהו. רבי יסא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. אינו וולד. רבי שמעון בן לקיש אמר. וולד הוא. אמר רבי זעורה. לא דרבי יוחנן אמר. אינו וולד כל דכן. אלא אינו וולד להושיב את אמו ימי טוהר. אבל וולד הוא להושיב את אמו ימי לידה. רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי. וירכתו אטומה אינו וולד. רבי יוחנן בשם רבי יוסי בירבי יהושע. טיבורו אטום אינו וולד. רבי יוחנן בשם רבי זכאי. נקובתו אטומה אינו וולד. רבי זעירה בשם גידול. גולגולתו אטומה אינו וולד.
  14. Jerusalem Talmud Niddah 3:3:3 רבי יוחנן אמר
    שפיר שנתקלקלה צורתו מהו. רבי יוחנן אמר. וולד. רבי שמעון בן לקיש אמר. אינו וולד. מתיב רבי שמעון בן לקיש קומי רבי יוחנן. מה בינו לבין המת שנסרח ואין שלדו קיימת. אמר ליה. תמן בדין היה אפילו שלדו קיימת יהא טהור. ולמה אמרו. טמא. מפני כבודו. ברם הכא וולד הוא.
  15. Jerusalem Talmud Niddah 3:3:6 בשם רבי יוחנן
    רב יהודה שאל לשמואל. בגין דאנא חכים מיחמי סימני שפיר. אמר ליה. רישיה דרישך יכווה ברותחין. ואתה לא תיכוה אפילו בפושרין. רבי חייא בשם רבי יוחנן. אילין נשייא דאמרן. שכלוליה דכר. שכלולה נוקבה. לית אנן סמכין עליהון. רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נאמנת אשה לומר. ילדתי ולא ילדתי. ואינה נאמנת לומ …
    רב יהודה שאל לשמואל. בגין דאנא חכים מיחמי סימני שפיר. אמר ליה. רישיה דרישך יכווה ברותחין. ואתה לא תיכוה אפילו בפושרין. רבי חייא בשם רבי יוחנן. אילין נשייא דאמרן. שכלוליה דכר. שכלולה נוקבה. לית אנן סמכין עליהון. רבי יעקב בר זבדי רבי אבהו בשם רבי יוחנן. נאמנת אשה לומר. ילדתי ולא ילדתי. ואינה נאמנת לומר. דכר הוא. נוקבה היא.
  16. Jerusalem Talmud Niddah 3:4:7 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן. דרבי שמעון היא. דרבי שמעון אומר. נימוק הוולד עד שלא יצא. אמר רבי יוחנן. מודה רבי שמעון שהוא מושיב את אמו ימי לידה. מעתה יהא הבית טמא. אמר רבי בון בר חייה. תיפתר שיצא כל שהוא נימוק. אמר להן רבי שמעון לחכמים. אין אתם מודין לי במוציא את הספל מבית הפנימי לחיצון שהוא טהור. אמרו לו. מפני שה …
    אמר רבי יוחנן. דרבי שמעון היא. דרבי שמעון אומר. נימוק הוולד עד שלא יצא. אמר רבי יוחנן. מודה רבי שמעון שהוא מושיב את אמו ימי לידה. מעתה יהא הבית טמא. אמר רבי בון בר חייה. תיפתר שיצא כל שהוא נימוק. אמר להן רבי שמעון לחכמים. אין אתם מודין לי במוציא את הספל מבית הפנימי לחיצון שהוא טהור. אמרו לו. מפני שהוא כטרוף. אמר להן. אף זה כטרוף הוא. כלים שהיו שם בשעת יציאה מה הן. נישמעינה מן הדא דתנינן תמן. רבי ליעזר בן יעקב אומר. בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זו תיקבר ונפטרה מן הבכורה. ותני עלה. אינה מטמא במשא. אמר רבי יוחנן. רבי שמעון ורבי ליעזר בן יעקב שניהן אמרו דבר אחד. הדה אמרה. כלים שהיו שם בשעת יציאה טהורין.
  17. Jerusalem Talmud Niddah 3:5:3 רבי יוחנן אמר
    מחותך שיצא ראשו מהו. רבי יסא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי לעזר. רבי יוחנן אמר. ראשו כרובו. רבי לעזר אמר. ראשו כאחד מאיבריו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד. פתר לה בשיצא ראשו. מתניתא פליגא על רבי לעזר. יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו. הדא קדמיתא אמרה. ראשו לא כלום. פ …
    מחותך שיצא ראשו מהו. רבי יסא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי לעזר. רבי יוחנן אמר. ראשו כרובו. רבי לעזר אמר. ראשו כאחד מאיבריו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי זה כילוד. פתר לה בשיצא ראשו. מתניתא פליגא על רבי לעזר. יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו. הדא קדמיתא אמרה. ראשו לא כלום. פתר לה על מסורס. רבי יונתן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יונתן כרבי יוחנן. רבי שמעון בן לקיש כרבי לעזר. רבי זעירא מחוי לחברייא. פדחתו וגולגולתו. חד דבי גמליאל בירבי ליאני בעא קומי רבי מנא. מכיון דאת אמר. וולד הוא. מעתה הבא אחריו אינו בכור לא לנחלה ולא לכהן. אמר ליה. תיפתר שיצאו מתים.

Bereshit Rabbah (136)

  1. Bereshit Rabbah 1:3 רבי יוחנן אמר
    בראשית ברא אלהים, רבי תנחומא פתח (תהלים פו, י): כי גדול אתה ועשה נפלאות, אמר רבי תנחום הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחד של מחט, כל רוחו יוצא ממנו, והאדם עשוי מחלים מחלים, נקבים נקבים, ואין רוחו יוצא ממנו, מי יעשה כן (תהלים פו, י): אתה אלהים לבדך. אימתי נבראו המלאכים, רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים, הדא …
    בראשית ברא אלהים, רבי תנחומא פתח (תהלים פו, י): כי גדול אתה ועשה נפלאות, אמר רבי תנחום הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחד של מחט, כל רוחו יוצא ממנו, והאדם עשוי מחלים מחלים, נקבים נקבים, ואין רוחו יוצא ממנו, מי יעשה כן (תהלים פו, י): אתה אלהים לבדך. אימתי נבראו המלאכים, רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו וגו', וכתיב (תהלים קד, ד): עשה מלאכיו רוחות, רבי חנינא אמר בחמישי נבראו מלאכים, הדא הוא דכתיב (בראשית א, כ): ועוף יעופף על הארץ וגו', וכתיב (ישעיה ו, ב): ובשתים יעופף, רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן, הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקדוש ברוך הוא ממדד באמצעו, אלא (ישעיה מד, כד): אנכי ה' עשה כל נטה שמים לבדי וגו' מאתי, מי אתי כתיב, מי היה שתף עמי בבריתו של עולם. דבר אחר כי גדול אתה ועשה נפלאות, בנהג שבעולם מלך בשר ודם מתקלס במדינה, וגדולי המדינה מתקלסין עמו, שנושאין עמו במשאו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא הוא לבדו ברא את העולם, הוא לבדו מתקלס בעולם, הוא לבדו מתהדר בעולמו. אמר רבי תנחומא, כי גדול אתה ועשה נפלאות, למה, כי אתה אלהים לבדך, אתה לבדך בראת את העולם.
  2. Bereshit Rabbah 3:6 אמר רבי יוחנן
    ויקרא אלהים לאור יום, לא הוא אור ולא הוא יום, אתמהא. תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית, להאיר ביום אינה יכולה, שהיא מכהה גלגל החמה, ובלילה אינה יכולה, שלא נבראת להאיר אלא ביום, והיכן היא, נגנזה, והיא מתקנת לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבע …
    ויקרא אלהים לאור יום, לא הוא אור ולא הוא יום, אתמהא. תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית, להאיר ביום אינה יכולה, שהיא מכהה גלגל החמה, ובלילה אינה יכולה, שלא נבראת להאיר אלא ביום, והיכן היא, נגנזה, והיא מתקנת לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, אתמהא, שבעת, ולא שלשה הן, והלא ברביעי נבראו המאורות. אלא כאינש דאמר כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמשתותי. רבי נחמיה אמר אלו שבעת ימי אבלות של מתושלח הצדיק, שהשפיע להן הקדוש ברוך הוא אורה. וירא אלהים את האור כי טוב, רבי זעירא בריה דרבי אבהו דרש בקיסרין, מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, מן הכא, וירא, ויבדל. רבי יהודה ברבי סימון אמר הבדילו לו. רבנן אמרי הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא, משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו. אמר רבי ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, ויבדל הבדלה ממש, משל למלך שהיה לו שני איסטרטיגין, אחד שליט ביום ואחד שליט בלילה, והיו שניהם מדיינין זה עם זה, זה אומר ביום אני שולט, וזה אומר ביום אני שולט. קרא המלך לראשון אמר לו פלוני יום יהא תחומך, וכן לשני אמר לו פלוני לילה יהא תחומך. כך ויקרא אלהים לאור יום, אמר לו יום יהא תחומך, ולחשך קרא לילה, אמר לו לילה יהא תחומך. אמר רבי יוחנן הוא שהקדוש ברוך הוא אומר לאיוב (איוב לח, יב): המימיך צוית בקר ידעת השחר מקמו, הידעת מקומו אי זה הוא, אתמהא. אמר רבי תנחומא אנא אמרי טעמא (ישעיה מה, ז): יוצר אור ובורא חשך עשה שלום, משנבראו עשה שלום. ויקרא אלהים לאור יום, אמר רבי אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה, ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא אלהים לילה אין כתיב כאן, אלא ולחשך קרא לילה.
  3. Bereshit Rabbah 3:8 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי ינאי מתחלת בריתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים, והארץ היתה תהו, אלו מעשיהם של רשעים. ויאמר אלהים יהי אור, אלו מעשיהן של צדיקים. ויבדל אלהים בין האור ובין החשך, בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים. ויקרא אלהים לאור יום, אלו מעשיהן של צדיקים. ולחשך קרא לילה, אל …
    אמר רבי ינאי מתחלת בריתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים, והארץ היתה תהו, אלו מעשיהם של רשעים. ויאמר אלהים יהי אור, אלו מעשיהן של צדיקים. ויבדל אלהים בין האור ובין החשך, בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים. ויקרא אלהים לאור יום, אלו מעשיהן של צדיקים. ולחשך קרא לילה, אלו מעשיהן של רשעים. ויהי ערב, אלו מעשיהן של רשעים. ויהי בקר, אלו מעשיהן של צדיקים. יום אחד, שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד, ואיזה זה יום הכפורים. אמר רבי תנחום בר ירמיה שבו נבראו ארבעה דברים: הרים, שמים, וארץ, ואורה. אמר רבי יודן שבו היה הקדוש ברוך הוא יחידי בעולמו, שלא היה בעולמו אלא הוא. אתיא כרבי יוחנן ולא אתיא כרבי חנינא, רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח, וכתיב (תהלים קד, ד): עשה מלאכיו רוחות. רבי חנינא אמר בחמישי נבראו מלאכים, שנאמר (בראשית א, כ): ועוף יעופף על הארץ, וכתיב (ישעיה ו, ב): ובשתים יעופף. רבי לוליאני בר טבראי בשם רבי יצחק אמר, בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום הראשון כלום, שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקדוש ברוך הוא ממדד באמצעיתו, אלא (ישעיה מד, כד): אנכי ד' עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מאתי, מי אתי כתיב, מי היה שתף עמי בבריתו של עולם.
  4. Bereshit Rabbah 4:4 אמר רבי יוחנן
    כותי אחד שאל את רבי מאיר, אמר לו אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו הן, אמר לו הבא לי אפרכס הביא לו אפרכס, נתן עליה טס של זהב ולא עמדו מים, טס של כסף ולא עמדו מים, כיון שנתן אצבעו עמדו מים. אמר לו, אצבעך אתה נותן. אמר לו, מה אני שאני בשר ודם, אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה ו …
    כותי אחד שאל את רבי מאיר, אמר לו אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו הן, אמר לו הבא לי אפרכס הביא לו אפרכס, נתן עליה טס של זהב ולא עמדו מים, טס של כסף ולא עמדו מים, כיון שנתן אצבעו עמדו מים. אמר לו, אצבעך אתה נותן. אמר לו, מה אני שאני בשר ודם, אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה, הוי מים העליונים תלויים במאמר. אמר לו, אפשר אותו שכתוב בו (ירמיה כג, כד): הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון, אמר לו, הבא לי מראות גדולות, אמר לו, ראה בבואה שלך בהן, ראה אותה גדולה. אמר לו, הבא לי מראות קטנות, הביא לו מראות קטנות, אמר לו, ראה בבואה שלך בהן, ראה אותה קטנה. אמר לו, מה אם אתה שאתה בשר ודם, אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה, מי שאמר והיה העולם ברוך הוא, על אחת כמה וכמה, הוי כשהוא רוצה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון. אמר רבי חנינא בר איסי פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו, פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו, הדא הוא דכתיב (איוב לח, א): ויען ה' את איוב מן הסערה וגו', מבין שערות ראשו. ועוד שאלו אמר לו אפשר (תהלים סה, י): פלג אלהים מלא מים, מששת ימי בראשית ולא חסר כלום, אתמהא. אמר לו, הכנס ורחץ ושקול עצמך עד שלא תכנס ומאחר שתכנס, הלך כיון שיצא ושקל עצמו לא חסר כלום, אמר לו כל אותה הזעה שיצאת, לא ממך יצאת, אמר לו הן, אמר לו ומה אתה שאתה בשר ודם לא חסר מעינך כלום, מעינו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה, הוי פלג אלהים מלא מים, מששת ימי בראשית ולא חסר כלום. אמר רבי יוחנן נטל הקדוש ברוך הוא כל מימי בראשית ונתנם חצים ברקיע וחצים באוקינוס, הדא הוא דכתיב: פלג אלהים מלא מים, פלגא.
  5. Bereshit Rabbah 5:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, הדא הוא דכתיב (שמות יד, כז): וישב הים לאיתנו, לתנאו שהתנה עמו. אמר רבי ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא, אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, הדא הוא דכתיב (ישעיה מה, יב): אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, מידי נטו ש …
    אמר רבי יוחנן תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, הדא הוא דכתיב (שמות יד, כז): וישב הים לאיתנו, לתנאו שהתנה עמו. אמר רבי ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא, אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, הדא הוא דכתיב (ישעיה מה, יב): אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, מידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, צויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל, צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה, שנאמר (דברים לב, א): האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי, צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע, שנאמר (יהושע י, יב): שמש בגבעון דום, צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו, שנאמר (מלכים א יז, ו): והערבים מביאים לו לחם ובשר וגו', צויתי את האור שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה, צויתי את האריות שלא יזיקו את דניאל, צויתי את השמים שיפתחו לקול יחזקאל, שנאמר (יחזקאל א, א): נפתחו השמים וגו', צויתי את הדג שיקיא את יונה, שנאמר (יונה ב, יא): ויאמר ה' לדג ויקא את יונה.
  6. Bereshit Rabbah 6:1 רבי יוחנן פתח
    ויאמר אלהים יהי מארת (בראשית א, יד), רבי יוחנן פתח (תהלים קד, יט): עשה ירח למועדים, אמר רבי יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה, למועדים, כדי לקדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים. רבי שילה דכפר תמרתא בשם רבי יוחנן אמר, אף על פי שעשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו, משמש ידע מבואו, אין מו …
    ויאמר אלהים יהי מארת (בראשית א, יד), רבי יוחנן פתח (תהלים קד, יט): עשה ירח למועדים, אמר רבי יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה, למועדים, כדי לקדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים. רבי שילה דכפר תמרתא בשם רבי יוחנן אמר, אף על פי שעשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו, משמש ידע מבואו, אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה. יוסטי חברא בשם רבי ברכיה אמר, הרי הוא אומר (במדבר לג, ג): ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר לחדש, ואם ללבנה אתה מונה, עד כדון לית לה אלא ארבע עשרה מטמועין, הוי אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה. רבי עזריה בשם רבי חנינא אמר, לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה, אלא מלמד שצפה הקדוש ברוך הוא שעתידין עובדי כוכבים לעשותן אלהות, אמר הקדוש ברוך הוא מה אם משהן מכחישין זה את זה עובדי כוכבים עושין אותן אלהות, אלו היו אחד, על אחת כמה וכמה. רבי ברכיה בשם רבי סימון אמר, שניהם נבראו להאיר, שנאמר (בראשית א, טו): והיו למאורת (בראשית א, יז): ויתן אתם אלהים ברקיע השמים. והיו לאתת, אלו שבתות. ולמועדים, אלו שלש רגלים. ולימים, אלו ראשי חדשים. ולשנים, זה קדוש שנים.
  7. Bereshit Rabbah 6:5 אמר רבי יוחנן
    ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, אמר רבי יוחנן שלשה דברים נתנו מתנה לעולם, ואלו הן: התורה, והמאורות, והגשמים. התורה מנין, שנאמר (שמות לא, יח): ויתן אל משה וגו'. המאורות מנין, שנאמר: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים. גשמים מנין, שנאמר (ויקרא כו, ד): ונתתי גשמיכם בעתם. רבי עזריה בשם רבי יהודה בן רבי סימון אומר, …
    ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, אמר רבי יוחנן שלשה דברים נתנו מתנה לעולם, ואלו הן: התורה, והמאורות, והגשמים. התורה מנין, שנאמר (שמות לא, יח): ויתן אל משה וגו'. המאורות מנין, שנאמר: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים. גשמים מנין, שנאמר (ויקרא כו, ד): ונתתי גשמיכם בעתם. רבי עזריה בשם רבי יהודה בן רבי סימון אומר, אף השלום, שנאמר (ויקרא כו, ו): ונתתי שלום בארץ. רבי יהושע בן רבי נחמיה אמר, אף הישועה, שנאמר (תהלים יח, לו): ותתן לי מגן ישעך. רבי תנחומא אמר, אף ארץ ישראל, שנאמר (תהלים קה, מד): ויתן להם ארצות גוים וגו'. ויש אומרים, אף הנקמה באדום, שנאמר (יחזקאל כה, יד): ונתתי נקמתי באדום וגו'. רבנן אמרי, אף הרחמים, שנאמר (תהלים קו, מו): ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. רבי יצחק בר מריון אומר, אף הפרשת הים הגדול, שנאמר (ישעיה מג, טז): כה אמר ה' הנותן בים דרך וגו'. רבנן אמרי: הנותן בים דרך, מעצרת ועד החג. ובמים עזים נתיבה, מן החג ועד החנכה. רבי נתן בר אחוה דרבי חיא בר אבא הוה מפרש בימא, אמר ליה לאחוי צלי עלי, אמר ליה מה נצלי עלך, מן דאת קטר לולבך קטור רגליך, אין עיילת לכנישתא ושמעתן מצלין על מטרא לא תסמך על צלותי. רבי יהושע בריה דרבי תנחומא בן רבי חיא דכפר חנון, הוה באסיא, בעא דיפרש, אמרה ליה מטרונה, באילין יומיא פרשי, אתמהא, אתחזי ליה אבוי בחלמא אמר ליה ברי בלא קבורה, שנאמר (קהלת ו, ג): גם קבורה לא היתה לו, ולא שמע לא למילי דדין ולא למילי דדין, וכן הות ליה.
  8. Bereshit Rabbah 6:8 אמר רבי יוחנן
    ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, כיצד גלגל חמה ולבנה שוקעים ברקיע, רבי יהודה בר אלעאי ורבנן, רבנן אמרין מאחורי הכפה ולמטה. ורבי יהודה בר אלעאי אמר מאחורי הכפה ולמעלה. אמר רבי יוחנן נראין דברי רבי יהודה בר אלעאי, דהוא אמר מאחורי הכפה ולמעלה בימות החמה, שכל העולם כלו רותח ומעינות צוננין. ומלהון דרבנן דאמרי …
    ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, כיצד גלגל חמה ולבנה שוקעים ברקיע, רבי יהודה בר אלעאי ורבנן, רבנן אמרין מאחורי הכפה ולמטה. ורבי יהודה בר אלעאי אמר מאחורי הכפה ולמעלה. אמר רבי יוחנן נראין דברי רבי יהודה בר אלעאי, דהוא אמר מאחורי הכפה ולמעלה בימות החמה, שכל העולם כלו רותח ומעינות צוננין. ומלהון דרבנן דאמרין מאחורי הכפה ולמטה בימות הגשמים, שכל העולם כלו צונן ומעינות פושרין. אמר רבי שמעון בן יוחאי אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר, ואם שפין ברקיע, ואם מהלכין הן כדרכן. הדבר קשה מאד, ואי אפשר לבריות לעמד עליו.
  9. Bereshit Rabbah 8:1 רבי יוחנן פתח
    ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א, כו), רבי יוחנן פתח (תהלים קלט, ה): אחור וקדם צרתני וגו', אמר רבי יוחנן אם זכה אדם, אוכל שני עולמות, שנאמר: אחור וקדם צרתני, ואם לאו הוא בא לתן דין וחשבון, שנאמר (תהלים קלט, ה): ותשת עלי כפכה. אמר רבי ירמיה בן אלעזר בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון …
    ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א, כו), רבי יוחנן פתח (תהלים קלט, ה): אחור וקדם צרתני וגו', אמר רבי יוחנן אם זכה אדם, אוכל שני עולמות, שנאמר: אחור וקדם צרתני, ואם לאו הוא בא לתן דין וחשבון, שנאמר (תהלים קלט, ה): ותשת עלי כפכה. אמר רבי ירמיה בן אלעזר בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, אנדרוגינוס בראו, הדא הוא דכתיב (בראשית ה, ב): זכר ונקבה בראם. אמר רבי שמואל בר נחמן, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, דיו פרצופים בראו, ונסרו ועשאו גבים, גב לכאן וגב לכאן. אתיבון ליה והכתיב (בראשית ב, כא): ויקח אחת מצלעתיו, אמר להון מתרין סטרוהי, היך מה דאת אמר (שמות כו, כ): ולצלע המשכן, דמתרגמינן ולסטר משכנא וגו'. רבי תנחומא בשם רבי בניה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר אמר, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גלם בראו, והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, טז): גלמי ראו עיניך וגו'. רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם רבי אלעזר אמר מלא כל העולם בראו, מן המזרח למערב מנין, שנאמר (תהלים קלט, ה): אחור וקדם צרתני וגו'. מצפון לדרום מנין, שנאמר (דברים ד, לב): ולמקצה השמים ועד קצה השמים. ומנין אף בחללו של עולם, שנאמר (תהלים קלט, טז): ותשת עלי כפכה, כמה דאת אמר (איוב יג, כא): כפך מעלי הרחק. אמר רבי אלעזר, אחור למעשה יום הראשון, וקדם למעשה יום האחרון. הוא דעתיה דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר (בראשית א, כד): תוצא הארץ נפש חיה למינה, זה רוחו של אדם הראשון. אמר רבי שמעון בן לקיש, אחור למעשה יום האחרון, וקדם למעשה יום הראשון, הוא דעתיה דרבי שמעון בן לקיש, דאמר ריש לקיש (בראשית א, ב): ורוח אלקים מרחפת על פני המים, זה רוחו של מלך המשיח, היך מה דאת אמר (ישעיה יא, ב): ונחה עליו רוח ה', אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת למלאכי השרת, ואם לאו אומרים לו זבוב קדמך, יתוש קדמך, שלשול זה קדמך. אמר רב נחמן אחור לכל המעשים, וקדם לכל ענשין. אמר רבי שמואל אף בקלוס אינו בא אלא באחרונה, הדא הוא דכתיב (תהלים קמח, א): הללו את ה' מן השמים וגו', ואומר כל הפרשה, ואחר כך (תהלים קמח, ז): הללו את ה' מן הארץ וגו' ואומר כל הפרשה, ואחר כך אומר (תהלים קמח, יא): מלכי ארץ וכל לאמים (תהלים קמח, יב): בחורים וגם בתולות. אמר רבי שמלאי כשם שקלוסו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף, כך בריתו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף, מה טעמיה, שנאמר (בראשית א, כ): ויאמר אלהים ישרצו המים, ואחר כך (בראשית א, כד): ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו', ואחר כך (בראשית א, כו): ויאמר אלהים נעשה אדם וגו'.
  10. Bereshit Rabbah 9:3 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר, מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת, אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת. אמר רבי שמעון בן לקיש, הנה טוב מאד, זה העולם הזה. והנה טוב מאד, זה העולם הבא. העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקדוש ברוך …
    דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, רבי יוחנן אמר, מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת, אבל הקדוש ברוך הוא מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת. אמר רבי שמעון בן לקיש, הנה טוב מאד, זה העולם הזה. והנה טוב מאד, זה העולם הבא. העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקדוש ברוך הוא ראיה אחת. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה אמר (ירמיה לב, יז): אהה ה' אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר, מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר. רבי חגי בשם רבי יצחק אמר (דברי הימים א כח, ט): ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד, קדם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך. רבי יודן בשם רבי יצחק, קדם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך. אמר רבי יודן לגרמיה (תהלים קלט, ד): כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה, קדם עד שלא יארש לשונו דבור, כבר הן ה' ידעת כלה.
  11. Bereshit Rabbah 9:5 רבי יוחנן אמר
    בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד, והנה טוב מות. אמר רבי שמואל בר נחמן, רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את רבי שמעון בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר, הנה טוב מאד, הנה טוב מות. רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן. רבי חמא בר חנינא אמר, ראוי היה אדם הראשון שלא לטעם …
    בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד, והנה טוב מות. אמר רבי שמואל בר נחמן, רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן, ושמעתי את רבי שמעון בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר, הנה טוב מאד, הנה טוב מות. רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן. רבי חמא בר חנינא אמר, ראוי היה אדם הראשון שלא לטעם טעם מיתה, ולמה נקנסה בו מיתה, אלא צפה הקדוש ברוך הוא שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות, לפיכך נקנסה בו מיתה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כח, יג): בעדן גן אלהים היית, וכי בגן עדן היה חירם, אתמהא, אלא אמר לו, אתה הוא שגרמת לאותו שבעדן שימות. רבי חיא בר ברתיה דרבי ברכיה משום רבי ברכיה (יחזקאל כח, יד): את כרוב ממשח, אתה הוא שגרמת לאותו כרוב שימות. אמר לו רבי יונתן, אם כן יגזר מיתה על הרשעים ואל יגזר מיתה על הצדיקים, אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רמיות, ושלא יהו הרשעים אומרים כלום הצדיקים חיים אלא שהן מסגלין מצוות ומעשים טובים, אף אנו נסגל מצוות ומעשים טובים, נמצאת עשיה שלא לשמה. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר, מפני מה נגזרה מיתה על הרשעים, אלא כל זמן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב, יז): הוגעתם ה' בדבריכם, כיון שהן מתים, הן פוסקים מלהכעיס להקדוש ברוך הוא, שנאמר (איוב ג, יז): שם רשעים חדלו רגז, שם חדלו מלהכעיס להקדוש ברוך הוא. מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים, אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן, כיון שהם מתים הם נחין, הדא הוא דכתיב (איוב ג, יז): ושם ינוחו יגיעי כח, דינו מה שיגענו. ורבי שמעון בן לקיש אמר לתן שכר לאלו בכפלים, ולהפרע מאלו בכפלים. לתן שכר לצדיקים שלא היו ראויים לטעם טעם מיתה וקבלו עליהם טעם מיתה, לפיכך (ישעיה סא, ז): לכן בארצם משנה יירשו, ולהפרע מן הרשעים, שלא היו צדיקים ראויים לטעם טעם מיתה, ובשבילן קבלו עליהם מיתה, לפיכך משנה שכרן יירשו.
  12. Bereshit Rabbah 10:3 אמר רבי יוחנן
    כיצד ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אמר רבי יוחנן נטל הקדוש ברוך הוא שתי פקעיות, אחת של אש ואחת של שלג, ופתכן זה בזה ומהן נברא העולם. רבי חנינא אמר, ארבע, לארבע רוחות השמים. רבי חמא בר חנינא אמר, שש, ארבע לארבע רוחות, ואחת מלמעלן ואחת מלמטן. אדריינוס שחיק עצמות שאליה לרבי יהושע בר חנניא, אמר ליה כיצד …
    כיצד ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אמר רבי יוחנן נטל הקדוש ברוך הוא שתי פקעיות, אחת של אש ואחת של שלג, ופתכן זה בזה ומהן נברא העולם. רבי חנינא אמר, ארבע, לארבע רוחות השמים. רבי חמא בר חנינא אמר, שש, ארבע לארבע רוחות, ואחת מלמעלן ואחת מלמטן. אדריינוס שחיק עצמות שאליה לרבי יהושע בר חנניא, אמר ליה כיצד ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו. אמר ליה כההוא דאמר רבי חמא בר חנינא. אמר ליה אפשר כן, אתמהא. הכניסו לבית קטן, אמר ליה, פשט ידך למזרח ולמערב לצפון ולדרום. אמר ליה, כך היה מעשה לפני הקדוש ברוך הוא.
  13. Bereshit Rabbah 11:2 בשם רבי יוחנן
    ויברך אלהים את יום השביעי וגו', רבי ישמעאל אומר ברכו במן וקדשו במן, ברכו במן, שכל ימות השבת היה יורד עמר, בערב שבת שני עמרים. וקדשו במן, שלא ירד בו כל עקר. רבי נתן אומר, ברכו במן, וקדשו בברכה. רבי יצחק אמר ברכו במן, וקדשו במקושש, וברכו בעטיפה. רב הונא אמר צריך להחליף. רבי חיא בשם רבי יוחנן אמר צריך …
    ויברך אלהים את יום השביעי וגו', רבי ישמעאל אומר ברכו במן וקדשו במן, ברכו במן, שכל ימות השבת היה יורד עמר, בערב שבת שני עמרים. וקדשו במן, שלא ירד בו כל עקר. רבי נתן אומר, ברכו במן, וקדשו בברכה. רבי יצחק אמר ברכו במן, וקדשו במקושש, וברכו בעטיפה. רב הונא אמר צריך להחליף. רבי חיא בשם רבי יוחנן אמר צריך לערב. אבין בר חסדאי אמר צריך לשלשל. רבי ירמיה ורבי זעירא הוון מהלכין כחדא, ואסתלקת גולתיה דרבי ירמיה ושלשלה רבי זעירא, הדא אמרה צריך לשלשל. רבי אלעזר אומר ברכו בנר, ובי היה המעשה, פעם אחת הדלקתי את הנר בלילי שבת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שבת דלוק ולא חסר כלום. ברכו באור פניו של אדם, קדשו באור פניו של אדם. לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת, כמו שהוא דומה בשבת. ברכו במאורות, רבי שמעון בר יהודה איש כפר עכו אומר משום רבי שמעון, אף על פי שנתקללו המאורות מערב שבת, אבל לא לקו עד מוצאי שבת, אתיא כרבנן ולא אתיא כדרבי אמי, דאמר רבי אמי אדם הראשון לא לן כבודו עמו, מה טעם (תהלים מט, יג): ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. ורבנן אמרי, לן כבודו עמו, ומוצאי שבת נטל ממנו זיוו וטרדו מגן עדן, הדא הוא דכתיב (איוב יד, כ): משנה פניו ותשלחהו. כיון ששקעה חמה בלילי שבת, בקש הקדוש ברוך הוא לגנז את האורה, וחלק כבוד לשבת. הדא הוא דכתיב: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, ברכו באורה, כיון ששקעה החמה בלילי השבת התחילה האורה והיתה משמשת, התחילו הכל מקלסין, הדא הוא דכתיב (איוב לז, ג): תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ, מפני מה ואורו על כנפות הארץ, אמר רבי יהודה בר רבי סימון, אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון, אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שהסתכל הקדוש ברוך הוא באנשי דור המבול ובאנשי דור הפלגה שמעשיהן מקלקלין, עמד וגנזה והתקינה לצדיקים לעתיד לבוא. ומנין שגנזה, שנאמר (איוב לח, טו): וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר. ומנין שהתקינה לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (משלי ד, יח): וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. רבי לוי בשם רבי זעירא אמר, ל"ו שעות שמשה אותה האורה, שנים עשר של ערב שבת, ושנים עשר של לילי שבת, ושנים עשר של שבת. כיון ששקעה החמה במוצאי שבת התחיל החשך ממשמש ובא ונתירא אדם הראשון, שנאמר (תהלים קלט, יא): ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני, אותו שכתוב בו (בראשית ג, טו): הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב, בא להזדוג לי, מה עשה הקדוש ברוך הוא, זמן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן אור וברך עליה, הדא הוא דכתיב: ולילה אור בעדני. מה ברך עליה, בורא מאורי האש. אתיא כשמואל, דאמר שמואל מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת, מפני שהיא תחלת בריתה. רב הונא בשם רב ורבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר, אף מוצאי יום הכפורים מברכין עליו, מפני ששבת האור כל אותו היום.
  14. Bereshit Rabbah 12:6 בשם רבי יוחנן
    תולדות אמר רבי שמואל בר נחמן כל תולדות שנאמרו בתורה חסרין בר מן תרין (רות ד, יח): ואלה תולדות פרץ וגו' והדין. ומפני מה אינון חסרין, רבי יודן בשם רבי אבין אמר כנגד ששה דברים שנטלו מאדם הראשון, ואלו הן: זיוו, חייו, וקומתו, ופרי הארץ, ופרות האילן, ומאורות. זיוו מנין, שנאמר (איוב יד, כ): משנה פניו ותשלח …
    תולדות אמר רבי שמואל בר נחמן כל תולדות שנאמרו בתורה חסרין בר מן תרין (רות ד, יח): ואלה תולדות פרץ וגו' והדין. ומפני מה אינון חסרין, רבי יודן בשם רבי אבין אמר כנגד ששה דברים שנטלו מאדם הראשון, ואלו הן: זיוו, חייו, וקומתו, ופרי הארץ, ופרות האילן, ומאורות. זיוו מנין, שנאמר (איוב יד, כ): משנה פניו ותשלחהו. חייו מנין (בראשית ג, יט): כי עפר אתה. קומתו מנין, שנאמר (בראשית ג, ח): ויתחבא האדם ואשתו. אמר רבי אבהו באותה השעה גזעה קומתו של אדם הראשון ונעשית של מאה אמה. פרי האילן ופרי הארץ מנין, שנאמר (בראשית ג, יז): ארורה האדמה בעבורך. מאורות, רבי שמעון בן רבי יהודה איש כפר עכו אמר משם רבי מאיר, אף על פי שנתקללו המאורות מערב שבת, לא לקו עד מוצאי שבת. אתיא כרבנן ולא אתיא כרבי יוסי, דאמר רבי יוסי אדם הראשון לא לן כבודו עמו, מאי טעמיה (תהלים מט, יג): אדם ביקר בל ילין וגו'. ורבנן אמרי במוצאי שבת נטל זיוו ממנו וטרדו מגן עדן, הדא הוא דכתיב (בראשית ג, כד): ויגרש את האדם, וכתיב (איוב יד, כ): משנה פניו ותשלחהו, אמר רבי יהודה בר סימון, אותה האורה שנברא בה העולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הקדוש ברוך הוא מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול ומעשה דור הפלגה שהן מקולקלים, עמד וגנזו מהם, שנאמר (איוב לח, טו): וימנע מרשעים אורם. ולמה גנזו, אלא גנזו לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (בראשית א, ד): וירא אלהים את האור כי טוב, ואין טוב אלא צדיקים, שנאמר (ישעיה ג, י): אמרו צדיק כי טוב. ומנין שגנזו לצדיקים, שנאמר (משלי ד, יח): וארח צדיקים כאור נגה. וכיון שראה אור שהוא גנוז לצדיקים שמח, שנאמר (משלי יג, ט): ואור צדיקים ישמח. רבי לוי בשם רבי נזירא אמר, שלשים ושש שעות שמשה אותה האורה, שתים עשרה של ערב שבת, ושתים עשרה של ליל שבת, ושתים עשרה של שבת. כיון שחטא אדם הראשון בקש לגנזה, חלק כבוד לשבת, שנאמר (בראשית ב, ג): ויברך אלהים את יום השביעי, ובמה ברכו, באור, כיון ששקעה החמה בלילי שבת שמשה האורה, התחילו הכל מקלסין להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (איוב לז, ג): תחת כל השמים ישרהו, מפני מה, (איוב לז, ג): ואורו על כנפות הארץ. האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה. כיון ששקעה חמה במוצאי שבת התחיל החשך ממשמשת ובא, באותה שעה נתירא אדם הראשון, אמר שמא אותו שכתוב בו (בראשית ג, טו): הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב, בא להזדווג לי, (תהלים קלט, יא): ואמר אך חשך ישופני, אתמהא. מה עשה לו הקדוש ברוך הוא זמן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצאת האור וברך עליה, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, יא): ולילה אור בעדני, אתיא כההיא דתני דבי רבי ישמעאל מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת בורא מאורי האש, מפני שהוא תחלת בריתו, רב הונא בשם רבי איבו בשם רבי יוחנן אמר, אף במוצאי יום הכפורים מברכין עליו, מפני ששבת באותו היום. רבי ברכיה בשם רבי שמואל אמר, אף על פי שנבראו הדברים על מליאתן, כיון שחטא אדם הראשון נתקלקלו, ועוד אינן חוזרין לתקונן עד שיבא בן פרץ, שנאמר (רות ד, יח): ואלה תולדות פרץ, מלא, בשביל ששה דברים שיחזרו, ואלו הן: זיוו, חייו, קומתו, פרות הארץ, ופרות האילן, ומאורות. זיוו מנין, שנאמר (שופטים ה, לא): ואהביו כצאת השמש בגברתו. חייו מנין, שנאמר (ישעיה סה, כב): כי כימי העץ ימי עמי וגו', תני רבי שמעון בן יוחאי אומר אין עץ אלא תורה, היך מה דאת אמר (משלי ג, יח): עץ חיים היא למחזיקים בה. קומתו מנין, שנאמר (ויקרא כו, יג): ואולך אתכם קוממיות. תני רבי חיא בקומה זקופה ולא יראים מכל בריה. רבי יודן אומר מאה אמה כאדם הראשון. רבי שמעון אמר מאתים אמה. רבי אלעזר בר רבי שמעון אמר שלש מאות, קוממאה, מיות מאתים. רבי אבהו אמר תשע מאות אמה. רבי ברכיה בשם רבי דוסא אמר טעמיה דרבי אבהו מהכא: כי כימי העץ ימי עמי, כשקמה הזו שהיא עושה בארץ שש מאות שנה, והולד יוצא ממעי אמו באמה גדומה, צא וחשב אמה ומחצה בכל שנה, הרי תשע מאות אמה. פרות הארץ ופרות האילן מנין, שנאמר (זכריה ח, יב): כי זרע השלום הגפן תתן פריה וגו'. מאורות מנין, שנאמר (ישעיה ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'.
  15. Bereshit Rabbah 12:10 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    בהבראם, רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר בהבראם, בה"א בראם, ומה ה"א זה כל האותיות תופסין את הלשון וזה אינו תופס את הלשון, כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אלא (תהלים לג, ו): בדבר ה' וכבר שמים נעשו. רבי יודא נשיאה שאליה לרבי שמואל בר נחמן, אמר מפני ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה, מאי דכתיב (תה …
    בהבראם, רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר בהבראם, בה"א בראם, ומה ה"א זה כל האותיות תופסין את הלשון וזה אינו תופס את הלשון, כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אלא (תהלים לג, ו): בדבר ה' וכבר שמים נעשו. רבי יודא נשיאה שאליה לרבי שמואל בר נחמן, אמר מפני ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה, מאי דכתיב (תהלים סח, ה): סלו לרכב בערבות ביה שמו וגו', אמר ליה אין כל מקום ומקום שאין לו איש ממנה על בית שלו, אנדיקוס במדינה ממנה על בית שלו, אגוסטוס במדינה ממנה על בית שלו, כך מי ממנה על בית של עולם, הקדוש ברוך הוא ביה שמו, על בית של עולמו, אמר ליה אוי דמובדין ולא משתכחין, שאלית לרבי אלעזר ולא אמר כן, אלא (ישעיה כו, ד): כי ביה ה' צור עולמים, בשתי אותיות ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אין אנו יודעין אם העולם הזה נברא בה"א והעולם הבא ביו"ד, או אם העולם הזה נברא ביו"ד והעולם הבא בה"א, וממה דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן בהבראם בה"א בראם, הוי העולם הזה נברא בה"א, ומה ה"א זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלמטה, רמז שכל המתים יורדים לשאול. והעקץ שלו מלמעלה, רמז שעתידים לעלות. והחלון הזה שמן הצד, רמז לבעלי תשובה. והעולם הבא נברא ביו"ד, מה יו"ד זה קומתו כפופה, כך הן הרשעים קומתן כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב (ישעיה ב, יז): ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. ואומר (ישעיה ב, יח): והאלילים כליל יחלף, בהבראם רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר סימון אמר, בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אלא בדבר ה' וכבר שמים נעשו, משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו תמה, כך (איוב כו, יא): עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו.
  16. Bereshit Rabbah 12:12 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר מלך בשר ודם בונה פלטין, משהוא בונה את התחתונים אחר כך הוא בונה את העליונים, אבל הקדוש ברוך הוא ברא את העליונים ואת התחתונים בריה אחת. רבי שמעון בן לקיש אומר מלך בשר ודם עושה ספינה, בתחלה הוא מביא קורות ואחר כך הוא מביא ארזים ואחר כך הוא מביא הוגנים ואחר כך …
    רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר מלך בשר ודם בונה פלטין, משהוא בונה את התחתונים אחר כך הוא בונה את העליונים, אבל הקדוש ברוך הוא ברא את העליונים ואת התחתונים בריה אחת. רבי שמעון בן לקיש אומר מלך בשר ודם עושה ספינה, בתחלה הוא מביא קורות ואחר כך הוא מביא ארזים ואחר כך הוא מביא הוגנים ואחר כך הוא מעמיד עליה נוטים, אבל הקדוש ברוך הוא ברא הן ומנהיגיהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה מב, ה): כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם, ונוטיהם כתיב.
  17. Bereshit Rabbah 13:11 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז, יג): וארו עם ענני שמיא. רבי שמעון בן לקיש אמר, אין עננים אלא מלמטה, שנאמר (תהלים קלה, ז): מעלה נשאים מקצה הארץ. על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חברו חבית של יין וקנקנה. רבי שמעון אומר לאחד שאמר לחברו הלוני סאה של חטי …
    רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז, יג): וארו עם ענני שמיא. רבי שמעון בן לקיש אמר, אין עננים אלא מלמטה, שנאמר (תהלים קלה, ז): מעלה נשאים מקצה הארץ. על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חברו חבית של יין וקנקנה. רבי שמעון אומר לאחד שאמר לחברו הלוני סאה של חטים, אמר לו הבא קפתך ובוא מדד, כך הקדוש ברוך הוא אומר לארץ אייתי ענניך וקבל מטר.
  18. Bereshit Rabbah 13:15 בשם רבי יוחנן
    כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם רבי יהודה ורבי יונה בשם רבי שמואל אמרין, מתחלה כדי רביעה, ובסוף אפלו כל שהן. רבי חיא בשם רבי יוחנן אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד. רבי ינאי בן רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה. והלוא …
    כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם רבי יהודה ורבי יונה בשם רבי שמואל אמרין, מתחלה כדי רביעה, ובסוף אפלו כל שהן. רבי חיא בשם רבי יוחנן אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד. רבי ינאי בן רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש אמר, בתחלה כדי רביעה, ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה. והלוא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרית, אלא תהא נראית כאלו שרויה. כיצד הוא צריך לברך, כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב. רבי ברכיה בשם רבי לוי מייתי לה מהכא (משלי כה, כה): מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה וגו', מה שמועה טובה ברוך הטוב והמטיב, אף מים קרים הטוב והמטיב. רבי יהודה אמר כדין מברך יחזקאל אבא, יתברך יתרומם ויתגדל שמך על כל טפה וטפה שאתה מוריד לנו, שממנו אתה זן אלו מאלו. רבי יהודה בן רבי שמעון אמר, שהוא מורידן במדה, שנאמר (איוב לו, כז): כי יגרע נטפי מים, היך מה דאת אמר (ויקרא כז, יח): ונגרע מערכך. רבי יוסי בר יעקב סלק למבקרי לרבי יהודה מגדלה, שמע קליה מברך אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות אנו צריכים להודות לשמך על כל טפה וטפה שאתה מוריד לנו, שאתה משלם גמולים טובים לחיבים. אמר ליה כן הוה רבי סימון מברך. אמר רבי זירא תמן אמרין על הזול שהוא בא לעולם, ועל השבע שהוא בא לעולם, ועל הנהר שמספח למדינה, אומר ברוך הטוב והמטיב.
  19. Bereshit Rabbah 14:7 אמר רבי יוחנן
    עפר, רבי יהודה בר סימון אומר, עופר עולם על מליאתו נברא. אמר רבי אלעזר בר שמעון אף חוה על מליאתה נבראת. אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו. רבי הונא אמר עפר זכר, אדמה נקבה, היוצר הזה מביא עפר זכר, ואדמה נקבה, כדי שיהיו כליו בריאין. מעשה באחד בצפורי שמת בנו, אית דאמרי מינאי הוה יתיב גביה, סלק …
    עפר, רבי יהודה בר סימון אומר, עופר עולם על מליאתו נברא. אמר רבי אלעזר בר שמעון אף חוה על מליאתה נבראת. אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו. רבי הונא אמר עפר זכר, אדמה נקבה, היוצר הזה מביא עפר זכר, ואדמה נקבה, כדי שיהיו כליו בריאין. מעשה באחד בצפורי שמת בנו, אית דאמרי מינאי הוה יתיב גביה, סלק רבי יוסי בר חלפתא למחמי ליה אנפין, חמתיה יתיב ושחיק, אמר ליה למה אתה שחיק, אמר ליה אנן רחיצן במרי שמיא, דאתחמי לאפויי לעלמא דאתי. אמר ליה לא מסתייה לההוא גברא עקתיה אלא דאתית מעקא ליה, אית חספין מתדבקין, לא כך כתיב (תהלים ב, ט): ככלי יוצר תנפצם, אתמהא. אמר ליה כלי חרש ברייתו מן המים והכשרו באור, כלי זכוכית ברייתו מן האור והכשרו באור. זה נשבר ויש לו תקנה, וזה נשבר ואין לו תקנה, אתמהא. אמר ליה על ידי שהוא עשוי בנפיחה. אמר לו ישמעו אזניך מה שפיך אומר, מה אם זה שעשוי בנפיחתו של בשר ודם יש לו תקנה, בנפיחתו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. אמר רבי יצחק ככלי חרס תנפצם אין כתיב כאן, אלא ככלי יוצר תנפצם, כלי יוצר שלא הוסקו יכולין הן לחזר.
  20. Bereshit Rabbah 15:1 אמר רבי יוחנן
    ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם (בראשית ב, ח), דבי רבי ינאי אמרין, למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן, שמתחלת בריתה היא צריכה כוון. קדם עד שלא נוצרה ממעי אמה, אדם צריך לכון את רוחותיה, הדא הוא דכתיב (תהלים קד, טז): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, אמר רבי חנינא כקרני חגבים היו, ועקרן הקדוש ברוך הוא ושתלן בת …
    ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם (בראשית ב, ח), דבי רבי ינאי אמרין, למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן, שמתחלת בריתה היא צריכה כוון. קדם עד שלא נוצרה ממעי אמה, אדם צריך לכון את רוחותיה, הדא הוא דכתיב (תהלים קד, טז): ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, אמר רבי חנינא כקרני חגבים היו, ועקרן הקדוש ברוך הוא ושתלן בתוך גן עדן. ישבעו עצי ה' וגו', אמר רבי חנינא, ישבעו חייהם, ישבעו מימיהם. ישבעו מטעתן. אמר רבי יוחנן לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, שלא נבראו אלא לצרך בית המקדש, הדא הוא דכתיב: ישבעו עצי ה' ארזי לבנון, ואין לבנון אלא בית המקדש, האיך מה דאת אמר (דברים ג, כה): ההר הטוב הזה והלבנון. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר עשרים וארבעה מיני ארזים הם, ואין לך משבחים מכלם אלא שבעה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, יט): אתן במדבר ארז שטה וגו'. רבי אחא אמר ג' ברוש, ברתא. תדהר, אדרא. תאשור, פקסינון. ולמה קורא אותו תאשור, שהוא מאשר מכלן. הוסיפו עליהן עוד שלשה, אלונים, ארמונים, אלמגים. אלונים, בלוטין. ארמונים, דלבון. אלמגים, אלום.
  21. Bereshit Rabbah 18:5 אמר רבי יוחנן
    על כן יעזב איש (בראשית ב, כד), תניא גר שנתגייר והיה נשוי לאחותו בין מן האב בין מן האם, יוציא, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מן האם יוציא מן האב יקים, שאין אב לעובד כוכבים. אתיבון ליה והא כתיב (בראשית כ, יב): וגם אמנה אחתי בת אבי היא וגו', אמר להן בשיטתן השיבן. אתיב להון רבי מאיר על כן יעזב איש את אבי …
    על כן יעזב איש (בראשית ב, כד), תניא גר שנתגייר והיה נשוי לאחותו בין מן האב בין מן האם, יוציא, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מן האם יוציא מן האב יקים, שאין אב לעובד כוכבים. אתיבון ליה והא כתיב (בראשית כ, יב): וגם אמנה אחתי בת אבי היא וגו', אמר להן בשיטתן השיבן. אתיב להון רבי מאיר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, אמר רבי יוחנן ופשטו ליה על כן יעזב איש את אביו ואת אמו הסמוך לאביו הסמוך לאמו. אתיב רבי אבהו והכתיב (שמות ו, כ): ויקח עמרם את יוכבד דדתו, אמר רבי שמעון בריה דרבי אבהו מעתה אפלו כבני נח לא היו ישראל נוהגים קדם מתן תורה, אתמהא. אמר רבי לוי ופשטו ליה על כן יעזב איש וגו', הסמוך לו מאביו הסמוך לו מאמו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר בני נח על הנשואות חיבין ועל הארוסות פטורין. רבי יונה בשם רבי שמואל אמר זונה שהיא עומדת בשוק ובאו עליה שנים, הראשון פטור והשני חיב משום בעולת בעל, וכי נתכון הראשון לקנותה בבעילה, הדא אמר בעילה בבני נח קונה שלא כדת. ומנין שאין להם גרושין, רבי יהודה ברבי סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן אמר שאין להם גרושין או ששניהם מגרשין זה את זה. אמר רבי יוחנן אשתו מגרשתו ונותנת לו דופורון. תני רבי חיא עובד כוכבים שגרש את אשתו והלכה ונשאת לאחר והלכו שניהם ונתגירו, איני קורא עליו (דברים כד, ד): לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה וגו', רבי אחא בשם רבי חנינא בר פפא אמר בכל ספר מלאכי כתיב ה' צבאות, ובכאן כתיב אלהי ישראל, שנאמר (מלאכי ב, טז): כי שנא שלח אמר ה' אלהי ישראל, כביכול לא יחול שמו אלא על ישראל בלבד. אמר רבי חגי בשעה שעלו ישראל מן הגולה, נתפחמו פני הנשים מן השמש והניחו אותן והלכו להם ונשאו נשים עמוניות, והיו מקיפות את המזבח ובוכות, הוא שמלאכי אומר (מלאכי ב, יג): וזאת שנית תעשו, שניה לשטים. (מלאכי ב, יג): כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה, אמר הקדוש ברוך הוא מאן קבל מהם, בכי ואנקה, משגזלת וחמסת ונטלת יפיה ממנה אתה משלחה, אתמהא. ומנין שהן מזהרין על גלוי עריות כישראל, שנאמר (בראשית ב, כד): ודבק באשתו, ולא באשת חברו, ולא בזכור, ולא בבהמה. רבי שמואל ורבי אבהו ורבי אלעזר בשם רבי חנינא אמרו בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה חיב מיתה. אמר רבי אסי כל אסור שכתוב בבני נח לא בעשה, ולא בלא תעשה, אלא במיתה, והיאך עבידא (בראשית ב, כד): ודבק באשתו והיו לבשר אחד למקום ששניהם עושים בשר אחד.
  22. Bereshit Rabbah 19:1 אמר רבי יוחנן
    והנחש היה ערום (בראשית ג, א), כתיב (קהלת א, יח): כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב, על ידי שאדם מרבה עליו חכמה הוא מרבה עליו כעס, ועל ידי שהוא מוסיף דעת הוא מוסיף עליו מכאוב, אמר שלמה על ידי שהרביתי עלי חכמה הרביתי עלי כעס, ועל ידי שהוספתי עלי דעת הוספתי עלי מכאוב, שמעת מימיך אומר חמור זה יו …
    והנחש היה ערום (בראשית ג, א), כתיב (קהלת א, יח): כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב, על ידי שאדם מרבה עליו חכמה הוא מרבה עליו כעס, ועל ידי שהוא מוסיף דעת הוא מוסיף עליו מכאוב, אמר שלמה על ידי שהרביתי עלי חכמה הרביתי עלי כעס, ועל ידי שהוספתי עלי דעת הוספתי עלי מכאוב, שמעת מימיך אומר חמור זה יוצא צינה עליו, כמה חככים באה עליו, והיכן הן יסורין מצויין, על בני אדם. רב אמר אין תלמיד חכם צריך התראה, אמר רבי יוחנן ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן אם מתפחמין קמעא הן אבודין, אבל כלי פשתן הארבליין, כמה הן וכמה דמיהם. תני רבי ישמעאל לפום גמלא שחנא, בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסין לקפילין, חד אמר אייתי קופר צלי, ופתא נקיה, וחמר טב. וחד אמר אייתי פתא ותרדין. דין אכל ומתנזק, ודין אכל ולא מתנזק, הוי על דין היא רבה ועל אוחרן לית היא רבה. תני בשם רבי מאיר, לפי גדלתו של נחש היה מפלתו, ערום מכל, ארור מכל. רבי הושעיא רבה אמר דקרטים היה עומד כקנה ורגלים היו לו. רבי ירמיה בן אלעזר אמר אפיקורס היה. רבי שמעון בן אלעזר אמר כגמל היה, טובה גדולה חסר העולם, שאלמלא כן היה אדם משלח פרגמטיא בידו והיה הולך ובא.
  23. Bereshit Rabbah 21:8 רבי יוחנן אמר
    ויגרש את האדם (בראשית ג, כד), רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר כבת כהן שנתגרשה ואינה יכולה לחזר. רבי שמעון בן לקיש אמר כבת ישראל שנתגרשה והיא יכולה לחזר. על דעתיה דרבי יוחנן הקשה עליו, על דעתיה דרבי שמעון ריתה עליו. דבר אחר, ויגרש, הראה לו חרבן בית המקדש, היך מה דאת אמר (איכה ג, טז): ויגר …
    ויגרש את האדם (בראשית ג, כד), רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר כבת כהן שנתגרשה ואינה יכולה לחזר. רבי שמעון בן לקיש אמר כבת ישראל שנתגרשה והיא יכולה לחזר. על דעתיה דרבי יוחנן הקשה עליו, על דעתיה דרבי שמעון ריתה עליו. דבר אחר, ויגרש, הראה לו חרבן בית המקדש, היך מה דאת אמר (איכה ג, טז): ויגרס בחצץ שני. רבי לוליאני בר טברי בשם רבי יצחק אמר למגרשה של עדן גרשו, והושיב עליו שומרים שישמרו אותו, הדא הוא דכתיב (ישעיה ה, ו): ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר.
  24. Bereshit Rabbah 22:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין תלמוד לומר ויקם, אלא מלמד שהיה נתון תחתיו, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא עליו רחמים, מיד עמד עליו והרגו, מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעבד וביש לא ימטי לך. ויהרגהו, במה הרגו, רבן שמעון בן גמליאל אמר בקנה הרגו, שנאמר (בראשית ד, כג): וילד לחברתי …
    אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין, שאין תלמוד לומר ויקם, אלא מלמד שהיה נתון תחתיו, אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא, נתמלא עליו רחמים, מיד עמד עליו והרגו, מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעבד וביש לא ימטי לך. ויהרגהו, במה הרגו, רבן שמעון בן גמליאל אמר בקנה הרגו, שנאמר (בראשית ד, כג): וילד לחברתי, דבר שעושה חבורה. ורבנן אמרי באבן הרגו, שנאמר (בראשית ד, כג): כי איש הרגתי לפצעי, דבר שהוא עושה פצעים. רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר, שנאמר בו (תהלים סט, לב): ותיטב לה' משור פר, ומשם הרגו, ממקום הצואר מקום הסימנין. ומי קברו, אמר רבי אלעזר בן פדת עופות השמים וחיות טהורות קברוהו, ונתן להם הקדוש ברוך הוא שכרן שתי ברכות שמברכים עליהן, אחת לשחיטה ואחת לכסוי הדם.
  25. Bereshit Rabbah 25:2 רבי יוחנן אמר
    ויקרא את שמו נח לאמר (בראשית ה, כט), רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש, לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו, או נחמן זה ינחמנו, אלא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש, והתלם נשמע לחורש, כיון שחטא אדם מרדו עליו, …
    ויקרא את שמו נח לאמר (בראשית ה, כט), רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש, לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו, או נחמן זה ינחמנו, אלא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון השליטו על הכל, הפרה היתה נשמעת לחורש, והתלם נשמע לחורש, כיון שחטא אדם מרדו עליו, הפרה לא היתה נשמעת לחורש, והתלם לא היה נשמע לחורש, כיון שעמד נח, נחו. ומנא לן, נאמר כאן ניחה, ונאמר להלן (שמות כג, יב): למען ינוח שורך וחמרך, מה ניחה שנאמר להלן ניחת שור, אף ניחה שנאמר כאן ניחת שור. רבי שמעון בן לקיש אמר לא השם הוא המדרש, ולא המדרש הוא השם, ולא הוה צריך קרא למימר אלא או נח זה יניחנו, או נחמן זה ינחמנו, אלא עד שלא עמד נח היו המים עולים ומציפים אותם בתוך קבריהם. שתי פעמים כתיב (עמוס ה, ח): הקורא למי הים, כנגד שתי פעמים שהיו המים עולים ומציפין אותן בתוך קבריהם, אחת בשחרית ואחת בערבית, הדא הוא דכתיב (תהלים פח, ו): כמו חללים שכבי קבר, שוכבים שלהם חללים היו, כיון שעמד נח, נחו. נאמר כאן ניחה ונאמר להלן ניחה (ישעיה נז, ב): יבוא שלום ינוחו על משכבותם, מה ניחה האמור להלן ניחת קבר, אף ניחה האמורה כאן ניחת קבר. רבי אליעזר אמר לשם קרבנו נקרא, שנאמר (בראשית ח, כא): וירח ה' את ריח הניחח, רבי יוסי בר רבי חנינא אמר לשם נחת התבה נקרא, דכתיב (בראשית ח, ד): ותנח התבה. אמר רבי יוחנן לא שמשו המזלות כל אותן שנים עשר חדש, אמר לו רבי יונתן שמשו אלא שלא היה רשומן נכר. (בראשית ח, כב): לא ישבתו, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אמר לא ישבתו, מכאן שלא שבתו. ורבי יהושע אומר לא ישבתו, מכאן ששבתו.
  26. Bereshit Rabbah 26:7 בשם רבי יוחנן
    הנפלים היו בארץ בימים ההם (בראשית ו, ד), שבעה שמות נקראו להם, אימים, רפאים, גבורים, זמזמים, ענקים, עוים, נפלים. אימים, שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו. רפאים, שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה. גבורים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מח קוליתו של אחד מהם היתה נמדדת י"ח אמה. זמזמים, אמר רבי …
    הנפלים היו בארץ בימים ההם (בראשית ו, ד), שבעה שמות נקראו להם, אימים, רפאים, גבורים, זמזמים, ענקים, עוים, נפלים. אימים, שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו. רפאים, שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה. גבורים, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מח קוליתו של אחד מהם היתה נמדדת י"ח אמה. זמזמים, אמר רבי יוסי בר חנינא מנטרומין מגיסטי מלחמה. ענקים, רבנן ורבי אחא, רבנן אמרו שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים [פרוש תכשיטיז], רבי אחא אמר שהיו עונקים גלגל חמה, ואומרים הורד לנו גשמים. עוים, שצדו את העולם ושהצדו מן העולם, שגרמו לעולם שיצוד, היך מה דאת אמר (יחזקאל כא, לב): עוה עוה עוה אשימנה. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון שהיו בקיאים בעפרות כנחשים. בגלילא צוחין לחויא אויא. נפלים, שהפילו את העולם, ושנפלו מן העולם ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם. (בראשית ו, ד): וגם אחרי כן, יהודה בר רבי אמי אמר, אחראי לא ילפון מן קדמאי, דור המבול לא לקחו מוסר מדור אנוש, ודור הפלגה מדור המבול. (בראשית ו, ד): וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם, אמר רבי ברכיה היתה אשה יוצאת בשוק והיתה רואה בחור ומתאוה לו והיתה הולכת ומשמשת את מטתה והיתה מעמדת בחור כיוצא בו. אנשי השם (בראשית ו, ד), אמר רבי אחא (איוב ל, ח): בני נבל גם בני בלי שם, ואת אמרת אנשי השם, אלא שהשימו את העולם, ושהושמו מן העולם, ושגרמו לעולם שישום. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר אנשים שנתפרשו שמותן למעלן, דאמר רבי יהושע בן לוי כל השמות הללו לשון מרדות הן, עירד, עורדן אני מן העולם. מחויאל, מוחן אני מן העולם. מתושאל, מתישן אני מן העולם. מה לי ללמך ולתולדותיו. אמר רבי יוחנן המה הגברים אשר מעולם אנשי השם, ומי פרש מעשיהן, אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי. רבי אומר אלו לא בא איוב לעולם אלא לפרש לנו מעשה המבול, דיו. אמר רבי חנין אלו לא בא אליהוא אלא לפרש לנו מעשה ירידת הגשמים, דיו, דאמר רבי יוחנן כל אורה שנאמר באליהוא אינה אלא בירידת גשמים. רבי הושעיה רבה אמר אינה אלא במתן תורה, כמה דאת אמר (משלי ו, כג): כי נר מצוה ותורה אור. רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אמר, קשה היא המחלקת כדור המבול, נאמר כאן אנשי השם, ונאמר להלן (במדבר טז, ב): קראי מועד אנשי שם, מה אנשי השם שנאמר להלן מחלקת אף אנשי שם שנאמר כאן מחלקת.
  27. Bereshit Rabbah 27:3 בשם רבי יוחנן
    וירא ה' כי רבה וגו' (בראשית ו, ה), רבי חנינא אמר רבה והולכת. רבי ברכיה בשם רבי יוחנן אמר שמענו בדור המבול שנדונו במים והסדומים שנדונו באש, ומנין לתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן, תלמוד לומר רבה רבה לגזרה שוה. וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחל …
    וירא ה' כי רבה וגו' (בראשית ו, ה), רבי חנינא אמר רבה והולכת. רבי ברכיה בשם רבי יוחנן אמר שמענו בדור המבול שנדונו במים והסדומים שנדונו באש, ומנין לתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן, תלמוד לומר רבה רבה לגזרה שוה. וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הדא הוא דכתיב (איוב כד, יד): לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב, והא כתיב (איוב כד, טז): חתר בחשך בתים, למה שיומם חתמו למו, מה היו עושים, היו מביאים אפופולסימון ושף באבן, ובאים בלילה ומריחים וחותרים, כך דרש רבי חנינא בציפורין, אתעביד ההוא ליליא תלת מאה חתרין, הוה להון אפופולסימון, מה הוון צפוראי עבדין, בתמיהה.
  28. Bereshit Rabbah 28:3 בשם רבי יוחנן
    ויאמר ה' אמחה את האדם, רבי לוי בשם רבי יוחנן אמר אפלו אסטרובלין של רחיים נמחה. רבי יהודה בר סימון בשם רבי יוחנן אמר אפלו עפרו של אדם הראשון נמחה. כד דרשה רבי יהודה בצפורי בצבורא ולא קבלו מיניה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק אמר אפלו לוז של שדרה, שממנו הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבוא, נמחה …
    ויאמר ה' אמחה את האדם, רבי לוי בשם רבי יוחנן אמר אפלו אסטרובלין של רחיים נמחה. רבי יהודה בר סימון בשם רבי יוחנן אמר אפלו עפרו של אדם הראשון נמחה. כד דרשה רבי יהודה בצפורי בצבורא ולא קבלו מיניה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק אמר אפלו לוז של שדרה, שממנו הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבוא, נמחה. אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבוא, אמר לו מלוז של שדרה, אמר לו מנין אתה יודע, אמר ליה איתיתיה לידי ואנא מודע לך, טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים ולא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום.
  29. Bereshit Rabbah 28:9 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן משפט דור המבול שנים עשר חדש נטלו דינם ויהיה להם חלק לעולם הבא, דאמר רבי יוחנן כל טפה וטפה שהקדוש ברוך הוא מוריד עליהם היה מרתיחה בגיהנם ומוציאה ומורידה עליהם, הדא הוא דכתיב (איוב ו, יז): בעת יזרבו נצמתו, זריבתם לחלטנית היתה. (קהלת ט, ו): גם אהבתם, שהיו אוהבים לעבודת כוכבים שלהם. (קהלת …
    אמר רבי יוחנן משפט דור המבול שנים עשר חדש נטלו דינם ויהיה להם חלק לעולם הבא, דאמר רבי יוחנן כל טפה וטפה שהקדוש ברוך הוא מוריד עליהם היה מרתיחה בגיהנם ומוציאה ומורידה עליהם, הדא הוא דכתיב (איוב ו, יז): בעת יזרבו נצמתו, זריבתם לחלטנית היתה. (קהלת ט, ו): גם אהבתם, שהיו אוהבים לעבודת כוכבים שלהם. (קהלת ט, ו): גם שנאתם, שהיו שונאים להקדוש ברוך הוא. (קהלת ט, ו): גם קנאתם, שהיו מקנאים להקדוש ברוך הוא בעבודת כוכבים שלהם, (קהלת ט, ו): כבר אבדה, וחלק אין להם עוד לעולם. (קהלת ג, יח): על דברת, (קהלת ט, ו): בכל אשר נעשה תחת השמש, אמר רבי אבא בר כהנא (בראשית ו, ז ח): כי נחמתי כי עשיתם, ונח מצא חן, אתמהא, אלא אפלו נח שנשתייר מהם לא שהיה כדאי אלא שמצא חן.
  30. Bereshit Rabbah 29:4 רבי יוחנן אמר
    רבי הונא ורבי פינחס ורבי חנין ורבי הושעיא לא מפרשין, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבנן מפרשין. רבי יוחנן אמר לאחד שהיה מהלך בדרך וראה אחד ודבקו, עד היכן, עד שקשר עמו אהבה. כך, נאמר כאן חן, ונאמר להלן (בראשית לט, ד): וימצא יוסף חן בעיניו. רבי שמעון בן לקיש אמר לאחד שהיה מהלך וראה אחד ודבקו, עד היכן …
    רבי הונא ורבי פינחס ורבי חנין ורבי הושעיא לא מפרשין, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבנן מפרשין. רבי יוחנן אמר לאחד שהיה מהלך בדרך וראה אחד ודבקו, עד היכן, עד שקשר עמו אהבה. כך, נאמר כאן חן, ונאמר להלן (בראשית לט, ד): וימצא יוסף חן בעיניו. רבי שמעון בן לקיש אמר לאחד שהיה מהלך וראה אחד ודבקו, עד היכן עד שהשליטו. כך, נאמר כאן חן, ונאמר להלן (אסתר ב, טו): ותהי אסתר נשאת חן. רבנן אמרי לאחד שהיה מהלך בדרך וראה אחד ודבקו, עד היכן, עד שנתן לו את בתו. כך, נאמר כאן חן, ונאמר להלן (זכריה יב, י): ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלים רוח חן ותחנונים, עד היכן, עד שהיה יודע להבחין איזו בהמה ניזונת בשתי שעות ביום ואיזו ניזונת בשלש שעות בלילה.
  31. Bereshit Rabbah 30:8 אמר רבי יוחנן
    תמים היה בדרתיו (בראשית ו, ט), בר חטייא אמר כל מי שנאמר בו תמים, השלים שניו למדת שבוע. היה, אמר רבי יוחנן כל מי שנאמר בו היה, מתחלתו ועד סופו הוא צדיק. התיבון ליה והכתיב (יחזקאל לג, כד): אחד היה אברהם ויירש את הארץ, מעתה הוא תחלתו והוא סופו. אמר להון אף היא לא תברא, דהא רבי לוי בשם ריש לקיש אמר בן ש …
    תמים היה בדרתיו (בראשית ו, ט), בר חטייא אמר כל מי שנאמר בו תמים, השלים שניו למדת שבוע. היה, אמר רבי יוחנן כל מי שנאמר בו היה, מתחלתו ועד סופו הוא צדיק. התיבון ליה והכתיב (יחזקאל לג, כד): אחד היה אברהם ויירש את הארץ, מעתה הוא תחלתו והוא סופו. אמר להון אף היא לא תברא, דהא רבי לוי בשם ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו וכו', רבי חנינא ורבי יוחנן תרויהון אמרין בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו, ומה אני מקים היה, שהיה מתקן להדריך כל העולם כלו בתשובה. (בראשית ג, כב): הן האדם היה, מתקן למיתה, נחש (בראשית ג, א): היה, מתקן לפרענות, קין (בראשית ד, ב): היה, מתקן לגלות, איוב (איוב א, א): היה, מתקן ליסורין, נח היה, מתקן לנס, משה (שמות ג, א): היה, מתקן לגואל, מרדכי (אסתר ב, ה): היה, מתקן לגאלה. רבי לוי ורבנן, רבי לוי אמר כל מי שנאמר בו היה, ראה עולם חדש, אמר רבי שמואל חמשה הן: נח, אתמול (איוב יד, יט): אבנים שחקו מים, דאמר רבי לוי בשם רבי יוחנן אפלו אצטרבלין של רחים נמחה במים, והכא את אמר (בראשית ט, יח): ויהיו בני נח היצאים מן התבה, אתמהא, אלא ראה עולם חדש. יוסף (תהלים קה, יח): ענו בכבל רגלו, ועכשו (בראשית מב, ו): ויוסף הוא השליט, אלא שראה עולם חדש. משה, אתמול בורח מפני פרעה, ועכשו הוא משקעו בים, אלא שראה עולם חדש. איוב, אתמול (איוב טז, יג): ישפך לארץ מררתי, ועכשו (איוב מב, י): ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה, אלא שראה עולם חדש. מרדכי, אתמול היה מתקן לצליבה, ועכשו הוא צולב את צולביו, אלא שראה עולם חדש, רבנן אמרין כל מי שנאמר בו היה, זן ומפרנס, נח, זן ופרנס כל שנים עשר חדש, שנאמר (בראשית ו, כא): ואתה קח לך וגו'. יוסף (בראשית מז, יב): ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו. משה, זן ופרנס את ישראל ארבעים שנה במדבר. (איוב לא, יז): ואכל פתי לבדי, שמא (איוב לא, יז): ולא אכל יתום ממנה, אתמהא. מרדכי זן ופרנס, אמר רבי יודן פעם אחת חזר על כל המניקות ולא מצא לאסתר לאלתר מיניקה, והיה מיניקה הוא, רבי ברכיה ורבי אבהו בשם רבי אליעזר בא לו חלב והיה מיניקה. כד דרש רבי אבהו בצבורא גחוך צבורא לקליה, אמר להון ולא מתניתא היא, רבי שמעון בן אלעזר אומר חלב הזכר טהור.
  32. Bereshit Rabbah 30:10 רבי יוחנן אמר
    את האלהים התהלך נח (בראשית ו, ט), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר משל לשר שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן הלך עמי ואמר לגדול בוא והלך לפני. כך אברהם שהיה כחו יפה (בראשית יז, א): התהלך לפני והיה תמים, אבל נח שהיה כחו רע, את האלהים התהלך נח. רבי נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע ב …
    את האלהים התהלך נח (בראשית ו, ט), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר משל לשר שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן הלך עמי ואמר לגדול בוא והלך לפני. כך אברהם שהיה כחו יפה (בראשית יז, א): התהלך לפני והיה תמים, אבל נח שהיה כחו רע, את האלהים התהלך נח. רבי נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו, אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, הדא הוא דכתיב: את האלהים התהלך נח, ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון בוא והאר לפני. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא ומחברותיה, בוא והאר לפני בארץ ישראל, הדא הוא דכתיב (בראשית מח, טו): ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו וגו'. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר לנשיא שהוא מהלך וזקנים לפניו. על דעתיה דרבי יוחנן אנו צריכים לכבודו, ועל דעתיה דרבי שמעון בן לקיש הוא צריך לכבודנו.
  33. Bereshit Rabbah 32:4 בשם רבי יוחנן
    מכל הבהמה הטהורה וגו' (בראשית ז, ב), רבי יודן בשם רבי יוחנן ורבי ברכיה בשם רבי אליעזר ורבי יעקב דכפר חנין בשם רבי יהושע בן לוי מצינו שעקם הקדוש ברוך הוא שתים ושלש תבות בתורה כדי שלא להוציא דבר טמאה מתוך פיו, הדא הוא דכתיב: מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן, אל …
    מכל הבהמה הטהורה וגו' (בראשית ז, ב), רבי יודן בשם רבי יוחנן ורבי ברכיה בשם רבי אליעזר ורבי יעקב דכפר חנין בשם רבי יהושע בן לוי מצינו שעקם הקדוש ברוך הוא שתים ושלש תבות בתורה כדי שלא להוציא דבר טמאה מתוך פיו, הדא הוא דכתיב: מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן, אלא אשר לא טהרה הוא. אמר רבי יודן בן רבי מנשה אף כשבא לומר להם סימני בהמה טמאה לא פתח להם אלא בסימני בהמה טהורה (ויקרא יא, ד): את הגמל כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה. (ויקרא יא, ה): ואת השפן כי איננו מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה. (ויקרא יא, ז): ואת החזיר כי איננו מעלה גרה אין כתיב כאן, אלא כי מפריס פרסה הוא. (בראשית ז, ג): גם מעוף השמים שבעה שבעה, אם תאמר שבעה מכל מין נמצא אחד מהן שאין לו בן זוג, אלא שבעה זכרים ושבעה נקבות, לא שאני צריך להם, אלא (בראשית ז, ג): לחיות זרע על פני כל הארץ.
  34. Bereshit Rabbah 32:6 אמר רבי יוחנן
    ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים וגו' (בראשית ז, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שנת המבול אינה עולה מן המנין, אמר ליה רבי נחמיה אף על פי שאינה עולה מן המנין עולה היא בתקופות ובחשבונות. (בראשית ז, ז): ויבא נח ובניו ואשתו וגו', אמר רבי יוחנן נח מחסר אמנה היה, אלולי שהגיעו המים עד קרסליו לא …
    ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים וגו' (בראשית ז, ו), רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר שנת המבול אינה עולה מן המנין, אמר ליה רבי נחמיה אף על פי שאינה עולה מן המנין עולה היא בתקופות ובחשבונות. (בראשית ז, ז): ויבא נח ובניו ואשתו וגו', אמר רבי יוחנן נח מחסר אמנה היה, אלולי שהגיעו המים עד קרסליו לא נכנס לתבה.
  35. Bereshit Rabbah 32:8 אמר רבי יוחנן
    בעצם היום הזה בא נח (בראשית ז, יג), אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא אם נכנס נח לתבה בלילה, עכשו יהיו כל דורו אומרים כך לא היינו יודעים בו ואלו היינו יודעים בו לא היינו מניחין אותו לכנס, אלא בעצם היום הזה בא נח, דרגיש ליה ימלל. (בראשית ז, יד): המה וכל החיה, המה עקר והכל טפלה להם. (בראשית ז, יד): כל …
    בעצם היום הזה בא נח (בראשית ז, יג), אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא אם נכנס נח לתבה בלילה, עכשו יהיו כל דורו אומרים כך לא היינו יודעים בו ואלו היינו יודעים בו לא היינו מניחין אותו לכנס, אלא בעצם היום הזה בא נח, דרגיש ליה ימלל. (בראשית ז, יד): המה וכל החיה, המה עקר והכל טפלה להם. (בראשית ז, יד): כל צפור כל כנף, אמר רבי אלעזר בשם רבי אסי לחבריה, פרט למורטיא ולקטעיא שהן פסולין לקרבנות בני נח. (בראשית ז, טז): והבאים זכר ונקבה, אמר רבי אסי פרט לסרוחין ולמחסרי אברים שפסולים לקרבן בני נח. והבאים זכר ונקבה, אמר לו נח וכי קניגי אנא, אמר ליה מה אכפת לך, מובאים אין כתיב אלא הבאים, מאיליהן היו באים. רבי יוחנן אמר (ישעיה לד, טז): דרשו מעל ספר ה' וקראו, ומה אם להסגר בתבה שנים עשר חדש היו באים מאיליהן, להפטם מבשר גבורים על אחת כמה וכמה, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לט, יז יח): בן אדם כה אמר ה' אלהים אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם, בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם. (בראשית ז, טז): ויסגר ה' בעדו, אמר רבי לוי לשר שקבע דרולומוסיא שלו במדינה, ונטל אוהבו וחבשו בבית האסורין, נתן ספרגוס שלו עליו, כך ויסגר ה' בעדו, בקשו להפך התבה, והקיפה אריות שלא יגעו בו.
  36. Bereshit Rabbah 33:3 אמר רבי יוחנן
    טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה, ט), אמר רבי לוי טוב ה' לכל, על הכל, שהוא מעשיו. אמר רבי שמואל טוב ה' לכל ורחמיו על הכל שהן מדותיו הוא מרחם. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר טוב ה' לכל, ומרחמיו הוא נותן לבריותיו. רבי תנחומא ורבי אבא בר אבין בשם רב אחא למחר שנת בצרת באה והבריות מרחמין אלו על …
    טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה, ט), אמר רבי לוי טוב ה' לכל, על הכל, שהוא מעשיו. אמר רבי שמואל טוב ה' לכל ורחמיו על הכל שהן מדותיו הוא מרחם. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר טוב ה' לכל, ומרחמיו הוא נותן לבריותיו. רבי תנחומא ורבי אבא בר אבין בשם רב אחא למחר שנת בצרת באה והבריות מרחמין אלו על אלו, והקדוש ברוך הוא מתמלא עליהן רחמים. ביומי דרבי תנחומא היו צריכין ישראל לתענית, אתון לגביה אמרין ליה רבי גזר תעניתא, גזר תעניתא יום קדמאי יום ב' יום ג' ולא נחת מטרא, עאל ודרש להון אמר להון בני התמלאו רחמים אלו על אלו והקדוש ברוך הוא מתמלא עליכם רחמים. עד שהן מחלקין צדקה לענייהם ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו, אתון לגביה ואמרו ליה, רבי מה אנן יתבין הכא ועברתא הכא. אמר להן מה ראיתם, אמרו לו ראינו אדם פלוני נותן מעות לגרושתו, שלח בתריהון ואייתינון לגו צבורא. אמר ליה מה היא לך זו, אמר לו גרושתי היא. אמר לו מפני מה נתת לה מעות, אמר לו רבי ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים. באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר רבון כל העולמים מה אם זה שאין לה עליו מזונות ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים, אתה שכתוב בך (תהלים קמה, ח): חנון ורחום, ואנו בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים, מיד ירדו גשמים ונתרוה העולם. רבנו הוה יתיב לעי באוריתא קמי כנשתא דבבלאי בצפורין, עבר חד עגל קודמוי, אזל למתנכסה ושרי געי כמימר שיזבני. אמר ליה ומה אני יכול למעבד לך לכך נוצרת, וחשש רבי את שניו שלש עשרה שנה. אמר רבי יוסי בר אבין כל אותן שלש עשרה שנה שהיה חושש רבי את שניו, לא הפילה עברה בארץ ישראל, ולא נצטערו היולדות, בתר יומין עבר חד שרץ קמי ברתיה ובעא למקטלא, אמר לה ברתי שבקיה, דכתיב: ורחמיו על כל מעשיו. רבנו הוה ענותן סגי, והוה אמר כל מה דיאמר לי בר נש אנא עביד חוץ ממה שעשו בני בתירא לזקני, שירדו מגדלתן והעלו אותו, ואין סליק רב הונא ריש גלותא להכא, אנא קאים לי מן קדמוהי, למה דהוא מן יהודה ואנא מן בנימין, והוא מן דכריא דיהודה ואנא מן נקבתא. אמר ליה רבי חיא רבה והרי הוא עומד בחוץ, נתכרכמו פניו של רבי וכיון שראה שנתכרכמו פניו אמר לו ארונו הוא, אמר ליה פוק חזי מאן בעי לך לברא, נפק ולא אשכח בר נש, וידע דהוא נזוף ואין נזיפה פחותה משלשים יום. אמר רבי יוסי בר רבי אבין כל אותן שלשים יום שהיה רבי חיא רבה נזוף מרבנו, אליף לרב בר אחתיה כל כללי דאוריתא, ואלין אינון כללייא דאוריתא הלכתא דבבלאי. לסוף תלתין יומין אתא אליהו זכור לטוב בדמותיה דרבי חיא רבה אצל רבנו ויהב ידיה על שניה ואתסי, כיון דאתא רבי חיא רבה לגבי רבנו אמר ליה מה עבדת בשנך, אמר ליה מן עונתא דיהבת ידך עלוהי אתנשימת, אמר ליה לית אנא הוה ידע מה הוא. כיון דשמע כן שרי נהיג ביה יקרא, וקרב תלמידים ומעייל ליה מלגאו. אמר רבי ישמעאל בן רבי יוסי ולפנים ממני, אמר ליה חס ושלום לא יעשה כן בישראל. רבנו הוה מתני שבחיה דרבי חיא רבה קמיה דרבי ישמעאל בן רבי יוסי, אמר ליה אדם גדול, אדם קדוש. חד זמן חמיתיה בי בני ולא אתכנע מניה, אמר ליה ההוא תלמידך דהות משתבח ביה חמיתיה בי בני ולא אתכנע מנאי. אמר ליה ולמה לא אתכנעת מניה, אמר ליה רבי חיא מסתכל הייתי באגדת תהלים, כיון דשמע כן מסר ליה תרין תלמידוי והוו עיילין עמיה לאשונה, דלא ישהי ותזער נפשיה. דבר אחר, טוב ה' לכל וגו', ויזכר אלהים את נח וגו', אמר רבי שמואל בר נחמני אוי להם לרשעים שהם הופכים מדת רחמים למדת הדין, בכל מקום שנאמר ה', מדת רחמים, (שמות לד, ו): ה' ה' אל רחום וחנון, וכתיב (בראשית ו, ה): וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, (בראשית ו, ו): וינחם ה' כי עשה את האדם (בראשית ו, ז): ויאמר ה' אמחה וגו', אשריהם הצדיקים שהן הופכים מדת הדין למדת רחמים. בכל מקום שנאמר אלהים הוא מדת הדין (שמות כב, כז): אלהים לא תקלל, (שמות כב, ח): עד האלהים יבא דבר שניהם, וכתיב (שמות ב, כד): וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו וגו' (בראשית ל, כב): ויזכר אלהים את רחל וגו', ויזכר אלהים את נח, מה זכירה נזכר לו שזן ופרנס אותם כל שנים עשר חדש בתבה, ויזכר אלהים את נח, והדין נותן מזכות הטהורים שהכניס עמו בתבה. רבי אליעזר אומר לשם קרבנו נקרא, שנאמר (בראשית ח, כא): וירח ה' את ריח הניחח. רבי יוסי בר חנינא לשם נחת התבה נקרא, שנאמר (בראשית ח, ד): ותנח התבה בחדש השביעי וגו'. רבי יהושע אומר (בראשית ח, כב): לא ישבתו, מכלל ששבתו. אמר רבי יוחנן לא שמשו מזלות כל שנים עשר חדש, אמר ליה רבי יונתן שמשו אלא שלא היה רשומן נכר.
  37. Bereshit Rabbah 34:11 אמר רבי יוחנן
    עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וגו' (בראשית ח, כב), רבי יודן משם רבי שמואל, מה סבורים בני נח שבריתן כרותה עומדת לעד, אלא כל זמן שהשמים והארץ קימין בריתן קימת, לכשיבוא אותו יום שכתוב בו (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, באותה שעה (זכריה יא, יא): ותפר ביום ההוא וגו'. אמר רבי אחא, מי …
    עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וגו' (בראשית ח, כב), רבי יודן משם רבי שמואל, מה סבורים בני נח שבריתן כרותה עומדת לעד, אלא כל זמן שהשמים והארץ קימין בריתן קימת, לכשיבוא אותו יום שכתוב בו (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה, באותה שעה (זכריה יא, יא): ותפר ביום ההוא וגו'. אמר רבי אחא, מי גרם להם שימרדו בי לא על ידי שהיו זורעין ולא קוצרין, יולדין ולא קוברין, מיכן ואילך זרע וקציר, יולדין וקוברין. קר וחם, חמה חכאבית. קיץ וחרף, מקיץ אני עליהם את העוף, היך מה דאת אמר (ישעיה יח, ו): וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף. מעשה היה באחד מגדולי הדור שהיה חושש את ראשו, ואית דאמר רבי שמואל בר נחמן היה אומר חמי מה עבד לן דרא דמבולא. דבר אחר, עד כל ימי הארץ, רב הונא בשם רבי אחא מה סבורים בני נח שבריתן כרותה ועומדת לעד, כך אמרתי להם: עד כל ימי הארץ וגו', אלא כל זמן שהיום והלילה קימין, בריתן קימת, וכשיבוא אותו היום שכתוב בו (זכריה יד, ז): והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה, באותה שעה (זכריה יא, יא): ותפר ביום ההוא, אמר רבי יצחק מי גרם להם שימרדו בי לא על שהן זורעין ולא קוצרין, דאמר רבי יצחק אחת לארבעים שנה היו זורעים ומהלכין מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה ומתלישין ארזי לבנון בהליכתן, והיו אריות ונמרים חשובים בעיניהם כנימה בבשרו, הא כיצד היה להם אויר יפה כמן פסח ועד העצרת. רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי מאיר, וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו, חצי תשרי ומרחשון וחצי כסלו זרע, חצי כסלו וטבת וחצי שבט חרף, חצי שבט ואדר וחצי ניסן קר, חצי ניסן ואייר וחצי סיון קציר, חצי סיון ותמוז וחצי אב קיץ, חצי אב ואלול וחצי תשרי חם. רבי יהודה מונה ממרחשון, רבי שמעון מתחיל מתשרי. אמר רבי יוחנן לא שמשו מזלות כל שנים עשר חדש, אמר לו רבי יונתן, שמשו, אלא שלא היה רשומן נכר. רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר לא ישבתו, לא שבתו. רבי יהושע אומר לא ישבתו, מכלל ששבתו.
  38. Bereshit Rabbah 34:13 בשם רבי יוחנן
    כל רמש אשר הוא חי, אך בשר בנפשו דמו (בראשית ט, ג ד), רבי יוסי בר איבו בשם רבי יוחנן אדם הראשון שלא התר לבשר תאוה לא הזהר על אבר מן החי, אבל בני נח שהתרו לבשר תאוה הזהרו על אבר מן החי. (בראשית ט, ד): אך להביא את החונק עצמו, יכול כשאול, תלמוד לומר אך יכול כחנניה מישאל ועזריה, תלמוד לומר אך. (בראשית ט, …
    כל רמש אשר הוא חי, אך בשר בנפשו דמו (בראשית ט, ג ד), רבי יוסי בר איבו בשם רבי יוחנן אדם הראשון שלא התר לבשר תאוה לא הזהר על אבר מן החי, אבל בני נח שהתרו לבשר תאוה הזהרו על אבר מן החי. (בראשית ט, ד): אך להביא את החונק עצמו, יכול כשאול, תלמוד לומר אך יכול כחנניה מישאל ועזריה, תלמוד לומר אך. (בראשית ט, ה): מיד כל חיה, זה המוסר את חברו לחיה להרגו. (בראשית ט, ה): מיד איש אחיו, זה השוכר את אחרים להרג את חברו. דבר אחר, מיד כל חיה אדרשנו, אלו ארבע מלכיות. מיד האדם מיד איש אחיו, זה עשו, דכתיב (בראשית לב, יב): הצילני נא מיד אחי מיד עשו. אדרש את נפש האדם, אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, יז): ואתנה צאני (יחזקאל לד, לא): צאן מרעיתי אדם אתם.
  39. Bereshit Rabbah 36:4 אמר רבי יוחנן
    וישת מן היין (בראשית ט, כא), וישת, שתה שלא במדה ונתבזה. אמר רבי חיא בר אבא בו ביום נטע, בו ביום שתה, בו ביום נתבזה. ויתגל בתוך אהלה, רבי יהודה אמר רבי חנין בשם רבי שמואל בר רבי יצחק ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל, גרם גלות לו ולדורות. עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ו): השתים ב …
    וישת מן היין (בראשית ט, כא), וישת, שתה שלא במדה ונתבזה. אמר רבי חיא בר אבא בו ביום נטע, בו ביום שתה, בו ביום נתבזה. ויתגל בתוך אהלה, רבי יהודה אמר רבי חנין בשם רבי שמואל בר רבי יצחק ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל, גרם גלות לו ולדורות. עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ו): השתים במזרקי יין, וכתיב (ישעיה ה, יא): הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וגו'. שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין, שנאמר (ישעיה כח, ז): וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו. בתוך אהלה, אהלה כתיב, בתוך אהלה של אשתו. אמר רב הונא בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי נח כשיצא מן התבה הכישו ארי ושברו, ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה. אמר רבי יוחנן לעולם לא תהי להוט אחר היין, שכל פרשת היין כתיב בה ווי"ן ארבע עשרה פעמים, הדא הוא דכתיב: ויחל נח, ויטע כרם, וישת מן היין, ויתגל, וירא חם, ויגד לשני אחיו, ויקח שם ויפת, וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם וגו' וייקץ נח, וידע את אשר עשה לו, ויאמר ארור כנען עבד עבדים וגו'.
  40. Bereshit Rabbah 36:6 אמר רבי יוחנן
    ויקח שם ויפת את השמלה (בראשית ט, כג), אמר רבי יוחנן שם התחיל במצוה תחלה ובא יפת ונשמע לו, לפיכך זכה שם לטלית, ויפת לפיוולא. וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם, ממשמע שנאמר וילכו אחרנית, איני יודע שערות אביהם לא ראו, אלא מלמד שנתנו ידיהם על פניהם והיו מהלכין לאחוריהם, ונהגו בו כבוד …
    ויקח שם ויפת את השמלה (בראשית ט, כג), אמר רבי יוחנן שם התחיל במצוה תחלה ובא יפת ונשמע לו, לפיכך זכה שם לטלית, ויפת לפיוולא. וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם, ממשמע שנאמר וילכו אחרנית, איני יודע שערות אביהם לא ראו, אלא מלמד שנתנו ידיהם על פניהם והיו מהלכין לאחוריהם, ונהגו בו כבוד כמורא האב על הבן, אמר הקדוש ברוך הוא לשם אתה כסית ערותא דאבוך, חייך שאני פורע לך (דניאל ג, ג): באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון. רבי יודן ורבי הונא, רבי יודן אמר בגליהון, רבי הונא אמר במוקסיהון. אמר הקדוש ברוך הוא ליפת, אתה כסית ערות אביך, חייך שאני פורע לך (יחזקאל לט, יא): ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג. אמר הקדוש ברוך הוא לחם, אתה בזית ערות אביך, חייך שאני פורע לך (ישעיה כ, ד): כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים.
  41. Bereshit Rabbah 38:3 רבי יוחנן פתח
    רבי יוחנן פתח (משלי יז, יג): משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו, אמר רבי יוחנן אם קדמך חברך בעדשים קדמנו בבשר, למה שהוא גמל עליך תחלה. אמר רבי שמעון בר אבא לא סוף דבר משיב רעה תחת טובה, אלא אפלו משיב רעה תחת רעה לא תמוש רעה מביתו. אמר רבי אלכסנדרי משיב רעה תחת טובה שאמרה תורה (שמות כג, ה): כי תראה …
    רבי יוחנן פתח (משלי יז, יג): משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו, אמר רבי יוחנן אם קדמך חברך בעדשים קדמנו בבשר, למה שהוא גמל עליך תחלה. אמר רבי שמעון בר אבא לא סוף דבר משיב רעה תחת טובה, אלא אפלו משיב רעה תחת רעה לא תמוש רעה מביתו. אמר רבי אלכסנדרי משיב רעה תחת טובה שאמרה תורה (שמות כג, ה): כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו, עליו הוא אומר: משיב רעה תחת טובה לא תמוש וגו'. רבי ברכיה פתר קריה בדורות הללו דור המבול ודור הפלגה, דכתיב אחר המבול: ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.
  42. Bereshit Rabbah 39:9 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב לך לך, ואין אנו יודעים אי זו חביבה אם השניה אם הראשונה, ממה דכתיב (בראשית כב, ב): אל ארץ המוריה, הוי השניה חביבה מן הראשונה. אמר רבי יוחנן לך לך מארצך, מארפכי שלך. וממולדתך, זו שכונתך. ומבית אביך, זו בית אביך. אל הארץ אשר אראך, ולמה לא גלה לו, כדי לחבבה בעיניו ולתן לו שכר …
    אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב לך לך, ואין אנו יודעים אי זו חביבה אם השניה אם הראשונה, ממה דכתיב (בראשית כב, ב): אל ארץ המוריה, הוי השניה חביבה מן הראשונה. אמר רבי יוחנן לך לך מארצך, מארפכי שלך. וממולדתך, זו שכונתך. ומבית אביך, זו בית אביך. אל הארץ אשר אראך, ולמה לא גלה לו, כדי לחבבה בעיניו ולתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה, הוא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן (בראשית כב, ב): ויאמר קח נא את בנך את יחידך, אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. אמר לו אשר אהבת, אמר לו ואית תחומין במעיא. אמר לו את יצחק, ולמה לא גלה לו, כדי לחבבו בעיניו ולתן לו שכר על כל דבור ודבור, דאמר רב הונא משם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, משהה הקדוש ברוך הוא ומתלא עיניהם של צדיקים, ואחר כך הוא מגלה להם טעמו של דבר. כך אל הארץ אשר אראך. על אחד ההרים אשר אמר אליך. (יונה ג, ב): וקרא אליה את הקריאה אשר אני דבר אליך. (יחזקאל ג, כב): קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך.
  43. Bereshit Rabbah 40:5 רבי יוחנן אמר
    ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים (בראשית יב, יד), ושרה היכן היתה, נתנה בתבה ונעל בפניה, כיון דמטא למכסא, אמרין ליה הב מכסא, אמר אנא יהיב מכסא, אמרין ליה מאנין את טעין, אמר אנא יהיב דמאנין. אמרין ליה דהב את טעין, אמר אנא יהיב מן דדהב. אמרו ליה מטכסין את טעין, אמר דמטכסי אנא יהיב. מרגלין את טעון, אמ …
    ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים (בראשית יב, יד), ושרה היכן היתה, נתנה בתבה ונעל בפניה, כיון דמטא למכסא, אמרין ליה הב מכסא, אמר אנא יהיב מכסא, אמרין ליה מאנין את טעין, אמר אנא יהיב דמאנין. אמרין ליה דהב את טעין, אמר אנא יהיב מן דדהב. אמרו ליה מטכסין את טעין, אמר דמטכסי אנא יהיב. מרגלין את טעון, אמר אנא יהיב דמרגלין. אמרין ליה לא אפשר אלא דפתחת וחמית לן מה בגוה. כיון שפתחה הבהיקה כל ארץ מצרים מזיוה. רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי משם רבי יצחק אמרי איקונין של חוה נמסרו לראשי הדורות, להלן כתיב (מלכים א א, ד): והנערה יפה עד מאד, מגעת עד איקונין של חוה, ברם הכא כי יפה היא מאד, מאד מאיקונין של חוה. (בראשית יב, טו): ויראו אתה שרי פרעה, רבי יוחנן אמר מתעלה והולכת, חד אמר אנא יהיב מאה דנרין ואעלל עמה. וחד אמר אנא יהיב מאתן ואעלל עמה. אין לי אלא בעליתן בירידתן מנין, תלמוד לומר (ירמיה לח, יג): וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור, מעלין אותו. אין לי אלא בעולם הזה, בעולם הבא מנין, תלמוד לומר (ישעיה יד, ב): ולקחום עמים והביאום אל מקומם.
  44. Bereshit Rabbah 41:6 אמר רבי יוחנן
    ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' (בראשית יג, ח), רבי עזריה בשם רבי יהודה בן רבי סימון אמר כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט כך היה ריב בין אברם ללוט, הדא הוא דכתיב ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו', וכי אחים היו, אלא שהיה קלסתר פניו דומה לו. (בראשית יג, ט): הל …
    ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו' (בראשית יג, ח), רבי עזריה בשם רבי יהודה בן רבי סימון אמר כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט כך היה ריב בין אברם ללוט, הדא הוא דכתיב ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וגו', וכי אחים היו, אלא שהיה קלסתר פניו דומה לו. (בראשית יג, ט): הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי, אמר רבי חלבו הבדל נא אין כתיב כאן, אלא הפרד, מה הפרדה הזו אינה קולטת זרע, כך אי אפשר לאותו האיש להתערב בזרעו של אברהם. (בראשית יג, ט): אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה, אמר ליה אם את לשמאלה אנא לדרומה, ואם אנא לדרומה את לשמאלה. אמר רבי יוחנן לשני בני אדם שהיו להם שתי כורים, אחד של חטים ואחד של שעורים, אמר ליה אם חטיא דידי שערי דידך, ואם שערי דידך חטיא דידי, מן כל אתר חטיא דידי. כך אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה, אמר רבי חנינא בר יצחק ואשמאלה אין כתיב כאן, אלא ואשמאילה, מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא.
  45. Bereshit Rabbah 42:3 משום רבי יוחנן
    דבר אחר, ויהי בימי אמרפל, רבי תנחומא בשם רבי חיא רבה, ורבי ברכיה בשם רבי אליעזר, זה המדרש עלה בידינו מהגולה, בכל מקום שנאמר ויהי בימי, צרה. ויהי בימי אמרפל, ומה צרה היתה שם, עשו מלחמה. אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן, משל לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה ובשבילו נזקק המלך למדינה, וכיון שבאו ברברים לזקק …
    דבר אחר, ויהי בימי אמרפל, רבי תנחומא בשם רבי חיא רבה, ורבי ברכיה בשם רבי אליעזר, זה המדרש עלה בידינו מהגולה, בכל מקום שנאמר ויהי בימי, צרה. ויהי בימי אמרפל, ומה צרה היתה שם, עשו מלחמה. אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן, משל לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה ובשבילו נזקק המלך למדינה, וכיון שבאו ברברים לזקק לו, אמרו אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמו שהוא למוד אם נהרג את אוהבו, הדא הוא דכתיב (בראשית יד, ז): וישבו אל עין משפט הוא קדש, אמר רבי אחא לא באו להזדוג אלא לתוך גלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם הם מבקשים לסמותה. הוא קדש, אמר רב אחא הוא כתיב, הוא שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בכבשן האש, וכיון שבאו ברברים להזדוג לו, התחילו הכל צווחים ווי, הדא הוא דכתיב: ויהי בימי אמרפל. ויהי בימי אחז (ישעיה ז, א), מה צרה היתה שם (ישעיה ט, יא): ארם מקדם ופלשתים מאחור, משל לבן שרים שנזדווג לו פדגוגו להמיתו, אמר אם אני הורגו עכשיו אתחיב מיתה לשר, אלא הריני מושך מניקתו ממנו ומעצמו הוא מת. כך אמר אחז אם אין גדיים אין תישים, אם אין תישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, אם אין רועה אין עולם. כך היה סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין תלמידים, אם אין תלמידים אין חכמים, אם אין חכמים אין זקנים, אם אין זקנים אין נביאים, אם אין נביאים אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו עליהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה ח, טז): צור תעודה חתום תורה בלמדי. רבי חוניא בר אלעזר אמר למה נקרא שמו אחז, שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות. רבי יעקב בר אבא בשם רבי אחא, אמר ישעיה (ישעיה ח, יז): וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, אין לך שעה קשה כאותה שעה שכתב בה (דברים לא, יח): ואנכי הסתר אסתיר פני בעת ההיא, ומאותה שעה קויתי לו, שאמר (דברים לא, כא): כי לא תשכח מפי זרעו, ומה הועיל לו (ישעיה ח, יח): הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאתות ולמופתים, וכי ילדיו היו והלוא תלמידיו היו, אלא מלמד שהיו חביבים עליו כבניו, וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, התחילו צווחים ווי, ויהי בימי אחז. ויהי בימי יהויקים (ירמיה א, ג), ומה צרה היתה שם (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו, משל לשר ששלח פרסטגמא שלו במדינה, מה עשו לה בני המדינה, נטלו אותה וקרעו אותה ושרפו אותה באש, שנאמר (ירמיה לו, כג): ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה, תלת ארבע פסוקי, כיון שהגיע לפסוק (איכה א, ה): היו צריה לראש, (ירמיה לו, כג): קרעה בתער הספר והשלך אל האש עד תם כל המגלה על האש אשר על האח, כיון שראו הכל כן התחילו הכל צווחים ווי, ויהי בימי יהויקים. ויהי בימי שפט השפטים (רות א, א), ומה צרה היתה שם, (רות א, א): ויהי רעב בארץ, למדינה שהיתה חיבת ליפס לשר, שלח השר גבאי טימיון לגבותה, מה עשו לו בני המדינה, נטלו אותו והכו אותו ואחר כך אמרו אוי לנו כשירגיש השר בדברים הללו, מה שבקש לעשות לנו עשינו לו, כך בימי שפט השפטים, היה אדם מישראל עובד עבודת כוכבים, והיה הדין מבקש להעביר עליו מדת הדין והיה הוא בא ומלקה את הדין, אמר מה שבקש לעשות לי עשיתי לו, אמרו אוי לו לדור ששפטו את שופטיהם, הדא הוא דכתיב: ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ. ויהי בימי אחשורוש (אסתר א, א), ומה צרה היתה שם (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד, משל לשר שהיה לו כרם אחד ונזדוגו לו שלשה שונאים, הראשון מתחיל מקטף בעוללות, והשני מזנב באשכולות, והשלישי מעקר בגפנים. כך פרעה (שמות א, כב): כל הבן הילוד היארה תשליכהו, נבוכדנצר (ירמיה כט, ב): החרש והמסגר אלף. רבי ברכיה אמר החרש אלף והמסגר אלף. רבנן אמרין כלם אלף. המן בקש לעקר הגפן כלה, שנאמר: להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים וגו', וכיון שראו הכל כן התחילו צווחים ווי, הדא הוא דכתיב: ויהי בימי אחשורוש. רבי שמעון בר אבא משום רבי יוחנן, בכל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה, ואם שמחה אין שמחה כיוצא בה. אתא רבי שמואל בר נחמן ועבד פלגא בכל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה. והיה, שמחה. מתיבין ליה והכתיב (בראשית א, ג): ויהי אור, עוד היא אינה שמחה שלמה, שלא זכה העולם להשתמש באותה האורה. אמר רבי יהודה בר סימון אותה האורה שנבראת ביום הראשון, היה אדם מביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שצפה הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה, גנזה לצדיקים לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב (משלי ד, יח): וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום, מתיבין ליה והכתיב (בראשית א, ה): ויהי ערב ויהי בקר, אמר להם עוד אינה שמחה שלמה, שכל מה שנברא ביום ראשון עתידין לבלות, שנאמר (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. אתיבין ליה והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום ששי, אמר להם עוד אינה שלמה שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשיה, כגון: החרדל, צריך למתוק. החטים, צריכים להטחן. התורמוסין, צריכים למתק. מתיבין ליה והכתיב (בראשית לט, ב): ויהי ה' את יוסף, אמר להם עוד אינה שמחה שלמה, שנזדוגה לו אותה הדב. מתיבין ליה והכתיב (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני קרא משה, אמר להם עוד אינה שמחה שלמה שמתו נדב ואביהו. מתיבין ליה והכתיב (במדבר ז, א): ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, אמר להם עוד אינה שמחה, שנגנזה בבנין הבית. מתיבין ליה והכתיב (יהושע ו, כז): ויהי ה' את יהושע, אמר להם עוד אינה שמחה, שהצריך לקרע בגדיו. מתיבין ליה והכתיב (שמואל ב ז, א): ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו וגו', אמר להם עוד אינה שמחה שלמה שבא נתן ואמר לו (מלכים א ח, יט): רק אתה לא תבנה הבית לשמי, אמרין ליה אמרן דידן, אמר דידך, אמר להם והכתיב (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים וגו'. (ישעיה ז, כא): והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר וגו'. (ישעיה יא, יא): והיה ביום ההוא יוסיף ה' וגו'. (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'. מתיבין ליה והכתיב (ירמיה לח, כח): והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם עוד היא שמחה שבו ביום נטלו ישראל אופכי על עוונותיהם, דאמר רבי שמואל בר נחמן אופכי גדולה נטלו ישראל על עוונותיהם ביום שחרב בית המקדש, שנאמר (איכה ד, כב): תם עונך בת ציון לא יוסיף עוד להגלותך.
  46. Bereshit Rabbah 42:4 אמר רבי יוחנן
    ויהי בימי אמרפל, שלש שמות נקראו לו: כוש, ונמרוד, ואמרפל. כוש, שהיה כושי ודאי. נמרוד, שהעמיד מרד בעולם. אמרפל, שהיתה אמירתו אפלה, דאמרי ואפלי בעלמא, דאמרי ואפלי באברהם, שאמר שירד לכבשן האש. ואריוך מלך אלסר, אמר רבי יוסי ממלחיא, תמן תנינן איסרין לשם אלסר. כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, אמר רבי לוי א …
    ויהי בימי אמרפל, שלש שמות נקראו לו: כוש, ונמרוד, ואמרפל. כוש, שהיה כושי ודאי. נמרוד, שהעמיד מרד בעולם. אמרפל, שהיתה אמירתו אפלה, דאמרי ואפלי בעלמא, דאמרי ואפלי באברהם, שאמר שירד לכבשן האש. ואריוך מלך אלסר, אמר רבי יוסי ממלחיא, תמן תנינן איסרין לשם אלסר. כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים, אמר רבי לוי אתר הוא תמן מצטוח ברומי, ונטלו אדם אחד והמליכו אותו עליהם, אמר רבי יוחנן ותדעל הוה שמו. דבר אחר, ויהי בימי אמרפל מלך שנער, זו בבל. ואריוך מלך אלסר, זה אנטיוכוס. כדרלעמר מלך עילם, זה מדי. ותדעל מלך גוים, זו מלכות אדום, שהיא מכתבת טירוניא מכל אמות העולם. אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח, תדע שכן שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאלה לאברהם.
  47. Bereshit Rabbah 44:6 רבי יוחנן אמר
    היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר (בראשית טו, א), עשרה לשונות נקראת, נבואה, חזון, הטפה, דבור, אמירה, צווי, משא, משל, מליצה, חידה. ואיזו היא קשה שבכלן רבי אליעזר אמר חזון, שנאמר (ישעיה כא, ב): חזות קשה הגד לי. רבי יוחנן אמר דבור, שנאמר (בראשית מב, ל): דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות. רבנן אמרי משא, כמשמעו, …
    היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר (בראשית טו, א), עשרה לשונות נקראת, נבואה, חזון, הטפה, דבור, אמירה, צווי, משא, משל, מליצה, חידה. ואיזו היא קשה שבכלן רבי אליעזר אמר חזון, שנאמר (ישעיה כא, ב): חזות קשה הגד לי. רבי יוחנן אמר דבור, שנאמר (בראשית מב, ל): דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות. רבנן אמרי משא, כמשמעו, שנאמר (תהלים לח, ה): כמשא כבד יכבדו ממני. גדול כחו של אברם שנדבר עמו בדבור ובחזון, שנאמר: היה דבר ה' אל אברם במחזה.
  48. Bereshit Rabbah 44:9 בשם רבי יוחנן
    רבי יודן ורבי איבו בשם רבי יוחנן שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ודוד, אברהם כתיב ביה ה' אלהים מה תתן לי, אמר לפניו רבונו של עולם אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך, מוטב לי ואני הולך ערירי. דוד אמר (תהלים קלט, כג): חקרני אל ודע לבבי, דע הפורשים ממני, (תהלים קלט, כד): וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עול …
    רבי יודן ורבי איבו בשם רבי יוחנן שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ודוד, אברהם כתיב ביה ה' אלהים מה תתן לי, אמר לפניו רבונו של עולם אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך, מוטב לי ואני הולך ערירי. דוד אמר (תהלים קלט, כג): חקרני אל ודע לבבי, דע הפורשים ממני, (תהלים קלט, כד): וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם. אמר לפניו רבונו של עולם אם עתיד אני להעמיד בנים להעציבך, מוטב לי ונחני בדרך עולם. (בראשית טו, ב): ובן משק ביתי, רבי אלעזר אומר בן משק ביתי, זה לוט, שנפשו שוקקת עליו ליורשני. הוא דמשק אליעזר, שבשבילו רדפתי מלכים עד דמשק ועזרני האל. ריש לקיש בשם בר קפרא אמר בן משק ביתי, בר ביתי הוא אליעזר, שעל ידו רדפתי מלכים עד דמשק, ואליעזר היה שמו, שנאמר (בראשית יד, יד): וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות, מנין אליעזר הוה שמנה עשר ושלש מאות.
  49. Bereshit Rabbah 44:12 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai
    ויוצא אתו החוצה (בראשית טו, ה), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מחוץ לעולם הוציאו, שאמר הכתוב: ויוצא אתו החוצה, אלא אחוי ליה שוקקי שמיא, היך מה דאת אמר (משלי ח, כו): עד לא עשה ארץ וחוצות, אמר רבי יהודה בשם רבי יוחנן העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, הוא דאמר ליה (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה, אין הבטה אל …
    ויוצא אתו החוצה (בראשית טו, ה), רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מחוץ לעולם הוציאו, שאמר הכתוב: ויוצא אתו החוצה, אלא אחוי ליה שוקקי שמיא, היך מה דאת אמר (משלי ח, כו): עד לא עשה ארץ וחוצות, אמר רבי יהודה בשם רבי יוחנן העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, הוא דאמר ליה (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה, אין הבטה אלא מלמעלה למטה. רבנן אמרי נביא את ואין את אסטרולוגוס, שנאמר (בראשית כ, יז): ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. בימי ירמיהו בקשו ישראל לבוא לידי מדה זו, ולא הניח להם הקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (ירמיה י, ב): כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו וגו', כבר אברהם אביכם בקש לבוא לידי מדה זו ולא הנחתי אותו. ואמר רבי לוי עד דסנדלא ברגליך דריס כובא, וכל מי שהוא נתון למטה מהם הוא מתירא מהם, אבל את שאת נתון למעלה מהם דיישם. רבי יודן בשם רבי אלעזר אמר שלשה דברים מבטלים גזרות רעות, ואלו הם, תפלה וצדקה ותשובה, ושלשתן נאמרו בפסוק אחד, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב ז, יד): ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו, זו תפלה. (דברי הימים ב ז, יד): ויבקשו פני, הרי צדקה, כמא דאת אמר (תהלים יז, טו): אני בצדק אחזה פניך. (דברי הימים ב ז, יד): וישבו מדרכיהם הרעים, זו תשובה, ואחר כך (דברי הימים ב ז, יד) ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם. רבי הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב, שנוי השם, מאברהם (בראשית יז, ה): ולא יקרא עוד את שמך אברם. מעשה טוב, מאנשי נינוה, שנאמר (יונה ג, י): וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו'. ויש אומרים אף שנוי מקום, שנאמר (בראשית יב, א): ויאמר ה' אל אברם לך לך. רבי מונא אמר אף התענית, שנאמר (תהלים כ, ב): יענך ה' ביום צרה וגו'. רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גוריון בשם רב אמר יפה תענית לחלום כאש בנערת. אמר רב יוסף ובו ביום, ואפלו בשבת.
  50. Bereshit Rabbah 44:21 בשם רבי יוחנן
    ויהי השמש באה ועלטה היה (בראשית טו, יז), אמיטתא הות. (בראשית טו, יז): והנה תנור עשן ולפיד, שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן אמר ארבעה דברים הראה לו, גיהנם, ומלכיות, ומתן תורה, ובית המקדש, אמר לו, כל זמן שבניך עסוקים בשתים, הם נצולים משתים. פרשו משתים, הם נדונין בשתים. אמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך, בגיהנ …
    ויהי השמש באה ועלטה היה (בראשית טו, יז), אמיטתא הות. (בראשית טו, יז): והנה תנור עשן ולפיד, שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן אמר ארבעה דברים הראה לו, גיהנם, ומלכיות, ומתן תורה, ובית המקדש, אמר לו, כל זמן שבניך עסוקים בשתים, הם נצולים משתים. פרשו משתים, הם נדונין בשתים. אמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך, בגיהנם או במלכיות, רבי חנינא בר פפא אמר אברהם ברר לו את המלכיות. רבי יודן ורבי אידי ורבי חמא בר חנינא אמרו אברהם ברר גיהנם והקדוש ברוך הוא ברר לו את המלכיות, הדא הוא דכתיב (דברים לב, ל): אם לא כי צורם מכרם, זה אברהם. (דברים לב, ל): וה' הסגירם, מלמד שהסכים הקדוש ברוך הוא לדבריו. רבי הונא בשם רבי אחא אמר כך היה אבינו אברהם יושב ותמה כל אותו היום, אמר במה אברר, בגיהנם או במלכיות, אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם קטע הדין מוניטא מן כדו, (בראשית טו, יח): ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, מהו לאמר, באנו למחלקת רבי חנינא בר פפא ורבי יודן ורבי אידי ורבי חמא בר חנינא, רבי חנינא בר פפא אמר, אברהם ברר לו את המלכיות, הדא הוא דכתיב (תהלים סו, יב): הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים. רבי יהושע בן לוי אמר אף קריעת ים סוף הראה לו, דכתיב: אשר עבר בין הגזרים האלה, היך מה דאת אמר (תהלים קלו, יג): לגזר ים סוף לגזרים.
  51. Bereshit Rabbah 44:23 בשם רבי יוחנן
    רבי דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לפי שאינו מזכיר כאן החוי, לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם. רבי חלבו בשם רבי אבא בשם רבי יוחנן כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים, את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני, ולא נתן להם אלא שבעה, את החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת …
    רבי דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר לפי שאינו מזכיר כאן החוי, לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם. רבי חלבו בשם רבי אבא בשם רבי יוחנן כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים, את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני, ולא נתן להם אלא שבעה, את החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי, הרי שבעה, ולמה נתן להם שבעה [פרושן לעיל], ואיזה הם השלשה שלא נתן להם, רבי אומר ערביה שלמיה נוטיה. רבי שמעון בן יוחאי אומר דרמוסקוס ואסיא ואספמיא. רבי אליעזר בן יעקב אמר אסיא ותרקי וקרטגינה. רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון, הם השלשה שלא נתן להם בעולם הזה, אדום שנאמר (דברים ב, ה): כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר, ובמואב כתיב (דברים ב, ט): אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, קנזי הוא מעשו, קיני וקדמוני הוא מעמון ומואב, אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקים מאמרו של הקדוש ברוך הוא, אבל עכשו שבעה נתן להם, שנאמר (דברים ז, א): שבעה גוים רבים ועצומים ממך. אמר רבי יצחק חזירתא רעיא בעשרה ואמרתא ולא בחד, כל אילין אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם דיהב ליה, את הקיני ואת הקנזי וגו', ועדין (בראשית טז, א): ושרי אשת אברם לא ילדה לו.
  52. Bereshit Rabbah 45:4 בשם רבי יוחנן
    ויבא אל הגר ותהר (בראשית טז, ד), רבי לוי בר חיתא אמר מביאה ראשונה נתעברה, אמר רבי אלעזר לעולם אין האשה מתעברת מביאה ראשונה, והכתיב (בראשית יט, לו): ותהרין שתי בנות לוט מאביהן, אמר רבי תנחומא שלטו בעצמן והוציאו ערותן ונתעברו כמביאה שניה. אמר רבי חנינא בן פזי הקוצין הללו אינן לא מתנכשין ולא נזרעים, מא …
    ויבא אל הגר ותהר (בראשית טז, ד), רבי לוי בר חיתא אמר מביאה ראשונה נתעברה, אמר רבי אלעזר לעולם אין האשה מתעברת מביאה ראשונה, והכתיב (בראשית יט, לו): ותהרין שתי בנות לוט מאביהן, אמר רבי תנחומא שלטו בעצמן והוציאו ערותן ונתעברו כמביאה שניה. אמר רבי חנינא בן פזי הקוצין הללו אינן לא מתנכשין ולא נזרעים, מאיליהן הן יוצאים ומתמרים ועולים. החטים הללו כמה צער וכמה יגיע עד שלא יעלו. ולמה נתעקרו האמהות, רבי לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם רבי יוחנן שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן, שנאמר (שיר השירים ב, יד): יונתי בחגוי הסלע, יונתי בחגוי, למה עקרתי אתכם, בשביל (שיר השירים ב, יד): הראיני את מראיך השמיעני את קולך. רבי עזריה משום רבי יוחנן בר פפא כדי שיהיו מתרפקות על בעליהן בנוין. רבי הונא משם רבי חיא בר אבא כדי שיצאו רב השנים בלא שעבוד. רבי הונא ורבי אבון בשם רבי מאיר אמר כדי שיהנו בעליהן מהן, שכל זמן שהאשה מקבלת עברין היא מתכערת ומתעזבת, שכל תשעים שנה שלא ילדה שרה היתה ככלה בתוך חפתה, והיו מטרוניות באות לשאל בשלומה של שרה והיתה שרה אומרת להם צאו ושאלו בשלומה של עלובה, והיתה הגר אומרת להם שרי גברתי אין סתרה כגלויה, נראית צדקת ואינה צדקת, אלו היתה צדקת ראו כמה שנים שלא נתעברה ואני בלילה אחד נתעברתי, והיתה אומרת עם דא אנא מסב ומתן, הלואי מסב ומתן עם מרה.
  53. Bereshit Rabbah 45:5 אמר רבי יוחנן
    ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך (בראשית טז, ה), רבי יודן בשם רבי יהודה בר סימון חומסני אתה בדברים, למה, שאתה שומע בקלוני ושותק. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר בעי דיני גבך. משל לשני בני אדם חבושים בבית האסורים, נמצא המלך עובר, אמר ליה חד, תבע דיקיון דידי, אמר אפקוהו. אמר ליה חבריה יבעי דיני גבך, אלו …
    ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך (בראשית טז, ה), רבי יודן בשם רבי יהודה בר סימון חומסני אתה בדברים, למה, שאתה שומע בקלוני ושותק. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר בעי דיני גבך. משל לשני בני אדם חבושים בבית האסורים, נמצא המלך עובר, אמר ליה חד, תבע דיקיון דידי, אמר אפקוהו. אמר ליה חבריה יבעי דיני גבך, אלו אמרת תבוע דיקיון דידן, כמה דאפקך כן אפקני, וכדו דאמרת תבע דיקיון דידי, לך אפיק לי לא אפיק. כך אלו אמרת ואנו הולכים ערירים, כמה דיהב לך כן יהב לי, וכדו דאמרת (בראשית טו, ב): אנכי הולך ערירי, לך יהיב ולי לא יהיב. משל לשני בני אדם שהלכו ללוות זרע מן המלך, אמר ליה תשאל לי זרע, אמר ויהבון ליה, אמר ליה חבריה יבעי דיני גבך, אלו אמרת תשאל לנו זרע, כמה דיהיב לך כן הוה יהיב לי, הכא נמי אלו אמרת הן לנו לא נתת זרע, כמה דיהיב לך הוה יהיב לי, וכדו דאמרת (בראשית טו, ג): הן לי לא נתת זרע, לך יהיב לי לא יהיב. רבי נחמיה בשם רבי אבון אמר חמסה בפניו. ורבנן אמרי ארבע מדות נאמרו בנשים, גרגרניות, ציתניות, עצלניות, קנאניות. גרגרניות, מחוה (בראשית ג, ו): ותקח מפריו ותאכל. ציתניות (בראשית יח, י): ושרה שמעת. עצלניות (בראשית יח, ו): מהרי שלש סאים קמח סלת. קנאניות, דכתיב (בראשית ל, א): ותקנא רחל באחותה. רבי יהודה בר נחמיה אמר אף אסטטניות ודברניות. אסטטניות ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך. ודברניות (במדבר יב, א): ותדבר מרים ואהרן במשה. רבי לוי אמר אף גנביות, שנאמר (בראשית לא, יט): ותגנב רחל את התרפים. יוצאניות (בראשית לד, א): ותצא דינה. רבי תנחומא אמר בשם רבי חיא רבה ורבי ברכיה אמר בשם רבי חיא, כל מי שהרתיק אחר מדת הדין לא יצא שפוי מתחת ידיה, ראויה היתה שרה להגיע לשניו של אברהם, ועל ידי שאמרה (בראשית טז, ה): ישפט ה' ביני וביניך, נמנעו מחייה שלשים ושמונה שנה. כתיב (בראשית טז, ד): ויבא אל הגר ותהר, ומה תלמוד לומר (בראשית טז, יא): הנך הרה וילדת בן, אלא מלמד שהכניסה בה שרה עין רעה והפילה עברה. אמר רבי יוחנן ביני ובינך, ובנך כתיב. אמר רבי חנינא אלו אלישע הנביא אמר כן ברוח הקדש דיי, אלא שזכתה לדבר עמה המלאך.
  54. Bereshit Rabbah 45:9 רבי יוחנן אמר
    והוא יהיה פרא אדם (בראשית טז, יב), רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר שהכל יהיו גדלים בישוב והוא יהיה גדל במדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר פרא אדם, ודאי שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות. (בראשית טז, יב): ידו בכל ויד כל בו, קרי ביה כלבו, הוא והכלב שוים, מה הכלב אוכל נבלות אף הוא אוכל נבלות. אמר …
    והוא יהיה פרא אדם (בראשית טז, יב), רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר שהכל יהיו גדלים בישוב והוא יהיה גדל במדבר. רבי שמעון בן לקיש אמר פרא אדם, ודאי שהכל בוזזים ממון והוא בוזז נפשות. (בראשית טז, יב): ידו בכל ויד כל בו, קרי ביה כלבו, הוא והכלב שוים, מה הכלב אוכל נבלות אף הוא אוכל נבלות. אמר רבי אלעזר מתי ידו בכל ויד כל בו, לכשיבוא אותו שכתוב בו (דניאל ב, לח): ובכל די דירין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון, הדא הוא דכתיב (ירמיה מט, כח): לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל, נבוכד ראצר כתיב, שאצרן במדבר והרגן. (בראשית טז, יב): על פני כל אחיו ישכן, הכא את אמר ישכן, והתם כתיב (בראשית כה, יח): נפל, אלא כל זמן שהיה אברהם אבינו קים ישכן, וכשמת אברהם נפל. עד שלא פשט ידו בבית המקדש, ישכן. כיון שפשט ידו בבית המקדש, נפל. בעולם הזה ישכן, אבל לעתיד לבוא נפל.
  55. Bereshit Rabbah 46:9 רבי יוחנן אמר
    ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך (בראשית יז, ח), רבי יודן אמר חמש, אם מקבלים בניך אלהותי אני אהיה להם לאלוה ולפטרון, ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ולפטרון. אם נכנסין בניך לארץ הן מקבלין אלהותי ואם לאו אינם מקבלים. אם מקימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסים לארץ. אם מקבלים בניך את השבת ה …
    ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך (בראשית יז, ח), רבי יודן אמר חמש, אם מקבלים בניך אלהותי אני אהיה להם לאלוה ולפטרון, ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ולפטרון. אם נכנסין בניך לארץ הן מקבלין אלהותי ואם לאו אינם מקבלים. אם מקימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסים לארץ. אם מקבלים בניך את השבת הם נכנסין לארץ ואם לאו אינם נכנסים. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי אבון בן רבי יוסי כתיב (יהושע ה, ד): וזה הדבר אשר מל יהושע, דבר אמר להם יהושע ומלן, אמר להם מה אתם סבורין שאתם נכנסין לארץ ערלים, כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' על מנת (בראשית יז, ט): ואתה את בריתי תשמר. ואתה את בריתי תשמר, רבי הונא ורבי יוחנן, רבי הונא אמר ואתה, מכאן למוהל שיהא מהול. ורבי יוחנן אמר (בראשית יז, יג): המול ימול, מכאן למוהל שיהא מהול. תניא ישראל ערל אינו מוהל קל וחמר עובד כוכבים ערל.
  56. Bereshit Rabbah 46:11 רבי יוחנן אמר
    ובן שמנת ימים ימול לכם (בראשית יז, יב), תניא הלוקח עבר שפחתו של עובד כוכבים, רבי יוחנן אמר ימול לשמונה, ותני רבי חמא בר יוסי ימול לשמונה, ותני שמואל כן מה דאמר שמואל (ויקרא יב, ו): לבן או לבת, מכל מקום.
  57. Bereshit Rabbah 48:6 בשם רבי יוחנן
    כתיב (ישעיה לג, יד): פחדו בציון חטאים, אמר רבי ירמיה בן אלעזר משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר, היה זה לוקה וזה מרתת, אמר רבי יונתן כל חנפה שנאמר במקרא, במינות הכתוב מדבר, ובנין אב שבכלן פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים. אמר רבי יהודה בר רבי סימון לארכיליסטוס שמרד במלך, אמר המלך כל מי שהוא תופשו אני …
    כתיב (ישעיה לג, יד): פחדו בציון חטאים, אמר רבי ירמיה בן אלעזר משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר, היה זה לוקה וזה מרתת, אמר רבי יונתן כל חנפה שנאמר במקרא, במינות הכתוב מדבר, ובנין אב שבכלן פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים. אמר רבי יהודה בר רבי סימון לארכיליסטוס שמרד במלך, אמר המלך כל מי שהוא תופשו אני נותן לו פרוקופי, עמד אחד ותפשו, אמר המלך שמרו שניהם עד הבקר, והיה זה מתפחד וזה מתפחד, זה מתפחד לומר איזה פרוקופי המלך נותן לי, וזה מתפחד ואומר איזה דין המלך דן אותי. כך לעתיד לבוא ישראל מתפחדים ועובדי כוכבים מתפחדים, ישראל מתפחדים (הושע ג, ה): ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים. ועובדי כוכבים מתפחדים פחדו בציון חטאים. אמר רבי יהודה בר רבי סימון למה הוא קורא אותן (ישעיה לג, יג): מוקדי עולם, שאלו נתן להם רשות היו מוקדים כל העולם כלו על יושביו לשעה קלה. (ישעיה לג, טו): הלך צדקות, זה אברהם, (בראשית יח, יט): ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. (ישעיה לג, טו): ודבר מישרים, (שיר השירים א, ד): מישרים אהבוך. (ישעיה לג, טו): מאס בבצע מעשקות, שנאמר (בראשית יד, כג): אם מחוט ועד שרוך נעל. (ישעיה לג, טו): נער כפיו מתמך בשחד, (בראשית יד, כב): הרמתי ידי אל ה' אל עליון. (ישעיה לג, טז): הוא מרומים ישכן, רבי יהודה בר רבי סימון בשם רבי חנין בשם רבי יוחנן העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, הדא דהוא אמר ליה (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה, אינו שיך לומר הבט אלא מלמעלה למטה. (ישעיה לג, טז): מצדות סלעים משגבו, אלו ענני כבוד, (ישעיה לג, טז): לחמו נתן מימיו נאמנים, (בראשית יח, ד): יקח נא מעט מים. (ישעיה לג, יז): מלך ביפיו תחזינה עיניך, וירא אליו ה' באלני ממרא.
  58. Bereshit Rabbah 48:16 אמר רבי יוחנן
    ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה וגו' והוא אחריו (בראשית יח, י), זה ישמעאל, והוא אחריו, מפני היחוד, והוא אחריו, זה המלאך שהביט לאחריו והרגיש שבאת אורה מאחריו. (בראשית יח, יא): ואברהם ושרה זקנים, אמר רבי יוחנן כבר כתיב: ואברהם ושרה זקנים, מה תלמוד לומר: ואברהם זקן, אלא שהחזירו הקדוש ברוך הוא לימי נערותיו, …
    ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה וגו' והוא אחריו (בראשית יח, י), זה ישמעאל, והוא אחריו, מפני היחוד, והוא אחריו, זה המלאך שהביט לאחריו והרגיש שבאת אורה מאחריו. (בראשית יח, יא): ואברהם ושרה זקנים, אמר רבי יוחנן כבר כתיב: ואברהם ושרה זקנים, מה תלמוד לומר: ואברהם זקן, אלא שהחזירו הקדוש ברוך הוא לימי נערותיו, צריך לכתב פעם שניה ואברהם זקן. רבי אמי אמר כאן זקנה שיש בה לחלוחית, ולהלן בזקנה שאין בה לחלוחית. (בראשית יח, יא): חדל להיות לשרה ארח כנשים, היך מה דאת אמר (דברים כג, כג): וכי תחדל לנדר, פסק, היך מה דאת אמר (במדבר ט, יג): וחדל לעשות הפסח.
  59. Bereshit Rabbah 49:5 משם רבי יוחנן
    ויאמר ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה (בראשית יח, כ), רבי חנינא אמר רבה והולכת. רבי ברכיה משם רבי יוחנן שמענו בדור המבול שנדונו במים, והסדומים שנדונו באש, מנין לתן את האמור בזה בזה, תלמוד לומר רבה, רבה לגזרה שוה.
  60. Bereshit Rabbah 49:9 אמר רבי יוחנן
    חללה לך (בראשית יח, כה), אמר רבי יודן חללה הוא לך בריה הוא לך. אמר רבי אחא חללה חללה שתי פעמים, חלול שם שמים יש בדבר. אמר רבי אבא מעשת דבר אין כתיב כאן, אלא מעשת כדבר, לא היא ולא דכותה, ולא דפחותה מנה. אמר רבי לוי שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ואיוב, אברהם אמר חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם ר …
    חללה לך (בראשית יח, כה), אמר רבי יודן חללה הוא לך בריה הוא לך. אמר רבי אחא חללה חללה שתי פעמים, חלול שם שמים יש בדבר. אמר רבי אבא מעשת דבר אין כתיב כאן, אלא מעשת כדבר, לא היא ולא דכותה, ולא דפחותה מנה. אמר רבי לוי שני בני אדם אמרו דבר אחד, אברהם ואיוב, אברהם אמר חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע. איוב אמר (איוב ט, כב): אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה, אברהם נטל עליה שכר, איוב נענש עליה. אברהם אמר בשולה, איוב אמר פגה, אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה. רבי חיא בר אבא אמר ערבובי שאלות יש כאן, אברהם אמר: חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, והקדוש ברוך הוא אומר: והיה כצדיק כרשע, יתלה לרשעים בשביל צדיקים, הלואי צדיקים דהא אינם אלא צדיקים נבלי, דאמר רבי יוחנן כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כתיב, היא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן (יהושע ט, יא): ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו, זקננו כתיב, זקני אשמה, הינו סבא דבהתא. אמר רבי יהושע בן לוי אמר אברהם צרף מעשי ויעלו למנין חמשים. אמר רבי יהודה ברבי סימון לא את הוא צדיקו של עולם, צרף עצמך עמהם ויעלו למנין חמשים. אמר רבי יהודה ברבי סימון כך אמר ליה אברהם, מלך בשר ודם תולין לו אנקליטון מדוכוס לאפרכוס, מאפרכוס לאסטרליטוס, ואת בשביל שאין לך מי שיתלה לך אנקליטון, לא תעשה משפט. אמר רבי יהודה ברבי סימון כשבקשת לדון את עולמך מסרת אותו ביד שנים, רומוס ורומילוס, שאם בקש אחד מהם לעשות דבר חברו מעכב על ידו, ואת בשביל שאין לך מי שיעכב על ידך לא תעשה משפט. אמר רב אדא נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם, מה את מערים על השבועה, מבול של מים אין אתה מביא, מבול של אש את מביא, אם כן לא יצאת ידי שבועה. אמר רבי לוי (בראשית יח, כה): השפט כל הארץ לא יעשה משפט, אם עולם אתה מבקש אין דין, ואם דין אתה מבקש לית עולם, את תפיס חבלא בתרין ראשין, בעי עלמא ובעי דינא, אם לית את מותר צבחר, לית עלמא יכיל קאים. אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם (תהלים מה, ח): אהבת צדק ותשנא רשע, אהבת לצדק את בריותי, ותשנא רשע, מאנת לחייבן, (תהלים מה, ח): על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך, מהו מחבריך, מנח ועד אצלך עשרה דורות ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך (בראשית יב, א): ויאמר ה' אל אברם לך לך.
  61. Bereshit Rabbah 49:13 בשם רבי יוחנן
    ויאמר אל נא יחר לה' אולי ימצאון שם עשרה (בראשית יח, לב), ולמה עשרה, כדי כניסה לכלם. דבר אחר למה עשרה, כבר נשתיר בדור המבול שמונה ולא נתלה לעולם בזכותן. דבר אחר למה עשרה, שהיה סבור שיש שם עשרה, לוט ואשתו וארבע בנותיו וארבעה חתניו. רבי יהודה ברבי סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן, כאן עשרה, ובירושלים אפלו …
    ויאמר אל נא יחר לה' אולי ימצאון שם עשרה (בראשית יח, לב), ולמה עשרה, כדי כניסה לכלם. דבר אחר למה עשרה, כבר נשתיר בדור המבול שמונה ולא נתלה לעולם בזכותן. דבר אחר למה עשרה, שהיה סבור שיש שם עשרה, לוט ואשתו וארבע בנותיו וארבעה חתניו. רבי יהודה ברבי סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן, כאן עשרה, ובירושלים אפלו אחד, הדא הוא דכתיב (ירמיה ה, א): שוטטו בחוצות ירושלים, וכאן הוא אומר (קהלת ז, כז): אחת לאחת למצא חשבון, אמר רבי יצחק עד כמה הוא מצוי חשבון לעיר אחת, עד אחד, אם נמצא אחד בכל העיר תולין לה בזכותו.
  62. Bereshit Rabbah 51:11 בשם רבי יוחנן
    ותלד הבכירה בן וגו' (בראשית יט, לז), רבי יודן משם רבי איבו הבכירה על ידי שבזת כבוד אביה ואמרה שמו מואב, מאב, אמר הכתוב (דברים ב, ט): אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, מלחמה אי אתה עושה עמהן, אבל אתה מפתק הנהרות שלהן, שורף גדישים שלהן באש. אבל הצעירה על ידי שחסתה על כבוד אביה ואמרה ותקרא שמו בן עמי, …
    ותלד הבכירה בן וגו' (בראשית יט, לז), רבי יודן משם רבי איבו הבכירה על ידי שבזת כבוד אביה ואמרה שמו מואב, מאב, אמר הכתוב (דברים ב, ט): אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, מלחמה אי אתה עושה עמהן, אבל אתה מפתק הנהרות שלהן, שורף גדישים שלהן באש. אבל הצעירה על ידי שחסתה על כבוד אביה ואמרה ותקרא שמו בן עמי, בן מי שהיה עמי, אמר הכתוב (דברים ב, יט): אל תצרם ואל תתגר בם, כל עקר. אמר רבי יהודה בן רבי סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן בנותיו של לוט הולכות לעבר עברה ונתפקדו, באיזה זכות, בזכות מואב, מי אב, שנאמר באברהם (בראשית יז, ה): כי אב המון גוים נתתיך.
  63. Bereshit Rabbah 52:12 אמר רבי יוחנן
    ויקח אבימלך צאן ובקר, ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך (בראשית כ, יד טז), אמר רבי יהודה בר רבי אלעאי אזלת למצרים סחרת בה, אתית להכא וסחרת בה, אם ממון את בעי הא לך ממון וכסי מנה עינה. (בראשית כ, טז): הנה הוא לך כסות עינים, אמר רבי יוחנן עשה לה כסות שיהיו הכל מביטין בה ולא בנויה. כסות עינים, כסות שהיא …
    ויקח אבימלך צאן ובקר, ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך (בראשית כ, יד טז), אמר רבי יהודה בר רבי אלעאי אזלת למצרים סחרת בה, אתית להכא וסחרת בה, אם ממון את בעי הא לך ממון וכסי מנה עינה. (בראשית כ, טז): הנה הוא לך כסות עינים, אמר רבי יוחנן עשה לה כסות שיהיו הכל מביטין בה ולא בנויה. כסות עינים, כסות שהיא עשויה עינים עינים. רבי ברכיה אמר עשאה מטרונה, כסות שהיא מכסה מן העין. ריש לקיש אמר בקש להקנותה בפני בעלה לומר כל השנים הללו היא עמו ולא עשה לה דבר, וזה לילה אחת עשה לה את כל הכבוד הזה. דבר אחר, אמר להם אתם כסיתם מני את העין, בן שאתם מעמידים יהא כסוי עינים. (בראשית כ, טז): ואת כל ונכחת, אמר לה כבר תוכחתיה דההוא גברא גביה, דתנן המורדת על בעלה פוחתין לה מכתבתה שבעה דינרין בשבת, ולמה שבעה דינרין כנגד שבעה מלאכות שהאשה עושה לבעלה, טוחנת, ואופה, ומבשלת, ומכבסת, ומיניקה את בנה, ומצעת לו את המטה, ועושה בצמר, לפיכך שבעה. וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתבתה שלשה דינרין בשבת, למה שלשה כנגד שלשה דברים שהוא מתחיב לה, שאר כסות ועונה, לפיכך שלשה. אמר שהכניסה לו עבדים ושפחות אינה מתחיבת לו כלום, אמר שלא נתן לה לא שאר לא כסות לא עונה אינה מתחיבת לו כלום. אמר רבי יוחנן צערו של איש מרבה מצערה של אשה, הדא הוא דכתיב (שופטים טז, טז): ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו, שהיתה שומטת עצמה מתחתיו (שופטים טז, טז): ותקצר נפשו למות, אבל היא לא קצרה נפשה, שהיתה עושה צרכיה ממקום אחר.
  64. Bereshit Rabbah 53:10 משום רבי יוחנן
    ויגדל הילד ויגמל (בראשית כא, ח), רבי הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע. רבנן אמרי נגמל מחלבו. (בראשית כא, ח): ויעש אברהם משתה גדול, רבי יודא ברבי סימון אמר גדול עולמים היה שם. רבי יודן בר מספרתא אמר (אסתר ב, יח): ויעש המלך משתה גדול, גדולי עולם היו שם, הדא הוא דכתיב (דברים ל, ט): כי ישוב ה' לשוש עליך לטו …
    ויגדל הילד ויגמל (בראשית כא, ח), רבי הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע. רבנן אמרי נגמל מחלבו. (בראשית כא, ח): ויעש אברהם משתה גדול, רבי יודא ברבי סימון אמר גדול עולמים היה שם. רבי יודן בר מספרתא אמר (אסתר ב, יח): ויעש המלך משתה גדול, גדולי עולם היו שם, הדא הוא דכתיב (דברים ל, ט): כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב, בימי מרדכי ואסתר, (דברים ל, ט): כאשר שש על אבתיך, בימי אברהם יצחק ויעקב. אמר רבי יהודה ברבי סימון משתה גדול, משתה גדולים, עוג וכל גדולים עמו היו שם, אמרו לעוג לא היית אומר אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד, אמר להם עכשו מתנתו מה היא לא שפופה, אין יהיב אנא אצבעי עליה אנא פחש ליה, אמר לו הקדוש ברוך הוא מה אתה מבזה על מתנתו חייך, שאת רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו, ואין סופו של אותו האיש לפל אלא בידו, שנאמר (במדבר כא, לד): ויאמר ה' אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי וגו', דאמר רבי לוי לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו, דאמר רבי יהושע בן מנחמה אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע כלם היו במשתה של אברהם אבינו, ולא שלשים ואחד היו, אלא כי ההיא דאמר רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי פרנך משום רבי יוחנן (יהושע יב, ט): מלך יריחו אחד, מה תלמוד לומר אחד, אלא הוא ואנטקיסור שלו.
  65. Bereshit Rabbah 54:1 רבי יוחנן אמר
    ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו (בראשית כא, כב), (משלי טז, ז): ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלם אתו, רבי יוחנן אמר זו אשתו, שנאמר (מיכה ז, ו): איבי איש אנשי ביתו, מעשה באשה שקבלה על בעלה לשלטון והתיז את ראשו, ויש אומרים אף התיז את ראשה, רבי שמואל אמר זה הנחש. תנא רבי חלפתא אומר הנחש הזה להו …
    ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו (בראשית כא, כב), (משלי טז, ז): ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלם אתו, רבי יוחנן אמר זו אשתו, שנאמר (מיכה ז, ו): איבי איש אנשי ביתו, מעשה באשה שקבלה על בעלה לשלטון והתיז את ראשו, ויש אומרים אף התיז את ראשה, רבי שמואל אמר זה הנחש. תנא רבי חלפתא אומר הנחש הזה להוט אחר השום, ומעשה בנחש אחד שירד מן ההר לבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה, וראה נחש שבבית ולא היה יכול לעמד לו, כיון שיצא אותו הנחש, יצא הנחש של בית ומילא אותה עפר. רבי יהושע בן לוי אמר זה יצר הרע, בנהג שבעולם אדם גדל עם חברו שתים שלש שנים בכרך והוא קושר לו אהבה, וזה גדל עם אדם מנערותו עד זקנותו, אם מצא בתוך שבעים הוא מפילו, בתוך שמונים הוא מפילו, הוא שדוד אומר (תהלים לה, י): כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו, אמר רבי אחא וכי יש גזלן גדול מזה, ואמר שלמה (משלי כה, כא): אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים, מלחמה של תורה, היך מה דאת אמר (משלי ט, ד): לכו לחמו בלחמי, ומימה של תורה, היך מה דאת אמר (ישעיה נה, א): הוי כל צמא לכו למים. אמר רבי ברכיה אויביו, גם אויביו, לרבות מזיקי ביתו, כגון יתושים ופרעושים וזבובים. דבר אחר, ברצות ה' דרכי איש, זה אברהם שנקרא איש, דכתיב ביה (ישעיה מו, יא): מארץ מרחק איש עצתי. גם אויביו, זה אבימלך.
  66. Bereshit Rabbah 54:4 רבי יוחנן אמר
    ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך, ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת (בראשית כא, כז כט), אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים, ואלו הן: חפני, ופינחס, ושמשון, ושאול, ושלשת בניו …
    ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך, ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת (בראשית כא, כז כט), אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך שאני משהה בשמחת בניך שבעה דורות. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים, ואלו הן: חפני, ופינחס, ושמשון, ושאול, ושלשת בניו. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן בניו מחריבין מבניך שבעה משכנות, ואלו הן: אהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין. אתה נתת לו שבע כבשות בלי רצוני, כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים שבעה חדשים, הדא הוא דכתיב (תהלים עח, סא): ויתן לשבי עזו, זה ארון ברית. וכתיב (שמואל א ו, א): ויהי ארון ה' בשדה פלשתים שבעה חדשים, (תהלים עח, סא): ותפארתו ביד צר, אלו בגדי כהנה, כמה דאת אמר (שמות כח, ב): ועשית בגדי קדש לאהרן וגו' ולתפארת. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק בשם רבי אבא למה לקו אנשי בית שמש, על ידי שהיו מליזין בארון, אמר הקדוש ברוך הוא אלו תרנגלתו של אחד מהם אבדה היה מחזר עליה כמה פתחים להביאה וארוני בשדה פלשתים שבעה חדשים ואין אתם משגיחים בו, אם אין אתם משגיחין עליו אני אשגיח עליו (תהלים צח, א): הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, הדא הוא דכתיב (שמואל א ו, יב): וישרנה הפרות בדרך, מהלכות בישרות, הפכו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה, והינו דכתיב וישרנה, אמרו שירה בפה, אי זו שירה אמרו, רבי מאיר אומר שירת הים אמרו, נאמר כאן (שמואל א ו, יב): הלכו הלך וגעו, ונאמר להלן (שמות טו, א): כי גאה גאה. רבי יוחנן אמר (תהלים צח, א): שירו לה' שיר חדש. רבי אליעזר אמר (תהלים קה, א): הודו לה' קראו בשמו. רבנן אמרי (תהלים צז, א): ה' מלך תגל הארץ. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק אמר תלת שירו לה' שיר חדש, (תהלים צו, א): שירו לה' כל הארץ, (תהלים צט, א): ה' מלך ירגזו עמים. תני אליהו רומי השטה התנופפי ברוב הדרך, המחשקת ברקמי זהב, המהללה בדביר ארמון, המעלפת מבין שני כרובים. אמר רבי שמואל בר נחמן כמה יגיעות יגע בו בן עמרם עד שלמד שירה ללוים, ואתם אומרות שירה מאליכם, יישר חילכם.
  67. Bereshit Rabbah 55:7 אמר רבי יוחנן
    ויאמר קח נא את בנך וגו' (בראשית כב, ב), אמר לו בבקשה ממך קח נא את בנך, אמר ליה תרין בנין אית לי אי זה בן, אמר לו: את יחידך. אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. אמר לו: אשר אהבת. אמר לו אית תחומין במעיא. אמר לו: את יצחק. ולמה לא גלה לו מיד, כדי לחבבו בעיניו ולתן לו שכר על כל דבור ודבור, היא דעתיה דרבי …
    ויאמר קח נא את בנך וגו' (בראשית כב, ב), אמר לו בבקשה ממך קח נא את בנך, אמר ליה תרין בנין אית לי אי זה בן, אמר לו: את יחידך. אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. אמר לו: אשר אהבת. אמר לו אית תחומין במעיא. אמר לו: את יצחק. ולמה לא גלה לו מיד, כדי לחבבו בעיניו ולתן לו שכר על כל דבור ודבור, היא דעתיה דרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן (בראשית יב, א): לך לך, זו אפרכיה שלך (בראשית יב, א): וממולדתך, זו שכונתך, (בראשית יב, א): מבית אביך, זו בית אביך, (בראשית יב, א): אל הארץ אשר אראך. ולמה לא גלה לו מיד, כדי לחבבה בעיניו ולתן לו שכר על כל דבור ודבור ועל כל פסיעה ופסיעה. אמר רבי לוי בר חיתא, שני פעמים כתיב לך לך, ואין אנו יודעים אי זה חביבה אם הראשונה אם השניה, מן מה דכתיב ולך לך אל ארץ המריה, הוי שניה חביבה מן הראשונה. ולך לך אל ארץ המריה, רבי חיא רבה ורבי ינאי, חד אמר למקום שהוראה יצאה לעולם, ואוחרנא אמר למקום שיראה יצאה לעולם. דכותה דביר, רבי חיא ורבי ינאי, חד אמר ממקום שהדברות יוצאות לעולם, וחד אמר ממקום שהדבור יוצא לעולם. דכותה ארון, רבי חיא ורבי ינאי, חד אמר למקום שהאורה יוצאה לעולם, וחד אמר מקום שיראה יוצא לעולם. אמר רבי יהושע בן לוי שמשם הקדוש ברוך הוא מורה לאמות העולם ומורידם לגיהנם. רבי שמעון בן יוחאי אמר למקום שהוא ראוי כנגד בית המקדש למעלה. רבי יודן אמר למקום שיהא מראה לך. רבי פינחס אמר לאתר מרותא דעלמא. רבנן אמרי למקום שהקטרת קרבין, היאך מה דאת אמר (שיר השירים ד, ו): אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה. (בראשית כב, ב): והעלהו שם לעלה, רבי יודן בר סימון אמר, אמר לפניו רבון העולמים יש קרבן. בלא כהן, אמר לו הקדוש ברוך הוא כבר מניתיך שתהא כהן, הדא הוא דכתיב (תהלים קי, ד): אתה כהן לעולם. (בראשית כב, ב): על אחד ההרים אשר אמר אליך, אמר רבי הונא משום רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי הקדוש ברוך הוא מתהא ומתלה בעיניהם של צדיקים ואחר כך הוא מגלה להם טעמו של דבר (בראשית יב, א): אל הארץ אשר אראך. על אחד ההרים וגו'. דכותה (יונה ג, ב): וקרא אליה את הקריאה אשר וגו', דכותה (יחזקאל ג, כב): קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך.
  68. Bereshit Rabbah 56:9 רבי יוחנן אמר
    וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר (בראשית כב, יג), מהו אחר, אמר רבי יודן אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעברות, ומסתבכין בצרות, וסופן לגאל בקרנו של איל, שנאמר (זכריה ט, יד): וה' אלהים בשופר יתקע וגו'. אמר רבי יהודה בר סימון אחר כל הדורות, ישראל נאחזים בעברות, ומסתבכין בצרות, וסופן לגאל בקרנו של איל, …
    וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר (בראשית כב, יג), מהו אחר, אמר רבי יודן אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעברות, ומסתבכין בצרות, וסופן לגאל בקרנו של איל, שנאמר (זכריה ט, יד): וה' אלהים בשופר יתקע וגו'. אמר רבי יהודה בר סימון אחר כל הדורות, ישראל נאחזים בעברות, ומסתבכין בצרות, וסופן לגאל בקרנו של איל, הדא הוא דכתיב: וה' אלהים בשופר יתקע. אמר רבי חנינא בר רבי יצחק כל ימות השנה ישראל נאחזים בעברות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם, וסופן לגאל בקרנו של איל, שנאמר: וה' אלהים בשופר יתקע. רבי לוי אמר לפי שהיה אברהם אבינו רואה את האיל נתוש מן החרש הזה והולך ומסתבך בחרש אחר, אמר לו הקדוש ברוך הוא כך עתידין בניך להסתבך למלכיות, מבבל למדי, מן מדי ליון, ומיון לאדום, וסופן לגאל בקרנו של איל, הדא הוא דכתיב: וה' אלהים בשופר יתקע. (בראשית כב, יג): וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו, רבי בנאי אמר, אמר לפניו רבון העולם הוי רואה דמיו של איל זה כאלו דמו של יצחק בני, אמוריו, כאלו אמוריו דיצחק ברי, כהדא דתנן הרי זו תחת זו, הרי זו תמורת זו, הרי זו חלופי זו, הרי זו תמורה. רבי פינחס אמר, אמר לפניו רבון העולמים הוי רואה כאלו הקרבתי את יצחק בני תחלה ואחר כך הקרבתי את האיל הזה תחתיו, היך מה דאת אמר (מלכים ב טו, ז): וימלך יותם בנו תחתיו, כהדא דתנן כאמרא כדירים. רבי יוחנן אמר כאמרא תמידא. ריש לקיש אמר כאילו של יצחק. תמן אמרי כולד החטאת. תני בר קפרא כאמור דלא ינק מן יומוי.
  69. Bereshit Rabbah 56:10 רבי יוחנן אמר
    ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה (בראשית כב, יד), רבי יוחנן אמר, אמר לפניו רבון העולמים בשעה שאמרת לי (בראשית כב, ב): קח נא את בנך את יחידך, היה לי מה להשיב, אתמול אמרת (בראשית כא, כב): כי ביצחק וגו', ועכשו קח נא את בנך וגו' וחס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה' אלהינ …
    ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה (בראשית כב, יד), רבי יוחנן אמר, אמר לפניו רבון העולמים בשעה שאמרת לי (בראשית כב, ב): קח נא את בנך את יחידך, היה לי מה להשיב, אתמול אמרת (בראשית כא, כב): כי ביצחק וגו', ועכשו קח נא את בנך וגו' וחס ושלום לא עשיתי כן אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עברות ומעשים רעים תהא נזכר להם אותה העקדה ותתמלא עליהם רחמים. אברהם קרא אותו יראה, שנאמר: ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה. שם קרא אותו שלם, שנאמר (בראשית יד, יח): ומלכי צדק מלך שלם, אמר הקדוש ברוך הוא אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם, ואם קורא אני אותו שלם, אברהם אדם צדיק מתרעם, אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם, יראה שלם, ירושלים. רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר עד שהוא שלם עשה לו הקדוש ברוך הוא סכה והיה מתפלל בתוכה, שנאמר (תהלים עו, ג): ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון, ומה היה אומר יהי רצון שאראה בבנין ביתי. דבר אחר, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא בית המקדש חרב ובנוי חרב ובנוי, שנאמר: שם המקום ההוא ה' יראה, הרי בנוי, היך מה דאת אמר (דברים טז, טז): שלוש פעמים בשנה יראה. אשר יאמר היום בהר ה', הרי חרב, שנאמר (איכה ה, יח): על הר ציון ששמם. ה' יראה, בנוי ומשכלל לעתיד לבוא, כענין שנאמר (תהלים קב, יז): כי בנה ה' ציון נראה בכבודו.
  70. Bereshit Rabbah 57:4 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, נתירא מן היסורין, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אין אתה צריך, כבר נולד מי שיקבלם, (בראשית כב, כא): את עוץ בכרו ואת בוז אחיו, איוב אימתי היה, ריש לקיש בשם בר קפרא אמר בימי אברהם היה, שנאמר: את עוץ בכרו, וכתיב (איוב א, א): איש היה בארץ עוץ איוב שמו. רבי אבא בר כהנא אמר בימי יעקב היה, דאמר רבי אבא בר …
    דבר אחר, נתירא מן היסורין, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אין אתה צריך, כבר נולד מי שיקבלם, (בראשית כב, כא): את עוץ בכרו ואת בוז אחיו, איוב אימתי היה, ריש לקיש בשם בר קפרא אמר בימי אברהם היה, שנאמר: את עוץ בכרו, וכתיב (איוב א, א): איש היה בארץ עוץ איוב שמו. רבי אבא בר כהנא אמר בימי יעקב היה, דאמר רבי אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה, דכתיב באשת איוב (איוב ב, י): כדבר אחת הנבלות, וכתיב בדינה (בראשית לד, ז): כי נבלה עשה בישראל. רבי לוי אמר בימי שבטים היה הדא הוא דכתיב (איוב טו, יח): אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם, זה ראובן ויהודה, ומה שכר נטלו על כך (איוב טו, יט): להם לבדם נתנה הארץ. רבי לוי בשם רבי יוסי בר חלפתא אמר בירידתן למצרים נולד ובעליתן מת, אתה מוצא עקר שניו של איוב לא היו אלא מאתים ועשר שנים, ועשו ישראל במצרים מאתים ועשר שנים ובא שטן לקטרג וגרה אותו באיוב. רבי חנניא בריה דרבי אחא אמר לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו בא זאב אחד נזדוג לו, אמר תנו לו תיש אחד שיתגרה בו. ורבי חמא אמר לאחד שהיה יושב בסעודה בא כלב אחד ונזדוג לו, אמר תנו לו ככר אחד שיתגרה בו, כך בא שטן לקטרג גרה אותו באיוב, הדא הוא דכתיב (איוב טז, יא): יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני, והלואי בני אדם צדיקים אלא בני אדם רשעים. רבי יוסי בר יהודה אומר בימי שפט השפטים היה, הדא הוא דכתיב (איוב כז, יב): הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו, חזיתם מעשי ומעשי דורי. חזיתם מעשי, מצוות ומעשים טובים. מעשה דורי, שהן מבקשין לתן שכר לזונות מן הגרנות, ואין דרכן של צדיקים להיות נותנין שכר לזונות מן הגרנות, הדא הוא דכתיב (הושע ט, א): אהבת אתנן על כל גרנות דגן. רבי שמואל בר נחמן אמר בימי כשדים היה, שנאמר (איוב א, יז): כשדים שמו שלשה ראשים. רבי נתן אמר בימי מלכות שבא היה, שנאמר (איוב א, טו): ותפל שבא ותקחם. ורבי יהושע בן קרחה אמר בימי אחשורוש היה, דכתיב ביה (אסתר ב, ב): יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה, וכתיב (איוב מב, טו): ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב. ריש לקיש אמר איוב לא היה ולא נהיה, מחלפיה שיטתיה דריש לקיש, דתמן אמר ריש לקיש בשם בר קפרא בימי אברהם היה, והכא אמר איוב לא היה ולא נהיה. מאי לא היה ולא נהיה ביסורים שנכתבו עליו, ולמה נכתבו עליו, אלא שאלו באו עליו היה יכול לעמד בהן. רבי יוחנן אמר מעולי גולה היה וישראלי היה ומדרשו בטבריה, לפיכך היו למדים ממנו קריעה וברכת אבלים הדא הוא דכתיב (איוב א, כ): ויקם איוב ויקרע את מעלו, מכאן שצריך אדם לקרע מעמד. רבי חנינא אמר עובד כוכבים היה, תני רבי חיא עובד כוכבים צדיק אחד עמד לי באמות העולם ונתתי לו שכרו ופטרתי, ואיזה זה איוב. (בראשית כב, כא): את עוץ בכרו, רבי יהושע בן לוי אמר הוא לבן הוא קמואל, ולמה נקרא שמו קמואל שקם כנגד אמתו של אל. (בראשית כב, כד): ופילגשו ושמה ראומה, אמר רבי יצחק כולהון לשם מרדות הן, טבח טבחון, גחם גמחון, תחש תחשון, מעכה מעכון.
  71. Bereshit Rabbah 58:1 אמר רבי יוחנן
    ויהיו חיי שרה מאה שנה (בראשית כג, א), (תהלים לז, יח): יודע ה' ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה, כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים, בת עשרים כבת שבע לנוי, בת מאה כבת עשרים שנה לחטא. דבר אחר, יודע ה' ימי תמימם, זו שרה שהיתה תמימה במעשיה, אמר רבי יוחנן כהדא עגלתא תמימה, ונחלתם לעולם תהיה, שנאמר: ויהיו חיי שרה, …
    ויהיו חיי שרה מאה שנה (בראשית כג, א), (תהלים לז, יח): יודע ה' ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה, כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים, בת עשרים כבת שבע לנוי, בת מאה כבת עשרים שנה לחטא. דבר אחר, יודע ה' ימי תמימם, זו שרה שהיתה תמימה במעשיה, אמר רבי יוחנן כהדא עגלתא תמימה, ונחלתם לעולם תהיה, שנאמר: ויהיו חיי שרה, מה צרך לומר שני חיי שרה באחרונה, לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ולעולם הבא.
  72. Bereshit Rabbah 58:2 אמר רבי יוחנן
    וזרח השמש ובא השמש (קהלת א, ה), אמר רבי אבא בר כהנא וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא עד שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חברו, יום שמת רבי עקיבא נולד רבנו, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש. יום שמת רבנו נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש. יום שמת רב …
    וזרח השמש ובא השמש (קהלת א, ה), אמר רבי אבא בר כהנא וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא עד שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חברו, יום שמת רבי עקיבא נולד רבנו, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש. יום שמת רבנו נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש. יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש. יום שמת רבי אבון נולד רבי אבון בריה, יום שמת רבי אבון נולד אבא הושעיה איש טריא, יום שמת אבא הושעיה, נולד רבי הושעיה, וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש. עד שלא השקיע שמשו של משה הזריח שמשו של יהושע, שנאמר (במדבר כז, יח): ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון. עד שלא שקעה שמשו של יהושע זרחה שמשו של עתניאל בן קנז, שנאמר (יהושע טו, יז): וילכדה עתניאל בן קנז. עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל (שמואל א ג, ג): ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל ה', אמר רבי יוחנן כהדא עגלתא תמימתא. עד שלא השקיע הקדוש ברוך הוא שמשה של שרה הזריח שמשה של רבקה, בתחלה (בראשית כב, כ): הנה ילדה מלכה גם הוא בנים, ואחר כך ויהיו חיי שרה מאה שנה.
  73. Bereshit Rabbah 58:6 אמר רבי יוחנן
    ויקם אברהם מעל פני מתו (בראשית כג, ג), מלמד שהיה רואה מלאך המות מתריס כנגדו. אמר רבי יוחנן מן הן תנינן, מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפלין ומכל מצוות שבתורה, מן הכא, ויקם וידבר. (בראשית כג, ד): גר ותושב, גר דיר. תושב מארי ביתא, אם רציתם גר, ואם לאו מארי ביתא, שכך אמר לי הקדוש בר …
    ויקם אברהם מעל פני מתו (בראשית כג, ג), מלמד שהיה רואה מלאך המות מתריס כנגדו. אמר רבי יוחנן מן הן תנינן, מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפלין ומכל מצוות שבתורה, מן הכא, ויקם וידבר. (בראשית כג, ד): גר ותושב, גר דיר. תושב מארי ביתא, אם רציתם גר, ואם לאו מארי ביתא, שכך אמר לי הקדוש ברוך הוא (בראשית טו, יח): לזרעך נתתי את הארץ הזאת. (בראשית כג, ד): תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני, איני מבקש מכם אלא מת אחד, שנאמר: תנו לי אחזת קבר. (בראשית כג, ה ו): ויענו בני חת את אברהם וגו' שמענו אדני וגו', מלך את עלינו, נשיא את עלינו, אלוה את עלינו. אמר להם אל יחסר העולם מלכו, ואל יחסר העולם אלהו. (בראשית כג, ו): במבחר קברינו, במבחר שבקברינו, קבר את מתך, מתים הרבה. (בראשית כג, יב): וישתחו אברהם לפני עם הארץ, מכאן שמודים על בשורה טובה.
  74. Bereshit Rabbah 60:3 רבי יוחנן אמר
    הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר, והיה הנער אשר אמר אליה הטי וגו' (בראשית כד, יג יד), ארבעה הן שתבעו שלא כהגן, לשלשה נתן כהגן, לאחד נתן שלא כהגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, כלב, שאול, יפתח. אליעזר אמר: והיה הנער אשר אמר אליה וגו', הא אלו יצאה אמה אחת והשקתו היה משיאה לבן אדונו, אתמהא, וזמן ל …
    הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר, והיה הנער אשר אמר אליה הטי וגו' (בראשית כד, יג יד), ארבעה הן שתבעו שלא כהגן, לשלשה נתן כהגן, לאחד נתן שלא כהגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, כלב, שאול, יפתח. אליעזר אמר: והיה הנער אשר אמר אליה וגו', הא אלו יצאה אמה אחת והשקתו היה משיאה לבן אדונו, אתמהא, וזמן לו הקדוש ברוך הוא כהגן, (בראשית כד, טו): ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת וגו'. וכלב אמר (שופטים א, יב): אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה, אלו לכדו עבד אחד היה נותן לו בתו, וזמן לו הקדוש ברוך הוא כהגן, שנאמר (שופטים א, יג): וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה. שאול אמר (שמואל א יז, כה): והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו לאשה, הא אלו יצא כושי אחד או עובד כוכבים אחד או עבד והכהו היה נותן לו בתו, וזמן לו הקדוש ברוך הוא כהגן, דכתיב (שמואל א יז, יב): ודוד בן איש אפרתי. יפתח (שופטים יא, לא): והיה היוצא אשר יצא וגו' והעליתיהו עלה לה', הא אלו יצא חמור או כלב אחד או חתול אחת, היה מעלהו עולה, וזמן לו הקדוש ברוך הוא שלא כהגן, הדא הוא דכתיב (שופטים יא, לד): ויבא יפתח וגו' והנה בתו יצאת לקראתו, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר הקדש דמים היה חיב, וריש לקיש אמר אפלו הקדש דמים לא היה חיב, דתנן אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי אלו עולה, לא אמר כלום, אמר הרי אלו לעולה, ימכרו ויביא בדמיהם עולה. ולא היה שם פינחס שיתיר לו את נדרו, אלא פינחס אמר הוא צריך לי ואני אלך אצלו, ויפתח אמר אני ראש קציני ישראל ואני הולך לי אצל פינחס, בין דין לדין אבדה הנערה ההיא, הדא דבריתא אמרה בין חיתא למחבלתא אזל ברא דעלובתא. ושניהם נענשו בדמיה של נערה, יפתח מת בנשילת אברים, בכל מקום שהיה הולך בו היה אבר נשול הימנו והיו קוברין אותו שם, הדא הוא דכתיב (שופטים יב, ז): וימת יפתח ויקבר בערי גלעד, בעיר גלעד לא נאמר אלא בערי גלעד. פינחס נטלה ממנו רוח הקדש, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א ט, כ): פינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם, הוא נגיד עליהם אין כתיב כאן, אלא נגיד היה, (דברי הימים א ט, כ): לפנים ה' עמו.
  75. Bereshit Rabbah 60:5 אמר רבי יוחנן
    והנער טבת מראה מאד בתולה (בראשית כד, טז), תנינן מכת עץ כתבתה מאתים, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מכת עץ כתבתה מנה. רבי חנינא משם רבי אליעזר טעמיה דרבי מאיר (בראשית כד, טז): ואיש לא ידעה, הא אם נבעלה מעץ בתולה. טעמיהו דרבנן, בתולה, הא אם נבעלה מעץ אינה בתולה. אמר רבי יוחנן לא נבעלה אשה ממהול לשמונה ת …
    והנער טבת מראה מאד בתולה (בראשית כד, טז), תנינן מכת עץ כתבתה מאתים, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מכת עץ כתבתה מנה. רבי חנינא משם רבי אליעזר טעמיה דרבי מאיר (בראשית כד, טז): ואיש לא ידעה, הא אם נבעלה מעץ בתולה. טעמיהו דרבנן, בתולה, הא אם נבעלה מעץ אינה בתולה. אמר רבי יוחנן לא נבעלה אשה ממהול לשמונה תחלה אלא רבקה. אמר ריש לקיש לפי שבנותן של עובדי כוכבים משמרות עצמן ממקום ערותן ומפקירות עצמן ממקום אחר, אבל זאת בתולה ממקום בתולים, ואיש לא ידעה, ממקום אחר. אמר רבי יוחנן ממשמע שנאמר בתולה, אין אנו יודעים ואיש לא ידעה, אלא אפלו אדם לא תבע בה, על שם (תהלים קכה, ג): לא ינוח שבט הרשע וגו'. ותרד העינה ותמלא כדה ותעל, כל הנשים יורדות וממלאות מן העין, וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו, אמר לה הקדוש ברוך הוא את סימן לבניך, מה את כיון שראו אותך המים מיד עלו, אף בניך כיון שהבאר רואה אותן מיד תהיה עולה, הדא הוא דכתיב (במדבר כא, יז): אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר.
  76. Bereshit Rabbah 60:7 אמר רבי יוחנן
    ותרץ הנערה ותגד לבית אמה (בראשית כד, כח), אמר רבי יוחנן אין האשה רגילה אלא לבית אמה, אתיבון ליה והכתיב (בראשית כט, יב): ותגד לאביה, אמר להם שמתה אמה ולמי היה לה להגיד לא לאביה. (בראשית כד, כט): ולרבקה אח ושמו לבן, רבי יצחק אמר לשבח, פרדוכוס. רבי ברכיה אמר לגנאי, מלבן ברשע. (בראשית כד, כט): וירץ לבן …
    ותרץ הנערה ותגד לבית אמה (בראשית כד, כח), אמר רבי יוחנן אין האשה רגילה אלא לבית אמה, אתיבון ליה והכתיב (בראשית כט, יב): ותגד לאביה, אמר להם שמתה אמה ולמי היה לה להגיד לא לאביה. (בראשית כד, כט): ולרבקה אח ושמו לבן, רבי יצחק אמר לשבח, פרדוכוס. רבי ברכיה אמר לגנאי, מלבן ברשע. (בראשית כד, כט): וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין, מעיניה ליה. (בראשית כד, ל): עמד על הגמלים על העין, מעיין גרמיה. (בראשית כד, לא): ויאמר בוא ברוך ה', שהיה סבור בו שהוא אברהם, שהיה קלסתר פניו דומה לו. אמר רבי יוסי בן רבי דוסא כנען הוא אליעזר, ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך. ויאמר בוא ברוך ה', אמר רבי יעקב בשם רבי יוחנן דבית גוברין עבד לה אפטרה, ומה אם אליעזר על ידי ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך, ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם ורגליהם, על אחת כמה וכמה. (בראשית כד, לא): למה תעמד בחוץ, אין כבודך שתשב בחוץ. (בראשית כד, לא): ואנכי פניתי הבית, מטנפת של עבודת כוכבים.
  77. Bereshit Rabbah 63:5 רבי יוחנן אמר
    ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו (בראשית כה, כא), רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעשר. ריש לקיש אמר שהפך את הגזרה, ולפום כן קרין ליה עתרא דאפך אדרא. לנכח אשתו, מלמד שהיה יצחק שטוח כאן, והיא שטוחה כאן, ואומר רבונו של עולם כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזו, אף היא אמרה כן, כל בנים שאת עתיד …
    ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו (בראשית כה, כא), רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעשר. ריש לקיש אמר שהפך את הגזרה, ולפום כן קרין ליה עתרא דאפך אדרא. לנכח אשתו, מלמד שהיה יצחק שטוח כאן, והיא שטוחה כאן, ואומר רבונו של עולם כל בנים שאתה נותן לי יהיו מן הצדקת הזו, אף היא אמרה כן, כל בנים שאת עתיד לתן לי יהיו מן הצדיק הזה. (בראשית כה, כא): כי עקרה הוא, רבי יודן בשם רבי לקיש, עקר מטרין לא הוה לה וגלף לה הקדוש ברוך הוא עקר מטרין. (בראשית כה, כא): ויעתר לו ה', רבי לוי אמר משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו לטל ליטרא של זהב, והיה זה חותר מבפנים, וזה חותר מבחוץ, שכן בערביא קורין לחתירתא עתירתא.
  78. Bereshit Rabbah 63:6 רבי יוחנן אמר
    ויתרצצו הבנים בקרבה (בראשית כה, כב), רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר זה רץ להרג את זה וזה רץ להרג את זה. ריש לקיש אמר זה מתיר צוויו של זה וזה מתיר צוויו של זה. רבי ברכיה בשם רבי לוי שלא תאמר משיצא ממעי אמו נזדוג לו, אלא עד שהוא במעי אמו זרתה מתוחה לקבליה, הדא הוא דכתיב (תהלים נח, ד): זרו רשעים מר …
    ויתרצצו הבנים בקרבה (בראשית כה, כב), רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר זה רץ להרג את זה וזה רץ להרג את זה. ריש לקיש אמר זה מתיר צוויו של זה וזה מתיר צוויו של זה. רבי ברכיה בשם רבי לוי שלא תאמר משיצא ממעי אמו נזדוג לו, אלא עד שהוא במעי אמו זרתה מתוחה לקבליה, הדא הוא דכתיב (תהלים נח, ד): זרו רשעים מרחם. ויתרצצו הבנים בקרבה, בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת, הדא הוא דכתיב (ירמיה א, ה): בטרם אצרך בבטן ידעתיך, ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודת כוכבים עשו רץ ומפרכס לצאת, הדא הוא דכתיב: זרו רשעים מרחם. ותאמר אם כן למה זה אנכי, רבי יצחק אמר מלמד שהיתה אמנו רבקה מחזרת על פתחיהן של נשים ואומרת להן הגיע לכם הצער הזה בימיכם, אם כך הוא צערו של בנים והלואי לא עברתי. רבי הונא אמר אם כך אני עתיד להעמיד שנים עשר שבטים הלואי לא עברתי מנין זה. תני בשם רבי נחמיה ראויה היתה רבקה שיעמדו ממנה שנים עשר שבטים, הדא הוא דכתיב (בראשית כה, כג): ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך, דא תרין, (בראשית כה, כג): ושני לאמים, הא ארבעה, (בראשית כה, כג): ולאם מלאם יאמץ, הא שתא, (בראשית כה, כג): ורב יעבד צעיר, הא תמניא, (בראשית כה, כד): וימלאו ימיה ללדת, הא עשרה, (בראשית כה, כה): ויצא הראשון אדמוני, הא חד עשר, (בראשית כה, כו): ואחרי כן יצא אחיו, הא תרין עשר. ואית דמיתין לה מן הדין קרא, (בראשית כה, כב): ותאמר אם כן למה זה אנכי, ז' שבעה, ה' חמשה, הא תרין עשר, מנין זה. (בראשית כה, כב): ותלך לדרש את ה', וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים, והלוא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר, אלא ללמדך שכל מי שהוא מקביל פני זקן כמקביל פני שכינה.
  79. Bereshit Rabbah 63:12 רבי יוחנן אמר
    ויבא עשו מן השדה (בראשית כה, כט), רבי יודן בשם רבי איבו ורבי פינחס בשם רבי לוי ורבנן בשם רבי סימון את מוצא אברהם חיה קע"ה שנה, ויצחק ק"פ, אלא אותן חמש שנים שמנע הקדוש ברוך הוא מחייו מפני שעבר עשו שתי עברות, שבא עשו על נערה המארסה, שנאמר (דברים כב, כז): כי בשדה מצאה. (בראשית כה, כט): והוא עיף, שהרג א …
    ויבא עשו מן השדה (בראשית כה, כט), רבי יודן בשם רבי איבו ורבי פינחס בשם רבי לוי ורבנן בשם רבי סימון את מוצא אברהם חיה קע"ה שנה, ויצחק ק"פ, אלא אותן חמש שנים שמנע הקדוש ברוך הוא מחייו מפני שעבר עשו שתי עברות, שבא עשו על נערה המארסה, שנאמר (דברים כב, כז): כי בשדה מצאה. (בראשית כה, כט): והוא עיף, שהרג את הנפש, היך מה דאת אמר (ירמיה ד, לא): כי עיפה נפשי להרגים. רבי אמר אף גנב, היך מה דאת אמר (עובדיה א, ה): אם גנבים באו לך אם שודדי לילה, אמר הקדוש ברוך הוא כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו (בראשית טו, טו): ואתה תבוא אל אבתיך בשלום, זו היא שיבה טובה והוא רואה לבן בנו עובד עבודת כוכבים ומגלה עריות ושופך דמים, מוטב לו שיפטר בשלום, זה הוא שכתוב (תהלים סג, ד): כי טוב חסדך מחיים. (בראשית כה, ל): ויאמר עשו הלעיטני נא מן האדם, אמר רבי זעירא פער פיו אותו הרשע כגמל, אמר ליה אנא פתח פומי תהי משתדר ואזיל, כהדא דתנינן אין אובסין את הגמל ולא דורסין, אבל מלעיטין. (בראשית כה, ל): מן האדם האדם, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר מיניה ומן פטרוניה. ריש לקיש אמר מיניה ומן דכותיה, הוא אדם ותבשילו אדם, ארצו אדמה, גבוריו אדמים, לבושיו אדמים, פורע ממנו אדם, בלבוש אדם. הוא אדם (בראשית כה, כה): ויצא הראשון אדמוני. תבשילו אדם: הלעיטני נא מן האדם. ארצו אדמה, (בראשית לב, ד): ארצה שעיר שדה אדום. גבוריו אדמים (נחום ב, ד): מגן גבריהו מאדם, לבושיו אדמים, שנאמר (נחום ב, ד): אנשי חיל מתלעים. פורע ממנו אדם, (שיר השירים ה, י): דודי צח ואדום. בלבוש אדם (ישעיה סג, ב): מדוע אדם ללבושך.
  80. Bereshit Rabbah 64:4 משם רבי יוחנן
    עקב אשר שמע אברהם בקלי (בראשית כו, ה), רבי יוחנן ורבי חנינא, תרויהון אמרי בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו. ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין עק"ב שמע אברהם בקול בוראו. (בראשית כו, ה): וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי, רבי יונתן משם רבי יוחנן אמר אפלו הלכות ערובי חצרות היה אב …
    עקב אשר שמע אברהם בקלי (בראשית כו, ה), רבי יוחנן ורבי חנינא, תרויהון אמרי בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו. ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין עק"ב שמע אברהם בקול בוראו. (בראשית כו, ה): וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי, רבי יונתן משם רבי יוחנן אמר אפלו הלכות ערובי חצרות היה אברהם יודע. תורתי, שתי תורות, שקים אפלו מצוה קלה שבעל פה. רבי סימון אמר אפלו שם חדש שעתיד הקדוש ברוך הוא לקרוא לירושלים היה אברהם יודע, דכתיב (בראשית כב, יד): ויקרא שם המקום ה' יראה, וכתיב (יחזקאל מח, לה): ושם העיר מיום ה' שמה, וכתיב (ירמיה ג, יז): ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה'. רבי ברכיה אמר בשם רבי יהודה אין כל יום ויום שאין הקדוש ברוך הוא מחדש הלכה בבית דין של מעלה, מאי טעמיה (איוב לז, ב): שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא, ואין הגה אלא תורה, כענין שנאמר (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה.
  81. Bereshit Rabbah 64:5 אמר רבי יוחנן
    ויהי כי ארכו לו שם הימים (בראשית כו, ח), אמר רבי יוחנן חלום קשה ונבואה קשה, אבל שוטה אריכות ימים מבטלת. נבואה קשה מנין, שכך היו ישראל אומרים לנביא (יחזקאל יב, כב): יארכו הימים ואבד כל חזון. אבל שוטה אריכות ימים מבטלת, מיצחק, דכתיב: ויהי כי ארכו לו שם הימים, מיד והנה יצחק מצחק, רבי חיא בר אבא אמר בשב …
    ויהי כי ארכו לו שם הימים (בראשית כו, ח), אמר רבי יוחנן חלום קשה ונבואה קשה, אבל שוטה אריכות ימים מבטלת. נבואה קשה מנין, שכך היו ישראל אומרים לנביא (יחזקאל יב, כב): יארכו הימים ואבד כל חזון. אבל שוטה אריכות ימים מבטלת, מיצחק, דכתיב: ויהי כי ארכו לו שם הימים, מיד והנה יצחק מצחק, רבי חיא בר אבא אמר בשביל שהעלו לך ימים רבים היית עושה את הדבר הזה, לא כך אמר רבי יוחנן המשמש מטתו ביום הרי זה מגנה, דאמר רבי יוחנן אין תשמיש המטה אלא בלילה, שנאמר (אסתר ב, יד): בערב היא באה ובבקר היא שבה. איוב מקלל יום לידתו וליל עבורו, הדא הוא דכתיב (איוב ג, ג): יאבד יום אולד בו והלילה אמר וגו'. אמר רבי מרינוס בר הושעיה אמר איוב הלואי היתה אמי נדה בשעה שבא להזדקק לה, שתאמר לו (איוב ג, ג): הרה גבר, אין עכשיו עת הריון מגבר. ירמיה מקלל יום לידתו ויום עבורו, שנאמר (ירמיה כ, יד): ארור היום אשר ילדתי בו, זה יום לידה. (ירמיה כ, יד): יום אשר ילדתני אמי, זה יום העבור. אפשר חלקיהו אדם צדיק והיה משמש מטתו ביום, אלא לפי שהיתה איזבל הורגת הנביאים, בא ושמש מטתו ביום, וברח.
  82. Bereshit Rabbah 65:17 אמר רבי יוחנן
    ואת ערת גדיי העזים (בראשית כז, טז), אמר רבי יוחנן תרי אדרעין דאבונן יעקב כתרין עמודין דיפרא סופא, ואת אמרת הלבישה על ידיו, אלא חיטתהון. רבי הונא בשם רבי יוסי אמר שני תמידים שהיו ישראל מקריבים בחג, היו מרכיבין אותן על שני הוגנין, והיו רגליהם שפופות בארץ. רב הונא בשם רבי יוסי אמר, קנמון הזה היה גדול ב …
    ואת ערת גדיי העזים (בראשית כז, טז), אמר רבי יוחנן תרי אדרעין דאבונן יעקב כתרין עמודין דיפרא סופא, ואת אמרת הלבישה על ידיו, אלא חיטתהון. רבי הונא בשם רבי יוסי אמר שני תמידים שהיו ישראל מקריבים בחג, היו מרכיבין אותן על שני הוגנין, והיו רגליהם שפופות בארץ. רב הונא בשם רבי יוסי אמר, קנמון הזה היה גדול בארץ ישראל והיו עזים וצביים מגיעים לראשו של אילן ואוכלים ממנו. אמר רבי חנינא והלא עגלים נשחטים בארץ ישראל, וזיתים נקצצים, ועפר שבהרים, מעשה נסים הם. אמר רבי מונא הכל מעשי נסים. (בראשית כז, יז): ותתן את המטעמים ואת הלחם, לותה אותו עד הפתח, אמרה עד כאן הייתי חיבת לך, מכאן ואילך בריך יקום לך.
  83. Bereshit Rabbah 65:19 רבי יוחנן אמר
    ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני (בראשית כז, כ), מהרת למצא את הברכה בני, אביך נתברך בן שבעים וחמש שנים, ואתה בן ששים ושלש שנים, (בראשית כז, כ): ויאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני, רבי יוחנן וריש לקיש, חד מנהון אמר אם לקרבנך המציא לך הקדוש ברוך הוא, שנאמר (בראשית כב, יג): וישא אברהם את עיניו וירא והנה …
    ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני (בראשית כז, כ), מהרת למצא את הברכה בני, אביך נתברך בן שבעים וחמש שנים, ואתה בן ששים ושלש שנים, (בראשית כז, כ): ויאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני, רבי יוחנן וריש לקיש, חד מנהון אמר אם לקרבנך המציא לך הקדוש ברוך הוא, שנאמר (בראשית כב, יג): וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל, למאכלך על אחת כמה וכמה. ואוחרנא אמר אם לזווגך המציא לך, דכתיב (בראשית כד, יב): הקרה נא לפני היום, וכתיב (בראשית כד, סג): וירא והנה גמלים באים, למאכלך על אחת כמה וכמה, כי הקרה ה' אלהיך לפני, רבי יוחנן אמר לעורבא דאיתי נורא על קניה, בשעה שאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני, אמר יצחק יודע אני שאין עשו מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא, זה מזכיר, אין זה עשו אלא יעקב, כיון שאמר יצחק ליעקב (בראשית כז, כא): גשה נא ואמשך בני, נשפכו מים על שוקיו והיה לבו רפה כשעוה, וזמן לו הקדוש ברוך הוא שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו, והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא יפל, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, י): אל תשתע כי אני אלהיך, אל תשוע.
  84. Bereshit Rabbah 65:20 רבי יוחנן אמר
    ויגש יעקב אל יצחק וגו' הקל קול יעקב (בראשית כז, כב), הא קול דקל חכים וידיה דמשלחין מיתין. דבר אחר, הקל קול יעקב, אין יעקב שולט אלא בקולו, הקל קול יעקב והידים ידי עשו, אין עשו שולט אלא בידים. דבר אחר, הקל קול יעקב, אמר רבי פנחס קולו של יעקב מכניס, והידים ידי עשו, מרמז ליה והוא אתי. דבר אחר, הקל קול י …
    ויגש יעקב אל יצחק וגו' הקל קול יעקב (בראשית כז, כב), הא קול דקל חכים וידיה דמשלחין מיתין. דבר אחר, הקל קול יעקב, אין יעקב שולט אלא בקולו, הקל קול יעקב והידים ידי עשו, אין עשו שולט אלא בידים. דבר אחר, הקל קול יעקב, אמר רבי פנחס קולו של יעקב מכניס, והידים ידי עשו, מרמז ליה והוא אתי. דבר אחר, הקל קול יעקב, אמר רבי ברכיה בשעה שיעקב מרכין בקולו, ידי עשו שולטות, דכתיב (שמות טו, כד): וילנו כל העדה, (שמות יז, ח): ויבא עמלק, ובשעה שהוא מצפצף בקולו אין הידים ידי עשו, אין ידי עשו שולטות. אמר רבי אבא בר כהנא לא עמדו פילוסופין בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי, נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו, אמרו לו תאמר שאנו יכולים לזדוג לאמה זו, אמר לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן, ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן אין אתם יכולים להזדוג להם, שכך הבטיחן אביהן ואמר להם, הקל קול יעקב, בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו, ואם לאו, הידים ידי עשו, אתם יכולים להם. הקל קול יעקב, בפילגש בגבעה (שופטים כא, יח): ארור נתן אשה לבנימין. הקל קול יעקב, בימי ירבעם, קול בכי שהרגו מהם חמש מאות אלף, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, כ): ולא עצר כח ירבעם, אמר רבי שמואל בר נחמן מה את סבור שירבעם נגף, והלא לא נגף אלא אביה, ולמה נגף, רבי אבא בר כהנא אמר על ידי שהעביר הכרת פנים של ישראל, דכתיב (ישעיה ג, ט): הכרת פניהם ענתה בם. ורבי לוי אמר על ידי שהעמיד עליהם שומרים שלשה ימים עד שנתקלקלה צורתן, דתנן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החטם, אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו. ואין מעידים אלא עד שלשה ימים. עליהם הוא אומר (ירמיה טו, ח): עצמו לי אלמנותו מחול ימים, רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר על שבזה לאחיה השילוני, שנאמר (מלכים א כא, י): ועמכם אנשים בני בליעל, קרא לאחיה השילוני בליעל. ריש לקיש אמר על שחסדם ברבים, שנאמר (דברי הימים ב יג, ח): ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב. ורבנן אמרי על שבאת עבודת כוכבים לידו ולא בטלה, שנאמר (דברי הימים ב יג, יט): וירדף אביה אחרי ירבעם, וכתיב (דברי הימים ב יג, יט): וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה. וכתיב (מלכים א יכ, כט): וישם את האחד בבית אל. והרי דברים קל וחמר, ומה אם מלך על ידי שהונה מלך כמוהו ענשו הכתוב ונגף, הדיוט שהוא מונה הדיוט על אחת כמה וכמה.
  85. Bereshit Rabbah 65:21 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, הקל קול יעקב, הא קולו משתק את העליונים ואת התחתונים. רבי ראובן אמר כתיב (יחזקאל א, כה): בעמדם תרפינה כנפיהן. בעמדם וכי יש ישיבה למעלה, לא כן אמר רבי שמואל אין ישיבה למעלה, שנאמר (יחזקאל א, ז): ורגליהם רגל ישרה, אין להם קפיצים (דניאל ז, טז): קרבת על חד מן קאמיא, מה הוא דין לשון קאמיא, קימיא. …
    דבר אחר, הקל קול יעקב, הא קולו משתק את העליונים ואת התחתונים. רבי ראובן אמר כתיב (יחזקאל א, כה): בעמדם תרפינה כנפיהן. בעמדם וכי יש ישיבה למעלה, לא כן אמר רבי שמואל אין ישיבה למעלה, שנאמר (יחזקאל א, ז): ורגליהם רגל ישרה, אין להם קפיצים (דניאל ז, טז): קרבת על חד מן קאמיא, מה הוא דין לשון קאמיא, קימיא. (ישעיה ו, ב): שרפים עמדים ממעל לו, (דברי הימים ב יח, יח): וכל צבא השמים עמדים, ואת אמרת בעמדם, אתמהא. ומה היא בעמדם, בא עם דם. בשעה שישראל אומרין שמע ישראל המלאכים שותקין, ואחר כך תרפינה כנפיהן, ומה הן אומרין (יחזקאל ג, יב): ברוך כבוד ה' ממקומו, וברוך שם כבוד מלכותו. רבי לוי אמר (איוב לח, ז): ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים, מה שזרעו של יעקב שנמשל לכוכבים מקלסין, דכתיב בהון (דניאל יב, ג): ומצדיקי הרבים ככוכבים, ואחר כך ויריעו כל בני אלהים, אלו מלאכי השרת, מה הן אומרין ברוך שם כבוד מלכותו. רבי שמואל בר נחמן אמר כתיב (יחזקאל ג, יב): ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול וגו'. רעש גדול, אתמהא, אלא משקלסתי אני וחברי, ואחר כך ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו, ומה הם אומרים, ברוך שם. רבי יהודה בר אלעי היה דורש הקול קולו של יעקב מצוחת ממה שעשו לו הידים ידי עשו. אמר רבי יוחנן קולו של אדרינוס קיסר שהרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם.
  86. Bereshit Rabbah 65:22 אמר רבי יוחנן
    ולא הכירו (בראשית כז, כג), בשעה שהיו רשעים עומדים ממנו לא הכירו. (בראשית כז, כו): ויאמר גשה נא ושקה לי, אמר לו את נושקני בקבורה ואין אחר נושקני בקבורה. (בראשית כז, כז): ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו, אמר רבי יוחנן אין לך דבר שריחו קשה מן השטף הזה של עזים ואת אמרת וירח את ריח בגדיו ויברכהו, אלא בשעה …
    ולא הכירו (בראשית כז, כג), בשעה שהיו רשעים עומדים ממנו לא הכירו. (בראשית כז, כו): ויאמר גשה נא ושקה לי, אמר לו את נושקני בקבורה ואין אחר נושקני בקבורה. (בראשית כז, כז): ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו, אמר רבי יוחנן אין לך דבר שריחו קשה מן השטף הזה של עזים ואת אמרת וירח את ריח בגדיו ויברכהו, אלא בשעה שנכנס אבינו יעקב אצל אביו נכנסה עמו גן עדן, הדא הוא דאמר ליה (בראשית כז, כז): ראה ריח בני כריח שדה, ובשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהנם, היאך מה דאת אמר (משלי יא, ב): בא זדון ויבא קלון. דבר אחר, וירח את ריח בגדיו ויברכהו, כגון יוסף משיתא ויקום איש צרורות. יוסף משיתא, בשעה שבקשו שונאים להכנס להר הבית אמרו יכנס מהם ובהם תחלה, אמרין ליה עול ומה דאת מפיק דידך, נכנס והוציא מנורה של זהב, אמרו לו אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו, אלא עול זמן תנינות ומה דאת מפיק דידך, ולא קבל עליו. אמר רבי פינחס נתנו לו מכס שלש שנים, ולא קבל עליו, אמר לא דיי שהכעסתי לאלהי פעם אחת אלא שאכעיסנו פעם שניה. מה עשו לו נתנו אותו בחמור של חרשים והיו מנסרים בו, היה מצוח ואומר ווי אוי אוי שהכעסתי לבוראי. ויקום איש צרורות היה בן אחותו של רבי יוסי בן יועזר איש צרידה, והוה רכיב סוסיא בשבתא אזל קומי שריתא למצטבלא, אמר ליה חמי סוסי דארכבי מרי וחמי סוסך דארכבך מרך. אמר לו אם כך למכעיסיו קל וחמר לעושי רצונו, אמר לו עשה אדם רצונו יותר ממך, אמר לו ואם כך לעושי רצונו קל וחמר למכעיסיו. נכנס בו הדבר כארס של עכנא, הלך וקים בעצמו ארבע מיתות בית דין, סקילה, שרפה, הרג וחנק, מה עשה, הביא קורה נעצה בארץ וקשר בה נימא וערך העצים והקיפן גדר של אבנים, ועשה מדורה לפניה ונעץ את החרב באמצע והצית האור תחת העצים מתחת האבנים, ונתלה בקורה ונחנק, קדמתו האש, נפסקה הנימה, נפל לאש, קדמתו חרב ונפל עליו גדר ונשרף. נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה וראה מטתו פרחה באויר, אמר בשעה קלה קדמני זה לגן עדן.
  87. Bereshit Rabbah 67:2 אמר רבי יוחנן
    ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד (בראשית כז, לג), אמר רבי חמא ברבי חנינא מאד, מחרדה שחרד על גבי המזבח. אמר מי הוא זה שנעשה סרסור ביני לבין המקום שיטל יעקב את הברכות, כלפי רבקה אמרו. אמר רבי יוחנן מי שיש לו שני בנים אחד יוצא ואחד נכנס, חריד, אתמהא, אלא בשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהנם. רבי אחא אמר …
    ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד (בראשית כז, לג), אמר רבי חמא ברבי חנינא מאד, מחרדה שחרד על גבי המזבח. אמר מי הוא זה שנעשה סרסור ביני לבין המקום שיטל יעקב את הברכות, כלפי רבקה אמרו. אמר רבי יוחנן מי שיש לו שני בנים אחד יוצא ואחד נכנס, חריד, אתמהא, אלא בשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהנם. רבי אחא אמר התחילו כתלי הבית מרתיתים, הדא הוא דהוא אמר (בראשית כז, לג): מי אפוא, מי הוא זה שהוא עתיד ליאפות כאן אני או בני יעקב. אמר לו הקדוש ברוך הוא לא את ולא בנך, אלא (בראשית כז, לג): הוא הצד ציד. הוא הצד ציד, אמר רבי אלעזר בר שמעון צידא היך צדוך, פכור תרעיא היך תרעך פכור ומקלקל, הדא הוא דכתיב (משלי יב, כז): לא יחרך רמיה צידו, רבנן אמרי לא יאחר ולא יאריך הקדוש ברוך הוא לרמאי ולצידו. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי אומר מהו לא יחרך, לא יאריך הקדוש ברוך הוא לרמאי ולצידו, דאמר רבי יהושע בן לוי כל אותו היום היה עשו צד צבאים וכופתן ומלאך בא ומתירן, ועופות ומסכסכן, ומלאך בא ומפריחן. וכל כך למה (משלי יב, כז): והון אדם יקר חרוץ, כדי שיבוא יעקב שהוא יקרו של עולם ויטל את הברכות, שמעקר העולם חרוצות לו. רבי חנינא בר פפא שאל את רבי אחא, אמר ליה מהו דכתיב: הון אדם יקר חרוץ, אמר ליה חרוצה היא ביד הצדיקים, שאינם נוטלים מן יקרם של עתיד לבוא בעולם הזה. (בראשית כז, לג): ואכל מכל, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר מכל מה שנברא בששת ימי בראשית. רבי נחמיה אומר מכל טוב שהוא מתקן לעתיד לבוא. אמר לו עקרו של דבר מה האכילך, אמר לו איני יודע, אלא טועם הייתי טעם פת, טעם בשר, טעם דגים, טעם חגבים, טעם כל מעדנים שבעולם. אמר רבי ברכיה כיון שהזכיר בשר מיד בכה, אמר אני קערה אחת של עדשים האכילני ונטל את בכורתי, אתה שהאכילך בשר על אחת כמה וכמה. אמר רבי לוי לפי שהיה אבינו יצחק מתפחד ואומר תאמר שלא עשיתי כשורה שעשיתי את שאינו בכור בכור, כיון שאמר (בראשית כז, לו): את בכרתי לקח, אמר יאות ברכתי. אמר רבי אלעזר אין קיום הגט אלא בחותמיו, שלא תאמר אלולי שרמה יעקב באביו לא נטל את הברכות, תלמוד לומר: גם ברוך יהיה.
  88. Bereshit Rabbah 67:4 רבי יוחנן אמר
    כשמע עשו את דברי אביו (בראשית כז, לד), אמר רבי חנינא כל מי שהוא אומר שהקדוש ברוך הוא ותרן הוא יתותרון בני מעוהי, אלא מאריך אפיה וגבי דיליה, זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו, דכתיב: כשמע עשו את דברי אביו ויזעק זעקה, והיכן נפרע לו בשושן הבירה, שנאמר (אסתר ד, א): ויזעק זעקה גדולה ומרה עד מאד. (בראשית כז, לה): …
    כשמע עשו את דברי אביו (בראשית כז, לד), אמר רבי חנינא כל מי שהוא אומר שהקדוש ברוך הוא ותרן הוא יתותרון בני מעוהי, אלא מאריך אפיה וגבי דיליה, זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו, דכתיב: כשמע עשו את דברי אביו ויזעק זעקה, והיכן נפרע לו בשושן הבירה, שנאמר (אסתר ד, א): ויזעק זעקה גדולה ומרה עד מאד. (בראשית כז, לה): בא אחיך במרמה, רבי יוחנן אמר בא בחכמת תורתו. (בראשית כז, לו): ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני, ריש לקיש אמר התחיל מחכך בגרונו כמאן דמחייך וזורק רק מפיו. ויאמר הכי, ויעקבני, את בכרתי לקח ושתקתי לו, והנה עתה לקח ברכתי ושתקתי לו, הלא אצלת לי ברכה, מן הנצלת.
  89. Bereshit Rabbah 67:5 רבי יוחנן אמר
    ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר (בראשית כז, לז), אמר רבי ברכיה הן גביר שמתיו לך, ברכה שביעית, ולמה הוא אומרה לו תחלה, אלא אמר לו מלך עשיתיהו עליך וברכותיך שלו הן, הן עבדא דמאן, נכסיה דמאן, עבדא כל מה דיליה למרא. (בראשית כז, לז): ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים, ולכה אפוא, ברם לך פתך אפויה. רבי יוחנן וריש לק …
    ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר (בראשית כז, לז), אמר רבי ברכיה הן גביר שמתיו לך, ברכה שביעית, ולמה הוא אומרה לו תחלה, אלא אמר לו מלך עשיתיהו עליך וברכותיך שלו הן, הן עבדא דמאן, נכסיה דמאן, עבדא כל מה דיליה למרא. (בראשית כז, לז): ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים, ולכה אפוא, ברם לך פתך אפויה. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר הרף ממני שפורניתה אפויה לך בכל מקום. ריש לקיש אמר הרף ממני שאף וחמה מסורין לו. רבי שמלאי ואמרי לה בשם רבי אבהו, אמר לו הקדוש ברוך הוא כך היית אומר ולכה אפוא אמר לו (ישעיה כו, י): יחן, אמר לו (ישעיה כו, י): רשע הוא, אמר לו (ישעיה כו, י): בל למד צדק, לא כבד את הוריו, אמר לו הקדוש ברוך הוא (ישעיה כו, י): בארץ נכחות יעול, עתיד הוא לפשט ידו בבית המקדש. אמר לו אם כן השפע לו שלוה בעולם הזה (ישעיה כו, י): ובל יראה גאות ה' לעתיד לבוא.
  90. Bereshit Rabbah 69:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי אבהו, משל לבן מלכים שהיה ישן על גבי עריסה והיו זבובים שוכנים עליו, וכיון שבא מניקתו שחה עליו מניקתו וברחו מעליו, כך בתחלה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו, כיון שנתגלה עליו הקדוש ברוך הוא ברחו מעליו. רבי חיא רבה ורבי ינאי, חד אמר, עליו, על סלם. וחד אמר, עליו, על יעקב. מאן דאמר עליו, על הסלם, …
    אמר רבי אבהו, משל לבן מלכים שהיה ישן על גבי עריסה והיו זבובים שוכנים עליו, וכיון שבא מניקתו שחה עליו מניקתו וברחו מעליו, כך בתחלה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו, כיון שנתגלה עליו הקדוש ברוך הוא ברחו מעליו. רבי חיא רבה ורבי ינאי, חד אמר, עליו, על סלם. וחד אמר, עליו, על יעקב. מאן דאמר עליו, על הסלם, ניחא, אלא למאן דאמר עליו, על יעקב, מי מתקים עליו, אמר רבי יוחנן הרשעים מתקימין על אלהיהם, (בראשית מא, א): ופרעה חלם והנה עמד על היאר, אבל הצדיקים אלהיהם מתקים עליהם, שנאמר: והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם.
  91. Bereshit Rabbah 69:7 רבי יוחנן אמר
    וייקץ יעקב משנתו (בראשית כח, טז), רבי יוחנן אמר ממשנתו. (בראשית כח, טז): ויאמר אכן יש ה' במקום הזה, אכן השכינה שרויה במקום הזה, ולא הייתי יודע. (בראשית כח, יז): ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר הסלם הזה עומד בבאר שבע ושפועו מגיע עד בית המקדש, מה טעם ויצא יעקב מבאר שב …
    וייקץ יעקב משנתו (בראשית כח, טז), רבי יוחנן אמר ממשנתו. (בראשית כח, טז): ויאמר אכן יש ה' במקום הזה, אכן השכינה שרויה במקום הזה, ולא הייתי יודע. (בראשית כח, יז): ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר הסלם הזה עומד בבאר שבע ושפועו מגיע עד בית המקדש, מה טעם ויצא יעקב מבאר שבע, ויחלם והנה סלם, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, אמר רבי יהודה ברבי סימון הסלם הזה עומד בבית המקדש ושפועו מגיע עד בית אל, מה טעם, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, ויקרא שם המקום ההוא בית אל. אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים, אמר רב אחא עתיד השער הזה להפתח להרבה צדיקים כיוצא בך. אמר רבי שמעון בן יוחאי אין בית המקדש של מעלן גבוה מבית המקדש של מטן, אלא שמונה עשרה מיל, מה טעם, וזה שער השמים, מנין וז"ה. דבר אחר, מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, זה בנוי, היך מה דאת אמר (תהלים סח, לו): נורא אלהים ממקדשיך, ואין זה, הרי חרב, כמה דאת אמר (איכה ה, יז): על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. כי אם בית אלהים, בנוי ומשכלל לעתיד לבוא, כמה דאת אמר (תהלים קמז, יג): כי חזק בריחי שעריך.
  92. Bereshit Rabbah 70:9 רבי יוחנן פתר
    רבי יוחנן פתר לה בסיני, וירא והנה באר, זה סיני. והנה שם שלשה, כהנים לוים וישראלים. כי מן הבאר ההוא, שמשם שמעו עשרת הדברות. והאבן גדלה, זו שכינה. ונאספו שמה כל העדרים, רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמואל שאלו היו ישראל חסרים עוד אחד לא היו מקבלים את התורה. וגללו את האבן, שמשם היו שומעים …
    רבי יוחנן פתר לה בסיני, וירא והנה באר, זה סיני. והנה שם שלשה, כהנים לוים וישראלים. כי מן הבאר ההוא, שמשם שמעו עשרת הדברות. והאבן גדלה, זו שכינה. ונאספו שמה כל העדרים, רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמואל שאלו היו ישראל חסרים עוד אחד לא היו מקבלים את התורה. וגללו את האבן, שמשם היו שומעים את הקול ושמעו עשרת הדברות. והשיבו את האבן (שמות כ, כב): אתם ראיתם כי מן השמים דברתי וגו'.
  93. Bereshit Rabbah 70:12 אמר רבי יוחנן
    ויהי כאשר ראה יעקב ויגש יעקב ויגל את האבן (בראשית כט, י), אמר רבי יוחנן כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית. (בראשית כט, יא): וישק יעקב לרחל, כל נשיקה לתפלות בר מן תלת, נשיקה של גדלה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות. נשיקה של גדלה (שמואל א י, א): ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו. נשיקה של פרקי …
    ויהי כאשר ראה יעקב ויגש יעקב ויגל את האבן (בראשית כט, י), אמר רבי יוחנן כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית. (בראשית כט, יא): וישק יעקב לרחל, כל נשיקה לתפלות בר מן תלת, נשיקה של גדלה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות. נשיקה של גדלה (שמואל א י, א): ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו. נשיקה של פרקים (שמות ד, כז): וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו. נשיקה של פרישות (רות א, יד): ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה. רבי תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות, שנאמר: וישק יעקב לרחל, שהיתה קרובתו. וישא את קלו ויבך, למה בכה, אמר, אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה (בראשית כד, י): ויקח העבד עשרה גמלים וגו', ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד. דבר אחר, למה בכה, שראה שאינה נכנסת עמו לקבורה, הדא היא דהיא אמרה לה (בראשית ל, טו): לכן ישכב עמך הלילה, אמרה לה עמך הוא דמיך, עמי לית הוא דמיך. דבר אחר, למה בכה, שראה האנשים מלחשים אלו לאלו מפני שנשקה, מה בא זה לחדש לנו דבר ערוה. שמשעה שלקה העולם בדור המבול עמדו אמות העולם וגדרו עצמן מן הערוה, הדא אמרת שאנשי מזרח גדורים מן הערוה.
  94. Bereshit Rabbah 70:13 אמר רבי יוחנן
    ויגד יעקב לרחל כי אחי וגו' וכי בן רבקה (בראשית כט, יב), אם לרמאות, כי אחי אביה הוא. ואם לצדיק, וכי בן רבקה הוא. ותרץ ותגד לאביה, אמר רבי יוחנן לעולם אין האשה רגילה אלא לבית אמה. אתיביה והא כתיב: ותרץ ותגד לאביה, אמר ליה שמתה אמה ולמי היה לה להגיד לא לאביה. (בראשית כט, יג): ויהי כשמע לבן וגו', אמר אל …
    ויגד יעקב לרחל כי אחי וגו' וכי בן רבקה (בראשית כט, יב), אם לרמאות, כי אחי אביה הוא. ואם לצדיק, וכי בן רבקה הוא. ותרץ ותגד לאביה, אמר רבי יוחנן לעולם אין האשה רגילה אלא לבית אמה. אתיביה והא כתיב: ותרץ ותגד לאביה, אמר ליה שמתה אמה ולמי היה לה להגיד לא לאביה. (בראשית כט, יג): ויהי כשמע לבן וגו', אמר אליעזר פסול הבית היה, דכתיב (בראשית כד, י): ויקח העבד עשרה גמלים, זה שהוא אהובו של בית על אחת כמה וכמה, וכיון דלא חמי אפלו אפיסתיקתיה, ויחבק לו, אמר דינרים אינון ואינון בחרציה, וכיון דלא אשכח כלום, וינשק לו, אמר דלמא מרגליות אינון ואינון בפומיה, וכיון דלא חמא כלום, אמר ליה יעקב מה את סבור ממון אתית טעין, לא אתית טעין אלא מלין, ויספר ללבן.
  95. Bereshit Rabbah 70:20 אמר רבי יוחנן
    ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה וגו' (בראשית כט, ל), אמר רבי יהודה בר סימון בנהג שבעולם פועל עושה מלאכה עם בעל הבית שתים ושלש שעות באמונה ובסוף הוא מתעצל במלאכתו, ברם הכא מה הראשונות שלמות אף האחרונות שלמות, מה הראשונות באמונה אף האחרונות באמונה. אמר רבי יוחנן כתיב (הושע יב, יג): ויברח יעקב שדה …
    ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה וגו' (בראשית כט, ל), אמר רבי יהודה בר סימון בנהג שבעולם פועל עושה מלאכה עם בעל הבית שתים ושלש שעות באמונה ובסוף הוא מתעצל במלאכתו, ברם הכא מה הראשונות שלמות אף האחרונות שלמות, מה הראשונות באמונה אף האחרונות באמונה. אמר רבי יוחנן כתיב (הושע יב, יג): ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה וגו', אמר להם דגמא שלכם דומה ליעקב אביכם, מה יעקב אביכם עד שלא נשא אשה נשתעבד, משנשא אשה נשתעבד, אף אתם משלא נולד גואל נשתעבדתם, משנולד גואל אתם משתעבדים.
  96. Bereshit Rabbah 71:1 אמר רבי יוחנן
    וירא ה' כי שנואה לאה וגו' (בראשית כט, לא), (תהלים סט, לד): כי שמע אל אביונים ה' ואת אסיריו לא בזה, אמר רבי בנימין בן לוי לא ראשו של פסוק הזה סופו ולא סופו ראשו, לא היה צריך קרא למימר אלא כי שומע אל אביונים ואת אסירים לא בזה, או כי שומע אל אביוניו ה' ואת אסיריו וגו', אלא כי שמע אל אביונים ה', אלו ישר …
    וירא ה' כי שנואה לאה וגו' (בראשית כט, לא), (תהלים סט, לד): כי שמע אל אביונים ה' ואת אסיריו לא בזה, אמר רבי בנימין בן לוי לא ראשו של פסוק הזה סופו ולא סופו ראשו, לא היה צריך קרא למימר אלא כי שומע אל אביונים ואת אסירים לא בזה, או כי שומע אל אביוניו ה' ואת אסיריו וגו', אלא כי שמע אל אביונים ה', אלו ישראל, דאמר רבי יוחנן בכל מקום שנאמר דל עני ואביון, בישראל הכתוב מדבר, ואת אסיריו לא בזה, אלו העקרות שהן אסורות בתוך בתיהן ועלובות, וכיון שהקדוש ברוך הוא פוקדן בבנים הן נזקפות. תדע לך שכן לאה שנואת הבית היתה, וכיון שפקדה הקדוש ברוך הוא נזקפה, הדא הוא דכתיב: וירא ה' כי שנואה לאה.
  97. Bereshit Rabbah 71:7 בשם רבי יוחנן
    ויחר אף יעקב ברחל (בראשית ל, ב), רבנן דרומאה בשם רבי אלכסנדרי בשם רבי יוחנן אמר (איוב טו, ב): החכם יענה דעת רוח, זה אברהם, (בראשית טז, ב): וישמע אברם לקול שרי. (איוב טו, ב): וימלא קדים בטנו, זה יעקב, ויחר אף יעקב ברחל ויאמר וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא כך עונים את המעיקות, חייך שבניך עתידים לעמד לפני …
    ויחר אף יעקב ברחל (בראשית ל, ב), רבנן דרומאה בשם רבי אלכסנדרי בשם רבי יוחנן אמר (איוב טו, ב): החכם יענה דעת רוח, זה אברהם, (בראשית טז, ב): וישמע אברם לקול שרי. (איוב טו, ב): וימלא קדים בטנו, זה יעקב, ויחר אף יעקב ברחל ויאמר וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא כך עונים את המעיקות, חייך שבניך עתידים לעמד לפני בנה. ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן, ממך מנע ממני לא מנע. אמרה לו כך עשה אביך לאמך, לא חגר מתניו כנגדה. אמר לה אבי לא היה לו בנים אבל אני יש לי בנים. אמרה לו וזקינך לא היה לו בנים, וחגר מתניו כנגד שרה. אמר לה יכולה את לעשות כשם שעשתה זקנתי. אמרה לו מה עשתה, אמר לה הכניסה צרתה לתוך ביתה. אמרה לו אם הדבר הזה מעכב (בראשית ל, ג): הנה אמתי בלהה בא אליה ואבנה גם אנכי, מה זו נבנית על ידי צרתה אף זו נבנית על ידי צרתה. (בראשית ל, ו): ותאמר רחל דנני אלהים, דנני וחיבני דנני וזכני. דנני וחיבני, שנאמר (בראשית כט, לא): ורחל עקרה. דנני וזכני, שנאמר (בראשית ל, ו): ויתן לי בן. (בראשית ל, ו): על כן קראה שמו דן, בכל מקום שנאמר על כן מרבה באכלוסין.
  98. Bereshit Rabbah 71:8 אמר רבי יוחנן
    ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי וגו' (בראשית ל, ח), נופתי פתיתי תליתי אחותי עלי. אמר רבי יוחנן נינפה היה לי לעשות לפני אחותי, אלו שלחתי ואמרתי לו תן דעתך שהן מרמים בך לא היה פורש, אלא אמרתי אם אין אני כדאי שיבנה העולם ממני, יבנה מאחותי. דבר אחר נפתולי, פתוליה לא דידי הויין, כלום הלך יעקב אצל לבן אלא ב …
    ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי וגו' (בראשית ל, ח), נופתי פתיתי תליתי אחותי עלי. אמר רבי יוחנן נינפה היה לי לעשות לפני אחותי, אלו שלחתי ואמרתי לו תן דעתך שהן מרמים בך לא היה פורש, אלא אמרתי אם אין אני כדאי שיבנה העולם ממני, יבנה מאחותי. דבר אחר נפתולי, פתוליה לא דידי הויין, כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשבילי. דבר אחר, נפת עצמו לא שלי הוא, דברי תורה שנאמר בהם (תהלים יט, יא): ונפת צופים, יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי.
  99. Bereshit Rabbah 73:5 רבי יוחנן אמר
    ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי (בראשית ל, כג), אמר רבי לוי בר זכריה עד שלא תלד האשה הסרחון נתלה בה, לאחר שתלד תלוי בבנה, מאן אכל הדא מקמתא, ברך. מאן תבר הדא מקמתא, אלא ברך. אסף אלהים את חרפתי, בפלגש בגבעה (שופטים כא, יח): ארור נתן אשה לבנימן. אסף אלהים את חרפתי, בימי ירבעם (דברי הימים ב יג, כ …
    ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי (בראשית ל, כג), אמר רבי לוי בר זכריה עד שלא תלד האשה הסרחון נתלה בה, לאחר שתלד תלוי בבנה, מאן אכל הדא מקמתא, ברך. מאן תבר הדא מקמתא, אלא ברך. אסף אלהים את חרפתי, בפלגש בגבעה (שופטים כא, יח): ארור נתן אשה לבנימן. אסף אלהים את חרפתי, בימי ירבעם (דברי הימים ב יג, כ): ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו ה' וימת. אמר רבי שמואל בר נחמן, את סבור ירבעם הוא שנגוף, לא נגוף אלא אביה, ולמה נגוף, רבי אבא בר כהנא אמר על שהעביר הכרת פניהם של ישראל, דכתיב (ישעיה ג, ט): הכרת פניהם ענתה בם. רבי לוי אמר שהושיב עליהם שומרים שלשה ימים עד שנשתנה צורתן, דתנן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החטם, ואף על פי שיש סימנים בגופו ובכליו, ואין מעידים אלא עד ג' ימים. רבי יוחנן אמר על שחסדם ברבים, שנאמר (דברי הימים ב יג, ח): ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת ה' וגו' ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים. ריש לקיש אמר על שבזה לאחיה השילוני, שנאמר (דברי הימים ב יג, ז): ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל, קרא לאחיה השילוני בליעל. רבנן אמרין על שבא עבודת כוכבים לתוך ידו ולא בערה, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, יט): וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה, וכתיב (מלכים א יב, כט): וישם את האחד בבית אל וגו', והלוא דברים קל וחמר ומה אם המלך שהונה את המלך כמוהו נגף, הדיוט שהוא מונה את הדיוט על אחת כמה וכמה.
  100. Bereshit Rabbah 73:10 רבי יוחנן אמר
    ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון (בראשית ל, לז), חטר חור דלוז ודדליף, כך היה אבינו יעקב נותן את המקלות בשקתות המים והיתה בהמה באה לשתות ורואה את המקלות ונרתעת לאחוריה והזכר רובעה והיתה יולדת כיוצא בו. אמר רבי הושעיה נעשו המים זרע בתוך מעיהם ולא היו חסרות אלא צורת הולד בלבד. מעשה בכושי אחד שנשא ל …
    ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון (בראשית ל, לז), חטר חור דלוז ודדליף, כך היה אבינו יעקב נותן את המקלות בשקתות המים והיתה בהמה באה לשתות ורואה את המקלות ונרתעת לאחוריה והזכר רובעה והיתה יולדת כיוצא בו. אמר רבי הושעיה נעשו המים זרע בתוך מעיהם ולא היו חסרות אלא צורת הולד בלבד. מעשה בכושי אחד שנשא לכושית אחת והוליד ממנה בן לבן, תפס האב לבן ובא לו אצל רבי, אמר לו שמא אינו בני. אמר לו היה לך מראות בתוך ביתך, אמר לו הן. אמר לו שחורה או לבנה, אמר לו לבנה. אמר לו מיכן שהיה לך בן לבן. אמר רב הונא דבית חורון מלאכי השרת היו טעונים מתוך צאנו של לבן באים ונותנים בתוך צאנו של יעקב, הדא הוא דכתיב (בראשית לא, יב): שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן, עולים על הצאן אין כתיב כאן אלא העלים מאליהם היו עולים, רבי תנחומא אמר שטף של גשמים. רבנן אמרי ענני כבוד. (בראשית ל, מב): ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר בכיריא דלבן, ריש לקיש אמר לקישיא דלבן.
  101. Bereshit Rabbah 74:5 אמר רבי יוחנן
    כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו וגו' ויקם יעקב וישא את בניו (בראשית לא, טז יז), אמר רבי יוחנן כתיב (קהלת י, ב): לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, לב חכם לימינו, זה יעקב, שנאמר: ויקם יעקב וישא את בניו, ואחר כך ואת נשיו. ולב כסיל לשמאלו, זה עשו, (בראשית לו, ו): ויקח עשו את נשיו ואת בניו, ואחר כך ואת בנו …
    כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו וגו' ויקם יעקב וישא את בניו (בראשית לא, טז יז), אמר רבי יוחנן כתיב (קהלת י, ב): לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, לב חכם לימינו, זה יעקב, שנאמר: ויקם יעקב וישא את בניו, ואחר כך ואת נשיו. ולב כסיל לשמאלו, זה עשו, (בראשית לו, ו): ויקח עשו את נשיו ואת בניו, ואחר כך ואת בנותיו. (בראשית לא, יח): וינהג את מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו, מה שקנה מקנינו של לבן. (בראשית לא, יט): הלך לגזז את צאנו, בכל מקום שנאמר גזיזה עושה רשם. (בראשית לא, יט): ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה, והיא לא נתכונה אלא לשם שמים, אמרה מה אנא מזיל לי ונשבוק הדין סבא בקלקוליה, לפיכך הצרך הכתוב לומר: ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה.
  102. Bereshit Rabbah 74:9 אמר רבי יוחנן
    עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה (בראשית לא, לב), והוה כן (קהלת י, ה): כשגגה היוצאה מלפני השליט, (בראשית לא, יט): ותגנב רחל, (בראשית לה, יט): ותמת רחל. (בראשית לא, לג): ויבא לבן באהל יעקב ובאהל רחל, באהל יעקב שהוא אהלה של רחל, (בראשית לא, לג): ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רח …
    עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה (בראשית לא, לב), והוה כן (קהלת י, ה): כשגגה היוצאה מלפני השליט, (בראשית לא, יט): ותגנב רחל, (בראשית לה, יט): ותמת רחל. (בראשית לא, לג): ויבא לבן באהל יעקב ובאהל רחל, באהל יעקב שהוא אהלה של רחל, (בראשית לא, לג): ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל, למה באהל רחל שתי פעמים, שהיה מכיר שהיא משמשנית. (בראשית לא, לד): ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל, בעביטא דגמלא, (בראשית לא, לד): ותשב עליהם, (בראשית לא, לה): ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל וגו', אמר רבי יוחנן תרפים לא מצא קיתוניות מצא, נעשו תרפים קיתוניות שלא לביש את רחל.
  103. Bereshit Rabbah 74:12 רבי יוחנן אמר
    לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק (בראשית לא, מב), זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי, זבדי בן לוי אמר כל מקום שנאמר לולי, בא בזכות אבות, אמר לו רבי יהושע והא כתיב (בראשית מג, י): כי לולי התמהמהנו, אמר לו כל עצמן לא עלו אלא בזכות אבות, שאלולי זכות אבות לא היו עולים משם בשלום. אמר רבי תנחומא אית דמפקין ל …
    לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק (בראשית לא, מב), זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי, זבדי בן לוי אמר כל מקום שנאמר לולי, בא בזכות אבות, אמר לו רבי יהושע והא כתיב (בראשית מג, י): כי לולי התמהמהנו, אמר לו כל עצמן לא עלו אלא בזכות אבות, שאלולי זכות אבות לא היו עולים משם בשלום. אמר רבי תנחומא אית דמפקין לשנא דרבי יהושע בן לוי לזבדי בן לוי, רבי יהושע בן לוי אמר בכל מקום שנאמר לולי בא בזכות אבות חוץ מזה, אמר לו אף זה בא בזכות אבות. רבי יוחנן אמר בזכות קדשת השם. רבי לוי אמר בזכות אמנה ובזכות התורה. בזכות אמנה (תהלים כז, יג): לולי האמנתי לראות, בזכות התורה (תהלים קיט, צב): לולי תורתך שעשעי. (בראשית לא, מב): את עניי ואת יגיע כפי, רבי ירמיה אמר חביבה היא המלאכה מזכות אבות, שזכות אבות הצילה ממון, ומלאכה הצילה נפשות. זכות אבות הצילה ממון, שנאמר: לולי אלהי אבי וגו', ומלאכה הצילה נפשות, את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים וגו'.
  104. Bereshit Rabbah 74:13 אמר רבי יוחנן
    ויען לבן ויאמר ליעקב הבנות בנתי והבנים בני (בראשית לא, מג), אמר רבי אבין כולהון בנותיו היו, הבנות בנתי, הרי שתים. (בראשית לא, מג): ולבנתי מה אעשה, הרי ארבע. רבנן מיתי לה מהכא (בראשית לא, נ): אם תענה את בנתי, הרי שתים, (בראשית לא, נ): ואם תקח נשים על בנתי, הרי ארבע. (בראשית לא, מה): ויקח יעקב אבן וגו …
    ויען לבן ויאמר ליעקב הבנות בנתי והבנים בני (בראשית לא, מג), אמר רבי אבין כולהון בנותיו היו, הבנות בנתי, הרי שתים. (בראשית לא, מג): ולבנתי מה אעשה, הרי ארבע. רבנן מיתי לה מהכא (בראשית לא, נ): אם תענה את בנתי, הרי שתים, (בראשית לא, נ): ואם תקח נשים על בנתי, הרי ארבע. (בראשית לא, מה): ויקח יעקב אבן וגו', אמר רבי יוחנן כשן הזה של טבריא היתה. (בראשית לא, מו): ויאמר יעקב אל אחיו לקטו אבנים, כמה אחין היו לו, חד, ולוי קבריה, אלא אלו בניו שהוא קורא אותן בלשון הקדש אחיו. אמר רב הונא גבורים כיוצא בו, צדיקים כיוצא בו. אמר רבי יודן לבש אדם לבושו של אביו הרי הוא כיוצא בו.
  105. Bereshit Rabbah 74:15 אמר רבי יוחנן
    ויאמר לבן ליעקב (בראשית לא, נא), אמר רבי יוחנן כזה שהוא מורה את החנית. (בראשית לא, נב): עד הגל הזה וגו' לרעה אין אתה עובר אבל אתה עובר עלי בפרגמטיא, בשעה ששלח דוד את יואב לארם נהרים ולארם צובה פגע באדומיים, בקש לזנבן, הוציאו לו אפיסטולי שלהם (דברים ב, ג): רב לכם סב את ההר וגו'. פגע במואביים בקש לזנב …
    ויאמר לבן ליעקב (בראשית לא, נא), אמר רבי יוחנן כזה שהוא מורה את החנית. (בראשית לא, נב): עד הגל הזה וגו' לרעה אין אתה עובר אבל אתה עובר עלי בפרגמטיא, בשעה ששלח דוד את יואב לארם נהרים ולארם צובה פגע באדומיים, בקש לזנבן, הוציאו לו אפיסטולי שלהם (דברים ב, ג): רב לכם סב את ההר וגו'. פגע במואביים בקש לזנבן והוציאו לו אפיסטולי שלהם (דברים ב, ט): אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, באותה שעה שלח יואב אצל דוד אמר לו פגעתי באדומיים ובקשתי לזנבן הוציאו לי אפיסטולי שלהם רב לכם, במואביים והוציאו לי אפיסטולי שלהם אל תצר את מואב, באותה שעה לא נהג דוד כבוד מלכות בעצמו אלא עמד והעביר פיפורין מעליו ועטרה מעל ראשו ונתעטף בטליתו והלך לו אצל סנהדרין, אמר להם רבותי לא באתי לכאן אלא ללמד אם נותנים אתם לי רשות אני מלמד, שלחתי את יואב לארם נהרים ולארם צובא ופגע באדומיים והוציאו לו אפיסטולי שלהן רב לכם, והלוא הם פרצו את הגדר תחלה (שופטים ג, יג): ויאסף אליו את בני עמון, פגע במואביים ובקש לזנבן והוציאו לו אפסטולי שלהן אל תצר את מואב, והם לא פרצו הגדר תחלה (במדבר כב, ה ו): וישלח מלאכים אל בלעם ועתה לכה ארה לי, הדא הוא דכתיב (תהלים ס, א): מכתם, כמה אגרות כתב, רבי איבו אמר שתים כתב, אחד לאדומיים ואחד למואביים. רבי חנינא אמר אגרת אחד כתב, הדא הוא דכתיב (במדבר כב, ב): וישב יואב וגו', חזר ולמד אדומיים משל מואביים, הדא הוא דכתיב (במדבר כב, א): למנצח על שושן עדות, לעדה שהיא משיחה בלשונו של אלהים. (במדבר כב, א): מכתם לדוד ללמד, מכות ותמות, (במדבר כב, ב): בהצותו את ארם נהרים ויך את אדום בגיא מלח, כתוב אחד אומר (דברי הימים א יח, יב): י"ח אלף, וכתוב אחד אומר (תהלים ס, ב): י"ב אלף, אלא שתי מלחמות היו, אחת של י"ב אלף ואחת של י"ח אלף.
  106. Bereshit Rabbah 76:5 בשם רבי יוחנן
    קטנתי מכל החסדים (בראשית לב, יא), אמר רבי אבא בר כהנא איני כדאי. רבי לוי אמר כדאי אני אבל קטנתי מכל וגו'. (בראשית לב, יא): כי במקלי עברתי את הירדן הזה, רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יוחנן אמר בתורה בנביאים בכתובים מצינו שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב. בתורה, כי במקלי עברתי את הירדן הזה. ב …
    קטנתי מכל החסדים (בראשית לב, יא), אמר רבי אבא בר כהנא איני כדאי. רבי לוי אמר כדאי אני אבל קטנתי מכל וגו'. (בראשית לב, יא): כי במקלי עברתי את הירדן הזה, רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יוחנן אמר בתורה בנביאים בכתובים מצינו שלא עברו ישראל את הירדן אלא בזכותו של יעקב. בתורה, כי במקלי עברתי את הירדן הזה. בנביאים (יהושע ד, כב): והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה, ישראל סבא. בכתובים (תהלים קיד, ה): מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור וגו' מלפני אלוה יעקב. אמר רבי לוי אתר הוא תמן מצוח ירדן בחמי טבריה, בבהלה נכנס אבינו יעקב לשם, ונעל בפניו עשו, וחתר לו הקדוש ברוך הוא חתירה במקום אחר ויצא, הדא הוא דכתיב (ישעיה מג, ב): כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך.
  107. Bereshit Rabbah 76:6 אמר רבי יוחנן
    הצילני נא מיד אחי מיד עשו (בראשית לב, יב), הצל את בני לעתיד לבוא מיד בני בניו שבאו עליהן מכחו של עשו, הדא הוא דכתיב (דניאל ז, ח): מסתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהן, זה בן נצר. (דניאל ז, ח): ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרה מן קדמה, זו שנתנו להם מלכותם, מקדין וקרוס וקרדידוסי. (דניאל ז, ח): …
    הצילני נא מיד אחי מיד עשו (בראשית לב, יב), הצל את בני לעתיד לבוא מיד בני בניו שבאו עליהן מכחו של עשו, הדא הוא דכתיב (דניאל ז, ח): מסתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהן, זה בן נצר. (דניאל ז, ח): ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרה מן קדמה, זו שנתנו להם מלכותם, מקדין וקרוס וקרדידוסי. (דניאל ז, ח): ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן, זו מלכות הרשעה שהיא מכתבת טירוניא מכל אמות העולם. אמר רבי יוחנן כתיב על קרניא עשר מנה מלכותא עשרא מלכין יקמון מן ארעא, כולהון ביוצאי ירכו של עשו הכתוב מדבר, אלא: מתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהן, זו מלכות הרשעה. ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרה מן קדמה, אלו שלשה מלכיות הראשונות. ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא, זו מלכות הרשעה שהיא מכנסת עין רעה בממונו של אדם, פלן עתיר נעבדיניה ארכונונוס, פלן עתיר נעבדיה בליוטוס. (בראשית לב, יב): פן יבוא והכני אם על בנים, ואתה אמרת (דברים כב, ו): לא תקח האם על הבנים. דבר אחר, פן יבוא והכני אם על בנים, ואתה אמרת (ויקרא כב, כח): ושור ושה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד.
  108. Bereshit Rabbah 78:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    וירץ עשו לקראתו וישקהו (בראשית לג, ד), נקוד עליו, אמר רבי שמעון בן אלעזר בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקדה אתה דורש את הכתב, הנקדה רבה על הכתב אתה דורש את הנקדה, כאן לא כתב רבה על הנקדה ולא נקדה רבה על הכתב אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה השעה ונשקו בכל לבו. אמר לו רבי ינאי אם כן למה נקוד עליו, אלא מ …
    וירץ עשו לקראתו וישקהו (בראשית לג, ד), נקוד עליו, אמר רבי שמעון בן אלעזר בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקדה אתה דורש את הכתב, הנקדה רבה על הכתב אתה דורש את הנקדה, כאן לא כתב רבה על הנקדה ולא נקדה רבה על הכתב אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה השעה ונשקו בכל לבו. אמר לו רבי ינאי אם כן למה נקוד עליו, אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש וקהו שניו של אותו רשע, ומה תלמוד לומר ויבכו, אלא זה בוכה על צוארו וזה בוכה על שניו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן מייתי לה מן הכא (שיר השירים ז, ה): צוארך כמגדל השן וגו'.
  109. Bereshit Rabbah 79:5 רבי יוחנן אמר
    ויבא יעקב שלם, שלם בגופו, לפי שכתוב (בראשית לב, לב): והוא צלע על ירכו, ברם הכא שלם בגופו. שלם בבניו, לפי שכתוב בו (בראשית לב, ט): אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה, ברם הכא שלם בבניו, שלם בממונו, אף על גב דאמר רבי אבון בשם רב אחא תשע שנים היה מכבד אבינו יעקב את עשו באותו הדורון, ברם הכא שלם …
    ויבא יעקב שלם, שלם בגופו, לפי שכתוב (בראשית לב, לב): והוא צלע על ירכו, ברם הכא שלם בגופו. שלם בבניו, לפי שכתוב בו (בראשית לב, ט): אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה, ברם הכא שלם בבניו, שלם בממונו, אף על גב דאמר רבי אבון בשם רב אחא תשע שנים היה מכבד אבינו יעקב את עשו באותו הדורון, ברם הכא שלם בממונו. רבי יוחנן אמר שלם בתלמודו, אבל יוסף שכח, שנאמר (בראשית מא, נא): כי נשני אלהים את כל עמלי, ולהלן הוא אומר (משלי טז, כו): נפש עמל עמלה לו.
  110. Bereshit Rabbah 81:3 אמר רבי יוחנן
    ויאמר יעקב אל ביתו (בראשית לה, ב), אמר רבי כרוספדי אמר רבי יוחנן אין אנו בקיאים בדקדוקי עבודת כוכבים כיעקב אבינו, דתנן המוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת הדרקון, יוליכם לים המלח. אמר רבי יוחנן כל כסות בכלל עבודת כוכבים. (בראשית לה, ד): ויתנו אל יעקב, רבי ישמעאל בן רבי יוסי סליק לצלאה בירושלם, …
    ויאמר יעקב אל ביתו (בראשית לה, ב), אמר רבי כרוספדי אמר רבי יוחנן אין אנו בקיאים בדקדוקי עבודת כוכבים כיעקב אבינו, דתנן המוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת הדרקון, יוליכם לים המלח. אמר רבי יוחנן כל כסות בכלל עבודת כוכבים. (בראשית לה, ד): ויתנו אל יעקב, רבי ישמעאל בן רבי יוסי סליק לצלאה בירושלם, עבר בהדין פלטנוס וחמא יתיה חד שמראי, אמר ליה להיכן את אזיל, אמר ליה מסיק מצלי בהדא ירושלים, אמר ליה ולא טב לך מצלי בהדא טורא בריכא ולא בההיא קלקלתא. אמר לו אומר לכם למה אתם דומים לכלב שהיה להוט אחר הנבלה, כך לפי שאתם יודעים שעבודת כוכבים טמונה תחתיו, דכתיב (בראשית לה, ב): ויטמן אתם יעקב, לפיכך אתם להוטים אחריו. אמרין דין בעי מנסבה [פרוש מאחר שזה יודע שעבודת כוכבים טמונה שם ודאי יקחנה], ונתיעצו עליו להרגו, וקם וערק בליליא.
  111. Bereshit Rabbah 82:5 בשם רבי יוחנן
    רבי יודן ורבי איבו ורבי משין בן נגרי [נגדי] בשם רבי יוחנן אמרו עתידין בניך לעשות גוי כקהל עמים, מה קהל עמים מקריבים בשעת אסור במות, אף בניך מקריבים בשעת אסור במות. רבי חנינא מיתי לה מהכא (מלכים א יח, לא): ויקח אליהו שתים עשרה אבנים וגו' אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך, שמשעה שנתן לו השם הזה …
    רבי יודן ורבי איבו ורבי משין בן נגרי [נגדי] בשם רבי יוחנן אמרו עתידין בניך לעשות גוי כקהל עמים, מה קהל עמים מקריבים בשעת אסור במות, אף בניך מקריבים בשעת אסור במות. רבי חנינא מיתי לה מהכא (מלכים א יח, לא): ויקח אליהו שתים עשרה אבנים וגו' אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך, שמשעה שנתן לו השם הזה נאמר לו (בראשית לה, יא): גוי וקהל גוים יהיה ממך. רבי שמלאי מיתי לה מהכא (שופטים יח, כט): ויקרא שם העיר דן כשם דן אביהם אשר יולד לישראל, שמשעה שנאמר לו השם הזה נאמר לו: גוי וקהל גוים יהיה ממך. רבי יוחנן מיתי לה מהכא (דברים לג, יט): עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק, משיעשו בניך כעמים להרו של זבולון, שם יזבחו זבחי אסור במות אין כתיב כאן, אלא זבחי צדק, צדקה אני עושה עמהם ומקבל את קרבנם, אלא גוי וקהל גוים יהיה ממך, לחיב על כל שבט ושבט, דברי רבי שמעון. ורבי יהודה אומר לחיב על כל קהל וקהל.
  112. Bereshit Rabbah 82:13 אמר רבי יוחנן
    ויקח עשו את נשיו (בראשית לו, ו), אמר רבי יוחנן (קהלת י, ב): לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, לב חכם לימינו, זה יעקב, דכתיב (בראשית לא, יז): ויקם יעקב וישא את בניו, ואחר כך (בראשית לא, יז): את נשיו, ולב כסיל לשמאלו, זה עשו, שנאמר: ויקח עשו את נשיו, ואחר כך את בניו. וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, רבי אליעז …
    ויקח עשו את נשיו (בראשית לו, ו), אמר רבי יוחנן (קהלת י, ב): לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו, לב חכם לימינו, זה יעקב, דכתיב (בראשית לא, יז): ויקם יעקב וישא את בניו, ואחר כך (בראשית לא, יז): את נשיו, ולב כסיל לשמאלו, זה עשו, שנאמר: ויקח עשו את נשיו, ואחר כך את בניו. וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, רבי אליעזר אמר מפני שטר חוב, (בראשית טו, יג): כי גר יהיה זרעך, רבי יהושע בן לוי אמר מפני הבושה.
  113. Bereshit Rabbah 82:15 בשם רבי יוחנן
    ואלה בני צבעון ואיה וגו' (בראשית לו, כד), ואלה בני צבעון ואיה וענה, מה ראה הכתוב לכתב ענה ענה תרי זמני, תרי נינהו, לעולם חד הוא אלא שבא צבעון על אמו והולידה ענה, ונעשה בן ענה ובן צבעון ובן שעיר, מכל מקום חד הוא. תני האש והכלאים לא נבראו בששת ימי בראשית אבל עלו במחשבה להבראות. כלאים אימתי נבראו, בימי …
    ואלה בני צבעון ואיה וגו' (בראשית לו, כד), ואלה בני צבעון ואיה וענה, מה ראה הכתוב לכתב ענה ענה תרי זמני, תרי נינהו, לעולם חד הוא אלא שבא צבעון על אמו והולידה ענה, ונעשה בן ענה ובן צבעון ובן שעיר, מכל מקום חד הוא. תני האש והכלאים לא נבראו בששת ימי בראשית אבל עלו במחשבה להבראות. כלאים אימתי נבראו, בימי ענה, הדא הוא דכתיב (בראשית לו, כד): הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר, רבי יהודה בר סימון אמר המיונס. רבנן אמרי המיסו, חציו חמור וחציו סוס, ואלו הן הסימנין, אמר רבי יונה כל שאזניו קטנות, אמו סוסה ואביו חמור, גדולות, אמו חמורה ואביו סוס. רבי מנא הוה מפקד לאלין דבי נשיאה דיהון זבנין מן אלין דאודניהון דקיקין, מפני שאמו סוסה ואביו חמור. מה עשה ענה הביא חמורה וזוג לה סוס זכר יצאת ממנו פרדה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני לא בראתי דבר של הזק ואתה בראת דבר של הזק, חייך שאני בורא לך דבר של הזק, מה עשה, הביא חכינא וזוג לה חרדון ויצאת מהם חברבר. מעולם לא אמר אדם שנשכו כלב שוטה וחיה, חברבר וחיה, פרדה לבנה וחיה. האש, רבי לוי בשם רבי נזירא שלשים וששה שעות שמשה אותה האורה, שתים עשרה של ערב שבת, ושתים עשרה של לילי שבת, ושתים עשרה של שבת, וכיון ששקעה חמה בלילי שבת בקש הקדוש ברוך הוא לגנז את האורה וחלק כבוד לשבת, הדא הוא דכתיב (בראשית ב, ג): ויברך אלהים את יום השביעי, במה ברכו, באורה. וכיון ששקעה חמה בלילי שבת והתחילה אורה משמשת, התחילו הכל מקלסים להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (איוב לז, ג): תחת כל השמים ישרהו, מפני מה, (איוב לז, ג): ואורו על כנפות הארץ, וכיון ששקעה חמה במוצאי שבת התחיל החשך ממשמש ובא, ונתירא אדם הראשון, דכתיב (תהלים קלט, יא): ואמר אך חשך ישופני, מה עשה לו הקדוש ברוך הוא זמן שני רעפים והקישן זה לזה ויצאה האור וברך עליה, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, יא): ולילה אור בעדני, אתיא כדשמואל, מפני מה מברכים על הנר במוצאי שבת, הואיל ותחלת בריתו. רב הונא בשם רבי יוחנן אף מוצאי יום הכפורים מברכין עליו מפני ששבת האור כל אותו היום.
  114. Bereshit Rabbah 84:19 אמר רבי יוחנן
    וישב ראובן אל הבור (בראשית לז, כט), והיכן היה, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר בשקו ובתעניתו, כשנפנה הלך והציץ לאותו בור, הדא הוא דכתיב: וישב ראובן אל הבור, אמר לו הקדוש ברוך הוא מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחלה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה, ואיזה זה הושע, שנאמר …
    וישב ראובן אל הבור (בראשית לז, כט), והיכן היה, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר בשקו ובתעניתו, כשנפנה הלך והציץ לאותו בור, הדא הוא דכתיב: וישב ראובן אל הבור, אמר לו הקדוש ברוך הוא מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחלה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה, ואיזה זה הושע, שנאמר (הושע יד, ב): שובה ישראל עד ה' אלהיך. (בראשית לז, לא): ויקחו את כתנת הפסים וישחטו שעיר עזים, ולמה שעיר עזים, שדמו דומה לשל אדם. (בראשית לז, לב): וישלחו את כתנת הפסים וגו'. אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא ליהודה אתה אמרת (בראשית לז, לב): הכר נא, חייך שתמר אומרת לך (בראשית לח, כה): הכר נא. (בראשית לז, לג): ויכירה ויאמר כתנת בני, אמר לית אנא ידע מה אנא חמי, כתנת בני חיה רעה אכלתהו וגו', אמר רב הונא נצנצה בו רוח הקדש, חיה רעה אכלתהו, זו אשתו של פוטיפר.
  115. Bereshit Rabbah 85:2 רבי יוחנן אמר
    ויהי בעת ההוא, ולא היה צריך קריה למימר אלא (בראשית לט, א): ויוסף הורד מצרימה, ומפני מה הסמיך פרשה זו לזו, רבי אלעזר ורבי יוחנן, רבי אלעזר אמר כדי לסמך ירידה לירידה. רבי יוחנן אמר כדי לסמך הכר להכר. רבי שמואל בר נחמן אמר כדי לסמך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, דאמר רבי …
    ויהי בעת ההוא, ולא היה צריך קריה למימר אלא (בראשית לט, א): ויוסף הורד מצרימה, ומפני מה הסמיך פרשה זו לזו, רבי אלעזר ורבי יוחנן, רבי אלעזר אמר כדי לסמך ירידה לירידה. רבי יוחנן אמר כדי לסמך הכר להכר. רבי שמואל בר נחמן אמר כדי לסמך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, דאמר רבי יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן, ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מז, יג): מודיעים לחדשים מאשר יבאו עליך. רבי איבו אמר מאשר ולא כל אשר, ודכותה (בראשית ב, כה): ולא יתבששו, (בראשית ג, א): והנחש היה ערום, לא היה צריך קרא למימר אלא (בראשית ג, כא): ויעש ה' לאדם ולאשתו וגו', רבי יהושע בן קרחה אמר להודיעך מאיזה חטא קפץ עליהם אותו רשע, מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ נתאוה להם. אמר רבי יעקב דכפר חנין, שלא להפסיק בפרשתו של נחש, ודכותה (דניאל ד, לד): ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה, (דניאל ה, א): בלשאצר מלכא, (דניאל ו, א): ודריוש מדאה, והיכן הוא אויל מרודך, רבי אלעזר אמר כדי לסמך רשע אל רשע, קוצץ לקוצץ, גיותן לגיותן. רבי שמואל בר נחמן אמר כדי לסמך הפסק מלכות להפסק מלכות. ודכותה (דניאל ה, ל): בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדאה (דניאל ו, א): ודריוש מדאה וגו', והן הוא (דניאל ח, א): בשנת שלש למלכות בלשצר המלך, רב הונא אמר שלא יאמרו דברי פיוטין הם, כדי שידעו הכל שאמרו ברוח הקדש. רבנן אמרי כדי לסרג על הספר כלו שאמרו ברוח הקדש, אף הכא נמי מתבעי מימר ויוסף הורד מצרימה, וכתיב וירד יהודה מאת אחיו, אמר בואו ונפזר עצמנו, שכל זמן שאנו מכנסין השטר מצוי להגבות, אמר להם הקדוש ברוך הוא עשרה בני אדם שנמצאו בגנבה אין אחד נתפס על ידי כלם, וכיון שנמצאו בגביע, אמרו (בראשית מד, טז): האלהים מצא את עון עבדיך, אמר רבי יצחק מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו. אמר רבי לוי כזה שהוא ממצה את החבית ומעמיד אותה על שמריה. רבנן אמרי בואו ונפרנס עצמנו, לשעבר היה זקוק להשיאנו נשים, ועכשיו הוא עסוק בשקו ובתעניתו, אינו בדין שיהא עסוק להשיאנו נשים. אמרו לו ליהודה ולא את הוא הראש של כלנו, עמד אתה ופרנס את עצמך, מיד וירד יהודה, ירידה היא לו שנשא לגויה, ירידה היא לו שקבר את אשתו ובניו.
  116. Bereshit Rabbah 85:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יהודה בר סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן, כל מי שהוא מתחיל במצוה ואינו גומרה קובר את אשתו ואת בניו, ממי אתה למד מיהודה (בראשית לז, כו): ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו', היה לו להוליכו על כתפו אצל אביו, מה גרם לו, קבר אשתו ובניו. רב הונא בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, כל מי שמתחיל במצוה ואי …
    רבי יהודה בר סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן, כל מי שהוא מתחיל במצוה ואינו גומרה קובר את אשתו ואת בניו, ממי אתה למד מיהודה (בראשית לז, כו): ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו', היה לו להוליכו על כתפו אצל אביו, מה גרם לו, קבר אשתו ובניו. רב הונא בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ואחר בא וגומרה, היא נקראת על שמו של שני, הדא הוא דכתיב (יהושע כד, לב): ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל, והלוא משה העלם, שנאמר (שמות יג, יט): ויקח משה את עצמות יוסף עמו, אלא לפי שנגזר עליו שלא יכנס לארץ ואלו נטפלו בהם, לפיכך נקראת על שמם. ואת עצמות יוסף וגו', מושלים אותו למה הדבר דומה לליסטים שנכנסו למרתף אחד של יין, נטלו קנקן אחד ושתו, הציץ עליהם בעל המרתף אמר להם יערב לכם יבשם לכם ימתק לכם, שתיתם את היין החזירו את הקנקן למקומה. כך אמר הקדוש ברוך הוא לשבטים מכרתם את יוסף החזירו עצמותיו למקומן. דבר אחר, אמר להם יוסף למקום שגנבתוני שם תחזירוני, (בראשית לז, יג): הלוא אחיך רעים בשכם, כן עשו בני ישראל, שנאמר (יהושע כד, לב): ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם.
  117. Bereshit Rabbah 85:8 אמר רבי יוחנן
    ויראה יהודה (בראשית לח, טו), אמר רבי חיא בר זבדא צריך אדם להזהר עצמו באחות אשתו ובקרובותיו שלא יכשל באחת מהם, ממי אתה למד מיהודה, ויראה יהודה וגו', למה (בראשית לח, טו): כי כסתה את פניה עד שהיא בבית חמיה. דבר אחר, ויראה יהודה, לא השגיח כיון שכסתה פניה, אמר אלו היתה זונה היתה מכסה פניה. אמר רבי יוחנן …
    ויראה יהודה (בראשית לח, טו), אמר רבי חיא בר זבדא צריך אדם להזהר עצמו באחות אשתו ובקרובותיו שלא יכשל באחת מהם, ממי אתה למד מיהודה, ויראה יהודה וגו', למה (בראשית לח, טו): כי כסתה את פניה עד שהיא בבית חמיה. דבר אחר, ויראה יהודה, לא השגיח כיון שכסתה פניה, אמר אלו היתה זונה היתה מכסה פניה. אמר רבי יוחנן בקש לעבר וזמן לו הקדוש ברוך הוא מלאך שהוא ממנה על התאוה, אמר לו, יהודה, היכן אתה הולך מהיכן מלכים עומדים, מהיכן גדולים עומדים. (בראשית לח, טז): ויט אליה אל הדרך, בעל כרחו שלא בטובתו.
  118. Bereshit Rabbah 85:11 אמר רבי יוחנן
    הוא מוצאת וגו' (בראשית לח, כה), אמר רבי יודן מכאן שנאבדו והמציא הקדוש ברוך הוא אחרים תחתיהם, היך מה דאת אמר (ויקרא ה, כב): או מצא אבדה וגו', אמר רב הונא הוא מוצאת, היא והוא צריכין לצאת, (בראשית לח, כה): והיא שלחה אל חמיה לאמר וגו', בקש לכפר, אמרה ליה (בראשית לח, כה): הכר נא את בוראך, שלך ושל בוראך ה …
    הוא מוצאת וגו' (בראשית לח, כה), אמר רבי יודן מכאן שנאבדו והמציא הקדוש ברוך הוא אחרים תחתיהם, היך מה דאת אמר (ויקרא ה, כב): או מצא אבדה וגו', אמר רב הונא הוא מוצאת, היא והוא צריכין לצאת, (בראשית לח, כה): והיא שלחה אל חמיה לאמר וגו', בקש לכפר, אמרה ליה (בראשית לח, כה): הכר נא את בוראך, שלך ושל בוראך הן. הכר נא למי החתמת, אמר רבי יוחנן אמר לו הקדוש ברוך הוא ליהודה אתה אמרת לאביך (בראשית לז, לב): הכר נא, חייך שתמר אומרת לך הכר נא.
  119. Bereshit Rabbah 88:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יודא בר סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן, כתיב (תהלים מו, ט): לכו חזו מפעלות ה' וגו', הקציף הקדוש ברוך הוא אדונים על עבדיהם לתן גדלה לצדיקים, (בראשית מא, י): פרעה קצף על עבדיו, לתן גדלה ליוסף. עבדים על אדוניהם, לתן גדלה לצדיק, (אסתר ב, כא): קצף בגתן ותרש, לתן גדלה למרדכי. רבי יודן הוה משתעי אלין עו …
    רבי יודא בר סימון ורבי חנין בשם רבי יוחנן, כתיב (תהלים מו, ט): לכו חזו מפעלות ה' וגו', הקציף הקדוש ברוך הוא אדונים על עבדיהם לתן גדלה לצדיקים, (בראשית מא, י): פרעה קצף על עבדיו, לתן גדלה ליוסף. עבדים על אדוניהם, לתן גדלה לצדיק, (אסתר ב, כא): קצף בגתן ותרש, לתן גדלה למרדכי. רבי יודן הוה משתעי אלין עובדיא דבגתן ותרש, רב אמר קונדא מכירין נתנו בתוך מנעליהם. רבי חנין אמר מנגנין עשו לו לחנקו. שמואל אמר חכינא עשו לו בתוך ספלו. (אסתר ב, כג): ויבקש הדבר וימצא, רבנן אמרו זבוב נתנו בתוך פילי פוטירין שלו, מיד ויבקש הדבר וימצא.
  120. Bereshit Rabbah 89:4 אמר רבי יוחנן
    ופרעה חלם (בראשית מא, א), וכל הבריות אינן חולמין, אתמהא, אלא חלום של מלך של כל העולם כלו הוא. ופרעה חלם, אמר רבי יוחנן הרשעים מתקימין על אלהיהם, ופרעה חלם והנה עמד על היאר, אבל הצדיקים אלהיהם מתקים עליהם (בראשית כח, יג): והנה ה' נצב עליו. (בראשית מא, ב): והנה מן היאר, רמז רמז לו שאין השבע בא למצרים …
    ופרעה חלם (בראשית מא, א), וכל הבריות אינן חולמין, אתמהא, אלא חלום של מלך של כל העולם כלו הוא. ופרעה חלם, אמר רבי יוחנן הרשעים מתקימין על אלהיהם, ופרעה חלם והנה עמד על היאר, אבל הצדיקים אלהיהם מתקים עליהם (בראשית כח, יג): והנה ה' נצב עליו. (בראשית מא, ב): והנה מן היאר, רמז רמז לו שאין השבע בא למצרים אלא מן היאור. ודכותה אין הרעב בא אלא מן היאור. והנה מן היאר, בשעה שהשנים יפות הבריות נעשין אחים אלו לאלו. (בראשית מא, ב): ותרעינה באחו, אהבה ואחוה בעולם, וכן הוא אומר (ישעיה ל, כג): ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב, כירי עבד קירי אדון. וכן הוא אומר (תהלים עב, ג): ישאו הרים שלום, אמר רב אחא נשאו הרים נשיאתן שלום לעם. (בראשית מא, ו): והנה שבע שבלים דקות וגו', בשעה שהשנים רעות, גופן של בריות מעלה חטטין.
  121. Bereshit Rabbah 89:5 אמר רבי יוחנן
    ויהי בבקר ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), ולהלן הוא אומר (דניאל ב, א): ותתפעם רוחו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה. רבי נחמיה אמר חלום הצלם וחלום האילן. ורבנן אמרי ותתפעם רוחו, להלן לתן גדלה לארבעה, כאן ותפעם, לתן גדלה לאחד. ותתפעם רוחו, כדי …
    ויהי בבקר ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), ולהלן הוא אומר (דניאל ב, א): ותתפעם רוחו, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר כאן חלמא ידע ופתרוניה בעא גביה, ולהלן חלמא ופתרוניה. רבי נחמיה אמר חלום הצלם וחלום האילן. ורבנן אמרי ותתפעם רוחו, להלן לתן גדלה לארבעה, כאן ותפעם, לתן גדלה לאחד. ותתפעם רוחו, כדי לתן חיים לארבעה, ותפעם, לתן חיים לאחד. כאן על ידי שהוא סמוך לבקר ותפעם רוחו, ולהלן שהוא בא מבערב, כתיב: ותתפעם רוחו, אמר רבי יוחנן כל חלום שהוא סמוך לבקר מיד הוא בא.
  122. Bereshit Rabbah 89:8 אמר רבי יוחנן
    ונספר לו ויפתר לנו וגו' (בראשית מא, יב), כן הוה עובדא בההיא אינתתא דאתת לגבי רבי אלעזר אמרת ליה חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא, אמר לה את ילדת בר דכר והוא חיי, אזלת והוה לה כן. אתת זמן אחרן למשאליניה אשכחה תלמידיה יתבין תמן ורבהון לא הוה גביהון, ואמרה להון ואן הוא רבכון, אמרו לה אימר לן מה דאת בעית וא …
    ונספר לו ויפתר לנו וגו' (בראשית מא, יב), כן הוה עובדא בההיא אינתתא דאתת לגבי רבי אלעזר אמרת ליה חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא, אמר לה את ילדת בר דכר והוא חיי, אזלת והוה לה כן. אתת זמן אחרן למשאליניה אשכחה תלמידיה יתבין תמן ורבהון לא הוה גביהון, ואמרה להון ואן הוא רבכון, אמרו לה אימר לן מה דאת בעית ואנן אמרין ליך, אמרה להון חמית בחלמי שריתא דביתי תבירא, אמרו לה ההיא אתתא קברה בעלה, כיון דנפקת מן גביהון שריא מיללא, שמע קלה רבי אלעזר אמר להון מה אמרתון להדא אתתא, אמרין ההיא אתתא דאתת למשאל יתך, אמר להון ומה אמרתון לה, אמרו ליה כדין וכדין. אמר להון אובדתון גברא, לא כן כתיב (בראשית מא, יג): ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ולא כן אמר רבי יוחנן הכל הולך אחר הפתרון חוץ מן היין, יש מי ששותה אותו וטוב לו ויש מי ששותה אותו ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו, עם הארץ שותה ורע לו. אמר רבי אבהו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.
  123. Bereshit Rabbah 90:4 אמר רבי יוחנן
    ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח (בראשית מא, מה), אמר רבי יוחנן צפונות מופיע ונוחות לו לאמרם. רבי חזקיה אמר צפונות מופיע בדעת, מניח רוחן של בריות בהן. ורבנן אמרי צד"י צופה, פ"א פודה, נו"ן נביא, תי"ו תומך, פ"א פותר, עי"ן ערום, נו"ן נבון, חי"ת חוזה. אמר רבי אחא צפונה אחת שיש כאן באת לגלות עליה שאת בנה, בכ …
    ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח (בראשית מא, מה), אמר רבי יוחנן צפונות מופיע ונוחות לו לאמרם. רבי חזקיה אמר צפונות מופיע בדעת, מניח רוחן של בריות בהן. ורבנן אמרי צד"י צופה, פ"א פודה, נו"ן נביא, תי"ו תומך, פ"א פותר, עי"ן ערום, נו"ן נבון, חי"ת חוזה. אמר רבי אחא צפונה אחת שיש כאן באת לגלות עליה שאת בנה, בכלן כתיב (בראשית לג, ו ז): ותגשן השפחות, ותגש גם לאה וגו', וביוסף כתיב (בראשית לג, ז): ואחר נגש יוסף ורחל, אמר יוסף, הרשע הזה עינו רמה וכו', אמר הקדוש ברוך הוא אתה הצנעת לאמך מן העין והגבהת עצמך, אני פורע לך ומגביהך, (בראשית מא, מו): ויוסף בן שלשים שנה.
  124. Bereshit Rabbah 90:5 רבי יוחנן אמר
    ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים (בראשית מא, מז), רבי יוחנן אמר מן קוצץ [קומץ] לריחיא דקמצתא ובלא קמצתא. רבנן אמרי דקמצתא ודלא קמצתא. (בראשית מא, מח): ויקבץ את כל אכל וגו' אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה, נתן מה שבתחום טבריה בטבריה ומה שבתחום צפורי בצפורי, מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פרותיה. רבי נחמיה …
    ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים (בראשית מא, מז), רבי יוחנן אמר מן קוצץ [קומץ] לריחיא דקמצתא ובלא קמצתא. רבנן אמרי דקמצתא ודלא קמצתא. (בראשית מא, מח): ויקבץ את כל אכל וגו' אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה, נתן מה שבתחום טבריה בטבריה ומה שבתחום צפורי בצפורי, מפני שכל ארץ וארץ מעמדת פרותיה. רבי נחמיה אמר נתן בהם עפר וקטומיות דברים שהן מעמידין פרות. ורבנן אמרי אם מתכנסין הם כל בני טבריה לאכל מה שבתחום טבריה, וכל בני צפורי לאכל מה שבתחום צפורי אין בה קמץ קמץ, הדא אמרה שהברכה נתונה באוצרות, (בראשית מא, מט): ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד וגו'.
  125. Bereshit Rabbah 91:3 בשם רבי יוחנן
    ויבאו בני ישראל לשבר וגו' (בראשית מב, ה), ומנין לעדה שהיא עשרה, רבי אבא בר כהנא ורבי יוסי בשם רבי יוחנן, נאמר כאן (במדבר לה, כד): עדה, ונאמר להלן (במדבר יד, כז): עד מתי לעדה הרעה, מה עדה שנאמר להלן עשרה, אף עדה שנאמר כאן עשרה. אמר רבי סימון, נאמר כאן (ויקרא כב, לב): תוך, ונאמר להלן (בראשית מב, ה): ת …
    ויבאו בני ישראל לשבר וגו' (בראשית מב, ה), ומנין לעדה שהיא עשרה, רבי אבא בר כהנא ורבי יוסי בשם רבי יוחנן, נאמר כאן (במדבר לה, כד): עדה, ונאמר להלן (במדבר יד, כז): עד מתי לעדה הרעה, מה עדה שנאמר להלן עשרה, אף עדה שנאמר כאן עשרה. אמר רבי סימון, נאמר כאן (ויקרא כב, לב): תוך, ונאמר להלן (בראשית מב, ה): תוך, מה תוך שנאמר להלן עשרה, אף תוך שנאמר הכא עשרה. אמר רבי יוסי בר אבון אם בתוך אפלו עד כמה, אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל, מה בני ישראל שנאמר להלן עשרה אף בני ישראל שנאמר כאן עשרה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשם רבי אמר, תינוק עושין אותו סניף לעשרה, והא תני אין מדקדקין בקטן, אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי לשני קטנים נצרכה, אחד ספק ואחד קטן עושין את הספק עקר ואת הקטן לסניף. תני קטן וספר תורה, עושין אותו סניף. אמר רבי יודן כן הוא מתניתין, קטן לספר תורה עושין אותו סניף. מאימתי עושין אותו סניף, רבי אבונא אמר אתפלגון בהא רבי יודן ורב הונא תרויהון בשם רבי שמואל, חד אמר כדי שיהא יודע טיב ברכה. ואוחרנא אמר כדי שיהא יודע למי הוא מברך. רבי יהודה בר פזי בשם רבי אסי תשעה נראים כעשרה מזמנין, מאי עביד מסימין, אלא אפלו קטן ביניהם. רבי ברכיה בשם רבי יעקב בר זבדי בעא קומי רבי יוסף, כשם שעושין אותו סניף לעשרה כך עושין אותו סניף לשלשה. אמר ליה הדא היא ולא כל שכן להלן שהוא מזכיר את השם עושין אותו סניף, כאן שאינו מזכיר את השם אין עושין אותו סניף. אמר ליה הדא אמרה עושין אותו סניף בברכת המזון אבל לקריאת שמע ולתפלה אין עושין אותו סניף עד שיביא שתי שערות: אמר רבי אסי זמנין סגיאין אכלית עם רבי תחליפא וזמנין סגיאין אכלית עם רבי חנינא בר סיסי חביבי ולא זמנין עלי עד שהבאתי שתי שערות. ומאימתי הוא קורא בתורה, אמר רבי אבינא אתפלגון רב הונא ורבי יהודה תרויהון בשם רבי שמואל, חד אמר משהוא יודע לברך, ואוחרנא אמר עד שיודע טיב ברכה שיודע למי מברכין. רבי שמואל בר שילת בעא קומי רב, ואית דאמרין בעון קמיה שמואל בר שילת, תשעה פת ואחד ירק מהו, אמר להון, מזמנין. שמונה פת ושנים ירק, מזמנין. שבעה וששה פת וארבעה ירק מהו, אמר ליה מזמנין. רבי אבינא בעא ומחצה על מחצה מהו, אמר ליה רבי זעירא עד דאנא תמן אצטרכית למשאליה ומיצרי לי מינה דלא שאלתיו. רבי ירמיה בעי אותו שאכל ירק מהו מזמנא עלוהי. תני שלש מאות נזירין סלקין בעיין למקרבה תשע מאה קורבנין ביומי דשמעון בן שטח, למאה וחמשין מצא להם פתח ומאה וחמשין לא מצא פתח. סליק רבי שמעון בן שטח גבי ינאי מלכא, אמר ליה תלת מאה נזירין סלקו בעיין למקרבה תשע מאה קורבנין ולית להון, אלא יהיב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי ויזלון ויקרבון, יהב ינאי מלכא פלגא מן דיליה ואזלון וקרבון. אתון ואמרין לשנא בישא לינאי מלכא על שמעון בן שטח, תהוי ידע דכל מה דקרבון מדידך קרבון, ברם שמעון בן שטח לא יהיב מן דידיה כלום. כעס ינאי מלכא על שמעון בן שטח. שמע דהוא כעס עלוהי, צרת [נסח אחר צרח] ליה וערק, לבתר יומי הוון בני אנשא רברבין מן מלכותא דפרסאי יתבין נגסין על פתורא דינאי מלכא, אמרון ליה מרי מלכא נהרין אנן דהוה הכא חד סב והוה אמר לן מילי דאורייתא, אמר לאחתיה שלחי בתריה ואייתיתיה. אמרה ליה הב לי מלא ושלח ליה עזקתך, והוא אתי. יהב לה מלא ושלח ליה עזקתיה ואתא. מדאתא יתיב ליה בין מלכא למלכתא. אמר ליה, למה ערקת, שמעית דמרי מלכא כעיס עלי וצרח לי מינך דלא תקטלני וקיימת הדין קריא (ישעיה כו, כ): חבי כמעט רגע עד יעבר זעם, אמר ליה למה אפלית בי. אמר ליה חס ושלום לא אפלית בך, אלא את מממונך ואנא מן אורייתא, דכתיב (קהלת ז, יב): כי בצל החכמה בצל הכסף. אמר לו ולמה לא אמרת לי, אמר ליה אי אמרית לך לא הוה יהבית. אמר ליה למה יתבת לך בין מלכא למלכתא. אמר ליה בספר בן סירא כתוב: סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך. אמר מזוג ליה יברך. אמר ברוך על המזון שאכל ינאי וחבריו. אמר עד כדון את בקשיותך, לא שמעית מן יומוי ינאי בברכתא. אמר ומה אית לי למימר, נברך על שאכלנו, ואני לא אכלתי. אמר אייתון ליה וייכול. מן דאכיל אמר ברוך שאכלנו. אמר רבי יוחנן חלוקין עליו על שמועת שמעון בן שטח, רבי אבא אמר על הראשונה, רבי ירמיה אמר על השניה. מחלפא שיטתיה דרבי ירמיה, תמן צריכה ליה, והכא פשיטא ליה. מאן דצריכה ליה כרבנן, ומאן דפשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל, דתני עלה והסב עמהן וטיבל עמהן אף על פי שלא אכל כזית דגן מזמנין עליו, דברי חכמים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אמר לעולם אין מזמנין עליו עד שאוכל כזית דגן, והא תני שנים פת ואחד ירק מזמנין. מתניתין כרבן שמעון בן גמליאל.
  126. Bereshit Rabbah 93:7 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ויגש אליו יהודה, זו היא שנאמר ברוח הקדש על ידי שלמה (קהלת ז, יט): החכמה תעז לחכם וגו', כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה, לא אמרו אלא כנגד יוסף הצדיק, אמר רבי יוחנן בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין ואמר להם לאחיו (בראשית מד, יז): האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד, אמר לו יהודה בנימין את תפוס …
    דבר אחר, ויגש אליו יהודה, זו היא שנאמר ברוח הקדש על ידי שלמה (קהלת ז, יט): החכמה תעז לחכם וגו', כנגד מי אמר שלמה המקרא הזה, לא אמרו אלא כנגד יוסף הצדיק, אמר רבי יוחנן בשעה שתפס יוסף הצדיק את בנימין ואמר להם לאחיו (בראשית מד, יז): האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד, אמר לו יהודה בנימין את תפוס ושלום בבית אבא, מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול והלך קולו ארבע מאות פרסה עד ששמע חושים בן דן וקפץ מארץ כנען ובא אצל יהודה ושאגו שניהם ובקשה ארץ מצרים להפך, עליהם אמר איוב (איוב ד, י): שאגת אריה וקול שחל. שאגת אריה, זה יהודה, שכתוב בו (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. וקול שחל, זה חושים בן דן, ששניהם נמשלו כארי, שנאמר (דברים לג, כב): ולדן אמר דן גור אריה. (איוב ד, י): שני כפירים נתעו, אלו גבוריו של יוסף, שכיון שכעס יהודה נשרו שניהם של כלם. אמר רבי יהושע בן לוי אף אחיו כיון שראו יהודה שכעס אף הם נתמלאו חמה ובעטו בארץ ועשו אותה תלמים תלמים, שנאמר (איוב ד, יא): ליש אבד מבלי טרף, זה יהודה שמסר עצמו על בנימין, אמר שמא ימחל הקדוש ברוך הוא על אותו עון שהטעיתי את אבא ואמרתי לו אני מביאו לך. באותה שעה נתמלא חמה על יוסף, כיון שראה יוסף סימנין של יהודה, מיד נזדעזע ונבהל אמר אוי לי שמא יהרגני, ומה הן סימנין שהיו בו ביהודה, של בית שילו אמרו שני שלטונין זולגות דם, ויש אומרים כמין שלטי הגבורים, וחמשה לבושים היה לובש, נימה אחת היתה לו בלבו כיון שהיה כועס היה קורע את כלם. מה עשה יוסף באותה שעה אותו עמוד של אבן שהיה יושב עליו בעט בו ועשאו גל של צרורות, מיד תמה יהודה ואמר זה גבור ממני, באותה שעה אחז יהודה חרבו לשלפה מתערה ואינה נשלפת לו, אמר יהודה ודאי זה ירא שמים הוא לכך נאמר (קהלת ז, יט): החכמה תעז לחכם.
  127. Bereshit Rabbah 94:5 רבי יוחנן אמר
    ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק (בראשית מו, א), אמר רבי יהושע בן לוי חזרתי על כל בעלי אגדה שבדרום שיאמרו לי פסוק זה ולא אמרו לי עד שעמדתי עם יהודה בן פדיה בן אחותו של בן הקפר, ואמר לי הרב והתלמיד שהיו מהלכין בדרך, בתחלה שואלים בשלום התלמיד ואחר כך שואלים בשלום הרב. אמר רב הונא כד אתא רבי יהושע בן לוי לט …
    ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק (בראשית מו, א), אמר רבי יהושע בן לוי חזרתי על כל בעלי אגדה שבדרום שיאמרו לי פסוק זה ולא אמרו לי עד שעמדתי עם יהודה בן פדיה בן אחותו של בן הקפר, ואמר לי הרב והתלמיד שהיו מהלכין בדרך, בתחלה שואלים בשלום התלמיד ואחר כך שואלים בשלום הרב. אמר רב הונא כד אתא רבי יהושע בן לוי לטבריה שאליה לרבי יוחנן ולריש לקיש, רבי יוחנן אמר שחיב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו, וריש לקיש אמר על ברית השבטים הקריב. בר קפרא ורבי יוסף בר פטרוס חד מנהון אמר מה אבא היה להוט אחר גרונו אף אני להוט אחר גרוני, ואוחרנא אמר מה אבא משנה בן מבניו אף אני משנה בן מבני. חזרתי ואמרתי אבא לא היה עליו אלא טרחות נפש אחת בלבד, אבל אני יש עלי טרחות שבעים נפש. רבי יודן אמר חמש ברכות ברכני אבא כנגדן נגלה עלי הקדוש ברוך הוא חמשה פעמים וברכני. רבי יודן אמר חורי, רבי יודן אמר הייתי סבור שהוא מטעימני מאותן הברכות, ומה היו אותן הברכות (בראשית כז, כט): יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים, זה יוסף. רבי ברכיה אמר תרתי, רבי ברכיה אמר אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על בריה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין, לפיכך אין כתיב כאן ויזבח זבחים לאלהי יעקב, אלא לאלהי אביו יצחק שכבר מת. רבי ברכיה אמר אוחרי, שהיה בעל יסורין. רבנן אמרי רואים אפרו של יצחק כאלו צבור על גבי המזבח, לכך הזכיר את יצחק.
  128. Bereshit Rabbah 97:2 בשם רבי יוחנן
    ויברך את יוסף ויאמר (בראשית מח, טו), רבי ברכיה ואמרי לה בשם רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר לנשיא מהלך והזקנים לפניו. על דעתיה דרבי יוחנן אנו צריכין לכבודו, על דעתיה דריש לקיש הוא צריך לכבודנו.
  129. Bereshit Rabbah 98:5 בשם רבי יוחנן
    שמעון ולוי אחים (בראשית מט, ה), אחים לדינה ולא ליוסף. (בראשית מט, ה): כלי חמס מכרתיהם, אמר להם הכלים הללו שבידכן גזולים הם בידכם, למי הם ראויים למכרותיהן, לעשו שמכר את הבכורה. (בראשית מט, ו): בסדם אל תבא נפשי, בשעה שהן באים לטל עצה בשטים. (בראשית מט, ו): בקהלם אל תחד כבדי, בשעה שהם נקהלין על משה בעד …
    שמעון ולוי אחים (בראשית מט, ה), אחים לדינה ולא ליוסף. (בראשית מט, ה): כלי חמס מכרתיהם, אמר להם הכלים הללו שבידכן גזולים הם בידכם, למי הם ראויים למכרותיהן, לעשו שמכר את הבכורה. (בראשית מט, ו): בסדם אל תבא נפשי, בשעה שהן באים לטל עצה בשטים. (בראשית מט, ו): בקהלם אל תחד כבדי, בשעה שהם נקהלין על משה בעדת קרח, בקהלם אל תחד כבדי, אבל לדוכן יזכר שמי, כשבניו עומדין על הדוכן, שנאמר (דברי הימים א ו, יח): ואלה העמדים וגו' ובניהם הימן וגו', רבי הונא ורבי חנינא ורבי פינחס תלתיהון אמרי (דברי הימים א ו, כג): בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל. (בראשית מט, ו): כי באפם הרגו איש, זה חמור אבי שכם. עקרו שור, עקרתון שורן של גרים. רבי חוניא ורבי ירמיה בשם רבי אחיא בר אבא דכתיב: וברצנם עקרו שור, בשביל לעשות רצון יצרכם עקרתם שורן של גרים. עקרו אבוס, זה אחד מהדברים ששנו לתלמי המלך. (בראשית מט, ז): ארור אפם כי עז, רבי חוניא ורבי עזריה בשם רבי יוחנן רבה בהן בוהקנין מעלה חמה, הדא אמרה על מי שהוא בהקן שהוא מעלה חמה. אמר רבי יהודה בר סימון למלך שהיה לו בן, וצפה המלך שהנחש עתיד לשך את בנו, אמר יהי ליט חויא דבעי למכת ית ברי. כך בא לקללן וקלל את אפם, ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה, ועברתם כי קשתה. (בראשית מט, ז): אחלקם ביעקב, זה שבטו של לוי (במדבר יח, ע): אני חלקך ונחלתך. ואפיצם בישראל, זה שבטו של שמעון, הדא אמרה רבן של עניים משבט שמעון היו. אמר רבי תנחומא אף על גב דאנו מפרשין ואמרין (במדבר לה, ח): והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל ששה עיר אתהן ואת מגרשיהם, כלן משל שמעון היו. כיון שראו אותו שהוא מקנטרן התחילו מסתלקין לזויות, כיון שראה שהן מסתלקין לזויות התחיל קורא לכל אחד ואחד.
  130. Bereshit Rabbah 98:9 רבי יוחנן אמר
    אסרי לגפן עירה (בראשית מט, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר גפן שכחה רע אוסרין לה ברקום אחד, (בראשית מט, יא): ולשרקה שני בני אתונו. (בראשית מט, יא): כבס ביין לבשו, זה החלב, (בראשית מט, יא): ובדם ענבים סותה, זה האדם. רבי נחמיה אמר אסרי לגפן עירה, מאוסרי לגפן עירה, (מלכים א יא, לב): העיר …
    אסרי לגפן עירה (בראשית מט, יא), רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר גפן שכחה רע אוסרין לה ברקום אחד, (בראשית מט, יא): ולשרקה שני בני אתונו. (בראשית מט, יא): כבס ביין לבשו, זה החלב, (בראשית מט, יא): ובדם ענבים סותה, זה האדם. רבי נחמיה אמר אסרי לגפן עירה, מאוסרי לגפן עירה, (מלכים א יא, לב): העיר אשר בחרתי בה. ולשרקה בני אתנו, בנים האיתנים ראויים לעמד ממנו. ורבנן אמרי אני נאסר לגפן ושרקה עירו והאתונו לכשיבוא אותו שכתוב בו (זכריה ט, ט): עני ורכב על חמור וגו'. כבס ביין לבשו, שהוא מחור להן דברי תורה, ובדם ענבים סותה, שהוא מחור להם טעיותיהן. אמר רבי חנין אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה יא, י): אליו גוים ידרשו, לא ישראל, אם כן למה מלך המשיח בא ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל, ולתן להם שלשים מצוות, הדא הוא דכתיב (זכריה יא, יב): ואמר אליהם אם טוב בעיניכם וגו'. רב אמר אלו שלשים גבורים. רבי יוחנן אמר אלו שלשים מצוות. אמרי ליה לרבי יוחנן לא שמיעא לרב שאינו מדבר אלא באמות העולם. על דעתיה דרב בשעה שישראל זוכין רבן בארץ ישראל ומעוטן בבבל.
  131. Bereshit Rabbah 98:11 רבי יוחנן אמר
    זבולן לחוף ימים ישכן (בראשית מט, יג), רבי יהודה בר נחמן ורבי לוי הוון נסבין מן תרתין סלעין בכל שבת למצמתא צבורא דרבי יוחנן, עאל רבי לוי ואמר, הדין יונה משל זבולון הוה, הדא הוא דכתיב (יהושע יט, י יג): ויעל הגורל השלישי וגו' ומשם עבר קדמה מזרחה. וכתיב (מלכים ב יד, כה): כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד ע …
    זבולן לחוף ימים ישכן (בראשית מט, יג), רבי יהודה בר נחמן ורבי לוי הוון נסבין מן תרתין סלעין בכל שבת למצמתא צבורא דרבי יוחנן, עאל רבי לוי ואמר, הדין יונה משל זבולון הוה, הדא הוא דכתיב (יהושע יט, י יג): ויעל הגורל השלישי וגו' ומשם עבר קדמה מזרחה. וכתיב (מלכים ב יד, כה): כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי, אלין גובבתא דצפורין. עאל רבי יוחנן ודרש הדין יונה משל אשר, הדא הוא דכתיב (שופטים א, לא): אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון, וכתיב (מלכים א יז, ט): קום לך צרפתה אשר לצידון, אמר ליה רבי לוי לרבי יהודה אף על גב דשבתא דידך, סב תרתין סלעין ושבקי דניעול, עאל רבי לוי אמר יפה למדנו רבי יוחנן בשבת זו שעברה, הדין יונה משל אשר היה אלא אביו משל זבולון ואמו משל אשר. (בראשית מט, יג): וירכתו על צידן, ירך שיצא ממנה מצידון היתה. אמרו ליה אמרת נחמן קיים, תיתי למימרנא מן יתיב, ושמש דרוש שתים ועשרים שנה. דבר אחר, וירכתו על צידון, רבי אלעזר אמר זבוד דגלילה, רבי יוחנן אמר מגדל דיו.
  132. Bereshit Rabbah 98:13 בשם רבי יוחנן
    דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל (בראשית מט, טז), כמיחד של שבטים. אמר רבי יהושע בר נחמיה אלולי שנדבק למיחד שבשבטים אפלו שופט אחד שהעמיד לא היה מעמיד, ואיזה זה, זה שמשון בן מנוח. כיחידו של עולם, מה יחידו של עולם אינו צריך סיוע כך שמשון בן מנוח אינו צריך לסיוע, אלא (שופטים טו, טו): וימצא לחי חמור טריה, מהו …
    דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל (בראשית מט, טז), כמיחד של שבטים. אמר רבי יהושע בר נחמיה אלולי שנדבק למיחד שבשבטים אפלו שופט אחד שהעמיד לא היה מעמיד, ואיזה זה, זה שמשון בן מנוח. כיחידו של עולם, מה יחידו של עולם אינו צריך סיוע כך שמשון בן מנוח אינו צריך לסיוע, אלא (שופטים טו, טו): וימצא לחי חמור טריה, מהו טריה, בר תלתא יומין. רבי אבון אמר בטנה תרין, היא דעתיה דרבי אבוון, דאמר רבי אבון (שופטים טו, טז): בלחי החמור חמור חמרתים וגו' (שופטים טו, יח): ויצמא מאד, דמפטפט צחי, אמר רבי חוניא ורבי עזריה בשם רבי יוחנן אפלו היה צרצור של מים לא היה יכול לפשט את ידו ולטלו, אלא (שופטים טו, יח): ויקרא אל ה' ויאמר אתה נתת ביד עבדך וגו', אמר לפניו רבון העולמים אם אינו ביני לבינן אלא המילה הזאת כדאי הוא שלא אפל בידן, מיד (שופטים טו, יט): ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי, רבי לוי ורבנן, רבי לוי אמר המקום ההוא שמו לחי. רבנן אמרי המקום ההוא מכתש שמו. רבי אבא בר כהנא ורבי ברכיה בשם רבי אליעזר מלמד שהביא לו הקדוש ברוך הוא מעין מבין שניו, באיזו זכות, מברכתו של משה שאמר (דברים לג, כב): יזנק מן הבשן, מבין שניו.
  133. Bereshit Rabbah 98:20 אמר רבי יוחנן
    ותשב באיתן קשתו (בראשית מט, כד), זו עכסילו, שהוא עושה במזל קשת. אמר רבי יוחנן מי גרם לך להדחות מן האיתנים, קשיות שנתקשית עם אדונתך. אמר רבי שמואל בר נחמן נמתחה הקשת וחזרה, הדא הוא דכתיב: ותשב באיתן קשתו, קשיותו. (בראשית מט, כד): ויפזו זרעי ידיו, אמר יצחק נתפזרו זרעו ויצא לו דרך צפרניו. (בראשית מט, כ …
    ותשב באיתן קשתו (בראשית מט, כד), זו עכסילו, שהוא עושה במזל קשת. אמר רבי יוחנן מי גרם לך להדחות מן האיתנים, קשיות שנתקשית עם אדונתך. אמר רבי שמואל בר נחמן נמתחה הקשת וחזרה, הדא הוא דכתיב: ותשב באיתן קשתו, קשיותו. (בראשית מט, כד): ויפזו זרעי ידיו, אמר יצחק נתפזרו זרעו ויצא לו דרך צפרניו. (בראשית מט, כד): מידי אביר יעקב, רב הונא בשם רב מתנה איקונין של אביו ראה וצנן דמו. רבי מנחמא בשם רבי אמי אמר איקונין של אמו ראה וצנן דמו. (בראשית מט, כד): משם רעה אבן ישראל, אבן ישראל ראה וצנן דמו. מי עשה כן, (בראשית מט, כה): מאל אביך. (בראשית מט, כה): מעל, זו אזכרות שבבעל. (בראשית מט, כה): רבצת תחת, זו בית שאן, בבית השריי. (בראשית מט, כה): ברכת שדים ורחם, רבי לוליאני בן טורין משם רבי יצחק בולד בהמה ברכו, אמרת צא וראה איזו הוא שדדיה במקום רחמה ואי אתה מוצא אלא בבהמה. רבי אבא בר זוטרא אמר בוא וראה עד היכן חבב אבינו יעקב את רחל, אפלו בשעה שבא לברך את בנה עשאו טפלה לה. ברכת שדים ורחם, יתברכון דדיא דהכין אוניקו ומעיא דהכין אפיקו. (בראשית מט, כו): ברכת אביך, על מלמדי ועל מעבדני. (בראשית מט, כו): עד תאות גבעת עולם, מה שנתאוו גבעות עולם. (בראשית מט, כו): תהיין לראש יוסף, הכא את אמר תהיין, ולהלן את אמר (דברים לג, טז): תבואתה, רבי אבא בר כהנא אמר תבואתה תאכל בעולם הזה והקרן קימת לך לעולם הבא. ולקדקד נזיר אחיו, שרחקו אותו אחיו ועשו אותו נזיר. אמר רבי יצחק מגדלאה את הוא כלילהון דאחוך. רבי לוי אמר נזיר ממש היה, דאמר רבי לוי כל שתים ועשרים שנה שלא ראה אחיו לא טעם טעם יין, אף הם לא טעמו יין עד שראו אותו, הדא הוא דכתיב (בראשית מג, לד): וישתו וישכרו עמו, עמו שתו חוץ ממנו לא שתו.
  134. Bereshit Rabbah 99:2 אמר רבי יוחנן
    כי לא יעשה ה' אלהים דבר וגו' (עמוס ג, ז), יעקב זוג שנים כנגד שנים, ומשה זוג שנים כנגד שנים, יהודה כנגד מלכות בבל, זה נמשל באריה וזה נמשל באריה, זה נמשל באריה (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה, וזה נמשל באריה (דניאל ז, ד): קדמיתא כאריה, ביד מי מלכות בבל נופלת, ביד דניאל שהוא בא משל יהודה. בנימין כנגד מל …
    כי לא יעשה ה' אלהים דבר וגו' (עמוס ג, ז), יעקב זוג שנים כנגד שנים, ומשה זוג שנים כנגד שנים, יהודה כנגד מלכות בבל, זה נמשל באריה וזה נמשל באריה, זה נמשל באריה (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה, וזה נמשל באריה (דניאל ז, ד): קדמיתא כאריה, ביד מי מלכות בבל נופלת, ביד דניאל שהוא בא משל יהודה. בנימין כנגד מלכות מדי, זה נמשל בזאב וזו נמשלה בזאב, זה נמשל בזאב (בראשית מט, כז): בנימין זאב יטרף וגו', וזו נמשלה בזאב (דניאל ז, ה): וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב, רבי חנינא אמר לדב כתיב, דב היה שמה, היא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן (ירמיה ה, ו): על כן הכם אריה מיער, זו בבל (ירמיה ה, ו): זאב ערבות ישדדם, זו מדי. ביד מי מלכות מדי נופלת ביד מרדכי שהוא בא משל בנימין. לוי, כנגד מלכות יון, זה שבט שלישי וזו מלכות שלישית. זה אותיותיו משלשין וזו אותיותיה משלשין. אלו תוקעי קרנים ואלו תוקעי סולפירים. אלו לובשי כובעים ואלו לובשי קיסים. אלו לובשי מכנסים ואלו לובשי פמלליא. אלו מרבים באכלוסין ואלו מועטין באכלוסין. באו מרבים ונפלו ביד מועטין, באיזו זכות, מברכתו של משה, שאמר (דברים לג, יא): מחץ מתנים קמיו. ביד מי מלכות יון נופלת, ביד בני חשמונאי שהם משל לוי. יוסף כנגד מלכות אדום, זה בעל קרנים וזה בעל קרנים. זה בעל קרנים (דברים לג, יז): בכור שורו הדר לו. וזה בעל קרנים (דניאל ז, כ): ועל קרניא עשר די בראשה. זה פרש מן הערוה וזה נדבק בערוה. זה חס על כבוד אביו, וזה בזה על כבוד אביו. זה כתיב בו (בראשית מב, יח): את האלהים אני ירא, וזה כתיב בו (דברים כה, יח): ולא ירא אלהים. ביד מי מלכות נופלת, ביד משוח מלחמה שהוא בא משל יוסף. רבי פינחס בשם רבי שמואל בר נחמן מסרת הוא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הדא הוא דכתיב (ירמיה מט, כ): אם לוא יסחבום צעירי הצאן, ולמה הוא קורא אותן צעירי הצאן, שהן צעיריהן של שבטים.
  135. Bereshit Rabbah 99:7 אמר רבי יוחנן
    התחיל קורא שמעון ולוי אחים, אחים דפחתא, אמר להם אחים הייתם בדינה, דכתיב (בראשית לד, כה): ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ולא אחים ליוסף שמכרתם אותו. אמר רבי שמלאי בראובן כתיב (בראשית לז, כב): למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו, הרי ראובן לא היה במכירתו של יוסף, ואף יהודה אומר להן (בר …
    התחיל קורא שמעון ולוי אחים, אחים דפחתא, אמר להם אחים הייתם בדינה, דכתיב (בראשית לד, כה): ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ולא אחים ליוסף שמכרתם אותו. אמר רבי שמלאי בראובן כתיב (בראשית לז, כב): למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו, הרי ראובן לא היה במכירתו של יוסף, ואף יהודה אומר להן (בראשית לז, כו): מה בצע, הללו הם הגדולים נמצאת ששניהם מכרו אותו, תדע לך שבשעה שירדו למצרים לא לקח מאתם אלא שמעון, שנאמר (בראשית מב, כד): ויקח מאתם את שמעון, לכך קרא לשניהם כאחת. כלי חמס, מהו כלי חמס, אמר להם גזולים הם בידכם אינן שלכם, של עשו הן, שנאמר בו (בראשית כז, מ): ועל חרבך תחיה, כליו של חמס הן ואין חמס אלא עשו, שנאמר (עובדיה א, י): מחמס אחיך יעקב. מכרתיהם, אמר רבי יוחנן לשון יוני הוא, מכירין [פרוש קורין לחרבות מכירין]. ויש אומרים מכורותיהן, מגורותיהם, כמא דאת אמר (יחזקאל טז, ג): מכרתיך ומלדותיך. בסדם אל תבא נפשי, כשיעמד זמרי ויעשה אותו מעשה בכזבי, אל יזכר שמי שם, שנאמר (במדבר כה, יד): ושם איש ישראל המכה וגו'. בקהלם אל תחד כבדי, כשיקהיל קרח את עדתו לחלק, לא יתיחד שמי עליהם, אלא (במדבר טז, א): ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי, ולא אמר בן יעקב. כי באפם הרגו איש, וכי איש אחד הרגו והרי כתיב (בראשית לד, כה): ויהרגו כל זכר, אלא שלא היו כלם לפני הקדוש ברוך הוא אלא כאיש אחד, וכן הוא אומר (ישעיה מ, טו): הן גוים כמר מדלי וגו', ומהו הן, לשון יוני הן אחד, וכן הוא אומר (שופטים ו, טז): והכית את מדין כאיש אחד, כיוצא בו (שמות טו, א): סוס ורכבו רמה בים, כסוס אחד ורוכבו. ארור אפם, לא קלל אלא אפם, וכן בלעם הרשע אומר (במדבר כג, ח): מה אקב לא קבה אל, ומה אם בשעת הכעס לא קלל אלא אפם, ואני בא לקללן. אחלקם ביעקב, כיצד עשרים וארבעה אלף נפלו משבטו של שמעון בזמרי, והיו אלמנותיו עשרים וארבעה אלף, ונחלקו שני אלפים לכל שבט ושבט, שנאמר: אחלקם ביעקב, וכל מי שמסבב על הפתחים, משבטו של שמעון, אמר הקדוש ברוך הוא אף לוי יהא מסבב, מה עשה הקדוש ברוך הוא האכילו פרנסתו בנקיות ונתקימה גזרת יעקב, גדלו הקדוש ברוך הוא ונתן לו אחד מעשרה והוא מסבב ואומר תנו לי חלקי, לכך נאמר: אחלקם ביעקב.
  136. Bereshit Rabbah 100:7 רבי יוחנן אמר
    ויספדו שם וגו' (בראשית נ, י), ומנין לאבל שהוא שבעה, רבי אבא מיתי לה מהכא, ויעש לאביו אבל שבעת ימים, ולמדין דבר קדם מתן תורה. ריש לקיש בשם בר קפרא מיתי לה מהכא (ויקרא ח, לג): ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגו', מה אתם נמשחתם בשמן המשחה שבעה ימים, אף אתם שמרו לאחיכם שבעה ימים. רבי הושעיא מיתי לה מה …
    ויספדו שם וגו' (בראשית נ, י), ומנין לאבל שהוא שבעה, רבי אבא מיתי לה מהכא, ויעש לאביו אבל שבעת ימים, ולמדין דבר קדם מתן תורה. ריש לקיש בשם בר קפרא מיתי לה מהכא (ויקרא ח, לג): ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגו', מה אתם נמשחתם בשמן המשחה שבעה ימים, אף אתם שמרו לאחיכם שבעה ימים. רבי הושעיא מיתי לה מהכא (ויקרא ח, לה): ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים, מה הקדוש ברוך הוא שמר לעולמו שבעה ימים, אף אתם שמרו לאחיכם שבעה ימים, דאמר רבי יהושע בן לוי שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על עולמו. רבי יוחנן מיתי לה מהכא (במדבר יב, יב): אל נא תהי כמת, אלא (במדבר יב, יד): תסגר, מה ימי הסגר שבעה אף ימי אבל שבעה. חד ברבי אמר הדא דרבי יוחנן קומי ריש לקיש ולא קבלה, ולמה לא קבלה, אמר תמן הוא עבד לה הסגר והכא הוא עבד לה החלט, דאתא רבי אבהו בשם, רבי יוחנן ואמר אל נא תהי כמת, מה ימי המת שבעה אף ימי החלט שבעה. רבי ירמיה ורבי חיא בר אבא בשם ריש לקיש (עמוס ח, י): והפכתי חגיכם לאבל, מה ימי החג שבעה אף ימי האבל שבעה. אמר רבי חיא שמיני רגל בפני עצמו הוא. אי מה עצרת יום אחד אף האבל כן, אמרו לו מיכן לשמועה רחוקה, ותני כן שמועה קרובה יש לה שלשים ושבעה, ורחוקה אין לה שלשים ושבעה. אית תני שמועה רחוקה לאחר שנים עשר חדש, קרובה בתוך שלשים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר הלכה כמי שהוא אומר שמועה קרובה בתוך שלשים יום ורחוקה לאחר שלשים יום. רבי ברכיה ורבי יונה בשם ריש לקיש בשם רבי יהודה הנשיא, כתיב (דברים לד, ח): ויתמו ימי בכי אבל משה, ימי שנים, בכי שבעה, אבל שלשים. ואית דמחלפין, ימי שבעה, בכי שנים, אבל שלשים. מהא שבעה ושלשים שמא ימי, אלא שאם היה עני מדקדק, בראשון ובשני אינו עושה מלאכה, ובשלישי הוא עושה בצנעא, אבל אמרו תבוא מארה לשכניו שהצריכוהו לכך. בר קפרא אמר אפלו בשלישי אל יעשה כל עקר מפני שהוא תקפו של אבל. תני בר קפרא כל תקפו של אבל אינו אלא בשלישי, עד תלתא יומין נפשא תיבא על קברה, סבורה היא שהיא חוזרת, כיון דהיא חמיא דאשתני זיוהון דאפוי, אזלה לה ושבקא ליה, הדא הוא דכתיב (איוב יד, כב): אך בשרו עליו יכאב וגו', לעתיד לבוא הפה והכרס מדיינין זה עם זה, הפה אומר לכרס כל מה שגזלתי וחמסתי, בך נתתי. ולאחר שלשה ימים היא נבקעת והיא אומרת לו הא לך כל מה שגזלת וחמסת, שנאמר (קהלת יב, ו): ותשבר כד על המבוע. מהו לתן תפלין, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר בראשון אינו נותן ובשני הוא נותן, ואם באו פנים חדשות חולץ. ורבי יהושע אומר בראשון ובשני אינו נותן ובשלישי נותן, ואם באו פנים חדשות אינו חולץ, ואם ביום שני אינו מניח אצטריכא למימר מי שמתו מוטל עליו פטור מן התפלה ומן התפלין, אלא כיון דתנא הדא תנא הא דרבי זעירא. רבי ירמיה בשם רבי זעירא ומר עוקבא בשם שמואל הלכה כרבי אליעזר בנתינה וכרבי יהושע בחליצה. רבי זעירא בעי, מהו לתן בשני כרבי אליעזר, מהו שיעשה רבי אליעזר כרבי יהושע שלא לחלץ, ומנין שאין אבל בשבת רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי מיתי לה מהכא (משלי י, כב): ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה, ברכת ה' היא תעשיר (בראשית ב, ג): ויברך אלהים את יום השביעי. ולא יוסף עצב עמה, זה האבל, היך מה דאת אמר (שמואל ב יט, ג): כי נעצב המלך על בנו, אמר רב חזרה זקיפה חובה, פריעה נעילה רשות, חזרת קרע זקיפת מטה חובה, פריעת הראש ונעילת הסנדל רשות. שמואל אמר פריעה חזרה זקיפה חובה, נעילת תשמיש רחיצה רשות, פריעת הראש וחזרת קרע וזקיפת המטה חובה, ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ורחיצה רשות. חד תלמיד מן דשמואל שמש מטתו הלך ורחץ, אמר לו להלכה אמרתי לך שמא למעשה, אקפד עליה ומית. רבי יוסי בר חלפתא הוה מתני שבחא דרבי מאיר קמי צפוראי, אמר להם אדם גדול אדם קדוש, פעם אחת מצאן עומדין בשורה בשבת, אמר להם שלום לכם, אמרין ליה דין הוא דאת משבח ביה, אמר להם דעו שבחו של אותו האיש שבא להודיענו שאין אבל בשבת. רבי הושעיא אזל לחד אתר מצאן שהן עומדין בשורה בשבת, אמר להם לית אנא ידע מה הוא מנהגכון אלא שלום עליכם כמנהג מקומנו. תרין בנוי דרבי, חד מנהון נפק וראשיה מכסי ולביש סנדלוי, ואוחרנא נפק חפיה וראשיה מגלי. רבי יונה אזל למחזיה אפין לאחוי דרבי גוריון, נפק לגביה לביש סנדלא, אמר ליה אמר לרבי גוריון אחוך לית ילפין עובדא מבר נש זעיר. רבי חנינא בר פפא אזל למחזיה אפין לרבי תנחום בר חיא דכפר אגין, נפיק לגביה לביש סנטרוי, מאי סנטרו מאנין דלא בזיען, אמר ליה היכדין עבדין, אתמהא, אמר ליה כן הוה רבי יוחנן עבד, אמר ליה צלי עלי, אמר ליה פסיג תרעך. אמר ליה לא תימר כן אלא יסוג תורעך. תני חבורה ומשפחה כך הן דומים לכפת אבנים, את נוטל ממנה אבן אחת וכולה מתרועעת, את נותן עליה אבן אחת וכולה עומדת, כך כל שבעה ימים חרב שלופה, ועד שלשים יום היא מתרפרפת ואינה חוזרת לנדנה עד שנים עשר חדש. אמר רבי אלעזר נולד בן זכר במשפחה מיד היא רפה, אם כן למה מראין פנים בשבת, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר מפני האיבה.

Shemot Rabbah (37)

  1. Shemot Rabbah 1:17 אמר רבי יוחנן
    ויהי כי יראו המילדת וגו', רב ולוי, חד אמר בתי כהנה ובתי לויה. וחד אמר בתי מלכות. בתי כהנה ולויה ממשה ואהרן, בתי מלכות ממרים, לפי שדוד בא ממרים, דכתיב (דברי הימים א ב, יח): וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון. עזובה זו מרים, ולמה נקראת שמה עזובה, שהכל עזבוה. הוליד, …
    ויהי כי יראו המילדת וגו', רב ולוי, חד אמר בתי כהנה ובתי לויה. וחד אמר בתי מלכות. בתי כהנה ולויה ממשה ואהרן, בתי מלכות ממרים, לפי שדוד בא ממרים, דכתיב (דברי הימים א ב, יח): וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון. עזובה זו מרים, ולמה נקראת שמה עזובה, שהכל עזבוה. הוליד, והלא אשתו היתה, אמר רבי יוחנן ללמדך שכל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאלו ילדה. יריעות, שהיו פניה דומין ליריעות. ואלה בניה, אל תקרי בניה, אלא בוניה. ישר, זה כלב, שישר את עצמו. שובב, ששבב את עצמו. וארדון, שרדה את יצרו. (דברי הימים א ב, יט): ותמת עזובה, מלמד שנחלית ונהגו בה מנהג מתה. וגם כלב עזבה (דברי הימים א ב, יט): ויקח לו כלב את אפרת, זו מרים, למה נקרא שמה אפרת, שפרו ורבו ישראל על ידיה. מהו ויקח לו, שאחר שנתרפאת עשה בה מעשה לקוחין, הושיבה באפריון ברב שמחתו בה. וכן אתה מוצא במקום אחר שקורא למרים שני שמות על שם המארע שארע לה, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א ד, ה): ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה. אשחור זה כלב, לפי שאשחור בן חצרון היה, ולמה נקרא שמו אשחור, שהשחירו פניו בתענית. אבי, שנעשה לה כאב. תקוע, שתקע לבו לאביו שבשמים. היו שתי נשים, כשתי נשים. חלאה ונערה, לא חלאה ונערה הואי, אלא מרים היתה, ולמה נקראת חלאה ונערה, שחלתה וננערה מחליה, והחזירה הקדוש ברוך הוא לנערותה. (דברי הימים א ד, ו): ותלד לו נערה, לאחר שנתרפאה ילדה לו בנים. (דברי הימים א ד, ו): את אחזם ואת חפר. (דברי הימים א ד, ז): ובני חלאה צרת וצחר ואתנן. צרת, שנעשית צרה לחברותיה. צחר, שהיו פניה דומין לצהרים. ואתנן, שכל הרואה אותה מוליך אתנן לאשתו. ולכך כתיב: ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. ומנין שדוד בא ממרים, דכתיב (שמואל א יז, יב): ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה. וכן אתה מוצא שכתוב אחד אומר: ובני חלאה וגו' (דברי הימים א ד, ח): וקוץ הוליד את ענוב, וקוץ זה כלב, שקצץ עדת מרגלים. הוליד את ענוב, סגל מעשים טובים בעת שהביאו אשכול ענבים, שאלולי כלב לא הביאו. את הצבבה, שעשה צביונו של הקדוש ברוך הוא. ומשפחת אחרחל בן הרם, אחרחל זו מרים, ולמה נקרא שמה כן, על שם (שמות טו, כ): ותצאן כל הנשים אחריה וגו'. מהו משפחת, זכה להעמיד ממנה משפחות. בן הרם, זכתה שיצא ממנה דוד שרמם הקדוש ברוך הוא מלכותו, כמא דאת אמר (שמואל א ב, י): ויתן עז למלכו וגו'.
  2. Shemot Rabbah 1:23 אמר רבי יוחנן
    לרחץ על היאר, לרחץ מגלולי בית אביה. ונערתיה הלכת, אמר רבי יוחנן אין הליכה האמורה כאן אלא לשון מיתה, וכן הוא אומר (בראשית כה, לב): הנה אנכי הולך למות. אמרו לה גברתנו מנהגו של עולם מלך גוזר גזרה וכל העולם אינן מקימין אותה ובניו ובני ביתו מקימין אותה, ואת עוברת על מצות אביך. מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע. …
    לרחץ על היאר, לרחץ מגלולי בית אביה. ונערתיה הלכת, אמר רבי יוחנן אין הליכה האמורה כאן אלא לשון מיתה, וכן הוא אומר (בראשית כה, לב): הנה אנכי הולך למות. אמרו לה גברתנו מנהגו של עולם מלך גוזר גזרה וכל העולם אינן מקימין אותה ובניו ובני ביתו מקימין אותה, ואת עוברת על מצות אביך. מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע. ותשלח את אמתה ותקחה, רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר ידה וחד אמר שפחתה, טעמא דמאן דאמר ידה, דכתיב: אמתה. וטעמא דמאן דאמר שפחתה, דלא כתיב ידה. על דעתיה דמאן דאמר שפחתה כשבא גבריאל וחבטן בקרקע הניח לה אחת מהן דלאו דרך בת מלך לעמד יחידה. איתיבון אלבא דמאן דאמר ידה, לכתב ידה, לא תברא שלכך כתיב: אמתה, דאשתרבובי אשתרבוב. ותנינן וכן אתה מוצא (תהלים ג, ח): שני רשעים שברת, אל תקרי שברת אלא שרבבת. רבנן אמרין, בת פרעה מצרעת היתה, לפיכך ירדה לרחץ, כיון שנגעה בתבה נתרפאת, לכך חמלה על משה ואהבה אותו אהבה יתרה:
  3. Shemot Rabbah 2:5 רבי יוחנן אמר
    וירא מלאך ה' אליו. הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה, ב): אני ישנה ולבי ער, אני ישנה מן המצות, ולבי ער לעשותן. (שיר השירים ה, ב): תמתי בסיני, שנתממו עמי בסיני ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אמר רבי ינאי, מה התאומים הללו, אם חשש אחד בראשו חברו מרגיש, כן אמר הקדוש ברוך הוא כביכול (תהלים צא, ט …
    וירא מלאך ה' אליו. הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה, ב): אני ישנה ולבי ער, אני ישנה מן המצות, ולבי ער לעשותן. (שיר השירים ה, ב): תמתי בסיני, שנתממו עמי בסיני ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אמר רבי ינאי, מה התאומים הללו, אם חשש אחד בראשו חברו מרגיש, כן אמר הקדוש ברוך הוא כביכול (תהלים צא, טו): עמו אנכי בצרה. דבר אחר, מהו עמו אנכי בצרה, כשיש להם צרה אינם קוראים אלא להקדוש ברוך הוא, במצרים, (שמות ב, כג): ותעל שועתם אל האלהים. בים, (שמות יד, י): ויצעקו בני ישראל אל ה', וכאלה רבים. ואומר (ישעיה סג, ט): בכל צרתם לו צר, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אי אתה מרגיש שאני שרוי בצער כשם שישראל שרוים בצער, הוי יודע ממקום שאני מדבר עמך מתוך הקוצים כביכול אני שתף בצערן. וירא מלאך ה', רבי יוחנן אמר זה מיכאל. רבי חנינא אמר זה גבריאל. רבי יוסי הארך בכל מקום שהיו רואין אותו היו אומרים שם רבנו הקדוש, כך כל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה. אליו, מהו אליו, מלמד שהיו אנשים עמו ולא ראו אלא משה בלבד. כשם שכתוב בדניאל (דניאל י, ז): וראיתי אני דניאל לבדי את המראה. בלבת אש, ללבבו כשיבוא לסיני ויראה אותן אשות ולא יירא מהם. דבר אחר, בלבת אש, משני חלקיו של סנה ולמעלה, כשם שהלב נתון משני חלקיו של אדם ולמעלה. מתוך הסנה, שאל גוי אחד את רבי יהושע בן קרחה, מה ראה הקדוש ברוך הוא לדבר עם משה מתוך הסנה. אמר לו אלו מתוך חרוב או מתוך שקמה כך היית שואלני, אלא להוציאך חלק אי אפשר, למה מתוך הסנה, ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפלו סנה. בלבת אש, בתחלה לא ירד אלא מלאך אחד שהיה ממצע ועומד באמצע האש, ואחר כך ירדה שכינה ודברה עמו מתוך הסנה. רבי אליעזר אומר, מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם, כך היו ישראל שפלים וירודים למצרים, לפיכך נגלה עליהם הקדוש, ברוך הוא וגאלם, שנאמר (שמות ג, ח): וארד להצילו מיד מצרים. רבי יוסי אומר, כשם שהסנה קשה מכל האילנות, וכל עוף שנכנס לתוך הסנה אין יוצא בשלום, כך היה שעבוד מצרים קשה לפני המקום מכל השעבודים שבעולם, שנאמר (שמות ג, ז): ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי, ומה תלמוד לומר ראה ראיתי שתי פעמים, אלא מאחר שהיו מטביעין אותן בנהר, היו חוזרין וכובשין אותן בבנין. משל לאחד שנטל את המקל והכה שני בני אדם ושניהם קבלו את הרצועה ויודעים צערה, כך היה צערן ושעבודן של ישראל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שנאמר (שמות ג, ז): כי ידעתי את מכאביו. רבי יוחנן אמר, מה הסנה הזה עושין אותו גדר לגנה, כך ישראל גדר לעולם. דבר אחר, מה הסנה הזה גדל על כל מים, כך ישראל אינן גדלים אלא בזכות התורה שנקראת מים, שנאמר (ישעיה נה, א): הוי כל צמא לכו למים, דבר אחר, מה הסנה הזה גדל בגנה ובנהר, כך ישראל הם בעולם הזה ובעולם הבא. דבר אחר, מה הסנה עושה קוצין ועושה ורדין, כך ישראל יש בהן צדיקים ורשעים. אמר רבי פנחס הכהן ברבי חמא, מה הסנה הזה כשאדם מכניס ידו לתוכו אינו מרגיש וכשהוא מוציאה מסתרטת, כך כשירדו ישראל למצרים לא הכיר בהן בריה, כשיצאו יצאו באותות ובמופתים ובמלחמה. רבי יהודה בר שלום אמר, מה הסנה העוף נכנס לתוכו ואינו מרגיש וכשהוא יוצא כנפיו מתמרטות, כך כשירד אברהם אבינו למצרים לא הכיר בו בריה, וכשיצא (בראשית יב, יז): וינגע ה' את פרעה. דבר אחר, מתוך הסנה, רבי נחמן בנו של רבי שמואל בר נחמן אומר, כל האילנות יש מהן עושה עלה אחת, ויש מהן שתים או שלש, הדס עושה שלש, שנקרא (ויקרא כג, מ): עץ עבת. אבל הסנה יש לו חמש עלין. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אין ישראל נגאלין אלא בזכות אברהם יצחק ויעקב ובזכותך ובזכות אהרן. דבר אחר, מתוך הסנה, רמז לו שיחיה מאה ועשרים שנה כמנין הסנה. וירא והנה הסנה בער באש. מכן אמרו האש של מעלה מעלה לולבין ושורפת ואינה אוכלת והיא שחורה, האש של מטה אינה מעלה לולבין והיא אדמה ואוכלת ואינה שורפת. ולמה הראה לו הקדוש ברוך הוא למשה בענין הזה, לפי שהיה מחשב בלבו ואומר, שמא יהיו המצריים מכלין את ישראל, לפיכך הראהו הקדוש ברוך הוא אש בוערת ואיננו אכל, אמר לו כשם שהסנה בוער באש ואיננו אכל, כך המצריים אינן יכולין לכלות את ישראל. דבר אחר, לפי שהיה הקדוש ברוך הוא מדבר עם משה ולא היה מבקש לבטל ממלאכתו, הראה לו אותו דבר כדי שיהפך פניו ויראה וידבר עמו, שכך אתה מוצא מתחלה וירא מלאך ה' אליו, ולא הלך משה, וכיון שבטל ממלאכתו והלך לראות, מיד (שמות ג, ד): ויקרא אליו אלהים.
  4. Shemot Rabbah 2:6 רבי יוחנן אמר
    ויאמר משה אסרה נא ואראה, רבי יוחנן אמר חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר: אסרה נא ואראה. רבי שמעון בן לקיש אמר הפך פניו והביט, שנאמר: וירא ה' כי סר לראות. כיון שהביט בו הקדוש ברוך הוא אמר נאה זה לרעות את ישראל. אמר רבי יצחק, מהו כי סר לראות, אמר הקדוש ברוך הוא סר וזעף הוא זה לראות בצערן של ישראל ב …
    ויאמר משה אסרה נא ואראה, רבי יוחנן אמר חמש פסיעות פסע משה באותה שעה, שנאמר: אסרה נא ואראה. רבי שמעון בן לקיש אמר הפך פניו והביט, שנאמר: וירא ה' כי סר לראות. כיון שהביט בו הקדוש ברוך הוא אמר נאה זה לרעות את ישראל. אמר רבי יצחק, מהו כי סר לראות, אמר הקדוש ברוך הוא סר וזעף הוא זה לראות בצערן של ישראל במצרים, לפיכך ראוי הוא להיות רועה עליהן, מיד ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה. ויאמר משה משה, אתה מוצא (בראשית כב, יא): באברהם, אברהם, יש בו פסק, (בראשית מו, ב): יעקב, יעקב, יש בו פסק, (שמואל א ג, י): שמואל, שמואל, יש בו פסק, אבל משה משה, אין בו פסק, למה כן, משל לאדם שנתן עליו משאוי גדול, וקורא פלוני פלוני קרובי פרק מעלי משאוי זה. דבר אחר, עם כל הנביאים הפסיק מלדבר עמהם, אבל במשה לא הפסיק כל ימיו. תני רבי שמעון בר יוחאי מהו משה משה, לשון חבה לשון זרוז. דבר אחר, משה משה, הוא שלמד תורה בעולם הזה והוא עתיד ללמד בעולם הבא, שעתידין ישראל לילך אצל אברהם ואומרים לו, למדנו תורה, והוא אומר להם לכו אצל יצחק שלמד יותר ממני, ויצחק אומר לכו אצל יעקב ששמש יותר ממני, ויעקב אומר להם לכו אצל משה שלמדה מפי הקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים פד, ח): ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון, ואין אלהים אלא משה, שנאמר: (שמות ז, א): ראה נתתיך אלהים לפרעה. רבי אבא בר כהנא אמר כל מי שנכפל שמו הוא בשני עולמות. ויאמר הנני, הנני לכהנה ולמלכות. אמר לו הקדוש ברוך הוא במקום עמודו של עולם אתה עומד, אברהם אמר (בראשית כב, א): הנני, ואתה אומר: הנני, בקש משה שיעמדו ממנו כהנים ומלכים, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תקרב הלם, כלומר לא יהיו בניך מקריבין, שכבר מתקנת הכהנה לאהרן אחיך. הלם זו מלכות, כמה דתימא (שמואל ב ז, יח): כי הבאתני עד הלם. ואומר (שמואל א י, כב): הבא עוד הלם איש. אמר לו הקדוש ברוך הוא כבר מתקן המלכות לדוד, אף על פי כן זכה משה לשתיהן, כהנה, ששמש בשבעת ימי המלואים, מלכות, דכתיב (דברים לג, ה): ויהי בישרון מלך. של נעליך, כל מקום שהשכינה נגלית אסור בנעילת הסנדל. וכן ביהושע (יהושע ה, טו): של נעלך, וכן הכהנים לא שמשו במקדש אלא יחפים.
  5. Shemot Rabbah 3:6 אמר רבי יוחנן
    ויאמר אלהים אל משה, אמר רבי אבא בר ממל, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה, שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא, פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלהים, בה': כשאני דן את הבריות, אני נקרא: אלהים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים, אני נקרא: צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של אדם, אני נקרא: אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי …
    ויאמר אלהים אל משה, אמר רבי אבא בר ממל, אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה, שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא, פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלהים, בה': כשאני דן את הבריות, אני נקרא: אלהים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים, אני נקרא: צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של אדם, אני נקרא: אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי, אני נקרא ה', שאין ה' אלא מדת רחמים, שנאמר (שמות לד, ו): ה' ה' אל רחום וחנון, הוי: אהיה אשר אהיה, אני נקרא לפי מעשי. רבי יצחק אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אמר להם אני שהייתי ואני הוא עכשו ואני הוא לעתיד לבא, לכך כתיב אהיה שלש פעמים. דבר אחר, אהיה אשר אהיה, רבי יעקב בן רבי אבינא בשם רבי הונא דציפורין אמר, אמר הקדוש ברוך הוא למשה אמר להם בשעבוד זה אהיה עמם, ובשעבוד הן הולכין ואהיה עמם, אמר לפניו וכך אומר אני להם דיה לצרה בשעתה, אמר לו לאו, כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם, לך אני מודיע, להם איני מודיע. דבר אחר, אהיה, רבי יצחק בשם רבי אמי אמר בטיט ובלבנים הן עומדים, ולטיט ולבנים הן הולכים, וכן בדניאל (דניאל ח, כז): ואני דניאל נהייתי ונחליתי, אמר לפניו וכך אני אומר להן, אמר לו לאו, אלא אהיה שלחני אליכם, אמר רבי יוחנן אהיה לאשר אהיה ביחידים אבל במרבים על כרחם שלא בטובתם כשהן משברות שניהן מולך אני עליהם, שנאמר (יחזקאל כ, לג): חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. דבר אחר, דאמר רבי ענניאל בן רבי ששון אמר הקדוש ברוך הוא לכשאני מבקש אחד מן המלאכים שהוא אחד משלישו של עולם, פושט ידו מן השמים ומגעת לארץ, שנאמר (יחזקאל ח, ג): וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי. וכשבקשתי שלשה מהן עשיתים יושבים תחת האילן, שנאמר (בראשית יח, ד): והשענו תחת העץ, וכשאני מבקש כבודו מלא כל העולם, שנאמר (ירמיה כג, כד): הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'. וכשבקשתי דברתי עם איוב מן הסערה, שנאמר (איוב לח, א): ויען ה' את איוב מן הסערה. וכאשר אני מבקש, מתוך הסנה.
  6. Shemot Rabbah 5:4 אמר רבי יוחנן
    ויאמר ה' אל משה במדין לך שב מצרים, אמר רבי יוחנן למדתך תורה דרך ארץ, שהנשבע בפני חברו לא יתירנו אלא בפניו, שלא יחשדנו שהוא נשבע לשקר, שכן אתה מוצא שמשה נשבע ליתרו והלך למדין והתיר שבועתו בפניו, שנאמר: ויאמר ה' אל משה במדין, אמר לו הקדוש ברוך הוא במדין נשבעת לך והתר שבועתך במדין. כי מתו כל האנשים וגו …
    ויאמר ה' אל משה במדין לך שב מצרים, אמר רבי יוחנן למדתך תורה דרך ארץ, שהנשבע בפני חברו לא יתירנו אלא בפניו, שלא יחשדנו שהוא נשבע לשקר, שכן אתה מוצא שמשה נשבע ליתרו והלך למדין והתיר שבועתו בפניו, שנאמר: ויאמר ה' אל משה במדין, אמר לו הקדוש ברוך הוא במדין נשבעת לך והתר שבועתך במדין. כי מתו כל האנשים וגו', וכי מתו והלוא דתן ואבירם הם, והם היו עם קרח במחלקותו, אלא מאי מתו שנתענו. ארבעה הן חשובין כמתים, סומא, ומצרע, ועני, ומי שאין לו בנים [וכלן קרא, במסכת עבודת כוכבים].
  7. Shemot Rabbah 5:9 אמר רבי יוחנן
    ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה, הדא הוא דכתיב (איוב לז, ה): ירעם אל בקולו נפלאות. מהו ירעם, כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה בסיני הראה בקולו לישראל פלאי פלאים, כיצד היה הקדוש ברוך הוא מדבר והקול יוצא ומחזיר בכל העולם, ישראל שומעין את הקול בא עליהם מן הדרום והיו רצים לדרום לקבל את הקול, ומדרום נה …
    ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה, הדא הוא דכתיב (איוב לז, ה): ירעם אל בקולו נפלאות. מהו ירעם, כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה בסיני הראה בקולו לישראל פלאי פלאים, כיצד היה הקדוש ברוך הוא מדבר והקול יוצא ומחזיר בכל העולם, ישראל שומעין את הקול בא עליהם מן הדרום והיו רצים לדרום לקבל את הקול, ומדרום נהפך להם לצפון והיו רצים לצפון, ומצפון נהפך למזרח והיו רצים למזרח, וממזרח נהפך להם למערב והיו רצים למערב, ומן המערב נהפך להם מן השמים והיו תולין עיניהן והיה נהפך בארץ, והיו מביטין לארץ, שנאמר (דברים ד, לו): מן השמים השמיעך את קלו ליסרך. והיו ישראל אומרים זה לזה (איוב כח, יב): והחכמה מאין תמצא, והיו ישראל אומרים מהיכן הקדוש ברוך הוא בא, מן המזרח או מן הדרום, שנאמר (דברים לג, ב): ה' מסיני בא וזרח משעיר למו. וכתיב (חבקוק ג, ג): אלוה מתימן יבוא. ואומר (שמות כ, טו): וכל העם ראים את הקולת. הקול אין כתיב כאן אלא הקולת, אמר רבי יוחנן היה הקול יוצא ונחלק לשבעים קולות לשבעים לשון, כדי שישמעו כל האמות, וכל אמה ואמה שומעת קול בלשון האמה ונפשותיהן יוצאות, אבל ישראל היו שומעין ולא היו נזוקין. כיצד היה הקול יוצא, אמר רבי תנחומא דו פרצופין היה יוצא, והורג לעובדי כוכבים שלא קבלוה, ונותן חיים לישראל שקבלו את התורה. הוא שמשה אמר להם בסוף ארבעים שנה (דברים ה, כג): כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש וגו', אתה היית שומע קולו וחיית, אבל עובדי כוכבים שומעים ומתים. בוא וראה היאך הקול יוצא, אצל כל ישראל כל אחד ואחד לפי כחו, הזקנים לפי כחן, הבחורים לפי כחן, והקטנים לפי כחן, והיונקים לפי כחן, והנשים לפי כחן, ואף משה לפי כחו, שנאמר (שמות יט, יט): משה ידבר והאלהים יעננו בקול, בקול שהיה יכול לסובלו. וכן הוא אומר (תהלים כט, ד): קול ה' בכח, בכחו לא נאמר אלא בכח, בכחו של כל אחד ואחד, ואף נשים מעברות לפי כחן, הוי אומר כל אחד ואחד לפי כחו. אמר רבי יוסי בר חנינא אם תמה אתה על הדבר הזה למד מן המן שלא היה יורד לישראל אלא לפי כח של כל אחד ואחד מישראל, הבחורים היו אוכלין אותו כלחם, שנאמר (שמות טז, ד): הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וגו'. והזקנים, כצפיחת בדבש, שנאמר (שמות טז, לא): וטעמו כצפיחת בדבש. ויונקים, כחלב משדי אמו, שנאמר (במדבר יא, ח): והיה טעמו כטעם וגו'. והחולים כסלת מערב בדבש, שנאמר (יחזקאל טז, יט): ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך. והעובדי כוכבים טעמו אותו מר וגד, שנאמר (במדבר יא, ז): והמן כזרע גד הוא. אמר רבי יוסי בר רבי חנינא ומה המן שהיה מין אחד נהפך לכמה מינין בשביל צרך כל אחד ואחד, הקול שהיה כח בו על אחת כמה וכמה שהיה משתנה לכל אחד ואחד שלא ינזקו. ומנין שהקול נחלק לקולות הרבה שלא ינזקו, שנאמר (שמות כ, טו): וכל העם ראים את הקולת, הוי (איוב לז, ה): ירעם אל בקולו נפלאות. דבר אחר, ירעם אל בקולו נפלאות, אמר רבי לוי: שלשה קולות הולכות מסוף העולם ועד סופו והבריות ביניהן ואינן שומעות כלום, ואלו הן, היום, והגשמים, והנפש בשעה שיוצאת מן הגוף. היום מנין, אמר רבי יהודה בר רבי אלעאי זה הכוכב שהוא שף ברקיע אינו אלא כמסר ספרים אחרים: כמסמר הזה שהוא נתון בעץ. הגשמים מנין, שנאמר (תהלים מב, ח): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך, כיצד, יש אילן ששרשיו יורדים עשרים אמה, ויש שלשים, ויש חמשים, ויש שאינן יורדין אלא שלשה טפחים, והגשמים למעלה אם אין משקין אותן אלא שלשה טפחים אותן של חמשים אמה הן מתים, אם שותין של חמשים אמה, טורף אותן של שלשה טפחים, אלא זה תהום העליון קורא לתחתון אומר לו עלה ואני יורד, ותחתון אומר לו רד ואני אעלה, עד שהעליון יורד ומשקה של שלשה טפחים והתחתון עולה ומשקה אותן של חמשים אמה. בוא וראה כמה בין אלו לאלו וקוראין זה לזה, ובני אדם בינתים ואינן [יודעין] שומעין, הוי ירעם אל בקולו נפלאות. והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף ובני אדם יושבין אצלו ואינן שומעין. הוי ירעם אל בקולו נפלאות. אמר רבי ראובן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה במדין (שמות ד, יט): לך שב מצרימה, נחלק הדבור לשני קולות ונעשה דו פרצופין, והיה משה שומע במדין לך שב מצרימה, ואהרן שומע, לך לקראת משה המדברה, הוי ירעם אל בקולו נפלאות.
  8. Shemot Rabbah 5:21 רבי יוחנן אמר
    ויאמרו אלהם ירא ה' עליכם וישפט, אם באמת באתם משמו של הקדוש ברוך הוא, ישפט בינינו ובין פרעה, ואם מעצמכם באתם ישפט ה' בינינו וביניכם. אשר הבאשתם את ריחנו, רבי יוחנן אמר מן המכות שהיו מכין אותם היה ריחן מבאיש. ורבי שמעון בן לקיש אמר מאותן שהיו משקעין בבנין היו מתים וריחן מבאיש. ורבי חיא אמר משל לנבלה ש …
    ויאמרו אלהם ירא ה' עליכם וישפט, אם באמת באתם משמו של הקדוש ברוך הוא, ישפט בינינו ובין פרעה, ואם מעצמכם באתם ישפט ה' בינינו וביניכם. אשר הבאשתם את ריחנו, רבי יוחנן אמר מן המכות שהיו מכין אותם היה ריחן מבאיש. ורבי שמעון בן לקיש אמר מאותן שהיו משקעין בבנין היו מתים וריחן מבאיש. ורבי חיא אמר משל לנבלה שהיתה נתונה בזוית ועפר מכסה עליה ואין ריחה עולה, ובא אחר וגלה אותה והלך ריחה. כך אמרו ישראל למשה, משה, ריח היה ביד מצרים שאנחנו עתידין לגאל, ובאתם ועכרתם אותו. לתת חרב בידם להרגנו, אמר רבי יהודה הלוי ברבי שלום אמרו לו למשה למה אנו דומין לשה שבא הזאב לטל אותו, רץ הרועה אחריו להצילו מפי הזאב, בין הרועה ובין הזאב נבקעת השה. כך אמרו ישראל משה מבינך לבין פרעה אנו מתים.
  9. Shemot Rabbah 7:4 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, אל פרעה מלך מצרים, אמר רבי לוי משל למלך שהיה לו פרדס ונטע בו אילני סרק ואילני מאכל, אמרו לו עבדיו מה הנאה יש לך באילני סרק הללו, אמר להם כשם שאני צריך לאילני מאכל כך אני צריך לאילני סרק, שאלולי אילני סרק מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות וכבשונות. לכך נאמר: אל בני ישראל ואל פרעה, כשם שקלוסו של הק …
    דבר אחר, אל פרעה מלך מצרים, אמר רבי לוי משל למלך שהיה לו פרדס ונטע בו אילני סרק ואילני מאכל, אמרו לו עבדיו מה הנאה יש לך באילני סרק הללו, אמר להם כשם שאני צריך לאילני מאכל כך אני צריך לאילני סרק, שאלולי אילני סרק מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות וכבשונות. לכך נאמר: אל בני ישראל ואל פרעה, כשם שקלוסו של הקדוש ברוך הוא עולה לו מגן עדן מפי הצדיקים, כך עולה מגיהנם מפי הרשעים, שנאמר (תהלים פד, ז): עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו, מהו מעין ישיתוהו, שמורידין דמעות כמעיינות עד שמצננין את גיהנם בדמעותיהן, ומשם הקלוס עולה, שנאמר (תהלים פד, ז): גם ברכות יעטה מורה, מה הם אומרים, אמר רבי יוחנן, יפה אמרת, יפה דנת, יפה טהרת, יפה טמאת, יפה חיבת, יפה למדת, יפה הורית. ועתידה גן עדן להיות צועקת ואומרת תן לי צדיקים אין לי עסק ברשעים, שנאמר (תהלים לא, ז): שנאתי השמרים הבלי שוא. ולמי אני מבקשת, לאותן שהיו בטוחים על שמך, שנאמר (תהלים לא, ז): ואני אל ה' בטחתי. ועתידה גיהנם להיות צועקת ואומרת אין לי עסק בצדיקים, ולמי אני מבקשת לרשעים להבלי שוא לאותן פועלי השוא, והקדוש ברוך הוא אומר תנו לזה צדיקים ולזה רשעים, שנאמר (משלי ל, טו): לעלוקה שתי בנות.
  10. Shemot Rabbah 10:3 רבי יוחנן אמר
    ובכה ובעמך, פרעה התחיל בעברה תחלה שנאמר (שמות א, ט י): ויאמר אל עמו, ובו התחילה המכה תחלה, שנאמר: ובכה, ואחר כך ובעמך, ואחר כך ובכל עבדיך. אמר רבי אחא ובכה ראיה שהיה שותה מים וטפה אחת יורדת על לבו ונעשה צפרדע ונבקעת שם. רבי יוחנן אמר כל מקום שהיה שם עפר והיה טפה של מים בו היה נעשה צפרדע. חזקיה ברבי …
    ובכה ובעמך, פרעה התחיל בעברה תחלה שנאמר (שמות א, ט י): ויאמר אל עמו, ובו התחילה המכה תחלה, שנאמר: ובכה, ואחר כך ובעמך, ואחר כך ובכל עבדיך. אמר רבי אחא ובכה ראיה שהיה שותה מים וטפה אחת יורדת על לבו ונעשה צפרדע ונבקעת שם. רבי יוחנן אמר כל מקום שהיה שם עפר והיה טפה של מים בו היה נעשה צפרדע. חזקיה ברבי אמר אם כשיטה הזו לא לקו בתיהם של גדולים שהיו עשויין בשיש ובפסיפס, אלא מלמד שהיה הצפרדע עולה מן התהום ואומרת לשיש עשה לי מקום שאעלה ואעשה רצון בוראי, והיה נבקע השיש ועולה ונוטלת בית הסתרים שלהם ומסרסן, שנאמר (תהלים עח, מה): וצפרדע ותשחיתם, כמה דאת אמר (ויקרא כב, כה): כי משחתם בהם.
  11. Shemot Rabbah 13:3 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, כי אני הכבדתי את לבו, אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה, שנאמר: כי אני הכבדתי את לבו. אמר לו רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינים, אלא (משלי ג, לד): אם ללצים הוא יליץ, שהקדוש ברוך הוא מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית ואינו חוזר בו, והוא נועל לבו מן התשובה …
    דבר אחר, כי אני הכבדתי את לבו, אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה, שנאמר: כי אני הכבדתי את לבו. אמר לו רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינים, אלא (משלי ג, לד): אם ללצים הוא יליץ, שהקדוש ברוך הוא מתרה בו באדם פעם ראשונה שניה ושלישית ואינו חוזר בו, והוא נועל לבו מן התשובה כדי לפרע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע, כיון ששגר הקדוש ברוך הוא חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טמאה על טמאתך, הוי: כי אני הכבדתי את לבו. מהו הכבדתי, שעשה הקדוש ברוך הוא את לבו ככבד הזה שהיא מתבשלת שניה וארטסיס נכנס בתוכה, כך נעשה לבו של פרעה ככבד הזה ולא היה מקבל דבריו של הקדוש ברוך הוא, הוי: כי אני הכבדתי את לבו וגו':
  12. Shemot Rabbah 13:7 אמר רבי יוחנן
    ויהפך ה' רוח ים, מהו לא נשאר ארבה אחד, אמר רבי יוחנן כיון שבא ארבה שמחו המצריים, אמרו נקבץ ונמלא מהם חביות. אמר הקדוש ברוך הוא רשעים במכה שהבאתי עליכם בה אתם שמחים, מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד, זה רוח מערבית. וישא את הארבה וגו', מהו לא נשאר ארבה אחד, אפלו מה שהיו בקדירות ובחביות מלוחות פרחו והלכו לה …
    ויהפך ה' רוח ים, מהו לא נשאר ארבה אחד, אמר רבי יוחנן כיון שבא ארבה שמחו המצריים, אמרו נקבץ ונמלא מהם חביות. אמר הקדוש ברוך הוא רשעים במכה שהבאתי עליכם בה אתם שמחים, מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד, זה רוח מערבית. וישא את הארבה וגו', מהו לא נשאר ארבה אחד, אפלו מה שהיו בקדירות ובחביות מלוחות פרחו והלכו להם, ויחזק ה' את לב פרעה.
  13. Shemot Rabbah 20:16 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ולא נחם אלהים, למה דרך ארץ פלשתים, אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי יוחנן, כיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ, עמדו וקצצו הנטיעות שהיו להן, כיון ששמעו שנתעכבו במדבר ארבעים שנה היו סבורים שבמדבר תהא דירתם, עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותן, ואחר כך הכניסן לארץ. ורבנו הגדול אומר, לפי שבקש הקדוש ברו …
    דבר אחר, ולא נחם אלהים, למה דרך ארץ פלשתים, אמר רבי שמעון בר אבא אמר רבי יוחנן, כיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ, עמדו וקצצו הנטיעות שהיו להן, כיון ששמעו שנתעכבו במדבר ארבעים שנה היו סבורים שבמדבר תהא דירתם, עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותן, ואחר כך הכניסן לארץ. ורבנו הגדול אומר, לפי שבקש הקדוש ברוך הוא לתן אימתן של ישראל על עובדי כוכבים, עכבן ארבעים שנה במדבר ומאיר להם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש לילה, ושמעו כל העובדי כוכבים ונפלה עליהם רעדה, שנאמר (שמות טו, טז): תפל עליהם אימתה ופחד, ואחריו מה כתיב (שמות טו, יז): תבאמו ותטעמו.
  14. Shemot Rabbah 21:5 אמר רבי יוחנן
    הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, יד): יונתי בחגוי הסלע, היה לומר יונה בחגוי הסלע ומהו שאמר יונתי, אלא אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל יונתי, ראה מה כתיב (הושע ז, יא): ויהי אפרים כיונה פותה אין לב, אמר הקדוש ברוך הוא אצלי הם כיונה פותה, כל מה שאני גוזר עליהם עושים ושומעים לי, אבל אצל עובדי כוכבים …
    הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, יד): יונתי בחגוי הסלע, היה לומר יונה בחגוי הסלע ומהו שאמר יונתי, אלא אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל יונתי, ראה מה כתיב (הושע ז, יא): ויהי אפרים כיונה פותה אין לב, אמר הקדוש ברוך הוא אצלי הם כיונה פותה, כל מה שאני גוזר עליהם עושים ושומעים לי, אבל אצל עובדי כוכבים קשים הם כחיות, שנאמר (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה, (בראשית מט, כז): בנימין זאב יטרף, (בראשית מט, יז): יהי דן נחש עלי דרך, לפיכך הם קשים כנגד עובדי כוכבים, למה שעובדי כוכבים אומרין להם מה אתם מבקשין מן השבת הזו שאתם שומרים, מן המילה הזו שאתם מולים, והם מבקשים לבטל להם את המצוות והם נעשים כנגדם קשין כחיות, אבל אצל הקדוש ברוך הוא כיונה תמה, ושומעים לו כל מה שהוא גוזר עליהן, שנאמר (שמות ד, לא): ויאמן העם, וכן הוא אומר (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לכך נאמר (שיר השירים ב, יד): יונתי בחגוי הסלע. אמר רבי אלעזר בן פדת כיון שיצאו ישראל ממצרים היו נושאין עיניהן והיו המצרים רודפים אחריהם, שנאמר (שמות יד, י): ופרעה הקריב [וגו'], נוסעים אינו אומר אלא נסע, כיון שיצא פרעה והמצריים לרדף אחריהם תלו עיניהם לשמים וראו שרן של מצרים פורח באויר, כיון שראו אותו נתיראו הרבה, שנאמר (שמות יד, י): וייראו מאד, ומהו והנה מצרים נסע אחריהם, שרן של מצרים היה שמו מצרים, שאין הקדוש ברוך הוא מפיל אמה עד שהוא מפיל שרן תחלה. וכן אתה מוצא בנבוכדנצר שהפיל הקדוש ברוך הוא לשרו תחלה, שנאמר (דניאל ד, כח): עוד מלתא בפם מלכא קל מן שמיא נפל, אמר רבי יהושע בן אבין שרו של נבוכדנצר קל שמו, והפילו הקדוש ברוך הוא. אף שרו של פרעה מצרים שמו והיה פורח לרדף אחריהם, כיון שהשקיע הקדוש ברוך הוא את המצרים בים לא שקע תחלה אלא שרן, שנאמר (שמות יד, כז): וינער ה' את מצרים בתוך הים, זה שרן של מצרים, ואחר כך (תהלים קלו, טו): ונער פרעה וחילו, וכן סוסיהם ורוכביהם רמה בים אינו אומר, אלא (שמות טו, א): סוס ורכבו, זה השר שלהן, הוי: והנה מצרים נסע אחריהם. ומהו ופרעה הקריב, אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו. אמר רבי ברכיה, יפה היתה הקרבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפלות, למה, שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן, נתיראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו, שנאמר (שמות יד, י): ויצעקו בני ישראל אל ה', אמרו ישראל למשה, מה עשית לנו, עכשו הם באים ועושים לנו כל מה שעשינו עמהם, שהרגנו בכוריהם ונטלנו ממונם וברחנו, לא אתה אמרת לנו (שמות ה ג, כב): ושאלה אשה משכנתה, באותה שעה היו עומדים ולא היו יודעים מה לעשות, והיה הים סוגר, והשונא רודף, והחיות מן המדבר, שנאמר (שמות ה יד, ג): סגר עליהם המדבר, אמר רבי ירמיה בן אלעזר אין סגר אלא חיות, שנאמר (דניאל ו, כג): אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא. כיון שראו ישראל שהיו מקפין משלש רוחות, הים סוגר, והשונא רודף והחיות מן המדבר, תלו עיניהם לאביהם שבשמים וצעקו להקדוש ברוך הוא, שנאמר: ויצעקו בני ישראל אל ה', ולמה עשה הקדוש ברוך הוא להם כך, אלא שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן. אמר רבי יהושע בן לוי למה הדבר דומה למלך שהיה בא בדרך והיתה בת מלכים צועקת לו בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים, שמע המלך והצילה, לאחר ימים בקש לשא אותה לאשה, היה מתאוה שתדבר עמו ולא היתה רוצה, מה עשה המלך גרה בה הלסטים כדי שתצעק וישמע המלך, כיון שבאו עליה הלסטים התחילה צועקת למלך, אמר לה המלך לכך הייתי מתאוה לשמע קולך. כך ישראל כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם התחילו צועקים ותולין עיניהם להקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות ב, כג): ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויזעקו, מיד (שמות ב, כה): וירא אלהים את בני ישראל, התחיל הקדוש ברוך הוא מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, והיה הקדוש ברוך הוא מבקש לשמע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצין, מה עשה, גרה לפרעה לרדף אחריהם, שנאמר: ופרעה הקריב, מיד ויצעקו בני ישראל אל ה', באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לכך הייתי מבקש, לשמע קולכם, שנאמר (שיר השירים ב, יד): יונתי בחגוי הסלע, השמיעני קול אינו אומר, אלא (שיר השירים ב, יד): השמיעני את קולך אותו הקול שכבר שמעתי במצרים, לכך כתיב: השמיעני את קולך, כיון שהתפללו אמר הקדוש ברוך הוא למשה מה אתה עומד ומתפלל, כבר קדמה תפלתן של בני לתפלתך, שנאמר: מה תצעק אלי.
  15. Shemot Rabbah 22:1 אמר רבי יוחנן
    ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים וגו', הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, טו): אחזו לנו שעלים שעלים קטנים, כשהיה מושל המלכיות לא היה מושלן אלא בחיות, שנאמר (דניאל ז, ג): וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא. וכשהוא מושל את המצרים אינו מושלן אלא לשועלים, מה שועל זה קטן מן ד' חיות, כך מצרים קטנים מן המל …
    ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים וגו', הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, טו): אחזו לנו שעלים שעלים קטנים, כשהיה מושל המלכיות לא היה מושלן אלא בחיות, שנאמר (דניאל ז, ג): וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא. וכשהוא מושל את המצרים אינו מושלן אלא לשועלים, מה שועל זה קטן מן ד' חיות, כך מצרים קטנים מן המלכיות, שנאמר (יחזקאל כט, טו): מן הממלכות תהיה שפלה. אמר רבי אלעזר ברבי שמעון ערומים היו המצרים, לפיכך הוא מושלן כשועלים, מה שועל זה מהלך ומביט לאחוריו, כך המצרים מהלכין ומביטין לאחוריהם, ומה אמרו (שמות א, י): הבה נתחכמה לו, אמרו בואו ונבוא עליהן בחכמה, ונראה היאך אנחנו משעבדין על ישראל בדבר שלא יהא אלהיהן יכול להביא עלינו באותה מדה, אם נדונם בחרב, יכול הוא להביא עלינו חרב, ואם באש, יכול הוא להביא עלינו אש, יודעין אנו שנשבע שאינו מביא מבול לעולם, אלא בואו ונדונם במים שאינו יכול להביא אותם עלינו. אמר להם הקדוש ברוך הוא רשעים כבר נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם אבל מה אעשה לכם, אני מביא אתכם למבול וכל אחד ואחד אני גוררו למבולו, והוא שדוד אומר (תהלים סג, יא): יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו, אלו המצריים הרשעים שגררן הקדוש ברוך הוא לחרבו של ים. מהו מנת שעלים יהיו, אמר הקדוש ברוך הוא המכה הזו תהא מתקנת להם לשועלים ששמרן הקדוש ברוך הוא ולא הביא עליהן י' מכות, ושם מתו. אמר רבי ברכיה שועלים קדמאה מלא, ותניינא חסר, שעלים כתיב, על שם שעלו של ים. אמר רבי יוחנן דצפורי מה היו בנות ישראל הכשרות והצנועות עושות, היו נוטלות את בניהן ומטמינות אותם במחילות, והיו המצרים הרשעים מביאין קטנים ומכניסין אותם בבתיהם של ישראל ועוקצים אותם ובוכים, והיה התינוק שומע קולו של חברו שהיה בוכה והיה בוכה עמו, והיו נוטלין אותו ומשליכין אותו ליאור. לכך נאמר: אחזו לנו שעלים שעלים קטנים וגו' עד שנעשה כרמינו סמדר, לכך נאמר: וישבו המים על מצרים, שישוב הגלגל עליהם. וכן יתרו אומר (שמות יח, יא): עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר וגו', אמר מכירו הייתי לשעבר וביותר עתה, שבמחשבה שחשבו לאבד את ישראל בה דנם הקדוש ברוך הוא, שנאמר: כי בדבר אשר זדו עליהם.
  16. Shemot Rabbah 22:2 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, וישבו המים, אמר רבי יוחנן כיון שעלה אחרון שבישראל מן הים, ירד לתוכו אחרון של מצרים, ורבי שמעון בן לקיש אומר, על אלו [ועל אלו] ואלו ננעל הים מארבע רוחותיו, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא מה יעשו ישראל, אמר לו אי אתה זקוק, למה, שאני עושה להם נס. באותה שעה שלח הקדוש ברוך הוא את ידו והעלן מן הים, …
    דבר אחר, וישבו המים, אמר רבי יוחנן כיון שעלה אחרון שבישראל מן הים, ירד לתוכו אחרון של מצרים, ורבי שמעון בן לקיש אומר, על אלו [ועל אלו] ואלו ננעל הים מארבע רוחותיו, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא מה יעשו ישראל, אמר לו אי אתה זקוק, למה, שאני עושה להם נס. באותה שעה שלח הקדוש ברוך הוא את ידו והעלן מן הים, שנאמר (תהלים יח, יז): ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים, אמר רבי אבהו משל למי שראה הגיסות באות עליו והיה בנו עמו, מה עשה נטל בנו בידו והיה נלחם עם הגיס בשניה, ואמר לו בנו אבא לא אחסר אותן שתי ידים אחת שהיא מחזקת אותי ואחת שהורגת בגיס. כך אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא, יהי שלום על אותן שתי ידיך, אחת שהיתה מצלת אותנו מן הים, ואחת שהיתה מנערת המצרים, שנאמר (שמות טו, ו): ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' וגו'. וישב הים לא נאמר אלא וישבו המים, מכאן שכל המימות חזרו. על המצריים לא נאמר אלא על מצרים, שנטל הקדוש ברוך הוא שר שלהם תחלה וטבעו בים, ואחר כך ירדו כלם אחריו, לכך נאמר: וישבו המים על מצרים, ואחר כך על רכבו ועל פרשיו.
  17. Shemot Rabbah 23:7 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים סח, כו): קדמו שרים אחר נגנים, אמר רבי יוחנן, בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא באותו הלילה שעברו ישראל את הים, ולא הניחן הקדוש ברוך הוא, אמר להם לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה, הדא הוא דכתיב (שמות יד, כ): ולא קרב זה אל זה כל הלילה, כמה …
    דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים סח, כו): קדמו שרים אחר נגנים, אמר רבי יוחנן, בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא באותו הלילה שעברו ישראל את הים, ולא הניחן הקדוש ברוך הוא, אמר להם לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה, הדא הוא דכתיב (שמות יד, כ): ולא קרב זה אל זה כל הלילה, כמה דתימא (ישעיה ו, ג): וקרא זה אל זה ואמר, וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ברוך הוא, אמר להם הקדוש ברוך הוא יקדמו בני תחלה, הדא הוא דכתיב: אז ישיר משה, אז שר לא נאמר אלא אז ישיר, שהקדוש ברוך הוא אמר ישיר משה ובני ישראל תחלה. וכן דוד הוא אומר: קדמו שרים, אלו ישראל שעמדו על הים, דכתיב: אז ישיר משה. אחר נגנים, אלו המלאכים, ולמה כך, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכים, לא מפני שאני משפיל אתכם אני אומר שיקדמו תחלה, אלא מפני שבשר ודם יאמרו תחלה, עד שלא ימות אחד מהם, אבל אתם כל זמן שאתם מבקשים אתם חיים וקימים. משל למלך שנשבה בנו והלך והצילו, והלכו בני הפלטין מבקשין לקלס למלך, ובנו מבקש לקלסו. אמרו לו אדוננו מי יקלסך תחלה, אמר להם בני, מכאן ואילך מי שרוצה לקלסני יקלסני. כך כשיצאו ישראל ממצרים וקרע להם הקדוש ברוך הוא את הים והיו המלאכים מבקשים לומר שירה, אמר להם הקדוש ברוך הוא: אז ישיר משה ובני ישראל תחלה, ואחר כך אתם, הוי: קדמו שרים, אלו ישראל. אחר נגנים, אלו המלאכים. (תהלים סח, כו): בתוך עלמות תופפות, אלו הנשים, שהן קלסו באמצע, כדכתיב: ותקח מרים הנביאה.
  18. Shemot Rabbah 23:8 אמר רבי יוחנן
    רבי יהודה אומר, מי אמר קלוס להקדוש ברוך הוא, התינוקות, אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא. כיצד, כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד, והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם, וכיון שהיתה יולדת, עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא, ואומרת רבון העולם, אני עשיתי את שלי וא …
    רבי יהודה אומר, מי אמר קלוס להקדוש ברוך הוא, התינוקות, אותן שהיה פרעה מבקש להשליך ליאור שהם מכירין להקדוש ברוך הוא. כיצד, כשהיו ישראל במצרים והיתה אשה מבנות ישראל מבקשת לילד, והיתה יוצאת לשדה ויולדת שם, וכיון שהיתה יולדת, עוזבת הנער ומוסרת אותו להקדוש ברוך הוא, ואומרת רבון העולם, אני עשיתי את שלי ואתה עשה את שלך. אמר רבי יוחנן, מיד היה יורד הקדוש ברוך הוא בכבודו כביכול וחותך טבורן ומרחיצן וסכן, וכן יחזקאל אמר (יחזקאל טז, ה): ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך, וכתיב (יחזקאל טז, ד): ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך, וכתיב (יחזקאל טז, י): ואלבשך רקמה, וכתיב (יחזקאל טז, ט): וארחצך במים. והיה נותן שני טנרין בידו אחד מניקו שמן ואחד מניקו דבש, שנאמר (דברים לב, יג): וינקהו דבש מסלע, והיו גדלים בשדה, שנאמר (יחזקאל טז, ז): רבבה כצמח השדה נתתיך, וכיון שהיו גדלין היו נכנסין לבתיהן אצל אבותיהן והיו שואלין להם מי היה זקוק לכם, והיו אומרים להם בחור אחד נאה ומשבח היה יורד ועושה לנו כל צרכינו, שנאמר (שיר השירים ה, י): דודי צח ואדום דגול מרבבה. וכיון שבאו ישראל לים היו אותן התינוקות שם והם ראו להקדוש ברוך הוא בים התחילו אומרים לאבותיהם זהו אותו שהיה עושה לנו כל אותן הדברים כשהיינו במצרים, שנאמר: זה אלי ואנוהו.
  19. Shemot Rabbah 23:10 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים א, ה): שחורה אני ונאוה, כנסת ישראל אומרת שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי, אמרו רבותינו אל תהי קורא (שיר השירים א, ה): בנות ירושלים, אלא בונות ירושלים, זו סנהדרי גדולה של ישראל שהן יושבין ומבנין אותה. דבר אחר, בנות ירושלים, אמר רבי יוחנן עתידה ירו …
    דבר אחר, אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים א, ה): שחורה אני ונאוה, כנסת ישראל אומרת שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי, אמרו רבותינו אל תהי קורא (שיר השירים א, ה): בנות ירושלים, אלא בונות ירושלים, זו סנהדרי גדולה של ישראל שהן יושבין ומבנין אותה. דבר אחר, בנות ירושלים, אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להעשות מטרופולין לכל הארצות, כדכתיב (יהושע טו, מז): אשדוד [ו] בנותיה. מהו (שיר השירים א, ה): כאהלי קדר, מה אהלים של ישמעאלים כעורים מבחוץ ונאים מבפנים, כך הם תלמידי חכמים, אף על פי שהן נראים כעורים בעולם הזה הם מלאים מבפנים, מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות. אי מה אהליהם של ישמעאלים מטלטלין ממקום למקום יכול אף ישראל יטלטלו, תלמוד לומר (שיר השירים א, ה): כיריעות שלמה, כיריעה של מי שאמר והיה העולם, שמשעה שמתחן כאהל לא זזו ממקומן. אי מה אהליהם של ישמעאלים אין להם תכבסת, יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר: כיריעות שלמה, מה השלמה הזאת מתלכלכת וחוזרת ומתלבנת, כך ישראל, אף על פי שהן חוטאים הן שבים בתשובה לפני הקדוש ברוך הוא. דבר אחר, שחורה אני ונאוה, במה שאני שחורה בו אני נאוה. חטאו בחורב, שנאמר (דברים ט, ח): ובחרב הקצפתם את ה', ובחרב אמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. בים המרו, שנאמר (תהלים קו, ז): וימרו על ים בים סוף, ובים אמרו שירה, שנאמר: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת.
  20. Shemot Rabbah 25:12 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי לוי, אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפלו יום אחד בן דוד בא, למה, שהיא שקולה כנגד כל המצוות, וכן הוא אומר (תהלים צה, ז): כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו, אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אף על פי שנתתי קצבה לקץ שיבוא בין עושין תשובה בין שאין עושין בעונתה היא ב …
    אמר רבי לוי, אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפלו יום אחד בן דוד בא, למה, שהיא שקולה כנגד כל המצוות, וכן הוא אומר (תהלים צה, ז): כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו, אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אף על פי שנתתי קצבה לקץ שיבוא בין עושין תשובה בין שאין עושין בעונתה היא באה, אם עושין תשובה אפלו יום אחד אני מביא אותה שלא בעונתה, הוי: היום אם בקלו תשמעו, וכשם שמצינו שעל כל המצוות בן דוד בא, על שמירת יום אחד של שבת בן דוד בא, לפי שהשבת שקולה כנגד כל המצוות. אמר רבי אלעזר בר אבינא, מצינו בתורה ובנביאים ובכתובים ששקולה שבת כנגד כל המצוות, בתורה מנין, שבשעה ששכח משה לומר להם מצות שבת, אמר לו הקדוש ברוך הוא (שמות טז, כח): עד אנה מאנתם לשמר מצותי וגו', ומה כתיב אחריו: ראו כי ה' נתן לכם [את] השבת. בנביאים מנין, שנאמר (יחזקאל כ, כא): וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו, מה כתיב אחריו (יחזקאל כ, כא): ואת שבתותי חללו. בכתובים מנין, שנאמר (נחמיה ט, יג): ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם, מה כתיב אחריו (נחמיה ט, יד): ואת שבת קדשך הודעת להם, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם תזכו לשמר שבת מעלה אני עליכם כאלו שמרתם כל המצוות שבתורה, ואם חללתם אותה מעלה אני עליכם כאלו חללתם כל המצוות, וכן הוא אומר (ישעיה נז, ב): שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע, בעת שאדם שומר את השבת, גוזר גזרה והקדוש ברוך הוא מקימה, שנאמר (ישעיה נח, יג): אם תשיב משבת רגלך, מה כתיב אחריו (ישעיה נח, יד): אז תתענג על ה', כמה דתימא (תהלים לו, ז): והתענג על ה' ויתן לך משאלת לבך. ולא עוד, אלא כל מה שאתה אוכל בעולם הזה אינו אלא מן הפרות, אבל הקרן, קימת לך לעולם הבא, שנאמר (ישעיה נח, יד): והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר.
  21. Shemot Rabbah 28:2 רבי יוחנן אמר
    ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר, בזכות ההר, ואין ההר אלא אבות, שנאמר (מיכה ו, ב): שמעו הרים את ריב ה'. ומשה עלה אל האלהים, עלה בענן וירד בענן וזכות אבות עולה ויורדת עמו. כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים, אמר לו אמר להם ראשי דברים שהם יכולות לשמע, ותגיד לבני ישראל, אלו האנשים, אמר לו אמר להם דקדוקי דברים שהם י …
    ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר, בזכות ההר, ואין ההר אלא אבות, שנאמר (מיכה ו, ב): שמעו הרים את ריב ה'. ומשה עלה אל האלהים, עלה בענן וירד בענן וזכות אבות עולה ויורדת עמו. כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים, אמר לו אמר להם ראשי דברים שהם יכולות לשמע, ותגיד לבני ישראל, אלו האנשים, אמר לו אמר להם דקדוקי דברים שהם יכולים לשמע. דבר אחר, למה לנשים תחלה, שהן מזדרזות במצוות. דבר אחר, כדי שיהו מנהיגות את בניהן לתורה. אמר רבי תחליפא דקיסרין, אמר הקדוש ברוך הוא כשבראתי את העולם, לא צויתי אלא לאדם הראשון, ואחר כך נצטוית חוה ועברה וקלקלה את העולם, עכשיו אם איני קורא לנשים תחלה, הן מבטלות את התורה, לכך נאמר: כה תאמר לבית יעקב. ורבי יוחנן אמר: כה תאמר לבית יעקב, אלו סנהדרין, שנאמר (ישעיה ב, ה): בית יעקב לכו ונלכה באור ה'. וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, בטכסיס של מלכים נהג הקדוש ברוך הוא עם ישראל, שנאמר (שיר השירים ד, ח): אתי מלבנון כלה, למה כך בזכות שאמרו (שמות כד, ז): נעשה ונשמע.
  22. Shemot Rabbah 28:6 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, אמר רבי יצחק, מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט, יד): כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום, עמנו עומד היום, אין כתיב כאן, אלא עמנו היום, אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש, …
    דבר אחר, וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, אמר רבי יצחק, מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט, יד): כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום, עמנו עומד היום, אין כתיב כאן, אלא עמנו היום, אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש, שלא נאמרה בהם עמידה, שאף על פי שלא היו באותה שעה, כל אחד ואחד קבל את שלו. וכן הוא אומר (מלאכי א, א): משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי, בימי מלאכי לא נאמר, אלא ביד מלאכי, שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני, ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות. וכן ישעיה אמר (ישעיה מח, טז): מעת היותה שם אני, אמר ישעיה מיום שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא (ישעיה מח, טז): ועתה אדני אלהים שלחני ורוחו, עד עכשיו לא נתן לו רשות להתנבאות. ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני, וכן הוא אומר (דברים ה, יט): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם. קול גדול ולא יסף, רבי יוחנן אמר קול אחד נחלק לשבעה קולות והם נחלקים לשבעים לשון. רבי שמעון בן לקיש אמר שממנו נתנבאו כל הנביאים שעמדו. רבנן אמרי שלא היה לו בת קול. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מהו (תהלים כט, ד): קול ה' בכח, אפשר לומר כן, והלוא מלאך אחד אין כל בריה יכולה לעמד בקולו, שנאמר (דניאל י, ו): וגויתו כתרשיש וקול דבריו כקול המון, והקדוש ברוך הוא שכתוב בו (ירמיה כג, כד): הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, צריך לדבר בכח, אלא קול ה' בכח, בכח כל הקולות. ועל דעתיה דרבי יוחנן הדא קרא מסיע ליה, שנאמר (תהלים סח, יב): ה' יתן אמר המבשרות צבא רב.
  23. Shemot Rabbah 29:9 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, הדא הוא דכתיב (עמוס ג, ח): אריה שאג מי לא יירא, וזהו דכתיב (ירמיה י, ז): מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה, אמרו הנביאים לירמיהו מה ראית לומר מלך הגוים, כל הנביאים קורין אותו מלך ישראל, ואתה קורא אותו מלך הגוים. אמר להן שמעתי ממנו (ירמיה א, ה): נביא לגוים נתתיך, ואני אמרתי מלך …
    דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, הדא הוא דכתיב (עמוס ג, ח): אריה שאג מי לא יירא, וזהו דכתיב (ירמיה י, ז): מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה, אמרו הנביאים לירמיהו מה ראית לומר מלך הגוים, כל הנביאים קורין אותו מלך ישראל, ואתה קורא אותו מלך הגוים. אמר להן שמעתי ממנו (ירמיה א, ה): נביא לגוים נתתיך, ואני אמרתי מלך הגוים, לומר אם על בניו ועל בני ביתו לא חס על אחרים הוא חס, שנאמר (תהלים סח, לו): נורא אלהים ממקדשיך. מי לא יראך מלך הגוים, מי לא יתירא ממך, משל לדניסטוס שמלא כיסו זהובים והיה עומד וצווח מי שהוא מבקש יבוא וישאל, והיו הכל שומעים ובורחים, לומר כשיבוא לפרע ממי שלוה מי יוכל לעמד. כך כביכול ירד הקדוש ברוך הוא לסיני לתן הדברות שלא יהיה העולם מתמוטט, שנאמר (תהלים סח, ט): ארץ רעשה אף שמים נטפו, וכן (שופטים ה, ה): הרים נזלו מפני ה', וכן (איוב כו, יא): עמודי שמים ירופפו, וישראל מרתיתין, שנאמר (שמות יט, טז): ויחרד כל העם, וההר מרתת, שנאמר (שמות יט, יח): ויחרד כל ההר מאד, כל אלו למה אלא מפני שדבר דברות של חיים, והנביא צווח: אריה שאג מי לא יירא. אמר רבי ירמיה, ומה אם בשעה שהוא נותן חיים לעולם, ארץ רעשה, כשיבוא לפרע מן הרשעים שעברו על דברי תורה, על אחת כמה וכמה, שנאמר (נחום א, ו): לפני זעמו מי יעמוד, (מלאכי ג, ב): ומי מכלכל את יום בואו, כשהוא רצוי, אין בריה יכולה לעמד בכחו, כשהוא קם בחרון אפו, מי יעמד לפניו, הוי (ירמיה י, ז): מי לא יראך מלך הגוים, דבר אחר, אריה שאג, הדא הוא דכתיב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, אמר רבי סימון, משל למלך שנכנס בפלטין שלו, שמעה מטרונה שלו ונתנה מקום והיתה מרתתת, אם המטרונה מתיראת מה יעשו השפחות והעבדים. כך כשנגלה הקדוש ברוך הוא לתן תורה לישראל שמעו קולות ומתו, שנאמר (שיר השירים ה, ו): נפשי יצאה בדברו, אם ישראל כך עובדי כוכבים על אחת כמה וכמה. דבר אחר, אריה שאג, אמרי רבנן בשם רבי הושעיא שאל בלצא את רבי עקיבא אמר לו, מהיכן הרעש נעשה, אמר לו בשעה שהקדוש ברוך הוא מסתכל בבתי עבודת כוכבים ובעובדיה היאך נתונים בשקט ובשלוה בעולם, ורואה ביתו חרב ונתון בידם של עובדי כוכבים, כביכול הוא מקנא ושואג, ומיד השמים והארץ רועשים, שנאמר (יואל ד, טז): מציון ישאג ומירושלים יתן קולו. וישראל מה היו עושין, כביכול הוא מגן עליהם, שנאמר (יואל ד, טז): וה' מחסה לעמו. דבר אחר, אריה שאג, בוא וראה בית המקדש נקרא אריה, שנאמר (ישעיה כט, א): הוי אריאל אריאל, ומלכות בית דוד נקרא אריה, שנאמר (יחזקאל יט, ב): מה אמך לביא בין אריות רבצה. ישראל נקרא אריה, שנאמר (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. ונבוכדנצר נקרא אריה, שנאמר (ירמיה ד, ז): עלה אריה מסבכו, והחריב בית המקדש ונטל מלכות בית דוד והגלה את ישראל, והקדוש ברוך הוא אומר (נחום ב, יב): איה מעון אריות, היכן הם בני. באותה שעה (ירמיה כה, ל): שאג ישאג על נוהו. דבר אחר, אריה שאג, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, מקבלין אתם עשרת הדברות, אמרו לו, הן, שנאמר (תהלים צב, ד): עלי עשור ועלי נבל, עלי לקבל עשרת הדברות, ומהו (עמוס ג, ח): ה' אלהים דבר מי לא ינבא, אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן, כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה, צפור לא צוח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש, ויצא הקול: אנכי ה' אלהיך, וכן הוא אומר (דברים ה, יט): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף, אמר רבי שמעון בן לקיש, מהו ולא יסף, אלא כשאדם קורא לחברו יש לקולו בת קול, והקול שהיה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא, לא היה לקולו בת קול, ואם תמה אתה על זו, הרי אליהו שבא לכרמל כנס כל הכמרים ואמר להם (מלכים א יח, כז): קראו בקול גדול כי אלהים הוא, מה עשה הקדוש ברוך הוא, הדמים כל העולם והשתיק העליונים והתחתונים, והיה העולם תהו ובהו כאלו לא היה בריה בעולם, שנאמר (מלכים א יח, כט): ואין קול ואין ענה ואין קשב, שאם ידבר הם אומרים הבעל עננו, על אחת כמה וכמה כשדבר הקדוש ברוך הוא על הר סיני, השתיק כל העולם, כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר: אנכי ה' אלהיך, ולעתיד לבוא כתיב (ישעיה נא, יב): אנכי אנכי הוא מנחמכם.
  24. Shemot Rabbah 40:1 אמר רבי יוחנן
    וידבר ה' ראה קראתי בשם בצלאל, כך פתח רבי תנחומא בר אבא, (איוב כח, כז): אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה. צפה הקדוש ברוך הוא וראה שישראל מקבלין את התורה, שאלולי כן לא ברא העולם, שנאמר: אז ראה ויספרה, ומה כתיב אחריו (איוב כח, כח): ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה, ואין אדם אלא ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): …
    וידבר ה' ראה קראתי בשם בצלאל, כך פתח רבי תנחומא בר אבא, (איוב כח, כז): אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה. צפה הקדוש ברוך הוא וראה שישראל מקבלין את התורה, שאלולי כן לא ברא העולם, שנאמר: אז ראה ויספרה, ומה כתיב אחריו (איוב כח, כח): ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה, ואין אדם אלא ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אז ראה ויספרה, בסיני. הכינה, באהל מועד. וגם חקרה, בערבות מואב באלה הדברים. דבר אחר, אז ראה ויספרה, אמרו רבנן צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו, בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור לא יאמר הואיל שאני יודע ביפה כשאכנס לדרש אני אומר, אמר רב אחא מן האלהים אתה למד, כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ארבע פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל, שנאמר: אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואחר כך ויאמר לאדם, וכן (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה, ואחר כך לאמר לישראל. אמרו רבנן רבי יוחנן בן תורתא פעם אחת בא לפני רבי עקיבא אמר לו עמד וקרא בתורה, אמר להם לא עברתי על הפרשה, ושבחוהו חכמים, הוי: אז ראה ויספרה. אמר רבי הושעיא כל מי שהוא יודע ואין בידו יראת חטא אין בידו כלום. כל נגר שאין בידו ארגליא שלו אינו נגר, למה שקפליות של תורה ביראת חטא, שנאמר (ישעיה לג, ו): יראת ה' היא אוצרו. אמר רבי יוחנן, כל מי שיודע תורה ואינו עושה, מוטב לו שלא יצא לעולם, אלא נהפכה השליא על פניו. לכך נאמר: ויאמר לאדם הן יראת ה' וגו'. אמר רבי חיא בר אבא, מהו הן יראת ה' וגו', אמר האלהים אם היו לך מעשים טובים אני נותן לך שכר, ומה שכר, תורה, שנאמר: ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה, ואם סרת מן הרע, אני מעמיד ממך בני אדם שמבינים בתורה, מהיכן אתה למד מיוכבד ומרים בעת שיראו מהאלהים, כדכתיב (שמות א, יז): ותיראן המילדות את האלהים. אמר רבי ברכיה בשם רבי חיא בר אבא שכר היראה תורה, שמיוכבד העמיד הקדוש ברוך הוא את משה וזכה שתכתב התורה על שמו, שנאמר (מלאכי ג, כב): זכרו תורת משה עבדי, וכתיב (דברים לג, ד): תורה צוה לנו משה, מרים על ידי שסרה מן הרע ומן החטא העמיד ממנה הקדוש ברוך הוא בצלאל וזכה לחכמה ולבינה, הדא הוא דכתיב: ראה קראתי בשם בצלאל, וכתיב (שמות לא, ג): ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת.
  25. Shemot Rabbah 41:2 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ויתן אל משה, הדא הוא דכתיב (משלי יח, טז): מתן אדם ירחיב לו, מתנה שאדם נותן משלו ירחיב לו, מעשה באבין רמאה וכו' [כמו שכתוב במגלת אסתר במדרש] עד שנטלו אותו והושיבוהו אצלם, לקים מתן אדם ירחיב לו. דבר אחר, מתן אדם ירחיב לו, זה אברהם, כשרדף אחר המלכים יצא מלך סדום לקראתו אמר לו (בראשית יד, כא): …
    דבר אחר, ויתן אל משה, הדא הוא דכתיב (משלי יח, טז): מתן אדם ירחיב לו, מתנה שאדם נותן משלו ירחיב לו, מעשה באבין רמאה וכו' [כמו שכתוב במגלת אסתר במדרש] עד שנטלו אותו והושיבוהו אצלם, לקים מתן אדם ירחיב לו. דבר אחר, מתן אדם ירחיב לו, זה אברהם, כשרדף אחר המלכים יצא מלך סדום לקראתו אמר לו (בראשית יד, כא): תן לי הנפש והרכש קח לך, אמר אברהם (בראשית יד, כב כג): הרמתי ידי אל ה', אם מחוט ועד שרוך נעל, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אומר אם מחוט, חייך בו בלשון אני מקלס את בניך, שנאמר (שיר השירים ד, ג): כחוט השני שפתותיך. אתה אמרת: עד שרוך נעל, בו בלשון אני מקלס את בניך, שנאמר (שיר השירים ז, ב): מה יפו פעמיך בנעלים, הוי: מתן אדם ירחיב לו. דבר אחר, מתן אדם ירחיב לו, אלו ישראל, בשעה שאמר להם משה להביא נדבה למשכן, מה כתיב (שמות לו, ג): והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר, אמר רבי יוחנן לשני בקרים הביאו כל מלאכת המשכן, מה זכו להרחיב הקדוש ברוך הוא את גבולן, שנאמר (דברים יב, כ): כי ירחיב ה' אלהיך את גבלך, של כל אחד ואחד, הוי: מתן אדם ירחיב לו. רבי יונתן אומר שלשה דברים נתנו מתנה, הגשמים והמאורות והתורה. גשמים מנין, שנאמר (ויקרא כו, ד): ונתתי גשמיכם בעתם. מאורות מנין, דכתיב (בראשית א, יז): ויתן אתם אלהים ברקיע השמים. תורה מנין, שנאמר: ויתן אל משה. ורבי עזריה בשם רבי שמעון אומר אף שלום, שנאמר (ויקרא כו, ו): ונתתי שלום בארץ.
  26. Shemot Rabbah 42:1 אמר רבי יוחנן
    וידבר ה' אל משה לך רד, רבי תנחומא בר אבא פתח (משלי כה, יד): נשיאים ורוח וגשם אין, (משלי כה, טו): בארך אפים יפתה קצין, מי שהוא אומר לתן מתנה לחברו ואינו נותנה למה הוא דומה, לנשיאים ורוח ולברקים שהם באים וגשמים אינם יורדין, זה היה דור המדבר כשהיו בסיני היו ששים רבוא של זקנים וכן של בחורים וכן של נערים …
    וידבר ה' אל משה לך רד, רבי תנחומא בר אבא פתח (משלי כה, יד): נשיאים ורוח וגשם אין, (משלי כה, טו): בארך אפים יפתה קצין, מי שהוא אומר לתן מתנה לחברו ואינו נותנה למה הוא דומה, לנשיאים ורוח ולברקים שהם באים וגשמים אינם יורדין, זה היה דור המדבר כשהיו בסיני היו ששים רבוא של זקנים וכן של בחורים וכן של נערים וכן של נשים, כיון שבאו לסיני וקבלו עליהם מלכותו של הקדוש ברוך הוא וענו כלם קול אחד ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, הרי קול שהיה קול, כיון שבאו למדבר עברו על הכל ושחתו מעשיהם, כיון שראה הקדוש ברוך הוא כן אמר למשה: לך רד כי שחת עמך, ואין שחת אלא שחבלו מעשיהם, כמה דאת אמר (דברים לב, ה): שחת לו לא בניו מומם. ולא עבודת כוכבים עשו בלבד אלא גלוי עריות ושפיכות דמים, ואין שחוק האמור כאן אלא עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים. ומנין לשחק שהוא שפיכות דמים, שנאמר (שמואל ב ב, יד): יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו. וגלוי עריות מנין, שנאמר (בראשית לט, יז): בא אלי העבד העברי לצחק בי וגו'. ולא היה שם גדול מחור והרגו אותו, זו שיטת אבא הדורש. דבר אחר, לך רד, בזעף. אותה שעה דבר הקדוש ברוך הוא כנגדו דברים קשים. אמר רבי יוחנן אין דבור האמור כאן אלא דברים קשים, כמה דאת אמר (בראשית מב, ל): דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות. אותה שעה ראה משה למלאכי השרת שהם עומדים ומבקשים לצאת ולחבל כל ישראל, אמר משה אם מניח אני את ישראל וארד אין להם תקומה לעולם, איני זז מכאן עד שאבקש עליהם רחמים, מיד התחיל מלמד עליהם סניגוריא, אמר להקדוש ברוך הוא יש לי זכות ללמד עליהם, אמר לו רבון העולם הזכר להם כשבקשת לתן תורה לבני עשו ולא קבלוה וישראל קבלוה, שנאמר (שמות יט, ח): ויענו כל העם יחדו וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא עברו על העשיה, שנאמר (שמות לב, ח): סרו מהר מן הדרך וגו', אמר לו הזכר להם כשהלכתי בשליחותך למצרים ואמרתי להם שמך, מיד האמינו והשתחוו לשמך, שנאמר (שמות ד, לא): ויאמן העם, מיד (שמות ד, לא): ויקדו וישתחוו. אמר לו עברו על השתחויה, שנאמר (שמות לב, ח): וישתחוו לו. אמר לו הזכר לבחוריהם ששלחתים והקריבו לפניך זבחים, שנאמר (שמות כד, ה): וישלח את נערי בני ישראל, אמר לו עברו על הזביחה, שנאמר (שמות לב, ח): ויזבחו לו. אמר לו הזכר להם מה שאמרת בסיני (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, אמר לו עברו עליו, שנאמר (שמות לב, ח): ויאמרו אלה אלהיך, הוי: נשיאים ורוח וגשם אין, בטל משה מיד את הפרענות, הוי: בארך אפים וגו'.
  27. Shemot Rabbah 42:2 אמר רבי יוחנן
    התחיל הקדוש ברוך הוא לתן למשה שבילים שיבקש עליהם רחמים, מנין, אמר רבי יוחנן למעלה כתוב (שמות לב, ז): לך רד, ואחר כך הוא אומר (שמות לב, ט): ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה, ואין אמירה אלא לשון רך, כאדם שיש בלבו על חברו והוא מבקש להתפיס לו והוא אומר לו אמר לי מה עשיתי לך שכן עשית, כיון ששמע משה מן הק …
    התחיל הקדוש ברוך הוא לתן למשה שבילים שיבקש עליהם רחמים, מנין, אמר רבי יוחנן למעלה כתוב (שמות לב, ז): לך רד, ואחר כך הוא אומר (שמות לב, ט): ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה, ואין אמירה אלא לשון רך, כאדם שיש בלבו על חברו והוא מבקש להתפיס לו והוא אומר לו אמר לי מה עשיתי לך שכן עשית, כיון ששמע משה מן הקדוש ברוך הוא דברים רכים התחיל מבקש עליהם רחמים, שנאמר (שמות לב, יא): ויחל משה וגו'. לך רד, אמר לו, רבון העולם, אתמול אמרת לי (שמות יט, כד): ועלית אתה ואהרן עמך, וכן (שמות כד, א): ואל משה אמר עלה אל ה', וכאן אתה אומר: לך רד, אמר לו לא בשביל כבודך אתה עולה לכאן אלא בשביל כבוד בני, אמרתי לזקן שלהם (בראשית כח, יב): והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו, מהו בו, אלא כך אמרתי לו, כשיהיו בניך צדיקים הם מתרוממים בעולם ועולים, וכן שלוחיהם מתעלים עמהם, וכשהם יורדים, הם ושלוחיהם בירידה. לך רד, למה, (שמות לכ, ז): כי שחת עמך, אמר לו הואיל וחטאו, אתה והם בירידה.
  28. Shemot Rabbah 43:4 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ויחל משה, מהו כן, אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו בשם רבי יצחק, שהתיר נדרו של יוצרו. כיצד, אלא בשעה שעשו ישראל העגל עמד משה מפיס האלהים שימחל להם. אמר האלהים, משה, כבר נשבעתי (שמות כב, יט): זבח לאלהים יחרם, ודבר שבועה שיצא מפי איני מחזירו. אמר משה רבון העולם ולא נתת לי הפרה של נדרים, ואמרת (במדב …
    דבר אחר, ויחל משה, מהו כן, אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו בשם רבי יצחק, שהתיר נדרו של יוצרו. כיצד, אלא בשעה שעשו ישראל העגל עמד משה מפיס האלהים שימחל להם. אמר האלהים, משה, כבר נשבעתי (שמות כב, יט): זבח לאלהים יחרם, ודבר שבועה שיצא מפי איני מחזירו. אמר משה רבון העולם ולא נתת לי הפרה של נדרים, ואמרת (במדבר ל, ג): איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו, הוא אינו מוחל אבל חכם מוחל את נדרו בעת שישאל עליו, וכל זקן שמורה הוראה אם ירצה שיקבלו אחרים הוראתו צריך הוא לקימה תחלה, ואתה צויתני על הפרת נדרים, דין הוא שתתיר את נדרך כאשר צויתני להתיר לאחרים. מיד נתעטף בטליתו וישב לו כזקן, והקדוש ברוך הוא עומד כשואל נדרו, וכן הוא אומר (דברים ט, ט): ואשב בהר, ואפשר שהיה משה יושב והאלהים יתברך שמו עומד, אמר רבי דרוסאי קתדרא עשה לו כקתדרא של אסטליסטקין הללו בשעה שהן נכנסין לפני השלטון והן נראין עומדין ואינן אלא יושבין, ואף כאן כך, ישיבה שהיא נראה עמידה, הוי: ואשב בהר. דבר אחר, ואשב בהר, וכי יש ישיבה למעלה, אתה מוצא שכלם עומדין, שנאמר (ישעיה ו, ב): שרפים עמדים ממעל לו, וכן (יחזקאל א, כד כה): בעמדם תרפינה כנפיהם, וכן (דניאל ז, טז): קרבת על חד מן קאמיא, וכן אפלו משה כשעלה למרום היה עומד, שנאמר (דברים י, י): ואנכי עמדתי בהר, וכתיב (דברים ה, ה): אנכי עמד בין ה' וביניכם, ואין יושב שם אלא הקדוש ברוך הוא לבדו, שנאמר (דברי הימים ב יח, יח): ראיתי את ה' יושב על כסאו, והוא אומר ואשב בהר, ומהו כן, אמר רב הונא בר אחא שישב להתיר נדרו של יוצרו, ומה אמר לו דבר קשה, אמר רבי יוחנן דבר קשה אמר לפניו תהית אתמהא, אמר לו תוהא אנא על הרעה אשר דברתי לעשות לעמי, אותה שעה אמר משה מתר לך מתר לך, אין כאן נדר ואין כאן שבועה, הוי: ויחל משה, שהפר נדרו ליוצרו, כמה דאת אמר (במדבר ל, ג): ולא יחל דברו, אמר רבי שמעון בן לקיש לפיכך נקרא שמו איש האלהים, לומר שהתיר נדר לאלהים, וכן ויחל משה.
  29. Shemot Rabbah 43:7 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, למה ה' יחרה אפך בעמך, אמר משה לא כך אמרת לי (שמות לב, ז): כי שחת עמך, עמך חטאו ולא עמי, אם עמי חטאו לא עמך חטאו, הוי: למה ה' יחרה אפך בעמך. דבר אחר, למה ה' יחרה אפך בעמך, משל [לטפסר] למלך שנכנס לביתו ומצא אשתו מגפפת לדלפקי, וכעס, אמר לו שושבינו אם היה מוליד יפה היית כועס. אמר לו [הטפסר] המל …
    דבר אחר, למה ה' יחרה אפך בעמך, אמר משה לא כך אמרת לי (שמות לב, ז): כי שחת עמך, עמך חטאו ולא עמי, אם עמי חטאו לא עמך חטאו, הוי: למה ה' יחרה אפך בעמך. דבר אחר, למה ה' יחרה אפך בעמך, משל [לטפסר] למלך שנכנס לביתו ומצא אשתו מגפפת לדלפקי, וכעס, אמר לו שושבינו אם היה מוליד יפה היית כועס. אמר לו [הטפסר] המלך אין בו כח לדבר זה אלא ללמדה שלא תעשה כך. כך אמר האלהים יודע אני שאין בו ממש אלא שלא יאמרו לעשות עבודת כוכבים. אמר לו ואם אין בו ממש למה אתה כועס על בניך, הוי: למה ה' יחרה אפך בעמך. אשר הוצאת מארץ מצרים, מה ראה להזכיר כאן יציאת מצרים, אלא אמר משה רבון העולם מהיכן הוצאת אותם, ממצרים, שהיו כלם עובדי טלאים. אמר רב הונא בשם רבי יוחנן משל לחכם שפתח לבנו חנות של בשמים בשוק של זונות, המבוי עשה שלו והאמנות עשתה שלה, והנער כבחור עשה שלו יצא לתרבות רעה, בא אביו ותפסו עם הזונות, התחיל האב צועק ואומר הורגך אני, היה שם אוהבו אמר לו אתה אבדת את הנער ואתה צועק כנגדו, הנחת כל האמניות ולא למדתו אלא בשם, והנחת כל המובאות ולא פתחת לו חנות אלא בשוק של זונות. כך אמר משה רבון העולם הנחת כל העולם ולא שעבדת בניך אלא במצרים שהיו עובדין טלאים ולמדו מהם בניך ואף הם עשו העגל, לפיכך אמר אשר הוצאת מארץ מצרים, דע מהיכן הוצאת אותם.
  30. Shemot Rabbah 45:3 רבי יוחנן אמר
    אתה מוצא וידבר ה' אל משה, ויאמר ה' אל משה, וכן אתה מוצא ויאמר משה אל ה', וידבר משה אל ה', משל למערה שהיא נתונה לשפת הים, עלה הים ומלאה, לא היה הים זז משם, אלא מכאן ואילך הים נותן למערה והמערה לים, כך, וידבר ה' אל משה, ויאמר משה אל ה', מה כתיב למעלה (שמות לג, ה): הורד עדיך, רבי שמעון בן יוחאי אומר כל …
    אתה מוצא וידבר ה' אל משה, ויאמר ה' אל משה, וכן אתה מוצא ויאמר משה אל ה', וידבר משה אל ה', משל למערה שהיא נתונה לשפת הים, עלה הים ומלאה, לא היה הים זז משם, אלא מכאן ואילך הים נותן למערה והמערה לים, כך, וידבר ה' אל משה, ויאמר משה אל ה', מה כתיב למעלה (שמות לג, ה): הורד עדיך, רבי שמעון בן יוחאי אומר כלי הזין שנתן להם הקדוש ברוך הוא ושם המפרש חקוק עליו, (שמות לג, ז): ומשה יקח את האהל, כיון שראה משה המתנה טובה שהיתה בידם ואבדוה, אף הוא כעס עליהם, שנאמר: ומשה יקח את האהל, כמה היה רחוק, אמר רבי יצחק מיל, נאמר כאן (שמות לג, ז): הרחק, ונאמר להלן (יהושע ג, ד): אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה. ולמה כעס עליהם, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר כך דרש משה, מנדה לרב מנדה לתלמיד, לפיכך ומשה יקח את האהל. רבי שמעון בן לקיש אמר משל למלך שהיה לו לגיון אחד ומרד עליו, מה עשה שר צבא שלו, נטל סגנוס של מלך וברח, כך משה בשעה שעשו ישראל אותו מעשה נטל את האהל ויצא, לכך נאמר: ומשה יקח את האהל.
  31. Shemot Rabbah 47:3 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, כתב לך, בזכותך אני נותן להם את התורה. אמר רבי שמעון בן חלפתא הוא שמשה אומר להן לישראל (דברים ב, ד): ויכתב על הלחת כמכתב הראשון ויתנם ה' אלי, לי נתנם ואני נהגתי עמכם עין טובה ונתתי אותה לכם, לכך נאמר: כתב לך, בזכותך. את הדברים האלה, כל מקום שכתוב דבר, דברים, הדברים, אלות ותוכחות הם. רבי יוחנ …
    דבר אחר, כתב לך, בזכותך אני נותן להם את התורה. אמר רבי שמעון בן חלפתא הוא שמשה אומר להן לישראל (דברים ב, ד): ויכתב על הלחת כמכתב הראשון ויתנם ה' אלי, לי נתנם ואני נהגתי עמכם עין טובה ונתתי אותה לכם, לכך נאמר: כתב לך, בזכותך. את הדברים האלה, כל מקום שכתוב דבר, דברים, הדברים, אלות ותוכחות הם. רבי יוחנן ורבי יהודה בן רבי שמעון, רבי יוחנן אמר: כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כרתי אתך ברית, ואם המרת אותה ועשית אותה מה שבעל פה בכתב ומה שבכתב בעל פה, אינך מקבל שכר, למה, שכך נתתיה תורה בכתב ותורה בעל פה. ורבי יהודה בן רבי שמעון אומר: כתב לך וגו' כי על פי וגו', תורה בכתב ותורה בעל פה. כרתי אתך ברית, על מנת שתהא קורא בהם כך, אבל אם המרת אותם הוי יודע שאתה מבטל הברית, לכך נאמר: כתב לך את הדברים האלה, וכן משה אומר לישראל (דברים ד, ט): רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים, מהו את הדברים, אלו דברים שאתה רואה אותן שהם כתובים בכתב, (דברים ד, ט): ופן יסורו מלבבך, אלו הדברים שנתתי לך על פה, לכך נאמר: כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה, שאלולי תורתי שקבלתם לא הייתי מכיר אתכם ולא הייתי מביט בכם משאר עובדי כוכבים, לפיכך כרתי אתך ברית ואת ישראל. רבי יהודה בן רבי סימון אמר בשם רבי יהושע בן לוי, אמר להם הקדוש ברוך הוא לשעבר הייתם נקראים כשאר אמות, כמו (דברי הימים א א, ט): סבתא ורעמא וסבתכא, ומשקבלתם תורתי כרתי ברית עמכם ועליתי אתכם. ולא ישראל בלבד, אלא אף אתה מלכם, לא גדלתיך בעולם אלא בזכות התורה, ומה גדלו הקדוש ברוך הוא, אמר רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק כל הכבוד שראה משה בעולם הזה אינו אלא מן הפרות, אבל הקרן, קימת לו לעולם הבא.
  32. Shemot Rabbah 47:5 אמר רבי יוחנן
    ויהי שם עם ה', וכי אפשר לו לאדם להיות ארבעים יום בלא מאכל ובלא משתה, רבי תנחומא בשם רבי אלעזר בן רבי אבין בשם רבי מאיר אומר, המשל אומר אזלת לקרתא הלך בנימוסיה, למעלה שאין אכילה ושתיה עלה משה ונדמה להם, למטה שיש אכילה ושתיה ירדו מלאכי השרת ואכלו ושתו, שנאמר (בראשית יח, ח): והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכ …
    ויהי שם עם ה', וכי אפשר לו לאדם להיות ארבעים יום בלא מאכל ובלא משתה, רבי תנחומא בשם רבי אלעזר בן רבי אבין בשם רבי מאיר אומר, המשל אומר אזלת לקרתא הלך בנימוסיה, למעלה שאין אכילה ושתיה עלה משה ונדמה להם, למטה שיש אכילה ושתיה ירדו מלאכי השרת ואכלו ושתו, שנאמר (בראשית יח, ח): והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו, אמר רבי יוחנן נראין כאוכלין, ראשון ראשון מסתלק. דבר אחר, ויהי שם עם ה', מעשה ברבי יוחנן שהיה עולה מטבריא לצפורי, היה רבי חיא תלמידו אצלו, והיה רבי יוחנן רואה כרם, אמר לרבי חיא, אין אתה רואה כרם זה שהיה שלי ומכרתי אותו בכך וכך, אותה שעה בכה רבי חיא בר אבא ואמר לו, לא הנחת לעת זקנותך כלום, אמר לו וכי קלה היא בעיניך שמכרתי דבר שנברא בששה ימים, וקניתי דבר שנתן לארבעים יום, עולם כלו ומלואו נברא בששה ימים, אבל התורה נתנה לארבעים יום. לחם לא אכל, אבל מלחמה של תורה אכל, ומים לא שתה, אבל מימיה של תורה שתה, והיה למד תורה ביום, ופושט אותה בינו לבין עצמו בלילה, ולמה היה עושה כך, אלא ללמד את ישראל שיהו יגעים בתורה ביום ובלילה. רבי שמעון בן לקיש היה אומר לתלמידיו בואו ולמדו תורה דשחרין ודקרין בלילה. ורבי יוחנן היה אומר לתלמידיו בואו ולמדו תורה דאימטין. אלא אף על פי כן מודה היה רבי יוחנן שאין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר (איכה ב, יט): קומי רני בלילה, וכן הוא אומר (משלי לא, טו): ותקם בעוד לילה. רבנין אמרי ביום ובלילה, שנאמר: ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לכך התקינו חכמים שיהו המשנין יושבין בבקר ובערב, לקים מה שנאמר (יהושע א, ח): לא ימוש ספר התורה הזה וגו'. דבר אחר, ויהי שם עם ה', לחם לא אכל ומים לא שתה בעולם הזה, אבל לעולם הבא הוא אוכל מלחמה של תורה והוא שותה מימיה, לפיכך לחם לא אכל, אלא מאין היה אוכל, מזיו השכינה היה נזון, ואל תתמה החיות שנושאות את הכסא מזיו השכינה הן נזונות.
  33. Shemot Rabbah 51:2 אמר רבי יוחנן
    עליו נאמר (מלכים ב יב, טז): ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף, ולא יחשבו, זה דורו של יואש שהיו עושין באמונה. שנו רבותינו (שקלים ח, א): מי שהיה נכנס לתרם את הלשכה לא היה נכנס לא בפרגד חפות ולא באנפליא, שאם יעשיר יאמרו מתרומת הלשכה העשיר, שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום, שנא …
    עליו נאמר (מלכים ב יב, טז): ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף, ולא יחשבו, זה דורו של יואש שהיו עושין באמונה. שנו רבותינו (שקלים ח, א): מי שהיה נכנס לתרם את הלשכה לא היה נכנס לא בפרגד חפות ולא באנפליא, שאם יעשיר יאמרו מתרומת הלשכה העשיר, שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום, שנאמר (במדבר לב, כב): והייתם נקים מה' ומישראל. ומשה היה גזבר לעצמו על מלאכת המשכן, אלא בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה שיעשה המשכן, מיד, (שמות לה, כא): ויבאו כל איש וגו', לכמה ימים הביאו כל הנדבה, אמר רבי יוחנן לשני בקרים הביאו והותר, שנאמר (שמות לו, ז): והמלאכה היתה דים. נכנס משה אצל בצלאל ראה שהותיר מן המשכן, אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולם עשינו את מלאכת המשכן והותרנו, מה נעשה בנותר, אמר לו לך ועשה בהם משכן לעדות, הלך משה ועשה בהן, כיון שבא לתן חשבון אמר להם כך וכך יצא למשכן וביתר עשיתי משכן לעדות, הוי: אלה פקודי המשכן משכן העדות.
  34. Shemot Rabbah 51:6 רבי יוחנן אמר
    משכן העדת אשר פקד על פי משה, כל מה שהיו עושין, עושין על פי משה, שנאמר: אשר פקד על פי משה. וכל מה שהיה משה עושה על ידי אחרים, שנאמר: עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן, לא עשה אלא משנגמרה מלאכת המשכן, אמר להם בואו ואני עושה לפניכם חשבון. אמר להם משה: אלה פקודי המשכן, כך וכך יצא על המשכן, עד שהוא יושב …
    משכן העדת אשר פקד על פי משה, כל מה שהיו עושין, עושין על פי משה, שנאמר: אשר פקד על פי משה. וכל מה שהיה משה עושה על ידי אחרים, שנאמר: עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן, לא עשה אלא משנגמרה מלאכת המשכן, אמר להם בואו ואני עושה לפניכם חשבון. אמר להם משה: אלה פקודי המשכן, כך וכך יצא על המשכן, עד שהוא יושב ומחשב שכח באלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל מה שעשה ווים לעמודים, התחיל יושב ומתמיה, אמר עכשו ישראל מוצאין ידיהם לאמר משה נטלן. מה עשה האיר הקדוש ברוך הוא עיניו וראה אותם עשוים ווים לעמודים, אותה שעה נתפיסו כל ישראל על מלאכת המשכן, מי גרם לו על ידי שישב ופיסן, הוי: אלה פקודי המשכן. ולמה עשה עמהם חשבון, הקדוש ברוך הוא יתברך שמו מאמינו, שנאמר (במדבר יב, ז): לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, ולמה אמר להם משה בואו ונעסק במשכן ונחשב לפניכם, אלא ששמע משה ליצני ישראל מדברים מאחריו, שנאמר (שמות לג, ט): והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה, (שמות לג, ח): והביטו אחרי משה, ומה היו אומרים, רבי יוחנן אמר אשרי יולדתו של זה, ומה היא רואה בו, כל ימיו הקדוש ברוך הוא מדבר עמו, כל ימיו הוא משלם להקדוש ברוך הוא, זהו: והביטו אחרי משה. רבי חמא אמר היו אומרים חמי קדל דבריה דעמרם, וחברו אומר לו אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר. כששמע משה כך אמר להם משה, חייכם, נגמר המשכן אתן לכם חשבון. אמר להם בואו ונעשה חשבון, הוי: ואלה פקודי המשכן.
  35. Shemot Rabbah 51:8 רבי יוחנן אומר
    דבר אחר, אלה פקודי המשכן, מהו אלה, בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא התורה לישראל, לא היו ראוים שישלט מלאך המות בהם, שנאמר (שמות לב, טז): חרות על הלחת מהו חרות, רבי יהודה אומר חרות מן גליות, ורבי נחמיה אומר חרות ממלאך המות. אמר רבי פנחס בן חמא בשם רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, אמר הקדוש בר …
    דבר אחר, אלה פקודי המשכן, מהו אלה, בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא התורה לישראל, לא היו ראוים שישלט מלאך המות בהם, שנאמר (שמות לב, טז): חרות על הלחת מהו חרות, רבי יהודה אומר חרות מן גליות, ורבי נחמיה אומר חרות ממלאך המות. אמר רבי פנחס בן חמא בשם רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, אמר הקדוש ברוך הוא אם יבוא מלאך המות ויאמר לי למה נבראתי, אני אומר לו סטטיונר בראתיך על העובדי כוכבים ולא על בני, שכיון שקבלו התורה הלבישם הקדוש ברוך הוא מזיו הדרו. ומה היה הלבוש, רבי יוחנן אומר עטרות הלבישן, ורבי שמעון בן יוחאי אומר כלי זין נתן להם והשם הגדול חקוק עליו. וכל ימים שהיה בידם לא היה מלאך המות יכול לשלט בהם, מנין אתה למד, ממה שכתוב שם (שמות לג, ה): ועתה הורד עדיך מעליך. ורבי סיסא אמר פורפירא הלבישן, ורבי הונא אומר זוניאות הלבישן, וכשחטאו העביר הקדוש ברוך הוא מהם כל אותו הטוב, שנאמר (שמות לג, ו): ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. בשלשה שמות נקרא ההר הזה, הר האלהים, הר חורב, הר סיני. הר האלהים למה, ששם הודיע הקדוש ברוך הוא אלהותו. סיני למה, ששנא את העליונים ואהב את התחתונים. חורב למה, שבו נתנה התורה שנקראת חרב, שנאמר (תהלים קמט, ו): רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. והיה משה בסיני מקבל את התורה, הלכו אצל אהרן ואמרו לו (שמות לב, א): עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו. אמר להם אהרן אתמול אמרתם (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה, ועתה אתם אומרים: קום עשה לנו אלהים. ראה שהרגו לחור ונתירא, אמר להם (שמות לב, ב): פרקו נזמי הזהב, מיד: ויתפרקו, והיו כל העם נותנין לו עד שאמר להם דיכם. וכן משה הוכיחן (דברים א, א): ולבן וחצרת ודי זהב, משל לבחור שנכנס למדינה ראה אותם גובין צדקה ואמרו לו תן, והיה נותן, עד שאמרו לו דיך, הלך מעט וראה אותם גובין לתיטרון, אמרו לו תן, והיה נותן עד שאמרו לו דיך, כך ישראל נתנו זהב לעגל עד שאמר להם די, ונדבו זהב למשכן עד שאמר להם די, שנאמר (שמות לו, ז): והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר. אמר הקדוש ברוך הוא יבוא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלהיך, עכשיו שעשיתם המשכן באלה אני מתרצה לכם, הוי: אלה פקודי המשכן. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעולם הזה באלה נתרציתי לכם, וכן לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה מט, יב): הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים. ואומר (ישעיה ס, ח): מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם.
  36. Shemot Rabbah 52:2 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ויביאו את המשכן, הדא הוא דכתיב (תהלים לא, יט): תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז, כיצד אדם מתודה ביום הכפורים, אם בא יום הכפורים אחר והזכיר עונותיו, אומר לו הקדוש ברוך הוא: תאלמנה שפתי שקר. מהו עתק, דברים של סלוקים, כענין שנאמר (בראשית יב, ח): ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהל …
    דבר אחר, ויביאו את המשכן, הדא הוא דכתיב (תהלים לא, יט): תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז, כיצד אדם מתודה ביום הכפורים, אם בא יום הכפורים אחר והזכיר עונותיו, אומר לו הקדוש ברוך הוא: תאלמנה שפתי שקר. מהו עתק, דברים של סלוקים, כענין שנאמר (בראשית יב, ח): ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'. בגאוה ובוז, אומר לו הקדוש ברוך הוא לא היה בידיך עונות משל שנה זו שהיית מתגאה בגאוה ובוז. דבר אחר, תאלמנה שפתי שקר, מדבר במשה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לעשות לו משכן, מיד אמר משה לישראל (שמות כה, ב): ויקחו לי תרומה, היה משה עושה במשכן והיו ליצני ישראל אומרים אפשר שהשכינה שורה על ידי בן עמרם. אמר רבי יוחנן ששה חדשים היה עוסק במשכן, שלשה חדשים עשאוהו ושלשה חדשים קפלוהו, אף על פי כן היו מליצין אחריו ואומרים הרי נעשה, לא היה משה אומר שישרה שכינתו אצלנו. והקדוש ברוך הוא נתכון להעמיד המשכן בחדש שנולד בו יצחק אבינו, לא עשה אלא כשהגיע אותו החדש אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות מ, ב): ביום החדש הראשון תקים את המשכן, אותה שעה אמרה רוח הקדש: תאלמנה שפתי שקר, אותם שמליצים אחר משה, לא עשה, אלא כיון שאמר האלהים למשה שיקים את המשכן התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד ואחד ממלאכתו, שנאמר: ויביאו את המשכן אל משה.
  37. Shemot Rabbah 52:5 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ויביאו את המשכן, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג, יא): צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. אימתי נאמר הפסוק הזה, ביום שעמד המשכן, שהיתה שמחה גדולה בישראל שהקדוש ברוך הוא שורה אצלם. בנות ציון, בנים המצינים לי, על ידי עובדי כוכבים, מה ציון הזה נראה באצבע …
    דבר אחר, ויביאו את המשכן, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג, יא): צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. אימתי נאמר הפסוק הזה, ביום שעמד המשכן, שהיתה שמחה גדולה בישראל שהקדוש ברוך הוא שורה אצלם. בנות ציון, בנים המצינים לי, על ידי עובדי כוכבים, מה ציון הזה נראה באצבע, כך ישראל נראין באצבע, הוי: בנות ציון, המצינין לי. במלך שלמה, במלך שהשלום שלו, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. בעטרה שעטרה לו אמו, זה המשכן, למה קראו עטרה, אלא מה העטרה מצירת כך המשכן היה מציר, שנאמר (שמות לה, לה): ורוקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת, הוי: בעטרה שעטרה לו אמו. אמר רבי יצחק חזרתי בכל המקרא ולא מצאתי שעשתה בת שבע עטרה לשלמה, רבי שמעון בן יוחאי שאל את רבי אלעזר ברבי יוסי אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, אמר לו הן, משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי והיה קורא אותה בתי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי ועד שקראה אמי, כך הקדוש ברוך הוא בתחלה קרא לישראל בת, שנאמר (תהלים מה, יא): שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, לא זז מחבבן עד שקראן אחותי, שנאמר (שיר השירים ה, ב): פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה. לא זז מחבבן עד שקראן אמי, שנאמר (ישעיה נא, ד): הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע. עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו. ביום חתנתו, בסיני. וביום שמחת לבו, בירושלים. דבר אחר, ביום חתנתו, על הים. וביום שמחת לבו, באהל מועד. דבר אחר, ביום חתנתו, במשכן. וביום שמחת לבו, בבית המקדש. וכן דוד אמר (תהלים מח, ג): יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב, יפה נוף משוש כל הארץ, אמר רבי יוחנן בן אלעזר מעשה היה בפרקמטיוס אחד שהלך לירושלים למכר את שלו, הלך וישב שם ולא מכר, אמר זו היא שאומרים עליה: משוש כל הארץ, לאחר שעה מכר כל פרקמטיא שלו, אמר: יפה נוף משוש כל הארץ. אמר רבי יוחנן כפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם, למה, שלא יחשב בירושלים ויצר, לפי שנקראת משוש כל הארץ. וכל השבח הזה למה, שהיא קרית מלך רב, ומשחרבה (ישעיה כד, יא): ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ. מהו ערבה, חשכה, קבלה, כמה דאת אמר (בראשית א, ה): ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, בעולם הזה שבת משוש כל הארץ, וכשיבנה הקדוש ברוך הוא את ירושלים, הוא מחזיר לתוכה את כל השמחה, שנאמר (ישעיה נא, ג): כי נחם ה' ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה.

Vayikra Rabbah (44)

  1. Vayikra Rabbah 1:1 אמר רבי יוחנן
    ויקרא אל משה, רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג, כ): ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו וגו', במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלוא כבר נאמר (תהלים קג, כא): ברכו ה' כל צבאיו, הא אינו מדבר אלא בתחתונים, עליונים על ידי שהן יכולין לעמד בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא נאמר: ברכו ה' כל צבאיו, אבל תחתונים ע …
    ויקרא אל משה, רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג, כ): ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו וגו', במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלוא כבר נאמר (תהלים קג, כא): ברכו ה' כל צבאיו, הא אינו מדבר אלא בתחתונים, עליונים על ידי שהן יכולין לעמד בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא נאמר: ברכו ה' כל צבאיו, אבל תחתונים על ידי שאינן יכולין לעמד בתפקידיו של הקדוש ברוך הוא לכך נאמר: ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו. דבר אחר, נקראו הנביאים מלאכים, הדא הוא דכתיב (במדבר כ, טז): וישלח מלאך ויציאנו ממצרים וגו', וכי מלאך ה' היה והלוא משה היה, ולמה קורא אותו מלאך, אלא מכאן שהנביאים נקראים מלאכים. ודכותיה (שופטים ב, א): ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבכים, וכי מלאך היה והלוא פנחס היה, ולמה קורא אותו מלאך, אלא אמר רבי סימון פנחס בשעה שהיתה רוח הקדש שורה עליו, היו פניו בוערות כלפידים. ורבנן אמרי אשתו של מנוח מה היתה אומרת לו (שופטים יג, ו): [הנה] איש [ה]אלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים, כסבורה בו שהוא נביא ואינו אלא מלאך. אמר רבי יוחנן מבית אב שלהן נקראו הנביאים מלאכים, הדא הוא דכתיב (חגי א, יג): ויאמר חגי מלאך ה' במלאכות ה', הא על כרחך אתה למד שמבית אב שלהן נקראו הנביאים מלאכים, (תהלים קג, כ): גברי כח עשי דברו, במה הכתוב מדבר, אמר רבי יצחק בשומרי שביעית הכתוב מדבר, בנהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום אחד, לשבת אחת, לחדש אחד, שמא לשאר ימות השנה, ודין חמי חקליה בירה כרמיה בירה ויהב ארנונא ושתיק, יש לך גבור גדול מזה. ואם תאמר אינו מדבר בשומרי שביעית, נאמר כאן: עשי דברו, ונאמר להלן (דברים טו, ב): וזה דבר השמטה, מה דבר שנאמר להלן בשומרי שביעית הכתוב מדבר, אף דבר האמור כאן בשומרי שביעית הכתוב מדבר. עשי דברו, רבי הונא בשם רבי אחא אמר בישראל שעמדו לפני הר סיני הכתוב מדבר שהקדימו עשיה לשמיעה ואמרי (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. לשמע בקול דברו, אמר רבי תנחום בר חנילאי בנהג שבעולם משוי שקשה לאחד נוח לשנים, ולשנים נוח לארבעה, או שמא משוי שקשה לששים רבוא נוח לאחד, כל ישראל עומדים לפני הר סיני ואומרים (דברים ה, כב): אם יספים אנחנו לשמע וגו', ומשה שומע קול הדבור עצמו וחיה. תדע לך שהוא כן, שמכלן לא קרא אלא למשה, לכך נאמר: ויקרא אל משה.
  2. Vayikra Rabbah 3:5 אמר רבי יוחנן
    ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל (ויקרא א, יז), אמר רבי יוחנן ההדיוט הזה אם מריח הוא ריח כנפים נפשו קצה עליו, ואת אמרת (ויקרא א, ט): והקטיר הכהן את הכל המזבחה, וכל כך למה, אלא כדי שיהא המזבח מהדר בקרבנו של עני. אגריפס המלך בקש להקריב ביום אחד אלף עולות, שלח ואמר לכהן גדול אל יקריב אדם היום חוץ ממני, בא עני …
    ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל (ויקרא א, יז), אמר רבי יוחנן ההדיוט הזה אם מריח הוא ריח כנפים נפשו קצה עליו, ואת אמרת (ויקרא א, ט): והקטיר הכהן את הכל המזבחה, וכל כך למה, אלא כדי שיהא המזבח מהדר בקרבנו של עני. אגריפס המלך בקש להקריב ביום אחד אלף עולות, שלח ואמר לכהן גדול אל יקריב אדם היום חוץ ממני, בא עני אחד ובידו שתי תורים, אמר לכהן הקרב את אלו, אמר לו, המלך צוני ואמר לי אל יקריב אדם חוץ ממני היום. אמר לו, אדוני כהן גדול, ארבעה אני צד בכל יום ואני מקריב שנים ומתפרנס משנים, אם אי אתה מקריבן אתה חותך פרנסתי, נטלן והקריבן. נראה לו לאגריפס בחלום קרבן של עני קדמך. שלח ואמר לכהן גדול, לא כך צויתיך אל יקריב אדם חוץ ממני היום. אמר לו, אדוני המלך בא עני אחד ובידו שתי תורים, אמר לי הקרב אלי את אלו, אמרתי לו המלך צוני ואמר לי אל יקריב אדם חוץ ממני היום, אמר, ארבעה אני צד בכל יום ואני מקריב שנים ומתפרנס משנים, אם אי אתה מקריב אתה חותך את פרנסתי, לא היה לי להקריבן. אמר לו, יפה עשית כל מה שעשית. מעשה בשור אחד שהיו מושכין לקרבן ולא נמשך, בא עני ובידו אגדה אחת של טרוקסימא והושיט לו ואכלה וגעש השור והוציא מחט ונמשך לקרבן, נראה לבעל השור בחלומו, קרבנו של עני קדמך. מעשה באשה אחת שהביאה קמץ של סלת, והיה כהן מבזה עליה, ואמר, ראו מה הן מקריבות, מה בזה לאכל, מה בזה להקריב, נראה לכהן בחלום אל תבזה עליה, כאלו נפשה הקריבה. והרי דברים קל וחמר, ומה אם מי שאינו מקריב נפש כתיב בו נפש, מי שהוא מקריב נפש, על אחת כמה וכמה כאלו נפשו הקריב.
  3. Vayikra Rabbah 3:6 אמר רבי יוחנן
    והביאה אל בני אהרן (ויקרא ב, ב), תני רבי חיא ואפלו רבות, אמר רבי יוחנן (משלי יד, כח): ברב עם הדרת מלך. (ויקרא ב, ב): וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה, מסלתה ולא כל סלתה, משמנה ולא כל שמנה, הרי שהביא מנחתו מגולה מאספמיא וראה את הכהן שהקמיץ ואכל את השאר, אמר אוי לי, כל הצער הזה שנצטערתי בשביל זה, והכל מ …
    והביאה אל בני אהרן (ויקרא ב, ב), תני רבי חיא ואפלו רבות, אמר רבי יוחנן (משלי יד, כח): ברב עם הדרת מלך. (ויקרא ב, ב): וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה, מסלתה ולא כל סלתה, משמנה ולא כל שמנה, הרי שהביא מנחתו מגולה מאספמיא וראה את הכהן שהקמיץ ואכל את השאר, אמר אוי לי, כל הצער הזה שנצטערתי בשביל זה, והכל מפיסין אותו ואומרים לו ומה אם זה שלא נצטער אלא שני פסיעות בין האולם למזבח זכה לאכל, אתה שנצטערת כל הצער הזה, על אחת כמה וכמה. ולא עוד אלא (ויקרא ב, ג): והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו, רבי חנינא בר אבא אזל לחד אתר אשכחא הדין פסוקא ראש סדרא: והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו, מה פתח עלה (תהלים יז, יד): ממתים ידך ה' ממתים מחלד. ממתים ידך ה', מה גבורים הם אלו שנטלו חלקן מתחת ידך ה', ואיזה זה שבטו של לוי. ממתים מחלד, אלו שלא נטלו חלק בארץ. חלקם בחיים, אלו קדשי מקדש. וצפונך תמלא בטנם, אלו קדשי הגבול. ישבעו בנים, (ויקרא ו, יא): כל זכר בבני אהרן יאכלנה. והניחו יתרם לעולליהם, והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו, אהרן זכה לבנים בין כשרים בין פסולים, שנאמר (מלאכי ב, ה): בריתי היתה אתו החיים והשלום, שהיה רודף שלום בישראל. (מלאכי ב, ה): ואתנם לו מורא וייראני, שקבל עליו דברי תורה באימה וביראה וברתת ובזיע. מה תלמוד לומר (מלאכי ב, ה): מפני שמי נחת, אמרו בשעה שיצק משה שמן המשחה על ראש אהרן, נרתע ונפל לאחוריו, ואמר, אוי לי שמא מעלתי בשמן המשחה. השיבה רוח הקדש ואמרה לו (תהלים קלג, א ג): הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש וגו' כטל חרמון שיורד וגו'. מה הטל אין בו מעילה אף השמן אין בו מעילה. כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן, וכי שני זקנים היו לאהרן ואת אמרת הזקן זקן, אלא כיון שראה משה את השמן יורד על זקן אהרן היה שמח כאלו על זקנו ירד. (מלאכי ב, ו): תורת אמת היתה בפיהו, שלא אסר את המתר ולא התיר את האסור. בשלום ובמישור הלך אתי, שלא הרהר אחר דרכי המקום, כדרך שלא הרהר אבינו אברהם. ורבים השיב מעון, שהשיב פושעים לתלמוד תורה, וכן הוא אומר (שיר השירים א, ד): מישרים אהבוך, מה כתיב בו בסוף (מלאכי ב, ז): כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וגו'.
  4. Vayikra Rabbah 4:2 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, נפש כי תחטא וגו', זה שאמר הכתוב (קהלת ו, ז): כל עמל אדם לפיהו. אמר רבי שמואל בר אמי מה שסגל אדם מצוות ומעשים טובים, אינו מספיק להבל היוצא מפיו. (קהלת ו, ז): וגם הנפש לא תמלא, רבי ברכיה ורבי קרציפא בשם רבי יוחנן אמרין כפיטורין היוצאין מן הושט, ורבי חנינא אמר כצפורין היוצא מן הושט, שמואל אמר …
    דבר אחר, נפש כי תחטא וגו', זה שאמר הכתוב (קהלת ו, ז): כל עמל אדם לפיהו. אמר רבי שמואל בר אמי מה שסגל אדם מצוות ומעשים טובים, אינו מספיק להבל היוצא מפיו. (קהלת ו, ז): וגם הנפש לא תמלא, רבי ברכיה ורבי קרציפא בשם רבי יוחנן אמרין כפיטורין היוצאין מן הושט, ורבי חנינא אמר כצפורין היוצא מן הושט, שמואל אמר כסילן רטב והפוך היוצא מן הושט. אמר רבי שמואל בר יצחק כל מה שסגל אדם מצוות ומעשים טובים, לפיו, ולא לפי בנו ולא לפי בתו. ורבנן אמרי לפיהו ולא לריח רע, לפי שהנפש הזו יודעת כל שיגעה לעצמה יגעה, לפיכך אינה שבעה למצוות ומעשים טובים. אמר רבי לוי משל לעירוני שהיה נשוי בת מלכים, אף על פי שמאכילה כל מעדני עולם אינו יוצא ידי חובתו, למה לפי שהיא בת מלכים, כך כל מה שיפעל אדם עם נפשו אינו יוצא ידי חובתו, למה שהיא מלמעלה. שלשה כפויי טובה הן: הארץ, והאשה, והנפש. הארץ, שנאמר (משלי ל, טז): ארץ לא שבעה מים. האשה מנין (משלי ל, כ): אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און. הנפש מנין (קהלת ו, ז): גם הנפש לא תמלא. שלשה נוטלין בשופע ונותנין בשופע: הארץ, והים, והמלכות. אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, ששה פעמים כתיב כאן נפש, כנגד ששת ימי בראשית, אמר לה הקדוש ברוך הוא לנפש, כל מה שבראתי בששת ימי בראשית לא בראתי אלא בזכותך ואת יוצאת וחוטאת, נפש כי תחטא.
  5. Vayikra Rabbah 4:3 רבי יוחנן פתר
    דבר אחר, נפש כי תחטא (משלי יט, ב): גם בלא דעת נפש לא טוב, אמר רבינא בר אבינא משל לאורח שהיה רגיל לבוא עם הנץ החמה, ושכח ושמש מטתו קדם הנץ החמה בלא ידע בלא טוב, ואלו ידע ושמש על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא (משלי יט, ב): ואץ ברגלים חוטא, רבי יצחק בר שמואל בר מרתא בשם רב, משל לאחד שהיו לפניו שתי חניות אח …
    דבר אחר, נפש כי תחטא (משלי יט, ב): גם בלא דעת נפש לא טוב, אמר רבינא בר אבינא משל לאורח שהיה רגיל לבוא עם הנץ החמה, ושכח ושמש מטתו קדם הנץ החמה בלא ידע בלא טוב, ואלו ידע ושמש על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא (משלי יט, ב): ואץ ברגלים חוטא, רבי יצחק בר שמואל בר מרתא בשם רב, משל לאחד שהיו לפניו שתי חניות אחת מוכרת בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ושכח ולקח מזו שמוכרת בשר נבלה בלא ידע בלא טוב, אלו ידע ולקח על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא ואץ ברגלים חוטא. רבי יוחנן פתר קרא לענין שבת, היו לפניו שני שבילין אחד שפוי ואחד מלא קוצין וצרורות, ושכח והלך בזה שהיה מלא קוצים וצרורות, בלא ידע בלא טוב, על אחת כמה וכמה אם ידע והלך, ואץ ברגלים חוטא. דבר אחר, גם בלא דעת נפש, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר בחטאות ובאשמות אסורות, בנדרים ובנדבות מתר. רבי שמעון בן לקיש אמר אף בנדרים ונדבות אסור. דבר אחר, גם בלא דעת, אלו שגגות. ואץ ברגלים חוטא, אלו הזדונות, תדע לך שהיא שגגה והוא עושה אותה חטאת, נפש כי תחטא בשגגה.
  6. Vayikra Rabbah 4:7 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן אמר חמשה פעמים אמר דוד ברכי נפשי את ה', כנגד חמשה ספרי תורה. רבי יהושע בן לוי אמר כנגד חמשה עולמות שאדם רואה, (תהלים קג, א): ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו, בשעה שהוא נתון במעי אמו, (תהלים קג, א): ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו, בשעה שהוא יוצא ממעי אמ …
    רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן אמר חמשה פעמים אמר דוד ברכי נפשי את ה', כנגד חמשה ספרי תורה. רבי יהושע בן לוי אמר כנגד חמשה עולמות שאדם רואה, (תהלים קג, א): ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו, בשעה שהוא נתון במעי אמו, (תהלים קג, א): ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו, בשעה שהוא יוצא ממעי אמו אמר לה לא תנשיי גמוליי טביה דגמלית עמך. (תהלים קג, כב): ברכו ה' כל מעשיו בכל מקמות ממשלתו. (תהלים קג, כב): ברכי נפשי את ה', בשעה שעומד על קומי שלו ויוצא לפרגמטיא. (תהלים קד, א): ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד, בשעת פטירתו של אדם מן העולם, ואחת לעתיד לבוא (תהלים קד, לה): יתמו חטאים מן הארץ וגו' ברכי נפשי את ה' הללויה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן אמר מאה ועשרים מזמורים אמר דוד ולא חתם בהם הללויה, עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר: יתמו חטאים מן הארץ וגו'.
  7. Vayikra Rabbah 5:3 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, והוא ישקט, נתן שלוה לעשרת שבטים, מי בא וחיבן. מה שלוה נתן להם (עמוס ו, א): הוי השאננים בציון, זה שבט יהודה ובנימין, והבטחים בהר שמרון, אלו העשרה שבטים. נקבי ראשית הגוים, שהן באין משני ראשי הגוים, משם ומעבר, אמות העולם בשעה שהן יושבין בשלום אוכלין ושותין ומשתכרין ומתעסקין בדברי תפלות, מה הן …
    דבר אחר, והוא ישקט, נתן שלוה לעשרת שבטים, מי בא וחיבן. מה שלוה נתן להם (עמוס ו, א): הוי השאננים בציון, זה שבט יהודה ובנימין, והבטחים בהר שמרון, אלו העשרה שבטים. נקבי ראשית הגוים, שהן באין משני ראשי הגוים, משם ומעבר, אמות העולם בשעה שהן יושבין בשלום אוכלין ושותין ומשתכרין ומתעסקין בדברי תפלות, מה הן אומרים, מי חכם כבלעם ומי עשיר כהמן ומי גבור כגלית, ואחר כך: יבואו להם בית ישראל, ואומר להם, אחיתפל לא היה חכם, קרח לא היה עשיר, שמשון לא היה גבור. (עמוס ו, ב): עברו כלנה וראו, זו קטיספון. (עמוס ו, ב): ולכו משם חמת רבה, זו חמת של אנטוכיא. (עמוס ו, ב): ורדו גת פלשתים, אלין תלוליא דפלסטיני. (עמוס ו, ב): הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם. (עמוס ו, ג): המנדים ליום רע, ליומא של גלות. (עמוס ו, ג): ותגשון שבת חמס, הגשתם עצמכם לישב אצל החמס, זה עשו, כמה דאת אמר (עובדיה א, י): מחמס אחיך יעקב. (עמוס ו, ד): השכבים על מטות שן, על ערסין דפילי. (עמוס ו, ד): וסרחים על ערשותם, שהן מסריחים מטותיהם בעברות. דבר אחר, וסרחים על ערשותם, אלו קטיות משפעות שהיה לכל אחד ואחד, כמה דאת אמר (שמות כו, יב): וסרח העדף. (עמוס ו, ד): ואכלים כרים מצאן, כשהיה אחד מהן מבקש לאכל גדי היה מושך כל העדר לפניו והיה נוטל השמן שבהם ועומד עליו ושוחטו, וכשהוא מבקש לאכל עגל, היה מושך כל הבקרים לפניו ועומד עליו ושוחטו, הדא הוא דכתיב: ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק, (עמוס ו, ה): הפרטים על פי הנבל, שהיו פורטים פיהם בדברי נבלות, מה היו אומרים, כלום אמר דוד שירה אלא בנבל, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ה): כדויד חשבו להם. (עמוס ו, ו): השתים במזרקי יין, רב ורבי יוחנן ורבנן, רב אמר קלוריא, רבי יוחנן אמר בכוסות קטנים, ורבנן אמרי כוסות שיש להן זרבוביות. ומהיכן היו שותין את היין, רבי אבהו בשם רבי חנינא אמר מפתוגתא, שהיה יינם מפתה את הגוף לזנות, ורבנן בשם רבי חנינא אמרי מפלוגתא, שעל יינם נתפתו וגלו עשרת השבטים. (עמוס ו, ו): וראשית שמנים ימשחו, רבי יהודה בר יחזקאל אמר זה שמן אסטקטון. רבי ינאי אמר זה שמן אנפיקינון, שהוא משיר את השער ומצהיר את הגוף, ואחר כל השבח הזה (עמוס ו, ו): ולא נחלו על שבר יוסף. (עמוס ו, ז): לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים, מהו מרזח סרוחים אמר רבי איבו שלש עשרה דימסיאות היה לכל שבט ושבט ואחד לכלם, וכיון שגרמו העונות ובאו לידי עברות ומעשים רעים נטלו כלן ולא נשתיר להן אלא זו בלבד, להודיע כמה חטא גורם, לקים מה שנאמר (ירמיה ה, כה): עונותיכם הטו אלה וגו' (איוב לד, כט): ויסתר פנים ומי ישורנו, וכשהסתיר פניו מהן מי אמר לו לא עשית כשורה. ובמה הסתיר פניו מהן, העלה עליהם את סנחריב, שנאמר (ישעיה לו, א): ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו וגו', מהו ויתפשם, רבי אבא בר כהנא בשם רבי שמואל בר נחמן אמר שלשה גזרי דינין נחתמו באותו היום, נתחתם גזר דין של עשרת השבטים לפל ביד סנחריב, ונחתם גזר דינו של סנחריב לפל ביד חזקיה, ונחתם גזר דינו של עזיה שילקה בצרעת. (איוב לד, כט): ועל גוי ועל אדם יחד, גוי זה סנחריב, דכתיב ביה (יואל א, ו): כי גוי עלה על ארצי. אדם, אלו ישראל, דכתיב בהון (יחזקאל לד, לא): ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. יחד, זה עזיה המלך שלקה בצרעת, שנאמר (דברי הימים ב כו, כא): ויהי עזיהו המלך מצרע. ולא כדיני בשר ודם דינין של הקדוש ברוך הוא, מלך בשר ודם לצבור נושא פנים וליחיד אינו נושא פנים, ברם הכא אמר הקדוש ברוך הוא (ויקרא ד, ג ד): אם הכהן המשיח, והקריב פר. (ויקרא ד, יג יד): אם כל עדת ישראל ישגו, והקריבו פר בן בקר.
  8. Vayikra Rabbah 6:5 אמר רבי יוחנן
    רבי פנחס פתר קריה בישראל לפני הר סיני, ונפש כי תחטא (דברים ט, טז): וארא והנה חטאתם. ושמעה קול אלה (דברים ה, כא): ואת קולו שמענו מתוך האש. אמר רבי יוחנן קופרמסאות נתנו ביניהם שאינו כופר בהן והם אינם כופרים בו. אמר רבי יצחק מלך כשהוא משביע את לגיונותיו אינו משביען אלא בסיף, כלומר שכל העובר על התנאים ה …
    רבי פנחס פתר קריה בישראל לפני הר סיני, ונפש כי תחטא (דברים ט, טז): וארא והנה חטאתם. ושמעה קול אלה (דברים ה, כא): ואת קולו שמענו מתוך האש. אמר רבי יוחנן קופרמסאות נתנו ביניהם שאינו כופר בהן והם אינם כופרים בו. אמר רבי יצחק מלך כשהוא משביע את לגיונותיו אינו משביען אלא בסיף, כלומר שכל העובר על התנאים הללו יהא הסיף הזה עובר על צוארו, כך (שמות כד, ו): ויקח משה חצי הדם, ומהיכן היה יודע משה חציו של דם, רבי יהודה ברבי אלעאי אמר הדם נחלק מאליו. רבי נתן אמר נשתנו מראיו ונעשה חציו שחור וחציו אדום. בר קפרא אמר מלאך ירד בדמות משה וחלקו. אמר רבי יצחק בת קול היתה יוצאת מהר חורב ואומרת עד כאן חציו של דם. תני רבי ישמעאל בקי היה משה בהלכות דם וחלקו. וישם באגנת, רבי הונא בשם רבי אבין באגנת כתיב, לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא מה נעשה בחלקך, אמר לו זרק על העם, ומה נעשה בחלקם, אמר לו זרק על גבי המזבח, וחצי הדם זרק על המזבח. רבי ברכיה ורבי חיא בשם רבי יוסי בר חנינא הוא נשבע להן והן נשבעו לו, הוא נשבע להן (יחזקאל טז, ח): ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם ה' אלהים, והן נשבעין לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים כט, יא): לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו. ומנין שאין אלה אלא שבועה, רבי נחמיה ורב נחמן דיפו בשם רבי יעקב דקסרין מן הדא (במדבר ה, כא): והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה, וכיון שעברו על תנאי הר סיני אמר להם הקדוש ברוך הוא (ויקרא כו, טז): אף אני אעשה זאת לכם. אמר רבי פנחס כתיב (הושע ו, ז): והמה כאדם עברו ברית, ברם הכא (הושע יא, ט): כי אל אנכי ולא איש. אמר רבי אהבה בר זעירא, כתיב (איכה ב, יז): עשה ה' אשר זמם, כמה שכתוב בתורתו (ויקרא כו, יח): ויספתי ליסרה, כן עשה חס ושלום, אלא (איכה ב, יז): בצע אמרתו, מה בצע אמרתו, פשרה פשר. רבי יעקב דכפר חנין אמר בזע פורפירה. רבי ברכיה מיתי לה מן הדא (ויקרא כו, כה): והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית. תני רבי חיא נקם בברית ונקם שאינו בברית, איזה נקם שאינו בברית, רבי עזריה ורבי אחא בשם רבי יוחנן אמר זה סמוי עינים שסמו את עיני מלך יהודה, שנאמר (יחזקאל יז, יט): כה אמר ה' אלהים חי אני אם לא אלתי אשר בזה, אם לא אלתי, זו שבועה שנשבע לנבוכדנצר. ובריתי אשר הפיר, זה בריתי של הר סיני. ונתתיו בראשו, ושאר כל הגוף לא לקה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן זה סמוי עינים שהוא תלוי בראש, וכיון שגלו לבבל אמרו לנבוכדנצר (דניאל ג, טז יח): נבוכדנצר לא חשחין אנחנא הן איתי אלהנא וגו' והן לא ידיע להוי לך מלכא די לאלהך לא איתנא פלחין, אמר להון הקדוש ברוך הוא (זכריה ט, יא): גם את בדם בריתך, נזכרתי אותו הדם שבסיני, לפיכך (זכריה ט, יא): שלחתי וגו' אין מים בו, אמר רבי פנחס אין כאן עוד (תהלים עט, ג): שפכו דמם כמים סביבות ירושלים. והוא עד אלו ישראל (ישעיה מג, יב): ואתם עדי נאם ה' ואני אל, או ראה (דברים ד, לה): אתה הראת לדעת, או ידע, (דברים ד, לט): וידעת היום. אם לא יגיד ונשא עונו, אם לא תגידו אלהותי לאמות העולם הרי אני פורע מכם, אימתי (ישעיה ח, יט): וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות.
  9. Vayikra Rabbah 6:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי סימון בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים ולא היה בהם כדי ספר, ונטפלו בישעיה, ואלו הן: וכי יאמרו אליכם, וחברו. אמר רבי יוחנן כל נביא שנתפרש שמו ונתפרש שם אביו, נביא ובן נביא, וכל נביא שנתפרש שמו ולא נתפרש שם אביו, הוא נביא ואביו אינו נביא. רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא מייתי לה מן הדא (עזרא ה, א): …
    אמר רבי סימון בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים ולא היה בהם כדי ספר, ונטפלו בישעיה, ואלו הן: וכי יאמרו אליכם, וחברו. אמר רבי יוחנן כל נביא שנתפרש שמו ונתפרש שם אביו, נביא ובן נביא, וכל נביא שנתפרש שמו ולא נתפרש שם אביו, הוא נביא ואביו אינו נביא. רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא מייתי לה מן הדא (עזרא ה, א): והתנבי זכריה בר עדוא נביאיא, שהיה נביא בן נביא. ורבנן אמרין בין שנתפרש ובין שלא נתפרש שמו נביא ובן נביא, שכן עמוס אמר לאמציה (עמוס ז, יד): לא נביא אנכי ולא בן נביא, מה זה נביא והוא אומר לא נביא אנכי, אף אביו היה נביא והוא אומר ולא בן נביא אנכי. כתוב אחד אומר (מלכים ב כ, א): ישעיה בן אמוץ הנביא, וכתוב אחד אומר (מלכים ב יט, ב): ישעיה הנביא בן אמוץ, שהיה נביא בן נביא. (ישעיה ח, יט): הלוא עם אל אלהיו ידרש, כל אמה ולשון תסגוד לאלהיה, (ישעיה ח, יט): המצפצפים, אלו המציינין. (ישעיה ח, יט): והמהגים, אלו המנהמין, הלוא עם אל אלהיו ידרש, כל אמה ולשון תזכר לאלהיה, (ישעיה ח, יט): בעד החיים אל המתים, אמר רבי לוי משל לאחד שאבד את בנו והלך לתבעו בין הקברות, פקח אחד שראה אותו אמר לו בנך שאבדת חי או מת, אמר לו חי, אמר לו שוטה שבעולם דרכן של מתים להיות נתבעים אצל חיים שמא חיים אצל מתים, בכל מקום חיים עושים צרכי מתים שמא המתים עושים צרכי חיים, כך אלהינו חי וקים לעולם, שנאמר (ירמיה י, י): וה' אלהים אמת, מהו אמת, אמר רבי אבין שהוא אלהים חיים ומלך עולם, אבל אלהי עובדי כוכבים, מתים הן, שנאמר (תהלים קטו, ה ו): פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו, מתים הן, ואנו מניחים חי העולמים ומשתחוים למתים. (ישעיה ח, כ): לתורה ולתעודה, התורה מעידה בנו (ישעיה ח, כ): אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני אמרו לעובדי כוכבים אשר אין לו שחר כדבר הזה אינו מזריח לכם אורה. אמר רבי שמעון בן לקיש אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אמרו להן לאמות העולם אשר אין לו שחר, אם לעצמו אינו מזריח כיצד יזריח לאחרים. רבי אבא בר כהנא אמר חשך ואפלה שמשו בארץ מצרים שלשה ימים, שנאמר (שמות י, כב): ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים, ל תהו ובהו לא שמשו בעולם הזה, והיכן הן עתידין לשמש בכרך גדול של רומי, שנאמר (ישעיה לד, יא): ונטה עליה קו תהו ואבני בהו. ורבנן אמרי אמות העולם שלא קבלו את התורה שנתנה מתוך החשך, עליהם הוא אומר (ישעיה ס, ב): כי הנה החשך יכסה וגו', אבל ישראל שקבלו את התורה שנתנה מתוך החשך, דכתיב (דברים ה, כ): כשמעכם את הקול מתוך החשך, עליהם הוא אומר (ישעיה ס, ב): ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה.
  10. Vayikra Rabbah 7:6 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי לוי נימוס וקלוסים הוא, שכל המתגאה אינו נדון אלא באש, שנאמר: הוא העלה על מוקדה. דור המבול על ידי שנתגאו ואמרו (איוב כא, טו): מה שדי כי נעבדנו וגו', לא נדונו אלא באש, שנאמר (איוב ו, יז): בעת יזרבו נצמתו, אמר רבי יהושע בן לוי זריבתן לחלוטין היתה, כמה דאת אמר (ויקרא כה, ל): לצמיתת לקנה. (איוב ו, …
    אמר רבי לוי נימוס וקלוסים הוא, שכל המתגאה אינו נדון אלא באש, שנאמר: הוא העלה על מוקדה. דור המבול על ידי שנתגאו ואמרו (איוב כא, טו): מה שדי כי נעבדנו וגו', לא נדונו אלא באש, שנאמר (איוב ו, יז): בעת יזרבו נצמתו, אמר רבי יהושע בן לוי זריבתן לחלוטין היתה, כמה דאת אמר (ויקרא כה, ל): לצמיתת לקנה. (איוב ו, יז): בחמו נדעכו ממקומם, מהו בחמו, ברותחין. אמר רבי יוחנן כל טפה וטפה שהיה הקדוש ברוך הוא מביא על דור המבול היה מרתיחה בתוך גיהנם, הדא הוא דכתיב: בחמו נדעכו ממקומם. סדומיים על ידי שנתגאו ואמרו נשכח את הרגל מבינינו, כמה דכתיב (איוב כח, ד): פרץ נחל מעם גר וגו', לא נדונו אלא באש (בראשית יט, כד): וה' המטיר על סדם. פרעה הרשע על ידי שנתגאה ואמר (שמות ה, ב): מי ה' אשר אשמע בקלו, לא נדון אלא באש (שמות ט, כד): ויהי ברד ואש מתלקחת וגו'. סיסרא הרשע על ידי שנתגאה ולחץ את ישראל, כמה דכתיב (שופטים ד, כ): והוא לחץ את בני ישראל בחזקה, מהו בחזקה, אמר רבי יצחק בחרופין ובגדופין, לא נדון אלא באש (שופטים ה, כ): הכוכבים ממסלותם נלחמו וגו'. סנחריב על ידי שנתגאה ואמר (ישעיה לו, כ): מי בכל אלהי הארצות וגו', לא נדון אלא באש (ישעיה י, טז): ותחת כבדו יקד יקד וגו'. נבוכדנצר על ידי שנתגאה ואמר (דניאל ג, טו): ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי, לא נדון אלא באש, (דניאל ג, כב): קטל המון שביבא די נורא, מלכות הרשעה על ידי שהיא מחרפת ומגדפת ואומרת (תהלים עג, כה): מי לי בשמים, אינה נידונית אלא באש (דניאל ז, יא): חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא, אבל ישראל שהם נבזין ושפלים בעולם הזה אינן מתנחמין אלא באש, שנאמר (זכריה ב, ט): ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב.
  11. Vayikra Rabbah 9:6 אמר רבי יוחנן
    רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא, רבי אלעזר אמר שלמים הקריבו בני נח, רבי יוסי בר חנינא אמר עולות הקריבו בני נח. מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (בראשית ד, ד): והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן, דבר שחלבו קרב, דא מה עביד ליה רבי יוסי בר חנינא, עבד ליה משמניהון. מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (שמו …
    רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא, רבי אלעזר אמר שלמים הקריבו בני נח, רבי יוסי בר חנינא אמר עולות הקריבו בני נח. מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (בראשית ד, ד): והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן, דבר שחלבו קרב, דא מה עביד ליה רבי יוסי בר חנינא, עבד ליה משמניהון. מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (שמות כד, ה): וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו שלמים, דא מה עבד ליה רבי יוסי בר חנינא, עביד ליה כמאן דאמר שלמים היו בעורן, בלא הפשט ונתוח. מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (שמות יח, יב): ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים, דא מה עבד ליה רבי יוסי בר חנינא, עבד כמאן דאמר לאחר מתן תורה נתגיר יתרו. איפלגו רבי חיא בר אבא ורבי ינאי, חד אמר לאחר מתן תורה נתגיר יתרו, וחד אמר קדם מתן תורה נתגיר יתרו, אמר רבי הונא ולא פליגי, מאן דאמר קדם מתן תורה נתגיר יתרו כמאן דאמר שלמים הקריבו בני נח, ומאן דאמר לאחר מתן תורה נתגיר יתרו כמאן דאמר עולות הקריבו בני נח, ודא מסיע ליה לרבי יוסי בר חנינא (שיר השירים ד, טז): עורי צפון ובואי תימן, עורי צפון זו עולה שנשחטה בצפון, ולמה קורא אותה עורי, דבר שהוא ישן ונתעורר. ובואי תימן, זו תודה שנשחטה בדרום, ולמה קורא אותה ובואי, דבר שהוא חדוש, ואף קריא מסיע ליה לרבי יוסי בר חנינא (ויקרא ו, ב): זאת תורת העלה הוא העלה שהקריבו בני נח, וכדו דאתו שלמים, (ויקרא ז, יא): זאת תורת זבח השלמים אשר הקריבו לה', אין כתיב כאן, אלא אשר יקריבו לה', מכאן ולהבא. מה מקים רבי אלעזר לקריה דרבי יוסי ברבי חנינא, עורי צפון, לכשיתעוררו הגליות הנתונות בצפון, יבואו ויחנו בדרום, שנאמר (ירמיה לא, ז): הנני מביא אותם מארץ צפון, לכשיתעורר גוג הנתון בצפון, יבוא ויפל בדרום, כמה דתימא (יחזקאל לט, ב): ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון, מלך המשיח שנתון בצפון יבוא ויבנה בית המקדש הנתון בדרום, הדא הוא דכתיב (ישעיה מא, כה): העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש, אמר רבי יוסי בשם רבי בנימין בר לוי, לפי שבעולם הזה בזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת, ובזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת, אבל לעתיד לבוא אמר הקדוש ברוך הוא אני מביא ארגסטס בעולם שמשמשות בו שתי רוחות, הדא הוא דכתיב (ישעיה מג, ו): אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ, אמר רבי יוחנן למדתך תורה דרך ארץ שאין חתן נכנס לחפה אלא אם כן נותנת לו כלה רשות, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד, טז): יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, ואחר כך (שיר השירים ה, א): באתי לגני אחתי כלה.
  12. Vayikra Rabbah 11:7 בשם רבי יוחנן
    רבי תנחומא ורבי חיא אמרין ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר המודעי, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, בכל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא צרה, אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם, (בראשית יד, ב): עשו מלחמה וגו', משל לאוהבו של מלך שנכנס למדינה בשבילו היה המלך נזקק במדינה, …
    רבי תנחומא ורבי חיא אמרין ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר המודעי, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, בכל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא צרה, אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם, (בראשית יד, ב): עשו מלחמה וגו', משל לאוהבו של מלך שנכנס למדינה בשבילו היה המלך נזקק במדינה, באו ברבריים נזדווגו לו, וכיון שבאו ונזדווגו אמרו הכל ווי שאין המלך נזקק למדינה כמו שהיה, כך אברהם אוהבו של הקדוש ברוך הוא היה, וכתיב בו (בראשית יב, ג): ונברכו בך, ובשבילו היה הקדוש ברוך הוא נזקק לכל העולם כלו, באו כשדיים ונזדווגו לו, אמרו ווי שאין הקדוש ברוך הוא נזקק בעולמו כמות שהיה, הדא הוא דכתיב (בראשית יד, ז): וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש. אמר רבי חיא לא בקשו להזדוג אלא לתוך גלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסותמה [לסמותה]. הוא קדש. אמר רבי אחא הוא כתיב, הוא שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא וירד לכבשן האש. כיון שבאו המלכים ונזדוגו לו, התחילו צווחין ווי ווי, ויהי בימי אמרפל מלך. (ישעיה ז, א): ויהי בימי אחז בן יותם, מה צרה היתה, (ישעיה ט, יא): ארם מקדם ופלשתים מאחור וגו', משל למלך שמסר את בנו לפדגוג והיה הפדגוג שונא אותו, אמר אם אני הורג אותו עכשיו נמצאתי מחייב ראשי למלך, אלא הריני מושך את יונקתו ממנו והוא מת מאליו, כך אמר אחז אם אין גדיים אין תישים, אם אין תישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, אם אין רועה אין עולם. כך אמר אחז, אם אין קטנים אין תלמידים, אם אין תלמידים אין חכמים, אם אין חכמים אין תורה, אם אין תורה אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, אם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בעולם. מה עשה עמד ונעל בתי כנסיות ובתי מדרשות, הדא דכתיב (ישעיה ח, טז): צור תעודה חתום תורה בלמדי. רב הונא בשם רבי אלעזר אמר, למה נקרא שמו אחז, שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות. רבי יעקב בשם רבי אחא אמר, שמעת לה מן הדא (ישעיה ח, יז): וחכיתי לה' המסתיר פניו וגו', אין לך שעה קשה כאותה שעה, שנאמר בה (דברים לא, יח): ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, מאותה שעה (ישעיה ח, יז): וקויתי לו, (דברים לא, כא): כי לא תשכח מפי זרעו, ומה הועיל לו (ישעיה ח, יח): הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה', וכי ילדיו היו והלוא תלמידיו היו, אלא מכאן לתלמידו של אדם שנקרא בנו. כיון שראו הכל שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, התחילו הכל צווחין ווי ווי, ויהי בימי אחז. (ירמיה א, ג): ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו, מה צרה היתה שם, (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו, משל לכתבין של מלך שנכנסו למדינה וכל מדינה ומדינה שהיו כתבין מגיעין היו בני המדינה עומדין על רגליהן ופרעין את ראשיהן וקוראין אותם באימה ביראה ברתת בזיע, וכיון שנכנסו למדינתו של מלך, עמדו וקרעו אותן ושרפו אותן, אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בכך, הדא הוא דכתיב (ירמיה לו, כג): ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה וגו', וכיון שהגיע לפסוק החמשי (איכה א, ה): היו צריה לראש (ירמיה לו, כג): יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח, כיון שראו כן התחילו צווחין ווי ווי, ויהי בימי יהויקים. (אסתר א, א): ויהי בימי אחשורוש, מה צרה היתה שם, שגזר (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד, משל למלך שהיה לו כרם ונזדוגו לו שלשה שונאים, התחיל אחד מקטף בעוללות, ואחד התחיל לזנב באשכלות, ואחד מעקר בגפנים. פרעה התחיל מקטף בעוללות, הדא הוא דכתיב (שמות א, כב): כל הבן הילוד. נבוכדנצר התחיל מזנב באשכלות, הדא הוא דכתיב (מלכים ב כד, טז): החרש והמסגר אלף. רבי ברכיה בשם רבי יהודה ורבנן, רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר חרש אלף ומסגר אלף. ורבנן אמרין זה וזה אלף. רבי יהודה ברבי סימון אמר אלו תלמידי חכמים. רבי שמואל בר יצחק אמר אלו הבוליותוס. ורבנן אמרי אלו היועצים. המן הרשע התחיל לעקר בגפנים ובקש לקעקע ביצתן של ישראל, בעא למזבן בכל ביעתא, הדא הוא דכתיב (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד, וכיון שראו הכל אחשורוש מוכר והמן לוקח, התחילו הכל צווחין ווי ווי, ויהי בימי אחשורוש. (רות א, א): ויהי בימי שפט השפטים, מה צרה היתה שם (רות א, א): ויהי רעב בארץ, משל למדינה שהיתה חיבת ליפס למלך, ושלח המלך גבאי טמיון לגבות, מה עשו בני המדינה עמדו ותלו אותו וגבו אותו, אמרו ווי כשירגיש המלך בדברים הללו מה ששלוחו של מלך מבקש לעשות לנו עשינו לו. כך כשהיה אחד מישראל עושה דבר שלא כהגן היו מוליכין אותו אצל הדין, מה שהדין צריך לעשות לנשפט היה הנשפט עושה לדין, אמר להן הקדוש ברוך הוא אתם מבזין את שופטיכם, הנני מביא עליכם דבר שאי אתם יכולין לעמד בו, ואיזה זה, רעב, ויהי רעב בארץ, שמעון בר רב אבא בשם רבי יוחנן אמר כל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה, אם שמחה אין שמחה כיוצא בה, אתא רבי ישמעאל עבדה פלגא, כל מקום שנאמר ויהי אין שמחה, והיה אין צרה, איתיבון (בראשית א, ג): ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, אמר להן אף היא אינה שמחה לפי שלא זכה העולם להשתמש באותו האור, דאמר רבי יהודה בר סימון אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שראה הקדוש ברוך הוא מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול שהן מקלקלין, עמד וגנזו מהן, הדא הוא דכתיב (איוב לח, טו): וימנע מרשעים אורם, והיכן גנזו, בגן עדן, שנאמר (תהלים צז, טו): אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה, איתיבון (בראשית א, ה): ויהי ערב וגו', אמר להן אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא ביום ראשון עתיד לכלות, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו והארץ וגו'. איתיבון (בראשית א, ח) (בראשית א, יג) (בראשית א, יט) (בראשית א, כג) (בראשית א, לא): ויהי ערב ויהי בקר יום שני, שלישי, רביעי, חמישי, הששי, אמר להן אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשיה, החטין צריכין לטחן, החרדל צריך למתקה, ותורמוסין צריכין להמתיק. איתיבון (בראשית לט, ב): ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח, אמר להן אף היא אינה שמחה, שמתוך כך נזדמנה לו אותה רשעה. איתיבון (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני, אמר להן אף היא אינה שמחה, שבאותו היום מתו נדב ואביהוא. איתיבון (במדבר ז, א): ויהי ביום כלות משה, אמר להן אף היא אינה שמחה, שבו ביום שנבנה בנינו של בית נגנז. איתיבון (יהושע ו, כז): ויהי ה' את יהושע, אמר להן אף היא אינה שמחה, שנהרג יאיר ששקול כרבה של סנהדרין, שנאמר (יהושע ז, ה): ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש, שלשים וששה אין כתיב כאן, אלא כשלשים וששה איש, אמר רבי יודן זה יאיר בן מנשה ששקול כרבה של סנהדרין. איתיבון (שמואל א יח, יד): ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, אמר להן אף היא אינה שמחה, שכתוב בו (שמואל א יח, ט): ויהי שאול עוין את דוד. איתיבון (שמואל ב ז, א): ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו, אמר להן אף היא אינה שמחה, שבאותו היום בא נתן הנביא ואמר לו (מלכים א ח, יט): רק אתה לא תבנה הבית. אמרין ליה אמרינן דילן אמר דילך, אמר להם (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (ישעיה ז, כא): והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר וגו'. (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים וגו'. (תהלים א, ג): והיה כעץ שתול על פלגי מים. (מיכה ה, ו): והיה שארית יעקב בגוים. מתיבין ליה והא כתיב (ירמיה לח, כח): והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להן אף היא אינה צרה, שבו ביום נטלו ישראל איפופסין על עוונותיהם, דאמר רבי ישמעאל בן רבי נחמן איפופסין שלמה נטלו ישראל על עונותיהם ביום שחרב בית המקדש, הדא הוא דכתיב (איכה ד, כב): תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך.
  13. Vayikra Rabbah 12:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יודן, כל אותן שבע שנים שבנה שלמה בית המקדש, לא שתה בהן יין, כיון שבנאו ונשא בתיה בת פרעה, אותו הלילה שתה יין, והיו שם שני בלוזמאות, אחת שמחה לבנין בית המקדש, ואחת שמחה לבת פרעה. אמר הקדוש ברוך הוא של מי אקבל של אלו או של אלו, באותה שעה עלה על דעתו להחריב את ירושלים, הדא הוא דכתיב (ירמיה לב, …
    אמר רבי יודן, כל אותן שבע שנים שבנה שלמה בית המקדש, לא שתה בהן יין, כיון שבנאו ונשא בתיה בת פרעה, אותו הלילה שתה יין, והיו שם שני בלוזמאות, אחת שמחה לבנין בית המקדש, ואחת שמחה לבת פרעה. אמר הקדוש ברוך הוא של מי אקבל של אלו או של אלו, באותה שעה עלה על דעתו להחריב את ירושלים, הדא הוא דכתיב (ירמיה לב, לא): כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת וגו', אמר רבי הלל בר הילני, כזה שהוא עובר במקום המטנף ועוקם חטמו. אמר רבי חוניא שמונים מיני רקודין רקדה בת פרעה באותה הלילה, והיה שלמה ישן עד ארבע שעות ביום ומפתחות של בית המקדש נתונות תחת ראשו, הדא הוא דתנן על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות, נכנסה אמו והוכיחתו, ויש אומרים ירבעם בן נבט נכנס והוכיחו, ויכול היה, רבי חגי בשם רבי יצחק, עמד וכנס אלף מתוך שבטו ונכנס והוכיחו, הדא הוא דכתיב (הושע יג, א): כדבר אפרים רתת, כדבר ירבעם רתותו של שלמה, אמר לו הקדוש ברוך הוא למה אתה מוכיחו, נשיא הוא בישראל, חייך שאני מטעימך משררותו ואין אתה יכול לעמד בה, כיון שנכנס למלכות, מיד (הושע יג, א): ויאשם בבעל וימת. ורבנן אמרין ודאי אמו מוכיחתו, נטלה קורדיקון שלה והיתה מסרסתו לכאן ולכאן ואמרה לו (משלי לא, ב): מה ברי ומה בר בטני, אמר רבי הושעיא מה בני אין כתיב כאן אלא מה ברי, אלו צואות ואזהרות של תורה שנקראת בר, כמה דאת אמר (תהלים ב, יב): נשקו בר, שכל דבריה ברים. (משלי לא, ב): ומה בר נדרי, אמרה ליה ברי הרבה נשים נשא אביך וכיון שבא נתן הנביא ואמר לו (דברי הימים א כב, ט): הנה בן נולד לך כי שלמה יהיה שמו, היתה כל אחת אומרת אם מעמדת אני שלמה אני מקריבה כל קרבנות שבתורה, ועכשיו עמדתי וקרבנותי בידי ואתה ישן, (משלי לא, ג): אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין, אמרה לו, בני, דור המבול על ידי שהיו שטופים בזמה נמחו מן העולם, (משלי לא, ד): אל למלכים למואל, אמר רבי יוחנן אין נותנין מלכות למי שמפליג על דברים של אל, ומי שעושה דברים של אל, הוא נתון מלך. (משלי לא, ד): אל למלכים שתו יין, אל ישתו מלכים יין שמא ישכחו ויאמרו כאותו שאמר (שמות ה, ב): מי ה' אשר אשמע בקלו, (משלי לא, ד): ולרוזנים אי שכר, או כתיב, אוי מן קדם חמרא. (משלי לא, ה): פן ישתה וישכח מחקק, כל השותה יין הרבה סוף שהוא שוכח במאתים ארבעים ושמונה אברים שבו, הדא הוא דכתיב: פן ישתה וישכח מחקק, מחק"ק כתיב, ואינון מאתים ארבעים ושמונה. רבי חנינא בר פפא אמר, אמר הקדוש ברוך הוא בית גדול היה לי ולא החרבתיו אלא מפני היין, ורבנן אמרי שני רוזנים היו לי ולא מתו אלא מפני היין, דתני רבי ישמעאל לא מתו שני בניו של אהרן אלא מפני שנכנסו שתויי יין וכו', אמר הקדוש ברוך הוא לפי שבעולם הזה היין תקלה לעולם, לעתיד לבוא אני עושהו שמחה, הדא הוא דכתיב (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס.
  14. Vayikra Rabbah 13:5 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי שמואל בר נחמן כל הנביאים ראו המלכיות בעסוקן, הדא הוא דכתיב (בראשית ב, י): ונהר יצא מעדן להשקות וגו', רבי תנחומא ואמרי לה רבי מנחמא בשם רבי יהושע בן לוי אמר עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס התרעלה לאמות העולם לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב: ונהר יצא מעדן, מקום שהדין יוצא, (בראשית ב, י): ומשם יפרד וה …
    אמר רבי שמואל בר נחמן כל הנביאים ראו המלכיות בעסוקן, הדא הוא דכתיב (בראשית ב, י): ונהר יצא מעדן להשקות וגו', רבי תנחומא ואמרי לה רבי מנחמא בשם רבי יהושע בן לוי אמר עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס התרעלה לאמות העולם לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב: ונהר יצא מעדן, מקום שהדין יוצא, (בראשית ב, י): ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, אלו ארבעה נהרות, (בראשית ב, יא): שם האחד פישון, זה בבל, על שם (חבקוק א, ח): ופשו פרשיו. (בראשית ב, יא): הוא הסבב את כל ארץ החוילה, נבוכדנצר הרשע שעלה והקיף את כל ארץ ישראל שמיחלת להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים מב, ו): הוחלי לאלהים. (בראשית ב, יא): אשר שם הזהב, אלו דברי תורה, שנאמר (תהלים יט, יא): הנחמדים מזהב ומפז רב. (בראשית ב, יב): וזהב הארץ ההוא טוב, מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל, (בראשית ב, יב): שם הבדלח ואבן השהם, מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות. (בראשית ב, יג): ושם הנהר השני גיחון, זה מדי, שהעמידה את המן הרשע שמשך עסה כנחש, על שום (בראשית ג, יד): על גחנך תלך. (בראשית ב, יג): הוא הסובב את כל ארץ כוש, שנאמר (אסתר א, א): מהודו ועד כוש. (בראשית ב, יד): ושם הנהר השלישי חדקל, זו יון, שהיא חדה וקלה בגזרותיה על ישראל, ואומר להם כתבו על קרן השור שאין לישראל חלק באלהי ישראל. (בראשית ב, יד): ההלך קדמת אשור, אמר רב הונא כל המלכיות נקראו על שם אשור, שהיו מאשרין עצמן מישראל. אמר רבי יוסי ברבי חנינא, כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שם שהיו מצירין לישראל. (בראשית ב, יד): והנהר הרביעי הוא פרת, הוא אדום שפרת ורבת בתפלתו של זקן. דבר אחר, שפרת ורבת והצירה לעולמו של ישראל. דבר אחר, שפרת ורבת והצירה לבנו. דבר אחר, שפרת ורבת והצירה לביתו. דבר אחר, פרת על שום סופה, שנאמר (ישעיה סג, ג): פורה דרכתי לבדי. אברהם ראה המלכיות בעסוקן (בראשית טו, יב): והנה אימה, זו בבל על שם (דניאל ג, יט): נבוכדנצר התמלי חמא. (בראשית טו, יב): חשכה, זו מדי, שהחשיכה בגזרותיה את ישראל, שנאמר (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד. (בראשית טו, יב): גדלה, זו יון, אמר רב נחמן מלמד שהיתה מלכות יון מעמדת מאה ושבעים ואחד אפרכין, מאה ועשרים ושבעה אסטרטליטון, ורבנן אמרין ששים ששים, ורבי ברכיה ורבי חנין על הדא דרבנן (דברים ח, טו): המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב, נחש זה בבל. שרף, זה מדי. עקרב, זה יון, מה עקרב זה משרצת ששים ששים, כך היתה מלכות יון מעמדת ששים ששים. (בראשית טו, יב): נפלת, זו אדום, על שם (ירמיה מט, כא): מקול נפלם רעשה הארץ. ויש אומרים אימה, זו אדום, על שם (דניאל ז, ז): דחילה ואימתני. חשכה, זו יון. גדלה, זו מדי, על שם (אסתר ג, א): גדל המלך אחשורוש. נפלת, זו בבל, על שם (ישעיה כא, ט): נפלה נפלה בבל. ראה דניאל את המלכיות בעסוקן, הדא הוא דכתיב (דניאל ז, ב ג): חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא, וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא, אם זכיתם מן ימא ואם לאו מן חורשא, הדא חיותא דימא כי סלקא מן ימא היא ממכיא, סלקא מן חורשא לית היא ממכיא, דכוותא (תהלים פ, יד): יכרסמנה חזיר מיער, עי"ן תלויה, אם זכיתם מן היאור ואם לאו מן היער, הדא חיותא כי סלקא מן נהרא היא ממכיא, סלקא מן חורשא לית היא ממכיא, (דניאל ז, ג): שנין דא מן דא, אל תקרי שנין אלא סנין דא מן דא, מלמד שכל אמה ששולטת בעולם היא שונאה לישראל ומשעבדא בהן. (דניאל ז, ד): קדמיתא כאריה, זו בבל, ירמיה ראה אותה ארי וראה אותה נשר, דכתיב (ירמיה ד, ז): עלה אריה מסבכו (ירמיה מט, כב): הנה כנשר יעלה וידאה, אמרין לדניאל את מה חמית להון, אמר להון חמיתי אפין כאריה וגפין די נשר, הדא הוא דכתיב (דניאל ז, ד): קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה ונטילת מן ארעא. רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, רבי אלעזר אומר כל אותו ארי לקה ולבו לא לקה, דכתיב (דניאל ז, ד): ולבב אנש יהיב לה. ורבי שמואל בר נחמן אמר אף לבו לקה, דכתיב (דניאל ד, יג): לבבה מן אנשא ישנון. חזה הוית (דניאל ז, ה): וארו חיוה אחרי תנינא דמיא לדב, לדב כתיב זה מדי, הוא דעתיה דרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן (ירמיה ה, ו): על כן הכם אריה מיער, זו בבל. (ירמיה ה, ו): זאב ערבות ישדדם, זו מדי. (ירמיה ה, ו): נמר שקד על עריהם, זו יון. (ירמיה ה, ו): כל היוצא מהנה יטרף, זו אדום, למה, (ירמיה ה, ו): כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם. (דניאל ז, ו): חזה הוית וארו אחרי כנמר, זו יון, שהיתה מעמדת בגזרותיה ואומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק לעולם הבא. (דניאל ז, ז): באתר דנא חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעאה דחילה ואימתני ותקיפא יתירה, זו אדום, דניאל ראה שלשתן בלילה אחד ולזו בלילה אחד, למה, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר ששקולה כנגד שלשתן, רבי שמעון בן לקיש אמר יתירה. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש (יחזקאל כא, יט): בן אדם הנבא והך כף אל כף, דא מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש (יחזקאל כא, יט): ותכפל. משה ראה את המלכיות בעסוקן, (ויקרא יא, ד): את הגמל, זו בבל, שנאמר (תהלים קלז, ח): אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו. (ויקרא יא, ה): את השפן, זו מדי. רבנן ורבי יהודה ברבי סימון, רבנן אמרי מה השפן הזה יש בו סימני טמאה וסימני טהרה, כך היתה מלכות מדי מעמדת צדיק ורשע. אמר רבי יהודה ברבי סימון דריוש האחרון בנה של אסתר היה, טהור מאמו וטמא מאביו. (ויקרא יא, ו): ואת הארנבת, זו יון, אמו של תלמי ארנבת שמה. (ויקרא יא, ז): ואת החזיר, זו פרס, משה נתן שלשתם בפסוק אחד, ולזו בפסוק אחד, ולמה, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר ששקולה כנגד שלשתן, רבי שמעון בן לקיש אמר (דניאל ז, ז): יתירה. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש בן אדם הנבא והך כף אל כף, דא מה עבד ליה רבי שמעון בן לקיש ותכפל. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון מכל הנביאים לא פרסמוה אלא שנים אסף ומשה, אסף אמר (תהלים פ, יד): יכרסמנה חזיר מיער. משה אמר (ויקרא יא, ז): ואת החזיר כי מפריס פרסה, למה נמשלה לחזיר, לומר לך מה חזיר בשעה שהוא רובץ מוציא טלפיו ואומר ראו שאני טהור, כך מלכות אדום מתגאה וחומסת וגוזלת ונראית כאלו מצעת בימה. מעשה בשלטון אחד שהיה הורג הגנבים והמנאפים והמכשפים, גחין ואמר לסנקליטין, שלשתן עשיתי בלילה אחד. דבר אחר, (ויקרא יא, ד): את הגמל, זו בבל, (ויקרא יא, ד): כי מעלה גרה הוא, שמקלסת להקדוש ברוך הוא. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי ישמעאל בר נחמן, כל מה שפרט דוד כלל אותו רשע בפסוק אחד, שנאמר (דניאל ד, לד): כען אנה נבכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא. משבח (תהלים קמז, יב): שבחי ירושלים את ה'. ומרומם (תהלים ל, ב): ארוממך ה'. ומהדר (תהלים קד, א): ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת. (דניאל ד, לד): די כל מעבדוהי קשט (תהלים קלח, ב): על חסדך ועל אמתך. (דניאל ד, לד): וארחתה דין (תהלים צו, י): ידין עמים במישרים. (דניאל ד, לד): ודי מהלכין בגוה (תהלים צג, א): ה' מלך גאות לבש. (דניאל ד, לד): יכל להשפלה (תהלים עה, יא): וכל קרני רשעים אגדע. (ויקרא יא, ה): ואת השפן, זו מדי, (ויקרא יא, ה): כי מעלה גרה הוא, שמקלסת להקדוש ברוך הוא, שנאמר (עזרא א, ב): כה אמר כרש מלך פרס. (ויקרא יא, ו): ואת הארנבת, זו יון, (ויקרא יא, ו): כי מעלת גרה הוא, שמקלסת להקדוש ברוך הוא. אלכסנדרוס מוקדון כד הוה חמי לרבי שמעון הצדיק, אומר ברוך ה' אלהי של שמעון הצדיק. (ויקרא יא, ז): ואת החזיר, זה אדום, (ויקרא יא, ז): והוא גרה לא יגר, שאינה מקלסת להקדוש ברוך הוא, ולא דין שאינה מקלסת אלא מחרפת ומגדפת ואומרת (תהלים עג, כה): מי לי בשמים. דבר אחר, את הגמל, זו בבל, כי מעלה גרה הוא, שמגדלת את דניאל, שנאמר (דניאל ב, מט): ודניאל בתרע מלכא. ואת השפן, זו מדי, כי מעלה גרה הוא, שמגדלת את מרדכי, שנאמר (אסתר ב, יט): ומרדכי ישב בשער המלך. ואת הארנבת, זו יון, כי מעלת גרה הוא, שמגדלת הצדיקים. אלכסנדרוס כד הוה חמי לשמעון הצדיק הוה קאים על רגליה, אמרין ליה מינאי, מן קדם יהודאי את קאים, אמר להם בשעה שאני יוצא למלחמה דמותו אני רואה ונוצח. ואת החזיר, זו אדום, והוא גרה לא יגר, שאינה מגדלת הצדיקים, ולא די שאינה מגדלת אלא שהורגת אותם. הדא הוא דכתיב (ישעיה מז, ו): קצפתי על עמי חללתי נחלתי וגו', נחלתי רבי עקיבא וחבריו. דבר אחר, את הגמל, זו בבל, כי מעלה גרה, שגררה מלכות אחריה. ואת השפן, זו מדי כי מעלה גרה הוא, שגררה מלכות אחריה, ואת הארנבת, זו יון, כי מעלת גרה הוא, שגררה מלכות אחריה. ואת החזיר, זו אדום, והוא גרה לא יגר, שאינה גוררת מלכות אחריה, ולמה נקרא שמה חזיר, שמחזרת עטרה לבעליה, הדא הוא דכתיב (עובדיה א, כא): ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה.
  15. Vayikra Rabbah 14:1 אמר רבי יוחנן
    אשה כי תזריע (ויקרא יב, ב), הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, ה): אחור וקדם צרתני, אמר רבי יוחנן אם זכה אדם נוחל שני עולמות, הזה והבא, הדא הוא דכתיב: אחור וקדם צרתני, ואם לאו בא לתן דין וחשבון, שנאמר (תהלים קלט, ה): ותשת עלי כפכה, כדכתיב (איוב יג, כא): כפך מעלי הרחק, אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקדוש בר …
    אשה כי תזריע (ויקרא יב, ב), הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, ה): אחור וקדם צרתני, אמר רבי יוחנן אם זכה אדם נוחל שני עולמות, הזה והבא, הדא הוא דכתיב: אחור וקדם צרתני, ואם לאו בא לתן דין וחשבון, שנאמר (תהלים קלט, ה): ותשת עלי כפכה, כדכתיב (איוב יג, כא): כפך מעלי הרחק, אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון, אנדרוגינוס בראו, אמר ריש לקיש בשעה שנברא דו פרצופין נברא ונסרו ונעשה שנים גבים, גב לזכר גב לנקבה. איתיבון ליה (בראשית ב, כא): ויקח אחת מצלעתיו, אמר להן מסטרוהי, כדכתיב (שמות כו, כ): ולצלע המשכן. אמר רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו מלוא כל העולם כלו בראו. מן המזרח למערב מנין, שנאמר: אחור וקדם צרתני, מן הצפון לדרום מנין, שנאמר (דברים ד, לב): ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומנין כחללו של עולם, שנאמר: ותשת עלי כפכה. אמר רבי אלעזר אחור זה יום ראשון, וקדם זה יום האחרון, על דעתיה דרבי אלעזר דכתיב (בראשית א, כד): תוצא הארץ נפש חיה למינה, נפש חיה, זו רוחו של אדם הראשון. אמר ריש לקיש אחור זה יום האחרון, וקדם זה יום הראשון, על דעתיה דריש לקיש דכתיב (בראשית א, ב): ורוח אלהים מרחפת על פני המים, זה רוחו של מלך המשיח, אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית, ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך, שלשול קדמך. אמר רבי ישמעאל ברבי תנחום, אחור לכל המעשים, וקדם לכל הענשין, רבי יוחנן אומר אף קלוסו לא בא אלא באחרונה, שנאמר (תהלים קמח, י): החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף, ואחר כך מלכי ארץ וכל לאמים. אמר רבי שמלאי, כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה חיה ועוף, כך תורתו אחר בהמה חיה ועוף, הדא הוא דכתיב (ויקרא יא, מו): זאת תורת הבהמה, ואחר כך אשה כי תזריע.
  16. Vayikra Rabbah 14:6 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, אשה כי תזריע, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, ג): ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר אין הקדוש ברוך הוא צר את האדם אלא מטפה של לבנות, רבי יוחנן אמר זרית, כאדם שזורה ונותן תבן בפני עצמו, וקש בפני עצמו, עד שמעמיד הדגן על בריו. רבי שמעון בן לקיש אמר אף אינו מ …
    דבר אחר, אשה כי תזריע, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט, ג): ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר אין הקדוש ברוך הוא צר את האדם אלא מטפה של לבנות, רבי יוחנן אמר זרית, כאדם שזורה ונותן תבן בפני עצמו, וקש בפני עצמו, עד שמעמיד הדגן על בריו. רבי שמעון בן לקיש אמר אף אינו מאבד את הטפה, אלא זורה מטפה למח, ומטפה לעצמות, ומטפה לגידים, וביותר אם היה זכר, הדא הוא דכתיב: אשה כי תזריע וילדה זכר.
  17. Vayikra Rabbah 15:6 בשם רבי יוחנן
    רבי אבין בשם רבי יוחנן אמר, כתיב (ויקרא יב, ח): ואם לא תמצא ידה די שה, ומה כתיב בתריה: אדם כי יהיה בעור בשרו, וכי מה ענין זה אצל זה, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך הבא קרבן לדה, ואתה לא עשית כך, חייך שאני מצריכך לבוא אצל כהן, שנאמר (ויקרא יג, ב): והובא אל אהרן הכהן. אמר רבי יוחנן למה נסמכה פרשת חלה …
    רבי אבין בשם רבי יוחנן אמר, כתיב (ויקרא יב, ח): ואם לא תמצא ידה די שה, ומה כתיב בתריה: אדם כי יהיה בעור בשרו, וכי מה ענין זה אצל זה, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך הבא קרבן לדה, ואתה לא עשית כך, חייך שאני מצריכך לבוא אצל כהן, שנאמר (ויקרא יג, ב): והובא אל אהרן הכהן. אמר רבי יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה, לומר לך, שכל המקים מצות חלה כאלו בטל עבודה זרה, וכל המבטל מצות חלה כאלו קים עבודה זרה. אמר רבי אלעזר (משלי ו, כו): כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, מי גרם לו שנכשל באשה זונה על ידי שאכל את ככרה שאינו מעשר. אמר רבי שמעון בן לקיש כתיב (במדבר ה, י): ואיש את קדשיו לו יהיו, מה כתיב בתריה (במדבר ה, יב): איש כי תשטה אשתו, וכי מה ענין זה לזה, אמר הקדוש ברוך הוא אני אמרתי תן מתנתך לכהן ולא עשית כן, חייך שאני מצריכך שתביא אשתך אל הכהן, שנאמר (במדבר ה, טו): והביא האיש את אשתו אל הכהן.
  18. Vayikra Rabbah 16:1 אמר רבי יוחנן
    זאת תהיה תורת המצרע (ויקרא יד, ב), הדא הוא דכתיב (משלי ו, טז): שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו, רבי מאיר ורבנן, רבי מאיר אומר שש ושבע הרי שלש עשרה. ורבנן אמרי שבע מקיימין, ושבע דכתיב זו שביעית שקשה כנגד כלם, ואיזה זה (משלי ו, יט): ומשלח מדנים בין אחים, ואלו הן (משלי ו, יז יט): עינים רמות לשון שקר וידי …
    זאת תהיה תורת המצרע (ויקרא יד, ב), הדא הוא דכתיב (משלי ו, טז): שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו, רבי מאיר ורבנן, רבי מאיר אומר שש ושבע הרי שלש עשרה. ורבנן אמרי שבע מקיימין, ושבע דכתיב זו שביעית שקשה כנגד כלם, ואיזה זה (משלי ו, יט): ומשלח מדנים בין אחים, ואלו הן (משלי ו, יז יט): עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי, לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה, יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים, ואמר רבי יוחנן וכלן לקו בצרעת, עינים רמות, מבנות ציון, דכתיב (ישעיה ג, טז): יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים, דכתיב (ישעיה ג, יז): ושפח ה' קדקד בנות ציון, דהוין שיפין כרומחין ומהלכין בגסות הרוח. (ישעיה ג, טז): ותלכנה נטויות גרון, שהיתה אחת מהן לובשת תכשיטיה והיתה מטה גרונה בשביל להראות את תכשיטיה. (ישעיה ג, טז): ומשקרות עינים, רבי מני דקיסרי אמר שהיו מסקרות עיניהם בסיקרא, וריש לקיש אמר בקולריא אדמה. (ישעיה ג, טז): הלוך וטפף תלכנה, כשהיתה אחת מהן ארכה היתה מביאה שתי קצרות אחת מכאן ואחת מכאן כדי שתראה ארכה, וכשהיתה אחת מהן קצרה, היתה מביאה שתי קצרות והיתה נותנת ברגליה קונדיריקון עבה, כדי שתראה ארכה. (ישעיה ג, טז): וברגליהם תעכסנה, רבי אבא בר כהנא אמר שהיתה צורת דרקון במנעליה. ורבנן אמרי היתה מביאה שפופרת של ביצה והיתה ממלאה אותה אפרסמון ונותנת אותה תחת עקבה במנעליה, וכשהיתה רואה כת של בחורים היתה רופסת עליה והיה אותו הריח מפעפע בהן כארס של עכנה, והיה הקדוש ברוך הוא אומר לישעיה מה אלו עושות כאן יקומו ויגלו מכאן, והיה ישעיה אומר להם עשו תשובה עד שלא יבאו עליכם שונאים, אמר אם יבואו שונאים עלינו מה יהיו יכולים לעשות, שנאמר (ישעיה ה, יט): האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה, דכס אחד רואני ונוטל אותי, אפרכוס רואה אותי ונוטל אותי, אסטרטילטיס רואה אותי ומושיב אותי בקרון, הוי (ישעיה ה, יט): ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה, ונדע דמן הוא דקימא דילן או דיליה, כיון שגדלו עונות באו השונאים היו מתקשטות ויוצאות לפניהם כזונות, דכס ראה אותן ונטלן, אפרכוס ראה אותן ונטלן, אסטרטילטיס ראה אותן ונטלן ומושיב אותן בקרון, אמר הקדוש ברוך הוא לא קימא דילי וקימא דילהון, מה עשה (ישעיה ג, יז): ושפח ה' קדקד בנות ציון, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אלעזר אומר הלקן בצרעת, כדכתיב (ויקרא יד, נו): ולשאת ולספחת. רבי יוסי בר חנינא אמר העלה על ראשם משפחות משפחות של כנים. רבי חייא בר אבא אמר עשאן שפחות מכודנות, מהו מכודנות, אמהן משעבדן. רבי חיא וחילפא בר אידי בשם רבי יוסי אמר, מהו ושפח, שמר משפחותיהן כדי שלא יתערב זרע קדש בעמי הארצות, אמר הקדוש ברוך הוא יודע אני שאין אמות העולם בדלין מן הצרעת, מה עשה (ישעיה ג, יז): וה' פתהן יערה, רמז הקדוש ברוך הוא למעיניהם והיא מוציאה דם וממלא הקרון דם והיה אותו שלטון נועצה ברמח ונותנה לפני הקרון והיה קרון עוברת עליהן ומרמסן, הוא שירמיה אומר (איכה ד, טז): סורו טמא קראו למו. רבי מאיר אומר לשון יוני הוא סירון סירון. לשון שקר, ממרים, דכתיב (במדבר יב, א): ותדבר מרים ואהרן במשה, ומנין שלקתה בצרעת, שנאמר (במדבר יב, י): והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג. וידים שפכות דם נקי, מיואב, שנאמר (מלכים א ב, לב): והשיב ה' את דמו על ראשו, ומנין שלקה בצרעת, שנאמר (שמואל ב ג, כט): יחלו על ראש יואב זב ומצרע. לב חרש מחשבות און, מעזיה, שבקש לבוז כהנה גדולה, ומנין שלקה בצרעת, שנאמר (מלכים ב טו, ה): וינגע ה' את המלך ויהי מצרע עד יום מתו. ורגלים ממהרות לרוץ לרעה, מגיחזי, שנאמר (מלכים ב ה, כ): ויאמר גיחזי נער אלישע, ומנין שלקה בצרעת, שנאמר (מלכים ב ה, כז): וצרעת נעמן תדבק בך. ומשלח מדנים בין אחים, מפרעה, ששלח מדנים בין אברהם לשרה, ומנין שלקה בצרעת, שנאמר (בראשית יב, יז): וינגע ה' את פרעה. אמר רבן שמעון בן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בדרך מטבריא לצפורי, מצאני זקן אחד ואמר לי עשרים וארבעה מיני שחין הן, ואין לך קשה לתשמיש המטה חוץ מבעל ראתן בלבד, אמר רבי פדת ובו לקה פרעה, לפיכך היה משה מזהיר את ישראל: זאת תהיה תורת המצרע, המוציא שם רע. תניא אמר רבי יוסי שח לי זקן אחד מאנשי ירושלים עשרים וארבעה מיני שחין הן וכלן אמרו חכמים תשמיש המטה קשה להן, ובעל ראתן קשה מכלן, ממאי הוי תנינא הקיז דם ושמש מטתו הוין ליה בנים נכפין וכו', אמר רבי יוחנן הזהרו מזבובי בעלי ראתן. רבי זירא לא הוה יתיב בגויה. רבי אלעזר לא עייל באהליה. רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלין ביעא דיליה, ועל זה נאמר: זאת תהיה וגו'.
  19. Vayikra Rabbah 16:3 רבי יוחנן אומר
    דבר אחר, זאת תהיה תורת המצרע, הדא הוא דכתיב (איוב כ, ו): אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע. שיאו, לרומא. לעב, לעננא. (איוב כ, ז): כגללו לנצח יאבד, מה גללים הללו מזהמין אף הוא מזהם. (איוב כ, ז): ראיו יאמרו איו, חמון ליה ולא מכירין ביה, שכן כתיב ברעי איוב (איוב ב, יב): וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו …
    דבר אחר, זאת תהיה תורת המצרע, הדא הוא דכתיב (איוב כ, ו): אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע. שיאו, לרומא. לעב, לעננא. (איוב כ, ז): כגללו לנצח יאבד, מה גללים הללו מזהמין אף הוא מזהם. (איוב כ, ז): ראיו יאמרו איו, חמון ליה ולא מכירין ביה, שכן כתיב ברעי איוב (איוב ב, יב): וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אומר אסור לילך במזרחו של מצרע ארבע אמות, ורבי שמעון אומר אפלו מאה אמה, ולא פליגי מאן דאמר ארבע אמות, בשעה שאין הרוח יוצא, ומאן דאמר מאה אמה, בשעה שהרוח יוצא. רבי מאיר לא אכיל ביעי מן מבואה דמצרע, רבי אמי ורבי אסי לא הוו עיילי למבואות של מצרע, ריש לקיש כד הוה חמי חד מנהון במדינתא מרגם להון באבניא אמר לו פוק לאתרך לא תזהום ברייתא, דתני רבי חיא (ויקרא יג, מו): בדד ישב, לבדו ישב. רבי אלעזר ברבי שמעון כד חמי חד מנהון הוה מטמר מניה, על שום דכתיב: זאת תהיה תורת המצרע, המוציא שם רע.
  20. Vayikra Rabbah 16:5 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, זאת תהיה תורת המצרע, הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ה): אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, רבי יהושע בן לוי פתר קריא באלו שפוסקין צדקה ברבים ואין נותנין. רבי חנינא בר פפא אמר באלין שאומרים לשון הרע. ורבי בנימין בן לוי פתר קריא בחניפי תורה. רבי מני פתר קריא בנדרים וכו' כדאיתא במדרש קהלת. רבנן פתרין קריא ב …
    דבר אחר, זאת תהיה תורת המצרע, הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ה): אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, רבי יהושע בן לוי פתר קריא באלו שפוסקין צדקה ברבים ואין נותנין. רבי חנינא בר פפא אמר באלין שאומרים לשון הרע. ורבי בנימין בן לוי פתר קריא בחניפי תורה. רבי מני פתר קריא בנדרים וכו' כדאיתא במדרש קהלת. רבנן פתרין קריא במרים, אל תתן את פיך לחטיא את בשרך, אל תתן רשות לאחד מאבריך לחטיא כל אבריך, אל תאמר לפני המלאך, זה משה, הדא הוא דכתיב (במדבר כ, טז): וישלח מלאך ויציאנו ממצרים. שגגה היא (במדבר יב, יא): אשר נואלנו ואשר חטאנו. למה יקצף האלהים על קולך, על אותו הקול שנאמר (במדבר יב, ט): ויחר אף ה' בם וילך. וחבל את מעשה ידך, אמר רבי יוחנן בפיה חטאה וכל האברים לקו, הדא הוא דכתיב (במדבר יב, י): והענן סר מעל האהל. אמר רבי יהושע בן לוי מלה בסלע ומשתוקא בשתים, דתנן שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה.
  21. Vayikra Rabbah 18:3 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, איש כי יהיה זב מבשרו, זה שאמר הכתוב (ישעיה יז, יא): ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי. ביום נטעך, ביום שנטעתי אתכם לי לעם עשיתם פסלת, כמה דאת אמר (יחזקאל כב, יח): סיגים כסף היו. תשגשגי, שגשתון אורחא, הדא הוא דכתיב (משלי כו, כג): כסף סיגים מצפה על חרש. דבר אחר, תשגשגי, שגשתון בי, הדא הוא דכ …
    דבר אחר, איש כי יהיה זב מבשרו, זה שאמר הכתוב (ישעיה יז, יא): ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי. ביום נטעך, ביום שנטעתי אתכם לי לעם עשיתם פסלת, כמה דאת אמר (יחזקאל כב, יח): סיגים כסף היו. תשגשגי, שגשתון אורחא, הדא הוא דכתיב (משלי כו, כג): כסף סיגים מצפה על חרש. דבר אחר, תשגשגי, שגשתון בי, הדא הוא דכתיב (תהלים עח, לו לז): ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו, ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו. ובבקר זרעך תפריחי, רבי חמא בר חנינא ורבי ישמעאל בר נחמן, רבי חמא בר חנינא אמר משל לאחד שהיתה לו ערוגת ירק מלאה, השכים בבקר ומצאה שהוריקה. רבי ישמעאל בר נחמן אמר לאחד שהיתה לו ערוגה מלאה פשתן, השכים בבקר ומצאה גבעולין. (ישעיה יז, יא): נד קציר, נדנדתם עליכם קצירין של מלכות, קצירין של יסורים, קצירו של מלאך המות, דאמר רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך המות ואמר לו, אף על פי שעשיתי אותך קוזמקרטור על הבריות אין לך עסק באמה זו, למה, שהן בני, הדא הוא דכתיב (דברים יד, א): בנים אתם לה' אלהיכם. ואומר (דברים ה, כ): ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך, וכי יש חשך למעלה, והכתיב (דניאל ב, כב): ונהורא עמה שרא, אלא זה מלאך המות שקרוי חשך, הדא הוא דכתיב (שמות לב, טז): והלחת מעשה אלהים המה וגו', אל תקרי חרות אלא חרות. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אמר חירות ממלאך המות, רבי נחמיה אמר חירות מן המלכיות, ורבנן אמרי חירות מן היסורין. (ישעיה יז, יא): ביום נחלה, ביום שהנחלתי לכם את התורה, (ישעיה יז, יא): וכאב אנוש, רבי יוחנן ורבנן, רבי יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה מגרת ומתשת. רבי יוחנן אמר הבאתם עליכם מכה גברתנית ומתשת, ואי זו זו זיבות וצרעת, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להן: איש איש כי יהיה זב מבשרו.
  22. Vayikra Rabbah 19:1 רבי יוחנן אומר
    ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים וגו' (ויקרא טו, כה), זה שאמר הכתוב (שיר השירים ה, יא): ראשו כתם פז וגו', ראשו זו תורה, דכתיב (משלי ח, כב): ה' קנני ראשית דרכו, דאמר רב הונא בשם ריש לקיש שני אלפים שנה קדמה תורה לבריאת עולם, שנאמר (משלי ח, ל): ואהיה אצלו אמון וגו', ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, שנאמ …
    ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים וגו' (ויקרא טו, כה), זה שאמר הכתוב (שיר השירים ה, יא): ראשו כתם פז וגו', ראשו זו תורה, דכתיב (משלי ח, כב): ה' קנני ראשית דרכו, דאמר רב הונא בשם ריש לקיש שני אלפים שנה קדמה תורה לבריאת עולם, שנאמר (משלי ח, ל): ואהיה אצלו אמון וגו', ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, שנאמר (תהלים צ, ד): כי אלף שנים בעיניך וגו'. כתם פז, אלו דברי תורה, שנאמר (תהלים יט, יא): הנחמדים מזהב ומפז רב, דברים שנבראו מבראשית חרותים מכתם פז, (שיר השירים ה, יא): קוצותיו תלתלים, זה הסרגול, (שיר השירים ה, יא): שחרות כעורב, אלו קוצי האותיות, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר תלתלים במי הן מתקימות במי שמשחיר ומעריב בהן. אמר רבי שמואל בר אמי דברי תורה צריכין השחרה והערבה, שנאמר (איוב לח, מא): מי יכין לערב צידו, למד מאליהו על ידי שהשחיר והעריב בתורה ולא כבר זמנתי לו עורבים, שנאמר (מלכים א יז, ו): והערבים מבאים לו לחם ובשר וגו', מהיכן היו מביאין לו משלחנו של יהושפט, אמר רבי שמואל בר אמי דברי תורה צריכין השחרה והערבה בפרנסה, מנין, מי יכין לערב צידו, כך אם אין אדם נעשה אכזרי על גופו ועל בניו ועל ביתו כעורב הזה, אינו זוכה לדברי תורה. רבי אסי הוה עסקן, חמי חד עורב עביד קן עביד ביעין, עביד אפרוחין, נסבינון ויהבינון בקידרתא חדתא ואשע באפיהון תלתא יומין, בתר תלתא יומין פתח באפיהון למידע מה אינון עבדין, אשכח יתהון דעבדין צואה, וצואה עבדה יתושין והוו פרחין לעיל מנהון ואכלין להון, קרא עליהן הדין פסוקא: מי יכין לערב צידו, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אומר אין רנה של תורה אלא בלילה, שנאמר (איכה ב, יט): קומי רני בלילה. ריש לקיש אמר ביום ובלילה, שנאמר (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה. ריש לקיש הוה פשיט קראי וכד הוה מטי באילין קראי (משלי לא, טו): ותקם בעוד לילה (איכה ב, יט): קומי רני בלילה, היה אומר יפה למדני רבי יוחנן, חזר ואמר לית אתון חמין אולפני מה נהיר באפי ולמה דהוה דלילא ודיממא.
  23. Vayikra Rabbah 19:2 אמר רבי יוחנן
    רבי חנין דצפורין פתר קרא בתלולית זו של עפר, מי שטפש מהו אומר מי יכול לקצות את זו, מי שפקח מהו אומר הריני קוצץ שתי משפלות היום, שתי משפלות למחר, עד שאני קוצץ את כלה. כך מי שטפש אומר מי יכול ללמד את התורה, נזיקין שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים. מי שפקח מהו אומר, הריני שונה שתי הלכות היום שתי הלכות למחר …
    רבי חנין דצפורין פתר קרא בתלולית זו של עפר, מי שטפש מהו אומר מי יכול לקצות את זו, מי שפקח מהו אומר הריני קוצץ שתי משפלות היום, שתי משפלות למחר, עד שאני קוצץ את כלה. כך מי שטפש אומר מי יכול ללמד את התורה, נזיקין שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים. מי שפקח מהו אומר, הריני שונה שתי הלכות היום שתי הלכות למחר עד שאני שונה את כל התורה כלה. אמר רבי אמי (משלי כד, ז): ראמות לאויל חכמות. אמר רבי יוחנן לככר תלוי באוירו של בית, מי שטפש אומר מי יכול להוריד את זה, מי שפקח אומר ולא אחר תלאו, אלא מביא שני קנים ומספקן זה לזה ומורידו. כך מי שטפש אומר מי יכול ללמד תורה שבלבו של חכם, מי שפקח אומר והוא לא מאחר למדה, אלא הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כלה. אמר רבי לוי משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו, מי שטפש מהו אומר, מה אני מועיל, מכניס בזו ומוציא בזו, מי שפקח מהו אומר, ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל. כך מי שהוא טפש מהו אומר מה אני מועיל ללמד תורה ומשכחה, מי שהוא פקח מהו אומר ולא שכר יגיעה הקדוש ברוך הוא נותן. אמר רבי זעירא אפלו דברים שאתה רואה אותן קוצין בתורה, תלתלי תלתלים, הן יכולין להחריב את העולם כלו ולעשות אותו תל, כענין שנאמר (דברים יג, יז): והיתה תל עולם לא תבנה עוד. אמר רבי אלכסנדרי בר חגאי [בשם] רבי אלכסנדרי, קרובה [קרובץ] אם מתכנסים כל אמות העולם להלבין כנף אחד של עורב אינן יכולין, כך אם מתכנסים כל אמות העולם לעקר דבר אחד מהתורה אינן יכולין, ממי את למד משלמה, על ידי שבקש לעקר אות אחת מן התורה עלה קטיגורו, ומי קטרגו רבי יהושע בן לוי אמר יו"ד של ירבה קטרגו. תני רבי שמעון ספר משנה תורה עלה ונשתטח לפני הקדוש ברוך הוא אמר לפניו רבונו של עולם עקרני שלמה ועשאני פלסתר, שכל דיתיקי ששנים ושלשה דברים בטלין הימנה כלה בטלה, והרי שלמה המלך בקש לעקר יו"ד ממני, כתיב (דברים יז, יז): ולא ירבה לו נשים, והרבה לו. (דברים יז, טז): לא ירבה לו סוסים, והרבה לו סוסים. לא ירבה לו כסף וזהב, והרבה לו כסף וזהב. אמר לו הקדוש ברוך הוא צא לך, הרי שלמה בטל ומאה כיוצא בו, ויו"ד ממך אינה בטלה לעולם. רב הונא בשם רב אחא אמר יו"ד שנטל הקדוש ברוך הוא משמה של שרה, חלקו לשנים חציו לאברהם וחציו לשרה. אמר רבי יהושע בן קרחה יו"ד של שרה עלתה ונשתטחה לפני הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבונו של עולם עקרתני משמה של אותה צדקת. אמר לה הקדוש ברוך הוא צא, לשעבר היית בשמה של נקבה בסופה של תבה, אבל עכשיו הריני נותנך בשמו של זכר בראשה של תבה, הדא הוא דכתיב (במדבר יג, טז): ויקרא משה להושע בן נון יהושע. (דברים ו, ד): שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, אם את עושה דל"ת רי"ש, אתה מחריב את כל העולם כלו. (שמות לד, יד): כי לא תשתחוה לאל אחר, אם אתה עושה רי"ש דל"ת, נמצא את מחריב את כל העולם כלו. (ויקרא כב, לב): ולא יחללו את שם קדשי, אם אתה עושה חי"ת ה"א נמצא מחריב את העולם כלו. (תהלים קנ, ו): כל הנשמה תהלל יה הללויה, אם אתה עושה ה"א חי"ת אתה מחריב את העולם. (ירמיה ה, יב): כחשו בה', אם אתה עושה בי"ת כ"ף מחריב את העולם. (הושע ה, ז): בה' בגדו, אם אתה עושה בי"ת כ"ף, אתה מחריב את כל העולם. (שמואל א ב, ב): אין קדוש כה', אם אתה עושה כ"ף בי"ת אתה מחריב את העולם. (שמואל א ב, ב): כי אין בלתך, אמר רב אבא בר כהנא כלה בלה ואת לית בלה, כי אין בלתך, אין לבלותך.
  24. Vayikra Rabbah 19:5 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים, זה שאמר הכתוב (דברי הימים ב טו, ג): וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה, ומי נתנבא הפסוק הזה, עזריה בן עודד הנביא אמר, עתידין ימים לבוא לישראל ללא אלהי אמת, שאין מדת הדין נעשה בעולם. וללא כהן מורה, שהכהנה גדולה עתידה לבטל. וללא תורה, שעתידי …
    דבר אחר, ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים, זה שאמר הכתוב (דברי הימים ב טו, ג): וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה, ומי נתנבא הפסוק הזה, עזריה בן עודד הנביא אמר, עתידין ימים לבוא לישראל ללא אלהי אמת, שאין מדת הדין נעשה בעולם. וללא כהן מורה, שהכהנה גדולה עתידה לבטל. וללא תורה, שעתידין סנהדרין לבטל. כיון ששמעו אותו הדור כן רפו ידיהן, יצתה בת קול ואמרה (ישעיה לה, ג): חזקו ידים רפות. רבי יודן ורבי פנחס, רבי יודן אמר חזקו ידים רפות, ידים שהן נראין כאלו רפות. (ישעיה לה, ג): וברכים כשלות אמצו, שהן נראות כאלו כושלות. רבי פנחס אמר חזקו ידים רפות, שרפיתם עצמכם במעשיכם הרעים. וברכים כשלות אמצו, שכשלתם במעשיכם הרעים. (ישעיה לה, ד): אמרו לנמהרי לב, רבי הושעיא רבה אמר למפגרי לבא, שנאמר (נחום ב, ז): ימהרו חומתה. רבי יהושע בן לוי אמר כגון אלו שהן דוחקין את הקץ, שנאמר (בראשית כד, יח): ותמהר ותרד כדה. (ישעיה לה, ד): חזקו אל תיראו, לפי שהיו ישראל אומרים (תהלים מב, ד): היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך, יצתה בת קול ואמרה להן (ישעיה לה, ד): הנה אלהיכם נקם יבוא, מי שהוא עתיד לשלם גמולן של אמות העולם (ישעיה לה, ד): גמול אלהים הוא יבוא וישעכם. וימים רבים לישראל, וכי ימים רבים היו, אלא על ידי שהיו ימים של צער היה קורא אותן רבים, דכותה (מלכים א יח, א): ויהי ימים רבים ודבר ה' היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי יוחנן שלשה חדשים בראשונה ושלשה חדשים באחרונה ושנים עשר באמצע, הרי שמונה עשר חדשים, וכי ימים רבים היו, אלא ימים של צער, לפיכך הוא קורא אותן רבים, ודכותה (שמות ב, כג): ויהי בימים הרבים ההם, וכי רבים היו אלא על ידי שהיו ימים של צער, ודכותה (אסתר א, ד): שמונים ומאת יום, וכי רבים היו, אלא על ידי שהיו וכו', והדין פסוקא ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים, תני רבי חייא ימים שנים, רבים שלשה, מכאן ואילך אין זו נדה אלא דוה. והנדה בנדתה אין כתיב כאן אלא (ויקרא טו, לג): והדוה בנדתה. אמר רבי שמלאי צער גדול נתן הקדוש ברוך הוא לאשה זו, שמאחר שמשמרת ימי זיבה יושבת ומשמרת שבעת ימי נדה, והתורה קורא אותה נדה, והדוה בזיבתה אין כתיב כאן אלא והדוה בנדתה. רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר ומה אם האשה הזו על ידי שפרשה שנים שלשה ימים התורה קורא אותה נדה, אנו שפרשנו מבית חיינו ומבית קדשנו ותפארתנו כמה ימים וכמה שנים, כמה קיצים וכמה עבורים, על אחת כמה וכמה.
  25. Vayikra Rabbah 19:6 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, ואשה כי יזוב זוב דמה, מי קים מצות זיבה יכניהו בן יהויקים, אמרו כיון שעלה נבוכדנצר להחריב את ירושלים עלה וישב לו בדפני של אנטוכיא, ירדה סנהדרי גדולה לקראתו אמרו לו הגיע זמנו של בית זה ליחרב, אמר להם לאו, אלא יהויקים מרד בי תנוהו לי ואלך, באו אצלו ואמרו לו ליהויקים נבוכדנצר בעי לך, אמר להן כך …
    דבר אחר, ואשה כי יזוב זוב דמה, מי קים מצות זיבה יכניהו בן יהויקים, אמרו כיון שעלה נבוכדנצר להחריב את ירושלים עלה וישב לו בדפני של אנטוכיא, ירדה סנהדרי גדולה לקראתו אמרו לו הגיע זמנו של בית זה ליחרב, אמר להם לאו, אלא יהויקים מרד בי תנוהו לי ואלך, באו אצלו ואמרו לו ליהויקים נבוכדנצר בעי לך, אמר להן כך עושין, דוחין נפש מפני נפש, דוחין נפשי ומקים נפשיכון, כתיב (דברים כג, טז): לא תסגיר עבד אל אדוניו, אמרו לו לא כך עשתה זקנתך לשבע בן בכרי, כיון שלא שמע להם עמדו ונטלוהו ושלשלוהו לו. וכיצד שלשלוהו, רבי אליעזר ורבי שמעון, רבי אליעזר בן רבי נתן אומר חי שלשלו אותו, כמה דאת אמר (יחזקאל יט, ט): ויתנהו בסוגר בחחים, בחיים כתיב. רבי שמעון אומר מת שלשלו אותו לו, כמה דאת אמר (יחזקאל יט, ט): למען לא ישמע קולו עוד. אמר רבי יהושע בן לוי אני מקים דברי שניהם, חי שלשלו אותו אלא שהיה מפנק ומת בידם. מה עשה לו נבוכדנצר, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר נטלו והחזירוהו בכל ערי יהודה, וישב עליו בפרדימוס והרגו, וקרע את החמור והכניסוהו לתוכו, הדא הוא דכתיב (ירמיה כב, יט): קבורת חמור יקבר. רבי נחמיה אומר נטלו והחזירו בכל ערי ישראל והרגו והיה מחתך ממנו כזיתים ומשליך לכלבים, הדא הוא דכתיב: קבורת חמור יקבר, היכן היא קבורת חמור לא במעי הכלב, הוא שהנביא מקנתר עליו ואומר (מלכים ב כד, ה): ויתר דברי יהויקים וכל אשר עשה, רבי יוחנן אמר תלתא אמוראין חד אמר שהיה לבוש כלאים, וחד אמר שמשך לו ערלה, וחד אמר שנמצאת כתובת קעקע חקוקה על בשרו. רבי יוחנן אמר על ידי שבא על אמו ועל כלתו ועל אשת אביו, דאמר רבי יוחנן כללו של דבר בפתח שיצא בו נכנס. רבי יהושע בן לוי אמר על שהושיב בירניות בירושלים, מהו בירניות, ביירן ציירן, שהיה הורג את בעליהן ומענה את נשיהם ומכניס ממונם לטמיון, הדא הוא דכתיב (יחזקאל יט, ז): וידע אלמנותיו. כיון שהרגו נבוכדנצר המליך את יכניה בנו תחתיו וירד לו לבבל, יצאו כל בני בבל לקלסו, אמרו לו מה עשית, אמר להם יהויקים מרד בי והרגתיו והמלכתי יכניה בנו תחתיו, אמרו לו מתלא אמר גור טב מכלב ביש לא תרבי, גור ביש מכלב ביש על אחת כמה וכמה. מיד שמע להם ועלה וישב בדפני של אנטוכיא, ירדו סנהדרי גדולה לקראתו ואמרו לו הגיע זמנו של בית זה ליחרב, אמר להם לא, אלא אותו שהמלכתי תנוהו לי ואני הולך לי. אזלין אמרין ליכניה נבוכדנצר בעי לך, מה עשה עמד וכנס כל מפתחות בית המקדש ועלה לראש הגג ואמר רבונו של עולם הואיל ולא זכינו להיות גזברין לפניך, עד עכשיו היינו בעלי בתים נאמנים לפניך, מכאן ואילך הרי מפתחותיך לפניך. תרין אמוראין חד אמר כמין יד של אש ירדה ונטלתן ממנו, וחד אמר משעה שזרקן עוד לא ירדו. מה היו בחוריהן של ישראל עושין, היו עולין לראש גגותיהן ונופלים מתים, הדא הוא דכתיב (ישעיה כב, א): משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות. מה עשה נבוכדנצר, נטלו וחבשו בבית האסורים, וכל מי שהיה נחבש בימיו לא היה יוצא משם לעולם, על שום (ישעיה יד, יז): אסיריו לא פתח ביתה. גלה יהויכין וגלתה סנהדרי גדולה עמו, הדא הוא דכתיב (ירמיה כב, כח): העצב נבזה נפוץ, רבי אבא בר כהנא אמר כעצם הזה של מח שבשעה שאתה מנפצו אינו יפה למאומה כו', עד שאלתיאל שאל הקדוש ברוך הוא לבית דין של מעלה והתירו לו את נדרו, באותה שעה ישבה סנהדרי גדולה על דעתה ואמרו בימינו מלכות בית דוד פוסקת, אותו שכתוב בו (תהלים פט, לז): וכסאו כשמש נגדי, מה נעשה נלך ונפיס לגדלת, וגדלת למלכה, ומלכה למלך. הלכו ופיסו לגדלת, וגדלת למלכה, ומלכה למלך. מה היה שם אשתו של נבוכדנצר, רב הונא אמר שמירם שמה, רבי אבין אמר שמירמות שמה, ורבנן אמרין שמירעם שמה, על ידי שנולדה ברעם. כיון שבא נבוכדנצר להזקק לה אמרה לו את מלך ויכניה אינו מלך, אתה מבקש תפקידך ויכניה אינו מבקש תפקידו, מיד גזר ונתנו לו אשתו, וכיצד שלשלוה לו, רבי שבתי אמר דרך קנקלין שלשלוה לו, ורבנן אמרי פתחו המעזיבה ושלשלוה לו, כיון שבא להזקק לה אמרה כשושנה אדמה ראיתי, פרש ממנה, מיד הלכה וספרה וטהרה וטבלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא בירושלים לא קימתם מצות זיבה ועתה אתם מקימים, שנאמר (זכריה ט, יא): גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור, נזכרתם אותו הדם שבסיני בשביל כן שלחתי אסיריך, אמר רבי שבתי לא זז משם עד שמחל לו הקדוש ברוך הוא על כל עונותיו, על אותה שעה אמר (שיר השירים ד, ז): כלך יפה רעיתי ומום אין בך, יצתה בת קול ואמרה להם (ירמיה ג, כב): שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם.
  26. Vayikra Rabbah 20:10 רבי יוחנן אמר
    רבי לוי אמר שחצים היו, הרבה נשים היו יושבות עגונות ממתינות להם, מה היו אומרים, אחי אבינו מלך, אחי אמנו נשיא, אבינו כהן גדול ואנו שני סגני כהנה, אי זו אשה הוגנת לנו. רבי מנחמא בשם רבי יהושע בן נחמיה אמר (תהלים עח, סג): בחוריו אכלה אש, למה בחוריו אכלה אש, משום (תהלים עח, סג): בתולתיו לא הוללו. ועוד מן …
    רבי לוי אמר שחצים היו, הרבה נשים היו יושבות עגונות ממתינות להם, מה היו אומרים, אחי אבינו מלך, אחי אמנו נשיא, אבינו כהן גדול ואנו שני סגני כהנה, אי זו אשה הוגנת לנו. רבי מנחמא בשם רבי יהושע בן נחמיה אמר (תהלים עח, סג): בחוריו אכלה אש, למה בחוריו אכלה אש, משום (תהלים עח, סג): בתולתיו לא הוללו. ועוד מן הדא (שמות כד, א): ואל משה אמר עלה אל ה', מלמד שהיו משה ואהרן הולכין תחלה ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן, ואומרים מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הצבור. רבי יודן בשם רבי איבו אמר בפיהם אמרו זה לזה. רבי פנחס אמר בלבם הרהרו. אמר רבי ברכיה אמר להם הקדוש ברוך הוא (משלי כז, א): אל תתהלל ביום מחר, הרבה סיחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן. ועוד מן הדא (שמות כד, יא): ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו, אמר רבי פנחס מכאן שהיו ראוין להשלחת יד, דאמר רבי הושעיה וכי קילורין עלת עמהן מסיני דאת אמר (שמות כד, יא): ויחזו את האלהים, אלא מלמד שזנו עיניהם מן השכינה, ויחזו את האלהים, כאדם שמביט בחברו מתוך מאכל ומשתה. רבי יוחנן אמר אכילה ודאי, כמה דאת אמר (משלי טז, טו): באור פני מלך חיים, אמר רבי תנחומא מלמד שפרעו את ראשיהן וגיסו לבם וזנו עיניהם מן השכינה. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר משה לא זן עיניו מן השכינה ונהנה מן השכינה, לא זן עיניו מן השכינה, שנאמר (שמות ג, ו): ויסתר משה פניו, ונהנה מן השכינה מנין, שנאמר (שמות לד, כט): ומשה לא ידע כי קרן עור פניו, בשכר ויסתר זכה (שמות לג, יא): ודבר ה' אל משה פנים אל פנים, בשכר (שמות ג, ו): כי ירא זכה (שמות לד, ל): וייראו מגשת אליו, בשכר (שמות ג, ו): מהביט, זכה (במדבר יב, ח): ותמנת ה' יביט, נדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו ממנה. ועוד מן הדא (במדבר ג, ד): וימת נדב ואביהוא לפני ה', וכי לפני ה' מתו, אלא מלמד שהיה קשה לפני הקדוש ברוך הוא בשעה שבניהם של צדיקים מתים בחייהם. רבי יודן דיפו בעא מניה רבי פנחס בר רבי חמא בשם רבי סימון הכא את אמר (ויקרא י, ב): לפני ה' (במדבר ג, ד): לפני ה' שני פעמים, ולהלן הוא אומר (דברי הימים א כד, ב): לפני אהרן אביהם, פעם אחת, אלא מלמד שהיה קשה לפני הקדוש ברוך הוא כפליים מאביהן. (דברי הימים א כד, ב): במדבר סיני, אמר רבי מאיר וכי במדבר סיני מתו, אלא מלמד שמהר סיני נטלו אפופסין שלהם למיתה. משל למלך שהיה משיא בתו ונמצא בשושבינה דבר של שמצה, אמר המלך אם הורגו אני עכשיו אני מערבב שמחת בתי, אלא למחר שמחתי באה והוא טב בשמחתי ולא בשמחת בתי. כך אמר הקדוש ברוך הוא אם אני הורגן עכשיו הריני מערבב שמחת בתי, למחר שמחתי באה. בתי זו התורה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג, יא): ביום חתנתו וביום שמחת לבו, ביום חתנתו זה הר סיני, וביום שמחת לבו זה אהל מועד.
  27. Vayikra Rabbah 21:5 רבי יוחנן פתר
    בזאת יבא אהרן, זה שאמר הכתוב (משלי כד, ו): כי בתחבלות תעשה לך מלחמה, רבי נתן ורבי אחא בשם רבי סימון אמר, אם עשית חבילות של עברות עשה כנגדן חבילות של מצוות, (משלי ו, יז): עינים רמות, (דברים ו, ח): והיו לטטפת בין עיניך. (משלי ו, יז): לשון שקר (דברים יא, יט): ולמדתם אתם את בניכם. (משלי ו, יז): וידים שפ …
    בזאת יבא אהרן, זה שאמר הכתוב (משלי כד, ו): כי בתחבלות תעשה לך מלחמה, רבי נתן ורבי אחא בשם רבי סימון אמר, אם עשית חבילות של עברות עשה כנגדן חבילות של מצוות, (משלי ו, יז): עינים רמות, (דברים ו, ח): והיו לטטפת בין עיניך. (משלי ו, יז): לשון שקר (דברים יא, יט): ולמדתם אתם את בניכם. (משלי ו, יז): וידים שפכות דם נקי (דברים ו, ח): וקשרתם לאות על ידך. (משלי ו, יח): לב חרש מחשבות און (דברים ו, ו): והיו הדברים האלה. (משלי ו, יח): רגלים ממהרות לרוץ לרעה, הוי רץ אחר מילה שהיא בין ברכים. (משלי ו, יט): יפיח כזבים עד (חמס) [שקר] (ישעיה מג, יב): ואתם עדי נאם ה'. (משלי ו, יט): ומשלח מדנים בין אחים (תהלים לד, טו): בקש שלום ורדפהו. רבי יוחנן פתר קריא בקברניטין, דאמר רבי יוחנן לעולם יעשה אדם עצמו קברניט האיך יכול לעשות מצוה, רבי בנאה פתר קריא במשניות, דאמר רבי בנאה לעולם ישקיע אדם עצמו במשניות, שאם ירתק, יפתחו לו, אם לתלמוד לתלמוד, אם להגדה להגדה. רבי אלעזר בשם רבי יהושע בן לוי אמר עמוד ברזל משנה.
  28. Vayikra Rabbah 22:6 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, איש איש מבית ישראל, הדא הוא דכתיב (ישעיה סו, ג): שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר כל מי שהוא גוזל את חברו שוה פרוטה מעלין עליו כאלו הורגו, ואית ליה קרין סגיין, שנאמר: שוחט השור מכה איש, (יחזקאל יט, ג): וילמ …
    דבר אחר, איש איש מבית ישראל, הדא הוא דכתיב (ישעיה סו, ג): שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר כל מי שהוא גוזל את חברו שוה פרוטה מעלין עליו כאלו הורגו, ואית ליה קרין סגיין, שנאמר: שוחט השור מכה איש, (יחזקאל יט, ג): וילמד לטרף טרף אדם אכל, (משלי א, יט): כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח, (יואל ד, יט): מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם, (שמואל ב כא, ה): ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל וגו', וכי הוא הרגן או דמה להן, אלא על ידי שהחריב נוב עיר הכהנים שהיתה מספקת להם מזונות, מעלה עליו הכתוב כאלו הרגן. וריש לקיש הוה מסרס קריא מכה איש שוחט השור ערף כלב זובח השה דם חזיר מעלה מנחה מברך און מזכיר לבנה, (ישעיה סו, ג): גם המה בחרו בדרכיהם, רבי אלעזר שאל את רבי חנינא ואית דאמרי רבי חנינא שאל את רבי אלעזר, ואפשר כן רבה שאיל לתלמידא, אלא לא בעא מניה אלא למבדקיה, אמר ליה מהו דנן דכתיב (משלי ל, ז ט): שתים שאלתי מאתך שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי, איזה מהן קשה הראשונה או השניה, אמר לו מצינו שותר הקדוש ברוך הוא על עבודת כוכבים ולא ותר על חלול השם, ומנין שותר הקדוש ברוך הוא על עבודת כוכבים, שנאמר (יחזקאל כ, לט): ואתם בית ישראל כה אמר ה' אלהים איש גלוליו לכו עבדו, וכתיב (יחזקאל כ, לט): את שם קדשי לא תחללו עוד, והיו ישראל נוהגין באסור הבמה במדבר והיו פרעניות באות עליהם והאמות רואין ואומרין הם מקריבים לו והורגם, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך ואמר לישראל הזהרו שלא תהיו מקריבין לאסור במה, לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם: איש איש מבית ישראל אשר ישחט.
  29. Vayikra Rabbah 22:10 רבי יוחנן אומר
    דבר אחר, איש איש מבית ישראל, הדא הוא דכתיב (תהלים קמו, ז): עשה משפט לעשוקים, אלו ישראל, דכתיב בהון (ירמיה נ, לג): כה אמר ה' צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה. (תהלים קמו, ז): נתן לחם לרעבים, אלו ישראל, דכתיב (דברים ח, ג): ויענך וירעיבך. (תהלים קמו, ז): ה' מתיר אסורים, מה שאסרתי לך התרתי לך, אסרתי לך …
    דבר אחר, איש איש מבית ישראל, הדא הוא דכתיב (תהלים קמו, ז): עשה משפט לעשוקים, אלו ישראל, דכתיב בהון (ירמיה נ, לג): כה אמר ה' צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה. (תהלים קמו, ז): נתן לחם לרעבים, אלו ישראל, דכתיב (דברים ח, ג): ויענך וירעיבך. (תהלים קמו, ז): ה' מתיר אסורים, מה שאסרתי לך התרתי לך, אסרתי לך חלב בהמה והתרתי לך בחיה, אסרתי לך גיד הנשה בחיה והתרתי לך בעוף, אסרתי לך שחיטה בעופות והתרתי לך בדגים. רבי אבא ורבי יונתן בשם רבי לוי אמר יותר ממה שאסרתי לך התרתי לך, דם הנדה אסרתי לך התרתי לך דם בתולים, אסרתי לך אשת איש התרתי לך את השבויה. אשת אח התרתי לך יבמה, אשה ואת אחותה בחייהם התרתי לך לאחר מיתה, לבישת כלאים התרתי לך סדין בציצית, בשר חזיר התרתי לך דג ששמו שבוטא, את החלב התרתי לך את השמן, את הדם התרתי לך טחול, בשר בחלב התרתי לך את הכחל. רבי מנחמא ורבי בבי ורבי אחא ורבי יוחנן בשם רבי יונתן אמרו תחת מה שאסרתי לך התרתי לך, תחת אסור דגים לויתן דג טהור, תחת אסור עופות זיז עוף טהור הוא, הדא הוא דכתיב (תהלים נ, יא): ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי. אמר רבי יהודה ברבי סימון בשעה שהוא פורש את כנפיו מכהה גלגל חמה, הדא הוא דכתיב (איוב לט, כו): המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן, ולמה נקרא שמו זיז, שיש בו כמה מיני טעם מזה ומזה. תחת אסור בהמות (תהלים נ, י): בהמות בהררי אלף, רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן, רבי יוחנן אומר בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה כל מיני עשבים והיא אוכלת, שנאמר (איוב מ, כ): כי בול הרים ישאו לו. וריש לקיש אמר בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה מאכל לאכילתן של צדיקים, והיא אוכלת, מאי טעמא (ישעיה סה, י): והיה השרון לנוה צאן. ורבנן אמרי בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה מיני בהמות, והיא אוכלת, מאי טעמא, שנאמר (איוב מ, כ): וכל חית השדה ישחקו שם, ואפשר כן אית בעיר אכיל בעיר, אמר רבי תנחומא גדולים הם מעשה האלהים מה משנין הם מעשיו של הקדוש ברוך הוא, ומהיכן הוא שותה, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר כל מה שהירדן מכניס אחת לששה חדשים הוא עושה גמיעה אחת, מאי טעמא, שנאמר (איוב מ, כג): הן יעשק נהר ולא יחפוז. רבי שמעון בן לקיש אמר כל מה שהירדן מכניס לשנים עשר חדשים הוא עושה אותו גמיעה אחת, מאי טעמא (איוב מ, כג): יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו, ויש בהם לכלוך פה, רב הונא בשם רבי יוסי אמר אין בהם לכלוך פה, ומהיכן הוא שותה, תני רבי שמעון בן יוחאי נהר יוצא מעדן ושמו יובל ומשם הוא שותה, מאי טעמא, שנאמר (ירמיה יז, ח): ועל יובל ישלח שרשיו. אמר רבי מאיר (איוב יב, ז): ואולם שאל נא בהמות ותרך, זה בהמות, (איוב יב, ז): ועוף השמים ויגד לך, זה זיז שדי, (איוב יב, ח): או שיח לארץ ותרך, זה גן עדן, (איוב יב, ח): ויספרו לך דגי הים, זה לויתן, (איוב יב, ט): מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת.
  30. Vayikra Rabbah 23:11 רבי יוחנן אמר
    אמר רבי יוסי שלשה הן שתקף יצרן עליהם ונשבעו לו, יוסף דוד ובועז. יוסף מנין, שנאמר (בראשית לט, ט): ואיך אעשה הרעה הגדלה, רב הונא בשם רבי אידי אמר כלום המקרא חסר, וחטאתי לה' אין כתיב כאן אלא לאלהים, נשבע ליצרו ואמר לאלהים אני חוטא ואיני עושה הרעה הגדולה. דוד מנין, שנאמר (שמואל א כו, י): ויאמר דוד חי ה' …
    אמר רבי יוסי שלשה הן שתקף יצרן עליהם ונשבעו לו, יוסף דוד ובועז. יוסף מנין, שנאמר (בראשית לט, ט): ואיך אעשה הרעה הגדלה, רב הונא בשם רבי אידי אמר כלום המקרא חסר, וחטאתי לה' אין כתיב כאן אלא לאלהים, נשבע ליצרו ואמר לאלהים אני חוטא ואיני עושה הרעה הגדולה. דוד מנין, שנאמר (שמואל א כו, י): ויאמר דוד חי ה' כי אם ה' יגפנו, למי נשבע, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר ליצרו נשבע, וריש לקיש אמר לאבישי נשבע, אמר לו חי ה' אם תגע בו אני מערב דמך בדמו, הדא הוא דכתיב (שמואל א כו, ט): ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו. בעז מנין, שנאמר (רות ג, יג): חי ה' שכבי עד הבקר, רבי יודן ורבי חמא, רבי יודן אומר כל אותו הלילה היה יצרו מפתהו בדברים ואומר לו את פנוי והיא פנויה, אתה מבקש אשה והיא מבקשת איש, ליצר הרע נשבע חי ה', ולאשה אמר שכבי עד הבקר. אמר רבי חנינא (משלי כד, ה): גבר חכם, זה בועז. (משלי כד, ה): ואיש דעת מאמץ כח, שגבר על יצרו בשבועה.
  31. Vayikra Rabbah 26:1 בשם רבי יוחנן
    אמר אל הכהנים בני אהרן (ויקרא כא, א), רבי תנחום ברבי חנילאי פתח (תהלים יב, ז): אמרות ה' אמרות טהרות, אמרות ה' אמרות טהורות אמרות בשר ודם אינן אמרות טהורות, בנהג שבעולם מלך בשר ודם נכנס למדינה כל בני המדינה מקלסין אותו וערב לו קלוסן, אמר להם למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות, למחר אני מכניס לכם אמ …
    אמר אל הכהנים בני אהרן (ויקרא כא, א), רבי תנחום ברבי חנילאי פתח (תהלים יב, ז): אמרות ה' אמרות טהרות, אמרות ה' אמרות טהורות אמרות בשר ודם אינן אמרות טהורות, בנהג שבעולם מלך בשר ודם נכנס למדינה כל בני המדינה מקלסין אותו וערב לו קלוסן, אמר להם למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות, למחר אני מכניס לכם אמה של מים, ישן לו ולא עמד, היכן הוא והיכן אמרותיו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא (ירמיה י, י): וה' אלהים אמת, למה הוא אמת אמר רבי אבין (ירמיה י, י): שהוא אלהים חיים ומלך עולם, אמרות טהרות רבי יודן בשם רבי יוחנן, ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר, ורבי יעקב דכפר חנין, ואמרין לה בשם רבי יהושע בן לוי, מצינו שעקם הקדוש ברוך הוא שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגנה מפיו, שנאמר (בראשית ז, ח): מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה, ובמקום אחר עקם שתים ושלש תבות בתורה כדי שלא להוציא דבר של טמאה מתוך פיו, הדא הוא דכתיב (בראשית ז, ב): מכל הבהמה אשר לא טהרה, [הטמאה] [אשר טמאה היא] אינו אומר, אלא אשר לא טהרה הוא, אמר רבי יודן בן מנשה אף כשבא לפתח להם בסימני בהמה טמאה, לא פתח אלא בטהרה, (ויקרא יא, ד): את הגמל כי לא מפריס פרסה הוא, אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה, (ויקרא יא, ה): את השפן כי לא מפריס פרסה הוא אינו אומר, אלא כי מעלה גרה, וכן הארנבת וכן החזיר.
  32. Vayikra Rabbah 26:7 אמר רבי יוחנן
    מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא כ, כז): ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני, רבי יהושע דסכנין אמר בשם רבי לוי ואיש זה שאול, ואשה זו אשת בעלת אוב, רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא מה כתיב (דברים כח, יג): והיית רק למעלה, מוטב היה לו לשאל באורים ותמים של מעלן ולא באוב וידעני של מטן, הוא שאמר לעבדיו (שמואל א …
    מה כתיב למעלה מן הענין (ויקרא כ, כז): ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני, רבי יהושע דסכנין אמר בשם רבי לוי ואיש זה שאול, ואשה זו אשת בעלת אוב, רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא מה כתיב (דברים כח, יג): והיית רק למעלה, מוטב היה לו לשאל באורים ותמים של מעלן ולא באוב וידעני של מטן, הוא שאמר לעבדיו (שמואל א כח, ז): בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה, למה שאול דומה באותה שעה, אמר ריש לקיש משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר כל התרנגולים שיש כאן ישחטו בלילה, בקש לצאת אמר יש כאן תרנגול שיקרא, אמרו לו לא אתה הוא שגזרת ואמרת כל תרנגולים שיש כאן ישחטו. כך שאול הסיר את האובות ואת הידעונים מן הארץ והוא אומר: בקשו לי אשת בעלת אוב, אף על פי כן (שמואל א כח, ז): ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב, (שמואל א כח, ח): ויתחפש שאול, נעשה חפשי למלכות, (שמואל א כח, כח): וילבש בגדים אחרים, מאנין פניקא. (שמואל א כח, כח): וילך הוא ושני אנשים עמו, זה אבנר ועמשא, אמר רבי איבו למדתך תורה דרך ארץ שלא יהא אדם יוצא לדרך בפחות משנים, שאם יצא סופו נעשה עבד לעבדו, דאמר רבי איבו שני בני אדם נהגו בדרך ארץ, אברהם ושאול, באברהם מהו אומר (בראשית כב. ג): וישכם אברהם בבקר ויקח את שני נעריו עמו, ומי היו ישמעאל ואליעזר, בשאול מהו אומר: וילך הוא ושני אנשים עמו, ומי היו אבנר ועמשא, (שמואל א כח, ח): ויבאו אל האשה לילה, וכי לילה היה, אלא מלמד שהיה השעה אפלה להם כלילה, (שמואל א כח, ח י): ויאמר קסמי נא לי באוב, ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת וגו' וישבע לה שאול בה', למה שאול דומה באותה שעה, אמר ריש לקיש משל לאשה שהיתה אצל אוהבה ונשבעת בחיי בעלה, כך שאול שואל באוב וידעני ואומר: חי ה' אם יקרך עון בדבר הזה. (שמואל א כח, יא): ותאמר האשה את מי אעלה לך, מאותן שאמרו (שמות ה, ב): מי ה', או מאותן שאמרו (שמות טו, יא): מי כמכה, (שמואל א כח, יא): ויאמר את שמואל העלי לי, עבדת מה דעבדת, אמרת מה דאמרת ואסיקתיה, כיון דחמיתיה אזדחלת, שנאמר (שמואל א כח, יב): ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול, וכי מנין היתה יודעת שהוא שאול, אלא לא כשם שעולה להדיוט הוא עולה למלך, להדיוט עולה פניו למטה ולמלך פניו למעלה. (שמואל א כח, יג): ויאמר לה [המלך] אל תיראי, כיון דשמע אלהים דחל. ויש אומרים צדיקים עלו עמו באותה שעה. (שמואל א כח, יד): ויאמר לה מה תארו, ולא הוה מכיר ליה, אלא שלשה דברים נאמרו במי שמעלה מת בזכורו, המעלהו רואה ואינו שומע קולו, מי שצריך לו שומע קולו ואינו רואהו, ומי שאינו צריך לו לא שומע ולא רואה. כך האשה שהעלתה את שמואל ראתה אותו ולא שמעה קולו, שאול שהיה צריך לו שמע קולו ולא ראהו, אבנר ועמשא שלא היו צריכים לו לא רואין אותו ולא שומעין אותו. (שמואל א כח, יד): ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל, על שום (שמואל א ב, יט): ומעיל קטן תעשה לו אמו. (שמואל א כח, טו): ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי, רבי הוה פשיט קריה וכד הוה מטי להדין פסוקא הוה בכי (עמוס ד, יג): כי הנה יוצר הרים וברא רוח מגיד לאדם מה שחו, מהו מגיד לאדם מה שחו, רב הונא בשם רבי יעבץ אמר יוצר הרים וברא רוח, רב הונא בשם רבי יעבץ אמר אוחרי, תהו חשך ואפלה, אפלו דברים שאין בהם ממש, אפלו שיחה קלה שאדם משיח עם אשתו הן נכתבין על פנקסו של אדם וקוראין לפניו בשעת מיתתו, ומי כותבן (עמוס ד, יג): עשה שחר עיפה, וחבריה (צפניה ב, ג): בקשו את ה' כל ענוי הארץ, וחבריה (עמוס ה, טו): שנאו רע ואהבו טוב, וחבריה (איכה ג, כט): יתן בעפר פיהו, וחבריה (קהלת יב, יד): כי את כל מעשה האלהים, וחבריה (שמואל א כח, טו): ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי, אמר לו לא היה לך להרגיז בוראך אלא עשיתני עבודת כוכבים, אין אתה יודע כשם שנפרעין מן העובדין כך נפרעין מן הנעבדין. ויש אומרים שהיה שמואל סבור שהוא יום הדין ונתירא והעלה למשה עמו, שאין אלהים אלא משה, שנאמר (שמות ז, א): ראה נתתיך אלהים לפרעה, והרי דברים קל וחמר מה שמואל שכתוב בו (שמואל א ג, כ): וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה', על ידי שהיה סבור שהוא יום הדין נתירא, אנו על אחת כמה וכמה. (שמואל א כח, טו): ויאמר שאול צר לי מאד וגו', ולמה לא אמר לו באורים ותמים, אמר רבי יצחק בן רבי חיא (משלי יד, י): לב יודע מרת נפשו, שאלו אמר לו באורים ותמים היה לו לומר אתה הוא שגרמת על עצמך, לא אתה הוא שהכית נוב עיר הכהנים. (שמואל א כח, טו טז): ואקראה לך להודיעני מה אעשה, ויאמר שמואל ולמה תשאלני, אמר ליה הידא לי גבי שנאך הידא לי גבי ערך. (שמואל א כח, יז): ויעש ה' לו כאשר דבר בידי וגו' ויתנה לרעך לדוד, אמר ליה ולית הלין מליא קדמיתא דהוית אמר לי, כד הוית גבי הוית אמר (שמואל א טו, כח): ונתנה לרעך הטוב ממך, וכדון את אמר לי הידא לי גבי שנאך והידא לי גבי ערך. אמר ליה כד הוינא גבך הוינא בעולם דשקר, והוית שמיע מני מלין שקרין דהוינא דחיל מנך דלא תקטילונני, וכדון דאנא בעולם דקושטא לית את שמיע מני אלא מלין דקשוט, לא חנם עשה לך הקדוש ברוך הוא זה אלא (שמואל א כח, יח יט): כאשר לא שמעת בקול ה' אלהיך ולא עשית חרון אפו בעמלק, ויתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלשתים. אמר ליה ואין מיערק, אמר ליה אין ערקת את משתזיב, ואם את מקבל עליך מדת הדין (שמואל א כח, יט): מחר אתה ובניך עמי, מאי עמי, אמר רבי יוחנן עמי במחיצתי. כיון ששמע את דברי שמואל נתירא, שנאמר (שמואל א כח, כ): וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל. אמר לו אבנר ועמשא מה אמר לך שמואל, אמר להם אמר לי למחר את נחית לקרבא ונצח, ולא עוד אלא בניך מתמנין רברבין, נטל שלשה בניו ויצא למלחמה. אמר ריש לקיש, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת ואמר להם באו וראו בריה שבראתי בעולמי, בנהג שבעולם אדם הולך לבית המשתה אינו מוליך בניו עמו, מפני מראית העין, וזה יוצא למלחמה ויודע שנהרג, ונוטל בניו עמו, ושמח על מדת הדין שפוגעת בו. אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ומשניו, דור דור ושוטריו, דור דור ופרנסיו, דור דור וחומסיו, דור דור וגזלניו, דור דור ונביאיו. והראהו שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו מלך ראשון שיעמד על בניך ידקר בחרב, אמר לו הקדוש ברוך הוא ולי אתה אומר אמר אל הכהנים שהרג שהם מקטרגים אותו, שנאמר: ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן. תנו רבנן על חמשה חטאים נהרג אותו צדיק, שנאמר (דברי הימים א י, יג): וימת שאול במעלו אשר מעל בה', ועל שהרג נוב עיר הכהנים, ועל שחמל על אגג, ועל שלא שמע לשמואל, שנאמר (שמואל א י, ח): שבעת ימים תוחל עד בואי אליך, ולא עשה כך, ועל ששאל באוב וידעני (דברי הימים א י, יד): ולא דרש את ה' וימיתהו, הדא הוא דכתיב (איוב לד, יא): כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו, וכתיב (ויקרא כ, כז): ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו.
  33. Vayikra Rabbah 28:6 רבי יוחנן אומר
    אמר רבי אבון ורבי נחמיה ורבי יעקב בר אבא בשם רבי יהודה ברבי סימון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש היא, רבי יוחנן אומר לעולם אל תהי מצות העמר קלה בעיניך שעל ידי מצות העמר זכה אברהם לירש את ארץ כנען, הדא הוא דכתיב (בראשית יז, ח): ונתתי לך ולזרעך אחריך, על מנת (בראשית יז, ט): ואתה את בריתי תשמר, ואיזה זה …
    אמר רבי אבון ורבי נחמיה ורבי יעקב בר אבא בשם רבי יהודה ברבי סימון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש היא, רבי יוחנן אומר לעולם אל תהי מצות העמר קלה בעיניך שעל ידי מצות העמר זכה אברהם לירש את ארץ כנען, הדא הוא דכתיב (בראשית יז, ח): ונתתי לך ולזרעך אחריך, על מנת (בראשית יז, ט): ואתה את בריתי תשמר, ואיזה זה מצות העמר. ריש לקיש אמר לעולם אל תהי מצות העמר קלה בעיניך, שעל ידי מצות העמר עשה הקדוש ברוך הוא שלום בין איש לאשתו, הוי אומר בזכות קמח שעורים. אמר רבי אבהו ורבי סימון ורבי יהושע בן לוי, היא שעמדה להם בימי גדעון, שנאמר (שופטים ז, יג): ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שערים, מהו צליל לחם שערים, רבנן אמרי על שצלל עליהם אותו הדור מן הצדיקים, ובזכות מה נצלו, בזכות לחם שעורים, ואיזו זו מצות העמר, אמר רבי שמואל בר נחמן היא שעמדה להם בימי חזקיהו, הדא הוא דכתיב (ישעיה ל, לב): והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח ה' עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בם, וכי יש מלחמת תנופה באותו הדור, הוי אומר זו מצות העמר. ורבנן אמרו היא שעמדה להם בימי יחזקאל, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ד, ט): ואתה קח לך חטין ושערים. רבי חמא בר רבי חלפתא אמר רבה בהן שעורין. רבי שמואל בר נחמן אמר רבה בהן דברים שהן מריצין לבני מעים. ושמואל אמר תמן אמרין עבדין מיניה לכלבא ולא טעמא. שאלה מטרונא אחת את רבי יוסי אמרה לו כמה נצטער אותו צדיק, כמה עבדים וכמה שפחות יש לו והן מפסלין באכלין ומשקין שלו. אמר לה כל כך למה להודיעך שכל זמן שישראל בצער אף הצדיקים הוון עמהם בצער. רבי לוי אמר היא שעמדה להם בימי המן, דאמר רבי לוי כיון שראה מרדכי את המן בא כנגדו והסוס בידו, אמר דומה אני שאין רשע זה בא אלא להרגני, והוון תלמידיו יתבין תניין קמוי, אמר להם עמדו וברחו שמא תכוו בגחלתי. אמרו ליה בין לקטל בין לחיי אנן עמך ולא נשבקך, מה עשה נתעטף בטליתו ועמד בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא, ותלמידוי יתבין תנין, אמר להם במה אתם עוסקים, אמרו לו במצות העמר שהיו ישראל מקריבין במקדש ביום הזה. אמר להון הדין עמרא במאי הוה דדהב או דכסף, אמרו לו דשעורין. אמר להון וכמה הות טימי דידיה בעשרה קנטרין, אמרין ליה סגין בעשרה מנין. אמר להון קומו דנצחו עשרת מנכון לעשרת אלפים קנטריא דכספא. כיון דשמעת אסתר כן אפקת כרוז בכל מדינתא ואמרה לא יפתח בר נש חנות בגו שוקא, כל עמא יפקון להון, פרטי דיהודאי בעי למצטלבא. כיון דחסל מן מצלי אמר המן למרדכי לבוש הדין פורפירא והב הדין כלילא על רישך וסק רכוב הדין סוסיא. אמר ליה שוטה שבעולם לית את ידע דאנא מן שקא ומן קטמא, אית בר נש לביש פורפירא דמלכא דלא סחי, מה את בעי לבזוייא למלכותא. אזל בדיל בלנאי ולא אשכחיה, מה עבד אסר מטי וסתיה ועל מזגיה וקנחיה, ועל אסחיה. כיון דחסל לבש פורפירא. אמר לו הב הדין כלילא דמלכא בראשך, אמר ליה אית בר נש יהיב כלילא דמלכא ברישיה ולא מספר, מפני מה את בעי לבזוייא למלכותא. אזל בגין ספרא ולא אשכחיה, מה עביד אפיק מאני ספוריה ויתיב ומספר ליה, עד דהוי יתיב ומספר ליה שרי מתנח, אמר ליה מה לך, אמר ליה ווי ליה לההוא גברא מה אתא עלוי, מאן דעביד קומוס בגרון, מאן דעביד קומוס קלטור, מאן דעביד מנסטאר פלטין, אתעביד בלנאי וספר. אמר ולינא חכים לאבוה דההוא גברא שחיק טמיא בכפר קרינוס בלנאי וספר ואלין אינון מאניא ספוריה, כיון דחסל מן מספרא ליה, אמר ליה קום רכוב על הדין סוסיא, אמר ליה לית בי כח דאנא גבר סב, אמר ולית אנא גבר סב, אמר ליה ולאו את גרמת לנפשך, אמר ליה קום דאנא מימיך לך קדל ודרוס עלי וסוק ורכוב הדין סוסיא למקימא עליכון מה דאמר כתבכון (דברים לג, כט): ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך. כיון שרכב על הסוס התחיל מקלס להקדוש ברוך הוא ואמר (תהלים ל, ב ד): ארוממך ה' כי דליתני, ה' אלהי שועתי אליך ותרפאני ה' העלית מן שאול נפשי. תלמידיו מה אמרו (תהלים ל, ה ו): זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו כי רגע באפו וגו'. אותו רשע מהו אומר (תהלים ל, ז ח): ואני אמרתי בשלוי וגו' ה' ברצונך העמדתה להררי עז. אסתר מה אמרה (תהלים ל, ט י): אליך ה' אקרא, מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך. ישראל מה אמרו (תהלים ל, יא יב): שמע ה' וחנני, הפכת מספדי למחול לי. אמר רבי פנחס ובקריאת שמע היה עוסק ולא הפסיק, שנאמר (תהלים ל, יג): למען יזמרך כבוד.
  34. Vayikra Rabbah 29:9 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, בחדש השביעי, רבי ברכיה היה קרי ליה ירחא דשבועתא, שבו נשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום, הדא הוא דכתיב (בראשית כב, טז): ויאמר בי נשבעתי נאם ה', מה צרך היה לשבועה, רבי ביבי בר אבא בשם רבי יוחנן אמר עמד אברהם אבינו בתפלה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידו …
    דבר אחר, בחדש השביעי, רבי ברכיה היה קרי ליה ירחא דשבועתא, שבו נשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום, הדא הוא דכתיב (בראשית כב, טז): ויאמר בי נשבעתי נאם ה', מה צרך היה לשבועה, רבי ביבי בר אבא בשם רבי יוחנן אמר עמד אברהם אבינו בתפלה ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי (בראשית כב, ב): קח נא את בנך את יחידך, היה בלבי מה להשיבך, והיה בלבי מה לאמר, אתמול אמרת לי (בראשית כא, יב): כי ביצחק יקרא לך זרע, ועכשיו אתה אומר לי (בראשית כב, ב): והעלהו שם לעולה, אלא כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השיבותיך (תהלים לח, עד): כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו, כך כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עברות ומעשים רעים תהא מזכיר להם עקדת יצחק אביהם ועמד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים, ותרחם עליהם ותהפך להם מדת הדין למדת רחמים, אימתי בחדש השביעי.
  35. Vayikra Rabbah 30:1 אמר רבי יוחנן
    ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ), רבי אבא בר כהנא פתח (משלי ח, י): קחו מוסרי ואל כסף, קחו מוסרה של תורה ואל כסף, (ישעיה נה, ב): למה תשקלו כסף בלוא לחם, למה אתם שוקלים כסף לבני עשו בלוא לחם, על שלא שבעתם מלחמה של תורה. (ישעיה נה, ב): ויגיעכם בלוא לשבעה, למה אתם יגעים ואמות העולם שבעים, בלא לשבעה, …
    ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ), רבי אבא בר כהנא פתח (משלי ח, י): קחו מוסרי ואל כסף, קחו מוסרה של תורה ואל כסף, (ישעיה נה, ב): למה תשקלו כסף בלוא לחם, למה אתם שוקלים כסף לבני עשו בלוא לחם, על שלא שבעתם מלחמה של תורה. (ישעיה נה, ב): ויגיעכם בלוא לשבעה, למה אתם יגעים ואמות העולם שבעים, בלא לשבעה, על שלא שבעתם מיינה של תורה, דכתיב (משלי ט, ה): ושתו ביין מסכתי. רבי ברכיה ורבי חיא אבוי בשם רבי יוסי בן נהוראי אמר, כתיב (ירמיה ל, כ): ופקדתי על כל לחציו, אפלו על גבאי צדקה, חוץ משכר סופרים ומשנים, שאינן נוטלין אלא שכר בטלה בלבד, אבל שכר דבר אחד מן התורה אין כל בריה יכולה לתן מתן שכרה. תני מראש השנה נקצצין מזונותיו של אדם חוץ ממה שמוציא בשבתות וימים טובים וראשי חדשים ומה שהתינוקות מוליכים לבית רבן, אם מוסיף מוסיפים לו אם פוחת פוחתין לו. רבי יוחנן הוה מטיל, סלק מטבריא לצפורין, והוה רבי חיא בר אבא מסמך ליה, מטון חד בית חקל אמר הדין בית חקלא הוה דידי וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא. מטון חד דבית כרמא אמר הדין בית כרמא דידי הוית וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא. מטון חד דבית זיתא, אמר הדין בית זיתא דידי הוה וזבינית יתיה בגלל למזכי באוריתא, שרי רבי חיא בכי, אמר רבי יוחנן מה את בכי, אמר ליה על דלא שבקת לסיבותך כלום. אמר לו קלה היא בעיניך מה שעשיתי שמכרתי דבר שנברא לששה ימים וקניתי דבר שנתן לארבעים יום, שנאמר (שמות לד, כח): ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, וכתיב (דברים ט, ט): ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה. כד דמך רבי יוחנן הוה דורו קורא עליו (שיר השירים ח, ז): אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאהב רבי יוחנן את התורה, (דברים ט, ט): בוז יבוזו לו. כד דמך רבי הושעיא איש טיריא ראו מטתו שפרחה באויר, והיה דורו קורא עליו (שיר השירים ח, ז): אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאהב הקדוש ברוך הוא לאבא הושעיא איש טיריא, בוז יבוזו לו. כד דמך רבי אלעזר ברבי שמעון, היה דורו קורא עליו (שיר השירים ג, ו): מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל, מהו מכל אבקת רוכל, אלא דהוה קריי ותניי ופייטן ודרשן. אמר רבי אבא בר כהנא משכר לקיחה אתה למד שכר לקיחה, במצרים כתיב (שמות יב, כב): ולקחתם אגדת אזוב, בכמה הות טימיא דידיה בארבעה מיני, והוא גרם לישראל לירש בזת הים, בזת סיחון ועוג, בזת שלשים ואחד מלכים. לולב שעומד על האדם בכמה דמים, וכמה מצוות יש בו, על אחת כמה וכמה. לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: ולקחתם לכם ביום הראשון.
  36. Vayikra Rabbah 31:10 אמר רבי יוחנן
    תני רבי חיא שמן זית ולא שמן שמשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות, ולא שמן שקדים, אלא שמן זית דמזיתך. אמר רבי אבין משל למלך שמרדו בו לגיוניו, ולגיון אחד משלו לא מרד בו, אמר המלך אותו לגיון שלא מרד בי ממנו יעשו דכסין ואיפרכין ואיסטרליטין. כך אמר הקדוש ברוך הוא הזית הזה הביא אורה לעולם בימי נח, הדא הוא …
    תני רבי חיא שמן זית ולא שמן שמשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות, ולא שמן שקדים, אלא שמן זית דמזיתך. אמר רבי אבין משל למלך שמרדו בו לגיוניו, ולגיון אחד משלו לא מרד בו, אמר המלך אותו לגיון שלא מרד בי ממנו יעשו דכסין ואיפרכין ואיסטרליטין. כך אמר הקדוש ברוך הוא הזית הזה הביא אורה לעולם בימי נח, הדא הוא דכתיב (בראשית ח, יא): ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה, מהו טרף קטיל, כמה דאת אמר (בראשית לז, לג): טרף טרף יוסף, אמר רבי ברכיה אלו לא קטלתיה אילן רב הוה מתעבדא. ומהיכן הביאתו, רבי אבא בר כהנא אמר מהר המשחה הביאתו. רבי לוי אמר משבשושי ארץ ישראל הביאתו, הדא דאינון אמרי ארעא דישראל לא לקת במוי דמבולא, הוא שהקדוש ברוך הוא אומר לה על ידי יחזקאל (יחזקאל כב, כד): בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא, אמר רבי יוחנן אפלו אסטרובלין של רחים נמחו במים. רבי ברכיה אמר שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאתו, אמר לו רבי איבו אלו מגן עדן הביאתו לא היה לה דבר מעלה יותר להביא כגון קנמון ובלסמון, אלא רמז רמזה לו ואמרה לו מרי נח, מר מזה מתחת ידו של הקדוש ברוך הוא ולא מתוק מתחת ידך.
  37. Vayikra Rabbah 33:3 בשם רבי יוחנן
    ראיתי את ה' נצב על המזבח (עמוס ט, א), עומד על הדור לזבחו, (עמוס ט, א): ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים, הך הכפתור זה יאשיה, וירעשו הספים, אלו סנקליטין שלו. (עמוס ט, א): ובצעם בראש כלם, רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן, משל לסאה שהיא מלאה עוונות, מי מקטרג בה, גזל. רבי יודן בשם רבי יוחנן משל לבני אדם שהיו …
    ראיתי את ה' נצב על המזבח (עמוס ט, א), עומד על הדור לזבחו, (עמוס ט, א): ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים, הך הכפתור זה יאשיה, וירעשו הספים, אלו סנקליטין שלו. (עמוס ט, א): ובצעם בראש כלם, רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן, משל לסאה שהיא מלאה עוונות, מי מקטרג בה, גזל. רבי יודן בשם רבי יוחנן משל לבני אדם שהיו בהן עובדי עבודה זרה ומגלי עריות ושופכי דמים וגזל שקול כנגד הכל. רבי יעקב בר אידי בשם רב אחא עשרים וארבעה חטאות סדר יחזקאל ומכלם לא חתם אלא בגזל, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כב, יג): והנה הכיתי כפי אל בצעך, לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי תמכרו ממכר.
  38. Vayikra Rabbah 33:5 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, וכי תמכרו ממכר, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, יז): ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה, מה הוא מכה רבה, רבי אבא בר כהנא אמר שהעביר צורת פניהם של ישראל, הדא הוא דכתיב (ישעיה ג, ט): הכרת פניהם ענתה בם, שמואל בר אמי אמר שהעמיד עליהם שומרים שלשה ימים עד שנתקלקלה צורתם, דתנינן תמן אין מעידין אלא על פרצ …
    דבר אחר, וכי תמכרו ממכר, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, יז): ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה, מה הוא מכה רבה, רבי אבא בר כהנא אמר שהעביר צורת פניהם של ישראל, הדא הוא דכתיב (ישעיה ג, ט): הכרת פניהם ענתה בם, שמואל בר אמי אמר שהעמיד עליהם שומרים שלשה ימים עד שנתקלקלה צורתם, דתנינן תמן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החטם, אפלו יש בו סימנים ובכליו, ואין מעידין אותו אלא עד שלשה ימים, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, כ): ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו ה'. אמר רבי שמואל בר נחמני אתה סבור לומר שירבעם נגף והלא לא נגף אלא אביה, ולמה נגף, רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר על ידי שחסדן ברבים, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, ח): ואתם המון רב ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים. וריש לקיש אמר על ידי שבזה לאחיה השלוני וקרא אותו בליעל, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, ח): ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל. ורבנן אמרי על ידי שבאת עבודה זרה לידו ולא בערה, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, יט): וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל, וכתיב (מלכים א יב, כט): וישם את האחד בבית אל, והרי דברים קל וחמר ומה אם המלך על ידי שהונה מלך כמוהו ענשו הכתוב, מי שהונה את חברו על אחת כמה וכמה, לפיכך משה מזהיר את ישראל וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך וגו'.
  39. Vayikra Rabbah 33:6 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, וכי תמכרו ממכר, רבי חיא בריה דרבי אדא דיפו אמר וכי תמכרו, עתידין אתם למכר לאמות העולם, אלא תהו שתפין לבריכון, כדרך שעשו חנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנצר (דניאל ג, טז יח): לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך, הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא וגו' והן לא ידיע להוא לך מלכא וגו' (דני …
    דבר אחר, וכי תמכרו ממכר, רבי חיא בריה דרבי אדא דיפו אמר וכי תמכרו, עתידין אתם למכר לאמות העולם, אלא תהו שתפין לבריכון, כדרך שעשו חנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנצר (דניאל ג, טז יח): לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך, הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא וגו' והן לא ידיע להוא לך מלכא וגו' (דניאל ג, יד): ענה נבוכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו, מהו הצדא, רבי אבא בר כהנא אמר אונטוס. רבי יוסי בן רבי חנינא אמר צדו, מה באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו, תרגום תהו ובהו צדיא. רבי יוחנן אמר תרתין, רבי יהודה בן רבי סימון אמר תרתין, שמואל בר נחמן אמר תרתין ורבנין אמרו חדא. רבי יוחנן אמר תרתין, אמר להם עקרה של עבודת כוכבים לא משלכן היתה, לא כן כתיב (ישעיה י, י): ופסיליהם מירושלם ומשמרון, וכאן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו. רבי יוחנן אמר חרי, אמר להם כשהייתם בארצכם הייתם שולחים אצלנו ולוקחין טופרין ושער ועצמות של עבודת כוכבים, חוקקים אותן, לקים מה שכתוב (יחזקאל כג, יד): צלמי כשדים חקקים בששר, וכאן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו. רבי יהודה בן רבי סימון אמר תרתין, אמר להם כשהייתם בארצכם הייתם נעשים פסקיות פסקיות לעבודת כוכבים, כמה דאת אמר (יחזקאל טז, כה): ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר, וכאן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו. רבי יהודה בן רבי סימון אמר חרי, אמר להם כשהייתם בארצכם הייתם נעשים הומניות הומניות לעבודת כוכבים, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כג, מב): וקול המון שלו בה, (יחזקאל כג, מב): מובאים קאנוסין (יחזקאל כג, מב): סבאים דחין, (יחזקאל כג, מב): ויתנו צמידים אל ידיהן, רבי יהודה בן רבי סימון אמר קדשין, כמה דאת אמר (יחזקאל כג, מג): ואמר לבלה נאופים, מהו לבלה, תרגום עקילס, פילא פורני, דהיא מבליא גיארא. אמר רבי יהודה בן רבי סימון אין לשון לבלה אלא לשון עבודת כוכבים, כמה דאת אמר (ירמיה נא, מד): ופקדתי על בל בבבל, וכאן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו. רבי שמואל בר נחמני אמר תרתין, אמר להם עבודת כוכבים שלכם של כסף של זהב היתה, כמה דאת אמר (הושע ח, ד): כספם וזהבם עשו להם עצבים, אבל עבודת כוכבים שלי אינו אלא אלו כורסון כלו דדהב נקי, הדא הוא דכתיב (דניאל ג, א): נבוכדנצר מלכא עבד צלם, וכן באתם לעשות עבודת כוכבים שלי צדו. רבי שמואל בר נחמני אמר חרי, אמר להם לא כך כתב לכם משה בתורה (דברים ד, כח): ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם, אמרו מרי מלכא לא למסגד אלא למפלח במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליא, דאמר רבי שמואל בר נחמן, תמן קריין למלכיא אלהיא. ורבנן אמרי חדא אמר להם, לא כך כתב לכם ירמיה (ירמיה כז, ח): הגוי והממלכה אשר לא יעבדו את נבוכדנצר וגו', אמר להון או אתון מקימין מן רישי דהדין פסוקא או אני מקים סיפיה, מיד (דניאל ג, טז): ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר, אם מלכא למה נבוכדנצר, אם נבוכדנצר למה מלכא, אלא במסים ובארנוניות ובזימיות ובגלגליות את מלך עלינו אבל לדבר הזה שאתה אומר לנו נבוכדנצר את ונבוכדנצר שמך, את וחד כלב שוין עלינן כחדא, נבוכדנצר נבח ככלבא, נפח כקולתא, נצר כצרצרה. מיד נבח ככלבא ונפח כקולתה, ועביד נצר כצרצרה, שנאמר (קהלת ח, ב): אני פי מלך שמר. אמר רבי לוי אני פי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אותו אשמר, הפה שאמר לנו בסיני (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, (קהלת ח, ב): ועל דברת שבועת אלהים, על שום (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה, (קהלת ח, ב): שבועת אלהים, על שום (שמות כ, ז): לא תשא, לפי שבעולם הזה ישראל משעבדין לאמות העולם, ולעתיד לבוא מה כתיב (ישעיה מט, כג): והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך, לפי שבעולם הזה אמות העולם מונין לישראל, אבל לעתיד לבוא אמר הקדוש ברוך הוא עתיד אני להאכילם מבשרם ולהשכירם מדמם, הדא הוא דכתיב (ישעיה מט, כו): והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון.
  40. Vayikra Rabbah 34:1 רבי יוחנן אמר
    וכי ימוך אחיך (ויקרא כה, לה), הדא הוא דכתיב (תהלים מא, ב): אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה', אבא בר ירמיה בשם רבי מאיר אמר, זה שממליך יצר טוב על יצר הרע. איסי אמר זה שנותן פרוטה לעני. רבי יוחנן אמר זה שקובר מת מצוה. רבנן אמרי זה שמבריח עצמו מן העריצים. רב הונא אמר זה שמבקר את החולה, דאמר רב הונא …
    וכי ימוך אחיך (ויקרא כה, לה), הדא הוא דכתיב (תהלים מא, ב): אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה', אבא בר ירמיה בשם רבי מאיר אמר, זה שממליך יצר טוב על יצר הרע. איסי אמר זה שנותן פרוטה לעני. רבי יוחנן אמר זה שקובר מת מצוה. רבנן אמרי זה שמבריח עצמו מן העריצים. רב הונא אמר זה שמבקר את החולה, דאמר רב הונא כל מי שמבקר את החולה פוחתים לו אחד מששים בחליו. איתיביה לרב הונא אם כן יעלו ששים וירד עמהן לשוק, אמר להם ששים ובלבד שיהו אוהבין אותו כנפשו, אף על פי כן מרויחין לו. על דעתיה דאבא בר רבי ירמיה דאמר בשם רבי מאיר זה שממליך יצר טוב על יצר הרע, דכתיב (תהלים מא, ג): ה' ישמרהו, מיצר הרע. על דעתיה דאיסי דאמר זה שנותן פרוטה לעני, דכתיב (תהלים מא, ג): ויחיהו, על דעתיה דרבי יוחנן דאמר זה שקובר מת מצוה, דכתיב (תהלים מא, ג): ואשר בארץ, על דעתיהו דרבנן דאמרי זה שמבריח עצמו מן העריצים, דכתיב (תהלים מא, ג): ואל תתנהו בנפש איביו, על דעתיה דרב הונא דאמר זה שמבקר את החולה, דכתיב (תהלים מא, ד): ה' יסעדנו על ערש דוי. אמר רבי יונה אשרי נותן לדל אין כתיב כאן, אלא אשרי משכיל אל דל, הוי מסתכל בו היאך לזכות עמו. רבי יונה בשעה שראה בן גדולים שירד מנכסיו והוא מתביש לקח, היה הולך אצלו ואומר לו בשביל ששמעתי שנפלה לך ירשה במדינת הים, הא לך חפץ זה, לכשאתה מתרוח את נותנו לי, ובשעה שנותנו לו היה אומר לו מתנה לך נתתיו. רבי לוי בשם רבי חמא בר רבי חנינא אמר עשרים ושתים פעמים כתיב: אשרי, ומכלם לא נטול אפוכי אלא זה, ומאי אפוכי נטול ביום רעה ימלטהו ה', לפיכך משה מזהיר לישראל וכי ימוך אחיך.
  41. Vayikra Rabbah 35:7 אמר רבי יוחנן
    ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם, אמר רבי חמא ברבי חנינא אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו אתם עשיתם אותם. ועשיתם אתם, אמר רבי חנינא בר פפא אמר להם אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם, ועשיתם אתם תני רבי חיא הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות, הלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. אמר רבי יוחנן …
    ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם, אמר רבי חמא ברבי חנינא אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו אתם עשיתם אותם. ועשיתם אתם, אמר רבי חנינא בר פפא אמר להם אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם, ועשיתם אתם תני רבי חיא הלמד לעשות לא הלמד שלא לעשות, הלמד שלא לעשות נוח לו שלא נברא. אמר רבי יוחנן הלמד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שליתו על פניו ולא יצא לאויר העולם. אמר רבי אחא הלמד על מנת לעשות זוכה להקביל רוח הקדש, מה טעם (יהושע א, ח): למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח דרכך ואז תשכיל, ואין תשכיל אלא רוח הקדש, כמה דאת אמר (תהלים פט, א): משכיל לאיתן האזרחי.
  42. Vayikra Rabbah 35:12 בשם רבי יוחנן
    עד כמה גשמים יורדים והארץ עושה פרות, רבי מאיר אומר עד שנים, רבי יוסי אומר עד שלשה. על דעתיה דרבי מאיר דאמר עד שנים יורה ומלקוש, יורה במרחשון ומלקוש בניסן, על דעתיה דרבי יוסי דהוא אומר עד שלשה, יורה בכסלו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע הרי שלשה. רבי דוסתאי ברבי ינאי אמר הדא הוא דכתיב (איוב לז, ו): כי לשלג …
    עד כמה גשמים יורדים והארץ עושה פרות, רבי מאיר אומר עד שנים, רבי יוסי אומר עד שלשה. על דעתיה דרבי מאיר דאמר עד שנים יורה ומלקוש, יורה במרחשון ומלקוש בניסן, על דעתיה דרבי יוסי דהוא אומר עד שלשה, יורה בכסלו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע הרי שלשה. רבי דוסתאי ברבי ינאי אמר הדא הוא דכתיב (איוב לז, ו): כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם, הרי שלשה, (איוב לז, ו): מטרות, שנים, הרי חמשה. ורבנן אמרין שבעה, אללין חמשיתה, יורה ומלקוש, יורה בכסלו ומלקוש בניסן, הרי שבעה. אמר רבי אבהו עבר הוינא קומי כנישתא דטרסיא דלוד ושמעית קליה דרבי שמואל בר נחמני יתיב ודרש רבנין בשם חזקיה אמר בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא פקידה אחת הוא פוקד הארץ ומיד היא עושה, מה טעמא (תהלים סה, י): פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה, שהיא עושה לכם אחד לעשרה. רבי ברכיה ורבי חלבו ורב פפי בשם רבי אלעזר אמרי פעמים שעושה בזכות איש אחד, בזכות עשב אחד, בזכות שדה אחת, ושלשתן בפסוק אחד, שנאמר (זכריה י, א): שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה, לאיש ולא לאנשים, לעשב ולא לעשבים, לשדה ולא לשדות. (מלאכי ג, י): הביאו [את כל] המעשר אל בית האוצר וגו' ברכה עד בלי די, מהו עד בלי די, רבי יונה בר אבא בשם רבי יוחנן אמר דבר שאי אפשר לומר עליו די, הוא ברכה. רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי אבא בר כהנא אמר בשם רב, עד שיבלו שפתותיכם לומר דינו, לפי שבעולם הזה גשמים טורדים לעולם יוצאי דרכים מצירין בהם, מפרשי ימים מצירין בהם, ודורכי גתות וטחי גגות. אבל לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא עושה אותן ברכה, מה טעמא (יחזקאל לד, כו): ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו.
  43. Vayikra Rabbah 37:3 אמר רבי יוחנן
    רבן גמליאל הוה מטיל מן עכו לכזיב והיה טבי עבדו מהלך לפניו ורבי אלעאי מאחוריו, ראה ככר אחד משלך בדרך וראה גוי אחד אמר לו מבגי טל את הככר הזה ונטלו, ונטפל בו רבי אלעאי אמר לו מה שמך, אמר לו מבגי, אמר לו ברכת גמליאל מימיך, אמר לו לאו, אמר לו מאיזה מקום אתה, אמר לו מעירות הללו של בורגנין. ולמדנו שלשה דב …
    רבן גמליאל הוה מטיל מן עכו לכזיב והיה טבי עבדו מהלך לפניו ורבי אלעאי מאחוריו, ראה ככר אחד משלך בדרך וראה גוי אחד אמר לו מבגי טל את הככר הזה ונטלו, ונטפל בו רבי אלעאי אמר לו מה שמך, אמר לו מבגי, אמר לו ברכת גמליאל מימיך, אמר לו לאו, אמר לו מאיזה מקום אתה, אמר לו מעירות הללו של בורגנין. ולמדנו שלשה דברים, שחמצו של גוי מתר לאחר הפסח, שצפה ברוח הקדש ששמו מבגי, שאין מעבירין על האכלין. רבי יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו הדא דתימר בראשונה, אבל עכשיו מעבירין על האכלין מפני כשפים. נכנסו לכזיב, כיון שאכלו ושתו בא אחד לשאל לו את נדרו, אמר לו רבן גמליאל לרבי אלעאי משער את רביעית יין באיטלקית, אמר לו הן, אמר לו לשואל טיל אחרינו עד שנפיג את ייני, התחיל מטיל אחריהם עד שהגיע לסלמי צור, כיון שהגיע לשם ירד לו רבן גמליאל מעל החמור ונתעטף בטליתו וישב לו. ולמדנו דברים הרבה באותו היום, כי רביעית יין משכרת, והדרך מפיגה את היין, ואין מורין שתויי יין. וממנו למדנו שלשה דברים, שאין מפירין נדרים לא שתויי יין ולא רוכבין ולא עומדין אלא יושבין עטופין. במה פתח לו, אמר רבי יוחנן בלשון הזה פתח לו (משלי יב, יח): יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא, בדין הוא כל מי שמבטל לנדרים שידקר בחרב, ומהו רפואתו, ולשון חכמים מרפא, הולך אצל חכמים והם מפירים את נדרו, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: איש כי יפלא נדר.
  44. Vayikra Rabbah 37:4 רבי יוחנן אמר
    ארבעה פתחו בנדרים, שלשה שאלו שלא כהגן והשיבם הקדוש ברוך הוא כהגן, ואחד שאל שלא כהגן והשיבו המקום שלא כהגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול ויפתח וכלב. אליעזר שאל שלא כהגן, שנאמר (בראשית כד, יד): והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך, אמר לו הקדוש ברוך הוא אלו יצתה שפחה כנענית או זונה, היית אומר (בראשי …
    ארבעה פתחו בנדרים, שלשה שאלו שלא כהגן והשיבם הקדוש ברוך הוא כהגן, ואחד שאל שלא כהגן והשיבו המקום שלא כהגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול ויפתח וכלב. אליעזר שאל שלא כהגן, שנאמר (בראשית כד, יד): והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך, אמר לו הקדוש ברוך הוא אלו יצתה שפחה כנענית או זונה, היית אומר (בראשית כד, יד): אתה הכחת לעבדך ליצחק, ועשה לו הקדוש ברוך הוא וזמן לו את רבקה. כלב שאל שלא כהגן, שנאמר (יהושע טו, טז): ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה, השיבו הקדוש ברוך הוא אלו לכדה כנעני או ממזר או עבד היית נותן לו בתך, מה עשה הקדוש ברוך הוא זמן לו את אחיו ולכדה, שנאמר (יהושע טו, טז): וילכדה עתניאל בן קנז. שאול שאל שלא כהגן, שנאמר (שמואל א יז, כה): והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו, אמר הקדוש ברוך הוא אלו הרגו עמוני או ממזר או עבד היית נותן לו את בתך, זמן לו הקדוש ברוך הוא דוד ונתן לו בתו מיכל. יפתח שאל שלא כהגן, שנאמר (שופטים יא, לא): והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי, אמר הקדוש ברוך הוא אלו יצא גמל או חמור או כלב היית מעלהו עולה, השיבו הקדוש ברוך הוא שלא כהגן וזמן לו את בתו (שופטים יא, לה): ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו, היה יכול להפר את נדרו ולילך אצל פנחס, אמר אני מלך ואלך אצל פנחס, ופנחס אמר אני כהן גדול ובן כהן גדול ואלך אצל עם הארץ זה. בין דין לדין נספת ההיא עלובתא ושניהם נתחיבו בדמיה, פנחס נסתלקה ממנו רוח הקדש, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א ט, כ): ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו. יפתח נשול אבר אבר, ונקבר, הדא הוא דכתיב (שופטים יב, ז): ויקבר בערי גלעד, בעיר גלעד לא נאמר אלא בערי, מלמד שהיה נשול ממנו אבר אבר ונקבר במקומות הרבה. רבי שמעון בן לקיש ורבי יוחנן, ריש לקיש אמר דמים היה חיב לתן ולקרב על גבי המזבח. רבי יוחנן אמר דמים לא היה חיב, דתנינן דבר שראוי לקרב על גבי המזבח יקרב דבר שאינו ראוי לקרב על גבי המזבח לא יקרב על גבי מזבח. ולא עוד אלא כל מי שנודר ומשלם נדרו, זוכה שישלם נדרו בירושלים, הדא הוא דכתיב (תהלים קטז, יח): נדרי לה' אשלם, היכן (תהלים קטז, יט): בחצרות בית ה' בתוככי ירושלם הללויה, ואומר (תהלים קיח, א): הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

Bamidbar Rabbah (20)

  1. Bamidbar Rabbah 1:8 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, וידבר ה' אל משה במדבר סיני, ששה שמות נקראו לו, הר אלהים, הר בשן, הר גבננים, הר מוריה, הר חורב, הר סיני. הר אלהים למה, שישב בו האלהים בדין, שנאמר (שמות כא, א): ואלה המשפטים. הר בשן, שבא שם הקדוש ברוך הוא. הר גבננים, הר שפסל כל ההרים, כשם שאתה אומר (ויקרא כא, כ): או גבן או דק. הר חמד, שחמד הק …
    דבר אחר, וידבר ה' אל משה במדבר סיני, ששה שמות נקראו לו, הר אלהים, הר בשן, הר גבננים, הר מוריה, הר חורב, הר סיני. הר אלהים למה, שישב בו האלהים בדין, שנאמר (שמות כא, א): ואלה המשפטים. הר בשן, שבא שם הקדוש ברוך הוא. הר גבננים, הר שפסל כל ההרים, כשם שאתה אומר (ויקרא כא, כ): או גבן או דק. הר חמד, שחמד הקדוש ברוך הוא לישב שם, שנאמר (תהלים סח, יז): ההר חמד אלהים לשבתו. הר חורב, שעליו נשמטה החרב, שנאמר (ויקרא כ, י): מות יומת הנאף והנאפת, (במדבר לה, טז יח): מות יומת הרצח. הר סיני, שבו נשנאו אמות העולם להקדוש ברוך הוא ונתן להם איפופסים, שנאמר (ישעיה ס, יב): והגוים חרב יחרבו, אמר רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן, והגוים מחורב יחרבו, שנטלו איפופסים שלהם.
  2. Bamidbar Rabbah 2:12 אמר רבי יוחנן
    אלה פקודי בני ישראל וגו' (במדבר ב, לב), הדא הוא דכתיב (הושע ב, א): והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו'. והיה מספר בני ישראל, הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, פט): לעולם ה' דברך נצב בשמים, מפני שהבטיח הקדוש ברוך הוא את אברהם ובאתה אותה הבטחה בשעה שיצאו ישראל ממצרים, ואימתי הבטיחו הקדוש ברוך הוא, כשאמר לו לצאת …
    אלה פקודי בני ישראל וגו' (במדבר ב, לב), הדא הוא דכתיב (הושע ב, א): והיה מספר בני ישראל כחול הים וגו'. והיה מספר בני ישראל, הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, פט): לעולם ה' דברך נצב בשמים, מפני שהבטיח הקדוש ברוך הוא את אברהם ובאתה אותה הבטחה בשעה שיצאו ישראל ממצרים, ואימתי הבטיחו הקדוש ברוך הוא, כשאמר לו לצאת מבית אביו, שנאמר (בראשית יב, א ב): לך לך מארצך וגו' ואעשך לגוי גדול וגו', אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כל מה שהבטחת אותי מה הנאה יש לי בהם שאין לי בנים, שנאמר (בראשית טו, ב): ויאמר אברם ה' אלהים מה תתן לי וגו', שאברהם רואה במזל שאינו עתיד להוליד בנים, מה עשה לו הקדוש ברוך הוא באותה שעה, אמר רבי יהודה בר רבי סימון אמר רבי חנין אמר רבי יוחנן מלמד שהעלהו הקדוש ברוך הוא למעלה מכפת הרקיע ואמר לו צא מן אותו המזל שאתה רואה שאין אתה עתיד להוליד ממנו, אני מראה לך שאתה מוליד, שנאמר (בראשית טו, ה): ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וגו', אמר רבי שמואל בר רבי יצחק אינו אומר הבט אלא שהוא נתון למעלה, כמה שנאמר (תהלים פ, טו): הבט משמים וראה. (בראשית טו, ה): ויאמר לו כה יהיה זרעך, מהו כה יהיה זרעך, אמר רבי לוי בשם רבי יוחנן למה הדבר דומה למי שיצא לדרך והלך יום הראשון ויום השני ויום השלישי עד עשרה ימים ולא מצא לא עיר ולא פנדק ולא אילן ולא מים ולא בריה, ואחר שהלך עשרה ימים צפה אילן אחד מרחוק, אמר שמא יש תחתיו מים, כיון שהגיע אצלו מצאו עומד על המעין, כיון שראה אותו נאתן ופרותיו מתקנים וענפיו נאין ישב לו ונתקרר בצלו ואכל מן פרותיו, ושתה מן המעין וערב לו ושבת נפשו עליו, כיון שעמד לילך, אמר לאילן מה לי לברכך, ומה יש לי לומר לך, שיהא עצך נאה, נאה הוא, שיהא צלך נאה, כבר הוא נאה, שיהיו ענפיך נאים, נאים הם, שיהו פרותיך מתוקין, מתוקים הם, שיהא מעין יוצא מתחת שרשך, כבר מעין יוצא מתחת שרשך, שתהא עומד במקום חביב, במקום חביב אתה עומד, מה לי לברכך, אלא כל הנטיעות העומדות ממך יהיו כמותך. כך כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם עמדו עשרים דור ולא היה בהם תועלת ולא עמד מהם צדיק עד אחר עשרים דור צפה הקדוש ברוך הוא את אברהם שהיה נתון בארץ בבל שנקראת רחוקה, שנאמר (מלכים ב כ, יד): מארץ רחוקה וגו', ואמר הקדוש ברוך הוא תאמר שיש בו כח לעמד, כיון שהשליכו אותו לכבשן האש וקדש שמו של הקדוש ברוך הוא ועמד בנסיונו, מיד קרבו הקדוש ברוך הוא לארץ ישראל, בנה לו את הפנדק והיה זן עוברים ושבים והיה מכניס את הבריות תחת כנפי השכינה, והודיע כבודו של הקדוש ברוך הוא בעולם, ונתן שמו על שם הקדוש ברוך הוא כמלאכים, אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם, מה יש לי לומר לך ומה יש לי לברכך, שתהא שלם, צדיק לפני, או שתהא שרה אשתך צדקת לפני, צדיק אתה, שרה אשתך צדקת לפני, או שיהיו כל בני ביתך צדיקים, צדיקים הם לפני, מה יש לי לברכך, אלא כל בנים שעתידים לעמד ממך יהיו כמותך, מנין, שכן כתיב: ויאמר לו כה יהיה זרעך. את מוצא אברהם שנתברך בכוכבים, שנאמר: הבט נא השמימה וספר הכוכבים וגו', ויצחק נתברך בחול, שנאמר (בראשית כב, יז): כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגו', ויעקב נתברך בעפר הארץ, שנאמר (בראשית כח, יד): והיה זרעך כעפר הארץ וגו', ברכתו של אברהם באתה בימי משה, שכן כתיב (דברים א, י): ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום וגו', וברכתו של יעקב שנתברך כעפר הארץ, באתה בימי בלעם, שכן כתיב (במדבר כג, י): מי מנה עפר יעקב, וברכתו של יצחק שנתברך בחול, באתה בימי הושע, שנאמר (הושע ב, א): והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. והואיל דביצחק כתיב ביה ברכת החול היה נצרך לומר והיה מספר בני יצחק, ואינו אומר כן אלא והיה מספר בני ישראל, ולמה, אלא בשעה שיצא יעקב אבינו לילך לפדן ארם מסר לו יצחק את ברכת החול, כמה שאמר לו (בראשית כח, ד): ויתן לך את ברכת אברהם, מהו את, אמר רבי חמא בר חנינא כך אמר לו ברכה שנתברכנו אני ואברהם כאחד (בראשית כב, יז): כי ברך אברכך, ברכה לאב ברכה לבן, (בראשית כב, יז): והרבה ארבה, רביה לאב רביה לבן, (בראשית כב, יז): וכחול אשר על שפת הים, את הברכה הזו מסר יצחק ליעקב, לפיכך הוא אומר: והיה מספר בני ישראל כחול הים, הוי (תהלים קיט, פט): לעולם ה' דברך נצב בשמים.
  3. Bamidbar Rabbah 2:15 אמר רבי יוחנן
    והיה במקום אשר יאמר להם וגו' (הושע ב, א), והיכן נאמר להם, כשעשו אותו המעשה קרא אותן הקדוש ברוך הוא עמו של משה, שנאמר (שמות לב, ז): לך רד כי שחת עמך, מיד חגר משה מתניו בתפלה, שנאמר (שמות לב, יא): ויחל משה את פני ה' אלהיו וגו'. משל למלך שראה את אשתו מנשקת לסריס, אמר לשושבינה מגרשה אני, טורפה אני, תלך …
    והיה במקום אשר יאמר להם וגו' (הושע ב, א), והיכן נאמר להם, כשעשו אותו המעשה קרא אותן הקדוש ברוך הוא עמו של משה, שנאמר (שמות לב, ז): לך רד כי שחת עמך, מיד חגר משה מתניו בתפלה, שנאמר (שמות לב, יא): ויחל משה את פני ה' אלהיו וגו'. משל למלך שראה את אשתו מנשקת לסריס, אמר לשושבינה מגרשה אני, טורפה אני, תלך לבית אביה. אמר לו למה, שמצאתיה מנשקת לסריס. אמר לו עכשו היא מעמדת לך בנים נאים וגבורים והם יורדין עמך למלחמה. אמר אין הימנו תוחלת, אין מוליד לי, ועל דבר שאין הימנו הנאה אתה כועס, כך (שמות לב, ז): למה ה' יחרה אפך בעמך וגו', אמר לו משה זה העגל שעשו ישראל, עכשו הוא מסיעך הוא מוריד גשמים ואתה מפריח טללים. אמר לו הקדוש ברוך הוא וכי יש בו תוחלת. אמר לו משה ואם אין בו ממש למה אתה כועס, (שמות לב, יא יג): למה ה' יחרה אפך בעמך וגו' למה יאמרו וגו' זכר לאברהם וגו', מה כתיב אחריו (שמות לב, יד): וינחם ה' על הרעה וגו' שלו, הוי: והיה במקום אשר יאמר להם וגו'. דבר אחר, והיה במקום וגו', אמר רבי יוחנן מה כתיב למעלה מן הענין (הושע א, ב ג): לך קח לך אשת זנונים וגו' וילך ויקח את גמר וגו' וכל הענין (הושע א, ט): קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי וגו', ואחר כך (הושע ב, א): והיה במקום אשר יאמר להם וגו', מה אם בשעה שהיה כועס עליהם כך היה מחבבן, בשעה שהוא אוהבן על אחת כמה וכמה. למה הדבר דומה למלך שכעס על אשתו אמר מגרשה אני ואיני חס על בניה, לא היא אשתי ולא אני אישה, ירד לשוק הלך לו אצל הזהבי, אמר לו עשה לאשתי תכשיטים של זהב, הלך אוהבו ומצא לו אצל הזהבי שעשה לאשתו תכשיטים, הלך ואמר לשכנותיה לא שמעתן שהמלך עושה מריבה עם אשתו והוא אומר לה מגרשה אני, עכשו ראיתי אותו אצל הזהבי אומר לו עשה תכשיטין לאשתי. כך כשכעס הקדוש ברוך הוא על ישראל אמר להושע: קח לך אשת זנונים וגו', איני מבקשה (הושע ב, ב): זנה תזנה הארץ וגו', איני מרחם עליה (הושע ב, ו): קרא שמה לא רחמה, לא היא שלי ולא אני שלה, (הושע א, ט): כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם. אמר להם הושע אמות העולם מה אתם סבורים בשביל שאמר להם הדברים הללו כי אתם לא עמי, שהוא כועס עליהם, ראו היאך הוא אומר להם, מה כתיב אחריו, והיה במקום אשר יאמר וגו', וכן ישעיה אומר (ישעיה א, ב): שמעו שמים והאזיני ארץ וגו' (ישעיה א, ד): הוי גוי חטא, ומה כתיב אחריו (ישעיה א, יח): לכו נא ונוכחה, (ישעיה א, טז): רחצו הזכו וגו'. למה הדבר דומה לבן מלך שאמר לו אביו לך לבית הספר, הלך לו לשוק והיה מתחיל משחק עם הנערים, ידע אביו שלא הלך לבית הספר, מקללו ומשמיעו דברים רעים, אחר כך אמר לו רחץ ידיך ובוא סעד עמי. כך ישעיה אמר (ישעיה א, ב): בנים גדלתי וגו', ומשהוא גומר כל הענין מהו אומר (ישעיה א, יח): לכו נא ונוכחה וגו'. וכן ירמיה הקדוש ברוך הוא אמר לו (ירמיה א, יא): מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד וגו' (ירמיה א, יג יד): סיר נפוח, מצפון תפתח הרעה וכל הענין, ומה כתיב אחריו (ירמיה ב, ב ג): הלך וקראת באזני ירושלים וגו' קדש ישראל וגו'. משל למלך שנטל אשה היה אומר אין נאה הימנה, אין משבחת הימנה, אין מישבת הימנה, נכנס שושבינה לבית ראה אותה מנולת, הבית אינה מכונת, המטות אינם מצעות, אמר לה שושבינה הלואי את שומעת שהיה בעליך משבחיך לתוך השוק אין אותו השבח מעשים הללו, אמר השושבין אם כשהיא מנולת כך הוא משבחה, אלו היתה מתקנת על אחת כמה וכמה. כך דורו של ירמיה חוטאין והוא אומר להם (ירמיה ב, ב): זכרתי לך חסד נעוריך וגו', אמר להם ירמיה אלואי אתם שומעין מה הוא אומר עליכם, הלך וקראת באזני ירושלים וגו' זכרתי לך חסד נעוריך וגו' קדש ישראל וגו', אמר אם בשעה שהם חוטאים כך הוא מחבבם, כשהם עושין רצונו על אחת כמה וכמה. אף כאן: כי אתם לא עמי וגו', ומה כתיב אחריו: והיה במקום וגו'.
  4. Bamidbar Rabbah 2:24 אמר רבי יוחנן
    בארבעה מקומות הוא מזכיר מיתתן של בני אהרן ומזכיר סרחנן, וכל כך למה, להודיעך שלא היה עון בידם אלא זה בלבד. אמר רבי אלעזר המודעי צא וראה כמה היא קשה מיתתן של בני אהרן לפני הקדוש ברוך הוא, שכל מקום שהוא מזכיר מיתתן מזכיר סרחנן, כל כך למה, כדי שלא יתן פתחון פה לבאי עולם, שלא יהו הבריות אומרים מעשים מקלק …
    בארבעה מקומות הוא מזכיר מיתתן של בני אהרן ומזכיר סרחנן, וכל כך למה, להודיעך שלא היה עון בידם אלא זה בלבד. אמר רבי אלעזר המודעי צא וראה כמה היא קשה מיתתן של בני אהרן לפני הקדוש ברוך הוא, שכל מקום שהוא מזכיר מיתתן מזכיר סרחנן, כל כך למה, כדי שלא יתן פתחון פה לבאי עולם, שלא יהו הבריות אומרים מעשים מקלקלים היה להם בסתר שעל ידי כן מתו. וימת נדב ואביהוא לפני ה', אמר רבי יוחנן וכי לפני ה' מתו אלא מלמד שקשה לפני הקדוש ברוך הוא בשעה שבניהם של צדיקים מסתלקים בחייהם דאביהם. בהקרבם אש זרה לפני ה', רבי יוחנן דיפו בעא קומי רבי פינחס בר חמא בשם רבי סימון, כאן את אמר לפני ה' לפני ה' שתי פעמים, ולהלן את אמר (במדבר ג, ד): על פני אהרן אביהם, פעם אחת, אלא מלמד שהוא קשה לפני הקדוש ברוך הוא כפלים מאביהם.
  5. Bamidbar Rabbah 2:25 רבי יוחנן אמר
    במדבר סיני (במדבר ג, ד), וכי במדבר סיני מתו, אלא מלמד שמהר סיני נטלו אפופסין שלהם למיתה, הדא הוא דכתיב (שמות כד, יא): ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו, אמר רבי פינחס מכאן שהיו ראוין להשלחת יד. אמר רבי הושעיא וכי קילורין עלתה עמהם לסיני, כמה דתימא (שמות כד, יא): ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, אלא מלמד ש …
    במדבר סיני (במדבר ג, ד), וכי במדבר סיני מתו, אלא מלמד שמהר סיני נטלו אפופסין שלהם למיתה, הדא הוא דכתיב (שמות כד, יא): ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו, אמר רבי פינחס מכאן שהיו ראוין להשלחת יד. אמר רבי הושעיא וכי קילורין עלתה עמהם לסיני, כמה דתימא (שמות כד, יא): ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, אלא מלמד שזנו עיניהם כלפי שכינה, כאדם שמביט בחברו מתוך מאכל ומשתה. רבי יוחנן אמר אכילה ודאית, דכתיב (משלי טז, טו): באור פני מלך חיים, אמר רבי תנחומא מלמד [על] שהגסו את לבן ועמדו על רגליהם וזנו עיניהם מן השכינה. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר משה לא זן עיניו מן השכינה ונהנה מן השכינה, לא זן עיניו מן השכינה, דכתיב (שמות ג, ו): ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים, ונהנה מן השכינה, דכתיב (שמות לד, כט): ומשה לא ידע כי קרן אור פניו בדברו אתו, בשכר כי ירא, (שמות לד, ל): וייראו מגשת אליו, בשכר מהביט (במדבר יב, ח): ותמנת ה' יביט. נדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו מן השכינה, ולמה לא מתו באותה שעה, משל למלך שהיה משיא את בתו ונמצא בשושבין שלה דבר של לוגמיא, אמר המלך אם אני הורגו עכשו הריני מערבב שמחת בתי, למחר שמחתי באה ומוטב בשמחתי ולא בשמחת בתי. כך אמר הקדוש ברוך הוא אם אני הורג נדב ואביהוא עכשו הריני מערבב שמחת תורה, למחר שמחתי באה מוטב בשמחתי ולא בשמחת תורה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג, יא): ביום חתנתו, זה סיני, (שיר השירים ג, יא): וביום שמחת לבו, זה אהל מועד.
  6. Bamidbar Rabbah 4:20 אמר רבי יוחנן
    ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן וגו' (במדבר ד, טז), הדא הוא דכתיב (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אם לפני מלך בשר ודם צריך אדם לנהג שפלות בעצמו, קל וחמר לפני המקום, ותנינן (משנה אבות ה-כ): הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, ללמדך שאין גאוה לפני המקום. אלי …
    ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן וגו' (במדבר ד, טז), הדא הוא דכתיב (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אם לפני מלך בשר ודם צריך אדם לנהג שפלות בעצמו, קל וחמר לפני המקום, ותנינן (משנה אבות ה-כ): הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים, ללמדך שאין גאוה לפני המקום. אליהו אומר (תנא דבי אליהו רבה יג): כל המרבה כבוד שמים וממעט כבוד עצמו, כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה, וכל הממעט כבוד שמים ומרבה כבוד עצמו, כבוד שמים במקומו וכבודו מתמעט. מעשה באיש אחד שהיה עומד בבית הכנסת ובנו עומד כנגדו, וכל העם עונים אחר העובר לפני התבה הללויה, ובנו עונה דברים של תפלות, אמרו לו ראה בנך שהוא עונה דברים של תפלות, אמר להם ומה אעשה לו תינוק הוא, ישחק. שוב למחר עשה כאותו ענין וכל העם עונין אחר העובר לפני התבה אמן הללויה, ובנו עונה דברים של תפלות, אמרו לו ראה בנך שהוא עונה דברים של תפלות, אמר להם ומה אעשה לו תינוק הוא, ישחק. כל אותן שמונת ימי החג ענה בנו דברים של תפלות, ולא אמר לו כל דבר, ולא יצאת אותה השנה ולא שנתה ולא שלשה עד שמת אותו האיש ומתה אשתו ומת בנו ובן בנו ויצאו חמש עשרה נפשות מתוך ביתו, ולא נשתיר לו אלא זוג אחד של בני אדם, אחד חגר וסומא ואחד שוטה ורשע. שוב מעשה באדם אחד, שהיה מתחרט שלא קרא ולא שנה, פעם אחת היה עומד בבית הכנסת, כיון שהגיע העובר לפני התבה לקדשת השם הגביה את קולו ואמר (ישעיהו ו, ג): קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, אמרו לו מה ראית שהגבהת קולך, אמר להם לא זכיתי לא למקרא ולא למשנה ועכשו שנתנה לי רשות לא אגביה את קולי ותשוב נפשי עלי, ולא יצאת אותה השנה ולא שנתה ולא שלשה עד שעלה אותו האיש מבבל לארץ ישראל, ועשאוהו שר החיל של קיסר ומנוהו ראש על כל בירניות שבארץ ישראל, ונתנו לו מקום ובנה עיר וישב שם, וקראו לו קילוני, לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות, מכאן אתה למד שלא ינהג אדם גאוה לפני המקום שכל המתגאה לפניו מתבזה, וכן הוא אומר (שמואל א ב, ל): כי מכבדי אכבד ובזי יקלו. וכן אתה מוצא בדוד מלך ישראל שלא נהג עצמו בגאוה לפני המקום, אלא בזה עצמו לפניו כהדיוט להרבות כבודו של מקום, אימתי בשעה שהעלה הארון מבית אבינדב אשר בגבעה להביאו לירושלים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, א): ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף, אמר דוד איני מעלה את הארון בחשאי, מיד נתיעץ עם שרי האלפים והמאות שישלחו בכל ארץ ישראל שיתקבצו אליהם וילכו להעלות הארון, שנאמר (דברי הימים א יג, א): ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד, (דברי הימים א יג, ב ג): ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן ה' אלהינו וגו' ויקבצו אלינו, ונסבה את ארון אלהינו אלינו וגו', מיד אמרו לו כלם עשה כמו שאתה חפץ, שנאמר (דברי הימים א יג, ד): ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם, מיד שלח וקבץ כל ישראל שבכל ארץ ישראל, שנאמר (דברי הימים א יג, ה): ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים. כמה זקנים מנה דוד שם, אמר רבי ירמיה בן אלעזר ורבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא תשעים אלף זקנים מנה דוד ביום אחד ולא מנה את אחיתפל עמהם וקדשן שיהיו עושין דרגון לפניו, הדא הוא דכתיב: ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף, ויוסף תלתין אלפין, עוד שלשים אלף. ופשוטיה דקריה שלשים אלפין, הרי תשעים אלפין, מיד הלכו לגבעה להעלות משם הארון, שנאמר (שמואל ב ג, ב): ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה וגו', וכתוב אחד אומר (דברי הימים א יג, ו ז): ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם וגו'. וכתוב אחד אומר: ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה וגו', כיצד יתקיימו שני כתובים הללו, כל ישראל הלכו לבעלתה שהיא קרית יערים והמתינו שם על הארון עד שיביאוהו מן הגבעה, אבל דוד והזקנים קמו מבעלי יהודה היא בעלתה היא קרית יערים והלכו נגד הארון לגבעה להביאו מן הגבעה לקרית יערים היא בעלתה, ומבעלתה יעלוהו כל ישראל עמו עד ירושלים. ויש אומרים בתחלה נמלכו שלא ילכו אלא עד בעלתה, וישלח משם עד בית אבינדב אשר בגבעה להעלות משם ארון האלהים עד קרית יערים, ומשם יעלו כלם עמו לירושלים, כיון שהיה שם אמר להם אין כבודו של ארון שיבוא ביחידים אלא נלך כלנו לשם, לכך כתיב: ויקם וילך דוד וכל העם וגו', למה לא הלך בתחלה אלא בעלתה שהיא קרית יערים, לפי שהגבעה וקרית יערים בבת אחת היו יושבים, ששם היו יושבין הגבעונים, שנאמר (יהושע ט, יז): ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים, ונפלה קרית יערים בחלק יהודה, שכן הוא מונה בחלק נחלתו (יהושע טו, ס): קרית בעל היא קרית יערים, והיא היתה גבול בין יהודה ובנימין, שכן הוא אומר בגבול ארץ בנימין (יהושע יח, יד): והיו תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה וגו', אבל הגבעה ששם היה הארון היה בגבול בנימין, שכן כתיב בערי בנימין (יהושע יח, כה כו): גבעון והרמה ובארות, והמצפה והכפירה והמצה, ולכך באו בתחלה עד קרית יערים שהיא גבול בין יהודה לבנימין, ואחר הלכו לגבעון (שמואל ב ו, ב): אשר נקרא שם שם ה' צבאות, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מלמד שהשם וכל כנויו מנחין בארון. רב הונא אמר מלמד שהלוחות ושברי לוחות מנחין בארון. (שמואל ב ו, ג): וירכבו את ארון האלהים וגו' לא נשאו כתורה, שהרי כתיב (במדבר ז, ט): ולבני קהת לא נתן וגו', מפני מה נענש שנתעלם המקרא מעיניו, מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר (תהלים קיט, נד): זמרות היו לי חקיך וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא דברי תורה שכתוב בהן (משלי כג, ה): התעיף עיניך בו ואיננו, אתה קורא אותן זמירות, הרי אני מכשילך בדבר שאפלו תינוקות של בית רבן יודעין אותן, ולבני קהת לא נתן וגו' ואיהו אתייה בעגלה. והיה ארונא טעין כהניא לרומא וטריף לון לארעא, טעין כהניא לרומא וטריף לון לארעא. שלח דוד ואייתי לאחיתפל אמר ליה לית את אמר לי מה נעבד לדין ארונא דהוא טעין כהניא לרומא וטריף לון לארעא וטעין כהניא לרומא וטריף לון לארעא. אמר ליה שלח שאיל לאינון חכימיא דמניתה. אמר דוד מאן דידע למקמתיה ולא קם ליה יהא סופא מתחנקא. אמר לו דבח קומי והוא קאים. אמר הקדוש ברוך הוא לאחיתפל מלה דמינוקיא אמרין בכנשתא בכל יום לא אמרת ליה, ולבני קהת לא נתן וגו', ודא רבתא אמרת ליה דבח קומי וקאים, ולכך היה זובח כשהעלהו בשניה שלא יבוא לידי כך, שנאמר (שמואל ב ו, יג): ויהי כי צעדו וגו', ויהי עזא ואחיו נוהגין את העגלה, שנאמר (שמואל ב ו, ג): וישאהו מבית אבינדב וגו', עזא מאחריו ואחיו לפניו, (שמואל ב ו, ד): וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה וגו', מהו שאמר הכתוב: וישאהו מבית אבינדב וגו', מה נשאו עמו, ארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל שעליו ספר תורה מנח, כההיא דתנינן (ירושלמי שקלים א-א): ארון שעשה משה (שמות כה, י): אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו, באמה בת ששה טפחים. והלוחות ארכן ששה, ורחבן ששה, ועבין שלשה, מנחות לארכו של ארון, וכמה לוחות אוכלות, שנים עשר טפחים. ונשתיירו שם שלשה טפחים, צא מהם טפח, חציו לכתל זה וחציו לכתל זה, נשתירו שם שני טפחים שבהם ספר תורה מנח, שנאמר (מלכים א ח, ט): אין בארון רק שני לחות וגו', אין רק, אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות, ספר תורה שמנח בארון. פרנסת ארון לארכו בוא ופרנס ארון לרחבו, כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, נשתירו שם שלשה טפחים, צא מהן טפח חציו לכתל זה וחציו לכתל זה, נשתירו שם שני טפחים שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא בדחק, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר באמה בת חמשה טפחים, והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועבין שלשה, ומנחות לארכו של ארון, כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים, נשתיר שם חצי טפח, אצבע ומחצה לכתל זה ואצבע ומחצה לכתל זה. פרנסת ארון לארכו צא ופרנס ארון לרחבו, כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, נשתירו שם טפח ומחצה, צא מהם חצי טפח אצבע ומחצה לכתל זה ואצבע ומחצה לכתל זה, נשתיר שם טפח שבו העמודים עומדין, שנאמר (שיר השירים ג, ט י): אפריון עשה לו המלך וגו' עמודיו עשה כסף וגו', וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל מנח בצדו, שנאמר (שמואל א ו, ח): ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך, ועליו ספר תורה מנח, שנאמר (דברים לא, כו): לקח את ספר התורה הזה, בצדו היה מנח ולא בתוכו, ומה אני מקים אין בארון רק שני לחות, לרבות שברי לוחות שמנחין בארון, לפי שהלוחות השלמות ולוחות השבורות על צדיהן היו מנחות בארון, לפי שלא היו עבות אלא שלשה טפחים, אבל קדם שהיה הארגז דף אחד היה יוצא מן הארון ועליו היה ספר תורה מנח, לכך כתיב: וישאהו מבית אבינדב, זה היה הארגז שעליו ספר תורה מנח והיה עומד מצד ארון ברית ה'. (שמואל ב ו, ד): ואחיו הלך לפני הארון, מכאן אמרו אחיו הולך לפניו, כיון שהעלו אותו היו תשעים אלף זקנים מהלכין לפניו והכהנים טוענין בו והלוים מנגנין וכל ישראל משחקין, מי שיש בידו לולב, מי שיש בידו תף וכלי שיר, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, ה): ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' וגו', זה לולב שאדם מנענע בו. (שמואל ב ו, ו): ויבאו עד גרן נכון, כתיב (דברי הימים א יג, ט): כידן, וכתיב: נכון, אמר רבי יוחנן (גמרא סוטה לה-ב): בתחלה כידן, ולבסוף נכון. (שמואל ב ו, ז): וישלח עזה אל ארון האלהים, אמר לו הקדוש ברוך הוא הארון נושאיו נשא עצמו לא כל שכן, דכתיב (יהושע ד, יא): ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון ה' והכהנים לפני העם, נשא ארון נושאיו ועבר. (שמואל ב ו, ז): כי שמטו הבקר, למה שמטו, שהיו מוליכין אותו שלא כתורה, שהן היו צריכים להוליכו בכתף וטענוהו בעגלה והלך לו לעצמו, (שמואל ב ו, ז): ויחר אף ה' בעזה ויכהו שם האלהים על השל, מהו על השל, רבי יוחנן ורבי אלעזר, חד אמר על עסקי שלו, וחד אמר שעשה צרכיו בפניו. (שמואל ב ו, ז): וימת שם עם ארון האלהים, אמר רבי יוחנן עזא בא לעולם הבא, שנאמר: עם ארון האלהים, מה ארון קים לעולם הבא אף עזא בא לעולם הבא. (שמואל ב ו, ח): ויחר לדוד על אשר פרץ ה' וגו', מהו ויחר, אמר רבי אלעזר שנשתנו פניו כחררה, מה טעם, דלא כתיב ביה אף. מיד נתירא דוד להביאו אצלו, שנאמר (שמואל ב ו, ט): וירא דוד את ה' ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון ה'. מה עשה דוד הטהו בית עובד אדום לעמד שם, שנאמר (שמואל ב ו, י): ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון ה' וגו' ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי. לוי היה עובד אדום הגתי, שכן מיחסו עם הלוים, ועובד אדום ואחיו ששים ושנים. ולמה נקרא שמו עבד, על ידי שעבד לפני ה' כראוי. אדם, שהאדים פני דוד, הוא היה מתירא מפני הארון שלא ימיתנו, והוא עובד לפניו וברכו הקדוש ברוך הוא. הגתי, שהיה מגת. כשחזר דוד לירושלים בא אחיתפל ואמר לו: דוד, לא היה לך ללמד מפסוק קטן שהתינוקות קוראין (במדבר ז, ט): ולבני קהת לא נתן וגו', הלוים נושאים את הארון ואין הכהנים נושאים את הארון. בכתף הם נושאים את הארון ולא על עגלה. ומנין שכן הוא, שכן את מוצא כשהעלהו בשניה לא היה שם כהן ולא עגלה, שנאמר (דברי הימים א טו, ב): אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים, וכתיב (דברי הימים א טו, טו): וישאו בני הלוים את ארון האלהים. (שמואל ב ו, יא): וישב ארון ה' בית עבד אדם הגתי, אמרו רבותינו שני דברים היו קדושים וגדולים, וכסבורין בני אדם שהם קשים, וכדי שלא להוציא לעז עליהם כתב בהן דבר גדול של שבח וברכה, ואלו הן: קטרת וארון. קטרת שלא יאמר אדם קשה הוא הקטרת, על ידו מתו נדב ואביהוא, ועל ידו נשרפו עדת קרח, ועל ידו נצטרע עזיהו, לכך כתב הקדוש ברוך הוא מעלה גדולה בקטרת שנצלו ישראל על ידו, שנאמר (במדבר יז, יב יג): ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל וגו'. ארון, שלא יאמר אדם קשה הוא הארון, הוא הכה בפלשתים, הוא הרג באנשי בית שמש, הוא הרג לעזא, לכך כתב בו ברכה, שנאמר (שמואל ב ו, יא): וישב ארון ה' וגו', ללמדך שאין קטרת וארון הורגין אלא עונות הורגין. במה ברך הקדוש ברוך הוא בית עובד אדום, רבי יוסי אומר בבנים, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כו, ד ה): ולעבד אדם בנים שמעיה הבכור וגו' יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל וגו' פעלתי השמיני. בעון קומי רבי יוחנן מהו פעלתי, אמר להם על שפעל פעלה גדולה בתורה, מה פעלה גדולה פעל שהיה מדליק לפני הארון נר אחד שחרית ונר אחד ערבית. רבי יוסי עבד לה אפטרה מה אם הארון שלא אכל ושתה ולא מתכבד אלא בשביל שני לוחות שהיו בו זכה בית עובד אדום שיתברך בזכותו, מי שקבל חכמים ותלמידים במאכל ובמשתה ועל מטות כבודות, על אחת כמה וכמה שישלם לו הקדוש ברוך הוא שכרו. אמרו על עובד אדום שמונה בנים היו לו ושמונה כלות היו לו וכל חדא וחדא מנהון ילדה תרין בירחא, הא כיצד, היתה טמאה שבעה וטהורה שבעה ויולדת, טמאה שבעה וטהורה שבעה ויולדת, שית עשר לכל ירח, לתלתא ירחין הרי ארבעין ותמניא. ובני שמעיה ששה, דכתיב (דברי הימים א כו, ו ז): ולשמעיה בנו נולד בנים וגו' בני שמעיה עתני וגו', הא חמשין וארבע, תמניא דידיה, דכתיב: ולעבד אדם בנים וגו' הא שתין ותרין, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כו, ח): כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעבד אדם, הוי (דברי הימים א כו, ה): כי ברכו אלהים, לכך נאמר (דברי הימים א יג, יד): ויברך ה' את בית עבד אדם וגו'. שמע דוד לסוף שלשה חדשים שברך הקדוש ברוך הוא לעובד אדום ולביתו, קבץ זקני ישראל והשרים ושרי הכהנים והלוים להעלות את הארון בשמחה גדולה, דכתיב (שמואל ב ו, יב): ויגד למלך דוד לאמר ברך ה' את בית עבד אדם וגו', וכתוב אחד אומר (דברי הימים א טו, כה): ויהי דויד וזקני ישראל וגו', מי העלוהו הלוים העלוהו, וכיון שראה דוד שהעלוהו הלוים ולא נזוקו, כמה שאמר ליה אחיתפל, הוסיף עוד וזבח לפניו כמו שאמר אחיתפל בראשונה, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א טו, כה): ויהי בעזר האלהים את הלוים וגו', כתוב אחד אומר: ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים, וכתוב אחד אומר (שמואל ב ז, יג): ויהי כי צעדו וגו' ששה צעדים ויזבח שור ומריא. רבי חנינא ורבי מנא (גמרא ירושלמי סנהדרין י-ב): חד אמר על כל צעידה וצעידה שור ומריא, ובסוף שבעה פרים ושבעה אילים, וחד אמר על כל צעידה וצעידה שבעה פרים ושבעה אילים, ובסוף שור ומריא, רבנן אמרי מקרא חד פרש לחברו, על כל שבעה פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים. רב פפא בר שמואל אמר (גמרא סוטה לה-ב): על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא, על כל שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים. אמר לו רב חסדא אם כן מלאת את כל ארץ ישראל במות, אלא על כל שש פסיעות שור ומריא, על כל ששה סדרים של שש שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים. (שמואל ב ז, יד): ודוד מכרכר בכל עז לפני ה' וגו'. בוא וראה, כמה בזה דוד עצמו לכבודו של הקדוש ברוך הוא, היה לו לדוד להיות מהלך לפניו סתם כמלך לבוש כלי מלכותו, לאו אלא לבש כלים נאים לכבוד הארון, ומשחק לפניו מה שאפשר לומר, שנאמר (דברי הימים א טו, כז): ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון וגו', וכתיב: ודוד מכרכר בכל עז לפני ה', מהו בכל עז, בכל כחו, מהו מכרכר, שהיה מקיש ידיו זו על זו וטופח ואומר כירי רם, והיו ישראל מריעים ותוקעים בשופרות ובחצוצרות וכל כלי שיר, שנאמר (שמואל ב ו, טו): וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר, וכתוב אחד אומר (דברי הימים א טו, כח): וכל ישראל מעלים את ארון ברית ה' וגו', כיון שבאו לירושלים היו כל הנשים מציצות על דוד מן הגגות ומן החלונות וראו אותו מרקד ומשחק ולא היה אכפת לו, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, טז): והיה ארון ה' בא עיר דוד וגו', הרי לך שאשתו נשקפה עליו, ומנין שכל נשי ירושלים כן, שכן היא אומרת לו (שמואל ב ו, כ): מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו. (שמואל ב ו, טז): ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר וגו', כיון שראתה אותו משים עצמו כהדיוט, נתבזה בעיניה. מהו מפזז ומכרכר, האיך היה עושה, אמרו רבותינו היה לבוש בגדי זהב סנונין דומין לפז, והיה מכה בידיו זו על גב זו וטופח, כיון שהיה מכרכר כירי רם, היה מפזז, מהו מפזז, שהיה הזהב המסנן שהיה עליו קולו פוזז, יכול לא היה דוד עושה יותר מזו, לאו, אלא הופך אספירס ומשויר לפניו, שכן כתיב במקום אחר (דברי הימים א טו, כט): ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק וגו', והיו כל הנשים מציצות עליו מן הגגות ומן החלונות ולא אכפת לו, ומהיכן את למד שהיה דוד הופך אספירס ומשויר, שכן את מוצא כיון שהכניסוהו לעיר דוד הציגוהו במקום אשר הכין לו דוד והעלה עולות לפניו הוא וישראל, שכן כתיב (שמואל ב ו, יז): ויבאו את ארון ה' ויצגו אתו וגו'. תמן כתיב (דברי הימים א טז, א): ויקריבו עולות ושלמים לפני האלהים, אחר שכלה להעלות ברך כל העם על שכבדו את הארון ונתן לכלם מתנות מרב שמחתו בארון ולנשים, שנאמר (שמואל ב ו, יח יט): ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים וגו' ויחלק לכל העם לכל המון ישראל וגו', מהו אשפר אחד מששה בפר, אשישה, אחד מששה באיפה. ויש אומרים אשישה, גרבא דחמרא, כמה דתימא (הושע ג, א): ואהבי אשישי ענבים. לאחר שנפטרו כל ישראל ממנו, נפנה לברך את ביתו ולשמחה מרב שמחת הארון, יצאת מיכל לקראתו ובזתהו על שבזה עצמו לכבוד הארון לעיני הנשים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, כ): וישב דוד לברך את ביתו וגו', לא הניחתו לכנס לתוך הבית אלא יצאת לחוץ והיתה מקפחתו בדברים, ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו, מכאן את למד שהיה הופך אספירס ומשויר, שכן היא אומרת לו: אשר נגלה היום, התחילה עושה מריבה כנגדו מבקשת לאכל פניו, אמרה לו אם ראית כבודך מה נכבד היום מלך ישראל, עכשו הודעת שאת מלך, אשר נגלה היום, הלוי בצניעות, אלא לעיני אמהות עבדיו, ואלו הן נשי ישראל שהיא קוראה אתהן אמהות, כהגלות נגלות אחד הרקים, אמר רבי אבא בר כהנא הריק שבריקים זה ארכיסטס שאין ריקם הימנו מכל מצוה, כך היה דוד מרקד לפני הארון, אמרה לו היום נגלה כבודו של בית אבא, בוא וראה מה בינך לבין בית אבא, כל בית אבי היו צנועים וקדושים, אמרו עליו על בית שאול שלא נראה מהם לא עקב ולא גודל מימיהם, הדא הוא דכתיב (שמואל א כד, ג): ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול וגו', מהו ויבא אל גדרות הצאן, רבי אבין בשם רבי אלעזר נכנס לו לדיר הצאן גדר לפנים מגדר. ויבא שאול להסך את רגליו, עשה עצמו כסכה עטוף פעליונים וישב לבית הכסא, והוה חמי ליה משלשל ציבחר ומסלק ציבחר, משלשל ציבחר ומסלק ציבחר, אמר דוד לית אריך מנגע בהא גופא צניעא, הדא הוא דכתיב דהוא אמר ליה (שמואל א כד, י): הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך ה' היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך, ואחוס עליך אין כתיב כאן, אלא ותחס עליך, צניעותך חסה עליך, וכך אמרה לו מיכל, של בית אבא היו צנועין כל כך ואת עומד ומגלה לבושך כאחד הריקים. כיון שגמרה דבריה אמר לה, וכי לפני מלך בשר ודם שחקתי ולא לפני מלך מלכי המלכים שחקתי אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו, ואלו היה אביך צדיק יותר ממני היה האלהים בוחר בי ופוסל בבית אביך, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, כא): ויאמר דוד אל מיכל לפני ה' וגו', אמר לה אביך היה מלך על ישראל בלבד, אני נגיד על ישראל ויהודה, הדא הוא דכתיב: על עם ה', זה שבט יהודה. על ישראל, אלו שאר שבטים. דבר אחר, אמר לה של בית אביך היו מבקשין כבוד עצמן ומניחין כבוד שמים, ואני איני עושה כן אלא מניח כבוד עצמי ומבקש כבוד שמים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ו, כב): ונקתי עוד מזאת, ואל תאמרי שהייתי שפל בעיני אחרים ולא נבזה בפני עצמי, תלמוד לומר (שמואל ב ו, כב): והייתי שפל בעיני (שמואל ב ו, כב): ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה, אמר לה אותן בנות ישראל שצוחת אותן אמהות, אינן אמהות אלא אמהות, לואי יהא לי חלק עמהם לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב: ועם האמהות אשר אמרת, לואי עמם אכבדה. ולפי שאמרה מיכל כן נענשה, שכן כתיב אחריו (שמואל ב ו, כג): ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה, והא כתיב (דברי הימים א ג, ג): יתרעם לעגלה אשתו, שגעתה כעגלה ומתה, הינו דכתיב: עד יום מותה, הא ביום מותה היה לה. אין לך אדם בישראל שבזה עצמו על המצוות יותר מדוד, הדא הוא דכתיב דהוא אמר לפני אלהים (תהלים קלא, א): ה' לא גבה לבי, בשעה שמשחני שמואל למלך, (תהלים קלא, א): ולא רמו עיני, בשעה שהרגתי את גלית, (תהלים קלא, א): ולא הלכתי בגדלות, בשעה שהחזירוני למלכותי, ובנפלאות ממני, בשעה שהעלתי את הארון, (תהלים קלא, ב): אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו, כשם שהתינוק הזה אינו מתביש להתגלות לפני אמו, כך שויתי נפשי לפניך שלא נתבישתי להתבזות לפניך לכבודך, (תהלים קלא, ב): כגמל עלי נפשי, כהן ינוקא דנפק ממעי דאמיה ואין בו רוח גסה לינוק משדי אמו, כן הות נפשי עלי, שאיני מתביש ללמד תורה אפלו מקטני ישראל. אמר רבי אדא בר רבי חנינא אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה שוית עצמך לגמול, חייך כשם שאין לתינוק הזה עוונות, כך אין לך עוונות, שנאמר (שמואל ב יב, יג): גם ה' העביר חטאתך לא תמות, מכאן את למד שאין אדם רשאי לנהג גאוה לפני המקום, אלא צריך להתבזות על כבודו. אמר רבי יהודה הלוי בר רבי שלום אין מעשיו של הקדוש ברוך הוא כמעשה בשר ודם, למה, עביד מגירס של בשר ודם יש לו כלים נאים בשעה שהוא יוצא לשוק הוא לובשם, אבל בשעה שהוא עומד לבשל פושט את היפים ולובש מקרעים וזוסטא, ועוד בשעה שהוא גורף את הכירים ואת התנור הוא לובש רעים מהם, אבל לפני הקדוש ברוך הוא בשעה שכהן גורף את המזבח ומדשנו היה לובש כלים מעלים, שנאמר (ויקרא ו, ג): ולבש הכהן מדו בד וגו', בשביל והרים את הדשן, למה כן, אלא להודיעך שאין גאוה לפני המקום. וכן אתה מוצא באלעזר הכהן שהיה נוהג בשפלות לפני המקום, אמר רבי יהושע בן לוי אלעזר היה דוך דוכנין נשיא על הנשיאים, שנאמר (במדבר ג, לב): ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן וגו', ראה שררה שהיתה בידו ואת סבור מפני שהיה אדם גדול היה נותן לאחרים שיטענו את הכלים שהיה עשוי לטען אותם, לאו, אלא הוא עצמו היה טוען, שנאמר (במדבר ד, טז): ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן וגו', והיאך היה טעון כל אלו, אמרו רבותינו כן היה טוען, שמן המאור בימינו, וקטרת הסמים בשמאלו, ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו, בין הערבים היכן היה נתון, אמר רבי אחא אמר רבי שמעון בן יוחאי כמין צלוחית קטנה היה תולה באפנדתו, מפני שהיה חגור מתניו בזינו כעבד לפני קונו, להודיעך שאין גאוה לפני האלהים, (במדבר ד, טז): פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו, שעל ידו היה נותן להם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכל כליהם, כמה דתימא (במדבר ג, לא לב): ומשמרתם הארן וגו' ונשיא נשיאי הלוי אלעזר וגו'.
  7. Bamidbar Rabbah 6:10 רבי יוחנן אמר
    כל הפקדים אשר פקד משה וגו' (במדבר ד, מו), מאחר שחשב הלוים משפחת בני קהת לבד ומשפחת בני גרשון לבד ומשפחת בני מררי לבד, חזר וכלל מנינם ביחד, להגיד שכלם שקולים לפני המקום בחבה. (במדבר ד, מז): מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת וגו', תני השיר מעכב את הקרבן דברי רבי מאיר. וח …
    כל הפקדים אשר פקד משה וגו' (במדבר ד, מו), מאחר שחשב הלוים משפחת בני קהת לבד ומשפחת בני גרשון לבד ומשפחת בני מררי לבד, חזר וכלל מנינם ביחד, להגיד שכלם שקולים לפני המקום בחבה. (במדבר ד, מז): מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת וגו', תני השיר מעכב את הקרבן דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אינו מעכב. אמר רבי אלעזר טעמיה דרבי מאיר מהאי קרא (במדבר ח, יט): ואתנה את הלוים נתנים וגו' לכפר על בני ישראל וגו', מה כפרה מעכבת אף שירה מעכבת. ורבנן מוקמין מהאי קרא מה כפרה ביום אף שירה ביום. אמר רבי יהודה בשם שמואל מנין לעקר שירה מן התורה, שנאמר (דברים יח, ז): ושרת בשם ה', איזהו שרות שבשם ה', הוי אומר זו שירה. רבי יצחק אמר מהכא (תהלים פא, ג): שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (ישעיה כד, יד): המה ישאו קולם ירנו בגאון ה' וגו'. תני (במדבר ז, ט): ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עליהם בכתף ישאו, ממשמע שנאמר בכתף, איני יודע שישאו, מה תלמוד לומר ישאו, אין ישאו אלא לשון שירה, וכן הוא אומר: שאו זמרה ותנו תף וגו', ואומר: ישאו קולם ירנו. חנניה בן אחי רבי יהושע אמר מהכא (שמות יט, יט): משה ידבר והאלהים יעננו בקול, על עסקי קול. רבי אסא אמר מהכא (דברי הימים ב ה, יג): ויהי כאחד למחצרים ולמשררים להשמיע קול אחד. רבי יונתן אמר מהכא (במדבר יח, ג): ולא ימתו גם הם גם אתם, מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. רבי יוחנן אמר מהכא (במדבר ד, מז): לעבד עבדת עבדה, איזו היא עבודה שצריכה עבודה, הוי אומר זו שירה.
  8. Bamidbar Rabbah 8:4 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba
    איש או אשה וגו', הדא הוא דכתיב (תהלים קלח, ד): יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, אמר רבי פינחס שני דברים שמעו מלכי אמות העולם מפי הקדוש ברוך הוא ועמדו מכסאותם והודו, בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל ואמר (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, אמרו מלכי אמות העולם זה כמונו אומר, איזה מלך רוצה שיהא אחר …
    איש או אשה וגו', הדא הוא דכתיב (תהלים קלח, ד): יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, אמר רבי פינחס שני דברים שמעו מלכי אמות העולם מפי הקדוש ברוך הוא ועמדו מכסאותם והודו, בשעה שנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל ואמר (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, אמרו מלכי אמות העולם זה כמונו אומר, איזה מלך רוצה שיהא אחר מכחיש, וכן הקדוש ברוך הוא, בשעה שאמר (שמות כ, ג): לא יהיה לך, אמרו, אי זה מלך רוצה שיהיה לו שתף וכן הקדוש ברוך הוא, בשעה שאמר (שמות כ, ז): לא תשא, אמרו, אי זה מלך רוצה שיהיו נשבעים בו ומשקרים וכן הקדוש ברוך הוא, בשעה שאמר (שמות כ, ח): זכור את יום השבת, אמרו, אי זה מלך רוצה שלא יהיו הבריות מכבדים את יום ששבת, אבל בשעה שאמר (שמות כ, יב): כבד, אמרו בנימוסות שלנו כל מי שמכתיב את עצמו סגרון למלך, הוא כופר באבותיו, וזה מכריז ואומר: כבד את אביך ואת אמך, עמדו מכסאותם והודו לו. בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא (ויקרא ה, טז): ואת אשר חטא מן הקדש ישלם, אמרו בנימוסות שלנו כל דאכיל צנורא מן קיסר יהב ביה סכין דפדן, וזה מכריז ואומר: ואת אשר חטא מן הקדש ישלם, ולא עוד אלא שהחמיר בהדיוט יותר מגבוה, שבגבוה כתיב (ויקרא ה, טו): נפש כי תמעל מעל וגו', ובהדיוט כתיב (ויקרא ה, כא): נפש כי תחטא וגו', עשאו כמזיד, ולא עוד אלא שבזה הקדים מעילה לחטא, ובזה הקדים חטא למעילה. ולא עוד לישראל אלא אפלו בגוזל הגר כן, מי הוא אלוה כזה האוהב את אוהביו ומקרב רחוקים כקרובים הבאים לשמו, עמדו מכסאותם והודו לו. ולא תאמר בגרי הצדק שנתגירו לשם שמים קרב הקדוש ברוך הוא, אלא אפלו אותן שנתגירו שלא לשם שמים, מצינו שתבע הקדוש ברוך הוא עלבונם, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, א): ויהי רעב בימי דוד וגו', מהו (שמואל ב כא, א): שנה אחרי שנה, מלמד שהיו שלש שנים רצופות, כשראה דוד שהתחיל הרעב לבוא בימיו, אמר בעון חמשה דברים הגשמים אינן יורדין, בעון עובדי כוכבים, ומגלי עריות, ושופכי דמים, ופוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין, ובעון שאינן נותנין מעשרותיהם כתקנן. בעון עובדי עבודת כוכבים מנין, שנאמר (דברים יא, טז): השמרו לכם פן יפתה וגו', ואומר (דברים יא, יז): וחרה אף ה' בכם וגו'. בעון מגלי עריות מנין, שנאמר (ירמיה ג, ב): ותחניפי הארץ בזנותיך וגו', ואומר (ירמיה ג, ג): וימנעו רבבים ומלקוש וגו'. בעון שופכי דמים מנין, שנאמר (במדבר לה, לג): כי הדם הוא יחניף את הארץ, כי הדם הוא יחן אף על הארץ. בעון פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין מנין, שנאמר (משלי כה, יד): נשיאים ורוח וגשם אין, למה (משלי כה, יד): איש מתהלל במתת שקר. בעון שאין נותנין מעשרותיהן כתקנן מנין, שנאמר (מלאכי ג, י): הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו'. שנה ראשונה התחיל דוד להוכיח דורו בעת הרגל ואמר להן שמא יש בכם בני אדם שהן עובדים עבודת כוכבים שאין השמים נעצרים מהוריד טל ומטר, אלא בעון זה יצאו ובקשו ולא מצאו. שנה שניה אמר להם שמא גלוי עריות יש בכם, שאין השמים נעצרים אלא מפני כך, יצאו ובקשו ולא מצאו. שנה שלישית אמר להם שמא שופכי דמים או פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין יש בכם, או מונעי המעשרות יש בכם, שאין הגשמים נעצרים אלא עליהם, יצאו ובקשו ולא מצאו, מכאן ואילך אמר דוד אין הדבר תלוי אלא בי, התחיל שואל באורים ותמים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, א): ויבקש דוד את פני ה', אמר רבי שמעון בן לקיש ששאל באורים ותמים. אמר רבי אלעזר טעמיה דרבי שמעון בן לקיש אתיא פני פני, כתיב הכא: ויבקש דוד את פני ה', וכתיב התם (במדבר כז, כא): ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו וגו', אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד מצל אתה אלא על שאול ועל בית הדמים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, כ): ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים וגו', על שאול, שלא עשיתם עמו חסד ולא נספד כהלכה, אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד אינו שאול שנמשח בשמן המשחה, אינו שאול שבימיו לא נעשה עבודת כוכבים בישראל, אינו שאול שחלקו עם שמואל הנביא, ואתה בארץ והוא בחוצה לארץ, ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים, והיכן מצינו שהמית גבעונים, אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין להם מים ומזון, מעלה עליו הכתוב כאלו הרגן. אמר רבי אלעזר כתיב (צפניה ב, ג): בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו, מהו אשר משפטו פעלו, שהוא עושה משפטו ופעלו כאחת, את מוצא הקדוש ברוך הוא תובע משפטן של גבעונים מן שאול וזוכר פעלתו של שאול לשלם לו שכר טוב, באותה שעה אמר דוד וכי בשביל הגרים הללו עשה הקדוש ברוך הוא לעמו כן, אמר לו הקדוש ברוך הוא אם תרחיק את הרחוקים סופך לרחק את הקרובים, צא ולמד מיהושע רבך שבשעה שאמרו הגבעונים (יהושע י, ו): עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו, באותה שעה אמר יהושע וכי בשביל הגרים הללו אנו מטריחים על הצבור. אמר לו הקדוש ברוך הוא יהושע אם תרחיק את הרחוקים סופך לרחק את הקרובים, צא ולמד מהיכן הוא מטעך לא מן הגרים, שנאמר (בראשית מו, כ): ויולד ליוסף בארץ מצרים וגו', וכתיב (במדבר יג, ח): למטה אפרים הושע בן נון, מיד (שמואל ב כא, ב): ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים וגו', מה שאמר הכתוב: והגבענים לא מבני ישראל המה, וכי מה ענין זה לזה, אלא כך אמר הכתוב לפי שקרא דוד לגבענים ואמר אליהם מה שאמר ולא קבלו ממנו, לכך והגבענים לא מבני ישראל המה, שעמד דוד ורחקן שלא יבואו בקהל, וזו היא ששנינו (גמרא יבמות עט-א): שנתינים אסורים לבוא בקהל, באותה שעה אמר דוד שלש מתנות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, רחמנין ובישנין וגומלי חסדים. רחמנין, דכתיב (דברים יג, יח): ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. בישנים, דכתיב (שמות כ, יז): ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, זה סימן לבישן שאינו חוטא, וכל מי שאין לו בשת פנים דבר ברי שלא עמדו אבותיו על הר סיני וגו'. גומלי חסדים מנין, דכתיב (בראשית יח, יט): למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו', וכתיב (דברים ז, יב): ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד, ואלו אין בהם אחד מאלה, מיד עמד ורחקן, הדא הוא דכתיב: והגבעונים לא מבני ישראל המה, אין ראוין אלה להתערב עמהם אף על פי שגרים הם לא עמדו אבותיהם על הר סיני, כי על שם כנענים מתחשבים, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, ב): כי אם מיתר האמרי. מה כתיב בהם (דברים ז, ג): ולא תתחתן בם וגו', אף אלו כמותן אינן ראוין לדבק בישראל. כתוב אחד אומר (יהושע ט, ז): ויאמר איש ישראל אל החוי וגו', וכאן קרי ליה אמורי, אלא מן האמורי היו ולמה קורא אותן חוי, על שעשו מעשה חוי, מעשה נחש. הנחש אמר יודע אני שאמר להם הקדוש ברוך הוא (בראשית ב, יז): כי ביום אכלך ממנו מות תמות, אלא הריני הולך ומרמה בהם והם אוכלין ונענשים ואני יורש את הארץ לעצמי, כך עשו הגבעונים, אמרו יודעים אנו שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל (דברים כ, יז): כי החרם תחרימם החתי והאמרי וגו' (דברים ז, ב): לא תכרת להם ברית וגו', אלא הרי אנו הולכין ומרמין בהם והם כורתים אתנו ברית, מה נפשך, יהרגו אותנו יעברו על השבועה, יקימו אותנו עוברים על הגזרה, בין כך ובין כך נענשים ואנו יורשין את הארץ לעצמנו, לפיכך כשראה יהושע כן, אמר להם (יהושע ט, כב): למה רמיתם אתנו וגו', אמר להם יהושע אתם עשיתם מעשה נחש לפיכך תטלו שכרו של נחש. אמר רבי אלעזר אררן כנחש, דכתיב (יהושע ט, כג): ועתה ארורים אתם, כשם שכתוב בנחש (בראשית ג, יד): ארור אתה מכל הבהמה, מהו (שמואל ב כא, ב): ובני ישראל נשבעו להם, אמר דוד בעת שבני ישראל נשבעו להם תלו הדבר בי, שאם אחפץ לרחקן ולקרבן הרשות בידי, הריני מרחקן. ומנין שתלו הדבר בדוד, דכתיב (יהושע ט, כז): ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים וגו', אמר רבי אמי בשם רבי יהושע בן לוי אחר שאמר (יהושע ט, כז): לעדה ולמזבח ה', מה צרך לומר (יהושע ט, כז): אל המקום אשר יבחר, אלא תלאו יהושע בדוד, אמר אני איני לא מקרבן ולא מרחקן, אלא מי שהוא עתיד לבנות בית הבחירה, אם ראתה דעתו לקרב יקרב, לרחק ירחק, וכיון שבא דוד וראה שהיו אכזרים רחקן, אף עזרא רחקן, דכתיב (נחמיה יא, כא): והנתינים ישבים בעפל וגו'. אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מרחקן, שנאמר (יחזקאל מח, יט): והעבד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל, יאבדוהו מכל שבטי ישראל, (שמואל ב כא, ב): ויבקש שאול להכתם, אף על פי שלא הכם נתאכזרו עליו, ללמדך שלא על חנם רחקן דוד (שמואל ב כא, ב): בקנאתו לבני ישראל ויהודה, אף על פי שלא כעס עליהם שאול אלא בשביל קנאה שהיה לו על ישראל ויהודה ולא עשה בשביל שנאה שהיה שונאם, ולא רחמו על בניו. מה היא הקנאה, שלא היו מגלים לו היכן דוד מתחבא, מיד שלח דוד וקרא להם מה לכם ולבית שאול, אמרון ליה על שפסק מזוננו ועל שהמית ממנו שבעה אנשים, שני חוטבי עצים, ושני שואבי מים, וחזן, וסופר, ושמש. אמר לון ומה אתון בעין כדון, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, ג): ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת ה', אמר להם מה הניה להוי לכון אם תקטלון מן בית שאול נפשא, אלא אמרו לי מה תקנה אעשה לכם שאתם מתפיסין וכמה כסף וזהב אתן לכם כפר נפשכם, ובמה אכפר, כמה דתימא (שמות כא, ל): אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו, כדי שיפסק הרעב, הדא הוא דכתיב: וברכו את נחלת ה', וכמה דתימא (בראשית מז, ז): ויברך יעקב את פרעה, שברכו שיכלה הרעב. (שמואל ב כא, ד): ויאמרו לו הגבענים אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו, לי כתיב לנו קרי, למה כן, אמר להם דוד, מה הניה לכון דאנון מתקטלין, סבו לכון כסף וזהב. אמרו לו אין אנו מבקשין כסף וזהב עם שאול ועם בני ביתו, לא היה לנו חיב ממון שממון נטל ממנו, אלא נפשות חיב לנו, ונפשות אנו מבקשין. אמר דוד דלמא דאנון בהתין פלגון מן פלגון, נסב כל חד וחד מנהון והוה מפיס ליה, קבל גרמיה, והוא אמר ליה מה הניה לך ואינון מתקטלין סב לך ממון, והוא אמר ליה: אין לי כסף וזהב עם שאול ועם ביתו, ואין לנו לחזר על אחרים אלא עליו, שעבדיו לא רצו לשלוח יד בכהנים ולא בנו, שנאמר (שמואל א כב, יז): ולא אבו עבדי המלך לשלוח את ידם לפגע בכהני ה', הוי (שמואל ב כא, ד): ואין לנו איש להמית בישראל. כיון שראה דוד שלא קבלו ממנו, אמר להם מה אתם אומרים אני עושה לכם, אם נפשות אתם מבקשים אני אעשה, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, ד): ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם, כיון שאמר להם דוד כן, אמרו לו אין אנו מבקשים לפרע לו ככל מדתו, הוא כלנו וחשב להשמידנו שלא יהיה לנו עמידה בכל גבול ישראל, אין אנו מבקשין מכל בניו אלא שבעה, כנגד השבעה אשר הרגם ממנו, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, ה): ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו וגו', אשר כלנו שבע אותיות הן, כנגד שבע נפשות שהרג מהם, לפיכך (שמואל ב כא, ו): יתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה' וגו', כדי שיראו כל העולם ויתיראו ולא יוסיפו עוד להרע לגרים, לכך כתיב לה', שהוא צוה להיטיב לגרים, והוא הרע להם, למה בגבעת שאול, כדי שידעו אם למלך לא נשא הקדוש ברוך הוא פנים קל וחמר להדיוטים. בחיר ה', אתמהה, הם מקטרגים עליו, וקריין ליה בחיר ה'. אלא הם אמרו: בגבעת שאול, יצתה בת קול ואמרה: בחיר ה'. כיון שראה דוד צרתו צרה, התחיל אומר להם אני אתן, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, ו): ויאמר המלך אני אתן, (שמואל ב כא, ז): ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן וגו', על שהיה אדם גדול בתורה נתן דוד עיניו בו להצילו מידם, אמר דוד הריני מעבירן לפני המזבח, וכל מי שהמזבח קולטו הרי הוא שלו, והעבירן לפני המזבח, ונתפלל עליו והלך המזבח וקלטו, הדא הוא דכתיב (תהלים נז, ג): אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי, שהסכים הקדוש ברוך הוא עם דוד. (שמואל ב כא, ח): ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול וגו', והכתיב (שמואל ב ו, כג): ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה, ומרב היכן היא, אמר מעתה בני מרב היו וגדלתם מיכל ונקראו על שמה. (שמואל ב כא, ט): ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני ה' ויפלו שבעתם יחד, שבעתם כתיב חסר יו"ד, זה מפיבשת בן יונתן שנצל, שהיה חסר מן השבעה. (שמואל ב כא, ט): והמה המתו בימי קציר בראשנים בתחלת קציר שערים, מלמד שהומתו בששה עשר בניסן, יום שהיו מקריבים את העומר. (שמואל ב כא, י): ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור, מהו אל הצור, אמר רבי הושעיא שהיתה אומרת (דברים לב, ד): הצור תמים פעלו. (שמואל ב כא, י): מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים, רבי אחא בר זבינא אמר בשם רבי הושעיא גדול הוא קדוש השם מחלול השם, בחלול השם כתיב (דברים כא, כג): לא תלין נבלתו על העץ, ובקדוש השם כתיב: מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים, מלמד שעמדו תלוים מששה עשר בניסן עד שבעה עשר במרחשון. והכתיב (דברים כד, טז): לא יומתו אבות על בנים, ובנים מתו בעון אביהם, אמר רבי חיא בר אבא בשם רבי יוחנן מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא, והיו אמות העולם אומרים תורתן של אלו פלסטון היא, כתוב בתורתן: לא תלין נבלתו, ואלו תלוים שבעה חדשים. כתוב בתורתן אין דנים שנים ביום אחד, ואלו שבעתם יחד. כתוב בתורה: לא יומתו אבות על בנים, ואלו מתים בעון אבותם. והיו שואלים עליהם מה חטאו אלו שנשתנית מדת הדין, והיו ישראל אומרים להם אבותיהם של אלו פשטו ידיהם בגרים גרורים, אמרו להם וכי מה טיבן, אמרו להם אלו הגרים שנתגירו בימי יהושע. אמרו להם וכי בשביל הגרים הגרורים הארורים הללו עשה הקדוש ברוך הוא לעמו כן, מה בבני מלכים כן בהדיוטות על אחת כמה וכמה, מה אם אלו שלא נתגירו לשם שמים ראו היאך תבע הקדוש ברוך הוא את דמן, המתגיר לשם שמים על אחת כמה וכמה, ודאי אין אלוה כאלהיהם ואין אמה כאמתם, ואין לנו לדבק אלא באמה זו שאלהיה גדול מכל אלהים. מיד נתגירו הרבה גרים מאמות העולם באותה שעה מאה וחמשים אלף, שנאמר (דברי הימים ב ב, טז): ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות. מהם עשה שלמה שבעים אלף נושא סבל, ושמונים אלף חוצב בהר, שנאמר (דברי הימים ב ב, א): ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל וגו'. וכל כך למה להודיע שהקדוש ברוך הוא, הוא מקרב את הרחוקים, וסמך לרחוקים כקרובים, ולא עוד אלא שמקדים שלום לרחוקים מן הקרובים, שנאמר (ישעיה נז, יט): שלום שלום לרחוק ולקרוב, הוי: עד נתך מים עליהם מן השמים. מהו (שמואל ב כא, י): ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם, בוא וראה החסד שעשתה רצפה בת איה עמהם, שהיתה שומרתם ביום מעוף השמים ובלילה מחית השדה שבעה חדשים, ואף על פי שאמר הקדוש ברוך הוא לדוד על שאול שלא נספד כהלכה והוא נקבר בחוצה לארץ, היה דוד מתעצל בהספדו, שאמר שאול כבר עברו עליו תריסר ירחי שתא ולא ארחיה לאספודיה, כיון שהגידו לו מעשים של רצפה בת איה, נשא קל וחמר בעצמו, ואמר: מה זו שהיא אשה כך עשתה לגמילות חסדים, אני שאני מלך על אחת כמה וכמה, מיד הלך לגמל חסד עמהם, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כא, יא): ויגד לדוד את אשר עשתה וגו', (שמואל ב כא, יב יג): וילך דוד ויקח את עצמות שאול וגו' ויעל משם את עצמות שאול וגו'. מה עשה דוד, עמד וכנס כל זקני ישראל וגדוליהם, ועברו את הירדן ובאו ליביש גלעד, ומצאו את עצמות שאול ויהונתן בנו ונתנו אותם בתוך ארון המת ועברו את הירדן, שנאמר (שמואל ב כא, יד): ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו וגו', מהו (שמואל ב כא, יד): בצלע בקבר קיש אביו, מלמד שהביאוהו לגבול ירושלים וקברוהו שם, וצלע היא בצד ירושלים, שנאמר (יהושע יח, כח): וצלע האלף והיבוסי היא ירושלים וגו'. (שמואל ב כא, יד): ויעשו כל אשר צוה המלך, ומה צוה המלך, צוה להיות מעבירים ארונו של שאול בכל שבט ושבט והיה השבט שהיה נכנס בו ארונו של שאול יוצאים הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וגומלים חסד עם שאול ובניו, כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים, עד שבאו לארץ אחזתו לגבול ירושלים, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא שגמלו לו כל ישראל חסד ועשו דינם של גבעונים, מיד נתמלא רחמים ונתן מטר על הארץ, שנאמר (שמואל ב כא, יד): ויעתר אלהים לארץ אחרי כן, הא למדנו כמה קרב הקדוש ברוך הוא את הרחוקים, אפלו שנתגירו שלא לשם שמים, ואין צריך לומר על גרי הצדק, הוי: יודוך ה' כל מלכי ארץ וגו'.
  9. Bamidbar Rabbah 9:10 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ומעלה בו מעל, מעילה כפולה, שמעלה בו בנפשות ובממון, שהביאה לו נפשות אחרות לקחת לו ממונו. דבר אחר, ומעלה בו מעל, שמעל בו בזכרים ובנקבות, ומעלה בו מעל, בעולם הזה ולעולם הבא, פרשה הימנו בשני עולמות. (במדבר ה, יג): ושכב איש, על ידי איש הוא מקנא אותה ואינו מקנא אותה על ידי בהמה, (במדבר ה, יג): את …
    דבר אחר, ומעלה בו מעל, מעילה כפולה, שמעלה בו בנפשות ובממון, שהביאה לו נפשות אחרות לקחת לו ממונו. דבר אחר, ומעלה בו מעל, שמעל בו בזכרים ובנקבות, ומעלה בו מעל, בעולם הזה ולעולם הבא, פרשה הימנו בשני עולמות. (במדבר ה, יג): ושכב איש, על ידי איש הוא מקנא אותה ואינו מקנא אותה על ידי בהמה, (במדבר ה, יג): אתה, זו שהתרו בה, (במדבר ה, יג): שכבת זרע, פרט לכשקנא לה דרך אברים, שלא תאמר בקפידת הבעל תלה הכתוב ובעל הא קפיד, לכך נאמר: שכבת זרע, (במדבר ה, יג): ונעלם מעיני אישה, ולא שיהא בעל רואה ומעמעם, הא אם ידע בה בעלה אין רשאי להערים עליה ולהשקותה. (במדבר ה, יג): ונסתרה והיא נטמאה, כיון שנסתרה התורה קראה אותה טמאה. דבר אחר, ונסתרה והיא נטמאה, כמה שעור סתירה כדי טמאה, כמה היא טמאה כדי ביאה, כמה היא ביאה כדי העראה, כמה העראה רבי אליעזר אומר כדי חזרת דקל ברוח, רבי יהושע אומר כדי מזיגת הכוס, בן עזאי אומר כדי לשתותו, רבי עקיבא אומר כדי גלגול ביצה, רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגמות שלש ביצים מגלגלות זו אחר זו, רבי אלעזר בן פינחס אמר כדי שיקשר גרדי את הנימא, פנימון אומר כדי שתושיט ידה ותטל ככר מן הסל, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (משלי ו, כו): כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד, אמר רבי יוסי כל אלו שעורים לאחר התרת סינר, אמר רבי יוחנן כל אחד ואחד בעצמו שער, ובן עזאי נשא אשה מימיו, אית דבעי מימר נתחמם, ואית דבעי מימר בעל ופרש, ואית דבעי מימר (תהלים כה, יד): סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. מנין להעראה שהיא אוסרת באשת איש, אמר רבי יונה שכן כתיב (ויקרא יח, כט): כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה, הקשו כל העריות לנדה, מה נדה בהעראה, דכתיב (ויקרא כ, יח): את מקרה הערה, אף כל העריות בהעראה. (במדבר ה, יג): ועד אין בה, שהוא כשר להעיד, ומנין אף עד שאין כשר להעיד אם אמר נטמאת אינה שותה, תלמוד לומר עד ועד, (במדבר ה, יג): והוא לא נתפשה, אסורה הא אם נתפשה מתרת. ויש לך תפושה בישראל והיא אסורה, ואיזו זו כל שתחלתה ברצון וסופה באנס, ויש לך שאינה תפושה בישראל והיא מתרת, ואיזו זו שתחלתה באונס וסופה ברצון, כהדא אתתא אתת גבי רבי אמרה ליה נאנסתי, אמר לה ולא ערב לך, אמרה ליה ואם יטבל אדם אצבעו בדבש ויתננה לתוך פיך ביום הכפורים שמא אינו רע לך ובסוף אינו ערב לך, וקבלה. דבר אחר, ועד אין בה, אף על פי שאין לה עכשו יש לה לאחר זמן, כיוצא בדבר אתה אומר (בראשית יא, ל): ותהי שרי עקרה אין לה ולד, אף על פי שאין לה עכשו יש לה לאחר זמן, שנאמר (בראשית כא, א): וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר. כיוצא בדבר אתה אומר (אסתר ב, י): לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד, אף על פי שלא הגידה עכשו הגידה לאחר זמן, ואף כאן ועד אין בה, אף על פי שאין לה עכשו יש לה לאחר זמן, שנאמר (מלאכי ג, ה): וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר וגו'.
  10. Bamidbar Rabbah 9:24 אמר רבי יוחנן
    תני (גמרא סוטה ח-ב): היה רבי מאיר אומר, מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדים לו, שנאמר (ישעיה כז, ח): בסאסאה בשלחה תריבנה, אין לי אלא דבר שהוא סאה, מנין למודד בתרקב וחצי תרקב קב וחצי קב, רבע וחצי רבע, תומן ועוכלא מנין, שנאמר (ישעיה ט, ד): כי כל סאון סאן ברעש, רבה כאן סאות הרבה: אין לי אלא דבר הבא במדה, מנ …
    תני (גמרא סוטה ח-ב): היה רבי מאיר אומר, מנין שבמדה שאדם מודד בה מודדים לו, שנאמר (ישעיה כז, ח): בסאסאה בשלחה תריבנה, אין לי אלא דבר שהוא סאה, מנין למודד בתרקב וחצי תרקב קב וחצי קב, רבע וחצי רבע, תומן ועוכלא מנין, שנאמר (ישעיה ט, ד): כי כל סאון סאן ברעש, רבה כאן סאות הרבה: אין לי אלא דבר הבא במדה, מנין שאפלו פרוטות מצטרפות לחשבון גדול, תלמוד לומר (קהלת ז, כז): אחת לאחת למצא חשבון, בנהג שבעולם אדם נכשל בעברה שחיבין עליה מיתה בידי שמים, מת שורו, אבדה תרנגלתו, אבדה צלוחיתו, נכשל באצבעו, החשבון מתמצה, אחת מתארעה לאחת והחשבון מתמצה. כמה הוא מצוי חשבון, עד אחד. וכן את מוצא בסוטה שבמדה שמדדה בה מודדין לה, היא עמדה לפניו כדי שתהא נאה בעיניו, לפיכך כהן מעמידה לפני הכל להראות את קלונה, שנאמר (במדבר ה, יח): והעמיד הכהן את האשה לפני ה', זה שער ניקנור. היא פרסה סודרין נאין על ראשה, לפיכך כהן נוטל כפה מעל ראשה ונותנה תחת כפות רגליה. היא קשטה לו פניה, לפיכך פניה מוריקות. היא כחלה לו עיניה, לפיכך עיניה בולטות. היא קלעה לו שערה, לפיכך כהן סותר את שערה. היא הראתה לו באצבעותיה, לפיכך צפרניה נושרות. היא חגרה לו בצלצול, לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר למעלה מדדיה. היא פשטה לו ירכה, לפיכך ירכה נופלת. היא קבלתו על כרסה, לפיכך בטנה צבה. היא האכילתו מעדני עולם, לפיכך קרבנה מאכל בהמה. היא השקתו יין משבח בכוסות משבחות, לפיכך כהן משקה מים המרים במקדה של חרס. היא עשתה בסתר, יושב בסתר עליון שם בה פנים, שנאמר (איוב כד, טו): ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים. דבר אחר, היא עשתה בסתר המקום פרסמה בגלוי, שנאמר (משלי כו, כו): תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל, אנשי דור המבול לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך טובה שהשפיע להם, שנאמר (איוב כא, ט יג): בתיהם שלום מפחד וגו' שורו עבר וגו' ישלחו כצאן עויליהם וגו' ישאו כתף וכנור וגו' יכלו בטוב ימיהם וגו', היא גרמה להם (איוב כא, יד טו): ויאמרו לאל סור ממנו וגו' מה שדי כי נעבדנו וגו'. אמרו [סדום] דור המבול הואיל ואין לו עלינו טרחות אלא שתי טפות של גשמים הללו, אין אנו צריכין, יש לנו מעינות ונחלים שאנו מסתפקים מהם מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים, שנאמר (בראשית ב, ו): ואד יעלה מן הארץ וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא בטובה שהטבתי לכם בה אתם מתגאים לפני, בה אני נפרע מכם, שנאמר (בראשית ז, יא כג): ביום הזה נבקעו וגו' וימח את כל היקום וגו'. רבי יוסי בן דורמסקית אומר הם לא נתגאו לפני המקום אלא בגלגל העין שדומה למים, שנאמר (בראשית ו, ב): ויראו בני האלהים את בנות האדם, אף המקום לא נפרע מהם אלא בגלגל המים הדומה לעין, שנאמר: ביום הזה נבקעו וגו'. אנשי המגדל לא נתגאו לפני המקום אלא בשביל טובה שהשפיע להם, שנאמר (בראשית יא, א ב): ויהי כל הארץ שפה וגו' ויהי בנסעם מקדם וגו', ואין ישיבה אלא אכילה ושתיה, שנאמר (שמות לב, ו): וישב העם לאכל ושתו, היא גרמה להם, שנאמר (בראשית יא, ד): ויאמרו הבה נבנה לנו וגו', ובה נפרע מהם הקדוש ברוך הוא, שנאמר (בראשית יא, ח ט): ויפץ ה' אתם משם וגו' על כן קרא שמה בבל וגו'. אנשי סדום לא נתגאו לפני המקום אלא בשביל טובה שהשפיע להם, מהו אומר בארצם (איוב כח, ה ח): ארץ ממנה יצא לחם וגו' מקום ספיר וגו' נתיב לא ידעו עיט וגו' לא הדריכוהו בני שחץ וגו'. אמרו סדום הואיל ומזון יוצא מארצנו, כסף וזהב יוצא מארצנו, אבנים טובים ומרגליות יוצאות מארצנו, אין אנו צריכין שיבוא אדם אצלנו, שאין באין אלינו אלא לחסרנו, נעמד ונשכח את הרגל מבינותינו. אמר להם המקום בטובה שהטבתי לכם אתם מבקשים לשכח את הרגל מבינותיכם, אני אשכח אתכם מן העולם, מהו אומר (איוב כח, ד): פרץ נחל מעם גר וגו', (איוב יב, ה ו): לפיד בוז לעשתות שאנן וגו' ישליו אהלים וגו', היא גרמה להם (איוב יב, ו): לאשר הביא אלוה בידו, וכן הוא אומר (יחזקאל טז, מח מט): חי אני נאם ה' אלהים אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך, הנה זה היה עון סדום אחותך וגו', וכל כך למה (יחזקאל טז, מט): ויד עני ואביון לא החזיקה וגו'. מצרים לא נתגאו לפני המקום אלא במים, שנאמר (שמות א, כב): ויצו פרעה לכל עמו וגו' כל הבן הילוד וגו', אף המקום לא נפרע מהם אלא במים, שנאמר (שמות טו, ד): מרכבת פרעה וגו'. סיסרא לא נתגאה לפני המקום אלא בשביל לגיונות שאין מקבלין שכר, שנאמר (שופטים ה, יט): באו מלכים נלחמו וגו' אז נלחמו וגו', אף הקדוש ברוך הוא לא נפרע מהם אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר, שנאמר (שופטים ה, כ): מן שמים נלחמו וגו', לא זזו משם ולא ספנוהו מפני שהוא גוליר. שמשון מרד בעיניו, שנאמר (שופטים יד, ג): ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, אף הוא לקה בעיניו, שנאמר (שופטים טז, כא): ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו. כתוב אחד אומר (שופטים יד, א): וירד שמשון תמנתה, וכתוב אחד אומר (בראשית לח, יג): הנה חמיך עלה תמנתה, רב אמר שתי תמנות היו אחת של יהודה ואחת של שמשון. אמר רבי איבו בר נגרי, כגון הדא בית מעון, שיורדים לה מפלוגתא ועולים לה מטבריא. רבי סימון אומר תמנתה אחת היתה ולמה כתיב בה ירידה ועליה, אלא של יהודה שהיתה לשם שמים, לפיכך כתיב בה עליה, של שמשון שלא היתה לשם שמים, לפיכך כתיב בה ירידה. כתיב (שופטים יד, ה): ויבאו עד כרמי תמנתה, אמר רבי שמואל בר רב יצחק מלמד שהיו אביו ואמו מראים לו כרמי תמנתה זרועים כלאים ואומרים לו כשם שכרמיהם זרועים כלאים כך בנותיהם זרועות כלאים. (שופטים יד, ד): ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, אמר רבי אלעזר בשבעה מקומות כתיב (דברים ז, ג): לא תתחתן בם, אמר רבי אבין לאסר שבעה עממים, וכה הוא אומר הכן, אמר רבי יצחק (משלי ג, לד): אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן. תני (גמרא סוטה ט-ב): רבי אומר תחלת קלקולו בעזה, לפיכך לקה בעזה, תחלת קלקולו בעזה, דכתיב (שופטים טז, א): וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה, לפיכך לקה בעזה, דכתיב (שופטים טז, כא): ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסורים. איתיבון והכתיב (שופטים יד, א): וירד שמשון תמנתה, אמר רבי שמואל בר נחמן דרך נשואין היו של תמנתה, אבל תחלת קלקולו בעזה היתה. (שופטים טז, ד): ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שורק וגו', מהו בנחל שורק, שנעשה כאילן שאין עושה פרות, כך כיון שנשתלש בחטא נעשה מועד לעברה. (שופטים טז, ד): ושמה דלילה, רבי אומר אלמלא לא נקרא שמה דלילה היתה ראויה שתקרא כן, דלדלה את כחו, דלדלה את מעשיו, דלדלה את לבו. כתיב (שופטים טז, יח): ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו וגו', מנא ידעה, אמר רבי חנן נכרין דברי אמת. נחמני אמר ידעה ביה באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה, כיון דאמר לה (שופטים טז, יז): נזיר אלהים אני, אמרה השתא ודאי קשטא קא אמר. דלדלה את כחו, דכתיב (שופטים טז, יט): ויסר כחו מעליו. (שופטים טז, כא): ויהי טוחן בבית האסורים, אמר רבי יוחנן אין טחינה אלא לשון עברה, וכן הוא אומר (איוב לא, י): תטחן לאחר אשתי וגו', מלמד שכל אחד ואחד הביא לו אשתו בבית האסורין כדי שתתעבר ממנו, הינו דאמרי אינשי, קמי דשתי חמרא, חמרא. קמי רפוקא גרידא דיבלא. אמר רבי יצחק דבי רבי אמי לפי שנתאוה שמשון לדבר טמא לפיכך נתלו חייו בדבר טמא, שנאמר (שופטים טו, יט): ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו וגו' (שופטים טז, כח): ויקרא שמשון אל ה' ויאמר ה' אלהים זכרני נא וגו', מה זכירה היתה לו אצל הקדוש ברוך הוא והוא מתאוה לזנות, אמר רבי יהודה בשם רב אמר שמשון לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולמים זכר לי עשרים שנה ששפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום. מהו (שופטים טז, כח): האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים, אמר רב אחא אמר לפניו רבון העולם, תן לי שכר עיני אחת בעולם הזה ושכר עיני אחת תהא מתקנת לי לעתיד לבוא. אבשלום בשערו מרד, שהיה מתגאה בו, שנאמר (שמואל ב יד, כה כו): וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל, ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים וגו', לפיכך נתלה בשערו, שנאמר (שמואל ב יד, כו) (שמואל ב יח, ט): ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים. תני (גמרא נזיר ד-ב): רבי יהודה הנשיא אומר אבשלום נזיר עולם היה, אחד לשנים עשר חדש היה מגלח, שנאמר (שמואל ב טו, ז ח): ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי, כי נדר נדר עבדך וגו'. ומגלח אחד לשנים עשר חדש, שנאמר (שמואל ב יד, כו): והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח וגו', יליף ימים, ימים, מבתי ערי חומה, דכתיב (ויקרא כה, כט): ימים תהיה גאלתו, מה להלן שנים עשר חדש אף כאן שנים עשר חדש. רבי נהוראי אומר מגלח אחד לשלשים יום, יליף ליה מכהנים שנאמר בהם (יחזקאל מד, כ): וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו, ויותר משלשים יום הוי פרע, וגבי כהנים מה טעם אין רשאין לגדל פרע משום כבוד, הכי נמי אכא כבוד. רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת, שכן מצינו בבני טבריה ובני צפורי מגלחין מערב שבת לערב שבת. (שמואל ב יד, כו): ושקל את שער ראשו מאתים שקלים וגו', אבשלום אמר רבי חנינא כחרובית גדולה היה, יכול ככידון, רבי ביבי בשם רבי יוחנן אומר בדין [בדין] היה עשוי, אמר רבי חנינא כד סלקית להכא נסבית אזורי ואזוריה דברי ואזוריה דחמריה מקפא כורתא דחרוביתא דארעא דישראל ולא מטון, קצית חד חרוב ונגר מלא ידי דבש. אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת נפתחה מערה מתחתי ועמדתי בגלגל עיניו של מת עד חוטמי, כשחזרתי לאחור אמרו לי של אבשלום היתה. שמא תאמר אבא שאול ננס היה, לאו, אלא אבא שאול ארך בדורו היה ורבי טרפון מגיע לכתפו היה. רבי טרפון ארך בדורו היה ורבי עקיבא מגיע לכתפו, רבי עקיבא ארך בדורו היה ורבי מאיר מגיע לכתפו, רבי מאיר ארך בדורו היה ורבי מגיע לכתפו, רבי ארך בדורו היה ורב מגיע לכתפו, רב ארך בדורו היה ורב יהודה מגיע לכתפו, רב יהודה ארך בדורו היה ואדא דיאלא מגיע לכתפו, פשתיבנא דפומבדיתא קאי לאדא דיאלא עד פלגיה, כלי עלמא קימי ליה לפשתיבנא דפומבדיתא עד פלגיה. כתוב (שמואל ב יד, כה): וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד, יכול בכל תלמוד לומר (שמואל ב יד, כה): מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום, ודכותיה (שמואל א ט, ב): ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב, יכול בכל תלמוד לומר (שמואל ב יד, כה): משכמו ומעלה גבה מכל העם. תני דבי רבי ישמעאל בעת שנתלה אבשלום באלה, שקל ספסירא בעא למפסקיה, באותה שעה נבקע שאול מתחתיו, ולפי שבא על עשר פלגשי אביו, שנאמר (שמואל ב טו, טז): ויעזב המלך את עשר נשים, ואומר (שמואל ב טז, כב): ויבא אבשלום אל פלגשי אביו, לפיכך נתנו בו עשר לונכיאות, שנאמר (שמואל ב יח, טו): ויסבו עשרה נערים. כתיב (שמואל ב יח, יח): ואבשלם לקח ויצב לו בחיו, מאי לקח, אמר רבי שמעון בן לקיש שלקח מקח רע לעצמו. (שמואל ב יח, יח): את מצבת אשר בעמק המלך, אמר רבי חנינא בר פפא בעצה עמקה של מלכו של עולם, שנאמר (שמואל ב יב, יא): כה אמר ה' הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך וגו'. ודכותיה (בראשית לז, יד): וישלחהו מעמק חברון, אמר רבי חנינא בר פפא בעצה עמקה של אותו צדיק שקבור בחברון, (בראשית טו, יג): ידע תדע כי גר יהיה זרעך וגו', (שמואל ב יח, יח): כי אמר אין לי בן, וכתוב אחד אומר (שמואל ב יד, כז): ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר, אמר רבי יצחק בר אבדימי שלא היה לו בן ראוי למלכות, ולפי שגנב אבשלום שלש גנבות, לב אביו, ולב בית דין, ולב אנשי ישראל, לפיכך נקבעו בו שלשה שבטים בלבו, (שמואל ב יח, יד): ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה. לב אביו מנין (שמואל ב טו, ז): ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך וגו', כל ימיו של דוד לא מלך אלא ארבעים שנה, הכא הוא אומר הכן, אלא משעה ששאלו ישראל מלך, (שמואל ב טו, ח): כי נדר נדר עבדך וגו', אמר ליה מאן את בעי כדון, אמר ליה כתב לי חד פתק דתרין גברין דנסיבון עמי. אמר ליה אמר לי למאן את בעי, אמר ליה כתב לי סתם למאן דאנא בעי אנא נסב, כתב ליה סתם, אזל וצמת ליה תרין תרין גברין, עד דצמת ליה מאתן גברין, הדא הוא דכתיב (שמואל ב טו, יא): ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלים קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר. קראים מדוד, והלכים לתמם מאבשלום, ולא ידעו כל דבר מעצת אחיתפל. אמר רבי הונא בשם רבי אחא כלם ראשי סנהדראות היו, וכיון דחמון מליה אתין לחלופין, אמרו רבון העולמים נפלה נא ביד דוד ואל יפל דוד בידינו, שאם נופלים אנו ביד דוד מתרחם עלינו, ואם נופל דוד בידינו אין אנו מתרחמים עליו, שנאמר (תהלים נה, יט): פדה בשלום נפשי וגו', הרי שגנב לב אביו. לב בית דין, (שמואל ב טו, ד ו): ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ וגו' והיה בקרב איש להשתחות לו וגו' ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל, לב אנשי ישראל מנין (שמואל ב טו, ו): ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל. וכן סנחריב לא נתגאה לפני המקום אלא על ידי מלאך, שנאמר (ישעיה לז, כד): ביד עבדיך חרפת ה', ואבוא מרום קצו וגו', אף הקדוש ברוך הוא לא נפרע ממנו אלא על ידי מלאך, שנאמר (מלכים ב יט, לה): ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו'. כלם מלכים קושרי כתרים בראשיהם. נבוכדנצר אמר אין כל באי עולם כדאין לשרות ביניהם, עשה לו עב קטנה ודר בתוכה, שנאמר (ישעיה יד, יד): אעלה על במתי עב אדמה לעליון, אמר לו הקדוש ברוך הוא (ישעיה יד, יג יד): אתה אמרת בלבבך השמים אעלה וגו', אני אורידך אל שאול, הדא הוא דכתיב (ישעיה יד, טו): אך אל שאול תורד וגו', אמר לו אתה אמרת אין כל באי עולם כדאין לשרות ביניהם, אתה אין אתה כדאי לשרות ביניהם, (דניאל ד, כט): ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך וגו', (דניאל ד, ל): בה שעתא מלתא ספת וגו', (דניאל ד, כו): לקצת ירחין תרי עשר וגו'.
  11. Bamidbar Rabbah 10:1 אמר רבי יוחנן
    איש או אשה כי יפלא וגו' (במדבר ו, ב), הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה, טו): שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים, שוקיו, זה העולם שנשתוקק הקדוש ברוך הוא לבראתו, כמה דתימא (שיר השירים ז, יא): ועלי תשוקתו, ומנין שכן הוא אומר, שנאמר (בראשית ב, א): ויכלו השמים והארץ וגו', אין ויכלו, אלא …
    איש או אשה כי יפלא וגו' (במדבר ו, ב), הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה, טו): שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים, שוקיו, זה העולם שנשתוקק הקדוש ברוך הוא לבראתו, כמה דתימא (שיר השירים ז, יא): ועלי תשוקתו, ומנין שכן הוא אומר, שנאמר (בראשית ב, א): ויכלו השמים והארץ וגו', אין ויכלו, אלא לשון תאוה, שנאמר (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי וגו'. עמודי שש, שהעמיד כל מעשה בראשית לששה ימים, שנאמר (שמות כ, יא): כי ששת ימים עשה ה' וגו', הרי שלש אמהות שמהם נבראו הכל. מיסדים על אדני פז, שיסודן היה שלשה דברים משבחים ואין כמותן בעולם, הדא הוא דכתיב (משלי ג, יט כ): ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו, זה הים. חכמה היא יראת ה', כמה דתימא (איוב כח, כח): הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה. דעת, זה המכיר את בוראו, כמה דתימא (הושע ד, א): ואין דעת אלהים בארץ, ואומר (ירמיה ט, כג): השכל וידע אותי. מראהו כלבנון, זה שכר בעל תשובה שהוא נקרא סור מרע, שעליו אמר הכתוב (הושע יד, ה ז): ארפא משובתם וגו' ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון. בחור כארזים, זה הירא והמכיר בוראו, שהוא נקרא צדיק, ועליו אמר הכתוב (תהלים צב, יג): צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, ואומר (שמואל א ב, כח): ובחר אתו מכל שבטי ישראל וגו'. ואומר (תהלים סה, ה): אשרי תבחר ותקרב. (שיר השירים ה, טז): חכו ממתקים, זה הקדוש ברוך הוא, ראה מהו אומר (עמוס ה, ד): כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו, ויש לך חך מתוק מזה, (יחזקאל לג, יא): חי אני נאם ה' אלהים אם אחפץ במות הרשע וגו', ויש לך חך מתוק מזה, (יחזקאל לג, יט): ובשוב רשע וגו', אין לך חך מתוק מזה. אמר רבי שמעון בן לקיש ובלבד בתוהה על הרשע, הא כיצד תני רבי שמעון בן יוחאי הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו ובסוף נעשה צדיק גמור, עליו הכתוב אומר (יחזקאל לג, יב): ורשעת הרשע לא יכשל בה. אמר רבי יוחנן לא עוד אלא כל עברות שעבר, הקדוש ברוך הוא מונה אותן לו זכיות, הדא הוא דכתיב (תהלים מה, ט): מר ואהלות קציעות כל בגדתיך, כל בגידות שבגדת בי הרי הן כמר ואהלות, בזמן שהן קציעות, ואומר (יחזקאל לג, יט): עליהם הוא יחיה. דבר אחר, חכו ממתקים, אמר רבי שמואל בר נחמן בשלשה מקומות שמעו אמות העולם שהקדוש ברוך הוא מוכיח את ישראל ושמחו ובסוף יצאו בבשת פנים, ואלו הן (ישעיה א, יח): לכו נא ונוכחה יאמר ה', אמרו עכשו הוא מכלה שונאיהם של ישראל מן העולם, אפשר לאלו להתוכח עם בוראן, כיון שאמר להם (ישעיה א, יח): אם יהיו חטאיכם כשנים וגו', אמרו זו התוכחת, לא בעי אלא מתפוגגה עמהון. ודכותיה (מיכה ו, ב): שמעו הרים את ריב וגו', אמרו עכשו הוא מכלה שונאיהן של ישראל מן העולם, אפשר לאלו להתוכח עם בוראן, וכיון שאמר להם (מיכה ו, ג): עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי, אמרו זו תוכחת לא בעי אלא מתפוגגה עמהון. ודכותיה (הושע יב, ג): וריב לה' עם יהודה ולפקד על יעקב וגו', אמרו עכשו הוא מכלה שונאיהם של ישראל מן העולם, אפשר לאלו להתוכח עם בוראן, כיון שאמר להם (הושע יב, ד): בבטן עקב את אחיו וגו', אמרו זו תוכחת לא בעי אלא מתפוגגה עמהון. אמר רבי יודן בר רבי שמעון לאלמנה שקבלה על בנה, חמתיה לדין דאין בנור ובזפת ובמגלבין, אמרה אין דאין הוא לברי באלין דיניא קטיל הוא ליה, דחלת, כד גמר מליא אמר לה מה הוא עביד ליך, אמרה ליה כד הוה במעי הוה מבעט לי. אמר לה, זו סורחנא כך יעקב בבטן עקב את אחיו. רבי אלעזר בשם רבי סימאי אלוהו של יעקב חלק לו כבוד. דבר אחר, חכו ממתקים, רבי עזריה ורב אחא בשם רבי יוחנן, בשעה ששמעו ישראל אנכי בסיני, נפשם יצאה מהם, חזר הדבור אצל הקדוש ברוך הוא אמר לפניו רבון העולמים אתה חיים ותורתך חיים שלחתני אצל מתים, כלם מתים. באותה שעה חזר הקדוש ברוך הוא והמתיק להם את הדבור (תהלים כט, ד): קול ה' בכח קול ה' בהדר. אמר רבי חמא בר רבי חנינא לבחורים קול ה' בכח, לתשים קול ה' בהדר. תני רבי שמעון בן יוחאי התורה החזירה להם נפשותיהם, שנאמר (תהלים יט, ח): תורת ה' תמימה משיבת נפש. כלו מחמדים, רבי חיא בר אבא בנהג שבעולם פועל עושה עם בעל הבית, על ידי שהוא מנבל עצמו בטיט הוא נותן לו שכרו, אבל הקדוש ברוך הוא מזהיר את ישראל ואומר להן אל תנבלו עצמכם בדבר רע ואני נותן לכם שכרכם, הדא הוא דכתיב (ויקרא יא, מג מד): אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ וגו' כי אני ה' וגו', מהו אני ה', נאמן אני לשלם מתן שכר על כך, אתמהה, הוי: כלו מחמדים. רבי תנחום בן רבי חיא בשם רבי יוחנן, כתיב (יחזקאל כ, כ): ואת שבתותי קדשו, במה אתה מקדשו, במאכל ובמשקה ובכסות נקיה, מה כתיב בו (יחזקאל כ, כ): והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני ה' אלהיכם. אני ה', נאמן אני לשלם לכם מתן שכר, הוי: כלו מחמדים. זה דודי, כמה דתימא (ויקרא כ, כו): ואבדל אתכם מן העמים להיות לי. אמר רבי לוי כל מעשיהם של ישראל מבדלים מן אמות העולם בחרישתן ובזריעתן, בקצירתן, בעמרן, בדישתן, בגרניהם, ביקביהם ובתגלחתם ובמניינם. בחרישתן (דברים כב, י): לא תחרש בשור ובחמר יחדו, בזריעתן (ויקרא יט, יט): שדך לא תזרע כלאים, בקצירתן (ויקרא יט, ט): לא תכלה פאת שדך לקצר, בעמרן (דברים כד, יט): ושכחת עמר בשדה וגו', בדישתן (דברים כה, ד): לא תחסם שור בדישו, בגרניהם, ביקביהם (שמות כב, כח): מלאתך ודמעך לא תאחר, בתגלחתם (ויקרא כא, ה): ופאת זקנם לא יגלחו, במנינם, שישראל מונים ללבנה ואמות העולם מונין לחמה. (שמות ל, יב): כי תשא את ראש וגו' (במדבר א, ב): שאו את ראש וגו' (ויקרא כ, כו): להיות לי, הרי אתם שלי, הוי: זה דודי. (שיר השירים ה, טז): וזה רעי, רבי יודן בשם רבי חמא בן רבי חנינא ורבי ברכיה בשם רבי אבהו אמר שהוא מרבה לי רעים, כיצד, כתיב: ואבדל אתכם מן העמים, כזה שהוא בורר את היפה מן הרע, בורר וחוזר ובורר, שכל מי שבורר את הרע מן היפה שוב אינו חוזר ובורר, כך הקדוש ברוך הוא מצפה לאמות העולם שמא יעשו תשובה ויקרבן לתחת כנפיו. דבר אחר, שוקיו עמודי שש וגו', שוקיו, זו תורה, שנאמר (משלי ג, ח): ושקוי לעצמותיך. עמודי שש, למה נמשלו דברי תורה לעמודים, לפי שהם עמודי העולם, שנאמר (ירמיה לג, כה): אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. רבי הונא בשם בר קפרא אמר מה העמודים הללו יש להם קופליות מלמעלן ובסיסיות מלמטן, כך הן פרשיותיה של תורה, נדרשות לפניהם ולאחריהם, נדרשות מלפניהם כגון הדא (ויקרא יט, כג): וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ וגו', מה כתיב לפניהם (ויקרא יט, כ): ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע, וכי מה ענין זה לזה, אלא אינש דהוא אזיל ומתחבר בחבריה בנטיעותיו, ומתוך שהוא נכנס ויוצא בתוך ביתו נחשד על שפחתו, וכשם שאדם פורש את עצמו מן פרות ערלה כך המקלקלין בשפחות פרושין מן הכשרים ליום הדין, דאמר רבי יודן בשם רבי לוי, אלו שהיו נוהגין התר בשפחות בעולם הזה עתידין להתלות בקדקדי ראשיהם לעתיד לבוא, שנאמר (תהלים סח, כב): אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער, והוא אומר לא אשם אני חיב, (תהלים סח, כב): יתהלך באשמיו, יזיל האי גברא בחוביו. כיצד נדרשות מאחריהם (ויקרא יט, כג): שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, מה כתיב בתריה (ויקרא יט, כו): לא תאכלו על הדם, וכי מה ענין זה לזה, אלא אמר הקדוש ברוך הוא לערלה את ממתין שלש שנים ולאשתך אין את ממתין עד שהיא מטהרת מנדתה. לערלה את ממתין שלש שנים, ולבהמתך אין את ממתין עד שתמצה דמיה. מי קים מצות הדם, שאול קים מצות הדם, שנאמר (שמואל א יד, לג לד): ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים לה' לאכל על הדם וגו' ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש וגו'. מהו (שמואל א יד, לד): ושחטתם בזה, רבנין אמרין סכין הראה להם כמה היה צריך להיות שעור ארכו מנין בזה, ב' תרין, ז' שבעה, ה' חמשה, הרי ארביסר אצבעות, אמר להם כסדר הזה תהיו שוחטים ואוכלים. והיכן פרע לו הקדוש ברוך הוא, ביום מלחמת, שנאמר (שמואל א יג, כב): והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו, מי המציאה לו, רבי הונא בשם רב יצחק אמר המלאך המציאה לו, ורבנן אמרי הקדוש ברוך הוא המציאה לו. חרב, מדה כנגד מדה, מה כתוב (שמואל א יד, לה): ויבן שאול מזבח לה' וגו', והלוא כמה מזבחות בנו ראשונים, נח בנה מזבח, אברהם בנה מזבח, יצחק בנה מזבח, יעקב בנה מזבח, משה בנה מזבח, יהושע בנה מזבח, ואת אומר (שמואל א יד, לה): אתו החל לבנות מזבח לה'. רבי יוסי אומר החל במלכים. רבי יודן אמר לפי שנתן נפשו על הדבר של שחיטה שהיא צרך מזבח, לפיכך העלה עליו הכתוב כאלו אתו החל לבנות מזבח. ודכותיה פרשת נזיר נדרשת לפניה ולאחריה, כיצד לאחריה, (במדבר ו, כא): זאת תורת הנזיר וגו', מה כתיב אחריו (במדבר ו, כג): כה תברכו את בני ישראל וגו', וכי מה ענין זה לזה, אלא כך צוה הקדוש ברוך הוא כשם שאין הנזיר טועם יין אף אתם לא תטעמו יין כשתהיו מברכים את ישראל, לכך כתיב כה תברכו, בענין נזיר, ולכך אין הכהנים נושאים כפיהם במנחה משום שכרות. כיצד נדרשת לפניה, איש או אשה כי יפלא וגו', מה כתיב למעלה (במדבר ה, כט): זאת תורת הקנאת, וכי מה ענין זה לזה, אלא כשהם משקים את הסוטה היו אומרים לה, הרבה יין עושה, וכל ישראל עומדים שם אנשים ונשים, ואם היתה טמאה (במדבר ה, כז): וצבתה בטנה וגו', וכשם שבודקים אותה כך בודקים אותו, והיו ישראל האנשים והנשים שהיו רואין, באים לתוך בתיהם ואומרים אוי לו לפלוני ולפלונית ששתו יין ונשתכרו ועברו עברה ומתו, נשבע אני שאיני שותה יין לעולם שלא יהא לי כמותו, וכן הנשים אומרות, לכך נסמכו זו לזו. אמר הקדוש ברוך הוא אם נזיר אדם מן היין, כך תורתו: איש או אשה כי יפלא וגו'. דבר אחר, כשם שהנזיר מבדל מיין כך אני מבדיל את הסוטה משאר נשים לרעה.
  12. Bamidbar Rabbah 10:3 רבי יוחנן אמר
    הדא הוא דכתיב (עמוס ו, א): הוי השאננים בציון וגו', זה שבט יהודה ובנימין שהיו מסבין בהיכלי ענג. (עמוס ו, א): והבטחים בהר שמרון, אלו עשרת השבטים שיושבים לבטח בסבסטי. (עמוס ו, א): נקבי ראשית הגוים, הבאים משני שמות שם ועבר, שמשם נקראו ישראל עברים. (עמוס ו, א): ובאו להם בית ישראל, עובדי כוכבים בשעה שהם א …
    הדא הוא דכתיב (עמוס ו, א): הוי השאננים בציון וגו', זה שבט יהודה ובנימין שהיו מסבין בהיכלי ענג. (עמוס ו, א): והבטחים בהר שמרון, אלו עשרת השבטים שיושבים לבטח בסבסטי. (עמוס ו, א): נקבי ראשית הגוים, הבאים משני שמות שם ועבר, שמשם נקראו ישראל עברים. (עמוס ו, א): ובאו להם בית ישראל, עובדי כוכבים בשעה שהם אוכלים ושותים הם מתעסקין בדברי תפלות, מי חכם כבלעם, מי גבור כגלית, מי עשיר כהמן, ואחר כך באין ישראל ואומרים להם: אחיתפל לא היה חכם, שלמה לא היה חכם, שמשון לא היה גבור, דוד לא היה גבור, קרח לא היה עשיר, שלמה לא היה עשיר, שנאמר בו (מלכים א י, כז): ויתן המלך את הכסף בירושלים וגו', ומסכימין כלם כדברי ישראל. (עמוס ו, ב): עברו כלנה וראו, זה קטיסיפון. (עמוס ו, ב): ולכו משם חמת רבה, זו חמת אנטוכיא. (עמוס ו, ב): ורדו גת פלשתים, אלו תלוליא דפלסטיני. (עמוס ו, ב): הטובים מן הממלכות האלה, זה ציון ושומרון. (עמוס ו, ב): אם רב גבולם מגבלכם, אמר להם הקדוש ברוך הוא חלק גדול וטוב נתתי לכם שאין לאחת מכל האמות טוב וגדול מחלק שלכם, ולמה אין אתם עושים רצוני ואין אתם מתיראים ממני שאביא עליכם פרענות על שאין אתם משימין דברי על לבבכם, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ג): המנדים ליום רע, זה יום של גלות, שמרחיקים אותו מלבם, שאין חוששין עליו, שאומרים: לא תבוא עלינו רעה. (עמוס ו, ג): ותגשון שבת חמס, הגשתם עצמכם לישב אצל החמס, זה עשו, כמה דתימא (עובדיה א, י): מחמס אחיך יעקב וגו'. (עמוס ו, ד): השכבים על מטות שן, על ערסין דפיל. (עמוס ו, ד): וסרחים על ערשותם, שהיו מסריחין בעברות את מטותיהן, שהיו מחליפין נשותיהם זה לזה ומסריחין מטותיהם בשכבת זרע שאינה שלהם. (עמוס ו, ד): ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק, בואו וראו, כל שבט ושבט היה לו מיומס בפני עצמו, כיון שהיה מבקש לילך למיומס שלו היה מעביר כל המרעה לפניו והיה נוטל השמן שבהם ועומד עליו ושוחטו. (עמוס ו, ה): הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר, כשם שהיה דוד משורר על ידי נבלים להקדוש ברוך הוא, כך התקינו להם נבלים לשורר על היין, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ו): השתים במזרקי יין. רב ורבי יוחנן ורבנן, רב אמר קלוריא. רבי יוחנן אמר בכוסות קטנים. רבנן אמרי בכוסות קטנים שיש להם זרבוביות. מהיכן שותים, רבי אבהו בשם רבי חנינא אמר מפתגיתא, שהיה יינו מפתה את הגוף. רבנן אמרין בשם רבי חנינא מפלוגתא. (עמוס ו, ו): וראשית שמנים ימשחו, רב יהודה בר יחזקאל אמר זה שמן אונפקינון, שמשיר את השער ומחליק את הבשר. רבי ינאי אמר שמן אנטכנון, ואחר כל השבח הזה, (עמוס ו, ו): ולא נחלו על שבר יוסף, מה סופן על ידי יין נתפתו וזנו, ולכך יגלו, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ז): לכן עתה יגלו בראש גלים וגו', הא למדנו כל מקום שיש יין יש ערוה, ולכך כתב הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר אחר פרשת סוטה לפי שהיין גורם ערוה, ולפיכך יזיר אדם עצמו ממנו שלא יטעה אותו, ולכך נאמר: איש או אשה כי יפלא וגו'.
  13. Bamidbar Rabbah 10:4 אמר רבי יוחנן
    הדא הוא דכתיב (משלי לא, א): דברי למואל מלך, למה נקרא שלמה למואל, אמר רבי ישמעאל באותו הלילה שהשלים שלמה מלאכת בית המקדש נשא בתיה בת פרעה, והיה שם צהלת שמחת בית המקדש, וצהלת בת פרעה, ועלתה צהלת שמחת בת פרעה יותר מצהלת בית המקדש, הוא דאמר מתלא כלא מחנפים למלכא. ולכך נקרא למואל, שהשליך על מלכות שמים מע …
    הדא הוא דכתיב (משלי לא, א): דברי למואל מלך, למה נקרא שלמה למואל, אמר רבי ישמעאל באותו הלילה שהשלים שלמה מלאכת בית המקדש נשא בתיה בת פרעה, והיה שם צהלת שמחת בית המקדש, וצהלת בת פרעה, ועלתה צהלת שמחת בת פרעה יותר מצהלת בית המקדש, הוא דאמר מתלא כלא מחנפים למלכא. ולכך נקרא למואל, שהשליך על מלכות שמים מעליו, כלומר למה לו אל. ובאותה שעה עלתה במחשבה לפני הקדוש ברוך הוא להחריב את ירושלים, הדא הוא דכתיב (ירמיה לב, לא): כי על אפי ועל חמתי וגו'. רבנן אמרי אלף מיני זמר הכניסה לו בת פרעה, והיה מצוה לזמר לפניו באותו לילה, והיתה אומרת לו, כך מזמרין לפני עבודת כוכבים פלונית וכך מזמרין לפני עבודת כוכבים פלונית. מה עשתה בת פרעה, כמין פרס שטחה לו למעלה ממנו וקבעה בו כל מיני אבנים טובות ומרגליות שהיו מבהיקות כעין כוכבים ומזלות, וכל זמן שהיה שלמה רוצה לעמד היה רואה אותן הכוכבים והמזלות והיה ישן לו עד ארבע שעות. אמר רבי לוי אותו היום נתקרב תמיד בארבע שעות, ועל אותה שעה שנינו, מעשה היה ונתקרב תמיד של שחר בארבע שעות והיו ישראל עצבים שהיה יום חנכת בית המקדש ולא היו יכולין לעשות מפני שהיה ישן שלמה והיו מתיראים להקיצו מפני אימת המלכות, הלכו והודיעו לבת שבע אמו, והלכה היא והקיצתו והוכיחתו, הדא הוא דכתיב (משלי לא, א): משא אשר יסרתו אמו. אמר רבי יוחנן מלמד שכפפתו אמו על העמוד ואמרה לו (משלי לא, ב): מה ברי, הכל יודעין שאביך ירא שמים היה, עכשיו יאמרו כן, בת שבע היא אמו גרמה לו, (משלי לא, ב): ומה בר בטני, כל נשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב אין רואות פני המלך, ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא הבן מלבן ומזרז, (משלי לא ב): ומה בר נדרי, כל נשים של בית אביך כיון שמתעברות היו נודרות ואומרות יהיה לנו בן הגון למלכות, ואני נדרתי ואמרתי יהיה לי בן זרוז ומלמד בתורה והגון לנביאות. (משלי לא, ג): אל תתן לנשים חילך, שתהא רודף אחר זמה, שהם מטלטלין דעתו של אדם. (משלי כט, ג): ורעה זונות יאבד הון, (משלי לא, ג): ודרכיך למחות מלכין, התורה הזהירה ואמרה (דברים יז, יז): ולא ירבה לו נשים, הזהר בדברים הללו שהם מחית מלכים. (משלי יז, ד): אל למלכים למואל, מה לך אצל מלכים, שאומרים למה לנו אל, לעשות כמעשיהם, (משלי יז, ד): אל למלכים שתו יין, מה לך להשוות עצמך למלכים השותים יין ומשתכרין ועושין כל מיני זמה, אל תעשה כמעשיהם. (משלי יז, ד): ולרוזנים אי שכר, מי שכל רזי עולם גלוים לו ישתה יין וישתכר, (משלי יז, ה): פן ישתה וישכח מחקק, אמר רבי שמעון אלו דברי תורה החקוקים, וכתוב בהם (שמות כ, יג): לא תנאף, (משלי יז, ה): וישנה דין כל בני עני, אמרה לו הדין נמסר למלכות בית דוד, כמה דכתיב (ירמיה כא, יב): בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט, תשתה יין ותשנה דין כל בני עני, תזכה את החיב ותחיב את הזכאי. מכאן אמרו דין ששתה רביעית יין אל ידון, וכן חכם ששתה רביעין יין אל יורה. (משלי יז, ו): תנו שכר לאובד ויין למרי נפש, אמר רבי חנן לא נברא יין בעולם הזה אלא לשלם שכר לרשעים בעולם הזה שהם אבודים לעולם הבא, ולנחם אבלים, הדא הוא דכתיב: ויין למרי נפש. מכאן אמרו כל הנהרגין בבית דין היו משקין אותו יין חי כדי שתטרף דעתו עליו, לקים מה שנאמר: תנו שכר לאובד, (משלי יז, ז): ישתה וישכח רישו, על האובד יאמר, שישכח המות שהוא רישו (משלי יז, ז): ועמלו, על מרי נפש הוא אומר, שימותו לו בנים ובנות והוא מר נפש והיין ישמח לב, ולא יזכר עוד את צערו. (משלי יז, ז): ועמלו לא יזכר עוד, אלו בניו שהם עמלו, כההיא דתנינן (דברים כו, ז): ואת עמלנו אלו הבנים, כמה שנאמר (שמות א, כב): כל הבן הילוד וגו'. (משלי לא, ח): פתח פיך לאלם, מכאן שאם אין טוענין ליורש וללוקח שבית דין טוענין. דבר אחר, פתח פיך לאלם, כנגד היתומים הוא אומר שאינן יודעין לטעון, ועוד שאין יודעין בעסק אביהם, שבית דין טוענין בשבילן, הוי (משלי לא, ח): אל דין כל בני חלוף, זה בני המת שחלף והלך לבית עולמו. דבר אחר, שהן חלופי אביהם, כמה דתימא (תהלים נה, כ): אשר אין חליפות למו וגו', אמר רבי חנינא זה שאין מניח לו בן (משלי לא, ט): פתח פיך שפט צדק, שלא תעשה שתלמדם טענות (משלי לא, ט): ודין עני ואביון, כמה דתימא (שמות כג, ו): לא תטה משפט אבינך בריבו. דבר אחר, אלו הצדקות ומתנות עניים, שהם דינם, שאתה צריך להוציא מן הגזלן ולתת להם, לקים מה שנאמר (משלי כב, כב): אל תגזל דל כי דל הוא וגו'. דבר אחר, דברי למואל מלך משא וגו', זו היתה תורה שמיסרתו לשלמה, שנקראת אם ללומדיה, כמה דתימא (משלי ב, ג): כי אם לבינה תקרא אם כתוב, ולמה נקרא הדבר משא, לפי שדבר קשה בא לו לכל מי שיעשה כמעשה שלמה, מה ברי וגו', אין אומר מה בני, אלא, מה ברי, אלו צואות ואזהרות של תורה, שהיא נקראת בר, כמה דתימא (תהלים ב, יב): נשקו בר פן יאנף וגו', שכל דבריה ברים, ועל אזהרה הכתובה בתורה (דברים ז, ג): ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו, הוא אומר דבר זה, לפי ששלמה לקח מבנות הגוים והתחתן בהם, שנאמר (מלכים א יא, א ב): והמלך שלמה אהב נשים וגו' מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו וגו'. חנניה בן רבי יהושע אמר משום הכי אמר: לא תתחתן בם. רבי שמעון בן יוחאי אומר: לאהבה ממש, לזנות. רבי יוסי בר חלפתא אומר לא חיבן לגירן ולקרבן תחת כנפי שמים. ומה בר בטני, הזהירה תורה על אשת איש, ולכך כתוב בכאן בטן, שבנואף ונואפת כתיב (במדבר ה, כז): וצבתה בטנה וגו' (במדבר ה, כב): לצבות בטן וגו'. ומה בר נדרי, הזהירתו התורה שלא לשתות יין כדי שלא יבא להתעסק בזנות, ולכך כתוב בכאן נדרי, כנגד פרשת נזיר הכתובה אחר פרשת סוטה שכתוב בה: איש או אשה כי יפלא לנדר וגו'. אל תתן לנשים חילך, אחר שזכר רוח הקדש אלו שלש אזהרות ברמז, חזר ופרטן בפרוש, הדא הוא דכתיב: אל תתן לנשים חילך, כנגד נשים נכריות שלקח וסרו לבבו מן הקדוש ברוך הוא, הוי: חילך, זה חילה של תורה שאמרה (דברים יז, יז): ולא ירבה לו נשים וגו', ועבר עליה. ודרכיך למחות מלכין, כנגד זנות אשת איש הכתוב מדבר, הדא הוא דכתיב ודרכיך למחות, כמה דתימא (בראשית ו, יב): כי השחית כל בשר וגו', למחות, דברי תורה היועצים אותך טובה, כמה דתימא (משלי ח, יד): לי עצה ותושיה, ואין מלכין אלא עצות, כמה דתימא (דניאל ד, כד): להן מלכא מלכי ישפר עלך, הוי: למחות מלכין, כמה דתימא (במדבר ה, כג): וכתב את האלת האלה וגו', אל למלכים למואל וגו', שלשה שמות נקראו לו: ידידיה, קהלת ושלמה. רבי יהושע בן לוי אמר, שבעה: אגור, בן יקה, למואל, איתיאל. אמר רבי שמואל בר נחמן עקר אותינניה שלהם שלשה: ידידיה, קהלת ושלמה. מודה רבי שמואל ברבי נחמן באילין ארבעתיה, אלא שנתכנה בהם והצרכו להדרש: אגור, שאגר דברי תורה. יקה, שהקיא דברי תורה כספל הזה שהוא מתמלא בן שעתו ומתפנה בן שעתו. למואל, שנם לאל ואמר יכילנא להרבות נשים ולא לחטוא. איתיאל, שאמר אתי אל ואוכל. ואומר: אל למלכים למואל, אמרה התורה שלשה דברים שנצטוו המלכים: שלא להרבות נשים, ושלא להרבות סוסים, ושלא להרבות כסף וזהב, אין עליהם לומר לאל שירבו ולא יחטאו. (משלי לא, ד) אל למלכים שתו יין, הרי זה אמור כנגד נדר נזיר האמור אחר פרשת סוטה שצריכין המלכים לשמר עצמן מן היין, וכן הרוזנים, כדי שלא יבואו לידי זמה ויחיבו העולם. ולמה הזהירה מלכים ורוזנים לבדם, והלא כל בני אדם צריכין להזהר מן היין שלא ישתו ויקלקלו, אלא מפני שספק ביד מלכים לשתות ולעשות כל רצונם בעברה ואין שימחה בידם. (משלי לא, ה) פן ישתה וישכח מחקק, שבשביל היין שישתה ישכח מה שצותה תורה למחוקק חקים של תורה, היא פרשת סוטה. (משלי לא, ה) וישנה דין כל בני עני, הנואף הזה כשהוא הולך אצל אשת איש והיא מתעברת הימנו, נמצא אותו ממזר שאין לו דין חלק בנכסי בעלה, והוא יחלק עם בניו בנכסים, שיהיו סבורים שהוא בנו. דבר אחר, פעמים לא יניח הבעל בן ומן התורה ירשתו חוזרת לאחיו, וזה הממזר יורש ממונו, שיהיו סבורים שהוא בנו, וישנה דין כל בני עני, לכך הזהירה תורה אחר סוטה דין נזיר: שהיין גורם לנואף ונואפת לבוא לתקלה, הדא הוא דכתיב: איש או אשה כי יפלא וגו'. ומנין שחזר שלמה והודה, שנאמר (משלי ל, ב): כי בער אנכי מאיש, זה נח, דכתיב (בראשית ט, כ): ויחל נח איש וגו', שעל ידי יין נתקלל, ולא למדתי ממנו. (משלי ל, ב): ולא בינת אדם לי, זה אדם הראשון, שעל ידי יין ששתה נתקלל העולם בעבורו, דאמר רבי אבין יין מסכה לו חוה לאדם ושתה, שנאמר (בראשית ג, ו): ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, וכתיב (משלי כג, לא): אל תרא יין כי יתאדם וגו', (משלי ל, ג): ולא למדתי חכמה, מחכמת התורה, שבכל מקום שכתוב יין בתורה עושה רשם, (משלי ל, ג): ודעת קדשים אדע, מי שרוצה לקדש עצמו שלא יכשל בזנות, יזיר עצמו מן היין. וקלקלתי בזנות, ודעת קדשים אדע, לכך נאמר פרשת נזיר אחר סוטה.
  14. Bamidbar Rabbah 12:3 בשם רבי יוחנן
    ויהי ביום כלות וגו', הדא הוא דכתיב (תהלים צא, א): ישב בסתר עליון. אמר רב הונא בשם רב אידי, מי אמר המזמור הזה, היינו סבורים שבא שלמה ואמרו, ולא אמרו אלא משה, הדא הוא דכתיב: ישב בסתר עליון, זה משה שישב בסתר עליון, שנכנס בתוך הענן שהוא סתר עליון, כמה דתימא (איוב כב, יד): עבים סתר לו. וכן כתוב (שמות כד, …
    ויהי ביום כלות וגו', הדא הוא דכתיב (תהלים צא, א): ישב בסתר עליון. אמר רב הונא בשם רב אידי, מי אמר המזמור הזה, היינו סבורים שבא שלמה ואמרו, ולא אמרו אלא משה, הדא הוא דכתיב: ישב בסתר עליון, זה משה שישב בסתר עליון, שנכנס בתוך הענן שהוא סתר עליון, כמה דתימא (איוב כב, יד): עבים סתר לו. וכן כתוב (שמות כד, יח): ויבא משה בתוך הענן, (תהלים צא, א): בצל שדי יתלונן, שלן שם לינות הרבה, שנאמר (שמות לד, כח): ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, והוא אמר (תהלים צא ב): אמר לה' מחסי וגו'. דבר אחר, ישב בסתר עליון וגו', אמר רבי יהודה בר סימון בשם רבי יוחנן, שלשה דברים שמע משה מן הקדוש ברוך הוא והרתיע לאחוריו, כיון שאמר לו (שמות ל, יב): ונתנו איש כפר נפשו, אמר משה מי יוכל לתן כפר נפשו, (איוב ב, ד): עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו, ועדין אינו מגיע, שנאמר (תהלים מט, ח ט): אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו ויקר פדיון נפשם, אמר לו הקדוש ברוך הוא איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן (שמות ל, יג): זה יתנו. אמר רבי מאיר נטל הקדוש ברוך הוא כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד והראה לו למשה זה יתנו, כזה יתנו. וכן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (במדבר כח, ב): צו את בני ישראל וגו' את קרבני לחמי לאשי, אמר משה מי יוכל להספיק לו קרבנות, אם אנו מקריבין לפניו כל חיתו שדי ועורכין כל עצי לבנון, אינו מספיק לו, שנאמר (ישעיה מ, טז): ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה. אמר לו הקדוש ברוך הוא איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן (במדבר כח, ג): ואמרת להם זה האשה וגו', ולא שניהם בבת אחת, אלא (במדבר כח, ד): את הכבש אחד תעשה בבקר וגו'. וכן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שמות כה, ח): ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, אמר משה מי יוכל לעשות לו מקדש שישרה בתוכו, (מלכים א ח, כז): הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וגו', ואומר (ירמיה כג, כד): הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וגו', ואומר (ישעיה סו, א): השמים כסאי והארץ הדם רגלי וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא איני מבקש, לפי כחי אלא לפי כחן, כשאני מבקש כל העולם כלו אינו יכול להחזיק כבודי ולא שמש אחד משלי, אלא אני איני מבקש מידך אלא עשרים בדרום ועשרים בצפון ושמונה במערב. לכך משה אמר: ישב בסתר עליון, הקדוש ברוך הוא שהוא יושב בסתרו של עולם הוא רואה את הכל ואינו נראה, הוא נתאוה ללון בצלנו. אמר רבי פרוזדק בר נחשא בשם רבי יהודה ברבי סימון שדי נתלונן בצל שעשה לך בצלאל, זה המשכן, הוי: בצל שדי יתלונן. (תהלים צא, ב): אמר לה' מחסי, שיר זה של פגעים, אמר משה בשעה שהיה עולה להר, שהיה מתירא מן המזיקין, מהו אמר לה' מחסי, אגנתי, (תהלים צא, ב): ומצודתי קסטרא דידי, (תהלים צא, ב): אלהי אבטח בו, שבשמו אני מבריח את המזיקין ואת מלאכי חבלה. (תהלים צא, ג): כי הוא יצילך, אמר לו הקדוש ברוך הוא בי בטחת, אני עומד לך, כי הוא יצילך וגו' (תהלים צא, ב): מפח יקוש, ממצדתא דציידא. (תהלים צא, ב): מדבר הוות, מדבר שהוא מביא הוות בעולם. (תהלים צא, ד): באברתו יסך לך, מהו באברתו יסך לך, בזכות התורה שנתנה מימינו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים לג, ב): מימינו אש דת למו. (תהלים צא, ב): ותחת כנפיו תחסה, מי שבא לחסות תחת כנפיו של הקדוש ברוך הוא, הוא לו צנה וסוחרה של אמת, מהו צנה וסחרה אמתו, אמר רבי שמעון בן לקיש אמר הקדוש ברוך הוא זין אני עושה לכל מי שהוא סוחר באמתה של תורה. אמר רבי שמעון בן יוחאי אמתה של תורה זין הוא לבעליה. אמר רבי שמעון בן יוחאי זין נתן הקדוש ברוך הוא לישראל בסיני ושם המפרש כתוב עליו (תהלים צא, ה): לא תירא מפחד לילה, מן אגרת בת מחלת ומרכבתה, ולא מכל המזיקים המושלים בלילה, (תהלים צא, ה): מחץ יעוף יומם, אמר רבי ברכיה יש מזיק שהוא פורח באויר כעוף וקושט כחץ, ומי יצילך ממנו שלוח הקן, שכן כתיב למעלה: כי הוא יצילך מפח יקוש, אין פח אלא צפור, כענין שנאמר (עמוס ג, ה): התפל צפור על פח הארץ, וכתיב (דברים כב, ו ז): כי יקרא קן צפור לפניך וגו' שלח תשלח וגו'. (תהלים צא, ו): מדבר באפל יהלך, מי שמעשיו באפל הדבר שולט בו, וכן הוא אומר (חבקוק ג, ה): לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו, אף כאן הוא אומר (תהלים צא, ה): מקטב ישוד צהרים, רבנן אמרין שד הוא ולמה קרי ליה קטב, רבי אבא בר כהנא אמר דהוא בזא סוגיא דיומא מן ראשיהון דארבע עד סופיהון דתשע. רבי לוי אמר דהוא בזז סוגיא דטהרא מן סופיהון דארבע עד ראשיהון דתשע, ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין הצל לחמה, ראשו דומה לעגל וקרן אחד יוצאה בתוך מצחו והוא מתגלגל ככד. אמר רב הונא בשם רבי יוסף קטב מרירי עשוי קלפין קלפין, שערות שערות, עינים עינים. אמר רבי שמעון בן לקיש ועין אחת קבועה לו בלבו, וכל מי שהוא רואה אותו אין לו חיים מעולם בין אדם בין בהמה, וכל מי שהוא רואה אותו נופל ומת. ומרירי שולט משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב. חזקיה ראה אותו ונפל על פניו ומת. אמר רבי פינחס הכהן מעשה באחד שראה אותו ונכפה על פניו, אמרו יהודה בן רבי שמואל ראה ולא נפל, אמרו אף על פי כן מת. רבי אבהו הוה יתיב פשיט בחדא כנשתא מדוכתא דקסרין, חמא חד פארי בתר חבריה ובידיה חד קטו בעי דימחיניה בה, חמא חד מזיק פארי בתריה ובידיה חד קטו דפרזל. נפק רבי אבהו ופארי בתריה, אמר ליה לא תמחיניה דלמא הוא מית. אמר ליה רבי מן הדא הוא מיתא, אמר ליה הא מזיקא פארי בתרך ובידיה קטותא דפרזלא, את מחי לה בהדה והוא מחי לה בההיא והוא מית. רבי יוחנן הוה מפקד לספריא ולמתניניא באלין יומיא דלא יהוון טענין ערקא על מינוקיא. רבי שמואל בר רב יצחק הוה מפקד לספריא ולמתניניא באלין יומיא דיהוון מפטרין טליא בארבע שעין, (תהלים צא, ז): יפל מצדך וגו', רב יצחק אמר היד שהיא שולטת על מצוה אחת, זו מצות תפלין, כתיב בה: יפל מצדך אלף, שנמסר לה אלף מלאכים לשמרו, אבל הימין שהיא שולטת במצוות הרבה, ורבבה מימינך, רבבות של מלאכים נמסרים לה. אמר רבי חנינא בן רבי אבהו, אינו אומר ימסרו לך, אלא יפל, אם באים אלף מזיקים הם נופלים מן הצד שהיא שולטת על מצוה אחת, ואם באים הם רבוא מזיקין הם נופלים לפני הצד שהיא שולטת במצוות הרבה. בנהג שבעולם אדם נמסר לאלף איש עליו לזון אותם, למה, שהן מוסרין לו לשמרו, והקדוש ברוך הוא מוסר לאדם הזה אלף מלאכים משמאלו ורבוא מימינו לטובתו ולשמרו, אליך לא יגש, שתזון אותם, (תהלים צא, ח): רק בעיניך תביט שלותך, (תהלים צא, ח): ושלומת רשעים תראה, מה שישלם הקדוש ברוך הוא לרשעים כמעשיהם תראה, (תהלים צא, ט): כי אתה ה' מחסי וגו', אמר רבי חנינא אמרו ישראל, הקדוש ברוך הוא, אתה נותן את התורה בתחתונים אצלנו, ושכינתך תשרה בעליונים, הדא הוא דכתיב: כי אתה ה' מחסי, שנתת לי תורתך, ועליון שמת מעונך, ואתה שמת מעונך בעליונים, (תהלים צא, י): לא תאנה אליך רעה, כמה דתימא (משלי יב, כא): לא יאנה לצדיק כל און, (תהלים צא, י): ונגע לא יקרב באהלך, אמר רבי יוחנן, עד שלא הוקם המשכן היו המזיקין מתגרין בעולם לבריות, ומשהוקם המשכן ששרה השכינה למטה, כלו המזיקין מן העולם, הדא הוא דכתיב: ונגע לא יקרב באהלך, זה אהל מועד. אמר רבי שמעון בן לקיש מה לך אצל ספר תהלים, והלא במקומו אינו חסר (במדבר ו, כד): יברכך ה' וישמרך, מן המזיקין, אימתי, ויהי ביום כלות משה, מהו ביום כלות, שכלו המזיקין מן העולם.
  15. Bamidbar Rabbah 12:8 אמר רבי יוחנן
    ביום, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג, יא): צאינה וראינה בנות ציון וגו', מדבר בעת ששרתה השכינה במשכן. צאינה וראינה, כמה דתימא (ויקרא ט, כד): וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם. בנות ציון, המצינים לו במילה, שאלולי שהיו מהולים לא היו יכולין להביט בשכינה, אלא נופלים היו כשם שנפל אברהם, שנאמר (בראשית יז, ג): …
    ביום, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג, יא): צאינה וראינה בנות ציון וגו', מדבר בעת ששרתה השכינה במשכן. צאינה וראינה, כמה דתימא (ויקרא ט, כד): וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם. בנות ציון, המצינים לו במילה, שאלולי שהיו מהולים לא היו יכולין להביט בשכינה, אלא נופלים היו כשם שנפל אברהם, שנאמר (בראשית יז, ג): ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים. וכן בבלעם אומר (במדבר כד, ד טז): נפל וגלוי עינים. וכן הוא אומר (ויקרא ט, ו): "ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'. מהו זה הדבר, על המילה אמר להם, כמה דתימא (יהושע ה, ד): וזה הדבר אשר מל יהושע. אשר צוה ה', לעשות לאברהם, משל לחנוני אחד שהיה לו אוהב והיה כהן, והיה לו טמאה בתוך ביתו של אוהבו, והיה מבקש להביאו בתוך ביתו. אמר לו הכהן אם אתה מבקש כדי שאבוא לתוך ביתך, שמע לי והסר טמאה מתוך ביתך. וכשידע החנוני שאין שם טמאה, הלך והביא הכהן אל ביתו. כך הקדוש ברוך הוא כיון שבקש להראות לאברהם אוהבו, היתה ערלה תלויה בו, כיון שמל עצמו מיד נגלה, שנאמר (בראשית יז, כו): בעצם היום הזה נמול אברהם, ואחר כך (בראשית יח, א): וירא אליו ה'. לפיכך אמר להם משה, המילה צוה האלהים לעשות לאברהם אביכם בעת שבקש להראות לו, אף אתם מי שיש בכם ערל יצא וימול עצמו וירא אליכם כבוד ה', לכך אמר שלמה: צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, במלך שהוא חפץ בשלמים, כמה דתימא (בראשית יז, א): התהלך לפני והיה תמים, שהערלה מום היא בגוף. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שברא בריותיו שלמים, ברא חמה וירח על מלאתן, וכל מעשה בראשית בקומתם נבראו, שנאמר (בראשית ב, א): הארץ וכל צבאם. בר קפרא אמר אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שהשלים מעשיו לאוהביו, השלים אש לאברהם, חרב ליצחק, מלאכים ליעקב. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שהוא עושה שלום בין בריותיו, החיות של אש והרקיע של שלג. החיות של אש, שנאמר (יחזקאל א, יד): והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק. והרקיע של שלג, שנאמר (יחזקאל א, כב): ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח וגו', ולא זה מכבה את זה ולא זה מכלה את זה. אמר רבי יוחנן כתיב (איוב כה, ב): המשל ופחד עמו וגו', המשל, זה מיכאל, והוא של שלג, ופחד, זה גבריאל, והוא של אש, מהו עמו, מושלים לו, לא זה מזיק את זה ולא זה מזיק את זה. אמר רבי אבין לא סוף דבר בין מלאך למלאך אפלו במלאך עצמו הוא עושה שלום, ואית ביה חמש אפין, הדא הוא דכתיב (דניאל י, ו): וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק וגו', לא זה מכבה את זה ולא זה מכלה את זה. כתיב (דניאל ז, י): נהר די נור נגד ונפק, והרקיע של מים, שנאמר (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו, ולא זה מכבה את זה ולא זה מכלה את זה. אמר רבי יעקב דכפר חנן (איוב כה, ב): עשה שלום במרומיו, מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה. אמר רבי יוחנן לית מזל חמי במה דקדם ליה ולית מזל חמי במה דלעיל מיניה, אלא במה דלרע מיניה, כהדין בר נש דהוא נחית בסולמא הפוך לאחוריו. תני רבי שמעון בן יוחאי אומר הרקיע הוא של מים והכוכבים של אש והן דרים זה עם זה ואינן מזיקין זה את זה, ואפלו בין המכות הוא עושה שלום, הדא הוא דכתיב (שמות ט, כד): ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר צלוחיות של ברד מלאות אש. רבי נחמיה אמר אש וברד פתוכים זה בזה. אמר רבי חנן טעמיה דרבי יהודה כהדא פרטתא דרומנא דחרצינתה מתחמיא מלגו. טעמיה דרבי נחמיה כהדא שאשיתא דקנדילא דמיא ומשחא מערבים כחדא והיא דלקא מן גביהון. אמר רבי יהודה בן רבי סימון מהו מתלקחת, מיתא ומתקהלא לעשות שליחותה בשביל לעשות רצון בוראה. אמר רב אדא למלך שהיו לו שני לגיונות קשים והיו מריבים זה לזה, וכיון שהגיע מלחמתו של מלך, עשו שלום זה עם זה ובאו ועשו מלחמתו של מלך. כך אש וברד מריבים זה לזה, וכיון שראו מלחמתו של הקדוש ברוך הוא במצרים, נאמר: ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד, נס בתוך נס, לכך נאמר: "במלך שלמה. (שיר השירים ג, יא): בעטרה שעטרה לו אמו, אמר רבי יצחק חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שעשתה בת שבע עטרה לשלמה בנה, אלא עטרה זה אהל מועד, כעטרה הזאת שמקבעת באבנים טובות ומרגליות ומעטרת בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש. אמר רב חוניא, שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אלעזר בן רבי יוסי, אמר לו אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, אמר לו הן, למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה יותר מדאי, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותו, לא זז מחבבה עד שקרא אותה אמו. כך היה הקדוש ברוך הוא מחבב את ישראל, קראן (שיר השירים ה, ב): אחתי רעיתי יונתי תמתי, לא זז מחבבן עד שקראן אמו, הדא הוא דכתיב (ישעיה נא, ד): הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו, ולאמי כתיב, עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו, אמר לו אלולי לא יצאתי לעולם אלא לשמע טעם זה מפיך די. דבר אחר, אמו, אמתו. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשו לי משכן, היה לו להעמיד ארבע קונטיסים ולמתח את המשכן עליהם, אלא מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה למעלן אש אדמה, אש ירקה, אש שחורה, אש לבנה, אמר לו: כתבנית (שמות כה, מ): אשר אתה מראה בהר. רבי ברכיה בשם רבי בצלה, למלך שהיה לו לבוש משבח עשוי במרגליטון, אמר לבן ביתו עשה לי כזה, אמר לו אדוני המלך יכול אני לעשות כמותו, אמר לו אני בכבודי ואתה בסממניך. כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, אלהי יכול אני לעשות כאלה, אמר לו כתבנית אשר אני וגו' (שמות לה, לה) (שמות לח, כג): בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש, אמר הקדוש ברוך הוא למשה אם את עושה מה שלמעלה למטה, אני מניח סנקליטון שלי של מעלה וארד ואצמצם שכינתי ביניהם למטה, למעלה (ישעיה ו, ב): שרפים עמדים, אף למטה (שמות כו, טו): עצי שטים עמדים. העמד אין כתיב כאן אלא עמדים, כנתון באסטרטיא של מעלה, הדא הוא דכתיב: שרפים עמדים ממעל לו, מה למעלה כוכבים, אף למטה כוכבים. אמר רבי חיא בר אבא מלמד שהיו קרסי הזהב נראין במשכן ככוכבים הקבועים ברקיע. (שיר השירים ג, יא): ביום חתנתו, זה סיני, חתונין היו, שנאמר (שמות יט, י): וקדשתם היום ומחר. וביום שמחת לבו, זה מתן תורה, שנאמר (שמות לא, יח): ויתן אל משה ככתו וגו', ככלתו כתיב. דבר אחר ביום חתנתו, זה אהל מועד. וביום שמחת לבו, זה בית העולמים. ומנין לאהל מועד שחתונין היו, דכתיב: ביום כלות משה להקים את המשכן, כלת כתיב, ביומא דעלת כלתא לגננא.
  16. Bamidbar Rabbah 13:5 בשם רבי יוחנן
    ויהי אמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה, ואם שמחה אין שמחה כיוצא בה, אתא רבי שמואל בר נחמן ועבדה פלגא, בכל מקום שנאמר ויהי, צרה. והיה, שמחה. אתיבון ליה הכתיב (בראשית א, ג): ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, אמר להם אף היא אינה שמחה, שלא זכה העו …
    ויהי אמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה, ואם שמחה אין שמחה כיוצא בה, אתא רבי שמואל בר נחמן ועבדה פלגא, בכל מקום שנאמר ויהי, צרה. והיה, שמחה. אתיבון ליה הכתיב (בראשית א, ג): ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור, אמר להם אף היא אינה שמחה, שלא זכה העולם להשתמש באותה אורה, דאמר רבי יהודה בן רבי סימון אותה אורה שברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון היה אדם צופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא דור אנוש ודור המבול ודור הפלגה, עמד וגנזה והתקינה לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (משלי ד, יח): וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום. אתיבון ליה (בראשית א, ה): ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אמר להם אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא ביום הראשון עתיד להבלות, שנאמר (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת. אתיבון ליה כל ויהי מששת ימי בראשית, אמר להם אף הם אינם שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשיה, כגון החרדל צריך למתק, והתורמסין צריכין לשלק, וחטים צריכין לטחן. אתיבון ליה והכתיב (בראשית לט, ב): ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי, אמר להם אף היא אינה שמחה, שמתגרת בו הדב. (במדבר ז, א): ויהי ביום כלות משה, אמר להם אף היא אינה שמחה, שנגנז בבנין הבית. והכתיב (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני קרא משה, אמר להם אף היא אינה שמחה שבו ביום מתו נדב ואביהוא. והכתיב (יהושע ו, כז): ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ, אף היא אינה שמחה, שבו ביום קרע שמלותיו, שנאמר (יהושע ז, ו): ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון ה' עד הערב הוא וזקני ישראל. והכתיב (שמואל ב ז, א): ויהי כי ישב המלך בביתו, אמר להם אף היא אינה שמחה שבו ביום בא אליו נתן הנביא ואמר לו הקדוש ברוך הוא (דברי הימים ב ו, ט): רק אתה לא תבנה הבית. והכתיב ויהי המקריב, אמר להם אף היא אינה שמחה מפני שהיה צפוי לפני הקדוש ברוך הוא שהם הולכים עם קרח במחלקתו. אמר רבי יהודה בן רבי סימון בשם רבי לוי בן פרטה, משל לבן פולוטמנין שגנב במרחץ והיה הבלני מתירא לומר לו שמו, אף על פי כן פרסמו, בחור אחד לבוש לבנים, כך אף על פי שלא פרש שמותן של נשיאים שחלקו עם קרח והלכו עמו, פרסמן ברמז (במדבר טז, ב): נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם, כמה דתימא (במדבר א, טז): אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם וגו', אנשי שם, שזכר שמותן בדגלים, כמה דתימא (במדבר א, ה): ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם וגו'. אמרי ליה אמרינן דידן אמר את דידך, אמר להם כל מקום שנאמר והיה, שמחה, (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים. (ישעיה יא, יא): והיה ביום ההוא יוסיף ה' וגו', (ישעיה ז, כא): והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר, (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא יתקע וגו', (ישעיה ד, ג): והיה הנשאר בציון. והכתיב (ירמיה לח, כח): והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם אף היא אינה צרה אלא שמחה, שבו ביום נולד מנחם, ובו ביום נטלו ישראל אפוכי על עוונותיהם, דאמר רבי שמואל בר נחמן אפוכי שלמה נטלו ישראל על עוונותיהם ביום שחרב בית המקדש, שנאמר (איכה ד, כב): תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך.
  17. Bamidbar Rabbah 14:2 אמר רבי יוחנן
    ביום השביעי וגו', הדא הוא דכתיב (איוב מא, ג): מי הקדימני ואשלם וגו', אמר רבי תנחום בן רבי אבא מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים, מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים ומשנים, מי שאין לו בית ועושה מזוזה, מי שאין לו טלית ועושה ציצית, מי שאין לו בנים ומוהל, ועושה ספרים ומשאילן לאחרים, אמר הקדוש ברוך …
    ביום השביעי וגו', הדא הוא דכתיב (איוב מא, ג): מי הקדימני ואשלם וגו', אמר רבי תנחום בן רבי אבא מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים, מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים ומשנים, מי שאין לו בית ועושה מזוזה, מי שאין לו טלית ועושה ציצית, מי שאין לו בנים ומוהל, ועושה ספרים ומשאילן לאחרים, אמר הקדוש ברוך הוא זה הקדים וקים מצותי עד שלא נתתי לו במה לקימן, צריך אני לשלם, לתן לו ממון ובנים שיהיו קוראים בספרים, הוי: מי הקדימני לעשות מצוה, ואשלם לו שכרה, למה, שאיני חסר דבר, שהעולם ומלואו שלי הוא, לכך נאמר (איוב מא, ג): תחת כל השמים לי הוא. דבר אחר, מי הקדימני ואשלם, מדבר באברהם שמעצמו הכיר להקדוש ברוך הוא, כמה דכתיב (משלי יד, יד): מדרכיו ישבע סוג לב וגו', מהו מדרכיו ישבע סוג לב, רבי אבא בר כהנא אומר אותו הלב שהוא מלא סיגים, מדרכיו עתיד להשתבע. ומעליו איש טוב, זה היה אברהם שהכיר מעצמו להקדוש ברוך הוא, ולא היה אדם שלמד אותו היאך להכיר את המקום אלא הוא מעצמו, וזהו אחד מארבעה בני אדם שמעצמם הכירו להקדוש ברוך הוא, איוב הכיר מעצמו להקדוש ברוך הוא, מנין, שכן הוא אומר (איוב כג, יב): מחקי צפנתי אמרי פיו. חזקיהו מלך יהודה אף הוא מעצמו הכיר להקדוש ברוך הוא, מנין, שכן כתיב עליו (ישעיה ז, טו): חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב. ומלך המשיח מעצמו הכיר להקדוש ברוך הוא, וכן אברהם אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם העליונים והתחתונים שלי הם, כמה דתימא (איוב מא, ג): תחת כל השמים לי הוא, ואומר (תהלים כד, א): לה' הארץ ומלואה, ואתה הודעת שמי בעולם, חייך שאני מקנה אותך את העליונים ואת התחתונים, שנאמר (בראשית יד, יט): ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ, הוי: מי הקדימני ואשלם, למה, תחת כל השמים לי הוא. דבר אחר, מי הקדימני ואשלם, אמר רבי אלעזר ברבי חיא כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת פרע הקדוש ברוך הוא לבניו ביציאתם ממצרים ועתיד לתן אותם לעתיד לבוא, אתה מוצא באברהם (בראשית יח, ד): יקח נא מעט מים, ואף הקדוש ברוך הוא פרע לבניו (שמות ו, ז): ולקחתי אתכם לי, כנגד יקח נא. אמר רבי יוחנן אין לי אלא בעולם הזה, לעתיד לבוא מנין (ישעיה יד, ב): ולקחום עמים והביאום אל מקומם, באברהם כתיב מעט מים, והקדוש ברוך הוא נתן לבניו מים ביציאתם ממצרים (שמות יז, ו): והכית בצור ויצאו ממנו מים, ולעתיד לבוא מנין (דברים ח, ז): כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים וגו', ולימות המשיח מנין (ישעיה ל, כה): והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים, וכן (ישעיה מא, יח): אפתח על שפיים נהרות. באברהם כתיב (בראשית יח, ד): ורחצו רגליכם, והקדוש ברוך הוא נתנה לבניו ביציאתם ממצרים (יחזקאל טז, ט): וארחצך במים, ובארץ ישראל (ישעיה א, טז): רחצו הזכו, ולעתיד לבוא מנין (ישעיה ד, ד): אם רחץ ה' וגו'. באברהם כתיב (בראשית יח, ד): והשענו תחת העץ, שעשה להם סכה, והקדוש ברוך הוא עשה סכות לבניו ביציאתם ממצרים (ויקרא כג, מג): כי בסכות הושבתי את בני ישראל וגו', ובארץ ישראל (תהלים קמ, ח): סכותה לראשי ביום נשק, מהו ביום נשק, ביום זיונם של שלשים ואחד מלכים, ולעתיד לבוא מנין (ישעיה ד, ו): וסכה תהיה לצל יומם וגו', הוי: מי הקדימני ואשלם וגו', וכן הוא אומר (קהלת יא, א): שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים וגו'. דבר אחר, מי הקדימני ואשלם, מדבר ביוסף שהוא הקדים ושמר את השבת עד שלא נתנה (בראשית מג, טז): וטבח טבח והכן, אמר רבי יוחנן ערב שבת היתה ואין הכן אלא לשבת, שנאמר (שמות טז, ה): והיה ביום הששי והכינו וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא, יוסף אתה שמרת את השבת עד שלא נתנה התורה, חייך שאני משלם לבן בנך שיהא מקריב קרבנו בשבת, מה שאין יחיד מקריב, ועלי לקבל קרבנו ברצון, הוי: מי הקדימני ואשלם, ומנין שכן הוא, ממה שאמור בענין ביום השביעי נשיא לבני אפרים וגו':
  18. Bamidbar Rabbah 14:4 רבי יוחנן אמר
    ביום השביעי וגו', הדא הוא דכתיב (קהלת יב, יא): דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד, תני מעשה ברבי יוחנן בן ברוקא ורבי אלעזר חסמא שהלכו להקביל את פני רבי יהושע בפקיעים, אמר להם מה חדוש היה בבית המדרש היום, אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותים. אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית …
    ביום השביעי וגו', הדא הוא דכתיב (קהלת יב, יא): דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד, תני מעשה ברבי יוחנן בן ברוקא ורבי אלעזר חסמא שהלכו להקביל את פני רבי יהושע בפקיעים, אמר להם מה חדוש היה בבית המדרש היום, אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותים. אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חדוש, שבת של מי היתה, שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה, ובמה היתה הגדה היום, אמרו לו בפרשת הקהל, ומה דרש בה (דברים לא, יב): הקהל את העם האנשים והנשים והטף, אם אנשים באים ללמד ונשים באות לשמע, טף למה, כדי לקבל שכר למביאיהם. אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני. ועוד דרש בה (דברים כו, יז יח): את ה' האמרת היום וגו' וה' האמירך היום וגו', אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אתם עשיתוני חטיבה בעולם, דכתיב (דברים ו, ד): שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ואני אעשה אתכם חטיבה בעולם, (שמואל ב ז, כג): ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ. ואף הוא פתח ודרש: דברי חכמים כדרבנות, למה נמשלו דברי תורה כדרבן, לומר לך מה דרבן זה מכון את הפרה לתלמיה להביא חיים לעולם, אף דברי תורה מכונין לב לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים. אי מה דרבן זה מטלטל אף דברי תורה מטלטלים, תלמוד לומר: וכמשמרות נטועים. אי מה מסמר זה חסר ולא יתר, אף דברי תורה חסרים ולא יתרים, תלמוד לומר: נטועים, מה נטיעה זו פרה ורבה, אף דברי תורה פרים ורבים. בעלי אספות, אלו תלמידי חכמים שיושבין אספות אספות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין, שמא יאמר אדם הואיל והללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין, היאך אני לומד תורה מעתה, תלמוד לומר: נתנו מרעה אחד, אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, שנאמר (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה, אף אתה עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב שומע את דברי המטמאין ואת דברי המטהרין, את דברי האוסרין ואת דברי המתירין, את דברי הפוסלין ואת דברי המכשירין, בלשון הזה אמר להם אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו. דבר אחר, דברי חכמים כדרבנות, אמר רבי תנחומא בר אבא מה הדרבן הזה מכון את הפרה לחרש בתלם שלה, כך דברי חכמים מכונים את האדם הזה לדרכיו של הקדוש ברוך הוא. אמר רבי תנחומא המשנה קראה אותו מרדע, והמקרא קרא אותו דרבן ומלמד, דכתיב (שופטים ג, לא): במלמד הבקר, וכן (שמואל א יג, כא): ולהציב הדרבן. אמר רבי נתן למה נקרא מרדע, שמורה דעה בפרה, למה נקרא שמו דרבן, שדר בינה בפרה, ולמה נקרא מלמד, שמלמד את הפרה לחרש בתלם שלה, כך הם דברי חכמים, דרים בינה בבני אדם ומורים דעה בהם ומלמדים אותם דרכיו של הקדוש ברוך הוא. וכמשמרות נטועים, נטועים הם באדם כשהוא משמרם, ולמה נמשלו בנטיעה, כשם ששרשיו של אילן משתרשים לכל מקום, כך דברי חכמים נכנסים ומשתרשים בכל הגוף. בעלי אספות, אימתי הם כמשמרות נטועים באדם, בזמן שבעל תורה נכנס לתלמוד והם נאספים לשמע. נתנו מרעה אחד, רבי יוחנן מברך יום הראשון של חג ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות לולב, ושאר כל הימים על מצות הזקנים. רבי יהושע מברך כל יום על נטילת לולב, ואין רבי יהושע מודה לרבי יוחנן שיום טוב הראשון דבר תורה הוא, שנאמר (ויקרא כג, מ): ולקחתם לכם ביום הראשון וגו', ושאר כל הימים מדבריהם הם, אמר רבי שמעון בן חלפתא בשם רבי אחא סבר רבי יהושע כן, ומה טעם עבד כן, מפני שכתוב: דברי חכמים כדרבנות וגו' נתנו מרעה אחד, דברי תורה ודברי חכמים מרועה אחד נתנו. (קהלת יב, יב): ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר, ויתר מהמה בני הזהר, יותר מדברי תורה הוי זהיר בדברי סופרים, וכן הוא אומר (שיר השירים א, ב): כי טובים דדיך מיין, טובים דברי דודים מיינה של תורה, למה, שאין אדם מורה כראוי מדברי תורה, מפני שהיא סתומה, וכלה סימנין, שנאמר (דברים לא, יט): ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, סימנין בפיהם, אבל מתוך דברי חכמים אדם מורה כראוי מפני שהם פורשים את התורה, ולכך נמשלו דברי חכמים כדרבנות, מפני שהן מדירין בינה בבני אדם. דבר אחר, ויתר מהמה בני הזהר, אמר רבי אבא סדרונניא אם יאמר לך אדם למה לא נתנו בכתב דברי סופרים כשם שנתנו דברי תורה, אמר לו לפי שאי אפשר לכתב כל דבריהם, הדא הוא דכתיב: ויתר מהמה בני הזהר, מהו מהמה, מה נכנסה בך אם באת לכתב דברי סופרים, למה, שאלו באת לכתב דבריהם אין קץ וסוף לדברים לעשות ספרים, הדא הוא דכתיב: עשות ספרים הרבה אין קץ, אבל מה יש לו לאדם לעשות, שיהא מיגע בשרו הרבה להגות דברי חכמים, הדא הוא דכתיב: ולהג הרבה יגעת בשר. דבר אחר, ולהג הרבה, אם יגעת הרבה בדבריהם הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך, הדא הוא דכתיב: בשר, כמה דתימא (יחזקאל לו, כו): ונתתי לכם לב בשר. דבר אחר, ולהג הרבה יגעת בשר, אם יגעת הרבה בלהג דברי חכמים, הקדוש ברוך הוא מבשרך בשורות טובות, הוי: בשר. דבר אחר, אם יגעת בדברי חכמים אתה נעשה בשר, הדא הוא דכתיב בשר, וכן הוא אומר (משלי ח, טז): בי שרים ישרו. דבר אחר, דברי חכמים כדרבנות, אמר רבי ברכיה הכהן כדור של בנות, כהדא ספירה של תינוקות שהן מלקטות וזורקות לכאן ולכאן, כך הם דברי חכמים, זה אומר טעמו וזה אומר טעמו, יכול מפני שזה אומר טעם אחד וזה אומר טעם שני, שמא דבריהם פורחים הם, תלמוד לומר (קהלת יב, יא): וכמשמרות נטועים, לא אמר וכמשמרות קבועים, אלא נטועים, למה, מפני שעשה אותם כמסמרות, והמסמר שיש לו שושנה נוח לשלוף, לכך אמר: וכמשמרות נטועים, שרשין של אילן הנטועים קשים לעקר, ולמה נמשלו דבריהם כמסמר, לפי שהמסמר של ברזל שיש לו שושנה, אף על פי שקשה, נוח הוא לעקר, ושרשים של אילן הנטועים אף על פי שקשים לעקר, אבל אין בהם כח ככחו של ברזל, לכך נאמר: וכמשמרות נטועים, נתן לדברי תורה כח של ברזל וכמטעי שרשיו של אילן. אמר רבי ברכיה הכהן ברבי אנו קוראין מסמרות, ואין כתיב אלא משמרות, מה משמרות כהנה ולויה עשרים וארבעה, אף ספרים עשרים וארבעה, הקיש דברי סופרים לדברי תורה שהן אמתים כמותם. דבר אחר, וכמשמרות, משמרות כתיב, מה משמרות עשרים וארבעה, אף המשמרין עשרים וארבעה. בעי כמה מסמרין יהיו בו בסנדל, רבי יוחנן אמר חמשה כנגד חמשה ספרי תורה. רב הונא אמר שבעה, שנאמר (דברים לג, כה): ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך. דרש רב אחא בשם רבי חנינא תשעה. רבי היה נותן אחד עשר על זה ושלשה עשר על זה, מנין משמרות. דבר אחר, וכמשמרות נטועים, המסמר הזה את קובעו ואף על פי שתחזר ותטלנו מקומו נכר, כך כל מי שפשטו בו חכמים יד, אף על פי שחזרו וקבלוהו, סופו לטל שלו מתחת ידיהם. דבר אחר, וכמשמרות נטועים, בשעה שדברי תורה יוצאין מפי בעליהם כתקנן הם ערבים לשומעיהם. כמשמרות נטועים, בשעה שהם יוצאים ממסמסים הם מרות לשומעיהן, כמשמרות, כמסמרות. בעלי אספות, אימתי הם נטועים דברי תורה באדם הזה, בזמן שבעליהן נאספים מהן, כל זמן שרבו קים הוא היה מפליג לומר כל זמן שנצרך הרי רבי לפני ואני שואלו, מת רבו, הרי יגע ביום ובלילה לקים תלמודו, יודע הוא שאין לו למי לשאל, הוי אימתי הן נטועין באדם הזה, בזמן שבעליהן נאספים מהן. נתנו מרעה אחד, אף על פי שזה אומר טעמו וזה אומר טעמו, דבריהם של אלה ושל אלה כלם נתנו מן משה הרועה מה שקבל מיחידו של עולם. דברי חכמים כדרבנות, תני מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מפי קטן שבישראל יהא בעיניו כשומע מפי חכם שבישראל, תלמוד לומר (דברים יא, יג): והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום, ולא כשומע מפי חכם אלא כשומע מפי חכמים, שנאמר: דברי חכמים כדרבנות, מה דרבן זה מכון את הפרה לתלמיה להביא חיים לעולם, כך דברי תורה מכונים דעתו של אדם לדעת את המקום, ולא כשומע מפי חכמים אלא כשומע מפי סנהדרין, שנאמר: בעלי אספות, ואין אספות אלא סנהדרין, שנאמר (במדבר יא, טז): אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. ולא כשומע מפי סנהדרין אלא כשומע מפי משה, שנאמר: נתנו מרעה אחד, שנאמר (ישעיה סג, יא): ויזכר ימי עולם משה עמו. ואומר (שמות ג, א): ומשה היה רעה, לא כשומע מפי משה אלא כשומע מפי הקדוש ברוך הוא, שנאמר: נתנו מרעה אחד, (תהלים פ, ב): רעה ישראל האזינה. אחד, שנאמר (דברים ו, ד): ה' אחד, הרי הוא אומר (שיר השירים ז, ה): עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, עיניך, אלו זקנים המתמנים על הצבור, וכן הוא אומר (ישעיה כט, י): כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם. ברכות, מה ברכה זו אין אדם יודע מה שבתוכה, כך אין אדם עומד על דברי חכמים. בחשבון, שנגמרים בעצה ומחשבה, והיכן נגמרים בבתי מדרשות על שער בת רבים, אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, עשיתם את התורה קוו לאליהו, שאמרתי לו (מלכים א יט, טו): שוב לדרכך מדברה דמשק, ואומר (מלאכי ג, כב כג): זכרו תורת משה עבדי וגו' הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו'. ויתר מהמה בני הזהר, אמר הקדוש ברוך הוא עשרים וארבעה ספרים כתבתי לך הזהר ואל תוסף עליהם, למה, עשות ספרים הרבה אין קץ, כל מי שקורא פסוק שאינו מעשרים וארבעה ספרים כאלו קורא בספרים החיצונים, הוי: הזהר עשות ספרים הרבה, שכל העושה כן אין לו חלק לעולם הבא, הדא הוא דכתיב: אין קץ, כמה דתימא (דניאל יב, יג): ואתה לך לקץ, הרי לך המוסיף ספר מהו ענשו, ומנין שאף ההוגה מתיגע בהן, תלמוד לומר ולהג הרבה יגעת בשר, שאין בשרו ננערת מן עפרה, כההיא דתנינן ואלו שאין להם חלק לעולם הבא והקורא בספרים החיצונים. דבר אחר, דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים, מה המסמר הזה הנטוע בדלת הוא מקים הדפין, כך כשהצדיקים גוזרים הקדוש ברוך הוא מקים דבריהם, תדע לך מיעקב, בשעה שברך מנשה ואפרים עשה את הקטן קדם לגדול, שנאמר (בראשית מח, כ): וישם את אפרים לפני מנשה, וקים הקדוש ברוך הוא גזרתו, ועליו נאמר: דברי חכמים כדרבנות, אל תקרי כדרבנות אלא כדרבנות, כשיעקב גזר שתהא הרבנות לאפרים קים הקדוש ברוך הוא דברו כמסמר הנטוע, ואמר הקדוש ברוך הוא הואיל וגזר יעקב על אפרים שיהא ראשון אף אני אשימנו ראשון לכל דבר, בשופטים ובדגלים ובמלכים ובקרבנות. בשופטים, יהושע, שהיה שופט, (במדבר יג, ח): למטה אפרים הושע בן נון, ואחר כך גדעון בן יואש, שהוא משבט מנשה. בדגלים, שנאמר (במדבר ב, יח): דגל מחנה אפרים, ואחר כך (במדבר ב, כ): ועליו מטה מנשה. במלכים, ירבעם בן נבט היה משל אפרים, ואחר כך יהוא בן נמשי משל מנשה, אף קרבנות הנשיאים כשבאו להקריב, אפרים מקריב ראשון, ביום השביעי, ומנשה אחרון, ביום השמיני. וכן הוא אומר: ביום השביעי נשיא לבני אפרים, ואחר כך (במדבר ז, נד): ביום השמיני נשיא לבני מנשה, ועליו הכתוב אומר (איוב כב, כח): ותגזר אמר ויקם לך:
  19. Bamidbar Rabbah 21:18 רבי יוחנן אמר
    בהמה בראתי בעולמי ואין אדם יכול לעמד במזונותיה, ואיזו זו (תהלים נ, י): בהמות בהררי אלף. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלין לה כל מיני מאכל לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה סה, י): והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר. ורבנן אמרי בהמה …
    בהמה בראתי בעולמי ואין אדם יכול לעמד במזונותיה, ואיזו זו (תהלים נ, י): בהמות בהררי אלף. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלין לה כל מיני מאכל לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה סה, י): והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר. ורבנן אמרי בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלים לה בהמות בכל יום והוא אוכל, מה טעם (איוב מ, כ): וכל חית השדה ישחקו שם, אפשר דאית בעיר אכיל בעיר, אמר רבי תנחומא גדולים מעשה אלהינו מה רבו מעשיו. ומהיכן הוא שותה, רבי יהושע בן לוי אמר כל מה שהירדן עושה לששה חדשים ומכניס, הוא עושה גמיעה אחת, שנאמר (איוב מ, כג): הן יעשק נהר ולא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו. ורבנן אמרי כל מה שהירדן מכניס לשנים עשר חדש הוא עושה גמיעה אחת, שנאמר: יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו, ויש בהן לכלוך פה, רב הונא בשם רב יוסף אמר אין בו כדי לכלוך פה, ומהיכן הוא שותה. תני רבי שמעון בן יוחאי (בראשית ב, י): ונהר יצא מעדן, ויובל שמו, שנאמר (ירמיה יז, ח): ועל יובל ישלח שרשיו, וממנו שותה. תני בשם רבי מאיר (איוב יב, ז): ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך. שאל נא בהמות, זו בהמה. ועוף השמים, זו זיז שדי, (איוב מ, ח): או שיח לארץ ותרך, זה גן עדן, (איוב מ, ח): ויספרו לך דגי הים, זה לויתן, (איוב מ, ט): מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת.
  20. Bamidbar Rabbah 22:4 רבי יוחנן אמר
    וישלח אתם משה (במדבר לא, ו), אמר הקדוש ברוך הוא למשה: נקם נקמת, אתה בעצמך, והוא משלח את אחרים, אלא מפני שנתגדל בארץ מדין אמר אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה, המשל אומר בור ששתית ממנו אל תזרק בו אבן. ויש אומרים שאינה זו מדין שנתגדל בה משה, שזו בצד מואב והיא חרבה עד עכשו, למה שלח פינחס, אמר, מי שה …
    וישלח אתם משה (במדבר לא, ו), אמר הקדוש ברוך הוא למשה: נקם נקמת, אתה בעצמך, והוא משלח את אחרים, אלא מפני שנתגדל בארץ מדין אמר אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה, המשל אומר בור ששתית ממנו אל תזרק בו אבן. ויש אומרים שאינה זו מדין שנתגדל בה משה, שזו בצד מואב והיא חרבה עד עכשו, למה שלח פינחס, אמר, מי שהתחיל במצוה הוא גומר, הוא השיב את חמתו והכה את המדינית, הוא יגמר מצותו. (במדבר לא, ו): וכלי הקדש, זה הארון, שנאמר (במדבר ז, ט): כי עבדת הקדש וגו'. רבי יוחנן אמר אלו בגדי כהנה, שהם אורים ותמים, כמו שנאמר (שמות כט, כט): ובגדי הקדש אשר לאהרן. (במדבר לא, ז ח): ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה ויהרגו כל זכר, ואת מלכי מדין וגו' הרגו בחרב, מה בקש שם, אלא שהלך לטל שכרו מן עשרים וארבעה אלף, עליו נאמר (משלי כו, כז): כרה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב. (במדבר לא, יא יב): ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח, ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן, להודיע שבחן שלא נטלו כלום מן הבזה שלא ברשות, אלא הביאו לפניהם ואחר כך נטלו. (במדבר לא, יג): ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם, להודיע ענותנותו ושבחו של משה שהיו כלם תלמידי תלמידיו.

Devarim Rabbah (13)

  1. Devarim Rabbah 1:10 רבי יוחנן אמר
    ה' אלהי אבותיכם (דברים א, יא): הלכה אדם מישראל שנתמנה חכם או דין על הצבור, מהו שיהא מותר לו לדון לעצמו. כך שנו רבותינו אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד, שנאמר (איוב כג, יג): והוא באחד ומי ישיבנו. ומהו והוא באחד, אמר ריש לקיש שהקדוש ברוך הוא דן וחותם לעצמו. אמר רבי ראובן ומהו חתמו של הקדוש ברוך …
    ה' אלהי אבותיכם (דברים א, יא): הלכה אדם מישראל שנתמנה חכם או דין על הצבור, מהו שיהא מותר לו לדון לעצמו. כך שנו רבותינו אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד, שנאמר (איוב כג, יג): והוא באחד ומי ישיבנו. ומהו והוא באחד, אמר ריש לקיש שהקדוש ברוך הוא דן וחותם לעצמו. אמר רבי ראובן ומהו חתמו של הקדוש ברוך הוא אמת, ולמה אמת, אמת יש בו שלש אותיות, אל''ף ראשון של אותיות, מ''ם אמצעית, תי''ו סופן, לומר (ישעיה מד, ו): אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. רבנין אמרי בוא וראה בשעה שנתמנה משה על ישראל, אמר להן איני יכול לשא את משאכם לעצמי אלא מנו לכם דינים שיהיו דנין אתכם, שנאמר (דברים א, יג): הבו לכם אנשים. אמר רבי ברכיה בשם רבי חנינא, צריכין הדינין שיהא בהן שבע מדות, ואלו הן (דברים א, יג): חכמים ונבנים, וידעים, וארבע כמו שכתב להלן (שמות יח, כא): ואתה תחזה מכל העם וגו', הרי שבע. ולמה לא נכתבו שבע כאחת, שאם לא נמצאו משבע מביא מארבע, ואם לא נמצאו מארבע מביא משלש, ואם לא נמצאו משלש מביא מאחד, שכך כתיב (משלי לא, י): אשת חיל מי ימצא. (דברים א, יג): ואשימם בראשיכם, ואשמם כתיב. אמר רבי יהושע בן לוי אמר להן משה אם אי אתם נשמעים להם, אשמה תלוי בראשיכם. למה הדבר דומה לנחש הזה שאמר הזנב לראש עד מתי אתה מתהלך תחלה, אני אלך תחלה, אמר לו לך, הלך ומצא גומא של מים והשליכו לתוכה, מצא אש והשליכו לתוכו, מצא קוצים והשליכו לתוכן, מי גרם לו על שהלך הראש אחר הזנב. כך כשהקטנים נשמעים לגדולים הם גוזרים לפני המקום והוא עושה, ובשעה שהגדולים מהלכין אחר הקטנים נופלים לאחר פניהם. דבר אחר, אמר רבי הושעיא למה הדבר דומה לכלה שהיתה עומדת בתוך חפתה ונתפחמו ידיה, אם מקנחת היא אותם בכתל הכתל מתפחם וידיה אין מתנקות, ואם בפסיפס הפסיפס מתפחם וידיה אין מתנקות, ואם מקנחת היא בשערה, שערה היא מתנאה וידיה מתנקות. כך בשעה שישראל שומעין לגדוליהם ואין גדולים עושים צרכיהם, אשמה תלויה בראשם של גדולים, ואם לאו תלויה בראשיהן של עצמם. אמר רבי יצחק בשעה שישראל נשמעים לגדוליהם ואין גדוליהן עושים צרכיהם, באותה שעה (ישעיה ג, יד): ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו, וכל כך למה שמשאוי של צבור קשה ואין אדם יחיד יכול לשא משאן של צבור בעצמו, תדע לך שהרי משה רבן של כל הנביאים לא היה יכל לשאת משאוי של צבור לעצמו, מנין (דברים א, ט): ואמר אלכם בעת ההוא וגו', באיזו עת, רבי יוחנן אמר בעת יתרו, מנין, שכך כתיב (שמות יח, יח): כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך. רבי חייא אמר בעת מתאוננים, שנאמר (במדבר יא, יד): לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה וגו'. (במדבר יא, יב): האנכי הריתי וגו'. אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר לפניו רבונו של עולם אתה אמרת (ישעיה מו, ג): העמסים מני בטן וגו', אתה נאה לך לטען אותן, אמר משה לישראל חייכם שאני יכול לטען עשרה כיוצא בכם, ולמה איני יכול לשאת אתכם, שה' אלהיכם הרבה אתכם על גבי דיניכם, מנין, ממה שקרינו בענין (דברים א, י): ה' אלהיכם הרבה אתכם.
  2. Devarim Rabbah 1:16 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, רב לכם סב את ההר הזה, זה שאמר הכתוב (תהלים ס, יא): מי יובלני עיר מצור, זו רומי, ולמה דוד קורא אותה מצור, עיר שמצרה ומבצרה לישראל. דבר אחר, עיר מצור, שמבצרת מכל מקום, שאין אדם יכול לכבש אותה. דבר אחר, עיר מצור, עיר שהכל מבצרין אותה. אמר רבי יוחנן היה דוד מתאוה ואומר מי יובלני עיר מצור, מי ית …
    דבר אחר, רב לכם סב את ההר הזה, זה שאמר הכתוב (תהלים ס, יא): מי יובלני עיר מצור, זו רומי, ולמה דוד קורא אותה מצור, עיר שמצרה ומבצרה לישראל. דבר אחר, עיר מצור, שמבצרת מכל מקום, שאין אדם יכול לכבש אותה. דבר אחר, עיר מצור, עיר שהכל מבצרין אותה. אמר רבי יוחנן היה דוד מתאוה ואומר מי יובלני עיר מצור, מי יתן שאפרע ממנה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד, ויכול אתה לה, אמר לפניו רבונו של עולם (תהלים ס, יא): מי נחני עד אדום, אמר לפניו מי שכבר השליטני על אדום הוא משליט אותי אף על זו סגיאין, ומנין ששלט דוד על אדום, שנאמר (שמואל ב ח, יד): וישם באדום נצבים. מהו נציבים, רבי סימון אמר קסטרס. רבנן אמרי אדריאנטין. אמר רבי יהודה ברבי סימון אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד, יודע אני שידיך חדות וחרוצות, ואני מבקש לרדות את עולמי בהם. דבר אחר, דוד, אני צריך לה לדורות, וכבר משה רבך בקש להזדוג בהן, ואמרתי לו רב לכם, רב יצוה לתלמידיו סב את ההר הזה.
  3. Devarim Rabbah 1:21 אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Chiya bar Abba
    ויאמר ה' אל משה ראה החלתי וגו' (דברים ב, לא), הלכה אדם מישראל שהיה מהלך בדרך ערב שבת וחשכה לו, והיו בידיו מעות או דבר אחר, היאך צריך לעשות, כך שנו חכמים, מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי, ולמה מתר לו שיתן אותו לנכרי, אמר רבי לוי כשנצטוו בני נח לא נצטוו אלא על שבעה דברים ואין השבת מהן, לפיכך התירו ש …
    ויאמר ה' אל משה ראה החלתי וגו' (דברים ב, לא), הלכה אדם מישראל שהיה מהלך בדרך ערב שבת וחשכה לו, והיו בידיו מעות או דבר אחר, היאך צריך לעשות, כך שנו חכמים, מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי, ולמה מתר לו שיתן אותו לנכרי, אמר רבי לוי כשנצטוו בני נח לא נצטוו אלא על שבעה דברים ואין השבת מהן, לפיכך התירו שיתן אותו לנכרי. ואמר רבי יוסי בר חנינא עובד כוכבים ששמר את השבת עד שלא קבל עליו את המילה חיב מיתה, למה, שלא נצטוו עליה. ומה ראית לומר עובד כוכבים ששמר את השבת חיב מיתה, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בנהג שבעולם מלך ומטרונה יושבין ומסיחין זה עם זה, מי שבא ומכניס עצמו ביניהם אינו חיב מיתה, כך השבת הזו בין ישראל ובין הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות לא, יז): ביני ובין בני ישראל, לפיכך כל עובד כוכבים שבא ומכניס עצמו ביניהם עד שלא קבל עליו למול חיב מיתה. רבנן אמרי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לפי שלא נצטוו עובדי כוכבים על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים. אמר לו הקדוש ברוך הוא מן הדבר הזה אתה מתירא, חייך אפלו הם עושים כל מצוות שבתורה אני מפילן בפניכם, מנין, ממה שקרינן בענין ראה החלתי תת לפניך.
  4. Devarim Rabbah 1:24 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ראה החלתי, אמר רבי שמואל בר נחמן כיון שיצאו ישראל ממצרים ועשה להם הקדוש ברוך הוא כל הנסים הללו, נפלה אימתן על כל אמות העולם, שנאמר (שמות טו, טז): תפל עליהם אימתה ופחד, וכיון שבאו לעשות מלחמה עם סיחון ועוג, היו האמוריים שואלים אלו לאלו בחייך אמה זו שהיא מבקשת לעשות עמנו מלחמה גבורים הם או לא …
    דבר אחר, ראה החלתי, אמר רבי שמואל בר נחמן כיון שיצאו ישראל ממצרים ועשה להם הקדוש ברוך הוא כל הנסים הללו, נפלה אימתן על כל אמות העולם, שנאמר (שמות טו, טז): תפל עליהם אימתה ופחד, וכיון שבאו לעשות מלחמה עם סיחון ועוג, היו האמוריים שואלים אלו לאלו בחייך אמה זו שהיא מבקשת לעשות עמנו מלחמה גבורים הם או לא, כמה אמות הן, והן אומרים בני שלש אמות הן, אמר סיחון ועוג וכל האמה הזו של בני אדם בני שלש אמות הן, אמרו נזין עצמנו ונצא עליהם ואנו הורגין אותם, מנין (דברים ב, לב): ויצא סיחן לקראתנו. באו משה וישראל לתחומה של אדרעי, אמר להן משה נחנה כאן ואנו נכנסין בשחרית, באו לכנס לאדרעי ועדין לא היתה העין רואה, תלה משה את עיניו וראה את עוג יושב על החומה ורגליו מגיעות לארץ, אמר משה איני יודע מה אני רואה, חומה אחרת בנו אלו בלילה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה, זה שאתה רואה הוא עוג. אמר רבי יוחנן ארך רגליו שמונה עשרה אמות. אותה שעה נתירא משה, אמר הקדוש ברוך הוא אל תתירא שאני מפילו לפניך, מנין (במדבר כא, לד): ויאמר ה' אל משה אל תירא אתו, עוג היה תולש הר וזורק על ישראל, ומשה היה נוטל צרור ומזכיר עליו שם המפרש וסמכו, ישראל אומרים ארורות הידים שכך זורקות, ואמוריים אומרים, ברוכות הידים שכך סומכות.
  5. Devarim Rabbah 2:1 אמר רבי יוחנן
    ואתחנן אל ה', הלכה אדם מישראל שהיה עומד ומתפלל, מהו שיהא מתר לו להתפלל בקול גדול, כך שנו חכמים (גמרא ברכות לא-א): היה עומד ומתפלל יכול ישמיע קולו, כבר פרשה חנה (שמואל א א, יג): וחנה היא מדברת על לבה, יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת, כבר פרש בדניאל (דניאל ו, יא): וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ו …
    ואתחנן אל ה', הלכה אדם מישראל שהיה עומד ומתפלל, מהו שיהא מתר לו להתפלל בקול גדול, כך שנו חכמים (גמרא ברכות לא-א): היה עומד ומתפלל יכול ישמיע קולו, כבר פרשה חנה (שמואל א א, יג): וחנה היא מדברת על לבה, יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת, כבר פרש בדניאל (דניאל ו, יא): וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה. יכול יהא מתפלל בכל שעה שירצה, כבר פרש דוד (תהלים נה, יח): ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי, יכול יהא תובע צרכיו ויוצא לו, כבר פרש שלמה (מלכים א ח, כח): לשמע אל הרנה ואל התפלה, רנה זו קלוסו של הקדוש ברוך הוא, ותפלה, לצרכיו של אדם. אבא שאול אומר, זה סימן לתפלה, אם כון אדם לבו לתפלה, יהא מבטח שתפלתו נשמעת, שנאמר (תהלים י, יז): תכין לבם תקשיב אזנך. אמר רבי יוחנן עשרה לשונות נקראת תפלה, ואלו הן: שועה, צעקה, נאקה, רנה, פגיעה, בצור, קריאה, נפול ופלול ותחנונים. שועה צעקה, שנאמר (שמות ב, כג): ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו וגו'. נאקה, דכתיב (תהלים י, כד): וישמע אלהים את נאקתם. רנה ופגיעה, דכתיב (ירמיה ז, טז): אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי. בצור וקריאה, דכתיב (תהלים יח, ז): בצר לי אקרא ה'. נפול, דכתיב (דברים ט, יח): ואתנפל לפני ה'. פלול, דכתיב (תהלים קו, ל): ויעמד פינחס ויפלל. ותחנונים, דכתיב: ואתחנן אל ה'. ומכלן לא נתפלל משה אלא בלשון תחנונים. אמר רבי יוחנן, מכאן אתה למד, שאין לבריה כלום אצל בוראה, שהרי משה רבן של כל הנביאים לא בא אלא בלשון תחנונים. אמר רבי לוי, למה לא בא משה אלא בלשון תחנונים, המשל אומר הוי זהיר שלא תתפס מקום דבורך, כיצד, כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות לג, יט): וחנתי את אשר אחן, אמר לו, מי שיש לו בידי, (שמות לג, יט): ורחמתי, במדת הרחמים אני עושה עמו. ומי שאין לו בידי, וחנתי, במתנת חנם אני עושה עמו, ובשעה שהיה משה מבקש לכנס לארץ ישראל, אמר לו הקדוש ברוך הוא (דברים ג, כו): רב לך, אמר לפניו רבונו של עולם לא כך אמרת לי, כל מי שאין לו בידי וחנתי, במתנת חנם אני עושה עמו, עכשו איני אומר שמתבקש לי אצלך מאומה, אלא חנם עשה עמי, מנין, ממה שקרינן בענין, ואתחנן אל ה'.
  6. Devarim Rabbah 2:4 אמר רבי יוחנן
    ואתחנן אל ה', זה שאמר הכתוב (משלי יח, כג): תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות, אמר רבי תנחומא תחנונים ידבר רש, זה משה, שבא אצל בוראו בתחנונים. ועשיר יענה עזות, עשירו של עולם, זה הקדוש ברוך הוא, ענה אותו עזות, שנאמר (דברים ג, כו): אל תוסף דבר אלי. דבר אחר, אמר רבי יוחנן תחנונים ידבר רש, אלו נביאי ישראל. …
    ואתחנן אל ה', זה שאמר הכתוב (משלי יח, כג): תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות, אמר רבי תנחומא תחנונים ידבר רש, זה משה, שבא אצל בוראו בתחנונים. ועשיר יענה עזות, עשירו של עולם, זה הקדוש ברוך הוא, ענה אותו עזות, שנאמר (דברים ג, כו): אל תוסף דבר אלי. דבר אחר, אמר רבי יוחנן תחנונים ידבר רש, אלו נביאי ישראל. ועשיר יענה עזות, אלו נביאי עבודת כוכבים. אמר רבי יוחנן אין לך צדיק באמות העולם יותר מאיוב, ולא בא אלא בתוכחות, שנאמר (איוב כג, ד): אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות. אין לך גדול בנביאים ממשה וישעיה, ושניהם לא באו אלא בתחנונים, ישעיה אמר (ישעיה לג, ב): ה' חננו לך קוינו. ומשה אמר ואתחנן אל ה'. דבר אחר, ואתחנן אל ה', למה הדבר דומה, למטרונה שילדה בן, כל ימים שבנה קים היתה נכנסת בפלטין בזרוע, מת בנה, התחילה מבקשת לכנס בתחינות. כך כל זמן שהיו ישראל קימים במדבר, היה משה נכנס לפני הקדוש ברוך הוא בזרוע (שמות לב, יא): למה ה' יחרה אפך בעמך, (במדבר יד, יט): סלח נא לעון העם הזה וגו'. כיון שמתו ישראל במדבר התחיל מבקש לכנס בארץ ישראל בתחנונים ואתחנן.
  7. Devarim Rabbah 2:14 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, אשר לו אלהים קרבים אליו, אמר רבי יוחנן כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא לומר אימתי ראש השנה ואימתי יום הכפורים, הקדוש ברוך הוא אומר להם, לי מה אתם שואלים, אני ואתם נלך אצל בית דין של מטה, מנין דכתיב אשר לו אלהים קרבים אליו, אשר לו אמה קרובה אין כתיב כאן, אלא אשר לו אלהים קרבים אליו, …
    דבר אחר, אשר לו אלהים קרבים אליו, אמר רבי יוחנן כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא לומר אימתי ראש השנה ואימתי יום הכפורים, הקדוש ברוך הוא אומר להם, לי מה אתם שואלים, אני ואתם נלך אצל בית דין של מטה, מנין דכתיב אשר לו אלהים קרבים אליו, אשר לו אמה קרובה אין כתיב כאן, אלא אשר לו אלהים קרבים אליו, הוא וכל פמליא שלו. אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא עד שלא נעשית אמה שלי (ויקרא כג, ב): מועדי ה', מכאן ואילך (ויקרא כג, ב): אשר תקראו אתם.
  8. Devarim Rabbah 2:22 דרש רבי יוחנן
    רבנן אמרי, יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שיודע מה היה ומה עתיד להיות, דכתיב (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית וגו', כיצד בפרשה זו הראה משה לישראל אם חטאו היאך הם עתידים לגלות, והיאך הן עושין תשובה, והיאך הן נגאלים. היאך הם עתידים לחטא, דכתיב (דברים ד, כה): ועשיתם הרע בעיני ה', ואחר כך (דברים ד, כז): וה …
    רבנן אמרי, יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שיודע מה היה ומה עתיד להיות, דכתיב (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית וגו', כיצד בפרשה זו הראה משה לישראל אם חטאו היאך הם עתידים לגלות, והיאך הן עושין תשובה, והיאך הן נגאלים. היאך הם עתידים לחטא, דכתיב (דברים ד, כה): ועשיתם הרע בעיני ה', ואחר כך (דברים ד, כז): והפיץ ה' אתכם בעמים, ואחר כך (דברים ד, ל): בצר לך ומצאוך. מהו בצר לך, אמר רבי יוחנן בשם רבי עקיבא, כל צרה שהיא של יחיד צרה, וכל צרה שאינה של יחיד אינה צרה. דבר אחר בצר לך, רבי יוחנן דידיה אמר כל צרה שישראל ועובדי כוכבים שתפין בה צרה, וכל צרה של ישראל עצמן אינה צרה. דרש רבי יוחנן כגון צרתן בשושן הבירה שלא היתה אלא לישראל, שנאמר (אסתר ד, ג): אבל גדול ליהודים, מיד הצמיח להן הקדוש ברוך הוא ישועה, מנין (אסתר ח, טז): ליהודים היתה אורה ושמחה.
  9. Devarim Rabbah 3:1 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשויה פרקים פרקים, מהו לטלטלה בשבת, כך שנו חכמים המרכיב קני מנורה בשבת חיב חטאת, ומשום מה מחיב, אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן המרכיב את המנורה בשבת כאדם שבונה בשבת, ומי שהוא בונה בשבת, חיב. אמר רבי יוסי בר' חנינא, אימתי שמרו ישראל את השבת כשם שראוי לה, תחלה כשנתנה להן באלו …
    הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה שעשויה פרקים פרקים, מהו לטלטלה בשבת, כך שנו חכמים המרכיב קני מנורה בשבת חיב חטאת, ומשום מה מחיב, אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן המרכיב את המנורה בשבת כאדם שבונה בשבת, ומי שהוא בונה בשבת, חיב. אמר רבי יוסי בר' חנינא, אימתי שמרו ישראל את השבת כשם שראוי לה, תחלה כשנתנה להן באלוש, מנין, שנאמר (שמות טז, ל): וישבתו העם ביום השביעי, ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת, לא נתתי לך אלא לטובתך, כיצד, אמר רבי חיא בר' אבא את מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ומהנה את נפשך, ואני נותן לך שכר, מנין (ישעיה נח, יג): וקראת לשבת ענג וגו', מה כתיב אחריו (ישעיה נח, יד): אז תתענג על ה' (תהלים לז, ד): ויתן לך משאלת לבך. אמרו לו ישראל ואימתי את נותן לנו שכר המצוות שאנו עושים, אמר להם הקדוש ברוך הוא מצוות שאתם עושים מפרותיהן אתם אוכלים עכשו, אבל שכרן בעקב אני נותן לכם, מנין ממה שקרינו בעניננו (דברים ז, יב): והיה עקב תשמעון.
  10. Devarim Rabbah 5:9 רבי יוחנן אמר
    זה שאמר הכתוב (איוב לד, ל): ממלך אדם חנף ממקשי עם. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר אם ראית חנף ורשע מנהיג את הדור, נוח לו לדור לפרוח באויר ולא להשתמש בו, ואין הלשון הזה ממקשי עם אלא לפרח, כענין שנאמר (עמוס ג, ה): התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה. ממלך אדם חנף וגו', רבנין אמרי כיון שעמדו מלכים ע …
    זה שאמר הכתוב (איוב לד, ל): ממלך אדם חנף ממקשי עם. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר אם ראית חנף ורשע מנהיג את הדור, נוח לו לדור לפרוח באויר ולא להשתמש בו, ואין הלשון הזה ממקשי עם אלא לפרח, כענין שנאמר (עמוס ג, ה): התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה. ממלך אדם חנף וגו', רבנין אמרי כיון שעמדו מלכים על ישראל והתחילו משעבדין בהן, אמר הקדוש ברוך הוא לא אתם עזבתם אותי ובקשתם לכם מלכים, הוי אשימה עלי מלך, זה שאמר הכתוב (תהלים קמו, ג): אל תבטחו בנדיבים וגו'. אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי, כל מי שבוטח בהקדוש ברוך הוא, זוכה להיות כיוצא בו, מנין, שנאמר (ירמיה יז, ז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, אבל כל מי שיבטח בעבודת כוכבים נתחיב להיות כיוצא בה, מנין, שנאמר (תהלים קטו, ח): כמוהם יהיו עשיהם. רבנן אמרי כל מי שנשען בבשר ודם עובר, אף פרוסטיא שלו עוברת, שנאמר (תהלים קמו, ג): בבן אדם שאין לו תשועה, מה כתיב אחריו: תצא רוחו ישב לאדמתו. אמר הקדוש ברוך הוא ויודעין שאין בשר ודם כלום, ומניחין כבודי ואומרין (שמואל א ח, ה): שימה לנו מלך, מה אתם מבקשין מלך, חייכם שסופכם להרגיש מה עתיד להגיע לכם מתחת מלככם, מנין, שנאמר (הושע ז, ז): כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי.
  11. Devarim Rabbah 5:12 אמר רבי יוחנן
    כי תקרב אל עיר (דברים כ, י), הלכה אלו הן דברים שאמרו מפני דרכי שלום, כך שנו חכמים אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום, כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, ראה כמה הוא כחו של שלום. אמר רבי יוחנן מימיה לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, למה כן, מפני דרכי שלום, שנאמר (איוב כה, ב): המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו …
    כי תקרב אל עיר (דברים כ, י), הלכה אלו הן דברים שאמרו מפני דרכי שלום, כך שנו חכמים אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום, כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, ראה כמה הוא כחו של שלום. אמר רבי יוחנן מימיה לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, למה כן, מפני דרכי שלום, שנאמר (איוב כה, ב): המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו. אמר רבי לוי אין אחד מן המזלות הללו שהן מהלכין ברקיע, רואה מה שלפניו אלא של אחוריו, כאדם היורד מעל הסלם ופניו לאחוריו, כדי שיהא כל מזל ומזל אומר אני הוא הראשון, הוי עשה שלום במרומיו. דבר אחר, עשה שלום במרומיו, אמר ריש לקיש מיכאל כלו שלג, וגבריאל כלו אש, ועומדין זה אצל זה ואינם מזיקים זה את זה. אמר בר קפרא ומה אם העליונים שאין בהם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות הן צריכין שלום, התחתונים שכלן שנאה ותחרות וקנאה על אחת כמה וכמה שהן צריכין שלום. רבנן אמרי תדע לך כמה גדול כחו של שלום אפלו המלחמה שאין אדם יורד לתוכה אלא בחרבות וברמחים, אמר הקדוש ברוך הוא כשתהיו הולכים לעשות מלחמה לא תהיו פותחין תחלה אלא בשלום, מנין, ממה שקרינו בענין כי תקרב אל עיר וגו'.
  12. Devarim Rabbah 6:9 אמר רבי יוחנן
    זה שאמר הכתוב (תהלים נ, כ): תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי, אמר רבי יוחנן אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אמתך, סוף בבן אמתך תתן דפי. רבי יהודה בן לוי אמר אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שמאביך ולא מאמך, סופך בבן אמך תתן דפי, שכל מי שמגס את לבו לדבר בגדול ממנו גורם לעצמו שיקרבו בו את הנגעים, ואם אין את …
    זה שאמר הכתוב (תהלים נ, כ): תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי, אמר רבי יוחנן אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אמתך, סוף בבן אמתך תתן דפי. רבי יהודה בן לוי אמר אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שמאביך ולא מאמך, סופך בבן אמך תתן דפי, שכל מי שמגס את לבו לדבר בגדול ממנו גורם לעצמו שיקרבו בו את הנגעים, ואם אין אתה מאמין הרי מרים הצדקת סימן לכל בעלי לשון הרע, הוי זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים.
  13. Devarim Rabbah 11:10 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן, עשר מיתות כתובות עליו על משה, ואלו הן: הן קרבו ימיך למות: (דברים לב, נ): ומת בהר: (דברים ד, כב): כי אנכי מת: (דברים לא, כט): כי ידעתי אחרי מותי: (דברים ד, כז): ואף כי אחרי מותי: (דברים לג, א): לפני מותו, (דברים לד, ז): בן מאה ועשרים שנה במתו: (דברים לד, ה): וימת שם משה עבד ה': (יהושע …
    אמר רבי יוחנן, עשר מיתות כתובות עליו על משה, ואלו הן: הן קרבו ימיך למות: (דברים לב, נ): ומת בהר: (דברים ד, כב): כי אנכי מת: (דברים לא, כט): כי ידעתי אחרי מותי: (דברים ד, כז): ואף כי אחרי מותי: (דברים לג, א): לפני מותו, (דברים לד, ז): בן מאה ועשרים שנה במתו: (דברים לד, ה): וימת שם משה עבד ה': (יהושע א, א): ויהי אחרי מות משה: (יהושע א, ב): משה עבדי מת. מלמד שעד עשרה פעמים נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל ועדין לא נתחתם גזר הדין הקשה עד שנגלה עליו בית דין הגדול, אמר לו, גזרה היא מלפני שלא תעבר, שנאמר (דברים ג, כז): כי לא תעבר את הירדן, ודבר זה היה קל בעיניו של משה, שאמר, ישראל חטאו חטאות גדולות כמה פעמים, וכיון שבקשתי עליהם רחמים מיד קבל ממני, שנאמר (דברים ט, יד): הרף ממני ואשמידם, מה כתיב תמן (שמות לב, יד): וינחם ה' על הרעה. (במדבר יד, יב): אכנו בדבר ואורשנו, מה כתיב תמן (במדבר יד, כ): ויאמר ה' סלחתי וגו', אני שלא חטאתי מנעורי לא כל שכן כשאתפלל על עצמי שיקבל ממני, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא שקל הדבר בעיניו של משה ואינו עומד בתפלה, מיד קפץ עליו ונשבע בשמו הגדול שלא יכנס לארץ ישראל, שנאמר (במדבר כ, יב): לכן לא תביאו את הקהל הזה, אין לכן אלא שבועה, שנאמר (שמואל א ג, יד): ולכן נשבעתי לבית עלי. וכיון שראה משה שנחתם עליו גזר דין, גזר עליו תענית ועג עוגה קטנה ועמד בתוכה, ואמר, איני זז מכאן עד שתבטל אותה גזרה. באותה שעה מה עשה משה, לבש שק ונתעטף שק ונתפלש באפר ועמד בתפלה ובתחנונים לפני הקדוש ברוך הוא, עד שנזדעזעו שמים וארץ וסדרי בראשית, ואמרו שמא הגיע צביונו של הקדוש ברוך הוא לחדש את עולמו, יצתה בת קול ואמרה, עדין לא הגיע צביונו של הקדוש ברוך הוא לחדש את עולמו, אלא (איוב יב, י): אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, ואין איש אלא משה, שנאמר (במדבר יב, ג): והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. מה עשה הקדוש ברוך הוא באותה שעה, הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע בכל בית דין ובין דין שלא יקבלו תפלתו של משה ולא יעלו אותה לפניו, מפני שנחתם עליו גזר דין, אותו מלאך שממנה על הכרזה אכזריאל שמו, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא בבהלה ואמר להם למלאכי השרת רדו בבהלה ונעלו כל שערי רקיע ורקיע, שגבר קול התפלה כלפי מעלה ובקשו לעלות הרקיע מפני קול תפלתו של משה, שהיתה תפלתו דומה לחרב שהוא קורע וחותך ואינו מעכב, שהיתה תפלתו מעין שם המפרש שלמד מן זגזגאל רב סופר של בני מרום, על אותה שעה הוא אומר (יחזקאל ג, יב): ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו. ואין רעש אלא זיע, ואין גדול אלא משה, שנאמר (שמות יא, ג): גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם, מהו ברוך כבוד ה' ממקומו, בשעה שראו גלגלי מרכבה ושרפי להבה שאמר הקדוש ברוך הוא לא תקבלו תפלתו של משה, ולא נשא לו פנים ולא נתן לו חיים, ולא הכניסו לארץ ישראל, אמרו ברוך כבוד ה' ממקומו, שאין לפניו משוא פנים לא לקטן ולא לגדול. ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים, שנאמר (דברים ג, כג): ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר, ואתחנן בגימטריא הכי הוי. באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך יגיעי וצערי שנצטערתי על ישראל עד שיהיו מאמינים לשמך, כמה צער נצטערתי עליהם במצות עד שקבעתי להן תורה ומצות, אמרתי כשראיתי בצרתן כך אראה בטובתן, ועכשו שהגיע טובתן של ישראל, אתה אומר לי לא תעבר את הירדן הזה, הרי אתה עושה תורתך פלסתר, דכתיב (דברים כד, טו): ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא, זו היא שלום עבודה של ארבעים שנה שעמלתי עד שיהיו עם קדוש ונאמן, שנאמר (הושע יב, א): ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן. מלאך סמא''ל הרשע ראש כל השטנים הוא, בכל שעה היה מספר מיתתו של משה, ואומר מתי יגיע הקץ או הרגע שבו ימות משה שארד ואטל נשמתו הימנו, ועליו אמר דוד (תהלים לז, לב): צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, אין לך רשע בכל השטנים כלן כסמא''ל, ואין לך צדיק בכל הנביאים כמשה, שנאמר (דברים לד, י): ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים, משל למה הדבר דומה לאדם שנזדמן לסעודת חתן וכלה, והיה אותו האיש מצפה ואומר מתי יגיע שמחתם ואשמחה בה, כך היה סמא''ל הרשע מצפה נשמתו של משה ואומר מתי יהיה מיכאל בוכה ואני ממלא פי שחוק, עד שאמר לו מיכאל מה רשע אני בוכה ואתה משחק (מיכה ז, ח): אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך ה' אור לי, כי נפלתי מפטירתו של משה קמתי מפרנסתו של יהושע בשעה שהפיל ל''א מלכים. כי אשב בחשך בחרבן בית ראשון ואחרון, ה' אור לי לימות המשיח, עד כאן עלתה למשה שעה אחת, באותה שעה אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל, הניח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אם לא אמיתך בעולם הזה היאך אחיך לעולם הבא, ולא עוד אלא שאתה עושה תורתי פלסתר, שכתוב בתורתי על ידך (דברים לב, לט): ואין מידי מציל. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניח אותי כחיות השדה שהן אוכלין עשבים ושותין מים וחיין ורואין את העולם, כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו (דברים ג, כו): רב לך. אמר לפניו רבונו של עולם ואם לאו, הניח אותי בעולם הזה כעוף הזה שהוא פורח בכל ארבע רוחות העולם ומלקט מזונו בכל יום, ולעת הערב חוזר לקנו, כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו, רב לך, מהו רב לך, אמר לו רב לך אשר דברת. כיון שראה משה שאין בריה יכולה להצילו מדרך המות, באותה שעה אמר (דברים לב, ד): הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. מה עשה משה נטל את המגלה וכתב עליה שם המפרש, וספר השיר עדין לא מלא לכתב עד שהגיע הרגע שבו ימות משה, באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לגבריאל, גבריאל, צא והבא נשמתו של משה, אמר לפניו רבונו של עולם, מי שהוא שקול כנגד ששים רבוא איך אני יכול לראות במותו, ומי שיש בו דברים אלו איך אני יכול לעשות לו קצף. ואחר כך אמר לו למיכאל, צא והבא נשמתו של משה, אמר לפניו רבונו של עולם, אני הייתי לו רב והוא היה לי לתלמיד, ולא יכול אני לראות במותו. ואחר כך אמר לסמא''ל הרשע, צא והבא נשמה של משה, מיד לבש כעס וחגר חרבו ונתעטף אכזריות והלך לקראתו של משה, כיון שראה אותו שהוא יושב וכותב שם המפרש, וזהר מראהו דומה לשמש והוא דומה למלאך ה' צבאות, היה מתירא סמא''ל מן משה, אמר ודאי שאין המלאכים יכולין לטל נשמתו של משה, וטרם שהראה סמא''ל את עצמו למשה, היה משה יודע שבא סמא''ל, וכיון שראה סמא''ל את משה אחזתו רעדה וחיל כיולדה, ולא מצא פתחון פה לדבר עם משה, עד שאמר משה לסמא''ל (ישעיה מח, כב): אין שלום אמר ה' לרשעים, מה תעשה בכאן, אמר לו לטל נשמתך באתי, אמר לו מי שגרך, אמר לו מי שברא את כל הבריות. אמר לו, אין אתה נוטל נשמתי. אמר לו כל באי העולם נשמתן מסורין לידי, אמר לו, יש בי כח מכל באי העולם. אמר לו, מה כחך, אמר לו אני בן עמרם שיצאתי ממעי אמי מהול, ולא נצרכתי למהלני, ובו ביום שנולדתי מצאתי פתחון פה, והלכתי ברגלי, ודברתי עם אבי ואמי, ואפלו חלב לא ינקתי, וכשהייתי בן שלשה חדשים התנבאתי ואמרתי שעתיד אני לקבל תורה מתוך להבי אש. וכשהייתי מהלך בחוץ נכנסתי לפלטרין של מלך ונטלתי כתר מעל ראשו, וכשהייתי בן שמונים שנה עשיתי אותות ומופתים במצרים, והוצאתי ששים רבוא לעיני כל מצרים, וקרעתי את הים לשנים עשר קרעים, והפכתי מי מרה למתוק, ועליתי ודרכתי דרך בשמים, והייתי תופס במלחמתן של מלאכים, וקבלתי תורה של אש, ודרתי תחת כסא אש, וסכתי תחת עמוד אש, ודברתי עמו פנים בפנים, ונצחתי בפמליא של מעלה, וגליתי רזיהם לבני אדם, וקבלתי תורה מימינו של הקדוש ברוך הוא, ולמדתי אותה לישראל, ועשיתי מלחמה עם סיחון ועם עוג שני גבורי עובדי כוכבים שבשעת המבול לא הגיעו מים לקרסליהן מפני גבהן, והעמדתי חמה ולבנה ברום עולם, והכיתים במטה שבידי והרגתים. מי יש בבאי עולם שיכול לעשות כן, לך רשע מכאן אין לך לומר כן, לך ברח מלפני, איני נותן נשמתי לך. מיד חזר סמא''ל והשיב דבר לפני הגבורה. אמר לו הקדוש ברוך לסמא''ל, בוא והבא נשמתו של משה, מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה, מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו שחקוק בו שם המפרש ופגע בו בסמא''ל בכל כחו, עד שנס מלפניו, ורץ אחריו בשם המפרש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועור את עיניו, עד כאן עלתה למשה. סוף רגע יצתה בת קול ואמרה, הגיע סוף מיתתך. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם זכר אותו היום שנגלית עלי בסנה ואמרת לי (שמות ג, י): לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים, זכר אותו היום שהייתי עומד על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה, בבקשה ממך אל תמסרני ביד מלאך המות. יצתה בת קול ואמרה לו אל תתירא, אני בעצמי מטפל בך ובקבורתך. באותה שעה עמד משה וקדש עצמו כשרפים וירד הקדוש ברוך הוא משמי שמים העליונים לטל נשמתו של משה, ושלשה מלאכי השרת עמו, מיכאל וגבריאל וזגזגאל, מיכאל הציע מטתו של משה, וגבריאל פרס בגד של בוץ מראשותיו, וזגזגאל מרגלותיו, מיכאל מצד אחד וגבריאל מצד אחד, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה השקף עיניך זה על גב זה, והשקיף עיניו זה על גב זה, אמר לו הנח ידך על החזה, והניח ידו על החזה, אמר לו הקף רגליך זה על גב זה, הקיף רגליו זה על גב זה, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא לנשמה מתוך גופו, אמר לה בתי מאה ועשרים שנה קצבתיך היותך בגופו של משה, עכשו הגיע קצך לצאת, צאי אל תאחרי. אמרה לפניו רבונו של עולם, יודעת אני שאתה אלה כל הרוחות וכל הנפשות, נפש החיים והמתים מסורין בידך, ואתה בראתני ואתה יצרתני ואתה נתתני בגופו של משה מאה ועשרים שנה, ועכשו יש גוף טהור בעולם יותר מגופו של משה, שלא נראה בו רוח סרוחה מעולם, ולא רמה ותולעה, לכן אני אוהבת אותו ואיני רוצה לצאת ממנו. אמר לה הקדוש ברוך הוא, נשמה, צאי אל תאחרי ואני מעלה אותך לשמי השמים העליונים, ואני מושיבך תחת כסא כבודי אצל כרובים ושרפים וגדודים. אמרה לפניו, רבונו של עולם, מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עזה ועזאל וחמדו בנות ארצות והשחיתו דרכם על הארץ עד שתלית אותם בין הארץ לרקיע, אבל בן עמרם מיום שנגלית אליו בסנה לא בא לאשתו, שנאמר (במדבר יב, א): ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח, בבקשה ממך תניחני בגופו של משה. באותה שעה נשקו הקדוש ברוך הוא ונטל נשמתו בנשיקת פה, והיה הקדוש ברוך הוא בוכה (תהלים צד, טז): מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און, ורוח הקדש אומר (דברים לד, י): ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. שמים בוכין ואומרים (מיכה ז, ב): אבד חסיד מן הארץ. ארץ בוכה ואומרת (מיכה ז, ב): וישר באדם אין. וכשבקש יהושע רבו ולא מצאו היה בוכה ואומר (תהלים יב, ב): הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם, ומלאכי השרת אומרים (דברים לג, כא): צדקת ה' עשה, וישראל היו אומרים (דברים לג, כא): ומשפטיו עם ישראל. אלו ואלו היו אומרים (ישעיה נז, ב): יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו, (משלי י, ז): זכר צדיק לברכה ונשמתו לחיי עולם הבא. אמן כן יהי רצון, (תהלים פט, נג): ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

Shir HaShirim Rabbah (54)

  1. Shir HaShirim Rabbah 1:1:11 בשם רבי יוחנן
    רבי אלעזר בר אבינה משום רבי אחא ורבנין, רבי אלעזר אמר: וידבר שלשת אלפים משל, על כל דבר ודבר. ויהי שירו חמשה ואלף, אלף וחמשה טעמים על כל דבר ודבר. ורבנין אמרין: וידבר שלשת אלפים משל, על כל פסוק ופסוק. ויהי שירו חמשה ואלף, אלף וחמשה טעמים על כל משל ומשל. ויהי משלו, אין כתיב כאן, אלא ויהי שירו חמשה ואל …
    רבי אלעזר בר אבינה משום רבי אחא ורבנין, רבי אלעזר אמר: וידבר שלשת אלפים משל, על כל דבר ודבר. ויהי שירו חמשה ואלף, אלף וחמשה טעמים על כל דבר ודבר. ורבנין אמרין: וידבר שלשת אלפים משל, על כל פסוק ופסוק. ויהי שירו חמשה ואלף, אלף וחמשה טעמים על כל משל ומשל. ויהי משלו, אין כתיב כאן, אלא ויהי שירו חמשה ואלף, שירו של משל, טעמיה דמלתא טעמיה דמלתא. אמר רבי שמואל בר נחמן, חזרנו על כל ספר משלי ולא מצינו שכתב בו אלא תשע מאות וחמשה עשר פסוקים, ואת אומר שלשת אלפים משל, אלא שאין לך כל פסוק ופסוק שאין בו שנים ושלשה טעמים, כגון (משלי כה, יב): נזם זהב וחלי כתם, (משלי יא, כב): נזם זהב באף חזיר; (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אין צריך לומר תשב, תשב אין צריך לומר שלא תדבר. תנינן אמר רבי עקיבא חס ושלום לא נחלק אדם אחד מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים, למה, שכל הכתובים קדש וזה קדש קדשים, ועל מה נחלקו על קהלת, אמר רבי יוחנן בר רבי יהושע בן חמיו של רבי עקיבא כדברי בן עזאי כך נחלקו וכך גמרו, רבי אלעזר בן עזריה עבד לה מתלא, לאחד שהוליך סאה של חטים אצל הנחתום, אמר לו הוצא לי ממנה קמח. סלת, הוצא לי ממנה קלוסקיא קמח וסלת אחת. כך כל חכמתיה דשלמה לא סלת אלא שיר השירים לישראל, שיר השירים, המשבח שבשירים, המעלה שבשירים, המסלסל שבשירים. נאמר שירים ונשבח למי שעשאנו שירים בעולם, האיך מה דאת אמר (עמוס ח, ג): והילילו שירות היכל, שבחות דהיכלא. דבר אחר, שיר השירים, המשבח שבשירים המעלה שבשירים, המסלסל שבשירים, נאמר שירים למי שעשאנו שיורים לעולם, האיך מה דאת אמר (דברים לב, יב): ה' בדד ינחנו, רבי יוחנן בשם רבי אחא בשם רבי שמעון בר אבא נאמר שירים ושבח למי שעתיד להשרות עלינו רוח הקדש, נאמר לפניו שירים הרבה, בכל השירים או הוא מקלסן, או הן מקלסין אותו, בשירת משה הן מקלסין אותו, ואומר (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו, ובשירת משה הוא מקלסן (דברים לב, יג): ירכיבהו על במתי ארץ. ברם הכא הן מקלסין אותו והוא מקלסן, הוא מקלסן (שיר השירים א, טו): הנך יפה רעיתי, והן מקלסין אותו (שיר השירים א, טו): הנך יפה דודי אף נעים. רבי שמעון בשם רבי חנין דצפרין אמר שיר כפול. רבי סימון אמר כפול ומכפל. רבי לוי אמר, כנגד שנות אבות ועשרת הדברות נאמרה מנין שיר, שיר חמש מאות ועשר, ואי תימר דאית בהון יתיר, צא מהן שני רעבון שאין עולין מן המנין. דבר אחר, רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן, כל מקום שנאמר במגלה זו במלך שלמה, במלך שלמה הכתוב מדבר, במלך סתם, בהקדוש ברוך הוא הכתוב מדבר. ורבנין אמרין כל מקום שנאמר במלך שלמה, במלך שהשלום שלו הכתוב מדבר, במלך סתם בכנסת ישראל הכתוב מדבר.
  2. Shir HaShirim Rabbah 1:2:1 רבי יוחנן אמר
    ישקני מנשיקות פיהו, היכן נאמרה, רבי חיננא בר פפא אמר בים נאמרה, היאך מה דאת אמר (שיר השירים א, ט): לססתי ברכבי פרעה. רבי יודא ברבי סימון אמר בסיני נאמרה, שנאמר: שיר השירים, שיר שאמרו אותו השירים השוררים, שנאמר (תהלים סח, כו): קדמו שרים אחר נגנים. תני משום רבי נתן הקדוש ברוך הוא בכבוד גדלתו אמרה, שנא …
    ישקני מנשיקות פיהו, היכן נאמרה, רבי חיננא בר פפא אמר בים נאמרה, היאך מה דאת אמר (שיר השירים א, ט): לססתי ברכבי פרעה. רבי יודא ברבי סימון אמר בסיני נאמרה, שנאמר: שיר השירים, שיר שאמרו אותו השירים השוררים, שנאמר (תהלים סח, כו): קדמו שרים אחר נגנים. תני משום רבי נתן הקדוש ברוך הוא בכבוד גדלתו אמרה, שנאמר: שיר השירים אשר לשלמה, למלך שהשלום שלו. רבן גמליאל אומר מלאכי השרת אמרוהו, שיר השירים, שיר שאמרוהו שרים של מעלה. רבי יוחנן אמר בסיני נאמרה, שנאמר: ישקני מנשיקות פיהו. רבי מאיר אומר באהל מועד נאמרה, ומיתי לה מן הדא קריא (שיר השירים ד, טז): עורי צפון ובואי תימן. עורי צפון, זו העולה הנשחטת בצפון. ובואי תימן, אלו שלמים שנשחטין בדרום. הפיחי גני, זה אהל מועד. יזלו בשמיו, זה קטרת הסמים. יבא דודי לגנו, זו השכינה. ויאכל פרי מגדיו, אלו הקרבנות. רבנין אמרין בבית עולמים, ומיתין לה רבנין אף אינון מהאי קרא; עורי צפון, זו העולה הנשחטת בצפון. ובואי תימן, השלמים שנשחטים בדרום. הפיחי גני, זה בית העולמים, יזלו בשמיו, זו קטרת הסמים. יבא דודי, זו השכינה. ויאכל פרי מגדיו, אלו הקרבנות. ורבנין אמרי כלהון חרי, כלה בבית העולמים נאמרה אמר רבי אחא אפריון ודבתריה, ורבנין עבדין יתהון פתיחה (במדבר ז, א): לויהי ביום כלות משה, על דעתיה דרבי חיננא בר פפא דאמר בים נאמרה, ישרי עלינו רוח הקדש ונאמר לפניו שירות הרבה. ועל דעתיה דרבן גמליאל דאמר מלאכי השרת אמרוהו, יתן לנו מנשיקות שנשק לבניו. על דעתיה דרבי מאיר דאמר באהל מועד נאמרה, יוריד לנו האש ויקבל קרבנותיו. על דעתיה דרבי יוחנן דאמר בסיני נאמרה, יוציא לנו נשיקות מתוך פיהו, הדא הוא דכתיב: ישקני מנשיקות פיהו.
  3. Shir HaShirim Rabbah 1:2:2 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ישקני מנשיקות פיהו, אמר רבי יוחנן מלאך היה מוציא הדבור מלפני הקדוש ברוך הוא על כל דבור ודבור, ומחזירו על כל אחד ואחד מישראל ואומר לו מקבל אתה עליך את הדבור הזה, כך וכך דינין יש בו, כך וכך ענשין יש בו, כך וכך גזרות יש בו, וכך מצוות, וכך קלים וחמורים יש בו, כך וכך מתן שכר יש בו, והיה אומר לו …
    דבר אחר, ישקני מנשיקות פיהו, אמר רבי יוחנן מלאך היה מוציא הדבור מלפני הקדוש ברוך הוא על כל דבור ודבור, ומחזירו על כל אחד ואחד מישראל ואומר לו מקבל אתה עליך את הדבור הזה, כך וכך דינין יש בו, כך וכך ענשין יש בו, כך וכך גזרות יש בו, וכך מצוות, וכך קלים וחמורים יש בו, כך וכך מתן שכר יש בו, והיה אומר לו ישראל, הן, וחוזר ואומר לו מקבל את אלהותו של הקדוש ברוך הוא, והוא אומר לו, הן והן, מיד היה נושקו על פיו, הדא הוא דכתיב (דברים ד, לה): אתה הראת לדעת, על ידי שליח. ורבנין אמרין, הדבור עצמו היה מחזר על כל אחד ואחד מישראל ואומר לו מקבלני את עליך, כך וכך מצוות יש בי, וכך דינין יש בי, כך וכך ענשין יש בי, כך וכך גזרות יש בי, כך וכך מצוות יש בי, כך וכך קלין וחמורין יש בי, כך וכך מתן שכר יש בי, והוא אומר, הן והן, מיד הדבור נושקו על פיו לאדקולאין בן הדימה ולמדו התורה, הדא הוא דכתיב דכתיב (דברים ד, ט): פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, דברים שראו עיניך, איך היה הדבור מדבר עמך, דבר אחר, פן תשכח את הדברים, שני דבורים שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא, רבי יהושע בן לוי אמר טעמון דרבנין אחר כל הדברות כתיב (שמות כ, טז): דבר אתה עמנו ונשמעה, מה עבד לה רבי יהושע בן לוי פליג שאין מקדם ומאחר בתורה, או אינו מדבר דבר אתה עמנו ונשמעה אלא לאחר שנים ושלשה דברות, רבי עזריה ורבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי תפיסו שיטתיה, אמרי כתיב (דברים לג, ד): תורה צוה לנו משה, כל התורה כלה שש מאות ושלש עשרה מצוות הוי, בגימטריא תורה עולה שש מאות ואחת עשרה מצוות, דבר עמנו משה, ברם אנכי ולא יהיה לך לא שמענו מפי משה אלא מפי הקדוש ברוך הוא, הוי: ישקני מנשיקות פיהו. וכיצד היה הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא, רבי שמעון בן יוחאי ורבנן, רבי שמעון בן יוחאי אומר מלמד שהיה הדבור יוצא מימינו של הקדוש ברוך הוא לשמאלן של ישראל, וחוזר ועוקף את מחנה ישראל שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל וחוזר ומקיף מימינן של ישראל לשמאלו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מקבלו מימינו וחוקקו על הלוח, וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו, לקים מה שנאמר (תהלים כט, ז): קול ה' חצב להבות אש. ורבנין אמרין וכי יש שמאל למעלה והלא כתיב (שמות טו, ו): ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה', אלא הדבור היה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא מימינו לימינן של ישראל, וחוזר ועוקף את מחנה ישראל שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל, וחוזר ומקיף מימינן של ישראל לימינו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מקבלו מימינו וחוקקו על הלוח, וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: קול ה' חצב להבות אש. אמר רבי ברכיה שנה לי רבי חלבו, הדבור עצמו היה נחקק מאליו, וכשהוא נחקק הולך קולו מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: קול ה' חצב להבות אש. אמרתי לרבי חלבו והא כתיב (שמות לא, יח): כתבים באצבע אלהים, אמר לי חנוקה סברת לחנקני, אמרית ליה ומהו דין דכתיב: לחת אבן כתבים באצבע אלהים, אמר לי כתלמיד שהוא כותב ורבו מישב על ידו. רבי יהושע בן לוי ורבנין, רבי יהושע אומר שני דברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא, אנכי ולא יהיה לך, הדא הוא דכתיב: ישקני מנשיקות פיהו, ולא כל הנשיקות. ורבנין אמרין כל הדברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי טעמון דרבנין דכתיב: ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה, מה עביד ליה רבי יהושע בן לוי פליג שאין מקדם ומאחר בתורה, או אינו מדבר דבר אתה עמנו ונשמעה אלא אחר שנים ושלשה דברות, רבי עזריה ורבי יהודה בר סימון בשם רבי יהושע בן לוי תפשי שיטתיה, אמרי כתיב (דברים לג, ד): תורה צוה לנו משה, כל התורה כלה שש מאות ושלש עשרה מצוות הוי, תורה בגימטריה עולה כמנין תרי"א מצוות דבר עמנו משה, ברם אנכי ולא יהיה לך, לא דבר עמנו משה אלא מפי הקדוש ברוך הוא שמענום.
  4. Shir HaShirim Rabbah 1:2:3 רבי יוחנן פתר
    רבי יוחנן פתר קריה בישראל בשעה שעלו להר סיני, למלך שמבקש לקח לו אשה בת טובים ובת גנוסים, שלח אצלה שליח, דבר לה, אמרה איני כדאית לשפחתו אלא רצוני לשמע מפיו, כיון שחזר אותו השליח אל המלך היו פניו שוחקות ושיחותיו אינן נשמעות למלך, המלך שהיה פקח אמר זה פניו שוחקות, דומה שקבלה עליה ושיחותיו אינן נשמעות ל …
    רבי יוחנן פתר קריה בישראל בשעה שעלו להר סיני, למלך שמבקש לקח לו אשה בת טובים ובת גנוסים, שלח אצלה שליח, דבר לה, אמרה איני כדאית לשפחתו אלא רצוני לשמע מפיו, כיון שחזר אותו השליח אל המלך היו פניו שוחקות ושיחותיו אינן נשמעות למלך, המלך שהיה פקח אמר זה פניו שוחקות, דומה שקבלה עליה ושיחותיו אינן נשמעות לי, דומה שאמרה רצוני לשמע מפיו. כך ישראל היא בת טובים, השליח זה משה, המלך זה הקדוש ברוך הוא, בשעה ההיא (שמות יט, ח): וישב משה את דברי העם אל ה', ומה תלמוד לומר (שמות יט, ט): ויגד משה את דברי העם אל ה', אלא על ידי שנאמר (שמות יט, ט): הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל ה', אמר ליה כך תבעו, אמר ליה ושמעון למיינוקא מה דהוא בעי, רבי פנחס בשם רבי לוי אמר מתלא אמר דנכית ליה חיויא חבלא מדחיל ליה, כך אמר משה, אתמול על ידי שאמרתי לו (שמות ד, א): והן לא יאמינו לי, נטלתי את שלי מתחת ידיהם, עכשיו מה אני עושה להם, תני רבי שמעון בן יוחאי, כך תבעו, אמרו, רצוננו לראות כבוד מלכנו. רבי פנחס בשם רבי לוי גלוי היה לפני הקדוש ברוך הוא שעתידים ישראל להמיר כבודו באחר, שנאמר (תהלים קו, כ): וימירו את כבודם, שא יהו אומרים אלו הראנו את כבודו ואת גדלו, היינו מאמינים לו, ועכשו שלא הראנו כבודו ואת גדלו, אין אנו מאמינים לו, לקים מה שנאמר (תהלים קמג, ב): ואל תבוא במשפט את עבדך.
  5. Shir HaShirim Rabbah 1:2:7 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, כי טובים דדיך מיין, דברי תורה דומין זה לזה, דודין זה לזה, קרובין זה לזה, האיך מה דאת אמר (ויקרא כה, מט): או דדו או בן דדו. (ויקרא יא, לו): אך מעין ובור מקוה מים שמכשירין, שנאמר (ויקרא יא, לח): וכי יתן מים על זרע. שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן, חביבין דברי סופרים כדברי תורה, מה טעם וחכך כיין הט …
    דבר אחר, כי טובים דדיך מיין, דברי תורה דומין זה לזה, דודין זה לזה, קרובין זה לזה, האיך מה דאת אמר (ויקרא כה, מט): או דדו או בן דדו. (ויקרא יא, לו): אך מעין ובור מקוה מים שמכשירין, שנאמר (ויקרא יא, לח): וכי יתן מים על זרע. שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן, חביבין דברי סופרים כדברי תורה, מה טעם וחכך כיין הטוב. חבריא בשם רבי יוחנן, חביבין דברי סופרים מדברי תורה, שנאמר: כי טובים דדיך מיין. האומר אין תפלין לעבור על דברי תורה, פטור. ה' טוטפות, להוסיף על דברי סופרים, חיב. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יהודה בן פזי שמע ליה מן הדא, אמר רבי טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי בית שמאי וסכנתי בעצמי מפני הליסטין. את חמי אם לא קרא היה עובר על מצות עשה בלבד, עכשו שקרא נתחיב בנפשו, הוי חביבין דברי סופרים מדברי תורה. רבי חנינא בריה דרבי אדא בשם רבי תנחום בר אחא אמר, וחמורים מדברי תורה ונבואה, כתיב (מיכה ב, ו): אל תטפו יטיפון, משל למלך ששלח פלמנטרין שלו למדינה, על אחד מהן כתב, אם מראה לכם חותמי וסימנטרין שלי האמינו לו, ואם לאו אל תאמינו לו. ועל אחד מהם כתב אפלו אינו מראה לכם חותמי וסימנטרין שלי, האמינו לו. כך בדברי נבואה, כתיב (דברים יג, ב): כי יקום בקרבך נביא בדברי סופרים כתיב (דברים יז, יא): על פי התורה אשר יורוך, אשר תורך התורה אין כתיב כאן, אלא אשר יורוך, ועל המשפט אשר תאמר, אין כתיב כאן, אלא אשר יאמרו לך. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, על הימין שהוא ימין ועל השמאל שהוא שמאל, שמע להם, ואפלו שיאמרו לך על הימין שהוא שמאל ועל השמאל שהוא ימין.
  6. Shir HaShirim Rabbah 1:3:3 רבי יוחנן פתר
    רבי יוחנן פתר קרייא באברהם אבינו, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית יב, א): לך לך מארצך וממולדתך, למה היה דומה, לצלוחית של פוליטון שהיתה מנחת בזוית אחת ולא היה ריחה נודף, בא אחד וטלטלה ממקומה והיה ריחה נודף, אף כן אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, אברהם הרבה מעשים טובים יש לך, הרבה מצוות יש לך, טלטל עצמך …
    רבי יוחנן פתר קרייא באברהם אבינו, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית יב, א): לך לך מארצך וממולדתך, למה היה דומה, לצלוחית של פוליטון שהיתה מנחת בזוית אחת ולא היה ריחה נודף, בא אחד וטלטלה ממקומה והיה ריחה נודף, אף כן אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, אברהם הרבה מעשים טובים יש לך, הרבה מצוות יש לך, טלטל עצמך בעולם ושמך מתגדל בעולמי, לך לך, מה כתיב בתריה (בראשית יב, א): ואעשך לגוי גדול. על כן עלמות אהבוך, אמר לו הקדוש ברוך הוא הא לך עלמות הרבה, דכתיב (בראשית יב, ה): ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן, והלא אם מתכנשים כל העולם לבראת יתוש אחד אינן יכולים לבראתו, אלא אלו הגרים שגירו אברהם ושרה, לכך נאמר: ואת הנפש אשר עשו בחרן. אמר רבי חוניא אברהם היה מגיר אנשים, ושרה הנשים, ומה תלמוד לומר: אשר עשו בחרן, מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לביתו ומאכילן ומשקן ומאהיבן ומקרבן ומגירן ומכניסן תחת כנפי השכינה, הא למדת שכל המכניס בריה אחת לתוך כנפי השכינה מעלין עליו כאלו הוא בראו ויצרו וריקמו. אמר רבי ברכיה אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, ממה שאתה מביא אורה לעולם, שמך מתגדל בעולם, ומה היא האורה, גאלה, שבשעה שאתה מביא לנו אורה, הרבה גרים באים ומתגירים ונוספים עלינו, כגון יתרו ורחב, יתרו שמע ואתא, רחב שמעה ואתיא, אמר רבי חנינא בשעה שעשה הקדוש ברוך הוא נס לחנניה מישאל ועזריה, הרבה גרים נתגירו, דכתיב (ישעיה כט, כג): כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי, מה כתיב בתריה: וידעו תעי רוח בינה. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, על שנתת לנו בזת מצרים, ובזת הים, ובזת סיחון ועוג, ובזת שלשים ואחד מלכים, אנו אוהבים אותך. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, על שהעלמת מהם יום המיתה ויום הנחמה, אהבוך. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, בעלמות ובזריזות. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, אלו בעלי תשובה. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, זו כת השלישית, שנאמר (זכריה יג, ט): והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף וגו'. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, אלו הגרים, הדא הוא דכתיב (חבקוק ג, ב): ה' שמעתי שמעך יראתי ה' פעלך בקרב שנים וגו'. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, זה דורו של שמד, שנאמר (תהלים מד, כג): כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, אלו ישראל, שנאמר (דברים ז, ח): כי מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבעה וגו'. דבר אחר, על כן עלמות אהבוך, על שהעלמת מהם מתן שכרן של צדיקים, דאמר רבי ברכיה ורבי חלבו, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבוא, מה טעם (תהלים מח, יד): שיתו לבכם לחילה, לחולה כתיב, צדיקים מכאן וצדיקים מכאן והקדוש ברוך הוא באמצעם, והם חלים לפניו בעלמות, ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים (תהלים מח, טו): כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על-מות, בשני עולמות ינהגנו, בעולם הזה ובעולם הבא. דבר אחר, הוא ינהגנו על-מות, בעלימות ובזריזות. דבר אחר, על-מות, כאילין עולימתא, כמה דאת אמר (תהלים סח, כו): בתוך עלמות תופפות. דבר אחר, על-מות, תרגם עקילס אתנסיא, עולם שאין בו מות, ומרמזין אלו לאלו באצבע ואומרים: כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על-מות, בשני עולמות ינהגנו, בעולם הזה ובעולם הבא, בעולם הזה דכתיב (דברים טו, ו): כי ה' אלהיך ברכך, ובעולם הבא דכתיב (ישעיה נח, יא): ונחך ה' תמיד.
  7. Shir HaShirim Rabbah 1:4:2 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יוחנן אמר ממה שהכנסתנו לארץ טובה ורחבה, אחריך נרוצה, לארעא טבתא דאיתקריאת משכנותא. ורבי יהושע בן לוי אמר, ממה שנתת לנו ארעא טבתא רבתא דאיתקריאת משכנותא, אחריך נרוצה. ורבנן אמרין ממה שהשרית שכינתך בתוכנו, כדכתיב (שמות כה, ח): ועשו לי מקדש, אחריך נרוצה. ורבנן אמר …
    רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יוחנן אמר ממה שהכנסתנו לארץ טובה ורחבה, אחריך נרוצה, לארעא טבתא דאיתקריאת משכנותא. ורבי יהושע בן לוי אמר, ממה שנתת לנו ארעא טבתא רבתא דאיתקריאת משכנותא, אחריך נרוצה. ורבנן אמרין ממה שהשרית שכינתך בתוכנו, כדכתיב (שמות כה, ח): ועשו לי מקדש, אחריך נרוצה. ורבנן אמרין חורי, על שסלקת שכינתך מתוכנו, אחריך נרוצה. תדע לך שהוא כן, שכל צרות שבאו עליהן במעשה העגל לא נתאבלו, כיון שאמר להם משה (שמות לג, ג): כי לא אעלה בקרבך, מיד וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו. תני רבי שמעון בן יוחאי זין שנתן להם לישראל בחורב ושם המפרש היה חקוק עליו, וכשחטאו במעשה העגל נטל מהם, כיצד נטל מהם, רבי איבו ורבנן, רבי איבו אמר מאליו היה נקלף, ורבנן אמרי מלאך היה יורד ומקלפו, אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם כלום האשה מתקשטת אלא לבעלה, אמר רבי יהושע בן לוי להוטים היו ישראל אחרי שכינה, כמה דאת אמר: יבא דודי לגנו, לגנונו.
  8. Shir HaShirim Rabbah 1:4:4 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי עזריה, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם ממה שנתת לי בזת שכנותי אחריך נרוצה, שנאמר (שמות ג, כב): ושאלה אשה משכנתה, בזת מצרים, ובזת סיחון ועוג, ובזת שלשים ואחד מלכים, אחריך נרוצה. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, ממה שגרית בי שכני הרעים, אמר רבי אבון למלך שכעס על מטרונה וגרה בה שכ …
    אמר רבי עזריה, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם ממה שנתת לי בזת שכנותי אחריך נרוצה, שנאמר (שמות ג, כב): ושאלה אשה משכנתה, בזת מצרים, ובזת סיחון ועוג, ובזת שלשים ואחד מלכים, אחריך נרוצה. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, ממה שגרית בי שכני הרעים, אמר רבי אבון למלך שכעס על מטרונה וגרה בה שכנים רעים, והתחילה צווחת אדוני המלך הושיעני. כך ישראל (שופטים י, יב): וצידונים ועמלק [ומעון לחצו אתכם] ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, מסכינני אחריך נרוצה. דבר אחר ממסכיני אחריך נרוצה, כההיא דאמר רבי אחא, צריך יהודאה לחרובא עביד תתובא, כההיא דאמר רבי עקיבא, יאיא היא מסכנותא לברתיה דיעקב, כערקא סומקא בקדלא דסוסיא חיורא. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, משכינני אחריך נרוצה, ממשכוני שנטלת ממני אחריך נרוצה, ממשכון גדול שנטלת ממני אחריך נרוצה, דאמר רבי מנחמא בשם רבי יוחנן, כתיב (נחמיה א, ז): חבל חבלנו לך, זה חרבן ראשון וחרבן שני שלא נתמשכנו אלא על ידינו. רבי ברכיה בשם רבי יהודה ברבי אלעאי, כתיב (שמות טו, כב): ויסע משה את ישראל, הסיען מחטאו של ים, אמרו לו משה רבנו להיכן אתה מוליכנו, אמר להם לאילים, ומאילים לאלוש, ומאלוש למרה, וממרה לרפידים, ומרפידים לסיני, אמרין לכל הן דאת אזיל ומוביל לן אנן עמך, משל לאחד שהלך ונשא אשה מן הכפר, אמר לה קומי ואתית עמי, אמרה ליה מן הכא להן, אמר לה מן הכא לטבריא, ומתמן לבורסקי, ומבורסקי לשוקא עלאה, ומתמן לשוקא ארעייתא, אמרה ליה לכל הן דאת אזיל ונסיב לי אנא אתיא עמך, כך אמרו ישראל (תהלים סג, ט): דבקה נפשי אחריך. אמר רבי יוסי בר איקא והרי מקרא מכריז ואומר: משכני אחריך נרוצה, אם למקרא, למקרא. אם למשנה, למשנה. אם לתלמוד, לתלמוד. אם לתוספתא, לתוספתא. אם לאגדתא, לאגדתא.
  9. Shir HaShirim Rabbah 1:5:3 אמר רבי יוחנן
    בנות ירושלים. רבנן אמרי אל תקרי בנות ירושלים, אלא בונות ירושלים, זו סנהדרי גדולה של ישראל שיושבין ומבינין אותו בכל שאלה ומשפט. דבר אחר, בנות ירושלים, אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להעשות מטרופולין לכל המדינות, ולהמשיך כנהר אליה לכבודה. כמה דאת אמר (יהושע טו, מז): אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה …
    בנות ירושלים. רבנן אמרי אל תקרי בנות ירושלים, אלא בונות ירושלים, זו סנהדרי גדולה של ישראל שיושבין ומבינין אותו בכל שאלה ומשפט. דבר אחר, בנות ירושלים, אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להעשות מטרופולין לכל המדינות, ולהמשיך כנהר אליה לכבודה. כמה דאת אמר (יהושע טו, מז): אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד [לשע] [לשעת] היא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן כתיב (יחזקאל טז, סא): ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך, מהו לבנות, לכופרנין. ולא מבריתך, לא מן פרניך אלא מן פרנין דידי. רבי ביבי משום רבי ראובן אמר (ישעיה נד, א): רני עקרה, הא רנה עקרותא היא, אלא רני עקרה שא ילדה בנים לגיהנם. רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן אמר, נמשלו ישראל כנקבה, מה נקבה זו נוטלת עשור נכסים מאביה ויוצאה, כך ירשו ישראל ארץ שבעה עממים, שהוא עשור שבעים אמות, ועל ידי שירשו ישראל כנקבה, אמרו שירה בלשון נקבה, שנאמר (שמות טו, א): אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. אבל לעתיד לבוא הן עתידין לירש כזכר היורש לכל נכסי אביו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל מח, ז): מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד, (יחזקאל מח, א ב): דן אחד, אשר אחד, וכלהון כך, והן אומרין בלשון זכר, שנאמר (תהלים צו, א): שירו לה' שיר חדש, שירה חדשה אין כתיב, אלא שיר חדש. רבי ברכיה ורבי יהושע בן לוי, למה נמשלו ישראל כנקבה, מה נקבה זו טוענת ופורקת, טוענת ופורקת, וחוזרת ופורקת, ושוב אינה טוענת, כך ישראל משתעבדין ונגאלין, משתעבדין ונגאלין, וחוזרין ונגאלין ושוב אין משתעבדין לעולם. בעולם הזה על ידי שצרתן צרת נקבה יולדת, הן אומרים שירה לפניו בלשון נקבה, אבל לעולם הבא על ידי שצרתן אין צרת יולדת, הן אומרים שירה בלשון זכר, הדא הוא דכתיב (ישעיה כו, א): ביום ההוא יושר השיר הזה.
  10. Shir HaShirim Rabbah 1:6:5 בשם רבי יוחנן
    רבי חיא בשם רבי יוחנן, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם על שלא שמרתי חלה אחת כתקנה בארץ ישראל, הריני משמרת שתי חלות בסוריא, סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. רבי אבא בשם רבי יוחנן אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא על שלא שמרתי יום טוב אחד כתקונו בארץ …
    רבי חיא בשם רבי יוחנן, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם על שלא שמרתי חלה אחת כתקנה בארץ ישראל, הריני משמרת שתי חלות בסוריא, סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. רבי אבא בשם רבי יוחנן אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא על שלא שמרתי יום טוב אחד כתקונו בארץ ישראל, הריני משמרת שני ימים טובים של גליות בחוצה לארץ, סבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם, ואיני מקבלת שכר אלא על אחד. רבי יוחנן הוה קרי עליהון (יחזקאל כ, כה): וגם אני נתתי להם חקים לא טובים.
  11. Shir HaShirim Rabbah 1:14:3 רבי יוחנן פתר
    רבי יוחנן פתר קריה בקטרת בית אבטינס, צרור המר, זה אחד מאחד עשר סממנין שנותנין בה. רבי הונא אמר לה (שמות ל, לד): ויאמר ה' אל משה קח לך סמים, הרי שתים. נטף ושחלת וחלבנה, הרי חמשה. סמים, אי תימר דאינון תרין והלא כבר נאמר סמים, בד בבד יהיה, תן חמשה כנגד חמשה, הרי עשרה. ולבנה זכה, הרי אחד עשר. מכן בדקו ח …
    רבי יוחנן פתר קריה בקטרת בית אבטינס, צרור המר, זה אחד מאחד עשר סממנין שנותנין בה. רבי הונא אמר לה (שמות ל, לד): ויאמר ה' אל משה קח לך סמים, הרי שתים. נטף ושחלת וחלבנה, הרי חמשה. סמים, אי תימר דאינון תרין והלא כבר נאמר סמים, בד בבד יהיה, תן חמשה כנגד חמשה, הרי עשרה. ולבנה זכה, הרי אחד עשר. מכן בדקו חכמים ומצאו שאין יפה לקטרת אלא אחד עשר סממנים הללו בלבד. בין שדי ילין, שהיתה מצמצמת בין שני בדי הארון. אשכל הכפר, שמכפרת עוונות של ישראל. אמר רבי יצחק אשכל, שהיתה מתמרת ועולה עד הקורות ואחר כך פוסה ויורדת כאשכול. הכפר, המכפרת עונותיהם של ישראל. ואמר רבי יצחק כתיב (ויקרא טז, יג): וכסה ענן הקטרת, הכסוי הזה אין אנו יודעין מהו, עד שבא דוד ופרשו (תהלים פה, ג): נשאת עון עמך כסית. בכרמי עין גדי, בזכות התנאים שהתניתי לאברהם אביכם בין הבתרים, שנאמר (בראשית טו, יח): ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, מדבר הכתוב באברהם, שנאמר (בראשית טו, א): אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה, רבי לוי בשם רבי חמא אמר הרהורי דברים היו שם, מי הרהר אברהם הרהר ואמר לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם כרת ברית עם נח שאין את מכלה זרעו מן העולם, ועמדתי אני וסגלתי מעשים טובים לפניך ודחתה בריתי לבריתו, שמא יעמד אדם אחר ויסגל מצוות ומעשים טובים יותר ממני, וידחה בריתו לבריתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית טו, א): אל תירא אנכי מגן לך, מנח לא העמדתי מגנים וצדיקים, וממך אני מעמיד מגנים וצדיקים, ולא עוד אלא שבניך באים לידי עברות ומעשים רעים אני רואה איזה הוא אדם גדול שבהן שיכול לומר למדת הדין די, ואני נוטלו וממשכנו בעדם, שנאמר: אשכל, איש שהכל בו, מקרא ומשנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. הכפר, שמכפר עונותיהם של ישראל. בכרמי עין גדי, אני נוטלו וממשכנו בעדם. דבר אחר, אשכל, בן גזירה אמר, זה הקדוש ברוך הוא, איש שהכל בו. הכפר, שכפר באמות העולם והודה בהן בישראל. ואימתי כפר באמות העולם, הוי אומר במלחמת יהושפט, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב כ, א): ויהי אחרי כן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט למלחמה, את מוצא ישראל באים מכחו של אברהם, ועמון ומואב באים מכחו של לוט, אלו עושין מלחמה עם אלו ונפלו אלו ביד אלו, ויהושפט עזרו אלהיו ונצח, הוי שכפר באמות העולם, ואם יאמר לך אדם שאין הכתוב מדבר ביהושפט, אמר לו נאמר כאן: עין גדי, ונאמר להלן (דברי הימים ב כ, ב): בחצצון תמר היא עין גדי, מה עין גדי שנאמר להלן במלחמת יהושפט הכתוב מדבר, אף כאן במלחמת יהושפט הכתוב מדבר. אמר רבי לוי בר זכריה, מה אם בעולם הזה שכתוב בהקדוש ברוך הוא (דברים ד, כד): כי ה' אלהיך אש אכלה הוא אל קנא הוא, כפר באמות העולם והודה בישראל, לעתיד לבוא שנמשל כטל, שנאמר (הושע יד, ו): אהיה כטל לישראל, על אחת כמה וכמה.
  12. Shir HaShirim Rabbah 1:15:4 אמר רבי יוחנן
    עיניך יונים, כיונים דוגמא דידך דמיא להדא יונה, מה יונה זו הביאה אורה לעולם, אף את מביאה אורה לעולם, שנאמר (ישעיה ס, ג): והלכו גוים לאורך. ואימתי הביאה יונה אורה לעולם, בימי נח, הדא הוא דכתיב (בראשית ח, יא): ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה, מהו טרף בפיה, קטיל, כמה דתימר (בראשית לז, לג): …
    עיניך יונים, כיונים דוגמא דידך דמיא להדא יונה, מה יונה זו הביאה אורה לעולם, אף את מביאה אורה לעולם, שנאמר (ישעיה ס, ג): והלכו גוים לאורך. ואימתי הביאה יונה אורה לעולם, בימי נח, הדא הוא דכתיב (בראשית ח, יא): ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה, מהו טרף בפיה, קטיל, כמה דתימר (בראשית לז, לג): טרף טרף יוסף. אמר רבי ברכיה אלולי קטל יתיה, אילן רב הוה מתעביד. ומהיכן הביאה אותו, רבי לוי אמר משמטוטי ארץ ישראל הביאתו, הדא היא הא דאמרין בריתא, ארץ ישראל לא לקת במוי דמבולא, הוא שנאמר על ידי יחזקאל (יחזקאל כב, כד): בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם. אמר רבי יוחנן אפלו אצטרבלין של רחים נמחו במים. רבי טריי אמר שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאתו. אמר ליה רבי איבו, אלו מגן עדן הביאה אותו, לא היה לה להביא דבר מעלה, כגון קנמון ובלסמון, אלא רמז רמזה לנח ואמרה לו, מרי נח, מר מזה מתחת ידו של הקדוש ברוך הוא, ולא מתוק מתחת ידיך.
  13. Shir HaShirim Rabbah 1:16:3 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, אף ערשנו רעננה, מה מטה זו אינה עשויה אלא לנחת רוח, כך עד שלא נבנה בית המקדש היתה השכינה מטלטלת ממקום למקום, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ז, ו): ואהיה מתהלך באהל ובמשכן. משנבנה בית המקדש (תהלים קלב, יד): זאת מנוחתי עדי עד. דבר אחר, אף ערשנו רעננה, מה מטה זו אינה עשויה אלא לנחת רוח, כך ישראל עד שלא …
    דבר אחר, אף ערשנו רעננה, מה מטה זו אינה עשויה אלא לנחת רוח, כך עד שלא נבנה בית המקדש היתה השכינה מטלטלת ממקום למקום, הדא הוא דכתיב (שמואל ב ז, ו): ואהיה מתהלך באהל ובמשכן. משנבנה בית המקדש (תהלים קלב, יד): זאת מנוחתי עדי עד. דבר אחר, אף ערשנו רעננה, מה מטה זו אינה עשויה אלא לנחת רוח, כך ישראל עד שלא נבנה בית המקדש, היו מטלטלין ממקום למקום, ויסעו ויחנו, משנבנה בית המקדש (מלכים א ה, ה): וישב יהודה וישראל לבטח. דבר אחר, אף ערשנו רעננה, מה מטה זו אינה אלא לפריה ורביה, כך עד שלא נבנה בית המקדש (דברי הימים א כא, ב): לכו ספרו את ישראל, משנבנה (מלכים א ד, כ): יהודה וישראל רבים. דבר אחר, אף ערשנו רעננה, מה מטה זו אינה אלא לפריה ורביה, כך עד שלא נבנה בית המקדש (עזרא ב, סד): כל הקהל כאחד ארבע רבוא, משנבנה בית המקדש פרו ורבו, דאמר רבי יוחנן מגבת ועד אנטיפרס ששים רבוא עירות היו,, והיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים, וכדין, אפלו את מצנעה יתהון ששים רבוא דקני, לא מטחנא להון ולא נסב יתהון. אמר רבי חנינא, קפצה להם ארץ ישראל.
  14. Shir HaShirim Rabbah 1:17:2 אמר רבי יוחנן
    רהיטנו ברותים, אמר רבי יוחנן, אין אדם נהנה מן הברות הזה, למה, שהיא נכפפת, היא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן (הושע יד, ט): אני כברוש רענן, אני הוא שכפפתי לעקר יצרה של עבודת כוכבים, (הושע יד, ט): אפרים מה לי עוד, מה לי וליצרה של עבודת כוכבים. אני עניתי, אני עניתי לו, ואשורנו, לא אשורנו, לא אמרנו לך …
    רהיטנו ברותים, אמר רבי יוחנן, אין אדם נהנה מן הברות הזה, למה, שהיא נכפפת, היא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן (הושע יד, ט): אני כברוש רענן, אני הוא שכפפתי לעקר יצרה של עבודת כוכבים, (הושע יד, ט): אפרים מה לי עוד, מה לי וליצרה של עבודת כוכבים. אני עניתי, אני עניתי לו, ואשורנו, לא אשורנו, לא אמרנו לך שירה, אלא הוי אומר אני הוא שכפפתי לעקר יצרה של עבודת כוכבים. דבר אחר, רהיטנו ברותים, מקום שהכהנים רהוטים, בברותים, היאך מה דאת אמר (מלכים א ו, טו): ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים. אמר רבי יוחנן למדה תורה דרך ארץ, שיהא אדם מקרה בארזים ומרהיט בברותים, שנאמר: קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים.
  15. Shir HaShirim Rabbah 2:6:1 אמר רבי יוחנן
    שמאלו תחת לראשי, אלו לוחות הראשונים. וימינו תחבקני, אלו לוחות השניים. דבר אחר, שמאלו תחת לראשי, זו ציצית. וימינו תחבקני, אלו תפלין. דבר אחר, שמאלו תחת לראשי, זו קריאת שמע. וימינו תחבקני, זו תפלה. דבר אחר, שמאלו תחת לראשי, זו סכה. וימינו תחבקני, זה ענן שכינה לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב (ישעיה ס, יט): ל …
    שמאלו תחת לראשי, אלו לוחות הראשונים. וימינו תחבקני, אלו לוחות השניים. דבר אחר, שמאלו תחת לראשי, זו ציצית. וימינו תחבקני, אלו תפלין. דבר אחר, שמאלו תחת לראשי, זו קריאת שמע. וימינו תחבקני, זו תפלה. דבר אחר, שמאלו תחת לראשי, זו סכה. וימינו תחבקני, זה ענן שכינה לעתיד לבוא, הדא הוא דכתיב (ישעיה ס, יט): לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך, מי מאיר לך (ישעיה ס, יט): והיה לך ה' לאור עולם. דבר אחר, שמאלו תחת לראשי, זו מזוזה. תני רבי שמעון בן יוחאי (דברים ו, ט): וכתבתם על מזזות ביתך, ביאתך מן השוק לביתך. אמר רבי יוחנן כתיב (שמות כו, לה): ושמת את השלחן מחוץ לפרכת וגו', ואינו כן אין אדם מניח את המנורה משמאל כדי שלא תהא מעכבת הימין, אין אדם מניח את השמאל תחת הראש ומחבק בימין, אמר רבי אחא רבי יוחנן מייתי לה מן הדא קריה (דברים י, כב): לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו, אי זהו דבוק שמאלו תחת לראשי.
  16. Shir HaShirim Rabbah 2:12:1 אמר רבי יוחנן
    הנצנים נראו בארץ, הנצוחות נראו בארץ, איזה זה, זה משה ואהרן, שנאמר (שמות יב, א): ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר. עת הזמיר הגיע, הגיע זמנן של ישראל להגאל, הגיע זמנה של ערלה שתזמר. הגיע זמן של מצרים שיזמרו. הגיע זמן עבודת כוכבים שלהן שתעקר, שנאמר (שמות יב, יב): ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, הגי …
    הנצנים נראו בארץ, הנצוחות נראו בארץ, איזה זה, זה משה ואהרן, שנאמר (שמות יב, א): ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר. עת הזמיר הגיע, הגיע זמנן של ישראל להגאל, הגיע זמנה של ערלה שתזמר. הגיע זמן של מצרים שיזמרו. הגיע זמן עבודת כוכבים שלהן שתעקר, שנאמר (שמות יב, יב): ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, הגיע זמן של ים שיבקעו מימיו, שנאמר (שמות יד, כא): ויבקעו המים. הגיע זמן של שירה, שתאמר, שנאמר (שמות טו, א): אז ישיר משה, רבי תנחומא אמר הגיע זמן שתעשו זמירות להקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות טו, כ): עזי וזמרת יה, זמירות יה. אמר רבי ביבי (תהלים קיט, נד): זמרות היו לי חקיך. וקול התור נשמע בארצנו, אמר רבי יוחנן קול תייר טב נשמע בארצנו, זה משה, בשעה שאמר (שמות יא, ד): ויאמר משה כה אמר ה' כחצת הלילה.
  17. Shir HaShirim Rabbah 2:13:2 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ענה דודי ואמר לי, אמר רבי עזריה לא היא עניה ולא היא אמירה, אלא ענה על ידי משה ואמר לי על ידי אהרן, מה אמר לי: קומי לך רעיתי יפתי. כי הנה הסתו עבר, אלו ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר. הגשם חלף הלך לו, אלו שלשים ושמונה שנה שהיו ישראל כמנדין במדבר, ולא היה הדבור מדבר עם משה, עד שתמו כל אותו הדור, …
    דבר אחר, ענה דודי ואמר לי, אמר רבי עזריה לא היא עניה ולא היא אמירה, אלא ענה על ידי משה ואמר לי על ידי אהרן, מה אמר לי: קומי לך רעיתי יפתי. כי הנה הסתו עבר, אלו ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר. הגשם חלף הלך לו, אלו שלשים ושמונה שנה שהיו ישראל כמנדין במדבר, ולא היה הדבור מדבר עם משה, עד שתמו כל אותו הדור, הדא הוא דכתיב (דברים ב, יד יז): והימים אשר הלכנו מקדש ברנע וגו' וגם יד ה' היתה בם, ויהי כאשר תמו מיד וידבר ה' אלי לאמר. הנצנים נראו בארץ, הנצוחות נראו בארץ, אלו הנשיאים, שנאמר (במדבר לד, יח): ונשיא אחד נשיא אחד. עת הזמיר הגיע, הגיע זמנה של ערלה שתזמר, הגיע זמנן של כנענים שיזמרו, הגיע זמנה של ארץ ישראל להחלק לישראל, שנאמר (במדבר כו, נג): לאלה תחלק הארץ. וקול התור נשמע בארצנו, אמר רבי יוחנן קול תייר טב נשמע בארצנו, זה קולו של יהושע בשעה שאמר (יהושע א, יא): עברו בקרב המחנה. התאנה חנטה פגיה, אלו סלי הבכורים. והגפנים סמדר נתנו ריח, אלו הנסכים.
  18. Shir HaShirim Rabbah 2:13:3 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ענה דודי ואמר לי, ענה לי על ידי דניאל, ואמר לי על ידי עזרא. מה אמר לי, קומי לך רעיתי יפתי. כי הנה הסתו עבר, אלו שבעים שנה שעשו ישראל בגולה. הגשם חלף הלך לו, אלו חמשים ושתים שנה משחרב הבית עד שנעקרה מלכות כשדים, ולא שבעים שנה הן, אמר רבי לוי צא מהן שמונה עשרה שנה שהיתה בת קול מפוצצת ואומרת ל …
    דבר אחר, ענה דודי ואמר לי, ענה לי על ידי דניאל, ואמר לי על ידי עזרא. מה אמר לי, קומי לך רעיתי יפתי. כי הנה הסתו עבר, אלו שבעים שנה שעשו ישראל בגולה. הגשם חלף הלך לו, אלו חמשים ושתים שנה משחרב הבית עד שנעקרה מלכות כשדים, ולא שבעים שנה הן, אמר רבי לוי צא מהן שמונה עשרה שנה שהיתה בת קול מפוצצת ואומרת לנבוכדנצר עבדא בישא סוק חרוב ביתא דמרך, דבנוי דמרך לא שמעון ליה. הנצנים נראו בארץ, כגון מרדכי וחבורתו, עזרא וחבורתו. עת הזמיר הגיע, הגיע זמן של ערלה שתזמר, הגיע זמן של רשעים שישברו, שנאמר (ישעיה יד, ה): שבר ה' מטה רשעים. הגיע זמן של בבליים להשמד, הגיע זמן בית המקדש שיבנה, שנאמר (עובדיה א, כא): ועלו מושעים בהר ציון. וכתיב (חגי ב, ט): גדול יהיה כבוד הבית הזה. וקול התור נשמע בארצנו, אמר רבי יוחנן קול תייר טב נשמע בארצנו, אי זה זה, זה קולו של כורש, הדא הוא דכתיב (עזרא א, ב): כה אמר כרש מלך פרס וגו' כל ממלכות הארץ וגו' מי בכם מכל עמו. התאנה חנטה פגיה, אלו הסלים של בכורים. והגפנים סמדר נתנו ריח, אלו הנסכים.
  19. Shir HaShirim Rabbah 2:13:4 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, ענה דודי ואמר לי, ענה על ידי אליהו, ואמר לי על ידי מלך המשיח. מה אמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך, אמר רבי עזריה כי הנה הסתו עבר, זו מלכות כותים, שמסיתה את העולם ומטעת אותו בכזביה, היאך מה דאת אמר (דברים יג, ז): כי יסיתך אחיך בן אמך. הגשם חלף הלך לו, זה השעבוד. הנצנים נראו בארץ, הנצוחות נר …
    דבר אחר, ענה דודי ואמר לי, ענה על ידי אליהו, ואמר לי על ידי מלך המשיח. מה אמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך, אמר רבי עזריה כי הנה הסתו עבר, זו מלכות כותים, שמסיתה את העולם ומטעת אותו בכזביה, היאך מה דאת אמר (דברים יג, ז): כי יסיתך אחיך בן אמך. הגשם חלף הלך לו, זה השעבוד. הנצנים נראו בארץ, הנצוחות נראו בארץ, מי הם, רבי ברכיה בשם רבי יצחק כתיב (זכריה ב, ג): ויראני ה' ארבעה חרשים, ואלו הן: אליהו, ומלך המשיח, ומלכי צדק, ומשוח מלחמה. עת הזמיר הגיע, הגיע זמנן של ישראל להגאל, הגיע זמנה של ערלה להזמר, הגיע זמנה של מלכות כותים שתכלה, הגיע זמנה של מלכות שמים שתגלה, שנאמר (זכריה יד, ט): והיה ה' למלך על כל הארץ, וקול התור נשמע בארצנו, איזה זה, זה קולו של מלך המשיח המכריז ואומר (ישעיה נב, ז): מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. התאנה חנטה פגיה, אמר רבי חיא בר אבא סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם והרשעים כלים. והגפנים סמדר נתנו ריח, אלו הנשארים, ועליהם נאמר (ישעיה ד, ג): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים. אמר רבי יוחנן שבוע שבן דוד בא, שנה ראשונה, מתקים מה שנאמר (עמוס ד, ז): והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר. בשניה, חצי רעב משתלחין בה. בשלישית, רעב גדול ומתים בו אנשים ונשים וטף, וחסידים ואנשי מעשה מתמעטים, והתורה משתכחת מישראל. ברביעית, רעב ולא רעב שבע ולא שבע. בחמישית, שבע גדול ואוכלין ושותין ושמחים והתורה חוזרת לחדושה ומתחדשת לישראל. בששית, קולות. בשביעית, מלחמות. במוצאי שביעית, בן דוד בא. אמר אביי כמה שבועין אתת כהדא ולא אתא ולא אתי, אלא כההיא דאמר ריש לקיש דור שבן דוד בא בית הועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגליל יסבבו מעיר לעיר ולא יחננו, וחכמת הסופרים תסרח, ויראי חטא ואנשי חסד נאספים, והאמת נעדרת, ופני הדור כפני הכלב. ומנין שאמת נעדרת, שנאמר (ישעיה נט, טו): ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל. להיכן הולכת, דבי רבי ינאי אומר הולכת ויושבת לה עדרים עדרים במדבר. ורבנן אמרי דור שבן דוד בא, חכמי הדור מתים והנותרים עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות ורעות רבות באות על הצבור, וגזרות קשות מתחדשות ומשתלחות עד שהראשונה קימת אחרת באה ונסמכה לה. אמר רבי נהוראי דור שבן דוד בא, הנערים ילבינו לזקנים, ויעמדו הזקנים בפני הנערים, (מיכה ז, ו): בת קמה באמה כלה בחמתה, איבי איש אנשי ביתו, ובן אינו מתביש מאביו. רבי נחמיה אומר קדם ימות המשיח עניות ירבה, ויקר הווה, והגפן תתן פריה, והיין יסריח, והמלכות כלה תהפך למינות ואין תוכחות. אמר רבי אבא בר כהנא אין בן דוד בא אלא בדור שפניו דומין לכלב. אמר רבי לוי אין בן דוד בא אלא בדור שפניו חצופות וחיב כליה. אמר רבי ינאי אם תראה דור אחר דור מחרף ומגדף, צפה לרגלי מלך המשיח, הדא הוא דכתיב (תהלים פט, נב): אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך, מה כתיב בתריה: ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
  20. Shir HaShirim Rabbah 2:14:1 אמר רבי יוחנן
    יונתי בחגוי הסלע, מהו יונתי בחגוי הסלע, אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא קורא אני לישראל יונה, דכתיב (הושע ז, יא): ויהי אפרים כיונה פותה אין לב, אצלי הם כיונה אבל אצל אמות העולם כמין חיות, דכתיב (בראשית מט, ט) גור אריה יהודה, (בראשית מט, כא) נפתלי אילה שלחה, (בראשית מט, יז) יהי דן נחש עלי דרך (בראשי …
    יונתי בחגוי הסלע, מהו יונתי בחגוי הסלע, אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא קורא אני לישראל יונה, דכתיב (הושע ז, יא): ויהי אפרים כיונה פותה אין לב, אצלי הם כיונה אבל אצל אמות העולם כמין חיות, דכתיב (בראשית מט, ט) גור אריה יהודה, (בראשית מט, כא) נפתלי אילה שלחה, (בראשית מט, יז) יהי דן נחש עלי דרך (בראשית מט, כז) בנימין זאב יטרף, וכל שנים עשר שבטים משולים כחיות, לפי שהאמות נלחמים לישראל ואומרים לישראל מה אתם רוצים מן השבת ומן המילה, והקדוש ברוך הוא מגבירן לישראל ונעשין בפני האמות כחיות להכניען לפני הקדוש ברוך הוא ולפני ישראל, אבל אצל הקדוש ברוך הוא נעשים כיונה תמה ושומעין לו, הדא הוא דכתיב (שמות ד, לא): ויאמן העם וישמעו כי פקד ה'. אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה את עומד וצועק, כבר שמעתי ישראל וצעקתם, הדא הוא דכתיב (שמות יד, טו): מה תצעק אלי, אין בני ישראל צריכין לך. לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא: יונתי בחגוי הסלע, אמר רבי יהודה ברבי סימון אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אצלי הם תמימים כיונים, אבל באמות העולם הם ערומים כנחשים, הדא הוא דכתיב (דניאל ג, טז): ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר, אין למלכא למה נבוכדנצר, ואין נבוכדנצר למה מלכא, אלא כך אמרו לו, אם לפסים וגלגליות ודימוסיות וארנוניות מלך את עלינו, הדא הוא דכתיב: למלכא נבוכדנצר, ואם לדבר זה שאת אומר לנו להשתחוות לצלמך, נבוכדנצר את, ונבוכדנצר שמך, הוא גברא וחד נבו עלינו כחדא, נבוכדנצר, נבח ככלבא, נפיח כקולתה, נצר כצרצרה, מיד נבח ככלבא ואתעבד ככדא ונצר כצרצרה. כתיב (קהלת ח, ב): אני פי מלך שמר, אמר רבי לוי אני פי מלך מלכי המלכים אשמר, אותו הפה שאמר לנו בסיני (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, (קהלת ח, ב): ועל דברת שבועת אלהים, על שם (שמות כ, ז): לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא.
  21. Shir HaShirim Rabbah 2:14:8 בשם רבי יוחנן
    רבי יהודה בן סימון בשם רבי שמעון בן אלעזר אמר, מפני מה נתעקרה רבקה, כדי שלא יהיו אמות העולם אומרים תפלתנו עשתה פרות, שאמרו לה (בראשית כד, ס): אחתנו את היי לאלפי רבבה. עד שהתפלל עליה יצחק ונפקדה, הדא הוא דכתיב (בראשית כה, כא): ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. רבי עזריה בשם רבי חנינא בר פפא אמר מפני מה נתעקר …
    רבי יהודה בן סימון בשם רבי שמעון בן אלעזר אמר, מפני מה נתעקרה רבקה, כדי שלא יהיו אמות העולם אומרים תפלתנו עשתה פרות, שאמרו לה (בראשית כד, ס): אחתנו את היי לאלפי רבבה. עד שהתפלל עליה יצחק ונפקדה, הדא הוא דכתיב (בראשית כה, כא): ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו. רבי עזריה בשם רבי חנינא בר פפא אמר מפני מה נתעקרו אמהות, כדי שלא יהו מתרפקות על בעליהן בנוין. רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי חיא בר אבא אמר, מפני מה נתעקרו אמהות, כדי שיצאו רב שנים בלא שעבוד. רבי חוניי בשם רבי מאיר מפני מה נתעקרו אמהות כדי שיהנו בעליהן בנוין, שבזמן שהאשה מקבלת הריון היא מתכערת ומתעבת. תדע לך שהוא כן, שכל השנים שהיתה שרה אמנו עקרה היתה יושבת בתוך ביתה ככלה בתוך חפתה, כיון שעברה נשתנה זיוה, היאך מה דאת אמר (בראשית ג, טז): בעצב תלדי בנים. רבי לוי בשם רבי שילא מכפר תמרתא, ורבי חלבו בשם רבי יוחנן, מפני מה נתעקרו אמהות, בשביל שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לשמע שיחתן. אמר להם: יונתי אמר לכן מפני מה העקרתי אתכן, שהייתי תאוה לשמע שיחתכן, הדא הוא דכתיב: כי קולך ערב ומראיך נאוה.
  22. Shir HaShirim Rabbah 2:16:2 אמר רבי יוחנן
    הרעה בשושנים, רבי יוחנן אתיסר ועבד חשש בצמרמורייה תלת שנין ופלג, סלק רבי חנינא למבקרה יתיה, אמר ליה מה אית עלך, אמר ליה אית עלאי יותר ממשאי, אמר ליה לא תהוי אומר כן, אלא הוי אומר: האל הנאמן, כד הוה צערא קשי עלוי הוה אמר האל הנאמן, וכד הוה מקשה עלוי צערא יותר מצרכו, הוה סלק רבי חנינא אמר עלוי מלה והו …
    הרעה בשושנים, רבי יוחנן אתיסר ועבד חשש בצמרמורייה תלת שנין ופלג, סלק רבי חנינא למבקרה יתיה, אמר ליה מה אית עלך, אמר ליה אית עלאי יותר ממשאי, אמר ליה לא תהוי אומר כן, אלא הוי אומר: האל הנאמן, כד הוה צערא קשי עלוי הוה אמר האל הנאמן, וכד הוה מקשה עלוי צערא יותר מצרכו, הוה סלק רבי חנינא אמר עלוי מלה והוה נסב נפש, לבתר יומין אתשש רבי חנינא סלק רבי יוחנן למבקריה, אמר ליה מה אית עלך, אמר ליה מה קשין הן היסורין, אמר ליה ומה שכרן מרבה. אמר ליה לא אנא בעי להון ולא לאגריהון. אמר ליה למה לית את אמר ההיא מלתא דהוית אמר עלי ואיתנסיב נפש, אמר ליה כד הוינא מלבר הוינא ערב לאחרנין, וכדון דאנא מלגיו לית אנא בעי אחרנין דיערבוני. אמר לו כתיב: הרעה בשושנים, אין שרביטו של הקדוש ברוך הוא ממשמש ובא אלא בבני אדם שלבם רך כשושנים. אמר רבי אלעזר לבעל הבית שהיו לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע, על אי זו מהן הוא מטריח, לא על אותה שכחה יפה. כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים, למה שאינן יכולין לעמד, דכתיב (ישעיה נז, כ): והרשעים כים נגרש, ומי הוא מנסה, הצדיקים, שנאמר (תהלים יא, ה): ה' צדיק יבחן. (בראשית כב, א): ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם, וכתיב (בראשית לט, ז): ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף, אמר רבי יוסי ברבי חנינא פשתני זה כשפשתנו קשה אינו מקיש עליו ביותר, למה, שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה כל שהוא מקיש עליה היא משבחת והולכת. כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה לרשעים, שאין יכולין לעמד, ומנסה הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן. אמר רבי יוחנן היוצר הזה כשהוא בודק כבשנו אינו בודק בקנקנים מרועעים, למה, שכיון שמקיש עליהם הן נשברים, ובמי הוא בודק בקנקנים יפים, שאף על פי שמקיש עליהם כמה פעמים אינן נשברין, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים, ומי הוא מנסה הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן.
  23. Shir HaShirim Rabbah 2:17:1 אמר רבי יוחנן
    עד שיפוח היום, רבי יודן ורבי ברכיה. רבי יודן אמר עד שאכניס פיחה בלילן של מלכיות, לא כבר הכנסתי פיחה בלילן של מצרים, שהיו ארבע מאות שנה, ועשיתים מאתים ועשר שנה. ונסו הצללים, לא כבר העברתי מהן שני צללים קשים, צל טיט ולבנים. רבי חלבו אמר (בראשית טו, יד): הגוי, וגם את הגוי, מצרים וארבע מלכיות. רבי יודן …
    עד שיפוח היום, רבי יודן ורבי ברכיה. רבי יודן אמר עד שאכניס פיחה בלילן של מלכיות, לא כבר הכנסתי פיחה בלילן של מצרים, שהיו ארבע מאות שנה, ועשיתים מאתים ועשר שנה. ונסו הצללים, לא כבר העברתי מהן שני צללים קשים, צל טיט ולבנים. רבי חלבו אמר (בראשית טו, יד): הגוי, וגם את הגוי, מצרים וארבע מלכיות. רבי יודן אמר גרות ועבדות וענוי בארץ לא להם, אפלו באיספטליה שלהן. סב דמה לך דודי לצבי, סוף שאני נהפך לכם ממדת הדין למדת רחמים וממהר בגאלתכם כדם הצבי וכדם האיל. או לעפר האילים. רבי יוסי ברבי חנינא אמר לאורזליהון דאיילתא. על הרי בתר, בזכות התנאים שהתניתי עם אברהם אביכם בין הבתרים, שנאמר (בראשית טו, יח): ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר. רבי ברכיה אמר, עד שארתיח היום, כמה דאת אמר (יחזקאל כא, לו): באש עברתי אפיח עליך (יחזקאל כב, כ): לפחת עליו אש, ומהו ונסו הצללים, אלו צללי יגון ואנחה. סב דמה לך דודי, סוף שאני נהפך לכם ממדת הדין, למדת רחמים וממהר גאלתכם כדם צבי ואיל. או לעפר האילים, לאורזליהון דאיילתא. על הרי בתר, רבי יודן אמר כדי שיתלו המלכיות בתר אריהון. אמר רבי לוי בר חיתא כד תסב מלכותא בתר סולא. אמר רבי ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא אפלו אין לי עליהם אלא מה שעשו בבית תר, דיני ימתח עליהם, ומה עשו בבית תר, אמר רבי יוחנן אדרינוס קיסר הרג בביתר ארבע מאות רבוא אלף בני אדם.
  24. Shir HaShirim Rabbah 3:4:2 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, על משכבי בלילות, זה לילה של בבל. בקשתי את שאהבה נפשי, זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו, אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות, בכרכים ובמדינות, אבקשה את שאהבה נפשי, זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו, מצאוני השמרים, אלו הכשדים, את שאהבה נפשי, זה דניאל, להיכן הלך, מאן דאמר לתענית, ומאן דאמר לסעודה. מאן ד …
    דבר אחר, על משכבי בלילות, זה לילה של בבל. בקשתי את שאהבה נפשי, זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו, אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות, בכרכים ובמדינות, אבקשה את שאהבה נפשי, זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו, מצאוני השמרים, אלו הכשדים, את שאהבה נפשי, זה דניאל, להיכן הלך, מאן דאמר לתענית, ומאן דאמר לסעודה. מאן דאמר לתענית, שהיה מבקש רחמים על חרבן בית המקדש (דניאל ט, יז): ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך. ומאן דאמר לסעודה, לקרוא כתביו של בלשאצר, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, כה): מנא מנא תקל ופרסין. רבי חיא רבה, ורבי שמעון בן חלפתא, רבי חיא אמר מנא ממתוס ננקפי אאלרן. רבי שמעון בן חלפתא אמר יטת יטת אדך פוגחמט. ורבנן אמרין אנם אנם לקת ניסרפו. רבי מאיר אומר כמשמעו מנא מנא תקל ופרסין, מנא מנה אלהך מלכותך והשלמה, תקל תקילתא במאזניא וגו', פרס פריסת מלכותך ויהיבת וגו'. באותה שעה נתקבצו כל ישראל אצל דניאל ואמרו לו: רבנו דניאל כל הנבואות הרעות והקשות שנתנבא ירמיה באו עלינו, ונבואה אחת טובה שנתנבא עלינו (ירמיה כט, י): כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה, עדין לא באה. אמר להם הביאו לי ספר ישעיה, התחיל קורא והולך עד שהגיע לפסוק זה (ישעיה כא, א): משא מדבר ים כסופות בנגב, אם ים למה מדבר, ואם מדבר למה ים, אלא אלו ארבע מלכיות שהן משולות כחיות, כדכתיב (דניאל ז, ג): וארבע חיון רברבן, רבי חנינא אמר רבי יוחנן (דניאל ז, ג): שנין דא מן דא, מכותיהן שונות זו מזו, אם זכיתם מן ימא, ואם לאו מן חורשא, מה הדא חיותא סלקא מן ימא ולא מכיה נפקא מן חורשא מכיה, כך אם זכיתם אין אמות מושלות בכם. ודכוותה (תהלים פ, יד): יכרסמנה חזיר מיער, עי"ן תלויה, אם זכיתם מן היאור, ואם לאו מן היער, מה הדא. חיותא סלקא מן נהרא ולא מכיה נפקא מן חורשא מכיה, כך (ישעיה כא, א): כסופות בנגב לחלוף, אמר רבי לוי אין לך עלעול קשה יותר מן העלעול הזה שהוא בא מן הצפון ועולה ומכסיף את הבריות שנתונות בדרום, ואיזה זה, זה נבוכדנצר שעלה מן הצפון והחריב בית המקדש שנתון בדרום. (ישעיה כא, א) ממדבר בא, מהיכן בא, רבי חנינא אמר דרך שממות מדבר בא. (ישעיה כא, א ב): ממדבר בא מארץ נוראה חזות קשה הגד לי, בעשר לשונות נקראת הנבואה: חזון, נבואה, הטפה, דבור, אמירה, צווי, משא, משל, מליצה, חידה. אי זה קשה מכלן, רבי אליעזר אומר חזון קשה, שנאמר (ישעיה כא, ב): חזות קשה הגד לי. רבי יוחנן אמר דבור קשה, שנאמר (בראשית מב, ל): דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות. רבנן אמרי משא קשה, כמשמעו (תהלים לח, ה): כמשא כבד. (ישעיה כא, ב): הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי, כבר נתעלם צרתה של עילם, צורי מדי, כבר נוצרה צרתה של מדי. כל אנחתה השבתי, כל אנחתה של בבל. (ישעיה כא, ג): על כן מלאו מתני חלחלה, אמר רבי שמעון בן גמליאל על ידי שהריחו מקצת צרתן של מלכיות קצרה רוחן של אבותינו, בתחלה (במדבר כא, ד): לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך. ירמיה אמר (איכה ה, ט): בנפשנו נביא לחמנו. דניאל אמר (דניאל ז, טו): אתכרית רוחי אנה דניאל. ישעיה אמר (ישעיה כא, ג): על כן מלאו מתני חלחלה. אנו שאנו מבלעין בתוך מעיהן כמה ימים וכמה שנים וכמה קצים וכמה עבורין על אחת כמה וכמה, על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות, נעויתי משמע קול חרופין וגדופין של רשע, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, כג): ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה וגו', (ישעיה כא, ג): נבהלתי מראות, מראות שלותו של אותו רשע, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, א): בלשאצר מלכא עבד לחם רב, מהו רב רבי חמא ברבי חנינא אמר רב משל אלוהו, אמר להם עמר שלכם בכמה קרב, אמרו בשלש עשרה נפה, אמר להם ושלי בארבע עשרה נפה, (ישעיה כא, ד): תעה לבבי, זה בית דין שטעה בחשבונו יום אחד. (ישעיה כא, ד): פלצות בעתתני, רבי פנחס בשם רבי יהושע אמר פיילי נהניתה אתה. דבר אחר, פלצות, פה שהוא מפיץ דברי לצות. דבר אחר, פלצות בעתתני, על ידי שנפקו לדבר לצות. (ישעיה כא, ד): את נשף חשקי שם לי לחרדה, הנשף שהיתה נפשי חשוקה בו לגאלה, שם לי לחרדה. (ישעיה כא, ה): ערך השלחן, סדרת פתורא. צפה הצפית, אקימת מנרתא, אדלקת בוצינא. קומו השרים, זה כורש ודריוש. משחו מגן, קבלו מלכותא. הוה אמר כורש לדריוש מלך, את קדמיי, אמר דריוש לכורש לא כן פרש דניאל (דניאל ה, כח): פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס, למדי תחלה ואחר כך לפרס, הוי את דמליך קדמוי, כיון ששמע אותו רשע שלח ואמר לחילותיו כל אמה ומלכות שמרדה בי נבוא עליהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא, רשע, אצל הכל שלחת או שמא אצלי שלחת, חייך לית פרענות דההוא גברא מן אתר אחרן אלא מגבי, הדא הוא דכתיב (תהלים עה, ז): כי לא ממוצא וממערב וגו' כי אלהים שפט זה ישפיל וזה ירים, ישפיל לבלשאצר וירים לכורש ודריוש. כורש ודריוש שוערין של בלשאצר היו, וכיון ששמע הכתובים הללו אמר לון כל מאן דמתחמי הכא ליליא הדין אפלו דהוא אמר לכון דאנא הוא מלכא ארימון ליה ראשיה, ואין דרכן של מלכים להיות מניחים בית הרעי שלהם לפנים מטרקליניהון אלא חוץ לטרקליניהון. נתותרו מעיו כל אותו הלילה ונפק מנפק ולא ארגשון ביה, מכי עייל ארגשון ביה, אמרו ליה מאן את, אמר לון אנא הוא מלכא, אמרין ליה ולאו כן פקיד מלכא דכל מאן דמתחמן הכא ליליא דין אפלו אמר לכון דאנא הוא מלכא ארימון רישיה, מה עשו נטלו פרחה של מנורה ופצעו את מחו, הדא הוא דכתיב (דניאל ה, ל): בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדאה. באיזו שעה נהרג, רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, רבי אלעזר אמר בשעת מחליית שינתא, ורבי שמואל אמר כבין דבו לכלב, ולא פליגין, דמאן דאמר בשעת מחליית שינתא, עבד מפרפר כל ההוא יומא מה שהיה מתבקש לו מן המלכות, ומאן דאמר כבין דבו לכלב, דהוה מדמדם כל ההוא ליליא שהיה מתבקש לו מן המלכות. אמר רבי בנימין בן לוי כבין כוס לכוס נכנסה מלכות במלכות, הדא הוא דכתיב (תהלים עה, ט): כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה וגו', הוא שהנביא מקנתר ואומר (ישעיה מז, א): רדי ושבי על עפר, מדה כנגד מדה, מה להלן (איכה ב, י): ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון, ברם הכא רדי ושבי על עפר. אמר רבי חוניא כך אמרה ירושלים לבת בבל, פגי פילאי קקום כאמי מחי, את סבורה בעצמך שאת בתולה, זקנה את (ישעיה מז, א): שבי לארץ אין כסא, בטלה זכותו של אותו כסא. ואי זה זכות היה לו, (ישעיה לט, א): בעת ההיא שלח מראדך בלאדן, אמרו מראדך עובד לחמה היה, והיה למוד לאכל בשש שעות, וישן לו עד תשע שעות, וכיון שחזר גלגל חמה בימי חזקיהו מלך יהודה ישן לו, ועמד ומצאו שחרית, בקש להרג כל חילותיו, אמר להם הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה, אמרין ליה יומא הוא דחזר. אמר להם ואי זה אלוה החזירו, אמרו לו אלוהו של חזקיהו החזירו. אמר להם וכי יש אלוה גדול מאלהי, אמרו לו אלוהו של חזקיהו גדול הוא מאלהיך, מיד שלח ספרים ומנחה לחזקיהו, הדא הוא דכתיב (ישעיה לט, א): בעת ההיא שלח מראדך בלאדן, ומה כתב בהן, שלום לחזקיהו, שלום לאלהא רבה, שלום לירושלים, וכיון שיצאו הכתבים נתישב על דעתו אמר לא עשיתי כהגן, הקדמתי שלומו של חזקיהו לאלוהו, מיד עמד מכסאו ופסע שלש פסיעות והחזיר הכתבים וכתב כתבים אחרים תחתיהם, וכתב בהן שלום לאלהא רבה של חזקיהו, ושלום לחזקיהו, ושלום לירושלים. אמר הקדוש ברוך הוא אתה עמדת מכסאך ופסעת שלש פסיעות לכבודי חייך שאני מעמיד ממך שלשה מלכים קוזמוקרוטין שולטין מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן: נבוכדנצר, ואויל מרודך, ובלאשצר, וכיון שעמדו וחרפו קעקע הקדוש ברוך הוא ביצתן מן העולם והעמיד אחרים תחתיהם, כתיב (ישעיה לט, ב): וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה, מהו בית נכתה, אמר רבי אימי נכיתה שנכת מסנחריב ובזה שבזז מסנחריב. רבי יוחנן אמר זין בולע זין הראה להם. רבי שמעון בן לקיש אמר בתי השן נמשכין כשעוה הראה להם. רבי יהודה אומר דבש בריא כאבן הראה להם. רבי לוי אמר בזה אנו עושין מלחמה ונוצחין, כתיב (ישעיה מז, ב): קחי רחים וטחני קמח, אמר רבי יהושע בן לוי כל עמא טוחנין חטים ואת אמרת קחי רחים וטחני קמח, אלא כך אמרה ירושלים לבת בבל אלולי ממרום עשו מלחמה עמי, את היית יכולה לי, אלולי שלח אש בעצמתי, את היית יכולה לי, הוי קמחא טחינא טחנת ואריא קטילא קטילת ודרא יקידא יקדת. דבר אחר, קחי רחים וטחני קמח, לשעבר היו אחרים טוחנין לך עכשו קחי רחים וטחני קמח. (ישעיה לט, ב): גלי צמתך, פרשי צניעותך, זה המלך שנתון לפנים משבעה קנקלין. (ישעיה לט, ב): חשפי שבל, קלופי סובלתא דנהרא. (ישעיה לט, ב): עברי נהרות, לשעבר היית עובר בקרונין של כסף וזהב, ועכשו גלי שוק עברי נהרות. (ישעיה לט, ג): תגל ערותך, מדה כנגד מדה, מה להלן (איכה א, ח): כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה, אף כאן גלי ערותך. אמר רבי יהושע בן לוי אמר הקדוש ברוך הוא עתיד אני להביא פרענות לבת בבל ואפלו דדניאל בעי עלה רחמין, דכתיב (דניאל ד, כד): וחטאך בצדקה פרק וגו', אין אני שומע לו, למה (ישעיה מז, ד): גאלנו ה' צבאות שמו.
  25. Shir HaShirim Rabbah 3:6:4 רבי יוחנן פתר
    רבי יוחנן פתר קריה מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל, בקטרת בית אבטינס, וזה אחד מאחד עשר סממנין שהיו נותנין בה. רב הונא פתר לה (שמות ל, לד): ויאמר ה' אל משה קח לך סמים, הא תרין, נטף ושחלת וחלבנה, הא חמשה, סמים, אי תימר דאינון תרין והלא כבר נאמר סמים, בד בבד יהיה, אילין חמשה כנגד חמשה הא עשרה, ולבנה זכה, …
    רבי יוחנן פתר קריה מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל, בקטרת בית אבטינס, וזה אחד מאחד עשר סממנין שהיו נותנין בה. רב הונא פתר לה (שמות ל, לד): ויאמר ה' אל משה קח לך סמים, הא תרין, נטף ושחלת וחלבנה, הא חמשה, סמים, אי תימר דאינון תרין והלא כבר נאמר סמים, בד בבד יהיה, אילין חמשה כנגד חמשה הא עשרה, ולבנה זכה, הא אחד עשר סממנין, מכאן בדקו חכמים ומצאו שאין יפה לקטרת אלא אחד עשר סממנין הללו שבה. תני בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטרת, בפטום הקטרת, והיה מעלה עשן, ולא רצו ללמד, ושלחו חכמים והביאו אמנין מאלכסנדריה והיו בקיאין במעשה הקטרת ולא היו בקיאין במעלה עשן, של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה כאשכול עד הקורות ואחר כך פוסה ויורדת כמקל, של אלכסנדריה היתה פוסה ויורדת למטן מיד, וכשידעו חכמים בדבר אמרו כל שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו, שנאמר (ישעיה מג, ז), כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, וחזרו בית אבטינס למקומן, שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להם שכרן, שנים עשר מנה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין עשרים וארבעה מנה כדברי רבי מאיר. רבי יודא אומר בכל יום היו נוטלין עשרים וארבעה מנה ועכשו נטלו ארבעים ושמונה מנה. אמרו להם מה ראיתם שלא ללמד, אמרו מסרת בידינו מאבותינו שעתיד המקדש להחרב ולא רצינו ללמד שלא יהיו נוהגין ועושים לפני עבודת כוכבים שלהן כדרך שאנו עושין לפני הקדוש ברוך הוא, ובדבר הזה היו מזכירין אותן לשבח, ולא עוד אלא שלא יצאה אשה מהם ותינוק מהם כשהוא מבשם, וכשנושאין אשה ממקום אחר הם פוסקים עמה שלא תתבשם לעולם, שלא יהיו ישראל אומרים מפטום הקטרת הם מתבשמות, לקים מה שנאמר (במדבר לב, כב): והייתם נקים מה' ומישראל, ואומר (משלי ג, ד): ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. אמר רבי עקיבא סח לי שמעון בן לוגה אני ותינוק אחד מבני בניהם של בית אבטינס היינו מלקטים עשבים בשדה וראיתיו שבכה וצחק, ואמרתי לו בני על מה בכית, אמר לי על כבוד בית אבי שנתמעט, ולמה צחקת, אמר לי שמור ומתקן לצדיקים לעתיד לבוא, וסוף שהמקום עתיד לשמח את בניו בקרוב, ומה ראית, אמר לי והלא מעלה עשן כנגדי, נומיתי לו הראני, אמר לי מסרת בידינו שלא להראות לאדם בעולם, אמרו לא באו ימים קלים בעולם עד שמת אותו התינוק. אמר רבי יוחנן בן נורי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי זקן אחד של בית אבטינס ובידו מגלת סממנין, אמרתי לו מה בידך, אמר לי כשהיו צנועין בית אבא היו מוסרין מגלותם זה לזה, ועכשו הא לך והזהר בה שמגלת סממנין היא, וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבי עקיבא זלגו דמעותיו, אמר לי מעתה אין אנו רשאין לספר בגנוין של אלו.
  26. Shir HaShirim Rabbah 3:7:3 רבי יוחנן פתר
    רבי יוחנן פתר קרא בסנהדריות, הנה מטתו, מטותיו ושבטיו, כמה דתימר שבעות מטות, שלשלמה, למלך שהשלום שלו. ששים גברים, אלו ששים איש מעם הארץ, הדא הוא דכתיב (מלכים ב כה, יט): וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר. מגברי ישראל, אלו אחד עשר אנשים, הדא הוא דכתיב (מלכים ב כה, יח יט): ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ו …
    רבי יוחנן פתר קרא בסנהדריות, הנה מטתו, מטותיו ושבטיו, כמה דתימר שבעות מטות, שלשלמה, למלך שהשלום שלו. ששים גברים, אלו ששים איש מעם הארץ, הדא הוא דכתיב (מלכים ב כה, יט): וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר. מגברי ישראל, אלו אחד עשר אנשים, הדא הוא דכתיב (מלכים ב כה, יח יט): ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שמרי הסף, ומן העיר לקח סריס אחד, זה מפלא בית דין, ולמה קורא אותו סריס, שמסרס את ההלכה. (מלכים ב כה, יט): וחמשה אנשים מראי פני המלך, הרי אחד עשר, וכשהוא אומר (ירמיה נב, כה): שבעה, להוסיף עליו שני סופרי דינין שיושבין לפניהם. מגברי ישראל, מזכין את ישראל בגבורה. כלם אחזי חרב, רבי מאיר ורבי יוסי, רבי מאיר אומר שהיו כלן שונין הלכה כחרב, שאם בא מעשה על ידיהם לא תהא הלכה קוהא להם. רבי יוסי אומר בשעת הדין הכל נושאין ונותנין היאך להוציא את הדין ואת המעשה ומתפחדין מדינה של גיהנם. רבי מנחם חתניה דרבי אלעזר בר אבונא בשם רבי יעקב בר אבינא, אם באת אשה לפניך לבית המדרש לשאל לך שאלה על כתמה ועל נדתה, תהא רואה אותה כאלו שיצאת מירכיך, ואל תתן עיניך בה, ותתפחד מדינה של גיהנם.
  27. Shir HaShirim Rabbah 3:11:1 אמר רבי יוחנן
    צאינה וראינה בנות ציון, בנים המצינים לי בתגלחת, במילה ובציצית. במלך שלמה, במלך שברא בריותיו שלמות, ברא חמה ולבנה על מלאתן, כוכבים ומזלות על מלאתן. בר קפרא אמר אדם וחוה כבן עשרים שנים נבראו. במלך שלמה, במלך שהשלום שלו. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שהשלים מעשיו לבריותיו, כיצד השלים האש לאברהם אבינו, השלים …
    צאינה וראינה בנות ציון, בנים המצינים לי בתגלחת, במילה ובציצית. במלך שלמה, במלך שברא בריותיו שלמות, ברא חמה ולבנה על מלאתן, כוכבים ומזלות על מלאתן. בר קפרא אמר אדם וחוה כבן עשרים שנים נבראו. במלך שלמה, במלך שהשלום שלו. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שהשלים מעשיו לבריותיו, כיצד השלים האש לאברהם אבינו, השלים החרב ליצחק, השלים המלאך ליעקב. דבר אחר, במלך שלמה, במלך שעשה שלום בין בריותיו. תני רבי שמעון בן יוחאי הרקיע של שלג והחיות של אש, הרקיע של שלג, שנאמר (יחזקאל א, כב): ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא וגו', והחיות של אש, שנאמר (יחזקאל א, יג): ודמות החיות מראיהם כגחלי אש, וכתיב (יחזקאל א, יד): והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק, ולא זה מכבה זה ולא זה מכבה זה. מיכאל שר של שלג, וגבריאל של אש, ולא זה מכבה זה ולא זה מזיק זה. אמר רבי אבין לא סוף דבר בין מלאך למלאך, אלא אפלו בין מלאך אחד שחציו שלג וחציו אש הקדוש ברוך הוא עושה שלום ביניהן, ואית ליה חמש אפין, ואלו הן (דניאל י, ו): וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק, ולא זה מזיק זה. כתוב אחד אומר (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו, וכתוב אחד אומר (דברים ד, כד): כי ה' אלהיך אש אכלה הוא, וכתיב (דניאל ז, ט): כרסיה שביבין די נור, ולא זה מזיק זה ולא זה מזיק זה. אמר רבי יוחנן כתיב (איוב כה, ב): עשה שלום במרומיו. הרקיע של מים והכוכבים של אש ואינן מזיקין זה לזה. מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, אמר יעקב דכפר חנין, כתיב (איוב כה, ב): המשל ופחד עמו, המשל זה מיכאל. ופחד זה גבריאל. עמו, מהו עמו משלמין לו, אמר רבי לוי אין לך כל מזל ומזל שהוא קודם לחברו בעליתן, אין לך כל כוכב שמביט מה למעלה ממנו אלא מה שלמטה ממנו, כהדין בר נשא דנחית בסולמא ואינו חמי לאחוריו, אף במכות פרעה עשה הקדוש ברוך הוא שלום, שנאמר (שמות ט, כד): ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד. רבי יודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יודה אמר צלוחיות של ברד מלאות אש, ולא זו מכבה זו ולא זו מכבה זו. אמר רבי חנין הדא דרבי יודה דמיה לההיא פיטרתא דרימונא, דכל הדא פיטרתא מיתחמיא מלגו. ורבי נחמיה אמר אש וברד פתוכין זה בזה, אמר רבי חנין הדא דרבי נחמיה דמייא להדא עשאשיתא דקנדילא, מיא ומשחא מערבין כחדא והיא דלקה ואזלה, ולא זה מכבה זה ולא זה מכבה זה. ורבנן אמרי מיתא ומתקלהא מיתא ומתקלהא בשביל לעשות רצון בוראם. אמר רבי אחא למלך שהיו לו שני לגיונות קשין והיו דבובין זה לזה, כיון שראו שהקשה מלחמתו של מלך עשו שלום זה עם זה כדי לעשות מלחמתו של מלך, כך אש וברד דבובין זה עם זה, כיון שראו מלחמתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהיא מלחמת המצריים, עשו שלום ביניהם ועשו מלחמת הקדוש ברוך הוא במצרים, הדא הוא דכתיב: ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד, נס בתוך נס.
  28. Shir HaShirim Rabbah 3:11:2 אמר רבי יוחנן
    בעטרה שעטרה לו אמו, אמר רבי יוחנן, שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אלעזר ברבי יוסי, אמר לו אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, אמר לו הן, אמר לו היאך, אמר לו למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה יותר מדאי והיה קורא אותה בתי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי. כך היה מחבב …
    בעטרה שעטרה לו אמו, אמר רבי יוחנן, שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אלעזר ברבי יוסי, אמר לו אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו, אמר לו הן, אמר לו היאך, אמר לו למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה יותר מדאי והיה קורא אותה בתי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי, ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי. כך היה מחבב יותר מדאי הקדוש ברוך הוא לישראל, וקראן בתי, הדא הוא דכתיב (תהלים מה, יא): שמעי בת וראי, ולא זז מחבבן עד שקראן אחותי, שנאמר (שיר השירים ה, ב): פתחי לי אחתי רעיתי. ולא זז מחבבן עד שקראן אמי, שנאמר (ישעיה נא, ד): הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו, ולאמי כתיב, עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו ואמר אלו לא באתי אלא לשמע מפיך הטעם הזה, דיי. אמר רבי חנינא בר יצחק, חזרנו על כל המקרא כלה ולא מצינו שעשתה בת שבע עטרה לשלמה בנה, ואת אמרת: בעטרה שעטרה לו אמו, אלא מה עטרה הזו מקבעת באבנים טובות ומרגליות, כך היה אהל מועד מצין בתכלת וארגמן ובתולעת השני ובשש. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר את מוצא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה לי משכן היה לו להעמיד ארבעה קונדסין ולמתח המשכן עליהם והרי הוא משכן, אבל הקדוש ברוך הוא לא עשה כן, אלא העלה אותו למעלה והראה אש אדמה ירקה שחורה לבנה, ואמר לו עשה לי כזה, אמר לפניו רבונו של עולם וכי מנין יש לי אש שחורה אדמה ירקה ולבנה, אמר לו (שמות כה, מ): בתבניתם אשר אתה מראה בהר. אמר רבי אבון למלך שהיה לו אותונין נאה, אמר לבן ביתו עשה לי כמותה אמר אדוני המלך וכי יכול אני לעשות כמותה, אמר לו את בסממניך ואני בכבודי. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה (שמות כה, מ): וראה ועשה, אמר לפניו רבונו של עולם אלוה אני שאעשה כמותו, אמר לו: בתבניתם וגו'. רבי ברכיה בשם רבי בצלאל למלך שנגלה לבן ביתו בלבוש נאה של מרגליטון ואמר לו עשה לי כמוהו, אמר לו אדני המלך וכי יכול אני לעשות כמוהו. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: עשה לי משכן, אמר לפניו רבונו של עולם יכול אני לעשות כמוהו, אמר לו: וראה ועשה, אמר לו יכול אני לעשות כמוהו, אמר ליה: בתבניתם, כשם שאתה רואה למעלה עשה למטה. עצי שטים העמד אין כתיב כאן, אלא עומדים, כנתונים באיסטרטיאה של מעלה, ואם את עושה לזה של מעלה למטה אני מניח סנקליטון שלי של מעלה ויורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטה, כיצד, מה למעלה שרפים עומדים, אף למטה עצי שטים עומדים. מה למעלה כוכבים, אף למטה כוכבים. אמר רבי חיא בר אבא מלמד שהיו קרסי זהב נראים במשכן ככוכבים הנראים ברקיע. ביום חתנתו, זה סיני, כחתנים היו. וביום שמחת לבו, אלו דברי תורה, היאך מה דאת אמר (תהלים יט, ט): פקודי ה' ישרים משמחי לב. דבר אחר, ביום חתנתו, זה אהל מועד. וביום שמחת לבו, זה בית העולמים.
  29. Shir HaShirim Rabbah 4:1:2 אמר רבי יוחנן
    עיניך יונים, עיניך הן סנהדרין, שהם עינים לעדה, הדא הוא דכתיב (במדבר טו, כד): והיה אם מעיני העדה. מאתים ארבעים ושמונה אברים יש באדם, וכלם אינם הולכין וחוזרין אלא אחר העינים, כך אין ישראל יכולים לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהם. יונים, מה יונה זו תמה, כך ישראל נאים בהלוכן כשהן עולין לפעמי רגלים. מה יונה זו …
    עיניך יונים, עיניך הן סנהדרין, שהם עינים לעדה, הדא הוא דכתיב (במדבר טו, כד): והיה אם מעיני העדה. מאתים ארבעים ושמונה אברים יש באדם, וכלם אינם הולכין וחוזרין אלא אחר העינים, כך אין ישראל יכולים לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהם. יונים, מה יונה זו תמה, כך ישראל נאים בהלוכן כשהן עולין לפעמי רגלים. מה יונה זו מצינת, כך ישראל מצינין, בתגלחת, במילה, וציצית. מה יונה זו צנועה, כך ישראל צנועים. מה יונה זו פושטת צוארה לשחיטה, כך ישראל, (תהלים מד, כג): כי עליך הרגנו כל היום. מה יונה זו מכפרת על העולים, כך ישראל מכפרים על האמות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג, כנגד שבעים אמות שלא יצדה העולם מהן, הדא הוא דכתיב (תהלים קט, ד): תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה. מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה, עוד אינה ממירה אותו באחר, כך ישראל משעה שהכירו להקדוש ברוך הוא, לא המירוהו באחר. מה יונה זו נכנסת לקנה ומכרת קנה ושובכה וגוזליה ואפרוחיה וחלונותיה, כך הן שלש שורות של תלמידי חכמים כשהן יושבין לפניהם כל אחד ואחד מכיר את מקומו. מה יונה זו אף על פי שאת נוטל גוזליה מתחתיה, אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה. מה יונה זו מחדשת לה בכל חדש וחדש גרן, כך ישראל מחדשים להם בכל חדש תורה ומצוות ומעשים טובים. מה יונה זו משוגרת רוגליות הרבה וחוזרת לשובכה, כך ישראל, הדא הוא דכתיב (הושע יא, יא): יחרדו כצפור ממצרים, זה דור המדבר. וכיונה מארץ אשור, אלו עשרת השבטים. אלו ואלו והושבתים על בתיהם נאם ה'. רבי אומר יש מין יונה שמאכילין אותה, וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה. כך בשעה שהזקן יושב ודורש הרבה גרים מתגירין באותה שעה, כגון יתרו, הא שמע ואתי, רחב שמעה ואתיא, אף בחנניא מישאל ועזריה, הרבה גרים נתגירו באותה שעה, מה טעמא (ישעיה כט, כג): כי בראותו ילדיו, מה כתיב בתריה (ישעיה כט, כד): וידעו תעי רוח. רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הצבור, בקש לעוררן, אמר ילדה אשה אחת במצרים ששים רבוא בכרס אחת, והיה שם תלמיד אחד ורבי ישמעאל ברבי יוסי שמו, אמר ליה מאן הות כך, אמר ליה זו יוכבד שילדה את משה ששקול כנגד ששים רבוא שהם כל ישראל, הדא הוא דכתיב (שמות טו, א): אז ישיר משה ובני ישראל, (שמות לט, לב) (במדבר א, נד): ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה, (דברים לד, י): ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. עיניך יונים, כיונים, דוגמא דידך דמייה להדא יונה, מה יונה זו הביאה אורה לעולם, כך ישראל מביאין אורה לעולם, שנאמר (ישעיה ס, ג): והלכו גוים לאורך. ואימתי הביאה יונה אורה לעולם, בימי נח, הדא הוא דכתיב (בראשית ח, יא): ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וגו', מהו טרף בפיה, קטיל, כמה דתימר (בראשית לז, לג): טרף טרף יוסף. אמר רבי ברכיה אלולי קטלתיניה אילן רב הוה מתעבד. ומהיכן הביאה אותו, רבי לוי אמר משמטוטי ארץ ישראל הביאתו, הדא היא דאמרין ברייתא, ארץ ישראל לא לקת במוי דמבולא, הוא שנאמר על ידי יחזקאל (יחזקאל כב, כד): בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם. אמר רבי יוחנן אפלו אצטרובלין של ריחים נמחו במים. רבי טריי אמר, שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאה אותו. אמר ליה רבי איבו אלו מגן עדן הביאה אותו, לא היה לה להביא דבר מעלה, כגון קנמון ובלסמון, אלא רמז רמזה לנח ואמרה לו, מרי נח, מר מזה מתחת ידו של הקדוש ברוך הוא, ולא מתוק מתחת ידיך.
  30. Shir HaShirim Rabbah 4:4:1 רבי יוחנן אמר
    כמגדל דויד צוארך, מה שגדל אתכם דוד בספרו, ומה גדל אתכם דוד בספרו (תהלים קלו, יג): לגזר ים סוף לגזרים. בנוי לתלפיות, מהו לתלפיות, ספר שאמרו לו פיות הרבה, עשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, אדם הראשון, ואברהם, משה, ודוד, ושלמה. על אילין חמשה לא אתפלגון, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ורבי יוחנן, רב אמר: …
    כמגדל דויד צוארך, מה שגדל אתכם דוד בספרו, ומה גדל אתכם דוד בספרו (תהלים קלו, יג): לגזר ים סוף לגזרים. בנוי לתלפיות, מהו לתלפיות, ספר שאמרו לו פיות הרבה, עשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, אדם הראשון, ואברהם, משה, ודוד, ושלמה. על אילין חמשה לא אתפלגון, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ורבי יוחנן, רב אמר: אסף, והימן, וידותון, ושלשה בני קרח ועזרא. רבי יוחנן אמר: אסף, והימן, וידותון אחד, ושלשה בני קרח אחד, ועזרא. על דעת רב אין אסף בכלל בני קרח, על דעת רבי יוחנן הוא אסף דהכא הוא אסף דתמן, אלא על ידי שהיה בן תורה זכה לומר שירה עם אחיו וזכה לומר שירה בפני עצמו. על דעת רב אסף אחר הוא, שנאמר (דברי הימים א כה, ב): על יד אסף הנבא על ידי המלך. הנבא, רב ורבי יוחנן, רב אמר לידותון הנבא על הידותון, על הדינין שעברו עליו ועל ישראל. רבי יוחנן אמר לידותון הנבא על הדתין על הדינין שעברו עליו ועל ישראל. רבי הונא בשם רבי אחא, אף על פי שעשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, מכלהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראל, משלו משל למה הדבר דומה, לחבורה של אנשים שמבקשים לומר הימנון למלך, אמר להם המלך, כלכם נעימים, כלכם חסידים, כלכם משבחין לומר הימנון לפני, אלא איש פלוני יאמר על ידי כלכם, למה, שקולו ערב. כך בשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר התהלים, אמר להם הקדוש ברוך הוא, כלכם נעימים וחסידים ומשבחים לומר הימנון לפני, אלא דוד יאמר על ידי כלכם, למה שקולו ערב, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כג, א): ונעים זמרות ישראל. רבי הונא בשם רבי אחא אמר מי מנעים זמירותיהם של ישראל, דוד בן ישי. אלף המגן תלוי עליו, כל אותן האלפים והרבבות שעמדו על הים והגנתי עליהם, לא הגנתי עליהם אלא בזכות אותו שבא לאלף דור, כל שלטי הגברים, להביא מי שהוא עומד וישלט ביצרו ויתגבר על יצרו, כגון משה בשעתו, דוד בשעתו, עזרא בשעתו, כל דורו נתלה בו, ועל ידי מי נקרע לכם ים סוף, על ידי שני שדיך, אלו הם משה ואהרן. רבי יוחנן פתר קריה בישראל לפני הר סיני, עדר שעמדו על הר סיני לא היו עומדים באלירא, מבעד לצמתך, שהיו מצמצמין עצמן על כל דבור ודבור, ולא היו עומדין באלירא, אלא ביראה ורתת וזיע. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מיתי לה מן הכא, כתיב (ישעיה ס, יב): והגוים חרב יחרבו, מחורב נחרבו, נטלו אפופסים שלהם למיתה. שערך כעדר העזים, רבי יהושע בשם רבי לוי אמר טורא דאתנהרתון מן גוויה, הר שגלשתם מתוכו, עשיתי אותו גל ועד לאמות העולם, איזה זה, זה הר סיני, ומה הגלשה הגלשתן מתוכו, שניך כעדר הקצובות, מילין קציבין, מאתים ארבעים ושמונה מצוות עשה ושלש מאות ששים וחמש מצוות לא תעשה, שעלו מן הרחצה, שהיו כלן מרוחצין מן העונות. רבי אחא ורבי משרשיא בשם רבי אידי אומר בכל המוספין כתיב (במדבר כח, טו, כב): ושעיר עזים אחד לחטאת, ושעיר חטאת, אבל בעצרת אין כתיב חטאת, ללמדך שלא היה בידם לא חטא ולא עון. שכלם מתאימות, אמר רבי יוחנן ביום שירד ה' על הר סיני לתן תורה לישראל ירדו עמו ששים רבוא של מלאכי השרת, וביד כל אחד ואחד מהן עטרה לעטר את ישראל לכל אחד ואחד מישראל, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן מאה ועשרין רבוא של מלאכי השרת ירדו עם הקדוש ברוך הוא לסיני, אחד מלבישו עטרה ואחד אוסרו זוני, מהו זוני, רבי הונא רבה דצפורי אמר זונם, היאך מה דאת אמר (איוב יב, יח): מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם. ושכלה אין בהם, שלא היה נזוק אחד מהם. כחוט השני שפתותיך, זה הקול שלפני הדבור, היאך מה דאת אמר (שמות כד, ג): ויען כל העם קול אחד. ומדברך נאוה, זה הקול של אחר הדבור, שנאמר (דברים ה, כה): וישמע ה' את קול דבריכם וגו' ויאמר ה' אלי שמעתי את קול דברי וגו' היטיבו כל אשר דברו, מהו היטיבו כל אשר דברו, רבי חיא בר אדא ובר קפרא חד אמר הטבה כהטבת נרות, וחד אמר הטבה כהטבת הקטרת. באותה שעה התחיל משה מקלסן, כפלח הרמון רקתך, הריקן שבך רצוף הוא תורות כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על הצנועין שבכם ועל המצמתין שבכם. כמגדל דויד צוארך, מה שגדל אתכם דוד בספרו, ומה גדל אתכם דוד בספרו (תהלים סח, ח): אלהים בצאתך לפני עמך. מה כתיב בתריה (תהלים סח, ט): ארץ רעשה וגו', וכן (שופטים ה, ה): הרים נזלו מפני ה' וגו', שאין תלמוד לומר זה סיני מפני ה' אלהי ישראל. בנוי לתלפיות, ספר שאמרוהו פיות הרבה. אלף המגן, כל אותן האלפים והרבבות שעמדו לפני הר סיני והגנתי עליהם, לא הגנתי עליהם אלא בזכות אותו הבא לאלף דור, ולא אתם בעצמכם נתליתם בו, אלא כל שלטי הגברים, שכל מי שיעמד וישלט ויתגבר על יצרו, כגון משה בשעתו, דוד בשעתו, עזרא בשעתו, כל דורן נתלה בהם, ועל ידי מי נתן התורה על ידי שני שדיך אלו משה ואהרן.
  31. Shir HaShirim Rabbah 4:4:3 בשם רבי יוחנן
    רבי הונא פתר קריה בירדן, שערך כעדר העזים, עדר שעברו את הירדן לא עברו אלא בזכות יעקב אבינו, הדא הוא דכתיב (יהושע ד, כב): והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל, רבי הונא אמר ישראל סבא. רבי יודן בשם רבי יוחנן בשלשה מקומות מצאנו בתורה בנביאים בכתובים שלא עברו ישראל הירדן אלא בזכות יעקב אבינו, בתורה (ברא …
    רבי הונא פתר קריה בירדן, שערך כעדר העזים, עדר שעברו את הירדן לא עברו אלא בזכות יעקב אבינו, הדא הוא דכתיב (יהושע ד, כב): והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל, רבי הונא אמר ישראל סבא. רבי יודן בשם רבי יוחנן בשלשה מקומות מצאנו בתורה בנביאים בכתובים שלא עברו ישראל הירדן אלא בזכות יעקב אבינו, בתורה (בראשית לב, י): כי במקלי עברתי את הירדן הזה. בנביאים (יהושע ד, כב): והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה, עבר ישראל, ישראל סבא. בכתובים (תהלים קיד, ה): מה לך הים כי תנוס הירדן וגו' מלפני אלוה יעקב וגו'. שגלשו מהר גלעד, הר שגלשתן מתוכו עשיתיו גל ועד לאמות העולם, אי זה זה, זה הירדן, ומה הגלשה הגלשתם מתוכו, שניך כעדר הקצובות, בזת סיחון ועוג. שעלו מן הרחצה, אמר רבי אלעזר בששים אלף נכבשה ארץ כנען, היא דעתיה דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר כל מלחמה שהיא יתרה על ששים אלף, מלחמת ערבוביא היא. רבי יהודה בשם חזקיה אמר כל מקום שנאמר כעשר כעשרים כשלשים כארבעים, אמר או חסר או יתר, תמן אתמר (יהושע ד, יג): כארבעים אלף חלוצי הצבא, והכא אתמר (דברי הימים א ה, יח): ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים, אמר רבי אחא אלף שלם היו והשאר כלו בדרכים. אותן חמשה עשר אלף איכן הם, אמר להם שומרי כלים היו ולא מנאן הכתוב. שכלם מתאימות, שהיו מתאמים בין החלוץ למאסף, הדא הוא דכתיב (יהושע ו, ט): והחלוץ הלך וגו'. ושכלה אין בהם וגו', שלא היה נזק אחד מהן. כחוט השני שפתותיך, כשאמרו ליהושע (יהושע א, טז): כל אשר צויתנו נעשה וגו'. ומדברך נאוה, שאמרו (יהושע א, יח): כל איש אשר ימרה את פיך וגו' יומת, באותה שעה התחיל יהושע משבחן, כפלח הרמון רקתך, הריקן שבך רצוף הוא תורות כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על הצנועין שבכם ועל המצמתים שבכם. כמגדל דויד צוארך, כמה גדל אתכם דוד בספרו (תהלים קלו, יז): למכה מלכים גדלים. בנוי לתלפיות, ספר שאמרוהו פיות הרבה. אלף המגן, כל אותן האלפים והרבבות שעברו את הירדן והגנתי עליהם, לא הגנתי עליהם אלא בזכות אותו הבא לאלף דור, ולא אתם בעצמכם נתליתם בו אלא שלטי הגברים, שכל מי שיעמד וישלט ויתגבר על יצרו, כגון משה בשעתו, דוד בשעתו, עזרא בשעתו, כל דורן נתלה בהן, ועל ידי מי עברו ישראל את הירדן על ידי שני שדיך, אלו הן יהושע ואלעזר.
  32. Shir HaShirim Rabbah 4:4:8 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, כחוט השני שפתותיך, זה לשון של זהורית. ומדברך נאוה, זה שעיר המשתלח, אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אין לנו לשון זהורית ושעיר המשתלח, אמר להם: כחוט השני שפתותיך, רחישת פיך חביבה עלי כחוט השני של זהורית. רבי אבהו אמר עלה (הושע יד, ג): ונשלמה פרים שפתינו, מה נשלם תחת פרים ותחת שע …
    דבר אחר, כחוט השני שפתותיך, זה לשון של זהורית. ומדברך נאוה, זה שעיר המשתלח, אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אין לנו לשון זהורית ושעיר המשתלח, אמר להם: כחוט השני שפתותיך, רחישת פיך חביבה עלי כחוט השני של זהורית. רבי אבהו אמר עלה (הושע יד, ג): ונשלמה פרים שפתינו, מה נשלם תחת פרים ותחת שעיר המשתלח, שפתינו. ומדברך נאוה, מדברך יאי, מדברותיך יאיא. אמר רבי אבא בר כהנא, אף על פי שהוא מדבר חיבין על מחצתו עכשו כשהוא חרב כשם שמחיבין על מחצתו כשהוא בנוי. אמר רבי לוי אמר הקדוש ברוך הוא בחרבנה העמידה לי צדיקים, ובבנינה העמידה לי רשעים, בחרבנה העמידה לי צדיקים, דניאל וחבורתו, מרדכי וחבורתו, עזרא וחבורתו. בבנינה העמידה לי רשעים, כגון אחז וחבורתו, מנשה וחבורתו, אמון וסייעתו. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן על הדא דרבי לוי אמר (ישעיה נד, א): כי רבים בני שוממה מבני בעולה, הוי צדיקים העמידה לי בחרבנה יותר מצדיקים שהעמידה לי בבנינה. כפלח הרמון רקתך, רבי אבא בר כהנא ורבי אחא, חד אמר הריקן שבשלש שורות רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך על היושבין בסנהדרין עצמה. וחד אמר הריקן שבסנהדרין רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין תחת הזית ותחת הגפן והתאנה ועוסקין בדברי תורה. כמגדל דוד צוארך, זה בית המקדש, ולמה מדמהו בצואר, שכל ימים שהיה בית המקדש בנוי וקים, היה צוארן של ישראל פשוט בין אמות העולם, וכיון שחרב בית המקדש, כביכול נכפף צוארן של ישראל, הדא הוא דכתיב (ויקרא כו, יט): ושברתי את גאון עזכם, זה בית המקדש. דבר אחר, מה צואר זה נתון בגבהו של אדם, כך בית המקדש נתון בגבהו של עולם. ומה צואר זה רב תכשיטין תלויין בו, כך כהנה מבית המקדש, לויה מבית המקדש. ומה צואר זה אם נטל אין לאדם חיים, כך משחרב בית המקדש אין חיים לשונאי ישראל. בנוי לתלפיות, טטרגונין. חיא ברבי בון אמר יפי היה ונעשה תל, אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שעשיתיו תל בעולם הזה, ואני הוא שעתיד לעשותו יפיפות לעולם הבא. דבר אחר, תלפיות, תל שמתפללים בו כל פיות. מכאן אמרו העומדים בחוצה לארץ ומתפללין הופכין פניהם לארץ ישראל, שנאמר (מלכים א ח, מח): והתפללו אליך דרך ארצם, העומדין בארץ ישראל הופכין פניהם כנגד ירושלים ומתפללין, שנאמר (דברי הימים ב ו, לד): והתפללו אליך דרך העיר הזאת, העומדים ומתפללים בירושלים הופכין פניהן כנגד המקדש, שנאמר (מלכים א ח, מב): והתפלל אל הבית הזה, העומדים בהר הבית הופכים פניהם כנגד קדשי הקדשים ומתפללין, שנאמר (מלכים א ח, לה): והתפללו אל המקום הזה, נמצאו העומדים בצפון פניהם לדרום, והעומדים בדרום פניהם לצפון, והעומדים במזרח פניהם למערב, והעומדים במערב פניהם למזרח, נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד, ומנין שכל ישראל מתפללין אל מקום אחד, רבי יהושע בן לוי אמר (מלכים א ו, יז): הוא ההיכל לפני, הוא ההיכל שכל הפנים מכונות אותו. עד כדון בבנינו, בחרבנו מנין, אמר רבי אבין בנוי לתלפיות, הוא ההיכל, שכל הפיות מתפללות בו. בקריאת שמע הוא אומר בונה ירושלים, בתפלה הוא אומר בונה ירושלים, בברכת המזון הוא אומר בונה ירושלים, הוי שכל הפיות מתפללין עליו לפני הקדוש ברוך הוא, עתיד הוא לבנותו ולהשרות שכינתו בו. כתוב אחד אומר (מלכים א ט, ג): והיו עיני ולבי שם כל הימים, וכתוב אחד אומר (הושע ה, טו): אלך אשובה אל מקומי, כיצד יתקימו שני כתובין הללו, אלא פניו למעלה ולבו למטה, דתניא יכון אדם לבו כנגד בית קדשי הקדשים. רבי חיא רבה ורבי שמעון בן חלפתא, רבי חיא רבה אמר כנגד קדש הקדשים של מעלה, ורבי שמעון בן חלפתא אמר כנגד קדש הקדשים של מטה. אמר רבי פנחס מקים אני דברי שניכם כנגד קדש הקדשים של מעלה שמכון כנגד קדש הקדשים של מטה, הדא הוא דכתיב (שמות טו, יז): מכון לשבתך פעלת ה', מכון נגד שבתך, זה בית המקדש של מעלה. הר המוריה, רבי חיא רבה ורבי ינאי, חד אמר שממנו יוצא מרה לעולם, וחרינא אמר שממנו יוצא מורא לעולם. ארון, רבי חיא ורבי ינאי, חד אמר שמשם יוצא אורה לעולם, וחד אמר שמשם יצא ארירה לאמות העולם. דביר, רבי חיא רבה ורבי ינאי, חד אמר שממנו יוצא דבר לאמות העולם, וחד אמר שמשם יוצא דברות לעולם. אלף המגן תלוי עליו, אמר רבי ברכיה אמר הקדוש ברוך הוא אלף דור קפלתי והבאתי אותו המגן שהיה תאות לבבם. רבי ברכיה בשם רבי יצחק אמר, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם לי נעשית מגן ולבני אין אתה נעשה מגן, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך הייתי מגן אחד, שנאמר (בראשית טו, א): אנכי מגן לך, אבל לבניך אני נעשה מגנים הרבה, הדא הוא דכתיב: אלף המגן תלוי עליו. כל שלטי הגברים, זו כהנה ומלכות.
  33. Shir HaShirim Rabbah 4:8:2 בשם רבי יוחנן
    תשורי מראש אמנה, אמר רבי חוניא בשם רבי יוסטא, עתידות הגליות מגיעות עד טיורוס מונוס, ואומרים שירה, ועתידים אמות העולם להביא אותה סרדיוטות למלך המשיח, מה טעם תשורי מראש אמנה, אין לשון תשורי אלא לשון קרבן, היאך מה דאת אמר (שמואל א ט, ז): ותשורה אין להביא לאיש, ראויה היא ואנא לא ראויה, לא כבר עשיתי לכם …
    תשורי מראש אמנה, אמר רבי חוניא בשם רבי יוסטא, עתידות הגליות מגיעות עד טיורוס מונוס, ואומרים שירה, ועתידים אמות העולם להביא אותה סרדיוטות למלך המשיח, מה טעם תשורי מראש אמנה, אין לשון תשורי אלא לשון קרבן, היאך מה דאת אמר (שמואל א ט, ז): ותשורה אין להביא לאיש, ראויה היא ואנא לא ראויה, לא כבר עשיתי לכם בימי חזאל (מלכים ב ח, ט): וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל, אמר רבי יהודה וכי כל טוב דמשק משא ארבעים גמל היה, אלא ללמדך שהיתה בידו אבן טובה ומרגליות שהיה ראוי לתן בדמיהן כל טוב דמשק, ואת אמרת: ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק, אלא הן עצמן עתידין להביא דורונות למלך המשיח, מה טעם (ישעיה סו, כ): והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות, מהו ובכרכרות, רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר כאילין סביא דלית אינון יכולין מטענין בכלקדיקה, ואינון מטענין להון בבורתידא, הדא הוא דכתיב (תהלים צו, ז): הבו לה' משפחות עמים, אמר רבי אחא עמים הבו לה' משפחות, אין כתיב כאן, אלא משפחות עמים הבו לה' כבוד ועז, כשתהיו מביאין אותם לא תהיו מביאין דרך בזיון אלא בכבוד ועז, באיזו זכות, בזכות שאמרו שירה על הים. רב נחמן אמר בזכות אמנה שהאמין אברהם, שנאמר (בראשית טו, ו): והאמן בה'. רבי חלבו בשם רבי יוחנן אמר כתיב (שמות יד, לא): וירא ישראל את היד הגדלה, דאדין אדדם ואינם מאמינים, אית בר נש דחמי ולא מהימן, הוי בזכות האמנה שהאמינו ישראל במצרים, שנאמר (שמות ד, לא): ויאמן העם.
  34. Shir HaShirim Rabbah 4:11:1 בשם רבי יוחנן
    נפת תטפנה שפתותיך כלה, רבי דרוסא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק, ששים רבוא נביאים עמדו להם לישראל בימי אליהו, רבי יעקב בשם רבי יוחנן אמר מאה ועשרים רבוא, דאמר רבי יוחנן מגיבת ועד אנטיפטרס ששים רבוא עירות, ואין לך עירות מקלקלות בכלן כבית אל ויריחו שאררה יהושע, בית אל ששם היו שני עגלי זהב של ירבעם ע …
    נפת תטפנה שפתותיך כלה, רבי דרוסא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק, ששים רבוא נביאים עמדו להם לישראל בימי אליהו, רבי יעקב בשם רבי יוחנן אמר מאה ועשרים רבוא, דאמר רבי יוחנן מגיבת ועד אנטיפטרס ששים רבוא עירות, ואין לך עירות מקלקלות בכלן כבית אל ויריחו שאררה יהושע, בית אל ששם היו שני עגלי זהב של ירבעם עומדים, כתוב אחד אומר (מלכים ב ב, ג): ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע, נביאים אין פחות משנים, ולמה לא נתפרסמה נבואתן, שלא היה צרך לדורות, אמור מעתה כל נבואה ששעתה והיתה צרך לדורות נתפרסמה, וכל נבואה שהיתה שעתה ולא היה בה צרך לדורות לא נתפרסמה, אבל לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מביאן ומפרסם נבואתן, הדא הוא דכתיב (זכריה יד, ה): ובא ה' אלהי כל קדשים עמך. רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר כשם שעמדו לישראל ששים רבוא של נביאים, כך עמדו להם ששים רבוא של נביאות, ובא שלמה ופרסמן, שנאמר; נפת תטפנה שפתותיך כלה. רבי הונא ורבי חלפתא קיסריה בשם רבי שמעון בן לקיש אמרי, מה כלה זו מתקשטת בעשרים וארבעה תכשיטין, ואם חסרה חסור דבר אחד מהם אינה כלום, כך תלמיד חכם צריך שיהא רגיל בעשרים וארבעה ספרים, ואם חסר אחד מהם אינו כלום. רבי הונא בשם רבי שמעון בן לקיש מה כלה זו צנועה, כך תלמיד חכם צריך שיהא צנוע. רבי חלפתא בשם ריש לקיש מה כלה זו יושבת בפוריא ואומרת ראו שאני טהורה, וזו עדותי מעידה עלי, כך תלמיד חכם צריך שלא יהא בו דבר של דפי. רבי אלעזר ברבי שמעון ורבי יוסי בר חנינא ורבנן, רבי אלעזר אומר כל מי שהוא אומר דברי תורה ברבים ואינן ערבין לשומעיהן כסלת זו שצפה על גבי נפה, נוח לו שלא אמרן. רבי יוסי אומר כל מי שאומר דברי תורה ברבים ואינן ערבין על שומעיהן כדבש זה שבא מצוף, נוח לו שלא אמרן. רבנן אמרי כל מי שאומר דברי תורה ברבים ואינן ערבין על שומעיהן כדבש וחלב המערבין זה בזה, נוח לו שלא אמרן. רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר כל מי שאמר דברי תורה ברבים ואינן ערבין לשומעיהן ככלה זו שערבה על בני אדם בחפתה, נוח לו שלא אמרן. ריש לקיש אמר כל מי שאמר דברי תורה ואינן ערבין על שומעיהן ככלה זו שערבה על בעלה בשעת חפתה, נוח לו שלא אמרן.
  35. Shir HaShirim Rabbah 4:11:2 אמר רבי יוחנן
    דבש וחלב תחת לשונך, רבי ברכיה אמר אין משקה סורח יותר ממשקה זה שתחת הלשון, ואת אומר: דבש וחלב תחת לשונך, אלא אם הלכות קהות תחת לשונך דבש וחלב הלכות המאששות על אחת כמה וכמה. אמר רבי לוי אף הקורא מקרא בענוגו ובנגונו, עליו נאמר: דבש וחלב תחת לשונך. וריח שלמתיך כריח לבנון, כתיב (בראשית כז, כז): ויגש וישק …
    דבש וחלב תחת לשונך, רבי ברכיה אמר אין משקה סורח יותר ממשקה זה שתחת הלשון, ואת אומר: דבש וחלב תחת לשונך, אלא אם הלכות קהות תחת לשונך דבש וחלב הלכות המאששות על אחת כמה וכמה. אמר רבי לוי אף הקורא מקרא בענוגו ובנגונו, עליו נאמר: דבש וחלב תחת לשונך. וריח שלמתיך כריח לבנון, כתיב (בראשית כז, כז): ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו, אמר רבי יוחנן אין לך דבר שריחו רע וקשה יותר משטף של עזים, והוא אומר: וירח את ריח בגדיו, אלא כיון שנכנס יעקב אבינו נכנס עמו גן עדן, הדא דאמר ליה: ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'. כיון שנכנס עשו הרשע אצל אביו נכנס עמו גיהנם, מה טעם (משלי יא, ב): בא זדון ויבא קלון, הדא דאמר ליה: מי אפוא, מי נאפה בתנור זה, השיבו רוח הקדש הוא הצד ציד. שאל רבי אלעזר ברבי שמעון את רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא חמוי, אמר ליה כלי קוריוס יצאו עם ישראל למדבר, אמר ליה לאו. אמר לו מהיכן היו לובשין כל אותן ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר, אמר לו ממה שהלבישום מלאכי השרת, הדא הוא דכתיב (יחזקאל טז, י): ואלבישך רקמה. רבי סימי אמר פורפירא תרגם עקילס איפליקתא. אמר ליה ולא היו כלים, אמר לו ולא קרית מימיך (דברים ח, ד): שמלתך לא בלתה מעליך, אמר ליה ולא היו גדלים, אמר ליה צא ולמד מן החלזון, שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו. אמר ליה ולא היו צריכין תכבסת, אמר ליה הענן היה שף בהם ומגהיצן. אמר ליה ולא היו נשרפים, אמר ליה צא ולמד מן אמינטון הזה, שאינו מתגהץ אלא באור. אמר ליה ולא היו עושין כנמיות, אמר ליה אם במיתתן לא עשו בחייהן עשו. ולא היו עושין ריח רע מריח הזעה של גופן, אמר ליה מתגעגעין היו בעשב הבאר, הדא הוא דכתיב (תהלים כג, ב): בנאות דשא ירביצני, והיה ריחן נודף מסוף העולם ועד סופו, בא שלמה ופרש וריח שלמתיך כריח לבנון.
  36. Shir HaShirim Rabbah 4:12:3 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר שלחיך פרדס רמונים, שלחיך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבוא, ואיזה זה, זה הבאר, מאן היו ישראל מנסכים כל ארבעים שנה שעשו במדבר, רבי יוחנן אמר מן הבאר, וממנו היו רב הניתן, דאמר רבי יוחנן הבאר היתה מעלה להם מיני דשאים, מיני זרעונים, מיני אילנות, תדע לך שהוא כן, שכיון שמתה מרים ו …
    דבר אחר שלחיך פרדס רמונים, שלחיך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבוא, ואיזה זה, זה הבאר, מאן היו ישראל מנסכים כל ארבעים שנה שעשו במדבר, רבי יוחנן אמר מן הבאר, וממנו היו רב הניתן, דאמר רבי יוחנן הבאר היתה מעלה להם מיני דשאים, מיני זרעונים, מיני אילנות, תדע לך שהוא כן, שכיון שמתה מרים ופסקה הבאר מהן היו אומרים (במדבר כ, ה): לא מקום זרע ותאנה וגפן. רבי לוי אמר מן האשכול, על שם (במדבר יג, כג): ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד, אפשר כן, אמר רבי אבא בר כהנא פרות היו גסין באותה שעה. ורבנן אמרין ממה שהיו תגרי עובדי כוכבים מוכרין להם לישראל. תני רבי ישמעאל עדין לא נאסר יינם של עובדי כוכבים לישראל.
  37. Shir HaShirim Rabbah 4:12:4 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר שלחיך פרדס רמונים, שלוחיך, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבוא, איזה זה, זה הנחל, דכתיב (יחזקאל מז, יב): ועל הנחל יעלה על שפתו וגו' ועלהו לתרופה, מהו לתרופה, אמר רבי יוחנן לתרפיון, מציץ עליה ותרף מזוניה. רב ושמואל חד אמר להתיר פה של מעלן, וחד אמר להתיר פה של מטן. רבי חנינא ורב …
    דבר אחר שלחיך פרדס רמונים, שלוחיך, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבוא, איזה זה, זה הנחל, דכתיב (יחזקאל מז, יב): ועל הנחל יעלה על שפתו וגו' ועלהו לתרופה, מהו לתרופה, אמר רבי יוחנן לתרפיון, מציץ עליה ותרף מזוניה. רב ושמואל חד אמר להתיר פה של מעלן, וחד אמר להתיר פה של מטן. רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי, חד אמר להתיר פה אלמים, וחד אמר להתיר פה עקרות.
  38. Shir HaShirim Rabbah 4:14:1 רבי יוחנן אמר
    נרד וכרכם, נרד נרדינון, כרכם כמשמעו, קנה, זה קנה בשם, שנאמר (שמות ל, כג): וקנה בשם. וקנמון, רבי הונא בשם רבי יוסי אומר קנמון היה גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים אוכלים ממנו. מר אינמרינון, ואהלות, רבי יסא אמר פילטא, למה קורא אותה אהלות, רבי אבא בר יודן בשם רבי יהודה אמר מפני שהוא בא דרך אהלים, ורבנן …
    נרד וכרכם, נרד נרדינון, כרכם כמשמעו, קנה, זה קנה בשם, שנאמר (שמות ל, כג): וקנה בשם. וקנמון, רבי הונא בשם רבי יוסי אומר קנמון היה גדל בארץ ישראל והיו עזים וצבאים אוכלים ממנו. מר אינמרינון, ואהלות, רבי יסא אמר פילטא, למה קורא אותה אהלות, רבי אבא בר יודן בשם רבי יהודה אמר מפני שהוא בא דרך אהלים, ורבנן אמרי שהוא פוסה כאהל. ומהיכן היו בנות ישראל מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר, רבי יוחנן אמר מן הבאר, הדא הוא דכתיב: מעין גנים באר מים חיים. רבי אבהו אמר מן המן, הדא הוא דכתיב (תהלים מה, ט): מר ואהלות קציעות כל בגדתיך וגו', ממה שנתון תחת השן ממנו היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, כתיב (עמוס ו, יא): כי הנה ה' מצוה והכה הבית הגדול רסיסים, לא דמי הדין ריסה להדין ביזעא, הדא ריסה אית מנה אליסים, והדין ביזעא לית מנה אליסים.
  39. Shir HaShirim Rabbah 4:15:1 אמר רבי יוחנן
    מעין גנים באר מים חיים, אמר רבי יוחנן ארבעים ושמונה פעמים כתיב בתורה באר באר, כנגד ארבעים ושמנה דברים שנקנית בם התורה, הדא הוא דכתיב: מעין גנים באר מים חיים. ונזלים מן לבנון, אמר רבי עזריה זה מזיל מקצת דבר וזה מזיל מקצת דבר, עד שתהא הלכה יוצאת כמין לבנון. אמר רבי תנחומא זה מלחים מקצת דבר וזה מלחים מ …
    מעין גנים באר מים חיים, אמר רבי יוחנן ארבעים ושמונה פעמים כתיב בתורה באר באר, כנגד ארבעים ושמנה דברים שנקנית בם התורה, הדא הוא דכתיב: מעין גנים באר מים חיים. ונזלים מן לבנון, אמר רבי עזריה זה מזיל מקצת דבר וזה מזיל מקצת דבר, עד שתהא הלכה יוצאת כמין לבנון. אמר רבי תנחומא זה מלחים מקצת דבר וזה מלחים מקצת דבר עד שתהא הלכה יוצאת כמין לחיים.
  40. Shir HaShirim Rabbah 4:16:1 אמר רבי יוחנן
    עורי צפון ובואי תימן, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אלעזר אמר שלמים הקריבו בני נח, רבי יוסי אמר עולות הקריבו בני נח, מותיב רבי אלעזר לרבי יוסי (בראשית ד, ד): והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן, דא מה עבד לה רבי יוסי, מן שמיניהון. מותיב רבי אלעזר לרבי יוסי (שמות כד, ה): וישלח את נערי בני ישרא …
    עורי צפון ובואי תימן, רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא, רבי אלעזר אמר שלמים הקריבו בני נח, רבי יוסי אמר עולות הקריבו בני נח, מותיב רבי אלעזר לרבי יוסי (בראשית ד, ד): והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן, דא מה עבד לה רבי יוסי, מן שמיניהון. מותיב רבי אלעזר לרבי יוסי (שמות כד, ה): וישלח את נערי בני ישראל, דא מה עבד לה רבי יוסי, שלמים בגופן בלא הפשט ונתוח. מותיב רבי אלעזר כתיב (שמות יח, יב): ויקח יתרו [וגו'] עלה וזבחים, עולה לשם עולה ושלמים לשם שלמים, דא מה עבד לה רבי יוסי, אמר לך פליגי בה תרי אמוראי חד אמר לאחר מתן תורה בא יתרו, ואחרינא אמר קדם מתן תורה בא יתרו, מאן דאמר קדם מתן תורה בא יתרו שלמים הקריבו בני נח, ומאן דאמר אחר מתן תורה בא יתרו עולות הקריבו בני נח, ודא מסייעא לרבי יוסי ברבי חנינא. עורי צפון ובואי תימן. עורי צפון, זו העולה שנשחטת בצפון, ולמה קורין לה עורי, דבר שהוא ישן ונתעורר, ובואי תימן, אלו שלמים שנשחטין בדרום, ולמה קורין אותה ובואי, דבר של חדוש. רבי אבא בר כהנא ורבי חנינא בר פפא ורבי יהושע בשם רבי לוי אמרי אף הדין קרא מסייעא לרבי יוסי (ויקרא ו, ב): זאת תורת העלה הוא העלה, שהקריבו בני נח בתחלה, וכד הוי מטי גבי שלמים אמר (ויקרא ז, יא): וזאת תורת זבח השלמים. אשר הקריבו אין כתיב כאן, אלא אשר יקריבו, מכאן ולהבא, מה מקים רבי אלעזר קרא דין עורי צפון ובואי תימן, לכשיתעוררו הגליות הנתונות בצפון ויבואו ויחנו בדרום, היאך מה דאת אמר (ירמיה לא, ז): הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ, לכשיתעורר גוג ומגוג שנתון בצפון ויבוא ויפל בדרום, היאך מה דאת אמר (יחזקאל לט, ב): ושבבתיך וששאתיך והעליתיך. לכשיתעורר מלך המשיח שנתון בצפון ויבוא ויבנה בית המקדש שנתון בדרום, היאך מה דאת אמר (ישעיה מא, כה): העירותי מצפון ויאת. הפיחי גני יזלו בשמיו, אמר רבי הונא בשם רבי יהושע ברבי בנימין בר לוי, לפי שבעולם הזה כשרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת, וכשרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת, אבל לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מביא רוח ארגסטיס לעולם, ומנהיג שתי רוחות כאחת ושתיהן משמשות, הדא הוא דכתיב (ישעיה מג, ו): אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי. יבא דודי לגנו, אמר רבי יוחנן למדתך התורה דרך ארץ, שלא יהיה החתן נכנס לחפה עד שתתן לו הכלה רשות, מה טעם, יבא דודי לגנו.
  41. Shir HaShirim Rabbah 5:3:1 אמר רבי יוחנן
    פשטתי את כתנתי, אמר רבי יוחנן אפלו תמה שבתמות יודעת לפשט וללבש, ואת אמרת פשטתי את כתנתי, רבי חנינא ורבי יוחנן אמרי יום שנזדוג להם נבוכדנצר הרשע לישראל פשט מהם שני לבושים גדולים, לבוש כהנה ולבוש מלכות. רחצתי את רגלי, מטנוף עבודת כוכבים, יודעת הייתי שאבק של אותו מקום משיאני לעבודת כוכבים, אף על פי כן …
    פשטתי את כתנתי, אמר רבי יוחנן אפלו תמה שבתמות יודעת לפשט וללבש, ואת אמרת פשטתי את כתנתי, רבי חנינא ורבי יוחנן אמרי יום שנזדוג להם נבוכדנצר הרשע לישראל פשט מהם שני לבושים גדולים, לבוש כהנה ולבוש מלכות. רחצתי את רגלי, מטנוף עבודת כוכבים, יודעת הייתי שאבק של אותו מקום משיאני לעבודת כוכבים, אף על פי כן דודי שלח ידו מן החור. אמר רבי אבא בר כהנא, וכי מה טיבו של חור זה להיות מגדל שרצים, אלא כך אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם כל נסים שעשית לי על ידי כורש, לא היה מוטב לעשותן לי על ידי דניאל, ועל ידי אדם צדיק, אף על פי כן, מעי המו עליו. אמר רבי עזריה אמר הקדוש ברוך הוא גזר טב אנא, אתון אמרין ומעי המו עליו, גם אני אמרתי (ירמיה ד, יט): מעי מעי אוחילה. דבר אחר פשטתי את כתנתי, אמר רבי יוחנן בשם ריש לקיש, אפלו תמה שבתמות יודעת לפשט וללבש, ואת אמרת פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה, אלא מהו זה, לפי ששנת העצרת ערבה, והלילה קצרה, אמר רבי יודן אף פורטענא לא עקצה בהם. רחצתי את רגלי, מטנוף של עבודת כוכבים, יודעת הייתי שאבק של אותו המקום משיאני לעבודת כוכבים, אף על פי כן דודי שלח ידו מן החור. אמר רבי אמי כעני שמבקש צדקה, אף על פי כן ומעי המו עליו והוא אמר לי (ירמיה לא, יט): המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'.
  42. Shir HaShirim Rabbah 5:5:1 אמר רבי יוחנן
    קמתי אני לפתח לדודי, קמתי אני ולא אמות העולם, תרגם רבי יעקב בר אבונה קמי רבי יצחק, כתיב (עזרא א, ה): ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים וגו'. ליהודה שהוא מלך, ובנימן שבית המקדש בחלקו, לכהנים מפני העבודה, וללוים מפני הדוכן. לפתח לדודי בתשובה. וידי נטפו מור מררים, דגזר כורש ואמר דעבר פרת ע …
    קמתי אני לפתח לדודי, קמתי אני ולא אמות העולם, תרגם רבי יעקב בר אבונה קמי רבי יצחק, כתיב (עזרא א, ה): ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים וגו'. ליהודה שהוא מלך, ובנימן שבית המקדש בחלקו, לכהנים מפני העבודה, וללוים מפני הדוכן. לפתח לדודי בתשובה. וידי נטפו מור מררים, דגזר כורש ואמר דעבר פרת עבר ודלא עבר לא יעבר. אמר רבי יוחנן כתיב (ישעיה יג, י): חשך השמש בצאתו, לווי הוה קבל ההוא יומא ולא דנחה, יצא כרש לטיל במדינה וראה המדינה שוממת, אמר מה טיבה של מדינה זו שוממת, איכן הם הזהבים, איכן הם הכספים, אמרי ליה ולאו את הוא דגזרת ואמרת כל יהודאין יפקון ויבנון בית מקדשא, מנהון דהבים ומנהון כספים, הא דסלקין למבנא מקדשא, בההיא שעתא גזר ואמר, דעבר פרת עבר, דלא עבר לא יעבר. דניאל וסיעתו וחבורתו עלו, באותה שעה אמרו, מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על ארץ ישראל, עזרא וסיעתו וחבורתו לא עלו, באותה שעה. ולמה לא עלה באותה שעה עזרא, שהיה צריך לברר תלמודו לפני ברוך בן נריה, ויעלה ברוך בן נריה, אלא אמרי ברוך בן נריה אדם גדול וישיש היה ואפלו בגלקטיקא לא היה יכול להטען. אמר ריש לקיש מקדש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה, שאלו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהנה גדולה, מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול, ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול, אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק, לא היה ראוי לשמש בכהנה גדולה כמותו. אמר רבי סימון קשה היא שלשלת יוחסין לפני הקדוש ברוך הוא להעקר ממקומה. על כפות המנעול, שמשם ננעל פרת לפניהם. דבר אחר קמתי אני ולא אמות העולם, לפתח לדודי בתשובה, וידי נטפו מור מררים, שאמרתי לעגל (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. ואצבעתי מור עבר, אף על פי כן מור עבר עבר על מררי, שנאמר (שמות לב, יד): וינחם ה' על הרעה וגו'. על כפות המנעול, שמשם ננעל בפניהם שלא יכנסו לארץ ישראל.
  43. Shir HaShirim Rabbah 5:11:1 רבי יוחנן אמר
    ראשו כתם פז, ראשו זו התורה, שנאמר (משלי ח, כב): ה' קנני ראשית דרכו. רבי חוניא בשם ריש לקיש שני אלפים שנה קדמה התורה לבריתו של עולם, מה טעם (משלי ח, ל): ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, שנאמר (תהלים צ, ד): כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר. כתם פז, אלו דברי …
    ראשו כתם פז, ראשו זו התורה, שנאמר (משלי ח, כב): ה' קנני ראשית דרכו. רבי חוניא בשם ריש לקיש שני אלפים שנה קדמה התורה לבריתו של עולם, מה טעם (משלי ח, ל): ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום, ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, שנאמר (תהלים צ, ד): כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר. כתם פז, אלו דברי תורה, שנאמר (תהלים יט, יא): הנחמדים מזהב ומפז רב, קוצותיו תלתלים, זה הסרגול. שחרות כעורב, אלו האותיות. דבר אחר קוצותיו תלתלים, תלי תלים. דבר אחר, רבי עזריה אומר אפלו דברים שאתה רואה אותם שהם קוצים בתורה, הן קוצי קוצים. רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים תלי תלים. דבר אחר, רבי עזריה אומר אפלו דברים שאתה רואה אותם שהן קוצין בתורה, תלי תלים הן. במי הן מתקימות, שחרות כעורב, במי שהוא משכים ומעריב בהן. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר אין גרנה של תורה אלא בלילה, מה טעם (משלי לא, טו): ותקם בעוד לילה, וכתיב (איכה ב, יט): קומי רני בלילה. רבי שמעון אמר ביום ובלילה, על שם שנאמר (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה. אמר ריש לקיש יפה למדני רבי יוחנן שאין גרנה של תורה אלא בלילה. אמר רבי שמעון בן לקיש כד הוינא לעי באוריתא ביממא, בלילה הוה מנהרא לי, דכתיב: והגית בו יומם ולילה.
  44. Shir HaShirim Rabbah 5:16:1 אמר רבי יוחנן
    חכו ממתקים, כתיב (עמוס ה, ד): כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו, יש לך חך גדול מתוק מזה, כתיב (יחזקאל לג, יא): חי אני נאם ה' אלהים אם אחפץ במות הרשע וגו', יש לך חך גדול מתוק מזה. (יחזקאל יח, לב): כי לא אחפץ במות המת נאם ה' אלהים והשיבו וחיו, יש לך חך גדול מתוק מזה. (יחזקאל יח, כז): ובשוב רשע מרשעת …
    חכו ממתקים, כתיב (עמוס ה, ד): כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו, יש לך חך גדול מתוק מזה, כתיב (יחזקאל לג, יא): חי אני נאם ה' אלהים אם אחפץ במות הרשע וגו', יש לך חך גדול מתוק מזה. (יחזקאל יח, לב): כי לא אחפץ במות המת נאם ה' אלהים והשיבו וחיו, יש לך חך גדול מתוק מזה. (יחזקאל יח, כז): ובשוב רשע מרשעתו ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה, יש לך חך גדול מתוק מזה. אמר ריש לקיש ובלבד בתוהה על הראשונות, הא כיצד, תני רבי שמעון בן יוחאי הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו ובסוף נעשה צדיק גמור, עליו הכתוב אומר (יחזקאל לג, יב): ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וגו'. אמר רבי יוחנן ולא עוד אלא שכל עברות שעשה הקדוש ברוך הוא מונה אותן לו זכות, הדא הוא דכתיב (תהלים מה, ט): מר ואהלות קציעות כל בגדתיך, כל הבגידות שבגדת בי, הרי הן כמור ואהלות לפני. תני בן כמה שנים הכיר אברהם את בוראו, רבי חנינא ורבי יוחנן תרויהון אמרין בן ארבעים ושמונה שנה הכיר אברהם את בוראו. רבי שמעון בן לקיש אמר בן שלש שנים היה, שנאמר (בראשית כו, ה): עקב אשר שמע אברהם בקלי, מנין עקב. אמר רבי לוי כד אתא מיתלי עקבא מן ארעא.
  45. Shir HaShirim Rabbah 5:16:3 בשם רבי יוחנן
    חכו ממתקים, רבי עזריה ורבי אחא בשם רבי יוחנן אמרו בשעה ששמעו ישראל בסיני אנכי, פרחה נשמתן, הדא הוא דכתיב (דברים ה, כב): אם יספים אנחנו לשמע, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה, ו): נפשי יצאה בדברו, חזר הדבור לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבונו של עולם אתה חי וקים ותורתך חיה וקימת ושלחתני אצל מתים, כלם מתים, באו …
    חכו ממתקים, רבי עזריה ורבי אחא בשם רבי יוחנן אמרו בשעה ששמעו ישראל בסיני אנכי, פרחה נשמתן, הדא הוא דכתיב (דברים ה, כב): אם יספים אנחנו לשמע, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ה, ו): נפשי יצאה בדברו, חזר הדבור לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבונו של עולם אתה חי וקים ותורתך חיה וקימת ושלחתני אצל מתים, כלם מתים, באותה שעה חזר הקדוש ברוך הוא והמתיק להם את הדבור, הדא הוא דכתיב (תהלים כט, ד): קול ה' בכח קול ה' בהדר, אמר רבי חמא בר רבי חנינא, קול ה' בכח לבחורים, קול ה' בהדר לתשישין. תני רבי שמעון בן יוחאי תורה שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל החזירה להם נפשותיהן, הדא הוא דכתיב (תהלים יט, ח): תורת ה' תמימה משיבת נפש. דבר אחר, חכו ממתקים, למלך שדבר כנגד בנו, ונתירא ונשמטה נפשו ממנו, כיון שראה המלך כך שנשמטה נפשו, התחיל מגפף ומנשק אותו ומפתהו ואומר לו, מה לך לא בני יחידי אתה, לא אני אביך. כך כשדבר הקדוש ברוך הוא אנכי ה' אלהיך, מיד פרחה נשמתן, כיון שמתו התחילו המלאכים מגפפין ומנשקין אותם ואומרין להם מה לכם, אל תיראו, (דברים יד, א): בנים אתם לה' אלהיכם, והקדוש ברוך הוא ממתיק בחכו הדבור ואומר להם לא בני אתם, אנכי ה' אלהיכם, עמי אתם, חביבין אתם לפני, והתחיל מפתה אותן עד שחזרה נשמתן והתחילו מבקשין מלפניו, הוי: חכו ממתקים. התחילה התורה מבקשת רחמים על ישראל מן הקדוש ברוך הוא, אמרה לפניו רבונו של עולם יש מלך משיא בתו והורג את בן ביתו, כל העולם כלו שמח בשבילי ובניך מתים, מיד חזרה נשמתן, הדא הוא דכתיב (תהלים יט, ח): תורת ה' תמימה משיבת נפש.
  46. Shir HaShirim Rabbah 5:16:4 בשם רבי יוחנן
    רבי אחא ורבי תנחום בר רבי חיא בשם רבי יוחנן (יחזקאל כ, כ): ואת שבתותי קדשו, במה את מקדשו, קדשהו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה, דכתיב (שמות לא, יג): כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ה' וגו', אני ה' נאמן לשלם שכר טוב לכם. אמר רבי חיא בר אבא בנהג שבעולם אדם עושה מלאכה עם בעל הבית ועל ידי שהוא מנבל את עצמ …
    רבי אחא ורבי תנחום בר רבי חיא בשם רבי יוחנן (יחזקאל כ, כ): ואת שבתותי קדשו, במה את מקדשו, קדשהו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה, דכתיב (שמות לא, יג): כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ה' וגו', אני ה' נאמן לשלם שכר טוב לכם. אמר רבי חיא בר אבא בנהג שבעולם אדם עושה מלאכה עם בעל הבית ועל ידי שהוא מנבל את עצמו בטיט הוא נותן לו שכרו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא מזהיר להם לישראל ואומר להם אל תנבלו עצמכם בדבר רע ואני נותן לכם שכר טוב, הדא הוא דכתיב (ויקרא יא, מג): אל תשקצו את נפשתיכם, (ויקרא יט, כח): ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וגו' אני ה'. אני ה' נאמן לשלם לכם שכר טוב לעולם הבא.
  47. Shir HaShirim Rabbah 6:2:6 אמר רבי יוחנן
    כד דמך רבי בון ברבי חיא, עאל רבי זירא ואפטר עלוי (קהלת ה, יא): מתוקה שנת העבד, נימר לכון למה רבי בון דומה למלך שהיה לו כרם ושכר עליו פועלים, והיה שם פועל אחד מתכשר במלאכתו יותר מכלן, כיון שראהו המלך כשר במלאכתו יותר מדאי, אחזו בידו והתחיל מטיל עמו ארכות וקצרות, לעתותי ערב באו הפועלים לטל שכרן, ובא א …
    כד דמך רבי בון ברבי חיא, עאל רבי זירא ואפטר עלוי (קהלת ה, יא): מתוקה שנת העבד, נימר לכון למה רבי בון דומה למלך שהיה לו כרם ושכר עליו פועלים, והיה שם פועל אחד מתכשר במלאכתו יותר מכלן, כיון שראהו המלך כשר במלאכתו יותר מדאי, אחזו בידו והתחיל מטיל עמו ארכות וקצרות, לעתותי ערב באו הפועלים לטל שכרן, ובא אותו פועל לטל שכרו עמהם, ונתן לו המלך שכרו כמותן, התחילו הפועלים מצרים, אמרו לו אדוננו המלך, אנו שיגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתים או שלש שעות ביום, והוא נוטל שכרו כמותנו. אמר להם המלך מה אתם מצרין, יגע זה בשתים או בשלש שעות מה שא יגעתם אתם כל היום כלו, כך יגע רבי בון בר חיא לעשרים ושמונה שנה בתורה, מה שא יגע תלמיד ותיק למאה שנה. אמר רבי יוחנן, כל מי שהוא עוסק בתורה בעולם הזה אף לעתיד לבוא אין מניחין אותו לישן, אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ועבר ושל אברהם יצחק ויעקב, ושל משה ואהרן, ועד היכן עד (שמואל ב ז, ט): ועשיתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ.
  48. Shir HaShirim Rabbah 7:2:3 אמר רבי יוחנן
    בת נדיב, בתו של אברהם שנקרא נדיב, היאך מה דאת אמר (תהלים מז, י): נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'. חמוקי ירכיך, אמר רבי יוחנן כל חטטין ופרניקין שישראל מחטין ומתפרנקין בעולם הזה, בזכות מילה שנתנה בין ירכים. אמר רבי חיא מה ראו חכמים לקבע רופא בברכה שמינית, כנגד המילה שנתנה בשמיני, הדא הוא דכתיב (מל …
    בת נדיב, בתו של אברהם שנקרא נדיב, היאך מה דאת אמר (תהלים מז, י): נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'. חמוקי ירכיך, אמר רבי יוחנן כל חטטין ופרניקין שישראל מחטין ומתפרנקין בעולם הזה, בזכות מילה שנתנה בין ירכים. אמר רבי חיא מה ראו חכמים לקבע רופא בברכה שמינית, כנגד המילה שנתנה בשמיני, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב, ה): בריתי היתה אתו החיים והשלום וגו'. כמו חלאים, כמה חליים מתחת ידיה, כמה תינוקות הנמולים ומתים תחת ידיה, אמר רבי נתן מעשה שבאתי למדינת קפוטקיא והיתה שם אשה אחת והיתה יולדת בנים זכרים ונמולים ומתים, מלה ראשון ומת, שני ומת, שלישי ומת, רביעי הביאתו לפני וראיתי בשרו ירוק, נסתכלתי בו ולא מצאתי בו דם ברית, אמרו לי מה אנו מולין אותו, אמרתי להם המתינו והניחו אותו עד שיבוא לו דם ברית, דתנינן תמן הקטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא, והניחו אותו, מלו אותו ונמצא הבן של חיים, והוציאו שמו נתן כשמי, הוי: כמו חלאים. דבר אחר כמו חלאים, למה חלאים היה דומה, רבי חוניא ורבנן, רבי חוניא אמר לחוליא של עמוד, ורבנן אמרין לחוליא של מרגלית. ומי עשאה, רבי מנחמא אמר מעשה ידי אמן, מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא בעולם. אמר רבי שמואל למלך שהיה לו פרדס ונוטע בו שורות של אגוזין ותפוחים ורמונים ומסרן לבנו, אמר לו, בני, איני תובע ממך דבר, אלא בשעה שהנטיעות הללו מבכרות, תהא מביא לפני מהן ומטעמני כדי שאראה מעשה ידי ואשמח בך. כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני, איני תובע מכם דבר, אלא כשיולד לאחד מכם בן בכור יהא מקדישו לשמי, הדא הוא דכתיב (שמות יג, ב): קדש לי כל בכור. וכשאתם עולין לפעמי רגלים תהיו מעלין אותו וכל זכרים שלכם להראות לפני, לפיכך הזהיר משה את ישראל (שמות כג, יז): שלש פעמים בשנה.
  49. Shir HaShirim Rabbah 7:5:3 אמר רבי יוחנן
    אפך כמגדל הלבנון, זה בית המקדש, מה האף הזה נתון בגבהו של אדם, כך בית המקדש נתון בגבהו של עולם. מה האף הזה רב תכשיטין תלויין עליו, כך כהנה ולויה ומלכות מיעקב. כמגדל הלבנון, שנאמר (דברים ג, כה): ההר הטוב הזה והלבנן. רבי טביומי אמר שמלבין עונותיהם של ישראל כשלג, שנאמר (ישעיה א, יח): אם יהיו חטאיכם כשני …
    אפך כמגדל הלבנון, זה בית המקדש, מה האף הזה נתון בגבהו של אדם, כך בית המקדש נתון בגבהו של עולם. מה האף הזה רב תכשיטין תלויין עליו, כך כהנה ולויה ומלכות מיעקב. כמגדל הלבנון, שנאמר (דברים ג, כה): ההר הטוב הזה והלבנן. רבי טביומי אמר שמלבין עונותיהם של ישראל כשלג, שנאמר (ישעיה א, יח): אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. רבי שמעון בן יוחאי אומר שכל הלבבות שמחות בו, שנאמר (תהלים מח, ג): יפה נוף משוש כל הארץ. ורבנן אמרי על שם (מלכים א ט, ג): והיו עיני ולבי שם כל הימים. צופה פני דמשק, אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק, שנאמר (זכריה ט, א): משא דבר ה' בארץ חדרך, מהו חדרך, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר מקום הוא שנקרא חדרך, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, העבודה שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך. רבי נחמיה אמר זה מלך המשיח שהוא חד ורך, חד לאמות ורך לישראל. דבר אחר, חדרך, זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה לפני הקדוש ברוך הוא, ודמשק מנחתו, וכי דמשק מנחתו, והלא אין מנוחתו אלא בית המקדש, שנאמר (תהלים קלב, יד): זאת מנוחתי עדי עד, אמר לו עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה עד שתהא מגעת לשערי דמשק, וגליות באות וננוחות תחתיה, לקים מה שנאמר: ודמשק מנחתו, עד דמשק מנוחתו, מה מקים רבי יוחנן (ירמיה ל, יח): ונבנתה עיר על תלה, כתאנה זו שקצרה מלמטה ורחבה מלמעלה, כך עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה וגליות באות וננוחות תחתיה, לקים מה שנאמר (ישעיה נד, ג): כי ימין ושמאול תפרצי, הרי לארך, לרחב מנין, תלמוד לומר (זכריה יד, י): ומגדל חננאל עד יקבי המלך. רבי זכאי רבה אמר עד שיחיה ריפע עד היקבין שיקבן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. הרי לארכה ולרחבה, ולמעלה מנין, תלמוד לומר (יחזקאל מא, ז): ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות, תני עתידה ירושלים להתרחב ולעלות ולהיות מגעת עד כסא הכבוד, עד שתאמר (ישעיה מט, כ): צר לי המקום. רבי יוסי ברבי ירמיה אמר עדין לא למדנו שבח ירושלים, מהיכן את למד שבחה, מחומותיה, שנאמר (זכריה ב, ט): ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב.
  50. Shir HaShirim Rabbah 7:10:1 אמר רבי יוחנן
    וחכך כיין הטוב, אמר רבי יוחנן באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת כלן ואמר להם רדו ונשקו שפתותיהן של אבותיהם של אלו, שכשם שפעלו הם לפני באש, כך פעלו לפני בניהם באש. רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת ואמר להם רדו נשקו שפתותיהן של אלו, שאלולי אלו לא קבלו …
    וחכך כיין הטוב, אמר רבי יוחנן באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת כלן ואמר להם רדו ונשקו שפתותיהן של אבותיהם של אלו, שכשם שפעלו הם לפני באש, כך פעלו לפני בניהם באש. רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת ואמר להם רדו נשקו שפתותיהן של אלו, שאלולי אלו לא קבלו תורתי ומלכותי בסיני, הייתי נעשה בעל דבב לאלו שהם ישנים במערת המכפלה. דובב שפתי ישנים, אמר רבי יוחנן בן תורתה, אף על פי שמת שפתותיו רוחשות עליו בקבר, מאי טעמא, דובב שפתי ישנים. שמואל אמר ככמר זה של ענבים שהוא זב מאליו. רבי חנינא בר פפא ורבי סימון, חד אמר כהדין דשתי קונדיטון, וחד אמר כהדין דשתי חמר עתיק, אף על גב דהוא שתי ליה, טעמא וריחא בפומיה.
  51. Shir HaShirim Rabbah 8:5:1 אמר רבי יוחנן
    מי זאת עלה מן המדבר, עלויה מהמדבר, סלוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר, הדא מה דאת אמר (במדבר יד, לה): במדבר הזה יתמו ושם ימתו. מתרפקת על דודה, אמר רבי יוחנן שהיא מנחת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבוא. תחת התפוח עוררתיך, דרש פלטיון איש רומי ואמר, נתלש הר סיני ונצב בשמי מרום, והיו ישראל נתונים תחתיו, שנאמ …
    מי זאת עלה מן המדבר, עלויה מהמדבר, סלוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר, הדא מה דאת אמר (במדבר יד, לה): במדבר הזה יתמו ושם ימתו. מתרפקת על דודה, אמר רבי יוחנן שהיא מנחת פרקי תורה ופרקי מלכות לעתיד לבוא. תחת התפוח עוררתיך, דרש פלטיון איש רומי ואמר, נתלש הר סיני ונצב בשמי מרום, והיו ישראל נתונים תחתיו, שנאמר (דברים ד, יא): ותקרבון ותעמדון תחת ההר. דבר אחר, תחת התפוח עוררתיך, זה סיני, ולמה נמשל בתפוח, אלא מה תפוח זה עושה פרות בחדש סיון, כך התורה נתנה בסיון. דבר אחר, תחת התפוח עוררתיך, למה לא באגוז ואילן אחר, אלא כל אילן דרכו מוציא עליו תחלה ואחר כך פרותיו, ותפוח זה מוציא פרותיו תחלה ואחר כך מוציא עליו, כך הקדימו ישראל עשיה לשמיעה, שנאמר (שמות כד, ז): נעשה ונשמע. אמר הקדוש ברוך הוא אם אתם מקבלים עליכם תורתי מוטב ואם לאו הריני כובש עליכם ההר הזה והורג אתכם. שמה חבלתך אמך, וכי שמה חבלה, אמר רבי ברכיה לאחד שהלך במקום סכנה ונצל, פגע ביה חבריה אמר ליה בההוא אתרא דסכנתא עברת, כמה סכנתא עברת, כדון ילדך אמך, כמה צערה עברה עליך, וכדין אתברית ברייה חדתא. אמר רבי אבא בר כהנא שמה חבלה, ושמה חבלה, חבלה, בשעה שאמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. שמה חבלה, בשעה שאמרו לעגל (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. וחבלו, נתמשכנו. תני רבי שמעון בן יוחאי זין שנתן לישראל בחורב שם המפרש היה חקוק עליו, וכשחטאו נטל מהם. רבי איבו ורבנן, רבי איבו אמר מאליו היה נקלף, ורבנן אמרי מלאך היה יורד ומקלפו. אמר רבי שמעון בן חלפתא עלובה היא הכלה שמקלקלת בתוך חפתה. אמר רבי יוחנן אבדו עצה טובה שנתנה להם בסיני, שנאמר (משלי א, כה): ותפרעו כל עצתי, ואין עצה אלא תורה, שנאמר (משלי ח, יד): לי עצה ותושיה. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי כתיב (דברים ט, ח): ובחרב הקצפתם את ה', אמר הקדוש ברוך הוא באתי לברך אתכם ומצאתי חככם נקוב שאינו מחזיק ברכה, שנאמר (שמות לב, כה): וירא משה את העם כי פרע הוא, ואין פרוע אלא נקוב, האיך מה דאת אמר: ותפרעו כל עצתי. רבי לוי אמר עשיתם להקדוש ברוך הוא כאלו מתאבל עליכם, אית אתרין צווחין לבית אבלה בית קצופה.
  52. Shir HaShirim Rabbah 8:7:1 אמר רבי יוחנן
    מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מים רבים, אלו אמות העולם, שנאמר (ישעיה יז, יב): הוי המון עמים רבים. לא יוכלו לכבות את האהבה, אהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב לישראל, שנאמר (מלאכי א, ב): אהבתי אתכם אמר ה'. ונהרות לא ישטפוה, אלו אמות העולם, היאך מה דאת אמר (ישעיה ז, כ): ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי …
    מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מים רבים, אלו אמות העולם, שנאמר (ישעיה יז, יב): הוי המון עמים רבים. לא יוכלו לכבות את האהבה, אהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב לישראל, שנאמר (מלאכי א, ב): אהבתי אתכם אמר ה'. ונהרות לא ישטפוה, אלו אמות העולם, היאך מה דאת אמר (ישעיה ז, כ): ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר וגו' (ישעיה ח, ז): ולכן הנה ה' מעלה גו' מי הנהר. אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, אם פותחין הן כל אמות העולם את כל תסבריות שלהן ונותנים ממונם בדבר אחד מן התורה, אינו מתכפר בידם לעולם. דבר אחר, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, אם פותחין אמות העולם כל תסבריות שלהן בדבר אחד מן התורה, ונותנין כל ממונם בדמיו של רבי עקיבא וחבריו, אין מתכפר להם לעולם. בוז יבוזו לו, רבי יוחנן הוה מטיל וסליק מטבריה לצפורין, והוה רבי חיא בר אבא סמך ליה, מטון חד בית חקלא, אמר רבי יוחנן הדין בית חקלא הות דידי וזבינתיה בגין מלעי באוריתא. מטון חד בית כרם, ואמר רבי יוחנן הדין בית כרם דידי הוה וזבינתיה בגין מלעי באוריתא. מטון חד בית זיתא, ואמר כמו כן, שרי רבי חיא בר אבא בכי, אמר ליה מה את בכי, אמר ליה בכי אנא דלא שבקת לסיבותיך כלום. אמר לו, חיא בני, ונקלה זו בעיניך מה שעשיתי, שמכרתי דבר שנתן לששה ימים, שנאמר (שמות כ, יא): כי ששת ימים עשה ה', אבל התורה נתנה לארבעים יום, שנאמר (שמות לד, כח): ויהי שם עם ה' ארבעים יום, וכתיב (דברים ט, ט): ואשב בהר ארבעים יום. כד דמך רבי יוחנן היה דורו קורא עליו: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי יוחנן את התורה, בוז יבוזו לו. כד דמך רבי אושעיא איש טריה ראו מטתו פורחת באויר, היה דורו קורין עליו: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב הקדוש ברוך הוא לרבי אושעיא איש טריה, בוז יבוזו לו.
  53. Shir HaShirim Rabbah 8:9:2 רבי יוחנן פתר
    רבי יוחנן פתר קראי בסדום ובישראל, אחות לנו, זו סדום, הדא הוא דכתיב (יחזקאל טז, מו): ואחותך הגדולה שמרון. ושדים אין לה, שלא הניקה מצוות ומעשים טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שגזר בית דין של מעלה שתשרף באש, שנאמר (בראשית יט, כד): וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש. אם חומה היא נבנה עליה, אלו ישראל, אמר …
    רבי יוחנן פתר קראי בסדום ובישראל, אחות לנו, זו סדום, הדא הוא דכתיב (יחזקאל טז, מו): ואחותך הגדולה שמרון. ושדים אין לה, שלא הניקה מצוות ומעשים טובים. מה נעשה לאחותנו ביום שגזר בית דין של מעלה שתשרף באש, שנאמר (בראשית יט, כד): וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש. אם חומה היא נבנה עליה, אלו ישראל, אמר הקדוש ברוך הוא אם מעמידין ישראל מעשיהן כחומה, נבנה עליהם ונצילם. ואם דלת היא, אם מטלטלין הן דבריהם כדלת זו, נצור עליה לוח ארז, מה צורה זו אינה מתקימת אלא לשעה אחת, כך איני מתקים עליו אלא לשעה אחת. אני חומה, אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אנו חומה ונעמיד מצוות ומעשים טובים כחומה. ושדי כמגדלות, שאנו עתידים להעמיד כתות כתות של צדיקים כיוצא בנו בעולמך. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, למה, שהיו כל אמות העולם מונין לישראל ואומרים להם, אם כן, למה הגלה אתכם מארצו, ולמה החריב למקדשו, וישראל היו משיבין להם אנו דומין לבת מלכים שהלכה לעשות רגל רדופים בבית אביה, סוף שחוזרת לביתה בשלום. דבר אחר, אם חומה היא, זה חנניה מישאל ועזריה, אמר הקדוש ברוך הוא אם מעמידין הן חנניה מישאל ועזריה מעשיהם, נבנה עליהם העולם ונצילם. ואם דלת, ואם מטלטלין הן מעשיהן כדלת זו, נצור עליה לוח ארז, מה צורה זו אינה מתקימת אלא לשעה אחת, כך איני מתקים עליהן אלא לשעה אחת. אני חומה, אמרו לפני הקדוש ברוך הוא, אנו חומה ואנו מעמידין מצוות ומעשים טובים כחומה. ושדי כמגדלות, אנו עתידין להעמיד בעולמך כתות של צדיקים כיוצא בנו. אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, אמר להם הקדוש ברוך הוא, כשם שירדתם לכבשן האש בשלום, כך אוציא אתכם משם בשלום, הדא הוא דכתיב (דניאל ג, כו): באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו.
  54. Shir HaShirim Rabbah 8:9:3 רבי יוחנן אמר
    רבנן פתרי קרא בעולי גולה, אחות לנו קטנה, אלו עולי גולה. קטנה, שהיו דלים באכלוסין. ושדים אין לה, אלו חמשה דברים שהיה בית אחרון חסר מן הראשון, ואלו הן: אש של מעלה, ושמן המשחה, ארון, רוח הקדש, ואורים ותומים, הדא הוא דכתיב (חגי א, ח): וארצה בו ואכבד ואכבד כתיב חסר ה, מה נעשה לאחותינו, מה נעשה ביום שנגזר …
    רבנן פתרי קרא בעולי גולה, אחות לנו קטנה, אלו עולי גולה. קטנה, שהיו דלים באכלוסין. ושדים אין לה, אלו חמשה דברים שהיה בית אחרון חסר מן הראשון, ואלו הן: אש של מעלה, ושמן המשחה, ארון, רוח הקדש, ואורים ותומים, הדא הוא דכתיב (חגי א, ח): וארצה בו ואכבד ואכבד כתיב חסר ה, מה נעשה לאחותינו, מה נעשה ביום שנגזר די עבר פרת עבר די לא עבר לא יעבר. אם חומה היא, אלו ישראל העלו חומה מבבל, לא חרב בית המקדש בההיא שעתא פעם שנית. רבי זעירא נפיק ליה לשוקא למזבן מקמא, אמר ליה לדין דהוא תקיל תקיל יאות, ואמר ליה לית את אזיל לן מן הכא בבליא די חרבון אבהתיה, בההיא ענתה אמר רבי זעירא לית אבהתי כאבהתהון דהדין, על לבית ועדא ושמע קליה דרבי שילא יתיב דריש, אם חומה היא, אלו עלו ישראל חומה מן הגולה, לא חרב בית המקדש פעם שניה, אמר יפה למדני עם הארץ. ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז, מה צורה זו אף על פי שהיא מטשטשת, מקומה נכר, כך אף על פי שחרב בית המקדש, לא בטלו ישראל פעמי רגלים שלהם שלש פעמים בשנה. אני חומה, אמר רבי איבו אמר הקדוש ברוך הוא עתיד אני לעשות לישראל סניגור בין אמות העולם, אי זה זה, זה בת קול, הדא הוא דכתיב (ישעיה א, ט): לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד. תנא משמתו נביאים אחרונים, חגי, זכריה ומלאכי, פסקה רוח הקדש מישראל, אף על פי כן היו משמשין בבת קול, מעשה שנמנו חכמים בעלית בית גדיא ביריחו, יצתה בת קול ואמרה להם, יש ביניכם אדם אחד שהוא ראוי לרוח הקדש אלא שאין דורו כדי לכך, נתנו עיניהם בהלל הזקן, כשמת היו אומרים עליו הא ענו הא חסיד תלמידו של עזרא. שוב מעשה שנמנו בכרם ביבנה חכמי ישראל, וכי בכרם היו, אלא זו סנהדרין שעשויה שורות שורות דגלים דגלים כמטעת של כרם. יצתה בת קול ואמרה להם, יש בניכם אדם אחד שהוא ראוי לרוח הקדש, אלא שאין דורו כדי לכך, נתנו עיניהם בשמואל הקטן, וכשמת אמרו עליו הא ענו הא חסיד תלמידו של הלל הזקן. אף הוא אמר שלשה דברים בשעת מיתתו, שמעון וישמעאל, לחרבא ושאר חברוהי לקטלא, ושאר עמא לביזא, ועקן סגיאן עתידין למיתי בעלמא, ובארמי אמרן. ואף על יהודה בן בבא התקינו שיהו אומרין עליו הא ענו הא חסיד תלמידו של שמואל, אלא שנטרפה לו שעה, שאין מספידין הרוגי מלכות. מעשה ששמע יוחנן כהן גדול בת קול יוצאת מקדש הקדשים ואמרה נצחו טליא דאזיל לאגחא קרבא באנטוכיא, וכתבו אותו היום ואותה שעה והיה כן, ובאותו היום נצחו. מעשה ששמע שמעון הצדיק בת קול יוצאת מבית קדש הקדשים ואמרת בטילת עבידתא די אמר סנאה למיחרבא היכלא ונהרג גיוסלוקין ובטלו גזרותיו, ובלשון ארמי שמען. רבי חוניא בשם רבי ראובן, מלך במדינה צועקים לו והוא עושה, אם אין מלך במדינה, איקונין שלו שם, אלא שאין איקונין עושה מה שהמלך עושה. רבי יוחנן ורבי שמואל בר נחמן, רבי יוחנן אמר כתיב (דברים כח, סה): ונתן ה' לך שם לב רגז, כיון שעלו רגז נתן ועלה עמהם. רבי שמואל אמר שמה לב רגז, כיון שעלו נתרפאו. ריש לקיש כד הוה חמי להון מצמתין בשוקא הוה אמר להון בדרו גרמיכון, אמר לו בעליתכם לא נעשיתם חומה וכאן באתם לעשות חומה. רבי יוחנן כד הוה חמי להון הוה מקנתר להון, אמר מה נביא מקנתר להון, שנאמר (הושע ט, יז): ימאסם אלהי כי לא שמעו לו, ואנא לית אנא מקנתר להון. אמר רבי אבא בר כהנא, אם ראית ספסלין מלאין בבליין בארץ ישראל, צפה לרגלי מלך המשיח, מה טעם (איכה א, יג): פרש רשת לרגלי. תני רבי שמעון בן יוחאי אם ראית סוס פרסי קשור בקברי ארץ ישראל, צפה לרגליו של משיח, מה טעם (מיכה ה, ד): והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רעים וגו', ואלו הן שבעה רועים, דוד באמצע, אדם, שת, מתושלח מימינו, אברהם ויעקב ומשה משמאלו, ויצחק להיכן הלך, הלך וישב על פתחה של גיהנם להציל בניו מדינה של גיהנם, (מיכה ה, ד): ושמנה נסיכי אדם, אלו הן שמונה נסיכים, ישי, שאול ושמואל, עמוס, צפניה, חזקיה, אליהו ומלך המשיח.

Ruth Rabbah (17)

  1. Ruth Rabbah, Petichta 1 רבי יוחנן פתח
    ויהי בימי שפט השפטים (רות א, א), רבי יוחנן פתח ואמר (תהלים נ, ז): שמעה עמי ואדברה, אמר רבי יוחנן אין מעידין אלא בשומע. רבי יודן ברבי סימון אמר, לשעבר היו קרויין ישראל כשאר כל האמות (בראשית י, ז): סבתא ורעמא וסבתכא, מכאן ואילך אין נקראין אלא עמי: שמעה עמי ואדברה, מאין זכיתם שתקראו עמי, מואדברה, ממה ש …
    ויהי בימי שפט השפטים (רות א, א), רבי יוחנן פתח ואמר (תהלים נ, ז): שמעה עמי ואדברה, אמר רבי יוחנן אין מעידין אלא בשומע. רבי יודן ברבי סימון אמר, לשעבר היו קרויין ישראל כשאר כל האמות (בראשית י, ז): סבתא ורעמא וסבתכא, מכאן ואילך אין נקראין אלא עמי: שמעה עמי ואדברה, מאין זכיתם שתקראו עמי, מואדברה, ממה שדברתם לפני בסיני ואמרתם (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אמר רבי יוחנן, שמעה עמי, לשעבר. ואדברה, לעתיד לבוא. שמעה עמי, בעולם הזה. ואדברה, בעולם הבא. כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אמות העולם שעתידין לקטרגם לפני ולומר רבון העולמים, אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים, אלו גלו עריות ואלו גלו עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים, אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם. אותה שעה סניגורן של ישראל משתתק, הדא היא דתימא (דניאל יב, א): ובעת ההיא יעמד מיכאל, וכי יש ישיבה למעלה, והא אמר רבי חנינא אין ישיבה למעלה, דכתיב (דניאל ז, טז): קרבת על חד מן קאמיא, מהו דין לשון קאמיא, קיימא, דכתיב (ישעיה ו, ב): שרפים עמדים ממעל לו. וכתיב (מלכים א כב, יט) (דברי הימים ב יח, יח): וכל צבא השמים עמדים עליו מימינו ומשמאלו, ואתה אומר יעמד. מהו יעמד, משתתק, כמה דאת אמר (איוב לב, טז): והוחלתי כי לא ידברו [כי עמדו לא ענו עוד]. אומר לו הקדוש ברוך הוא נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על בני, חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את בני. באיזו צדקה, רבי אלעזר ורבי יוחנן, חד אמר בצדקה שעשיתם את עולמי, על שקבלתם את תורתי, שאלו לא קבלתם את תורתי, הייתי מחזיר אותו לתהו ובהו, דאמר רבי הונא בשם רבי אחא (תהלים עה, ד): נמוגים ארץ וכל ישביה, כבר היה העולם מתמוגג והולך, אלולי שעמדו ישראל לפני הר סיני וכו', ומי בסם את העולם (תהלים עה, ד): אנכי תכנתי עמודיה, בזכות אנכי תכנתי עמודיה סלה. וחד אמר בצדקה שעשיתם את עצמכם על שקבלתם את תורתי, שאלולי כן הייתי מכלה אתכם מן העמים. (תהלים נ, ז): אלהים אלהיך אנכי, רבי יוחנן אמר דיך אני פטרונך. וריש לקיש אמר אף על פי שאני פטרונך, מה פטרוני מהני בדינא. תאני רבי שמעון בן יוחאי, אלהים אנכי לכל באי עולם, ולא יחדתי שמי אלא על עמי ישראל, אין אני נקרא אלהי כל האמות, אלא אלהי ישראל. אלהים אלהיך אנכי. רבי יודן פתר קרייא במשה, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אף על פי שקראתי אותך אלהים לפרעה, אלהיך אנכי, אני על גבך. רבי אבא בר יודן פתר קרייא בישראל, אף על פי שקראתי אתכם אלהים, שנאמר (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם, אלהיך אנכי, דעו שאנכי על גביכם. רבנן פתרי קרייא בדינים, אף על פי שקראתי אתכם אלהים, שנאמר (שמות כב, כז): אלהים לא תקלל, דעו שאני על גביכם, וחזר ואמר לישראל אני חלקתי כבוד לדינים וקראתי אותם אלהים, והן מבזים אותם, אוי לדור ששפטו את שופטיהם.
  2. Ruth Rabbah, Petichta 2 אמר רבי יוחנן
    ויהי בימי שפט השפטים, (משלי יט, טו): עצלה תפיל תרדמה, על ידי שנתעצלו ישראל לעשות גמול חסד ליהושע, הדא הוא דכתיב (יהושע כד, ל): ויקברו אותו בגבול נחלתו מצפון להר געש, אמר רבי ברכיה חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו געש, ומהו הר געש, על ידי שנתגעשו ישראל מעשות גמילות חסד ליהושע, באותה שעה נחלקה אר …
    ויהי בימי שפט השפטים, (משלי יט, טו): עצלה תפיל תרדמה, על ידי שנתעצלו ישראל לעשות גמול חסד ליהושע, הדא הוא דכתיב (יהושע כד, ל): ויקברו אותו בגבול נחלתו מצפון להר געש, אמר רבי ברכיה חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו געש, ומהו הר געש, על ידי שנתגעשו ישראל מעשות גמילות חסד ליהושע, באותה שעה נחלקה ארץ ישראל והיתה חלוקה חביבה עליהם יותר מדאי, והיו ישראל עוסקין במלאכתן, זה עוסק בשדהו, זה עוסק בכרמו, וזה עוסק בזיתיו, וזה עוסק בפצומו לפרש (יהושע כד, ל): ונפש רמיה תרעב, נתגעשו מעשות גמילות חסד ליהושע, ובקש הקדוש ברוך הוא להרעיש את העולם כלו על יושביו, כמה דאת אמר (תהלים יח, ח): ותגעש ותרעש הארץ. ונפש רמיה תרעב, על שהיו מרמין להקדוש ברוך הוא, מהם עובדי עבודת כוכבים, לכך הרעיבן הקדוש ברוך הוא מרוח הקדש, דכתיב (שמואל א ג, א): ודבר ה' היה יקר בימים ההם. דבר אחר, עצלה תפיל תרדמה, על ידי שנתעצלו ישראל מלעשות תשובה בימי אליהו, תפיל תרדמה, רבתה הנבואה. רבתה, ואת אמרת תפיל, כמה דאת אמר נפל שעריהון דפוריא. אמר רבי סימון כאיניש דאמר לחבריה הא סקא והא סלעא והא סאה קום אכל. דאמר רבי דרוסא ששים רבוא נביאים עמדו להם לישראל בימי אליהו, רבי יעקב אמר מאה ועשרים רבוא. אמר רבי יוחנן מגבת ועד אנטיפרס ששים רבוא עירות הן, ואין לך עירות מקולקלות מהן מבית אל ויריחו, יריחו על שאררה יהושע, בית אל על שהיו עגלים של ירבעם עומדים שם, וכתיב (מלכים ב ב, ג): ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע, נביאים, אין נביאים פחות משנים, ומפני מה לא נתפרסמה נבואתם, שלא היה בה צרך לדורות. אמר מעתה כל נבואה שאינה צרך לדורות לא נתפרסמה, אבל לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא בא ומביאן עמו ותתפרסם נבואתם, הדא הוא דכתיב (זכריה יד, ה): ובא ה' אלהי כל קדשים עמך. ונפש רמיה תרעב, על ידי שהיו מרמים להקדוש ברוך הוא, מהם עובדין לעבודת כוכבים, ומהם עובדים להקדוש ברוך הוא, הוא שאליהו אומר להם (מלכים א יח, כא): עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים. תרעב, הרעיבן הקדוש ברוך הוא בימי אליהו, שנאמר (מלכים א יז, א): חי ה' אשר עמדתי לפניו. דבר אחר, עצלה תפיל תרדמה, על ידי שנתעצלו ישראל מלעשות תשובה בימי שופטים, תפיל תרדמה. ונפש רמיה תרעב, על ידי שהיו מרמים להקדוש ברוך הוא, מהם עובדין לעבודת כוכבים, ומהם עובדים להקדוש ברוך הוא, הרעיבן הקדוש ברוך הוא ברעבון בימי שופטיהם.
  3. Ruth Rabbah, Petichta 6 רבי יוחנן אמר
    ושם האיש אלימלך, כיון דאתת עקתה אזלת לך ושבקת להון, וילך איש מבית לחם יהודה. זהו שאמר הכתוב (תהלים קמד, יד): אלופינו מסבלים, רבי יוחנן אמר סובלין אין כתיב כאן, אלא מסבלים, בשעה שהקטנים סובלין את הגדולים, אין פרץ, אין פרצה של מגפה, כמה דתימא (תהלים קו, כט): ותפרץ בם מגפה. ואין יוצאת, אין יציאתה של מג …
    ושם האיש אלימלך, כיון דאתת עקתה אזלת לך ושבקת להון, וילך איש מבית לחם יהודה. זהו שאמר הכתוב (תהלים קמד, יד): אלופינו מסבלים, רבי יוחנן אמר סובלין אין כתיב כאן, אלא מסבלים, בשעה שהקטנים סובלין את הגדולים, אין פרץ, אין פרצה של מגפה, כמה דתימא (תהלים קו, כט): ותפרץ בם מגפה. ואין יוצאת, אין יציאתה של מגפה, כמה דתימא (ויקרא ט, כד): ותצא אש מלפני ה', אין צוחה, אין צוחה של מגפה, כמה דתימא (במדבר טז, לד): וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם. ריש לקיש מסרס קרא, בשעה שהגדולים סובלים את הקטנים, אין פרץ של גלות, דכתיב (עמוס ד, ג): ופרצים תצאנה. ואין יוצאת של גלות, דכתיב (ירמיה טו, א): שלח מעל פני ויצאו. ואין צוחה של גלות, דכתיב (ירמיה ח, יט): הנה קול שועת בת עמי, וכתיב (ירמיה יד, ב): וצוחת ירושלים עלתה. רבי לוליאני אמר בשעה שהקטנים שומעים את הגדולים ואין הגדולים נושאין משאן של קטנים, עליהן הכתוב אומר (ישעיה ג, יד): ה' במשפט יבוא. ושם האיש אלימלך, כד אתת עקתא אזילת לך ושבקת להון, וילך איש מבית לחם יהודה.
  4. Ruth Rabbah, Petichta 7 רבי יוחנן אמר
    רבי תנחומא בשם רבי חיא רבה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, כל מקום שנאמר ויהי, צרה. רבי חיא רבה כל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ושמחה, אם צרה אין כיוצא בה, אם שמחה אין כיוצא בה. רבי שמואל אמר חמשה בימי הם (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם, עשו מלחמה, לאוהבו של מלך …
    רבי תנחומא בשם רבי חיא רבה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, כל מקום שנאמר ויהי, צרה. רבי חיא רבה כל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ושמחה, אם צרה אין כיוצא בה, אם שמחה אין כיוצא בה. רבי שמואל אמר חמשה בימי הם (בראשית יד, א): ויהי בימי אמרפל, מה צרה היתה שם, עשו מלחמה, לאוהבו של מלך שהיה שרוי במדינה ובשבילו היה המלך נזקק למדינה, פעם אחת באו הברבריין ונזדוגו לו, אומרים אוי לנו שאין המלך נזקק למדינה כמות שהיה, כך כל העולם כלו לא נברא אלא בזכות אברהם אבינו, הדא הוא דכתיב (בראשית יד, ז): וישבו ויבאו אל עין משפט היא קדש. אמר רבי אחא לא באו להזדוג אלא לגלגל עינו של עולם, עין שעשתה מדת הדין בעולם אתם מבקשים לסמותה. היא קדש, אמר רבי אחא הוא קדש, הוא אבינו אברהם שקדש שמו בכבשן האש, וכיון שבאו אותם המלכים ונזדוגו לו התחילו הכל צווחים ווי, הוי ויהי בימי אמרפל. (ישעיה ז, א): ויהי בימי אחז, מה צרה היתה שם, (ישעיה ט, יא): ארם מקדם ופלשתים מאחור, לבן מלכים שנזדמן לו פדגוג אחד להמיתו, אמר אותו פדגוג אם אני ממיתו הריני חיב למלכות, אלא הריני מושך מינקתו ומעצמו הוא מת. כך אמר אחז, אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה. כך אחז היה סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין גדולים, אם אין גדולים אין תלמידים, ואם אין תלמידים אין חכמים, ואם אין חכמים אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות כביכול אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על העולם, אלא הריני אוחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, ועליו הכתוב אומר (ישעיה ח, טז): צור תעודה חתום תורה בלמדי. רבי חנינא אמר למה נקרא שמו אחז, שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות. רבי יעקב בשם רבי אבין אמר ישעיה (ישעיה ח, טז): וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, אין לך שעה קשה כאותה שעה, שנאמר (דברים לא, יח): ואנכי הסתר אסתיר פני בעולם הזה, ומאותה שעה וקויתי לו, שאמר (דברים לא, כא): כי לא תשכח מפי זרעו, מה הועיל לו (ישעיה ח, יח): הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה', וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו, אלא מלמד שהיו חביבין עליו כבניו, וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות התחילו צווחין ווי, הוי ויהי בימי אחז. (ירמיה א, ג): ויהי בימי יהויקים, מה צרה היתה שם, (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם, למלך ששלח פרוסטיגמא שלו למדינה, מה עשו לו בני המדינה, נטלו אותה וקרעוה ושרפוה באש, אמרו אוי לנו כשירגיש המלך בדברים אלו, הדא הוא דכתיב (ירמיה לו, כג): ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה, תלתא ארבעה פסוקים, כיון שהגיע לפסוק החמישי היו צריה לראש, מיד יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם כל המגלה על האש אשר על האח. כיון שראו כן התחילו צווחים ווי, הוי ויהי בימי יהויקים. (אסתר א, א): ויהי בימי אחשורוש, מה צרה היתה שם, להרג ולאבד את כל היהודים. למלך שהיה לו כרם ונזדוגו לו שלשה שונאים, האחד התחיל מקטף בעוללות, והשני מזנב באשכולות, והשלישי בקש לעקר את כל הגפנים. כך פרעה הרשע התחיל מקטף בעוללות, שנאמר (שמות א, כב): כל הבן הילוד היארה תשליכהו. נבוכדנצר הרשע התחיל מזנב באשכולות, שנאמר (מלכים ב כד, טז): החרש והמסגר אלף. רבי ברכיה בשם רבי יהודה אמר החרש אלף והמסגר אלף. רבי יוחנן אמר כלן אלף. רבי שמואל אמר אלו הבליוטין. רבי יהודה ברבי סימון אמר אלו תלמידי חכמים. המן הרשע בקש לעקר את כל הביצה, אמרי זבין בביעתא (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד, וכיון שראו כן התחילו צווחין ווי, הוי ויהי בימי אחשורוש. ויהי בימי שפט השפטים, מה צרה היתה שם, ויהי רעב בארץ, למדינה שהיתה חייבת ליפסי למלך, מה עשה המלך שלח טמיאון לגבותה, מה עשו בני המדינה, נטלו אותו והלקוהו וגבו אותו, אמרו מה שהיה מבקש לעשות לנו עשינו לו. כך בימי שפט השפטים היה אדם מישראל עובד עבודת כוכבים, והיה הדין מבקש לעשות בו דין, והיה הוא בא ומלקה הדין, ואמר מה דבעא מעבד לי עבדתי ליה, אוי לדור ששופטיו נשפטין, הוי ויהי בימי שפט השפטים. שמעון ברבי אבא אמר בשם רבי יוחנן כל מקום שנאמר צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כמותה, אם שמחה אין שמחה כמותה בעולם. אתא רבי שמואל בר נחמני ועבדה פלגא, כל מקום שנאמר ויהי צרה, והיה שמחה, והא כתיב (בראשית א, ג): ויאמר אלהים יהי אור, אמר להם אף היא אינה אורה של שמחה, שלא זכה העולם להשתמש באותה אורה, שאותה אורה שנבראת ביום ראשון אדם צופה מסוף העולם ועד סופו, וכיון שראה שעתידין רשעים לצאת, כדור אנוש ואנשי דור המבול ודור הפלגה וכאנשי סדום, לקחה. הדא הוא דכתיב (איוב לח, טו): וימנע מרשעים אורם, וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (תהלים צז, יא): אור זרע לצדיק. מיתיבין ליה והכתיב (בראשית א, א): ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אמר להם אף היא אינה שמחה, שעתידין שמים להבלות, שנאמר (ישעיה נא, ו): כי שמים כעשן נמלחו, מיתיבין ליה והא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום שני, ושלישי, ורביעי, חמישי, וששי. אמר להם אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשיה, כגון החרדל צריך להמתיקו, התורמוסין צריכין למתק, החטים צריכין לטחן. והא כתיב (בראשית לט, ב): ויהי ה' את יוסף, אמר אף היא אינה שמחה, דכתיב (בראשית מ, טו): כי שמו אתי בבור. והא כתיב (במדבר ז, א): ויהי ביום כלות משה, אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו נגנז בנין בית המקדש, שנאמר (שמות מ, לה): ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד. והא כתיב (יהושע ה, יג): ויהי בהיות יהושע, אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו קרע יהושע שמלותיו, שנאמר (יהושע ז, ו): ויקרע יהושע שמלתיו. והא כתיב (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני, אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו מתו נדב ואביהוא. והא כתיב (שמואל ב ז, א): ויהי כי ישב המלך בביתו, אמר להם אף היא אינה שמחה, שבו בא נתן הנביא ואמר לו (מלכים א ח, יט): רק אתה לא תבנה הבית. אמרי ליה אמרינן אנן דידן, אמר את דידך, אמר להם (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (זכריה יד, ח): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים. (ישעיה יא, יא): והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו. (ישעיה ז, כא): והיה ביום ההוא יחיה איש. (ישעיה כז, יג): והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. (ישעיה ד, ג): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים. מיתיבין ליה והא כתיב (ירמיה לח, כח): והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם אף היא אינה צרה, אלא שמחה, שבו ביום נטלו ישראל אופכין שלמה על עונותיהם ביום שחרב בית המקדש. סליק פתיחתא דרות רבה
  5. Ruth Rabbah 2:7 אמר רבי יוחנן
    וימת אלימלך איש נעמי (רות א, ג), תניא הכל למות, והכל למיתה, ואשריו לאדם שיצא בשם טוב מן העולם. מת האיש מי מחסרו אלא אשתו, שנאמר וימת אלימלך איש נעמי, מתה האשה מי מחסרה אלא בעלה, שנאמר (בראשית מח, ז): ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל, אמר רבי יוחנן עלי מיתתה של רחל, אמר יעקב אבינו וקשה עלי מיתתה של רחל מכל …
    וימת אלימלך איש נעמי (רות א, ג), תניא הכל למות, והכל למיתה, ואשריו לאדם שיצא בשם טוב מן העולם. מת האיש מי מחסרו אלא אשתו, שנאמר וימת אלימלך איש נעמי, מתה האשה מי מחסרה אלא בעלה, שנאמר (בראשית מח, ז): ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל, אמר רבי יוחנן עלי מיתתה של רחל, אמר יעקב אבינו וקשה עלי מיתתה של רחל מכל הצרות הבאות עלי.
  6. Ruth Rabbah 2:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק, גילין וגילין, חבורות וחבורות, מביא הקדוש ברוך הוא לעולם, מת אחד מן הגיל, ידאג כל הגיל, חבר אחד מן החבורה תדאג כל החבורה, דאמר רבי שמואל בר אבא בשם רבי יוחנן ארכיות ארכיות הן, ואין אחד מהן נכנס לתוך ארכי של חברו אפלו כמלא נימא. אמר רבי יוסי בן חלפתא מימי לא קרי …
    אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק, גילין וגילין, חבורות וחבורות, מביא הקדוש ברוך הוא לעולם, מת אחד מן הגיל, ידאג כל הגיל, חבר אחד מן החבורה תדאג כל החבורה, דאמר רבי שמואל בר אבא בשם רבי יוחנן ארכיות ארכיות הן, ואין אחד מהן נכנס לתוך ארכי של חברו אפלו כמלא נימא. אמר רבי יוסי בן חלפתא מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולביתי ביתי, אלא לאשתי ביתי, ולביתי אשתי, ולא קריתי לשורי שורי ולשדי שדי, אלא לשורי שדי ולשדי שורי. ותשאר היא ושני בניה, אמר רבי חנינא בריה דרבי אבהו נעשית היא שירי מנחות.
  7. Ruth Rabbah 2:12 אמר רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai
    ותצא מן המקום אשר היתה שמה (רות א, ז), ותצא, וכי לא יצאתה משם אלא היא, והלא כמה גמלים יצאו, כמה חמרים יצאו, ואת אמרת ותצא, רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון גדול שבעיר, הוא זיוה, והוא הודה, והוא הדרה, והוא שבחה. פנה משם, פנה זיוה, פנה הודה, פנה הדרה, פנה שבחה. וכן את מוצא ביעקב אבינו כשיצא מבאר שבע …
    ותצא מן המקום אשר היתה שמה (רות א, ז), ותצא, וכי לא יצאתה משם אלא היא, והלא כמה גמלים יצאו, כמה חמרים יצאו, ואת אמרת ותצא, רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון גדול שבעיר, הוא זיוה, והוא הודה, והוא הדרה, והוא שבחה. פנה משם, פנה זיוה, פנה הודה, פנה הדרה, פנה שבחה. וכן את מוצא ביעקב אבינו כשיצא מבאר שבע, וכי לא יצא משם אלא הוא, והלא כמה גמלים יצאו, כמה חמרים יצאו, ואת אמרת ויצא, אלא כשהצדיק בעיר, הוא זיוה, והוא הודה, והוא הדרה והוא שבחה. יצא משם פנה זיוה, פנה הודה, פנה הדרה, פנה שבחה. ניחא תמן דלא הות אלא אותה הצדקת, ברם הכא לא הוה יצחק תמן, אלא אמר רבי עזריה בשם רבי עזריה ברבי סימון לא דומה זכות צדיק אחד לזכות שני צדיקים. ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה, אמר רבי יהודה אמר רבי יוחנן, עברו על שורת הדין והלכו ביום טוב. דבר אחר, ותלכנה בדרך, הוצרה עליהם הדרך, שהלכו ביחף. ותלכנה, היו עסוקות בהלכות גרים.
  8. Ruth Rabbah 2:16 אמר רבי יוחנן
    שבנה בנתי לכנה (רות א, יב), רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יודן ברבי חנינא, בשלש מקומות כתיב כאן (רות א, ח): שבנה, (רות א, יא): שבנה, (רות א, יב): שבנה, כנגד שלש פעמים שדוחין את הגר, ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו. אמר רבי יצחק (איוב לא, לב): בחוץ לא ילין גר, לעולם יהא אדם דוחה בשמאל ומקרב בימין. כי זק …
    שבנה בנתי לכנה (רות א, יב), רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יודן ברבי חנינא, בשלש מקומות כתיב כאן (רות א, ח): שבנה, (רות א, יא): שבנה, (רות א, יב): שבנה, כנגד שלש פעמים שדוחין את הגר, ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו. אמר רבי יצחק (איוב לא, לב): בחוץ לא ילין גר, לעולם יהא אדם דוחה בשמאל ומקרב בימין. כי זקנתי מהיות לאיש וגו', אמר רבי יוחנן למדך התורה דרך ארץ שאין תשמיש ביום אלא בלילה, הדא הוא דכתיב (אסתר ב, יד): בערב הא באה ובבקר היא שבה, וכתיב: גם הייתי הלילה לאיש.
  9. Ruth Rabbah 3:1 אמר רבי יוחנן
    זה שאמר הכתוב (איוב ג, יט): קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו, אמר רבי סימון זה אחד מארבעה מקראות שדומין זה לזה, קטן וגדול שם הוא, העולם הזה מי שהוא קטן יכול להעשות גדול, ומי שהוא גדול יכול להעשות קטן, אבל לעתיד לבוא, מי שהוא קטן אינו יכול להעשות גדול, ומי שהוא גדול אינו יכול להעשות קטן. ועבד חפשי מ …
    זה שאמר הכתוב (איוב ג, יט): קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו, אמר רבי סימון זה אחד מארבעה מקראות שדומין זה לזה, קטן וגדול שם הוא, העולם הזה מי שהוא קטן יכול להעשות גדול, ומי שהוא גדול יכול להעשות קטן, אבל לעתיד לבוא, מי שהוא קטן אינו יכול להעשות גדול, ומי שהוא גדול אינו יכול להעשות קטן. ועבד חפשי מאדניו, זה הוא שעושה רצון יוצרו מכעיס את יצרו, מת יצא לחרות, שנאמר: ועבד חפשי מאדניו. רבי מיאשא בר בריה דרבי יהושע, נשתקע שלשה ימים בחליו, לאחר שלשה ימים נתישבה דעתו, אמר לו אביו הן הוית, אמר ליה בעולם מערב הייתי. אמר ליה ומה חמיתה תמן, אמר ליה הרבה בני אדם ראיתי כאן בכבוד ושם בבזיון. כד שמעו רבי יוחנן וריש לקיש סלקן למבקריה, אמר להון אבוה שמעתון מה אמר הדין מיינוקא, אמרין ליה מה אמר, תני להון עובדא. אמר ריש לקיש ולא מקרא מלא הוא (יחזקאל כא, לא): כה אמר ה' [א] הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל, אמר רבי יוחנן אלו לא עליתי אלא לשמע דבר זה די. רב הונא ריש גלותא שאל לרבי חסדאי מה דין דכתיב הסיר המצנפת והרים העטרה, אמר לו, הסיר המצנפת מרבותינו, והרים העטרה מאמות העולם. אמר לו, את חסד ומה לך חסד.
  10. Ruth Rabbah 3:2 אמר רבי יוחנן
    כתיב (קהלת ט, ד): כי מי אשר יחבר וגו', תמן תנינן הרואה עבודת כוכבים מה הוא אומר, ברוך נותן ארך אפים לעוברי רצונו. מקום שנעקרה עבודת כוכבים ממנו, ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו. וכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעקר אותה מכל המקומות ותשוב לב עובדיה לעבדך בלב שלם, ולא נמצא מתפלל על הרשעים. אמר רבי יוחנן …
    כתיב (קהלת ט, ד): כי מי אשר יחבר וגו', תמן תנינן הרואה עבודת כוכבים מה הוא אומר, ברוך נותן ארך אפים לעוברי רצונו. מקום שנעקרה עבודת כוכבים ממנו, ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו. וכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעקר אותה מכל המקומות ותשוב לב עובדיה לעבדך בלב שלם, ולא נמצא מתפלל על הרשעים. אמר רבי יוחנן יבחר כתיב, אפלו כל אותן שפשטו ידיהם בזבול יש בטחון, להחיות אותם אי אפשר שכבר פשטו ידיהם בזבול, לכלותם אי אפשר שכבר עשו תשובה, עליהם הוא אומר (ירמיה נא, לט): וישנו שנת עולם ולא יקיצו. תניא קטני גוים וחילותיו של נבוכדנצר לא חיים ולא נדונים, ועליהם הוא אומר: וישנו שנת עולם ולא יקיצו. (קהלת ט, ד): כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת, בעולם הזה מי שהוא כלב, להעשות ארי הוא יכול. ומי שהוא ארי, יכול להעשות כלב. אבל לעתיד לבוא, מי שהוא ארי אינו יכול להעשות כלב, וכל מי שהוא כלב אינו יכול להעשות ארי. אדריאנוס שחיק טמיא שאל לרבי יהושע בן חנניה, אמר ליה אנא טב ממשה רבך, אמר ליה, למה, דאנא חי והוא מת, וכתיב: כי לכלב חי טוב מן האריה המת. אמר ליה יכול את לגזר דלא ידלק בר נש נור תלתא יומין, אמר ליה, אין. לעידן עמיא סלקון תרויהון על איגר פלטין חמי תננא סליק מן רחיק, אמר ליה מה כן, אמר ליה איפרכיא ביש, עאל אסיא ובקר יתיה, ואמר ליה עד דשתי חמימי לא מיתסי. אמר ליה תפח רוחיה, עד דאת קים בטלה גזרתך, ומשה רבנו משעה שגזר עלינו (שמות לה, ג): לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת, לא מדליק יהודאי נור בשבתא מיומוהי, ועדין לא נתבטלה גזרתו עד השתא, אמרת את כן דאנא טב מיניה. (תהלים לט, ה): הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולם אודע לי אימתי אנא מיית, אמר ליה רזא היא דלא מתגלי לבר נש ולית אפשר דיתגלי לך. ומדת ימי מה היא, אמר ליה שבעין שנין. ואדעה מה חדל אני, אודע לי בהדין יומא אנא מיית, אמר לו בשבת. אמר ליה פחית לי חד יומא, אמר לו לא. אמר לו למה, אמר לו חביבה עלי תפלה אחת שאתה עומד ומתפלל לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להעלות לפני, שנאמר (מלכים א ג, ד): אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא. אמר ליה אוסיף לי חד יומא, אמר ליה לא. אמר ליה למה, אמר ליה ארכי של בנך דוחקת, דאמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן, ארכיות ארכיות הן ואין אחד מהן נכנס לתוך ארכי של חברו אפלו כמלא נימא. ומת בעצרת שחל להיות בשבת, וסלקה סנהדרין מחמייא אפין לשלמה, אמר להון מעבר יתיה מאתר לאתר, אמרין ליה ולאו מתניתא היא סכין ומדיחין ובלבד שלא יזיז אבר. אמר כלבים של בית אבא רעבין, אמרין ליה ולא מתניתא היא מחתכין את הדלועים לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים. מה עשה נטל פיפקין ופרש עליו כדי שלא תרד השמש, ויש אומרים לנשרים קרא ופרשו עליו אגפיהון כדי שלא תרד עליו השמש.
  11. Ruth Rabbah 4:4 אמר רבי יוחנן
    ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו (רות ב, ב), רבי ינאי אמר בת ארבעים שנה היתה, ואין קוראין בת אלא לבת ארבעים שנה. (רות ב, ג): ותלך ותבוא, עד כדון לא אזלת ואת אמרת ותבוא, רבי יהודה ברבי סימון אמר התחילה מסימת לפניה הדרכים. (רות ב, ג): ויקר מקרה, אמר רבי יוחנן …
    ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו (רות ב, ב), רבי ינאי אמר בת ארבעים שנה היתה, ואין קוראין בת אלא לבת ארבעים שנה. (רות ב, ג): ותלך ותבוא, עד כדון לא אזלת ואת אמרת ותבוא, רבי יהודה ברבי סימון אמר התחילה מסימת לפניה הדרכים. (רות ב, ג): ויקר מקרה, אמר רבי יוחנן כל הרואה אותה מריק קרי. (רות ב, ג): חלקת השדה ממשפחת אלימלך, שנתן לה ממי שהוא ראוי לפל בחלקה.
  12. Ruth Rabbah 4:5 בשם רבי יוחנן
    והנה בעז בא מבית לחם (רות ב, ד), רבי תנחומא בשם רבנן אמר, שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכימו עמהם בית דין של מעלה, ואלו הן: לשאל שלום בשם, ומגלת אסתר, ומעשרות. שאילת שלום מנין, שנאמר (ירמיה כג, כז): החשבים להשכיח את עמי שמי, אימתי חשבו בימי עתליהו. ורבנן אמרין בימי חנניה מישאל ועזריה. רבי חנניה …
    והנה בעז בא מבית לחם (רות ב, ד), רבי תנחומא בשם רבנן אמר, שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכימו עמהם בית דין של מעלה, ואלו הן: לשאל שלום בשם, ומגלת אסתר, ומעשרות. שאילת שלום מנין, שנאמר (ירמיה כג, כז): החשבים להשכיח את עמי שמי, אימתי חשבו בימי עתליהו. ורבנן אמרין בימי חנניה מישאל ועזריה. רבי חנניה בשם רבי יהודה ברבי סימון בימי מרדכי ואסתר, ועמד בעז ובית דינו והתקינו לשאל שלום בשם, שנאמר: והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם. וכן המלאך אומר לגדעון (שופטים ו, יב): ה' עמך גבור החיל. מגלת אסתר מנין, רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק, מה עשו מרדכי ואסתר כתבו אגרות ושלחו לכל בני הגולה ואמרו מקבלים אתם עליכם להיות עושים את שני הימים האלה, שלחו ואמרו לא דינו צרותיו של המן אלא שאתם מטריחין עלינו לעשות שני הימים האלה, ואמרו להם אם מדבר זה אתם מתיראין הרי היא כתובה בין הכרכים, שנאמר (אסתר י, ב): הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים. מה עשו כתבו אגרת שניה ושלחו להם (אסתר ט, כט): את אגרת הפרים הזאת השנית, רבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים היו שהיו מצטערים על הפסוק הזה (ויקרא כז, לד): אלה המצות אשר צוה ה' את משה, אלה, אין להוסיף ואין לגרע ואין נביא רשאי לחדש דבר עוד מעתה, ומרדכי ואסתר מבקשין ממנו לחדש דבר עלינו. עד שהאיר הקדוש ברוך הוא עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים, בתורה, דכתיב (שמות יז, יד): כתב זאת זכרון בספר. בנביאים, דכתיב (מלאכי ג, טז): אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר וגו'. בכתובים, שנאמר: הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים. רב ורבי חנינא ורבי יונתן ובר קפרא ורבי יהושע בן לוי אמרו המגלה הזאת אין נאמרה מפי בית דין, מסיני נאמרה, אלא שאין מקדם ומאחר בתורה. ומנין שהסכים הקדוש ברוך הוא עליהם, רב אמר (אסתר ט, כז): קימו וקבלו היהודים, לא כתיב, וקבל כתיב, רבן של יהודים קבל. מעשרות מנין, דאמר רבי ברכיה בשם [רבי] קריצפה בעון תרומות ומעשרות גלו. שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן אמר כיון שגלו נפטרו, והם חיבו עצמן מאליהן, מה עשו אנשי כנסת הגדולה, כתבו ספר ושטחוהו בעזרה, ובשחרית עמדו ומצאוהו חתום, הדא הוא דכתיב (נחמיה י, א): ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום. כתוב אחד אומר ועל החתום, וכתוב אחד אומר ועל החתומים, היאך, אלא ועל החתום, זה בית דין של מעלה, ועל החתומים זה בית דין של מטה. ויש אומרים אף חרמה של יריחו, וכן אמר הקדוש ברוך הוא אל יהושע (יהושע ז, יא): חטא ישראל, ולא יהושע גזר, אלא מלמד שאף הקדוש ברוך הוא הסכים עמו.
  13. Ruth Rabbah 5:1 רבי יוחנן אמר
    הוא היה עם דויד בפס דמים (דברי הימים א יא, יג), רבי יוחנן אמר בחקל סומקתא. רבי שמואל בר נחמני אמר בפס דמים, שמשם פסקו דמים. (דברי הימים א יא, יג): והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים, כתוב אחד אומר שעורים, וכתוב אחד אומר (שמואל ב כג, יא): עדשים, רבי יעקב אמר עדשים היו אלא שהיתה ענבות …
    הוא היה עם דויד בפס דמים (דברי הימים א יא, יג), רבי יוחנן אמר בחקל סומקתא. רבי שמואל בר נחמני אמר בפס דמים, שמשם פסקו דמים. (דברי הימים א יא, יג): והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים, כתוב אחד אומר שעורים, וכתוב אחד אומר (שמואל ב כג, יא): עדשים, רבי יעקב אמר עדשים היו אלא שהיתה ענבותן דומין לשעורין. רבי לוי אמר הפלשתים שבאו גבוהים כשעורים והלכו נמוכים כעדשים. (דברי הימים א יא יד): ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה, וכתוב אחד אומר (שמואל ב כג, יב): ויצילה, אלא מלמד שהחזירוה לבעליה, שהיתה חביבה עליהם כשדה מלאה כרכום. רבי שמואל בר נחמן אמר שנה אחת היתה ושתי שדות היו. פשיטא ליה לאבד ולתן דמים מה צריכה, אין תאמר לאבד אבל לא לתן דמים, עד כדון היא צריכה אי זו מהן לאבד של עדשים או של שעורים, של עדשים אכל אדם, של שעורים אכל בהמה. של עדשים אין העמר קרב מהן, ושל שעורים קרב מהן. של עדשים אין מפרישין מהן חלה, של שעורים מפרישין חלה. רבנן אמרין שדה אחת היתה ושתי שנים היו, והלא נלמד משל אשתקד, שאין למדין ממעשה. (דברי הימים א יא, יז): ויתאו דויד ויאמר מי ישקני מים, רבי חיא אמר הלכה נצרכה לו. ויבקעו השלשה, ולמה שלשה שאין הלכה מתבררת אלא בשלשה. וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם. ולא אבה שתקבע הלכה לשמן, עשאה מסכתא וקבעה הלכה לדורות, מלך פורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו. בר קפרא אמר חג היה, ונסוך המים היה, וותור במה היה. ויבקעו השלשה, ולמה היו שלשה, אחד הורג ואחד מפנה את ההרוגים, ואחד מכניס הצלוחית בטהרה. רבי חוניא בשם רבי יוסף הלכות שבויה נצרכה ליה. רבי שמעון ברבי אמר בנין בית המקדש תבע.
  14. Ruth Rabbah 5:8 רבי יוחנן אמר
    ותלקט בשדה עד הערב וגו' (רות ב, יז), וכמה היא איפה, רבי יוחנן אמר שלשה סאין, דתנינן האיפה שלשה סאין (רות ב, יח): ותשא ותבוא העיר.
  15. Ruth Rabbah 6:2 רבי יוחנן אמר
    ויאמר ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך וגו' (רות ג, י), רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר, לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו, בעז היה בן שמונים שנה ולא נפקד, כיון שהתפללה עליו אותה צדקת מיד נפקד, שנאמר: ותאמר נעמי ברוך הוא לה'. ריש לקיש אמר רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה, כיון שנשאת למח …
    ויאמר ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך וגו' (רות ג, י), רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר, לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו, בעז היה בן שמונים שנה ולא נפקד, כיון שהתפללה עליו אותה צדקת מיד נפקד, שנאמר: ותאמר נעמי ברוך הוא לה'. ריש לקיש אמר רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה, כיון שנשאת למחלון, וכיון שהתפלל עליה אותו צדיק, נפקדה, שנאמר: ויאמר ברוכה את לה' בתי. ורבנן אמרין שניהם לא נפקדו אלא מברכותיהן של צדיקים, שנאמר: ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה' את האשה. היטבת חסדך האחרון מן הראשון וגו', אמר רבי שמואל בר רב יצחק, האשה אוהבת בחור מסכן מזקן עשיר.
  16. Ruth Rabbah 7:11 בשם רבי יוחנן
    וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה לקים כל דבר (רות ד, ז), רבי חנינא פתר קרא בישראל, בגו אפייא דישראל לשעבר היו מקלסין על הגאלה, שנאמר (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו, ועכשיו על התמורה, שנאמר (תהלים קו, כ): וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב, אין לך מנול ומשקץ ומשנה כשור בשעה שאוכל עשב. בראשונה היו ק …
    וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה לקים כל דבר (רות ד, ז), רבי חנינא פתר קרא בישראל, בגו אפייא דישראל לשעבר היו מקלסין על הגאלה, שנאמר (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו, ועכשיו על התמורה, שנאמר (תהלים קו, כ): וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב, אין לך מנול ומשקץ ומשנה כשור בשעה שאוכל עשב. בראשונה היו קונין במנעל ובסנדל, שנאמר: שלף איש נעלו, חזרו להיות קונין בקצצה, ומהו דין קצצה, אמר רבי יוסי בר אבין כל מי שהוא מוכר שדהו לגוי היו קרוביו מביאין חביות מלאות קליות ואגוזים ומשברין בפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומרים נקצץ פלוני מאחזתו. החזירה, היו אומרים חזר פלוני לאחזתו. כך, כל מי שנושא אשה שאינה הוגנת לו היו הקרובים מביאין חביות מלאות קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומרין אבוד פלוני ממשפחתו. גרשה, היו אומרין חזר פלוני למשפחתו. חזרו להיות קונין במנעל ובסנדל, שלף איש נעלו ונתן לרעהו, חזרו להיות קונים בכסף ובשטר ובחזקה, ושלשתן כתובין בפסוק אחד (ירמיה לב, מד): שדות בכסף יקנו, הרי כסף. וכתוב בספר וחתום, הרי עדי השטר. (ירמיה לב, מד): והעד עדים, הרי עדי חזקה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן, אין כסף נקנית פחות משוה פרוטה כסף, ואין קרקע נקנית בפחות משוה פרוטה. מלתיה דרבי חנינא פליגא, דאמר רבי חנינא כל שקלים שנאמרו בתורה, סלעים. ובנביאים, ליטרין. ובכתובים, קנטרין. אמר רבי יודן בן פזי חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין, ולא דמי, הכא כתיב כסף, ומה דאמר רבי חנינא, שקלים. ודלא כרבי אליעזר שהיה רבי אליעזר אומר הלוך קנה, דתני אם הלך בשדה בין לארכה בין לרחבה, קנה עד מקום שהלך, כדברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים לא קנה עד שיחזיק, והכל מודים במוכר שדהו לחברו כיון שהלך קנה.
  17. Ruth Rabbah 7:12 רבי יוחנן אמר
    ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו (רות ד, ח), נעלו של מי, רב ולוי, חד אמר נעלו של בעז, וחרינא אמר נעלו של גואל, נראין הדברים כמאן דאמר נעלו של בעז, שדרך הלוקח להיות נותן ערבון. ודכוותה (מלכים א יא, ל): ויתפש אחיה בשלמה החדשה וגו', שמלתו של מי, רב ולוי חד אמר שמלתו של ירבעם, וחרינא אמר שמלתו של אחיה, …
    ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו (רות ד, ח), נעלו של מי, רב ולוי, חד אמר נעלו של בעז, וחרינא אמר נעלו של גואל, נראין הדברים כמאן דאמר נעלו של בעז, שדרך הלוקח להיות נותן ערבון. ודכוותה (מלכים א יא, ל): ויתפש אחיה בשלמה החדשה וגו', שמלתו של מי, רב ולוי חד אמר שמלתו של ירבעם, וחרינא אמר שמלתו של אחיה, אמר רבי שמואל בר נחמן מסתברא כמאן דאמר שמלתו של אחיה, שדרך הצדיקים להיות קורעים בשעה שמחלקת במלכות בית דוד. ודכוותה (שמואל א טו, כז): ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע, מעילו של מי, רב ולוי חד אמר מעילו של שאול, וחרינא אמר מעילו של שמואל, ומסתברא כמאן דאמר כנף מעילו של שמואל, שדרך הצדיקים להיות קורעים בשעה שאין נטיעתן משבחת. ודכוותה (דברי הימים ב יג, כ): ולא עצר כח ירבעם, אמר רבי שמואל את סבור שירבעם הוא שנגף לא נגף אלא אביה, ולמה נגף אביה, על ידי שהעביר הכרת פניהם של ישראל, שנאמר (ישעיה ג, ט): הכרת פניהם ענתה בם. רבי אחא אמר על ידי שהעמיד עליהם שומרים שלשה ימים שנשתנו צורתן, דתנינן אין מעידין על פרצוף פנים עם החטם, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר על ידי שחסדן ברבים, שנאמר (דברי הימים ב יג, ח): ועמכם עגלי זהב. ריש לקיש אמר על ידי שבזה כבוד אחיה השילוני, שנאמר (דברי הימים ב יג, ז): ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל, קרא לאחיה השילוני בן בליעל. ורבנן אמרי על ידי שבאת עבודת כוכבים על ידו ולא בערה, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב יג, יט): וירדף אביה אחר ירבעם, וכתיב (מלכים א יב, כט): וישם את האחד בבית אל, והרי הדברים קל וחמר ומה אם המלך שמונה את המלך נגפו הכתוב, הדיוט שהוא מונה את ההדיוט על אחת כמה וכמה.

Eikhah Rabbah (21)

  1. Eikhah Rabbah, Petichta 2 רבי יוחנן אמר
    רבי אבא בר כהנא פתח (ירמיה ט, יא): מי האיש החכם ויבן את זאת וגו', תני רבי שמעון בן יוחאי, אם ראית עירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר (ירמיה ט, יא): על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי. רבי הוה משלח לרבי אסי ולרבי אמי דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל, …
    רבי אבא בר כהנא פתח (ירמיה ט, יא): מי האיש החכם ויבן את זאת וגו', תני רבי שמעון בן יוחאי, אם ראית עירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר (ירמיה ט, יא): על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי. רבי הוה משלח לרבי אסי ולרבי אמי דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל, והוון עלין לקרייתא ואמרין להון אייתו לן נטורי קרתא, והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא, והוון אמרין להון אלין נטורי קרתא, אלין חרובי קרתא, אמרו להון ומאן אנון נטורי קרתא אמרו להם אלו סופרים ומשנים, שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה, על שם שנאמר (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה. וכן הוא אומר (תהלים קכז, א): אם ה' לא יבנה בית וגו'. רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל ברבי יצחק אמרי, מצינו שותר הקדוש ברוך הוא על עבודת כוכבים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים, ולא ותר על מאסה של תורה, שנאמר: על מה אבדה הארץ, על עבודת כוכבים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים, אין כתיב כאן, אלא על עזבם את תורתי. רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי חיא בר אבא אמרי, כתיב (ירמיה טז, יא): ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו, הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב. רב הונא אמר למד תורה אף על פי שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שמואל תני לה בשם רבי שמואל בר אמי, אימתי המלכות גוזרת גזרה וגזרתה מצלחת, בשעה שישראל משליכין דברי תורה לארץ, הדא הוא דכתיב (דניאל ח, יב): וצבא תנתן על התמיד בפשע, אין צבא אלא מלכיות, שנאמר (ישעיה כד, כא): יפקד ה' על צבא המרום במרום וגו', התמיד, אלו ישראל, דכתיב (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה. בפשע, בפשעה של תורה, כל זמן שישראל משליכין דברי תורה לארץ, המלכות היא גוזרת ומצלחת, שנאמר (דניאל ח, יב): ותשלך אמת ארצה וגו', ואין אמת אלא תורה, שנאמר (משלי כג, כג): אמת קנה ואל תמכר, אם השלכת דברי תורה לארץ מיד הצליחה המלכות, הדא הוא דכתיב (דניאל ח, יב): ועשתה והצליחה. אמר רבי יהודה בן פזי (הושע ח, ג): זנח ישראל טוב וגו', ואין טוב אלא תורה, שנאמר (משלי ד, ב): כי לקח טוב נתתי לכם וגו'. אמר רבי אבא בר כהנא לא עמדו פילוסופין לאמות העולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי, אמרו להם יכולין אנו להזדוג לאמה זו, אמרו להם לכו וחזרו על בתי כנסיות שלהם, אם התינוקות מצפצפין בקולן, אי אתם יכולין להם, ואם לאו אתם יכולין להם, שכן הבטיחם אביהם ואמר להם (בראשית כז, כב): הקל קול יעקב והידים ידי עשו, כל זמן שקולו של יעקב בבתי כנסיות ובתי מדרשות, אין הידים ידי עשו, וכל זמן שאין קולו מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות הידים ידי עשו. וכן הוא אומר (ישעיה ה, כד): לכן כאכל קש לשון אש וגו', וכי יש קש אוכל אש, והלא דרכה של אש אוכלת קש, ואת אומר לכן כאכל קש לשון אש, אלא, קש זה ביתו של עשו, שנאמר (עובדיה א, יח): והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש. לשון אש, זה ביתו של יעקב. וחשש להבה ירפה, זה ביתו של יוסף, שרשם כמק יהיה, אלו האבות שהם שרשיהם של ישראל. ופרחם כאבק יעלה, אלו השבטים שהם פרחיהם של ישראל, מפני מה (ישעיה ה, כד): כי מאסו את תורת ה' צבאות וגו', אמר רבי יודן כי מאסו את תורת ה' צבאות, זו תורה שבכתב, ואת אמרת קדוש ישראל נאצו, זו תורה שבעל פה. וכיון שהשליכו דברי תורה לארץ, התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה (ירמיה ט, טז): כה אמר ה' צבאות התבוננו וקראו למקוננות, רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבנן, רבי יוחנן אמר למלך שהיו לו שני בנים, כעס על הראשון נטל את המקל וחבטו והגלהו, אמר אוי לזה מאיזו שלוה נגלה. כעס על השני ונטל את המקל וחבטו והגלהו, אמר אנא הוא דתרבותי בישא. כך, גלו עשרת השבטים והתחיל הקדוש ברוך הוא אומר להם את הפסוק הזה (הושע ז, יג): אוי להם כי נדדו ממני. וכיון שגלו יהודה ובנימין, כביכול אמר הקדוש ברוך הוא (ירמיה י, יט): אוי לי על שברי. רבי שמעון בן לקיש אמר למלך שהיה לו שני בנים כעס על הראשון ונטל את המקל וחבטו ופרפר ומת, התחיל מקונן עליו, כעס על השני ונטל את המקל וחבטו ופרפר ומת, אמר מעתה אין בי כח לקונן עליהם אלא קראו למקוננות ויקוננו עליהם. כך, גלו עשרת השבטים והתחיל מקונן עליהם (עמוס ה, א): שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל. וכיון שגלו יהודה ובנימין, כביכול אמר הקדוש ברוך הוא מעתה אין בי כח לקונן עליהם, הדא הוא דכתיב (ירמיה ט, טז יז): קראו למקוננות וגו' ותמהרנה ותשנה עלינו נהי, עליהם אין כתיב כאן אלא עלינו, דידי ודידהון. ותרדנה עיניהם דמעה אין כתיב כאן, אלא עינינו, דידי ודידהון. ועפעפיהם יזלו מים אין כתיב כאן, אלא ועפעפינו, דידי ודידהון. רבנן אמרין למלך שהיו לו שנים עשר בנים, ומתו שנים, התחיל מתנחם בעשרה. מתו עוד שנים, והתחיל מתנחם בשמונה. מתו שנים, התחיל מתנחם בששה. מתו שנים, התחיל מתנחם בארבעה. מתו שנים, התחיל מתנחם בשנים. וכיון שמתו כלם, התחיל מקונן עליהם איכה ישבה בדד.
  2. Eikhah Rabbah, Petichta 21 רבי יוחנן אמר
    רבי אלכסנדרי פתח (ויקרא יג, מה): והצרוע אשר בו הנגע וגו'. והצרוע זה בית המקדש, אשר בו הנגע זו עבודת כוכבים, שהיא מטמאה כנגע, שנאמר: ויחללו את מקדשי ויטמאוה. בגדיו יהיו פרמים, אלו בגדי כהנה. (ויקרא יג, מה): וראשו יהיה פרוע, הוא שנאמר (ישעיה כב, ח): ויגל את מסך יהודה, גלי דכסיא. ועל שפם יעטה, כיון שגל …
    רבי אלכסנדרי פתח (ויקרא יג, מה): והצרוע אשר בו הנגע וגו'. והצרוע זה בית המקדש, אשר בו הנגע זו עבודת כוכבים, שהיא מטמאה כנגע, שנאמר: ויחללו את מקדשי ויטמאוה. בגדיו יהיו פרמים, אלו בגדי כהנה. (ויקרא יג, מה): וראשו יהיה פרוע, הוא שנאמר (ישעיה כב, ח): ויגל את מסך יהודה, גלי דכסיא. ועל שפם יעטה, כיון שגלו ישראל לבין אמות העולם לא היה אחד מהן יכול להוציא דבר תורה מפיו. וטמא טמא יקרא, חרבן ראשון וחרבן שני. אמר רבי יוסי בן חלפתא כל מי שהוא יודע כמה שנים עבדו ישראל עבודת כוכבים, הוא יודע אימתי בן דוד בא, ואית לן תלתא קראי מסייע ליה, חדא (הושע ב, טו): ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם, כימי הבעלים. תנינא (זכריה ז, יג): ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע. תליתאה (ירמיה ה, יט): והיה כי תאמרו תחת מה עשה ה' וגו'. רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו, רבי יוחנן אמר יען וביען, מדה כנגד מדה. ריש לקיש אמר (ישעיה א, ז): אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה, כנגדכם זרים אוכלים אותה. רבי אלכסנדרי שמע לה מהדין קרא (ויקרא יג, מו): כל ימי אשר הנגע בו יטמא. איכה.
  3. Eikhah Rabbah, Petichta 22 רבי יוחנן אמר
    רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (ישעיה ה, ח): הוי מגיעי בית בבית, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר הוי מגיעי בית בבית, מלוהו על ביתו מלוהו על שדהו לטלה, אמר הקדוש ברוך הוא מה אתם סבורין שאתם יורשים את הארץ, (ישעיה ה, ח): והושבתם לבדכם בקרב הארץ, באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטוב …
    רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (ישעיה ה, ח): הוי מגיעי בית בבית, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר הוי מגיעי בית בבית, מלוהו על ביתו מלוהו על שדהו לטלה, אמר הקדוש ברוך הוא מה אתם סבורין שאתם יורשים את הארץ, (ישעיה ה, ח): והושבתם לבדכם בקרב הארץ, באזני ה' צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב. ריש לקיש אמר כזה שהוא צווח באזנו של חברו לא באחת אלא בשתים, כך באזני ה' צבאות. אמר ריש לקיש: הוי מגיעי בית בבית. הגעתם חרבן ראשון לחרבן שני, מה חרבן ראשון ציון שדה תחרש, אף חרבן שני ציון שדה תחרש. עד אפס מקום, מי גרם למקום לחרב על שלא הניחו מקום שלא עבדו בו עבודת כוכבים, בתחלה היו עובדין אותו במטמוניות, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ח, יב): ויאמר אלי הראית בן אדם וגו' עשים בחשך וגו', וכיון שלא מחו בידם חזרו להיות עושין אחר הדלת, שנאמר (ישעיה נז, ח): ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך, וכיון שלא מחו בידן חזרו להיות עושין על הגגות, שנאמר (צפניה א, ה): ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים. וכיון שלא מחו בידן חזרו להיות עושין בגנות, שנאמר (ישעיה סה, ג): זבחים בגנות. וכיון שלא מחו בידן חזרו להיות עושין בראשי ההרים, שנאמר (הושע ד, יג): על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו. וכיון שלא מחו בידן חזרו להיות עושין בשדות, דכתיב (הושע יב, יב): גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי. רבי יודן ורבי איבו ורבי טבי בשם רבי יאשיה אמרי על כל תלם ותלם היו מעמידין צלם. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי הושעיא אמרי היה אחד מהן חורש שדהו לוכסון מעמיד צלם באמצע, כדי שיהו ראשי תלמים מראין לה. וכיון שלא מחו בידן חזרו להיות עושין בראשי הדרכים, שנאמר (יחזקאל טז, כה): אל כל ראש דרך בנית רמתך. וכיון שלא מחו בידן התחילו [חזרו] להיות עושין ברחובות, שנאמר (יחזקאל, כד): ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב. וכיון שלא מחו בידן חזרו להיות עושין בעירות, שנאמר (ירמיה ב, כח) (ירמיה יא, יג): כי מספר עריך היו אלהיך יהודה וגו'. וכיון שלא מחו בידן חזרו להיות עושין בחוצות, שנאמר (ירמיה יא, יג): ומספר חצות ירושלים שמתם מזבחות לבשת. עד אימתי, עד שהכניסוה לבית קדשי הקדשים, שנאמר (יחזקאל ח, ה): סמל הקנאה הזה בבאה, מהו בבאה, אמר רבי אחא הא בייה בייה תותבא מפני מארי ביתא. אמר רבי ברכיה (ישעיה כח, כ): כי קצר המצע מהשתרע, מהו מהשתרע, שתריע לקבל אשה ובעלה ורעה. והמסכה צרה כהתכנס, עשיתם מסכה צרה לאותו שכתוב בו (תהלים לג, ז): כנס כנד מי הים. כיון שחטאו גלו, וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה.
  4. Eikhah Rabbah, Petichta 23 אמר רבי יוחנן
    רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (קהלת יב, א): וזכר את בוראיך בימי בחורתיך, אמר שלמה לישראל, זכר את בוראיך, זכרו את בוראכם עד שבחורותיכם קימות, עד שברית כהנה קימת, שנאמר (שמואל א ב, כח): ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן. עד שברית לויה קימת, שנאמר (דברים יח, ה): כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך. עד שברית …
    רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (קהלת יב, א): וזכר את בוראיך בימי בחורתיך, אמר שלמה לישראל, זכר את בוראיך, זכרו את בוראכם עד שבחורותיכם קימות, עד שברית כהנה קימת, שנאמר (שמואל א ב, כח): ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן. עד שברית לויה קימת, שנאמר (דברים יח, ה): כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך. עד שברית מלכות בית דוד קימת, שנאמר (תהלים עח, ע): ויבחר בדוד עבדו. עד שברית ירושלים קימת, שנאמר (מלכים א יא, לב): והעיר אשר בחרתי בה. עד שברית בית המקדש קימת, שנאמר (דברי הימים ב ז, טז): ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה. עד שאת קימת, שנאמר (דברים ז, ו): בך בחר ה' אלהיך. (קהלת יב, א): עד אשר לא יבאו ימי הרעה, אלו ימי הגלות (קהלת יב, א): והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, לא טובה ולא רעה (קהלת יב, א): עד אשר לא תחשך השמש, למלכות בית דוד, דכתיב ביה (תהלים פט, לז): וכסאו כשמש נגדי. והאור, זו התורה, שכתוב בה (משלי ו, כג): כי נר מצוה ותורה אור. והירח זו סנהדרין, דתניא סנהדרין היתה כחצי גרן עגלה. והכוכבים, אלו הרבנים, דכתיב (דניאל יב, ג): ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. (קהלת יב, ב): ושבו העבים אחר הגשם, את מוצא שכל הנבואות הקשות והרעות שנתנבא עליהם ירמיהו לא באו עליהם אלא לאחר חרבן בית המקדש. (קהלת יב, ב): ביום שיזעו שמרי הבית, אלו משמרות כהנה ולויה. והתעותו אנשי החיל, אלו הכהנים, אמר רבי אבא בר כהנא עשרים ושנים אלף לוים הניף אהרן ביום אחד, שנאמר (במדבר ח, כא): וינף אהרן אתם תנופה לפני ה'. אמר רבי חנינא המראה הזו דבר קל הוא, והיה הכהן זורקה על הכבש שלשים ושתים אמה לאחורי ידיו. ובטלו הטחנות, אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי עקיבא ומשנתו של רבי אושעיא ומשנתו של בר קפרא. כי מעטו, זו התלמוד שהוא כלול בהם. וחשכו הראות, את מוצא כשגלו ישראל לבין אמות העולם, לא היה אחד מהם יכול לזכר את תלמודו. וסגרו דלתים בשוק, אלו דלתות נחושתא בר אלנתן, שהיו פתוחין לרוחה. בשפל קול הטחנה, על ידי שלא נתעסקו בדברי תורה. אמר רבי שמואל בר נחמן נמשלו ישראל כטוחנות, מה הטוחנות אינן בטלות לעולם, אף ישראל אינן בטלין מן התורה לא ביום ולא בלילה, שנאמר (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה. ויקום לקול הצפור, זה נבוכדנצר הרשע, אמר רבי שמונה עשרה שנה היתה בת קול יוצאת בפלטין של נבוכדנצר ואומרת עבדא בישא זיל חרב ביתה דמרך, דבניה לא שמעין ליה. וישחו כל בנות השיר, שעלה ובטל השיר מבית המשתה, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד, ט): בשיר לא ישתו יין. גם מגבה ייראו, מגבוהו של עולם נתירא ולא בעי, אמר בעי מצמצמא יתי למעבד לי כדעבד לסבי, וחתחתים בדרך, רבי אבא בר כהנא ורבי לוי, רבי אבא בר כהנא אמר חתיתה של דרך נפלה עליו. ורבי לוי אמר התחיל מחבי חביים בדרך. (יחזקאל כא, כו): כי עמד מלך בבל אל אם הדרך, על אמא דבצליה, בראש שני הדרכים, שהיא מתוכת בין שני הדרכים, אחת הולכת למדבר ואחת הולכת לירושלים. לקסם קסם, התחיל קסם קסמים. קלקל בחצים, התחיל לקלקל בחצים, לשמה של רומי ולא עלתה, לשמה של אלכסנדריא ולא עלתה, לשמה של ירושלים ועלתה לו. זרע זריעות ונטע נטיעות, לשמה של רומי ולא עלתה לו, לשמה של אלכסנדריא ולא עלתה לו, לשמה של ירושלים ועלתה לו, וצמחו. הדליק נרות ופנסים, לשמה של רומי ולא האירו, לשמה של אלכסנדריא ולא האירו, לשמה של ירושלים והיו מאירין. שאל בתרפים, בעבודת כוכבים שלו, האיך דאת אמר (שמואל א טו, כג): ואון ותרפים הפצר, ראה בכבד, אמר רבי כהדין ערבאה דהוה נכיס אימרא וחמי בכבדא. בימינו היה הקסם ירושלים, נראין הוו קסמיא על ירושלים בימינו. לשום כרים, פולימרכוס. לפתח פה ברצח, ספקלטרים. להרים קול בתרועה, סרפינוס. לשום כרים על שערים, טירונין. לשפך סללה, אבני בליסטרוס. לבנות דיק, כבשים. וכלם והיה להם כקסם שוא בעיניהם (יחזקאל כא, כח): שבעי שבעות להם, אמר יחזקאל לישראל אלו זכיתם הייתם קוראין בתורה שהיא נדרשת שבעה משבעה, ועכשו שלא זכיתם הרי נבוכדנצר בא ומקסם עליכם שבעה משבעה, הדא הוא דכתיב שבעי שבעות להם. והוא מזכיר עון להתפש, זה עונו של זכריה, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב כד, כ): ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם, וכי מעל ראשי העם היה, דאת אמר מעל לעם, אלא שראה עצמו גבוה מכל העם, חתן המלך וכהן גדול ונביא ודין. התחיל מדבר גדולות, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב כד, כ): ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות ה' ולא תצליחו כי עזבתם את ה' ויעזב אתכם, ויקשרו עליו וירגמהו אבן וגו', ולא נהגו בדמו לא כדם הצבי ולא כדם האיל, דכתיב (ויקרא יז, יג): ושפך את דמו וכסהו בעפר, ברם הכא (יחזקאל כד, ז): כי דמה בתוכה היה. וכל כך למה (יחזקאל כד, ח): להעלות חמה לנקם נקם. רבי יודן שאל לרבי אחא היכן הרגו ישראל את זכריה, בעזרת נשים או בעזרת ישראל, אמר ליה לא בעזרת נשים ולא בעזרת ישראל אלא בעזרת כהנים, ולא נהגו בדמו לא כדם הצבי ולא כדם האיל דכתיב ביה: ושפך את דמו וכסהו בעפר, וברם הכא על צחיח סלע וגו', כל כך למה, להעלות חמה לנקם נקם. נתתי את דמה על צחיח סלע וגו', שבע עברות עשו ישראל באותו היום, הרגו כהן, ונביא, ודין, ושפכו דם נקי, וחללו את השם, וטמאו את העזרה, ויום השבת, ויום הכפורים היה. וכיון שעלה נבוזראדן התחיל הדם תוסס, אמר להם מה טיבו של דם זה, אמרו לו דם פרים ואילים וכבשים שהיינו שוחטין, מיד שלח ואייתי דמי זבחים, ולא אדמו ליה. אמר להם אין אמריתו מוטב ואם לאו סריקנא לבשריהו דהנהו אינשי במסרקי דפרזלא, אמרי ליה מאי נימא לך נביא הוה דהוה מוכח לן קמינן עליה וקטליניה, והא כמה שני דלא נייח דמיה. אמר להו אנא מפייסנא ליה, אייתי קומיה סנהדרי גדולה וסנהדרי קטנה וקטלינהון, עד שהגיע דמם לדמן של זכריה, לקים מה שנאמר (הושע ד, ב): פרצו ודמים בדמים נגעו, ועדין הדם תוסס. אייתי בחורים ובתולות וקטל עילויה ולא נח, אייתי תינוקות של בית רבן וקטל עילויה ולא נח, אייתי שמונים אלף פרחי כהנה וקטל יתהון עד שהגיע דמם לדמו של זכריה ועדין היה הדם תוסס, אמר: זכריה זכריה, כל טובים שבהם אבדתי, ניחא לך דליכלינהו לכלהו, כדאמר ליה הכי מיד נח, בההיא שעתא הרהר לעשות תשובה בנפשיה, ואמר: ומה אם על נפש אחת כך, ההוא גברה דקטל כל הנהו נפשתא, על אחת כמה וכמה, ערק ושדר פרדשנא לביתיה ואגייר. (קהלת יב, ה): וינאץ השקד, זו נבואתו של ירמיה, הדא הוא דכתיב (ירמיה א, יא): ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר מקל שקד אני ראה, אמר רבי אלעזר מה סימנו של שקד זה, משעה שהוא מציץ עד שעה שהוא גומר עשרים ואחד יום, כך משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב עשרים ואחד יום. (קהלת יב, ה): ויסתבל החגב, זה צלמו של נבוכדנצר, דכתיב (דניאל ג, א): נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת, אמר רבי יוחנן כל דרומיה אמין שתין ופתיה שית מי יכיל קאים, אם אין עביו שליש רומו אינו יכול לעמד, ואת אמר (דניאל ג, א): אקימה בבקעת דורא. אמר רבי לוי כקנה היו מעמידין ליה והוא נופל, מעמידין אותו והוא נופל, עד היכן, רבי חגי בשם רבי יצחק אמר עד שהביאו כל כסף וזהב שהוציאו מירושלים ושפכו דימוס על רגליו, לקים מה שנאמר (יחזקאל ז, יט): כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה. (קהלת יב, ה): ותפר האביונה, זו זכות אבות. כי הלך האדם לבית עולמו, מבבל היו ושם חזרו. וסבבו בשוק הסופדים, זה גלות יכניה. את מוצא בשעה שירד נבוכדנצר מירושלים וגלותו של צדקיה בידו, יצתה גלותו של יכניה לקראתו מכסים שחורים מבפנים ולבושים לבנים מבחוץ, והיו מקלסין לקראתו, נקטה ברבריה, והוון שאלין מה עביד באבא, מה עביד באחא, מה עבד בברי, ואינון אמרין ליה (ירמיה טו, ב): אשר למות למות ואשר לחרב לחרב, והוון מקלסין בחדא ידא ומספדין בחדא ידא, לקים מה שנאמר (יחזקאל כד, כג): ופארכם על ראשיכם וגו'. (קהלת יב, ו): עד אשר לא ירתק חבל הכסף, זו שלשלת יוחסין (קהלת יב, ו): ותרץ גלת הזהב, אלו דברי תורה (תהלים יט, יא): הנחמדים מזהב ומפז רב. ותשבר כד על המבוע, תרין אמוראין, חד אמר כדו של ברוך על מבועו של ירמיה, וחד אמר כדו של ירמיה על מבועו של ברוך, הדא הוא דכתיב (ירמיה לו, יח): מפיו יקרא אלי. ונרץ הגלגל אל הבור, זו בבל שהיא זוטא של עולם. אמר רבי יוחנן (ישעיה מד, כז): האמר לצולה חרבי, זו בבל, למה נקראת שמה צולה, ששם צללו מי מבול, דכתיב (ירמיה נא, מט): גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ. אמר ריש לקיש כתיב (בראשית יא, ב): וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם, למה נקראת שמה שנער, ששם ננער דור המבול. דבר אחר, שנער, שהן מנערין מכל המצוות, מצות תרומות ומעשרות. דבר אחר, שנער, שהן מתין בתשנק בלא נר ובלא מרחץ. דבר אחר, שנער, שהן מתין נערים. דבר אחר, שנער, עיר ששריה נערים מבעטים בתורה. דבר אחר, שנער, שהעמידה שונא וער להקדוש ברוך הוא, ואיזה זה, זה נבוכדנצר. (קהלת יב, ז): וישב העפר על הארץ כשהיה, מבבל היו ושם חזרו. (קהלת יב, ז): והרוח תשוב אל האלהים וגו', זה רוח הקדש, כיון שנסתלק רוח הקדש גלו, וכיון שגלו היה ירמיה מקונן עליהם איכה ישבה בדד.
  5. Eikhah Rabbah, Petichta 24 רבי יוחנן פתח
    רבי יוחנן פתח (ישעיה כב, א): משא גיא חזיון, גיא שכל החוזים מתנבאים עליה, גיא שכל החוזים עומדים ממנה, דאמר רבי יוחנן כל נביא שלא נתפרש שם עירו ירושלמי היה. גיא חזיון, שהשליכו דברי חוזים לארץ, (ישעיה כב, א): מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות, ולאיגרא סלקין לו, אמר רבי לוי אלו גסי הרוח. תשאות מלאה, אמר רבי …
    רבי יוחנן פתח (ישעיה כב, א): משא גיא חזיון, גיא שכל החוזים מתנבאים עליה, גיא שכל החוזים עומדים ממנה, דאמר רבי יוחנן כל נביא שלא נתפרש שם עירו ירושלמי היה. גיא חזיון, שהשליכו דברי חוזים לארץ, (ישעיה כב, א): מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות, ולאיגרא סלקין לו, אמר רבי לוי אלו גסי הרוח. תשאות מלאה, אמר רבי אלעזר בן יעקב הלשון הזה משמש שלשה לשונות: צרות, מרגשות, אפלה. צרות, שנאמר (איוב לט, ז): תשאות נוגש לא ישמע. מרגשות, שנאמר (ישעיה כב, ב): תשאות מלאה. אפלה, שנאמר (איוב ל, ג): אמש שואה ומשאה. (ישעיה כב, ב): עיר הומיה, קרתא מערבבתא. קריה עליזה, קרתא דחייתא. (ישעיה כב, ב): חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה, ומה הן (דברים לב, כד): מזי רעב ולחמי רשף. (ישעיה כב, ב): כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו, מקשיותם נמסרו למלכיות. דבר אחר, כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו, שהיו מתירין גידי קשתותם ואוסרין בהן, כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו. מרחיקים מלשמע דברי תורה, כמה דאת אמר (ירמיה לא, ב): מרחוק ה' נראה לי. (ישעיה כב, ד): על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי, אמר ריש לקיש בשלשה מקומות בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא ולא הניחן, ואלו הן: בדור המבול, ובים, ובחרבן בית המקדש. בדור המבול מה כתיב (בראשית ו, ג): ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעלם. בים כתיב (שמות יד, כ): ולא קרב זה אל זה כל הלילה. ובחרבן בית המקדש כתיב (ישעיה כב, ד): על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני. אל תאספו אין כתיב כאן אלא אל תאיצו, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, נחומין אלו שאתם אומרים לפני, נאוצין הן לי, למה (ישעיה כב, ה): כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלהים צבאות. יום מערבב יום דבזה יום דבכיה. בגי חזיון, גי שכל החוזים מתנבאים עליה. מקרקר קר ושוע אל ההר, שהיו מקרקרים קירות בתיהם ועושין אותם מגנים, ומעמידים אותן על שועיהם. ועילם נשא אשפה, רב אמר הדא קבוץ דגירי, ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן, שהיו מקרקרים קירות בתיהם ועושים אותם מגנים. ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב. רב אמר כמלא עמקה של מי ים. והפרשים שת שתו השערה, משתיי אזלין ומשתיי אתיין ומתחמאין סגין. ויגל את מסך יהודה, גלי דכסיא. ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער, תני רבי שמעון בן יוחאי כלי זין היה לישראל בסיני והיה שם המפרש חקוק עליו, וכשחטאו נטל מהן, הדא הוא דכתיב (שמות לג, ו): ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. כיצד נטל מהן, רבי איבו ורבנן, רבי איבו אמר מאליו היה נקלף. ורבנן אמרי מלאך היה יורד ומקלפו. ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו וגו' ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה, מלמד שהיו נותצין בתיהם ומוסיפין על החומה, ולא כבר עשה חזקיהו כן, הלא כתיב (דברי הימים ב לב, ה): ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה וגו', אלא, חזקיה בה' אלהי ישראל בטח, אבל אתם לא הבטחתם, הינו הוא דאמר (ישעיה כב, יא): ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם. ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד, אמרו מלאכי השרת לפניו, רבונו של עולם, כתיב (תהלים צו, ו): הוד והדר לפניו, ואתה אומר כדין. אמר להון אנא מליף לכון, היינו הוא דאמר (ישעיה לב, יא): פשטה וערה וחגורה על חלצים, כך תהיו מספידין על שדים ספדים, על חרבן ראשון ועל חרבן שני. על שדי חמד, על בית חמדתי שעשיתי אותו כשדה, היינו הוא דאמר (מיכה ג, יב): ציון שדה תחרש. על גפן פריה, אלו ישראל, כמה דאת אמר (תהלים פ, ט): גפן ממצרים תסיע. דבר אחר, ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא וגו', זהו שאמר הכתוב ברוח הקדש על ידי בני קרח (תהלים מב, ה): אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו', כנגד מי אמרוהו בני קרח למקרא הזה, לא אמרוהו אלא כנגד כנסת ישראל, שאמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם זכורה אני בטחון ושאנן ושלוה שהייתי שרויה בו ועכשו נתרחק ממני, ואני בוכיה ומתאנחת ואומרת מי ישימני כשנים הראשונים שהיה מקדש בנוי, ובתוכו אתה יורד משמי מרום ומשרה שכינתך עלי, ואמות העולם מקלסין אותי, וכשהייתי מבקשת רחמים על עוני אתה עונה אותי, ועכשו אני בבושה וכלמה. ועוד אמרה לפניו, רבונו של עולם שממה עלי נפשי כשאני עוברת על ביתך והוא חרב וקול דממה בתוכו, ואמר מקום שזרעו של אברהם הקריבו קרבן לפניך והכהנים עומדים על הדוכן, והלוים מקלסים בכנורות, יהיו שועלים מרקדים בו, הדא הוא דכתיב (איכה ה, יח): על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו. אלא מה אעשה שעונותי גרמו לי, ונביאי השקר שהיו בתוכי שהתעו אותי מדרך חיים לדרך המות, לכך נאמר: אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו'. דבר אחר, ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד וגו', בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא להחריב את בית המקדש, אמר, כל זמן שאני בתוכו אין אמות העולם נוגעין בו, אלא אכבש את עיני ממנו, ואשבע שלא אזקק לו עד עת קץ, ויבואו האויבים ויחריבו אותו, מיד נשבע הקדוש ברוך הוא בימינו והחזירה אחוריו, הדא הוא דכתיב (איכה ב, ג): השיב אחור ימינו מפני אויב, באותה שעה נכנסו אויבים להיכל ושרפוהו, וכיון שנשרף אמר הקדוש ברוך הוא שוב אין לי מושב בארץ, אסלק שכינתי ממנה ואעלה למכוני הראשון, הדא הוא דכתיב (הושע ה, טו): אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני. באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר אוי לי מה עשיתי, השריתי שכינתי למטה בשביל ישראל, ועכשו שחטאו חזרתי למקומי הראשון, חס ושלום שהייתי שחוק לגוים ולעג לבריות, באותה שעה בא מטטרו"ן ונפל על פניו ואמר לפניו, רבונו של עולם אני אבכה ואתה לא תבכה, אמר לו אם אין אתה מניח לי לבכות עכשו, אכנס למקום שאין לך רשות לכנס ואבכה, שנאמר (ירמיה יג, יז): ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה וגו'. אמר להן הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו ונלך אני ואתם ונראה בביתי מה עשו אויבים בו, מיד הלך הקדוש ברוך הוא ומלאכי השרת וירמיה לפניו, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא את בית המקדש, אמר בודאי זהו ביתי וזהו מנוחתי שבאו אויבים ועשו בו כרצונם. באותה שעה היה הקדוש ברוך הוא בוכה ואומר אוי לי על ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, מה אעשה לכם, התריתי בכם ולא חזרתם בתשובה. אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה, אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חפה ומת בתוך חפתו, ואין לך כאב לא עלי ולא על בני, לך וקרא לאברהם ליצחק וליעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות. אמר לפניו רבונו של עולם איני יודע היכן משה קבור, אמר לו הקדוש ברוך הוא לך עמד על שפת הירדן והרם קולך וקרא בן עמרם בן עמרם עמד וראה צאנך שבלעום אויבים. מיד הלך ירמיה למערת המכפלה ואמר לאבות העולם, עמדו שהגיע זמן שאתם מתבקשין לפני הקדוש ברוך הוא, אמרו לו למה, אמר להם איני יודע, מפני שהיה מתירא שלא יאמרו בימיך היתה לבנינו זאת. הניחן ירמיה ועמד על שפת הירדן וקרא בן עמרם בן עמרם עמד הגיע זמן שאתה מבקש לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו מה היום מיומים שאני מבקש לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לו ירמיה איני יודע. הניחו משה והלך אצל מלאכי השרת, שהיה מכיר אותן משעת מתן תורה, אמר להם משרתי עליונים כלום אתם יודעים מפני מה אני מתבקש לפני הקדוש ברוך הוא, אמרו לו בן עמרם אי אתה יודע שבית המקדש חרב וישראל גלו, והיה צועק ובוכה עד שהגיע לאבות העולם, מיד אף הם קרעו בגדיהם והניחו ידיהם על ראשיהם והיו צועקים ובוכין עד שערי בית המקדש, כיון שראה אותם הקדוש ברוך הוא מיד ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק, ואלמלא מקרא שכתוב אי אפשר לאמרו, והיו בוכין והולכין משער זה לשער זה, כאדם שמתו מוטל לפניו, והיה הקדוש ברוך הוא סופד ואומר אוי לו למלך שבקטנותו הצליח ובזקנותו לא הצליח. אמר רבי שמואל בר נחמן, בשעה שחרב בית המקדש בא אברהם לפני הקדוש ברוך הוא בוכה וממרט זקנו ותולש שערות ראשו ומכה את פניו וקורע את בגדיו ואפר על ראשו, והיה מהלך בבית המקדש וסופד וצועק, אמר לפני הקדוש ברוך הוא מפני מה נשתניתי מכל אמה ולשון שבאתי לידי בושה וכלמה זאת, כיון שראוהו מלאכי השרת אף הם קשרו הספד שורות שורות ואומרין (ישעיה לג, ח): נשמו מסלות שבת עבר ארח וגו', מאי נשמו מסלות, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מסלות שהתקנת לירושלים שלא יהו עוברי דרכים פוסקים מהם היאך היו לשממה. שבת עבר ארח, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא דרכים שהיו ישראל עוברים ושבים בהם בחגים היאך שבתו. הפר ברית, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם, הופר ברית של אברהם אביהם, שעל ידו מתישב העולם, ועל ידו הכירוך בעולם שאתה אל עליון קונה שמים וארץ. מאס ערים. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מאסת ירושלים וציון לאחר שבחרת בהם, הדא הוא דכתיב (ירמיה יד, יט): המאס מאסת את יהודה [ו]אם בציון געלה נפשך וגו'. (ישעיה לג, ח): לא חשב אנוש. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא אפלו כדור אנוש שהיו ראש לעובדי עבודת כוכבים לא חשבת את ישראל. באותה שעה נזקק הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, אמר להם, מה לכם קושרין מספד בענין הזה שורות שורות. אמרו לפניו רבונו של עולם, מפני אברהם אוהבך שבא לביתך וספד ובכה מפני מה לא השגחת עליו, אמר להם מיום שנפטר אוהבי מלפני לבית עולמו לא בא לביתי, ועכשו (ירמיה יא, טו): מה לידידי בביתי, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מפני מה הגלית את בני ומסרתן בידי האמות והרגום בכל מיתות משנות, והחרבת את בית המקדש מקום שהעליתי את יצחק בני עולה לפניך. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם בניך חטאו ועברו על כל התורה ועל עשרים ושתים אותיות שבה, הדא הוא דכתיב (דניאל ט, יא): וכל ישראל עברו את תורתך. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מי מעיד בהם בישראל שעברו את תורתך, אמר לו תבא תורה ותעיד בהם בישראל, מיד באה תורה להעיד בהן, אמר לה אברהם בתי את באה להעיד בהן בישראל שעברו על מצותיך ואין לך בשת פנים מפני, זכרי יום שהחזירך הקדוש ברוך הוא על כל אמה ולשון ולא רצו לקבלך עד שבאו בני להר סיני וקבלו אותך וכבדוך, ועכשו את באה להעיד בהם ביום צרתם. כיון ששמעה תורה כך עמדה לצד אחד ולא העידה בהן. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם יבאו עשרים ושתים אותיות ויעידו בהן בישראל. מיד באו עשרים ושתים אותיות, באה אל"ף להעיד בישראל שעברו על התורה, אמר לה אברהם, אל"ף את ראש לכל האותיות ובאת להעיד בישראל ביום צרתם, זכרי יום שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ופתח בך (שמות כ, ב): אנכי ה' אלהיך, ולא קבלוך אמה ולשון אלא בני, ואת באת להעיד בבני. מיד עמדה אל"ף לצד אחד ולא העידה בהן. באתה בי"ת להעיד בהם בישראל, ואמר לה אברהם בתי את באת להעיד על בני, שהם זריזין בחמשה חמשי תורה שאת בראש התורה, הדא הוא דכתיב (בראשית א, א): בראשית ברא אלהים, מיד עמדה בי"ת לצד אחד ולא העידה כלום. באתה גימ"ל להעיד בישראל, אמר לה אברהם גימ"ל את באת להעיד בבני שעברו על התורה, כלום יש אמה שמקימת מצות ציצית שאת נתונה בראש, אלא בני, הדא הוא דכתיב (דברים כב, יב): גדלים תעשה לך. מיד עמדה גימ"ל לצד אחד ולא העידה כלום. וכיון שראו כל האותיות שהשתיקן אברהם, נתבישו ועמדו בעצמן ולא העידו בישראל. מיד פתח אברהם לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבונו של עולם למאה שנה נתת לי בן, וכשעמד על דעתו והיה בחור בן שלשים ושבע שנים אמרת לי העלהו עולה לפני, ונעשיתי עליו כאכזרי ולא רחמתי עליו, אלא אני בעצמי כפתתי אותו, ולא תזכר לי זאת ולא תרחם על בני. פתח יצחק ואמר רבונו של עולם, כשאמר לי אבא (בראשית כב, ח): אלהים יראה לו השה לעלה בני, לא עכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון לבי על גבי המזבח ופשטתי את צוארי תחת הסכין, ולא תזכר לי זאת ולא תרחם על בני. פתח יעקב ואמר רבונו של עולם, לא עשרים שנה עמדתי בבית לבן, וכשיצאתי מביתו פגע בי עשו הרשע ובקש להרג את בני ומסרתי עצמי למיתה עליהם, ועכשו נמסרו ביד אויביהם כצאן לטבחה, לאחר שגדלתים כאפרוחים של תרנגולים וסבלתי עליהם צער גדול בנים, כי רב ימי הייתי בצער גדול בעבורם, ועתה לא תזכר לי זאת לרחם על בני. פתח משה ואמר רבונו של עולם, לא רועה נאמן הייתי על ישראל ארבעים שנה ורצתי לפניהם כסוס במדבר, וכשהגיע זמן שיכנסו לארץ גזרת עלי במדבר יפלו עצמותי, ועכשו שגלו שלחת לי לספד ולבכות עליהם, זהו המשל שאומרים בני אדם מטוב אדוני לא טוב לי ומרעתו רע לי. באותה שעה אמר משה לירמיה לך לפני שאלך ואביאם ואראה מי מניח ידו עליהם. אמר לו ירמיה אי אפשר לילך בדרך מפני ההרוגים, אמר לו אף על פי כן, מיד הלך משה וירמיה לפניו, עד שהגיעו לנהרות בבל, ראוהו למשה ואמרו זה לזה בא בן עמרם מקברו לפדותינו מיד צרינו, יצתה בת קול ואמרה גזרה היא מלפני. מיד אמר להם משה בני להחזיר אתכם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא המקום יחזיר אתכם במהרה והניח אותם. באותה שעה הרימו קולם בבכיה גדולה עד שעלתה בכיתם למרום, הדא הוא דכתיב (תהלים קלז, א): על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו. כיון שבא משה אצל אבות העולם אמרו לו מה עשו האויבים בבנינו, אמר להם, מהם הרגו, ומהם כפתו ידיהם לאחוריהם, ומהם אסורים בכבלי ברזל, ומהם נפשטים ערמים, ומהם מתו בדרך ונבלתם לעוף השמים ולבהמת הארץ, ומהם משלכים לחמה רעבים וצמאים, מיד פתחו כלם ובכו וקוננו בקינות וי על דמטא לבנן, היכי הויתון כיתמי בלא אבא, היכי דמכיתון בטיהרא ובקייטא בלא לבושא ובלא כסו. היכי סגיתון בטורי ובחצצי חליצי מסאני ובלא סנדלא. היכי טעניתון מובלי טעוני דחלא, היכי הוו ידיכון כפיתון לאחוריכון, היכי לא בלעתון רוקא בפומיכון. פתח משה ואמר ליטא שמשא אמאי לא חשכת בשעה דעאל שנאה לבית מקדשא. אהדר ליה שמשא בחייך משה רעיא מהימנא, היכי אהוי חשוכא דלא שבקין לי ולא רפו לי דנקטין לי בשיתין שוטי דנורא ואמרין לי פוק ונהר נהוריך. תוב פתח משה ואמר וי על זיוך מקדשא היכי חשך, וי כי מטא זמניה דיחרב והיכלא מכלי ודרדקי דבי רב מתקטלין ואבוהון אזלין בשביה וגלותא ובחרבא. תוב פתח משה ואמר, שבאי אי בחייכון אתון קטולי, לא תקטלון קטולא אכזראה ולא תשוון כלאה גמירא, ולא תקטלון ברא באנפוהי דאבא, וברתא באנפה דאמא, דמטא זימנא דמרי שמיא חושבנא חשיב מנכון. וכשדאי רשיעיא לא עבדין הכי אלא מותבין ליה לברא בכנפיה דאמיה ואמרין ליה לאבוה קום נכסיה, בכיא אמיה ונתרין דמעתא עלוהי ואבוהי תלה ליה רישיה. ועוד אמר לפניו רבונו של עולם, כתבת בתורתך (ויקרא כב, כח): ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, והלא כבר הרגו בנים ואמותיהם כמה וכמה ואתה שותק. באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה רבונו של עולם, גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתרה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי, והקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה, והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי, ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי, כדי שיהא סבור שהיא רחל. ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר, כדי שלא יכיר לקול אחותי וגמלתי חסד עמה, ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקים, רחמן, מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש, והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם. מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר, בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן, הדא הוא דכתיב (ירמיה לא, טו): כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו. וכתיב (ירמיה לא, טז): כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך וגו', וכתיב (ירמיה לא, יז): ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם.
  6. Eikhah Rabbah, Petichta 25 רבי יוחנן פתח
    רבי יוחנן פתח (ירמיה יג, טז): תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשך וגו', אימתי נתקים להם המקרא הזה, במיתתו של חזקיהו, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב לב, לג): וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו. מה כבוד עשו לו, רבי יהודה ברבי סימון ורבי חנין ורבנן, רבי יהודה בר סימון אמר בית …
    רבי יוחנן פתח (ירמיה יג, טז): תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשך וגו', אימתי נתקים להם המקרא הזה, במיתתו של חזקיהו, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב לב, לג): וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו. מה כבוד עשו לו, רבי יהודה ברבי סימון ורבי חנין ורבנן, רבי יהודה בר סימון אמר בית וועד בנו למעלה מקברו של חזקיהו, בשעה שהיו הולכים לשם היו אומרים לו למדנו. רבי חנין אמר ספר תורה נתנו למעלה מקברו של חזקיהו ואמרו זה שהוא מוטל בארון זה, קים מה שכתוב בזה. ורבנן אמרי הציעו לו טפטיות מפתח בתיהם עד קברי בני דוד, וכל כך למה, כדי שלא יתיחפו רגליהם. אף על פי כן נתיחפו רגליהם. אמר להם ירמיה מה אם בשעה שהצעתם טפטיות מפתח בתיכם עד קברי בני דוד נתיחפו רגליכם, לכשיתנגפו רגליכם על הרי נשף, על אחת כמה וכמה. עשר מסעות נסעה השכינה: מכרוב לכרוב, ומכרוב למפתן הבית, מן מפתן הבית לכרובים, ומן הכרובים לשער הקדמוני, משער הקדמוני לחצר, מן החצר לגג, מן הגג למזבח, מן המזבח לחומה, מן החומה לעיר, מן העיר להר הזיתים. מכרוב לכרוב, דכתיב (יחזקאל י, ד): וירם כבוד ה' מעל הכרוב. מכרוב למפתן הבית, דכתיב (יחזקאל ט, ג): וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית. ממפתן הבית לכרובים, דכתיב (יחזקאל י, יח): ויצא כבוד ה' מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים, ויצא, לא היה צריך קריה למימר אלא ויבא, ואת אמר ויצא, מהו ויצא, אמר רבי אחא למלך שהיה יוצא מפלטין שלו בכעס, משהיה יוצא היה חוזר ומגפף ומנשק בכתלי פלטין ובעמודי פלטין ובוכה ואומר הוי שלום בית פלטין שלי, הוי שלום בית מלכותי, הוי שלום בית יקרי, הוי שלום מן כדון הוי שלם. כך, משהיתה שכינה יוצאת מבית המקדש, היתה חוזרת ומגפפת ומנשקת בכתלי בית המקדש, ובעמודי בית המקדש, ובוכה ואומרת הוי שלום בית מקדשי, הוי שלום בית מלכותי, הוי שלום בית יקרי, הוי שלום מן כדון הוי שלום. מן הכרובים לשער הקדמוני, דכתיב (יחזקאל י, יט): וישאו הכרובים את כנפיהם וגו'. משער הקדמוני לחצר, דכתיב (יחזקאל י, ד): והחצר מלאה את נגה כבוד ה'. מן החצר לגג, דכתיב (משלי כה, כד): טוב שבת על פנת גג. מן הגג למזבח, דכתיב (עמוס ט, א): ראיתי את ה' נצב על המזבח. מן המזבח לחומה, דכתיב (עמוס ז, ז): והנה ה' נצב על חומת אנך. דבר אחר, מהו אנך, זו סנהדרין של שבעים ואחד, מנין אנ"ך ויאמר ה' הנני שם אנך אמר רבי יהודה ברבי סימון. מן החומה לעיר, דכתיב (מיכה ו, ט): קול ה' לעיר יקרא. מן העיר להר הזיתים, דכתיב (יחזקאל יא, כג): ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר. אמר רבי יונתן שלש שנים ומחצה עשתה השכינה יושבת על הר הזיתים, סבורה שמא ישראל יעשו תשובה ולא עשו, והיתה בת קול מכרזת ואומרת (ירמיה ג, יד): שובו בנים שובבים, (מלאכי ג, ז): שובו אלי ואשובה אליכם. וכיון שלא עשו תשובה, אמרה (הושע ה, טו): אלך אשובה אל מקומי. על אותה שעה הוא אומר (ירמיה יג, טז): תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשך, בטרם יחשך לכם מדברי תורה, בטרם יחשך לכם מדברי נבואה, (ירמיה יג, טז): ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף, וקויתם לאור בבבל, ושמה לצלמות במדי, ושית לערפל ביון, ואם לא תשמעוה באדום. במסתרים תבכה נפשי מפני גוה, מה תלמוד לומר מפני גוה, אלו עובדי כוכבים שהם מתגאים ואומרים (דברים לב, לז): אי אלהימו צור חסיו בו. דבר אחר, מפני גוה, מפני מלאכי השרת, שהם מתגאים ואומרים (תהלים ח, ה): מה אנוש כי תזכרנו וגו', (ירמיה יג, יז): ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה'. את מוצא עד שלא גלו ישראל היו עשויים עדרים עדרים, עדרי כהנה לבד, עדרי לויה לבד, עדרי ישראל לבד, וכיון שגלו נעשו עדר אחד, כי נשבה עדר ה', כי נשבו אין כתיב כאן, אלא כי נשבה עדר ה'.
  7. Eikhah Rabbah, Petichta 32 אמר רבי יוחנן
    רבי חנינא פתח הכי (ירמיה ח, יח): מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי, מהו מבליגיתי, מבלי הוגין בתורה לקים מצוות ומעשים טובים, עשיתי ביתי גתי ואף על פי כן עלי לבי דוי, על בית המקדש, הדא הוא דכתיב: על זה היה דוה לבנו וגו'. וכתיב (ירמיה ח, יט): הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים, אמר רבי יוחנן דבור זה משמש שלשה …
    רבי חנינא פתח הכי (ירמיה ח, יח): מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי, מהו מבליגיתי, מבלי הוגין בתורה לקים מצוות ומעשים טובים, עשיתי ביתי גתי ואף על פי כן עלי לבי דוי, על בית המקדש, הדא הוא דכתיב: על זה היה דוה לבנו וגו'. וכתיב (ירמיה ח, יט): הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים, אמר רבי יוחנן דבור זה משמש שלשה לשונות: זעקה, שועה, נאקה. זעקה, דכתיב (שמות ב, כג): ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם, שועה, דכתיב: קול שועת בת עמי. נאקה, דכתיב (שמות כב, כד): וישמע אלהים את נאקתם. רבי הונא דצפורין אומר לשון פרפור הוא, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל, כד): ונאק נאקות חלל. וכתיב (איוב כד, יב): ונפש חללים תשוע. (ירמיה ח, יט): הה' אין בציון אם מלכה אין בה, אלו היה שם לא היו גולים, וכיון שחטאו גלו, וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה ישבה בדד.
  8. Eikhah Rabbah, Petichta 33 אמר רבי יוחנן
    רבי זעירא פתח (איוב ל, לא): ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים, תמן תנינן אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן יוצאות בנות ישראל בכלי לבן שאולין כדי שלא לביש את מי שאין לו, וכל הכלים היו טעונין טבילה ובהן בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים. תנא מי שאין לו אשה נפ …
    רבי זעירא פתח (איוב ל, לא): ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים, תמן תנינן אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן יוצאות בנות ישראל בכלי לבן שאולין כדי שלא לביש את מי שאין לו, וכל הכלים היו טעונין טבילה ובהן בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים. תנא מי שאין לו אשה נפנה לשם ומה היו אומרות, בחור, שא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה, וכן הוא אומר (שיר השירים ג, יא): צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו זה מתן תורה, וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו. בשלמא יום כפורים יום סליחה וכפרה לישראל, יום שנתנו בו לוחות אחרונות, אלא חמשה עשר באב מאי היא, רבי יעקב בר אחא בשם רבי אסי אמר שבו זמן קציצה יפה לעצים, שכל עצים שנקצצים בו אין עושין מאכלת, ותני כל עץ שנמצא בו תולעת או מאכלת פסול מעל גבי המזבח. רבי אבא בר כהנא ורבי אסי משום דעולא בשם רבי אמרי, שבו בטל הושע בן אלה פרוזדאות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים. רב כהנא שאל מן קדם רב, אמר ליה אפשר דכל דא טיבותא עבד וכתיב ביה (מלכים ב יז, ג): עליו עלה שלמנאסר מלך אשור וגו', אלא על שהעביר קולר מצוארו ונתנו בצואר הרבים ולא אמר כל עמא יסקון ויצלון, אלא אמר כל מאן דבעי למיסק יסק. רבי שמואל בר נחמני ואמרי לה משמיה דרבי שמואל בר יצחק יום שהתרו שבטים לבוא זה בזה, שנאמר (במדבר לו, ח): וכל בת ירשת נחלה וגו', וכתיב (במדבר לו, ט): ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר וגו', וכי אפשר לבת שתירש שתי מטות, אלא אמר מעתה אביה משבט אחד ואמה משבט אחר. רבנן אמרי יום שהתר שבט בנימין לבוא בקהל, דכתיב (שופטים כא, יח): ארור נתן אשה לבנימין. אמר רבי יוחנן מקרא קראו וקרבוהו, מקרא קראו ורחקוהו. מקרא קראו וקרבוהו (בראשית לה, יא): גוי וקהל גוים יהיה ממך. מקרא קראו ורחקוהו (בראשית מח, ה): אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, שאינן נחשבין עם אחיהם. אמר רב יהודה אמר שמואל יום שהתרו שבטים. רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה. רבי אליעזר הגדול אמר ניחא בחמשה עשר, מכאן ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה, ואמר רב מנסיא וקרי ליה יום תבר מגל, מכאן ואילך המוסיף יוסיף ודלא מוסיף יסיף. רבי אבין ורבי יוחנן אמרי יום שבטל החפר מן מתי מדבר. אמר רבי לוי כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר צאו לחפר, והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן, לשחרית היה מוציא כרוז ואומר קומו והפרישו המתים מן החיים, והיו עומדים ומוציאין עצמן, חמשה עשר אלף ופרוטרוט חסרו שש מאות אלף, ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים, אמרו דומה שטעינו בחשבון, וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבעה עשר, כיון דאתמלא סיהרא אמרו דומה שהקדוש ברוך הוא בטל אותה גזרה מעלינו וחזרו ועשאוהו יום טוב, וגרמו עוונותיהם ונעשה אבל בעולם הזה בחרבן הבית פעמים, הדא הוא דכתיב (איוב ל, לא): ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים. (במדבר יד, א): ויבכו העם בלילה ההוא, וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה ישבה בדד.
  9. Eikhah Rabbah 1:18 אמר רבי יוחנן
    חדא אתתא אתת לגבי רבי אלעזר אמרה ליה חמיית דשריתא דביתא פקעה, אמר לה ההיא אתתא ילדה בר דכר, אזלת וכן הוה לה. אזלת זמן חורן למשאליניה, אמרה ליה שריתא דביתא פקעא, אמר לה את ילידת בר דכר, אזלת וכן הוה לה. אזלת זמן חורן זמנא תליתיתא אשכחת תלמידוי יתבין בבי ספרא ורבהון לא הוה תמן, אמרה לון אן הוא רבכון, …
    חדא אתתא אתת לגבי רבי אלעזר אמרה ליה חמיית דשריתא דביתא פקעה, אמר לה ההיא אתתא ילדה בר דכר, אזלת וכן הוה לה. אזלת זמן חורן למשאליניה, אמרה ליה שריתא דביתא פקעא, אמר לה את ילידת בר דכר, אזלת וכן הוה לה. אזלת זמן חורן זמנא תליתיתא אשכחת תלמידוי יתבין בבי ספרא ורבהון לא הוה תמן, אמרה לון אן הוא רבכון, אמרין לה מה את בעא מיניה, אמרה לון דלמא דאתון חכימין למיפשר חלמא דחמית כרבכון, אמרין לה אמרי לן מה את בעייא ואנן פתרין ליך, אמרה לון חמית בחלמי ההיא אתתא דשרייתא דביתא פקעה, אמרין לה ההיא אתתא קברא בעלה. וכד נפקת מן קומיהון שריית מייללא, שמע רבי אלעזר אמר להו למה ההיא איתתא מייללא, אמרו ליה ההיא איתתא אתת למישאלינך ולא אשכחת יתך. אמר לתלמידוי ההיא איתתא מאי אתת למישאל, אמרין ליה למיפתרינה לחלמא. אמר להן ומה אמריתו לה, אמרין ליה כן וכן, אמר להו אבדתון גברא, לא כן כתיב (בראשית מא, יג): ויהי כאשר פתר לנו כן היה, ולא כן אמר רבי יוחנן החלום הולך אחר פתרונו חוץ מן היין, יש שותהו וטוב לו יש שותהו ורע לו. אמר רבי אבהו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.
  10. Eikhah Rabbah 1:20 אמר רבי יוחנן
    שרתי במדינות. אמר רבי יוחנן לפי שעברו ישראל על תנאי שקבלו מסיני, לפיכך היתה למס, הוא סיני הוא למס, חושבניה דדין כחושבניה דדין. אמר רבי ישמעאל בר נחמן לפי שעבדו ישראל עבודת כוכבים לפיכך היתה למס, היא למס היא סמל, אתוי דדין הינון אתוי דדין. רבי ברכיה אמר הפכה למס סמל. ורבנן אמרי למס, למסא דלבא. אמר רב …
    שרתי במדינות. אמר רבי יוחנן לפי שעברו ישראל על תנאי שקבלו מסיני, לפיכך היתה למס, הוא סיני הוא למס, חושבניה דדין כחושבניה דדין. אמר רבי ישמעאל בר נחמן לפי שעבדו ישראל עבודת כוכבים לפיכך היתה למס, היא למס היא סמל, אתוי דדין הינון אתוי דדין. רבי ברכיה אמר הפכה למס סמל. ורבנן אמרי למס, למסא דלבא. אמר רב עוקבא בליל תשעה באב נכנס אברהם אבינו לבית קדשי הקדשים, אחזו הקדוש ברוך הוא בידו והוה מטיל בו ארכות וקצרות. אמר לו הקדוש ברוך הוא (ירמיה יא, טו): מה לידידי בביתי, אמר לו רבוני בני היכן הם, אמר לו חטאו והגליתים לבין האמות. אמר לו לא היו בהן צדיקים. אמר לו (ירמיה יא, טו): עשותה המזמתה. אמר לו היה לך להסתכל בטובים שבהם. אמר לו סוגיהון בישין, דכתיב: עשותה המזמתה הרבים. אמר לו היה לך להביט לברית מילה שבבשרם. אמר לו חייך כפרו בה, שנאמר (ירמיה יא, טו): ובשר קדש יעברו מעליך. ולא עוד אלא שהיו שמחין במפלתם אלו על אלו, דכתיב (ירמיה יא, טו): כי רעתכי אז תעלזי, וכתיב (משלי יז, ה): שמח לאיד לא ינקה. ומפני מה נאמר מגלת קינות אלפא ביתא, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר לפי שכתוב (דניאל ט, יא): וכל ישראל עברו את תורתך וגו' שהיא כתובה מאל"ף ועד תי"ו, לפיכך נכתבה המגלה הזאת אלפא ביתין זו כנגד זו.
  11. Eikhah Rabbah 1:29 רבי יוחנן אמר
    ומרב עבדה, אמר רבי אחא על שהיו משתעבדים בעבד עברי, כמה דאת אמר (ירמיה לד, יד): מקץ שבע שנים תשלחו. היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, רבי יודן ברבי נחמיה בשם רבי שמעון בן לקיש אמר אלו מצאה מנוח לא היתה חוזרת, ודכותיה (בראשית ח, ט): ולא מצאה היונה מנוח. ודכותה (דברים כח, סה): ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מ …
    ומרב עבדה, אמר רבי אחא על שהיו משתעבדים בעבד עברי, כמה דאת אמר (ירמיה לד, יד): מקץ שבע שנים תשלחו. היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח, רבי יודן ברבי נחמיה בשם רבי שמעון בן לקיש אמר אלו מצאה מנוח לא היתה חוזרת, ודכותיה (בראשית ח, ט): ולא מצאה היונה מנוח. ודכותה (דברים כח, סה): ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך. כל רדפיה השיגוה בין המצרים, כההיא דתנן דברי בן ננס בסימניו ובמצרניו. דבר אחר, כל רדפיה השיגוה בין המצרים, ביומין דעקא, משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, שבהם קטב מרירי מצוי, כמה דאת אמר (תהלים צא, ו): מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים. רבי אבא בר כהנא ורבי לוי, רבי אבא בר כהנא אמר דהוא גזיז סוגיא דטיהרה מרישהון דשית עד סופיהון דתשע. ורבי לוי אמר דהוא גזיז סוגיא דיומא מסופיהון דארבע עד רישיהון דתשע, ואינו מהלך לא בחמה ולא בצל, אלא בצל הסמוך לחמה. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר כלו מלא עינים, קלפות קלפות, ושערות שערות. ורבי שמעון בן לקיש אמר עין אחת נתונה על לבו וכל מי שרואה אותו נופל ומת. ומעשה בחסיד אחד שראה אותו ונפל על פניו ומת, ויש אומרים יהודה ברבי היה. שמואל חמתיה ולא נפל, אמר עכן בית. רבי אבהו הוה יתיב ומתנא בהדא כנישתא מדוכתא דקסרי, חמא חד בר נש דטעין חדא קטיתא ואזל למימחי חבריה, חמא מזיקא קאי בתריה דטעין קטיתא דפרזלא קם וצריח, אמר ליה מה את בעי קטיל חבריך. אמר ליה בהדא בר נש קטיל חבריה, אמר ליה הא מזיקא קאים בתריה דטעין קטיתא דפרזלא, את מחי ליה בהדא והוא מחי ליה בההיא ומת. רבי יוחנן הוה מפקד לספרייא ומתנניא דלא להוון טעונין ערקתא מינוקיא באילין יומי. רבי שמואל בר נחמני הוה מפקד לספרייא ומתנניא דיהוון מפטרין רב טלאי בארבע שעין.
  12. Eikhah Rabbah 1:37 אמר ליה רבי יוחנן dialogue
    כד דמך רבי יוסי ממלחיא סליק רבי יוחנן וריש לקיש לגמילות חסדא וסליק עמהון רבי יצחק פסאקא, והוה תמן חד סב בעי למיעל ומיפתח עלוי ולא שבקוניה. אמר ליה רבי יצחק פסאקא קדם אילין אריותא דאורייתא את פתח פומך, אמר להו רבי יוחנן שבקוניה דהוא גבר סב, ייעול וישתבח באתריה. עאל ופתח ואמר מצינו שסלוקן של צדיקים קש …
    כד דמך רבי יוסי ממלחיא סליק רבי יוחנן וריש לקיש לגמילות חסדא וסליק עמהון רבי יצחק פסאקא, והוה תמן חד סב בעי למיעל ומיפתח עלוי ולא שבקוניה. אמר ליה רבי יצחק פסאקא קדם אילין אריותא דאורייתא את פתח פומך, אמר להו רבי יוחנן שבקוניה דהוא גבר סב, ייעול וישתבח באתריה. עאל ופתח ואמר מצינו שסלוקן של צדיקים קשה לפני הקדוש ברוך הוא יותר ממאה תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה, ומחרבן בית המקדש. בתוכחות כתיב (דברים כח, נט): והפלא ה' את מכתך. ובחרבן בית המקדש כתיב: ותרד פלאים. אבל בסילוקן של צדיקים כתיב (ישעיה כט, יד): לכן כה אמר ה' הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא. וכל כך למה (ישעיה כט, יד): ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר. אמר רבי יצחק פסאקא יהוי דין גברא בריך פומיה, אמר ליה רבי יוחנן אלו לא שבקתוניה מנן הוינן שמעין דא מרגליתא. ורוח הקדש צווחת ואומרת: ראה ה' את עניי כי הגדיל אויב. (תהלים קיט, פה): כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך, רבי אבא בר כהנא אמר תרתי כתיב (דברים כב, ו): לא תקח האם על הבנים, וכאן (הושע י, יד): אם על בנים רטשה, הוי: אשר לא כתורתך. רבי אבא בר כהנא אמר אחורי, כתיב (ירמיה ט, כ): להכרית עולל מחוץ, ולא מבתי כנסיות. בחורים מרחבות, ולא מבתי מדרשות. וכאן אף אלהים עלה בהם וגו', הוי: אשר לא כתורתך. רבי יהודה ברבי סימון אמר תרתי כתיב (ויקרא כב, כח): ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, וכאן נהרגו בן ואם ביום אחד, שנאמר (הושע י, יד): אם על בנים רטשה. הוי: אשר לא כתורתך. רבי יהודה ברבי סימון אמר אחורי, כתיב (ויקרא יז, יג): אשר יצוד ציד חיה או עוף וכסהו בעפר, וכאן (תהלים עט, ג): שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר, הוי: אשר לא כתורתך. אמר רבי ברכיה אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם לחמורים נתת קבורה, ולבניך לא נתת קבורה. לחמורים נתת קבורה, אלו המצריים, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כג, כ): אשר בשר חמורים בשרם. ואמר רבי ברכיה לפי שהיה הים זורקן ליבשה, ויבשה זורקן לים, ים אומר ליבשה קבלי אכלוסיך, ויבשה אומרת לים קבלי אכלוסיך, אמרה יבשה ומה אם בשעה שלא קבלתי אלא דמו של הבל נאמר בי (בראשית ג, יז): ארורה האדמה, היאך אני יכולה לקבל דם כל ההמון הזה, עד שנשבע לה הקדוש ברוך הוא שאינו מעמידה בדין, הדא הוא דכתיב (שמות טו, יב): נטית ימינך תבלעמו ארץ, ואין ימין אלא שבועה, שנאמר (ישעיה סב, ח): נשבע ה' בימינו. ולעמך לא נתת קבורה, הוי: אשר לא כתורתך.
  13. Eikhah Rabbah 1:47 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    מעשה במרים בת ביתוס שקדשה יהושע בן גמלא, ומנהו המלך להיות כהן גדול, ונכנסה פעם אחת לראות, ואמרה אלך ואראה אותו כשהוא קורא ביום הכפורים בבית המקדש, והוציאו לה טפטיות מפתח ביתה עד פתח בית המקדש, כדי שלא יתיחפו רגליה, ואף על פי כן נתיחפו רגליה, וכשמת יהושע בעלה פסקו לה חכמים סאתים יין בכל יום, והא תניא …
    מעשה במרים בת ביתוס שקדשה יהושע בן גמלא, ומנהו המלך להיות כהן גדול, ונכנסה פעם אחת לראות, ואמרה אלך ואראה אותו כשהוא קורא ביום הכפורים בבית המקדש, והוציאו לה טפטיות מפתח ביתה עד פתח בית המקדש, כדי שלא יתיחפו רגליה, ואף על פי כן נתיחפו רגליה, וכשמת יהושע בעלה פסקו לה חכמים סאתים יין בכל יום, והא תניא אין פוסקין יין לאשה, רבי חיא בר אבא אמר לשום זנות, כמה דאת אמר (הושע ד, יא): זנות ויין ותירוש יקח לב. רבי יחזקיה ורבי אבהו בשם רבי יוחנן אמרו לתבשיליה. ועוד תנן אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפים לה על מזונותיה. ואמר רבי יהושע בן לוי מאי מוסיף, יין, שהיין מרבה את החלב. אמר רבי אלעזר ברבי צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה שקשרו שערותיה בזנבי סוסיהם של ערביים, והיו מריצין לה מירושלים ועד לוד, וקראתי עליה הפסוק הזה (דברים כח, נו): הרכה בך והענגה וגו'.
  14. Eikhah Rabbah 2:3 בשם רבי יוחנן
    ולא זכר הדם רגליו, אמר רבי חנינא בר יצחק, אין הקדוש ברוך הוא זוכר אותו הדם של בין רגליו של זקן, שנאמר (בראשית יז, כד): ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו, אמר רבי יודן למלך שתפש את שונאיו והרגן, והיו בני המדינה מפרכסין בדם שונאיו, פעם אחת הקניטוהו ודחפן והוציאן חוץ לפלטין, אמרו אין המלך נזכר ל …
    ולא זכר הדם רגליו, אמר רבי חנינא בר יצחק, אין הקדוש ברוך הוא זוכר אותו הדם של בין רגליו של זקן, שנאמר (בראשית יז, כד): ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו, אמר רבי יודן למלך שתפש את שונאיו והרגן, והיו בני המדינה מפרכסין בדם שונאיו, פעם אחת הקניטוהו ודחפן והוציאן חוץ לפלטין, אמרו אין המלך נזכר לנו אותו הדם שהיינו מפרכסין בדם שונאיו, כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, אין את נזכר לנו אותו הדם שבמצרים, שנאמר (שמות יב, ז): ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף. דבר אחר, ולא זכר הדם רגליו, אין הדם זה אלא בית המקדש, הדא הוא דכתיב (תהלים צט, ה): רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא. ביום אפו, אמר רבי אחא יום אחד היה חרון אפו של הקדוש ברוך הוא, ואלו עשו ישראל תשובה פשרו. (יחזקאל ט, א): ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו, עד היכן חטאו של עגל קים, רבי ברכיה ואמרי לה רבי נחמיה בן אלעזר עד עגליו של ירבעם בן נבט, הדא הוא דכתיב (הושע ז, א): כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון, אמר הקדוש ברוך הוא באתי לרפאות לישראל מחטאו של עגל, ונגלה רעות שמרון. רבי ישמעאל בר נחמני בשם רבי יוחנן אמר עד חרבן בית המקדש, דכתיב: קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו, וכתיב (שמות לב, לד): וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם. כתיב (יחזקאל ט, ב): והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת. כתיב הכא: והנה ששה, והלא חמש גזרות הן, דכתיב (יחזקאל ט, ה): ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו אל תחס עינכם ואל תחמלו. וכתיב (יחזקאל ט, ו): זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית, אמר רבי יוחנן למלאך קשה שביניהם אמר, זה גבריאל, שנאמר (יחזקאל ט, ב): ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו, שלשה דברים היה אותו מלאך משמש, קסנטור, ספקלטור, וכהן גדול. קסנטור, דכתיב: וקסת הספר במתניו. ספקלטור, שנאמר (ישעיה לד, ב): החרימם נתנם לטבח. וכהן גדול, שנאמר: ואיש אחד בתוכם לבש בדים, וכתיב בכהן (ויקרא טז, ד): כתנת בד קדש ילבש. ואיש כלי מפצו בידו, מאני זייניה, מאני סיתורייתה, ומאני גלותיה. מאני זייניה: ואיש כלי מפצו בידו. ומאני סיתורייתה (ישעיה כז, ט): בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות. ומאני גלותיה, דכתיב (ירמיה נא, כ): מפץ אתה לי כלי מלחמה. וכתיב: ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת, רבי יהודה ברבי סימון אמר עד מקום מחיצתו. ורבנן אמרי עומד ומזכיר חטאין של אחז, דכתיב ביה (מלכים ב טז, טו): ומזבח הנחשת יהיה לי לבקר, מהו לבקר, אמר רבי פינחס פסלו ועשאו בעלי מומין, כמה דאת אמר (ויקרא יג, לו): לא יבקר הכהן. (יחזקאל ט, ד): ויאמר ה' אלו עבר בתוך העיר ירושלים, אלו כתיב, אמר רבי שמעון בן לקיש למלאך הקשה שבהן [אמר זה גבריאל]. והתוית תו, רב נחמן אמר אלו בני אדם שקימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו. ורבנן אמרי חתוכין ופספס. ורב אמר על שנתנה בכל צד תי"ו, תיהי תיהי ותחי תחי. אמר רבי חנינא בר יצחק תמה זכות אבותיהן. רבי הושעיא שלח ואמר לרבי סימון בשביל שאת שרוי בביתו של קצין מפני מה אין אתה מוכיחן, אמר לו הלואי נהוי מאותן שכתוב בהן הנאנחים והנאנקים, אמר לו והלא מהן התחילה הפרענות, דכתיב (יחזקאל ט, ה): ולאלה אמר באזני, אמר רבי אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה, הדא הוא דכתיב ולאלה אמר אלהים באזני, אין כתיב כאן, אלא ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו אל תחס עינכם ואל תחמלו, זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו. והיאך זה, אלא באותה שעה קפצה קטיגוריא לפני כסא הכבוד, אמרה לפניו רבון העולם איזה מהן נהרג על שמך, איזה מהן נפצע מחו על שמך, איזה מהן נתן נפשו על שמך, אמר אין בהם כדי שטר. רבי איבו אמר, אמר הקדוש ברוך הוא יחרב בית המקדש ואל תגע יד בצדיקים. רבי יהודה ברבי סימון אמר הוא והם יש בהם כדי שטר. רבי תנחומא ורבי אבא בשם רבי אבא, מעולם לא אמר הקדוש ברוך הוא דבר טוב וחוזר בו, וכאן חזר בו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ט, ו): וממקדשי תחלו, אל תקרי וממקדשי אלא וממקדשי תחלו. מיד מה כתיב: ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית. וכתיב: ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר. וכתיב (יחזקאל ט, ח): ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק [קול גדול] ואמר אהה אדני אלהים המשחית אתה את כל שארית ישראל, ואין שארית אלא צדיקים, לכך בא ואמר: בלע ה' ולא חמל וגו'.
  15. Eikhah Rabbah 2:4 אמר רבי יוחנן
    בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים, מנין (ישעיה א, כא): מלאתי משפט, מלתי כתיב, וכל אחד ואחד היה לו בית ספר ובית תלמוד, בית ספר למקרא, ובית תלמוד למשנה. דבר אחר, בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, את כל נאותיו של יעקב, כגון רבי ישמעאל, ו …
    בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים, מנין (ישעיה א, כא): מלאתי משפט, מלתי כתיב, וכל אחד ואחד היה לו בית ספר ובית תלמוד, בית ספר למקרא, ובית תלמוד למשנה. דבר אחר, בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, את כל נאותיו של יעקב, כגון רבי ישמעאל, ורבן גמליאל, ורבי ישבב, ורבי יהודה בן בבא, ורבי חוצפית המתורגמן, ורבי יהודה הנחתום, ורבי חנניה בן תרדיון, ורבי עקיבא, ובן עזאי, ורבי טרפון. ואית דמפקין רבי טרפון ומעיילין רבי אלעזר חרסנה. רבי יוחנן הוה דרש שיתין אפין בבלע ה' ולא חמל, ורבי הוה דריש עשרים וארבעה אפין. ולא דרבי יוחנן יתיר על רבי, אלא רבי על ידי שהיה סמוך לחרבן הבית היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם. אמר רבי יוחנן רבי היה דורש (במדבר כד, יז): דרך כוכב מיעקב, אל תקרי כוכב אלא כוזב. רבי עקיבא כד הוה חמי ליה להדין בר כוזיבא הוה אמר היינו מלכא משיחא, אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדין אינו בא. אמר רבי יוחנן (בראשית כז, כב): הקל קול יעקב, קול אדריאנוס קיסר הרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם ושמונים אלף תוקעי קרנות היו צרין על ביתר, והיה שם בן כוזיבא, והיו לו מאתים אלף מקטעי אצבע, שלחו לו חכמים עד מתי אתה עושה לישראל בעלי מומין, אמר להם והיאך יבדקו, אמרו לו כל מי שאינו עוקר ארז מלבנון אל יכתב באסטרטיא שלך. והיו לו מאתים אלף מכאן ומכאן, ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים לא תסעוד ולא תסכיף, הדא הוא דכתיב (תהלים ס, יב): הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו. ומה היה עושה בן כוזיבא, היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות, ועל זה אמר רבי עקיבא כך. שלש שנים ומחצה הקיף אדריאנוס קיסר לביתר, והיה שם רבי אלעזר המודעי עסוק בשקו ובתעניתו, ובכל יום ויום מתפלל ואומר רבונו של עולם אל תשב בדין היום. ולבסוף נתן דעתו לחזר, אתא חד כותאי ומצאו ואמר לו, אדוני, כל יומין דהדא תרנגולתא מתגעגע בקיטמא לית את כביש לה, אלא המתן לי דאנא עביד לך דתכבשנה יומא דין, מיד עליל ביה בבוביה דמדינתא, ואשכחיה לרבי אלעזר דהוה קאים ומצלי, עבד גרמיה לחיש באודניה דרבי אלעזר המודעי, אזלון ואמרון לבר כוזיבא חביבך רבי אלעזר בעי לאשלמא מדינתא עם אדריאנוס, שלח ואתייה לההוא כותאי אמר ליה מאי אמרת ליה. אמר ליה אין אנא אמר לך, מלכא קטיל ליה לההוא גברא, ואין לית אנא אמר לך את קטיל ליה לההוא גברא, אבל מוטב ליקטליה ההוא גברא לגרמיה ולא תתפרסין מיסטירין דמלכותא. בן כוזיבא סבר בדעתיה דבעי לאשלמא מדינתא, כיון דחסל רבי אלעזר צלותיה שלח ואייתיה, אמר ליה מה אמר לך הדין כותאי. אמר ליה לית אנא ידע מה לחיש לי באודנאי ולא שמעת ליה כלום דאנא בצלותי קאימנא, ולית אנא ידע מה הוה אמר. נתמלא רוגזיה לבן כוזיבא יהב ליה חד בעיטא ברגליה וקטליה, יצתה בת קול ואמרה (זכריה יא, יז): הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו, אמרה לו אתה סמית זרוען של ישראל וסמית עין ימינן, לפיכך זרעו של אותו האיש יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. מיד גרמו עונות ונלכדה ביתר ונהרג בן כוזיבא, ואיתיאו רישיה לגבי אדריאנוס, אמר מאן קטליה לדין, אמר ליה חד גונתאי אנא קטלתיה לדין, אמר ליה זיל ואייתיה לי, אזל ואייתיה ואשכח עכנא כריכא על צואריה, אמר ליה אלו לא אלהיה קטליה לדין מאן הוה יכיל ליה, וקרא עלוי (דברים לב, ל): אם לא כי צורם מכרם. היו הורגים בהם עד ששקע הסוס בדם עד חטמו, והיה הדם מגלגל אבנים של ארבעים סאה והולך בים ארבעה מילין. ואם תאמר שקרובה לים, והלא רחוקה מן הים ארבעה מילין. וכרם גדול היה לו לאדריאנוס שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל, כמן טבריא לצפורי, והקיפו גדר מהרוגי ביתר, ולא גזר עליהם שיקברו עד שעמד מלך אחד וגזר עליהם וקברום. רבי הונא אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב, הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה. חמשים ושתים שנה עשתה ביתר אחר חרבן הבית, ולמה נחרבה על שהדליקו נרות לחרבן בית המקדש, ולמה הדליקו, אמרו הבוליוטין שבירושלים היו יושבין באמצע המדינה, וכד הוה סליק חד מנהון לצלאה, אמר ליה בעית לעיבדא בוליוטין, אמר ליה לא. בעית לאיעבדא ארכונטיס, אמר להו לא. אמרי ליה מן בגין דשמענא דאית לך חדא איסיא את בעי מזבנא יתיה לי, אמר ליה לית בדעתי, והוה כותב ומשלח אונותיה לבר ביתיה אין אתי גבר פלוני לא תשבקיניה מיעל לאיסיא דהוא מזבנא לי. והוה אמר ההוא גברא הלואי איתברת רגליה דההוא גברא ולא סליק להדין זויתא, הדא הוא דכתיב (איכה ד, יח): צדו צעדינו, צדיאה אורחא מלהלכא באילין פלטייאתא. קרב קצנו, קיצא דההוא ביתא. מלאו ימינו, יומא דההוא ביתא. אף אינון לא פשת להון טב, דכתיב (משלי יז, ה): שמח לאיד לא ינקה. אמר רבי יוחנן שלש מאות מוחי תינוקות נמצאו על אבן אחת, ושלש מאות קפות של קצוצי תפלין נמצאו בביתר, וכל אחת ואחת מחזקת שלש סאין, וכשאתה בא לחשבון אתה מוצא שלש מאות סאין. אמר רבן גמליאל חמש מאות בתי סופרים היו בביתר, וקטן שבהם לא היה פחות משלש מאות תינוקות, והיו אומרים אם יבואו השונאים עלינו במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם. וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים כרכו כל אחד ואחד בספרו ושרפו אותם ולא נשתייר מהם אלא אני וקרא על עצמו (איכה ג, נא): עיני עוללה לנפשי וגו'. שני אחין היו בכפר חרוכא, ולא הוון שבקין רומאי עבר תמן דלא הוו קטלי יתיה, אמרי כל סמא דמילה ניתי כלילא דאדריאנוס וניתיב בראשו של [אלו] שמעון, דהא רומאי אתון, מן דנפקין פגע בהון חד סבא אמר להון ברייא בסעדיכון מן אלין, אמרו ליה לא נסעוד ולא נסכיף, מיד גרמו עונות ונהרגו, ואייתיאו רישיהון לגבי אדריאנוס, אמר מאן קטיל אילין, אמר ליה חד גונתאי אנא קטילת להון, אמר ליה זיל אייתי לי פיטומייהו, אזל אשכח עכנא כריכא על צואריהון, אמר אילו אלההון דאילין לא קטיל להון מאן הוה יכיל למקטלינון, וקרא עליהון (דברים לב, ל): אם לא כי צורם מכרם. שני ארזים היו בהר המשחה, ותחת אחד מהן היו ארבע חניות של מוכרי טהרות, ומן האחד היו מוציאין ארבעים סאה גוזלות לכל חדש, ומהן היו ישראל מספיקין לקנים. טור שמעון הוה מפיק תלת מאה גרבין, ולמה חרבו, אי תימא מפני הזונות, והלא לא היתה אלא ריבה אחת והוציאוה משם. אמר רבי הונא משום שהיו משחקין בכדור בשבת. עשרת אלפים עירות היו בהר המלך, לרבי אלעזר בן חרסום, היה האלף אחד מהם, וכנגדן היו לו אלף ספינות בים. שלשה עירות היה טימס שלהם עולה לירושלים, כבול, שיחין, ומגדלא. ולמה חרוב, כבול, מפני המחלקת. שיחין, מפני כשפים. מגדלא, מפני הזנות. שלשה עירות היו בדרום והיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים, ואלו הן: כפר ביש, כפר שחלים, כפר דיכרין. כפר ביש, למה נקרא שמה כפר ביש, דלא הות מקבלא אכסניא. כפר שחלים, למה נקרא שמה כפר שחלים, דהוו מרבין בניהון כאילין תחלוסייא. כפר דיכרין, למה נקרא שמה כפר דיכרין, דכל אתתא דהות תמן הות ילדה בנין דיכרין, וכל אתתא דהות בעיא למילד נקבה, הות נפקא לבר מן קרתא והות ילדה נקבה, וכל אתתא אחריתא דהות בעיא למילד בר דכר, הות אתיא תמן והות ילדה זכר. וכדו כד את נצעהון בשתין רבוון דקניי לא נסיין להון. אמר רבי יוחנן קפצה לה ארץ ישראל. רב הונא אמר שלש מאות חניות של מוכרי טהרות היו במגדלא דצבעיא ושלש מאות חניות של אורגי פרוכות היו בכפר נמרה. ורבי ירמיה בשם רבי חיא בר אבא אמר שמונים אחים כהנים היו נשואים לשמונים כהנות אחיות, בלילה אחד תלונהו בחדא גפנא, חוץ מאחים בלא אחיות, חוץ מאחיות בלא אחים, חוץ מלויים וחוץ מישראל. שמונים אלף פרחי כהנה נהרגו על דמו של זכריה. רבי יודן שאל לרבי אחא היכן הרגו את זכריה בעזרת ישראל או בעזרת נשים, אמר לו לא בעזרת ישראל ולא בעזרת נשים, אלא בעזרת כהנים, ולא נהגו בדמו לא כדם צבי ולא כדם איל, תמן כתיב (ויקרא יז, יג): ואיש איש מבית ישראל אשר יצוד ציד חיה וגו' וכסהו בעפר, ברם הכא כתיב (יחזקאל כד, ז): כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר, וכל כך למה, (יחזקאל כד, ח): להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות. שבע עברות עברו ישראל באותו היום, הרגו כהן ונביא ודין, ושפכו דם נקי וחללו את השם וטמאו את העזרה, ושבת ויום הכפורים היה, וכיון שעלה נבוזראדן חזייה לדמיה דזכריה דהוה קא רתיח, אמר להון מאי היא, אמרו ליה דם פרים וכבשים, אייתי פרים וכבשים ולא אידום, אייתי כל מיני דמים ולא אידום, אמר להון אי אמריתו לי מוטב ואי לא אנא מסריקנא לבישרא דהנך אינשי במסריקין דפרזלא ולא אמרו ליה, והשתא דאמר להו הכי אמרו ליה מה נכסי מינך, נבייא כהנא הוה לן והוה מוכיח לן לשום שמיא קבילו, ולא קבלינן מיניה אלא קאימנא עילויה וקטלינן ליה. אמר להון אנא מפייסנא ליה, אייתי סנהדרי גדולה שחט עילויה ולא נח. שחט סנהדרי קטנה עילויה ולא נח. אייתי פרחי כהנה שחט עילויה ולא נח. שחט תינוקות של בית רבן עילויה ולא נח. אמר לו זכריה טובים שבעמך אבדתי רצונך שיאבדו כלם, לאלתר נח. והרהר נבוזראדן הרשע תשובה ואמר, ומה מי שמאבד נפש אחת מישראל כך כתיב בו (בראשית ט, ו): שפך דם האדם באדם דמו ישפך, אותו האיש שאבד נפשות הרבה, על אחת כמה וכמה, מיד נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים ורמז לדם ונבלע במקומו. שמונים אלפים פרחי כהנה בקעו בחילותיו של נבוכדנאצר ובידן מגיני זהב, הלכו להם אצל ישמעאלים והוציאו להם מיני מלוחים ונודות מנפחות, אמרו להם נשתה קדמיי, אמרו להם אכלו קדמיי ולבתר כן אתון שתיין, מן דאכלון הוה נסיב כל חד וחד מינייהו זיקא ויהב ליה בפומיה והוה רוחא עליל בכריסה ובקעה ליה, הדא הוא דכתיב (ישעיה כא, יג): משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים, לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד. מי נתון ביער הלבנון בערב תלינו, אלא ארחות דדנים, ארחהון דבני דדנייא עבדין כן, וכי כן עבד אבוהון לאבוכון, מה כתיב באבוכון (בראשית כא, יט): ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער, ואתם לא קימתם לקראת צמא התיו מים, וכי מטיבותהון אייתן לגביכון (ישעיה כא, טו): כי מפני חרבות נדדו, מפני חרבו של נבוכדנצר נדדו. מפני חרב נטושה, מפני שלא היו שומרים שמטותיהן כראוי, כמה דאת אמר (שמות כג, יא): והשביעית תשמטנה ונטשתה. ומפני קשת דרוכה, על ידי שלא היו שומרים שבת כראוי, כמה דאת אמר (נחמיה יג, טו): בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת. ומפני כבד מלחמה, מפני שלא היו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה, דכתיב בה (במדבר כא, יד): על כן יאמר בספר מלחמת ה'. דאמר רבי יוחנן מגיבתון ועד אנטיפרס ששים רבוא עירות היו, וקטנה שבהן זו בית שמש, הדא הוא דכתיב (שמואל א ו, יט): ויך באנשי בית שמש וגו', וכדון אפלו מאה קני לית בה. אמר רבי יוחנן משמרתה היתה קטנה במשמרות, והיתה מוציאה שמונים אלף פרחים. כמה פולמסאות עשה אדריאנוס, תרין אמוראין, חד אמר חמשים ושתים, וחד אמר חמשים וארבעה. אמר רבי יוחנן, אשרי מי שראה במפלתה של תרמוד, למה, שהיתה שתפת בשתי חרבנות. רבי יודן אמר בחרבן ראשון העמידה שמונים אלף קשתין, ובשני העמידה ארבעים אלף קשתין. רב הונא אמר בחרבן אחרון הם כראשון.
  16. Eikhah Rabbah 2:12 אמר רבי יוחנן
    חשב ה' להשחית חומת בת ציון, אמר רבי יוחנן לא מן הכרוז, הדא הוא דכתיב (ירמיה לב, לא): כי על אפי וגו', אמר רבי אילם כאדם שהוא עובר במקום מטנף ועוקם את חטמו. נטה קו, יש קו לטובה ויש קו לרעה, לטובה (זכריה א, טז): וקו ינטה על ירושלים, וקו לרעה דין, נטה קו. לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו, כההו …
    חשב ה' להשחית חומת בת ציון, אמר רבי יוחנן לא מן הכרוז, הדא הוא דכתיב (ירמיה לב, לא): כי על אפי וגו', אמר רבי אילם כאדם שהוא עובר במקום מטנף ועוקם את חטמו. נטה קו, יש קו לטובה ויש קו לרעה, לטובה (זכריה א, טז): וקו ינטה על ירושלים, וקו לרעה דין, נטה קו. לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו, כההוא דאמר רבי הונא בריה דרבי אחא שורא ובר שורא.
  17. Eikhah Rabbah 2:17 אמר רבי יוחנן
    מה אעידך מה אדמה לך, כמה נביאים העדתי בכם, רבי ורבי נתן, רבי אמר נביא אחד בבקר ונביא אחד בין הערבים, הדא הוא דכתיב (מלכים ב יז, יג): ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חזה. רבי נתן אמר שני נביאים בשחרית ושני נביאים בערבית, הדא הוא דכתיב (ירמיה ז, כה): ואשלח לכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח, …
    מה אעידך מה אדמה לך, כמה נביאים העדתי בכם, רבי ורבי נתן, רבי אמר נביא אחד בבקר ונביא אחד בין הערבים, הדא הוא דכתיב (מלכים ב יז, יג): ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חזה. רבי נתן אמר שני נביאים בשחרית ושני נביאים בערבית, הדא הוא דכתיב (ירמיה ז, כה): ואשלח לכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח, השכם בבקר ושלח בערב. דבר אחר, מה אעידך, רבי יונתן אמר כמה בזות נתתי לכם, בזת מצרים, ובזת הים, ובזת סיחון ועוג, בזת שלשים ואחד מלכים. אמר רבי לוי בערביא צווחין לביזתא, עדיתא. דבר אחר, מה אעידך, כמה ועודין ועדתי בכם, אהל מועד, וגלגל, ושילה, ונב, וגבעון, ובית עולמים שנים. דבר אחר, מה אעידך, רבי אומר כמה קשוטין קשטתי אתכם, אמר רבי יוחנן ששים רבוא מלאכי השרת ירדו עם הקדוש ברוך הוא בסיני ועטרה ביד כל אחד ואחד לעטר כל אחד ואחד מישראל. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מאה ועשרים רבוא ירדו, אחד מקשטו, ואחד מלבישו עטרה. רבי הונא דצפורי אמר זוני, כמה דאת אמר (איוב יב, יח): מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם, מה אדמה לך, לאיזו אמה דמיתי אתכם, לאיזו אמה גאלתי ביד חזקה והבאתי על אויביה עשר מכות, לאיזו אמה קרעתי הים, והורדתי את המן, והגזתי את השלו, והעליתי להם את הבאר. לאיזו אמה הקפתי ענני כבוד, וקרבתי לפני הר סיני, ונתתי להם תורתי. הבת ירושלים, הבת שיראה ומשלמת לי. מה אשוה לך ואנחמך; רבי יעקב דכפר חנן אמר לכשאשוה לך אנחמך, לכשיגיע אותו היום שכתוב בו (ישעיה ב, יא): ונשגב ה' לבדו, באותה שעה אנחמך. בתולת בת ציון, בנים המצינין במילה, ובתגלחת, ובציצית. כי גדול כים שברך, אמר רבי חולפאי מי שהוא עתיד לרפאות שברו של ים, הוא ירפא לך. אמר רבי אבין מי שאמרתם לו שירה על הים (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו, הוא ירפא לך. רבי יהושע בן לוי אמר ירפא לך נביאיך.
  18. Eikhah Rabbah 3:7 בשם רבי יוחנן
    זכר עניי ומרודי, כנסת ישראל אומרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם זכר ענויין שעניתי, ומרודי שמרדתי בך, ויסורין שהרויתני לענה ורוש, יצאו אלו באלו. זכור תזכור. תני רבי חיא משל למלך שיצא למלחמה והיו בניו עמו והיו מקניטין אותו. למחר יצא המלך לבדו ולא היו בניו עמו, אמר המלך הלואי היו בני עמי ואפלו מקנ …
    זכר עניי ומרודי, כנסת ישראל אומרת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם זכר ענויין שעניתי, ומרודי שמרדתי בך, ויסורין שהרויתני לענה ורוש, יצאו אלו באלו. זכור תזכור. תני רבי חיא משל למלך שיצא למלחמה והיו בניו עמו והיו מקניטין אותו. למחר יצא המלך לבדו ולא היו בניו עמו, אמר המלך הלואי היו בני עמי ואפלו מקניטים אותי. כך, המלך זה הקדוש ברוך הוא, בניו, אלו ישראל. בשעה שהיו ישראל יוצאין למלחמה היה הקדוש ברוך הוא יוצא עמהם, כיון שהכעיסוהו לא יצא עמהם, וכיון שלא היו ישראל בארץ, אמר הלואי היו ישראל עמי ואפלו היו מכעיסים אותי, ואית לן שלשה פסוקים (ירמיה ט, א): מי יתנני במדבר מלון ארחים, מי יתן עמי עמי כמראש כשהיה במדבר. וכתיב (יחזקאל לו, יז): בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם וגו', והדין: זכור תזכור ותשוח עלי נפשי. אמר רבי יודן זכור תזכור, יודע אני שאתה זוכר אמות העולם, אבל מה אעשה ותשוח עלי נפשי, מתלא אמרה עד דשמינא עביד קטין, נפשיה דקטינא נפקת. זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל. רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר משל למה הדבר דומה, למלך שנשא מטרונה וכתב לה כתבה מרבה, ואמר לה כך וכך חפות אני עושה ליך, כך וכך ארגונות טובות אני נותן ליך. הניחה המלך והלך לו למדינת הים ואחר לשם. נכנסו שכנותיה אצלה והיו מקניטות אותה ואומרות לה הניחך המלך והלך לו למדינת הים, ושוב אינו חוזר עליך, והיתה בוכה ומתאנחת, וכיון שנכנסה לתוך ביתה פותחת ומוציאה כתבתה וקוראת, ורואה בכתבתה כך וכך חפות אני עושה, כך וכך ארגונות טובות אני נותן ליך, מיד היתה מתנחמת. לימים בא המלך, אמר לה בתי אני תמה איך המתנת לי כל אותן השנים, אמרה לו אדוני המלך אלמלא כתבה מרבה שכתבת ונתת לי כבר אבדוני שכנותי. כך עובדי כוכבים מונין את ישראל ואומרין להם, אלהיכם הסתיר פניו מכם וסלק שכינתו מכם, עוד אינו חוזר עליכם, והן בוכין ומתאנחין, וכיון שנכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין בתורה ומוצאין שכתוב (ויקרא כו, ט): ופניתי אליכם והפריתי אתכם ונתתי משכני בתוככם והתהלכתי בתוככם, והן מתנחמין. למחר כשיבוא קץ הגאלה אומר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בני אני תמה מכם היאך המתנתם לי כל אותן השנים, והן אומרים לפניו רבונו של עולם אלולי תורתך שנתת לנו כבר אבדונו האמות. לכך נאמר: זאת אשיב אל לבי, ואין זאת אלא תורה, שנאמר (דברים ד, מד): וזאת התורה. וכן דוד אמר (תהלים קיט, צב): לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי. על כן אוחיל לו, ומיחדים שמו שתי פעמים ביום, ואומרים (דברים ו, ד): שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.
  19. Eikhah Rabbah 3:8 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, אמר רבי שמעון בן לקיש משהקדוש ברוך הוא מתיאש מן הצדיקים בעולם הזה, הוא חוזר ומרחם עליהם, הדא הוא דכתיב: חסדי ה' כי לא תמנו. חדשים לבקרים רבה אמונתך, אמר רבי אלכסנדרי על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר, אנו יודעין שאמונתך רבה לתחית המתים. אמר רבי שמעון בר אבא על שאתה מחדש …
    חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, אמר רבי שמעון בן לקיש משהקדוש ברוך הוא מתיאש מן הצדיקים בעולם הזה, הוא חוזר ומרחם עליהם, הדא הוא דכתיב: חסדי ה' כי לא תמנו. חדשים לבקרים רבה אמונתך, אמר רבי אלכסנדרי על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר, אנו יודעין שאמונתך רבה לתחית המתים. אמר רבי שמעון בר אבא על שאתה מחדשנו בבקרן של מלכיות, אנו יודעין שאמונתך רבה לגאלנו. אמר רבי חלבו בכל יום ויום בורא הקדוש ברוך הוא כת של מלאכים חדשים ואומרין שירה חדשה והולכין להם. אמר רבי ברכיה השבתי לרבי חלבו והא כתיב (בראשית לב, כו): ויאמר שלחני כי עלה השחר, אמר לי חנוקה סברת לחנוקני, גבריאל ומיכאל הן הן שרים של מעלה, דכלם מתחלפין ואינון לא מתחלפין. אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניה, אמר לו, אתם אומרים בכל יום ויום בורא הקדוש ברוך הוא כת של מלאכים חדשים ואומרים שירה חדשה והולכין להם, אמר לו אין. אמר לו ולאן אינון אזלין. אמר ליה מן הן דמתבריאו. אמר ליה מנין מתבריין. אמר לו מן הדין נהר דנור. אמר ליה ומה עיסקיה דנהר דנור, אמר ליה כהדין ירדנא דלא פסיק לא בליליא ולא פסיק ביממא. אמר ליה והינין ירדנא מהלך ביממא ופסיק בליליא. אמר ליה נטר הוינא בבית פעור והדין ירדנא כמה דמהלך ביממא כך מהלך בליליא. אמר ליה ומנין אותו נהר דינור נפיק, אמר ליה מן זיעתהון דחיותא ממה דטעונין בכורסיא. חלקי ה' אמרה נפשי, רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר למלך שנכנס למדינה והיו עמו דכסין ואפרכין ואיסטרטילוטין, והיו גדולי מדינה יושבים באמצע המדינה, חד אמר אנא נסיב דכסין לגבי. וחד אמר אנא נסיב אפרכין לגבי, וחד אמר אנא נסיב איסטרטילוטין לגבי. היה פקח אחד לשם אמר אנא נסיב למלכא, דכולא מתחלפין ומלכא אינו מתחלף. כן עובדי כוכבים, מהן עובדין לחמה, ומהן עובדין ללבנה, ומהן עובדין לעץ ואבן, אבל ישראל אינן עובדין אלא להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב: חלקי ה' אמרה נפשי, שאני מיחד אותו שתי פעמים בכל יום, ואומר (דברים ו, ד): שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד.
  20. Eikhah Rabbah 3:22 בשם רבי יוחנן
    תשיב להם גמול, ירמיה אמר: תשיב להם גמול, ואסף אמר (תהלים עט, יב): והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם, מהו אל חיקם, רבי יהודה בן גדייא אמר תשיב להם גמול מה שעשו בבית המקדש שנתון בחיקו של עולם, כמה דאת אמר (יחזקאל מג, יד): ומחיק הארץ עד העזרה. ורבנן אמרי מה שעשו במילה שנתנה בחיקו של אדם, דאמר רבי יהושע דסכני …
    תשיב להם גמול, ירמיה אמר: תשיב להם גמול, ואסף אמר (תהלים עט, יב): והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם, מהו אל חיקם, רבי יהודה בן גדייא אמר תשיב להם גמול מה שעשו בבית המקדש שנתון בחיקו של עולם, כמה דאת אמר (יחזקאל מג, יד): ומחיק הארץ עד העזרה. ורבנן אמרי מה שעשו במילה שנתנה בחיקו של אדם, דאמר רבי יהושע דסכנין ורבי לוי בשם רבי יוחנן, שהיו נוטלים מילותיהם של ישראל ומזרקין אותן כלפי מעלה ואומרים בזה בחרת הא לך מה שבחרת, עד שעמד שמואל ופרע בהם, הדא הוא דכתיב (שמואל א טו, לב): ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק, וכתיב (שמואל א טו, לג): וישסף שמואל את אגג וגו', אמר רבי אבא בר כהנא התחיל מחתך בבשרו חתיכות חתיכות ומאכיל לנעמיות, הדא הוא דכתיב (איוב יח, יג): יאכל בדי עורו. רבי יצחק אמר הביא ארבעה קונדיסין ומתחו עליהם. (שמואל א טו, לב): ויאמר אגג אכן סר מר המות, כך ממיתין השרים מיתות מרות. רבי יצחק אמר סרסו, לפי שהיה נוטל את המילות וזורקן כלפי מעלה, על דא נפרע ממנו, הדא הוא דכתיב (שמואל א טו, לג): ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך. וישסף, מלמד שחתכו ארבע חתיכות. תתן להם מגנת לב, תרין אמוראין, חד אמר תבירות לבא, וחד אמר עזיזות לבא, מאן דאמר תבירות לבא, שנאמר (בראשית יד, כ): אשר מגן צריך בידך. ומאן דאמר עזיזות לבא, שנאמר (דברים לג, כט): מגן עזרך. תאלתך להם, תלי אותן ביסורין, הבא עליהם כל אלות שבתורה, כמה דאת אמר (דברים ל, ז): ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך וגו'.
  21. Eikhah Rabbah 4:25 בשם רבי יוחנן
    תם עונך בת ציון, רבי חלבו בשם רבי יוחנן אמר טובה היתה הסרת טבעתו של פרעה על ישראל במצרים מארבעים שנה שנתנבא עליהם משה, לפי שבזה היתה גאלה, ובזה לא היתה גאלה. רבי שמעון בן לקיש אמר טובה היתה הסרת טבעתו של אחשורוש על ישראל במדי מששים רבוא נביאים שנתנבאו בימי אליהו, למה, שבזה היתה גאלה ובזה לא היתה גאל …
    תם עונך בת ציון, רבי חלבו בשם רבי יוחנן אמר טובה היתה הסרת טבעתו של פרעה על ישראל במצרים מארבעים שנה שנתנבא עליהם משה, לפי שבזה היתה גאלה, ובזה לא היתה גאלה. רבי שמעון בן לקיש אמר טובה היתה הסרת טבעתו של אחשורוש על ישראל במדי מששים רבוא נביאים שנתנבאו בימי אליהו, למה, שבזה היתה גאלה ובזה לא היתה גאלה. ורבנן אמרי טובה היתה מגלת קינות על ישראל, מארבעים שנה שנתנבא עליהם ירמיה, למה, שבה נטלו ישראל איפוכי שלמה על עונותיהם ביום שחרב בית המקדש, הדא הוא דכתיב: תם עונך בת ציון. פקד עונך בת אדום. אמר רבי פנחס בשם רבי הושעיא למה נבראו היסורים, להתלות בית דאית להון למיזל, הדא הוא דכתיב: תם עונך בת ציון פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך. ודכוותיה לקים מה שנאמר (דברים ז, טו): והסיר ה' ממך כל חלי וגו', ואמר רבי פנחס בשם רבי הושעיא למה נבראו היסורין להתלות בית דאית להון למיזל, הדא הוא דכתיב: ונתנם בכל שנאיך. ודכוותיה (עובדיה א, א): חזון עבדיה כה אמר ה' אלהים לאדום שמועה שמענו מאת ה' וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה וגו', והדין פסוקא; תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך וגו'. סליק אלפא ביתא רביעאה

Kohelet Rabbah (27)

  1. Kohelet Rabbah 1:4:3 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, מחצתי ואני ארפא, רבי חנינא בשם רבי שמעון בן לקיש, ורבי יהושע דסכנין בשם רבי יוחנן, ורבי לוי בשם רבי יוחנן, הכיתי, אין כתיב כאן, אלא מחצתי, מחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים, שהעליונים קימין והתחתונים מתים בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא אין מיתה כל עקר, שנאמר (ישעיה כה, ח): בלע המות לנצח. אמר רב …
    דבר אחר, מחצתי ואני ארפא, רבי חנינא בשם רבי שמעון בן לקיש, ורבי יהושע דסכנין בשם רבי יוחנן, ורבי לוי בשם רבי יוחנן, הכיתי, אין כתיב כאן, אלא מחצתי, מחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים, שהעליונים קימין והתחתונים מתים בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא אין מיתה כל עקר, שנאמר (ישעיה כה, ח): בלע המות לנצח. אמר רבי אבא אף אותה מחיצה אני חוזר ומרפא אותה, מחצתי, מחיצתי אני ארפא.
  2. Kohelet Rabbah 1:4:4 אמר רבי יוחנן
    רבי אבא בר כהנא ואמרי לה בשם רבי אדא בר חוניא יהיה בעיניך דור שבא כדור שהלך, שלא תאמר אלו היה רבי עקיבא קים הייתי קורא לפניו, אלו היו רבי זירא ורבי יוחנן קימין הייתי שונה לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך. אמר רבי יוחנן כתיב (שמואל א יב, ו): ה' אשר עשה את משה …
    רבי אבא בר כהנא ואמרי לה בשם רבי אדא בר חוניא יהיה בעיניך דור שבא כדור שהלך, שלא תאמר אלו היה רבי עקיבא קים הייתי קורא לפניו, אלו היו רבי זירא ורבי יוחנן קימין הייתי שונה לפניהם, אלא דור שבא בימיך וחכם שבימיך כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך. אמר רבי יוחנן כתיב (שמואל א יב, ו): ה' אשר עשה את משה ואת אהרן וגו', וכתיב (שמואל א יב, ו): וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל. ירבעל זה גדעון, בדן זה שמשון, יפתח כמשמעו. וכתיב (תהלים צט, ו): משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו, שקל הכתוב שלשה קלי עולם עם שלשה גדולי עולם, ללמדך שבית דינו של ירבעל גדול וחשוב לפני הקדוש ברוך הוא כבית דינו של משה, ובית דינו של שמשון כבית דינו של אהרן, ובית דינו של יפתח כבית דינו של שמואל, ללמדך שכל מי שנתמנה פרנס על הצבור אפלו הוא קל שבקלים, הרי הוא כאביר שבאבירים הראשונים, שנאמר (דברים יז, יט): ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם וגו', אין לי אלא שופט שבדורך, שופט שאינו בדורך מנין, מה תלמוד לומר ואל השפט אשר יהיה בימים ההם, מלמד שהשופט שבדורך הרי הוא בזמנו כשופט שהיה בימים הראשונים, וכן הוא אומר (קהלת ז, י): אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה. אמר רבי שמעון בן לקיש אין לך לשמע אלא שופט שבדורך, כתיב (במדבר לו, א): ויקרבו ראשי האבות למשפחות בני גלעד בן מכיר בן מנשה וגו', אמר רבי יודן האבות אבות, אלא אלו נכנסין לארכי ואלו נשמטין מן הארכי לפיכך פגמן הכתוב. אמר רבי ברכיה כתיב (דברי הימים א יב, כח): ויהוידע הנגיד לאהרן, וכי יהוידע היה נגיד לאהרן, אלא אלו היה אהרן קים בדורו של יהוידע, יהוידע היה גדול ממנו בשעתו. אמר רבי סימאי כתיב (דברי הימים א ו, לד): ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה וגו', וכי אהרן ובניו קימים, והלא צדוק ובניו היו, אלא ללמדך שאלו היה אהרן ובניו קימים, צדוק היה גדול מהם בשעתו. רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמן מייתי לה מהכא (נחמיה ח, יז): ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד, פגם הכתוב בכבודו של צדיק בקבר בשביל פלוני בשעתו. ורבנן מייתי לה מן הכא (עזרא ז, ה): בן אבישוע בן פנחס בן אלעזר וגו' הוא עזרא עלה מבבל, אלא אלו היה אהרן קים היה עזרא גדול ממנו בשעתו.
  3. Kohelet Rabbah 1:6:1 בשם רבי יוחנן
    הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום, ביום, וסובב אל צפון, בלילה, סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח, אלו פני מזרח ומערב. ועל סביבתיו שב הרוח, אמר רבי יהושע בן חנניה, הרוח הזה בשעה שהוא יוצא בעולם הקדוש ברוך הוא מחשלו בהרים ומשברו בגבעות ואומר לו תן דעתך שלא תזיק לבריותי, ומה טעם (ישעיה נז, …
    הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום, ביום, וסובב אל צפון, בלילה, סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח, אלו פני מזרח ומערב. ועל סביבתיו שב הרוח, אמר רבי יהושע בן חנניה, הרוח הזה בשעה שהוא יוצא בעולם הקדוש ברוך הוא מחשלו בהרים ומשברו בגבעות ואומר לו תן דעתך שלא תזיק לבריותי, ומה טעם (ישעיה נז, טז): כי רוח מלפני יעטוף, משלהי ליה היך, כמה דאת אמר (יונה ב, ח): בהתעטף עלי נפשי, כל כך למה, בשביל, ונשמות אני עשיתי. אמר רבי הונא בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל, ובקשה הרוח להחריב את העולם כלו על יושביו, אחת בימי איוב, ואחת בימי אליהו, ואחת בימי יונה. אחת בימי איוב, שנאמר (איוב א, יט): והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר. ואחת בימי אליהו, שנאמר (מלכים א יט, יא): והנה ה' עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים. ואחת בימי יונה, שנאמר (יונה א, ד): וה' הטיל רוח גדולה אל הים, אמר רבי יהודה בר שלום, אותו הרוח שהיה בימי איוב לא היה בעולם אלא בשביל אותו הבית בלבד, ואותו של יונה לא היה בעולם אלא בשביל אותה ספינה בלבד, ואין לך קוזמיקון אלא אותו של אליהו, שנאמר (מלכים א יט, יא): ויאמר צא ועמדת בהר לפני ה', וגו'. רבי חיא בר תנחום ואמרי לה בשם רבי יוחנן, לעולם אין מלך המשיח בא עד שיעמדו כל הנשמות שעלו במחשבה להבראות, ואלו הן הנשמות האמורות בספרו של אדם הראשון, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר תולדת אדם.
  4. Kohelet Rabbah 1:7:6 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, כל הנחלים הלכים אל הים, כל הגרים אינן נכנסין אלא בישראל, והים איננו מלא, וישראל ממנינן אינן חסרין לעולם. שנאמר (במדבר כג, י): מי מנה עפר יעקב, שמא תאמר שכל מי שאיננו מתגיר בעולם הזה מתגיר בעולם הבא, תלמוד לומר (ישעיה נד, טו): הן גור יגור, מכאן ואילך אפס מאותי, הפסק מאתי, מאן גבי, מי גר אתך …
    דבר אחר, כל הנחלים הלכים אל הים, כל הגרים אינן נכנסין אלא בישראל, והים איננו מלא, וישראל ממנינן אינן חסרין לעולם. שנאמר (במדבר כג, י): מי מנה עפר יעקב, שמא תאמר שכל מי שאיננו מתגיר בעולם הזה מתגיר בעולם הבא, תלמוד לומר (ישעיה נד, טו): הן גור יגור, מכאן ואילך אפס מאותי, הפסק מאתי, מאן גבי, מי גר אתך בעולם הזה, עליך יפול לעולם הבא. אמר רבי יוחנן ולא עוד אלא במקום שהוא מתגיר משם הוא נוטל חלקו, שנאמר (יחזקאל מז, כג): והיה בשבט אשר גר הגר וגו'.
  5. Kohelet Rabbah 1:9:1 רבי יוחנן אומר
    מה שהיה הוא שיהיה, רבנן אמרי לעתיד לבוא הדורות מתכנסין לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו רבונו של עולם מי יאמר לפניך שירה תחלה, ואומר להם לשעבר לא אמרו שירה לפני אלא דורו של משה, ועכשיו לא יאמר שירה לפני אלא הוא, מאי טעמא, שנאמר (ישעיה מב, י): שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו וגו', מ …
    מה שהיה הוא שיהיה, רבנן אמרי לעתיד לבוא הדורות מתכנסין לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו רבונו של עולם מי יאמר לפניך שירה תחלה, ואומר להם לשעבר לא אמרו שירה לפני אלא דורו של משה, ועכשיו לא יאמר שירה לפני אלא הוא, מאי טעמא, שנאמר (ישעיה מב, י): שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו וגו', מעשה ושלחה מלכות אצל רבותינו ואמרה להם שלחו לנו קסלופנוס אחד משלכם, אמרו כמה קסלופנוס יש להם והם מבקשין ממנו קסלופנוס אחד. כמה מקוות פנסין יש להם, כמה אבנים טובות ומרגליות יש להם, כמדמין אנו שאין מבקשין ממנו אלא מאיר פנים בהלכה, שלחו להם את רבי מאיר, והיו שואלין אותו והוא משיב, שואלין אותו והוא משיב, ובסוף שאלו אותו למה נקרא שמו חזיר, אמר להם שהוא עתיד להחזיר את המלכות לבעליה. ועוד ישב רבי מאיר ודרש עתיד זאב להיות גזוז מילתן, והכלב גלבטינון, אמרו לו דיך רבי מאיר, ואין כל חדש תחת השמש. רבנן אמרין לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבוא ויטל שכרו, והרבה מאמות העולם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם והם באים לטל שכרן, באותה שעה הקדוש ברוך הוא אומר נשתכרו אלו שני עולמות, לא דין שאכלו עולמן אלא הם מבקשין לאכל עולמן של בני עוד, באותה שעה הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז פעם שניה ומכריז ואומר כל מי שלא אכל בשר נבלות וטרפות, שקצים ורמשים, אם לא אכל משלו אכל משל חברו, הוי למה נקרא שמו חזיר שעתיד להחזיר הגדלה והמלכות לבעליה. עורות תחשים מה הן, רבי יהודה אומר אלטינון. רבי נחמיה אומר גלטינון. רבי יוחנן אומר מין חיה גדולה הראה הקדוש ברוך הוא למשה ועשה הימנה צרך המשכן וגנזה. רבי אבין אמר קרש היה שמה. תני רבי הושעיה קרן אחת היתה לו במצחו, שנאמר (תהלים סט, לב): ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס וגו', מקרין תרתי שמע מנה. אמר רבי חנינא בר יצחק מקרן כתיב. רבי ברכיה אמר בשם רבי יצחק, כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה גואל ראשון נאמר (שמות ד, כ): ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר, כך גואל אחרון, שנאמר (זכריה ט, ט): עני ורכב על החמור. מה גואל הראשון הוריד את המן, שנאמר (שמות טז, ד): הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, אף גואל אחרון יוריד את המן, שנאמר (תהלים עב, טז): יהי פסת בר בארץ. מה גואל ראשון העלה את הבאר, אף גואל אחרון יעלה את המים, שנאמר (יואל ד, יח): ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים.
  6. Kohelet Rabbah 1:13:1 בשם רבי יוחנן
    ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה. מהו ולתור בחכמה, תור לחכמה, לעשות תאר לחכמה, האיך מה דאת אמר (במדבר יג, ב): שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען, מאן דקרא טבאות יתיב לגביה, דתני טבאות יתיב לגביה. דבר אחר, לדרוש ולתור, לתור ולהותיר. הדין פוייטנא כד הוה עביד אלפביתין, זמנין חשל לה וזמנין מחסר לה, אבל שלמה כ …
    ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה. מהו ולתור בחכמה, תור לחכמה, לעשות תאר לחכמה, האיך מה דאת אמר (במדבר יג, ב): שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען, מאן דקרא טבאות יתיב לגביה, דתני טבאות יתיב לגביה. דבר אחר, לדרוש ולתור, לתור ולהותיר. הדין פוייטנא כד הוה עביד אלפביתין, זמנין חשל לה וזמנין מחסר לה, אבל שלמה כד הוה עביד אלפביתין הוה מותר לה חמש אתואן, הדא הוא דכתיב (מלכים א ה, יב): ויהי שירו חמשה ואלף, ויהי שיורו של משל חמשה ואלף. ולא בדברי תורה בלבד היה שלמה תיר, אלא על כל אשר נעשה תחת השמים, כגון היאך ממתיקין את החרדל וממתיקין את התורמוסין, והיאך שותין את החמין, יין ומים ופלפלין בשליש. הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו, רבי בון אומר זו שפוטו של ממון. אמר רבי יודן בשם רבי איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. לענות בו, רבי פנחס בשם רבי יוחנן לפי שהוא בענין עבודת כוכבים, וגלוי עריות, ושפיכות דמים, אין לך קשה מכלם אלא גזל. רבי יהודה בשם רבי לוי זכה אדם ועשה מממונו מצוה, התפלל ונענה בו, היאך מה דאת אמר (בראשית ל, לג): וענתה בי צדקתי וגו', אם לאו הוא עונה בו ומקטרגו, היאך מה דאת אמר (דברים יט, טז): לענות בו סרה, רבי יוחנן אמר זה שפוטו של גזל, דאמר רבי שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן משל לסאה מלאה עונות מי מקטרג בראש כלם זה גזל, דאמר רבי יודן בשם רבי יוחנן (עמוס ט, א): ובצעם בראש כלם כתיב. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן עשרים וארבעה חטאות סדר יחזקאל ומכלם לא חתם אלא בגזל, הדא הוא דכתיב (יחזקאל כב, יג): והנה הכיתי כפי על בצעך אשר עשית וגו'. רבי חוניא פתר קריא בנביאים ובכתובים, שאלו זכו ישראל לא היו קורין אלא חמשה חמשי תורה חמשה ספרים בלבד, וכלום נתנו להם נביאים וכתובים אלא שיהיו יגעים בהן ובתורה ועושין מצוות וצדקות כדי לקבל עליהם שכר טוב. רבנן אמרין אף על פי כן לענות בו מקבלים עליהם שכר כחמשה ספרי תורה. רבי אבהו אמר זה שפוטה של תורה, שאדם למד תורה ושוכחה. רבנן דתמן בשם רבי יצחק דהכא ורבי טוביה בשם רבי יצחק, לטובתו אדם למד תורה ושוכח, שאלו היה אדם למד תורה ולא שוכחה, היה מתעסק בתורה שתים שלש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו, ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו, אלא מתוך שאדם למד תורה ושוכחה, אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מדברי תורה. ורבנן אמרי זה שפוטו של גזל, תדע שהוא כן, שהרי דורות הראשונים על ידי שהיו עסוקין ושטופין בגזל, היאך מה דאת אמר (איוב כד, ב): גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו, ראה כי נמחו במים מן העולם, אבל שבט ראובן וגד שהרחיקו עצמן מן הגזל, לפיכך נתן להם הקדוש ברוך הוא נחלתם במקום שאין בו גזל, שנאמר (במדבר לב, א): והנה המקום מקום מקנה וגו'. וכן ממהיר ששה עשר מיל על ששה עשר מיל.
  7. Kohelet Rabbah 1:15:2 בשם רבי יוחנן
    דבר אחר, מעות לא יוכל לתקן. משנתעותו המים מששת ימי בראשית עוד לא נתקנו. וחסרון לא יוכל להמנות, משחסר הקדוש ברוך הוא שנת הלבנה משנת החמה אחד עשר יום, הרי כמה שנים וקצים וכמה עבורים ולא הגיעה שנת חמה ללבנה. דבר אחר, מעות לא יוכל לתקן, משנתעותו דור המבול במעשיהם הרעים, שוב לא נתקנו. וחסרון, משחסר הקדוש …
    דבר אחר, מעות לא יוכל לתקן. משנתעותו המים מששת ימי בראשית עוד לא נתקנו. וחסרון לא יוכל להמנות, משחסר הקדוש ברוך הוא שנת הלבנה משנת החמה אחד עשר יום, הרי כמה שנים וקצים וכמה עבורים ולא הגיעה שנת חמה ללבנה. דבר אחר, מעות לא יוכל לתקן, משנתעותו דור המבול במעשיהם הרעים, שוב לא נתקנו. וחסרון, משחסר הקדוש ברוך הוא שנותיהם, שנאמר (בראשית ו, ג): והיו ימיו מאה ועשרים שנה, עוד לא נמנו. דבר אחר, מעות לא יוכל לתקן, אם [אין] אדם מעות עצמו מדברי תורה יכול לתקן את עצמו, וחסרון לא יוכל להמנות, אם אין אדם מחסיר עצמו מדברי תורה יכול הוא עוד להמנות. משאדם מעות עצמו מדברי תורה, אינו יכול לתקן, ומשאדם מחסר עצמו מדברי תורה, אינו יכול להמנות. כי הא דרבי יהודה ורבי אלעזר הוו תניין כחדא, ונסב ליה רבי יהודה אנתתיה וקדמיה רבי אלעזר שבעת ימים דמשתיתא, ועבר כמה שנים דימטי ביה ולא מטא ביה, הוי וחסרון לא יוכל להמנות. הגיע שעת קרית שמע ולא קרא בעונתה, עליו הכתוב אומר: מעות לא יוכל לתקן. הגיע שעת התפלה ולא התפלל בה, עליו נאמר: וחסרון לא יוכל להמנות. תנינן רבי שמעון בן מנסיא אומר אי זהו מעות שאינו יכול לתקן, זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, תאמר בגזלן ובגנב, יכול הוא לתקן. רבי שמעון [ברבי יוסי] [בן יוחי] אומר אין קורין מעות אלא למי שהיה מתקן תחלה ונתעות, ואי זהו, זה תלמיד חכם הפורש מן התורה. רבי שמעון בן מנסיא אומר גנב אדם אפשר שיחזיר הגניבה, גזל, יחזיר את גזלו, ועל זה לא נאמר מעות לא יוכל לתקן, אבל הבא על אשת איש טרף חייו מן העולם וגם אסרה על בעלה. רבי שמעון בן יוחאי אומר אין אומרין בקרו גמל זה שמא בעל מום הוא, בקרו את החזיר הזה שמא בעל מום הוא, ואת מי מבקרין את התמידין, ואיזה זה, זה תלמיד חכם שפרש מן התורה. יהודה בן לקיש בשם רבי שמעון בן גמליאל עליו הכתוב אומר (משלי כז, ח): כצפור נודדת מן קנה כן איש וגו'. וכך הוא אומר אלף דור עלו במחשבה להבראות, כמה נמחו מהם תשע מאות וארבעה ושבעים דורות, ומה טעם (תהלים קה, ח): דבר צוה לאלף דור, ואיזה זה, זו התורה. רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן תשע מאות ושמונים, ומה טעם דבר צוה לאלף דור זו היא המילה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן, לעולם אל ימנע אדם עצמו לילך לבית המדרש, שהרי כמה פעמים נשאלה הלכה זו ביבנה בעריבת הירדן, עריבת הירדן למה היא טמאה, ולא עמד אדם ולא אמר בה דבר עד שדרשה רבי חנינא בן עקביא בעירו, עריבת הירדן למה היא טמאה, מפני שטוענין אותה ביבשה ומורידין אותה למים. אתיבון ליה והלא יורדי אשקלון שקעוה וכו', אמר רבי אלעזר בן יוסי שנייה היא שמקצתה משקעת בארץ. ועוד דבר אחר דרש, חריות של דקל שגדען בין לשכיבה בין לאהלים צריכות הן קשור.
  8. Kohelet Rabbah 3:10:1 רבי יוחנן אמר
    ראיתי את הענין, אמר רבי איבו זה שפוטו של ממון, דאמר רבי יודן בשם רבי איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אם אית ליה מאה בעי דיעבדון תרתי מאה, ומאן דאית ליה תרתי מאה בעי דיעבדון ארבעה. לענות בו, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אם זכה אותו אדם ועשה מממונו מצוות ומתפלל ונענה בו היאך מה דאת אמר …
    ראיתי את הענין, אמר רבי איבו זה שפוטו של ממון, דאמר רבי יודן בשם רבי איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אם אית ליה מאה בעי דיעבדון תרתי מאה, ומאן דאית ליה תרתי מאה בעי דיעבדון ארבעה. לענות בו, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אם זכה אותו אדם ועשה מממונו מצוות ומתפלל ונענה בו היאך מה דאת אמר (בראשית ל, לג): וענתה בי צדקתי וגו', ואם לאו הוא עונה בו ומקטרגו, דכתיב (דברים יט, טז): לענות בו סרה. רבי יוחנן אמר זה שפוטו של גזל, דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוחנן משל לסאה מלאה עונות, מי הוא מקטרג ראשון שבכלן גזל, דאמר רבי הונא בשם רבי יוחנן (עמוס ט, א): ובצעם בראש כלם. רבי פנחס בשם רבי יוחנן לפי שהיו בענין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אין לך קשה שבכלן אלא גזל. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן עשרים וארבע חטאות סדר יחזקאל ומכלן לא חתם אלא בגזל, דכתיב (יחזקאל כב, יג): והנה הכיתי כפי אל בצעך וגו'. רבי חוניא פתר קרייה בנביאים ובכתובים, שאלו זכו ישראל לא היו קורין אלא חמשה חמשי תורה, חמשה ספרים בלבד, וכלום נתנו להם נביאים וכתובים אלא שיהיו יגעין בהם ובתורה ועושים מצוות וצדקות כדי לקבל עליהם שכר טוב. רבנן אמרין אף על פי כן לענות בו, מקבלין עליהם שכר כחמשה ספרי תורה. רבי אבהו אמר זה שפוטה של תורה, שאדם לומד תורה ושכחה. רבנן דתמן בשם רבי יצחק דהכא, ורבי טוביה בשם רבי יצחק, לטובתו אדם לומד תורה ושכח, שאלו היה אדם לומד תורה ולא שכח, היה מתעסק בתורה שתים שלש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו, אלא מתוך שאדם לומד תורה ומשכחה אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו בדברי תורה. ורבנן אמרין זה שפוטו של גזל, תדע שהוא כן שהרי דורות הראשונים על ידי שהיו עסוקין ושטופין בגזל, האיך מה דאת אמר (איוב כד, ב): גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו, ראה כי נמחו במים מן העולם, אבל שבט ראובן וגד שהרחיקו עצמן מן הגזל, לפיכך נתן להם הקדוש ברוך הוא נחלה במקום שאין בו גזל, שנאמר (במדבר לב, א): והנה המקום מקום מקנה, וכן ממהיר ששה עשר מיל על ששה עשר מיל,
  9. Kohelet Rabbah 4:9:1 רבי יוחנן אמר
    טובים השנים מן האחד, טובים השנים שהם יגיעין בתורה, מן האחד, שעוסק זה לעצמו וזה לעצמו. כי אם יפלו האחד יקים את חברו, שאם שכח הלכה אחד מהם, חברו מחזיר ההלכה. והחוט המשלש לא במהרה ינתק, זה הרב שהוא מחזיר להם טעותן. דבר אחר, טובים השנים מן האחד, טובים השנים שהם נושאין ונותנין בפרקמטיא. מן האחד, זה לעצמו …
    טובים השנים מן האחד, טובים השנים שהם יגיעין בתורה, מן האחד, שעוסק זה לעצמו וזה לעצמו. כי אם יפלו האחד יקים את חברו, שאם שכח הלכה אחד מהם, חברו מחזיר ההלכה. והחוט המשלש לא במהרה ינתק, זה הרב שהוא מחזיר להם טעותן. דבר אחר, טובים השנים מן האחד, טובים השנים שהם נושאין ונותנין בפרקמטיא. מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו. כי אם יפלו, שאם יפל ויסתכן אחד מהן, חברו מעמידו. והחוט המשלש, כד אינון תלת. רבי מאיר כד הוה חמי חד נפיק לאיסטרטא הוה צוח ליה זיל שלם עלך מרי מיתה. תרין, הוה צוח לון שלם לכון מרי קטטה. תלת, צוח לון שלם לכון מרי שלמא. רבי יוחנן אמר בה תרתין, רבי יוחנן אמר; טובים השנים, איש ואשתו. מן האחד, זה לעצמו וזו לעצמה. והחוט המשלש, זה הקדוש ברוך הוא, שהוא פוקדן בבנים. רבי יוחנן אמר בה חורי: טובים השנים, זה עמרם ויוכבד. אשר יש להן שכר טוב בעמלם, זה משה שנקרא טוב, שנאמר (שמות ב, ב): ותרא אותו כי טוב הוא, כי טוביה שמו, שנולד מהול. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר זה דוד ובת שבע. והחוט המשלש, זה נתן הנביא, שאמר לה לבת שבע (מלכים א א, יד): ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך, וכשבאו אצל דוד הסכים עמהם, ואמר (מלכים א א, יד): והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו'. ורבי נחמיה אמר: טובים השנים, זה יהוידע ויהושבע. מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו. והחוט המשלש, זה סנהדרין שהסכימו עמהם, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב כג, יא): ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר וגו'. ורבנן אמרי: טובים השנים, זה מרדכי ואסתר. מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו. והחוט המשלש, זה אחשורוש שהסכים עמהם וגזר ואמר (אסתר ח, ח): ואתם כתבו על היהודים וגו'. רבי לוי בר חמא בשם רבי חנינא אמר: טובים השנים, שתלו מרדכי ואסתר. מן האחד, שתלה יוסף, שאלו נעשו נסים על ידיהם לכל ישראל, וזה לא נעשו נסים על ידו. והחוט המשלש, זה הקדוש ברוך הוא למעלה מכלן, שהפיל שונא, דכתיב (אסתר ז, י): ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וגו'. אמר רבי יצחק טובה פרשה שנאמרה על פי שנים מפרשה שנאמרה ביחיד, בשנים, שנאמר (שמות יב, א): ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החדש הזה לכם וגו', מפרשה שנאמרה ביחיד, שנאמר: וידבר ה' אל משה לאמר. והחוט המשלש (ויקרא יא, א): ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אלהם, לבניו, לאלעזר ולאיתמר. תני רבי חיא, לאמר אלהם, לאלעזר ולאיתמר, והם, לאמר לכל ישראל. דבר אחר, טובים השנים, זה משה ואהרן. מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו. את מוצא כשבא משה וברך את ישראל לא שרתה שכינה על ידו, וכשבאו שניהם וברכו את ישראל, מיד שרתה שכינה על ידיהם, הדא הוא דכתיב (ויקרא ט, כג): ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם, ברכו את ישראל, ואחר כך, וירא כבוד ה', שרתה שכינה על ידיהם. אמר רבי זעירא משפחות ומשפחות הם, משפחת סופרים מעמדת סופרים, בני תורה מעמדת בני תורה, עשירים מעמדת עשירים. אתיבון, והא זרעית זרעיתא פלונית דמטת ופסקת. אמר לון ומי כתיב, לא לעולם ינתק, לא במהרה ינתק כתיב, אין אתקשי עלנא מתפסיק מעותרא, היינו דאמר בר קפרא אם לא הוא, בא בנו, אם לא בנו, בא בן בנו.
  10. Kohelet Rabbah 4:17:1 בשם רבי יוחנן
    שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים, תני לא יכנס אדם להר הבית במעות צרורות בסדינו, ובאבק שעל רגליו, ובפונדתו החגורה לו מבחוץ, היאך מה דאת אמר: שמור רגלך כאשר תלך. רבי יוסי בן יהודה אומר (אסתר ד, ב): ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך וגו', ומה לכבוד מלך בשר ודם לא יעשה כן לכבוד מלך מלכי המל …
    שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים, תני לא יכנס אדם להר הבית במעות צרורות בסדינו, ובאבק שעל רגליו, ובפונדתו החגורה לו מבחוץ, היאך מה דאת אמר: שמור רגלך כאשר תלך. רבי יוסי בן יהודה אומר (אסתר ד, ב): ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך וגו', ומה לכבוד מלך בשר ודם לא יעשה כן לכבוד מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה. רבי אדא ברבי שמעון בשם רבי נתן לעולם לא יעמד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך, מאי טעמא (תהלים קל, א): ממעמקים קראתיך ה'. רבי אומר לעולם אל יתפלל אדם וצריך לנקביו, שנאמר (עמוס ד, יב): הכון לקראת אלהיך ישראל. אמר רבי אלכסנדרי, כתיב שמור רגלך, רבי קרוצפי בשם רבי יוחנן אמר שמור רגלך מן הטפין שבין רגליך. כאשר תלך אל בית האלהים, תהיה טהור, במה דברים אמורים בדקין, אבל בגסין אם יכול לסבל יסבל. אמר רבי אבא (משלי ה, יח): יהי מקורך ברוך, בבית מקוראך תהיה ברוך, יהיה מקראך לקבר ברוך. שמעון סיכנא איש עצה היה חופר בורות שיחין ומערות בירושלים, אמר לרבי יוחנן בן זכאי, אני גדול כמוך. אמר לו למה, אמר לו שאני עוסק בצרכי רבים כמוך. אמר, אם אדם בא לידך לדין או לשאלה, אתה אומר לו שתה מן הבור הזה שמימיו זכין וצונין, או אם שאלה לך אשה על נדותה, אתה אומר לה טבלי בבור הזה שמימיו מטהרין, וקרא עליו פסוק זה: וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע. הונא בר גניבא אמר, חביבה קרית שמע בעונתה מאלף עולות שהכסיל זובח, למה, כי אינם יודעים לעשות רע, הכסיל אינו יודע להפריש בין נדר לנדר, מנין מיפתח. רבי שמעון בן חלפתא אמר, חלש למעלה וגבור למטה, מי נוצח, העליון. כל שכן שהעליון חי העולמים, שהוא הגבור למעלן ואתה למטן, וקדמך הכתוב, כי האלהים בשמים ואתה על הארץ וגו'.
  11. Kohelet Rabbah 5:6:1 אמר רבי יוחנן
    כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא, אמר רבי אם ראית חלומות קשין וחזיונות קשין והפוכין, או שאת מתירא מהן, קפץ לשלשה דברים ואתה נצל מהן, דאמר רבי יודן בשם רבי אליעזר שלשה דברים מבטלין גזרות רעות, ואלו הן, תפלה, צדקה, תשובה. ושלשתן בפסוק אחד, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב ז, יד): ויכנעו עמי …
    כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא, אמר רבי אם ראית חלומות קשין וחזיונות קשין והפוכין, או שאת מתירא מהן, קפץ לשלשה דברים ואתה נצל מהן, דאמר רבי יודן בשם רבי אליעזר שלשה דברים מבטלין גזרות רעות, ואלו הן, תפלה, צדקה, תשובה. ושלשתן בפסוק אחד, הדא הוא דכתיב (דברי הימים ב ז, יד): ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם. ויתפללו זו תפלה. ויבקשו פני, זו צדקה, האיך מה דאת אמר (תהלים יז, טו): אני בצדק אחזה פניך. וישבו מדרכיהם הרעים, זו תשובה, ואחר כן ואני אשמע מן השמים וגו'. רבי מונא אמר אף התענית, שנאמר (תהלים כ, כ): יענך ה' ביום צרה. רבי חיא ורבי יוסי אומר אף שנוי השם ושנוי מעשה, ויש אומרים אף שנוי מקום, דכתיב (בראשית יב, א): לך לך מארצך. שנוי השם מאברהם אבינו, שנאמר (בראשית יז, ה): ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם, אברם אינו מוליד אברהם מוליד, שרי אינה יולדת שרה יולדת. שנוי מעשה מנינוה, שנאמר (יונה ג, י): וירא האלהים את מעשיהם. רבה בר מחסיא וחמא בר גוריא אמרי יפה תענית לחלום כאש לנעורת, אמר רב חסדא ובו ביום. אמר רבי יוחנן ואפלו בשבת. וכן את מוצא בחזקיה מלך יהודה, בשעה שחלה חזקיה אמר הקדוש ברוך הוא לישעיה, לך אמר לו (ישעיה לח, א): צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה. אמר לו חזקיה לישעיה, ישעיה, בנהג שבעולם אדם שהולך לבקר את החולה אומר לו מן השמים ירחמו עליך, והרופא הולך אצלו ואומר לו מילתא פלוני אכל ופלוני לא תאכל, הדין תשתה והדין לא תשתה, ואפלו שיראה אותו נטוי למות אינו אומר לו צו לביתך, שלא יחלש דעתו, ואתה אומר לי צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה, אף אנא לא לך אנא ספין ולא למילך אנא שמע. ואיני תופש אלא מה שאמר זקני, כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה וגו', מיד (ישעיה לח, א): ויסב חזקיה פניו אל הקיר, לאיזה קיר נשא פניו, רבי יהושע בן לוי אמר בקיר של רחב נשא פניו, דכתיב (יהושע ב, טו): כי ביתה בקיר החומה, אמר לפניו רבונו של עולם, רחב שתי נפשות הצילה לך, וכמה נפשות הצלת לה. תני רבי שמעון בן יוחאי אומר אפלו היה במשפחתה מאתים אנשים ונדבקו במאתים משפחות כלם נצולו בזכותה, ואת כל משפחתה אין כתיב כאן, אלא: ואת כל משפחותיה הוציאו. אבותי שכנסו לך כל הגרים, על אחת כמה וכמה. רבי שמואל בר נחמן אמר בקירה של שונמית נשא עיניו, דכתיב (מלכים ב ד, י): נעשה נא עלית קיר, אמר לפניו רבונו של עולם שונמית זו קיר אחת עשתה לאלישע, והחייתה את בנה, אבותי שעשו לך כל השבח הזה, על אחת כמה וכמה. רבי הונא בשם רבי יוסי אמר בקירות לבו נשא עיניו, שנאמר (ירמיה ד, יט): מעי מעי אוחילה קירות לבי המה, לבו כתיב. אמר לפניו רבונו של עולם חזרתי על מאתים ארבעים ושמונה אברים שיצרת בי ולא מצאתי שהכעסתיך באחד מהן, על אחת כמה וכמה שתנתן לי נפשי. ורבנן אמרי בקירות בית המקדש נשא עיניו, דכתיב (יחזקאל מג, ח): בתתם ספם את ספי וגו', אמר לפניו רבונו של עולם אבותי בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין להתפלל בכל שעה בבית המקדש, אלא היו עומדים בתוך בתיהם ומתפללין, והקיר בינם ובין המקדש, ואני אין קיר כשאני מתפלל ביני ובין המקדש, על אחת כמה וכמה שתנתן לי נפשי. מיד (ישעיה לח, ד): ויהי דבר ה' אל ישעיהו לא יצא משם, אמר ישעיהו לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בתחלה אמרת לי כן ועכשיו אתה אומר לי כן, ואיך אלך ואומר כן, אמר לו ענותן הוא ומקבל ממך, ולא עוד אלא עדין לא יצא הדבור, דכתיב (מלכים ב כ, ד): ויהי וגו' אל ישעיהו לא יצא, כשהלך ישעיהו אצלו, אמר לו לא כך אמרתי לך מתחלה, לא לך אנא ספין ולא למילך אנא שמיע אלא מה שאמר לי זקני כי ברב חלמות והבלים וגו'.
  12. Kohelet Rabbah 5:8:5 רבי יוחנן אמר
    ורבי תנחומא ורבי מנחמא הוו מתנין בהדין עובדיא. עובדא הוה בחד גברא דהוה קאים גבי נהרא, חמא חד אורדעא טעונה חד עקרב ומגיזא יתיה נהרא, אמר ודאי זו מוכנת לעשות שליחותיה, אגיזתיה ועבדת שליחותה וחזרת יתה לאתרה, ונשמע קול יללא בעיר, פלוני נשכו עקרב ומת. רבי פנחס בשם רבי חנין דציפורין עובדא הוה בחד גבר דהוה …
    ורבי תנחומא ורבי מנחמא הוו מתנין בהדין עובדיא. עובדא הוה בחד גברא דהוה קאים גבי נהרא, חמא חד אורדעא טעונה חד עקרב ומגיזא יתיה נהרא, אמר ודאי זו מוכנת לעשות שליחותיה, אגיזתיה ועבדת שליחותה וחזרת יתה לאתרה, ונשמע קול יללא בעיר, פלוני נשכו עקרב ומת. רבי פנחס בשם רבי חנין דציפורין עובדא הוה בחד גבר דהוה חציד בבקעת בית טופת וחמא עישבא עבד כלילא לרישיה, אתא חד חיויא ומחא יתיה וקטליה, אתא חד גבר וקם ליה, סקר בחיויא, אמר תמה אנא על מאן דקטל הדין חיויא, אמר ההוא גבר אנא קטלתיה, חמא ההוא עישבא ברישיה, אמר ליה יכול את למינסב הדין כלילא דעישבא מן רישך, אמר אין. אמר ליה יכיל את קריב הדין חיויא בהדין חוטרא, אמר ליה אין, כיון דקרב לההוא חיויא מיד נשרין איבריה. רבי ינאי הוה יתיב מתני על פיילי קרתא, וראה נחש אחד מרתיע ובא, והוה מרדיף ליה מן הכא והוה חזר ליה מן הכא מן דין סיטרא, אמר זה ודאי מוכן לעשות שליחותו, מיד נפל קול הברה בעיר פלוני נשוך בנחש ומת. רבי אלעזר הוה יתיב על בית הכסא, אתא חד רומא ואקימיה ויתיב ליה, אמר ליה הדין לא אתי על מגן, מיד בא נחש ונשכו ומת, וקרא עליו הפסוק הזה (ישעיה מג, ד): ואתן אדם תחתיך. ואתן אדום תחתיך. רבי יצחק בן רבי אלעזר הוה מטייל על שונתא דימא דקיסרין, ראה קולית אחת מתגלגלת ובאה, והוה מצנע לה והיא מתגלגלת, מצנע לה והיא מתגלגלת, אמר זו מוכנת לעשות שליחותה. לבתר יומין עבר חד בלדר מן מלכותא, איתגלגלת ביני ריגלוהי ונכשל ונפל ומת, אזלון ופשפשוניה בשקיה ואשכחון יתיה טעון כתבין בישין על יהודאין דקיסרין. רבי שמעון בן חלפתא הוה עוסקן והוה ליה חד פרדס והוה ביה חד סדיין אזל חד דוכיפת ותקניה, קם רבי שמעון וסתריה, מה עבד אייתי ליה ועבד באפיה חד לוח ויהב חד מסמרא ותקניה, מה עבד דוכיפת אזל ואייתי חד עישבא ויהב על ההוא מסמרא וסתריה. מה עבד רבי שמעון אמר טב לי אנא גנז הדין דלא ילכון גנביא ויעבדון כדין ויחרבון ברייתא. חמרתיה דרבי ינאי אכלת עישבא ואיסתמיית, אכלה עישבא חורן ואיתפתחת. עובדא הוה בתרין גוברין דהוון עללין בשבילא דטבריא חד סמי וחד פתיח, פתיח גדש לסמיא, יתבון למקרטא באורחא, וארעת שעתא ואכלון מן עישבא, דין דהוה סמיא איתפתח ודין דהוה פתיח איסתמי, לא עלון מן תמן עד דגדש סמיא לפתיחא. עובדא הוה בחד גבר דסלק מן בבל יתיב למקרטא על אורחא וחמא תרין ציפורין מתנציין הדא עם הדא, קטלא הדא לחברתה, אזלת חוריתא ואייתא עישבא ויהבא על מיתא ואחייא, אמר טב לי נסב הדא עישבא מחיי בה מיתא דארעא דישראל, מיפרא וסלק חמא חד תעל מיית ומקלק באורחא, אמר טב לי מנסיא בהדין תעל, ויהב עלוי ואחייה. הוה מהלך עד שהגיע לסולמא של צור, כיון שהגיע לסולמא של צור חמא חד אריה קטיל רמי באורחא, אמר טב לי מינסי בהדין, יהב עלוי ואחייה, וקם עלוי ואכליה. הדא דברייתא אמרין טב לביש לא תעביד ובישתא לא ימטי לך, וטב לביש אין עבדת, בישא עבדת. אמר רבי תנחומא אפלו במים הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו, ומעשה במכה שחין שירד לטבל בימה של טבריא וארעת שעתא וטפת בארה של מרים ואסחי ואיתסי. והיכן היא בארה של מרים, אמר רבי חיא בר אבא כתיב (במדבר כא, כ): ונשקפה על פני הישימן, שכל מי שעולה על הר ישימון רואה כמין כברה קטנה בימה של טבריא וזו היא בארה של מרים. רבי יוחנן אמר שיערו אותה רבנן והיא מכונת כל קבל תרעא מציעאה דכנשתא עתיקתא דסרונגיא. אמר רבי הונא בר פפא באסור הבמה היו ישראל מקריבין במדבר עד שלא הוקם המשכן. תנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מתרות ועבודה בבכורות, ומשהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים, והיו ישראל נוהגין באסור במה במדבר, והיו פרעניות מכלות אותם, והיו אמות העולם אומרין עובדין לשמו והוא הורגן במדבר, לפיכך הקדוש ברוך הוא אומר למשה (ויקרא יז, ג): איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב וגו' ואל פתח אהל מועד וגו'.
  13. Kohelet Rabbah 5:11:5 אמר רבי יוחנן
    כד דמך רבי בון ברבי חיא, עאל רבי זירא ואפטר עלוי הדין פסוקא: מתוקה שנת העבד, למה היה רבי בון ברבי חיא דומה, למלך שהיה לו כרם ושכר פועלים הרבה לעשותו, והיה שם פועל אחד מתכשר במלאכתו יותר מן הכל, יותר מדאי, מה עשה המלך נטלו בידו והיה מטיל עמו ארכות וקצרות, לעתותי ערב באו הפועלים לטל שכרן, ובא אותו הפו …
    כד דמך רבי בון ברבי חיא, עאל רבי זירא ואפטר עלוי הדין פסוקא: מתוקה שנת העבד, למה היה רבי בון ברבי חיא דומה, למלך שהיה לו כרם ושכר פועלים הרבה לעשותו, והיה שם פועל אחד מתכשר במלאכתו יותר מן הכל, יותר מדאי, מה עשה המלך נטלו בידו והיה מטיל עמו ארכות וקצרות, לעתותי ערב באו הפועלים לטל שכרן, ובא אותו הפועל עמהם ונתן לו שכרו משלם, התחילו הפועלים מצירין, אמרו אנו יגענו כל היום וזה יגע בשתי שעות ונתן לו המלך שכרו משלם. אמר להם המלך מה לכם מצירין, יגע זה בשתי שעות בכושרות, מה שא יגעתם אתם כל היום. כך למד רבי בון ברבי חיא תורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמד למאה שנה. אמר רבי יוחנן כל מי שהוא יגע בתורה בעולם הזה, לעולם הבא אין מניחין אותו לישן אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ושל עבר ושל אברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרן. עד היכן, עד (שמואל ב ז, ט): ועשיתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ.
  14. Kohelet Rabbah 6:6:1 רבי יוחנן אמר
    ואלו חיה אלף שנים וגו', כל עמל האדם לפיהו, אמר רבי שמואל כל מה שיעמל אדם ויסגל מצוות ומעשים טובים בעולם הזה, אינו מספיק להבל היוצא מתוך פיהו. וגם הנפש לא תמלא, אפלו הוצאתה אינה ממלא את הגומא, כיצד הוצאת הנפש, רבי יוחנן אמר כקפיטורין מתוך הושט. רבי חנינא אמר כציפורן מתוך הושט. רבי שמואל ברבי אמר כסיל …
    ואלו חיה אלף שנים וגו', כל עמל האדם לפיהו, אמר רבי שמואל כל מה שיעמל אדם ויסגל מצוות ומעשים טובים בעולם הזה, אינו מספיק להבל היוצא מתוך פיהו. וגם הנפש לא תמלא, אפלו הוצאתה אינה ממלא את הגומא, כיצד הוצאת הנפש, רבי יוחנן אמר כקפיטורין מתוך הושט. רבי חנינא אמר כציפורן מתוך הושט. רבי שמואל ברבי אמר כסילון רטוב והפוך מן הושט. אמר רבי חנינא בן יצחק, כל מה שיעמל אדם מצוות ומעשים טובים, לפיו ולא לפי בנו ולא לפי בתו. וגם הנפש לא תמלא, שהנפש יודעת כל מה שהיא עמלה, לעצמה היא עמלה, לכך אינה שבעה לא תורה ולא מעשים טובים. משל למה הדבר דומה לעירוני שנשא בת מלכים, אם יביא לה כל מה שבעולם אינן חשובין לה כלום, למה, שהיא בת מלך. כך הנפש אלו הבאת לה כל מעדני עולם אינם כלום לה, למה, שהיא מן העליונים. שלשה אין מחזיקין טובה לבעליהן, הנפש, והארץ, והאשה. הנפש מנין, שנאמר: וגם הנפש לא תמלא. הארץ, שנאמר (משלי ל, טז): ארץ לא שבעה מים. אשה, שנאמר (משלי ל, כ): אכלה ומחתה פיה. שלשה נותנין בשפע ונוטלין בשפע, ואלו הן: הים, והארץ, וגם המלכות. רבי יהושע דסכנין אמר, ששה פעמים כתיב בה נפש, כנגד ששת ימי בראשית. אמר הקדוש ברוך הוא לנפש, כל מה שבראתי בששת ימי בראשית בשבילך בראתי, ואת גוזלת וחוטאת וחומסת.
  15. Kohelet Rabbah 7:2:3 רבי יוחנן אמר
    כתיב (בראשית ג, כא): ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם, מצינו שהקדוש ברוך הוא גומל חסדים, מקשט כלות, מברך חתנים, מבקר חולים, וקובר מתים, מנחם אבלים. מקשט כלות דכתיב (בראשית ב, כב): ויבן ה' אלהים, רבי יוחנן אמר בנאה וקשטה והראה לו. אמר רבי אבהו שמא תאמר מתוך חרוב אחד או מתוך שקמה אחת הראה לו …
    כתיב (בראשית ג, כא): ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם, מצינו שהקדוש ברוך הוא גומל חסדים, מקשט כלות, מברך חתנים, מבקר חולים, וקובר מתים, מנחם אבלים. מקשט כלות דכתיב (בראשית ב, כב): ויבן ה' אלהים, רבי יוחנן אמר בנאה וקשטה והראה לו. אמר רבי אבהו שמא תאמר מתוך חרוב אחד או מתוך שקמה אחת הראה לו, אלא מאחר שקשטה בעשרים וארבעה מיני תכשיטין, אחר כך הראה לו, שנאמר (בראשית ב, כב): ויבאה אל האדם. מברך חתנים, שנאמר (בראשית א, כח): ויברך אתם אלהים. מבקר חולים, שנאמר (בראשית יח, א): וירא אליו ה' באלני ממרא. קובר מתים, דכתיב (דברים לד, ו): ויקבר אתו בגי. מנחם אבלים, דכתיב (בראשית לה, ח): ויקרא שמו אלון בכות. אמר רבי שמואל בר נחמן מהו אלון בכות, עד שמשמר אבלה של דבורה מניקתו באתה לו שמועת רבקה אמו ובכה שתי בכיות, לכך נאמר אלון בכות. ויעקב הוא אומר (בראשית לה, ט): ויברך, ברכת אבלים ברכו.
  16. Kohelet Rabbah 7:7:1 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Abbahu
    כי העשק יהולל חכם, עסק שתלמידי חכמים עסוקין בו זה עם זה, יהולל חכם, מערבבין חכמתו. ויאבד את לב מתנה, אמר רבי יהושע בן לוי שמונים הלכות למדתי מיהודה בן פדיה בחרישת הקבר, ועל ידי שהייתי עסוק בצרכי רבים שכחתים. איזהו תלמיד חכם, רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו. תני, כל ששואלין אותו …
    כי העשק יהולל חכם, עסק שתלמידי חכמים עסוקין בו זה עם זה, יהולל חכם, מערבבין חכמתו. ויאבד את לב מתנה, אמר רבי יהושע בן לוי שמונים הלכות למדתי מיהודה בן פדיה בחרישת הקבר, ועל ידי שהייתי עסוק בצרכי רבים שכחתים. איזהו תלמיד חכם, רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו. תני, כל ששואלין אותו הלכה ממשנתו ומשיב עליה.
  17. Kohelet Rabbah 7:11:1 אמר רבי יוחנן
    טובה חכמה עם נחלה, טובה חכמה כשהיא נחלה דבר אחר, טובה חכמה, כשיש עמה נחלה, דתנינן תמן באבות רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'. דבר אחר, טובה חכמה, טובה חכמתו של משה, שנאמר (משלי כא, כב): עיר גברים עלה חכם. עם נחלה, שהנחיל תורתו לישראל. דבר אחר, טובה חכמה, זו חכמתו …
    טובה חכמה עם נחלה, טובה חכמה כשהיא נחלה דבר אחר, טובה חכמה, כשיש עמה נחלה, דתנינן תמן באבות רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכו'. דבר אחר, טובה חכמה, טובה חכמתו של משה, שנאמר (משלי כא, כב): עיר גברים עלה חכם. עם נחלה, שהנחיל תורתו לישראל. דבר אחר, טובה חכמה, זו חכמתו של בצלאל, שהנחיל ארון לישראל, ובשעה שאמר לו משה עשה ארון וכלים ומשכן, אמר לו בצלאל משה רבנו מביאין את הכלים ומעמידין אותם באויר, בתחלה יעשה המשכן, ואחר כך יעשה הארון. אמר לו משה שמא בצל אל היית יושב וידעת בתחלה (שמות כה, י): ועשו ארון, ואחר כך (שמות כו, א): ואת המשכן תעשה, הוי: טובה חכמה עם נחלה, טובה חכמה של בצלאל, עם נחלה, שהנחיל ארון לישראל. דבר אחר, טובה חכמה של יהושע, עם נחלה, שהנחיל את הארץ. ויתר לראי השמש. דבר אחר, טובה חכמה, שיש עמה זכות אבות. אשרי שזכות אבותיו עומדת ומאירה לו. רבי אחא בשם רבי תנחום למד אדם ולמד ושמר ועשה והיתה ספיקא בידו להחזיק ולא החזיק, הרי הוא בכלל (דברים כז, כו): ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. למד ולא למד, לא שמר ולא עשה ולא היתה ספיקא בידו להחזיק והחזיק, הרי הוא בכלל: ברוך אשר יקים, כי כל ארור מכלל ברוך. רבי הונא אמר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל וחפה לבעלי מצוות אצל בעלי תורה, מאי טעמא, כי בצל החכמה בצל הכסף. שלש מאות נזירין עלו להקריב תשע מאות קרבנין בימי שמעון בן שטח, מאה וחמשים מצא להם פתח, ומאה וחמשים לא מצא להם פתח. סליק שמעון בן שטח לגבי ינאי מלכא אמר ליה שלש מאות נזירין סלקין בעיין למקרבא תשע מאות קורבנין ולית להון, אלא הב את פלגא מן דידך ואנא פלגא מן דידי ויזלון ויקרבון, יהב להון ינאי פלגא ואזלון וקרבון, אתון אמרין לישן דביש לינאי מלכא על שמעון בן שטח, אמרין לינאי מלכא תהוי ידיע כל מה דאקריבינון מן דידך הוה, ברם שמעון בן שטח לא יהב כלום מן דידיה. שמעיניה וכעס על שמעון בן שטח, ושמע שמעון בן שטח וערק. בתר יומין הוו תמן בר נש רברבין מן מלכותא דפרס הוון יתבין על פתוריה דינאי מלכא, מן דאכלין אמרין לינאי מרי מלכא נהירין אנן דהוה הכא חד סב והוה אמר לן מילי דאוריתא, אמר לשלמתו אחתיה, אינתתיה דינאי, שלחי ואייתי, אמר ליה הב לי מילא ושלח ליה עזקתך והוא אתי, יהב לה מילא ואתא, מן דאתא יתיב ליה בין מלכא למלכתא, אמר ליה למה ערקת, אמר ליה שמעית דאת כעיס עלי, וצרת לי בגינך דלא תקטלנני וערקית, והדין קרייה קיימת, דכתיב (ישעיה כו, כ): חבי כמעט רגע עד יעבר זעם, אמר ליה ולמה אפלית בי, אמר ליה חס ושלום לא אפלית בך, אלא את מן ממונך ואנא מן אורייתי, דכתיב: כי בצל החכמה בצל הכסף. אמר ליה ולמה יתבת בין מלכא למלכתא, אמר ליה דהכין כתיב בספריה דבן סירא, סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך. אמר ליה חמית מן מה אנא מוקיר לך, אמר ליה לית את מוקיר אלא אורייתי היא מוקרא לי, דכתיב (משלי ד, ח): סלסלה ותרוממך אמר לון מזגין ליה כסא דיבריך, אמר מה איבריך, נימר ברוך שאכל ינאי משלו, אמר ליה את כדון את בקשיותך, לא שמעית מן יומא ינאי בברכתא, אמר ומה אית לי למימר ברוך שאכלנו, ולא אכלתי. אמר להו אייתי ליה דייכול, מן דאכל אמר שאכלנו משלו. אמר רבי יוחנן וחלוקין חבריו על שמעון בן שטח, רבי אבין אמר על השניה, ורבי ירמיה אמר על הראשונה, ומחליפין שיטתיה דרבי ירמיה, תמן פשיטא ליה והכא צריכה ליה, תמן פשיטא ליה כרבן שמעון בן גמליאל, והכא צריכה ליה כרבנן, דתני עלה והסב וטבל עמהן אף על פי שלא אכל עמהן כזית דגן מזמנין עליו, דברי חכמים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי איסי אמר לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן. תני שנים שאכלו דגן ואחד שאכל חוץ מדגן מצטרף, כמאן דתנינן כרבן שמעון בן גמליאל. שלשה בליוטין היו בירושלים, בן ציצית הכסת, ונקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע, וכל חד וחד היה יכול לספק ולפרנס למדינה עשר שנים, והיה שם בן בטיח בן אחותו של רבי יוחנן בן זכאי, והיה ממנה על האוצרות, ראש קסרין שבירושלים, ועמד ושרף את האוצרות, שמע רבי יוחנן בן זכאי אמר ווי, אזלין ואמרין לבן בטיח חביבך אמר ווי ווי. שלח ואייתיתיה, אמר ליה למה את אמרת ווי, אמר ליה לא אמרית ווי אלא וה אמרית, שכל זמן שהאוצרות יקרין קיימין לא יהבין גרמיהון למעבד קרבא. בין ווי לוה נמלט רבי יוחנן, וקרון עליה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. ומעשה ברבי יוחנן שאחזו בולמוס והלך לאימוניס, וישב לו למזרחה של תאנה ונתרפא, אמרין ליה הדא מנא לך, אמר לון מן דוד, דכתיב (שמואל א ל, יב): ויתנו לו פלח דבלה, וקרון עליה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. רבי יוסי בר יאסין הוה אתי באלפא ואתי מן טרסים ואמר ליה טליא אנא צריך למיחת, אמר ליה לא תיחות לימא דימא סכנתא, אמר ליה בעי אנא למיקרי קריאת שמע, אמר ליה קרי. אמר ליה בעי אנא למיכל, אמר ליה אכל. כיון דאתון ללמן אמר ליה אסור אתה עד שתטבל, וקרא עליה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. רבי מאיר הוה מתבעי למלכותא וערק, עבר על חנותא דארמיין ואשכח יתהון יתיבין אכלון מן ההוא מינא, חמון יתיה אמרין הוא הוא, לית הוא הוא, אמרין אם הוא הוא, אנן כרזין ליה אין אתי אכיל עמן, והוה צבע חדא אצבעותיה בדמה דחזיר, ויהב אצבעותיה אוחרי בפומיה, טמש הא ומתק הא. אמרין דין לדין אלו הוה רבי מאיר לא הוה עביד כן, שבקוניה וערק, וקרא עליה ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. רבי הוה דמיך בצפורין ואמרין ציפוראי כל דאתא ואמר דמך רבי אנן קטלין ליה. אזל בר קפרא ועלל בכוותא ואדיק ליה ורישיה מיכרך ומניה בזיעין, אמר אחינו בני ידעיה שמעוני שמעוני, אראלים ומצוקים אחזו ידן בלוחות הברית, גברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות. אמרין ליה דמך רבי, ואמר להו אתון אמריתון אנא לא אמינא, ולמה לא אמר, דכתיב (משלי י, יח): ומוציא דבה הוא כסיל. קרעון מניהון עד דאזל קליה דקריעה עד גופתתא, מהלך שלשה מילין, וקרא עליה: ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה. רבי נחמיה בשם רבי מנא מעשה נסים נעשו באותו היום, ערב שבת היה ואיתכנשין כל קרייתא להספידא דרבי, אשרוניה בתמני עשר כנישתא, ואובלוניה לבית שערים, ותלא לון יומא עד דמטא כל חד וחד מישראל לביתו ומדליק לו את הנר, וצולה לו דג, וממלא לו חבית מים, עד שעשה האחרון שבהן שקעה החמה וקרא הגבר, שרון מצוקין אמרין ווי דחללינן שבתא, יצתה בת קול ואמרה כל מי שלא נתעצל בהספדו של רבי מזמן לחיי העולם הבא, בר מן קצרה דהוה תמן ולא אתא, כיון דשמע כן סלק וטלק גרמיה מן איגרא ונפל ומת. יצתה בת קול ואמרה אף לאגרא קצרא מזמן לחיי העולם הבא.
  18. Kohelet Rabbah 7:14:3 רבי יוחנן אמר
    רבי אחא פתר קרייא בתורה, בשמחתה תשמח, וביום רעה ראה, תהיה מן הרואים, שכתוב בהם (ישעיה סו, כד): ויצאו וראו בפגרי האנשים, ולא מן הנראים, שכתוב בהם (ישעיה סו, כד): כי תולעתם לא תמות. גם את זה לעמת זה, זה גיהנם וגן עדן, כמה ביניהם טפח. רבי יוחנן אמר כותל. ורבנן אמרי שתיהן שוות, כדי שיהיו מציצות זו מזו. …
    רבי אחא פתר קרייא בתורה, בשמחתה תשמח, וביום רעה ראה, תהיה מן הרואים, שכתוב בהם (ישעיה סו, כד): ויצאו וראו בפגרי האנשים, ולא מן הנראים, שכתוב בהם (ישעיה סו, כד): כי תולעתם לא תמות. גם את זה לעמת זה, זה גיהנם וגן עדן, כמה ביניהם טפח. רבי יוחנן אמר כותל. ורבנן אמרי שתיהן שוות, כדי שיהיו מציצות זו מזו. רבי לוי פתר קרייא, בימים טובים שנתתי לך תהא שמח ומשמח להקדוש ברוך הוא בקרבנות, אם תבוא שנה בלא בצרת נפק לכרמך חמי וחדי, חמי את לזיתך וחדי. אמר הקדוש ברוך הוא לא בראתי פרקליט טוב לגשמים כיום שמיני עצרת, הדא הוא דכתיב (במדבר כט, לה): ביום השמיני עצרת.
  19. Kohelet Rabbah 7:19:4 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, החכמה תעז לחכם, זה דוד. מעשרה שליטים, מעשרה זקנים שאמרו בספר תהלים, ואלו הן: אדם הראשון, ואברהם, ומשה, ודוד, ושלמה. על אילין חמשה לא איתפלגין, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ורבי יוחנן, רב אמר: אסף, הימן, וידותון, ושלשה בני קרח אחד, ועזרא. ורבי יוחנן אמר הוא אסף דהכא הוא אסף דתמן, אלא על …
    דבר אחר, החכמה תעז לחכם, זה דוד. מעשרה שליטים, מעשרה זקנים שאמרו בספר תהלים, ואלו הן: אדם הראשון, ואברהם, ומשה, ודוד, ושלמה. על אילין חמשה לא איתפלגין, אילין חמשה אחרנייתא מאן אינון, רב ורבי יוחנן, רב אמר: אסף, הימן, וידותון, ושלשה בני קרח אחד, ועזרא. ורבי יוחנן אמר הוא אסף דהכא הוא אסף דתמן, אלא על ידי שהיה בן תורה זכה לומר שירה עם אחיו, וזכה לומר שירה בפני עצמו. על דעת רב, אסף אחר הוא, שנאמר (דברי הימים א כה, ב): על יד אסף הנבא על ידי המלך, רב ורבי יוחנן רב אמר לידותון ממש, רבי יוחנן אמר לידותון הנבא על הדתין ועל הדינין שעברו עליו ועל ישראל. רבי הונא בשם רבי אחא אף על פי שעשרה בני אדם אמרו ספר תהלים, מכלהון לא נאמר על שמותם אלא על ידי דוד מלך ישראל. משלו משל למה הדבר דומה, לחבורה של אנשים המבקשת לומר הימנון למלך, אמר להם המלך כלכם נעימים, כלכם חסידים, כלכם משבחין לומר הימנון לפני, אלא איש פלוני יאמר על ידי כלכם, למה, שקולו ערב. כך בשעה שבקשו עשרה צדיקים לומר ספר תהלים, אמר להם הקדוש ברוך הוא כלכם נעימים וחסידים ומשבחין לומר הימנון לפני, אלא דוד יאמר על ידי כלכם, למה, שקולו ערב, הדא הוא דכתיב (שמואל ב כג, א): ונעים זמרות ישראל.
  20. Kohelet Rabbah 9:1:2 אמר רבי יוחנן
    כי מי אשר יחבר, אמר רבי אחא יבחר כתיב, מי יבחר יצר טוב מיצר הרע, אלו הצדיקים, מי יבחר יצר רע מיצר טוב, אלו הרשעים. אל כל החיים יש בטחון. אפלו אלו שפשטו ידיהם בזבול יש בטחון, להחיותן אי אפשר שכבר פשטו ידיהם בזבול, ולכלותם אי אפשר שכבר עשו תשובה, עליהם הוא אומר (ירמיה נא, לט): וישנו שנת עולם. ורבנן אמ …
    כי מי אשר יחבר, אמר רבי אחא יבחר כתיב, מי יבחר יצר טוב מיצר הרע, אלו הצדיקים, מי יבחר יצר רע מיצר טוב, אלו הרשעים. אל כל החיים יש בטחון. אפלו אלו שפשטו ידיהם בזבול יש בטחון, להחיותן אי אפשר שכבר פשטו ידיהם בזבול, ולכלותם אי אפשר שכבר עשו תשובה, עליהם הוא אומר (ירמיה נא, לט): וישנו שנת עולם. ורבנן אמרין קטני רשעי גוים הן וחילותיו של נבוכדנצר לא חיין ולא נדונין, עליהם הוא אומר: וישנו שנת עולם. אמר רבי יוחנן כל טפה וטפה שהוריד הקדוש ברוך הוא על דור המבול היה מרתיחה ואחר כך מורידה עליהם, שנאמר (איוב ו, יז): בעת יזרבו נצמתו, זריבתן חלטנית היתה.
  21. Kohelet Rabbah 9:11:1 אמר רבי יוחנן
    שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ וגו', כי לא לקלים המרוץ זה יעקב אבינו, אתמול (בראשית כט, א): וישא יעקב רגליו, היום כתיב (בראשית מט, לג): ויאסף רגליו אל המטה. ולא לגבורים המלחמה זה יעקב, אתמול (בראשית כט, י): ויגש יעקב ויגל את האבן, אמר רבי יוחנן כאדם שמעביר את הפקק מעל פי הצלוחית, והיום (בראשית …
    שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ וגו', כי לא לקלים המרוץ זה יעקב אבינו, אתמול (בראשית כט, א): וישא יעקב רגליו, היום כתיב (בראשית מט, לג): ויאסף רגליו אל המטה. ולא לגבורים המלחמה זה יעקב, אתמול (בראשית כט, י): ויגש יעקב ויגל את האבן, אמר רבי יוחנן כאדם שמעביר את הפקק מעל פי הצלוחית, והיום (בראשית מו, ה): וישאו בני ישראל את יעקב אביהם, בגופו, ואפלו בגלקטיקא לא היה יכול להטען. וגם לא לחכמים לחם זה יעקב. אתמול (בראשית לא, נד): ויזבח יעקב זבח בהר וגו' ויאכלו לחם, וכי אחיו היו, אח אחד הוה ליה והלואי קבריה, והלא בניו היו, אלא כשהגיעו לשכמו דמה אותן לו וקרא אותן לו אחים, והיום (בראשית מג, ב): שבו שברו לנו מעט אכל וגו'. וגם לא לנבנים עשר זה יעקב (בראשית ל, מג): ויפרץ האיש מאד מאד. רבי סימון בשם רבי שמעון מלמד שהיה לו [דגמה] מעין דגמה של עולם הבא, האיך מה דאת אמר (מיכה ב, יג): עלה הפרץ לפניהם. והיום (בראשית מז, יב): ויכלכל יוסף את אביו וגו'. וגם לא לידעים חן, זה יעקב, אתמול (בראשית מח, יט): ידעתי בני ידעתי, יודע אני מעשה יהודה בתמר, מעשה ראובן בבלהה, מה אם דברים שלא נתגלו לך נתגלו לי, דברים שנתגלו לך על אחת כמה וכמה. והיום אמר לו (בראשית מז, כט): אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' אל נא תקברני במצרים. דבר אחר, כי לא לקלים המרוץ זה עשהאל, שנאמר (שמואל ב ב, יח): ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים וגו', ומה היה קלותו שהיה רץ על סאסי שיבוליא ואינן משתברין, אתמול ועשהאל קל ברגליו, והיום (שמואל ב ב, כג): ויכהו אבנר באחרי החנית וגו'. ולא לגבורים המלחמה זה אבנר, דכתיב (שמואל א כו, טו): הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל וגו', דאמר רבי אסי משום רבי יוחנן, נח לו לאדם להזיז כתל בנוי שש אמות בעבי, מלהזיז רגלו אחת של אבנר, והיום (שמואל ב ג, לג): הכמות נבל ימות אבנר. וגם לא לחכמים לחם זה שלמה, אתמול (מלכים א ה, ב): ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח, וכתיב: עשרה בקר בראים וגו', אמר רבי יוחנן וכן בכל יום ויום וכן כל אשה ואשה עושה לו סעודה, כסבורה שהוא סועד אצלה, והיום (קהלת ב, י): וזה היה חלקי מכל עמלי, מאן דאמר קודיה, ומאן דאמר קניה, ומאן דאמר קשרתיה. וגם לא לנבונים עשר זה איוב, אתמול (איוב א, ג): ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן וגו' ומקנהו פרץ בארץ. אמר רבי יוסי ברבי חנינא פרץ גדרו של עולם, בכל מקום מנהגו של עולם זאבים הורגים את העזים, ברם באיוב העזים הורגים את הזאבים, והיום (איוב יט, כא): חנני חנני אתם רעי וגו'. וגם לא לידעים חן זה יהושע, אמר רבי אחוה בריה דרבי זירא שני דברים דבר יהושע בפני משה ולא נגמל חן בעיניו, ואלו הן, אחד במנוי הזקנים, ואחד במעשה העגל. במנוי הזקנים, דכתיב (במדבר יא, כח): אדני משה כלאם, אמר לו כלם והעבירם מן העולם (במדבר יא, כח): ויאמר לו משה המקנא אתה לי, אמר לו יהושע בך אני מתקנא, הלואי בני כיוצא בך, הלואי כל ישראל כיוצא בך (במדבר יא, כח): ומי יתן כל עם ה' נביאים וגו'. ואחד בעגל, שנאמר (שמות לב, יז): וישמע יהושע את קול העם ברעה, אמר לו משה, יהושע, אדם שעתיד להנהיג שררה על ששים רבוא אינו יודע להבחין בין קול לקול. אין קול ענות גבורה, האיך מה דאת אמר (שמות יז, יא): וגבר ישראל. ואין קול ענות חלושה, האיך מה דאת אמר: ויחלש יהושע. קול ענות אנכי שמע, אמר רבי אסי קול קילוס של עבודת כוכבים אנא שמיע. רבי יודן בשם רבי אסי אמר אין לך כל דור ודור שלא נטל אונקי אחת של עגל.
  22. Kohelet Rabbah 9:12:1 אמר רבי יוחנן
    כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה. אמר רבי ברכיה וכי יש מצודה רעה ויש מצודה טובה, אמר ריש לקיש זו חכה, הדא הוא דכתיב (במדבר יד, לז): וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה. במה הומתו, רבנן ורבי שמעון בן יוחאי, רבנן אמרין אסכרה עלתה בגרונם ונחנקו ומתו. ורבי שמעון בן יוחאי אמר בנשילת איברים מ …
    כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה. אמר רבי ברכיה וכי יש מצודה רעה ויש מצודה טובה, אמר ריש לקיש זו חכה, הדא הוא דכתיב (במדבר יד, לז): וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה. במה הומתו, רבנן ורבי שמעון בן יוחאי, רבנן אמרין אסכרה עלתה בגרונם ונחנקו ומתו. ורבי שמעון בן יוחאי אמר בנשילת איברים מתו. רבי יהודה ברבי סימון אמר טעמון דרבנן, נאמר כאן במצודה רעה, ונאמר להלן רעה, מה רעה האמורה להלן חכה יורדת לגרונו של דג וחונקתו, אף רעה האמורה כאן אסכרה עלתה בגרונם ומתו. רבי ברכיה אמר טעמיה דרבי שמעון בן יוחאי, נאמרה כאן מגפה ונאמר להלן מגפה (זכריה יד, יב): וזאת תהיה המגפה, מה מגפה האמורה להלן בנשילת אברים, אף מגפה האמורה כאן בנשילת אברים. אמר רבי ברכיה יש לך מצודה שהיא צדה בים ואינה צדה ביבשה, צדה ביבשה ואינה צדה בים, אלא זו חכה צדה בים, והיא צדה ביבשה, שהיא יורדת לגרונו של דג וחונקתו. רבי עזריה ורבי יונתן ברבי חגי בשם רבי יצחק בר מריון בשם רבי חנינא יש לך אדם שחוטא בארץ ואינו חוטא בשמים, בשמים ואינו חוטא בארץ, אבל מי שאומר לשון הרע חוטא בשמים ובארץ, שנאמר (תהלים עג, ט): שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. אמר רבי אלעזר מצינו שהם מהלכים בשמים ולשונם שותתה בארץ, מה טעם שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ. אמר רבי יוחנן אין אדם אומר לשון הרע עד שהוא כופר בעקר, שנאמר (תהלים יב, ה): אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו וגו'. אמר רבי יצחק (תהלים נ, כב): בינו נא זאת שכחי אלוה, אלו שהן אומרין לשון הרע, שנאמר (תהלים יב, ה): אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו וגו'.
  23. Kohelet Rabbah 9:13:1 אמר רבי יוחנן
    גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגו', אמר רבי שמואל בר אימי, זו מחשבתן של רמאין ברמיותן, כגון המערב מים ביין, בלבקי בשמן, מי מאיס בדבש, חלב חמור בקטף, קימוס במור, עלי גפנים בפלפלין, לא יעשה קנה מאזנים ארך מצד זה וקצר מצד זה, לא יעשה את המחק עבה מצד זה וצר מצד זה, קנה מאזנים ומחק שיש בהן בית קבול מתכות, וה …
    גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגו', אמר רבי שמואל בר אימי, זו מחשבתן של רמאין ברמיותן, כגון המערב מים ביין, בלבקי בשמן, מי מאיס בדבש, חלב חמור בקטף, קימוס במור, עלי גפנים בפלפלין, לא יעשה קנה מאזנים ארך מצד זה וקצר מצד זה, לא יעשה את המחק עבה מצד זה וצר מצד זה, קנה מאזנים ומחק שיש בהן בית קבול מתכות, והאסיל שיש בו בית קבול מעות, וקנה של עני שיש בו בית קבול מים, ומקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגלית, הרי אלו טמאין. ועל כלם אמר רבי יוחנן אוי לי אם אמר אוי לי אם לא אמר, אם אמר מלמד אני את הרמאין, אם לא אמר אני מונע את התלמוד ומטמא את הטהרות. דבר אחר, שלא יהיו הרמאים הם סבורין שאין החכמים בקיאין במעשה ידינו, אמר רבי שמואל אף על פי כן (הושע יד, י): כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם.
  24. Kohelet Rabbah 9:16:1 אמר רבי יוחנן
    ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה, אמר רבי יוחנן וכי חכמתו של רבי עקיבא שהיה מסכן בזויה היתה, אלא זה זקן שהוא יושב ומסכן בדבריו, כגון זקן שהוא יושב ודורש (דברים טז, יט): לא תכיר פנים, והוא מכיר. (דברים טז, יט): לא תקח שחד, והוא לוקח. לא תלוה ברבית, והוא מלוה. שמשון הלך אחר עיניו (שופטים …
    ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה, אמר רבי יוחנן וכי חכמתו של רבי עקיבא שהיה מסכן בזויה היתה, אלא זה זקן שהוא יושב ומסכן בדבריו, כגון זקן שהוא יושב ודורש (דברים טז, יט): לא תכיר פנים, והוא מכיר. (דברים טז, יט): לא תקח שחד, והוא לוקח. לא תלוה ברבית, והוא מלוה. שמשון הלך אחר עיניו (שופטים טז, לא): והוא שפט את ישראל עשרים שנה. גדעון, שנאמר (שופטים ח, כז): ויעש אותו גדעון לאפוד וגו' והוא שפט את ישראל, הוי אין מסכן אלא מי שמסכין דבריו.
  25. Kohelet Rabbah 12:7:1 אמר רבי יוחנן
    וישב העפר על הארץ כשהיה, רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון, אימתי והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, לכשישוב העפר על הארץ, ואם לאו (שמואל א כה, כט): נפש איביך יקלענה וגו'. רבי שמואל בר נחמני בשם רבי אבדימי דחיפם, לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה טהורה, ואמר לו ראה שאני טהור וביתי טהור וכלי טהורים …
    וישב העפר על הארץ כשהיה, רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון, אימתי והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, לכשישוב העפר על הארץ, ואם לאו (שמואל א כה, כט): נפש איביך יקלענה וגו'. רבי שמואל בר נחמני בשם רבי אבדימי דחיפם, לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה טהורה, ואמר לו ראה שאני טהור וביתי טהור וכלי טהורים, וככר זו שאני נותן לך טהורה היא, אם אתה מחזירה לי כדרך שנתתיה לך מוטב, ואם לאו הריני שורפה לפניך. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאדם זה, ראה שאני טהור ומעוני טהור ושמשי טהורים, ונשמה שאני נותן לך טהורה היא, אם את נותנה לי כשאני נותנה לך, מוטב, ואם לאו אני שורפה בפניך. כל אלה בימי זקנותו, אבל בימי נערותו, אם חטא הוא לוקה בזיבה וצרעת. לפיכך משה מזהיר לישראל (ויקרא טו, ב): איש כי יהיה זב מבשרו. רבי יהושע בן לוי פתר קריא במקדש, אמר להם הנביא לישראל וזכר את בוראיך, זכרו את בוראכם עד שבחוריכם קימין, עד שברית כהנה קימת, שנאמר (שמואל א ב, כח): ובחר אתו מכל שבטי ישראל, עד שברית לויה קימת, שנאמר (דברים יח, ה): כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך וגו', עד שברית ירושלים קימת, שנאמר (מלכים א יא, לב): העיר אשר בחרתי בה, עד שמלכות בית דוד קימת, שנאמר (תהלים עח, ע): ויבחר בדוד עבדו, עד שבית המקדש קים, שנאמר (דברי הימים ב ז, טז): ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה, עד שאתם קימין, שנאמר (דברים ז, ו): בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגלה. עד אשר לא יבאו ימי הרעה, אלו הן ימי הגלות, הדא הוא דכתיב (עמוס ו, ג): המנדים ליום רע. והגיעו שנים אשר תאמר, שזכות האבות בטלה. עד אשר לא תחשך השמש, זו מלכות בית דוד, שנאמר (תהלים פט, לז): וכסאו כשמש נגדי. והאור, זו התורה, שנאמר (משלי ו, כג): כי נר מצוה ותורה אור. והירח, זה סנהדרין, דכתיב (תהלים פט, לח): כירח יכון עולם. והכוכבים, אלו תלמידי חכמים. ושבו העבים אחר הגשם, את מוצא כל הנבואות קשות שנתנבא עליהם ירמיה לא באו עליהם אלא לאחר חרבן הבית. ביום שיזעו שמרי הבית, אלו משמרות כהנה ולויה. והתעותו אנשי החיל, אלו הכהנים. אמר רבי אבא בר כהנא שנים ועשרים אלף לוים הניף אהרן ביום אחד, שנאמר (במדבר ח, יא): והניף אהרן את הלוים תנופה לפני ה'. אמר רבי חנינא המראה הזו דבר קל הוא, והיה הכהן מכון ונוטלו באחת ידו וזורקו לאחורי הכבש שלשים ושתים אמה לאחורי ידיו. ובטלו הטחנות, אלו משניות גדולות, כגון משנתו של רבי עקיבא, ומשנתו של רבי חיא ורבי הושעיא, ומשנתו של בר קפרא. כי מעטו, זה התלמוד שבלול בהן. וחשכו הראות בארבות, את מוצא כשגלו ישראל לבבל לא היה אחד יכול לסבר את תלמודו, וסגרו דלתים בשוק, אלו דלתות נחשתא בית אלנתן שהיו פתוחות לרוחה. בשפל קול הטחנה, על ידי שבטלו מדברי תורה, אמר רבי שמואל בר נחמני נמשלו דברי תורה כטחנה, מה טחנה זו אינה בטלה לא ביום ולא בלילה, כך דברי תורה נאמר בה (יהושע א, ח): והגית בו יומם ולילה. ויקום לקול הצפור, אמר רבי לוי שמונה עשרה שנה היתה בת קול מכרזת ומצפצפת על נבוכדנצר ואומרת לו עבדא בישא סוק אחריב ביתיה דמארך דבנוי מרדין ולא שמעין ליה. וישחו כל בנות השיר, שעלה ובטל השיר מבית המקדש, האיך מה דאת אמר (ישעיה כד, ט): בשיר לא ישתו יין. גם מגבה יראו, מגבהו של עולם מלך מלכי המלכים נתירא. וחתחתים בדרך, חתית של דרך נפלה עליו, ורבי לוי אמר התחיל מתוה תוואים בדרך, שנאמר (יחזקאל כא, כו): כי עמד מלך בבל אל אם הדרך, על אם דבצלי, בראש שני הדרכים, שמתווכת לשני הדרכים, שני דרכים היו שם אחת הולכת אל המדבר ואחת הולכת לישוב. לקסם קסם, התחיל לקסם קסמים, לשמה של רומי ולא עלו, לשמה של אלכסנדריא ולא עלו, לשמה של ירושלים ועלו. קלקל בחצים, לשמה של רומי ולא עלו, לשמה של אלכסנדריא ולא עלו, לשמה של ירושלים ועלו. הדליק נרות ופנסין לשמה של רומי ולא הדליקו, לשמה של אלכסנדריא ולא הדליקו, לשמה של ירושלים והדליקו. הציף ספינות בנהר פרת לשמה של רומי ולא הלכו, לשמה של אלכסנדריא ולא הלכו, לשמה של ירושלים והלכו. שאל בתרפים, זו עבודת כוכבים שלו. ראה בכבד, אמר רבי לוי כהדין ערביא דנכיס אימרא וחמי בכבדיה. בימינו היה הקסם ירושלים, היה קסמו של ירושלים בימינו. לשום כרים, כלורכין. לפתח פה ברצח, ספקלאטורין. להרים קול, בסרפיניסס. לשום כרים, עשה כרקומין. לשפך סללה, אבני בלסטרא. לבנות דיק, כבשין. וכלם והיה להם כקסם שוא וגו', אמר להם נביא לישראל, אלו זכיתם הייתם קורין בתורה שנדרשת שבעה משבעה, ועכשיו שלא זכיתם הרי נבוכדנצר קוסם עליכם שבעה משבעה, וכל כך למה והוא מזכיר עון להתפש, זה דמו של זכריה. וינאץ השקד, זו נבואתו של ירמיה, שנאמר (ירמיה א, יא): מקל שקד אני ראה, אמר רבי אלעזר מה השקד הזה משעת שינץ עד שהוא גומר פרותיו עשרים ואחד יום, כך כל גזרה לא היתה אלא משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב. ויסתבל החגב, זה צלמו של נבוכדנצר, שנאמר (דניאל ג, א): נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב. אמר רבי יוחנן אשתכח דאת אמר כל דרומיה שיתין ופותייה שית, צריך הקף חד מתלתא, אמר רבי בני בקנה זה היה מעמידו ונופל מעמידו ונופל, אמר רבי חגי בשם רבי יצחק לא היה עומד עד שהביא כל כסף וזהב שבירושלים ושפכו לפניו דימוס סמך על רגליו, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ז, יט): כספם בחוצות ישליכו. ותפר האביונה, זו זכות אבות. כי הלך האדם אל בית עולמו, מבבל היו ולבבל חזרו. וסבבו בשוק הסופדים, זו גלות יכניה, את מוצא משעה שגלתה גלותו של צדקיה יצאת גלות יכניה לקראתם והיו מכסים שקים מבפנים ולבנים מבחוץ והוון משאלין אילין לאילין מה אבא עביד מה אמא עבידא מה אחא עביד, ואמרון לון קטילין אינון, והוה מספיד בחדא ידיה ומקלס בחדא ידיה, לקים מה שנאמר (יחזקאל כד, כג): ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו. עד אשר לא ירתק חבל הכסף, זו שלשלת יוחסים. ותרוץ גלת הזהב, אלו דברי תורה, שנאמר (תהלים יט, יא): הנחמדים מזהב. ותשבר כד על המבוע, תרין אמורין, חד אמר כדו של ברוך על מבועו של ירמיה. וחד אמר כדו של ירמיה על מבועו של ברוך, הדא הוא דכתיב (ירמיה לו, יח): מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו. ונרץ הגלגל אל הבור, מבבל היו ולבבל חזרו. מבבל היו, שנאמר (בראשית יב, א): ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך, ולבבל חזרו (עזרא ה, יב): ועמה הגלי לבבל. אמר רבי יוחנן (ישעיה מד, כז): האמר לצולה חרבי, צולה זו בבל, ולמה נקרא שמה צולה, ששם צללו מתי דור המבול, דכתיב (ירמיה נא, מט): גם בבל לנפל חללי ישראל. אמר ריש לקיש כתיב (בראשית יא, ב): וימצאו בקעה בארץ שנער, למה נקרא שמה שנער, שננערו שם מתי דור המבול. דבר אחר, שנער, שמתו בתשנוק, בלא נר ובלא מרחץ. דבר אחר, שנער, שהן מנערים מן המצוות בלא תרומה ובלא מעשרות. שנער, ששריה מתים נערים. שנער, שהעמידו שונא וער, ואיזה זה, זה נבוכדנצר. וישב העפר על הארץ כשהיה, מבבל היו ולבבל חזרו. והרוח תשוב אל האלהים, זו רוח הקדש, את מוצא כיון שראה ירמיה ירושלים חרבה, ובית המקדש שנשרף, וישראל שגלו, ורוח הקדש שנסתלקה לה, התחיל עליהם בהבל הבלים.
  26. Kohelet Rabbah 12:11:1 רבי יוחנן אמר
    דברי חכמים כדרבנות, ככדור של בנות, מה כדור זה מתכדר מיד ליד ואינה נופלת לארץ, כך (יהושע כג, יד): לא נפל דבר אחד וגו'. מה כדור זה מקלעין בה בידים ואינה נופלת, כך משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לכנסת הגדולה וכו'. דבר אחר, כדרבנות, כדרבן זה שמכון את הפרה כ …
    דברי חכמים כדרבנות, ככדור של בנות, מה כדור זה מתכדר מיד ליד ואינה נופלת לארץ, כך (יהושע כג, יד): לא נפל דבר אחד וגו'. מה כדור זה מקלעין בה בידים ואינה נופלת, כך משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לכנסת הגדולה וכו'. דבר אחר, כדרבנות, כדרבן זה שמכון את הפרה כדי לחרש, וכדי לתן חיים לבעליה, כך דברי תורה מכונין את לב לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים. שלשה שמות נקראו לו, דרבן, מלמד, מרדע. מלמד, שהוא מלמד את הפרה. מרדע, שהוא מורה דעה לפרה. דרבן, שהוא דייר בינה בפרה כדי לחרש לתלמיה, לתן חיים לבעליה, והלא דברים קל וחמר מה לפרתו אדם עושה דרבן, ליצרו שמסיתו מן העולם הזה ומן העולם הבא, על אחת כמה וכמה. וכמשמרות נטועים, לא איצטריך הדא קרייה למימר אלא כאילנות נטועים, ואת אמר וכמשמרות נטועים, אלא מלמד שיש בהם שבח של מטע. וכדורות של ברזל. דבר אחר, וכמשמרות נטועים, מה המסמר הזה אף על פי שאת עוברו ממקומו רשומו נכר, כך כל מי שעונותיו גורמים וחכמים פושטין בו יד, אף על פי שהוא חוזר בו, רשומו נכר. דבר אחר, וכמשמרות נטועים, כל ימיו של רבי אליעזר היו העם נוהגין כרבי יהושע, ואחר שמת רבי אליעזר חזרו העם לנהג כמדתן. בעלי אספות, אימתי דברי תורה נאמרין כתקנן, בשעה שבעליהן שומעין אותן באספות, מנין אתה אומר שאם שמע מפי אדם שבישראל שיהא עליו כשומע מפי חכם, תלמוד לומר (דברים ו, ו): אשר אנכי מצוך היום, ולא כשמעו מפי חכם אלא כמפי חכמים, שנאמר: דברי חכמים כדרבנות, ולא כשמעו מפי חכמים אלא כמפי סנהדרין, (במדבר יא, טז): אספה לי שבעים איש. ולא כשמעו מפי סנהדרין, אלא כשומע מפי משה, שנאמר: נתנו מרעה אחד, זה משה. ולא כשומע מרועה משה, אלא מפי הקדוש ברוך הוא, שנאמר: מרעה אחד, ואין רועה אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר: (תהלים פ, ב): רעה ישראל האזינה. ואין אחד אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר: (דברים ו, ד): שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. תמן תנינן, לא יצא האיש בסנדל המסמר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה, כמה מסמרות יהיו בו, רבי יוחנן אמר חמשה, כנגד חמשה חמשי תורה. רבי דוסא בן חנניה אומר שבעה כנגד שבעה ימי השבת. ורבי חנינא אומר תשעה כנגד תשעה ירחי הלדה. אמר רבי יוסי בן חנניה הכלבוס אינו ממנין המסמרות. רבי זעירא בשם רבי אבא בר זבדא מהו לתנם על גבי מנעל בשבת, אמר לו מתר. מהו להחליפם, אמר לו מתר. מהו לתנם זה על גב זה, אמר לו מתר. רבי חיא נותן אחד עשר מכאן, ושלשה עשר מכאן, כנגד עשרים וארבעה ספרים, מה הספרים עשרים וארבעה, אף המשמרות עשרים וארבעה, ומה המשמרות עשרים וארבעה, אף המסמרים עשרים וארבעה.
  27. Kohelet Rabbah 12:14:1 רבי יוחנן פתר
    כי את כל מעשה, רבי הוה פשיט הדין קרייה, וכיון שהיה מגיע לאחד מששה מקראות הללו היה בוכה, ואלו הן (עמוס ד, יג): כי הנה יוצר הרים וגו', ואפלו דברים שאין בם ממש ולא חטא נכתבין לו על פנקסו, ומי כותבן (עמוס ד, יג): עשה שחר עיפה. ועוד (צפניה ב, ג): בקשו את ה' כל ענוי הארץ וגו'. (עמוס ה, טו): שנאו רע ואהבו …
    כי את כל מעשה, רבי הוה פשיט הדין קרייה, וכיון שהיה מגיע לאחד מששה מקראות הללו היה בוכה, ואלו הן (עמוס ד, יג): כי הנה יוצר הרים וגו', ואפלו דברים שאין בם ממש ולא חטא נכתבין לו על פנקסו, ומי כותבן (עמוס ד, יג): עשה שחר עיפה. ועוד (צפניה ב, ג): בקשו את ה' כל ענוי הארץ וגו'. (עמוס ה, טו): שנאו רע ואהבו טוב וגו'. והדין פסוקא: כי את כל מעשה וגו'. (משלי יט, ב): גם בלא דעת נפש לא טוב, אמר רבי ביבי לאחד שהיה למוד לשמש מטתו עם הנץ החמה ושכח ושמש מטתו קדם הנץ החמה, בלא יודע לא טוב, אלו יודע ושמש על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא (משלי יט, ב): ואץ ברגלים חוטא, לאחד שהיו לפניו שני חניות, אחת מוכרת בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ושכח ולקח בשר נבלה, בלא יודע לא טוב, אלו ידע ולקח על אחת כמה וכמה, ולא עוד אלא ואץ ברגלים חוטא. רבי יוחנן פתר קרייה לענין שבת, לאחד שהיו לפניו שני שבילים אחד שפוי ואחד מלא קוצים וצרורות, ושכח והלך בזה שבו קוצים וצרורות, אלו ידע והלך על אחת כמה וכמה. רבי יוחנן וריש לקיש פתרי קרייה, רבי יוחנן אמר בנדרים ונדבות אסור, בחטאות ואשמות מתר. וריש לקיש אמר בנדרים ונדבות מתר, בחטאות ואשמות אסור. רבי יהודה ברבי סימון אמר מה העובר עברה אחת בלא יודע לא טוב, אלו ידע והלך ועשה על אחת כמה וכמה. לפיכך: כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע, אמר, עבד שרבו שוקל שגגות כזדונות תקנה יש לו, מאי על כל נעלם, זה ההורג כנה בפני חברו ונמאס. ושמואל אמר זה הרק בפני חברו ונמאס. מאי אם טוב ואם רע, אמרי דבי רבי ינאי זה הנותן פרוטה לעני בפרהסיא, כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דיהיב פרוטה לעני בפרהסיא, אמר מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת וכסיפתיה. דבי רבי שילא אמרי, זה הנותן צדקה לאשה בסתר, דמייתי לה לידי חשדא. רבא אמר זה המשגר בשר לאשתו כשאינו מחתך בערבי שבתות, איני והא רבא משדר, שאני בת רב חסדא דקים ליה בגוה [אם טוב ואם רע].

Esther Rabbah (13)

  1. Esther Rabbah, Petichta 5 רבי יוחנן אמר
    רבי יודא בר רבי סימון פתח (עמוס ה, יט): כאשר ינוס איש מפני הארי, רבי הונא ורבי אחא בשם רבי חמא בר רבי חנינא, כאשר ינוס איש מפני הארי וגו' זו בבל, על שם (דניאל ז, ד): קדמיתא כאריה, ופגעו הדוב זו מדי, על שם (דניאל ז, ה): וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב. רבי יוחנן אמר לדב כתיב, דא היא דעתיה דרבי יוחנן, ד …
    רבי יודא בר רבי סימון פתח (עמוס ה, יט): כאשר ינוס איש מפני הארי, רבי הונא ורבי אחא בשם רבי חמא בר רבי חנינא, כאשר ינוס איש מפני הארי וגו' זו בבל, על שם (דניאל ז, ד): קדמיתא כאריה, ופגעו הדוב זו מדי, על שם (דניאל ז, ה): וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב. רבי יוחנן אמר לדב כתיב, דא היא דעתיה דרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן (ירמיה ה, ו): על כן הכם אריה מיער זו בבל, (ירמיה ה, ו): זאב ערבות ישדדם זו מדי. נמר שקד על עריהם זו יון. (ירמיה ה, ו): כל היוצא מהנה יטרף זו אדום, (עמוס ה, יט): ובא הבית זה יון, שהיה הבית קים. ונשכו הנחש זו אדום, שנאמר (ירמיה מו, כב): קולה כנחש ילך, וכן הוא אומר (שיר השירים ה, ב): פתחי לי אחתי זו בבל. רעיתי זו מדי. יונתי ביון. תמתי באדום, שכל ימי יון היה בית המקדש קים, והיו ישראל מקריבין בו תורים ובני יונה על גבי המזבח. רבי פנחס ורבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא פתרין, כתיב (תהלים יח, ז): בצר לי אקרא ה' בבבל, ואל אלהי אשוע במדי, ישמע מהיכלו קולי ביון. דאמר רבי הונא לגרמיה, יונתי במלכות יון, שכל ימי יון היה ההיכל קים והיו ישראל מקריבין תורים ובני יונה על גבי המזבח. הוי: ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו במלכות אדום. דבר אחר, כאשר ינוס איש מפני הארי זה נבוכדנצר, ופגעו הדב זה בלשצר, ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש זה המן, שהיה נושף עמא כנחש, הדא הוא דכתיב (עזרא ד, ח): רחום בעל טעם ושמשי ספרא זה בנו של המן. (עזרא ד, ח): כתבו אגרה חדה לארתחששתא מלכא כנמא, ומה כתיב בה (עזרא ד, כא): כען שימו טעם לבטלא וגו' (עזרא ד, יג): מנדה זו מדת הארץ, בלו זו פרוגינון, והלך זו אנגריא, ואפתם מלכים תהנזק. רב הונא ורבי פנחס אמרין אפלו דברים שהמלכות מתפתה בהם, כגון בי טיאטראות ובי קרקסאות היא מזקת, כיון ששלח שמע ובטל מלאכת בית המקדש, וכיון שראו כך התחילו הכל צווחין ווי, ויהי בימי אחשורוש.
  2. Esther Rabbah, Petichta 9 רבי יוחנן אמר
    רבי יודא ברבי סימון פתח (איוב לד, ל): ממלך אדם חנף ממקשי עם, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר בשעה שהמלך חנף ומושל על הבריות, ממקשי עם, מן קשיותיהן וחוביהן דבריתא די לא עבדין רעותיה דברייא עלמא, רבי שמעון בן לקיש אומר נוח להן לבריות להגדיל להן כנפים ולפרח באויר, ואל ימסרו וישתעבדו תחת יד מלך חנף. …
    רבי יודא ברבי סימון פתח (איוב לד, ל): ממלך אדם חנף ממקשי עם, רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר בשעה שהמלך חנף ומושל על הבריות, ממקשי עם, מן קשיותיהן וחוביהן דבריתא די לא עבדין רעותיה דברייא עלמא, רבי שמעון בן לקיש אומר נוח להן לבריות להגדיל להן כנפים ולפרח באויר, ואל ימסרו וישתעבדו תחת יד מלך חנף. דבר אחר, ממלך אדם חנף, זה אחשורוש, שהיה חנף, שהרג את אשתו מפני אוהבו, ופעם אחרת הרג את אוהבו מפני אשתו. אבא אורין איש צידן אמר חמשה דברים משם רבן גמליאל, מן דסגו דייני שקרא סגון סהדי שקרא. מן דסגון דלטוריא סגין ממונהון דברייתא מתבזזה. מדסגו אפייא חציפתא, איתנסיב הודא והדרא ויקרא מן ברייתא. מן דאכעסון בניא חביביא עובדיהון קדם אבוהון דבשמיא, אקים עליהון מלכא חנפא ויתפרע מנהון, ואי זה זה אחשורוש. וכיון שראו הכל כן, התחלו צווחין וי, ויהי בימי אחשורוש.
  3. Esther Rabbah 1:6 בשם רבי יוחנן
    רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר כתיב (דניאל ז, ט): ושער ראשה כעמר נקא, שאין לכל בריה אצלו כלום. רבי יודן בשם רבי איבו, כתיב (ישעיה סג, ג): פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי וגו', וכי לסיוען של אמות הקדוש ברוך הוא צריך, שאמר ומעמים אין איש אתי, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא, לכשאבקר פנקסותיהן של אמות …
    רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר כתיב (דניאל ז, ט): ושער ראשה כעמר נקא, שאין לכל בריה אצלו כלום. רבי יודן בשם רבי איבו, כתיב (ישעיה סג, ג): פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי וגו', וכי לסיוען של אמות הקדוש ברוך הוא צריך, שאמר ומעמים אין איש אתי, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא, לכשאבקר פנקסותיהן של אמות העולם ולא תמצא להן זכות לפני, באותה שעה (ישעיה סג, ג): ואדרכם באפי וארמסם בחמתי. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי, כתיב (זכריה יב, ט): והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים וגו'. אבקש, וכי מי מעכב, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא לכשאבקר פנקסותיהן של אמות העולם ולא תמצא להן זכות לפני, אותה שעה אבקש להשמיד את כל הגוים. רבי סימון בשם רבי יוחנן, כתיב (דברים לב, לה): לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם, וכי גבורה היא שאדם אומר לכשיתמוטטו שונאיהם של ישראל אני פורע מהם, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא לכשיפסקו מצוות הרגילות שבינותם ולא תמצא להם זכות לפני, באותה שעה לי נקם ושלם. רבי ברכיה בשם רבי לוי ורבי הונא בשם רבי לוי ורבי יודן בשם רבי לוי שלשתן אמרו פסוק אחד (תהלים כא, ט): תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך. תהא ידך מצויה לפרע מאויביך, תמצא להם מדת הדין, תמצא להם מעוט זכיותיהן שעשו, לכך נאמר ימינך תמצא שונאיך.
  4. Esther Rabbah 2:2 בשם רבי יוחנן
    ימים רבים (אסתר א, ד), ימים של צער, ודכוותיה (שמות ב, כג): ויהי בימים הרבים ההם, וכי ימים רבים היו, אלא על ידי שהיו של צער העלה אותן הכתוב ימים רבים. ודכוותיה (מלכים א יח, א): ויהי ימים רבים ודבר ה' היה אל אליהו וגו', וכי ימים רבים היו, אלא על ידי שהיו ימים של צער לפיכך קרא אותם ימים רבים. וכמה היו, …
    ימים רבים (אסתר א, ד), ימים של צער, ודכוותיה (שמות ב, כג): ויהי בימים הרבים ההם, וכי ימים רבים היו, אלא על ידי שהיו של צער העלה אותן הכתוב ימים רבים. ודכוותיה (מלכים א יח, א): ויהי ימים רבים ודבר ה' היה אל אליהו וגו', וכי ימים רבים היו, אלא על ידי שהיו ימים של צער לפיכך קרא אותם ימים רבים. וכמה היו, רבי ברכיה בשם רבי חלבו בשם רבי יוחנן חדש אחד בשנה ראשונה וחדש אחד בשנה אחרונה ושנים עשר חדש באמצע, הרי ארבעה עשר חדשים. ודכוותיה (ויקרא טו, כה): ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים, תני רבי חיא, ימים שנים, רבים שלשה, וכי רבים הם, אלא לפי שהן של צער לפיכך קורא אותן ימים רבים.
  5. Esther Rabbah 2:9 רבי יוחנן אמר
    על רצפת בהט ושש, אמר רב נחמן בוא וראה שלותו של אותו רשע מה הוא, שהיה ביתו רצוף באבנים טובות ומרגליות. בהט ושש ודר וסחרת, רבי ניסא דקיסרי אמר למרגלית שהיא אהובה על בעלה. רבי יוחנן אמר למרגלית שמוציאה את בעלה לחרות, האיך מה דאת אמר (ויקרא כה, י): וקראתם דרור. ודר, אמר רב הונא אית אתר דצווחין למרגליתא …
    על רצפת בהט ושש, אמר רב נחמן בוא וראה שלותו של אותו רשע מה הוא, שהיה ביתו רצוף באבנים טובות ומרגליות. בהט ושש ודר וסחרת, רבי ניסא דקיסרי אמר למרגלית שהיא אהובה על בעלה. רבי יוחנן אמר למרגלית שמוציאה את בעלה לחרות, האיך מה דאת אמר (ויקרא כה, י): וקראתם דרור. ודר, אמר רב הונא אית אתר דצווחין למרגליתא דורה. וסחרת. רבי ביבא בר אבונא אמר פרקמטיא נפקת. האיך מה דאת אמר (בראשית כג, טז): עבר לסחר.
  6. Esther Rabbah 3:10 בשם רבי יוחנן
    עשתה משתה נשים, מיני גמאין האכילה אותן. רבי יצחק אומר מיני מתוקים האכילה אותן. בית המלכות, נתנה אותן בבתים מרוחים מפני שדרכה של אשה מצויה לקלקל. דבר אחר, בית המלכות, נתנה אותן בבתים מצירין, דאמר רבי אבון רוצה אשה שתהא בבתים מצירין ובגדים מצירין, מלאכל עגלים מפטמין. דבר אחר, בית המלכות, נתנה אותן בבי …
    עשתה משתה נשים, מיני גמאין האכילה אותן. רבי יצחק אומר מיני מתוקים האכילה אותן. בית המלכות, נתנה אותן בבתים מרוחים מפני שדרכה של אשה מצויה לקלקל. דבר אחר, בית המלכות, נתנה אותן בבתים מצירין, דאמר רבי אבון רוצה אשה שתהא בבתים מצירין ובגדים מצירין, מלאכל עגלים מפטמין. דבר אחר, בית המלכות, נתנה אותן בבית איספלידא שלה, לומר שאם ימרד בעלה של אחת מהם תהא אשתו מבפנים נתונה ולא ימרד. אשר למלך אחשורוש. רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן, כל מקום שנאמר במגלה זו למלך אחשורוש, במלך אחשורוש הכתוב מדבר, וכל מקום שנאמר למלך סתם, משמש קדש וחל.
  7. Esther Rabbah 3:12 אמר רבי יוחנן
    אמר למהומן בזתא, אמר רבי יוחנן באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך שממנה על החמה ואמר לו: בזתא בז ביתיה, חרבונא אחריב ביתיה, בגתא ואבגתא בוז ובזבוז, אמר רבי שמעון ברבי ינאי אמר הקדוש ברוך הוא משחק אני עליהן, אביא גתיות מאחורי הקורייס. זתר, תרגם רבי יעקב בר אבינא קדם רבי יצחק זנות ראה של אותו רשע, וכר …
    אמר למהומן בזתא, אמר רבי יוחנן באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאך שממנה על החמה ואמר לו: בזתא בז ביתיה, חרבונא אחריב ביתיה, בגתא ואבגתא בוז ובזבוז, אמר רבי שמעון ברבי ינאי אמר הקדוש ברוך הוא משחק אני עליהן, אביא גתיות מאחורי הקורייס. זתר, תרגם רבי יעקב בר אבינא קדם רבי יצחק זנות ראה של אותו רשע, וכרכס, כרכסא כתיב, רבי שמואל בר נחמן אמר לשון יוני הוא, האיך מה דאת אמר כרכסון. שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש, שאין המלכות מעמדת פחות משבעה סריסים לפני המלך.
  8. Esther Rabbah 3:14 בשם רבי יוחנן
    ותמאן המלכה ושתי (אסתר א, יב), שלחה ואמרה לו דברים שהן נוגעין בלבו, אמרה לו אם רואין אותי נאה, הן נותנין עיניהם להשתמש בי והורגים אותך, ואם רואין אותי כעורה, את מתגנה בי. רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ, שלחה ואמרה לו קומיס איסטבלאטי של בית אבא היית והיית למוד להיות מכניס לפניך נשים זונות ערמות, ועכשי …
    ותמאן המלכה ושתי (אסתר א, יב), שלחה ואמרה לו דברים שהן נוגעין בלבו, אמרה לו אם רואין אותי נאה, הן נותנין עיניהם להשתמש בי והורגים אותך, ואם רואין אותי כעורה, את מתגנה בי. רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ, שלחה ואמרה לו קומיס איסטבלאטי של בית אבא היית והיית למוד להיות מכניס לפניך נשים זונות ערמות, ועכשיו שנכנסת למלכות לא חזרת מקלקולך, רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ, שלחה ואמרה, אפלו אנדתיקוס של בית אבא לא נדונו ערמים, הדא הוא דכתיב (דניאל ג, כא): באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטשיהון. רבי יודן אמר בגוליהון, ורבי הונא אמר במוקסיהון. רבי שמעון בר אבא אמר בשם רבי יוחנן, אין הקדוש ברוך הוא דן את הרשעים בגיהנם אלא ערמים, ומה טעם, דכתיב (תהלים עג, כ): בעיר צלמם תבזה. אמר רבי שמואל בר נחמן הן דליסטאות מקפח תמן מצטלב. אמר רבי נתן אף מצריים ברידתן בים לא נדונו אלא ערמים, מה טעם (שמות טו, ח): וברוח אפיך נערמו מים. ורבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר אין הרשע יוצא מן העולם עד שהקדוש ברוך הוא מראה קניגין דידיה היאך הוה מיתציד.
  9. Esther Rabbah 3:15 אמר רבי יוחנן
    ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו, אמר רבי יוחנן באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למלאך הממנה על החמה חות פח זיקא בכרסיה, ונפח בקיטמיה, וזרק גופריתא באתוניה. אמר רבי יוחנן כל אותן השנים משעה שנהרגה ושתי עד שנכנסה אסתר, לא שככה חמתו של אחשורוש. אתיבון, והכתיב כשך חמת המלך אחשורוש, אמר להם בשך חמת המלך אין כתי …
    ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו, אמר רבי יוחנן באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למלאך הממנה על החמה חות פח זיקא בכרסיה, ונפח בקיטמיה, וזרק גופריתא באתוניה. אמר רבי יוחנן כל אותן השנים משעה שנהרגה ושתי עד שנכנסה אסתר, לא שככה חמתו של אחשורוש. אתיבון, והכתיב כשך חמת המלך אחשורוש, אמר להם בשך חמת המלך אין כתיב כאן, אלא כשך חמת המלך, שכיכה שאינה שכיכה, אימתי שככה חמתו, כשנצלב המן, הדא הוא דכתיב: ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה, חמתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
  10. Esther Rabbah 4:6 רבי יוחנן אמר
    ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים (אסתר א, טז), מה ראה ממוכן לקפץ בעצה תחלה, מכאן שהדיוט קופץ בראש. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון ורבי אלעזר ורבי יוחנן, חד אמר דינינו כדיניהם, וחרינא אמר אין דיננו כדיניהם, מאן דאמר דינינו כדיניהם, כדתנן דיני ממונות הטהרות והטמאות מתחילין מן הגדול, ודיני נפשות מתחילין …
    ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים (אסתר א, טז), מה ראה ממוכן לקפץ בעצה תחלה, מכאן שהדיוט קופץ בראש. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון ורבי אלעזר ורבי יוחנן, חד אמר דינינו כדיניהם, וחרינא אמר אין דיננו כדיניהם, מאן דאמר דינינו כדיניהם, כדתנן דיני ממונות הטהרות והטמאות מתחילין מן הגדול, ודיני נפשות מתחילין מן הצד. ומאן דאמר אין דינינו כדיניהם, מה מקים ויאמר ממוכן, נראין דברי רבי יהודה נראין דברי ממוכן. רבי יוחנן אמר תלתא אמוראין, חד אמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן. וחרינא אמר על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים. וחרינא אמר על ידי שהיתה לו בת, והיה מבקש להשיאה למלכות. מאן דאמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן, שאמר, לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה. ומאן דאמר על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים, שאמר כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן, הדא היא דלא הות תמן. מאן דאמר על ידי שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות, שאמר ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה.
  11. Esther Rabbah 5:3 בשם רבי יוחנן
    ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו (אסתר ב, ג), מה ראה, אמר רבי הונא על ידי שהיו מבזות בבנות ישראל כעורות, ואין כל בריה משגיח עליהם, לפיכך באו לידי המספק הזה. רבי חנינא בר שילקא ורבי יהושע דסכנין ורבי לוי בשם רבי יוחנן אמרין, ישראל וגוי דרים בחצר אחת, ושפה ישראל קדרתו ונגע בה הגוי, אינה טמאה, שפה ה …
    ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו (אסתר ב, ג), מה ראה, אמר רבי הונא על ידי שהיו מבזות בבנות ישראל כעורות, ואין כל בריה משגיח עליהם, לפיכך באו לידי המספק הזה. רבי חנינא בר שילקא ורבי יהושע דסכנין ורבי לוי בשם רבי יוחנן אמרין, ישראל וגוי דרים בחצר אחת, ושפה ישראל קדרתו ונגע בה הגוי, אינה טמאה, שפה הגוי קדרתו ונגע בה ישראל, הוא אומר טמאה. ואפלו נפלו לתוכה כמה שקצים ורמשים, הוא אוכלה, ואם ישראל עושה את שלו לתוכה, הוא שוברה. כך כתיב (ירמיה נ, כט): השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת וגו'. וכי כסף נטלה שתתן כסף, זהב נטלה שתתן זהב. (איכה ה, יא): נשים בציון ענו, מה תלמוד לומר, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא אתם להוטים אחר הערוה חייכם שאני מביא עליכם אמה שאינה מבקשת מכם לא כסף ולא זהב, הדא הוא דכתיב (ישעיה יג, יז): הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו, ומה מבקשת מכם (ישעיה יג, יח): וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו וגו'. אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים, מחוי היה והיה ממנה על הבתולות, ודכוותיה אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים, שחוף היה והיה ממנה על הנשים.
  12. Esther Rabbah 6:3 אמר רבי יוחנן
    היה, אמר רבי יוחנן כל מי שנאמר בו היה, הוא תחלתו והוא סופו. אתיבון ליה והכתיב (יחזקאל לג, כד): אחד היה אברהם, מעתה הוא תחלתו והוא סופו, אמר לון אף היא לא תברה, דאמר רבי חנינא ורבי יוחנן תרוויהון בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, הדא הוא דכתיב (בראשית כו, ה): עקב אשר שמע אברהם בקלי, מנין עקב שמע אברהם …
    היה, אמר רבי יוחנן כל מי שנאמר בו היה, הוא תחלתו והוא סופו. אתיבון ליה והכתיב (יחזקאל לג, כד): אחד היה אברהם, מעתה הוא תחלתו והוא סופו, אמר לון אף היא לא תברה, דאמר רבי חנינא ורבי יוחנן תרוויהון בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, הדא הוא דכתיב (בראשית כו, ה): עקב אשר שמע אברהם בקלי, מנין עקב שמע אברהם בקול בוראו, והוו שנותיו מאה שבעים וחמש, מה מקים בו, היה, שהיה מתקן להדריך כל העולם כלו בתשובה, (בראשית ג, כב): הן האדם היה, שהיה מתקן למיתה. (בראשית ג, א): והנחש היה ערום, מתקן לפרענות. (בראשית ד, ב): וקין היה עבד אדמה, מתקן לגלות, כמא דאת אמר (בראשית ד, טז): ויצא קין מלפני ה' וגו' לומר נע ונד. (איוב א, א): איש היה בארץ עוץ, מתקן ליסורין. (בראשית ו, ט): נח איש צדיק תמים היה, היה מתקן להכיר בוראו. (שמות ג, א): ומשה היה רעה, היה מתקן לגאלה. מרדכי היה מתקן לגאלה. רבי לוי ורבנן, רבי לוי אמר כל מי שנאמר בו, היה, ראה עולם חדש. אמר רבי שמואל בר נחמן וחמשה הן: נח, אתמול (איוב יד, יט): אבנים שחקו מים, דאמר רבי לוי בשם רבי יוחנן אפלו אצטרובולין של רחים נמוחו בימי המבול, והכא אמר (בראשית ט, יח): ויהיו בני נח היצאים מן התבה, לומר ראה עולם חדש. יוסף, אתמול (תהלים קה, יח): ענו בכבל, ועכשו (בראשית מב, ו): ויוסף הוא השליט על הארץ, אלא ראה עולם חדש. משה, אתמול בורח מפני פרעה, ועכשו משקעו בים, אלא שראה עולם חדש. איוב, אתמול (איוב טז, יג): ישפך לארץ מררתי, ועכשו (איוב מב, י): ויסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה, אלא ראה עולם חדש. מרדכי, אתמול וילבש שק ואפר, ועכשו יצא מלפני המלך בלבוש מלכות. ושמו מרדכי. מה מר ראש לכל הבשמים, אף מרדכי ראש לצדיקים בדורו.
  13. Esther Rabbah 7:13 בשם רבי יוחנן
    אם על המלך טוב יכתב לאבדם (אסתר ג, ט), אמר ריש לקיש בשעה שאמר המן הרשע לאחשורוש בוא ונאבד את ישראל מן העולם, אמר לו אחשורוש, לא יכלת להון, בדיל דאלההון לא שביק לון כל עקר, תא חזי מה עביד לון למלכין קמאי דהוון קומינן דהוון פשטין ידיהון עליהון, דהוון מלכיא רברביא וגובריא טפי מינן, וכל מאן דאתי עליהון …
    אם על המלך טוב יכתב לאבדם (אסתר ג, ט), אמר ריש לקיש בשעה שאמר המן הרשע לאחשורוש בוא ונאבד את ישראל מן העולם, אמר לו אחשורוש, לא יכלת להון, בדיל דאלההון לא שביק לון כל עקר, תא חזי מה עביד לון למלכין קמאי דהוון קומינן דהוון פשטין ידיהון עליהון, דהוון מלכיא רברביא וגובריא טפי מינן, וכל מאן דאתי עליהון למבדינהו מן עלמא ודיעץ עליהון, מיבטל מן עלמא והוי למתל לכל דרי עלמא, ואנן דלא מעלינן כותיהו על אחת כמה וכמה, שביק לך מלמללא, תוב בפתגמא דנא. ואף על פי כן היה המן הרשע מטרד על אחשורוש על פתגמא דנא כל שעתא ושעתא ומיעצו עצות רעות על ישראל. אמר לו אחשורוש הואיל וכך נמלך בחכמים ובחרטמים. מיד שלח וקבץ את כל חכמי אמות העולם, באו כלן לפניו, אמר להם אחשורוש, רצונכם שנאבד אמה זו מן העולם, אמרו לו כלן בבת אחת מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן ורוצה להשליך בדבר זה, שאם אתה מאבד ישראל מן העולם אין העולם מתקים אלא בשביל התורה שנתנה להם לישראל, הדא הוא דכתיב (ירמיה לג, כה): אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. ולא עוד אלא שכל העובדי גלולים נקראו נכרים לפני הקדוש ברוך הוא, [וישראל נקראים קרובים], הדא הוא דכתיב (מלכים א ח, מא): וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא. וישראל נקראו קרובים, הדא הוא דכתיב (תהלים קמח, יד): לבני ישראל עם קרבו. ולא עוד אלא שנקראו בנים, הדא הוא דכתיב (שמות ד, כב): בני בכרי ישראל, (דברים יד, א): בנים אתם לה' אלהיכם. והקדוש ברוך הוא נקרא קרוב לישראל, הדא הוא דכתיב (תהלים קמה, יח): קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת. ואין אמה קרובה להקדוש ברוך הוא אלא ישראל, שנאמר (דברים ד, ז): כה' אלהינו בכל קראנו אליו, ואדם שרוצה לשלח יד בקרוביו ובבניו של הקדוש ברוך הוא איך ימלט, לפי שהוא שליט בעליונים ותחתונים, ונפש כל חי, בידו להגביה ולהשפיל, להמית ולהחיות. לך התבונן במלכים הראשונים שעברו על שפשטו ידיהם בישראל, מה עלתה בהם, כמו פרעה וסנחריב. מיד אמר לון המן, אלוה שטבע פרעה בים ועשה לישראל נסים וגבורות ששמעתם, כבר הוא זקן ואינו יכול לעשות כלום, שכבר עלה נבוכדנצר והחריב ביתו, ושרף את היכלו, והגלה את ישראל ופזרן בין האמות, והיכן כחו וגבורתו שכבר הזקין, שנאמר (תהלים צד, ז): ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב. כיון שאמר להם כן כענין הזה, מיד קבלו דבריו והסכימה דעתם לכלות את ישראל, וכתבו אגרות וחתמו. וכן כתבו באותן אגרות, שלום לכם עד אין חקר, יודע לכם שאדם יש בינינו, ולא ממקומנו הוא אלא מזרע המלוכה הוא, ומזרעו של עמלק ומגדולי הדור הוא, והמן שמו, ושאל ממנו שאלה קטנה וקלה על עם אחד אשר יש בינינו, נבזה מכל העמים, ודעתם גסה עליהם, חפצים ברעתנו וקללת המלך שגורה בפיהם, ומהו קללה שמקללין אותנו (תהלים י, טז): ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו. ועוד אומרים (תהלים קמט, ז): לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאמים. וכופרים במי שעשה להם טובה, בואו וראו מאותו עני פרעה מה עשו, כשירדו למצרים קבלם בסבר פנים יפות, והושיבם במיטב הארץ, וזן אותן בשני רעבון, והאכילם כל טוב שבארצו, פלטרים היו לו לבנות והיו בונין שם, בכל זאת לא היה יכול להם, ולא עוד אלא שבאו בעלילה ואמרו לו (שמות ה, ג): לזבח לה' אלהינו נלך דרך שלשת ימים, אחר כך נשוב, אם רצונך השאילנו כלי כסף וכלי זהב ושמלות, והשאילום כספם וזהבם וכל הבגדים הטובים שלהם, וטענו כל אחד כמה חמורים שלהם לאין מספר, עד שנצלו את מצרים, הדא הוא דכתיב (שמות יב, לו): וינצלו את מצרים, וברחו להם. כיון ששמע פרעה שהיו בורחים, הלך אחריהם להשיב את ממונו, מה עשו לו, היה עמהם אדם אחד ושמו משה בן עמרם, ובכשפיו נטל מקל אחד ולחש עליו והכה בו את הים עד שנחרב, ונכנסו כלם ביבשה בתוך הים ועברו כלם, ואיני יודע במה עברו, ובמה יבשו המים. כיון שראה פרעה נכנס אחריהם להחזיר את ממונו, ואיני יודע במה דחפוהו בתוך הים, ונטבע הוא וכל חילו בים, ולא זכרו הטובה שעשה להם, הלא תשמעו שהם כפויי טובה. ועוד מה עשו לעמלק אבי אבא, בשעה שבא עליהם למלחמה, שנאמר (שמות יז, ח): ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, ומהיכן בא עמלק, אמר רבי כרוספדאי בשם רבי יוחנן שבא מאצל בלעם הרשע, שבא לטל עצה ממנו, ואמר לו יודע אני שבעל עצה אתה וגם בעל מחשבות רעות, וכל הנוטל עצה ממך אינו נכשל. אמר לו ראה מה עשו אמה זו למצרים, שעשו להם כמה טובות, ומה למצרים שעשו להם כמה טובות עשו להם כך, לשאר אמות על אחת כמה וכמה, היאך אתה יועצני, אמר לו בלעם, לך ועשה עמהם מלחמה, ואם אין אתה עושה עמהם מלחמה אין אתה יכול להם, מפני שהן תלויין בזכותו של אברהם אביהם, ואף אתה שהוא בן בנו של אברהם, תלוי בזכותו של אברהם. מיד בא עליהם למלחמה. מה עשה אותו משה פרנס שלהם, היה לו תלמיד אחד יהושע בן נון שמו, והיה אכזרי עד מאד ולא היה לו רחמים, אמר לו אותו משה (שמות יז, ט): בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, איני יודע אותן אנשים שבחר אם בעלי כשפים הם, או אם גבורי מלחמה, מה עשה אותו משה נטל מקל בידו ואיני יודע מה עשה בו, וכיון שבא עליהם איני יודע מה לחש עליהם ורפו ידיהם ונפלו לפניהם, הדא הוא דכתיב (שמות יז, יג): ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. באו על סיחון ועוג גבורי ארצנו, שאין כל בריה היתה יכולה לעמד בפניהם, ואיני יודע במה הרגום. באו עליהם מלכי מדין, ואיני יודע במה הרגן. ועוד מה עשה תלמיד של אותו האיש משה, הכניס את ישראל לארץ כנען, ולא די שנטל את ארצם, אלא שהרג מהם שלשים ואחד מלכים, וחלק את ארצם לישראל, ולא חמל עליהן, ואותן שלא בקש להרג היו לו לעבדים. באו עליהם סיסרא והמונו ואיני יודע מה עשו לו לנחל קישון שגרפם ושטפם והשליכם לים הגדול, שנאמר (שופטים ה, כא): נחל קישון גרפם. והיה להם מלך ראשון שאול שמו, והלך ונלחם בארץ אבי אבא עמלק, והרג מהם מאה אלפים פרשים ביום אחד, וגם לא חמל על איש ועל אשה ולא על עולל ויונק, ואיני יודע במה הרגם. ועוד מה עשה לאגג זקני שחמלו עליו תחלה, לסוף בא אדם מהם ושמו שמואל, חתכו ונתן בשרו מאכל לעוף השמים, כדכתיב (שמואל א טו, לג): וישסף שמואל את אגג, ואיני יודע במה הרגו מיתה משנה כזאת ששמעתם. ואחר זאת היה להם מלך אחד דוד בן ישי שמו, והיה משחית ומכלה את כל הממלכות ולא היה חומל עליהם, שנאמר (שמואל א כז, יא): איש ואשה לא יחיה דוד. ועמד אחריו שלמה בנו ובנה להן לישראל בית אחד וקרא לו בית המקדש, ואיני יודע מה היה להם בתוכו, כשבאין למלחמה נכנסין בתוכו ומכשפים בתוכו, וכשהן יוצאים ממנו הורגים ומחריבים את העולם. ומרב טובה שהיה להם מרדו באלהיהם, ועוד שהזקין אותו אלוה שלהם, ובא נבוכדנצר ושרף אותו בית שלהם, והגלם מעל אדמתם והביאם בינינו, ועדין לא שנו מעשיהם המכערין. ואף על פי שהם בגלות בינינו, מלעיגין אותנו ואת אמונת אלהינו, ועכשיו הסכמנו כלנו לדעה אחת, והפלנו גורלות לאבדן מן העולם, ובאיזה זמן יתכן לנו לכלותם, ונפל עליהם הגורל בחדש אדר בשלשה עשר בו. ועכשו כשיגיעו אליכם האגרות הללו תהיו מזמנים לאותו היום, להשמיד להרג את כל היהודים שביניכם, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד, ולא תשאירו מהם שריד ופליט. ובשעה שנחתמו אותן האגרות ונתנו ביד המן, ויבוא שמח הוא וכל בני חבורתו, ופגעו במרדכי שהוא הולך לפניהם, וראה מרדכי שלשה תינוקות שהיו באים מבית הספר, ורץ מרדכי אחריהם, וכשראה המן וכל חבורתו שהיה רץ מרדכי אחרי התינוקות, הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מהם, כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהם פסק לי פסוקיך, אמר לו (משלי ג, כה): אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא. פתח השני ואמר, אני קריתי היום ובזה הפסוק עמדתי מבית הספר (ישעיה ח, י): עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל. פתח השלישי ואמר (ישעיה מו, ד): ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט. כיון ששמע מרדכי כך שחק והיה שמח שמחה גדולה. אמר לו המן מה היא זאת השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו, אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מן העצה הרעה שיעצת עלינו. מיד כעס המן הרשע ואמר אין אני שולח ידי תחלה אלא באלו התינוקות. אמר רבי יצחק נפחא, המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל, הדא הוא דכתיב (אסתר א, ה): ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה וגו', ואין העם האמור כאן אלא ישראל, הדא הוא דכתיב (דברים לג, כט): אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' וגו', אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה, העמד להם זונות, ועשה להם משתה וגזר עליהם שיבואו כלם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם, שנאמר (אסתר א, ח): לעשות כרצון איש ואיש. כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכל בסעודתו של אחשורוש, שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא, כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקדוש ברוך הוא, ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כלם לבית המשתה. אמר רבי ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו. מיד עמד שטן והלשין עליהם לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר לפניו רבונו של עולם עד מתי תדבק באמה זו שהם מפרישין לבבם ואמונתם ממך, אם רצונך אבד אמה זו מן העולם, כי אינם באים בתשובה לפניך. אמר הקדוש ברוך הוא תורה מה תהא עליה, אמר לפניו רבונו של עולם תסתפק בעליונים, וגם השוה דעתו למחות את ישראל. באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למה לי אמה שבשבילה הרביתי אותותי ומופתי לכל הקמים עליהם לרעה (דברים לב, כו): אשביתה מאנוש זכרם. מיד אמר הקדוש ברוך הוא לשטן הבא לי מגלה ואכתב עליה כליה. באותה השעה הלך השטן והביא לו מגלה וכתב עליה. מיד יצתה התורה בבגדי אלמנות ונתנה קולה בבכי לפני הקדוש ברוך הוא, וגם מלאכי השרת צעקו לקול בכיתה, ואמרו לפניו רבונו של עולם, אם ישראל בטלים מן העולם אנו למה אנו צריכין בעולם, שנאמר (ישעיה לג, ז): הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון, כיון ששמעו חמה ולבנה כך, אספו נגהם, שנאמר (ישעיה נ, ג): אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם, ואמר להם עד מתי אבות העולם רדומים בשנה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויין בה, כי מלאכי השרת וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרר, ואתם עומדים מנגד ואינכם משגיחים. אמרו לו מפני מה, אמר להם מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש, ובעבור זאת נגזרה עליהם גזרה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם. אמרו לו אברהם יצחק ויעקב אם הם עברו על דת הקדוש ברוך הוא ונחתמה גזרתם, מה אנו יכולים לעשות. חזר אליהו ואמר לו למשה אי רועה נאמן כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזרתם לבלתי השחית, שנאמר (תהלים קו, כג): לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית, מה תענה על הצרה הזאת (ישעיה לז, ג): כי באו בנים עד משבר וגו'. אמר לו משה כלום יש אדם כשר באותו הדור, אמר לו יש, ושמו מרדכי. אמר לו לך והודיעו כדי שיעמד הוא משם בתפלה, ואני מכאן, ונבקש רחמים עליהם לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו, רועה נאמן, כבר נכתבה אגרת כליה על ישראל. אמר לו משה אם בטיט היא חתומה תפלתנו נשמעת, ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא, אמר לו בטיט היא חתומה. אמר לו משה רבנו לך והודיע למרדכי, מיד הלך והודיע למרדכי, הדא הוא דכתיב: ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו, כיון שהגידו לאסתר, מיד ותתחלחל המלכה מאד. מהו ותתחלחל, מלמד שפרסה נדה.

Midrash Tanchuma (67)

  1. Midrash Tanchuma, Achrei Mot 6:1 רבי יוחנן אמר
    אחרי מות שני בני אהרן. תאני בשם רבי אליעזר, לא מתו נדב ואביהוא, אלא על שהורו הלכה לפני משה רבן. מעשה בתלמיד אחד שהורה הלכה לפני רבו, ואמר חברו לאימא שלום אשתו, זה אינו מוציא שנתו, שהוא מת. וכן היה, שלא הוציא שנתו עד שמת. אמרו לו תלמידיו, רבנו, נביא אתה. אמר להם: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך …
    אחרי מות שני בני אהרן. תאני בשם רבי אליעזר, לא מתו נדב ואביהוא, אלא על שהורו הלכה לפני משה רבן. מעשה בתלמיד אחד שהורה הלכה לפני רבו, ואמר חברו לאימא שלום אשתו, זה אינו מוציא שנתו, שהוא מת. וכן היה, שלא הוציא שנתו עד שמת. אמרו לו תלמידיו, רבנו, נביא אתה. אמר להם: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקבלני מרבותי, כל המורה הלכה בפני רבו, חיב מיתה. תנא, אסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו, עד שיהא רחוק מרבו שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל. הדא הוא דכתיב: ויחנו על הירדן מבית הישמות עד אבל השטים (במדבר לג, מט). רבי נחום ברבי ירמיה הוה בכפר, היו שואלין לו והוא מורה. אמרו לו: כדין אולפן רבי, אסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל, והא רבי מני רבך יתיב בצפורי. אמר להו, ייתי עלי, אלו הוית ידע, לא הוית מורה. מן ההוא שעתא לא אורי. בארבעה מקומות מזכיר מיתתן של בני אהרן והזכיר את סורחנן. כל כך למה. להודיעך, שלא מצא בידן אלא אותו עון בלבד. אמר רבי אלעזר המודעי, בוא וראה כמה קשה מיתתן של נדב ואביהוא לפני הקדוש ברוך הוא, שבכל מקום שמזכיר מיתתן מזכיר סורחנן. כל כך למה. שלא לתן פתחון פה לבאי עולם, שלא יאמרו, מעשים מקלקלים היה להם בסתר ולפיכך מתו. בר קפרא בשם רבי ירמיה בן אלעזר אמר, בשביל ארבעה דברים מתו בני אהרן, על הקריבה, ועל ההקרבה, ועל אש זרה, ועל שלא נטלו עצה זה מזה. על הקריבה, שנכנסו לפני ולפנים. ועל ההקרבה, שהקריבו קרבן מה שלא נצטוו. ועל אש זרה, שהביאו אש זרה מבית הכירים. ועל שלא נטלו עצה זה מזה, תאני רבי חיא, איש מחתתו, איש ממחתתו, איש מעצמו עשו ולא נטלו עצה זה מזה. רבי מני דשאב ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן, ובכלן כתיב בהן מיתה. על שנכנסו בלא רחיצת ידים ורגלים, וכתוב בהן מיתה, בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו (שמות ל, כ). ועל ידי שנכנסו מחסרי בגדים, דכתיב בהן מיתה, שנאמר: והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד וגו' (שם כח, מג). ומה היו מחסרים. אמר רבי לוי, מעיל היו מחסרים, דכתיב ביה מיתה, שנאמר: והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו וגו' (שם פסוק לה). ועל ידי שלא היה להם בנים, כתיב בהן מיתה, שנאמר: וימת נדב ואביהוא ובנים לא היו להם (במדבר ג, ד). ועל שנכנסו שתויי יין למקדש, וכתיב: יין ושכר אל תשת ולא תמתו (ויקרא י, ט). אבא חנין אומר, שלא היה להם נשים, דתנינן תמן, וכפר בעדו ובעד ביתו, היא אשתו. אמר רבי לוי, שחוצים היו הרבה, והיו אומרים איזו אשה הוגנת לנו. הרבה נשים עגונות היו יושבות וממתינות להם, והם אומרים: אחי אבינו מלך, ואבינו כהן גדול, אחי אמנו נשיא, ואנו סגני כהנה, איזו אשה הוגנת לנו. אמר רבי מנחמה בשם רבי יהושע בר נחמיה, עליהם אמר דוד, בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו (תהלים עח, סג). למה בחוריו אכלה אש, על ידי שבתולותיו לא הוללו. ועוד מן הדא, ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא (שמות כד, א). מלמד, שהיו משה ואהרן מהלכין תחלה, נדב ואביהו מהלכין אחריהם, וכל ישראל אחריהן. והיו אומרים: מתי ימותו שני זקנים, ואנו נוהגים בשררה על הצבור תחתיהם. רבי יודן בשם רבי איבו אמר, שניהם אמרו בפיהם זה לזה, בפניהן אמרו זה לזה. רבי פנחס אומר, בלבם הרהרו. אמר רבי ברכיה, אמר להם הקדוש ברוך הוא, אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום (משלי כז, א). הרבה סייחין מתו ועשו בעורותיהם שטוחין על גבי אמותיהן. ועוד מן הדא, ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו (שמות כד, יא). אמר רבי פנחס, מכאן שהיו ראויין להשתלחת יד. אמר רבי הושעיה, וכי קלורין עלתה עמהן לסיני דאת אמרת ויחזו את האלהים. אלא מלמד, שזנו עיניהם מן השכינה, כאדם שמביט בחברו מתוך מאכל ומשתה. רבי יוחנן אמר, אכילה ודאי, דכתיב: באור פני מלך חיים, ורצונו כעב מלקוש (משלי טז, טו). אמר רבי תנחומא, מלמד שהגיסו את לבן ועמדו על רגליהם וזנו עיניהם מן השכינה. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אומר, משה לא זן עיניו מן השכינה, שנאמר: ויסתר משה פניו וגו' (שמות ג, ו). בשכר כי ירא (שם), זכה ויראו מגשת אליו (שם לד, ל). בשכר מהביט (שמות ג, ו), זכה ותמונת ה' יביט (במדבר יב, ח). בשכר ויסתר משה (שמות ג, ו), זכה והנה קרן עור פניו (שם לד, ל). ונדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו מן השכינה. ועוד מן הדא, וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקרבם אש זרה (במדבר ג, ד). אמר רבי יוחנן, וכי לפני ה' מתו. אלא מלמד, שהוא קשה לפני הקדוש ברוך הוא בשעה שבניהם של צדיקים מסתלקין מן העולם בחייהם. רבי נחמן בעי קומי רבי פנחס בר חמא ברבי סמון, הכא הוא אומר, לפני ה' לפני ה' שתי פעמים. ולהלן הוא אומר, לפני אביהם (דה״א כד, ב), פעם אחת. אלא מלמד, שהוא קשה לפני הקדוש ברוך הוא כפלים כאביהם. במדבר סיני (במדבר ג, ד). אמר רבי מאיר, וכי במדבר סיני מתו. אלא מלמד, שהוא קשה לפני הקדוש ברוך הוא, שמהר סיני נטלו אפופסין שלהן למיתה. משל למלך שהיה משיא את בתו, ונמצא בשושבין שלו דבר מקלקל. אמר המלך, אם אני הורגו עכשו, הריני מעכב שמחת בתי. אמר המלך, למחר שמחתי באה ואני הורגו, מוטב בשמחתי ולא בשמחת בתי. כך אמר הקדוש ברוך הוא, אם אני הורגן עכשו, אני מעכב שמחת התורה. למחר שמחתי באה, מוטב בשמחתי ולא בשמחת התורה, הדא הוא דכתיב: ביום חתנתו וביום שמחת לבו (שה״ש ג, יא). ביום חתנתו, זה סיני, יום מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה אהל מועד.
  2. Midrash Tanchuma, Bamidbar 7:1 בשם רבי יוחנן
    וידבר ה' אל משה במדבר סיני. ששה דברים נקראו לו, הר אלהים, הר בשן, הר גבנונים (תהלים סח, טז), ההר חמד, הר חורב, הר סיני. הר האלהים, הר שישב בו אלהים בדין, שנאמר: ואלה המשפטים (שמות כא, א). הר בשן, הר בא שם הקדוש ברוך הוא. הר גבנונים, הר שפסל את כל ההרים, כמה דאת אמר: או גבן או דק (ויקרא כא, כ). ההר ח …
    וידבר ה' אל משה במדבר סיני. ששה דברים נקראו לו, הר אלהים, הר בשן, הר גבנונים (תהלים סח, טז), ההר חמד, הר חורב, הר סיני. הר האלהים, הר שישב בו אלהים בדין, שנאמר: ואלה המשפטים (שמות כא, א). הר בשן, הר בא שם הקדוש ברוך הוא. הר גבנונים, הר שפסל את כל ההרים, כמה דאת אמר: או גבן או דק (ויקרא כא, כ). ההר חמד, הר שחמד לישב בו, שנאמר: ההר חמד אלהים לשבתו (תהלים סח, טז). הר חורב, שבו נמשכה חרב, מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ, י), מות יומת הרוצח (במדבר לה, טז). הר סיני, שבו נשנאו עובדי עבודה זרה להקדוש ברוך הוא, ונתן להם אפופסין, שנאמר: כי הגוים חרב יחרבו (ישעיה ס, יב). אמר רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן, חרב יחרבו, שנטלו שם אפופסין.
  3. Midrash Tanchuma, Bamidbar 22:1 בשם רבי יוחנן
    וידבר ה' אל תכריתו את שבט. זה שאמר הכתוב: אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער (משלי כב, כב). אמר רבי תנחומא בר אבא אמר רבי לוי, אל תגזל דל כי דל הוא, זה התורמוס שנכנס עם הפרפרת. לא יאמר אדם, יש לפני אגוזים ותמרים, עליהם אני אומר הברכה תחלה, ואניח את התורמוס. אמר הקדוש ברוך הוא, אל תגזל דל כי דל ה …
    וידבר ה' אל תכריתו את שבט. זה שאמר הכתוב: אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער (משלי כב, כב). אמר רבי תנחומא בר אבא אמר רבי לוי, אל תגזל דל כי דל הוא, זה התורמוס שנכנס עם הפרפרת. לא יאמר אדם, יש לפני אגוזים ותמרים, עליהם אני אומר הברכה תחלה, ואניח את התורמוס. אמר הקדוש ברוך הוא, אל תגזל דל כי דל הוא. אמר רבי חזקיה אמר רבי ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן, כל שאינו אומר דבר בשם אומרו, עליו הכתוב אומר, אל תגזל דל כי דל הוא. וצריך אדם כשהוא שומע דבר, לומר אותו בשם אומרו, אפלו משלישי, הלכה. ששנו רבותינו, אמר רבי תנחום הלבלר, מקבל אני מרבי מיאשא, שקבל מן הזקנים, הלכה למשה מסיני. כל מי שאינו אומר דבר משל תורה בשם אומרו, עליו הכתוב אומר, אל תגזל דל כי דל הוא. וכל האומר דבר בשם אומרו, זוכה שיגאלו ישראל על ידו. ממי את למד. מאסתר, ששמעה הדבר ממרדכי, על ידי כן זכתה שנגאלו ישראל על ידה. הוי, אם שמעת דבר, הוי אומר בשם אמרו. דבר אחר, אל תגזל דל כי דל הוא, מדבר בשבטו של לוי. וכי דלים היו. רבי יהודה בר סמון ורבותינו. אחד מהם אומר, למה נקראו דלים. שהיו דלים מנחלה, שנאמר: ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה, אשי ה' הוא נחלתו (יהושע יג, לג). לכך אל תגזלהו שהוא דל מן המתנות שאמרתי לך. והאחד אומר, שהיו דלים מן המנין. למה, שהיה הארון מכלה אותן. לפיכך הקדוש ברוך הוא מצוה את משה ואומר: אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי.
  4. Midrash Tanchuma, Bechukotai 5:1 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, איש כי יפליא נדר בערכך נפשות. זה שאמר הכתוב: פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם (משלי יא, ל). אם יהיה אדם צדיק, ואף על פי שהוא צדיק ואינו עוסק בתורה, אין בידו כלום. אלא, פרי צדיק עץ חיים, זו תורה, שמתוך שהוא בן תורה, הוא למד היאך לוקח נפשות, שנאמר: ולוקח נפשות חכם. שאם ידר לערך נפשות, הוא למד …
    דבר אחר, איש כי יפליא נדר בערכך נפשות. זה שאמר הכתוב: פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם (משלי יא, ל). אם יהיה אדם צדיק, ואף על פי שהוא צדיק ואינו עוסק בתורה, אין בידו כלום. אלא, פרי צדיק עץ חיים, זו תורה, שמתוך שהוא בן תורה, הוא למד היאך לוקח נפשות, שנאמר: ולוקח נפשות חכם. שאם ידר לערך נפשות, הוא למד מן התורה היאך עושה. ואם אין בידו תורה, אין בידו כלום. כן את מוצא ביפתח הגלעדי, מפני שלא היה בן תורה, אבד את בתו. אימתי, בשעה שנלחם עם בני עמון, ונדר באותה שעה, שנאמר: וידר יפתח נדר וגו', והיה היוצא וגו', והיה לה' והעליתיהו עולה (שופטים יא, ל-לא). באותה שעה היה עליו כעס מן הקדוש ברוך הוא. אמר, אלו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל, היה מקריב אותו לפני. לכך זמן לו בתו. כל כך למה. כדי שילמדו כל הנודרים, הלכות נדרים וקונמות, שלא לנהג טעות בנדרים. והנה בתו יוצאת לקראתו, ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי וגו', ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב (שם פסוק לד-לה). והלא פנחס היה שם, והוא אומר לא אוכל לשוב. אלא פנחס אמר, אני כהן גדול בן כהן גדול ואיך אלך אצל עם הארץ. יפתח אמר, אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים, אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט. מבין תרויהון אבדת ההיא עלובתא מן עלמא. ושניהם נתחיבו בדמיה. פנחס, נסתלקה ממנו רוח הקדש, יפתח, נתפזרו עצמותיו, שכן כתיב: ויקבר בערי גלעד (שם יב, ז). כיון שבקש לקרבה, היתה בוכה לפניו. אמרה לו בתו, אבי, יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי. שמא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה שיהו ישראל מקריבין לפני הקדוש ברוך הוא נפשות אדם. אין כתיב בתורה, אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה (ויקרא א, ב), מן הבהמה ולא מן בני אדם. אמר לה: בתי, נדרתי, והיה היוצא אשר יצא והעליתיהו עולה. שמא כל הנודר יכל הוא שלא לשלם נדרו. אמרה ליה, והרי יעקב אבינו שנדר ואמר, כל אשר תתן לי עשר וגו' (בראשית כח, כב), ונתן לו הקדוש ברוך הוא שנים עשר בנים, שמא הקריב להקדוש ברוך הוא אחד מהם. ולא עוד אלא חנה, שאמרה, ותדר נדר ותאמר, ה' צבאות אם ראה תראה וגו' (ש״א א, יא), שמא הקריבה את בנה לפני הקדוש ברוך הוא. כל הדברים האלה אמרה לו: ולא שמע לה. כיון שראתה שלא שמע לה, אמרה לו: הניחני וארד אצל בית דין, שמא ימצאו פתח לנדרך. שנאמר: הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים וגו' (שופטים יא, לז). אמר רבי זכריה, וכי יש אדם יורד על ההרים, והלא בני אדם עולים להרים. מהו וירדתי על ההרים. אלו סנהדרין, כמה שנאמר: שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו, ב). הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח להתיר לו את נדרו, בעון אותן ששחט משבט אפרים. ועליו הוא אומר, גבר רש ועשק דלים מטר סוחף ואין לחם (משלי כח, ג). גבר רש ועשק דלים, זה יפתח, שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה, שהיה עשק את הדלים, שנאמר: ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן (שופטים יב, ו), והיה שוחטן. לפיכך, מטר סוחף ואין לחם, שהיה לו מי שיתיר את נדרו, אלא ואין לחם, שהעלים הקדוש ברוך הוא מהם את ההלכה, שלא ימצאו פתחו להתיר לו את נדרו. עלה ושחטה. ורוח הקדש צוחת, נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי (ירמיה יט, ה). אשר לא צויתי לאברהם שישחט את בנו, אלא אמרתי לו, אל תשלח ידך (בראשית כב, יב), להודיע לכל האמות חבתו של אברהם, שלא חשך את יחידו ממני, לעשות רצון בוראו. ולא דברתי ליפתח להקריב את בתו. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר, דמים היה חיב, כענין שכתוב בערכין. ורבי שמעון בן לקיש אמר, ולא כלום, שהתנה על דבר שאי אפשר להקריב, ולא היה עליו כלום. ולא עלתה על לבי, זה מישע מלך מואב, שכתוב בו בשעה שנפל ביד מלך ישראל, ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה (מ״ב ג, כז). מי גרם למישע שיקריב את בנו. על שלא היה בן תורה. שאלו קרא בתורה, לא אבד את בנו, שכתוב בתורה, איש כי יפליא נדר, והיה ערכך הזכר, ואם נקבה היא וגו' (ויקרא כז, ב-ד). הוי, ולוקח נפשות חכם (משלי יא, ל).
  5. Midrash Tanchuma, Bereshit 2:8 אמר רבי יוחנן
    ברם, צריך למילף, מאן דבעי למיזל לדבר מצוה או לתפלה או לבי מדרשא, מי שרי לפסע פסיעה גסה בשבת? מצוה עדיף או דלמא כבוד שבת עדיף? תא שמע, דאמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי, לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפלו בשבת. ואמר רבי זירא, מריש כי חזינא לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבת, אמינא קא מחללי רבנן שבתא. כיון דשמעי …
    ברם, צריך למילף, מאן דבעי למיזל לדבר מצוה או לתפלה או לבי מדרשא, מי שרי לפסע פסיעה גסה בשבת? מצוה עדיף או דלמא כבוד שבת עדיף? תא שמע, דאמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי, לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפלו בשבת. ואמר רבי זירא, מריש כי חזינא לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבת, אמינא קא מחללי רבנן שבתא. כיון דשמעית להא דאמר רבי תנחום, אנא נמי רהיטנא, ומסיקנא בשמעתא, אגרא דפרקא, רהטא. אי נמי אמרי ממצוא חפצך, חפצך אסורין. חפצי שמים אסורין או לא? תא שמע, דאמר רבי אלעזר, פוסקים צדקה לעניים בשבת. ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן, הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות בשבת לפקח על עסקי הרבים. ואמר רבי יוחנן, מפקחין פקוח נפש בשבת.
  6. Midrash Tanchuma, Bereshit 2:9 אמר רבי יוחנן
    ואמר רבי שמואל בר רב נחמן אמר רבי יוחנן, הולכין לאסטרטיאות ולקרקיסאות לפקח על עסקי רבים בשבת. ותנא, רבי מנשה משדכין על התינוקות לארס, ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אמנות בשבת. ודבר דבר: דבור אסור, הרהור מתר.
  7. Midrash Tanchuma, Bereshit 12:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן, למה היו מורדין, שהיו זורעין שנה אחת ועושין מזון לארבעים שנה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, וכך אתם עושים? עוד כל ימי הארץ זרע וקציר. ורבי
  8. Midrash Tanchuma, Chayei Sara 1:1 אמר רבי יוחנן
    ‎ואברהם זקן. ילמדנו רבנו, היה רוכב על חמור והגיע עונת תפלה, כיצד יעשה? כך שנו רבותינו: היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה, ירד. ואם אינו יכול לירד, שאין דעתו מישבת עליו מפני המעות שהן על גבי חמורו או שהוא מתירא מן הגוים ומן הלסטים, יהא מתפלל כשהוא רוכב. אמר רבי יוחנן: זאת אומרת, המתפלל צריך שתהא דעתו …
    ‎ואברהם זקן. ילמדנו רבנו, היה רוכב על חמור והגיע עונת תפלה, כיצד יעשה? כך שנו רבותינו: היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה, ירד. ואם אינו יכול לירד, שאין דעתו מישבת עליו מפני המעות שהן על גבי חמורו או שהוא מתירא מן הגוים ומן הלסטים, יהא מתפלל כשהוא רוכב. אמר רבי יוחנן: זאת אומרת, המתפלל צריך שתהא דעתו מישבת עליו ויתפלל לפני הקדוש ברוך הוא. אבא שאול אומר, אם כון אדם את דעתו בתפלה, יהא מבטח שתפלתו נשמעת, שנאמר: תכין לבם תקשיב אזנך (תהלים י, יז).
  9. Midrash Tanchuma, Chayei Sara 6:3 בשם רבי יוחנן
    רבי יהודה בר סימון ורבי חנן בשם רבי יוחנן אמרי, העלהו למעלה מכפת הרקיע, שנאמר: ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה. אין אומרין הבט אלא מלמעלה למטה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, מי שתחת המזל מתירא הימנו. אתה שאתה עליו הרם ראש עליו.
  10. Midrash Tanchuma, Chukat 2:1 אמר רבי יוחנן
    שאלתא, דמחייבים כל בית ישראל לאפרושי מן מדעם מסאבא, שנאמר: והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וגו' (ויקרא כ, כה). ולא מיבעיא מן מדעם מסאבא, דאסור לישראל לבשולי בהון עד דמיפלט להו כל חד וחד, שנאמר: כל דבר אשר יבא באש וגו' (במדבר לא, כג). והשפודין והאסכלאות דאשתמשן בהון גוים, לא משתריין עד דציילין בנורא, …
    שאלתא, דמחייבים כל בית ישראל לאפרושי מן מדעם מסאבא, שנאמר: והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וגו' (ויקרא כ, כה). ולא מיבעיא מן מדעם מסאבא, דאסור לישראל לבשולי בהון עד דמיפלט להו כל חד וחד, שנאמר: כל דבר אשר יבא באש וגו' (במדבר לא, כג). והשפודין והאסכלאות דאשתמשן בהון גוים, לא משתריין עד דציילין בנורא, כדתנן, השפוד והאסכלא מלבנו באור. ועד כמה מלבנן. עד דמסיר קלפתן. היורות והקונמוסין ומחמי חמין דשמישו על ידי ריתוח, צריך לפלוטינהו ברותחין. ואף על גב דקומקא לאו דרכיה לבשולי ביה, כיון דזמנין דלא משכח מאנה ומקרי ומבשל ביה. ויורה דאין ראש צפור דרור יכול ליכנס לתוכה, לא צריך לפלוטיה. דתניא, כוספן של נכרים שהוחמו חמין ביורה גדולה, אסור. ביורה קטנה, מתר. ואי זו היא יורה קטנה. כל שאין ראש צפור דרור יכול ליכנס לתוכו. והיכי מיפלט להו ברותחין. מניח יורה קטנה לתוך יורה גדולה. ויורה גדולה מאי. כי הא דההיא דודא דהוה ליה לרב עוקבא, עבד לה גדנפא דלישא ומליא מיא וארתחא. וכפא צריך למשדיה בגויה דדודא ולטפויה. קערות שתשמישן בכלי שני, כי נטל מיא מדודא ושדי עלוהי, שפיר דמי. ואף על גב דמפלט להו, צריך לאטבלינהו במיא. דתניא, וכלן צריכין טבילה במקוה של ארבעים סאה, והדר משתמש בהו ישראל. מנא הני מלי. אמר רבא, דאמר קרא, כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וגו' (במדבר לא, כג), הוסיף הכתוב טהרה אחרת. ותני בר קפרא, ממשמע שנאמר: אך במי נדה יתחטא, שומע אני שצריך הזאה שלישי ושביעי. תלמוד לומר: וטהר. אם כן מה תלמוד לומר: מי נדה. מים שהנדה טובלת בהן. וכמה שעורה. ארבעים סאה. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, אפלו הלוקח כלים חדשים מן הנגר, צריכין טבילה. כלים ישנים, מלבנן באור והוו להו כחדשים, ואפלו הכי צריכין טבילה. מתקיף לה רב ששת, אם כן אפלו סתמה נמי. אמר לו רבא, כלי סעודה האמורין בפרשה, דכתיב: כל דבר אשר יבא באש. רבי יצחק בר אבין הוה ליה ההוא מאנא דפחרא חדתא מגוי, סבר לאטבולה. אמר ליה ההוא מדרבנן ורבי יעקב שמיה, הכי אמר רבי יוחנן, כלי מתכות אמורין בפרשה, שנאמר: אך את הזהב ואת הכסף (במדבר לא, כב). אבל הני, מאני דפחרא נינהו, חדשים צריכין טבילה, ישנים אין צריכין טבילה, שאין יוצאין מידי דפין לעולם, שנאמר גבי חטאת: וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר (ויקרא ו, כא). ברם צריכין, הני קערות דקוניא דאשתמשו בהון חמירא ברותחין, מהו, אית להו פליטא או לא, משום דמעקרייהו כלי חרס נינהו, ושעינהו בקוניא, מגין ההוא שעייא דקוניא עליהו ולא בלע חרס, משום דהאי קוניא כעין מתכת הוא וסגי ליה בפליטה, או דילמא לא מגין ובלע חרס, לית ליה תקנתא. תא שמע, דבעי מניה ממרימר לענין חמץ בפסח, הני מאני דקוניא מי אית להו פליטא ושרי לאשתמושי בהון בפסחא או לא. היכי דאית בהו קרטופני, לא קמבעיא לן, דמצרף צרופין. כי תבעי לך חיורי ואוכמי, מאי. אמר ליה: חזינא להו דמדייתי, ומדמדייתי ודאי בלעו, (ס״‎א: דכי רמה בהוא חמימי מדייתי שמע מנה בלען), הלכך ככלי חרס דמין. והני מילי, לענין חמץ בפסח ולענין בשולי גוים, דתשמישיהו ברותחין. אבל לענין יין נסך או חמץ בפסח דתשמישיהו בצונן, ירוקא אסיר, משום דמצריף. אוכמי וחיורי, אית בהו קרטופני, אסור. לית בהו קרטופני, בשפשוף בעלמא סגי ליה, ככלי מתכות דמו, דקיימא לן הלכתא כוותיה דרב זביד. דאמר רב זביד, הני מאני דקוניא, חיורי ואוכמי שרי, ירקי אסיר. ואי אית בהו קרטופני, אסיר כלהו. וכן הלכתא.
  11. Midrash Tanchuma, Chukat 24:1 רבי יוחנן אומר
    ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל. זה שאמר הכתוב: כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה (ישעיה סא, ח). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אל תצר את מואב (דברים ב, ט). וחשבון של מואב הוא, שנאמר: כי חשבון עיר סיחון מלך האמרי היא וגו'. באו ישראל נטלו חשבון שהיתה של סיחון, וכל מה שנטל ממואב. שאלו נטלוה ממנו, …
    ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל. זה שאמר הכתוב: כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה (ישעיה סא, ח). אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אל תצר את מואב (דברים ב, ט). וחשבון של מואב הוא, שנאמר: כי חשבון עיר סיחון מלך האמרי היא וגו'. באו ישראל נטלו חשבון שהיתה של סיחון, וכל מה שנטל ממואב. שאלו נטלוה ממנו, היה בידן גזל של עולם. אלא נטל סיחון ממואב ונטלו ישראל מסיחון, שהיו פטורין מן הגזל. לכך כתיב: כי חשבון עיר סיחון וגו'. על כן יאמרו המושלים, זה בלעם ואביו, ששכרן סיחון לקלל את מואב. והם אמרו, תבנה ותכונן עיר סיחון. כי אש יצאה מחשבון אכלה ער מואב, שקללו את מואב שימסרו בידו. אוי לך מואב, ונירם אבד חשבון, וישב ישראל בכל ערי האמרי. נשתירה יעזר. וישלח משה לרגל את יעזר. אותן מרגלים, זריזין היו. אמרו, בטוחין אנו בתפלתו של משה, וכבר שלח מלאכים מרגלים לשעבר והביאו תקלה. אבל אנו לא נעשה כן, אלא נאמנים בהקדוש ברוך הוא, ונעשה מלחמה. עשו כך, והרגו את האמרי אשר בה. ויפנו ויעלו דרך הבשן. מהו ויפנו ויעלו. רבי יוחנן אומר, מלחמות סיחון עשו באלול, ועשו את הרגל בתשרי, ועשו אחר הרגל מלחמת עוג, ופנית בבקר והלכת לאהליך (דברים טז, ז). ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו, שכנסן הקדוש ברוך הוא לפניהם למסרן בידם.
  12. Midrash Tanchuma, Eikev 6:1 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, כל המצוה. אם התחלת במצוה, הוי גומר את כלה. למה, אמר רבי יוחנן, כל מי שמתחיל במצוה, ואחרי כן בא אחר וגמרה, נקראת על שם גומרה. ממי את למד, ממשה, כיון שיצאו ישראל ממצרים, מה כתיב: ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות יג, יט). כל העם עוסקין בבזה, ומשה היה מטפל בעצמות יוסף. בא ועמד בין הארונות, צעק …
    דבר אחר, כל המצוה. אם התחלת במצוה, הוי גומר את כלה. למה, אמר רבי יוחנן, כל מי שמתחיל במצוה, ואחרי כן בא אחר וגמרה, נקראת על שם גומרה. ממי את למד, ממשה, כיון שיצאו ישראל ממצרים, מה כתיב: ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות יג, יט). כל העם עוסקין בבזה, ומשה היה מטפל בעצמות יוסף. בא ועמד בין הארונות, צעק ואמר, יוסף יוסף, הגיעה השעה שהקדוש ברוך הוא גואל את בניו השכינה מעכבת, ישראל וענני כבוד מעכבין לך. אם אתה מגלה את עצמך, מוטב. ואם לאו אנו נקיים משבועתך. מיד נזדעזע ארונו, נטלו והלך. נסתלק משה במדבר ולא נכנס לארץ. הכניסו ישראל עצמות יוסף וקברו אותן, ותלה המצוה בהן, שנאמר: ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם (יהושע כד, לב). לכך אמר להם: כל המצוה. אמר רבי ינאי, כל המתחיל במצוה ואינו גומרה, קובר אשתו ושני בניו. ממי אתה למד. מיהודה, שנאמר: ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו' (בראשית לז, כו). ישבו לפרס על הפת, אמר להם: הורגים אנו את אחינו ומברכים, שנאמר: ובצע ברך נאץ ה' (תהלים י, ג). לכך כתיב: מה בצע וגו'. לכו ונמכרנו לישמעאלים. ושמעו לו, שהיה מלך. ואלו אמר להם להחזירו אל אביו, היו שומעין לו. אלא התחיל במצוה ולא גמרה. לפיכך המתחיל במצוה, יהא גומר את כלה. כל המצוה. אמר רבי יוחנן, כל הלומד תורה ואינו משמר אותה, נוח לו שנהפכה שליתו על פניו, שנאמר: תשמרון לעשות. אמר רבי אחא, כל מי שמשמרה ועושה, זוכה שתשרה עליו רוח הקדש, שנאמר: משכיל לאיתן האזרחי וגו' (שם פט, א). וכן הוא אומר ליהושע, לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' (יהושע א, ח). לפיכך, תשמרון לעשות.
  13. Midrash Tanchuma, Eikev 9:1 רבי יוחנן אומר
    בעת ההיא וגו'. זה שאמר הכתוב: לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים (קהלת ג, א). זמן היה לעולם להבראות. זמן היה לדור המבול שיאבדו במים. זמן היה לנח להכנס לתבה, וזמן היה לו לצאת ממנה. וזמן היה שיברא אברהם, וכן לכל האבות. וזמן היה שירדו אבותינו למצרים, וזמן היה שיצאו משם. וזמן היה שישתעבדו. וזמן היה שישתברו ה …
    בעת ההיא וגו'. זה שאמר הכתוב: לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים (קהלת ג, א). זמן היה לעולם להבראות. זמן היה לדור המבול שיאבדו במים. זמן היה לנח להכנס לתבה, וזמן היה לו לצאת ממנה. וזמן היה שיברא אברהם, וכן לכל האבות. וזמן היה שירדו אבותינו למצרים, וזמן היה שיצאו משם. וזמן היה שישתעבדו. וזמן היה שישתברו הלוחות. וזמן היה שיעשו אחרים אותו מעשה. הוי, פסל לך שני לוחות אבנים. אמר שלמה, עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים (שם פסוק ה). עת להשליך אבנים, אלו הלוחות הראשונות. ועת כנוס אבנים, עת היה לפסל לוחות אבנים אחרים, שנאמר: פסל לך שני לוחות אבנים. אמר רבי יהושע, שהוא מבער פסילי אלהיהם. דבר אחר, פסל לך, שתהא הפסלת שלך. רבי לוי ורבי יוחנן אומר, מהיכן פסלן. אחד אומר, מתחת כסא הכבוד פסלן. ואחד אומר, מתוך אהלו ברא לו מחצב ומשם חצב שני לוחות אבנים ונטל את הפסלת ומשם העשיר, שהיו של סנפרינון. הוא ששלמה אמר, ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעלפת ספירים (שה״‎ש ה, יד). ידיו גלילי זהב, אלו לוחות. וכמה היו בכל לוח. חמש דברות על לוח אחת. והיו עשויין כמין גלילים בין זה לזה, שנאמר: ידיו גלילי זהב. מעלפת ספירים, שהיו של סנפרינון. דבר אחר, פסל לך, בזכותך, והוא שלך. אמר משה, נתת לי ואתה מתנהג בהן בעין טובה, נתת אותה להם, שנאמר: פסל לך. חייך, שאני עושה אותך מלך, ואתה פוסל לכל מי שתרצה, ומקרב לכל מי שתרצה.
  14. Midrash Tanchuma, Emor 2:1 רבי יוחנן אמר
    דבר אחר, אמר אל הכהנים. מה כתיב למעלה מן הענין, ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו, באבן ירגמו אותם דמיהם בם, ואחרי כן, אמר אל הכהנים. זה שאמר הכתוב: וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים, הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים (ישעיה ח, יט). אמר הקדוש ברוך הוא ל …
    דבר אחר, אמר אל הכהנים. מה כתיב למעלה מן הענין, ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו, באבן ירגמו אותם דמיהם בם, ואחרי כן, אמר אל הכהנים. זה שאמר הכתוב: וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידעונים המצפצפים והמהגים, הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים (ישעיה ח, יט). אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, אם יאמרו לכם אמות העולם, הניחו אל האלהים שבשמים ודרשו אל האבות. אמרו להם, הלוא עם אל אלהיו ידרש. כמו שאמר אליהו לאחזיהו, המבלי אין אלהים בישראל אתה שולח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון (מ״ב א, ו). למה לנו להניח חי העולמים, וה' אלהים אמת, הוא אלהים חיים ומלך עולם, ונדרש אל המתים, פה להם ולא ידברו, עינים להם ולא יראו (תהלים קטו, ה). אנו כתיב בנו, ואתם הדבקים בה' אלהיכם, חיים כלכם היום (דברים ד, ד), לפיכך נדרש באלהים חיים. אבל אלהות של עובדי עבודה זרה, כמוהם יהיו עושיהם (תהלים קטו, ח). מה כתיב אחריו, לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר (ישעיה ח, כ). רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר, אמר הקדוש ברוך הוא, אם לא יאמרו כדבר הזה לאמות העולם, אין להם שחר, אינו מזריח להם את השחר. רבי שמעון בן לקיש אומר, אשר אין לו שחר, האובות והידעונים על עצמן אינן מעלין את השחר, שהן נתונין באפל, וכל שכן על אחרים. ואם תאמרו, ממי נדרש. הרי הוא אומר, ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וגו', על פי התורה אשר יורוך וגו' (דברים יז, ט-יא). ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני, מה כתיב אחריו, אמר אל הכהנים בני אהרן. מה ענין זה אצל זה. אלא שצפה הקדוש ברוך הוא, שעתיד שאול למלך על ישראל ולהרג את הכהנים בנוב ולדרש באוב וידעוני, שנאמר: ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה (ש״א כח, ז). אמר רבי שמעון בן לקיש, משל למה שאול דומה, למלך שנכנס למדינה. אמר המלך, כל התרנגולין שיש במקום הזה ישחטו בלילה. בקש לצאת לדרכו בבקר, אמר, אין כאן תרנגול שיקרא. אמרו לו: לא אתה הוא שצוית לשחטן. אף כאן שאול הסיר את האובות ואת הידעונים, והוא חוזר ואומר: בקשו לי אשת בעלת אוב. ויתחפש שאול (שם פסוק ח). מהו ויתחפש, שנעשה חפשי מן המלכות. וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסמי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך (שם). ומי היו. אבנר ועמשא. למדה תורה דרך ארץ, שלא יצא אדם לדרך לבדו. שכל היוצא לבדו לדרך, נעשה עבד לעבדים. אמר רבי איבו, שני בני אדם נהגו דרך ארץ, אברהם ושאול. אברהם, כתיב בו, ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו, ויבקע עצי עולה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים (בראשית כב, ג). וכאן: וילך הוא ושני אנשים עמו. ויבאו אל האשה לילה, וכי לילה היה. אלא אותה שעה היה להם אפלה כלילה. ויאמר קסמי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך (ש״א כח, ח). אמרה האשה, הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ, ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני (שם פסוק ט). אמר לה: חי ה' אם יקרך עון בדבר הזה (שם פסוק י). אמר רבי שמעון בן לקיש, משל למי שאול דומה. לאשה שהיא נתונה אצל אהובה, והיא נשבעת בחיי בעלה. ותאמר האשה את מי אעלה לך (שם פסוק יא), מאומרי מי ה', או מאומרי מי כמכה באלים ה'. אמר לה: שמואל העלי לי (שם), רבן של הנביאים. עשתה מה שעשתה והעלתו. ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה למה רמיתני ואתה שאול (שם פסוק יב). מהיכן ידעה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: לא כשם שהוא עולה למלך כך הוא עולה להדיוט. אלא למלך, פניו למעלה ורגליו למטה כדרך כל העולם. ולהדיוט, פניו למטה ורגליו למעלה. ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית, ותאמר האשה אל שאול, אלהים ראיתי עולים מן הארץ (שם פסוק יג). אלהים, תרי. ומי היו. שמואל ומשה. כששמע שאול כך, נתירא, שקרא לאחד ועלו שנים, שנאמר: אלהים ראיתי עולים מן הארץ. ויאמר לה מה תארו (שם פסוק יד) של אחד. ותאמר איש זקן עולה והוא עטה מעיל (שם). שלשה דברים אמרו במעלה המת בזכורו. המעלה אותו, רואהו ואינו שומע את קולו. והשואלו, שומע את קולו ואינו רואהו. והעומדים שם, לא שומעין ולא רואין. איש זקן עולה והוא עטה מעיל. ולהלן כתיב: ומעיל קטן תעשה לו אמו (ש״א ב, יט). תנא, הוא המעיל אשר בו גדל, בו נקבר, בו עלה. תנא בשם רבי נתן, כסות שיורדת עם אדם לקבורה, בו עתיד לעלות בתחית המתים, שנאמר: תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש (איוב לח, יד). וידע שאול כי שמואל הוא ויפל אפים ארצה, ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי (ש״א כח, יד-טו). אמר ליה לא היה לך להרגיז לבוראך אלא בי, שעשית אותי עבודה זרה. לא כן שנינו, כשם שנפרעים מן העובד, כך נפרעין מן הנעבד. ויש אומרים: למה הרגזתני. שאמר ליה: הייתי מרגיז שמא יום הדין הוא והייתי מתירא. והלא דברים קל וחמר. ומה שמואל רבן של כל הנביאים, היה מתירא מיום הדין. שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. רבי כי הוה מטי להאי קרא, הוה בכי, שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט, אולי יחנן ה' אלהי צבאות שארית יוסף (עמוס ה, טו). אמר, כלי האי ואולי. בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו, בקשו צדק, בקשו ענוה, אולי תסתרו ביום אף ה' (צפניה ב, ג). כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו (עמוס ד, יג). רבי חגי אומר, יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה (איכה ג, כח). כי את כל מעשה, האלהים יביא במשפט על כל נעלם (קהלת יב, יד). ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי, ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות וגו' (ש״א כח, טו). ולמה לא אמר ליה באורים ותמים. אמר רבי יצחק, לב יודע מרת נפשו (משלי יד, י). על שהרג נוב עיר הכהנים, לא הזכיר לו אורים ותמים. אמר לו שמואל, ויעש ה' לו כאשר דבר בידי ויקרע ה' את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד (ש״א כח, יז). אמר ליה: כד הוית גבן, אמרת לי, ויתנה לרעך הטוב ממך. וכדו אמרת, לרעך לדוד. אמר לה, כד הוינא גבך, הוינא בעלמא דשקר, והוינא אמרי לך מלין דשקר, מדחיל מנך דלא תקטלינני. ברם אנא כען בעלמא דקשוט, לא תשמע מני אלא מלין דקשוט. לא על חנם עשה לך הקדוש ברוך הוא בדבר הזה, אלא, כאשר לא שמעת בקול ה' ולא עשית חרון אפו בעמלק וגו', ויתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלשתים, ומחר אתה ובניך עמי (שם פסוק יח יט). עמי, במחיצתי, כיון ששמע כך, וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה ויירא מאד מדברי שמואל (שם פסוק כ). אמרו אבנר ועמשא, מה אמר לך. אמר להם: אמר לי, למחר את נחת לקרבא ונצחת, ובניך מתמנין רברבים. אמר רבי שמעון בן לקיש, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, ואמר להם: בואו וראו בריה שבראתי בעולמי. בנהג שבעולם, אדם שהוא הולך לבית המשתה, אינו מוליך בניו עמו מפני מראית העין, וזה יורד למלחמה ויודע שהוא נהרג, ונוטל בניו עמו, ושמח על מדת הדין שפוגעת בו. אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, מלמד, שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה, דור דור ודורשיו, דור דור ושופטיו, דור דור ושוטריו, דור דור ומלכיו, והראהו את שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו, רבונו של עולם, מלך ראשון שיעמד על בניך ידקר בחרב. אמר לו הקדוש ברוך הוא, ולי אתה אומר. אמר אל הכהנים שהרג, שמקטרגין על שאול על שהרג נוב עיר הכהנים. וזה שנאמר: ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים. תנו רבנן, על חמש חטאות נהרג אותו צדיק, שנאמר: וימת שאול במעלו אשר מעל בה' (דה״א י, יג), על שהרג נוב עיר הכהנים, ועל שחמל על אגג. ועל אשר לא שמע לשמואל, שאמר לו: שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך (ש״א י, ח), והוא לא עשה כן, אלא, ואתאפק ואעלה העולה (שם יג, יב). וגם לשאל באוב לדרוש, ולא דרש בה' וימיתהו (דה״א י, יג-יד).
  15. Midrash Tanchuma, Emor 3:1 אמר רבי יוחנן
    ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם. אמר רבי יוחנן, כל מקום שנאמר אמר ואמרת, צריך לדרש. ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה. ויאמר ויאמר, למה לי. אמר לה: אם הוא זה, מוטב. ואם לאו, אמרי שהוא הוא. דבר אחר, עד שלא הכיר בה שהיא יהודית, היה משיח עמה על ידי תרגמן. משהכיר בה, התחיל לספר עמה …
    ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם. אמר רבי יוחנן, כל מקום שנאמר אמר ואמרת, צריך לדרש. ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה. ויאמר ויאמר, למה לי. אמר לה: אם הוא זה, מוטב. ואם לאו, אמרי שהוא הוא. דבר אחר, עד שלא הכיר בה שהיא יהודית, היה משיח עמה על ידי תרגמן. משהכיר בה, התחיל לספר עמה. כיוצא בו, ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר ה' (מ״א כ, כח). ויאמר שני פעמים למה לי. אלא אמר לו: כשיפל בן הדד בידך, לא תחמלו עליו. אמירה שניה, אמר לו: הוי יודע כמה מצודות וחרמים פרשתי לו עד שבא לידך. ועכשו אם הפקד יפקד, והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו. כיוצא בו, ויאמר אל האיש לבוש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל (יחזקאל י, ב). הקדוש ברוך הוא אמר למלאך, והמלאך לכרוב. אמר לו: גזר עלי הקדוש ברוך הוא, ואני אין לי רשות להכנס בתוך מחיצתך, אלא עשה עמי צדקה ותן לי שני גחלים. מיד, וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים (יחזקאל י, ז). רבי פנחס אמר, הפשירן ונתנן לו. רבי שמעון דסכנין בשם רבי לוי אמר, שני גחלים היו עמומות ביד גבריאל, סבור שישראל יעשו תשובה. כיון שלא עשו, בקש לזרק ולקעקע ביצתן. אמר לו הקדוש ברוך הוא, לגבריאל גבריאל, להונך להונך, יש בהן בני אדם שעושין צדקה אלו עם אלו, שנאמר: וירא לכרבים תבנית יד אדם תחת כנפיהם (שם פסוק ח). ואף כאן, אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת. אמירה ראשונה, למת מצוה יטמא. והשניה, לאחרים לא יטמא. לפיכך, אמר ואמרת. לפי שבעולם הזה, כהן מטמא למת מצוה. אבל לעתיד, אין אתם מטמאין כל עקר. למה, שאין מיתה לעתיד, הדא הוא דכתיב: בלע המות לנצח (ישעיה כה, ח).
  16. Midrash Tanchuma, Emor 14:1 רבי יוחנן אמר
    וכי תזבחו זבח תודה. רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן אמר בשם רבי מנחם דגליל, לעתיד לבא, כל הקרבנות כלן בטלין, וקרבן תודה אינו בטל לעולם. כל ההודיות בטלין, והודית תודה אינה בטלה לעולם, הדא הוא דכתיב: קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול אומרים הודו את ה' צבאות. כי טוב ה' כי לעולם חסדו, מביאים תודה ב …
    וכי תזבחו זבח תודה. רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן אמר בשם רבי מנחם דגליל, לעתיד לבא, כל הקרבנות כלן בטלין, וקרבן תודה אינו בטל לעולם. כל ההודיות בטלין, והודית תודה אינה בטלה לעולם, הדא הוא דכתיב: קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול אומרים הודו את ה' צבאות. כי טוב ה' כי לעולם חסדו, מביאים תודה בית ה' (ירמיה לג, יא), זה קרבן תודה. וכן דוד אמר, עלי אלהים נדריך, אשלם תודות לך (תהלים נו, יג). תודה אין כתיב כאן, אלא תודות, ההודיה וקרבן תודה.
  17. Midrash Tanchuma, Ki Tavo 1:1 אמר רבי יוחנן
    היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות. זה שאמר הכתוב: בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו (תהלים צה, ו). והלא כריעה בכלל השתחויה, והשתחויה בכלל כריעה, ומה תלמוד לומר, נשתחוה נכרעה נברכה. אלא צפה משה ברוח הקדש וראה שבית המקדש עתיד לחרב והבכורים עתידין לפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יו …
    היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות. זה שאמר הכתוב: בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו (תהלים צה, ו). והלא כריעה בכלל השתחויה, והשתחויה בכלל כריעה, ומה תלמוד לומר, נשתחוה נכרעה נברכה. אלא צפה משה ברוח הקדש וראה שבית המקדש עתיד לחרב והבכורים עתידין לפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות. שכך כתיב: תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תהלים קמא, ב). ומשה רבנו אף על פי שעשה כל מעשים טובים, כיון שנגזר עליו שלא לכנס לארץ, התפלל ואמר, אעברה נא ואראה וגו' (דברים ג, כה). ואמר לו הקדוש ברוך הוא, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, עלה ראש הפסגה (שם פסוקים כו-כז). לכך נאמר: היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות. מה כתיב למעלה מן הענין, השקיפה ממעון קדשך. אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא, בוא וראה כמה מתחטאין, וכמה יש להן פתחון פה לעושי מצות. אדם יש לו עסק אצל מלכות, פעמים שהוא נותן כמה ממון עד שמגיעין אותו אצל המלך. כיון שהגיע אצל המלך, ספק עושה שאלתו, ספק לא עושה. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא יורד אדם לתוך שדהו, ראה אשכול שבכר, תאנה שבכרה, רמון שבכר, מניחו בסל והולך לירושלים ובא ועומד באמצע העזרה ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל ארץ ישראל, שנאמר: השקיפה ממעון קדשך וגו'. ולא עוד, אלא שהיה אומר, איני זז מכאן עד שתעשה צרכי היום הזה, שכתוב אחריו, היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות. אמר רבי שמעון בן לקיש, יצתה בת קול ואמרה לו, תזכה לשנה הבאה ותביא כהיום הזה, כאדם שהוא נותן פרי חדש לחברו, ואומר לו: יהי רצון שתשנה ותתן לי לשנה האחרת. אמר רבי חיא בר אבא, כמה מתחטאין עושי מצות לפני הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא גוזר גזרה, וצדיקים מבטלין אותה, שנאמר: באשר דבר מלך שלטון, ומי יאמר לו מה תעשה (קהלת ח, ד). מי הוא. שומר מצוה לא ידע דבר רע (שם פסוק ה), ממחה על ידו של הקדוש ברוך הוא. וכן בדוד הוא אומר, אמר אלהי ישראל, לי דבר צור ישראל, מושל באדם, צדיק מושל יראת אלהים (ש״‎ב כג, ג). מהו היום הזה ה' אלהיך. וכי עד עכשו לא צוה הקדוש ברוך הוא את ישראל. והלא אותה שנה שנת ארבעים היתה, שנאמר: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש (דברים א, ג). ומה תלמוד לומר, היום הזה. אלא כך אמר משה לישראל, בכל יום יהא התורה חביבה עליכם כאלו היום הזה קבלתם אותה מהר סיני. וכן הוא אומר במקום אחר, והודעתם לבניך ולבני בניך (שם ד, ט). וכתיב בתריה, יום אשר עמדת לפני ה'. את החקים, אלו המדרשות. ואת המשפטים, אלו הדינין. דבר אחר, את החקים ואת המשפטים, לרבות קלים וחמורים, גזרות שוות ודקדוקי סופרים. ושמרת ועשית אותם, אמר רבי יוחנן, כל העושה מצוה אחת לאמתו, מעלה עליו הכתוב כאלו היא נתונה מהר סיני, שנאמר: ושמרת ועשית. ומה תלמוד לומר: ועשיתם אותם (ויקרא כה, יח). אלא כל המקים את התורה ועשה אותה לאמתו, כאלו הוא תקנה ונתנה מהר סיני. ועוד אמר רבי יוחנן, כל העושה תורה לאמתה, מעלה עליו הכתוב כאלו עשה את עצמו, שנאמר: ואותי צוה ה' בעת ההוא ללמד וגו' (דברים ד, יד). לעשות אותם לא נאמר, אלא לעשתכם אותם (שם), מכאן שמעלין עליו כאלו הוא עשה וברא את עצמו. בכל לבבך, הרי הכתוב מזהיר את ישראל ואומר להם, בשעה שאתם מתפללים לפני הקדוש ברוך הוא, לא יהיה לכם שתי לבבות, אחד לפני הקדוש ברוך הוא, ואחד לדבר אחר.
  18. Midrash Tanchuma, Ki Tavo 4:1 אמר רבי יוחנן
    והיה אם שמוע תשמע. אם שמעת קמעא, סופך לשמע הרבה. דבר אחר, אם שמוע תשמע, תשמיע תלמודך לפני הקדוש ברוך הוא. אימתי הוא משמיע תלמודו. רבי יהודה אומר, בשעה שהוא בא ליפטר מן העולם, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע (קהלת יב, יג). ורבי מאיר אומר, עד שהוא משלים נשמתו, שנאמר: צלמות ולא סדרים (איוב י, כב), שהוא סודר תל …
    והיה אם שמוע תשמע. אם שמעת קמעא, סופך לשמע הרבה. דבר אחר, אם שמוע תשמע, תשמיע תלמודך לפני הקדוש ברוך הוא. אימתי הוא משמיע תלמודו. רבי יהודה אומר, בשעה שהוא בא ליפטר מן העולם, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע (קהלת יב, יג). ורבי מאיר אומר, עד שהוא משלים נשמתו, שנאמר: צלמות ולא סדרים (איוב י, כב), שהוא סודר תלמודו. דבר אחר, אם שמוע תשמע, תשמע תפלתך, כגון חני המעגל. בשעה שנצטרכו ישראל לגשמים, נתכנסו אצלו ואמרו לו: התפלל עלינו שאנו צריכין למטר. מיד עג עוגה ועמד בתוכה, לקים מה שנאמר: על משמרתי אעמדה (חבקוק ב, א). התחילו גשמים מנטפין. אמר לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. התחילו הגשמים יורדים כתקנן. מי גרם לו להיות מתפלל והקדוש ברוך הוא שומע תפלתו. על ידי שהיה שומע לדברי תורה. דבר אחר, אם שמעת בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא. אמר רבי יונה אביו של רבי מנא בשם רבי לוי שאמר בשם רבי אבא, לא היתה התורה צריכה לינתן לישראל בעולם הזה. למה, שהכל עתידין להיות למדין תורה מפי הקדוש ברוך הוא לעולם הבא. למה נתנה להם בעולם הזה. שכשיבא הקדוש ברוך הוא ללמדם בעולם הבא, יהיו הכל יודעין באיזה פרשה הוא עסוק. לפיכך, אם שמוע בעולם הזה, תשמע לעולם הבא מפי הקדוש ברוך הוא. דבר אחר, אם זכית לשמע דברי תורה שנתנה בקולי קולות, תזכה לשמע אותו הקול שכתוב בו, קול ששון וקול שמחה (ירמיה ז, לד). דבר אחר, אם שמוע תשמע. אם שמעת לקול רבך, סופך שאחרים שומעים לך. לשמר לעשות, לא תהא למד אלא על מנת לעשות. אמר רבי יוחנן, כל מי שהוא לומד ואינו עושה, נוח לו שנהפכה שליתו על פניו. ואם זכית לשמר ולעשות, ונתנך ה' אלהיך עליון, אמר רבי לוי מהו עליון כאליון הזה. אם זכית הרי אתה למעלה מארבע אצבעות ואם לאו למטה מארבע אצבעות, ונתנך ה' אלהיך עליון על תנאי. ואם לאו, הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה. ברוך אתה בבאך, על תנאי, בבאך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. וברוך אתה בצאתך, מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. היה צריך לומר, ברוך אתה בשדה וברוך אתה בעיר, שממה שהוא מכניס מן השדה, הוא מתברך בעיר. אלא מה תלמוד לומר: ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה. אם באת לידך מצוה בעיר, לא תאמר, לא נצטויתי אלא בשדה, להוציא תרומות ומעשרות בחוץ. אמר הקדוש ברוך הוא, אף בעיר פתח ידך. דבר אחר, ברוך אתה בעיר, במצות שאתה עושה בתוך ביתך בעיר, כגון סכה ומזוזה ומעקה. ברוך אתה בשדה, כגון לקט שכחה ופאה. דבר אחר, לא יאמר אדם, אלו נתן לי הקדוש ברוך הוא שדה, הייתי מוציא מעשרות מתוכה. עכשו שאין לי שדה, איני נותן כלום. אמר הקדוש ברוך הוא, ראה מה כתבתי בתורתי, ברוך אתה בעיר, לאותן שיושבין בעיר. וברוך אתה בשדה, לאלו שיש להן שדות. ברוך טנאך, אלו הבכורים שאתם מעלין לירושלים, שנאמר: ולקח הכהן הטנא מידך. משארתך, זו חלה. שגר אלפיך, אמר רבי יהודה בר שלום, שיהו שגורין ויוצאין כמו פי הקפה. ועשתרות צאנך, שיהו קשין כעשתרות. דבר אחר, ברוך אתה בעיר, זו ירושלים שנקראת עיר, שנאמר: הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי (איכה ב, טו). וברוך אתה בשדה, זו ציון, שנאמר: ציון שדה תחרש (ירמיה כו, יח). ואימתי מראה הקדוש ברוך הוא לישראל הברכה הזאת. כשיבנה ירושלים ויחזיר הגליות לתוכה, שנאמר: כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (תהלים קלג, ג). במהרה בימינו אמן.
  19. Midrash Tanchuma, Ki Teitzei 10:1 אמר רבי יוחנן
    ויזנב בך, הכה אותן מכת זנב. ואתיא כי הא דאמר רבי חיננא בר שיקלא, מה היו בית עמלק עושין. חותכין מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי מעלה ואומרין, בזה בחרת, הוי לך מה שבחרת. לפי שלא היו ישראל יודעין מה טיבה של זמורה, עד שבא עמלק ולמדה להם, שנאמר: והנם שלחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח, יז). וממי למדה. מעשו …
    ויזנב בך, הכה אותן מכת זנב. ואתיא כי הא דאמר רבי חיננא בר שיקלא, מה היו בית עמלק עושין. חותכין מילותיהן של ישראל וזורקין כלפי מעלה ואומרין, בזה בחרת, הוי לך מה שבחרת. לפי שלא היו ישראל יודעין מה טיבה של זמורה, עד שבא עמלק ולמדה להם, שנאמר: והנם שלחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח, יז). וממי למדה. מעשו זקנו, שנאמר: ויאמר הכי קרא שמו יעקב (בראשית כז, לו), חכך בגרונו והוציא את הזמורה. כל הנחשלים אחריך, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר, אמרו, אם זכור הוא על מעשינו, נעבדנו. ואם לאו, נמרד בו. ורבי נחמיה אומר, אם מספיק לנו מזונותינו כמלך שהוא שרוי במדינה ואין המדינה חסר כלום, נעבדנו. ואם לאו, נמרד בו. ורבנן אמרי, מסיחין אנו בלבבנו, אם הוא יודע מה אנו מסיחין בלבבנו, נעבדנו. ואם לאו, נמרד בו. רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר, בלבם היו מסיחין, והקדוש ברוך הוא נותן להם שאלתם. מה טעם. וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם (תהלים עח, יח). ומה כתיב שם. ויאכלו וישבעו מאד וגו' (שם פסוק כט). דבר אחר, כל הנחשלים אחריך. רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן. רבי יהודה אומר, כל מי שהיה נכוה, היה נשול. ורבי נחמיה אומר, כל מי שהיה הענן פולטו, היה נשול. ורבנן אמרי, שבט דן שפלטו הענן, היו כלם עובדי עבודה זרה, שנאמר: ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים. עיף, בצמא. ויגע, בדרך. ולא ירא אלהים, רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן אומר, מסרת אגדה היא, ביד בניה של רחל עשו נופל, שנאמר: אם לא יסחבום צעירי הצאן (ירמיה מט, כ). ולמה קורא אותם צעירי הצאן. לפי שהן קטניהם של שבטים. ולכך אמר משה ליהושע, בחר לנו אנשים (שמות יז, ט). מפני שהוא משבט יוסף, שנאמר בו: את האלהים אני ירא (בראשית מב, יח). ובעשו כתיב: ולא ירא אלהים. זה כתוב בו נער, וזה כתוב בו קטן. זה כתוב בו נער, שנאמר: והוא נער את בני בלהה (שם לז, ב). וזה כתוב בו קטן, שנאמר: הנה קטן נתתיך בגוים (עובדיה א, ב). זה גדל בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם, וזה גדל בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם. זה קבל בכורה ממעשיו הטובים, וזה אבד בכורתו ממעשיו הרעים. זה כלכל את אחיו, וזה בקש להרג את אחיו. זה גדר עצמו מן הערוה ומשפיכות דמים, וזה טנף עצמו בערוה ובשפיכות דמים. זה הודה בתחית המתים, שנאמר: ואלהים פקד יפקד אתכם (בראשית, נכד). וזה כפר בתחית המתים, שנאמר: הנה אנכי הולך למות (שם כה, לב). זה נתן נפשו על כבוד אמו, שנאמר: ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו (שם לג, ז). וזה בקש להרג את אמו, שנאמר: ושחת רחמיו (עמוס א, יא). לכך יפל זה ביד זה. ואמר רבי יוחנן, עומדים כל שרי השבטים להזדוג עם שרו של עשו ואינו נופל בידם, לפי שלכל אחד ואחד מסלקו בתשובה. לראובן אומר, אתה נחשדת על פילגש אביך. ולשמעון וללוי, אף אתם הרגתם את שכם. לשאר השבטים, אתם מכרתם את אחיכם ובקשתם להרגו. ליהודה, אף אתה נחשדת על תמר כלתך. ולבנימין אמר, אתה נחשדת על פילגש בגבעה. כיון ששרו של עשו בא ומזדוג לו, מיד נופל לפניו, שאין לו תשובה להשיבו, הדא הוא דכתיב: והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש (עובדיה א, יח).
  20. Midrash Tanchuma, Ki Tisa 2:3 רבי יוחנן אומר
    אל יחסר המזג. שאם הצרך אחד מהן לצאת לצרכו, רואין אם יש שם עשרים ושלשה, יוצא. ואם לאו, אינו יוצא. בטנך ערמת חטים (שה״‎ש ז, ג). מה ערמה זו יש בה מחיה לעולם, אף סנהדרין בזכותן היה העולם עומד. דבר אחר, רבי יוחנן אומר: בטנך ערמת חטים, זו תורת כהנים, שכלה כפרת חטאות ואשמות, חטאת היא, אשם הוא, והוא נתון בא …
    אל יחסר המזג. שאם הצרך אחד מהן לצאת לצרכו, רואין אם יש שם עשרים ושלשה, יוצא. ואם לאו, אינו יוצא. בטנך ערמת חטים (שה״‎ש ז, ג). מה ערמה זו יש בה מחיה לעולם, אף סנהדרין בזכותן היה העולם עומד. דבר אחר, רבי יוחנן אומר: בטנך ערמת חטים, זו תורת כהנים, שכלה כפרת חטאות ואשמות, חטאת היא, אשם הוא, והוא נתון באמצעה של תורה, וכלן חטאות, כמו בטנך ערמת חטים.
  21. Midrash Tanchuma, Ki Tisa 10:1 רבי יוחנן אמר
    ‎מחצית השקל. על שחטאו בשש שעות בחצי היום, יתנו מחצית השקל שהוא ששה גרמיסין. רבי יוחנן אמר: על שעברו על עשרת הדברות, לפיכך יתן כל אחד ואחד עשרה גרה שהוא מחצית השקל. רבי שמעון בן לקיש אמר: לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונטל כל אחד ואחד מטבע, לפיכך יתן כל אחד ואחד מטבע.
  22. Midrash Tanchuma, Ki Tisa 11:1 אמר רבי יוחנן
    ‎כי תשא את ראש, ונתנו איש כפר נפשו. כיון ששמע משה, אמר עוד בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב, ד). אמר רבי יהודה בר אלעאי: כששמע משה, ירד להורות ואמר בלבו: מצאנו שפדיון נפש אדם ככר כסף, שנאמר: והיה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול (מלכים א כ, לט), כל אחד ואחד מישראל יהא נותן ככר כסף. אמר רבי יו …
    ‎כי תשא את ראש, ונתנו איש כפר נפשו. כיון ששמע משה, אמר עוד בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב, ד). אמר רבי יהודה בר אלעאי: כששמע משה, ירד להורות ואמר בלבו: מצאנו שפדיון נפש אדם ככר כסף, שנאמר: והיה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול (מלכים א כ, לט), כל אחד ואחד מישראל יהא נותן ככר כסף. אמר רבי יוחנן: ממי למד? ממוציא שם רע. אמר הכתוב: וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה (דברים כב, יט). ואנו הוצאנו שם רע ואמרנו לעגל, אלה אלהיך, יהיה נותן כל אחד ואחד מאה כסף.
  23. Midrash Tanchuma, Ki Tisa 18:2 אמר רבי יוחנן
    מהו נפת? אמר רבי יוחנן: לשון יוני היא, כלה נופי. כשם שהדבש מעלה, כך את מעלה מכל האמות. דבש וחלב תחת לשונך (שה״‎ש ד, יא), כשאת עסוקה בתורה שהיא דבש וחלב, כשאמרת בסיני נעשה ונשמע. הוי, נפת תטפנה שפתותיך. וכשם שקראתי אתכם כלה, אף התורה קשטתיה ותקנתיה ככלה, היא וכל כלי ארגליא שלה, מקרא, משנה, תלמוד, הלכ …
    מהו נפת? אמר רבי יוחנן: לשון יוני היא, כלה נופי. כשם שהדבש מעלה, כך את מעלה מכל האמות. דבש וחלב תחת לשונך (שה״‎ש ד, יא), כשאת עסוקה בתורה שהיא דבש וחלב, כשאמרת בסיני נעשה ונשמע. הוי, נפת תטפנה שפתותיך. וכשם שקראתי אתכם כלה, אף התורה קשטתיה ותקנתיה ככלה, היא וכל כלי ארגליא שלה, מקרא, משנה, תלמוד, הלכות, אגדות, ונתתיה למשה ככלה, שנאמר: ויתן אל משה ככלתו. לחת. למה לחת? שיגיעתן בלחי. כתובים באצבע אלהים. שאלו הגיעו לישראל לוחות הראשונים, אין כל בריה יכולה לשלט בהם.
  24. Midrash Tanchuma, Masei 13:1 רבי יוחנן אומר
    והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם. וכתיב: שש ערי מקלט תהיינה לכם, את שלש הערים. שלש שבארץ ישראל, ושלש שבעבר הירדן במזרח, בארץ בני ראובן ובארץ בני גד וחצי שבט המנשה, שנאמר: את בצר במדבר (דברים ד, מג). רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אומר, את בצר במדבר הרי שלש במזרח. ושלש במערב, בחברון של יהודה, ושכ …
    והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם. וכתיב: שש ערי מקלט תהיינה לכם, את שלש הערים. שלש שבארץ ישראל, ושלש שבעבר הירדן במזרח, בארץ בני ראובן ובארץ בני גד וחצי שבט המנשה, שנאמר: את בצר במדבר (דברים ד, מג). רבי יוחנן וריש לקיש. רבי יוחנן אומר, את בצר במדבר הרי שלש במזרח. ושלש במערב, בחברון של יהודה, ושכם בהר אפרים, זה הוא נפולין, וקדש בגליל משבט נפתלי. משה לא חלק אלא לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה, והבדיל מהם שלש ערים, שנאמר: אז יבדיל משה שלש ערים (שם פסוק מא). אבל יהושע חלק לכל השבטים, ונטלו בגורלותיהם ונתנו לשבט לוי ארבעים ושמונה עיר, ונטלו הכהנים שלש עשרה, והשאר ללוים. ושלש ערי מקלט עלו בגורלם. ושבט הלוי לא נטלו חלק בארץ, שנאמר: ולשבט הלוי לא נתן משה (יהושע יג, לג). למה, ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו (דברים יח, ב). את מוצא שסנחריב הגלה ישראל שלש גליות. גלות ראשונה, הגלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה. השניה, שבט זבלון ונפתלי, שנאמר: כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי (ישעיה ח, כג). השלישי הגלה שאר השבטים, שנאמר: והאחרון הכביד (שם), הכבידן כבמכבד. נבוכדנצר אף הוא הגלה שלש גליות, יהודה ובנימן. בראשונה הגלה יהויקים, ובשניה יהויכין. מה עשה. קשר אותו בקורנין שלו מיוקר, שנאמר: כי הנני משלחך בגבירה. מה הגבירה הזו אדם מיקר אותה, כך עשה לו. נבוזראדן הגלה לצדקיהו, הרי שלש גליות. ומנין שהיה סנחריב קוזמקרטור. שהיה מגלה אלו לכאן ואלו לכאן, והגלה את ישראל לבבל, והביא אלו שבבבל לארץ ישראל. אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה על ידי עונות גלו ישראל ונתפזרו בשערי הארץ, שנאמר: ואזרם במזרה בשערי הארץ (ירמיה טו, ז). אבל לעתיד לבא, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך (דברים ל, ד). וכתיב: ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ (ישעיה יא, יב). וכתיב: ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה (שם נא, יא). וכן יהי רצון, אמן ואמן.
  25. Midrash Tanchuma, Matot 3:1 רבי יוחנן אומר
    נקם נקמת. רבי יהודה אומר, אלו רצה משה לחיות כמה שנים, היה חי. שאמר ליה הקדוש ברוך הוא, נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף. תלה הקדוש ברוך הוא מיתתו בנקמת מדין. אלא להודיעך שבחו של משה, שלא אמר, בשביל שאחיה אעכב נקמת בני ישראל מן המדינים. מיד, וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו ע …
    נקם נקמת. רבי יהודה אומר, אלו רצה משה לחיות כמה שנים, היה חי. שאמר ליה הקדוש ברוך הוא, נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף. תלה הקדוש ברוך הוא מיתתו בנקמת מדין. אלא להודיעך שבחו של משה, שלא אמר, בשביל שאחיה אעכב נקמת בני ישראל מן המדינים. מיד, וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין. אנשים, צדיקים. ולהלן, בחר לנו אנשים (שמות יז, יג), נמי צדיקים. וכן, בנפל תרדמה על אנשים (איוב ד, ט). לתת נקמת ה' במדין. הקדוש ברוך הוא אמר, נקמת בני ישראל. ומשה אמר, נקמת ה'. אלא אמר הקדוש ברוך הוא להם, הריני ואתם זיקו שלכם מתבקשים, שגרמו לי להזיק אתכם. אמר משה, רבון העולם, אם היינו ערלים או עובדי עבודה זרה או כופרים במצות, לא היו שונאים אותנו ולא רודפין אחרינו, אלא בשביל תורה שנתת לנו. לכך הנקמה שלך. הוי, לתת נקמת ה' במדין. אלף למטה אלף למטה. יש אומרים: אלפים מכל שבט ושבט שלח. ויש אומרים: שלשת אלפים מכל שבט ושבט. שנים עשר אלף חלוצי צבא, ושנים עשר אלף לשמר את הכלים, ועליהם הוא אומר, שניך כעדר הקצובות וגו' (שה״‎ש ד, ב). ושנים עשר אלף לתפלה. ומנין, שכך כתיב: אלף למטה אלף למטה, הרי שני אלפים. וימסרו מאלפי ישראל. מהו וימסרו. שהם נמסרין זוגות זה לזה. דבר אחר, וימסרו, בעל כרחן, לפי שתלה הכתוב מיתת משה בנקמת מדין. אמרו, נלך למדין וימות משה. נמנעו מלילך. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, הטל גורלות על השבטים והם נמסרין מאליהם. וישלח אותם משה אלף למטה. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, נקם נקמת בני ישראל, אתה בעצמך. והוא משלח אחרים. על שנתגדל במדין, אמר, אינו דין שאני מציר להם, שעשו בי טובה. המשל אומר, באר ששתית ממנו מים, אל תזרק בו אבן. ויש אומרים: שאינה זו אותה מדין שנתגדל בה משה, שזו בצד מואב והיא חרבה עד עכשו. ולמה שלח פנחס. מי שהתחיל במצוה, גומרה. הוא השיב את חמתי והכה את המדינית, יגמר מצותו. וכלי הקדש, זה הארון, שנאמר: כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו (במדבר ז, ט). רבי יוחנן אומר, אלו בגדי כהנה שבהם אורים ותמים, שנאמר: ובגדי הקדש אשר לאהרן (שמות כט, כט). ויצבאו על מדין וגו', ואת מלכי מדין וגו', ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב. ומה בקש שם. אלא שהלך לטל שכר עשרים וארבע אלף שהפילו מישראל. ועליו נאמר, כרה שחת בה יפל וגו' (משלי כו, כז). משל לההוא גמלא דהוה אזיל למיסב ולמתבע קרני, ואודני דהוו ליה גזו מיניה, ויקחו את כל השלל וגו', ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן, להודיעך שבחן של אלו שלא רצו לטל מן הבזה שלא ברשות, אלא השלימוהו לפניהם ואחרי כן נטלו. ויצא משה ואלעזר הכהן ונשיאי העדה, להודיעך ענותנותו של משה ושבחו, שהיו כלן תלמידי תלמידיו.
  26. Midrash Tanchuma, Miketz 9:2 רבי יוחנן אמר
    ורבי יוחנן אמר, ולואי יתפלל אדם והולך כל היום. שאל אנטונינוס את רבנו הקדוש, מהו להתפלל בכל שעה. אמר לו: אסור. אמר לו: למה. אמר לו: שלא ינהג קלות ראש בגבורה. לא קבל ממנו. מה עשה רבנו הקדוש. השכים אצלו ואמר לו: קירי ברא. לאחר שעה נכנס אצלו אמר לו: אמפרטור. ולאחר שעה אמר לו: שלום עליך המלך. אמר לו: מה …
    ורבי יוחנן אמר, ולואי יתפלל אדם והולך כל היום. שאל אנטונינוס את רבנו הקדוש, מהו להתפלל בכל שעה. אמר לו: אסור. אמר לו: למה. אמר לו: שלא ינהג קלות ראש בגבורה. לא קבל ממנו. מה עשה רבנו הקדוש. השכים אצלו ואמר לו: קירי ברא. לאחר שעה נכנס אצלו אמר לו: אמפרטור. ולאחר שעה אמר לו: שלום עליך המלך. אמר לו: מה אתה מבזה במלכות. אמר לו: ישמעו אזניך מה שפיך אומר. ומה, אתה שאתה בשר ודם, השואל בשלומך בכל שעה, אתה אומר מבזה. מלך מלכי המלכים, על אחת כמה וכמה שלא יהא אדם מטריחו בכל שעה.
  27. Midrash Tanchuma, Miketz 10:3 רבי יוחנן אומר
    דבר אחר, לעת מצא, יתפלל על מצוי הנפש, דאמר רבי ישמעאל, אין לך קשה מיציאת הנפש. היאך יוצאה. רבי יוחנן אומר, כקפוטורין יוצאה מתוך הושט, כך הנפש יוצאה מן הגוף. רבי חנניא אמר, כצפרן בתוך הושט. שמואל אמר, כסלם הפוך, כך הנשמה יוצאה מן הגוף. ראה כמה קשה יציאת הנפש.
  28. Midrash Tanchuma, Miketz 10:6 אמר רבי יוחנן
    מהו וכל מאמצי כח. אמר רבי יוחנן, שכך היו עושין הצדיקים מאמצי כח הגבורה. תדע, שהרי יעקב אבינו עדין היה בנימין אצלו והקדים להתפלל עליו, שנאמר: ואל שדי יתן לכם רחמים.
  29. Midrash Tanchuma, Mishpatim 7:6 רבי יוחנן אמר
    וכן הוא אומר: והכרתי ממך צדיק ורשע (יחזקאל כא, ח). צדיק על שלא מחה ברשע. וכן אתה מוצא ביאשיהו המלך, שנתפס על דורו. וכתיב בו: וכמהו לא היה לפניו מלך וגו' (מלכים ב כג, כה). ועד היכן תוכחה? אמר רב: עד ההכאה. ושמואל אמר: עד קללה. ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה. ושלשתן מקרא אחד דרשו, שנאמר: ויחר אף שאול ביהונת …
    וכן הוא אומר: והכרתי ממך צדיק ורשע (יחזקאל כא, ח). צדיק על שלא מחה ברשע. וכן אתה מוצא ביאשיהו המלך, שנתפס על דורו. וכתיב בו: וכמהו לא היה לפניו מלך וגו' (מלכים ב כג, כה). ועד היכן תוכחה? אמר רב: עד ההכאה. ושמואל אמר: עד קללה. ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה. ושלשתן מקרא אחד דרשו, שנאמר: ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות (ש״‎א כ, ל). וכתיב: ויטל שאול את החנית עליו להכתו (ש״‎א כ, לג).
  30. Midrash Tanchuma, Mishpatim 17:5 בשם רבי יוחנן
    אמר רבי פרנך בשם רבי יוחנן: ראה מה כתיב: וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה (יהושע ז, כא), פורפירא בבליקון, שהיה מלך בבל לובש ושולט ביריחו. הוי אומר: נחלת צבי צבאות גוים.
  31. Midrash Tanchuma, Nasso 11:1 בשם רבי יוחנן
    ויהי ביום כלות משה. ילמדנו רבנו, כמה דברים קדמו למעשה בראשית. כך שנו רבותינו, שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם. אלו הן, כסא הכבוד, והתורה, ובית המקדש, ואבות העולם, וישראל, ושמו של משיח, והתשובה. ויש אומרים: אף גן עדן וגיהנם. כסא הכבוד מנין. שנאמר: נכון כסאך מאז, מעולם אתה (תהלים צג, ב), עד שלא נבר …
    ויהי ביום כלות משה. ילמדנו רבנו, כמה דברים קדמו למעשה בראשית. כך שנו רבותינו, שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם. אלו הן, כסא הכבוד, והתורה, ובית המקדש, ואבות העולם, וישראל, ושמו של משיח, והתשובה. ויש אומרים: אף גן עדן וגיהנם. כסא הכבוד מנין. שנאמר: נכון כסאך מאז, מעולם אתה (תהלים צג, ב), עד שלא נברא העולם. התורה מנין. שנאמר: ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז (משלי ח, כב). בית המקדש מנין. שנאמר: כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו (ירמיה יז, יב). האבות מנין. שנאמר: כענבים במדבר מצאתי ישראל, כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם, המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם (הושע ט, י). ישראל מנין, שנאמר: זכור עדתך קנית קדם, גאלת שבט נחלתך, הר ציון זה שכנת בו (תהלים עד, ב). שמו של משיח מנין. שנאמר: יהי שמו לעולם, לפני שמש ינון שמו (שם עב, יז). והתשובה מנין. שנאמר: בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל, ומעולם עד עולם אתה אל, תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם (שם צ, ב-ג). ויש אומרים: אף גן עדן. מנין, שנאמר: ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר (בראשית ב, ח). גיהנם מנין, שנאמר: כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיה ל, לג). בוא וראה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה שיאמר לישראל שיעשו לו משכן, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, משה, הרי מקדשי בנוי למעלה, שנאמר: כסא כבוד מרום מראשון (ירמיה יז, יב). ושם היכל כמו שנאמר: וה' בהיכל קדשו, הס מפניו כל הארץ (חבקוק ב, כ). ושם כסא כבודו בנוי, שנאמר: ה' בשמים הכין כסאו (תהלים קג, יט). וכן ישעיה אומר, יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל (ישעיה ו, א). ובשביל חבתכם, אני מניח בית המקדש העליון, שהוא מתקן עד שלא נברא העולם, וארד ואשכן ביניכם, שנאמר: ושכנתי בתוך בני ישראל (שמות כט, מה). וכתיב: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שם כה, ח). אמר רבי יהודה בר סמון בשם רבי יוחנן, זה אחד משלשה דברים ששמע משה מפי הגבורה והרתיע לאחוריו. בשעה שאמר ליה: ונתנו איש כפר (שם ל, יב). אמר משה, מי יוכל לתן כפר נפשו. עור בעד עור וכל אשר לאיש וגו' (איוב ב, ד). ועדין אינו מגיע, שנאמר: אח לא פדה יפדה איש, לא יתן לאלהים כפרו (תהלים מט, ח). וכתיב: ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם (שם פסוק ט). אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה, איני מבקש לפי כחי, אלא לפי כחן. זה יתנו (שמות ל, יג). אמר רבי מאיר, נטל הקדוש ברוך הוא כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד והראה לו למשה ואמר ליה: כזה יתנו. ובשעה שאמר ליה: את קרבני לחמי (במדבר כח, ב), אמר משה, מי יוכל להספיק לו קרבנות. אם אנו מקריבים כל חיתו יער ועורכים כל עצי לבנון, אינו כדי, שנאמר: ולבנון אין די בער, וחיתו אין די עולה (ישעיה מ, טז). אמר ליה הקדוש ברוך הוא, איני מבקש לפי כחי, אלא לפי כחן. ואמרת להם זה האשה (במדבר כח, ג), ולא שניהם בבת אחת, אלא את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. ובשעה שאמר ליה ועשו לי מקדש (שמות כה, ח), אמר משה, הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי (מל״‎א ח, כז), ואומר: הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' (ירמיה כג, כד), ואומר: השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה סו, א), ואנו יכולין לעשות לו מקדש. אמר לו הקדוש ברוך הוא, איני מבקש לפי כחי, אלא לפי כחן, שנאמר: ואת המשכן תעשה עשר יריעות (שמות כו, א). כיון ששמעו כך, עמדו ונתנדבו ברצון ועשו את המשכן. כיון שעשו את המשכן, מיד נתמלא המשכן מאורו של הקדוש ברוך הוא ומכבודו, שנאמר: ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד וגו' (שם מ, לה). אמרו הנשיאים, הרי הגיע השעה שנקריב קרבנות בשמחה, ששרה שכינה בינותינו. מנין, ממה שקראו בענין ויהי ביום כלות משה.
  32. Midrash Tanchuma, Nasso 23:1 אמר רבי יוחנן
    ויהי ביום כלות. אמר רבי יוחנן, מהו ביום כלות. לשון כלה, ביום שהוקם המשכן, נתכלו המזיקין מן העולם. עד שלא הוקם, היו המזיקין מצויין בעולם. כשהיה משה עולה בהר, היה אומר המזמור הזה, יושב בסתר עליון (תהלים צא, א), שיושב בסתרו של הקדוש ברוך הוא, שהוא עליון נורא. בצל שדי יתלונן, שלן שם מאה ועשרים יום כמנין …
    ויהי ביום כלות. אמר רבי יוחנן, מהו ביום כלות. לשון כלה, ביום שהוקם המשכן, נתכלו המזיקין מן העולם. עד שלא הוקם, היו המזיקין מצויין בעולם. כשהיה משה עולה בהר, היה אומר המזמור הזה, יושב בסתר עליון (תהלים צא, א), שיושב בסתרו של הקדוש ברוך הוא, שהוא עליון נורא. בצל שדי יתלונן, שלן שם מאה ועשרים יום כמנין צל. אמר לה' מחסי ומצודתי, שהיה מחסי ונעשה לי כחומה. אלהי אבטח בו, אמר ליה הקדוש ברוך הוא, בי בטחת, חייך אני עומד לך. כי הוא יצילך מפח יקוש, מהו מפח יקוש. מצודתו של דוד שנתפש ליהרג, שנאמר: ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם (ש״‎א כג, כו). ותחת כנפיו תחסה, צנה וסוחרה אמתו, אמר רבי שמעון בן לקיש, צנה אני נעשה לו ולכל מי שחוסה בתורה. לא תירא מפחד לילה, מכאן שהיו מתיראין מן המזיקין. מחץ יעוף יומם, אמר רבי ברכיה הכהן ברבי, יש מזיק שהוא פורח כעוף וקושש כחץ. מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים, זה קטב מרירי, שכל מי שרואה אותו, אין לו חיים בעולם, בין אדם בין בהמה בין חיה. כיצד עשוי. ראשו דומה לעגל, וקרן אחת יוצאה בתוך מצחו, והוא עשוי אפסיין. ומרירי שולט משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, בצהרים. לפיכך, מקטב ישוד צהרים. לא תאנה אליך רעה, ונגע לא יקרב באהלך, זה אהל מועד. הוי, שעד יום שהוקם המשכן, היו בהן מזיקין מצויים. וביום שהוקם המשכן, נתכלו. אמר רבי שמעון בן לקיש, מה לי ללמד מספר תהלים. נלמד ממקומו, יברכך ה' וישמרך, מכל דבר רע. אימתי, ביום שהוקם המשכן.
  33. Midrash Tanchuma, Nasso 27:1 אמר רבי יוחנן
    ויקריבו נשיאי ישראל. את מוצא בשעה שהכריז משה ואמר, קחו מאתכם תרומה (שם לה, ה). מה עשו הנשיאים. אמרו, לא היה משה יודע לומר לנו אלא שנעשה את המשכן. מה עשו. לא נתנו נדבה. אמרו, אלו עושין את המשכן, ולנו הוא אומר שנתן נדבה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, חייכם, שאני מודיע לכם שאיני צריך לכם. מה כתיב שם, והם הבי …
    ויקריבו נשיאי ישראל. את מוצא בשעה שהכריז משה ואמר, קחו מאתכם תרומה (שם לה, ה). מה עשו הנשיאים. אמרו, לא היה משה יודע לומר לנו אלא שנעשה את המשכן. מה עשו. לא נתנו נדבה. אמרו, אלו עושין את המשכן, ולנו הוא אומר שנתן נדבה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, חייכם, שאני מודיע לכם שאיני צריך לכם. מה כתיב שם, והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר (שמות לו, ג). אמר רבי יוחנן, לשני בקרים הביאו כל נדבת המשכן והותירו. מנין, שכן כתיב: והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר (שם פסוק ז). וכתיב: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה ויברך אותם משה (שם לט, מג). ומה ברכה ברכן. אמר להם: תשרה שכינה במעשה ידיכם. בעולם הזה, ברכן משה, אבל לעולם הבא, הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו מברך אותם, שנאמר: יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים וגו' (תהלים קכח, ה).
  34. Midrash Tanchuma, Nasso 28:1 אמר רבי יוחנן
    ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד. זה שאמר הכתוב: לי גלעד לי מנשה, ואפרים מעוז ראשי, יהודה מחוקקי (שם ס, ט). לי גלעד. אמר הקדוש ברוך הוא, אם יאמרו לך עכו״‎ם שאין הקדוש ברוך הוא מחיה מתים. אמר להם, הרי אליהו מעיד, שהחייתי המת על ידו. הוי אומר, לי גלעד, שהיה אליהו מתושבי גלעד. ולי מנשה, אם …
    ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד. זה שאמר הכתוב: לי גלעד לי מנשה, ואפרים מעוז ראשי, יהודה מחוקקי (שם ס, ט). לי גלעד. אמר הקדוש ברוך הוא, אם יאמרו לך עכו״‎ם שאין הקדוש ברוך הוא מחיה מתים. אמר להם, הרי אליהו מעיד, שהחייתי המת על ידו. הוי אומר, לי גלעד, שהיה אליהו מתושבי גלעד. ולי מנשה, אם יאמרו לך, שאין הקדוש ברוך הוא מקבל שבים. אמר להם, הרי מנשה מעיד שקבלתי אותו בתשובה, שנאמר: ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תפלתו וישיבהו ירושלים למלכותו וידע מנשה כי ה' הוא האלהים (דה״‎ב לג, יג). הוי, לי מנשה. אפרים מעוז ראשי, ואם יאמרו לך, שאין הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות. אמר להם, הרי אלקנה מהר אפרים מעיד שפקדתי חנה אשתו, שנאמר: כי פקד ה' את חנה ותהר (ש״‎א ב, כא). יהודה מחוקקי, אם יאמרו לך, שאין הקדוש ברוך הוא מציל את הצדיקים מן האש, אמר להם חנניה מישאל ועזריה מעידין שהצלתי אותן מן הכבשן, והם משבט יהודה, שנאמר: ויהי בהם מבני יהודה, דניאל חנניה מישאל ועזריה (דניאל א, ו). הוי, יהודה מחוקקי. דבר אחר, לי גלעד. אם יאמר לך אדם, למה בנה אליהו מזבח בכרמל והקריב עליו קרבן, ובית המקדש היה קים באותה שעה, ואמר משה, איש איש מבית ישראל אשר ישחט ואל פתח אהל מועד וגו' (ויקרא יז, ג-ד). אמר לו: כל מה שעשה אליהו, לשמו של הקדוש ברוך הוא עשה, ועל פי הגבורה, שנאמר: ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר (מל״‎א יח, לו). הוי, לי גלעד. ולי מנשה, אם יאמר לך אדם, למה גדעון הקריב בבמה, והרי היה אסור, שהרי שילה קימת היתה. אמר רבי אבא בר כהנא, שבעה דברים עשה גדעון, הקריב פר הנעבד, ופר המקצה, ובנה מזבח, וכרת עצים מן האשרה, והקריב בלילה קרבן על ידו בלא כהן גדול, והיה מן הכומרים. וכל מה שעשה, על פי הגבורה עשה. ויהי בלילה ההוא, ויאמר לו ה', קח את פר השור אשר לאביך, ופר השני שבע שנים, והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך, ואת האשרה אשר עליו תכרת, ובנית מזבח לה' אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה, ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת (שופטים ו, כה-כו). הוי אומר, לי מנשה. יהודה מחוקקי, ואם יאמר לך אדם, הרי דוד עבר על לא תעשה. אמר הקדוש ברוך הוא, אמר לו: דוד למד השבים, כסופר המלמד תינוקות, שנאמר: אלמדה פושעים דרכיך, וחטאים אליך ישובו (תהלים נא, טו). הוי, יהודה מחוקקי. אפרים מעוז ראשי, ואם יאמר לך אדם, למה חלל יהושע את השבת ביריחו. אמר לו: על פי הגבורה עשה, שנאמר: ויאמר ה' אל יהושע, ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גבורי החיל, וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת, כה תעשה ששת ימים, ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון, וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים (יהושע ו, ב-ד). ומנין שהיתה שבת. שאין שבעה ימים בלא שבת. הוי אפרים מעוז ראשי. ועוד דבר אחר עשה יהושע מדעתו מה שלא נאמר לו. כיון שנכבשה חומת יריחו, שבת היה. אמר יהושע, השבת כלו קדש, וכל מה שכבשנו בשבת, יהא קדש לה', שנאמר: כל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא לה', אוצר ה' יבוא (יהושע ו, יט). אמר רבי ברכיה הכהן ברבי, כעיר הנדחת עשאה, ועיר הנדחת אסורה בהנאה, שנאמר: ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלהיך (דברים יג, יז). אמר רבי יהודה בר שלום, למד לישראל מה שאמר הקדוש ברוך הוא, ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה (במדבר טו, כ). לכך אמר יהושע, הואיל וכבשנו אותה תחלה, נקדיש את כל שללה לגבה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, וכך עשית, חייך, הרי קרבנך מסיע את שבטך ודוחה את השבת, שנאמר: ביום השביעי נשיא לבני אפרים. זה שאמר הכתוב: באשר דבר מלך שלטון, ומי יאמר לו מה תעשה, שומר מצוה לא ידע דבר רע (קהלת ח, ד-ה). וכן הוא אומר, אמר אלהי ישראל, לי דבר צור ישראל, מושל באדם, צדיק מושל יראת אלהים (ש״‎ב כג, ג). מי הוא שמושל ביצרו. מי שעושה רצונו של מקום. ומי הוא זה, זה יוסף אבי מנשה אבי אביו של יהושע בן נון. מה כתיב בו, ויהי אחר הדברים האלה, ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף, וימאן, ולא שמע אליה (בראשית לט, ז-י). אמר ליה הקדוש ברוך הוא, אתה לא שמעת לה, חייך, אני ממליכך על מצרים ויהיו כלם שומעין לדבריך, שנאמר: ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף וגו' (שם מא, נה). וכן הוא אומר, אתה תהיה על ביתי וגו' (שם פסוק מ), ולא יעשו בני פלטרין שלי דבר חוץ מדעתך. וכן הוא אומר, ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר (שם מב, ו). על ששלט ביצרו, נעשה שליט בארץ. שנאמר: ויהי איש מצליח (שם לט, ב). לא היה צריך לומר אלא צדיק, למה כתיב איש מצליח. אמר ליה הקדוש ברוך הוא, שוית מה שלא שוה אדם הראשון. ואין מצליח אלא לשון שויה, שנאמר: וצלחו הירדן לפני המלך (ש״‎ב יט, יח). אמר ליה הקדוש ברוך הוא, אין קרבן יחיד דוחה את השבת, חייך, קרבן בנך דוחה את השבת בשביל מצוה שעשית. הוי אומר, ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד. אמר רבי עזריה, אמר לו הקדוש ברוך הוא ליוסף, אתה שמרת מצות לא תנאף, וקימת את התורה קדם שנתתיה, חייך, אין שבט מפסיק בין שני בניך בקרבן, אלא אפרים ביום השביעי, ומנשה ביום השמיני. רבי מאיר ורבי יהושע בן קרחה היו דורשין את השמות, אלישמע, אלי שמע, ולאדונתו לא שמע. עמיהוד, עמי היה הודו, ולא עם אחר. וכן גמליאל בן פדהצור. אמר יוסף, גמליאל, גמל אל עמי גמולים טובים. בן פדהצור, פדני צור מצרתי מבית הסהר. וכן כתיב: יגמלני ה' כצדקי כבור ידי וגו' (תהלים יח, כא). אמר רבי שמואל בר אמי, מהו כבור ידי. כבוריות ידי, שהייתי ברור במצות. יגמלני ה'. כל אדם שהוא עני, ירא מן הקדוש ברוך הוא. וכשהוא עשיר, בוטח בעשרו ואין עליו יראת שמים. אבל יוסף, כשהיה עבד, ירא את ה', כשהיתה אדונתו משדלתו, והוא אומר לה, ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים (בראשית לט, ט). וכשנעשה מלך, הוסיף יראה, שנאמר: ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי, זאת עשו וחיו, את האלהים אני ירא (שם מב, יח). וכשירדו אחיו אצלו שנית, וירא יוסף אתם את בנימין וגו' (שם מג, טז). והרי אין דרך המלכים להכין מיום לחברו. אמר רבי יוחנן, שבת היתה, שנאמר: והכן (שם). ואין והכן אלא שבת, שנאמר: והיה ביום הששי והכינו (שמות טז, ה). אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה שמרת את השבת עד שלא נתנה, חייך, שאני עושה שבן בנך יהיה מקריב בשבת. מנין, ממה שקראו בענין ביום השביעי נשיא לבני אפרים.
  35. Midrash Tanchuma, Noach 4:3 אמר רבי יוחנן
    ואמר רבי יוחנן, כל הגוזל שוה פרוטה מחברו, כאלו נוטל נשמתו הימנו, שנאמר: כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח (משלי א, יט).
  36. Midrash Tanchuma, Noach 4:4 אמר רבי יוחנן
    ומאן דגזל ועבד תשובה ומהדר גזלה למרה, מכפר ליה. ואי מאית נגזל, מהדר ליורשיו ומכפר לה. וכי מהדר לנגזל, מבעי לה לאחולי על גבה, כי היכי דלא למנע מלמעבד תשובה, דתנו רבנן, הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו, אין מקבלין מהן. וכל המקבל מהן, אין רוח חכמים נוחה הימנו, הני מלי, שאין גזלה חוזרת בעינה. אבל חוזרת בעינה, …
    ומאן דגזל ועבד תשובה ומהדר גזלה למרה, מכפר ליה. ואי מאית נגזל, מהדר ליורשיו ומכפר לה. וכי מהדר לנגזל, מבעי לה לאחולי על גבה, כי היכי דלא למנע מלמעבד תשובה, דתנו רבנן, הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו, אין מקבלין מהן. וכל המקבל מהן, אין רוח חכמים נוחה הימנו, הני מלי, שאין גזלה חוזרת בעינה. אבל חוזרת בעינה, מקבלין, דאמר רבי יוחנן, בימי רבי נשנית משנה זו, מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה. אמרה לו אשתו, ריקה, אם אתה עושה תשובה, אפלו אבנט שאתה חוגר אינו שלך, ונמנע ולא עשה תשובה. באותה שעה אמרו, הגזלנים ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן, והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו.
  37. Midrash Tanchuma, Noach 12:2 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר, על שניהם נאמר, ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה (בראשית א, כח). וכבשה כתיב, האיש כובש את הארץ ואין האשה כובשת והאיש מצוה על פריה ורביה יותר מן האשה,
  38. Midrash Tanchuma, Pekudei 3:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר (איוב ט, י). תדע לך, שכל הנשמות שהיו מן אדם הראשון ושיהיו עד סוף כל העולם, כלן נבראו בששת ימי בראשית. וכלן בגן עדן, וכלן היו במתן תורה, שנאמר: כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום, ואת אשר איננו פה עמנו היום (דברים כט, יד). ומה שאמר, עשה …
    אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר (איוב ט, י). תדע לך, שכל הנשמות שהיו מן אדם הראשון ושיהיו עד סוף כל העולם, כלן נבראו בששת ימי בראשית. וכלן בגן עדן, וכלן היו במתן תורה, שנאמר: כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום, ואת אשר איננו פה עמנו היום (דברים כט, יד). ומה שאמר, עשה גדלות עד אין חקר, אלו גדולות שעושה הקדוש ברוך הוא ביצירת הולד. בשעה שבא אדם לשמש עם אשתו, רומז הקדוש ברוך הוא למלאך הממנה על ההריון, ושמו לילה.
  39. Midrash Tanchuma, Pekudei 5:4 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן, לשני בקרים הביאו הכל, שנאמר: והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר (שמות לו, ג), והותירו, מיד ויצו משה ויעבירו קול במחנה, והמלאכה היתה דים (שמות לו, ו, ז).
  40. Midrash Tanchuma, Pekudei 7:1 אמר רבי יוחנן
    ‎אלה פקודי המשכן. זה שאמר הכתוב: ותפלטני מריבי עמי (ש״‎ב כב, מד). וכתוב אחד אומר, תפלטני מריבי עם (תהלים יח, מד). מריבי עם אלו האמות, מריבי עמי אלו ישראל. אמר דוד, רבונו של עולם, ישראל רוגנים הם, אתה מבקש שישיחו אחרי. תדע לך, כשנעשה בית המקדש, כל דבר ודבר נעשה במספר ובמשקל, שנאמר: במספר במשקל לכל וי …
    ‎אלה פקודי המשכן. זה שאמר הכתוב: ותפלטני מריבי עמי (ש״‎ב כב, מד). וכתוב אחד אומר, תפלטני מריבי עם (תהלים יח, מד). מריבי עם אלו האמות, מריבי עמי אלו ישראל. אמר דוד, רבונו של עולם, ישראל רוגנים הם, אתה מבקש שישיחו אחרי. תדע לך, כשנעשה בית המקדש, כל דבר ודבר נעשה במספר ובמשקל, שנאמר: במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל (עזרא ח, לד). למה, שהם רוגנים, שנאמר: וידבר העם באלהים ובמשה (במדבר כא, ה). הוי, תפלטני מריבי עמי. ומדבר במשה כשעשה את המשכן. אמר משה, יודע אני שישראל אכפת להם, משיחין באחיהם ובאמותם, שנאמר: תשב באחיך תדבר, בבן אמך תתן דפי (תהלים נ, כ). מהו תשב באחיך תדבר. אמר רבי יוחנן, לא תאמר שבאחיו מאביו יש לו רשות לדבר ולא באחיו מאמו, אלא אם דברת באחיך מאביך, סופך לדבר באחיך מאמך, שנאמר: תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי.
  41. Midrash Tanchuma, Pinchas 12:1 רבי יוחנן אמר
    וידבר ה' וגו' צו את בני ישראל וגו' את קרבני לחמי לאשי וגו'. ילמדנו רבנו, המנחות שהיו נקרבות על המזבח, כיצד היו נקרבות. כך שנו רבותינו, כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהם באות חמץ רבי מאיר אמר, השאור בודה לו מתוכו ומחמצה. רבי יהודה אומר, אף היא אינה מן המבחר, אלא מביא את השאור ונותן לת …
    וידבר ה' וגו' צו את בני ישראל וגו' את קרבני לחמי לאשי וגו'. ילמדנו רבנו, המנחות שהיו נקרבות על המזבח, כיצד היו נקרבות. כך שנו רבותינו, כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהם באות חמץ רבי מאיר אמר, השאור בודה לו מתוכו ומחמצה. רבי יהודה אומר, אף היא אינה מן המבחר, אלא מביא את השאור ונותן לתוך המים וממלא את המדה. אמר לו: אף היא היתה חסרה או יתרה. כל המנחות נלושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו. ואם החמיצו שיריה, עובר בלא תעשה, שנאמר: כל המנחה אשר תקריבו ממנה לה' וגו' (ויקרא ב, יא). וחיב על לישתה ועל עריכתה ועל אפיתה. ואין לך חביב מן הקרבנות. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אמר להם לישראל, לא שאני צריך להם אמרתי לכם להקריב קרבנות. כל העולם כלו, שלי הוא. והבהמה שאתם מקריבים ממנה לפני, אני בראתי אותה. וכן הוא אומר, אם ארעב לא אומר לך, כי לי תבל ומלאה (תהלים נ, יב). אמר רבי יהודה בר סמון, כל מה שצויתי לכם להקריב קרבני לחמי, לא שאני צריך לאכילה, שאין לפני לא אכילה ולא שתיה. אמר רבי סמון, שלש עשרה מדות רחמים כתוב בהקדוש ברוך הוא, שנאמר: ויעבר ה' על פניו וגו' (שמות לד, ו), יש רחמן מוסר מזונותיו לאכזרי. הוי, אם ארעב לא אומר לך. אמר רבי יהודה בר סמון, אמר הקדוש ברוך הוא, עשר בהמות טהורות מסרתי לך, שלש ברשותך, שבעה שאין ברשותך. אלו שהן ברשותך, שור שה כשבים ושה עזים (דברים יד, ד). ואלו שאינן ברשותך, איל צבי ויחמור ואקו וגו' (שם פסוק ה). שמא הטרחתי עליך שתהא מחזיר בהרים ובגבעות שתביא לפני קרבן מאלו שאינן ברשותך. לא אמרתי לך, אלא ממה שיש ברשותך מן הגדלים על אבוסיך, הוי, אם ארעב לא אומר לך. אמר רבי יצחק, כתיב: את קרבני לחמי לאשי. וכי יש לפני אכילה ושתיה. אם אתה אומר שיש לפני אכילה ושתיה, למד ממלאכי השרת, שנאמר: משרתיו אש לוהט (תהלים קד, ד). היכן נזונין. רבי יודן בשם רבי יצחק אומר, מזיו שכינה הן נזונין, שנאמר: באור פני מלך חיים (משלי טז, טו). אמר רבי שמעון בן לקיש, כתיב: עולת תמיד העשויה בהר סיני. וכי בהר סיני עשו עולה. אלא אם תאמר יש לפניו אכילה ושתיה, למד ממשה רבנו. ראה מה כתיב בו, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה (שמות לד, כח). אלו היה לפני אכילה ושתיה, היה אוכל ושותה ממה שאני אוכל ושותה. ומה משה שהלך בשליחותו ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה. הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. הוי, אם ארעב לא אומר לך וגו' (תהלים נ, יב). אמר רבי חיא בר אבא, כך אמר הקדוש ברוך הוא, בריותי אינם צריכים לבריותי. מימיך שמעת שאמר השקו את הגפן הזה יין והיא עושה יין הרבה, השקו את הזית הזה שמן שהוא עושה שמן הרבה. בריותי אינן צריכין לבריותי, ואני צריך לבריותי. אמר רבי ינאי, בנהג שבעולם, זה שעובר על גב הנהר, אי אפשר לו שלא ישתה שנים ושלשה לוגין מים. ואני כל הימים מלא שעלי, שנאמר: מי מדד בשעלו מים (ישעיה מ, יב). ואני על לוגך כתבתי, בקדש הסך נסך שכר לה', שהוא לשון שתיה, לשון שביעה, לשון שכרות. בהמה אחת בראתי בעולמי ואין אתה יכל לעמד במזונותיה. ואיזו, זו בהמות בהררי אלף (תהלים נ, י). רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יוחנן אמר, בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים היא רועה בכל יום, שנאמר: כי בול הרים ישאו לו (איוב מ, כ). רבי יהושע בן לוי אומר, בהמה רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלין לה כל מיני מאכל לאכילתן של צדיקים לעתיד לבא, שנאמר: והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר (ישעיה סה, י). ורבנן אמרי, היא רבוצה על אלף הרים, ואלף הרים מגדלים לה בהמות בכל יום והיא אוכלת. מה טעם. דכתיב: וכל חית השדה ישחקו שם. אפשר דאית בעיר אכיל בעיר. אמר רבי תנחומא, גדולים מעשה אלהינו ומה מתקנים מעשיו. ומהיכן הוא שותה. רבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יהושע בן לוי אומר, כל מה שהירדן עושה לששה חדשים הוא שותה אותן גמיעה אחת, שנאמר: הן יעשק נהר לא יחפז וגו'. ויש לה בהן כדי לכלוך פה. ומהיכן הוא שותה. תני רבן שמעון בן גמליאל, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב, י), ושמו יובל, שנאמר: ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיה יז, ח). וממנו שותה. תני רבי חיא בשם רבי מאיר, ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך (איוב יב, ז). שאל נא בהמות, זו הבהמה. ועוף השמים, זו זיז שדי. או שיח לארץ ותרך, ויספרו לך דגי הים (איוב יב, ח). שיח לארץ, זו גן עדן. דגי הים, זה לויתן. מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת (שם פסוק ט). מלך אחד היה לך ושמו שלמה, שנאמר: ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח, עשרה בקר בריאים וגו' (מל״‎א ה, ב-ג). אמר רבי יהודה בר זבידה, אלף נשים היו לו לשלמה, וכל אחת ואחת עושה לו בכל יום כזה, זו סבורה שאצלה הוא סועד. נחמיה הפחה לא היה יכלת בו לעמד על סעודתו, שנאמר: ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד וגו' (נחמיה ה, יח). אמר הקדוש ברוך הוא, בני, לא מפני שיש לפני אכילה ושתיה אמרתי לכם, אלא בשביל הריח, שתהיו ערבין ונותנין לפני לריח ניחוח.
  42. Midrash Tanchuma, Re'eh 8:1 בשם רבי יוחנן
    כי יכרית ה' וגו', זה שאמר הכתוב: קוה אל ה' ושמר דרכו (תהלים לז, לד), שהיו סבורין ליכנס לארץ מיד. אמר להם: אתם סבורים לירש את ארצם, שמרו דרכו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: קוה אל ה' ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה (תהלים לז, לד). הוא שמשה אמר, כי יכרית ה' אלהיך. מהו כי יכרית. על תנאי הוא. שאם …
    כי יכרית ה' וגו', זה שאמר הכתוב: קוה אל ה' ושמר דרכו (תהלים לז, לד), שהיו סבורין ליכנס לארץ מיד. אמר להם: אתם סבורים לירש את ארצם, שמרו דרכו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: קוה אל ה' ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה (תהלים לז, לד). הוא שמשה אמר, כי יכרית ה' אלהיך. מהו כי יכרית. על תנאי הוא. שאם ישמרו את התורה, יכנסו לארץ. ובכל מקום שאתה מוצא כי, על תנאי הוא. כי יקרא קן צפור לפניך בדרך שלח תשלח (דברים כב, ז). כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כפר (שמות ל, יב). כי תבנה בית חדש ועשית מעקה (דברים כב, ח). אף כאן התנה הקדוש ברוך הוא עמהן שאינו מכרית את הגוים אלא על מנת שישמרו את התורה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקדוש ברוך הוא. אתה מוצא, כשברא העולם, חלק הארצות לשרי האמות ובחר בארץ ישראל. מנין, שכן משה אמר, בהנחל עליון גוים וגו' (שם לב, ח), ובחר לחלקו ישראל, שנאמר: כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו (שם פסוק ט). אמר הקדוש ברוך הוא, יבאו ישראל שבאו לחלקי, וינחלו את הארץ שבאה לחלקי. לכך כתוב, כי יכרית. ירמיה הנביא צוח ואמר, ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה (ירמיה ג, יט), ארץ שחמדוה אבות העולם. אברהם נתאוה לה, שכן הוא אומר, ויאמר, ה' אלהים, במה אדע כי אירשנה (בראשית טו, ח). יצחק נתאוה לה, שנאמר לו: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל (שם כו, ג). יעקב נתאוה לה, שנאמר: אם יהיה אלהים עמדי וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי (שם כח, כ-כא). אמר רבי יהודה, אף משה נתאוה לה שנאמר: ואתחנן אל ה' וגו' אעברה נא ואראה וגו' (דברים ג, כג-כה). ואף דוד נתאוה לה, שנאמר: בחרתי הסתופף בבית ה' (תהלים פד, יא). מהו הסתופף. רבי תנחום ברבי חנילאי ורב. חד אמר, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אפלו יש לי פרקליטין וטרקלין בחוצה לארץ ואין לי אלא הסף בארץ ישראל, בחרתי הסתופף. וחד אמר, אפלו לא יהא לי לאכל בארץ ישראל אלא סיפוף של חרובין, בחרתי הסתופף. הוי, ואתן לך ארץ חמדה, ארץ שחמדו לה האבות. נחלת צבי (ירמיה ג, ט). מה צבי קל בריצתו, אף ארץ ישראל מריצה פרותיה, שמבכרת תחלה. דבר אחר, מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו, כך כשישראל זוכין, אין ארץ ישראל מחזקת פרותיה, צבאות גוים (שם), שצביונות גוים בה. כתיב: מלך יריחו אחד, מלך העי אשר מצד בית אל אחד (יהושע יב, ט). אין בין זה לזה אלא שלשה, והוא אומר, מלך יריחו אחד, מלך העי וגו' אחד. אמר רבי פרנך בשם רבי יוחנן, כל מלך שהיה בחוץ לארץ, אם לא היה קונה עיר אחת בארץ ישראל, לא היה נקרא מלך. ראה מה כתיב גבי עכן, וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה (שם ז, כא). פורפירא בבלאה. ומנין היה ביריחו פורפירא בבלאה. אלא שהיה מלך בבל לשם וקנה עיר בארץ ישראל. הוי, ארץ שצביונות של אמות העולם בה, והורישה לישראל. לכך כתיב: כי יכרית ה' אלהיך וגו'.
  43. Midrash Tanchuma, Sh'lach 13:1 רבי יוחנן אומר
    ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה. זה שאמר הכתוב: ותפרעו כל עצתי (משלי א, כה), כל הטובה אשר יעצתי עליכם, קלקלתם ובטלתם אותה. מתחלה, וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג, ח), באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים ירדתי בשבילכם, והייתי מוסר לכל אחד ואחד שני מלאכים. רבי יוחנן אומר, אחד חוגר זינו ואחד נותן עטרה …
    ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה. זה שאמר הכתוב: ותפרעו כל עצתי (משלי א, כה), כל הטובה אשר יעצתי עליכם, קלקלתם ובטלתם אותה. מתחלה, וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג, ח), באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים ירדתי בשבילכם, והייתי מוסר לכל אחד ואחד שני מלאכים. רבי יוחנן אומר, אחד חוגר זינו ואחד נותן עטרה בראשו. רב הונא אמר, פורפוריא הלבישם ושם המפרש חקוק עליהם. כל הימים שהיה בידם, לא היה דבר רע נוגע בהם ולא מלאך ולא דבר אחר. וכשחטאו, אמר להם משה, הורד עדיך (שם לג, ה). באותה שעה, וישמע העם את הדבר הרע הזה (שם פסוק ד). וכתיב: ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב (שם פסוק ו). מה עשה הקדוש ברוך הוא. הביא מלאך המות ואמר לו: כל העולם ברשותך, חוץ מאמה זו שבחרתי בה. אמר מלאך המות לפני הקדוש ברוך הוא, לחנם נבראתי בעולם. אמר לו הקדוש ברוך הוא, בראתיך שתהיה משכיל בכל אמה חוץ מאמה זו שאין לך רשות בה. ראה עצה שיעץ הקדוש ברוך הוא עליהם, שיהיו חיים וקימים, שנאמר: ואתם הדבקים בה' אלהיכם, חיים כלכם היום (דברים ד, ד). וכן הוא אומר, והמכתב מכתב אלהים הוא, חרות על הלוחות (שמות לב, טז). מאי חרות. אמר רבי יהודה, חרות מן המלכיות. רבי נחמיה אומר, חרות ממלאך המות. וראו עצה שיעץ הקדוש ברוך הוא עליהם. מיד קלקלו את העצה אחר ארבעים יום. לכך נאמר: ותפרעו כל עצתי. ועל זה נאמר, עד אנה ינאצני. אמר משה, ושמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה וגו'. מה אמות העולם אומרים. אלהי כנען הם קשים מאלהי מצרים. אלהי מצרים שקר. אבל של כנען, בעלי כח הם. ואמרו אל יושב הארץ הזאת וגו', מבלתי יכלת ה'. שלא יאמרו האמות, לאלו שקראם בני בכורי, הוא מכלה כך, מבלתי יכלת ה' להביאם. אמר משה, אתה אומר, אכנו בדבר ואורשנו. ואני אומר, סלח נא. אכנו בדבר ואורשנו. אמר משה, רבונו של עולם, הבט לברית אבותם שנשבעת להם, שתעמיד מהם מלכים נביאים וכהנים. אמר לו הקדוש ברוך הוא, ואין אתה מבניהם, אעשה אותך לגוי גדול ועצום ורב ממנו. כיון שראה משה כך, עמד ובא לפניו במדה אחרת, ויאמר משה אל ה', ושמעו מצרים וגו', ואמרו אל יושב הארץ ההיא, יאמרו, שלא היה בו כח לזון אותם. אמר לו: והלא ראו נסים וגבורות שעשיתי להם במצרים ועל הים, והיאך יאמרו, מבלתי יכלת ה' להביא את העם הזה, עכשו יאמרו, לפני מלך אחד היה יכל לעמד, לפני שלשים ואחד מלכים לא היה יכל לעמד. רבון העולמים, עשה בשבילך, ועתה יגדל נא כח ה', תנצח מדת רחמים למדת הדין, כאשר דברת לאמר. אני אמרתי לפניך, באיזו מדה אתה דן את עולמך, שנאמר: הודעני נא את דרכך (שמות לג, יג). ומדת הדין העבירה ממני, שנאמר: ויעבר ה' על פניו ויקרא (שם לד, ו). אותה המדה שאמרת לי, קים, יגדל נא כח ה' וגו', ה', ה' אל רחום וחנון (שם), סלח נא לעון העם הזה. קבל הקדוש ברוך הוא את דבריו והודה לו, שנאמר: ויאמר ה' סלחתי כדבריך, שכן עתידין אמות העולם לומר כדבריך. ואולם חי אני, אם יראו האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה, בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה, לא נכנס. פחות מבן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות, אם היה עמהם בעצה, לא היה נכנס. ואף על פי כן לא מת אחד מהם פחות מששים שנה. בא וראה מה בין צדיקים לרשעים, כענין שנאמר: ושבתם וראיתם בין וגו' (מלאכי ג, יח). משל למה הדבר דומה. למטרוניתא שהיתה לה שפחה, והלך בעלה למדינת הים. כל הלילה היתה אומרת שפחתה לאותה מטרונא, אני נאה ממך, והמלך אוהב אותי יותר ממך. אמרה לה אותה מטרוניתא, יבא הבקר תדע מי נאה או מי שאוהב המלך. אף כך אמות העולם אומרים לישראל, אנחנו מעשינו יפין ובנו חפץ הקדוש ברוך הוא. לכך אמר ישעיה, יבא הבקר ונדע במי חפץ הקדוש ברוך הוא, שנאמר: אמר שומר אתא בקר וגם לילה (ישעיה כא, יב). יבא העולם הבא שנקראת בקר ואנו יודעים, שנאמר: ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע (מלאכי ג, יח). כתיב: אך הבל בני אדם כזב בני איש (תהלים סב, י), אמר רבי חיא בשם רבי לוי, כל הבלים שישראל עושין כל ימות השנה. במאזנים לעלות (שם), הקדוש ברוך הוא מוחל להם במזל מאזנים בחדש תשרי, שנאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז, ל).
  44. Midrash Tanchuma, Shemot 10:3 אמר רבי יוחנן
    מיד ויבקש להרג את משה, ויברח משה מפני פרעה. העלו את משה לבימה ובקש פרעה להרגו. עשה הקדוש ברוך הוא לפרעה אלם, ולסגנין חרשין, ולספקלטרין עורים, וברח משה מפני פרעה. מנין? דאמר רבי יוחנן, שבשעה שאמר משה לא איש דברים אנכי, השיבו הקדוש ברוך הוא: מי שם פה לאדם, שאמר פרעה מפיו, העלו את משה לבימה להרגו. או מ …
    מיד ויבקש להרג את משה, ויברח משה מפני פרעה. העלו את משה לבימה ובקש פרעה להרגו. עשה הקדוש ברוך הוא לפרעה אלם, ולסגנין חרשין, ולספקלטרין עורים, וברח משה מפני פרעה. מנין? דאמר רבי יוחנן, שבשעה שאמר משה לא איש דברים אנכי, השיבו הקדוש ברוך הוא: מי שם פה לאדם, שאמר פרעה מפיו, העלו את משה לבימה להרגו. או מי עשאו אלם או חרש. מי עשה הסגנין חרשין או ספקלטרין עורים, או מי עשאך פקח שתברח מפני פרעה, הלא אנכי ה'.
  45. Midrash Tanchuma, Shemot 13:1 רבי יוחנן אמר
    ‎ומשה היה רעה. אמר רבי לוי: כל מי שנאמר בו: היה, תחלתו כשר וסופו כשר. ורבי יוחנן אמר: כל מי שנאמר בו: היה, זן ופרנס. אמרו לו: והרי כתיב: והנחש היה ערום (בראשית ג, א). אמר להם: אף הוא היה ערום מתקן לפרעניות. אמרו לו: והא כתיב: וקין היה עבד? (בראשית ד, ב) אמר להם: היה מתקן לגלות. אמרו לו: והרי כתיב: ו …
    ‎ומשה היה רעה. אמר רבי לוי: כל מי שנאמר בו: היה, תחלתו כשר וסופו כשר. ורבי יוחנן אמר: כל מי שנאמר בו: היה, זן ופרנס. אמרו לו: והרי כתיב: והנחש היה ערום (בראשית ג, א). אמר להם: אף הוא היה ערום מתקן לפרעניות. אמרו לו: והא כתיב: וקין היה עבד? (בראשית ד, ב) אמר להם: היה מתקן לגלות. אמרו לו: והרי כתיב: והיה כאשר נלכדה ירושלים (ירמיה לח, כח). אמר להם: אף הוא סימן יפה לה, שאלולי שנלכדה ירושלים, נתכלו שונאי ישראל. ולא עוד אלא שנטלו אפופסים, תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך (איכה ד, כב). ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל מי שנאמר בו: היה, היה רואה עולם חדש. לפיכך כתיב: ומשה היה רעה.
  46. Midrash Tanchuma, Shemot 14:1 אמר רבי יוחנן
    ‎וינהג את הצאן אחר המדבר. אמר רבי יוחנן: למה היה רודף למדבר? לפי שראה שישראל נתעלו מן המדבר, שנאמר: מי זאת עולה מן המדבר. עליה מן המדבר, התורה מן המדבר, המן והשלו מן המדבר, המשכן מן המדבר, השכינה מן המדבר הכהונה ומלכות מן המדבר הבאר מן המדבר ענני כבוד מן המדבר. לפיכך וינהג את הצאן אחר המדבר.
  47. Midrash Tanchuma, Shemot 15:2 רבי יוחנן אמר
    ויאמר משה אסרה נא ואראה. רבי יוחנן אמר: שלש פסיעות פסע משה. רבי שמעון בן לקיש אמר, לא פסע, אלא צוארו עקם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: נצטערת לראות, חייך, שאתה כדאי שאגלה עליך. מיד ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת הנני, חייך, שתבוא השעה ותתפלל על ישראל ומיד אני עונה אותך בלשון ה …
    ויאמר משה אסרה נא ואראה. רבי יוחנן אמר: שלש פסיעות פסע משה. רבי שמעון בן לקיש אמר, לא פסע, אלא צוארו עקם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: נצטערת לראות, חייך, שאתה כדאי שאגלה עליך. מיד ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה אמרת הנני, חייך, שתבוא השעה ותתפלל על ישראל ומיד אני עונה אותך בלשון הזה: אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני (ישעיה נח, ט).
  48. Midrash Tanchuma, Shemot 25:3 אמר רבי יוחנן
    והיו ישראל אומרים: מהיכן הקדוש ברוך הוא בא מן המזרח או מן המערב או מן הצפון או מן הדרום? שנאמר: ויאמר, ה' מסיני בא (דברים לג, ב). ואומר: אלוה מתימן יבוא (חבקוק ג, ג). וכל העם ראים את הקולת. רואים את הקול אינו אומר אלא את הקולת. אמר רבי יוחנן: היה הקול יוצא ונחלק לשבעה קולות, ומשבעה קולות לשבעים לשון …
    והיו ישראל אומרים: מהיכן הקדוש ברוך הוא בא מן המזרח או מן המערב או מן הצפון או מן הדרום? שנאמר: ויאמר, ה' מסיני בא (דברים לג, ב). ואומר: אלוה מתימן יבוא (חבקוק ג, ג). וכל העם ראים את הקולת. רואים את הקול אינו אומר אלא את הקולת. אמר רבי יוחנן: היה הקול יוצא ונחלק לשבעה קולות, ומשבעה קולות לשבעים לשון, כדי שישמעו כל האמות. וכל אמה ואמה שומעת קולו בלשון האמה, ונפשותיהן יוצאות. אבל ישראל, היו שומעין ולא היו נזוקין.
  49. Midrash Tanchuma, Shmini 9:1 בשם רבי יוחנן
    ויהי ביום השמיני. רבי תנחומא ורבי חיא רבה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר אמר, כל מקום שנאמר ויהי, אינו אלא לשון צרה. רבי שמואל בר נחמני בשם רבי נתן אמר, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, כל מקום שנאמר ויהי בימי, לשון צרה. וחמשה הם. ויהי בימי אמרפל (בראשית יד, א). מה צער היה שם. עשו מלחמה להרג לאברהם אבינו, ש …
    ויהי ביום השמיני. רבי תנחומא ורבי חיא רבה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר אמר, כל מקום שנאמר ויהי, אינו אלא לשון צרה. רבי שמואל בר נחמני בשם רבי נתן אמר, המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה, כל מקום שנאמר ויהי בימי, לשון צרה. וחמשה הם. ויהי בימי אמרפל (בראשית יד, א). מה צער היה שם. עשו מלחמה להרג לאברהם אבינו, שנאמר: עשו מלחמה (בראשית יד, ב). משל לאוהבו של מלך שנכנס למדינה, ובשבילו היה המלך נזקק לכל אותה מדינה. באו ונזדוגו לו בדברים. וכשרצה ללכת, אמרו לו הכל, וי שאין המלך נזקק למדינה עוד כשהיה. כך אברהם אוהבו של הקדוש ברוך הוא היה, שכך כתיב בו, זרע אברהם אוהבי (ישעיה מא, ח). וכתיב: ונברכו בך כל משפחות האדמה (בראשית יב, ג). וכשבאו המלכים ונזדוגו לו, אמרו הכל, וי שאין הקדוש ברוך הוא נזקק לעולם כמו שהיה, שבעבורו היה נזקק לעולם. וזה שאמר הכתוב: ויבאו אל עין משפט (שם יד, ז). אמר רבי אחא, לא בקשו להזדוג אלא לגלגל עינו של עולם. אמרו, עין שעשתה מדת הדין בעולם, בקשו לסמותה. הוא קדש (שם), הוא כתיב. כלומר, הוא שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא וירד לכבשן האש. כשראו הדברים כך, צוחו, ויהי בימי אמרפל מלך שנער. ויהי בימי אחז בן יאשיה מלך יהודה (ישעיה ז, א), מה צרה היה שם. זה שאמר הכתוב: ארם מקדם ופלשתים מאחור וגו' (שם ט, יא). משל למלך שמסר את בנו לפדגוג, והיה הפדגוג שונא אותו. אמר, אם אני הורג אותו ומתחיב הריגה, אלא הריני מושך מחיתו ממנו, והוא מת מאליו. כך אמר אחז הרשע, אם אין גדיים, אין תישים. אם אין צאן, אין רועה היכן העולם. כך אמר, אם אין קטנים, אין גדולים. אם אין גדולים, אין תלמידים. ואם אין תלמידים, אין חכמים. אם אין תורה, אין בתי כנסיות ובתי מדרשות. ואם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בעולם. מה עשה, עבר על כל בתי כנסיות ובתי מדרשות וסגר אותם. וזהו שאמר הכתוב, צור תעודה חתום תורה בלמדי (ישעיה ח, טז). וכשראו כך, התחילו הכל צווחין וי שיתחרב העולם כשבטלו התורה, זו היה בימי אחז. ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו (ירמיה א, ג), מה צרה היתה שם. ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו אל השמים ואין אורם (שם ד, כג). משל לכתבים של מלך שהובאו למדינות המלכות. בכל מדינה ומדינה שהובאו לידם, היו הכל עומדין על רגליהם ופורעין את ראשיהם וקוראין אותם באימה וברתת ובזיע. וכשהובאו למדינתו של מלך, קרעו אותם ושרפום. כך עשו ישראל, כששולח הקדוש ברוך הוא שלוחו לאמות העולם, הם עושים תשובה ומתכסים בשק וצמים, כמו שעשו אנשי נינוה, שנאמר: מטעם המלך וגדליו וגו' (יונה ג, ז). אמרו זכרונם לברכה, מי שהיתה בביתו קורה אחת או אבן אחת מגזל, הורס הבית ומוציאו ומשיב הגזל. ובשביל זה היה מתירא יונה להנבא, דאמר רבי טרפון, ממנה היה הדג וכו'. ואמות העולם מתיראין לפני הקדוש ברוך הוא וקרובים לתשובה, וישראל קשי ערף. וזה שאמר הכתוב: ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה (ירמיה לו, כג). כלומר, קרא ארבעה פסוקים, ובפסוק החמישי קרא היו צריה לראש וגו' (איכה א, ה). וכתיב: יקרעה בתער הסופר והשלך אל האש עד תם כל המגלה (ירמיה לו, כג). כשראו כך, התחילו הכל צווחין וי על הגזרה התלויה עלינו. האחרת, ויהי בימי אחשורוש (אסתר א, א). מה צרה היתה שם, להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים (שם ג, יג). משל למלך שהיה לו כרם, והיו לו שלשה שונאים. מה עשו. האחד מקטף בעוללות, והשני מזנב באשכלות, והשלישי מעקר בגפנים. המלך, הוא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. הכרם שלו, הוא ישראל, שנאמר: כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיה ה, ז). השלשה שונאים שלהם, הם פרעה, נבוכדנצר, והמן. פרעה התחיל מקטף בעוללות, שנאמר: כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו (שמות א, כב). נבוכדנצר מזנב באשכלות, שנאמר: החרש והמסגר (ירמיה כט, ב). החרש מהו, אלו שמתפללין תפלת חרש בלחש ונוצחין בתפלתן לכל אמות העולם. המסגר, שכל אמות העולם באין במסגר מלפניהם ובורחין, שהן מסגירין לכל האמות. ובא נבוכדנצר לכלותם, וכלה החרש והמסגר והגלם. בא המן הרשע עוקר בגפנים, שנאמר: להשמיד להרג ולאבד (אסתר ג, יג). התחילו הכל צווחין וי והתאבלו לפני המקום. ויהי בימי שפט השופטים (רות א, א), היה שם רעב. ואיזו צרה גדולה מן הרעב. ומנין שהיה רעב. שנאמר: ויהי רעב בארץ (רות א, א). ולמה היה רעב. לפי שישראל והדינים לא היו דנין דין אמת, שנאמר: ויהי בימי שפט השופטים. אנו מוצאים, הוא, שמורה הרשעים, כמו הוא דתן ואבירם, הוא אחשורוש, הוא אחז, כן השופטים. ולפי שהיו השופטים רשעים ואין דנין דין אמת לאמתו, היה רעב בארץ. ולמה הדבר דומה. למדינה שהיתה חיבת מס למלך, שלח גבאים לגבותה. עמדו בני המדינה הכו את הגבאים ותלאום. הדין שהיו הם חיבין שמנו בהם דינים אחרים, עשו הם בגבאין. כך היו עושין באותו זמן, שאלימלך שופט היה בשופטים, והוא איש זרוע, ואנשים רבים תחת ידו, והיה רואה הצרה והרעב ולא היה מזהיר לחטאים לשוב מרשעם. ושב ללכת בנפשו מבית לחם לגור בשדה מואב, להחיות נפשו ברעב ונפש אשתו ברעב ונפש בניו, ולא היה יודע כי התורה תחיה נפש בעליה ולא הבלי העולם. והוא, שהיה חשוב, שנאמר: וילך איש מבית לחם יהודה (רות א, א), ואין אומרים איש אלא לאדם חשוב, שנאמר: והאיש משה ענו מאד (במדבר יב, ג), שאלימלך היה איש חשוב, שמחשבים אותו במקומו, והלך להציל את נפשו ונפש ביתו, ולא טרח עצמו בעסקי הצבור כמו שהוא אדם חשוב ויאמינו לדברו להשיבם מרעתם ולהזהירם שישובו בתשובה. ולפיכך ארע לו כמו שאמר הכתוב, וימת אלימלך איש נעמי (רות א, ג). וכן מתו בניו, שנאמר: וימותו שני בניו מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה (רות א, ה), שכן היו דנין את הדינין כמו בסדום. רבי שמעון בן אבא בשם רבי יוחנן אמר, כל מקום שנאמר ויהי, משמש צרה ומשמש שמחה. ואם צרה, אין צרה כיוצא בה. ואם שמחה, אין שמחה כיוצא בה. אבל כל והיה, שמחה. השיבו חכמים, ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור (בראשית א, ג), הרי שמחה. אמר להם: אף היא אינה של שמחה, לפי שלא זכה העולם להשתמש באותו האור. שכך אמר רבי יהודה בר סמון, אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום הראשון, היה אדם צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקדוש ברוך הוא מעשה דור אנוש ודור המבול, עמד וגנזו מהם. זה שאמר הכתוב: וימנע מרשעים אורם (איוב לח, טו). והיכן גנזו. בגן עדן לצדיקים, שנאמר: אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה (תהלים צז, יא). השיבוהו עוד, אומר, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א, ה). אמר להם: אף הוא באותו יום אינה של שמחה. שכל מעשה יום ראשון עתידין לבלות, שנאמר: כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה (ישעיה נא, ו). השיבוהו, והרי יום שני ויום שלישי ויום רביעי ויום חמישי ויום הששי. אמר להם: אף הם אינם של שמחה, שכל מעשה ששת ימי בראשית, צריכים עשיה אחרת, כגון חטים צריכין לטחן, החרדל צריך להמתיק, התורמוס צריך להמתיק. השיבוהו, ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח (בראשית לט, ב). אמר להם: אף היא אינה של שמחה, שמתוך כך נזדמנה לו אותו הדב, שנאמר בפסוק, אחר, ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו וגו' (בראשית לט, ז). השיבוהו, ויהי ה' עם יהושע ויהי שמעו בכל הארץ (יהושע ז, א). אמר להם: אף היא אינה של שמחה, שבאותו הפרק נפל יאיר בן מנשה ששקול כנגד רבן של סנהדרין, שנאמר: ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש (יהושע ז, ה), ואמר מר, זה יאיר בן מנשה ששקול כרבן של סנהדרין. השיבוהו, והרי כתיב: ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו (ש״א יח, יד). אמר להם: אף היא אינה של שמחה, שמתוך כך נפלה איבה בלב שאול, שנאמר: ויהי שאול עוין את דוד (ש״א יח, ט). השיבוהו, והרי כתיב: ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו (ש״ב ז, א). אמר להם: אף היא אינה של שמחה, שבאותו היום בא נתן הנביא אל דוד ואמר ליה: רק אתה לא תבנה הבית. אמרו לו: הרי אמרנו את שלנו, אמר אתה את שלך כי והיה שמחה. אמר להם: והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס (יואל ד, יח), שיהא בימות המשיח ויהא שמחה גדולה לישראל. וכן, והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן (ישעיה ז, כא). וכן, והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים (זכריה יד, ח). וכן, והיה כעץ שתול על פלגי מים (תהלים א, ג). וכן, והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים (מיכה ה, ו). אמרו לו: והרי כתיב: והיה כאשר נלכדה ירושלים (ירמיה לח, כח). אמר להם: אף היא אינה של צרה, שבאותו היום נטלו ישראל אפופסין על עונותיהם. שכך כתיב: תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך (איכה ד, כב).
  50. Midrash Tanchuma, Tazria 1:1 אמר רבי יוחנן
    אשה כי תזריע וילדה זכר. זה שאמר הכתוב: מי יתנני כירחי קדם וגו' (איוב כט, ב). הפסוק הזה איוב אמר. אימתי, בשעה שבאו עליו היסורין. אמר, מי יתנני כירחי קדם ולואי שהייתי כאותן הימים שהייתי במעי אמי. כימי אלוה ישמרני (איוב כט, ב), מלמד שהולד משתמר במעי אמו. בהלו נרו עלי ראשי, לאורו אלך חשך (איוב כט, ג). מ …
    אשה כי תזריע וילדה זכר. זה שאמר הכתוב: מי יתנני כירחי קדם וגו' (איוב כט, ב). הפסוק הזה איוב אמר. אימתי, בשעה שבאו עליו היסורין. אמר, מי יתנני כירחי קדם ולואי שהייתי כאותן הימים שהייתי במעי אמי. כימי אלוה ישמרני (איוב כט, ב), מלמד שהולד משתמר במעי אמו. בהלו נרו עלי ראשי, לאורו אלך חשך (איוב כט, ג). מכאן את למד, שהאורה לתינוק כשהוא במעי אמו. כאשר הייתי בימי חרפי, בסוד אלוה עלי אהלי (איוב כט, ד). כשם שהגשם מוחה בקרקע ומלכלך אותה, כך התינוק מלכלך במעי אמו. דבר אחר בסוד אלוה עלי אהלי מדבר בתינוק וכשם שהתינוק מלכלך כך אדם מלכלך מעונות והצרות באות עליו. באותה שעה הוא אומר, מי יתנני כירחי קדם, ולואי היו לי אותן הירחים והימים שהייתי במעי אמי. מה אומר באחרונה, כאשר הייתי בימי חרפי, אמר רבי אבהו, התינוק יוצא ממעי אמו מלא רירין ומלא דם, והם מחבבין אותו. וכן מנהג כל אשה שתלד, מחבבין אותו הולד. וכל שכן אם הוא זכר. הוי אומר, אשה כי תזריע וילדה זכר. אשה כי תזריע. זה שאמר הכתוב: אחור וקדם צרתני (תהלים קלט, ה). במי הכתוב מדבר, באדם הראשון. אמר רבי יוחנן, כתיב בו באדם הראשון שתי יצירות שני יודין, שנאמר: וייצר ה' אלהים את האדם (בראשית ב, ז), יצירה אחת בעולם הזה ויצירה אחת לעולם הבא. אבל הבהמה והחיה והעוף יצירה אחת כתיב בהן ביו״ד אחת, דכתיב: ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה (בראשית ב, יט). לפיכך הוא אומר, אחור וקדם צרתני. רבי שמעון בן לקיש אומר, אחור למעשה בראשית. מה טעם. דכתיב: ורוח אלהים מרחפת על פני המים (בראשית א, ב), זו נפשו של אדם הראשון. לפיכך הוא אומר, אחור וקדם צרתני. רבי אלעזר בן פדת אומר, אחור למעשה יום הששי, וקדם למעשה יום הששי. כיצד, ששה דברים ברא הקדוש ברוך הוא ביום הששי, ואלו הן, נפש חיה ובהמה וחיתו ארץ, ואדם וחוה. ונפשו של אדם נבראת תחלה, שנאמר: נפש חיה (בראשית ב, יט). ואין נפש חיה אלא נפשו של אדם, שנאמר: ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב, ז). הוי, קדם למעשה יום הששי. ואחור למעשה יום הששי, שהיה עוסק בו כל יום הששי. הוי, אחור וקדם צרתני, אחור למעשה יום הששי וקדם למעשה יום הששי. רבי שמואל בר נחמני אמר, מהו אחור וקדם צרתני. אלו דו פרצופין, זכר ונקבה, שנאמר: זכר ונקבה בראם וגו' ויקרא את שמם וגו' (שם ה, ב), הוי אומר, אחור וקדם צרתני. אמר אדם, אחר שברא הקדוש ברוך הוא כל הבהמות והעופות והשקצים והרמשים, ואחר כן ברא אותי. כך התינוק הזה עד שלא יצא ממעי אמו, הקדוש ברוך הוא מצוה אותו ואומר לו: מזה תאכל ומזה לא תאכל, וזה לכם הטמא, את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו. ומי שהוא מקבל עליו במעי אמו כל המצות שבתורה ואחר כן נולד, לכך כתיב: אשה כי תזריע.
  51. Midrash Tanchuma, Tazria 7:1 אמר רבי יוחנן
    דבר אחר, אדם כי יהיה בעור בשרו. למה אינו אומר דבר אל בני ישראל כמו שכתב בכל הפרשיות כלם אלא אדם כי יהיה. זה שאמר הכתוב: כי לא אל חפץ רשע אתה וגו' (תהלים ה, ה). לפי שהפסוק, אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה (ישעיה מו, י), מי ששומע הפסוק הזה, אומר, שמא עוות הדין יש למעלה. אמר רבי תנחומא, מהו וכל חפצי אעשה. …
    דבר אחר, אדם כי יהיה בעור בשרו. למה אינו אומר דבר אל בני ישראל כמו שכתב בכל הפרשיות כלם אלא אדם כי יהיה. זה שאמר הכתוב: כי לא אל חפץ רשע אתה וגו' (תהלים ה, ה). לפי שהפסוק, אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה (ישעיה מו, י), מי ששומע הפסוק הזה, אומר, שמא עוות הדין יש למעלה. אמר רבי תנחומא, מהו וכל חפצי אעשה. שאין חפץ לחיב שום בריה, שנאמר: כי לא אחפץ במות המת (יחזקאל יח, לב). הוי, כי לא אל חפץ רשע אתה. מהו לא יגרך רע. אמר רבי יוחנן, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אם אתה מבקש לזכות את בריותיך, מי ממחה בידך, שנאמר: באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה (קהלת ח, ד). מי גדול ממך. בנהג שבעולם, שלטון שהוא יושב בדין ומבקש לזכות או לחיב, הוא מתירא ממי שהוא גדול ממנו שלא ירננו עליו אונקליטין לקומוס, קומוס מתירא מן הפרכוס, והפרכוס מתירא מן המלך. כלום הוא מתירא מאחר. ואתה רבונו של עולם אם אתה מבקש לזכות את בריותיך, ממי אתה מתירא. לא יגרך רע. אין יגרך אלא לשון יראה, שנאמר: כי יגרתי מפני האף והחמה (דברים ט, יט).
  52. Midrash Tanchuma, Tazria 9:1 בשם רבי יוחנן
    אדם כי יהיה בעור בשרו. זה שאמר הכתוב: כי לא אל חפץ רשע אתה, לא יגרך רע. ללמדך, שאין הקדוש ברוך הוא חפץ לחיב בריה, שנאמר: חי אני נאם ה' אלהים אם אחפץ במות הרשע וגו' (יחזקאל לג, יא). ובמה חפץ. להצדיק בריותיו, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו יגדיל וגו' (ישעיה מב, כא), למען לצדק בריותיו ולא לחיב. וכן אתה מוצא ב …
    אדם כי יהיה בעור בשרו. זה שאמר הכתוב: כי לא אל חפץ רשע אתה, לא יגרך רע. ללמדך, שאין הקדוש ברוך הוא חפץ לחיב בריה, שנאמר: חי אני נאם ה' אלהים אם אחפץ במות הרשע וגו' (יחזקאל לג, יא). ובמה חפץ. להצדיק בריותיו, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו יגדיל וגו' (ישעיה מב, כא), למען לצדק בריותיו ולא לחיב. וכן אתה מוצא באדם הראשון, כשבראו נתנו בגן עדן וצוהו ואמר לו: מזה אכל ומזה לא תאכל, כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב, יז). עבר על צווי הקדוש ברוך הוא, הביא עליו אפופסין. בא השבת ופטרו. התחיל מסיח עמו אולי יעשה תשובה, שנאמר: ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה (שם ג, ט), אן את. ואין ה' אלא מדת רחמים, שנאמר: ה', ה' אל רחום וחנון (שמות לד, ו). הקדים לו מדת הרחמים למדת הדין, שיעשה תשובה. הוי אומר, כי לא אל חפץ רשע אתה, שאינו חפץ לחיב בריה. התחיל מסיח עמו, שנאמר: מי הגיד לך כי עירום אתה (בראשית ג, יא). ויאמר האדם, האשה וגו' (בראשית ג, יב). הניח אדם והתחיל מסיח עם האשה, שנאמר: ויאמר ה' אלהים אל האשה מה זאת עשית וגו' (בראשית ג, יג). אבל כשבא אצל הנחש, לא הסיח עמו כמו שהסיח עם האשה, אלא מיד נתן לו אפופסין, שנאמר: ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' (בראשית ג, יד). ואיבה אשית בינך וגו' (בראשית ג, טו). חזר אצל האשה ואמר לה: הרבה ארבה וגו' (בראשית ג, טז). וכשחזר אצל אדם, לא חיבו עד שנתן לו רמז לעשות תשובה. ומנין, אמר רבי חכינאי בשם רבי לוי, שאמר לו: בזעת אפך תאכל לחם וגו' (בראשית ג, יט). אין שובך אלא תשובה, שנאמר: שובה ישראל עד ה' אלהיך, כי כשלת בעונך (הושע יד, ב). כיון שלא עשה תשובה, טרדו מגן עדן, שנאמר: ויגרש את האדם (בראשית ג, כד). הוי אומר, כי לא אל חפץ רשע אתה. מהו יגרך רע. אמר רבי תנחום בר חנילאי בשם רבי ברכיה בשם רבי יוחנן, אין עומדין לפני הקדוש ברוך הוא אלא מלאכי שלום, אבל מלאכי זעף רחוקים ממנו, שנאמר: ה' ארך אפים (במדבר יד, יח). וכי אין אנו יודעים שהוא ארך אפים. אלא מהו ארך אפים, שמלאכי זעף רחוקים ממנו, שנאמר: באים מארץ מרחק מקצה השמים, ה' וכלי זעמו (ישעיה יג, ה). הוי אומר, כי לא אל חפץ רשע אתה, לא יגרך רע. דבר אחר, לא יגרך רע. אמר רבי יוחנן, אין אתה נגרר אחר הרעה, ואין הרעה גוררת אותך, ואינה גרה אצלך. הוי, לא יגרך רע. ואין יגרך אלא דירה, שנאמר: וכי יגור אתך גר (שמות יב, מח). דבר אחר, לא יגרך רע. אמר רבי אליעזר בן פדת בשם רבי יוחנן, אין שמו של הקדוש ברוך הוא נזכר על הרעה, אלא על הטובה. תדע לך שהוא כן, שבשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האור ואת החשך וקרא להן שמות, הזכיר שמו על האור ולא הזכיר שמו על החשך, שנאמר: ויקרא אלהים לאור יום, ולחשך קרא לילה (בראשית א, ה), הרי הזכיר שמו על האור. אבל כשבא לחשך, אינו אומר, קרא אלהים לחשך לילה, אלא קרא לילה. וכן אתה מוצא כשברא הקדוש ברוך הוא אדם וחוה, הזכיר שמו עליהם, שנאמר: ויברך אותם אלהים (בראשית א, כח). וכשקללן, לא הזכיר שמו עליהם, אלא אל האשה אמר (שם ג, טז), ולאדם אמר (בראשית א, יז). ואם תאמר, הרי על הנחש הזכיר שמו בשעה שקללו, דכתיב ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה (בראשית א, יד). כך שנו רבותינו, על שלשה דברים הזכיר הקדוש ברוך הוא שמו עליהם ואף על פי שהן לרעה. על המסית, זה הנחש שהסית את האשה ואמר לה: כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע (בראשית א, ה), תהיו כמותו. מה הוא בורא עולמות, אף אתם תבראו עולמות כמוהו, שכל אמן שונא אמן כמותו. ולפי שהסית אותה וספר לשון הרע, לפיכך הזכיר שמו עליו. ועל העובר על דברי חכמים, שנאמר: כה אמר ה' אלהי ישראל, ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת (ירמיה יא, ג). ועל העושה בטחונו בבשר ודם, שנאמר: כה אמר ה', ארור הגבר אשר יבטח באדם וגו' (שם יז, ה). אימתי הוא ארור, בשעה שמן ה' יסור לבו וישלך בטחונו על בשר ודם. וכן אתה מוצא בנח כשברך את בניו, ויאמר ברוך ה' אלהי שם (בראשית ט, כו). אבל כשקלל את כנען (בראשית ט, כה) לא הזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא עליו אלא ויאמר ארור כנען, וכן את מוצא באלישע הנביא, כשבא מלך ארם להלחם בישראל, נתיעץ בעבדיו ועשה לישראל בורות. כלומר, שאם יבאו ישראל להלחם עמנו, יפלו לתוך הבורות, שנאמר: ומלך ארם היה נלחם בישראל וגו', וישלח איש האלהים אל מלך ישראל השמר וגו' (מ״ב ו, ח-ט). אין הקדוש ברוך הוא עושה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, שנאמר: כי לא יעשה ה' אלהים דבר וגו' (עמוס ג, ז). כיון שעברו ישראל פעם ראשונה ושניה ולא נפלו לתוכן, הרגיש מלך ארם ואמר לעבדיו, הלא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל. אמרו לו עבדיו, אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך, ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו. ויגידו לו לאמר הנה בדתן, וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד וגו' (מ״ב ו, יב-יד). מיד עמד נער אלישע בלילה וראה שהקיפו את העיר סוסים ורכב וחיל. מיד ויצעק ויאמר, אהה אדוני איכה נעשה, ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם (מ״ב ו, טו טז). מיד נתפלל אלישע והזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: פקח נא את עיניו ויראה, ויפקח ה' את עיני הנער וגו' (מ״ב ו, יז). מיד עמד אלישע וקלל את הארמים, ואמר, הך נא את הגוי הזה בסנורים וגו' (מ״ב ו, יח), ולא הזכיר את שמו של הקדוש ברוך הוא. וכשחזר ונתפלל עליהם שיפקחו עיניהם, אמר, ה' פקח את עיני אלה ויראו (מ״ב ו, כ). הוי אומר, שמו של הקדוש ברוך הוא נזכר על הטובה ולא על הרעה. וכן את מוצא, כשראה הנביא אותן מרכבות שנמשלו לארבע מלכיות, שנאמר: ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים וגו' (זכריה ו, א). וכשאמר על הגאלה, ויראני ה' ארבעה חרשים (זכריה ב, ג). וכן אתה מוצא כשבאו אותן חמשה מלאכי חבלה להחריב את ירושלים, שנאמר: והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון וגו' (יחזקאל ט, ב), נשתלח גבריאל עמהם, ככתוב, ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל (יחזקאל י, ב). אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל, מלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרק על העיר, כדכתיב, ויאמר אל האיש לבוש הבדים בא אל בינות לגלגל (יחזקאל י, ב). בא גבריאל ועמד אצל האופן. אמר לו הכרוב, מה אתה מבקש. אמר לו: כך וכך צוני הקדוש ברוך הוא. אמר לו: טול. אמר לו: תן אתה בידי. מיד וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים וגו', וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים ויקח ויצא (יחזקאל י, ז). ואמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי, אלמלא לא נצטננו הגחלים מיד של כרוב לידו של גבריאל, לא נשתיר משונאיהם של ישראל שריד ופליט. ולא רצה הקדוש ברוך הוא לעשות הרעה על ידי עצמו, אלא על ידי מלאך. אבל לעתיד לבא, הוא עושה הטובה על ידי עצמו, שנאמר: וזרקתי עליכם מים טהורים (יחזקאל לו, כה). הוי אומר, כי לא אל חפץ רשע, אתה, לא יגרך רע (תהלים ה, ד). מהו לא יגרך רע. שאין שמו של הקדוש ברוך הוא חל על הרעה, אבל על הטובה חל, חוץ משני דברים שחל הקדוש ברוך הוא שמו עליהן אף על פי שהן לרעה, ואלו הן, שנאמר: וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו (דניאל ט, יד). משום שצדיק ה' אלהינו, וישקד ה' ויבא את הרעה ומהו. אלא שצדקה עשה עמנו, שהקדים גלות יכניה לגלות צדקיה. ואיזו צדקה. שהקדים והגלה גלות יכניה לבבל עם החרש והמסגר ועם כל גבורי החיל, וירדו לבבל ועשו תרבץ לתורה. שאלמלא היה כן, היתה התורה משתכחת בגלות צדקיה, אלא שיצאו אלו שהאמינו לדבריו של ירמיה הנביא ויצאו עם התורה. החרש והמסגר אלף (מ״ב כד, טז). מהו חרש, כיון שפותחין בדברי תורה, נעשו הכל כחרשים. מסגר, כיון שהיו סוגרין, לא היה בכל ישראל מי שהיה יכל לפתח. הוי אומר, כי צדיק ה' אלהינו, וצדקה עשה באותה גולה, ששקד עליה. ועוד טובה גדולה עשה עם ישראל. כיצד, שבעשרה בטבת היו ראויין ישראל לגלות מירושלים. שכן הוא אומר, בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה וגו' (יחזקאל כד, ב). מה עשה הקדוש ברוך הוא. אמר, אם יוצאין עכשו בצנה, הם מתים. מה עשה. המתין להם והגלה אותם בקיץ הוא שהנביא אומר, אסף אסיפם נאם ה' (ירמיה ח, יג), ואין אסף אסיפם אלא גלות, שנאמר: אסף אאסף יעקב כלך (מיכה ב, יב). והמתין להם עד הקיץ, ואחר כן הגלה אותם. וזה שנאמר: וישקד ה' על הרעה (דניאל ט, יד). הוי אומר, אף זה טובה. והשניה, ויאמר ה' אליו עבר בתוך העיר וגו' (יחזקאל ט, ד). אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל, לך ורשם על מצחן של צדיקים ת״ו של דיו, כדי שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה וימותו מיד. ועל מצחן של רשעים ת״ו של דם, כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה. נכנסה קטיגוריא לפני הקדוש ברוך הוא, אמרה לפניו, רבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו. אמר לה הקדוש ברוך הוא, הללו צדיקים גמורים, והללו רשעים גמורים. אמרה לו: היה בידם למחות ולא מחו. אמר לה, גלוי וידוע לפני, שאם מחו בהם לא היו מקבלים מהם. אמרה לפניו, רבונו של עולם, אם גלוי וידוע לפניך, לפניהם מי גלוי. ולפיכך היה להם למחות בידם ולהתבזות על קדושת שמך, ולקבל על עצמן ולסבל הכאות מישראל, כמו שהיו הנביאים סובלים מישראל, שהרי ירמיה סובל כמה צרות מישראל. וישעיה כמו כן, דכתיב: גוי נתתי למכים ולחיי למרטים (ישעיה נ, ו), ושאר הנביאים. מיד חזר הקדוש ברוך הוא ואמר למלאכי חבלה, זקן בחור וגו' (יחזקאל ט, ו). אף זו לטובה, שהפיג הקדוש ברוך הוא חמתו בירושלים, שנאמר: כלה ה' את חמתו וגו' (איכה ד, יא). שאלולי כן, כל ישראל נתחיבו בו כליה. הוי אומר, לא יגרך רע, שאין הקדוש ברוך הוא מחל שמו על הרעה. ואפלו ישראל רשעים, חלק כבוד להם ולא הזכירן לרעה. כיצד, כשבא על הקרבנות מהו, אמר למשה, דבר אל בני ישראל אדם כי יקריב מכם קרבן לה' (ויקרא א, ב), מישראל ולא מעובדי עבודה זרה. אבל כשבא להזהיר על הנגעים מהו אומר, אדם כי יהיה, אינו אומר אלא אדם. הוי, לא יגרך רע.
  53. Midrash Tanchuma, Terumah 1:2 בשם רבי יוחנן as transmitted by Rabbi Yitzchak (Nappacha)
    אמר רבי יצחק בשם רבי יוחנן: ראה מה כתיב: כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי (יחזקאל כב, כו). למה? בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו (יחזקאל כב, כו). כיון שאין בן תורה, אינו יודע להבדיל בין קדש לחל ובין הטמא לטהור. ואומר: קדשי בזית ואת שבתתי חללת (יחזקאל כב, ח). למה מבזה את הקדשים? שאינו יודע …
    אמר רבי יצחק בשם רבי יוחנן: ראה מה כתיב: כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי (יחזקאל כב, כו). למה? בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו (יחזקאל כב, כו). כיון שאין בן תורה, אינו יודע להבדיל בין קדש לחל ובין הטמא לטהור. ואומר: קדשי בזית ואת שבתתי חללת (יחזקאל כב, ח). למה מבזה את הקדשים? שאינו יודע לשמר שבת. ראה כמה חביבה תרומת כהנים שנתנה לכהנים בני תורה, אבל תרומת המשכן, קראה הקדוש ברוך הוא לשמו, שנאמר: ויקחו לי תרומה.
  54. Midrash Tanchuma, Terumah 4:1 אמר רבי יוחנן
    ‎דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. כל דבר שנאמר בה לי, יש בה ברכה. והתרומה יש בה ברכה. אמר רבי יוחנן: ראה מה כתיב: והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר (שמות לו, ג). מהו בבקר בבקר. לשני בקרים הביאו את כל נדבות המשכן, שנשתלחה ברכה בנדבותיהם, שנאמר: ויקחו לי. ויקחו לי. אמר להם הקדוש ברוך הוא: לא בשביל שאמ …
    ‎דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. כל דבר שנאמר בה לי, יש בה ברכה. והתרומה יש בה ברכה. אמר רבי יוחנן: ראה מה כתיב: והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר (שמות לו, ג). מהו בבקר בבקר. לשני בקרים הביאו את כל נדבות המשכן, שנשתלחה ברכה בנדבותיהם, שנאמר: ויקחו לי. ויקחו לי. אמר להם הקדוש ברוך הוא: לא בשביל שאמרתי לכם קחו לי תרומה תהיו מלגלגין בתרומה ותאמרו לא כהן הוא שהוא אוכלה, שאם אינו נותן לו אחד ממאה, יהא יודע שאינו גוזל אותו השבט אלא לי, שכן כתיב ויקחו לי תרומה, וכתיב תקחו את תרומתי.
  55. Midrash Tanchuma, Tetzaveh 6:6 אמר רבי יוחנן
    אמר דוד: כי אתה תאיר נרי (תהלים יח, כט). אמר רבי ברכיה ברבי: תולדת האש מלמעלן אין כח בעין לראותו, שנאמר: ונגה לאש ומן האש יוצא ברק (יחזקאל א, יג), וברק אין כח בעין לראותו, והוא צריך לאורה. אמר רבי יוחנן: מה שיש בתוך עיניך, אין אתה יכול לראות. העין הזו לבנה והשחור באמצע, מהיכן צריך לראות? לא מתוך הלב …
    אמר דוד: כי אתה תאיר נרי (תהלים יח, כט). אמר רבי ברכיה ברבי: תולדת האש מלמעלן אין כח בעין לראותו, שנאמר: ונגה לאש ומן האש יוצא ברק (יחזקאל א, יג), וברק אין כח בעין לראותו, והוא צריך לאורה. אמר רבי יוחנן: מה שיש בתוך עיניך, אין אתה יכול לראות. העין הזו לבנה והשחור באמצע, מהיכן צריך לראות? לא מתוך הלבן. ואינו רואה אלא מתוך השחור. ועל אור עיניך אין אתה יכול לעמד, ואתה מבקש לעמד על דרכו של הקדוש ברוך הוא. כל כך למה? שלא יטעך יצרך לומר, שהוא צריך לאורך. אמר רבי אבין הלוי ברבי: את מוצא כל מי שמבקש לעשות לו חלונות, עושה אותן רחבות מבפנים וצרות מבחוץ, למה? שיהו שואבות האור. אבל חלונות שבמקדש לא היו כך, אלא רחבות מבחוץ וצרות מבפנים. למה? שיהא האור יוצא מן בית המקדש ומאיר לעולם. והאור יוצא מתוך ביתו ומאיר לעולם, והוא צריך לנרות. אלא לזכותנו בנרות. אמר דוד: אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה (תהלים צז, יא).
  56. Midrash Tanchuma, Tetzaveh 11:2 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן: ששים רבוא של מלאכי השרת ירדו עם הקדוש ברוך הוא לסיני, שנאמר: רכב אלהים רבתים אלפי שנאן (תהלים סח, יח), והיו נותנין עטרות בראש כל אחד ואחד מישראל. אמר רבי אבא בר כהנא: כשעמדו ישראל על הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד, ז), מיד חבבן הקדוש ברוך הוא ושלח לכל אחד ואחד מהן שני …
    אמר רבי יוחנן: ששים רבוא של מלאכי השרת ירדו עם הקדוש ברוך הוא לסיני, שנאמר: רכב אלהים רבתים אלפי שנאן (תהלים סח, יח), והיו נותנין עטרות בראש כל אחד ואחד מישראל. אמר רבי אבא בר כהנא: כשעמדו ישראל על הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד, ז), מיד חבבן הקדוש ברוך הוא ושלח לכל אחד ואחד מהן שני מלאכים, והיה אחד חוגר לו זינו, ואחד נותן לו עטרה בראשו.
  57. Midrash Tanchuma, Tetzaveh 11:3 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי סימון: פורפראות הלבישן, שנאמר: ואלבשך רקמה (יחזקאל טז, י). רבי הונא דצפורין אמר: זונאיות חגר להם, שנאמר: ואחבשך בשש (יחזקאל טז, י). רבי שמעון בן יוחאי אומר: כלי זין חגר להם ושם המפרש חקוק עליו. לפיכך, כבוד חכמים ינחלו, אלו ישראל שנחלו כל השבח הזה מסיני. וכסילים מרים קלון, אלו אמות העולם שנטל …
    אמר רבי סימון: פורפראות הלבישן, שנאמר: ואלבשך רקמה (יחזקאל טז, י). רבי הונא דצפורין אמר: זונאיות חגר להם, שנאמר: ואחבשך בשש (יחזקאל טז, י). רבי שמעון בן יוחאי אומר: כלי זין חגר להם ושם המפרש חקוק עליו. לפיכך, כבוד חכמים ינחלו, אלו ישראל שנחלו כל השבח הזה מסיני. וכסילים מרים קלון, אלו אמות העולם שנטלו אפופסיס שלהן מסיני. מנין? אמר רבי יוחנן: שנאמר: והגוים חרב יחרבו (ישעיה ס, יב). הוי קורא בו: חורב יחרבו, מחורב נחרבו. הוי וכסילים מרים קלון.
  58. Midrash Tanchuma, Toldot 9:2 בשם רבי יוחנן
    ולמה נתעקרו האמהות? אמר רבי לוי בשם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם רבי יוחנן, שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתם. אמר הקדוש ברוך הוא: עשירות הן, נאות הן, אם אני נותן להם בנים אינן מתפללות לפני. אתה מוצא כל מה שהגיע לאברהם הגיע ליצחק. אברהם כתיב בו זקנה, שנאמר: ואברהם זקן (בראשית כד, א). וביצחק כתיב …
    ולמה נתעקרו האמהות? אמר רבי לוי בשם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם רבי יוחנן, שהיה הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתם. אמר הקדוש ברוך הוא: עשירות הן, נאות הן, אם אני נותן להם בנים אינן מתפללות לפני. אתה מוצא כל מה שהגיע לאברהם הגיע ליצחק. אברהם כתיב בו זקנה, שנאמר: ואברהם זקן (בראשית כד, א). וביצחק כתיב בו, ויהי כי זקן יצחק.
  59. Midrash Tanchuma, V'Zot HaBerachah 5:1 אמר רבי יוחנן
    ואתה מרבבת קדש. מלמד שהקדוש ברוך הוא גדול ומהלל שמו בכל צבא שלו, שאין מדותיו כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם, אם המלך יוצא בפמליא שלו, הוא נאה ויש בצבאותיו נאים ממנו, הוא גבור ויש בצבאותיו גבורים ממנו. אבל הקדוש ברוך הוא, אין בכל רבבותיו כמוהו, שנאמר: אין כמוך באלהים, ה' (תהלים פו, ח). ואומר: מי כמכה באלי …
    ואתה מרבבת קדש. מלמד שהקדוש ברוך הוא גדול ומהלל שמו בכל צבא שלו, שאין מדותיו כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם, אם המלך יוצא בפמליא שלו, הוא נאה ויש בצבאותיו נאים ממנו, הוא גבור ויש בצבאותיו גבורים ממנו. אבל הקדוש ברוך הוא, אין בכל רבבותיו כמוהו, שנאמר: אין כמוך באלהים, ה' (תהלים פו, ח). ואומר: מי כמכה באלים ה' וגו' (שמות טו, יא). מימינו אש דת למו, מלמד, שהתורה נתונה בימין. אמר רבי יוחנן, כל מי שרוצה לעסק בתורה, יראה עצמו כאלו עומד באש. לכך נאמר: אש דת למו. אף חבב עמים, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, שני עלין אתה מטיל על בניך, על תורה ועל שעבוד מלכיות. אמר לו הקדוש ברוך הוא, כל העוסק בתורה, נצל משעבוד מלכיות וכל קדשיו בידך. והם תכו לרגלך, תני רב יוסף, אלו תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ומכתתין את רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמד תורה, ופורקין מעצמם על מלכות. דבר אחר, והם תכו לרגלך, אף על פי שהן לוקין בהליכתן, אין זזין ממשכנותיך, אלא ישא מדברתיך שכר מרבה, שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה. תורה צוה לנו משה וגו', מהו מורשה קהלת יעקב. ירשה היא לקהלת יעקב, שכל העוסק בה לשמה, זוכה לנחלת יעקב, שנאמר: אז תתענג על ה' וגו' והאכלתיך נחלת יעקב אביך (ישעיה נח, יד).
  60. Midrash Tanchuma, Vaera 14:6 אמר רבי יוחנן
    כנים למה? ששמו את ישראל מכבדי חוצות ושוקים, לפיכך נהפך עפרם לכנים, והיו חופרין אמה על אמה ולא היה שם עפר, שנאמר: כל עפר הארץ היה כנים. ויעשו כן החרטמים בלטיהם. אמר רבי יוחנן: בלטיהם, מעשה שדים. בלהטיהם, מעשה כשפים. לפי שאין השד יכול לעשות פחות מכשעורה.
  61. Midrash Tanchuma, Vaera 14:12 אמר רבי יוחנן
    ארבה למה? מפני ששמו את ישראל זורעי חטין ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה ואכלו כל מה שזרעו להם ישראל. אמר רבי יוחנן: כיון שבא ארבה, שמחו המצרים ואמרו, נקבץ ונשלק מהן, נמלא מהן חביות. אמר הקדוש ברוך הוא: רשעים, במכה שהבאתי עליכם אתם הייתם שמחין. מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה, לא נשאר ארבה א …
    ארבה למה? מפני ששמו את ישראל זורעי חטין ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה ואכלו כל מה שזרעו להם ישראל. אמר רבי יוחנן: כיון שבא ארבה, שמחו המצרים ואמרו, נקבץ ונשלק מהן, נמלא מהן חביות. אמר הקדוש ברוך הוא: רשעים, במכה שהבאתי עליכם אתם הייתם שמחין. מיד ויהפך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה, לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים. אפלו מה שבקדרות ובחביות מלוחין, פרחו והלכו להן.
  62. Midrash Tanchuma, Vayechi 6:8 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי שמואל בר נחמן, שני פעמים נסתלקה רוח הקדש מיעקב באותה שעה. אחד כשבקש לברך אפרים ומנשה, ואחד כשבא לגלות הקץ. וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים, התחיל מברכן, וידגו לרב, בשרן שעתידים בני אפרים להיות נצודים כדגים, שנאמר: ויאמר לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת (שופטים יב, ו). וירא יוסף כי ישית אביו …
    אמר רבי שמואל בר נחמן, שני פעמים נסתלקה רוח הקדש מיעקב באותה שעה. אחד כשבקש לברך אפרים ומנשה, ואחד כשבא לגלות הקץ. וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים, התחיל מברכן, וידגו לרב, בשרן שעתידים בני אפרים להיות נצודים כדגים, שנאמר: ויאמר לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת (שופטים יב, ו). וירא יוסף כי ישית אביו וגו' ויתמך יד אביו להסיר אתה. אמר לו: ידי את מבקש להסיר שרפשה לשר המלאכים. אמר רבי יוחנן, כשני עמודים שבתוך דמוסין שבטבריא, כך היו זרועותיו של יעקב. ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה וגו'. וימאן אביו ויאמר ידעתי, שראה לגדעון עומד ממנשה. ואולם אחיו הקטן יגדל, זה יהושע שעמד מאפרים. ויברכם ביום ההוא לאמר בך וגו', עשה אפרים ראשון למנשה. ואימתי נתקימה ברכתו, בחנכת הנשיאים, שהקריב אפרים ביום השביעי ומנשה ביום השמיני, לקים מה שנאמר: מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים (ישעיה עד, כו).
  63. Midrash Tanchuma, Vayechi 15:2 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן, וכי שנים עשר שבטים הן. והלא כבר נאמר, אפרים ומנשה כראובן ושמעון, והן ארבעה עשר. אלא כשלוי נמנה עמהן, אינן נמנין עמו. וכשאין לוי נמנה עמהן, אפרים ומנשה נמנין שבט אחד. מנין, שכן כתיב: לבני יוסף לאפרים אלישמע, למנשה גמליאל (במדבר א, י). הוי, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, לא פחות ולא יותר.
  64. Midrash Tanchuma, Vayeshev 3:5 אמר רבי יוחנן
    מהו מאד עמקו מחשבתיך. אמר רבי יוחנן, מחשבה עמקה נטלת עם אברהם בין הבתרים כשאמרת לו ידע תדע כי גר יהיה זרעך. אמר רבי יהודה בר שלום, שיהיו גרים ותושבים בארץ לא להם משתעבדין ארבע מאות שנה, והיו חיבין לירד מכפתין בקולרין. ולא עשה כך, אלא חשב היאך להורידן בכבוד, והביא עלילה שיאהב יעקב ליוסף וישנאוהו אחיו …
    מהו מאד עמקו מחשבתיך. אמר רבי יוחנן, מחשבה עמקה נטלת עם אברהם בין הבתרים כשאמרת לו ידע תדע כי גר יהיה זרעך. אמר רבי יהודה בר שלום, שיהיו גרים ותושבים בארץ לא להם משתעבדין ארבע מאות שנה, והיו חיבין לירד מכפתין בקולרין. ולא עשה כך, אלא חשב היאך להורידן בכבוד, והביא עלילה שיאהב יעקב ליוסף וישנאוהו אחיו וימכרוהו לישמעאלים ויורידוהו למצרים וירד יעקב ובניו בשבילו, שנאמר: ויוסף הורד מצרימה.
  65. Midrash Tanchuma, Vayigash 5:12 אמר רבי יוחנן
    אמר רבי יוחנן, וי לנו מיום הדין, וי לנו מיום תוכחה. ומה, יוסף כשאמר לאחיו אני יוסף, פרחה נשמתן. כשעומד הקדוש ברוך הוא לדין דכתיב ביה (מלאכי ג, ב) ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו שכתוב בו כי לא יראני האדם וחי (שמות לג, כ) על אחת כמה וכמה, ומה זה נבהלו אחיו מפניו כשיבוא הקדוש ברוך הוא לתבע עלב …
    אמר רבי יוחנן, וי לנו מיום הדין, וי לנו מיום תוכחה. ומה, יוסף כשאמר לאחיו אני יוסף, פרחה נשמתן. כשעומד הקדוש ברוך הוא לדין דכתיב ביה (מלאכי ג, ב) ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו שכתוב בו כי לא יראני האדם וחי (שמות לג, כ) על אחת כמה וכמה, ומה זה נבהלו אחיו מפניו כשיבוא הקדוש ברוך הוא לתבע עלבון המצות ופשעה של תורה, על אחת כמה וכמה.
  66. Midrash Tanchuma, Vayishlach 4:2 אמר רבי יוחנן
    ראה גבורתו של יעקב, מה כתיב בו, ויקח יעקב אבן וירמה מצבה. וכמה שעורה. אמר רבי יוחנן, שעורה כשנה של טבריה.
  67. Midrash Tanchuma, Yitro 8:1 אמר רבי יוחנן
    ‎בחדש השלישי. ילמדנו רבנו, החושש בפיו מהו לרפאתו בשבת. כך שנו רבותינו: החושש בפיו, מטילין לו לתוך פיו סם של רפואה בשבת, מפני ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת. שאמרה תורה, חלל עליו שבת אחת, כדי שישמר שבתות הרבה. ומנין? אמר רבי אליעזר, מקל וחמר. ומה מילה שהוא אבר אחד מן אביו של אדם, דוחה את השבת. …
    ‎בחדש השלישי. ילמדנו רבנו, החושש בפיו מהו לרפאתו בשבת. כך שנו רבותינו: החושש בפיו, מטילין לו לתוך פיו סם של רפואה בשבת, מפני ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת. שאמרה תורה, חלל עליו שבת אחת, כדי שישמר שבתות הרבה. ומנין? אמר רבי אליעזר, מקל וחמר. ומה מילה שהוא אבר אחד מן אביו של אדם, דוחה את השבת. סכנת נפשות שהיא כל גופו של אדם, אינו דין שתדחה את השבת. אמר רבי יוחנן: כל שהוא מן השפה ולפנים, דוחה את השבת ומרפאים אותו בשבת.

Pirkei DeRabbi Eliezer (4)

  1. Pirkei DeRabbi Eliezer 21:9 רבי יוחנן אמר
    רבי יוחנן אמר: לא היה יודע קין שהנסתרות גלויות לפני המקום. מה עשה? נטל את נבלתו של אחיו וחפר וטמן אותו בארץ. אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״אי הבל אחיך?״ אמר לפניו: ״רבונו של עולם, שומר שדה וכרם שמתני״, שנאמר: ״השמר אחי אנכי?״ אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״הרצחת וגם ירשת? קול דמי אחיך צועקים אלי״. כיון ששמע קין …
    רבי יוחנן אמר: לא היה יודע קין שהנסתרות גלויות לפני המקום. מה עשה? נטל את נבלתו של אחיו וחפר וטמן אותו בארץ. אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״אי הבל אחיך?״ אמר לפניו: ״רבונו של עולם, שומר שדה וכרם שמתני״, שנאמר: ״השמר אחי אנכי?״ אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״הרצחת וגם ירשת? קול דמי אחיך צועקים אלי״. כיון ששמע קין הדבר, נבהל. ואררו שיהיה נודד בארץ על שפיכות דמים ועל מות רע.
  2. Pirkei DeRabbi Eliezer 29:9 רבי יוחנן אומר
    רבי יוחנן אומר: כל הגוים הבאים בישראל נמולים בטובתם וברצונם וביראת שמים הם נמולים, ואף על פי כן אין מאמינים בגוים עד שבעה דורות שלא ישובו המים למוצאיהם. אבל עבדים נמולים שלא בטובתם ושלא ברצונם, ואין אמונה בעבדים. כך כל עבדים שנמולו עם אברהם אבינו לא נתקימו לא הם ולא זרעם בישראל. ומנין שמלן? שנאמר: ״ …
    רבי יוחנן אומר: כל הגוים הבאים בישראל נמולים בטובתם וברצונם וביראת שמים הם נמולים, ואף על פי כן אין מאמינים בגוים עד שבעה דורות שלא ישובו המים למוצאיהם. אבל עבדים נמולים שלא בטובתם ושלא ברצונם, ואין אמונה בעבדים. כך כל עבדים שנמולו עם אברהם אבינו לא נתקימו לא הם ולא זרעם בישראל. ומנין שמלן? שנאמר: ״וכל אנשי ביתו יליד בית נמולו״. ולמה מלן? בשביל הטהרה שלא יטמאו את אדניהם במאכליהם ובמשתיהם, שכל מי שאוכל עם הערל כאלו אוכל עם הכלב. מה הכלב שלא נמול כך הערל שלא נמול, וכל הנוגע בערל כנוגע במת. וכל הרוחץ עמו כרוחץ עם המצרע שהם בחייהם כמתים, ובמותם כנבלת השדה ואין תפלתן נכנסת לפני הקדוש ברוך הוא, ועליהם הוא אומר: ״לא המתים יהללו יה״. אבל ישראל שהן נמולין תפלתן נכנסת לפני הקדוש ברוך הוא, ועליהם הוא אומר: ״ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה״.
  3. Pirkei DeRabbi Eliezer 33:12 רבי יוחנן אומר
    רבי יוחנן אומר: כל הנביאים נתנבאו בחייהם, ושמואל נתנבא בחייו ולאחר מותו, שאמר שמואל לשאול ״אם אתה שומע לעצתי לנפל בחרב ותהא מיתתך כפרה עליך ויהא גורלך עמי במקום שאני שם״, ושמע שאול לעצתו ונפל בחרב הוא וכל בניו, שנאמר ״וימת שאול ושלשת בניו״. למה? שיהא חלקו עם שמואל הנביא לעתיד לבא, שנאמר ״ומחר אתה וב …
    רבי יוחנן אומר: כל הנביאים נתנבאו בחייהם, ושמואל נתנבא בחייו ולאחר מותו, שאמר שמואל לשאול ״אם אתה שומע לעצתי לנפל בחרב ותהא מיתתך כפרה עליך ויהא גורלך עמי במקום שאני שם״, ושמע שאול לעצתו ונפל בחרב הוא וכל בניו, שנאמר ״וימת שאול ושלשת בניו״. למה? שיהא חלקו עם שמואל הנביא לעתיד לבא, שנאמר ״ומחר אתה ובניך עמי״. מה הוא ״עמי״? רבי יוחנן אומר: עמי במחיצתי.
  4. Pirkei DeRabbi Eliezer 51:13 אמר רבי יוחנן
    וכל אדם שהוא חולה ורוחץ באותם המים מתרפא, שנאמר: ״לכל אשר יבא נחלים יחיה״. וכל אדם שיש לו מכה לוקח מעליהם ונותן על מכתו ומתרפא, שנאמר: ״והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה״. מה הוא ״לתרופה״? אמר רבי יוחנן: לתרפיא – מציצין עליה ושרף מזוניה.