person · P0200 · amoraim · generation A1

Rav רב

d. 4007 AM (Seleucid 558 = 247 CE, per the Iggeret)

2,753 teachings mined · 77.7% halacha · most on deathbed gift

Founder of Babylonian amoraic Torah (first generation, Bavel). Nephew and student of Rabbi Chiya, he studied in the academy of Rabbi Yehudah HaNasi, returned to Bavel, and deliberately settled at Sura where "there was no Torah" — founding the academy that would run for eight centuries. His authority is tannaitic in weight: "Rav is a tanna and may dispute."

Who

Hebrew
רב
Also known as
Abba Arikha, Abba bar Aivu
Era
amoraim
Generation
A1
Received the mesorah from
Rabbi Yehudah HaNasi
Transmitted the mesorah to
Rav Huna, Rav Yehudah, Rav Chiya bar Ashi, Rav Yirmiyah bar Abba, Rav Chanan bar Rava, Academy of Sura
Teachers
Rabbi Chiya
Colleagues
Shmuel
Students
Rav Huna, Rav Yehudah, Rav Chiya bar Ashi, Rav Yirmiyah bar Abba, Rav Chanan bar Rava

When

Traditional
d. 4007 AM (Seleucid 558 = 247 CE, per the Iggeret)
Academic
c. 175–247 CE
Lifespan (traditional)
≈72 years
Precision
approximate

Where

Places
Sura, Nehardea

How do we know

ClaimEvidenceConfidenceSources
Rav studied in the academy of Rabbi Yehudah HaNasi: Rabbi Yochanan recalled sitting "seventeen rows behind Rav, before Rebbi, with sparks of fire passing from the mouth of Rav to the mouth of Rebbi"; the Rambam counts Rav among the great sages of Rebbi's court who received directly from him. rabbinic ★★★★★
When Rav went down to Bavel, Rabbi Chiya asked Rebbi on his behalf — "my sister's son is going down to Bavel: may he rule on ritual law? He may. May he rule on monetary law? He may." — formal authorization from Rebbi's court carried to the diaspora. rabbinic ★★★★☆
Rav left the established court of Nehardea to Shmuel and settled at Sura, "a place where there was no Torah," fixing a court there — making Bavel a land of two great courts. tradition ★★★★☆
Rav died in the Seleucid year 558 (247 CE), after which "Shmuel conducted alone for seven years."
Birth year is a modern estimate; death year is the Iggeret's.
tradition ★★★★☆
The Iggeret dates his descent to Bavel to the Seleucid year 530 (219 CE), "in the days of Rebbi"; after Rabbi Shila's death Rav deferred to Shmuel and removed to Sura rather than sit above him — the founding act of the academy he then headed until his death. tradition ★★★★☆
His very title marks his semicha situation: classical ordination had no validity outside Eretz Yisrael — "there is no semicha outside the Land" — so Bavel's sages bore the title Rav, not Rabbi. What he carried down to Bavel was reshut, a license to rule from Rebbi's court (famously partial: "May he permit firstborn blemishes? He may not") — permission, not ordination. Bavel's entire rabbinate, through the amoraim and geonim, operated without classical semicha.
The region rule is R' Yehoshua ben Levi's on 14a; the partial authorization is the sugya on 5a already cited above.
rabbinic ★★★★★
His personal name was Abba (bar Aibu); the Bavli's chain of statures makes Rav the tallest of his generation, whence the appellation Abba Arikha, 'Abba the Tall.'
Niddah 24b attests the height chain; the personal name and appellation are supplied by the encyclopedic tradition. The research input's wording was adjusted to distinguish the two at ingest.
rabbinic external ★★★★☆
After returning to Babylonia around 219 CE, Rav first worked at Nehardea as a market supervisor and later established a major teaching center at Sura.
The date and institutional description rely partly on Sherira Gaon's chronology.
external ★★★★☆
Rav's son Chiya is explicitly addressed by him as 'Chiya, my son.'
This directly establishes the father-son relationship.
rabbinic ★★★★★

Rav: Sparks of Fire, and an Empty Place

Every detail in this story comes from the sources cited; nothing is invented.

Seventeen rows back

Rabbi Yochanan — who would become the greatest sage of the Land of Israel in his generation — remembered his student days like this: he sat seventeen rows behind Rav, in the academy of Rabbi Yehudah HaNasi, while "sparks of fire" passed from the mouth of Rav to the mouth of Rebbi and from Rebbi's mouth to Rav's, and he could not understand what they were saying. (Chullin 137b)

Hold that image: the compiler of the Mishnah and one student, trading fire over the heads of everyone else. That student's actual name was Abba bar Aivu. The Bavli's chain of statures makes him the tallest man of his generation, which is why tradition also calls him Abba Arikha — "Abba the Tall" — though the personal name and the nickname's pairing come to us through the encyclopedic tradition rather than the Talmud itself. (Niddah 24b; Encyclopaedia Judaica, "Rav") But the Talmud almost never uses any of that. It calls him by a title stripped of everything: Rav. The Master. When Rabbi Yochanan, for all the years of Rav's life, sent letters to Babylonia, he addressed them "to our Master in Babylonia." (Chullin 95b)

The nephew

Rav was Rabbi Chiya's nephew twice over — his brother's son and his sister's son. (Pesachim 4a) The Gemara preserves the moment the family news caught up with him: arriving before his uncle, he was asked, "Is Aivu alive?" He answered, "Is Ima alive?" — "Is Ima alive?" — "Is Aivu alive?" Question deflected with question, twice: the Talmud's oblique record of how Rabbi Chiya learned that Rav's father and mother were both dead. (Pesachim 4a)

In Rebbi's academy the nephew from Babylonia rose to the front row and beyond. When votes were taken in Rebbi's court, the Gemara reports, the voting began with Rav. (Sanhedrin 36a) The training had teeth. Rabbi Chiya once rebuked him — "son of great ones! Did I not tell you: when Rebbi is in one tractate, do not question him from another, lest he be unprepared? Had Rebbi not been so great a man, you would have shamed him." (Shabbat 3b) At Rebbi's table, when Rebbi told him to wash his hands, Rav trembled at the implied criticism until Rabbi Chiya decoded it: he is telling you to prepare to lead the Grace after Meals. (Berakhot 46b) And alongside the academy, Rav put in an apprenticeship nobody assigned: he spent eighteen months living with a herder to learn which animal blemishes are permanent and which pass. (Sanhedrin 5b)

That expertise backfired magnificently. When Rav prepared to go down to Babylonia, Rabbi Chiya asked Rebbi on his behalf: "My sister's son is going down to Bavel — may he rule on ritual law?" He may. "May he rule on monetary law?" He may. "May he permit firstborn animals by their blemishes?" He may not. (Sanhedrin 5a) The Gemara explains the refusal: not ignorance, but excess — Rav was so expert that he would permit blemishes other scholars could not recognize, and they would learn the wrong lesson from him. (Sanhedrin 5b) There is one more wrinkle in that authorization: classical ordination itself had no validity outside the Land of Israel. Whatever Bavel's sages carried, it was license, not semicha — which is why Babylonia's masters bear the title Rav and not Rabbi, all the way through the age of the amoraim and the geonim. (Sanhedrin 14a; Sanhedrin 5a)

A great man is coming from the west

Rav went down to Babylonia in the Seleucid year 530 — 219 CE, 3979 AM — "in the days of Rebbi," as the geonic chronicle records. (Iggeret Rav Sherira Gaon 1:90) The Talmud stages the arrival like weather. Shmuel and Karna were sitting by the Malka River when the water rose and churned. Said Shmuel: a great man is coming from the west, with an intestinal illness, and the water is rising to greet him — go smell his jug. Karna went and fired examination questions: From where do we know tefillin may be written only on the hide of a kosher animal? Rav answered from the verse, and the next question, and the next. (Shabbat 108a) But the welcome soured: in the treatment that followed his illness, Rav suffered — and cursed the one who had caused him the pain, that his children should not survive. The curse, the Gemara says, took effect. (Shabbat 108a) It names the aftermath too: years later, in a question of precedence, Rav insisted on honoring Shmuel ahead of himself "because of that incident, when he cursed him" — a lifetime of deference offered as repair. (Bava Kamma 80b) Ever after, the Gemara notes, Rav accorded Shmuel honor in his presence even as Shmuel submitted to Rav's authority. (Megillah 22a)

Academic sources add that Rav first worked in Nehardea as a market supervisor before establishing his own center. (Encyclopaedia Judaica, "Rav"; Jewish Encyclopedia, "Abba Arika") The geonic chronicle tells the decisive move as a matter of manners: after Rabbi Shila's death, rather than sit above Shmuel in Nehardea's established court, Rav removed himself to Sura on the Euphrates — "a place where there was no Torah" — and fixed his court there, so that Babylonia became a land of two great courts. (Iggeret Rav Sherira Gaon 1:90–92) The founding is dated around 3985 AM (c. 225 CE); Rav headed the academy at Sura until his death, and the institution he planted in the empty place would operate, under one roof or another, for some eight centuries. (atlas entity record, data/people/P0200-rav.yaml)

The Talmud measured the man's weight in law with two formulas. "Rav is a tanna, and may dispute" — he alone among the amoraim may argue with the Mishnah's own generation. (Eruvin 50b) And: the halakha follows Rav in ritual law, whether he is lenient or strict. (Niddah 24b) The atlas's mining adds a third measure: in the transmission chains — "Rabbi X said in the name of Rabbi Y" — Rav is carried by name 1,078 times, more than any sage in the collection except Rabbi Yochanan; his student Rav Yehudah alone carries him 499 times. (data/teachings/chains.yaml) His mined corpus runs to 2,753 statements, nearly a thousand of them flat legal rulings. (data/teachings/P0200.yaml)

The judge

Rav, when he came to court, would say: "Of his own will he goes out to die; the needs of his house he does not do; empty he returns home — and would that the coming in be like the going out." (Sanhedrin 7b) A judge who prayed like that judged like this: when porters broke Rabbah bar bar Chanan's barrel of wine and he seized their cloaks as payment, Rav ordered, "Give them their cloaks." Is that the law? asked the man. "Yes — 'that you may walk in the way of the good.'" Then the porters said: we are poor, we worked all day, we are hungry and have nothing. Rav: "Go pay their wages." Is that the law? "Yes — 'and keep the paths of the righteous.'" (Bava Metzia 83a) He prompted litigants toward the claims that would save them. (Gittin 37b) He forbade a father to betroth his young daughter before she is grown and can say, "This is the one I want." (Kiddushin 81b) He warned that a man must never impose excessive fear inside his own house (Gittin 6b), and to be careful of a wife's tears, for punishment for them is near (Bava Metzia 59a), and that one who marries for money will have children he is not proud of. (Kiddushin 70a)

The steel is also on record. A man kept declaring, in front of Rav's court, that he would inform on a fellow Jew's straw to the authorities; Rav ordered him again and again not to reveal it; the man defied him — and Rav Kahana, sitting before Rav, killed the informer. Rav then told Kahana: flee — go up to the Land of Israel, and do not challenge Rabbi Yochanan there for seven years. (Bava Kamma 117a)

The teacher

His pedagogy survives in one-line rules and small scenes. Always teach a student concisely. (Pesachim 3b; Chullin 63b) Never miss the study hall even for one hour — Rav told how he and Levi were once absent when a ruling was revised: Levi missed it, and he did not. (Beitzah 24b; Shabbat 83b) He stopped speaking with a student who described his learning with a coarse expression. (Pesachim 3b) He held that one who teaches another person's child Torah earns a seat in the heavenly academy (Bava Metzia 85a), praised Yehoshua ben Gamla, who instituted schools so that Torah would not be forgotten by orphans (Bava Batra 21a), and held up Rav Shmuel bar Shilat, the children's teacher whose mind stayed on his pupils even thirteen years away from his own garden. (Bava Batra 8b) Seeing Rav Huna wearing a rope for a belt, he asked; hearing that Huna had pawned his belt to buy wine for kiddush, he blessed him: may you be covered in silk. (Megillah 27b)

The students studied him back, sometimes past all boundaries. Rav Kahana hid under Rav's bed and, hearing his teacher chat and laugh with his wife, spoke up; ordered out — "this is not proper conduct" — Kahana answered: "It is Torah, and I must learn it." (Berakhot 62a)

The pearl in his mouth

The saying the Gemara marks as always in Rav's mouth: the World to Come is not like this world — in the World to Come there is no eating, no drinking, no procreation, no commerce, no envy, no hatred, no rivalry; the righteous sit with their crowns on their heads and delight in the radiance of the Divine Presence. (Berakhot 17a)

Around that pearl, a scatter of sentences Jews still live inside. Hospitality to guests is greater than receiving the Divine Presence. (Shabbat 127a; Shevuot 35b) A meal without salt is no meal. (Berakhot 44a) Better to be thrown into a fiery furnace than to humiliate another person in public — learned from Tamar. (Berakhot 43b; Bava Metzia 59a; Sotah 10b) Whoever can pray for another and does not is called a sinner. (Berakhot 12b) Forty days before a child is formed, a heavenly voice announces whose spouse it will marry. (Sotah 2a; Sanhedrin 22a) The commandments were given only to refine people. (Bereshit Rabbah 44:1) A person will one day give account for every permitted pleasure his eyes saw and he did not taste. (Jerusalem Talmud Kiddushin 4:12) All the predicted dates for redemption have passed, and the matter now depends only on repentance and good deeds. (Sanhedrin 97b) Where penitents stand, the fully righteous cannot. (Sanhedrin 99a) Israel is not governed by the stars. (Shabbat 156a) When a person repeats a sin, it comes to feel permitted. (Yoma 87a) And his own confession, offered as the example of desecrating God's name: "If I take meat from the butcher and do not pay him at once." (Yoma 86a)

Seleucid 558

Rav died in the Seleucid year 558 — 247 CE, 4007 AM — "and Shmuel conducted alone for seven years." (Iggeret Rav Sherira Gaon 1:93) Dying, he instructed Rav Asi to suppress a mistaken ruling "and if he does not listen — compel him." (Niddah 36b) His students followed the bier; walking back, they stopped to eat by the river Danak and sat helpless before a question about the Grace after Meals — and one of them tore his garment a second time, weeping that they had not mastered even that from their teacher. (Berakhot 42b; Berakhot 43a) When the news reached Shmuel, he tore twelve garments over him and said: gone is the man before whom I trembled. (Moed Katan 24a) And Rabbi Yochanan, who had addressed every letter of Rav's lifetime "to our Master in Babylonia," now wrote to Shmuel: "to our colleague in Babylonia." (Chullin 95b)

What we don't know

Honesty requires the gaps. Rav's birth year is a modern academic estimate (c. 175 CE, c. 3935 AM); only his death is dated by the sources. (Iggeret Rav Sherira Gaon 1:93; atlas entity record) His wife appears in our mined corpus only at the edge of other people's stories — laughing with him in the scene Rav Kahana eavesdropped on (Berakhot 62a) — and never by name; whatever the Talmud tells of his marriage elsewhere, the corpus mined here preserves almost none of it. We know his son Chiya, addressed "Chiya, my son" (Pesachim 113a), grandsons who brought him a willow branch on Sukkot (Sukkah 44b), and daughters visible only through their sons, the exilarch's house of Rabban Ukva and Rabban Nehemiah. (Bava Batra 51b) We do not know why the water of the Malka River rose the day he arrived, and neither, strictly, does the Gemara — only Shmuel's reading of it. (Shabbat 108a) And the title is its own last gap: the sources explain why Bavel's masters could not be called Rabbi (Sanhedrin 14a), but no source in our data records the moment Abba bar Aivu, the tall orphaned nephew from a family of scholars, stopped being called anything else and became, simply, Rav.

extrapolative An argued reading of the mined data — graded inference, not sourced fact.

The Founder: Rav, an Extrapolative Reading

Read this warning first. The sibling piece, "Rav: Sparks of Fire, and an Empty Place," tells only what the sources say. This essay argues. Rav — Abba bar Aivu, called Abba Arikha — was the founding master of Babylonian rabbinic learning (died 4007 AM = 247 CE per the geonic chronicle; born c. 175 CE by academic estimate). Trained in the Land of Israel in the academy of Rabbi Yehudah HaNasi, he returned to Babylonia in 219 CE and established at Sura an academy that would run for centuries. This atlas has mined every statement the classical sources attribute to him — 2,753 of them, tagged by type and topic — plus 3,505 passages that mention him. From the patterns in that data, this essay reads a person. Every inference restates its evidence and grades itself: strongly supported, plausible, or speculative. None of it is sourced fact about Rav's inner life; no such source exists.

The shape of a monument

The atlas mines transmission chains — the fixed formula "Rabbi X said in the name of Rabbi Y" by which a later student carries a dead teacher's exact words forward. Count them per sage and you get a crude metric of how each master survived. Abaye, the great dialectician: carried once. Rava: 44 times. Shmuel, Rav's counterpart at Nehardea: 668. Rav: 1,078 — and 499 of those through a single student, Rav Yehudah. (data/teachings/chains.yaml) Inside Rav's own corpus the composition matches: of 2,753 mined statements, 999 are classified as flat rulings and only a small fraction as live dialogue — where dialogue makes up thirty percent of Abaye's corpus, it is marginal in Rav's. (data/teachings/P0200.yaml; data/teachings/P0211.yaml)

The strongly supported inference: Rav's Torah was engineered — or at least edited — for portability. Short, freestanding, quotable rulings; a designated bulk carrier; a formula. "Rav said: a meal without salt is no meal" (Berakhot 44a) survives the way an inscription survives. This is the transmission profile not of a conversation partner but of an institution — and the Talmud itself ratified it with two structural rules it grants almost no one else: "Rav is a tanna, and may dispute" the Mishnah's own generation (Eruvin 50b), and the halakha follows Rav in ritual law whether lenient or strict (Niddah 24b). In modern terms, the pattern corresponds to a founder whose personal authority hardened into standards — the person whose way of doing things becomes the org chart.

The man who chose the empty place

Now restate the founding itself, because its documented choreography is strange. Rav arrived in Babylonia in 219 CE (3979 AM) carrying formal authorization from Rebbi's court — license to rule on ritual and monetary law, pointedly minus firstborn blemishes, withheld (the Gemara explains) not because he knew too little but because he knew too much: his herder-trained eye would permit blemishes lesser experts couldn't verify. (Iggeret Rav Sherira Gaon 1:90; Sanhedrin 5a; Sanhedrin 5b) Nehardea, Babylonia's established center, had a court; rather than sit above Shmuel there after Rabbi Shila's death, Rav withdrew to Sura — in the chronicle's words, "a place where there was no Torah." (Iggeret Rav Sherira Gaon 1:90–92)

Three separate behaviors, one direction. He declines to compete for the occupied chair; he accepts a license with a carve-out that subordinates his own expertise to system stability; and he builds where there is nothing. The plausible inference: this is a deliberate strategy of non-rivalrous empire-building — in modern terms, the founder who goes to the underserved market rather than fight for the crowded one. The Gemara's summary of the result treats it as obvious arithmetic: Babylonia became a land of two great courts. (Iggeret Rav Sherira Gaon 1:92) And the one dramatic exception proves the pattern's force, because it is the pattern applied to a person: after cursing the colleague whose medical treatment had made him suffer — a curse the Gemara says took effect on the man's children — Rav spent the rest of the record deferring to Shmuel, insisting on the other man's precedence "because of that incident." (Shabbat 108a; Bava Kamma 80b; Megillah 22a) A founder who structurally refuses to stand above the man he wronged: the repair, like the academy, is institutional.

Severity outward is rare; severity inward is constant

Comb the corpus for Rav's documented harshness and it clusters oddly. The famous flashes protect third parties: the repeated order to the would-be informer, and Rav Kahana's lethal enforcement of it, after which Rav organizes the killer's escape and seven years of enforced humility before Rabbi Yochanan (Bava Kamma 117a); the porters' case, where Rav twice answers "is that the law?" with "yes" — citing not statute but "the way of the good," making a rich litigant return the poor men's cloaks and pay them (Bava Metzia 83a); the rule that a father may not betroth his minor daughter until she is grown and says "this is the one I want" (Kiddushin 81b); the warnings against terrorizing one's own household (Gittin 6b) and against a wife's tears (Bava Metzia 59a).

Aimed at himself, the record is different in kind. His example of desecrating God's name, offered in the first person: "If I take meat from the butcher and do not pay at once." (Yoma 86a) His courtroom entrance prayer casts himself as the endangered party: of his own will he goes out to die, and would that the coming in be like the going out. (Sanhedrin 7b) Even his famous "pearl" relocates every appetite out of reach: no eating, no drinking, no commerce, no envy in the World to Come — the righteous sit crowned, feeding on radiance. (Berakhot 17a)

The strongly supported inference: Rav's severity runs on the same axis as Rabbi Yehudah bar Ilai's piety — rigor pointed inward and at the powerful, protection pointed at the weak. The pattern corresponds to what we would today call fiduciary temperament: the judge who treats his own power as the thing most in need of policing. The speculative extension, labeled as such: a man who publicizes his own butcher-shop lapse as the textbook case of profaning God's name is practicing something like institutionalized self-accountability — the founder writing his own failure into the curriculum so the standard would outrank its author.

The exile's double map

His aggada — 517 mined items — keeps drawing one map on top of another. Babylonia is praised in the idiom of health: its lineage is "healthy," its wealth harvest-proof, its waters flowing underground back to the spring of Etam — back, that is, to the Land of Israel. (Kiddushin 71b; Taanit 10a; Shabbat 145b; Bekhorot 44b) The Land is promised fruit from every barren tree. (Ketubot 112b) When his student kills the informer, safety is aliyah: "rise, go up to the Land of Israel." (Bava Kamma 117a) All the while Rav conducts a lifelong correspondence in which Rabbi Yochanan — the Land's own master — addresses him "to our Master in Babylonia." (Chullin 95b)

The plausible inference: this is the documented interior of a founder-in-exile — a man building Babylonia's permanence while keeping its rivers, in his own teaching, secretly running home. In modern terms the pattern corresponds to diaspora institution-building: dignify the new center enough to live in, orient it toward the old center enough to remain its colony rather than its replacement. The tension is not a flaw in the data; it is the data. The man who founded the academy that made Babylonia independent of the Land also taught that its water table drains toward Jerusalem's spring.

The David obsession

One topical spike in his aggada is too large to ignore: David. Rav examines David's sin and finds only Uriah (Shabbat 56a); insists David accepted slander, and hangs the split of the kingdom, Israel's idolatry, and the exile itself on that one credulous moment (Shabbat 56b; Yoma 22b); teaches that the world was created for David (Sanhedrin 98b); warns from David never to invite a test — "David asked to be tested, and failed" (Sanhedrin 107a); counts David's six months of leprosy, his loss of the Sanhedrin and the Divine Presence. (Sanhedrin 107a; Yoma 22b) Add the Esther cycle — verse by verse through the Persian court, its feasts, its politics, its queen (Megillah 11a–16b) — and a pattern emerges: Rav's imagination keeps returning to power under judgment: kings audited, palaces X-rayed.

Grade this reading speculative, because topical density can reflect the redactors' interests as easily as the speaker's. But note where Rav sat: at the head of a new Jewish institution inside the Persian empire, adjacent to the exilarchate — his own daughters' sons, the sources say, were of the exilarch's house. (Bava Batra 51b) A jurist in that seat, teaching for decades that even David's throne could not survive one act of accepted slander and that a leader who intimidates the public will not see a scholar among his sons (Rosh Hashanah 17a), is at minimum conducting a sustained public seminar on the accountability of Jewish power. The pattern corresponds to what we would today call constitutionalism by homily.

The students who studied the man

The mentions corpus preserves a phenomenon the teachings corpus cannot: Rav as an object of study. Rav Kahana hides under his teacher's bed to learn how a sage behaves with his wife, and answers the outraged order to leave with the era's most audacious sentence: "It is Torah, and I must learn it." (Berakhot 62a) Students track his kiddush over bread when he prefers bread, over beer when wine runs short — and Rav Huna jokes about the beer. (Pesachim 106b; Pesachim 107a) They record his sleep in the unit of sixty breaths (Sukkah 26b), his refusal of a cushion out of respect for students standing (Shabbat 146b), his silences under challenge — the file preserves at least half a dozen scenes in which Rav, questioned, simply says nothing (Sukkah 7a; Beitzah 6a; Bava Metzia 97a; Sanhedrin 66b; Bava Batra 62a).

Two readings, graded separately. Strongly supported: his school practiced total observation — the founder's habits, table manners, and even bedroom were treated as legal text, which is precisely how a one-man standard becomes a culture. Plausible: the preserved silences mattered to that culture — a tradition that could have protected its founder's omniscience instead kept the moments he had no answer, and kept them in bulk. The founder's fallibility was, apparently, part of the curriculum — consistent with the man who taught that where penitents stand, the perfectly righteous cannot. (Sanhedrin 99a)

What this method can and cannot know

A pattern is not a person, and no corpus is innocent: Rav's file passed through the very academy he founded, which had every institutional reason to remember him as founder-sized. The method cannot know his marriage — the mined corpus shows his wife only through a curtain, laughing in the scene Kahana spied on (Berakhot 62a), and never names her. It cannot know his birth year (a modern estimate, c. 175 CE / c. 3935 AM), or what he felt leaving the Land where he had traded sparks with Rebbi over sixteen rows of heads (Chullin 137b), or whether the empty place at Sura felt like opportunity or exile on the day he chose it. What it can know is the shape of what memory kept: a man carried forward 1,078 times by name, whose harshest recorded acts protected porters, minor daughters, and a man's straw; whose one recorded curse was followed by a lifetime of engineered self-demotion; and whose masterpiece was a location decision. When he died in 247 CE (4007 AM), Shmuel — the colleague he had once cursed and ever after honored — tore twelve garments and said: gone is the man before whom I trembled. (Moed Katan 24a; Iggeret Rav Sherira Gaon 1:93) The academy at Sura kept going without him for some eight centuries. (atlas entity record, data/people/P0200-rav.yaml) That is the founder's pattern, complete: the institution that no longer needs you is the proof that you built it.

2,753 teachings mined from the Talmud Bavli (2,152), the Talmud Yerushalmi (534), and the aggadic midrashim (67).

אמר רב Rav said×1752 רב אמר Rav said×522 בשם רב in Rav's name×318 משמיה דרב in Rav's name×129 אמר ליה רב Rav said to him×22 רב אומר Rav says×5 מתיב רב Rav objected×1 בעי רב Rav asked×1 משם רב in Rav's name×1 רב פתר Rav interpreted×1 רב פתח Rav opened the discourse×1

A sample — the first 10 of 2,753

  1. Berakhot 3a משמיה דרב aggada exegesis divine mourning
    Rav teaches that God roars like a lion during each of the night's three watches and laments the Temple's destruction and Israel's exile.
    אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, ואומר: ״אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם״.
  2. Berakhot 5b אמר רב attribution uncertain: or רבי יהושע בן לוי halacha exegesis prayer placement
    Rav derives that nothing should interpose between a person praying and the wall.
    תניא אבא בנימין אומר: על שני דברים הייתי מצטער כל ימי — על תפלתי שתהא לפני מטתי, ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום. ״על תפלתי שתהא לפני מטתי״, מאי ״לפני מטתי״? אילימא ״לפני מטתי״ ממש, והאמר רב יהודה, אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר — שנאמר: ״ויסב חזקיהו …
    תניא אבא בנימין אומר: על שני דברים הייתי מצטער כל ימי — על תפלתי שתהא לפני מטתי, ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום. ״על תפלתי שתהא לפני מטתי״, מאי ״לפני מטתי״? אילימא ״לפני מטתי״ ממש, והאמר רב יהודה, אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר — שנאמר: ״ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל״? לא תימא, ״לפני מטתי״, אלא אימא ״סמוך למטתי״.
  3. Berakhot 7a אמר רב aggada other divine mercy
    Rav voices God's wish that mercy overcome anger and that God treat Israel beyond the strict letter of judgment.
    אמר רב זוטרא בר טוביה, אמר רב: ״יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין״.
  4. Berakhot 7b אמר רב aggada exegesis abrahamic merit
    Rav derives that Daniel is answered only on account of Abraham's merit.
    אמר רב: אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם, שנאמר: ״ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני״, ״למענך״ מבעי ליה.
  5. Berakhot 10b אמר רב as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis prayer redemption
    Rav interprets Hezekiah's good deed as placing the blessing of redemption immediately before the prayer.
    מאי ״והטוב בעיניך עשיתי״? אמר רב יהודה אמר רב: שסמך גאולה לתפלה. רבי לוי אמר: שגנז ספר רפואות.
  6. Berakhot 11a אמר רב as transmitted by Rabbi Abba bar Zavda halacha exegesis mourner obligations
    Rav rules that a mourner remains obligated in every Torah commandment except tefillin, which Scripture calls glory.
    אי משום טרדא, אפילו טבעה ספינתו בים נמי! וכי תימא: הכי נמי, אלמה אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה, חוץ מן התפילין, שהרי נאמר בהם ״פאר״, שנאמר: ״פארך חבוש עליך״?!
  7. Berakhot 12a משמיה דרב halacha exegesis shema blessings
    Rav rules that one does not fulfill the obligation without saying true and firm in the morning and true and faithful at night.
    אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל שלא אמר ״אמת ויציב״ שחרית, ו״אמת ואמונה״ ערבית — לא יצא ידי חובתו, שנאמר: ״להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות״.
  8. Berakhot 12a משמיה דרב halacha ruling prayer bowing
    Rav instructs a person praying to bow at the word blessed and straighten upon saying the divine name.
    ואמר רבה בר חיננא [סבא] משמיה דרב: המתפלל, כשהוא כורע כורע בברוך, וכשהוא זוקף — זוקף בשם
  9. Berakhot 12b משמיה דרב aggada exegesis intercessory prayer
    Rav teaches that one able to pray for another who fails to do so is called a sinner.
    ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש — נקרא ״חוטא״. שנאמר: ״גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדל להתפלל בעדכם״.
  10. Berakhot 12b משמיה דרב aggada exegesis repentant shame
    Rav teaches that one who commits a transgression and feels ashamed is forgiven for all sins.
    ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב: כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו — מוחלין לו על כל עונותיו. שנאמר: ״למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים״.

By book: Berakhot 83 · Shabbat 200 · Eruvin 129 · Pesachim 86 · Rosh Hashanah 16 · Yoma 36 · Sukkah 34 · Beitzah 43 · Taanit 37 · Megillah 38 · Moed Katan 31 · Chagigah 20 · Yevamot 107 · Ketubot 93 · Nedarim 31 · Nazir 21 · Sotah 42 · Gittin 79 · Kiddushin 73 · Bava Kamma 84 · Bava Metzia 83 · Bava Batra 124 · Sanhedrin 137 · Makkot 22 · Shevuot 16 · Avodah Zarah 74 · Horayot 7 · Zevachim 38 · Menachot 69 · Chullin 130 · Bekhorot 38 · Arakhin 26 · Temurah 23 · Keritot 16 · Meilah 13 · Niddah 53 · Jerusalem Talmud Berakhot 13 · Jerusalem Talmud Peah 4 · Jerusalem Talmud Kilayim 11 · Jerusalem Talmud Sheviit 6 · Jerusalem Talmud Terumot 1 · Jerusalem Talmud Maasrot 2 · Jerusalem Talmud Challah 1 · Jerusalem Talmud Bikkurim 3 · Jerusalem Talmud Shabbat 44 · Jerusalem Talmud Eruvin 52 · Jerusalem Talmud Pesachim 21 · Jerusalem Talmud Shekalim 5 · Jerusalem Talmud Yoma 3 · Jerusalem Talmud Sukkah 18 · Jerusalem Talmud Beitzah 16 · Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 6 · Jerusalem Talmud Taanit 11 · Jerusalem Talmud Megillah 20 · Jerusalem Talmud Moed Katan 13 · Jerusalem Talmud Chagigah 2 · Jerusalem Talmud Yevamot 41 · Jerusalem Talmud Ketubot 32 · Jerusalem Talmud Nedarim 4 · Jerusalem Talmud Nazir 8 · Jerusalem Talmud Sotah 12 · Jerusalem Talmud Gittin 25 · Jerusalem Talmud Kiddushin 22 · Jerusalem Talmud Bava Kamma 19 · Jerusalem Talmud Bava Metzia 16 · Jerusalem Talmud Bava Batra 24 · Jerusalem Talmud Sanhedrin 22 · Jerusalem Talmud Makkot 6 · Jerusalem Talmud Shevuot 10 · Jerusalem Talmud Avodah Zarah 32 · Jerusalem Talmud Niddah 9 · Bereshit Rabbah 20 · Shemot Rabbah 1 · Vayikra Rabbah 9 · Bamidbar Rabbah 5 · Devarim Rabbah 2 · Shir HaShirim Rabbah 2 · Ruth Rabbah 2 · Eikhah Rabbah 5 · Kohelet Rabbah 4 · Esther Rabbah 8 · Midrash Tanchuma 9

Mined by attribution formula · generated 2026-08-20.

The Person — דמותו

Stories, counsel, and self-portraits — the person behind the teachings. See also the interpretive portrait on the Analysis tab.

Life & person

Showing all 113 entries

Not medical advice. The Then & Now tiles below grade ancient claims against modern knowledge as historical and educational commentary — never treatment guidance; several remedies are marked would be harmful precisely because they are dangerous. How these grades work →

Stories מעשים (100)

  1. Rav reports that Rabbi Yishmael son of Rabbi Yosei prayed the Sabbath prayer beside a particular pillar on Friday.
    Berakhot 27b early sabbath prayer
    אמר רבי זירא אמר רבי אסי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא אמר רב: בצד עמוד זה התפלל רבי ישמעאל ברבי יוסי של שבת בערב שבת
  2. Rav teaches that the first diner to wash after the meal is designated to lead Grace after Meals.
    Berakhot 43a meal blessing
    מסייע ליה לרב, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב: הנוטל ידיו תחלה באחרונה — הוא מזומן לברכה. רב ורבי חייא הוו יתבי קמיה דרבי בסעודתא. אמר ליה רבי לרב: קום משי ידך. חזייה דהוה מרתת. אמר ליה רבי חייא: בר פחתי, עיין בברכת מזונא קאמר לך.
  3. Rav reports finding a secret scroll in Rabbi Hiyya's academy stating that although there are thirty-nine primary labors, one incurs liability for only one.
    Shabbat 6b sabbath labors
    הא נמי פשיטא! הא קא משמע לן כדרב, דאמר רב: מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה: איסי בן יהודה אומר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואינו חייב אלא אחת.
  4. Rav teaches that an unfamiliar statement is precious to those who hear it.
    Shabbat 10b valued learning
    רב חסדא הוה נקיט בידיה תרתי מתנתא דתורא, אמר: כל מאן דאתי ואמר לי שמעתתא חדתא משמיה דרב יהיבנא ליה ניהליה. אמר ליה רבא בר מחסיא, הכי אמר רב: הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. שנאמר: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״. יהבה ניהליה. אמר חביבין עלך שמעתתא דרב כולי האי? אמר ליה: אין. אמר ליה: היינו דאמר רב: מילתא אל …
    רב חסדא הוה נקיט בידיה תרתי מתנתא דתורא, אמר: כל מאן דאתי ואמר לי שמעתתא חדתא משמיה דרב יהיבנא ליה ניהליה. אמר ליה רבא בר מחסיא, הכי אמר רב: הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. שנאמר: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״. יהבה ניהליה. אמר חביבין עלך שמעתתא דרב כולי האי? אמר ליה: אין. אמר ליה: היינו דאמר רב: מילתא אלבישייהו יקירא. אמר ליה: אמר רב הכי?! בתרייתא עדיפא לי מקמייתא, ואי הוה נקיטנא אחריתי, יהיבנא לך.
  5. Rav praises Hananiah ben Hezekiah for preserving Ezekiel by spending extensive resources and effort reconciling its words with the Torah.
    Shabbat 13b ezekiel interpretation
    אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? — העלו לו שלש מאות גרבי שמן, וישב בעלייה ודרשן.
  6. Rav recounts that after Queen Shaltzion had her impure metal vessels broken and reforged, the sages decreed that their former impurity return.
    Shabbat 16b metal impurity
    שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה וגזר טומאה על כלי מתכות. כלי מתכות דאורייתא נינהו! דכתיב: ״אך את הזהב ואת הכסף וגו'״. לא נצרכה אלא לטומאה ישנה, דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה בשל ציון המלכה שעשתה משתה לבנה ונטמאו כל כליה, ושברתן ונתנתן לצורף וריתכן ועשה מהן כלים חדשים. ואמרו חכמים: יחזרו לטומאתן ישנה.
  7. Rav recounts that Rabbi Yehudah bar Ilai washed his face, hands, and feet in hot water before the Sabbath and then dressed like an angel.
    Shabbat 25b sabbath preparation
    מאי מצוה? דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף, ויושב בסדינין המצוייצין, ודומה למלאך ה' צבאות. והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן. אמר להן: בני, לא כך שניתי לכם: סדין בציצית, בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין — והלכה …
    מאי מצוה? דאמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף, ויושב בסדינין המצוייצין, ודומה למלאך ה' צבאות. והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן. אמר להן: בני, לא כך שניתי לכם: סדין בציצית, בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין — והלכה כדברי בית הלל. ואינהו סברי, גזירה משום כסות לילה.
  8. Rav teaches that when David divided the field between Mephibosheth and Ziba a heavenly voice decreed that Rehoboam and Jeroboam would divide the kingdom.
    Shabbat 56b divided kingdom
    אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר דוד למפיבשת: אתה וציבא תחלקו את השדה, יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה.
  9. Rav reports finding a secret scroll in Rabbi Hiyya's academy stating that one who performs all thirty-nine primary labors incurs only one liability.
    Shabbat 96b sabbath labors
    למאי נפקא מינה? לכדרב, דאמר רב: מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה, איסי בן יהודה אומר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ואם עשאן כולן בהעלם אחת ואינו חייב אלא אחת. אחת ותו לא? והתנן: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, והוינן בה: מניינא למה לי? ואמר רבי יוחנן: שאם עשאן כולם בהעלם אחת — חייב על כל אחת ואחת.
  10. Rav curses the person who caused him suffering that the person's children not survive, and the curse takes effect.
    לסוף עייליה שמואל לביתיה, אוכליה נהמא דשערי וכסא דהרסנא ואשקייה שיכרא ולא אחוי ליה בית הכסא כי היכי דלישתלשל. לט רב ואמר: מאן דמצערן — לא ליקיימו ליה בני, וכן הוה.
  11. Rav explains that the case involved a small alley between two houses where impurity was present.
    Shabbat 157a–157b impurity partition
    שפקקו את המאור בטפיח וקשרו את המקידה בגמי. אמר רב יהודה אמר רב: הילקטי קטנה היתה בין שני בתים, [וטומאה היתה שם] וגיגית סדוקה מונחת על גבן.
  12. Rav is reported through a corrected attribution as permitting without further measures an alley that ends in a plaza.
    Eruvin 7b alley courtyard
    אמר ליה: אנא לא ידענא, עובדא הוה בדורא דרעותא מבוי שכלה לרחבה הוה, ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה ולא מידי. ואי קשיא משמיה דרב — תיהוי משמיה דשמואל, ולא קשיא מידי.
  13. Rav presents a case of a Jew and gentile in an inner courtyard with another Jew outside, which Rabbi Yehudah the Patriarch and Rabbi Hiyya both prohibit.
    Eruvin 65b gentile residence
    אמר רב יהודה אמר רב: ישראל וגוי בפנימית, וישראל בחיצונה. בא מעשה לפני רבי, ואסר, ולפני רבי חייא, ואסר.
  14. Rav recounts that Rabbi Oshaya's daughter-in-law was overtaken by night at the bathhouse and her mother-in-law made an eruv for her.
    Eruvin 80a eruv acquisition
    תנאי היא, דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה בכלתו של רבי אושעיא שהלכה לבית המרחץ, וחשכה לה, ועירבה לה חמותה.
  15. Rav reports seeing his uncle's psalm scrolls write hallelu and Yah separately.
    Pesachim 117a divine names
    איבעיא להו: ״הללויה״ לרב, מאי? תא שמע, דאמר רב: חזינא תילי דבי חביבא דכתיב בהו ״הללו״ בחד גיסא, ו״יה״ בחד גיסא.
  16. Rav teaches that although pilgrims stood crowded even far behind the Ark cover, they miraculously had room when bowing.
    Yoma 21a temple miracle
    אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שישראל עולין לרגל, עומדין צפופין ומשתחוים רווחים, ונמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת. מאי קאמר? הכי קאמר: אף על פי שנמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת, ועומדים צפופין, כשהן משתחוין — משתחוין רווחים, וזה אחד מעשרה נסים שנעשו במקדש.
  17. Rav teaches that when David divided the field between Mephibosheth and Ziba a heavenly voice decreed that Rehoboam and Jeroboam would divide the kingdom.
    Yoma 22b divided kingdom
    ולרב נמי דאמר קבל דוד לשון הרע, הא איפרעו מיניה, דאמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר לו דוד למפיבושת: ״אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה״, יצאה בת קול ואמרה לו: ״רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות״.
  18. Rav urges never missing even one hour in the study hall and recounts that attendance enabled him to learn a revised ruling that Levi missed.
    Beitzah 24b study attendance
    אמר רב: לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת. דאנא ולוי הוינן קמיה דרבי כי אמרה להא שמעתא, באורתא אמר: מותרין באכילה, בצפרא אמר: מותרין לקבל. אנא דהואי בי מדרשא — הדרי בי. לוי דלא הוה בי מדרשא — לא הדר ביה.
  19. Rav condemns Babylon's wealthy as destined for Gehinnom because they refused both business assistance and food to a visitor.
    Beitzah 32b failed charity
    ואמר רב נתן בר אבא אמר רב: עתירי בבל, יורדי גיהנם הם. כי הא דשבתאי בר מרינוס אקלע לבבל, בעא מנייהו עסקא — ולא יהבו ליה. מזוני מיזן — נמי לא זינוהו.
  20. Rav permits borrowing and repaying an ordinary fast, though the participant distinguishes a dream fast.
    Taanit 12b deferred fast
    רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אסי. עבדו ליה עגלא תילתא, אמרו ליה: ליטעום מר מידי. אמר להו: בתעניתא יתיבנא. אמרו ליה: ולוזיף מר וליפרע, לא סבר מר להא דאמר רב יהודה אמר רב: לוה אדם תעניתו ופורע? אמר להו: תענית חלום הוא.
80 more…
  1. Rav teaches that a heavenly voice daily declares that the world is sustained for Hanina while Hanina subsists on a measure of carobs each week.
    Taanit 24b–25a divine sustenance
    אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת. הוה רגילא דביתהו למיחמא תנורא כל מעלי דשבתא ושדייא אקטרתא משום כיסופא.
  2. Rav recounts that Rabbi Yehudah bar Ilai ate dry bread with salt on the eve of Tisha B'Av.
    אמר רב יהודה אמר רב: כך היה מנהגו של רבי יהודה ברבי אילעאי: ערב תשעה באב מביאין לו פת חרבה במלח, ויושב בין תנור לכיריים ואוכל, ושותה עליה קיתון של מים, ודומה כמי שמתו מוטל לפניו.
  3. Rav recounts that a pre-festival eulogy consumed pilgrimage savings, prompting the ban on reviving mourning or eulogizing within thirty days of a festival.
    Moed Katan 8a premature eulogy
    אמר רב כהנא אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שכינס מעות לעלות לרגל, ובא ספדן ועמד על פתח ביתו, ונטלתן אשתו ונתנתן לו, ונמנע ולא עלה. באותה שעה אמרו: לא יעורר על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום.
  4. Rav recounts that the Temple gates clung shut when Solomon sought to bring in the Ark and did not respond to his many songs or initial plea.
    Moed Katan 9a temple dedication
    אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש דבקו שערים זה לזה. אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה, פתח ואמר ״שאו שערים ראשיכם וגו'״ ולא נענה,
  5. Rav's permission to cut a palm during the intermediate festival for its sawdust is rejected in practice after danger nearly results.
    Moed Katan 12b festival labor
    רב אשי הוה ליה אבא בשלנייא. אזל למיקצייה בחולא דמועדא, אמר ליה רב שילא משלנייא לרב אשי: מאי דעתיך, דקאמר רב חננאל אמר רב: קוצץ אדם דקל במועד אף על פי שאינו צריך אלא לנסורת שלו — הא לייט עלה אביי! אמר ליה: לא שמיע לי, כלומר, לא סבירא לי. אישתמיט נרגא, בעי למיפסקיה לשקיה. שבקיה והדר אתא.
  6. Rav recounts that a pair of visitors asked Rabbi Yehudah the Patriarch to permit nail cutting during the intermediate festival and he permitted it.
    Moed Katan 18a festival grooming
    אמר רב יהודה אמר רב: זוג בא מחמתן לפני רבי, ומר זוטרא מתני: זוג בא מחמתן לפני רבי, ובקשו ממנו צפרנים — והתיר להם. ואם בקשו ממנו שפה — התיר להם, ושמואל אמר: אף בקשו ממנו שפה, והתיר להם.
  7. Rav warns that one who grieves excessively for one dead person will soon grieve for another.
    Moed Katan 27b excessive mourning
    ואמר רב יהודה אמר רב: כל המתקשה על מתו יותר מדאי, על מת אחר הוא בוכה. ההיא איתתא דהות בשיבבותיה דרב הונא, הוו לה שבעה בני, מית חד מינייהו, הוות קא בכיא ביתירתא עליה. שלח לה רב הונא: לא תעבדי הכי! לא אשגחה ביה. שלח לה: אי צייתת — מוטב, ואי לא — צבית זוודתא לאידך מית, ומיתו כולהו. לסוף אמר לה: תימוש ז …
    ואמר רב יהודה אמר רב: כל המתקשה על מתו יותר מדאי, על מת אחר הוא בוכה. ההיא איתתא דהות בשיבבותיה דרב הונא, הוו לה שבעה בני, מית חד מינייהו, הוות קא בכיא ביתירתא עליה. שלח לה רב הונא: לא תעבדי הכי! לא אשגחה ביה. שלח לה: אי צייתת — מוטב, ואי לא — צבית זוודתא לאידך מית, ומיתו כולהו. לסוף אמר לה: תימוש זוודתא לנפשיך, ומיתא.
  8. Rav recounts that corpse remains were found in a boat carrying purification water and ashes across the Jordan, prompting a ban on such transport.
    Chagigah 23a purification transport
    מאי מעשה שהיה? דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של ספינה. באותה שעה אמרו: לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן בספינה.
  9. Rav limits the rule about thieves returning household vessels to thieves who repented.
    Chagigah 26a returned vessels
    וכן הגנבים שהחזירו את הכלים. ורמינהי: הגנבים שנכנסו לתוך הבית — אינו טמא אלא מקום דריסת רגלי הגנבים. אמר רב פנחס משמיה דרב: כשעשו תשובה. דיקא נמי, דקתני: שהחזירו את הכלים. שמע מינה.
  10. Rav reports following his uncle's use of a sandal with straps and prescribes tying the local sandal with cord for an effective halitza.
    Yevamot 102a halitza sandal
    אמר רב: אי לאו דחמיתיה לחביבי דחלץ בסנדל דאית לה שינצין, אנא לא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטייעא דמיהדק טפי. והאי דידן, אף על גב דאית ביה חומרתא, קטרינן ביה מיתנא, כי היכי דתהוי חליצתה מעלייתא.
  11. Rav reports that the halitza occurred privately in prison and that the case was also brought before Rabbi Akiva there.
    Yevamot 105b private halitza
    איבעיא להו: מעשה שחלצו בינו לבינה אבראי, ובא מעשה לפני רבי עקיבא בבית האסורין, או דלמא: מעשה שחלצו בינו לבינה בבית האסורין? אמר רב יהודה אמר רב: בבית האסורין היה מעשה, ולבית האסורין בא מעשה.
  12. Rav teaches that during danger the question was asked whether a girl divorced by one man and refusing a second may return to the first.
    Yevamot 108b minor remarriage
    מאן תנא? אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: ״מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו״? בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו: הרי שיצאה מראשון בגט ומשני במיאון, מהו שתחזור לראשון?
  13. Rav recounts that corpse remains were found in a boat carrying purification water and ashes across the Jordan, prompting a ban on such transport.
    Yevamot 116b purification transport
    מאי מעשה שהיה? דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם שהיה מעביר מי חטאת ואפר חטאת בירדן ובספינה, ונמצא כזית מן המת תחוב בקרקעית של ספינה. באותה שעה אמרו: לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן ובספינה.
  14. Rav identifies the underlying incident as the case of the wagons at Tzippori.
    Ketubot 15b lineage incident
    אשתמיטתיה הא דאמר רב יהודה אמר רב: בקרונות של צפורי הוה מעשה.
  15. Rav identifies the Babylonian wedding custom proving virginity as smearing oil on the scholars' heads.
    Ketubot 17b virginity evidence
    רבי יוחנן בן ברוקא אומר וכו'. תנא ביהודה ראיה, בבבל מאי? אמר רב: דרדוגי דמשחא ארישא דרבנן. אמר ליה רב פפא לאביי: משחא דחפיפותא קאמר מר? אמר ליה: יתמא, לא עבדא לך אמך דרדוגי משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה? כי הא דההוא מרבנן דאיעסק ליה לבריה בי רבה בר עולא, ואמרי לה, רבה בר עולא איעסק ליה לבריה בי ההוא מר …
    רבי יוחנן בן ברוקא אומר וכו'. תנא ביהודה ראיה, בבבל מאי? אמר רב: דרדוגי דמשחא ארישא דרבנן. אמר ליה רב פפא לאביי: משחא דחפיפותא קאמר מר? אמר ליה: יתמא, לא עבדא לך אמך דרדוגי משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה? כי הא דההוא מרבנן דאיעסק ליה לבריה בי רבה בר עולא, ואמרי לה, רבה בר עולא איעסק ליה לבריה בי ההוא מרבנן, ודרדיג משחא ארישא דרבנן בשעת מעשה.
  16. Rav recounts that the sages awarded Nakdimon ben Gurion's daughter four hundred gold coins for perfume and answered amen to her blessing.
    Ketubot 66b perfume allowance
    אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בבתו של נקדימון בן גוריון שפסקו לה חכמים ארבע מאות זהובים לקופה של בשמים לבו ביום. אמרה להם: כך תפסקו לבנותיכם, וענו אחריה אמן.
  17. Rav's conflicting reports to Rav Kahana and Rav Asi illustrate that sincere mistaken oaths are permitted.
    Nedarim 25b mistaken oath
    גמ' תנא: כשם שנדרי שגגות מותרין, כך שבועות שגגות מותרות. היכי דמי שבועות שגגות? כגון רב כהנא ורב אסי, הדין אמר: שבועתא דהכי אמר רב, והדין אמר: שבועתא דהכי אמר רב. דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע.
  18. Rav supports his position with a teaching about Rabbi Yitzhak learning of his father's death three years later.
    Nazir 44a mourning impurity
    ההיא נמי רבי יהודה היא. ורב דאמר כי האי תנא דתניא: מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק, ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים, ובא ושאל את רבי יהושע בן אלישע וארבעה זקנים [שעמו],
  19. Rav teaches that one who escorts another four cubits in a city comes to no harm, as illustrated by Ravina's rescue.
    Sotah 46b escorting travelers
    אמר רבי יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין לו לויה — יעסוק בתורה, שנאמר: ״כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך״. ואמר רבי יהושע בן לוי: בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם, שנאמר: ״ויצו עליו פרעה אנשים וגו'״, נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה — שנאמר: ״ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המלו …
    אמר רבי יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין לו לויה — יעסוק בתורה, שנאמר: ״כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך״. ואמר רבי יהושע בן לוי: בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם, שנאמר: ״ויצו עליו פרעה אנשים וגו'״, נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה — שנאמר: ״ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה״. אמר רב יהודה אמר רב: כל המלוה את חבירו ארבע אמות בעיר — אינו ניזוק. רבינא אלויה לרבא בר יצחק ארבע אמות בעיר, מטא לידיה היזיקא ואיתציל.
  20. Rav recounts how a widow unknowingly swears falsely after a deposited gold coin is baked into bread and given away.
    Gittin 35a widow oath
    נמנעו מלהשביעה: מאי טעמא? אילימא משום דרב כהנא – דאמר רב כהנא; ואמרי לה אמר רב יהודה, אמר רב: מעשה באדם אחד בשני בצורת, שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה; והניחתו בכד של קמח, ואפאתו בפת, ונתנתו לעני;
  21. Rav recounts the capture of Rabbi Yishmael ben Elisha's exceptionally beautiful son and daughter by separate masters.
    Gittin 58a captive siblings
    אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בבנו ובבתו של רבי ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים. לימים נזדווגו שניהם במקום אחד, זה אומר: יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם, וזה אומר: יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה.
  22. Rav introduces a story interpreting oppression of a man and his household through an apprentice who desires his master's wife.
    Gittin 58a marital betrayal
    אמר רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב: ״ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו״? מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו, ושוליא דנגרי הוה.
  23. Rav recounts a Jerusalem property case involving either a sick person according to Rabbi Eliezer or a healthy person according to the sages.
    Kiddushin 26b property gift
    תא שמע, דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שחלה בירושלים – כרבי אליעזר, ואמרי לה: בריא היה – כרבנן,
  24. Rav describes David's four hundred sons of captive women as elaborately styled warriors who lead the troops and frighten others.
    Kiddushin 76b davids soldiers
    ועוד אמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולם בני יפת תואר היו, וכולם מסתפרים קומי, ומגדלים בלורית היו, וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות, והן הן בעלי אגרופים של בית דוד! דאזלי לבעותי עלמא.
  25. Rav teaches that Babylonia adopted the Land of Israel's restriction on small livestock after his arrival.
    Bava Kamma 80a small livestock
    אמר ליה: דידן קא מינטרא להו חובה. אמר ליה: חובה תקברינהו לבנה. כולהו שניה דרב אדא בר אהבה לא אקיים זרעא לרב הונא מחובה. איכא דאמרי, אמר רב הונא אמר רב: עשינו עצמנו בבבל כארץ ישראל לבהמה דקה, מכי אתא רב לבבל.
  26. Rav reports finding a hidden scroll in Rabbi Hiyya's academy stating that anyone entering another's vineyard may eat.
    Bava Metzia 92a worker eating
    איבעית אימא: איכא בינייהו דרב. דאמר רב: מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא, וכתוב בה: איסי בן יהודה אומר: ״כי תבא בכרם רעך״ – בביאת כל אדם הכתוב מדבר.
  27. Rav identifies the evil eye as illness and reports that ninety-nine of one hundred deaths result from it.
    ״והסיר ה' ממך כל חלי״, אמר רב: זו [ה]עין. רב לטעמיה. דרב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד, אמר: תשעין ותשעה בעין רעה, ואחד בדרך ארץ.
  28. Rav identifies Rav Shmuel bar Shilat as an exemplary children's teacher whose mind remains on his pupils even after thirteen years away from his garden.
    Bava Batra 8b teaching children
    במתניתא תנא: ״והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע״ – זה דיין שדן דין אמת לאמתו, וגבאי צדקה. ״ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד״ – אלו מלמדי תינוקות. כגון מאן? אמר רב: כגון רב שמואל בר שילת. דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתא, אמר ליה: שבקתיה להימנותך? אמר ליה: הא תליסר שנין דלא חזיא לי, והשתא נמי דעתא …
    במתניתא תנא: ״והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע״ – זה דיין שדן דין אמת לאמתו, וגבאי צדקה. ״ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד״ – אלו מלמדי תינוקות. כגון מאן? אמר רב: כגון רב שמואל בר שילת. דרב אשכחיה לרב שמואל בר שילת דהוה קאי בגינתא, אמר ליה: שבקתיה להימנותך? אמר ליה: הא תליסר שנין דלא חזיא לי, והשתא נמי דעתאי עלויהו.
  29. Rav rules that one protest in the first year suffices without annual repetition.
    Bava Batra 39b possession protest
    גידל בר מניומי הוה ליה מחויאתה למחויי. אשכחינהו לרב הונא ולחייא בר רב ולרב חלקיה בר טובי דהוו יתבי, ומחה קמייהו. לשנה – הדר אתא למחויי, אמרו ליה: לא צריכת, הכי אמר רב: כיון שמיחה שנה ראשונה, שוב אינו צריך למחות. ואיכא דאמרי, אמר ליה חייא בר רב: כיון שמיחה שנה ראשונה, שוב אין צריך למחות.
  30. Rav accepts a possessor's claim that the prior seller bought the land in his presence because the possessor could claim direct purchase.
    אמר רב: הוה יתיבנא קמיה דחביבי, ואמרי ליה: וכי אין אדם עשוי ליקח ולמכור בלילה? וחזיתיה לדעתיה, אי אמר ליה: קמאי דידי זבנה מינך – מהימן, מיגו דאי בעי אמר ליה: אנא זבנתה מינך.
  31. Rav reports his uncle's observation that a person may ask an artisan to sell a garment on his behalf.
    Bava Batra 46a artisan possession
    אמר רב: הוה יתיבנא קמיה דחביבי, ואמר לי: וכי אין אדם עשוי לומר לאומן ״מכור לי טליתי״?!
  32. Rav teaches that Abraham is imprisoned for ten years, three in Kutha and seven in Kardu.
    Bava Batra 91a abraham imprisonment
    ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: עשר שנים נחבש אברהם אבינו – שלש בכותא, ושבע בקרדו. ורב דימי מנהרדעא מתני איפכא. אמר רב חסדא: עיברא זעירא דכותא – זהו אור כשדים.
  33. Rav teaches that the leaders of the nations line up on the day Abraham dies and lament the world's loss.
    ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם, עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה; ואמרו: אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבד קברניטה.
  34. Rav is cited as ruling according to Rabbi Zekharya ben HaKatzav, though Rav Nahman rejects the application.
    Bava Batra 111a inheritance ruling
    רב ניתאי סבר למעבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב; אמר ליה שמואל: כמאן – כזכריה? אפס זכריה. רבי טבלא עבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה רב נחמן: מאי האי? אמר ליה, דאמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: הלכה כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה: זיל אהדר (בך), ואי לא – מפיקנא לך רב חיננא בר שלמיא מאוניך!
  35. Rav recounts a man sending new wine, oil, and linen to his father-in-law's house on Shavuot.
    Bava Batra 146a festival gifts
    אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו יין חדש ושמן חדש וכלי פשתן חדש בעצרת. מאי קא משמע לן? איבעית אימא: חשיבותא דארץ ישראל קא משמע לן, ואיבעית אימא: דאי טעין, טענתיה טענה.
  36. Rav recounts a man testing his wife's sense of smell by mentioning a radish odor in the Galilee.
    Bava Batra 146a marital defect
    אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שאמרו לו אשתו תותרנית היא, ונכנס אחריה לחורבה לבודקה, אמר לה: ריח צנון אני מריח בגליל.
  37. Rav says he spends eighteen months with a herder learning permanent and temporary animal blemishes.
    Sanhedrin 5b animal blemishes
    והאמר רב: שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה, לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר? אלא, לחלק לו כבוד לרבה בר חנה.
  38. Rav describes David's four hundred sons of captive women as elaborately styled warriors who lead his troops.
    Sanhedrin 21a davids soldiers
    אמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולן בני יפת תואר היו, ומגדלי בלוריות היו, וכולן יושבין בקרונות של זהב, ומהלכין בראשי גייסות היו, והם היו בעלי אגרופין של בית דוד.
  39. Rav recalls that in Rabbi's court voting begins with him despite the general rule to begin with the greatest judge.
    Sanhedrin 36a voting order
    דיני ממונות, הטמאות והטהרות כו'. אמר רב: אנא הואי במנינא דבי רבי, ומינאי דידי הוו מתחלי ברישא. והא אנן ״מתחילין מן הגדול״ תנן!
  40. Rav portrays God consulting a group of angels before creating humanity and revealing human conduct to them.
    Sanhedrin 38b human creation
    (שעה, בסוף, ארמי – סימן.) אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת. אמר להם: רצונכם נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו.
  41. Rav describes David's four hundred sons of captive women as long-haired warriors leading his troops.
    Sanhedrin 49a davids soldiers
    רבי יוסי ברבי חנינא אמר: עדיין איצטגניני של דוד קיימין, דאמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, כולן בני יפת תואר היו, ומגדלי בלורית היו, ומהלכין בראשי הגייסות היו, והן הן בעלי אגרופין של דוד.
  42. Rav recounts a gentile woman who would rather relapse into illness than worship Peor through defecation.
    Sanhedrin 64a peor worship
    אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בגויה אחת שהיתה חולה ביותר, אמרה: אם תעמוד ההיא אשה מחוליה, תלך ותעבוד לכל עבודה זרה שבעולם. עמדה ועבדה לכל עבודה זרה שבעולם. כיון שהגיעה לפעור, שאלה לכומרים: במה עובדין לזו? אמרו לה: אוכלין תרדין ושותין שכר ומתריזין בפניה. אמרה: מוטב שתחזור ההיא אשה לחוליה ולא תעבוד עבודה …
    אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בגויה אחת שהיתה חולה ביותר, אמרה: אם תעמוד ההיא אשה מחוליה, תלך ותעבוד לכל עבודה זרה שבעולם. עמדה ועבדה לכל עבודה זרה שבעולם. כיון שהגיעה לפעור, שאלה לכומרים: במה עובדין לזו? אמרו לה: אוכלין תרדין ושותין שכר ומתריזין בפניה. אמרה: מוטב שתחזור ההיא אשה לחוליה ולא תעבוד עבודה זרה בכך.
  43. Rav recounts that the sages let a lovesick man die rather than permit intercourse, nudity, or private conversation with the woman.
    Sanhedrin 75a sexual restraint
    אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת, והעלה לבו טינא. ובאו ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים: ימות ואל תבעל לו. תעמוד לפניו ערומה: ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. תספר עמו מאחורי הגדר: ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר.
  44. Rav describes Sennacherib's immense army and says similar forces confront Abraham and will accompany Gog and Magog.
    Sanhedrin 95b sennacherib army
    אמר רב יהודה אמר רב: בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה אלף איש בני מלכים, יושבים בקרונות של זהב, ועמהן שגלונות וזונות, ובשמנים אלף גבורים לבושי שריון קליפה, ובששים אלף אחוזי חרב רצים לפניו, והשאר פרשים. וכן באו על אברהם, וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג.
  45. Rav recounts attempts to add another king to the excluded list despite an ancestral image and heavenly fire intervening.
    Sanhedrin 104b excluded king
    מי מנאן? אמר רב אשי: אנשי כנסת הגדולה מנאום. אמר רב יהודה אמר רב: בקשו עוד למנות אחד. באה דמות דיוקנו של אביו ונשתטחה לפניהם, ולא השגיחו עליה. באה אש מן השמים ולחכה (אש) בספסליהם, ולא השגיחו עליה.
  46. Rav recounts how On ben Peleth's wife reasons with him, intoxicates him, and guards the entrance to save him from Korah's assembly.
    אמר רב: ״און בן פלת אשתו הצילתו. אמרה ליה: מאי נפקא לך מינה? אי מר רבה – אנת תלמידא, ואי מר רבה – אנת תלמידא. אמר לה: מאי אעביד? הואי בעצה ואשתבעי לי בהדייהו. אמרה ליה: ידענא דכולה כנישתא קדישתא נינהו, דכתיב: ״כי כל העדה כלם קדשים״. אמרה ליה: תוב, דאנא מצילנא לך. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגניתיה גואי. …
    אמר רב: ״און בן פלת אשתו הצילתו. אמרה ליה: מאי נפקא לך מינה? אי מר רבה – אנת תלמידא, ואי מר רבה – אנת תלמידא. אמר לה: מאי אעביד? הואי בעצה ואשתבעי לי בהדייהו. אמרה ליה: ידענא דכולה כנישתא קדישתא נינהו, דכתיב: ״כי כל העדה כלם קדשים״. אמרה ליה: תוב, דאנא מצילנא לך. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגניתיה גואי. ויתבא על בבא, וסתרתה למזיה, כל דאתא חזיה הדר.
  47. Rav reports seeing his uncle's tefillin sewn with linen while noting that the law does not follow that practice.
    Makkot 11a tefillin stitching
    אמר רב: חזינן להו לתפילין דבי חביבי דתפירי בכיתנא, ולית הלכתא כוותיה.
  48. Rav teaches from Ahithophel that a sage's curse takes effect even when issued without cause.
    Makkot 11a sage curse
    אמר רב יהודה אמר רב: קללת חכם – אפילו בחנם היא באה. מנלן? מאחיתופל, שבשעה שכרה דוד שיתין, קפא תהומא, בעא למישטפא לעלמא. אמר: מהו לכתוב שם אחספא ומישדא בתהומא דליקו אדוכתיה? ליכא דאמר ליה מידי. אמר: כל היודע דבר זה ואינו אומרו – יחנק בגרונו.
  49. Rav resolves conflicting recollections of his teaching without treating the mistaken student's sincere oath as false.
    Shevuot 26a mistaken oath
    כדרב כהנא ורב אסי, כי הוו קיימי מקמי דרב, מר אמר: שבועתא דהכי אמר רב, ומר אמר: שבועתא דהכי אמר רב. כי אתו לקמיה דרב, אמר כחד מינייהו. אמר ליה אידך: ואנא בשיקרא אישתבעי?!
  50. Rav begins a lament when his companion Adrakan dies, but the supplied passage omits his words.
    Avodah Zarah 10b lost friendship
    אנטונינוס שמשיה לרבי, אדרכן שמשיה לרב. כי שכיב אנטונינוס, אמר רבי: נתפרדה חבילה. כי שכיב אדרכן, אמר רב:
  51. Rav is confirmed as a source for treating a large wild animal like small livestock for death throes.
    כי אתאי לקורקוניא, אשכחתיה לרב חייא בר אשי, ויתיב וקאמר משמיה דשמואל: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס. אמינא: שמע מינה משמיה דשמואל איתמר. כי אתאי לסורא, אשכחתיה לרבה בר ירמיה דיתיב וקאמר לה משמיה דרב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס. אמינא: שמע מינה איתמר משמיה דרב ואיתמר משמיה דשמואל.
  52. Rav recounts that Moses sees God attaching crowns to letters for Rabbi Akiva to derive multitudes of laws from them.
    Menachot 29b letter crowns
    אמר רב יהודה, אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבונו של עולם, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
  53. Rav praises Chanina ben Chizkiya for using three hundred jars of oil while interpreting Ezekiel and preventing its concealment.
    Menachot 45a ezekiel interpretation
    אמר רב יהודה אמר רב: זכור אותו האיש לטוב, וחנינא בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלה שלש מאות גרבי שמן, וישב בעלייה ודרשו.
  54. Rav teaches that an animal digging its claws in until they reach the ground shows sufficient resistance after a fall.
    Chullin 51b fallen animal
    ההוא תורא דנפל, ואישתמע קל גניחותיה, על רב יצחק בר שמואל בר מרתא שקל משופרי שופרי. אמרי ליה רבנן: מנא לך הא? אמר להו: הכי אמר רב: צפרניו נועץ עד שמגיע לארץ.
  55. Rav prohibits two pieces retrieved in place of one after servants might have performed the same substitution.
    Chullin 95b unattended meat
    מחוור רישא, נפל מיניה, אזל אייתי סילתא שדא אסיק תרין, אמר רב: עבדי נמי הכי, אסרינהו ניהליה.
  56. Rav recounts that Joshua declines Moses' invitation to ask questions and consequently forgets three hundred laws and develops seven hundred doubts.
    Temurah 16a forgotten law
    אמר רב יהודה, אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך. אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי ״ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל״? מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להר …
    אמר רב יהודה, אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך. אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי ״ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל״? מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו.
  57. Rav recalls hearing an unfamiliar Friday-eve offer for soft clean wool used to examine beds.
    Niddah 17a bed examination
    ובודקין מטותיהן במילא פרהבא — מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: אין בודקין את המטה אלא בפקולין או בצמר נקי ורך. אמר רב: היינו דכי הואי התם בערבי שבתות, הוו אמרי: ״מאן בעי פקולי בנהמא״, ולא ידענא מאי קאמרי.
  58. Rav temporarily forbids carrying in an alleyway and permits it the following Sabbath on the basis of a palm serving as a side-post, so residents will understand the rule.
    רב אזל לחד אתר. חמא חד מבוי שריתיה בליחיא. יהב לה בחוטרא ואפלה. אמר ליה רב חונא. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משם קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. ואית בעי מימר. דלא יהוון סברין כרבי יודה. …
    רב אזל לחד אתר. חמא חד מבוי שריתיה בליחיא. יהב לה בחוטרא ואפלה. אמר ליה רב חונא. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משם קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. ואית בעי מימר. דלא יהוון סברין כרבי יודה. דרבי יודה אמר. רחבה אף על פי שאינה ברייה.
  59. Rav forbids carrying after an alleyway beam is removed, then permits it the next Sabbath because a palm can serve as a side-post.
    דרבי חיננא לא אמר כן. אלא רב אזל לחד אתר. חמה חד מבוי שניטל קורתו ואסר לה. אמר ליה רב חונה. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משום קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם יינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. אית דבעי מימר. דלא יהוון סברי …
    דרבי חיננא לא אמר כן. אלא רב אזל לחד אתר. חמה חד מבוי שניטל קורתו ואסר לה. אמר ליה רב חונה. דיקלא קאים. אמר ליה רב. עינוי דרב חונא גבה. ועינוי דרב לית אינון גבה. אלא הריני אוסר להן משום קורה. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי. שיהיו יודעין שאם יינטל הדקל שהוא אסור לטלטל. אית דבעי מימר. דלא יהוון סברין כרבי יודה. דתנינן תמן. איזהו קרפף. כל שהוא סמוך לעיר. דברי רבי יהודה. והכא הוא אומר אכן. אמר רבי מנא. כבית דירה עבד לה רבי יודה.
  60. Rav rules in an incident that a chicken coop requiring its owner to bring water is treated as movable Sabbath property for establishing access rights.
    דבי רבי ינאי אמרי. אפילו יתד לתלות בה מנעלו. רבי בא בר חיננא אמר. אפילו נשתות אפילו טבלא. רב אמר. ובלבד דבר הניטל בשבת. אמר רבי בא. מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנגולין לפנים מביתו שלחבירו. נכנס שלא ברשותו. אתא עובדא קומי רב. אמר. כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמי שהוא דבר הניטל בשבת. רבי יעקב בשם שמואל. ת …
    דבי רבי ינאי אמרי. אפילו יתד לתלות בה מנעלו. רבי בא בר חיננא אמר. אפילו נשתות אפילו טבלא. רב אמר. ובלבד דבר הניטל בשבת. אמר רבי בא. מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנגולין לפנים מביתו שלחבירו. נכנס שלא ברשותו. אתא עובדא קומי רב. אמר. כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמי שהוא דבר הניטל בשבת. רבי יעקב בשם שמואל. תלמידוי דרבי יוחנן סלקון לעכברי וסמכון על הדא דרבי ינאי. חזקיה לא אמר כן אלא רבי חייה רבי אסי ורבי אמי סלקון לעכברי ושמעון מן דבית רבי ינאי. הלכה כרבי יודה.
  61. Rav forbids reclaiming items lost and later found because a different impure object may have replaced each one.
    רב נחת לתמן. חמתון מקילון וחמר עליהון. חד בר נש אזל בעי משיגה אסקופתיה בגו נהרא ואינשתה ואזל ליה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסור לך. דנא אמר. ההיא שטף נהרא ואייתי חורי דנבילה תוחתוי. חד בר נש הוה מהלך בשוקא טעין קופד. אתא דייתא וחטפתיה מיניה וטלקתיה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר. …
    רב נחת לתמן. חמתון מקילון וחמר עליהון. חד בר נש אזל בעי משיגה אסקופתיה בגו נהרא ואינשתה ואזל ליה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסור לך. דנא אמר. ההיא שטף נהרא ואייתי חורי דנבילה תוחתוי. חד בר נש הוה מהלך בשוקא טעין קופד. אתא דייתא וחטפתיה מיניה וטלקתיה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר. בשר דנבילה הוות טעינה וטלקתיה ונסבת ההוא אוחרנא.
  62. Rav reports that Rabbi reversed his decision and followed Rabban Shimon ben Gamliel after being reminded that an appraisal announcement was required.
    תני. עבדים ושפחות ומיטלטלין אין להם איגרת ביקורת. מהו איגרת ביקורת. רבי יודה בר פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. שטרות ומיטלטלין שלא ייגנבו. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסה. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה. אמר ליה. אין. אמר ליה. והא תנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן. אמר ל …
    תני. עבדים ושפחות ומיטלטלין אין להם איגרת ביקורת. מהו איגרת ביקורת. רבי יודה בר פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. שטרות ומיטלטלין שלא ייגנבו. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסה. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה. אמר ליה. אין. אמר ליה. והא תנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן. אמר ליה. אדם דהכא בן חורין הוא. חיננה בר שלמיה בשם רב. אתא עובדא קומי רבי ובעא מיעבד כרבנן. אמר לו רבי לעזר בן פרטא בן בנו שלרבי לעזר בן פרטא. רבי. לא כך לימדתני בשם זקיניך. אלא אם כן עשו איגרת ביקורת. וחזר ביה ועבד כרבן שמעון בן גמליאל.
  63. Rav infers that one born circumcised has definite concealed foreskin and that the procedure may override Shabbat.
    תני. ישראל מל את הכותי והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסה. וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה. אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו. המושך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי. הרבה משוכין היו בימי בן כוזבא וכולן מל …
    תני. ישראל מל את הכותי והכותי אינו מל את ישראל מפני שהוא מהול לשום הר גריזים. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסה. וכי איכן מצינו בתורה שהמילה צריכה כוונה. אלא יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו. המושך לא ימול שלא יבוא לידי סכנה. דברי רבי יודה. אמר לו רבי יוסי. הרבה משוכין היו בימי בן כוזבא וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. המושך והנולד מהול והמל עד שלא נתגייר צריך להטיף ממנו דם ברית. תני רבי שמעון בן אלעזר. לא נחלקו בית שמי ובית הלל על שנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית מפני שהיא ערלה כבושה. על מה נחלקו. על גר שנתגייר מהול. שבית שמי אומרים. צריך להטיף ממנו דם ברית. ובית הלל אומרים. אין צריך להטיף ממנו דם ברית. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה. הלכה כדברי התלמיד. אתא עובדא קומי רב ואמר. מן הא דתני. מפני שהיא ערלה כבושה. הדא אמרה. ערל ברור הוא ודוחין עליו את השבת. רבי אבהו אמר. אין דוחין עליו את השבת וצריך להטיף ממנו דם ברית. רב אדא בר אחווא אתיליד ליה חד בר נש כן. מימסמס בה מית. אמר רבי אבין נעשה כרות שפכה ונתענה עליו שימות. רבנין דקיסרין אמרין נעשה פצוע דכא ונתענה עליו שימות.
  64. Rav says he would not have permitted halitzah in that type of sandal had he not seen Rabbi Hiyya perform it.
    בסנדל שיש לו עקב כשר. תמן אמרין. כגון אילין קנסורס. ורבנן דהכא אמרי. כגון אילין דידן. אמר רב. אילולא דחמיי רבי חייה רובא חביבי חלץ בהדין שורציפא דשנצוי לא הוה לבן רב עליהן למיעבד כן. אחוי דאימיה דרב כהנא חלץ בלילה ביחיד בלילי שבת בסנדל שלשעם ומיעומד. אמר רבי זריקה. ולא רקקה. שמע רב ואמר. מאן יעבד דא …
    בסנדל שיש לו עקב כשר. תמן אמרין. כגון אילין קנסורס. ורבנן דהכא אמרי. כגון אילין דידן. אמר רב. אילולא דחמיי רבי חייה רובא חביבי חלץ בהדין שורציפא דשנצוי לא הוה לבן רב עליהן למיעבד כן. אחוי דאימיה דרב כהנא חלץ בלילה ביחיד בלילי שבת בסנדל שלשעם ומיעומד. אמר רבי זריקה. ולא רקקה. שמע רב ואמר. מאן יעבד דא אלא אחוי דאימיה דרב כהנא.
  65. Rav relates that Abba Simi's ship sank while he was not aboard it.
    אבד פלוני נתרי פלוני אינו בעולם. אבד פלוני. אינה אמר. רבך מן עלמא. נתרי פלוני. אנא אמר. אתרין פלוני מאכל. פלוני אינו בעולם. טיפח רוחיה עליה. שקעה ספינתו בים. אתיה כהדא [דמר] רבא בר זבדא בשם רב. מעשה באבא סימי ששקעה ספינתו בים והוא לא היה בתוכה והכא כן.
  66. Rav reports that the incident involved the priest serving as an official in Sepphoris.
    הלכה: אמר רבי יוסי מעשה בתינוקת כול'. רב יהודה בשם רב. כהן קרונה שלציפורין הוה עובדא.
  67. Rav reports an incident brought before Rabbi in which Rabbi dismissed the suspicious conduct as insignificant.
    רבי לעזר בשם רבי חנינה. ראו אותה חוגרת בסינר רוכל יוצאה מתוך ביתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתו. כאור הדבר תצא. סנדלו לפני מיטתה. כאור הדבר תצא. סנדלה לפני מיטתו. כאור הדבר תצא. שניהם יוצאין ממקום אפל. כאור הדבר תצא. מעלין זה את זה מן הבור. כאור הדבר תצא. שניהם טו …
    רבי לעזר בשם רבי חנינה. ראו אותה חוגרת בסינר רוכל יוצאה מתוך ביתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתה. כאור הדבר תצא. רוק על גבי מיטתו. כאור הדבר תצא. סנדלו לפני מיטתה. כאור הדבר תצא. סנדלה לפני מיטתו. כאור הדבר תצא. שניהם יוצאין ממקום אפל. כאור הדבר תצא. מעלין זה את זה מן הבור. כאור הדבר תצא. שניהם טופחות על יריכה במרחץ. כאור הדבר תצא. חנינה בר איקא בשם רבי יהודה. וכולהן אם הביאה ראייה לדבריה נאמנת. רב אדא בר אחוה בשם רב. מעשה בא לפני רבי ומר. מה בכך. בעיין קומוי. אפילו ראו אותו נותן פיו על פיה שלה. אמר. כזה באת מעשה באחד שראו אותו נותן פיו על פיה שלה. אתא עובדא קומי רבי יוסי אמר. תיפוק בלא פרן. והויין קריביה עררין ואמרין. אין שוטה היא תיפוק בלא פרן. ואין לית שוטה היא תיסב פרן שלים. אמר לון רבי מנא. אייתון פרנא ניקריניה. אייתון פרנה ואשכחון כתוב בגווה. אין הדא פלנית תסבי להדין פלוני בעלה ולא תצבי בשותפותיה תהוי נסבה פלגות פרן. אמר רבי אבון. מכיון שקיבלה עליה שיתן את פיו על פיה של[ה] כמאן דשנאת [ליה] ולית לה אלא פלגות פרן. היא גו חובה והוא גו חובה סוטה. מגפפין סוטה. מנשקין סוטה. תרעה טריד סוטה. מוגף צריכה.
  68. Rav reports that Rabbi first intended to follow the sages but reversed himself after being reminded of an inherited teaching requiring a letter of appraisal and acceptance.
    חנניה בר שילמיה בשם רב. אתא עובדא קומי רבי. בעא מיעבד כרבנן. אמר לו רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא. לא כן לימדתנו בשם זקיניך. אלא אם כן עשו איגרת ביקורת. וקיבלה. וחזר ביה ועבד כרבן שמעון בן גמליאל.
  69. Rav tells a litigant to include every claim he can so that his opponent will ultimately swear one oath covering them all.
    רבי אימי בשם רבי יוחנן. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. ולמה תנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן הוא מחייב. רבי אבהו כהדא דרבי אימי. רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה …
    רבי אימי בשם רבי יוחנן. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. ולמה תנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן הוא מחייב. רבי אבהו כהדא דרבי אימי. רבי שמעון בן לקיש אמר. מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל חייב. רב כרבי שמעון בן לקיש. חד בר נש אזל בעי מידון עם חבריה קומי רב. שרי מיטען עימיה שערין חטין כוסמין. אמר ליה רב. כל מה דאת יכיל מגלגלה עלוי גלגל ובסופא הוא מישתבע לך חדא על כולהן. אמר רבי אבהו. כך משיב רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן. על דעתך דאת אמר. טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. והא תנינן. טענו כלים וקרקעות. הודה בכלים וכפר בקרקעות. בקרקעות וכפר בכלים. אם כלים בכלים הוא חייב כלים בקרקעות לא כל שכן. מה עבד לה. דו פתר ליה לזוקקו שבועה. והתנינן. הטוען את חבירו כדי שמן והודה לו בקנקנים. מה אנן קיימין. אם בשטענו קנקנים ושמן והודה לו באחת מהן. כל עמא מודיי שהוא מין הטענה. ואם בשטענו שמן והודה לו בקנקנים. כל עמא מודיי שאין הודייה מן הטענה. דאמר רבי זעירא רבי אבונה בשם רב. בשטענו קנקיני שמן היא מתניתא. ההין מילין וההן אמר ריקנין. ניחא קנקנים ולא שמן. שמן ולא קנקנים. רבי אלעזר בשם רבי אבון מפיק לשנה מחצין דמשח. ולית סופיה משאלה. בההוא דנשתתק.
  70. Rav rules in the reported case that the agent may not return the divorce document once the woman has appointed him to hold it for her.
    אמר רבי חנינא. הלכה כרבן גמליאל. והוא שאמרה לו היא טול לי. יהא לי בידך. חד בר נש שלח גט לאיתתיה. אמרה ליה. יהא לי בידך. אתא עובדא קומי רב. אמר. אם בא להחזיר לא יחזיר. מה ופליג. שנייא הוא יהא בידך שנייא הוא יהא לי בידך. אמר רבי חזקיה. אנא ידע רישא וסיפא. אשה אחת עשת שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה. אתא עו …
    אמר רבי חנינא. הלכה כרבן גמליאל. והוא שאמרה לו היא טול לי. יהא לי בידך. חד בר נש שלח גט לאיתתיה. אמרה ליה. יהא לי בידך. אתא עובדא קומי רב. אמר. אם בא להחזיר לא יחזיר. מה ופליג. שנייא הוא יהא בידך שנייא הוא יהא לי בידך. אמר רבי חזקיה. אנא ידע רישא וסיפא. אשה אחת עשת שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה. אתא עובדא קומי רב. אמר. אם רצה להחזיר לא יחזיר. מחלפה שיטתיה דרב. תמן אמר רב הונא בשם רב. אין האשה עושה שליח לקבל גיטה משלוחי בעלה. והכא הוא אמר הכין. אני אמר. אחר הדלת היה עומד ושמע את קולה.
  71. Rav is cited through an incident in which Rabbi rules like Rabbi Shimon concerning a buyer who retracts after payment.
    אמר רבי חנינה. הלכה כרבי שמעון. ולא אמרין לה לכל אפין. רב ירמיה בשם רב. מעשה היה והורה רבי כרבי שמעון. רבי חייה בר יוסף יהב דינר למלחא. חזר ביה ההוא. אמר. לא ידע דכבר יהבון מגלא גו שקיה דההוא גברא. מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. חד בר נש יהב דינרין למטכסה. חזר ביה. אתא עו …
    אמר רבי חנינה. הלכה כרבי שמעון. ולא אמרין לה לכל אפין. רב ירמיה בשם רב. מעשה היה והורה רבי כרבי שמעון. רבי חייה בר יוסף יהב דינר למלחא. חזר ביה ההוא. אמר. לא ידע דכבר יהבון מגלא גו שקיה דההוא גברא. מי שפרע מאנשי דור המבול עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. חד בר נש יהב דינרין למטכסה. חזר ביה. אתא עובדא קומי רבי חייה בר יוסף ורבי יוחנן. רבי חייה בר יוסף אמר. או יתן לו כדי עירבונו או ימסור אותו למי שפרע. ורבי יוחנן אמר. או יתן לו כל מקחו או ימסור אותו למי שפרע. רבי לא אמר. עירבון היה. רבי זירא אמר. מקצת דמים נתן לו. מודה רבי חייה בר יוסף לרבי יוחנן במקח שאין דרכו ליקנות חציין כגון פרה וטלית.
  72. Rav reports an incident in which Rabbi ultimately reversed course and followed Rabban Gamliel regarding an appraisal announcement.
    תני. העבדים והשטרות והמטלטלין אין להן איגרת בקורת. רבי יודן בן פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. השטרות והמטלטלין שלא יגנבו. רבי בא בר כהנא בעא קומי רבי יוסי. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה. אמר ליה. אין. והתנינן בקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן. אמר ליה. אכין. אדם דכא בן חורין ה …
    תני. העבדים והשטרות והמטלטלין אין להן איגרת בקורת. רבי יודן בן פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. השטרות והמטלטלין שלא יגנבו. רבי בא בר כהנא בעא קומי רבי יוסי. לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה. אמר ליה. אין. והתנינן בקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן. אמר ליה. אכין. אדם דכא בן חורין הוא. חנניה בר שלמיה אמר בשם רב. אתא עובדא קומי רבי ובעא למיעבד כרבנן. אמר ליה רבי לעזר בן פרטא בן בן רבי לעזר בן פרטא. רבי. לא כן לימדתנו משום זקיניך. אלא אם עשו איגרת ביקורת. אמר ליה. אין. וחזר ועבד כרבן גמליאל.
  73. Rav teaches that Korah was a heretic who challenged Moses and denied the divine origin of Torah, Moses' prophecy, and Aaron's priesthood.
    רב אמר. קרח אפיקרסי היה. מה עשה. עמד ועשה טליות שכולן תכלת. אתא גבי משה. אמר ליה. משה רבינו. טלית שכולה תכלת מהו שתהא חייבת בציצית. אמר לו. חייבת. דכתיב גדילים תעשה לך וגו'. בית שהוא מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה. אמר לו. חייב במזוזה. דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וגו'. אמר לו. בהרת כגריס מהו. אמר לו …
    רב אמר. קרח אפיקרסי היה. מה עשה. עמד ועשה טליות שכולן תכלת. אתא גבי משה. אמר ליה. משה רבינו. טלית שכולה תכלת מהו שתהא חייבת בציצית. אמר לו. חייבת. דכתיב גדילים תעשה לך וגו'. בית שהוא מלא ספרים מהו שיהא חייב במזוזה. אמר לו. חייב במזוזה. דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך וגו'. אמר לו. בהרת כגריס מהו. אמר לו. טמא. פרחה בכולו. אמר לו. טהור. באותה שעה אמר קרח. אין תורה מן השמים ולא משה נביא ולא אהרן כהן גדול. באותה השעה אמר משה. רבון כל העולמים. אם נברא לארץ פה מששת ימי בראשית הרי מוטב. ואם לאו יברא לה מעכשיו. ואם בריאה יברא יי.
  74. Rav reports that Rabbi required the two designated witnesses to appear in a repayment case.
    מנה לי בידך. אמר לו. הין. אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני. למחר אמר לו. תניהו לי. נתתיו לך. חייב. שצריך להחזיר לו בעדים. הגע עצמך דאמר ליה. נתתיו לך בעדים. תני בר קפרא. במעמד פלוני ופלוני. הגע עצמך דאמר ליה. במעמד פלוני ופלוני. רבי בא רב המנונא רב אדא בר אהבה בשם רב. מעשה בא לפני רבי ואמר. יבואו …
    מנה לי בידך. אמר לו. הין. אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני. למחר אמר לו. תניהו לי. נתתיו לך. חייב. שצריך להחזיר לו בעדים. הגע עצמך דאמר ליה. נתתיו לך בעדים. תני בר קפרא. במעמד פלוני ופלוני. הגע עצמך דאמר ליה. במעמד פלוני ופלוני. רבי בא רב המנונא רב אדא בר אהבה בשם רב. מעשה בא לפני רבי ואמר. יבואו פלוני ופלוני.
  75. Rav teaches that Adam established Kalends after fearing the lengthening night and then seeing daylight increase.
    רב אמר. קלנדס אדם הראשון התקינו. כיון דחמא לילייא אריך אמר. אי לי. שמא שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב שמא יבוא לנשכיני. ואומר אך חושך ישופני. כיון דחמא איממא ארך אמר. קלנדס. קלון דיאו. ואיתא כמאן דאמר. בתשרי נברא העולם. ברם כמאן דאמר. בניסן נברא העולם. ידע הוה. אמר רבי יוסי בירבי בון. מאן סב …
    רב אמר. קלנדס אדם הראשון התקינו. כיון דחמא לילייא אריך אמר. אי לי. שמא שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב שמא יבוא לנשכיני. ואומר אך חושך ישופני. כיון דחמא איממא ארך אמר. קלנדס. קלון דיאו. ואיתא כמאן דאמר. בתשרי נברא העולם. ברם כמאן דאמר. בניסן נברא העולם. ידע הוה. אמר רבי יוסי בירבי בון. מאן סבר. בראש השנה נברא העולם. רב. דתני בתקיעתא דבי רב. זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון כול'. הוי. בראש השנה נברא העולם.
  76. Rav forbids recovered meat and a recovered threshold because each may have been exchanged for a forbidden carcass.
    ביצה צלויה שלהן. בר קפרא שרי. חזקיה אסר. עד כדון בשנצלית לדעת. נצלית שלא לדעת. נישמעינה מן הדא. מעשה שנפלה דליקה באשת קנים ובאגם תמרים והיו שם חגבים ונצלו. אתא עובדא קומי רבי מנא ואסר. אמר רבי אבהו. משום תערובת חגבים טמאים. אמר רבי יוסי בירבי בון. והדא מן חמירתא דרב. רב נחת לתמן חמתון מקללין וחמר על …
    ביצה צלויה שלהן. בר קפרא שרי. חזקיה אסר. עד כדון בשנצלית לדעת. נצלית שלא לדעת. נישמעינה מן הדא. מעשה שנפלה דליקה באשת קנים ובאגם תמרים והיו שם חגבים ונצלו. אתא עובדא קומי רבי מנא ואסר. אמר רבי אבהו. משום תערובת חגבים טמאים. אמר רבי יוסי בירבי בון. והדא מן חמירתא דרב. רב נחת לתמן חמתון מקללין וחמר עליהון. חד בר נש הוה טעין קופד מהלך בשוקא. אתת דייתא וחטפתא מן ידיה אתר תותיה. אזל בעי מיסביניה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר דנבילה הות טעינה ואתר תתה ונסיבת דין תחותוי. חד בר נש אזל בעי משזגא איסקופתה גו נהרא. אנשיתה וסלק ליה. אזל בעי מיסביניה. אמר ליה רב. אסיר לך. דנא אמר ההיא שטפה נהרא ואייתי חורי דנבילה תותיה.
  77. Rav recounts God's disclosure that David would die on the Sabbath and the circumstances of David's death while studying Torah.
    תני בזמן שהולד נוצר במעי אמו, שלשה הם שתפין בו, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו, אביו מזריע בו לבן שממנו הבנים, והמח, והצפרנים, ולבן שבעין, והעצמות, והגידין. אמו מזרעת אדם שממנו הדמים, והעור, והבשר, ושער ושחור שבעינים. והקדוש ברוך הוא יתברך שמו ויתרומם זכרו, נותן בו עשרה דברים, ואלו הן: רוח, ונשמה, וקלסתר …
    תני בזמן שהולד נוצר במעי אמו, שלשה הם שתפין בו, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו, אביו מזריע בו לבן שממנו הבנים, והמח, והצפרנים, ולבן שבעין, והעצמות, והגידין. אמו מזרעת אדם שממנו הדמים, והעור, והבשר, ושער ושחור שבעינים. והקדוש ברוך הוא יתברך שמו ויתרומם זכרו, נותן בו עשרה דברים, ואלו הן: רוח, ונשמה, וקלסתר, פנים, ומראית עינים, ושמיעת אזנים, ודבור שפתים, ונשיאות ידים, והלוך רגלים, וחכמה, ובינה, ועצה, ודעת, וגבורה. וכשבא שעת פטירתו הקדוש ברוך הוא נוטל חלקו ומניח חלק אביו ואמו לפניהם, ואביו ואמו בוכין. אמר להם הקדוש ברוך הוא מה לכם בוכין כלום נטלתי משלכם, לא נטלתי אלא שלי. אומרים לפניו רבונו של עולם כל זמן שהיה חלקך מערב בחלקנו היה חלקנו שמור מן רמה ותולעה, ועכשיו שנטלת חלקך מתוך חלקנו, הרי חלקנו משלך ונתון לרמה ותולעה. רבי יהודה הנשיא היה מושלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו כרם ומסרו לאריס, אמר המלך לעבדיו לכו בצרו את כרמי וטלו את חלקי והניחו חלק האריס במקומו, מיד הלכו ועשו כדבר המלך, והתחיל אותו האריס צווח ובוכה, אמר לו המלך כלום משלך נטלתי ולא שלי נטלתי, אמר ליה אדוני המלך כל זמן שהיה חלקך עם חלקי היה חלקי שמור מבזה וגנבה, ועכשיו שנטלת חלקך הרי חלקי משלך לבזה וגנבה. המלך, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. האריס, זה אביו ואמו של אדם, כל זמן שהנשמה באדם שמור הוא, כיון שמת הרי הוא לרמה ולתולעה, שנאמר (איוב כה, ו): אף כי אנוש רמה אלו הכנים שבחייו, ובן אדם תולעה אלו תולעים שמרחישין תחתיו במותו. שמעון בן אלעזר אומר אפלו בן יומו חי אינו צריך שמור לא מן החלדה ולא מן העכברים ולא מן הנחשים, הכלב, רואה ובורח, הנחש, רואה ובורח, אבל כשמת אפלו כעוג מלך הבשן צריך שמור מן החלדה ומן העכברים ומן הנחשים, שכל זמן שאדם חי אימתו מטלת על כל הבריות והחיות והרמשים, שנאמר (בראשית ט, ב): ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה וגו', כיון שמת אדם נטלה אימתו וצריך שמור. ותינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת, דוד מלך ישראל מת אין מחללין עליו את השבת, ומדקאמר שלמה (קהלת ט, ד): כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת, כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (תהלים לט, ה): הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא וגו', אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הודיעני את קצי, אמר לו גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם. מדת ימי מה היא, אמר לו גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של בשר ודם. ואדעה מה חדל אני, אמר לו בשבת. אמר לו אמות באחד בשבת, אמר לו כבר הגיעה מלכות שלמה בנך ואין מלכות נוגעת בחברתה אפלו כמלא נימא. אמר לו אמות בערב שבת, אמר לו (תהלים פד, יא): כי טוב יום בחצריך מאלף, טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח. כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולי יומא, ההוא יומא הוה ליה בוסתנא אחורי ביתיה, אתא מלאך המות בחיש באילניא, נפק למיחזי, הוה סליק בדרגא איפחית דרגא מתותיה אישתיק ונח נפשיה. שלח שלמה לבי מדרשא אבא מיית ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה. שלחו ליה חתך נבלה והנח לפני כלבים, ואביך הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו, ולא יפה אמר שלמה: כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת.
  78. Rav angrily dismisses a Persian who challenges the identities of the alphabet's letters, in contrast to Samuel's patient instruction.
    טוב אחרית דבר מראשיתו, רבי מאיר הוה יתיב ודריש בבי מדרשא דטבריה והוה אלישע רביה גייז בשוקא ארכיב על סוסיא בשבתא, אמרון לרבי מאיר הא אלישע רבך אתי גייז בשבתא בשוקא, נפק לגביה אמר ליה במה הויתא עסיק, אמר ליה (איוב מב, יב): וה' ברך את אחרית איוב מראשתו, אמר ליה ברך, שהכפיל את ממונו. אמר ליה עקיבא רבך ל …
    טוב אחרית דבר מראשיתו, רבי מאיר הוה יתיב ודריש בבי מדרשא דטבריה והוה אלישע רביה גייז בשוקא ארכיב על סוסיא בשבתא, אמרון לרבי מאיר הא אלישע רבך אתי גייז בשבתא בשוקא, נפק לגביה אמר ליה במה הויתא עסיק, אמר ליה (איוב מב, יב): וה' ברך את אחרית איוב מראשתו, אמר ליה ברך, שהכפיל את ממונו. אמר ליה עקיבא רבך לא הוה אמר כן, אלא: וה' ברך אחרית איוב מראשתו, בזכות תשובה ומעשים טובים שהיה בידו מראשיתו. אמר ליה ומה את אמרת שוב טוב אחרית דבר מראשתו, אמר ליה ומה את אמרת ביה, אמר לו יש לך אדם שהוא קונה סחורה בנערותו והוא מפסיד, ובזקנותו הוא משתכר בה. דבר אחר, טוב אחרית דבר מראשתו, יש לך אדם שמוליד בנים בנערותו והן מתים, מוליד בזקנותו והן מתקימין. דבר אחר, טוב אחרית דבר מראשתו, יש לך אדם שעושה מעשים רעים בנערותו ובזקנותו עושה מעשים טובים. דבר אחר, טוב אחרית דבר מראשתו, יש לך אדם שהוא למד תורה בנערותו ומשכחה, ובזקנותו הוא חוזר עליה, הוי: טוב אחרית דבר מראשתו. אמר לו רבי עקיבא רבך לא כך אמר, אלא: טוב אחרית דבר כשהוא טוב מראשתו, וכן היה מעשה אבויה אבי מגדולי הדור, וכשבא למולני קרא לכל גדולי ירושלים, וקרא לכל גדולי הדור, וקרא לרבי אליעזר ולרבי יהושע עמהם, וכשאכלו ושתו שרון אילין אמרין מזמורין, ואילין אמרין אלפבתרין, אמר רבי אליעזר לרבי יהושע אילין עסקין בדידהון, ואנן לית אנן עסקין בדידן, והתחילו בתורה ומן התורה לנביאים, ומן הנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחין כנתינתן מסיני והאש מלהטת סביבותיהן, עקר נתינתן לא מסיני נתנו באש, שנאמר (דברים ד, יא): וההר בער באש עד לב השמים, אמר הואיל וכך הוא גדול כחה של תורה, הבן הזה אם מתקים לי הריני נותנו לתורה, ועל ידי שלא היתה כונת מחשבתו לשם שמים לא נתקימה בי תורתי. ומה את אמר תובן (איוב כח, יז): לא יערכנה זהב וזכוכית. אמר ליה ומה אמרת ביה, אמר לו אלו דברי תורה שקשין לקנות ככלי זהב וזכוכית, אמר לו עקיבא רבך לא אמר כן, אלא מה כלי זהב וזכוכית אם נשברו יש להם תקנה, אף תלמיד חכם שאבד משנתו יכול הוא לחזר עליה. אמר ליה חזור עול לך, אמר ליה למה, עד כאן תחום שבת. אמר ליה מנן את ידע, אמר ליה מטלפי סוסי, שכבר הלך אלפים אמה. אמר ליה וכל הדא חכמתא אית בך ולית את חוזר בך. אמר ליה לית בחילי. אמר ליה למה, אמר ליה רוכב הייתי על הסוס ומטיל אחורי בית המקדש ביום הכפורים שחל להיות בשבת, ושמעתי בת קול מצפצפת ואומרת (ירמיה ג, כב): שובו בנים שובבים, (מלאכי ג, ז): שובו אלי ואשובה אליכם, חוץ מאלישע בן אבויה, שהיה יודע כחי ומרד בי. ומהיכן היה לו, ראה אדם אחד עלה לראש הדקל בשבת ונטל האם על הבנים וירד בשלום, ובמוצאי שבת ראה אדם אחד עלה לראש הדקל ונטל הבנים ושלח את האם, וירד והכישו נחש ומת, אמר כתיב (דברים כב, ז): שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים, היכן טובו של זה והיכן אריכות ימיו של זה, ולא ידע שדרשה רבי עקיבא למען ייטב לך בעולם שכלו טוב, והארכת ימים לעולם שכלו ארך. ויש אומרים על ידי שראה לשונו של רבי יהודה הנחתום נתון בפי הכלב, אמר מה הלשון שיגע בתורה כל ימיו כך, לשון שאינו יודע ויגע בתורה על אחת כמה וכמה. אמר אם כן לא מתן שכר לצדיקים, ולא תחית המתים. ויש אומרים על ידי שכשהיתה אמו מעברת בו עברה על בתי עבודת כוכבים והריחה ונתנו לו מאותו המין ואכלה, והיה מפעפע בכריסה כאריסה של חכינה. לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה, אתון אמרין לרבי מאיר אלישע חולה, אזל לגביה אמר ליה חזור בך, אמר ליה ועד כדון מקבלין, אמר ליה ולא כתיב (תהלים צ, ג): תשב אנוש עד דכא, עד דכדוכה של נפש. באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת, והיה רבי מאיר שמח ואומר דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי. וכיון שקברוהו באתה האור לשרף את קברו, אתון אמרין ליה לרבי מאיר קבר רבך נשרף, יצא ופרש טליתו עליה, אמר ליה (רות ג, יג): ליני הלילה, בעולם הזה שכלו לילה, והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל, מהו והיה בבקר, בעולם שכלו טוב, אם יגאלך טוב זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים קמה, ט): טוב ה' לכל. ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבקר. ודמכת ליה. אמרון ליה רבי לעלמין דאתי אין אמרין לך מה את בעי אביך או רבך מה תימר, אמר אבא ובתר כן רבי. אמרין ליה ושמעי לך אינון, אמר להון ולאו מתניתא היא, מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפלין עם התפלין, מצילין אלישע בזכות תורתו. לבסוף באו בנותיו ותובעות צדקה אצל רבנו, אמר (תהלים קט, יב): אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו. אמרין, רבי לא תסתכל בעובדוהי אסתכל לאורייתיה, באותה שעה בכה רבי וגזר עליהם שיתפרנסו, אמר מה מי שלא היתה תורתו לשם שמים כך העמיד, מי שתורתו לשם שמים על אחת כמה וכמה. טוב ארך רוח מגבה רוח, חד פרסי אתא גבי רב אמר ליה אלפני אוריא, אמר ליה אמר אל״ף, אמר ליה מאן דיימר דהוא אל״ף, ימרון דאינו כן. אמר בי״ת, אמר ליה מאן אמר דהוא בי״ת, גער בו והוציאו בנזיפה, אזל לגבי שמואל, אמר ליה אלפני אוריא, אמר ליה אמר אל״ף, אמר ליה מאן דיימר דהוא אל״ף, אמר ליה אמר בי״ת, אמר ליה מאן אמר דהוא בי״ת, אחדיה באודניה ואמר אודני אודני, אמר ליה שמואל מאן אמר דהוא אודניך. אמר ליה כולי עלמא ידעין דהוא אודני, אמר ליה אוף הכא כולי עלמא ידעין דהוא אל״ף ודהוא בי״ת, מיד נשתתק הפרסי וקביל עלוי, הוי: טוב ארך רוח מגבה רוח, טובה היא האריכה שהאריך שמואל עם הפרסי מהקפדה שהקפיד עליה רב, אלולי כן חזר הפרסי לסיאורו, וקרא עליו: טוב ארך רוח. ועוד, עקילס הגר שאל לרבי אליעזר, אמר לו הרי חבה שחבב הקדוש ברוך הוא את הגר בלחם ובשמלה בלבד, שנאמר (דברים י, יח): ואהב גר לתת לו לחם ושמלה, כמה טווסין וכמה פסיונין אית לי ואפלו עבדי לא משגיחין עליהון. אמר ליה וכי קלה היא בעיניך דבר שבקש בו אבינו יעקב מתחלה, שנאמר (בראשית כח, כ): ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש, דבר קל הוא. אתא לגבי רבי יהושע ושאיל ליה כך, אמר לו גר שנתגיר לשם שמים זכה ומשיאין מבנותיו לכהנה. לחם זו לחם הפנים. ובגד אלו בגדי כהנה. צמצמו בדברים, אמרו לו תלמידיו וכי קלה היא בעיניך דבר שנחבט בו הזקן, שנאמר (בראשית כח, כ): ונתן לי לחם, ולמה את מושיטו בקנה, התחיל מפיסו בדברים, לחם זו התורה, שנאמר (משלי ט, ה): לכו לחמו בלחמי. ובגד זה הכבוד, שנאמר (משלי ח, טו): בי מלכים ימלכו. הוי: טוב ארך רוח טובה היא האריכה שהאריך רבי יהושע עם עקילס הגר, מהקפדה שהקפיד בו רבי אליעזר, שאלולי כן חזר לסיאורו, וקרא עליו: טוב ארך רוח מגבה רוח.
  79. Rav teaches that Vashti sought to enter even scantily dressed like a prostitute but was prevented from doing so.
    Esther Rabbah 3:13 vashti's humiliation
    להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות (אסתר א, יא), אמר רבי איבו כפרתן של ישראל, כשישראל אוכלין ושותין ושמחין, הן מברכין ומשבחין ומקלסין להקדוש ברוך הוא, וכשאמות העולם אוכלין ושותין, מתעסקין הן בדברי תפלות, זה אומר מדיות נאות, וזה אומר פרסיות נאות. אמר להם אותו טפש, כלי שאותו האיש משתמש בו אינו ל …
    להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות (אסתר א, יא), אמר רבי איבו כפרתן של ישראל, כשישראל אוכלין ושותין ושמחין, הן מברכין ומשבחין ומקלסין להקדוש ברוך הוא, וכשאמות העולם אוכלין ושותין, מתעסקין הן בדברי תפלות, זה אומר מדיות נאות, וזה אומר פרסיות נאות. אמר להם אותו טפש, כלי שאותו האיש משתמש בו אינו לא מדית ולא פרסית אלא כשדית, מבקשים אתם לראותו, אמרו לו הן ובלבד שתהא ערמה, אמר להון הן וערמה. רבי פנחס ורבי חמא בר גוריא בשם רב אמר בקשה לכנס אפלו בצלצול כזונה ולא הניחו אותה, אמר לון וערמה, אמרה אכנס בלא כתר הן אומרים שפחה היא זו, תלבש בגדי מלכות ותכנס, אמר רב הונא אין הדיוט משתמש בבגדי מלכות.
  80. Rav teaches that On ben Peleth was saved from Korach's rebellion by his wife.
    ואון בן פלת. למה נקרא שמו און. שכל ימיו באנינות היה. בן פלת, שנעשו לו נפלאות. אמר רב, און בן פלת, אשתו הצילתו. אמרה לו: מה ליך בהדין פלגתא, אי אהרן כהנא רבא, את תלמידא. אי קרח יהי כהנא רבא, את תלמידא. אמר לה: ידענא דכלא כנישתא קדישא, דכתיב: כי כל העדה כלם קדושים. מה עבדת. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגני …
    ואון בן פלת. למה נקרא שמו און. שכל ימיו באנינות היה. בן פלת, שנעשו לו נפלאות. אמר רב, און בן פלת, אשתו הצילתו. אמרה לו: מה ליך בהדין פלגתא, אי אהרן כהנא רבא, את תלמידא. אי קרח יהי כהנא רבא, את תלמידא. אמר לה: ידענא דכלא כנישתא קדישא, דכתיב: כי כל העדה כלם קדושים. מה עבדת. אשקיתיה חמרא וארויתיה ואגניתיה בערסיתיה, והוה יתבא אבבא דביתא וסתרתיה למזיה. כל מאן דאתא בשביל און בעלה, חזיה והדר. אדהכי והכי איבלעינהו ארעא. היינו דכתיב: חכמות נשים בנתה ביתה (משלי יד, א), זו אשתו של און. ואולת בידיה תהרסנו (שם), זו אשתו של קרח. ויקמו לפני משה נשיאי עדה, מיחדין שבעדה. קראי מועד, שיודעין לעבר את השנים ולקבע את החדשים והתקופות. אנשי שם, שהיה להם שם בכל. וישמע משה ויפל על פניו. מה שמע. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מלמד, שחשדוהו באשת איש, שנאמר: ויקנאו למשה במחנה (תהלים קו, טז). אמר רבי חייא בר אבא אמר רב, מלמד, שכל אחד ואחד קנא לאשתו מן משה. ויקם משה וילך אל דתן ואבירם. אמר רבי שמעון בן לקיש, מכאן שאין מחזיקין במחלקת, אמר רב, כל המחזיק במחלקת, עובר בלאו, הוא שנאמר: ולא יהיה כקרח וכעדתו. רב אסי אמר, ראוי הוא להצטרע. כתיב הכא, כאשר דבר ה' ביד משה לו. וכתיב התם, ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך וגו' (שמות ד, ו). אמר רב חסדא, כל החולק על רבו, כאלו חולק על השכינה, שנאמר: בהצתם על ה' (במדבר כו, ט). אמר רב חמא בר חנינא, כל העושה מריבה עם רבו, כאלו עושה מריבה עם השכינה, שנאמר: המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' (שם כ, יג). אמר רבי חנינא בר פפא, כל המתרעם על רבו, כאלו מתרעם על השכינה, שנאמר: לא עלינו תלונותיכם כי על ה' (שמות טז, ח). אמר רבי אבהו, כל המהרהר אחרי רבו, כאלו מהרהר אחרי השכינה, שנאמר: וידבר העם באלהים ובמשה (במדבר כא, ה).

Counsel & Remedies (12)

  1. Rav teaches that a torch provides the protection of two people and moonlight the protection of three.
    Berakhot 43b night safety
    ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: אבוקה כשנים, וירח כשלשה. איבעיא להו: אבוקה כשנים בהדי דידיה, או דילמא אבוקה כשנים לבר מדידיה? תא שמע: וירח כשלשה, אי אמרת בשלמא בהדי דידיה — שפיר. אלא אי אמרת לבר מדידיה, ארבעה למה לי? והאמר מר: לאחד נראה ומזיק, לשנים נראה ואינו מזיק, לשלשה אינו נראה כל עיקר. אלא לאו ש …
    ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: אבוקה כשנים, וירח כשלשה. איבעיא להו: אבוקה כשנים בהדי דידיה, או דילמא אבוקה כשנים לבר מדידיה? תא שמע: וירח כשלשה, אי אמרת בשלמא בהדי דידיה — שפיר. אלא אי אמרת לבר מדידיה, ארבעה למה לי? והאמר מר: לאחד נראה ומזיק, לשנים נראה ואינו מזיק, לשלשה אינו נראה כל עיקר. אלא לאו שמע מינה אבוקה כשנים — בהדי דידיה. שמע מינה.
  2. Rav reports that he did not become wealthy until he dreamed of turnip tops standing on their stems.
    כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר, פסל, וקרדום. והני מילי דחזנהו בקתייהו. כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! כי חזא — בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום, חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא …
    כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר, פסל, וקרדום. והני מילי דחזנהו בקתייהו. כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה. כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות. והאמר רב: לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות! כי חזא — בכנייהו חזא. כל מיני צבעונין יפין לחלום, חוץ מן התכלת. כל מיני עופות יפין לחלום, חוץ מן קריא וקפופא וקורפראי.
  3. Rav teaches that fasting is as effective against a troubling dream as fire is against flax fiber.
    ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. אמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: אפילו בשבת.
  4. Rav teaches that fasting is as effective against a troubling dream as fire is against flax fiber.
    רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אשי. עבדי ליה עיגלא תילתא. אמרו ליה: לטעום מר מידי. אמר להו: בתענית יתיבנא. אמרו ליה: ולא סבר ליה מר להא דרב יהודה? דאמר רב יהודה: לוה אדם תעניתו ופורע! אמר להו: תענית חלום הוא. ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. ואמר רב חסדא …
    רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אשי. עבדי ליה עיגלא תילתא. אמרו ליה: לטעום מר מידי. אמר להו: בתענית יתיבנא. אמרו ליה: ולא סבר ליה מר להא דרב יהודה? דאמר רב יהודה: לוה אדם תעניתו ופורע! אמר להו: תענית חלום הוא. ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. ואמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: אפילו בשבת.
  5. Rav advises selling one's roof beams to buy shoes and selling those shoes to buy a restorative meal after bloodletting.
    Shabbat 129a health priorities
    אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו. הקיז דם ואין לו מה יאכל — ימכור מנעלים שברגליו ויספיק מהן צרכי סעודה.
    Then & Now Partly right

    Urging a good meal, fluids, and rest after losing blood is genuinely sensible, since food, drink, and iron help the body recover from blood loss. The framing about 'red replacing red' is folklore, but the eat-and-rest instinct is correct.

    tandfonline.com · assessed 2026-07-30

  6. Rav permits applying hot water and oil directly onto a wound on the Sabbath.
    Shabbat 134b wound treatment
    אמר להו ההוא מרבנן, ורבי יעקב שמיה: מסתברא הרחצת כל גופו, דאי סלקא דעתך הרחצת מילה, מי גרע מחמין על גבי מכה, דאמר רב: אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת!
    Then & Now Partly right

    Covering a wound with a fat- or wax-based salve and warm water mirrors modern moist wound care, where an occlusive petrolatum-type dressing keeps the wound from drying and speeds healing. The benefit is real, though non-sterile ancient fats would have carried an infection risk.

    pubmed.ncbi.nlm.nih.gov · assessed 2026-07-30

  7. Rav permits applying hot water and oil directly onto a wound on the Sabbath.
    Shabbat 134b wound treatment
    גופא. אמר רב: אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת. ושמואל אמר: נותן חוץ למכה, ושותת ויורד למכה.
    Then & Now Partly right

    Covering a wound with a fat- or wax-based salve and warm water mirrors modern moist wound care, where an occlusive petrolatum-type dressing keeps the wound from drying and speeds healing. The benefit is real, though non-sterile ancient fats would have carried an infection risk.

    pubmed.ncbi.nlm.nih.gov · assessed 2026-07-30

  8. Rav derives from God's response to Abraham that Israel is not governed by astrological fate.
    ואף רב סבר אין מזל לישראל, דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל? — שנאמר: ״ויוצא אותו החוצה״, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, ״בן ביתי יורש אותי״, אמר לו: לאו — ״כי אם אשר יצא ממעיך״.
  9. Rav teaches that fasting is as effective against a troubling dream as fire is against flax fiber.
    Taanit 12b dream fast
    ואמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת. אמר רב חסדא: ובו ביום. ואמר רב יוסף: ואפילו בשבת. מאי תקנתיה? ליתיב תעניתא לתעניתא.
  10. Rav transmits advice not to sleep immediately after fish, cress, or milk and to drink water rather than beer or wine afterward.
    Moed Katan 11a dietary advice
    ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא, תחלי, וחלבא — ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא. ואמר רב, אמר לי אדא ציידא: כוורא, תחלי, וחלבא — מיא ולא שיכרא, שיכרא ולא חמרא.
    Then & Now Partly right

    Advising against lying down straight after a meal lines up with modern reflux guidance, which tells people to stay upright for two to three hours after eating so gravity keeps stomach acid down. The specific foods singled out matter less than the timing, which is sound.

    niddk.nih.gov · assessed 2026-07-30

  11. Rav advises training oneself to relieve oneself early and late so that one will not need to leave at an inconvenient time.
    Horayot 13b bodily habits
    [אמר מר] יצא לצורך – נכנס ויושב במקומו. אמר רב פפא: לא אמרו אלא לקטנים, אבל לגדולים – לא, הוה ליה למבדק נפשיה מעיקרא. דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם ילמד אדם עצמו להשכים ולהעריב, כדי שלא יתרחק. אמר רבא: האידנא דחלשא עלמא – אפילו לגדולים נמי.
    Then & Now Partly right

    Training oneself to move the bowels regularly and not hold it in is sound advice, since habitually delaying can contribute to constipation. The habit-forming counsel is reasonable.

    niddk.nih.gov · assessed 2026-07-30

  12. Rav says only an omen like those used by Abraham's servant Eliezer or Jonathan son of Saul qualifies as divination and avoids optional feasts.
    והאמר רב: כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול – אינו נחש! אלא סעודת הרשות הואי, ורב לא מתהני מסעודת הרשות.

In Their Own Words (1)

  1. Rav interprets the freedom engraved on the tablets as freedom from suffering.
    בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. זה שאמר הכתוב: כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבר (ירמיה ב, כ). איזהו על. עלו של מלאך המות, שנאמר: והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב, טז), חרות ממלאך המות. ורבי נחמיה אומר, חרות מן הגליות. ורב אמר, …
    בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. זה שאמר הכתוב: כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבר (ירמיה ב, כ). איזהו על. עלו של מלאך המות, שנאמר: והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב, טז), חרות ממלאך המות. ורבי נחמיה אומר, חרות מן הגליות. ורב אמר, חרות מן היסורין, שהיו כמלאכי השרת, שנאמר: אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם (תהלים פב, ו). ובשעה שעשו אותו מעשה, נאמר, אכן כאדם תמותון (שם פסוק ז). ותאמרי לא אעבר, אפלו משתעבדת, עושין מה שאנו מבקשין. אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אתה הוא קשה שבהם, השתעבד תחלה, שנאמר: פסל לך שני לוחות אבנים.

19 entries too fragmentary to classify by topic (excluded from the rankings above and below).

Topics

deathbed gift12 gentile cooking12 marital property10 priestly marriage10 legal precedent9 proper intention9 divorce agency8 marital support8 sacrificial intent8 three party transfer7 appearances6 daughters earnings6 estate division6 guilt offering6 land possession6 other (1868 topics)2611

Kind

halacha214077.7%
aggada51718.8%
both963.5%

Type

ruling99936.3%
exegesis70025.4%
dispute63923.2%
dialogue1274.6%
story1023.7%
other953.5%
maxim913.3%

Where (Bavli 2152 · Yerushalmi 534 · Aggadah 67)

Shabbat200
Sanhedrin137
Chullin130
Eruvin129
Bava Batra124
Yevamot107
Ketubot93
Pesachim86

16 item(s) carry an uncertain attribution (ואיתימא).

Carried by (tradents citing Rav)

Carries (whom Rav cites)

Dispute partners (co-occurrence)

Chain counts come from mined transmission chains (lower bounds; ואיתימא excluded). Dispute partners count recognized sages named in the same dispute-classified segment — textual co-occurrence, not rulings; sages outside the alias table are invisible here.

Portrait — an interpretive reading reconstruction

Interpretive synthesis of the mined corpus; reconstruction-grade, not a sourced claim.

Rav's 2,152 dicta — all Bavli, as befits the founder of Babylonian Torah in this corpus — hide a preacher inside the jurist. His exegesis share, 28.6%, is the highest of any amora mined, and alongside 712 rulings sit 82 maxims and 79 stories: a fifth of his corpus is aggada, far more than his counterpart Shmuel's tenth. The maxims have a domestic, bodily register all his own: a meal without salt is no meal (Berakhot 44a); regular small fish strengthen the whole body (Berakhot 40a); the ranked miseries of Shabbat 11a — better under an Ishmaelite than a gentile, and no pain like heart pain, no evil like a bad wife. His biblical readings run dark and political: had David not accepted slander, the kingdom would not have split and Israel would not have been exiled (Shabbat 56b). He even reports his own dream-life — he did not become wealthy until he dreamed of turnip tops (Berakhot 57b).

Structurally, Rav is the most-quoted man in the corpus. The single strongest transmission edge in the chain data is Rav Yehudah citing Rav, 470 occurrences, with Rav Huna adding 105 and a long tail of named carriers — Rav Gidel (58), Rav Chiyya bar Ashi (48), Rav Chama bar Gurya (34) — the widest tradent network mined. His torah moved by quotation the way Rabbi Akiva's moved by redaction. And the corpus's densest dispute pairing is his with Shmuel: 268 segments where both stand as named speakers, the argument that organized Babylonian law for a generation. Sixteen of his items carry ואיתימא — even his uncertainties were worth recording.

His topical spread is enormous — 1,485 distinct subjects beyond the leaders, and no single subject above 10 items — but the leaders are telling: intention, in prayer and in sacrifice (proper intention, sacrificial intent), the deathbed gift, the boundaries of gentile cooking. Add the story of the secret scroll he found in Rabbi Chiyya's academy (Shabbat 6b) and his praise for Chananiah ben Chizkiyah's lamp-oil labor of reconciling Ezekiel with the Torah (Shabbat 13b), and the profile resolves: a scholar obsessed with what is preserved, what is intended, and what a community may absorb from the world around it — the questions of a man building a tradition in a new land.

Basis: 2152 classified dicta · halacha 76% · aggada 20% · both 4% · written 2026-07-29