teachings · P0201

Teachings of Shmuel שמואל

Full mined-dicta list for Shmuel — see the profile for who, when, and how we know.

2132 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Bavli 1723 · Yerushalmi 409) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

אמר שמואל×1253 שמואל אמר×628 בשם שמואל×141 אמר ליה שמואל×54 משמיה דשמואל×27 תני שמואל×21 שמואל אומר×6 בעי שמואל×1 מתיב שמואל×1

Berakhot (58)

  1. Berakhot 8b אמר שמואל halacha ruling shema timing
    Shmuel rules in accordance with Rabban Gamliel.
    רבן גמליאל אומר וכו': אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל.
  2. Berakhot 10b אמר שמואל halacha ruling leap year
    Shmuel rules that the year is not intercalated on the thirtieth of Adar because that day is fit to be established as Nisan.
    אלא, טעה בדשמואל דאמר שמואל, אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן. סבר: ״הואיל וראוי״ — לא אמרינן.
  3. Berakhot 10b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shema timing
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehoshua that morning Shema may be recited until three hours.
    רבי יהושע אומר עד שלש שעות. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהושע.
  4. Berakhot 11b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling torah blessing
    Shmuel identifies the relevant blessing as abundant love.
    ואידך מאי היא? אמר רב יהודה אמר שמואל: ״אהבה רבה״. וכן אורי ליה רבי אלעזר לרבי פדת בריה, ״אהבה רבה״.
  5. Berakhot 11b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling torah blessing
    Shmuel requires an early learner to bless before study unless Shema has already been recited, because abundant love fulfills the obligation.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: השכים לשנות, עד שלא קרא קריאת שמע — צריך לברך. משקרא קריאת שמע — אינו צריך לברך, שכבר נפטר ב״אהבה רבה״.
  6. Berakhot 11b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling torah blessing
    Shmuel prescribes the blessing commanding engagement in words of Torah.
    מאי מברך? אמר רב יהודה אמר שמואל: ״אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה״.
  7. Berakhot 11b אמר שמואל halacha dialogue torah blessing
    Shmuel identifies the single blessing as abundant love.
    מאי ״ברכה אחת״? כי הא דרבי אבא ורבי יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא, בעו מנייהו: מאי ״ברכה אחת״? לא הוה בידייהו. ואתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה. אתו שיילוהו לרב יהודה. אמר להו: הכי אמר שמואל, ״אהבה רבה״.
  8. Berakhot 12a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling decalogue recitation
    Shmuel says communities outside the Temple sought to recite the Decalogue but the practice was abolished because of sectarian claims.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין.
  9. Berakhot 12a אמר שמואל halacha exegesis prayer posture
    Shmuel explains Rav's reason from the verse stating that the Lord straightens the bent.
    אמר שמואל: מאי טעמא דרב — דכתיב: ״ה' זוקף כפופים״.
  10. Berakhot 12a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue prayer posture
    Shmuel transmits Rav's teaching that one bows at the word blessed and straightens at God's name.
    אמר ליה שמואל לחייא בר רב: בר אוריאן, תא ואימא לך מלתא מעלייתא דאמר אבוך. הכי אמר אבוך: כשהוא כורע — כורע ב״ברוך״, כשהוא זוקף — זוקף בשם.
  11. Berakhot 14a שמואל אמר aggada exegesis human mortality
    Shmuel interprets the verse as asking why a person regards a mortal human as significant rather than God.
    ושמואל אמר: במה חשבתו לזה ולא לאלוה?
  12. Berakhot 19a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis oven impurity
    Shmuel explains that the sages surrounded the matter with arguments like a coiled snake and declared the oven impure.
    מאי ״עכנאי״? אמר רב יהודה אמר שמואל: מלמד שהקיפוהו הלכות כעכנאי זה, וטמאוהו.
  13. Berakhot 19b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling grave field
    Shmuel permits a person to blow loose earth aside while walking through a rabbinically designated grave field.
    דאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך. ואמר רב יהודה בר אשי משמיה דרב: בית הפרס שנדש — טהור.
  14. Berakhot 21a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling mistaken prayer
    Shmuel requires one who remembers during prayer that he already prayed to stop even in the middle of a blessing.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק — ואפילו באמצע ברכה. איני?! והאמר רב נחמן: כי הוינן בי רבה בר אבוה, בען מיניה: הני בני בי רב דטעו ומדכרי דחול בשבת, מהו שיגמרו? ואמר לן: גומרין כל אותה ברכה?!
  15. Berakhot 21a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling voluntary prayer
    Shmuel permits repeating prayer with a congregation only if the worshiper can introduce a novel element.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: התפלל ונכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין, אם יכול לחדש בה דבר — יחזור ויתפלל, ואם לאו — אל יחזור ויתפלל.
  16. Berakhot 23b אמר שמואל halacha ruling prayer objects
    Shmuel extends the restrictions on holding sacred objects during prayer to a knife, money, a bowl, and a loaf.
    תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל. ולא ישתין בהן מים, ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי. אמר שמואל: סכין ומעות וקערה וככר, הרי אלו כיוצא בהן.
  17. Berakhot 23b אמר שמואל halacha dialogue tefillin placement
    Shmuel permits placing tefillin beneath one's head even when one's wife is present.
    בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה: מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו? תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי, שנוהג בהן מנהג בזיון. כי קא מיבעיא לי, תחת מראשותיו מאי? אמר ליה הכי אמר שמואל: מותר, אפילו אשתו עמו.
  18. Berakhot 24a אמר שמואל halacha dialogue bedtime shema
    Shmuel permits two people sharing a bed to turn away and recite Shema even when they are husband and wife.
    בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה: שנים שישנים במטה אחת, מהו שזה יחזיר פניו ויקרא קריאת שמע, וזה יחזיר פניו ויקרא קריאת שמע? אמר ליה: הכי אמר שמואל: ואפילו אשתו עמו.
  19. Berakhot 24a אמר שמואל halacha exegesis female voice
    Shmuel declares a woman's singing voice sexually exposed, citing the verse praising the sweetness of her voice.
    אמר רב חסדא: שוק באשה ערוה, שנאמר: ״גלי שוק עברי נהרות״, וכתיב: ״תגל ערותך וגם תראה חרפתך״. אמר שמואל: קול באשה — ערוה, שנאמר: ״כי קולך ערב ומראך נאוה״. אמר רב ששת: שער באשה ערוה, שנאמר: ״שערך כעדר העזים״.
  20. Berakhot 25a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute urine residue
    Shmuel treats certain urine residue as present while it remains moist enough to wet, whereas Rav uses visible traces.
    ובודאן עד כמה? אמר רב יהודה אמר שמואל: כל זמן שמטפיחין. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל זמן שמטפיחין. וכן אמר עולא: כל זמן שמטפיחין. גניבא משמיה דרב אמר: כל זמן שרשומן ניכר.
  21. Berakhot 27b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling early sabbath
    Shmuel permits reciting the Sabbath prayer and sanctifying wine on Friday before nightfall.
    אמר רבי חייא בר אבין: רב צלי של שבת בערב שבת, רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת. רב צלי של שבת בערב שבת: אומר קדושה על הכוס, או אינו אומר קדושה על הכוס? תא שמע דאמר רב נחמן אמר שמואל: מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס. והלכתא כוותיה.
  22. Berakhot 27b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling early havdalah
    Shmuel permits reciting the post-Sabbath prayer and havdalah over wine before Sabbath ends.
    רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת: אומר הבדלה על הכוס או אינו אומר הבדלה על הכוס? תא שמע דאמר רב יהודה אמר שמואל: מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס.
  23. Berakhot 27b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute evening prayer
    Shmuel reports that Rabban Gamliel makes evening prayer obligatory while Rabbi Yehoshua makes it optional.
    כמאן דאמר, תפלת ערבית רשות. דאמר רב יהודה אמר שמואל: תפלת ערבית: רבן גמליאל אומר חובה, רבי יהושע אומר רשות. אמר אביי: הלכה כדברי האומר חובה. ורבא אמר: הלכה כדברי האומר רשות.
  24. Berakhot 29a שמואל אמר halacha dispute abridged prayer
    Shmuel formulates the abridged Amidah as the Havineinu prayer, whereas Rav requires an abridgment of every blessing.
    רבי יהושע אומר: מעין שמנה עשרה. מאי ״מעין שמונה עשרה״? רב אמר: מעין כל ברכה וברכה. ושמואל אמר: ״הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, ותסלח לנו להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע תקבץ, והתועים על דעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך
    רבי יהושע אומר: מעין שמנה עשרה. מאי ״מעין שמונה עשרה״? רב אמר: מעין כל ברכה וברכה. ושמואל אמר: ״הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ומול את לבבנו ליראתך, ותסלח לנו להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך, ונפוצותינו מארבע תקבץ, והתועים על דעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך, ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא אתה תענה. ברוך אתה ה' שומע תפלה״.
  25. Berakhot 29a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling abridged prayer
    Shmuel permits Havineinu throughout the year except after Sabbaths and festivals when havdalah must be inserted into the knowledge blessing.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: כל השנה כולה מתפלל אדם ״הביננו״, חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים, מפני שצריך לומר הבדלה ב״חונן הדעת״.
  26. Berakhot 30a אמר שמואל halacha dialogue additional prayer
    Shmuel says he never prays the additional prayer alone.
    אמר רב הונא בר חיננא אמר רב חייא בר רב: הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה. אמר ליה רב חייא בר אבין: שפיר קאמרת, דאמר שמואל: מימי לא מצלינא צלותא דמוספין ביחיד
  27. Berakhot 31b שמואל אמר aggada dispute hannahs prayer
    Shmuel interprets Hannah's request as asking for offspring who will anoint two men, Saul and David.
    מאי ״זרע אנשים״? אמר רב: גברא בגוברין. ושמואל אמר: זרע שמושח שני אנשים, ומאן אינון — שאול ודוד. ורבי יוחנן אמר: זרע ששקול כשני אנשים, ומאן אינון — משה ואהרן. שנאמר: ״משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו״. ורבנן אמרי: ״זרע אנשים״ — זרע שמובלע בין אנשים.
  28. Berakhot 32a שמואל אמר aggada exegesis moses intercession
    Shmuel teaches that Moses offers his life for Israel, citing his plea to be erased from God's book.
    ושמואל אמר: מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם. שנאמר: ״ואם אין מחני נא מספרך״.
  29. Berakhot 33a אמר שמואל aggada maxim dangerous ox
    Shmuel limits the warning about fleeing an ox to a black ox during Nisan when Satan dances between its horns.
    תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדקולא — סליק לאגרא ושדי דרגא מתותך. אמר שמואל: הני מילי בשור שחור וביומי ניסן, מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו.
  30. Berakhot 34b אמר שמואל aggada exegesis messianic era
    Shmuel teaches that the messianic era differs from the present world only in freedom from foreign rule.
    ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד. שנאמר: ״כי לא יחדל אביון מקרב הארץ״.
  31. Berakhot 35a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both exegesis food blessings
    Shmuel compares enjoying this world without a blessing to benefiting from sacred property because the earth belongs to God.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר: ״לה' הארץ ומלואה״. רבי לוי רמי: כתיב ״לה' הארץ ומלואה״, וכתיב ״השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם״! לא קשיא כאן קודם ברכה,
  32. Berakhot 35b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling olive oil blessing
    Shmuel prescribes the blessing who creates the fruit of the tree over olive oil.
    חוץ מן היין וכו': מאי שנא יין? אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה, והרי שמן, דאשתני לעלויא ולא אשתני לברכה, דאמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו ״בורא פרי העץ״.
  33. Berakhot 35b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling olive oil blessing
    Shmuel prescribes the blessing who creates the fruit of the tree over olive oil.
    גופא. אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו ״בורא פרי העץ״. היכי דמי? אילימא דקא שתי ליה משתא — אוזוקי מזיק ליה. דתניא: השותה שמן של תרומה — משלם את הקרן, ואינו משלם את החומש. הסך שמן של תרומה — משלם את הקרן ומשלם את החומש.
  34. Berakhot 36a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue olive oil blessing
    Shmuel prescribes the fruit-of-the-tree blessing for olive oil, showing that processing does not change its essential classification.
    אמר ליה רבא לרב נחמן: לא תפלוג עליה דרב יהודה, דרבי יוחנן ושמואל קיימי כוותיה. דאמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: שמן זית מברכין עליו ״בורא פרי העץ״. אלמא: אף על גב דאשתני — במלתיה קאי. הא נמי, אף על גב דאשתני — במלתיה קאי.
  35. Berakhot 36a אמר שמואל halacha ruling food blessings
    Shmuel prescribes the blessing by whose word all exists over raw pumpkin and barley flour.
    וכי אית ליה עלויא אחרינא לא מברכינן עליה ״בורא פרי האדמה״ אלא ״שהכל״? והא אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל: אקרא חייא וקמחא דשערי מברכינן עלייהו ״שהכל נהיה בדברו״. מאי לאו דחיטי בורא פרי האדמה!
  36. Berakhot 36a שמואל אמר halacha dispute palm heart
    Shmuel prescribes the blessing by whose word all exists over palm heart, whereas Rav Yehuda uses the ground-produce blessing.
    קורא, רב יהודה אמר: ״בורא פרי האדמה״, ושמואל אמר: ״שהכל נהיה בדברו״.
  37. Berakhot 36a שמואל אמר halacha dispute palm heart
    Shmuel uses the general blessing over palm heart because it will eventually harden, whereas Rav Yehuda treats it as produce.
    רב יהודה אמר ״בורא פרי האדמה״, פירא הוא. ושמואל אמר ״שהכל נהיה בדברו״, הואיל וסופו להקשות.
  38. Berakhot 36a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue palm heart
    Shmuel tells Rav Yehuda that his ground-produce blessing seems reasonable by comparison with radishes, though the passage rejects the analogy.
    אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כוותך מסתברא, דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה ״בורא פרי האדמה״. ולא היא: צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא, דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא.
  39. Berakhot 38a שמואל אמר halacha dispute grain drink
    Shmuel prescribes the grain-sustenance blessing over shetita, whereas Rav uses the general blessing.
    שתיתא, רב אמר ״שהכל נהיה בדברו״, ושמואל אמר ״בורא מיני מזונות״.
  40. Berakhot 42a אמר שמואל halacha ruling pastry blessing
    Shmuel is reported as ruling like Rabbi Muna that filled pastry receives the bread blessing.
    רב יהודה הוה עסיק ליה לבריה בי רב יהודה בר חביבא. אייתו לקמייהו פת הבאה בכסנין. כי אתא, שמעינהו דקא מברכי ״המוציא״. אמר להו: מאי ״ציצי״ דקא שמענא? דילמא ״המוציא לחם מן הארץ״ קא מברכיתו? אמרי ליה: אין. דתניא, רבי מונא אמר משום רבי יהודה: פת הבאה בכסנין מברכין עליה ״המוציא״, ואמר שמואל: הלכה כרבי מונא
    רב יהודה הוה עסיק ליה לבריה בי רב יהודה בר חביבא. אייתו לקמייהו פת הבאה בכסנין. כי אתא, שמעינהו דקא מברכי ״המוציא״. אמר להו: מאי ״ציצי״ דקא שמענא? דילמא ״המוציא לחם מן הארץ״ קא מברכיתו? אמרי ליה: אין. דתניא, רבי מונא אמר משום רבי יהודה: פת הבאה בכסנין מברכין עליה ״המוציא״, ואמר שמואל: הלכה כרבי מונא.
  41. Berakhot 42a משמיה דשמואל halacha dialogue pastry blessing
    Shmuel is clarified as requiring the bread blessing for rolls only when they form an established meal.
    אמר להו: אין הלכה כרבי מונא אתמר. אמרי ליה: והא מר הוא דאמר משמיה דשמואל לחמניות מערבין בהן, ומברכין עליהן ״המוציא״? שאני התם דקבע סעודתיה עלייהו, אבל היכא דלא קבע סעודתיה עלייהו — לא.
  42. Berakhot 44b שמואל אמר aggada dispute bodily weakness
    Shmuel attributes the stated bodily condition to lack of wood, while Rav attributes it to lack of meat and Rabbi Yochanan to lack of wine.
    אמר אביי: מבלי בשר. ורבא אמר: מבלי יין. איתמר רב אמר: מבלי בשר. ושמואל אמר: מבלי עצים. ורבי יוחנן אמר: מבלי יין.
  43. Berakhot 47a אמר ליה שמואל dialogue halacha story meal quorum
    Shmuel argues that a late arrival can join the meal quorum because the diners would eat again if delicacies were served.
    רב ושמואל הוו יתבי בסעודתא. אתא רב שימי בר חייא, הוה קמסרהב ואכיל. אמר ליה רב: מה דעתך — לאיצטרופי בהדן, אנן אכילנא לן. אמר ליה שמואל: אלו מייתו לי ארדיליא וגוזליא לאבא, מי לא אכלינן?
  44. Berakhot 48b שמואל אמר aggada exegesis sauls appearance
    Shmuel says the women prolong their answer so they can gaze at Saul's beauty.
    וכל כך למה? לפי שהנשים דברניות הן. ושמואל אמר: כדי להסתכל ביפיו של שאול, דכתיב: ״משכמו ומעלה גבה מכל העם״. ורבי יוחנן אמר: לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא.
  45. Berakhot 49b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling new moon
    Shmuel requires repeating prayer when New Moon is omitted but not grace after meals.
    אמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רב נחמן אמר שמואל: טעה ולא הזכיר של ראש חדש בתפלה — מחזירין אותו. בברכת המזון — אין מחזירין אותו.
  46. Berakhot 49b אמר שמואל aggada maxim communal inclusion
    Shmuel teaches that a person should never exclude himself from the community.
    גמ' אמר שמואל: לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל.
  47. Berakhot 50a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling meal quorum
    Shmuel rules that three people who sit to eat together may not separate even before they begin eating.
    הא קא משמע לן, כי הא דאמר רבי אבא אמר שמואל: שלשה שישבו לאכול כאחת, ועדין לא אכלו — אינן רשאין ליחלק.
  48. Berakhot 50a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling meal quorum
    Shmuel rules that three people eating together may not separate even if each eats from a separate loaf.
    לישנא אחרינא: אמר רבי אבא אמר שמואל, הכי קתני: שלשה שישבו לאכול כאחת, אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככרו, אינן רשאין ליחלק. אי נמי כי הא דרב הונא, דאמר רב הונא: שלשה שבאו משלש חבורות, אינן רשאין ליחלק.
  49. Berakhot 50b אמר שמואל halacha ruling bread use
    Shmuel permits a person to use bread for all ordinary needs, following Rabbi Eliezer.
    כמאן אזלא הא דאמר שמואל: עושה אדם כל צרכיו בפת, כמאן? כרבי אליעזר.
  50. Berakhot 58b אמר שמואל aggada maxim comets
    Shmuel identifies a comet and says he knows the paths of heaven like Nehardea's streets except for the nature of comets.
    על הזיקין: מאי זיקין? אמר שמואל: כוכבא דשביט. ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. וגמירי דלא עבר כסלא, ואי עבר כסלא — חרב עלמא. והא קא חזינן דעבר! — זיויה הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: וילון הוא דמקרע, דמגלגל ומחזי נהורא ד
    על הזיקין: מאי זיקין? אמר שמואל: כוכבא דשביט. ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. וגמירי דלא עבר כסלא, ואי עבר כסלא — חרב עלמא. והא קא חזינן דעבר! — זיויה הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: וילון הוא דמקרע, דמגלגל ומחזי נהורא דרקיע. רב אשי אמר: כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא וחזי ליה חבריה מהך גיסא, ומיבעית, ומחזי כמאן דעבר.
  51. Berakhot 58b אמר שמואל aggada exegesis pleiades
    Shmuel interprets the name Kima as about one hundred stars, whether clustered or scattered.
    מאי ״כימה״? אמר שמואל: כמאה ככבי. אמרי לה דמכנפי, ואמרי לה דמבדרן.
  52. Berakhot 59a אמר שמואל aggada exegesis thunder
    Shmuel identifies thunder as clouds moving in a celestial wheel and supports this with a verse.
    ועל הרעמים. מאי רעמים? אמר שמואל: ענני בגלגלא. שנאמר: ״קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ״. ורבנן אמרי: ענני דשפכי מיא להדדי, שנאמר: ״לקול תתו המון מים בשמים״. רב אחא בר יעקב אמר: ברקא תקיפא דבריק בעננא, ומתבר גזיזי דברזא. רב אשי אמר: ענני חלחולי מחלחלי, ואתי זיקא ומנשב אפומייהו, ודמי כז
    ועל הרעמים. מאי רעמים? אמר שמואל: ענני בגלגלא. שנאמר: ״קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ״. ורבנן אמרי: ענני דשפכי מיא להדדי, שנאמר: ״לקול תתו המון מים בשמים״. רב אחא בר יעקב אמר: ברקא תקיפא דבריק בעננא, ומתבר גזיזי דברזא. רב אשי אמר: ענני חלחולי מחלחלי, ואתי זיקא ומנשב אפומייהו, ודמי כזיקא על פום דני. ומסתברא כרב אחא בר יעקב, דבריק ברקא, ומנהמי ענני, ואתי מטרא.
  53. Berakhot 60b אמר שמואל halacha dialogue bathroom blessing
    Shmuel rejects the conclusion healer of the sick as implying universal illness and prescribes healer of all flesh.
    מאי חתים? אמר רב: ״רופא חולים״. אמר שמואל: קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי. אלא: ״רופא כל בשר״. רב ששת אמר: ״מפליא לעשות״. אמר רב פפא: הלכך נמרינהו לתרוייהו — ״רופא כל בשר ומפליא לעשות״.
  54. Berakhot 61a שמואל אמר aggada exegesis evil inclination
    Shmuel compares the evil inclination to a grain of wheat crouching at the entrance.
    אמר רב: יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, שנאמר: ״זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח״. ושמואל אמר: כמין חטה הוא דומה, שנאמר: ״לפתח חטאת רובץ״.
  55. Berakhot 62b אמר שמואל aggada maxim dawn habits
    Shmuel says sleeping and relieving oneself at dawn strengthen the body like tempered iron.
    תניא, בן עזאי אומר: על כל משכב שכב, חוץ מן הקרקע. על כל מושב שב, חוץ מן הקורה. אמר שמואל: שינה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא. יציאה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא.
  56. Berakhot 62b אמר שמואל halacha dispute appointed time
    Shmuel defines the appointed time as extending from slaughter of the daily offering until its blood is sprinkled, whereas Rabbi Yochanan extends it to noon.
    מאי ״עת מועד״? אמר שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא: משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו. רבי יוחנן אמר: עד חצות ממש.
  57. Berakhot 62b שמואל אמר aggada dispute temple vision
    Shmuel says David sees Isaac's ashes, whereas Rav says he sees Jacob.
    אמר רב: ראה יעקב אבינו, דכתיב: ״ויאמר יעקב כאשר ראם״. ושמואל אמר: אפרו של יצחק ראה, שנאמר: ״אלהים יראה לו השה״.
  58. Berakhot 63a אמר שמואל aggada exegesis commandment resolve
    Shmuel extends the warning about weakening in adversity even to relaxing one's hold on a single commandment.
    אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: כל המרפה עצמו מדברי תורה, אין בו כח לעמוד ביום צרה, שנאמר: ״התרפית ביום צרה צר כחכה״. אמר רב אמי בר מתנה אמר שמואל: ואפילו מצוה אחת, שנאמר ״התרפית״ — מכל מקום.

Shabbat (161)

  1. Shabbat 3a אמר שמואל halacha ruling shabbat exemptions
    Shmuel says exempt normally means prohibited on Shabbat except for trapping a deer, trapping a snake, and opening an abscess.
    מי איכא בכולי שבת ״פטור ומותר״?! והאמר שמואל: כל פטורי דשבת פטור אבל אסור, בר מהני תלת דפטור ומותר: צידת צבי, וצידת נחש, ומפיס מורסא!
  2. Shabbat 4b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shabbat transfer
    Shmuel says Rabbi imposes two liabilities, one for carrying out and one for carrying in, without requiring a four-by-four resting place.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל, מחייב היה רבי שתים: אחת משום הוצאה, ואחת משום הכנסה. אלמא לא בעי עקירה ולא הנחה על גבי מקום ארבעה על ארבעה.
  3. Shabbat 7a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue shabbat domains
    Shmuel tells Rav Yehuda not to apply ordinary Shabbat-domain rules above ten handbreadths.
    אלא מאי ״ותופסת עד עשרה״ — דעד עשרה הוא דהויא כרמלית, למעלה מעשרה טפחים לא הויא כרמלית. וכי הא דאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תיהוי במילי דשבתא למעלה מעשרה. למאי הלכתא? אילימא דאין רשות היחיד למעלה מעשרה? והאמר רב חסדא: נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו, אפילו גבוה מאה אמה — חייב, מפני שרשות
    אלא מאי ״ותופסת עד עשרה״ — דעד עשרה הוא דהויא כרמלית, למעלה מעשרה טפחים לא הויא כרמלית. וכי הא דאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תיהוי במילי דשבתא למעלה מעשרה. למאי הלכתא? אילימא דאין רשות היחיד למעלה מעשרה? והאמר רב חסדא: נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו, אפילו גבוה מאה אמה — חייב, מפני שרשות היחיד עולה עד לרקיע.
  4. Shabbat 12a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shabbat inspection
    Shmuel forbids even distinguishing one's garment from one's wife's garment by lamplight on Shabbat.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו להבחין בין בגדו לבגדי אשתו. אמר רבא: לא אמרן אלא דבני מחוזא, אבל דבני חקליתא מידע ידעי. ודבני מחוזא נמי לא אמרן אלא דזקנות, אבל דילדות מידע ידעי.
  5. Shabbat 13a אמר שמואל halacha ruling meat and dairy
    Shmuel permits two strangers to eat meat and cheese at one table but forbids acquaintances from doing so.
    הכי נמי מסתברא דהיכא דאיכא דיעות שאני. דקתני סיפא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: שני אכסניים אוכלין על שלחן אחד, זה אוכל בשר וזה אוכל גבינה, ואין חוששין. ולאו אתמר עלה אמר רב חנין בר אמי אמר שמואל: לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה, אבל מכירין זה את זה — אסורים. והני נמי, מכירין זה את זה נינהו. הכי השתא?!
    הכי נמי מסתברא דהיכא דאיכא דיעות שאני. דקתני סיפא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: שני אכסניים אוכלין על שלחן אחד, זה אוכל בשר וזה אוכל גבינה, ואין חוששין. ולאו אתמר עלה אמר רב חנין בר אמי אמר שמואל: לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה, אבל מכירין זה את זה — אסורים. והני נמי, מכירין זה את זה נינהו. הכי השתא?! התם דיעות איכא, שינוי ליכא. הכא איכא דיעות ואיכא שינוי.
  6. Shabbat 13a אמר שמואל halacha ruling meat and dairy
    Shmuel limits permission for two diners to eat meat and cheese at one table to people who do not know one another.
    איכא דאמרי: תא שמע, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שני אכסניים אוכלין על שלחן אחד, זה בשר וזה גבינה. ואתמר עלה, אמר רב חנין בר אמי אמר שמואל: לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה, אבל מכירין זה את זה — אסור. והני נמי, מכירין זה את זה נינהו! התם, דיעות איכא שינוי ליכא. הכא, איכא דיעות ואיכא שינוי.
  7. Shabbat 14b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling rabbinic decrees
    Shmuel reports that the sages enacted eighteen decrees and disputed eighteen matters.
    וכי תימא שמאי וסיעתו והלל וסיעתו, והאמר רב יהודה אמר שמואל: שמנה עשר דבר גזרו, ובשמנה עשר נחלקו. ואילו הלל ושמאי לא נחלקו אלא בשלשה מקומות, דאמר רב הונא: בשלשה מקומות נחלקו ותו לא. וכי תימא: אתו אינהו גזור לתלות, ואתו תלמידייהו וגזרו לשרוף. והאמר אילפא: ידים תחלת גזירתן לשריפה! אלא אתו אינהו גזור ול
    וכי תימא שמאי וסיעתו והלל וסיעתו, והאמר רב יהודה אמר שמואל: שמנה עשר דבר גזרו, ובשמנה עשר נחלקו. ואילו הלל ושמאי לא נחלקו אלא בשלשה מקומות, דאמר רב הונא: בשלשה מקומות נחלקו ותו לא. וכי תימא: אתו אינהו גזור לתלות, ואתו תלמידייהו וגזרו לשרוף. והאמר אילפא: ידים תחלת גזירתן לשריפה! אלא אתו אינהו גזור ולא קבלו מינייהו, ואתו תלמידייהו גזרו וקבלו מינייהו.
  8. Shabbat 14b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both story solomons ordinances
    Shmuel says a heavenly voice praises Solomon when he institutes eruv and hand washing.
    ואכתי, שלמה גזר! דאמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים, יצתה בת קול ואמרה: ״בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני״, ״חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר״! — אתא
  9. Shabbat 15a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling rabbinic decrees
    Shmuel says the sages dispute eighteen matters that day and agree upon them the following day.
    גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שמנה עשר גזרו ובשמנה עשר נחלקו. והתניא הושוו! בו ביום נחלקו, ולמחר הושוו.
  10. Shabbat 17b אמר שמואל halacha ruling teruma growth
    Shmuel says growths from teruma are themselves teruma and that this is decreed on that day.
    טבי רישבא אמר שמואל: אף גידולי תרומה תרומה, בו ביום גזרו. מאי טעמא? אמר רבי חנינא: גזירה משום תרומה טהורה ביד ישראל.
  11. Shabbat 18b אמר שמואל halacha ruling shabbat dyeing
    Shmuel permits leaving wool in a dye kettle before Shabbat when the kettle is removed from the fire and sealed.
    אי הכי מוגמר וגפרית נמי לגזור! התם לא מחתי להו, דאי מחתי סליק בהו קוטרא, וקשי להו. אונין של פשתן נמי ליגזור! התם, כיון דקשי להו זיקא, לא מגלו ליה: צמר ליורה ליגזור! אמר שמואל: ביורה עקורה. וניחוש שמא מגיס בה! בעקורה וטוחה.
  12. Shabbat 19b שמואל אמר halacha dispute set aside property
    Shmuel permits using the listed oil, mats, money bundles, animals, and business produce on Shabbat, whereas Rav forbids them.
    שמן של בדדין ומחצלות של בדדין — רב אסר ושמואל שרי. הני כרכי דזוזי — רב אסר ושמואל שרי. אמר רב נחמן: עז לחלבה, ורחל לגיזתה, ותרנגולת לביצתה, ותורי דרידיא, ותמרי דעיסקא — רב אסר, ושמואל אמר: מותר. וקמיפלגי בפלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון.
  13. Shabbat 20a שמואל אמר halacha dispute shabbat fire
    Shmuel requires a fire to be independently strong enough that no one asks for more wood, whereas Rav requires most of each piece to catch.
    ובגבולין כדי שתאחוז כו'. מאי רובן? אמר רב: רוב כל אחד ואחד. ושמואל אמר: כדי שלא יאמרו ״הבא עצים ונניח תחתיהן״. תני רב חייא לסיועיה לשמואל, כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא שתהא שלהבת עולה על ידי דבר אחר.
  14. Shabbat 20a שמואל אמר aggada dispute hearth wood
    Shmuel identifies the hearth as wood kindled with willow, whereas Rav interprets the word as willow itself.
    ״והאח לפניו מבערת״. מאי אח? אמר רב: אחוונא. ושמואל אמר: עצים שנדלקו באחוונא. ההוא דאמר להו מאן בעי אחוונא? אשתכח ערבתא.
  15. Shabbat 20b אמר שמואל halacha dialogue lamp wicks
    Shmuel reports that sailors identify the prohibited wick material by the name kulka.
    ולא בכלך. אמר שמואל: שאלתינהו לכל נחותי ימא ואמרי (לה) כולכא שמיה. רב יצחק בר זעירא אמר: גושקרא.
  16. Shabbat 21a אמר שמואל halacha dialogue lamp oil
    Shmuel reports that sailors identify kik oil as oil from a seabird called kik.
    ולא בשמן קיק וכו'. מאי שמן קיק? אמר שמואל: שאילתינהו לכל נחותי ימא, ואמרו לי: עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו. רב יצחק בריה דרב יהודה אמר: משחא דקאזא. ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה. אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי קיקיון דיונה, ולצלוליבא דמי ומדפשקי רבי, ועל פום חנותא מדלן יתיה, ומפרצידוהי עבדי משחא, ובע
    ולא בשמן קיק וכו'. מאי שמן קיק? אמר שמואל: שאילתינהו לכל נחותי ימא, ואמרו לי: עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו. רב יצחק בריה דרב יהודה אמר: משחא דקאזא. ריש לקיש אמר: קיקיון דיונה. אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי קיקיון דיונה, ולצלוליבא דמי ומדפשקי רבי, ועל פום חנותא מדלן יתיה, ומפרצידוהי עבדי משחא, ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא.
  17. Shabbat 22a שמואל אמר halacha dispute ritual transfer
    Shmuel permits lighting one lamp from another and moving tzitzit between garments and follows Rabbi Shimon regarding dragging.
    איתמר: רב אמר אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמר מדליקין. רב אמר אין מתירין ציצית מבגד לבגד, ושמואל אמר מתירין מבגד לבגד. רב אמר אין הלכה כרבי שמעון בגרירה, ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון בגרירה.
  18. Shabbat 33b שמואל אמר aggada exegesis jacobs reforms
    Shmuel interprets Jacob's encampment before the city as his establishment of marketplaces for its inhabitants.
    אמר: הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל אתקין מילתא. דכתיב: ״ויבא יעקב שלם״, ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. ״ויחן את פני העיר״, אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם. אמר: איכא מילתא דבעי לתקוני? אמרו ליה: איכא דוכתא דאית ביה ספק טומאה
  19. Shabbat 34b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute twilight definition
    Shmuel is transmitted in two readings that differ over whether the reddened eastern sky is still day or already twilight.
    הא גופה קשיא. אמרת איזהו בין השמשות — משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין. הא הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון — לילה הוא. והדר תני: הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון — בין השמשות. אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: כרוך ותני: איזהו בין השמשות — משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין. והכסיף התחתון ולא הכסיף
    הא גופה קשיא. אמרת איזהו בין השמשות — משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין. הא הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון — לילה הוא. והדר תני: הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון — בין השמשות. אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: כרוך ותני: איזהו בין השמשות — משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין. והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון — נמי בין השמשות. הכסיף העליון והשוה לתחתון — לילה. ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל, הכי קתני: משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין — יום. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון — בין השמשות. הכסיף העליון והשוה לתחתון — לילה.
  20. Shabbat 34b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute twilight duration
    Shmuel is transmitted as measuring twilight at three-quarters of a mil in one version and a shorter measure in another.
    ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: שיעור בין השמשות בכמה? אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשה חלקי מיל. מאי שלשה חלקי מיל? אילימא תלתא פלגי מילא — נימא מיל ומחצה. אלא תלתא תילתי מילא — נימא מיל. אלא: תלתא ריבעי מילא. ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: שני חלקי מיל. מאי שני חלקי מיל? אילימא תרי פלגי מילא — לימא
    ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: שיעור בין השמשות בכמה? אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשה חלקי מיל. מאי שלשה חלקי מיל? אילימא תלתא פלגי מילא — נימא מיל ומחצה. אלא תלתא תילתי מילא — נימא מיל. אלא: תלתא ריבעי מילא. ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: שני חלקי מיל. מאי שני חלקי מיל? אילימא תרי פלגי מילא — לימא מיל. ואלא תרי רבעי מילא — לימא חצי מיל. אלא
  21. Shabbat 35a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling twilight immersion
    Shmuel permits priests to immerse during Rabbi Yehuda's twilight according to Rabbi Yosei's later twilight boundary.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: בין השמשות דרבי יהודה, כהנים טובלין בו. למאן? אילימא לרבי יהודה — ספקא הוא. אלא, בין השמשות דרבי יהודה, לרבי יוסי כהנים טובלין בו.
  22. Shabbat 35b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling nightfall signs
    Shmuel defines one star as day, two as twilight, and three as night.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כוכב אחד — יום, שנים — בין השמשות, שלשה — לילה. תניא נמי הכי: כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אמר רבי יוסי, לא כוכבים גדולים הנראין ביום, ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה — אלא בינונים.
  23. Shabbat 37b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue shabbat cooking
    Shmuel forbids leaving food that improves as it condenses, a practice followed by those near Rav and Shmuel.
    אמר ליה: אטו לית אנא ידע דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מצטמק ויפה לו — אסור? כי קאמינא לך, לרבי יוחנן קאמינא. אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי: אתון דמקרביתו לרב ושמואל — עבידו כרב ושמואל, אנן נעביד כרבי יוחנן.
  24. Shabbat 40a שמואל אמר halacha dispute shabbat bathing
    Shmuel permits washing only one's face, hands, and feet with water heated before Shabbat, whereas Rav permits washing the whole body limb by limb.
    אתמר: חמין שהוחמו מערב שבת, רב אמר: למחר רוחץ בהן כל גופו, אבר אבר. ושמואל אמר: לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו. מיתיבי: חמין שהוחמו מערב שבת, למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו. תיובתא דרב. אמר לך רב: ״לא כל גופו״ — בבת אחת, אלא אבר אבר. והא ״פניו ידיו ורגליו״ קתני! — כעין פניו ידיו
    אתמר: חמין שהוחמו מערב שבת, רב אמר: למחר רוחץ בהן כל גופו, אבר אבר. ושמואל אמר: לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו. מיתיבי: חמין שהוחמו מערב שבת, למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו. תיובתא דרב. אמר לך רב: ״לא כל גופו״ — בבת אחת, אלא אבר אבר. והא ״פניו ידיו ורגליו״ קתני! — כעין פניו ידיו ורגליו.
  25. Shabbat 40b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai halacha ruling shabbat heating
    Shmuel forbids both oil and water when hot enough to make a hand recoil and permits them below that temperature.
    אמר רבי יהודה אמר שמואל: אחד שמן ואחד מים, יד סולדת בו — אסור, אין יד סולדת בו — מותר. והיכי דמי יד סולדת בו? אמר רחבא: כל שכריסו של תינוק נכוית.
  26. Shabbat 40b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story bathhouse instruction
    Shmuel recounts that Rabbi Meir stops a student from rinsing or oiling a bathhouse floor, demonstrating that one may intervene to prevent transgression.
    תדע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידו של רבי מאיר שנכנס אחריו לבית המרחץ ובקש להדיח קרקע. ואמר לו: אין מדיחין. לסוך לו קרקע. אמר לו: אין סכין. אלמא אפרושי מאיסורא שאני, הכא נמי לאפרושי מאיסורא שאני.
  27. Shabbat 41a אמר שמואל aggada maxim bathhouse health
    Shmuel says bodily heat expels bodily heat, supporting the advice to open one's mouth and release steam in the bathhouse.
    בשלמא ״הביאו נתר, הביאו מסרק״ — קמשמע לן דברים של חול מותר לאומרם בלשון קדש. ״פתחו פומייכו ואפיקו הבלא״ — נמי כדשמואל, דאמר שמואל: הבלא מפיק הבלא. אלא ״אשתו מיא דבי באני״ מאי מעליותא? דתניא אכל ולא שתה — אכילתו דם, וזהו תחילת חולי מעיים. אכל ולא הלך ארבע אמות — אכילתו מרקבת, וזהו תחילת ריח רע. הנצרך
    בשלמא ״הביאו נתר, הביאו מסרק״ — קמשמע לן דברים של חול מותר לאומרם בלשון קדש. ״פתחו פומייכו ואפיקו הבלא״ — נמי כדשמואל, דאמר שמואל: הבלא מפיק הבלא. אלא ״אשתו מיא דבי באני״ מאי מעליותא? דתניא אכל ולא שתה — אכילתו דם, וזהו תחילת חולי מעיים. אכל ולא הלך ארבע אמות — אכילתו מרקבת, וזהו תחילת ריח רע. הנצרך לנקביו ואכל — דומה לתנור שהסיקוהו על גבי אפרו, וזהו תחילת ריח זוהמא. רחץ בחמין ולא שתה מהן — דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים. רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן — דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן. רחץ ולא סך — דומה למים על גבי חבית.
  28. Shabbat 41b שמואל אמר halacha dispute metal tempering
    Shmuel permits adding even enough water to temper the vessel, whereas Rav permits only an amount sufficient to warm it.
    אמר רב: לא שנו אלא להפשיר, אבל לצרף — אסור. ושמואל אמר: אפילו לצרף נמי מותר. לצרף לכתחילה מי שרי?! אלא אי איתמר הכי איתמר: אמר רב לא שנו אלא שיעור להפשיר, אבל שיעור לצרף — אסור. ושמואל אמר: אפילו שיעור לצרף —
  29. Shabbat 42a אמר שמואל halacha ruling public hazard
    Shmuel permits extinguishing a metal coal in a public domain to prevent injury but not a wooden coal.
    למימרא דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה? והאמר שמואל: מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים בשביל שלא יזוקו בה רבים, אבל לא גחלת של עץ. ואי סלקא דעתך סבר לה כרבי שמעון — אפילו של עץ נמי!
  30. Shabbat 43b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute moving corpse
    Shmuel permits turning a corpse from bed to bed when it lies in the sun, whereas Rav requires placing bread or a child upon it before moving it.
    איתמר, מת המוטל בחמה. רב יהודה אמר שמואל: הופכו ממטה למטה. רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב אמר: מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו. היכא דאיכא ככר או תינוק כולי עלמא לא פליגי דשרי. כי פליגי דלית ליה: מר סבר טלטול מן הצד שמיה טלטול, ומר סבר לא שמיה טלטול.
  31. Shabbat 45a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling set aside food
    Shmuel says Rabbi Shimon recognizes set-aside status only for figs and grapes laid out to dry.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצימוקים בלבד. ומידי אחרינא לא? והתניא: היה אוכל בתאנים והותיר והעלן לגג לעשות מהן גרוגרות, בענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין — לא יאכל עד שיזמין. וכן אתה אומר באפרסקין וחבושין ובשאר כל מיני פירות.
  32. Shabbat 50a שמואל אמר halacha dispute shabbat designation
    Shmuel requires mentally designating the material before Shabbat, whereas Rav requires tying it and Rav Asi requires sitting upon it.
    איתמר רב אמר: קושר, ושמואל אמר: חושב, ורב אסי אמר: יושב, אף על פי שלא קישר ואף על פי שלא חישב.
  33. Shabbat 50b אמר שמואל halacha ruling bread use
    Shmuel permits using bread for all one's needs because bread is not rendered repulsive by such use.
    לימא פליגא דשמואל, דאמר שמואל: עושה אדם כל צורכו בפת! אמרי: פת לא מאיסא, הני מאיסי.
  34. Shabbat 50b אמר שמואל halacha ruling shabbat knife
    Shmuel permits inserting a knife between bricks on Shabbat only if it was inserted, removed, and reinserted before Shabbat.
    אמר שמואל: האי סכינא דביני אורבי — דצה, שלפה, והדר דצה — שרי. ואי לאו אסיר.
  35. Shabbat 51a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling cold insulation
    Shmuel permits insulating a cold item on Shabbat.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר להטמין את הצונן. אמר רב יוסף: מאי קמשמע לן? תנינא: ממלא אדם קיתון ונותן תחת הכר או תחת הכסת!
  36. Shabbat 51a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling cold insulation
    Shmuel permits insulating a cold item.
    כשמואל — דאמר רב יהודה אמר שמואל: מותר להטמין את הצונן. כרב — דאמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב: כל שהוא נאכל כמות שהוא חי — אין בו משום בשולי גוים.
  37. Shabbat 51b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha other animal restraints
    Shmuel raises before Rabbi the question whether one animal's restraint may be exchanged for another's.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מחליפין לפני רבי, של זו בזו מהו?
  38. Shabbat 51b אמר שמואל halacha ruling animal restraint
    Shmuel rules in accordance with Chananya that extra restraint is not treated as a burden.
    אלא לאו חתול איכא בינייהו: תנא קמא סבר כיון דסגי לה במיתנא בעלמא משאוי הוא, וחנניה סבר כל נטירותא יתירתא לא אמרינן משאוי הוא. אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה.
  39. Shabbat 52a משמיה דשמואל halacha dialogue animal restraint
    Shmuel rules in accordance with Chananya regarding an ill-tempered donkey going out with a bridle on Shabbat.
    דתיתותב דעתיה. אמר ליה: חמור שעסקיו רעים כגון זה, מהו לצאת בפרומביא בשבת? אמר ליה: הכי אמר אבוך משמיה דשמואל: הלכה כחנניא.
  40. Shabbat 52a אמר שמואל halacha exegesis animal restraint
    Shmuel is inferred to forbid decorative restraint but permit restraint needed to guard the animal.
    אמר רב יוסף: תסתיים דשמואל הוא דאמר לנוי אסור, לשמר מותר. דאמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניא.
  41. Shabbat 52a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue animal restraint
    Shmuel reports a question before Rabbi about exchanging restraints and a tradition limiting halters to four animal types.
    אמר ליה אביי: אדרבה, תסתיים דשמואל הוא דאמר בין לנוי בין לשמר — אסור. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מחליפין לפני רבי, של זו בזו מהו? אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי, כך אמר אבא: ארבע בהמות יוצאות באפסר — הסוס הפרד והגמל והחמור. לאו למעוטי גמל בחטם? סמי הא מקמי הא.
  42. Shabbat 52a אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha dispute animal restraint
    Shmuel forbids decorative restraint but permits protective restraint, whereas Rav forbids both.
    ומאי חזית דמסמית הא מקמי הא? סמי הא מקמי הא! (דאשכחן שמואל הוא דאמר לנוי אסור לשמר מותר. דאתמר:) רב חייא בר אשי אמר רב: בין לנוי בין לשמר — אסור. ורב חייא בר אבין אמר שמואל: לנוי — אסור, לשמר — מותר.
  43. Shabbat 52a שמואל אמר halacha dispute animal restraint
    Shmuel permits animals to go out while their chains are used to lead them but not while the chains are merely wrapped around them.
    הסוס בשיר וכו'. מאי ״יוצאין״? ומאי ״נמשכין״? אמר רב הונא: או יוצאין כרוכין, או נמשכין. ושמואל אמר: יוצאין נמשכין, ואין יוצאין כרוכין.
  44. Shabbat 52a אמר שמואל halacha exegesis animal restraint
    Shmuel's ruling is cited as making another teaching about animals being led unnecessary.
    אמרוה רבנן קמיה דרב אסי: הא דרב שמואל בר יהודה לא צריכא, מדרב דימי נפקא. דאי סלקא דעתך דרב דימי ״נמשכין״ קאמר, מדרב יהודה אמר שמואל נפקא.
  45. Shabbat 52a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue animal restraint
    Shmuel reports a question before Rabbi and the answer that a horse, mule, camel, and donkey may go out with a halter.
    דאמר רב יהודה אמר שמואל: מחליפין היו לפני רבי, של זו בזו מהו? אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי, כך אמר אבא: ארבע בהמות יוצאת באפסר, הסוס והפרד והגמל והחמור.
  46. Shabbat 53a אמר שמואל halacha ruling donkey saddlecloth
    Shmuel permits a donkey's saddlecloth only when it was tied to the animal before Shabbat.
    גמ' אמר שמואל: והוא שקשורה לו מערב שבת. אמר רב נחמן: מתניתין נמי דיקא, דקתני: אין החמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו.
  47. Shabbat 53a שמואל אמר halacha dialogue animal gear
    Shmuel permits a saddlecloth but forbids a feeding bag and sharply rejects Rav's contrary teaching.
    שמואל אמר: מרדעת מותר, טרסקל — אסור. אזל רבי חייא בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל. אמר ליה: אי הכי אמר אבא, לא ידע במילי דשבתא ולא כלום.
  48. Shabbat 54a שמואל אמר halacha dispute goat udders
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yosei regarding goats going out with bound udders, whereas Rav follows Rabbi Yehuda.
    והעזים יוצאות צרורות. איתמר, רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי יוסי.
  49. Shabbat 54a שמואל אמר halacha dispute goat udders
    Shmuel forbids bound udders whether intended to dry up milk or preserve it, whereas Rav permits the former.
    ואיכא דמתני להא שמעתא באפי נפשיה. רב אמר: ליבש מותר ולא לחלב, ושמואל אמר: אחד זה ואחד זה אסור.
  50. Shabbat 54a אמר שמואל halacha ruling goat udders
    Shmuel follows Rabbi Yehuda ben Beteira in forbidding both types of bound udders because observers cannot distinguish their purpose.
    ואיכא דמתני לה אהא: עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב. משום רבי יהודה בן בתירא אמרו: כך הלכה, אבל מי מפיס איזו ליבש ואיזו לחלב? ומתוך שאין מכירים, אחד זה ואחד זה אסור. אמר שמואל: ואמרי לה אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירא. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: הלכה כתנא קמא.
  51. Shabbat 54a אמר שמואל halacha ruling animal rope
    Shmuel permits no more than one handbreadth of rope to extend below the handler's hand.
    אמר שמואל: ובלבד שלא יצא [חבל] מתחת ידו טפח. והא תנא דבי שמואל טפחיים!
  52. Shabbat 54a אמר שמואל halacha exegesis animal rope
    Shmuel's one-handbreadth limit is presented as practical guidance stricter than the theoretical two-handbreadth limit.
    אמר אביי: השתא דאמר שמואל טפח, ותנא דבי שמואל טפחיים — שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן.
  53. Shabbat 55a שמואל אמר aggada exegesis ancestral merit
    Shmuel interprets the letter tav as indicating that ancestral merit has ended.
    ומאי שנא ״תיו״? אמר רב: ״תיו״ — תחיה, ״תיו״ — תמות. ושמואל אמר: תמה זכות אבות. ורבי יוחנן אמר: תחון זכות אבות.
  54. Shabbat 55a שמואל אמר aggada exegesis ancestral merit
    Shmuel dates the end of ancestral merit to the days of Hazael and supports this with verses about Israel's oppression.
    ושמואל אמר: מימי חזאל, שנאמר: ״וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז״. וכתיב: ״ויחן ה' אותם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה״.
  55. Shabbat 56a שמואל אמר aggada exegesis david mephibosheth
    Shmuel says David does not accept slander because Mephibosheth's neglected appearance provides visible evidence against him.
    ושמואל אמר: לא קיבל דוד לשון הרע, דברים הניכרים חזא ביה. דכתיב: ״ומפיבושת בן שאול ירד לפני המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס וגו'״. וכתיב: ״ויהי כי בא ירושלים לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבושת. ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך
    ושמואל אמר: לא קיבל דוד לשון הרע, דברים הניכרים חזא ביה. דכתיב: ״ומפיבושת בן שאול ירד לפני המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס וגו'״. וכתיב: ״ויהי כי בא ירושלים לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבושת. ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח
  56. Shabbat 56b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim solomons sin
    Shmuel says it would be preferable for Solomon to serve idolatry than for Scripture to record that he does evil in God's eyes.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: נוח לו לאותו צדיק שיהא שמש לדבר אחר, ואל יכתב בו ״ויעש הרע בעיני ה'״.
  57. Shabbat 56b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada story solomons marriage
    Shmuel recounts that Pharaoh's daughter teaches Solomon a thousand forms of idolatrous music and he fails to protest.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה, הכניסה לו אלף מיני זמר, ואמרה לו כך עושין לעבודה זרה פלונית, וכך עושים לעבודה זרה פלונית, ולא מיחה בה.
  58. Shabbat 56b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada story romes origin
    Shmuel recounts that when Solomon marries Pharaoh's daughter Gabriel plants a reed in the sea, creating land upon which Rome is built.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים ועלה בו שירטון, ועליו נבנה כרך גדול [של רומי].
  59. Shabbat 57b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling hair threads
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda regarding hair threads worn on Shabbat.
    אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בחוטי שער.
  60. Shabbat 57b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling hair threads
    Shmuel says the sages agree with Rabbi Yehuda regarding hair threads.
    איתמר, אמר רב נחמן אמר שמואל: מודים חכמים לרבי יהודה בחוטי שער.
  61. Shabbat 58a שמואל אמר halacha ruling slave seal
    Shmuel identifies the item as a slave's seal and distinguishes a neck seal from one attached to clothing.
    ושמואל אמר: כבלא דעבדא תנן. ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: יוצא העבד בחותם שבצוארו, אבל לא בחותם שבכסותו!
  62. Shabbat 58a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue sealed garment
    Shmuel tells Rav Chinana that only he among the exilarch's scholars may wear a sealed cloak because its loss would not provoke anger against him.
    וכי הא דאמר ליה שמואל לרב חיננא בר שילא: כולהו רבנן דבי ריש גלותא לא ליפקו בסרבלי חתימי, לבר מינך — דלא קפדי עליך דבי ריש גלותא.
  63. Shabbat 58a אמר שמואל halacha ruling slave seal
    Shmuel permits a slave to go out with a seal on his neck but not one attached to his clothing.
    גופא, אמר שמואל: יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו. תניא נמי הכי: יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו.
  64. Shabbat 60a אמר שמואל both story persecution refuge
    Shmuel explains that during persecution people hiding in a cave permit entry but prohibit departure.
    אמר שמואל: שלפי השמד היו, והיו נחבאין במערה, ואמרו: הנכנס — יכנס, והיוצא — אל יצא.
  65. Shabbat 60b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shoe nails
    Shmuel permits nails added to a shoe for decoration but not for reinforcement.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לחזק, אבל לנוי — מותר. וכמה לנוי? רבי יוחנן אמר: חמש בזה וחמש בזה. ורבי חנינא אמר: שבע בזה ושבע בזה.
  66. Shabbat 62b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis perfumed oil
    Shmuel interprets the finest oils in the verse as balsam perfume.
    ״וראשית שמנים ימשחו״, אמר רב יהודה אמר שמואל: זה פלייטון.
  67. Shabbat 63a אמר שמואל aggada exegesis messianic era
    Shmuel teaches that the messianic era differs from the present world only in freedom from foreign rule.
    ופליגא דשמואל. דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד, שנאמר: ״כי לא יחדל אביון מקרב הארץ״.
  68. Shabbat 65b אמר שמואל halacha dispute river immersion
    Shmuel says a river grows from its source yet also says only the Euphrates in Tishrei purifies through flowing water.
    ופליגא דשמואל. דאמר שמואל: נהרא מכיפיה מיברך. ופליגא דידיה אדידיה, דאמר שמואל: אין המים מטהרין בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד.
  69. Shabbat 66a אמר שמואל halacha ruling prosthetic leg
    Shmuel adopts the reading that a person with an amputated leg may not go out with the prosthesis.
    איתמר, אמר שמואל: ״אין הקיטע״, וכן אמר רב הונא: ״אין הקיטע״. אמר רב יוסף: הואיל ואמר שמואל ״אין הקיטע״ ואמר רב הונא ״אין הקיטע״ — אנן נמי ניתני ״אין הקיטע״.
  70. Shabbat 66a אמר שמואל halacha exegesis prosthetic leg
    Shmuel identifies the mishnah's position permitting an amputee's wooden leg with Rabbi Meir.
    ואמרינן: מאן תנא? אמר שמואל: רבי מאיר היא, דתנן: הקיטע יוצא בקב שלו — דברי רבי מאיר, רבי יוסי אוסר.
  71. Shabbat 70a אמר שמואל halacha exegesis shabbat labors
    Shmuel derives separate liability for each unwitting Shabbat labor from Scripture's multiplication of deaths for one desecration.
    חייב על כל מלאכה ומלאכה: חילוק מלאכות מנלן? אמר שמואל, אמר קרא: ״מחלליה מות יומת״ — התורה רבתה מיתות הרבה על חילול אחד. האי במזיד כתיב! אם אינו ענין למזיד, דכתיב: ״כל העשה מלאכה יומת״, תנהו ענין לשוגג. ומאי ״יומת״? — יומת בממון.
  72. Shabbat 75a שמואל אמר halacha dispute slaughter liability
    Shmuel assigns Shabbat liability for slaughter to taking life, whereas Rav assigns it to dyeing.
    והשוחטו. שוחט משום מאי חייב? רב אמר: משום צובע. ושמואל אמר: משום נטילת נשמה.
  73. Shabbat 77b אמר שמואל aggada maxim locust anatomy
    Shmuel says removing a locust's antennae blinds it.
    מאי טעמא קרנא דקמצא רכיכא? משום דדיירא בחילפי, ואי קשיא — נדיא ומתעוורא. דאמר שמואל: האי מאן דבעי דליסמיה לקמצא — לשלפינהו לקרניה. מאי טעמא האי תימרא דתרנגולתא מדלי לעילא? דדיירי אדפי, ואי עייל קטרא — מתעוורא. ״דשא״ — דרך שם. ״דרגא״ — דרך גג. ״מתכוליתא״ — מתי תכלה דא. ״ביתא״ — בא ואיתיב (בה). ״ביקתא
    מאי טעמא קרנא דקמצא רכיכא? משום דדיירא בחילפי, ואי קשיא — נדיא ומתעוורא. דאמר שמואל: האי מאן דבעי דליסמיה לקמצא — לשלפינהו לקרניה. מאי טעמא האי תימרא דתרנגולתא מדלי לעילא? דדיירי אדפי, ואי עייל קטרא — מתעוורא. ״דשא״ — דרך שם. ״דרגא״ — דרך גג. ״מתכוליתא״ — מתי תכלה דא. ״ביתא״ — בא ואיתיב (בה). ״ביקתא״ — בי עקתא.
  74. Shabbat 78a אמר שמואל aggada maxim medicinal drinks
    Shmuel says all medicinal drinks heal but also cause other illness except water, which heals without causing illness.
    אלא מים, מכדי שתייתו שכיחא רפואתו לא שכיחא, מאי טעמא אזול רבנן בתר רפואתו לחומרא? אמר אביי: בגלילא שנו. רבא אמר: אפילו תימא בשאר מקומות, כדשמואל, דאמר שמואל: כל שקייני מסו ומטללי לבר ממיא דמסו ולא מטללי.
  75. Shabbat 85b שמואל אמר halacha ruling garden planting
    Shmuel explains the mishnah as a garden bed among other beds with its rows bending in different directions to prevent mixing.
    ושמואל אמר: ערוגה בין הערוגות שנינו. והא קא מיתערבי בהדדי! בנוטה שורה לכאן ושורה לכאן.
  76. Shabbat 90a אמר שמואל aggada dialogue mineral identification
    Shmuel reports that sailors call alkali shunaga and find it in pearl cavities, extracting it with an iron needle.
    קימוליא, אמר רב יהודה: שלוף דוץ. אשלג, אמר שמואל: שאילתינהו לכל נחותי ימא, ואמרו לי ״שונאגא״ שמיה, ומשתכח בנוקבא דמרגניתא, ומפקי ליה ברמצא דפרזלא.
  77. Shabbat 91a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shabbat carrying
    Shmuel says Rabbi Meir imposes liability even for carrying out one wheat kernel intended for planting.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי מאיר אף במוציא חטה אחת לזריעה. פשיטא, ״כל שהוא״ תנן! מהו דתימא: ״כל שהוא״ — לאפוקי מגרוגרת, ולעולם עד דאיכא כזית, קא משמע לן. מתקיף לה רב יצחק בריה דרב יהודה: אלא מעתה, חישב להוציא כל ביתו, הכי נמי דלא מיחייב עד דמפיק לכוליה?! התם — בטלה דעתו אצל כל אדם.
  78. Shabbat 96b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute wood gatherer
    Shmuel identifies the wood gatherer's labor as carrying four cubits in a public domain, while other traditions identify reaping or gathering.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מקושש, מעביר ארבע אמות ברשות הרבים הוה. במתניתא תנא: תולש הוה. רב אחא ברבי יעקב אמר: מעמר הוה.
  79. Shabbat 97a שמואל אמר halacha dispute shabbat throwing
    Shmuel permits throwing between two privately owned houses across a public domain, subject to the passage's qualification.
    אמר מר: אם היו רשויות שלו — מותר. לימא תהוי תיובתיה דרב, דאיתמר: שני בתים בשני צדי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: אסור לזרוק מזה לזה. ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה. ולאו מי אוקימנא לההיא כגון דמידלי חד ומתתי חד — דזימנין נפל, ואתי לאתויי.
  80. Shabbat 97a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shabbat throwing
    Shmuel says Rabbi imposes liability only when the intervening private domain is roofed and imposes separate liabilities for carrying out and in.
    תנו רבנן: מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע — רבי מחייב, וחכמים פוטרין. רב ושמואל דאמרי תרוייהו: לא חייב רבי אלא ברשות היחיד מקורה, דאמרינן ביתא כמאן דמליא דמי, אבל שאינו מקורה לא. אמר רב חנא אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי שתים — אחת משום הוצאה, ואחת משום הכנסה.
  81. Shabbat 97b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis shabbat transfer
    Shmuel says Rabbi Yehuda imposes two liabilities, one for carrying out and one for conveying through the public domain.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי יהודה שתים — אחת משום הוצאה ואחת משום העברה. דאי סלקא דעתך חדא הוא דמחייב, מכלל דרבנן פטרי לגמרי? הא אפיק לה מרשות היחיד לרשות הרבים. ממאי? דילמא לעולם אימא לך רבי יהודה חדא הוא דמחייב, ורבנן פטרי לגמרי, והיכי משכחת לה? כגון דאמר עד דנפקא ליה לרשות הרבים תנוח.
  82. Shabbat 98b אמר שמואל halacha other tabernacle boards
    Shmuel explains that the case concerns pegs.
    אמר שמואל: ביתדות.
  83. Shabbat 101b אמר שמואל halacha ruling joined boats
    Shmuel permits the arrangement even when the boats are tied with a cloak thread.
    אמר שמואל: ואפילו קשורות בחוט הסרבל. היכי דמי? אי דיכול להעמידן — פשיטא. אי דאין יכול להעמידן — אמאי?
  84. Shabbat 101b אמר שמואל halacha ruling joined boats
    Shmuel requires a boat to be tied with an iron chain for the connection to transmit impurity.
    לעולם דיכול להעמידן. ושמואל לאפוקי מדנפשיה קאתי. דתנן: קשרה בדבר המעמידה — מביא לה טומאה. בדבר שאין מעמידה — אין מביא לה טומאה. ואמר שמואל: והוא שקשורה בשלשלת של ברזל.
  85. Shabbat 102b אמר שמואל halacha ruling shabbat building
    Shmuel imposes liability for positioning a building stone.
    אמר שמואל: המצדד את האבן — חייב. מיתיבי, אחד נותן את האבן ואחד נותן את הטיט — הנותן את הטיט חייב!
  86. Shabbat 102b שמואל אמר halacha dispute shabbat finishing
    Shmuel classifies stone dressing, boring a coop, and fitting a handle as the finishing blow, whereas Rav classifies them as building.
    והמסתת. מסתת משום מאי מיחייב? רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום מכה בפטיש. העושה נקב בלול של תרנגולים, רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום מכה בפטיש. עייל שופתא בקופינא דמרא, רב אמר: משום בונה, ושמואל אמר: משום מכה בפטיש.
  87. Shabbat 104b אמר שמואל as transmitted by Rabbah bar bar Chana aggada other ink material
    Shmuel identifies copper sulfate as shoemakers' black pigment.
    גמ' דיו — דיותא. סם — סמא. סקרא — אמר רבה בר בר חנה: סקרתא שמה. קומוס — קומא. קנקנתום — אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: חרתא דאושכפי.
  88. Shabbat 106b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue trapping rule
    Shmuel rules in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel despite a challenge over whether anyone disputes him.
    רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו'. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אמר ליה אביי: הלכה, מכלל דפליגי? אמר ליה מאי נפקא לך מינה? אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא?
  89. Shabbat 106b אמר שמואל as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling lion trapping
    Shmuel imposes liability for trapping a lion only once it is placed inside its cage.
    גמ' אמר רבי ירמיה בר אבא אמר שמואל: הצד ארי בשבת — אינו חייב עד שיכניסנו לגורזקי שלו.
  90. Shabbat 107a אמר שמואל halacha ruling shabbat exemptions
    Shmuel says exempt normally remains prohibited except for incidentally securing a deer, draining an abscess, and trapping a dangerous snake.
    אמר שמואל: כל פטורי דשבת פטור אבל אסור, לבר מהני תלת דפטור ומותר: חדא הא, וממאי דפטור ומותר? — דקתני סיפא למה זה דומה — לנועל את ביתו לשומרו, ונמצא צבי שמור בתוכו. ואידך: המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה — חייב, אם להוציא ממנה לחה — פטור. וממאי דפטור ומותר? דתנן: מחט של יד — ליטול בה את הקוץ. ואידך:
    אמר שמואל: כל פטורי דשבת פטור אבל אסור, לבר מהני תלת דפטור ומותר: חדא הא, וממאי דפטור ומותר? — דקתני סיפא למה זה דומה — לנועל את ביתו לשומרו, ונמצא צבי שמור בתוכו. ואידך: המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה — חייב, אם להוציא ממנה לחה — פטור. וממאי דפטור ומותר? דתנן: מחט של יד — ליטול בה את הקוץ. ואידך: הצד נחש בשבת, אם מתעסק בו שלא ישכנו — פטור, אם לרפואה — חייב, וממאי דפטור ומותר? — דתנן: כופין קערה על הנר בשביל שלא תאחוז בקורה, ועל צואה של קטן, ועל עקרב שלא תישך.
  91. Shabbat 107a אמר שמואל halacha exegesis reptile hides
    Shmuel attributes the implication that eight reptiles have hides to Rabbi Yochanan ben Nuri.
    גמ' מדקתני ״החובל בהן חייב״ מכלל דאית להו עור. מאן תנא? אמר שמואל: רבי יוחנן בן נורי היא, דתנן, רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות. רבה בר רב הונא אמר רב: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן בן נורי אלא לענין טומאה, דכתיב: ״אלה הטמאים לכם״, לרבות שעורותיהן כבשרן, אבל ל
    גמ' מדקתני ״החובל בהן חייב״ מכלל דאית להו עור. מאן תנא? אמר שמואל: רבי יוחנן בן נורי היא, דתנן, רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות. רבה בר רב הונא אמר רב: אפילו תימא רבנן, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן בן נורי אלא לענין טומאה, דכתיב: ״אלה הטמאים לכם״, לרבות שעורותיהן כבשרן, אבל לענין שבת — אפילו רבנן מודו.
  92. Shabbat 107b אמר שמואל halacha ruling fish removal
    Shmuel imposes liability once a fish removed from water dries over an area the size of a sela.
    אמר שמואל: השולה דג מן הים, כיון שיבש בו כסלע — חייב. אמר רבי יוסי בר אבין: ובין סנפיריו. אמר רב אשי: לא תימא יבש ממש, אלא אפילו דעבד רירי.
  93. Shabbat 107b אמר שמואל halacha ruling fetal detachment
    Shmuel imposes liability on one who reaches into an animal and detaches its fetus because it is uprooted from its place of growth.
    אמר מר בר המדורי אמר שמואל: הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה — חייב. מאי טעמא? אמר רבא: בר המדורי אסברה לי, לאו אמר רב ששת: האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. הכא נמי, מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. אמר אביי: האי מאן דתלש
  94. Shabbat 108a אמר ליה שמואל dialogue aggada story rav arrival
    Shmuel reads the river's rising cloudy water as a sign that a great man with intestinal pain is arriving from the west.
    שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא. חזונהו למיא דקא דלו ועכירי. אמר ליה שמואל לקרנא: גברא רבה קאתי ממערבא וחייש במעיה, וקא דלו מיא לאקבולי אפיה (קמיה), זיל תהי ליה אקנקניה. אזל אשכחיה לרב. אמר ליה: מניין שאין כותבין תפילין אלא על גבי עור בהמה טהורה? אמר ליה: דכתיב: ״למען תהיה תורת ה' בפיך״ — מן המ
    שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא. חזונהו למיא דקא דלו ועכירי. אמר ליה שמואל לקרנא: גברא רבה קאתי ממערבא וחייש במעיה, וקא דלו מיא לאקבולי אפיה (קמיה), זיל תהי ליה אקנקניה. אזל אשכחיה לרב. אמר ליה: מניין שאין כותבין תפילין אלא על גבי עור בהמה טהורה? אמר ליה: דכתיב: ״למען תהיה תורת ה' בפיך״ — מן המותר בפיך. מניין לדם שהוא אדום? שנאמר: ״ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם״.
  95. Shabbat 108b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling salt water
    Shmuel forbids preparing a large quantity of salt water on Shabbat but permits a small quantity.
    גמ' מאי קאמר? אמר רב יהודה אמר שמואל, הכי קאמר: אין עושין מי מלח מרובין, אבל עושה הוא מי מלח מועטין.
  96. Shabbat 108b אמר שמואל aggada maxim radish health
    Shmuel says a radish's sharpness improves it.
    למאי עבדי לה? אמר רבי אבהו: למורייסא. תני רבי יהודה בר חביבא: אין מולחין צנון וביצה בשבת. רב חזקיה משמיה דאביי אמר: צנון — אסור, וביצה — מותרת. אמר רב נחמן: מריש הוה מלחנא פוגלא, אמינא: אפסודי קא מפסידנא ליה, דאמר שמואל: פוגלא חורפיה מעלי. כיון דשמענא להא, דכי אתא עולא ואמר במערבא מלחי כישרי כישרי,
    למאי עבדי לה? אמר רבי אבהו: למורייסא. תני רבי יהודה בר חביבא: אין מולחין צנון וביצה בשבת. רב חזקיה משמיה דאביי אמר: צנון — אסור, וביצה — מותרת. אמר רב נחמן: מריש הוה מלחנא פוגלא, אמינא: אפסודי קא מפסידנא ליה, דאמר שמואל: פוגלא חורפיה מעלי. כיון דשמענא להא, דכי אתא עולא ואמר במערבא מלחי כישרי כישרי, ממלח לא מלחנא, טבולי ודאי מטבילנא.
  97. Shabbat 108b אמר שמואל halacha ruling eye treatment
    Shmuel permits placing wine-soaked bread over the eye on Shabbat but forbids plain saliva even on the eye's surface.
    תסתיים דאבוה דשמואל הוא דאמר יין בתוך העין — אסור, על גב העין — מותר, מדאמר שמואל: שורה אדם פיתו ביין ונותנו על גב העין בשבת. דשמיעא ליה ממאן — לאו דשמיעא ליה מאבוה? וליטעמיך, הא דאמר שמואל: רוק תפל אפילו על גבי העין אסור, דשמיעא ליה ממאן? אילימא דשמיעא ליה מאבוה, אלא לוי — ולא חדא אמר?! אלא: חדא שמ
    תסתיים דאבוה דשמואל הוא דאמר יין בתוך העין — אסור, על גב העין — מותר, מדאמר שמואל: שורה אדם פיתו ביין ונותנו על גב העין בשבת. דשמיעא ליה ממאן — לאו דשמיעא ליה מאבוה? וליטעמיך, הא דאמר שמואל: רוק תפל אפילו על גבי העין אסור, דשמיעא ליה ממאן? אילימא דשמיעא ליה מאבוה, אלא לוי — ולא חדא אמר?! אלא: חדא שמיעא ליה מאבוה וחדא שמיעא ליה מלוי, ולא ידעינן הי מאבוה הי מלוי.
  98. Shabbat 108b אמר שמואל both dialogue eye treatment
    Shmuel permits applying eye salve prepared before Shabbat and praises morning cold water and evening washing over all salves.
    אמר מר עוקבא אמר שמואל: שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב עיניו בשבת, ואינו חושש. בר לואי הוה קאי קמיה דמר עוקבא. חזייה דהוה עמיץ ופתח. אמר ליה: כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל. שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא: לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל. שלח ליה: שדורי משדרנא לך, דלא תימא צר עין אנא, אלא הכי א
    אמר מר עוקבא אמר שמואל: שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב עיניו בשבת, ואינו חושש. בר לואי הוה קאי קמיה דמר עוקבא. חזייה דהוה עמיץ ופתח. אמר ליה: כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל. שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא: לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל. שלח ליה: שדורי משדרנא לך, דלא תימא צר עין אנא, אלא הכי אמר שמואל: טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם. תניא נמי הכי, אמר רבי מונא משום רבי יהודה: טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית מכל קילורין שבעולם.
  99. Shabbat 109a אמר שמואל halacha ruling shabbat remedies
    Shmuel says ordinary leaves are not deemed medicinal and permits every variety of hops except taroza.
    ואמר מר עוקבא אמר שמואל: עלין אין בהם משום רפואה. אמר רב יוסף: כוסברתא אין בה משום רפואה. אמר רב ששת: כשות אין בהן משום רפואה. אמר רב יוסף: כוסברתא, אפילו לדידי קשיא לי. אמר רב ששת: גרגירא, אפילו לדידי מעלי [לי]. ואמר מר עוקבא אמר שמואל: כל מיני כשות שרו לבר מטרוזא.
  100. Shabbat 111b אמר שמואל halacha dispute unintended labor
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon, though the passage qualifies that he does not accept Rabbi Shimon's reasoning.
    והאמר רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה, ורב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון. ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי, רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון! אלא אמר רבא: אני וארי שבחבורה תרגימנא, ומנו — רבי חייא בר אבין: הלכה כרבי שמעון, ולאו מטעמיה.
  101. Shabbat 113a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue shabbat knot
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Eliezer ben Yaakov despite a challenge over whether the position is disputed.
    חדא מינייהו בטולי מבטיל, קא משמע לן. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. אמר ליה אביי: הלכה, מכלל דפליגי. אמר ליה: מאי נפקא לך מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא?!
  102. Shabbat 113a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling weaving tools
    Shmuel permits moving weaving implements on Shabbat, including the upper and lower beams but not the posts.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת. בעו מיניה מרב יהודה: כובד העליון וכובד התחתון מהו? אין ולאו ורפיא בידיה. איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל: כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת, אפילו כובד העליון וכובד התחתון, אבל לא את העמודים.
  103. Shabbat 116b שמואל אמר halacha dispute scripture reading
    Shmuel initially forbids reading Writings even outside study time, while Rav distinguishes by the study hall's schedule.
    ומפני מה אין קורין כו'. אמר רב: לא שנו אלא בזמן בית המדרש, אבל שלא בזמן בית המדרש — קורין. ושמואל אמר: אפילו שלא בזמן בית המדרש אין קורין. איני?! והא נהרדעא אתריה דשמואל הוה, ובנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא. אלא אי איתמר, הכי איתמר — אמר רב: לא שנו אלא במקום בית המדרש. אבל שלא במקום בית המד
    ומפני מה אין קורין כו'. אמר רב: לא שנו אלא בזמן בית המדרש, אבל שלא בזמן בית המדרש — קורין. ושמואל אמר: אפילו שלא בזמן בית המדרש אין קורין. איני?! והא נהרדעא אתריה דשמואל הוה, ובנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא. אלא אי איתמר, הכי איתמר — אמר רב: לא שנו אלא במקום בית המדרש. אבל שלא במקום בית המדרש — קורין.
  104. Shabbat 116b שמואל אמר halacha ruling scripture reading
    Shmuel forbids reading Writings during study time in any place but permits it outside study time.
    ושמואל אמר: בין במקום בית המדרש בין שלא במקום בית המדרש, בזמן בית המדרש — אין קורין, שלא בזמן בית המדרש — קורין. ואזדא שמואל לטעמיה, דבנהרדעא פסקי סידרא דכתובים במנחתא דשבתא.
  105. Shabbat 119a שמואל אמר halacha dispute sabbath honor
    Shmuel interprets honoring the Sabbath as delaying one's customary meal time, whereas Rav says advancing it.
    אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא: מאי דכתיב ״ולקדוש ה' מכובד״? אמר ליה: זה יום הכפורים, שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אמרה תורה: כבדהו בכסות נקיה. ״וכבדתו״, רב אמר: להקדים, ושמואל אמר: לאחר. אמרו ליה בני רב פפא בר אבא לרב פפא: כגון אנן, דשכיח לן בישרא וחמרא כל יומא, במאי נישנייה? אמר להו: אי רגיליתו לאקדומ
    אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא: מאי דכתיב ״ולקדוש ה' מכובד״? אמר ליה: זה יום הכפורים, שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אמרה תורה: כבדהו בכסות נקיה. ״וכבדתו״, רב אמר: להקדים, ושמואל אמר: לאחר. אמרו ליה בני רב פפא בר אבא לרב פפא: כגון אנן, דשכיח לן בישרא וחמרא כל יומא, במאי נישנייה? אמר להו: אי רגיליתו לאקדומי — אחרוה, אי רגיליתו לאחוריה — אקדמוה. רב ששת בקיטא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא שימשא. בסיתוא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא טולא, כי היכי דליקומו הייא. רבי זירא
  106. Shabbat 124b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute broken utensils
    Shmuel locates the dispute in utensils broken before Shabbat and whether suitability for a different use suffices.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: מחלוקת שנשברו מערב שבת, דמר סבר מעין מלאכתן — אין, מעין מלאכה אחרת — לא. ומר סבר: אפילו מעין מלאכה אחרת.
  107. Shabbat 124b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute broken utensils
    Shmuel locates the dispute in utensils broken on Shabbat but permits all that broke beforehand because they were prepared for use.
    אלא אי איתמר, הכי איתמר: אמר רב יהודה אמר שמואל מחלוקת שנשברו בשבת, דמר סבר מוכן הוא, ומר סבר נולד הוא, אבל מערב שבת — דברי הכל מותרין, הואיל והוכנו למלאכה מבעוד יום.
  108. Shabbat 124b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha dispute pottery shard
    Shmuel permits moving a small shard in a courtyard but not a karmelit, while later opinions permit broader areas.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: חרס קטנה — מותר לטלטלה בחצר, אבל בכרמלית — לא. ורב נחמן דידיה אמר: אפילו בכרמלית, אבל ברשות הרבים — לא. ורבא אמר: אפילו ברשות הרבים.
  109. Shabbat 124b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling barrel stopper
    Shmuel permits moving a crushed barrel stopper and its pieces on Shabbat unless it was discarded.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מגופת חבית שנכתתה — מותר לטלטל בשבת. תניא נמי הכי: מגופה שנכתתה — היא ושבריה מותר לטלטלה בשבת. ולא יספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי ולסמוך בה כרעי המטה. ואם זרקה באשפה — אסור.
  110. Shabbat 125a אמר שמואל halacha ruling mat fragments
    Shmuel permits moving mat fragments on Shabbat because they can still cover filth.
    אמר בר המדורי אמר שמואל: קרומיות של מחצלת — מותר לטלטלן בשבת. מאי טעמא? אמר רבא, בר המדורי אסברה לי: מחצלת גופה למאי חזיא — לכסויי בה עפרא, הני נמי חזיין לכסויי בהו טינופא.
  111. Shabbat 125a אמר שמואל halacha exegesis earthenware impurity
    Shmuel says the dispute concerns a vessel's first firing, while after a second firing it remains susceptible even when hung from a camel.
    ואידך נמי, הכתיב: ״טמאים יהיו לכם״! ההיא, כדרב יהודה אמר שמואל. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מחלוקת בהיסק ראשון, אבל בהיסק שני, אפילו תלוי בצואר גמל.
  112. Shabbat 126b שמואל אמר halacha other shabbat quantity
    Shmuel states the quantities four and five, but the fragment omits what they measure.
    ושמואל אמר: ארבע וחמש
  113. Shabbat 128b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling childbirth care
    Shmuel permits desecrating Shabbat for a woman in childbirth while the womb remains open whether or not she requests assistance.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: חיה כל זמן שהקבר פתוח, בין אמרה ״צריכה אני״, בין לא אמרה ״צריכה אני״ — מחללין עליה את השבת.
  114. Shabbat 129a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling childbirth care
    Shmuel permits Shabbat labor while the womb is open even if the mother declines help, and afterward only when she requests it.
    רב אשי מתני הכי. מר זוטרא מתני הכי: אמר רב יהודה אמר שמואל: חיה כל זמן שהקבר פתוח, בין אמרה ״צריכה אני״, ובין אמרה ״אין צריכה אני״ — מחללין עליה את השבת. נסתם הקבר, אמרה ״צריכה אני״ — מחללין עליה את השבת. לא אמרה ״צריכה אני״ — אין מחללין עליה את השבת.
  115. Shabbat 129a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling postpartum period
    Shmuel assigns a thirty-day postpartum period for the law of immersion.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: לחיה שלשים יום. למאי הלכתא? אמרי נהרדעי: לטבילה.
  116. Shabbat 129a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling warming patient
    Shmuel permits making a fire for a woman after childbirth and for any chilled patient even in summer.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: עושין מדורה לחיה בשבת בימות הגשמים. סבור מינה לחיה — אין, לחולה — לא, בימות הגשמים — אין, בימות החמה — לא. ולא היא, לא שנא חיה ולא שנא חולה, לא שנא בימות הגשמים ולא שנא בימות החמה. מדאתמר, אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל: הקיז דם ונצטנן — עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז.
  117. Shabbat 129a שמואל אמר aggada dispute bloodletting meal
    Shmuel prescribes wine after bloodletting because red replaces red, whereas Rav prescribes meat.
    מאי צרכי סעודה? רב אמר: בשר, ושמואל אמר: יין. רב אמר: בשר — נפשא חלף נפשא. ושמואל אמר: יין — סומקא חלף סומקא.
  118. Shabbat 129b אמר שמואל aggada maxim bloodletting frequency
    Shmuel recommends bloodletting every thirty days and progressively less often at later life stages.
    אמר שמואל: פורסא דדמא — כל תלתין יומין. ובין הפרקים — ימעט, ובין הפרקים יחזור וימעט.
  119. Shabbat 129b אמר שמואל aggada maxim bloodletting days
    Shmuel recommends bloodletting on Sunday, Wednesday, or Friday but not Monday or Thursday.
    ואמר שמואל: פורסא דדמא — חד בשבתא, ארבעה, ומעלי שבתא, אבל שני וחמישי — לא. דאמר מר: מי שיש לו זכות אבות יקיז דם בשני ובחמישי, שבית דין של מעלה ושל מטה שוין כאחד.
  120. Shabbat 129b אמר שמואל aggada maxim bloodletting danger
    Shmuel identifies specified Wednesdays of the month as dangerous times for bloodletting.
    אמר שמואל: ארבע דהוא ארבע, ארבע דהוא ארביסר, ארבע דהוא עשרים וארבעה, ארבע דליכא ארבע בתריה — סכנתא.
  121. Shabbat 129b אמר שמואל aggada maxim bloodletting diet
    Shmuel says eating one wheat kernel before bloodletting replaces only that kernel, though it still eases the procedure.
    אמר שמואל: אכל חטה והקיז דם — לא הקיז אלא לאותה חטה. והני מילי לרפואה, אבל אקולי — מיקיל.
  122. Shabbat 133b אמר שמואל aggada maxim face washing
    Shmuel warns that one who washes his face without drying it thoroughly develops skin afflictions.
    דרשה רבא במחוזא, קרעינהו בני מניומי אסיא למנייהו. אמר להו: שבקי לכו חדא. דאמר שמואל: האי מאן דמשי אפיה ולא מנגיב טובא — נקטרו ליה
  123. Shabbat 134b שמואל אמר halacha dispute wound treatment
    Shmuel permits oil and hot water to flow onto a wound from outside it, whereas Rav permits direct application.
    גופא. אמר רב: אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת. ושמואל אמר: נותן חוץ למכה, ושותת ויורד למכה.
  124. Shabbat 135a שמואל אמר halacha dispute circumcision ruling
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon ben Elazar, whereas Rav follows the first tanna.
    איתמר, רב אמר: הלכה כתנא קמא, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
  125. Shabbat 135a אמר שמואל halacha dialogue circumcision doubt
    Shmuel's weekday ruling is distinguished from Shabbat in a case treated as definite concealed foreskin.
    אמר ליה רב נחמן: ואדשמואל לא עבר?! אימר דאמר שמואל בחול, בשבת מי אמר? הוא סבר, ודאי ערלה כבושה היא. דאיתמר, רבה אמר: חיישינן שמא ערלה כבושה היא. רב יוסף אמר: ודאי ערלה כבושה היא.
  126. Shabbat 136a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue newborn viability
    Shmuel rules in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel, implying that his position is disputed.
    תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. הלכה — מכלל דפליגי. שמע מינה.
  127. Shabbat 136a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story newborn mourning
    Shmuel rules in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel regarding presumed newborn viability.
    רב אשי איקלע לבי רב כהנא. איתרע ביה מילתא בגו תלתין יומין. חזייה דיתיב וקא מתאבל עילויה. אמר ליה: לא סבר ליה מר להא דאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל? אמר ליה: קים לי בגויה שכלו לו חדשיו.
  128. Shabbat 137a אמר שמואל halacha ruling delayed circumcision
    Shmuel grants a child seven full days to recover after a fever subsides before circumcision.
    גמ' אמר שמואל: חלצתו חמה — נותנין לו כל שבעה להברותו.
  129. Shabbat 137b אמר שמואל halacha ruling circumcision appearance
    Shmuel rules that a fleshy child needs no further circumcision while erection reveals a circumcised appearance, but otherwise does.
    ואם היה בעל בשר וכו'. אמר שמואל: קטן המסורבל בבשר, רואין אותו, כל זמן שמתקשה ונראה מהול — אינו צריך למול, ואם לאו — צריך למול.
  130. Shabbat 139a אמר שמואל halacha dialogue shabbat canopy
    Shmuel instructs Rav Menashya to report that no permissible method was found for erecting the canopy.
    אדאזיל נח נפשיה דלוי. אמר שמואל לרב מנשיא: אי חכימת, שלח להו. שלח להו: כילה — חזרנו על כל צידי כילה ולא מצינו לה צד היתר.
  131. Shabbat 140a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue animal feed
    Shmuel permits mixing the donkey feed by hand but not with a utensil.
    אמר ליה שמואל: (ביד?!) אטו כל יומא ביד ממחו ליה?! מאכל חמורים הוא! אלא אמר שמואל: ממחו ביד ואינו ממחו בכלי.
  132. Shabbat 143a אמר שמואל halacha ruling bread use
    Shmuel moves the items by means of bread because he permits using bread for all one's needs.
    שמואל מטלטל להו אגב ריפתא. (שרנ״ם שפ״ז סימן.) שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: עושה אדם כל צרכו בפת.
  133. Shabbat 143b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute fruit squeezing
    Shmuel says Rabbi Yehuda agrees that liquid from olives and grapes is intended and therefore prohibited, contrary to Rav's broader dispute.
    אין סוחטין את הפירות. אמר רב יהודה אמר שמואל: מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים. מאי טעמא? כיון דלסחיטה נינהו — יהיב דעתיה. ועולא אמר רב: חלוק היה רבי יהודה אף בזיתים וענבים. ורבי יוחנן אמר: הלכה כרבי יהודה בשאר פירות, ואין הלכה כרבי יהודה בזיתים וענבים.
  134. Shabbat 143b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling fruit squeezing
    Shmuel says Rabbi Yehuda concedes regarding olives and grapes and the sages concede regarding other fruits.
    אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל: מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים, ומודים חכמים לרבי יהודה בשאר פירות.
  135. Shabbat 144b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling grape squeezing
    Shmuel permits squeezing grapes into a pot of food but not into an empty bowl because liquid entering food is treated as food.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה, אבל לא לתוך הקערה. אמר רב חסדא: מדברי רבינו נלמד: חולב אדם עז לתוך הקדרה, אבל לא לתוך הקערה. אלמא קסבר משקה הבא לאוכל — אוכל הוא.
  136. Shabbat 145a משמיה דשמואל halacha dialogue food squeezing
    Shmuel is cited in a challenged tradition concerning squeezing fish for its brine into a bowl.
    יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא. אמר ליה אביי לרב דימי: אתון משמיה דרב מתניתון ולא קשיא לכו, אנן משמיה דשמואל מתנינן לה, וקשיא לן: מי אמר שמואל דג לצירו אפילו לתוך הקערה? והאיתמר: כבשים שסחטן, אמר רב: לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור.
  137. Shabbat 145a שמואל אמר halacha ruling food squeezing
    Shmuel permits squeezing pickled or cooked foods for the food itself but forbids squeezing them for their liquid without imposing liability.
    ושלקות בין לגופן בין למימיהן — מותר. ושמואל אמר: אחד כבשים ואחד שלקות, לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור.
  138. Shabbat 145a שמואל אמר halacha dispute food squeezing
    Shmuel permits squeezing pickled and cooked foods for themselves but only exempts while forbidding extraction of their liquid.
    גופא. כבשים שסחטן, אמר רב: לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור. ושלקות, בין לגופן בין למימיהן — מותר. ושמואל אמר: אחד זה ואחד זה, לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור. רבי יוחנן אמר: אחד כבשים ואחד שלקות, לגופן — מותר, למימיהן — חייב חטאת.
  139. Shabbat 146b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling barrel opening
    Shmuel permits reopening an old hole made to preserve contents but forbids one made to reinforce the vessel.
    ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא במקום העשוי לשמר, אבל לחזק — אסור. היכי דמי לשמר, היכי דמי לחזק? אמר רב חסדא: למעלה מן היין — זהו לשמר, למטה מן היין — זהו לחזק. רבא אמר: למטה מן היין נמי זהו לשמר. והיכי דמי לחזק — כגון שניקבה למטה מן השמרים.
  140. Shabbat 146b אמר שמואל halacha ruling myrtle spout
    Shmuel forbids using a myrtle leaf in the stated manner on Shabbat.
    אמר טבות רישבא אמר שמואל: האי טרפא דאסא — אסור. מאי טעמא? רב יימר מדפתי אמר: גזירה משום מרזב. רב אשי אמר: גזירה שמא יקטום. מאי בינייהו? איכא בינייהו דקטים ומנח.
  141. Shabbat 147b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling bath towel
    Shmuel permits drying with a towel and carrying it home by hand.
    רבי שמעון הא דאמרן. רבי — דתניא, אמר רבי: כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בתקוע, היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג ומגג לקרפף, עד שהיינו מגיעין אצל מעין שהיינו רוחצין בו. שמואל — דאמר רב יהודה אמר שמואל: מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו. רבי יוחנן — דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה
    רבי שמעון הא דאמרן. רבי — דתניא, אמר רבי: כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בתקוע, היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג ומגג לקרפף, עד שהיינו מגיעין אצל מעין שהיינו רוחצין בו. שמואל — דאמר רב יהודה אמר שמואל: מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו. רבי יוחנן — דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו.
  142. Shabbat 147b אמר שמואל aggada maxim medicinal drinks
    Shmuel says medicinal drinks are beneficial from Passover until Shavuot.
    אבל לא מתעמלין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת מפני שמעמלת ומרפא. אמר רבי יהודה אמר רב: כל ימיה של דיומסת עשרים ואחד יום ועצרת מן המנין. איבעיא להו: עצרת בתחלה להאי גיסא, או להאי גיסא? תא שמע דאמר שמואל: כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו! דילמא התם הוא דכמה דקריר ע
    אבל לא מתעמלין. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של דיומסת מפני שמעמלת ומרפא. אמר רבי יהודה אמר רב: כל ימיה של דיומסת עשרים ואחד יום ועצרת מן המנין. איבעיא להו: עצרת בתחלה להאי גיסא, או להאי גיסא? תא שמע דאמר שמואל: כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו! דילמא התם הוא דכמה דקריר עלמא מעלי, אבל הכא משום הבלא הוא, כיון דחמים עלמא טפי מעלי.
  143. Shabbat 147b אמר שמואל halacha other setting fracture
    Shmuel is introduced as giving a ruling about resetting a fracture, completed in the following passage.
    ואין מחזירין את השבר. אמר רבי חנא בגדתאה אמר שמואל:
  144. Shabbat 148a אמר שמואל halacha dialogue setting fracture
    Shmuel rules that a fracture may be reset on Shabbat.
    הלכה: מחזירין את השבר. רבה בר בר חנה איקלע לפומבדיתא, לא על לפירקיה דרב יהודה. שדריה לאדא דיילא, אמר ליה: זיל גרביה. אזל גרביה. אתא, אשכחיה דקא דריש: אין מחזירין את השבר. אמר ליה: הכי אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל: הלכה — מחזירין את השבר. אמר ליה: הא חנא דידן, והא שמואל דידן, ולא שמיע לי — ולאו בדינא
    הלכה: מחזירין את השבר. רבה בר בר חנה איקלע לפומבדיתא, לא על לפירקיה דרב יהודה. שדריה לאדא דיילא, אמר ליה: זיל גרביה. אזל גרביה. אתא, אשכחיה דקא דריש: אין מחזירין את השבר. אמר ליה: הכי אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל: הלכה — מחזירין את השבר. אמר ליה: הא חנא דידן, והא שמואל דידן, ולא שמיע לי — ולאו בדינא גרבתיך?!
  145. Shabbat 148a אמר שמואל halacha dialogue setting fracture
    Shmuel permits resetting a fracture, while the passage declines to extend that ruling to a dislocated limb.
    אמר ליה: מאי תיבעי לך, הא תנן: מי שנפרקה ידו או רגלו — לא יטרפם בצונן, אבל רוחץ כדרכו, ואם נתרפא — נתרפא. אמר ליה: ולא תנן: ״אין מחזירין את השבר״, ואמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל: הלכה — מחזירין את השבר! אמר ליה: כולהו בחדא מחיתא מחיתנהו?! היכא דאיתמר — איתמר, היכא דלא איתמר — לא איתמר.
  146. Shabbat 149a אמר שמואל halacha ruling festival accounting
    Shmuel says exacting dining partners violate restrictions involving measure, weight, counting, lending, and repayment on a festival.
    מפיס אדם עם בניו וכו'. עם בניו ועם בני ביתו אין, ועם אחר — לא. מאי טעמא? כדרב יהודה אמר שמואל. דאמר רב יהודה אמר שמואל: בני חבורה המקפידין זה על זה — עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין, ומשום לווין ופורעין ביום טוב,
  147. Shabbat 149b אמר שמואל halacha ruling festival lottery
    Shmuel's teaching bars lotteries with unrelated people because exacting partners violate transactional restrictions.
    אין הכי נמי, וחסורי מיחסרא והכי קתני: מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה. מאי טעמא? — כדרב יהודה אמר רב. עם בניו ועם בני ביתו — אין, עם אחרים — לא. מאי טעמא? כדרב יהודה אמר שמואל. מנה גדולה כנגד מנה קטנה — אף בחול לאחרים אסור. מאי טעמא? — משום קוביא.
  148. Shabbat 150a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shabbat accounts
    Shmuel permits calculating royal or otherwise inconsequential accounts on Shabbat.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: חשבונות של [מלך] ושל מה בכך — מותר לחשבן בשבת. תניא נמי הכי: חשבונות שעברו ושעתידין להיות — אסור לחשבן. של מלך
  149. Shabbat 150b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shabbat speech
    Shmuel permits saying on Shabbat that one will travel tomorrow to a certain city because boundary huts could make the journey permitted.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לאדם לומר לחבירו ״לכרך פלוני אני הולך למחר״, שאם יש בורגנין — הולך.
  150. Shabbat 150b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling havdalah
    Shmuel requires one who recites havdalah in prayer also to recite it over wine.
    אבל מחשיכין. ואף על גב דלא אבדיל והאמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב: אסור לו לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל! וכי תימא דאבדיל בתפלה — והאמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס! וכי תימא דאבדיל על הכוס, כוס בשדה מי איכא?! תרגמא רבי נתן בר אמי קמיה דרבא בין הגיתות שנו.
  151. Shabbat 151a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling boundary guarding
    Shmuel permits asking another person to guard fruit within that person's boundary in exchange for guarding fruit within one's own.
    לעולם אסיפא קאי, ואבא שאול אהא קאי דאמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לאדם לומר לחבירו ״שמור לי פירות שבתחומך, ואני אשמור לך פירות שבתחומי״. וקאמר אבא שאול לתנא קמא: מי לא מודית דמותר אדם לומר לחבירו: ״שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי״.
  152. Shabbat 151a שמואל אמר halacha dispute funeral preparation
    Shmuel interprets arrival from a nearby place stringently because the escorts may have lodged outside the wall.
    גמ' מאי ממקום קרוב? רב אמר: ממקום קרוב ממש. ושמואל אמר: חיישינן שמא חוץ לחומה לנו.
  153. Shabbat 151b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story bathhouse instruction
    Shmuel recounts Rabbi Meir stopping a student from rinsing or oiling a bathhouse floor.
    גמ' והאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידו של רבי מאיר שנכנס אחריו לבית המרחץ, ביקש להדיח קרקע, אמר לו: אין מדיחין. לסוך קרקע, אמר לו: אין סכין. קרקע בקרקע — מחלפא, מת בקרקע — לא מיחלף.
  154. Shabbat 151b אמר שמואל aggada exegesis messianic era
    Shmuel teaches that the messianic era differs from the present world only in freedom from foreign rule.
    ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, שנאמר: כי ״לא יחדל אביון מקרב הארץ״.
  155. Shabbat 151b אמר שמואל aggada maxim tears eyesight
    Shmuel says eyesight lost through tears returns until age forty but not afterward.
    ״עד אשר לא תחשך השמש והאור״ — זו פדחת והחוטם, ״והירח״ — זו נשמה, ״והכוכבים״ — אלו הלסתות, ״ושבו העבים אחר הגשם״ — זו מאור עיניו של אדם, שהולך אחר הבכי. אמר שמואל: האי דמעתא — עד ארבעין שנין הדרא, מכאן ואילך לא הדרא.
  156. Shabbat 152a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue aging diet
    Shmuel advises Rav Yehuda to eat heartily, saying food is preferable until forty and drink afterward.
    תניא, רבי יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת. ווי לה לחדא דאזלא ולא אתיא. מאי היא? אמר רב חסדא: ינקותא. כי אתא רב דימי אמר: ינקותא — כלילא דוורדא, סבותא — כלילא דחילפא. תנא משמיה דרבי מאיר: דוק בככי ותשכח בניגרי, שנאמר: ״ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו״. אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, שרי שקיך וע
    תניא, רבי יוסי בר קיסמא אומר: טבא תרי מתלת. ווי לה לחדא דאזלא ולא אתיא. מאי היא? אמר רב חסדא: ינקותא. כי אתא רב דימי אמר: ינקותא — כלילא דוורדא, סבותא — כלילא דחילפא. תנא משמיה דרבי מאיר: דוק בככי ותשכח בניגרי, שנאמר: ״ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו״. אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, שרי שקיך ועייל לחמך. עד ארבעין שנין — מיכלא מעלי, מכאן ואילך — משתיא מעלי.
  157. Shabbat 152b אמר שמואל aggada exegesis souls after death
    Shmuel says both classes of souls are delivered to the angel Duma, though one rests and the other does not.
    אמר ליה רבה לרב נחמן: של בינונים מאי? אמר ליה: איכו שכיבנא, לא אמרי לכו האי מילתא, הכי אמר שמואל: אלו ואלו לדומה נמסרין. הללו, יש להן מנוח. הללו, אין להן מנוח. אמר (ליה) רב מרי: עתידי צדיקי דהוו עפרא, דכתיב: ״וישוב העפר על הארץ כשהיה״.
  158. Shabbat 156b אמר ליה שמואל dialogue aggada story israel destiny
    Shmuel rejects a prediction of death for an Israelite, and the man returns alive despite the snake meant to kill him.
    ומדשמואל נמי אין מזל לישראל. דשמואל ואבלט הוו יתבי, והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא. אמר ליה אבלט לשמואל: האי גברא אזיל ולא אתי, טריק ליה חיויא ומיית. אמר ליה שמואל: אי בר ישראל הוא, אזיל ואתי. אדיתבי אזל ואתא.
  159. Shabbat 156b אמר ליה שמואל dialogue aggada story charity saves
    Shmuel praises the man's discreet charity and teaches that charity saves from death itself.
    קם אבלט שדיה לטוניה, אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי. אמר ליה שמואל: מאי עבדת? אמר ליה: כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן. האידנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא, הוה קא מיכסף. אמינא להו: אנא קאימנא ומרמינא. כי מטאי לגביה, שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה, כי היכי דלא ליכסיף. אמר ליה: מ
    קם אבלט שדיה לטוניה, אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי. אמר ליה שמואל: מאי עבדת? אמר ליה: כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן. האידנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא, הוה קא מיכסף. אמינא להו: אנא קאימנא ומרמינא. כי מטאי לגביה, שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה, כי היכי דלא ליכסיף. אמר ליה: מצוה עבדת. נפק שמואל ודרש: ״וצדקה תציל ממות״, ולא ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה.
  160. Shabbat 156b שמואל אמר halacha dispute set aside property
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon, whereas Ulla follows Rabbi Yehuda.
    גמ' איתמר: (ערל שחז סימן.) אמר עולא: הלכה כרבי יהודה (ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון).
  161. Shabbat 156b שמואל אמר halacha ruling set aside property
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon regarding set-aside property.
    ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון, ואף זעירי סבר הלכה כרבי שמעון. דתנן: בהמה שמתה — לא יזיזנה ממקומה, ותרגמה זעירי: בבהמת קדשים. אבל בחולין — שפיר דמי. ואף רבי יוחנן אמר הלכה כרבי שמעון. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והא אמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן:

Eruvin (125)

  1. Eruvin 2a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis temple doors
    Shmuel invalidates peace offerings slaughtered before the Temple doors open, deriving this from slaughter at the entrance of the Tent of Meeting.
    אשכחן משכן דאיקרי מקדש, ומקדש דאיקרי משכן. דאי לא תימא הכי, הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל — פסולין, שנאמר: ״ושחטו פתח אהל מועד״ — בזמן שפתוחין ולא בזמן שהן נעולים, והא כי כתיב ההיא, במשכן כתיב! אלא, אשכחן מקדש דאיקרי משכן ומשכן דאיקרי מקדש.
  2. Eruvin 6a שמואל אמר halacha dispute bent alley
    Shmuel treats a bent alley as closed, whereas Rav treats it as open through.
    אמר רב נחמן בר יצחק: כוותיה דרב הונא מסתברא, דאיתמר: מבוי עקום — רב אמר: תורתו כמפולש. ושמואל אמר: תורתו כסתום.
  3. Eruvin 6b שמואל אמר halacha dispute alley enclosure
    Shmuel rules in accordance with Chananya, whereas Rav follows the first tanna.
    איתמר. רב אמר: הילכתא כתנא קמא. ושמואל אמר: הלכה כחנניה.
  4. Eruvin 6b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue alley doors
    Shmuel rules that Chananya's enclosure according to Beit Hillel does not require actually locking the door.
    איבעיא להו: לחנניה אליבא דבית הלל צריך לנעול, או אין צריך לנעול? תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: אינו צריך לנעול. וכן אמר רב מתנה אמר שמואל: אינו צריך לנעול. איכא דאמרי אמר רב מתנה: בדידי הוה עובדא, ואמר לי שמואל: אין צריך לנעול.
  5. Eruvin 6b אמר שמואל halacha exegesis bent alley
    Shmuel's ruling follows Chananya even though Shmuel elsewhere treats the alley as closed.
    כשמואל — דאמר: הלכה כחנניה. והאמר שמואל תורתו כסתום! כרב דאמר תורתו כמפולש.
  6. Eruvin 7a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling animal tereifa
    Shmuel says the same legal distinction applies to determining whether an animal is a tereifa.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: וכן לענין טריפה.
  7. Eruvin 7b משמיה דשמואל halacha dialogue alley courtyard
    Shmuel is offered as the source for a ruling that an alley ending in a courtyard needs no further correction.
    אמר ליה: אנא לא ידענא, עובדא הוה בדורא דרעותא מבוי שכלה לרחבה הוה, ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה ולא מידי. ואי קשיא משמיה דרב — תיהוי משמיה דשמואל, ולא קשיא מידי.
  8. Eruvin 10a אמר שמואל halacha ruling wide alley
    Shmuel reports in Levi's name that the ruling allowing one central pole in a twenty-cubit alley is not law.
    תני לוי: מבוי שהוא רחב עשרים אמה, נועץ קנה באמצעיתו, ודיו. הוא תני לה והוא אמר לה: דאין הלכה כאותה משנה. איכא דאמרי, אמר שמואל משמיה דלוי: אין הלכה כאותה משנה.
  9. Eruvin 10a אמר שמואל halacha other wide alley
    Shmuel begins to explain in Levi's name how a wide alley should be corrected, but the fragment omits the method.
    אלא היכי עביד? אמר שמואל משמיה דלוי:
  10. Eruvin 12a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue courtyard enclosure
    Shmuel is reported as permitting one sidepost for a courtyard but instructs Rav Chananya to act only with most of a wall or two sideposts.
    אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: חצר ניתרת בפס אחד. אמר ליה אביי לרב יוסף: מי אמר שמואל הכי? והא אמר ליה שמואל לרב חנניה בר שילא: את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין!
  11. Eruvin 12a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue courtyard enclosure
    Shmuel instructs Rav Chananya to act only when most of a wall remains or two sideposts are present.
    אמר רב פפא: אי קשיא לי — הא קשיא לי, דאמר ליה שמואל לרב חנניה בר שילא: את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין.
  12. Eruvin 13a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis student sharpening
    Shmuel says Rabbi Akiva states the position only to sharpen the students.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: לא אמרה רבי עקיבא אלא לחדד בה התלמידים.
  13. Eruvin 13b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abba aggada story legal pluralism
    Shmuel recounts that a heavenly voice declares both schools' views words of the living God while establishing law as Beit Hillel.
    אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: הלכה כמותנו, והללו אומרים: הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.
  14. Eruvin 14b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling alley sideposts
    Shmuel rules against Rabbi Yosei regarding both brine and alley sideposts.
    רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין.
  15. Eruvin 21a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling well enclosures
    Shmuel permits well-side enclosures only for a spring-water well fit for human use.
    איני? והאמר רב יצחק אמר רב יהודה אמר שמואל: לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד. ואי לבהמה, מה לי חיים מה לי מכונסין? בעינן מידי דחזי לאדם.
  16. Eruvin 21b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both story solomons ordinances
    Shmuel says a heavenly voice praises Solomon when he institutes eruv and hand washing.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים, יצתה בת קול ואמרה: ״בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני״. ואומר: ״חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר״.
  17. Eruvin 23a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling well enclosures
    Shmuel follows Rabbi Yehuda ben Bava and permits well-side enclosures only around a spring-water well.
    גמ' אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בבא. ואמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד.
  18. Eruvin 23b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute enclosed area
    Shmuel is transmitted both as ruling like Rabbi Yosei and as ruling like Rabbi Akiva.
    רבי יוסי אומר כו'. איתמר, אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. ורב ביבי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי עקיבא.
  19. Eruvin 24a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling large enclosure
    Shmuel instructs one to breach more than ten cubits and rebuild to ten to permit a large enclosure not made for residence.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, כיצד הוא עושה? פורץ בו פירצה יותר מעשר, וגודרו ומעמידו על עשר, ומותר.
  20. Eruvin 25a שמואל אמר halacha dispute valley portico
    Shmuel limits carrying in a valley portico to four cubits, whereas Rav permits the entire structure.
    לימא רבא ורבי זירא בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי. דאיתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין אלא בארבע אמות.
  21. Eruvin 25a שמואל אמר halacha dispute valley portico
    Shmuel rejects treating the roof edge as a descending wall, whereas Rav accepts that principle.
    רב אמר: מותר לטלטל בכולה — אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין אלא בארבע אמות — לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
  22. Eruvin 28b שמואל אמר halacha dispute palm heart
    Shmuel prescribes the general blessing over palm heart, whereas Rav Yehuda uses the ground-produce blessing.
    אלא אמר רבא: איכא בינייהו ברכה. דאתמר: קור — רב יהודה אמר: ״בורא פרי האדמה״, ושמואל אמר: ״שהכל נהיה בדברו״.
  23. Eruvin 28b שמואל אמר halacha dispute palm heart
    Shmuel uses the general blessing because palm heart eventually hardens.
    רב יהודה אמר: ״בורא פרי האדמה״ — אוכלא הוא. ושמואל אמר: ״שהכל נהיה בדברו״ — כיון שסופו להקשות, לא מברכינן עילויה ״בורא פרי האדמה״.
  24. Eruvin 28b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue palm heart
    Shmuel tells Rav Yehuda that his ground-produce blessing appears reasonable by analogy to radishes.
    אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כוותיך מסתברא, דהא צנון שסופו להקשות, ומברכינן עליה ״בורא פרי האדמה״.
  25. Eruvin 29a אמר שמואל aggada maxim onion danger
    Shmuel says the danger of eating an onion and dying applies to its leaves but not its bulbs.
    לא קשיא: הא בעלים, הא באימהות. דתניא: אכל בצל והשכים ומת, אין אומרין ממה מת. ואמר שמואל: לא שנו אלא בעלים, אבל באימהות — לית לן בה. ובעלין נמי לא אמרן אלא
  26. Eruvin 29b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling beer eruv
    Shmuel permits beer for an eruv and says three logs of it disqualify a ritual bath.
    אמר רבי זירא אמר שמואל: שכר מערבין בו, ופוסל את המקוה בשלשת לוגין. מתקיף לה רב כהנא: פשיטא, וכי מה בין זה למי צבע? דתנן: רבי יוסי אומר: מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין. אמרי: התם מיא דצבעא מיקרי, הכא שיכרא איקרי.
  27. Eruvin 29b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling eruv food
    Shmuel measures a condiment by what accompanies a meal and other food by the amount eaten directly.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שהוא ליפתן, כדי לאכול בו. כל שאינו ליפתן, כדי לאכול הימנו. בשר חי — כדי לאכול הימנו. בשר צלי, רבה אמר: כדי לאכול בו, ורב יוסף אמר: כדי לאכול הימנו.
  28. Eruvin 30b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling grave field
    Shmuel permits a person to blow loose earth aside while crossing a rabbinic grave field.
    ולכהן בבית הפרס. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך. רבי יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר: בית הפרס שנידש — טהור.
  29. Eruvin 32b אמר שמואל halacha exegesis tree eruv
    Shmuel explains the case as a ten-handbreadth public-domain tree used at twilight under Rabbi's leniency for rabbinic prohibitions.
    אמר להו רב נחמן: ישר, וכן אמר שמואל. אמרו ליה: פתריתו בה כולי האי?! אינהו נמי הכי קא פתרי בה! [אלא הכי] אמרו ליה: קבעיתו ליה בגמרא? אמר להו: אין. אתמר נמי, אמר רב נחמן אמר שמואל: הכא באילן העומד ברשות הרבים עסקינן, גבוה עשרה ורחב ארבעה, ונתכוון לשבות למטה, ורבי היא, דאמר: כל דבר שהוא משום שבות לא גז
    אמר להו רב נחמן: ישר, וכן אמר שמואל. אמרו ליה: פתריתו בה כולי האי?! אינהו נמי הכי קא פתרי בה! [אלא הכי] אמרו ליה: קבעיתו ליה בגמרא? אמר להו: אין. אתמר נמי, אמר רב נחמן אמר שמואל: הכא באילן העומד ברשות הרבים עסקינן, גבוה עשרה ורחב ארבעה, ונתכוון לשבות למטה, ורבי היא, דאמר: כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות.
  30. Eruvin 34b אמר שמואל halacha exegesis brick opening
    Shmuel explains the case as involving the airspace between bricks.
    והאמר רב נחמן בר אדא אמר שמואל: באוירא דליבני. הכא נמי באוירא דליבני.
  31. Eruvin 39a אמר שמואל halacha ruling two day eruv
    Shmuel requires using the same loaf for the eruv on both successive days.
    עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני, אמר שמואל: ובאותה הפת. אמר רב אשי: דיקא נמי מתניתין, דקתני: כיצד הוא עושה? מוליכו בראשון, ומחשיך עליו, ונוטלו ובא לו. בשני, מחשיך עליו, ואוכלו ובא לו.
  32. Eruvin 41b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling shabbat boundary
    Shmuel limits one who knowingly leaves the Shabbat boundary to four cubits.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: יצא לדעת — אין לו אלא ארבע אמות. פשיטא, השתא מי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות, יצא לדעת מיבעיא?!
  33. Eruvin 42a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling shabbat boundary
    Shmuel tells one uncertain of the boundary to walk two thousand average steps.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: היה מהלך ואינו יודע תחום שבת, מהלך אלפים פסיעות בינוניות, וזו היא תחום שבת.
  34. Eruvin 42a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling new enclosure
    Shmuel limits walking to two thousand cubits after gentiles enclose a field on Shabbat but permits throwing throughout it.
    ואמר רב נחמן אמר שמואל: שבת בבקעה, והקיפוה נכרים מחיצה בשבת — מהלך אלפים אמה, ומטלטל בכולה על ידי זריקה.
  35. Eruvin 42b שמואל אמר halacha dispute boundary enclosure
    Shmuel follows Rabban Gamliel aboard a ship but not in a pen or enclosure, whereas Rav follows him in all three.
    אמר רב: הלכתא כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה. ושמואל אמר: הלכתא כרבן גמליאל, בספינה, אבל בדיר וסהר — לא.
  36. Eruvin 46a אמר שמואל halacha ruling mourning leniency
    Shmuel rules according to the lenient opinion in mourning law.
    וסבר לה כשמואל, דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
  37. Eruvin 47a אמר שמואל halacha ruling rabbinic decrees
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Meir regarding his restrictive decrees.
    ומאי קושיא? דלמא לאפוקי מדרב נחמן אמר שמואל, דאמר: הלכה כרבי מאיר בגזירותיו.
  38. Eruvin 47b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile property
    Shmuel rules that a gentile's property does not acquire a Shabbat residence.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: חפצי נכרי אין קונין שביתה.
  39. Eruvin 47b שמואל אמר halacha exegesis gentile property
    Shmuel follows the sages that a gentile's property acquires no residence and rejects a precaution based on Israelite property.
    לעולם קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי הנכרי קונין שביתה, ושמואל דאמר כרבנן, ודקאמרת: לרבנן פשיטא — מהו דתימא: גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל, קא משמע לן.
  40. Eruvin 47b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue gentile property
    Shmuel's ruling that gentile property acquires no residence is cited as the basis for Rava's view.
    אמר ליה רבינא לרבא: מאי דעתיך, דאמר רב יהודה אמר שמואל: חפצי נכרי אין קונין שביתה.
  41. Eruvin 49a אמר שמואל halacha ruling shared courtyard
    Shmuel forbids a courtyard opening to two alleys with both when it joins both eruvs.
    ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: חצר שבין שני מבואות, עירבה עם שניהם — אסורה עם שניהם.
  42. Eruvin 49a אמר שמואל as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha ruling shared courtyard
    Shmuel assigns a courtyard to its less usual alley when the usual alley made an eruv and the others did not.
    ואמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: אם עירבה רגילה לעצמו, וזה שאינה רגילה בו לא עירב, והיא עצמה לא עירבה — דוחין אותה אצל שאינה רגילה בו.
  43. Eruvin 49a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling eruv sharing
    Shmuel invalidates an eruv when its owner objects to others sharing it.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: המקפיד על עירובו — אין עירובו עירוב. מה שמו — עירוב שמו.
  44. Eruvin 49a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling divided eruv
    Shmuel rules that an eruv divided into separate portions is invalid.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: החולק את עירובו — אינו עירוב.
  45. Eruvin 49a אמר שמואל halacha dialogue divided eruv
    Shmuel's invalidation of a divided eruv is challenged from his exemption for the house where the eruv rests.
    אמר ליה רבי אבא לרב יהודה בבי מעצרתא דבי רב זכאי: מי אמר שמואל ״החולק את עירובו — אינו עירוב״? והאמר שמואל: בית שמניחין בו עירוב — אינו צריך ליתן את הפת. מאי טעמא, לאו משום דאמר דכיון דמנח בסלא — כמאן דמנח הכא דמי? הכי נמי: כיון דמנח בסלא — כמאן דמנח הכא דמי!
  46. Eruvin 49a אמר שמואל halacha ruling eruv acquisition
    Shmuel defines an eruv as an act of acquisition.
    אמר שמואל: עירוב משום קנין.
  47. Eruvin 49b שמואל אמר halacha ruling tree residence
    Shmuel says the person's declaration establishes nothing toward home but allows walking to the ground beneath the tree.
    ושמואל אמר: לא אמר כלום לביתו, אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל.
  48. Eruvin 54a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue oral learning
    Shmuel urges Rav Yehuda to recite learning aloud so it endures and prolongs life.
    אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, פתח פומיך קרי, פתח פומיך תני, כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי, שנאמר: ״כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא״, אל תקרי ״למצאיהם״ אלא ״למוציאיהם בפה״.
  49. Eruvin 54a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue enjoying life
    Shmuel urges Rav Yehuda to seize opportunities to eat and drink because the departing world resembles a wedding feast.
    אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, חטוף ואכול חטוף ואישתי, דעלמא דאזלינן מיניה כהלולא דמי.
  50. Eruvin 56a אמר שמואל aggada maxim nisan season
    Shmuel says the Nisan season begins only at one of four quarter-points of day or night.
    אמר שמואל: אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום, או בתחלת היום או בתחלת הלילה, או בחצי היום או בחצי הלילה.
  51. Eruvin 56a אמר שמואל aggada maxim seasonal astrology
    Shmuel says a Nisan or Tevet season beginning under Jupiter damages trees or dries seeds under specified lunar conditions.
    ואמר שמואל: אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק, שאינה משברת את האילנות. ואין לך תקופת טבת שנופלת בצדק, שאינה מייבשת את הזרעים. והוא, דאיתיליד לבנה או בלבנה או בצדק.
  52. Eruvin 58a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling boundary measurement
    Shmuel limits the preceding measurement rule to where the plumb line does not descend directly opposite the obstacle.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו,
  53. Eruvin 59b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha other courtyard eruv
    Shmuel is introduced regarding courtyard and balcony residents who forget to make an eruv, but the fragment omits the ruling.
    ומי אמר רב נחמן הכי? והאמר רב נחמן אמר שמואל: אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו
  54. Eruvin 60a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling ladder wall
    Shmuel treats a wall covered with ladders as a partition even across an opening wider than ten cubits.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כותל שרצפה בסולמות, אפילו ביתר מעשר — תורת מחיצה עליו.
  55. Eruvin 60a אמר שמואל halacha dialogue ladder wall
    Shmuel's wall ruling is challenged from his law governing balcony and courtyard residents without an eruv.
    רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא: מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו? והאמר רב נחמן אמר שמואל: אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו, אם יש לפניה דקה ארבעה אינה אוסרת, ואם לאו — אוסרת.
  56. Eruvin 61b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute ruined city
    Shmuel lets one who rests in a ruined city traverse it plus two thousand cubits but limits one whose eruv is there to two thousand from it.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: שבת בעיר חריבה, לרבנן מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. הניח את עירובו בעיר חריבה — אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי אלעזר אומר: אחד שבת ואחד הניח — מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.
  57. Eruvin 62b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute gentile courtyard
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Eliezer ben Yaakov, while Rav Huna calls it customary and Rabbi Yochanan reports popular practice.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. ורב הונא אמר: מנהג כרבי אליעזר בן יעקב. ורבי יוחנן אמר: נהגו העם כרבי אליעזר בן יעקב.
  58. Eruvin 62b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile courtyard
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Eliezer ben Yaakov.
    אמר ליה אביי לרב יוסף: קיימא לן משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.
  59. Eruvin 64a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile courtyard
    Shmuel permits even a gentile's hired worker or attendant to contribute an eruv on his behalf.
    אלא אמר רבא: ליזיל חד מינייהו, ליקרב ליה, ולשאול מיניה דוכתא ולינח ביה מידי, דהוה ליה כשכירו ולקיטו, ואמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו שכירו ואפילו לקיטו — נותן עירובו ודיו.
  60. Eruvin 64a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile courtyard
    Shmuel rules that a gentile's hired worker or attendant need only contribute an eruv.
    גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו שכירו ואפילו לקיטו, נותן עירובו ודיו. אמר רב נחמן: כמה מעליא הא שמעתא.
  61. Eruvin 64a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling intoxicated ruling
    Shmuel forbids issuing legal rulings after drinking a quarter-log of wine.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: שתה רביעית יין — אל יורה. אמר רב נחמן: לא מעליא הא שמעתא, דהא אנא כל כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא — לא צילא דעתאי.
  62. Eruvin 66a אמר שמואל halacha ruling domain renunciation
    Shmuel permits renunciation only where residents both prohibit one another and can make an eruv.
    דאמר שמואל: כל מקום שאוסרין ומערבין — מבטלין. מערבין ואין אוסרין, אוסרין ואין מערבין — אין מבטלין.
  63. Eruvin 66b אמר שמואל halacha dialogue domain renunciation
    Shmuel rules that domain rights cannot be renounced from one courtyard to another.
    אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן, דאמר שמואל: אין ביטול רשות מחצר לחצר.
  64. Eruvin 66b אמר שמואל halacha ruling domain renunciation
    Shmuel bars renunciation between adjacent courtyards but allows it for nested courtyards that prohibit one another.
    ואמרת לן עלה: כי אמר שמואל אין ביטול רשות מחצר לחצר, לא אמרן אלא שתי חצירות ופתח אחד ביניהן. אבל זו לפנים מזו, מתוך שאוסרין זה על זה — מבטלין.
  65. Eruvin 66b משמיה דשמואל halacha dialogue domain renunciation
    Shmuel limits eruv law to the mishnah's wording about members of one courtyard rather than multiple courtyards.
    אמר ליה: אנא אמינא משמיה דשמואל הכי? והאמר שמואל: אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתנו — ״אנשי חצר״, ולא אנשי חצירות!
  66. Eruvin 66b אמר שמואל halacha dispute domain renunciation
    Shmuel bars renunciation between courtyards or in a ruin, whereas Rabbi Yochanan permits both.
    גופא, אמר שמואל: אין ביטול רשות מחצר לחצר, ואין ביטול רשות בחורבה. ורבי יוחנן אמר: יש ביטול רשות מחצר לחצר, ויש ביטול רשות בחורבה.
  67. Eruvin 66b אמר שמואל halacha exegesis domain renunciation
    Shmuel's prohibition applies to adjacent courtyards, while nested courtyards may renounce because they prohibit one another.
    אמר אביי: הא דאמר שמואל אין ביטול רשות מחצר לחצר, לא אמרן אלא בשתי חצירות ופתח אחד ביניהן, אבל שתי חצירות זו לפנים מזו, מתוך שאוסרין — מבטלין.
  68. Eruvin 67a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile courtyard
    Shmuel says a gentile with a four-by-four opening to a valley does not prohibit the alley residents despite using the alley.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: גוי שיש לו פתח ארבעה על ארבעה פתוח לבקעה, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות כל היום כולו דרך מבוי, אין אוסר על בני מבוי.
  69. Eruvin 68a אמר שמואל halacha dialogue domain renunciation
    Shmuel's prohibition on renunciation between courtyards is raised against Rava, who follows Rabbi Yochanan.
    אמר ליה רבינא לרבא, והאמר שמואל: אין ביטול רשות מחצר לחצר?! אמר ליה: אנא כרבי יוחנן סבירא לי, דאמר: יש ביטול מחצר לחצר.
  70. Eruvin 68b שמואל אמר halacha dispute repeated renunciation
    Shmuel forbids renouncing rights and then renouncing them back, whereas Rav permits it.
    גופא, רב אמר: מבטלין וחוזרין ומבטלין, ושמואל אמר: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין.
  71. Eruvin 68b שמואל אמר halacha exegesis repeated renunciation
    Shmuel's ruling is aligned with Rabbi Eliezer.
    דרב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי אליעזר.
  72. Eruvin 68b שמואל אמר halacha exegesis repeated renunciation
    Shmuel says even the sages agree that rights once renounced are completely removed.
    ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו כרבנן, עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא מאי דבטיל בטיל, ודלא בטיל לא בטיל. אבל מאי דבטיל — מיהא איסתלק לגמרי.
  73. Eruvin 73a שמואל אמר halacha dispute residence location
    Shmuel determines residence by where one sleeps, in contrast to the view based on where one eats.
    מקום פיתא, ושמואל אמר: מקום לינה.
  74. Eruvin 74a שמואל אמר halacha dispute alley requirements
    Shmuel requires only one house and one courtyard opening into an alley, while Rabbi Yochanan even accepts a ruin.
    עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו. ושמואל אמר: אפילו בית אחד וחצר אחת. ורבי יוחנן אמר: אפילו חורבה.
  75. Eruvin 74a שמואל אמר halacha ruling shared courtyards
    Shmuel permits the arrangement whether or not the residents made an eruv.
    ושמואל אמר: בין עירבו ובין לא עירבו. וכן אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון, בין עירבו ובין לא עירבו. אלמא: לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר, הכא נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה.
  76. Eruvin 74a אמר שמואל halacha dialogue shared courtyards
    Shmuel personally confirms that he permits the case whether or not an eruv was made.
    יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא. אמר ליה רבי אלעזר בר בי רב: אמר שמואל הכי?! אמר ליה: אין, אמר ליה: אחוי לי אושפיזיה, אחוי ליה. אתא לקמיה דשמואל, אמר ליה: אמר מר הכי? אמר ליה: אין.
  77. Eruvin 75b שמואל אמר halacha ruling nested courtyards
    Shmuel permits the courtyards unless two residents occupy the inner one and one the outer.
    ושמואל אמר: לעולם מותרות, עד שיהו שנים בפנימית ואחד בחיצונה.
  78. Eruvin 75b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling nested houses
    Shmuel requires only the innermost of ten nested houses to contribute the eruv.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: עשרה בתים זה לפנים מזה, פנימי נותן את עירובו, ודיו.
  79. Eruvin 78a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute wall ladder
    Shmuel requires a fourteen-cubit ladder to permit crossing a ten-cubit wall, whereas Rav Yosef allows slightly over thirteen.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כותל עשרה — צריך סולם ארבעה עשר להתירו. רב יוסף אמר: אפילו שלשה עשר ומשהו.
  80. Eruvin 78a אמר שמואל halacha dialogue wall ladder
    Shmuel challenges the failure to understand the ruling by analogy to one platform above another.
    אמר שמואל: ולא ידע אבא טעמא דהא מלתא?! מידי דהוה אאיצטבא על גבי איצטבא.
  81. Eruvin 79b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling warming mother
    Shmuel permits making a fire for a woman after childbirth on Shabbat.
    אמר רב חביבא: הא נמי סבי דפומבדיתא אמרינהו, דאמר רב יהודה אמר שמואל: עושין מדורה לחיה בשבת.
  82. Eruvin 79b אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling warming patient
    Shmuel permits making a fire even in summer for one chilled after bloodletting.
    איתמר, אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל: הקיז דם ונצטנן — עושין לו מדורה בשבת, ואפילו בתקופת תמוז.
  83. Eruvin 80a שמואל אמר halacha exegesis idolatrous beer
    Shmuel explains the case as dates designated for beer drunk by metalworkers on their festival.
    ושמואל אמר: כגון דאמרי ״הני תמרי לשיכרא דבי נצרפי דשתו ליה ביום חגם״. (אמר אמימר:) ואמרו לי סבי דפומבדיתא: הלכתא כוותיה דשמואל.
  84. Eruvin 80a שמואל אמר halacha dispute eruv acquisition
    Shmuel requires acquisition for an alley partnership but not a boundary eruv, opposite Rav.
    איתמר: שיתופי מבואות, רב אמר: אין צריך לזכות, ושמואל אמר: צריך לזכות. עירובי תחומין, רב אמר: צריך לזכות, ושמואל אמר: אין צריך לזכות.
  85. Eruvin 80a אמר שמואל halacha ruling cooking eruv
    Shmuel requires transferring ownership when preparing a cooking eruv for others.
    אמר רב יוסף: ומאי תיבעי ליה? לא שמיע ליה הא דאמר רב נחמן בר רב אדא אמר שמואל: עירובי תבשילין צריך לזכות. אמר ליה אביי: פשיטא דלא שמיע ליה. דאי שמיע ליה, מאי תיבעי ליה?
  86. Eruvin 80a אמר שמואל halacha dialogue boundary eruv
    Shmuel says a boundary eruv needs no transfer of ownership.
    אמר ליה: אטו עירובי תחומין מי לא אמר שמואל: אין צריך לזכות, ואמר איהו: צריך לזכות.
  87. Eruvin 80a אמר שמואל halacha dialogue spousal eruv
    Shmuel permits a wife to make an eruv without her husband's knowledge.
    ההוא טורזינא דהוה בשיבבותיה דרב יהודה בר אושעיא, אמרי ליה: אוגר לן רשותך, לא אוגר להו. אתו לקמיה דרב יהודה בר אושעיא, אמרי ליה: מהו למיגר מדביתהו, לא הוה בידיה. אתו לקמיה דרב מתנה, לא הוה בידיה. אתו לקמיה דרב יהודה, אמר להו: הכי אמר שמואל: אשתו של אדם מערבת שלא מדעתו.
  88. Eruvin 80a אמר שמואל halacha ruling forced partnership
    Shmuel permits alley residents to take a habitual participant's share from his home against his will.
    הכי נמי מסתברא, דאם כן קשיא דשמואל אדשמואל, דאמר שמואל: אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי, ולא נשתתף — בני המבוי נכנסין לתוך ביתו ונוטלין שיתופן ממנו בעל כרחו.
  89. Eruvin 80b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling eruv quantity
    Shmuel defines a large group as eighteen people or more.
    כמה הוא שיעורו וכו'. כמה הוא מרובין? אמר רב יהודה אמר שמואל: שמונה עשרה בני אדם. שמונה עשרה, ותו לא: אימא משמונה עשרה ואילך.
  90. Eruvin 81a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling eruv bread
    Shmuel permits rice bread for an eruv but, in a clarified version, not millet bread.
    אמר רבי זירא אמר שמואל: מערבין בפת אורז ובפת דוחן. אמר מר עוקבא: לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל, בפת אורז — מערבין, ובפת דוחן — אין מערבין.
  91. Eruvin 81b אמר שמואל halacha ruling eruv purchase
    Shmuel says purchase works from a householder rather than a baker and with an object rather than a coin.
    וכן אמר שמואל: בעל הבית. דאמר שמואל: לא שנו אלא נחתום, אבל בעל הבית — קונה. ואמר שמואל: לא שנו אלא מעה, אבל כלי — קונה.
  92. Eruvin 81b אמר שמואל halacha ruling eruv agency
    Shmuel treats one asked to make an eruv as an agent who acquires it, unlike one asked merely to acquire a share.
    ואמר שמואל: לא שנו אלא דאמר לו ״זכה לי״, אבל אמר ״ערב לי״, שליח שויה, וקני.
  93. Eruvin 81b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling eruv precedent
    Shmuel follows Rabbi Yehuda and says the law follows him throughout tractate Eruvin.
    אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה, ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו.
  94. Eruvin 81b אמר שמואל halacha dialogue damaged alley
    Shmuel is asked whether his ruling extends to an alley whose crossbeam or sidepost was removed.
    אמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטלו קורותיו או לחייו?
  95. Eruvin 83b שמואל אמר halacha dispute shared domain
    Shmuel assigns the area to the resident with easier access, whereas Rav forbids both residents.
    אמר רב: שניהן אסורין. ושמואל אמר: נותנין אותו לזה שבשלשול. שלזה תשמישו בנחת, ולזה תשמישו בקשה, וכל דבר שתשמישו לזה בנחת ולזה בקשה — נותנים אותו לזה שתשמישו בנחת.
  96. Eruvin 84b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling roof access
    Shmuel requires a permanent ladder to permit a roof adjoining a public domain.
    כי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לרשות הרבים — צריך סולם קבוע להתירו. סולם קבוע אין, סולם עראי לא. מאי טעמא? לאו משום דכיון דבתוך עשרה דהדדי קיימי — אסרן אהדדי!
  97. Eruvin 84b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both other unclear
    Shmuel is introduced as stating a teaching, but the fragment preserves none of its content.
    אמר רב יהודה אמר שמואל:
  98. Eruvin 85a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha exegesis roof access
    Shmuel's requirement of a permanent ladder for a roof is considered as a possible source for the ruling.
    ודשמואל מהיכא? אילימא מהא דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לרשות הרבים — צריך סולם קבוע להתירו. דילמא כדרב פפא!
  99. Eruvin 85b שמואל אמר halacha dispute shabbat throwing
    Shmuel permits throwing between houses on opposite sides of a public domain, whereas Rav forbids it.
    אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי? והא איתמר: שני בתים משני צידי רשות הרבים, רבה בר רב הונא אמר רב: אסור לזרוק מזה לזה, ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה!
  100. Eruvin 85b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling meal eruv
    Shmuel allows diners overtaken by Shabbat to rely on the table bread for an eruv or alley partnership.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום, פת שעל השלחן סומכין עליהן משום עירוב. ואמרי לה: משום שיתוף.
  101. Eruvin 89a שמואל אמר halacha dispute roof carrying
    Shmuel permits carrying throughout the roof, whereas Rav limits it to four cubits.
    וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו. איתמר, רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, ושמואל אמר: מותר לטלטל בכולו.
  102. Eruvin 89a שמואל אמר halacha dispute roof carrying
    Shmuel permits the whole roof by extending the walls upward, whereas Rav rejects that principle.
    רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות — לא אמר: ״גוד אסיק מחיצתא״. ושמואל אמר: מותר לטלטל בכולו — דאמר: ״גוד אסיק מחיצתא״.
  103. Eruvin 89b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis unequal roofs
    Shmuel limits the ruling to when both roofs are inhabited, making the smaller roof's wall traversed.
    ואמרת לן עלה: אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שיש דיורין על זה ודיורין על זה, דהויא לה הא דקטן מחיצה נדרסת.
  104. Eruvin 90a שמואל אמר halacha dispute roof carrying
    Shmuel limits carrying to four cubits on equal roofs or a single roof, whereas Rav permits the whole area.
    גגין השוין לרבי מאיר, וגג יחידי לרבנן, רב אמר: מותר לטלטל בכולו, ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע.
  105. Eruvin 90a שמואל אמר halacha exegesis roof enclosure
    Shmuel limits carrying to four cubits when the roof exceeds two seah and its walls were not made for rooftop residence.
    ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, קשיא דשמואל אדשמואל! התם, לא הוי יותר מבית סאתים. הכא, הוי יותר מבית סאתים, והני מחיצות למטה עבידן, למעלה לא עבידן, והוה כקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, וכל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה — אין מטלטלין בו אלא בארבע.
  106. Eruvin 90a שמואל אמר halacha dispute ship carrying
    Shmuel limits carrying on a ship to four cubits, whereas Rav permits the entire ship.
    איתמר, ספינה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע. רב אמר: מותר לטלטל בכולה —
  107. Eruvin 90b שמואל אמר halacha exegesis ship carrying
    Shmuel limits shipboard carrying because its walls are made to keep out water rather than enclose residence.
    דהא איכא מחיצתא. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות — מחיצות להבריח מים עשויות.
  108. Eruvin 90b שמואל אמר halacha dispute valley portico
    Shmuel limits carrying in a valley portico to four cubits, whereas Rav permits the whole structure.
    רב אשי מתני לה אספינה, ורב אחא בריה דרבא מתני לה אאכסדרא. דאיתמר, אכסדרה בבקעה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע.
  109. Eruvin 90b שמואל אמר halacha dispute valley portico
    Shmuel rejects treating the roof edge as a descending wall, whereas Rav accepts it.
    רב אמר: מותר לטלטל בכולה — אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע — לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
  110. Eruvin 91a שמואל אמר halacha ruling shared roofs
    Shmuel permits the case whether or not the residents made an eruv.
    ושמואל אמר: בין עירבו בין שלא עירבו. וכן אמר רבי יוחנן: מי לחשך, בין עירבו ובין שלא עירבו?
  111. Eruvin 93b שמואל אמר both other unclear
    Shmuel is introduced as stating a position, but the fragment omits it.
    ושמואל אמר:
  112. Eruvin 94b שמואל אמר halacha ruling breached wall
    Shmuel permits the case even when the breach exceeds ten cubits.
    ושמואל אמר: אפילו ביתר מעשר. אי הכי, מרוח אחת נמי!
  113. Eruvin 94b שמואל אמר halacha dialogue roof edge
    Shmuel's possible use of a descending roof edge is challenged from his restriction in a valley portico.
    ותו: מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם? והא אתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות!
  114. Eruvin 94b שמואל אמר halacha dispute valley portico
    Shmuel limits carrying in a valley portico to four cubits, whereas Rav permits the whole structure.
    דאיתמר, אכסדרה בבקעה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות.
  115. Eruvin 94b שמואל אמר halacha dispute valley portico
    Shmuel rejects treating the roof edge as a descending wall, whereas Rav accepts it.
    רב אמר: מותר לטלטל בכולה, אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
  116. Eruvin 95a שמואל אמר halacha dispute eruv ruling
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda, whereas Rav Chiyya bar Yosef follows Rabbi Yosei.
    איתמר, רב חייא בר יוסף אמר: הלכה כרבי יוסי, ושמואל אמר: הלכה כרבי יהודה.
  117. Eruvin 95a אמר שמואל halacha exegesis courtyard eruv
    Shmuel's adoption of Rabbi Yehuda entails that courtyard eruvs may be made for a person without consent because they confer benefit.
    ומי אמר שמואל הכי?! והתנן, אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים, בעירובי תחומין. אבל בעירובי חצירות — מערבין בין לדעת בין שלא לדעת, לפי שזכין לאדם שלא בפניו, ואין חבין שלא בפניו.
  118. Eruvin 95a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling eruv precedent
    Shmuel rules like Rabbi Yehuda and says the law follows him throughout tractate Eruvin.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. ולא עוד, אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין — הלכה כמותו.
  119. Eruvin 95a אמר שמואל halacha dialogue damaged alley
    Shmuel's general endorsement of Rabbi Yehuda is limited to eruv law rather than physical partitions.
    ואמר ליה רב חנא בגדתאה לרב יהודה: אמר שמואל אפילו במבוי שניטל קורתו או לחייו? ואמר ליה: בעירובין אמרתי לך, ולא במחיצות.
  120. Eruvin 102a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling dragged bolt
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda regarding a dragged bolt.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בנגרר.
  121. Eruvin 102a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling embedded bolt
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda regarding an embedded bolt.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בנקמז. וטעמא מאי? אמר אביי: משום דמיחזי כבונה.
  122. Eruvin 102b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling fallen bandage
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda when a bandage falls onto a vessel rather than the ground.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה. אמר רב חסדא: לא שנו אלא שפירשה על גבי כלי, אבל פירשה על גבי קרקע — דברי הכל אסור.
  123. Eruvin 102b אמר שמואל halacha dialogue fallen bandage
    Shmuel's ruling like Rabbi Yehuda is cited to prohibit replacing a bandage that falls on the ground.
    אמר מר בר רב אשי: הוה קאימנא קמיה אבא, נפלה ליה אבי סדיא, וקא מהדר ליה. אמינא ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא: מחלוקת שפירשה על גבי כלי, אבל פירשה על גבי קרקע — אסור, ואמר שמואל: הלכה כרבי יהודה!
  124. Eruvin 104b אמר שמואל aggada exegesis cold well
    Shmuel interprets the cold well as a pit whose case was debated and permitted.
    ומבאר הקר. מאי באר הקר? אמר שמואל: בור שהקרו עליה דברים והתירוה.
  125. Eruvin 104b אמר שמואל halacha exegesis temple impurity
    Shmuel imposes liability for bringing a person impure from a creeping animal into the Temple but exempts bringing the animal itself.
    גמ' אמר רב טבי בר קיסנא אמר שמואל: המכניס טמא שרץ למקדש — חייב, שרץ עצמו — פטור. מאי טעמא? אמר קרא: ״מזכר ועד נקבה תשלחו״, מי שיש לו טהרה במקוה. יצא שרץ שאין לו טהרה.

Pesachim (61)

  1. Pesachim 7b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling commandment blessings
    Shmuel requires blessings over commandments to be recited before performance.
    דכולי עלמא מיהא, מעיקרא בעינן לברוכי, מנלן? דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן.
  2. Pesachim 8b שמואל אמר halacha dispute leaven search
    Shmuel requires searching the upper row and the row behind it, whereas Rav requires the upper row and the row below.
    בית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות. אמר רב: עליונה ושלמטה הימנה, ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא דרב — דייק ״חיצונות״. והא עליונות קתני! למעוטי תתאי דתתייתא.
  3. Pesachim 8b שמואל אמר halacha exegesis leaven search
    Shmuel derives from upper rows that one searches the upper row and the row behind it.
    ושמואל אמר: עליונה ושלפנים הימנה. מאי טעמא — דייק ״עליונות״. והא חיצונה קתני! למעוטי גוייאתא דגוייאתא. רבי חייא תני כוותיה דרב, וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל, והלכתא כוותיה דשמואל.
  4. Pesachim 16a שמואל אמר halacha dispute temple liquids
    Shmuel says Temple slaughterhouse liquids cannot transmit impurity to other items but remain impure themselves.
    גופא, רב אמר: דכן ממש. ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן. רב אמר דכן ממש, קסבר טומאת משקין דרבנן, וכי גזרו רבנן — במשקין דעלמא, ובמשקין בית מטבחיא — לא גזור.
  5. Pesachim 16a שמואל אמר halacha exegesis temple liquids
    Shmuel says liquid impurity itself is biblical while transmission is rabbinic and was not decreed for slaughterhouse liquids.
    ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן. קסבר טומאת משקין עצמן דאורייתא, לטמא אחרים — דרבנן, וכי גזור רבנן — במשקין דעלמא, במשקין בית מטבחיא — לא גזור. וכי לא גזור רבנן — לטמויי אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן.
  6. Pesachim 16a אמר שמואל halacha dialogue temple liquids
    Shmuel's distinction between intrinsic and transmitted impurity is challenged from the verse governing flesh touching impurity.
    אמר ליה רב הונא בר חיננא לבריה: כי עיילת לקמיה דרב פפא, רמי ליה: מי אמר שמואל דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן? קרי כאן: ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל״.
  7. Pesachim 17a שמואל אמר halacha dispute priestly knowledge
    Shmuel says the priests answer correctly, whereas Rav says they err.
    גופא, רב אמר: אישתבש כהני, ושמואל אמר: לא אישתבש כהני.
  8. Pesachim 17a שמואל אמר halacha exegesis priestly knowledge
    Shmuel says the priests correctly declare a fifth-degree sacred item pure.
    ושמואל אמר: לא אישתבש כהני — חמישי בקדש בעא מינייהו, ואמרו ליה: טהור.
  9. Pesachim 17b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling liquid impurity
    Shmuel says Rabbi Yehuda retracts his earlier position.
    ואי סלקא דעתך טומאת משקין לטמא כלים דאורייתא, מה לי נטמא מחמת משקין, מה לי נטמא מחמת שרץ? אמר רב יהודה אמר שמואל: חזר בו רבי יהודה.
  10. Pesachim 20a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis wet offering
    Shmuel explains the case as a peace-offering cow taken through a river and slaughtered while still wet.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים, והעבירה בנהר ושחטה, ועדיין משקה טופח עליה.
  11. Pesachim 27a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute forbidden fuel
    Shmuel rules on an oven heated with forbidden fuel and transmits the dispute over bread baked in it in the reverse attribution.
    אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: תנור שהסיקו בקליפי ערלה, או בקשין של כלאי הכרם, חדש — יותץ, ישן — יוצן. אפה בו את הפת, רבי אומר: הפת מותרת, וחכמים אומרים: הפת אסורה. והתניא איפכא! שמואל איפכא תני.
  12. Pesachim 27a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute forbidden coals
    Shmuel is one of two uncertainly assigned opinions distinguishing glowing from dim coals or permitting both.
    בישלה על גבי גחלים — דברי הכל הפת מותרת. (אמר) רב יהודה אמר שמואל, ורבי חייא בר אשי אמר רבי יוחנן, חד אמר: לא שנו אלא גחלים עוממות, אבל גחלים לוחשות — אסורין, וחד אמר: אפילו גחלים לוחשות נמי מותרין.
  13. Pesachim 29b שמואל אמר halacha ruling leaven mixture
    Shmuel forbids same-kind leaven mixtures during Passover in any amount, permits unlike mixtures below flavor, and permits both after Passover.
    שמואל אמר: חמץ בזמנו, במינו — אסור, שלא במינו — מותר. שלא בזמנו, בין במינו בין שלא במינו — מותר. חמץ בזמנו, במינו — אסור, שמואל לטעמיה — דרב ושמואל דאמרי תרוייהו: כל איסורין שבתורה, במינו — אסורין במשהו, שלא במינו — בנותן טעם.
  14. Pesachim 30a שמואל אמר halacha ruling leavened vessels
    Shmuel says the vessels need not be broken and may be kept for unrestricted use after Passover.
    ושמואל אמר: לא ישברו, אבל משהי להו לאחר זמנו, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו.
  15. Pesachim 30a אמר שמואל halacha dialogue pottery prices
    Shmuel warns pottery sellers to price fairly or he will publicly teach Rabbi Shimon's lenient ruling.
    ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי: אשוו זביני אכנדיכי, ואי לא — דרשינא לכו כרבי שמעון.
  16. Pesachim 30b אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling passover vessels
    Shmuel permits vessels used with cold leaven for matzah except a sourdough container because its fermentation is strong.
    אמר רבא בר אבא אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: כל הכלים שנשתמשו בהן חמץ בצונן — משתמש בהן מצה, חוץ מן בית שאור, הואיל שחימוצו קשה. אמר רב אשי: ובית חרוסת — כבית שאור שחימוצו קשה דמי.
  17. Pesachim 31b אמר שמואל halacha ruling money safekeeping
    Shmuel says money is secure only when buried, though concealment rather than three-handbreadth depth suffices.
    אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: הא דאמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע, מי בעינן שלשה טפחים או לא? אמר ליה הכא משום ריחא בעינן שלשה טפחים. התם משום איכסויי מעינא הוא, ולא בעי שלשה. וכמה? אמר רפרם בר פפא מסיכרא: טפח.
  18. Pesachim 36a אמר שמואל aggada exegesis bread affliction
    Shmuel interprets bread of affliction as bread over which many words are answered.
    ורבי יוסי הגלילי: מי קרינן ״עני״! ״עוני״ קרינן. ורבי עקיבא: האי דקרינן ביה ״עוני״, כדשמואל. דאמר שמואל: ״לחם עוני״ — לחם שעונין עליו דברים הרבה.
  19. Pesachim 36a אמר שמואל halacha ruling meal offerings
    Shmuel forbids soaking wheat intended for meal offerings because the soaking is not performed by vigilant priests.
    אי הכי, מילתת נמי לתית! אלמה אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל: חיטין של מנחות אין לותתין אותה! לישה בזריזין איתא, לתיתה ליתא בזריזין.
  20. Pesachim 36b אמר שמואל aggada exegesis raisin cake
    Shmuel interprets ashisha as a jug of wine, citing the phrase raisin cakes.
    ואמר רב חנן בר אבא: ״אשפר״ — אחד מששה בפר, ״אשישה״ — אחד מששה באיפה. ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: ״אשישה״ — גרבא דחמרא, דכתיב: ״ואהבי אשישי ענבים״.
  21. Pesachim 37a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling partially baked matzah
    Shmuel defines partially baked matzah as dough that breaks without drawing strings.
    מאי מצה הינא? אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שפורסה ואין חוטין נמשכין הימנה. אמר רבא: וכן לחמי תודה. פשיטא, הכא ״לחם״ כתיב, והכא ״לחם״ כתיב!
  22. Pesachim 37b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis dough scalding
    Shmuel says the same dispute applies to both methods and that contradictory anonymous rulings come from different teachers.
    ותנא קמא, מאי שנא המעיסה ומאי שנא חליטה? אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רב יהודה ואיתימא רבי יהושע בן לוי: כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו, ותברא, מי ששנה זו לא שנה זו.
  23. Pesachim 40a אמר שמואל halacha ruling grain vinegar
    Shmuel rules against Rabbi Yosei's permission to soak grain in vinegar.
    רבי יוסי אומר: שורן בחומץ, וחומץ צומתן. אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי.
  24. Pesachim 40a שמואל אמר halacha dispute split grain
    Shmuel requires grains to have actually split, unlike the view based on their readiness to split.
    אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: לא נתבקעו ממש, אלא כל שאילו מניחן על פי חבית והן נתבקעות מאיליהן, ושמואל אמר: נתבקעו ממש. עבד שמואל עובדא בדורא דבי בר חשו נתבקעו ממש.
  25. Pesachim 40a אמר שמואל halacha ruling meal offering wheat
    Shmuel forbids soaking wheat for meal offerings even though it is still called fine flour.
    תרגומא אקמחא. בתר דנפיק אמר: מאי טעמא לא אימא ליה מהא דאמר רבי זירא אמר רב ירמיה אמר שמואל: חיטין של מנחות אין לותתין אותם, וקא קרי להו סולת.
  26. Pesachim 40b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling flour mustard
    Shmuel follows the sages who permit immediately eating mustard into which flour was added.
    ותניא נמי הכי: אין נותנין קמח לתוך החרוסת, ואם נתן — ישרף מיד. לתוך החרדל, רבי מאיר אומר: ישרף מיד, וחכמים אומרים: יאכל מיד. אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי חכמים. אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה:
  27. Pesachim 45a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling leaven removal
    Shmuel limits the removal requirement to dough in places not intended to reinforce the vessel.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא במקום שאין עשויין לחזק, אבל במקום שעשויין לחזק — אינו חייב לבער.
  28. Pesachim 45a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling leaven removal
    Shmuel exempts a small quantity in a reinforcing location but requires removal where it does not reinforce.
    איכא דמתני לה אסיפא: ״ואם לאו בטל במיעוטו״. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא במקום העשוי לחזק, אבל במקום שאין עשוי לחזק — חייב לבער, מכלל דכזית — אפילו במקום העשוי לחזק חייב לבער.
  29. Pesachim 45b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling leaven pieces
    Shmuel combines two half-olive pieces when the connecting dough would pull both along if lifted.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: שני חצאי זיתים וחוט של בצק ביניהן, רואין: כל שאילו ינטל החוט וניטלין עמו — חייב לבער. ואם לאו — אינו חייב לבער.
  30. Pesachim 48b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling challah combination
    Shmuel follows Rabbi Eliezer that a basket combines separately baked loaves for challah.
    אמר ליה: דעבדן כרבי אליעזר, (דתניא,) רבי אליעזר אומר: הרודה ונותן לסל — הסל מצרפן לחלה. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר.
  31. Pesachim 53b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both exegesis fire blessing
    Shmuel limits the blessing over fire to Saturday night because fire was first created then.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא. אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא רבה בר בר חנה: ישר, וכן אמר רבי יוחנן. עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה ורבה בר בר חנה משמאליה. אמר ליה רבי אבא לעולא: ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן ״אין מברכין על הא
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא. אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא רבה בר בר חנה: ישר, וכן אמר רבי יוחנן. עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה ורבה בר בר חנה משמאליה. אמר ליה רבי אבא לעולא: ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן ״אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא״.
  32. Pesachim 54b אמר שמואל halacha ruling public fasts
    Shmuel says Babylon has no full public fast except the Ninth of Av.
    גמ' אמר שמואל: אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד. למימרא דסבר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו אסור? והאמר שמואל: תשעה באב בין השמשות שלו מותר. וכי תימא קסבר שמואל: כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר, והאנן תנן: ״אוכלין ושותין מבעוד יום״. למעוטי מאי, לאו למעוטי בין השמשות? לא, למעוטי משחשיכה.
  33. Pesachim 76a שמואל אמר halacha dispute temperature transfer
    Shmuel says the lower food determines heat transfer when hot and cold foods meet, whereas Rav follows the upper.
    אסור. צונן לתוך צונן — דברי הכל מותר. חם לתוך צונן, וצונן לתוך חם, רב אמר: עילאה גבר. ושמואל אמר: תתאה גבר.
  34. Pesachim 76a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha exegesis temperature transfer
    Shmuel explains that the earthenware is hot, so the lower item remains dominant.
    אלא לשמואל דאמר ״תתאה גבר״, חרס כיון דצונן הוא — אקורי מיקר ליה לרוטב, אמאי יטול את מקומו? כדאמר רבי ירמיה אמר שמואל: בסולת רותחת, הכא נמי בחרס רותח.
  35. Pesachim 76a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha exegesis temperature transfer
    Shmuel explains that the flour is hot, preserving the lower item's dominance.
    אלא לשמואל דאמר ״תתאה גבר״, סולת כיון דצוננת היא — אקורי קא מיקר ליה, למה לי יקמוץ את מקומו? (תסגי ליה ביטול את מקומו!) אמר רבי ירמיה אמר שמואל: בסולת רותחת.
  36. Pesachim 76a אמר שמואל halacha ruling salting absorption
    Shmuel treats salted food as hot and pickled food as cooked.
    אמר מר: צונן לתוך צונן — מדיח. אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא מלחו, אבל מלחו — אסור. דאמר שמואל: מליח הרי הוא כרותח. כבוש הרי הוא כמבושל.
  37. Pesachim 76a אמר שמואל halacha exegesis salting absorption
    Shmuel's treatment of salt as heat applies only when the food is too salty to eat.
    אמר רבא: הא דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח (וכו') — לא (אמרן) [שנו] אלא שלא נאכל מחמת מלחו, אבל נאכל מחמת מלחו — לא.
  38. Pesachim 76a אמר שמואל halacha exegesis salting absorption
    Shmuel treats only food inedible because of its salt as hot, excluding the edible case.
    אמר רבא: מאן חכים למישרא מילתא כי הא, אי לאו רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא, דגברא רבה הוא. אמר לך, כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח — שאין נאכל מחמת מלחו, האי נאכל מחמת מלחו.
  39. Pesachim 83b אמר שמואל halacha ruling sciatic nerves
    Shmuel distinguishes an inner nerve that is forbidden with liability from an outer nerve forbidden without liability.
    רבינא אמר: בחיצון, וכדרב יהודה אמר שמואל. דאמר רב יהודה אמר שמואל: שני גידין הן, פנימי הסמוך לעצם — אסור, וחייבין עליו. חיצון הסמוך לבשר — אסור, ואין חייבין עליו.
  40. Pesachim 87b שמואל אמר aggada exegesis gomer name
    Shmuel interprets Gomer as one sweet in everyone's mouth like a dried fig.
    דבלים״, דבה רעה בת דבה רעה. ושמואל אמר: שמתוקה בפי הכל כדבלה. ורבי יוחנן אמר: שהכל דשין בה כדבלה.
  41. Pesachim 92b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling grave field
    Shmuel permits one preparing the Passover offering to blow loose earth aside while crossing a rabbinic grave field.
    מאי בודקין (לעושי פסח)? אמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח בית הפרס והולך. רב יהודה בר אביי משמיה דרב יהודה אמר: בית הפרס שנידש טהור.
  42. Pesachim 97a אמר שמואל halacha dispute lost passover
    Shmuel says a Passover offering parallels a sin offering by becoming a peace offering when the latter dies and grazing when the latter grazes.
    אמר שמואל: כל שבחטאת מתה — בפסח קרב שלמים, וכל שבחטאת רועה — בפסח נמי רועה. ורבי יוחנן אמר: אין הפסח קרב שלמים אלא שנמצא אחר שחיטה, אבל קודם שחיטה — לא.
  43. Pesachim 100a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sabbath kiddush
    Shmuel rejects both named positions and requires covering the meal bread and reciting kiddush.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי, אלא פורס מפה ומקדש. איני?! והא אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: כשם שמפסיקין לקידוש
  44. Pesachim 100b שמואל אמר both other synagogue kiddush
    Shmuel is introduced as stating the status of people who recite kiddush in the synagogue, but the fragment omits his ruling.
    אותם בני אדם שקידשו בבית הכנסת, אמר רב: ידי יין לא יצאו, ידי קידוש יצאו. ושמואל אמר:
  45. Pesachim 101a אמר שמואל halacha ruling kiddush location
    Shmuel requires kiddush to be recited at the place of the meal.
    ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: אין קידוש אלא במקום סעודה. סבור מינה: הני מילי מבית לבית, אבל ממקום למקום בחד ביתא — לא.
  46. Pesachim 102b שמואל אמר halacha dispute festival havdalah
    Shmuel orders the blessings wine, light, havdalah, and kiddush when a festival follows Shabbat.
    גופא. יום טוב שחל להיות אחר השבת, רב אמר: יקנ״ה. ושמואל אמר: ינה״ק.
  47. Pesachim 104a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling havdalah formula
    Shmuel requires a phrase resembling the conclusion immediately before the conclusion of havdalah.
    והא מר לא תלתא אמר ולא שבע אמר! אמר ליה: איברא ״בין יום השביעי לששת ימי המעשה״, מעין חתימה היא, ואמר רב יהודה אמר שמואל: המבדיל צריך שיאמר מעין חתימה סמוך לחתימתו. ופומבדיתאי אמרי מעין פתיחתן סמוך לחתימתן.
  48. Pesachim 104a שמואל אמר halacha dispute havdalah conclusion
    Shmuel concludes havdalah with who distinguishes sacred from profane, whereas Rav concludes who sanctifies Israel.
    מחתם מאי חתים? רב אמר: ״מקדש ישראל״, ושמואל אמר: ״המבדיל בין קודש לחול״. לייט עלה אביי ואיתימא רב יוסף אהא דרב.
  49. Pesachim 106b אמר שמואל as transmitted by Rav Yosef halacha dispute tasting before kiddush
    Shmuel is transmitted both as barring and as permitting kiddush and havdalah after one tastes food.
    אמר רב יוסף אמר שמואל: טעם — אינו מקדש, טעם — אינו מבדיל. ורבה אמר רב נחמן אמר שמואל: טעם — מקדש, וטעם — מבדיל.
  50. Pesachim 107a אמר שמואל halacha ruling invalid beverage
    Shmuel rules that a beverage unsuitable for kiddush is likewise unsuitable for havdalah.
    סבור מינה קדושי הוא דלא מקדשינן עילויה, אבל אבדולי מבדלינן. אמר להו רב חסדא: הכי אמר רב: כשם שאין מקדשין עליו, כך אין מבדילין עליו. איתמר נמי, אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: כשם שאין מקדשין עליו, כך אין מבדילין עליו.
  51. Pesachim 108b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling four cups
    Shmuel requires enough wine in the four cups for a properly diluted cup and validates drinking them undiluted, together, or shared with family.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: ארבעה כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה. שתאן חי — יצא. שתאן בבת אחת — יצא. השקה מהן לבניו ולבני ביתו — יצא.
  52. Pesachim 110b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling diluted wine
    Shmuel says all diluted wine portions combine toward the required measure.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המזוג — מצטרף,
  53. Pesachim 115b אמר שמואל aggada exegesis bread affliction
    Shmuel interprets bread of affliction as bread over which many words are answered.
    אמר שמואל: ״לחם עוני״ כתיב — לחם שעונין עליו דברים. תניא נמי הכי: ״לחם עוני״ — לחם שעונין עליו דברים הרבה. דבר אחר: ״לחם עוני״ — ״עני״ כתיב, מה עני שדרכו בפרוסה,
  54. Pesachim 117a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis hallel origins
    Shmuel says Moses and Israel sing the Torah's song after leaving the sea and prophets establish Hallel for festivals, troubles, and redemption.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: שיר שבתורה, משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים. והלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן. ולכשנגאלין, אומרים אותו על גאולתן.
  55. Pesachim 119a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis josephs wealth
    Shmuel teaches that Joseph gathers all the world's silver and gold into Egypt and derives this from verses.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים, שנאמר: ״וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא״. אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין? תלמוד לומר: ״וכל הארץ באו מצרימה״.
  56. Pesachim 119a אמר שמואל aggada exegesis hallel speakers
    Shmuel is identified as the speaker of the Hallel line this is the day the Lord has made.
    (דיא״ש אדי״ש כשד״ך מאוד״ך סימן). אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: ״אודך כי עניתני״ — אמר דוד. ״אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה״ — אמר ישי. ״מאת ה' היתה זאת״ — אמרו אחיו. ״זה היום עשה ה'״ — אמר שמואל.
  57. Pesachim 119a אמר שמואל aggada exegesis hallel speakers
    Shmuel is identified as the speaker of the Hallel lines we bless you from the house of the Lord and bind the festival offering.
    ״אנא ה' הושיעה נא״ — אמרו אחיו. ״אנא ה' הצליחה נא״ — אמר דוד. ״ברוך הבא בשם ה'״ — אמר ישי. ״ברכנוכם מבית ה'״ — אמר שמואל. ״אל ה' ויאר לנו״ — אמרו כולן. ״אסרו חג בעבותים״ — אמר שמואל. ״אלי אתה ואודך״ — אמר דוד. ״אלהי ארוממך״ — אמרו כולן.
  58. Pesachim 119b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling commandment blessings
    Shmuel requires blessings over commandments before their performance.
    לכפול — יכפול, לפשוט — יפשוט, לברך אחריו — יברך, הכל כמנהג המדינה. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו — [מצוה] לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן.
  59. Pesachim 119b שמואל אמר halacha dispute afikoman
    Shmuel illustrates afikoman with mushrooms for himself and young birds for his father.
    ושמואל אמר: כגון אורדילאי לי וגוזלייא לאבא. ורב חנינא בר שילא ורבי יוחנן (אמר) [אמרו]: כגון תמרים קליות ואגוזים. תניא כוותיה דרבי יוחנן: אין מפטירין אחר הפסח כגון תמרים קליות ואגוזים.
  60. Pesachim 119b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling afikoman
    Shmuel forbids eating afikoman after matzah.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מפטירין אחר מצה אפיקומן. תנן: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. אחר הפסח הוא דלא, אבל לאחר מצה — מפטירין!
  61. Pesachim 120a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling afikoman
    Shmuel is alternatively reported as permitting afikoman after matzah.
    מר זוטרא מתני הכי: אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: מפטירין אחר המצה אפיקומן. נימא מסייע ליה, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן: אחר הפסח דלא, אבל אחר מצה — מפטירין.

Rosh Hashanah (9)

  1. Rosh Hashanah 7a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling new offerings
    Shmuel requires communal offerings from the new funds beginning on Nisan first but validates old funds as a deficient fulfillment.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: קרבנות צבור הבאין באחד בניסן — מצוה להביא מן החדש. ואם הביא מן הישן — יצא, אלא שחיסר מצוה.
  2. Rosh Hashanah 13b אמר שמואל halacha dialogue produce mixture
    Shmuel follows Rabbi Yosei ben Kipper in Rabbi Shimon Shezuri's name despite a challenge from his rejection of blending outside wine and oil.
    אמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי בן כיפר שאמר משום רבי שמעון שזורי. מתקיף לה רבי זירא: ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: לכל אין בילה, חוץ מיין ושמן!
  3. Rosh Hashanah 13b אמר שמואל halacha ruling produce year
    Shmuel assigns produce to its year according to completion of the fruit.
    אשתמיטתיה הא דאמר שמואל: הכל הולך אחר גמר פרי.
  4. Rosh Hashanah 18a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis divine judgment
    Shmuel compares those passing before God on Rosh Hashanah to the troops of David's house.
    בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי ״כבני מרון״? הכא תרגימו: כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון. אמר רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד.
  5. Rosh Hashanah 20b אמר שמואל halacha dialogue calendar calculation
    Shmuel declares that he can establish the calendar for the entire diaspora.
    אמר שמואל: יכילנא לתקוני לכולה גולה.
  6. Rosh Hashanah 22a אמר שמואל halacha dialogue new moon testimony
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon.
    אמר לו: והא זמנין סגיאין אמרית קמיה דרב הלכתא כרבי שמעון ולא אמר לי ולא מידי! אמר ליה: היכי תנית? אמר ליה: אפכא. אמר ליה: משום הכי לא אמר לך ולא מידי. אמר טבי בריה דמרי טבי אמר מר עוקבא אמר שמואל: הלכתא כרבי שמעון.
  7. Rosh Hashanah 24a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling month sanctification
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Elazar son of Rabbi Tzadok regarding sanctifying the new month.
    רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: בין כך ובין כך אין מקדשין אותו, שנאמר: ״וקדשתם את שנת החמשים״ — שנים אתה מקדש, ואי אתה מקדש חדשים. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אלעזר ברבי צדוק.
  8. Rosh Hashanah 24b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue image prohibition
    Shmuel tells Rav Yehuda to deface the image made for him by others.
    שאני רבן גמליאל, דאחרים עשו לו. והא רב יהודה, דאחרים עשו לו, ואמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, סמי עיניה דדין!
  9. Rosh Hashanah 32a אמר שמואל as transmitted by Rav Huna halacha ruling shofar verses
    Shmuel follows Rabbi Yochanan ben Nuri's minimum number of verses.
    רבי יוחנן בן נורי אמר: הפוחת — לא יפחות משבע, ואם אמר שלש מכולן — יצא, כנגד תורה נביאים וכתובים, ואמרי לה: כנגד כהנים לוים וישראלים. אמר רב הונא אמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן בן נורי.

Yoma (17)

  1. Yoma 21a אמר שמואל aggada maxim cherubim miracle
    Shmuel teaches that the cherubim stand miraculously without occupying measurable space.
    ותו ליכא? והאמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון — אינו מן המדה. ואמר רבנאי אמר שמואל: כרובים — בנס היו עומדין!
  2. Yoma 22b אמר שמואל aggada exegesis public leadership
    Shmuel teaches that a person becomes wealthy upon appointment as communal leader.
    אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל: כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור — מתעשר. מעיקרא כתיב: ״ויפקדם בבזק״, ולבסוף כתיב: ״ויפקדם בטלאים״. ודילמא מדידהו? אם כן, מאי רבותא דמילתא?!
  3. Yoma 22b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis saul dynasty
    Shmuel says Saul's dynasty does not endure because he lacks a discrediting flaw that could restrain a leader's pride.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול — מפני שלא היה בו שום דופי, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו. שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו: חזור לאחוריך.
  4. Yoma 58b אמר שמואל halacha exegesis altar blood
    Shmuel derives that the priest does not begin at the first encountered corner until he has passed beyond the entire altar.
    דכולי עלמא מיהא, בההוא קרן דפגע ברישא — לא עביד. מאי טעמא? אמר שמואל, דאמר קרא: ״ויצא אל המזבח״, עד דנפיק מכוליה מזבח.
  5. Yoma 62b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis temple doors
    Shmuel invalidates peace offerings slaughtered before the Temple doors open.
    אמר רבינא: השתא דאמר רב חסדא מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי, הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין, שנאמר: ״ושחטו פתח אהל מועד״, בזמן שהוא פתוח, ולא בזמן שהוא נעול.
  6. Yoma 65b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling new offerings
    Shmuel requires communal offerings from new funds on Nisan first but validates old funds as a deficient fulfillment.
    ומשום גזירה ימותו? ועוד: הא דרבי טבי אמר רבי יאשיה גופה מצוה היא. דאמר רב יהודה אמר שמואל: קרבנות צבור הבאין באחד בניסן — מצוה להביא מן החדש, ואם הביא מן הישן — יצא, אלא שחסר מצוה!
  7. Yoma 78b אמר שמואל aggada maxim shoe discomfort
    Shmuel says one who wants a taste of death should put on shoes and sleep.
    סנדל נמי, אימר מאתמול עבדי ליה! סנדל לא אפשר דמאתמול עבדי ליה. דאמר שמואל: האי מאן דבעי למיטעם טעמא דמיתותא — ליסיים מסאני וליגני.
  8. Yoma 78b אמר שמואל halacha ruling yom kippur shoes
    Shmuel permits footwear on Yom Kippur when needed because of danger from a scorpion.
    אמר שמואל: אם מחמת סכנת עקרב — מותר.
  9. Yoma 80a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling yom kippur measure
    Shmuel defines a cheekful as enough liquid to appear like a full cheek when moved to one side.
    השותה מלא לוגמיו. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא מלא לוגמיו ממש, אלא כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו. והא אנן תנן ״מלא לוגמיו״! אימא: ״כמלא לוגמיו״.
  10. Yoma 83b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling dangerous hunger
    Shmuel prescribes feeding a person seized by life-threatening hunger a sheep tail with honey.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו אליה בדבש. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אף סולת נקיה בדבש. רב פפא אמר: אפילו קמחא דשערי בדובשא. אמר רבי יוחנן: פעם אחת אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה, וקיימתי בעצמי: ״החכמה תחיה בעליה״. דתני רב יוסף: הרוצה לטעום טעם תאנה — יפנה למזרחה, שנאמר: ״
    אמר רב נחמן אמר שמואל: מי שאחזו בולמוס — מאכילין אותו אליה בדבש. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: אף סולת נקיה בדבש. רב פפא אמר: אפילו קמחא דשערי בדובשא. אמר רבי יוחנן: פעם אחת אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה, וקיימתי בעצמי: ״החכמה תחיה בעליה״. דתני רב יוסף: הרוצה לטעום טעם תאנה — יפנה למזרחה, שנאמר: ״וממגד תבואות שמש״.
  11. Yoma 83b שמואל אמר aggada dispute rabid dog
    Shmuel says an evil spirit rests upon a rabid dog, whereas Rav attributes it to sorceresses.
    מי שנשכו כלב שוטה וכו'. תנו רבנן, חמשה דברים נאמרו בכלב שוטה: פיו פתוח, ורירו נוטף, ואזניו סרוחות, וזנבו מונח על ירכותיו, ומהלך בצידי דרכים. ויש אומרים: אף נובח ואין קולו נשמע. ממאי הוי? רב אמר: נשים כשפניות משחקות בו, ושמואל אמר: רוח רעה שורה עליו.
  12. Yoma 84b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling saving life
    Shmuel says life-saving decisions do not follow the statistical majority.
    אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב. היכי דמי? אי נימא דאיכא תשעה ישראל וגוי אחד בינייהו — רובא ישראל נינהו, (אלא) פלגא ופלגא, ספק נפשות להקל.
  13. Yoma 84b אמר שמואל halacha dialogue found infant
    Shmuel's life-saving rule is challenged from the classification of an abandoned infant by the local majority.
    ומי אמר שמואל הכי? והתנן: מצא בה תינוק מושלך, אם רוב גוים — גוי, ואם רוב ישראל — ישראל, מחצה על מחצה — ישראל. ואמר רב: לא שנו אלא להחיותו, אבל לייחסו לא.
  14. Yoma 85a שמואל אמר halacha ruling saving life
    Shmuel requires clearing rubble to save an abandoned infant even where gentiles form the majority.
    ושמואל אמר לפקח עליו את הגל. כי איתמר דשמואל — ארישא איתמר: אם רוב גוים — גוי, אמר שמואל: ולענין פקוח נפש אינו כן.
  15. Yoma 85b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis saving life
    Shmuel derives overriding Shabbat to save life from the command to live by the commandments rather than die by them.
    רבי שמעון בן מנסיא אומר: ״ושמרו בני ישראל את השבת״, אמרה תורה: חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. אמר רב יהודה אמר שמואל: אי הואי התם, הוה אמינא דידי עדיפא מדידהו: ״וחי בהם״ — ולא שימות בהם.
  16. Yoma 87b שמואל אמר halacha ruling confession prayer
    Shmuel prescribes the confession beginning from the depths of the heart.
    והיכן אומרו? יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור אומרו באמצע. מאי אמר? אמר רב: ״אתה יודע רזי עולם״. ושמואל אמר: ״ממעמקי הלב״. ולוי אמר: ״ובתורתך כתוב לאמר״. רבי יוחנן אמר: ״רבון העולמים״.
  17. Yoma 87b שמואל אמר halacha dispute neilah prayer
    Shmuel identifies the Neilah text as what are we and what is our life, whereas Rav calls it an additional prayer.
    מאי נעילת שערים? רב אמר: צלותא יתירתא. ושמואל אמר: ״מה אנו מה חיינו״. מיתיבי: אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה, בשחרית מתפלל שבע ומתודה, במוסף מתפלל שבע ומתודה, במנחה מתפלל שבע ומתודה, בנעילה מתפלל שבע ומתודה!

Sukkah (21)

  1. Sukkah 7a אמר שמואל halacha ruling sukkah wall
    Shmuel instructs placing the partial wall opposite the projecting side.
    איתמר נמי, אמר שמואל משמיה דלוי: מעמידו כנגד היוצא. וכן מורין בי מדרשא: מעמידו כנגד היוצא.
  2. Sukkah 10a שמואל אמר halacha ruling sukkah canopy
    Shmuel sets ten handbreadths as the height at which a canopy invalidates a sukkah, matching the sukkah's own minimum height.
    ושמואל אמר: עשרה. מאי טעמא דשמואל — כהכשרה כך פסולה. מה הכשרה בעשרה, אף פסולה בעשרה.
  3. Sukkah 10b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sukkah canopy
    Shmuel permits sleeping under a roofed canopy in a sukkah when it is less than ten handbreadths high.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לישן בכילה בסוכה, אף על פי שיש לה גג, והוא שאינה גבוהה עשרה.
  4. Sukkah 10b אמר שמואל halacha exegesis sukkah canopy
    Shmuel says a second sukkah invalidates only at ten handbreadths, though a fixed canopy can form a tent below that height.
    שאני קינופות, דקביעי. והרי סוכה על גבי סוכה דקביעא, ואמר שמואל: כהכשרה כך פסולה! אמרי: התם, דלמפסל סוכה — בעשרה. הכא, דלשוויי אוהלא — בציר מעשרה נמי הוי אוהלא.
  5. Sukkah 10b אמר שמואל halacha ruling bedtime shema
    Shmuel permits a naked person under a canopy to extend his head outside and recite Shema.
    אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: הישן בכילה ערום — מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא קריאת שמע.
  6. Sukkah 11a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sukkah canopy
    Shmuel permits sleeping under a roofless bridal canopy in a sukkah even when it exceeds ten handbreadths.
    לישנא אחרינא אמרי לה, אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לישן בכילת חתנים בסוכה לפי שאין לה גג, אף על פי שגבוהה עשרה.
  7. Sukkah 11b שמואל אמר halacha dispute tzitzit production
    Shmuel permanently invalidates tzitzit hung before their thread ends are cut, whereas Rav permits them after cutting.
    מיתיבי: תלאן ולא פסק ראשי חוטין שלהן — פסולין. מאי לאו: פסולין לעולם, ותיובתא דרב? אמר לך רב: מאי פסולין — פסולין עד שיפסקו. ושמואל אמר: פסולין לעולם. וכן אמר לוי: פסולין לעולם. וכן אמר רב מתנה אמר שמואל: פסולין לעולם.
  8. Sukkah 13b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling sukkah vegetables
    Shmuel says Passover vegetables transmit but do not block impurity and count as empty air invalidating a sukkah because they crumble when dry.
    אמר רבי אבא אמר שמואל: ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, מביאין את הטומאה, ואין חוצצין בפני הטומאה, ופוסלין בסוכה משום אויר. מאי טעמא — כיון דלכי יבשי פרכי ונפלי, כמאן דליתנהו דמי.
  9. Sukkah 14a שמואל אמר halacha dispute roof boards
    Shmuel locates the dispute in boards under four handbreadths and says all invalidate at four, whereas Rav says all permit below four.
    גמ' אמר רב: מחלוקת בנסרין שיש בהן ארבעה, דרבי מאיר אית ליה גזרת תקרה, ורבי יהודה לית ליה גזרת תקרה. אבל בנסרין שאין בהן ארבעה — דברי הכל כשרה. ושמואל אמר: בשאין בהן ארבעה מחלוקת, אבל יש בהן ארבעה — דברי הכל פסולה.
  10. Sukkah 17b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute invalid roofing
    Shmuel says invalid roofing in the middle disqualifies at four handbreadths but at the side only at four cubits.
    בסורא אמרי להא שמעתא בהאי לישנא. בנהרדעא מתנו: אמר רב יהודה אמר שמואל: סכך פסול באמצע — פוסל בארבעה. מן הצד — פוסל בארבע אמות. ורב אמר: בין מן הצד בין באמצע — בארבע אמות.
  11. Sukkah 18b שמואל אמר halacha dispute valley portico
    Shmuel limits carrying in a valley portico to four cubits because he rejects treating the roof edge as a wall.
    לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי. דאתמר: אכסדרה בבקעה, רב אמר: מותר לטלטל בכולו, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.
  12. Sukkah 22a שמואל אמר halacha dispute uneven roofing
    Shmuel defines a sparse sukkah as having alternating raised and lowered reeds.
    גמ' מאי מדובללת? אמר רב: סוכה ענייה. ושמואל אמר: קנה עולה וקנה יורד.
  13. Sukkah 30a אמר שמואל halacha ruling stolen lulav
    Shmuel limits the stolen-lulav invalidation to the first festival day and permits it on the second as a borrowed lulav is permitted.
    ופליגא דרבי יצחק. דאמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל: לא שנו, אלא ביום טוב ראשון, אבל ביום טוב שני, מתוך שיוצא בשאול — יוצא נמי בגזול.
  14. Sukkah 32b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling four species
    Shmuel requires three handbreadths for myrtle and willow and four for lulav so it extends one handbreadth.
    לולב שיש בו שלשה טפחים. אמר רב יהודה אמר שמואל: שיעור הדס וערבה — שלשה, ולולב — ארבעה, כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח.
  15. Sukkah 32b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue myrtle measure
    Shmuel's three-handbreadth myrtle measure is challenged by his ruling in accordance with Rabbi Tarfon.
    קשיא דשמואל אדשמואל: הכא אמר רב יהודה אמר שמואל: שיעור הדס וערבה — שלשה, והתם אמר רב הונא אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון! לא דק. אימר דאמרינן לא דק לחומרא, לקולא מי אמרינן לא דק?!
  16. Sukkah 32b אמר שמואל as transmitted by Rav Huna halacha ruling myrtle measure
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Tarfon, with an imprecise measure interpreted stringently.
    סוף סוף קשיא דשמואל אדשמואל! לא דק, והיינו לחומרא לא דק. דאמר רב הונא אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון.
  17. Sukkah 34b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue myrtle sale
    Shmuel follows Rabbi Tarfon and warns myrtle sellers to price fairly or face public instruction in that lenient view.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון. ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא: אשוו וזבינו, ואי לא — דרישנא לכו כרבי טרפון.
  18. Sukkah 39a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling commandment blessings
    Shmuel requires blessings over commandments before performance.
    לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו — מצוה לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן, מברך עליהן עובר לעשייתן. ומאי משמע דהאי ״עובר״, לישנא דאקדומי הוא? דאמר רב נחמן בר יצחק דכתיב: ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי״. אביי אמר, מהכא: ״והוא עבר לפניהם״. ואיבעית אימא מהכא: ״ויעבו
    לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו — מצוה לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן, מברך עליהן עובר לעשייתן. ומאי משמע דהאי ״עובר״, לישנא דאקדומי הוא? דאמר רב נחמן בר יצחק דכתיב: ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי״. אביי אמר, מהכא: ״והוא עבר לפניהם״. ואיבעית אימא מהכא: ״ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם״.
  19. Sukkah 41b אמר שמואל halacha ruling prayer objects
    Shmuel treats a knife, bowl, loaf, and money like sacred objects that distract when held.
    ואמר שמואל: סכין וקערה, ככר ומעות — הרי אלו כיוצא בהן. התם לאו מצוה נינהו, וטריד בהו. הכא מצוה נינהו, ולא טריד בהו.
  20. Sukkah 45b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival blessings
    Shmuel requires a lulav blessing on all seven days but only one sukkah blessing because its nights do not interrupt.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: לולב שבעה, וסוכה יום אחד. מאי טעמא? לולב דמפסקי לילות מימים, כל יומא מצוה באפיה נפשיה הוא. סוכה דלא מפסקי לילות מימים, כולהו שבעה כחד יומא אריכא דמו.
  21. Sukkah 46a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute lulav commandment
    Shmuel calls the lulav observance a commandment on all seven days, unlike opinions treating later days as rabbinic.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מצות לולב כל שבעה. ורבי יהושע בן לוי אמר: יום ראשון — מצות לולב, מכאן ואילך מצות זקנים. ורבי יצחק אמר: כל יומא מצות זקנים. ואפילו יום ראשון?! והא קיימא לן דיום ראשון דאורייתא! אימא: בר מיום ראשון. אי הכי — היינו דרבי יהושע בן לוי! אימא: וכן אמר רבי יצחק.

Beitzah (42)

  1. Beitzah 9a אמר שמואל halacha ruling diaspora challah
    Shmuel permits eating diaspora challah produce first and separating the portion afterward.
    לימא פליגא דשמואל אדאבוה (דשמואל). דאמר שמואל: חלת חוצה לארץ, אוכל והולך ואחר כך מפריש!
  2. Beitzah 11b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival salting
    Shmuel permits salting several pieces of meat together even when only one is needed.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת, אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכה אחת. רב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא.
  3. Beitzah 12b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue teruma delivery
    Shmuel follows Rabbi Yosei, supporting delivery of teruma wine to a priest on the festival.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. רב טובי בריה דרב נחמיה הוה ליה גרבא דחמרא דתרומה, אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה: מהו לאמטויי לכהן האידנא? אמר ליה: הכי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
  4. Beitzah 14a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival grinding
    Shmuel permits grinding all grindable foods normally on a festival, including salt.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כל הנדוכין נדוכין כדרכן, ואפילו מלח. והא אמרת מלח בעיא שנוי! הוא דאמר כי האי תנא, דתניא, אמר רבי מאיר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הנדוכין שנדוכין כדרכן ומלח עמהן,
  5. Beitzah 15b אמר שמואל halacha exegesis cooking eruv
    Shmuel derives the cooking eruv from remembering Shabbat when a festival threatens to make it forgotten.
    גמ' מנא הני מילי? אמר שמואל, דאמר קרא: ״זכור את יום השבת לקדשו״, זכרהו — מאחר שבא להשכיחו.
  6. Beitzah 16b שמואל אמר halacha dispute festival ruling
    Shmuel rules in accordance with Rabbi, whereas Rav follows the first tanna.
    אתמר, רב אמר: הלכה כתנא קמא. ושמואל אמר: הלכה כרבי.
  7. Beitzah 18b אמר שמואל halacha ruling festival immersion
    Shmuel forbids immersing a vessel together with its water to purify the vessel on a festival.
    ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן וכו'. מאי ״אבל לא מטבילין״? אמר שמואל: אין מטבילין את הכלי על גב מימיו לטהרו ביום טוב.
  8. Beitzah 21b אמר שמואל halacha ruling bread use
    Shmuel permits moving items by means of bread because he allows bread for all needs.
    תינח ביום טוב, בשבת מאי איכא למימר? מטלטלינן להו אגב ריפתא. כדשמואל, דאמר שמואל: עושה אדם כל צרכו בפת.
  9. Beitzah 22b שמואל אמר halacha dispute festival smoking
    Shmuel permits smoking produce on a festival, whereas Rav and Rav Huna forbid it.
    איבעיא להו: מהו לעשן? רב ירמיה בר אבא אמר רב: אסור. ושמואל אמר: מותר. רב הונא אמר: אסור, מפני שמכבה. אמר ליה רב נחמן: ונימא מר — מפני שמבעיר? אמר ליה: תחלתו מכבה וסופו מבעיר.
  10. Beitzah 23a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha dialogue festival labor
    Shmuel follows Rabbi Shimon, supported by Rabbi Elazar ben Azarya's agreement.
    אמר רבא אמר רב נחמן אמר שמואל, ואמרי לה אמר רב נחמן לחודיה: הלכה כרבי שמעון, שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו. אמר ליה רבא לרב נחמן: ולימא מר, הלכה כרבי יהודה שהרי חכמים מודים לו! אמר ליה: אנא כרבי שמעון סבירא לי, ועוד שהרי רבי אלעזר בן עזריה מודה לו.
  11. Beitzah 24a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue festival trapping
    Shmuel rules in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel despite a challenge over whether his view is disputed.
    רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין וכו'. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון בן גמליאל. אמר ליה אביי: הלכה — מכלל דפליגי!
  12. Beitzah 24a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling trapping threshold
    Shmuel defines an animal as still requiring trapping when one must say bring a trap and let us trap it.
    זה הכלל כל המחוסר צידה וכו'. היכי דמי מחוסר צידה? אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שאומר הבא מצודה ונצודנו.
  13. Beitzah 24a אמר שמואל as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha exegesis domestic animals
    Shmuel distinguishes animals that return to their coop in the evening from those that do not.
    אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: הללו באין לכלובן לערב, והללו אין באין לכלובן לערב.
  14. Beitzah 24a אמר שמואל as transmitted by Rabbah bar Rav Huna halacha exegesis domestic animals
    Shmuel distinguishes animals whose food responsibility belongs to the owner from those that merely return to the coop.
    אלא, אמר רבה בר רב הונא אמר שמואל: הללו באין לכלובן לערב ומזונותן עליך, והללו באין לכלובן לערב ואין מזונותן עליך.
  15. Beitzah 24a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling prepared food
    Shmuel rejects Rabban Gamliel and follows Rabbi Yehoshua in forbidding doubtfully prepared food.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבן גמליאל. ואיכא דמתני לה אהא דתניא: ספק מוכן, רבן גמליאל מתיר ורבי יהושע אוסר. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהושע. ואיכא דמתני לה אהא דתניא:
  16. Beitzah 24b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival ruling
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon ben Elazar.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
  17. Beitzah 27b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival pricing
    Shmuel forbids setting an animal's price initially on a festival.
    גמ' מאי אין נמנין? אמר רב יהודה אמר שמואל: אין פוסקין דמים לכתחלה על הבהמה ביום טוב. היכי עביד? אמר רב: מביא שתי בהמות ומעמידן זו אצל זו, ואומר: זו כזו?
  18. Beitzah 28a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival weighing
    Shmuel forbids using a scale even merely to protect meat from mice.
    גמ' מאי ״כל עיקר״? אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו לשמרו מן העכברים. אמר רב אידי בר אבין: והוא דתליא בתריטא.
  19. Beitzah 28a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival weighing
    Shmuel forbids an expert butcher to weigh meat by hand or in water.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: טבח אומן אסור לשקול בשר ביד. ואמר רב יהודה אמר שמואל: טבח אומן אסור לשקול בשר במים.
  20. Beitzah 28a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling knife sharpening
    Shmuel permits using a stone sharpener to remove grease but not to sharpen a knife.
    גמ' אמר רב הונא: לא שנו אלא במשחזת של אבן, אבל במשחזת של עץ — מותר. אמר רב יהודה אמר שמואל: הא דאמרת של אבן אסור, לא אמרן אלא לחדדה, אבל להעביר שמנוניתה — מותר. מכלל דבשל עץ — אפילו לחדדה, נמי מותר.
  21. Beitzah 28a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling knife sharpening
    Shmuel permits a wooden sharpener only to remove grease and forbids using it to sharpen.
    איכא דמתני לה אסיפא: בשל עץ מותר, אמר רב יהודה אמר שמואל: הא דאמרת בשל עץ מותר, לא אמרן אלא להעביר שמנוניתה, אבל לחדדה — אסור. מכלל דבשל אבן — אפילו להעביר שמנוניתה אסור.
  22. Beitzah 28a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling knife sharpening
    Shmuel forbids sharpening a knife on a whetstone but permits removing grease.
    איכא דמתני לה אמתניתין: אין משחיזין את הסכין ביום טוב, אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לחדדה, אבל להעביר שמנוניתה — מותר, מכלל דעל גבי חברתה — אפילו לחדדה, נמי מותר.
  23. Beitzah 28a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling knife sharpening
    Shmuel permits rubbing one knife against another only to remove grease, not to sharpen it.
    ואיכא דמתני לה אסיפא: אבל משיאה על גבי חברתה, אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא להעביר שמנוניתה, אבל לחדדה — אסור. מכלל דבמשחזת — אפילו להעביר שמנוניתה אסור.
  24. Beitzah 28b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling bent skewer
    Shmuel forbids straightening a bent skewer on a festival even by hand.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: שפוד שנרצף — אסור לתקנו ביום טוב. פשיטא! לא צריכא, דאף על גב דמפשיט בידיה.
  25. Beitzah 28b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling used skewer
    Shmuel forbids moving a skewer used to roast meat on a festival.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: שפוד שצלו בו בשר — אסור לטלטלו ביום טוב. רב אדא בר אהבה אמר רב מלכיו: שומטו ומניחו בקרן זוית.
  26. Beitzah 29a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival measuring
    Shmuel forbids filling a utensil dedicated to measurement but permits one merely awaiting designation for measuring.
    גמ' מאי ״אבל לא במדה״? אמר רב יהודה אמר שמואל: אבל לא בכלי המיוחד למדה. אבל כלי העומד למדה — ימלאנו. ואתא רבי יהודה למימר אפילו כלי העומד למדה לא ימלאנו.
  27. Beitzah 29a שמואל אמר halacha dispute festival flour
    Shmuel forbids a woman to measure flour on a festival despite a contrary teaching from his school.
    אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מודדת אשה קמח ביום טוב ונותנת לתוך עיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה. ושמואל אמר: אסור. והא תנא דבי שמואל, מותר!
  28. Beitzah 29a אמר שמואל halacha dialogue festival flour
    Shmuel's prohibition on measuring flour is contrasted with permission taught in his school.
    אמר אביי: השתא דאמר שמואל אסור, ותנא דבי שמואל מותר,
  29. Beitzah 30b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis festival wood
    Shmuel interprets adjacent as wood lying close to the walls.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי סמוך — סמוך לדפנות. רב מנשיא אמר: אפילו תימא בשאין סמוך לדפנות, כי תניא ההיא — באסורייתא.
  30. Beitzah 31a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival wood
    Shmuel permits bringing only gathered wood from an enclosure.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מביאין עצים אלא מן המכונסין שבקרפף. והא אנן תנן: מן הקרפף — ואפילו מן המפוזרים! מתניתין יחידאה היא.
  31. Beitzah 31b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis festival splitting
    Shmuel permits splitting a beam broken before the festival but not lumber stacks or a beam broken during it.
    גמ' והאמרת רישא אין מבקעין כלל? אמר רב יהודה אמר שמואל: חסורי מחסרא והכי קתני: אין מבקעין מן הסואר של קורות, ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב. אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מערב יום טוב.
  32. Beitzah 31b אמר שמואל halacha exegesis brick structure
    Shmuel explains that the case concerns open air between arranged bricks rather than dismantling a tent.
    גמ' אמאי? והא קא סתר אהלא! אמר רב נחומי בר אדא אמר שמואל: באוירא דליבני. איני?! והאמר רב נחמן: הני ליבני דאייתור מבנינא — שרי לטלטולינהו בשבתא, הואיל וחזי למזגא עלייהו. שרגינהו — ודאי אקצינהו!
  33. Beitzah 31b אמר שמואל halacha ruling sealed containers
    Shmuel permits untying seals attached to the ground but not breaking or cutting them, while permitting all three actions for seals on vessels on Shabbat and festivals.
    אמר שמואל: חותמות שבקרקע — מתיר, אבל לא מפקיע ולא חותך. שבכלים — מתיר ומפקיע וחותך, אחד שבת ואחד יום טוב.
  34. Beitzah 36a אמר שמואל halacha exegesis storehouse clearing
    Shmuel explains that the prohibition concerning a storehouse means not emptying it entirely, lest one come to level holes.
    התם תנן ״אבל לא את האוצר״, ואמר שמואל: מאי ״אבל לא את האוצר״ — אבל לא יגמור את האוצר כולו, דלמא אתי לאשויי גומות. הכא מאי?
  35. Beitzah 36b אמר שמואל halacha ruling waste vessels
    Shmuel permits taking a chamber pot or urine vessel to the refuse heap and requires adding water before returning it.
    אמר שמואל: גרף של רעי ועביט של מימי רגלים — מותר להוציאן לאשפה, וכשהוא מחזירו — נותן בו מים ומחזירו.
  36. Beitzah 37b שמואל אמר halacha dispute joint property
    Shmuel rules that even a jointly purchased barrel is restricted by the partners' festival boundaries, contrary to Rav.
    אתמר: שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות, רב אמר: חבית מותרת ובהמה אסורה. ושמואל אמר: חבית נמי אסורה.
  37. Beitzah 38a אמר שמואל halacha ruling animal boundaries
    Shmuel rules that a fattener's ox follows the boundary of any person, while a shepherd's ox follows the boundary of its city.
    אמר שמואל: שור של פטם — הרי הוא כרגלי כל אדם. שור של רועה — הרי הוא כרגלי אותה העיר.
  38. Beitzah 39a אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha exegesis water boundaries
    Shmuel explains that the private well whose water follows its owner contains collected water.
    גמ' רמי ליה רבא לרב נחמן, תנן: בור של יחיד — כרגלי היחיד, ורמינהו: נהרות המושכין ומעינות הנובעין — הרי הן כרגלי כל אדם! אמר (רבא): הכא במאי עסקינן — במכונסין. ואתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: במכונסין.
  39. Beitzah 40a שמואל אמר halacha dispute deposited fruit
    Shmuel rules that deposited fruit follows the festival boundary of the depositor, contrary to Rav.
    גמ' אתמר: המפקיד פירות אצל חבירו — רב אמר: כרגלי מי שהפקידו לו, ושמואל אמר: כרגלי המפקיד. לימא רב ושמואל דאזדו לטעמייהו, דתנן: אם הכניס ברשות — בעל החצר חייב. רבי אומר: לעולם אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור.
  40. Beitzah 40a שמואל אמר halacha dispute custodial liability
    Shmuel rules in accordance with Rabbi that a homeowner is not liable until explicitly accepting responsibility to guard.
    ואמר רב הונא אמר רב: הלכה כדברי חכמים, ושמואל אמר: הלכה כרבי. לימא רב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי?
  41. Beitzah 40a שמואל אמר halacha exegesis deposited fruit
    Shmuel explains that even the Sages would keep deposited fruit within the depositor's boundary because an owner does not want fruit placed under another's control.
    ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו לרבנן — עד כאן לא קאמרי רבנן התם, אלא דניחא ליה לאיניש דניקום תוריה ברשותיה דבעל חצר, דאי מזיק ליה — לא מיחייב. אבל הכא — מי ניחא ליה לאיניש דליקום פיריה ברשותיה דחבריה?!
  42. Beitzah 40a אמר שמואל halacha dialogue animal boundaries
    Shmuel's ruling that a fattener's ox follows the boundary of any person is cited in response to Rav Hillel's question.
    אמר ליה רב הלל לרב אשי: ואי אינהו תלו ליה לא שקיל? והאמר שמואל: שור של פטם — הרי הוא כרגלי כל אדם.

Taanit (20)

  1. Taanit 4b אמר שמואל halacha dialogue rain prayer
    Shmuel directs that rain is mentioned beginning at Musaf and Mincha, omitted at evening and morning prayers, and resumed at Musaf.
    אמר להו שמואל, פוקו ואמרו ליה לאבא: אחר שעשיתו קודש תעשהו חול? אלא אמר שמואל: מתחיל במוספין ובמנחה, ופוסק ערבית ושחרית, וחוזר ומתחיל במוספין.
  2. Taanit 6a אמר שמואל aggada exegesis latter rain
    Shmuel interprets malkosh as rain that softens Israel's stubbornness.
    ״מלקוש״ — אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל: דבר שמל קשיותיהן של ישראל. דבי רבי ישמעאל תנא: דבר שממלא תבואה בקשיה. במתניתא תנא: דבר שיורד על המלילות ועל הקשין.
  3. Taanit 10a אמר שמואל halacha ruling rain prayer
    Shmuel rules like Hananya that those in the diaspora wait until sixty days into the season to request rain.
    גמ' אמר רבי אלעזר: הלכה כרבן גמליאל. תניא, חנניה אומר: ובגולה, עד ששים בתקופה. אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה.
  4. Taanit 10a שמואל אמר halacha dispute rain prayer
    Shmuel rules that the sixtieth day is treated as before sixty days, contrary to Rav.
    איבעיא להו: יום ששים, כלפני ששים או כלאחר ששים? תא שמע, רב אמר: יום ששים כלאחר ששים, ושמואל אמר: יום ששים כלפני ששים.
  5. Taanit 11a אמר שמואל aggada maxim fasting asceticism
    Shmuel teaches that anyone who undertakes a fast is called a sinner.
    אמר שמואל: כל היושב בתענית נקרא חוטא. סבר כי האי תנא, דתניא: רבי אלעזר הקפר ברבי אומר, מה תלמוד לומר: ״וכפר עליו מאשר חטא על הנפש״, וכי באיזה נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין.
  6. Taanit 12a אמר שמואל halacha ruling private fast
    Shmuel rules that a fast not accepted before the preceding day ends is not considered a fast.
    אמר שמואל: כל תענית שלא קיבל עליו מבעוד יום — לאו שמיה תענית. ואי יתיב, מאי? אמר רבה בר שילא: דמי למפוחא דמליא זיקא.
  7. Taanit 12a שמואל אמר halacha dispute fast acceptance
    Shmuel rules that one accepts a private fast during the Mincha prayer, contrary to Rav's broader timing.
    אימת מקביל ליה? רב אמר: במנחה, ושמואל אמר: בתפלת המנחה. אמר רב יוסף: כוותיה דשמואל מסתברא, דכתיב במגילת תענית: להן, כל איניש דייתי עלוהי מקדמת דנא — ייסר.
  8. Taanit 12b אמר שמואל halacha ruling public fast
    Shmuel rules that Babylonia has no public fast with its full practices except the Ninth of Av.
    אביי ורבא (מעיילי כי מ)סיימי אפנתא. מרימר ומר זוטרא מחלפי דימינא לשמאלא ודשמאלא לימינא. רבנן דבי רב אשי נפקי כי אורחייהו, סברי כי הא דאמר שמואל: אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד.
  9. Taanit 16a אמר שמואל halacha exegesis repentance theft
    Shmuel interprets repentance from theft to require dismantling an entire mansion to return a stolen beam built into it.
    ״וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם״, מאי ״ומן החמס אשר בכפיהם״? אמר שמואל: אפילו גזל מריש ובנאו בבירה — מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו.
  10. Taanit 18a שמואל אמר halacha dispute commemorative fast
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Meir, contrary to Rav's ruling like Rabbi Yosei.
    איתמר, רב חייא בר אסי אמר רב: הלכה כרבי יוסי, ושמואל אמר: הלכה כרבי מאיר.
  11. Taanit 18a אמר שמואל halacha dialogue fast calendar
    Shmuel rules in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel regarding the days surrounding commemorative dates.
    ומי אמר שמואל הכי? והתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: ומה תלמוד לומר ״בהון״ ״בהון״ שתי פעמים — לומר לך שהן אסורין, לפניהן ולאחריהן מותרין. ואמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
  12. Taanit 20b אמר ליה שמואל dialogue both story righteous merit
    Shmuel says that Rav and he need not detour around an unstable wall because Rav Adda bar Ahava's abundant merit protects them.
    כי ההיא אשיתא רעיעתא דהואי בנהרדעא דלא הוה חליף רב ושמואל תותה, אף על גב דקיימא באתרה תליסר שנין. יומא חד איקלע רב אדא בר אהבה להתם, אמר ליה שמואל לרב: ניתי מר נקיף! אמר ליה: לא צריכנא האידנא, דאיכא רב אדא בר אהבה בהדן דנפיש[א] זכותיה, ולא מסתפינא.
  13. Taanit 24a אמר שמואל halacha dialogue fish removal
    Shmuel rules that one who removes a fish from the sea on Shabbat is liable once an area the size of a sela dries.
    יומא חד שמעיה דקא גריס, אמר שמואל: השולה דג מן הים בשבת, כיון שיבש בו כסלע — חייב. אמר ליה: ולימא מר ובין סנפיריו! אמר ליה: ולא סבר לה מר דההיא רבי יוסי בן רבי אבין אמרה? אמר ליה: אנא ניהו.
  14. Taanit 27a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute sacrificial service
    Shmuel teaches that priests, Levites, and Israelites are all indispensable to the sacrifice, in contrast to a teaching that substitutes musical instruments for Israelites.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כהנים ולוים וישראלים מעכבין את הקרבן. במתניתא תנא רבי שמעון בן אלעזר: כהנים ולוים וכלי שיר מעכבין את הקרבן. במאי קמיפלגי? מר סבר: עיקר שירה בפה, ומר סבר: עיקר שירה בכלי.
  15. Taanit 27b שמואל אמר halacha dispute torah reading
    Shmuel permits dividing a verse between readers, contrary to Rav's requirement to repeat verses.
    רב אמר: דולג. ושמואל אמר: פוסק. ורב דאמר דולג, מאי טעמא לא אמר פוסק? קסבר: כל פסוקא דלא פסקיה משה — אנן לא פסקינן ליה.
  16. Taanit 27b שמואל אמר halacha exegesis torah reading
    Shmuel permits dividing a verse in this case because no alternative is possible.
    ושמואל אמר פוסק, ומי פסקינן? והאמר רבי חנינא קרא: צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן, הואיל ולהתלמד עשוין. ושמואל — התם טעמא מאי? משום דלא אפשר. הכא נמי לא אפשר.
  17. Taanit 27b שמואל אמר halacha exegesis torah reading
    Shmuel rejects repeating verses because those entering or leaving might misunderstand the required reading length.
    ושמואל אמר פוסק, מאי טעמא לא אמר דולג? גזירה משום הנכנסין וגזרה משום היוצאין.
  18. Taanit 29b שמואל אמר halacha dispute mourning restrictions
    Shmuel rules that the restrictions of the week of the Ninth of Av apply even after the fast, contrary to Rav.
    אמר רב: לא שנו אלא לפניו, אבל לאחריו — מותר. ושמואל אמר: אפילו לאחריו נמי אסור. מיתיבי: שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה — אסור לספר ולכבס, ובחמישי — מותרין מפני כבוד השבת. כיצד? חל להיות באחד בשבת — מותר לכבס כל השבת כולה.
  19. Taanit 30a משמיה דשמואל halacha ruling mourning diet
    Shmuel defines meat as salted for the mourning restriction only while it remains comparable to a peace offering.
    לא יאכל בשר ולא ישתה יין. תנא: אבל אוכל הוא בשר מליח ושותה יין מגתו. בשר מליח עד כמה? אמר רב חיננא בר כהנא משמיה דשמואל: כל זמן שהוא כשלמים.
  20. Taanit 30b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both exegesis tribal marriage
    Shmuel explains that the Fifteenth of Av commemorates the day the tribes were permitted to marry one another.
    אלא חמשה עשר באב מאי היא? אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה.

Megillah (30)

  1. Megillah 5a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abba halacha exegesis festival timing
    Shmuel derives from the words 'shall not pass' that the listed observances may be advanced but not delayed.
    באלו, אמרו מקדימין ולא מאחרין. מאי טעמא? אמר רבי אבא אמר שמואל: אמר קרא ״ולא יעבור״.
  2. Megillah 5a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abba halacha exegesis year calculation
    Shmuel derives that years are counted by months rather than by days.
    ואמר רבי אבא אמר שמואל: מנין שאין מונין ימים לשנים — שנאמר: ״לחדשי השנה״ — חדשים אתה מונה לשנים, ואי אתה מונה ימים לשנים.
  3. Megillah 7a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling esther scroll
    Shmuel rules that the Scroll of Esther does not impart ritual impurity to the hands.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אסתר אינה מטמאה את הידים.
  4. Megillah 7a אמר שמואל both exegesis esther scroll
    Shmuel teaches that Esther is divinely inspired for public reading but not for being written as sacred scripture.
    למימרא דסבר שמואל אסתר לאו ברוח הקודש נאמרה? והאמר שמואל: אסתר ברוח הקודש נאמרה! נאמרה לקרות, ולא נאמרה ליכתוב.
  5. Megillah 7a אמר שמואל aggada exegesis esther inspiration
    Shmuel derives Esther's divine inspiration by reading 'confirmed and accepted' as confirmation above of what Israel accepted below.
    אמר שמואל: אי הואי התם, הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר: ״קימו וקבלו״ — קימו למעלה מה שקיבלו למטה.
  6. Megillah 11a שמואל אמר aggada exegesis divine preservation
    Shmuel interprets successive phrases of the verse as God's preservation of Israel through the Greek, Babylonian, Hamanite, Persian, and Gog and Magog eras.
    ושמואל אמר: ״לא מאסתים ולא געלתים לכלותם״. ״לא מאסתים״ — בימי יוונים. ״ולא געלתים״ — בימי נבוכדנצר. ״לכלותם״ — בימי המן. ״להפר בריתי אתם״ — בימי פרסיים. ״כי אני ה' אלהיהם״ — בימי גוג ומגוג.
  7. Megillah 11a שמואל אמר aggada exegesis ahasuerus reign
    Shmuel explains Ahasuerus's name by saying that Israel's faces became black like the bottom of a pot during his reign.
    ושמואל אמר: שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה. ורבי יוחנן אמר: כל שזוכרו אמר ״אח לראשו״. ורבי חנינא אמר: שהכל נעשו רשין בימיו, שנאמר: ״וישם המלך אחשורוש מס״.
  8. Megillah 12a שמואל אמר aggada exegesis royal feast
    Shmuel interprets hur as white wool that Ahasuerus spread for his guests.
    ״חור כרפס ותכלת״. מאי חור? רב אמר: חרי חרי, ושמואל אמר: מילת לבנה הציע להם. ״כרפס״, אמר רבי יוסי בר חנינא: כרים של פסים.
  9. Megillah 12a שמואל אמר aggada exegesis royal feast
    Shmuel interprets der as a precious sea-city stone placed at the feast to illuminate it like midday.
    ״ודר וסוחרת״, רב אמר: דרי דרי. ושמואל אמר: אבן טובה יש בכרכי הים ו״דרה״ שמה, הושיבה באמצע סעודה ומאירה להם כצהרים. דבי רבי ישמעאל תנא: שקרא דרור לכל בעלי סחורה.
  10. Megillah 13a שמואל אמר aggada exegesis hidden identity
    Shmuel explains that she fed him pork necks.
    ושמואל אמר: שהאכילה קדלי דחזירי.
  11. Megillah 13b אמר שמואל aggada story saul modesty
    Samuel tells Saul of the kingship, which Saul modestly conceals.
    ומה צניעות היתה בשאול? דכתיב: ״ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל״, זכה ויצאת ממנו אסתר. ואמר רבי אלעזר: כשהקדוש ברוך הוא פוסק גדולה לאדם — פוסק לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות, שנאמר: ״ויושיבם לנצח ויגבהו (וגו')״. ואם הגיס דעתו — הקדוש ברוך הוא משפילו, שנאמר: ״ואם אסורים בזקים וגו'״.
  12. Megillah 15a שמואל אמר aggada exegesis divine decree
    Shmuel interprets Mordechai's knowledge as awareness that the supreme King has overcome the earthly king.
    ״ומרדכי ידע את כל אשר נעשה״. מאי אמר? רב אמר: גבה המן מאחשורוש, ושמואל אמר: גבר מלכא עילאה ממלכא תתאה.
  13. Megillah 15a שמואל אמר aggada exegesis hathach
    Shmuel explains that Hathach bears this name because royal matters are decided by his word.
    ״ותקרא אסתר להתך״, אמר רב: התך זה דניאל, ולמה נקרא שמו התך — שחתכוהו מגדולתו. ושמואל אמר: שכל דברי מלכות נחתכין על פיו.
  14. Megillah 15a שמואל אמר aggada exegesis mordechai crossing
    Shmuel interprets Mordechai's passing as his crossing a water channel.
    ״ויעבור מרדכי״. אמר רב: שהעביר יום ראשון של פסח בתענית. ושמואל אמר: דעבר ערקומא דמיא.
  15. Megillah 18b שמואל אמר halacha dispute megillah recitation
    Shmuel rules that the law does not follow Rabbi Muna, though an alternate transmission reverses his position.
    אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: הלכה כרבי מונא. ושמואל אמר: אין הלכה כרבי מונא. בסורא מתנו הכי. בפומבדיתא מתנו הכי: אמר רב כהנא אמר רב: הלכה כרבי מונא. ושמואל אמר: אין הלכה כרבי מונא. רב ביבי מתני איפכא, רב אמר: אין הלכה כרבי מונא, ושמואל אמר: הלכה כרבי מונא.
  16. Megillah 18b אמר שמואל halacha ruling megillah recitation
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda ben Beteira.
    אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה.
  17. Megillah 19a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling megillah scroll
    Shmuel rules that one does not fulfill the obligation by reading a Megillah written among the other Writings.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים — לא יצא. אמר רבא: לא אמרן אלא דלא מחסרא ומייתרא פורתא, אבל מחסרא ומייתרא פורתא — לית לן בה.
  18. Megillah 21b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling commandment blessings
    Shmuel rules that blessings over all commandments are recited before performing them.
    מקום שנהגו לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריה, אבל לפניה — מצוה לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן.
  19. Megillah 22a שמואל אמר halacha dispute torah reading
    Shmuel permits dividing a verse between readers, contrary to Rav's requirement to repeat verses.
    ואיתמר עלה, רב אמר: דולג. ושמואל אמר: פוסק.
  20. Megillah 22a שמואל אמר halacha dialogue torah reading
    Shmuel's permission to divide a verse is challenged from Rabbi Hananya's report that such division was allowed only for schoolchildren learning.
    ושמואל אמר פסקינן ליה? והא אמר רבי חנניא קרא: צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול, ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן, הואיל ולהתלמד עשויין.
  21. Megillah 22a שמואל אמר halacha exegesis torah reading
    Shmuel rejects repeating verses because those entering or leaving might misunderstand the required reading length.
    ושמואל אמר פוסק, מאי טעמא לא אמר דולג? גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין.
  22. Megillah 23b אמר שמואל halacha exegesis property valuation
    Shmuel derives from ten mentions of priests that a valuation panel consists of nine Israelites and one priest.
    אמר שמואל: עשרה כהנים כתובים בפרשה. חד לגופיה, (וחד למעוטי,) ואידך הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. תשעה ישראלים וחד כהן.
  23. Megillah 27b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling prayer space
    Shmuel permits a person to urinate within four cubits of a place where prayer was recited.
    וחכמים אומרים מוכרין אותו ממכר עולם וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לאדם להשתין מים בתוך ארבע אמות של תפלה.
  24. Megillah 29b שמואל אמר halacha dispute shekalim reading
    Shmuel identifies the special shekalim reading as the passage beginning with 'When you take a census,' contrary to Rav.
    מאי פרשת שקלים? רב אמר: ״צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי״. ושמואל אמר: ״כי תשא״.
  25. Megillah 30a שמואל אמר halacha dispute shekalim reading
    Shmuel rules that when the first of Adar falls on Friday, the shekalim reading is delayed, contrary to Rav.
    חל להיות בתוך השבת — מקדימין לשבת שעברה. איתמר: ראש חדש אדר שחל להיות בערב שבת, רב אמר: מקדימין, ושמואל אמר: מאחרין.
  26. Megillah 30a שמואל אמר halacha exegesis shekalim reading
    Shmuel explains that the shekalim reading is delayed because the money-changing tables will not be established until Sunday in any event.
    רב אמר מקדימין — דאם כן בצרי להו יומי שולחנות. ושמואל אמר מאחרין — אמר לך: סוף סוף חמיסר במעלי שבתא מיקלע, ושולחנות לא נפקי עד חד בשבא, הלכך מאחרין.
  27. Megillah 30a אמר שמואל both other unclear
    Shmuel states that it is done in it, but the fragment does not identify the act or subject.
    אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל: בה.
  28. Megillah 30a שמואל אמר halacha dispute amalek reading
    Shmuel rules that when Purim falls on Friday, the special reading about Amalek is delayed, contrary to Rav.
    בשנייה ״זכור״ וכו'. איתמר: פורים שחל להיות בערב שבת, רב אמר: מקדימין פרשת זכור, ושמואל אמר: מאחרין.
  29. Megillah 30a שמואל אמר halacha exegesis amalek reading
    Shmuel explains that the Amalek reading may be delayed because walled cities observe Purim on the fifteenth, joining remembrance and observance.
    רב אמר מקדימין — כי היכי דלא תיקדום עשיה לזכירה. ושמואל אמר מאחרין — אמר לך: כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר, עשיה וזכירה בהדי הדדי קא אתיין.
  30. Megillah 30a אמר שמואל both other unclear
    Shmuel states that it is done in it, but the fragment does not identify the act or subject.
    אמר שמואל: בה. וכן תנא דבי שמואל: בה.

Moed Katan (28)

  1. Moed Katan 4a אמר שמואל halacha ruling festival irrigation
    Shmuel permits irrigation during the intermediate festival days from rivers supplied by pools.
    וקמיפלגי בדרבי זירא. דאמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל: נהרות המושכין מים מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו של מועד.
  2. Moed Katan 4a אמר שמואל halacha ruling festival irrigation
    Shmuel permits irrigation during the intermediate festival days from rivers supplied by pools.
    גופא, אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל: נהרות המושכין מים מן האגמים — מותר להשקות מהן בחולו של מועד.
  3. Moed Katan 5b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling grave impurity
    Shmuel permits a person to traverse a field containing a lost grave by blowing aside loose material while walking.
    ובית הפרס מי מטמא באהל? והאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך.
  4. Moed Katan 8a שמואל אמר both other unclear
    Shmuel's statement is missing from the supplied fragment and cannot be classified more specifically.
    ושמואל אמר:
  5. Moed Katan 8b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis festival marriage
    Shmuel explains that marriage is not celebrated during a festival because one may not combine one joy with another.
    גמ' וכי שמחה היא לו, מאי הוי? אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה: אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. רבה בר [רב] הונא אמר: מפני שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו.
  6. Moed Katan 12a אמר שמואל halacha ruling contracted labor
    Shmuel forbids contracted labor within the festival boundary but permits it outside the boundary.
    אמר שמואל: מקבלי קיבולת, בתוך התחום — אסור. חוץ לתחום — מותר.
  7. Moed Katan 12a אמר שמואל halacha dialogue contracted labor
    Shmuel's ruling permitting contracted labor outside the festival boundary is qualified as inapplicable to a prominent person.
    והאמר שמואל: מקבלי קיבולת — בתוך התחום אסור, חוץ לתחום מותר! אדם חשוב שאני. ואיכא דאמרי: סיועי סייע בתיבנא בהדייהו.
  8. Moed Katan 12a אמר שמואל halacha dispute vessel sealing
    Shmuel permits coating a small vessel with pitch but forbids coating a barrel, contrary to Rav Dimi of Nehardea.
    דאמר שמואל: זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא. רב דימי מנהרדעא אמר: זופתין חביתא ואין זופתין כוזתא. מר חייש לפסידא, ומר חייש לטירחא.
  9. Moed Katan 14a אמר שמואל halacha ruling festival grooming
    Shmuel permits cutting the hair of a child born during the festival because birth is like release from confinement.
    אמר שמואל: קטן הנולד במועד — מותר לגלח במועד, שאין לך בית האסורין גדול מזה. במועד — אין, מעיקרא — לא.
  10. Moed Katan 14b אמר שמואל halacha ruling festival grooming
    Shmuel permits cutting a child's hair during the festival whether the child was born during it or beforehand.
    אמימר, ואי תימא רב שישא בריה דרב אידי, מתני הכי. אמר שמואל: קטן מותר לגלחו במועד, לא שנא נולד במועד ולא שנא נולד מעיקרא.
  11. Moed Katan 16a אמר שמואל halacha dialogue excommunication release
    Shmuel teaches that the same utterance can impose and release a ban, though the passage limits this immediate release to monetary matters.
    אמר ליה לרב אידי בר אבין: מידי שמיע לך בהא? אמר ליה: הכי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: טוט אסר וטוט שרי. אמר ליה: הני מילי לממונא, אבל לאפקירותא — עד דחיילא שמתא עליה תלתין יומין.
  12. Moed Katan 17a שמואל אמר aggada exegesis excommunication
    Shmuel interprets the term for excommunication as meaning desolation and compares its effect to grease adhering to an oven.
    מאי שמתא? אמר רב: שם מיתה. ושמואל אמר: שממה יהיה, ומהניא ביה כי טיחיא בתנורא.
  13. Moed Katan 17b שמואל אמר both other unclear
    Shmuel's statement is missing from the supplied fragment and cannot be classified more specifically.
    אמר עולא: הלכה כרבי יהודה באבל, והלכה כרבי יוסי במועד. שמואל אמר:
  14. Moed Katan 18a אמר שמואל halacha ruling mourning law
    Shmuel establishes that the law follows the lenient opinion in matters of mourning.
    הלכה כרבי יוסי במועד ובאבל, דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
  15. Moed Katan 18a שמואל אמר halacha dispute mourner grooming
    Shmuel reports that the visitors also requested permission from Rabbi to trim their mustaches and received it.
    אמר רב יהודה אמר רב: זוג בא מחמתן לפני רבי, ומר זוטרא מתני: זוג בא מחמתן לפני רבי, ובקשו ממנו צפרנים — והתיר להם. ואם בקשו ממנו שפה — התיר להם, ושמואל אמר: אף בקשו ממנו שפה, והתיר להם.
  16. Moed Katan 18b אמר שמואל halacha ruling festival betrothal
    Shmuel permits betrothing a woman during the intermediate festival days lest another man precede the suitor.
    גמ' אמר שמואל: מותר לארס אשה בחולו של מועד, שמא יקדמנו אחר. לימא מסייע ליה: ואלו כותבין במועד — קדושי נשים,
  17. Moed Katan 18b אמר שמואל aggada dialogue destined matches
    Shmuel teaches that a heavenly voice daily announces each person's destined spouse and field.
    ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר? והאמר רב יהודה אמר שמואל: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני.
  18. Moed Katan 19a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling festival writing
    Shmuel rules that the relevant work is permitted with either a stone or a spindle.
    אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה בין באבן בין בפלך. והלכה: כותב כדרכו ומוכר כדי פרנסתו.
  19. Moed Katan 19b אמר שמואל halacha exegesis mourning duration
    Shmuel's principle that mourning law follows the lenient opinion supports applying Abba Shaul's leniency to both the seventh and thirtieth days.
    רבא אמר: הלכה כאבא שאול ביום שלשים, ואין הלכה כאבא שאול ביום שבעה. ונהרדעי אמרי: הלכה כאבא שאול בזו ובזו, דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
  20. Moed Katan 20a אמר שמואל halacha exegesis mourning law
    Shmuel's principle that mourning law follows the lenient opinion supports ruling like Rabbi Akiva against the majority.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא יחיד מקיל ורבים מחמירין — הלכה כרבים. חוץ מזו, שאף על פי שרבי עקיבא מקיל וחכמים מחמירין — הלכה כרבי עקיבא. דאמר שמואל: הלכה כדברי המקיל באבל.
  21. Moed Katan 22a אמר שמואל halacha exegesis mourning law
    Shmuel's principle that mourning law follows the lenient opinion supports ruling like Rabbi Shimon.
    ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטריפות, והלכה כרבי שמעון באבל. דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
  22. Moed Katan 24a משמיה דשמואל halacha dialogue marital mourning
    A report attributed to Shmuel says that a mourner who has intercourse during mourning incurs death, but Rav Pappa corrects both the severity and attribution.
    יתבי רבנן קמיה דרב פפא וקאמרי משמיה דשמואל: אבל ששימש מטתו בימי אבלו — חייב מיתה. אמר ליה רב פפא: אסור אתמר, ומשמיה דרבי יוחנן אתמר,
  23. Moed Katan 24a משמיה דשמואל halacha exegesis mourning rites
    Shmuel derives that a mourner who neither lets the hair grow nor rends a garment incurs death.
    ואי שמיעא לכו משמיה דשמואל, הכי שמיע לכו: אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: אבל שלא פרע ושלא פירם — חייב מיתה, שנאמר: ״ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו'״, הא אחר שלא פרע ושלא פירם — חייב מיתה.
  24. Moed Katan 24a אמר שמואל halacha ruling festival mourning
    Shmuel rules that the practices abbreviated as peh het zayin are obligatory and those abbreviated as nun tav resh are optional.
    אמר שמואל: פח״ז חובה, נת״ר רשות.
  25. Moed Katan 24a אמר שמואל halacha ruling mourning rites
    Shmuel rules that a tear made after the moment of anguish is invalid and that proper mourning envelopment must resemble Ishmaelite wrapping.
    שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: כל קרע שאינו בשעת חימום — אינו קרע. וכל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים — אינה עטיפה. מחוי רב נחמן עד גובי דדיקנא.
  26. Moed Katan 24a אמר שמואל halacha ruling festival mourning
    Shmuel rules in accordance with Rabban Gamliel concerning the mourning status of Shavuot.
    רבי אליעזר אומר: משחרב בית המקדש עצרת כשבת וכו'. אמר רב גידל בר מנשיא אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל.
  27. Moed Katan 26a אמר שמואל halacha dialogue garment tearing
    Shmuel rules that the prescribed tearing applies only when the arm is exposed, following the incident that established the practice.
    אמר: השתא כי חייבן לי שתי קריעות. אמר ליה: מנא לך הא? והא בדידי הוה עובדא, ואתאי לקמיה דרב מתנה ולא הוה בידיה. אתאי לקמיה דרב יהודה, ואמר לי, הכי אמר שמואל: לא אמרו אלא בזרוע, וכמעשה שהיה.
  28. Moed Katan 26b אמר שמואל halacha dialogue garment tearing
    Shmuel rules like Rabbi Yehuda ben Beteira and distinguishes garment tearing from ordinary mourning leniencies.
    אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה. ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל! אבילות לחוד, קריעה לחוד.

Chagigah (15)

  1. Chagigah 5a שמואל אמר aggada exegesis social sensitivity
    Shmuel interprets accountability for every hidden act as including spitting before another person who is disgusted by it.
    מאי ״על כל נעלם״? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס.
  2. Chagigah 5a שמואל אמר aggada exegesis helping poor
    Shmuel identifies a troubling act as offering money to a poor person precisely when the poor person is under pressure.
    ושמואל אמר: זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו. אמר רבא, היינו דאמרי אינשי: זוזא לעללא לא שכיחא, לתליתא שכיח.
  3. Chagigah 9b אמר שמואל attribution uncertain: or Rav Yosef aggada maxim poverty
    Shmuel compares poverty's fittingness for Jews to a red strap on a white horse.
    אמר ליה אליהו לבר הי הי, ואמרי לה לרבי אלעזר: מאי דכתיב: ״הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני״ — מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא על כל מדות טובות ליתן לישראל, ולא מצא אלא עניות. אמר שמואל ואיתימא רב יוסף, היינו דאמרי אינשי: יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא.
  4. Chagigah 10a שמואל אמר aggada dispute torah study
    Shmuel identifies a crookedness that cannot be repaired as abandoning Talmud study for Mishnah, while Rabbi Yohanan extends it further.
    ושמואל אמר: זה הפורש מתלמוד למשנה. ורבי יוחנן אמר: אפילו מתלמוד לתלמוד.
  5. Chagigah 10a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis vow annulment
    Shmuel derives from 'he shall not profane his word' that a person cannot release his own vow but others may release it.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אי הואי התם, אמרי להו: דידי עדיפא מדידכו — שנאמר: ״לא יחל דברו״ — הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלין לו. אמר רבא: לכולהו אית להו פירכא, לבר מדשמואל דלית ליה פירכא.
  6. Chagigah 10a אמר שמואל halacha ruling verbal vows
    Shmuel rules that a resolve made in one's heart must be expressed with the lips.
    אי מדרבי יהושע — דלמא הכי קאמר: באפי נשבעתי — ולא הדרנא בי. אי מדרבי יצחק — דלמא לאפוקי מדשמואל. דאמר שמואל: גמר בלבו — צריך שיוציא בשפתיו, והא קא משמע לן: דאף על גב דלא הוציא בשפתיו.
  7. Chagigah 10b אמר שמואל both other unclear
    Shmuel begins an explanation, but the supplied fragment omits its substance.
    ומאי קושיא? דלמא כדשמואל, דאמר שמואל: הכא
  8. Chagigah 14a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue angel creation
    Shmuel tells Hiyya bar Rav that Rav taught that ministering angels are created daily from the river of fire, sing, and cease to exist.
    אמר ליה שמואל לחייא בר רב: בר אריא! תא אימא לך מילתא מהני מילי מעלייתא דהוה אמר אבוך: כל יומא ויומא נבראין מלאכי השרת מנהר דינור, ואמרי שירה ובטלי, שנאמר: ״חדשים לבקרים רבה אמונתך״. ופליגא דרבי שמואל בר נחמני. דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו
    אמר ליה שמואל לחייא בר רב: בר אריא! תא אימא לך מילתא מהני מילי מעלייתא דהוה אמר אבוך: כל יומא ויומא נבראין מלאכי השרת מנהר דינור, ואמרי שירה ובטלי, שנאמר: ״חדשים לבקרים רבה אמונתך״. ופליגא דרבי שמואל בר נחמני. דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל דיבור ודיבור שיוצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך אחד, שנאמר: ״בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם״.
  9. Chagigah 14b אמר שמואל both other unclear
    Shmuel's cited position concerning a pregnant virgin and a High Priest is omitted from the supplied fragment.
    שאלו את בן זומא: מהו לסרוסי כלבא? אמר להם: ״ובארצכם לא תעשו״, כל שבארצכם לא תעשו. שאלו את בן זומא: בתולה שעיברה, מהו לכהן גדול? מי חיישינן לדשמואל, דאמר שמואל:
  10. Chagigah 15a אמר שמואל both dialogue conception
    Shmuel states that semen which does not shoot like an arrow does not cause conception.
    והאמר שמואל: כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ — אינה מזרעת! מעיקרא נמי יורה כחץ הוה.
  11. Chagigah 22b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis vessel grip
    Shmuel defines the vessel's gripping place as the spot where one pinches it, supporting the definition from a verse.
    ובית הצביטה וכו'. מאי בית הצביטה? אמר רב יהודה אמר שמואל: מקום שצובטו, וכן הוא אומר: ״ויצבט לה קלי״. רבי אסי אמר רבי יוחנן: מקום שנקיי הדעת צובעין.
  12. Chagigah 22b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story sacred purity
    Shmuel begins recounting an incident involving a person transporting a barrel of consecrated wine from place to place.
    הנושא את המדרס — נושא את התרומה, אבל לא את הקודש. קודש, מאי טעמא לא? משום מעשה שהיה. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה באחד שהיה מעביר חבית של יין קודש ממקום למקום,
  13. Chagigah 23a אמר שמואל as transmitted by Rav Mattanah halacha exegesis vessel purity
    Shmuel explains that a scrupulous person completes the vessels, but an ordinary person's saliva creates the impurity concern.
    אלא דגמרינהו עם הארץ — נגמרין בטהרה קרי להו? אמר רבה בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל: לעולם דגמרינהו חבר, ומשום צינורא דעם הארץ.
  14. Chagigah 23a אמר שמואל as transmitted by Rav Mattanah halacha exegesis vessel purity
    Shmuel explains that a scrupulous person cuts the vessel, while concern remains that an ordinary person's saliva touched it while still moist.
    ואמר רבה בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל: לעולם דחתכה חבר, ומשום צינורא דעם הארץ. דנפל אימת? אילימא מקמי דליחתכה — הא לאו מנא הוא, ואלא בתר דחתכה — מיזהר זהיר בה! לעולם מקמי דליחתכה, דלמא בעידנא דחתכה עדיין לחה היא.
  15. Chagigah 25b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling grave impurity
    Shmuel permits a person to traverse a field containing a lost grave by blowing aside loose material while walking.
    מאי בודקין? אמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך.

Yevamot (89)

  1. Yevamot 12a אמר שמואל halacha dialogue levirate refusal
    Shmuel rules that the rival wife of a girl who refuses a levirate marriage is forbidden, while the passage questions to whom she is forbidden.
    אמר רב לילי בר ממל, אמר מר עוקבא, אמר שמואל: צרת ממאנת אסורה. למאן? אילימא לאחים: השתא היא גופה שריא, דאמר שמואל: מיאנה בזה מותרת בזה — צרתה מיבעיא?
  2. Yevamot 14a שמואל אמר halacha dispute school practice
    Shmuel maintains that the House of Shammai acted according to their own rulings, contrary to Rav.
    מי סברת עשו בית שמאי כדבריהם? לא עשו בית שמאי כדבריהם. ורבי יוחנן אמר: עשו ועשו. ובפלוגתא [דרב ושמואל]. דרב אומר: לא עשו בית שמאי כדבריהם, ושמואל אמר: עשו ועשו.
  3. Yevamot 17a אמר שמואל aggada exegesis exile geography
    Shmuel identifies the neighboring cities of the Median exile settlement as Kerakh, Mushkhei, Hidkei, and Dumkei.
    זו חדייב, ״נהר גוזן״ — זו גינזק, ״וערי מדי״ — זו חמדן וחברותיה, ואמרי לה: זו ניהר וחברותיה. חברותיה מאן? אמר שמואל: כרך, מושכי, חידקי ודומקי. אמר רבי יוחנן: וכולן לפסול.
  4. Yevamot 18b אמר שמואל halacha ruling levirate bond
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda ben Beteira that a man wait when his brother betroths the sister of a woman awaiting levirate marriage.
    שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה, משום רבי יהודה בן בתירה אמרו: אומרים לו: המתן עד שיעשה אחיך מעשה. ואמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה.
  5. Yevamot 18b משמיה דשמואל halacha dialogue legal attribution
    Shmuel's explicit attribution is preferred over conflicting reports presented as differing interpretations of Rav.
    אמר ליה: דאי דרב מאי? (אמר ליה:) קשיא דרב אדרב! דלמא אמוראי נינהו, ואליבא דרב. כיון דאיתמר משמיה דשמואל בהדיא, ומשמיה דרב כאמוראי — לא שבקינן משמיה דשמואל בהדיא ומוקמינן כאמוראי ואליבא דרב.
  6. Yevamot 18b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling levirate bond
    Shmuel rules that when a woman awaiting levirate marriage dies, the brother is forbidden to her mother, demonstrating that the levirate bond has legal force.
    אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, אמר: אתון, הכי מתניתו לה! אנן, בהדיא מתנינן. אמר רב יהודה אמר שמואל: שומרת יבם שמתה — אסור באמה. אלמא קסבר יש זיקה. ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה.
  7. Yevamot 26b שמואל אמר halacha ruling chalitzah procedure
    Shmuel rules that one brother performs chalitzah for all the women involved.
    ושמואל אמר: אחד חולץ לכולן. מכדי שמעינן ליה לשמואל דאמר: חליצה מעליא בעינן, דאמר שמואל:
  8. Yevamot 27a אמר שמואל halacha ruling chalitzah procedure
    Shmuel rules that chalitzah with the sisters does not release their rivals, while chalitzah with the rivals releases the sisters, and similarly distinguishes a recipient of a bill of divorce from her rival.
    גופא. אמר שמואל: חלץ לאחיות — לא נפטרו צרות, לצרות — נפטרו אחיות. חלץ לבעלת הגט — לא נפטרה צרה, לצרה — נפטרה בעלת הגט.
  9. Yevamot 27a אמר שמואל halacha dialogue levirate bond
    Shmuel explains that his statement is formulated according to the opinion denying a legal levirate bond.
    והא אמר שמואל יש זיקה! לדברי האומר אין זיקה קאמר.
  10. Yevamot 34b אמר שמואל halacha ruling waiting period
    Shmuel requires all the listed women to wait three months except a minor convert or freed minor slave, while requiring a minor Israelite girl to wait.
    אמר שמואל: וכולן — צריכות להמתין שלשה חדשים, חוץ מגיורת ומשוחררת קטנה. אבל קטנה בת ישראל צריכה להמתין שלשה חדשים.
  11. Yevamot 34b אמר שמואל halacha dialogue waiting period
    Shmuel rules that a girl who refuses her husband need not wait three months, while one divorced by a bill must wait.
    ובמאי? אי במיאון, והאמר שמואל דלא בעיא, ואי בגט — האמרה שמואל חדא זימנא? דאמר שמואל: מיאנה בו — אינה צריכה להמתין שלשה חדשים, נתן לה גט — צריכה להמתין שלשה חדשים! אלא בזנות,
  12. Yevamot 35a אמר שמואל halacha ruling waiting period
    In an alternate version, Shmuel exempts an adult convert, an adult freed slave, and a minor Israelite girl from the three-month waiting period in the stated case.
    לישנא אחרינא, אמרי לה אמר שמואל: כולן צריכות להמתין שלשה חדשים, חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה. [אבל] קטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין שלשה חדשים. במאי? אי במיאון — האמרה שמואל חדא זימנא. אי בגט — הא קאמר שמואל דבעיא! דאמר שמואל: מיאנה בו — אינה צריכה להמתין שלשה חדשים! נתן לה גט — צריכה להמתין שלשה חדשים
    לישנא אחרינא, אמרי לה אמר שמואל: כולן צריכות להמתין שלשה חדשים, חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה. [אבל] קטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין שלשה חדשים. במאי? אי במיאון — האמרה שמואל חדא זימנא. אי בגט — הא קאמר שמואל דבעיא! דאמר שמואל: מיאנה בו — אינה צריכה להמתין שלשה חדשים! נתן לה גט — צריכה להמתין שלשה חדשים! אלא בזנות, וזנות בקטנה לא שכיח.
  13. Yevamot 40b אמר שמואל halacha ruling chalitzah rival
    Shmuel rules that the child of intercourse with the rival of a woman who underwent chalitzah is a mamzer because the prohibition remains.
    מותר אדם וכו'. אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל: הבא על צרת חלוצה — הולד ממזר. מאי טעמא? באיסורה קיימא.
  14. Yevamot 41a אמר שמואל halacha ruling levirate betrothal
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda ben Beteira concerning one who betroths the sister of a woman awaiting levirate marriage.
    שומרת יבם שקידש וכו'. אמר שמואל: הלכה כדברי רבי יהודה בן בתירא.
  15. Yevamot 42a שמואל אמר halacha dispute divorce timing
    Shmuel measures the relevant period for a bill of divorce from the time it is written, contrary to Rav.
    מאי שנא מגט, דרב אמר: משעת נתינה, ושמואל אמר: משעת כתיבה!
  16. Yevamot 42a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha exegesis waiting period
    Shmuel derives the waiting period from the need to distinguish the first husband's offspring from the second husband's offspring.
    אמר רב נחמן אמר שמואל, משום דאמר קרא: ״להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך״, להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני.
  17. Yevamot 46a אמר שמואל halacha ruling conversion immersion
    Shmuel requires holding the convert firmly in the water during immersion.
    אמר שמואל, וצריך לתקפו במים.
  18. Yevamot 48a אמר שמואל halacha exegesis slave emancipation
    Shmuel rules that an ownerless slave becomes free without an emancipation document, deriving that one beyond a master's control is no longer called a slave.
    דאמר שמואל: המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור, שנאמר: ״כל עבד איש מקנת כסף״. ״עבד איש״, ולא עבד אשה? אלא: עבד שיש לו רשות לרבו עליו — קרוי עבד, ושאין רשות לרבו עליו — אין קרוי עבד.
  19. Yevamot 51a אמר שמואל halacha dialogue chalitzah procedure
    Shmuel's ruling that chalitzah with the recipient of a bill of divorce does not release her rival is challenged from Rabban Gamliel's position.
    אמר מר: נותן גט לזו וגט לזו, רבן גמליאל אומר: חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה, ומותר בקרובות שניה. לימא תיהוי תיובתא דשמואל, דאמר שמואל: חלץ לבעלת הגט — לא נפטרה צרה!
  20. Yevamot 53a אמר שמואל halacha dialogue chalitzah procedure
    Shmuel's ruling that chalitzah with the recipient of levirate betrothal does not release her rival receives support from the cited teaching.
    כיצד — מאמר לזו וכו'. לימא מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: חלץ לבעלת מאמר — לא נפטרה צרתה.
  21. Yevamot 55b אמר שמואל halacha exegesis sexual contact
    Shmuel defines the initial stage of intercourse as physical contact resembling a finger pressed to the lips.
    אמר שמואל: העראה זו נשיקה. משל לאדם שמניח אצבעו על פיו, אי אפשר שלא ידחוק הבשר.
  22. Yevamot 56a שמואל אמר halacha dispute levirate acquisition
    Shmuel rules that initial intercourse acquires the widow only for inheriting the brother and releasing her from levirate marriage, contrary to Rav.
    אחד המערה ואחד הגומר — קנה. מאי קנה? רב אמר: קנה לכל, ושמואל אמר: לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה: לירש בנכסי אחיו, ולפוטרה מן הייבום.
  23. Yevamot 56a שמואל אמר halacha exegesis levirate acquisition
    Shmuel explains that Scripture places the levir in the husband's position but does not grant him stronger rights than the husband.
    ושמואל אמר: כי רבי רחמנא, לאוקמיה במקום בעל, לאלומי מבעל — לא.
  24. Yevamot 56a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling terumah consumption
    Shmuel rules that a levir enables terumah consumption wherever a husband does and cannot enable it wherever a husband cannot.
    ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר רב נחמן אמר שמואל: כל שהבעל מאכיל — יבם מאכיל, וכל שאין הבעל מאכיל — יבם אינו מאכיל.
  25. Yevamot 56a שמואל אמר halacha dispute terumah consumption
    Shmuel rules that the widow may not eat terumah because unintended intercourse is equated with intentional intercourse only for matters stated in the levirate passage.
    כי פליגי מן הנשואין. רב אמר: אוכלת, דהא הות אכלה מעיקרא, ושמואל אמר: אינה אוכלת, כי רבי רחמנא ביאת שוגג כמזיד — לדברים האמורים בפרשה, אבל לכל מילי — לא.
  26. Yevamot 56a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha dialogue terumah consumption
    Shmuel's principle is clarified to mean that a levir enables terumah only through a form of intercourse by which a husband would enable it.
    והאמר רב נחמן אמר שמואל: כל שהבעל מאכיל — יבם מאכיל! אימא: כל ביאה שהבעל מאכיל בה — יבם מאכיל בה, וכל ביאה שאין הבעל מאכיל בה — אין היבם מאכיל בה.
  27. Yevamot 57b שמואל אמר halacha dispute invalid marriage
    Shmuel rules that a marriage canopy has no legal effect for women forbidden to the man.
    יש חופה לפסולות. ושמואל אמר: אין חופה לפסולות.
  28. Yevamot 57b אמר שמואל halacha ruling minor marriage
    Shmuel says that Abba concedes that a girl under three years and one day has no effective marriage canopy because intercourse with her lacks legal effect.
    אמר שמואל: ומודה לי אבא בתינוקת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, הואיל ואין לה ביאה, אין לה חופה.
  29. Yevamot 59b אמר שמואל halacha dialogue priestly marriage
    Shmuel says that Rabbi's ruling qualifies the girl even for marriage to a High Priest.
    כי אתא רב דימי, אמר: מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת את הבית, ורבעה כלב כופרי מאחריה, והכשירה רבי לכהונה. אמר שמואל: ולכהן גדול. בימי רבי כהן גדול מי הוה? אלא — ראויה לכהן גדול.
  30. Yevamot 61b אמר שמואל halacha exegesis marriage obligation
    Shmuel rules that even a man with many children may not remain without a wife, deriving this from the statement that it is not good for man to be alone.
    גמ' הא יש לו בנים — מפריה ורביה בטיל, מאשה לא בטיל. מסייעא ליה לרב נחמן אמר שמואל. דאמר: אף על פי שיש לו לאדם כמה בנים, אסור לעמוד בלא אשה, שנאמר: ״לא טוב היות האדם לבדו״.
  31. Yevamot 61b אמר שמואל halacha dialogue marriage obligation
    Shmuel's ruling is reconciled by requiring a childless man to marry a woman capable of bearing children while allowing a father to marry another woman.
    ואיכא דאמרי: הא יש לו בנים — בטיל מפריה ורביה, ובטיל נמי מאשה. נימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל! לא: אין לו בנים — נושא אשה בת בנים, יש לו בנים — נושא אשה דלאו בת בנים. נפקא מינה למכור ספר תורה בשביל בנים.
  32. Yevamot 67a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute terumah slaves
    Shmuel attributes one position to Rabbi Yosei and reports that the Sages let slaves eat terumah through descendants, brothers, or the wider family in succession.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי יוסי. אבל חכמים אומרים: יש לו בנים — אוכלים משום בנים. אין לו בנים — אוכלים משום אחים. אין לו אחים — אוכלים משום משפחה כולה.
  33. Yevamot 67a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue fetal acquisition
    Shmuel publicly affirms that one who grants property to a fetus effects acquisition and thereby accepts Rabbi Yosei's view.
    ״זו״ ולא סבירא ליה. הא אמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה: פוק אייתי לי בי עשרה, דאימא לך באנפייהו: המזכה לעובר — קנה. אלא: ״זו״ וסבירא ליה. מאי קא משמע לן — דפליגי רבנן עליה דרבי יוסי.
  34. Yevamot 67b אמר שמואל halacha exegesis minority concern
    Shmuel's protective arrangement for minor heirs is invoked to address a possible minority case.
    אין חוששין למיעוטא. ואיבעית אימא: לעולם קסבר חוששין למיעוטא, דעבדינן ליה תקנתא כרב נחמן אמר שמואל.
  35. Yevamot 67b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha dispute orphan inheritance
    Shmuel rules that a court appoints a guardian to choose favorable shares for minor heirs and that they may object upon adulthood.
    דאמר רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם, בית דין מעמידין להם אפוטרופוס, ובורר להם חלק יפה. הגדילו — יכולין למחות. ורב נחמן דידיה אמר: הגדילו — אין יכולין למחות, דאם כן מה כח בית דין יפה.
  36. Yevamot 69b שמואל אמר halacha dispute child status
    Shmuel classifies the child of a man who has intercourse with his betrothed in her father's house as of uncertain paternity, contrary to Rav.
    איתמר: הבא על ארוסתו בבית חמיו — רב אמר: הולד ממזר, ושמואל אמר: הולד שתוקי. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב דדיימא מעלמא, אבל לא דיימא מעלמא — בתריה דידיה שדינן ליה.
  37. Yevamot 69b שמואל אמר halacha dispute child status
    Shmuel classifies the child of a pregnant betrothed woman as of uncertain paternity, contrary to Rav.
    איכא דאמרי: בבא עליה — כולי עלמא לא פליגי דבתריה דידיה שדינן ליה. והכי איתמר: ארוסה שעיברה, רב אמר: הולד ממזר. ושמואל אמר: הולד שתוקי. אמר רבא: מסתברא מילתיה דרב דלא דיימא מיניה ודיימא מעלמא,
  38. Yevamot 71a אמר שמואל halacha ruling circumcision delay
    Shmuel rules that a person whose fever has broken receives seven full days of recovery before circumcision.
    וניתוב ליה כל שבעה. דאמר שמואל: חלצתו חמה — נותנין לו כל שבעה! דיהבינן ליה כל שבעה. ונימהליה מצפרא! בעינן
  39. Yevamot 75b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis priestly marriage
    Shmuel rules that one whose reproductive organs were injured by natural causes remains qualified, supported by the wording of the verse.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: פצוע דכא בידי שמים כשר. אמר רבא: היינו דקרינן ״פצוע״, ולא קרינן ״הפצוע״.
  40. Yevamot 76a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling genital injury
    Shmuel rules that a healed perforation is disqualifying if ejaculation would reopen it and valid if it would not.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: ניקב ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע — פסול. ואי לאו — כשר. הוי בה רבא: היכא? אילימא למטה מעטרה — אפילו נכרת נמי, אלא בעטרה עצמה. איתמר נמי, אמר רב מרי בר מר אמר מר עוקבא אמר שמואל: ניקב בעטרה עצמה ונסתם, כל שאילו נקרי ונקרע פסול, ואי לאו — כשר.
  41. Yevamot 80a אמר שמואל halacha ruling natural eunuch
    Shmuel reports that Rabbi Eliezer retracts his position concerning a naturally born eunuch.
    אמר רמי בר דיקולי אמר שמואל: חזר בו רבי אליעזר. איבעיא להו: מהי הדר ביה? תא שמע, דתניא, רבי אליעזר אומר: סריס חמה — חולץ וחולצין לאשתו, שכן במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים.
  42. Yevamot 80a שמואל אמר halacha dispute minor status
    Shmuel rules that one who later develops signs of a eunuch and then grows two hairs was still a minor during the earlier period, contrary to Rav.
    איתמר: אכל חלב, מבן שתים עשרה [ויום אחד] עד בן שמנה עשרה, ונולדו בו סימני סריס, ולאחר מכאן הביא שתי שערות. רב אמר: נעשה סריס למפרע. ושמואל אמר: קטן היה באותה שעה.
  43. Yevamot 83a שמואל אמר halacha dialogue source authority
    Shmuel rejects a baraita before a Mishnah because he does not follow an individual opinion when it would uproot the Mishnah.
    ושמואל אמר: ליתה לברייתא מקמי מתניתין. אדרבה, ליתא למתניתין מקמי ברייתא, דהא שמעינן ליה לשמואל דחייש ליחידאה! הני מילי, כי לא מתעקרא מתניתין, אבל כי מתעקרא מתניתין — לא חייש.
  44. Yevamot 83a שמואל אמר halacha dispute legal rulings
    Shmuel identifies difficult labor and sanctification as the two matters in which the law follows Rabbi Yosei, contrary to the school of Rav.
    אמרי בי רב משמיה דרב: הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה, ושמואל אמר: בקושי ובקידוש.
  45. Yevamot 83a שמואל אמר halacha ruling legal rulings
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yosei regarding difficult labor and sanctification.
    ושמואל אמר: בקושי וקידוש. קושי — דתנן:
  46. Yevamot 83b אמר שמואל halacha dialogue androgynos status
    Shmuel tells Rav Anan that the baraita cannot stand against the Mishnah, indicating his position on an androgynos.
    איבעיא להו: באנדרוגינוס מה לי אמר שמואל? תא שמע, דאמר שמואל לרב ענן: ליתה לברייתא מקמי מתניתין.
  47. Yevamot 83b אמר שמואל halacha dialogue forbidden grafting
    Shmuel tells Rav Anan to teach according to the opinion requiring three and thirty, indicating his position on grafting.
    הרכבה מה לי אמר שמואל? תא שמע, דאמר ליה שמואל לרב ענן: תני כמאן דאמר שלשה ושלשים.
  48. Yevamot 84a אמר שמואל halacha exegesis sacred substitution
    Shmuel explains that 'do not consecrate' refers to substitution and that 'do not cause consecration' refers to making a substitute.
    ואמר שמואל: לא קדושין — בתמורה. ולא מקדישין — בעושה תמורה. שמע מינה.
  49. Yevamot 85b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha exegesis first tithe
    Shmuel identifies the teaching as Rabbi Meir's view that first tithe is forbidden to non-priests.
    גמ' ותהא זרה, זרה מי לא אכלה במעשר?! אמר רב נחמן אמר שמואל: הא מני — רבי מאיר היא, דאמר: מעשר ראשון אסור לזרים. דתניא:
  50. Yevamot 88b אמר שמואל halacha ruling marital testimony
    Shmuel rules that the woman leaves only when she does not contradict the witness, but remains when she contradicts him.
    אמר שמואל: לא שנו אלא שלא מכחשתו, אבל מכחשתו — לא תצא. במאי עסקינן? אילימא בבי תרי, כי מכחשא ליה מאי הוי! אלא בחד, טעמא דמכחשתו, הא שתקה — תצא.
  51. Yevamot 89b אמר שמואל halacha dialogue child status
    Shmuel rules that the person called a mamzer is nevertheless forbidden to marry a mamzeret and is called a mamzer only to forbid marriage to an Israelite woman.
    אמר ליה, הכי אמר שמואל: אסור בממזרת. וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אסור בממזרת. ואמאי קרי ליה ״ממזר״ — לאוסרו בבת ישראל.
  52. Yevamot 92b שמואל אמר halacha ruling levirate marriage
    Shmuel rules cautiously that the woman requires a bill of divorce because he is uncertain whether the verse states only a prohibition or prevents betrothal entirely.
    ושמואל אמר: בעניותינו, צריכה גט. מספקא ליה לשמואל האי ״לא תהיה אשת המת״, אי ללאו הוא דאתא, אי דלא תפסי בה קדושין הוא דאתא.
  53. Yevamot 95a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story forbidden relations
    Shmuel rules against Rabbi Yehuda, a decision that prevents Rav Yehuda from permanently forbidding a man to his wife after misconduct with his mother-in-law.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יהודה. ההוא דעבד איסורא בחמתיה. אתייה רב יהודה, נגדיה. אמר ליה: אי לאו דאמר שמואל אין הלכה כרבי יהודה — אסריתה עלך איסורא דעלם.
  54. Yevamot 95b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue levirate marriage
    Shmuel rules like Rabbi Yosei, though the passage challenges this from his treatment of a levirate widow as unlike a married woman.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. מתקיף לה רב יוסף: ומי אמר שמואל הכי? והאתמר: יבמה, רב אמר: הרי היא כאשת איש, ושמואל אמר: אינה כאשת איש. ואמר רב הונא: כגון שקדש אחיו את האשה, והלך לו למדינת הים, ושמע שמת אחיו, ועמד ונשא את אשתו.
  55. Yevamot 95b שמואל אמר halacha dispute levirate marriage
    Shmuel rules that the levirate widow is unlike a married woman and remains permitted to the levir, contrary to Rav.
    דרב אמר: הרי היא כאשת איש — ואסורה ליבם, ושמואל אמר: אינה כאשת איש, ושריא ליה!
  56. Yevamot 95b אמר שמואל halacha dialogue legal attribution
    Shmuel's ruling like Rabbi Yosei is questioned as possibly referring to one of two different reported disputes.
    אמר ליה אביי: וממאי דכי אמר שמואל הלכה כרבי יוסי — אדרבי יצחק נפחא קאמר? דלמא אדרבי אמי קאמר! ואי נמי אדרבי יצחק נפחא, ממאי דא״פוסל״,
  57. Yevamot 96a שמואל אמר halacha dispute levirate status
    Shmuel treats a levirate widow as unlike a married woman, allowing betrothal to take effect and not disqualifying her through adultery, contrary to Rav.
    דרב אמר: הרי היא כאשת איש, ומיפסלא בזנות. ושמואל אמר: אינה כאשת איש, ולא מיפסלא בזנות. ואי נמי, בקדושין תופסין ביבמה קמיפלגי, דרב אמר: הרי היא כאשת איש, ולא תפסי בה קדושין. ושמואל אמר: אינה כאשת איש, ותפסי בה קדושין.
  58. Yevamot 96a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling minor levir
    Shmuel rules that the act of a nine-year-old levir has the legal effect of a bill of divorce.
    איתמר נמי, אמר רב יהודה אמר שמואל: יש לו גט. וכן אמר רב תחליפא בר אבימי: יש לו מאמר. תניא נמי הכי: יש לו גט, ויש לו מאמר, דברי רבי מאיר.
  59. Yevamot 96b שמואל אמר halacha dispute minor levir
    Shmuel rules that intercourse by a nine-year-old levir is treated like adult levirate betrothal, contrary to Rav.
    בן תשע וכו' משהגדיל וכו'. ויעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול, ותדחה צרה מיבום! אמר רב: לא עשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול. ושמואל אמר: עשו ועשו. וכן אמר רבי יוחנן: עשו ועשו.
  60. Yevamot 97a אמר שמואל as transmitted by Rav Anan halacha exegesis forbidden relations
    Shmuel interprets the verse as referring to a woman awaiting levirate marriage with one's father and defines the father's garment as one fit for the father.
    ורבנן: אי הוה סמיך ליה — כדקאמרת. השתא דלא סמיך ליה, מיבעי ליה לכדרב ענן. דאמר רב ענן אמר שמואל: בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר. ומאי ״כנף אביו״ — כנף הראוי לאביו לא יגלה.
  61. Yevamot 100b אמר שמואל halacha ruling priestly status
    Shmuel rules that a child fathered by one unidentified priest among ten is silenced from claiming priestly status.
    אמר שמואל: עשרה כהנים עומדים, ופירש אחד מהם, ובעל — הולד שתוקי. מאי ״שתוקי״? אילימא שמשתקין אותו מנכסי אביו — פשיטא! מי ידעינן אבוה מנו? אלא שמשתקין אותו מדין כהונה.
  62. Yevamot 100b אמר שמואל halacha exegesis coerced adultery
    Shmuel transmits Rabbi Yishmael's derivation that a wife is forbidden when not coerced but permitted when coerced.
    משכחת לה בקידושי טעות, וכדרב יהודה אמר שמואל. דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל: ״והיא לא נתפשה״ — אסורה, הא נתפשה — מותרת.
  63. Yevamot 103b אמר שמואל halacha dispute wooden sandal
    Shmuel identifies Rabbi Meir as permitting a wooden sandal, while Shmuel's father limits the case to one covered with leather.
    סנדל של עץ. מאן תנא? אמר שמואל: רבי מאיר היא, דתנן: הקיטע יוצא בקב שלו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אוסר. אבוה דשמואל אומר: במחופה עור, ודברי הכל.
  64. Yevamot 104a אמר שמואל halacha story chalitzah procedure
    Shmuel remarks on the strength of Rabba bar Hiyya's reliance on a minority view when performing chalitzah with felt, alone, and at night.
    רבה בר חייא קטוספאה עבד עובדא במוק, וביחידי, ובלילה. אמר שמואל: כמה רב גובריה דעביד כיחידאה.
  65. Yevamot 105b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis chalitzah witnesses
    Shmuel explains that witnesses observe from outside when chalitzah occurs privately between the man and woman.
    מעשה שחלצו כו'. בינו לבינה מי ידענא? אמר רב יהודה אמר שמואל: ועדים רואין אותו מבחוץ.
  66. Yevamot 107a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis minor refusal
    Shmuel explains that the House of Shammai bars a married minor's refusal lest people infer that marriage may be conditional.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי טעמא דבית שמאי — לפי שאין תנאי בנשואין. ואי נשואה תמאן, אתי למימר יש תנאי בנשואין.
  67. Yevamot 107b שמואל אמר halacha dispute minor refusal
    Shmuel permits a girl who refuses one levir to marry another because her refusal rejects that man specifically rather than the bond itself.
    ושמואל אמר: מיאנה בזה — מותרת לזה, ולא דמיא לבעלת הגט. בעלת הגט, הוא דקא עביד בה. הכא, היא קעבדא ביה, דאמרה: ״לא רעינא בך, ולא צבינא בך״. בך הוא דלא רעינא, הא בחברך רעינא.
  68. Yevamot 107b אמר שמואל halacha ruling minor refusal
    Shmuel requires the girl, upon reaching majority, to affirm that she desires her earlier refusals.
    בית שמאי אומרים: תמאן וכו'. והא מיאנה חדא זימנא! אמר שמואל: עד שתגדיל ותאמר: ״רוצה אני במיאונים הראשונים״.
  69. Yevamot 108a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling minor refusal
    Shmuel rules like Rabbi Hanina ben Antigonus concerning a minor girl's capacity to refuse marriage.
    רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: כל תינוקת וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס. תנא: קטנה שלא מיאנה, ועמדה ונשאת, משום רבי יהודה בן בתירה אמרו: נישואיה הן הן מיאוניה.
  70. Yevamot 108a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling minor refusal
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yehuda ben Beteira that a minor's later marriage itself constitutes refusal of the first marriage.
    תא שמע, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בן בתירה. הלכה — מכלל דפליגי.
  71. Yevamot 108a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis minor marriage
    Shmuel praises Rabbi Elazar's consistent treatment of a minor wife as merely living with the man without full marital status.
    רבי אלעזר אומר וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: חוזרני על כל צדדי חכמים ולא מצאתי אדם שהשוה מדותיו בקטנה כרבי אלעזר. שעשאה רבי אלעזר כמטיילת עמו בחצר, ועומדת מחיקו וטובלת ואוכלת בתרומה לערב.
  72. Yevamot 108a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis marriage delay
    Shmuel defines delay caused by the husband as her refusal because of that particular husband, unlike refusal caused by generally unsuitable suitors.
    רבי אליעזר בן יעקב אומר וכו'. היכי דמי עכבה שהיא מן האיש ועכבה שאינה מן האיש? אמר רב יהודה אמר שמואל: תבעוה לינשא, ואמרה: ״מחמת פלוני בעלי״ — זו היא עכבה שהיא מן האיש. ״מחמת בני אדם שאינם מהוגנין לי״ — זו היא עכבה שאינה מן האיש.
  73. Yevamot 108b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis conflicting teachings
    Shmuel resolves the contradiction by saying that the authorities who taught the two statements differ.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: תברה, מי ששנה זו לא שנה זו.
  74. Yevamot 109b שמואל אמר halacha dispute minor marriage
    Shmuel requires a second bill of divorce when a minor who never refused reaches majority and marries another man, contrary to Rav.
    וסבר רב: אי בעל — אין, אי לא בעל — לא? והא איתמר: קטנה שלא מיאנה, והגדילה, ועמדה ונשאת, רב אמר: אינה צריכה גט משני, ושמואל אמר: צריכה גט משני.
  75. Yevamot 110a שמואל אמר halacha dispute conditional marriage
    Shmuel rules that a woman conditionally betrothed and then married without restating the condition does not require a bill of divorce, contrary to Rav.
    והא פליגי בה חדא זימנא, דאיתמר: קדשה על תנאי, וכנסה סתם — רב אמר: צריכה הימנו גט, ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט.
  76. Yevamot 110a שמואל אמר halacha exegesis conditional marriage
    Shmuel explains that intercourse after conditional betrothal remains based on the original conditional betrothal.
    רב אמר צריכה הימנו גט — כיון דנסבה אחולי אחליה לתנאיה. ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט, כל הבועל, על דעת קדושין הראשונים הוא בועל!
  77. Yevamot 110a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue minor marriage
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Eliezer concerning the status of the minor's marriage.
    אמר ליה רבינא לרב אשי: תינח דקדיש בכספא, קדיש בביאה מאי? שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר. וכן אמר רבי אלעזר: הלכה כרבי אליעזר.
  78. Yevamot 111b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling levirate marriage
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Elazar in the stated levirate matter.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אלעזר. וכן אמר רבי אלעזר: הלכה כרבי אלעזר.
  79. Yevamot 112a שמואל אמר halacha dispute levirate vows
    Shmuel treats a levir like a husband for the stated law, contrary to Rav.
    רב אמר: יבם אינו כבעל, ושמואל אמר: יבם הרי הוא כבעל. אמר אביי: כוותיה דרב מסתברא, דתנן: הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה, כופין אותו שיחלוץ. ואם איתא דמסקה אדעתה —
  80. Yevamot 113a אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling deaf marriage
    Shmuel rules that intercourse with the wife of a deaf man does not create liability for a provisional guilt offering.
    אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: אשת חרש — אין חייבין עליה אשם תלוי.
  81. Yevamot 113a אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling deaf marriage
    In an alternate version, Shmuel rules that intercourse with the wife of a deaf man creates liability for a provisional guilt offering.
    ואיכא דאמרי, אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: אשת חרש חייבין עליה אשם תלוי. מיתיבי: חמשה לא יתרומו! סבר לה כרבי אלעזר.
  82. Yevamot 116a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis marital conflict
    Shmuel defines marital conflict as a wife's claim to her husband that he already divorced her.
    קטטה בינו לבינה וכו'. היכי דמי קטטה בינו לבינה, אמר רב יהודה אמר שמואל: באומרת לבעלה ״גרשיני״. כולהו נמי אמרו הכי! אלא באומרת לבעלה ״גירשתני״.
  83. Yevamot 116b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both story death testimony
    Shmuel recounts the incident of a harvester killed by a snake whose wife's accurate report led the Sages to accept a wife's testimony that her husband died.
    מאי מעשה שהיה? דאמר רב יהודה אמר שמואל: שילפי קציר חטין היו, והלכו עשרה בני אדם לקצור חטין, נשכו נחש לאחד מהן ומת, ובאת אשתו והודיעה לבית דין. ושלחו ומצאו כדבריה. באותה שעה אמרו: האשה שאמרה ״מת בעלי״ — תנשא, ״מת בעלי״ — תתייבם.
  84. Yevamot 118a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling death testimony
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Tarfon concerning a woman's report of the order in which her husband and son died.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון. אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: ״ניתן לי בן במדינת הים. מת בני, ואחר כך בעלי״ — נאמנת. ״בעלי, ואחר כך בני״ — אינה נאמנת.
  85. Yevamot 120b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling death testimony
    Shmuel permits testimony from an animal-maimed body when the animal consumed a place from which life necessarily departs.
    והחיה אוכלת וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא ממקום שאין נפשו יוצאה, אבל ממקום שנפשו יוצאה — מעידין.
  86. Yevamot 120b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling death testimony
    Shmuel permits testimony of death when both vital passages, or most of both, were cut and the victim fled.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים, או רוב שנים, וברח — מעידין.
  87. Yevamot 120b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue death testimony
    Shmuel also rules that a person whose vital passages were cut may signal for a bill of divorce because he remains alive though certain to die.
    איני? והאמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים או רוב שנים, ורמז ואמר: ״כתבו גט לאשתי״ — הרי אלו יכתבו ויתנו. חי הוא, וסופו למות.
  88. Yevamot 121b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis death testimony
    Shmuel explains that mourners establish a death by saying they are returning from eulogizing and burying a named person.
    גמ' ודלמא לא אזלי? אמר רב יהודה אמר שמואל, דקאמרי: ״הרינו באין מלספוד ומלקבור את איש פלוני״.
  89. Yevamot 121b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile testimony
    Shmuel accepts a gentile's testimony when intended merely to report death, but not when intended to authorize the widow's remarriage.
    ובגוי, אם היה מתכוין וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שנתכוין להתיר, אבל נתכוין להעיד — עדותו עדות. היכי ידעינן? אמר רב יוסף: בא לבית דין ואמר: ״איש פלוני מת, השיאו את אשתו״ — זהו נתכוין להתיר. ״מת״ סתם — זהו נתכוין לעדות.

Ketubot (102)

  1. Ketubot 2a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis wedding schedule
    Shmuel begins explaining the Wednesday wedding rule for virgins from the law requiring support and terumah once the marriage date arrives.
    גמ' אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי? לפי ששנינו: הגיע זמן ולא נישאו — אוכלות משלו, ואוכלות בתרומה.
  2. Ketubot 2a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis wedding schedule
    Shmuel explains that a virgin marries on Wednesday so a husband with a virginity claim can approach court the next morning, after three days of feast preparation.
    אלא אי איתמר הכי איתמר. אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי? שאם היה לו טענת בתולים — היה משכים לבית דין. ותינשא באחד בשבת, שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין? שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל, שיהא טורח בסעודה שלשה ימים, אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת, וברביעי כונסה.
  3. Ketubot 2b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis dated documents
    Shmuel identifies the permissive authorities as the court that allowed oil and says they follow Rabbi Yosei that a document's date reveals the writer's intent.
    דלמא לאפוקי מדרבותינו. דתניא: ורבותינו התירוה להנשא, ואמרינן: מאן רבותינו? אמר רב יהודה אמר שמואל: בי דינא דשרו משחא. סברי לה כרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו.
  4. Ketubot 2b אמר שמואל halacha story conditional divorce
    Shmuel rules that a man stranded across a ferry at the deadline has not legally arrived despite calling out that he has come.
    אלא מהא: דההוא דאמר להו ״אי לא אתינא מיכן ועד תלתין יומין ליהוי גיטא״, אתא בסוף תלתין יומין ופסקיה מברא. אמר להו: חזו דאתאי, חזו דאתאי. אמר שמואל: לאו שמיה מתיא.
  5. Ketubot 3a אמר שמואל halacha story conditional divorce
    Shmuel rules that a man stranded across a ferry at the deadline has not legally arrived despite calling out that he has come.
    תא שמע מההוא דאמר להו ״אי לא אתינא מכאן ועד שלשים יום ליהוי גיטא״, אתא בסוף תלתין יומין ופסקיה מברא, ואמר להו: ״חזו דאתאי! חזו דאתאי!״ ואמר שמואל: לא שמיה מתיא!
  6. Ketubot 6a אמר שמואל halacha dispute shabbat labor
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon, contrary to Rav's ruling like Rabbi Yehuda.
    והא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה. ורב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון. ורב חייא בר אבין מתני לה בלא גברי, רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון.
  7. Ketubot 6b אמר שמואל halacha ruling shabbat intercourse
    Shmuel permits entering a narrow opening on Shabbat even when doing so dislodges pebbles, supporting permission for first intercourse.
    אי כשבעל, מאי קא משמע לן? קא משמע לן דשרי למיבעל בשבת, כדשמואל. דאמר שמואל: פירצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת, ואף על פי שמשיר צרורות.
  8. Ketubot 9b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling virginity claim
    Shmuel rules that a husband who says he found an open entrance is believed to deprive his wife of her marriage settlement.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: האומר ״פתח פתוח מצאתי״, נאמן להפסידה כתובתה. אמר רב יוסף: מאי קא משמע לן? תנינא: האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים — אינו יכול לטעון טענת בתולים, מפני שמתייחד עמה. ביהודה הוא דלא מצי טעין, הא בגליל מצי טעין.
  9. Ketubot 11b שמואל אמר halacha dispute virginity status
    Shmuel rules that intercourse by a minor does not give an adult woman the legal status of one injured by wood, because flesh does not create that status.
    איכא דמתני לה להא שמעתא באפי נפשה: קטן הבא על הגדולה, רב אמר: עשאה מוכת עץ, ושמואל אמר: אין מוכת עץ בבשר.
  10. Ketubot 12b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling marriage settlement
    Shmuel permits distinguished Israelite families, not only priestly courts, to adopt the priests' enhanced marriage-settlement practice.
    בית דין של כהנים כו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא בית דין של כהנים בלבד אמרו, אלא אפילו משפחות המיוחסות בישראל, אם רצו לעשות כדרך שהכהנים עושין — עושין.
  11. Ketubot 12b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling pregnancy claim
    Shmuel rules like Rabban Gamliel that a pregnant woman's identification of the child's father as a priest is believed.
    אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב הונא ורב יהודה — דשמואל היא. דתנן: היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני, וכהן הוא — רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל.
  12. Ketubot 12b משמיה דשמואל halacha exegesis certain claim
    Shmuel rules like Rabban Gamliel even in the first dispute, treating a certain claim as stronger despite the opposing party's possession of the money.
    ואמר ליה רב שמואל בר יהודה לרב יהודה: שיננא, אמרת לן משמיה דשמואל: הלכה כרבן גמליאל אף בראשונה. מאי אף בראשונה? אף על גב דאיכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה — אמר רבן גמליאל: ברי עדיף.
  13. Ketubot 13a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis pregnancy claim
    Shmuel's ruling like Rabban Gamliel is reconciled with the general monetary law attributed to Rav Nahman.
    דאם כן, קשיא הלכתא אהלכתא. דקיימא לן הלכתא כרב נחמן בדיני, ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל. אלא לאו שמע מינה כדמשנינן. שמע מינה.
  14. Ketubot 13b אמר שמואל halacha ruling priestly status
    Shmuel rules that a child fathered by one unidentified priest among ten is of silenced but otherwise valid lineage.
    ומי איכא שתוקי כשר? אין, כדשמואל. דאמר שמואל: עשרה כהנים עומדים, ופירש אחד מהם ובעל — הולד שתוקי.
  15. Ketubot 14a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue pregnancy claim
    Shmuel's ruling like Rabban Gamliel supports accepting the woman's identification of the child's father.
    אין, מינאי. אמר רב יוסף: למאי ניחוש לה? חדא, דהא קא מודה. ועוד, הא אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל.
  16. Ketubot 14a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue pregnancy claim
    Shmuel tells Rav Yehuda that although the law follows Rabban Gamliel, it should be applied only where most potential partners are fit.
    אמר ליה אביי: ובהא, כי לא מודה מכשר רבן גמליאל? והאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, הלכה כרבן גמליאל, ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה. והכא — רוב פסולין אצלה!
  17. Ketubot 15b שמואל אמר halacha dispute found infant
    Shmuel applies the population presumption to rescuing a found infant from a collapsed building.
    ואמר רב: לא שנו אלא להחיותו, אבל ליוחסין — לא. ושמואל אמר: לפקח עליו את הגל.
  18. Ketubot 15b שמואל אמר halacha dispute found infant
    Shmuel says the classification of a found infant determines whether debris is cleared to rescue the child.
    גופה: מצא בה תינוק מושלך, אם רוב גוים — גוי, אם רוב ישראל — ישראל, מחצה על מחצה — ישראל. אמר רב: לא שנו אלא להחיותו, אבל ליוחסין — לא. ושמואל אמר: לפקח עליו את הגל.
  19. Ketubot 15b אמר שמואל halacha dialogue saving life
    Shmuel rules that even where most residents are gentiles, debris is cleared to save a found infant because saving life does not follow the majority.
    ומי אמר שמואל הכי? והאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב! אלא כי איתמר דשמואל — ארישא אתמר: אם רוב גוים — גוי, אמר שמואל: ולפקח עליו את הגל אינו כן.
  20. Ketubot 21a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling witness validation
    Shmuel rules in accordance with the Sages rather than Rabbi in the stated evidentiary dispute.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כדברי חכמים. פשיטא! יחיד ורבים — הלכה כרבים! מהו דתימא הלכה כרבי מחבירו, ואפילו מחביריו, קא משמע לן.
  21. Ketubot 21a אמר שמואל halacha dialogue legal consistency
    Shmuel's reported ruling is challenged as inconsistent with another position attributed to him.
    סימן: נח נד חד. אמר ליה רב חננא בר חייא לרב יהודה, ואמרי לה רב הונא בר יהודה לרב יהודה, ואמרי לה רב חייא בר יהודה לרב יהודה: ומי אמר שמואל הכי?
  22. Ketubot 21a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling document validation
    Shmuel rules that a witness and a judge may combine their testimony to validate a document.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: עד ודיין מצטרפין.
  23. Ketubot 21a משמיה דשמואל halacha dialogue legal transmission
    Rami bar Yehezkel warns against accepting rules transmitted by his brother Yehuda in Shmuel's name.
    אלא כי אתא רמי בר יחזקאל, אמר: לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל.
  24. Ketubot 21b אמר שמואל halacha dialogue document validation
    Shmuel's ruling that a witness and judge combine to validate a document is praised but then rejected as already refuted.
    איקלע רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא למזבן שומשמי ואמר: הכי אמר שמואל: עד ודיין מצטרפין. אמר אמימר: כמה מעליא הא שמעתא! אמר ליה רב אשי לאמימר: משום דקלסה אבוה דאמך, את נמי מקלסת לה?! כבר פרכה רבא.
  25. Ketubot 22a אמר שמואל halacha exegesis court authority
    Shmuel rules that a judgment by two judges is valid, though such a panel is called an impudent court.
    אמר רב נחמן בר יצחק: ואי כתב ביה: שטרא דנן נפק לקדמנא בי דינא — תו לא צריך. ודלמא בית דין חצוף הוא, וכדשמואל. דאמר שמואל: שנים שדנו, דיניהם דין, אלא שנקרא בית דין חצוף.
  26. Ketubot 23a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue captive women
    Shmuel questions the value of guarding captive women only after their arrival, and his father answers by invoking how Shmuel would treat his own daughters.
    הני שבוייתא דאתיין לנהרדעא. אותיב אבוה דשמואל נטורי בהדייהו, אמר ליה שמואל: ועד האידנא מאן נטרינהו? אמר ליה: אילו בנתך הווין, מי הוית מזלזל בהו כולי האי?
  27. Ketubot 26a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both story terumah testimony
    Shmuel recounts testimony from a man who innocently remembers being immersed as a child so that he could eat terumah that evening.
    במסיח לפי תומו. כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו, ואמר: זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתיפו של אבא, והוציאוני מבית הספר, והפשיטוני את כותנתי, והטבילוני לאכול בתרומה לערב.
  28. Ketubot 27a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis city siege
    Shmuel explains that the occupying watches are positioned within sight of one another, preventing anyone from escaping unnoticed.
    של אותה מלכות נמי, אי אפשר דלא ערק חד מינייהו. אמר רב יהודה אמר שמואל: כשמשמרות רואות זו את זו. אי אפשר דלא ניימא פורתא! אמר רבי לוי: כגון דמהדר לה למתא שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא.
  29. Ketubot 28b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling grave impurity
    Shmuel permits a person to traverse a field containing a lost grave by blowing aside loose material while walking.
    ושהמקום הזה בית הפרס הוא. מאי טעמא? בית הפרס דרבנן. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך. ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר: בית הפרס שנידש — טהור. מאי טעמא — אי אפשר לעצם כשעורה שלא נידש ברגל.
  30. Ketubot 39a אמר שמואל halacha ruling female maturity
    Shmuel fixes the interval between girlhood and full maturity at exactly six months.
    וכי תימא דאיעברא כשהיא נערה, ואולידה כשהיא נערה. ובשיתא ירחי מי קא ילדה? והאמר שמואל: אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים. וכי תימא: בציר הוא דליכא, הא טפי — איכא, הא ״אלא״ קאמר!
  31. Ketubot 48b שמואל אמר halacha dispute spousal inheritance
    Shmuel assigns the stated marital consequence to the husband's right to inherit from his wife.
    ושמואל אמר: לירושתה.
  32. Ketubot 50b אמר שמואל halacha exegesis daughter support
    Shmuel rules that a daughter's marriage provision is estimated according to what her father would have provided.
    אמר רבי חייא בר יוסף: רב זן מחיטי דעלייה. איבעיא להו: פרנסה הויא, ומאי עלייה — מעילוייא דאב, וכדשמואל. דאמר שמואל: לפרנסה, שמין באב.
  33. Ketubot 50b אמר שמואל halacha exegesis daughter support
    Shmuel's principle that a daughter's marriage provision is estimated from her father's practice explains the cited incident.
    מאי לאו למזוני, וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? לא, התם לפרנסה הואי. ושמואל לטעמיה, דאמר שמואל: לפרנסה שמין באב.
  34. Ketubot 53a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue inheritance
    Shmuel warns Rav Yehuda never to redirect an inheritance, even from a bad son to a good son and certainly not from a son to a daughter, because future descendants are unknowable.
    חזייה דלא הוה ניחא ליה, אמר ליה: מאי דעתיך — משום דאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תיהוי בעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא — דלא ידיעא מאי זרעא נפיק מיניה, וכל שכן מברא לברתא,
  35. Ketubot 54a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling widow support
    Shmuel rules that a widow who accepts a marriage proposal loses support, but retains it when she refuses because of loyalty to her deceased husband.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: תבעוה להנשא ונתפייסה — אין לה מזונות. הא לא נתפייסה, יש לה מזונות? אמר רב ענן: לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל: אמרה ״מחמת פלוני בעלי״ — יש לה מזונות, ״מחמת בני אדם שאינן מהוגנין לה״ — אין לה מזונות.
  36. Ketubot 54a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling widow support
    Shmuel rules that a widow who claims her marriage settlement in court loses her right to support.
    ולית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: התובעת כתובתה בבית דין — אין לה מזונות.
  37. Ketubot 54a שמואל אמר halacha dispute widow rights
    Shmuel rules according to the practice of Galilee concerning a widow's rights, contrary to Rav.
    וכך היו אנשי ירושלים וכו'. אתמר, רב אמר: הלכה כאנשי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כאנשי גליל.
  38. Ketubot 54a שמואל אמר halacha dispute widow clothing
    Shmuel rules that clothing worn by a widow is not appraised against her settlement, contrary to Rav.
    איתמר. אלמנה, רב אמר: שמין מה שעליה. ושמואל אמר: אין שמין מה שעליה. אמר רב חייא בר אבין: וחילופה בלקיט.
  39. Ketubot 55b שמואל אמר halacha dispute deathbed gift
    Shmuel says he cannot determine the legal effect of a deathbed gift recorded with an act of acquisition.
    ורב לא אזיל בתר אומדנא? והא איתמר: מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין, בבי רב משמיה דרב אמרי: ארכביה אתרי רכשי. ושמואל אמר: לא ידענא מאי אידון בה.
  40. Ketubot 55b שמואל אמר halacha exegesis deathbed gift
    Shmuel is uncertain about the gift because the donor may have intended acquisition only through the document, which cannot operate after death.
    ושמואל אמר: לא ידענא מאי אידון בה, שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה.
  41. Ketubot 56a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling marriage settlement
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Elazar ben Azarya regarding the additional marriage settlement.
    אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כרבי אלעזר בן עזריה.
  42. Ketubot 57a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue lost settlement
    Shmuel attributes the ruling concerning a wife whose marriage document was lost to Rabbi Meir alone.
    אירכס כתובתה. אתו לקמיה דרב יוסף, אמר להו: הכי אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר.
  43. Ketubot 57a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling marriage document
    Shmuel's rule that the law follows Rabbi Meir in his protective decrees requires the husband to write a replacement marriage document.
    אבל חכמים אומרים: משהא אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה. אמר ליה אביי: והא אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כרבי מאיר בגזירותיו! אי הכי, זיל כתוב לה.
  44. Ketubot 59a אמר שמואל halacha ruling consecrated labor
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yohanan the Sandal-Maker concerning the legal effect of dedicating future labor.
    אמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן הסנדלר.
  45. Ketubot 59a אמר שמואל halacha dialogue marital vows
    Shmuel's reported ruling is challenged from competing positions about a wife's vow concerning her handiwork.
    ומי אמר שמואל הכי? והתנן: ״קונם שאני עושה לפיך״ — אינו צריך להפר. רבי עקיבא אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו. רבי יוחנן בן נורי אמר: יפר, שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור.
  46. Ketubot 59a אמר שמואל halacha ruling marital vows
    Shmuel rules like Rabbi Yohanan ben Nuri specifically concerning a wife's surplus production.
    ואמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן בן נורי. כי אמר שמואל הלכה כרבי יוחנן בן נורי, להעדפה.
  47. Ketubot 60a שמואל אמר halacha dispute infant recognition
    Shmuel sets thirty days as the period after which an infant recognizes its mother, differing from Rav and Rabbi Yohanan.
    עד כמה? אמר רבא אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: שלשה חדשים, ושמואל אמר: שלשים יום. ורבי יצחק אמר רבי יוחנן: חמשים יום. אמר רב שימי בר אביי: הלכה כרבי יצחק שאמר משום רבי יוחנן. בשלמא רב ורבי יוחנן — כל חד וחד כי חורפיה. אלא לשמואל, כי האי גוונא מי משכחת לה?
  48. Ketubot 60a משמיה דשמואל halacha ruling infant recognition
    Shmuel actually defines the period by however long it takes the infant to recognize its mother.
    כי אתא רמי בר יחזקאל, אמר: לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל. הכי אמר שמואל: כל זמן שמכירה.
  49. Ketubot 60a אמר שמואל halacha ruling breastfeeding
    Shmuel rules that after a child has ceased nursing for three days beyond twenty-four months, resuming is like nursing from a forbidden creature.
    פירש לאחר עשרים וארבעה חדש וחזר — כיונק שקץ. וכמה? אמר רב יהודה בר חביבא אמר שמואל: שלשה ימים. איכא דאמרי, תני רב יהודה בר חביבא קמיה דשמואל: שלשה ימים.
  50. Ketubot 60b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling remarriage waiting
    Shmuel applies Rabbi Meir's protective decrees to reject immediate betrothal or marriage.
    רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד. ואמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כרבי מאיר בגזירותיו.
  51. Ketubot 61b שמואל אמר halacha dispute marital vow
    Shmuel rules that even an indefinite vow should be allowed time because the husband may find grounds for annulment, contrary to Rav.
    אמר רב: מחלוקת במפרש, אבל בסתם — דברי הכל יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם נמי ימתין, שמא ימצא פתח לנדרו.
  52. Ketubot 61b שמואל אמר halacha dialogue marital vow
    Shmuel again allows time even for an indefinite marital vow because the husband may find grounds for annulment.
    הא פליגי בה חדא זימנא, דתנן: המדיר את אשתו מליהנות לו, עד שלשים יום — יעמיד פרנס, יותר מכאן — יוציא ויתן כתובה. ואמר רב: לא שנו אלא במפרש, אבל בסתם — יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם נמי ימתין, שמא ימצא פתח לנדרו!
  53. Ketubot 62b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling marital frequency
    Shmuel sets a scholar's conjugal interval from one Friday evening to the next.
    עונה של תלמידי חכמים אימת? אמר רב יהודה אמר שמואל: מערב שבת לערב שבת. ״אשר פריו יתן בעתו״, אמר רב יהודה, ואיתימא רב הונא, ואיתימא רב נחמן: זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת.
  54. Ketubot 64a אמר שמואל halacha ruling rebellious spouse
    Shmuel rules that a letter of rebellion is written against a betrothed woman but not against a woman awaiting levirate marriage.
    אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל: כותבין אגרת מרד על ארוסה, ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם. מיתיבי: אחת לי ארוסה ונשואה, אפילו נדה, אפילו חולה, ואפילו שומרת יבם!
  55. Ketubot 64a אמר שמואל halacha ruling levirate refusal
    Shmuel rules that the court responds when the levir makes the claim but not when the woman awaiting levirate marriage makes it.
    לא קשיא: כאן שתבע הוא, כאן שתבעה היא. דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: תבע הוא — נזקקין לו. תבעה היא — אין נזקקין לה.
  56. Ketubot 65a אמר שמואל halacha ruling wine allowance
    Shmuel grants a woman accustomed to wine one cup and a woman not accustomed to it two cups in the stated circumstances.
    מיתיבי: רגילה — נותנין לה! רגילה שאני, דאמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל: רגילה — נותנין לה כוס אחד. שאינה רגילה — נותנין לה שני כוסות.
  57. Ketubot 68a אמר שמואל halacha ruling daughter support
    Shmuel rules that a daughter's marriage provision is estimated according to what her father would have provided.
    גמ' אמר שמואל: לפרנסה — שמין באב. מתיבי: הבנות ניזונות ומתפרנסות מנכסי אביהן. כיצד? אין אומרים אילו אביה קיים, כך וכך היה נותן לה. אלא שמין את הנכסים ונותנין לה. מאי לאו: פרנסת הבעל? אמר רב נחמן בר יצחק: לא, בפרנסת עצמה.
  58. Ketubot 69b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute daughter support
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yosei, contrary to Rav Nahman's ruling like Rabbi Meir.
    איתמר, רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי, רבא אמר רב נחמן: הלכה כרבי מאיר.
  59. Ketubot 71a שמואל אמר halacha dispute marital vow
    Shmuel rules that even an indefinite marital vow does not require immediate divorce because the husband may find grounds for annulment, contrary to Rav.
    אמר רב: לא שנו אלא במפרש, אבל בסתם — יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם לא יוציא, שמא ימצא פתח לנדרו.
  60. Ketubot 71a שמואל אמר halacha dialogue marital intimacy
    Shmuel rules that even an indefinite vow barring marital intimacy does not require immediate divorce because the husband may find grounds for annulment.
    והא איפלגו ביה חדא זימנא, דתנן: המדיר את אשתו מתשמיש המטה, בית שמאי אומרים: שתי שבתות. — ובית הלל אומרים: שבת אחת. ואמר רב: מחלוקת במפרש, אבל בסתם — יוציא לאלתר ויתן כתובה. ושמואל אמר: אפילו בסתם נמי לא יוציא, שמא ימצא פתח לנדרו.
  61. Ketubot 71b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute wife adornment
    Shmuel defines an unlimited adornment prohibition for a poor woman as one lasting twelve months, differing from Rabbi Yohanan and Rav Hisda.
    רבי יוסי אומר: בעניות שלא נתן קצבה. וכמה קצבה? אמר רב יהודה אמר שמואל: שנים עשר חדש. רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עשר שנים. רב חסדא אמר אבימי: רגל, שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל.
  62. Ketubot 72a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis wife mobility
    Shmuel permits a husband to restrict his wife's attendance because of immoral people known to frequent the place.
    ואם היה טוען משום דבר אחר — רשאי. מאי ״דבר אחר״? אמר רב יהודה אמר שמואל: משום בני אדם פרוצין שמצויין שם. אמר רב אשי: לא אמרן אלא דאיתחזק, אבל לא איתחזק — לא כל כמיניה.
  63. Ketubot 72a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis marital condition
    Shmuel explains that the condition requiring a wife to speak refers to humiliating matters.
    ואם אמר לה על מנת שתאמרי. ותימא? אמר רב יהודה אמר שמואל: דברים של קלון.
  64. Ketubot 72a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis marital condition
    Shmuel explains the condition as requiring the wife to fill herself and then shake the contents out.
    או שתהא ממלאה ומערה לאשפה. ותיעביד! אמר רב יהודה אמר שמואל: שתמלא ונופצת. במתניתא תנא: שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה.
  65. Ketubot 72a אמר שמואל halacha exegesis niddah counting
    Shmuel derives that a menstruating woman counts her own seven clean days and may be relied upon.
    ומשמשתו נדה. היכי דמי? אי דידע בה — נפרוש, אי דלא ידע — נסמוך עילוה. דאמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל: מנין לנדה שסופרת לעצמה — שנאמר: ״וספרה לה שבעת ימים״, ״לה״ — לעצמה!
  66. Ketubot 72b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis modest conduct
    Shmuel defines immodest public spinning as exposing her arms to people and also identifies joking with young men as improper conduct.
    וטווה בשוק. אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם. רב חסדא אמר אבימי: בטווה ורד כנגד פניה, ומדברת עם כל אדם. אמר רב יהודה אמר שמואל: במשחקת עם בחורים.
  67. Ketubot 72b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis parental cursing
    Shmuel defines cursing a husband's parents before him as cursing his ancestors in the presence of their descendants.
    אבא שאול אומר: אף המקללת יולדיו בפניו. אמר רב יהודה אמר שמואל: במקללת יולידיו בפני מולידיו. וסימניך: ״אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי״. אמר רבה: דאמרה ליה ״ניכליה אריא לסבא באפי בריה״.
  68. Ketubot 72b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis marital conduct
    Shmuel defines a loud wife as one whose voice is heard concerning marital intimacy.
    רבי טרפון אומר: אף הקולנית. מאי ״קולנית״? אמר רב יהודה אמר שמואל: במשמעת קולה על עסקי תשמיש. במתניתא תנא: במשמשת בחצר זו ונשמע קולה בחצר אחרת.
  69. Ketubot 72b שמואל אמר halacha dispute conditional marriage
    Shmuel rules that a woman conditionally betrothed and then married without restating the condition does not require a bill of divorce, contrary to Rav.
    איתמר: קידשה על תנאי וכנסה סתם, רב אמר: צריכה הימנו גט. ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט. אמר אביי:
  70. Ketubot 73a שמואל אמר halacha ruling second marriage
    Shmuel rules that the woman requires a bill of divorce from the second man.
    ושמואל אמר: צריכה גט משני.
  71. Ketubot 76a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling exchange dispute
    Shmuel places on the donkey's owner the burden of proving that it was alive when he took possession of the exchanged cow.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: המחליף פרה בחמור, ומשך בעל החמור את הפרה, ולא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת החמור — על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת פרה.
  72. Ketubot 76b משמיה דשמואל halacha ruling burden proof
    Shmuel establishes that whoever possesses property when a doubt arises bears the burden of proof.
    אלא, כי אתא רמי בר יחזקאל, אמר: לא תצייתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל. הכי אמר שמואל: כל שנולד ספק ברשותו עליו הראיה. ותנא תונא כלה.
  73. Ketubot 77a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute bodily odor
    Shmuel defines polypus as an odor of the nose, while another teaching defines it as mouth odor.
    גמ' מאי ״בעל פוליפוס״? אמר רב יהודה אמר שמואל: ריח החוטם. במתניתא תנא: ריח הפה. רב אסי מתני איפכא. ומנח בה סימנא: שמואל לא פסיק פומיה מכוליה פירקין.
  74. Ketubot 77a אמר שמואל halacha ruling procreation
    Shmuel rules that a husband is compelled to divorce after ten childless years of marriage.
    ורב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: אפילו נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה — כופין אותו. תנן, אלו שכופין אותו להוציא: מוכה שחין ובעל פוליפוס. בשלמא לרב אסי: דרבנן קתני, דאורייתא לא קתני. אלא לרב תחליפא בר אבימי, ליתני נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה — כופין אותו.
  75. Ketubot 79a אמר שמואל halacha dialogue concealment deed
    Shmuel declares that he would tear up any deed designed to conceal a woman's property from her husband.
    אמר ליה: הכי והכי הוה. אמר ליה: שטר מברחת קא אמרת? הכי אמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: מורה הוראה אני: אם יבא שטר מברחת לידי — אקרענו.
  76. Ketubot 79b אמר שמואל halacha ruling wife property
    Shmuel rules in accordance with Hananya concerning property a wife brings into marriage.
    אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה. אמר רבא אמר רב נחמן: אף על גב דאמר שמואל הלכה כחנניה, מודה חנניה שאם נתגרשה — נותנת דמים ונוטלתן, מפני שבח בית אביה.
  77. Ketubot 84a שמואל אמר halacha dispute fraud waiver
    Shmuel rules that a condition waiving a buyer's fraud claim is effective, contrary to Rav.
    וסבר רב תנאו קיים? והא איתמר: האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה, רב אמר: יש לו עליו אונאה. ושמואל אמר: אין לו עליו אונאה.
  78. Ketubot 85b אמר שמואל halacha exegesis debt assignment
    Shmuel concedes that a wife who brings a debt document into marriage cannot later forgive it because her husband's legal control equals hers.
    אמר ליה רבא לבריה דרב חייא בר אבין: תא אימא לך מילתא מעליותא דהוה אמר אבוך. הא דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו — מחול, ואפילו יורש מוחל — מודה שמואל במכנסת שטר חוב לבעלה, וחזרה ומחלתו — שאינו מחול, מפני שידו כידה.
  79. Ketubot 86a אמר שמואל halacha ruling debt assignment
    Shmuel rules that a creditor who sells a debt document may later forgive the debt, as may the creditor's heir.
    גופא, אמר שמואל: המוכר שטר חוב לחבירו, וחזר ומחלו — מחול, ואפילו יורש מוחל. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ואי פקח הוא, מקרקש ליה זוזי, וכתב ליה שטרא בשמיה.
  80. Ketubot 87a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling widow oath
    Shmuel transmits Abba Shaul's ruling that broad waiver language prevents a husband or his heirs from imposing an oath, though collection from orphans still requires one.
    אמר רב נחמן אמר שמואל משום אבא שאול בן אימא מרים: בין ״דלא שבועה״, בין ״דנקי שבועה״, בין ״דלא נדר״, ובין ״דנקי נדר״, בין ״מנכסי״, ובין ״מנכסיא אילין״ — בין הוא ובין יורשיו אין משביעין אותה. אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה.
  81. Ketubot 87a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling widow oath
    Shmuel rules in accordance with Abba Shaul ben Imma Miriam concerning waiver of a widow's oath.
    ואיכא דאמרי לה, מתניתא אבא שאול בן אימא מרים אמר: בין ״דלא שבועה״, בין ״דנקי שבועה״, בין ״דלא נדר״, ובין ״נקי נדר״, בין ״מנכסי״, ובין ״מנכסיא אילין״ — בין הוא ובין יורשיו אין משביעין אותה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כבן אימא מר
    ואיכא דאמרי לה, מתניתא אבא שאול בן אימא מרים אמר: בין ״דלא שבועה״, בין ״דנקי שבועה״, בין ״דלא נדר״, ובין ״נקי נדר״, בין ״מנכסי״, ובין ״מנכסיא אילין״ — בין הוא ובין יורשיו אין משביעין אותה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים: הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כבן אימא מרים.
  82. Ketubot 89a שמואל אמר halacha dispute marriage document
    Shmuel applies the ruling even in a place where marriage documents are normally written, contrary to Rav.
    אמר רב: במקום שאין כותבין כתובה עסקינן. ושמואל אמר: אף במקום שכותבין כתובה.
  83. Ketubot 89b אמר שמואל halacha dialogue successive deeds
    Shmuel rules that when two documents are issued successively, the second cancels the first.
    לימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל. דאמר רב נחמן אמר שמואל: שני שטרות היוצאין בזה אחר זה, ביטל שני את הראשון.
  84. Ketubot 93a אמר שמואל halacha exegesis creditor distribution
    Shmuel explains the distribution as a two-hundred claimant waiving any claim against the one-hundred claimant's first hundred.
    אמר שמואל: בכותבת בעלת מאתים לבעלת מנה ״דין ודברים אין לי עמך במנה״.
  85. Ketubot 93a אמר שמואל halacha exegesis creditor distribution
    Shmuel explains the distribution as the three-hundred claimant waiving claims against the other two claimants in the first hundred.
    אמר שמואל: בכותבת בעלת שלש מאות לבעלת מאתים ולבעלת מנה ״דין ודברים אין לי עמכם במנה״.
  86. Ketubot 93a אמר שמואל halacha other partnership funds
    Shmuel begins a ruling about two people who invest one hundred and two hundred in a common purse, but the fragment omits the outcome.
    וכן שלשה שהטילו. אמר שמואל: שנים שהטילו לכיס, זה מנה וזה מאתים —
  87. Ketubot 93b אמר שמואל both other unclear
    Shmuel begins explaining a dispute, but the supplied fragment omits his explanation.
    גמ' במאי קמיפלגי? אמר שמואל:
  88. Ketubot 94a שמואל אמר halacha dispute simultaneous deeds
    Shmuel gives judges discretion when two deeds bear the same date, contrary to Rav's equal division.
    אתמר: שני שטרות היוצאים ביום אחד, רב אמר: חולקין, ושמואל אמר: שודא דדייני.
  89. Ketubot 94b שמואל אמר halacha exegesis document transfer
    Shmuel follows Rabbi Elazar's position that delivery witnesses effect a document's legal force.
    ושמואל דאמר כרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי.
  90. Ketubot 96a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling widow finds
    Shmuel rules that an object found by a widow belongs to her.
    תא שמע, אמר רבי זירא אמר שמואל: מציאת אלמנה לעצמה. אי אמרת בשלמא ״הניזונת״ תנן — שפיר. אלא אי אמרת ״ניזונת״ תנן, ניהוו כבעל: מה בעל מציאת אשה לבעלה, הכא נמי מציאת אשה ליורשים!
  91. Ketubot 100a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha dispute orphan inheritance
    Shmuel rules that a court appoints a guardian to choose favorable shares for minor heirs and that they may object upon adulthood.
    אמר רב הונא בר חנינא אמר רב נחמן, הלכה כדברי חכמים: ולית ליה לרב נחמן מה כח בית דין יפה? והאמר רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן — בית דין מעמידין להן אפוטרופוס, ובוררין להם חלק יפה. הגדילו — יכולין למחות. ורב נחמן דידיה אמר: הגדילו — אין יכולין למחות, אם כן מה כח בית דין יפה.
  92. Ketubot 100b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute orphan property
    Shmuel rules that movable property of orphans is appraised and sold immediately, contrary to waiting for market days.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מטלטלין של יתומים — שמין אותן ומוכרין אותן לאלתר. רב חסדא אמר אבימי: מוכרין אותן לשווקים.
  93. Ketubot 100b אמר שמואל halacha ruling minor refusal
    Shmuel rules that a girl who exits marriage through refusal has no marriage settlement, while one divorced by a bill has one.
    ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: ממאנת — אין לה כתובה, יוצאה בגט — יש לה כתובה.
  94. Ketubot 101a שמואל אמר halacha dialogue legal positions
    The passage proposes that Shmuel follows Rabbi Yehoshua in the disputed matter, in contrast to Rav.
    לימא רב דאמר כרבי אליעזר ושמואל דאמר כרבי יהושע?
  95. Ketubot 101a משמיה דשמואל halacha ruling wife property
    Shmuel limits the loss of worn-out property to usufruct property and preserves the wife's claim to guaranteed dowry property.
    ולא בלאות. אמר ליה רב הונא בר חייא לרב כהנא: אמרת לן משמיה דשמואל: לא שנו אלא נכסי מלוג, אבל נכסי צאן ברזל, אית לה.
  96. Ketubot 101a אמר שמואל halacha ruling marriage settlement
    Shmuel limits denial of the marriage settlement to the standard one or two hundred while preserving the additional amount.
    אין להן כתובה. אמר שמואל: לא שנו אלא מנה מאתים, אבל תוספת, יש להן.
  97. Ketubot 106a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling temple treasury
    Shmuel teaches that scholars who instruct priests in slaughter law receive wages from the Temple treasury contribution.
    אמר רבי יצחק בר רדיפא אמר רבי אמי: מבקרי מומין שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב יהודה אמר שמואל: תלמידי חכמים המלמדין הלכות שחיטה לכהנים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.
  98. Ketubot 107a שמואל אמר halacha dispute wife support
    Shmuel refuses to award support to an absent man's wife but concedes support for the first three months because a man does not leave his home empty.
    פוסקין מזונות לאשת איש. ושמואל אמר: אין פוסקין מזונות לאשת איש. אמר שמואל: מודה לי אבא בשלשה חדשים הראשונים, לפי שאין אדם מניח ביתו ריקן.
  99. Ketubot 107a שמואל אמר halacha dispute wife support
    Shmuel refuses to award support when the absent husband has not been reported dead, contrary to Rav.
    בששמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי, בשלא שמעו בו שמת. רב אמר: פוסקין, דהא משועבד לה. ושמואל אמר: אין פוסקין.
  100. Ketubot 108b אמר שמואל halacha dialogue partial admission
    Shmuel rules that one sued for wheat and barley who admits owing one of them is liable.
    לימא תהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל, דאמר רב נחמן אמר שמואל: טענו חטין ושעורים והודה לו באחד מהן — חייב!
  101. Ketubot 110b אמר שמואל aggada maxim routine change
    Shmuel teaches that a change in routine marks the beginning of intestinal illness.
    רבן שמעון בן גמליאל אומר כו'. מאי ״בודק״? כדשמואל. דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעים. כתוב בספר בן סירא: ״כל ימי עני רעים״. והאיכא שבתות וימים טובים? כדשמואל. דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעים.
  102. Ketubot 111a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling leaving babylonia
    Shmuel forbids leaving Babylonia for other lands just as leaving the Land of Israel for Babylonia is forbidden.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: אפילו מפומבדיתא לבי כובי. ההוא דנפק מפומבדיתא לבי כובי, שמתיה רב יוסף. ההוא דנפק מפומבדיתא לאסתוניא, שכיב. אמר אביי: אי בעי האי צורבא מרבנן, הוה חיי.

Nedarim (33)

  1. Nedarim 4b אמר שמואל halacha ruling vow wording
    Shmuel requires each abbreviated vow formula to include the words indicating that the speaker will not eat or taste the other's food.
    האומר לחבירו מודר אני וכו'. אמר שמואל: בכולן עד שיאמר, ״שאני אוכל לך״, ״שאני טועם לך״.
  2. Nedarim 4b אמר שמואל halacha exegesis vow wording
    Shmuel explains that only when the speaker says he will not eat or taste the other's food is he forbidden while the other remains permitted.
    אלא, אמר שמואל: טעמא דאמר ״שאני אוכל לך״ ״שאני טועם לך״, הוא דאסור וחבירו מותר.
  3. Nedarim 9a אמר שמואל halacha exegesis vow wording
    Shmuel construes the formula 'like the vows of the wicked' so that 'I am' creates naziriteship, 'upon me' a sacrifice, and 'from it' an oath.
    גמ' ודלמא הכי קאמר: כנדרי רשעים לא נדרנא? אמר שמואל: באומר ״כנדרי רשעים הריני עלי והימנו״, ״הריני״ — בנזירות, ״עלי״ — בקרבן, ״הימנו״ — בשבועה.
  4. Nedarim 9a אמר שמואל halacha exegesis nazirite declaration
    Shmuel limits the phrase 'I am' to a case where a nazirite passes before the speaker.
    ״הריני״ נזירות. דלמא הריני בתענית קאמר? אמר שמואל: כשהיה נזיר עובר לפניו.
  5. Nedarim 10b אמר שמואל halacha ruling oath substitutes
    Shmuel rules that the expressions ashibta, ashkika, and kerinsha have no legal effect as oath substitutes.
    כינויי כינויין דשבועה היכי דמי? ״שבואל״ ״שבותיאל״ ״שקוקאל״. שבואל? שבואל בן גרשום משמע! אלא: ״שבובאל״ ״שבותיאל״ ״שקוקאל״ מהו? אמר שמואל: אמר ״אשיבתא״ — לא אמר כלום, ״אשקיקא״ — לא אמר כלום, ״קרינשא״ — לא אמר כלום.
  6. Nedarim 12a אמר שמואל halacha exegesis personal prohibition
    Shmuel requires that the speaker previously have made a vow on the commemorated day for comparison to that day to create a prohibition.
    מיתיבי: איזהו איסר האמור בתורה? אמר: ״הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו״, ״כיום שמת בו רבו״, ״כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם״, ״כיום שראיתי ירושלים בחורבנה״, ואמר שמואל: והוא שנדור באותו היום.
  7. Nedarim 12a אמר שמואל halacha ruling personal prohibition
    Shmuel requires the speaker to have maintained a vow continuously from the referenced day onward.
    דשמואל, הכי איתמר, אמר שמואל: והוא שנדור ובא מאותו היום ואילך.
  8. Nedarim 12b אמר שמואל halacha exegesis thanksgiving loaves
    Shmuel rules that one fulfills the thanksgiving-offering requirement by baking four loaves, while forty is the preferred performance.
    וכי הא דאמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל: לחמי תודה שאפאן בארבע חלות — יצא. והכתיב ארבעים! למצוה.
  9. Nedarim 16b אמר שמואל as transmitted by Rav Giddel halacha exegesis oaths commandments
    Shmuel derives that an oath cannot override a commandment because one may profane his word only regarding personal matters, not divine obligations.
    חומר בנדרים מבשבועות כיצד כו'. רב כהנא מתני: אמר רב גידל אמר רב. ורב טביומי מתני: אמר רב גידל אמר שמואל. מנין שאין נשבעין לעבור על המצות? תלמוד לומר: ״לא יחל דברו״, ״דברו לא יחל״ — אבל מיחל הוא לחפצי שמים.
  10. Nedarim 17a שמואל אמר halacha dispute successive naziriteship
    Shmuel rules that naziriteship takes effect upon an existing naziriteship even when the identical declaration is repeated for the same day, contrary to Rav Huna.
    גמ' אמר רב הונא: לא שנו אלא דאמר ״הריני נזיר היום״ ״הריני נזיר למחר״, דמיגו דקא מיתוסף יומא יתירא — חיילא נזירות על נזירות. אבל אמר ״הריני נזיר היום״, ״הריני נזיר היום״ — אין חלה נזירות על נזירות. ושמואל אמר: אפילו אמר: ״הריני נזיר היום״, ״הריני נזיר היום״ — חלה נזירות עליה.
  11. Nedarim 22a אמר שמואל aggada maxim making vows
    Shmuel teaches that one who makes a vow is called wicked even if he fulfills it.
    ולא פתחינן בהא נמי דשמואל. דאמר שמואל: אף על פי שמקיימו — נקרא רשע. אמר רבי אבהו, מאי קרא: ״וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא״, ויליף ״חדלה״ ״חדלה״. כתיב הכא: ״וכי תחדל לנדר״, וכתיב התם: ״שם רשעים חדלו רגז״.
  12. Nedarim 25a אמר שמואל halacha dialogue exaggerated vows
    Shmuel explains that the impossible snake comparison concerns a snake that is flat-backed, not merely enormous.
    אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד, ולא? והא ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא, רמו ליה תליסר אורוותא דתיבנא ובלע יתהון! אמר שמואל: בטרוף, כולהו נחשי מיטרף טרפי! אגבו טרוף קאמרינן.
  13. Nedarim 27b אמר שמואל halacha story conditional divorce
    Shmuel rules that a man stranded across a ferry at the deadline has not legally arrived despite calling out that he has come.
    מאי שנא מההוא דאמר להו: אי לא אתינא מכאן עד תלתין יומין ליהוי גיטא. אתא ופסקיה מעברא. אמר להו: חזו דאתאי, חזו דאתאי! ואמר שמואל: לא שמיה מתייא. אמאי? והא מינס אניס!
  14. Nedarim 28a אמר שמואל halacha dialogue royal law
    Shmuel establishes that the law of the kingdom has legal force.
    גמ' והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?
  15. Nedarim 28a אמר שמואל as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha exegesis tax collector
    Shmuel limits the disputed permission to a tax collector whose assessment has no fixed amount.
    אמר רב חיננא אמר רב כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה. דבי רבי ינאי אמר: במוכס העומד מאליו.
  16. Nedarim 31a אמר שמואל halacha ruling trial purchase
    Shmuel holds a prospective buyer liable when an artisan's vessel taken for inspection is accidentally lost, because the buyer receives the benefit.
    גמ' אמר שמואל: הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו — חייב. אלמא קסבר הנאת לוקח היא.
  17. Nedarim 32a שמואל אמר aggada exegesis abraham punishment
    Shmuel says Abraham was punished because he questioned God's measure by asking how he would know that he would inherit the land.
    ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״במה אדע כי אירשנה״. ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: ״תן לי הנפש והרכש קח לך״.
  18. Nedarim 32a שמואל אמר aggada exegesis abraham retainers
    Shmuel interprets Abraham's emptying his retainers as supplying them with gold.
    ״וירק את חניכיו ילידי ביתו״, רב אמר: שהוריקן בתורה. ושמואל אמר: שהוריקן בזהב.
  19. Nedarim 36b אמר שמואל halacha exegesis teaching payment
    Shmuel explains that Scripture may not be taught to one barred from benefiting because that locale pays for Scripture teaching but not for midrash.
    מלמדו מדרש הלכות ואגדות, אבל לא ילמדנו מקרא. מקרא מאי טעמא לא ילמדנו — משום דקמהני ליה, מדרש נמי קמהני ליה! אמר שמואל: במקום שנוטלין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדרש. מאי פסקא?
  20. Nedarim 39a אמר שמואל halacha exegesis visiting sick
    Shmuel permits a visitor whose property is forbidden to the patient to stand but not sit where payment is taken for sitting with the sick.
    גמ' במאי עסקינן? אי בשנכסי מבקר אסורין על חולה — אפילו יושב נמי? אי בשנכסי חולה אסורין על המבקר — אפילו עומד נמי לא! אמר שמואל: לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה, ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה, ואין נוטלין שכר על העמידה.
  21. Nedarim 40a אמר שמואל halacha dispute river water
    Shmuel teaches that a river is replenished from its banks, a position contrasted with reports connecting its flow to rain and with another purity ruling.
    ואמר רבין אמר רב: מטרא במערבא — סהדא רבה פרת. ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: נהרא מכיפיה מתבריך. ופליגא דשמואל אדשמואל, דאמר שמואל: אין המים מטהרין בזוחלין
  22. Nedarim 41a אמר שמואל halacha ruling visiting sick
    Shmuel permits visiting only a patient whose fever has broken.
    אמר שמואל: אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה. לאפוקי מאי? לאפוקי הא דתניא, רבי יוסי בן פרטא אומר משום רבי אליעזר: אין מבקרין לא חולי מעיים ולא חולי העין ולא מחושי הראש. בשלמא חולי מעיים — משום כיסופא. אלא חולי העין ומחושי הראש מאי טעמא?
  23. Nedarim 50b אמר שמואל aggada exegesis medical egg
    Shmuel describes a turmit egg repeatedly cooked and cooled until tiny enough to swallow so a physician can diagnose an internal sore.
    ומותר בביצה טורמיטא. מאי ביצה טורמיטא? אמר שמואל: עבדא דעביד לה שוי אלפא דינרי, ומעייל לה אלפא זימני במיא חמימי ואלפא זימני במיא קרירי עד דמתזוטרא כי היכי דבלע יתה, ואם אית כיבא — סריך עלה, וכד נפקא ואתיא, ידע אסיא מאי סמא מתבעי ליה ובמאי מתסי.
  24. Nedarim 51a אמר שמואל halacha dispute gourd definition
    Shmuel identifies the roasted gourd as the Kerkuzai gourd, while Rav Ashi identifies a gourd buried in embers.
    ובדלעת הרמוצה. מאי ״דלעת הרמוצה״? אמר שמואל: קרא קרקוזאי. רב אשי אמר: דלעת הטמונה ברמץ.
  25. Nedarim 54b אמר שמואל aggada maxim bloodletting diet
    Shmuel warns that one who eats bird meat after bloodletting risks having the heart fly away like a bird.
    אמר אביי: כגון שהקיז דם, דלא אכיל דגים. אי הכי, אפילו עופות נמי לא אכיל. דאמר שמואל: דמסוכר ואכיל בישרא דצפרא — פרח לביה כצפרא! ותניא: אין מקיזין לא על דגים, ולא על עופות, ולא על בשר מליח. ותניא: הקיז דם — לא יאכל לא חלב, ולא גבינה, ולא ביצים, ולא שחליים, ולא עופות, ולא בשר מליח! שאני עופות, דאפשר ע
    אמר אביי: כגון שהקיז דם, דלא אכיל דגים. אי הכי, אפילו עופות נמי לא אכיל. דאמר שמואל: דמסוכר ואכיל בישרא דצפרא — פרח לביה כצפרא! ותניא: אין מקיזין לא על דגים, ולא על עופות, ולא על בשר מליח. ותניא: הקיז דם — לא יאכל לא חלב, ולא גבינה, ולא ביצים, ולא שחליים, ולא עופות, ולא בשר מליח! שאני עופות, דאפשר על ידי שליקה.
  26. Nedarim 54b אמר שמואל aggada maxim fish medicine
    Shmuel teaches through a wordplay that fish is medicine for the eyes, though the passage limits this to the end of an illness.
    אביי אמר: כגון דכייבין ליה עיניה, דדגים קשין לעינים. אי הכי אכיל דגים, דהא אמר שמואל: נון סמך עין — נונא סמא לעינים! ההוא סוף אוכלא.
  27. Nedarim 71a אמר שמואל halacha exegesis vow annulment
    Shmuel derives that a later betrothed man may annul vows already resting upon the woman.
    גמ' מנלן דארוס אחרון מיפר נדרים שנראו לארוס ראשון? אמר שמואל, אמר קרא: ״ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה״. נדרים שהיו עליה כבר. דלמא הני מילי שלא נראו לארוס ראשון, אבל נדרים שנראו לארוס ראשון — לא מצי מיפר ארוס אחרון!
  28. Nedarim 81a אמר שמואל aggada maxim personal hygiene
    Shmuel warns that tangled hair leads to blindness, dirty clothing to mental disturbance, and bodily filth to sores and boils.
    גוף כולו לא כל שכן?! אמרי: אין, כביסה אלימא לרבי יוסי. דאמר שמואל: האי ערבוביתא דרישא — מתיא לידי עוירא, ערבוביתא דמאני — מתיא לידי שעמומיתא, ערבוביתא דגופא — מתיא לידי שיחני וכיבי.
  29. Nedarim 82a אמר שמואל halacha ruling wife vows
    Shmuel transmits Levi's rule that a husband may annul all his wife's vows except her prohibition of her own benefit to another person, while he may annul another's benefit to her.
    אמר שמואל משמיה דלוי: כל נדרים בעל מפר לאשתו, חוץ מן ״הנאתי על פלוני״, שאינו מפר. אבל ״הנאת פלוני עלי״ — מפר.
  30. Nedarim 82b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute wife vows
    Shmuel rules that when a wife vows against two loaves and only one causes deprivation, annulment of that loaf also annuls the other, contrary to Rabbi Yohanan.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: נדרה משתי ככרות, באחת מתענה, ובאחת אין מתענה, מתוך שהוא מפר למתענה — מפר לשאינו מתענה. ורב אסי אמר רבי יוחנן: מפר למתענה, ואין מפר לשאין מתענה.
  31. Nedarim 85a אמר שמואל halacha ruling future property
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yohanan ben Nuri concerning a wife's dedication of future handiwork.
    גמ' אמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן בן נורי. למימרא דקסבר שמואל אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם? ורמינהי: המקדיש מעשה ידי אשתו —
  32. Nedarim 85b אמר שמואל halacha ruling future property
    Shmuel rules like Rabbi Yohanan the Sandal-Maker that surplus future handiwork remains unconsecrated.
    הרי זו עושה ואוכלת. והמותר — רבי מאיר אומר: הקדש, רבי יוחנן הסנדלר אומר: חולין. ואמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן הסנדלר. אלמא אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם.
  33. Nedarim 88a שמואל אומר halacha dispute wife gifts
    Shmuel rules that a husband does not acquire a gift given to his wife even when she is told to do whatever she wishes with it, contrary to Rav.
    גמ' אמר רב: לא שנו אלא דאמר לה ״מה שאת נושאת ונותנת בפיך״, אבל אמר ״מה שתרצי עשי״, קנה יתהון בעל. ושמואל אומר: אפילו אמר ״מה שתרצי עשי״ — לא קנה יתהון בעל. מתקיף לה רבי זירא:

Nazir (13)

  1. Nazir 2b אמר שמואל halacha exegesis nazirite declaration
    Shmuel limits the declaration 'I shall be' to a case where a nazirite passes before the speaker.
    האומר ״אהא״ — הרי זה נזיר. דלמא ״אהא בתענית״ קאמר? אמר שמואל: כגון שהיה נזיר עובר לפניו.
  2. Nazir 2b אמר שמואל halacha exegesis nazirite declaration
    Shmuel explains the declaration as one made while the speaker holds his hair and says he will beautify it.
    אמר שמואל: שתפוס בשערו, ואמר ״אנאה״.
  3. Nazir 3a אמר שמואל halacha exegesis nazirite declaration
    Shmuel limits the declaration 'I am like this' to a case where a nazirite passes before the speaker.
    ״הריני כזה״ — נהי נמי דתפוס בשערו, ״הריני כזה״ — לא אמר! אמר שמואל: כגון שהיה נזיר עובר לפניו.
  4. Nazir 3a אמר שמואל halacha exegesis nazirite declaration
    Shmuel explains that the speaker is holding his hair, showing that his ambiguous reference concerns naziriteship rather than Torah.
    אימא תורה, דכתיב ״סלסלה ותרוממך״? אמר שמואל: הכא נמי שתפוס בשערו.
  5. Nazir 3a אמר שמואל halacha exegesis nazirite declaration
    Shmuel explains that the speaker is holding his hair, showing that his ambiguous statement concerns naziriteship rather than feeding the poor.
    אימא מיזן עניי, כדכתיב: ״ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו״. אמר שמואל: הכא נמי שתפוס בשערו.
  6. Nazir 14b שמואל אמר halacha dispute nazirite interruption
    Shmuel rules that the intervening event cancels the count because this is one naziriteship rather than two.
    ושמואל אמר: סותר. אפילו לריש לקיש דאמר אין סותר — התם שתי נזירות, הכא חדא נזירותא.
  7. Nazir 19a אמר שמואל halacha exegesis nazirite purity
    Shmuel explains that the days count only where the nazirite leaves, undergoes two sprinklings, and immerses.
    יצא ונכנס — עולין לו מן המנין. קתני עולין לו מן המנין. משום דיצא חל עליה נזירות? אמר שמואל: כגון שיצא והזה ושנה וטבל.
  8. Nazir 24b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue nazirite offerings
    Shmuel challenges Avuha bar Ihi to identify four rams requiring no bread: his, hers, one after death, and one after atonement.
    העולה — תקרב עולה, והשלמים — תקרב כו'. אמר ליה שמואל לאבוה בר איהי: לא תיתיב על כרעיך עד דאמרת לי הדא מילתא: ואלו הן ארבעה אילים שאינן טעונין לחם: שלו, ושלה, ושלאחר המיתה, ושלאחר כפרה.
  9. Nazir 38a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling passover cups
    Shmuel rules that the four Passover cups together must contain enough wine for a quarter-log.
    ״נזיר״ — רביעית יין לנזיר. ״עושה פסח״ — דאמר רב יהודה אמר שמואל: ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית. ״שהורו״ — שתה רביעית יין אל יורה. ״במקדש״ — שתה רביעית יין ונכנס למקדש חייב מיתה.
  10. Nazir 57b אמר שמואל halacha exegesis hair removal
    Shmuel limits the permitted shaving to a woman or minor, for whom rounding the head does not create the stated concern.
    מגלחין ומביאין. ואמאי? דילמא לאו טמאין אינון, וקעביד הקפה! אמר שמואל: באשה וקטן.
  11. Nazir 57b אמר שמואל halacha exegesis hair removal
    Shmuel limits the four required shavings in the doubtful case to a woman or minor.
    מר זוטרא מתני לה להא שמעתא דשמואל אסיפא: נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק — אוכל בקדשים לאחר ששים יום, ומגלח ארבע תגלחות. והא קעביד הקפה! אמר שמואל: באשה וקטן.
  12. Nazir 59b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis nazirite offerings
    Shmuel explains that Rabbi Yehoshua states the proposal only to sharpen the students rather than as a practical ruling.
    גמ' ולייתי! אמר רב יהודה אמר שמואל: לא אמר רבי יהושע אלא לחדד בה את התלמידים.
  13. Nazir 62b אמר שמואל halacha dialogue slave emancipation
    Shmuel rules that an ownerless slave becomes free without requiring an emancipation document.
    גמ' לימא בדשמואל קמיפלגי, דאמר שמואל: המפקיר עבדו יצא לחירות, ואין צריך גט שיחרור.

Sotah (14)

  1. Sotah 10b אמר שמואל aggada exegesis judah tamar
    Shmuel the Elder interprets 'he did not continue to know her' to mean that once Judah knew Tamar, he never again ceased relations with her.
    ״ולא יסף עוד לדעתה״. אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי משמיה דרב שמואל בר אמי: כיון שידעה — שוב לא פסק ממנה. כתיב הכא: ״ולא יסף עוד לדעתה״, וכתיב התם: ״קול גדול ולא יסף״.
  2. Sotah 13b שמואל אמר aggada exegesis moses death
    Shmuel applies the verse 'Who is like the wise, and who knows the interpretation of a matter' to the account of Moses's death.
    ושמואל אמר: ״מי כהחכם ומי יודע פשר דבר״, ורבי יוחנן אמר: ״החכמה מאין תמצא״, ורב נחמן אמר: ״וימת שם משה וגו'״, סמליון אמר: ״וימת שם משה ספרא רבה דישראל״.
  3. Sotah 24b שמואל אמר halacha dialogue sotah eligibility
    The passage proposes that Shmuel follows Rabbi Yonatan in the disputed definition of a wife eligible for the sotah procedure.
    אי הכי, לימא רב דאמר כרבי יאשיה ושמואל דאמר כרבי יונתן? אמר לך רב: אנא דאמרי — אפילו לרבי יונתן. מדאיצטריך קרא למעוטה — מכלל דאשתו מעלייתא היא.
  4. Sotah 25a שמואל אמר halacha exegesis sotah eligibility
    Shmuel says his position fits even Rabbi Yoshiya because Scripture's need to include the woman shows she is not ordinarily considered a wife.
    ושמואל אמר: אנא דאמרי — אפילו לרבי יאשיה. מדאיצטריך קרא לרבויה — מכלל דלאו אשתו היא כלל.
  5. Sotah 26b אמר שמואל halacha dialogue sotah warning
    Shmuel rules that a sexually impotent man can be the subject of a sotah warning and can disqualify a woman from terumah.
    חוץ מן הקטן וכו'. ״איש״ אמר רחמנא, ולא קטן ושאינו איש. למעוטי מאי? אילימא למעוטי שחוף, והאמר שמואל: שחוף מקנין על ידו, ופוסל בתרומה!
  6. Sotah 26b אמר שמואל both other unclear
    Shmuel begins advising whom a person should marry, but the supplied fragment omits the object of the advice.
    אמר שמואל: ישא אדם
  7. Sotah 39b שמואל אמר halacha dispute torah procession
    Shmuel permits the congregation to depart once the Torah scroll itself leaves, rather than waiting until it is returned to its place.
    ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת, עד שינטל ספר תורה ויניח במקומו. ושמואל אמר: עד שיצא.
  8. Sotah 40a שמואל אמר halacha dispute modim prayer
    Shmuel prescribes that the congregation say 'God of all flesh, for we thank You' while the prayer leader recites Modim.
    בזמן ששליח צבור אומר מודים, העם מה הם אומרים? אמר רב: ״מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך״. ושמואל אמר: ״אלהי כל בשר, על שאנו מודים לך״. רבי סימאי אומר: ״יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך״. נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי: ״ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו, על שאנו מודים לך״. רב א
    בזמן ששליח צבור אומר מודים, העם מה הם אומרים? אמר רב: ״מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך״. ושמואל אמר: ״אלהי כל בשר, על שאנו מודים לך״. רבי סימאי אומר: ״יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך״. נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי: ״ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו, על שאנו מודים לך״. רב אחא בר יעקב מסיים בה הכי: ״כן תחיינו ותחננו, ותקבצנו, ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך, לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם, על שאנו מודים לך״.
  9. Sotah 42b שמואל אמר aggada dispute goliath description
    Shmuel interprets Goliath as a middling member among his brothers.
    ״ויצא איש הבינים ממחנות פלשתים וגו'״. מאי ״בינים״? אמר רב: שמבונה מכל מום. ושמואל אמר: בינוני שבאחיו. דבי רבי שילא אמר: שהוא עשוי כבנין. רבי יוחנן אמר: בר מאה פפי וחדא נאנאי.
  10. Sotah 46b שמואל אמר aggada exegesis elisha youths
    Shmuel interprets Elisha's seeing the youths as perceiving that all their mothers conceived them on Yom Kippur.
    ״ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'״. מה ראה? אמר רב: ראה ממש. כדתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מקום שנתנו חכמים עיניהם — או מיתה, או עוני. ושמואל אמר: ראה שכולן נתעברה בהן אמן ביום הכיפורים.
  11. Sotah 47b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis early sages
    Shmuel interprets the term clusters as describing a person who possesses everything.
    משמת יוסי בן יועזר כו'. מאי ״אשכולות״? אמר רב יהודה אמר שמואל, איש שהכל בו. יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר כו'. מאי טעמא? אמר רבי יוסי ברבי חנינא: לפי שאין נותנין אותו כתיקונו. דרחמנא אמר דיהבי ללוים,
  12. Sotah 48a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis sacrificial animals
    Shmuel explains that people used to cut a calf between its horns so blood would fall into its eyes, a practice abolished because it resembled a blemish.
    ואת הנוקפים. מאי ״נוקפים״? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהיו מסרטין לעגל בין קרניו, כדי שיפול דם בעיניו. אתא איהו בטיל, משום דמיחזי כי מומא.
  13. Sotah 49b שמואל אומר halacha dispute bridal crowns
    Shmuel forbids crowns of myrtle and rose but permits those of reeds and sedge, taking a middle position between Rav and Levi.
    (גמ') אמר רב: לא שנו אלא של מלח וגפרית, אבל של הדס ושל וורד — מותר. ושמואל אומר: אף של הדס ושל וורד אסור, של קנים ושל חילת — מותר. ולוי אמר: אף של קנים ושל חילת אסור. וכן תני לוי במתניתיה: אף של קנים ושל חילת אסור.
  14. Sotah 49b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis greek wisdom
    Shmuel transmits Rabban Shimon ben Gamliel's account that five hundred children in his father's house studied Torah and five hundred studied Greek wisdom, with only two survivors.
    וחכמת יוונית מי אסירא? והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל: מאי דכתיב ״עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי״ — אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה, וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן, ובן אחי אבא בעסיא!

Gittin (69)

  1. Gittin 6a שמואל אמר halacha dispute babylonian divorce
    Shmuel treats Babylonia as outside the Land of Israel for divorce-document requirements, contrary to Rav.
    איתמר: בבל; רב אמר: כארץ ישראל לגיטין, ושמואל אמר: כחוצה לארץ.
  2. Gittin 10b אמר שמואל halacha exegesis royal law
    Shmuel validates the document through the principle that the law of the kingdom has legal force.
    אלא מתנה, במאי קא קני – לאו בהאי שטרא? והאי שטרא חספא בעלמא הוא! אמר שמואל: דינא דמלכותא – דינא.
  3. Gittin 13b אמר שמואל halacha ruling debt transfer
    Shmuel transmits Levi's rule that a debtor's instruction in the presence of all three parties transfers the debt to the designated recipient.
    והאלהים! אמר רב: אפילו במלוה. אתמר נמי, אמר שמואל משמיה דלוי: ״מלוה לי בידך, תנהו לו לפלוני״, במעמד שלשתן – קנה.
  4. Gittin 14a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling wife inheritance
    Shmuel rules that a man who writes all his property to his wife appoints her only as an administrator rather than making her the owner.
    אלא אמר מר זוטרא: הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא: חדא – הא; ואידך – דאמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו – לא עשאה אלא אפיטרופיא; ואידך – דאמר רב חנניא: המשיא אשה לבנו גדול בבית – קנאו.
  5. Gittin 14a שמואל אמר halacha dispute debt delivery
    Shmuel allows a debtor to retract a delivery instruction because he remains responsible for the money, contrary to Rav.
    איתמר: ״הולך מנה לפלוני שאני חייב לו״, אמר רב: חייב באחריותו; ואם בא לחזור – אינו חוזר. ושמואל אמר: מתוך שחייב באחריותו, אם בא לחזור – חוזר.
  6. Gittin 18a שמואל אמר halacha dispute divorce timing
    Shmuel counts the relevant period for a divorce document from its writing, contrary to Rav.
    איתמר: מאימתי מונין לגט? רב אמר: משעת נתינה, ושמואל אמר: משעת כתיבה.
  7. Gittin 18a שמואל אמר halacha dispute widow oath
    Shmuel requires an oath after either partial collection or conversion of the balance into a loan, without requiring both.
    רב אמר: משתפגום – ותזקוף. ושמואל אמר: פגמה – אף על פי שלא זקפה, זקפה – אף על פי שלא פגמה.
  8. Gittin 18a אמר שמואל halacha ruling marriage document
    Shmuel equates a marriage document with a court record, permitting it to be written by day and signed that night.
    אמר שמואל: כתובה כמעשה בית דין דמיא – מה מעשה בית דין נכתבין ביום ונחתמין בלילה, אף כתובה נכתבת ביום ונחתמת בלילה. כתובתיה דרבי חייא בר רב איכתוב ביום ואיחתום בלילה; הוה רב התם ולא אמר להו ולא מידי.
  9. Gittin 19a אמר שמואל as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha exegesis writing materials
    Shmuel identifies kankantum as the black dye used by shoemakers.
    גמ' דיו – דיותא. סם – סמא. סיקרא – אמר רבה בר בר חנה: סקרתא שמה. קומוס – קומא. קנקנתום – אמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: חרתא דאושכפי.
  10. Gittin 19a שמואל אמר halacha dispute witness signature
    Shmuel directs witnesses unable to sign to trace letters formed with lead, contrary to Rav's cut-paper method.
    איתמר: עדים שאין יודעים לחתום; רב אמר: מקרעין להם נייר חלק, וממלאים את הקרעים דיו. ושמואל אמר: באבר.
  11. Gittin 19b אמר שמואל halacha ruling hidden divorce
    Shmuel treats a woman given blank paper as divorced when it is presented as her bill, suspecting invisible gallnut-water writing.
    אמר שמואל: נתן לה נייר חלק, ואמר לה: ״הרי זה גיטיך״ – מגורשת; חיישינן שמא במי מילין כתבו.
  12. Gittin 21b אמר שמואל halacha exegesis attached divorce
    Shmuel allows preliminary writing on attached material only when the essential individualized portion is left blank.
    גמ' כתבו על המחובר?! והאמרת רישא ״אין כותבין״! אמר רב יהודה, אמר שמואל: והוא ששייר מקום התורף.
  13. Gittin 23a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling divorce writing
    Shmuel requires leaving the essential individualized portion blank so that it can be written specifically for the woman.
    ורב יהודה אמר שמואל: והוא ששייר מקום התורף. וכן אמר רבי חגא משמיה דעולא: והוא ששייר מקום התורף, ורבי אלעזר היא.
  14. Gittin 24b שמואל אמר halacha dispute priestly disqualification
    Shmuel rules that even the first invalid divorce document disqualifies the woman from marrying a priest, contrary to Rav.
    אמר רב: כולן פוסלין בכהונה, חוץ מן הראשון. ושמואל אמר: אף ראשון נמי פוסל.
  15. Gittin 24b אמר שמואל halacha ruling invalid divorce
    Shmuel rules that every document called an invalid divorce both fails to divorce and disqualifies from priestly marriage, while invalid chalitzah disqualifies from the brothers.
    ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: כל מקום ששנו חכמים ״גט פסול״ – פסול ופוסל. ״חליצה פסולה״ – פסולה, ופוסלתה מן האחין.
  16. Gittin 26a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling divorce writing
    Shmuel requires a standard divorce form to leave blank even the declaration permitting the woman to every man because it must be written specifically for her.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: צריך שיניח אף מקום ״הרי את מותרת לכל אדם״; ורבי אלעזר היא, דאמר: עדי מסירה כרתי, ובעינן כתיבה לשמה.
  17. Gittin 28a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute found document
    Shmuel permits reliance on the found document only when no person remained at the location, differing from the view requiring that nobody passed there.
    איתמר: רב יהודה אמר שמואל, הלכה: שלא שהה אדם שם. רבה בר בר חנה אמר רב יצחק בר שמואל, הלכה: שלא עבר אדם שם.
  18. Gittin 29a שמואל אמר halacha dispute agency transfer
    Shmuel treats the agency rules for a gift like those for a divorce document, contrary to Rav.
    מאי בינייהו? איכא בינייהו שליח מתנה; ובפלוגתא דרב ושמואל – רב אמר: מתנה אינה כגט. ושמואל אמר: מתנה הרי היא כגט.
  19. Gittin 30a אמר שמואל halacha story conditional divorce
    Shmuel rules that a man stranded across a ferry at the deadline has not legally arrived despite calling out that he has come.
    ההוא דאמר: אי לא אתינא עד תלתין יומין – ליהוי גיטא. אתא ופסקיה מברא. אמר להו: ״חזו דאתאי״, ״חזו דאתאי״. אמר שמואל: לא שמיה מתיא.
  20. Gittin 30a שמואל אמר halacha dispute tithe allocation
    Shmuel explains the arrangement as transferring the priestly and levitical portions to them through other people.
    אמר רב: במכרי כהונה ולויה. ושמואל אמר: במזכה להם על ידי אחרים. עולא אמר: הא מני – רבי יוסי היא, דאמר: עשו את שאינו זוכה כזוכה.
  21. Gittin 31b שמואל אמר aggada dispute east wind
    Shmuel says the east wind can rot even a pearl in the sea.
    כדחזא דרב נחמן בר יעקב הוה, אזיל לגביה. גלי לדרעיה, אמר: שדיא נשיב! אמר רבא, הכי אמר רב: אשה מפלת בו; ושמואל אמר: אפילו מרגלית שבים מרקבת בו; רבי יוחנן אמר: אפילו שכבת זרע שבמעי אשה מסרחת בו.
  22. Gittin 33b אמר שמואל both other unclear
    A ruling of Shmuel is cited regarding the force of a court, but the supplied fragment omits its substance.
    ורבא אמר רב נחמן: הלכה כרבי בשתיהן. ולית ליה לרב נחמן ״מה כח בית דין יפה״?! והאמר רב נחמן, אמר שמואל:
  23. Gittin 34a אמר שמואל halacha story conditional divorce
    Shmuel rules that a man stranded across a ferry at the deadline has not legally arrived despite calling out that he has come.
    ואמר אביי: מנא אמינא לה? דההוא דאמר להו: אי לא אתינא עד תלתין יומין, ליהוי גיטא. אתא, ופסקיה מברא; אמר להו: ״חזו דאתאי, חזו דאתאי״; ואמר שמואל: לא שמיה מתיא.
  24. Gittin 34b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both story multiple names
    Shmuel recounts the inquiry that leads Rabban Gamliel to require divorce documents to include all established names of each spouse.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל, שלחו ליה בני מדינת הים לרבן גמליאל: בני אדם הבאים משם לכאן, שמו יוסף – וקוראין לו יוחנן; יוחנן – וקוראין לו יוסף, היאך מגרשין נשותיהן? עמד רבן גמליאל, והתקין שיהו כותבין: ״איש פלוני וכל שום שיש לו״, ״אשה פלונית וכל שום שיש לה״ – מפני תיקון העולם. אמר רב אשי: והוא דאתחזק ב
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל, שלחו ליה בני מדינת הים לרבן גמליאל: בני אדם הבאים משם לכאן, שמו יוסף – וקוראין לו יוחנן; יוחנן – וקוראין לו יוסף, היאך מגרשין נשותיהן? עמד רבן גמליאל, והתקין שיהו כותבין: ״איש פלוני וכל שום שיש לו״, ״אשה פלונית וכל שום שיש לה״ – מפני תיקון העולם. אמר רב אשי: והוא דאתחזק בתרי שמי. אמר ליה רבי אבא לרב אשי: רבי מרי ורבי אלעזר קיימי כוותך.
  25. Gittin 35a אמר שמואל halacha dialogue widow oath
    Shmuel limits the exemption from an oath to a widow and permits imposing an oath on a divorced woman.
    אי משום הא, מאי איריא אלמנה? אפילו גרושה נמי! אלמה אמר רבי זירא, אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה משביעין אותה?
  26. Gittin 35a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute widow oath
    Shmuel exempts a widow from an oath only in court but permits an oath outside court, contrary to Rav.
    בסורא מתנו הכי. בנהרדעא מתנו הכי – אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין – משביעין אותה. ורב אמר: אפילו חוץ לבית דין נמי אין משביעין אותה.
  27. Gittin 35a אמר שמואל halacha dialogue widow support
    Shmuel rules that a widow who claims her marriage settlement in court loses support.
    אמרה ליה: הב לי מזוני. אמר לה: מזוני נמי לית ליך; דאמר רב יהודה, אמר שמואל: התובעת כתובתה בבית דין – אין לה מזונות.
  28. Gittin 35a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling divorcee oath
    Shmuel limits the oath exemption to a widow and requires an oath from a divorced woman.
    גופא – אמר רבי זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה – משביעין אותה.
  29. Gittin 36b אמר שמואל halacha ruling prosbul courts
    Shmuel permits writing a prosbul only in the courts of Sura or Nehardea.
    תא שמע, דאמר שמואל: לא כתבינן פרוסבול אלא אי בבי דינא דסורא אי בבי דינא דנהרדעא. ואי סלקא דעתך לדרי עלמא נמי תקין, בשאר בי דינא נמי לכתבו!
  30. Gittin 36b אמר שמואל halacha dialogue prosbul
    Shmuel calls the prosbul an affront to judges and says he would abolish it if he possessed authority greater than Hillel's.
    תא שמע, דאמר שמואל: הא פרוסבלא – עולבנא דדייני הוא; אי איישר חיל אבטליניה. אבטליניה?! והא אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו, אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין! הכי קאמר: אם איישר חיל יותר מהלל, אבטליניה.
  31. Gittin 37a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling orphan debts
    Shmuel exempts orphans from writing a prosbul because Rabban Gamliel's court acts as their father.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: יתומין, אין צריכין פרוסבול. וכן תני רמי בר חמא: יתומין אין צריכין פרוסבול, דרבן גמליאל ובית דינו אביהן של יתומין.
  32. Gittin 38a אמר שמואל halacha exegesis slave emancipation
    Shmuel rules that an ownerless slave becomes free without an emancipation document, deriving that one beyond a master's control is no longer called a slave.
    שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: המפקיר עבדו – יצא לחירות, ואינו צריך גט שיחרור, שנאמר: ״וכל עבד איש מקנת כסף״ – ״עבד איש״ ולא ״עבד אשה״?! אלא עבד שיש לו רשות לרבו עליו – קרוי עבד; שאין לו רשות לרבו עליו – אין קרוי עבד.
  33. Gittin 38a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story slave emancipation
    Shmuel's rule that freeing a slave violates a positive command prevents Abaye from compelling emancipation until the case is distinguished by its ongoing sexual prohibition.
    ההיא אמתא דהות בפומבדיתא, דהוו קא מעבדי בה אינשי איסורא. אמר אביי, אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המשחרר עבדו עובר בעשה; הוה כייפנא ליה למרה, וכתיב לה גיטא דחירותא. רבינא אמר: כי הא מודה רב יהודה, משום מילתא דאיסורא.
  34. Gittin 38b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis slave emancipation
    Shmuel rules that freeing a slave violates the positive command to work slaves forever.
    גופא – אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המשחרר עבדו עובר בעשה, שנאמר: ״לעולם בהם תעבודו״.
  35. Gittin 44b שמואל אמר halacha dispute jubilee sale
    Shmuel rules that a field sold during the Jubilee year is not sold at all, contrary to Rav.
    אמר רב ענן, שמעית מיניה דמר שמואל תרתי: חדא – הך; ואידך – דאיתמר: המוכר שדהו בשנת היובל עצמה; רב אמר: מכורה, ויוצאה. ושמואל אמר: אינה מכורה כל עיקר.
  36. Gittin 44b אמר שמואל halacha exegesis jubilee sale
    Shmuel's statement that a Jubilee-year sale is ineffective is interpreted to require returning the purchase money.
    אמר רב יוסף: ניחזי אנן, מדתני בברייתא: המוכר עבדו לחוצה לארץ – יצא לחירות, וצריך גט שחרור מרבו שני. שמע מינה קנייה רבו שני, ולא הדרי זביני; וכי אמר שמואל התם אינה מכורה – ומעות חוזרין.
  37. Gittin 45a שמואל אמר halacha dispute invalid betrothal
    Shmuel treats money given for betrothal of one's sister as a gift, contrary to Rav's requirement that it be returned.
    ואי מדשמואל – ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין, דילמא אינה מכורה ומעות מתנה נינהו – מידי דהוה אמקדש את אחותו, דאיתמר: המקדש את אחותו, רב אמר: מעות – חוזרין, ושמואל אמר: מעות מתנה.
  38. Gittin 46b אמר שמואל halacha ruling text reversal
    Shmuel directs that the two attributed positions in the teaching be reversed.
    אמר שמואל: איפוך.
  39. Gittin 52a אמר שמואל halacha exegesis orphan property
    Shmuel treats orphan property like consecrated property, acquired only through payment.
    אמר להו: אם כן, היינו דרב חנילאי בר אידי אמר שמואל – דאמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: נכסי יתומין הרי הן כהקדש, ולא מקני אלא בכספא.
  40. Gittin 52a אמר שמואל halacha story orphan property
    Shmuel's rule that orphan property resembles consecrated property and transfers only by payment determines the price of an orphan's wine after it appreciates.
    חמריה דרבנא עוקבא יתמא – משכוה בארבעה ארבעה, ואייקר וקם בשיתא שיתא. אתו לקמיה דרב נחמן, אמר להו: היינו דרב חנילאי בר אידי – דאמר רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: נכסי יתומין הרי הן כהקדש, ולא מקני אלא בכספא.
  41. Gittin 52b אמר שמואל halacha ruling guardian oath
    Shmuel rules in accordance with Abba Shaul concerning whether an appointed guardian must swear.
    מינהו אבי יתומים, לא ישבע – מילתא בעלמא הוא דעבדי להדדי, ואי רמית עליה שבועה – אתי לאמנועי. אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכתא כאבא שאול.
  42. Gittin 52b שמואל אמר halacha dispute idolatrous damage
    Shmuel interprets the liable act called menasekh as mixing forbidden wine rather than actually pouring a libation, contrary to Rav.
    גמ' איתמר: ״מנסך״ – רב אמר: מנסך ממש, ושמואל אמר: מערב.
  43. Gittin 57b אמר שמואל attribution uncertain: or Rabbi Ami as transmitted by Rav Yehudah aggada story martyred children
    Shmuel recounts four hundred captive boys and girls who choose drowning after deriving that those who sink in the sea attain the World to Come.
    אמר רב יהודה אמר שמואל, ואיתימא רבי אמי, ואמרי לה במתניתא תנא: מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו: אם אנו טובעין בים – אנו באין לחיי העולם הבא? דרש להן הגדול שבהן: ״אמר ה' מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים״ – ״מבשן אשיב״, מבין שיני אריה; ״אשיב ממצולות ים״, אלו שטובע
    אמר רב יהודה אמר שמואל, ואיתימא רבי אמי, ואמרי לה במתניתא תנא: מעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו: אם אנו טובעין בים – אנו באין לחיי העולם הבא? דרש להן הגדול שבהן: ״אמר ה' מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים״ – ״מבשן אשיב״, מבין שיני אריה; ״אשיב ממצולות ים״, אלו שטובעין בים.
  44. Gittin 58a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis betar schools
    Shmuel transmits Rabban Shimon ben Gamliel's interpretation describing four hundred synagogues in Betar, each filled with hundreds of teachers and children.
    אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל, מאי דכתיב: ״עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי״? ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות, וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן,
  45. Gittin 58a שמואל אמר halacha dispute coerced property
    Shmuel rules that even a deed does not validate purchase from an occupying confiscator unless it includes a guarantee, contrary to Rav.
    לקח מן הסיקריקון וכו': אמר רב: לא שנו אלא דאמר לו: ״לך, חזק וקני״, אבל בשטר – קנה. ושמואל אמר: אף בשטר נמי לא קנה, עד שיכתוב לו אחריות.
  46. Gittin 58b שמואל אמר halacha dispute coerced property
    Shmuel requires giving the original owner one quarter of the land, equal to one third of the purchase money, rather than allowing either form.
    זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהן אמרו: הלוקח מן הסיקריקון נותן לבעלים רביע: אמר רב: רביע בקרקע, או רביע במעות. ושמואל אמר: רביע בקרקע – שהן שליש במעות.
  47. Gittin 60b שמואל אמר halacha dispute water rights
    Shmuel gives upstream residents priority to river water, contrary to Rav.
    בור שהוא קרוב לאמה וכו': איתמר: בני נהרא; רב אמר: תתאי שתו מיא ברישא, ושמואל אמר: עילאי שתו מיא ברישא.
  48. Gittin 60b שמואל אמר halacha dispute water rights
    Shmuel gives upstream residents priority when the river is dammed for irrigation because they are closer to the water, contrary to Rav.
    בדמיזל – כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי – במיסכר ואשקויי; שמואל אמר: עילאי שתו מיא ברישא, דאמרי: אנן מקרבינן טפי. ורב אמר: תתאי שתו מיא ברישא, דאמרי: נהרא כפשטיה ליזיל.
  49. Gittin 66b אמר שמואל halacha dialogue agency delegation
    Shmuel transmits Rabbi's ruling like Rabbi Yosei that verbal instructions cannot be delegated to another agent.
    והאמר שמואל אמר רבי: הלכה כרבי יוסי, דאמר מילי לא מימסרן לשליח!
  50. Gittin 66b אמר שמואל halacha dialogue agency delegation
    Shmuel transmits Rabbi's ruling like Rabbi Yosei that verbal instructions cannot be passed from one agent to another.
    ואי סבירא לן דהאי ״כתובו״ – כתב ידן הוא; הא כתב הגט – כשר?! והאמר שמואל, אמר רבי: הלכה כרבי יוסי, דאמר מילי לא מימסרן לשליח!
  51. Gittin 67a אמר שמואל halacha dialogue agency delegation
    Shmuel transmits Rabbi's ruling like Rabbi Yosei that verbal instructions cannot be delegated, despite opposing authorities.
    גופא – אמר שמואל אמר רבי: הלכה כרבי יוסי, דאמר מילי לא מימסרן לשליח. אמר לפניו רבי שמעון ברבי: מאחר שרבי מאיר וחנינא איש אונו חולקין על רבי יוסי, מה ראה רבי לומר הלכה כרבי יוסי?
  52. Gittin 67b אמר שמואל aggada exegesis wine illness
    Shmuel defines kordeikos as a spirit caused by new wine straight from the press.
    גמ' מאי קורדייקוס? אמר שמואל: דנכתיה חמרא חדתא דמעצרתא. וליתני: מי שנשכו יין חדש! הא קא משמע לן, דהא רוחא – ״קורדייקוס״ שמה.
  53. Gittin 70a אמר שמואל aggada maxim medical treatment
    Shmuel says a victim struck by a Persian lance will die but may briefly survive on fatty roasted meat and undiluted wine to arrange his household.
    אמר שמואל: האי מאן דמחו ליה באלונכי דפרסאי, מיחייא לא חיי; אדהכי והכי, ניספו ליה בשרא שמינא אגומרי, וחמרא חייא, אפשר דחיי פורתא ומפקיד אביתיה.
  54. Gittin 70b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue deathbed divorce
    Shmuel rules that one whose two vital passages are cut may signal for a bill of divorce, which the witnesses then write and deliver.
    ומי אמר רבי יוחנן הכי?! והאמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים, או רוב שנים, ורמז ואמר: ״כתבו גט לאשתי״ – הרי אלו יכתבו ויתנו;
  55. Gittin 70b אמר שמואל halacha dialogue death testimony
    Shmuel also permits testimony of death when most of both vital passages were cut and the person fled, creating an apparent tension about whether he remains alive.
    ומי אמר שמואל הכי?! והאמר רב יהודה אמר שמואל: שחט בו שנים או רוב שנים, וברח – מעידין עליו. ואי סלקא דעתך חי הוא, אמאי מעידין עליו?
  56. Gittin 72b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis dated documents
    Shmuel identifies the permissive authorities as the court that allowed oil and says they follow Rabbi Yosei that a document's date reveals intent.
    ואמרינן: מאן רבותינו? אמר רב יהודה אמר שמואל: בי דינא דשרו מישחא; וסברי לה כרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו.
  57. Gittin 74a אמר שמואל halacha ruling uncertain divorce
    Shmuel rules that wherever the Sages call a woman divorced and not divorced, her husband remains obligated to support her.
    וחכמים אומרים: מגורשת ואינה מגורשת. חכמים היינו רבי יוסי! איכא בינייהו דרבי זירא – דאמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל: כל מקום שאמרו חכמים ״מגורשת ואינה מגורשת״ – בעלה חייב במזונותיה.
  58. Gittin 76b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis dated documents
    Shmuel identifies the permissive authorities as the court that allowed oil and says they follow Rabbi Yosei that a document's date reveals intent.
    מאן רבותינו? אמר רב יהודה אמר שמואל: בי דינא דשרו מישחא; סברי לה כרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו.
  59. Gittin 78a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis divorce domain
    Shmuel explains that the woman's basket is hanging from her in the stated divorce-delivery case.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון שהיתה קלתה תלויה בה. וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: כגון שהיתה קלתה תלויה בה. ורבי שמעון בן לקיש אמר: קשורה, אף על פי שאינה תלויה.
  60. Gittin 78b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue divorce delivery
    Shmuel tells Rav Yehuda that legal reach extends far enough for the woman to bend and take the document, but warns him to act only once it reaches her hand.
    אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כדי שתשוח ותטלנו. ואת לא תעביד עובדא, עד דמטי גיטא לידה.
  61. Gittin 79a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis divorce domain
    Shmuel explains that the divorce document is guarded because the roof has a parapet.
    גמ' והא לא מינטר! אמר רב יהודה אמר שמואל: בגג שיש לו מעקה עסקינן.
  62. Gittin 79a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis divorce domain
    Shmuel explains that the lower walls extend beyond the upper walls, keeping the divorce document protected.
    הוא מלמעלה: והא לא מינטר! אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות.
  63. Gittin 79b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling rooftop domains
    Shmuel forbids a person standing on one roof to catch rainwater falling from another's roof because residences remain divided above as below.
    והא דאמר רב יהודה אמר שמואל: לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו, שכשם שדיורין חלוקין מלמטה, כך דיורין חלוקין מלמעלה –
  64. Gittin 79b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling invalid divorce
    Shmuel rules that if the woman remararries after the disputed divorce, she need not leave the second husband.
    אמר רבי אבא אמר שמואל: אם נישאת, לא תצא.
  65. Gittin 79b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abba halacha ruling divorce validity
    In an alternate version, Shmuel permits the divorced woman to remarry initially.
    ואיכא דאמרי, אמר רבי אבא אמר שמואל: אם נתגרשה, תינשא לכתחלה.
  66. Gittin 80a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both other unclear
    Shmuel's statement is missing from the supplied fragment and cannot be classified more specifically.
    אמר רב יהודה אמר שמואל:
  67. Gittin 80b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis immediate correction
    Shmuel defines immediately as while the parties remain seated and engaged in the matter, and later as after they stand.
    היכי דמי לאלתר, והיכי דמי לאחר זמן? אמר רב יהודה אמר שמואל: כל זמן שיושבין ועסוקין באותו ענין – זהו לאלתר; עמדו – זהו לאחר זמן.
  68. Gittin 86b שמואל אמר halacha dispute divorce witnesses
    Shmuel validates a divorce document bearing the scribe's writing and one witness because the Mishnah expressly approves it.
    ושמואל אמר: אפילו כתב סופר ועד, שהרי שנינו: כתב סופר ועד – כשר.
  69. Gittin 88b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling coerced divorce
    Shmuel validates a divorce coerced by an Israelite court according to law but treats unlawful coercion as invalid yet priesthood-disqualifying.
    גמ' אמר רב נחמן אמר שמואל: גט המעושה בישראל, כדין – כשר; שלא כדין – פסול, ופוסל.

Kiddushin (76)

  1. Kiddushin 5b אמר שמואל halacha ruling betrothal formula
    Shmuel validates formulas in which a man tells a woman she is betrothed to him but rejects formulas merely declaring himself her husband.
    אמר שמואל: בקידושין, נתן לה כסף ושוה כסף ואמר לה: ״הרי את מקודשת״, ״הרי את מאורסת״, ״הרי את (לי) לאינתו״ – הרי זו מקודשת. ״הריני אישך״, ״הריני בעליך״, ״הריני ארוסיך״ – אין כאן בית מיחוש.
  2. Kiddushin 5b אמר שמואל halacha dialogue ambiguous declaration
    Shmuel validates the ambiguous nazirite declaration only when a nazirite is passing before the speaker.
    והתנן: האומר ״אהא״ – הרי זה נזיר. והוינן בה: ודילמא ״אהא בתענית״ קאמר? ואמר שמואל, והוא שהיה נזיר עובר לפניו. טעמא דנזיר עובר לפניו, הא לאו הכי – לא!
  3. Kiddushin 6a אמר שמואל as transmitted by Rav Huna halacha ruling implicit transfer
    Shmuel rules like Rabbi Yosei that no explicit formula is needed when the parties are already discussing divorce or betrothal.
    דתנן: היה מדבר עם אשה על עסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש – רבי יוסי אומר: דיו. רבי יהודה אומר: צריך לפרש. ואמר רב הונא אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי!
  4. Kiddushin 6a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis implicit transfer
    Shmuel limits Rabbi Yosei's validation of an unspoken divorce or betrothal transfer to parties still discussing that same matter.
    גופא: היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש – רבי יוסי אומר: דיו. רבי יהודה אומר: צריך לפרש. אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שעסוקין באותו ענין.
  5. Kiddushin 6a אמר שמואל as transmitted by Rav Huna halacha dialogue marriage expertise
    Shmuel rules like Rabbi Yosei and warns that anyone unfamiliar with divorce and betrothal law must not handle such matters.
    אמר רב הונא אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר ליה רב יימר לרב אשי: ואלא הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם, אפילו לא שמיע ליה הא דרב הונא אמר שמואל? אמר ליה: אין, הכי נמי.
  6. Kiddushin 11b אמר שמואל halacha ruling consecrated redemption
    Shmuel rules that consecrated property worth one hundred is redeemed even onto an item worth only one peruta.
    והרי הקדש, דכתיב: ״ונתן הכסף וקם לו״, ואמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה – מחולל! התם נמי, ״כסף״ ״כסף״ יליף ממעשר.
  7. Kiddushin 12a אמר שמואל halacha ruling betrothal value
    Shmuel treats betrothal with a single date as effective even when dates are locally worth less than a peruta because it may be worth a peruta in Media.
    אמר שמואל: קידשה בתמרה, אפילו עומד כור תמרים בדינר – מקודשת; חיישינן שמא שוה פרוטה במדי.
  8. Kiddushin 12a אמר שמואל halacha dialogue betrothal value
    Shmuel's concern that an item may be worth a peruta elsewhere creates doubtful rather than certain betrothal when local value is insufficient.
    ההוא גברא דאקדיש בזוודא דאודרי, יתיב רב שימי בר חייא קמיה דרב וקא מעיין בה, אי אית בה שוה פרוטה – אין, אי לא – לא. ואי לית בה שוה פרוטה לא? והאמר שמואל: חיישינן! לא קשיא, הא בקידושי ודאי, הא בקידושי ספק.
  9. Kiddushin 12a אמר שמואל halacha dialogue betrothal value
    Shmuel's concern that a low-value item may be worth a peruta elsewhere is explicitly rejected by Rav Hisda.
    ההוא גברא דאקדיש באבנא דכוחלא, יתיב רב חסדא וקא משער ליה, אי אית בה שוה פרוטה – אין, ואי לא – לא. ואי לית בה שוה פרוטה לא? והא אמר שמואל: חיישינן! רב חסדא לא סבר ליה דשמואל.
  10. Kiddushin 13a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both maxim marriage expertise
    Shmuel warns that anyone unfamiliar with divorce and betrothal law must not handle such matters.
    הדר יתבי וקאמרי, הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן. אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: וקשין לעולם יותר מדור המבול, שנאמר: ״אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו״.
  11. Kiddushin 13b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling inherited offering
    Shmuel allows heirs to bring a deceased woman's burnt offering only if she designated it during her lifetime.
    הדור יתבי וקאמרי: הא דתנן: האשה שהביאה חטאתה ומתה – יביאו יורשין עולתה. אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שהפרישתה מחיים. אבל לא הפרישתה מחיים – לא.
  12. Kiddushin 21b שמואל אמר halacha dispute captive woman
    Shmuel forbids a priest in the disputed captive-woman case, contrary to Rav.
    או דילמא: שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות? רב אמר: מותר, ושמואל אמר: אסור.
  13. Kiddushin 21b שמואל אמר halacha dispute captive woman
    Shmuel forbids a priest to take a beautiful captive woman because priests bear additional commandments, contrary to Rav.
    איבעיא להו: כהן, מהו ביפת תואר? חידוש הוא, לא שנא כהן ולא שנא ישראל, או דילמא שאני כהנים, הואיל וריבה בהן מצות יתרות? רב אמר: מותר, ושמואל אמר: אסור.
  14. Kiddushin 21b שמואל אמר halacha dispute captive woman
    Shmuel forbids a priest's second intercourse with the captive because she is then a convert unfit for priestly marriage.
    כי פליגי בביאה שניה, רב אמר: מותר, ושמואל אמר: אסור. רב אמר: מותר, הואיל ואישתריא – אישתרי. ושמואל אמר: אסור, דהא הויא לה גיורת, וגיורת לכהן לא חזיא.
  15. Kiddushin 21b שמואל אמר halacha exegesis captive woman
    In an alternate version, Shmuel forbids even a priest's first intercourse because one unable to bring her into his home is excluded from seeing and taking her in captivity.
    איכא דאמרי: בביאה שניה כולי עלמא לא פליגי דאסירא, דהויא לה גיורת. כי פליגי בביאה ראשונה, רב אמר: מותר, דהא לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, ושמואל אמר: אסור, כל היכא דקרינא ביה: ״והבאתה אל תוך ביתך״ – קרינא ביה: ״וראית בשביה״. כל היכא דלא קרינא ביה: ״והבאתה אל תוך ביתך״ – לא קרינא ביה: ״וראית בשביה״.
  16. Kiddushin 22b אמר שמואל halacha ruling slave acquisition
    Shmuel rules that a Canaanite slave is acquired by physically pulling him, such as seizing him so he follows, but not merely by calling him.
    אמר שמואל: עבד כנעני נקנה במשיכה. כיצד? תקפו ובא אצלו – קנאו. קראו ובא אצלו – לא קנאו.
  17. Kiddushin 26a אמר שמואל halacha ruling land acquisition
    Shmuel limits acquisition of land by document alone to gifts and requires payment for a sale.
    ובשטר. מנלן? אילימא משום דכתיב: ״וכתוב בספר וחתום והעד עדים״, והאמרת שטר ראיה בעלמא הוא! אלא מהכא, ״ואקח את ספר המקנה״. אמר שמואל: לא שנו אלא בשטר מתנה, אבל במכר לא קנה עד שיתן לו דמים.
  18. Kiddushin 27b אמר שמואל halacha ruling multiple fields
    Shmuel rules that taking possession of one of ten fields sold in different regions acquires them all once their full price is paid.
    במה דברים אמורים – שנתן לו דמי כולן, אבל לא נתן לו דמי כולן – לא קנה אלא כנגד מעותיו. מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן – קנה את כולן.
  19. Kiddushin 29b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling marriage study
    Shmuel rules that a man should marry first and then study Torah.
    תנו רבנן: ללמוד תורה ולישא אשה – ילמוד תורה ואחר כך ישא אשה. ואם אי אפשר לו בלא אשה – ישא אשה ואחר כך ילמוד תורה. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה, נושא אשה ואחר כך ילמוד תורה.
  20. Kiddushin 30a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue torah education
    Shmuel describes the obligation to teach a son through the example of a grandfather who teaches Scripture, Mishnah, Talmud, laws, and aggada.
    עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה? אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון זבולון בן דן, שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות. מיתיבי: למדו מקרא – אין מלמדו משנה, ואמר רבא: מקרא – זו תורה!
  21. Kiddushin 31a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada story honoring parents
    Shmuel recounts Rabbi Eliezer's example of Dama ben Netina, who forgoes an enormous profit rather than wake his father for a key.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: שאלו את רבי אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה נכרי אחד לאביו באשקלון, ודמא בן נתינה שמו. בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו.
  22. Kiddushin 32a אמר ליה שמואל dialogue both dialogue rebuking parents
    Shmuel tells Rav Yehuda not to accuse his father directly of violating Torah but respectfully to mention the relevant verse.
    אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תימא ליה לאבוך הכי. דתניא: הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה, אל יאמר לו ״אבא עברת על דברי תורה״, אלא אומר לו: ״אבא כך כתוב בתורה״. ״כך כתוב בתורה״ – צעורי קא מצער ליה! אלא אומר לו: ״אבא, מקרא כתוב בתורה כך״.
  23. Kiddushin 33b אמר ליה שמואל dialogue both dialogue honoring parents
    Shmuel instructs Rav Yehuda to stand before his father, explaining that Rav Yehezkel's deeds merit honor even from Shmuel.
    איבעיא להו: בנו והוא רבו, מהו לעמוד מפני אביו? תא שמע, דאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, קום מקמי אבוך. שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה, דאפילו מר שמואל נמי קאים מקמיה.
  24. Kiddushin 38b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute orlah abroad
    Shmuel interprets orlah's status outside the land as a regional custom, contrary to Rabbi Yohanan's Sinaitic tradition.
    תנן התם: החדש אסור מן התורה בכל מקום, ערלה הלכה, והכלאים מדברי סופרים. מאי הלכה? אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכתא מדינה. עולא אמר רבי יוחנן: הלכה למשה מסיני.
  25. Kiddushin 39a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue forbidden produce
    Shmuel directs Rav Anan to use consistent wording that one descends and either purchases or gathers both kinds of produce.
    ניתני או: ״זה וזה יורד ולוקח״, או: ״זה וזה יורד ולוקט״! האמר ליה שמואל לרב ענן: תני או: ״זה וזה יורד ולוקח״ או: ״זה וזה יורד ולוקט״. מר בריה דרבנא מתני ליה לקולא: ״זה וזה יורד ולוקט, ובלבד שלא ילקוט ביד״.
  26. Kiddushin 39a אמר שמואל halacha exegesis forbidden mixtures
    Shmuel reads 'keep My statutes' as referring to statutes already established, including the adjacent prohibitions on breeding and sowing mixtures.
    כדשמואל, דאמר שמואל: ״את חקתי תשמרו״ – חוקים שחקקתי לך כבר, ״בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע״
  27. Kiddushin 42a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha dispute orphan inheritance
    Shmuel rules that a court appoints a guardian to choose favorable shares for minor heirs and that they may object upon adulthood.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם – בית דין מעמידים להם אפוטרופוס, ובוררים להם חלק יפה, ואם הגדילו – יכולים למחות. ורב נחמן דידיה אמר: אם הגדילו אינם יכולים למחות, דאם כן מה כח בית דין יפה?
  28. Kiddushin 44b אמר שמואל halacha ruling minor betrothal
    Shmuel requires both a bill of divorce and refusal when a minor girl is betrothed without her father's knowledge.
    איתמר: קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה, אמר שמואל: צריכה גט, וצריכה מיאון. אמר קרנא: דברים בגו: אם גט, למה מיאון? אם מיאון, למה גט?
  29. Kiddushin 46b שמואל אמר halacha dispute invalid betrothal
    Shmuel treats money given to betroth one's sister as a gift, contrary to Rav's requirement that it be returned.
    איתמר: המקדש אחותו, רב אמר: מעות חוזרים. ושמואל אמר: מעות מתנה. רב אמר: מעות חוזרים – אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, וגמר ונתן לשום פקדון. ולימא לה לשום פקדון! סבר לא מקבלה.
  30. Kiddushin 47b אמר שמואל both other unclear
    The passage introduces a dispute based on Shmuel's teaching, but the supplied fragment omits that teaching.
    ואיבעית אימא: דכולי עלמא אית להו דרב פפא והכא בדשמואל קמיפלגי. דאמר שמואל:
  31. Kiddushin 56a אמר שמואל both other unclear
    Shmuel's statement is missing from the supplied fragment and cannot be classified more specifically.
    אמר שמואל:
  32. Kiddushin 58b אמר שמואל halacha ruling terumah measure
    Shmuel rules that a single grain of wheat can exempt an entire pile as terumah.
    ואיבעית אימא: דכולי עלמא כמי שהורמו דמיין וטובת הנאה אינה ממון, והכא בדשמואל קמיפלגי. דאמר שמואל: חיטה אחת פוטרת את הכרי.
  33. Kiddushin 59b שמואל אמר halacha dispute delayed betrothal
    Shmuel rules that the second man's betrothal lasts thirty days, after which it expires and the first man's betrothal takes effect.
    מקודשת לשני. אמר רב: מקודשת לשני לעולם, ושמואל אמר: מקודשת לשני עד שלשים יום, לאחר שלשים יום פקעי קידושי שני וגמרי קידושי ראשון.
  34. Kiddushin 59b שמואל אמר halacha dispute delayed betrothal
    Shmuel treats the woman as doubtfully betrothed only until thirty days pass, when the second betrothal expires and the first is completed.
    ״מעכשיו ולאחר שלשים יום״ וכו'. אמר רב: מקודשת ואינה מקודשת לעולם. ושמואל אמר: מקודשת ואינה מקודשת אלא עד שלשים יום, לאחר שלשים פקעי קידושי שני וגמרי קידושי ראשון.
  35. Kiddushin 59b אמר שמואל halacha exegesis delayed betrothal
    Shmuel's ruling like Rabbi is necessary to establish his position even where betrothal can take effect after thirty days.
    ואי אמר שמואל: הלכה כרבי, הוה אמינא: התם הוא דאין גט לאחר מיתה. אבל הכא דיש קידושין לאחר שלשים, אימא מודי ליה לרב, צריכא.
  36. Kiddushin 65a שמואל אמר halacha dispute contested betrothal
    Shmuel requires requesting rather than compelling the man to act in the disputed betrothal case.
    איתמר, רב אמר: כופין, ושמואל אמר: מבקשין. אהייא? אילימא ארישא – לאו ״כופין״ איכא ולא ״מבקשין״ איכא! אלא אסיפא.
  37. Kiddushin 65a אמר שמואל halacha dispute contested betrothal
    Shmuel requires asking the man to give a bill of divorce, while Rav compels payment of the marriage settlement if he gives it voluntarily.
    אלא: שמעתתא אהדדי איתמר, אמר שמואל: מבקשין ממנו ליתן גט. אמר רב: אם נתן גט מעצמו – כופין אותו ליתן כתובה.
  38. Kiddushin 65a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling single witness
    Shmuel disregards a betrothal witnessed by only one person even when both parties admit it occurred.
    אמר רב יהודה: המקדש בעד אחד – אין חוששין לקידושיו. בעו מיניה מרב יהודה: שניהם מודים, מאי? אין ולא ורפיא בידיה. איתמר, אמר רב נחמן אמר שמואל: המקדש בעד אחד – אין חוששין לקידושיו, ואפילו שניהם מודים.
  39. Kiddushin 66b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis disqualified priest
    Shmuel derives that Temple service by the son of a divorced woman or chalutza is valid because the covenant extends to both fit and unfit descendants.
    ובן גרושה ובן חלוצה דעבודתו כשירה, מנלן? אמר רב יהודה אמר שמואל: דאמר קרא: ״והיתה לו ולזרעו אחריו״ – בין זרע כשר ובין זרע פסול.
  40. Kiddushin 66b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis blemished priest
    Shmuel derives that service by a blemished priest is invalid because the covenant of peace applies when he is whole rather than lacking.
    בעל מום דעבודתו פסולה, מנלן? אמר רב יהודה אמר שמואל: דאמר קרא: ״לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום״ – כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והא ״שלום״ כתיב! אמר רב נחמן: ויו דשלום קטיעה היא.
  41. Kiddushin 69a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling lineage correction
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Tarfon concerning the proposed method for changing lineage status.
    דמנסיב ליה עצה ואמר ליה: זיל גנוב ואיזדבן בעבד עברי. ובשני דרבי שמלאי עבד עברי מי הוה? והאמר מר: אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג! אלא לאו שמע מינה רבי טרפון לכתחילה קאמר – שמע מינה. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון.
  42. Kiddushin 69b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha maxim lineage purity
    Shmuel ranks all lands as genealogically mixed relative to the Land of Israel and the Land of Israel as mixed relative to Babylonia.
    בשלמא למאן דאמר: ״עלו״, היינו דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל ארצות עיסה לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל. אלא למאן דאמר: ״העלום״, מידע ידעינהו! נהי דידעי לההוא דרא, לדרא אחריני לא ידעי.
  43. Kiddushin 70a אמר שמואל aggada maxim projected faults
    Shmuel teaches that one who disqualifies others does so through his own defect.
    וכל הפוסל – פסול. ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל.
  44. Kiddushin 70a אמר שמואל both story public leadership
    Shmuel teaches that once appointed a public leader, a person may not perform manual labor before three people.
    אתא אשכחיה דקעביד מעקה. אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רב הונא בר אידי אמר שמואל: כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה? אמר ליה: פורתא דגונדריתא הוא דקא עבידנא. אמר ליה: מי סניא ״מעקה״ דכתיב באורייתא, או ״מחיצה״ דאמור רבנן?
  45. Kiddushin 70a אמר שמואל aggada dialogue arrogant speech
    Shmuel teaches that using the affected form etrunga reveals one-third of a measure of arrogance.
    אמר ליה: יתיב מר אקרפיטא. אמר ליה: ומי סני ״ספסל״ דאמור רבנן, או ״איצטבא״ דאמרי אינשי? אמר ליה: ליכול מר אתרונגא. אמר ליה, הכי אמר שמואל: כל האומר ״אתרונגא״ תילתא ברמות רוחא – או ״אתרוג״ כדקריוה רבנן, או ״אתרוגא״ דאמרי אינשי. אמר ליה: לישתי מר אנבגא. אמר ליה: מי סני ״איספרגוס״ דקריוה רבנן או ״אנפק״
    אמר ליה: יתיב מר אקרפיטא. אמר ליה: ומי סני ״ספסל״ דאמור רבנן, או ״איצטבא״ דאמרי אינשי? אמר ליה: ליכול מר אתרונגא. אמר ליה, הכי אמר שמואל: כל האומר ״אתרונגא״ תילתא ברמות רוחא – או ״אתרוג״ כדקריוה רבנן, או ״אתרוגא״ דאמרי אינשי. אמר ליה: לישתי מר אנבגא. אמר ליה: מי סני ״איספרגוס״ דקריוה רבנן או ״אנפק״ דאמרי אינשי?
  46. Kiddushin 70a אמר שמואל halacha dialogue women interaction
    Shmuel forbids using a woman for service, whether she is an adult or a minor.
    אמר ליה: תיתי דונג תשקינן. אמר ליה: הכי אמר שמואל: אין משתמשים באשה. קטנה היא. בפירוש אמר שמואל: אין משתמשים באשה כלל, בין גדולה בין קטנה.
  47. Kiddushin 70a אמר שמואל halacha dialogue women interaction
    Shmuel teaches that a woman's voice is sexually prohibited and begins a further restriction concerning sending greetings.
    נשדר ליה מר שלמא לילתא. אמר ליה: הכי אמר שמואל: קול באשה ערוה. אפשר על ידי שליח. אמר ליה: הכי אמר שמואל:
  48. Kiddushin 70b אמר שמואל halacha dialogue women interaction
    Shmuel forbids asking after a woman's welfare entirely, even through her husband.
    אין שואלין בשלום אשה. על ידי בעלה! אמר ליה: הכי אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל. שלחה ליה דביתהו: שרי ליה תגריה דלא נישוויך כשאר עם הארץ.
  49. Kiddushin 70b אמר שמואל aggada dialogue projected faults
    Shmuel teaches that one who disqualifies others does so through his own defect, though the passage questions using this merely to suspect or publicly declare lineage.
    מאי טעמא אכריז מר עליה דעבדא הוא? אמר ליה: דרגיל דקרי אינשי ״עבדי״, ותני: כל הפוסל – פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם. ואמר שמואל: במומו פוסל. אימר דאמר שמואל למיחש ליה, לאכרוזי עליה מי אמר?
  50. Kiddushin 70b אמר שמואל aggada dialogue hasmonean lineage
    Shmuel declares that anyone claiming descent from the Hasmonean royal house is a slave.
    אדהכי והכי (אתא ההוא בר דיניה מנהרדעי). אמר ליה ההוא בר דיניה לרב יהודה: לדידי קרית לי ״עבדא״, דאתינא מבית חשמונאי מלכא?! אמר ליה: הכי אמר שמואל: כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא – עבדא הוא.
  51. Kiddushin 70b אמר שמואל aggada story hasmonean lineage
    Shmuel explains that anyone claiming Hasmonean descent is a slave because the sole surviving princess publicly declared this before dying.
    רב מתנה לא חזייה לנהרדעא תליסר שני. ההוא יומא אתא. אמר ליה: דכיר מר מאי אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא? אמר ליה: הכי אמר שמואל: כל דאמר מדבית חשמונאי מלכא קאתינא – עבדא הוא, דלא אישתיור מינייהו אלא ההיא רביתא דסלקא לאיגרא ורמיא קלא ואמרה: כל דאמר מבית חשמונאי אנא – עבדא הוא.
  52. Kiddushin 70b אמר שמואל aggada story nehardea lineages
    Shmuel identifies two Nehardean family lines, one impure like ravens and one pure like doves.
    ההוא יומא אקרען כמה כתובתא בנהרדעא. כי קא נפיק, נפקי אבתריה למירגמיה. אמר להו: אי (שתיקו) [שתקיתו] – שתיקו, ואי לא מגלינא עלייכו הא דאמר שמואל תרתי זרעייתא איכא בנהרדעא: חדא מיקריא דבי יונה, וחדא מיקריא דבי עורבתי. וסימניך: טמא – טמא, טהור – טהור. שדיוה לההוא ריגמא מידייהו וקם אטמא בנהר מלכא.
  53. Kiddushin 70b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis priestly lineage
    Shmuel says Pashhur ben Immer owned four hundred or four thousand slaves who assimilated into the priesthood, making brazen priests their descendants.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: ארבע מאות עבדים, ואמרי לה ארבעת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אימר, וכולם נטמעו בכהונה. וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם. אמר אביי: כולהו יתבן בשורא דבנהרדעא. ופליגא דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: אם ראית כהן בעזות מצח – אל תהרהר אחריו, שנאמר: ״ועמך כמריבי כהן״.
  54. Kiddushin 71a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha maxim lineage purity
    Shmuel ranks all lands as genealogically mixed relative to the Land of Israel and the Land of Israel as mixed relative to Babylonia.
    גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: כל ארצות עיסה לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל. בימי רבי בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל. אמר להן: קוצים אתם משימים לי בין עיני? רצונכם, יטפל עמכם רבי חנינא בר חמא.
  55. Kiddushin 71a אמר שמואל halacha ruling lineage presumption
    Shmuel transmits that Babylonia is presumed fit until a defect is known, other lands unfit until fitness is known, and established Israelite status governs in the Land of Israel.
    אמר שמואל משמיה דסבא: בבל בחזקת כשרה עומדת, עד שיודע לך במה נפסלה. שאר ארצות – בחזקת פסול הן עומדות, עד שיודע לך במה נכשרה. ארץ ישראל מוחזק לפסול – פסול, מוחזק לכשר – כשר.
  56. Kiddushin 71b שמואל אמר halacha dispute babylonian borders
    Shmuel extends Babylonia's genealogical boundary to the Yoani River and along the Tigris through Mushkanei, differing from Rav.
    עד היכן היא בבל? רב אמר: עד נהר עזק, ושמואל אמר: עד נהר יואני. לעיל בדיגלת עד היכא? רב אמר: עד בגדא ואוונא. ושמואל אמר: עד מושכני. ולא מושכני בכלל? והאמר רבי חייא בר אבא אמר שמואל: מושכני הרי היא כגולה ליוחסין! אלא: עד מושכני, ומושכני בכלל.
  57. Kiddushin 71b שמואל אמר halacha dispute babylonian borders
    Shmuel extends Babylonia's genealogical boundary up the Euphrates to the bridge of Bei Perat, differing from Rav and Rabbi Yohanan.
    לעיל בפרת עד היכא? רב אמר: עד אקרא דתולבקני. ושמואל אמר: עד גישרא דבי פרת. ורבי יוחנן אמר: עד מעברת[א] דגיזמא. לייט אביי ואיתימא רב יוסף אדרב.
  58. Kiddushin 72a אמר שמואל aggada exegesis exile geography
    Shmuel identifies the associated cities as Kerakh, Mushkhei, Huskei, and Rumkei, while distinguishing Mushkhei from genealogically valid Mushkanei.
    מאי חברותיה? אמר שמואל: כרך מושכי חוסקי ורומקי. אמר רבי יוחנן: וכולם לפסול. קסלקא דעתא: מושכי היינו מושכני. והאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: מושכני הרי היא כגולה ליוחסין! אלא מושכי לחוד ומושכני לחוד.
  59. Kiddushin 72b אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha exegesis regional lineage
    Shmuel treats Mushkanei like the exile community for lineage and reports that Mishon was suspected neither of slavery nor mamzerut, though its priests tolerated divorcees.
    תסתיים דשמואל דאמר לרעה, דאמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: מושכני – הרי היא כגולה ליוחסים. מישון – לא חשו לה לא משום עבדות ולא משום ממזרות, אלא כהנים שהיו בה לא הקפידו על הגרושות.
  60. Kiddushin 72b שמואל אמר halacha exegesis slave emancipation
    Shmuel rules that an ownerless slave becomes free without an emancipation document because one beyond a master's control is no longer called a slave.
    לעולם אימא לך שמואל אמר לטובה, ושמואל לטעמיה דאמר: המפקיר עבדו – יצא לחירות ואינו צריך גט שחרור, שנאמר: ״כל עבד איש מקנת כסף״, עבד איש ולא עבד אשה? אלא: עבד שיש לו רשות לרבו עליו – קרוי עבד, עבד שאין לרבו רשות עליו – אין קרוי עבד.
  61. Kiddushin 72b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute lineage presumption
    Shmuel attributes the restrictive lineage presumption to Rabbi Meir and reports that the Sages presume all lands genealogically fit.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל ארצות בחזקת כשרות הם עומדות.
  62. Kiddushin 72b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story lineage presumption
    Shmuel's report that the Sages presume all lands genealogically fit is invoked to permit Rav Huna bar Natan to marry a woman from Mehoza.
    אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב איתתא מחוזייתא. אמר ליה רב אשי: מאי דעתיך – דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות? והא בי רב כהנא לא מתנו הכי, ובי רב פפא לא מתנו הכי, ובי רב זביד לא מתנו הכי! אפילו הכי לא קיבלה מיניה, משום דשמיע ליה מרב זביד
    אמימר שרא ליה לרב הונא בר נתן למינסב איתתא מחוזייתא. אמר ליה רב אשי: מאי דעתיך – דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: כל ארצות בחזקת כשרות הן עומדות? והא בי רב כהנא לא מתנו הכי, ובי רב פפא לא מתנו הכי, ובי רב זביד לא מתנו הכי! אפילו הכי לא קיבלה מיניה, משום דשמיע ליה מרב זביד דנהרדעא.
  63. Kiddushin 72b אמר שמואל halacha ruling lineage law
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yosei in the lineage dispute.
    אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר רב יוסף: אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי, הוה אתי אליהו מפיק מינן צוורני צוורני קולרין.
  64. Kiddushin 74a אמר שמואל halacha ruling maternal testimony
    Shmuel rules like Rabban Gamliel that a pregnant woman is believed when she identifies the child's father as a fit priest.
    אבא שאול היה קורא לשתוקי ״בדוקי״. מאי ״בדוקי״? אילימא שבודקין את אמו ואומרת: לכשר נבעלתי – נאמנת, כמאן – כרבן גמליאל, תנינא חדא זימנא! דתנן: היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? אמרה להם: מאיש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת, ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין. ואמר רב יהוד
    אבא שאול היה קורא לשתוקי ״בדוקי״. מאי ״בדוקי״? אילימא שבודקין את אמו ואומרת: לכשר נבעלתי – נאמנת, כמאן – כרבן גמליאל, תנינא חדא זימנא! דתנן: היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? אמרה להם: מאיש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת, ורבי יהושע אומר: לא מפיה אנו חיין. ואמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל.
  65. Kiddushin 75a שמואל אמר halacha dispute child status
    Shmuel classifies the child of a pregnant betrothed woman as of uncertain paternity, contrary to Rav.
    ורמי דרב אדרב ורמי דשמואל אדשמואל, דאיתמר: ארוסה שעיברה, רב אמר: הולד ממזר. ושמואל אמר: הולד שתוקי.
  66. Kiddushin 75a שמואל אמר halacha dispute child status
    The transmitted positions are reversed so that Shmuel classifies the child as a mamzer while Rav calls the child of uncertain status.
    רב אמר: הולד ממזר ומותר בממזרת, ושמואל אמר: הולד שתוקי ואסור בממזרת. איפוך, רב אמר: הולד שתוקי, ושמואל אמר: הולד ממזר.
  67. Kiddushin 75a שמואל אמר halacha exegesis priestly status
    Shmuel's term shetuki is explained as silencing the child from claiming priestly status rather than merely barring marriage to an Israelite.
    ואי בעית אימא: לעולם לא תיפוך, ומאי ממזר דקאמר רב – לאו מותר בממזרת, אלא דאסור בבת ישראל. ושמואל אמר: הולד שתוקי, דאסור בבת ישראל. אי הכי היינו דרב! אלא: מאי שתוקי – שמשתקין אותו מדין כהונה.
  68. Kiddushin 75a אמר שמואל halacha dialogue maternal testimony
    Shmuel's shetuki is alternatively explained as a child whose mother is examined and believed that the father was fit, following Rabban Gamliel.
    ואי בעית אימא: מאי שתוקי – בדוקי, שבודקים את אמו ואומרת: ״לכשר נבעלתי״ – נאמנת. כמאן – כרבן גמליאל? האמר שמואל חדא זימנא, דתנן: היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני וכהן הוא – רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת. רבי יהושע אומר: אינה נאמנת. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל
    ואי בעית אימא: מאי שתוקי – בדוקי, שבודקים את אמו ואומרת: ״לכשר נבעלתי״ – נאמנת. כמאן – כרבן גמליאל? האמר שמואל חדא זימנא, דתנן: היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני וכהן הוא – רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת. רבי יהושע אומר: אינה נאמנת. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל!
  69. Kiddushin 76b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis military lineage
    Shmuel limits Rabbi Hanina ben Antigonus's lineage inquiry to the armies of the House of David.
    רבי חנינא בן אנטיגנוס וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: בחיילות של בית דוד. אמר רב יוסף: מאי קרא? ״והתיחשם בצבא במלחמה״. וטעמא מאי? אמר רב יהודה אמר רב: כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן.
  70. Kiddushin 79a שמואל אמר halacha dispute maturity timing
    Shmuel treats both the father's roadside betrothal and the daughter's city betrothal as potentially effective when she is now mature, contrary to Rav.
    איתמר: קידשה אביה בדרך, וקידשה עצמה בעיר, והרי היא בוגרת. רב אמר: הרי היא בוגרת לפנינו. ושמואל אמר: חיישינן לקידושי שניהם.
  71. Kiddushin 79a אמר שמואל halacha dialogue female maturity
    Shmuel fixes the interval between girlhood and full maturity at exactly six months.
    אימת? אילימא בתוך ששה, בהא נימא רב הרי היא בוגרת לפנינו? השתא הוא דבגרה. אלא לאחר ששה, בהא נימא שמואל: חיישינן לקידושי שניהם? והא אמר שמואל: אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד!
  72. Kiddushin 79a שמואל אמר halacha dispute maturity timing
    Shmuel suspects that the girl developed signs of maturity only at the present moment on the day completing six months, contrary to Rav.
    לא צריכא, דקדיש בההוא יומא דמשלים ששה. רב אמר: הרי היא בוגרת לפנינו, מדהשתא בוגרת, בצפרא נמי בוגרת. ושמואל אמר: השתא הוא דאייתי סימנים.
  73. Kiddushin 79b שמואל אמר halacha dialogue legal presumption
    The passage proposes that Shmuel follows Rabbi Yaakov in the dispute over presumptions, in contrast to Rav.
    נימא רב דאמר כרבי נתן ושמואל דאמר כרבי יעקב? אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו כרבי יעקב. עד כאן לא קאמר רבי יעקב התם דאיכא למימר העמד ממון על חזקתו, אבל הכא מי נימא העמד גוף על חזקתו?!
  74. Kiddushin 79b שמואל אמר halacha exegesis legal presumption
    Shmuel explains that his position fits even Rabbi Natan because the woman is not departing from her previous presumption in this case.
    ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו לרבי נתן. עד כאן לא קאמר רבי נתן התם דכולי עלמא בחזקת בריאים קיימי, מאן דקא מפיק נפשיה מחזקה – (הוי) עליה לאיתויי ראיה, אבל הכא מי קא מפקא נפשה מחזקה דקמיה?
  75. Kiddushin 79b שמואל אמר halacha story maturity ruling
    Shmuel objects when Rav Yosef bar Rav Menashya rules like Rav, demonstrating that Shmuel regards their positions as genuinely disputed.
    ונימא מדמתניתא לא פליגי, אמוראי נמי לא פליגי! ותסברא? הא רב יוסף בריה דרב מנשיא מדוויל עבד עובדא כוותיה דרב, ואיקפיד שמואל ואמר: כולי עלמא כיילי ליה בקבא זוטא והאי מדרבנן כיילי ליה בקבא רבה? ואי סלקא דעתך לא פליגי, אמאי קא מקפיד?
  76. Kiddushin 81b אמר שמואל both dialogue women interaction
    Shmuel's rule forbidding use of a woman is raised against Rav Aha bar Abba when he seats his granddaughter in his lap.
    רב אחא בר אבא איקלע לבי רב חסדא חתניה. שקליה לבת ברתיה אותבה בכנפיה. אמר ליה: לא סבר לה מר דמקדשא? אמר ליה: עברת לך אדרב. דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדיל ותאמר: ״בפלוני אני רוצה״. מר נמי עבר ליה אדשמואל, דאמר שמואל: אין משתמשים באשה! אמר ליה: אנא
    רב אחא בר אבא איקלע לבי רב חסדא חתניה. שקליה לבת ברתיה אותבה בכנפיה. אמר ליה: לא סבר לה מר דמקדשא? אמר ליה: עברת לך אדרב. דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדיל ותאמר: ״בפלוני אני רוצה״. מר נמי עבר ליה אדשמואל, דאמר שמואל: אין משתמשים באשה! אמר ליה: אנא כאידך דשמואל סבירא לי, דאמר שמואל:

Bava Kamma (70)

  1. Bava Kamma 3b שמואל אמר halacha dispute damage categories
    Shmuel interprets the Mishnah's category maveh as damage caused by an animal's tooth, contrary to Rav.
    המבעה וההבער כו'. מאי ״מבעה״? רב אמר: מבעה זה אדם, ושמואל אמר: מבעה זה השן.
  2. Bava Kamma 3b שמואל אמר halacha exegesis damage categories
    Shmuel identifies maveh as an animal's tooth, deriving the term from a verse about concealed things being revealed.
    ושמואל אמר מבעה זה השן, דכתיב: ״איך נחפשו עשו, נבעו מצפניו״. מאי משמע? כדמתרגם רב יוסף: איכדין איתבליש עשו, אתגלין מטמרוהי.
  3. Bava Kamma 9a שמואל אמר halacha dispute divided inheritance
    Shmuel rules that a brother whose allotted share is seized by a creditor has forfeited it, differing from Rav and Rav Asi.
    והא אמרה רב אסי חדא זימנא – דאיתמר: האחים שחלקו, ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן, רב אמר: בטלה מחלוקת. ושמואל אמר: ויתר. ורב אסי אמר: נוטל רביע בקרקע, ורביע במעות.
  4. Bava Kamma 9a שמואל אמר halacha exegesis divided inheritance
    Shmuel explains that brothers who divide an estate are purchasers without a guarantee, so a brother whose share is seized bears the loss.
    ושמואל אמר: ויתר – קסבר: האחים שחלקו לקוחות, וכלוקח שלא באחריות דמי.
  5. Bava Kamma 11a אמר שמואל halacha ruling damaged property
    Shmuel rules that damaged remains are not appraised for a thief or robber but are appraised in damages cases, and the speaker extends this to a borrower.
    אמר שמואל: אין שמין לא לגנב ולא לגזלן, אלא לנזקין. ואני אומר: אף לשואל. ואבא מודה לי.
  6. Bava Kamma 12a אמר שמואל halacha dialogue multiple fields
    Shmuel rules that taking possession of one of ten fields sold in different regions acquires them all.
    אלא להך לישנא דאמר: עבדא כמקרקעי דמי; למה לי עומדין בתוכה? הא אמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן – קנה כולן!
  7. Bava Kamma 14a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue mishnah attribution
    Shmuel tells Rav Yehuda to leave the apparent unity of the Mishnah and attribute its opening to Rabbi Tarfon and conclusion to the Sages.
    אין; דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, שבוק מתניתין ותא אבתראי – רישא רבי טרפון, וסיפא רבנן.
  8. Bava Kamma 15b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue mishnah attribution
    Shmuel tells Rav Yehuda to attribute the Mishnah's opening to the Sages and its conclusion to Rabbi Tarfon.
    אין, דהאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, שבוק מתניתין ותא אבתראי – רישא רבנן וסיפא רבי טרפון.
  9. Bava Kamma 16b אמר שמואל halacha ruling lion damage
    Shmuel exempts a lion that normally tramples and eats in public but imposes liability when it first tears prey and then eats.
    אמר שמואל: ארי ברשות הרבים; דרס ואכל – פטור. טרף ואכל – חייב.
  10. Bava Kamma 20a שמואל אמר halacha dispute animal damage
    Shmuel limits the exemption to produce and vegetables and imposes liability when the animal damages clothing or utensils.
    ושמואל אמר: לא שנו אלא פירות וירקות, אבל כסות וכלים – חייבת.
  11. Bava Kamma 20b אמר שמואל halacha ruling benefit payment
    Shmuel limits the ruling to a case where the item is placed at the mouth of a skylight.
    ואמר שמואל: והוא שהניחה על פי ארובה.
  12. Bava Kamma 20b משמיה דשמואל halacha ruling unauthorized residence
    Shmuel infers that one who occupies another's courtyard without permission must pay rent.
    ויתיב רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן, וקאמר משמיה דשמואל: זאת אומרת, הדר בחצר חבירו שלא מדעתו – צריך להעלות לו שכר; ושתק ליה.
  13. Bava Kamma 21a שמואל אמר halacha dispute animal eating
    Shmuel exempts the animal even when it turns its head to eat, contrary to Rav.
    כיצד משלמת מה שנהנית וכו'. אמר רב: ובמחזרת. ושמואל אמר: אפילו מחזרת נמי פטור.
  14. Bava Kamma 21a שמואל אמר halacha dispute animal eating
    Shmuel exempts an animal that turns its head from the public way and imposes liability only when it leaves the broad way and stands at its side.
    ואיכא דמתני להא שמעתא באפי נפשה: מחזרת – רב אמר: חייבת, ושמואל אמר: פטורה. ולשמואל, ״משלמת מה שהזיקה״ היכי משכחת לה דמחייבא? כגון דשבקה לרחבה, ואזלה וקמה בצידי רחבה.
  15. Bava Kamma 21a שמואל אמר halacha dispute private setback
    Shmuel imposes liability even when the owner sets aside part of private property for public use, contrary to Rav.
    והכי אתמר, אמר רב: לא שנו אלא מחזרת, אבל מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים – פטורה. ושמואל אמר: אפילו מקצה מקום מרשותו לרשות הרבים – חייבת.
  16. Bava Kamma 21a שמואל אמר halacha dialogue private pit
    Shmuel's liability ruling is questioned as implying an exemption for a pit located on its owner's property.
    ושמואל דאמר חייב, קסבר: בור ברשותו – פטור?
  17. Bava Kamma 21b שמואל אמר halacha exegesis private pit
    Shmuel holds a person generally liable for a pit on private property and explains that visible produce cannot be treated as an unnoticed hazard.
    ושמואל אמר: בעלמא – בור ברשותו חייב; דבשלמא בור, איכא למימר לאו אדעתיה; אלא פירות, מי איכא למימר לאו אדעתיה?! הא חזי להו!
  18. Bava Kamma 27b שמואל אמר halacha dispute broken barrel
    Shmuel limits the pedestrian's exemption for breaking an obstructing barrel to darkness, differing from Rav and Rabbi Yohanan.
    אמרי דבי רב משמיה דרב: בממלא רשות הרבים כולה חביות. שמואל אמר: באפילה שנו. רבי יוחנן אמר: בקרן זוית.
  19. Bava Kamma 36b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue mishnah attribution
    Shmuel tells Rav Yehuda to attribute the Mishnah's opening to Rabbi Yishmael and its conclusion to Rabbi Akiva.
    אמרי: אין, דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, שבוק מתניתין ותא בתראי – רישא רבי ישמעאל וסיפא רבי עקיבא.
  20. Bava Kamma 36b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both other unclear
    Shmuel begins a teaching about orphans that supports treating the court as the hand of the poor, but the supplied fragment omits the ruling.
    אמר ליה רב יוסף: כבר זכו ביה עניים. ואף על גב דליכא עניים הכא, אנן יד עניים אנן. דאמר רב יהודה אמר שמואל: יתומים
  21. Bava Kamma 37b שמואל אמר halacha dispute menstrual cycle
    Shmuel requires three successive intervals of increasing length before establishing a menstrual pattern, contrary to Rav.
    דאתמר: ראתה יום חמשה עשר בחדש זה, ויום ששה עשר בחדש זה, ויום שבעה עשר בחדש זה – רב אמר: קבעה לה וסת, ושמואל אמר: עד שתשלש בדילוג.
  22. Bava Kamma 40b שמואל אמר halacha dispute disqualified animal
    Shmuel disqualifies the animal because a transgression was committed with it, contrary to Rav.
    רב אמר: כשר, ושמואל אמר: פסול. רב אמר כשר – אנוס הוא. ושמואל אמר פסול – הרי נעבד[ה] בו עבירה.
  23. Bava Kamma 44a אמר שמואל halacha dispute goring liability
    Shmuel exempts the owner from death but requires ransom payment, contrary to Rav's total exemption.
    גמ' אמר שמואל: פטור ממיתה, וחייב בכופר. ורב אמר: פטור מזה ומזה.
  24. Bava Kamma 46a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis burden proof
    Shmuel attributes equal division of doubtful money to Symmachus and reports the Sages' general rule that the claimant bears the burden of proof.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי סומכוס – דאמר: ממון המוטל בספק – חולקין. אבל חכמים אומרים: זה כלל גדול בדין, המוציא מחבירו – עליו הראיה.
  25. Bava Kamma 46a שמואל אמר halacha dispute defective sale
    Shmuel allows the seller of a goring ox to claim that it was sold for slaughter rather than labor, contrary to Rav.
    אי נמי, לכי הא דאתמר: המוכר שור לחבירו, ונמצא נגחן – רב אמר: הרי זה מקח טעות. ושמואל אמר: יכול שיאמר לו ״לשחיטה מכרתיו לך״.
  26. Bava Kamma 46b שמואל אמר halacha exegesis monetary majority
    Shmuel refuses to decide monetary ownership by majority practice and requires the claimant to prove the ox was purchased for labor.
    רב אמר הרי זה מקח טעות – זיל בתר רובא, ורובא דאינשי לרדיא הוא דזבני. ושמואל אמר, יכול שיאמר לו ״לשחיטה מכרתיו לך״ – ולא אזלינן בתר רובא. כי אזלינן בתר רובא – באיסורא, אבל בממונא – לא אזלינן בתר רובא, אלא המוציא מחבירו עליו הראיה.
  27. Bava Kamma 48b שמואל אמר halacha exegesis half ransom
    Shmuel attributes the ruling to Rabbi Yosei the Galilean, who requires an innocuous ox to pay half ransom.
    שמואל אמר: הא מני – רבי יוסי הגלילי היא, דאמר: תם משלם חצי כופר.
  28. Bava Kamma 48b שמואל אמר halacha dispute custodial liability
    Shmuel rules in accordance with Rabbi concerning a homeowner who permits another's property to enter his courtyard.
    ואם הכניס ברשות – בעל חצר חייב [כו']. איתמר, רב אמר: הלכתא כתנא קמא, ושמואל אמר: הלכתא כרבי.
  29. Bava Kamma 50b שמואל אמר halacha exegesis pit damage
    Shmuel holds a pit owner liable for poisonous air and all the more for impact, because Scripture includes even a pit filled with soft material.
    ושמואל אמר: להבלו, וכל שכן לחבטו. ואם תאמר: לחבטו אמרה תורה, ולא להבלו – התורה העידה על הבור, ואפילו מלא ספוגין של צמר.
  30. Bava Kamma 52a שמואל אמר halacha dispute pit ownership
    Shmuel exempts the first owner only for enough time to be notified of the hazard, differing from Rav and Rabbi Yohanan.
    גמ' וראשון עד אימת מיפטר? אמר רב: בכדי שידע. ושמואל אמר: בכדי שיודיעוהו. ורבי יוחנן אמר: בכדי שיודיעוהו, וישכור פועלים, ויכרות ארזים ויכסנו.
  31. Bava Kamma 53a שמואל אמר halacha ruling pit damage
    Shmuel imposes liability for an animal falling into a pit whether it falls forward or backward.
    ושמואל אמר: בבור – בין מלפניו בין מלאחריו, חייב.
  32. Bava Kamma 55a אמר שמואל halacha ruling animal mixtures
    Shmuel classifies a domestic goose and wild goose as forbidden mixed species with one another.
    אמר שמואל: אווז ואווז הבר – כלאים זה בזה. מתקיף לה רבא בר רב חנן: מאי טעמא? אילימא משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה; אלא מעתה, גמלא פרסא וגמלא טייעא, דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה, הכי נמי דהוו כלאים זה בזה?!
  33. Bava Kamma 61a שמואל אמר halacha dispute fire spread
    Shmuel applies the Mishnah's distance rule to a bending flame but exempts any distance when the flame rises straight, contrary to Rav.
    אמר רב: לא שנו אלא בקולחת, אבל בנכפפת – אפילו עד מאה אמה חייב. ושמואל אמר: מתניתין בנכפפת, אבל בקולחת – אפילו כל שהוא פטור.
  34. Bava Kamma 61a שמואל אמר halacha dispute fire barrier
    Shmuel defines the river serving as a fire barrier as an irrigation channel, contrary to Rav's literal river.
    או נהר. רב אמר: נהר ממש, ושמואל אמר: אריתא דדלאי.
  35. Bava Kamma 61a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute water channel
    Shmuel defines a shalulit as a place where rainwater gathers or flows.
    מאי שלולית? אמר רב יהודה אמר שמואל: מקום שמי גשמים שוללין שם. רב ביבי אמר רבי יוחנן: אמת המים שמחלקת שלל לאגפיה.
  36. Bava Kamma 61b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling fire liability
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon in the stated fire-damage dispute.
    אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון. וכן אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון.
  37. Bava Kamma 62a אמר שמואל halacha exegesis concealed fire damage
    Shmuel explains that Rabbi Yehuda's liability for concealed property damaged by fire includes applying the robbed claimant's evidentiary ordinance.
    אמר רב: שמעית מילתא לרבי יהודה, ולא ידענא מאי היא. אמר שמואל: ולא ידע אבא מאי שמיע ליה? לרבי יהודה, דמחייב על נזקי טמון באש – עשו תקנת נגזל באשו.
  38. Bava Kamma 75a שמואל אמר halacha dispute penalty admission
    Shmuel imposes the penalty when witnesses arrive after the defendant admits liability, contrary to Rav.
    איתמר: מודה בקנס, ואחר כך באו עדים – רב אמר: פטור, ושמואל אמר: חייב.
  39. Bava Kamma 75a שמואל אמר halacha exegesis theft penalty
    Shmuel explains that the verse is needed to address the thief himself, following the school of Hezekiah.
    ושמואל אמר לך: ההוא מבעי ליה לגנב עצמו, כדתנא דבי חזקיה.
  40. Bava Kamma 75a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue penalty admission
    Shmuel defends his position by noting that Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon rules similarly.
    אמר ליה שמואל: לאו איכא רבי אלעזר ברבי שמעון דקאי כוותי? אנא דאמרי – כרבי אלעזר ברבי שמעון.
  41. Bava Kamma 83a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis greek wisdom
    Shmuel transmits Rabban Shimon ben Gamliel's account that five hundred children in his father's house studied Torah and five hundred studied Greek wisdom, with only two survivors.
    וחכמת יונית מי אסירא?! והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל: ״עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי״ – אלף ילדים היו בבית אבא; חמש מאות מהם למדו תורה, חמש מאות למדו חכמת יונית; ולא נשתייר מהם אלא אני – כאן, ובן אחי אבא – בעסיא!
  42. Bava Kamma 88b אמר שמואל halacha ruling wife property
    Shmuel rules that if a wife sells usufruct property and then dies, her husband may recover it from the purchasers.
    אזל רב שמואל בר אבא קמיה דרבי ירמיה בר אבא, אוקמיה בנכסי. אזל רבי אבא אמרה למילתא קמיה דרב הושעיא, אזל רב הושעיא אמרה קמיה דרב יהודה. אמר ליה, הכי אמר שמואל: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה, ומתה – הבעל מוציא מיד הלקוחות.
  43. Bava Kamma 88b אמר שמואל halacha dialogue legal comparison
    Shmuel states that the presented case is not comparable to the Mishnah.
    אהדרוה לקמיה דרב יהודה, אמר להו, הכי אמר שמואל: זו אינה דומה למשנתנו.
  44. Bava Kamma 89a אמר שמואל halacha ruling debt assignment
    Shmuel rules that a creditor who sells a debt document may later forgive the debt, as may the creditor's heir.
    אלמה לא? מילי דמזדבני בדינרי נינהו! אלא משום דשמואל, דאמר שמואל: המוכר שטר חוב לחבירו, וחזר ומחלו – מחול. ואפילו יורש מוחל.
  45. Bava Kamma 91b אמר שמואל halacha exegesis fasting vow
    Shmuel interprets the declaration as explicitly saying, 'I shall sit in a fast'.
    אמר שמואל: ב״אשב בתענית״.
  46. Bava Kamma 94a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling stolen property
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Shimon ben Elazar in the stated restitution dispute.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
  47. Bava Kamma 94a אמר שמואל halacha dialogue stolen property
    Shmuel's ruling is challenged from his principle that damaged remains are not appraised for a thief or robber.
    ומי אמר שמואל הכי?! והאמר שמואל: אין שמין לא לגנב ולא לגזלן, אלא לנזקין.
  48. Bava Kamma 94a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both other unclear
    Abaye introduces a ruling transmitted in Shmuel's name, but the supplied fragment omits its substance.
    אביי מתני הכי – אמר רב יהודה אמר שמואל:
  49. Bava Kamma 95b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling property improvements
    Shmuel rules that three categories of people receive appraisal of improvements and have their value added in money, beginning with a firstborn relative to an ordinary heir.
    ופשטנא מהא דאמר רב נחמן אמר שמואל: שלשה שמין להן השבח, ומעלין אותן בדמים; ואלו הן: בכור לפשוט,
  50. Bava Kamma 95b אמר שמואל halacha dialogue property improvements
    Shmuel's rulings are reconciled by distinguishing mature improvements ready to be carried away from improvements not yet mature.
    אמר ליה רבינא לרב אשי, מי אמר שמואל: בעל חוב ללוקח יהיב ליה שבח? והאמר שמואל: בעל חוב גובה את השבח! אמר ליה: לא קשיא, כאן בשבח המגיע לכתפים, וכאן בשבח שאין מגיע לכתפים.
  51. Bava Kamma 97a שמואל אמר halacha dispute commandeered boat
    Shmuel limits recovery from one who commandeers another's boat for work to the boat's depreciation, contrary to Rav.
    איתמר: התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה, אמר רב: רצה – שכרה נוטל, רצה – פחתה נוטל. ושמואל אמר: אינו נוטל אלא פחתה.
  52. Bava Kamma 97b שמואל אמר halacha dispute obsolete currency
    Shmuel allows repayment with currency still spendable in Mishon when the creditor can travel there.
    נותן לו מטבע היוצא באותה שעה. ושמואל אמר: יכול לומר לו, לך הוציאו במישן. אמר רב נחמן: מסתברא מילתיה דשמואל – דאית ליה אורחא למיזל למישן, אבל לית ליה אורחא – לא.
  53. Bava Kamma 97b אמר שמואל halacha exegesis obsolete currency
    Shmuel's ruling concerns kingdoms that object to each other's currency but permit its transport with difficulty.
    אלא כי אמר שמואל – כשמלכיות מקפידות זו על זו. היכי מצי ממטי להו? דממטי לה[ו] על ידי הדחק; דלא בחשי, ואי משכחי קפדי.
  54. Bava Kamma 99a אמר שמואל halacha exegesis wool processing
    Shmuel limits the case to wool spoiled as the dye fell in, before any enhancement arose.
    אמר שמואל: הכא במאי עסקינן – כגון שהקדיחו בשעת נפילה, דליכא שבחא. אבל הקדיחו לאחר נפילה מאי? נותן לו דמי צמרו ושבחו?! לימא שמואל לית ליה דרב אסי?
  55. Bava Kamma 99b אמר שמואל halacha ruling professional negligence
    Shmuel makes an expert butcher liable for a botched slaughter because negligent deviation makes him a damager.
    אמר שמואל: טבח אומן שקלקל – חייב לשלם. מזיק הוא, פושע הוא, נעשה כאומר לו: ״שחוט לי מכאן״, ושחט לו מכאן.
  56. Bava Kamma 104a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both other unclear
    Shmuel's statement is missing from the supplied fragment.
    אמר רב יהודה אמר שמואל:
  57. Bava Kamma 105b שמואל אמר halacha dispute legal liability
    Shmuel interprets the cited rule as creating liability rather than exemption.
    למאי הלכתא? רב אמי אמר רבי חנינא: לפטור, ושמואל אמר: לחיוב.
  58. Bava Kamma 112b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling absent litigant
    Shmuel accepts testimony without a litigant present after proceedings begin and the summoned litigant fails to appear.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מקבלין עדים שלא בפני בעל דין. אמר מר עוקבא, לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל: כגון דפתחו ליה בדיניה, ושלחו ליה ולא אתא. אבל לא פתחו ליה בדינא, מצי אמר ליה: אנא לבית דין הגדול אזילנא.
  59. Bava Kamma 113a אמר שמואל halacha dialogue royal law
    Shmuel establishes that the law of the kingdom has legal force.
    ומוכסין. והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא!
  60. Bava Kamma 113a אמר שמואל halacha exegesis tax collector
    Shmuel limits the exception to a tax collector whose assessment has no fixed amount.
    אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה. דבי רבי ינאי אמרי: במוכס העומד מאליו.
  61. Bava Kamma 113a אמר שמואל halacha dialogue royal law
    Shmuel's principle that royal law is binding challenges evasion of customs duties.
    בשלמא לענין כלאים, בהא קמיפלגי – דמר סבר: דבר שאין מתכוין מותר, ומר סבר: דבר שאין מתכוין אסור. אלא להבריח בו את המכס – מי שרי? והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא!
  62. Bava Kamma 113a אמר שמואל halacha exegesis tax collector
    Shmuel limits the exception to a tax collector whose assessment has no fixed amount.
    אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה. דבי רבי ינאי אמרי: במוכס העומד מאליו.
  63. Bava Kamma 113a אמר שמואל halacha dialogue royal law
    Shmuel's principle that royal law is binding challenges deceptive vows to customs collectors.
    ואיכא דמתני אהא: נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין – שהיא של תרומה, שהיא של בית מלך; אף על פי שאינה של תרומה, אף על פי שאינה של מלך: ולמוכסין?! והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא!
  64. Bava Kamma 113a אמר שמואל halacha exegesis tax collector
    Shmuel limits the exception to a tax collector whose assessment has no fixed amount.
    אמר רבי חנינא בר כהנא אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה. דבי רבי ינאי אמרי: במוכס העומד מאליו.
  65. Bava Kamma 113b אמר שמואל halacha story gentile error
    Shmuel permits retaining a gentile's pricing mistake and acts accordingly in a purchase.
    אמר שמואל: טעותו מותרת. כי הא דשמואל זבן מגוי לקנא דדהבא במר דפרזלא – בארבע זוזי, ואבלע ליה חד זוזא.
  66. Bava Kamma 113b אמר שמואל halacha ruling royal law
    Shmuel establishes that the law of the kingdom has legal force.
    גופא – אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא. אמר רבא: תדע, דקטלי דיקלי וגשרי גישרי – ועברינן עלייהו.
  67. Bava Kamma 114b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis bee swarm
    Shmuel accepts an innocent report by a woman or minor identifying a pursued bee swarm's origin.
    אשה וקטן בני עדות נינהו? אמר רב יהודה אמר שמואל: הכא במאי עסקינן – כגון שהיו בעלים מרדפין אחריהם, ואשה וקטן מסיחין לפי תומם, ואומר: מכאן יצא נחיל זה.
  68. Bava Kamma 114b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both story terumah testimony
    Shmuel recounts innocent childhood testimony about immersion for eating terumah.
    ודאורייתא לא? והאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו, ואומר: ״זכורני כשאני תינוק, ומורכבני על כתיפו של אבא, והוציאוני מבית הספר, והפשיטוני את כתנתי, והטבילוני לאכול בתרומה לערב״.
  69. Bava Kamma 118a שמואל אמר halacha ruling entrusted property
    Shmuel rules that an accurate count exempts the custodian whether the owner knew of the return or not.
    ושמואל אמר: בין לדעת בין שלא לדעת – מנין פוטר, וכי קתני: ״ומנו והיא שלימה, פטור״ – אכולה.
  70. Bava Kamma 119a שמואל אמר halacha dispute robber purchases
    Shmuel permits buying from a robber even when only a minority of the goods are legitimately owned.
    איתמר: גזלן, מאימת מותר לקנות הימנו? רב אמר: עד שתהא רוב משלו, ושמואל אמר: אפילו מיעוט שלו.

Bava Metzia (88)

  1. Bava Metzia 11a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling field acquisition
    Shmuel requires the owner to stand beside the field for it to acquire on his behalf.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שעומד בצד שדהו.
  2. Bava Metzia 12a אמר שמואל halacha exegesis minor finds
    Shmuel assigns a minor's find to the father because the child immediately brings it to him.
    גמ' אמר שמואל: מפני מה אמרו מציאת קטן לאביו – שבשעה שמוצאה מריצה אצל אביו, ואינו מאחר בידו.
  3. Bava Metzia 12a אמר שמואל halacha ruling gleaning rights
    Shmuel rules like Rabbi Yosei that a worker's son and wife may glean behind him.
    למימרא דסבר שמואל קטן לית ליה זכייה לנפשיה מדאורייתא? והתניא: השוכר את הפועל – ילקט בנו אחריו. למחצה, לשליש ולרביע – לא ילקט בנו אחריו. רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך ילקט בנו ואשתו אחריו. ואמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
  4. Bava Metzia 12b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling uncertain divorce
    Shmuel obligates a husband to support a woman deemed divorced and not divorced.
    הכא במאי עסקינן? במגורשת ואינה מגורשת, דאמר רבי זירא אמר שמואל: כל מקום שאמרו חכמים ״מגורשת ואינה מגורשת״ – בעלה חייב במזונותיה.
  5. Bava Metzia 13a אמר שמואל halacha ruling unsecured debt
    Shmuel attributes to Rabbi Meir that an unsecured debt document collects from neither encumbered nor free property.
    שמואל לטעמיה: דאמר שמואל, אומר היה רבי מאיר: שטר חוב שאין בו אחריות נכסים – אין גובה לא ממשעבדי ולא מבני חרי.
  6. Bava Metzia 14a אמר שמואל halacha ruling found document
    Shmuel orders a found deed of conveyance returned and disregards concern that it was repaid.
    וחדא דאמר שמואל: מצא שטר הקנאה בשוק – יחזיר לבעלים, ולא חיישינן לפרעון.
  7. Bava Metzia 14a אמר שמואל halacha exegesis seller warranty
    Shmuel explains that the Sages treat omitted warranty language as a scribal error.
    אמר שמואל: מאי טעמייהו דרבנן? סברי אחריות טעות סופר הוא.
  8. Bava Metzia 14a אמר שמואל halacha dialogue document clauses
    Shmuel requires consulting the parties before adding enhancement, improvement, and lien clauses.
    אמר ליה רבא בר איתי לרב אידי בר אבין: ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: שבח, שפר ושעבוד – צריך לימלך!
  9. Bava Metzia 14b שמואל אמר halacha dispute stolen land
    Shmuel lets a buyer recover purchase money but not improvements when the sold field belongs to another.
    איתמר: המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו. רב אמר: יש לו מעות ויש לו שבח. ושמואל אמר: מעות יש לו, שבח אין לו.
  10. Bava Metzia 14b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling stolen land
    Shmuel denies recovery of improvements even when expressly promised because it resembles interest on the refunded money.
    איתמר, אמר רב נחמן אמר שמואל: מעות יש לו, שבח אין לו, אף על פי שפירש לו את השבח. מאי טעמא? כיון דקרקע אין לו, שכר מעותיו עומד ונוטל.
  11. Bava Metzia 14b אמר שמואל halacha ruling creditor collection
    Shmuel lets a creditor collect improvements but not consumed produce.
    אי בבעל חוב, אימא רישא: אין מוציאין לאכילת פירות, ואי בבעל חוב, בעל חוב מי אית ליה פירי? והאמר שמואל: בעל חוב גובה את השבח. שבח – אין, אבל פירות – לא!
  12. Bava Metzia 15a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue document clauses
    Shmuel instructs Rav Hinena to consult before writing warranty for value, improvements, and produce.
    והא אמר ליה שמואל לרב חיננא בר שילת: אמליך, וכתוב ״שופרא שבחא ופירי״.
  13. Bava Metzia 15a אמר שמואל halacha dialogue creditor collection
    Shmuel permits a creditor to collect improvements but not produce.
    במאי? אי בבעל חוב – מי אית ליה פירי? והאמר שמואל: בעל חוב גובה את השבח, שבח – אין, אבל פירות – לא. אלא לאו, בלוקח מגזלן!
  14. Bava Metzia 15a אמר שמואל halacha ruling creditor collection
    Shmuel rules that a creditor may collect improvements made to encumbered land.
    גופא, אמר שמואל: בעל חוב גובה את השבח. אמר רבא: תדע, שכך כותב לו מוכר ללוקח: ״אנא איקום ואשפי ואדכי ואמריק זביני אילין, אינון ועמליהון ושבחיהון, ואיקום קדמך, וצבי זבינא דנן וקביל עלוהי״.
  15. Bava Metzia 15a אמר שמואל halacha dialogue property improvements
    Shmuel's denial of improvements to a robber's buyer and allowance to a creditor complicate the cited teaching.
    והא שמואל במאי מוקים לה? אי בלוקח מגזלן – קשיא רישא, דאמר שמואל: לוקח מגזלן לית ליה שבחא. אי בבעל חוב – קשיא רישא וסיפא, דאמר שמואל: בעל חוב גובה את השבח!
  16. Bava Metzia 15b שמואל אמר halacha dispute known theft
    Shmuel denies even return of the money when a buyer knowingly purchases land not owned by the seller.
    הכיר בה שאינה שלו ולקחה, אמר רב: מעות יש לו, שבח אין לו. ושמואל אמר: אפילו מעות אין לו.
  17. Bava Metzia 15b שמואל אמר halacha dispute invalid betrothal
    Shmuel treats money given to betroth one's sister as a gift.
    והא פליגי ביה חדא זימנא, דאיתמר: המקדש את אחותו, רב אמר: מעות חוזרין, ושמואל אמר: מעות מתנה. רב אמר: מעות חוזרין, אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, וגמר ונתן לשום פקדון. ונימא לה לשום פקדון! סבר לא מקבלה מיניה.
  18. Bava Metzia 15b שמואל אמר halacha exegesis invalid betrothal
    Shmuel explains that the giver knowingly makes a gift but avoids saying so because it is embarrassing.
    ושמואל אמר: מעות מתנה – אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, וגמר ונתן לשום מתנה. ונימא לה לשום מתנה! כסיפא לה מילתא
  19. Bava Metzia 16b אמר שמואל halacha ruling found document
    Shmuel orders a found deed of conveyance returned because its lien already attached and repayment would have led to its destruction.
    אמר שמואל: המוצא שטר הקנאה בשוק – יחזירו לבעלים. דאי משום דכתב ללות ולא לוה – הא שעבד נפשיה. ואי משום פרעון – לא חיישינן לפרעון, דאם איתא דפרעיה – מקרע הוה קרע ליה.
  20. Bava Metzia 20a אמר שמואל halacha ruling debt assignment
    Shmuel rules that a seller of a debt document or the seller's heir may forgive the debt.
    שמע מינה: איתא לדשמואל, דאמר שמואל: המוכר שטר חוב לחבירו, וחזר ומחלו – מחול, ואפילו יורש מוחל.
  21. Bava Metzia 23b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis lost objects
    Shmuel defines anpurya as new utensils not yet familiar to the eye.
    רבי שמעון בן אלעזר אומר וכו'. מאי אנפוריא? אמר רב יהודה אמר שמואל: כלים חדשים שלא שבעתן העין. היכי דמי? אי אית בהו סימן – כי לא שבעתן העין מאי הוי? אי דלית בהו סימן – כי שבעתן העין מאי הוי?
  22. Bava Metzia 23b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada maxim scholarly discretion
    Shmuel teaches that scholars may alter their words regarding tractate knowledge, the bed, and a third stated matter.
    לעולם דלית בהו סימן – נפקא מינה לאהדורי לצורבא מרבנן בטביעות עינא. שבעתן העין – קים ליה בגוייהו ומהדרינן ליה. כי לא שבעתן העין – לא קים ליה בגוייהו, ולא מהדרינן ליה, דאמר רב יהודה אמר שמואל: בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו – במסכת, ובפוריא
  23. Bava Metzia 28b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling lost animals
    Shmuel requires caring for a productive found animal for twelve months before appraising and retaining its value.
    גמ' ולעולם? אמר רב נחמן אמר שמואל: עד שנים עשר חדש. תניא נמי הכי: כל דבר שעושה ואוכל כגון פרה וחמור – מטפל בהן עד שנים עשר חדש, מכאן ואילך – שם דמיהן ומניחן.
  24. Bava Metzia 29b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story found money
    Shmuel rules like Rabbi Tarfon, permitting use of found money under the stated responsibility.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון. ביד רחבה (הוה ליה) [הוו] הנהו זוזי דיתמי, אתא לקמיה דרב יוסף, אמר ליה: מהו לאשתמושי בגוייהו? אמר ליה: הכי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון.
  25. Bava Metzia 29b אמר שמואל halacha ruling found tefillin
    Shmuel directs one who finds tefillin to appraise them and retain them immediately.
    גמ' אמר שמואל: המוצא תפילין בשוק – שם דמיהן ומניחן לאלתר.
  26. Bava Metzia 34b אמר שמואל halacha exegesis partial admission
    Shmuel applies the disputed ruling to the first clause.
    אהייא? אילימא אסיפא, ותיפוק ליה דשבועה גבי מלוה היא, דהא קא מודי מקצת הטענה! אלא אמר שמואל: ארישא.
  27. Bava Metzia 36b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue custodial payment
    Shmuel rules like Rabbi Yosei that one custodian may not profit from another's animal.
    אמר רבי יוסי: כיצד הלה עושה סחורה בפרתו כו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר ליה רב שמואל בר יהודה לרב יהודה: אמרת לן משמיה דשמואל: חלוק היה רבי יוסי
  28. Bava Metzia 38b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue captive property
    Shmuel separately rules like Rabban Shimon ben Gamliel and permits a relative to manage a captive's property.
    למימרא דתרי טעמי נינהו? והאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואמר שמואל: מורידין קרוב לנכסי שבוי. לאו משום דחד טעמא הוא? לא, תרי טעמי נינהו.
  29. Bava Metzia 38b שמואל אמר halacha dispute captive property
    Shmuel permits a relative to enter and manage a captive's property, contrary to Rav.
    אתמר: שבוי שנשבה, רב אמר: אין מורידין קרוב לנכסיו, שמואל אמר: מורידין קרוב לנכסיו.
  30. Bava Metzia 38b שמואל אמר halacha exegesis captive property
    Shmuel permits the relative because appraisal as a sharecropper removes the incentive to damage the property.
    כי פליגי בשלא שמעו בו שמת. רב אמר: אין מורידין, דלמא מפסיד להו. ושמואל אמר: מורידין, כיון דאמר מר שיימינן להו כאריס, לא מפסיד להו.
  31. Bava Metzia 39a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha dispute absent property
    Shmuel permits a relative to manage a captive's property but not that of someone who departed voluntarily.
    לאיתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל: שבוי שנשבה מורידין קרוב לנכסיו, יצא לדעת אין מורידין קרוב לנכסיו. ורב נחמן דידיה אמר: בורח הרי הוא כשבוי. בורח מחמת מאי? אילימא מחמת כרגא – היינו לדעת, אלא בורח מחמת מרדין.
  32. Bava Metzia 39a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling captive property
    Shmuel directs the court to appoint a guardian to harvest a captive's ripe produce before placing a relative over the property.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: שבוי שנשבה והניח קמה לקצור, ענבים לבצור, תמרים לגדור, זיתים למסוק – בית דין יורדין לנכסיו ומעמידין אפוטרופוס, וקוצר ובוצר וגודר ומוסק, ואחר כך מורידין קרוב לנכסיו. ולוקים אפוטרופא לעולם! אפוטרופא לדיקנני לא מוקמינן.
  33. Bava Metzia 40b אמר שמואל halacha dialogue profit limits
    Shmuel limits a merchant's profit to one sixth.
    והאמר שמואל: המשתכר אל ישתכר יותר על שתות!
  34. Bava Metzia 42a אמר שמואל halacha ruling money custody
    Shmuel requires entrusted money to be guarded underground, while excusing burial at twilight before Shabbat.
    אמר שמואל: כספים אין להם שמירה אלא בקרקע. אמר רבא: ומודי שמואל בערב שבת בין השמשות, דלא אטרחוה רבנן. ואי שהא למוצאי שבת שעור למקברינהו ולא קברינהו – מחייב. ואי צורבא מרבנן הוא סבר: דלמא מיבעי ליה זוזי לאבדלתא.
  35. Bava Metzia 43b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis misappropriation value
    Shmuel rules like Rabbi Akiva that value is assessed at the time of demand, except where witnesses establish earlier liability.
    רבי עקיבא אומר כשעת התביעה. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי עקיבא. ומודה רבי עקיבא במקום שיש עדים. מאי טעמא – דאמר קרא ״לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו״, וכיון דאיכא עדים, מההוא שעתא – הוא דאיחייב ליה אשמה.
  36. Bava Metzia 44a אמר שמואל halacha exegesis misappropriation
    Shmuel treats lifting a deposit with intent to take from it as equivalent to actually taking.
    הגביהה ונטל הימנה כו'. אמר שמואל: לא נטל נטל ממש, אלא כיון שהגביהה ליטול, אף על פי שלא נטל.
  37. Bava Metzia 49b שמואל אמר halacha dispute pricing fraud
    Shmuel measures one-sixth fraud by the money paid as well as by the item's value, contrary to Rav.
    גמ' אתמר: רב אמר: שתות מקח שנינו. ושמואל אמר: שתות מעות נמי שנינו. שוי שיתא בחמשא, שוי שיתא בשבעה – כולי עלמא לא פליגי דבתר מקח אזלינן ואונאה הויא. כי פליגי שוי חמשא בשיתא ושוי שבעה בשיתא.
  38. Bava Metzia 49b שמואל אמר halacha exegesis pricing fraud
    Shmuel treats a discrepancy as actionable fraud whenever it equals one sixth from either side.
    ושמואל אמר: כי אמרינן מחילה וביטול מקח – היכא דליכא שתות משני צדדים. אבל היכא דאיכא שתות מצד אחד – אונאה הויא.
  39. Bava Metzia 51a שמואל אמר halacha dispute fraud waiver
    Shmuel enforces a condition waiving a fraud claim, contrary to Rav.
    איתמר: האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה. רב אמר: יש לו עליו אונאה. ושמואל אמר: אין לו עליו אונאה. לימא רב דאמר כרבי מאיר, ושמואל דאמר כרבי יהודה.
  40. Bava Metzia 51b שמואל אמר halacha exegesis fraud waiver
    Shmuel says his ruling fits Rabbi Meir because the uncertain waiver does not certainly uproot Torah law.
    ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו לרבי מאיר, עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם, אלא דודאי קא עקר, אבל הכא מי יימר דקא עקר מידי.
  41. Bava Metzia 51b שמואל אמר halacha dispute fraud waiver
    Shmuel's position is identified with Rabbi Yehuda's view that a monetary Torah right may be waived.
    אמר אביי: מחוורתא, רב אמר כרבי מאיר, ושמואל דאמר כרבי יהודה.
  42. Bava Metzia 55b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha exegesis rabbinic enforcement
    Shmuel attributes the strict consequence to Rabbi Meir's principle that rabbinic laws receive Torah-like reinforcement.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: הא מני – רבי מאיר היא, דאמר עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה. דתניא: המביא גט ממדינת הים, נתנו לה ולא אמר לה ״בפני נכתב ובפני נחתם״ – יוציא, והולד ממזר, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: אין הולד ממזר. כיצד יעשה? יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר לה: ״בפני נכתב ובפני נח
    אמר רב נחמן אמר שמואל: הא מני – רבי מאיר היא, דאמר עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה. דתניא: המביא גט ממדינת הים, נתנו לה ולא אמר לה ״בפני נכתב ובפני נחתם״ – יוציא, והולד ממזר, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: אין הולד ממזר. כיצד יעשה? יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר לה: ״בפני נכתב ובפני נחתם״.
  43. Bava Metzia 57a אמר שמואל halacha ruling consecrated redemption
    Shmuel rules that consecrated property worth one hundred may be redeemed onto one peruta.
    מאן דאמר אהקדשות, כל שכן אקרקעות. מאן דאמר אקרקעות, אבל אהקדשות לא. כדשמואל, דאמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה – מחולל.
  44. Bava Metzia 57a אמר שמואל halacha dialogue consecrated redemption
    Shmuel's rule permitting minimal redemption of valuable consecrated property defines the dispute.
    במאי קמיפלגי? בדשמואל, דאמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה – מחולל. מר אית ליה דשמואל, ומר לית ליה דשמואל.
  45. Bava Metzia 57b אמר שמואל halacha ruling temple construction
    Shmuel directs builders to construct with unconsecrated materials and consecrate them afterward.
    רב פפא אמר: הכא באבני בנין המסורות לגזבר עסקינן, כדשמואל, דאמר שמואל: בונין בחול, ואחר כך מקדישין.
  46. Bava Metzia 58a אמר שמואל halacha exegesis paid custodian
    Shmuel identifies the custodians as paid guards who swear in order to collect their wages.
    אמר שמואל: הכא בנושא שכר עסקינן, ונשבעין ליטול שכרן. אי הכי, נשבעין לגזברין? לבני העיר מבעי ליה! אמר רבה: נשבעין לבני העיר במעמד גזברין, כי היכי דלא נחשדינהו, ואי נמי, כי היכי דלא לקרו להו ״פושעים״.
  47. Bava Metzia 59b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis akhnai oven
    Shmuel explains that the oven is called Akhnai because the Sages surrounded it with arguments like a snake and declared it impure.
    וזה הוא תנור של עכנאי. מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו[הו] דברים כעכנא זו, וטמאוהו. תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם, ולא קיבלו הימנו.
  48. Bava Metzia 63a שמואל אמר halacha exegesis interest
    Shmuel attributes the ruling to Rabbi Yehuda, who permits a transaction containing only one possible side of interest.
    ושמואל אמר: הא מני – רבי יהודה היא, דאמר: צד אחד ברבית מותר.
  49. Bava Metzia 69a שמואל אמר halacha dispute investment wages
    Shmuel rejects contingent compensation that may leave the worker unpaid and requires a fixed dinar.
    אמר רב: מותר שליש בשכרך – הרי זה מותר. ושמואל אמר: לא מצא מותר שליש, ילך לביתו ריקן! אלא אמר שמואל: קוצץ לו דינר.
  50. Bava Metzia 70a אמר שמואל as transmitted by Rav Anan halacha dialogue orphan funds
    Shmuel initially permits lending orphan money at interest, prompting a challenge and request for the case's details.
    אמר רב ענן אמר שמואל: מעות של יתומים מותר להלוותן ברבית. אמר ליה רב נחמן: משום דיתמי נינהו (ספינא) [ספינן] להו איסורא?! יתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שבקייהו! אמר ליה: אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה?
  51. Bava Metzia 74a שמואל אמר halacha dispute forward sale
    Shmuel permits a forward price despite any number of steps performed by people but not even one step dependent on nature.
    היה הוא תחלה לקוצרים. אמר רב: מחוסר שתים – פוסק. שלש – אינו פוסק. ושמואל אמר: בידי אדם – אפילו מאה פוסק. בידי שמים – אפילו אחת אינו פוסק.
  52. Bava Metzia 75a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling commodity loan
    Shmuel rules in accordance with Hillel concerning borrowing a commodity without setting its value, though the passage rejects this as final law.
    והלל אוסר. אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כדברי הלל. ולית הלכתא כוותיה.
  53. Bava Metzia 75a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute commodity loan
    Shmuel attributes the restriction to Hillel and reports that the Sages permit ordinary borrowing and repayment.
    וכן היה הלל אומר: לא תלוה אשה [וכו']. אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי הלל, אבל חכמים אומרים: לוים סתם ופורעים סתם.
  54. Bava Metzia 75a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling group exchanges
    Shmuel says exacting group members risk violations involving measure, weight, counting, festival loans, and under Hillel interest.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: בני חבורה המקפידין זה על זה, עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין, ומשום לוין ופורעין ביום טוב, וכדברי הלל אף משום רבית.
  55. Bava Metzia 75a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue scholarly loans
    Shmuel permits scholars to lend one another with an increment because they know the increment is a gift.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: תלמידי חכמים מותרים ללוות זה מזה ברבית. מאי טעמא – מידע ידעי דרבית אסורה, ומתנה הוא דיהבי אהדדי. אמר ליה שמואל לאבוה בר איהי: הלויני מאה פלפלין במאה ועשרין פלפלין, ואריך.
  56. Bava Metzia 78b שמואל אמר halacha ruling commandeered donkey
    Shmuel lets a renter return a commandeered donkey as is when taken along the route, but otherwise requires a replacement.
    ושמואל אמר: בין אנגריא חוזרת בין אנגריא שאינה חוזרת, אם בדרך הליכה ניטלה – אומר לו: הרי שלך לפניך. ואם לאו בדרך הליכתה ניטלה – חייב להעמיד לו חמור.
  57. Bava Metzia 79a שמואל אמר halacha dispute rented donkey
    Shmuel requires using the dead donkey's value even to rent a replacement for the remaining journey.
    דאתמר: השוכר את החמור ומתה לו בחצי הדרך. אמר רב: אם יש בדמיה ליקח – יקח, לשכור – אל ישכור. ושמואל אמר: אף לשכור – ישכור.
  58. Bava Metzia 82a אמר שמואל halacha ruling lost collateral
    Shmuel cancels an entire thousand-coin loan when even a sickle handle pledged for it is lost.
    לימא בדלא שוי משכון שיעור זוזי, ובדשמואל קא מיפלגי. דאמר שמואל: האי מאן דאוזפיה אלפא זוזי לחבריה ואנח ליה קתא דמגלא עילוייהו, אבד קתא דמגלא – אבדו אלפא זוזי.
  59. Bava Metzia 82b אמר שמואל halacha ruling poor collateral
    Shmuel rules like Abba Shaul that durable, profitable tools pledged by a poor person may be rented to reduce the debt.
    אבא שאול אומר: מותר לאדם להשכיר משכונו של עני להיות פוחת והולך. אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכה כאבא שאול. ואף אבא שאול לא אמר אלא במרא ופסל וקרדום, הואיל ונפיש אגרייהו וזוטר פחתייהו.
  60. Bava Metzia 86b שמואל אמר aggada dispute fattened fowl
    Shmuel interprets fattened fowl as birds that become fat on their own.
    מאי ״ברבורים אבוסים״? אמר רב: שאובסים אותן בעל כרחן. ושמואל אמר: שאבוסים ועומדים מאליהם. ורבי יוחנן אמר: מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס, ותרנגולת מאשפתה בדלא אניסא.
  61. Bava Metzia 87a אמר שמואל both dialogue greeting women
    Shmuel forbids asking after a woman's welfare, though the passage permits asking through her husband.
    רבי יוסי ברבי חנינא אמר: כדי לשגר לה כוס של ברכה. תני משום רבי יוסי: למה נקוד על איו שב״אליו״ – לימדה תורה דרך ארץ, שישאל אדם באכסניא שלו. והאמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל! על ידי בעלה שאני.
  62. Bava Metzia 87b אמר שמואל halacha exegesis worker eating
    Shmuel derives from the word sickle that the law includes all produce harvested with a sickle.
    מכל מקום קשיא! אלא אמר שמואל: אמר קרא ״וחרמש״ לרבות כל בעלי חרמש.
  63. Bava Metzia 91a אמר שמואל halacha ruling evidentiary observation
    Shmuel requires seeing adulterers act in their characteristic manner and mixed animals physically mate.
    דאמר שמואל: ובמנאפים – עד שיראו כדרך המנאפים. ובכלאים – עד שיכניס כמכחול בשפופרת.
  64. Bava Metzia 93a שמואל אמר halacha ruling guard eating
    Shmuel permits guards of winepresses and produce heaps to eat but denies that right to garden and orchard guards.
    ושמואל אמר: לא שנו אלא שומרי גיתות וערימות. אבל שומרי גנות ופרדסים – אינן אוכלים לא מן התורה ולא מהלכות מדינה. קא סבר משמר לאו כעושה מעשה דמי.
  65. Bava Metzia 94a אמר שמואל halacha ruling custodian condition
    Shmuel requires an act of acquisition for a paid custodian to assume a borrower's liability.
    תנא: ומתנה שומר שכר להיות כשואל. במאי? בדברים?! אמר שמואל: בשקנו מידו.
  66. Bava Metzia 99a אמר שמואל halacha exegesis slave acquisition
    Shmuel limits the case to a Hebrew slave whose body is not owned by the master.
    אמר שמואל: בעבד עברי, דלא קני ליה גופיה. רב אמר: אפילו תימא בעבד כנעני, נעשה כאומר ליה: הכישה במקל והיא תבא.
  67. Bava Metzia 99b אמר שמואל halacha ruling date damages
    Shmuel values fifty stolen dates by their lower collective sale price rather than their individual total.
    אמר שמואל: האי מאן דגזיל חביצא דתמרי מחבריה ואית בה חמשין תמרי, אגב הדדי מזדבנן בחמשין נכי חדא, חדא חדא מזדבנן בחמשין.
  68. Bava Metzia 99b משמיה דשמואל halacha dialogue unauthorized residence
    Shmuel's reported requirement that an unauthorized resident pay rent is identified as a position he later retracts.
    ויתיב רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן, ויתיב וקאמר משמיה דשמואל: זאת אומרת, הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר. אמר ליה רבי יוחנן, הדר ביה שמואל מההיא.
  69. Bava Metzia 100a אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha exegesis property dispute
    Shmuel places the disputed animal in a marsh and the disputed slave in an alley.
    אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל: בעומדת באגם. שפחה נמי דקיימא בסימטא.
  70. Bava Metzia 100a שמואל אמר halacha exegesis admission claim
    Shmuel frames the claims as clothing for large and small slaves or sheaves from large and small fields.
    ושמואל אמר: בטוענו כסות עבד גדול, כסות עבד קטן. עומרי שדה גדולה, עומרי שדה קטנה.
  71. Bava Metzia 101a שמואל אמר halacha dispute unauthorized planting
    Shmuel awards an unauthorized planter what a person would pay to have that field planted, contrary to Rav's lower valuation.
    איתמר: היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות, אמר רב: שמין לו, וידו על התחתונה. ושמואל אמר: אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה.
  72. Bava Metzia 102b שמואל אמר halacha exegesis rental term
    Shmuel places the dispute at midmonth, awarding the whole month to the landlord at its start and to the renter at its end.
    ושמואל אמר: בבא באמצע חדש עסקינן. אבל בא בתחלת חדש – כוליה למשכיר, בא בסוף חדש – כוליה לשוכר.
  73. Bava Metzia 102b אמר שמואל halacha dialogue contract wording
    Shmuel treats each unit as acquired successively when a bulk price is followed by a per-unit price.
    מי אמר שמואל לא אמרינן ״תפוס לשון אחרון״? והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו: כור בשלשים אני מוכר לך – יכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה! כור בשלשים, סאה בסלע אני מוכר לך – ראשון ראשון קנה.
  74. Bava Metzia 104a אמר שמואל halacha exegesis lease wording
    Shmuel distinguishes ordinary naming by a lessor from a binding specification made by the lessee.
    אמר שמואל, לא קשיא: הא דאמר ליה מחכיר לחוכר, הא דאמר ליה חוכר למחכיר. אמר ליה מחכיר לחוכר – שמא בעלמא אמר ליה. אמר ליה חוכר למחכיר – קפידא.
  75. Bava Metzia 106a אמר שמואל halacha ruling crop failure
    Shmuel grants relief only when seed was planted, sprouted, and then eaten by locusts, not when the tenant never planted.
    אמר שמואל: לא שנו, אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב. אבל לא זרעה כלל – לא, דאמר ליה: אילו זרעתה הוה מקיים בי ״לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו״.
  76. Bava Metzia 107a שמואל אמר halacha dispute boundary tree
    Shmuel divides a boundary tree equally between neighboring owners, contrary to Rav.
    דאיתמר: אילן העומד על המיצר, אמר רב: הנוטה לכאן – לכאן. והנוטה לכאן – לכאן, ושמואל אמר: חולקין.
  77. Bava Metzia 107b שמואל אמר aggada maxim wind mortality
    Shmuel attributes all death to wind, reasoning that without it even executed people could be medically restored.
    ושמואל אמר: זה הרוח. שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: הכל ברוח. ולשמואל: הא איכא הרוגי מלכות! הנך נמי, אי לאו זיקא, עבדי להו סמא וחיי.
  78. Bava Metzia 108a אמר שמואל halacha ruling riverbank possession
    Shmuel calls one who occupies a riverbank strip brazen but initially refuses removal, while later Persian law permits removal.
    אמר שמואל: האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא – חציפא הוי, סלוקי לא מסלקינן ליה. והאידנא דקא כתבי פרסאי: קני לך עד מלי צוארי סוסיא מיא – סלוקי נמי מסלקינן ליה.
  79. Bava Metzia 110b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling property improvements
    Shmuel includes a firstborn relative to an ordinary heir among those whose improvements are appraised and paid in money.
    ולא היא, בדמי מסלקינן להו, מדרב נחמן. דאמר רב נחמן אמר שמואל: שלשה שמין להם את השבח, ומעלין אותן בדמים, ואלו הן: בכור לפשוט,
  80. Bava Metzia 110b אמר שמואל halacha dialogue creditor improvements
    Shmuel's practice lets a creditor collect even mature improvements, challenging an attempted distinction.
    אמר ליה רבינא לרב אשי: למימרא דסבר שמואל בעל חוב ללקוחות? ומאי אית ליה שבחא ללוקח? והאמר שמואל בעל חוב גובה את השבח! וכי תימא, לא קשיא: כאן – בשבח המגיע לכתפים, כאן – בשבח שאין מגיע לכתפים. והא מעשים בכל יום, וקא מגבי שמואל אפילו בשבח המגיע לכתפים!
  81. Bava Metzia 111a שמואל אמר halacha dispute wage deadline
    Shmuel gives a night hourly worker all night and the following day to collect wages.
    שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום. אמר רב: שכיר שעות דיום – גובה כל היום, שכיר שעות דלילה – גובה כל הלילה. ושמואל אמר: שכיר שעות דיום – גובה כל היום, ושכיר שעות דלילה – גובה כל הלילה וכל היום.
  82. Bava Metzia 112b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis worker oath
    Shmuel calls the rules stated here major enactments rather than laws.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכות גדולות שנו כאן. הני הלכתא נינהו? הני תקנות נינהו! אלא אמר רב יהודה אמר שמואל: תקנות גדולות שנו כאן. ״גדולות״, מכלל דאיכא קטנות?
  83. Bava Metzia 112b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha exegesis worker oath
    Shmuel calls these fixed enactments and explains that the Sages transfer the employer's oath to the worker for the worker's livelihood.
    אלא אמר רב נחמן אמר שמואל: תקנות קבועות שנו כאן. שבועה דבעל הבית היא, ועקרוה רבנן לשבועה דבעל הבית ושדיוה אשכיר, משום כדי חייו דשכיר. ומשום כדי חייו דשכיר (מפסדנא) [מפסדינן] ליה לבעל הבית?
  84. Bava Metzia 113a אמר שמואל halacha ruling debt collateral
    Shmuel permits a court agent to pull collateral loose but not to enter and seize it.
    גמ' אמר שמואל: שליח בית דין מנתח נתוחי – אין, אבל משכוני – לא. והתנן: המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין, מכלל דבבית דין ממשכנין!
  85. Bava Metzia 113b אמר שמואל aggada maxim health advice
    Shmuel knows every cure except for eating bitter dates fasting, tying wet flax around the waist, and eating without walking afterward.
    תרתי למה לי? חדא דאכיל עלה וחדא דזג עלה, כדשמואל. דאמר שמואל: כל מילי ידענא אסותייהו, לבר מהני תלת: מאן דאכיל אהינא מרירא אליבא ריקנא, מאן דאסר מיתנא דכיתנא רטיבא אחרציה, ומאן דאכיל נהמא ולא מסגי ארבעה גרמידי.
  86. Bava Metzia 116b שמואל אמר halacha dispute damaged dwelling
    Shmuel defines sufficient collapse as a drop of four handbreadths, contrary to Rav.
    גמ' נפחתה בכמה? רב אמר: ברובה, ושמואל אמר: בארבעה.
  87. Bava Metzia 116b שמואל אמר halacha exegesis damaged dwelling
    Shmuel says a four-handbreadth drop suffices because a person cannot live half below and half above.
    רב אמר: ברובה, אבל בארבעה – לא: אדם דר חציו למטה וחציו למעלה. ושמואל אמר, בארבעה: אין אדם דר חציו למטה וחציו למעלה.
  88. Bava Metzia 118a שמואל אמר halacha dispute damaged field
    Shmuel treats a four-handbreadth depression as sufficient because a person cannot farm half below and half above.
    גמ' נפחתה, רב אמר ברובה, ושמואל אמר בארבע. רב אמר: ברובה, אבל בארבע – אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה. ושמואל אמר: בארבע – אין אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה.

Bava Batra (124)

  1. Bava Batra 2b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling privacy wall
    Shmuel requires a four-cubit parapet where a roof adjoins another's courtyard.
    תא שמע, דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו – עושין לו מעקה גבוה ארבע אמות! שאני התם, דאמר ליה בעל החצר לבעל הגג: לדידי קביעה לי תשמישי, לדידך לא קביעה לך תשמישתך; ולא ידענא בהי עידנא סליקא ואתית –
  2. Bava Batra 3b אמר שמואל aggada maxim royal resolve
    Shmuel teaches that when a kingdom declares it will uproot mountains, it does so without retracting.
    ובבא בן בוטא, היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה לבית המקדש? והאמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתא! אי בעית אימא: תיוהא חזא ביה, איבעית אימא: מלכותא שאני, דלא הדרא ביה; דאמר שמואל, אי אמר מלכותא: ״עקרנא טורי״ – עקר טורי ולא הדר ביה.
  3. Bava Batra 4b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling boundary fence
    Shmuel rules like Rabbi Yosei that one who builds the fourth boundary shares all fencing costs.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי, דאמר: אם עמד וגדר את הרביעית – מגלגלין עליו את הכל. לא שנא עמד ניקף, לא שנא עמד מקיף.
  4. Bava Batra 6b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling privacy wall
    Shmuel requires a four-cubit parapet between a roof and courtyard but none between roofs.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חבירו – עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות. אבל בין גג לגג – לא. ורב נחמן דידיה אמר: אינו זקוק לארבע אמות, אבל זקוק למחיצת עשרה.
  5. Bava Batra 7b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling divided inheritance
    Shmuel rules that brothers dividing property retain no right of passage through one another's shares.
    מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי: נהרדעי לטעמייהו – דאמר רב נחמן אמר שמואל: האחין שחלקו – אין להן לא דרך זה על זה,
  6. Bava Batra 8b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue charity fund
    Shmuel instructs Rav Tahlifa to maintain one combined charity purse.
    אמר אביי: מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא. כיון דשמעה להא דתניא: ״ולשנותה לכל מה שירצו״, הוה יתיב. אמר אביי: מריש הוה עביד מר תרי כיסי – חד לעניי דעלמא, וחד לעניי דמתא. כיון דשמעה להא דאמר ליה שמואל לרב תחליפא בר אבדימי: ״עביד חד כיסא,
  7. Bava Batra 12a אמר שמואל as transmitted by Rav Anan halacha ruling alley gates
    Shmuel lets the public prevent alley residents from installing doors on alleys open to the public domain.
    אמר רב ענן אמר שמואל: מבואות המפולשין לרשות הרבים, ובקשו בני מבואות להעמיד להן דלתות – בני רשות הרבים מעכבין עליהן.
  8. Bava Batra 13b אמר שמואל halacha exegesis dividing books
    Shmuel permits division of sacred writings when they are in two scrolls but not one.
    אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה – דשמואל היא, דתנן: וכתבי הקודש, אף על פי ששניהם רוצים – לא יחלוקו. ואמר שמואל: לא שנו אלא בכרך אחד, אבל בשני כריכות – חולקין. ואי סלקא דעתך לית דינא ד״גוד״ או ״אגוד״, מאי איריא בכרך אחד? אפילו בשני כריכין נמי!
  9. Bava Batra 13b אמר שמואל halacha dialogue dividing books
    Shmuel's permission to divide two sacred scrolls is limited to parties who both consent.
    שאני התם – דלמר מיבעי ליה תרוייהו, ולמר מיבעי ליה תרוייהו; כי קאמר ליה: שקול את חדא ואנא חדא – לאו ״גוד״ או ״אגוד״ הוא. וכי לא מצי למימר הכי?! והא כתבי הקדש, דתרוייהו מיבעי להו, ואמר שמואל: לא שנו אלא בכרך אחד, אבל בשני כריכין – חולקין! הא תרגמא רב שלמן בשרצו.
  10. Bava Batra 19b אמר שמואל halacha ruling impurity barrier
    Shmuel rules that a thin wafer does not reduce a window's opening for impurity law.
    אמר רבי טובי בר קיסנא אמר שמואל: רקיק אינו ממעט בחלון. מאי איריא רקיק? אפילו עבה נמי!
  11. Bava Batra 19b אמר שמואל halacha exegesis impurity barrier
    Shmuel limits the dried-fig case to figs that have spoiled.
    גרוגרות – הא חזו ליה! אמר שמואל: בשהתריפו. וכן תני רבה בר אבוה: בשהתריפו.
  12. Bava Batra 20b שמואל אמר halacha dispute partition materials
    Shmuel permits even salt as a partition material.
    ואמר רב: בכל עושין מחיצה, חוץ ממלח ורבב. ושמואל אמר: אפילו מלח. אמר רב פפא: ולא פליגי – הא במלח סדומית, הא במלח איסתרוקנית.
  13. Bava Batra 24a שמואל אמר halacha dispute floating wine
    Shmuel forbids a barrel found opposite even a mostly Jewish city because it may have floated from elsewhere.
    איתמר: חבית שצפה בנהר, אמר רב: נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל – מותר, כנגד עיר שרובה נכרים – אסירא. ושמואל אמר: אפילו נמצאת כנגד עיר שרובה ישראל – אסירא; אימור מהאי דקרא אתאי.
  14. Bava Batra 25b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling neighboring tree
    Shmuel rules like Rabbi Yosei that an owner need not cut a tree planted on his own land despite a neighbor's earlier pit.
    רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן – לא יקוץ, שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר רב אשי: כי הואן בי רב כהנא הוה אמרינן: מודי רבי יוסי בגירי דידיה.
  15. Bava Batra 26a אמר שמואל halacha ruling tree setback
    Shmuel requires four cubits between tree and field in Israel but only two in Babylonia.
    גמ' תנא: ארבע אמות שאמרו – כדי עבודת הכרם. אמר שמואל: לא שנו אלא בארץ ישראל, אבל בבבל – שתי אמות. תניא נמי הכי: לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו, אלא אם כן הרחיק ממנו שתי אמות. והא אנן תנן: ארבע אמות! אלא לאו כדשמואל? שמע מינה.
  16. Bava Batra 26a אמר שמואל halacha exegesis tree setback
    Shmuel reconciles two setback measures as four cubits in Israel and two in Babylonia.
    ואיכא דרמי לה מירמא – תנן: לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו, אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות. והתניא: שתי אמות! אמר שמואל: לא קשיא; כאן בבבל, כאן בארץ ישראל.
  17. Bava Batra 35a שמואל אמר halacha dispute judicial discretion
    Shmuel gives judges discretion where the truth cannot later be established.
    דרב אמר: יחלוקו, ושמואל אמר: שודא דדייני? התם, ליכא למיקם עלה דמילתא; הכא, איכא למיקם עלה דמילתא.
  18. Bava Batra 36b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute property presumption
    Shmuel reports that the Sages require three harvests of each relevant crop to establish possession.
    שמואל – מאי היא? דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: עד שיגדור שלש גדירות, ויבצור שלש בצירות, וימסוק שלש מסיקות. מאי בינייהו? אמר אביי: דקל נערה איכא בינייהו – שעושה שלש פעמים בשנה.
  19. Bava Batra 42b אמר שמואל halacha dispute partner possession
    Shmuel lets partners establish possession against each other, testify, and become paid custodians for each other.
    גמ' אבוה דשמואל ולוי תנו: שותף אין לו חזקה, וכל שכן אומן. שמואל תני: אומן אין לו חזקה, אבל שותף יש לו חזקה. ואזדא שמואל לטעמיה – דאמר שמואל: השותפין מחזיקין זה על זה, ומעידין זה על זה, ונעשים שומרי שכר זה לזה.
  20. Bava Batra 42b אמר שמואל halacha exegesis partner possession
    Shmuel distinguishes a partner occupying all the property from one occupying only half.
    רמי ליה רבי אבא לרב יהודה במערתא דבי רב זכאי, מי אמר שמואל: שותף יש לו חזקה? והאמר שמואל: שותף כיורד ברשות דמי. לאו למימרא דשותף אין לו חזקה? לא קשיא; הא דנחית לכולה, הא דנחית לפלגא.
  21. Bava Batra 42b אמר שמואל halacha ruling partner possession
    Shmuel treats a partner as one who enters property with permission.
    גופא – אמר שמואל: שותף – כיורד ברשות דמי. מאי קא משמע לן, שותפות אין לו חזקה? לימא: שותף אין לו חזקה!
  22. Bava Batra 43a משמיה דשמואל halacha ruling interested witness
    Shmuel bars a seller without warranty from testifying for the buyer because the land may satisfy the seller's creditor.
    דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל: המוכר שדה לחבירו שלא באחריות – אין מעיד לו עליה, מפני שמעמידה בפני בעל חובו!
  23. Bava Batra 44a משמיה דשמואל halacha ruling interested witness
    Shmuel bars a seller without warranty from testifying for the buyer because the land may satisfy the seller's creditor.
    אלא כדרבין בר שמואל – דאמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל: המוכר שדה לחבירו שלא באחריות – אין מעיד לו עליה, מפני שמעמידה בפני בעל חובו.
  24. Bava Batra 44b משמיה דשמואל halacha ruling interested witness
    Shmuel bars a seller without warranty from testifying for the buyer because of interest in satisfying a creditor.
    גופא – אמר רבין בר שמואל משמיה דשמואל: המוכר שדה לחבירו שלא באחריות – אין מעיד לו עליה, מפני שמעמידה בפני בעל חובו. היכי דמי?
  25. Bava Batra 46b אמר שמואל halacha dialogue sharecropper testimony
    Shmuel permits a sharecropper to testify, though the passage challenges this from a baraita.
    שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב, ילמדנו רבינו: אריס מעיד, או אינו מעיד? הוה יתיב רב יוסף קמיה, אמר ליה: הכי אמר שמואל: אריס מעיד. והתניא: אינו מעיד!
  26. Bava Batra 47b אמר שמואל as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling uncertain divorce
    Shmuel obligates a husband to support a woman deemed divorced and not divorced.
    במגורשת ואינה מגורשת, וכדרבי זירא – דאמר רבי זירא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר שמואל: כל מקום שאמרו חכמים: מגורשת ואינה מגורשת – בעלה חייב במזונותיה.
  27. Bava Batra 51a אמר שמואל halacha dialogue land deed
    Shmuel limits acquisition by deed alone to a gift and requires payment for a sale.
    אמר ליה: ולאו איתמר עלה, אמר שמואל: לא שנו אלא בשטר מתנה, אבל בשטר מכר – לא קנה עד שיתן לו דמיה? ולאו מותיב רב המנונא: בשטר – כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס – אף על פי שאין בו שוה פרוטה: ״שדי מכורה לך״, ״שדי קנויה לך״ – הרי זו מכורה ונתונה?
  28. Bava Batra 52a שמואל אמר halacha dispute family assets
    Shmuel places on the brothers the burden of disproving one brother's claim that documents in his name represent separate property.
    איתמר: אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו, ואמר: שלי הם, שנפלו לי מבית אבי אמא – אמר רב: עליו להביא ראיה. ושמואל אמר: על האחין להביא ראיה. אמר שמואל: מודה לי אבא, שאם מת – על האחין להביא ראיה.
  29. Bava Batra 53a אמר שמואל halacha dialogue gift possession
    Shmuel argues that a gift surely requires the donor's instruction to take possession, just as a sale does.
    בעי רב: מתנה – היאך? אמר שמואל: מאי תבעי ליה לאבא? השתא ומה מכר, דקא יהיב ליה זוזי, אי אמר ליה: ״לך חזק וקני״ – אין, אי לא – לא; מתנה, לא כל שכן?! ורב סבר: מאן דיהיב מתנה, בעין יפה יהיב.
  30. Bava Batra 53a אמר שמואל halacha ruling land possession
    Shmuel treats completing a fence to ten handbreadths or opening a usable breach as an act of possession.
    וכמה כל שהוא? כדשמואל – דאמר שמואל: גדר גדר והשלימו לעשרה, ופרץ פרצה כדי שיכנס ויצא בה – הרי זו חזקה.
  31. Bava Batra 54a אמר שמואל halacha ruling land possession
    Shmuel distinguishes pruning intended to improve a palm, which acquires land, from cutting fodder, which does not.
    אמר שמואל: האי מאן דפשח דיקלא; אדעתא דדיקלא – קני, אדעתא דחיותא – לא קני. היכי דמי? שקל מהאי גיסא ומהאי גיסא – אדעתא דדיקלא. כולא מחד גיסא – אדעתא דחיותא.
  32. Bava Batra 54a אמר שמואל halacha ruling land possession
    Shmuel distinguishes clearing intended for land improvement, which acquires, from collecting only firewood.
    ואמר שמואל: האי מאן דזכי זיכיא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דציבי – לא קני. היכי דמי? שקל רברבי וזוטרי – אדעתא דארעא, שקל רברבי ושבק זוטרי – אדעתא דציבי.
  33. Bava Batra 54a אמר שמואל halacha ruling land possession
    Shmuel distinguishes leveling land to improve it, which acquires, from preparing a threshing floor.
    ואמר שמואל: האי מאן דאתקיל תיקלא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דבי דרי – לא קני. היכי דמי? שקל מוליא ושדא בנצא – אדעתא דארעא. מוליא במוליא ונצא בנצא – אדעתא דבי דרי.
  34. Bava Batra 54a אמר שמואל halacha ruling land possession
    Shmuel distinguishes opening water to improve land, which acquires, from making a fish channel.
    ואמר שמואל: האי מאן דפתח מיא בארעא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דכוורי – לא קני. היכי דמי? פתח תרי בבי, חד מעייל וחד מפיק – אדעתא דכוורי. חד בבא – אדעתא דארעא.
  35. Bava Batra 54a שמואל אמר halacha dispute land possession
    Shmuel limits acquisition of a bounded field to the exact place struck by the hoe.
    איתמר: שדה המסויימת במצריה – אמר רב הונא אמר רב: כיון שהכיש בה מכוש אחד – קנה כולה. ושמואל אמר: לא קנה אלא מקום מכושו בלבד.
  36. Bava Batra 54b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis gentile land
    Shmuel treats land bought from a gentile as ownerless between payment and delivery of the deed, allowing another possessor to acquire it.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי גוי הרי הן כמדבר, כל המחזיק בהן זכה בהן. מאי טעמא? גוי – מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה, ישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה. הלכך הרי הן כמדבר, וכל המחזיק בהן זכה בהן.
  37. Bava Batra 54b אמר שמואל halacha dialogue gentile land
    Shmuel's ownerless-land rule is challenged by his principle that royal law requiring a deed is binding.
    אמר ליה אביי לרב יוסף: מי אמר שמואל הכי?! והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא; ומלכא אמר: לא ליקני ארעא אלא באיגרתא! אמר ליה: אנא לא ידענא; עובדא הוה בדורא דרעותא, בישראל דזבן ארעא מגוי, ואתא ישראל אחרינא רפיק בה פורתא; אתא לקמיה דרב יהודה, אוקמה בידא דשני.
  38. Bava Batra 54b אמר שמואל halacha story gentile land
    Shmuel's rule lets a second Israelite acquire purchased gentile land by taking possession before the buyer receives a deed.
    רב הונא זבן ארעא מגוי, אתא ישראל אחר רפיק בה פורתא. אתא לקמיה דרב נחמן, אוקמה בידיה. אמר ליה: מאי דעתיך? דאמר שמואל: נכסי גוי הרי הן כמדבר, וכל המחזיק בהם זכה?
  39. Bava Batra 55a אמר שמואל halacha dialogue land possession
    Shmuel limits acquisition by a hoe stroke to the place actually struck.
    ליעבד לי מר כאידך דשמואל, דאמר שמואל: לא קנה אלא מקום מכושו בלבד! אמר ליה: בהאי, אנא כשמעתין סבירא לי – דאמר רב הונא אמר רב: כיון שניכש בה מכוש אחד – קנה כולה.
  40. Bava Batra 55a משמיה דשמואל halacha ruling royal law
    Shmuel teaches that royal law is binding, Persian sharecropping lasts forty years, and tax-seizure land sales are valid.
    אמר רבה: הני תלת מילי, אישתעי לי עוקבן בר נחמיה ריש גלותא, משמיה דשמואל: דינא דמלכותא דינא, ואריסותא דפרסאי – עד ארבעין שנין, והני זהרורי דזבין ארעא לטסקא – זביניהו זביני.
  41. Bava Batra 56a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis tithe borders
    Shmuel requires tithes in every region God showed Moses.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה – חייב במעשר.
  42. Bava Batra 58b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis drainage rights
    Shmuel says a gutter lacks a fixed right on one side but its location is protected relative to two sides.
    גמ' מאי ״המרזב אין לו חזקה, ויש למקומו חזקה״? אמר רב יהודה אמר שמואל, הכי קאמר: המרזב אין לו חזקה – מרוח אחת, ויש למקומו חזקה – משתי רוחות.
  43. Bava Batra 59a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling drainage rights
    Shmuel lets a courtyard owner prevent closure of a roof drain because reciprocal easements give him rights to its water.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: צינור המקלח מים לחצר חברו, ובא בעל הגג לסותמו, בעל החצר מעכב עליו, דאמר ליה: כי היכי דאת קניא לך חצר דידי למשדא ביה מיא, לדידי נמי קני לי מיא דאיגרך.
  44. Bava Batra 59a אמר שמואל halacha ruling window rights
    Shmuel rules that even the smallest opening made for light establishes a prescriptive right.
    אמר שמואל: ולאורה – אפילו כל שהוא יש לו חזקה.
  45. Bava Batra 62b שמואל אמר halacha dispute land boundaries
    Shmuel includes even the undescribed fourth boundary in the sale.
    מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי, ומצר רביעי לא מצר לו – אמר רב: קנה הכל, חוץ ממצר רביעי. ושמואל אמר: אפילו מצר רביעי. ורב אסי אמר: לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה –
  46. Bava Batra 65a אמר שמואל as transmitted by Rav Yirmiyah bar Abba halacha ruling seller intent
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Akiva.
    הלכה כדברי חכמים. ורב ירמיה בר אבא אמר שמואל: הלכה כרבי עקיבא. אמר ליה רב ירמיה בר אבא לרב הונא: ״והא זמנין סגיאין אמריתה קמיה דרב: הלכתא כרבי עקיבא, ולא אמר לי ולא מידי!״ אמר ליה: ״היכי תניתה?״ אמר ליה: ״איפכא תנינא״. ״משום הכי לא אמר לך ולא מידי״.
  47. Bava Batra 65a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling divided inheritance
    Shmuel denies brothers who divide property reciprocal rights of way, ladders, windows, or water channels.
    דאמר רב נחמן אמר שמואל: האחין שחלקו – אין להן לא דרך זה על זה, ולא סולמות זה על זה, ולא חלונות זה על זה, ולא אמת המים זה על זה.
  48. Bava Batra 67a אמר שמואל halacha dialogue multiple fields
    Shmuel rules that possession of one of ten fields sold together acquires them all.
    ואמר רבה אמר רב נחמן: מכר לו חולסית ומצולה; החזיק בחולסית – לא קנה מצולה, החזיק במצולה – לא קנה חולסית. איני?! והא אמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן – קנה כולן!
  49. Bava Batra 67b אמר שמואל halacha exegesis multiple fields
    Shmuel's rule supports acquiring both differently used parcels through possession of one.
    אמר רבה אמר רב נחמן: החזיק בחולסית – קנה מצולה. פשיטא – דהא אמר שמואל: מכר לו עשר שדות וכו'! מהו דתימא: התם הוא דסדנא דארעא חד הוא, אבל הכא – הא תשמישתא לחוד, והא תשמישתא לחוד; קא משמע לן.
  50. Bava Batra 75b שמואל אמר halacha dispute ship acquisition
    Shmuel requires pulling an entire ship to acquire it.
    איתמר: ספינה – רב אמר: כיון שמשך כל שהוא – קנה. ושמואל אמר: לא קנה עד שימשוך את כולה.
  51. Bava Batra 75b שמואל אמר halacha dialogue ship acquisition
    Shmuel's full-pulling requirement is contrasted with rules for moving animals.
    לימא רב דאמר כתנא קמא ושמואל דאמר כרבי אחא? אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו לרבי אחא – עד כאן לא קאמר רבי אחא אלא בבעלי חיים; דאף על גב דעקרה יד ורגל – בדוכתה קיימא; אבל ספינה, כיון דנדה בה פורתא – נדה לה כולה.
  52. Bava Batra 75b שמואל אמר halacha exegesis ship acquisition
    Shmuel explains that unlike an animal, a ship is acquired only when pulled entirely.
    ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו כתנא קמא – עד כאן לא קאמר תנא קמא אלא בבעלי חיים, דכיון דמיעקרא יד ורגל – אידך למיעקר קיימא; אבל ספינה, אי משיך לה כולה – אין, אי לא – לא.
  53. Bava Batra 80a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis bee swarms
    Shmuel says mustard is used to stop a hive from producing further swarms.
    פירות כוורת – נוטל שלשה נחילין, ומסרס. במה מסרסן? אמר רב יהודה אמר שמואל: בחרדל. אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא: לא חרדל מסרסן, אלא מתוך שפיהן חד – חוזרות ואוכלות את דובשנן.
  54. Bava Batra 81a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis first fruits
    Shmuel says Rabbi Meir obligates even one who buys produce in the market.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי מאיר אף בלוקח פירות מן השוק. ממאי? מדקתני משנה יתירא – מכדי תנא ליה דיש לו קרקע, פשיטא דמביא וקורא.
  55. Bava Batra 82b אמר שמואל halacha dialogue seller intent
    Shmuel rules like Rabbi Akiva that a seller sells generously.
    אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא: לימא רבי אלעזר לית ליה דשמואל רביה – דאמר שמואל: הלכה כרבי עקיבא, דאמר: מוכר בעין יפה מוכר?
  56. Bava Batra 82b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute tree spacing
    One report in Shmuel's name sets tree spacing from four to eight cubits, while another sets eight to sixteen.
    וכמה יהא ביניהן? רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: מארבע אמות ועד שמונה. רבא אמר רב נחמן אמר שמואל: משמונה ועד שש עשרה. אמר ליה אביי לרב יוסף: לא תפלוג עליה דרב נחמן, דתנן מתניתין כוותיה –
  57. Bava Batra 83b שמואל אמר halacha dispute tree arrangement
    Shmuel requires the trees to stand in a tripod arrangement rather than a row.
    כיצד הן עומדים? רב אמר: כשורה, ושמואל אמר: כחצובא. מאן דאמר כשורה – כל שכן כחצובא; ומאן דאמר כחצובא – אבל כשורה לא, מאי טעמא? משום דמיזדרע בינתייהו.
  58. Bava Batra 85b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis basket acquisition
    Shmuel limits the acquisition case to a basket hanging from the woman.
    דאמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שהיתה קלתה תלויה בה. וריש לקיש אמר: קשורה, ואף על פי שאינה תלויה בה. רב אדא בר אהבה אמר: כגון שהיתה קלתה מונחת לה בין ירכותיה. רב משרשיא בריה דרבי אמי אמר: כגון שהיה בעלה מוכר קלתות.
  59. Bava Batra 87b אמר שמואל halacha exegesis trial purchase
    Shmuel makes one who takes a priced vessel for inspection liable for accidental loss.
    אמר רב הושעיא: הכא בבעל הבית מוכר צלוחיות עסקינן, וכגון שנטלה חנווני על מנת לבקרה; וכדשמואל – דאמר שמואל: הנוטל כלי מן האומן על מנת לבקרו, ונאנס בידו – חייב.
  60. Bava Batra 88a אמר שמואל halacha ruling trial purchase
    Shmuel makes one who takes a vessel for inspection liable when its price is fixed.
    גופא – אמר שמואל: הנוטל כלי מן האומן לבקרו, ונאנס בידו – חייב. והני מילי הוא דקיצי דמיה.
  61. Bava Batra 89a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue market regulation
    Shmuel instructs Karna to teach that inspectors regulate measures but not prices.
    תנו רבנן: ״(לא) יהיה לך״ – מלמד שמעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים. דבי נשיאה אוקימו אגרדמין בין למדות בין לשערים, אמר ליה שמואל לקרנא: פוק תני להו: מעמידין אגרדמין למדות, ואין מעמידין אגרדמין לשערים.
  62. Bava Batra 90a אמר שמואל halacha ruling market regulation
    Shmuel limits increases in measures and currency and merchant profit to one sixth.
    אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות, ולא על המטבע יתר משתות, והמשתכר אל ישתכר יותר משתות. אין מוסיפין על המדות יותר משתות – מאי טעמא? אילימא משום אפקועי תרעא, שתות נמי לא!
  63. Bava Batra 90b אמר שמואל halacha dialogue new measure
    Shmuel's one-sixth limit is raised against Rav Pappa's creation of a larger measure.
    רב פפא בר שמואל תקין כיילא בר תלתא קפיזי. אמרו ליה, והא אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות! אמר להו: אנא כיילא חדתא תקיני. שדריה לפומבדיתא – ולא קבלוה, שדריה לפאפוניא – וקבלוה; וקרו ליה: ״רוז פפא״.
  64. Bava Batra 92a שמואל אמר halacha dispute defective sale
    Shmuel lets the seller of a goring ox claim it was sold for slaughter.
    גמ' איתמר: המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, רב אמר: הרי זה מקח טעות; ושמואל אמר, יכול לומר לו: לשחיטה מכרתיו לך.
  65. Bava Batra 92b שמואל אמר halacha exegesis monetary majority
    Shmuel follows majority in prohibitions but not to transfer money.
    רב אמר: הרי זה מקח טעות – בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא זבני. ושמואל אמר לך: כי אזלינן בתר רובא – באיסורא, בממונא – לא.
  66. Bava Batra 93a שמואל אמר halacha dialogue monetary majority
    The passage proposes that Shmuel follows the first authority rather than Rabbi Aha.
    סברוה דרובא וחזקה כי הדדי נינהו; לימא רב דאמר כרבי אחא, ושמואל דאמר כתנא קמא?
  67. Bava Batra 93a שמואל אמר halacha exegesis monetary majority
    Shmuel distinguishes a person's own established presumption from a mere statistical majority.
    ושמואל אמר לך: אנא דאמרי אפילו לרבי אחא; עד כאן לא קאמר רבי אחא התם – אלא דאזלינן בתר חזקה, דהוא גופיה מוחזק; אבל בתר רובא – לא אזלינן.
  68. Bava Batra 96b שמואל אמר aggada maxim wine quality
    Shmuel says wine's quality leaps upon its owner's shoulder.
    ושמואל אמר: חמרא – אכתפא דמאריה שוואר.
  69. Bava Batra 99a אמר שמואל aggada exegesis cherubim
    Shmuel derives that the cherubim stood miraculously without occupying measurable space.
    אמר רבנאי אמר שמואל: כרובים – בנס הן עומדין, שנאמר: ״וחמש אמות כנף הכרוב האחת, וחמש אמות כנף הכרוב השנית, עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו״. גופייהו היכא הוו קיימי? אלא שמע מינה: בנס הן עומדין.
  70. Bava Batra 99b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling water channel
    Shmuel specifies channel widths and adjoining banks for irrigation and drainage channels.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: ״אמה בית השלחין אני מוכר לך״ – נותן לו שתי אמות לתוכה, ואמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה. ״אמה בית הקילון אני מוכר לך״ – נותן לו אמה אחת לתוכה, וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן לאגפיה.
  71. Bava Batra 99b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute channel banks
    One report in Shmuel's name permits the field owner to sow channel banks, while another permits only planting.
    ואותן אגפיים – מי זורעם? רב יהודה אמר שמואל: בעל השדה זורעם, רב נחמן אמר שמואל: בעל השדה נוטעם. מאן דאמר זורעם – כל שכן נוטעם. ומאן דאמר נוטעם – אבל זורעם לא, חלחולי מחלחלי.
  72. Bava Batra 99b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling channel repair
    Shmuel permits repairing collapsed channel banks with soil from the adjoining field.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: אמת המים שכלו אגפיה – מתקנה מאותה שדה; בידוע שלא כלו אגפיה אלא באותה שדה.
  73. Bava Batra 105a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute contract wording
    Shmuel attributes one view to Ben Nanas and reports that the Sages follow the lesser expression.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי בן ננס, אבל חכמים אומרים: הלך אחר פחות שבלשונות.
  74. Bava Batra 105a אמר שמואל halacha dialogue rental term
    Shmuel awards the full month to the landlord at its beginning and to the tenant at its end.
    ומי סבירא ליה?! והאמר שמואל: בבא באמצע החדש עסקינן; אבל בא בתחלת החדש – כולו למשכיר. בסוף החדש – כולו לשוכר!
  75. Bava Batra 106b שמואל אמר halacha dispute returned brother
    Shmuel requires the brothers to reduce their shares proportionally when an absent brother returns.
    איתמר: שני אחין שחלקו, ובא להן אח ממדינת הים; רב אמר: בטלה מחלוקת, ושמואל אמר: מקמצין.
  76. Bava Batra 107a שמואל אמר halacha dispute divided inheritance
    Shmuel makes a brother bear the loss when a creditor seizes his allotted share.
    איתמר: אחין שחלקו, ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן; רב אמר: בטלה מחלוקת. ושמואל אמר: ויתר. ורב אסי אמר: נוטל רביע בקרקע ורביע במעות.
  77. Bava Batra 107a שמואל אמר halacha exegesis divided inheritance
    Shmuel treats dividing brothers as purchasers without warranty.
    ושמואל אמר: ויתר – קא סבר: האחין שחלקו לקוחות הוו, וכלוקח שלא באחריות דמי.
  78. Bava Batra 111a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue inheritance ruling
    Shmuel rejects ruling like Rabbi Zekharya ben HaKatzav.
    רב ניתאי סבר למעבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב; אמר ליה שמואל: כמאן – כזכריה? אפס זכריה. רבי טבלא עבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה רב נחמן: מאי האי? אמר ליה, דאמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: הלכה כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה: זיל אהדר (בך), ואי לא – מפיקנא לך רב חיננא בר שלמיא מאוניך!
  79. Bava Batra 119a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis firstborn share
    Shmuel explains the firstborn's double portion as applying to tent pegs already possessed.
    ושהיה בכור נוטל שני חלקים. ואמאי? ראוי הוא, ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק! אמר רב יהודה אמר שמואל: ביתדות אהלים.
  80. Bava Batra 120a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis tribal marriage
    Shmuel derives that Zelophehad's daughters may marry any tribe and treats endogamy as advice only.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: בנות צלפחד הותרו להנשא לכל השבטים, שנאמר: ״לטוב בעיניהם תהיינה לנשים״; אלא מה אני מקיים ״אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים״? עצה טובה השיאן הכתוב, שלא ינשאו אלא להגון להן.
  81. Bava Batra 121a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both exegesis tribal marriage
    Shmuel explains the Fifteenth of Av as the day intertribal marriage became permitted.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבא זה בזה. מאי דרוש? ״זה הדבר״ – דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
  82. Bava Batra 124b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling firstborn share
    Shmuel denies a firstborn a double portion in outstanding loans.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין בכור נוטל פי שנים במלוה. למאן? אילימא לרבנן, השתא שבחא דאיתיה ברשותיה – אמרי רבנן לא שקיל; מלוה מבעיא?!
  83. Bava Batra 126a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling firstborn share
    Shmuel gives a firstborn a double portion in inherited grapes and olives even after harvesting.
    היכא איתמר דרב עוקבא בר חמא? אהא – דאמר רב יהודה אמר שמואל: בכור ופשוט שהניח להן אביהן ענבים, ובצרום; זיתים, ומסקום – בכור נוטל פי שנים, אפילו דרכום. דרכום?! מעיקרא עינבי, השתא חמרא! אמר מר עוקבא בר חמא: ליתן לו דמי היזק ענביו.
  84. Bava Batra 128a שמואל אמר halacha dispute witness identification
    Shmuel validates testimony describing property whose boundaries can be precisely identified.
    ושמואל אמר: כשר, אפשר דמכוין מצרנהא. אבל גלימא – לא. ורב ששת אמר: אפילו גלימא, אפשר דמכוין מדת ארכו ומדת רחבו. אבל נסכא – לא. ורב פפא אמר: אפילו נסכא, אפשר דמכוין מדת משקלותיו.
  85. Bava Batra 130a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling inheritance allocation
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yohanan ben Beroka.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. וכן אמר רבא: הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה.
  86. Bava Batra 131b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling wife inheritance
    Shmuel treats a wife given all her husband's property only as an administrator.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו – לא עשאה אלא אפוטרופא.
  87. Bava Batra 131b אמר שמואל halacha ruling child inheritance
    Shmuel applies the stated rule even to an infant son lying in a cradle.
    איתמר, רב חנילאי בר אידי אמר שמואל: אפילו בנו קטן המוטל בעריסה.
  88. Bava Batra 132a שמואל אמר halacha dispute wife consent
    Shmuel infers consent when a husband distributes property before his wife and she remains silent.
    אמר רב: במזכה להן על ידה. ושמואל אמר: במחלק לפניה והיא שותקת. רבי יוסי ברבי חנינא אמר: באומר לה: ״טלי קרקע זו בכתובתך״.
  89. Bava Batra 132b אמר שמואל halacha story wife settlement
    Shmuel rules that even granting a wife one palm for its fruit causes loss of her marriage settlement.
    ההוא דאמר להו: ״פלגא לברת, ופלגא לברת, ותילתא לאיתת בפירי״. איקלע רב נחמן לסורא, עול לגבי רב חסדא, אמר ליה: כי האי גוונא מאי? אמר ליה, הכי אמר שמואל: אפילו לא הקנה לה אלא דקל אחד לפירותיו – אבדה כתובתה.
  90. Bava Batra 132b אמר שמואל halacha dialogue wife settlement
    Shmuel's ruling is limited to an interest in land rather than movable fruit alone.
    אמר ליה: אימור דאמר שמואל התם – דאקני לה בגופה דארעא; הכא – פירא הוא! אמר ליה: מטלטלי קא אמרת? מטלטלי ודאי לא קא אמינא.
  91. Bava Batra 133b אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue inheritance
    Shmuel warns Rav Yehuda never to redirect inheritance, even from a bad son to a good son.
    מאי הוי עלה? תא שמע, דאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תיהוי בי עבורי אחסנתא; ואפילו מברא בישא לברא טבא, וכל שכן מברא לברתא.
  92. Bava Batra 134a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis paternity claim
    Shmuel accepts a man's declaration that someone is his son for inheritance and exemption from levirate marriage.
    גמ' ״זה בני״ – נאמן. למאי הלכתא? אמר רב יהודה אמר שמואל: ליורשו, ולפטור את אשתו מן היבום.
  93. Bava Batra 134b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis paternity claim
    Shmuel explains that a man is believed to identify his son because a husband is believed to say he divorced his wife.
    אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל, מפני מה אמרו: ״זה בני״ – נאמן? הואיל ובעל שאמר: ״גרשתי את אשתי״ – נאמן.
  94. Bava Batra 134b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis paternity claim
    Shmuel explains that a man is believed to identify his son because he could divorce his wife.
    אלא אי אתמר הכי איתמר: אמר רב יהודה אמר שמואל, מפני מה אמרו: ״זה בני״ נאמן? הואיל ובידו לגרשה.
  95. Bava Batra 136a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling document delivery
    Shmuel rules that the requested document is written and delivered.
    איתמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה: כותבין ונותנין. וכן אמר רבא אמר רב נחמן, הלכה: כותבין ונותנין.
  96. Bava Batra 137b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute refused gift
    Shmuel rules that a recipient acquires written property despite loudly refusing it.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב נכסיו לאחר, ואמר הלה ״אי אפשי בהן״ – קנה, ואפילו עומד וצווח. ורבי יוחנן אמר: לא קנה.
  97. Bava Batra 141a שמואל אמר aggada exegesis first daughter
    Shmuel explains the case as a firstborn daughter, considered a favorable sign for later sons.
    ושמואל אמר: הכא במבכרת עסקינן, וכדרב חסדא – דאמר רב חסדא: בת תחלה – סימן יפה לבנים. איכא דאמרי: דמרביא לאחהא, ואיכא דאמרי: דלא שלטא ביה עינא בישא. אמר רב חסדא: ולדידי – בנתן עדיפן לי מבני.
  98. Bava Batra 142b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue fetal acquisition
    Shmuel publicly declares that a gift to a fetus is acquired, though the final law disagrees.
    אמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה: פוק אייתי לי בי עשרה, ואימר לך באפייהו: המזכה לעובר קנה. והלכתא: המזכה לעובר לא קנה.
  99. Bava Batra 144a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling wife inheritance
    Shmuel rules that a wife given all her husband's property becomes only an administrator.
    אמר מר זוטרא, הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא: חדא – הא, אידך – דאמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו – לא עשאה אלא אפוטרופא. אידך – דאמר רב: מנה לי בידך, תנהו לפלוני; במעמד שלשתן – קנה.
  100. Bava Batra 144b שמואל אמר halacha exegesis levir inheritance
    Shmuel identifies the heir as a levir, who does not inherit prospective assets like possessed ones.
    ושמואל אמר: הכא ביבם עסקינן, שאינו נוטל בראוי כבמוחזק.
  101. Bava Batra 144b אמר שמואל halacha ruling betrothal gifts
    Shmuel requires return of betrothal gifts when she dies but not when he dies.
    מי לא תניא: מקום שנהגו להחזיר קדושין – מחזירין, מקום שנהגו שלא להחזיר – אין מחזירין. ואמר רב יוסף בר אבא אמר מר עוקבא אמר שמואל: לא שנו אלא שמתה היא, אבל מת הוא – אין מחזירין, מאי טעמא? יכולה היא שתאמר:
  102. Bava Batra 146a אמר שמואל aggada maxim routine change
    Shmuel teaches that a change in routine begins illness.
    ואמר רבי יהושע בן לוי: ״כל ימי עני רעים״?! והא איכא שבתות וימים טובים! כדשמואל – דאמר שמואל: שנוי וסת – תחלת חולי.
  103. Bava Batra 146a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both story betrothal gifts
    Shmuel recounts a groom who delivers lavish gifts, drinks at his father-in-law's door, and dies.
    תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו מאה קרונות של כדי יין ושל כדי שמן ושל כלי כסף ושל כלי זהב ושל כלי מילת; ורכב בשמחתו, והלך ועמד על פתח בית חמיו; והוציאו כוס של חמין ושתה, ומת.
  104. Bava Batra 147b אמר שמואל halacha ruling deathbed gift
    Shmuel concedes that a debt document given as a deathbed gift cannot later be forgiven.
    ומי אמר רב נחמן הכי?! והא אמר רב נחמן, אף על גב דאמר שמואל: המוכר שטר חוב לחבירו, וחזר ומחלו – מחול; ואפילו יורש מוחל; מודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע, דאינו יכול למוחלו.
  105. Bava Batra 150b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling wife inheritance
    Shmuel treats a wife given all her husband's property only as an administrator.
    אשתו – דאמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו – לא עשאה אלא אפטרופא.
  106. Bava Batra 151a אמר שמואל halacha ruling deathbed gift
    Shmuel permits revoking a deathbed gift whenever recovery would have allowed retraction.
    אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: מאי טעמא אוקמיה מר לרב עוקבא בר חמא? אי משום דהדרא בה – והא שכיבא! אמר ליה, הכי אמר שמואל: כל שאילו עמד – חוזר, חוזר במתנתו.
  107. Bava Batra 151a אמר שמואל halacha dialogue deathbed gift
    Shmuel explicitly applies revocation both for oneself and for another recipient.
    אימור דאמר שמואל – לעצמו; לאחר מי אמר? אמר ליה, בפירוש אמר שמואל: בין לעצמו בין לאחר.
  108. Bava Batra 151a אמר שמואל halacha story deathbed gift
    Shmuel's revocation rule resolves competing gifts made by Rav Tovi's sister.
    אחתיה דרב טובי בר רב מתנה כתבתינהו לנכסה לרב טובי בר רב מתנה – בצפרא. לפניא, אתא רב אחדבוי בר רב מתנה בכה לה – אמר לה, השתא אמרי: מר צורבא מרבנן, ומר לאו צורבא מרבנן! כתבתינהו ניהליה. אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה, הכי אמר שמואל: כל שאילו עמד חוזר, חוזר במתנתו.
  109. Bava Batra 151b אמר שמואל halacha ruling deathbed gift
    Shmuel lets a recovered deathly ill donor revoke a gift of all property despite an act of acquisition.
    אמר ליה, הכי אמר שמואל: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, אף על פי שקנו מידו – עמד חוזר; בידוע שלא היה מצוה אלא מחמת מיתה.
  110. Bava Batra 152a שמואל אמר halacha dispute deathbed gift
    Shmuel says he cannot determine a deathbed gift accompanied by an act of acquisition.
    איתמר: מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין – בי רב משמיה דרב אמרי: ארכביה אתרי ריכשי. ושמואל אמר: לא ידענא מאי אדון בה.
  111. Bava Batra 152a שמואל אמר halacha exegesis deathbed gift
    Shmuel fears the donor intended acquisition only by a document, which cannot operate after death.
    ושמואל אמר: לא ידענא מאי אדון בה – שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה.
  112. Bava Batra 152a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling deathbed gift
    Shmuel rules that instructions to write and give a deathbed gift are carried out after death.
    ורמי דרב אדרב, ודשמואל אדשמואל – דשלח רבין משמיה דרבי אבהו: הוו ידעי ששלח רבי אלעזר לגולה משום רבינו, שכיב מרע שאמר: ״כתבו ותנו מנה לפלוני״, ומת – אין כותבין ונותנין; שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה. ואמר רב יהודה אמר שמואל, הלכתא: כותבין ונותנין.
  113. Bava Batra 152a אמר שמואל halacha dialogue deathbed gift
    Shmuel's concern about posthumous documents is challenged from his revocation rule.
    יתיב רב נחמן בר יצחק אחוריה דרבא, ויתיב רבא קמיה דרב נחמן קא בעי מיניה – מי אמר שמואל: שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה? והא אמר רב יהודה אמר שמואל: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, אף על פי שקנו מידו – עמד, חוזר;
  114. Bava Batra 152b שמואל אמר halacha dispute successive gifts
    Shmuel awards property to the second recipient of successive deathbed gifts.
    פשיטא – כתב לזה וכתב לזה, היינו דכי אתא רב דימי אמר: דייתיקי מבטלת דייתיקי. כתב וזיכה לזה, כתב וזיכה לזה – רב אמר: ראשון קנה, ושמואל אמר: שני קנה.
  115. Bava Batra 152b שמואל אמר halacha exegesis successive gifts
    Shmuel treats the transfer as a revocable deathbed gift, so the second recipient acquires.
    רב אמר: ראשון קנה – הרי היא כמתנת בריא. ושמואל אמר: שני קנה – הרי היא כמתנת שכיב מרע.
  116. Bava Batra 153a שמואל אמר halacha dispute gift wording
    Shmuel treats a gift worded 'in life and death' as an ordinary lifetime gift.
    ההיא מתנתא דהוה כתוב בה ״בחיים ובמות״ – רב אמר: הרי היא כמתנת שכיב מרע. ושמואל אמר: הרי היא כמתנת בריא.
  117. Bava Batra 153a שמואל אמר halacha exegesis gift wording
    Shmuel reads 'in life' as immediate and 'in death' as enduring forever.
    ושמואל אמר הרי היא כמתנת בריא – מדכתיב בה ״בחיים״, מחיים קאמר; והאי דכתב ״ובמות״ – כמאן דאמר ״מעתה ועד עולם״. אמרי נהרדעי: הלכתא כוותיה דרב.
  118. Bava Batra 154b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute document validation
    Shmuel attributes the lenient rule to the Sages and says Rabbi Meir requires validating an admitted document.
    ברם, נראין דברי רבינו יוסף – דאמר רבינו יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי חכמים, אבל רבי מאיר אומר: מודה בשטר שכתבו, שצריך לקיימו. ומאי דברי הכל? דרבנן לגבי רבי מאיר – דברי הכל היא.
  119. Bava Batra 156a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling minor capacity
    Shmuel requires maturity checks for marriage acts and age twenty to sell inherited property.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: בודקין לקדושין, לגרושין, ולחליצה, ולמיאונין. ולמכור בנכסי אביו – עד שיהא בן עשרים.
  120. Bava Batra 156a אמר שמואל halacha ruling minor capacity
    The passage adopts all of Shmuel's rulings concerning maturity checks and inherited-property sales.
    והלכתא כמר זוטרא. והלכתא כאמימר. והלכתא כרב נחמן אמר שמואל – בכולהו.
  121. Bava Batra 156b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis vineyard thorns
    Shmuel says the peddler's children maintained thorns in a vineyard, following Rabbi Eliezer's prohibition.
    אמר להן: בני רוכל תקברם אמן וכו'. מאי טעמא קא לייט להו? אמר רב יהודה אמר שמואל: מקיימי קוצים בכרם היו, ורבי אליעזר לטעמיה – דתנן: המקיים קוצים בכרם, רבי אליעזר אומר: קדש; וחכמים אומרים: לא קדש, אלא דבר שכמוהו מקיימין.
  122. Bava Batra 157a בעי שמואל halacha dialogue future property
    Shmuel asks whether a lien on after-acquired property attaches once the property is acquired.
    בעי שמואל: ״דאיקני״, וקנה; מהו? אליבא דרבי מאיר, דאמר: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם – לא תיבעי לך, דודאי קנה. אלא כי תיבעי לך – אליבא דרבנן, דאמרי: אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.
  123. Bava Batra 163b משמיה דשמואל halacha dialogue legal attribution
    The passage notes that Rav Kahana transmits the relevant ruling in Shmuel's name.
    הניחא לרב כהנא – דמתני לה משמיה דשמואל, שפיר; אלא לרב טביומי – דמתני לה משמיה דרב, מאי איכא למימר?
  124. Bava Batra 176a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling guarantor liability
    Shmuel requires an acquisition for a guarantor pressed at the time of the loan to become liable.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: חנוק, וקנו מידו – משתעבד. מכלל דערב בעלמא – לא בעי קנין. ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן:

Sanhedrin (54)

  1. Sanhedrin 3a אמר שמואל halacha dialogue two judges
    Shmuel validates judgment by two judges while calling them an impudent court.
    מאי איכא בין רבא לרב אחא בריה דרב איקא? איכא בינייהו – דאמר שמואל: שנים שדנו, דיניהן דין, אלא שנקראו בית דין חצוף. לרבא לית ליה דשמואל, לרב אחא בריה דרב איקא אית ליה דשמואל.
  2. Sanhedrin 5a אמר שמואל halacha ruling judicial authorization
    Shmuel advises a judge seeking immunity for error to obtain authorization from the exilarch.
    אמר רב: האי מאן דבעי למידן דינא, ואי טעה מיבעי למיפטר – לישקול רשותא מבי ריש גלותא. וכן אמר שמואל: לשקול רשותא מבי ריש גלותא.
  3. Sanhedrin 5b אמר שמואל halacha dialogue two judges
    Shmuel validates judgment by two judges while calling them an impudent court.
    גופא, אמר שמואל: שנים שדנו – דיניהם דין, אלא שנקרא בית דין חצוף. יתיב רב נחמן וקאמר להא שמעתא. איתיביה רבא לרב נחמן: אפילו שנים מזכין או שנים מחייבין ואחד אומר איני יודע – יוסיפו הדיינין. ואי איתא, להוו כשנים שדנו!
  4. Sanhedrin 7a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue avoiding disputes
    Shmuel supports the proverb praising one who hears insult silently with a verse about releasing water beginning strife.
    ההוא דהוה קאמר ואזיל: טוביה דשמע ואדיש, חלפוה בישתיה מאה. אמר ליה שמואל לרב יהודה, קרא כתיב: ״פוטר מים ראשית מדון״ – ריש מאה דיני.
  5. Sanhedrin 7a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue repeated wrongdoing
    Shmuel links the proverb that a thief survives several offenses to the verse counting three and four sins.
    ההוא דהוה קאמר ואזיל: אתרתי תלת גנבא לא מיקטל. אמר ליה שמואל לרב יהודה, קרא כתיב: ״כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו״.
  6. Sanhedrin 7a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue righteous endurance
    Shmuel supports the proverb contrasting repeated righteous recovery with one wicked fall through Proverbs.
    ההוא דהוה קאמר ואזיל: שב בירי לשלמנא, וחדא לעביד ביש. אמר ליה שמואל לרב יהודה, קרא כתיב: ״כי שבע יפול צדיק וקם ורשע יפול באחת״.
  7. Sanhedrin 7a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue accepting judgment
    Shmuel supports singing after losing one's cloak in court with the verse that all people return home in peace.
    ההוא דהוה קאמר ואזיל: דאזיל מבי דינא שקל גלימא – ליזמר זמר וליזיל באורחא. אמר ליה שמואל לרב יהודה, קרא כתיב: ״וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום״.
  8. Sanhedrin 7a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue lazy leadership
    Shmuel supports the proverb about sleeping leadership and lowered burdens with the verse about a roof collapsing through laziness.
    ההוא דהוה קאמר ואזיל: היא ניימא, ודיקולא שפיל. אמר ליה שמואל לרב יהודה, קרא כתיב: ״בעצלתים ימך המקרה וגו'״.
  9. Sanhedrin 7a אמר ליה שמואל dialogue aggada dialogue betrayal
    Shmuel supports the proverb about betrayal by a trusted person with the Psalm about a trusted companion.
    ההוא דהוה קאמר ואזיל: גברא דרחיצנא עליה, אדייה לגזיזיה וקם. אמר ליה שמואל לרב יהודה, קרא כתיב: ״גם איש שלומי אשר בטחתי בו וגו'״.
  10. Sanhedrin 12b אמר שמואל halacha exegesis leap year
    Shmuel forbids intercalating the year on Adar's thirtieth day because it may already be fixed as Nisan.
    אמר מר: שאין מעברין אלא אדר, והוא עיבר ניסן בניסן. ולית ליה לחזקיה ״החדש הזה לכם״ – זה ניסן, ואין אחר ניסן! טעה בדשמואל, דאמר שמואל: אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן.
  11. Sanhedrin 12b אמר שמואל halacha ruling leap year
    Shmuel forbids intercalating the year on Adar's thirtieth day because it is fit to become Nisan.
    גופא, אמר שמואל: אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן. עיברוה, מאי? אמר עולא: אין מקדשין את החדש. קידשו, מאי? אמר רבא: בטל העיבור. רב נחמן אמר: מעובר ומקודש.
  12. Sanhedrin 12b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling leap year
    Shmuel permits intercalation only when most of a month, defined as sixteen days, lacks the proper season.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מעברין את השנה אלא אם כן היתה תקופה חסירה רובה של חודש. וכמה רובה של חודש? ששה עשר יום; דברי רבי יהודה.
  13. Sanhedrin 14b אמר שמואל halacha dialogue valuation panel
    Shmuel counts ten mentions of priests in the valuation passage.
    אמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, דאמר כשמואל, דאמר שמואל: עשרה כהנים כתובין בפרשה, אלא לרבנן – שלשה מנא להו?
  14. Sanhedrin 15a אמר שמואל halacha exegesis valuation panel
    Shmuel derives a land-valuation panel of nine Israelites and one priest from ten priestly mentions.
    הקרקעות תשעה וכהן. מנהני מילי? אמר שמואל: עשרה כהנים כתובין בפרשה, חד לגופיה, הנך הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות, דאפילו תשעה ישראל ואחד כהן.
  15. Sanhedrin 20b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute royal powers
    Shmuel permits a king every power listed in the royal passage, contrary to Rav.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כל האמור בפרשת מלך – מלך מותר בו. רב אמר: לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך״ – שתהא אימתו עליך.
  16. Sanhedrin 22a שמואל אמר aggada exegesis mene writing
    Shmuel supplies his reading of the mysterious writing as 'Mamtos Nankefi Aalran.'
    ושמואל אמר: ״ממתוס ננקפי אאלרן״. ורבי יוחנן אמר: ״אנם אנם לקת ניסרפו״. רב אשי אמר: ״נמא נמא קתל פורסין״.
  17. Sanhedrin 22b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis priestly haircut
    Shmuel defines the required haircut as a unique style with each hair's tip beside the next hair's root.
    מאי ״כסום יכסמו את ראשיהם״? תנא: כמין תספורת לוליינית. מאי תספורת לוליינית? אמר רב יהודה אמר שמואל: תספורתא יחידאה. היכי דמי? אמר רב אשי: ראשו של זה בצד עיקרו של זה.
  18. Sanhedrin 24a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute procedural waiver
    Shmuel limits the dispute to forgiveness of an existing claim and allows retraction from a promise to pay.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מחלוקת ב״מחול לך״, אבל ב״אתן לך״ – דברי הכל יכול לחזור בו. ורבי יוחנן אמר: ב״אתן לך״ – מחלוקת.
  19. Sanhedrin 28b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling witness disqualification
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yosei.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
  20. Sanhedrin 28b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha story related witnesses
    Shmuel's ruling like Rabbi Yosei is invoked to validate a gift witnessed by two brothers-in-law.
    ההיא מתנתא דהוו חתימי עלה תרי גיסי, סבר רב יוסף לאכשורה, דאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
  21. Sanhedrin 28b אמר שמואל halacha ruling related witnesses
    Shmuel disqualifies brothers-in-law who are also brothers but permits ordinary brothers-in-law.
    לא סלקא דעתך, דאמר שמואל: כגון אנא ופנחס דהוינן אחי וגיסי, אבל גיסי דעלמא שפיר דמי.
  22. Sanhedrin 30a אמר שמואל halacha dialogue two judges
    Shmuel validates judgment by two judges while calling them an impudent court.
    ודילמא בית דין חצוף הוא? דאמר שמואל: שנים שדנו, דיניהן דין, אלא שנקראו בית דין חצוף. דכתב ביה: ״בי דינא דרבנא אשי״.
  23. Sanhedrin 44a שמואל אמר aggada dispute shinar garment
    Shmuel identifies Achan's Shinar garment as a refined cloak.
    ״וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף״. רב אמר: איצטלא דמילתא, ושמואל אמר: סרבלא דצריפא.
  24. Sanhedrin 45b אמר שמואל halacha exegesis execution procedure
    Shmuel exempts the condemned if the witnesses' hands are severed because Scripture requires them to act first.
    אמר שמואל: נקטעה יד העדים – פטור. מאי טעמא? דבעינא ״יד העדים תהיה בו בראשונה״, וליכא.
  25. Sanhedrin 54b שמואל אמר halacha dispute sexual majority
    Shmuel distinguishes intercourse below and above three years of age.
    מאי ״לא עשו בו קטן כגדול״? אמר רב: לא עשו ביאת פחות מבן תשע שנים כבן תשע שנים. ושמואל אמר: לא עשו ביאת פחות מבן שלש שנים כבן שלש שנים.
  26. Sanhedrin 56a אמר שמואל halacha exegesis divine blasphemy
    Shmuel derives the blasphemy rule from the repeated wording about pronouncing the Name.
    מנהני מילי? אמר שמואל: דאמר קרא ״ונוקב שם וגו' בנקבו שם יומת״.
  27. Sanhedrin 60a אמר שמואל halacha exegesis forbidden mixtures
    Shmuel derives pre-Sinaitic mixture laws from the command to keep already established statutes.
    רבי אלעזר אומר: אף על הכלאים. מנא הני מילי? אמר שמואל, דאמר קרא: ״את חקתי תשמרו״ – חוקים שחקקתי לך כבר: ״בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים״.
  28. Sanhedrin 60a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling hearing blasphemy
    Shmuel exempts one hearing God's Name blasphemed by a gentile from tearing clothing.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: השומע אזכרה מפי הגוי אינו חייב לקרוע. ואם תאמר: רבשקה – ישראל מומר היה.
  29. Sanhedrin 60a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling hearing blasphemy
    Shmuel requires tearing only for the unique divine Name, not a substitute.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: אין קורעין אלא על שם המיוחד בלבד, לאפוקי כינוי דלא.
  30. Sanhedrin 62b אמר שמואל halacha ruling unintentional acts
    Shmuel imposes liability for inadvertent forbidden fat and sexual relations due to benefit but exempts unintentional Shabbat labor.
    וכדרב נחמן אמר שמואל, דאמר: המתעסק בחלבים ובעריות – חייב, שכן נהנה; המתעסק בשבת – פטור, מלאכת מחשבת אסרה תורה.
  31. Sanhedrin 66b אמר שמואל halacha dialogue sexual offense
    Shmuel asks why Rav does not answer from the verse punishing only the man who lay with her.
    אמר שמואל: מאי טעמא שתיק רב? ונימא ליה: ״ומת האיש אשר שכב עמה לבדו״!
  32. Sanhedrin 76b אמר שמואל halacha exegesis murder weapon
    Shmuel explains that Scripture gives iron no handbreadth measure because any amount can kill.
    גמ' אמר שמואל: מפני מה לא נאמרה ״יד״ בברזל? שהברזל ממית בכל שהוא.
  33. Sanhedrin 76b אמר שמואל halacha exegesis murder liability
    Shmuel derives liability for restraining a victim from the phrase 'in enmity.'
    כבש – מנלן? אמר שמואל: דאמר קרא ״או באיבה״, לרבות את המצמצם.
  34. Sanhedrin 79b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Abbahu halacha exegesis mixed murderers
    Shmuel explains a mixture of an untried murderer with convicted murderers, producing exemption or confinement.
    אמר רבי אבהו אמר שמואל: הכא ברוצח שלא נגמר דינו, שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינן, עסקינן. רבנן סברי: אין גומרין דינו של אדם אלא בפניו, הלכך כולן פטורין. ורבי יהודה: מיפטרינהו לגמרי נמי לא, כיון דרוצחין נינהו. הלכך כונסין אותן לכיפה.
  35. Sanhedrin 80b אמר ליה שמואל dialogue both other unclear
    Shmuel addresses Rav Yehuda, but the supplied fragment omits his statement.
    אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא,
  36. Sanhedrin 81b שמואל אמר halacha dispute repeated offense
    Shmuel identifies the case as repeated offending without warning.
    גמ' מנא ידעינן? אמר רב: בעדות מיוחדת. ושמואל אמר: שלא בהתראה.
  37. Sanhedrin 82a שמואל אמר aggada exegesis desecrating god
    Shmuel teaches that respect for a teacher yields when God's Name is being desecrated.
    ושמואל אמר: ראה שאין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. כל מקום שיש חילול השם, אין חולקין כבוד לרב. רבי יצחק אמר רבי אליעזר: ראה שבא מלאך והשחית בעם.
  38. Sanhedrin 83a אמר שמואל halacha exegesis impure priest
    Shmuel derives heavenly death for an impure priest who eats pure terumah.
    וכהן טמא שאכל תרומה טהורה מנלן? דאמר שמואל: מניין לכהן טמא שאכל תרומה טהורה שהוא במיתה בידי שמים? דכתיב: ״ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא וגו'״.
  39. Sanhedrin 87b אמר שמואל halacha dispute two judges
    Shmuel validates monetary judgment by two judges while Rabbi Abbahu invalidates it.
    ״בין דין לדין״ – בין דיני ממונות, דיני נפשות, דיני מכות. דיני ממונות – בפלוגתא דשמואל ורבי אבהו, דאמר שמואל: שנים שדנו דיניהם דין, אלא שנקראין בית דין חצוף. ורבי אבהו אמר: לדברי הכל אין דיניהן דין.
  40. Sanhedrin 92b שמואל אמר aggada exegesis dry bones
    Shmuel identifies the revived dry bones as people who denied resurrection.
    ושמואל אמר: אלו בני אדם שכפרו בתחיית המתים, שנאמר: ״ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו״.
  41. Sanhedrin 93a שמואל אמר aggada dispute babylonian sages
    Shmuel says the absent Sages drowned in spittle.
    ורבנן, להיכא אזלו? אמר רב: בעין [הרע] מתו. ושמואל אמר: ברוק טבעו. ורבי יוחנן אמר: עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות.
  42. Sanhedrin 93a שמואל אמר aggada dispute daniel mission
    Shmuel says Daniel went to obtain alfalfa seed.
    ודניאל להיכן אזל? אמר רב: למיכרא נהרא רבא בטבריא. ושמואל אמר: לאתויי ביזרא דאספסתא. ורבי יוחנן אמר: לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים. איני? והתניא: תודוס הרופא אמר, אין פרה וחזירה יוצא מאלכסנדריא של מצרים שאין חותכין האם שלה בשביל שלא תלד! זוטרי אייתי בלא דעתייהו.
  43. Sanhedrin 94a שמואל אמר aggada exegesis jethro conversion
    Shmuel interprets Jethro's reaction as his flesh developing sharp pains.
    ״ויחד יתרו״ – רב ושמואל. רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו, ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו. אמר רב: היינו דאמרי אינשי, גיורא עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה.
  44. Sanhedrin 95b שמואל אמר aggada exegesis assyrian survivors
    Shmuel derives that nine members of the Assyrian army survived.
    וכמה נשתייר מהם? רב אמר: עשרה, שנאמר: ״ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם״. כמה נער יכול לכתוב? עשרה. ושמואל אמר: תשעה, שנאמר: ״ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה״.
  45. Sanhedrin 97b שמואל אמר aggada maxim redemption
    Shmuel teaches that the mourner's prolonged mourning itself suffices for redemption.
    אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין. אמר לו רבי יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחז
    אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין. אמר לו רבי יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.
  46. Sanhedrin 98a שמואל אמר aggada exegesis messianic signs
    Shmuel interprets the lack of peace as lasting until all market prices are equal.
    מאי ״ליוצא ולבא אין שלום מן הצר״? רב אמר: אף תלמידי חכמים, שכתוב בהם שלום, דכתיב ״שלום רב לאהבי תורתך״, אין שלום מפני צר. ושמואל אמר: עד שיהיו כל השערים כולן שקולין.
  47. Sanhedrin 98b שמואל אמר aggada dispute world purpose
    Shmuel teaches that the world was created for Moses.
    אמר רב: לא אברי עלמא אלא לדוד. ושמואל אמר: למשה. ורבי יוחנן אמר: למשיח.
  48. Sanhedrin 99a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis messianic era
    Shmuel says the messianic era lasts as long as creation has existed until now.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: ימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשיו, שנאמר: ״כימי השמים על הארץ״.
  49. Sanhedrin 99a אמר שמואל aggada maxim messianic era
    Shmuel teaches that only political subjugation distinguishes the messianic era from this world.
    אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא – ״עין לא ראתה אלהים זולתך אלהים יעשה למחכה לו״. ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד.
  50. Sanhedrin 101a אמר שמואל aggada maxim routine change
    Shmuel teaches that changing one's routine begins intestinal illness.
    שדעתו קצרה. ״וטוב לב משתה תמיד״ – זה שדעתו רחבה. ואמר רבי יהושע בן לוי: ״כל ימי עני רעים״. והאיכא שבתות וימים טובים? כדשמואל, דאמר שמואל: שינוי וסת תחלת חולי מעיים.
  51. Sanhedrin 104a שמואל אמר aggada exegesis hezekiah treasures
    Shmuel says Hezekiah showed the Babylonian envoys his treasury.
    ״וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב וגו'״. אמר רב: מאי ״בית נכתה״? אשתו השקתה עליהם. ושמואל אמר: בית גנזיו הראה להם. ורבי יוחנן אמר: זין אוכל זין הראה להן.
  52. Sanhedrin 104b שמואל אמר aggada exegesis sinful teachers
    Shmuel identifies those who did not call upon God as children's teachers.
    ״אכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו״. אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם, ושאינו אוכל מלחמן של ישראל אינו טועם טעם לחם. ״ה' לא קראו״ – רב אמר: אלו הדיינין, ושמואל אמר: אלו מלמדי תינוקות.
  53. Sanhedrin 105a שמואל אמר aggada story repentance
    Shmuel recounts Israel claiming abandonment and God's reply that their sins, not divine divorce or sale, caused exile.
    שמואל אמר: ״באו עשרה בני אדם וישבו לפניו. אמר להן: חזרו בתשובה! אמרו לו: עבד שמכרו רבו, ואשה שגרשה בעלה, כלום יש לזה על זה כלום? אמר לו הקדוש ברוך הוא לנביא: לך אמור להן: ״אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונותיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם״.
  54. Sanhedrin 112b אמר שמואל halacha exegesis idolatrous city
    Shmuel distinguishes animals both sacrificed and redeemed from those sacrificed but never redeemed.
    ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: הכל קרב והכל נפדה. מאי קאמר? הכי קאמר: כל שקרב כשהוא תם, ונפדה כשהוא בעל מום – מ״שללה״ אימעיט, וכל שקרב כשהוא תם ואינו נפדה כשהוא בעל מום, כגון בכור ומעשר – מ״בהמתה״ נפקא.

Makkot (10)

  1. Makkot 3a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sabbatical remission
    Shmuel rules that the Sabbatical year cancels a ten-year loan.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: המלוה את חבירו לעשר שנים – שביעית משמטתו.
  2. Makkot 3b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sabbatical remission
    In an alternate version, Shmuel rules that the Sabbatical year does not cancel a ten-year loan not yet collectible.
    איכא דאמרי, אמר רב יהודה אמר שמואל: המלוה את חבירו לעשר שנים – אין שביעית משמטתו. ואף על גב דאתי לידי ״לא יגש״, השתא מיהא לא קרינן ביה ״לא יגש״.
  3. Makkot 3b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sabbatical waiver
    Shmuel rules that a condition preventing Sabbatical cancellation is ineffective.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: האומר לחבירו ״על מנת שלא תשמטני שביעית״ – שביעית משמטת. לימא קסבר שמואל: מתנה על מה שכתוב בתורה הוא, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה – תנאו בטל?
  4. Makkot 3b שמואל אומר halacha dispute fraud waiver
    Shmuel enforces a condition waiving a monetary fraud claim.
    והא איתמר, האומר לחבירו: ״על מנת שאין לך עלי אונאה״, רב אומר: יש לו עליו אונאה, ושמואל אומר: אין לו עליו אונאה.
  5. Makkot 3b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue loan term
    Shmuel asks Rav Mattena to derive the thirty-day default term for written and oral loans.
    אמר ליה שמואל לרב מתנה: לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשת לה להא שמעתא: מנא הא מילתא דאמור רבנן: המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום, אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה?
  6. Makkot 6a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute witness testimony
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yosei, contrary to Rav Nahman.
    איתמר, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. ורב נחמן אומר: הלכה כרבי.
  7. Makkot 7a אמר שמואל halacha ruling adultery evidence
    Shmuel requires witnesses to see adulterers behaving in the characteristic manner of adultery.
    בבועל את הערוה היכי הוו עבדי? אביי ורבא דאמרי תרוייהו: ראיתם כמכחול בשפופרת? ורבנן, היכי דיינו? כשמואל, דאמר שמואל: במנאפים – משיראו כמנאפים.
  8. Makkot 7b אמר שמואל halacha exegesis accidental killing
    Shmuel derives liability for exile only when the object falls downward.
    גמ' מנא הני מילי? דאמר שמואל דאמר קרא: ״ויפל עליו וימת״ – עד שיפול דרך נפילה.
  9. Makkot 21a אמר שמואל halacha ruling mourning cut
    Shmuel imposes liability for cutting oneself with an implement.
    אמר שמואל: המשרט בכלי – חייב. מיתיבי: שריטה וגדידה אחת היא, אלא ששריטה ביד וגדידה בכלי! הוא דאמר כרבי יוסי.
  10. Makkot 23a אמר שמואל halacha ruling lashes escape
    Shmuel exempts a bound offender who escapes from court.
    אמר שמואל: כפתוהו, ורץ מבית דין – פטור. מיתיבי: קלה, בין בראשונה בין בשניה – פוטרין אותו. נפסקה רצועה בשניה – פוטרין אותו, בראשונה – אין פוטרין אותו. אמאי? להוי כרץ! התם רץ, הכא לא רץ.

Shevuot (39)

  1. Shevuot 9a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis new moon offering
    Shmuel derives that the New Moon goat atones for a sin known only to God.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי טעמא דרבי יהודה? אמר קרא: ״ושעיר עזים אחד לחטאת לה'״ – חטא שאין מכיר בו אלא ה', יהא שעיר זה מכפר.
  2. Shevuot 12b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling communal offerings
    Shmuel teaches that slaughter designates communal offerings for their present purpose.
    ואף שמואל סבר להא דרבי יוחנן, דאמר רב יהודה אמר שמואל: קרבנות צבור – סכין מושכתן למה שהן.
  3. Shevuot 20a אמר שמואל halacha exegesis personal prohibition
    Shmuel requires continuous observance of a vow from the referenced day onward.
    מיתיבי: איזה איסר האמור בתורה? האומר: ״הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין״ כיום שמת בו אביו, כיום שמת בו פלוני, כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם, כיום שראה ירושלים בחורבנה – אסור. ואמר שמואל: והוא שנדור ובא מאותו היום.
  4. Shevuot 20b אמר שמואל halacha exegesis personal prohibition
    Shmuel requires continuous observance of a vow from the referenced day onward.
    אמר לך רבא, תריץ ואימא הכי: איזהו איסר נדר האמור בתורה? האומר: ״הרי עלי שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין״ כיום שמת בו אביו, כיום שנהרג בו פלוני. ואמר שמואל: והוא שנדור ובא מאותו היום.
  5. Shevuot 22b אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Avin halacha ruling eating oath
    Shmuel makes one who vows not to eat liable for drinking.
    גמ' אמר רבי חייא בר אבין אמר שמואל: ״שבועה שלא אוכל״, ושתה – חייב. איבעית אימא סברא, ואיבעית אימא קרא.
  6. Shevuot 25a שמואל אמר halacha dispute past oath
    Shmuel exempts one who swears that another did or did not throw a stone into the sea.
    ״שאזרוק צרור לים״ ו״שלא אזרוק״. איתמר: ״שבועה שזרק פלוני צרור לים״ ו״שלא זרק״, רב אמר חייב, ושמואל אמר פטור.
  7. Shevuot 25a שמואל אמר halacha exegesis past oath
    Shmuel exempts the oath because its subject cannot be formulated about the future.
    רב אמר חייב – איתיה בלאו והן. ושמואל אמר פטור – ליתיה בלהבא.
  8. Shevuot 25a שמואל אמר halacha dialogue past oath
    The passage proposes that Shmuel follows Rabbi Yishmael in the disputed oath law.
    רב דאמר כרבי עקיבא, ושמואל דאמר כרבי ישמעאל?
  9. Shevuot 25a שמואל אמר halacha exegesis past oath
    Shmuel says Rabbi Akiva imposes past-tense liability only where the matter can also occur in the future.
    כי פליגי – אליבא דרבי עקיבא. רב – כרבי עקיבא; ושמואל אמר: עד כאן לא מחייב רבי עקיבא התם לשעבר, אלא מלתא דאיתה בלהבא – מחייב רבי עקיבא לשעבר; אבל מידי דליתיה בלהבא – לא.
  10. Shevuot 25b שמואל אמר halacha dialogue oath liability
    The passage proposes that Shmuel follows the Sages rather than Rabbi Yehuda ben Beteira.
    נימא רב דאמר כרבי יהודה בן בתירא, ושמואל דאמר כרבנן?
  11. Shevuot 26b אמר שמואל halacha exegesis verbal oath
    Shmuel requires a resolve formed mentally to be expressed with the lips.
    אמר שמואל: גמר בלבו – צריך שיוציא בשפתיו; שנאמר: ״לבטא בשפתים״.
  12. Shevuot 28a אמר שמואל halacha ruling lashes escape
    Shmuel exempts a bound offender who escapes from court.
    אמימר אמר: אפילו אכלה כולה, נשאל עליה; אי בשוגג – מחוסר קרבן, אי במזיד – מחוסר מלקות. אבל כפתוהו על העמוד – לא; כדשמואל, דאמר שמואל: כפתוהו על העמוד ורץ מבית דין – פטור.
  13. Shevuot 29b אמר שמואל halacha exegesis exaggerated oath
    Shmuel explains that the comparison concerns a creature flat along its back.
    אמר שמואל: בטרוף. כולהו נמי מיטרף טריפין! בשגבו טרוף.
  14. Shevuot 29b אמר שמואל halacha exegesis answering amen
    Shmuel treats answering amen to an oath as personally uttering the oath.
    גמ' אמר שמואל: כל העונה ״אמן״ אחר שבועה – כמוציא שבועה בפיו דמי, דכתיב: ״ואמרה האשה אמן אמן״.
  15. Shevuot 31a שמואל אמר aggada dispute disputed property
    Shmuel identifies one who acts wrongly among his people as a buyer of contested land.
    ״ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו״ – רב אמר: זה הבא בהרשאה, ושמואל אמר: זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין.
  16. Shevuot 31b אמר שמואל halacha ruling witness oath
    Shmuel exempts witnesses who swear without hearing a direct demand from the claimant.
    גמ' אמר שמואל: ראוהו שרץ אחריהן, אמרו לו: ״מה אתה רץ אחרינו? שבועה שאין אנו יודעין לך עדות״ – פטורין, עד שישמעו מפיו. מאי קא משמע לן? תנינא: שילח ביד עבדו, או שאמר להן הנתבע: ״משביע אני עליכם, שאם אתם יודעין לו עדות – שתבואו ותעידוהו״ – הרי אלו פטורים,
  17. Shevuot 33b אמר שמואל halacha exegesis legal agency
    Shmuel places the case in a valid authorization concerning movable property not denied by the defendant.
    אמר שמואל: בבא בהרשאה. והאמרי נהרדעי: לא כתבינן אורכתא אמטלטלי! הני מילי היכא דכפריה, אבל לא כפריה – כתבינן.
  18. Shevuot 35a אמר שמואל halacha ruling witness oath
    Shmuel applies a public synagogue oath even when the speaker's witnesses are among those present.
    עמד בבית הכנסת ואמר ״משביעני עליכם״. אמר שמואל: אפילו עדיו ביניהן.
  19. Shevuot 35b אמר שמואל halacha ruling divine names
    Shmuel rejects Rabbi Yosei's ruling that the entire name Tzevaot may be erased.
    רבי יוסי אומר: ״צבאות״ כולו נמחק – שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל, שנאמר: ״והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים״. אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי.
  20. Shevuot 35b אמר שמואל aggada exegesis royal casualties
    Shmuel teaches that a kingdom killing one sixth of the world is not punished and derives this from a verse.
    אף זה – ולא מיבעי האיך?! אלא הא דאמר שמואל: מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא, שנאמר: ״כרמי שלי לפני האלף לך שלמה״ – למלכותא דרקיעא, ״ומאתים לנטרים את פריו״ – למלכותא דארעא; שמואל לא כתנא קמא ולא כיש אומרים?!
  21. Shevuot 35b שמואל אמר aggada exegesis divine names
    Shmuel follows the opinion distinguishing a sacred occurrence from a profane reference to Solomon's bed.
    אלא הכי קאמר, ויש אומרים: זה – קדש; וזה הוא חול – דמטתו. ושמואל דאמר כיש אומרים.
  22. Shevuot 38a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis multiple claims
    Shmuel says Rabbi Meir's general formulation equals Rabbi Yehuda's particulars and vice versa.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כללו של רבי מאיר – פרטו של רבי יהודה; כללו של רבי יהודה – פרטו של רבי מאיר.
  23. Shevuot 38a שמואל אמר halacha ruling multiple claims
    Shmuel treats each phrase 'and not to you' as a separate oath denying each claimant.
    ושמואל אמר: כל האומר ״ולא לך״, כאומר ״שבועה שאין לכם בידי״ דמי.
  24. Shevuot 39b שמואל אמר halacha dispute partial admission
    Shmuel requires a total claim of two silver coins but liability with denial and admission of only a peruta each.
    הטענה שתי כסף. אמר רב: כפירת טענה שתי כסף. ושמואל אמר: טענה עצמה שתי כסף; אפילו לא כפר אלא בפרוטה, ולא הודה אלא בפרוטה – חייב.
  25. Shevuot 39b שמואל אמר halacha exegesis partial admission
    Shmuel derives from silver that the claim must be significant and from vessels that there must be two items.
    ושמואל אמר לך: אי כתב רחמנא ״כלים״ ולא כתב ״כסף״, הוה אמינא: מאי כלים שנים, אף כל שנים – אבל דבר חשוב לא בעינן; קא משמע לן.
  26. Shevuot 39b אמר שמואל halacha ruling mixed claims
    Shmuel makes one sued for wheat and barley liable upon admitting one of them.
    מידי הוא טעמא – אלא לשמואל; האמר רב נחמן, אמר שמואל: טענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן – חייב.
  27. Shevuot 40a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman bar Yitzchak halacha ruling single witness
    Shmuel requires an oath on even a peruta claim when one witness supports the lender.
    אמר רב נחמן בר יצחק אמר שמואל: לא שנו אלא בטענת מלוה והודאת לוה; אבל טענת מלוה והעדאת עד אחד, אפילו לא טענו אלא בפרוטה – חייב.
  28. Shevuot 40a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling mixed claims
    Shmuel makes one sued for wheat and barley liable upon admitting one.
    ואמר רב נחמן אמר שמואל: טענו חטין ושעורין, והודה לו באחד מהן – חייב.
  29. Shevuot 40b אמר שמואל as transmitted by Rav Anan halacha ruling advance admission
    Shmuel imposes liability when an advance barley admission is evasive but exempts a sincere admission.
    אמר רב ענן אמר שמואל: טענו חטין, וקדם והודה לו בשעורין – אם כמערים, חייב. אם במתכוין, פטור.
  30. Shevuot 40b אמר שמואל as transmitted by Rav Anan halacha exegesis vessel claim
    Shmuel imposes an oath when two needles are claimed and one admitted because vessels count at any value.
    ואמר רב ענן אמר שמואל: טענו שתי מחטין והודה לו באחת מהן – חייב; לפיכך יצאו כלים למה שהן.
  31. Shevuot 42b שמואל אמר halacha exegesis debt collection
    Shmuel interprets the clauses as collection from a minor's property and from consecrated property.
    שמואל אמר: ״לקטן״ – ליפרע מנכסי קטן, ״להקדש״ – ליפרע מנכסי הקדש.
  32. Shevuot 43b אמר שמואל halacha ruling pledge dispute
    Shmuel applies the disputed ruling to the first clause.
    אמר שמואל: ארישא. וכן אמר רבי חייא בר רב: ארישא. וכן אמר רבי יוחנן: ארישא.
  33. Shevuot 43b אמר שמואל halacha ruling lost collateral
    Shmuel cancels a thousand-coin loan when its single pledged sickle handle is lost, but not where two handles were pledged.
    אמר שמואל: האי מאן דאוזפיה אלפא זוזי לחבריה, ומשכן ליה קתא דמגלא; אבד קתא דמגלא – אבד אלפא זוזי. אבל תרתי קתאתי – לא.
  34. Shevuot 45a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis worker oath
    Shmuel calls the worker-oath rules major enactments rather than laws.
    ואלו נשבעין ונוטלין כו'. מאי שנא שכיר דתקינו ליה רבנן דמשתבע ושקיל? אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכות גדולות שנו כאן. הלכות? הני הלכתא נינהו?! אלא אימא: תקנות גדולות שנו כאן.
  35. Shevuot 45a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha exegesis worker oath
    Shmuel explains that the Sages transfer the employer's oath to the worker for livelihood and labor availability.
    אלא אמר רב נחמן אמר שמואל: תקנות קבועות שנו כאן – עקרוה רבנן לשבועה מבעל הבית, ושדיוה אשכיר; משום כדי חייו. משום כדי חייו דשכיר – קנסינן ליה לבעל הבית?! בעל הבית גופיה ניחא ליה דמשתבע שכיר ושקיל, כי היכי (דאיתגרון) [דליתגרון] ליה פועלין.
  36. Shevuot 45b אמר שמואל halacha ruling worker oath
    Shmuel limits the worker's oath to employment witnessed by others.
    אמר רב נחמן, אמר שמואל: לא שנו אלא ששכרו בעדים, אבל שכרו שלא בעדים – מתוך שיכול לומר לו: ״לא שכרתיך מעולם״, יכול לומר לו: ״שכרתיך, ונתתי לך שכרך״. אמר ליה רבי יצחק: יישר, וכן אמר רבי יוחנן.
  37. Shevuot 46b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling injury claim
    Shmuel awards an injured claimant payment without an oath when self-infliction was impossible.
    נחבל כיצד. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא במקום שיכול לחבל בעצמו, אבל במקום שאינו יכול לחבל בעצמו – נוטל שלא בשבועה.
  38. Shevuot 49b שמואל אמר halacha dispute custodian oath
    Shmuel exempts the custodians from both the custodian's oath and an utterance oath.
    אמר לשומר חנם כו', ״היכן שורי״ כו', אמר לאחד בשוק כו', אמר לשומר כו', ״היכן שורי?״ אמר לו: ״איני יודע מה אתה סח״ כו'. אמר רב: וכולן פטורין משבועת שומרין, וחייבין משום שבועת ביטוי. ושמואל אמר: אף פטורין משום שבועת ביטוי.
  39. Shevuot 49b שמואל אמר halacha exegesis past oath
    Shmuel exempts a past-tense oath whose matter cannot be formulated about the future.
    והא איפליגו בה חדא זימנא – דאתמר: ״שבועה שזרק פלוני צרור לים״, ״שבועה שלא זרק״ – רב אמר: חייב, ושמואל אמר: פטור. רב אמר חייב – דאיתה בלאו והן, ושמואל אמר פטור – דליתה בלהבא!

Avodah Zarah (58)

  1. Avodah Zarah 3b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis torah survival
    Shmuel compares people separated from Torah and commandments to fish removed from water who immediately die.
    אמר רב יהודה אמר שמואל, מאי דכתיב: ״ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו״, למה נמשלו בני אדם כדגי הים? לומר לך: מה דגים שבים — כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם — כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים. דבר אחר: מה דגים שבים — כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם — כיון שקדרה עליהם חמה מי
    אמר רב יהודה אמר שמואל, מאי דכתיב: ״ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו״, למה נמשלו בני אדם כדגי הים? לומר לך: מה דגים שבים — כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם — כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד מתים. דבר אחר: מה דגים שבים — כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם — כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים.
  2. Avodah Zarah 6a אמר שמואל halacha dialogue christian festivals
    Shmuel says commerce with Christians is always forbidden according to Rabbi Yishmael.
    תא שמע, דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: נוצרים לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור, ואי סלקא דעתך ״הן ואידיהן״, האיכא ארבעה וחמשה דשרי!
  3. Avodah Zarah 7b אמר שמואל halacha ruling christian festivals
    Shmuel says commerce with a Christian is always forbidden according to Rabbi Yishmael.
    גמ' אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: נוצרי, לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור.
  4. Avodah Zarah 7b אמר שמואל halacha ruling gentile festivals
    Shmuel limits the diaspora prohibition to the gentile festival day itself.
    ואיבעית אימא: דשמואל איכא בינייהו, דאמר שמואל: בגולה אין אסור אלא יום אידם, תנא קמא אית ליה דשמואל, רבנן בתראי לית להו דשמואל.
  5. Avodah Zarah 8a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling personal prayer
    Shmuel permits a person to request personal needs in the blessing Hear Our Prayer.
    אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה: שואל אדם צרכיו ב״שומע תפלה״. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה״, אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה — אומר.
  6. Avodah Zarah 8a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis adam offering
    Shmuel derives that Adam's sacrificial ox had a single horn on its forehead.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: שור שהקריב אדם הראשון, קרן אחת היתה לו במצחו, שנאמר: ״ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס״. ״מקרין״ תרתי משמע! אמר רב נחמן בר יצחק: ״מקרן״ כתיב.
  7. Avodah Zarah 8b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis roman festival
    Shmuel identifies Kratesis as the day Rome seized imperial power.
    וקרטסים וכו'. מאי קרטסים? אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שתפסה בו רומי מלכות. והתניא: קרטסים ויום שתפסה בו רומי מלכות! אמר רב יוסף: שתי תפיסות תפסה רומי, אחת בימי קלפטרא מלכתא, ואחת שתפסה בימי יונים.
  8. Avodah Zarah 11b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada story roman ritual
    Shmuel describes a Roman ceremony held every seventy years involving a healthy man riding a lame man.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: עוד אחרת יש [להם] ברומי, אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם, ומרכיבין אותו על אדם חיגר, ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון, ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל,
  9. Avodah Zarah 11b אמר שמואל halacha dialogue gentile festivals
    Shmuel limits diaspora restrictions to a fixed gentile festival day.
    אמר שמואל: בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד, ויום אידם נמי מי אסיר? והא רב יהודה שרא ליה לרב ברונא לזבוני חמרא, ולרב גידל לזבוני חיטין בחגתא דטייעי! שאני חגתא דטייעי, דלא קביעא.
  10. Avodah Zarah 16a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both story gentile festival
    Shmuel recounts how Rabbi's household paid repeatedly to end delivery of a fattened ox for a gentile festival.
    תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: של בית רבי היו מקריבין שור של פטם ביום אידם, חסר ארבע ריבבן שאין מקריבין אותו היום אלא למחר, חסר ארבע ריבבן שאין מקריבין אותו חי אלא שחוט, חסר ארבע ריבבן שאין מקריבין אותו כל עיקר.
  11. Avodah Zarah 16b משמיה דשמואל halacha ruling animal convulsing
    Shmuel treats a large wild animal like a small domestic animal regarding post-slaughter convulsions.
    כי אתאי לקורקוניא, אשכחתיה לרב חייא בר אשי, ויתיב וקאמר משמיה דשמואל: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס. אמינא: שמע מינה משמיה דשמואל איתמר. כי אתאי לסורא, אשכחתיה לרבה בר ירמיה דיתיב וקאמר לה משמיה דרב: חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס. אמינא: שמע מינה איתמר משמיה דרב ואיתמר משמיה דשמואל.
  12. Avodah Zarah 20b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sexual thoughts
    Shmuel forbids looking even at a woman's colored garments spread on a wall.
    ולא בבגדי צבע [של] אשה. אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל. אמר רב פפא: ובמכיר בעליהן. אמר רבא: דיקא נמי, דקתני ״ולא בבגדי צבע אשה״, ולא קתני ״ולא בבגדי צבעונין״, שמע מינה.
  13. Avodah Zarah 21a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile housing
    Shmuel rules like Rabbi Yosei regarding renting homes to gentiles, subject to avoiding a settlement.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר רב יוסף: ובלבד שלא יעשנה שכונה. וכמה שכונה? תנא: אין שכונה פחותה משלשה בני אדם.
  14. Avodah Zarah 22b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada story sexual depravity
    Shmuel transmits Rabbi Hanina's eyewitness report of a gentile violating, killing, roasting, and eating a goose.
    איבעיא להו: עופות מאי? תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי חנינא: אני ראיתי גוי שלקח אווז מן השוק, רבעה, חנקה, צלאה, ואכלה. ואמר רבי ירמיה מדיפתי: אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק, וחקק בה כדי רביעה, רבעה, צלאה, ואכלה.
  15. Avodah Zarah 23b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada story honoring parents
    Shmuel recounts Rabbi Eliezer's example of Dama ben Netina sacrificing profit rather than disturb his father.
    וכי תימא: הכי נמי, והאמר רב יהודה אמר שמואל: שאלו את רבי אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה גוי אחד לאביו באשקלון, ודמא בן נתינה שמו. פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד
  16. Avodah Zarah 25b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling seclusion
    Shmuel permits a woman to be secluded with two upright men but not even ten immoral men.
    אלא בתלתא. דכוותה גבי ישראל, בפרוצים מי שרי? והתנן: ״אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים״, ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים אפילו עשרה נמי לא. מעשה היה והוציאוה עשרה במטה!
  17. Avodah Zarah 28a אמר שמואל halacha ruling wound treatment
    Shmuel treats the wound as life-threatening, permits desecrating Shabbat for it, and prescribes remedies.
    אמר שמואל: האי פדעתא סכנתא היא, ומחללין עליה את השבת. מאי אסותא? למיפסק דמא — תחלי בחלא, לאסוקי — גרדא דיבלא וגירדא דאסנא, או ניקרא מקילקלתא.
  18. Avodah Zarah 30a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue cooked wine
    Shmuel tells Ablet that cooked wine is not subject to the prohibition of libation wine.
    שמואל ואבלט הוו יתבי, אייתו לקמייהו חמרא מבשלא, משכיה לידיה, אמר ליה שמואל: הרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך.
  19. Avodah Zarah 30b אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling uncovered liquids
    Shmuel permits liquid that drips continuously because it is not treated as dangerously uncovered.
    כותח הבבלי אין בו משום גילוי, ובני גולה נהגו בו איסור. אמר רב מנשי: אי אית ביה נקורי — חיישינן. אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: מי טיף טיף אין בו משום גילוי. אמר רב אשי: והוא דעביד טיף להדי טיף טיף.
  20. Avodah Zarah 30b אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling uncovered fruit
    Shmuel permits the opening of a fig despite concern about uncovered food.
    אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: פי תאנה אין בו משום גילוי. כמאן? כי האי תנא, דתניא: רבי אליעזר אומר: אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש, משום שנאמר: ״שמר פתאים ה'״.
  21. Avodah Zarah 31b אמר שמואל aggada dialogue animal venom
    Shmuel says all creeping creatures have venom, though only snake venom kills.
    אמר שמואל: כל השרצים יש להן ארס, של נחש ממית, של שרצים אינו ממית. אמר ליה שמואל לחייא בר רב: בר אריא, תא ואימא לך מילתא מעלייתא דהוה אמר רב אבוך, הכי אמר אבוך: הני ארמאי זוקאני — (דהוו שתו) [משום דשתו] גילויא, (ולא מתו) [והאי דלא מייתי] — איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו.
  22. Avodah Zarah 32a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis hadrian pottery
    Shmuel identifies Hadrianic earthenware as pottery associated with Emperor Hadrian.
    וחרס הדרייני. מאי הדרייני? אמר רב יהודה אמר שמואל: חרס של הדריינוס קיסר. כי אתא רב דימי אמר: קרקע בתולה היתה שלא עבדה אדם מעולם, עבדה ונטעה, ורמי ליה לחמרא בגולפי חיורי, ומייצי להו לחמרייהו, ומתברו להו בחספי ודרו בהדייהו, וכל היכא דמטו תרו להו ושתו. אמר רבי יהושע בן לוי: וראשון שלנו כשלישי שלהן.
  23. Avodah Zarah 32b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile hides
    Shmuel rules in accordance with Rabban Shimon ben Gamliel regarding the shape of a hide's tear.
    רבן שמעון בן גמליאל אומר: בזמן שהקרע שלו עגול — אסור, משוך — מותר. אמר רב יוסף, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
  24. Avodah Zarah 32b אמר שמואל halacha ruling idolatrous pilgrimage
    Shmuel forbids trade with a gentile traveling to idolatry but permits it after the gentile returns.
    ההולכין לתרפות — אסורין לשאת ולתת עמהם. אמר שמואל: גוי ההולך לתרפות, בהליכה — אסור, דאזיל ומודי קמי עבודה זרה, בחזרה — מותר, מאי דהוה הוה.
  25. Avodah Zarah 34a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile lees
    Shmuel treats gentile grape seeds and skins as moist for twelve months and dry afterward.
    החרצנים והזגים של גוים וכו'. תנו רבנן: החרצנים והזגים של גוים, לחין — אסורין, יבשים — מותרים. הי נינהו לחין והי נינהו יבשין? אמר רב יהודה אמר שמואל: לחין — כל שנים עשר חדש, יבשים — לאחר שנים עשר חדש.
  26. Avodah Zarah 35a שמואל אמר halacha dispute gentile cheese
    Shmuel forbids gentile cheese because it is curdled with the skin of a carcass's stomach.
    אמר רבי חנינא: לפי שאי אפשר לה בלא צחצוחי חלב, ושמואל אמר: מפני שמעמידין אותה בעור קיבת נבילה.
  27. Avodah Zarah 35a אמר שמואל halacha dialogue gentile cheese
    Shmuel's explanation is challenged from the apparent permissibility of the stomach contents themselves.
    הא קיבה גופא שריא, ומי אמר שמואל הכי? והתנן: קיבת הגוי ושל נבילה — הרי זו אסורה,
  28. Avodah Zarah 35a אמר שמואל halacha exegesis gentile slaughter
    Shmuel reads the teaching as one clause forbidding the stomach of an animal slaughtered by a gentile as carrion.
    ואמר שמואל: חדא קתני, קיבת שחיטת גוי — נבלה אסורה!
  29. Avodah Zarah 35b שמואל אמר both other unclear
    Shmuel begins explaining the prohibition of gentile oil, but the supplied fragment omits his explanation.
    והשמן שלהן. שמן, רב אמר: דניאל גזר עליו, ושמואל אמר:
  30. Avodah Zarah 36a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue gentile oil
    Shmuel attributes the oil prohibition to forbidden residue absorbed in gentile vessels.
    אמר ליה שמואל לרב: בשלמא לדידי דאמינא זליפתן של כלים אסורין אוסרתן, היינו דכי אתא רב יצחק בר שמואל בר מרתא ואמר: דריש רבי שמלאי בנציבין: שמן, רבי יהודה ובית דינו נמנו עליו והתירוהו.
  31. Avodah Zarah 37a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis dated divorce
    Shmuel identifies the permissive authorities as the court that allowed gentile oil.
    דתנן: זה גיטיך אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חודש, ומת בתוך שנים עשר חודש — אינו גט, ותני עלה: ורבותינו התירוה לינשא, ואמרינן: מאן ״רבותינו״? אמר רב יהודה אמר שמואל: בית דינא דשרו משחא.
  32. Avodah Zarah 37b שמואל אמר halacha dispute temple liquids
    Shmuel says Temple-slaughterhouse liquids cannot transmit impurity but retain impurity themselves.
    ועל משקה בי מטבחיא דכן. מאי ״דכן״? רב אמר: דכן ממש, ושמואל אמר: דכן מלטמא אחרים, אבל טומאת עצמן יש בהן.
  33. Avodah Zarah 37b שמואל אמר halacha exegesis temple liquids
    Shmuel distinguishes Torah-level liquid impurity from rabbinic transmission of impurity.
    ושמואל אמר: דכן מלטמא אחרים, אבל טומאת עצמן יש בהן, קסבר: טומאת משקין דאורייתא לטמא אחרים דרבנן, וכי גזרו רבנן במשקין דעלמא, במשקין בי מטבחיא לא גזרו.
  34. Avodah Zarah 38a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling gentile cooking
    Shmuel permits meat placed on coals by an Israelite even when a gentile turns it.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הניח ישראל בשר על גבי גחלים, ובא גוי והפך בו — מותר. היכי דמי? אילימא דאי לא הפך ביה הוה בשיל — פשיטא! אלא לאו דאי לא הפך לא הוה בשיל, אמאי מותר? בישולי של גוים נינהו!
  35. Avodah Zarah 39a אמר שמואל halacha story scholarly wife
    Shmuel treats a scholar's wife as having the scholar's trusted status.
    פגע ביה חנן חייטא, אמר ליה: יוסף עניא מנא ליה? בדידי הוה עובדא, דזביני תכילתא מאנשי דביתיה דרבנאה אחוה דרבי חייא בר אבא, ואתאי לקמיה דרב מתנא, לא הוה בידיה. אתאי לקמיה דרב יהודה מהגרוניא, אמר לי: נפלת ליד, הכי אמר שמואל: אשת חבר הרי היא כחבר.
  36. Avodah Zarah 39b שמואל אומר halacha ruling sealed foods
    Shmuel requires two seals for meat, wine, and tekhelet but one for fish brine, asafoetida, and cheese.
    ושמואל אומר: בי״ת אסור בחותם אחד, מח״ג מותר בחותם אחד. בשר, יין, תכלת אסורין בחותם אחד; מורייס, חילתית, גבינה מותרין בחותם אחד. לשמואל, חתיכת דג שאין בה סימן היינו בשר, תרי גווני בשר לא אמרינן.
  37. Avodah Zarah 39b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis salkundrit salt
    Shmuel defines salkundrit salt as salt eaten by Roman salkundrei.
    ומלח סלקונדרית. מאי מלח סלקונדרית? אמר רב יהודה אמר שמואל: מלח שכל סלקונדרי רומי אוכלין אותה. תנו רבנן: מלח סלקונדרית, שחורה — אסורה, לבנה — מותרת, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: לבנה — אסורה, שחורה — מותרת. רבי יהודה בן גמליאל משום רבי חנינא בן גמליאל אומר: זו וזו אסורה.
  38. Avodah Zarah 40b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis royal statues
    Shmuel limits the Mishnah to statues of kings.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: באנדרטי של מלכים שנינו. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ובעומדין על פתח מדינה שנינו.
  39. Avodah Zarah 41a אמר שמואל halacha ruling broken idols
    Shmuel includes even fragments of actual idols in the prohibition.
    גמ' אמר שמואל: אפילו שברי עבודה זרה. והאנן תנן: שברי צלמים!
  40. Avodah Zarah 43b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue forbidden image
    Shmuel tells Rav Yehuda to deface the image made for him by others.
    והא רב יהודה, דאחרים עשו לו, ואמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, סמי עיניה דדין!
  41. Avodah Zarah 43b שמואל אמר halacha dispute decorative images
    Shmuel treats ordinary images as degraded and only those on jewelry as honored.
    אמר רב: מכובדין — למעלה מן המים, מבוזין — למטה מן המים. ושמואל אמר: אלו ואלו מבוזין הן, אלא אלו הן מכובדין — שעל השירין ועל הנזמים ועל הטבעות.
  42. Avodah Zarah 46a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling designated idol
    Shmuel forbids a brick raised by an Israelite for worship and then worshipped by a gentile.
    כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה, ובא גוי והשתחוה לה — אסורה. וקא מיבעיא ליה: לבינה הוא דמינכרא זקיפתה, אבל ביצה — לא? או דלמא לא שנא? תיקו.
  43. Avodah Zarah 48a אמר שמואל halacha ruling worshipped tree
    Shmuel forbids growth added to a tree after it is worshipped.
    אמר שמואל: המשתחוה לאילן, (תוספתיה) [תוספתו] אסורה. מתיב רבי אלעזר: גידעו ופיסלו לעבודה זרה והחליף — נוטל מה שהחליף. גידעו ופיסלו — אין, לא גידעו ופיסלו — לא!
  44. Avodah Zarah 48a שמואל אמר halacha exegesis worshipped tree
    Shmuel follows Rabbi Yosei ben Yehuda in forbidding a tree planted before it was worshipped.
    אמר לך שמואל: הא מני? רבנן היא, ושמואל דאמר כרבי יוסי בר יהודה, דאמר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו — אסור.
  45. Avodah Zarah 48a שמואל אמר halacha dispute asherah tree
    Shmuel forbids a tree when its dates are designated for idolatrous beer consumed on a festival.
    איזו היא אשרה סתם? אמר רב: כל שכומרים יושבין תחתיה ואין טועמין מפירותיה. ושמואל אמר: אפילו אמרי ״הני תמרי לבי נצרפי״ — אסור, דרמי בי שיכרא ושתי ליה ביום אידם. אמר אמימר: אמרו לי סבי דפומבדיתא הלכתא כשמואל.
  46. Avodah Zarah 49a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling idolatrous fertilizer
    Shmuel rules in accordance with Rabbi Yosei concerning benefit from idolatrous fertilizer.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. ההוא גינתא דאיזדבל בזבלא דעבודה זרה, שלח רב עמרם קמיה דרב יוסף. אמר ליה: הכי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
  47. Avodah Zarah 49b שמואל אמר halacha dispute broken idol
    Shmuel says an idol is nullified only by breaking it in its natural manner.
    איתמר: עבודה זרה שנשתברה, רב אמר: צריך לבטל כל קיסם וקיסם, ושמואל אמר: עבודה זרה אינה בטלה אלא דרך גדילתה.
  48. Avodah Zarah 57a אמר שמואל halacha dialogue converted slaves
    Shmuel's ruling that converted slaves still render wine forbidden is explicitly rejected.
    לאפוקי מדרב נחמן אמר שמואל, דאמר רב נחמן אמר שמואל: הלוקח עבדים מן הגוים, אף על פי שמלו וטבלו — עושין יין נסך עד שתשקע עבודה זרה מפיהם, קא משמע לן דלא.
  49. Avodah Zarah 57a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling converted slaves
    Shmuel says purchased slaves render wine forbidden until idolatrous speech disappears from them.
    גופא, אמר רב נחמן אמר שמואל: הלוקח עבדים מן הגוים, אף על פי שמלו וטבלו — עושין יין נסך עד שתשקע עבודה זרה מפיהם. וכמה? אמר רבי יהושע בן לוי: עד שנים עשר חדש.
  50. Avodah Zarah 60b אמר שמואל halacha ruling wine lien
    Shmuel limits the ruling to a gentile holding a loan secured by that wine.
    גמ' אמר שמואל: והוא שיש לו מלוה על אותו יין.
  51. Avodah Zarah 61a אמר שמואל halacha exegesis guarded wine
    Shmuel places the case in a gentile city secured by gates and a bolt.
    גמ' בעיר שכולה גוים נמי, והאיכא רוכלין המחזירין בעיירות! אמר שמואל: בעיר שיש לה דלתים ובריח.
  52. Avodah Zarah 67a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling imparting taste
    Shmuel affirms the stated rule governing forbidden flavor that improves or worsens food.
    זה הכלל, כל שבהנאתו בנותן טעם כו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: הכי הלכתא.
  53. Avodah Zarah 67a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling imparting taste
    Shmuel forbids a substance added cold and then heated when it first improves and only later worsens the food.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחין, אבל נפל לתוך גריסין צוננין והרתיחן, נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם, ואסור.
  54. Avodah Zarah 70a אמר שמואל halacha story opened wine
    Shmuel permits wine barrels opened by thieves where most thieves are Jewish.
    הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא, ופתחו חביתא טובא. אמר רבא: חמרא שרי. מאי טעמא? רובא גנבי ישראל נינהו. הוה עובדא בנהרדעא, ואמר שמואל: חמרא שרי.
  55. Avodah Zarah 73b אמר שמואל halacha exegesis untithed produce
    Shmuel's rule that one grain exempts a pile explains why untithed produce forbids its own kind in any amount.
    כהיתירו כך איסורו, דאמר שמואל: חטה אחת פוטרת את הכרי. ותניא נמי הכי: במה אמרו טבל אוסר בכל שהוא? במינו, שלא במינו — בנותן טעם.
  56. Avodah Zarah 74a שמואל אמר halacha dispute forbidden wine
    Shmuel applies Rabban Shimon ben Gamliel's sale remedy even when forbidden wine mixes directly with wine.
    גמ' אמר רב: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל חבית בחביות, אבל לא יין ביין. ושמואל אמר: אפילו יין ביין. וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: אפילו יין ביין. וכן אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי חנינא: אפילו יין ביין. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אפילו יין ביין.
  57. Avodah Zarah 75a שמואל אמר halacha dispute vessel cleansing
    Shmuel prescribes three and four units in the vessel-cleansing measure, differing from Rav.
    איתמר בי רב משמיה דרב אמרי: תרתי תלת, ושמואל אמר: תלת ארבע.
  58. Avodah Zarah 75a שמואל אמר halacha dispute vessel cleansing
    In the Pumbedita version, Shmuel prescribes four and five units, differing from Rav.
    בסורא מתנו הכי, בפומבדיתא מתנו: בי רב אמרי משמיה דרב: תלת ארבע, ושמואל אמר: ארבע חמש.

Horayot (7)

  1. Horayot 2a אמר שמואל halacha dispute court instruction
    Shmuel requires the court to say 'you are permitted' before incurring liability for erroneous instruction.
    גמ' אמר שמואל: לעולם אין בית דין חייבין עד שיאמרו להם ״מותרין אתם״. רב דימי מנהרדעא אמר: עד שיאמרו להם ״מותרין אתם לעשות״. מאי טעמא? לפי שלא נגמרה הוראה.
  2. Horayot 2a אמר שמואל halacha dispute court instruction
    In an alternate version, Shmuel requires the court to say 'you are permitted to act.'
    איכא דאמרי, אמר שמואל: אין בית דין חייבין עד שיאמרו להם ״מותרים אתם לעשות״. רב דימי מנהרדעא אמר: אפילו ״מותרים אתם״ – נגמרה הוראה. אמר אביי, והא לא תנן הכי: חזר לעירו, ושנה או לימד כדרך שלימד – פטור, הורה לעשות – חייב.
  3. Horayot 2b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute court reliance
    Shmuel attributes exemption to Rabbi Yehuda and says the Sages hold an individual liable for acting on a court ruling.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי יהודה, אבל חכמים אומרים: יחיד שעשה בהוראת בית דין – חייב. מאי רבי יהודה? דתניא: ״אם נפש אחת תחטא בשגגה בעשתה״ – הרי אלו שלשה מעוטין: העושה מפי עצמו – חייב, בהוראת בית דין – פטור.
  4. Horayot 3a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha dispute court reliance
    Shmuel attributes exemption to Rabbi Meir and says the Sages impose liability.
    ורב נחמן אמר שמואל: זו דברי רבי מאיר, אבל חכמים אומרים: יחיד שעשה בהוראת בית דין – חייב. מאי רבי מאיר ומאי רבנן? דתניא: הורו ועשו – רבי מאיר פוטר, וחכמים מחייבין.
  5. Horayot 4a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling court error
    Shmuel limits court liability to errors in matters not obvious even to Sadducees.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודין בו. אבל בדבר שהצדוקין מודין בו – פטורין. מאי טעמא? זיל קרי בי רב הוא.
  6. Horayot 6a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both exegesis exile offerings
    Shmuel says the returning exiles brought offerings for idolatry committed in Zedekiah's time.
    כיוצא בו, אמר רבי יוסי: ״הבאים מהשבי הגולה הקריבו [עלות] לאלהי ישראל פרים שנים עשר וגו' הכל עולה״. הכל עולה סלקא דעתך? אפשר שחטאת עולה! אלא הכל כעולה: מה עולה לא נאכלת – אף חטאת לא נאכלת. דתניא, רבי יהודה אומר: על עבודה זרה הביאום, ואמר רב יהודה אמר שמואל: על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו.
  7. Horayot 12b שמואל אמר halacha dispute anointing location
    Shmuel places both the upper and lower applications on the neck, respectively above and below the lip.
    גמ' אמר [רב]: למטה – למטה ממש, למעלה – למעלה ממש. ושמואל אמר: למטה – למטה מקמי שפה, למעלה – למעלה מקמי שפה. וזה וזה בצואר.

Zevachim (24)

  1. Zevachim 3a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling divorce writing
    Shmuel requires a standard divorce form to leave blank the declaration permitting the woman to every man.
    אלא מהא: הכותב טופסי גיטין – צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום העדים ומקום הזמן. ואמר רב יהודה אמר שמואל: אף צריך שיניח מקום ״הרי את מותרת לכל אדם״.
  2. Zevachim 6b אמר שמואל halacha ruling communal offerings
    Shmuel teaches that slaughter designates communal offerings for their present purpose.
    אמר רב פפא: קרבנות צבור קאמרת?! שאני קרבנות צבור – דלב בית דין קמתנה עליהן, כדרב יהודה אמר שמואל; דאמר רב יהודה אמר שמואל: קרבנות צבור – סכין מושכתן למה שהן.
  3. Zevachim 11b אמר שמואל halacha exegesis untithed produce
    Shmuel derives heavenly death for eating untithed produce from the verse about profaning what will be donated.
    והאי להכי הוא דאתא?! והא מיבעי ליה לכדשמואל – דאמר שמואל: מנין לאוכל את הטבל שהוא במיתה? שנאמר: ״ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה'״ – בעתידים לתרום הכתוב מדבר.
  4. Zevachim 18b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling priestly garments
    Shmuel validates trailing priestly garments but invalidates garments raised too high.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מרושלין – כשרין, מסולקין – פסולין. והתניא מסולקין כשרין! אמר רמי בר חמא: לא קשיא; כאן שסילקן על ידי אבנט, כאן דליתניהו מעיקרא כלל.
  5. Zevachim 18b אמר שמואל halacha dialogue priestly garments
    Shmuel's distinction between trailing and raised garments is defended through Rami bar Hama's resolution.
    רב הונא איקלע לארגיזא, רמא ליה בר אושפיזכניה: מי אמר שמואל מרושלין כשרין ומסולקין פסולין?! והתניא: מסולקין – כשרין! אמר ליה: בר מינה דההיא, דשנייה רמי בר חמא.
  6. Zevachim 25a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis collecting blood
    Shmuel requires the slaughterer to lift the knife so only the bull's blood enters the vessel.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: השוחט צריך שיגביה סכין למעלה, שנאמר: ״ולקח מדם הפר״ – ולא מדם הפר ודבר אחר.
  7. Zevachim 26b אמר שמואל halacha exegesis sacrificial blood
    Shmuel invalidates the meat but grants atonement once the blood reaches the altar.
    גמ' אמר שמואל: פסול בשר, אבל בעלים נתכפרו. מאי טעמא? דאמר קרא: ״ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר״ – כיון שהגיע דם למזבח, נתכפרו בעלים.
  8. Zevachim 28a אמר שמואל halacha exegesis sacrificial intent
    Shmuel attributes the ruling to Rabbi Eliezer, who transfers improper intent between human and altar consumption.
    אמר שמואל: הא מני – רבי אליעזר היא; דאמר: מחשבין מאכילת מזבח לאכילת אדם, ומאכילת אדם לאכילת מזבח.
  9. Zevachim 28a אמר שמואל halacha exegesis invalid offering
    Shmuel derives invalidity without excision from two distinct verses.
    פסול ואין בו כרת כו'. מנא הני מילי? אמר שמואל: תרי קראי כתיבי.
  10. Zevachim 53b שמואל אמר halacha dispute blood placement
    Shmuel requires one L-shaped placement to count as two applications of blood.
    ודמה טעון שתי מתנות. היכי עביד? אמר רב: נותן וחוזר ונותן. ושמואל אמר: מתנה אחת כמין גמא נותן.
  11. Zevachim 55b אמר שמואל halacha exegesis temple doors
    Shmuel invalidates peace offerings slaughtered before the Sanctuary doors are opened.
    מאי שנא הכא – דכתיב: ״פתח אהל מועד״, ומאי שנא התם – דכתיב: ״לפני אהל מועד״? קא משמע לן כדרב יהודה אמר שמואל; דאמר רב יהודה אמר שמואל: שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל – פסולין, שנאמר: ״ושחטו פתח אהל מועד״ – בזמן שהוא פתוח, ולא בזמן שהוא נעול.
  12. Zevachim 55b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both other unclear
    Shmuel begins defining liability for impurity, but the supplied fragment omits the object.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: אין חייבין משום טומאה, אלא על
  13. Zevachim 74a שמואל אמר halacha dialogue forbidden mixtures
    The passage questions which authority supports Shmuel's ruling on forbidden mixtures.
    שמואל דאמר כמאן? אי כרבי יהודה – אפילו בשאר איסורים אסור! אי כרבי שמעון – אפילו בעבודה זרה נמי שרי!
  14. Zevachim 82a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada exegesis rabbinic analogy
    Shmuel compares the case to a student asked for a mixture who unnecessarily asks whether to use hot or cold water.
    שהיה רבי עקיבא אומר [וכו']. אמר רב יהודה אמר שמואל: משל למה הדבר דומה? לתלמיד שמזג לרבו בחמין, ואמר לו: מזוג לי. אמר לו: במה? אמר לו: לא בחמין אנו עסוקין עכשיו?! בין בחמין בין בצונן.
  15. Zevachim 88a אמר שמואל halacha exegesis service vessels
    Shmuel limits the restriction to measuring vessels and says bowls consecrate their contents.
    גמ' אמר שמואל: לא שנו אלא מדות, אבל מזרקות – מקדשין, שנאמר: ״שניהם מלאים סלת״.
  16. Zevachim 88a אמר שמואל halacha ruling service vessels
    Shmuel requires service vessels to be whole, full, and to consecrate only contents placed inside.
    אמר שמואל: כלי שרת – אין מקדשין אלא שלימין, אין מקדשין אלא מלאין, אין מקדשין אלא מתוכן. ואמרי לה: אין מקדשין אלא שלימין ומלאים ומבפנים.
  17. Zevachim 91b אמר שמואל halacha exegesis oil offering
    Shmuel says Rabbi Tarfon requires a handful from donated oil and permits priests to eat the remainder.
    גמ' אמר שמואל: לדברי רבי טרפון, המתנדב שמן – קומצו ושיריו נאכלין. מאי טעמא? אמר קרא: ״קרבן מנחה״ – מלמד שמתנדבין שמן; וכי מנחה – מה מנחה קומצה ושיריה נאכלין, אף שמן קומצו ושיריו נאכלין.
  18. Zevachim 91b אמר שמואל halacha exegesis wine offering
    Shmuel directs one who donates wine to sprinkle it over the altar fire.
    אמר שמואל: המתנדב יין, מביא ומזלפו על גבי האישים. מאי טעמא? אמר קרא: ״ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח לה'״. והא קא מכבי! כיבוי במקצת לא שמיה כיבוי.
  19. Zevachim 91b אמר שמואל halacha dialogue extinguishing fire
    Shmuel permits extinguishing a metal coal in public to prevent injury.
    לא קשיא; הא רבי יהודה, הא רבי שמעון. למימרא דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה?! והאמר שמואל: מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים, בשביל שלא יזוקו בה רבים.
  20. Zevachim 92a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue impure libations
    Shmuel publicly declares that impure libations receive a separate fire for burning.
    אמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה: אייתי לי בי עשרה, ואימא לך קמייהו: נסכים שנטמאו, עושה להן מערכה בפני עצמן ושורפן.
  21. Zevachim 101a אמר שמואל halacha exegesis tannaitic dispute
    Shmuel resolves the contradiction by assigning one source to Rabbi Yehuda and the other to Rabbi Nehemya.
    אמר שמואל: לא קשיא; הא רבי יהודה, הא רבי נחמיה.
  22. Zevachim 110a אמר שמואל halacha exegesis offering placement
    Shmuel limits the case to where the items were turned over.
    אמר שמואל: כשהפכן.
  23. Zevachim 117b אמר שמואל halacha dispute private altar
    Shmuel places the dispute in sin and guilt offerings but treats burnt and peace offerings as voluntary and offered.
    אמר שמואל: מחלוקת בחטאת ואשם, אבל בעולות ושלמים – דברי הכל ישרות נינהו, וקרבי.
  24. Zevachim 117b אמר שמואל halacha dispute private altar
    In the corrected version, Shmuel places the dispute in burnt and peace offerings and bars obligatory sin and guilt offerings.
    אלא אי איתמר, הכי איתמר – אמר שמואל: מחלוקת בעולה ושלמים, אבל בחטאת ואשם – דברי הכל חובות נינהו, ולא קרבי.

Menachot (36)

  1. Menachot 8b אמר שמואל halacha exegesis service vessels
    Shmuel says blood bowls, unlike measuring vessels, consecrate dry material.
    ואמר שמואל: לא שנו אלא מדות, אבל מזרקות (של דם) מקדשות את היבש, שנאמר: ״שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה״.
  2. Menachot 16a שמואל אמר halacha dispute improper intent
    Shmuel maintains that the dispute continues when the handful is offered with improper intent and frankincense silently.
    אבל נתן הקומץ במחשבה, ואת הלבונה בשתיקה – דברי הכל פיגול, שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה. ושמואל אמר: עדיין הוא מחלוקת.
  3. Menachot 19b שמואל אמר halacha dispute meal offering
    Shmuel makes groats and oil indispensable to a meal offering but no other repeated element.
    גופא, אמר רב: כל מקום שהחזיר לך הכתוב בתורה מנחה, אינו אלא לעכב. ושמואל אמר: גרש ושמן מעכבין, ואין דבר אחר מעכב. ולשמואל, אף על גב דתנא ביה קרא לא מעכבא ליה?
  4. Menachot 19b אמר שמואל halacha exegesis service vessels
    Shmuel says bowls consecrate their contents, unlike measuring vessels.
    ואמר שמואל: לא שנו אלא מדות, אבל מזרקות מקדשין, דכתיב ״שניהם מלאים סלת״!
  5. Menachot 21b אמר שמואל halacha ruling temple supplies
    Shmuel permits priests to use communal salt and wood for offerings but not personal eating.
    תנן התם: על המלח ועל העצים, שיהו הכהנים נאותין בהן. אמר שמואל: לא שנו אלא לקרבנם, אבל לאכילה – לא.
  6. Menachot 28b אמר שמואל halacha ruling menorah dimensions
    Shmuel transmits detailed dimensions for the eighteen-handbreadth menorah.
    אמר שמואל משמיה דסבא: גובהה של מנורה שמנה עשר טפחים, הרגלים והפרח שלשה טפחים, וטפחיים חלק, וטפח שבו גביע וכפתור ופרח, וטפחיים חלק, וטפח כפתור.
  7. Menachot 32b אמר שמואל halacha exegesis mezuzah writing
    Shmuel invalidates a mezuzah written like a letter rather than a scroll.
    אמר רב יהודה, אמר שמואל: כתבה אגרת – פסולה. מאי טעמא? אתיא ״כתיבה״ ״כתיבה״ מספר.
  8. Menachot 32b אמר שמואל halacha exegesis mezuzah placement
    Shmuel invalidates a mezuzah hung from a stick because it must be in the gateway.
    ואמר רב יהודה, אמר שמואל: תלאה במקל – פסולה. מאי טעמא? ״בשעריך״ בעינן. תניא נמי הכי: תלאה במקל, או שהניחה אחר הדלת – סכנה ואין בה מצוה.
  9. Menachot 32b אמר שמואל halacha ruling mezuzah placement
    Shmuel requires placing the mezuzah within the doorway's hollow.
    ואמר רב יהודה, אמר שמואל: מצוה להניחה בתוך חללו של פתח. פשיטא, ״בשעריך״ אמר רחמנא! סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבא: מצוה להניחה
  10. Menachot 33a אמר שמואל halacha ruling mezuzah writing
    Shmuel invalidates a mezuzah written on two separate sheets.
    ואמר רב יהודה, אמר שמואל: כתבה על שני דפין – פסולה. מיתיבי: כתבה על שני דפין והניחה בשני סיפין – פסולה, הא בסף אחד – כשרה! ראויה לשני סיפין קאמר.
  11. Menachot 33a אמר שמואל halacha ruling mezuzah side
    Shmuel determines a mezuzah's side according to the door hinge.
    ואמר רב יהודה, אמר שמואל: במזוזה, הלך אחר היכר ציר. מאי היכר ציר? אמר רב אדא: אבקתא. היכי דמי? כגון פיתחא דבין תרי בתי, בין בי גברי לבי נשי.
  12. Menachot 33a אמר שמואל halacha ruling mezuzah height
    Shmuel places the mezuzah at the beginning of the doorway's upper third.
    אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל: מצוה להניחה בתחלת שליש העליון, ורב הונא אמר: מגביה מן הקרקע טפח, ומרחיק מן הקורה טפח, וכל הפתח כולו כשר למזוזה.
  13. Menachot 35b אמר שמואל halacha dialogue tefillin blessing
    Shmuel permits the tefillin blessing from placement until tying, preserving the requirement to bless before performance.
    אמר רב שמואל בר בידרי אמר רב, ואמרי לה אמר רבי אחא אריכא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב מנשיא אמר שמואל: תפילין מאימתי מברך עליהן? משעת הנחתן. איני? והא אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן! אביי ורבא דאמרי תרוייהו: משעת הנחה ועד שעת קשירה.
  14. Menachot 37b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling tefillin sections
    Shmuel rules like Rabbi Yishmael that the four sections constitute four commandments, though the final law disagrees.
    רבי ישמעאל אומר: ארבעתן ארבע מצות. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי ישמעאל, ולית הלכתא כותיה.
  15. Menachot 38b אמר שמואל halacha ruling tzitzit remnants
    Shmuel requires remaining tzitzit threads to be long enough to tie together.
    דאמרי בני רבי חייא: גרדומי תכלת כשרין, וגרדומי אזוב כשרין. וכמה שיעור גרדומין? אמר בר המדורי אמר שמואל: כדי לענבן.
  16. Menachot 39a משמיה דשמואל halacha dialogue tzitzit winding
    A ruling permitting mostly wound tekhelet is reported in Shmuel's name but corrected to Rav.
    יתיב רבא וקא אמר משמיה דשמואל: תכלת שכרך רובה – כשרה. אמר ליה רב יוסף: רב אמרה, ולא שמואל. איתמר נמי, אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: תכלת שכרך רובה – כשרה.
  17. Menachot 39b אמר שמואל halacha ruling wool tzitzit
    Shmuel transmits Levi's ruling that wool threads exempt a linen garment.
    אמר שמואל משמיה דלוי: חוטי צמר פוטרין בשל פשתן.
  18. Menachot 40b אמר שמואל halacha ruling tzitzit mixtures
    Shmuel exempts tekhelet from the mixed-fabric prohibition even on a garment otherwise exempt from tzitzit.
    אמר רבי זירא אמר רב מתנא אמר שמואל: תכלת אין בה משום כלאים, ואפילו בטלית פטורה.
  19. Menachot 41a אמר שמואל halacha exegesis stored garments
    Shmuel obligates stored garments in tzitzit but exempts a burial garment made by an elder.
    אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל: כלי קופסא חייבין בציצית, ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה. מאי טעמא? ״אשר תכסה בה״ אמר רחמנא, האי לאו לאיכסויי עבידא.
  20. Menachot 41b שמואל אמר halacha dispute moving tzitzit
    Shmuel permits removing tzitzit from one garment for another.
    איתמר, רב אמר: אין מתירין מבגד לבגד, ושמואל אמר: מתירין מבגד לבגד.
  21. Menachot 41b שמואל אמר halacha dispute hanukkah lights
    Shmuel permits lighting one sacred lamp directly from another.
    רב אמר: אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמר: מדליקין מנר לנר.
  22. Menachot 41b שמואל אמר halacha dispute shabbat dragging
    Shmuel rules like Rabbi Shimon permitting dragging on Shabbat.
    רב אמר: אין הלכה כרבי שמעון בגרירה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון בגרירה.
  23. Menachot 70a אמר שמואל halacha ruling potted mixtures
    Shmuel forbids sowing mixed species even in an unperforated pot.
    אמר רב טביומי בר קיסנא, אמר שמואל: הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב – אסור. אמר אביי: בשלמא אי אשמעינן לוקה מכת מרדות מדרבנן – שפיר, אלא אסור – מאי קא משמע לן?
  24. Menachot 71a אמר שמואל halacha exegesis omer harvest
    Shmuel derives that unripe fodder is excluded from the sickle rule.
    אלא אמר שמואל: ״מהחל חרמש״, לאו מכלל דאיכא דלאו בר חרמש? דלאו בר חרמש, ולעולם שחת.
  25. Menachot 71b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis partial harvest
    Shmuel limits Rabbi Akiva's liability to patchwork harvesting for roasting, not storage.
    וחכמים אומרים: מאחד על הכל, ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא חייב רבי עקיבא אלא במנמר לקליות, אבל במנמר לאוצר – לא.
  26. Menachot 74b אמר שמואל halacha dialogue wine offering
    The passage rejects Shmuel's altar-fire placement and directs donated wine to the drainage pits.
    ומאי ״בזו״? לאפוקי מדשמואל, דאמר שמואל: המתנדב יין מביאו ומזלפו על גבי אישים, קא משמע לן דלשיתין אזלי.
  27. Menachot 74b אמר שמואל halacha ruling oil offering
    Shmuel requires taking a handful from donated oil and permits eating the remainder.
    מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: המתנדב שמן – קומצו, ושיריו נאכלין.
  28. Menachot 76a אמר שמואל halacha ruling thanksgiving loaves
    Samuel rules that one fulfills the offering after baking its thanksgiving bread as four loaves, though forty are required ideally.
    אמר רב טובי בר קיסנא, אמר שמואל: לחמי תודה שאפאן ארבע חלות – יצא. והא בעינן ארבעים למצוה!
  29. Menachot 76b אמר שמואל halacha dialogue thanksgiving loaves
    Samuel rules that one fulfills the offering after baking its thanksgiving bread as four loaves.
    מתקיף לה רב פפא: טעמא דכתיב ״מצת״, הא כתיב ״מצות״ – לא? והא גבי לחמי תודה דכתיב ״מצות״, ואמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל: לחמי תודה שאפאן ארבע חלות – יצא! ההיא פליגא.
  30. Menachot 77a אמר שמואל halacha ruling price regulation
    Samuel limits increases in measures and coinage, and a merchant's profit, to one sixth.
    אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות, ולא על המטבע יותר משתות, והמשתכר לא ישתכר יותר משתות.
  31. Menachot 78b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling matzah baking
    Samuel defines underbaked matzah as matzah that produces no strands when broken.
    תנו רבנן: יוצאין במצה נא, ובמצה העשויה באילפס. מאי מצה נא? אמר רב יהודה אמר שמואל: כל שפורסה ואין חוטין נמשכין הימנה.
  32. Menachot 80a אמר שמואל halacha ruling thanksgiving offering
    Samuel rules that a thanksgiving offering corresponding to a sin offering left to die requires no bread, while one corresponding to a sin offering left to graze does.
    אמר שמואל: כל שבחטאת מתה – בתודה אין טעונה לחם, כל שבחטאת רועה – בתודה טעונה לחם.
  33. Menachot 85b אמר שמואל halacha ruling altar wood
    Samuel rules that only wormy moist wood is disqualified for the altar, while dry wood is valid after the damaged part is scraped away.
    תנן התם: כל עץ שנמצא בו תולעת – פסול לגבי מזבח. אמר שמואל: לא שנו אלא לח, אבל יבש – גוררו וכשר.
  34. Menachot 100b אמר שמואל halacha ruling consecrated food
    Samuel rules that even pure items may be redeemed before a sacred vessel consecrates them, because they possess only monetary sanctity.
    גמ' אמר שמואל: ואפילו הן טהורין נפדין. מאי טעמא? כמה דלא קדשי בכלי – קדושת דמים נינהו, וקדושת דמים נפדין.
  35. Menachot 108a שמואל אמר halacha ruling offering surpluses
    Samuel identifies the six corresponding funds as surpluses from sin, guilt, nazirite guilt, leper guilt, sinner's meal, and high priest's meal offerings.
    ושמואל אמר: כנגד מותר חטאת, ומותר אשם, ומותר אשם נזיר, ומותר אשם מצורע, ומותר מנחת חוטא, ומותר עשירית האיפה של כהן גדול.
  36. Menachot 108b אמר שמואל halacha ruling vow valuation
    Samuel rules that an intermediate-sized item must also be considered because it is generous relative to a small one.
    אמר שמואל: חוששין אף לבינוני, דלגבי קטן – עין יפה הוא.

Chullin (94)

  1. Chullin 4b אמר שמואל as transmitted by Rav Anan halacha ruling apostate slaughter
    Samuel permits eating an animal slaughtered by a Jew who has abandoned Judaism for idolatry.
    לא, לעולם אימא לך: משומד לאותו דבר לא, מאי טעמא? כיון דדש ביה – כהתירא דמי ליה. אלא משומד לעבודה זרה, וכדרב ענן, דאמר רב ענן אמר שמואל: ישראל משומד לעבודה זרה מותר לאכול משחיטתו.
  2. Chullin 4b אמר שמואל as transmitted by Rav Anan both exegesis apostate slaughter
    Samuel permits an idolatrous Jewish apostate's slaughter and supports the ruling from Jehoshaphat's enjoyment of Ahab's feast.
    גופא, אמר רב ענן אמר שמואל: ישראל משומד לעבודה זרה מותר לאכול משחיטתו, שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שנהנה מסעודת אחאב, שנאמר: ״ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמת גלעד״.
  3. Chullin 8a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling slaughter knife
    Samuel validates slaughter with a heated knife because its edge cuts before its heat takes effect.
    אמר רבי זירא אמר שמואל: ליבן סכין ושחט בה – שחיטתו כשרה, חידודה קודם לליבונה. והאיכא צדדין? בית השחיטה מירווח רווח.
  4. Chullin 8a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling slaughter knife
    Samuel validates slaughter with a heated knife because its sharp edge acts before the heat.
    תא שמע, דאמר רבי זירא אמר שמואל: ליבן סכין ושחט בה – שחיטתו כשירה, חידודה קודם לליבונה. אלמא חבטא קדים! חדוד שאני.
  5. Chullin 9a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling slaughter expertise
    Samuel forbids eating from the slaughter of a butcher who does not know the laws of delay, pressing, concealment, deviation, and uprooting.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו, ואלו הן הלכות שחיטה: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, ועיקור.
  6. Chullin 9a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling slaughter inspection
    Samuel requires a butcher to inspect the windpipe and gullet after slaughter.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: הטבח צריך שיבדוק בסימנים לאחר שחיטה. אמר רב יוסף: אף אנן נמי תנינא, רבי שמעון אומר: אם שהה כדי ביקור. מאי לאו כדי ביקור סימנין?
  7. Chullin 14b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling produce preparation
    Samuel says that Rabbi Yehuda concedes to the Sages regarding baskets of olives and grapes.
    לאו אתמר עלה, אמר רב יהודה אמר שמואל: מודה היה רבי יהודה לחכמים בסלי זיתים וענבים.
  8. Chullin 16b אמר שמואל as transmitted by Rav Anan halacha ruling slaughter technique
    Samuel validates slaughter with a wall-mounted knife only when the knife is above the animal's neck, lest the reverse arrangement cause pressing.
    אמר מר: נעץ סכין בכותל ושחט בה, שחיטתו כשרה. אמר רב ענן אמר שמואל: לא שנו אלא שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה, אבל סכין למטה וצואר בהמה למעלה – חיישינן שמא ידרוס.
  9. Chullin 17b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Zeira halacha ruling slaughter knife
    Samuel validates slaughter with a heated knife because its edge acts before its sides and the throat widens during slaughter.
    רב יימר אמר: אטופרא ואבישרא צריכא, אתלתא רוחתא לא צריכא. מי לא אמר רבי זירא אמר שמואל: ליבן סכין ושחט בה – שחיטתו כשרה, שחידודה קודם לליבונה; וקשיא לן: האיכא צדדין! ואמרינן: בית השחיטה מרווח רווח. הכא נמי, בית השחיטה מרווח רווח.
  10. Chullin 18b משמיה דשמואל halacha ruling firstborn release
    A teaching attributed uncertainly to Rav or Samuel permits three laymen to release a firstborn animal where no expert is available.
    שמע רב יוסף, איקפד, אמר: אנא מכולי עלמא גמירנא? אנא מרב יהודה גמירנא, דאפילו ספיקי דגברי גריס. דאמר רב יהודה: אמר רבי ירמיה בר אבא, ספק משמיה דרב, ספק משמיה דשמואל: שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה.
  11. Chullin 20a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha ruling bird pinching
    Samuel rules that whatever is valid at the throat for slaughter is correspondingly valid at the nape for pinching, and whatever is invalid in slaughter is invalid in pinching.
    אמר רבי ירמיה אמר שמואל: כל הכשר בשחיטה – כנגדו בעורף כשר במליקה, הא פסול בשחיטה – פסול במליקה. למעוטי מאי? אילימא למעוטי עיקור סימנין, והא תני רמי בר יחזקאל: אין עיקור סימנין בעוף!
  12. Chullin 20b אמר שמואל as transmitted by Rabbi Yirmiyah halacha dispute bird pinching
    Samuel equates the valid and invalid acts of slaughter with their counterparts in pinching, in conflict with another teaching about uprooted organs.
    אמר רבינא, אמר לי רבין בר קיסי: הא דתני רמי בר יחזקאל, אין עיקור סימנין בעוף – לא אמרן אלא במליקה, אבל בשחיטה יש עיקור. והאמר רבי ירמיה אמר שמואל: כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר במליקה, הא פסול – פסול! ההיא פליגא.
  13. Chullin 21a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling corpse impurity
    Samuel rules that a broken neck together with most of its flesh transmits impurity in a tent.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: נשברה מפרקת ורוב בשר עמה – מטמא באהל.
  14. Chullin 21a אמר שמואל halacha ruling animal carcass
    Samuel rules that an animal cut into two pieces has the status of a carcass.
    אמר שמואל: עשאה גיסטרא – נבלה. אמר רבי אלעזר: ניטל הירך וחלל שלה (ניכר) – נבלה. היכי דמי חלל שלה (ניכר)? אמר רבא: כל שרבוצה ונראית חסרה.
  15. Chullin 30b אמר שמואל halacha exegesis slaughter procedure
    Samuel derives the rule from the verse describing the tongue as a slaughtering arrow.
    גמ' מנהני מילי? אמר שמואל, דאמר קרא: ״חץ שחוט לשונם מרמה דבר״.
  16. Chullin 32a שמואל אמר halacha dispute slaughter delay
    Samuel rules that even the time needed to slaughter an animal determines the permitted pause when slaughtering a bird, against Rav's species-specific measure.
    אתמר: אמר רב: כדי שחיטת בהמה לבהמה, ועוף לעוף, ושמואל אמר: אפילו בהמה לעוף, וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו בהמה לעוף.
  17. Chullin 36b אמר שמואל halacha ruling ritual susceptibility
    Samuel explains the case as a peace-offering cow taken through a stream and slaughtered while moisture still clings to it.
    ודלמא כדרב יהודה אמר שמואל, דאמר רב יהודה אמר שמואל: כגון שהיתה לו פרה של זבחי שלמים, והעבירה בנחל, שחטה ועדיין משקה טופח עליה.
  18. Chullin 38a אמר שמואל halacha ruling animal vitality
    Samuel explains that the blood-covered walls are the walls of the slaughtering place, indicating that the animal spurts blood during slaughter.
    אמר רב נחמן בר יצחק: מנא אמינא לה? דתנן, אמר רבי שמעון: השוחט בלילה, ולמחר מצא כתלים מלאים דם – כשרה, שזינקה, וכמדת רבי אליעזר. ואמר שמואל: כותלי בית שחיטה שנינו. אי אמרת בשלמא בתחלת שחיטה – שפיר, אלא אי אמרת בסוף שחיטה, ליחוש דלמא בתחלת שחיטה זינקה.
  19. Chullin 39b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling unclear
    Samuel rules that the law follows Rabbi Yose.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
  20. Chullin 39b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dialogue slaughter intent
    Samuel rules that the law follows Rabbi Yose in the case of gentiles reserving an animal's blood and fat while Jewish butchers receive its hide and meat.
    הנהו טייעי דאתו לציקוניא, יהוב דיכרי לטבחי ישראל, אמרו להו: דמא ותרבא לדידן, משכא ובישרא לדידכו. שלחה רב טובי בר רב מתנה לקמיה דרב יוסף: כי האי גוונא מאי? שלח ליה: הכי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי.
  21. Chullin 42b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling spinal defect
    Samuel applies the dispute over how many missing vertebrae constitute a spinal deficiency to the laws of fatal animal defects.
    והאיכא חסרון בשדרה, דתנן: כמה חסרון בשדרה? בית שמאי אומרים: שתי חוליות, ובית הלל אומרים: חוליא אחת; ואמר רב יהודה אמר שמואל: וכן לטרפה.
  22. Chullin 42b אמר שמואל as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling animal defects
    Samuel rules that mostly detached organs, an uprooted rib, a mostly crushed skull, or a mostly torn abdominal covering renders an animal fatally defective.
    ואמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: סימנים שנדלדלו ברובן – טרפה. ואמר רבה בר רב שילא אמר רב מתנא אמר שמואל: נעקרה צלע מעיקרה – טרפה, וגולגולת שנחבסה ברובה, ובשר החופה את רוב הכרס ברובו – טרפה.
  23. Chullin 43b שמואל אמר halacha dispute gullet injury
    Samuel rules that the pharyngeal portion of the gullet renders an animal fatally defective only when its majority is damaged, because it is not a slaughter site.
    איתמר: תורבץ הוושט – רב אמר: במשהו, ושמואל אמר: ברובו. רב אמר במשהו: מקום שחיטה הוא, ושמואל אמר ברובו: לאו מקום שחיטה הוא.
  24. Chullin 43b אמר שמואל halacha ruling gullet anatomy
    Samuel defines the pharyngeal portion of the gullet as the section that widens when cut, while a cut that remains in place marks the gullet itself.
    הי ניהו תורבץ הוושט? אמר מרי בר מר עוקבא אמר שמואל: כל שחותכו ומרחיב – זה הוא תורבץ הוושט, חותכו ועומד במקומו – זהו וושט עצמו. אמר להו רב פפי: מר לא אמר הכי, ומנו? רב ביבי בר אביי. אלא כל שחותכו ועומד במקומו – זה תורבץ הוושט, אלא איזהו וושט עצמו? כל שחותכו וכויץ. יונה אמר זירא: מבלעתא, וכמה? אמר רב
    הי ניהו תורבץ הוושט? אמר מרי בר מר עוקבא אמר שמואל: כל שחותכו ומרחיב – זה הוא תורבץ הוושט, חותכו ועומד במקומו – זהו וושט עצמו. אמר להו רב פפי: מר לא אמר הכי, ומנו? רב ביבי בר אביי. אלא כל שחותכו ועומד במקומו – זה תורבץ הוושט, אלא איזהו וושט עצמו? כל שחותכו וכויץ. יונה אמר זירא: מבלעתא, וכמה? אמר רב אויא: פחות משערתא ועדיף מחיטתא.
  25. Chullin 44a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling gullet injury
    Samuel rules that an animal remains valid when the entire pharyngeal portion of its gullet is detached from the jaw.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: תורבץ הוושט שניטל כולו מלחי – כשר, ותנא תונא: ניטל לחי התחתון – כשר.
  26. Chullin 44a אמר שמואל as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha dialogue detached organs
    Samuel rules that organs detached along most of their length render an animal fatally defective.
    והאמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: סימנים שנדלדלו ברובן – טרפה? אמר רב שישא בריה דרב אידי: הא דאקפל איקפולי, התם דאפרוק אפרוקי.
  27. Chullin 45b שמואל אמר halacha dispute heart artery
    Samuel rules that damage to the heart's artery renders an animal fatally defective only when most of it is damaged, against Rav's stricter view.
    קנה הלב, רב אמר: במשהו, ושמואל אמר: ברובו.
  28. Chullin 45b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling spinal cord
    Samuel locates the end of the spinal cord between the branchings.
    עד היכן חוט השדרה? אמר רב יהודה אמר שמואל: עד בין הפרשות.
  29. Chullin 45b אמר שמואל halacha dialogue spinal cord
    Samuel rules that damage through the first branching is fatal, damage at the third is valid, and the status of the second is unknown.
    אמר ליה: תא אגמרך גמרא, הכי אמר שמואל: עד אחת – טרפה, שלישית – כשרה, שניה – איני יודע.
  30. Chullin 50a אמר שמואל halacha ruling mourning law
    Samuel rules that the law follows the lenient opinion in matters of mourning.
    ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בטרפה, והלכה כרבי שמעון באבל, דאמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
  31. Chullin 50b אמר שמואל halacha dispute inner rumen
    Samuel defines the inner rumen as the place without woolly tissue, while Rav's transmitted view identifies a handbreadth of the gullet near the rumen.
    רבי יעקב בר נחמני אמר שמואל: מקום שאין בו מילת. רבי אבינא אמר גניבא משמיה דרב: טפח בוושט סמוך לכרס – זו היא כרס הפנימית.
  32. Chullin 51b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling fallen bird
    Samuel rules that a bird struck onto water needs only swim its full length upstream to demonstrate that it is uninjured.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: עוף שנחבט על פני המים, כיון ששט מלא קומתו – דיו. ולא אמרן אלא ממטה למעלה, אבל מלמעלה למטה – מיא הוא דאשפלו. ואי מיא קיימי – לית לן בה, ואי שדא ציבי וקדמיה – הא קדמיה.
  33. Chullin 52a אמר שמואל halacha ruling animal defects
    Samuel rules that an uprooted rib, a mostly crushed skull, or a mostly torn covering of the rumen renders an animal fatally defective.
    אמר רבה בר רב שילא אמר רב מתנא אמר שמואל: נעקרה צלע מעיקרה, וגולגולת שנחבסה ברובה, ובשר החופה את רוב הכרס ברובו – טרפה.
  34. Chullin 52b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling spinal defect
    Samuel applies the dispute over one or two missing vertebrae to the laws of fatal animal defects.
    כמה חסרון בשדרה? בית שמאי אומרים: שתי חוליות, ובית הלל אומרים: חוליא אחת, ואמר רב יהודה אמר שמואל: וכן לטרפה.
  35. Chullin 52b אמר שמואל halacha ruling inner rumen
    Samuel defines the inner rumen as the place that lacks woolly tissue.
    מידי הוא טעמא, אלא לשמואל, הכי אמר רבי יעקב בר נחמני אמר שמואל: מקום שאין בו מילת.
  36. Chullin 53a שמואל אמר halacha dispute mauling doubt
    Samuel rules that one must be concerned that an animal with uncertain mauling has a fatal defect, against Rav's lenient view.
    איתמר: רב אמר: אין חוששין לספק דרוסה, ושמואל אמר: חוששין לספק דרוסה.
  37. Chullin 53b אמר שמואל halacha ruling mauling inspection
    Samuel transmits Rabbi Hanina ben Antigonus's requirement to inspect a mauled animal opposite its intestines.
    אמר רב יוסף: הא דבני רבי חייא – כבר פירשה שמואל, דאמר שמואל משום רבי חנינא בן אנטיגנוס: דרוסה שאמרו – צריכה בדיקה כנגד בני מעיים.
  38. Chullin 53b אמר שמואל as transmitted by Rabbah bar bar Chana halacha ruling detached organs
    Samuel rules that organs detached along most of their length render the animal fatally defective.
    בעי אילפא: סימנין שנדלדלו, בכמה? אמר רבי זירא: הא דבעי אילפא – כבר פירשה רבה בר בר חנה, דאמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: סימנים שנדלדלו ברובן.
  39. Chullin 55b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling abdominal tissue
    Samuel requires a coin-sized remnant of abdominal tissue to remain along the entire spine for the animal to be valid.
    אמר מר: אם נשתייר בו כסלע – כשרה. היכא? אמר רב יהודה אמר שמואל: על פני השדרה כולה.
  40. Chullin 55b משמיה דשמואל halacha ruling abdominal tissue
    Samuel requires a coin's width of abdominal tissue to remain along the entire spine.
    איבעיא להו: דאריך וקטין, דכי מצרף לה הוי כסלע, או דלמא ברוחב סלע על פני השדרה כולה? תא שמע, דפריש רבי נהוראי משמיה דשמואל: ברוחב כסלע על פני כל השדרה כולה.
  41. Chullin 56a אמר שמואל halacha dialogue bird skull
    Samuel permits a bird after a manual examination, while Rav Anan explains that a broken skull bone is fatal specifically in waterfowl because their membrane is soft.
    אמר ליה רב נחמן לרב ענן: מר אמר שמואל בדיק בידא ומכשר, והונא חברין אמר רב בדיק בידא ומכשר. והתני לוי: טרפות שמנו חכמים בבהמה – כנגדן בעוף, יתר עליהן עוף – נשבר העצם אף על פי שלא ניקב קרום של מוח? אמר ליה: ההוא בעוף של מים, הואיל ואין לו קרום. אין לו קרום סלקא דעתך? אלא, הואיל וקרומו רך.
  42. Chullin 57a שמואל אמר halacha dispute dislocated wing
    Samuel requires examination of a bird with a dislocated wing rather than automatically deeming it fatally defective.
    אמר רב יהודה אמר רב: שמוטת יד בבהמה – כשרה, שמוטת ירך בבהמה – טרפה, שמוטת ירך בעוף – טרפה, שמוטת גף בעוף – טרפה, חיישינן שמא ניקבה הריאה. ושמואל אמר: תיבדק, וכן אמר רבי יוחנן: תיבדק.
  43. Chullin 58a אמר שמואל halacha ruling infested produce
    Samuel rules that a cucumber infested while still attached is forbidden.
    אמר רב הונא: כל (בריה) שאין בו עצם אינו מתקיים שנים עשר חדש. אמר רב פפא: שמע מינה מדרב הונא, הא דאמר שמואל: קישות (שהתליע) [שהתליעה] באיביה אסורה.
  44. Chullin 58b אמר שמואל halacha ruling animal defects
    Samuel rules that an animal fed asafoetida is fatally defective because it perforates the intestines.
    גמ' אמר שמואל: הלעיטה חלתית – טרפה, מאי טעמא? דמינקבה להו למעיינה.
  45. Chullin 59a אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue animal puncture
    Samuel asks Rav whether he is concerned that the animal was punctured.
    ההוא בר טביא דאתא לבי ריש גלותא, דהוה (מפסק) [מפסקן] כרען בתרייתא, בדקיה רב בצומת הגידין ואכשריה. סבר למיכל מיניה באומצא, אמר ליה שמואל: לא חייש מר לניקורי?
  46. Chullin 62b אמר שמואל halacha ruling bird signs
    Samuel forbids a bird that drinks wine and also one that mixes wine.
    אמר רב פפא: מרדו זגיד ואכיל – שרי, סגיד ואכיל – אסיר, וסימניך ״לא תשתחוה לאל אחר״. אמר שמואל: שתיא חמרא – אסירא, וסימניך ״שתויי יין פסולין לעבודה״. ואמר שמואל: מזגא חמרא – אסירא,
  47. Chullin 67a אמר שמואל halacha other infested produce
    Samuel states a fragment concerning a cucumber that became infested.
    אמר שמואל: קישות שהתליעה
  48. Chullin 72a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling fetal impurity
    Samuel rules that this fetal impurity is rabbinic rather than biblical and applies it even under the view that a fetus in a woman is pure.
    דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: טומאה זו אינה מדברי תורה, אלא מדברי סופרים. מאי אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים? דלא תימא אליבא דרבי עקיבא דאמר: ״עובר במעי אשה טמא״, אלא אפילו לרבי ישמעאל דאמר: ״עובר במעי אשה טהור״, גזרו בה טומאה מדרבנן.
  49. Chullin 76a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling leg tendons
    Samuel defines the tendon junction as extending from where the tendons join until they spread apart.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: צומת הגידים שאמרו – מקום שהגידין צומתין, ועד כמה? אמר ליה ההוא מדרבנן, ורב יעקב שמיה: כי הוינן בי רב יהודה אמר לן: שמעו מני מלתא דמגברא רבה שמיע לי, ומנו? שמואל: צומת הגידין שאמרו – מקום שהגידין צומתין בו, וממקום שצומתין עד מקום שמתפשטין.
  50. Chullin 76b אמר שמואל halacha ruling leg tendons
    Samuel rules that an animal remains valid even if only a threadlike remnant of the tendon junction survives.
    טעמא דאיכא תרי, הא ליכא תרי – לא, ופליגא דרבנאי, דאמר רבנאי אמר שמואל: צומת הגידים, אפילו לא נשתייר בה אלא כחוט הסרבל – כשרה.
  51. Chullin 76b אמר שמואל halacha dialogue leg tendons
    Samuel supports the ruling that an animal remains valid when only a threadlike remnant of the tendon junction survives.
    ואיכא דאמרי: מאי רובו? רוב כל אחד ואחד. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: מכדי תלתא הוו, האיכא תלתא דכל חד וחד מסייע ליה לרבנאי, דאמר רבנאי אמר שמואל: צומת הגידין שאמרו, אפילו לא נשתייר בה אלא כחוט הסרבל – כשרה.
  52. Chullin 76b שמואל אמר halacha ruling severed limb
    Samuel rules that above or below the joint, surviving majority flesh permits both limb and animal, while insufficient flesh forbids the limb but permits the animal.
    ושמואל אמר: בין למעלה בין למטה, אם רוב הבשר קיים – זה וזה מותר, אם לאו – אבר אסור, ובהמה מותרת.
  53. Chullin 79a אמר שמואל halacha ruling hybrid animals
    Samuel rules according to Hanania regarding the paternal contribution to the species of hybrid animals.
    אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכתא כחנניה, ואזדא שמואל לטעמיה, דתנן: רבי יהודה אומר: הנולדים מן הסוס, אף על פי שאביהן חמור – מותרין זה בזה, אבל הנולדין מן החמור עם הנולדין מן הסוס – אסורין.
  54. Chullin 79a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute hybrid animals
    Samuel identifies Rabbi Yehuda as disregarding paternal lineage while the Sages regard all types of mules as one species.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי יהודה, דאמר אין חוששין לזרע האב, אבל חכמים אומרים: כל מיני פרדות אחת הן.
  55. Chullin 87b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling blood appearance
    Samuel rules that every reddish appearance effects atonement, renders susceptible to impurity, and requires covering.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כל מראה אדמומית – מכפרין, ומכשירין, וחייבין בכסוי. מאי קמשמע לן? מכפרין – תנינא, חייבין בכסוי – תנינא!
  56. Chullin 90b אמר שמואל aggada maxim rabbinic exaggeration
    Samuel teaches that the Sages use exaggerated language in three cases: the altar ash heap, the vine, and the curtain.
    אמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל: בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הואי, אלו הן: תפוח, גפן, ופרוכת. תפוח – הא דאמרן.
  57. Chullin 91a אמר שמואל halacha ruling sciatic nerves
    Samuel distinguishes an inner sciatic nerve that incurs liability from an outer one that is forbidden without liability.
    רבינא אמר: לא נצרכה אלא לכדרב יהודה אמר שמואל, דאמר רב יהודה אמר שמואל, שני גידין הן: פנימי סמוך לעצם – אסור, וחייבין עליו; חיצון סמוך לבשר – אסור, ואין חייבין עליו.
  58. Chullin 92b אמר שמואל halacha ruling fetal fat
    Samuel rules that the fat of a fetus is permitted according to all opinions.
    ונוהג בשליל. אמר שמואל: וחלבו מותר לדברי הכל.
  59. Chullin 92b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha other forbidden fat
    Samuel is cited in an incomplete teaching concerning the removal of forbidden fat.
    רבה ממרטט ליה, רבי יוחנן ממרטט ליה, רבי אסי גאים ליה. אמר אביי: כוותיה דרבי אסי מסתברא, דאמר רבי אבא אמר רב יהודה אמר שמואל:
  60. Chullin 93a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling covered fat
    Samuel permits fat covered by flesh, despite a challenge from his prohibition of fat beneath the loins.
    גופא, אמר רבי אבא אמר רב יהודה אמר שמואל: חלב שהבשר חופה אותו – מותר. איני? והאמר רבי אבא אמר רב יהודה אמר שמואל: האי תרבא דתותי מתני – אסיר!
  61. Chullin 93a אמר שמואל halacha ruling forbidden fat
    Samuel forbids under penalty of excision the fat on the omasum and reticulum and the fat at the hip joint.
    אמר רבי אבא, אמר רב יהודה, אמר שמואל: חלב שעל המסס ובית הכוסות (אסורין) [אסור], וענוש כרת, וזהו חלב שעל הקרב. אמר רבי אבא, אמר רב יהודה, אמר שמואל: האי תרבא דקליבוסתא אסור, וענוש כרת, וזהו חלב שעל הכסלים.
  62. Chullin 93a אמר שמואל halacha ruling blood vessels
    Samuel forbids the blood vessels in the foreleg.
    ואמר רבי אבא, אמר רב יהודה, אמר שמואל: חוטין שביד אסורין. אמר רב ספרא: משה, מי אמר רחמנא ״לא תיכול בישרא״? אמר רבא: משה, מי אמר רחמנא ״אכול דמא״? חתכיה ומלחיה, אפילו לקדירה נמי שפיר דמי.
  63. Chullin 93a אמר שמואל halacha ruling intestinal fat
    Samuel requires scraping the first cubit of intestine because it is the forbidden fat upon the intestines.
    אמר רב יהודה, אמר שמואל: ריש מעיא באמתא בעי גרירה, וזהו חלב שעל הדקין.
  64. Chullin 93b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling sciatic nerves
    Samuel distinguishes an inner sciatic nerve that is forbidden with liability from an outer nerve that is forbidden without liability.
    אמר רב יהודה אמר שמואל, שני גידין הן: הפנימי סמוך לעצם – אסור, וחייבין עליו; חיצון סמוך לבשר – אסור, ואין חייבין עליו.
  65. Chullin 94a אמר שמואל both ruling deception
    Samuel forbids misleading any person, including a gentile.
    ואי בעית אימא, משום דקא גניב ליה לדעתיה, דאמר שמואל: אסור לגנוב דעת הבריות, ואפילו דעתו של גוי.
  66. Chullin 96a אמר שמואל halacha exegesis sciatic nerve
    Samuel derives from the phrase 'upon the hip socket' that the Torah forbids only the portion of the sciatic nerve on the socket.
    האוכל מגיד הנשה [וכו']. אמר שמואל: לא אסרה תורה אלא שעל הכף בלבד, שנאמר: ״על כף הירך״.
  67. Chullin 96b אמר שמואל halacha exegesis sciatic nerve
    Samuel derives that the Torah forbids only the portion of the sciatic nerve located on the hip socket.
    ורבנן, ההוא מיבעי ליה לכדשמואל, דאמר שמואל: לא אסרה תורה אלא שעל כף הירך. ורבי יהודה – ״הירך״ כתיב, דכולה ירך.
  68. Chullin 96b אמר שמואל halacha ruling roasted meat
    Samuel rules that meat cooked with the sciatic nerve is treated differently from roasted meat, from which one peels away meat until reaching the nerve.
    גמ' אמר שמואל: לא שנו אלא שנתבשל בה, אבל נצלה בה – קולף ואוכל עד שמגיע לגיד.
  69. Chullin 97b אמר שמואל halacha dialogue salted food
    Samuel equates salted food with hot food and pickled food with cooked food.
    אמר ליה רב אחא בר רב לרבינא: מאי דעתיך – דאמר שמואל: מליח הרי הוא כרותח, כבוש הרי הוא כמבושל.
  70. Chullin 97b אמר שמואל halacha dialogue roasted meat
    Samuel permits peeling and eating roasted meat until one reaches the sciatic nerve, unlike meat cooked with it.
    והאמר שמואל: לא שנו אלא שנתבשל בה, אבל נצלה בה – קולף ואוכל עד שמגיע לגיד.
  71. Chullin 105a אמר שמואל aggada maxim property oversight
    Samuel calls himself inferior to his father for inspecting his property once rather than twice daily and teaches that daily inspection yields profit.
    אמר שמואל: אנא, להא מלתא, חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא הוה סייר נכסיה תרי זמני ביומא, ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא. שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: מאן דסייר נכסיה כל יומא משכח אסתירא.
  72. Chullin 106b שמואל אמר halacha dispute hand washing
    Samuel applies the stated hand-washing boundary stringently to both ordinary food and teruma, against Rav and Rav Sheshet.
    אמר רב: עד כאן לחולין, עד כאן לתרומה. ושמואל אמר: עד כאן בין לחולין בין לתרומה, לחומרא. ורב ששת אמר: עד כאן בין לחולין בין לתרומה, לקולא.
  73. Chullin 107b אמר שמואל halacha ruling ritual eating
    Samuel permits cloth protection instead of hand washing for teruma eaters but not for those eating foods kept in purity.
    אשתמיטתיה הא דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: התירו מפה לאוכלי תרומה, ולא התירו מפה לאוכלי טהרות, ורבי אמי ורבי אסי כהנים הוו.
  74. Chullin 107b אמר שמואל halacha ruling shared table
    Samuel permits two lodgers to eat at one table only when they do not know each other, but forbids it when they are acquainted.
    רבן שמעון בן גמליאל אומר: שני אכסנאין אוכלין על שולחן וכו'. אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל: לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה, אבל מכירין זה את זה – אסור.
  75. Chullin 111b אמר שמואל halacha ruling slaughter knife
    Samuel forbids cutting hot food with a slaughter knife, while reports differ on whether cold food cut with it requires rinsing.
    אמר רב נחמן, אמר שמואל: סכין ששחט בה, אסור לחתוך בה רותח. צונן – אמרי לה בעיא הדחה, ואמרי לה לא בעיא הדחה.
  76. Chullin 111b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling salting vessel
    Samuel forbids eating hot food from a bowl used to salt meat because salted food is like hot food and pickled food is like cooked food.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: קערה שמלח בה בשר, אסור לאכול בה רותח, ושמואל לטעמיה, דאמר שמואל: מליח הרי הוא כרותח, וכבוש הרי הוא כמבושל.
  77. Chullin 111b שמואל אמר halacha dispute fish and dairy
    Samuel permits fish placed in a meat bowl to be eaten with a dairy condiment, against Rav's prohibition.
    איתמר: דגים שעלו בקערה, רב אמר: אסור לאכלן בכותח, ושמואל אמר: מותר לאכלן בכותח.
  78. Chullin 111b שמואל אמר halacha dispute transferred flavor
    Samuel permits the food because its flavor is a secondary transfer, against Rav's view that the imparted flavor forbids it.
    רב אמר: אסור, נותן טעם הוא; ושמואל אמר: מותר, נותן טעם בר נותן טעם הוא.
  79. Chullin 112a אמר שמואל halacha ruling salted food
    Samuel treats salted food as hot only when it is too salty to be eaten in its present state.
    ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא, שרייה רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא. אמר רבא: מאן חכים למישרי כי האי גוונא, אי לאו רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא? קסבר: כי אמר שמואל ״מליח הרי הוא כרותח״, הני מילי היכא דאינו נאכל מחמת מלחו, אבל האי כותחא הרי נאכל מחמת מלחו.
  80. Chullin 112a אמר שמואל halacha ruling meat juices
    Samuel forbids bread used as a cutting surface for meat when thick red liquid has collected upon it.
    אמר רב נחמן, אמר שמואל: ככר שחתך עליה בשר – אסור לאכלה, והני מילי דאסמיק, והני מילי דאבריה, והני מילי דאסמכיה, אבל קלישתא – לית לן בה.
  81. Chullin 112a אמר שמואל halacha ruling meat juices
    Samuel forbids placing a vessel beneath roasting meat until every reddish appearance has disappeared.
    אמר רב נחמן, אמר שמואל: אין מניחין כלי תחת בשר עד שיכלה כל מראה אדמומית שבו. מנא ידעינן? מר זוטרא משמיה דרב פפא אמר: משתעלה תימרתו.
  82. Chullin 112b אמר שמואל halacha dialogue meat juices
    Samuel forbids bread on which meat was cut because pressure from the knife extracts liquid.
    אמר ליה רב אחא בריה דרב איקא לרב אשי: ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: ככר שחתך עליה בשר אסור לאכלה! שאני התם, דאגב דוחקא דסכינא פליט.
  83. Chullin 113a אמר שמואל halacha dialogue salted food
    Samuel equates salted food with hot food and pickled food with cooked food.
    ולימא ליה מדשמואל, דאמר שמואל: מליח הרי הוא כרותח, וכבוש הרי הוא כמבושל!
  84. Chullin 113a אמר שמואל halacha ruling blood removal
    Samuel requires meat to be salted thoroughly and rinsed thoroughly before its blood is removed.
    אמר שמואל: אין הבשר יוצא מידי דמו, אלא אם כן מולחו יפה יפה, ומדיחו יפה יפה. אתמר: רב הונא אמר: מולח ומדיח. במתניתא תנא: מדיח ומולח ומדיח. ולא פליגי, הא דחלליה בי טבחא, הא דלא חלליה בי טבחא. רב דימי מנהרדעא מלח ליה במילחא גללניתא, ומנפיץ ליה.
  85. Chullin 113a אמר שמואל halacha ruling salting meat
    Samuel requires salted meat to be placed only upon a perforated vessel.
    אמר שמואל: אין מניחין בשר מליח אלא על גבי כלי מנוקב.
  86. Chullin 113a אמר שמואל both ruling animal slaughter
    Samuel transmits Rabbi Hiyya's teaching that breaking an animal's neck before death weighs down the meat, defrauds buyers, and absorbs blood into the limbs.
    אמר שמואל, משום רבי חייא: השובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה – הרי זה מכביד את הבשר, וגוזל את הבריות, ומבליע דם באברים.
  87. Chullin 113b אמר שמואל halacha exegesis meat and milk
    Samuel interprets repeated uses of 'kid' to include forbidden fat, a carcass, and a fetus in the meat-and-milk prohibition.
    אמר שמואל: ״גדי״ – לרבות את החלב, ״גדי״ – לרבות את המתה, ״גדי״ – לרבות את השליל.
  88. Chullin 116b שמואל אמר halacha ruling gentile slaughter
    Samuel reads the teaching as one clause declaring the stomach contents of an animal slaughtered by a gentile to be carrion.
    ושמואל אמר: חדא קתני, קבת שחיטת גוי – נבלה.
  89. Chullin 116b אמר שמואל halacha dialogue gentile cheese
    Samuel explains that gentile cheese is forbidden because it is set with the skin of a carrion animal's stomach.
    ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: מפני מה אסרו גבינת הגוים – מפני שמעמידין אותה בעור קבת נבלה. הא קבה גופה שריא!
  90. Chullin 127b אמר שמואל as transmitted by Rav Chiya bar Ashi halacha ruling dried figs
    Samuel rules that figs shriveled on the tree can contract food impurity and that one who detaches them on Shabbat incurs a sin offering.
    מסייע ליה לרב חייא בר אשי, דאמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: תאנים שצמקו באיביהן – מטמאות טומאת אכלין, והתולש מהן בשבת חייב חטאת.
  91. Chullin 137b שמואל אמר halacha dispute priestly fleece
    Samuel sets the minimum fleece at sixty units and requires giving one sela's weight to the priest, against Rav's measure.
    רבי דוסא בן הרכינס אומר וכו'. וכמה ״כל שהן״? אמר רב: מנה ופרס, ובלבד שיהו מחומשות, ושמואל אמר: ששים, ונותן סלע אחת לכהן.
  92. Chullin 137b אמר שמואל halacha ruling priestly gifts
    Samuel rules that biblically a single grain of wheat exempts an entire heap from the required gift.
    דאורייתא בששים? והאמר שמואל: חטה אחת פוטרת את הכרי! דאורייתא – כדשמואל, דרבנן בדאורייתא – אחת מארבעים, דרבנן בדרבנן – בששים.
  93. Chullin 139a שמואל אמר halacha dispute consecrated bird
    Samuel explains the case as one who consecrates a hen for Temple upkeep, against Rav's interpretation.
    רב אמר: במקדיש פירות שובכו ומרדו, ושמואל אמר: במקדיש תרנגולתו לבדק הבית.
  94. Chullin 139a שמואל אמר both exegesis consecrated bird
    Samuel maintains that a consecrated hen remains in God's treasury wherever it is because the verse declares that the earth and its fullness belong to God.
    ושמואל אמר: כל היכא דאיתיה – בבי גזא דרחמנא איתיה, דכתיב: ״לה' הארץ ומלואה״. וכן אמר רבי יוחנן במקדיש תרנגולתו לבדק הבית ומרדה. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש: וכיון שמרדה פקעה ליה קדושתה! אמר ליה: בבי גזא דרחמנא איתא, דכתיב: ״לה' הארץ ומלואה״.

Bekhorot (28)

  1. Bekhorot 8a אמר שמואל halacha ruling animal hybrids
    Samuel rules that a domestic goose and a wild goose constitute forbidden diverse species with each other.
    איני? והאמר שמואל: אווז ואווז בר כלאים זה בזה, והוינן בה: מאי טעמא? אמר אביי: זה ביציו מבחוץ, וזה ביציו מבפנים, ותרוייהו מטילי ביצים!
  2. Bekhorot 21b שמואל אמר halacha dispute animal miscarriage
    Samuel defines the discharge indicating an animal's miscarriage as bubbles of blood, which must be shown to an expert shepherd.
    היכי דמי טינוף? אמר רבא, כדאמרי רעותא: דצלתא אצר חיותא. ושמואל אמר: בעבועי דדמא. וצריך להראותו לחכם. חכם מנא ידע? אמר רב פפא: רועה חכם.
  3. Bekhorot 21b שמואל אמר halacha dispute firstborn doubt
    Samuel treats the purchased animal as a possible firstborn because the seller may assume it is wanted for slaughter, against Rabbi Yohanan's certainty that it is ordinary.
    ושמואל אמר: בכור ספק, סבר לשחיטה קא בעי ליה. ורבי יוחנן אמר: חולין ודאין, מאי טעמא? אם איתא דלא בכרה, כיון דאיכא איסורא, אודועי הוה מודע ליה.
  4. Bekhorot 25a אמר שמואל halacha dispute firstborn blemish
    Samuel rules according to Rabbi Shimon, against Rav's ruling according to Rabbi Yehuda.
    והא אמר רב חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה, ורב חנן בר אמי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון, ורב חייא בר אבין מתני בלא גברי: רב אמר הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון!
  5. Bekhorot 25a אמר שמואל halacha ruling redemption value
    Samuel rules that consecrated property worth one hundred may be validly redeemed after the fact upon an item worth one peruta.
    וליחלה ולפקה לחולין, וליגזה והדר ליקדשה! דמיה יקרין. וליעבד לה כדשמואל, דאמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל! אימור דאמר שמואל שחיללו, לכתחלה מי אמר?
  6. Bekhorot 27a אמר שמואל halacha ruling diaspora teruma
    Samuel rules that teruma outside the land is nullified by a simple majority.
    אמר שמואל: תרומת חוצה לארץ — בטילה ברוב. רבה מבטלה ברוב, ואוכל לה בימי טומאתו.
  7. Bekhorot 27a אמר שמואל halacha ruling diaspora teruma
    Samuel permits one to eat produce outside the land and separate its teruma afterward.
    ואמר שמואל: תרומת חוצה לארץ, אוכל והולך, ואחר כך מפריש.
  8. Bekhorot 27a אמר שמואל halacha ruling diaspora teruma
    Samuel forbids diaspora teruma for eating only to one whose impurity issues from the body and permits such a person to touch it.
    ואמר שמואל: אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שהטומאה יוצאה עליו מגופו, והני מילי באכילה, אבל בנגיעה — לית לן בה.
  9. Bekhorot 34a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis guarding teruma
    Samuel invokes the verse assigning the charge of guarding God's teruma.
    הכא בקראי פליגי, דאמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר ריש לקיש, וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: ״ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי״.
  10. Bekhorot 34a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling unintentional action
    Samuel rules according to Rabbi Shimon.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: הי רבי שמעון? אילימא רבי שמעון דמתניתין, עד השתא לא אשמעינן שמואל דבר שאין מתכוין מותר?
  11. Bekhorot 34a אמר שמואל halacha dispute unintentional action
    Samuel rules according to Rabbi Shimon, against Rav's ruling according to Rabbi Yehuda.
    והא רבי חייא בר אשי אמר רב: הלכה כרבי יהודה, ורב חנין בר אשי אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון, ורב חייא בר אבין מתני בלא גברי — רב אמר: הלכה כרבי יהודה, ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון!
  12. Bekhorot 34a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling firstborn blemish
    Samuel rules according to Rabbi Shimon's position in the baraita.
    אלא רבי שמעון דברייתא, ורב שישא בריה דרב אידי מתני לה בהדיא: אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון דברייתא.
  13. Bekhorot 36b משמיה דשמואל halacha ruling firstborn release
    A teaching attributed uncertainly to Rav or Samuel permits three laymen to authorize a firstborn animal where no expert is present.
    אמר רב יהודה אמר רבי ירמיה בר אבא, ספק משמיה דרב, ספק משמיה דשמואל: שלשה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה. מאי קא משמע לן? תנינא: הרי זה ישחט על פי שלשה בני הכנסת!
  14. Bekhorot 37a משמיה דשמואל halacha other attribution
    Samuel is identified as the source of the earlier teaching because attributing it to Rav would make it redundant.
    תפשוט מהא, דהך קמייתא משמיה דשמואל איתמר, דאי משמיה דרב — תרתי למה לי?
  15. Bekhorot 37b אמר שמואל halacha dialogue animal blemish
    Samuel sets a sela-sized amount as the measure considered removable from a living animal.
    ויתיב רב חסדא וקמיבעיא ליה: ״כדי שינטל מן החי״ — וכמה? אמר ליה רב תחליפא בר אבודימי: הכי אמר שמואל — כסלע.
  16. Bekhorot 42a אמר שמואל halacha ruling substitution offering
    Samuel rules that the listed animals neither become sacred through substitution nor consecrate another animal through substitution.
    ואמר שמואל: לא קדושים בתמורה, ולא מקדישין לעשות תמורה! סמי מיכן טומטום.
  17. Bekhorot 45a אמר שמואל as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai both story human anatomy
    Samuel recounts that Rabbi Ishmael's students found 252 parts in a woman's body and explains that Scripture adds two hinges and two doors in women.
    אמר רבי יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידיו של רבי ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, בדקו ומצאו בה מאתים וחמשים ושנים, אמר להם: שמא באשה בדקתם, שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות.
  18. Bekhorot 46b אמר שמואל halacha ruling firstborn child
    Samuel rules that emergence of the head does not establish birth for a nonviable fetus.
    גמ' אמר שמואל: אין הראש פוטר בנפלים.
  19. Bekhorot 48b אמר שמואל halacha other priestly claim
    Samuel begins an incomplete response concerning a priest's competing claims.
    כהן אחד נמי ליזיל לגבי האי ולידחייה, וליזיל לגבי האי ולידחייה! אמר שמואל:
  20. Bekhorot 49a אמר שמואל halacha ruling mourning law
    Samuel rules that the law follows the lenient opinion in mourning.
    אמר רב אשי: הכל מודים לענין אבילות, יום שלשים כיום שלפניו. ואמר שמואל: הלכה כדברי המיקל באבל.
  21. Bekhorot 49a שמואל אמר halacha dispute firstborn redemption
    Samuel rules that a son redeemed within his first thirty days is not redeemed, against Rav's ruling.
    גמ' איתמר: הפודה את בנו בתוך שלשים יום, רב אמר: בנו פדוי, ושמואל אמר: אין בנו פדוי. דכולי עלמא ״מעכשיו״ — אין בנו פדוי, לאחר שלשים יום ואיתנהו למעות — ודאי בנו פדוי.
  22. Bekhorot 49b שמואל אמר halacha dispute firstborn redemption
    Samuel explains that present consecration is within a person's power but present redemption of a newborn son is not, and the law follows him.
    ושמואל אמר לך: התם — בידו לקדשה מעכשיו, הכא — אין בידו לפדותו מעכשיו. ואף על גב דקיימא לן, דכל היכא דפליגי רב ושמואל — הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני, הכא הלכתא כוותיה דשמואל.
  23. Bekhorot 49b שמואל אמר halacha dialogue firstborn redemption
    Samuel rules that a son redeemed within thirty days is not redeemed, and the law follows his position.
    תני תנא קמיה דרב יהודה: הפודה את בנו בתוך שלשים יום — בנו פדוי. אמר ליה: שמואל אמר אין בנו פדוי, ואת אמרת בנו פדוי?! ואף על גב דקיימא לן כרב באיסורי וכשמואל בדיני, הכא הלכתא כותיה דשמואל.
  24. Bekhorot 50b אמר שמואל halacha ruling redemption value
    Samuel rules that consecrated property worth one hundred is redeemed after the fact upon an item worth one peruta.
    והרי הקדש, דכתיב ״ונתן הכסף וקם לו״, ואמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל! הקדש נמי יליף ״קדש״ ״קדש״ ממעשר.
  25. Bekhorot 52a אמר שמואל halacha ruling creditor collection
    Samuel rules that a creditor collects the appreciation of encumbered property.
    ולא האשה בכתובתה. איני? והאמר שמואל: בעל חוב גובה את השבח! אמר רבי אבא: מקולי כתובה שנו כאן.
  26. Bekhorot 54b שמואל אמר halacha ruling animal tithe
    Samuel combines five animals on each side with one in the middle by viewing the shepherd as standing at either group for counting.
    ושמואל אמר: אפילו חמש מכאן וחמש מכאן ואחד באמצע, חזינן לרועה כמאן דקאי הכא, וקרינן ביה ״מונה״.
  27. Bekhorot 55b אמר שמואל aggada dispute river source
    Samuel teaches that a river increases from its own banks, against Rav's view that the Euphrates testifies to rain in the west.
    מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: נהרא מכיפיה מיבריך. ופליגא דרב, דאמר רב אמי אמר רב: מיטרא במערבא סהדא רבה פרת.
  28. Bekhorot 55b אמר שמואל halacha ruling flowing water
    Samuel rules that flowing water purifies only in the Euphrates during the month of Tishrei.
    ופליגא דידיה אדידיה, דאמר שמואל: אין המים נטהרים בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי.

Arakhin (16)

  1. Arakhin 4a אמר שמואל halacha ruling megillah reading
    Samuel requires priests, Levites, and Israelites to interrupt their Temple service to hear the Megillah reading.
    הכל חייבים במקרא מגילה, כהנים לוים וישראלים. פשיטא! לא צריכא ליבטיל עבודתם, וכדרב יהודה אמר שמואל, דאמר רב יהודה אמר שמואל: כהנים בעבודתם, ולוים בדוכנן, וישראל במעמדן — מבטלין עבודתם ובאין לשמוע מקרא מגילה.
  2. Arakhin 6a אמר שמואל aggada maxim royal decree
    Samuel teaches that when a government says it will uproot mountains, it does so and does not retract.
    מתיב רב יוסף: ״ואיגרת אל אסף שומר הפרדס אשר למלך וגו'״. אמר ליה אביי: שאני מלכותא דלא הדרא ביה, דאמר שמואל: אי אמר מלכותא ״עקרנא טורי״, עקר טורי ולא הדר ביה.
  3. Arakhin 7a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling pregnant execution
    Samuel requires striking a condemned pregnant woman at the womb so the fetus dies first and her execution does not lead to disgrace.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: האשה היוצאה ליהרג, מכין אותה כנגד בית הריון, כדי שימות הוולד תחילה, כדי שלא תבא לידי ניוול. למימרא דהיא קדמה ומתה ברישא? והא קיימא לן דוולד מיית ברישא!
  4. Arakhin 7a אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling saving fetus
    Samuel requires cutting open on Shabbat a woman who dies in labor in order to remove the fetus.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת, מביאין סכין ומקרעים את כריסה, ומוציאין את הוולד. פשיטא, מאי עביד?
  5. Arakhin 9b אמר שמואל halacha ruling lunar year
    Samuel sets the possible length of a lunar year between 352 and 356 days.
    ואף שמואל סבר לה כרב הונא, דאמר שמואל: אין שנת לבנה פחותה משלש מאות וחמשים ושתים יום, ולא יתירה על שלש מאות וחמשים וששה יום.
  6. Arakhin 10b אמר שמואל as transmitted by Rav Mattanah aggada other temple instrument
    Samuel states that there was a magrefa instrument in the Temple.
    אמר רבא בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל: מגריפה היתה במקדש,
  7. Arakhin 11a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha exegesis temple song
    Samuel derives the Torah basis for Temple song from service performed with God's name.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מנין לעיקר שירה מן התורה? שנאמר: ״ושרת בשם ה' אלהיו״, איזהו שירות שבשם? הוי אומר: זה שירה.
  8. Arakhin 16b שמואל אמר both dispute rebuke
    Samuel requires rebuking another until the recipient curses the rebuker, between Rav's measure of striking and Rabbi Yohanan's measure of reprimand.
    עד היכן תוכחה? רב אמר: עד הכאה, ושמואל אמר: עד קללה, ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה. כתנאי: רבי אליעזר אומר: עד הכאה, רבי יהושע אומר: עד קללה, בן עזאי אומר: עד נזיפה.
  9. Arakhin 16b שמואל אמר aggada dispute lodging loyalty
    Samuel teaches that one should not change lodgings until the host throws one's belongings behind them, while Rav sets the limit at being struck.
    עד היכן לא ישנה אדם באכסניא שלו? רב אמר: עד הכאה, ושמואל אמר: עד שיפשלו לו כליו לאחוריו.
  10. Arakhin 21a אמר שמואל halacha exegesis burnt offering
    Samuel derives from 'according to his will' that a burnt offering requires its owner's consent.
    אמר שמואל: עולה צריכה דעת, שנאמר: ״לרצונו״. מאי קא משמע לן? תנינא: אף על פי שאין מתכפר לו עד שיתרצה, שנאמר: ״לרצונו״!
  11. Arakhin 22a אמר שמואל halacha ruling widow support
    Samuel rules that a woman who claims her marriage settlement in court loses her right to maintenance.
    הא לא קשיא, בתובעת כתובתה בבית דין, כדרב יהודה אמר שמואל, דאמר רב יהודה אמר שמואל: התובעת כתובתה בבית דין אין לה מזונות.
  12. Arakhin 24a שמואל אמר halacha dispute jubilee field
    Samuel rules that a field consecrated during the Jubilee year acquires no sanctity, against Rav's view.
    איתמר: המקדיש שדהו בשנת היובל עצמה, רב אמר: קדושה, ונותן חמשים, ושמואל אמר: אינה קדושה כל עיקר.
  13. Arakhin 29a אמר שמואל halacha ruling redemption value
    Samuel rules that consecrated property worth one hundred is redeemed after the fact upon an item worth one peruta, though not necessarily initially.
    כמאן? כשמואל, דאמר: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל. אימר דאמר שמואל שחיללו, לכתחלה מי אמר?
  14. Arakhin 29b שמואל אמר halacha dispute jubilee sale
    Samuel rules by an inference that a field sold during the Jubilee year is not sold at all, against Rav's view that it is sold and immediately returns.
    איתמר: המוכר שדהו בשנת היובל עצמה, רב אמר: מכורה ויוצאה, ושמואל אמר: אינה מכורה כל עיקר. מאי טעמא דשמואל? קל וחומר, ומה מכורה כבר יוצאה, שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר?
  15. Arakhin 30a שמואל אמר halacha dispute invalid betrothal
    Samuel treats money given to betroth one's sister as a gift rather than refundable, against Rav's view.
    ורב ענן ברייתא לא שמיעא ליה, ודשמואל ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין? דלמא אינה מכורה ומעות מתנה, מידי דהוה אמקדש אחותו, דאיתמר: המקדש אחותו — רב אמר: מעות חוזרין, ושמואל אמר: מעות מתנה.
  16. Arakhin 31b אמר שמואל halacha exegesis house redemption
    Samuel derives that a house may be redeemed even from consecrated ownership but is not made permanent for the Temple because the Temple has no generations.
    מנא הני מילי? אמר שמואל, דאמר קרא: ״לקונה אותו״, ואפילו מיד הקדש. ולחלטיה הקדש? אמר קרא: ״לדורותיו״, יצא הקדש שאין לו דורות.

Temurah (11)

  1. Temurah 11a אמר שמואל halacha ruling substitution offering
    Samuel explains that the listed animals neither become sacred through substitution nor render another animal sacred as their substitute.
    תניא, רבי אליעזר אומר: כלאים, וטרפה, ויוצא דופן, טומטום, ואנדרוגינוס — לא קדושין ולא מקדישין. ואמר שמואל: לא קדושין בתמורה, ולא מקדישין לעשות תמורה.
  2. Temurah 15b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both exegesis idolatry offerings
    Samuel teaches that the sin offerings were brought for the idolatry committed in the days of Zedekiah.
    וחטאת מי קרבה עולה? אמר רבא: כי עולה, מה עולה אינה נאכלת — אף חטאת אינה נאכלת, שהיה רבי יוסי אומר: על עבודה זרה הביאום, ואמר רב יהודה אמר שמואל: על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו.
  3. Temurah 15b אמר שמואל aggada maxim torah transmission
    Samuel teaches that Israel's leading scholars through Yose ben Yoezer studied Torah with the mastery of Moses, but later scholars did not.
    ואמר רב יהודה, אמר שמואל: כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר — היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך — לא היו למדין תורה כמשה רבינו.
  4. Temurah 15b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada dialogue forgotten laws
    Samuel teaches that three thousand laws were forgotten during the mourning period for Moses.
    והאמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה! דאישתכח להו — אישתכח, ודגמירן להו — הוו גמירי כמשה רבינו.
  5. Temurah 16a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada story forgotten laws
    Samuel recounts that three thousand laws were forgotten during mourning for Moses and that Joshua refused to retrieve them from heaven.
    גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע: שאל! אמר להם: ״לא בשמים היא״.
  6. Temurah 17a אמר שמואל halacha ruling substitution offering
    Samuel rules that the listed animals neither become sacred through substitution nor consecrate another animal as a substitute.
    רבי אלעזר אומר: הכלאים והטרפה וכו'. אמר שמואל: לא קדושין בתמורה, ולא מקדישין לעשות תמורה.
  7. Temurah 17a אמר שמואל halacha ruling defective offering
    Samuel requires a permanently disqualifying blemish before a consecrated fatally defective animal may be redeemed.
    אמר שמואל: המקדיש את הטריפה צריכה מום קבוע לפדות עליו, שמע מינה פודין את הקדשים להאכילן לכלבים?
  8. Temurah 17a אמר שמואל halacha ruling substitution offering
    Samuel explains that the listed animals neither become sacred through substitution nor make another animal sacred through substitution.
    תא שמע: רבי אלעזר אומר: הכלאים, ויוצא דופן, וטריפה, וטומטום ואנדרוגינוס — לא קדושין ולא מקדישין. ואמר שמואל: לא קדושין בתמורה, ולא מקדישין לעשות תמורה.
  9. Temurah 17b אמר שמואל halacha ruling sacrificial eligibility
    Samuel explains that the distinction concerns eligibility to be offered, according to Rabbi Elazar.
    למאי הלכתא? אמר שמואל: ליקרב, ואליבא דרבי אלעזר.
  10. Temurah 27b אמר שמואל halacha dispute redemption value
    Samuel rules that consecrated property worth one hundred is redeemed after the fact upon an item worth one peruta.
    לימא בדשמואל קא מיפלגי, דאמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל. דרבי יונה לית ליה דשמואל, ורבי ירמיה אית ליה דשמואל.
  11. Temurah 27b אמר שמואל halacha ruling redemption value
    Samuel rules that consecrated property worth one hundred may be redeemed upon a peruta, with a dispute over whether he permits this only after the fact.
    לא, בין דמר ובין דמר — אית ליה דשמואל, דרבי יונה סבר: כי אמר שמואל — דיעבד, אבל לכתחלה לא אמר, ורבי ירמיה סבר: אפילו לכתחלה.

Keritot (5)

  1. Keritot 13a אמר שמואל halacha ruling consumption measure
    Samuel requires forbidden fats and carrion to be eaten within the time for eating a half-loaf, while impure foods, vermin, and liquids may accumulate throughout that interval.
    אמר רבנאי אמר שמואל: בחלבים ובנבילה עד שישהא מתחלה ועד סוף בכדי אכילת פרס. אוכלים טמאים, שקצים ורמשים ומשקין – אפילו כל היום כולו בכדי אכילת פרס.
  2. Keritot 15b אמר שמואל halacha ruling ritual susceptibility
    Samuel rules that the leek itself becomes susceptible to impurity when liquid separates from it.
    אמר שמואל: וכרישה עצמה הוכשרה, מאי טעמא? בשעת פרישה ממנו הוכשרה.
  3. Keritot 16a אמר שמואל halacha ruling sacrilege
    Samuel explains five acts of sacrilege through the rule combining the meat, fat, wine, flour, and oil of a burnt offering.
    היכי דמי חמש מעילות? אמר שמואל: כאותה ששנינו: חמשה דברים בעולה מצטרפין: הבשר, והחלב, והיין, והסלת, והשמן.
  4. Keritot 19b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling unwitting violation
    Samuel holds one liable for inadvertently engaging with forbidden fats or sexual relations because the person derives pleasure.
    מתעסק דמאי? אי דחלבים ועריות – חייב, דאמר רב נחמן אמר שמואל: המתעסק בחלבים ועריות – חייב, שכן נהנה!
  5. Keritot 19b אמר שמואל as transmitted by Rav Nachman halacha ruling unwitting violation
    Samuel holds inadvertent violations involving forbidden fats or sexual relations liable due to pleasure but exempts unintentional Shabbat labor because the Torah forbids calculated work.
    אמר רב נחמן אמר שמואל: מתעסק בחלבים ועריות – חייב, שכן נהנה. מתעסק בשבת – פטור, מלאכת מחשבת אסרה תורה.

Meilah (5)

  1. Meilah 14a אמר שמואל halacha ruling temple construction
    Samuel requires building with unconsecrated materials and consecrating the structure afterward.
    גמ' אמר שמואל: בונין בחול ואחר כך מקדישין.
  2. Meilah 14b אמר שמואל halacha ruling redemption value
    Samuel validates after the fact, but not initially, redeeming consecrated property worth one hundred upon a peruta.
    והאמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה – מחולל! הני מילי דאי עבד, לכתחלה – לא.
  3. Meilah 17b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling impure sacred food
    Samuel limits the non-combination rule to rabbinic hand impurity but combines the portions for liability for eating disqualified sacred food.
    גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לטומאת הידים, דמדרבנן היא. אבל לענין אכילה – מצטרפין. דתניא, רבי אליעזר אומר: ״לא יאכל כי קדש הוא״ – כל שבקדש פסול, בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו.
  4. Meilah 20a אמר שמואל halacha ruling sacrilege
    Samuel explains that the case concerns a Temple treasurer entrusted with the sacred property.
    גמ' מאי שנא הוא, ומאי שנא חבירו?! אמר שמואל: בגזבר, המסורות לו, עסקינן.
  5. Meilah 20b אמר שמואל aggada maxim bloodletting diet
    Samuel warns that one who is bloodlet and eats a bird may have his heart flutter like a bird.
    אי הכי, ציפרא נמי לא ניכול, דאמר שמואל: דמסוכר ואכל ציפרא – פרח ליביה כציפרא! ועוד, תניא: אין מקיזין דם לא על הדגים, ולא על העופות, ולא על בשר מליח.

Tamid (1)

  1. Tamid 29a אמר שמואל aggada maxim rabbinic exaggeration
    Samuel teaches that the Sages use hyperbole in three cases: the altar ash heap, the vine, and the curtain.
    אמר רבי ינאי בר נחמני, אמר שמואל: בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי, ואלו הן: תפוח, גפן, ופרכת.

Niddah (70)

  1. Niddah 4b אמר שמואל halacha ruling menstrual checks
    Samuel says the Sages require Jewish women to examine themselves morning and evening to validate pure items handled during the preceding night or day.
    כי הא דאמר רב יהודה, אמר שמואל: חכמים תקנו להן לבנות ישראל שיהו בודקות עצמן שחרית וערבית, שחרית — להכשיר טהרות של לילה, וערבית — להכשיר טהרות של יום.
  2. Niddah 5a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling bloodstain impurity
    Samuel transmits Rabbi Hanina ben Antigonus's ruling that stains generally impart retroactive impurity, with special rules for women whose impurity begins from the present moment and for an immature girl.
    מני? רבי חנינא בן אנטיגנוס היא, דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי חנינא בן אנטיגנוס: כל הנשים כתמן טמא למפרע, ונשים שאמרו חכמים דיין שעתן — כתמן כראייתן, חוץ מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות, שאפילו סדינין שלה מלוכלכין בדם — אין חוששין לה.
  3. Niddah 5a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling menstrual checks
    Samuel rules that an examination cloth used before intercourse does not reduce the interval of retroactive impurity like a regular examination.
    והמשמשת בעדים כו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: עד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה.
  4. Niddah 7b אמר שמואל halacha ruling ritual purity
    Samuel rules according to Rabbi Eliezer in four cases.
    אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בארבע. חדא: דאמרן.
  5. Niddah 8a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling legal precedent
    Samuel rules according to Rabbi Eliezer in four cases within the order of Purities and in many cases in other orders.
    מלמדין את הקטנה שתמאן בו, ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר! כי אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בארבעה בסדר טהרות, אבל בשאר סדרים איכא טובא.
  6. Niddah 8a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling dough offering
    Samuel rules according to Rabbi Eliezer that a basket combines baked portions for the dough offering.
    והכי נמי מסתברא, דתנן: רבי אליעזר אומר: אף הרודה ונותן לסל, הסל מצרפן לחלה. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר. שמע מינה.
  7. Niddah 10b שמואל אמר halacha ruling menstrual presumption
    Samuel limits the stated rule to a virgin and an elderly woman but grants pregnant and nursing women present-moment sufficiency throughout pregnancy and nursing.
    ושמואל אמר: לא שנו אלא בתולה וזקנה, אבל מעוברת ומניקה — דיין כל ימי עיבורן, דיין כל ימי מניקותן.
  8. Niddah 11b אמר שמואל halacha ruling menstrual bleeding
    Samuel rules that a woman whose intercourse-related bleeding ceased and who then bleeds independently is impure.
    אמר רב גידל, אמר שמואל: לא שנו אלא שלא פסקה מחמת תשמיש וראתה שלא מחמת תשמיש, אבל פסקה מחמת תשמיש וראתה — טמאה.
  9. Niddah 11b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling menstrual checks
    Samuel limits the required checks to handling pure items and permits the woman to her husband.
    פעמים היא צריכה וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא לטהרות, אבל לבעלה מותרת. פשיטא, ״שחרית״ תנן!
  10. Niddah 11b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling menstrual checks
    Samuel requires a pre-intercourse examination only for a woman handling pure items, who extends her required purity examination to relations with her husband.
    אלא אי אתמר אסיפא אתמר: ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא באשה עסוקה בטהרות, דמגו דבעיא בדיקה לטהרות — בעיא נמי בדיקה לבעלה, אבל אינה עסוקה בטהרות — לא בעיא בדיקה.
  11. Niddah 11b אמר שמואל halacha ruling menstrual checks
    Samuel forbids a woman without a fixed cycle to have intercourse before examining herself when she handles pure items.
    והא אמרה שמואל חדא זימנא! דאמר רבי זירא, אמר רבי אבא בר ירמיה, אמר שמואל: אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק. ואוקימנא בעסוקה בטהרות! חדא מכלל חברתה אתמר.
  12. Niddah 12a אמר שמואל halacha dialogue menstrual checks
    Samuel forbids a woman without a fixed cycle to have intercourse until she examines herself.
    גופא, אמר רבי זירא, אמר רבי אבא בר ירמיה, אמר שמואל: אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק. אמר ליה רבי זירא לרבי אבא בר ירמיה: אין לה וסת — בעיא בדיקה, יש לה וסת — לא בעיא בדיקה?
  13. Niddah 12b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling menstrual checks
    Samuel rules according to Rabbi Hanina ben Antigonus.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס. ובמאי? אי בעסוקה בטהרות, הא אמרה שמואל חדא זימנא!
  14. Niddah 12b אמר שמואל halacha dialogue menstrual checks
    Samuel's teaching forbids a woman without a fixed cycle to have intercourse before checking when she handles pure items, while otherwise a wife needs no examination.
    ואי בשאינה עסוקה בטהרות, הא אמר כל לבעלה לא בעיא בדיקה, דאמר רבי זירא אמר רבי אבא בר ירמיה אמר שמואל: ״אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק״, ואוקימנא לה בעסוקה בטהרות! מאן דמתני הא לא מתני הא.
  15. Niddah 14a אמר שמואל halacha ruling menstrual impurity
    Samuel rules that the woman is impure with the status of a menstruant.
    איתמר נמי, אמר שמואל: טמאה נדה. וכן מורין בי מדרשא: טמאה נדה.
  16. Niddah 15a שמואל אמר halacha dispute retroactive impurity
    Samuel applies impurity only from the present onward according to the Sages.
    ושמואל אמר: מכאן ולהבא, ורבנן היא. מכאן ולהבא פשיטא!
  17. Niddah 16a שמואל אמר halacha dispute menstrual cycle
    Samuel deems a woman impure after her expected cycle time even when a later examination is clean, because menstruation normally arrives at its fixed time.
    איתמר: אשה שיש לה וסת, והגיע שעת וסתה ולא בדקה, ולבסוף בדקה — אמר רב: בדקה ומצאת טמאה — טמאה, טהורה — טהורה. ושמואל אמר: אפילו בדקה ומצאת טהורה נמי טמאה, מפני שאורח בזמנו בא.
  18. Niddah 17a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah aggada ruling overnight drinks
    Samuel limits the danger of diluted drinks left overnight to those kept in a metal vessel.
    והשותה משקין מזוגין שעבר עליהן הלילה. אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שלנו בכלי מתכות. אמר רב פפא: וכלי נתר ככלי מתכות דמו. וכן אמר רבי יוחנן: והוא שלנו בכלי מתכות, וכלי נתר ככלי מתכות דמו.
  19. Niddah 17a אמר שמואל halacha ruling bed examination
    Samuel permits examining a bed only with tufts of clean, soft wool.
    ובודקין מטותיהן במילא פרהבא — מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: אין בודקין את המטה אלא בפקולין או בצמר נקי ורך. אמר רב: היינו דכי הואי התם בערבי שבתות, הוו אמרי: ״מאן בעי פקולי בנהמא״, ולא ידענא מאי קאמרי.
  20. Niddah 18b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute miscarriage impurity
    Samuel says Rabbi Yehuda imparts impurity only for a discharged piece containing one of four colors of blood and declares other colors pure.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא טימא רבי יהודה אלא בחתיכה של ארבע מיני דמים, אבל שאר מיני דמים — טהורה. ורבי יוחנן אמר: של ארבע מיני דמים — דברי הכל טמאה, ושל שאר דמים — דברי הכל טהורה. לא נחלקו אלא כשהפילה
  21. Niddah 19b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling blood color
    Samuel defines blood red like wound blood as resembling the blood of a slaughtered ox.
    איזהו אדום — כדם המכה. מאי ״כדם המכה״? אמר רב יהודה אמר שמואל: כדם שור שחוט.
  22. Niddah 20a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling blood color
    Samuel rules that colors like wax, ink, or a grape are impure because they are darker than the reference color.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: כקיר, כדיו וכענב — טמאה, וזוהי ששנינו: ״עמוק מכן — טמאה״. אמר רבי אלעזר: כזית, כזפת וכעורב — טהור, וזוהי ששנינו: ״דיהה מכן — טהור״.
  23. Niddah 20a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling blood examination
    Samuel requires all blood-color examinations to be performed on a white cloth.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: וכולם, אין בודקין אלא על גבי מטלית לבנה. אמר רב יצחק בר אבודימי: ושחור על גבי אדום.
  24. Niddah 21a אמר שמואל halacha ruling miscarriage impurity
    Samuel says Rabbi Yehuda imparts impurity only to a discharged piece containing one of the four blood colors and declares other colors pure.
    גמ' אמר רב יהודה, אמר שמואל: לא טימא רבי יהודה אלא בחתיכה של ארבעת מיני דמים, אבל של שאר מיני דמים — טהורה.
  25. Niddah 21a אמר שמואל halacha dialogue miscarriage impurity
    Samuel says Rabbi Yehuda imparts impurity only to a discharged piece containing one of the four blood colors.
    לשמואל בחדא, דאמר שמואל: לא טימא רבי יהודה אלא בחתיכה של ארבעת מיני דמים, והא קתני ״ירוקה ולבנה״, ופליג רבי יהודה!
  26. Niddah 21b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling miscarriage impurity
    Samuel says Rabbi Yehuda imparts impurity only to a discharged piece containing one of four blood colors and declares pieces of other colors pure.
    לישנא אחרינא אמרי לה: אמר רב יהודה אמר שמואל: לא טימא רבי יהודה אלא בחתיכה של ארבעה מיני דמים, אבל של שאר מיני דמים — טהורה.
  27. Niddah 22b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah both exegesis miscarriage impurity
    Samuel explains Rabbi Meir's reasoning from Scripture's use of the language of formation for the creature as it does for a human.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי טעמא דרבי מאיר? הואיל ונאמרה בו יצירה כאדם.
  28. Niddah 24a שמואל אמר halacha dispute abnormal fetus
    Samuel treats a two-backed, two-spined miscarriage as a fetus for a woman and permits such an animal for consumption, against Rav.
    איתמר: המפלת בריה שיש לה שני גבים ושני שדראות, אמר רב: באשה — אינו ולד, בבהמה — אסור באכילה. ושמואל אמר: באשה — ולד, בבהמה — מותר באכילה.
  29. Niddah 24a שמואל אמר halacha dispute abnormal animal
    Samuel maintains that a two-backed creature can exist independently and interprets God's instruction to Moses as permitting one found inside its mother.
    רב אמר: בריה בעלמא ליתה, וכי אגמריה רחמנא למשה — במעי אמה אגמריה. ושמואל אמר: בריה בעלמא איתא, וכי אגמריה רחמנא למשה — בעלמא אגמריה, אבל במעי אמה — שריא.
  30. Niddah 24b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling winged fetus
    Samuel rules that a woman who miscarries a lilith-like form has birth impurity because it is a fetus with wings.
    אמר רב יהודה אמר שמואל: המפלת דמות לילית, אמו טמאה לידה, ולד הוא אלא שיש לו כנפים. תניא נמי הכי: אמר רבי יוסי, מעשה בסימוניא באחת שהפילה דמות לילית, ובא מעשה לפני חכמים ואמרו: ולד הוא אלא שיש לו כנפים.
  31. Niddah 25a שמואל אמר halacha ruling miscarriage impurity
    Samuel requires concern for impurity in either case and judges an exceptionally translucent sac not to be a fetus.
    ושמואל אמר: אחד זה ואחד זה חוששת. ואזדא שמואל לטעמיה, דכי אתא רב דימי אמר: מעולם לא דכו שפיר בנהרדעא, לבר מההוא שפירא דאתא לקמיה דשמואל, דמנח עליה חוט השערה מהאי גיסא וחזיה מהאי גיסא. אמר: אם איתא דולד הואי — לא הוה זיג כולי האי.
  32. Niddah 25b אמר ליה שמואל dialogue halacha dialogue miscarriage ruling
    Samuel instructs Rav Yehuda not to issue a practical ruling until the discharged sac has hair.
    אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, לא תעביד עובדא עד שישעיר. ומי אמר שמואל הכי? והאמר שמואל: אחת זו ואחת זו חוששת!
  33. Niddah 25b אמר שמואל halacha ruling flattened fetus
    Samuel rules that a flattened fetus must have the form of a face.
    אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה, סנדל צריך צורת פנים. אמר רב אדא, אמר רב יוסף, אמר רבי יצחק: סנדל צריך צורת פנים, ואפילו מאחוריו. משל לאדם שסטר את חבירו, והחזיר פניו לאחוריו.
  34. Niddah 26b אמר ליה שמואל dialogue halacha story placenta attribution
    Samuel questions Rav's students and confirms that Rav permits attributing a placenta only to a viable fetus.
    אדהכי אתא, אמר ליה שמואל: מאי אמר רב בשליא? אמר ליה: הכי אמר רב: אין תולין את השליא אלא בדבר של קיימא. שיילינהו שמואל לכל תלמידי דרב, ואמרי ליה: הכי. הדר חזייה לרב יהודה בישות.
  35. Niddah 27a אמר שמואל halacha story placenta attribution
    Samuel recounts that a placenta was attributed to a fetus as late as ten days afterward, provided the placenta followed the fetus.
    אמר רבה בר שילא, אמר רב מתנה, אמר שמואל: מעשה ותלו את השליא בולד עד עשרה ימים, ולא אמרו תולין אלא בשליא הבאה אחר הולד.
  36. Niddah 29a אמר שמואל halacha ruling nonviable fetus
    Samuel rules that emergence of the head does not establish birth for a nonviable fetus.
    לימא בדשמואל קמיפלגי, דאמר שמואל: אין הראש פוטר בנפלים.
  37. Niddah 29a אמר שמואל halacha ruling nonviable fetus
    Samuel rules that the head of a nonviable fetus does not exempt a later birth from firstborn status.
    לישנא אחרינא: טעמא דיצא מחותך או מסורס, הא כתקנו — הראש פוטר. תרוייהו לית להו דשמואל, דאמר שמואל: אין הראש פוטר בנפלים.
  38. Niddah 32a אמר שמואל halacha ruling diaspora teruma
    Samuel forbids diaspora teruma only for eating by one whose impurity issues from the body and permits such a person to touch it.
    בשלמא דרבי יוסי ודרבי — משום תרומת ארץ ישראל, אלא דרב יוסף למה לי? והא אמר שמואל: אין תרומת חוץ לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה מגופו, והני מילי באכילה, אבל בנגיעה לא!
  39. Niddah 36b שמואל אמר halacha dispute labor bleeding
    Samuel requires concern that the woman's labor may cease, against Rav's immediate classification of her as a menstruant for one day.
    אמר רב: נדה ליומא. ושמואל אמר: חיישינן שמא תשפה.
  40. Niddah 38a אמר שמואל halacha ruling gestation length
    Samuel limits human gestation to 271, 272, or 273 days.
    אמר רב אדא בר אהבה: שמע מינה קסבר רבי יהודה שיפורא גרים. איני? והא אמר שמואל: אין אשה מתעברת ויולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום, או למאתים ושבעים ושנים יום, או למאתים ושבעים ושלשה!
  41. Niddah 38b אמר שמואל halacha exegesis labor bleeding
    Samuel derives the Sages' rule from the verse comparing two weeks of impurity to menstruation rather than to flux.
    רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אין קושי יותר משתי שבתות. אמר שמואל: מאי טעמייהו דרבנן? דכתיב: ״וטמאה שבועים כנדתה״ — כנדתה ולא כזיבתה, מכלל דזיבתה טהורה. וכמה שבועים?
  42. Niddah 39a אמר שמואל halacha ruling menstrual cycle
    Samuel rules that a woman does not establish a fixed menstrual cycle during her days of flux.
    רב הונא בר חייא אמר שמואל: לומר שאינה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה. אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתתא.
  43. Niddah 39a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling menstrual cycle
    Samuel distinguishes bleeding fifteen days after immersion, which can establish a cycle, from bleeding fifteen days after menstruation during the flux period, which cannot.
    ואמרת לן עלה, אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנא אלא חמשה עשר לטבילתה, שהן עשרים ושנים לראיתה, דהתם בימי נדתה קאי לה, אבל חמשה עשר לראיתה, דבימי זיבתה קאי — לא קבעה.
  44. Niddah 39b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha other menstrual cycle
    Samuel begins a distinction concerning bleeding fifteen days after immersion, which is twenty-two days after the prior sighting.
    ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנא אלא חמשה עשר לטבילתה, שהן עשרים ושנים לראייתה,
  45. Niddah 43a אמר שמואל halacha exegesis seminal impurity
    Samuel rules that semen not felt by the entire body does not impart impurity because Scripture refers to semen fit for insemination.
    אמר שמואל: כל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה אינה מטמאה. מאי טעמא? ״שכבת זרע״ אמר רחמנא — בראויה להזריע.
  46. Niddah 43a אמר שמואל halacha ruling seminal impurity
    Samuel rules that semen not discharged like an arrow does not impart impurity.
    לישנא אחרינא, אמר שמואל: כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מטמאה. מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא? איכא בינייהו: נעקרה בהרגשה ויצאה שלא בהרגשה.
  47. Niddah 43a אמר שמואל halacha exegesis seminal impurity
    Samuel teaches that semen not discharged like an arrow cannot inseminate but still imparts impurity under the verse concerning a nocturnal emission.
    לישנא אחרינא אמרי לה, אמר שמואל: כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מזרעת. אזרועי הוא דלא מזרעא, הא טמויי מטמיא, שנאמר: ״כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה״ — אפילו קרי בעולם.
  48. Niddah 43b אמר שמואל halacha exegesis flux measure
    Samuel derives that a zav's discharge must be sufficient to seal the urethral opening.
    ומטמאין בכל שהן. אמר שמואל: זב צריך כחתימת פי האמה, שנאמר: ״או החתים בשרו מזובו״.
  49. Niddah 46b אמר שמואל halacha ruling minor vows
    Samuel permits a husband to annul the minor wife's vow whether its force is rabbinic or biblical, because a court need not stop a minor from eating forbidden food.
    אמר רב יהודה, אמר שמואל: בעלה מפר לה ממה נפשך, אי דרבנן — דרבנן הוא, אי דאורייתא — קטן אוכל נבלות הוא, ואין בית דין מצווין עליו להפרישו.
  50. Niddah 47a אמר שמואל halacha ruling maturity signs
    Samuel defines the bodily sign not as an actual crease but as the appearance of one beneath the breast when the girl reaches her hands behind her.
    ואיזהו סימנים? רבי יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט. אמר שמואל: לא משיעלה הקמט ממש, אלא כדי שתחזיר ידיה לאחוריה, ונראית כמי שיעלה הקמט תחת הדד.
  51. Niddah 47a אמר שמואל both story servant dignity
    Samuel compensates his maidservant for embarrassment after examining her and teaches that servants are given for labor, not humiliation.
    שמואל בדק באמתיה, ויהב לה ארבעה זוזי דמי בושתה. שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: ״לעולם בהם תעבודו״ — לעבודה נתתים, ולא לבושה.
  52. Niddah 47a אמר שמואל halacha ruling maturity signs
    Samuel defines the protrusion as the tip of the breast.
    רבי יוסי אומר כו'. מאי ״עוקץ״? אמר שמואל: עוקצו של דד.
  53. Niddah 52b אמר שמואל halacha ruling maturity signs
    Samuel rules that the two hairs marking maturity may be one on the pubic mound and one on the testicles.
    אמר רב יהודה, אמר שמואל: שתי שערות שאמרו, אפילו אחת על הכף ואחת על הביצים.
  54. Niddah 56a אמר שמואל halacha ruling corpse impurity
    Samuel rules that dried corpse flesh no longer imparts impurity by an olive-sized piece but still imparts the impurity of corpse dust.
    רבי יוסי אומר: בשר המת כו'. אמר שמואל: טהור מלטמא בכזית, אבל מטמא טומאת רקב. תניא נמי הכי: רבי יוסי אומר: בשר המת שיבש ואין יכול לשרות ולחזור כמות שהיה — טהור מלטמא בכזית, אבל טמא טומאת רקב.
  55. Niddah 57b אמר שמואל halacha exegesis bloodstain impurity
    Samuel declares a woman pure when she examines clean ground, sits on it, and finds blood because Scripture requires bodily sensation.
    גמ' אמר שמואל: בדקה קרקע עולם, וישבה עליה, ומצאה דם עליה — טהורה, שנאמר ״בבשרה״ — עד שתרגיש בבשרה.
  56. Niddah 59a אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling bloodstain ruling
    Samuel rules according to Rabbi Eliezer son of Rabbi Zadok.
    תא שמע, דאמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר ברבי צדוק. הלכה — מכלל דפליגי, שמע מינה.
  57. Niddah 59b אמר שמואל halacha ruling urinary blood
    Samuel explains the case as one in which the woman urinates in a jet.
    אמר שמואל: במזנקת. מזנקת נמי, דלמא בתר דתמו מיא אתא דם?
  58. Niddah 59b אמר שמואל halacha ruling bloodstain ruling
    Samuel rules according to Rabbi Yose.
    אמר שמואל, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי, וכן אורי ליה רבי אבא לקלא הלכה כרבי יוסי.
  59. Niddah 62a אמר שמואל aggada dialogue cleaning substance
    Samuel reports that sailors identify natron by name, locate it between pearl cavities, and extract it with an iron spike.
    קמוניא. אמר רב יהודה: שלוף דוץ. ואשלג, אמר שמואל: שאלתינהו לנחותי ימא, ואמרו: אשלגא שמיה, ומשתכח ביני נקבי מרגניתא, ומפקי לה ברמצא דפרזלא.
  60. Niddah 63b אמר שמואל halacha ruling menstrual pattern
    Samuel requires two repetitions for a pattern of days, one for fixed cycles, and three for patterns the Sages did not enumerate.
    אמר רב הונא בר חייא, אמר שמואל: הרי אמרו לימים — שנים, לוסתות — אחת, למה שלא מנו חכמים — שלשה.
  61. Niddah 63b אמר שמואל as transmitted by Rav Yehudah halacha dispute menstrual pattern
    Samuel attributes the stated rule to Rabban Gamliel citing Rabban Shimon ben Gamliel, while the Sages require neither a second nor third sighting.
    ואמרת לן עלה, אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבן גמליאל בר רבי, שאמר משום רבן שמעון בן גמליאל, אבל חכמים אומרים: ראתה — אינה צריכה לא לשנות ולא לשלש.
  62. Niddah 64a שמואל אמר halacha dispute incremental cycle
    Samuel requires three successive monthly increments to establish a progressively shifting menstrual cycle, against Rav.
    גמ' איתמר, ראתה יום חמשה עשר לחדש זה, ויום ששה עשר לחדש זה, ויום שבעה עשר לחדש זה — רב אמר: קבעה לה וסת לדילוג, ושמואל אמר: עד שתשלש בדילוג.
  63. Niddah 64b אמר שמואל halacha ruling shabbat passage
    Samuel permits entering through a narrow breach on Shabbat even though doing so dislodges pebbles.
    כדשמואל, דאמר שמואל: פרצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת, ואף על פי שמשיר צרורות.
  64. Niddah 64b אמר שמואל halacha dialogue virginity blood
    Samuel states that he can engage in intercourse repeatedly without causing bleeding.
    רבי חנינא אמר: טמאה, דאם איתה דהוה דם בתולים — מעיקרא הוה אתי. ורבי אסי אמר: טהורה, דילמא אתרמי ליה כדשמואל, דאמר שמואל: ״יכולני לבעול כמה בעילות בלא דם״. ואידך — שאני שמואל דרב גובריה.
  65. Niddah 65a אמר שמואל halacha ruling female maturity
    Samuel limits the interval between girlhood and adulthood to exactly six months.
    אלא דיהיב לה כולהו בימי נערות — נערות שנים עשר חדש מי איכא? והא אמר שמואל: אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד! וכי תימא בציר מהכי הוא דליכא, הא טפי איכא — הא ״בלבד״ קאמר.
  66. Niddah 66a אמר שמואל halacha ruling uterine examination
    Samuel specifies a lead tube whose mouth is folded inward for the examination.
    שפופרת — (אפגורי מפגרא) [אפסודי מפסדא] לה! אמר שמואל: בשפופרת של אבר, ופיה רצוף לתוכה.
  67. Niddah 66a אמר שמואל halacha story uterine bleeding
    Samuel diagnoses the woman as one who fills with blood and expels it and rules that such a woman has no remedy.
    ההיא אתתא דאתאי לקמיה דמר שמואל, אמר ליה לרב דימי בר יוסף: זיל בעתה! אזל בעתה, ולא נפל (ממנה) [מינה] ולא מידי. אמר שמואל: זו ממלאה ונופצת היא, וכל הממלאה ונופצת — אין לה תקנה.
  68. Niddah 67a אמר שמואל halacha ruling immersion barrier
    Samuel rules that eye paint inside the eye is no immersion barrier, paint atop the eye is a barrier, and even external paint is no barrier when the eyes blink freely.
    אמר שמואל: כחול שבתוך העין — אינו חוצץ, ושעל גבי העין — חוצץ. אם היו עיניה פורחות — אפילו על גבי העין אינו חוצץ.
  69. Niddah 68b אמר שמואל halacha ruling menstrual cycle
    Samuel rules that a woman cannot establish a fixed menstrual cycle during her days of flux.
    אם יש לה וסת. נימא תהוי תיובתא דרב הונא בר חייא אמר שמואל, דאמר רב הונא בר חייא אמר שמואל, לומר שאין האשה קובעת לה וסת בימי זיבתה.
  70. Niddah 70a אמר שמואל halacha ruling guilt offering
    Samuel explains that the case occurs after the person's guilt offering has been sacrificed.
    והאיכא אשם! אמר שמואל: כשקרב אשמו.

Jerusalem Talmud Berakhot (36)

  1. רבי אומר הלבנה בתקופתה התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות זהו בין השמשות. אמר רבי חנינא סוף גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני שמואל כן אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת.
  2. רבי אומר ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה. העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה. העת אחד מעשרים וארבעה לעונה. הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת. כמה הוא הרגע. רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני שמואל הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. רבי נתן או
    רבי אומר ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה. העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה. העת אחד מעשרים וארבעה לעונה. הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת. כמה הוא הרגע. רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר כדי לאומרו. ורבנן אמרין הרגע כהרף עין. תני שמואל הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה. רבי נתן אומר שלש ראש האשמורת התיכונה.
  3. תמן תני אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו. רב מתנה אמר בשם שמואל זו ברכת תורה. וקראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע. ויאמר. רבי אמי בשם ריש לקיש זאת אומרת שאין הברכות מעכבות. אמר רבי בא אין מן הדא לית שמע מינה כלום שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. דרב מתנה ורבי שמואל בר נחמן אמר תרויהון
    תמן תני אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו. רב מתנה אמר בשם שמואל זו ברכת תורה. וקראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע. ויאמר. רבי אמי בשם ריש לקיש זאת אומרת שאין הברכות מעכבות. אמר רבי בא אין מן הדא לית שמע מינה כלום שעשרת הדברות הן הן גופה של שמע. דרב מתנה ורבי שמואל בר נחמן אמר תרויהון אמרין בדין הוה שיהו קורין עשרת הדיברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענת המינין שלא יהו אומרין אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני.
  4. אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והן בירכו. מה בירכו. מר רב מתנה אמר בשם שמואל זו ברכת תורה. והלא לא ברכו יוצר המאורות. רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה עדיין לא יצאו המאורות ותימר יוצר המאורות.
  5. שמואל אמר השכים לשנות קודם קרית שמע צריך לברך. לאחר קרית שמע אין צריך לברך. אמר רבי בא והוא ששנה על אתר. רבי חונא אמר נראין הדברים מדרש צריך לברך. הלכות אין צריך לברך. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בין מדרש בין הלכות צריך לברך. אמר רב חייא בר אשי נהגין הוינן ויתבין קומוי רב בין מדרש בין הלכות זקיקי
    שמואל אמר השכים לשנות קודם קרית שמע צריך לברך. לאחר קרית שמע אין צריך לברך. אמר רבי בא והוא ששנה על אתר. רבי חונא אמר נראין הדברים מדרש צריך לברך. הלכות אין צריך לברך. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי בין מדרש בין הלכות צריך לברך. אמר רב חייא בר אשי נהגין הוינן ויתבין קומוי רב בין מדרש בין הלכות זקיקינן למיברכה.
  6. תני ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונה אלא כל עצמותי תאמרנה יי מי כמוך. מילתא דחנן בר בא פליגא דחנן בר בא אמר לחבריא נימור לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד ואמריתה קומי שמואל וקם ונשק על פומי. ברוך אתה שוחח. בא להזכיר את השם זוקף. שמואל אמר אנא אמרית טעמא יי זוקף כפופ
    תני ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלחוד דלא יעביד כהדין חרדונה אלא כל עצמותי תאמרנה יי מי כמוך. מילתא דחנן בר בא פליגא דחנן בר בא אמר לחבריא נימור לכון מילתא טבא דחמית לרב עביד ואמריתה קומי שמואל וקם ונשק על פומי. ברוך אתה שוחח. בא להזכיר את השם זוקף. שמואל אמר אנא אמרית טעמא יי זוקף כפופים. אמר רבי אמי לא מסתברא אלא מפני שמי ניחת הוא. אמר רבי אבון אילו הוה כתיב בשמי ניחת הוא יאות. לית כתיב אלא מפני שמי ניחת הוא. קודם עד שלא הזכיר את השם כבר ניחת הוא.
  7. Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:6 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי חונה רבי אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה אם היה יושב עומד. לא אם היה מהלך עומד.
  8. רבי ליא רבי יסה בשם רבי אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כוין. רבי ירמיה בשם רבי אלעזר נתפלל ולא כוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא אנא מן יומיי לא כיונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא. ש
    רבי ליא רבי יסה בשם רבי אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כוין. רבי ירמיה בשם רבי אלעזר נתפלל ולא כוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל. אמר רבי חייא רובא אנא מן יומיי לא כיונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא. שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא. רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא. אמר רבי מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה.
  9. שמואל אמר כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה להלכה אבל לא למעשה. רבי יניי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת. בעון קומוי רבי יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה. אמרין לתלות בדם המכה לא הורי ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא. מה צריכה לה בשבאו ליה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. אמר רבי אבהו שושביניה
    שמואל אמר כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנידה להלכה אבל לא למעשה. רבי יניי ערק אפילו מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת. בעון קומוי רבי יוחנן מהו לבעול בעילה שנייה. אמרין לתלות בדם המכה לא הורי ולבעול בעילה שנייה הוא מורייא. מה צריכה לה בשבאו ליה ימי הפסק ימי טהרה בנתים. אמר רבי אבהו שושביניה דרבי שמעון בר אבא הוינא שאלית לרבי אלעזר מהו לבעול בעילה שנייה ושרא ליה דהוא סבר כהדא דשמואל. דשמואל אמר פירצה דחוקה נכנסין בה בשבת אפילו משרת צרורות. אמר רבי חגי שושביניה דרבי שמואל קפודקיא הוינא שאילית לרבי יאשיה ושרע מיניה. שאילית לרבי שמואל בר רב יצחק אמר לי מעתה אי זה דם נידה ואי זה דם בתולים. תני כלה אסורה לביתה כל שבעה ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה דברי רבי אליעזר. מאי טעמא דרבי אליעזר אי איפשר שלא יצא דם נידה עם דם בתולים.
  10. רבי אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם. מים כל זמן שהן מטפיחין. גניבא אמר מים כל זמן שרישומן ניכר. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה רבי זעורא בשם רב צואה אפילו עשויה כעצם אסורה. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא אמר בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. אמר חזקי
    רבי אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם. מים כל זמן שהן מטפיחין. גניבא אמר מים כל זמן שרישומן ניכר. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. רבי ירמיה רבי זעורא בשם רב צואה אפילו עשויה כעצם אסורה. שמואל אמר עד שיקרמו פניה. שמעון בר ווא אמר בשם רבי יוחנן עד שיקרמו פניה. אמר חזקיה רבי אבא מחמיר במים יותר מן הצואה. אמר ליה רבי מנא מן הדא דגניבה. אמר ליה אפילו עשויה כעצם אסורה מפני שממשה קיים מים אין ממשה קיים.
  11. מילתא דחנן בר אבא פליגא דחנן בר ווא אמר לחבריא נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב עביד ואמרתה קומי שמואל וקם ונשק על [פומי]. ברוך אתה שוחח. בא להזכיר את השם זוקף. שמואל אמר ונא אמרית טעמא יי זוקף כפופים. אמר רבי אמי לא מסתברא דלא אמר אלא מפני שמי ניחת הוא. אמר רבי אבון אלו הוה כתיב בשמי ניחת הוא הוה יאו
    מילתא דחנן בר אבא פליגא דחנן בר ווא אמר לחבריא נימר לכון מילתא טבתא דחמית לרב עביד ואמרתה קומי שמואל וקם ונשק על [פומי]. ברוך אתה שוחח. בא להזכיר את השם זוקף. שמואל אמר ונא אמרית טעמא יי זוקף כפופים. אמר רבי אמי לא מסתברא דלא אמר אלא מפני שמי ניחת הוא. אמר רבי אבון אלו הוה כתיב בשמי ניחת הוא הוה יאות. לית כתיב אלא מפני שמי נחת הוא. קודם עד שלא הזכיר את השם כבר נחת הוא.
  12. אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה. רב אמר סוף כל ברכה וברכה. ושמואל אמר ראש כל ברכה וברכה. אית תניי תני שבע מעין שמונה עשרה. ואית תניי תני שמונה עשרה מעין שמונה עשרה. מאן דמר שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל ומאן דמר שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מסייעא לרב.
  13. היה עומד ונזכר שהתפלל רב אמר חותך. ושמואל אמר אינו חותך. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי לית מילתיה דרבי יוחנן אמרה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. ולא אגיבה. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. רבי חנינ
    היה עומד ונזכר שהתפלל רב אמר חותך. ושמואל אמר אינו חותך. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן וולואי שיתפלל אדם כל היום. למה שאין תפילה מפסדת. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי לית מילתיה דרבי יוחנן אמרה ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. ולא אגיבה. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אל יתפלל. רבי חנינא לא אמר כן אלא בעיין קומי רבי יוחנן ספק נתפלל ספק לא נתפלל אמר לון וולואי שמתפללין כל היום. למה שאין תפילה מפסדת.
  14. רב אמר צריך לחדש בה דבר. ושמואל אמר אין צריך לחדש בה דבר. רבי זעירא בעי קומי רבי יוסי מהו לחדש בה דבר. אמר ליה אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא.
  15. Jerusalem Talmud Berakhot 5:2:9 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    והבדלה בחונן הדעת. שמעון בר ווא בעא קומי רבי יוחנן דבר שהוא נוהג ובא חכמים חולקין עליו. אמר לו על ידי שעיקרה בכוס שכחוה בתפילה. מילתיה א‍מרה שעיקרה בכוס. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יצחק רובא א‍מרה בכוס א‍מרה בתפילה בשביל לזכות את התינוקות. מילתיה א‍מרה שעיקרה בתפילה. רבי זעורא רב יהודה בשם שמואל א‍מרה
    והבדלה בחונן הדעת. שמעון בר ווא בעא קומי רבי יוחנן דבר שהוא נוהג ובא חכמים חולקין עליו. אמר לו על ידי שעיקרה בכוס שכחוה בתפילה. מילתיה א‍מרה שעיקרה בכוס. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יצחק רובא א‍מרה בכוס א‍מרה בתפילה בשביל לזכות את התינוקות. מילתיה א‍מרה שעיקרה בתפילה. רבי זעורא רב יהודה בשם שמואל א‍מרה בכוס א‍מרה בתפילה אומרה בתפילה אומרה בכוס. מילתיה א‍מרה שעיקרה כאן וכאן.
  16. ואבדלה בחונן הדעת דברי חכמים רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בעצמה. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל אומר ברכה רביעית. אמר רבי יודן אומר מטבע ברכה ואחר כך מבדיל. ותייא כרבי דרבי אמר תמיהני היאך ביטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה תפילה מניין. וכה אם אין דיעה הבדלה מניין. אמר רבי יצחק בר אלעזר מבדיל ואחר כך א
    ואבדלה בחונן הדעת דברי חכמים רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בעצמה. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל אומר ברכה רביעית. אמר רבי יודן אומר מטבע ברכה ואחר כך מבדיל. ותייא כרבי דרבי אמר תמיהני היאך ביטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה תפילה מניין. וכה אם אין דיעה הבדלה מניין. אמר רבי יצחק בר אלעזר מבדיל ואחר כך אומר מטבע ברכה.
  17. רבי אבא אמר רב ושמואל תרויהון א‍מרין ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו. רבי זעורא בשם שמואל ראשי לפתות שש‍לקן אם בעינן הן אומר עליהן בורא פרי האדמה. שחקן אומר עליהן שהכל נהיה בדברו. אמר רבי יוסי ומתניתא א‍מרה כן. חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ופת לאו שחוקה היא. לא מר אלא חוץ מן הפ
    רבי אבא אמר רב ושמואל תרויהון א‍מרין ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו. רבי זעורא בשם שמואל ראשי לפתות שש‍לקן אם בעינן הן אומר עליהן בורא פרי האדמה. שחקן אומר עליהן שהכל נהיה בדברו. אמר רבי יוסי ומתניתא א‍מרה כן. חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ. ופת לאו שחוקה היא. לא מר אלא חוץ מן הפת הא שאר כל הדברים אף על פי ששחוקין בעינן הן.
  18. קורא רבי יעקב בר אחא בשם שמואל אומר עליו בורא פרי העץ. תנא רבי חלפתא בן שאול שהכל נהיה בדברו. תני רבי יהושע בורא מיני דשאים. מתניתא דרבי אושעיא פליגא עילוי ואילו הן מיני דשאים הקינרס והחלימה והדמוע והאטד.
  19. תני רבי יוסי אומר כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו. רבי יודה אומר כל שנשתנה מברייתו ולא שינה ברכתו לא יצא. רבי מאיר אומר אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה. מה נאה הוא זה יצא. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל הלכה כרבי מאיר. מילתיה דרב אמרה כן. חד פרסוי אתא לגבי רב בגין דאנא אכל פיסתי ולא אנא חכים
    תני רבי יוסי אומר כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו. רבי יודה אומר כל שנשתנה מברייתו ולא שינה ברכתו לא יצא. רבי מאיר אומר אפילו אמר ברוך שברא החפץ הזה. מה נאה הוא זה יצא. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל הלכה כרבי מאיר. מילתיה דרב אמרה כן. חד פרסוי אתא לגבי רב בגין דאנא אכל פיסתי ולא אנא חכים מברכא עליה ואנא אמר ברוך דברא הדין פסא נפיק אנא ידי חובתי. אמר ליה אין.
  20. תמן תנינן סוכה שבעה כיצד. גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון. רבי אבא בר כהנא רב חייא בר אשי בשם רב צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום. רבי יהושע בן לוי אמר צריך לקדש בתוך ביתו. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר צריך לקד
    תמן תנינן סוכה שבעה כיצד. גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום טוב האחרון. רבי אבא בר כהנא רב חייא בר אשי בשם רב צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום. רבי יהושע בן לוי אמר צריך לקדש בתוך ביתו. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל קידש בבית זה ונמלך לאכול בבית אחר צריך לקדש. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי [הושעיא] מי שסוכתו עריבה עליו מקדש לילי יום טוב האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו. אמר רבי אבין ולא פליגין. מה דמר רב בשלא היה בדעתו לאכול בבית אחר. ומה דמר שמואל בשהיה בדעתו לאכול בבית אחר. אמר רבי מנא אתיא דשמואל כרבי חייא ודרבי הושעיא כרבי יהושע בן לוי. אמר רבי אמי זאת אומרת שנחלקין בפירות.
  21. הלכה: הכא איתמר אין רשאין לחלק. וכה איתמר חייבין לזמן. שמואל אמר כאן בתחילה כאן בסוף. אי זהו בתחילה ואי זהו בסוף. תרין אמורין חד אמר נתנו דעת לאכול זהו בתחילה. אכלו כזית זהו בסוף. וחרנה אמר אכלו כזית זהו בתחילה. גמרו אכילתן זהו בסוף.
  22. רבי אבא בשם רב חונא רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שלשה חובה שנים רשות. אמרה רבי זעירא קומי רבי יסא. אמר ליה אני אין לי אלא משנה שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן. רבנן דהכא כדעתון. ורבנן דהתם כדעתון. שמואל אמר שנים שדנו דינן דין אלא שהוא נקרא בית דין חצוף. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אפילו שני
    רבי אבא בשם רב חונא רבי זעירא בשם אבא בר ירמיה שלשה חובה שנים רשות. אמרה רבי זעירא קומי רבי יסא. אמר ליה אני אין לי אלא משנה שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן. רבנן דהכא כדעתון. ורבנן דהתם כדעתון. שמואל אמר שנים שדנו דינן דין אלא שהוא נקרא בית דין חצוף. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אפילו שנים שדנו אין דינן דין.
  23. מאימתי עושין אותו סניף. רבי אבינא אמר איתפלגון רב חונא ורב יהודה תרויהון בשם שמואל. חד אמר כדי שיהא יודע טיב ברכה. וחרנה אמר שיהא יודע למי הוא מברך. אמר רבי נסא כמה זימנין אכלית עם רבי תחליפא אבא ועם אנינייא בר סיסיי חביבי ולא זמנין עלי עד שהבאתי שתי שערות.
  24. שמואל אמר איני מוציא את עצמי מן הכלל. הותיבון הרי ברכת התורה הרי הוא אומר ברכו. אמר רבי אבון מכיון דיימר המבורך אף הוא אינו מוציא עצמו מן הכלל.
  25. הלכה: תני היה יושב ואוכל בשבת ושכח ולא הזכיר של שבת. רב אמר חוזר. ושמואל אמר אינו חוזר.
  26. שמואל סלק לגבי רב. חמא יתיה אכל [בחתה ידיה]. אמר ליה מהו כן. אמר ליה איסתניס אני. רבי זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין [בחתה ידיה]. אמר להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל. אתא רבי יוסי בר בר כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין אין נטילת ידים לתרומה. רבי יוסי אומר לתרומה ולחולין.
  27. אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין. והוה רבי זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תרויהון בחדא ידא. אמר ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חוריתא קטעין. וכעס עילוי אבוי. אמר ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש. ועוד דהוא כהן ואמר שמואל המשתמש בכהונה מעל את מיקל ליה. גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. מנ
    אבא בר בר חנה ורב חונא הוון יתבין אכלין. והוה רבי זעירא קאים משמש קומיהון עלו וטעין תרויהון בחדא ידא. אמר ליה אבא בר בר חנה מה ידיך חוריתא קטעין. וכעס עילוי אבוי. אמר ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש. ועוד דהוא כהן ואמר שמואל המשתמש בכהונה מעל את מיקל ליה. גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי. מניין המשתמש בכהונה מעל. רבי אחא בשם שמואל אמר ואמרה להם אתם קודש ליי והכלים קודש. מה כלים המשתמש בהן מעל. אף המשתמש בכהונה מעל.
  28. האש. רבי לוי בשם רבי נזירה שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון. שתים עשרה בערב שבת ושתים עשרה בלילי שבת ושתים עשרה בשבת. והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנאמר תחת כל השמים ישרהו. למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצת שבת התחיל מש
    האש. רבי לוי בשם רבי נזירה שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון. שתים עשרה בערב שבת ושתים עשרה בלילי שבת ושתים עשרה בשבת. והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנאמר תחת כל השמים ישרהו. למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצת שבת התחיל משמש החושך ובא. ונתיירא אדם ואמר אלו הוא שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. שמא בא לנשכני ואמר אך חושך ישופני. אמר רבי לוי באותה השעה זימן לו הקדוש ברוך הוא שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור. הדא הוא דכתיב ולילה אור בעדני. ובירך עליה בורא מאורי האש. שמואל אמר לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה.
  29. אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב אמר יאותו. ושמואל אמר יעותו. מאן דמר יאותו אך בזאת נאותו לכם. מאן דמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן כיצד מעברין את הערים. רב אמר מאברין. ושמואל אמר מעברין. מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין כאשה עוברה. תמן תנינן לפני אידיהן של גוים. רב אמר
    אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב אמר יאותו. ושמואל אמר יעותו. מאן דמר יאותו אך בזאת נאותו לכם. מאן דמר יעותו לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן כיצד מעברין את הערים. רב אמר מאברין. ושמואל אמר מעברין. מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין כאשה עוברה. תמן תנינן לפני אידיהן של גוים. רב אמר עידיהן ושמואל אמר אידיהן. מאן דמר אידיהן כי קרוב יום אידם. ומאן דמר עידיהן ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבושו. מאן מקיים שמואל טעמיה דרב ועידיהם המה שהן עתידין לביש את עובדיהן ליום הדין.
  30. Jerusalem Talmud Berakhot 8:6:11 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורו. אמר רבי יוחנן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה. אמר רב חיננא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע.
  31. עד מתי הוא מברך רבי חייא בשם שמואל עד שיתעכל המזון במעיו וחכמים אומרים כל זמן שהוא צמא מחמת אותה סעודה. רבי יוחנן אמר עד שירעב.
  32. רבי זעירא ורבי יהודה בשם רב כל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה. אמר רבי תנחומא אנא אמר טעמא ארוממך אלהי המלך. רב אמר צריך לומר אתה ושמואל אמר אינו צריך לומר אתה.
  33. שמואל אמר אין עבר ההן זיקא בכסיל מחריב העולם. מתיבון לשמואל ואנן חמיין ליה עבר. אמר להון לית איפשר או לעיל מינה או לרע מינה. שמואל אמר חכים אנא בשקקי שמיא כשקקי נהרדעא קרתי. בר מן ההן זיקא לית אנא ידע מה הוא. וכי שמואל עלה לשמים. אלא על שם מי יספר שחקים בחכמה.
  34. בתפילה רבי יוסי בר נהוריא אמר מקדש ישראל מחדש חדשים. רבי חייא בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים. שמואל אמר צריך לומר והשיאנו. רב אמר צריך להזכיר בה זמן. תני רבי הושעיה והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים.
  35. Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:20 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בר ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה. ולבסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרויה. רבי יוסי בשם רב יהודה ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביע
    וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בר ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש בתחילה כדי רביעה. ולבסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרויה. רבי יוסי בשם רב יהודה ורבי יונה ורב יהודה בשם שמואל בתחילה כדי רביעה. ולבסוף אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעירא להפסיק תענית נאמרה. רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא [בר אבימי] הוון יתבין. אמר רבי [נחום] לרב אדא בר אבימי לא מסתברא לברכה נאמרה. אמר ליה הין. אמר רבי חזקיה לרב אדא בר אבימי לא מסתברא להפסיק תענית נאמרה. אמר ליה אין. אמר ליה למה אמרת ליה הין הכין. אמר ליה בשיטת רבי. אמר רבי מנא לרבי חזקיה מני רביה. אמר ליה רבי זעירא. אמר ליה ואנן אמרינן רבי יוסי בשם רבי זעירא להפסק תענית נאמרה.
  36. מצות אימתי מברך עליהן. רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן. רב הונא אמר בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא כשמואל דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה. ויש אומרים קידושין בבעילה. אמר רבי יונה אית לך חוריי תפילין של יד עד שלא יחלוץ. ושל ראש עד שלא ייבה. לא ייבה מן דייב
    מצות אימתי מברך עליהן. רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן. רב הונא אמר בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא כשמואל דאמר רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן חוץ מתקיעה וטבילה. ויש אומרים קידושין בבעילה. אמר רבי יונה אית לך חוריי תפילין של יד עד שלא יחלוץ. ושל ראש עד שלא ייבה. לא ייבה מן דייבה הא ייבה.

Jerusalem Talmud Peah (9)

  1. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא נתכוון לזכות מן המיצר ושרע מינה. מחלפה שיטתיה דרבי יסא דתנינן תמן מודים חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני מתניתא שבת בשלשה מקומות. חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות
    רבי זעירא בעא קומי רבי יסא נתכוון לזכות מן המיצר ושרע מינה. מחלפה שיטתיה דרבי יסא דתנינן תמן מודים חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני מתניתא שבת בשלשה מקומות. חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות וכה הוא אמר אכן. פשיטא ליה שהוא מפסיק. לא צירכה ולא קידשה משום פיאה אילא קידשה. תני רבי הושעיא הפריש פיאה משדה לחברתה לא קידשה. ושמע מימר אפילו מיצר.
  2. Jerusalem Talmud Peah 2:4:10 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Zeira
    רבי זעירא בשם שמואל אין למידין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד. תני רבי חלפתא בן שאול היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורין. אמר רבי זעירא כך היתה הלכה בידם ושכחוה היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורים. והתנינן המחליק בצלין לחין לשוק ומקיים יבישין לגורן אית לך מימר שוק וגור
    רבי זעירא בשם שמואל אין למידין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד. תני רבי חלפתא בן שאול היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורין. אמר רבי זעירא כך היתה הלכה בידם ושכחוה היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורים. והתנינן המחליק בצלין לחין לשוק ומקיים יבישין לגורן אית לך מימר שוק וגורן כך היתה הלכה בידן ושכחוה.
  3. רבי חנניה בשם שמואל אין למידין מן ההורייה. הכל מודין שאין למידין מן המעשה. אמר ליה רבי מנא הדא דתימר בההוא דלא סבר ברם בההוא דסבר עבד. אמר ליה בין סבר בין לא סבר בהוא דפליגא. ברם בהוא דלא פליג בין סבר בין לא סבר.
  4. רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן אתייא דרבי מאיר בשיטת רבי עקיבה רבו. כמו דרבי עקיבה אמר לח ויבש שני מינין כן רבי מאיר אומר לח ויבש שני מינין. אמרי חברייא קומי רבי יוסי ולמה לי כרבי עקיבה אפילו כרבנין דתנינן תמן המחליק בצלין לחים לשוק ומקיים יבישין לגורן אמר רבי יוסי שמענן שוק וגורן שני מינין. לח ויבש
    רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן אתייא דרבי מאיר בשיטת רבי עקיבה רבו. כמו דרבי עקיבה אמר לח ויבש שני מינין כן רבי מאיר אומר לח ויבש שני מינין. אמרי חברייא קומי רבי יוסי ולמה לי כרבי עקיבה אפילו כרבנין דתנינן תמן המחליק בצלין לחים לשוק ומקיים יבישין לגורן אמר רבי יוסי שמענן שוק וגורן שני מינין. לח ויבש שני מינין. חציו לח וחציו יבש אוף רבי עקיבה מודה. והתנינן מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח. על דעתיה דרבי יוחנן מפריש מכל ערוגה וערוגה.
  5. שני מינין חציו לח וחציו יבש אוף רבי עקיבה מודה. והתנינן מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשת מקומות. כיני שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח. על דעתי
    שני מינין חציו לח וחציו יבש אוף רבי עקיבה מודה. והתנינן מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשת מקומות. כיני שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח. על דעתיה דרבי יוחנן מפריש מכל ערוגה וערוגה.
  6. הלכה: רב אמר פורגרה ושמואל אמר צומחתה.
  7. רב אמר במזכה על ידיה. ושמואל אמר במחלק לפניה. רבי יוסי בן חנינא אמר מקולי כתובה שנו כן. וכן תני בר קפרא מקולי כתובה שנו. אמר רבי בא טעמא דרבי יוסי בן חנינא לא סוף דבר בכתובת מנה ומאתים אלא אפילו כתובה של אלף דינר מקולי כתובה שנו.
  8. Jerusalem Talmud Peah 4:4:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: יאות אמר רבי יודה מה טעמא דרבנן. רבי יוסי בשם רב רבי חזקיה רב יהודה בשם שמואל כתיב ושכחת עומר בשדה ושכחת קמה את שיש לו שכחת קמה יש לו שכחת עמרין. את שאין לו שכחת קמה אין לו שכחת עמרין.
  9. Jerusalem Talmud Peah 5:6:3 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Zeira
    היה עומד בעיר ואומר יודע אני שהפועלין שכיחין עומרין שבמקום פלוני ושכחוהו אינו שכחה. היה עומד בשדה ואמר יודע אני שהפועלין שכיחין עומרין שבמקום פלוני הרי זו שכחה שנאמר בשדה ושכחת ולא בעיר ושכחת. רבי זעירא בשם שמואל אף לעניין מציאה כן. מה נן קיימין אם ביכול ליגע בהן בתוך העיר אפילו בתוך שדהו. רבי אבא ב
    היה עומד בעיר ואומר יודע אני שהפועלין שכיחין עומרין שבמקום פלוני ושכחוהו אינו שכחה. היה עומד בשדה ואמר יודע אני שהפועלין שכיחין עומרין שבמקום פלוני הרי זו שכחה שנאמר בשדה ושכחת ולא בעיר ושכחת. רבי זעירא בשם שמואל אף לעניין מציאה כן. מה נן קיימין אם ביכול ליגע בהן בתוך העיר אפילו בתוך שדהו. רבי אבא בר כהנא רבי יסא בשם רבי יוחנן והוא שיכול ליגע בהן אפילו בתוך שדהו.

Jerusalem Talmud Demai (2)

  1. שמואל אמר במחליק בידיו. אמר רבי לעזר והוא שנטל חלקו בסוף. אמר רבי יונה צורכה לדן וצורכה לדן. חילק בידו ונטל חלקו בתחילה אינו צריך לעשר אלא על שלו. לא חילק בידיו ונטל חלקו בסוף אינו מעשר אלא על שלו.
  2. הלכה: ותני עלה נוטל מן השנייה שתי תאנים ושתי עישורין ועישורו של עישור. שמואל אמר לא מצי תניתה. אין יסב חדא לעשר. צריך מיסב חדא למאת. אין יסב חדא למאת. צריך מיסב חדא לאלף. אין יסיב חדא לאלף. צריך מיסב חדא לעשרה אלפין.

Jerusalem Talmud Kilayim (9)

  1. שמואל אמר לא שנו אלא שורה אחת הא שתים אסור. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרי לא שנייא היא אחת היא שתים.
  2. הלכה: הנוטע את כרמו כו'. כהנא אמר דברי רבי ישמעאל פעמים שש עשרה פעמים שתים עשרה פעמים שמונה. בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים שש עשרה. מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה. כולה מבחוץ שמונה. שמואל אמר לעולם שתים עשרה. ותני כן קוצב על דברי שניהן. רבי ישמעאל אמר שתים עשרה. רבי עקיבה אומר שמונה. הא רבי ישמ
    הלכה: הנוטע את כרמו כו'. כהנא אמר דברי רבי ישמעאל פעמים שש עשרה פעמים שתים עשרה פעמים שמונה. בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים שש עשרה. מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה. כולה מבחוץ שמונה. שמואל אמר לעולם שתים עשרה. ותני כן קוצב על דברי שניהן. רבי ישמעאל אמר שתים עשרה. רבי עקיבה אומר שמונה. הא רבי ישמעאל אמר שתים עשרה. ורבנין אמרין שתים עשרה. מה ביניהון סמיכה. על דעתיה דרבי ישמעאל אסור לסמוך. ורבנין אמרין מותר לסמוך.
  3. שמואל אמר במודד לכסן. רבי יוסי בר זמינא בשם רבי יוחנן את רואה כילו אחת נטועה כאן.
  4. רבי אבין בשם שמואל ובבתי כלאים הוחבאו. בית שמחביאין בו את הכלאים.
  5. הלכה: רבי יוסי בן חנינא אמר והוא שזרע כנגד האמצעית. רבי אבין בשם שמואל והוא שתהא האמצעי עגולה ירק. היך עבידא. שובע שורין מן שובע שורין. צא מהן ארבע גפנים לארבע זויות הכרם נשתיירו שם ארבעים וחמש גפנים. הדא היא דתנינן הרי [הוא] מקדש ארבעים וחמש גפנים.
  6. רבי יונה בעי למה לי נן אמרין כל מידות שאמרו חכמים אין בהן ועוד חוץ מפיסקי עריס. והתנינן עשרת קבין ירושלמיים שהן ששה עשרונין ועדוויין. תמן למידות וכאן לאמות. והתנינן אמר רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע. תמן למידות וכאן לאמות. והתנינן אמר רבי יודה בן בבא הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיר
    רבי יונה בעי למה לי נן אמרין כל מידות שאמרו חכמים אין בהן ועוד חוץ מפיסקי עריס. והתנינן עשרת קבין ירושלמיים שהן ששה עשרונין ועדוויין. תמן למידות וכאן לאמות. והתנינן אמר רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע. תמן למידות וכאן לאמות. והתנינן אמר רבי יודה בן בבא הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים. שמואל אמר בשני שלישי אמה שנו.
  7. שמואל אמר במעביר תחת כל גפן וגפן. אמר רבי יוחנן לאויר עשרה היא מתניתא.
  8. Jerusalem Talmud Kilayim 8:4:7 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    רבי בא בשם שמואל אווז עם אווז מדבר כלאים זה בזה. אווז עם אווז הים תנה רבי יודה בן פזי דבר דליה ולא ידעין מאן תנה. קל וחומר מה אם בשעה ששניהן ביבשה את אמר אסור בשעה שאחד ביבשה ואחד בים לא כל שכן.
  9. בעון קומי רבי לא. מהו מיחוט מסאניה דכיתן. אמר לון בגין דרבי זעירא. דרבי זעירא אמר אסור. מודה רבי אילא בהן דילבש דרדסין דעמר על גבי דרדסין דכיתן דהוא אסור. דלא שלח עילייא לא שלח ארעייא. אבוי דרב ספרא שאל לרבי זעירא מהו מיתן פריטין גו גולתה ומיקטרינון בחוט דכיתן. מהו מיתן פריטין גו סדיניה ומיקטרינון ב
    בעון קומי רבי לא. מהו מיחוט מסאניה דכיתן. אמר לון בגין דרבי זעירא. דרבי זעירא אמר אסור. מודה רבי אילא בהן דילבש דרדסין דעמר על גבי דרדסין דכיתן דהוא אסור. דלא שלח עילייא לא שלח ארעייא. אבוי דרב ספרא שאל לרבי זעירא מהו מיתן פריטין גו גולתה ומיקטרינון בחוט דכיתן. מהו מיתן פריטין גו סדיניה ומיקטרינון בחוט דעמר. אמר ליה חכם רבי לרב הונא. דרב הונא אמר אסור. רבי אבינא אמר אסור. שמואל אמר מותר. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא אמר מותר.

Jerusalem Talmud Sheviit (8)

  1. Jerusalem Talmud Sheviit 1:2:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו רחוקים מטע עשר לבית סאה קרובין כדי שיהא הבקר עובר בכליו. קנה קרקע שתחתיהן קרקע שביניהן שחוצה להן מלא האורה וסלו. רב אמר בעשויין צובה. ושמואל אמר בעשויה שורה. אמר רבי יוסי תמן איתאמרת וכא לא איתאמרת. אמר רבי יונה אפילו הכ
    הלכה: רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו רחוקים מטע עשר לבית סאה קרובין כדי שיהא הבקר עובר בכליו. קנה קרקע שתחתיהן קרקע שביניהן שחוצה להן מלא האורה וסלו. רב אמר בעשויין צובה. ושמואל אמר בעשויה שורה. אמר רבי יוסי תמן איתאמרת וכא לא איתאמרת. אמר רבי יונה אפילו הכא איתאמרת בקרובים. אמר ליה רבי מנא ואם בקרובין והא תנינן כדי שיהיה הבקר עובר בכליו. איתא חמי בשעה שהבקר עובר בכליו השרשין מהלכין מן הצד ובשעה שאין הבקר עובר בכליו אין השרשין מהלכין מן הצד.
  2. נאמר אף באורז ובדוחן ובפרגין ובשומשמין כן. רבי חונא בר חייא אמר שאי איפשר לעמוד עליו. מתיבין לחונה בר חייא והתני צובר את גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. אמר רבי יוסה קיימא חונה בר חייא. רבי יונה חונה בר חייא בשם שמואל כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך מעשר את מעשר אחד בשנה אחת ואין
    נאמר אף באורז ובדוחן ובפרגין ובשומשמין כן. רבי חונא בר חייא אמר שאי איפשר לעמוד עליו. מתיבין לחונה בר חייא והתני צובר את גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. אמר רבי יוסה קיימא חונה בר חייא. רבי יונה חונה בר חייא בשם שמואל כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך מעשר את מעשר אחד בשנה אחת ואין את מעשר שני מעשרות בשנה אחת. התיבון הרי פול המצרי הרי הוא שני מעשרות בשנה אחת. דתני צובר את גרנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו. אמר רבי זעירא כתיב שש שנים תזרע שדך ואספת ששה זרעין וששה אסיפין לא ששה זרעין ושבעה אסיפין. אמר רבי יונה בשיתה לי נן יכלין קיימין אלא בשבעה אלא כיני ששה זרעין ושבעה אסיפין לא ששה זרעין וחמשה אסיפין. התיבון הרי פול המצרי שהרי ששה זרעים וחמשה אסיפין. דתני צובר גורנו לתוכו ונמצא מעשר מזרעו על ירקו ומירקו על זרעו.
  3. מרבצין בעפר לבן דברי רבי שמעון רבי אליעזר בן יעקב אוסר. אתיא דרבי שמעון כרבנן ודרבי אליעזר בן יעקב כשיטתיה דתנינן תמן מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקו את כל השדה כולה. רבי מנא אמר לה סתם רבי אבין בשם שמואל בסתם חולקין. מה נן קיימין אם במרווחין דברי הכל אסור אם ברצופין דברי הכל מותר. אלא כי
    מרבצין בעפר לבן דברי רבי שמעון רבי אליעזר בן יעקב אוסר. אתיא דרבי שמעון כרבנן ודרבי אליעזר בן יעקב כשיטתיה דתנינן תמן מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקו את כל השדה כולה. רבי מנא אמר לה סתם רבי אבין בשם שמואל בסתם חולקין. מה נן קיימין אם במרווחין דברי הכל אסור אם ברצופין דברי הכל מותר. אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה. רבי ליעזר בן יעקב עבד לון כמרווחין ורבנין עבדין לון כרצופין. הא רבנין אמרין במרווחין אסור להשקות מהו להמשיך. נילף הדא דרבנן מן דרבי ליעזר בן יעקב כמה דרבי ליעזר בן יעקב אמר במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך כן רבנין אמרין מותר להמשיך ואסור להשקות. לא כן סברנן מימר במרווחין דברי הכל אסור והן עפר לבן לא במרווחין הוא אלא כאן בשביעית כאן במועד.
  4. הלכה: בנות שוח כו'. מהו בנות שוח פיטיריה. מה בכל שנה ושנה הן עושות או אחת לשלש שנים. בכל שנה ושנה הן עושות אלא שאין פירותיהן מגמרין אלא לאחר שלש שנים. כיצד הוא יודע. רבי יונה אמר משיקשר עליו חוט. תני שמואל תוחב בהן קיסמין.
  5. רבי בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא מעתה שליש הראשון לשעבר ושליש השיני לבא. אמר ליה שליש הראשון קשה לבוא מכיון שהוא בא מיד הוא גדל. אמר רבי בא באריס אומן ילף לה רבי זעירא. שמואל אמר שיתין יומין שיתה עליי שיתא יומין שיתין עליי. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מהוצאת עלין ועד הפגין חמשים יום מן הפגין ועד
    רבי בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא מעתה שליש הראשון לשעבר ושליש השיני לבא. אמר ליה שליש הראשון קשה לבוא מכיון שהוא בא מיד הוא גדל. אמר רבי בא באריס אומן ילף לה רבי זעירא. שמואל אמר שיתין יומין שיתה עליי שיתא יומין שיתין עליי. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מהוצאת עלין ועד הפגין חמשים יום מן הפגין ועד השיתין הנובלות חמשים יום מן השיתין הנובלות ועד התאנים חמשים. רבי אומר כולהן ארבעים ארבעים יום. לקט תאינה ואינו יודע אימתי חנטה אמר רבי יונה מונה מאה יומין למפריע אם חל לתוכן חמשה עשר בשבט והוא יודע אימתי חנטה.
  6. בית שמאי אומרים כו'. תני המוכר שור לחבירו ונמצא נוגחן רב אמר מקח טעות הוא ושמואל אמר יכיל הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך. מה אנן קיימין אם בשמכרו לאריס דברי הכל לחרישה מכר. אם בשמכרו לטבח דברי הכל לשחיטה מכר. אלא כי נן קיימין בשמכרו לסרסור. רב אמר מקח טעות הוא. שמואל אמר יכיל הוא מימר לשחיטה מכרתיו
    בית שמאי אומרים כו'. תני המוכר שור לחבירו ונמצא נוגחן רב אמר מקח טעות הוא ושמואל אמר יכיל הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך. מה אנן קיימין אם בשמכרו לאריס דברי הכל לחרישה מכר. אם בשמכרו לטבח דברי הכל לשחיטה מכר. אלא כי נן קיימין בשמכרו לסרסור. רב אמר מקח טעות הוא. שמואל אמר יכיל הוא מימר לשחיטה מכרתיו לך. מחלפה שיטתיה דרב מחלפא שיטתיה דשמואל. דאיתפלגון מכרה לו ביובל עצמו רב אמר קנה ויוצא מידו ביובל שמואל אמר לא קנה. מחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אמר קנה וכא הוא אמר לא קנה. תמן יובל מפורסם הוא ברם הכא מקח טעות הוא. מחלפא שיטתיה דשמואל תמן הוא אמר לא קנה וכא אמר קנה. לאי זה דבר מכרה לו לא לזריעה. ברם הכא יכול הוא מימור ליה לשחיטה מכרתיו לך.
  7. תני שלשים יום לא איתיי. מהו שלשים יום לא איתיי שמואל אמר במלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו עד שלשים יום. עאל רב יהודה ואמר טעמא קרבה שנת השבע שנת השמיטה לא היא שנת שבע ולא היא שנת השמיטה. מה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. שלא תאמר כל שלשים יום אינו רשאי לתובעו. לאחר שלשים יום בהשמט כספים וה
    תני שלשים יום לא איתיי. מהו שלשים יום לא איתיי שמואל אמר במלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו עד שלשים יום. עאל רב יהודה ואמר טעמא קרבה שנת השבע שנת השמיטה לא היא שנת שבע ולא היא שנת השמיטה. מה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. שלא תאמר כל שלשים יום אינו רשאי לתובעו. לאחר שלשים יום בהשמט כספים והוא לא יגבינו לפום כן צרך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא כן אמר רבי בא בר ממל רב עמרם רב מתנה בשם רב המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטתו. אשכח תני רבי ישמעאל קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע שנת השמיטה. ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה שלא תאמר כל שש שנים שדהו לפניי כרמו לפניי ולאחר שש שנים בהשמט כספים והוא לא יגבינו לפום כן צרך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה.
  8. המלוה על המשכון שמואל אמר אפילו על המחט. ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך. פרט למה שיש לאחיך תחת ידיך. ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך ולא המוסר שטרותיו לבית דין.

Jerusalem Talmud Terumot (7)

  1. פעמים שוטה [פעמים חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר] בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו. ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר. אתא עובדא קומי שמואל אמר כד דו חלום יתן גט. וישאול כרבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון בן לקיש אמר לכשישתפה דו בה דשמואל. מן דרבי שמעון בן לקיש דהוא אמר כד דו חלום יתן גט ותחלימני
    פעמים שוטה [פעמים חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר] בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו. ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר. אתא עובדא קומי שמואל אמר כד דו חלום יתן גט. וישאול כרבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון בן לקיש אמר לכשישתפה דו בה דשמואל. מן דרבי שמעון בן לקיש דהוא אמר כד דו חלום יתן גט ותחלימני והחייני.
  2. Jerusalem Talmud Terumot 2:1:13 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    תני רבי לעאיי אומר משום רבי ליעזר תורמין מן הטהור על הטמא בלח. כיצד כבש זיתים בטומאה והוא רוצה לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו ביצים ונותנו על פי חבית. ונמצא תורם מן המוקף. למה לי פחות מכביצה. אפילו כביצה לא פירורין אינון שלא יטמא זיתין הרבה. אמרו לו אין לך כל לח קרוי לח אלא יין וש
    תני רבי לעאיי אומר משום רבי ליעזר תורמין מן הטהור על הטמא בלח. כיצד כבש זיתים בטומאה והוא רוצה לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו ביצים ונותנו על פי חבית. ונמצא תורם מן המוקף. למה לי פחות מכביצה. אפילו כביצה לא פירורין אינון שלא יטמא זיתין הרבה. אמרו לו אין לך כל לח קרוי לח אלא יין ושמן בלבד. היך עבידא קורה אחת לשני בורות. שני קורות לבור אחד. ניחא קורה אחת לשני בורות. אלא שני קורות לבור אחד לא מתוך שניטמא מקצתן ניטמאו כולן. רבי לא בשם רבי לעזר תיפתר שהיה בליבו לעשות תפושה אחת ונמלך לעשותו שתי תפוסות. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דתימר בשניטמא משישלה ומשיקיפה שכבר נראו לתורמן בטהרה. אבל אם ניטמא עד שלא שילה ועד שלא קיפה לא בדא. רבי טבי רבי יאשיה בי רבי ינאי הלכה כרבי ליעזר. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיא הלכה כרבי ליעזר. רבי הונא רבי חנניה אין הלכה כרבי ליעזר. רבי יוסי בי רבי בון רב יהודה בשם שמואל אין הלכה כרבי ליעזר. אתא עובדא קומי רבי אימי ולא הורי אמר תרין כל קביל תרין אינון. אמרין ליה והא רבי יצחק בר נחמן הורי. אפילו כן לא הורי.
  3. תני בשפתים ולא בלב יכול שאני מוציא את הגומר בלב. תלמוד לומר לבטא. ושמואל אמר הגומר בליבו אינו חייב עד שיוציא בשפתיו. והתני כל נדיב לב זה הגומר בלב. אתה אומר זה הגומר בלב או אינו אלא המוציא בשפתיו. כשהוא אומר מוצא שפתיך תשמור הרי מוצא בשפתיו אמור. הא מה אני מקיים כל נדיב לב זה הגומר בלב. מה דאמר שמוא
    תני בשפתים ולא בלב יכול שאני מוציא את הגומר בלב. תלמוד לומר לבטא. ושמואל אמר הגומר בליבו אינו חייב עד שיוציא בשפתיו. והתני כל נדיב לב זה הגומר בלב. אתה אומר זה הגומר בלב או אינו אלא המוציא בשפתיו. כשהוא אומר מוצא שפתיך תשמור הרי מוצא בשפתיו אמור. הא מה אני מקיים כל נדיב לב זה הגומר בלב. מה דאמר שמואל לקרבן.
  4. הלכה: כתיב ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה מחומר השעורים. יכול תורם בחטים אחד משלשים ובשעורים אחד מששים. תלמוד לומר וכל תרומת כל שיהו כל תרומות שוות. שמואל אמר תן ששית על ששיתם ונמצא תורם אחד מארבעים. בינונית אחד מחמשים. אמר רבי לוי כתיב וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים. כל שאתה אוחז
    הלכה: כתיב ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה מחומר השעורים. יכול תורם בחטים אחד משלשים ובשעורים אחד מששים. תלמוד לומר וכל תרומת כל שיהו כל תרומות שוות. שמואל אמר תן ששית על ששיתם ונמצא תורם אחד מארבעים. בינונית אחד מחמשים. אמר רבי לוי כתיב וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים. כל שאתה אוחז ממקום אחד הרי הוא כזה. מה זה אחד מחמשים. אף מה שאת אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה. והרעה אחד מששים דכתיב וששיתם האיפה מחומר השעורים.
  5. הכל מודין במים שהוחמו שאסור. מה בין פת מה בין המים. כאן האור שולט וכאן אין האור שולט. כאן הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק. שמואל אמר מה יעשה לי רשע זה אין אני שותה אלא חמין. מילתיה אמר צונין שנעשו חמין מותרין. אמר רבי חנינה רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונין. מילתיה אמר חמין ונעשו צונין מו
    הכל מודין במים שהוחמו שאסור. מה בין פת מה בין המים. כאן האור שולט וכאן אין האור שולט. כאן הכלי מפסיק וכאן אין הכלי מפסיק. שמואל אמר מה יעשה לי רשע זה אין אני שותה אלא חמין. מילתיה אמר צונין שנעשו חמין מותרין. אמר רבי חנינה רשע זה דעתו נקייה ואינו שותה חמין שנעשו צונין. מילתיה אמר חמין ונעשו צונין מותרין. רבי אבהו בשם רבי יוחנן בין זה בין זה אסור. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן חמין כל זמן שמעלין הבל הרי אלו מותרין. אבל מים המגולין אף על פי שמחממן הרי אלו אסורין. מי כבשין ומי שלקות ומי תורמוסין הרי אלו מותרין. מים שהדיח בהן כבשין ושלקין ותרמוסין הרי אלו אסורין. הדיח בהן ענבים ואובשין לחולה אסור.
  6. מהו לצלות שני שפודין אחד של בשר שחוטה ואחד של בשר נבילה בתנור אחד. רב ירמיה אמר בשם רב אסור. ושמואל אמר בשם לוי מותר. פליגא מתניתין על רב. אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובות. לא אמרו אלא מפני התערובות. הא שלא מפני התערובות לא.
  7. מי צתרי רב אמר אסור ושמואל אמר מותר. אייכל שמואל לרב מי צתרי.

Jerusalem Talmud Maasrot (3)

  1. שמואל אמר דלעת שניקרה בבית אביה כל אותה הגומא אסורה. אף במכבדות תמרה כן. אמר רבי יוסי שאל יונתן בן חרשא איש גיניסר את רבן גמליאל וחכמים ביבנה. ניקורי רטב באביהן מה הן. אמרו לו כל אותו הדקל אסור. אמר רבי יוסי לכן צריכה בשניקרו כולן. שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן. אני אומר ענן של ציפורים שכן ע
    שמואל אמר דלעת שניקרה בבית אביה כל אותה הגומא אסורה. אף במכבדות תמרה כן. אמר רבי יוסי שאל יונתן בן חרשא איש גיניסר את רבן גמליאל וחכמים ביבנה. ניקורי רטב באביהן מה הן. אמרו לו כל אותו הדקל אסור. אמר רבי יוסי לכן צריכה בשניקרו כולן. שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן. אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו. רבי יונה בשם רבי שמעון חסידא ניקורי רטב באביהן אסור והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין.
  2. הלכה: שמואל אמר דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמר אין מתנה כמכר. אמר רבי יוסי דברי הכל היא. אישתאלית לאילין דבי רבי ינאי. ואמרין נהגין הוינן יהבין אילין לאילין בחקלא ואכלין ולא מתקנין. מיי כדון. כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן המעשרות.
  3. שמואל אמר קפרס אסור משום קליפין. ותני כן וערלתם ערלתו את פריו דבר שהוא עורל את פיריו. רב מפקד לאילין דבי רב אתי. רב המנונא מפקד לחברייא תי[ה]וון מפקדין לנשיכון כד הינון כבשין הדא קפריתא דיהוון מרימין אילין ביטיתא. אמר רבי בא אסברי רבי זעירא כל הקליפין גדילות עם הפרי וזה פרי מלמעלן וקליפין מלמטן.

Jerusalem Talmud Maaser Sheni (4)

  1. הלכה: תמן תנינן אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמיאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדו. וכא את אמר הכין. רבי יונה אמר איתפלגון רבי חייה בר יוסף ושמואל. חד אמר כאן דרך מכירה כאן דרך חילול. וחרנה אמר כאן בשהמוכר קיים. וכאן שהלך לו המוכר. ולא ידענא מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוסי בשם שמואל נקנ
    הלכה: תמן תנינן אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמיאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדו. וכא את אמר הכין. רבי יונה אמר איתפלגון רבי חייה בר יוסף ושמואל. חד אמר כאן דרך מכירה כאן דרך חילול. וחרנה אמר כאן בשהמוכר קיים. וכאן שהלך לו המוכר. ולא ידענא מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוסי בשם שמואל נקנה המקח. הרי הוא דאמר כאן דרך מכירה וכאן דרך חילול.
  2. רבי יוסי בשם שמואל נקנה המקח. רבי יוסי בן חנינה כיפורה. אמר רבי הילא מן מה דתנינן יאכל כנגדן הדא אמרה קדשו. אמר רבי יוסי מכיון שמשך נקנה המקח מיכן ואילך מקח אחד הוא. אמר רבי יודן צריך לחזור ולהקדישו. שהוא סבור לומר שמא קידשו ולא קידשו.
  3. שמואל אמר לא מצייא תנייה. אין יסב חד לעשרה צריך למיסב חדא למאת. אין יסב חדא למאת. צריך למיסב חדא לאלף. אין יסב חדא לאלף. צריך מיסב חדא לעשרה אלפין.
  4. הלכה: ולא טבל הוא. רבי הילא בשם שמואל זאת אומרת שהטבל קרוי קודש.

Jerusalem Talmud Challah (5)

  1. מהו שילקו על חלתן דבר תורה. רבי יונה בשם שמואל רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דאיתפלגון הפיגול והנותר ששחקן רבי יוחנן אמר לא ביטלו זה את זה. ורבי שמעון בן לקיש אמר ביטלו זה את זה. אמר רבי יוסי ולא דמיין. תמן אמר זה אסו
    מהו שילקו על חלתן דבר תורה. רבי יונה בשם שמואל רבי יוסי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דאיתפלגון הפיגול והנותר ששחקן רבי יוחנן אמר לא ביטלו זה את זה. ורבי שמעון בן לקיש אמר ביטלו זה את זה. אמר רבי יוסי ולא דמיין. תמן אמר זה אסור וזה אסור. ברם הכא שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו. וכבר ביטלו עד שלא נעשה איסור. אילו אמר עשה חמש עיסיות מחמשה מינין ועירבו. ואמר רבי שמעון בן לקיש אין לוקין על חלתן דבר תורה יאות.
  2. Jerusalem Talmud Challah 1:5:6 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    מתניתא אמרה בזמן שהרועין אוכלין ממנה. פעמים שאין הרועים אוכלין ממנה. רבי יוחנן אמר כל שעשה כעכין ותני כן עשאן כעכין חייבת עשאה לימודין פטורה. רבי בא בשם שמואל רבי אמי בשם רבי חייה רובא אפילו עשאה קלוסקין. והתנינן אם אין הרועין אוכלין ממנה. תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה.
  3. הדא אמרה עגבות אין בהן משום ערוה. הדא דאת אמר לברכה אבל להביט אפילו כל שהוא אסור. כהדא דתני המסתכל בעקיבה שלאשה כמסתכל בבית הרחם. והמסתכל בבית הרחם כילו בא עליה. שמואל אמר קול באשה ערוה מה טעם והיה מקול זנותה ותחנף הארץ וגו'.
  4. Jerusalem Talmud Challah 2:3:9 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    תני רבי לעאיי אומר משום רבי ליעזר תורמין מן הטהור על הטמא בלח. כיצד כבש זיתין בטומאה והוא מבקש לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו זתים ונותנו על פי חבית. ונמצא תורם מן המוקף. למה לי פחות מכביצה. אפילו כביצה ולא פירורין אינון. שלא לטמאות זיתים הרבה. אמרו לו אין לך קרוי לח אלא יין ושמן
    תני רבי לעאיי אומר משום רבי ליעזר תורמין מן הטהור על הטמא בלח. כיצד כבש זיתין בטומאה והוא מבקש לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו זתים ונותנו על פי חבית. ונמצא תורם מן המוקף. למה לי פחות מכביצה. אפילו כביצה ולא פירורין אינון. שלא לטמאות זיתים הרבה. אמרו לו אין לך קרוי לח אלא יין ושמן בלבד. היך עבידא קורה אחת לשתי בורות. שתי קורות לבור אחד. [ניחא קורה אחת לשני בורות. אלא שני קורות לבור אחד] מכיון שנטמא מקצתו אין כולו טמא. רבי הילא בשם רבי יסא תיפתר שהיה בדעתו לעשותן תפיסה אחת ונמלך ועשאן שתי תפיסות. אמר רבי יוסי בירבי בון הדא דתימר בשניטמא בששילה ומשקיפה שכבר נראה לתורמן בטהרה. אבל אם ניטמא עד שלא קיפה ועד שלא שילה לא בדא. רבי טבי רבי יאשיה בשם רבי ינאי הלכה כרבי לעזר. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה כרבי ליעזר. רבי הונא בשם רבי חנינה אין הלכה כרבי ליעזר. רבי יוסי בירבי בון רב יהודה בשם שמואל אין הלכה כרבי ליעזר. אתא עובדא קומיה ולא הורי אמר תרתיי כל קבל תרי אינון. אמרין ליה והא רבי יצחק בר נחמן מודי. אפילו כן לא הורי.
  5. Jerusalem Talmud Challah 4:4:13 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    אמר רבי יוחנן רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומה ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן. מאן אינון הרובין תרגמוניא. רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל חלת חוץ לארץ ותרומת חוץ לארץ אוכל ואחר כך מפריש. רבי בא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר. רבי הילא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומה בלבד. אבל לירקות או אפיל
    אמר רבי יוחנן רבותינו שבגולה היו מפרישין תרומה ומעשרות עד שבאו הרובין ובטלו אותן. מאן אינון הרובין תרגמוניא. רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל חלת חוץ לארץ ותרומת חוץ לארץ אוכל ואחר כך מפריש. רבי בא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומת דגן תירוש ויצהר. רבי הילא בשם שמואל לא חשו אלא לתרומה בלבד. אבל לירקות או אפילו לתרומה גדולה לא חשו. כהדא דתני איסי בן עקביה אומר מעשרות לירקות מדבריהן.

Jerusalem Talmud Orlah (6)

  1. רבי יונה בעי ולמה לא תנינן חלת דמיי כמה דתנינן חלה. לא ניתני חלת דמאי. והתנינן תרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר שלדמאי. רבי חנניה בשם שמואל דמאי צריך חלה. אמר לו רבי חייה בר לוליאני נוטל הוא דמיו מן השבט. אמר ליה כן אמר שמואל שהוא נוטל דמיו מן השבט. רבי מנא בשם רבי יוסי אינו נוטל דמיו מן השבט למחר הוא
    רבי יונה בעי ולמה לא תנינן חלת דמיי כמה דתנינן חלה. לא ניתני חלת דמאי. והתנינן תרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר שלדמאי. רבי חנניה בשם שמואל דמאי צריך חלה. אמר לו רבי חייה בר לוליאני נוטל הוא דמיו מן השבט. אמר ליה כן אמר שמואל שהוא נוטל דמיו מן השבט. רבי מנא בשם רבי יוסי אינו נוטל דמיו מן השבט למחר הוא מביא וודאי ואומר דמיי הוא כדי ליטול ממנו דמים.
  2. רבי יוחנן שאל לגמליאל זוגא נהיגין אתון מפקין חלה מן דמייא אמר ליה לא כן אמר שמואל אחוה דרב ברכיה בשעה שגזרו על הדמאי רוב העם מפרישין אותו לתוך בתיהן. אמר רבי יוסי בירבי בון תניי בית דין שתהא חלתו בצפון צפונו.
  3. הלכה: אבא בר ירמיה כהנא בר ירמיה בשם שמואל רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. גידולי ערלה שעיממו הרי אילו מותרות. ולאו מתניתא היא. אם חדש יותץ. אם ישן יוצן. רבי חנניא אמר לית כן. רבי מנא אמר אית כן. בשהביא עצים לחים וניגבו בקליפי ערלה.
  4. דבי רבי ינאי שאלין. דלעת שלקה בבית אביה מהו שתטבול למעשרות. לוי שאל מהו שתטמא טומאת אוכלין. שלקה במחותכת היא. מילתיה דשמואל אמר שהיא מטמא טומאת אוכלין. ואמר רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. תאנים וענבים שצמקו באביהן מטמאין טומאת אוכלין. והרודה מהן בשבת חייב משום קוצר.
  5. והערלה הלכה. שמואל אמר כהילכות המדינה. רבי יוחנן אמר הלכה למשה מסיני. רבי יסא בעא קומי רבי יוחנן. הלכה למשה מסיני ואת אמר הכין. אמר בשעה שניתנה הלכה לכך ניתנה. אמר אילולא סלקת לארץ דישראל אלא לשמוע דבר זה דיי.
  6. והכלאים מדברי סופרים. שמואל אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים מותר. רבי יוחנן אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים אסור. אמר רב חונא כד נחתון מערביא דתמן אמרונה בשם רבי יוחנן וקיימנוה. את חקותיי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים. שעטנז לא יעלה עליך. הקיש כלאי זרעים לכלאי בגדים וכלאי בהמה. מה כלאי
    והכלאים מדברי סופרים. שמואל אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים מותר. רבי יוחנן אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים אסור. אמר רב חונא כד נחתון מערביא דתמן אמרונה בשם רבי יוחנן וקיימנוה. את חקותיי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים. שעטנז לא יעלה עליך. הקיש כלאי זרעים לכלאי בגדים וכלאי בהמה. מה כלאי בגדים וכלאי בהמה שאין תלויין בארץ ונוהגין בארץ ובחוצה לארץ. אף כלאי זרעים אף על פי שהן תלויין בארץ נוהגין בארץ ובחוצה לארץ.

Jerusalem Talmud Bikkurim (2)

  1. Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:8 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי יוחנן בשם רבי הושעיה. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת. והא תנינן האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן. רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל. דרבי עקיבה היא. רבי יוסי בעי היי דן רבי עקיבה. אמר רבי מנא שמעית אבא תני. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת רבי עקיבה אומר קרייה מעכבת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. מה טעם אמרו הנח
    רבי יוחנן בשם רבי הושעיה. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת. והא תנינן האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן. רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל. דרבי עקיבה היא. רבי יוסי בעי היי דן רבי עקיבה. אמר רבי מנא שמעית אבא תני. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת רבי עקיבה אומר קרייה מעכבת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. מה טעם אמרו הנחה מעכבת מפני שהיא נוהגת בכל. רבי תנחומא רבי הונא בשם רבי לעזר. מפני ששנה עליה. אמר רבי אבא מרי תרתיי. חדא כרבי יודה וחדא כרבנין. חדא כרבי יודה. דרבי יודה אמר לצורך נשנית מפני שהיא נוהגת בכל. כרבנין דהינון מריין שלא לצורך נשנית מפני ששנה עליה.
  2. אמר רבי לעזר. אין התורה עומדת מפני בנה. שמואל אמר אין עומדין מפני חבר. רבי הילא רבי יעקב בר אידי הוון יתיבין. עבר שמואל בר בא וקמו לון מן קומוי. אמר לון. תרתיי גבכון. חדא שאיני זקן. וחדא שאין התורה עומדת מפני בנה.

Jerusalem Talmud Shabbat (38)

  1. Jerusalem Talmud Shabbat 1:1:17 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    העני חייב ובעל הבית פטור. רב יהודה בשם שמואל. והיא שתהא ידו שלעני בתוך עשרה לקרקע. אמר רבי זעירא. ברחוק מן הכותל ד'. אבל אם אינו רחוק מן הכותל ארבעה כרמלית הוא. רבי לעזר בשם רבי שמעון כרסנה. בשהיו פניו הפוכות לפלטיא. אבל אם היו פניו הפוכות לכותל כרמלית היא.
  2. ולא יקרא לאור הנר. שמואל אמר. לא שנו אלא אחד. הא שנים מאחר שהן יכולין למחות זה על ידי זה מותר. מתניתא דשמואל פליגא עלוי. אחד הנר שהוא יכול להטותו ואחד הנר שאינו יכול להטותו. עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר. אפילו כמה. על דעתיה דרבי לעזר אפילו גבוה כמה. אפילו נתון בבית אחד. אפילו נתון בספיקלה.
  3. Jerusalem Talmud Shabbat 1:4:12 אמר ליה שמואל dialogue
    יצחק בר שמואל בר מרתא נחת לנציבין. אשכח רבי שמלאי הדרומי יתיב ודריש. רבי ובית דינו התירו בשמן. שמואל קביל עלויי ואכל. רב לא אכל. אמר ליה שמואל. אכול. דלא כן אנא כתיב עלך זקן ממרא. אמר ליה. עד דאנא תמן אנא ידע מאן עירער עליה. רבי שמלאי הדרומי. אמר ליה. מהו מר ליה בשם גרמיה. לא בשם רבי ובית דינו. ואטר
    יצחק בר שמואל בר מרתא נחת לנציבין. אשכח רבי שמלאי הדרומי יתיב ודריש. רבי ובית דינו התירו בשמן. שמואל קביל עלויי ואכל. רב לא אכל. אמר ליה שמואל. אכול. דלא כן אנא כתיב עלך זקן ממרא. אמר ליה. עד דאנא תמן אנא ידע מאן עירער עליה. רבי שמלאי הדרומי. אמר ליה. מהו מר ליה בשם גרמיה. לא בשם רבי ובית דינו. ואטרח עלוי ואכל.
  4. שמואל אמר. לא שנו אלא בתוך י״ח. הא חוץ לי״ח אפילו קטן מבטל. התיבון. הרי שביעית. הרי חוץ לי״ח דבר. ורבי יוחנן מקשי לה. רבי קריספדא בשם רבי יוחנן. רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים. רבי (יונתן) [יוחנן] בעי. ולא כן תניין. שאין בית דין יכול לבטל את דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממ
    שמואל אמר. לא שנו אלא בתוך י״ח. הא חוץ לי״ח אפילו קטן מבטל. התיבון. הרי שביעית. הרי חוץ לי״ח דבר. ורבי יוחנן מקשי לה. רבי קריספדא בשם רבי יוחנן. רבן גמליאל ובית דינו התירו באיסור שני פרקים הראשונים. רבי (יונתן) [יוחנן] בעי. ולא כן תניין. שאין בית דין יכול לבטל את דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמניין. אתא רב אבון רב יהודה בשם שמואל. לא שנו אלא חוץ לי״ח. הא בתוך י״ח אפילו גדול אינו מבטל. מפני שעמדה להן בנפשותיהן. אמר רבי מנא. לא מסתברא דלא הואיל והוא אונס בטל. התיבון. הרי שמן. הרי בתוך י״ח. ורבי (יונתן) [יוחנן] מקשי לה. רב כהנא בריה דרבי חייה בר אבא. רבי אחא מטי בה בשם רבי יוחנן. שמן ביטלו מבוטל.
  5. Jerusalem Talmud Shabbat 1:6:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: בית שמאי אומרים. אין נותנין אונין שלפשתן בתוך התנור כול'. מהו מיתהני. אמר רבי אבהו. כגון אילין קורייאי דלא מקפדין. רב יהודה בשם שמואל. והיא שתהא היורה עקורה. אבל אם היתה היורה קבועה אסורה. מפני שהוא מתיירא שמא מתאכל ציבעו והוא מוסיף מוי. רבי שמואל בשם רבי אבהו. בית הלל ילפין מלאכת היתר ממלאכת
    הלכה: בית שמאי אומרים. אין נותנין אונין שלפשתן בתוך התנור כול'. מהו מיתהני. אמר רבי אבהו. כגון אילין קורייאי דלא מקפדין. רב יהודה בשם שמואל. והיא שתהא היורה עקורה. אבל אם היתה היורה קבועה אסורה. מפני שהוא מתיירא שמא מתאכל ציבעו והוא מוסיף מוי. רבי שמואל בשם רבי אבהו. בית הלל ילפין מלאכת היתר ממלאכת איסור. אילו עשה כן בשבת שמא אינו אסור. ודכוותה עשה כן מבעוד יום מותר.
  6. ולא בחלב. רב ברונא אמר. חלב מטיף לתוכו שמן כל שהוא ומדליק. יוסי בעי. מה אנן קיימין. אם במחוי. אפילו לא נתן לתוכו שמן. ותני שמואל. כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא. ואם בשאינו מחוי. אפילו נתן לתוכו שמן. אתא רב חנניה רב ברונא בשם רב. חלב מהותך וקירבי דגים מדליקין בהן. רבי חייה בר אשי עני מיתיה קומי
    ולא בחלב. רב ברונא אמר. חלב מטיף לתוכו שמן כל שהוא ומדליק. יוסי בעי. מה אנן קיימין. אם במחוי. אפילו לא נתן לתוכו שמן. ותני שמואל. כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא. ואם בשאינו מחוי. אפילו נתן לתוכו שמן. אתא רב חנניה רב ברונא בשם רב. חלב מהותך וקירבי דגים מדליקין בהן. רבי חייה בר אשי עני מיתיה קומי רב. אמר ליה. הן הויתה. אמר ליה. בעיי משח דזית. אמר ליה. ולא הוה לך קירבי דגים.
  7. תמן תנינן. הרוחץ במערה או במי טיבריא מסתפג אפילו בעשר לונטיות ולא יביאם בידו. שמואל אמר. מה יעביד הדין סבורא דלא יליף ולא שימש. והדא מתניתא קודם עד שלא התירו הבאת לונטיות. רבי ירמיה ורבי זעירה רב יהודה בשם שמואל. רבי התיר לונטיאות. תני. אין משתטפין לא בחמין ולא בצונין. אמר רבי יודה בר פזי. ודא מתנית
    תמן תנינן. הרוחץ במערה או במי טיבריא מסתפג אפילו בעשר לונטיות ולא יביאם בידו. שמואל אמר. מה יעביד הדין סבורא דלא יליף ולא שימש. והדא מתניתא קודם עד שלא התירו הבאת לונטיות. רבי ירמיה ורבי זעירה רב יהודה בשם שמואל. רבי התיר לונטיאות. תני. אין משתטפין לא בחמין ולא בצונין. אמר רבי יודה בר פזי. ודא מתניתא קודם עד שלא התירו חכמים חמי טיבריא. דתני הרוחץ בחמי טיבריא הוא מזלף על עצמו. אבל אחרים לא יזלפו לו. רבי שמעון בן מנסיא אומר. אף הוא לא יזלף על עצמו. מפני שהוא מרבה את ההבל ומכבד את הקרקע.
  8. אם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב כול'. חמין שהוחמו ביום טוב וכן חמין שהוחמו מערב שבת לשבת. רב ושמואל. חד אמר. מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. וחרנה אמר. מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל. מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. הוי רב דו אמר. מרחיץ בהן כל גופו איבר
    אם ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב כול'. חמין שהוחמו ביום טוב וכן חמין שהוחמו מערב שבת לשבת. רב ושמואל. חד אמר. מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. וחרנה אמר. מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל. מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. הוי רב דו אמר. מרחיץ בהן כל גופו איברים איברים.
  9. רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. הלכה כרבי יהודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי שמעון. בעון קומי רבי יוחנן. את מה את אמר. אמר לון. אני אין לי אלא משנה. כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת. רבי שמעון בן לקיש הורי באטרבוליס. מנורה קטנה מותרת לטלטלה. רבי חלבו ורבי אבהו. קומי רבי חלבו ל
    רבי ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. הלכה כרבי יהודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי שמעון. בעון קומי רבי יוחנן. את מה את אמר. אמר לון. אני אין לי אלא משנה. כל הנרות מיטלטלין חוץ מן הנר הדלק בשבת. רבי שמעון בן לקיש הורי באטרבוליס. מנורה קטנה מותרת לטלטלה. רבי חלבו ורבי אבהו. קומי רבי חלבו לא מעברין. קומי רבי אבהו מעברין. רבי יסא סלק גבי רבי תנחום בר חייא. בעא מיעברתיה קומוי. אמר ליה. בפנינו. רבי יוסה גלילייא סלק קומי יוסי בן חנינה. בעא מעברתיה. אמר ליה. מאן שרא לך. אשכחת רב ורבי יוחנן אילין דאסרין חדא. רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בן לקיש אילין דשרייה חדא. רבי לעזר בר חנינה. מעשה היה וטילטלו פומט מתחת הנר בשבת. מה אנן קיימין. אין כרבי מאיר. אפילו פומט יהא אסור. אין כרבי שמעון. אפילו נר יהא מותר. אלא כן אנן קיימין כרבי יודה. דרבי יודה דו אמר. נר מאוס. פמוט אינו מאוס.
  10. אמר רבי שמעון ברבי. אני לא שמעתי מאבא. אחותי אמרה לי משמו. ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל. אבל אין כופין עליה את הכלי. ושמואל אמר. כופין עליה כלי. אמר רבי מנא. ובלבד שלא יהא הכלי נוגע בגופה שלביצה.
  11. הלכה: חמור יוצא במרדעת כול'. שמואל אמר. בקשורה לו מערב שבת. חנין מגופתייה אמר קומי שמואל. רב חייא בר אשי לא נהיג כן. אמר ליה. נהיג רב בקלסטירין. דתני. זכרים יוצאין בקלסטירין. התיב רבי אחא בר פפא קומי רבי זעירא. והא תני. חבל שהוא קשור בפרה קושרין אותו באבוס. באבוס קושרין אותו בפרה. ניחא בפרה קושרין א
    הלכה: חמור יוצא במרדעת כול'. שמואל אמר. בקשורה לו מערב שבת. חנין מגופתייה אמר קומי שמואל. רב חייא בר אשי לא נהיג כן. אמר ליה. נהיג רב בקלסטירין. דתני. זכרים יוצאין בקלסטירין. התיב רבי אחא בר פפא קומי רבי זעירא. והא תני. חבל שהוא קשור בפרה קושרין אותו באבוס. באבוס קושרין אותו בפרה. ניחא בפרה קושרין אותו באבוס. באבוס קושרין אותו בפרה. ולא נמצא משתמש בצדדי בהמה בשבת. אמר רבה. תיפתר בקשרין שאינן שלקיימא. אמר רבי יוסי. שנייא היא צדדי בהמה בין קשר שהוא שלקיימא בין קשר שאינו שלקיימא. אמר רבי שמי. תיפתר כרבי שמעון בן אלעזר. דתני. רבי שמעון בן אלעזר אומר. מותר לשתמש על צדדי בהמה בשבת. היא צדדי בהמה היא צדדי אילן. אמר רבי מנא. קיימתיה במספק חבל על חבל.
  12. Jerusalem Talmud Shabbat 5:3:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אמר רבי בא. מפני החשד. שלא יהו אומרים. איש פלוני יצא לעשות מלאכתו בשבת. אסי אמר. לכלאים נצרכה. רב יהודה בשם שמואל אמר. מידו אסור ומצואר בהמה מותר. שאין לבהמה כרוך אל צואר בהמה אסור. משולשל מצואר בהמה מותר. רב הונא ורב יהודה תריהון בשם שמואל. חד אמר. מידו אסור ומצואר בהמ
    לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך. אמר רבי בא. מפני החשד. שלא יהו אומרים. איש פלוני יצא לעשות מלאכתו בשבת. אסי אמר. לכלאים נצרכה. רב יהודה בשם שמואל אמר. מידו אסור ומצואר בהמה מותר. שאין לבהמה כרוך אל צואר בהמה אסור. משולשל מצואר בהמה מותר. רב הונא ורב יהודה תריהון בשם שמואל. חד אמר. מידו אסור ומצואר בהמה מותר. וחורנה מחלף. מאן דמר. מידו אסור. משום משוי בשבת. ומצואר בהמה מותר. שאין לבהמה משוי בשבת. ומאן דמר מידו מותר. מפני שאיפשר. ומצואר בהמה אסור. שהוא מצוה על שביתת בהמתו כמוהו. שנאמר למען ינוח שורך וחמורך כמוך.
  13. Jerusalem Talmud Shabbat 5:4:7 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים. רבי בא ורבי שמואל תריהון אמרין. דברי חכמים. אפילו להימשך בה אסור. רבי בא בשם שמואל. אם היתה קרנה קדוחה מותר. אמר רבי יוסי. קשייתה קומי רבי בא ומר. לא תנינן אלא הנקה בחטם. רבי זעירה בשם שמואל. שור שעיסוקו רע יוצא בפרומביא שלו. ו
    פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים. רבי בא ורבי שמואל תריהון אמרין. דברי חכמים. אפילו להימשך בה אסור. רבי בא בשם שמואל. אם היתה קרנה קדוחה מותר. אמר רבי יוסי. קשייתה קומי רבי בא ומר. לא תנינן אלא הנקה בחטם. רבי זעירה בשם שמואל. שור שעיסוקו רע יוצא בפרומביא שלו. ורבותינו שבגולה נהגו כן. רבי לייא רב יהודה בשם שמעון בר חייא. כלב יוצא בסוגר שלו. אם לחכות בו אסור. אם בשביל שלא לאכול אפסרו מותר.
  14. הלכה: במה אשה יוצאה כול'. רב נחמן בר יעקב אמר. על ידי שהיא מתרתן שהן חצין בנידתה והיא שכיחה ומהלכת בהן ארבע אמות. אמר רבי מנא. בקדמייתא הוינן אמרין. על ידי שהיא מתרת את התפור. ולא הוינן אמרין כלום. תני רבי הושעיה. חותל של תמרים קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור. תמן תנינן. אילו חוצצין באדם. חוטי צמר וחוטי
    הלכה: במה אשה יוצאה כול'. רב נחמן בר יעקב אמר. על ידי שהיא מתרתן שהן חצין בנידתה והיא שכיחה ומהלכת בהן ארבע אמות. אמר רבי מנא. בקדמייתא הוינן אמרין. על ידי שהיא מתרת את התפור. ולא הוינן אמרין כלום. תני רבי הושעיה. חותל של תמרים קורע ומתיר ובלבד שלא יקשור. תמן תנינן. אילו חוצצין באדם. חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות. שמואל אמר. לית כאן שלשיער. על דעתיה דרבי יהודה אלא שלצמר. הא שלשיער דברי הכל אין חוצצין. רבי בא בשם רב יהודה רבי זעורא בשם רבנין. היתה נימא אחת. חוצצת. שתים ספק. שלש אינן חוצצות.
  15. בזמן שאין ברגלו מכה. הא אם יש ברגלו מכה הוא נותן. על אי זה מהן הוא נותן. שמואל אמר. על אותה שאין בה מכה הוא נותן. אם אומר את. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. מאן צייר ליה דלא יתן על חורתיה. רבי יוחנן אמר. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. שמעון בר בא הוה משמש קומי רבי יוחנן והוה מושיט ליה סנדליה כהדא דתני ב
    בזמן שאין ברגלו מכה. הא אם יש ברגלו מכה הוא נותן. על אי זה מהן הוא נותן. שמואל אמר. על אותה שאין בה מכה הוא נותן. אם אומר את. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. מאן צייר ליה דלא יתן על חורתיה. רבי יוחנן אמר. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. שמעון בר בא הוה משמש קומי רבי יוחנן והוה מושיט ליה סנדליה כהדא דתני בדרך הארץ. כשהוא נועל נועל שלימין ואחר כך נועל שלשמאל. וכשהוא חולץ חולץ שלשמאל ואחר כך חולץ שלימין. אמר ליה רבי יוחנן. בבלייא. לא תעבד כן. שהראשונים לא היו עושין כן. אלא כשהוא נועל נועל שלשמאל ואחר כך נועל שלימין. שלא תהא נראית שלימין פגומה. הדא אמרה. על אותה שיש בה מכה הוא נותן. אמר ליה. אין בבלייא דקמתיה עליה.
  16. הלכה: שמואל אמר. יוצאין בו משום סנדל ונכנסין בו לעזרה. רבי ינאי מקשה. יוצאין בו משום סנדל. והוא סנדל. נכנסין בו לעזרה. ואינו סנדל. אמר רבי בעא. עד די הוות מקשה לה על דשמואל קשייתה על דמתניתין. סמוכות שלו טמאין מדרס. יוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה. אמר רבי מנא. אמור סופה דלית היא פליגא על דשמואל.
    הלכה: שמואל אמר. יוצאין בו משום סנדל ונכנסין בו לעזרה. רבי ינאי מקשה. יוצאין בו משום סנדל. והוא סנדל. נכנסין בו לעזרה. ואינו סנדל. אמר רבי בעא. עד די הוות מקשה לה על דשמואל קשייתה על דמתניתין. סמוכות שלו טמאין מדרס. יוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה. אמר רבי מנא. אמור סופה דלית היא פליגא על דשמואל. כסא סמוכות שלו טמאין מדרס. אין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה. אנקטמין טהורין ויוצאין בהן. מהו אנקטמין טהורין. אמר רבי אבהו. הונוס קטמין חמרא דיידה.
  17. רבי חייה בשם רבי יוחנן. דגים שסחטן. אם לגופן פטור. ואם להוציא ציר חייב. רבא אמר. כבשים שסחטן. אם לגופן מותר. ואם למימיהן אסור. שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. שמואל אמר. אחד כבשים ואחד שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. אמר רבי חזקיה. הדא דרב פליגא על דרבי יוחנן. אמר ליה רבי מנא. למה. דההן אמר אסור
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. דגים שסחטן. אם לגופן פטור. ואם להוציא ציר חייב. רבא אמר. כבשים שסחטן. אם לגופן מותר. ואם למימיהן אסור. שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. שמואל אמר. אחד כבשים ואחד שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. אמר רבי חזקיה. הדא דרב פליגא על דרבי יוחנן. אמר ליה רבי מנא. למה. דההן אמר אסור ומותר. דההן אמר חייב ופטור.
  18. רבי זעירא רב חייה בר אשי בשם שמואל. המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירא. לא מסתברא דלא משום מרקד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעירא. ומה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרין מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה. שהותר מכלל ברירה הותר מכלל שימור.
    רבי זעירא רב חייה בר אשי בשם שמואל. המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירא. לא מסתברא דלא משום מרקד. רבי יונה ורבי יוסה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעירא. ומה המרקד קמח מלמטן וסולת מלמעלן. אף המשמר יין מלמטן ושמרין מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה. שהותר מכלל ברירה הותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר מכלל שימור אף נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר מכלל הרקדה. דמר רבי חנינא בן יקא בשם רב יהודה. אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי הנפה. אין תימר משום מרקד הוא. יהא אסור. אמר רבי יוסה בירבי בון. ודלא כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. אבל במכשירי אוכל נפש התירו. בעייא דא מילתא. מהו לשנות את הקמח לאחורי הנפה כרבנן.
  19. אמר רבי חנינה. לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפרין. אמר רבי יונה. חכים אנא לה. דבית רבי ינאי הוון מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית טברנית הישנה. אמר רבי יוחנן. הדא דידן הוות. ולמה לא אמר. עתיקתא. בגין דהוות ביומוי. אית דאמרין. דהוות זעירא ורבת וזערת. ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו שלכוס. ר
    אמר רבי חנינה. לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפרין. אמר רבי יונה. חכים אנא לה. דבית רבי ינאי הוון מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית טברנית הישנה. אמר רבי יוחנן. הדא דידן הוות. ולמה לא אמר. עתיקתא. בגין דהוות ביומוי. אית דאמרין. דהוות זעירא ורבת וזערת. ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו שלכוס. רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. אצבעים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. תני. יבש כזית. דברי רבי נתן. רבנן דקיסרין בשם רבי יוסה בירבי בון בשם רבי יוחנן. אתיא דרבי נתן כרבי שמעון. כמה דרבי שמעון אומר. ברביעית. כן רבי נתן אומר. ברביעית. לכשיקרש יהא בו כזית.
  20. הלכה: ד. מהו חרסית. חוורה. שמואל אמר. עפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה. תני שמואל. עפר ואפר כדי לכסות בו דם צפור קטנה.
  21. תני. חרש כל שהוא גמי כל שהוא מותר לטלטלן בתוך הבית. רבי זעורא בשם שמואל. ובלבד מן המוכן. ותני כן. מגופת חבית וחרסיה מותר לטלטלן בתוך הבית. השליכן לאשפה אסור ליגע בהן.
  22. אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תניי דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כורחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסה. כל שעה הוה רבי זעירא רבי אומר לי. תני מתניתך. ולא עוד
    אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תניי דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כורחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסה. כל שעה הוה רבי זעירא רבי אומר לי. תני מתניתך. ולא עוד אלא שמזלפין חמים על גבי מכה בשבת. אם אומר שמרחיצין את המילה. מה בין מכתו שלגדול למכתו שלקטן.
  23. רבי אבהו בשם רבי אלעזר. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. רבי אבין בשם רבי אבהו. טעמא דרבי אלעזר בן עזריה. ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתוב כאן. אלא בהיותם כואבים. בשעה שכל איבריהם כואבים עליהם. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקדין לחייתא. כל שיקויין דאתון עבדין בחולא עבדין ב
    רבי אבהו בשם רבי אלעזר. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. רבי אבין בשם רבי אבהו. טעמא דרבי אלעזר בן עזריה. ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתוב כאן. אלא בהיותם כואבים. בשעה שכל איבריהם כואבים עליהם. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקדין לחייתא. כל שיקויין דאתון עבדין בחולא עבדין בשובתא. לכן צריכה. אפילו ביום השלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר. מפני הסכנה. רבי יוסה בעי. אם מפני סכנה מחמין לו חמין. רבי יוסי בירבי בון בשם רבנן תמן. מחמין לו חמין בשבת. ותני כן. מחמם הוא אדם לונטית ונותנה על גבי מכה בשבת. לא יטול אדם עריבה מליאה חמין ויתנינה על גבי מעיו בשבת. רבי יהושע בן לוי אמר. לית כאן אלא מותר.
  24. אמר רבי מנא קומי רבי יוסה. תיפתר בפרוץ. אמר ליה. והא תנינן. קופה. אית לך מימר. קופה פרוצה. מיי כדון. אין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד. חזקיה אמר. הוציא חבילה מרשות היחיד לרשות הרבים. עד שלא הניחה ברשות הרבים היה ראשה למעלה מעשרה. הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים פטור. אמר רבי שמוא
    אמר רבי מנא קומי רבי יוסה. תיפתר בפרוץ. אמר ליה. והא תנינן. קופה. אית לך מימר. קופה פרוצה. מיי כדון. אין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד. חזקיה אמר. הוציא חבילה מרשות היחיד לרשות הרבים. עד שלא הניחה ברשות הרבים היה ראשה למעלה מעשרה. הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים פטור. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הוציא קורה מרשות היחיד לרשות הרבים. עד שלא הניחה ברשות הרבים נכנס ראשה לרשות היחיד אחרת. הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים פטור. אמר רבי יוחנן. אבן שהיא נתונה ברשות הרבים גבוה עשרה ורחבה ארבעה המשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה חייב. שמואל אמר. קופה שהיא מליאה פירות ונתונה ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה המשתמש מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור. מה פליג. כאן כשהפכה על צדה. וכאן בשלא הפכה על צידה. רבי בון בר חייה בעי. עקר אבן ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה מה את עבד לה. כמשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה ומרשות הרבים לרשות הרבים אחרת. רבנן דקיסרין אמרין. רבי יוחנן בעי. נתן חמשה על גבי חמשה מה את עבד לון. כמשתמש מרשות היחיד לכרמלית. מכרמלית לרשות היחיד. מרשות היחיד לרשות היחיד אחרת.
  25. שמואל אמר. לא שנו אלא למטה מעשרה. הא למעלה מעשרה אסור. מילתיה דרבי אלעזר אמרה. אפילו למעלה מעשרה מותר. דאמר רבי אילא בשם רבי אלעזר. מעגלות למד רבי עקיבה. ועגלות לאו למעלה מעשרה אינין. אית תניי תני. כיצד. אית דלא תני. כיצד. על דעתיה דרבי אלעזר אית כאן כיצד. על דעתיה דשמואל לית כאן כיצד.
  26. שמואל אומר. המלחים את התירצין חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאה בשבת חייב חטאת בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניא בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אמר את שלא יחזיר. אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. בלבד שלא יחזיר כל צרכו. אמר רבי יוסי בר בון.
    שמואל אומר. המלחים את התירצין חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאה בשבת חייב חטאת בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניא בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אמר את שלא יחזיר. אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. בלבד שלא יחזיר כל צרכו. אמר רבי יוסי בר בון. כשאין שם פתח. אבל אם יש שם פתח משתמש כנגד הפתח.
  27. רבי שמי בעי. מהו לכפות עליו כלי. ייבא כהיא דאמר רבי שמעון בירבי ינאי. אני לא שמעתי מאבא. אחותי אמרה לי משמו. ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל. אבל אין כופין עליה כלי. שמואל אמר. אף כופין עליה כלי. רבי שמי בעי. מהו לקושרו בחבל. ייבא כהיא דאמר רבי שמעון בן אלעזר. מותר להשתמש על צידד
    רבי שמי בעי. מהו לכפות עליו כלי. ייבא כהיא דאמר רבי שמעון בירבי ינאי. אני לא שמעתי מאבא. אחותי אמרה לי משמו. ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל. אבל אין כופין עליה כלי. שמואל אמר. אף כופין עליה כלי. רבי שמי בעי. מהו לקושרו בחבל. ייבא כהיא דאמר רבי שמעון בן אלעזר. מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת. היא צידדי בהמה היא צידדי אילן. כל שמותר להשתמש על צידדי בהמה מותר לקושרו. כל שאסור להשתמש על צידדי בהמה אסור לקושרו.
  28. חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. והתני. החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא. [רבי זעירא] לא אמר כן. אלא רבי זעורא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשב
    חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. והתני. החושש שיניו לא יגמא בהן חומץ. ולא מן השפה ולפנים הוא. [רבי זעירא] לא אמר כן. אלא רבי זעורא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשבת. רבי חייה בר מדייה רבי יונה רבי זעירא רבא בר זוטרא רבי חנינא בשם רבי. מעלין בנות אזנים בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן. עין שמרדה מרפין אותה בשבת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. גבות ידים וגבות רגלים סכנה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ההן סימוקא סכנה. אמר רבי אבון. לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת. רב אמר. ההן חמרא לבר מן עיינא שרי. לגו מן עיינה אסיר. שמואל אמר. ההן רוק תפל אסור ליתן על גבי העין בשבת. מינה את שמע לחזזיתה. רבנן דקיסרין אמרי. הדא אורדענה סכנה. רבי חזקיה עכייה בשם רבנן דקיסרין. הדא עכשמוניתה סכנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. הדא גומרתא סכנה. אמר רבי ירמיה. נותנין עליה חמץ בפסח. ההן בלעה שרי מיפקתיה בשובתא. אמר רבי יוסה. מתניתא אמרה כן. מחט של יד ליטול בה את הקוץ. דלא כן. מה בין קוץ ומה בין בלע. וההן דעיינה שאלון לרבי ירמיה. אמר לון. הא רבי בא קומיכון. שאלון ליה ושרא. אמר לון. אוף אנא שרי.
  29. הלכה: כופין קערה על גבי הנר. ייבא כיי דמר רבי שמעון ברבי ינאי. אני לא שמעתי מאבא. אחותי אמרה לי משמו. ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה בשביל שלא תתגלגל. אבל אין כופין עליה את הכלי. שמואל אמר. אף כופין עליה את הכלי.
  30. Jerusalem Talmud Shabbat 17:1:7 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    כל שניטל בשנים מטלטלין אותן. בשנים בארבעה ובחמשה אסור. אמר. רבי זעורא. מכיון דאת אמר. בשנים מותר. אפילו בארבעה ובחמשה מותר. מה דמר רבי מנא. (אמר) [בימי] רבי יוסה הוון טלייא טעינין ספסלה דרבי יודה בר פזי וסבייא מסייעין להון. רבי לעזר בשם רבי חנינה. מעשה היה וטילטלו קרון של בית רבי בשבת. ולאו כלי הוא.
    כל שניטל בשנים מטלטלין אותן. בשנים בארבעה ובחמשה אסור. אמר. רבי זעורא. מכיון דאת אמר. בשנים מותר. אפילו בארבעה ובחמשה מותר. מה דמר רבי מנא. (אמר) [בימי] רבי יוסה הוון טלייא טעינין ספסלה דרבי יודה בר פזי וסבייא מסייעין להון. רבי לעזר בשם רבי חנינה. מעשה היה וטילטלו קרון של בית רבי בשבת. ולאו כלי הוא. שלא תאמר. הואיל ואין תשמישן אלא על גב מקומן אין מטלטלין אותן בשבת. רב יהודה בשם שמואל. קופות הגדולות וסוגין הגדולים מטלטלין אותן בשבת. שלא תומר. הואיל ותשמישן במקומן אין מטלטלין אותן. רבי אבא בשם שמואל. מכבש מיטות מטלטלין אותן בשבת. רבי בא בשם רב. כובד העליון והתחתון מטלטלין אותן חוץ מן העומדין. אמר רבי בא. הדא דתימר בעומדין ששם. אבל בעומדין שבן מותר. רבי זעורה בשם רב יהודה בשם רב. קנים וחבלים של קורייס מטלטלין אותן בשבת. מה דרבי יוסה אמר. רבי יוחנן שאל לרבי יהודה בן לוי. מהו לטלטל כלי קורייס בשבת. אמר ליה. מטלטלין. רבי יודה בן פזי לא אמר כן אלא רבי יוחנן שאל לרבי יהודה בן לוי. מהו לטלטל כלי קורייס בשבת. אמר ליה. אין מטלטלין. אמר ליה. למה. אמר ליה. מפני שאין מטלטלין.
  31. הלכה: דבי רבי ינאי אמרי. קנה שהתקינו להיות בודק הזיתין. כיצד היה יודע. אם מלוכלך במשקה בידוע שנגמרה מלאכת המעטן. ואי לא. בידוע שלא נגמרה מלאכת המעטן. אמר ליה רבי מנא. לא תני שמואל אלא להיות שולה בו הזיתין. קנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון. נימר. אם היה קשור ותלוי פוקקין בו. ואילא אין פוקקין בו. רבן ש
    הלכה: דבי רבי ינאי אמרי. קנה שהתקינו להיות בודק הזיתין. כיצד היה יודע. אם מלוכלך במשקה בידוע שנגמרה מלאכת המעטן. ואי לא. בידוע שלא נגמרה מלאכת המעטן. אמר ליה רבי מנא. לא תני שמואל אלא להיות שולה בו הזיתין. קנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון. נימר. אם היה קשור ותלוי פוקקין בו. ואילא אין פוקקין בו. רבן שמעון בן גמליאל אומר. מותקן אף על פי שאינו קשור ותלוי. ולא כן אמר רבי יוחנן. משכני חילפיי והראני נגר משל בית רבי קשור אף על פי שאינו תלוי. אמר רבי יודן. מכיון שניטלו וניתנו לתוך ידו נעשה כמפתח.
  32. ומחללין עליה את השבת. שמואל אמר. עושין לה מדורה אפילו בתקופת תמוז.
  33. הלכה: אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תני דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כרחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסי. כל שעה רבי זעירא רבי בא אמר לי. תני מתניתך. ולא עוד אלא
    הלכה: אנן תנינן. מרחיצין את הקטן. תני דבית רב. מרחיצין את המילה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כמי שהוא אומר. מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה. על כרחך את אומר. מרחיצין את הקטן. תני שמואל. אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. אמר רבי יוסי. כל שעה רבי זעירא רבי בא אמר לי. תני מתניתך. ולא עוד אלא שמזלפין מים על גבי מכה בשבת. אם אמר את שמרחיצין את המילה. מה בין מכתו של גדול למכתו של קטן.
  34. רבי אבהו בשם רבי אלעזר. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. רבי בון בשם רבי אבהו. טעמא דרבי אלעזר בן עזריה. ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתיב כאן אלא בהיותם כואבים. מלמד שכל איבריהם כואבים עליהן. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקדין לחייתא. כל שקויין דעבדין לחולה בשבתא. עבדין אפ
    רבי אבהו בשם רבי אלעזר. הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. רבי בון בשם רבי אבהו. טעמא דרבי אלעזר בן עזריה. ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתיב כאן אלא בהיותם כואבים. מלמד שכל איבריהם כואבים עליהן. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי אלעזר ורבי יוחנן מפקדין לחייתא. כל שקויין דעבדין לחולה בשבתא. עבדין אפילו ביום השלישי שחל להיות בשבת. שמואל אמר. מפני הסכנה. מחמין לו חמין. רבי יוסי בר בון בשם רבנין דתמן. מחמין לו חמין בשבת. ותני כן. מחמין הוא אדם אלונטית ונותנה על גבי מעיים בשבת. לא יטול אדם עריבה מלאה חמין ויתננה על גבי מעיים בשבת. רבי יהושע בן לוי אמר. לית כאן אלא מותר.
  35. שמואל אמר. אחזתו חמה ממתינין לו שלשים יום. אותן שלשים יום מהו להאכילו חלב תרומה. מהו לסוכו שמן תרומה. נישמעינה מן הדא. הערל וכל הטמאין לא יאכלו בתרומה. נשיהם ועבדיהם יאכלו. רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייה. אין עורלה אלא מיום השמיני ולהלן. ותני כן. כל שלשים יום אסור להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן תרומה.
    שמואל אמר. אחזתו חמה ממתינין לו שלשים יום. אותן שלשים יום מהו להאכילו חלב תרומה. מהו לסוכו שמן תרומה. נישמעינה מן הדא. הערל וכל הטמאין לא יאכלו בתרומה. נשיהם ועבדיהם יאכלו. רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייה. אין עורלה אלא מיום השמיני ולהלן. ותני כן. כל שלשים יום אסור להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן תרומה. לילי שמיני מה את עבד ליה. ממה דתני. לילי שמיני בנכנס לדיר להתעשר. הדא אמרה. לילי שמיני כשמיני. ותני כן. כל שבעת הימים מותר להאכילו חלב תרומה ולסוכו שמן תרומה.
  36. הלכה: אילו ציצין המעכבין את המילה. רבי אבונא בשם רב ירמיה. בחופה רוב גובהה שלעטרה. רבי יוסה בן חנינא אומר. בחופה רוב גובה עטרה. רבי טביי בשם שמואל. בודקין אותו בשעה שמתקשה.
  37. רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם שמואל. המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירא. לא מסתברא אלא משום מרקיד. רבי יוסי ורבי יונה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעירא. מה המרקד קמח למטן וסולת למעלן. אף המשמר יין למטן ושמרים למעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה. שהותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הו
    רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם שמואל. המשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירא. לא מסתברא אלא משום מרקיד. רבי יוסי ורבי יונה תריהון אמרין. בקדמיתא הוינן אמרין. יאות אמר רבי זעירא. מה המרקד קמח למטן וסולת למעלן. אף המשמר יין למטן ושמרים למעלן. ולא הוינן אמרין כלום. למה. שהותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור. הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. הותר מכלל שימור נותנין לתלויה ביום טוב. ולא הותר מכלל הרקדה. דמר רבי חנינה ברוקה בשם רב יהודה. אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי נפה. אין תימר. משום מרקיד הוא. יהא אסור. אמר רבי יוסה בירבי בון. ודלא כרבי יודה. דתני בשם רבי יודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. בעייא דא מילתא. מהו לשנות קמח לאחורי הנפה כרבנן.
  38. רב הונא אמר. מי חלתית מותר לשתותה בשבת. שמואל אמר. חלתית עצמה מאכל בריאים (הוא) [היא]. רב הונא אמר. מאן דאכל מתקל זוזא מיניה מסתכן ועורו נחלץ. רבי בא אכל מתקל זוזא מינה ופרש לנהרא.

Jerusalem Talmud Eruvin (30)

  1. רבי אחא רבי חיננא בשם כהנא. [אין] הלכה כרבי יודה. דלא כן מה אנן אמרין. רבי יודה וחכמים תהא הלכה כרבי יודה. אלא בגין דאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין. ואמר רבי נחמן בר יצחק בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. ומקשינן עליה. לא כן אמר רבי יעקב בר א
    רבי אחא רבי חיננא בשם כהנא. [אין] הלכה כרבי יודה. דלא כן מה אנן אמרין. רבי יודה וחכמים תהא הלכה כרבי יודה. אלא בגין דאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין. ואמר רבי נחמן בר יצחק בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. ומקשינן עליה. לא כן אמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין. לא כן אמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי. וקשיינן עלה. סברין מימר. יחיד אצל יחיד. הא יחיד אצל חכמים לא. אתא רבי יעקב בר אחא. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי יוחנן בן נורי ואפילו חכמים החלוקין עליו. וכא תהא הלכה כרבי יודה ואפילו חכמים החלוקים עליו. שמואל אמר. הלכה כדברי המיקל בעירובין. אמר ליה רב חייה בר אשי. כגון ההיא דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת. דברי רבי יודה. וחכמים אוסרין. אמר ליה. לא עירובין אמרתי אלא מחיצות. סבר כהנא כהדא דשמואל. לפום כן צרך מימר. אין הלכה כרבי יודה.
  2. אכסדרא שנפרצה למלואה לרשות הרבים. רבי לא [רב] ורבי יוחנן תריהון אמרין. מטלטלין בכולה. שמואל אמר. אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסי. ולא מודי שמואל במבוי שהוא מקורה למעלה מעשרים אמה שהוא כשר. אלא מיסבור סבר שמואל. והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים. אתא רבי אחא רבי חיננא בשם רבי הושעיה. והוא
    אכסדרא שנפרצה למלואה לרשות הרבים. רבי לא [רב] ורבי יוחנן תריהון אמרין. מטלטלין בכולה. שמואל אמר. אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. אמר רבי יוסי. ולא מודי שמואל במבוי שהוא מקורה למעלה מעשרים אמה שהוא כשר. אלא מיסבור סבר שמואל. והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים. אתא רבי אחא רבי חיננא בשם רבי הושעיה. והוא שיהא הכשר הקורה בתוך עשרים. אמר רבי יוסי. ואפילו דסבר שמואל במבוי המקורה למעלה מעשרים אמה כשר. לא דמי מבוי לאכסדרא. מבוי נעשה לתשמיש בתים. אכסדרא לא נעשית אלא לתשמיש דבר. אילו מבוי שאינו מקורה ונתן הקורה בתוך עשרים שמא אינו כשר. אילו אכסדרה שאינה מקורה ונתן הקורה בתוך עשרים שמא כלום הוא.
  3. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. בית שמי אומרים. דלת מיכן ודלת מיכן. וכשהוא מכניס מוציא ונועל. ובית הלל אומרים. דלת מיכן וצורת פתח מיכן. אמר שמואל. הלכה כחנניה בן אחי רבי יהושע. ולא דא היא קדמייתא. אמר רבי בא. על ידי דלת הוא ננעול. הורי רבי אחא בההן דעבד צורת פתח שהוא צריך להיכנס לפנים מארבע אמות. רבי א
    חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. בית שמי אומרים. דלת מיכן ודלת מיכן. וכשהוא מכניס מוציא ונועל. ובית הלל אומרים. דלת מיכן וצורת פתח מיכן. אמר שמואל. הלכה כחנניה בן אחי רבי יהושע. ולא דא היא קדמייתא. אמר רבי בא. על ידי דלת הוא ננעול. הורי רבי אחא בההן דעבד צורת פתח שהוא צריך להיכנס לפנים מארבע אמות. רבי אייבון הורי כההן.
  4. רבי זעירה בשם רב חסדא. יתידות היוצאות מכותלי המבוי אדם נותן עליהן את הקורה ומתיר את המבוי. והן שיהו בתוך שלשה לכותלי המבוי. תרין אמורין. חד אמר. והן שיהיו בריאות כדי לקבל את הקורה ואריחיה. וחרנה אמר. אפילו אינן בריאות לקבל את הקורה ואריחיה. רבי זעירה בעי. תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי. אמר רבי אחא ב
    רבי זעירה בשם רב חסדא. יתידות היוצאות מכותלי המבוי אדם נותן עליהן את הקורה ומתיר את המבוי. והן שיהו בתוך שלשה לכותלי המבוי. תרין אמורין. חד אמר. והן שיהיו בריאות כדי לקבל את הקורה ואריחיה. וחרנה אמר. אפילו אינן בריאות לקבל את הקורה ואריחיה. רבי זעירה בעי. תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי. אמר רבי אחא בר עולה. ולמה לא אמר ליה. ולא אשכחנן כן על דשמואל. דאמר שמואל. תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי. רבי זעירה בשם שמואל. תחת הקורה ובין לחיים נידון כאסקופה.
  5. רבי זעירא בעי. כהיידא אסקופה. כאיסקופה מותרת או כאיסקופה אסורה. אמר רבי זירא. עד דאנא תמן איצטרכת לי. וכד סליקת להכא שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן. איסקופה הגבוהה עשרה ואין רחבה ארבעה מותר לכאן ומותר לכאן. ובלבד שלא יחליף. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. חמי מה אמר. לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה. אבל יש ש
    רבי זעירא בעי. כהיידא אסקופה. כאיסקופה מותרת או כאיסקופה אסורה. אמר רבי זירא. עד דאנא תמן איצטרכת לי. וכד סליקת להכא שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן. איסקופה הגבוהה עשרה ואין רחבה ארבעה מותר לכאן ומותר לכאן. ובלבד שלא יחליף. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. חמי מה אמר. לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה. אבל יש שם רוחב ארבעה. אסורה. אמר ליה. והדא היא אמלתרה. אילו מלתרה שמא אינה מותרת. רבי זעירא אמר. שמואל ורבי יוחנן. שמואל אמר. תחת הקורה אסור. ורבי יוחנן אמר. מותר. הכל מודין על בין לחיים שאסור. ותני כן. מבוי העשוי לחיים לחיים. אם יש בין זו לזו ארבעה טפחים. מטלטלין עד החיצון. ואם לאו. מטלטלין עד הפנימי. רבנן דקיסרין בשם רבי עוקבה. בשאין החיצון עודף. אבל אם היה חיצון עודף מטלטלין עד החיצון.
  6. הלכה: רחבה לקבל אריח כול'. תני. רבי שמעון אומר. ברייה אף על פי שאינה רחבה. רב הונא בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. הלכה כרבי יודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי שמעון. אמר רבי שמעון בר כרסנא. מכיון דתימר. הלכה כהדין והלכה כהדין. מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש. אמר רבי מנא. מכיון דאי
    הלכה: רחבה לקבל אריח כול'. תני. רבי שמעון אומר. ברייה אף על פי שאינה רחבה. רב הונא בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. הלכה כרבי יודה. רבי יהושע בן לוי אמר. הלכה כרבי שמעון. אמר רבי שמעון בר כרסנא. מכיון דתימר. הלכה כהדין והלכה כהדין. מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש. אמר רבי מנא. מכיון דאיתמר הלכה כרבנן. שבקין ליחיד ועבדין כרבנן.
  7. Jerusalem Talmud Eruvin 2:4:4 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי יעקב בר אחא עמרם רב יהודה בשם שמואל. הלכה כרבי יודה בן בבא. אמר רבי יודה אבוי דרבי מתניה. מתניתא אמרה כן. עושין פסין לביריות. ולא לבורות. והא תנינן. אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. דברי רבי עקיבה. אלא כן אנן קיימין לבור הרבים. ודכוותה עושין פסין לביריות. לבאר הרבים.
  8. הלכה: פיס'. ועוד אמר רבי יהודה בן בבא כול'. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. מחצר המשכן למדו. אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים. וחמשין זימנין מן מאה הא חמשה אלפין. שובעין מן שובעין הא חמשה אלפין פרא מאה. ותנינן שבעים ושיריים. ותני שמואל. אמה ושני שלישי אמה שנו. שובעין זימנין מן תרין תלתותין ושב
    הלכה: פיס'. ועוד אמר רבי יהודה בן בבא כול'. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. מחצר המשכן למדו. אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים. וחמשין זימנין מן מאה הא חמשה אלפין. שובעין מן שובעין הא חמשה אלפין פרא מאה. ותנינן שבעים ושיריים. ותני שמואל. אמה ושני שלישי אמה שנו. שובעין זימנין מן תרין תלתותין ושבעין זימנין מן תרין תלתותין דעבדין מאה וארבעים תלתותין מאה וארבעים תלתותין שהן תשעים ושלש אמה ושליש. צא מהן ארבעה תשועין לארבע רוחות. נשתייר שם תשעה עשר תלתותין חסר תשוע. כהדא דתני. יש כאן דבר קל ולא יכלו חכמים לעמוד עליו.
  9. שמואל אמר. כבן תשע כבן עשר עירובו עירוב. אמר רבי יוסה. הדא דתימר. בעירובי תחומין. אבל בעירובי חצירות אפילו קטן. אמר רבי יהושע. מפני מה מערבין בחצירות. מפני דרכי שלום. מעשה באשה אחת שהיתה דבובה לחבירתה ושלחה עירובה גבי ברה. נסתיה וגפפתיה ונשקתיה. אתא ואמר קומי אימיה. אמרה. הכין הוות רחמה לי ולא הוינא
    שמואל אמר. כבן תשע כבן עשר עירובו עירוב. אמר רבי יוסה. הדא דתימר. בעירובי תחומין. אבל בעירובי חצירות אפילו קטן. אמר רבי יהושע. מפני מה מערבין בחצירות. מפני דרכי שלום. מעשה באשה אחת שהיתה דבובה לחבירתה ושלחה עירובה גבי ברה. נסתיה וגפפתיה ונשקתיה. אתא ואמר קומי אימיה. אמרה. הכין הוות רחמה לי ולא הוינא ידעה. מתוך כך עשו שלום. הדא הוא דכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
  10. Jerusalem Talmud Eruvin 3:3:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: פיס'. נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים כול'. הרי זה עירוב ואסור לטלטלו. למטה משלשה מותר. וקשיא. אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו. אם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב. ראוי הוא לעבור על השבות ולאכול. מעתה אפילו למעלה מעשרה. רב יהודה בשם שמואל. תיפתר שהיתה כורתו ארבעה. אמר רבי מנא. והוא שתהא רשות הרבי
    הלכה: פיס'. נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים כול'. הרי זה עירוב ואסור לטלטלו. למטה משלשה מותר. וקשיא. אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו. אם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב. ראוי הוא לעבור על השבות ולאכול. מעתה אפילו למעלה מעשרה. רב יהודה בשם שמואל. תיפתר שהיתה כורתו ארבעה. אמר רבי מנא. והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. באומר. שביתתי תחתיו. תני. נתנו בכלכלה ותלייו באילן. למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב. למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו. למטה משלשה מותר. וקשיא. אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו. אם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב. רבי אחא בשם רבי חיננא. ראוי הוא להופכה ולבטל רשות היחיד שבה. אמר רבי יוסה. הדא אמרה. ספסל שהוא נתון ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה. מכיון שהוא ראוי להופכו ולבטל רשות היחיד שבו. הדא אמרה שעירובו עירוב ומותר לטלטלו.
  11. Jerusalem Talmud Eruvin 3:3:5 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    נתנו בראש הקנה או בראש הקונטס. כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה הרי זה עירוב. מפני שהוא תלוש ונעוץ. הא אם אינו תלוש ונעוץ אין עירובו עירוב. לית פליגא על שמואל. דמר רב יהודה בשם שמואל. תיפתר בשהיתה כורתו ארבעה. אמר רבי מנא. והוא שתהא טבלה נתונה בראשו.
  12. רב אמר. מאברין. ושמואל אמר. מעברין. מאן דמר. מאברין. מוסיפין לה אבר. מאן דמר. מעברין. כאשה עוברה. תמן תנינן. אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו. רב אמר. יאותו. ושמואל אמר. יעותו. מאן דמר. יאותו. אך בזאת נאות לכם. מאן דמר. יעותו. לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן. לפני אידיהן שלגוים. רב תני. אידיהן. וש
    רב אמר. מאברין. ושמואל אמר. מעברין. מאן דמר. מאברין. מוסיפין לה אבר. מאן דמר. מעברין. כאשה עוברה. תמן תנינן. אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו. רב אמר. יאותו. ושמואל אמר. יעותו. מאן דמר. יאותו. אך בזאת נאות לכם. מאן דמר. יעותו. לדעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן. לפני אידיהן שלגוים. רב תני. אידיהן. ושמואל תני. עידיהן. מאן דמר. אידיהן. כי קרוב יום אידם. ומאן דמר. עידיהן. ועידיהם המה וגו'. מה מקיים שמואל טעמיה דרב. ועדיהם המה. שהן עתידין לבייש עובדיהן ליום הדין.
  13. פיס'. וכן שלשה כפרים המשולשין כול'. שמואל אמר. בעשויים שורה. בר קפרא אמר. בעשויים צובה. היידנו אמצעי. ניחא מאן דמר. בעשויים שורה. ההנו אמצעי. מאן דאמר. בעשויים צובה. היידנו אמצעי. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה. אין תמשח מן ההן. ההנו אמצעי. אין תמשח מן ההן. ההנו אמצעי. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי
    פיס'. וכן שלשה כפרים המשולשין כול'. שמואל אמר. בעשויים שורה. בר קפרא אמר. בעשויים צובה. היידנו אמצעי. ניחא מאן דמר. בעשויים שורה. ההנו אמצעי. מאן דאמר. בעשויים צובה. היידנו אמצעי. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה. אין תמשח מן ההן. ההנו אמצעי. אין תמשח מן ההן. ההנו אמצעי. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי חנניה. ובלבד שלא יהא האמצעי מופלג יותר מאלפים אמה. אמר רבי יוסה. קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא. תנינן. אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי שלשתן. להתיר שני החיצונים. היו שנים. האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן. מה צריכה לה. בשהיו שנים מהלכין. אבל אם היה אחד מהלך נידון לכאן ולכאן.
  14. עיר שחרבה. רבי לעזר אומר. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. שמואל אמר. אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. הנותן עירובו בדיר או בסהר מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין.
  15. רבי אחא בשם רב חיננא אם היתה גגה שלמערה ארבעת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. על גבי חומה אפילו כמה מותר. אם היה גגה שלמערה ששת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות. אחרי הגגין מהן. רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא רבי אינייא בר פזי בשם רבי יהודה רבי אחא מטי בה בשם שמואל. אחורי הג
    רבי אחא בשם רב חיננא אם היתה גגה שלמערה ארבעת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. על גבי חומה אפילו כמה מותר. אם היה גגה שלמערה ששת אלפים אמה. מהלך את כולה וחוצה לה על ידי ניבריות. אחרי הגגין מהן. רבי יוסה בשם רבי יעקב בר אחא רבי אינייא בר פזי בשם רבי יהודה רבי אחא מטי בה בשם שמואל. אחורי הגגים מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים. רבי מאיר אמר. מטלטלין בהן עד בית סאתיים. אמר רבי יוסי בירבי בון. מילתיה דרב פליגא עלוי. דתנינן תמן. כל גגות העיר רשות אחת. שמואל אמר. עד בית סאתים. רב אמר. מטלטלין בהן ואפילו כור אפילו כוריים. היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה.
  16. הלכה: פיס'. אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב כול'. שלהם מותרין לו ולהם. שביטל רשותו. מהו שתחזור חלילה. תלמידוי דרב בשם רב. חוזרת חלילה. שמואל אמר. אין חוזרת חלילה. מתניתא פליגא על שמואל. שלהם מותרין לו ולהם. שביטל רשותו. והתנינן נתנו לו רשותן. הוא מותר והן אסורין. פתר לה. לצדדין היא מתניתא.
  17. הלכה: פיס'. האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן כול'. עיקר דירה איכן היא. רבי יונה אמר. אתפלגון רב ושמואל. חד אמר. במקום פיתן. וחד אמר. במקום שינה. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל. למעלה מעשרה שבות. הוי דו אמר. במקום פיתן. מתניתא פליגא על שמואל. האחין שהיו אוכלין כול'. רב חיי
    הלכה: פיס'. האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן כול'. עיקר דירה איכן היא. רבי יונה אמר. אתפלגון רב ושמואל. חד אמר. במקום פיתן. וחד אמר. במקום שינה. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל. למעלה מעשרה שבות. הוי דו אמר. במקום פיתן. מתניתא פליגא על שמואל. האחין שהיו אוכלין כול'. רב חייה בר אשי בשם רב. במקבלי פרס מאביהן היא מתניתא. מכל מקום אינן שותפין במה שהן אוכלין. אמר רבי בא. אסברי רבי שמואל שאין אביהן זכה להן אלא במה שהן אוכלין בלבד. מעתה אפילו אין עירוב בא אצלן. עשו אותו כבית שמניחין בו את העירוב. שמואל אמר. הוא ובניו ובני ביתו מערבין בככר אחד. מה ופליג. תמן הוא אמר. במקום פיתן. והכא אמר הכין. פתר לה בשהיו שנים שותפין בו. ותייא כיי דמר רבי אחוא ברבי זעירא. מערבין בחצי ככר. ותנינן. אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה. ותימר הכין. פתר לה בשהיו שנים שותפין בו.
  18. תני. מעשה שהיו מסובין באויר חצר וקדשה עליהן השבת. אתא עובדא קומי שמואל ואמר. מכיון שהתחילו בתבשיל מבעוד יום מותר. הדא אמרה. ואפילו מסובין באויר חצר. הדא אמרה. אפילו לא עירבו. הדא אמרה. ואפילו לא כיוינו. הדא אמרה. שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. הדא אמרה. נסמכין על שיתופי חצירות בשבת הראשונה מדוחק
    תני. מעשה שהיו מסובין באויר חצר וקדשה עליהן השבת. אתא עובדא קומי שמואל ואמר. מכיון שהתחילו בתבשיל מבעוד יום מותר. הדא אמרה. ואפילו מסובין באויר חצר. הדא אמרה. אפילו לא עירבו. הדא אמרה. ואפילו לא כיוינו. הדא אמרה. שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. הדא אמרה. נסמכין על שיתופי חצירות בשבת הראשונה מדוחק.
  19. Jerusalem Talmud Eruvin 6:10:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רב חונה בשם רב. אין תורת חצר לגוי. אין תורת דקה לגוי. אין תורת חצר לגוי שאם היה שרוי בעליונה את מורידו לסור. אין תורת דקה לגוי שאם היה שרוי בפנימית את מוציאו לסור. רבי לא בשם רבי אלעזר. יש תורת חצר לגוי. שאם היו ישראל וגוי דרים בפנימית לעולם אינו אוסר עד שיהו שניהן ישראל. רבי בא בשם רב יהודה. מי שיש
    רב חונה בשם רב. אין תורת חצר לגוי. אין תורת דקה לגוי. אין תורת חצר לגוי שאם היה שרוי בעליונה את מורידו לסור. אין תורת דקה לגוי שאם היה שרוי בפנימית את מוציאו לסור. רבי לא בשם רבי אלעזר. יש תורת חצר לגוי. שאם היו ישראל וגוי דרים בפנימית לעולם אינו אוסר עד שיהו שניהן ישראל. רבי בא בשם רב יהודה. מי שיש לו דקה לפנים מביתו גבוה עשרה טפחים. בישראל אינו אוסר ובגוי אוסר. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. כותל שהקיפוהו סולמות מיכן ומיכן מערבין שנים ואין מערבין אחד. אמר רבי יוסי בירבי בון. תמן על ידי סולמות הן נידונין כפתחים. ברם הכא דרך העליונים לירד למטן. אין דרך התחתונים לעלות למעלן.
  20. בעון קומי רבי אבא. היך מה דאת אמר בחלון שבין שתי חצירות. ודכוותה בחלון שבין שני בתים. אמר לון. אין. ודכוותה בחלון שבין שני גגים. אמר לון. אין. מהו לערב דרך לולים. אמר רבי אבמרי. מחלוקת רב ושמואל. דתנינן תמן. כל גגות העיר רשות אחת. שמואל אמר. עד בית סאתים. רב אמר. מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים.
  21. Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: פיס'. כותל שבין שתי חצירות כול'. ולמה לי רחב ארבעה. ואפילו אינו רחב ארבעה. בגין מתני הדא דבתרה אילו עולין מיכן ואוכלין ואילו עולין מיכן ואוכלין. לא היה רחב ארבעה. רבי בא בשם רב. אסור לכאן ולכאן. רבי זעירא בשם רב. מותר לכאן ולכאן. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונ
    הלכה: פיס'. כותל שבין שתי חצירות כול'. ולמה לי רחב ארבעה. ואפילו אינו רחב ארבעה. בגין מתני הדא דבתרה אילו עולין מיכן ואוכלין ואילו עולין מיכן ואוכלין. לא היה רחב ארבעה. רבי בא בשם רב. אסור לכאן ולכאן. רבי זעירא בשם רב. מותר לכאן ולכאן. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונחה על ראשי מחיצות חייב. וכא אמר הכין. תמן את רואה אותה כילו מליאה עפר וצרורות. והכא מה אית לך. תדע לך דמר רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן. זיזין וכתלים שהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף. רבי יוחנן בעי מחלפה שיטתיה דרבי בא. תמן אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. זרקה ונחה על ראשי המחיצות חייב. והכא הוא אמר הכין. היך מה דאת אמר תמן. את רואה אותה כילו מליאה עפר וצרורות. אוף הכא כן.
  22. Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    שמענו מחיצות ברשות היחיד. שמענו מחיצות ברשות הרבים. רבי בא רב יהודה בשם שמואל. כותל שהקיפוהו סולמות מיכן ומיכן מערבין שנים ואין מערבין אחד. אמר רבי יוסי בירבי בון. מכיון שלא כיוונו נעשו כפתחים.
  23. הלכה: כיצד משתתפין בתחומין כול'. ולא תניתה. מזכון. ולמה לא תנינן מזכון. שמואל אמר. תמן תנינן. מזכון. צריך לזכות. ברם הכא דלא תנינן. מזכון. אינו צריך לזכות. רבי יוחנן אמר. קולי חומרין בדבר. מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את אומר. מזכין. עירובי תחומין מדבר תורה לא כל שכן. אתייא דרב כרבי יוחנן. אמ
    הלכה: כיצד משתתפין בתחומין כול'. ולא תניתה. מזכון. ולמה לא תנינן מזכון. שמואל אמר. תמן תנינן. מזכון. צריך לזכות. ברם הכא דלא תנינן. מזכון. אינו צריך לזכות. רבי יוחנן אמר. קולי חומרין בדבר. מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את אומר. מזכין. עירובי תחומין מדבר תורה לא כל שכן. אתייא דרב כרבי יוחנן. אמר רבי יוסי בירבי בון. כדי לעשות כל הרשויות כאחת.
  24. פשיטא הדא מילתיה. לזה בפתח ולזה בפתח שניהן אסורין מן הבית שבו שתי חצירות. לזה בזריקה ולזה בשילשול. שמואל אמר. שילשול מותר שהוא כדרכו. וזריקה אסורה שאינה כדרכה. רב אמר. לא עשה כלום. מתניתין פליגא על רב. כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת. פחות מכן לחצר. לא לזה בזריקה ולא לזה בשילשול היא מתניתא. בתוך שלשה טפח
    פשיטא הדא מילתיה. לזה בפתח ולזה בפתח שניהן אסורין מן הבית שבו שתי חצירות. לזה בזריקה ולזה בשילשול. שמואל אמר. שילשול מותר שהוא כדרכו. וזריקה אסורה שאינה כדרכה. רב אמר. לא עשה כלום. מתניתין פליגא על רב. כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת. פחות מכן לחצר. לא לזה בזריקה ולא לזה בשילשול היא מתניתא. בתוך שלשה טפחים לעליונה שהיא למעלה מעשרה טפחים לתחתונה. מה פליגין רב ושמואל. בשווה.
  25. דבי רבי ינאי אמרי. אפילו יתד לתלות בה מנעלו. רבי בא בר חיננא אמר. אפילו נשתות אפילו טבלא. רב אמר. ובלבד דבר הניטל בשבת. אמר רבי בא. מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנגולין לפנים מביתו שלחבירו. נכנס שלא ברשותו. אתא עובדא קומי רב. אמר. כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמי שהוא דבר הניטל בשבת. רבי יעקב בשם שמואל. ת
    דבי רבי ינאי אמרי. אפילו יתד לתלות בה מנעלו. רבי בא בר חיננא אמר. אפילו נשתות אפילו טבלא. רב אמר. ובלבד דבר הניטל בשבת. אמר רבי בא. מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנגולין לפנים מביתו שלחבירו. נכנס שלא ברשותו. אתא עובדא קומי רב. אמר. כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמי שהוא דבר הניטל בשבת. רבי יעקב בשם שמואל. תלמידוי דרבי יוחנן סלקון לעכברי וסמכון על הדא דרבי ינאי. חזקיה לא אמר כן אלא רבי חייה רבי אסי ורבי אמי סלקון לעכברי ושמעון מן דבית רבי ינאי. הלכה כרבי יודה.
  26. הלכה: כל גגות העיר רשות אחת כול'. רבי יוסי בירבי בון אמר. אתפלגון רב ושמואל. שמואל אמר. עד בית סאתים. ורב אמר. מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים. הוו בעי מימר. מה פליגי רבי מאיר ורבנן. בשעירבו. אבל בשלא עירבו. פתר לה כשהיו כולן לאדם אחד. מתניתין שהיו כולן עולין או בסולם צורי או בסולם מצרי. אבל אם ה
    הלכה: כל גגות העיר רשות אחת כול'. רבי יוסי בירבי בון אמר. אתפלגון רב ושמואל. שמואל אמר. עד בית סאתים. ורב אמר. מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים. הוו בעי מימר. מה פליגי רבי מאיר ורבנן. בשעירבו. אבל בשלא עירבו. פתר לה כשהיו כולן לאדם אחד. מתניתין שהיו כולן עולין או בסולם צורי או בסולם מצרי. אבל אם היו כולן עולין בסולם מצרי ואחד עולה בסולם צורי. אותו שלצורי נעשה כפתח והשאר נעשה כמטרפס ועולה כמטרפס ויורד.
  27. מהו לטלטל בכולו. שמואל אמר. מטלטל בכולו. רב אמר. אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. מתניתין פליגא על רב. גג גדול סמוך לקטן. הגדול מותר והקטן אסור. ניחא הגדול מותר בארבע אמות. והקטן אסור בארבע אמות. ויש אסור בארבע אמות. רב ושמואל אמרי. שנותנין לו ארבע אמות בפני פתחו. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל אמר. בשה
    מהו לטלטל בכולו. שמואל אמר. מטלטל בכולו. רב אמר. אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. מתניתין פליגא על רב. גג גדול סמוך לקטן. הגדול מותר והקטן אסור. ניחא הגדול מותר בארבע אמות. והקטן אסור בארבע אמות. ויש אסור בארבע אמות. רב ושמואל אמרי. שנותנין לו ארבע אמות בפני פתחו. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל אמר. בשהיה שם פתח פתוח לגג. אפילו כן הגדול מותר. שלא נפרץ במלואו. והקטן אסור. שנפרץ במלואו.
  28. פיס'. רבנן דקיסרי בשם רבי יוסי בירבי בון. אתייא דשמואל לרב ותרוייהו פליגין על שיטתיה דרבי יוחנן. דתנינן. כל גגות העיר רשות אחת. שמואל אמר. עד בית סאתים. רב אמר. מטלטלין בהן אפילו כור ואפילו כוריים.
  29. הלכה: פיס'. ולמה לי משתי רוחותיה. אפילו מרוח אחת. ולא רב הוא. דרב אמר. חצר ניתרת בשני פסין. רבי שמואל בשם רבי זירא. במחלוקת. מאן דמר תמן בפס אחד וכא בפס אחד. מאן דמר תמן בשני פסין וכא בשני פסין. נפרץ מן האמצע מותר. שמואל אמר. אסור. אמר רבי זעירא. אין לית הדא אולפן דשמואל קשיא. נפרץ כל אותו הרוח. אמר
    הלכה: פיס'. ולמה לי משתי רוחותיה. אפילו מרוח אחת. ולא רב הוא. דרב אמר. חצר ניתרת בשני פסין. רבי שמואל בשם רבי זירא. במחלוקת. מאן דמר תמן בפס אחד וכא בפס אחד. מאן דמר תמן בשני פסין וכא בשני פסין. נפרץ מן האמצע מותר. שמואל אמר. אסור. אמר רבי זעירא. אין לית הדא אולפן דשמואל קשיא. נפרץ כל אותו הרוח. אמר רבי יוסי בירבי בון. הדא היא אכסדרה. אילו אכסדרה. שמא אינה מותרת.
  30. הלכה: פיס'. אין את רואה עמוק כגבוה. שאין בפיו רוחב ארבעה. עד כדון בסתום. היה מופלג. רב ושמואל. חד אמר. נותן נסר. וחד אמר. נועץ קנה. ולא ידעינן מאן מר דא ומאן מר דא. מן מה דתני שמואל. למעלה מעשרה שבות הוא דין אמר. נותן נסר.

Jerusalem Talmud Pesachim (10)

  1. אמר רבי יוחנן. דרבי שמעון היא. רבי יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון היא. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בירבי חנינה. המושך ידו מפסחו גופו קרב שלמים. רבי יונה אמר. שלמים כשירים. רבי יוסה אמר. שלמים פסולים. והא תנינן. פטור. סברין מימר. פטור [ו]כשר. פתרין ליה. פטור פסול. רבי יסא בש
    אמר רבי יוחנן. דרבי שמעון היא. רבי יעקב בר אחא רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש. דרבי שמעון היא. רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בירבי חנינה. המושך ידו מפסחו גופו קרב שלמים. רבי יונה אמר. שלמים כשירים. רבי יוסה אמר. שלמים פסולים. והא תנינן. פטור. סברין מימר. פטור [ו]כשר. פתרין ליה. פטור פסול. רבי יסא בשם רבי יוחנן. אין לך פסח גופו קרב שלמים אלא שאבד ונמצא מאחר שכיפרו הבעלים. והא תנינן. פטור. סברין מימר. פטור כשר. פתרין לה. פטור פסול. שמואל אמר. כל שאמרו בחטאת מתה כיוצא בו בפסח גופו קרב שלמים. והא תנינן. פטור. סברין מימר. פטור פסול. פתרין לה. פטור כשר.
  2. על דעתיה דרבי יודה. ההן מחצה על מחצה מה את עבד ליה. רבי בא משם רב. מטמאין אחד בשרץ. שמואל אמר. משלחין אותו לדרך רחוקה. אתיא כמאן דאמר. היחיד מכריע על הטומאה. ברם כמאן דאמר. אין היחיד מכריע על הטומאה. משלחין שנים. דרב כרבי אלעזר. כמה דאמר רבי לעזר. היה הציבור מגעי נבילות מגעי שרצים. עושין בטומאה. שאי
    על דעתיה דרבי יודה. ההן מחצה על מחצה מה את עבד ליה. רבי בא משם רב. מטמאין אחד בשרץ. שמואל אמר. משלחין אותו לדרך רחוקה. אתיא כמאן דאמר. היחיד מכריע על הטומאה. ברם כמאן דאמר. אין היחיד מכריע על הטומאה. משלחין שנים. דרב כרבי אלעזר. כמה דאמר רבי לעזר. היה הציבור מגעי נבילות מגעי שרצים. עושין בטומאה. שאין שם מים לטבול. [אבל] אם יש שם מים לטבול. אינן עושין בטומאה. אמר רבי לעזר. הבא בטומאת כלי שרת הבא בטומאה. הוא בא בטומאת כלי שרת הבא בטומאת ידים הבא בטומאת סכינין.
  3. הלכה: עצם שאין עליו בשר. רבי יוחנן אמר. אסור לשוברו. רבי שמעון בן לקיש אמר. מותר לשוברו. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. והא תנינן. העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר. ויקוץ. מפני המוח שבקולית. ויחלוץ את הבשר מן העצם ויהנה מן העצם. סברין מימר. אין חולצין את הפסול. אמר רבי לעזר. ואפילו תימר. חול
    הלכה: עצם שאין עליו בשר. רבי יוחנן אמר. אסור לשוברו. רבי שמעון בן לקיש אמר. מותר לשוברו. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש. והא תנינן. העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר. ויקוץ. מפני המוח שבקולית. ויחלוץ את הבשר מן העצם ויהנה מן העצם. סברין מימר. אין חולצין את הפסול. אמר רבי לעזר. ואפילו תימר. חולצין. פתר לה כרבי יעקב. דרבי יעקב אמר. הבא בכושר משעה ראשונה וניטמא אסור בשבירת העצם. רבי אימי בשם רבי לעזר. מה טעם אמרו. העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר. שהשורף יש בו משום שובר. שמואל אמר. נימנין על מוח שבראש ואין נימנין על מוח שבקולית. נימנין על מוח שבראש. שהוא יכול להוציאו דרך האוזן. ואין נימנין על מוח שבקולית. שאינו יכול להוציאו אלא דרך שבירה. רבי יוחנן אמר. נימנין על מוח שבקולית. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אין נמנין על מוח שבקולית. ואם נמנה נמנה. על דעתיה דרבי יוחנן. וישרף וימנה. מפני אבדן קדשים. על דעתיה דשמואל. ישרף וימנה. סבר שמואל כרבי יעקב. [דרבי יעקב] אמר. הבא בכושר משעה ראשונה וניטמא אסור בשבירת העצם.
  4. חציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו. רבי חייה בשם רבי יוחנן. מי שחציו עבד וחציו בן חורין. קידש אשה. אין חוששין לקידושיו. ודכוותה. גירש. אין חוששין לגירושיו. שמואל אמר. חוששין לגירושיו. אתיא דשמואל כרבי יודה. דתנינן תמן. גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין. רבי יודה מחייב. וחכמים פוטרין.
  5. רבי הילא בשם שמואל. מתו בעלים בשלשה עשר. גופו קרב שלמים. ולמה לא אמר. בארבעה עשר. כל שנראה ליקרב בפסח אין גופו קרב שלמים.
  6. וחטאת שמתו בעליה [ימותו. כיי דמר] (אמר) רבי הילא בשם שמואל. מתו בעליו בשלשה עשר. גופו קרב שלמים. ולמה { } אמר בארבעה עשר. כל עמא מודיי. כל שנראה לקרב בפסח אין גופו קרב שלמים.
  7. הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו. לא הספיק להקריב את השיני עד שנמצא הראשון. והרי שניהן עומדין. אית תניי תני. מצוה להקריב את הראשון. אית תניי תני. מצוה להקריב את השיני. ותני שמואל כן. בורר את היפה שבהן והשיני ירעה עד שיסתאב. וימכר ויביא בדמיו שלמים בששה עשר. רבי לעזר אומר. הוא עצמו קרב שלמים בששה עשר
    הפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו. לא הספיק להקריב את השיני עד שנמצא הראשון. והרי שניהן עומדין. אית תניי תני. מצוה להקריב את הראשון. אית תניי תני. מצוה להקריב את השיני. ותני שמואל כן. בורר את היפה שבהן והשיני ירעה עד שיסתאב. וימכר ויביא בדמיו שלמים בששה עשר. רבי לעזר אומר. הוא עצמו קרב שלמים בששה עשר. אתיא דרבי כרבי לעזר. ושמואל תניתה כשיטתיה. דתני. רבי אומר. אין חטאת {מתה} אלא שנמצאת מאחר שכיפרו בה הבעלים. אין המעות הולכות לים המלח אלא שנמצאו מאחר שכיפרו הבעלים.
  8. Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: ערב פסחים סמוך למנחה כול'. מתניתא דרבי יודה. דתני. ערב שבת מן המנחה ולמעלן לא יטעום אדם כלום עד שתחשך כדי שייכנס לשבת בתאוה. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. אוכל והולך עד שעה שהוא משלים. מפסיקין לשבת. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. אין מפסיקין. מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ורבי יוסי בן חלפתא שהיו מס
    הלכה: ערב פסחים סמוך למנחה כול'. מתניתא דרבי יודה. דתני. ערב שבת מן המנחה ולמעלן לא יטעום אדם כלום עד שתחשך כדי שייכנס לשבת בתאוה. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. אוכל והולך עד שעה שהוא משלים. מפסיקין לשבת. דברי רבי יודה. רבי יוסה אומר. אין מפסיקין. מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ורבי יוסי בן חלפתא שהיו מסובין בערב שבת בעכו וקדשה עליהן השבת. אמר לו רבן שמעון בן גמליאל לרבי יוסה בן חלפתא. רצונך שנפסוק לשבת. אמר לו. כל יום היית מחבב דבריי לפני רבי יהודה. ועכשיו את מחבב דברי רבי יהודה בפניי. הגם לכבוש את המלכה עמי בבית. אמר לו. אם כן לא נפסיק. שלא תיקבע הלכה בישראל כרבי יהודה. לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי יוסי. רב יהודה בשם שמואל. זו דברי רבי יהודה ורבי יוסה. אבל דברי חכמים פורש מפה ומקדש. מהו לוכל מיני כיסנין. מהו לוכל מיני תרוגימא. רבי יודן נשייא סחה וצהא. שאל לרבי מנא. בגין דאנא צהי מהו נישתי. אמר ליה. תני רבי חייה. אסור לאדם לטעום כלום עד שתחשך.
  9. אמר רבי חנינה. לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפורין. אמר רבי יונה. חכים אנא לה. דבית רבי ינאי מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית טיברנית ישנה. אמר רבי יוחנן. הדא דידן הוות. ולמה לא אמר. עתיקתא. בגין דהוות ביומי. ואית דאמרין. דהוות זעירא. ורבת וזעירת. ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו שלכוס. רבי
    אמר רבי חנינה. לוגא דאוריתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפורין. אמר רבי יונה. חכים אנא לה. דבית רבי ינאי מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית טיברנית ישנה. אמר רבי יוחנן. הדא דידן הוות. ולמה לא אמר. עתיקתא. בגין דהוות ביומי. ואית דאמרין. דהוות זעירא. ורבת וזעירת. ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו שלכוס. רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. תני. יבש כזית. דברי רבי נתן. רבנן דקיסרין רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יוחנן. אתיא דרבי [נתן] כרבי שמעון. כמה דרבי שמעון אמר. ברביעית. כן רבי נתן אמר. לכשיקרש יהא בו כזית.
  10. רבי סימון בשם רבי אינייני בר סיסיי. מיני זמר. רבי יוחנן אמר. מיני מתיקה. שמואל אמר. כגון ערדילי וגוזליא דחנניה בר שילת.

Jerusalem Talmud Shekalim (7)

  1. רב חסדא אמר. מותר לחמו שלנזיר יירקב. אמר רבי יוסי. ויאות. להקריבו בפני עצמו אין יכול. שאין לך לחם קרב לעצמו. להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול. שאין לך נזירות באה בלא לחם. לפום כן צריך מימר מותר לחמו שלנזיר יירקב. סברין מימר. הוא לחמו הוא מותר נסכיו. אמר רבי יוסה בירבי בון. מותר נסכיו קדשי קדשים אי
    רב חסדא אמר. מותר לחמו שלנזיר יירקב. אמר רבי יוסי. ויאות. להקריבו בפני עצמו אין יכול. שאין לך לחם קרב לעצמו. להקריבו עם נזירות אחרת אין את יכול. שאין לך נזירות באה בלא לחם. לפום כן צריך מימר מותר לחמו שלנזיר יירקב. סברין מימר. הוא לחמו הוא מותר נסכיו. אמר רבי יוסה בירבי בון. מותר נסכיו קדשי קדשים אינון ויפלו לנדבה. על דעתיה דרבי יוסה בירבי בון. שמואל ורב חסדא ורבי אלעזר שלשתן אמרו דבר אחד. רב חסדא אהן דהכא. שמואל דאמר רבי יסא. עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל. הפריש שקלו ומת. אמר ליה. יפלו לנדבה. רבי לעזר. מותר עשירית האיפה שלו. רבי יוחנן אמר. יוליכם לים המלח. רבי לעזר אמר. יפלו לנדבה.
  2. אמר רבי חנן. לוגא דאוריתא תמניא עתיקא דמוריסא דציפורי. אמר רבי יונה. וחכמנא ליה. דבית שמאי הוה מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית תברנית. אמר רבי יוחנן. חדא דידן הוה. ולמה קרי לה עתיקה. מן בגין דהוה ביומא. אית דאמרי. דהוה זעירא ורבת. ואית דאמרי. דאזעירא אזערת קומי דהוה. כמה הוא שיעורן של כוס. רבי יוסי ב
    אמר רבי חנן. לוגא דאוריתא תמניא עתיקא דמוריסא דציפורי. אמר רבי יונה. וחכמנא ליה. דבית שמאי הוה מכילין בה דבש. תני. חצי שמינית תברנית. אמר רבי יוחנן. חדא דידן הוה. ולמה קרי לה עתיקה. מן בגין דהוה ביומא. אית דאמרי. דהוה זעירא ורבת. ואית דאמרי. דאזעירא אזערת קומי דהוה. כמה הוא שיעורן של כוס. רבי יוסי בשם רבי יוסי בן פזי ורבי יוסי בר ביבין בשם רבי שמואל. אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. רבנן דקיסרן ורבי יוסי בר ביבין בשם שמואל. אתיא דרבי נתן כרבי שמעון. כמו דרבי שמעון אמר. ברביעא. כן אמר רבי נתן. ברביעא. לכשיקרש ויהא בו כזית.
  3. כיצד הוא עושה. נוטל מעות מן השולחני ונותן לקוצרין ולשומרין עד שלא יקרב העומר. מביא מעות מתרומת הלשכה ומחללן עליו. וטבו כן. רבי אחא בשם רבי בא. כל מה שיתן הן הן דמיה משעה הראשונה. תני. אף בפתחי אבנים כן. כיצד הוא עושה. נוטל מעות משולחני ונותן לחוצבין ולסתתין עד שלא תינתן על גבי הדימוס. [אחר כך] מביא
    כיצד הוא עושה. נוטל מעות מן השולחני ונותן לקוצרין ולשומרין עד שלא יקרב העומר. מביא מעות מתרומת הלשכה ומחללן עליו. וטבו כן. רבי אחא בשם רבי בא. כל מה שיתן הן הן דמיה משעה הראשונה. תני. אף בפתחי אבנים כן. כיצד הוא עושה. נוטל מעות משולחני ונותן לחוצבין ולסתתין עד שלא תינתן על גבי הדימוס. [אחר כך] מביא מעות מתרומת הלשכה ומחללן עליה. וטבא היא כן. רבי יוסה בירבי בון בשם שמואל. כל מה שיתן הן הן דמיו משעה הראשונה.
  4. Jerusalem Talmud Shekalim 4:2:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רב יהודה בשם שמואל. תלמידי חכמים המלמדין את הכהנים הילכות שחיטה הילכות קבלה הילכות זריקה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי יצחק בר רדיפה בשם אימי. מבקרי מומי קדשים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי שמלאי. מגיהי ספר העזרה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. גידול בר בנימן בשם אסי. שני דיי
    רב יהודה בשם שמואל. תלמידי חכמים המלמדין את הכהנים הילכות שחיטה הילכות קבלה הילכות זריקה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי יצחק בר רדיפה בשם אימי. מבקרי מומי קדשים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי שמלאי. מגיהי ספר העזרה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. גידול בר בנימן בשם אסי. שני דייני גזילות נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. שמואל אמר. נשים האורגות בפרכות נוטלות שכרן מתרומת הלשכה. רב חונה אמר. מתרומת בדק הבית. מה ופליג. שמואל עבד לה כקרבן. רב חונה עבד לה כביניין. אמר רבי חזקיה. תנא רבי יהודה גרוגרות. הקטורת וכל קרבנות הציבור באין מתרומת הלשכה. מזבח הזהב וכל כלי שרת באין ממותרי נסכים. מזבח העולה וההיכל והעזרות באין משירי לשכה. חוץ לעזרות באין מלשכת בדק הבית. והא תני. אבני המזבח ההיכל והעזרות מועלין בהן. וכי יש מעילה בשירים. אלא כרבי מאיר. דרבי מאיר אמר. מועלין בשיריים. אמר רבי חיננא. כלום אמר רבי מאיר אלא בתוך שנתו. והכא חוץ לשנתו אנן קיימין.
  5. Jerusalem Talmud Shekalim 4:3:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Huna
    דאיתפלגון. פיטמה בחולין. רבי יוסה בירבי חנינה אמר. פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר. כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בירבי חנינה. קודש היא. שתהא הוייתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי. קודש היא. שתהא באה מתרומת הלישכה. אמר רבי יוסי בירבי בון. אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן. דתנינן
    דאיתפלגון. פיטמה בחולין. רבי יוסה בירבי חנינה אמר. פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר. כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בירבי חנינה. קודש היא. שתהא הוייתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי. קודש היא. שתהא באה מתרומת הלישכה. אמר רבי יוסי בירבי בון. אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן. דתנינן. המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לכל קרבנות ציבור. רבי יוחנן אמר. קטורת. אמר רבי הושעיה. תיפתר באומן משלבית אבטינס שהיה נוטל בשכרו קטורת. ודרבי יוסי בירבי חנינא כשמואל. דאמר רב הונא בשם שמואל. מכתשת עשו אותה ככלי שרת לקדש. אמר רבי יוסי בירבי בון. א‍מרה רב חונה קומי רבי יוסי. דבר שקדש בכלי שרת נפדה. אמר ליה. ולא דשמואל היא. דשמואל אמר. קל הוא במותר. דאיתפלגון. הותירו תמימים. שמואל אמר. נפדים כתמימים. ורבי יוחנן אמר. נפדין כפסולי המוקדשין. הותירו שעירים. על דעתיה דשמואל. אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת. על דעתיה דרבי יוחנן. אמר רבי זעורא. ירעו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מקייצין בהן את המזבח. וקשיא. יש חטאת קריבה עולה. אמר רבי יוסה. שנייא היא. שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה. אמר רבי חנניה. תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות.
  6. ששה לנדבה. חזקיה אמר. כנגד ששה בתי אבות. בר פדיה אמר. כנגד שש בהמות. פר ועגל ושעיר איל וגדי וטלה. שמואל אמר. כנגד שש קרבנות. קיני זבים קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה. אמר רבי יוחנן. על ידי שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה. [שנאמר] וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וגו'. רבי שמ
    ששה לנדבה. חזקיה אמר. כנגד ששה בתי אבות. בר פדיה אמר. כנגד שש בהמות. פר ועגל ושעיר איל וגדי וטלה. שמואל אמר. כנגד שש קרבנות. קיני זבים קיני זבות קיני יולדות חטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה. אמר רבי יוחנן. על ידי שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה. [שנאמר] וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע וגו'. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן [אמר]. שתי נדבות [עשה]. תני רבי ישמעאל. נדבה אחת. והא כתיב ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יי חוצה. אמר רב חונה. מפני הטמאים. רבי חונה בשם רב יוסף. על שם אך לא יעשה בית יי ספות כסף. מין ספות כסף לא יעשה בית יי.
  7. (תני.) בשמונים ושתים ריבוא היתה נעשית. רבי יצחק בר בסנא בשם שמואל. גזומא. תמן תנינן. פעמים עליו כשלש מאות כור. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. גזומא.

Jerusalem Talmud Yoma (5)

  1. הלכה: תני. לא היו מניחין אותו לוכל לא חלב ולא בצים ולא גבינה ולא בשר שמן ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין של פול ולא עדשים. שמואל אמר. ולא אתרוג. ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה. אף על פי כן היו קורין עליו את הפסוק הזה. אם יי לא יבנה בית וגו'. ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש הן. אמר רבי אבון. על
    הלכה: תני. לא היו מניחין אותו לוכל לא חלב ולא בצים ולא גבינה ולא בשר שמן ולא יין ישן ולא קונדיטון ולא גריסין של פול ולא עדשים. שמואל אמר. ולא אתרוג. ולא כל דבר שהוא מרגיל לזיבה. אף על פי כן היו קורין עליו את הפסוק הזה. אם יי לא יבנה בית וגו'. ולא מן הניסים שהיו נעשין בבית המקדש הן. אמר רבי אבון. על שם לא תנסו. אמר רבי יוסי בירבי בון. כאן בראשון וכאן בשיני.
  2. שמואל אמר. אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא. בר קפרא אמר. אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב. מה טעמא. חוקת עולם לדורותיכם. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. הביאו
    שמואל אמר. אחת פשוט ואחת לבוש שתיהן לבא. בר קפרא אמר. אחת לבא ואחת לשעבר שתיהן לבוש. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא לבא. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש הראשון שהוא מעכב. מה טעמא. חוקת עולם לדורותיכם. אמר רבי יוחנן. הכל מודין בקידוש האחרון שהוא לשעבר. אמר רבי יוסה. מתניתה אמרה כן. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. ויש אדם מקדש ידיו ורגליו ללבוש בגדי חול. רבי יוחנן אמר. ולבשם. לבישה מעכבת. ואין קידוש ידים ורגלים מעכב. ודכוותה. לבישה מעכבת. ואין קידוש ידים ורגלים מעכב.
  3. דאיתפלגון. פיטמה בחולין. רבי יוסה בן חנינה אמר. פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר. כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בר חנינה. קודש היא. שתהא הבאתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי. קודש היא. שתהא באה מתרומת הלישכה. אמר רבי יוסה בירבי בון. אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן. דתנינן. המקדי
    דאיתפלגון. פיטמה בחולין. רבי יוסה בן חנינה אמר. פסולה. רבי יהושע בן לוי אמר. כשירה. מה טעמא דרבי יוסי בר חנינה. קודש היא. שתהא הבאתה בקודש. מה טעמא דרבי יהושע בן לוי. קודש היא. שתהא באה מתרומת הלישכה. אמר רבי יוסה בירבי בון. אתיא דרבי יוסי בן חנינה כשמואל ודרבי יהושע בן לוי כרבי יוחנן. דתנינן. המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות ציבור. רבי יוחנן אמר. קטורת. אמר רבי הושעיה. תיפתר באומן משל בית אבטינס [שהיה נוטל בשכרו קטורת.] ודרבי יוסי בן חנינה כשמואל. דאמר רבי חונה בשם שמואל. מכתשת עשו אותה כלי שרת לקודש. אמר רבי יוסה בירבי בון. אמרה רבי חונה קומי רבי יוסה. דבר שקדש בכלי נפדה. אמר ליה. ולאו שמואל הוא. ושמואל אמר. קל הוא במותר. דאיתפלגון. הותירו תמידין. שמואל אמר. נפדין כתמימין. רבי יוחנן אמר. נפדין כפסולי המוקדשין. הותירו שעירים. על דעתיה דשמואל. אם עולה נפדית לא כל שכן חטאת. על דעתיה דרבי יוחנן רבי זעורא אמר. ירעו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. מקייצים בה את המזבח. וקשיא. יש חטאת קריבה עולה. אמר רבי יוסה. שניא היא. שאין קרבנות ציבור נקבעין אלא בשחיטה. אמר רבי חנניה בן תרדיון. תניי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות.
  4. הלכה: תני. מן המנורה ולדרום היה נכנס. דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר. מן השולחן ולצפון היה נכנס. אית תניי תני. ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס. מהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון. דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא ישרפו הפרכות. הגיע לצפון והפך פניו לדרום. חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים. כיצד הו
    הלכה: תני. מן המנורה ולדרום היה נכנס. דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר. מן השולחן ולצפון היה נכנס. אית תניי תני. ממזבח הזהב ולמנורה היה נכנס. מהלך ביניהן עד שהוא מגיע לצפון. דוחק היה באצילי ידיו כדי שלא ישרפו הפרכות. הגיע לצפון והפך פניו לדרום. חוזר היה לאחוריו כדי שלא יהא נראה כמפסיע בין הבדים. כיצד הוא עושה. אמר רבי חנינה. מניח את הכף בארץ וזורקה באויר וקולטה במחתה. שמואל אמר. בודדה ברגלו. אמר רבי יוחנן. מערה מתוך הכף והיא מתמרת ועולה. ואחר כך היא פוסה ויורדת.
  5. שמואל אמר. ההן דחטא על חבריה צריך מימר ליה. סרחית עלך. ואין קבליה הא טבאות. ואין לא. מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון. הדא הוא דכתיב ישר על אנשים. יעשה שורה שלאנשים. ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. אם עושה כן. עליו הכתוב אומר פדה נפשו מעבר בשחת וחייתו באור תראה. מית. צריך מפייסתיה על קיבריה ומימר
    שמואל אמר. ההן דחטא על חבריה צריך מימר ליה. סרחית עלך. ואין קבליה הא טבאות. ואין לא. מייתי בני נש ומפייס ליה קומיהון. הדא הוא דכתיב ישר על אנשים. יעשה שורה שלאנשים. ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. אם עושה כן. עליו הכתוב אומר פדה נפשו מעבר בשחת וחייתו באור תראה. מית. צריך מפייסתיה על קיבריה ומימר. סרחית עלך.

Jerusalem Talmud Sukkah (5)

  1. ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. רב הושעיה בעי. אותן שלטפח שנתנן באמצע מהו. חזר ואמר. אותן שלארבעה טפחים שנתנן באמצע מה הן. רבי יעקב בר אחא. כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר. ותני כן. חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמ
    ותני כן. שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. רבי חייה בשם רבי יוחנן. שתים שלארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. רב הושעיה בעי. אותן שלטפח שנתנן באמצע מהו. חזר ואמר. אותן שלארבעה טפחים שנתנן באמצע מה הן. רבי יעקב בר אחא. כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר. ותני כן. חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמודים כדפנות. והא מתניתא פליגא. עשויות כהילכתן כשירות. שלא כהילכתן פסולות. סברין מימר באמצע. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. אילו שלא כנגד אילו. רב אמר. אותה שלטפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח. שמואל אמר. אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי בא חיננה בר שלמיה רב ירמיה בשם רב. אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד כהדין וחד כהדין. כהנא ואסא עלון והוון קומי רב כהדא דשמואל. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי. והיא שתהא נתונה בתוך שלשה טפחים כלחיים.
  2. שמואל אמר. הדא דאת אמר. לאורך. אבל לרוחב כשר. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. בין לאורך בין לרוחב כשר. רבי זריקן בשם רב המנונא. כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. רבי בין ורבי בון בעון קומי רבי זעורה. מה רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. אמר לון. משם שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמ
    שמואל אמר. הדא דאת אמר. לאורך. אבל לרוחב כשר. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. בין לאורך בין לרוחב כשר. רבי זריקן בשם רב המנונא. כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. רבי בין ורבי בון בעון קומי רבי זעורה. מה רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. אמר לון. משם שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות. מתניתא פליגא על רב המנונא. סוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו. והביא נסר ויצרף ממנו שלשה טפחים. אין תימר לרוחב. לית יכיל. דאמר רבי זריקן בשם רב המנונא. כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. אלא כן אנן קיימין לאורך. ואיפשר שלא יישן תחתיו.
  3. Jerusalem Talmud Sukkah 2:4:4 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    נתנו באילן. למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב. למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו. למטה משלשה מותר. וקשיא. אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו. ואם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב. ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל. מעתה אפילו למעלה מעשרה. רב יהודה בשם שמואל. תיפתר שהיתה בכרתו ארבעה. אמר רבי מנא. והיא שת
    נתנו באילן. למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב. למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו. למטה משלשה מותר. וקשיא. אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו. ואם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב. ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל. מעתה אפילו למעלה מעשרה. רב יהודה בשם שמואל. תיפתר שהיתה בכרתו ארבעה. אמר רבי מנא. והיא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד. באומר. שביתתי תחתיו. תני. נתנו בכלכלה ותלייו באילן. למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב. למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו. למטה משלשה מותר. וקשיא. אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו. ואם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב. רבי אחא בשם רבי חיננא. ראוי הוא להפכה ולבטל רשות היחיד שבה. אמר רבי יוסה. הדא אמרה. ספסל שהוא נתון ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה. [מכיון] שהוא ראוי להפכו ולבטל רשות הרבים שבו. הדא אמרה שעירובו עירוב ומותר לטלטלו.
  4. הלכה: רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. כל הפסולין אינן פוסלין אלא ביום טוב הראשון בלבד. תמן אמרין. רובו מצד אחד. חוטמו כרובו לפסול.
  5. סוכה שבעה כיצד. גמר מלוכל לא יתיר סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלן בשביל כבוד יום טוב האחרון. רבי אבא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום. רבי יהושע בן לוי אמר. צריך לקדש בתוך ביתו. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל. קידש בבית זה ונמלך לוכל בבית אחר מקדש. רבי אחא רבי חי
    סוכה שבעה כיצד. גמר מלוכל לא יתיר סוכתו אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלן בשביל כבוד יום טוב האחרון. רבי אבא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב. צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום. רבי יהושע בן לוי אמר. צריך לקדש בתוך ביתו. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל. קידש בבית זה ונמלך לוכל בבית אחר מקדש. רבי אחא רבי חיננא בשם רב (הושעיה). מי שסוכתו עריבה עליו מקדש בלילי יום טוב האחרון בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו. אמר רבי אבון. ולא פליגין. מה דאמר רב. בשלא היה בדעתו לוכל בבית אחר. מה דאמר שמואל. בשהיה בדעתו לוכל בבית אחר. אמר רבי מנא. אתיא דשמואל כרבי חייה ודרבי הושעיה כרבי יהושע בן לוי. אמר רבי אימי. זאת אומרת שהן נחלקין בפירות.

Jerusalem Talmud Beitzah (14)

  1. שמואל אמר. המלחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת. בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. אמר רבי
    שמואל אמר. המלחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה. וקשיא. דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת. בית הלל מתירין אף להחזיר. רבי חנניה בשם רבי יוחנן. התירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יחזיר אף הוא אינו פותח. ולא יפתח. אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא. מחזיר. ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. אמר רבי יוסי בירבי בון. בשאין שם פתח. אבל יש שם פתח משתמש דרך הפתח.
  2. רבי חייה בשם רבי יוחנן. צריך לומר. עלי ועל מי שלא עירב. הרי שלא עירב. אחרים שעירבו מותרין לעשות לו משלו. רבי זריקן בשם רבי זעורה. במזכה להן משלו. די לא כן. נמצאו עושין לו משלו. לא עירב ולא עירבו לו אחרים. רבי יצחק אומר. צולה לו דגה. רב חונה אמר. מחמם לו חמין. שמואל אמר. מדליק לו את הנר. תני רבי חייה
    רבי חייה בשם רבי יוחנן. צריך לומר. עלי ועל מי שלא עירב. הרי שלא עירב. אחרים שעירבו מותרין לעשות לו משלו. רבי זריקן בשם רבי זעורה. במזכה להן משלו. די לא כן. נמצאו עושין לו משלו. לא עירב ולא עירבו לו אחרים. רבי יצחק אומר. צולה לו דגה. רב חונה אמר. מחמם לו חמין. שמואל אמר. מדליק לו את הנר. תני רבי חייה. ממלא לו חבית של (יין) [מים] ומדליק לו את הנר. מעשה באחד שהדיר את בנו לתלמוד תורה. ובא מעשה לפני רבי יוסי בן חלפתא והתיר לו למלאות לו חבית שלמים ולהדליק לו את הנר.
  3. חמין שהוחמו ביום טוב. וכן המים שהוחמו מערב שבת לשבת. רב ושמואל. חד אמר. מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. וחורנה אמר. מרחיץ בהן גופו איברים איברים. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל מרחיץ בהם פניו ידיו ורגליו. הוי [רב] דו אמר. מרחיץ בהן גופו אברים אברים. חד פילוסופוס שאל לבר קפרא. אבלט שא
    חמין שהוחמו ביום טוב. וכן המים שהוחמו מערב שבת לשבת. רב ושמואל. חד אמר. מרחיץ בהן פניו ידיו ורגליו. וחורנה אמר. מרחיץ בהן גופו איברים איברים. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל מרחיץ בהם פניו ידיו ורגליו. הוי [רב] דו אמר. מרחיץ בהן גופו אברים אברים. חד פילוסופוס שאל לבר קפרא. אבלט שאל ללוי סריסא. מותר לשתות ואסור לרחוץ. אמר ליה. אם תראה סריס מתחבק עם אשתך שמא אינו רע לך. אמר ליה. אין. אמר ליה. ומכי [הוא] לך כלום. אמר ליה. שלא תתפרץ. אמר ליה. והכא שלא יתפ‍רצו. כיון שיצא אמרו לו תלמידיו. רבי. לזה דחיתה בקנה. לנו מה את משיב. אמר להן. והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.
  4. Jerusalem Talmud Beitzah 2:8:2 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    הלכה: רבי בא. רב ושמואל תריהון אמרין. דברי חכמים אפילו להמשיך בה אסור. רבי בא בשם שמואל. אם היתה קרנה קדוחה מותר. אמר רבי יוסה. קשייתה קומי רבי בא ואמר. לא תנינן אלא הנקה בחטם. רבי זעורה בשם שמואל. שור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו. ורבותינו שבגולה נהגו כן. רבי אחא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יונתן רבי י
    הלכה: רבי בא. רב ושמואל תריהון אמרין. דברי חכמים אפילו להמשיך בה אסור. רבי בא בשם שמואל. אם היתה קרנה קדוחה מותר. אמר רבי יוסה. קשייתה קומי רבי בא ואמר. לא תנינן אלא הנקה בחטם. רבי זעורה בשם שמואל. שור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו. ורבותינו שבגולה נהגו כן. רבי אחא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יונתן רבי יעקב בר אחא בשם רבי תנחום בירבי חייה. חמור שעיסקו רע יוצא בפרומביא שלו. רבי אילא רבי יהודה בשם שמעון בירבי חייה. כלב יוצא בסוגר שלו. אם להכות בו. אסור. אם בשביל שלא לאכל אפסרו. מותר.
  5. שוחטין מן הנגרים. ואין שוחטין לא מן המכמורות ולא מן המצדות. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אימי. במצדתא דשיתייא. שמואל אמר. צד הוא בפיטס. רב אמר. סוכרא דנהרא שרי. אמר רבי יודן. בהוא דטסיס.
  6. הלכה: שמואל אמר. טעו חמשה זקינים שהורו לרבי טרפון בלוד. אמר רב מתנה. בבכור הוה עובדא. אמר רבי אבין. מתניתה אמרה כן. עליה ועל החלה שניטמאת. מה זו קודש אף זו קודש. בעון קומי לוי. מהו לראות את הטרפה בבית אפל. אמר. לאפק לבר. רבי אמי בעי. שמענן. אין רואין את הנגעים בבית אפל. שמענן. אין רואין את הטרפה בבי
    הלכה: שמואל אמר. טעו חמשה זקינים שהורו לרבי טרפון בלוד. אמר רב מתנה. בבכור הוה עובדא. אמר רבי אבין. מתניתה אמרה כן. עליה ועל החלה שניטמאת. מה זו קודש אף זו קודש. בעון קומי לוי. מהו לראות את הטרפה בבית אפל. אמר. לאפק לבר. רבי אמי בעי. שמענן. אין רואין את הנגעים בבית אפל. שמענן. אין רואין את הטרפה בבית אפל. אמר רבי יוסה בירבי בון. לא מטעם הזה. אלא שמא תימצא טריפה ויהא אסור לטלטלה. אתייא דרב מתנה כשמואל. ודלוי כרב. אמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. הלכה כרבי יודה.
  7. Jerusalem Talmud Beitzah 3:6:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    תני. לא יאמר אדם לחבירו. הרי אני עמך בסלע. הרי אני עמך בשקל. אבל אומר הוא לו. הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי שקלו מנה כנגד מנה בבכור. במה דברים אמורים. בחול. הא ביום טוב אסור. על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. רב אבון רב יהודה בשם שמואל. אפילו לתלותו בכף מאזנים מפנ
    תני. לא יאמר אדם לחבירו. הרי אני עמך בסלע. הרי אני עמך בשקל. אבל אומר הוא לו. הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע. רבי חייה רבה ורבי שמעון ברבי שקלו מנה כנגד מנה בבכור. במה דברים אמורים. בחול. הא ביום טוב אסור. על שם אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. רב אבון רב יהודה בשם שמואל. אפילו לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור. אמר רבי יוסה בירבי בון. לא מטעם הזה. אלא בגין דתנינן. רבי יהודה אומר. שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיס. וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. הא תנייא קדמייא סבר מימר משגיחין. הא לתלותו בכף מאזניים מפני העכברים מותר.
  8. Jerusalem Talmud Beitzah 3:7:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: אין משחיזין את הסכין ביום טוב אבל משיאה על גבי חבירתה. אמר רב חסדא. דרבי יהודה היא. אמר רב יהודה בשם שמואל. דברי הכל היא. כדי להעביר שמנונית שעליה.
  9. הלכה: אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה. שמואל אמר. בשלא נתכוון לעבותה. אבל אם נתכוון לעבותה. אסור בשלא היתנה. אבל אם היתנה. מותר. רב נחמן בר יעקב בעי. ויש אדם מתנה לסתור אוהלין. ואומר בפני שמואל. בטפול לה. והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה.
  10. ולא בקורדום. דבית רבי ינאי אמרין. מבקעין בקורדום. תנא רבי הושעיה. מבקעין בקרדום. שמואל אמר. הלכה כמי שהוא אומר. מבקעין בקרדום. תני. רבי יוסי בן כופר אמר משם רבי לעזר בן שמוע. בית שמי אוסרין ובית הלל מתירין.
  11. Jerusalem Talmud Beitzah 4:3:12 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי מאיר אומר אף הוא פוחת כתחילה ונוטל. רבי בא רב יהודה בשם שמואל. ובלבד כנגד הפתח. והא תני. מודין חכמין לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין. בשבת מפקפקין. אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין. ובכלים בשבת מותר. ואין צורך לומר ביום טוב.
  12. אמר רבי שמעון בירבי ינאי. אני לא שמעתי מאבא. אחותי אמרה לי משמו. ביצה שנולדה ביום טוב סומכין לה כלי בשביל שלא תתגלגל. אבל אין כופין עליה כלי. ושמואל אמר. כופין עליה כלי. אמר רבי מנא. ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה שלביצה.
  13. ולא מקדשין. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסה. רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין. הא לארס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנו אחר. מחלפא שיטתיה דשמואל. תמן הוא אומר. מושיב יחידים ביתה. במאזנים לעלות המה מהבל יחד. והכא הוא אמר הכין.
    ולא מקדשין. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסה. רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין. הא לארס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנו אחר. מחלפא שיטתיה דשמואל. תמן הוא אומר. מושיב יחידים ביתה. במאזנים לעלות המה מהבל יחד. והכא הוא אמר הכין. שלא יקדמנו אחר. בתפילה. אפילו כן לא קיימה.
  14. Jerusalem Talmud Beitzah 5:2:15 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. מה ביניהון. רב חסדא אמר. לחדד ראשו שלשפוד ביניהון. רבי חנינה בריה דרבי אבהו אמר. להוציא אש מן העצים ביניהון. תנא רבי יודה בר פזי דבר דלייא. הוא הדבר. מהו הוא הדבר. לחדד ראשו שלשפוד הוא הדבר. או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר. לית לך אלא כהדא. אין משחיזין את הסכי
    אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. מה ביניהון. רב חסדא אמר. לחדד ראשו שלשפוד ביניהון. רבי חנינה בריה דרבי אבהו אמר. להוציא אש מן העצים ביניהון. תנא רבי יודה בר פזי דבר דלייא. הוא הדבר. מהו הוא הדבר. לחדד ראשו שלשפוד הוא הדבר. או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר. לית לך אלא כהדא. אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חבירתה. אמר רב חסדא. דרבי יודה היא. דאמר רב יהודה בשם שמואל. דברי הכל היא. כדי להעביר שמנונית שעליה.

Jerusalem Talmud Rosh Hashanah (3)

  1. הלכה: ארבעה ראשי שנים הן כול'. כתיב החודש הזה לכם ראש חדשים. לכם הוא ראש ואינו ראש לא לשנים ולא לשמיטים ולא ליובילות ולא לנטיעה ולא לירקות. ואמר. לכם הוא ראש ואינו ראש לא למלכים ולא לרגלים. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. כתיב ויחל לבנות בחודש השיני בשיני בשנת ארבע למלכותו. הקיש שנת ארבע למלכ
    הלכה: ארבעה ראשי שנים הן כול'. כתיב החודש הזה לכם ראש חדשים. לכם הוא ראש ואינו ראש לא לשנים ולא לשמיטים ולא ליובילות ולא לנטיעה ולא לירקות. ואמר. לכם הוא ראש ואינו ראש לא למלכים ולא לרגלים. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. כתיב ויחל לבנות בחודש השיני בשיני בשנת ארבע למלכותו. הקיש שנת ארבע למלכותו לשיני שבחדשים. מה שיני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שיני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן. או אנו אלא שנים בחודש. כל מקום שנאמר שנים בחודש פירש. או אינו אלא שנים בשבת. לא מצאנו חשבון זה מן התורה. והא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום שיני. אין למידין מברייתו של עולם. והיי דין הוא שיני שבחדשים והיי דין הוא שיני שבשנים. רבי חנניה ורבי מנא. חד אמר. ויחל לבנות בחודש השיני. זה שיני שבחדשים. בשיני. זה שיני שבשנים. וחורנה. אפילו מיחלף לית בה כלום. רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא שמע לה מן הדא. החודש הזה לכם. מיעט. ראשון הוא לכם. [מיעט.] מיעוט אחר מיעוט לרבות למלכים ולרגלים. וירבה לשנים ולשמיטים וליובילות ולנטיעה ולירקות. כהיא דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. ויחל לבנות בחודש השיני בשיני בשנת ארבע למלכותו. הקיש שנת ארבע למלכותו לשיני שבחדשים. מה שיני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שיני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן. רבי יונה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חייה בר יוסף. ויחל לבנות בחודש השיני. זה שיני שבחדשים. בשיני. זה שיני שבשנים. וכשהוא אומר. בשנת ארבע למלכותו הקיש שנת ארבע למלכותו לשיני שבחדשים. מה שיני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שיני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן. תני שמואל ופליג. בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים. מיכן שמונין חדשים ליציאת מצרים. אין לי אלא חדשים. שנים מניין. וידבר יי אל משה במדבר סיני בשנה השינית. אין לי אלא לאותו הזמן. לאחר הזמן הזה מניין. בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים. אין לי אלא לשעה. לדורות מניין. ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ-מצרים וגו'. משנבנה הבית התחילו מונין לבנינו. ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים וגו'. לא זכו למנות לביניינו התחילו מונין לחרבנו. בעשרים וחמש שנה לגלותינו בראש השנה בעשור לחדש וגו'. לא זכו למנות לעצמן התחילו מונין למלכיות. [שנאמר] בשנת שתים לדריוש. בשנת שלש לכורש מלך פרס. ואימר ויחל לבנות בחודש השיני בשיני בשנת ארבע למלכותו. הקיש שנת ארבע למלכותו לשיני שבחדשים. מה שיני שבחדשים אין מונין אלא מניסן אף שיני שבשנת ארבע למלכותו אין מונין אלא מניסן.
  2. הלכה: אית תניי תני. כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו שלכל אחד ואחד מתחתם בראש השנה. אית תניי תני. כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו שלכל אחד ואחד מתחתם ביום הכיפורים. אית תניי תני. כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו שלכל אחד ואחד מתחתם בזמנו. אית תניי תני. כל אחד ואחד נידון בזמנו וגזר דינו שלכל אחד
    הלכה: אית תניי תני. כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו שלכל אחד ואחד מתחתם בראש השנה. אית תניי תני. כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו שלכל אחד ואחד מתחתם ביום הכיפורים. אית תניי תני. כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו שלכל אחד ואחד מתחתם בזמנו. אית תניי תני. כל אחד ואחד נידון בזמנו וגזר דינו שלכל אחד ואחד מתחתם בזמנו. מתניתא כמאן דאמר. כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו שלכל אחד ואחד מתחתם בזמנו. דתנינן ובחג נידונין על המים. מלתיה דרב אמרה. כולהם נידונין בראש השנה וגזר דינו שלאחד מהן מתחתם בראש השנה. דתני בתקיעיתא דרב. זה היום תחילת מעשיך. זכרון ליום ראשון. כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. ועל המדינות בו ייאמר. אי זו לחרב ואי זו לשלום. אי זו לרעב ואי זו לשובע. ובריות בו יפקדו. להזכירם לחיים ולמות. ודלא כרבי יוסה. דרבי יוסי אמר. יחיד נידון בכל שעה. מה טעם. ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. ותפקדנו לבקרים זו פרנסתו. לרגעים תבחננו זו אכילתו. רבי יצחק רבה בשם רבי. מלך וציבור נידונין בכל יום. מה טעם. לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו. אמר רבי לוי. והוא ישפוט תבל בצדק ידין לאמים במישרים. הקדוש ברוך הוא דן את ישראל ביום בשעה שהן עסוקין במצות ואת האומות בלילה בשעה שהן בטילין מן העבירות. שמואל אמר. מי שהוא דן את ישראל דן את האומות. מה מקיים שמואל ידין לאומים במישרים. דנן ככשירים שבהן. מזכיר להם מעשה יתרו. מזכיר להן מעשה רחב הזונה.
  3. הלכה: רבי יהושע בן לוי אמר. עמלק כושפן היה. מה היה עושה. היה מעמיד בני אדם ביום גיניסיא שלו. לומר. לא במהרה אדם נופל ביום גיניסיא שלו. מה עשה משה. עירבב את המזלות. הדא הוא דכתיב שמש ירח עמד זבולה וגו'. וכתיב נתן תהום קולו רום ידיהו נש‍א. מרום ידיהו נש‍א נתן תהום קולו. שמואל אמר. וצבא תינתן על התמיד
    הלכה: רבי יהושע בן לוי אמר. עמלק כושפן היה. מה היה עושה. היה מעמיד בני אדם ביום גיניסיא שלו. לומר. לא במהרה אדם נופל ביום גיניסיא שלו. מה עשה משה. עירבב את המזלות. הדא הוא דכתיב שמש ירח עמד זבולה וגו'. וכתיב נתן תהום קולו רום ידיהו נש‍א. מרום ידיהו נש‍א נתן תהום קולו. שמואל אמר. וצבא תינתן על התמיד בפשע. כפשעה שלתורה. ותשלך אמת ארצה. אימתי שישראל משליכין דברי תורה לארץ המלכות ה‍רשעה הזאת גוזרת ומצלחת. מה טעם. ותשלך אמת ארצה ועשתה והצל‍יחה. ואין אמת אלא תורה. היך מה דאת אמר אמת קנה ואל תמכור חכמה ומוסר ובינ‍ה. אמר רבי יודה בר פזי. זנח ישראל טוב אויב ירדפ‍ו. ואין טוב אלא תורה. היך מה דאת אמר כי לקח טוב נתתי לכם ת‍ורתי אל תעזובו.

Jerusalem Talmud Taanit (7)

  1. תני. נתפלל ואינו יודע מה הזכיר. אמר רבי יוחנן. כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד (יזכיר) [הזכיר]. מיכן והילך מה שצורך יזכיר. רבי בא בשם רבי חונה. שני ימים טובים שלגליות מזכיר בשחרית ואינו מזכיר במוסף. מנחה בשחרית וערבית במוסף. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. בגולה לא נהגו כן אלא עד ששים יום בתקופה. שמואל
    תני. נתפלל ואינו יודע מה הזכיר. אמר רבי יוחנן. כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד (יזכיר) [הזכיר]. מיכן והילך מה שצורך יזכיר. רבי בא בשם רבי חונה. שני ימים טובים שלגליות מזכיר בשחרית ואינו מזכיר במוסף. מנחה בשחרית וערבית במוסף. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. בגולה לא נהגו כן אלא עד ששים יום בתקופה. שמואל אמר. הלכה כחנניה בן אחי רבי יהושע. ותני כן. במה דברים אמורים. בחוצה לארץ. אבל בארץ ישראל הכל לפי הזמן הכל לפי המאורע. הדא דת אמר בגשם. אבל בטל אם רצה להזכיר כל ימות השנה מזכיר.
  2. Jerusalem Talmud Taanit 1:3:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    כמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שידוחו פני הקרמיד. רבי יניי בירבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש. כתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרוייה. רבי יוסה בשם רב יהודה רבי יונה רב יהודה בשם שמואל. כתחילה
    כמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך. רבי חייה בשם רבי יוחנן. כתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שידוחו פני הקרמיד. רבי יניי בירבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש. כתחילה כדי רביעה. ובסוף כדי שתשרה המגופה. ויש מגופה נשרית. אלא רואין אותה כאילו היא שרוייה. רבי יוסה בשם רב יהודה רבי יונה רב יהודה בשם שמואל. כתחילה כדי רביעה. ולבסוף אפילו כל שהוא. רבי יוסה בשם רבי זעורה. להפסק תענית נאמרה. רבי חזקיה ורבי נחום ורב אדא בר איכומא הוון יתיבין. אמר רבי נחום לרב אדא בר איכומא. לא מסתברא לברכה נאמרה. אמר ליה. אין. אמר ליה. ולמה אמרת ליה אכין. אמר ליה. דהוא נהיג בשיטת רביה. אמר רבי מנא לרבי חזקיה. מנו רביה. אמר ליה. רבי זעורא. אמר ליה. [אף] אנן אמרין. רבי יוסה בשם רבי זעורה. להפסק תענית נאמרה.
  3. הלכה: אמר רבי יהושע בן לוי. הדא דת אמר בבניין שלשמחה. אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובוניהו. שמואל אמר. כותלא דגנאי ביה.
  4. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יסא רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר. שלא לעשות סעודת אירוסין. הא לארס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנו אחר. מחלפה שיטתיה דשמואל. תמן הוא אמר. אלהים מושיב יחידים ביתה. במאזנים לעלות המה מהבל יחד. וכא הוא אמר הכין. אלא שלא י
    רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יסא רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר. שלא לעשות סעודת אירוסין. הא לארס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנו אחר. מחלפה שיטתיה דשמואל. תמן הוא אמר. אלהים מושיב יחידים ביתה. במאזנים לעלות המה מהבל יחד. וכא הוא אמר הכין. אלא שלא יקדמנו אחר בתפילה. אפילו כן לא קיימה.
  5. אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה. רב אמר. סוף כל ברכה וברכה. ושמואל אמר. ראש כל ברכה וברכה. אית תניי תני. שבע מעין שמונה עשרה. אית תניי תני. שמונה עשרה מעין שמונה עשרה. מאן דאמר. שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל. מאן דאמר שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מסייע לרב. רבי זעורה שלח לרבי נחום גבי רבי ינאי בירבי
    אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה. רב אמר. סוף כל ברכה וברכה. ושמואל אמר. ראש כל ברכה וברכה. אית תניי תני. שבע מעין שמונה עשרה. אית תניי תני. שמונה עשרה מעין שמונה עשרה. מאן דאמר. שבע מעין שמונה עשרה מסייע לשמואל. מאן דאמר שמונה עשרה מעין שמונה עשרה מסייע לרב. רבי זעורה שלח לרבי נחום גבי רבי ינאי בירבי ישמעאל. אמר ליה. אי זו היא שבע מעין שמונה עשרה דשמואל. אמר ליה. הבינינו רצה תשובתינו סלח לנו גואלינו רפא חוליינו ברך שנותינו. אמר רבי חגיי. אם היו ימות גשמים אומר. גשמי ברכה. אם היו טללים אומר. טללי ברכה. כי מפוזרים אתה מקבץ ותועים עליך לשפוט ועל הרשעים תשית ידך. וישמחו כל חוסי בך בביניין עירך ובחידוש בית מקדשך. כי טרם נקרא אתה תענה. כאמור והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע. ברוך יי כי שמע קול תחנוניי. ברוך אתה יי שומע תפילה. ואומר שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות אחרונות.
  6. אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף. תני שמואל. כמפי הנוד.
  7. הלכה: אמר רבי יהושע בן לוי. הדא דאת אמר בבניין שלשמחה. אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו. אמר שמואל. בכותלא דגניי ביה. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי. רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין. הא לארס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנ
    הלכה: אמר רבי יהושע בן לוי. הדא דאת אמר בבניין שלשמחה. אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו. אמר שמואל. בכותלא דגניי ביה. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי. רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין. הא לארס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנו אחר. מחלפה שיטתיה דשמואל. תמן הוא אמר. אלהים מושיב יחידים ביתה. במאזנים לעלות המה מהבל יחד. והכא הוא אמר הכין. אלא שלא יקדמנו אחר בתפילה. אפילו כן לא קיימה.

Jerusalem Talmud Megillah (13)

  1. הלכה: מגילה נקראת כול'. רבי אילא שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כתוב לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם. מה תלמוד לומר בזמניהם. רבי יונה ורבי יוסה. רבי יונה אמר. ליתן להן זמנים אחרים. רבי יוסה אומר. זמנים שקבעו להם חכמים. ואילו הן. אחד עשר ושנים עשר ושלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר. או אינו אלא ששה עשר ושבע
    הלכה: מגילה נקראת כול'. רבי אילא שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כתוב לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם. מה תלמוד לומר בזמניהם. רבי יונה ורבי יוסה. רבי יונה אמר. ליתן להן זמנים אחרים. רבי יוסה אומר. זמנים שקבעו להם חכמים. ואילו הן. אחד עשר ושנים עשר ושלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר. או אינו אלא ששה עשר ושבעה עשר. רבי אבהו בשם רבי לעזר. ולא יעבר. לא יעבר. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לא יעבר. ולא יעבר. או אינו אלא תשיעי ועשירי. שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. ימים אין כתוב כאן אלא כימים. תן ימים כנגד ימים. אחד עשר ושנים עשר כנגד ארבעה עשר וחמשה עשר. או שנים עשר ושלשה עשר כנגד ארבעה עשר וחמשה עשר. אמר רבי חלבו. יום שלשה עשר יום מלחמה היה. הוא מוכיח על עצמו שאין בו ניחה. מעתה אל יקראו בו. לפניו ולאחריו קורין ובו אינן קורין. או אינו אלא תשיעי ועשירי. כימים. ימים שהן סמוכין לימים. ואם ימים שהן סמוכין לימים. אינן אלא ששה עשר ושבעה עשר. לית יכיל. דאמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר. לא יעבר. ולא יעבר. [רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לא יעבר. ולא יעבר.]
  2. תני בשם רבי נתן. כל החודש כשר לקריאת המגילה. מה טעם. והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וגו'. אמר רבי חלבו. ובלבד עד חמשה עשר. דאמר רבי אבהו בשם רבי לעזר. לא יעבור. ולא יעבור. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לא יעבר. ולא יעבור. הדא דאת אמר. לקריאת המגילה. אבל לעשות סעודה אינן עושין אלא בארבעה עשר ובחמשה עש
    תני בשם רבי נתן. כל החודש כשר לקריאת המגילה. מה טעם. והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וגו'. אמר רבי חלבו. ובלבד עד חמשה עשר. דאמר רבי אבהו בשם רבי לעזר. לא יעבור. ולא יעבור. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לא יעבר. ולא יעבור. הדא דאת אמר. לקריאת המגילה. אבל לעשות סעודה אינן עושין אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר. ואין מחלקין [לעניים] אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר. אין עיניהם שלעניים תלויות אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר. ויהיו אילו לקריאה ואילו לסעודה. רבי חלבו רבי חונה בשם רב. והימים האלה נזכרים ונעשים. נזכרים בקריאה. ונעשים בסעודה. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש. רבי חלבו רבי יסא בשם רבי לעזר. נאמר כאן דברי שלום ואמת. ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור. הרי היא כאמיתה שלתורה. מה זו צריכה סירטוט אף זו צריכה סירטוט. מה זו ניתנה להידרש אף זו ניתנה להידרש. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להידרש. מה טעם. הכל בכתב. זו המסורת. מיד יי. זו רוח הקודש. עלי השכיל. מיכן שניתנה להידרש. רבי ירמיה בעי. ולמה לינן אמרין. ותבנית כל אשר היה ברוח עמו. אמר רבי מנא. מהו ברוח. ברוח פיו.
  3. תני שמואל. מפני מה מקדימין ליום הכניסה. כדי שיספקו [מים ו]מזון לאחיהם שבכרכים. רבי פליפא בר פרוטא אמר קומי רבי יונה. לית הדא אמרה שאסור בעשיית מלאכה. אמר ליה. אין מן הדא לית שמע מינה כלום. הרי חולו שלמועד הרי הוא אסור בעשיית מלאכה והם מספקין מזון לאחיהם שבכרכים. לית לך אלא כהדא דרבי. דרבי הוה מפרסם
    תני שמואל. מפני מה מקדימין ליום הכניסה. כדי שיספקו [מים ו]מזון לאחיהם שבכרכים. רבי פליפא בר פרוטא אמר קומי רבי יונה. לית הדא אמרה שאסור בעשיית מלאכה. אמר ליה. אין מן הדא לית שמע מינה כלום. הרי חולו שלמועד הרי הוא אסור בעשיית מלאכה והם מספקין מזון לאחיהם שבכרכים. לית לך אלא כהדא דרבי. דרבי הוה מפרסם עצמו שני ימים בשנה. רוחץ בשבעה עשר בתמוז ונוטע נטיעות בפורים.
  4. הלכה: [תני בשם רבי יהודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. מה ביניהון. רבי חסדי אומר. לחדד ראשו של שפוד ביניהון. רבי חנינא בריה דרבי אבהו. הוציא אש מהאבנים ביניהון. תני רבי יהודה בר פזי דברזילה. הוא הדבר. מהו הוא הדבר. לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר. לית לך אלא כהדא. אין משחיזין
    הלכה: [תני בשם רבי יהודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. מה ביניהון. רבי חסדי אומר. לחדד ראשו של שפוד ביניהון. רבי חנינא בריה דרבי אבהו. הוציא אש מהאבנים ביניהון. תני רבי יהודה בר פזי דברזילה. הוא הדבר. מהו הוא הדבר. לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר. לית לך אלא כהדא. אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גב חברתה. אמר רב חסדי. דרבי יודא היא. דמר רבי יודא בשם שמואל. דברי הכל היא. כדי להעביר שמנונית שעליה.
  5. רבי יוסה בשם רבי אחא רבי זעורה בשם רבי לעזר. והיא שתהא כתובה בלעז. מה אנן קיימין. אם בשהיתה כתובה אשורית ותירגמה בלעז. הדא דתנינן בכל לשון. אם בשהיתה כתובה בלעז ותירגמה אשורית. הדא היא דתני. מה בין ספרים למגילת אסתר. אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומגילת אסתר אינה נכתבת אלא אשורית. אמר רבי שמואל בר סוס
    רבי יוסה בשם רבי אחא רבי זעורה בשם רבי לעזר. והיא שתהא כתובה בלעז. מה אנן קיימין. אם בשהיתה כתובה אשורית ותירגמה בלעז. הדא דתנינן בכל לשון. אם בשהיתה כתובה בלעז ותירגמה אשורית. הדא היא דתני. מה בין ספרים למגילת אסתר. אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומגילת אסתר אינה נכתבת אלא אשורית. אמר רבי שמואל בר סוסרטי. תיפתר שהיתה כתובה גיגנטון. תני שמואל. טעה והשמיט פסוק אחד ותירגמו המתרגם יצא. אנן אמרין. בכל לשון לא יצא. ואת אמר הכין. שמואל כדעתיה. [ד]שמואל אמר. היתה כתובה כהילכתה הלעוז יוצא בה בלעז. רבי אבהו בשם רבי לעזר. יודע אשורית ויודע לעז יוצא בה [בלעז ו]אשורית. בלעז יוצא בה בלעז. יודע אשורית ויודע לעז מהו שיוציא ידי אחרים בלעז. ייבא כהדא. כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.
  6. Jerusalem Talmud Megillah 3:1:7 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    כל כלי בית הכנסת כבית הכנסת. ספסלה וקלטירה כבית הכנסת. כילה דעל ארונא כארונא. רבי אבהו יהב גולתה תחתוי ההן בילן. רב יהודה בשם שמואל. בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ארון [ו]יש בהן משום קדושת בית הכנסת. אינגלין אין בו משום קדושת ארון. יש בו משום קדושת בית הכנסת. רבי ירמיה אזל לגוולנה. חמתון יהבין מכו
    כל כלי בית הכנסת כבית הכנסת. ספסלה וקלטירה כבית הכנסת. כילה דעל ארונא כארונא. רבי אבהו יהב גולתה תחתוי ההן בילן. רב יהודה בשם שמואל. בימה ולווחין אין בהן משום קדושת ארון [ו]יש בהן משום קדושת בית הכנסת. אינגלין אין בו משום קדושת ארון. יש בו משום קדושת בית הכנסת. רבי ירמיה אזל לגוולנה. חמתון יהבין מכושא בגו ארונה. אתא שאל לרבי אימי. אמר ליה. אני אומר. לכך התנו עליו מבתחילה. רבי יונה עבד ליה מגדל ואתני עלוי. עילייא דסיפרין וארעייא דמאנין.
  7. שמואל אמר. נכנס שלא לעשותו קפנדריא מותר לעשותו כקפונדריא. תני. בתי כניסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש. לא אוכלין ולא שותין בהן ולא מטיילין בהן ולא ישינים בהן ולא נכנסין בהן לא בחמה בימות החמה ולא בגשמים בימות הגשמים. אבל שונין ודורשין בהן. רבי יהושע בן לוי אמר. בתי כניסיות ובתי מדרשות לחכמי
    שמואל אמר. נכנס שלא לעשותו קפנדריא מותר לעשותו כקפונדריא. תני. בתי כניסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש. לא אוכלין ולא שותין בהן ולא מטיילין בהן ולא ישינים בהן ולא נכנסין בהן לא בחמה בימות החמה ולא בגשמים בימות הגשמים. אבל שונין ודורשין בהן. רבי יהושע בן לוי אמר. בתי כניסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהם. רבי חייה רבי יסא מיקבלין בגו כנישתא. רבי אימי מפקד לספרייא. אין אתא בר נש גבכון מלכלך באוריתא [לגבכון] תהוון מקבלין ליה ולחמריה ולמנוי. רבי ברכיה אזל לכנישתא דבית שאן. חמא חד בר נש משזיג ידוי ורגלוי מן גורנה. אמר ליה. אסיר לך. למחר חמתא ההוא גוברא משזיג ידוי וריגלוי מן גורנה. אמר ליה. רבי. לך שרי ולי אסיר. אמר ליה. אין. אמר ליה. למה. אמר ליה. כן אמר רבי יהושע בן לוי. בתי כניסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהם. ההן פרוורה מהו מיעבור בגוה. רבי אבהו עבר בפרוורה. מה דשרי. אמר רבי זכריה חתניה דרבי לוי. ספרא הוה אימתן ואין לא הוה רבי אבהו עבר לא הוה מפני טלייא.
  8. חל להיות בערב שבת במה קורין. רבי זעורה אמר. קורין לשעבר. רבי אילא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קורין לבא. והוה רבי זעורה מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. אנא אמר מן שמועה ואת אמר מן דיעה ואת מסתכל בי. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי זעורה. אי זו היא שבת הראשונה. כל שחל ראש ח
    חל להיות בערב שבת במה קורין. רבי זעורה אמר. קורין לשעבר. רבי אילא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. קורין לבא. והוה רבי זעורה מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. אנא אמר מן שמועה ואת אמר מן דיעה ואת מסתכל בי. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי זעורה. אי זו היא שבת הראשונה. כל שחל ראש חודש שלאדר להיות בתוכה. אפילו בערב שבת. תני שמואל מסייעא לרבי אילא. אי זו היא שבת השנייה. כל שחל הפורים להיות בתוכה. ואפילו ערב שבת. רב נחמן בר יעקב בעי. הגע עצמך שחל חמשה עשר להיות בשבת. לקרות במגילת אסתר אין את יכול. שאין קורין בכתבי הקודש אלא מן המנחה ולמעלן. ויקראו זכור. אמר ליה. כן אמר רב. והימים האלה נזכרים ונעשים. שתהא אזכרתן קודם לעשייתן. רבי אבא בריה דרבי פפי בעי. הגע עצמך שחל ארבעה עשר להיות בשבת. הרי שקדמה אזכרתן לעשייתן. אמר ליה. ולא כבר איתתבת דלית איפשר. ואם איפשר איחור הוא לעיירות.
  9. ואין עולה להם מן החשבון. אית תניי תני. עולה להם מן החשבון. רבי זעורה אבא בר ירמיה רב מתנה בשם שמואל. הלכה כמי שהוא אומר. אינו עולה להם מן החשבון. כמתניתן.
  10. אית תניי תני. פותח ורואה גולל ומברך. אית תניי תני. פותח ורואה ומברך. רבי זעורה אבא בר ירמיה רב מתנה בשם שמואל. הלכה כמי שהוא אומר. פותח ורואה ומברך. ומה טעם. וכפתחו עמדו כל העם. ומה כתיב בתריה. ויברך עזרא את י י האלהים הגדול. במה גידלו. רבי גידול אמר. בשם המפורש. רב מתנה אמר. בברכה גידלו. רבי סימון
    אית תניי תני. פותח ורואה גולל ומברך. אית תניי תני. פותח ורואה ומברך. רבי זעורה אבא בר ירמיה רב מתנה בשם שמואל. הלכה כמי שהוא אומר. פותח ורואה ומברך. ומה טעם. וכפתחו עמדו כל העם. ומה כתיב בתריה. ויברך עזרא את י י האלהים הגדול. במה גידלו. רבי גידול אמר. בשם המפורש. רב מתנה אמר. בברכה גידלו. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. למה נקראו אנשי כנסת הגדולה. שהחזירו את הגדולה ליושנה. אמר רבי פינחס. משה התקין מטביעה שלתפילה. האל הגדול הגבור והנורא. ירמיה אמר. האל הגדול הגיבור. ולא אמר נורא. ולמה הוא גיבור. לזה נאה להיקרות גיבור. שהוא רואה חורבן ביתו ושותק. ולמה לא אמר נורא. אין נורא אלא בית המקדש. דכתיב נורא אלהים ממקדשיך. דניאל אמר. האל הגדול והנורא. ולמה לא אמר גיבור. בניו מסורין בקולרין. איכן היא גבורתו. ולמה הוא אמר נורא. לזה נאה להיקרות נורא. בנוראות שעשה עמנו בכבשן האש. וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו את הגדולה ליושנה. ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך וגו'. ובשר ודם יש בו כח ליתן קצבה בדברים הללו. אמר רבי יצחק בר לעזר. יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו.
  11. תני שמואל. אין קידוש החודש אלא בעשרה. רבי בא רבי יסא בשם רבי יוחנן. נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת. מה עדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר רבי סימון. נאמר כאן תוך ונאמר להלן ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים. מה תוך שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר ליה רבי יוסה בירבי בון. אם מתוך את
    תני שמואל. אין קידוש החודש אלא בעשרה. רבי בא רבי יסא בשם רבי יוחנן. נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת. מה עדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר רבי סימון. נאמר כאן תוך ונאמר להלן ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים. מה תוך שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה. אמר ליה רבי יוסה בירבי בון. אם מתוך את למד. סגין אינון. [אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל. מה להלן עשרה אף כאן עשרה.].
  12. Jerusalem Talmud Megillah 4:12:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    ודא מזוזה יהבין לה היכא. רבי זעורה רב יהודה בשם שמואל. משלשו ונותנו בתחילת שליש העליון. רבי חלבו בשם רב חונה. חוצה את הפתח ומשלשו ונותנה בסוף שליש התחתון. מה ביניהון. מקום מזוזה ביניהון. בר טברי שאל לרבי יצחק. הגע עצמך שהיה שער גבוה. אמר ליה. נותנה כנגד כתיפיו. בית מדרשיה דרבי חנינה עביד כן. רבי ירמ
    ודא מזוזה יהבין לה היכא. רבי זעורה רב יהודה בשם שמואל. משלשו ונותנו בתחילת שליש העליון. רבי חלבו בשם רב חונה. חוצה את הפתח ומשלשו ונותנה בסוף שליש התחתון. מה ביניהון. מקום מזוזה ביניהון. בר טברי שאל לרבי יצחק. הגע עצמך שהיה שער גבוה. אמר ליה. נותנה כנגד כתיפיו. בית מדרשיה דרבי חנינה עביד כן. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. בית מזוזתו שלרבי היה עשוי כמין נגר. תלויה בדלת. סכנה שאין בה מצוה. חקק בראש המקל והניחו במקום שאינו ראוי לו. סכנה שאין בה מצוה. רבי בא בשם רב יהודה. ואפילו [לא] סמרו. והא תני. והוא שסמרו. אמר רבי יוסה. והוא שייחדו לכן. שלבית מלוון היו עושין כן בפולמסיות. שמואל אמר. נתנה לפנים מטפח פסולה. רבי זעורה בשם שמואל. צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח. רבי ירמיה בשם רבי זעורה. כיני מתניתה. ציר שיש לו שני פתחים נותן על איזה מהן שירצה. היאך שמע שלה רואה את הפתח. בית שיש לו שני פתחים נותן ברגיל. היו שניהן רגילין נותן בחזית. היו שניהן חזית נותן על איזה מהן שירצה. פתח שהוא פתוח לגג ולגינה הרי הוא כפתוח לחיל. דברי רבי יוסה בירבי יהודה. וחכמים אומרים. הרי הוא כפתוח לשוק.
  13. תפילה ומזוזה מי קודם. שמואל אמר. מזוזה קודמת. רב חונה אמר. תפילה קודמת. מה טעמיה דשמואל. שכן היא נוהגת בימים טובים ובשבתות. מה טעמיה דרב חונה. שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברות. מתניתא מסייעה לשמואל. תפילה שבלת עושין אותה מזוזה. מזוזה שבלת אין עושין אותה תפילין. למה. שמעלין בקודש ולא מורידין.

Jerusalem Talmud Moed Katan (9)

  1. רבי ירמיה בעי. מי תמציות שלא פסקו מה הן. נישמעינה מן הדא. אילו הן מי תמציות. כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצין. פסקו גשמים אף על פי שההרים בוצצין הרי הן כמי תמציות. פסקו מלהיות בוצצין הרי הן כמי גביים. עד איכן. חייה בר בון בשם רבי יוחנן. עד כדי שתפרח חברית. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום בירבי
    רבי ירמיה בעי. מי תמציות שלא פסקו מה הן. נישמעינה מן הדא. אילו הן מי תמציות. כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצין. פסקו גשמים אף על פי שההרים בוצצין הרי הן כמי תמציות. פסקו מלהיות בוצצין הרי הן כמי גביים. עד איכן. חייה בר בון בשם רבי יוחנן. עד כדי שתפרח חברית. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום בירבי חייה. עד כדי שייעשו כרגלי האווז. רבי ירמיה בעי. פרחה חברית ולא פסקו. למפריעו הוא נעשה כמעיין או מיכן ולבא. ליי דא מילה. הטביל בו מחטים וצינורות. אין תימר. למפריעו הוא נעשה מעיין. טהרו. אין תימר. מכן ולבא. לא טהרו. רבי לעזר בירבי יוסי שאל. אילין אגטרגטייא מה את עביד לון. כמי קילון או אינן כמי קילון. בריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה מהו להשקות ממנה. נישמעינה מן הדא. אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון. מה אנן קיימין. אם בשעה שהגשמים יורדין. והלא כמושקין לים הגדול הן. אלא כי נן קיימין בשעה שפסקו גשמים. אם בשעה שפסקו גשמים לא כבריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה היא. ואת אמר. אין משקין ממנה. הדא אמרה. בריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה אין משקין ממנה. בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעיין לתוכה מהו להשקות ממנה. נישמעינה מן הדא. שדה בית השלחין שניטופה לתוך שדה בית השלחין אחרת משקין ממנה. אמר רבי ירמיה ועודה מנטפת. וכי מחמת הניטוף היא יכולה להשקות. לא מחמת עצמה שהיא מליאה. ואת אמר. משקין ממנה. הדא אמרה. בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעיין לתוכה משקין ממנה. ותני שמואל כן. הפוסקון והבריכה שמילאן קודם לרגל לא ישקה מהן ברגל. אם היתה אמת המים עוברת ביניהן משקה מהן ואינו נמנע.
  2. הלכה: רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבון בשם שמואל. בסתם חלוקים. מה אנן קיימין. אם במרווחין דברי הכל אסור. אם ברצופין דברי הכל מותר. אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה. רבי ליעזר בן יעקב עבד לון כמרווחין. ורבנן עבדין לון כרצופין. הא רבנן אמרי. במרווחין אסור להשקות. מהו להמשיך. נילף הדא דרבנן מן דרב
    הלכה: רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבון בשם שמואל. בסתם חלוקים. מה אנן קיימין. אם במרווחין דברי הכל אסור. אם ברצופין דברי הכל מותר. אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה. רבי ליעזר בן יעקב עבד לון כמרווחין. ורבנן עבדין לון כרצופין. הא רבנן אמרי. במרווחין אסור להשקות. מהו להמשיך. נילף הדא דרבנן מן דרבי ליעזר בן יעקב. כמה דרבי ליעזר בן יעקב אמר. במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך. כן רבנן אמרי. במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך. ולא כן סברנן מימר. במרווחין דברי הכל אסור. והן עפר לבן לא כמרווחין הוא. אלא כאן בשביעית וכאן במועד. מה בין שביעית ומה בין מועד. שביעית על ידי שהיא מותרת במלאכה התירו בין דבר שהוא טריח בין דבר שאינו טריח. מועד על ידי שהוא אסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טריח. ואית דבעי מימר נישמעינה מן הדא. שביעית על ידי שזמנה מרובה התירו. מועד על ידי שזמנו קצור אסור. אותן שבעת ימים האחרונים לא מסתברא מיעבדינון כשבעת ימי הרגל ויהיו אסורין. אשכח תני. מרבצין בעפר לבן בשביעית אבל לא במועד.
  3. הלכה: תמן תנינן. בהרת כגריס ופסת כגריס [ונולד לפסיון מחיה או שער לבן] והלכה לה האום. רבי עקיבה מטמא. וחכמים אומרים תיראה כתחילה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה בתחילה מחליטין. ומה ביניהון. רבי יוחנן אמר. ערב הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. הי קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ור
    הלכה: תמן תנינן. בהרת כגריס ופסת כגריס [ונולד לפסיון מחיה או שער לבן] והלכה לה האום. רבי עקיבה מטמא. וחכמים אומרים תיראה כתחילה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה בתחילה מחליטין. ומה ביניהון. רבי יוחנן אמר. ערב הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. הי קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ורבנן אמרי. חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה. והיידא היא שלא להחמיר שאין את נזקק לו לשנייה לא להקל ולא להחמיר. רבי יוסה בשם רבי אחא. אתייא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא. אתיא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא. ורבנן אמרי. חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה. ותנינן הכא. רבי מאיר אומר רואין את הנגעים כתחילה להקל אבל לא להחמיר. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אחא. בין דיחידיא דהכא בין דרבנן דהכא מודיי לרבנן דתמן להקל אבל לא להחמיר. תמן בשהלכה לה האום. ברם הכא בשהלכו להם הסימנין והאום קיימת. אמר רבי. נראים דברי רבי יוסי במוסגר ודברי רבי מאיר במוחלט. רבי זעורה אמר. ימי הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמיתא והוא נכנס לעזרה. ורבנן אמרי. חורי היא ואינו נכנס לעזרה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה כתחילה מחליטין. ומה ביניהון. (ערב היה לו שמוע פטור מפי כהן שעה אחת.) שמואל אמר. פריחה ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא בפורח מן הטמא טהור. ורבנן אמרי. חורי היא. בפורח מן הטהור טמא. ואמרון בשם שמואל. פריחה ושחין המורד ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא בפורח מן הטמא טהור. ורבנן אמרי. חורי היא. בפורח מן הטהור טמא. בגין דהיא חורי. הא אין היא היא טהור. ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. פרחה בו בשחין המורד. רבי יוחנן אמר טהור. רבי שמעון בן לקיש אמר. טמא.
  4. רב חייה בר אשי בשם רב. הוהרא שרי מיעבדינה במועדא לצוד בה דגים במועד. רב יהודה הורי באילין מהולייא שרי מעבדינון במועדא לצורך המועד. רבי אמי הורי באילין פומפייא שרי מיעבדינון במועדא לצורך המועד. רבנן דקיסרין אמרי. מסיקין לפסין וקדירות לצורך המועד. שמואל אמר. זפתין גרבא ולא זפתין כוזתא. זפתין גרבא. דזי
    רב חייה בר אשי בשם רב. הוהרא שרי מיעבדינה במועדא לצוד בה דגים במועד. רב יהודה הורי באילין מהולייא שרי מעבדינון במועדא לצורך המועד. רבי אמי הורי באילין פומפייא שרי מיעבדינון במועדא לצורך המועד. רבנן דקיסרין אמרי. מסיקין לפסין וקדירות לצורך המועד. שמואל אמר. זפתין גרבא ולא זפתין כוזתא. זפתין גרבא. דזיפתא דקדקירא. ולא זפתין כוזתא. דזיפתא גלידא. אית דמחלפין. זפתין כוזתא ולא זפתין גרבא. זפתין כוזתא. שהיא לשעה. ולא זפתין גרבא. שהיא לשהות.
  5. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:4:5 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    וטווה על יריכו תכלת לציצתו. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. טווה ואפילו בפלך. רב אמר. טווה בפלך. בין לו בין לאחר. מתניתא פליגא על רב. וטווה על יריכו תכלת לציציתו. הא לאחר לא. פתר לה בטווה להניח.
  6. Jerusalem Talmud Moed Katan 3:5:4 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    תני. זו דברי אבא שאול. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כאבא שאול. ותני כן. הלכה כדבריו. רבי בא בשם רב. דברי אבא שאול בין ימים בין גזירות בטלו. אבל דברי חכמים ימים בטלו גזירות לא בטלו. מה ביניהון. רב חונה אמר. ערב הרגל ביניהון. אם גילח ערב הרגל יגלח אחר הרגל. אם לא גילח ערב הרגל אל יג
    תני. זו דברי אבא שאול. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. הלכה כאבא שאול. ותני כן. הלכה כדבריו. רבי בא בשם רב. דברי אבא שאול בין ימים בין גזירות בטלו. אבל דברי חכמים ימים בטלו גזירות לא בטלו. מה ביניהון. רב חונה אמר. ערב הרגל ביניהון. אם גילח ערב הרגל יגלח אחר הרגל. אם לא גילח ערב הרגל אל יגלח אחר הרגל. רבי יוחנן אמר. אף על פי שלא גילח ערב הרגל יגלח לאחר הרגל. רבי לעזר הורי לרבי שמעון בר בא לגלח לאחר הרגל. ולא ידעין אי כהדא דאבא שאול ואין כהדא דרבנן דברי הכל.
  7. אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין. ביום השיני הוא נותן תפילין. אם באו פנים חדשות חולצן כל שבעה. דברי רבי ליעזר. רבי יהושע אומר. ביום הראשון וביום השיני אינו נותן תפילין. בשלישי הוא נותן תפילין. אם באו פנים חדשות אינו חולצן. אם ביום השיני אינו נותן תפילין. צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו. אלא בגין דתנא
    אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין. ביום השיני הוא נותן תפילין. אם באו פנים חדשות חולצן כל שבעה. דברי רבי ליעזר. רבי יהושע אומר. ביום הראשון וביום השיני אינו נותן תפילין. בשלישי הוא נותן תפילין. אם באו פנים חדשות אינו חולצן. אם ביום השיני אינו נותן תפילין. צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו. אלא בגין דתנא דא תנא דא. רבי זעורה מר עוקבן בשם שמואל. רבי זעורה רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי ליעזר בנתינה וכרבי יהושע בחליצה. רבי זעורה בעי. אם נתן ביום השיני כרבי ליעזר מהו שיעשה רבי ליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ. אמר רבי יוסי בירבי בון. וכיני. אם נתן ביום השיני כרבי ליעזר נעשה רבי ליעזר כרבי יהושע שלא לחלוץ. אין כיני נאמר. הלכה כרבי ליעזר.
  8. שמואל אמר. פח״ז חובה. נת״ר רשות. פריעת ראש חזירת קרע זקיפת המיטה חובה. נעילת סנדל תשמיש המיטה רחיצה רשות. חד תלמיד מן דשמואל שימש מיטתו. שמע שמואל ואיקפד עלוי ומית. אמר. להלכה איתאמרת. דילמא למעשה. רב אמר. ח״ז חובה. פ״ן רשות. חזירת קרע זקיפת המיטה חובה. פריעת ראש נעילת סנדל רשות. תרין בנוי דרבי נפקו
    שמואל אמר. פח״ז חובה. נת״ר רשות. פריעת ראש חזירת קרע זקיפת המיטה חובה. נעילת סנדל תשמיש המיטה רחיצה רשות. חד תלמיד מן דשמואל שימש מיטתו. שמע שמואל ואיקפד עלוי ומית. אמר. להלכה איתאמרת. דילמא למעשה. רב אמר. ח״ז חובה. פ״ן רשות. חזירת קרע זקיפת המיטה חובה. פריעת ראש נעילת סנדל רשות. תרין בנוי דרבי נפקון. חד רישיה מגלי ושליח סנדלוי. וחד רישיה מכסי ולביש סנדלוי. רבי יונה סלק לגבי רבי גוריון. נפק לגביה לביש סנדלוי. אמר ליה. מה את סבר דילפינן עובדא מינך. לא ילפין עובדא מן בר נש זעיר.
  9. הרי שמת חמיו או חמותו או אחד מקרובי אשתו אינו כופה לא לכחול ולא לפקוס אלא נוהג עמה כדרך שהיא נוהגת. וכן היא שמת חמיה או חמותה או אחד מקרובי בעלה אינה לא כוחלת ולא פוקסת אלא נוהגת עמו כדרך שהוא נוהג. שמואל אמר. לא שנו אלא חמיו או חמותו. הא אחד כל הקרובים לא. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי רבי יודה ב
    הרי שמת חמיו או חמותו או אחד מקרובי אשתו אינו כופה לא לכחול ולא לפקוס אלא נוהג עמה כדרך שהיא נוהגת. וכן היא שמת חמיה או חמותה או אחד מקרובי בעלה אינה לא כוחלת ולא פוקסת אלא נוהגת עמו כדרך שהוא נוהג. שמואל אמר. לא שנו אלא חמיו או חמותו. הא אחד כל הקרובים לא. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. בדר עמו. קם רבי יוסה עם רבי יודה בר פזי. אמר ליה. אתה שמעת מן אבוך הדא מילתא. אמר ליה. אבא לא הוה אמר כן. אלא אחוי דאיתתיה דבר נחמיה מית. אתון ושאלון ליה. מהו לכפות את המיטה. אמר לון. לא צריך. מהו לקרות את שמע ולהתפלל. אמר ליה. נישמעינה מן הדא. הרי שהיה עסוק עם המת בקבר והגיעה עונת קרית שמע. הרי זה פורש למקום טהרה ולובש את תפיליו וקורא את שמע ומתפלל.

Jerusalem Talmud Chagigah (6)

  1. מאיכן את מודד. מן החומה או מן הבתים. תני שמואל. מן השילוח. ושילוח היה באמצע המדינה.
  2. הפריש חגיגתו ומת. היורשים מהו שיביאו אותה. רבי אילא אמר. יראה ייראה. הראוי לבוא מביא. ושאינו ראוי לבוא אינו מביא. אמר רבי זעורה כהיא דרבי יוחנן ורבי יונתן תריהון אמרין. כל בכור בניך תפדה. אפילו לאחר מיתה. והכא לא יראו פני ריקם. אפילו לאחר מיתה. אמר רבי בא בר ממל. מחלוקת שמואל ורבי יוחנן. דתנינן תמן.
    הפריש חגיגתו ומת. היורשים מהו שיביאו אותה. רבי אילא אמר. יראה ייראה. הראוי לבוא מביא. ושאינו ראוי לבוא אינו מביא. אמר רבי זעורה כהיא דרבי יוחנן ורבי יונתן תריהון אמרין. כל בכור בניך תפדה. אפילו לאחר מיתה. והכא לא יראו פני ריקם. אפילו לאחר מיתה. אמר רבי בא בר ממל. מחלוקת שמואל ורבי יוחנן. דתנינן תמן. האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו היורשין עולתה. עולתה ומתה. לא יביאו היורשין חטאתה. שמואל אמר. במופרשת. רבי יוחנן אמר. אפילו אינה מופרשת. מה אנן קיימין. אם בשירשו קרקע. בהדא אמר שמואל. במופרשת. אם בשירשו מיטלטלין. בהדא רבי יוחנן אמר. אפילו אינה מופרשת. מה נפק מן ביניהון. ירשו קרקע. על דעתיה דשמואל לתבע אין תובעין ולמשכן אין ממשכנין. על דעתיה דרבי יוחנן אוף למשכן ממשכנין. ירשו מטלטלין. על דעתיה דרבי יוחנן לתבוע תובעין ולמשכן [אין] ממשכנין. על דעתיה דשמואל אף לתבוע אין תובעין.
  3. Jerusalem Talmud Chagigah 1:8:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    תמן תנינן. ארבעה נדרים התירו חכמים. וכל הנדרים לא חכמים הם שהן מתירין. כתוב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל. תלה הפרשה בראשי המטות שיהו מתירין להן את נדריהן. רב יהודה בשם שמואל. כתוב לא יחל דברו. הוא אינו מוחל דברו. אחר הוא שעושה דברו חולין. ואי זה זה. זה חכם שהוא מתיר לו את נדרו.
  4. רבי זעורה רב יהודה ירמיה בר אבא בשם שמואל. שלשה שהן יודעין לפתח מתירין כזקן. סברין מימר. במקום שאין זקן. רבנן דקיסרין אמרין. אפילו במקום שיש זקן. אמרון קומי רבי יסא. רב חונה ראשי מטות. אמר ליה. אין לית רב חונה ראשי מטות מאן אינון ראשי מטות. רב חונה ראש לראשי המטות.
  5. רבי זעורה בשם שמואל. אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד. והא תנא רבי חלפתא בן שאול. היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורין. אמר רבי זעורה. כך היתה הלכה בידם ושכיחוה. היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורין. והא תנינן. המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבישין לגורן. אית לך מ
    רבי זעורה בשם שמואל. אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד. והא תנא רבי חלפתא בן שאול. היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורין. אמר רבי זעורה. כך היתה הלכה בידם ושכיחוה. היא שני מיני חיטין היא שני מיני שעורין. והא תנינן. המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבישין לגורן. אית לך מימר. שוק וגורן. כך היתה הלכה בידם ושכיחוה.
  6. רבי חנניה בשם שמואל. אין למידין מן ההורייה. הכל מודין שאין למידין מן המעשה. אמר ליה רבי מנא. הדא דת אמר בהוא דלא סבר. ברם בהוא דסבר עביד. אמר ליה. בין דסבר בין דלא סבר בהוא דפליג. ברם בהוא דלא פליג בין סבר בין לא סבר עבד.

Jerusalem Talmud Yevamot (26)

  1. הלכה: המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא אמר בשם רב. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר. מהו אין למידין הימינו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. ובא אחד ואמר. אני הוא שלקחת
    הלכה: המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא אמר בשם רב. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר. מהו אין למידין הימינו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. ובא אחד ואמר. אני הוא שלקחתיה. לא כל הימינו. אף בקידושין כן. אחת מבנותיי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה. ובא אחד ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. מתניתא פליגא על רב. המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. לא ישא את אשתו. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבואו שנים ויאמרו. זה הוא שקידש. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. זה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. פתר לה באומר. לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זה הוא. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן. קדם אחד מהן וכנס (אין) מוציאין מידו. הדא דאת אמר. בשזה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. וקדם אחד מהן וכנס. אבל אם אמר אני קידשתיה. וכנסה. ובא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. ותני כן. אם משכנסה בא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו.
  2. היו חמשה אחין שלשה מהן נשואין לשלש אחיות ומתו. רב אמר זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת מאי זה מהן שירצה. שמואל אמר. זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת משניהן. רב אומר חליצה קיניין. שמואל אמר. חליצה פטור. רבי זעירא אמר. חליצה קיניין. רבי הילא אמר. חליצה פטור. מיליהון דרבנין אמרין. חלי
    היו חמשה אחין שלשה מהן נשואין לשלש אחיות ומתו. רב אמר זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת מאי זה מהן שירצה. שמואל אמר. זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת והשלישית חולצת משניהן. רב אומר חליצה קיניין. שמואל אמר. חליצה פטור. רבי זעירא אמר. חליצה קיניין. רבי הילא אמר. חליצה פטור. מיליהון דרבנין אמרין. חליצה פטור. שמעון בר בא בעא קומי רבי יוחנן. מה בין חולץ ומה בין מגרש. אמר ליה. את סבור חליצה קניין. אינה אלא פטור. אין האחין חייבין עליה משום אשתו שלחולץ אבל חייבין עליה משום אשתו שלמת. לוי אמר. זיקה קניין. וכל אחת ואחת צריכה חליצה משניהן.
  3. שמואל אמר. זכין בעוברין. רבי לעזר אמר. אין זכין בעוברין. אמר רבי יוסי. אף על גב דשמואל אמר זכין לעוברין. מודי הוא שיצא ראשו ורובו בחיים. די מתניתא החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת. כמה דאת אמר כאן. הוא למפרע לא נגעה בה חליצה. והכא ב(י)ן הוא למפרע והוא שיזכה. תמן תנינן. האומר. אם ילדה אשתי זכר יטול מנה. יל
    שמואל אמר. זכין בעוברין. רבי לעזר אמר. אין זכין בעוברין. אמר רבי יוסי. אף על גב דשמואל אמר זכין לעוברין. מודי הוא שיצא ראשו ורובו בחיים. די מתניתא החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת. כמה דאת אמר כאן. הוא למפרע לא נגעה בה חליצה. והכא ב(י)ן הוא למפרע והוא שיזכה. תמן תנינן. האומר. אם ילדה אשתי זכר יטול מנה. ילדה זכר נוטל מנה. אם נקיבה מאתים. ילדה נקיבה נוטלת מאתים. רבי לעזר אמר. לא אמרו אלא בנו. הא אחר לא. רבי יוסה אמר. אפילו אחר. על דעתיה דרבי לעזר ובלבד שכיב מרע. הא בריא לא. בלבד מטלטלין. הא קרקעות לא. מתניתא פליגא על רבי לעזר. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו. ונודע שיש לו בן במדינת הים או שהיתה עיברה. הכל חייבין להחזיר. מה עבד לה רבי לעזר. שנייא היא הכא שהוא בנו. וסיפא פליגא על שמואל מן הדא דרבי יוסה. החזירו הכל. אחר כך מת הבן או שהפילה. כל הקודם באחרונה זכה. בראשונה לא זכה. אפילו בראשונה לא יזכה. לא כן אמר רבי יוסה. אף על גב דשמואל אמר. זכין לעוברין. מודי והוא שיצא ראשו ורובו בחיים. הרי אינו בן קיימה. אמר רבי יצחק בר אלעזר. משום ייאוש. רבנן דקיסרין רבי חייה בר ווא בשם רבי אבא בר נתן. חזר בה רבי נתן. מן מתניתא. אם זכר מנה. אם נקיבה מאתים. ונקיבה גבה לא בעניין כאחר הוא. תני בר קפרא. בן יומו זכין לו.
  4. רב יהודה אמר בשם שמואל. העושה מאמר ביבמתו לא זכה בניכסי אחיו. ואף בית שמי מודיי בה. ואף רבי שמעון מודיי בה. ולא כרבי לעזר בן ערך. דרבי לעזר בן ערך אומר. המאמר קונה קיניין גמור ביבמה. היו שתי יבמות. עשה מאמר בזו ובעל לזו. מה נפשך. אם במאמר יזכה אם בביאה יזכה. אמר רבי יוסה. מאחר שאינו יכול לקיים את אח
    רב יהודה אמר בשם שמואל. העושה מאמר ביבמתו לא זכה בניכסי אחיו. ואף בית שמי מודיי בה. ואף רבי שמעון מודיי בה. ולא כרבי לעזר בן ערך. דרבי לעזר בן ערך אומר. המאמר קונה קיניין גמור ביבמה. היו שתי יבמות. עשה מאמר בזו ובעל לזו. מה נפשך. אם במאמר יזכה אם בביאה יזכה. אמר רבי יוסה. מאחר שאינו יכול לקיים את אחת מהן לא זכה בניכסי אחיו.
  5. הלכה: היבמה לא תחלוץ כול'. עד כמה הכרת העובר. סומכוס אומר משום רבי מאיר. עד שלשה חדשים. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר שנאמר ויהי כמשלש חדשים. אמר רבי יודן. אפילו מעוברת רוח. הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. תהרו חשש תלדו קש. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא אמר רבי חנינה בשם רבי חייה רבה. אפילו רובו שלראשון
    הלכה: היבמה לא תחלוץ כול'. עד כמה הכרת העובר. סומכוס אומר משום רבי מאיר. עד שלשה חדשים. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר שנאמר ויהי כמשלש חדשים. אמר רבי יודן. אפילו מעוברת רוח. הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. תהרו חשש תלדו קש. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא אמר רבי חנינה בשם רבי חייה רבה. אפילו רובו שלראשון ורובו שלאחרון והאמצעי שלם. רבי אסי אמר. תשעים יום שלימין. שמואל אמר הן עיבוריהן. אתא עובדה קומי רבנן דתמן דלא ידעין אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון. [או שבעה עשר מן הראשון ושלשה עשר מן האחרון.] וחמשה שלימין באמצע. וביקשו ליגע בוולד משום ספק ממזירות. אמר לון רב נחמן בר יעקב. בההין עובדא אתא קומי רבה בר בא ואכשרו. אבא בר ווא פליג על שמואל בריה. אמר רבא. שנייה היא הכרת העובר שנייה היא לידתו. הכרת העובר לחדשים שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין. תמן תנינן. וכמה היא קישויה. רבי מאיר אומר. אפילו ארבעים חמשים יום. רבי יודה אומר. דייה חדשה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים. אין קישוי יותר משתי שבתות. רבי יוסה בשם רבי ווא. זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין. דלכן ניתני שלשים יום. רבי יוסה בירבי בון בשם רבי ווא זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין. דתנינן דייה חודשה.
  6. אמר רבי מנא. שמעית בשם שמואל. היא הכרת העובר היא לידתו. ולית אנא ידע מן מה שמעת. אמר רבי בא בר כהן קומי רבי יוסי. רבי ירמיה אמרה. אמר ליה רבי חזקיה. לא אמרה רבי ירמיה. ואיקפד רבי יוסי לקיבליה. אמר ליה. שכן אפילו יהושע שהיה [קשור] למשה לא אמר כן. ואת אומרה כן. חזר ואמר. אין דאמרה אלא כאינש דשמע מילה
    אמר רבי מנא. שמעית בשם שמואל. היא הכרת העובר היא לידתו. ולית אנא ידע מן מה שמעת. אמר רבי בא בר כהן קומי רבי יוסי. רבי ירמיה אמרה. אמר ליה רבי חזקיה. לא אמרה רבי ירמיה. ואיקפד רבי יוסי לקיבליה. אמר ליה. שכן אפילו יהושע שהיה [קשור] למשה לא אמר כן. ואת אומרה כן. חזר ואמר. אין דאמרה אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עליה. ואבא בר ווא פליג על שמואל בריה. רבי ברכיה בשם שמואל. לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד או למאתים ושבעים ושנים או למאתים ושבעים ושלשה או למאתים ושבעים וארבעה. אמר ליה רבי מנא. מנן שמע רבי הדא מילתא. אמר ליה. מן רבי בא. מחלפא שיטתיה דרבי בא. תמן הוא אמר. שנייא הוא הכרת העובר שנייא הוא לידתו. והכא אמר הכין. רבי אבא בר זוטרא בשם שמואל. {כל שהוא בה'י רבה. באל'ף רבא.} [כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבה.]
  7. החולצת מונה משעת מיתה. היוצאה בגט מונה משעת נתינת גיטה. רבי חנינה אמר. משעת נתינת גיטה. רבי יוחנן אמר. משעת כתיבה. רב ושמואל. רב כרבי חנינה. ושמואל אמר כרבי יוחנן. מתיב שמואל לרב. על דעתך דאת אמר משעת נתינה. משום מה את חושש. משום שנתייחדה בנתיים. וניחוש לה לגט ישן. מתיב רבי חנינה לרבי יוחנן. על דעתך
    החולצת מונה משעת מיתה. היוצאה בגט מונה משעת נתינת גיטה. רבי חנינה אמר. משעת נתינת גיטה. רבי יוחנן אמר. משעת כתיבה. רב ושמואל. רב כרבי חנינה. ושמואל אמר כרבי יוחנן. מתיב שמואל לרב. על דעתך דאת אמר משעת נתינה. משום מה את חושש. משום שנתייחדה בנתיים. וניחוש לה לגט ישן. מתיב רבי חנינה לרבי יוחנן. על דעתך דאת אמר משעת כתיבה. היו שני גיטין. אחד נכתב עכשיו ואחד נכתב לאחר זמן וניתנו שניהן ביום אחד. לזו את אוסר ולזו את מתיר. מן דהוה מותבה רב לשמואל התיב רבי חנינה לרבי יוחנן. מן דהוה רבי יוחנן מותבא לרבי חנינה התיב שמואל לרב. והלכה מונה לגט משעת כתיבה אם לא נתייחד עמה.
  8. הלכה: כיצד עשה מאמר כול'. על דעתיה דרבי מהו למאמרו שיהא מאמר לבן תשע. ביאת גדול גומרתו מאמרו קונה ומשייר. ביאת קטן גומרת מאמרו קונה ומשייר. מה בין ביאתו למאמרו. ואית דבעי מימר. מה בין מאמרו שלגדול למאמרו שלקטן. שמואל אמר. דברי רבי מאיר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. וכמה דאת אמר. עשו בי
    הלכה: כיצד עשה מאמר כול'. על דעתיה דרבי מהו למאמרו שיהא מאמר לבן תשע. ביאת גדול גומרתו מאמרו קונה ומשייר. ביאת קטן גומרת מאמרו קונה ומשייר. מה בין ביאתו למאמרו. ואית דבעי מימר. מה בין מאמרו שלגדול למאמרו שלקטן. שמואל אמר. דברי רבי מאיר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. וכמה דאת אמר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. ודכוותה נעשית חליצת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. ורבנן אמרי. אין חליצת בן תשע שנים ויום אחד כלום. ולמה עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת בין שלא לדעת. נעשית חליצת בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול. וחליצה בגדול אינה פוטרת אלא לדעת.
  9. תמן תנינן. כל הנשים מטמות בבית החיצון. אי זה בית החיצון. רבי יוחנן אמר. עד מקום שהתינוקות יושבות למים ונראות. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש. והלא כל הטמאות שהיא מטמא אינה מטמאה אלא עד בית השיניים. תני רבי זכיי. עד בית השיניים ומבין השיניים ולפנים. רבי יוסי ברבי בון בשם שמואל. כל בית הבושת קרוי בית החיצו
    תמן תנינן. כל הנשים מטמות בבית החיצון. אי זה בית החיצון. רבי יוחנן אמר. עד מקום שהתינוקות יושבות למים ונראות. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש. והלא כל הטמאות שהיא מטמא אינה מטמאה אלא עד בית השיניים. תני רבי זכיי. עד בית השיניים ומבין השיניים ולפנים. רבי יוסי ברבי בון בשם שמואל. כל בית הבושת קרוי בית החיצון.
  10. קנה ולא חלק בין ביאה לביאה. מה קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא בדברים האמורים בפרשה. לירש ניכסי המת ולארסה לאחיו ולהתיר צרתה לשוק. רבי יוחנן אמר. קנה כל הדברים. אמר רבי יצחק בר אלעזר. מה פליגין. בשהערה בה. אבל אם גמר את הביאה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים. אמר רבי מתנייא. מה פליגין. בבא עליה עודה בבית אבי
    קנה ולא חלק בין ביאה לביאה. מה קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא בדברים האמורים בפרשה. לירש ניכסי המת ולארסה לאחיו ולהתיר צרתה לשוק. רבי יוחנן אמר. קנה כל הדברים. אמר רבי יצחק בר אלעזר. מה פליגין. בשהערה בה. אבל אם גמר את הביאה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים. אמר רבי מתנייא. מה פליגין. בבא עליה עודה בבית אביה. אבל אם בא עליה עודה בבית בעלה כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה. כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר.
  11. Jerusalem Talmud Yevamot 6:1:7 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    מהו שתאכל בתרומה. רבי בא בשם שמואל. נראין הדברים. אם היתה אוכלת בתרומה בחיי בעלה אוכלת. ואם לאו אינה אוכלת. רבי יוחנן אמר. אפילו לא אכלה אוכלת. רבי יוסי אומר. אפילו נראית לאכול. מתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לשמואל. בת ישראל פיקחת שנישאת לכהן חרש אינה אוכלת בתרומה. מת ונפלה לפ
    מהו שתאכל בתרומה. רבי בא בשם שמואל. נראין הדברים. אם היתה אוכלת בתרומה בחיי בעלה אוכלת. ואם לאו אינה אוכלת. רבי יוחנן אמר. אפילו לא אכלה אוכלת. רבי יוסי אומר. אפילו נראית לאכול. מתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לשמואל. בת ישראל פיקחת שנישאת לכהן חרש אינה אוכלת בתרומה. מת ונפלה לפני היבם. אם היה פיקח אוכלת. חרש אינה אוכלת. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. בת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פיקח. לא הספיק לכונסה לחופה שלנישואין עד שיחרש הוא או עד שנתחרשה היא אינה אוכלת בתרומה. מת ונפלה לפני היבם אפילו חרש אוכלת. בזה ייפה כח היבם מכוח הבעל. שהיבם חרש מאכיל והבעל חרש אינו מאכיל.
  12. וולד בהמת מלוג לבעל. וולד שפחת מלוג לאשה. חנניה בן אחי יהושע אמר. וולד בהמת מלוג כוולד שפחת מלוג. רבי לעזר אמר לחברייא. הוון ידעין דו רבי יוחנן כחנניה בן אחי יהושע. רב ושמואל. רב כרבנן ושמואל כחנניה בן אחי יהושע. מתיב שמואל לרב. על דעתך דאת אמר משלאשה הן. מעתה לא יטול הבכור פי שנים. הגע עצמך שהכניסת
    וולד בהמת מלוג לבעל. וולד שפחת מלוג לאשה. חנניה בן אחי יהושע אמר. וולד בהמת מלוג כוולד שפחת מלוג. רבי לעזר אמר לחברייא. הוון ידעין דו רבי יוחנן כחנניה בן אחי יהושע. רב ושמואל. רב כרבנן ושמואל כחנניה בן אחי יהושע. מתיב שמואל לרב. על דעתך דאת אמר משלאשה הן. מעתה לא יטול הבכור פי שנים. הגע עצמך שהכניסתן קטנים וגדלו הרי הן שלאשה הן. ואת מודה לי שהבכור נוטל פי שנים.
  13. תמן תנינן. קטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא. שמואל אמר. אפילו אחזתו החמה שעה אחת ממתינין לו עד שלשים יום. ואותן שלשים יום מהו להאכילו מחלבה שלתרומה. מהו לסוכו שמן שלתרומה. נישמעינה מן הדא. הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה ונשיהם ועבדיהם יאכלו. רבי אחא בשם רבי תנחום בירבי חייה. אין ערלה אלא משמיני ו
    תמן תנינן. קטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא. שמואל אמר. אפילו אחזתו החמה שעה אחת ממתינין לו עד שלשים יום. ואותן שלשים יום מהו להאכילו מחלבה שלתרומה. מהו לסוכו שמן שלתרומה. נישמעינה מן הדא. הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה ונשיהם ועבדיהם יאכלו. רבי אחא בשם רבי תנחום בירבי חייה. אין ערלה אלא משמיני והלאה. ותני כן. כל שלשים יום אסור להאכילה חלבה שלתרומה ואסור לסוכו בשמן שלתרומה. לילי שמיני מה את עבד לה. מן מה דתני. לילי שמיני הנכנס לדיר להתעשר. הדא אמרה. לילי שמיני כשמיני הוא. ותני כן. כל שבעת ימים מותר להאכילו חלבה שלתרומה ומותר לסוכו בשמן שלתרומה.
  14. תמן תנינן. אילו הן ציצין המעכבין את המילה. רבי אבינא בשם רבי ירמיה. בחופה רוב גובהה שלעטרה. רבי יוסי בן יוסי אמר. בחופה רוב גגה שלעטרה. רבי טבי בשם שמואל. בודקין אותו בשעה שהוא מקשה. מל ולא פרע את המילה כילו לא מל. תני וענוש כרת. רבי אחא בשם רבי אבהו. הדא דתימר בשאין ביום כדי למרק. אבל אם יש ביום כד
    תמן תנינן. אילו הן ציצין המעכבין את המילה. רבי אבינא בשם רבי ירמיה. בחופה רוב גובהה שלעטרה. רבי יוסי בן יוסי אמר. בחופה רוב גגה שלעטרה. רבי טבי בשם שמואל. בודקין אותו בשעה שהוא מקשה. מל ולא פרע את המילה כילו לא מל. תני וענוש כרת. רבי אחא בשם רבי אבהו. הדא דתימר בשאין ביום כדי למרק. אבל אם יש ביום כדי למרק ממרק ואינו חושש.
  15. הלכה: אי זהו פצוע דכא כול'. פצוע. הייתי אומר. עינו. תלמוד לומר שפכה. פצוע שבצד שפכה. אם פצוע שבצד שפכה עינו שבצד חוטמו. תלמוד לומר דכא. שבא בין עקיביו. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. אין לך נמוך באדם בשעה שהוא יושב אלא ביציו בלבד. אמר רבי יוסי בירבי בון. ויאות. תדע לך שהוא כן. שבכולן כתיב דורות חוץ מזה
    הלכה: אי זהו פצוע דכא כול'. פצוע. הייתי אומר. עינו. תלמוד לומר שפכה. פצוע שבצד שפכה. אם פצוע שבצד שפכה עינו שבצד חוטמו. תלמוד לומר דכא. שבא בין עקיביו. אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. אין לך נמוך באדם בשעה שהוא יושב אלא ביציו בלבד. אמר רבי יוסי בירבי בון. ויאות. תדע לך שהוא כן. שבכולן כתיב דורות חוץ מזה שאינו מוליד. ולא סוף דבר נפצעה אלא אפילו נימוקה אפילו יבשה אפילו חסרה. תני. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר. שמעתי בכרם ביבנה. כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו מוליד והוא סריס חמה. אמר רבי יוסי. שמעתי הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה. ולית אנא ידע מן מה שמעית. אמר רבי אימי. לא הוה רבי יוסי שמע לה מן בר נש זעיר. שמואל אמר. אם יבוא לפניי בעל ביצה אחת אני מכשירו. רבי חונה אמר. דו סבר כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן. אמר רבי יודן בר חנין. ובלבד של ימין. אתא עובדא קומי רבי אימי. אמר לה. אין ברתי דאת שרייה ליה. אלא הוי ידעה דלא מוליד. והוה רבי זעירא מקלס לה דו משים מילתא על בררא.
  16. תמן תנינן. גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול. שמואל אמר. פסול ופוסל לכהונה. ומר שמואל. אכרזון בקרויכון. פסול ופוסל לכהונה. שמואל אמר. אין מעשין אלא פוסלין. שמואל אמר. אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והא תנינן שניות. לא בגין אמר שמואל. והא תנינן. המדיר את אשתו מליהנות לו. ע
    תמן תנינן. גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול. שמואל אמר. פסול ופוסל לכהונה. ומר שמואל. אכרזון בקרויכון. פסול ופוסל לכהונה. שמואל אמר. אין מעשין אלא פוסלין. שמואל אמר. אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והא תנינן שניות. לא בגין אמר שמואל. והא תנינן. המדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד פרנס. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. שמענו שהוא מוציא. שמענו כופין.
  17. הלכה: האשה שהלך בעלה למדינת הים כול'. כמה דתימר תמן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן. ואם היו קטנות ולא היו ראויות לוולד מחזירין אותן מיד. ואמר אף הכא כן. שנייא היא תמן שאחרים הטעו בהן. והכא לא אחרים הטעו בה. קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה. ויקנסו בה אצל השיני ולא יקנסו בה אצל הראשון. אמר רבי יוחנ
    הלכה: האשה שהלך בעלה למדינת הים כול'. כמה דתימר תמן מפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן. ואם היו קטנות ולא היו ראויות לוולד מחזירין אותן מיד. ואמר אף הכא כן. שנייא היא תמן שאחרים הטעו בהן. והכא לא אחרים הטעו בה. קנס קנסו בה שתהא בודקת יפה. ויקנסו בה אצל השיני ולא יקנסו בה אצל הראשון. אמר רבי יוחנן. מריח ערוה נגעו בה. מעתה לא תהא צריכה ממנו גט. שנייא היא שנישאת לו דרך היתר. שמואל אמר. אומר אני. שמא שילח לה גיטה ממדינת הים. התיב רבי חגיי קומי רבי זעירה. והתנינן. אמרו לה. מת בעליך. ונתקדשה ואחר כך בא [בעלה]. מותרת לחזור לו. אם אומר את. שמא שילח לה גיטה ממדינת הים. תהא אסורה לחזור לו. אלא כרבי יוסי בן כיפר. דרבי יוסי בן כיפר אמר. מן האירוסין מותרת. ולא מודי רבי יוסי בן כיפר שאם נתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה. והתנינן. אף על פי שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה. רבנין דקיסרין בשם רבי הילא. כדי לברר איסורו של ראשון.
  18. סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך תהא אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והיה לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור
    סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך תהא אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והיה לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומותר באשת אחיו. ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא. הדא אמרה שצרת סוטה מותר לאחיו שלבועל. אמר רבי יודן. אתייא כרבנן דתמן. דאמר רבי הילא ותניי תמן. כל העריות אינן צריכות ממנו גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו (לא כצרת סוטה היא. הדא אמרה. צרת סוטה מותרת לאחיו של בועל.) ברם כרבנן דהכא. רבי חייה אמר בשם רבי יוחנן. הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הלכה אשת איש קנה בה. ערוה [היא]. וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חנניה. אפילו כרבנן דהכא אתייא היא. בה קנסו ולא קנסו ביורשיה. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. אם כרבנן דתמן יהא מותר בה. רבי זעירה בשם רבי יוחנן. צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה. שמואל אמר. גרושה עצמה מותרת לביתה. מה פליג. בגין דהוון עסקין בצרות לא אדכרין גרושות. צרת סוטה למה היא אסורה. רבי יוחנן אמר. מריח ערוה נגעו בה. רב אמר. מפני שכתוב בה טומאה כעריות.
  19. הלכה: שמואל אמר. דברי רבי מאיר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. וכמה דאת אמר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. ודכוותה נעשה חליצה בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול. ורבנין אמרין. אין חליצת בן תשע שנים ויום אחד כלום. ולמה עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. שכן ביאה בגדול קונ
    הלכה: שמואל אמר. דברי רבי מאיר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. וכמה דאת אמר. עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. ודכוותה נעשה חליצה בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול. ורבנין אמרין. אין חליצת בן תשע שנים ויום אחד כלום. ולמה עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול. שכן ביאה בגדול קונה בין לדעת בין שלא לדעת. נעשה חליצה בן תשע שנים ויום אחד כגט בגדול. וחליצה בגדול אינה פוטרת אלא לדעת.
  20. פשיטא הדא מילתא. פחות מבן עשרים שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש. ויותר מבן עשרים שהביא שתי שערות מיכן והילך הוא איש. מה פליגין. בבן עשרים. שמואל אמר. למפריעו הוא נעשה איש. רב אמר. מיכן והילך הוא איש. מתניתא פליגא בין על דין בין על דין. הסריס אינו נעשה בן סורר ומורה שאין בו הקפת זקן. ויתיר בו שמ
    פשיטא הדא מילתא. פחות מבן עשרים שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש. ויותר מבן עשרים שהביא שתי שערות מיכן והילך הוא איש. מה פליגין. בבן עשרים. שמואל אמר. למפריעו הוא נעשה איש. רב אמר. מיכן והילך הוא איש. מתניתא פליגא בין על דין בין על דין. הסריס אינו נעשה בן סורר ומורה שאין בו הקפת זקן. ויתיר בו שמא יביא שתי שערות בתוך שלשה חדשים. כמאן דמר. אין מקבלין התרייה על הספק. מתניתין פליגא על שמואל. אחד בן תשע שנים ויום אחד ואחד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שלא הביא שתי שערות למפריעו נעשה איש. כמה דתימר. בן תשע שנים ויום אחד ועד בן שתים עשרה שנה ויום אחד שהביא שתי שערות למפריעו הוא נעשה איש. ודכוותה בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות מיכן והילך הוא נעשה איש. מה עבד לה שמואל. פתר לה סמוך לעשרים שנה.
  21. תני. רבן שמעון בן גמליאל אמר. כל המתקיים באדם שלשים יום אינו נפל. ופדוייו מבן חודש תפדה. ובהמה שמונה ימים אין זה נפל. ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליי. תמן אמרי בשם שמואל. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אמר רבי בא. מה פליגין. בשלא נולד לחדשיו. אבל אם נולד לחדשיו אף רבן שמעון בן גמליאל מודה.
  22. הלכה: חלצה ורקקה כול'. שמואל אמר. חלצה ולא רקקה תרוק. ואתיא כרבי ליעזר. רבי הילא בשם רבי לעזר. חלצה אבל לא קראתה ולא רקקה חליצתה פסולה. עוד היא דרבי ליעזר. דברי חכמים רבי בא בשם רב יהודה זריקן מטי בה בשם רב. חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק. רבי בא בעא קומי רבי אימי. הקדימה רק
    הלכה: חלצה ורקקה כול'. שמואל אמר. חלצה ולא רקקה תרוק. ואתיא כרבי ליעזר. רבי הילא בשם רבי לעזר. חלצה אבל לא קראתה ולא רקקה חליצתה פסולה. עוד היא דרבי ליעזר. דברי חכמים רבי בא בשם רב יהודה זריקן מטי בה בשם רב. חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה לא עשה כלום עד שתחלוץ ותרוק. רבי בא בעא קומי רבי אימי. הקדימה רקיקה לחליצה. אמר ליה. כמי שהן על סדר. קידש בגופו שלסופין. אמר ליה. בתניין שבו קידש. מהו לפתוח חלון מצרית לחצר השותפין למעלה מארבע אמות. אמר ליה. כן אנן אמרין. לסתום אווירה בעלמא באפוי. אמר רבי נסא. כן אמר. מאן דבעי מיעבד ביתא כמין שובך לא שמעין ליה.
  23. תמן אמרין. קרבת קדמנא ושלפת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קדמנא רוק דמיתחזי על ארעא. ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. אמר רבי אבהו. מכיון שנראה הרוק שהוא יוצא מתוך פיה אפילו הפריחתו הרוח כשר. רקה דם. רבי בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה. רבי ירמיה בשם אבא בר אבא רבי זעירא מטי בה בשם שמ
    תמן אמרין. קרבת קדמנא ושלפת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קדמנא רוק דמיתחזי על ארעא. ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. אמר רבי אבהו. מכיון שנראה הרוק שהוא יוצא מתוך פיה אפילו הפריחתו הרוח כשר. רקה דם. רבי בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה. רבי ירמיה בשם אבא בר אבא רבי זעירא מטי בה בשם שמואל. אם יש בו צחצוחית שלרוק כשר. הגידמת במה היא חולצת. בשיניה.
  24. רב חונה עבד כתובה מדרש. דרש רב חונה. הבנים יירשו והבנות ייזונו. מה הבנים יורשין מן המטלטלין אף הבנות ניזונות מן המטלטלין. שמואל אמר אין הבנות ניזונות מן המטלטלין. מתניתא מסייעא לשמואל. בנן נוקבן דיהוון ליכי מינאי יהיויין יתבן בביתי ומיתזנן מניכסיי. ותני עלה. ממקרקעי ולא ממטלטלי. אמר רבי בא בר זבדא.
    רב חונה עבד כתובה מדרש. דרש רב חונה. הבנים יירשו והבנות ייזונו. מה הבנים יורשין מן המטלטלין אף הבנות ניזונות מן המטלטלין. שמואל אמר אין הבנות ניזונות מן המטלטלין. מתניתא מסייעא לשמואל. בנן נוקבן דיהוון ליכי מינאי יהיויין יתבן בביתי ומיתזנן מניכסיי. ותני עלה. ממקרקעי ולא ממטלטלי. אמר רבי בא בר זבדא. אתיא דרב הונא כרבי ורבי שמואל כרבי שמעון בן לעזר. דתני. אחד נכסין שיש להן אחריות ואחד נכסים שאין להן אחריות נפרעין מהן למזון האשה והבנות. דברי רבי. רבי שמעון בן לעזר אומר. נכסים שיש להן אחריות הבנים מוציאין מן הבנים והבנות מן הבנות והבנים מן הבנות והבנות מן הבנים. ושאין להן אחריות הבנים מוציאין מן הבנות ואין הבנות מוציאין מן הבנים. אמרין. חזר בה רב חונא. אמרין. יאות. כתובה דבר תורה ומזון הבנות מדבריהן. ודבריהן עוקרין דבר תורה. אלא בכסף כתובת אימן פליגין. וכסף כתובת אמן לא קרקע הוא.
  25. היורד לניכסי אשתו ונתן עיניו בה לגרשה וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. היורד לניכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. ואילו הן ניכסי שבויים. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ושמע עליהן שמתו וירד לו לנחלה. אבל ניכסי נטושין מוציאין א
    היורד לניכסי אשתו ונתן עיניו בה לגרשה וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. היורד לניכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. ואילו הן ניכסי שבויים. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ושמע עליהן שמתו וירד לו לנחלה. אבל ניכסי נטושין מוציאין אותה מידו. ואילו הן ניכסי נטושין. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ולא שמע עליהן שמתו וירד לו לנחלה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. שמעתי הוא שבויים הוא נטושים. אבל ניכסי רטושין מוציאין מידו. ואילו הן ניכסי רטושין. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ואין ידוע איכן הוא. שמואל אמר שבוי זה שיצא שלא לדעת. שאילו יצא לדעת היה מצויהו. נטוש זה שיצא לדעת. תדע לך שעילה היה רוצה להבריחו מנכסיו. הרי לדעת יצא ולא ציוהו. רבי אחא רבי בא רב יהודה בשם שמואל. המטלטלין אין בהן משום ניכסי רטושין. רבי יעקב בר אחא בשם רב יהודה. קמה עומדת להיקצר וגפנים עומדות להיבצר ממטלטלין הן. רב ששת שאל. אילין דיקליא דבבל דלא צריכין מרכבא לא מסתברא מיעבדינין כקמה עוברת להיקצר וגפנים עוברות להיבצר.
  26. עד אחד אומר כול'. עד אחד אמר מת. ונישאת. ובא אחר ואמר. לא מת. הרי זו לא תצא. מפני שאמר משנישאת. הא אם עד שלא נישאת ונישאת תצא. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי מנחם בירבי יוסי. אבל דברי חכמים בין אמר משנישאת בין שאמר עד שלא נישאת לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. רב נחמן בר יעקב בשם רב. נישאת על פי עדים שנים אפ
    עד אחד אומר כול'. עד אחד אמר מת. ונישאת. ובא אחר ואמר. לא מת. הרי זו לא תצא. מפני שאמר משנישאת. הא אם עד שלא נישאת ונישאת תצא. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי מנחם בירבי יוסי. אבל דברי חכמים בין אמר משנישאת בין שאמר עד שלא נישאת לא תינשא. ואם נישאת לא תצא. רב נחמן בר יעקב בשם רב. נישאת על פי עדים שנים אפילו אתון. אמרין לה. לית את נו. רבי שמואל בר רב יצחק בעי. הגע עצמך שהוא אדם מסויים כגון אימי. אמר רבי יוסי בירבי בון. ולית כמן בר נש דמיי לרבי אמי. אתא עובדא קומי דרבנן דתמן. אמרין ליה. לית (אתנו). קם אבא בר בא ולחש לה גו אודנה. אמר לה. בחייך. הב לה גט מספק. קמו תלמידוי דרב ומחוניה. אמר. ערקתא יקד וספסלה יקד. שמואל אמר. תמן הוינא ולא ערקתא יקדת ולא ספסלא יקדת אלא אבא הוא דלקה. וקם לה. אתא עובדא קומי רבי אימי. אמר ליה. אין בריא דהיא שריא לך אלא תהא יודע דבניה דההוא גברא ממזירא קומי שמייא והוה רבי זעירא מקלס ליה דו מקים מילתא על בררה.

Jerusalem Talmud Ketubot (23)

  1. רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לאדם לישא אשה בערב שבת. הדא דאת אמר לעשות סעודת אירוסין. הא לארוס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנו אחר. מחלפא שיטתא דשמואל. תמן הוא אמר אלהים מושיב יחידים ביתה וגו' במאזנים לעלות המה מהבל יחד. ובההוא אמר אכין. אלא של
    רבי בא בר כהן אמר קומי רבי יוסי רבי אחא בשם רבי יעקב בר אידי. אסור לאדם לישא אשה בערב שבת. הדא דאת אמר לעשות סעודת אירוסין. הא לארוס יארס. שמואל אמר. אפילו בתשעה באב יארס. שלא יקדמנו אחר. מחלפא שיטתא דשמואל. תמן הוא אמר אלהים מושיב יחידים ביתה וגו' במאזנים לעלות המה מהבל יחד. ובההוא אמר אכין. אלא שלא יקדמנו אחר בתפילה. ואף על פי כן לא קיימה.
  2. הלכה: בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה. כול'. חונה בשם שמואל. בשקל הקודש. רבי בא בר בינא אמר. מטבע יוצא. מתניתא מסייעה לרבי בא בר בינא. וחמש סלעים של בן במנה צורי שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה מאה של מוציא שם רע כולן בשקל הקודש במנה צורי. ולא תנא כתובת אשה עמהן. אמר רבי אבין. כלום למדו מכתובת אשה
    הלכה: בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה. כול'. חונה בשם שמואל. בשקל הקודש. רבי בא בר בינא אמר. מטבע יוצא. מתניתא מסייעה לרבי בא בר בינא. וחמש סלעים של בן במנה צורי שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה מאה של מוציא שם רע כולן בשקל הקודש במנה צורי. ולא תנא כתובת אשה עמהן. אמר רבי אבין. כלום למדו מכתובת אשה לא מאונס וממפתה. מכיון דתנינן. האונס והמפתה. כמאן דתנא. כתובת אשה עמהן.
  3. אתא עובדא קומי דרבי חנינא. באשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים זוז. ואמר. תיטול מה שכתב לה. אמר לרבי מנא. שב וחתום. אמר ליה. אשוי שיטתך ובה חתום. לא רבי חייה דאמר בשם שמואל. בשקל הקודש. רבי אבודמא דציפורי בשם רבי חונה. משם ויתור. מעתה אשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים תטמין כתובתה כדי שתיטול בשקל הקודש. אמרי
    אתא עובדא קומי דרבי חנינא. באשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים זוז. ואמר. תיטול מה שכתב לה. אמר לרבי מנא. שב וחתום. אמר ליה. אשוי שיטתך ובה חתום. לא רבי חייה דאמר בשם שמואל. בשקל הקודש. רבי אבודמא דציפורי בשם רבי חונה. משם ויתור. מעתה אשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים תטמין כתובתה כדי שתיטול בשקל הקודש. אמרי בשם רבי חונה. במקום שאין כותבין כתובה. אבל במקום שכותבין כתובה מה דו מפקא היא גובה. אמר רבי יוחנן. ותני כן. חרש שנשא פיקחת אין לה עליו מזונות ולא כתובה. ואם מתה הוא יורשה. שהיא רצתה לזוק לו נכסיה. והוא לא רוצה לזוק לה בנכסיו. פיקח שנשא חרשת יש לה עליו מזונות וכתובה. ואם מתה אינו יורשה. שהוא רוצה לזוק לה נכסיו והיא לא רצתה לזוק לו נכסיה. וחרשת יש לה קניין ויש לה כתובה. רבי ירמיה בשם רבי לעזר. תיפתר כשכנסה פיקחת כנסה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. שכנסה פיקחת ונתחרשה. מכל מקום לא פיקחת כנסה. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. תיפתר שהיתה חרשת ונתפקחה. כנסה פיקחת ונתחרשה. שלא תאמר. הואיל והיתה חרשת תחילה יש לה כתובה. לפום כן צריך למימר אין לה. רבי יוסי לא אמר כן אלא אילו מי שבא על החרשת שמא אין לה קנס. וכל שאין לה קנס אין לה כתובה. אמר רבי יודן. וכי בקנס הדבר תלוי. הרי בוגרת אין לה קנס וכתובתה מאתיים. הרי בתולה מן הנשואין יש לה קנס וכתובתה מנה.
  4. Jerusalem Talmud Ketubot 2:10:6 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי אחא רבי שמואל בעי. הוזמו מהו שישלימו. או ייבא כיי דאמר רבי בא רב יהודה בשם שמואל. אין לומדין דבר מדבר בעדים זוממין. וכא כן.
  5. יעקב בר בא בעא קומי רב. הבא על הקטנה מהו. אמר ליה. בסקילה. הבא על הבוגרת מהו. אמר ליה. אני אקרא נערה ולא בוגרת. וקרא נערה ולא קטנה. תחת אשר עינה לרבות את הקטנה לקנס. וקרא תחת אשר עינה לרבות את הבוגרת לקנס. אמר רב. אף על גב דנצחיה יעקב בדינה הלכה. הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה. רבי אבין בשם שמואל. ו
    יעקב בר בא בעא קומי רב. הבא על הקטנה מהו. אמר ליה. בסקילה. הבא על הבוגרת מהו. אמר ליה. אני אקרא נערה ולא בוגרת. וקרא נערה ולא קטנה. תחת אשר עינה לרבות את הקטנה לקנס. וקרא תחת אשר עינה לרבות את הבוגרת לקנס. אמר רב. אף על גב דנצחיה יעקב בדינה הלכה. הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה. רבי אבין בשם שמואל. ולמה. שמע לה מן הדא ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חט מות. מה תלמוד לומר ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חט מות. להביא הבא על הקטנה מאורסה בסקילה והיא פטורה.
  6. רב הונא עבד כתובה מדרש. דרש רב הונא. הבנים יירשו והבנות יזונו. מה הבנים יורשין את המטלטלין אף הבנות ניזונות מן המטלטלין. שמואל אמר. אין הבנות ניזונות מן המטלטלין. מתניתא מסייעא לשמואל. בנן נוקבן דיהון ליכי מינאי יהון יתבן בביתי ומיתזנן מניכסיי עד דתינסבן לגוברין. ותני עלה. מן מקרקעי ולא מן מטלטלי. א
    רב הונא עבד כתובה מדרש. דרש רב הונא. הבנים יירשו והבנות יזונו. מה הבנים יורשין את המטלטלין אף הבנות ניזונות מן המטלטלין. שמואל אמר. אין הבנות ניזונות מן המטלטלין. מתניתא מסייעא לשמואל. בנן נוקבן דיהון ליכי מינאי יהון יתבן בביתי ומיתזנן מניכסיי עד דתינסבן לגוברין. ותני עלה. מן מקרקעי ולא מן מטלטלי. אמר רבי בא בר זבדא. אתייא דרב הונא כרבי ודשמואל כרבי שמעון בן אלעזר. דתני. אחד נכסים שיש להן אחריות ואחד נכסים שאין להן אחריות נפרעין מהן למזון האשה והבנות. דברי רבי. רבי שמעון בן אלעזר אומר. נכסים שיש להן אחריות הבנים מוציאין מן הבנים והבנות מוציאות מן הבנות והבנים מן הבנות והבנות מן הבנים. ושאין להן אחריות הבנים מוציאין מן הבנות ואין הבנות מוציאין מן הבנים. אמרי. חזר ביה רב הונא. אמרין. יאות. כתובה מדבר תורה ומזון הבנות מדבריהן. ודבריהן עוקרין דבר תורה. אלא בכסף כתובת אמן פליגין. [אפילו תימא. בכסף כתובת אמן פליגין.] וכסף כתובת אמן לאו קרקע היא.
  7. היורד לניכסי אשתו ונתן עיניו בה לגרשה וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. היורד לניכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. אילו הן ניכסי שבויין. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים נשמע עליהן שמתו וירד לנחלה. אבל ניכסי נטושין מוציאין מידו.
    היורד לניכסי אשתו ונתן עיניו בה לגרשה וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. היורד לניכסי שבויין ושמע עליהן שהן ממשמשין ובאין וקפץ ותלש מן הקרקע הרי זה זריז ונשכר. אילו הן ניכסי שבויין. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים נשמע עליהן שמתו וירד לנחלה. אבל ניכסי נטושין מוציאין מידו. ואילו הן ניכסי נטושין. כל שהלך אביו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ולא שמע עליהן שמתו וירד לו לנחלה. אמר רבן שמעון בן גמליאל. שמעתי הן שבויין הן נטושין. אבל ניכסי רטושין מוציאין מידו. ואילו הן ניכסי רטושין. כל שהלך אביו או אחיו או אחד מכל המורישין אותו למדינת הים ואין ידוע היכן הם. שמואל אמר. שבוי זה שיצא שלא לדעת. שאילו לדעת יצא היה מצויהו. נטוש זה שיצא לדעת. תדע לך ש[עילה] היה רוצה להבריחו מנכסיו. שהרי לדעת יצא ולא ציווהו. רבי בא רב יהודה בשם שמואל. המטלטלין אין בהן משום ניכסי רטושין. רבי יעקב בר אחא בשם רב. אילין דיקליא דבבל דלא צריכין מרכבא לא מסתברא מיעבדינון כקמה עומדת לקצור וגפנים עומדות לבצור.
  8. הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ו[אינם] אוכלות בתרומה. מתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. אמר שמואל אחוי דרבי ברכיה. והוא ששלם הזמן ברביעי. ששלם הזמן בשלישי בחמישי. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בירבי חנינה ולוי תריהון אמרין. נעשה כמי שחבשוהו סופרים. אמר רבי יהושע בן לוי. אם היתה עיכובה מחמתו ניז
    הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ו[אינם] אוכלות בתרומה. מתו בעליהן אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. אמר שמואל אחוי דרבי ברכיה. והוא ששלם הזמן ברביעי. ששלם הזמן בשלישי בחמישי. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בירבי חנינה ולוי תריהון אמרין. נעשה כמי שחבשוהו סופרים. אמר רבי יהושע בן לוי. אם היתה עיכובה מחמתו ניזונת משלו.
  9. מניקה את בנה. אמר רבי חגיי. לא אמר אלא בנה. הא תאומים לא. ולמה אמר. בנה. שלא תניק בן חבירתה. כהדין דתני. אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו שלחבירו ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה. נדרה שלא להניק את בנה. בית שמי אומרים. שומטין את הדד מתוך פיו. ובית הלל אומרים. כופין אותה. נתגרשה אין כופין אותה. ב
    מניקה את בנה. אמר רבי חגיי. לא אמר אלא בנה. הא תאומים לא. ולמה אמר. בנה. שלא תניק בן חבירתה. כהדין דתני. אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו שלחבירו ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה. נדרה שלא להניק את בנה. בית שמי אומרים. שומטין את הדד מתוך פיו. ובית הלל אומרים. כופין אותה. נתגרשה אין כופין אותה. במה דברים אמורים. בזמן שאינו מכירה. אבל אם היה מכירין אותה כופין אותה ונותנין לה שכרה שתניק את בנה. כמה יהא לו ויהא מכירה. רבי ירמיה בשם רב. שלשה חדשים. והוה רבי זעירא מסתכל ביה. אמר ליה. מה את מסתכל בי. נימר לך מן ההיא דשמואל. דאמר שמואל. שלשה ימים. שמואל כדעתיה. שמואל אמר. חכים אנא לחייתא דילדין לי. רבי יהושע בן לוי אמר. חכים אנא לגזורה דגזרין לי. רבי יוחנן אמר. חכים אנא לנשייא דצבתין עם אימא.
  10. Jerusalem Talmud Ketubot 5:8:3 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Zeira
    וכרבי אלעזר עד כמה הוא פוחת. נישמעינה מן הדא. תני רבי חייה. ארוסה וחולה נדה ושומרת יבם כותבין לה איגרת מרד על בעלה. מה אנן קיימין. אם בשמרדה עליו והיא נדה. התורה המרדתה עליו. אלא כן אנן קיימין. שמרדה עליו עד שלא באת נידה בידה ובאת לנידה. הרי אינה ראויה למרוד ואת אמר כותבין וכא פוחת. מה מיפחות מפרא פ
    וכרבי אלעזר עד כמה הוא פוחת. נישמעינה מן הדא. תני רבי חייה. ארוסה וחולה נדה ושומרת יבם כותבין לה איגרת מרד על בעלה. מה אנן קיימין. אם בשמרדה עליו והיא נדה. התורה המרדתה עליו. אלא כן אנן קיימין. שמרדה עליו עד שלא באת נידה בידה ובאת לנידה. הרי אינה ראויה למרוד ואת אמר כותבין וכא פוחת. מה מיפחות מפרא פרנון דידה. נישמעינה מן הדא. רבי יוסי אומר. לעולם הוא פוחת והולך. שמא תפול לה ירושה ממקום אחר. ויחזור ויגבה ממנה. לא אמר אלא ירושה. דבר שאינו מצוי. הדא אמרה אפילו לפחות מפרא פרנון דידה פוחת. רבי זעירא בשם שמואל. כותבין איגרת מרד על הארוסה. ואין כותבין איגרת מרד על שומרת יבם. והתני רבי חייה. נידה וחולה ארוסה ושומרת יבם כותבין לה איגרת מרד על כתובתה. כאן במשנה הראשונה כאן במשנה האחרונה. אמר רבי יוסי בר בון. אפילו תימר כן כמשנה אחרונה. בית דין שאחריהן. מתירין בה ארבע שבתות והיא שוברת כתובתה ויוצאה.
  11. ויעמיד פרנס. כהדא. איש פלוני מודר ממני הנייה ואיני יודע מה אעשה. יעמיד פרנס. רשות ביד האשה לומר. אי איפשי להתפרנס מאחר אלא מבעלי. והתנינן. המשרה את אשתו על ידי שליש. כאן בשקיבלה עליה וכאן בשלא קיבלה עליה. אי בשלא קבלה עליה אפילו יום אחד לא יעמיד. מגלגלת עמו שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו. שמואל אמר. ב
    ויעמיד פרנס. כהדא. איש פלוני מודר ממני הנייה ואיני יודע מה אעשה. יעמיד פרנס. רשות ביד האשה לומר. אי איפשי להתפרנס מאחר אלא מבעלי. והתנינן. המשרה את אשתו על ידי שליש. כאן בשקיבלה עליה וכאן בשלא קיבלה עליה. אי בשלא קבלה עליה אפילו יום אחד לא יעמיד. מגלגלת עמו שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו. שמואל אמר. במדירה שלשים יום. אבל במדירה לעולם מיד יוציא ויתן כתובה. רבי זעירה רבי אבינא בשם רב. ואפילו במדירה לעולם מגלגלת עמו שלשים יום שמא ימצא פתח לנדרו.
  12. אבא שאול אומר. אף המקללת את וולדיו בפני יולדיו. רבי טרפון אומר אף הקולנית. אי זו היא הקולנית. שמואל אמר. כל שהיא מדברת ושכינותיה שומעות אותה. רב אמר. כל שקולה הולך ממיטה למיטה בשעת תשמיש.
  13. הלכה: אילו שכופין אותן להוציא מוכי שחין כול'. המקמץ. זה המקמץ צואה. ויש אומרים. זה הבורסי. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה. זה המקמץ צואה. דתנינן והמקמץ הבורסי. וצורף נחושת. שמואל אמר. מתיך נחושת מעיקרו.
  14. הלכה: מי שהיה נשוי שלש נשים כול'. שמואל אמר שוחדא דדייני. לשני שטרות שיצאו על שדה אחת אי זה מהן שירצו בית דין להחליט מחליטין. מתניתא פליגא על שמואל. אין שם אלא מנה חולקות בשוה. לא שוחדא דדייני אתאמרת. והא תני. היורשין שירשו שטר חוב הבכור נוטל פי שנים. עוד יצא עליהן שטר חוב הבכור נותן פי שנים. עוד הי
    הלכה: מי שהיה נשוי שלש נשים כול'. שמואל אמר שוחדא דדייני. לשני שטרות שיצאו על שדה אחת אי זה מהן שירצו בית דין להחליט מחליטין. מתניתא פליגא על שמואל. אין שם אלא מנה חולקות בשוה. לא שוחדא דדייני אתאמרת. והא תני. היורשין שירשו שטר חוב הבכור נוטל פי שנים. עוד יצא עליהן שטר חוב הבכור נותן פי שנים. עוד היא לשוחדא דדייני אתאמרת. רבי אבין בשם שמואל. לא שנייא. בין שני שטרות שיצאו על שדה אחת בין שטר אחד שיצא על שני שדות אי זה מהן שירצו בית דין מחליטין.
  15. שמואל אמר. במרשות זה את זו. בשהרשת השלישית את השנייה לדון עם הראשונה. אמרה לה. לא מנה אית לך. סב חמשין ואיזל לך.
  16. הלכה: מי שהיה נשוי ארבע נשים כול'. רבי אבונא בשם רבי שמואל. כדברי בן ננס לשטר אחד שיצא על (האשה) לקוחות כולהן חולקין בשוה. אמר רבי עקיבה קומי רבי מנא. לית הדא פליגא על רבי שמואל. דשמואל אמר שוחדא דדייני. לשני שטרות שיצאו על שדה אחת. לאי זה מהן שירצה להחליט מחליטין. וכא הוא אמר אכין. אמר ליה. לא בשני
    הלכה: מי שהיה נשוי ארבע נשים כול'. רבי אבונא בשם רבי שמואל. כדברי בן ננס לשטר אחד שיצא על (האשה) לקוחות כולהן חולקין בשוה. אמר רבי עקיבה קומי רבי מנא. לית הדא פליגא על רבי שמואל. דשמואל אמר שוחדא דדייני. לשני שטרות שיצאו על שדה אחת. לאי זה מהן שירצה להחליט מחליטין. וכא הוא אמר אכין. אמר ליה. לא בשני שטרות דילמא בשטר אחד. וכא בשטר אחד אנן קיימין. ולא שמיע דמר רבי אבין בשם שמואל. לא שנייא. בין שני שטרות שיצאו על שני שדות ובין שני שטרות שיצאו על שדה אחת. אי זה מהן שירצו בית דין להחליט מחליטין. הנהיג רבי בארנונא ובגולגולת ובאנפרות כהדא דבן ננס.
  17. Jerusalem Talmud Ketubot 11:1:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: אלמנה ניזונת מניכסי יתומין כול'. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מציאתה שלה. הותירה מזונות. אשת איש שמציאתה שלו הותירה מזונות שלו. אלמנה שמציאתה שלה הותירה מזונות שלה. הותירה בליות שלה. מה אם אשת איש שהותירה מזונות שלו. הותירה בליות שלה. אלמנה שהותירה מזונות שלה. הותירה בליות לא כל
    הלכה: אלמנה ניזונת מניכסי יתומין כול'. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מציאתה שלה. הותירה מזונות. אשת איש שמציאתה שלו הותירה מזונות שלו. אלמנה שמציאתה שלה הותירה מזונות שלה. הותירה בליות שלה. מה אם אשת איש שהותירה מזונות שלו. הותירה בליות שלה. אלמנה שהותירה מזונות שלה. הותירה בליות לא כל שכן. תמן צריכה לון לנידתה. אף הכא צריכא לון לנידתה.
  18. Jerusalem Talmud Ketubot 11:2:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רב יהודה בשם שמואל. המוחלת כתובתה ליתומים ניזונת משלהן. וקשיא. אילו אשה שאין לה כתובה שמא אין לה מזונות. אשה שאין לה כתובה יש לה מזונות. ברם הכא לא דייך שמחלה ליתומין כתובתה אלא שאתה מבקש להבריחה ממזונותיה.
  19. תמן תנינן. גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול. שמואל אמר. פסול ופוסל בכהונה. שמואל אמר. אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והא תנינן. שניות. לא בגין דא אמר שמואל. והא תנינן. המדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד פרנס. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. שמענו שהוא מוציא. שמענו
    תמן תנינן. גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול. שמואל אמר. פסול ופוסל בכהונה. שמואל אמר. אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והא תנינן. שניות. לא בגין דא אמר שמואל. והא תנינן. המדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד פרנס. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. שמענו שהוא מוציא. שמענו שכופין.
  20. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה לעולם. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו כתובתה שלאלף דינר אינה גובה אלא עד כ״ה שנה. ואתיין אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא. דתנינן תמן. הניזקין שמין להן בעידית. ובעל חוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. אמר ליה רבי ירמי
    רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה לעולם. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אפילו כתובתה שלאלף דינר אינה גובה אלא עד כ״ה שנה. ואתיין אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא. דתנינן תמן. הניזקין שמין להן בעידית. ובעל חוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית. אמר ליה רבי ירמיה. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובה שלאלף דינר גובה בבינונית. ואמר רבי יוסי. ואפילו כתובתה אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית. ואתייא דרבי יוסי כרבי יוחנן ורבי ירמיה כרבי יהושע בן לוי. דתנינן תמן. הכותב נכסיו לבניו. כתב לאשתו קרקע כל שהוא איבד כתובתה. דרב אמר. במזכה על ידיה. ושמואל אמר. במחלק לפניה. רבי יוסי בן חנינה אמר. מקולי כתובה שנו. אמר רבי בא. טעמא דרבי יוסי בן חנינה. לא סוף דבר כתובת מנה מאתים אלא אפילו כתובתה אלף דינר. מקולי כתובה שנו.
  21. מעשה בירבי ישמעאל שפסק מזונות לאשה בשוקי בציפורי. מה בשוקי משוקי. שמע רבי ומר. מאן אמר ליה שלא שילח לה. מאן אמר לי שלא הניח לה. עברין ידעין. רבי הילא אמר. רבי בעי. מיסבר סבר רבי דלית מתניתא באשת איש אלא באלמנה. אמר. שמואל ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. באלמנה היא מתניתא. אמר רבי אבין. תני דבית רבי
    מעשה בירבי ישמעאל שפסק מזונות לאשה בשוקי בציפורי. מה בשוקי משוקי. שמע רבי ומר. מאן אמר ליה שלא שילח לה. מאן אמר לי שלא הניח לה. עברין ידעין. רבי הילא אמר. רבי בעי. מיסבר סבר רבי דלית מתניתא באשת איש אלא באלמנה. אמר. שמואל ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין. באלמנה היא מתניתא. אמר רבי אבין. תני דבית רבי כן. מי שיצא למדינת הים ואשתו תובעת מזונות. הוון בעיי מימר. מאן דמר. באשת איש היא מתניתא. כתחילה שלא שילח לה. בסוף שלא הטמינה ושלא הערימה. מאן דמר. באלמנה היא מתניתא. כתחילה שלא הניח לה. בסוף שלא הטמינה ושלא הערימה. אמר שמואל אחוה דרבי ברכיה. בשלא מחלה ליתומים על כתובתה.
  22. רבי יהושע בן לוי אמר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפס על חבירו חייב ליתן לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מציקין. ולא שמע מה דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגוזלן. רבי אבין בעי. וההן דהוה רבה. רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני. תריהון בשם שמואל אמרי.
    רבי יהושע בן לוי אמר. אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת. רב אמר. כל הנתפס על חבירו חייב ליתן לו. חייליה דרב מן הדא. הגוזל שדה ונטלוה מציקין. ולא שמע מה דאמר רבי יוחנן. קנס קנסו בגוזלן. רבי אבין בעי. וההן דהוה רבה. רבי יוסי בירבי בון ורבי חייה בר לולייני. תריהון בשם שמואל אמרי. חד אמר. כארנון וכגולגולת. וחרנה אמר. אינה כארנון וכגולגולת.
  23. הלכה: מי שהלך לו למדינת הים כול'. רבי יוסי בן חנינה אמר. הטוען בראיותיו. מילתיה אמרה. והן שיהו ארבעה מקיפין אותו. שמואל אמר. אפילו אחד מקיפו מכל צד. תניא יהושע. הרי שהיה טועה בכרמים ובשדות. מקדד ויוצא עד שהוא מגיע לדרך או עד שהוא מגיע לביתו. אפילו שדה מליאה כרמים. שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הא
    הלכה: מי שהלך לו למדינת הים כול'. רבי יוסי בן חנינה אמר. הטוען בראיותיו. מילתיה אמרה. והן שיהו ארבעה מקיפין אותו. שמואל אמר. אפילו אחד מקיפו מכל צד. תניא יהושע. הרי שהיה טועה בכרמים ובשדות. מקדד ויוצא עד שהוא מגיע לדרך או עד שהוא מגיע לביתו. אפילו שדה מליאה כרמים. שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. תניא יהושע לצאת. שמא להיכנס. תניא יהושע בגופו. שמא בפרתו. אמר רבי יוסי. פרה דרכה לחזור. נחיל שלדבורים על ידי שאין דרכו לחזור עשו אותו כגופו.

Jerusalem Talmud Nedarim (10)

  1. כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה. שמואל אמר. לצדדין היא מתניתא. או בנזיר או בקרבן או בשבועה. רבי זעירה אמר. נזיר בשלשתן. אמר רבי אבין. מאן דבעי מיפתור הדא דרבי זעירא כיני. היה לפניו אשכול אחד ובא אחר ואמר. הרי עלי שבועה. הרי עליו שבועה. ובא אחר ואמר. הרי עלי קרבן. הרי עליו קרבן. ובא אחר ואמר. הר
    כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה. שמואל אמר. לצדדין היא מתניתא. או בנזיר או בקרבן או בשבועה. רבי זעירה אמר. נזיר בשלשתן. אמר רבי אבין. מאן דבעי מיפתור הדא דרבי זעירא כיני. היה לפניו אשכול אחד ובא אחר ואמר. הרי עלי שבועה. הרי עליו שבועה. ובא אחר ואמר. הרי עלי קרבן. הרי עליו קרבן. ובא אחר ואמר. הרי עלי שבועה. הרי עליו שבועה. ובא אחר ואמר. מה שאמרו שלשתן עלי. לא נמצא זה נודר ובקרבן ובשבועה.
  2. האומר לאשתו הרי את עלי כאימא. ביאתך עלי כביאת אימא. כבשר אימא. לא אמר כלום. אמר הככר הזה עלי כביאת אימא. מהו. נישמעינה מן הדא. האומר לאשתו. קונם איני משמשיך. רב אמר. אסור. ושמואל אמר. מותר. מה מקיים שמואל בלא יחל דברו. כאילו בל יחל דברו. רב כדעתיה. תניי דבית רב פליג. מניין לנדרים שהן מותרין לך מן הש
    האומר לאשתו הרי את עלי כאימא. ביאתך עלי כביאת אימא. כבשר אימא. לא אמר כלום. אמר הככר הזה עלי כביאת אימא. מהו. נישמעינה מן הדא. האומר לאשתו. קונם איני משמשיך. רב אמר. אסור. ושמואל אמר. מותר. מה מקיים שמואל בלא יחל דברו. כאילו בל יחל דברו. רב כדעתיה. תניי דבית רב פליג. מניין לנדרים שהן מותרין לך מן השמים ובני אדם נוהגין בהן באיסור כדי שלא תהא נודר ומבטל. תלמוד לומר לא יחל דברו. שלא יעשה דבריו חולין.
  3. Jerusalem Talmud Nedarim 3:1:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: ארבעה נדרים התירו חכמים כול'. וכל הנדרים לאו חכמים הן שהן מתירין. כתיב וידבר משה אל ראשי המטות. תלה הפרשה בראשי המטות שיהו מתירין נדרי העם. רב יהודה בשם שמואל. לא יחל דברו. הוא אינו מוחל דברו. הא אחר עושה דברו חולין. ואי זה זה. זה חכם שמתיר נדרו. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. נשבעתי ואקיימה. פע
    הלכה: ארבעה נדרים התירו חכמים כול'. וכל הנדרים לאו חכמים הן שהן מתירין. כתיב וידבר משה אל ראשי המטות. תלה הפרשה בראשי המטות שיהו מתירין נדרי העם. רב יהודה בשם שמואל. לא יחל דברו. הוא אינו מוחל דברו. הא אחר עושה דברו חולין. ואי זה זה. זה חכם שמתיר נדרו. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. נשבעתי ואקיימה. פעמים שאינו מקיים. רבי יהושע אומר. אשר נשבעתי באפי. באפי נשבעתי. חוזר אני בי.
  4. Jerusalem Talmud Nedarim 3:1:3 אמר ליה שמואל dialogue
    וכל הנדרים חכמים הם שהם מתירים. ותנינן. ארבעה נדרים התירו חכמים. רבי לעזר בשם רבי חייה רובה. אילו אינן צריכין היתר חכם. רב ושמואל תריהון אמרין. אילו הן צריכין היתר חכם. התיב איסי. והרי לא מצינו פתח לנדרים אלא מיכן. אמר ליה שמואל. חגר עליה מותנא. מתניתא פליגא על איסי. אף זה יכול להפר נדרו שלא על פי ח
    וכל הנדרים חכמים הם שהם מתירים. ותנינן. ארבעה נדרים התירו חכמים. רבי לעזר בשם רבי חייה רובה. אילו אינן צריכין היתר חכם. רב ושמואל תריהון אמרין. אילו הן צריכין היתר חכם. התיב איסי. והרי לא מצינו פתח לנדרים אלא מיכן. אמר ליה שמואל. חגר עליה מותנא. מתניתא פליגא על איסי. אף זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם. פתר לה. כל הנדרים צריכין פתח ממקום אחר ואילו פתחן בצידן. אמר רבי זעירא. הדא דאת אמר בשאינן מעמידים. אבל אם היו מעמידין צריכין היתר חכם. הרי זה מעמיד וזה אינו מעמיד. מאחר שבטל אצל זה יבטל זה. תלמידוי דרבי חייה בר לולייני אמר רבי יודן. שאילו היה אומר זה בסלע. וזה אומר ליתן לו בשלש. וזה אומר בשקל. מעמיד. מאחר שביטל דינר זה על זה יבטל עוד דינר אחר אצלו ויתנו לו בשנים.
  5. והא חיויה דשבור מלכא בלע גמלין בלע קרונין. כד בעו מקטלוניה מלון פחלין שלגמלין תבן ויהבון בון גומרין ובלעון ומית. אמר רבי יהודה בר פזי. אנא חמית משך דחיוי עבד אורי על עומני מססטולא. אמר רבי שמואל בר יעקב. אנא חמית משך דחיוי סליק בדיויין [ד]מלכותא. שמואל אמר. במרובע. אין תימר בשאינו מרובע. למה לי גדול
    והא חיויה דשבור מלכא בלע גמלין בלע קרונין. כד בעו מקטלוניה מלון פחלין שלגמלין תבן ויהבון בון גומרין ובלעון ומית. אמר רבי יהודה בר פזי. אנא חמית משך דחיוי עבד אורי על עומני מססטולא. אמר רבי שמואל בר יעקב. אנא חמית משך דחיוי סליק בדיויין [ד]מלכותא. שמואל אמר. במרובע. אין תימר בשאינו מרובע. למה לי גדול. אפילו קטון. אמר רבי מתנייה. לית אורחיה דהדין תנייה מתפיס אלא מילה רובא. תדע לך שהוא כן. דתנינן גמל פורח באויר. ניתני עכבר פורח באויר.
  6. Jerusalem Talmud Nedarim 3:2:9 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    תמן תנינן. שבועה שלא אוכל ככר זו. דבר שאילו בנדרין אסור ובשבועות מותר. לא הדא אמרת אלא על הדא. אחד דברים שלעצמן ואחד דברים שלאחרים. אמר רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני מנה. ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר.
  7. Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:6 אמר ליה שמואל dialogue
    מילתיה דרבי יוחנן אמרה. מתענין שעות. דרבי יוחנן אמר. הריני בתעניתי עד דחסל פירקי. עד דניחסל פרשתי. מילתיה דרבי יונה אמרה. מתענין שעות. רבי יונה הוה בצור ושמע דדמך בריה דרבי יוסי. אף על גב דאכל גובנה ושתא מיא אסקיה צום כל ההוא יומא. מילתיה דרב אמרה. מתענין שעות. דרב אמר. לווה אדם תעניתו ופורע. אמר לי
    מילתיה דרבי יוחנן אמרה. מתענין שעות. דרבי יוחנן אמר. הריני בתעניתי עד דחסל פירקי. עד דניחסל פרשתי. מילתיה דרבי יונה אמרה. מתענין שעות. רבי יונה הוה בצור ושמע דדמך בריה דרבי יוסי. אף על גב דאכל גובנה ושתא מיא אסקיה צום כל ההוא יומא. מילתיה דרב אמרה. מתענין שעות. דרב אמר. לווה אדם תעניתו ופורע. אמר ליה שמואל. וכי נדר הוא זה. נדר להתענות ושכח ואכל כזית איבד תעניתו. רבי בא בשם רבנין דתמן. והוא שאמר יום סתם. הא אם אמר יום זה מתענה ומשלים. לא אמר אלא אכל. הא טעם לא. רבי בא חסידא בשם רבי זעירא. הדא מטעמיתה אין בה לא משום ברכה ולא משום גזל ולא משום דמאי ולא משום הפסק תענית.
  8. הלכה: רבי מאיר אומר יש דברים שהן כנולד. שמואל אמר משם נדר טעות. כבר מת הכלב כבר נהרג הנחש. רבי אילא בשם רבי לעזר. מפני שהוא כתולה נדרו בדבר. באומר. קונם שאיני נהנה לאיש פלוני כל הזמן שהוא לבוש שחורים. לבש לבנים מותר בו. רבי זעורא בשם רבי יוחנן. אף הוא אינו צריך היתר חכם.
  9. הלכה: שמואל אמר. אמרה קונם פירות העולם עלי. והיו שם צבורים בסידקי. יקח לה מהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. קונם פירות בני זו המדינה עלי. והיו שם אכסנאין מוכרין. יקח מהן.
  10. Jerusalem Talmud Nedarim 11:2:3 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Zeira
    כתיב וכל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש. כגון פילפל שאני טעמת. קלוסקין שאני טועמת. לא סוף דבר שיש מאותו המין אלא אפילו אין בו מאותו המין. שמא יביא לה אחר מאותו המין. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. היו לפניו שתי חתיכות אחת יפה ואחת רעה. נתנה עיניה ביפה ונדרה מן הרעה הרי זה יפר. מפני מה הוא מיפר. חברייא אמרי. מ
    כתיב וכל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש. כגון פילפל שאני טעמת. קלוסקין שאני טועמת. לא סוף דבר שיש מאותו המין אלא אפילו אין בו מאותו המין. שמא יביא לה אחר מאותו המין. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. היו לפניו שתי חתיכות אחת יפה ואחת רעה. נתנה עיניה ביפה ונדרה מן הרעה הרי זה יפר. מפני מה הוא מיפר. חברייא אמרי. מפני נדרי עינוי נפש שלה. רבי זעירא ורבי הילא תריהון אמרין. מפני נדרי עינוי נפש שלו. רבי זעירא בשם שמואל. כל הנדרים אדם מיפר חוץ מהאומרת. הנייתי על פלוני. הא הניית פלוני עלי. יפר. והתנינן. קונם פירות חנווני זה עלי אינו יכול להפר. פתר לה כרבי יוסי וחלוקים עליו. דתנינן תמן. אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר. אמר רבי יוסי. דו מקיף לה. דו יב לה. אמר רבי מנא. דו יב לה מקמה טבא.

Jerusalem Talmud Nazir (4)

  1. אהא. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. בשראה נזירין עוברין. ואמר נווה מהו. וזה מלעיג עליהון. או אהא כמותן. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל. הלואי אהא כמותן.
  2. רב אמר. יצא מונה לנזירות בטהרה. נכנס בשביעי שלו מביא קרבן טומאה בו ביום. רבי ליעזר אומר. לא בו ביום. כהנא בעא קומי רב. ואין טעון הזייה שלישי ושביעי. אמר ליה. תורה קראת לפורש מן הקבר טהור. אחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו. שמואל אמר. יצא והזה שנה וטבל. נכנס בו ביום מביא טומאה בו ביום. רבי אליעזר אומר. ל
    רב אמר. יצא מונה לנזירות בטהרה. נכנס בשביעי שלו מביא קרבן טומאה בו ביום. רבי ליעזר אומר. לא בו ביום. כהנא בעא קומי רב. ואין טעון הזייה שלישי ושביעי. אמר ליה. תורה קראת לפורש מן הקבר טהור. אחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו. שמואל אמר. יצא והזה שנה וטבל. נכנס בו ביום מביא טומאה בו ביום. רבי אליעזר אומר. לא בו ביום.
  3. בשפתים. לא בלב. יכול שאני מוציא את הגומר בלב. תלמוד לומר לבטא. שמואל אמר. הגומר בלב אינו חייב עד שיוציא בשפתיו. והתני. כל נדיב לב. זה הגומר בלב. אתה אומר. זה הגומר בלב. או אינו אלא המוציא בשפתיו. כשהוא אומר מוצא שפתיך תשמור ועשית הרי המוציא בשפתיו אמור. הא מה אני מקיים כל נדיב לב. זה הגומר בלב. מאן
    בשפתים. לא בלב. יכול שאני מוציא את הגומר בלב. תלמוד לומר לבטא. שמואל אמר. הגומר בלב אינו חייב עד שיוציא בשפתיו. והתני. כל נדיב לב. זה הגומר בלב. אתה אומר. זה הגומר בלב. או אינו אלא המוציא בשפתיו. כשהוא אומר מוצא שפתיך תשמור ועשית הרי המוציא בשפתיו אמור. הא מה אני מקיים כל נדיב לב. זה הגומר בלב. מאן דמר שמואל לקרבן.
  4. רב אמר. תנופה מעכבת בנזיר. והתני. תורת הנזיר. בין שיש לו כנפים בין שאין לו כנפים. דאמר רב. בנזיר שיש לו. ותני כן. הראוי לתנופה תנופה מעכבת בו. ושאין ראוי לתנופה אין תנופה מעכבת בו. שמואל אמר. שיעור מעכבת בנזיר. כתנופות וכבהונות שלמצורע. והתני. תורת המצורע. בין שיש לו בהונות בין שאין לו בהונות. פתר ל
    רב אמר. תנופה מעכבת בנזיר. והתני. תורת הנזיר. בין שיש לו כנפים בין שאין לו כנפים. דאמר רב. בנזיר שיש לו. ותני כן. הראוי לתנופה תנופה מעכבת בו. ושאין ראוי לתנופה אין תנופה מעכבת בו. שמואל אמר. שיעור מעכבת בנזיר. כתנופות וכבהונות שלמצורע. והתני. תורת המצורע. בין שיש לו בהונות בין שאין לו בהונות. פתר לה כרבי אליעזר דאמר. נותן על מקומן.

Jerusalem Talmud Sotah (6)

  1. עידי קינוי שנמצאו זוממין לוקין. עידי סתירה שנמצאו זוממין אתה אמרת לוקין. מהו שישלמו. לא מכוחן היא מפסדת כתובתה. או ייבא כיי דמר רבי בא רבי יהודה בשם שמואל. אין למידין דבר מדבר בעדים זוממין. והכא כן.
  2. סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כן אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה. מת בעליך. הויא לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומות
    סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כן אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה. מת בעליך. הויא לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומותר באשת אחיו. ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא. הדא היא אמרת שצרת סוטה מותרת לאחיו שלבועל. אמר רבי יודן. אתייא כרבנן דתמן. דמר רבי הילא. תניי תמן. כל העריות אינן צריכות גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו. ברם רבנן דהכא. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הילכות אשת איש קנה בה. ערוה היא. וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חיננא. אפילו כרבנן דהכא אתיא היא. בה קנסו. לא קנסו ביורשיה. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. אין כרבנן דתמן. יהא מותר בה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת. רבי יעקב בשם רבי יוחנן. כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה. שמואל אמר. גרושה עצמה מותרת לביתה. מהו פליג. בגין דהוון עסיקין בצרות לא אדכרון גרושות. צרת סוטה למה היא אסורה. רבי יוחנן אמר. מריח ערוה נגעו בה. רב אמר. מפני שכתוב בה טומאה כעריות.
  3. שמואל אמר. פורשים מן המזנה ואין פורשין מביתה. ואתייא כיי דמר רבי יוחנן. אשת איש שזינתה הוולדות לבעל. מפני שרוב בעילות מן הבעל.
  4. Jerusalem Talmud Sotah 7:4:6 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    כתיב ארור אשר לא יקים את כל דברי התורה הזאת. וכי יש תורה נופלת. שמעון בן יקים אומר. זה החזן שהוא עומד. רבי שמעון בן חלפתא אומר. זה הבית שלמטן. דאמר רב חונה רב יהודה בשם שמואל. על הדבר הזה קרע יאשיה ואמר. עלי להקים.
  5. Jerusalem Talmud Sotah 9:5:8 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    וצריך לערוף בה שנים או רוב שנים. נישמעינה מן הדא. דאמר רבי זעירא רב יהודה בשם שמואל. עד מקום שהצואר כשר לשחיטה כנגדו העורף כשר למליקה. וכן הוא אמר אכן.
  6. הלכה: נפלה עטרת ראשינו. אילו הן עטרות חתנים. זו זהורית המוזהבת. רבי בא בשם רב. שלמלח ושלגפרית. רב ירמיה בשם רב. שלמלח ושלזית. רב נחמן בר יעקב אמר. אפילו דחילפי. רב ירמיה שיבשב ולבש עטרה שלזית. שמע שמואל ואמר. נייח ליה אילו איתרים רישיה ולא עבד כן. והוות כן. כשגגה שיצא לפני השליט.

Jerusalem Talmud Gittin (14)

  1. הלכה: רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח כול'. רבי יוחנן אמר לצפורייא. אתון אמרין בשם רבי יוחנן. אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. ואני אומר שהוא צריך. דהיא מתניתא. רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימר. חלוקין על רבי יהודה שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר. עשינו
    הלכה: רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח כול'. רבי יוחנן אמר לצפורייא. אתון אמרין בשם רבי יוחנן. אף המביא מבבל לכאן אינו צריך לומר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. ואני אומר שהוא צריך. דהיא מתניתא. רבי יהודה אומר. מרקם ולמזרח ורקם כמזרח. ואפילו תימר. חלוקין על רבי יהודה שאין רקם כמזרח. שמא מבבל לכאן. רב אמר. עשינו עצמינו כארץ ישראל לגיטין. ושמואל אמר. אפילו משכונה לשכונה. בעא קומי מיחזור ביה. אמר ליה כהנא. ומה נעשה לראשונות שנישאו. אמר ליה. ומה בידך. דהוא סבר כהדא דרבי דתני. המביא גט ממדינת הים לא נכתב לפניו ולא נחתם לפניו. תצא בשלשה עשר דבר. דברי רבי. אבל חכמים לא הודו לדבר.
  2. אמר רבי אלעזר. מה פליגין. בגיטין. אבל בשטרות אוף רבי יודה מודה. די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. ריש לקיש אמר. לא שנייה היא. בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת. די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. וקשיא. אמר לו. על דרבי ליעזר. אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא. חכמים
    אמר רבי אלעזר. מה פליגין. בגיטין. אבל בשטרות אוף רבי יודה מודה. די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. ריש לקיש אמר. לא שנייה היא. בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת. די פתר לה שטר על החלק ועדים על המחק. וקשיא. אמר לו. על דרבי ליעזר. אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא. חכמים שהן בשיטת רבי אליעזר. די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק. שמואל אמר. זה וזה על המחק. יאות אמר רבי יהודה. ומה טעמא דרבנין. אמר רבי אבא. ניכר הוא אם נמחק פעם אחת ואם נמחק שתי פעמים.
  3. הלכה: הכל כשירין לכתוב את הגט כול'. רב הונא אמר. והוא שהיה פיקח עומד על גביו. רבי יוחנן אמר. והכתיב וכתב לה. לשמה. שמואל אמר. צריך שיניח תרפו שלגט עמו. ואתייא כיי דמר ריש לקיש. כתב תרפו בטופס פסול.
  4. כהדא דושו אחוי דדודו הוה משבק איתתיה. אתא עובדא קומי רבנין אמרין. היא תתן אגרא. והתנינן. הבעל נותן את השכר. רבי אילי בשם שמואל. במוחלת לו כתובתה.
  5. הלכה: אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין כול'. בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם. שנאמר לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה. רב הונא אמר. אם נשבעה נשבעה. רב אמר לכלתיה. אילוליה דאנא וותרן אפילו קלוסיתיה דעל רישך דידי הוא. שמואל אמר. זכת בכלים שעליה. מתניתא מסיי
    הלכה: אין אלמנה נפרעת מניכסי יתומין כול'. בראשונה היו נשבעות לשקר וקוברות את בניהם. שנאמר לשוא הכיתי את בניכם. ועוד שאימת נדרים עליהן יותר מן השבועות. עברה ונשבעה. רב הונא אמר. אם נשבעה נשבעה. רב אמר לכלתיה. אילוליה דאנא וותרן אפילו קלוסיתיה דעל רישך דידי הוא. שמואל אמר. זכת בכלים שעליה. מתניתא מסייעא ליה לשמואל. אין לו לא בכסות אשתו ולא בכסות בניו.
  6. וכתובת אשה בזיבורית. אמר רבי ירמיה. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה בבינונית. ורבי יוסי אומר. אפילו כתובת אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית. ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה. רבי סימון א
    וכתובת אשה בזיבורית. אמר רבי ירמיה. לא שנו אלא מנה מאתים. אבל כתובת אלף דינר גובה בבינונית. ורבי יוסי אומר. אפילו כתובת אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורית. ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם. כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה. רבי סימון אמר רבי יהושע בן לוי. לא שנו אלא כתובת מנה מאתים. אבל היתה כתובתה אלף דינר גובה כתובתה לעולם. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ואפילו כתובה שלאלף דינר אינו גובה אלא עד עשרים וחמש שנה. ואתייא דרבי יוסי כרבי יוחנן ודרבי ירמיה כרבי יהושע בן לוי. דתנינן תמן. הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה. רב אמר. במוכר על ידה. ושמואל אמר במחלק לפניה. רבי יוסי בר חנינה אמר מקולי כתובה שנו כאן. ותני בר קפרא. מקולי כתובה שנו. אמר רבי בא. טעמא דרבי יוסי בן חנינה לא סוף דבר בכתובת מנה מאתים. אלא אפילו כתובה שלאלף דינר מקולי כתובה שנו.
  7. הלכה: רבי יודן לא נחת לבית וועדא. קם עם רבי מנא אמר ליה. מה חדתין יומרון. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי. המטמא אינו כעושה מעשה. מן הדא תרומה וניטמאת. אמר ליה. תיפתר שניטמאת מאיליה ולית שמע מינה כלום. דהיא מתניתא. דן את הדין. זיכה את החייב וחייב את הזכאי. טימא את הטהור טיהר את הטמא. דמר רב ירמיה בשם רב. ב
    הלכה: רבי יודן לא נחת לבית וועדא. קם עם רבי מנא אמר ליה. מה חדתין יומרון. אמר ליה. כן אמר רבי יוסי. המטמא אינו כעושה מעשה. מן הדא תרומה וניטמאת. אמר ליה. תיפתר שניטמאת מאיליה ולית שמע מינה כלום. דהיא מתניתא. דן את הדין. זיכה את החייב וחייב את הזכאי. טימא את הטהור טיהר את הטמא. דמר רב ירמיה בשם רב. במגיעו לידו. ושמואל אמר. במגיעו לידו. רבי יהודה ברבי אומר. בדין היה שאפלו במזיד יהא פטור. למה אמרו חייב. כדי שיהא מודיע. ורבי יוחנן אמר. בדין היה אפילו שוגג שיהא חייב. ולמה אמרו פטור. משום קנס. חייליה דרבי יוחנן מן הדא. המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב. ואמר רבי יוחנן. ומשום קנס. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. הנותן עול על גבי פרתו שלחבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
  8. גזל מריש ובנאו בבירה. בית שמי אומרים. יקעקע כל הבירה ויתננו לו. ובית הלל אומרים. נותן לו דמיו בשוויו מפני תקנת השבין. אמר רבי לעזר. מה פליגין. בשגזלו משופה. אבל אם גזלו ושיפהו דמים הוא חייב לו. גזלו ושיפהו על גב מקומו מהו. נישמעינה מן הדא. היורד לתוך חורבה שלחבירו ובנייה שלא ברשות שמין לו וידו על הת
    גזל מריש ובנאו בבירה. בית שמי אומרים. יקעקע כל הבירה ויתננו לו. ובית הלל אומרים. נותן לו דמיו בשוויו מפני תקנת השבין. אמר רבי לעזר. מה פליגין. בשגזלו משופה. אבל אם גזלו ושיפהו דמים הוא חייב לו. גזלו ושיפהו על גב מקומו מהו. נישמעינה מן הדא. היורד לתוך חורבה שלחבירו ובנייה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה. ביקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יהושע בן לוי משום רב נחמן בר יעקב בעי. אילו הפורק חבילתו לתוך חורבתו שלחבירו והלך ליטלה שמא אין שומעין לו. ולא שמיע דאמר רבי יעקב בר אידי משום רבי יהושע בן לוי. משום יישוב. יאות אמר רבי יוסי. הוינא סבר מימר. מה פליגין. בארץ. אבל בחוצה לארץ לא. מן מה דאמר רבי יעקב בר אחא משום יישוב. הדא אמרה. היא בארץ היא בחוצה לארץ. ביקש ליטול עציו ואבניו מהו. אומרים לו. המתן עד שידור בתוכה. ושמואל אמר. נותנין לו מיד.
  9. בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון. והוא שתהא אמת המים עוברת על גביו. שמואל אמר. אפילו מן הצד. תמן אמרין. דרחיק וניחא למישתי קדים ליה דקריב וקשה למישתי.
  10. פעמים שוטה פעמים חלום. בשעה שהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבר. ובשעה שהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבר. אתא עובדא קומי שמואל אמר. כד דהוא חלים יתן גט. מה. שמואל כריש לקיש. דריש לקיש אמר לכשישתפה. ייבא דשמואל מריש לקיש דו אמר. חלום יתן גט. ותחלימיני ותחייני.
  11. הלכה: אמרו לו נכתוב גט לאשתך כול'. אמר לשנים. אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו. רבי זעירה בשם רבי ירמיה. מעשה היה בימי רבי ואמר. לא יעשה כן בישראל. שמואל אמר. יעשה ויעשה. רב ירמיה שאל לשמואל. אמר לשנים. אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתומו. אמר ליה. הרי זה גט אלא שהדבר צריך תלמוד. מחלפה שיטתיה דשמו
    הלכה: אמרו לו נכתוב גט לאשתך כול'. אמר לשנים. אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו. רבי זעירה בשם רבי ירמיה. מעשה היה בימי רבי ואמר. לא יעשה כן בישראל. שמואל אמר. יעשה ויעשה. רב ירמיה שאל לשמואל. אמר לשנים. אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתומו. אמר ליה. הרי זה גט אלא שהדבר צריך תלמוד. מחלפה שיטתיה דשמואל. תמן הוא אמר. יעשה ויעשה. והכא הוא אמר אכן. שנייא היא ששינו את עדותן.
  12. Jerusalem Talmud Gittin 8:4:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: בית שמי אומרים כול'. רב יהודה בשם שמואל. וכולן אם נישאו לא תצא. שלא להוציא ליזה על בניה.
  13. הלכה: חמשה שכתבו כלל בגט כול'. אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה על הכל חתם. שואל אני בשלום פלוני. לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. ריש לקיש אמר. אפילו אמר. שואל אני בשלום פלוני. חזקה על כל חתם. אי זהו כללו שלרבי יוחנן. איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני ופלוני לפלנית. אי זהו כללו של
    הלכה: חמשה שכתבו כלל בגט כול'. אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה על הכל חתם. שואל אני בשלום פלוני. לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. ריש לקיש אמר. אפילו אמר. שואל אני בשלום פלוני. חזקה על כל חתם. אי זהו כללו שלרבי יוחנן. איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני ופלוני לפלנית. אי זהו כללו שלריש לקיש. אנו פלוני ופלוני מגרשין את נשותינו ממקום פלוני. אמר רבי זעירא. מודה רבי יוחנן שאם הזכיר גירושין לכל אחת ואחת שהוא צריך טופס ועדים לכל אחת ואחת. חייליה דרבי יוחנן מן הדא. שאיני נהנה לזה ולזה קרבן. צריכין פתח לכל אחת ואחת. אמר רבי יוסי. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. היה כותב טופס לכל אחת ואחת והעדים מלמטן. את שהעדים נקרין עמו כשר. שמואל אמר. פרטו שלרבי מאיר כללו שלרבי יהודה ופרטו שלרבי יהודה כללו שלרבי מאיר. אמר שמואל בשם רבי זעירא. מיליהון דרבנין אמרין שאין פרטו שלרבי מאיר כללו שלרבי יהודה ופרטו שלרבי יהודה כללו שלרבי מאיר. דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה על הכל חתם. שואל אני בשלום פלוני. לא חתם אלא על שאילת שלום בלבד. אם אומר את. פרטו שלרבי מאיר כללו שלרבי יהודה. אפילו אמר. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה על הכל חתם. מאי כדון. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן שאין פרטו שלרבי יהודה כללו שלרבי מאיר. דתנינן תמן. רבי מאיר אומר. אפילו אמר. חיטה ושעורה וכוסמת. חייב על כל אחת. ולית בר נש אמר אפילו אלא דו מודה על קדמייתא. מאי כדון. אמר רבי חנינה. על דעתיה דרבי מאיר בין שאמר. חיטה ושעורה וכוסמת. כלל ופרט הוא. אם אמר. חיטין שעורין כוסמין. כלל שאין בו פרט.
  14. הלכה: כך היו נקיי הדעת בירושלם כותבין. גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול כול'. שמואל אמר. פסול ופוסל בכהונה. שמואל אמר. אין מעשין אלא לפסולין. שמואל אמר. אין מעשין אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והתנינן שניות. לא בגין אמר שמואל. והתנינן. המדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד פרנס.
    הלכה: כך היו נקיי הדעת בירושלם כותבין. גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול כול'. שמואל אמר. פסול ופוסל בכהונה. שמואל אמר. אין מעשין אלא לפסולין. שמואל אמר. אין מעשין אלא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והתנינן שניות. לא בגין אמר שמואל. והתנינן. המדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד פרנס. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. שמענו שהוא מוציא. שמענו שכופין.

Jerusalem Talmud Kiddushin (11)

  1. עד כדון בישראל. בגוים. רבי אבהו בשם רבי אלעזר. כתיב הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל. על הבעולות הן חייבין. ואינן חייבין על הארוסות. מילתיה דרבי אלעזר אמרה. והוא שנתכוון לקנותה. מילתיה דשמואל אמרה. אפילו לא נתכוון לקנותה. דמר רבי יונה בשם שמואל. זונה עומדת בחלון. באו עליה שנים. הראשון אינו נהר
    עד כדון בישראל. בגוים. רבי אבהו בשם רבי אלעזר. כתיב הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל. על הבעולות הן חייבין. ואינן חייבין על הארוסות. מילתיה דרבי אלעזר אמרה. והוא שנתכוון לקנותה. מילתיה דשמואל אמרה. אפילו לא נתכוון לקנותה. דמר רבי יונה בשם שמואל. זונה עומדת בחלון. באו עליה שנים. הראשון אינו נהרג והשיני נהרג על ידיו. וכי נתכוון הראשון לקנותה.
  2. מחלפה שיטתהון דבית הלל. כתיב. כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור. אם ללמד שאין בית דין נזקקין לפחות משוה פרוטה. כבר כתיב לאשמה בה. פרט לפחות משוה פרוטה. מה תלמוד לומר אין כסף. מיכן שיש כאן יותר מכסף. וכמה הוא יותר מכסף. שתי מעין. או כסף פרוטה. יותר מכסף שתי פרוטות. סוף מטבע כסף מעה. ותהא מעה. או כ
    מחלפה שיטתהון דבית הלל. כתיב. כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור. אם ללמד שאין בית דין נזקקין לפחות משוה פרוטה. כבר כתיב לאשמה בה. פרט לפחות משוה פרוטה. מה תלמוד לומר אין כסף. מיכן שיש כאן יותר מכסף. וכמה הוא יותר מכסף. שתי מעין. או כסף פרוטה. יותר מכסף שתי פרוטות. סוף מטבע כסף מעה. ותהא מעה. או כלים. מה כלים שנים. אף כסף שנים. מה מקיימין בית שמי או כלים. כהדא דתני. רבי נתן אומר. או כלים. לרבות כלים הרבה. שמואל אמר. טענו שני מחטים והודה לו על אחת מהן. חייב. אמר רבי חיננא. והוא שיהו יפות כשתי פרוטות. כדי שתהא הטענה שוה פרוטה וההודייה שוה פרוטה. ואתייא כבית שמי דלא ילפי כסף מכלים. ברם כבית הלל דאינון ילפין כסף מכלים. מה כלים שנים אף כסף שנים. ודכוותה. מה כסף שתי מעים. אף כלים שתי מעים.
  3. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:3:13 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    פלנית שפחתי עושה אני לה כתב שלא תשתעבד. רבי לעזר ורבי שמעון בן יקים אעלון עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. לא הכל ממנו לשעבד. בניה מה הם. עבדים. מה שייר בה. מעשה ידיה. רבי אבא ורבי יוסי תריהון אמרין. דרבי היא. דרבי אמר. אדם משחרר חצי עבדו. כתב כל נכסיו לשני עבדיו כאחת. שניהן יצאו לחירות ושניהן צריכין לשחר
    פלנית שפחתי עושה אני לה כתב שלא תשתעבד. רבי לעזר ורבי שמעון בן יקים אעלון עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. לא הכל ממנו לשעבד. בניה מה הם. עבדים. מה שייר בה. מעשה ידיה. רבי אבא ורבי יוסי תריהון אמרין. דרבי היא. דרבי אמר. אדם משחרר חצי עבדו. כתב כל נכסיו לשני עבדיו כאחת. שניהן יצאו לחירות ושניהן צריכין לשחרר זה את זה. רב יהודה בשם שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן. דרבי היא. דרבי אמר. אדם משחרר חצי עבדו. אמר רבי זעירא לרבי בא. לית הדא אמרה שהעבד זכה מרבו לאחר. אמר ליה. מה את סבר. משזכו בנכסים יצאו לחירות. אלא כאחת עבדים ונכסים יצאו לחירות.
  4. שמואל אמר. ההין דנסב כזניתא והיא מתחטפא מי חייב בה. אמר רבי שמואל בר אבודמא. הדא דתימר כצור וחבירותיה כקיסרין וכחברותיה. ברם הכא עד כדון אורחיה מחזרה למתקלה.
  5. רבי יסא בשם רבי יוחנן. היו לו שתי שדות אחת ביהודה ואחת בגליל. החזיק בזו שביהודה לזכות בזו שבגליל. או בזו שבגליל לזכות בזו שביהודה. קנה. ובניכסי הגר לא קנה אפילו מיצר בנתיים. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות מן המיצר ושרע מיניה. רב חסדא אמר. ניכסי הגר. החזיק בצפונן על מנת לזכות בדרומן. בדרומן
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. היו לו שתי שדות אחת ביהודה ואחת בגליל. החזיק בזו שביהודה לזכות בזו שבגליל. או בזו שבגליל לזכות בזו שביהודה. קנה. ובניכסי הגר לא קנה אפילו מיצר בנתיים. רבי זעירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות מן המיצר ושרע מיניה. רב חסדא אמר. ניכסי הגר. החזיק בצפונן על מנת לזכות בדרומן. בדרומן על מנת לזכות בצפונן לא נתכוון לקנות באמצעיתן. לא קנה עד שעה שיתכוין לקנות באמצעיתן. מתניתא פליגא על רב חסדא. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו. המחזיק בקרקע חייב בכל. המחזיק בקמה חייב בלקט שכחה ופיאה ופטור מן המעשרות. ואין אויר מפסיק בין שיבולת לשיבולת. תמן תנינן. אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא אותו קלח בלבד. והתנן אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. אמר רבי יוסי. קיימה רבי אבודומא נחותא מודה שמואל בניכסי הגר.
  6. Jerusalem Talmud Kiddushin 1:6:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי בא בשם רב יהודה בשם שמואל. לזה פרה ולזה חמור. החליפו את שלזה לזה ואת שלזה לזה. משך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך את החמור ונמצא שמתה החמור. בעל החמור צריך להביא ראייה שהיתה חמורו קיימת בשעה שמשך את הפרה. שכל המוציא מחבירו עליו הראייה חוץ מן החליפין. ומאן דלא סבר דא מילתא לא סבר בנזיקין כל
    רבי בא בשם רב יהודה בשם שמואל. לזה פרה ולזה חמור. החליפו את שלזה לזה ואת שלזה לזה. משך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך את החמור ונמצא שמתה החמור. בעל החמור צריך להביא ראייה שהיתה חמורו קיימת בשעה שמשך את הפרה. שכל המוציא מחבירו עליו הראייה חוץ מן החליפין. ומאן דלא סבר דא מילתא לא סבר בנזיקין כלום. אמר רבי זעירא. ואנא לית נא סבר לה. אמר רבי בא לרבי זעירא. מתניתא פליגא על שמואל. היו בה מומין ועודה בבית אביה. האב צריך להביא ראייה. לא הבעל צריך להביא ראייה להוציא קידושין מרשות האב. תלמידוי דרבי יונה אמרין. תיפתר בקידושים קטנים. דלמא. רבי חונה ורבי פינחס ורבי חזקיה סלקין מישאול בשלמיה דרבי יוסף למילף מיניה. אמרו ליה. מתניתא מסייעא לשמואל. נכנסה לרשות הבעל. הבעל צריך להביא ראייה. ולא האב צריך להביא ראייה להוציא כתובה מרשות הבעל. אמר לון. לא מודה שמואל שאם משך בעל הפרה את החמור שהוא צריך להביא ראייה שהיו בה מומין אילו עד שלא תיכנס לרשותו. וזה כיון שכנס כמי שמשך.
  7. קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה. רב אמר. אוכלת. ושמואל אמר. אינה אוכלת. אמר רבי מנא. טעמא דרב מכיון שקידשה לדעת חזקה שכנסה לדעת. אמר רבי יוסי בירבי בון. טעמא דרב שכן משנה ראשונה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. מה נפק מן ביניהון. מעשה ידיה. על דעתיה דרבי מנא כרב מעשה ידיה לבעלה. על דעתיה דרבי
    קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה. רב אמר. אוכלת. ושמואל אמר. אינה אוכלת. אמר רבי מנא. טעמא דרב מכיון שקידשה לדעת חזקה שכנסה לדעת. אמר רבי יוסי בירבי בון. טעמא דרב שכן משנה ראשונה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. מה נפק מן ביניהון. מעשה ידיה. על דעתיה דרבי מנא כרב מעשה ידיה לבעלה. על דעתיה דרבי יוסי בירבי בון כרב מעשה ידיה לאביה. מתה מי יורשה. על דעתיה דרבי מנא כרב בעלה יורשה. על דעתיה דרבי יוסי בירבי בון כרב. מתה אביה יורשה. אתא רבי יוסי בירבי בון כרב. מתה בעלה יורשה. קידשה שלא לדעת והכניסה שלא לדעת מהו שתאכל בתרומה. שמואל אמר. אוכלת. איתא חמי. אילו קידשה לדעת וכנסה שלא לדעת שמואל אמר. אינה אוכלת. והכא הוא אמר. אוכלת. שמואל עבד לה כיתומה.
  8. שמואל אומר. בעניותינו צריכה ממנו גט. אמר רבי יוסי בירבי בון. מתניתא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אבל אם אמר. לאחר שימות יבמיך. הרי זו מקודשת. תני רבי חייה. בת יומה מתקדשת בכסף. בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה. אמר רבי מנא. מתניתא אמרה כן. וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי. לא אמר כלו
    שמואל אומר. בעניותינו צריכה ממנו גט. אמר רבי יוסי בירבי בון. מתניתא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אבל אם אמר. לאחר שימות יבמיך. הרי זו מקודשת. תני רבי חייה. בת יומה מתקדשת בכסף. בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה. אמר רבי מנא. מתניתא אמרה כן. וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי. לא אמר כלום. מפני שאינה בעולם. הא אם היתה בעולם הרי זו מקודשת.
  9. הלכה: האומר. קידשתי את בתי כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא בשם רב אמר. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר. מהו אין למידין ממנו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. בא אחד ואמר. אני לקחתיה. לא הכל ממנו. אף בקידושין כן. אחת מ
    הלכה: האומר. קידשתי את בתי כול'. מהו נאמן. שמואל אמר. נאמן ליתן גט. אסי אמר נאמן לכנוס. רב הונא בשם רב אמר. נאמן לכנוס. רבי יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר. מהו אין למידין ממנו דבר אחר. אחת משדותיי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. בא אחד ואמר. אני לקחתיה. לא הכל ממנו. אף בקידושין כן. אחת מבנותיי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה. ובא אחד ואמר. אני קידשתיה. לא הכל ממנו. מתניתא פליגא על רב. המביא גט ממדינת הים ואמר. בפניי נכתב ובפניי נחתם. לא ישא את אשתו. תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל. ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים. לכשיבואו שנים ויאמרו. זהו שקידש. מתניתא פליגא על שמואל. זה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס. פתר לה באומר. לאחד משני אילו קידשתיה ואיני יודע אי זהו. רבי זעירא רבי יוסי בשם רבי יוחנן. קדם אחד מהן וכנס מוציאין מידו. הדא דאת אמר בשזה אומר. אני קידשתיה. וזה אומר. אני קידשתיה. וקדם וכנס. אבל אם אמר אני קידשתיה. וכנסה. ובא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו. ותני כן. אם משכנסה בא אחר ואמר. אני קידשתיה. לא כל הימינו.
  10. התיב רב ששת. והא מתניתא פליגא. קידשתני. והוא אומר לא קידשתיך. הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. אמרין. אכין הוה עובדא. שמעון בר בא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד. אתא עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. אין עד אחד באשת איש כלום. לא רבי חייה בר אסי אמר בשם אסי. אין עד אחד באשת איש כלום. רב אמר. המקדש בעד אח
    התיב רב ששת. והא מתניתא פליגא. קידשתני. והוא אומר לא קידשתיך. הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. אמרין. אכין הוה עובדא. שמעון בר בא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד. אתא עובדא קומי רבי יוחנן. אמר. אין עד אחד באשת איש כלום. לא רבי חייה בר אסי אמר בשם אסי. אין עד אחד באשת איש כלום. רב אמר. המקדש בעד אחד לא עשה כלום. שמואל אמר. המקדש בלא שידוכים לוקה. ותופסין קדושין. מר עוקבא בשם שמואל אמר תלת. המקדש בלא שידוכין לוקה. והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה. והמבזה שליח בית דין לוקה.
  11. Jerusalem Talmud Kiddushin 3:13:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: רבי טרפון אומר. יכולין ממזרין ליטהר כול'. כיני מתניתא. ממזר מותר לו לישא שפחה. רב יהודה בשם שמואל. הילכתא כרבי טרפון. רבי שמלאי הורי באנטוכיא. רבי סימאי הורי בכפר ספורייא. הלכה כרבי טרפון.

Jerusalem Talmud Bava Kamma (12)

  1. Jerusalem Talmud Bava Kamma 1:1:11 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רב יהודה בשם שמואל. אין שמין לא לגנב ולא לגזלן ולא לשואל אלא לנזקין. ואני אומר. אף לשואל אין שמין. ואבא מודה לי. ומאן הוא אבא. רבי או אבא בר אבוה. אמר רב חסדא. נעשה עיקר טפילה. אתא רב יהודה בשם שמואל. אין שמין לא לגנב ולא לגזלן ולא לשואל אלא לנזקין. והשומרין כנזקין הן.
  2. Jerusalem Talmud Bava Kamma 1:2:4 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    פיסקא. נכסין שאין בהן מעילה. דתני. הנכסין הללו ניקנין עם נכסין שיש בהן מעילה. רב יהודה בשם שמואל. דרבי יוסי הגלילי היא. דתני. ומעלה מעל ביי. רבי יוסי הגלילי אומר. להביא קדשים קלין. בן עזאי אומר. להביא את השלמים. אבא יוסי בן דוסאי אומר. לא היה בן עזאי אומר אלא על הבכור בלבד. ומה ביניהון. מאן דמר שלמי
    פיסקא. נכסין שאין בהן מעילה. דתני. הנכסין הללו ניקנין עם נכסין שיש בהן מעילה. רב יהודה בשם שמואל. דרבי יוסי הגלילי היא. דתני. ומעלה מעל ביי. רבי יוסי הגלילי אומר. להביא קדשים קלין. בן עזאי אומר. להביא את השלמים. אבא יוסי בן דוסאי אומר. לא היה בן עזאי אומר אלא על הבכור בלבד. ומה ביניהון. מאן דמר שלמים כל שכן מעשר. ומאן דמר מעשר הא בכור לא. רבי שמעון אומר. אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלין. קדשים שחייב באחריותן קורא אני בהן בעמיתו וכיחש. ושאינו חייב באחריותן קורא אני בהן ביי וכיחש. רב הונא אמר. אחד קדשים כשירין ואחד קדשים פסולין. קדשים שחייב באחריותן אפילו הן ליי קורא אני בהן בעמיתו וכחש ושאינו חייב באחריותן קורא אני בהן ביי וכחש ולא בעמיתו וכחש.
  3. הלכה: המניח את הכד ברשות הרבים כול'. ואין דרך אדם להניחן ברשות הרבים. רב אמר. בממלא את כל רשות הרבים. אבל אם אינה ממלא את כל רשות הרבים אין דרך אדם להיות מניחם ברשות הרבים. שמואל אמר. או בממלא את כל רשות הרבים או עד שתהא נתונה על קרן זוית. אמר רבי לעזר. ואפילו אינה ממלא כל רשות הרבים אם יטלינה מיכאן
    הלכה: המניח את הכד ברשות הרבים כול'. ואין דרך אדם להניחן ברשות הרבים. רב אמר. בממלא את כל רשות הרבים. אבל אם אינה ממלא את כל רשות הרבים אין דרך אדם להיות מניחם ברשות הרבים. שמואל אמר. או בממלא את כל רשות הרבים או עד שתהא נתונה על קרן זוית. אמר רבי לעזר. ואפילו אינה ממלא כל רשות הרבים אם יטלינה מיכאן ויתנינה כאן הרי זה בור ואפילו אינה נתונה על קרן זוית אין דרך אדם להיות מניחן ברשות הרבים.
  4. הלכה: המוציא את תבנו ואת גפתו כול'. במה זכן. דבית רבי ינאי אמרי. בשבחן. שמואל אמר. בגופן.
  5. תני. המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן. רב אמר. מקח טעות הוא. ושמואל אמר. יכיל הוא מימר ליה. לשחיטה מכרתיו לך. ונתן פדיון נפשו. אית תניי תני. נפש מזיק. אית תניי תני. נפש ניזק. מאן דאמר. נפש ניזוק. הכהו הראשון הכיית מיתה ובא השיני ובילבלו. אין תימר. יש נזקים בכולו. הראשון נותן נזקו והשיני נותן כופרו. אין ת
    תני. המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן. רב אמר. מקח טעות הוא. ושמואל אמר. יכיל הוא מימר ליה. לשחיטה מכרתיו לך. ונתן פדיון נפשו. אית תניי תני. נפש מזיק. אית תניי תני. נפש ניזק. מאן דאמר. נפש ניזוק. הכהו הראשון הכיית מיתה ובא השיני ובילבלו. אין תימר. יש נזקים בכולו. הראשון נותן נזקו והשיני נותן כופרו. אין תימר. אין נזקין בכולו. הראשון נותן כופרו והשיני פטור. כמאן דמר. פדיון נפשו שלמזיק. אין תימר. יש נזקין בכולו. הראשון נותן כופרו והשיני פטור. אין תימר. אין נזקין בכולו. שניהן פטורין.
  6. Jerusalem Talmud Bava Kamma 5:4:3 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רב יהודה בשם שמואל. הלכה כרבי. רב זעירא אמר. הלכה כרבי. אמר רבי ירמיה. הכל מודין בבית שהוא אומר לו. הכנס ואני משמרו. הכל מודין בשדה שאומר לו. הכניסהו ושומרהו. מה פליגין. בחצר. רבי אומר. חצר כשדה. וחכמים אומרים. חצר כבית. תמן תנינן. המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות. גדישים בשדה ככלים בבית. אמר רבי יוס
    רב יהודה בשם שמואל. הלכה כרבי. רב זעירא אמר. הלכה כרבי. אמר רבי ירמיה. הכל מודין בבית שהוא אומר לו. הכנס ואני משמרו. הכל מודין בשדה שאומר לו. הכניסהו ושומרהו. מה פליגין. בחצר. רבי אומר. חצר כשדה. וחכמים אומרים. חצר כבית. תמן תנינן. המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות. גדישים בשדה ככלים בבית. אמר רבי יוסי בי רבי בון. תיפתר בהיא דאית לה מסגר.
  7. נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים. שמואל אמר. בשהתריפו מחמת אוירו. אבל אם נחבט בקרקעו חייב. רבי יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין. אפילו נחבט בקרקעו פטור. דרך נפילה פטרה תורה. ונפל שמה שור או חמור. שור ולא שור בכליו. חמור ולא חמור בכליו. שהיה בדין. מה אם בור נזקי
    נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים. שמואל אמר. בשהתריפו מחמת אוירו. אבל אם נחבט בקרקעו חייב. רבי יוחנן וריש לקיש תריהון אמרין. אפילו נחבט בקרקעו פטור. דרך נפילה פטרה תורה. ונפל שמה שור או חמור. שור ולא שור בכליו. חמור ולא חמור בכליו. שהיה בדין. מה אם בור נזקין שפטור מן המיתה חייב על הכלים. בור שלעשרה טפחים שחייב על המיתה אינו דין שיהא חייב על הכלים. תלמוד לומר ונפל שמה שור או חמור. שור ולא שור בכליו. חמור ולא חמור בכליו.
  8. וכן חיה ועוף כיוצא בהן. שמואל אמר. אווז ים עם אווז יישוב כלאים זה בזה. אמר רבי יוסי. מתניתא לא אמרה כן. אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה. ריש לקיש אמר. משנה שלימה שנה רבי. וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יוחנן. ואנא דאייתיתיה מן דבית לוי. תרנגול עם פיסיוני תרנגול עם הטווסת אף על פי שדו
    וכן חיה ועוף כיוצא בהן. שמואל אמר. אווז ים עם אווז יישוב כלאים זה בזה. אמר רבי יוסי. מתניתא לא אמרה כן. אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה. ריש לקיש אמר. משנה שלימה שנה רבי. וכן חיה ועוף כיוצא בהן. אמר רבי יוחנן. ואנא דאייתיתיה מן דבית לוי. תרנגול עם פיסיוני תרנגול עם הטווסת אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה.
  9. הלכה: גזל בהמה והזקינה כול'. רב הונא אמר. בשגזל עגל ונעשה שור. אבל גזל שור והזקין אומר לו. הרי שלך לפניך. שמואל אמר. אפילו גזל עגל ונעשה שור אומר לו. הרי שלך לפניך. תני רב קרנא. ואפילו גזל עגל ונעשה שור וטבח ומכר משלם תשלומי ד̇ וה̇ עגל. אמר אבוי דשמואל בר אמי בשם רב יהודה. הלכה כרבי מאיר.
  10. הלכה: גזל מטבע ונסדק כול'. רב הונא אמר. בשפסלתו מלכות. שמואל אמר בשנסדק ודאי. רבי יודה בן פזי בשם רבי יוסי בר חנינה. והן שהרקיבו מן הכנימה. אבל אם הרקיבו מתולעת כבריאין הן. רב הונא אמר. בשפסלתו מלכות. אבל פסלתו מדינה אומר לו הרי שלך לפניך. שמואל אמר. אפלו פסלתו מלכות אומר לו. הרי שלך לפניך.
  11. הלכה: נתן צמר לצבע כול'. רב הונא אמר. שהקדיחו סממנין. אבל הקדיחה יורה אומר לו. הרי שלך לפניך. שמואל אמר. אפילו הקדיחו סממנין אומר לו. הרי שלך לפניך.
  12. אם היה דבר שיש לו אחריות חייבין להחזיר. אי זהו דבר שיש לו אחריות. רבי יונתן אומר. בשהניח לפניהן קרקע. ריש לקיש אמר. בשהניח לפניהן גוף הגזילה. רב אמר. יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין. שמואל אמר. דאיקני אינו גובה ממשועבדין. הא מבני חרי גובה. ולית היא פליגא על רב.
    אם היה דבר שיש לו אחריות חייבין להחזיר. אי זהו דבר שיש לו אחריות. רבי יונתן אומר. בשהניח לפניהן קרקע. ריש לקיש אמר. בשהניח לפניהן גוף הגזילה. רב אמר. יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין. שמואל אמר. דאיקני אינו גובה ממשועבדין. הא מבני חרי גובה. ולית היא פליגא על רב. דרב אמר. יורש כמשועבד. כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין. פתר לה בשהניח לפניהן קרקע. ואפילו כשמואל לית היא פליגא. לא כן אמר שמואל. דאיקני אינו גובה ממשועבדין. פתר לה בשהניח לפניהן גוף הגזילה.

Jerusalem Talmud Bava Metzia (9)

  1. הלכה: מצא שטרי חוב כול'. תני בשם רבי מאיר. בין שטר שיש בו אחריות נכסין ובין שטר שאין בו אחריות נכסין גובה מנכסין בני חורין. על דעתיה דרבי מאיר לאי זה דבר הוא מחזיר. לצור על פי צלוחיתו. רב אמר. יורש כמשועבד. כשם שמלוה בעדים אינה ניגבית ממשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין. שמואל אמר. דאיקני אינה גובה מ
    הלכה: מצא שטרי חוב כול'. תני בשם רבי מאיר. בין שטר שיש בו אחריות נכסין ובין שטר שאין בו אחריות נכסין גובה מנכסין בני חורין. על דעתיה דרבי מאיר לאי זה דבר הוא מחזיר. לצור על פי צלוחיתו. רב אמר. יורש כמשועבד. כשם שמלוה בעדים אינה ניגבית ממשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין. שמואל אמר. דאיקני אינה גובה ממשועבדין. הא מבני חרי גבי. הכא את מר. גובה. והכא את מר. אינו גובה. לא דמי מי ששיעבד מקצת למי שלא שיעבד כל עיקר.
  2. רב ירמיה בשם רב. סימפון שיוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי המלוה פסול. אני אומר. מתעסק היה בשטרותיו. הא מתחת ידי אחר כשר. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לעולם אין סימפון כשר עד שיצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי הלוה. והתנינן. שלא פיקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו ששטר זה פרוע. הא אם נמצא פרו
    רב ירמיה בשם רב. סימפון שיוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי המלוה פסול. אני אומר. מתעסק היה בשטרותיו. הא מתחת ידי אחר כשר. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל. לעולם אין סימפון כשר עד שיצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי הלוה. והתנינן. שלא פיקדנו אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו ששטר זה פרוע. הא אם נמצא פרוע. מאי כדון. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר כגון הדא דייתיקי. שאין אדם מצוי לפגם דייתיקין שלו.
  3. Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:1:4 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי זירא רב יהודה בשם שמואל. לזה פרה ולזה חמור והחליפו זה בזה. ומשך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך החמור ומצאה שבורה. בעל החמור עליו להביא הראייה שהיה החמור שלם בשעה שמשך. מאן דלא סבר הא מילתא לא סבר בנזקין כלום. אמר רבי זירא. לינה סבר הדא מילתא ולינה סבר בנזקין כלום. תמן תנינן. היו בה מומין ו
    רבי זירא רב יהודה בשם שמואל. לזה פרה ולזה חמור והחליפו זה בזה. ומשך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך החמור ומצאה שבורה. בעל החמור עליו להביא הראייה שהיה החמור שלם בשעה שמשך. מאן דלא סבר הא מילתא לא סבר בנזקין כלום. אמר רבי זירא. לינה סבר הדא מילתא ולינה סבר בנזקין כלום. תמן תנינן. היו בה מומין ועודה בבית אביה כול'. רבי חונא רבי פינחס רבי חזקיה סלקון גבי רבי יוסי לגדפה. אמרין קומוי הדא ואמר לון. אמור דבתרה. נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראייה. ולא האב שהוא צריך להביא ראייה. ותימר הבעל צריך להביא ראייה. אוף הכא הבעל צריך להביא ראייה.
  4. Jerusalem Talmud Bava Metzia 4:1:5 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי בא רב יהודה בשם שמואל. לזה פרה ולזה חמור והחליפו. משך בעל החמור את הפרה לא קנאה. חמור מהו שתקנה. רבי בא אמר. קנה. רבי יסא אמר. לא קנה. אמר רבי מנא. אית הכא מילי דיודי בה רבי יוסי. אדם שאמר לחבירו. פרתי אני מבקש למכור. אמר ליה. בכמה. אמר ליה. בח̇ דינרין. אזל סמכיה גבי טרפוניטיה. בצפרא עבר ואשכחיה
    רבי בא רב יהודה בשם שמואל. לזה פרה ולזה חמור והחליפו. משך בעל החמור את הפרה לא קנאה. חמור מהו שתקנה. רבי בא אמר. קנה. רבי יסא אמר. לא קנה. אמר רבי מנא. אית הכא מילי דיודי בה רבי יוסי. אדם שאמר לחבירו. פרתי אני מבקש למכור. אמר ליה. בכמה. אמר ליה. בח̇ דינרין. אזל סמכיה גבי טרפוניטיה. בצפרא עבר ואשכחיה תמן קאים. אמר ליה. מה את עביד הכא. אמר ליה. אנא בעי מיסב דינרין דאסמיכתני. אמר ליה. מה את בעי מיזבון לך בהון. אמר ליה. חמור. אמר ליה. חמורך אצלי. משך זה לא קנה זה משך זה לא קנה זה. אלא כל אחד ואחד נקנה בגופו.
  5. הלכה: לא יאמר אדם לחבירו כול'. תני. לא יאמר אדם לחבירו. הלויני כור חטים ואני נותן לך לגורן. הא עד שתים שלש שבתות מותר. והלל אוסר. שמואל אמר. הלכה כהלל.
  6. שמואל אמר. כשאמר לו. הנח לפניי. אבל אמר לו. הנח לפניך. אינו לא שומר חנם ולא שומר שכר.
  7. הלכה: שומרי פירות אוכלים מהילכות מדינה כול'. רב הונא אמר. בשומרי פירות היא מתניתא. אבל בשומרי גנות ופרדיסין אוכלין מן התורה. שמואל אמר. בשומרי גנות ופרדיסין היא מתניתא. אבל בשומרי פירות אין אוכלין לא מתורה ולא מהילכות מדינה. תני רבי חייה ומסייע על רב הונא. וטמא הכהן עד הערב. לרבות את השומרין שיהו מט
    הלכה: שומרי פירות אוכלים מהילכות מדינה כול'. רב הונא אמר. בשומרי פירות היא מתניתא. אבל בשומרי גנות ופרדיסין אוכלין מן התורה. שמואל אמר. בשומרי גנות ופרדיסין היא מתניתא. אבל בשומרי פירות אין אוכלין לא מתורה ולא מהילכות מדינה. תני רבי חייה ומסייע על רב הונא. וטמא הכהן עד הערב. לרבות את השומרין שיהו מטמין בגדיו.
  8. הלכה: המשכיר בית לחבירו כול'. והיכי. אם בשבא עליו בסוף החודש גביי ליה כולה. ואם בשבא עליו בראש חודש אמר ליה. פוק לך. שמואל אמר. כיני מתניתא. בשבא עליו באמצע החודש. רב אמר. דינא דגר. אמר רבי לא. לית דא פשטא על שיטת בן ננס דו אמר. ביטל לשון אחרון את הראשון.
  9. הלכה: שכיר יום גובה כל הלילה כול'. שמואל אמר. למחר עובר עליו משום ביומו תתן שכרו. רבי דוסא אומר. יום אחד הוא דתימר. עובר עליו כל שימות הללו. אין בגלל מקיימא קראי תיפתר בשכיר שעות יום ולילה. שיכול לגבות כל היום וכל הלילה. ותני כן. שכיר שעות ביום גובה כל היום. בלילה גובה כל הלילה. שכיר שעות ביום ובליל
    הלכה: שכיר יום גובה כל הלילה כול'. שמואל אמר. למחר עובר עליו משום ביומו תתן שכרו. רבי דוסא אומר. יום אחד הוא דתימר. עובר עליו כל שימות הללו. אין בגלל מקיימא קראי תיפתר בשכיר שעות יום ולילה. שיכול לגבות כל היום וכל הלילה. ותני כן. שכיר שעות ביום גובה כל היום. בלילה גובה כל הלילה. שכיר שעות ביום ובלילה גובה כל הלילה וכל היום.

Jerusalem Talmud Bava Batra (12)

  1. רבי יסא בשם רבי יוחנן. שתי שדות בניכסי הגר המיצר בנתיים. תלש מאחת מהן לקנות חבירתה ולא לקנות המיצר. היא נקנית וחבירתה אינה נקנית. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות [מן] המיצר. ושרע מינה. אמר רב חסדא. בניכסי הגר תלש צפונה שלשדה לקנות דרומה ולא אמצעיתה. צפונה נקנית דרומה לא נקנית תמן תנינן. אם ה
    רבי יסא בשם רבי יוחנן. שתי שדות בניכסי הגר המיצר בנתיים. תלש מאחת מהן לקנות חבירתה ולא לקנות המיצר. היא נקנית וחבירתה אינה נקנית. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות [מן] המיצר. ושרע מינה. אמר רב חסדא. בניכסי הגר תלש צפונה שלשדה לקנות דרומה ולא אמצעיתה. צפונה נקנית דרומה לא נקנית תמן תנינן. אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא מה שתלש. אמר רבי אבדומא נחותה בניכסי הגר אתאמר. רב חסדא אמר רבי יצחק. בגין דלא תימר קשיא לשמואל את מר בניכסי הגר איתאמרת.
  2. הלכה: רבי ישמעאל אומר. שלשה חדשים הראשונים כול'. שמואל אמר. זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. ג̇ שנים קציר. ג̇ שנים בציר. ג̇ שנים מסיק. רב אמר. זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל חכמים אומרים. ג̇ שנים מעת לעת. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. כשם שחלוקין כאן כך חלוקין בשני אליהו.
  3. רב אמר. אין חזקה לבורח ולא מארץ לארץ. שמואל אמר. יש חזקה לבורח ויש חזקה מארץ לארץ. אמר רב נחמן בר רב יצחק. קרייא מסייע למה דמר שמואל. ויתן לה המלך סריס אחד וגו'.
  4. רבי יוסי בן חנינה שאל לרבי יוחנן. ערר מהו שיצריך בית דין. רבי יוסה בשם רבי יוחנן. ערר אין צריך בית דין. ואית דמרין. רבי יוסי בן חנינה שאל לתלמידוי דרבי יוחנן. ערר מהו שצריך בית דין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ערר צריך בית דין. שמואל אמר. אפילו ערר עמו בפני פועלין ערר הוא. וצריך לעורר על כל שלש שנים. גי
    רבי יוסי בן חנינה שאל לרבי יוחנן. ערר מהו שיצריך בית דין. רבי יוסה בשם רבי יוחנן. ערר אין צריך בית דין. ואית דמרין. רבי יוסי בן חנינה שאל לתלמידוי דרבי יוחנן. ערר מהו שצריך בית דין. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ערר צריך בית דין. שמואל אמר. אפילו ערר עמו בפני פועלין ערר הוא. וצריך לעורר על כל שלש שנים. גידול בר מיניימין הוה ליה עובדא והוו דייניה חלקיה בר טובי ורב הונא וחייה בר רב. אמר לון חייה בר רב. כן אמר אבא. מכיון שערר עמו שלש שנים הראשונות עוד אין צריך לעורר עליו. ותני כן. היה אוכל שלו שש שנים. ערר שלש שנים הראשונות. אמר לו. אתה מכרתה לי אתה נתתה לי מתנה. אינה חזקה. מחמת טענה הראשונה הרי זו חזקה. שכל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה. שמואל אמר. אם כזו אין אנו מניחין לגדולי ארץ ישראל כלום.
  5. הלכה: השותפין והאריסין כול'. שותף. שמואל אמר. לית כן שותף. שותף אין לו חזקה. לא כן אמר שמואל. שותף שירד ונטע כנוטע ברשות. הן דתימר. שותף שירד ונטע כנוטע ברשות. באותו שעומד שם. והן דתימר. שותף אין לו חזקה. בשאינו עומד שם. מהו מייתי תחותיה. האומנין והגוזלין אין להן חזקה. ראה עבדו אל האומן וכילו אל הכו
    הלכה: השותפין והאריסין כול'. שותף. שמואל אמר. לית כן שותף. שותף אין לו חזקה. לא כן אמר שמואל. שותף שירד ונטע כנוטע ברשות. הן דתימר. שותף שירד ונטע כנוטע ברשות. באותו שעומד שם. והן דתימר. שותף אין לו חזקה. בשאינו עומד שם. מהו מייתי תחותיה. האומנין והגוזלין אין להן חזקה. ראה עבדו אל האומן וכילו אל הכובס. אמר לו. תן לי עבדי תן לי כיליי. אמר לו. אתה נתתו לי במתנה אתה מכרתו לי. אינה חזקה. אתה אמרת לי למוכרו לי אתה אמרת ליתנו לי מתנה. הרי זו חזקה.
  6. רב אמר. בפוחת מעשרה או מוסיף על עשרה. שמואל אמר. אפילו פרץ מקום שאינו ראוי לפרוץ וגדר מקום שאינו ראוי לגדור הרי זה חזקה.
  7. הלכה: ארבע מידות במוכרים כול'. והיכי. אם בשהיתה המידה למוכר חזקה למוכר. אם היתה ללוקח חזקה ללוקח. רבי יהודה בשם שמואל רבי לא בשם רבי יהודה בריבי. כיני מתניתא. בשהיתה המידה לאדם אחר. תני. רבי יודה אומר. ולילי שבת עם חשיכה פטור מפני שהוא רשות. וחכמים אומרים. בין כך ובין כך חייב. מאי טעמא אמר רבי יודן.
    הלכה: ארבע מידות במוכרים כול'. והיכי. אם בשהיתה המידה למוכר חזקה למוכר. אם היתה ללוקח חזקה ללוקח. רבי יהודה בשם שמואל רבי לא בשם רבי יהודה בריבי. כיני מתניתא. בשהיתה המידה לאדם אחר. תני. רבי יודה אומר. ולילי שבת עם חשיכה פטור מפני שהוא רשות. וחכמים אומרים. בין כך ובין כך חייב. מאי טעמא אמר רבי יודן. אם שכיר הוא בא בשכרו.
  8. רב ירמיה בשם רב. והוא שיהא שם לאילו [ולאלו] מזונות שנים עשר חודש. שמואל אמר. זו דברי רבן גמליאל ברבי. אבל דברי חכמים. עד שיבגורו או עד שינשאו. ואית בה לקולא ואית בה לחומרא. פעמים שסמוכין לבגר ופעמים שרחוקות מן הבגר. בעון קומי רבי חייה בר ווה. איך שמעתנה מרבי יוחנן. אמר לון. אנא לא שמעית מיניה הדא מי
    רב ירמיה בשם רב. והוא שיהא שם לאילו [ולאלו] מזונות שנים עשר חודש. שמואל אמר. זו דברי רבן גמליאל ברבי. אבל דברי חכמים. עד שיבגורו או עד שינשאו. ואית בה לקולא ואית בה לחומרא. פעמים שסמוכין לבגר ופעמים שרחוקות מן הבגר. בעון קומי רבי חייה בר ווה. איך שמעתנה מרבי יוחנן. אמר לון. אנא לא שמעית מיניה הדא מילתא אלא מה דנתן בר הושעיה בעא קומי רבי יוחנן. היה שם לאילו ולאילו מזון י̇ב̇ חודש ונתמעטו נכסין. אמר ליה. הואיל והתחילו בהיתר התחילו.
  9. שמואל אמר. זכין לעברים. רבי לעזר אמר. אין זכין לעוברין. מתניתא פליגא על רבי לעזר. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת כולן חייבין להחזיר. החזירו ואחר כך מת הבן או שהפילה אשתו. המחזיק באחרונה זכה. בראשונה זכה אי לא. פתר לה משום ייאוש ואפילו כשמואל לית הוא פליגא. או אפיל
    שמואל אמר. זכין לעברים. רבי לעזר אמר. אין זכין לעוברין. מתניתא פליגא על רבי לעזר. גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו ונודע שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת כולן חייבין להחזיר. החזירו ואחר כך מת הבן או שהפילה אשתו. המחזיק באחרונה זכה. בראשונה זכה אי לא. פתר לה משום ייאוש ואפילו כשמואל לית הוא פליגא. או אפילו באחרונה לא יזכה. עוד הוא משום ייאוש.
  10. רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר. שמואל אמר. חילופין היא מתניתא. מהו חילופין היא מתניתא. חברייא רברבייא אמרי. עדים. חברייא זעירייא אמרי. אין עדים. כלום פליגי אלא על העדים. אמר רבי אחא. כיון שאמרתי לכם לכתוב שכיב מרע ולא כתבתם שקרים אתם.
  11. רב אמר. צריך להזכיר זמן ראשון בשיני. ושמואל אמר. אין צריך להזכיר זמן ראשון בשיני. תני רבי חייה. אין צריך להזכיר זמן ראשון בשיני. רבי יוחנן בעי. אם צריך להזכיר זמן ראשון בשיני. על הדא אמר רבי יוסי. וכן יפה לו ואל ירע כח זה.
  12. רב אמר. צריך להזכיר זמנו שלראשון בשיני. ושמואל אמר. אין צריך להזכיר זמנו שלראשון בשיני. רב ושמואל. רב כרבי יוחנן ושמואל כרבי שמעון בן לקיש.

Jerusalem Talmud Sanhedrin (6)

  1. שמואל אמר. שנים שדנו דיניהן דין אלא שנקראו בית דין חצוף. רבי יוחנן וריש לקיש תריהון מרין. אפלו שנים שדנו אין דיניהן דין. תמן תנינן. היה דן את הדין. זיכה את החייב חייב לזכאי. טימא לטהור טיהר לטמא. מה שעשה עשוי וישלם מביתו. רבי בא בשם רבי אבהו. בשאמרו לו. הרי את מקובל עלינו כשנים. מה אנן קיימין. אם בש
    שמואל אמר. שנים שדנו דיניהן דין אלא שנקראו בית דין חצוף. רבי יוחנן וריש לקיש תריהון מרין. אפלו שנים שדנו אין דיניהן דין. תמן תנינן. היה דן את הדין. זיכה את החייב חייב לזכאי. טימא לטהור טיהר לטמא. מה שעשה עשוי וישלם מביתו. רבי בא בשם רבי אבהו. בשאמרו לו. הרי את מקובל עלינו כשנים. מה אנן קיימין. אם בשטעה ודנן משיקול הדעת. בדא מה שעשה עשוי. אם בשטעה ודנן דין תורה. בדא ישלם מביתו. רבי בא בשם רבי אבהו. בשאמרו לו. הרי את מקובל עלינו כשלשה על מנת שתדינונו דין תורה. וטעה ודנן משיקול הדעת. מה שעשה עשוי. מפני שטעה ודנן משיקול הדעת. ישלם מביתו. שהגיס דעתו לדון יחידי דין תורה. דתנינן. אל תהי דן יחידי. שאין דן יחיד אלא אחד.
  2. לית כאן עיבור החודש אלא קידוש החודש. שמואל אמר. אין קידוש החודש פחות מעשרה. חבירים מהו ליכנס לקידוש החודש. אמר רבי הושעיה. חבר הוינא ואעלי רבי שמואל בר רב יצחק לקידוש החודש ולי נא ידע אין סלקית מימניינא אין לא. פשיטא דלא סליק. למה. בגין דהוה חתנה. או משום שאין חבירין נכנסין לקידוש החודש. אמר רבי כהנ
    לית כאן עיבור החודש אלא קידוש החודש. שמואל אמר. אין קידוש החודש פחות מעשרה. חבירים מהו ליכנס לקידוש החודש. אמר רבי הושעיה. חבר הוינא ואעלי רבי שמואל בר רב יצחק לקידוש החודש ולי נא ידע אין סלקית מימניינא אין לא. פשיטא דלא סליק. למה. בגין דהוה חתנה. או משום שאין חבירין נכנסין לקידוש החודש. אמר רבי כהנא. חבר הוינא ואעלי רבי תנחום בר חייה לקידוש החודש וסלקית מימניינא. הדא אמרה שחבירים נכנסין לקידוש החודש.
  3. הלכה: נאמן עלי אבא כול'. אמר לו. נאמן עלי אביך. קיבל עליו בפני שנים יכול הוא לחזור בו. בפני שלשה אין יכול לחזור בו. שמואל אמר. בשלא נטל מזה ונתן לזה. אבל נטל מזה ונתן לזה יכול הוא לחזור בו. רבי יוחנן וריש לקיש אמרי. אפילו נטל מזה ונתן לזה יכול הוא לחזור בו. קיטה במקטיה דנקום. קיבל עלוי יכול לחזור בו
    הלכה: נאמן עלי אבא כול'. אמר לו. נאמן עלי אביך. קיבל עליו בפני שנים יכול הוא לחזור בו. בפני שלשה אין יכול לחזור בו. שמואל אמר. בשלא נטל מזה ונתן לזה. אבל נטל מזה ונתן לזה יכול הוא לחזור בו. רבי יוחנן וריש לקיש אמרי. אפילו נטל מזה ונתן לזה יכול הוא לחזור בו. קיטה במקטיה דנקום. קיבל עלוי יכול לחזור בו.
  4. אשר הדיינין מהו שיהא צריך בית דין. רבי הושעיה בשם שמואל רב בניי בשם שמואל. חד אמר. יתקיים או בכתב ידי עדים או בכתב ידי הדיינים. וחד אמר. אפילו בכתב אחד ובדיין אחד.
  5. הלכה: רוצח שנתערב באחרים כול'. אמר רבי יוחנן. ברוצח שנתערב בכשירין היא מתניתא. רבי שמעון בן לקיש אמר. ברוצח שלא נגמר דינו ונתערב ברוצח שנגמר דינו היא מתניתא. שמואל אמר. בשור בשוורים היא מתניתא. אם בשור בשוורים היא מתניתא בדא תנינן כונסין אותו לכיפה.
  6. עד איכן היתה זכות אבות קיימת. רבי תנחומא אמר לה בשם רבי חייה רבה. בר נחמן אמר לה בשם רבי ברכיה. רבי חלבו בשם רבי בא בר זבדא. עד יואחז. ויחן יי אותם וירחמם וגו' עד עתה. עד אותה השעה זכות אבות קיימת. שמואל אמר. עד הושע. ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה ואיש לא יצילינה מידי. ואין איש אלא אברהם. כמה דת
    עד איכן היתה זכות אבות קיימת. רבי תנחומא אמר לה בשם רבי חייה רבה. בר נחמן אמר לה בשם רבי ברכיה. רבי חלבו בשם רבי בא בר זבדא. עד יואחז. ויחן יי אותם וירחמם וגו' עד עתה. עד אותה השעה זכות אבות קיימת. שמואל אמר. עד הושע. ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה ואיש לא יצילינה מידי. ואין איש אלא אברהם. כמה דת מר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. ואין איש אלא יצחק. כמה דת מר מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתינו. ואין איש אלא יעקב. כמה דתימר ויעקב איש תם. רבי יהושע בן לוי אמר. עד אליהו. ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יי אלהי אברהם יצחק וישראל היום יוודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך וגו'. רבי יודן אמר. עד חזקיהו למרבה המשרה ולשלום אין קץ. אמר רבי אחא. זכות אבות לעולם קיימת. כי אל רחום יי אלהיך וגו' עד ולא ישכח את ברית אבותיך. מלמד שהברית כרותה לשבטים. רבי יודן בר חנן בשם רבי ברכיה. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל. בניי. אם ראיתם זכות אבות שמטה וזכות אימהות שנתמוטטה לכו והידבקו בחסד. מה טעם. כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה. כי ההרים ימושו זה זכות אבות. והגבעות תמוטינה זו זכות אמהות. מיכן והילך וחסדי מאיתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יי.

Jerusalem Talmud Makkot (1)

  1. תני. שלשים יום לא איתי. מהו שלשים [יום] לא איתי. שמואל אמר. המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו עד שלשים יום. עאל רבי יהודה ומר טעמא. קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה. ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. שלא תאמר. כל שלשים יום אין רשאי לתובעו. לאחר ל' יום כהשמט כספים הוא
    תני. שלשים יום לא איתי. מהו שלשים [יום] לא איתי. שמואל אמר. המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו עד שלשים יום. עאל רבי יהודה ומר טעמא. קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה. ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. שלא תאמר. כל שלשים יום אין רשאי לתובעו. לאחר ל' יום כהשמט כספים הוא לא יגבנו. לפום כן צרך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. ולא כן אמר רבי בא בר ממל רב עמרם רב מתנה בשם רב. המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו השביעית משמטתו. אשכח תני רבי ישמעאל. קרבה שנת השבע שנת השמיטה. לא היא שנת השבע היא שנת השמיטה. ומה תלמוד לומר קרבה שנת השבע שנת השמיטה. שלא תאמר. כל שש שנים כרמו לפניו שדהו לפניו ולאחר שש שנים בהשמט כספים הוא לא יגבנו. לפום כן צרך מימר קרבה שנת השבע שנת השמיטה.

Jerusalem Talmud Shevuot (12)

  1. ומניין שמצטרפין זה עם זה. אמר רבי מנא. מנו אותן חכמים שנים ומנו אותן ארבעה. מה שנים מצטרפין זה עם זה אף ארבעה מצטרפין זה עם זה. רבי לעזר בשם רבי אבין. אם בשאינו מינו מצטרף לא כל שכן מין במינו. אמר רבי יוסה בירבי בון. והיו אין כתוב כאן אלא והיה. מלמד שאינן מצטרפין זה עם זה. תני חזקיה. לניגעי צרעת אין
    ומניין שמצטרפין זה עם זה. אמר רבי מנא. מנו אותן חכמים שנים ומנו אותן ארבעה. מה שנים מצטרפין זה עם זה אף ארבעה מצטרפין זה עם זה. רבי לעזר בשם רבי אבין. אם בשאינו מינו מצטרף לא כל שכן מין במינו. אמר רבי יוסה בירבי בון. והיו אין כתוב כאן אלא והיה. מלמד שאינן מצטרפין זה עם זה. תני חזקיה. לניגעי צרעת אין כתוב אלא לנגע צרעת. מלמד שאין מצטרפין זה עם זה. אמר לו. ויאמרו. מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין. ואל יאמרו. מראו̇ת נגעים שנים שהן ארבעה. אמר לו. מלמד שאינן זה למעלה מזה. ויהא זה למעלה מזה. אם אומר את כן נמצאת אומר. הכהא טמא. והכהא מן הכהא טמא. והתורה אמרה והנה כהה הנגע. הכהה טמא אבל הכהה מן הכהא טהור. ותייא כיי דמר רבי חנינה. לשני מלכים ושני איפרכין. מלכו שלזה גדול ממלכו שלזה ואיפרכו שלזה מאיפרכו שלזה. ואין איפרכו שלזה גדול ממלכו שלזה. שמואל אמר. לשני מלכים ושני שגריריהן. מלכו שלזה גדול ממלכו שלזה ושגרירו שלזה משלזה. ואין שגרירו שלזה גדול ממלכו שלזה. רבי חנינה בשם רב אחא בר אחווא. מלך ורב חיליה וארקבטא וריש גלותא. אמר רבי לעזר בירבי יוסי קומי רבי יוסי. מתניתא אמרה שאינן זה למעלה מזה. אם השאת שכהא מן הכהא שלה טהור יש לה מראה שיני. בהרת שכהא מן הכהא שלה טמא לא כל שכן שיהא לה מראה שיני. אמר ליה. חמי מה מר. שיני יש לה. שלישי לא כל שכן. ומה חמית מימר. בהרת שכהא מן הכהא שלה טמא זו שאת. מינה שלשאת כקרום ביצה. שאת זו שאת. בהרת זו בהרת. ספחת שיני לבהרת. ומראה עמוק שיני לשאת. מה לשון שאת. מוגבהת. כמראה הצל גבוה ממראה חמה. מה לשון עמוק. עמוקה. ממראה חמה שהיא עמוקה ממראה הצל. מה לשון ספחת. טפילה. שנאמר ספחיני נא אל אחת הכהונות וגו'. אמר רבי לעזר. זו̇ דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. שאת ובהרת אחת. ספחת שנייה לזה ולזה. מתניתא אמרה כן. נעשית מספחת שאת אין מספחת עזה.
  2. Jerusalem Talmud Shevuot 3:5:2 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    הלכה: עולה היה רוצה להורות לו. אחד דברים שלעצמו כול'. רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני ופלוני מנה. ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. התיב רבי יוסי. הרי תפילין אין בהן לבא ויש בהן לשעבר. אמר לו. תפילין ממקום אחר באו. להרע או להיטיב. מה הטבה רשות אף הרעה רשות. יצא דבר שהוא שלאיסור וד
    הלכה: עולה היה רוצה להורות לו. אחד דברים שלעצמו כול'. רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני ופלוני מנה. ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. התיב רבי יוסי. הרי תפילין אין בהן לבא ויש בהן לשעבר. אמר לו. תפילין ממקום אחר באו. להרע או להיטיב. מה הטבה רשות אף הרעה רשות. יצא דבר שהוא שלאיסור ודבר שהוא שלהיתר. לכל אשר יבטא פרט לקטן. האדם בשבעה פרט לאנוס. ונעלם ממנו פרט למזיד. ונעלם ממנו. ונעלמה ממנו שבועה. או יכול ונעלם ממנו החפץ. בשבעה ונעלם ממנו. על העלם שבועה חייב ואינו חייב על העלם חפץ. ותן העלם חפץ על העלם שבועה ויהא חייב. ואין ביניהן העלם טומאה על העלם מקדש. ויהא חייב שתים כרבי ישמעאל דאמר. חייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש. תמן כתוב ונעלם ממנו ונעלם ממנו שני פעמים. והכא כתוב ונעלם ממנו אחת. יכול הנשבע להרע לאחרים יהא חייב. תלמוד לומר. להרע או להיטיב. מה הטבה רשות אף הרעה רשות. אוציא נשבע להרע לאחרים שיהא פטור. כהוא דמישתבע דלא מיתן לחבריה מיכול. חמתיה מפרפר ויהב ליה.
  3. אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד. והא חיויא דשבור מלכא בלע גמלין בלע קרונין. כד בעון מיקטלוניה אייתון פחלין דגמלין ומלון יתהון תבן ויהבון בהון גומרין ובלעון ומית. אמר רבי יודה בר פזי. חמית משך דחיוי עיביד על תמניא מסוסטלא. אמר רבי שמואל בר יעקב. אנא חמית משך דחיוי סליק קרוכין דמלכותא. שמואל אמר. במרובע
    אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד. והא חיויא דשבור מלכא בלע גמלין בלע קרונין. כד בעון מיקטלוניה אייתון פחלין דגמלין ומלון יתהון תבן ויהבון בהון גומרין ובלעון ומית. אמר רבי יודה בר פזי. חמית משך דחיוי עיביד על תמניא מסוסטלא. אמר רבי שמואל בר יעקב. אנא חמית משך דחיוי סליק קרוכין דמלכותא. שמואל אמר. במרובע. ואם במרובע ניתני אפילו קטן. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייה. כיני. אלא דלית אורחא דתנייא מיתפוס אלא מילה רובא. דתנינן. גמל פורח באויר. ניתני. עכבר פורח באויר.
  4. Jerusalem Talmud Shevuot 3:9:2 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    הלכה: שבועת ביטוי כול'. שבועה שלא אוכל ככר זו. שבועה שלא אוכלינה. שבועה שלא אוכלינה. אינו חייב אלא אחת. דבר שאילו בנדרים אסור ובשבועות מותר לא אתייא אלא במתניתה אחד דברים שלעצמו ואחד דברים של אחרים. אחד דברים שאין בהן ממש ואחד דברים שיש בהן ממש. ומר רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני לאיש פלוני מנה.
    הלכה: שבועת ביטוי כול'. שבועה שלא אוכל ככר זו. שבועה שלא אוכלינה. שבועה שלא אוכלינה. אינו חייב אלא אחת. דבר שאילו בנדרים אסור ובשבועות מותר לא אתייא אלא במתניתה אחד דברים שלעצמו ואחד דברים של אחרים. אחד דברים שאין בהן ממש ואחד דברים שיש בהן ממש. ומר רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני לאיש פלוני מנה. ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. אשכח תני על תרויהון. זה חומר לשעבר משלבא. שהאומר. לא אוכל לא אוכל. אינו חייב אלא אחת. לא אכלתי לא אכלתי לא אכלתי. חייב על כל אחת ואחת.
  5. Jerusalem Talmud Shevuot 4:1:21 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abba
    קרוב מהו שיהו חייבין עליו משום שבועת ביטוי. ייבא כהדא. דמר רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. וכהדא. איכן שורי. אמר לו. איני יודע מה אתה סח. רבי פוטר משום שבועת הפיקדון ומחייב משום שבועת ביטוי. אמר רבי יוחנן. מאחר שמצוה להפיסו אינו חייב משום ש
    קרוב מהו שיהו חייבין עליו משום שבועת ביטוי. ייבא כהדא. דמר רבי בא בשם שמואל. שבועה שנתן פלוני לפלוני ונמצא שלא נתן. מאחר שאין בידו לבא אין בידו לשעבר. וכהדא. איכן שורי. אמר לו. איני יודע מה אתה סח. רבי פוטר משום שבועת הפיקדון ומחייב משום שבועת ביטוי. אמר רבי יוחנן. מאחר שמצוה להפיסו אינו חייב משום שבועת ביטוי. על דעתיה דרבנן אין מצוה להפיסו. מפייסו על האמת ואינו מפייסו על השקר.
  6. שמואל אמר. פרט רבי מאיר כלל לרבי יהודה. פרט רבי יהודה כלל לרבי מאיר. רבי שמואל בשם רבי זירא. מיליהון דרבנן אמרין שאין פרטו שלרבי מאיר כללו שלרבי יהודה. דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. שואל אני בשלום פלוני. לא חתם אלא בשאילת שלום. אם אומר את. פרט רבי מאיר כלל לרבי יהו
    שמואל אמר. פרט רבי מאיר כלל לרבי יהודה. פרט רבי יהודה כלל לרבי מאיר. רבי שמואל בשם רבי זירא. מיליהון דרבנן אמרין שאין פרטו שלרבי מאיר כללו שלרבי יהודה. דמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. ושואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. שואל אני בשלום פלוני. לא חתם אלא בשאילת שלום. אם אומר את. פרט רבי מאיר כלל לרבי יהודה אמר. שואל אני בשלום פלוני. חזקה לכל חתם. אמר רבי יוסי. מתניתה אמרה שאין פרטו שלרבי יהודה כללו שלרבי מאיר. דתנינן. רבי מאיר אומר. אפילו אמר. חיטה ושעורה וכוסמת. חייב בכל אחת ואחת. ולית אינש אמר אפילו אלא מכלל דמודה בקדמיתא. אמר רבי חיננא. על דעתיה דרבי מאיר בין שאמר. חיטין ושעורין וכוסמין. בין שאמר. חיטין שעורין כוסמין. כלל ופרט הוא. על דעתיה דרבי יהודה אם אמר. חטין ושעורין וכוסמין. כלל ופרט הוא. אם אמר. חטין שעורין כוסמין. כלל שאין עמו פרט.
  7. מחלפה שיטתהון דבית הלל. כי יתן איש אל רעהו וגו'. אם ללמד שאין בית דין נזקקין לפחות משוה פרוטה. כבר כתוב לאשמה בה. פרט לפחות מפרוטה. מיכן שיש כאן יותר מכסף. וכמה הוא. שתי מעין. או כסף פרוטה. יותר מכסף ב' פרוטות. סוף מטבע כסף מעה. ותהא מעה. או כלים. מה כלים ב' אף כסף ב'. מה מקיימין דבית שמי או כלים. כ
    מחלפה שיטתהון דבית הלל. כי יתן איש אל רעהו וגו'. אם ללמד שאין בית דין נזקקין לפחות משוה פרוטה. כבר כתוב לאשמה בה. פרט לפחות מפרוטה. מיכן שיש כאן יותר מכסף. וכמה הוא. שתי מעין. או כסף פרוטה. יותר מכסף ב' פרוטות. סוף מטבע כסף מעה. ותהא מעה. או כלים. מה כלים ב' אף כסף ב'. מה מקיימין דבית שמי או כלים. כהדא דתני רבי נתן. או כלים. להביא כלי חרס. שמואל אמר. טענו שני מחטין והודה לו באחת מהן חייב. אמר רבי חיננא. והן שיהו יפות שתי פרוטות. שיהא הטענה פרוטה וההודייה פרוטה. אתיא כבית שמי דלא ילפי כסף מכלים. ברם כבית הלל דילפי כסף מכלים. מה כלים שנים אף כסף שנים. ודכוותה. מה כסף שתי מעין אף כלים שתי מעין.
  8. Jerusalem Talmud Shevuot 6:1:4 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    רבי בא רב יהודה בשם שמואל. כל ששנים מחייבין אותו ממון עד אחד זוקקו לשבועה. והרי שנים מחייבין אותו קרקע. שנייא היא שאין נשבעין בקרקעות. והרי שנים מחייבין אותו קנס. שנייא היא שאין נשבעין בקנס. והרי שנים מחייבין אותו פרוטה. וכן היא דתנינן. שבועת הדיינין. הטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה. מתניתא בשנשבע
    רבי בא רב יהודה בשם שמואל. כל ששנים מחייבין אותו ממון עד אחד זוקקו לשבועה. והרי שנים מחייבין אותו קרקע. שנייא היא שאין נשבעין בקרקעות. והרי שנים מחייבין אותו קנס. שנייא היא שאין נשבעין בקנס. והרי שנים מחייבין אותו פרוטה. וכן היא דתנינן. שבועת הדיינין. הטענה שתי כסף וההודייה שוה פרוטה. מתניתא בשנשבע מפיו. מה דמר רבי שמואל בנשבע מפי אחרים. רב חסדא וחברותיה פליגי. שבועת הדיינין. כל שבועת הדיינין. לא שנייא בין מפיו בין מפי אחרים לעולם אינו חייב עד שתהא הטענה.
  9. Jerusalem Talmud Shevuot 6:4:2 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Abbahu
    הלכה: כור תבואה לי בידך כול'. רבי אמי בשם רבי יוחנן. מתניתה בטענו חיטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. אמר רבי אבהו בהדא דרבי אמי. מאי דא דתנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן מחייב. רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר בטענו חטים והודה לו בש
    הלכה: כור תבואה לי בידך כול'. רבי אמי בשם רבי יוחנן. מתניתה בטענו חיטים והודה לו בשעורים. אבל טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי הכל פטור. אמר רבי אבהו בהדא דרבי אמי. מאי דא דתנינן. רבן גמליאל מחייב. בא להודיעך כח רבן גמליאל עד היכן מחייב. רבי חייה בשם רבי יוחנן. לא סוף דבר בטענו חטים והודה לו בשעורים. אבל אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים פטור. ריש לקיש אמר. לא יהא דבר בשטענו שני מינין והודה לו באחד מהן. אבל אם טענו חטים והודה לו בשעורים דברי הכל חייב. כהדא דריש לקיש. חד בר נש אזל בעי מידון קמי רב דהוה מטען לחבריה חיטין שעורין וכוסמין. אמר ליה רב. המתן עד דיגלגל עלך כל דבעי ובסופא תישתבע על כולן. אמר רבי אבהו. כך משיב ריש לקיש לרבי יוחנן. על דעתך דתימר טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים פטור. והתנינן. טענו חטים וקרקעות. והודה לו בכלים וכפר בקרקעות. בקרקעות וכפר בכלים. כלים וכלים חייב. כלים וקרקעות לא כל שכן. אמר ליה. לזוקקו לשבועה דו מתניתה. שהנכסים שיש להן אחריות זוקקין הנכסים שאין להן אחריות לישבע עליהן. ואפילו על דריש לקיש לית היא פליגא. דתנינן. הטוען לחבירו כדי שמן והודה לו בקנקנים. מה נן קיימין. אם בשטענו קנקנים ושמן. כל עמא מודיי שיש הודייה מהטענה. אם בשטענו קנקנים ולא הודה בשמן. כל עמא מודו שאין הודייה מהטענה. רבי זירא ורבי אבהו בשם שמואל. בשטענו קנקנים שמן. אהן אמר. קנקנים ולא שמן. ואהן אמר. שמן ולא קנקנים. נידה קנקנים ולא שמן. שמן ולא קנקנים. רבי לעזר בשם רבי אבין מפיק לישנא מחצין דמשח. וישאלוניה. בהוא דאישתתק.
  10. שמואל אמר. שאין השבועה זזה מביניהן. אם ישבע המלוה הרי זה נשבע ונוטל. ואם ישבע הלוה. מוציא הלה את הפקדון. מי הוא הנשבע. מי שהפקדון אצלו. רב וריש לקיש אמרי על רישא. סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה. והלה אומר. לא כי אלא סלע הלויתיך וסלע היה שוה. פטור. סלע הלויתני עליו כול'. והלה אומר. איני יודע. רבי בא
    שמואל אמר. שאין השבועה זזה מביניהן. אם ישבע המלוה הרי זה נשבע ונוטל. ואם ישבע הלוה. מוציא הלה את הפקדון. מי הוא הנשבע. מי שהפקדון אצלו. רב וריש לקיש אמרי על רישא. סלע הלויתני עליו ושתים היה שוה. והלה אומר. לא כי אלא סלע הלויתיך וסלע היה שוה. פטור. סלע הלויתני עליו כול'. והלה אומר. איני יודע. רבי בא רב הונא בשם רב אמר. אנת לית ידע אהן ידע. רבי יהושע דיומא בעא קומי רבי יונה. תמן את אמר. לית את ידע אהן ידע. וכא את מר הכין. תמן יש חילול שבועה. הכא לית חילול שבועה.
  11. רב חייה בר אשי בשם רב. שטר היוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידו פסול. אני אומר. מתעסק היית בשטרותיך. הא מתחת ידי אחר כשר. רבי אבינא בשם שמואל. לעולם פסול עד שיצא מידי המלוה בכתב ידי לוה. מאי כדון. אמר רבי יוסי בירבי בון. תיפתר דברי הכל בדייתיקי.
  12. אמר לנושא שכר כול'. אמר רבי יוחנן. הטוען לחבירו טענת גנב באבידה חייב. איכן אבידתי. אמר לו. נגנבה. אמר רבי יוחנן. הטוען לחבירו טענת גנב אינו חייב אלא לאחר שבועה. ומאי טעמא. נאמר כאן שליחות יד. ונאמר להלן שליחות יד. מה שליחות יד שנאמרה להלן אינו אלא לאחר השבועה. אף שליחות יד שנאמרה כאן אינו חייב אלא ל
    אמר לנושא שכר כול'. אמר רבי יוחנן. הטוען לחבירו טענת גנב באבידה חייב. איכן אבידתי. אמר לו. נגנבה. אמר רבי יוחנן. הטוען לחבירו טענת גנב אינו חייב אלא לאחר שבועה. ומאי טעמא. נאמר כאן שליחות יד. ונאמר להלן שליחות יד. מה שליחות יד שנאמרה להלן אינו אלא לאחר השבועה. אף שליחות יד שנאמרה כאן אינו חייב אלא לאחר השבועה. אמר רבי יוחנן. טענו טענת אבוד ונשבע לו ואחר כך טענו טענת גנב. פטור. רבי יוחנן בעי. שבועת טענת גנב מהו שיהו חייבין בה משום שבועת ביטוי. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן אמר. טענו טענת אבוד ונשבע לו ואחר כך טענו טענת גנב פטור. וכא אמר אכין. תמן פשיטה ליה וכא צריכה ליה. מה איצטריכת ליה חזי ופשטה. רבי חייה בר יוסף אמר. הטוען לחבירו טענת גנב אינו חייב עד שיכפור בבית דין. מה נן קיימין. אם בהוא דקאים וחייב לחבריה שבועה אפילו נשבע חוץ לבית דין חייב. אלא כי נן קיימין בהוא דחמי לון אזלין. בעון מישבעוניה והוא קפץ ומשתבע. רבי חייה בשם רבי יוחנן. בעומדת על אבוסו. רבי זירא בעי. מה איתאמרת. בעומדת או אפילו עומדת. ואין תימר אפילו עומדת. היא הדא היא הדא. אין תימר בעומדת. מחלפה שיטתיה דרבי יוחנן. תמן אמר. טענו טענת אבוד ונשבע לו והפריש קרבן ואחר כך טענו טענת אונס פטור. והכא את מר הכין. אמר רבי לא. שנייא היא שהיא ביוצא וידוייו בשבועה. מקשייא על דעתיה דרבי זירא. אמר לו. איכן שורי. אמר לו. נגנב. משביעך אני. ואמר אמן. והעדים מעידין אותו שגנבו. משלם תשלומי כפל. הודה מעצמו. משלם קרן וחומש ואשם. והכא כיון שמשך בטוענו טענת אבוד. מיכן ואילך בטוענו טענת גנב ופטור. תיפתר בשנשבע לו ואחר כך טבחו. תלמידוי דרבי חייה בר לולייני אמרי. תיפתר בששחטו רבוץ. ויש טביחה בלא מכירה. כסומכוס דאמר. אף על פי שאין גניבה יש טביחה ומכירה. שמואל אמר. בשלא באו עידי גניבה. אבל אם באו עידי טביחה חייב.

Jerusalem Talmud Avodah Zarah (10)

  1. הלכה: אילו הן אידיהן שלגוים כול'. רב אמר. עידיהן. ושמואל אמר. אידיהן. מאן דאמר. עידיהן. ועידיהם המה. מאן דאמר. אידיהן. כי קרוב יום אידם. רב אמר. מאברים. ושמואל אמר. מעברין. מאן דאמר. מאברין. מוסיפין לה אבר. מאן דאמר. מעברין. כאשה עוברה. רב אמר. יאותו. ושמואל אמר. יעותו. מאן דאמר. יאותו. אך בזאת נאות
    הלכה: אילו הן אידיהן שלגוים כול'. רב אמר. עידיהן. ושמואל אמר. אידיהן. מאן דאמר. עידיהן. ועידיהם המה. מאן דאמר. אידיהן. כי קרוב יום אידם. רב אמר. מאברים. ושמואל אמר. מעברין. מאן דאמר. מאברין. מוסיפין לה אבר. מאן דאמר. מעברין. כאשה עוברה. רב אמר. יאותו. ושמואל אמר. יעותו. מאן דאמר. יאותו. אך בזאת נאות לכם. מאן דאמר. יעותו. לדעת לעות את יעף דבר.
  2. חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. הא אנן תנן. החושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ. לא מן השפה ולפנים הן. רבי זעירא לא אמר כן. אלא רבי זעירא בשם רבי אבא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו בשבת. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין עצם ש
    חברייא בשם רבי בא בר זבדא. כל שהוא מן השפה ולפנים מרפין אותו בשבת. התיב רבי זעירא. הא אנן תנן. החושש בשיניו לא יגמא בהן חומץ. לא מן השפה ולפנים הן. רבי זעירא לא אמר כן. אלא רבי זעירא בשם רבי אבא בר זבדא. כל שהוא מן החלל ולפנים מרפין אותו בשבת. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין עצם שלראש בשבת. רבי חייה בר מדייא רבי יונה רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי. מעלין בנות אזנים בשבת. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. עין שמרדה מרפין אותה בשבת. תמן אמרין בשם רבי יוחנן. גבות ידים ורגלים סכנה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אהן סומקא סכנה. אמר רבי אבין. לוקטין לו עוקץ עקרב בשבת. רב אמר. חמרא לבר מעינא שרי. לגיו מן עינא אסיר. שמואל אמר. ואהן רוק תפל אסור לעין בשבת. מיניה את יליף לחזזיתא. רבנן דקיסרי אמרי. הדא עורדענא סכנה. רבי חזקיה אמר בשם רבנין דקיסרין. הדא עכשבוניתא סכנה. רבי שמואל בר רב יצחק. הדא גומרתא סכנה. אמר רבי ירמיה. נותנין עליה חמץ בפסח. אהן בלעה שרי. אמר רבי יוסי. מתניתא אמרה כן. מחט שליד ליטול בה את הקוץ. דלא כן מה בין קוץ מה בין בלע. אהן עיימא דעינא. שאלון לרבי ירמיה. אמר לון. הא רבי בא קומיכון. שאלון לרבי בא ושרא לון. אמר לון. אוף אנא שרי.
  3. רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי חנינה ואמרי לה בשם רבי יהושע בן לוי. שהיו עולין להר המלך ונהרגין עליו. יצחק בר שמואל בר מרתא נחת לנציבין. אשכח שמלאי הדרומי יתיב דרש. רבי ובית דינו התירו בשמן. אמר שמואל אבל. רב לא קביל עליה מיכול. אמר ליה שמואל. אכול. דלא כן אנא כתב עליך זקן ממרא. אמר ליה. עד דאנא
    רבי אחא רבי תנחום בר חייה בשם רבי חנינה ואמרי לה בשם רבי יהושע בן לוי. שהיו עולין להר המלך ונהרגין עליו. יצחק בר שמואל בר מרתא נחת לנציבין. אשכח שמלאי הדרומי יתיב דרש. רבי ובית דינו התירו בשמן. אמר שמואל אבל. רב לא קביל עליה מיכול. אמר ליה שמואל. אכול. דלא כן אנא כתב עליך זקן ממרא. אמר ליה. עד דאנא תמן אנא ידע מאן ערר עליה שמלאי הדרומי. אמר ליה. מר בשם גרמיה לא בשם רבי יודן נשייא. אטרח עלוי ואכל.
  4. אי זהו החילק. רב אמר. סולתניתא. אמר רבי יוחנן. הוא חילק הוא טרית טרופה. רבי זעירא כהנא בר תחליפא חנן בר בא בשם רב. לחלוחתא אסורה משום תערובת דגים טמאים. רבי בא בשם רב יהודה. הדא דתימר. במקום שאין המים מהלכין. אבל במקום שהמים מהלכין אין דג טהור מהלך עם דג טמא. והא ימא דטיבריה כגון המים המהלכין הן. אמ
    אי זהו החילק. רב אמר. סולתניתא. אמר רבי יוחנן. הוא חילק הוא טרית טרופה. רבי זעירא כהנא בר תחליפא חנן בר בא בשם רב. לחלוחתא אסורה משום תערובת דגים טמאים. רבי בא בשם רב יהודה. הדא דתימר. במקום שאין המים מהלכין. אבל במקום שהמים מהלכין אין דג טהור מהלך עם דג טמא. והא ימא דטיבריה כגון המים המהלכין הן. אמר רבי יוסי בירבי בון. ובלבד בשעה שהדג טורף. שמואל אמר. הדא חפיתה יהביה גו קליפתה. אין עבדת לחלוחי שרייא. ואילא אסירה.
  5. המוצא עבודה זרה. רב אמר משברה אבר אבר והיא בטילה. ושמואל אמר. אינה בטילה לעולם.
  6. שמואל אמר. כוס בסיס לדרקון אסור. ודרקון בסיס לכוס מותר. רבי בא בשם רב. שברי דרקון הרי אילו מותרין. דרקון שלם ונשבר הרי אילו אסורין. ושבורים מן השלם באו. רבי חזקיה בשם רב. כיני. ראה אותן משתחוים לדרקון שלם ונשבר אסורין.
  7. הלכה: כיצד מבטלה כול'. רב אמר. לצורכו בין היא בין שפייה מותרין. לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין. שמואל אמר. לצורכה בין היא בין שפייה אסורין. לצורכו היא אסורה ושפייה מותרין. רבי יוחנן אמר. לצורכה היא אסורה ושפייה מותרין.
  8. עבודה זרה שלנכרי אסורה מיד לפיכך יש לה ביטול. ושלישראל משתיעבד לפיכך אין לה ביטול. אמר רבי זעירא. לית כאן לפיכך. אלא אין לה ביטול ויש לה ביטול. עבודה זרה שלנכרי אסורה מיד. דכתיב אבד תאבדון. מיד. ושלישראל עד שתיעבד. דכתיב ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו'. לכשישים. ואית דמחלפין ליה. עבודה זרה שלישראל
    עבודה זרה שלנכרי אסורה מיד לפיכך יש לה ביטול. ושלישראל משתיעבד לפיכך אין לה ביטול. אמר רבי זעירא. לית כאן לפיכך. אלא אין לה ביטול ויש לה ביטול. עבודה זרה שלנכרי אסורה מיד. דכתיב אבד תאבדון. מיד. ושלישראל עד שתיעבד. דכתיב ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו'. לכשישים. ואית דמחלפין ליה. עבודה זרה שלישראל אסורה מיד. דכתיב ארור האיש. ושלנכרי עד שתיעבד. דכתיב אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים. רבי יצחק בר נחמן בשם שמואל שמע לה מן הדא. אם ירשתו כשהוא אלוה באש תשרפו. ואם לאו אשר אתם יורשים אתם את אלהיהם. רבי יוחנן בשם רבי ינאי שמע לון מן הדא. לא תחמוד כסף וזהב עליהם. את אין את חומד ולוקח. אחרים חומדין ואת לוקח.
  9. המטהר יינו שלנכרי כול'. רבי אבין בשם רבי שמואל. הלכה כרבי שמעון. רבי אבין בשם שמואל. אני כפרת רבי שמעון. או מתיר בשתייה או אוסר בהנייה. אמר רבי ירמיה בשם רבי אבהו. מעשה היה והורי בשתייה כרבי שמעון. רבי שמואל בשם רבי אבהו. אין הגוי עושה יין נסך בזריקה. גוי מהו שיעשה יין נסך בחמתו. נישמעינה מן הדא. אר
    המטהר יינו שלנכרי כול'. רבי אבין בשם רבי שמואל. הלכה כרבי שמעון. רבי אבין בשם שמואל. אני כפרת רבי שמעון. או מתיר בשתייה או אוסר בהנייה. אמר רבי ירמיה בשם רבי אבהו. מעשה היה והורי בשתייה כרבי שמעון. רבי שמואל בשם רבי אבהו. אין הגוי עושה יין נסך בזריקה. גוי מהו שיעשה יין נסך בחמתו. נישמעינה מן הדא. ארמייא הוה ליה קופין גו מעצרתא. אתא ישראל וזלף בהון חמר. אתא ארמייא קולתה ושפכון לגובה. אתא עובדא קומי רבנן. אמרי. אין הגוי עושה יין נסך מחמתו.
  10. הלכה: גת שלאבן שזפתה גוי כול'. מתניתין דרבי. שלעץ רבי אומר. ינגב. וחכמים אומרים. יקלוף את הזפת. ושלחרס דלא כרבי. דתני. הגת והמחץ והמשפך שלגוי. רבי מתיר וחכמים (אומרים). מודה רבי בקנקנים שאסורות. ומפני מה אילו אסורין ואילו מותרין. אילו מכנסן לכך ואילו אין מכנסן לכך. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי.
    הלכה: גת שלאבן שזפתה גוי כול'. מתניתין דרבי. שלעץ רבי אומר. ינגב. וחכמים אומרים. יקלוף את הזפת. ושלחרס דלא כרבי. דתני. הגת והמחץ והמשפך שלגוי. רבי מתיר וחכמים (אומרים). מודה רבי בקנקנים שאסורות. ומפני מה אילו אסורין ואילו מותרין. אילו מכנסן לכך ואילו אין מכנסן לכך. רבי יוסי בשם רבי יוחנן. הלכה כרבי. כלי פפייר שזפתן גוי. רבי יוסי ברבי בון בשם שמואל. הלכה כרבי. מחלוקת רבי וחכמים. דתני. היתה גיתו טמיאה ומבקש לטהרה. הלולבין והדפין והעדשה מנגבן וטהורין. והעקל שלנצרים ושלבטבוט ושלעץ שלשיפה שלחוטין שלגמי מיישנן כל שנים עשר חודש. רבן שמעון בן גמליאל אומר. מבד לבד ומגת לגת. תני. אמר רבן שמעון בן גמליאל. אם רצה לטהרן מיד נותן בצינור שמימיו מקלחין או בנהר שמימיו מהלכין כדי עונה. כשם שאת מנגב בטהרות כך מנגב ביין נסך. כמה היא עונה. רבי יוסי בשם רבי יוחנן אומר. חצי יום. וחצי לילה. תני רבי חייה. או יום או לילה. מה ופליג. אלא כאן שהיום והלילה שוין וכאן בשאין היום והלילה שוין.

Jerusalem Talmud Horayot (4)

  1. אין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת. שמואל אמר. והן שהורו מותר. אבל אם הורו פטור לא בדא. אין חייבין עד שתהא הורייה מלישכת הגזית. אמר רבי יוחנן. טעמיה דהך תנייא מן המקום ההוא אשר יבחר יי. אמר רבי מנא בר תנחום. נכנסו מאה. עד שיורו כולן. תמן אמר רבי זעירא. והוא שיהו כולן מורין מצד אחד. וכא מה.
  2. חברייא בשם שמואל. יחיד משלים לרוב הציבור היא מתניתא. אבל כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו פטור. אמר רבי יוחנן אפילו כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו מביא כשבה ושעירה. וקשיא על דעתיה דשמואל לא נמצא כל יחיד ויחיד מתכפר לו בשני חטאות. רבי זעירא בשם שמואל. היחיד תלוי. אכלו רוב. בית דין מביאין. אכלו מיעוט. היחיד
    חברייא בשם שמואל. יחיד משלים לרוב הציבור היא מתניתא. אבל כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו פטור. אמר רבי יוחנן אפילו כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו מביא כשבה ושעירה. וקשיא על דעתיה דשמואל לא נמצא כל יחיד ויחיד מתכפר לו בשני חטאות. רבי זעירא בשם שמואל. היחיד תלוי. אכלו רוב. בית דין מביאין. אכלו מיעוט. היחיד מביא. כל ההורייה שבית דין פר אין היחיד מביא כשבה ושעירה.
  3. שמואל אמר מתניתא. אדיין אני אומר. מיעוט הקהל שעשו חייבין שאין בית דין מביאין עליהן פר. תלמוד לומר עם הארץ. אפילו כולו. אפילו רובו. רבי יוחנן פתר מתניתא. אדיין אני אומר. מיעוט הקהל שעשו בלא הורייה חייבין. שכן בהורייה אין בית דין מביאין פר. שמואל אמר. אבל הן מביאין כשבה ושעירה. רבי יוחנן אמר. לא הן מב
    שמואל אמר מתניתא. אדיין אני אומר. מיעוט הקהל שעשו חייבין שאין בית דין מביאין עליהן פר. תלמוד לומר עם הארץ. אפילו כולו. אפילו רובו. רבי יוחנן פתר מתניתא. אדיין אני אומר. מיעוט הקהל שעשו בלא הורייה חייבין. שכן בהורייה אין בית דין מביאין פר. שמואל אמר. אבל הן מביאין כשבה ושעירה. רבי יוחנן אמר. לא הן מביאין כשבה ושעירה. על דעתיה דשמואל דו יליף לה חייב מחייב ניחא. על דעתיה דרבי יוחנן דו יליף לה חיוב מפטור. מתניתא אמרה פליגא על שמואל. או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא. יצא המשומר. מתניתא פליגא על שמואל. נפש כי תחטא. אחת תחטא. בעשותה. הרי אילו מיעוטין. התולה בעצמו חייב. התולה בבית דין פטור. הדא פליגא על שמואל ולית לה קיום.
  4. Jerusalem Talmud Horayot 2:5:4 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    אי זו היא מצות עשה שבנדה. אמר רבי אבין. והזרתם את בני ישראל מטומאתם. רבי יונתן שלח שאל לרבי שמעון בירבי יוסי בר לקונייא. אזהרה למשמש עם הטמאה מניין. ובעא כיפה מיזרוק בתריה. אמר ליה. מילה דמיינוקייא אמרין בכנישתא בכל יום את שאיל לי. ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה. אמר ליה. לא צריכא ליה הדא.
    אי זו היא מצות עשה שבנדה. אמר רבי אבין. והזרתם את בני ישראל מטומאתם. רבי יונתן שלח שאל לרבי שמעון בירבי יוסי בר לקונייא. אזהרה למשמש עם הטמאה מניין. ובעא כיפה מיזרוק בתריה. אמר ליה. מילה דמיינוקייא אמרין בכנישתא בכל יום את שאיל לי. ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה. אמר ליה. לא צריכא ליה הדא. ולית צורכא דלא. היה משמש עם הטמאה חייב. היה משמש עם הטהורה ואמרה לו. נטמאתי. פירש מיד. מהו שיהא חייב. אמר ליה. אנא ואת צריכא לן. נצא לחוץ ונלמד. נפקין ושמעון קליה דתנייא תני כהדא דחזקיה. ואם שכב ישכב איש אותה. אין לי אלא משמש עם הטמאה חייב. היה משמש עם הטהורה ואמרה לו. נטמאתי. פירש מיד. מהו שיהא חייב. תלמוד לומר. ותהי נדתה. ואפילו פירשה עליו נדתה. מה יעשה. רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל. יצן. לא היצן. אמר רבי יוסי. קורא אני עליו אל תקרב. אל תפרוש. קריבה פרישה. רב חונא בשם רב אבא. כהדא האומרים קרב אליך אל תגע בי כי קידשתיך. אמר רבי זעירא. יהא רואה את החרב כילו מחתכת בבשרו. וכל עמה רבי זעירא. רבי תנחומא בשם רב חונה. יטוח ראשי אצבעותיו בכותל ויהא מיצן.

Jerusalem Talmud Niddah (11)

  1. עד כמה הוא הכרת העובר. סומכוס אמר משום רבי מאיר. עד שלשה חדשים וגו'. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר ויהי כמשלש חדשים וגו'. אמר רבי יודן. ואפילו מעוברת רוח. הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. תהרו חשש תלדו קש וגו'. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי חייה רובה. אפילו רובו שלראשון ורובו שלאחרון והא
    עד כמה הוא הכרת העובר. סומכוס אמר משום רבי מאיר. עד שלשה חדשים וגו'. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר ויהי כמשלש חדשים וגו'. אמר רבי יודן. ואפילו מעוברת רוח. הרינו חלנו כמו ילדנו רוח. תהרו חשש תלדו קש וגו'. רבי זעירא רבי בא בר זוטרא רבי חנינה בשם רבי חייה רובה. אפילו רובו שלראשון ורובו שלאחרון והאמצעי שלם. אסי אמר. תשעים יום שלימים. ושמואל אמר. הן ועיבוריהן. אתא עובדא קומי רבנן דתמן ולא ידעין אם שלשה עשר מן הראשון ושבעה עשר מן האחרון. או שבעה עשר מן הראשון ושלשה עשר מן האחרון וחמשה שלימים באמצע. ובקשו ליגע בוולד משום ספק ממזירות. אמר לון רב נחמן בר יעקב. כהדין עובדא אתא קומי אבא בר בא ואכשר. ואבא בר בא פליג על שמואל בריה. אמר רבי בא. שנייא היא הכרת העובר שנייא היא לידתו. הכרת העובר לחדשים שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין. תמן תנינן. כמה היא קישוייה. רבי מאיר אומר. אפילו ארבעים וחמשים יום. רבי יהודה אומר. דייה חודשה. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים. אין קישוי יותר משתי שבתות. רבי יוסי בשם רבי בא. זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים מקוטעין. דלא כן ניתני שלשים יום. רבי יוסי בירבי בון בשם שמואל זאת אומרת שהאשה יולדת לחדשים שלימין. דתנינן דייה חדשה.
  2. אמר רבי מנא. שמעית בשם שמואל. היא הכרת העובר היא לידתו. ולית אנא ידע מן מה שמעית. אמר רבי בא בר כהן קומי רבי יוסי. רבי ירמיה אמרה. אמר ליה רבי חזקיה. לא אמרה רבי ירמיה. ואיקפד רבי יוסי לקיבליה. אמר. אילו יהושע שהיה קשור למשה לא הוה אמר כן והוא אמר כן. חזר ואמר. אין. אמרה. אלא כאינש דשמע מילה ומקשי ע
    אמר רבי מנא. שמעית בשם שמואל. היא הכרת העובר היא לידתו. ולית אנא ידע מן מה שמעית. אמר רבי בא בר כהן קומי רבי יוסי. רבי ירמיה אמרה. אמר ליה רבי חזקיה. לא אמרה רבי ירמיה. ואיקפד רבי יוסי לקיבליה. אמר. אילו יהושע שהיה קשור למשה לא הוה אמר כן והוא אמר כן. חזר ואמר. אין. אמרה. אלא כאינש דשמע מילה ומקשי עלה. ואבא בר בא פליג על שמואל בריה. רבי ברכיה בשם שמואל. לעולם אין האשה יולדת אלא למאתים ושבעים ואחד או למאתים ושבעים ושנים או למאתים ושבעים ושלשה או למאתים ושבעים וארבעה. אמר ליה רבי מנא. מנן שמע רבי הדא מילתא. אמר ליה. מן רבי בא. מחלפה שיטתיה דרבי בא. תמן הוא אמר. שנייא הוא הכרת העובר שנייא היא לידתו. והכא הוא אמר הכין. רבי בא בר זוטרא משם שמואל. כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבע.
  3. הלכה: במה אמרו. דייה שעתה כול'. שמואל אמר. לא שנו אלא בתולה וזקינה. אבל מעוברת ומיניקה נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה. רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. היא בתולה היא זקינה היא מעוברת היא מיניקה. אמר רבי זעירא. אתייא דרב ודרבי יוחנן כרבי חנינה וכולהון פליגין על שיטתיה דשמואל. דמר רבי לעזר בשם רב
    הלכה: במה אמרו. דייה שעתה כול'. שמואל אמר. לא שנו אלא בתולה וזקינה. אבל מעוברת ומיניקה נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה. רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. היא בתולה היא זקינה היא מעוברת היא מיניקה. אמר רבי זעירא. אתייא דרב ודרבי יוחנן כרבי חנינה וכולהון פליגין על שיטתיה דשמואל. דמר רבי לעזר בשם רבי חנינה. פעם אחת הורה רבי כקולי רבי מאיר וכקולי רבי יוסי. היך עבידא. הוכר עוברה ואחר כך ראת. רבי מאיר אומר. דייה שעתה. רבי יוסי אומר. מטמא מעת לעת. ראת ראיות הרבה והפסיקה שלש עונות ואחר כך ראת. רבי מאיר אומר. מטמא מעת לעת. רבי יוסי אומר. דייה שעתה. ואם אומר את. נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה. למה לי כקולי רבי יוסי. הדא דרבי מאיר קלילא מדרבי יוסי. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. או נימר רבי מאיר ורבי יוסי דחלב. אמר ליה. בפירוש הכין אתאמרת.
  4. כמה עונה נותנין לה. עונה בינונית. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודן נשייא. נותנין לה עונה בינונית שלשים יום. ויתנו לה עונה. מאחר שלא נתבררה בדמים אין לה עונה. ומהו שיהא לה כתמין. חזקיה אמר. מאחר שעשיתה ככד מים יש לה כתמין. שמואל אמר. אפילו כל הסדין כולו מלא טיפין שלדם אין לה כתמין. רבי יוחנן בשם רבי ינ
    כמה עונה נותנין לה. עונה בינונית. רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודן נשייא. נותנין לה עונה בינונית שלשים יום. ויתנו לה עונה. מאחר שלא נתבררה בדמים אין לה עונה. ומהו שיהא לה כתמין. חזקיה אמר. מאחר שעשיתה ככד מים יש לה כתמין. שמואל אמר. אפילו כל הסדין כולו מלא טיפין שלדם אין לה כתמין. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. אפילו ראת מאה פעם אין לה כתמין. עד איכן. עד שתבוא לימי הנעורים. ואילו הן ימי הנעורים. משתביא שתי שערות. רבי בא רבי חייה רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק. רוקה טהור. מדרסה טהור. מגעה ברשות הרבים טהור. סברין מימר. מעת לעת.
  5. שמואל אמר. לילה ויום עונה. ומקצת עונה ככולה. הפסיקה ואחר כך ראת טמיאה. שינת מראה דמיה טמיאה. אמר רבי זעירה. בשלא שינת מחמת התשמיש. אבל אם שינת מחמת התשמיש טהורה. אמר רבי יוסי. ומתניתא אמרה כן. ובתולה שדמיה טהורין. הדא אמרה. שינת מחמת תשמיש טהורה. ואם אומר את. שינת מחמת התשמיש תהא טמאה. ותשמש בעד. שמ
    שמואל אמר. לילה ויום עונה. ומקצת עונה ככולה. הפסיקה ואחר כך ראת טמיאה. שינת מראה דמיה טמיאה. אמר רבי זעירה. בשלא שינת מחמת התשמיש. אבל אם שינת מחמת התשמיש טהורה. אמר רבי יוסי. ומתניתא אמרה כן. ובתולה שדמיה טהורין. הדא אמרה. שינת מחמת תשמיש טהורה. ואם אומר את. שינת מחמת התשמיש תהא טמאה. ותשמש בעד. שמא תשנה מחמת התשמיש ותהא טמיאה.
  6. הלכה: אבא בר ירמיה כהנא בשם שמואל. כל אשה שאין לה ווסת אסורה לביתה עד שעה שתבדוק. והתנינן. כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. פתר לה. בבאין מן הדרך. והתנינן. הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה. אמר רבי בון בר חייה. תיפתר שבא ומצאה עירה. והתני. בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה. אמר רבי בא. תיפתר שהניחה בחזקת
    הלכה: אבא בר ירמיה כהנא בשם שמואל. כל אשה שאין לה ווסת אסורה לביתה עד שעה שתבדוק. והתנינן. כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. פתר לה. בבאין מן הדרך. והתנינן. הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה. אמר רבי בון בר חייה. תיפתר שבא ומצאה עירה. והתני. בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה. אמר רבי בא. תיפתר שהניחה בחזקת טהרה. כמה עונה נותנין לה. רבי שמעון בן לקיש אמר. נותנין לה עונה בינונית שלשים יום. אמר רבי יוחנן. שונה אני אפילו לאחר שלש שנים מותר. ובלבד באשה שיש לה ווסת. אמר רבי אבהו. והיא ששהת אחר ווסתה שבעת ימים. וחש לומר. שמא לא טבלה. אמר רבי חנינה. זאת אומרת שאסור לאשה לשהות בטומאתה. שמואל בר אבא בעי. אפילו דבר בריא שילדה. אמר רבי יוסי. כך אנו אומרים. אפילו נטמאת. אלא כיון שילדה בטלה חזקתה. אף הכא. כיון שטימאת בטלה חזקתה.
  7. Jerusalem Talmud Niddah 2:5:2 בשם שמואל as transmitted by Rav Yehudah
    הלכה: משל משלו חכמים באשה כול'. כיני מתניתא. דם החדר טמא ודם עלייה טהור. רב יהודה בשם שמואל. החדר לפנים מן הפרוזדוד והעלייה נתונה על גבי החדר עד חצי פרוזדוד ופיתחה שלעלייה פתוח לפרוזדוד. רב נחמן בר רב יצחק שאל לרב חונה. מתניתא בשנמצא מפתח עלייה ולפנים. אמר ליה. אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים בודאי היא.
    הלכה: משל משלו חכמים באשה כול'. כיני מתניתא. דם החדר טמא ודם עלייה טהור. רב יהודה בשם שמואל. החדר לפנים מן הפרוזדוד והעלייה נתונה על גבי החדר עד חצי פרוזדוד ופיתחה שלעלייה פתוח לפרוזדוד. רב נחמן בר רב יצחק שאל לרב חונה. מתניתא בשנמצא מפתח עלייה ולפנים. אמר ליה. אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים בודאי היא. אלא כן אנן קיימין. בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ. מיליהון דרבנן פליגין. דמר רבי יוחנן. שלשה הן שהן כספק ועשו אותן כודאי. ואילו הן. המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה. ושיליא. ודם הנמצא בפרוזדוד. מה אנן קיימין. אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים כודאי היא. אלא כן אנן קיימין. בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ. רבי אבא בריה דרבי פפי בעא קומי רבי יוסי. תנינן כמה ספיקות ואת אמר הכין. אמר ליה מה דמר רבי יוחנן באשה.
  8. הלכה: חמשה דמים טמאים באשה כול'. רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. ארבעה דמים הן. אדום הוא שהוא לוקה ונעשה שחור. שמואל אמר. שחור בא מכולן. מניין לחמשה דמים טמאין מן התורה. אמר רבי יהושע בן לוי. והיא גילתה את מקור דמיה. וטהרה ממקור דמיה. דם יהיה זובה בבשרה. והא ואשה כי יזוב זוב דמה מינהון הוא. אלא שבא עליה
    הלכה: חמשה דמים טמאים באשה כול'. רב ורבי יוחנן תריהון אמרין. ארבעה דמים הן. אדום הוא שהוא לוקה ונעשה שחור. שמואל אמר. שחור בא מכולן. מניין לחמשה דמים טמאין מן התורה. אמר רבי יהושע בן לוי. והיא גילתה את מקור דמיה. וטהרה ממקור דמיה. דם יהיה זובה בבשרה. והא ואשה כי יזוב זוב דמה מינהון הוא. אלא שבא עליה בימי זיבתה ועשה אותה זיבה. ומניין שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין. רבי חמא בר יוסף בשם רבי הושעיא. כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם אין כתיב כאן אלא בין דם לדם. מיכן שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין.
  9. וכמזג. אבא בר חנה בשם רבי יוחנן. כוס מזוג נראה מבחוץ. הוון בעיי מימר. כגון אילין כסייא טיברייאה. אמר רבי אבדומא דציפורין קומי רבי מנא. כגון הדא פייליתא שאינה עושה צל לכתליה. שמואל אמר. כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין. רב אמר. עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן. מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן
    וכמזג. אבא בר חנה בשם רבי יוחנן. כוס מזוג נראה מבחוץ. הוון בעיי מימר. כגון אילין כסייא טיברייאה. אמר רבי אבדומא דציפורין קומי רבי מנא. כגון הדא פייליתא שאינה עושה צל לכתליה. שמואל אמר. כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין לא יראה דמים טמאין. רב אמר. עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן. מילתיה דרבי יוחנן אמרה כן. כל דמים טהורין אני יודע וכל דמים טמאים אני יודע. אם טהור שבאדום הוא. הוא טמא שכמימי אדמה. מאן דלא ידע הא לא ידע חמי. ועוד מן הדא דתני. יצללו ולא יעכרו. רבי חנינה עכר. אמרון קומי רבי יוחנן. רבי חנינה עכר ואת לא עכר. אמר לון. רבי חנינה שתי עותיק. רבי יוחנן לא שתי עותיק. רבי חנינה שתי עותיק דעותק. אמר רבי הושעיה. מן בגין דרבי חנינה עיניה שביעה בעובדייה אפילו עכור לא פסליה. רבי שמי בשם רבי אחא. רבי חנינה משער בגוש שלאדמה. רבי אבון רבי שמי בשם רבי אחא. מן בגין דאנן ידעין דרבי חנינה כשר בגין כן אנן סמכין עלוי. רבי חנינה הוה שרי בציפורין והוון אתאי קומוי עובדין ומפק מן תרתין זימנין. והוון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש שריין תמן ולא הוה מצרף לון עימיה. אמרין. חכים הוא ההוא סבא דפרזלוי חריפין. חד זמן צרפון עימיה. אמרין. מה חמא רבי משגח עלינן יומא דין. אמר לון. ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעשה שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מרבי להלכה כשערות ראשי. ולמעשה שלשה פעמים. והן עובדא לא אתא קומי רבי אלא תרין זימנין. מן בגין כן צריפתכון עמי.
  10. אמר רבי יוחנן. לא טימא רבי יודה אלא כגון ארבעה מיני דמים. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי יוסי בירבי נהוריי. הלכה כרבי יודה. שמע רבי לעזר ומר. איני מקבל עלי את הדבר הזה. שמואל אמר. הלכה כרבי יודה. אמר רבי זעירה. לא דו אמר. הלכה כרבי יודה. אלא דו חמי רבנן נהגין כרבי יהודה. רבי יוחנן בשם רבי ש
    אמר רבי יוחנן. לא טימא רבי יודה אלא כגון ארבעה מיני דמים. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא בשם רבי יוסי בירבי נהוריי. הלכה כרבי יודה. שמע רבי לעזר ומר. איני מקבל עלי את הדבר הזה. שמואל אמר. הלכה כרבי יודה. אמר רבי זעירה. לא דו אמר. הלכה כרבי יודה. אלא דו חמי רבנן נהגין כרבי יהודה. רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי. קורעה. ואם נמצא בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה. תנה רבי ליעזר בן יעקב ופליגא על רבי שמעון בן יוחי. דם יהיה זובה בבשרה. לא מה שבשפיר ולא מה שבחתיכה.
  11. Jerusalem Talmud Niddah 3:5:4 בשם שמואל as transmitted by Rabbi Zeira
    רבי יצחק בר נחמן בשם רבי לעזר. גולגולת העוף ברובו. רבי זעירא בשם שמואל. גרגרת העוף ברובו. אתא עובדא קומי רבי יוסי באחד שניקב מלא מחט. וכי אין אנו יודעין אי זה הוא רובו.