teachings · P0107

Teachings of Rabbi Akiva רבי עקיבא

Full mined-dicta list for Rabbi Akiva — see the profile for who, when, and how we know.

1435 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Mishnah 202 · Tosefta 57 · Midrash 216 · Bavli 602 · Yerushalmi 253 · Aggadah 105) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

רבי עקיבא אומר×576 רבי עקיבה אומר×234 אמר רבי עקיבא×160 דברי רבי עקיבא×151 אמר רבי עקיבה×51 דברי רבי עקיבה×47 ר' עקיבא אומר×43 רבי עקיבא אמר×26 דברי ר' עקיבא×20 דרש רבי עקיבא×19 משום רבי עקיבא×19 ר' עקיבה אומר×15 דרש רבי עקיבה×10 רבי עקיבה אמר×9 אמר ר' עקיבא×8 אמר ליה רבי עקיבא×8 משום רבי עקיבה×7 משמיה דרבי עקיבא×7 דברי ר' עקיבה×5 ר' עקיבה אמר×3 משום ר' עקיבה×3 בשם רבי עקיבא×3 משם רבי עקיבה×2 רבי עקיבא פתר×2 דרש ר' עקיבה×1 אמר ליה רבי עקיבה×1 ר' עקיבא אמר×1 בעי רבי עקיבא×1 תני רבי עקיבה×1 תני רבי עקיבא×1 פתח רבי עקיבא×1

Mishnah Berakhot (4)

Mishnah Berakhot 4:3 רבי עקיבא אומר halacha dispute prayer
Rabbi Akiva states a position in a dispute about prayer.

רבן גמליאל אומר, בכל יום מתפלל אדם שמנה עשרה. רבי יהושע אומר, מעין שמנה עשרה. רבי עקיבא אומר, אם שגורה תפלתו בפיו, יתפלל שמנה עשרה. ואם לאו, מעין שמנה עשרה:
Mishnah Berakhot 5:2 רבי עקיבא אומר aggada other prayer
Rabbi Akiva offers a teaching about prayer.

מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים, ושואלין הגשמים בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת. רבי עקיבא אומר, אומרה ברכה רביעית בפני עצמה. רבי אליעזר אומר, בהודאה:
Mishnah Berakhot 6:8 רבי עקיבא אומר halacha dispute civil law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about civil law.

אכל תאנים ענבים ורמונים, מברך אחריהן שלש ברכות, דברי רבן גמליאל. וחכמים אומרים, ברכה אחת מעין שלש. רבי עקיבא אומר, אפלו אכל שלק והוא מזונו, מברך אחריו שלש ברכות. השותה מים לצמאו, אומר שהכל נהיה בדברו. רבי טרפון אומר, בורא נפשות רבות:
Mishnah Berakhot 7:3 אמר רבי עקיבא halacha exegesis scripture
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning scripture.

כיצד מזמנין, בשלשה אומר נברך. בשלשה והוא, אומר ברכו. בעשרה, אומר נברך לאלהינו. בעשרה והוא, אומר ברכו. אחד עשרה ואחד עשרה רבוא. במאה אומר, נברך ליי אלהינו. במאה והוא, אומר ברכו. באלף, אומר נברך ליי אלהינו אלהי ישראל. באלף והוא, אומר ברכו. ברבוא, אומר, נברך ליי אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרוב …
כיצד מזמנין, בשלשה אומר נברך. בשלשה והוא, אומר ברכו. בעשרה, אומר נברך לאלהינו. בעשרה והוא, אומר ברכו. אחד עשרה ואחד עשרה רבוא. במאה אומר, נברך ליי אלהינו. במאה והוא, אומר ברכו. באלף, אומר נברך ליי אלהינו אלהי ישראל. באלף והוא, אומר ברכו. ברבוא, אומר, נברך ליי אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו. ברבוא והוא, אומר ברכו. כענין שהוא מברך, כך עונין אחריו, ברוך יי אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו. רבי יוסי הגלילי אומר, לפי רב הקהל הן מברכין, שנאמר במקהלות ברכו אלהים, יי ממקור ישראל (תהלים סח). אמר רבי עקיבא, מה מצינו בבית הכנסת, אחד מרבין ואחד מעטין אומר, ברכו את יי. רבי ישמעאל אומר, ברכו את יי המברך:

Mishnah Peah (7)

Mishnah Peah 1:6 דברי רבי עקיבא halacha ruling prayer
Rabbi Akiva gives a ruling concerning prayer.

לעולם הוא נותן משום פאה ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות, עד שימרח, דברי רבי עקיבא. כהן ולוי שלקחו את הגרן, המעשרות שלהם, עד שימרח. המקדיש ופודה, חיב במעשרות, עד שימרח ה …
לעולם הוא נותן משום פאה ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות, עד שימרח, דברי רבי עקיבא. כהן ולוי שלקחו את הגרן, המעשרות שלהם, עד שימרח. המקדיש ופודה, חיב במעשרות, עד שימרח הגזבר:
Mishnah Peah 3:2 רבי עקיבא אומר aggada dispute sabbath law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about sabbath law.

המנמר את שדהו ושיר קלחים לחים, רבי עקיבא אומר, נותן פאה מכל אחד ואחד. וחכמים אומרים, מאחד על הכל. ומודים חכמים לרבי עקיבא בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות, שהוא נותן פאה מכל אחד ואחד:
Mishnah Peah 3:6 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

רבי אליעזר אומר, קרקע בית רבע, חיבת בפאה. רבי יהושע אומר, העושה סאתים. רבי טרפון אומר, ששה על ששה טפחים. רבי יהודה בן בתירה אומר, כדי לקצר ולשנות. והלכה כדבריו. רבי עקיבא אומר, קרקע כל שהוא, חיבת בפאה, ובבכורים, ולכתב עליו פרוזבול, ולקנות עמו נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה:
Mishnah Peah 4:5 רבי עקיבא אומר aggada other sacrifices
Rabbi Akiva offers a teaching about sacrifices.

שלש אבעיות ביום, בשחר ובחצות ובמנחה. רבן גמליאל אומר, לא אמרו אלא כדי שלא יפחתו. רבי עקיבא אומר, לא אמרו אלא כדי שלא יוסיפו. של בית נמר היו מלקטין על החבל, ונותנים פאה מכל אמן ואמן:
Mishnah Peah 4:10 רבי עקיבא אומר aggada other charity
Rabbi Akiva offers a teaching about charity.

איזהו לקט, הנושר בשעת הקצירה. היה קוצר, קצר מלא ידו, תלש מלא קמצו, הכהו קוץ ונפל מידו לארץ, הרי הוא של בעל הבית. תוך היד ותוך המגל, לעניים. אחר היד ואחר המגל, לבעל הבית. ראש היד וראש המגל, רבי ישמעאל אומר, לעניים. רבי עקיבא אומר, לבעל הבית:
Mishnah Peah 7:7 רבי עקיבא אומר aggada dialogue dietary law
Rabbi Akiva responds in a dialogue about dietary law.

כרם שכלו עוללות, רבי אליעזר אומר, לבעל הבית. רבי עקיבא אומר, לעניים. אמר רבי אליעזר, כי תבצר לא תעולל (דברים כד), אם אין בציר, מנין עוללות. אמר לו רבי עקיבא, וכרמך לא תעולל (ויקרא יט), אפלו כלו עוללות, אם כן למה נאמר כי תבצר לא תעולל, אין לעניים בעוללות קדם הבציר:
Mishnah Peah 8:5 רבי עקיבא אומר halacha dispute charity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about charity.

אין פוחתין לעניים בגרן מחצי קב חטים וקב שעורים. רבי מאיר אומר, חצי קב. קב וחצי כסמין, וקב גרוגרות, או מנה דבלה. רבי עקיבא אומר, פרס. חצי לג יין. רבי עקיבא אומר, רביעית. רביעית שמן. רבי עקיבא אומר, שמינית. ושאר כל הפרות, אמר אבא שאול, כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעדות:

Mishnah Kilayim (4)

Mishnah Kilayim 3:3 רבי עקיבא אומר aggada other civil law
Rabbi Akiva offers a teaching about civil law.

היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה ירק אחר, מתר, מפני שהוא נראה כסוף שדהו. היתה שדהו זרוע ירק, והוא מבקש לטע בתוכו שורה של ירק אחר, רבי ישמעאל אומר, עד שיהא התלם מפלש מראש השדה ועד ראשו. רבי עקיבא אומר, ארך ששה טפחים ורחב מלאו. רבי יהודה אומר, רחב כמלא רחב הפרסה:
Mishnah Kilayim 3:6 רבי עקיבא אומר aggada dispute civil law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about civil law.

היתה שדהו זרוע בצלים, ומבקש לטע בתוכה שורות של דלועים, רבי ישמעאל אומר, עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת, ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות, ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת. רבי עקיבא אומר, עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות, ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות, ועוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות. וחכמים אומרים, אם …
היתה שדהו זרוע בצלים, ומבקש לטע בתוכה שורות של דלועים, רבי ישמעאל אומר, עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת, ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות, ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת. רבי עקיבא אומר, עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות, ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות, ועוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות. וחכמים אומרים, אם אין בין שורה לחברתה שתים עשרה אמה, לא יקים את הזרע של בינתים:
Mishnah Kilayim 5:7 רבי עקיבא אומר aggada other ritual purity
Rabbi Akiva offers a teaching about ritual purity.

היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים, או שיצאו עם הזבלים או עם המים, הזורע וסערתו הרוח לאחוריו, מתר. סערתו הרוח לפניו, רבי עקיבא אומר, אם עשבים, יופך. ואם אביב, ינפץ. ואם הביאה דגן, תדלק:
Mishnah Kilayim 6:1 רבי עקיבא אומר halacha dispute civil law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about civil law.

איזהו עריס, הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים, או בצד חריץ שהוא עמק עשרה טפחים ורחב ארבעה, נותנין לו עבודתו ארבע אמות. בית שמאי אומרים, מודדין ארבע אמות מעקר הגפנים לשדה. ובית הלל אומרים, מן הגדר לשדה. אמר רבי יוחנן בן נורי, טועים כל האומרים כן, אלא אם יש שם ארבע אמות מעקר גפנים …
איזהו עריס, הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים, או בצד חריץ שהוא עמק עשרה טפחים ורחב ארבעה, נותנין לו עבודתו ארבע אמות. בית שמאי אומרים, מודדין ארבע אמות מעקר הגפנים לשדה. ובית הלל אומרים, מן הגדר לשדה. אמר רבי יוחנן בן נורי, טועים כל האומרים כן, אלא אם יש שם ארבע אמות מעקר גפנים ולגדר, נותנין לו את עבודתו, וזורע את המותר. וכמה היא עבודת הגפן. ששה טפחים לכל רוח. רבי עקיבא אומר, שלשה:

Mishnah Sheviit (5)

Mishnah Sheviit 1:8 רבי עקיבא אומר aggada other scripture
Rabbi Akiva offers a teaching about scripture.

עד אימתי נקראו נטיעות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, עד שיחלו. רבי יהושע אומר, בת שבע שנים. רבי עקיבא אומר, נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין, מטפח ולמטה כנטיעה, מטפח ולמעלה, כאילן, דברי רבי שמעון:
Mishnah Sheviit 3:10 רבי עקיבא אומר aggada other ritual purity
Rabbi Akiva offers a teaching about ritual purity.

הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים, מתר להעמיק עד הסלע. מה יעשה בעפר, צוברו ברשות הרבים ומתקנו, דברי רבי יהושע. רבי עקיבא אומר, כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים, כך לא יתקנו. מה יעשה בעפר, צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. וכן החופר בור ושיח ומערה:
Mishnah Sheviit 4:6 רבי עקיבא אומר aggada other dietary law
Rabbi Akiva offers a teaching about dietary law.

המזנב בגפנים והקוצץ קנים, רבי יוסי הגלילי אומר, ירחיק טפח. רבי עקיבא אומר, קוצץ כדרכו, בקרדם או במגל, ובמגרה, ובכל מה שירצה. אילן שנפשח, קושרין אותו בשביעית, לא שיעלה, אלא שלא יוסיף:
Mishnah Sheviit 6:2 אמר רבי עקיבא aggada other death
Rabbi Akiva offers a teaching about death.

עושין בתלוש בסוריא, אבל לא במחבר. דשים וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקים. כלל אמר רבי עקיבא, כל שכיוצא בו מתר בארץ ישראל, עושין אותו בסוריא:
Mishnah Sheviit 9:6 רבי עקיבא אומר aggada other death
Rabbi Akiva offers a teaching about death.

המלקט עשבים לחים, עד שייבש המתוק. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. עלי קנים ועלי גפנים, עד שישרו מאביהן. והמגבב ביבש, עד שתרד רביעה שניה. רבי עקיבא אומר, בכלן עד שתרד רביעה שניה:

Mishnah Terumot (3)

Mishnah Terumot 3:3 רבי עקיבא אומר halacha dispute tithes
Rabbi Akiva states a position in a dispute about tithes.

השתפין שתרמו זה אחר זה, רבי עקיבא אומר, תרומת שניהם תרומה. וחכמים אומרים, תרומת הראשון תרומה. רבי יוסי אומר, אם תרם הראשון כשעור, אין תרומת השני תרומה. ואם לא תרם הראשון כשעור, תרומת השני תרומה:
Mishnah Terumot 4:8 רבי עקיבא אומר halacha dispute rabbinic teaching
Rabbi Akiva states a position in a dispute about the matter under discussion.

רבי יהושע אומר, תאנים שחורות מעלות את הלבנות, לבנות, מעלות את השחורות. עגולי דבלה, הגדולים מעלים את הקטנים, והקטנים מעלין את הגדולים. העגולים מעלין את המלבנים, והמלבנים מעלין את העגולים. רבי אליעזר אוסר. ורבי עקיבא אומר, בידוע מה נפלה, אין מעלות זו את זו, וכשאינו ידוע מה נפלה, מעלות זו את זו:
Mishnah Terumot 6:6 רבי עקיבא אומר aggada exegesis vows
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning vows.

רבי אליעזר אומר, משלמין ממין על שאינו מינו, בלבד שישלם מן היפה על הרע. ורבי עקיבא אומר, אין משלמין אלא ממין על מינו. לפיכך, אם אכל קשואין של ערב שביעית, ימתין לקשואין של מוצאי שביעית, וישלם מהם. ממקום שרבי אליעזר מקל, משם רבי עקיבא מחמיר, שנאמר (ויקרא כב), ונתן לכהן את הקדש, כל שהוא ראוי להיות קדש, …
רבי אליעזר אומר, משלמין ממין על שאינו מינו, בלבד שישלם מן היפה על הרע. ורבי עקיבא אומר, אין משלמין אלא ממין על מינו. לפיכך, אם אכל קשואין של ערב שביעית, ימתין לקשואין של מוצאי שביעית, וישלם מהם. ממקום שרבי אליעזר מקל, משם רבי עקיבא מחמיר, שנאמר (ויקרא כב), ונתן לכהן את הקדש, כל שהוא ראוי להיות קדש, דברי רבי אליעזר. ורבי עקיבא אומר, ונתן לכהן את הקדש, קדש שאכל:

Mishnah Maasrot (3)

Mishnah Maasrot 3:5 רבי עקיבא אומר halacha dispute tithes
Rabbi Akiva states a position in a dispute about tithes.

איזו היא חצר שהיא חיבת במעשרות, רבי ישמעאל אומר, חצר הצורית, שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבא אומר, כל שאחד פותח ואחד נועל, פטורה. רבי נחמיה אומר, כל שאין אדם בוש מלאכל בתוכה, חיבת. רבי יוסי אומר, כל שנכנס לה ואין אומר מה אתה מבקש, פטורה. רבי יהודה אומר, שני חצרות זו לפנים מזו, הפנימית חיבת, והחיצונה …
איזו היא חצר שהיא חיבת במעשרות, רבי ישמעאל אומר, חצר הצורית, שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבא אומר, כל שאחד פותח ואחד נועל, פטורה. רבי נחמיה אומר, כל שאין אדם בוש מלאכל בתוכה, חיבת. רבי יוסי אומר, כל שנכנס לה ואין אומר מה אתה מבקש, פטורה. רבי יהודה אומר, שני חצרות זו לפנים מזו, הפנימית חיבת, והחיצונה פטורה:
Mishnah Maasrot 3:9 רבי עקיבא אומר aggada other dietary law
Rabbi Akiva offers a teaching about dietary law.

גפן שהיא נטועה בחצר, נוטל את כל האשכול. וכן ברמון, וכן באבטיח, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר, מגרגר באשכולות, ופורט ברמון, וסופת באבטיח. כסבר שהיא זרועה בחצר, מקרטם עלה עלה ואוכל. ואם צרף, חיב. הסאה והאזוב והקורנית שבחצר, אם היו נשמרים, חיבין:
Mishnah Maasrot 4:6 רבי עקיבא אומר aggada other tithes
Rabbi Akiva offers a teaching about tithes.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן, חיבות במעשר. רבי אליעזר אומר, הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס. רבי עקיבא אומר, אין מתעשר אלא אביונות, מפני שהן פרי:

Mishnah Maaser Sheni (3)

Mishnah Maaser Sheni 2:4 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

כרשיני מעשר שני, יאכלו צמחונים, ונכנסין לירושלים ויוצאין. נטמאו, רבי טרפון אומר, יתחלקו לעסות, וחכמים אומרים, יפדו. ושל תרומה, בית שמאי אומרים, שורין ושפין בטהרה, ומאכילין בטמאה. ובית הלל אומרים, שורין בטהרה, ושפין ומאכילין בטמאה. שמאי אומר, יאכלו צריד. רבי עקיבא אומר, כל מעשיהן בטמאה:
Mishnah Maaser Sheni 2:7 אמר רבי עקיבא halacha ruling dietary law
Rabbi Akiva gives a ruling concerning dietary law.

בית שמאי אומרים, לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב, ובית הלל מתירין. אמר רבי עקיבא, אני עשיתי לרבן גמליאל ולרבי יהושע את כספן דינרי זהב:
Mishnah Maaser Sheni 2:9 רבי עקיבא אומר aggada other tithes
Rabbi Akiva offers a teaching about tithes.

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים, בית שמאי אומרים, כל הסלע מעות. ובית הלל אומרים, שקל כסף ושקל מעות. הדנין לפני חכמים אומרים, בשלשה דינרי כסף ודינר מעות. רבי עקיבא אומר, שלשה דינרין כסף, ורביעית מעות. רבי טרפון אומר, ארבעה אספרי כסף. שמאי אומר, יניחנה בחנות ויאכל כנגדה:

Mishnah Challah (3)

Mishnah Challah 2:3 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

האשה יושבת וקוצה חלתה ערמה, מפני שהיא יכולה לכסות עצמה, אבל לא האיש. מי שאינו יכול לעשות עסתו בטהרה, יעשנה קבין, ואל יעשנה בטמאה. ורבי עקיבא אומר, יעשנה בטמאה ואל יעשנה קבים, שכשם שהוא קורא לטהורה, כך הוא קורא לטמאה, לזו קורא חלה בשם ולזו קורא חלה בשם, אבל קבים אין להם חלק בשם:
Mishnah Challah 3:6 רבי עקיבא אומר halacha ruling civil law
Rabbi Akiva gives a ruling concerning civil law.

גר שנתגיר והיתה לו עסה, נעשית עד שלא נתגיר, פטור, ומשנתגיר, חיב. ואם ספק, חיב, ואין חיבין עליה חמש. רבי עקיבא אומר, הכל הולך אחר הקרימה בתנור:
Mishnah Challah 4:4 רבי עקיבא אומר halacha dispute tithes
Rabbi Akiva states a position in a dispute about tithes.

קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה, רבי ישמעאל אומר, יטל מן האמצע, וחכמים אוסרים. הנוטל חלה מן הקב, רבי עקיבא אומר, חלה. וחכמים אומרים, אינה חלה:

Mishnah Orlah (1)

Mishnah Orlah 3:7 רבי עקיבא אומר aggada dispute temple service
Rabbi Akiva states a position in a dispute about temple service.

שהיה רבי מאיר אומר, את שדרכו למנות, מקדש. וחכמים אומרים, אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד. ורבי עקיבא אומר, שבעה. ואלו הם, אגוזי פרך, רמוני בדן, וחביות סתומות, וחלפות תרדין, וקלסי כרוב, ודלעת יונית. רבי עקיבא אומר, אף ככרות של בעל הבית. הראוי לערלה, ערלה. לכלאי הכרם, כלאי הכרם:

Mishnah Bikkurim (1)

Mishnah Bikkurim 3:9 רבי עקיבא אומר aggada other tithes
Rabbi Akiva offers a teaching about tithes.

רבי שמעון בן ננס אומר, מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינים. רבי עקיבא אומר, אין מעטרין את הבכורים אלא משבעת המינים:

Mishnah Shabbat (5)

Mishnah Shabbat 2:3 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן. וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טמאת אהלים אלא פשתן. פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה, רבי אליעזר אומר, טמאה, ואין מדליקין בה. רבי עקיבא אומר, טהורה, ומדליקין בה:
Mishnah Shabbat 8:5 דברי רבי עקיבא aggada dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

אדמה, כחותם המרצופים, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, כחותם האגרות. זבל וחל הדק, כדי לזבל קלח של כרוב, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, כדי לזבל כרשא. חל הגס, כדי לתן על מלא כף סיד. קנה, כדי לעשות קלמוס. ואם היה עב או מרסס, כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה באלפס:
Mishnah Shabbat 9:1 אמר רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שהיא מטמאה במשא כנדה, שנאמר (ישעיה ל) תזרם כמו דוה, צא תאמר לו, מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא:
Mishnah Shabbat 15:3 רבי עקיבא אומר aggada other sabbath law
Rabbi Akiva offers a teaching about sabbath law.

מקפלין את הכלים אפלו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר, מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת, וחלבי שבת קרבין ביום הכפורים. (אבל לא של יום הכפורים בשבת). רבי עקיבא אומר לא של שבת קרבין ביום הכפורים, ולא של יום הכפורים קרבין בשבת …
מקפלין את הכלים אפלו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר, מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת, וחלבי שבת קרבין ביום הכפורים. (אבל לא של יום הכפורים בשבת). רבי עקיבא אומר לא של שבת קרבין ביום הכפורים, ולא של יום הכפורים קרבין בשבת:
Mishnah Shabbat 19:1 אמר רבי עקיבא aggada other sabbath law
Rabbi Akiva offers a teaching about sabbath law.

רבי אליעזר אומר, אם לא הביא כלי מערב שבת, מביאו בשבת מגלה. ובסכנה, מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אליעזר, כורתין עצים לעשות פחמין ולעשות כלי ברזל. כלל אמר רבי עקיבא, כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת, ושאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת:

Mishnah Eruvin (5)

Mishnah Eruvin 1:2 אמר רבי עקיבא halacha dispute dietary law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about dietary law.

הכשר מבוי, בית שמאי אומרים, לחי וקורה, ובית הלל אומרים, לחי או קורה. רבי אליעזר אומר, לחיין. משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא, לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות, שהוא או בלחי או בקורה. על מה נחלקו, על רחב מארבע אמות ועד עשר, שבית שמאי אומרים, לחי וקורה, ובית הלל אומ …
הכשר מבוי, בית שמאי אומרים, לחי וקורה, ובית הלל אומרים, לחי או קורה. רבי אליעזר אומר, לחיין. משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא, לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות, שהוא או בלחי או בקורה. על מה נחלקו, על רחב מארבע אמות ועד עשר, שבית שמאי אומרים, לחי וקורה, ובית הלל אומרים, או לחי או קורה. אמר רבי עקיבא, על זה ועל זה נחלקו:
Mishnah Eruvin 2:4 דברי רבי עקיבא aggada dispute civil law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about civil law.

רבי יהודה אומר, אם היתה דרך הרבים מפסקתן, יסלקנה לצדדין. וחכמים אומרים, אינו צריך. אחד בור הרבים, ובאר הרבים, ובאר היחיד, עושין להן פסין, אבל לבור היחיד עושין לו מחצה גבוה עשרה טפחים, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה בן בבא אומר, אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד, ולשאר עושין חגורה גבוה עשרה טפחים:
Mishnah Eruvin 2:5 רבי עקיבא אומר aggada other civil law
Rabbi Akiva offers a teaching about civil law.

ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגנה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים, מקפת גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. רבי יהודה אומר, אפלו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה. רבי עקיבא אומר, אפלו אין בה אחת מכל אלו, מטלטלין בתוכה, ובלבד …
ועוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגנה והקרפף שהן שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים, מקפת גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה, או שתהא סמוכה לעיר. רבי יהודה אומר, אפלו אין בה אלא בור ושיח ומערה, מטלטלין בתוכה. רבי עקיבא אומר, אפלו אין בה אחת מכל אלו, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים. רבי אליעזר אומר, אם היה ארכה יתר על רחבה אפלו אמה אחת, אין מטלטלין בתוכה. רבי יוסי אומר, אפלו ארכה פי שנים ברחבה, מטלטלין בתוכה:
Mishnah Eruvin 5:8 רבי עקיבא אומר aggada other rabbinic teaching
Rabbi Akiva offers a teaching about the matter under discussion.

אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד. מי שהיה בעיר גדולה ונתן את ערובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את ערובו בעיר גדולה, מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה. ורבי עקיבא אומר, אין לו אלא ממקום ערובו אלפים אמה:
Mishnah Eruvin 10:15 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

שרץ שנמצא במקדש, כהן מוציאו בהמינו, שלא לשהות את הטמאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקה. רבי יהודה אומר, בצבת של עץ, שלא לרבות את הטמאה. מהיכן מוציאין אותו, מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח, דברי רבי שמעון בן ננס. רבי עקיבא אומר, מקום שחיבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, משם מוציאין אותו, ושאר כל המקומו …
שרץ שנמצא במקדש, כהן מוציאו בהמינו, שלא לשהות את הטמאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקה. רבי יהודה אומר, בצבת של עץ, שלא לרבות את הטמאה. מהיכן מוציאין אותו, מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח, דברי רבי שמעון בן ננס. רבי עקיבא אומר, מקום שחיבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת, משם מוציאין אותו, ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר. רבי שמעון אומר, מקום שהתירו לך חכמים, משלך נתנו לך, שלא התירו לך אלא משום שבות:

Mishnah Pesachim (8)

Mishnah Pesachim 1:6 רבי עקיבא אמר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

רבי חנינא סגן הכהנים אומר, מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרף את הבשר שנטמא בולד הטמאה עם הבשר שנטמא באב הטמאה, אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו. הוסיף רבי עקיבא ואמר, מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו:
Mishnah Pesachim 3:4 רבי עקיבא אומר aggada dispute marriage law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about marriage law.

רבן גמליאל אומר, שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד, זו אחר זו. וחכמים אומרים, שלש נשים עוסקות בבצק, אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה. רבי עקיבא אומר, לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין. זה הכלל, תפח, תלטש בצונן:
Mishnah Pesachim 6:2 רבי עקיבא אמר both dialogue sabbath law
Rabbi Akiva responds in a dialogue about sabbath law.

אמר רבי אליעזר, והלא דין הוא, מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת, אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת. אמר לו רבי יהושע, יום טוב יוכיח, שהתירו בו משום מלאכה, ואסור בו משום שבות. אמר לו רבי אליעזר, מה זה, יהושע, מה ראיה רשות למצוה. השיב רבי עקיבא ואמר, הזאה תוכיח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה ד …
אמר רבי אליעזר, והלא דין הוא, מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת, אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת. אמר לו רבי יהושע, יום טוב יוכיח, שהתירו בו משום מלאכה, ואסור בו משום שבות. אמר לו רבי אליעזר, מה זה, יהושע, מה ראיה רשות למצוה. השיב רבי עקיבא ואמר, הזאה תוכיח, שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת, אף אתה אל תתמה על אלו, שאף על פי שהן מצוה והן משום שבות, לא ידחו את השבת. אמר לו רבי אליעזר, ועליה אני דן, ומה אם שחיטה שהיא משום מלאכה, דוחה את השבת, הזאה שהיא משום שבות, אינו דין שדוחה את השבת. אמר לו רבי עקיבא, או חלוף, מה אם הזאה שהיא משום שבות, אינה דוחה את השבת, שחיטה שהיא משום מלאכה, אינו דין שלא תדחה את השבת. אמר לו רבי אליעזר, עקיבא, עקרת מה שכתוב בתורה, בין הערבים במעדו (במדבר ט), בין בחל בין בשבת. אמר לו, רבי, הבא לי מועד לאלו כמועד לשחיטה. כלל אמר רבי עקיבא, כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת, אינה דוחה את השבת. שחיטה שאי אפשר לעשותה מערב שבת, דוחה את השבת:
Mishnah Pesachim 7:1 רבי עקיבא אומר aggada other festival law
Rabbi Akiva offers a teaching about festival law.

כיצד צולין את הפסח, מביאין שפוד של רמון, תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו, ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר, כמין בשול הוא זה, אלא תולין חוצה לו:
Mishnah Pesachim 9:2 דברי רבי עקיבא aggada other dietary law
Rabbi Akiva offers a teaching about dietary law.

איזו היא דרך רחוקה, מן המודיעים ולחוץ, וכמדתה לכל רוח, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר, מאסקפת העזרה ולחוץ. אמר רבי יוסי, לפיכך נקוד על ה', לומר, לא מפני שרחוקה ודאי, אלא מאסקפת העזרה ולחוץ:
Mishnah Pesachim 9:6 אמר רבי עקיבא aggada other festival law
Rabbi Akiva offers a teaching about festival law.

אמר רבי יהושע, שמעתי שתמורת הפסח קרבה, ותמורת הפסח אינה קרבה, ואין לי לפרש. אמר רבי עקיבא, אני אפרש. הפסח שנמצא קדם שחיטת הפסח, ירעה עד שיסתאב, וימכר, ויקח בדמיו שלמים, וכן תמורתו. אחר שחיטת הפסח, קרב שלמים, וכן תמורתו:
Mishnah Pesachim 10:6 רבי עקיבא אומר aggada maxim ritual purity
Rabbi Akiva teaches a maxim about ritual purity.

עד היכן הוא אומר, בית שמאי אומרים, עד אם הבנים שמחה. ובית הלל אומרים, עד חלמיש למעינו מים. וחותם בגאלה. רבי טרפון אומר, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, ולא היה חותם. רבי עקיבא אומר, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל ש …
עד היכן הוא אומר, בית שמאי אומרים, עד אם הבנים שמחה. ובית הלל אומרים, עד חלמיש למעינו מים. וחותם בגאלה. רבי טרפון אומר, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, ולא היה חותם. רבי עקיבא אומר, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים כו', עד ברוך אתה ה' גאל ישראל:
Mishnah Pesachim 10:9 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

הפסח אחר חצות, מטמא את הידים. הפגול והנותר, מטמאין את הידים. ברך ברכת הפסח פטר את של זבח. ברך את של זבח, לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו:

Mishnah Shekalim (6)

Mishnah Shekalim 3:1 דברי רבי עקיבא aggada other festival law
Rabbi Akiva offers a teaching about festival law.

בשלשה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג, והן גרנות למעשר בהמה, דברי רבי עקיבא. בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר, ובאחד בסיון, ובעשרים ותשעה באב. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בניסן, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באלול. מפני מה אמרו בעשרים ותשעה באלול, ולא אמרו באחד בתשרי, …
בשלשה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג, והן גרנות למעשר בהמה, דברי רבי עקיבא. בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר, ובאחד בסיון, ובעשרים ותשעה באב. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בניסן, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באלול. מפני מה אמרו בעשרים ותשעה באלול, ולא אמרו באחד בתשרי, מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב, לפיכך הקדימוהו לעשרים ותשעה באלול:
Mishnah Shekalim 4:3 רבי עקיבא אומר halacha ruling vows
Rabbi Akiva gives a ruling concerning vows.

מותר שירי הלשכה מה היו עושין בהן, לוקחין בהן יינות, שמנים וסלתות, והשכר להקדש, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אין משתכרין משל הקדש ולא משל עניים:
Mishnah Shekalim 4:4 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

מותר תרומה מה היו עושין בה, רקועי זהב צפוי לבית קדשי הקדשים. רבי ישמעאל אומר, מותר הפרות לקיץ המזבח, ומותר התרומה לכלי שרת. רבי עקיבא אומר, מותר התרומה לקיץ המזבח, ומותר נסכים לכלי שרת. רבי חנניא סגן הכהנים אומר, מותר נסכים לקיץ המזבח, ומותר התרומה לכלי שרת. זה וזה לא היו מודים בפרות:
Mishnah Shekalim 4:6 דברי רבי עקיבא aggada dialogue prayer
Rabbi Akiva responds in a dialogue about prayer.

המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות הצבור, ינתנו לאמנין בשכרן, דברי רבי עקיבא. אמר לו בן עזאי, אינה היא המדה, אלא מפרישין מהן שכר האמנין, ומחללין אותן על מעות האמנין, ונותנין אותן לאמנין בשכרן, וחוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה:
Mishnah Shekalim 4:7 רבי עקיבא אומר aggada other prayer
Rabbi Akiva offers a teaching about prayer.

המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי המזבח, זכרים ונקבות, רבי אליעזר אומר, זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית. רבי יהושע אומר, זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים יפלו לבדק הבית. רבי עקיבא אומ …
המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי המזבח, זכרים ונקבות, רבי אליעזר אומר, זכרים ימכרו לצרכי עולות, ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית. רבי יהושע אומר, זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים, ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים יפלו לבדק הבית. רבי עקיבא אומר, רואה אני את דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע, שרבי אליעזר השוה את מדתו, ורבי יהושע חלק. אמר רבי פפיס, שמעתי כדברי שניהן, שהמקדיש בפרוש, כדברי רבי אליעזר. והמקדיש סתם, כדברי רבי יהושע:
Mishnah Shekalim 8:7 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

רבי אליעזר אומר, את שנטמא באב הטמאה, בין בפנים בין בחוץ, ישרף בחוץ. ואת שנטמא בולד הטמאה, בין בפנים בין בחוץ, ישרף בפנים. רבי עקיבא אומר, מקום טמאתו שם שרפתו:

Mishnah Yoma (2)

Mishnah Yoma 7:3 רבי עקיבא אומר aggada other sacrifices
Rabbi Akiva offers a teaching about sacrifices.

אם בבגדי בוץ קורא, קדש ידיו ורגליו, פשט ירד וטבל, עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב, ולבש, וקדש ידיו ורגליו, ויצא ועשה את אילו ואת איל העם, ואת שבעת כבשים תמימים בני שנה, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר, עם תמיד של שחר היו קרבין, ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קרבין עם תמיד של בין הערבים:
Mishnah Yoma 8:9 אמר רבי עקיבא both exegesis ritual purity
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning ritual purity.

האומר, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו (ויקרא טז), עברות שבין אדם למקום, י …
האומר, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו (ויקרא טז), עברות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבא, אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו), וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ואומר (ירמיה יז), מקוה ישראל יי, מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:

Mishnah Sukkah (2)

Mishnah Sukkah 3:4 רבי עקיבא אומר aggada other festival law
Rabbi Akiva offers a teaching about festival law.

רבי ישמעאל אומר, שלשה הדסים ושתי ערבות, לולב אחד ואתרוג אחד, אפלו שנים קטומים ואחד אינו קטום. רבי טרפון אומר, אפלו שלשתן קטומים. רבי עקיבא אומר, כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת:
Mishnah Sukkah 3:9 אמר רבי עקיבא halacha ruling festival law
Rabbi Akiva gives a ruling concerning festival law.

והיכן היו מנענעין, בהודו לה' תחלה וסוף, ובאנא ה' הושיעה נא, דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, אף באנא ה' הצליחה נא. אמר רבי עקיבא, צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע, שכל העם היו מנענעים את לולביהן, והן לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא. מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב לטל, לכשיכנס לביתו יטל על שלחנו. לא נ …
והיכן היו מנענעין, בהודו לה' תחלה וסוף, ובאנא ה' הושיעה נא, דברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, אף באנא ה' הצליחה נא. אמר רבי עקיבא, צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע, שכל העם היו מנענעים את לולביהן, והן לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא. מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב לטל, לכשיכנס לביתו יטל על שלחנו. לא נטל שחרית, יטל בין הערבים, שכל היום כשר ללולב:

Mishnah Beitzah (1)

Mishnah Beitzah 3:3 רבי עקיבא אומר aggada other death
Rabbi Akiva offers a teaching about death.

בהמה מסכנת לא ישחט, אלא אם כן יש שהות ביום לאכל ממנה כזית צלי. רבי עקיבא אומר, אפלו כזית חי מבית טביחתה. שחטה בשדה, לא יביאנה במוט ובמוטה. אבל מביא בידו אברים אברים:

Mishnah Ta'anit (3)

Mishnah Ta'anit 3:3 רבי עקיבא אומר aggada exegesis divine justice
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning divine justice.

וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים, דכתיב (עמוס ד) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, חלקה אחת תמטר וגו', אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה, מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות:
Mishnah Ta'anit 3:4 רבי עקיבא אומר aggada other death
Rabbi Akiva offers a teaching about death.

וכן עיר שיש בה דבר או מפלת, אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות. איזהו דבר, עיר המוציאה חמש מאות רגלי, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה, הרי זה דבר. פחות מכאן, אין זה דבר:
Mishnah Ta'anit 4:4 דברי רבי עקיבא aggada dialogue sacrifices
Rabbi Akiva responds in a dialogue about sacrifices.

כל יום שיש בו הלל, אין בו מעמד בשחרית. קרבן מוסף, אין בו בנעילה. קרבן עצים, אין בו במנחה, דברי רבי עקיבא. אמר לו בן עזאי, כך היה רבי יהושע שונה, קרבן מוסף, אין בו במנחה. קרבן עצים, אין בו בנעילה. חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי:

Mishnah Yevamot (7)

Mishnah Yevamot 4:12 דברי רבי עקיבא aggada dispute marriage law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about marriage law.

המחזיר גרושתו, והנושא חלוצתו, והנושא קרובת חלוצתו, יוציא, והולד ממזר, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, אין הולד ממזר. ומודים בנושא קרובת גרושתו, שהולד ממזר:
Mishnah Yevamot 4:13 דברי רבי עקיבא halacha dispute civil law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about civil law.

איזהו ממזר, כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר, כל שחיבין עליו כרת בידי שמים. והלכה כדבריו. רבי יהושע אומר, כל שחיבים עליו מיתת בית דין. אמר רבי שמעון בן עזאי, מצאתי מגלת יחסין בירושלים וכתוב בה, איש פלוני ממזר מאשת איש, לקים דברי רבי יהושע. אשתו שמתה, מתר באחותה. גרשה ומתה, מ …
איזהו ממזר, כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר, כל שחיבין עליו כרת בידי שמים. והלכה כדבריו. רבי יהושע אומר, כל שחיבים עליו מיתת בית דין. אמר רבי שמעון בן עזאי, מצאתי מגלת יחסין בירושלים וכתוב בה, איש פלוני ממזר מאשת איש, לקים דברי רבי יהושע. אשתו שמתה, מתר באחותה. גרשה ומתה, מתר באחותה. נשאת לאחר ומתה, מתר באחותה. יבמתו שמתה, מתר באחותה. חלץ לה ומתה, מתר באחותה:
Mishnah Yevamot 8:4 אמר רבי עקיבא halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

אמר רבי יהושע, שמעתי שהסריס חולץ, וחולצין לאשתו, והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו, ואין לי לפרש. אמר רבי עקיבא, אני אפרש. סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו, מפני שהיתה לו שעת הכשר. סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו, מפני שלא היתה לו שעת הכשר. רבי אלעזר אומר, לא כי, אלא סריס חמה חולץ, וחולצין לאשתו, מפני שי …
אמר רבי יהושע, שמעתי שהסריס חולץ, וחולצין לאשתו, והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו, ואין לי לפרש. אמר רבי עקיבא, אני אפרש. סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו, מפני שהיתה לו שעת הכשר. סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו, מפני שלא היתה לו שעת הכשר. רבי אלעזר אומר, לא כי, אלא סריס חמה חולץ, וחולצין לאשתו, מפני שיש לו רפואה. סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו, מפני שאין לו רפואה. העיד רבי יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם, ויבמו את אשתו, לקים דברי רבי עקיבא:
Mishnah Yevamot 12:3 רבי עקיבא אומר halacha dialogue dietary law
Rabbi Akiva responds in a dialogue about dietary law.

חלצה ורקקה, אבל לא קראה, חליצתה כשרה. קראה ורקקה, אבל לא חלצה, חליצתה פסולה. חלצה וקראה, אבל לא רקקה, רבי אליעזר אומר, חליצתה פסולה. רבי עקיבא אומר, חליצתה כשרה. אמר רבי אליעזר, ככה יעשה (דברים כה), כל דבר שהוא מעשה, מעכב. אמר לו רבי עקיבא, משם ראיה, ככה יעשה לאיש, כל דבר שהוא מעשה באיש:
Mishnah Yevamot 15:6 רבי עקיבא אומר halacha ruling tithes
Rabbi Akiva gives a ruling concerning tithes.

האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, ובאה ואמרה מת בעלי, תנשא ותטל כתבתה, וצרתה אסורה. היתה בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עברה, עד שתהא אסורה לנשא, ואסורה מלאכל בתרומה:
Mishnah Yevamot 15:7 רבי עקיבא אומר halacha dispute tithes
Rabbi Akiva states a position in a dispute about tithes.

אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי, תנשא ותטל כתבתה, וחמותה אסורה. היתה בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עברה, עד שתהא אסורה לנשא, ואסורה לאכל בתרומה. קדש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קדש, כל אחת אומרת אותי קדש, נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתבה ביניהן ומס …
אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי, תנשא ותטל כתבתה, וחמותה אסורה. היתה בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר, אין זו דרך מוציאתה מידי עברה, עד שתהא אסורה לנשא, ואסורה לאכל בתרומה. קדש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קדש, כל אחת אומרת אותי קדש, נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתבה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר, אין זו דרך מוציאתו מידי עברה, עד שיתן גט וכתבה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל, כל אחד אומר אותי גזל, מניח גזלה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר, אין זו דרך מוציאתו מידי עברה, עד שישלם גזלה לכל אחד ואחד:
Mishnah Yevamot 16:7 אמר רבי עקיבא aggada dialogue tithes
Rabbi Akiva responds in a dialogue about tithes.

אמר רבי עקיבא, כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאתי נחמיה איש בית דלי, אמר לי, שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד, אלא רבי יהודה בן בבא. ונומתי לו, כן הדברים. אמר לי, אמר להם משמי, אתם יודעים שהמדינה משבשת בגיסות, מקבלני מרבן גמליאל הזקן, שמשיאין את האשה על פי עד אחד. וכשבאתי והרציתי הדבר …
אמר רבי עקיבא, כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאתי נחמיה איש בית דלי, אמר לי, שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד, אלא רבי יהודה בן בבא. ונומתי לו, כן הדברים. אמר לי, אמר להם משמי, אתם יודעים שהמדינה משבשת בגיסות, מקבלני מרבן גמליאל הזקן, שמשיאין את האשה על פי עד אחד. וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל, שמח לדברי, ואמר, מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא. מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל, שנהרגו הרוגים בתל ארזא, והשיא רבן גמליאל הזקן נשותיהם על פי עד אחד, והחזקו להיות משיאין על פי עד אחד. והחזקו להיות משיאין עד מפי עד, מפי עבד, מפי אשה, מפי שפחה. רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים, אין משיאין את האשה על פי עד אחד. רבי עקיבא אומר, לא על פי אשה, ולא על פי עבד ולא על פי שפחה, ולא על פי קרובים. אמרו לו, מעשה בבני לוי שהלכו לצער עיר התמרים, וחלה אחד מהם בדרך, והביאוהו בפנדק, ובחזרתם אמרו לפנדקית איה חברנו, אמרה להם מת וקברתיו, והשיאו את אשתו. אמרו לו, ולא תהא כהנת כפנדקית. אמר להם, לכשתהא פנדקית נאמנת. הפנדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו:

Mishnah Ketubot (4)

Mishnah Ketubot 3:3 רבי עקיבא אומר aggada other rabbinic teaching
Rabbi Akiva offers a teaching about the matter under discussion.

נערה שנתארסה ונתגרשה, רבי יוסי הגלילי אומר, אין לה קנס. רבי עקיבא אומר, יש לה קנס, וקנסה לעצמה:
Mishnah Ketubot 5:2 רבי עקיבא אומר aggada other tithes
Rabbi Akiva offers a teaching about tithes.

נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה. וכשם שנותנין לאשה, כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו. ולאלמנה שלשים יום. הגיע זמן ולא נשאו, אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. רבי טרפון אומר, נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבא אומר, מחצה חלין ומחצה תרומה:
Mishnah Ketubot 9:2 רבי עקיבא אומר aggada other marriage law
Rabbi Akiva offers a teaching about marriage law.

מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים, רבי טרפון אומר, ינתנו לכושל שבהן. רבי עקיבא אומר, אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכלן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה:
Mishnah Ketubot 9:3 רבי עקיבא אומר halacha dispute marriage law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about marriage law.

הניח פרות תלושין מן הקרקע, כל הקודם זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתבתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר, רבי טרפון אומר, ינתנו לכושל שבהן. רבי עקיבא אומר, אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשים, שכלם צריכין שבועה ואין היורשים צריכין שבועה:

Mishnah Nedarim (2)

Mishnah Nedarim 10:6 רבי עקיבא אומר aggada dialogue marriage law
Rabbi Akiva responds in a dialogue about marriage law.

שומרת יבם, בין ליבם אחד בין לשני יבמין, רבי אליעזר אומר, יפר. רבי יהושע אומר, לאחד אבל לא לשנים. רבי עקיבא אומר, לא לאחד ולא לשנים. אמר רבי אליעזר, מה אם אשה, שקנה הוא לעצמו, הרי הוא מפר נדריה, אשה שהקנו לו מן השמים, אינו דין שיפר נדריה. אמר לו רבי עקיבא, לא, אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים …
שומרת יבם, בין ליבם אחד בין לשני יבמין, רבי אליעזר אומר, יפר. רבי יהושע אומר, לאחד אבל לא לשנים. רבי עקיבא אומר, לא לאחד ולא לשנים. אמר רבי אליעזר, מה אם אשה, שקנה הוא לעצמו, הרי הוא מפר נדריה, אשה שהקנו לו מן השמים, אינו דין שיפר נדריה. אמר לו רבי עקיבא, לא, אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו, שאין לאחרים בה רשות, תאמר באשה שהקנו לו מן השמים, שיש לאחרים בה רשות. אמר לו רבי יהושע, עקיבא, דבריך בשני יבמין. מה אתה משיב על יבם אחד. אמר לו, אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה:
Mishnah Nedarim 11:4 רבי עקיבא אומר halacha dispute rabbinic teaching
Rabbi Akiva states a position in a dispute about the matter under discussion.

קונם שאיני עושה על פי אבא, ועל פי אביך, ועל פי אחי, ועל פי אחיך, אינו יכול להפר. שאיני עושה על פיך, אינו צריך להפר. רבי עקיבא אומר, יפר, שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו. רבי יוחנן בן נורי אומר, יפר, שמא יגרשנה ותהי אסורה עליו:

Mishnah Nazir (4)

Mishnah Nazir 4:5 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

נזרק עליה אחד מן הדמים, אינו יכול להפר. רבי עקיבא אומר, אפלו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות, אינו יכול להפר. במה דברים אמורים, בתגלחת הטהרה. אבל בתגלחת הטמאה, יפר, שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מנולת. רבי אומר, אף בתגלחת הטהרה יפר, שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מגלחת:
Mishnah Nazir 6:1 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

שלשה מינין אסורין בנזיר, הטמאה והתגלחת והיוצא מן הגפן. וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה. ואינו חיב עד שיאכל מן הענבים כזית. משנה ראשונה, עד שישתה רביעית יין. רבי עקיבא אומר, אפלו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית, חיב:
Mishnah Nazir 6:6 דברי רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

תגלחת הטמאה כיצד, היה מזה בשלישי ובשביעי, ומגלח בשביעי, ומביא קרבנותיו בשמיני. ואם גלח בשמיני, מביא קרבנותיו בו ביום, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי טרפון, מה בין זה למצרע. אמר לו, זה טהרתו תלויה בימיו, ומצרע טהרתו תלויה בתגלחתו, ואינו מביא קרבן אלא אם כן היה מערב שמש:
Mishnah Nazir 7:4 אמר רבי עקיבא halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

אמר רבי אליעזר משום רבי יהושע, כל טמאה מן המת שהנזיר מגלח עליה, חיבין עליה על ביאת מקדש. וכל טמאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה, אין חיבין עליה על ביאת מקדש. אמר רבי מאיר, לא תהא זו קלה מן השרץ. אמר רבי עקיבא, דנתי לפני רבי אליעזר, מה אם עצם כשערה שאינו מטמא אדם באהל, הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו. רביע …
אמר רבי אליעזר משום רבי יהושע, כל טמאה מן המת שהנזיר מגלח עליה, חיבין עליה על ביאת מקדש. וכל טמאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה, אין חיבין עליה על ביאת מקדש. אמר רבי מאיר, לא תהא זו קלה מן השרץ. אמר רבי עקיבא, דנתי לפני רבי אליעזר, מה אם עצם כשערה שאינו מטמא אדם באהל, הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו. רביעית דם שהוא מטמא אדם באהל, אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה. אמר לי, מה זה עקיבא, אין דנין כאן מקל וחמר. וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי יהושע, אמר לי, יפה אמרת, אלא כן אמרו הלכה:

Mishnah Sotah (7)

Mishnah Sotah 5:1 דברי רבי עקיבא halacha exegesis ritual purity
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning ritual purity.

כשם שהמים בודקין אותה, כך המים בודקין אותו, שנאמר (במדבר ה) ובאו, ובאו. כשם שאסורה לבעל, כך אסורה לבועל, שנאמר (שם) נטמאה, ונטמאה, דברי רבי עקיבא. אמר רבי יהושע, כך היה דורש זכריה בן הקצב. רבי אומר, שני פעמים האמורים בפרשה אם נטמאה נטמאה, אחד לבעל ואחד לבועל:
Mishnah Sotah 5:2 דרש רבי עקיבא both exegesis ritual purity
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning ritual purity.

בו ביום דרש רבי עקיבא, (ויקרא יא) וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא, אינו אומר טמא אלא יטמא, לטמא אחרים, למד על ככר שני שמטמא את השלישי. אמר רבי יהושע, מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית אומר, עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי, שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא. והלא עקיבא תלמידך מב …
בו ביום דרש רבי עקיבא, (ויקרא יא) וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא, אינו אומר טמא אלא יטמא, לטמא אחרים, למד על ככר שני שמטמא את השלישי. אמר רבי יהושע, מי יגלה עפר מעיניך, רבן יוחנן בן זכאי, שהיית אומר, עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי, שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא. והלא עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא, שנאמר, כל אשר בתוכו יטמא:
Mishnah Sotah 5:3 דרש רבי עקיבא aggada other sabbath law
Rabbi Akiva offers a teaching about sabbath law.

בו ביום דרש רבי עקיבא (במדבר לה) ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו', ומקרא אחר אומר (שם) מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. אי אפשר לומר אלף אמה, שכבר נאמר אלפים אמה, ואי אפשר לומר אלפים אמה, שכבר נאמר אלף אמה. הא כיצד, אלף אמה מגרש, ואלפים אמה תחום שבת. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, א …
בו ביום דרש רבי עקיבא (במדבר לה) ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו', ומקרא אחר אומר (שם) מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. אי אפשר לומר אלף אמה, שכבר נאמר אלפים אמה, ואי אפשר לומר אלפים אמה, שכבר נאמר אלף אמה. הא כיצד, אלף אמה מגרש, ואלפים אמה תחום שבת. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר, אלף אמה מגרש, ואלפים אמה שדות וכרמים:
Mishnah Sotah 5:4 דרש רבי עקיבא aggada other rabbinic teaching
Rabbi Akiva offers a teaching about the matter under discussion.

בו ביום דרש רבי עקיבא (שמות טו), אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, שאין תלמוד לומר לאמר, ומה תלמוד לומר לאמר, מלמד שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר, כקורין את ההלל, לכך נאמר לאמר. רבי נחמיה אומר, כקורין את שמע ולא כקורין את ההלל:
Mishnah Sotah 8:5 רבי עקיבא אומר halacha dispute marriage law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about marriage law.

(שם כ) ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו. רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב, כמשמעו, שאינו יכול לעמד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר, הירא ורך הלבב זהו המתירא מן העברות שבידו, לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזר בגללן. רבי יוסי אומר, אלמנה לכהן גדול …
(שם כ) ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו. רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב, כמשמעו, שאינו יכול לעמד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר, הירא ורך הלבב זהו המתירא מן העברות שבידו, לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזר בגללן. רבי יוסי אומר, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, הרי הוא הירא ורך הלבב:
Mishnah Sotah 9:3 רבי עקיבא אומר aggada other rabbinic teaching
Rabbi Akiva offers a teaching about the matter under discussion.

נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר, מוליכין הראש אצל הגוף, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר, הגוף אצל הראש:
Mishnah Sotah 9:4 רבי עקיבא אומר aggada other civil law
Rabbi Akiva offers a teaching about civil law.

מאין היו מודדין. רבי אליעזר אומר, מטבורו. רבי עקיבא אומר, מחטמו. רבי אליעזר בן יעקב אומר, ממקום שנעשה חלל, מצוארו:

Mishnah Gittin (2)

Mishnah Gittin 8:10 רבי עקיבא אומר aggada other marriage law
Rabbi Akiva offers a teaching about marriage law.

גט קרח, הכל משלימין עליו, דברי בן ננס. רבי עקיבא אומר, אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר. ואיזהו גט קרח. כל שקשריו מרבין מעדיו:
Mishnah Gittin 9:10 רבי עקיבא אומר aggada exegesis dietary law
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning dietary law.

בית שמאי אומרים, לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר (דברים כד), כי מצא בה ערות דבר. ובית הלל אומרים, אפלו הקדיחה תבשילו, שנאמר (שם), כי מצא בה ערות דבר. רבי עקיבא אומר, אפלו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר (שם), והיה אם לא תמצא חן בעיניו:

Mishnah Bava Kamma (3)

Mishnah Bava Kamma 3:8 רבי עקיבא אומר halacha ruling marriage law
Rabbi Akiva gives a ruling concerning marriage law.

שני שורים תמים שחבלו זה את זה, משלמים במותר חצי נזק. שניהם מועדים, משלמים במותר נזק שלם. אחד תם ואחד מועד, מועד בתם משלם במותר נזק שלם, תם במועד משלם במותר חצי נזק. וכן שני אנשים שחבלו זה בזה, משלמים במותר נזק שלם. אדם במועד ומועד באדם, משלם במותר נזק שלם. אדם בתם ותם באדם, אדם בתם משלם במותר נזק של …
שני שורים תמים שחבלו זה את זה, משלמים במותר חצי נזק. שניהם מועדים, משלמים במותר נזק שלם. אחד תם ואחד מועד, מועד בתם משלם במותר נזק שלם, תם במועד משלם במותר חצי נזק. וכן שני אנשים שחבלו זה בזה, משלמים במותר נזק שלם. אדם במועד ומועד באדם, משלם במותר נזק שלם. אדם בתם ותם באדם, אדם בתם משלם במותר נזק שלם, תם באדם משלם במותר חצי נזק. רבי עקיבא אומר, אף תם שחבל באדם, משלם במותר נזק שלם:
Mishnah Bava Kamma 6:4 רבי עקיבא אומר halacha exegesis civil law
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning civil law.

השולח את הבערה ביד חרש, שוטה וקטן, פטור בדיני אדם וחיב בדיני שמים. שלח ביד פקח, הפקח חיב. אחד הביא את האור, ואחד הביא את העצים, המביא את העצים חיב. אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור, המביא את האור חיב. בא אחר ולבה, המלבה חיב. לבתה הרוח, כלן פטורין. השולח את הבערה ואכלה עצים, או אבנים, או עפר, חיב …
השולח את הבערה ביד חרש, שוטה וקטן, פטור בדיני אדם וחיב בדיני שמים. שלח ביד פקח, הפקח חיב. אחד הביא את האור, ואחד הביא את העצים, המביא את העצים חיב. אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור, המביא את האור חיב. בא אחר ולבה, המלבה חיב. לבתה הרוח, כלן פטורין. השולח את הבערה ואכלה עצים, או אבנים, או עפר, חיב, שנאמר (שמות כב) כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה, שלם ישלם המבעיר את הבערה. עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות, או דרך הרבים, או נהר, פטור. המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבר הדלקה. רבי אלעזר בן עזריה אומר, רואין אותו כאלו הוא באמצע בית כור. רבי אליעזר אומר, שש עשרה אמות, כדרך רשות הרבים. רבי עקיבא אומר, חמשים אמה. רבי שמעון אומר, שלם ישלם המבעיר את הבערה (שמות כב), הכל לפי הדלקה:
Mishnah Bava Kamma 8:6 אמר רבי עקיבא halacha dialogue marriage law
Rabbi Akiva responds in a dialogue about marriage law.

התוקע לחברו, נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי, מנה. סטרו, נותן לו מאתים זוז. לאחר ידו, נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באזנו, תלש בשערו, רקק והגיע בו רקו, העביר טליתו ממנו, פרע ראש האשה בשוק, נותן ארבע מאות זוז. זה הכלל הכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבא, אפילו עניים שבישראל, רואין אותם כאלו הם …
התוקע לחברו, נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי, מנה. סטרו, נותן לו מאתים זוז. לאחר ידו, נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באזנו, תלש בשערו, רקק והגיע בו רקו, העביר טליתו ממנו, פרע ראש האשה בשוק, נותן ארבע מאות זוז. זה הכלל הכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבא, אפילו עניים שבישראל, רואין אותם כאלו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם, יצחק ויעקב. ומעשה באחד שפרע ראש האשה בשוק, באת לפני רבי עקיבא, וחיבו לתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו רבי, תן לי זמן. ונתן לו זמן. שמרה עומדת על פתח חצרה ושבר את הכד בפניה, ובו כאסר שמן. גלתה את ראשה, והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה. העמיד עליה עדים, ובא לפני רבי עקיבא. אמר לו, רבי, לזו אני נותן ארבע מאות זוז. אמר לו, לא אמרת כלום. החובל בעצמו, אף על פי שאינו רשאי, פטור. אחרים שחבלו בו, חיבין. והקוצץ נטיעותיו, אף על פי שאינו רשאי, פטור. אחרים שקצצו את נטיעותיו, חיבים:

Mishnah Bava Metzia (2)

Mishnah Bava Metzia 2:7 רבי עקיבא אומר aggada exegesis sabbath law
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning sabbath law.

אמר את האבדה ולא אמר סימניה, לא יתן לו. והרמאי, אף על פי שאמר סימניה, לא יתן לו, שנאמר (דברים כב) עד דרש אחיך אתו, עד שתדרש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי. כל דבר שעושה ואוכל, יעשה ויאכל. ודבר שאין עושה ואוכל, ימכר, שנאמר (שם) והשבתו לו, ראה היאך תשיבנו לו. מה יהא בדמים. רבי טרפון אומר, ישתמש בהן, …
אמר את האבדה ולא אמר סימניה, לא יתן לו. והרמאי, אף על פי שאמר סימניה, לא יתן לו, שנאמר (דברים כב) עד דרש אחיך אתו, עד שתדרש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי. כל דבר שעושה ואוכל, יעשה ויאכל. ודבר שאין עושה ואוכל, ימכר, שנאמר (שם) והשבתו לו, ראה היאך תשיבנו לו. מה יהא בדמים. רבי טרפון אומר, ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו חיב באחריותן. רבי עקיבא אומר, לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו אינו חיב באחריותן:
Mishnah Bava Metzia 3:12 רבי עקיבא אומר aggada exegesis scripture
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning scripture.

השולח יד בפקדון, בית שמאי אומרים, ילקה בחסר וביתר. ובית הלל אומרים, כשעת הוצאה. רבי עקיבא אומר, כשעת התביעה. החושב לשלח יד בפקדון, בית שמאי אומרים, חיב. ובית הלל אומרים, אינו חיב עד שישלח בו יד, שנאמר (שמות כב) אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. כיצד. הטה את החבית ונטל הימנה רביעית, ונשברה, אינו משלם אלא רב …
השולח יד בפקדון, בית שמאי אומרים, ילקה בחסר וביתר. ובית הלל אומרים, כשעת הוצאה. רבי עקיבא אומר, כשעת התביעה. החושב לשלח יד בפקדון, בית שמאי אומרים, חיב. ובית הלל אומרים, אינו חיב עד שישלח בו יד, שנאמר (שמות כב) אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. כיצד. הטה את החבית ונטל הימנה רביעית, ונשברה, אינו משלם אלא רביעית. הגביהה ונטל הימנה רביעית, ונשברה, משלם דמי כלה:

Mishnah Bava Batra (7)

Mishnah Bava Batra 1:6 רבי עקיבא אומר aggada other vows
Rabbi Akiva offers a teaching about vows.

אין חולקין את החצר, עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. ולא את השדה, עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה. רבי יהודה אומר, עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה, עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבא אומר, בית רבע. ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא …
אין חולקין את החצר, עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. ולא את השדה, עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה. רבי יהודה אומר, עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה, עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבא אומר, בית רבע. ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא את הטלית, ולא את המרחץ, ולא את בית הבד, עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. זה הכלל, כל שיחלק ושמו עליו, חולקין. ואם לאו, אין חולקין. אימתי, בזמן שאין שניהם רוצים. אבל בזמן ששניהם רוצים, אפלו בפחות מכאן, יחלקו. וכתבי הקדש, אף על פי ששניהם רוצים, לא יחלקו:
Mishnah Bava Batra 2:9 רבי עקיבא אומר aggada other death
Rabbi Akiva offers a teaching about death.

מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הברסקי מן העיר חמשים אמה. אין עושין ברסקי אלא למזרח העיר. רבי עקיבא אומר, לכל רוח הוא עושה, חוץ ממערבה, ומרחיק חמשים אמה:
Mishnah Bava Batra 3:1 רבי עקיבא אומר aggada other civil law
Rabbi Akiva offers a teaching about civil law.

חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות והשובכות והמרחצאות ובית הבדין ובית השלחין והעבדים וכל שהוא עושה פרות תדיר, חזקתן שלש שנים מיום ליום. שדה הבעל, חזקתה שלש שנים, ואינה מיום ליום, רבי ישמעאל אומר, שלשה חדשים בראשונה ושלשה באחרונה ושנים עשר חדש באמצע, הרי שמנה עשר חדש. רבי עקיבא אומר, חדש בראשונה וחדש …
חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות והשובכות והמרחצאות ובית הבדין ובית השלחין והעבדים וכל שהוא עושה פרות תדיר, חזקתן שלש שנים מיום ליום. שדה הבעל, חזקתה שלש שנים, ואינה מיום ליום, רבי ישמעאל אומר, שלשה חדשים בראשונה ושלשה באחרונה ושנים עשר חדש באמצע, הרי שמנה עשר חדש. רבי עקיבא אומר, חדש בראשונה וחדש באחרונה ושנים עשר חדש באמצע, הרי ארבעה עשר חדש. אמר רבי ישמעאל, במה דברים אמורים, בשדה לבן. אבל בשדה אילן, כנס את תבואתו, מסק את זיתיו, כנס את קיצו, הרי אלו שלש שנים:
Mishnah Bava Batra 4:2 דברי רבי עקיבא aggada dialogue civil law
Rabbi Akiva responds in a dialogue about civil law.

לא את הבור, ולא את הדות, אף על פי שכתב לו עמקא ורומא. וצריך לקח לו דרך, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, אינו צריך לקח לו דרך. ומודה רבי עקיבא, בזמן שאמר לו חוץ מאלו, שאינו צריך לקח לו דרך. מכרן לאחר, רבי עקיבא אומר, אינו צריך לקח לו דרך. וחכמים אומרים, צריך לקח לו דרך:
Mishnah Bava Batra 4:9 דברי רבי עקיבא aggada dialogue prayer
Rabbi Akiva responds in a dialogue about prayer.

אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה, ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו, ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע. בזמן שאמר לו, היא וכל מה שבתוכה, הרי כלן מכורין. בין כך ובין כך, לא מכר לא את מחצת הקנים שהיא בית רבע, ולא את השומרה שהיא עשויה בטיט, ולא את החרוב המרכב, ולא את סדן השקמה, ולא את הבור, ולא את הגת, …
אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה, ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו, ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע. בזמן שאמר לו, היא וכל מה שבתוכה, הרי כלן מכורין. בין כך ובין כך, לא מכר לא את מחצת הקנים שהיא בית רבע, ולא את השומרה שהיא עשויה בטיט, ולא את החרוב המרכב, ולא את סדן השקמה, ולא את הבור, ולא את הגת, ולא את השובך, בין חרבין בין ישובין. וצריך לקח לו דרך, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, אינו צריך. ומודה רבי עקיבא, בזמן שאמר לו חוץ מאלו, שאינו צריך לקח לו דרך. מכרן לאחר, רבי עקיבא אומר, אינו צריך לקח לו דרך. וחכמים אומרים, צריך לקח לו דרך. במה דברים אמורים, במוכר. אבל בנותן מתנה, נותן את כלם. האחין שחלקו, זכו בשדה, זכו בכלם. המחזיק בנכסי הגר, החזיק בשדה, החזיק בכלם. המקדיש את השדה, הקדיש את כלם. רבי שמעון אומר, המקדיש את השדה, לא הקדיש אלא את החרוב המרכב ואת סדן השקמה:
Mishnah Bava Batra 6:4 דברי רבי עקיבא aggada other dietary law
Rabbi Akiva offers a teaching about dietary law.

המוכר מקום לחברו לבנות לו בית, וכן המקבל מחברו לבנות לו בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו, בונה ארבע אמות על שש, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, רפת בקר הוא זה. הרוצה לעשות רפת בקר, בונה ארבע אמות על שש. בית קטן, שש על שמנה. גדול, שמנה על עשר. טרקלין, עשר על עשר. רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו. ראיה לדבר, …
המוכר מקום לחברו לבנות לו בית, וכן המקבל מחברו לבנות לו בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו, בונה ארבע אמות על שש, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, רפת בקר הוא זה. הרוצה לעשות רפת בקר, בונה ארבע אמות על שש. בית קטן, שש על שמנה. גדול, שמנה על עשר. טרקלין, עשר על עשר. רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו. ראיה לדבר, היכל. רבן שמעון בן גמליאל אומר, הכל כבנין היכל:
Mishnah Bava Batra 9:10 אמר רבי עקיבא aggada dialogue rabbinic teaching
Rabbi Akiva responds in a dialogue about the matter under discussion.

נפל הבית עליו ועל אמו, אלו ואלו מודים שיחלקו. אמר רבי עקיבא, מודה אני בזה שהנכסים בחזקתן. אמר לו בן עזאי, על החלוקין אנו מצטערין, אלא שבאת לחלק עלינו את השוין:

Mishnah Sanhedrin (6)

Mishnah Sanhedrin 1:4 רבי עקיבא אומר aggada exegesis marriage law
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning marriage law.

דיני נפשות, בעשרים ושלשה. הרובע והנרבע, בעשרים ושלשה, שנאמר (ויקרא כ) והרגת את האשה ואת הבהמה, ואומר (שם) ואת הבהמה תהרגו. שור הנסקל, בעשרים ושלשה, שנאמר (שמות כא) השור יסקל וגם בעליו יומת, כמיתת בעלים כך מיתת השור. הזאב והארי, הדב והנמר והברדלס והנחש, מיתתן בעשרים ושלשה. רבי אליעזר אומר, כל הקודם ל …
דיני נפשות, בעשרים ושלשה. הרובע והנרבע, בעשרים ושלשה, שנאמר (ויקרא כ) והרגת את האשה ואת הבהמה, ואומר (שם) ואת הבהמה תהרגו. שור הנסקל, בעשרים ושלשה, שנאמר (שמות כא) השור יסקל וגם בעליו יומת, כמיתת בעלים כך מיתת השור. הזאב והארי, הדב והנמר והברדלס והנחש, מיתתן בעשרים ושלשה. רבי אליעזר אומר, כל הקודם להרגן, זכה. רבי עקיבא אומר, מיתתן בעשרים ושלשה:
Mishnah Sanhedrin 9:6 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם והבועל ארמית, קנאין פוגעין בו. כהן ששמש בטמאה, אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין, אלא פרחי כהנה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפציעין את מחו בגזירין. זר ששמש במקדש, רבי עקיבא אומר, בחנק. וחכמים אומרים, בידי שמים:
Mishnah Sanhedrin 10:1 רבי עקיבא אומר aggada exegesis tithes
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning tithes.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר (ישעיה ס) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורס. רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים, והלוחש על המכה ואומר (שמות טו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים …
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר (ישעיה ס) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורס. רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים החיצונים, והלוחש על המכה ואומר (שמות טו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך. אבא שאול אומר, אף ההוגה את השם באותיותיו:
Mishnah Sanhedrin 10:3 דברי רבי עקיבא aggada dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין, שנאמר (בראשית ו) לא ידון רוחי באדם לעלם, לא דין ולא רוח. דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר (בראשית יא) ויפץ ה' אתם משם על פני כל הארץ. ויפץ ה' אתם, בעולם הזה. ומשם הפיצם ה', לעולם הבא. אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר (שם יג) ואנשי סדם רעי …
דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין, שנאמר (בראשית ו) לא ידון רוחי באדם לעלם, לא דין ולא רוח. דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר (בראשית יא) ויפץ ה' אתם משם על פני כל הארץ. ויפץ ה' אתם, בעולם הזה. ומשם הפיצם ה', לעולם הבא. אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר (שם יג) ואנשי סדם רעים וחטאים לה' מאד. רעים בעולם הזה. וחטאים, לעולם הבא. אבל עומדין בדין. רבי נחמיה אומר, אלו ואלו אין עומדין בדין, שנאמר (תהלים א) על כן לא יקמו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים. על כן לא יקמו רשעים במשפט, זה דור המבול. וחטאים בעדת צדיקים, אלו אנשי סדום. אמרו לו, אינם עומדים בעדת צדיקים אבל עומדין בעדת רשעים. מרגלים אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' (במדבר יד). וימתו, בעולם הזה. במגפה, בעולם הבא. דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין, שנאמר (שם) במדבר הזה יתמו ושם ימתו, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר, עליהם הוא אומר (תהלים נ) אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח. עדת קרח אינה עתידה לעלות, שנאמר (במדבר טז) ותכס עליהם הארץ, בעולם הזה, ויאבדו מתוך הקהל, לעולם הבא, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר, עליהם הוא אומר (שמואל א ב) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. עשרת השבטים אינן עתידין לחזר, שנאמר (דברים כט) וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה, מה היום הזה הולך ואינו חוזר, אף הם הולכים ואינם חוזרים, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר, כיום הזה, מה היום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפל להן, כך עתיד להאיר להן:
Mishnah Sanhedrin 10:6 רבי עקיבא אומר aggada maxim sacrifices
Rabbi Akiva teaches a maxim about sacrifices.

ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה וגו' (דברים יג). אם אין לה רחוב, עושין לה רחוב. היה רחובה חוצה לה, כונסין אותו לתוכה. ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלהיך (שם). שללה, ולא שלל שמים. מכאן אמרו, ההקדשות שבה יפדו, ותרומות ירקבו, מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו. כליל לה' אלהיך, אמר רבי שמעון, אמר הקדוש בר …
ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה וגו' (דברים יג). אם אין לה רחוב, עושין לה רחוב. היה רחובה חוצה לה, כונסין אותו לתוכה. ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלהיך (שם). שללה, ולא שלל שמים. מכאן אמרו, ההקדשות שבה יפדו, ותרומות ירקבו, מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו. כליל לה' אלהיך, אמר רבי שמעון, אמר הקדוש ברוך הוא, אם אתם עושים דין בעיר הנדחת, מעלה אני עליכם כאלו אתם מעלין עולה כליל לפני. והיתה תל עולם לא תבנה עוד (דברים יג), לא תעשה אפלו גנות ופרדסים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר, לא תבנה עוד, לכמו שהיתה אינה נבנית, אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (שם), שכל זמן שהרשעים בעולם, חרון אף בעולם. אבדו רשעים מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם:
Mishnah Sanhedrin 11:4 דברי רבי עקיבא halacha exegesis civil law
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning civil law.

אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים, ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל, שנאמר (דברים יז) וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר, אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומ …
אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים, ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל, שנאמר (דברים יז) וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר, אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומות, איש פלוני בן איש פלוני נתחיב מיתה בבית דין:

Mishnah Makkot (2)

Mishnah Makkot 1:7 רבי עקיבא אומר aggada other scripture
Rabbi Akiva offers a teaching about scripture.

על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת (שם יז), אם מתקימת העדות בשנים, למה פרט הכתוב בשלשה, אלא להקיש שלשה לשנים, מה שלשה מזימין את השנים, אף השנים יזומו את השלשה. ומנין אפלו מאה, תלמוד לומר, עדים. רבי שמעון אומר, מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהם זוממין, אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין. ומ …
על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת (שם יז), אם מתקימת העדות בשנים, למה פרט הכתוב בשלשה, אלא להקיש שלשה לשנים, מה שלשה מזימין את השנים, אף השנים יזומו את השלשה. ומנין אפלו מאה, תלמוד לומר, עדים. רבי שמעון אומר, מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהם זוממין, אף שלשה אינן נהרגין עד שיהיו שלשתן זוממין. ומנין אפלו מאה, תלמוד לומר, עדים. רבי עקיבא אומר, לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו. ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עברה כעוברי עברה, על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה:
Mishnah Makkot 2:7 רבי עקיבא אומר aggada exegesis sabbath law
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning sabbath law.

נגמר דינו בלא כהן גדול, ההורג כהן גדול, וכהן גדול שהרג, אינו יוצא משם לעולם. ואינו יוצא לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות. ואפלו ישראל צריכים לו, ואפלו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה, אינו יוצא משם לעולם, שנאמר (במדבר לה) אשר נס שמה, שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו. כשם שהעיר קולטת …
נגמר דינו בלא כהן גדול, ההורג כהן גדול, וכהן גדול שהרג, אינו יוצא משם לעולם. ואינו יוצא לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות. ואפלו ישראל צריכים לו, ואפלו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה, אינו יוצא משם לעולם, שנאמר (במדבר לה) אשר נס שמה, שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו. כשם שהעיר קולטת, כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם, רבי יוסי הגלילי אומר, מצוה ביד גואל הדם, ורשות ביד כל אדם. רבי עקיבא אומר, רשות ביד גואל הדם, וכל אדם אין חיבין עליו. אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום, או עומד חוץ לתחום ונופו נוטה לתוך התחום, הכל הולך אחר הנוף. הרג באותה העיר, גולה משכונה לשכונה. ובן לוי, גולה מעיר לעיר:

Mishnah Shevuot (2)

Mishnah Shevuot 2:5 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

רבי אליעזר אומר, השרץ וגו' ונעלם ממנו (ויקרא ה), על העלם שרץ חיב, ואינו חיב על העלם מקדש. רבי עקיבא אומר, ונעלם ממנו והוא טמא (שם), על העלם טמאה חיב, ואינו חיב על העלם מקדש. רבי ישמעאל אומר, ונעלם ונעלם שתי פעמים, לחיב על העלם טמאה ועל העלם מקדש:
Mishnah Shevuot 3:1 דברי רבי עקיבא halacha dialogue sacrifices
Rabbi Akiva responds in a dialogue about sacrifices.

שבועות שתים שהן ארבע, שבועה שאכל ושלא אכל, שאכלתי ושלא אכלתי. שבועה שלא אכל ואכל כל שהוא, חיב, דברי רבי עקיבא. אמרו לו לרבי עקיבא, היכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חיב, שזה חיב. אמר להן רבי עקיבא, וכי היכן מצינו במדבר ומביא קרבן, שזה מדבר ומביא קרבן. שבועה שלא אכל ואכל ושתה, אינו חיב אלא אחת. שבועה שלא …
שבועות שתים שהן ארבע, שבועה שאכל ושלא אכל, שאכלתי ושלא אכלתי. שבועה שלא אכל ואכל כל שהוא, חיב, דברי רבי עקיבא. אמרו לו לרבי עקיבא, היכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חיב, שזה חיב. אמר להן רבי עקיבא, וכי היכן מצינו במדבר ומביא קרבן, שזה מדבר ומביא קרבן. שבועה שלא אכל ואכל ושתה, אינו חיב אלא אחת. שבועה שלא אכל ושלא אשתה ואכל ושתה, חיב שתים:

Mishnah Eduyot (5)

Mishnah Eduyot 1:8 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

כרשיני תרומה, בית שמאי אומרים, שורין ושפין בטהרה, ומאכילין בטמאה. בית הלל אומרים, שורין בטהרה, ושפין ומאכילין בטמאה. שמאי אומר, יאכלו צריד. רבי עקיבא אומר, כל מעשיהם בטמאה:
Mishnah Eduyot 1:10 רבי עקיבא אומר aggada other tithes
Rabbi Akiva offers a teaching about tithes.

הפורט סלע של מעשר שני בירושלים, בית שמאי אומרים, בכל הסלע מעות, ובית הלל אומרים, בשקל כסף ובשקל מעות. הדנים לפני חכמים אומרים, בשלשה דינרים כסף ובדינר מעות. רבי עקיבא אומר, בשלשה דינרים כסף וברביעית כסף ברביעית מעות. ורבי טרפון אומר, ארבעה אספרי כסף. שמאי אומר, יניחנה בחנות ויאכל כנגדה:
Mishnah Eduyot 2:2 אמר רבי עקיבא aggada dispute dietary law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about dietary law.

אמר רבי חנינא סגן הכהנים, מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה. אמר רבי עקיבא, מדבריו למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה, שיאותו הכהנים בעורו. וחכמים אומרים, לא ראינו אינו ראיה, אלא יוצא לבית השרפה:
Mishnah Eduyot 2:6 רבי עקיבא אומר aggada other rabbinic teaching
Rabbi Akiva offers a teaching about the matter under discussion.

שלשה דברים אמר רבי ישמעאל ולא הודה לו רבי עקיבא. השום והבסר והמלילות שרסקן מבעוד יום, שרבי ישמעאל אומר, יגמר משתחשך, ורבי עקיבא אומר, לא יגמר:
Mishnah Eduyot 2:8 אמר רבי עקיבא halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

שלשה דברים אמר רבי עקיבא, על שנים הודו לו ועל אחד לא הודו לו. על סנדל של סידים, שהוא טמא מדרס. ועל שירי תנור ארבעה, שהיו אומרים שלשה. והודו לו. ועל אחד לא הודו לו, על כסא שנטלו שנים מחפוייו זה בצד זה, שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין:

Mishnah Avodah Zarah (3)

Mishnah Avodah Zarah 2:3 דברי רבי עקיבא halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

אלו דברים של גוים אסורין ואסורן אסור הנאה. היין, והחמץ של גוים שהיה מתחלתו יין, וחרס הדריני, ועורות לבובין. רבן שמעון בן גמליאל אומר, בזמן שהקרע שלו עגול, אסור. משוך, מתר. בשר הנכנס לעבודה זרה, מתר. והיוצא, אסור, מפני שהוא כזבחי מתים, דברי רבי עקיבא. ההולכין לתרפות, אסור לשאת ולתת עמהם. והבאין, מתרי …
אלו דברים של גוים אסורין ואסורן אסור הנאה. היין, והחמץ של גוים שהיה מתחלתו יין, וחרס הדריני, ועורות לבובין. רבן שמעון בן גמליאל אומר, בזמן שהקרע שלו עגול, אסור. משוך, מתר. בשר הנכנס לעבודה זרה, מתר. והיוצא, אסור, מפני שהוא כזבחי מתים, דברי רבי עקיבא. ההולכין לתרפות, אסור לשאת ולתת עמהם. והבאין, מתרין:
Mishnah Avodah Zarah 3:5 אמר רבי עקיבא halacha exegesis dietary law
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning dietary law.

הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות, הן מתרין ומה שעליהם אסורים, שנאמר (דברים ז) לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת. רבי יוסי הגלילי אומר, (שם יב) אלהיהם על ההרים, ולא ההרים אלהיהם. אלהיהם על הגבעות, ולא הגבעות אלהיהם. ומפני מה אשרה אסורה, מפני שיש בה תפיסת יד אדם, וכל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור. אמר רבי עקי …
הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות, הן מתרין ומה שעליהם אסורים, שנאמר (דברים ז) לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת. רבי יוסי הגלילי אומר, (שם יב) אלהיהם על ההרים, ולא ההרים אלהיהם. אלהיהם על הגבעות, ולא הגבעות אלהיהם. ומפני מה אשרה אסורה, מפני שיש בה תפיסת יד אדם, וכל שיש בה תפיסת ידי אדם אסור. אמר רבי עקיבא, אני אובין ואדון לפניך. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה:
Mishnah Avodah Zarah 3:6 רבי עקיבא אומר halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה, כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה. היה שלו ושל עבודה זרה, נדון מחצה על מחצה. אבניו עציו ועפרו, מטמאין כשרץ, שנאמר (דברים ז) שקץ תשקצנו. רבי עקיבא אומר, כנדה, שנאמר (ישעיה ל) תזרם כמו דוה, צא תאמר לו, מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא:

Pirkei Avot (1)

Pirkei Avot 3:13 רבי עקיבא אומר aggada other tithes
Rabbi Akiva offers a teaching about tithes.

רבי עקיבא אומר, שחוק וקלות ראש, מרגילין לערוה. מסרת, סיג לתורה. מעשרות, סיג לעשר. נדרים, סיג לפרישות. סיג לחכמה, שתיקה:

Mishnah Horayot (2)

Mishnah Horayot 1:2 אמר רבי עקיבא halacha dialogue civil law
Rabbi Akiva responds in a dialogue about civil law.

הורו בית דין, וידעו שטעו, וחזרו בהן, בין שהביאו כפרתן ובין שלא הביאו כפרתן, והלך ועשה על פיהן, רבי שמעון פוטר, ורבי אליעזר אומר, ספק. איזהו ספק. ישב לו בתוך ביתו, חיב. הלך לו למדינת הים, פטור. אמר רבי עקיבא, מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו בן עזאי, מה שנה זה מן היושב בביתו, שהיושב בבית …
הורו בית דין, וידעו שטעו, וחזרו בהן, בין שהביאו כפרתן ובין שלא הביאו כפרתן, והלך ועשה על פיהן, רבי שמעון פוטר, ורבי אליעזר אומר, ספק. איזהו ספק. ישב לו בתוך ביתו, חיב. הלך לו למדינת הים, פטור. אמר רבי עקיבא, מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו בן עזאי, מה שנה זה מן היושב בביתו, שהיושב בביתו אפשר היה לו שישמע, וזה לא היה אפשר לו שישמע:
Mishnah Horayot 2:5 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

אין חיבין על שמיעת הקול, ועל בטוי שפתים, ועל טמאת מקדש וקדשיו. והנשיא כיוצא בהם, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר, הנשיא חיב בכלן חוץ משמיעת הקול, שהמלך לא דן ולא דנין אותו, לא מעיד ולא מעידין אותו:

Mishnah Zevachim (2)

Mishnah Zevachim 8:11 רבי עקיבא אומר halacha exegesis sacrifices
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning sacrifices.

הנתנין בפנים שנתערבו עם הנתנין בחוץ, ישפכו לאמה. נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים, כשר. בפנים וחזר ונתן בחוץ, רבי עקיבא פוסל, וחכמים מכשירים. שהיה רבי עקיבא אומר, כל הדמים שנכנסו לכפר בהיכל, פסולין. וחכמים אומרים, חטאת בלבד. רבי אליעזר אומר, אף האשם, שנאמר (ויקרא ז) כחטאת כאשם:
Mishnah Zevachim 12:4 אמר רבי עקיבא halacha dispute vows
Rabbi Akiva states a position in a dispute about vows.

כל הקדשים שארע בהם פסול קדם להפשטן, אין עורותיהם לכהנים. לאחר הפשטן, עורותיהם לכהנים. אמר רבי חנינא סגן הכהנים, מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה. אמר רבי עקיבא, מדבריו למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה, שיאותו הכהנים בעורו. וחכמים אומרים, אין לא ראינו ראיה, אלא יוצא לבית השרפה:

Mishnah Menachot (4)

Mishnah Menachot 4:3 דברי רבי עקיבא halacha ruling temple service
Rabbi Akiva gives a ruling concerning temple service.

הפר והאילים והכבשים והשעיר אינן מעכבין את הלחם, ולא הלחם מעכבן. הלחם מעכב את הכבשים, והכבשים אינן מעכבין את הלחם, דברי רבי עקיבא. אמר שמעון בן ננס, לא כי, אלא הכבשים מעכבין את הלחם, והלחם אינו מעכב את הכבשים, שכן מצינו, כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה, קרבו כבשים בלא לחם, אף כאן יקרבו כבשים בלא לחם. אמ …
הפר והאילים והכבשים והשעיר אינן מעכבין את הלחם, ולא הלחם מעכבן. הלחם מעכב את הכבשים, והכבשים אינן מעכבין את הלחם, דברי רבי עקיבא. אמר שמעון בן ננס, לא כי, אלא הכבשים מעכבין את הלחם, והלחם אינו מעכב את הכבשים, שכן מצינו, כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה, קרבו כבשים בלא לחם, אף כאן יקרבו כבשים בלא לחם. אמר רבי שמעון, הלכה כדברי בן ננס, אבל אין הטעם כדבריו, שכל האמור בחמש הפקודים, קרב במדבר. וכל האמור בתורת כהנים, לא קרב במדבר. משבאו לארץ, קרבו אלו ואלו. ומפני מה אני אומר יקרבו כבשים בלא לחם, שהכבשים מתירין את עצמן בלא לחם. לחם בלא כבשים, אין לי מי יתירנו:
Mishnah Menachot 9:5 רבי עקיבא אומר aggada other temple service
Rabbi Akiva offers a teaching about temple service.

כל המדות שהיו במקדש, היו נגדשות, חוץ משל כהן גדול, שהיה גודשה לתוכה. מדות הלח, ברוציהן קדש. ומדות היבש, ברוציהן חל. רבי עקיבא אומר, מדות הלח קדש, לפיכך ברוציהן קדש. ומדות היבש חל, לפיכך ברוציהן חל. רבי יוסי אומר, לא משום זה, אלא שהלח נעכר, והיבש אינו נעכר:
Mishnah Menachot 11:3 אמר רבי עקיבא aggada other sabbath law
Rabbi Akiva offers a teaching about sabbath law.

חבתי כהן גדול, לישתן ועריכתן ואפיתן בפנים, ודוחות את השבת. טחונן והרקדן אינן דוחות את השבת. כלל אמר רבי עקיבא, כל מלאכה שאפשר לה לעשות מערב שבת, אינה דוחה את השבת. ושאי אפשר לה לעשות מערב שבת, דוחה את השבת:
Mishnah Menachot 12:5 דברי רבי עקיבא aggada dialogue sacrifices
Rabbi Akiva responds in a dialogue about sacrifices.

מתנדבים יין, ואין מתנדבים שמן, דברי רבי עקיבא. רבי טרפון אומר, מתנדבים שמן. אמר רבי טרפון, מה מצינו ביין שבא חובה ובא נדבה, אף השמן בא חובה ובא נדבה. אמר לו רבי עקיבא, לא, אם אמרת ביין שכן הוא קרב חובתו בפני עצמו, תאמר בשמן שאינו קרב חובתו בפני עצמו. אין שנים מתנדבים עשרון אחד, אבל מתנדבים עולה ושלמ …
מתנדבים יין, ואין מתנדבים שמן, דברי רבי עקיבא. רבי טרפון אומר, מתנדבים שמן. אמר רבי טרפון, מה מצינו ביין שבא חובה ובא נדבה, אף השמן בא חובה ובא נדבה. אמר לו רבי עקיבא, לא, אם אמרת ביין שכן הוא קרב חובתו בפני עצמו, תאמר בשמן שאינו קרב חובתו בפני עצמו. אין שנים מתנדבים עשרון אחד, אבל מתנדבים עולה ושלמים. ובעוף, אפלו פרידה אחת:

Mishnah Chullin (3)

Mishnah Chullin 2:4 רבי עקיבא אומר aggada other dietary law
Rabbi Akiva offers a teaching about dietary law.

שחט את הושט ופסק את הגרגרת, או שחט את הגרגרת ופסק את הושט, או ששחט אחד מהן והמתין לה עד שמתה, או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו, רבי ישבב אומר, נבלה. רבי עקיבא אומר, טרפה. כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע, כל שנפסלה בשחיטתה, נבלה. כל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה לפסל, טרפה. והודה לו רבי עקיבא:
Mishnah Chullin 8:4 רבי עקיבא אומר halacha exegesis ritual purity
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning ritual purity.

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אסור לבשל ואסור בהנאה. בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה, בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה, מתר לבשל ומתר בהנאה. רבי עקיבא אומר, חיה ועוף אינם מן התורה, שנאמר, לא תבשל גדי בחלב אמו, שלש פעמים, פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה. רבי יוסי הגלילי אומר, נאמר (דברים יד), לא תאכלו כל נבל …
בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אסור לבשל ואסור בהנאה. בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה, בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה, מתר לבשל ומתר בהנאה. רבי עקיבא אומר, חיה ועוף אינם מן התורה, שנאמר, לא תבשל גדי בחלב אמו, שלש פעמים, פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה. רבי יוסי הגלילי אומר, נאמר (דברים יד), לא תאכלו כל נבלה, ונאמר (שם), לא תבשל גדי בחלב אמו. את שאסור משום נבלה, אסור לבשל בחלב. עוף, שאסור משום נבלה, יכול יהא אסור לבשל בחלב, תלמוד לומר בחלב אמו, יצא עוף, שאין לו חלב אם:
Mishnah Chullin 9:4 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

עור שיש עליו כזית בשר, הנוגע בציב היוצא ממנו, ובשערה שכנגדו, טמא. היו עליו כשני חצאי זיתים, מטמא במשא ולא במגע, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, לא במגע ולא במשא. ומודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן, שהוא טמא. ומפני מה רבי עקיבא מטהר בעור, מפני שהעור מבטלן:

Mishnah Bekhorot (8)

Mishnah Bekhorot 2:6 רבי עקיבא אומר aggada exegesis civil law
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning civil law.

רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהן כאחד, רבי יוסי הגלילי אומר, שניהן לכהן. שנאמר (שמות יג), הזכרים לה'. וחכמים אומרים, אי אפשר, אלא אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר, הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר, משמנים ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב. וחיב במתנות. רבי יוסי פוטר. מת אחד מהן, רבי טרפו …
רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהן כאחד, רבי יוסי הגלילי אומר, שניהן לכהן. שנאמר (שמות יג), הזכרים לה'. וחכמים אומרים, אי אפשר, אלא אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר, הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר, משמנים ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב. וחיב במתנות. רבי יוסי פוטר. מת אחד מהן, רבי טרפון אומר, יחלוקו. רבי עקיבא אומר, המוציא מחברו עליו הראיה. זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום:
Mishnah Bekhorot 2:7 רבי עקיבא אומר aggada other civil law
Rabbi Akiva offers a teaching about civil law.

שתי רחלות שלא בכרו, וילדו שני זכרים, נותן שניהם לכהן. זכר ונקבה, הזכר לכהן. שני זכרים ונקבה, אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר, הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר, משמנים ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב. וחיב במתנות. רבי יוסי פוטר. מת אחד מהן, רבי טרפון אומר, יחלוקו. רבי עקיבא אומר, המוציא מחברו עליו …
שתי רחלות שלא בכרו, וילדו שני זכרים, נותן שניהם לכהן. זכר ונקבה, הזכר לכהן. שני זכרים ונקבה, אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר, הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר, משמנים ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב. וחיב במתנות. רבי יוסי פוטר. מת אחד מהן, רבי טרפון אומר, יחלוקו. רבי עקיבא אומר, המוציא מחברו עליו הראיה. שתי נקבות וזכר, או שני זכרים ושתי נקבות, אין כאן לכהן כלום:
Mishnah Bekhorot 2:8 רבי עקיבא אומר halacha dispute civil law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about civil law.

אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים, אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר, הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר, משמנין ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב. וחיב במתנות. רבי יוסי פוטר, שהיה רבי יוסי אומר, כל שחליפיו ביד כהן, פטור מן המתנות. רבי מאיר מחיב. מת אחד מהן, רבי טרפון אומר, יחלוקו. רבי עקיבא אומר, …
אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים, אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר, הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר, משמנין ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב. וחיב במתנות. רבי יוסי פוטר, שהיה רבי יוסי אומר, כל שחליפיו ביד כהן, פטור מן המתנות. רבי מאיר מחיב. מת אחד מהן, רבי טרפון אומר, יחלוקו. רבי עקיבא אומר, המוציא מחברו עליו הראיה. זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום:
Mishnah Bekhorot 2:9 רבי עקיבא אומר aggada other dietary law
Rabbi Akiva offers a teaching about dietary law.

יוצא דפן והבא אחריו, רבי טרפון אומר, שניהם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים. רבי עקיבא אומר, שניהן אינן בכור, הראשון משום שאינו פטר רחם, והשני משום שקדמו אחר:
Mishnah Bekhorot 6:6 רבי עקיבא אומר aggada other rabbinic teaching
Rabbi Akiva offers a teaching about the matter under discussion.

אין לו ביצים, (או) אין לו אלא ביצה אחת. רבי ישמעאל אומר, אם יש לו שני כיסין, יש לו שתי ביצים. אין לו אלא כיס אחד, אין לו אלא ביצה אחת. רבי עקיבא אומר, מושיבו על עכוזו וממעך, אם יש שם ביצה, סופה לצאת. מעשה שמעך ולא יצאת, ונשחט ונמצאת דבוקה בכסלים, והתיר רבי עקיבא ואסר רבי יוחנן בן נורי:
Mishnah Bekhorot 7:5 רבי עקיבא אומר halacha dispute marriage law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about marriage law.

שפתו העליונה עודפת על התחתונה, והתחתונה עודפת על העליונה, הרי זה מום. ושנטלו שניו, פסול, מפני מראית העין. דדיו שוכבים כשל אשה, כרסו צבה, טבורו יוצא, נכפה אפלו אחת לימים, רוח קצרית באה עליו, המאשכן, ובעל גבר. אין לו ביצים, או אין לו אלא ביצה אחת, זהו מרוח אשך האמור בתורה. רבי ישמעאל אומר, כל שנמרחו א …
שפתו העליונה עודפת על התחתונה, והתחתונה עודפת על העליונה, הרי זה מום. ושנטלו שניו, פסול, מפני מראית העין. דדיו שוכבים כשל אשה, כרסו צבה, טבורו יוצא, נכפה אפלו אחת לימים, רוח קצרית באה עליו, המאשכן, ובעל גבר. אין לו ביצים, או אין לו אלא ביצה אחת, זהו מרוח אשך האמור בתורה. רבי ישמעאל אומר, כל שנמרחו אשכיו. רבי עקיבא אומר, כל שרוח באשכיו. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, כל שמראיו חשוכין:
Mishnah Bekhorot 8:6 רבי עקיבא אומר aggada other marriage law
Rabbi Akiva offers a teaching about marriage law.

אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים, וילדו שני זכרים, זה שלא בכרה אשתו, נותן חמש סלעים לכהן. זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום. מת הבן בתוך שלשים יום, אף על פי שנתן לכהן, יחזיר (לו חמש סלעים). לאחר שלשים יום, אף על פי שלא נתן, יתן. מת ביום שלשים, כיום שלפניו. רבי עקיבא אומר, אם נתן, לא יטול. ואם לא נתן, …
אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים, וילדו שני זכרים, זה שלא בכרה אשתו, נותן חמש סלעים לכהן. זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום. מת הבן בתוך שלשים יום, אף על פי שנתן לכהן, יחזיר (לו חמש סלעים). לאחר שלשים יום, אף על פי שלא נתן, יתן. מת ביום שלשים, כיום שלפניו. רבי עקיבא אומר, אם נתן, לא יטול. ואם לא נתן, לא יתן. מת האב בתוך שלשים יום, בחזקת שלא נפדה, עד שיביא ראיה שנפדה. לאחר שלשים יום, בחזקת שנפדה, עד (שיביא ראיה) שלא נפדה. הוא לפדות ובנו לפדות, הוא קודם את בנו. רבי יהודה אומר, בנו קודמו, שמצותו על אביו, ומצות בנו עליו:
Mishnah Bekhorot 9:5 דברי רבי עקיבא aggada other festival law
Rabbi Akiva offers a teaching about festival law.

שלש גרנות למעשר בהמה, בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג, דברי רבי עקיבא. בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באב. רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בניסן, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באלול. ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי, מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום ט …
שלש גרנות למעשר בהמה, בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג, דברי רבי עקיבא. בן עזאי אומר, בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באב. רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בניסן, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באלול. ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי, מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב, לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול. רבי מאיר אומר, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. בן עזאי אומר, האלוליין מתעשרין בפני עצמן:

Mishnah Keritot (7)

Mishnah Keritot 2:5 דברי רבי עקיבא aggada exegesis scripture
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning scripture.

איזו היא שפחה. כל שחציה שפחה וחציה בת חורין, שנאמר (ויקרא יט), והפדה לא נפדתה, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, זו היא שפחה ודאית. רבי אלעזר בן עזריה אומר, כל העריות מפרשות, ומה שיור, אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין:
Mishnah Keritot 3:7 אמר רבי עקיבא aggada other death
Rabbi Akiva offers a teaching about death.

אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטליס של אמאום, שהלכו לקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו, חיב אחת על כלן, או אחת על כל אחת ואחת, ואמרו לי, לא שמענו. אבל שמענו, הבא על חמש נשיו נדות בהעלם אחד, שהוא חיב על כל אחת ואחת. ורואין אנו ש …
אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באטליס של אמאום, שהלכו לקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו, חיב אחת על כלן, או אחת על כל אחת ואחת, ואמרו לי, לא שמענו. אבל שמענו, הבא על חמש נשיו נדות בהעלם אחד, שהוא חיב על כל אחת ואחת. ורואין אנו שהדברים קל וחמר:
Mishnah Keritot 3:9 אמר רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

ועוד שאלן רבי עקיבא. השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד, מהו. חיב אחת על כלם, או אחת על כל אחת ואחת. אמרו לו, לא שמענו. אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחד, שהוא חיב על כל אחד ואחד משום מעילה, ורואה אני שהדברים קל וחמר. אמר רבי שמעון, לא כך שאלן רבי עקיבא. אלא, באוכל נותר מחמשה …
ועוד שאלן רבי עקיבא. השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד, מהו. חיב אחת על כלם, או אחת על כל אחת ואחת. אמרו לו, לא שמענו. אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחד, שהוא חיב על כל אחד ואחד משום מעילה, ורואה אני שהדברים קל וחמר. אמר רבי שמעון, לא כך שאלן רבי עקיבא. אלא, באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד, מהו. חיב אחת על כלן, או אחת על כל אחת ואחת. אמרו לו, לא שמענו. אמר רבי יהושע, שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויים בהעלם אחד, שהוא חיב על כל אחת ואחת משום מעילה, ורואה אני שהדברים קל וחמר. אמר רבי עקיבא, אם הלכה, נקבל. ואם לדין, יש תשובה. אמר לו, השב. אמר לו, לא, אם אמרת במעילה שעשה בה את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהנה, צרף המעילה לזמן מרבה, תאמר בנותר, שאין בו אחד מכל אלו:
Mishnah Keritot 3:10 אמר רבי עקיבא aggada other ritual purity
Rabbi Akiva offers a teaching about ritual purity.

אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבי אליעזר, העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת, בהעלם אחד, מה הוא. חיב אחת על כלן, או אחת על כל אחת ואחת. אמר לי, חיב על כל אחת ואחת, מקל וחמר, ומה אם הנדה, שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, חיב על כל אחת ואחת, שבת, שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, אינו דין שיהא חיב ע …
אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבי אליעזר, העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת, בהעלם אחד, מה הוא. חיב אחת על כלן, או אחת על כל אחת ואחת. אמר לי, חיב על כל אחת ואחת, מקל וחמר, ומה אם הנדה, שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, חיב על כל אחת ואחת, שבת, שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה, אינו דין שיהא חיב על כל אחת ואחת. אמרתי לו, לא, אם אמרת בנדה, שיש בה שתי אזהרות, שהוא מזהר על הנדה והנדה מזהרת עליו, תאמר בשבת, שאין בה אלא אזהרה אחת. אמר לי, הבא על הקטנות יוכיח, שאין בהן אלא אזהרה אחת וחיב על כל אחת ואחת. אמרתי לו, לא, אם אמרת בבא על הקטנות, שאף על פי שאין בהן עכשיו, יש בהן לאחר זמן, תאמר בשבת, שאין בה לא עכשיו ולא לאחר זמן. אמר לי, הבא על הבהמה יוכיח. אמרתי לו, בהמה כשבת:
Mishnah Keritot 5:4 דברי רבי עקיבא halacha dispute sacrifices
Rabbi Akiva states a position in a dispute about sacrifices.

חתיכה של חלין וחתיכה של קדש, אכל אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל, פטור. רבי עקיבא מחיב באשם תלוי. אכל את השניה, מביא אשם ודאי. אכל אחד את הראשונה, ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון אומר, שניהם מביאים אשם אחד. רבי יוסי אומר, אין שנים מביאים אשם אחד:
Mishnah Keritot 5:5 דברי רבי עקיבא aggada other sacrifices
Rabbi Akiva offers a teaching about sacrifices.

חתיכה של חלין וחתיכה של חלב, אכל אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל, מביא אשם תלוי. אכל את השניה, מביא חטאת. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון אומר, שניהם מביאים חטאת אחת. רבי יוסי אומר, אין שנים מביאים חטאת אחת:
Mishnah Keritot 5:7 רבי עקיבא אומר aggada other sacrifices
Rabbi Akiva offers a teaching about sacrifices.

חתיכה של חלב וחתיכה של חלב קדש, אכל את אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל, מביא חטאת. רבי עקיבא אומר, מביא אשם תלוי. אכל את השניה, מביא שתי חטאות ואשם ודאי. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא חטאת וזה מביא חטאת. רבי עקיבא אומר, זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי. רבי שמעון אומר, זה חטאת ו …
חתיכה של חלב וחתיכה של חלב קדש, אכל את אחת מהן ואין ידוע איזו מהן אכל, מביא חטאת. רבי עקיבא אומר, מביא אשם תלוי. אכל את השניה, מביא שתי חטאות ואשם ודאי. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה, זה מביא חטאת וזה מביא חטאת. רבי עקיבא אומר, זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי. רבי שמעון אומר, זה חטאת וזה חטאת, ושניהם מביאים אשם אחד. רבי יוסי אומר, אין שנים מביאין אשם אחד:

Mishnah Meilah (4)

Mishnah Meilah 1:2 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים, רבי אליעזר אומר, מועלין בו, ואין חיבין עליו משום פגול, נותר וטמא. רבי עקיבא אומר, אין מועלין בו, אבל חיבין עליו משום פגול, נותר וטמא. אמר רבי עקיבא, והרי המפריש חטאת ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות, לא כשם שדמה פוטר את בשרה, כך ה …
בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים, רבי אליעזר אומר, מועלין בו, ואין חיבין עליו משום פגול, נותר וטמא. רבי עקיבא אומר, אין מועלין בו, אבל חיבין עליו משום פגול, נותר וטמא. אמר רבי עקיבא, והרי המפריש חטאת ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות, לא כשם שדמה פוטר את בשרה, כך הוא פוטר את בשר חברתה. ואם פטר דמה את בשר חברתה מן המעילה, דין הוא שיפטר את בשרה:
Mishnah Meilah 1:3 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

אמורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים, רבי אליעזר אומר, אין מועלין בהן, ואין חיבין עליהן משום פגול נותר וטמא. רבי עקיבא אומר, מועלין בהן, וחיבין עליהן משום פגול, נותר וטמא:
Mishnah Meilah 5:1 דברי רבי עקיבא aggada dispute sacrifices
Rabbi Akiva states a position in a dispute about sacrifices.

הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש, אף על פי שלא פגם, מעל, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, כל דבר שיש בו פגם, לא מעל עד שיפגם. וכל דבר שאין בו פגם, כיון שנהנה, מעל. כיצד. נתנה קטלא בצוארה, טבעת בידה, שתתה בכוס של זהב, כיון שנהנית, מעלה. לבש בחלוק, כסה בטלית, בקע בקרדם, לא מעל עד שיפגם. תלש מן החטאת כשהיא חיה, …
הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש, אף על פי שלא פגם, מעל, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, כל דבר שיש בו פגם, לא מעל עד שיפגם. וכל דבר שאין בו פגם, כיון שנהנה, מעל. כיצד. נתנה קטלא בצוארה, טבעת בידה, שתתה בכוס של זהב, כיון שנהנית, מעלה. לבש בחלוק, כסה בטלית, בקע בקרדם, לא מעל עד שיפגם. תלש מן החטאת כשהיא חיה, לא מעל עד שיפגם. כשהיא מתה, כיון שנהנה, מעל:
Mishnah Meilah 6:6 דברי רבי עקיבא aggada dispute vows
Rabbi Akiva states a position in a dispute about vows.

פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס, או שאמר, פרוטה בכיס זה הקדש, כיון שהוציא את הראשונה, מעל, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, עד שיוציא את כל הכיס. מודה רבי עקיבא באומר פרוטה מן הכיס זה הקדש, שהוא מוציא והולך עד שיוציא את כל הכיס:

Mishnah Kelim (8)

Mishnah Kelim 2:2 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

הדקין שבכלי חרס, וקרקרותיהן, ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין, שעורן, מכדי סיכת קטן ועד לג. מלג ועד סאה, ברביעית. מסאה ועד סאתים, בחצי לג. מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין, בלג, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אני איני נותן בהן מדה, אלא, הדקין שבכלי חרס, וקרקרותיהן, ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין, שעורן מכדי סי …
הדקין שבכלי חרס, וקרקרותיהן, ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין, שעורן, מכדי סיכת קטן ועד לג. מלג ועד סאה, ברביעית. מסאה ועד סאתים, בחצי לג. מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין, בלג, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אני איני נותן בהן מדה, אלא, הדקין שבכלי חרס, וקרקרותיהן, ודפנותיהן יושבין שלא מסמכין, שעורן מכדי סיכת קטן ועד קדרות הדקות. מהקדרות הדקות ועד חביות לודיות, ברביעית. מלודיות ועד לחמיות, בחצי לג. מלחמיות ועד חצבים גדולים, בלג. רבן יוחנן בן זכאי אומר, חצבים גדולים, שעורן בשני לגין. הפכים הגלילים והחביונות, שעור קרקרותיהן כל שהן, ואין להם דפנות:
Mishnah Kelim 2:4 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

פנס שיש בו בית קבול שמן, טמא. ושאין בו, טהור. מגופת היוצרין שהוא פותח בה, טהורה. ושהוא גומר בה, טמאה. משפך של בעלי בתים, טהור. ושל רוכלין, טמא, מפני שהוא של מדה, דברי רבי יהודה בן בתירא. רבי עקיבא אומר, מפני שהוא מטהו על צדו ומריח בו ללוקח:
Mishnah Kelim 14:1 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

כלי מתכות, כמה הוא שעורן. הדלי, כדי למלאת בו. קמקום, כדי ליחם בו. מחם, כדי לקבל סלעים. הלפס, כדי לקבל קיתונות. קיתונות, כדי לקבל פרוטות. מדות יין, ביין. ומדות שמן, בשמן. רבי אליעזר אומר, כלן בפרוטות. רבי עקיבא אומר, המחסר חטיפה, טמא. והמחסר לטישה, טהור:
Mishnah Kelim 17:5 רבי עקיבא אומר aggada other temple service
Rabbi Akiva offers a teaching about temple service.

הרמון שאמרו, לא קטן ולא גדול אלא בינוני. ולמה הזכרו רמוני בדאן, שיהו מקדשין כל שהן, דברי רבי מאיר. רבי יוחנן בן נורי אומר, לשער בהן את הכלים. רבי עקיבא אומר, לכך ולכך הזכרו, לשער בהן את הכלים, ויהיו מקדשין כל שהן. אמר רבי יוסי, לא הזכרו רמוני בדאן וחצירי גבע, אלא שיהיו מתעשרין ודאי בכל מקום:
Mishnah Kelim 17:13 דברי רבי עקיבא halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

כל שבים טהור, חוץ מכלב המים, מפני שהוא בורח ליבשה, דברי רבי עקיבא. העושה כלים מן הגדל בים וחבר להם מן הגדל בארץ, אפלו חוט, אפלו משיחה, דבר שהוא מקבל טמאה, טמא:
Mishnah Kelim 20:6 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

סדין שהוא טמא מדרס ועשאו וילון, טהור מן המדרס, אבל טמא טמא מת. מאימתי היא טהרתו. בית שמאי אומרים, משיתבר. בית הלל אומרים, משיקשר. רבי עקיבא אומר, משיקבע:
Mishnah Kelim 25:7 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

כל הכלים יש להן אחורים ותוך, ויש להם בית צביעה. רבי טרפון אומר, לערבה גדולה של עץ. רבי עקיבא אומר, לכוסות. רבי מאיר אומר, לידים הטמאות והטהורות. אמר רבי יוסי, לא אמרו אלא לידים הטהורות בלבד:
Mishnah Kelim 28:2 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ, לנער בו את הקדרה, לקנח בו את הרחים, בין מוכן בין שאינו מוכן, טמא, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר, בין מן המוכן, בין שאינו מן המוכן, טהור. רבי עקיבא אומר, מן המוכן, טמא. שאינו מן המוכן, טהור:

Mishnah Oholot (7)

Mishnah Oholot 1:3 אמר רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

כיצד ארבעה. כלים נוגעין במת, ואדם בכלים, וכלים באדם, טמאין טמאת שבעה. הרביעי, בין אדם בין כלים, טמא טמאת ערב. אמר רבי עקיבא, יש לי חמישי, השפוד התחוב באהל, האהל והשפוד ואדם הנוגע בשפוד וכלים באדם, טמאין טמאת שבעה. החמישי, בין אדם בין כלים, טמא טמאת ערב. אמרו לו, אין האהל מתחשב:
Mishnah Oholot 2:2 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

רביעית דם, ורביעית דם תבוסה ממת אחד. רבי עקיבא אומר, משני מתים. דם קטן שיצא כלו, רבי עקיבא אומר, כל שהוא. וחכמים אומרים, רביעית. כזית רמה, בין חיה בין מתה, רבי אליעזר מטמא כבשרו, וחכמים מטהרים. אפר שרופים, רבי אליעזר אומר, שעורו ברבע, וחכמים מטהרין. מלא תרוד ועוד עפר קברות, טמא, רבי שמעון מטהר. מלא …
רביעית דם, ורביעית דם תבוסה ממת אחד. רבי עקיבא אומר, משני מתים. דם קטן שיצא כלו, רבי עקיבא אומר, כל שהוא. וחכמים אומרים, רביעית. כזית רמה, בין חיה בין מתה, רבי אליעזר מטמא כבשרו, וחכמים מטהרים. אפר שרופים, רבי אליעזר אומר, שעורו ברבע, וחכמים מטהרין. מלא תרוד ועוד עפר קברות, טמא, רבי שמעון מטהר. מלא תרוד רקב שגבלו במים, אינו חבור לטמאה:
Mishnah Oholot 3:5 דברי רבי עקיבא halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

איזהו דם תבוסה. המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, רביעית בחייו ורביעית במותו, נטל מזה ומזה רביעית. רבי אלעזר ברבי יהודה אומר, זה וזה כמים. איזהו דם תבוסה. צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם, טמא. אבל המת שדמו מנטף ונמצא תחתיו רביעית דם, טהור. רבי יהודה אומר …
איזהו דם תבוסה. המת שיצא ממנו שמינית בחייו ושמינית במותו, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, רביעית בחייו ורביעית במותו, נטל מזה ומזה רביעית. רבי אלעזר ברבי יהודה אומר, זה וזה כמים. איזהו דם תבוסה. צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם, טמא. אבל המת שדמו מנטף ונמצא תחתיו רביעית דם, טהור. רבי יהודה אומר, לא כי, אלא השותת, טהור. והמנטף, טמא:
Mishnah Oholot 5:1 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ, והאהילו עליו קוברי המת, בית שמאי אומרים, הכל טמא. ובית הלל אומרים, התנור טמא והבית טהור. רבי עקיבא אומר, אף התנור טהור:
Mishnah Oholot 5:2 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

ארבה שבין הבית לעליה, וקדרה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה, בית שמאי אומרים, הכל טמא. ובית הלל אומרים, הקדרה טמאה, ועליה טהורה. רבי עקיבא אומר, אף הקדרה טהורה:
Mishnah Oholot 13:3 דברי רבי עקיבא halacha ruling dietary law
Rabbi Akiva gives a ruling concerning dietary law.

החור שבדלת, שעורו מלא אגרוף, דברי רבי עקיבא. רבי טרפון אומר, בפותח טפח. שיר בה החרש מלמטן או מלמעלן, הגיפה ולא מרקה, או שפתחתו הרוח, שעורו מלא אגרוף:
Mishnah Oholot 16:1 אמר רבי עקיבא halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

כל המטלטלין מביאין את הטמאה כעבי המרדע. אמר רבי טרפון, אקפח את בני שזו הלכה מקפחת, ששמע השומע, וטעה, שהאכר עובר והמרדע על כתפו, והאהיל צדו אחד על הקבר, וטמאוהו משום כלים המאהילים על המת. אמר רבי עקיבא, אני אתקן שיהו דברי חכמים קימין, שיהו כל המטלטלין מביאין את הטמאה על אדם הנושאן בעבי המרדע, ועל עצמ …
כל המטלטלין מביאין את הטמאה כעבי המרדע. אמר רבי טרפון, אקפח את בני שזו הלכה מקפחת, ששמע השומע, וטעה, שהאכר עובר והמרדע על כתפו, והאהיל צדו אחד על הקבר, וטמאוהו משום כלים המאהילים על המת. אמר רבי עקיבא, אני אתקן שיהו דברי חכמים קימין, שיהו כל המטלטלין מביאין את הטמאה על אדם הנושאן בעבי המרדע, ועל עצמן בכל שהן, ועל שאר אדם וכלים בפותח טפח:

Mishnah Negaim (12)

Mishnah Negaim 1:2 רבי עקיבא אומר aggada other dietary law
Rabbi Akiva offers a teaching about dietary law.

הפתוך שבשלג, כיין המזוג בשלג, הפתוך שבסיד, כדם המזוג בחלב, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אדמדם שבזה ושבזה, כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה ושל סיד דהה ממנה:
Mishnah Negaim 1:4 רבי עקיבא אומר aggada other sabbath law
Rabbi Akiva offers a teaching about sabbath law.

רבי חנינא סגן הכהנים אומר, מראות נגעים ששה עשר. רבי דוסא בן הרכינס אומר, מראות נגעים שלשים וששה. עקביא בן מהללאל אומר, שבעים ושנים. רבי חנינא סגן הכהנים אומר, אין רואים את הנגעים בתחלה לאחר השבת, ששבוע שלו חל להיות בשבת. ולא בשני, ששבוע שני שלו חל להיות בשבת. ולא בשלישי לבתים, ששבוע שלישי שלו חל להי …
רבי חנינא סגן הכהנים אומר, מראות נגעים ששה עשר. רבי דוסא בן הרכינס אומר, מראות נגעים שלשים וששה. עקביא בן מהללאל אומר, שבעים ושנים. רבי חנינא סגן הכהנים אומר, אין רואים את הנגעים בתחלה לאחר השבת, ששבוע שלו חל להיות בשבת. ולא בשני, ששבוע שני שלו חל להיות בשבת. ולא בשלישי לבתים, ששבוע שלישי שלו חל להיות בשבת. רבי עקיבא אומר, לעולם רואים. חל להיות בתוך השבת, מעבירין לאחר השבת. ויש בדבר להקל ולהחמיר:
Mishnah Negaim 2:1 רבי עקיבא אומר aggada dispute dietary law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about dietary law.

בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה. רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים. רבי עקיבא אומר, יש לצירים סממנין שהן צרין צורות שחורות, לבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה בבינוני. רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, י …
בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה. רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים. רבי עקיבא אומר, יש לצירים סממנין שהן צרין צורות שחורות, לבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה בבינוני. רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, יראה הגרמני בבשרו להקל, והכושי בבינוני להקל. וחכמים אומרים, זה וזה בבינוני:
Mishnah Negaim 4:8 רבי עקיבא אומר aggada other ritual purity
Rabbi Akiva offers a teaching about ritual purity.

בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס, והלך מן האום כחצי גריס, רבי עקיבא אומר, תראה בתחלה. וחכמים מטהרין:
Mishnah Negaim 5:3 אמר רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

שער פקדה, עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין. איזה הוא שער פקדה, מי שהיתה בו בהרת ובה שער לבן, הלכה הבהרת והניחה לשער לבן במקומו וחזרה, עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין. אמר רבי עקיבא, מודה אני בזה שהוא טהור. איזה הוא שער פקדה, מי שהיתה בו בהרת כגריס ובה שתי שערות, והלך הימנה כחצי גריס והניחו לש …
שער פקדה, עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין. איזה הוא שער פקדה, מי שהיתה בו בהרת ובה שער לבן, הלכה הבהרת והניחה לשער לבן במקומו וחזרה, עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין. אמר רבי עקיבא, מודה אני בזה שהוא טהור. איזה הוא שער פקדה, מי שהיתה בו בהרת כגריס ובה שתי שערות, והלך הימנה כחצי גריס והניחו לשער לבן במקום הבהרת וחזר. אמרו לו, כשם שבטלו את דברי עקביא, אף דבריך אינן מקימין:
Mishnah Negaim 5:4 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

כל ספק נגעים בתחלה טהור, עד שלא נזקק לטמאה. משנזקק לטמאה, ספקו טמא. כיצד. שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע, בסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע, ואינו ידוע באיזה מהן פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים, טהור. רבי עקיבא אומר, באיש אחד, טמא. ובשני אנשים, טהור:
Mishnah Negaim 6:5 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

בהרת כגריס ומחיה כעדשה מקפתה וחוץ למחיה בהרת, הפנימית להסגיר, והחיצונה להחליט. אמר רבי יוסי, אין המחיה סימן טמאה לחיצונה, שהבהרת לתוכה. נתמעטה והלכה לה, רבן גמליאל אומר, אם מבפנים היא כלה, סימן פשיון לפנימית, והחיצונה טהורה. ואם מבחוץ, החיצונה טהורה והפנימית להסגיר. רבי עקיבא אומר, בין כך ובין כך, ט …
בהרת כגריס ומחיה כעדשה מקפתה וחוץ למחיה בהרת, הפנימית להסגיר, והחיצונה להחליט. אמר רבי יוסי, אין המחיה סימן טמאה לחיצונה, שהבהרת לתוכה. נתמעטה והלכה לה, רבן גמליאל אומר, אם מבפנים היא כלה, סימן פשיון לפנימית, והחיצונה טהורה. ואם מבחוץ, החיצונה טהורה והפנימית להסגיר. רבי עקיבא אומר, בין כך ובין כך, טהורה:
Mishnah Negaim 7:2 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

נשתנו מראיהן, בין להקל בין להחמיר. כיצד להקל. היתה כשלג ונעשה כסיד ההיכל כצמר לבן וכקרום ביצה, נעשית מספחת שאת, או מספחת עזה. כיצד להחמיר. היתה כקרום ביצה ונעשית כצמר לבן כסיד ההיכל וכשלג, רבי אלעזר בן עזריה מטהר. רבי אלעזר חסמא אומר, להקל, טהור, ולהחמיר, תראה בתחלה. רבי עקיבא אומר, בין להקל בין להח …
נשתנו מראיהן, בין להקל בין להחמיר. כיצד להקל. היתה כשלג ונעשה כסיד ההיכל כצמר לבן וכקרום ביצה, נעשית מספחת שאת, או מספחת עזה. כיצד להחמיר. היתה כקרום ביצה ונעשית כצמר לבן כסיד ההיכל וכשלג, רבי אלעזר בן עזריה מטהר. רבי אלעזר חסמא אומר, להקל, טהור, ולהחמיר, תראה בתחלה. רבי עקיבא אומר, בין להקל בין להחמיר, תראה בתחלה:
Mishnah Negaim 7:4 אמר רבי עקיבא halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

התולש סימני טמאה, והכווה את המחיה, עובר בלא תעשה. ולטהרה, עד שלא בא אצל הכהן, טהור. לאחר החלטו, טמא. אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע הולכין לגדוד, בתוך הסגרו, מה הוא. אמרו לי, לא שמענו. אבל שמענו, עד שלא בא אצל הכהן, טהור, לאחר החלטו, טמא. התחלתי מביא להם ראיות. אחד עומד בפני הכהן ו …
התולש סימני טמאה, והכווה את המחיה, עובר בלא תעשה. ולטהרה, עד שלא בא אצל הכהן, טהור. לאחר החלטו, טמא. אמר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע הולכין לגדוד, בתוך הסגרו, מה הוא. אמרו לי, לא שמענו. אבל שמענו, עד שלא בא אצל הכהן, טהור, לאחר החלטו, טמא. התחלתי מביא להם ראיות. אחד עומד בפני הכהן ואחד בתוך הסגרו, טהור, עד שיטמאנו הכהן. מאימתי היא טהרתו, רבי אליעזר אומר, לכשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו. וחכמים אומרים, עד שתפרח בכלו, או עד שתתמעט בהרתו מכגריס:
Mishnah Negaim 10:1 דברי רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

הנתקים מטמאין בשני שבועות, ובשני סימנים, בשער צהב דק ובפשיון. בשער צהב דק, לקוי קצר, דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי אומר, אפלו ארך. אמר רבי יוחנן בן נורי, מה הלשון אומרים, דק מקל זה, דק קנה זה, דק לקוי קצר, או דק לקוי ארך. אמר לו רבי עקיבא, עד שאנו למדים מן הקנה, נלמד מן השער. דק שערו של פלוני, ד …
הנתקים מטמאין בשני שבועות, ובשני סימנים, בשער צהב דק ובפשיון. בשער צהב דק, לקוי קצר, דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי אומר, אפלו ארך. אמר רבי יוחנן בן נורי, מה הלשון אומרים, דק מקל זה, דק קנה זה, דק לקוי קצר, או דק לקוי ארך. אמר לו רבי עקיבא, עד שאנו למדים מן הקנה, נלמד מן השער. דק שערו של פלוני, דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארך:
Mishnah Negaim 12:3 רבי עקיבא אומר aggada other rabbinic teaching
Rabbi Akiva offers a teaching about the matter under discussion.

וכמה אבנים יהו בו. רבי ישמעאל אומר, ארבע. רבי עקיבא אומר, שמנה. שהיה רבי ישמעאל אומר, עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים או על אבן אחת. רבי עקיבא אומר, עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים, לא על אבן אחת. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים בשני כתלים בזוית, ארכו כשני גריסין ורח …
וכמה אבנים יהו בו. רבי ישמעאל אומר, ארבע. רבי עקיבא אומר, שמנה. שהיה רבי ישמעאל אומר, עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים או על אבן אחת. רבי עקיבא אומר, עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים, לא על אבן אחת. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר, עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים בשני כתלים בזוית, ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס:
Mishnah Negaim 14:10 דברי רבי עקיבא aggada exegesis ritual purity
Rabbi Akiva interprets a scriptural verse concerning ritual purity.

נטל מלג השמן ויצק לתוך כפו של חברו. ואם יצק לתוך כף עצמו, יצא. טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים, על כל הזיה טבילה. בא לו אצל המצרע, מקום שהוא נותן את הדם, שם הוא נותן את השמן, שנאמר (ויקרא יד), על מקום דם האשם. והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר. אם נתן, כפר. ואם לא נתן, לא כפ …
נטל מלג השמן ויצק לתוך כפו של חברו. ואם יצק לתוך כף עצמו, יצא. טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים, על כל הזיה טבילה. בא לו אצל המצרע, מקום שהוא נותן את הדם, שם הוא נותן את השמן, שנאמר (ויקרא יד), על מקום דם האשם. והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר. אם נתן, כפר. ואם לא נתן, לא כפר, דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי אומר, שירי מצוה הן, בין שנתן בין שלא נתן, כפר, ומעלין עליו כאלו לא כפר. חסר הלג עד שלא יצק, ימלאנו. משיצק, יביא אחר בתחלה, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון אומר, חסר הלג עד שלא נתן, ימלאנו. משנתן, יביא אחר בתחלה:

Mishnah Parah (4)

Mishnah Parah 2:5 רבי עקיבא אומר halacha dispute marriage law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about marriage law.

היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גמא אחת, פסולה. רבי יהודה אומר, אפלו בתוך כוס אחד. היו בתוך שני כוסות והן מוכיחות זו את זו, פסולה. רבי עקיבא אומר, אפלו ארבע, אפלו חמש, והן מפזרות, יתלש. רבי אליעזר אומר, אפלו חמשים. רבי יהושע בן בתירא אומר, אפלו אחת בראשה ואחת בזנבה, פסולה. היו בה שתי שערות, עק …
היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גמא אחת, פסולה. רבי יהודה אומר, אפלו בתוך כוס אחד. היו בתוך שני כוסות והן מוכיחות זו את זו, פסולה. רבי עקיבא אומר, אפלו ארבע, אפלו חמש, והן מפזרות, יתלש. רבי אליעזר אומר, אפלו חמשים. רבי יהושע בן בתירא אומר, אפלו אחת בראשה ואחת בזנבה, פסולה. היו בה שתי שערות, עקרן משחיר וראשן מאדים, עקרן מאדים וראשן משחיר, הכל הולך אחר הנראה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים, אחר העקר:
Mishnah Parah 3:4 רבי עקיבא אומר aggada other sacrifices
Rabbi Akiva offers a teaching about sacrifices.

לא היו עושין, לא חטאת על גבי חטאת, ולא תינוק על גבי חברו. וצריכין היו התינוקות להזות, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר, לא היו צריכין להזות:
Mishnah Parah 3:9 רבי עקיבא אומר aggada other marriage law
Rabbi Akiva offers a teaching about marriage law.

כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה, ראשה בדרום ופניה למערב. הכהן עומד במזרח ופניו למערב. שחט בימינו וקבל בשמאלו. רבי יהודה אומר, בימינו היה מקבל ונותן לשמאלו, ומזה בימינו. טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים. על כל הזיה, טבילה. גמר מלהזות, קנח את ידו בגופה של פרה. ירד והצית את האש באליתות. רבי …
כפתוה בחבל של מגג ונתנוה על גב המערכה, ראשה בדרום ופניה למערב. הכהן עומד במזרח ופניו למערב. שחט בימינו וקבל בשמאלו. רבי יהודה אומר, בימינו היה מקבל ונותן לשמאלו, ומזה בימינו. טבל והזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים. על כל הזיה, טבילה. גמר מלהזות, קנח את ידו בגופה של פרה. ירד והצית את האש באליתות. רבי עקיבא אומר, בחריות:
Mishnah Parah 8:11 רבי עקיבא אומר halacha dispute dietary law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about dietary law.

באר אחאב ומערת פמיס, כשרה. המים שנשתנו ושנוין מחמת עצמן, כשרין. אמת המים הבאה מרחוק, כשרה, ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם. רבי יהודה אומר, הרי היא בחזקת מתרת. באר שנפל לתוכה חרסית או אדמה, ימתין לה עד שתצל, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אינו צריך להמתין:

Mishnah Mikvaot (3)

Mishnah Mikvaot 3:3 אמר רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

בור שהוא מלא מים שאובין והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו, לעולם הוא בפסולו, עד שיתחשב שלא נשתיר מן הראשונים שלשה לגין. שנים שהיו מטילין למקוה, זה לג ומחצה וזה לג ומחצה, הסוחט את כסותו ומטיל ממקומות הרבה, והמערה מן הצרצור ומטיל ממקומות הרבה, רבי עקיבא מכשיר, וחכמים פוסלין. אמר רבי עקיבא, לא אמרו מטילין, אל …
בור שהוא מלא מים שאובין והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו, לעולם הוא בפסולו, עד שיתחשב שלא נשתיר מן הראשונים שלשה לגין. שנים שהיו מטילין למקוה, זה לג ומחצה וזה לג ומחצה, הסוחט את כסותו ומטיל ממקומות הרבה, והמערה מן הצרצור ומטיל ממקומות הרבה, רבי עקיבא מכשיר, וחכמים פוסלין. אמר רבי עקיבא, לא אמרו מטילין, אלא מטיל. אמרו לו, לא כך ולא כך אמרו, אלא שנפלו לו שלשה לגין:
Mishnah Mikvaot 7:1 אמר רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

יש מעלין את המקוה ולא פוסלין, פוסלין ולא מעלין, לא מעלין ולא פוסלין. אלו מעלין ולא פוסלין, השלג, והברד, והכפור, והגליד, והמלח, והטיט הנרוק. אמר רבי עקיבא, היה רבי ישמעאל דן כנגדי לומר, השלג אינו מעלה את המקוה. והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם, צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה. רבי יוחנן בן נורי אומר, א …
יש מעלין את המקוה ולא פוסלין, פוסלין ולא מעלין, לא מעלין ולא פוסלין. אלו מעלין ולא פוסלין, השלג, והברד, והכפור, והגליד, והמלח, והטיט הנרוק. אמר רבי עקיבא, היה רבי ישמעאל דן כנגדי לומר, השלג אינו מעלה את המקוה. והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם, צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחלה. רבי יוחנן בן נורי אומר, אבן הברד, כמים. כיצד מעלין ולא פוסלין. מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת, נפל מהם סאה לתוכו והעלהו, נמצאו מעלין ולא פוסלין:
Mishnah Mikvaot 8:3 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

המטיל טפין עבות מתוך האמה, טמא, דברי רבי אלעזר חסמא. המהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם, טמא. הפולטת זרע ביום השלישי, טהורה, דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר, פעמים שהם ארבע עונות, פעמים שהם חמש, פעמים שהם שש. רבי עקיבא אומר, לעולם חמש:

Mishnah Niddah (4)

Mishnah Niddah 2:3 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

איזהו אחר זמן. כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה. ואחר כך, מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה את בועלה. רבי עקיבא אומר, אף מטמאה את בועלה. ומודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם, שמטמאה את בועלה:
Mishnah Niddah 5:8 רבי עקיבא אומר aggada other death
Rabbi Akiva offers a teaching about death.

איזהו סימניה. רבי יוסי הגלילי אומר, משיעלה הקמט תחת הדד. רבי עקיבא אומר, משיטו הדדים. בן עזאי אומר, משתשחיר הפטמת. רבי יוסי אומר, כדי שיהא נותן ידו על העקץ והוא שוקע ושוהה לחזר:
Mishnah Niddah 6:12 רבי עקיבא אומר aggada other rabbinic teaching
Rabbi Akiva offers a teaching about the matter under discussion.

שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים, והאמורות בכל מקום, כדי לכף ראשן לעקרן, דברי רבי ישמעאל. רבי אלעזר אומר, כדי לקרץ בצפרן. רבי עקיבא אומר, כדי שיהו נטלות בזוג:
Mishnah Niddah 10:3 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

הזב והזבה שבדקו עצמן ביום ראשון ומצאו טהור, וביום השביעי ומצאו טהור, ושאר ימים שבינתים לא בדקו, רבי אליעזר אומר, הרי הן בחזקת טהרה. רבי יהושע אומר, אין להם אלא יום ראשון ויום שביעי בלבד. רבי עקיבא אומר, אין להם אלא יום שביעי בלבד:

Mishnah Makhshirin (3)

Mishnah Makhshirin 4:9 רבי עקיבא אומר halacha ruling ritual purity
Rabbi Akiva gives a ruling concerning ritual purity.

הממלא בקילון, עד שלשה ימים, טמאין. רבי עקיבא אומר, אם נגבו, מיד טהורים. ואם לא נגבו, אפלו עד שלשים יום, טמאים:
Mishnah Makhshirin 5:4 רבי עקיבא אומר aggada other civil law
Rabbi Akiva offers a teaching about civil law.

המודד את הבור בין לעמקו בין לרחבו, הרי זה בכי יתן, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר, לעמקו, בכי יתן. ולרחבו, אינו בכי יתן:
Mishnah Makhshirin 6:8 אמר רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון, וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון. אמר רבי עקיבא, קל וחמר הדברים. מה אם חלב האשה שאינו מיחד אלא לקטנים, מטמא לרצון ושלא לרצון, חלב הבהמה שהוא מיחד לקטנים ולגדולים, אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון. אמרו לו, לא, אם טמא חלב האשה שלא לרצון, שדם מגפתה טמא, יטמא חלב הבהמה שלא …
חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון, וחלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון. אמר רבי עקיבא, קל וחמר הדברים. מה אם חלב האשה שאינו מיחד אלא לקטנים, מטמא לרצון ושלא לרצון, חלב הבהמה שהוא מיחד לקטנים ולגדולים, אינו דין שיטמא לרצון ושלא לרצון. אמרו לו, לא, אם טמא חלב האשה שלא לרצון, שדם מגפתה טמא, יטמא חלב הבהמה שלא לרצון, שדם מגפתה טהור. אמר להם, מחמיר אני בחלב מבדם, שהחולב לרפואה, טמא, והמקיז לרפואה, טהור. אמרו לו, סלי זיתים וענבים יוכיחו, שהמשקים היוצאין מהן לרצון, טמאים, ושלא לרצון, טהורים. אמר להן, לא, אם אמרתם בסלי זיתים וענבים, שתחלתן אכל וסופן משקה, תאמרו בחלב שתחלתו וסופו משקה. עד כאן היתה תשובה. אמר רבי שמעון מכאן ואילך היינו משיבין לפניו, מי גשמים יוכיחו, שתחלתן וסופן משקה ואינן מטמאין אלא לרצון. אמר לנו, לא, אם אמרתם במי גשמים, שאין רבן לאדם, אלא לארצות ולאילנות, ורב החלב, לאדם:

Mishnah Zavim (2)

Mishnah Zavim 1:2 רבי עקיבא אומר aggada other death
Rabbi Akiva offers a teaching about death.

הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו, בית שמאי אומרים, סותר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים, לא סתר אלא יומו. רבי ישמעאל אומר, הרואה בשני, סותר את שלפניו. רבי עקיבא אומר, אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי, שבית שמאי אומרים, סתר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים, לא סתר אלא יומו. ומודים ברואה ברביעי שלא …
הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו, בית שמאי אומרים, סותר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים, לא סתר אלא יומו. רבי ישמעאל אומר, הרואה בשני, סותר את שלפניו. רבי עקיבא אומר, אחד הרואה בשני ואחד הרואה בשלישי, שבית שמאי אומרים, סתר שני ימים שלפניו. ובית הלל אומרים, לא סתר אלא יומו. ומודים ברואה ברביעי שלא סתר אלא יומו, בראה קרי. אבל אם ראה זוב, אפלו יום שביעי, סתר את שלפניו:
Mishnah Zavim 2:2 רבי עקיבא אומר halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה. במאכל, במשתה, ובמשא, בקפיצה, בחלי, ובמראה ובהרהור. הרהר עד שלא ראה או שראה עד שלא הרהר. רבי יהודה אומר, אפלו ראה בהמה, חיה ועוף מתעסקין זה עם זה, אפלו ראה בגדי צבע האשה. רבי עקיבא אומר, אפלו אכל כל מאכל, בין רע בין יפה, ושתה כל משקה. אמרו לו, אין כאן זבין …
בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה. במאכל, במשתה, ובמשא, בקפיצה, בחלי, ובמראה ובהרהור. הרהר עד שלא ראה או שראה עד שלא הרהר. רבי יהודה אומר, אפלו ראה בהמה, חיה ועוף מתעסקין זה עם זה, אפלו ראה בגדי צבע האשה. רבי עקיבא אומר, אפלו אכל כל מאכל, בין רע בין יפה, ושתה כל משקה. אמרו לו, אין כאן זבין מעתה. אמר להם, אין אחריות זבים עליכם. משנזקק לזיבה, אין בודקין אותו. אנסו וספקו ושכבת זרעו טמאים, שרגלים לדבר. ראה ראיה ראשונה, בודקין אותו. בשניה, בודקין אותו. בשלישית, אין בודקין אותו. רבי אליעזר אומר, אף בשלישית בודקין אותו, מפני הקרבן:

Mishnah Tevul Yom (2)

Mishnah Tevul Yom 3:4 רבי עקיבא אומר halacha dispute festival law
Rabbi Akiva states a position in a dispute about festival law.

עסה שנדמעה או שנתחמצה בשאר של תרומה, אינה נפסלת בטבול יום. רבי יוסי ורבי שמעון פוסלין. עסה שהכשרה במשקה ונלושה במי פרות ונגע בהן טבול יום, רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום רבי יהושע, פסל את כלה. רבי עקיבא אומר משמו, לא פסל אלא מקום מגעו:
Mishnah Tevul Yom 3:5 רבי עקיבא אומר aggada other tithes
Rabbi Akiva offers a teaching about tithes.

ירק של חלין שבשלו בשמן של תרומה, ונגע בו טבול יום, רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר משום רבי יהושע, פסל כלה. רבי עקיבא אומר משמו, לא פסל אלא מקום מגעו:

Mishnah Yadayim (2)

Mishnah Yadayim 3:1 דברי רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

המכניס ידיו לבית המנגע, ידיו תחלות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, ידיו שניות. כל המטמא בגדים בשעת מגעו, מטמא את הידים להיות תחלות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, להיות שניות. אמרו לו לרבי עקיבא, היכן מצינו שהידים תחלה בכל מקום. אמר להם, וכי היאך אפשר להן להיות תחלה אלא אם כן נטמא גופו, חוץ מזה. האכ …
המכניס ידיו לבית המנגע, ידיו תחלות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, ידיו שניות. כל המטמא בגדים בשעת מגעו, מטמא את הידים להיות תחלות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים, להיות שניות. אמרו לו לרבי עקיבא, היכן מצינו שהידים תחלה בכל מקום. אמר להם, וכי היאך אפשר להן להיות תחלה אלא אם כן נטמא גופו, חוץ מזה. האכלין והכלים שנטמאו במשקין, מטמאין את הידים להיות שניות, דברי רבי יהושע. וחכמים אומרים, את שנטמא באב הטמאה, מטמא את הידים. בולד הטמאה, אינו מטמא את הידים. אמר רבן שמעון בן גמליאל, מעשה באשה אחת שבאת לפני אבא, אמרה לו, נכנסו ידי לאויר כלי חרש. אמר לה, בתי, ובמה היתה טמאתה, ולא שמעתי מה אמרה לו. אמרו חכמים, מבאר הדבר. את שנטמא באב הטמאה, מטמא את הידים. בולד הטמאה, אינו מטמא את הידים:
Mishnah Yadayim 3:5 אמר רבי עקיבא both dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

ספר שנמחק ונשתיר בו שמונים וחמש אותיות, כפרשת ויהי בנסע הארן, מטמא את הידים. מגלה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסע הארן, מטמא את הידים. כל כתבי הקדש מטמאין את הידים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים. רבי יהודה אומר, שיר השירים מטמא את הידים, וקהלת מחלקת. רבי יוסי אומר, קהלת אינו מטמא את ה …
ספר שנמחק ונשתיר בו שמונים וחמש אותיות, כפרשת ויהי בנסע הארן, מטמא את הידים. מגלה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסע הארן, מטמא את הידים. כל כתבי הקדש מטמאין את הידים. שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים. רבי יהודה אומר, שיר השירים מטמא את הידים, וקהלת מחלקת. רבי יוסי אומר, קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלקת. רבי שמעון אומר, קהלת מקלי בית שמאי ומחמרי בית הלל. אמר רבי שמעון בן עזאי, מקבל אני מפי שבעים ושנים זקן, ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידים. אמר רבי עקיבא, חס ושלום, לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים. ואם נחלקו, לא נחלקו אלא על קהלת. אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו של רבי עקיבא, כדברי בן עזאי, כך נחלקו וכך גמרו:

Mishnah Oktzin (2)

Mishnah Oktzin 3:5 דברי רבי עקיבא halacha dialogue ritual purity
Rabbi Akiva responds in a dialogue about ritual purity.

הקשט, והחמס, וראשי בשמים, התיאה, והחלתית, והפלפלין, וחלות חריע, נלקחים בכסף מעשר ואינן מטמאין טמאת אכלין, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יוחנן בן נורי, אם נלקחים בכסף מעשר, מפני מה אינן מטמאין טמאת אכלין. ואם אינן מטמאין טמאת אכלים, אף הם לא ילקחו בכסף מעשר:
Mishnah Oktzin 3:8 רבי עקיבא אומר halacha dispute ritual purity
Rabbi Akiva states a position in a dispute about ritual purity.

דגים מאימתי מקבלין טמאה, בית שמאי אומרים, משיצדו. ובית הלל אומרים, משימותו. רבי עקיבא אומר, אם יכולין לחיות. יחור של תאנה שנפשח ומערה בקלפה, רבי יהודה מטהר. וחכמים אומרים, אם יכול לחיות. תבואה שנעקרה ומערה אפלו בשרש קטן, טהורה:

Tosefta Kilayim (1)

Tosefta Kilayim 2:12 ר' עקיבה אומר

[הקוצר] בכדי שניהם ר' ישמעאל אומר י' אמות ר' עקיבה אומר שמונה אמות מעשה היה בכפר פגי [יהודה] ועשה רבי נחמיה כדברי רבי ישמעאל.

Tosefta Sheviit (1)

Tosefta Sheviit 3:3 רבי עקיבה אומר

מסקלין דרך רשות הרבים דברי רבי יהושע רבי עקיבה אומר כשם שאין לו רשות לקלקל כך אין לו רשות לסקל ואם סקל יוציא לים או לנהר או למקום הטרשין מסקלין מפני דרך היחיד ומפני דרך הרבים ומפני דרך הספק ועושין ספיחים שבראש גגות ומקיימין אותו ואין חוששין לא משום שביעית ולא משום עבודת הארץ.

Tosefta Terumot (3)

Tosefta Terumot 5:12 ר' עקיבה אומר

נתפצעו אגוזים נתפרדו רמונין נתפתחו חביות נתחתכו דלועין נתפרסו ככרות יעלו באחד ומאתים נפלו ואח"כ נתחתכו בין בשוגג בין במזיד הרי אלו לא יעלו דברי ר' מאיר [ור' יהודה ור' שמעון אומרים] בין בשוגג בין במזיד יעלו ר' יוסי אומר בשוגג יעלו במזיד לאן יעלו וכן היה רבי יוסי אומר תרומה סתומה שנתערבה בפתוחות [ונתפ …
נתפצעו אגוזים נתפרדו רמונין נתפתחו חביות נתחתכו דלועין נתפרסו ככרות יעלו באחד ומאתים נפלו ואח"כ נתחתכו בין בשוגג בין במזיד הרי אלו לא יעלו דברי ר' מאיר [ור' יהודה ור' שמעון אומרים] בין בשוגג בין במזיד יעלו ר' יוסי אומר בשוגג יעלו במזיד לאן יעלו וכן היה רבי יוסי אומר תרומה סתומה שנתערבה בפתוחות [ונתפתחו ופתוחה בפתוחות] הרי אלו יעלו שלא אמרו אלא סתומה שבסתומות [כשתמצא לומר] כלל שר' אליעזר אומר בידוע לא תעלה בשאין ידוע תעלה ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאין ידוע [תעלה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר רבי אליעזר אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאין ידוע] לא תעלה ר' עקיבה אומר בידוע לא תעלה שאין ידוע תעלה.
Tosefta Terumot 7:9 ר' עקיבה אומר

ר' אליעזר אומר [משלמין] ממין על שאינו מינו ובלבד שישלם מן היפה על הרע כיצד אכל שעורים [ומשלם] חטים גרוגרות [ומשלם תמרים תבא לו ברכה ר' עקיבה אומר אין משלמים רק ממין על מינו ר' אליעזר אומר כשם שמשלמין מן החדש על הישן כך משלמין ממין על שאינו מינו.
Tosefta Terumot 9:4 ר' עקיבה אומר

ר' יוסי אומר כובשין בצלין של תרומה בחומץ של חולין ואין כובשין בצלין של תרומה בחומץ של תרומה ואין צריך לומר בצלים של חולין בחומץ של תרומה ר' עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין עם הבשר בשר בבשר אסור [וכולן שנתבשלו זה עם זה הרי אלו] אסורין רבי אליעזר אומר כבד אוסרת ונאסרת רבי ישמעאל בר' יוחנן בן בר …
ר' יוסי אומר כובשין בצלין של תרומה בחומץ של חולין ואין כובשין בצלין של תרומה בחומץ של תרומה ואין צריך לומר בצלים של חולין בחומץ של תרומה ר' עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין עם הבשר בשר בבשר אסור [וכולן שנתבשלו זה עם זה הרי אלו] אסורין רבי אליעזר אומר כבד אוסרת ונאסרת רבי ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה אומר שלוקה אוסרת ואינה נאסרת [מתובלת] אוסרת ונאסרת.

Tosefta Maasrot (1)

Tosefta Maasrot 3:15 דברי רבי עקיבה

הלוקח שדה ירק בסוריא עד שלא באו לעונת המעשרות פטור משבאו לעונת המעשרות חייב מלקט כדרכו ופטור דברי רבי עקיבה וחכ"א אף משבאו לעונת המעשרות חייב לפי חשבון מודים חכמים לרבי עקיבה שאם מכר לו תבואה לקצור וענבים לבצור וזיתים למסוק שלוקט כדרכו ופטור.

Tosefta Pesachim (2)

Tosefta Pesachim 5:1 אמר רבי עקיבה

רבי אליעזר אומר כשם שהשחיטה דוחה את השבת כך מכשירי שחיטה ידחו את השבת כלל אמר רבי עקיבה כל מלאכה שאפשר [לה לעשות] מערב שבת אינו דוחה את השבת [ושא"א לה לעשות] מערב שבת דוחה את השבת אמר לו רבי אליעזר אמורי צבור יוכיחו שהן כשרין למוצאי שבת [ודוחין] את השבת [בזמנן מה] לי מכשירי שחיטה אחר שחיטה ומה לי מכ …
רבי אליעזר אומר כשם שהשחיטה דוחה את השבת כך מכשירי שחיטה ידחו את השבת כלל אמר רבי עקיבה כל מלאכה שאפשר [לה לעשות] מערב שבת אינו דוחה את השבת [ושא"א לה לעשות] מערב שבת דוחה את השבת אמר לו רבי אליעזר אמורי צבור יוכיחו שהן כשרין למוצאי שבת [ודוחין] את השבת [בזמנן מה] לי מכשירי שחיטה אחר שחיטה ומה לי מכשירי שחיטה לפני שחיטה אמר ר"ע מה למכשירי שחיטה אחר שחיטה שדוחה [שבת] שכן דחתה [שחיטה] את השבת ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה את השבת [שכן לא דחתה שחיטה] את השבת ועוד שמא יארע בו פסול ונמצא חלל את השבת ולא עשה.
Tosefta Pesachim 8:1 רבי עקיבה אומר

[אלו עושין את השני הזבין והזבות הנדות והיולדות האנוסין והשוגגין והמזידין והמצורעים ובועלי נדות ומי שהיה טמא או בדרך רחוקה] א"כ למה נאמר (במדבר ט':י') טמא או בדרך רחוקה [שבא הכתוב] לפטרו מן הכרת רבי עקיבה אומר נאמר טמא [נפש] ונאמר [דרך] רחוקה מה טמא [נפש רוצה לעשות ואין יכול אף דרך רחוקה רצה לעשות וא …
[אלו עושין את השני הזבין והזבות הנדות והיולדות האנוסין והשוגגין והמזידין והמצורעים ובועלי נדות ומי שהיה טמא או בדרך רחוקה] א"כ למה נאמר (במדבר ט':י') טמא או בדרך רחוקה [שבא הכתוב] לפטרו מן הכרת רבי עקיבה אומר נאמר טמא [נפש] ונאמר [דרך] רחוקה מה טמא [נפש רוצה לעשות ואין יכול אף דרך רחוקה רצה לעשות ואין יכול] ר"א אומר נאמר רחוק מקום במעשר ונאמר רחוק מקום בפסח מה רחוק מקום האמור במעשר חוץ למקום אכילתו אף רחוק מקום האמור בפסח חוץ למקום אכילתו רבי יוסי בר' יהודה אומר חוץ למקום עשייתו א"ר יוסי לפיכך נקוד על ה' [כלומר] לא מפני שהיא רחוקה ודאי אלא מאסקופת העזרה ולחוץ רבי יוסי הגלילי אומר דרך רחוקה שומע אני מהלך יום אחד או מהלך שני ימים [או ג' ימים] כשהוא אומר ובדרך לא היה הוי מאסקופת העזרה ולחוץ קרוי דרך.

Tosefta Shekalim (2)

Tosefta Shekalim 2:3 דברי ר' עקיבה

[נכנס] לתרום את הלשכה היו מפשפשין בו בכניסה וביציאה ומדברין עמו משעה שנכנס ועד שעה שיצא לקיים מה שנא' (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל ואומר (דברים ו':י״ח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' הטוב בעיני [שמים] והישר בעיני [אדם] דברי ר' עקיבה ר' ישמעאל אומר [אף] הישר בעיני [שמים] ואומר (משלי ג':ד') ומצ …
[נכנס] לתרום את הלשכה היו מפשפשין בו בכניסה וביציאה ומדברין עמו משעה שנכנס ועד שעה שיצא לקיים מה שנא' (במדבר ל״ב:כ״ב) והייתם נקיים מה' ומישראל ואומר (דברים ו':י״ח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' הטוב בעיני [שמים] והישר בעיני [אדם] דברי ר' עקיבה ר' ישמעאל אומר [אף] הישר בעיני [שמים] ואומר (משלי ג':ד') ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם הכריעו חכמים לקיים דברי ר' ישמעאל שנאמר (דברים י״ב:כ״ה) כי תעשה הישר בעיני ה' [ואין כאן טוב ואומר (יהושע כ״ב:כ״ב) אל אלהים ה' אל אלהים ה' הוא יודע וישראל הוא ידע].
Tosefta Shekalim 2:9 דברי רבי עקיבה

המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראוין לקרבנות צבור [ינתנו] לאומנין בשכרן דברי רבי עקיבה אמר לו בן עזאי אינה היא המדה הפועל [שעושה] מלאכה בהקדש בין במנה בין במאתים לא יאמר תנו לי פרה זו במנה וטלית זו בחמשים זוז שאין הקדש מתחלל על המלאכה אלא על המעות בלבד כיצד היו עושין מפרישין מהן שכר האומנין ומחללין אות …
המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראוין לקרבנות צבור [ינתנו] לאומנין בשכרן דברי רבי עקיבה אמר לו בן עזאי אינה היא המדה הפועל [שעושה] מלאכה בהקדש בין במנה בין במאתים לא יאמר תנו לי פרה זו במנה וטלית זו בחמשים זוז שאין הקדש מתחלל על המלאכה אלא על המעות בלבד כיצד היו עושין מפרישין מהן שכר האומנין ומחללין אותן על מעות האומנין ונותנין אותן לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותן מתרומת הלשכה.

Tosefta Yoma (2)

Tosefta Yoma 2:7 ר' עקיבה אמר

אמר ר"ע [סח לי שמעון בן ליגא] אני ותינוק אחד מבני בניהם [היינו מלקטים עשבים בשדה ראיתיו] ששחק ובכה אמרתי לו [על] מה בכית אמר לי על כבוד בית אבא שגלה [אמרתי לו על] מה שחקת אמר לסוף שעתיד הקב"ה [לשמח את בניו אמרתי לו מה] ראית אמר מעלה עשן כנגדי אמרתי לו [הראו] לי אמר לי שבועה היא בידינו שאין מראין אות …
אמר ר"ע [סח לי שמעון בן ליגא] אני ותינוק אחד מבני בניהם [היינו מלקטים עשבים בשדה ראיתיו] ששחק ובכה אמרתי לו [על] מה בכית אמר לי על כבוד בית אבא שגלה [אמרתי לו על] מה שחקת אמר לסוף שעתיד הקב"ה [לשמח את בניו אמרתי לו מה] ראית אמר מעלה עשן כנגדי אמרתי לו [הראו] לי אמר לי שבועה היא בידינו שאין מראין אותו לכל אדם. אמר רבי יוחנן בן נורי פעם אחת הייתי מהלך בדרך [מצאני זקן אחד ואמר לי משל בית אבטינס אני בתחלה כשהיו בית אבא צנועין היו מוסרין מגילותיהן זה לזה עכשיו הילך מגילה זו והזהר בה שהיא מגילת סמנים] וכשבאתי והרצתי [דברים] לפני ר' עקיבה אמר לי מעתה אסור לספר בגנותן של אלו מכאן אמר בן עזאי משלך יתנו לך בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך [אין שכחה לפני המקום אין] אדם נוגע במוכן לחבירו.
Tosefta Yoma 3:14 ר' עקיבה אומר

ר"א אומר [כך סדר קרבנות] היו מקריבין פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של שחר ואחר כך פר ושעיר הנעשה בפנים ואחר כך אילו ואיל העם ואחר כך שבעת כבשים תמימים ר' עקיבה אומר פר העולה ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר שנאמר (במדבר כח) מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד וגו' ואח"כ פר ושע …
ר"א אומר [כך סדר קרבנות] היו מקריבין פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של שחר ואחר כך פר ושעיר הנעשה בפנים ואחר כך אילו ואיל העם ואחר כך שבעת כבשים תמימים ר' עקיבה אומר פר העולה ושבעת כבשים תמימים היו קריבין עם תמיד של שחר שנאמר (במדבר כח) מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד וגו' ואח"כ פר ושעיר הנעשה בפנים ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ שנאמר (במדבר כט) מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם ואחר כך אילו ואיל העם רבי יהודה אומר משום ר"א אחד קרב עם תמיד של שחר וששה קריבין עם תמיד של בין הערבים.

Tosefta Rosh Hashanah (1)

Tosefta Rosh Hashanah 2:9 ר' עקיבה אומר

מקום שנהגו לומר כדברי ר' עקיבה אומר כדברי ר"ע כדברי ר' יוחנן בן נורי אומר [כדברי רבי יוחנן] רשב"ג אומר קדושת היום עם הזכרונות אמר רשב"ג מה מצינו בכל מקום אומרה [ברביעית] אף כאן אומרה [ברביעית] רבי אומר מה מצינו בכל מקום אומרה [עם אמצעית] אף כאן אומרה וכשקדשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר' יוחנן בן …
מקום שנהגו לומר כדברי ר' עקיבה אומר כדברי ר"ע כדברי ר' יוחנן בן נורי אומר [כדברי רבי יוחנן] רשב"ג אומר קדושת היום עם הזכרונות אמר רשב"ג מה מצינו בכל מקום אומרה [ברביעית] אף כאן אומרה [ברביעית] רבי אומר מה מצינו בכל מקום אומרה [עם אמצעית] אף כאן אומרה וכשקדשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר' יוחנן בן ברוקא ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רשב"ג לא היינו נוהגין כן ביבנה ביום השני עבר רבי [חנניה] בנו של רבי יוסי הגלילי ואמר כדברי רבי עקיבה ואמר רשב"ג כך היינו נוהגין ביבנה.

Tosefta Megillah (2)

Tosefta Megillah 3:5 רבי עקיבה אומר

ביו"ט חמשה ביוה"כ ששה בשבת שבעה [אם רצו להוסיף אל יוסיפו] דברי ר' ישמעאל רבי עקיבה אומר ביום טוב חמשה ביוה"כ [ששה ובשבת שבעה ואם רצו להוסיף מוסיפין] הכל עולין למנין שבעה אפילו [אשה אפילו קטן אין מביאין את האשה לקרות ברבים].
Tosefta Megillah 3:8 משום ר' עקיבה

אימתי מסיעין על החדש לאור עיבורו כיצד חל להיות ערב שבת ושבת מסיעין עליו למוצאי שבת אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כך היו חבורות שבירושלים נוהגין אלו לבית המשתה ואלו לבית האבל אלו לסעודת אירוסין ואלו לסעודת נשואין אלו לשבוע [בן] ואלו לליקוט עצמות שבוע הבן וליקוט עצמות שבוע הבן קודם לליקוט עצמות בית המשתה וב …
אימתי מסיעין על החדש לאור עיבורו כיצד חל להיות ערב שבת ושבת מסיעין עליו למוצאי שבת אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כך היו חבורות שבירושלים נוהגין אלו לבית המשתה ואלו לבית האבל אלו לסעודת אירוסין ואלו לסעודת נשואין אלו לשבוע [בן] ואלו לליקוט עצמות שבוע הבן וליקוט עצמות שבוע הבן קודם לליקוט עצמות בית המשתה ובית האבל בית המשתה קודם לבית האבל רבי ישמעאל היה מקדים בית האבל לכולם שנאמר (קהלת ז':ב') טוב ללכת אל בית אבל [וגו'] רבי מאיר אומר [משום ר' עקיבה] מה תלמוד לומר (שם) והחי יתן אל לבו עבד דיעבדון לך לווייה דילוון לך ספוד דיספדונך קבור דיקברונך.

Tosefta Yevamot (1)

Tosefta Yevamot 12:12 משום ר' עקיבה

בראשונה היו כותבין שטר חליצה קרבת לקדמנא ושרת סיניה מרגליה דימינא ורקת קדמנא רוק דמתחזיה ואמרת (דברים כ״ה:ט') ככה יעשה וגו' ר' שמעון אומר משום ר' עקיבה חליצה מעכבת ואין רקיקה מעכבת רשב"א אומר הואיל ולא רצה <לה> להקים לאחיו שם בישראל יבא ויטול לו השם תחת השם (שם) ונקרא שמו בישראל וגו'.

Tosefta Nedarim (1)

Tosefta Nedarim 7:9 ר' עקיבה אומר

אשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ר' ישמעאל אומר לא יפר ר' עקיבה אומר יפר אלמנה שאמרה הריני נזירה לכשאנשא ר' ישמעאל אומר יפר ר' עקיבה אומר לא יפר שר' ישמעאל אומר (במדבר ל':י') ונדר אלמנה וגרושה [כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה] עד שיהא [איסור נודר בשעה שהיא אלמנה וגרושה] ור' עקיבה אומר אשר אסרה על נפ …
אשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ר' ישמעאל אומר לא יפר ר' עקיבה אומר יפר אלמנה שאמרה הריני נזירה לכשאנשא ר' ישמעאל אומר יפר ר' עקיבה אומר לא יפר שר' ישמעאל אומר (במדבר ל':י') ונדר אלמנה וגרושה [כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה] עד שיהא [איסור נודר בשעה שהיא אלמנה וגרושה] ור' עקיבה אומר אשר אסרה על נפשה יקום עליה עד שיהא איסור [שעה שאסרה על נפשה]. [קונם שאני עושה לפיך שנהנה לאבא ולאביך רבן גמליאל אומר יפר וחכמים אומרים לא יפר נטולה היא מן היהודים משמשתך אני יפר חלקו ומשמשתו] רבי נתן אומר לא יפר וחכ"א יפר.

Tosefta Nazir (1)

Tosefta Nazir 4:1 דברי ר' עקיבה

נזיר שאכל כל האסורין לו בהתראה אחת אין חייב אלא אחת [מתרין בו ואוכל מתרין בו ושותה] חייב על כל אחת ואחת וכמה שיעורו בכזית כולן מצטרפין בכזית יין וחומץ כיוצא בהן כיצד הוא עושה מביא כוס מלא יין ומביא כזית איגורו ונותן לתוכו ושופע אם שתה כיוצא בהן חייב ואם לאו פטור דברי ר' עקיבה ר"א בן עזריה [פטר] עד ש …
נזיר שאכל כל האסורין לו בהתראה אחת אין חייב אלא אחת [מתרין בו ואוכל מתרין בו ושותה] חייב על כל אחת ואחת וכמה שיעורו בכזית כולן מצטרפין בכזית יין וחומץ כיוצא בהן כיצד הוא עושה מביא כוס מלא יין ומביא כזית איגורו ונותן לתוכו ושופע אם שתה כיוצא בהן חייב ואם לאו פטור דברי ר' עקיבה ר"א בן עזריה [פטר] עד שישתה רביעית יין בין שמזגו ושתאו בין ששתאו חצאים ר"א אומר נזיר שהניח פיו על [פי] חבית של יין [שתאה כולה בהתראה אחת אינו חייב אלא אחת מתרין בו ושותה] מתרין בו ושותה חייב על כל אחת ואחת וכן היה ר"א אומר נטל אשכול של ענבים ואכל כולו בהתראה אחת אינו חייב אלא אחת מתרין בו ואוכל מתרין בו ואוכל חייב על כל אחת ואחת אכל הימנו ענבים לחים ויבשים או שאכל הימנו שני חרצנין וזג או שסחט [ממנו] כזית יין [ושתה] הרי זה חייב על כל אחת ואחת.

Tosefta Sotah (2)

Tosefta Sotah 1:1 ר' עקיבה אומר

ר' יוסי בר' יהודה אמר משום ר' אלעזר מקנא ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ומשקה ע"פ שנים השיבו [על דברי] ר' יוסי בר' יהודה אין [לדבר] סוף אי זו היא עדות הראשונה זו עדות סתירה [שניה] זו עדות טומאה וכמה היא טומאה כדי ביאה וכמה היא כדי ביאה כדי העראה וכמה היא העראה ר' אליעזר אומר כדי חזרת דקל ר' יהושע אומר כדי מ …
ר' יוסי בר' יהודה אמר משום ר' אלעזר מקנא ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ומשקה ע"פ שנים השיבו [על דברי] ר' יוסי בר' יהודה אין [לדבר] סוף אי זו היא עדות הראשונה זו עדות סתירה [שניה] זו עדות טומאה וכמה היא טומאה כדי ביאה וכמה היא כדי ביאה כדי העראה וכמה היא העראה ר' אליעזר אומר כדי חזרת דקל ר' יהושע אומר כדי מזיגת [הכוס] בן עזאי אומר כדי לשתותו ר' עקיבה אומר [כדי שיקשור] הגרדי נימא חנן בן פינחס אומר כדי [שתשוט אצבע לתוך פה פלימו אומר כדי שתפשוט ידה ותטול ככר מתוך הסל אע"פ] שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' (משלי ו':כ״ו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם.
Tosefta Sotah 1:7 ר' עקיבה אומר

רשאין הכהנים ליתן בשירי מנחות יין שמן ודבש ואסורין לחמץ כל המנחות שבתורה טעונה שמן ולבונה חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות שנאמר (במדבר ה':ט״ו) לא יצוק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה וגו' ר"ש אומר כל [חטאות] שבתורה אין [טעונות] נסכים חוץ מחטאתו ואשמו של מצורע שלא יהא קרבן חוטא מהודר רבי טרפון אומר כל זכרונות …
רשאין הכהנים ליתן בשירי מנחות יין שמן ודבש ואסורין לחמץ כל המנחות שבתורה טעונה שמן ולבונה חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות שנאמר (במדבר ה':ט״ו) לא יצוק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה וגו' ר"ש אומר כל [חטאות] שבתורה אין [טעונות] נסכים חוץ מחטאתו ואשמו של מצורע שלא יהא קרבן חוטא מהודר רבי טרפון אומר כל זכרונות שבתורה [נאמרו] לטובה חוץ מזו שנא' (במדבר ה':ט״ו) מנחת זכרון מזכרת עון ר' עקיבה אומר אף זו לטובה שנא' (שם) ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע.

Tosefta Kiddushin (1)

Tosefta Kiddushin 5:6 ר' עקיבה אמר

מצרי שנשא מצרית אדומי שנשא אדומית ראשון ושני אסור ושלישי מותר א"ר יהודה בנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבה ואמר אני גר מצרי ונשאתי [אני] אשה גיורת מצרית והריני הולך להשיא אשה לבני בת גיורת מצרי כדי [שיהא] בן בני כשר לבא בקהל שנא' (דברים כ״ג:ט') דור שלישי יבא להם בקהל ה' אמר לו ר"ע בנימין טעי …
מצרי שנשא מצרית אדומי שנשא אדומית ראשון ושני אסור ושלישי מותר א"ר יהודה בנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבה ואמר אני גר מצרי ונשאתי [אני] אשה גיורת מצרית והריני הולך להשיא אשה לבני בת גיורת מצרי כדי [שיהא] בן בני כשר לבא בקהל שנא' (דברים כ״ג:ט') דור שלישי יבא להם בקהל ה' אמר לו ר"ע בנימין טעית הלכה משעלה סנחריב ובלבל את כל האומות לא עמונים [ומואבים] במקומן [ולא מצרי ואדומי במקומן] אלא עמוני נושא מצרית ומצרי נושא עמונית ואחד מכל אלו נושא אחת מכל משפחות האדמה ואחד מכל משפחות האדמה נושא אחת מכל אלו הכל הולך אחר הולד.

Tosefta Bava Kamma (7)

Tosefta Bava Kamma 2:10 ר' עקיבה אומר

מסקלין דרך רשות הרבים דברי רבי יהושע ר' עקיבה אומר כשם שאין לו רשות לקלקל כך לא יסקל אם סקל יוציא לים או לנהר או למקומות הטרשים והמסקל נוטל אבן מן האמצע ונותן לצדדים ואם בא אחר והוזק בהן ה"ז חייב אע"פ שאמרו הרי הוא כמסקל מלפני בהמה ונותן לפני אדם מלפני הרואים ונותן לפני הסומין שדרך בהמה להלך באמצע ו …
מסקלין דרך רשות הרבים דברי רבי יהושע ר' עקיבה אומר כשם שאין לו רשות לקלקל כך לא יסקל אם סקל יוציא לים או לנהר או למקומות הטרשים והמסקל נוטל אבן מן האמצע ונותן לצדדים ואם בא אחר והוזק בהן ה"ז חייב אע"פ שאמרו הרי הוא כמסקל מלפני בהמה ונותן לפני אדם מלפני הרואים ונותן לפני הסומין שדרך בהמה להלך באמצע ובני אדם מצדדין דרך הרואין להלך באמצע והסומין מן הצדדים המסקל נוטל מתוך שדהו ונותן לרה"ר ובא אחר והוזק בהן הרי זה חייב אע"פ שאמרו הרי הוא כמסקל מתוך שאינו שלו ונותן לתוך שלו מעשה באחד שהיה מסקל מתוך שדהו ונותן לרשות הרבים היה חסיד אחד רודפו אמר לו מפני מה אתה מסקל מתוך שאינו שלך ונותן לתוך שלך שחק עליו לאחר זמן נצטרך אותו האיש ומכר את שדהו והיה מהלך באותו מקום ונתקל אמר לא לחנם אמר לי אותו חסיד הרי את מסקל מתוך שאינו שלך ונותן לתוך שלך.
Tosefta Bava Kamma 3:1 רבי עקיבה אומר

שור שהזיק שהיה מועד בקרנו ותם בשנו וחבל בזה ובזה תם משלם חצי נזק מגופו מועד משלם נזק שלם מן העלייה אין שם עלייה תם משלם חצי נזק מגופו מועד יוציא ויבקש לעלייה כלל אמרו בנזקין הרג את שורו וקרע את כסותו וקוצץ נטיעותו לא יאמר טול את הנבילה ותן לי את הפרה טול את הקרעים ותן לי את הטלית טול את הקצצין ותן ל …
שור שהזיק שהיה מועד בקרנו ותם בשנו וחבל בזה ובזה תם משלם חצי נזק מגופו מועד משלם נזק שלם מן העלייה אין שם עלייה תם משלם חצי נזק מגופו מועד יוציא ויבקש לעלייה כלל אמרו בנזקין הרג את שורו וקרע את כסותו וקוצץ נטיעותו לא יאמר טול את הנבילה ותן לי את הפרה טול את הקרעים ותן לי את הטלית טול את הקצצין ותן לי את הנטיעות אלא שמין אותן כמה הן יפין עד שלא הוזקו וכמה הן יפין משהוזקו לפיכך הן משלמין רבי עקיבה אומר אף התם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם שנאמר (שמות כ״א:ל״א) כמשפט הזה יעשה לו יכול ישלם מן העלייה תלמוד לומר יעשה מגופו הוא משלם ואין משלם מן העלייה.
Tosefta Bava Kamma 6:10 משום רבי עקיבה as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai

אין שמין בית קב מפני שמשביחו ולא בית כור מפני שפוגם אלא שמין בית סאה פחותה באותה שדה כמה היתה יפה כמה היא יפה רבי שמעון בן יהודה אמר משום רבי שמעון במה דברים אמורים בזמן יחורי תאנים או שקטפה לולבי גפנים אבל אם אכלה פגים או בוסר רואין אותן כאלו הן פירות גמורין רבי יהודה אומר משום רבי עקיבה אכלה פירות …
אין שמין בית קב מפני שמשביחו ולא בית כור מפני שפוגם אלא שמין בית סאה פחותה באותה שדה כמה היתה יפה כמה היא יפה רבי שמעון בן יהודה אמר משום רבי שמעון במה דברים אמורים בזמן יחורי תאנים או שקטפה לולבי גפנים אבל אם אכלה פגים או בוסר רואין אותן כאלו הן פירות גמורין רבי יהודה אומר משום רבי עקיבה אכלה פירות נטועות שמין להם נטועות נטיעות עצמן שמין <לו> להן בית סאה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי עקיבה תבואה שהביאה שליש הרי היא כנטיעות.
Tosefta Bava Kamma 6:11 רבי עקיבה אומר

ניבה וניבתו הרוח אם יש בשלו כדי ללבות הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר"ש אומר (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה המדליק בתוך שלו כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר עשר אמה דרך רשות הרבים בשעת הרוח שלשים אמה ר' יהודה אומר שלשים אמה ובשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה ו …
ניבה וניבתו הרוח אם יש בשלו כדי ללבות הרי זה חייב ואם לאו הרי זה פטור ר"ש אומר (שמות כב) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה המדליק בתוך שלו כמה תעבור הדליקה רבי אלעזר בן עזריה אומר עשר אמה דרך רשות הרבים בשעת הרוח שלשים אמה ר' יהודה אומר שלשים אמה ובשעת הרוח חמשים אמה רבי עקיבה אומר חמשים אמה ובשעת הרוח שלש מאות אמה מעשה בערב שקפץ האור ביתר משלש מאות אמה והזיק מעשה שעברה הדליקה את הירדן שהיתה קשה במה דברים אמורים בזמן שקפצה אבל אם היתה מסכסכת והולכת או שהיו עצים מצויין לה אפילו עד מיל הרי זה חייב עברה נהר או גדר או שלולית שהן רחבין שמנה אמות פטור.
Tosefta Bava Kamma 7:1 אמר רבי עקיבה

הגנב משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה הגזלנים בין כך ובין כך אין משלמין אלא קרן שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי וכי מה ראתה תורה להחמיר בגנב יותר מבגזלן אמר להם גזלן השוה עבד לקונו וגנב חלק כבוד לעבד יותר על כבוד קונו כביכול עשה גנב את [עין] העליונה שאינה רואה ואת האוזן שאינה ש …
הגנב משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה הגזלנים בין כך ובין כך אין משלמין אלא קרן שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי וכי מה ראתה תורה להחמיר בגנב יותר מבגזלן אמר להם גזלן השוה עבד לקונו וגנב חלק כבוד לעבד יותר על כבוד קונו כביכול עשה גנב את [עין] העליונה שאינה רואה ואת האוזן שאינה שומעת שנאמר (ישעיהו כ״ט:ט״ו) הוי המעמיקים מה' לסתיר וגו' (תהילים צ״ד:ז') ויאמרו לא יראה וגו' (יחזקאל ט':ט') כי אמרו אין ה' רואה אותנו עזב ה' את הארץ ר"מ אומר משלו משל משם רבן גמליאל למה"ד לשנים שעשו משתה בעיר אחת אחד קרא את בני העיר ואת המלך לא קרא ואחד לא קרא לא המלך ולא את בני העיר איזה מהן עונשו מרובה זה שקרא את בני העיר ואת המלך לא קרא עונשו מרובה יתר מן השני אמר רבי עקיבה מפני מה אמרו טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה מפני שנשתרש בחטא.
Tosefta Bava Kamma 8:6 רבי עקיבה אומר

צד אדם יוני שובך מתוך שלו אימתי בזמן שהושיבן כתקנתן לא הושיבן כתקנתן אסור בהן ומותר בגדוליהן אבל צדין חיה ועוף מכל מקום ואין נמנעין בראשונה שהיו שבטים כתקנן אמרו אין אדם פורש חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חביריו אבל צדין בחכים ובמכמורים בכל מקום ואין נמנעין ובלבד שלא יפרוש את הקלע ויעמיד את הספינה. אין …
צד אדם יוני שובך מתוך שלו אימתי בזמן שהושיבן כתקנתן לא הושיבן כתקנתן אסור בהן ומותר בגדוליהן אבל צדין חיה ועוף מכל מקום ואין נמנעין בראשונה שהיו שבטים כתקנן אמרו אין אדם פורש חרמו ומעמיד ספינתו בתוך של חביריו אבל צדין בחכים ובמכמורים בכל מקום ואין נמנעין ובלבד שלא יפרוש את הקלע ויעמיד את הספינה. אין השבטים צדין דגים מימה של טבריה מפני שהוא של נפתלי ולא עוד אלא שנותנין לו מלא חבל של חרם לדרומו של ים שנאמר (דברים ל״ג:כ״ג) ים ודרום ירשה דברי ר' יוסי הגלילי רבי עקיבה אומר ים זה ימה של סוכני דרום זה ימה של טבריא ירשה זה ים הגדול ר' שמעון בן אלעזר אומר תלושין שבמדבר הרי הן של כל השבטים ומחוברין הרי הן של אותו השבט וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר אין לך כל שבט ושבט שלא היה נוטל בהר ובשפלה ובנגב וכן לפניהם החתי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי ירדן שבארץ ישראל שנאמר (יהושוע יג) הירדן וגבול ואומר (במדבר ל״ד:ט״ו) ומעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה ירדן שבירחו דברי ר"י ר"ש בן יוחאי אומר הרי הוא אומר (במדבר ל״ה:י') כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען כיון שאתם עוברים את הירדן הרי אתם בארץ כנען רבי אלעזר ברבי יוסי אומר תחומי ארץ ישראל שבכתובין נידונין כארץ ישראל.
Tosefta Bava Kamma 10:9 דרש ר' עקיבה

דרש רבי יוסי הגלילי בגוזל את הגר והיה עולה לירושלים ומעותיו ואשמו בידו ומצאו וזקפו עליו במלוה הביא את אשמו ואח"כ מת הגר יצא לא הספיק להביא את אשמו עד שמת הגר הרי זה צריך להביא אשם והמעות זכה בהן וחכמים אומרים לא עשה כלום עד שיתנם לו ויחזור ליטלם ממנו. דרש ר' עקיבה כשבא מזפרן בגזל את הגר ונשבע לו והי …
דרש רבי יוסי הגלילי בגוזל את הגר והיה עולה לירושלים ומעותיו ואשמו בידו ומצאו וזקפו עליו במלוה הביא את אשמו ואח"כ מת הגר יצא לא הספיק להביא את אשמו עד שמת הגר הרי זה צריך להביא אשם והמעות זכה בהן וחכמים אומרים לא עשה כלום עד שיתנם לו ויחזור ליטלם ממנו. דרש ר' עקיבה כשבא מזפרן בגזל את הגר ונשבע לו והיה עולה לירושלים ומעותיו ואשמו בידו ומת בדרך הכסף ינתן לבניו ואשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שנא' (במדבר ה':ח') מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו מי שצריך כפרה יצא זה שאין צריך כפרה נתן את הכסף לאנשי משמר ומת אין היורשין יכולין להוציא מידם שנא' (שם) איש אשר יתן לכהן לו יהיה נתן הכסף ליהויריב ואשם לידעיה יחזיר הכסף אחר האשם דברי רבי יהודה וחכ"א אשם אחר הכסף אמר רבי אם כדברי רבי יהודה יקריבו בני יהויריב את האשם לא נתכפר לו אלא אם כן קיים אשם יחזיר הכסף מבני ידעיה אצל בני יהויריב ויקריבו בני יהויריב את האשם ויתכפר לו עבר משמרו של יהויריב יחזיר האשם מבני יהויריב אצל בני ידעיה ויקריבו בני ידעיה את האשם ויתכפר לו הביא אשמו ולא הביא גזלו לא יהא ממרס בדמו עד שיביא גזילו אלא תעובר צורתו ויצא לבית השריפה הביא אשמו ולא הביא מעילתו לא יהא ממרס בדמו עד שיביא מעילתו אלא תעובר צורתו ויצא לבית השריפה. מצורע שהביא חטאתו קודם לאשמו לא יהא ממרס בדמו עד שיביא אשמו אלא תעובר צורתו ותצא לבית השריפה.

Tosefta Bava Batra (3)

Tosefta Bava Batra 1:6 רבי עקיבה אומר

מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה. הלוקח שובך מחבירו ונפל אפילו הוא בית רובע הרי זה בונה את מקומו ניפול הנמצא מן שתי שובכות רחוק מחמשים אמה לכאן ומחמשים אמה לכאן הרי הוא של מוצאו רבי עקיבה אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה חוץ ממערבה מפני שאינה תדירה.
Tosefta Bava Batra 1:7 רבי עקיבה אומר

מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרשין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים רבי יוסי מתיר בחרדל שאומר לו כדרך שעשית בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי וכן היה רבי יוסי אומר מרחיקין את הדבורים מן העיר חמשים אמה כדי שלא ינטשו את בני אדם רבי נתן אומר מגדל דבורים כמגדל כלבים רבי נתן אומר מרחיקין את הכבשונות מן העיר ח …
מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרשין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים רבי יוסי מתיר בחרדל שאומר לו כדרך שעשית בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי וכן היה רבי יוסי אומר מרחיקין את הדבורים מן העיר חמשים אמה כדי שלא ינטשו את בני אדם רבי נתן אומר מגדל דבורים כמגדל כלבים רבי נתן אומר מרחיקין את הכבשונות מן העיר חמשים אמה ואת האילן מן העיר עשרים וחמש אמה וכשם שמרחיקין מן העיר כך מרחיקין מבורות ושיחין ומערות וכשם שמרחיקין מכולן כך מרחיקין מן הקברות. קבר שהקיפתו העיר בין מארבע רוחות בין משלש רוחות בין משתי רוחות זו כנגד זו רחוק יתר מחמשים אמה לכאן ומחמשים אמה לכאן אין מפנין אותו פחות מכן מפנין אותו כל הקברות מתפנין חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא רבי עקיבה אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין אמרו לו והלא קבר בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם אמר להם משם ראיה מחילה היתה להן והיתה מוציאה טומאה לנחל קדרון.
Tosefta Bava Batra 5:4 משם רבי עקיבה

רבי שמעון אומר משם רבי עקיבה הרי הוא אומר (ויקרא יט) מאזני צדק וגו' אדם מוכר לחבירו לגין וחצי רביעית ושמינית וכשהוא בא עמו לחשבון לא יאמר לו מלא לי את המדה הזאת מחול לי את הקרטוב הזה שאין האמנת המדות תלויה בבריות והמקום הוחל שמו עליהן. ולא יעשה משקלותיו של עץ של אבר ושל קיספורן ושל מתכת אלא של זכוכי …
רבי שמעון אומר משם רבי עקיבה הרי הוא אומר (ויקרא יט) מאזני צדק וגו' אדם מוכר לחבירו לגין וחצי רביעית ושמינית וכשהוא בא עמו לחשבון לא יאמר לו מלא לי את המדה הזאת מחול לי את הקרטוב הזה שאין האמנת המדות תלויה בבריות והמקום הוחל שמו עליהן. ולא יעשה משקלותיו של עץ של אבר ושל קיספורן ושל מתכת אלא של זכוכית היה מבקש עשר ליטרין לא יאמר לו שקול לי כל אחת ואחת בפני עצמה מפני הכריעות אלא שקול לי כולן כאחת היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא שוקל לו ליטרא ונוטל ממנה רביע ליטרא היה מבקש ממנו חצי ליטרא שוקל לו ליטרא ונוטל ממנו חצי ליטרא רביע ליטרא שוקל לו רביע ליטרא היה מבקש ממנו תרקב מודד לו בסאה ונוטל ממנו תרקב היה מבקש ממנו ד' קבין מודד לו בסאה ונוטל ממנו מארבעת קבין היה מבקש ממנו קבים נותן לו קבים לא יעשה אדם מדה חסרה או מדה יתירה בתוך ביתו מפני שמרמה בו את אחרים. בכ"מ הן עושין תרקב וחצי תרקב קב וחצי קב רובע תומן וחצי תומן ועוכלא הין וחצי הין ושלישית הין ורביעית הין ולוג וחצי לוג ורביעית ושמינית וחצי שמינית ואחד משמונה בשמינית וזה הוא קורטוב. פרוטית שאמרו אחד משמונה פרוטות לאיסר איסר אחד מעשרים וארבעה לדינר שש מעה כסף דינר. מעה כסף שני פונדיון. פונדיון שני איסרים איסר שני מסמסין מסמס שני קונטריסין קונטריס שתי פרוטות רבן שמעון בן גמליאל אומר פרוטה שאמרו אחת מו' פרוטות לאיסר שלש הדרסין מעה שני הינצין הדריס ב' שמינית הינץ ושתי פרוטות שמין אין משתכרין לא בביצים ולא בפירות פעמים דברי רבי יהודה וחכמים מתירין.

Tosefta Sanhedrin (6)

Tosefta Sanhedrin 3:3 רבי עקיבה אומר

ר' יוסי אומר ג' דברים משם שלשה זקנים רבי עקיבה אומר יכול יהא אדם מעלה בכורות מחו"ל לארץ ת"ל (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות מחוצה לארץ שאי אתה מביא מעשר דגנך אי אתה מביא בכורות שמעון בן זומא אומר יכול כשם שנתנה תורה מחיצה ב …
ר' יוסי אומר ג' דברים משם שלשה זקנים רבי עקיבה אומר יכול יהא אדם מעלה בכורות מחו"ל לארץ ת"ל (דברים י״ד:כ״ג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות מחוצה לארץ שאי אתה מביא מעשר דגנך אי אתה מביא בכורות שמעון בן זומא אומר יכול כשם שנתנה תורה מחיצה בין קדשי קדשים לקדשים קלים כך נתנה תורה מחיצה בין הבכור למעשר שני ודין הוא הבכור טעון הבאת מקום ומעשר שני טעון הבאת מקום מה בכור אין נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא לפנים מן החומה מה לבכור שמיעטו מקום אכילתו שכן מיעט זמן אכילתו תאמר במעשר שני שריבה זמן אכילתו הואיל וריבה זמן אכילתו נרבה מקום אכילתו ת"ל ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות מה בכורות אין נאכלין אלא לפנים מן החומה אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא לפנים מן החומה ר' ישמעאל אומר יכול יהא אדם מעלה מעשר שני לירושלים בזמן הזה ואוכלו ודין הוא הבכור טעון הבאת מקום אף מעשר שני טעון הבאת מקום מה בכור אין נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא בפני הבית ולא אם אמרת בבכור שיש הימנו דמים ואימורין לגבי מזבח תאמר במעשר שני שאין הימנו דמים ואימורין לגבי מזבח ביכורים יוכיחו שאין מהן דמים ואימורים לגבי מזבח ואין נאכלין אלא בפני הבית ולא אם אמרת בביכורים שהן טעונין הנחה לפני המזבח תאמר במעשר שני שאין טעונין הנחה לפני המזבח ת"ל ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות מה בכור אין נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יהא נאכל אלא בפני הבית אחרים אומרים יכול בכור שעבר זמנה משנה לחברתה יהא פסול כפסולי מוקדשים ת"ל (דברים ט״ו:כ') ואכלת לפני ה' אלהיך [וגו'] מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך אם ללמד על הבכור שיהא נאכל לפנים מן החומה א"צ והלא כבר נאמר (שם) לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה ואם ללמד על מעשר שני שיהא נאכל לפנים מן החומה א"צ והלא כבר נאמר (דברים י״ב:י״ז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר א"כ למה נאמר מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות מקיש בכור למעשר שני מה מעשר נאכל משנה לחברתה אף הבכור נאכל משנה לחברתה.
Tosefta Sanhedrin 11:2 אמר רבי עקיבה

רבי שמעון בן יהודה אומר משם רבי שמעון המדיח הרי זה בחנק אמר רבי עקיבה שלש מאות הלכות היה ר' אליעזר שונה במכשפה ולא למדתי ממנו אלא שני דברים שנים מלקטין קשואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות למה נכתב אלא לומר דרוש וקבל שכר רבי שמע …
רבי שמעון בן יהודה אומר משם רבי שמעון המדיח הרי זה בחנק אמר רבי עקיבה שלש מאות הלכות היה ר' אליעזר שונה במכשפה ולא למדתי ממנו אלא שני דברים שנים מלקטין קשואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות למה נכתב אלא לומר דרוש וקבל שכר רבי שמעון בן אלעזר אומר בדין הוא הבת ולא הבן אלא גזירת המלך היה. בן סורר ומורה אפילו העלה על שולחנו כשלמה בשעתו אין נעשה בן סורר ומורה עד שיתן לתוך פיו כשעור או עד שיאכל בחברה שהוא כיוצא בו.
Tosefta Sanhedrin 11:3 דברי ר' עקיבה

בן סורר ומורה מתרין בו בפני ג' שנא' (דברים כ״א:י״ט) ותפשו בו וגו' ואמרו אל זקני עירו מצוה בזקני עירו בננו זה זה האיש לקה בפניכם דבר אחר בננו זה פרט לשברח ובא משהגדיל בננו זה פרט לשמת אחד מן הדיינין דבר אחר בננו זה מלמד שאחד מן הראשונים מצטרף עם האחרונים לחייבו מיתה בן סורר ומורה וזקן ממרא על פי בית …
בן סורר ומורה מתרין בו בפני ג' שנא' (דברים כ״א:י״ט) ותפשו בו וגו' ואמרו אל זקני עירו מצוה בזקני עירו בננו זה זה האיש לקה בפניכם דבר אחר בננו זה פרט לשברח ובא משהגדיל בננו זה פרט לשמת אחד מן הדיינין דבר אחר בננו זה מלמד שאחד מן הראשונים מצטרף עם האחרונים לחייבו מיתה בן סורר ומורה וזקן ממרא על פי בית דין והמסית והמדיח ונביא השקר ועדים זוממין אין ממיתין אותן מיד אלא מעלין אותן לבית דין הגדול שבירושלים ומשמרין אותן עד הרגל וממיתים אותן ברגל שנאמר (דברים י״ז:י״ג) וכל העם ישמעו ויראו וגו' דברי ר' עקיבה אמר לו ר' יהודה וכי נאמר וכל העם יראו וייראו והלא לא נאמר אלא וכל העם ישמעו וייראו למה מענין דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין לכל המקומות איש פב"פ נגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עדיו וכך וכך עשה וכך וכך עשו לו.
Tosefta Sanhedrin 12:5 רבי עקיבה אומר

הוסיפו הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה וההוגה את השם באותיותיו שאין לו חלק לעולם הבא רבי עקיבה אומר המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתה ועושה אותו כמין זמר אין לו חלק לעולם הבא אבא שאול אומר משם ר"ע הלוחש על המכה ואמר (שמות טו) כל המחלה כו' ורוקק אין לו חלק לעולם הבא ארבעה מלכים ירבעם אחאב אחז …
הוסיפו הפורק עול והמפר ברית והמגלה פנים בתורה וההוגה את השם באותיותיו שאין לו חלק לעולם הבא רבי עקיבה אומר המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתה ועושה אותו כמין זמר אין לו חלק לעולם הבא אבא שאול אומר משם ר"ע הלוחש על המכה ואמר (שמות טו) כל המחלה כו' ורוקק אין לו חלק לעולם הבא ארבעה מלכים ירבעם אחאב אחז מנשה אין להם חלק לעולם הבא ר' אליעזר אומר מנשה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר (דברי הימים ב ל״ג:י״ט) ותפלתו והעתר לו וכל חטאים ומעילות והמקומות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרה והפסילים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזה מלמד שנעתר לו והביאו לחיי העולם הבא.
Tosefta Sanhedrin 13:1 דברי רבי עקיבה

תנא בני רשעי ישראל אין <לו> [להם] חלק לעולם הבא ולא חיין לעולם הבא שנאמר (מלאכי ג':י״ט) כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' דברי רבן גמליאל רבי יהושע אומר באין הן לעוה"ב ולהלן הוא אומר (תהילים קט״ז:ו') שומר פתאים ה' וגו' ולהלן הוא אומר (דנייאל ד) גודו אילנא וקציצו ענפוהי ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו …
תנא בני רשעי ישראל אין <לו> [להם] חלק לעולם הבא ולא חיין לעולם הבא שנאמר (מלאכי ג':י״ט) כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' דברי רבן גמליאל רבי יהושע אומר באין הן לעוה"ב ולהלן הוא אומר (תהילים קט״ז:ו') שומר פתאים ה' וגו' ולהלן הוא אומר (דנייאל ד) גודו אילנא וקציצו ענפוהי ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו אמר רבן גמליאל מה אני מקיים (מלאכי ג':י״ט) אשר לא יעזוב להם שורש וענף אמר לו שאין המקום מניח המצות ושירי מצות להם ולאבותיהם בעולם דבר אחר שורש זו נשמה וענף זה הגוף ובני רשעי עובדי כוכבים לא חיין ולא נדונין ר"א אומר כל רשעי עובדי כוכבים אין להם חלק לעוה"ב שנאמר (תהילים ט':י״ח) ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים ישובו רשעים לשאולה אלו רשעי ישראל כל גוים שכחי אלהים אלו רשעי עובדי כוכבים אמר לו ר' יהושע אילו אמר הכתוב ישובו רשעים לשאולה כל גוים ושתק היה אומר כדבריך אלו רשעי ישראל ורשעי עובדי כוכבים עכשיו שאמר הכתוב שכחי אלהים הא יש צדיקים בעובדי כוכבים שיש להם חלק לעולם הבא בית שמאי אומרים שלשה כתות הן אחת לחיי העולם הבא ואחת לחרפות לדראון עולם אחת לחיי עולם אלו צדיקים גמורים אחת לחרפות לדראון עולם אלו רשעים גמורים שקולים שבהן יורדים לגיהנם ומצפצפים ועולים ומתרפאים שנאמר (זכריה י״ג:ט') והבאתי את השלישית באש וגו' ועליהם אמרה חנה (שמואל א ב':ו') ה' ממית ומחיה ובית הלל אומרים (שמות לד) ורב חסד מטה כלפי חסד ועליהם הוא אומר (תהילים קט״ז:א') אהבתי כי ישמע ועליהם נאמר כל הפרשה כולה פושעי ישראל בגופן ופושעי עובדי כוכבים בגופן יורדין לגיהנם ונדונין בה י"ב חדש לאחר י"ב חדש נפשן כלה וגופן נשרף וגיהנם פולטתן ונעשין אפר והרוח זורה אותן ומפזרתן ונעשית אפר תחת רגלי הצדיקים שנאמר (מלאכי ג':כ״א) ועסותם רשעים כי יהיו אפר [וגו'] אבל המסורות והאפיקורסין והכופרין בתורה ופורשים מדרכי צבור ושאין מודים בתחיית המתים וכל מי שחטא והחטיא את הרבים כגון ירבעם ואחאב ושנתנו חיתתם בארץ חיים ושפשטו ידיהם בזבול גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות שנאמר (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' שאול כלה והם אינם כלים שנאמר (תהילים מ״ט:ט״ו) וצורם לבלות שאול ומי גרם להם שפשטו ידיהם בזבול שנאמר (שם) מזבול לו ואין זבול אלא בית המקדש שנאמר (מלכים א ח':י״ג) בנה בניתי בית זבול לך. דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואין חיין לעולם הבא שנא' (בראשית ט) וימח את כל היקום וגו' השמים בעולם הזה וימחו מן הארץ לעולם הבא רבי יהודה בן בתירא אומר (בראשית ו':ג') ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לא ידון ולא רוחי בהן לעולם דבר אחר ויאמר ה' לא ידון אמר המקום איני מחזיר רוחי לנדנה ר' מנחם ברבי יוסי אומר לא ידון אמר המקום איני דנן בשעה שאני משלם שכר לצדיקים אבל רוחן של רשעים קשה להם יותר מן הכל שנאמר (ישעיהו ל״ג:י״א) רוחכם אש תאכלכם דור המגדל אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעולם הבא שנאמר (בראשית י״א:ד') ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ בעולם הזה ויחדלו לבנות לעולם הבא אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעוה"ב שנאמר (בראשית י״ג:י״ג) ואנשי סדום רעים וחטאים וגו' בעולם הזה לה' מאד לעולם הבא דבר אחר רעים איש על חבירו וחטאים בגילוי עריות לה' בע"ז מאד בשפיכות דמים מרגלים אין להם חלק לעולם הבא ואין באים לארץ שנאמר (במדבר י״ד:כ״ג-כ״ד) וכל מנאצי לא יראוה קרח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא ואין חיין לעוה"ב שנאמר (במדבר ט״ז:ל״ג) ותכס עליהם הארץ וגו' בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא דברי רבי עקיבה ר' יהודה בן בתירא אומר באין הן ועליהן הוא אומר (תהילים קי״ט:קע״ו) תעיתי כשה אובד וגו' נאמר כאן אבדה ונאמר להלן אבדה מה אבדה האמור להלן אבדה מתבקשת אף אבדה האמורה כאן אבדה מתבקשת דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (במדבר י״ד:ב') במדבר הזה יתמו בעולם הזה ושם ימותו לעה"ב ואומר (תהילים צ״ה:י״א) אשר נשבעתי באפי וגו' דברי רבי עקיבה רבי אליעזר אומר באין הן ועליהם הוא אומר (תהילים נ':ה') אספו לי חסידי וגו' מה תלמוד לומר באפי באפי נשבעתי וחוזר אני בי רבי יהושע בן קרחה אומר לא נאמרו דברים אלו אלא כלפי דורות אספו לי <כל> חסידי על שום שעשו לי גמילות חסד כורתי בריתי על שום שנכרתו על ידי עלי זבח על שום שעילו אותי ונזבחו על ידי רבי שמעון בן ננס אומר באין הן ועליהן הוא אומר (ישעיהו נ״א:י״א) ופדויי ה' ישובון וגו' עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא ואינן חיין לעולם הבא שנאמר (דברים כ״ט:כ״ז) ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול בעולם הזה וישליכם אל ארץ אחרת לעולם הבא רבי שמעון בן ננס משם רבי יהודה איש כפר איכוס כיום הזה אם מעשיהם כיום הזה אינן באין אם לאו באין הן ורבותינו אמרו אלו ואלו יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיהו כ״ז:י״ג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו' אשור אלו עשרת השבטים והנדחים בארץ מצרים אלו דור המדבר אלו ואלו והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים.
Tosefta Sanhedrin 14:1 אמר ליה רבי עקיבה dialogue

עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולא נכתבה אלא לומר דרוש וטול שכר ר"ש בר רבי אלעזר אומר אין עושין ג' עיירות הנדחות בא"י אבל עושין אחת או ב' ר"ש אומר אף שתים לא יעשו אלא אחת ביהודה ואחת בגליל ובסמוך לספר אפי' אחת לא יעשו כדי שלא יפוצו נכרים ויחריבו את א"י כשהוא קול וביזתן והעיר מותרת כשהן בסייף וביז …
עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולא נכתבה אלא לומר דרוש וטול שכר ר"ש בר רבי אלעזר אומר אין עושין ג' עיירות הנדחות בא"י אבל עושין אחת או ב' ר"ש אומר אף שתים לא יעשו אלא אחת ביהודה ואחת בגליל ובסמוך לספר אפי' אחת לא יעשו כדי שלא יפוצו נכרים ויחריבו את א"י כשהוא קול וביזתן והעיר מותרת כשהן בסייף וביזתן והעיר מותרת אם שהו שלשים יום הן בסייף וביזתן והעיר אסורה לא שהו שלשים יום הן בסייף וביזתן והעיר מותרת לעולם מדיח בסקילה וביזתן והעיר אסורה הדיחוה נשים ולא אנשים קטנים ולא גדולים יכול תהא עיר הנדחת ת"ל (דברים י״ג:י״ד) את יושבי עירם אחר יושבי עירם מהלך הדבר ואין הדבר מהלך אחר כל אלו יכול אפילו נתכנסו לתוכה גרים ועבדים משוחררין תהא נעשית עיר הנדחת תלמוד לומר (שם) את יושבי עירם אחר יושבי עירם הדבר מהלך ואין הדבר מהלך אחר כל אלו קטני בני אנשי עיר הנדחת שהודחו עמה אין נהרגין רבי אליעזר אומר נהרגין אמר ליה רבי עקיבה מה אני מקיים (דברים י״ח:ט') ונתן לך רחמים ורחמך והרבך אם לרחם על הגדולים הרי כבר נאמר (דברים ט״ז:ה') הכה תכה אם לרחם על בהמתן הרי כבר נאמר (שם) ואת בהמתה לפי חרב מה אני מקיים ונתן לך רחמים אלו קטנים שבתוכה רבי אליעזר אומר אף גדולים אין נהרגין אלא על פי עדים והתראה מה אני מקיים ונתן לך רחמים וגו' שמא יאמרו ב"ד הרי אנו עושין עיר הנדחת ולמחר יהו אחיהן וקרוביהם קושרים שנאה בלבם עלינו אלא כך אמר המקום הרי אני ממלא אותן רחמים ומטיל אני אהבתי בלבם כלומר שאין בלבנו עליכם דין אמת דנתם ולא מתאבלין אלא אוננין שאין אנינות אלא בלב נכסים של צדיקים שבתוכה אובדין ושבחוצה לה פליטין ושל רשעים בין מתוכה ובין מחוצה לה אובדין רבי אליעזר אומר מוכיח בדבר לוט שלא היה בסדום אלא מפני נכסיו אף הוא יצא וידיו על ראשו שנאמר (בראשית י״ט:כ״ב) מהר המלט שמה דייך שתמלט את נפשך אמר רבי שמעון מפני מה אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין מפני שגרמו לצדיקים לדור בין הרשעים והרי דברים קל וחומר ומה אם נכסים שאינם לא רואין ולא שומעין ולא מדברים על שגרמו לצדיקים לדור בין הרשעים אמר הכתוב ישרפו המטה את חבירו מדרך חיים לדרך מות אעכ"ו שיהא בשריפה.

Tosefta Zevachim (3)

Tosefta Zevachim 1:6 דרש רבי עקיבה

דרש רבי עקיבה מנין לקבלת הדם שלא תהא אלא בכהן תמים ובכלי שרת ת"ל והקריבו בני אהרן את הדם אליו יכול זו זריקה כשהוא אומר וזרקו זו זריקה אמורה הא אינו אומר כאן והקריבו אלא זו קבלה מקיש קבלה לזריקה מה זריקה בכהן תמים ובכלי שרת אף בקבלה בכהן תמים ובכלי שרת ולהלן הוא אומר ומשחת אותם וכהנו לי מה כהן האמור …
דרש רבי עקיבה מנין לקבלת הדם שלא תהא אלא בכהן תמים ובכלי שרת ת"ל והקריבו בני אהרן את הדם אליו יכול זו זריקה כשהוא אומר וזרקו זו זריקה אמורה הא אינו אומר כאן והקריבו אלא זו קבלה מקיש קבלה לזריקה מה זריקה בכהן תמים ובכלי שרת אף בקבלה בכהן תמים ובכלי שרת ולהלן הוא אומר ומשחת אותם וכהנו לי מה כהן האמור להלן בכהן תמים וכלי שרת אף כהן האמור כאן כהן תמים וכלי שרת א"ל ר"ט עקיבה עד מתי אתה מגבב ומביא עלינו אקפח את בני אם לא הפרש שמעתי בין קבלה לזריקה ואתה השוותה קבלה לזריקה אמר לו תרשני לומר לפניך מה שלמדתני אמר לו אמור אמר לו קבלה לא עשה בה מחשבה כמעשה זריקה עשה בה מחשבה כמעשה המקבל בחוץ כשר הזורק בחוץ פסול קבלוהו פסולין אין חייבין עליו זרקוהו פסולין חייבין עליו אמר לו העבודה שלא היטיתה ימין ושמאל אני שמעתי ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים להלכה הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.
Tosefta Zevachim 4:2 ר' עקיבה אומר

רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם עליו. כחצי זית בשר כחצי זית חלב אין זורק את הדם עליו ובעולה אם נשתייר ממנו כחצי זית בשר כחצי זית חלב זורק את הדם עליו מפני שכולה ראויה להקטרה ובמנחה אם [לא] נשתייר מן הזבח כזית בשר וכזית חלב אפילו כל המנחה כולה קיימת אין זורק …
רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר וכזית חלב זורק את הדם עליו. כחצי זית בשר כחצי זית חלב אין זורק את הדם עליו ובעולה אם נשתייר ממנו כחצי זית בשר כחצי זית חלב זורק את הדם עליו מפני שכולה ראויה להקטרה ובמנחה אם [לא] נשתייר מן הזבח כזית בשר וכזית חלב אפילו כל המנחה כולה קיימת אין זורק את דם עליה ובפסח אם יש כזית לכל אחד ואחד יזרוק ואם לאו לא יזרוק. רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה ניטל הבשר והחלבים קיימים זורק את הדם על החלבים ניטל החלב והבשר קיים זורק את הדם על הבשר אבל בפסח אינו כן אע"פ שניטל בשר וחלב קיים אין זורק את הדם על החלב שלא בא מתחלתו אלא לאכילה נטמאו חלבים והבשר קיים אם יש כזית לכל אחד ואחד יזרוק ואם לאו לא יזרוק. שחט בשתיקה ויצא חוץ לקלעים וזרקו בשתיקה הרי זה כמות שהיה מועלין בבשר קדשי קדשים ואין מועלין באימורי קדשים קלים ואין חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא נטמא הדם וזרקו בשתיקה אין מועלין בבשר קדשי קדשים אבל מועלין באימורי קדשים קלים וחייבין עליהן משום נותר ומשום טמא שהציץ מרצה על הטמא ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא. שחט בשתיקה ויצא הבשר חוץ לקלעים וזרק את הדם בשתיקה רבי אליעזר אומר הרי זה כמות שהיה מועלין בבשר קדשי קדשים ואין מועלין באימורי קדשים קלים ואין חייבין עליהן משום נותר וטמא ר' עקיבה אומר הרצה הציץ על היוצא אין מועלין בבשר קדשי קדשים אבל מועלין באימורי קדשים קלים וחייבים עליהן משום נותר ומשום טמא. נטמא בשר וזרק את הדם בשתיקה הכל מודים שאין מועלין בבשר קדשי קדשים אבל מועלין באימורי קדשים קלים וחייבין עליהן משום נותר ומשום טמא שהציץ מרצה על הטמאים ואינו מרצה לא על הלן ולא על היוצא.
Tosefta Zevachim 9:2 משם רבי עקיבה

אותו ואת בנו שעלו לגבי מזבח ירדו שאין המזבח מקדש אלא את הראוי לו. הרובע והנרבע המוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטרפה ויוצא דופן שעלו לגבי מזבח ירדו מפני שלא היו פסולן בקדש זה הכלל שהיה פסולו בקדש הקדש מקבלו לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו חוץ מבעל מום שר' שמעון אומר משם רבי עקיבה בעל מום בעוף …
אותו ואת בנו שעלו לגבי מזבח ירדו שאין המזבח מקדש אלא את הראוי לו. הרובע והנרבע המוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטרפה ויוצא דופן שעלו לגבי מזבח ירדו מפני שלא היו פסולן בקדש זה הכלל שהיה פסולו בקדש הקדש מקבלו לא היה פסולו בקדש אין הקדש מקבלו חוץ מבעל מום שר' שמעון אומר משם רבי עקיבה בעל מום בעוף כשר ר' חנינא סגן הכהנים אומר דוחה היה אבא את בעלי מומין מליקרב מפני מה אמרו הלן והיוצא והטמא שעלו לא ירדו מפני שהלן כשר בשלמים והיוצא כשר בבמה והטמא כשר בצבור.

Tosefta Menachot (1)

Tosefta Menachot 4:8 ר' עקיבה אומר

קמץ בשתיקה ויצא הקומץ חוץ לקלעים וקיטרן בשתיקה הרי זה כמות שהיה מועלין בשירים ואין חייבין עליהם משום נותר ומשום טמא. נטמא הקומץ וקיטרו בשתיקה אין מועלים בשירים אבל חייבים עליהם משום נותר ומשום טמא. שהציץ מרצה על הטמא ואין הציץ מרצה [לא] על הלן ולא על היוצא. קמץ בשתיקה ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר ה …
קמץ בשתיקה ויצא הקומץ חוץ לקלעים וקיטרן בשתיקה הרי זה כמות שהיה מועלין בשירים ואין חייבין עליהם משום נותר ומשום טמא. נטמא הקומץ וקיטרו בשתיקה אין מועלים בשירים אבל חייבים עליהם משום נותר ומשום טמא. שהציץ מרצה על הטמא ואין הציץ מרצה [לא] על הלן ולא על היוצא. קמץ בשתיקה ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר הקומץ בשתיקה ר"א אומר ה"ז כמות שהיה. מועלין בשירים ואין חייבין עליהם משום נותר ומשום טמא. ר' עקיבה אומר הורצה הציץ על היוצא ואין בשירים אבל חייבים עליהן משום נותר ומשום טמא. נטמאו השירים והקטיר את הקומץ בשתיקה הכל מודים שאין מועלין בהם אבל חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא שהציץ מרצה על הטמא ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא. קמץ בשתיקה ויצא קומץ חוץ לקלעים וקיטרו חוץ לזמנו או שקמצו חוץ לזמנו ויצא קומץ חוץ לקלעים וקיטרו בשתיקה או שקמץ חוץ לזמנו ויצא חוץ לקלעים קיטרו חוץ לזמנו מועלין בשירים ואין חייבין עליהן משום פגול. נטמא הקומץ וקיטרו חוץ לזמנו עדיין מועלין בשירים וחייבין עליהן משום פגול שהציץ מרצה על הטמא ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא. קמץ בשתיקה ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ בשתיקה או שקמץ חוץ לזמנו ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו <ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו>. ר"א אומר הרי זה כמות שהיה. מועלין בשירים ואין חייבין עליהן משום פגול ר"ע אומר הורצה הציץ על היוצא עדיין מועלין בשירים וחייבין עליהן משום פגול. נטמאו השירים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו הכל מודים שעדיין מועלין בשירים וחייבין עליהם משום פגול שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה לא על הלן ולא על היוצא.

Tosefta Chullin (1)

Tosefta Chullin 2:2 ר' עקיבה אומר

נגנבה תרנגולתו ובא ומצאה שחוטה נגנבה בהמתו ובא ומצאה שחוטה ר' חנניה בנו של ר' יוסי הגלילי פוסל ור' יהודה מכשיר אמר רבי נראין דברי חנניה בנו של ר' יוסי הגלילי בשמצאה בתוך הבית ודברי ר' יהודה בשמצאה באשפה. המוצא תרנגולת שחוטה בשוק וכן מי שנתן תרנגולת לאחד מן השוק לשחוט ואינו יודע מה טיבו הולכין אחר הר …
נגנבה תרנגולתו ובא ומצאה שחוטה נגנבה בהמתו ובא ומצאה שחוטה ר' חנניה בנו של ר' יוסי הגלילי פוסל ור' יהודה מכשיר אמר רבי נראין דברי חנניה בנו של ר' יוסי הגלילי בשמצאה בתוך הבית ודברי ר' יהודה בשמצאה באשפה. המוצא תרנגולת שחוטה בשוק וכן מי שנתן תרנגולת לאחד מן השוק לשחוט ואינו יודע מה טיבו הולכין אחר הרוב. נפלה סכין ושחטה או שדרס עליה ושחטה או שטבחה מאליה נבלה ומטמאה במשא היה שוחט והרתית או שעף או שדחה חברו או שדחתו הרוח או שנפלה סכין מידו והגביהה או שנפלה קרן טליתו והגביהה ושהה כדי שחיטה אחרת פסולה ר' שמעון אומר כדי ביקור בהמה אחרת. שחט את הוושט ושהה כדי שחיטה ואחר כך פסק את הוושט או שהחליד את הסכין תחת הוושט ופסקו או שהחליד את הסכין תחת הגרגרת ופסקה או שהחליד את הסכין תחת שתיהן ופסקו ר' ישבב אומר נבלה ומטמאה במשא ר' עקיבה אומר טרפה ושחיטתה מטהרתה אמר לו ר' ישבב אי אתה זכור שהיה רבי יהושע שונה כל שנתנבלה בשחיטתה נבלה ומטמאה במשא קודם לשחיטתה טרפה ושחיטתה מטהרתה חזר ר"ע להיות שונה כדברי ר' ישבב. שחט מיעוטו של וושט ושהה כדי שחיטה ואח"כ שחט את שניהם או שניקב הוושט ואח"כ שחט את שניהם טרפה ושחיטתה מטהרתה.

Tosefta Bekhorot (3)

Tosefta Bekhorot 2:5 רבי עקיבה אומר

רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב בבכורה. רחלה שלא ביכרה וילדה ב' זכרים ויצאו ראשיהן כאחד. רבי יוסי הגלילי אומר שניהן לכהן שנאמר (שמות י״ג:י״ב) הזכרים לה' וחכמים אומרים אי אפשר אלא אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר היפה שבהן רבי עקיבה אומר הכושל שבהן השני י …
רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב בבכורה. רחלה שלא ביכרה וילדה ב' זכרים ויצאו ראשיהן כאחד. רבי יוסי הגלילי אומר שניהן לכהן שנאמר (שמות י״ג:י״ב) הזכרים לה' וחכמים אומרים אי אפשר אלא אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר היפה שבהן רבי עקיבה אומר הכושל שבהן השני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר. מת א' מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבה אומר המע"ה זכר ונקבה ואין ידוע אין כאן לכהן כלום אלא זכר ירעה עד שיסתאב <וימכר> ויאכל במומו לבעלים. שני רחלים שלא בכרו וילדו ב' זכרים נותן שניהן לכהן זכר ונקבה זכר לכהן שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר היפה שבהן רבי עקיבה אומר הכושל שבהן הכוי ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות ורבי יוסי פוטר אחד מהן ר' טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבה אומר המוציא מחברו עליו הראיה. שתי נקבות וזכר או ב' זכרים ושתי נקבות ואין ידוע אין כאן לכהן כלום אלא הזכרים ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים. אחת ביכרה ואחת שלא ביכרה וילדו שני זכרים א' לו ואחד לכהן רבי טרפון אומר היפה שבהן רבי עקיבה אומר הכושל שבהן השני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות רבי יוסי פוטר שהיה רבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ור' מאיר מחייב שהיה אומר אם בכור תנהו לי ואם לאו תן לי מתנותיו. מת א' מהן רבי טרפון אומר יחלוקו רבי עקיבה אומר המוציא מחברו עליו הראיה. זכר ונקבה ואין ידוע אין כאן לכהן כלום אלא הזכר ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו לבעלים.
Tosefta Bekhorot 2:6 רבי עקיבה אומר

הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואין ידוע אם ביכרה או לא ביכרה עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק. רחל בת שנתים ודאי לכהן מכאן ואילך ספק. פרה בת שלש ודאי לכהן מכאן ואילך ספק וחמורה כפרה. רבי יוסי בר רבי יהודה אומר חמורה בת ארבע עד כאן דברי רבי ישמעאל וכשנאמרו הדברים לפני רבי יהושע אמר צאו ואמרו לו לישמע …
הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואין ידוע אם ביכרה או לא ביכרה עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק. רחל בת שנתים ודאי לכהן מכאן ואילך ספק. פרה בת שלש ודאי לכהן מכאן ואילך ספק וחמורה כפרה. רבי יוסי בר רבי יהודה אומר חמורה בת ארבע עד כאן דברי רבי ישמעאל וכשנאמרו הדברים לפני רבי יהושע אמר צאו ואמרו לו לישמעאל טעית אילו בולד בלבד הייתה פוטר בבהמה יפה הייתה אומר אלא אמרו סימן ולד בבהמה דקה טינוף ובגסה שליא ובאשה שפיר ושליא ואני אומר עז שטינפה בת ששה יולדת בת שנתה רחל שטינפה בת שנתה יולדת בת ששה רבי עקיבה אומר אינה באה למדה הזאת אלא כל שידוע שביכרה אין כאן לכהן כלום ושלא ביכרה הרי זה לכהן ספק יאכלו במומן לבעלים. רבי אליעזר בן יעקב אומר בהמה גסה ששפעה חררת דם טעונה קבורה ואין מטמא במשא והבא אחריה פטור מן הבכורה.
Tosefta Bekhorot 5:2 דברי רבי עקיבה

איזה הוא מרוח אשך זה הקליטים שנכנסה רוח באשכיו דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר זה השחוף. פרסתו חלולה עקומה דומה למגל שוקו נתון באמצע רגלו מכיש מלמעלה ומפסיע מלמטה בעל הקיפין והשיופצד אצבעותיו גרומות אצבעותיו מרוכבות זו על זו או שהיתה אצבע גדולה עקומה פסול היתה בו שומא אם יש בה שיער פסול אין בה שיער …
איזה הוא מרוח אשך זה הקליטים שנכנסה רוח באשכיו דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר זה השחוף. פרסתו חלולה עקומה דומה למגל שוקו נתון באמצע רגלו מכיש מלמעלה ומפסיע מלמטה בעל הקיפין והשיופצד אצבעותיו גרומות אצבעותיו מרוכבות זו על זו או שהיתה אצבע גדולה עקומה פסול היתה בו שומא אם יש בה שיער פסול אין בה שיער כשר. גדולה פסול קטנה כשר וכמה היא גדולה רבן שמעון בן גמליאל עד כאיסר האיטלקי. יתרת אם יש בה עצם פסול אם לאו כשר. יתיר כגון שהוא איטר אצבעות ידיו ואצבעות רגליו שש ושש רבי יהודה מכשיר ורבי פוסל. אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבי טרפון ואמר כמותו ירבו כהנים גדולים בישראל. אמר לו רבי יוסי כך אמר כמותו יתמעטו נתינים ממזרין בישראל. איטר בין בידיו ובין ברגליו פסול השולט בשתי ידיו כאחת רבי פוסל וחכמים מכשירין. הזיויר והליפיז והתימיז והלימיז ולויקן ועקלן ועקשן וקלבן והקישן פסולין באדם וכשרין בבהמה.

Tosefta Meilah (2)

Tosefta Meilah 2:1 ר' עקיבה אומר

הנהנה והפוגם בשוה פרוטה מן הקדש מועל נהנה ולא פגם פגם ולא נהנה הרי זה לא מעל עד שיהנה ויתכוון ליהנות עד שתהא הנאתו ופגמתו כאחד בדבר שדרכו ליפגם ובשעה שנהנה פגם ובשליח שעשה שליחותו ר' עקיבה אומר אם נהנה אע"פ שלא פגם מעל מודה רבי עקיבה לחכמים בדברים שאין בהם פגם כגון השירים ונזמים קטלאות וטבעות שאם נה …
הנהנה והפוגם בשוה פרוטה מן הקדש מועל נהנה ולא פגם פגם ולא נהנה הרי זה לא מעל עד שיהנה ויתכוון ליהנות עד שתהא הנאתו ופגמתו כאחד בדבר שדרכו ליפגם ובשעה שנהנה פגם ובשליח שעשה שליחותו ר' עקיבה אומר אם נהנה אע"פ שלא פגם מעל מודה רבי עקיבה לחכמים בדברים שאין בהם פגם כגון השירים ונזמים קטלאות וטבעות שאם נהנה אע"פ שלא פגם מעל מודים חכמים לרבי עקיבה בדברים שיש בהן פגם שאם נהנה ולא פגם שלא מעל נטל קרדום של הקדש ובקע בו אם נהנה ופגם בשוה פרוטה מעל אם לאו לא מעל בא חברו ובקע בו כולן מעלו נטלו הראשון ונתנו לשני הראשון מעל והשני לא מעל נטל חמור של הקדש ורכב עליה אם נהנה ופגם בשוה פרוטה מעל ואם לאו לא מעל בא חברו ורכב כולן מעלו נטלו הראשון ונתנו לשני הראשון מעל והשני לא מעל. נטל אבן של הקדש ובנאה בתוך ביתו קורה וקירה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה. נטל פרוטה של הקדש ואמר הרי היא שלו לא אמר כלום עד שיוציאנה לחולין נתנו לספר אע"פ שלא ספר מעל ובעולה נתנו לחברו וחברו לחברו כולן מעלו.
Tosefta Meilah 3:1 דברי רבי עקיבה

פרוטה של הקדש שנפל לתוך הכיס או שאומר פרוטה מן הכיס זה הקדש כיון שהוציא את הראשונה מביא אשם תלוי ואת השניה מביא אשם ודאי דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים אין מביא אשם תלוי ואת השניה כרת ושגגתו חטאת להיכן מעילה זו נופלת הנהנה מחטאת ומאשם הרי זה מוסיף מביא חטאת ואשם אחר כבר קרבה חטאתו ילך לים המלח כבר קרב …
פרוטה של הקדש שנפל לתוך הכיס או שאומר פרוטה מן הכיס זה הקדש כיון שהוציא את הראשונה מביא אשם תלוי ואת השניה מביא אשם ודאי דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים אין מביא אשם תלוי ואת השניה כרת ושגגתו חטאת להיכן מעילה זו נופלת הנהנה מחטאת ומאשם הרי זה מוסיף מביא חטאת ואשם אחר כבר קרבה חטאתו ילך לים המלח כבר קרב אשמו יפול לנדבה מקדשי קדשים לפני זריקת דמים מקדשים קלים לאחר זריקת דמים מן העולה ומן האימורין מן קומץ ולבונה ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים יפלו ללשכה. מקרבנות צבור יפלו לנדבה מהקדש מזבח יפלו להקדש המזבח מהקדש בדק הבית יפלו להקדש בדק הבית.

Tosefta Keritot (2)

Tosefta Keritot 1:3 רבי עקיבה אומר

האשה שיש עליה לידה ולידה זיבה וזיבה מביאה קרבן אחד. לידה וזיבה מביאה שני קרבנות לידה ספק ולידה ודאי זיבה ספק וזיבה ודאי מביאה קרבן על ודאי שבהן יצאת לידה ודאי לידה ספק זיבה ודאי זיבה ספק מביאה קרבן אחד ואומרת אם היא ודאי הוא עליו אם לאו הרי הוא על ודאי שבהן דברי רבי יוחנן בן נורי רבי עקיבה אומר מביא …
האשה שיש עליה לידה ולידה זיבה וזיבה מביאה קרבן אחד. לידה וזיבה מביאה שני קרבנות לידה ספק ולידה ודאי זיבה ספק וזיבה ודאי מביאה קרבן על ודאי שבהן יצאת לידה ודאי לידה ספק זיבה ודאי זיבה ספק מביאה קרבן אחד ואומרת אם היא ודאי הוא עליו אם לאו הרי הוא על ודאי שבהן דברי רבי יוחנן בן נורי רבי עקיבה אומר מביאה על ודאי שבהן יצאת.
Tosefta Keritot 1:9 רבי עקיבה אומר

אלו דברים שבין שפחה חרופה לכל עריות כל עריות שבתורה הרי אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודעו אשם תלוי מה שאין כן בשפחה חרופה. כל עריות שבתורה עושה אונס כרצון שאין מתכוין כמתכוין מערה כגומר ושנה כדרכה ושלא כדרכה חייבת על כל ביאה וביאה מה שאין כן בשפחה חרופה. כל עריות עשה קטן כגדול לחיי …
אלו דברים שבין שפחה חרופה לכל עריות כל עריות שבתורה הרי אלו חייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת ועל לא הודעו אשם תלוי מה שאין כן בשפחה חרופה. כל עריות שבתורה עושה אונס כרצון שאין מתכוין כמתכוין מערה כגומר ושנה כדרכה ושלא כדרכה חייבת על כל ביאה וביאה מה שאין כן בשפחה חרופה. כל עריות עשה קטן כגדול לחייב על הגדול ובשפחה אם היה קטן הרי אלו פטורין כל עריות שניהן לוקין ובשפחה היא לוקה והוא אינו לוקה כל עריות שניהם מביאין קרבן ובשפחה הוא מביא והיא אינה מביאה. כל עריות בחטאת ושפחה באשם כל עריות בנקבה ושפחה בזכר. כל עריות חייב על כל ביאה וביאה בשפחה אחת על ביאות הרבה. כל עריות שבתורה ב"ד חייב על הוראתן מה שאין כן בשפחה חרופה. כל עריות כהן משוח שהורה ועשה חייב ובשפחה עשה אע"פ שלא הורה מביא אשם ודאי. רבי ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר נשואה לעבד כנעני אחרים אומרים משמו נשואה לבן חורין רבי עקיבה אומר מן התורה חציה שפחה וחציה בת חורין נשואה לבן חורין.

Tosefta Kelim Kamma (2)

Tosefta Kelim Kamma 2:1 רבי עקיבה אומר

כלי נתר ב"ש אומרים מטמאין מתוכן ומאוירן ככלי חרש ומאחוריהן ככלי שטף וב"ה אומרין כלי נתר הרי הן ככלי חרש לכל דבר. ר"ש בן אלעזר אומר בלשון אחרת ב"ש אומרים מטמאין כחצי כלי ומטמאין ככלי שלם וב"ה אומרים כלי נתר הרי הן ככלי חרש לכל דבר יושבין שלא מסומכין שיעורן בכדי סיכת קטן ועד לוג לוג וכל מטה הימנו. מלו …
כלי נתר ב"ש אומרים מטמאין מתוכן ומאוירן ככלי חרש ומאחוריהן ככלי שטף וב"ה אומרין כלי נתר הרי הן ככלי חרש לכל דבר. ר"ש בן אלעזר אומר בלשון אחרת ב"ש אומרים מטמאין כחצי כלי ומטמאין ככלי שלם וב"ה אומרים כלי נתר הרי הן ככלי חרש לכל דבר יושבין שלא מסומכין שיעורן בכדי סיכת קטן ועד לוג לוג וכל מטה הימנו. מלוג ועד סאה וכל מטה היעמנו מסאה ועד סאתים בחצי לוג סאתים וכל מטה מהן. מסאתים ועד ג' ועד חמש סאין בלוג חמש וכל מטה מהן רבי עקיבה אומר מלחמיות ועד חצבים גדולים בלוג מכאן ואילך בלוג נשתקעו דברים ולא נאמרו עכשיו ר' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב חצבים גדולים שני לגין הפכין והגלילין והחביונות שביהודה יש להן קרקרנות ואין להן דפנות. הסילונית והקרמיון שעשה בהן בית קבול מים או צרורות טמאין אלו לגין פרוסה טהורה מגופפת הרי זו טמאה הכסא והספסל וכל מדרס כלי חרס טהורין רבי יוסי אומר אף הספינה ומגופת היוצרין רבי נחמיה אומר חילוף הדברים משפך של מתכת בין של בעלי בתים ובין של דבלין טמא ושל עץ ושל עצם ושל זכוכית של בעלי בתים טהור ושל רוכלין טמא מפני שהוא כשל מדה דברי ר' יהודה בן בתירה ור' עקיבה אומר מפני שהוא מטה על צדו ומריח בו את הלוקח. כסוי כדי יין וכדי שמן וכסוי חביות ונירות שמשתמש בהן עראי ומשליכן טהורין ואם התקינו לתשמיש טמאין. כסוי אלפס בזמן שנקוב ויש לו חדוד טהור אין נקוב ואין חדוד טמא מפני שמכנסת לתוכו את הירק רבי אלעזר ברבי צדוק אומר מפני שהופכה עליו את הרוקמה זה הכלל כל המשמש כפוי בכלי חרס טהור.
Tosefta Kelim Kamma 6:8 משום רבי עקיבה

שני תנורים זה על גבי זה וחבית משוקעת ביניהן ופיה בעליון ושוליה בתחתון שרץ בחבית התנור טהור שרץ בתחתון אוכלין ומשקין שבחבית טהורין שרץ בעליון אוכלין ומשקין שבחבית כנגד אוירו של עליון טמאין. תנור ששפתיה שופעות לתוכו ונפלו שם משקין משם ר' נחמיה אמרו מביא אמה או מחק של מתכת ונותנה עליו הימנו ולפנים טמא …
שני תנורים זה על גבי זה וחבית משוקעת ביניהן ופיה בעליון ושוליה בתחתון שרץ בחבית התנור טהור שרץ בתחתון אוכלין ומשקין שבחבית טהורין שרץ בעליון אוכלין ומשקין שבחבית כנגד אוירו של עליון טמאין. תנור ששפתיה שופעות לתוכו ונפלו שם משקין משם ר' נחמיה אמרו מביא אמה או מחק של מתכת ונותנה עליו הימנו ולפנים טמא הימנו ולחוץ טהור שפתיו שופעות לאחוריו נידון כאחוריים ר' אחא אומר משום רבי עקיבה עין של תנור שעשאה בעפר או בצרורות אינה מביאה טומאה לתנור אלא בפותח טפח מן הסתומה ולפנים מטמא במגע ובאויר מן הסתומה ולחוץ מטמא במגע ואין מטמא באויר.

Tosefta Kelim Metzia (2)

Tosefta Kelim Metzia 4:1 דברי ר' עקיבה

כלי מתכות הבאות במדה כגון השידה התיבה והמגדל הבאין במדה טמאין כגון השולחן והטבלא והדולפקי של מתכת טמאים ושיעורן בטפח כלל אמרו כלי מתכת המחוסר השפה טמא המחוסר לטישה טהור דברי ר' עקיבה וחכמים אומרים כלי מתכות שנתרועעו אם משמשין מעין מלאכתן ראשונה טמאין ואם לאו טהורין. כיצד דלי כדי למלאות בו לשתות. המי …
כלי מתכות הבאות במדה כגון השידה התיבה והמגדל הבאין במדה טמאין כגון השולחן והטבלא והדולפקי של מתכת טמאים ושיעורן בטפח כלל אמרו כלי מתכת המחוסר השפה טמא המחוסר לטישה טהור דברי ר' עקיבה וחכמים אומרים כלי מתכות שנתרועעו אם משמשין מעין מלאכתן ראשונה טמאין ואם לאו טהורין. כיצד דלי כדי למלאות בו לשתות. המיחם כדי להחם בו לשתות. והקיתון כדי לשמש בו את האורחין. ספל כדי להדיח בו <את> אחת מרגליו. נקבו קומקמין כדי לקבל חמין מיחם כדי לקבל סלעים הלבס כדי לקבל קיתונות. קיתונות כדי לקבל בו פרוטות. מדות היין והשמן שיעורן במשקין ורבי אליעזר אומר בפרוטות נר שיעורו במשקין ור' אליעזר אומר בפרוטות.
Tosefta Kelim Metzia 6:3 משום ר' עקיבה

ר' יהודה אומר בהן ג' מדות משום ר' עקיבה העשוי לשמש את האדם כגון הסולם. את הכלים כגון הקולב מנורה ואנחותא טהורין. העשוי לשמש את האדם ואת משמשי אדם כגון השלחן והטבלא והדולפקי טמאין. בית הלגינין ובית הכוסות של עץ שנפחת אחת מהן טהור ואין חיבור לו נפחת השני טהור ואין חיבור לו נפחתו שלשתן כולן טהורין. ד' …
ר' יהודה אומר בהן ג' מדות משום ר' עקיבה העשוי לשמש את האדם כגון הסולם. את הכלים כגון הקולב מנורה ואנחותא טהורין. העשוי לשמש את האדם ואת משמשי אדם כגון השלחן והטבלא והדולפקי טמאין. בית הלגינין ובית הכוסות של עץ שנפחת אחת מהן טהור ואין חיבור לו נפחת השני טהור ואין חיבור לו נפחתו שלשתן כולן טהורין. ד' סלין שבמרחץ שנפחת אחת מהן טהור ואין חבור להן נפחת השני טהור. וחיבור לו נפחתו שנים מצד אחד הרחב שביניהן כולו טהור נפחתו שנים זה כנגד זה הרחב שביניהן חולקים אותו המשמש את הטמא טמא והמשמש את הטהור טהור. נפחתו שנים אלכסון הרחב שביניהן כולו טמא משפלת שאמצעיתה גבוהה וזויותיה יורדות ונפחתה מצד אחד טמאה מפני שהיא מקבלת בצד השני נפחתה מצד השני טהורה ושאר כל הכלים שאין יכולים לקבל זיתים כגון השפופרת והקנונין שיעורן ברובן דברי ר"מ ר' אלעזר בר"ש אומר בתבלין נפרצו שיעורן בתבלין נפגמו שיעורן כמה שהן א"ר יהודה לא הוזכרו רמוני באדן וחצרי גבע של בית הכותים אלא שמתעשרין בודאי בכל מקום.

Tosefta Kelim Batra (1)

Tosefta Kelim Batra 2:1 ר' עקיבה אמר

כופת חלקה שאין בה גובה טפח טהור ושיש בה גובה טפח ר"מ ור"ש מטמאין ר' יוסי ור' אלעזר בר' צדוק מטהרין אמר ר"מ מעשה באחד שכיפת שתי כיפין של תמרה להיות יושב עליה ובא מעשה לפני חכמים וטמאוה. א"ר שמעון מעשה באחד שהביא גרופית של זית שהוא משופה כמגדל לפני ר' עקיבה ואמר על זו הייתי יושב וטמאוה לו ראה תלמידיו …
כופת חלקה שאין בה גובה טפח טהור ושיש בה גובה טפח ר"מ ור"ש מטמאין ר' יוסי ור' אלעזר בר' צדוק מטהרין אמר ר"מ מעשה באחד שכיפת שתי כיפין של תמרה להיות יושב עליה ובא מעשה לפני חכמים וטמאוה. א"ר שמעון מעשה באחד שהביא גרופית של זית שהוא משופה כמגדל לפני ר' עקיבה ואמר על זו הייתי יושב וטמאוה לו ראה תלמידיו תוהין אמר להן מה לכם תוהין כעורה מזה טימא רבי יהושע. א"ר יוסי מעשה בד' זקנים שהיו יושבין אצל רבי אלעזר בן עזריה חרש בצפורי רבי חוצפית ור' ישבב ורבי חלפתא ורבי יוחנן בן נורי והביאו לפניהם ראש כלונס אחד שהוא נטול ברהיטני ואמר על זה הייתי יושב וטהרתיו לו א"ר אלעזר ברבי צדוק ראשי כלונסאות היו בהר הבית שעליהן אומנין יושבין ושפין את האבנים ולא חשו להן חכמים משום טומאה וכן היה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר שני כתפין היו בבית אבא אחד טמא ואחד טהור אמרתי לפני אבא מפני מה זה טמא וזה טהור אמר לי זה שהוא חקוק טמא וזה שאין חקוק טהור ועליו ישב חגי הנביא. וכולן אם לא נתכוין לחוקקן טהורין מצאן חקוקין וחשב עליהן מקבלין טומאה מכאן ולהבא. חשב עליהן חרש שוטה וקטן או אדם שאינן שלו טהורין.

Tosefta Negaim (3)

Tosefta Negaim 1:1 רבי עקיבה אמר

אמר רבי יוסי שאל יהושע בנו של רבי עקיבה את רבי עקיבה אמר לו מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה אמר לו ואלא מה יאמרו א"ל יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא. אמר לו ללמד שמצטרפין זה עם זה. אמר לו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה. א"ל ללמדך שאם אינו בקי בהן ובשמותיהן לא יראה את הנגעים. ראב"י …
אמר רבי יוסי שאל יהושע בנו של רבי עקיבה את רבי עקיבה אמר לו מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה אמר לו ואלא מה יאמרו א"ל יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא. אמר לו ללמד שמצטרפין זה עם זה. אמר לו יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה. א"ל ללמדך שאם אינו בקי בהן ובשמותיהן לא יראה את הנגעים. ראב"י אומר משם רבי חנניא בן חכינאי שאמר משום ר"ע מנין אתה אומר כהן שהוא בקי בנגעים ולא בנתקים ובנתקים ולא בקרחות באדם ולא בנגעי בגדים ולא בבתים במראה ראשון ולא במראה שני במראה שני ולא במראה שלישי לא יראה את הנגעים עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן ת"ל (ויקרא י״ד:נ״ד-נ״ו) זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית ולשאת ולספחת ולבהרת ולהורות א"ר נתן לא שיהא ר"ע אומר של סיד דיהא הימנו אלא של שאת דוהא הימנו. שאי אפשר לפסיון שיטמא בתחלה. אבל אפשר לפסיון שיטמא בן יומו. כיצד צד בהרת ובה סימני טומאה החליטו והלכו להן סימני טומאה ובא לו אצל הכהן ופטרו ואחר כך נולד לו פסיון זה הוא פסיון שהוא מטמא בן יומו.
Tosefta Negaim 2:4 דברי ר' עקיבה

בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות נולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות הרי זה להחליט טעה ואין ידוע אלו שהפכו ואלו שקדמו טהור. ואם משהחליטו טעה ואין ידוע אלו שהפכו ואלו שקדמו טמא. נשרו בו שתים טמא ושלש טהור. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר ספק בהרת קדמה את השער לבן ספק שער לבן קדמה את הבהרת הואיל וספק נגעים להקל …
בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות נולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות הרי זה להחליט טעה ואין ידוע אלו שהפכו ואלו שקדמו טהור. ואם משהחליטו טעה ואין ידוע אלו שהפכו ואלו שקדמו טמא. נשרו בו שתים טמא ושלש טהור. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר ספק בהרת קדמה את השער לבן ספק שער לבן קדמה את הבהרת הואיל וספק נגעים להקל טהור. בהרת ובה מחיה פחותה מכעדשה. רבי מאיר אומר יסגיר וחכמים אומרים אין נזקקין לו. רבתה בהרת יסגיר ונתמעטה טהורה רבתה מחיה טהורה ונתמעטה טהורה. רבתה מחיה טמאה נתמעטה ר"מ מטמא שהנגע פושה לתוכה וחכמים מטהרין שאין הנגע פושה לתוכה. בהרת כגריס ומחיה כעדשה מקפתה וחוץ למחיה בהרת ונתמעטה מחיה זו ונעשתה בהרת. רבן גמליאל אומר אם מבפנים נתמעט הפנימית להחליט והחיצונה להסגיר מבחוץ הפנימית להסגיר והחיצונה טהור. ר"ע אומר בין כך ובין כך הפנימית להסגיר והחיצונה טהורה. אם משום הפסיון אין חוששין לפנימית שאין הנגע פושה לתוך הנגע אם משום הפסיון אין חוששין לחיצונה שהבהרת בתוכה. אמר רבי שמעון אימתי דברי ר' עקיבה בזמן שהיה כעדשה מכוונת יתירה מכעדשה ונתמעט מותר זה ונעשה הבהרת אם מבפנים נתמעט שניהן להחליט הפנימית משום שפשת והחיצונה משום מחייתה מבחוץ הפנימית להסגיר אמר רבי יוסי אלו דברי ר' חנניא בן גמליאל. אבל אמורני בשתיהן שהחיצונה טהורה שאני רואה את הבהרת כאילו השחין במקום מחיה.
Tosefta Negaim 4:1 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר שער צהוב הארוך טהור אלא שהוא מציל מיד שער צהוב דק והפסיון אחר הנתק ואיזה הוא סימנין ר' אליעזר בר' שמעון אומר הטמא בשער לבן טהור בשער צהוב טהור בשער לבן היו בו שתי שערות צומחות הרי אלו מצילות מכונסות ומפוזרות מבוצרות ושאינן מבוצרות אבל משיורת אינה מצלת אלא אם כן היתה מבוצרת. היו בו שתי …
רבי עקיבה אומר שער צהוב הארוך טהור אלא שהוא מציל מיד שער צהוב דק והפסיון אחר הנתק ואיזה הוא סימנין ר' אליעזר בר' שמעון אומר הטמא בשער לבן טהור בשער צהוב טהור בשער לבן היו בו שתי שערות צומחות הרי אלו מצילות מכונסות ומפוזרות מבוצרות ושאינן מבוצרות אבל משיורת אינה מצלת אלא אם כן היתה מבוצרת. היו בו שתי שערות אחת צומחת ואחת מבוצרות הרי אלו מצילות ומפוזרות היו בו שתי שערות אחת צהובה ואחת צומחת נולד זוג לצהובה טמא לצומחת ולמשויירת טהור ואם מגלח את הנתק אפילו נזיר הרי זה מגלח תגלחתו בכל אדם ותגלחתו בכל דבר. הסגירו ולא גלחו הרי זה מוסגר.

Mekhilta DeRabbi Yishmael (55)

Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 2:6 רבי עקיבה אומר

"ואבא אתכם אלי." לפני הר סיני. רבי עקיבה אומר: זה יום מתן תורה, לפי שהיו ישראל נרתעין לאחוריהן שנים עשר מיל,*מיל: המיל הרומי כקילומטר וחצי. וחוזרין לפניהן שנים עשר מיל, הרי עשרים וארבעה מילין על כל דבור ודבור. "ואבא אתכם אלי", לבית הבחירה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 2:10 רבי עקיבה אומר

"ושמרתם את בריתי". רבי אליעזר אומר: זו ברית שבת. רבי עקיבה אומר: זה ברית מילה ועבודה זרה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 3:13 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: נאמר כן "לא יחיה", ונאמר להלן (שמות כב,יז) "מכשפה לא תחיה." מה כן בסקילה, אף להלן בסקילה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 3:19 רבי עקיבה אומר

"אל תגשו אל אשה." מכן אמרו: הפולטת שכבת זרע ביום השלישי, שהיא טהורה. ראיה לדבר מסיני. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי אליעזר אומר: פעמים שהן ארבע עונות,*עונה: חצי יממה, שתים-עשרה שעות. פעמים שהן חמש, פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר: לעולם חמש.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 4:27 רבי עקיבה אומר

"לאמר." מלמד שהיו אומרים על הן 'הן', ועל לאו 'לאו'. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: על הן 'הן', ועל לאו 'הן'. דבר אחר: "לאמר." צא ואמר להן, והשיבני! ומנין שהיה משה יוצא ומדבר אל העם? שנאמר: (שמות לד,לד) "ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה." ומנין שהיה משה מדבר דברים כלפי הגבורה, ואומר לו 'דבר, שכבר …
"לאמר." מלמד שהיו אומרים על הן 'הן', ועל לאו 'לאו'. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: על הן 'הן', ועל לאו 'הן'. דבר אחר: "לאמר." צא ואמר להן, והשיבני! ומנין שהיה משה יוצא ומדבר אל העם? שנאמר: (שמות לד,לד) "ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה." ומנין שהיה משה מדבר דברים כלפי הגבורה, ואומר לו 'דבר, שכבר קבלו בניך'? שנאמר: (שמות יח,ט) "וישב משה את דברי העם אל יי." ומנין שקבלו עליהן? שנאמר: (שמות כד,ז) "כל אשר דבר יי, נעשה ונשמע." ומנין שהמקום הודה לדבריהן? שנאמר: (דברים ה,כד) "ויאמר יי אלי: שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך, היטיבו כל אשר דברו."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 6:16 דברי רבי עקיבה

"ואשר במים מתחת לארץ." להביא את הבוביא.*בוביא=בבואה: השתקפות. דברי רבי עקיבה. ויש אומרים: להביא את הסורוירים.*סורוירים: נחש הים. וכל כך רדף אחר יצר הרע, שלא לתן לו מקום למצא לו מתלת התר.*מתלת התר: סיבה להתלות בה כדי להתיר.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 7:19 רבי עקיבה אומר

"על כן ברך יי את יום השבת ויקדשהו." ברכו במן, וקדשו במן. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: ברכו במן, וקדשו בברכה. רבי יצחק אומר: ברכו במן, וקדשו במקושש. רבי שמעון בן יוחי אומר: ברכו במן, וקדשו במאורות. רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר, משום רבי שמעון: ברכו במן, וקדשו במאור פניו שלאדם, "על כן ברך י …
"על כן ברך יי את יום השבת ויקדשהו." ברכו במן, וקדשו במן. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: ברכו במן, וקדשו בברכה. רבי יצחק אומר: ברכו במן, וקדשו במקושש. רבי שמעון בן יוחי אומר: ברכו במן, וקדשו במאורות. רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר, משום רבי שמעון: ברכו במן, וקדשו במאור פניו שלאדם, "על כן ברך יי את יום השבת ויקדשהו."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 9:1 רבי עקיבה אומר

(שמות כ,יד) ["וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם, ואת קול השפר ואת ההר עשן, וירא העם וינעו, ויעמדו מרחק."] "וכל העם ראים את הקולת". רואין את הנראה ושומעין את הנשמע. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: רואין ושומעין את הנראה. רואין דבר שלאש יוצא מפי הגבורה, ונחצב על הלוחות, שנאמר: (תהלים כט,ז) "קול יי חצב …
(שמות כ,יד) ["וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם, ואת קול השפר ואת ההר עשן, וירא העם וינעו, ויעמדו מרחק."] "וכל העם ראים את הקולת". רואין את הנראה ושומעין את הנשמע. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: רואין ושומעין את הנראה. רואין דבר שלאש יוצא מפי הגבורה, ונחצב על הלוחות, שנאמר: (תהלים כט,ז) "קול יי חצב להבות אש."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 9:23 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: כתוב אחד אומר "כי מן השמים", וכתוב אחד אומר: (שמות יט,כ) "וירד יי על הר סיני אל ראש ההר", מלמד שהרכין המקום שמי שמים העליונים על ראש ההר, ודבר עמהן מן השמים, שנאמר: (דברים ד,לו) "מן השמים השמיעך את קלו". וכן הוא אומר: (תהלים יח,י) "ויט שמים וירד, וערפל תחת רגליו."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 10:3 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: "לא תעשון אתי", שלא תנהגו בי כדרך שאחרים מנהגין ביראותיהן, שכשהטובה באה עליהם, הם מכבדין את אלהיהן, שנאמר: (חבקוק א,טז) "על כן יזבח לחרמו, ויקטר למכמרתו,*חרמו, מכמרתו: רשת הציד שלו, כינוי לאליליו. כי בהמה שמן חלקו, ומאכלו בראה." וכשהפרענות באה עליהן, הם מקללין את אלהיהן, שנאמר: (ישעי …
רבי עקיבה אומר: "לא תעשון אתי", שלא תנהגו בי כדרך שאחרים מנהגין ביראותיהן, שכשהטובה באה עליהם, הם מכבדין את אלהיהן, שנאמר: (חבקוק א,טז) "על כן יזבח לחרמו, ויקטר למכמרתו,*חרמו, מכמרתו: רשת הציד שלו, כינוי לאליליו. כי בהמה שמן חלקו, ומאכלו בראה." וכשהפרענות באה עליהן, הם מקללין את אלהיהן, שנאמר: (ישעיה ח,כא) "והיה כי ירעב והתקצף, וקלל במלכו ובאלהיו". אבל אתם, אם הבאתי עליכם את הטובה, תנו הודיה! הבאתי עליכם את היסורין, תנו הודיה! וכן דוד אומר: (תהלים קטז,יג;ג-ד) "כוס ישועות אשא ובשם יי אקרא." "צרה ויגון אמצא. ובשם יי אקרא". וכן איוב אומר: (איוב א,כא) "יי נתן ויי לקח, יהי שם יי מברך", על מדת הטוב ועל מדת הפרענות. ומה אשתו אומרת לו? (איוב ב,ט) "עדך מחזיק בתמתך? ברך אלהים ומת!" ומה הוא אומר לה? (איוב ב,י) "כדבר אחת הנבלות תדברי! גם את הטוב נקבל מאת האלהים, ואת הרע לא נקבל? בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Bachodesh 10:13 רבי עקיבה אמר

נענה רבי עקיבה ואמר: רבי! חביבין יסורין! אמר להם רבי אליעזר לתלמידיו: סמכוני! ישב לו רבי אליעזר, אמר לו: אמר, עקיבה! אמר לו: הרי הוא אומר: (דברי הימים ב לג,א-ב) "בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו, וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם. ויעש הרע בעיני יי, כתועבות הגוים אשר הוריש יי מפני בני ישראל." ואומר: (משלי כה,א …
נענה רבי עקיבה ואמר: רבי! חביבין יסורין! אמר להם רבי אליעזר לתלמידיו: סמכוני! ישב לו רבי אליעזר, אמר לו: אמר, עקיבה! אמר לו: הרי הוא אומר: (דברי הימים ב לג,א-ב) "בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו, וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם. ויעש הרע בעיני יי, כתועבות הגוים אשר הוריש יי מפני בני ישראל." ואומר: (משלי כה,א) "גם אלה משלי שלמה, אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה." וכי תעלה על דעתך, שחזקיהו מלך יהודה למד תורה לכל ישראל, ולמנשה בנו לא למדו תורה? אלא אמר מעתה, שכל תלמוד שלמדו וכל עמל שעמל בו, לא הואיל לו כלום. ומה הואיל לו? הוה אומר, יסורין, שנאמר: (דברי הימים ב לג,י-יד) "וידבר יי אל מנשה ואל עמו, ולא הקשיבו. ויבא יי עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור, וילכדו את מנשה בחחים,*חחים: קרסים. פירוש אחר: טבעות לאף. ויאסרהו בנחשתים,*נחשתים: עזיקים עשוים נחושת. ויוליכהו בבלה. וכהצר לו, חלה את פני יי אלהיו, ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו. ויתפלל אליו, ויעתר לו וישמע תחנתו, וישיבהו ירושלם למלכותו".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Kaspa 1:17 דברי רבי עקיבה

(שמות כב,כז) ["אלהים לא תקלל, ונשיא בעמך לא תאר."] "אלהים לא תקלל", למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקרא כד,טז) "ונקב שם יי, מות יומת", ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד לומר "אלהים לא תקלל". דברי רבי עקיבה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Kaspa 5:14 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: מפני מה נאמר בשלשה מקומות? פרט לבהמה טמאה, פרט לחיה, פרט לעופות.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Kaspa 5:19 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אינו צריך! אם גיד הנשה, שאין בו 'בל תבשל', יש בו 'בל תאכל', בשר בחלב, שיש בו 'בל תבשל', דין הוא שיש בו 'בל תאכל'.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 1:2 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: "ואלה המשפטים", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (במקומות רבים) "דבר אל בני ישראל, ואמרת אלהם", אין לי אלא פעם אחת! מנין שנה ושלש ורבע עד שילמדו? תלמד לומר (דברים לא,יט) "ולמדה את בני ישראל". יכל למדין ולא שונין? תלמד לומר (דברים לא,יט) "שימה בפיהם". יכל שונין ולא יודעין? תלמד לומר "ואלה המש …
רבי עקיבה אומר: "ואלה המשפטים", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (במקומות רבים) "דבר אל בני ישראל, ואמרת אלהם", אין לי אלא פעם אחת! מנין שנה ושלש ורבע עד שילמדו? תלמד לומר (דברים לא,יט) "ולמדה את בני ישראל". יכל למדין ולא שונין? תלמד לומר (דברים לא,יט) "שימה בפיהם". יכל שונין ולא יודעין? תלמד לומר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם." ערכם לפניהם כשלחן ערוך, כענין שנאמר: (דברים ד,לה) "אתה הראת לדעת".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 1:19 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: "אם בגפו יבא, בגפו יצא", אם בראשי אברים נכנס,*ראשי אברים: קצות האיברים של הגוף, כמו ראשי אצבעות, אוזניים, אף, שאם הושחתו על ידי בעליו של עבד כנעני, הוא יוצא לחפשי כמו בשן ועין. בראשי אברים יצא.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 3:7 רבי עקיבה אומר

"וכי ימכר איש". הא למדנו, שהוא רשי במכירתה. ומנין שהוא רשי בקדושיה? אמרת, אם מוציאה הוא מידי קדשה לידי אמהות, קל וחמר מידי קדשה לידי קדשה. ומנין שהיא נקנית בכסף? היה רבי ישמעאל אומר: אמרת קל וחמר: ומה, אם שפחה כנענית, שאינה נקנית בבעילה, הרי היא נקנית בכסף, בת ישראל, שהיא נקנית בבעילה, דין הוא שתקנה …
"וכי ימכר איש". הא למדנו, שהוא רשי במכירתה. ומנין שהוא רשי בקדושיה? אמרת, אם מוציאה הוא מידי קדשה לידי אמהות, קל וחמר מידי קדשה לידי קדשה. ומנין שהיא נקנית בכסף? היה רבי ישמעאל אומר: אמרת קל וחמר: ומה, אם שפחה כנענית, שאינה נקנית בבעילה, הרי היא נקנית בכסף, בת ישראל, שהיא נקנית בבעילה, דין הוא שתקנה בכסף. ומנין אף בשטר? תלמד לומר: (דברים כד,ב) "והלכה והיתה", מקיש הויתה להליכתה: מה הליכתה בשטר, אף הויתה בשטר. רבי עקיבה אומר: הרי הוא אומר: (שמות כא,י) "אם אחרת יקח לו", הקיש התחתונה לעליונה: מה עליונה בכסף, אף התחתונה בכסף.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 3:14 רבי עקיבה אומר

דבר אחר: "אשר לו יעדה, והפדה", אם לא יעדה אדון זה, יפדה אב. לא ייעד לשנים כאחת. לא ימכר על מנת ליעד. דברי רבי יוסה הגלילי. רבי עקיבה אומר: מוכר, אם רצה ליעד, ייעד.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 3:18 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: "בבגדו בה", מאחר שפרש בגדו עליה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 7:13 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: נאמר כן 'נקימה', ונאמר להלן: (במדבר לא,ב) "נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים"; מה להלן בחרב, אף כן בחרב; מה כן בבית דין, אף להלן בבית דין.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 10:17 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: "ובעל השור נקי", נקי מדמי ולדות. שהיה בדין, הואיל וחיב באדם וחיב בשור, אם למדת על אדם שהיה מתכון לחברו, והכה את האשה ויצאו ילדיה, ישלם דמי ולדות, אף השור שהיה מתכון לחברו, והכה אשה ויצאו ילדיה, ישלם דמי ולדות! הא מה תלמד לומר "ובעל השור נקי"? נקי מדמי ולדות.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 10:27 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: "השור יסקל וגם בעליו יומת", הקיש מיתת השור למיתת בעלים: מה מיתת בעלים בעשרים ושלשה, אף מיתת השור בעשרים ושלשה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 10:30 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: פדיון נפשו שלממית. וכן מצינו, שאין נותנין פדיון למומתין בידי אדם בכל מקום. חיבי מיתות בית דין, אין להן פדיון, שנאמר: (ויקרא כז,כט) "כל חרם אשר יחרם מן האדם, לא יפדה, מות יומת."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 12:4 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: נאמרה חציה בחי ונאמרה חציה במת. הא בשוין הכתוב מדבר.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 12:25 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: "תחת השור... תחת השה", להוציא את החיה. שהיה בדין, הואיל ובהמה בתשלומין, וחיה בתשלומין, אם למדת על בהמה, שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה, אף החיה ישלם ארבעה וחמשה! לא! אם אמרת בבהמה, שהיא קרבה על גבי מזבח, לפיכך משלם תשלומי ארבעה וחמשה, תאמר בחיה, שאינה קרבה על גבי מזבח, לפיכך לא ישלם תש …
רבי עקיבה אומר: "תחת השור... תחת השה", להוציא את החיה. שהיה בדין, הואיל ובהמה בתשלומין, וחיה בתשלומין, אם למדת על בהמה, שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה, אף החיה ישלם ארבעה וחמשה! לא! אם אמרת בבהמה, שהיא קרבה על גבי מזבח, לפיכך משלם תשלומי ארבעה וחמשה, תאמר בחיה, שאינה קרבה על גבי מזבח, לפיכך לא ישלם תשלומי ארבעה וחמשה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 13:13 רבי עקיבה אומר

"משור עד חמור עד שה חיים". רבי עקיבה אומר: שאין תלמוד (לומר) "חיים", ומה תלמד לומר "חיים"? אלא להביא את החיה. "חיים, שנים ישלם", ולא מתים.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 14:7 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: בא הכתוב ללמדך ששמין נזקין בעדית, קל וחמר בהקדש.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 14:11 רבי עקיבה אומר

רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמה, כדרך הרבים. רבי עקיבה אומר: חמשים אמה. רבי שמעון אומר: "שלם ישלם המבער את הבערה." הכל לפי הדלקה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 17:3 רבי עקיבה אומר

"אשר לא ארשה", להוציא את שנתאלמנה, ואת שנתגרשה מן הנשואין. דברי רבי יוסה הגלילי. רבי עקיבה אומר: ומנין אפלו נתגרשה, אפלו נתאלמנה? והדין נותן: הואיל ורשי בהפר נדריה, ורשי בכסף קנסה, מה בהפר נדריה, אפלו נתאלמנה אפלו נתגרשה, אף בכסף קנסה, אפלו נתאלמנה או נתגרשה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 17:15 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: נאמר כן "לא תחיה", ונאמר להלן (שמות יט,יג) "אם בהמה אם איש, לא יחיה". מה להלן בסקילה, אף כן בסקילה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 18:10 דברי רבי עקיבה

(שמות כב,כא) ["כל אלמנה ויתום לא תענון."] "אלמנה ויתום", אין לי אלא אלמנה ויתום, ושאר כל אדם מנין? תלמד לומר "כל... לא תענון." דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר: "כל אלמנה ויתום", שדרכן לענות, בהן דבר הכתוב.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 18:15 אמר רבי עקיבה

וכשנהרגו רבי שמעון ורבי ישמעאל, אמר רבי עקיבה לתלמידיו: התקינו עצמכם לפרענות! שאלו טובה לבא בדורנו מתחלה, לא היו מקבלין אותה אלא רבי שמעון ורבי ישמעאל. ועכשו, גלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם, שפרענות גדולה עתידה לבא בדורנו, ונסתלקו אלו מבינותינו, לקים מה שנאמר: (ישעיה נז,א) "הצדיק אבד, ואין איש שם …
וכשנהרגו רבי שמעון ורבי ישמעאל, אמר רבי עקיבה לתלמידיו: התקינו עצמכם לפרענות! שאלו טובה לבא בדורנו מתחלה, לא היו מקבלין אותה אלא רבי שמעון ורבי ישמעאל. ועכשו, גלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם, שפרענות גדולה עתידה לבא בדורנו, ונסתלקו אלו מבינותינו, לקים מה שנאמר: (ישעיה נז,א) "הצדיק אבד, ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין". (ישעיה נז,ב) "יבוא שלום, ינוחו על משכבותם, הלך נכחו." ולבסוף: (ישעיה נז,ג) "ואתם קרבו הנה, בני עננה".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 1:22 רבי עקיבה אומר

שמעון בן עזי אומר: "לאמר", בקול שאת שומע, בו את למד. רבי עקיבה אומר: "לאמר", צא ואמר להם, שבזכותן הוא מדבר עמי, שכל שלשים ושמנה שנה שהיה כועס על ישראל, לא היה מדבר עם משה, שנאמר: (דברים ב,טז-יז) "ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם, וידבר יי אלי לאמר."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 2:2 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: זה אחד משלשה דברים שנתקשה בהן משה, והראהו המקום את כלן באצבע. כיוצא בדבר אתה אומר (ויקרא יא,כט) "וזה לכם הטמא". כיוצא בדבר (במדבר ח,ד) "וזה מעשה המנרה". ויש אומרים אף בשחיטה נתקשה משה, שנאמר: (שמות כט,לח) "וזה אשר תעשה על המזבח".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 3:15 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: מנין אתה אומר, שאם ירצה אדם לעשות פסחו יחידי, שהוא רשי? שנאמר "ולקח הוא ושכנו". שומע אני, שכנו שבגגו, או אינו אלא שכנו שבשדה? תלמד לומר "הקרב אל ביתו", דבר הכתוב בהווה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 4:8 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: כתוב אחד אומר (דברים טז,ב) "וזבחת פסח ליי אלהיך צאן ובקר", וכתוב אחד אומר "מן הכבשים ומן העזים תקחו". כיצד יתקימו שני כתובים הללו? אמרת, זו מדה בתורה: שני כתובים זה כנגד זה וסותרין זה על ידי זה, ומתקימין במקומן, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהן. תלמד לומר: (שמות יב,כא) "משכו וקחו ל …
רבי עקיבה אומר: כתוב אחד אומר (דברים טז,ב) "וזבחת פסח ליי אלהיך צאן ובקר", וכתוב אחד אומר "מן הכבשים ומן העזים תקחו". כיצד יתקימו שני כתובים הללו? אמרת, זו מדה בתורה: שני כתובים זה כנגד זה וסותרין זה על ידי זה, ומתקימין במקומן, עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהן. תלמד לומר: (שמות יב,כא) "משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם, ושחטו הפסח", צאן לפסח, ולא בקר לפסח.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 6:2 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אין 'סף' אלא כלי, שנאמר: (מלכים א ז,נ) "והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור, והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים, לדלתי הבית להיכל, זהב."
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 6:17 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אין לי אלא מים, שאר כל משקין מנין? תלמד לומר "ובשל מבשל", להביא שאר המשקין.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 6:20 דברי רבי עקיבה

"כי אם צלי אש, ראשו על כרעיו ועל קרבו." למה נאמר? הייתי אומר, הראוי לשלק, ישלק, הראוי לצלות, יצלה! תלמד לומר "כי אם צלי אש, ראשו על כרעיו ועל קרבו", תוך ובר. דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר: מקלס.*מקלס: צלוי כולו. אולי מ- makellon: שוק הבשר.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 8:18 דברי רבי עקיבה

"הנפש ההוא", מזידה. דברי רבי עקיבה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 9:10 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: "אך אשר יאכל לכל נפש, הוא לבדו יעשה לכם." אף נפש בהמה במשמע! משמע מביא נפשות בהמה ומביא נפשות אחרים! תלמד לומר "לכם", ולא לאחרים. מה ראית לחלק? שאת מזהר על הבהמה, ואין את מזהר על הגוי.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 10:7 דברי רבי עקיבה

"הנפש ההוא", מזידה. דברי רבי עקיבה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 11:10 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אין סף אלא כלי, שנאמר: (מלכים א ז,נ) "והספות והמזמרות,*והספות. גרסת כ"י: הספים. והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 14:5 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אין 'סכות' אלא ענני כבוד, שנאמר: (ישעיה ד,ה) "כי על כל כבוד חפה." אין לי אלא לשעבר, לעתיד לבא מנין? תלמד לומר: (ישעיה ד,ו) "וסכה תהיה לצל יומם מחרב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר." ואומר: (ישעיה לה,י) "ופדויי יי ישבון, ובאו ציון ברנה, ושמחת עולם על ראשם".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 14:9 רבי עקיבה אומר

(שמות יב,לח) "וגם ערב רב עלה אתם, וצאן ובקר מקנה כבד מאד." *ערב רב: אנשים מאומות שונות שהצטרפו אל בני ישראל להמלט ממצרים. מאה ועשרים רבוא. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: מאתים וארבעים רבוא. רבי נתן אומר: שלש מאות וששים רבוא.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 14:21 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אלמלא הדבר כתוב, אי אפשר לאמרו: כביכל אמרו ישראל לפני המקום: עצמך פדית!
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 18:22 רבי עקיבה אומר

מכן אמרו: (דומה מאד לתוספתא קידושין א,ח) 'מן התורה, חיב אדם למול את בנו, ולפדותו, וללמדו תורה, וללמדו אמנות, ולהשיאו אשה.' רבי עקיבה אומר: אף ללמדו שיט. רבי אומר: אף ישוב מדינה.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shabbata 1:6 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אם דוחה רציחה את העבודה, שהיא דוחה את השבת, קל וחמר לפקוח נפש שידחה את השבת.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shabbata 1:20 דברי רבי עקיבה

"ונכרתה", אין הכרתה אלא הפסקה. "הנפש ההוא", מזידה. דברי רבי עקיבה. "מקרב עמיה", ועמה בשלום.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shirah 1:13 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: רוח הקדש שרת על ישראל, והיו אומרין שירה, כבני אדם שהן קורין את ההלל.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Shirah 3:13 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אדבר נוותיו ושבחו שלקדש ברוך הוא בפני כל אמות העולם, שהרי אמות העולם שואלין לומר: (שיר השירים ה,ט) "מה דודך מדוד היפה בנשים?" מה דודך מדוד, שכך אתם מתים עליו, אתם נהרגין עליו? שנאמר: (שיר השירים א,ג) "על כן עלמות אהבוך", אהבנוך עד מות. (תהלים מד,כג) "כי עליך הרגנו כל היום, נחשבנו כצא …
רבי עקיבה אומר: אדבר נוותיו ושבחו שלקדש ברוך הוא בפני כל אמות העולם, שהרי אמות העולם שואלין לומר: (שיר השירים ה,ט) "מה דודך מדוד היפה בנשים?" מה דודך מדוד, שכך אתם מתים עליו, אתם נהרגין עליו? שנאמר: (שיר השירים א,ג) "על כן עלמות אהבוך", אהבנוך עד מות. (תהלים מד,כג) "כי עליך הרגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה." הרי אתם נאים, הרי אתם גבורים, באו והתערבו אלנו!
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 1:20 רבי עקיבה אומר

(שמות יג,כ) "ויסעו מסכת ויחנו באתם, בקצה המדבר." מה אתם מקום, אף סכות מקום. רבי עקיבה אומר: אין סכות אלא ענני כבוד, שנאמר: (ישעיה ד,ה) "וברא יי על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה", ואומר: (ישעיה ד,ה) "כי על כל כבוד חפה." אין לי אלא לשעבר, לעתיד לבא מנין? תלמד לומר "וסכה תהי …
(שמות יג,כ) "ויסעו מסכת ויחנו באתם, בקצה המדבר." מה אתם מקום, אף סכות מקום. רבי עקיבה אומר: אין סכות אלא ענני כבוד, שנאמר: (ישעיה ד,ה) "וברא יי על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה", ואומר: (ישעיה ד,ה) "כי על כל כבוד חפה." אין לי אלא לשעבר, לעתיד לבא מנין? תלמד לומר "וסכה תהיה לצל יומם", ואומר: (ישעיה לה,י) "ופדויי יי ישובון, ובאו ציון ברנה, ושמחת עולם על ראשם".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 4:5 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: בזכות יעקב אביהן אני קורע להם את הים, שנאמר: (בראשית כח,יד) "והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה".
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 7:10 אמר רבי עקיבה

דרש רבי פפיס: (בראשית ג,כב) "הן האדם היה כאחד ממנו", כאחד ממלאכי השרת. אמר רבי עקיבה: דייך פפיס! אמר לו: מה אתה מקים "הן האדם היה כאחד ממנו"? אמר לו: נתן המקום לפניו שתי דרכים, דרך חיים ודרך מות, ובחר לו דרך מות.
Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Vayehi Beshalach 7:17 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: מנין אתה אומר, שכל מכה ומכה שהביא הקדש ברוך הוא על המצריים במצרים היתה שלחמש מכות? שנאמר: (תהלים עח,מט) "ישלח בם חרון אפו, עברה וזעם וצרה, משלחת מלאכי רעים." הרי אחת וכל. אמר מעתה, במצרים לקו חמשים מכות, ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות.

Sifra (93)

Sifra, Acharei Mot, Section 1 2 ר' עקיבא אומר

[ב] "בקרבתם לפני ה' וימותו" – ר' יוסי הגלילי אומר, על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. ר' עקיבא אומר, "בקרבתם לפני ה' וימותו", וכתוב אחד אומר "ויקריבו לפני ה' אש זרה" (ויקרא י)… הכריע "בהקריבם אש זרה לפני ה'" (במדבר ג, במדבר כו) – הוי על ההקרבה מתו ולאמיתו על הקריבה. ר' אלעזר בן עזריה אומר, כדאי הקרבה …
[ב] "בקרבתם לפני ה' וימותו" – ר' יוסי הגלילי אומר, על הקריבה מתו ולא מתו על ההקרבה. ר' עקיבא אומר, "בקרבתם לפני ה' וימותו", וכתוב אחד אומר "ויקריבו לפני ה' אש זרה" (ויקרא י)… הכריע "בהקריבם אש זרה לפני ה'" (במדבר ג, במדבר כו) – הוי על ההקרבה מתו ולאמיתו על הקריבה. ר' אלעזר בן עזריה אומר, כדאי הקרבה לעצמה וכדאי קריבה לעצמה.
Sifra, Acharei Mot, Section 4 1 דברי רבי עקיבא

[א] "וכלה מכפר את הקדש" – אם כיפר כלה, דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' יהודה מפני מה הוא אומר אם כלה כיפר? אלא ללמד שאם חסר אחת מכל המתנות כאילו לא כיפר. "וכלה מכפר את הקדש" – זה לפני ולפנים. "את אהל מועד" – זה היכל. "המזבח" – זה המזבח. מלמד שכל אחד ואחד כפרה בפני עצמו.
Sifra, Bechukotai, Chapter 5 2 ר' עקיבא אומר

[ב] "ושברתי את גאון עוזכם" – זה בית המקדש; וכן הוא אומר (יחזקאל כד, כא) "הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם". ר' עקיבא אומר "ושברתי את גאון עוזכם" – אלו הגבורים שבישראל כגון יואב בן צרויה וחבריו. אחרים אומרים "ושברתי את גאון עוזכם" – אלו הגאים שהם גאונם של ישראל כגון פפוס בן יהודה ולולייניס אלכסנדרי וחבר …
[ב] "ושברתי את גאון עוזכם" – זה בית המקדש; וכן הוא אומר (יחזקאל כד, כא) "הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם". ר' עקיבא אומר "ושברתי את גאון עוזכם" – אלו הגבורים שבישראל כגון יואב בן צרויה וחבריו. אחרים אומרים "ושברתי את גאון עוזכם" – אלו הגאים שהם גאונם של ישראל כגון פפוס בן יהודה ולולייניס אלכסנדרי וחבריו.
Sifra, Bechukotai, Chapter 8 1 רבי עקיבא אומר

[א] "ואבדתם בגוים" – רבי עקיבא אומר אלו עשרת השבטים שגלו למדי. אחרים אומרים, "ואבדתם בגוים" – אין 'אובדן' אלא גולה. יכול אובדן ממש? כשהוא אומר "ואכלה אתכם ארץ אויביכם", הרי אובדן ממש. הא מה אני מקיים "ואבדתם בגוים"? – אין 'אובדן' אלא גולה.
Sifra, Bechukotai, Chapter 8 10 אמר ר' עקיבא

[י] "זאת" – זו עונה של מדבר; "גם זאת" – זאת עונה של בעל פעור; "ואף גם זאת" – זו עונה של מלכי האמורי. "לא מאסתים ולא געלתים לכלתם" – וכי מה נשתייר להם שלא נגעלו ולא נמאסו?! והלא כל מתנות טובות שנתנו להם, ניטלו מהם. ואילולי ספר תורה שנשתיירה להם לא היו משנים (ס"א משונים) מאומות העולם כלום! אלא "לא מאס …
[י] "זאת" – זו עונה של מדבר; "גם זאת" – זאת עונה של בעל פעור; "ואף גם זאת" – זו עונה של מלכי האמורי. "לא מאסתים ולא געלתים לכלתם" – וכי מה נשתייר להם שלא נגעלו ולא נמאסו?! והלא כל מתנות טובות שנתנו להם, ניטלו מהם. ואילולי ספר תורה שנשתיירה להם לא היו משנים (ס"א משונים) מאומות העולם כלום! אלא "לא מאסתים" – בימי אספינוס (ס"א אספסיינוס); 'געלתים' – בימי יון; "לכלתם להפר בריתי אתם" – בימי המן; "כי אני ה' אלקיהם" – בימי גוג. ומנין שהברית כרותה לשבטים? שנאמר "וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" – מלמד שהברית כרותה לשבטים. "אלה החקים והמשפטים והתורת": "החוקים" – אלו המדרשות; "והמשפטים" – אלו הדינים; "והתורות" – מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל; אחד בכתב ואחד בעל פה. אמר ר' עקיבא, וכי שתי תורות היו להם לישראל? והלא תורות הרבה נתנו להם – "זאת תורת העולה" "זאת תורת המנחה" "זאת תורת האשם" "זאת תורת זבח השלמים" "זאת התורה אדם כי ימות באהל". "אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל" – זכה משה ליעשות שליח בין ישראל לאביהם שבשמים. "בהר סיני ביד משה" – מלמד שניתנה התורה הלכותיה ודקדוקיה ופירושיה על ידי משה מסיני.
Sifra, Bechukotai, Chapter 9 11 דברי ר' עקיבא

[יא] והלא הבכור עושה תמורה בבית הבעלים ואינו עושה בבית כהן, דברי ר' עקיבא. אמר ר' יוחנן בן נורי: וכי מפני מה אין ממירין בבכור? אמר לו רבי עקיבא: חטאת ואשם מתנה לכהן והבכור מתנה לכהן; מה חטאת ואשם אין ממירין בהם, אף הבכור אין ממירין בו. אמר לו ר' יוחנן בן נורי: אינו ממיר בחטאת ואשם שאין זכייה בחייהם, …
[יא] והלא הבכור עושה תמורה בבית הבעלים ואינו עושה בבית כהן, דברי ר' עקיבא. אמר ר' יוחנן בן נורי: וכי מפני מה אין ממירין בבכור? אמר לו רבי עקיבא: חטאת ואשם מתנה לכהן והבכור מתנה לכהן; מה חטאת ואשם אין ממירין בהם, אף הבכור אין ממירין בו. אמר לו ר' יוחנן בן נורי: אינו ממיר בחטאת ואשם שאין זכייה בחייהם, תאמר בבכור שזכה בו בחייו?! אמר לו רבי עקיבא: השבת על הדין; מה אתה משיב על המקרא?! "והיה הוא ותמורתו יהיה קדש" – היכן קדושה חלה עליו? בבית בעלים; אף תמורה בבית בעלים.
Sifra, Bechukotai, Chapter 12 13 דברי ר' עקיבא

[יג] קל וחמר לחדש וישן שיתעשרו מזה על זה! ומה אם הכבשים והעזים – שהם כלאים זה בזה – מתעשרים זה על זה, החדש וישן – שאינם כלאים זה בזה – אינו דין שיתעשרו מזה על זה?! תלמוד לומר (דברים יד, כב) "עשר תעשר…" – שתי מעשרות שנה; אין מעשרין משנה לחברתה, [דברי ר' עקיבא].
Sifra, Bechukotai, Chapter 13 6 ר' עקיבא אומר

[ו] ר' עקיבא אומר (דברים יד, כב) "עשר תעשר" – מלמד שמעשר בהמה בעמוד ועשר.
Sifra, Bechukotai, Section 5 5 רבי עקיבא אומר

[ה] רבי עקיבא אומר מנין שלא יקדיש אדם בכור? תלמוד לומר "בכור…לא יקדיש איש אתו".
Sifra, Behar, Chapter 4 5 אמר ר' עקיבא

[ה] "וכי תאמרו" – עתידים אתם לומר. "מה נאכל בשנה השמינית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתינו" – אם אין זורעים מה אנו אוספים?! אמר ר' עקיבא מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים בשביעית. וחכמים אומרים אין ספיחים אסורים מדברי תורה אלא מדברי סופרים. אם כן למה נאמר "הן לא נזרע ולא נאסף"? אמרת לנו "לא תזרע …
[ה] "וכי תאמרו" – עתידים אתם לומר. "מה נאכל בשנה השמינית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתינו" – אם אין זורעים מה אנו אוספים?! אמר ר' עקיבא מכאן סמכו חכמים על הספיחים שיהיו אסורים בשביעית. וחכמים אומרים אין ספיחים אסורים מדברי תורה אלא מדברי סופרים. אם כן למה נאמר "הן לא נזרע ולא נאסף"? אמרת לנו "לא תזרעו", ומה שאנו אוספים אין מכניסים לקיום! אמרת לנו "בערוהו", ומה אנו אוכלים מן הביעור ואילך?!
Sifra, Behar, Chapter 9 1 רבי עקיבא אומר

[א] "ואם לא יגאל באלה" – ר' יוסי הגלילי אומר, ב"אלה" לשחרור ובשאר כל אדם לשעבוד. רבי עקיבא אומר, ב"אלה" לשעבוד ובשאר כל אדם לשחרור.
Sifra, Emor, Chapter 4 18 ר' עקיבא אומר

[יח] ר' ישמעאל אומר, נאמר כאן "תושב ושכיר" ונאמר "תושב ושכיר" בפסח (שמות יב, מה). מה "תושב ושכיר" האמור בפסח פסל בו את הערל, אף "תושב ושכיר" האמור כאן – יפסל בו את הערל. ר' עקיבא אומר, אינו צריך! הרי הוא אומר "איש איש" – לרבות את הערל.
Sifra, Emor, Chapter 13 9 דברי ר' עקיבא

[ט] "קדש יהיו לה' לכהן" – לחם אף על פי שאין כבשים, דברי ר' עקיבא. אמר ר' שמעון בן ננס, לא כי, אלא כבשים אף על פי שאין לחם. אמר רבי הדבר שקול. מי מכריע? אמר לו בן ננס, אני אכריע! שכן מצאנו במדבר ארבעים שנה קרבו כבשים בלא לחם, אף כאן בלא לחם.
Sifra, Emor, Chapter 16 7 ר' עקיבא אומר

[ז] ר' ישמעאל אומר "פרי עץ הדר" – אחד. "כפת תמרים" – אחד. "וענף עץ עבות" – שלשה. "וערבי נחל" – שתים. ואפילו שתי דליות ואחד שאין קטום. ר' טרפון אומר אפילו שלשתן קטומים. ר' עקיבא אומר "פרי עץ הדר" – אחד. "כפת תמרים" – אחד. "וענף עץ עבות" – אחד. "וערבי נחל" – אחד. הא כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד …
[ז] ר' ישמעאל אומר "פרי עץ הדר" – אחד. "כפת תמרים" – אחד. "וענף עץ עבות" – שלשה. "וערבי נחל" – שתים. ואפילו שתי דליות ואחד שאין קטום. ר' טרפון אומר אפילו שלשתן קטומים. ר' עקיבא אומר "פרי עץ הדר" – אחד. "כפת תמרים" – אחד. "וענף עץ עבות" – אחד. "וערבי נחל" – אחד. הא כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת. ר' אליעזר אומר יכול אף האתרוג יהיה עמהם בכלל אגודה? וכי נאמר "פרי עץ הדר וכפות תמרים"?! הא כיצד? אתרוג לעצמו, הללו אגודה לעצמם.
Sifra, Emor, Chapter 17 11 ר' עקיבא אומר

[יא] וכן עזרא אומר (נחמיה ח טו): "ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב" "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים": ר' אליעזר אומר סוכות ממש היו. ר' עקיבא אומר, ענני כבוד היו. …
[יא] וכן עזרא אומר (נחמיה ח טו): "ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב" "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים": ר' אליעזר אומר סוכות ממש היו. ר' עקיבא אומר, ענני כבוד היו. "בהוציאי אותם מארץ מצרים" – מלמד שאף הסוכה זכר ליציאת מצרים.
Sifra, Emor, Section 2 4 אמר ר' עקיבא

[ד] "ועל כל נפשות מת לא יבא". אמר ר' עקיבא מנין לרביעית דם שהיא משתי מתים? תלמוד לומר "ועל כל נפשות מת" – שתי נפשות ומת אחד. "לא יבא…ולא יטמא" – חייב ב"לא יבוא" וחייב ב"לא יטמא". אין לי אלא כהן גדול שהוא חייב ב"לא יבא" וחייב ב"לא יטמא", מנין לכהן הדיוט שהוא ב"לא יבא" ושהוא ב"לא יטמא"? תלמוד לומר "לא …
[ד] "ועל כל נפשות מת לא יבא". אמר ר' עקיבא מנין לרביעית דם שהיא משתי מתים? תלמוד לומר "ועל כל נפשות מת" – שתי נפשות ומת אחד. "לא יבא…ולא יטמא" – חייב ב"לא יבוא" וחייב ב"לא יטמא". אין לי אלא כהן גדול שהוא חייב ב"לא יבא" וחייב ב"לא יטמא", מנין לכהן הדיוט שהוא ב"לא יבא" ושהוא ב"לא יטמא"? תלמוד לומר "לא יטמא" "לא יטמא" לגזירה שוה. מה "לא יטמא" האמור בכהן גדול – חייב ב"לא יבא" וחייב ב"לא יטמא", אף "לא יטמא" האמור בכהן הדיוט – חייב ב"לא יבא" וחייב ב"לא יטמא". "לאביו ולאמו לא יטמא" – מטמא הוא למת מצוה.
Sifra, Emor, Section 3 15 ר' עקיבא אומר

[טו] "גרב" – זו החרס. "ילפת" – זו חזזית מצרית. "מרוח אשך" – ר' ישמעאל אומר כל שנמרחו אשכיו. ר' עקיבא אומר כל שרוח באשכיו. חנניא בן אנטיגנוס אומר כל שמראיו חשוכים.
Sifra, Emor, Section 7 2 דברי ר' עקיבא

[ב] אם כן למה נאמר "איש איש"? להביא את העכו"ם שהם נודרים בנדרים ובנדבות כישראל. "אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה" – אין לי אלא עולה. מנין לרבות את השלמים? תלמוד לומר "נדריהם". מנין לרבות את התודה? תלמוד לומר "נדבותם". מנין לרבות את העופות והמנחות והיין והלבונה והעצים? תלמ …
[ב] אם כן למה נאמר "איש איש"? להביא את העכו"ם שהם נודרים בנדרים ובנדבות כישראל. "אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו לה' לעולה" – אין לי אלא עולה. מנין לרבות את השלמים? תלמוד לומר "נדריהם". מנין לרבות את התודה? תלמוד לומר "נדבותם". מנין לרבות את העופות והמנחות והיין והלבונה והעצים? תלמוד לומר 'נדריהם' "לכל נדריהם", 'נדבותם' "לכל נדבותם". אם כן למה נאמר "אשר יקריבו לה' לעולה"? פרט לנזירות, דברי ר' עקיבא [גירס' הגמרא ריה"ג]. אמר לו ר' יוסי הגלילי [גירס' הגמרא ר"ע] אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא עולה בלבד. "לרצנכם" – אין כופים את הצבור על כרחו. "תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים" – תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות. יכול שיבש גפה ושנחטט עינה ושנקטע רגלה? תלמוד לומר (ויקרא א, יד) "מן העוף" – ולא כל העוף.
Sifra, Emor, Section 9 8 דברי ר' עקיבא

[ח] ומנין ליום הכפורים שחל להיות בשבת ושגג ועשה מלאכה. מנין שהוא חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו? תלמוד לומר "שבת הוא" "יום הכפורים הוא", דברי ר' עקיבא. ר' יוסי הגלילי אומר אינו חייב אלא אחת.
Sifra, Emor, Section 12 7 ר' עקיבא אומר

[ז] ר' עקיבא אומר מה תלמוד לומר "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש"? אם לענין ימים טובים, כבר ימים טובים אמורים שנאמר "מלבד שבתות ה' ", ואומר (ויקרא כג, לט) "ביום הראשון שבתון..וביום השמיני שבתון". אם כן למה נאמר "אשר תקראו אותם מקראי קדש"? אלא אלו ימי מועד שאסורים במלאכה.
Sifra, Kedoshim, Chapter 2 5 ר' עקיבא אומר

[ה] "ולקט קצירך" – לא לקט קיטוף. "ולקט קצירך" – אין לקט אלא מחמת הקציר. מיכן אמרו: היה קוצר קצר מלא ידו תלש מלא קומצו הכהו קוץ, עקצו עקרב, נבעת, נפל מידו על הארץ – הרי (זה) של בעל הבית. תוך היד ותוך המגל – לעניים. אחר היד ואחר המגל – לבעל הבית. ראש המגל וראש היד – ר' ישמעאל אומר לעניים, ר' עקיבא אומ …
[ה] "ולקט קצירך" – לא לקט קיטוף. "ולקט קצירך" – אין לקט אלא מחמת הקציר. מיכן אמרו: היה קוצר קצר מלא ידו תלש מלא קומצו הכהו קוץ, עקצו עקרב, נבעת, נפל מידו על הארץ – הרי (זה) של בעל הבית. תוך היד ותוך המגל – לעניים. אחר היד ואחר המגל – לבעל הבית. ראש המגל וראש היד – ר' ישמעאל אומר לעניים, ר' עקיבא אומר לבעל הבית.
Sifra, Kedoshim, Chapter 3 1 ר' עקיבא אומר

[א] "וכרמך לא תעולל" – מיכן אמרו כרם שכולו עוללות: ר' אליעזר אומר לבעל הבית, ר' עקיבא אומר לעניים. אמר ר' אליעזר ו"כי תבצור…לא תעולל" (דברים כד, כא), ואם אין בציר מנין עוללות?! אמר לו ר' עקיבא "וכרמך לא תעולל" – אפילו כולו עוללות. שיכול הואיל והתיר הכתוב את העוללות לעניים, יבואו עניים ויטלו אותם בכל …
[א] "וכרמך לא תעולל" – מיכן אמרו כרם שכולו עוללות: ר' אליעזר אומר לבעל הבית, ר' עקיבא אומר לעניים. אמר ר' אליעזר ו"כי תבצור…לא תעולל" (דברים כד, כא), ואם אין בציר מנין עוללות?! אמר לו ר' עקיבא "וכרמך לא תעולל" – אפילו כולו עוללות. שיכול הואיל והתיר הכתוב את העוללות לעניים, יבואו עניים ויטלו אותם בכל שעה שירצו, אם כן למה נאמר "כי תבצור…לא תעולל"? – אין לעניים בעוללות קודם לבציר.
Sifra, Kedoshim, Chapter 4 9 אמר ר' עקיבא

[ט] אמר ר' טרפון "העבודה! אם יש בדור הזה יכול להוכיח". אמר ר' אלעזר בן עזריה "העבודה! אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת". אמר ר' עקיבא "העבודה! אם יש בדור הזה יודע האיך מוכיחים". אמר ר' יוחנן בן נורי מעידני עלי שמים וארץ שיותר מארבעה וחמשה פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל שהייתי קובל לו עליו וכל …
[ט] אמר ר' טרפון "העבודה! אם יש בדור הזה יכול להוכיח". אמר ר' אלעזר בן עזריה "העבודה! אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת". אמר ר' עקיבא "העבודה! אם יש בדור הזה יודע האיך מוכיחים". אמר ר' יוחנן בן נורי מעידני עלי שמים וארץ שיותר מארבעה וחמשה פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל שהייתי קובל לו עליו וכל כך הייתי יודע שהיה מוסיף לי אהבה.
Sifra, Kedoshim, Chapter 4 12 רבי עקיבא אומר

[יב] "לא תקם ולא תטר את בני עמך" – נוקם אתה ונוטר לעכו"ם. "ואהבת לרעך כמוך" – רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר "זה ספר תולדות אדם" – זה כלל גדול מזה.
Sifra, Kedoshim, Chapter 5 2 דברי רבי עקיבא

[ב] "כי ישכב את אשה" – פרט לקטנה. "שכבת זרע" – פרט למערה. "והיא שפחה": יכול בשפחה כנענית הכתוב מדבר? תלמוד לומר "והפדה". אי "והפדה" יכול כולה? תלמוד לומר "לא נפדתה". הא כיצד? פדויה ואינה פדויה. את שחציה שפחה וחציה בת חורין במאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר, דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכת …
[ב] "כי ישכב את אשה" – פרט לקטנה. "שכבת זרע" – פרט למערה. "והיא שפחה": יכול בשפחה כנענית הכתוב מדבר? תלמוד לומר "והפדה". אי "והפדה" יכול כולה? תלמוד לומר "לא נפדתה". הא כיצד? פדויה ואינה פדויה. את שחציה שפחה וחציה בת חורין במאורסת לעבד עברי הכתוב מדבר, דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר המאורסת לעבד עברי. אם כן מה תלמוד לומר "והפדה לא נפדתה"? דברה תורה כלשון בני אדם. ר' אלעזר בן עזריה אומר כל עריות כבר אמורות! משויר אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי. אחרים אומרים "לא יומתו כי לא חופשה" – בשפחה כנענית המאורסת לעבד כנעני.
Sifra, Kedoshim, Chapter 5 5 משום רבי עקיבא

[ה] "לא יומתו כי לא חופשה" – הא אם חופשה הרי אלו חייבים מיתה. ר' שמעון אומר משום רבי עקיבא יכול יהיה הכסף גומר בה? תלמוד לומר "לא יומתו כי לא חופשה" – עירה כל הפרשה כולה ל"כי לא חופשה", מלמד שאין גומר בה כי אם בשטר.
Sifra, Kedoshim, Chapter 6 1 ר' עקיבא אומר

[א] מנין לאוכל מן הבהמה עד שלא תצא נפשה עובר בלא תעשה? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם". דבר אחר: "לא תאכלו על הדם" – לא תאכל מן הבשר והדם קיים במזרק. ר' דוסא אומר מנין שאין מברין על הרוגי בית דין? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם". ר' עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמים כלום אותו היום? תלמוד …
[א] מנין לאוכל מן הבהמה עד שלא תצא נפשה עובר בלא תעשה? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם". דבר אחר: "לא תאכלו על הדם" – לא תאכל מן הבשר והדם קיים במזרק. ר' דוסא אומר מנין שאין מברין על הרוגי בית דין? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם". ר' עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמים כלום אותו היום? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם". ר' יוסי בר' חנינא אומר אזהרה לבן סורר ומורה מנין? תלמוד לומר "לא תאכלו על הדם".
Sifra, Kedoshim, Chapter 6 2 ר' עקיבא אומר

[ב] "לא תנחשו" – כגון אלו שהם מנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים. "ולא תעוננו" – אלו אוחזי עינים. ר' שמעון אומר זה המעביר על העינים. ר' עקיבא אומר אלו נותני עתים כגון אלו שהם אומרים "למודות ערב שביעיות להיות חטים יפות" "עקורות קטניות להיות (ס"א מהיות) רעות"
Sifra, Kedoshim, Chapter 9 2 ר' עקיבא אומר

[ב] "אביו ואמו קלל" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ומקלל אביו ואמו מות יומת" (שמות כא, יז), יכול לא יהא חייב עד שיקלל שניהם בבת אחת? תלמוד לומר "אביו..קלל" "אמו קלל" – אפילו אחד מהם. והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו, דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר "אביו ואמו קלל" – את שהוא חייב על אביו חייב על …
[ב] "אביו ואמו קלל" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "ומקלל אביו ואמו מות יומת" (שמות כא, יז), יכול לא יהא חייב עד שיקלל שניהם בבת אחת? תלמוד לומר "אביו..קלל" "אמו קלל" – אפילו אחד מהם. והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו, דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר "אביו ואמו קלל" – את שהוא חייב על אביו חייב על אמו, ואת שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו. מודה ר' עקיבא בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו.
Sifra, Kedoshim, Chapter 10 11 רבי עקיבא אומר

הוספה: [יא] "ואיש" – להוציא את הקטן. "אשר ישכב את זכר" – אף הקטן במשמע. "משכבי אשה" – מגיד הכתוב ששתי משכבות באשה. ר' ישמעאל אומר, הרי זה בא ללמד ונמצא למד. "מות יומתו" – בסקילה. אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות שבתורה? תלמוד לומר "דמיהם בם" ולהלן (ויקרא כ, כז) הוא אומר "דמיהם בם". מה "דמי …
הוספה: [יא] "ואיש" – להוציא את הקטן. "אשר ישכב את זכר" – אף הקטן במשמע. "משכבי אשה" – מגיד הכתוב ששתי משכבות באשה. ר' ישמעאל אומר, הרי זה בא ללמד ונמצא למד. "מות יומתו" – בסקילה. אתה אומר בסקילה או אינו אלא באחת מכל מיתות שבתורה? תלמוד לומר "דמיהם בם" ולהלן (ויקרא כ, כז) הוא אומר "דמיהם בם". מה "דמיהם בם" האמור להלן – בסקילה, אף כאן בסקילה. עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר (ויקרא יח, כב) "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה". אין לי אלא אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין? תלמוד לומר (דברים כג, יח) "לא יהיה קדש מבני ישראל". ואומר (מלכים א יד, כד) "וגם קדש היה בארץ". רבי עקיבא אומר, "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה" – קרי ביה "תשכב". ר' חנינא בר אידי אומר, משכב זכר והבהמה היו בכלל כל העריות והרי הכתוב מוציאן מכללן וקראן "תועבה" לומר לך מה אלו ערוה שחייבים על זדונה כרת ושגגתה חטאת ועליה גלו כנענים אף כל ערוה שחייבים על זדונה ועל שגגתה חטאת ועליו גלו כנענים.
Sifra, Kedoshim, Chapter 10 15 רבי עקיבא אומר

הוספה: [טו] "באש ישרפו אותו ואתהן" – את אחת מהן, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר, "אתהן" – עד שיהיו שתיהן, שאם היה נשוא אשה ובא על בתה – חייב. בתה ובא על אמה – חייב. "באש ישרפו אותו ואתהן" – עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר (ויקרא יח, יז) "ערות אשה ובתה לא תגלה".
Sifra, Kedoshim, Chapter 11 2 רבי עקיבא אומר

הוספה: [ב] למדנו עונש לשוכב. עונש לנשכב מנין? תלמוד לומר "כל שוכב עם בהמה מות יומת" (שמות כב, יח) – אם אינו ענין לשוכב תנהו לנשכב. למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב. אזהרה מנין? תלמוד לומר "ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה" (ויקרא יח, כג). למדנו אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין? תלמוד לומר "ולא יהיה קדש מב …
הוספה: [ב] למדנו עונש לשוכב. עונש לנשכב מנין? תלמוד לומר "כל שוכב עם בהמה מות יומת" (שמות כב, יח) – אם אינו ענין לשוכב תנהו לנשכב. למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב. אזהרה מנין? תלמוד לומר "ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה" (ויקרא יח, כג). למדנו אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין? תלמוד לומר "ולא יהיה קדש מבני ישראל" (דברים כג, יח) ואומר "וגם קדש היה בארץ" (מלכים א יד, כד), דברי ר' ישעמאל. רבי עקיבא אומר אינו צריך, הרי הוא אומר "לא תתן שכבתך" – לא תתן שכיבתך.
Sifra, Kedoshim, Section 3 3 רבי עקיבא אומר

[ג] אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים בזמן שנטע לסייג ולקורות ולעצים דבר שהוא ראוי להם. שאין ראוי להם מנין? תלמוד לומר "כל עץ". [נטעו לעצים וחישב עליו לאכילה מנין? תלמוד לומר "כל עץ"]. מאימתי הוא מונה לו? משעת נטיעתו. "פריו" – פרט לעלים ולולבים ולמי גפנים ולמי סמדר. או יכול שאני מוציא את עקנ …
[ג] אמר רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים בזמן שנטע לסייג ולקורות ולעצים דבר שהוא ראוי להם. שאין ראוי להם מנין? תלמוד לומר "כל עץ". [נטעו לעצים וחישב עליו לאכילה מנין? תלמוד לומר "כל עץ"]. מאימתי הוא מונה לו? משעת נטיעתו. "פריו" – פרט לעלים ולולבים ולמי גפנים ולמי סמדר. או יכול שאני מוציא את עקנקלות והבוסר? תלמוד לומר "[את] פריו", דברי ר' יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר "וערלתם ערלתו…ערלים" – לרבות את כולם.
Sifra, Kedoshim, Section 3 9 ר' עקיבא אומר

[ט] "הלולים" – מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו. מיכן אמרו: היה ר' עקיבא אומר לא יטעום אדם כלום קודם שיברך. מנין לשלשים יום לפני ראש השנה הרי הן ככל השנה? תלמוד לומר "ובשנה החמישית". "תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו" – ר' יוסי הגלילי אומר הרי אתה כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית. מה פירות חמישית …
[ט] "הלולים" – מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו. מיכן אמרו: היה ר' עקיבא אומר לא יטעום אדם כלום קודם שיברך. מנין לשלשים יום לפני ראש השנה הרי הן ככל השנה? תלמוד לומר "ובשנה החמישית". "תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו" – ר' יוסי הגלילי אומר הרי אתה כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית. מה פירות חמישית לבעלים אף פירות רביעית לבעלים. ר' עקיבא אומר דברה תורה כנגד היצר שלא יהיה אדם אומר "הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם", לכך נאמר "להוסיף לכם תבואתו".
Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 5 4 ר' עקיבא אומר

[ד] "וספר לו" – לעצמו. מכאן אמרו: הזב והזבה שבדקו את עצמם ביום הראשון ומצאו טהורים, וביום השביעי ומצאו טהורים, ושאר כל הימים לא בדקו – ר' אליעזר אומר הרי אלו בחזקת טהרה, ור' יהושע אומר אין להם אלא יום ראשון ויום השביעי בלבד, ר' עקיבא אומר אין להם אלא יום הז' בלבד.
Sifra, Metzora Parashat Zavim, Chapter 6 5 רבי עקיבא אומר

[ה] "אשר יהיה עליו" – אף על מקצתו. "שכבת זרע". מה שכבת זרע האמור כברייתה אף כאן כברייתה, פרט לשכבת זרע שנסרחה. מכאן אמרו: הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה, דברי ר' אלעזר בן עזריה. ר' ישמעאל אומר, פעמים שהם ד' עונות, פעמים שהם ה' עונות, פעמים שהם ו' עונות. רבי עקיבא אומר לעולם חמש.
Sifra, Metzora Parashat Zavim, Section 5 5 אמר רבי עקיבא

[ה] "ימים" – שניים. יכול ימים הרבה? אמר רבי עקיבא, כל ששמועו מרובה ושמועו מועט, תפשת המרובה – לא תפשת, תפשת מועט – תפשת.
Sifra, Metzora, Chapter 2 7 דברי ר' עקיבא

[ז] בשביעי יגלח בשמיני יביא – שאם גלח בשביעי יביא קרבנותיו בשמיני, ואם גלח בשמיני אינו מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' טרפון, מה בין זה לנזיר? אמר לו שהנזיר טהרתו תלויה בימים ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא קרבנותיו אלא אם כן היה מעורב שמש
Sifra, Metzora, Chapter 3 6 דברי רבי עקיבא

[ו] "מלג השמן ויצק" – חסר הלוג עד שלא יצק – ימלאנו. משיצק – יביא אחר בתחלה, דברי רבי עקיבא. ר' שמעון אומר חסר הלוג עד שלא נתן – ימלאנו. משנתן – יביא אחר בתחלה.
Sifra, Metzora, Chapter 3 12 דברי ר' עקיבא

[יב] "והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר" – אם נתן, כפר. ואם לא נתן, לא כפר דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר שירי מצוה הן. בין שנתן בין שלא נתן – כפר, ומעלים עליו כאילו לא כפר
Sifra, Metzora, Chapter 5 2 ר' עקיבא אומר

[ב] וכמה אבנים יהיו בתוכו? ר' ישמעאל אומר ארבעה. ר' עקיבא אומר שמונה. שר' ישמעאל אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים או על אבן אחד. ר' עקיבא אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים ולא על אבן אחד. ר' אלעזר בר' שמעון אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בזויות, אורכו כשתי גריסין ורחבו …
[ב] וכמה אבנים יהיו בתוכו? ר' ישמעאל אומר ארבעה. ר' עקיבא אומר שמונה. שר' ישמעאל אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים או על אבן אחד. ר' עקיבא אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים ולא על אבן אחד. ר' אלעזר בר' שמעון אומר עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בזויות, אורכו כשתי גריסין ורחבו כגריס.
Sifra, Metzora, Section 6 4 דברי רבי עקיבא

[ד] יכול עד שיראה בשני כתלים? ת"ל "ומראיהן שפל מן הקיר" – אפילו בכותל אחד. יכול אפילו על אבן אחת? ת"ל "וחלצו את האבנים" – אין פחות משתי אבנים דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר "וחלצו את האבנים" – אין פחות משתי אבנים. מנין אפילו לא נראה אלא על אבן אחד? ת"ל "ומראיהן שפל מן הקיר" – מן הקיר אפילו מאבן אחת. …
[ד] יכול עד שיראה בשני כתלים? ת"ל "ומראיהן שפל מן הקיר" – אפילו בכותל אחד. יכול אפילו על אבן אחת? ת"ל "וחלצו את האבנים" – אין פחות משתי אבנים דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר "וחלצו את האבנים" – אין פחות משתי אבנים. מנין אפילו לא נראה אלא על אבן אחד? ת"ל "ומראיהן שפל מן הקיר" – מן הקיר אפילו מאבן אחת. ר' אלעזר בן רבי שמעון אומר עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים בשני כתלים בזוית אחת, ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס
Sifra, Shemini, Chapter 7 4 דברי רבי עקיבא

[ד] "כל הנוגע בהם יטמא" – לרבות ידות הכלים. או יכול שאני מרבה יתר משעורם? תלמוד לומר "לכם" – כל שהוא לצרכיכם, דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' יוחנן בן נורי, הכתוב אומר במטמא ואתה אומר במיטמא?! אמר לו רבי עקיבא אף אני אומר "כל הנוגע בהם יטמא עד הערב" – אין האוכל אוכלים טמאים ולא השותה מקשים טמאים מטמאים טו …
[ד] "כל הנוגע בהם יטמא" – לרבות ידות הכלים. או יכול שאני מרבה יתר משעורם? תלמוד לומר "לכם" – כל שהוא לצרכיכם, דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' יוחנן בן נורי, הכתוב אומר במטמא ואתה אומר במיטמא?! אמר לו רבי עקיבא אף אני אומר "כל הנוגע בהם יטמא עד הערב" – אין האוכל אוכלים טמאים ולא השותה מקשים טמאים מטמאים טומאת ערב.
Sifra, Shemini, Mekhilta DeMiluim II 32 רבי עקיבא אומר

[לב] "ויקחו בני אהרן" – אף הם בשמחתם. כיון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על אהבה. "ויקחו" – אין 'קיחה' אלא שמחה. "נדב ואביהו" – מה תלמוד לומר "בני אהרן"? שלא חלקו כבוד לאהרן. "…נדב ואביהו" לא נטלו עצה ממשה. "איש מחתתו" – איש מעצמו יצאו ולא נטלו עצה זה מזה. "ויקריבו לפני השם אש זרה אשר לא צוה אותם". …
[לב] "ויקחו בני אהרן" – אף הם בשמחתם. כיון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על אהבה. "ויקחו" – אין 'קיחה' אלא שמחה. "נדב ואביהו" – מה תלמוד לומר "בני אהרן"? שלא חלקו כבוד לאהרן. "…נדב ואביהו" לא נטלו עצה ממשה. "איש מחתתו" – איש מעצמו יצאו ולא נטלו עצה זה מזה. "ויקריבו לפני השם אש זרה אשר לא צוה אותם". ר' ישמעאל אומר יכול אש זרה ממש? תלמוד לומר "אשר לא צוה אותם" – הכניסוהו בלא עצה. רבי עקיבא אומר לא הכניסוה אלא מן הכירים שנאמר "ויקריבו לפני השם אש זרה". אם כן למה נאמר "אשר לא צוה אותם"? שלא נמלכו במשה רבן. רבי אליעזר אומר לא נתחייבו אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן, וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה.
Sifra, Shemini, Mekhilta DeMiluim II 35 רבי עקיבא אומר

[לה] "וימותו לפני ה'". ר' אליעזר אומר לא מתו אלא בחוץ, מקום שהלוים מותרים לכנס לשם שנאמר "ויקרבו וישאום בכתנתם". אם כן למה נאמר "וימותו לפני ה'"? נגפן מלאך ודחפן לחוץ והוציאן. רבי עקיבא אומר לא מתו אלא בפנים שנאמר "וימותו לפני השם". אם כן למה נאמר "ויקרבו וישאום בכתנתם" – מלמד שהטילו חנית של ברזל וג …
[לה] "וימותו לפני ה'". ר' אליעזר אומר לא מתו אלא בחוץ, מקום שהלוים מותרים לכנס לשם שנאמר "ויקרבו וישאום בכתנתם". אם כן למה נאמר "וימותו לפני ה'"? נגפן מלאך ודחפן לחוץ והוציאן. רבי עקיבא אומר לא מתו אלא בפנים שנאמר "וימותו לפני השם". אם כן למה נאמר "ויקרבו וישאום בכתנתם" – מלמד שהטילו חנית של ברזל וגררום והוציאום לוץ.
Sifra, Shemini, Section 4 6 רבי עקיבא אומר

[ו] יכול אף בשר הפורש מן החי יטמא? תלמוד לומר (ויקרא יא, לט) (שם, כד) 'נבלה'. מה נבלה שאין לה חלופין אף אבר מן החי שאין לו חלופים, דברי ר' יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר מה נבלה גידים ועצמות אף אבר מן החי גידים ועצמות. רבי אומר מה נבלה כברייתו – בשר גידים ועצמות, אף אבר מן החי כברייתו – בשר גידים ועצמו …
[ו] יכול אף בשר הפורש מן החי יטמא? תלמוד לומר (ויקרא יא, לט) (שם, כד) 'נבלה'. מה נבלה שאין לה חלופין אף אבר מן החי שאין לו חלופים, דברי ר' יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר מה נבלה גידים ועצמות אף אבר מן החי גידים ועצמות. רבי אומר מה נבלה כברייתו – בשר גידים ועצמות, אף אבר מן החי כברייתו – בשר גידים ועצמות.
Sifra, Shemini, Section 6 3 רבי עקיבא אומר

[ג] יכול הבשר הפורש מן החי יטמא? תלמוד לומר "במותם" – מה מיתה שאין לו חליפין אף אבר מן החי שאין לו חליפין, דברי ר' יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר מה מיתה גידים ועצמות אף אבר מן החי גידים ועצמות. רבי אומר מה השרץ בשר גידים ועצמות אף אבר מן החי בשר גידים ועצמות.
Sifra, Shemini, Section 7 2 רבי עקיבא אומר

[ב] מיכן אמרו הדקין שבכלי חרס – הם קרקרותיהם ודופנותיהם יושבים שלא מסומכין – שיעורן בכדי סיכת קטן. ועד לוג. מלוג ועד סאה – ברביעית. מסאה ועד סאתים – בחצי לוג. מסאתים ועד שלש ועד חמש סאים – בלוג. דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אני איני נותן בהן מידה. אלא הדקים שבכלי חרס – הם קרקרותיהם ודופנותיהם יוש …
[ב] מיכן אמרו הדקין שבכלי חרס – הם קרקרותיהם ודופנותיהם יושבים שלא מסומכין – שיעורן בכדי סיכת קטן. ועד לוג. מלוג ועד סאה – ברביעית. מסאה ועד סאתים – בחצי לוג. מסאתים ועד שלש ועד חמש סאים – בלוג. דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אני איני נותן בהן מידה. אלא הדקים שבכלי חרס – הם קרקרותיהם ודופנותיהם יושבים שלא מסומכים – שיעורן מכדי סיכת קטן. ועד קדירות דקות. מקדרות דקות ועד חביות לודיות – ברביעית. מלודיות ועד לחמיות – בחצי לוג. מלחמיות ועד חצבים גדולים – בלוג. נשתקע הדבר ולא נאמר עכשיו. רבי נחמיה ור' אליעזר בן יעקב אומרים חצבים גדולים שיעורן בשני לוגין. הפכים הגלילין והחביונות שיעור קרקרותיהם כל שהן ואין להם דפנות.
Sifra, Shemini, Section 7 12 רבי עקיבא אומר

[יב] "כל אשר בתוכו יטמא". רבי עקיבא אומר אינו אומר "טמא" אלא "יטמא", לטמא אחרים, וללמד על ככר השני שיטמא השלישי. הא כיצד? התנור תחלה, והככר שני, והנוגע בככר שלישי. אמר ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבי יוחנן בן זכאי! שהיית אומר עתיד דור אחד לטהר הככר השלישי שאין לו מקרא מן התורה והרי עקיבא תלמידך הביא …
[יב] "כל אשר בתוכו יטמא". רבי עקיבא אומר אינו אומר "טמא" אלא "יטמא", לטמא אחרים, וללמד על ככר השני שיטמא השלישי. הא כיצד? התנור תחלה, והככר שני, והנוגע בככר שלישי. אמר ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבי יוחנן בן זכאי! שהיית אומר עתיד דור אחד לטהר הככר השלישי שאין לו מקרא מן התורה והרי עקיבא תלמידך הביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר "כל אשר בתוכו יטמא".
Sifra, Shemini, Section 8 5 רבי עקיבא אומר

[ה] "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא" – מלמד שהמשקין מטמאים את הכלים, דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר אין טומאת המשקה לכלי מדברי תורה אלא מדברי סופרים. אמר ר' יהושע בן קרחה אמרתי לו ליהודה מפני מה אין אנו רואים את דברי ר' יוסי ברבי שאמר שאין טומאת משקים לכלים מן התורה אלא מדברי סופרים? שאין טומאה מן התו …
[ה] "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא" – מלמד שהמשקין מטמאים את הכלים, דברי רבי יהודה. ר' יוסי אומר אין טומאת המשקה לכלי מדברי תורה אלא מדברי סופרים. אמר ר' יהושע בן קרחה אמרתי לו ליהודה מפני מה אין אנו רואים את דברי ר' יוסי ברבי שאמר שאין טומאת משקים לכלים מן התורה אלא מדברי סופרים? שאין טומאה מן התורה עולין ידי טומאתם בו ביום, וכלים שנטמאו במשקין עולים ידי טומאתן בו ביום! רבי אומר תדע שאין טומאת משקין לכלים מן התורה אלא מדברי סופרים! שאין טומאה מן התורה מטמא כלי שטף מאחוריו שאין תוכו טמא, וכלים שנטמאו במשקים תוכו טהור! אם כן למה נאמר "משקה בכל כלי יטמא"? מלמד שהכלים מטמאים את המשקים. ר' אליעזר אומר אין טומאה למשקין כל עיקר. תדע לך שהוא כן שהרי העיד יוסי בן צרידא על בי מטבחייא שהן דכן. רבי עקיבא אומר השרץ מטמא את המשקין והמשקים מטמאין את הכלים והכלים מטמאין את האוכלים – הא למדנו ששלשה טמאים בשרץ.
Sifra, Shemini, Section 9 7 רבי עקיבא אומר

[ז] רבי עקיבא אומר "ונוגע בנבלתם יטמא" – לרבות כלי עצם. הלא דין הוא! מה אם העץ – שאביו טהור – כלים הנעשים ממנו טמאים‏, העצם – שאביו טמא – אינו דין שיהיו כלים הנעשים ממנו מקבלים טומאה?! לא! אם אמרת בעץ – שהוא מכשיר בבית המנוגע! תאמר בעצם שאינו מכשיר בבית המנוגע?! הואיל ואינו מכשיר בבית המנוגע – לא יה …
[ז] רבי עקיבא אומר "ונוגע בנבלתם יטמא" – לרבות כלי עצם. הלא דין הוא! מה אם העץ – שאביו טהור – כלים הנעשים ממנו טמאים‏, העצם – שאביו טמא – אינו דין שיהיו כלים הנעשים ממנו מקבלים טומאה?! לא! אם אמרת בעץ – שהוא מכשיר בבית המנוגע! תאמר בעצם שאינו מכשיר בבית המנוגע?! הואיל ואינו מכשיר בבית המנוגע – לא יהיו כלים הנעשים ממנו מקבלים טומאה! תלמוד לומר "והנוגע בנבלתם יטמא" – לרבות כלי עצם. ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר (במדבר לא, כ) "וכל מעשה עזים" – לרבות דבר הבא מן העזים, אפילו מן הקרנים ומן הטלפים. ושאר בהמה וחיה מנין? תלמוד לומר "וכל מעשה". אם כן למה נאמר עזים? פרט לעופות.
Sifra, Shemini, Section 10 6 רבי עקיבא אומר

[ו] "בנבלתה" – ולא באלל המפוזר. או יכול אף על פי שהוא מכונס? תלמוד לומר "טמא", דברי רבי יהודה. "בנבלתה" – ולא בעור; מפשיט לשטיח כדי אחיזה ולחמת עד שיוציא כל החזה. או יכול שאני מוציא פחות מכשיעור? תלמוד לומר "טמא". "בנבלתה" – ולא בעור שאין עליו כזית בשר. או יכול שאני מוציא את הנוגע בעור שכנגד הבשר מא …
[ו] "בנבלתה" – ולא באלל המפוזר. או יכול אף על פי שהוא מכונס? תלמוד לומר "טמא", דברי רבי יהודה. "בנבלתה" – ולא בעור; מפשיט לשטיח כדי אחיזה ולחמת עד שיוציא כל החזה. או יכול שאני מוציא פחות מכשיעור? תלמוד לומר "טמא". "בנבלתה" – ולא בעור שאין עליו כזית בשר. או יכול שאני מוציא את הנוגע בעור שכנגד הבשר מאחוריו? תלמוד לומר "יטמא". "בנבלתה" – ולא בשני חצאי זיתים שעל גבי העור. יכול לא יטמא במשא? תלמוד לומר "והנושא" דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר "והנוגע..והנושא" – את שבא לכלל מגע בא לכלל משא, לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא. ומודה רבי עקיבא בנושא חצאי זיתים שתחבן בקיסם או שהסיטן שהוא טמא. מפני מה רבי עקיבא מטהר? מפני שהעור מבטלו.
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 9 16 ר' עקיבא אומר

[טז] "נרפא הנתק" – ולא שניתק נתק בתוך נתק. ר' עקיבא אומר לא טהרתי אלא הרפוי "טהור הוא" – יכול יפטר וילך לו? ת"ל "וטהרו הכהן". אי "וטהרו הכהן" יכול אם אמר כהן על טמא טהור יהא טהור? ת"ל "טהור..וטהרו הכהן". על הדבר הזה עלה הלל מבבל
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Chapter 12 6 ר' עקיבא אומר

[ו] "בגדיו יהיו פרומים" – יהיו קרועים. "וראשו יהיה פרוע" – לגדל פרע, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר, נאמר הויה בראש ונאמר הויה בבגדים, מה הויה אמורה בבגדים דברים שהם חוץ מגופו אף הויה האמורה בראש דברים שהם חוץ מגופו
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Section 1 1 רבי עקיבא אומר

[א] "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו" – מה ת"ל? לפי שנאמר "ואיש או אשה כי יהי' בעור בשרם בהרות בהרות לבנות" אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים ושלא באו לכלל אלא בהרות שבהם מראות נגעים שהיו בעכו"ם ונתגייר, בקטן ונולד, בקמט ונגלה, בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדין. נשתנו …
[א] "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו" – מה ת"ל? לפי שנאמר "ואיש או אשה כי יהי' בעור בשרם בהרות בהרות לבנות" אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים ושלא באו לכלל אלא בהרות שבהם מראות נגעים שהיו בעכו"ם ונתגייר, בקטן ונולד, בקמט ונגלה, בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדין. נשתנו מראיהן בין להקל בין להחמיר ר' אלעזר בן עזריה מטהר. ר' אליעזר בן חסמא אומר, להקל – טהור, להחמיר – תראה כתחילה. רבי עקיבא אומר, בין להקל בין להחמיר – תראה כתחלה, לכך נאמר "אדם כי יהיה".
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Section 1 5 רבי עקיבא אומר

[ה] ר' ישמעאל אומר בית ישראל הריני כפרתן הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. רבי עקיבא אומר יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ ותראה כבינוני. ר' יוסי אומר כתוב אחד אומר "בעור בשרו" וכתוב אחד אומר "בעור הבשר", מצאנו שמראות נגעים להקל אבל …
[ה] ר' ישמעאל אומר בית ישראל הריני כפרתן הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. רבי עקיבא אומר יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ ותראה כבינוני. ר' יוסי אומר כתוב אחד אומר "בעור בשרו" וכתוב אחד אומר "בעור הבשר", מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר – רואה הגרמני בבשרו להקל, נמצא מקיים "בעור בשרו". והכושי כבינוני להקל, נמצא מקיים "בעור הבשר". וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני.
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Section 4 8 רבי עקיבא אומר

[ח] "וטמא… אותו" – את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים – טהור. רבי עקיבא אומר באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. אמרו לו והלא נאמר "נגע הוא" אם כן למה נאמר "וטמא אותו" …
[ח] "וטמא… אותו" – את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק. כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים – טהור. רבי עקיבא אומר באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. אמרו לו והלא נאמר "נגע הוא" אם כן למה נאמר "וטמא אותו" – את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Section 5 1 דברי ר' עקיבא

[א] "איש…" – להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא איש ואשה – – אין לי אלא איש ואשה, מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס? ת"ל "או" "כי יהיה בו נגע בראש או בזקן" – מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה.
Sifra, Tazria Parashat Negaim, Section 5 6 דברי ר' עקיבא

[ו]"דק" – לקוי קצר דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר אפילו ארוך. אריב"נ ומה הלשון הוא אומר "דק מקל זה", "דק קנה זה" – דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך?! אמר לו ר"ע עד שאנו למדין מן הקנה נלמד מן השיער "דק שערו של פלוני" – דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך
Sifra, Tzav, Chapter 1 3 ר' עקיבא אומר

[ג] ר' עקיבא אומר מתוך שנאמר "כל הנגע במזבח יקדש" (שמות כט, לז), שומע אני דברים הראוים למזבח ודברים שאינם ראוים למזבח… תלמוד לומר 'עולה' (שם, מב) – מה עולה מיוחדת שהיא ראוי למזבח – אף כל דבר שראוי למזבח. יצא דבר שאין ראוי למזבח.
Sifra, Tzav, Chapter 6 1 רבי עקיבא אומר

[א] "ואשר יזה מדמה" – מדם הכשרה ולא מדם הפסולה. רבי עקיבא אומר: היתה לה שעת הכושר ונפסלה – דמה טעון כיבוס. שלא היתה לה שעת הכושר ונפסלה – אין דמה טעון כיבוס. ור' שמעון אומר אף על פי שהיתה לה שעת הכושר ונפסלה – אין דמה טעון כיבוס.
Sifra, Tzav, Chapter 8 1 דברי ר' עקיבא

[א] "…חטאת" – אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר "וכל חטאת", דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' יוסי הגלילי: עקיבא! אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת! אם כן למה נאמר "וכל"? שיכול אין לי אלא חטאת יחיד; חטאת צבור מנין? תלמוד לומר 'כל'. אין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין?‏ תלמוד לומר "וכל ח …
[א] "…חטאת" – אין לי אלא חטאת; מנין לרבות כל הקדשים? תלמוד לומר "וכל חטאת", דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' יוסי הגלילי: עקיבא! אפילו אתה מרבה כל היום אין כאן אלא חטאת! אם כן למה נאמר "וכל"? שיכול אין לי אלא חטאת יחיד; חטאת צבור מנין? תלמוד לומר 'כל'. אין לי אלא חטאת זכר; חטאת נקבה מנין?‏ תלמוד לומר "וכל חטאת". ר' אליעזר אומר אף האשם שנאמר "כחטאת כאשם" (ויקרא ז, ז).
Sifra, Tzav, Chapter 8 7 רבי עקיבא אומר

[ז] ר' אלעזר אומר: את שנטמא באב הטומאה – בין בפנים בין בחוץ – ישרף בחוץ. את שנטמא בולד הטומאה – בין בחוץ בין בפנים – ישרף בפנים. רבי עקיבא אומר: נטמא בחוץ – בין באב הטומאה בין בולד הטומאה – ישרף בחוץ. נטמא בפנים – בין באב הטומאה בין בולד הטומאה – ישרף בפנים. ר' אליעזר אומר "לא יאכל כי קדש הוא" (שמות …
[ז] ר' אלעזר אומר: את שנטמא באב הטומאה – בין בפנים בין בחוץ – ישרף בחוץ. את שנטמא בולד הטומאה – בין בחוץ בין בפנים – ישרף בפנים. רבי עקיבא אומר: נטמא בחוץ – בין באב הטומאה בין בולד הטומאה – ישרף בחוץ. נטמא בפנים – בין באב הטומאה בין בולד הטומאה – ישרף בפנים. ר' אליעזר אומר "לא יאכל כי קדש הוא" (שמות כט, לד) – ‏ כל שטעון שריפה בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו.
Sifra, Tzav, Section 2 3 אמר רבי עקיבא

[ג] אמר רבי עקיבא מה מצינו שלא חלק הכתוב בין מנחת חוטא של ישראל למנחת חוטא של כהנים ללתיתין – לא נחלק בין מנחת נדבה של ישראל למנחת נדבה של כהנים ללתיתין! אמר לו ר' חנניא בן יהודה וכי מה ראיה לאו להין?! עשה ללא תעשה?! תלמוד לומר "תורת המנחה" – תורה אחת לכל המנחות שיהיו טעונות שמן ולבונה.
Sifra, Tzav, Section 8 1 אמר רבי עקיבא

[א] "ואם האכל יאכל…ביום השלישי לא ירצה" – אמר ר' אליעזר, כוף אזניך לשמוע שהשוחט את זבחו על מנת לאכלו ביום השלישי הרי זה ב-'לא ירצה'. אמר רבי עקיבא שומע אני "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה" – אם אכל ממנו ביום השלישי יהיה פסול, ואי אפשר לומר כן! מאחר שהוכשר יחזור ויפסל?! הן?! אם מצינ …
[א] "ואם האכל יאכל…ביום השלישי לא ירצה" – אמר ר' אליעזר, כוף אזניך לשמוע שהשוחט את זבחו על מנת לאכלו ביום השלישי הרי זה ב-'לא ירצה'. אמר רבי עקיבא שומע אני "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה" – אם אכל ממנו ביום השלישי יהיה פסול, ואי אפשר לומר כן! מאחר שהוכשר יחזור ויפסל?! הן?! אם מצינו בזב וזבה ושומרת יום כנגד יום שהן בחזקת טהרה, וכשראו – סתרו; אף זה, שהיה בחזקת היתר, אם אכל ממנו ביום השלישי יהיה פסול! תלמוד לומר "המקריב" – בשעת הקרבה הוא נפסל ואינו נפסל ביום השלישי
Sifra, Tzav, Section 10 4 דברי רבי עקיבא

[ד] אין לי אלא חלב שור וכשב ועז המיוחדים; מנין לרבות את הכלאים? תלמוד לומר "שור וכשב ועז", דברי רבי עקיבא. ואם נפשך לומר: (ויקרא ז, כה) "מן הבהמה" – לרבות את הכלאים. יכול כל שהיה בכלל עונש הרי הוא בכלל אזהרה – כוי ופחות בכזית שאינם בכלל עונש לא יהיו בכלל אזהרה… תלמוד לומר (ויקרא ג, יז) (שם ז, כג) "כ …
[ד] אין לי אלא חלב שור וכשב ועז המיוחדים; מנין לרבות את הכלאים? תלמוד לומר "שור וכשב ועז", דברי רבי עקיבא. ואם נפשך לומר: (ויקרא ז, כה) "מן הבהמה" – לרבות את הכלאים. יכול כל שהיה בכלל עונש הרי הוא בכלל אזהרה – כוי ופחות בכזית שאינם בכלל עונש לא יהיו בכלל אזהרה… תלמוד לומר (ויקרא ג, יז) (שם ז, כג) "כל חלב".
Sifra, Tzav, Section 10 8 רבי עקיבא אומר

[ח] מה תלמוד לומר "לכל מלאכה"? רבי יוסי הגלילי אומר יכול במלאכת הקדש יהיה מותר, במלאכת חולין לא יהיה מותר? תלמוד לומר "לכל מלאכה". רבי עקיבא אומר יכול למלאכת חולין יהיה טהור, למלאכת הקדש לא יהיה טהור? תלמוד לומר "לכל מלאכה".
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 1 8 אמר ר' עקיבא

[ח] אמר ר' עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באוטליס (ס"א באטליז) של אמאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל: הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו? חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת? אמרו לו: לא שמענו. אבל שמענו בבא על חמש נשים נדות בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואח …
[ח] אמר ר' עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת ר' יהושע באוטליס (ס"א באטליז) של אמאום שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל: הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו בהעלם אחד מהו? חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת? אמרו לו: לא שמענו. אבל שמענו בבא על חמש נשים נדות בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת ורואים אנו שהדברים קל וחומר.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 1 12 אמר ר' עקיבא

[יב] אמר ר' עקיבא: אם הלכה, נקבל. ואם לדין, יש תשובה! אמרו לו: השב! אמר להם, לא אם אמרת במעילה – (א)שעשה בה את המאכיל כאוכל ואת המהנה כנהנה (ב)צירף את המעילה לזמן המרובה; תאמר בנותר שאין בו אחת מכל אלו?!
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 1 13 אמר רבי עקיבא

[יג] אמר רבי עקיבא: שאלתי את ר' אליעזר, העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחד, מהו? חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת? אמר לי, חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר: מה אם הנדה – שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה – חייב על כל אחת ואחת, שבת – שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה – אינו דין שיהי …
[יג] אמר רבי עקיבא: שאלתי את ר' אליעזר, העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם אחד, מהו? חייב אחת על כולם או אחת על כל אחת ואחת? אמר לי, חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר: מה אם הנדה – שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה – חייב על כל אחת ואחת, שבת – שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה – אינו דין שיהיה חייב על כל אחת ואחת?! אמרתי לו, לא! אם אמרת בנדה – שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנדה והנדה מוזהרת עליו, תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת!? אמר לי, הבא על הקטנות יוכיח! שאין בהן אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת! אמרתי לו, לא! אם אמרת בבא על הקטנות – שאף על פי שאין בהן עכשיו, יש בהן לאחר זמן; תאמר בשבת – שאין בה לא עכשיו ולא לאחר זמן!? אמר לי, הבא על הבהמה יוכיח! אמרתי (ס"א ואמרתי) לו, הבהמה כשבת
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 9 2 אמר ר' עקיבא

[ב] "ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה" – ולא על יסוד מזבח הפנימי. "אל יסוד מזבח העלה" – תן יסוד למזבחה של עולה. אמר ר' ישמעאל, ומה אם שירי חטאת – שאין מכפרים – ניתנים על היסוד, תחלת העולה – שהיא מכפרת – אינו דין שתנתן על היסוד?! אמר ר' עקיבא מה שירי חטאת – שאין מכפרים ואין ראוים לכפר – ניתנים על היסוד …
[ב] "ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה" – ולא על יסוד מזבח הפנימי. "אל יסוד מזבח העלה" – תן יסוד למזבחה של עולה. אמר ר' ישמעאל, ומה אם שירי חטאת – שאין מכפרים – ניתנים על היסוד, תחלת העולה – שהיא מכפרת – אינו דין שתנתן על היסוד?! אמר ר' עקיבא מה שירי חטאת – שאין מכפרים ואין ראוים לכפר – ניתנים על היסוד, תחלת העולה – שהיא מכפרת וראויה לכפר – אינו דין שתנתן על היסוד?! אם כן למה נאמר "אל יסוד מזבח העלה"? – שיהיה יסוד במזבחה של עולה. "אל יסוד מזבח העלה" (בס"א ממשיך בפסוק "אשר פתח אהל מועד") – זה יסוד דרומי.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 12 1 רבי עקיבא אומר

[א] ר' יוסי הגלילי אומר: מה תלמוד לומר "והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עו‍נו"? – לא אמרתי אלא בעדות שאפשר לה להתקיים בראיה ושלא בידועה; בידועה ושלא בראיה. ואיזו זו? זו תביעת ממון. רבי עקיבא אומר: "מאלה" (ויקרא ה, ה) – יש מאלה חייב ויש מאלה פטור. בדבר שהוא של ממון – חייב, ובדבר שאינו של ממון …
[א] ר' יוסי הגלילי אומר: מה תלמוד לומר "והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עו‍נו"? – לא אמרתי אלא בעדות שאפשר לה להתקיים בראיה ושלא בידועה; בידועה ושלא בראיה. ואיזו זו? זו תביעת ממון. רבי עקיבא אומר: "מאלה" (ויקרא ה, ה) – יש מאלה חייב ויש מאלה פטור. בדבר שהוא של ממון – חייב, ובדבר שאינו של ממון – פטור.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 13 2 ר' עקיבא אומר

[ב] ר' עקיבא אומר יכול אפילו נגע באוכלין במשקין ובכלי חרס יהא חייב? תלמוד לומר 'בהמה' – מה בהמה מיוחדת שהיא אב הטומאה, יצאו אלו שאינם אבות הטומאה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 13 7 דברי רבי עקיבא

[ז] "ונעלם ממנו" – ונעלמה ממנו טומאה. או יכול ונעלם ממנו מקדש? תלמוד לומר "ונעלם ממנו והוא טמא" – על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש, דברי רבי עקיבא. ר' אליעזר אומר, "השרץ..ונעלם ממנו" – על העלם שרץ הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש. ר' ישמעאל אומר, "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו" שתי פעמים לחיי …
[ז] "ונעלם ממנו" – ונעלמה ממנו טומאה. או יכול ונעלם ממנו מקדש? תלמוד לומר "ונעלם ממנו והוא טמא" – על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש, דברי רבי עקיבא. ר' אליעזר אומר, "השרץ..ונעלם ממנו" – על העלם שרץ הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש. ר' ישמעאל אומר, "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו" שתי פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 13 11 דברי ר' עקיבא

[יא] ומנין שאינו חייב עד שיהיה בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתיים? תלמוד לומר "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו" – שני פעמים, דברי ר' עקיבא. רבי אומר "ונעלם ממנו" מכלל ידיעה; "והוא ידע" – הרי שתי ידיעות.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 17 1 ר' עקיבא אומר

[א] זה הכלל: כלל- אינו חייב אלא אחת; פרט – חייב על כל אחת ואחת, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, "לא לך, לא לך, לא לך" – חייב על כל אחת ואחת. ר' אליעזר אומר, "לא לך ולא לך ולא לך שבועה!" – עד שיאמר "שבועה" באחרונה. ר' שמעון אומר עד שיאמר "שבועה" לכל אחד ואחד. ר' עקיבא אומר "מאלה" – יש מאלה חייב ויש מאלה …
[א] זה הכלל: כלל- אינו חייב אלא אחת; פרט – חייב על כל אחת ואחת, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, "לא לך, לא לך, לא לך" – חייב על כל אחת ואחת. ר' אליעזר אומר, "לא לך ולא לך ולא לך שבועה!" – עד שיאמר "שבועה" באחרונה. ר' שמעון אומר עד שיאמר "שבועה" לכל אחד ואחד. ר' עקיבא אומר "מאלה" – יש מאלה חייב ויש מאלה פטור.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 22 4 ר' עקיבא אומר

[ד] ר' עקיבא אומר מה תלמוד לומר "ומעלה מעל בהשם"? לפי שהמלוה, והלוה, והנושא ונותן – אינו מלוה, ואינו לוה, ואינו נושא ואינו נותן אלא בשטר ובעדים. לפיכך בזמן שהוא מכחיש – מכחיש בעדים ובשטר. אבל המפקיד אצל חבירו אינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם! בזמן שהוא מכחיש – מכחיש בשלישי שביניהם!
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 8 3 רבי עקיבא אומר

[ג] רבי עקיבא אומר אין לי אלא מפי אחרים מזיד. מנין מפי אחרים שוגג? מפי עצמו מזיד? מפי עצמו שוגג? תלמוד לומר "והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עו‍נו" – לרבות את כולן.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 9 8 דברי ר' עקיבא

[ח] 'להרע ולהיטיב' – אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה; דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין? תלמוד לומר "לבטא". אין לי אלא להבא; לשעבר מנין? תלמוד לומר "לכל אשר יבטא", דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר 'להרע ולהיטיב' – להבא. אמר לו [ר' עקיבא] אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה; דברים שאין בהם הרעה ו …
[ח] 'להרע ולהיטיב' – אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה; דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין? תלמוד לומר "לבטא". אין לי אלא להבא; לשעבר מנין? תלמוד לומר "לכל אשר יבטא", דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר 'להרע ולהיטיב' – להבא. אמר לו [ר' עקיבא] אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה; דברים שאין בהם הרעה והטבה מנין? אמר לו: מריבוי הכתוב. אמר לו: אם ריבה הכתוב לכך, ריבה הכתוב לכך!
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 12 1 דברי ר' עקיבא

[א] "ואם" – הרי מוסיף על ענין ראשון, לומר שספק מעילות באשם תלוי. – דברי ר' עקיבא. אמר לו ר' טרפון: מה לזה שמביא שתי אשמות!?אלא: מביא מעילה וחומשה, ומביא אשם בשני סלעים,ויאמר: "אם ודאי מעלתי – זו היא מעילתי וזו היא אשמי. ואם ספק – מעות לנדבה ואשם תלוי".- שממין שמביא על הודע מביא על לא הודע.
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 12 8 ר' עקיבא אומר

[ח] ר' עקיבא אומר: האוכל חלב: מביא חטאת – בסלע. ספק אכל, ספק לא אכל: מביא אשם תלוי – בשתי סלעים. אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה – על אחת כמה וכמה שיעניש את המזיד!
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 12 11 רבי עקיבא אומר

[יא] רבי עקיבא אומר: הרי הוא אומר "על פי שנים עדים או שלשה" (דברים יז, ו) – אם נתקיימה עדות בשנים, למה פרט לך הכתוב שלשה? אלא להביא השלישי – להחמיר עליו, לעשות דינו כיוצא באלו. אם כך ענש הכתוב את הנטפל לעוברי עבירה – על אחת כמה וכמה שישלם שכר הנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה!
Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 13 13 רבי עקיבא אומר

[יג] "ביום אשמתו": בית שמאי אומרים ילקה בחסר ויתיר ובית הלל אומרים כשעת הוצאה רבי עקיבא אומר כשעת התביעה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 2 12 דברי ר' עקיבא

[יב] "מאהל מועד" – יכול מכל הבית? תלמוד לומר (שמות כה, כב) (במדבר ז, פט) "מעל הכפורת". אי "מעל הכפורת", יכול מעל הכפורת כולה? תלמוד לומר (שמות כה, כב) (במדבר ז, פט) "מבין שני הכרובים", דברי ר' עקיבא. אמר ר' שמעון בן עזאי אין אני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו: הכבוד שנאמר בו "את השמים ואת האר …
[יב] "מאהל מועד" – יכול מכל הבית? תלמוד לומר (שמות כה, כב) (במדבר ז, פט) "מעל הכפורת". אי "מעל הכפורת", יכול מעל הכפורת כולה? תלמוד לומר (שמות כה, כב) (במדבר ז, פט) "מבין שני הכרובים", דברי ר' עקיבא. אמר ר' שמעון בן עזאי אין אני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו: הכבוד שנאמר בו "את השמים ואת הארץ אני מלא" – ראה חבתם של ישראל להיכן גרמה לכבוד הזה? כביכול, דחק להיות מדבר מעל הכפורת מבין שני הכרובים. ר' דוסא אומר, הרי הוא אומר "כי לא יראני האדם וחי" – בחייהם אינם רואים אבל רואים הם במיתתם. וכן הוא אומר (תהלים כב, ל): "לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה". ר' עקיבא אומר, אף חיות הקדש הנושאות את כסא הכבוד אינן רואות את הכבוד. אמר ר' שמעון איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו: "כי לא יראני האדם וחי" – אף מלאכים שחיים חיי עולם אינם רואים את הכבוד.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 6 1 רבי עקיבא אומר

[א] "וערכו בני אהרן" – יכול אפילו מאה? תלמוד לומר (ויקרא א, יב) "וערך הכהן אותם". יכול יהיה כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר "וערכו". הא כיצד? אחד עורך שני איברים; וכמה הן איברים? עשרה, ואחד בקרביים – נמצא טלה עולה בששה, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר "וערכו" שנים, "בני אהרן" שנים, "הכהנים" שנ …
[א] "וערכו בני אהרן" – יכול אפילו מאה? תלמוד לומר (ויקרא א, יב) "וערך הכהן אותם". יכול יהיה כהן אחד עורך את כל האיברים? תלמוד לומר "וערכו". הא כיצד? אחד עורך שני איברים; וכמה הן איברים? עשרה, ואחד בקרביים – נמצא טלה עולה בששה, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר "וערכו" שנים, "בני אהרן" שנים, "הכהנים" שנים – מלמד שטלה עולה בששה. "הכהנים" – לרבות את הקרחנים, דברי ר' יהודה.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 15 2 דברי רבי עקיבא

[ב] "בכוריך" – בכורי כל יחיד ויחיד; מלמד שאינה באה אלא משל צבור, דברי רבי עקיבא. ר' שמעון אומר נאמר כאן "בכורים לה'" ונאמר להלן (ויקרא כג, יז) "בכורים לה' ": מה "בכורים לה'" אמורים להלן – משל ציבור, אף כאן – משל ציבור. אם תאמר זו משל יחיד והלן משל ציבור – אמרת לאו! אם זו "בכורים לה'" אין הלן "ראשית …
[ב] "בכוריך" – בכורי כל יחיד ויחיד; מלמד שאינה באה אלא משל צבור, דברי רבי עקיבא. ר' שמעון אומר נאמר כאן "בכורים לה'" ונאמר להלן (ויקרא כג, יז) "בכורים לה' ": מה "בכורים לה'" אמורים להלן – משל ציבור, אף כאן – משל ציבור. אם תאמר זו משל יחיד והלן משל ציבור – אמרת לאו! אם זו "בכורים לה'" אין הלן "ראשית קציר", ואם הלן "ראשית קציר" אין זו "בכורים לה'" – דברים מחוסרים כאן אמרן הכתוב להלן.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 19 2 דברי ר' עקיבא

[ב] "חלבו האליה" – להביא את החלב הסמוך לאליה; זה חלב שבין הפקוקלות, דברי ר' עקיבא. ר' יהודה אומר "חלבו האליה" – הוקש אליה לחלב; מה החלב בשני לאוין אף האליה בשני לאוין.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 4 4 אמר רבי עקיבא

[ד] "והקריבו" – זו קבלת הדם. יכול זריקה? כשהוא אומר "וזרקו", הרי זריקה אמורה! הא אינו אומר כאן "והקריבו" – זו קבלת הדם שלא תהיה אלא בכהן כשר ובכלי שרת. אמר רבי עקיבא, מנין לקבלת הדם שלא תהיה אלא בכהן כשר ובכלי שרת? נאמר כאן 'כיהון' ונאמר להלן (במדבר ג, ג) 'כיהון': מה כיהון האמור להלן – בכהן כשר ובכל …
[ד] "והקריבו" – זו קבלת הדם. יכול זריקה? כשהוא אומר "וזרקו", הרי זריקה אמורה! הא אינו אומר כאן "והקריבו" – זו קבלת הדם שלא תהיה אלא בכהן כשר ובכלי שרת. אמר רבי עקיבא, מנין לקבלת הדם שלא תהיה אלא בכהן כשר ובכלי שרת? נאמר כאן 'כיהון' ונאמר להלן (במדבר ג, ג) 'כיהון': מה כיהון האמור להלן – בכהן כשר ובכלי שרת, אף 'כיהון' האמור כאן – בכהן כשר ובכלי שרת.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 7 3 אמר ר' עקיבא

[ג] יכול ימלקנו בסכין? ודין הוא! ומה אם שחיטה – שלא קבע לה כהן – קבע לה כלי, מליקה – שקבע לה כהן – אינו דין שיקבע לה כלי?! תלמוד לומר "הכהן..ומלק". אמר ר' עקיבא, וכי עלה על לב שהזר קרב על גבי המזבח?! ואם כן למה נאמר "הכהן…ומלק" – מלמד שלא תהיה מליקה אלא בעצמו של כהן.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 12 2 ר' עקיבא אומר

[ב] אין לי אלא מנחות ששיריהן נאכלים; מנחות שאין שיריהם נאכלים מנין? תלמוד לומר "כל המנחה". "אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ" – ר' יוסי הגלילי אומר להביא את לחם הפנים. ר' עקיבא אומר להביא מנחת נסכים.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 13 4 ר' עקיבא אומר

[ד] וכן הוא אומר (ויקרא כג, יד) "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם". "ואם תקריב מנחת בכורים לשם" – זו מנחת העומר מנין היא באה מן השעורים; או יכול מן החטין?. אמר ר' אליעזר נאמר כאן "אביב" ונאמר "אביב" (שמות ט, לא) במצרים: מה "אביב" במצרים – שעורים, אף כאן – שעורים. ר' …
[ד] וכן הוא אומר (ויקרא כג, יד) "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם". "ואם תקריב מנחת בכורים לשם" – זו מנחת העומר מנין היא באה מן השעורים; או יכול מן החטין?. אמר ר' אליעזר נאמר כאן "אביב" ונאמר "אביב" (שמות ט, לא) במצרים: מה "אביב" במצרים – שעורים, אף כאן – שעורים. ר' עקיבא אומר נאמר לציבור הבא בכורים בפסח והבא בכורים בעצרת: במה מצינו שממין שהיחיד מביא חובתו, ממנו יהא הציבור מביא בכוריו בעצרת; אף ממין שהיחיד מביא חובתו, ממנו יהא הציבור מביא בכוריו בפסח. מאיזה מין היחיד מביא חובתו? מן השעורין; אף ציבור לא יביא אלא מן השעורין! אם תאמר מן החטין – אין שתי הלחם בכורים.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 14 6 ר' עקיבא אומר

[ו] "את כל החלב אשר על הקרב" – ר' ישמעאל אומר להביא את החלב שעל הקיבה. ר' עקיבא אומר להביא את החלב שעל הדקים.
Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 14 7 ר' עקיבא אומר

[ז] "ואת שתי הכלית" – לא בעל כוליא אחת ולא בעל שלש. "ואת החלב אשר עליהן" – ולא הבשר שעליהן. "אשר על הכסלים" – זה החלב שבין הפקוקלות, דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר להביא את חלב שעל העוקץ. ר' ישמעאל אומר מה חלב המכסה את הקרב קרום ונקלף – אין לי אלא קרום ונקלף. ר' עקיבא אומר מה חלב המכסה את הקרב ת …
[ז] "ואת שתי הכלית" – לא בעל כוליא אחת ולא בעל שלש. "ואת החלב אשר עליהן" – ולא הבשר שעליהן. "אשר על הכסלים" – זה החלב שבין הפקוקלות, דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר להביא את חלב שעל העוקץ. ר' ישמעאל אומר מה חלב המכסה את הקרב קרום ונקלף – אין לי אלא קרום ונקלף. ר' עקיבא אומר מה חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף – אף אין לי אלא תותב קרום ונקלף.

Sifrei Bamidbar (30)

Sifrei Bamidbar 1:5 ר' עקיבא אומר

וישלחו מן המחנה [כל צרוע וגו'] למה נאמר אין לי אלא אלו שאר טמאים מנין [תלמוד לומר כל צרוע וכל זב] היה ר' יאשיה אומר קל וחומר אם נדחו טמאים ממחנה ארון הקל קל וחומר ממחנה שכינה החמור אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין לכך נאמר וישלחו מן המחנה וגו' ללמדך שאין עונשין מן הדין: [מזכר עד נקבה] ח) בכל אדם הכתוב מד …
וישלחו מן המחנה [כל צרוע וגו'] למה נאמר אין לי אלא אלו שאר טמאים מנין [תלמוד לומר כל צרוע וכל זב] היה ר' יאשיה אומר קל וחומר אם נדחו טמאים ממחנה ארון הקל קל וחומר ממחנה שכינה החמור אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין לכך נאמר וישלחו מן המחנה וגו' ללמדך שאין עונשין מן הדין: [מזכר עד נקבה] ח) בכל אדם הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בלוים נושאי ארון ת"ל מזכר ונקבה בכל אדם הכתוב מדבר אחד גדולים ואחד קטנים במשמע או אינו אלא כענין שענש מה מצינו בטמא מקדש שלא ענש אלא גדולים שנא' ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש (במדבר י״ט:כ') אף כאן לא נאמר אלא גדולים תלמוד לומר מזכר עד נקבה תשלחו אחד גדולים ואחד קטנים במשמע. ר' יונתן אומר מזכר עד נקבה תשלחו (למה נאמר, לפי שהוא אומר וישלחו מן המחנה אין לי אלא אלו שאר טמאים מנין אמרת קל וחומר אם נדחו טמאים ממחנה ארון הקל קל וחומר ממחנה שכינה החמור אאם כן ענשת מן הדין לכך נאמר מזכר עד נקבה תשלחו לומר שאין עונשין מן הדין. מזכר ועד נקבה אין לי אלא זכר ונקיבה טומטום ואנדרוגינוס מנין תלמוד לומר אל מחוץ למחנה תשלחום אין לי אלא שיכול להשתלח שאינו יכול להשתלח מנין תלמוד לומר אל מחוץ למחנה תשלחום אין לי אלא אדם כלים מנין תלמוד לומר אל מחוץ למחנה תשלחום. ר' עקיבא אומר מזכר עד נקבה תשלחו א' אדם וא' כלים במשמע. ר' ישמעאל אומר הרי אתה דן הואיל ואדם מטמא בנגעים וכלים מטמאים בנגעים מה אדם טעון שלוח אף כלים טעונים שלוח לא אם אמרת באדם שמטמה על גבי משכב ומושב לפיכך טעון שלוח תאמר בכלים שאין מטמאין על גבי מושב ומשכב לפיכך לא יטענו שלוח הרי אבן המנוגעת תוכיח שאינה מטמא על גבי מושב ומשכב וטעונה שלוח ואל תתמה בכלים שאף על פי שאין מטמאים על גבי מושב ומשכב לפיכך יטענו שלוחת ר' יוסי הגלילי אומר מזכר עד נקבה תשלחו מה זכר ונקבה מיוחדים שהם ראוים לעשות אב הטומאה וטעונה שלוח אף כל שראוי לעשות אב הטומאה בכל התורה.
Sifrei Bamidbar 5:1 רבי עקיבא אומר

וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך על מקדיש ערימתו עד שלא מירח שהוא פטור מן התרומות ומן המעשרות. או אף [משמרה] תלמוד לומר ראשית דגנך תירושך ויצהרך (דברים י"ח). רבי עקיבא אומר בא הכתוב ללמדך שאם בא לעשות כל גרנו תרומה רשאי ובלבד שישייר מקצת: וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל בא הכ …
וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך על מקדיש ערימתו עד שלא מירח שהוא פטור מן התרומות ומן המעשרות. או אף [משמרה] תלמוד לומר ראשית דגנך תירושך ויצהרך (דברים י"ח). רבי עקיבא אומר בא הכתוב ללמדך שאם בא לעשות כל גרנו תרומה רשאי ובלבד שישייר מקצת: וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל בא הכתוב ולימד על התרומה שתהא נוהגת בכל. איסי בן עקביא אומר אומר אם מעשר הקל הרי הוא נוהג בכל תרומה חמורה אינו דין שתהא נוהגת בכל. ד"א אם מעשר הקל שאינו נוהג (בראשית הגז) [בשנת הג"ו] הרי הוא נוהג בכל תרומה (שהיא חמורה), אינו דין שנוהגת בכל (אשר יקריבו: דבר אחר) איסי בן מנחם אומר אם מעשר שאינו בא אלא משום תלמד ליראה הרי הוא נוהג בכל, תרומה חמורה דין הוא שתהא נוהגת בכל: אשר יקריבו לכהן לו יהיה ר' ישמעאל אומר וכי תרומה מקריבים לכהן מאי ת"ל אשר יקריבו לכהן, לפי שהוא אומר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך אבל לא שמענו מה יעשה בהם, ת"ל אשר יקריבו לכהן לו יהיה. בא הכתוב ולימד על הבכורים שיהיו נתונים לכהנים:
Sifrei Bamidbar 7:3 ר' עקיבא אומר

ונעלם מעיני אישה להוציא את הסומא. ונעלם מעיני אישה ולא שיהא בעל רואה ומעמעם הא אם ידע בה בעלה אינו רשאי להערים עליה ולהשקותה. ונסתרה והיא נטמאה אין עדים לטומאה אבל יש עדים לסתירה. או אין עדים לא לטומאה ולא לסתירה, אם אמרת כן אף היא מותרת לבעלה, הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון ונסתרה א …
ונעלם מעיני אישה להוציא את הסומא. ונעלם מעיני אישה ולא שיהא בעל רואה ומעמעם הא אם ידע בה בעלה אינו רשאי להערים עליה ולהשקותה. ונסתרה והיא נטמאה אין עדים לטומאה אבל יש עדים לסתירה. או אין עדים לא לטומאה ולא לסתירה, אם אמרת כן אף היא מותרת לבעלה, הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון ונסתרה אין עדים לטומאה אבל יש עדים לסתירה. ונסתרה לא שמענו שיעור סתירה תלמוד לומר ונסתרה והיא נטמאה סתירה כדי טומאה. כדי להקיף דקל דברי ר' ישמעאל. ר' אליעזר אומר כדי מזיגת הכוס. ר' יהושע אומר כדי לשתותו. בן עזאי אומר כדי לצלות ביצה. ר' עקיבא אומר כדי לגמותה. רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגמות ג' ביצים זו אחר זו. ועד אין בה בשני עדים הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא בעד אחד, תלמוד לומר לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת שאין תלמוד לומר אחד, אלא זה בנה אב, כל מקום שנאמר עד הרי בכלל שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד. והיא לא נתפשה להוציא את האנוסה. או בין בישראל בין בכהונה, אמרת אם המטמא טומאה קלה עשה בה אונס כרצון, סוטה חמורה דין הוא שיעשה אונס כרצון בכהונה. ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו רשות דברי רבי ישמעאל. ר' אליעזר אומר חובה. ר"ע אומר מה תלמוד לומר נטמאה נטמאה שלשה פעמים, אלא טמאה לבעל וטמאה לבועל וטמאה לתרומה. ר' ישמעאל אומר אינו צריך, ומה אם גרושה קלה שמותר לחזור למגרשה בישראל, פסולה מן הכהונה, סוטה חמורה דין הוא שתהיה פסולה מן הכהונה. מה תלמוד לומר והיא נטמאה והיא לא נטמאה אם היא נטמאה למה שותה ואם טהורה היא למה היא משקה אלא בא הכתוב ללמדך שלעולם אין משקים אלא על הספק. ומכאן אתה דן לשרץ ומה אם במקום שלא עשה אונס כרצון עשה ספק כודאי, כאן שעשה אונס כרצון אינו דין שנעשה ספק כודאי. ומה כאן רשות היחיד אף להלן רשות היחיד, מה כאן דבר שיש בו דעת לישאל אף להלן דבר שיש בו דעת לישאל, מכאן אמרו ספק טומאה ברשות היחיד טמא ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור, את שיש בו דעת לישאל ספיקו טמא ואת שאין בו דעת לישאל ספיקו טהור. [והוא נטמאה או עבר עליו וגו' הי' ר ישמעאל אומר] מה ת"ל היא נטמאה והיא לא נטמאה אם היא טמאה למה, (אינה משקה) [שותה] ואם טהורה היא למה הוא משקה אלא בא הכתוב ללמדך שלעולם אין משקים אלא על הספק ומכאן אתה דן לשרץ ומה אם במקום שלא עשה אונס כרצון עשה ספק כוודאי כאן שעשה אונס כרצון דין הוא שנעשה ספק כוודאי ומה כאן רשות היחיד אף להלן רשות היחיד מה באן דבר שיש בו דעת לישאל אף להלן דבר שיש בו דעת לישאל מכאן אמרו ספק טומאה ברשות היחיד טמא ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור את שיש בו דעת לישאל ספיקו טמא ואת שאין בו דעת לישאל ספיקו טהור:
Sifrei Bamidbar 16:1 ר' עקיבא אומר

וכתב את האלות האלה שומע אני כל אלות שבתורה תלמוד לומר האלה. הכהן למה נאמר שהיה בדין נאמר כאן וכתב ונאמר להלן וכתב, מה וכתב האמור להלן כשר בכל אדם אף וכתב האמור כאן כשר בכל אדם תלמוד לומר הכהן. בספר ומחה בדבר הנמחה והלא דברים קל וחומר ומה להטיל שלום בין איש לאשתו אמר המקום ספר שנכתב בקדושה ימחה על המ …
וכתב את האלות האלה שומע אני כל אלות שבתורה תלמוד לומר האלה. הכהן למה נאמר שהיה בדין נאמר כאן וכתב ונאמר להלן וכתב, מה וכתב האמור להלן כשר בכל אדם אף וכתב האמור כאן כשר בכל אדם תלמוד לומר הכהן. בספר ומחה בדבר הנמחה והלא דברים קל וחומר ומה להטיל שלום בין איש לאשתו אמר המקום ספר שנכתב בקדושה ימחה על המים, ספרי מינים שמטילין איבה ושנאה וקנאה ובעלי ריבות על אחת כמה וכמה שימחו מן העולם. ר' ישמעאל אומר ספרי מינים כיצד הוא עושה, קודר את האזכרות ושורף את השאר. ר' עקיבא אומר שורף את כולו מפני שלא נכתב בקדושה. בספר ומחה בדבר הנמחה (מכאן אמרו אין כותבים לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדפתרא אלא במגלה שנאמר בספר. ואינו כותב לא בקומוס ולא בקנקנתום אלא בדיו שנאמר ומחה על מי המרים כתב שיכול למחות):
Sifrei Bamidbar 17:1 דברי רבי עקיבא

ולקח הכהן מיד האשה ולא מיד שלוחה מיד האשה שאם פירסה נדה לא היחה שותה א): והשקה את האשה למה נאמר והרי כבר נאמר ואחר ישקה את האשה מה תלמוד לומר והשקה את האשה, שאם נמחקה המגלה ואמרה איני שותה מערערים אותה ומשקים אותה בעל כורחה, דברי רבי עקיבא. (וחכמים אומרים) [ר' שמעון אומר] ואחר ישקה את (האשה) למה נאמ …
ולקח הכהן מיד האשה ולא מיד שלוחה מיד האשה שאם פירסה נדה לא היחה שותה א): והשקה את האשה למה נאמר והרי כבר נאמר ואחר ישקה את האשה מה תלמוד לומר והשקה את האשה, שאם נמחקה המגלה ואמרה איני שותה מערערים אותה ומשקים אותה בעל כורחה, דברי רבי עקיבא. (וחכמים אומרים) [ר' שמעון אומר] ואחר ישקה את (האשה) למה נאמר [והלא כבר נאמר והשקה את (האשה) המים] ומה תלמוד לומר ואחר ישקה את האשה, שלשה דברים מעכבים בסוטה עד שלא נמחקת המגילה ועד שלא קרב הקומץ ועד שלא קבלה עליה את השבועה. ואין מגלתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת. רבי אחי ר' יאשיה אמר משקם בה סוטה אחרת. ולקח הכהן מיד האשה ולא מיד שלוחה. מיד האשה שאם פרסה נדה לא היתה שותה. והניף את המנחה מוליך ומביא מעלה ומוריד. מנין שנאמר אשר הונף ואשר הורם מקיש הרמה להנפה מה תנופה מוליך ומביא אף הרמה כן. ומה הרמה מעלה ומוריד אף הנפה מעלה ומוריד זו היא מצות תנופה.לפני ה' במזרח שבכל מקום שנאמר לפני ה' הרי הוא במזרח עד שיפרוט לך הכתוב. והניף את המנחה לפני ה' והקריב אותה אל המזבח למד על מנחת סוטה שטעונה הנפה והגשה. וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה זו הקטרת הקומץ שקרויה אזכרה. ואחר ישקה את האשה לענין שאמרנו.
Sifrei Bamidbar 19:1 דברי רבי עקיבא

ואם לא נטמאה האשה ר' ישמעאל אומר וכי מי טמאה שהכתוב מטהרה ומה תלמוד לומר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, אלא מגיד הכתוב כיון שיצא עליה שם רע אסורה לבעלה. ר' שמעון ב"י אומר לא תעלה על דעתך שהזכות תולה במים המרים אלא אם לא נטמאה האשה וטהורה היא למה נאמר, לפי שהוא אומר ואיש אשר ינאף את אשת איש לא שמענו א …
ואם לא נטמאה האשה ר' ישמעאל אומר וכי מי טמאה שהכתוב מטהרה ומה תלמוד לומר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, אלא מגיד הכתוב כיון שיצא עליה שם רע אסורה לבעלה. ר' שמעון ב"י אומר לא תעלה על דעתך שהזכות תולה במים המרים אלא אם לא נטמאה האשה וטהורה היא למה נאמר, לפי שהוא אומר ואיש אשר ינאף את אשת איש לא שמענו אלא בזמן שיש לה עדים והתרו בה שהיא במיתה, יש לה עדים ולא התרו בה פטורה מן המיתה הואיל ופטורה מן המיתה תהיה מותרת לבעלה. אמרת, ספק נבעלה ספק לא נבעלה אסורה לבעלה. קל וחומר לשנבעלה ודאי אלא הרי היא בכלל שנאמר כי יקח איש אשה ובעלה. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, טהורה לבעל וטהורה לבועל וטהורה לתרומה. ונקתה מן האלות ואף מן השבועות. ונזרעה זרע שאם היתה עקרה נפקדת דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' ישמעאל אם כן ילכ כל העקרות ויקלקלו בשביל שיפקדו, וזו שישבה הפסידה. אלא מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה, זרע שאם היתה ילדת בצער יולדת בריוח נקבות יולדת זכרים אחד יולדת שנים שחורים יולדת לבנים קצרים יולדת ארוכים. דבר אחר ונקתה ונזרעה זרע להוציא את האיילונית שאינה ראויה לילד. דבר אחר ונזרעה זרע מפני שהיתה בכלל ויצאה לידון בדבר החדש החזירה הכתוב לכלל:
Sifrei Bamidbar 21:1 רבי עקיבא אומר

איש אשר תעבור עליו רוח קנאה למה נאמר לפי שהוא אומר ועבר עליו רוח קנאה או כשם שעד שלא קנא לה רשות אף כך משקנא לה רשות, תלמוד לומר או איש אשר תעבור עליו חובה ולא רשות. והעמיד (הכהן) את האשה לפני ה' (ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחה הזכרון מנחת קנאו היא) [ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת] אם עשה לה נ …
איש אשר תעבור עליו רוח קנאה למה נאמר לפי שהוא אומר ועבר עליו רוח קנאה או כשם שעד שלא קנא לה רשות אף כך משקנא לה רשות, תלמוד לומר או איש אשר תעבור עליו חובה ולא רשות. והעמיד (הכהן) את האשה לפני ה' (ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחה הזכרון מנחת קנאו היא) [ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת] אם עשה לה נקה ואם לא עשה לה לא נקה. נקה האיש מעון שלא יאמר אוי לי שהרגתי בת ישראל אוי לי שנוולתי בת ישראל אוי לי שהיתי משמש עם הטמאה לכך נאמר ונקה. [ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה] שמעון בן עזאי אומר בטהורה הכתוב מדבר הואיל והביאה עצמה לידי דברים הללו אף היא לא תצא מידי פורענות לכך נאמר ונקה האיש מעון ורבי עקיבא אומר בא הכתוב ללמדך שסוף זו למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה. למה נאמר ונקה האיש מעון כשהאיש מנוקה מעון האשה ההיא תשא את עונה, ולא כענין שנאמר לא אפקוד על בנותינם כי תזנינה, ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזונות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט. אמר להם הואיל ואתם רודפים אחר זנות אף המים לא יבדקו את נשיכם, לכך נאמר ונקה האיש מעון מעון ההוא:
Sifrei Bamidbar 61:1 ר' עקיבא אומר

וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא כמראה, ר' עקיבא אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה בהם משה והראה לו הקב"ה באצבע. כיוצא בזה אתה אומר החדש הזה לכם ראש חדשים. כיוצא בו אתה אומר וזה לכם הטמא. מקשה אין מקשה אלא מן קשה מעשה אומן מעשה קורנס. עד ירכה עד פרחה אין לי אלא ירכה ופרחה, גביעיה כפתור …
וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא כמראה, ר' עקיבא אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה בהם משה והראה לו הקב"ה באצבע. כיוצא בזה אתה אומר החדש הזה לכם ראש חדשים. כיוצא בו אתה אומר וזה לכם הטמא. מקשה אין מקשה אלא מן קשה מעשה אומן מעשה קורנס. עד ירכה עד פרחה אין לי אלא ירכה ופרחה, גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין. ת"ל ועשית מנורת [וכו'] או יעשה אברים אברים, ת"ל ממנה יהיו. מקשה היא עוד למה נאמר והלא כבר נאמר מקשה זהב ומה ת"ל מקשה היא, לפי שמצינו (בכלי בית עולמים) [בחצוצרות] שאם אין להם מן קשה עושה מן גרוטי. שומע אני אף במנורה כן ת"ל מקשה היא שנה עליו הכתוב לפסול. מכאן אמרו אין של זהב עושין של כסף ושל ברזל ושל עופרת דברי רבי, ר' יוסי ברבי יהודה אומר אף של עץ (ושל חרס). אבל אין להם מן קשה אל יעשו מן גרוטי. מה שאין כן בחצוצרות אין של כסף לא יעשו של זהב, אבל אין להם מן קשה עושה מן גרוטי. נמצא כשר במנורה פסול בחצוצרות כשר בחצוצרות פסול במנורה. אין לי אלא מנורה (נרות) גביעיה כפתוריה ופרחיה מנין [ת"ל כולה מקשה אחת וגו' יכול אף נרותיה מלקחיה ומחתותיה ת"ל ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה] (אלא בזמן שהיא) מן הככר ומן הזהב [הם באים ואינם באים] מן קשה. כמראה אשר הראה ה' את משה להודיע שבחו של משה שכשם שאמר לו המקום כן עשה. ר' נתן אומר אין צריך שהרי כבר נאמר וראה ועשה מגיד הכתוב שהראהו הקב"ה למשה כלים עשויים ומנורה עשויה ונעשית כמה, שנאמר כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה:
Sifrei Bamidbar 70:1 דברי ר' עקיבא

והאיש אשר הוא טהור [יעשו אותו] שומע אני אחד יחיד ואחד צבור עושה פסח שני, ת"ל ויהי אנשים, היחיד עושה פסח שני ואין הצבור עושים פסח שני. רבי נתן אומר אין צריך שהרי כבר נאמר (והאיש) [איש וגו'] היחיד עושה פסח שני ואין הצבור עושים פסח שני. וחדל לעשות הפסח אין וחדל אלא כל שיכול לעשות ולא עשה, ושיערו חכמים …
והאיש אשר הוא טהור [יעשו אותו] שומע אני אחד יחיד ואחד צבור עושה פסח שני, ת"ל ויהי אנשים, היחיד עושה פסח שני ואין הצבור עושים פסח שני. רבי נתן אומר אין צריך שהרי כבר נאמר (והאיש) [איש וגו'] היחיד עושה פסח שני ואין הצבור עושים פסח שני. וחדל לעשות הפסח אין וחדל אלא כל שיכול לעשות ולא עשה, ושיערו חכמים כל שהיה בשעת שחיטת הפסח מן המודיעים ולפנים. וכן [מדתה] לכל [רוח] (מדתה). ונכרתה אין ונכרתה אלא הפסקה. הנפש ההיא מזידה, דברי ר' עקיבא. מעמיה ועמה שלם. כי קרבן ה' לא הקריב במועדו על פסח ראשון ענש כרת. אתה אומר על פסח ראשון שדוחה את השבת ודוחה את הטומאה, או לא ענש אלא על פסח שני. אמרת, כל עצמו אינו בא אלא מפני הטומאה. חטאו ישא האיש ההוא אין לי אלא איש, אשה מנין. תלמוד לומר ונכרתה הנפש ההיא להביא את האישה:
Sifrei Bamidbar 84:4 רבי עקיבא אומר

וינוסו משנאיך – וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? – אלא מגיד הכתוב, שכל מי ששונא את ישראל – כמי ששונא את המקום. כיוצא בו אתה אומר (שמות טו) "ברוב גאונך תהרוס קמיך", וכי יש קמים לפני המקום? אלא מגיד הכתוב שכל מי שקם על ישראל – כאלו קם על המקום. וכך הוא אומר (תהלים עד) "אל תשכח קול צורריך, שאון ק …
וינוסו משנאיך – וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? – אלא מגיד הכתוב, שכל מי ששונא את ישראל – כמי ששונא את המקום. כיוצא בו אתה אומר (שמות טו) "ברוב גאונך תהרוס קמיך", וכי יש קמים לפני המקום? אלא מגיד הכתוב שכל מי שקם על ישראל – כאלו קם על המקום. וכך הוא אומר (תהלים עד) "אל תשכח קול צורריך, שאון קמיך עולה תמיד". מפני מה? (תהלים פג) "כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש". מפני מה? (שם) "על עמך יערימו סוד", (תהילים ע״ג:כ״ז) "כי הנה רחיקיך יאבדו". (תהילים קל״ט:כ״א-כ״ב) "הלא משנאיך ה' אשנא, ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי". וכן הוא אומר (זכריה ב) "כל הנוגע בהם – כנוגע בבבת עינו" בבת עין לא נאמר, אלא בבת עינו של מקום. כביכול כלפי מעלה, אלא שכינה הכתוב. כיוצא בו (איוב ז) "למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא", אלא שכינה הכתוב. כיוצא בו (יחזקאל ח) "והנם שולחים את הזמורה אל אפם", אלא שכינה הכתוב. כיוצא בו (חבקוק א':י״ב) "הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי, ולא אמות", אלא שכינה הכתוב. כיוצא בו (תהלים קו) "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב", אלא שכינה הכתוב. כיוצא בו (במדבר יא) "ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג, ואם מצאתי חן בעיניך, ואל אראה ברעתי", אלא שכינה הכתוב. כיוצא בו (במדבר י״ב:י״ב) "אשר בצאתו מרחם אמו, ויאכל חצי בשרו", אלא שכינה הכתוב. וכל העוזר לישראל – כאלו עוזר למקום, שנאמר (שופטים ה) "אורו מרוז, אמר מלאך ה', אורו ארור יושביה, כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגיבורים". ר' שמעון בן אלעזר אומר: אין לי חביב בכל הגוף כעין, ומשל בה את ישראל. ומה שאדם לוקה על ראשו – אינו אומץ, אלא עיניו; הא אין לך חביב בכל הגוף כעין, ומשל בה את ישראל. וכן הוא אומר (משלי ל״א:ב') "מה בטני ומה בר בטני ומה בר נדרי". ואומר (משלי ד':ג') "כי בן הייתי לאבי, רך ויחיד לפני אמי". ר' יוסי בן אלעזר אומר: כאדם שמושיט אצבעו לתוך עינו ומחטטה. פרעה שנגע, מה עשיתי לו? – (שמות טו) "מרכבות פרעו וחילו ירה בים". סיסרא שנגע, מה עשיתי לו? – שנאמר (שופטים ה) "מן שמים נלחמו, הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא". סנחריב שנגע, מה עשיתי לו? (מלכים ב יט) "ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור". נבוכדנצר שנגע, מה עשיתי לו? – (דניאל ד) "ועשבא כתורין יאכל". המן שנגע, מה עשיתי לו? – (אסתר ח) "ואותו תלו על העץ". וכן אתה מוצא, כל זמן שישראל משועבדים – שכינה עמהם משועבדות, שנאמר (שמות כ״ד:י') "ויראו את אלהי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר". וכן הוא אומר (ישעיה סג) "בכל צרתם לו צר". אין לי אלא צרת צבור, צרת יחיד מנין? תלמוד לומר (תהלים צא) "יקראני ואענהו, עמו אנכי בצרה". וכן הוא אומר (בראשית לט) "ויקח אדני יוסף אותו... ויהי ה' את יוסף". וכן הוא אומר (שמואל ב ז) "מפני עמך, אשר פדית לך ממצרים גוי ואלהיו". ר' אליעזר אומר: עבודה זרה עברה בים עם ישראל! ואיזה? זה פסלו של מיכה. רבי עקיבא אומר: אלמלא מקרא שכתוב אי אפשר לאומרו, אמרו ישראל לפני המקום: פדית את עצמך! את מוצא שכל מקום שגלו – שכינה עמהם, שנאמר (שמואל א ב) "הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים בבית פרעה". גלו לבבל – שכינה עמם, שנאמר (ישעיה מג) "למענכם שולחתי בבלה". גלו לאדום – שכינה עמהם, שנאמר (ישעיה סג) "מי זה בא מאדום". וכשהם חוזרים – שכינה חוזרת עמהם, שנאמר (דברים ל) "ושב ה' אלהיך את שבותך". והשיב לא נאמר, אלא "ושב ה'". ואומר (שיר השירים ד) "אתי מלבנון כלה, אתי מלבנון תבואי":
Sifrei Bamidbar 103:1 ר' עקיבא אומר

ויאמר שמעו נא דברי. אין נא אלא לשון בקשה והרי דברים ק"ו ומה אם מי שאמר והיה העולם דבר בתחנונים ק"ו לבשר ודם. ר' שמעון בן יוחאי אומר מה ת"ל שמעו נא דברי אלא שבקשו ליכנס לתוך דברי המקום אמר להם המקום המתינו לי עד שאדרוש. ק"ו שלא יהא אדם נכנס לתוך דברי חבירו: אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע. או כשם …
ויאמר שמעו נא דברי. אין נא אלא לשון בקשה והרי דברים ק"ו ומה אם מי שאמר והיה העולם דבר בתחנונים ק"ו לבשר ודם. ר' שמעון בן יוחאי אומר מה ת"ל שמעו נא דברי אלא שבקשו ליכנס לתוך דברי המקום אמר להם המקום המתינו לי עד שאדרוש. ק"ו שלא יהא אדם נכנס לתוך דברי חבירו: אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע. או כשם שאני בחלום ובחזיון כך היה מדבר עם משה ת"ל לא כן עבדי משה: בכל ביתי נאמן הוא. חוץ ממלאכי השרת. ר' יוסי אומר אף ממלאכי השרת: פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות: אמרתי לו לפרוש מן האשה. במראה זו מראה דבור. אתה אומר מראה דבור, או אינו אלא מראה שכינה? תלמוד לומר שמות לג ויאמר לא תוכל לראות פני, כי לא יראני האדם וחי. ר' עקיבא אומר האדם כשמועו. וחי אלו מלאכי השרת. א"ר שמעון התימני: איני כמבטל דברי ר' עקיבא אלא כמוסיף על דבריו: אדם כשמועו. וחי – אלו חיות הקודש מלאכי השרת. ר' אלעזר בר' יוסי אומר: לא שאינן רואים, אלא אף שאינן שומעים; שנאמר (יחזקאל ג':י״ב) ותשאני רוח ואשמע אחרי קול. ומה תלמוד לומר "כי לא יראני האדם וחי"? – כשהוא חי אינו רואה, אבל רואה הוא בשעת מיתה. וכן הוא אומר (תהלים כב) לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה: ולא בחידות. למה נאמר? לפי שהוא אומר (יחזקאל יז) בן אדם חוד חידה. או כשם שאני מדבר עם הנביאים בחידות כך אני מדבר עם משה בחידות? ת"ל ותמונת ה' יביט. זה מראה אחוריים. אתה אומר זה מראה אחוריים, או אינו אלא זה מראה פנים? ת"ל שמות לג והסירותי את כפי וראית את אחורי. (יחזקאל ב) ויפרוש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור. והלא אף קלי הדעת וההדיוטות עושים כן, כותבים; ומה ת"ל פנים ואחור? פנים בעולם הזה, ואחור לעולם הבא. פנים בשלוותם ויסורים של צדיקים בעולם הזה, ואחור מתן שכרן של צדיקים ופורענותם של רשעים לעולם הבא. וכתוב אליה קינים והגה והי. קינים של רשעים, שנאמר (יחזקאל ל״ב:ט״ז) קינה היא וקננוה. והגה של צדיקים, שנא' (תהלים צב) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור. והי של רשעים, שנאמר (יחזקאל ז) הוה על הוה באה: ומדוע לא יראתם. אין ת"ל "בעבדי במשה", אלא שדברתם בי – דברתם בעבדי משה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו אפוטרופוס במדינה, והיו בני המדינה מדברים בפניו. אמר להם המלך: לא בעבדי דברתם, אלא בי דברתם! ואם תאמר אין מכיר במעשיו – זה קשה מן הראשונה:
Sifrei Bamidbar 110:2 דברי רבי עקיבא

[מראשית עריסותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר] והיה באכלכם מלחם מארץ שומע אני אף הקמחים במשמע, תלמוד לומר מראשית עריסותיכם משיתערס. מכאן אמרו אוכלים ארעי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותיטמטם בשעורים. (בלבלה) [גלגלה] בחטים וטימטמה בשעורים, האוכל ממנה חייב מיתה (כאן) [כיון] שנותנת מים מגבהת חלתה, ובלבד שתהא ש …
[מראשית עריסותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר] והיה באכלכם מלחם מארץ שומע אני אף הקמחים במשמע, תלמוד לומר מראשית עריסותיכם משיתערס. מכאן אמרו אוכלים ארעי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותיטמטם בשעורים. (בלבלה) [גלגלה] בחטים וטימטמה בשעורים, האוכל ממנה חייב מיתה (כאן) [כיון] שנותנת מים מגבהת חלתה, ובלבד שתהא שם חמשת רבעים קמח ועוד, כדי שיהיה [מהן] כשיעור שאין מפרישין (קמח מן החלה) [חלה מן הקמח]. איזו היא גמר מלאכתה קרימתה בתנור, דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי אומר עד שיתגלגל בחטים ומטמטם בשעורים. הרי שלא הפריש חלה מן העיסה שומע אני שלא יפריש מן הלחם ת"ל והיה באכלכם מלחם הארץ. מראשית עריסותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר ראשית עריסותיכם שומע אני הראשונה שבעיסות תלמוד לומר מראשית עריסותיכם מקצתה ולא כולה. מראשית עריסותיכם להביא לקט שכחה ופאה שחיבים בחלה. שהיה בדין, ומה שאר הפירות שחייבים במעשר פטורים מן החלה לקט שכחה ופאה שפטורים מן המעשר אין דין שיהיו פטורים מן החלה. ת"ל מראשית עדיסותיכם להביא לקט שכחה ופאה שחיבים בחלה. (מראשית) [ראשית] עריסותיכם (להביא) [להוציא] שאר פירות שפטורים מן החלה. שהיה בדין, ומה לקט שכחה ופאה שפטורים מן המעשר חייבים בחלה, שאר פירות שחייבים במעשר אינו דין שיהיו חייבים בחלה. ת”ל לחם, מה לחם האמור להלן מחמשת המינים אף לחם האמור כאן מתמשת המינים. תתנו לה' תרומה - למה נאמר? לפי שהוא אומר: תרימו תרומה, אבל לא שמענו שיעור חלה? תלמוד לומר: תתנו לה' תרומה - עד שיהא בה כדי (תרומה) [מתנה] לכהן. מכאן אמרו: שיעור חלה של בעל הבית אחד מכ"ד ונחתום אחד ממ"ח, לפי שהאיש אינו יפה (ושל אשה) [והאשה] עינה רעה (ובית פחות) [וכשתפחות] לא תפחות ממ"ח, לכך נאמר: תתנו לה' תרומה - עד שיהיה בה כדי מתנה לכהן. מכאן אמרו: בעל הבית שעושה משתה לבנו - אחד מארבעה ועשרים, והאשה שהיא עושה ומוכרת בשוק - אחד מארבעים ושמונה. נטמאת עיסתה שוגגת או אונסת - אחד מארבעים ושמונה. נטמאת מזידה - נוטלת אחד מכ"ד, כדי שלא יהא חוטא נשכר. רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפילו לא עלה בידו אלא אחד מששים יצא, ובלבד שלא יתכוין. לדורותיכם להביא את עיסת שביעית שהיא חיבת בחלה. שהיה בדין ומה שאר פירות שחייבים במעשר פטורים מן החלה, עיסת שביעית שפטורה מן המעשר אינו דיו שתהא פטורה מן החלה. והרי לקט שכחה ופאה יוכיחו שפטורים מו המעשר חייבים בחלה והן יוכיחו לעיסת שביעית שאף על פי שפטורה מן המעשר שתהא חיבת בחלה. לא, אם אמרת בלקט שכחה ופאה שמינם חיבת במעשרות לפיכך חייבים בחלה, תאמר בעיסת שביעית שמינם פטורים מן המעשרות לפיכך תהיה פטורה מן החלה. תלמוד לומר לדורותיכם להביא אה עיסת שביעית שתהא חיבת בחלה. מכאן אמרו האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חיב מיתה.
Sifrei Bamidbar 112:2 דברי ר' עקיבא

והנפש אשר תעשה ביד רמה זה המגלה פנים בתורה כמנשה בן חזקיה. (את ה' הוא מגדף) שהיה יושב ודורש בהגדה של דופי לפני המקום. אמר לא היה לו לכתוב בתורה וילך ראובן בימי קציר חטים ולא היה לו לכתוב אחות לוטן תמנע. עליו מפורש בקבלה תשב באחיי תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך. כסבור אתה …
והנפש אשר תעשה ביד רמה זה המגלה פנים בתורה כמנשה בן חזקיה. (את ה' הוא מגדף) שהיה יושב ודורש בהגדה של דופי לפני המקום. אמר לא היה לו לכתוב בתורה וילך ראובן בימי קציר חטים ולא היה לו לכתוב אחות לוטן תמנע. עליו מפורש בקבלה תשב באחיי תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך. כסבור אתה שמא כדרכי בשר ודם דרכי המקום, אוכיחך ואערכה לעיניך. בא ישעיה ופירש בקבלה הוי מושכי העון בחבלי השוא ובעבות העגלה חטאה. תחילתו של חטא הוא דומה לחוט שי בוכיא אבל סופו היות כעבות העגלה חטאה. רבי אומר העושה מצוה אחת לשמה אל ישמח על אותה מצוה [לבד] שלסוף גוררת מצוה הרבה והעושה עבירה אחת אל ידאג עליה [לבד] לסוף גוררת עבירות הרבה שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. את ה' הוא מגדף ר"א בן עזריה אמר כאדם שאומר לחברו (גררת מן) [גרפת את] הקערה וחסרת. איסי בן יהודה אומר כאדם שאומר לחברו גרפת את כל הקערה כולה ולא שיירת ממנה כלום. ונכרתה אין הכרתה אלא הפסקה, הנפש ההוא מזידה דברי ר' עקיבא. מעמיה ועמה שלום. כי את דבר ה' בזה זה צדוקי. ואת מצותי הפר זה אפיקורו' ד״א כי את דבר ה' בזה זה המגלה פנים בתורה. ואת מצותו הפר זה המפר ברית בשר. מכאן אמר ר' אלעזר המודעי המחלל את הקדשים והמבזה את המעדות והמפר בריתו של אברהם אבינו אע״פ שיש בידו מצוות הרבה כדי הוא לדחותו מן העולם. אמר כל התורה כולה אני מקבל חוץ מדבר זה. כי את דבר ה' בזה אמר כל התורה אמר מפי הקודש ודבר זה משה מפי עצמו אמרו. ד"א כי דבר ה' בזה ר' מאיר אומר זה הלמד ואינו שונה לאחרים ר' נתן אומר זה היכול ללמוד ואינו לומד. רבי נהוראי אמר זה שלא השגיח על דברי תורה כל עיקר. רבי ישמעאל אומר בע״ז הכתוב מדבר שנ' כי את דבר ה' בזה. שביזה על דבור הראשון שנא' למשה מפי הגבורה אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. הכרת תכרת. הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא דברי ר' עקיבא א״ל ר' ישמעאל [והלא כבר נאמר את ה' הוא מגדף ונכרתה וכי ג' עולמות יש. אלא ונכרתה בעולם הזה,] הכרת בעולם הבא, הכרת תכרת דברה תורה כלשון בני אדם. עונה בה כל המתים במיתה מתכפרים אבל זו עונה בה. כענין שנאמר ותהי עונותם על עצמותם. או אפילו עשה תשובה, תלמוד לומר עונה בה ולא כל זמן שעשה תשובה. וכן הוא אומר שחת לו, לא בניו מומם. כשמומם בם אינם בניו, וכשאין מומם בם הם בניו. ר' ישמעאל אומר עונה בה למה נאמר, לפי שהוא אומר פוקד עון אבות על בנים, יכול אף עכו"ם נפקדת על בנים על שלשים ועל רבעים, תלמוד לומר עונה בה. בה עון תלוי ואין נפקדת על בנים ולא על שלשים ולא על רבעים. ר' נתן אומר סימן טוב לאדם שנפרעים ממנו לאחר מיתתו. מת ולא נספד ולא נקבר אכלתו חיה או שירדו עליו גשמים הרי זה סימן טוב, שנפרעים ממנו לאחר מיתתו. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר (ירמיהו ח א) בעת ההיא נאם ה' יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו [וכו'] ושטחום לשמש ולירח. אמר רבי שמעון בן אלעזר מכאן זייפתי ספרי כותיים שהיו כותים אומרים אין מתים חיים, אמרתי להם הרי הוא אומר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה. שאין תלמוד לומר עונה בה, אלא שעתיד ליתן את החשבון ליום הדין:
Sifrei Bamidbar 113:1 דברי ר' עקיבא

ויהיו בני ישראל במדבר בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא שמרו אלא שבת ראשונה ושניה חללו. וימצאו איש מקושש עצים, תולש מן הקרקע היה. אתה אומר תולש מן הקרקע, או איש עצמו ושמו מקושש, תלמוד לומר ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים. הא מה תלמוד לומר וימצאו איש מקושש עצים, תולש מן הקרקע. ומי היה צלפחד, דברי ר' עק …
ויהיו בני ישראל במדבר בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא שמרו אלא שבת ראשונה ושניה חללו. וימצאו איש מקושש עצים, תולש מן הקרקע היה. אתה אומר תולש מן הקרקע, או איש עצמו ושמו מקושש, תלמוד לומר ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים. הא מה תלמוד לומר וימצאו איש מקושש עצים, תולש מן הקרקע. ומי היה צלפחד, דברי ר' עקיבא. נאמר כאן מדבר ונאמר להלן מדבר (במדבר כז), מה מדבר האמור להלן צלפחד, אף מדבר האמור כאן צלפחד. ר' יהודה בן בתירא אומר, עתיד ליתן את הדין כל האומר צלפחד מקושש היה. אם מי שאמר והיה העולם כסה עליו, ואתה מגלה עליו. אלא מאין היה, מן המעפילים היה שנאמר ויעפילו לעלות אל ראש ההר. וימצאו איש מקושש עצים מלמד שמנה משה שומרים וימצאו אותו מקושש. ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש. עוד למה נאמר והלא כבר נאמר וימצאו איש, ומה תלמוד לומר ויקריבו אותו [המוצאים אותו] מגיד שהתרו בו (מעין מלאכתו. מכאן לכל אבות שבתורה שמתרין בהם מעין מלאכתם). ר' יצחק אומר אינו צריך, מה עכו"ם חמורה אינו חייב עד שיתרה בו מעין מלאכתו, ק"ו לכל מצוות שבתורה, ומה תלמוד לומר ויקרבו [וגומר] מלמד שהתרו בו [מעין מלאכתו, מכאן לכל אבות מלאכות שבתורה שמתרין בהם מעין מלאכתם]. אל משה ואל אהרן ואל כל העדה, אם משה לא היה יודע אהרן היה יודע. אלא סרס המקרא ודרשהו דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אמר משום ר' אלעזר בבית המדרש היו ובאו ועמדו לפניהם:
Sifrei Bamidbar 114:1 רבי עקיבא אמר

ויניחו אותו במשמר מלמד שכל חיבני (כריתות) [מיתות] נחבשים. כי לא פורש מה יעשה לו. והלא כבר נאמר מחלליה מות יומת, ומה תלמוד לומר כי לא פורש. אלא שלא היה יודע באיזה מיתה יומת עד שנאמר לו מפי הקודש. ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש לדורות. רגום אותו באבנים לשעה. כל העדה במעמד כל העדה. אתה אומר במעמד כל העד …
ויניחו אותו במשמר מלמד שכל חיבני (כריתות) [מיתות] נחבשים. כי לא פורש מה יעשה לו. והלא כבר נאמר מחלליה מות יומת, ומה תלמוד לומר כי לא פורש. אלא שלא היה יודע באיזה מיתה יומת עד שנאמר לו מפי הקודש. ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש לדורות. רגום אותו באבנים לשעה. כל העדה במעמד כל העדה. אתה אומר במעמד כל העדה, או כל העדה כמשמעו. תלמוד לומר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו, הא מה תלמוד לומר כל העדה, במעמד כל העדה. ויוציאו אותו מלמד שכל חיויבי מיתות נהרגים חוץ לבית דין. וירגמו אותו באבנים כתוב אחד אומר באבנים וכתוב אחד אומר אבן כיצד יתקימו שני כתובים. בית הסקילה גבוה שתי קומות אחד מן העדים דוחפו על מתניו נהפך על לבו הפכו על מתניו (ואם מת יצא העד נוטל את האבן ונותנה על לבו) אם מת בו יצא, ואם לאו העד השני נוטל את האבן ונותנה על לבו. אם מת יצא, ואם לאו רוגמים אותו כל ישראל שאמר יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה. נמצא שקיים רגום אותו באבנים ונמצא מקיים וירגמו אותו אבן. כאשר צוה ה' את משה אמר להם סקלוהו וסקלו תלו ותלו אבל לא שמענו שיתלו [עד] שנאמר כי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אותו על עץ דברי ר' אליעזר. אמר ר' חדקא שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא ואמר יודע היה משה שמקושש במיתה אבל לא היא יודע באיזו מיתה יומת. ראויה היתה פרשת מקושש שתאמר ע"י משה אלא שנתחייב מקושש שתאמר על ידיו (לכך) שמגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה על ידי חייב:
Sifrei Bamidbar 124:1 רבי עקיבא אומר

ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף – בא הכתוב ולימד על הפרה, שתהא מלאכה פוסלת בשריפתה. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם פוסלת בשחיטתה, לא תפסול בשריפתה?! אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר "ושרף את הפרה לעיניו" אלא בא הכתוב ולימד על הפרה, שתהא מלאכה פוסלת בה בשעת שחיטתה עד שתיעשה אפ …
ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף – בא הכתוב ולימד על הפרה, שתהא מלאכה פוסלת בשריפתה. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם פוסלת בשחיטתה, לא תפסול בשריפתה?! אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר "ושרף את הפרה לעיניו" אלא בא הכתוב ולימד על הפרה, שתהא מלאכה פוסלת בה בשעת שחיטתה עד שתיעשה אפר: ושרף את הפרה לעיניו – לא פרים הנשרפים. שהיה בדין: ומה פרה, שאין נעשים בפנים, מלאכה פוסלת בשריפתה; פרים, הנעשים בפנים – אינו דין שתהא מלאכה פוסלת בשריפתם?! לא: אם אמרת בפרה, שהמלאכה פוסל בשחיטתה, לפיכך פוסלת בשריפתה – תאמר בפרים הנשרפים, שאין מלאכה פוסל בשחיטתם, לפיכך לא תפסול בשריפתם! ותפסול בשחיטתם, והדין נותן: ומה פרה, שאין נעשית בפנים, מלאכה פוסלת בשחיטתה; פרים הנשרפים, שנעשים בפנים, אינו דין שתהא מלאכה פוסלת בשחיטתם?! תלמוד לומר ושרף את הפרה... ושחט את הפרה, ולא פרים הנשרפים. ושרף את הפרה לעיניו – שיהיה אחד שורף ואלעזר רואה: את עורה ואת פרשה – מה פרשה במקומו – אף כולם במקומו. מכאן אמרו: הדם כל שהוא לא יחזיר, ואם החזיר פסול. ור' נתן אומר: מקנח ידו בגופה של פרה. ושרף את הפרה – להביא את הפקיעים. מכאן אמרו: הבשר כל שהוא – יחזיר, ואם לא החזיר – פסל. עצם כל שהוא – יחזיר. לא החזיר – לא פסל. בכזית כל שהוא – יחזיר. ואם לא החזיר – פסל. ושרף את הפרה – ריבוי אחר ריבוי, ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: עד שיצת האור ברובו. ור' יהודה אומר: ישרף, שלא ימעיט את העצים. מרבה הוא לה חבילי אזוב וחבילי אזוב יון בשביל לרבות את האפר. ולקח הכהן – נאמרה כאן לקיחה, ונאמרה להלן שמות יב לקיחה. מה לקיחה האמורה להלן – שלשה, אף לקיחה האמורה כאן שלשה: עץ – שומע אני כל עץ במשמע? ת"ל ארז. אי ארז, שומע אני אפי' ענף? ת"ל עץ. הא כיצד? זו בקעת של ארז: אזוב. ולא אזוב יון, ולא אזוב כוחלית, ולא אזוב מדברית, ולא אזוב רומית, ולא אזוב שיש לו שם לווי: ותולעת שני. ששינתו תולעת, ולא ששינתו דבר אחר: והשליך אל תוך שריפת הפרה – שומע אני משתעשה אפר? תלמוד לומר הפרה. אי הפרה, יכול יקרקענה ויתננה לתוכה? תלמוד לומר והשליך אל תוך שריפת הפרה. הא כיצד? משתיבקע. כבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים – בא הכתוב ולימד על המשליך את האזוב שמטמא בגדים: ואחר יבוא אל המחנה – מה כאן אסור לבוא אל המחנה, אף להלן אסור לבוא אל המחנה: וטמא הכהן עד הערב – מה להלן עד הערב אף כאן עד הערב. והשורף אותה יכבס בגדיו – בא הכתוב ולימד על השורף את הפרה, שמטמא בגדים. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם משליך האזוב מטמא את בגדיו, השורף את הפרה לא יטמא את בגדיו? אם זכיתי מן הדין, מה ת"ל והשורף אותה? בא הכתוב ולימד על העוסקים בפרה מתחילה ועד סוף שיהו טעונים תכבוסת בגדים ורחיצת גוף והערב שמש. והשורף אותה יכבס בגדיו – ולא בגדים המנוגעים. שהיה בדין, ומה פרה, שאינה מטמאה במגע – השורפה מטמא בגדים; בגדים המנוגעים, שמטמאים במגע, אינו דין ששורפם מטמא בגדים? ת"ל והשורף אותה יכבס בגדיו, ולא המנוגעים: וכבס בגדיו במים – ולא בשרו במים. במים במים ב' פעמים, מה ת"ל? שהיה בדין: הואיל ואדם טעון טבילה, וכלים טעונים טבילה; מה אדם טובל כראוי לו – אף כלים טובלים כראוי להם! תלמוד לומר "במים" ב' פעמים: מקום שאדם טובל – שם ידים וכלים מטבילים כראוי להם. ואסף איש טהור – לפי שמצינו שכל מעשה פרה בכהן, שומע אני אף אסיפת האפר תהיה בכהן? ת"ל ואסף איש טהור, מגיד שאסיפת האפר כשרה בכל אדם. ואסף איש טהור – להוציא את הקטן. משמע: מוציא את הקטן ומוציא את האשה? ת"ל טהור, להביא את האשה, דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר: ואסף איש טהור – להוציא את האשה, ומביא את הקטן? ת"ל והניח מחוץ למחנה, לא אמרתי אלא במי שיש בו דעת להניח: טהור – שר' ישמעאל אומר: טהור למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: אם המזה טהור, האוסף לא יהיה טהור? הא מה תלמוד לומר טהור – טהור מכל טומאה, ואיזהו זה טבול יום. רבי נתן אומר: נאמר כאן טהור, ונאמר להלן טהור. מה טהור האמור להלן – טמא לתרומה וטהור לחטאת, אף טהור האמור כאן – טמא לתרומה וטהור לחטאת: את אפר הפרה – ולא האודים. מכאן אמרו חולקים אותו לג' חלקים: אחד נותן בחיל, ואחד נותן בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל המשמרות: אל מחוץ למחנה – חוץ להר המשחה: אל מקום טהור – שיהיה מקומו טהור. מכאן היה רבי אלעזר אומר: דלי של מי חטאת שמוקף צמיד פתיל ונתון באהל המת – טמא, שנאמר אל מקום טהור – ואין זה מקום טהור: והיתה לעדת בני ישראל למשמרת – למה נאמר? שיכול אין לי אלא שמלאכה פוסלת בפרה, במים מנין? תלמוד לומר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה. או אפילו קידשו? ת"ל למי נדה. והיתה לעדת בני ישראל – מכאן אמרו פרה ששתת מי חטאת – בשרה טמא מעת לעת. רבי יהודה אומר: בטלו במעיה, וכבר הלכה זו נשאלה לפני ל"ט זקנים בכרם ביבנה, וטיהרו את בשרה. והיתה לעדת בני ישראל – זה אחד מן הדברים שהיה ר' יוסי הגלילי דן לפני ר' עקיבא, וחילקו לפני רבי עקיבא, ואחרים מצאו לו תשובה. אמר לו: מה אני לחזור? אמר לו לכל אדם אחזור ולא לך, שאתה יוסי הגלילי. אמר לו הרי הוא אומר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה – כשהם שמורים הרי הם מי נדה. אמר ר' טרפון: (דניאל ח) ראיתי האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו, ועשה כרצונו והגדיל – זה ר' עקיבא. ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ. והצפיר קרן חזות בין עיניו ויבוא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עומד לפני האובל וירץ אליו בחמת כחו וראיתי מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמוד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו – זה ר' יוסי הגלילי.
Sifrei Bamidbar 125:1 ר' עקיבא אומר

הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים – בא הכתוב ולימד על המת שמטמא במגע. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם מטמא באהל, לא יטמא במגע? – אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין! – לכך נאמר הנוגע במת, ללמדך שאין עונשים מן הדין: לכל נפש אדם – להביא את בן שמונה ימים. משמע מביא את בן שמונה ומביא את דמו? – ת"ל "בנפש אדם", …
הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים – בא הכתוב ולימד על המת שמטמא במגע. הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם מטמא באהל, לא יטמא במגע? – אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין! – לכך נאמר הנוגע במת, ללמדך שאין עונשים מן הדין: לכל נפש אדם – להביא את בן שמונה ימים. משמע מביא את בן שמונה ומביא את דמו? – ת"ל "בנפש אדם", להוציא את דמו, דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר: "נפש אדם" – להביא את דמו: וטמא שבעת ימים. בא הכתוב ולימד על המת שמטמא טומאת שבעה. הוא יתחטא בו – אין תלמוד לומר "בו", אלא בו – באפר שנעשית כתיקונו: ביום השלישי וביום השביעי – בא הכתוב ולימד על המטמא במת, שטעון הזייה ג' וז'. אתה אומר לכך הוא בא, או לא בא אלא אם הזה בג' – יטהר ביום ז', או אם לא הזה בג' – יטהר בז'? – ת"ל "אם לא יתחטא". ועדין אני אומר: מפני מה לא טהור בז'? – מפני שלא הזה בג', אבל אם הזה בג' יטהר בז'? – ת"ל "וחטאו ביום הז'", שינה עליו הכתוב לפסול. ואם לא יתחטא ביום הג' – למה נאמר? לפי שהוא אומר "ואיש אשר יטמא ולא יתחטא", על טומאת מקדש וקדשיו הכתוב ענש כרת. או לא ענש כרת אלא על הזיה? ת"ל "ואם לא יתחטא ביום הג' וביום הז' לא יטהר": עונשו לא יטהר, ואין עונשו כרת! כל הנוגע במת בנפש – זהו שאמרנו להביא את בן ח' ימים: אשר ימות – מגיד הכתוב שאין מטמא עד שעה שימות. מכאן אתה דן לשרץ: מה מת חמור, אינו מטמא עד שעה שימות – שרץ הקל, אינו דין שלא יטמא עד שימות?! או חלוף: מה שרץ הקל, הרי הוא מטמא שם כשהוא מפרפר, מת החמור, אינו דין שיטמא אפילו מפרפר? – ת"ל "כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות", שאין ת"ל "אשר ימות", ומה ת"ל "אשר ימות"? – מגיד שאין מטמא עד שעה שימות! דנתי וחילפתי, בטל החילוף, זכיתי לדין כבתחילה: מה מת חמור, אין מטמא עד שעה שימות – שרץ הקל, אינו דין שלא יטמא עד שעת שימות?! ולא יתחטא – ר' אומר: לא יתחטא בדמים. אתה אומר לא יתחטא בדמים, או לא יתחטא אלא במים? – כשהוא אומר "מי נדה לא זורק עליו" הרי מים אמורים, הא מה ת"ל "ולא יתחטא" – לא יתחטא בדמים, להביא את מחוסר כפרה. את משכן ה' טמא – למה נאמר? – לפי שהוא אומר את מקדש ה' טמא, אין לי אלא מקדש, משכן מנין? ת"ל את משכן ה' טמא: ונכרתה – מפני מה ענש להלן (ויקרא טו) מיתה, וכאן כרת? ללמוד שמיתה היא כרת, וכרת היא מיתה: טמא יהיה – לרבות שאר טמאים, דברי רבי יאשיה. ר' יונתן אומר: אינו צריך! שהרי כבר נאמר "והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימותו בטומאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם" (ויקרא טו). טמא מת היה בכלל, והוציאו הכתוב מכללו, וענש עליו מיתה וחייב עליו קרבן. אין לי אלא טמא מת, שאר טמאים מנין? אמרת: אם טמא היה בכלל והוציאו הכתוב מכללו וענש עליו מיתה וחייב עליו קרבן – אף שאר הטמאים, דין הוא שנענש עליהם מיתה ונחייב עליהם קרבן! מה ת"ל "טמא"? – לפי שהוא אומר "מי נדה לא זורק עליו". אין לי אלא שלא הזה כל עיקר; הזה ולא שינה מנין? – ת"ל טמא יהיה. הזה ושינה ולא טבל מנין? – ת"ל טומאתו בו. הזה וטבל ולא העריב שמשו מנין? – ת"ל עוד טומאתו בו.
Sifrei Bamidbar 127:1 ר' עקיבא אומר

וכל אשר יגע על פני השדה. להביא את העובר במעי אשה – דברי ר' ישמעאל; ר' עקיבא אומר: להביא את גולל ודופק: בחלל חרב. בא הכתוב ולימד על החרב, שטמאה טומאת שבעה, והנוגע בה טמא טומאת שבעה. הא למדנו לכלים ולאדם. כלים ואדם וכלים מנין? תלמוד לומר (במדבר לא) "וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם". הא למדנו לכלים וא …
וכל אשר יגע על פני השדה. להביא את העובר במעי אשה – דברי ר' ישמעאל; ר' עקיבא אומר: להביא את גולל ודופק: בחלל חרב. בא הכתוב ולימד על החרב, שטמאה טומאת שבעה, והנוגע בה טמא טומאת שבעה. הא למדנו לכלים ולאדם. כלים ואדם וכלים מנין? תלמוד לומר (במדבר לא) "וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם". הא למדנו לכלים ואדם וכלים: בחלל חרב או במת. אף המת בכלל "חלל", והרי הכתוב מוציאו מכללו, לעשות את שפירש הימנו כמוהו – דברי ר' יאשיה; ר' יונתן אומר: אין המת בכלל "חלל", לפי שמצינו שלימד על המת בפני עצמו ועל החלל בפני עצמו! מנין אף הפורש ממנו לעשות כמוהו? אמרת ק"ו: ומה נבילה, קלה, עשה בה הפורש ממנה כמוה – המת, חמור, אינו דין שתעשה הפורש ממנו לעשותו כמוהו? – לא: אם אמרת בנבילה, שנטמאה טומאת ערב מרובה, תאמר במת, שמטמאה טומאת שבעה מועטת? אמרת: וכי היכן ריבה? – והלא במת ריבה, שהמת מטמא טומאת שבעה, ונבילה מטמאה טומאת ערב. מנין שמטמאה בהיסט? אמרת: ק"ו: ומה נבילה, קלה, הרי מטמאה בהיסט – המת, חמור, דין הוא שמטמא בהיסט! אי מה להלן טומאת ערב, אף כאן טומאת ערב? – אמרת: מקום שמגעו טומאת שבעה – היסטו טומאת שבעה; מקום שמגעו טומאת ערב – היסטו טומאת ערב. רבי מאיר אומר: בהרגו בדבר שמקבל טומאה הכתוב מדבר, שמטמאה בהיסט. או, אפילו זרק בו החץ והרגו? תלמוד לומר (במדבר לא) "כל הורג נפש וכל נוגע בחלל". מקיש הורג לנוגע: מה נוגע ע"י חיבורו – אף הורג ע"י חיבורו:
Sifrei Bamidbar 129:1 ר' עקיבא אומר

וטבל במים איש טהור – שיהא במים כדי טבילה: איש – להוציא את הקטן. משמע מוציא את הקטן ומוציא את האשה? ת"ל טהור, להביא את האשה, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: טהור למה נאמר? הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם האוסף טהור, המזה לא יהיה טהור? הא מה ת"ל טהור – טהור מכל טומאה. ואיזה? זה טבול יום. ר' עקיבא אומר: נ …
וטבל במים איש טהור – שיהא במים כדי טבילה: איש – להוציא את הקטן. משמע מוציא את הקטן ומוציא את האשה? ת"ל טהור, להביא את האשה, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: טהור למה נאמר? הא עד שלא יאמר יש לי בדין: אם האוסף טהור, המזה לא יהיה טהור? הא מה ת"ל טהור – טהור מכל טומאה. ואיזה? זה טבול יום. ר' עקיבא אומר: נאמר כאן טהור, ונאמר להלן טהור. מה טהור האמור כאן – טמא לתרומה וטהור לחטאת; אף טהור האמור להלן – טמא לתרומה וטהור לחטאת: והזה על האהל – בא הכתוב ולימד על האהל שהוא מקבל טומאה. ד"א: בא הכתוב ולימד בשעת קיבול טומאה: והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנוגע בעצם – זו עצם כשעורה. אתה אומר זו עצם כשעורה, או אינו אלא אבר מן החי? כשהוא אומר או בעצם אדם – הרי אבר מן החי אמור. הא מה ת"ל ועל הנוגע בעצם? – זו עצם כשעורה. ועל הנוגע בעצם – מגיד הכתוב, שכשם שהביא כולן לענין טומאה – כך הביא כולם לענין הזאה:
Sifrei Bamidbar 129:2 דברי ר' עקיבא

והזה הטהור על הטמא – טהור על הטמא – טהור. טהור על הטהור – טמא, דברי ר' עקיבא. ביום השלישי וביום השביעי – בא הכתוב ולימד על טומאת מת, שטעון הזייה ג' וז'. אתה אומר לכך בא, או הזה בשלישי – יטהר בשביעי ואם לא הזה בשלישי – לא יטהר בשביעי? ת"ל וחטאו ביום השביעי – שינה עליו לפסול. אין לי אלא ז'. ח' ט' י' מ …
והזה הטהור על הטמא – טהור על הטמא – טהור. טהור על הטהור – טמא, דברי ר' עקיבא. ביום השלישי וביום השביעי – בא הכתוב ולימד על טומאת מת, שטעון הזייה ג' וז'. אתה אומר לכך בא, או הזה בשלישי – יטהר בשביעי ואם לא הזה בשלישי – לא יטהר בשביעי? ת"ל וחטאו ביום השביעי – שינה עליו לפסול. אין לי אלא ז'. ח' ט' י' מנין? ת"ל וחטאו ביום הז', ואח"כ יכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב:
Sifrei Bamidbar 131:1 ר' עקיבא אומר

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות. אין "ישיבה" בכל מקום כי אם קלקלה, שנאמר שמות לב "וישב העם לאכל ושתה", ואומר (בראשית לז) "וישבו לאכל לחם". ר' עקיבא אומר: כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למדה הימנה. ר' אומר: הרבה פרשיות סמוכות זו לזו, ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב! כיוצא בו אתה אומר (שמות ו) "הן בני ישרא …
וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות. אין "ישיבה" בכל מקום כי אם קלקלה, שנאמר שמות לב "וישב העם לאכל ושתה", ואומר (בראשית לז) "וישבו לאכל לחם". ר' עקיבא אומר: כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למדה הימנה. ר' אומר: הרבה פרשיות סמוכות זו לזו, ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב! כיוצא בו אתה אומר (שמות ו) "הן בני ישראל לא שמעו אלי", אמר לו המקום: (שמות ג) "ושמעו לקולך"! כיוצא בו אתה אומר (ויקרא כא) "ובת איש כהן כי תחל לזנות" – "והכהן הגדול מאחיו". וכי מה ענין זה לזה? אף הוא נשרף? – משל למה הדבר דומה? לקיטרון שהשלים שניו, ולא שימש פלומופילון שלו, אלא ברח והלך לו. שלח המלך והביאו, וחייבו לקטוע את ראשו. עד שלא יצא ליהרג אמר המלך: מלאו לו מדה של דינרים זהב והוציאו לפניו, אמרו לו: אילו עשית כדרך שעשו חביריך – היית נוטל מדה של דינרי זהב ונפשך שלך, עכשיו – אבדת את נפשך את ממונך! כן בת כהן שזנתה, יוצא כהן גדול לפניה ואומר לה: אלו עשית כדרך שעשו אמותיך – זכית שיוצא ממך כהן גדול כיוצא בזה, ועכשיו – אבדת את עצמך אבדת את ממונך ואת כבודך! – לכך נאמר "ובת איש" – "הכהן הגדול מאחיו". כיוצא בו אתה אומר (הושע א) "אתם לא עמי", ואומר (הושע ב) "והיה מספר בני ישראל כחול הים, אשר לא ילמד ולא יספר, והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם"... וכי מה ענין זה לזה? – משל למלך שכעס על אשתו, שלח סופר אחד לכתוב לה גט, ועד שלא בא הסופר נתרצה המלך לאשתו. אמר המלך: אפשר שיצא סופר זה מכאן חלוק? – אלא אמור לו: בוא כתוב שאני כופל לה כתובתה! לכך נאמר "כי אתם לא עמי" ואומר "והיה מספר בני ישראל כחול הים". כיוצא בו אתה אומר (הושע יד) "תאשם שומרון כי מרתה באלהיה", ואומר "שובה ישראל עד ה' אלהיך". וכי מה ענין זה לזה? – משל למה הדבר דומה? – למדינה שמרדה על המלך. שלח המלך לפולימרכוס ואמר להחריבה. היה אותו פולימרכוס בקי ומיושב, אמר להם טלו לכם מים, ואם לאו – הריני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה, ולהפרכיא פלונית ולחברותיה! לכך נאמר "תאשם שומרון כי מרתה באלהיה" – ואומר "שובה ישראל":
Sifrei Bamidbar 133:3 ר' עקיבא אומר

ותעמודנה לפני משה – מגיד הכתוב שלא עמדו אלא בשנת הארבעים, בשנה שמת בה אהרן שנאמר (במדבר ל״ג:ל״ח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם בשנת הארבעים: לפני משה ולפני אלעזר הכהן – אם משה לא היה יודע, אלעזר היה יודע? אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי ר' יאשיה. אבא חנין אומר משום ר' אליעזר: בבית המדרש היו ו …
ותעמודנה לפני משה – מגיד הכתוב שלא עמדו אלא בשנת הארבעים, בשנה שמת בה אהרן שנאמר (במדבר ל״ג:ל״ח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם בשנת הארבעים: לפני משה ולפני אלעזר הכהן – אם משה לא היה יודע, אלעזר היה יודע? אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי ר' יאשיה. אבא חנין אומר משום ר' אליעזר: בבית המדרש היו ובאו ועמדו לפניהם: אבינו מת במדבר – ר' עקיבא אומר: נאמר כאן מדבר ונאמר להלן (במדבר טו) מדבר. מה מדבר האמור להלן צלפחד, אף מדבר האמור כאן צלפחד: והוא לא היה בתוך העדה – זו עדת מלינים: הנועדים על ה' – זו עדת מרגלים: בעדת קרח – זו עדה של קרח: כי בחטאו מת – שלא החטיא את אחרים עמו: ובנים לא היו לו – שאם היתה לו בן לא היינו תובעות:
Sifrei Bamidbar 133:4 ר' עקיבא אמר

למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו – ר' יהודה אומר: נאמר כאן שם ונאמר להלן (דברים כה) שם. מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן נחלה. ומה שם האמור להלן זרע, אף שם האמור כאן זרע: כי אין לו בן – למה נאמר? והלא כבר נאמר ובנים לא היו לו! מה ת"ל כי אין לו בן? שהיו חכמות ודורשות: הא אם היה לו בן לא היינו תובע …
למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו – ר' יהודה אומר: נאמר כאן שם ונאמר להלן (דברים כה) שם. מה שם האמור להלן נחלה, אף שם האמור כאן נחלה. ומה שם האמור להלן זרע, אף שם האמור כאן זרע: כי אין לו בן – למה נאמר? והלא כבר נאמר ובנים לא היו לו! מה ת"ל כי אין לו בן? שהיו חכמות ודורשות: הא אם היה לו בן לא היינו תובעות: תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו – ר' נתן אומר יפה כח נשים מכח אנשים: אנשים אומרים (במדבר י״ד:ד') נתנה ראש ונשובה מצרימה, ונשים אומרות תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו: ויקרב משה את משפטן לפני ה' – א"ר חידקא: שמעון השקמוני היה לי חבר, מתלמידי ר' עקיבא ואמר: יודע היה משה שהבנות נוחלות. על מה נחלקו? אם ירשו בראוי כבמוחזק ואם לאו. ראויה היתה פרשת נחלות שתאמר על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד שנאמרה על ידן. לכך מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב:
Sifrei Bamidbar 134:2 דברי ר' עקיבא

ואל בני ישראל תדבר לאמר איש. אין לי אלא לשעה. לדורות מנין? תלמוד לומר "ואל בני ישראל תדבר לאמר". בכולם הוא אומר "ונתתם", וכאן הוא אומר "והעברתם". ר' אומר: אין לך מעביר בנחלה, אלא בת, מפני שבנה ובעלה יורשים אותה. מנין שהאב קודם לאחיו בנחלה? – היה ר' ישמעאל בר' יוסי אומר: הרי הוא אומר "והעברתם את נחלת …
ואל בני ישראל תדבר לאמר איש. אין לי אלא לשעה. לדורות מנין? תלמוד לומר "ואל בני ישראל תדבר לאמר". בכולם הוא אומר "ונתתם", וכאן הוא אומר "והעברתם". ר' אומר: אין לך מעביר בנחלה, אלא בת, מפני שבנה ובעלה יורשים אותה. מנין שהאב קודם לאחיו בנחלה? – היה ר' ישמעאל בר' יוסי אומר: הרי הוא אומר "והעברתם את נחלתו לבתו". מפני הבת מעביר אתה את האב, ואי אתה מעביר מפני האחים. ומנין שהאב יורש? אמרת ק"ו: ומה אחים מן האב, שאינן באים אלא מכח אב, הרי הם יורשים את האב, שאין אחים באים אלא מכח האב – ודין הוא שיורש. ומנין לעשות את בת הבן כבן? אמרת, ק"ו הוא: ומה בנות צלפחד, שלא היו אלא לשעה, עשה את בת הבן כבן – ק"ו לדורות. מנין לעשות נקבות כזכרים? הרי אתה דן: הואיל והבנים יורשים, ואחי האב יורשים. מה בנים, עשה נקבות כזכרים – אף בכל היורשים עשה נקבות כזכרים. ומה בנים, הקדים זכרים לנקבות – אף בכל היורשים הקדים זכרים לנקבות. ומה בגואלם, עשה בנים כאבותם – אף בכל היורשים נעשה בנים כאבותם. ומנין שהבת יורשת? הרי הוא אומר: (במדבר לו) "וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל". אין לי אלא בת. בת הבן מנין? אמרת ק"ו: ומה בת, שהורע כחה במקום הבן, הרי היא יורשת – בת הבן בן, שיפה כחו במקום הבן – דין הוא שתירש! ומנין שהאיש יורש את אשתו? ת"ל "ממשפחתו – וירש אותה", דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר: אינו צריך, שהרי כבר נאמר (במדבר לו) "וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל" ואומר "ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה למטה אחר". ואומר (יהושע כד) "ואלעזר בן אהרן מת". וכי מנין היה לפינחס בהר אפרים? אלא שנשא אשה מבני אפרים, ומתה – וירשה. כיוצא בו דברי הימים א ב "ושגוב הוליד את יאיר, ויהי לו עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד", שנשא אשה מבני מנשה, ומתה – וירשה:
Sifrei Bamidbar 136:1 ר' עקיבא אומר

ויאמר ה' אליו זאת הארץ. ר' עקיבא אומר: מגיד הכתוב, שהראהו המקום למשה את כל חדרי ארץ ישראל, כשלחן ערוך, שנא' ויראהו ה' את הארץ. ר' אליעזר אומר: נתן כח בעיניו של משה, וראה מסוף העולם ועד סופו. וכן אתה מוצא בצדיקים שרואים מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (ישעיה לג) מלך ביופיו תחזינה עיניך; ונמצאת אתה אומר ב' …
ויאמר ה' אליו זאת הארץ. ר' עקיבא אומר: מגיד הכתוב, שהראהו המקום למשה את כל חדרי ארץ ישראל, כשלחן ערוך, שנא' ויראהו ה' את הארץ. ר' אליעזר אומר: נתן כח בעיניו של משה, וראה מסוף העולם ועד סופו. וכן אתה מוצא בצדיקים שרואים מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (ישעיה לג) מלך ביופיו תחזינה עיניך; ונמצאת אתה אומר ב' ראיות הם: אחת ראייה של נחת ואחת ראייה של צער. באברהם הוא אומר (בראשית יג) שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם – זו היא ראייה של נחת. במשה הוא אומר עלה אל הר העברים, עלה ראש הפסגה – זו היא ראייה של צער. נמצאת אתה אומר שתי קריבות הם: אחת קריבה שהיא לשום שמים ואחת קריבה שאינה לשום שמים. (דברים ד) ותקרבון ותעמדון תחת ההר – זו קריבה לשום שמים. (דברים א':כ״ב) ותקרבון אלי כלכם – זו קריבה שאינה לשום שמים: (דברים ג) וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו – צוהו על דברי תלמוד. ר' יהודה אומר: צוהו על הגבעונים, צוהו על המשאות ועל הטרחות ועל הריבות: כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם – מגיד שאין יהושע נפטר מן העולם עד שהנחיל לישראל את הארץ: אשר תראה – מגיד שראה משה בעיניו מה שלא הלך יהושע ברגליו:
Sifrei Bamidbar 150:1 ר' עקיבא אומר

ובחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה מקרא קודש יהיה לכם – קבעו הכתוב חובה: הקרבתם אשה עולה לריח ניחח – הרי שמצא פרים ולא מצא אילים, אילים ולא מצא כבשים – שומע אני לא יקריב עד שימצא את כולם? תלמוד לומר ז' ימים תקריבו אשה לה', אפילו אחד מהם. או אפילו כולם מצויים? תלמוד לומר פרים בני בקר שלשה עשר אילים שנים …
ובחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה מקרא קודש יהיה לכם – קבעו הכתוב חובה: הקרבתם אשה עולה לריח ניחח – הרי שמצא פרים ולא מצא אילים, אילים ולא מצא כבשים – שומע אני לא יקריב עד שימצא את כולם? תלמוד לומר ז' ימים תקריבו אשה לה', אפילו אחד מהם. או אפילו כולם מצויים? תלמוד לומר פרים בני בקר שלשה עשר אילים שנים. מנין לנסוך המים בחג? ר' עקיבא אומר: נאמר הביאו עומר בפסח – שתתברך לכם את התבואה, והביאו ביכורים בעצרת – כדי שיתברכו לכם פירות האילן; אף לנסוך המים בחג – כדי שיתברכו לכם גשמי שנה! ר' יהודה בן בתירה אומר: נאמר בשני ונסכיהם, ונאמר בששי ונסכיה, ונאמר בשביעי כמשפטם; מ"ם יו"ד מ"ם הרי מים, נמצינו למדים לנסוך המים מן התורה. ר' נתן אומר: (במדבר כח ו) בקודש הסך נסך שכר לה' – למה נאמר? להביא את המים:
Sifrei Bamidbar 153:4 רבי עקיבא אומר

ד"א לאסור אסר על נפשו – למה נאמר? לפי שהוא אומר ככל היוצא מפיו יעשה, אין לי אלא שהוציא בפיו; קיבל עליו בנדר ובשבועה מנין? ת"ל לאסור אסר על נפשו. יכול אפילו נשבע לאכול נבלות וטרפות ושקצים ורמשים, קורא אני עליו ככל היוצא מפיו יעשה? ת"ל לאסור אסר, לאסור את המותר ולא להתיר את האסור: לא יחל דברו. לא יעשה …
ד"א לאסור אסר על נפשו – למה נאמר? לפי שהוא אומר ככל היוצא מפיו יעשה, אין לי אלא שהוציא בפיו; קיבל עליו בנדר ובשבועה מנין? ת"ל לאסור אסר על נפשו. יכול אפילו נשבע לאכול נבלות וטרפות ושקצים ורמשים, קורא אני עליו ככל היוצא מפיו יעשה? ת"ל לאסור אסר, לאסור את המותר ולא להתיר את האסור: לא יחל דברו. לא יעשה דברו חולין. הרי שהיה חכם – לא יפר לעצמו. והדין נותן: אם מיפר לאחרים, לא יפר לעצמו? ת"ל לא יחל דברו, לא יעשה דבריו חולין. לא יחל דברו – מגיד שעובר על בל יחל. ועל בל תאחר מנין? ת"ל (דברים כג) כי ידר נדר לה' וגו', מגיד שעובר על בל תאחר ועל בל יחל. לא יחל דברו – ר' אליעזר אומר לעשות הבטאה כשבועה. רבי עקיבא אומר: ככל היוצא מפיו יעשה: ואשה – מקיש אשה לאיש: מה איש עובר על בל יחל ועל בל תאחר – אף אשה עוברת על בל תאחר ועל בל יחל. ואשה – שומע אני משתבגור? ת"ל בנעוריה בית אביה. אי בנעוריה, שומע אני אפילו קטנה? ת"ל אשה. הא כיצד? יצתה מכלל קטנה, ולכלל בגרות לא באת. מכאן אמרו חכמים: בת י"ב שנה ויום אחד נדריה קיימים. את שתסמוך דבריה לדבר שאפשר לה להינדר – הרי זה נדר, ואם לאו – אינו נדר. אתה אומר את שתסמוך נדריה לדבר שאפשר לה להינדר הרי זה נדר; או שתדור לשם? ת"ל ואסרה אסר, מ"מ. הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון: את שתסמוך נדריה לדבר שאפשר לה הרי זה נדר, ואם לאו – אינו נדר: ואסרה אסר – אין אסר אלא שבועה, וכן הוא אומר ואסרה אסר על נפשה בשבועה: בית אביה – ברשות אביה. אתה אומר בית אביה ברשות אביה, או בית אביה כמשמעו? תלמוד לומר בנעוריה בית אביה, שכל נעוריה בבית אביה אמרתי, ולא נעוריה בבית הבעל. להוציא את שנתארמלה או נתגרשה מן האירוסין. אתה אומר מן האירוסין, או אינו אלא מן הנשואין? ת"ל בנעוריה בית אביה, שכלו נעוריה בבית אביה. יצאתה שנתארמלה או שנתגרשה מן הנשואין, שאין כל נעוריה בבית אביה:
Sifrei Bamidbar 154:1 ר' עקיבא אומר

ונדר אלמנה וגרושה – מן הנישואין. אתה אומר מן הנישואין, או אינו אלא מן האירוסין? הרי אתה דן: הואיל ובעולה אין אביה מיפר נדריה, ואלמנה אין אביה מיפר נדריה; מה בעולה שיצאת מרשות אביה – אף אלמנה וגרושה שיצאת מרשות אביה. או אפילו נתארמלה או נתגרשה וניסת, לזה קורא אני עליה, ונדר אלמנה וגרושה – באלמנה לכהן …
ונדר אלמנה וגרושה – מן הנישואין. אתה אומר מן הנישואין, או אינו אלא מן האירוסין? הרי אתה דן: הואיל ובעולה אין אביה מיפר נדריה, ואלמנה אין אביה מיפר נדריה; מה בעולה שיצאת מרשות אביה – אף אלמנה וגרושה שיצאת מרשות אביה. או אפילו נתארמלה או נתגרשה וניסת, לזה קורא אני עליה, ונדר אלמנה וגרושה – באלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט? ת"ל ואם בית אישה נדרה, מכל מקום: ואם בית אישה נדרה – זו נשואה, או אינו אלא ארוסה? כשהוא אומר ואם היו תהיה לאיש – הא ארוסה אמורה. ומה ת"ל ואם בית אישה נדרה? זו נשואה, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: זו יתומה בחיי האב:
Sifrei Bamidbar 155:1 ר' עקיבא אומר

כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש – למה נאמר? לפי שהוא אומר והפר את נדרה אשר עליה, שומע אני בין שיש בהן ענוי נפש בין שאין בהן ענוי נפש? ת"ל כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו: לא אמרתי אלא נדרים שיש בהם ענוי נפש. נדרים שהם בינו לבינה מנין? ת"ל אלה החקים אשר צוה ה' את משה בין איש ל …
כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש – למה נאמר? לפי שהוא אומר והפר את נדרה אשר עליה, שומע אני בין שיש בהן ענוי נפש בין שאין בהן ענוי נפש? ת"ל כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו: לא אמרתי אלא נדרים שיש בהם ענוי נפש. נדרים שהם בינו לבינה מנין? ת"ל אלה החקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו. שומע אני בין שיש בהן ענוי נפש ובין שאין בהן ענוי נפש? ת"ל כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש, ומה זה, נדר שאינו מתחלל אלא על פי אחרים, הוא מיפר – כך כל נדר שאינו מתחלל אלא על פי אחרים – הוא מיפר, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: מצינו נדר שאינו מתחלל על ידי אחרים אלא בו – הרי הוא מפר! כאיזה צד? אמר קונם פירות העולם עלי – הרי זה יפר. קונם פירות מדינה זו עלי – יביא לה מן מדינה אחרת. פירות חנוני זה עלי – אין יכול להפר. אלא מה זה נדר שאין מתחלל ע"י אחרים אלא בו, הוא מפר. אין לי אלא בעל, שאינו מפר אלא נדר שיש בינו לבינה ונדר שיש בהם עינוי נפש. האב מנין? הרי אתה דן: הואיל והאב מפר והבעל מפר; מה הבעל, אין מפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהם ענוי נפש – האב לא יפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהם ענוי נפש. או חלוף: הואיל והאב מפר והבעל מפר, מה האב מפר כל נדר אף הבעל מפר כל נדר? הא מה אני מקיים כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש – בימי הבגר, אבל בימי הנעורים יפר כל נדריה? ת"ל בנעוריה בית אביה. נעורים בבית אביה אמרתי, ולא נעורים בבית הבעל. דנתי וחלפתי בטל וזכיתי לדין כבתחילה: הואיל והבעל מפר והאב מפר. מה הבעל אין מפר אלא נדרים שבינו לבינה, ונדרים שיש בהם ענוי נפש – אף האב לא יפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהם ענוי נפש. ועוד ק"ו: מה הבעל, שמפר בבגר, אין מפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהם ענוי נפש – האב, שאין מפר בבגר, אינו דין?! לא: אם אמרת בבעל שאין הרשות מתרוקנת לו, לפיכך אין מפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהם ענוי נפש; תאמר באב שהרשות מתרוקנת לו, לפיכך יפר כל נדר! לא זכיתי לדין, ת"ל אלה החקים, על כרחך אתה מקיש את האב לבעל: מה הבעל אין מפר אלא נדר שיש בהם ענוי נפש אף האב יכול: אישה יקימנו ואישה יפרנו – נדרה מן התאנים ומן הענבים, קיים בתאנים – כולו קיים. היפר לתאנים – אין מופר עד שיפר לענבים, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר קיים לתאנים ולא קיים לענבים, שנאמר אישה יקימנו ואישה יפרנו. נדרה מן התאנים ומן הענבים, ונשאל לחכם והתיר לה לתאנים ולא לענבים, לענבים ולא לתאנים – כולו מותר. אסר לה לתאנים ולא לענבים, לענבים ולא לתאנים – אסור. הפר לה בעלה לתאנים ולא לענבים, לענבים ולא לתאנים – כולו מופר. קיים לה לתאנים ולא לענבים, לענבים ולא לתאנים – כולו קיים. אימתי? בזמן שהוא נדר אחד, אבל אם אמר שאני טועם, ועוד ענבים שאני טועם, ונשאל לחכם והתיר לו לתאנים ולא לענבים, לענבים ולא לתאנים, קיים לה לתאנים ולא לענבים, לענבים ולא לתאנים – הקיום בקיומו וההפר בהפירו:
Sifrei Bamidbar 157:3 ר' עקיבא אומר

אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא – כ"ד אלף, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: אלף למטה אלף למטה – י"ב אלף. מה ת"ל לכל מטות ישראל תשלחו לצבא? להביא את שבטו של לוי: וימסרו מאלפי בני ישראל – מגיד הכתוב שהיו בני אדם צדיקים וכשרים, ומסרו נפשם על הדבר. רבי נתן אומר: אחרים מסרום: איש פלוני כשר – יצ …
אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא – כ"ד אלף, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: אלף למטה אלף למטה – י"ב אלף. מה ת"ל לכל מטות ישראל תשלחו לצבא? להביא את שבטו של לוי: וימסרו מאלפי בני ישראל – מגיד הכתוב שהיו בני אדם צדיקים וכשרים, ומסרו נפשם על הדבר. רבי נתן אומר: אחרים מסרום: איש פלוני כשר – יצא, איש פלוני צדיק – יצא למלחמה. רבי אלעזר המודעי אומר: בוא וראה כמה חיבתן של רועי ישראל, שעד שלא שמעו שמיתתו של משה מעכבת למלחמה מדין מה כתיב בהן? (שמות יז) עוד מעט וסקלוני. מששמעו שמיתתו של משה מעכבת מלחמת מדין – התחילו מתחבאים, אעפ"כ נמסרו על כרחם, שנאמר וימסרו מאלפי ישראל:

Sifrei Devarim (38)

Sifrei Devarim 1:8 אמר רבי עקיבה

דבר אחר: אל כל ישראל, מלמד שהיו כלם בעלי תוכחה ויכולים לעמד בתוכחות. אמר רבי טרפון: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח! אמר רבי אלעזר בן עזריה: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות! אמר רבי עקיבה: העבודה, אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחים. אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שיו …
דבר אחר: אל כל ישראל, מלמד שהיו כלם בעלי תוכחה ויכולים לעמד בתוכחות. אמר רבי טרפון: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח! אמר רבי אלעזר בן עזריה: העבודה, אם יש בדור הזה מי שיכול לקבל תוכחות! אמר רבי עקיבה: העבודה, אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחים. אמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שיותר מחמשה פעמים נתקנתר על ידי עקיבה לפני רבן גמליאל ביבנה, שהייתי קובל עליו והיה מקנתרו, וכל כך יודע אני בו שהיה מוסיף בי אהבה על כל אחת ואחת, לקים מה שנאמר (משלי ט ח): ״אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך״.
Sifrei Devarim 31:1 דברי רבי עקיבה

(דברים ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, למה נאמר? לפי שנאמר (שמות כה ב): ״דבר אל בני ישראל״, דבר אל בני אברהם, דבר אל בני יצחק – אין כתוב כאן; אלא ״דבר אל בני ישראל״, זכה אבינו יעקב שיאמר דבור לבניו! לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו ואומר: אוי לי שמא תצא ממני פסלת כדרך שיצאת מאבותי, אברהם – יצא ממנו …
(דברים ו ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, למה נאמר? לפי שנאמר (שמות כה ב): ״דבר אל בני ישראל״, דבר אל בני אברהם, דבר אל בני יצחק – אין כתוב כאן; אלא ״דבר אל בני ישראל״, זכה אבינו יעקב שיאמר דבור לבניו! לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו ואומר: אוי לי שמא תצא ממני פסלת כדרך שיצאת מאבותי, אברהם – יצא ממנו ישמעאל שעבד עבודה זרה, שנאמר (בראשית כא ט): ״ותרא שרה את בן הגר המצרית... ״, שהיה עובד עבודה זרה, דברי רבי עקיבה; רבי שמעון בן יוחי אומר: ארבעה דברים היה רבי עקיבה דורש, ואני דורשם, ודברי נראים מדבריו. הרי הוא אומר: ״ותרא שרה את בן הגר המצרית״, שעבד עבודה זרה, ואני אומר לא היו צרים אלא לענין שדות וכרמים, שכשבאו לחלק היה ישמעאל אומר לו: אני נוטל שני חלקים שאני בכור. וכן שרה אמרה לאברהם (בראשית כא י): ״גרש האמה הזאת ואת בנה״ וגו', ודברי אני רואה מדבריו.
Sifrei Devarim 31:2 דברי רבי עקיבה

כיוצא בו אתה אומר (במדבר יא כב): ״הצאן ובקר ישחט להם״ – שוה להם, (במדבר יא כב) ״אם את כל דגי הים יאסף להם״ – שוה להם, דברי רבי עקיבה. ואני אומר: אפילו אתה מכניס להם כל צאן ובקר שבעולם – סופם לרנן אחריך! השיבה אותו רוח הקדש (במדבר יא כג): ״עתה תראה היקרך דברי אם לא!״ ודברי אני רואה מדבריו.
Sifrei Devarim 32:7 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אם נאמר בכל נפשך קל וחמר בכל מאדך, מה תלמוד לומר בכל מאדך? בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בין במדת הטוב ובין במדת פרענות. וכן דוד אומר (תהלים קטז יג): ״כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא״, (תהלים קטז ג-ד) ״צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא״. וכן איוב אומר (איוב א כא): ״ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מברך״ …
רבי עקיבה אומר: אם נאמר בכל נפשך קל וחמר בכל מאדך, מה תלמוד לומר בכל מאדך? בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בין במדת הטוב ובין במדת פרענות. וכן דוד אומר (תהלים קטז יג): ״כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא״, (תהלים קטז ג-ד) ״צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא״. וכן איוב אומר (איוב א כא): ״ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מברך״ – על מדת הטוב, קל וחמר על מדת פרענות. מה אשתו אומרת לו? (איוב ב ט): ״עודך מחזיק בתמתך, ברך אלהים ומת״. ומה אמר לה? (איוב ב י) ״כדבר אחת הנבלות תדברי, גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל?״ אנשי דור המבול היו כעורים בטובה, וכשבאת עליהם פרענות קבלוה בעל כרחם. והלא דברים קל וחמר: אם מי שכעור בטובה נאה בפרענות, אנו, שנאים בטובה, לא נהא נאים בפרענות? והוא שאמר לה ״כדבר אחת הנבלות תדברי״.
Sifrei Devarim 41:11 ר' עקיבה אומר

וכבר היו רבי טרפון ורבי עקיבה ורבי יוסי הגלילי מסבים בבית עריס בלוד. נשאלה שאלה זו לפניהם: מי גדול, תלמוד או מעשה? אמר ר' טרפון: גדול מעשה! ר' עקיבה אומר: גדול תלמוד! ענו כלם ואמרו: גדול תלמוד, שהתלמוד מביא לידי מעשה!
Sifrei Devarim 47:4 רבי עקיבא אומר

ואומר (תהלים קכא א): ״שיר למעלות״ – למי שעתיד לעשות מעלות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא. רבי עקיבא אומר: שיר למעלה אין כתוב כאן, אלא שיר למעלות: שלשים מעלות זו למעלה מזו. רבי אומר: שיר למעלה אין כתוב כאן, אלא שיר למעלות: ששים מעלות זו למעלה מזו! או לפי שיש מעלות זו למעלה מזו, שומע אני יש ביניהם איבה ושנא …
ואומר (תהלים קכא א): ״שיר למעלות״ – למי שעתיד לעשות מעלות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא. רבי עקיבא אומר: שיר למעלה אין כתוב כאן, אלא שיר למעלות: שלשים מעלות זו למעלה מזו. רבי אומר: שיר למעלה אין כתוב כאן, אלא שיר למעלות: ששים מעלות זו למעלה מזו! או לפי שיש מעלות זו למעלה מזו, שומע אני יש ביניהם איבה ושנאה קנאה ותחרות? תלמוד לומר (דניאל יב ג): ״ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד״; מה כוכבים אין ביניהם איבה שנאה קנאה ותחרות – כך צדיקים, מה כוכבים אין אורו של זה דומה לאורו של זה – כך צדיקים.
Sifrei Devarim 48:5 רבי עקיבה אומר

רבי יהודה אומר: תלמיד שכחו יפה דומה לספוג, שסופג את הכל. שני לו דומה למוך, שאינו סופג אלא צרכו – זה שאומר ״דיי מה ששנה לי רבי״. רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר (משלי ה טו) ״שתה מים מבורך״ וגו' – שנה ממי שעמך בעיר, ואחר כך הפרש בכל מקום. וכן הוא אומר (משלי לא יד): ״היתה כאניות סוחר״. רבי שמעון ב …
רבי יהודה אומר: תלמיד שכחו יפה דומה לספוג, שסופג את הכל. שני לו דומה למוך, שאינו סופג אלא צרכו – זה שאומר ״דיי מה ששנה לי רבי״. רבי שמעון בן יוחי אומר: הרי הוא אומר (משלי ה טו) ״שתה מים מבורך״ וגו' – שנה ממי שעמך בעיר, ואחר כך הפרש בכל מקום. וכן הוא אומר (משלי לא יד): ״היתה כאניות סוחר״. רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר ״שתה מים מבורך״ – שתה מימיו שבראך, ואל תשתה מים עכורים ותמשך עם דברי מינים. רבי עקיבה אומר: הרי הוא אומר ״שתה מים מבורך״ – באר מתחלתו אין יכול להוציא טפת מים מאליו, לא היה אלא מה שבתוכו. כך תלמיד מתחלתו לא למד כל דבר – לא היה אלא מה שלמד. ״ונוזלים מתוך בארך״ – דומה לבאר: מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה, כך באים תלמידים ולומדים הימנו. וכן הוא אומר (משלי ה טז) ״יפוצו מעינתיך״ וגו'. נמשלו דברי תורה למים: מה מים חיים לעולם – כך דברי תורה חיים לעולם, שנאמר (משלי ד כב): ״כי חיים הם למוצאיהם״. מה מים מעלים את הטמאים מטמאתם – כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטמאתם, שנאמר (תהלים קיט קמ): ״צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה״. מה מים משיבים נפשו של אדם, שנאמר (משלי כה כה): ״מים קרים על נפש עיפה״ – כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם, שנאמר (תהלים יט ח): ״תורת ה' תמימה משיבת נפש״. מה מים חנם לעולם – כך דברי תורה חנם לעולם, שנאמר (ישעיה נה א): ״הוי כל צמא לכו למים״. מה מים אין להם דמים – כך דברי תורה אין להם דמים, שנאמר (משלי ג טו): ״יקרה היא מפנינים״.
Sifrei Devarim 60:4 אמר רבי עקיבה

(ע״ז פ״ג מ״ה) רבי יוסי הגלילי אומר: יכול אפלו עובדים את ההרים ואת הגבעות את מצוה לאבדם? תלמוד לומר: על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן, אלהיהם תחת כל עץ רענן, ולא עץ רענן אלהיהם; אלהיהם על הגבעות, ולא הגבעות אלהיהם. ומפני מה אשרה אסורה? מפני שיש בה תפיסת יד אדם, וכל שיש בו תפיסת יד אדם אסור. …
(ע״ז פ״ג מ״ה) רבי יוסי הגלילי אומר: יכול אפלו עובדים את ההרים ואת הגבעות את מצוה לאבדם? תלמוד לומר: על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן, אלהיהם תחת כל עץ רענן, ולא עץ רענן אלהיהם; אלהיהם על הגבעות, ולא הגבעות אלהיהם. ומפני מה אשרה אסורה? מפני שיש בה תפיסת יד אדם, וכל שיש בו תפיסת יד אדם אסור. אמר רבי עקיבה: אני אהיה אבין לפניך – כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה. לכך נאמר: על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן.
Sifrei Devarim 63:8 רבי עקיבה אומר

מעשרותיכם – רבי עקיבה אומר: בשני מעשרות הכתוב מדבר; אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה.
Sifrei Devarim 68:2 רבי עקיבה אומר

מעשרתיכם, רבי עקיבה אומר: בשני מעשרות הכתוב מדבר – אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה.
Sifrei Devarim 75:4 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: לא בא הכתוב אלא ללמדך מצוות האמורות בו.
Sifrei Devarim 77:6 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: בתמורת קדשים הכתוב מדבר, תשא ובאת אל המקום, יכול אף בכור ומעשר? תלמוד לומר: ונדריך.
Sifrei Devarim 79:5 דברי רבי עקיבה

כי תעשה הטוב והישר, הטוב בעיני שמים, והישר בעיני אדם, דברי רבי עקיבה.
Sifrei Devarim 81:6 אמר רבי עקיבה

יכול לא יהו מקריבים חטאות ואשמות? תלמוד לומר: כי כל תועבת ה' אשר שנא – דבר השנאוי ומתעב למקום. דבר אחר: לא נתכונו להקריב אלא מה שהמקום שונא. כי גם את בניהם ואת בנותיהם, אין לי אלא בניהם ובנותיהם, אבותם ואמותם מנין? תלמוד לומר: בניהם – גם בניהם, בנותיהם – גם בנותיהם. אמר רבי עקיבה: אני ראיתי גוי אחד …
יכול לא יהו מקריבים חטאות ואשמות? תלמוד לומר: כי כל תועבת ה' אשר שנא – דבר השנאוי ומתעב למקום. דבר אחר: לא נתכונו להקריב אלא מה שהמקום שונא. כי גם את בניהם ואת בנותיהם, אין לי אלא בניהם ובנותיהם, אבותם ואמותם מנין? תלמוד לומר: בניהם – גם בניהם, בנותיהם – גם בנותיהם. אמר רבי עקיבה: אני ראיתי גוי אחד שכפתו לאביו והניחו לפני כלבו – ואכלו.
Sifrei Devarim 84:2 אמר רבי עקיבה

אמר רבי עקיבה: חס ושלום שמעמיד המקום חמה ולבנה כוכבים ומזלות לעובדי עבודה זרה! הא אינו מדבר אלא במי שהיו נביאי אמת מתחלה וחזרו להיות נביאי שקר, כחנניה בן עזור!
Sifrei Devarim 91:1 דברי רבי עקיבה

(דברים יג יב) וכל ישראל ישמעו ויראון, משמרים אותו עד הרגל וממיתים אותו ברגל, שנאמר: ״וכל העם ישמעו ויראו״, דברי רבי עקיבה.
Sifrei Devarim 102:1 אמר רבי עקיבה

(דברים יד ו) אך את זה לא תאכלו וגו' השסועה, אמר רבי עקיבה: וכי משה קניגי היה או בליסטרי היה? אלא מכן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים.
Sifrei Devarim 103:3 רבי עקיבה אומר

הנשר והפרס והעזניה, רבי עקיבה אומר: נאמר כאן נשר ונאמר להלן (ויקרא יא יג) נשר. מה נשר האמור להלן, עשה כל האמורים עם הנשר בבל תאכיל ובבל תאכל, אף נשר האמור כאן, נעשה כל האמורים עם הנשר בבל תאכיל ובבל תאכל.
Sifrei Devarim 104:9 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: חיה ועוף אינם מן התורה, שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו שלש פעמים, פרט לחיה ועוף ובהמה טמאה.
Sifrei Devarim 106:2 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: יכול יהא אדם מעלה בכורות מחוצה לארץ לארץ? תלמוד לומר: ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר, ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכורות; מחוצה לארץ, שאי אתה מביא מעשר דגן – אין אתה מביא בכורות.
Sifrei Devarim 107:4 רבי עקיבה אומר

(דברים יד כה) ונתתה בכסף – מלמד שאין מתחלל אלא על הכסף. מנין לעשות שאר מטבע ככסף? דין הוא: הואיל והקדש מתחלל ומעשר שני מתחלל, מה הקדש עשה בו שאר מטבע ככסף – אף מעשר שני עשה בו שאר מטבע ככסף. מה להקדש שעשה בו שאר מטבע ככסף, שהרי עשה בו שאר מטלטלים ככסף, תאמר במעשר שני שלא עשה בו שאר מטלטלים ככסף? תלמ …
(דברים יד כה) ונתתה בכסף – מלמד שאין מתחלל אלא על הכסף. מנין לעשות שאר מטבע ככסף? דין הוא: הואיל והקדש מתחלל ומעשר שני מתחלל, מה הקדש עשה בו שאר מטבע ככסף – אף מעשר שני עשה בו שאר מטבע ככסף. מה להקדש שעשה בו שאר מטבע ככסף, שהרי עשה בו שאר מטלטלים ככסף, תאמר במעשר שני שלא עשה בו שאר מטלטלים ככסף? תלמוד לומר: וצרת הכסף, דבר שדרכו לצרר, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר: דבר שיש עליו צורה, פרט לסימון שאין עליו צורה.
Sifrei Devarim 133:2 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: בערב אתה זובח, כבוא השמש אתה אוכל; עד מתי? עד מועד צאתך ממצרים. דבר אחר: מועד צאתך ממצרים לשחיטתו, כבוא השמש לצליתו, בערב לאכילתו.
Sifrei Devarim 140:7 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: מה גרן ויקב מיחדים, שאין גדלים על כל מים, לפיכך מתעשרים לשנה שעברה, יצאו ירקות, שהם גדלים על כל מים, לפיכך מתעשרים לשנה הבאה.
Sifrei Devarim 166:9 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: ראשית הגז – שתים, צאנך – ארבע, תתן לו – הרי חמש.
Sifrei Devarim 171:8 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: אלו נותני העתים, כגון אלו האומרים: למודי ערבית שביעיות להיות חטים יפות, עקורות קטניות להיות רעות. וחכמים אומרים: אלו אוחזי העינים.
Sifrei Devarim 197:3 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: הירא ורך הלבב כמשמעו. רבי יוסי הגלילי אומר: הירא ורך הלבב – שהוא בעל מום.
Sifrei Devarim 205:9 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: מנין ראוהו בית דין שהרג, ולא היו מכירים אותו – לא היו עורפים? תלמוד לומר: ״וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה״ וגו'.
Sifrei Devarim 205:11 רבי עקיבה אומר

ומדדו אל הערים, מן החלל אל הערים, ולא מן הערים אל החלל. מכן אמרו: נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר – מוליכים את הראש אצל הגוף, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבה אומר: הגוף אצל הראש. נמצא סמוך לספר, או לעיר שיש בה גוים, או לעיר שאין בה בית דין – לא היו מודדים. אין מודדים אלא לעיר שיש בה בית דין!
Sifrei Devarim 212:2 רבי עקיבה אומר

וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה, רבי אליעזר אומר: תקוץ. רבי עקיבה אומר: תגדל.
Sifrei Devarim 212:4 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: נאמרה עשיה בראש ונאמרה עשיה בצפרנים, מה עשיה האמורה בראש – נוול, אף עשיה האמורה בצפרנים – נוול. וראיה לדברי רבי אליעזר (שמואל ב יט כה): ״ומפיבשת בן שאול ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו״.
Sifrei Devarim 213:3 רבי עקיבה אומר

ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים – אביה ואמה ממש, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבה אומר: אין אביה ואמה אלא עבודה זרה, שנאמר (ירמיהו ב כז): ״אומרים לעץ אבי אתה״.
Sifrei Devarim 237:2 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: הרי הוא אומר ופרשו השמלה לפני זקני העיר – נמצאו עדי הבעל זוממים. ופרשו השמלה, יבואו עדיו של זה ועדיו של זה, ויאמרו דבריהם לפני זקני העיר.
Sifrei Devarim 248:2 דברי רבי עקיבה

איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא ב״לא יבוא״, דברי רבי עקיבה. שנאמר (דברים כג א): ״לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו״, (דברים כג ג) ״לא יבא ממזר בקהל ה'״ – מה אשת אב מיוחדת שהיא שאר בשר שהוא ב״לא יבוא״ והולד ממזר, כך כל שאר בשר שהוא ב״לא יבוא״ הולד ממזר.
Sifrei Devarim 269:3 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: אפלו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר: והיה אם לא תמצא חן בעיניו.
Sifrei Devarim 269:11 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: וכי במה החמירה תורה, בגרושה או באלמנה? חמורה גרושה מאלמנה. מה אלמנה קלה נאסרה מן המתר לה, גרושה חמורה אינו דין שתהא אסורה מן האסור לה? הא למדת שאין זה כריתות.
Sifrei Devarim 285:1 רבי עקיבא אומר

(דברים כד כא) כי תבצר כרמך, מכן היה רבי אליעזר אומר: כרם שכלו עוללות – לבעל הבית. רבי עקיבא אומר: לעניים.
Sifrei Devarim 291:4 רבי עקיבא אומר

וירקה בפניו, יכול בפניו ממש? תלמוד לומר: לעיני הזקנים, רק הנראה לעיני הזקנים. מכן אמרו: חלצה ורקקה ולא קראתה – חליצתה כשרה. קראתה ורקקה ולא חלצה – חליצתה פסולה. חלצה וקראתה ולא רקקה – רבי אליעזר אומר: חליצתה פסולה. ורבי עקיבא אומר: חליצתה כשרה.
Sifrei Devarim 294:2 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר: מנין שאין עושים סלע פחות משקל ולא דינר פחות מטרפעיקא? תלמוד לומר: לא יהיה לך.

Berakhot (26)

Berakhot 8b אמר רבי עקיבא aggada other dietary law
Rabbi Akiva offers a teaching about dietary law.

תניא, אמר רבי עקיבא: בשלשה דברים אוהב אני את המדיים, כשחותכין את הבשר — אין חותכין אלא על גבי השולחן, כשנושקין — אין נושקין אלא על גב היד, וכשיועצין — אין יועצין אלא בשדה.
Berakhot 8b משום רבי עקיבא aggada other prayer
Rabbi Akiva offers a teaching about prayer.

איכא דמתני להא דרב אחא בר חנינא אהא. דתניא, רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא: פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אחת קודם הנץ החמה, ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה.
Berakhot 9a משום רבי עקיבא halacha ruling rabbinic teaching
Rabbi Akiva gives a ruling concerning the matter under discussion.

אמר רבי אחא ברבי חנינא, אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי שמעון שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא: ובלבד שלא יאמר ״השכיבנו״.
Berakhot 9a אמר ליה רבי עקיבא dialogue halacha dialogue passover timing
Rabbi Akiva argues that the word "in haste" already limits the time and asks what the additional word "at night" teaches.

אמר ליה רבי עקיבא: והלא כבר נאמר ״בחפזון״, עד שעת חפזון. אם כן מה תלמוד לומר ״בלילה״?
Berakhot 9b רבי עקיבא אומר halacha dispute morning shema
Rabbi Akiva sets the relevant morning time at when one can distinguish a donkey from a wild donkey.

תניא: רבי מאיר אומר: משיכיר בין זאב לכלב. רבי עקיבא אומר: בין חמור לערוד. ואחרים אומרים: משיראה את חברו רחוק ארבע אמות, ויכירנו.
Berakhot 22a משום רבי עקיבא halacha dispute torah study
Rabbi Akiva rules that the person under discussion may not enter the study hall at all.

רבי יוסי אומר: שונה הוא ברגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה. רבי יונתן בן יוסף אומר: מציע הוא את המשנה, ואינו מציע את הגמרא. רבי נתן בן אבישלום אומר: אף מציע את הגמרא, ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו. רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר: לא יכנס למדרש כל עיקר. ואמרי לה: לא יכנס לבית המד …
רבי יוסי אומר: שונה הוא ברגיליות, ובלבד שלא יציע את המשנה. רבי יונתן בן יוסף אומר: מציע הוא את המשנה, ואינו מציע את הגמרא. רבי נתן בן אבישלום אומר: אף מציע את הגמרא, ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו. רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר: לא יכנס למדרש כל עיקר. ואמרי לה: לא יכנס לבית המדרש כל עיקר. רבי יהודה אומר: שונה הוא בהלכות דרך ארץ.
Berakhot 22a אמר רבי עקיבא halacha ruling ritual immersion
Rabbi Akiva and Rabbi Yehuda Gelostera rule that nine kav suffice only for an involuntarily ill person, while one whose condition is habitual requires forty se'ah.

רב נחמן תקן חצבא בת תשעה קבין. כי אתא רב דימי, אמר רבי עקיבא ורבי יהודה גלוסטרא אמרו: לא שנו אלא לחולה לאונסו. אבל לחולה המרגיל, ארבעים סאה.
Berakhot 23a רבי עקיבא אומר halacha dispute tefillin
Rabbi Akiva rules that one entering a permanent lavatory holds the tefillin wrapped in his garment.

תניא אידך: הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות, ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים, ונכנס. וכשהוא יוצא — מרחיק ארבע אמות, ומניחן, דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים: אוחזן בידו, ונכנס. רבי עקיבא אומר: אוחזן בבגדו, ונכנס.
Berakhot 28b רבי עקיבא אומר halacha dispute daily prayer
Rabbi Akiva rules that one fluent in prayer recites the full Eighteen Blessings and otherwise recites an abbreviated form.

מתני' רבן גמליאל אומר: בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה. רבי יהושע אומר: מעין שמונה עשרה. רבי עקיבא אומר: אם שגורה תפלתו בפיו — מתפלל שמונה עשרה, ואם לאו — מעין שמונה עשרה.
Berakhot 29a רבי עקיבא אומר halacha dispute havdalah
Rabbi Akiva rules that havdalah is recited as a separate fourth blessing.

מתקיף לה רבה בר שמואל: ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה! מי לא תנן רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה. רבי אליעזר אומר: בהודאה.
Berakhot 31b אמר ליה רבי עקיבא dialogue halacha dialogue sotah blessing
Rabbi Akiva interprets the verse to promise that a blameless woman will thereafter give birth more easily and abundantly.

דתניא: ״ונקתה ונזרעה זרע״ — מלמד שאם היתה עקרה — נפקדת, דברי רבי ישמעאל. אמר ליה רבי עקיבא: אם כן, ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו, וזו שלא קלקלה — נפקדת. אלא מלמד שאם היתה יולדת בצער — יולדת בריוח, קצרים — יולדת ארוכים, שחורים — יולדת לבנים, אחד — יולדת שנים.
Berakhot 33a רבי עקיבא אומר halacha dispute havdalah
Rabbi Akiva rules that havdalah is recited as a separate fourth blessing.

מתני' מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ושאלה בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת. רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה. רבי אליעזר אומר: בהודאה.
Berakhot 33a רבי עקיבא אומר halacha ruling prayer
Rabbi Akiva rules that the unspecified passage is recited as a separate fourth blessing.

רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית כו'.
Berakhot 35a אמר רבי עקיבא halacha exegesis food blessings
Rabbi Akiva derives that a person may not taste anything before reciting a blessing.

גמ' מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״קדש הלולים לה'״, מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם. מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך.
Berakhot 36a רבי עקיבא אומר halacha dispute tithes
Rabbi Akiva rules that only caper berries are tithed because they alone are fruit.

הוא דאמר כרבי עקיבא. דתנן, רבי אליעזר אומר: צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין. רבי עקיבא אומר: אין מתעשר אלא אביונות בלבד, מפני שהוא פרי.
Berakhot 44a רבי עקיבא אומר halacha dispute food blessings
Rabbi Akiva rules that one who eats cooked vegetables as a meal recites the three blessings afterward.

מתני' אכל ענבים ותאנים ורמונים — מברך אחריהם שלש ברכות, דברי רבן גמליאל. וחכמים אומרים: ברכה אחת מעין שלש. רבי עקיבא אומר: אפילו אכל שלק והוא מזונו — מברך עליו שלש ברכות. השותה מים לצמאו — מברך ״שהכל נהיה בדברו״. רבי טרפון אומר: ״בורא נפשות רבות וחסרונן״.
Berakhot 44b רבי עקיבא אומר halacha ruling food blessings
Rabbi Akiva rules that one who eats cooked vegetables as a meal recites the three blessings afterward.

רבי עקיבא אומר אפילו אכל שלק כו': ומי איכא מידי דהוה שלק מזוני? אמר רב אשי: בקלח של כרוב שנו.
Berakhot 46b רבי עקיבא אומר halacha dispute mourner blessing
Rabbi Akiva rules that mourners say, "Blessed is the true Judge."

ואמר רב נחמן בר יצחק: תדע ד״הטוב והמטיב״ לאו דאורייתא — שהרי עוקרין אותה בבית האבל. כדתניא: מה הם אומרים בבית האבל? — ״ברוך הטוב והמטיב״. רבי עקיבא אומר: ״ברוך דיין האמת״.
Berakhot 49b אמר רבי עקיבא halacha dispute communal blessing
Rabbi Akiva rules from synagogue practice that both large and small groups use the wording "Bless the Lord."

רבי יוסי הגלילי אומר: לפי רוב הקהל הם מברכים, שנאמר ״במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל״. אמר רבי עקיבא: מה מצינו בבית הכנסת, אחד מרובים ואחד מועטים אומר ״ברכו את ה'״. רבי ישמעאל אומר: ״ברכו את ה' המבורך״.
Berakhot 50a אמר רבי עקיבא halacha exegesis communal blessing
Rabbi Akiva uses synagogue practice to support identical blessing language for groups of different sizes.

אמר רבי עקיבא: מה מצינו בבית הכנסת וכו'. ורבי עקיבא, האי קרא דרבי יוסי הגלילי מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדתניא, היה רבי מאיר אומר: מנין שאפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים — שנאמר: ״במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל״. ואידך? מ״מקור״ נפקא.
Berakhot 55b אמר רבי עקיבא aggada story dream interpretation
Rabbi Akiva transmits a report that twenty-four differing interpretations of one dream all came true, confirming that dreams follow their interpretation.

אמר רבי ביזנא בר זבדא אמר רבי עקיבא אמר רבי פנדא אמר רב נחום אמר רבי בירים משום זקן אחד, ומנו — רבי בנאה: עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה, וכולם נתקיימו בי. לקיים מה שנאמר: ״כל החלומות הולכים אחר הפה״.
Berakhot 58a משמיה דרבי עקיבא aggada exegesis biblical wonders
Rabbi Akiva interprets greatness, might, glory, victory, and majesty as the splitting of the sea, the plague of the firstborn, the giving of Torah, Jerusalem, and the Temple.

במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא: ״לך ה' הגדלה״ — זו קריעת ים סוף. ״והגבורה״ — זו מכת בכורות. ״והתפארת״ — זו מתן תורה. ״והנצח״ — זו ירושלים. ״וההוד״ — זו בית המקדש.
Berakhot 60b משמיה דרבי עקיבא aggada maxim divine providence
Rabbi Akiva teaches that a person should habitually say that everything the Merciful One does is for the good.

אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר, וכן תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר: ״כל דעביד רחמנא לטב עביד״.
Berakhot 61b רבי עקיבא אומר aggada exegesis love of god
Rabbi Akiva interprets loving God with all one's soul to mean even when God takes one's life.

״ואהבת את ה' אלהיך״. תניא, רבי אליעזר אומר: אם נאמר ״בכל נפשך״, למה נאמר ״בכל מאדך״?, ואם נאמר ״בכל מאדך״, למה נאמר ״בכל נפשך״? אלא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו — לכך נאמר ״בכל נפשך״. ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו — לכך נאמר ״בכל מאדך״. רבי עקיבא אומר: ״בכל נפשך״ אפילו נוטל את נפשך.
Berakhot 62a אמר רבי עקיבא both dialogue lavatory conduct
Rabbi Akiva recounts learning three rules of lavatory conduct from Rabbi Yehoshua and defends observing him because the matter is Torah that he must learn.

תניא, אמר רבי עקיבא: פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא, ולמדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב, ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל. אמר לו בן עזאי: עד כאן העזת פניך ברבך?! אמר לו תורה היא, וללמוד אני צריך.
Berakhot 62a רבי עקיבא אומר halacha dispute lavatory conduct
Rabbi Akiva explains that the relevant hand is protected from use because it displays the cantillation marks of Torah.

כתנאי. רבי אליעזר אומר: מפני שאוכל בה. רבי יהושע אומר: מפני שכותב בה. רבי עקיבא אומר: מפני שמראה בה טעמי תורה.

Shabbat (27)

Shabbat 17a אמר רבי עקיבא halacha ruling corpse impurity
Rabbi Akiva distinguishes the measures by which movable objects transmit corpse impurity to their bearers, themselves, and other people or vessels.

אמר רבי עקיבא, אני אתקן שיהו דברי חכמים קיימים: שיהו כל המטלטלים מביאין את הטומאה על האדם שנושא אותן בעובי המרדע, ועל עצמן בכל שהן. ועל שאר אדם וכלים — בפותח טפח.
Shabbat 18b רבי עקיבא אומר halacha dispute shabbat commerce
Rabbi Akiva permits transferring an object to a gentile before Shabbat if the gentile can leave the doorway before Shabbat.

בית שמאי אומרים אין מוכרין. תנו רבנן, בית שמאי אומרים: לא ימכור אדם חפצו לגוי, ולא ישאילנו, ולא ילונו, ולא יתן לו במתנה אלא כדי שיגיע לביתו. ובית הלל אומרים: כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה. רבי עקיבא אומר: כדי שיצא מפתח ביתו. אמר רבי יוסי ברבי יהודה: הן הן דברי רבי עקיבא, הן הן דברי בית הלל — לא בא רבי …
בית שמאי אומרים אין מוכרין. תנו רבנן, בית שמאי אומרים: לא ימכור אדם חפצו לגוי, ולא ישאילנו, ולא ילונו, ולא יתן לו במתנה אלא כדי שיגיע לביתו. ובית הלל אומרים: כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה. רבי עקיבא אומר: כדי שיצא מפתח ביתו. אמר רבי יוסי ברבי יהודה: הן הן דברי רבי עקיבא, הן הן דברי בית הלל — לא בא רבי עקיבא אלא לפרש דברי בית הלל.
Shabbat 19a רבי עקיבא אומר halacha other unclear
Rabbi Akiva's opposing legal position is introduced, but its content is missing from this fragment.

מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא, שפיר דמי? אמר רבי יוסי (בר) [ברבי] חנינא: רבי ישמעאל היא, דתנן: השום והבוסר והמלילות שרסקן מבעוד יום, רבי ישמעאל אומר: יגמור משתחשך, ורבי עקיבא אומר:
Shabbat 25b רבי עקיבא אומר aggada dispute wealth
Rabbi Akiva defines a wealthy person as one who has a wife admirable in her deeds.

תנו רבנן: איזהו עשיר? — כל שיש לו נחת רוח בעשרו, דברי רבי מאיר. סימן מטק״ס. רבי טרפון אומר: כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות ומאה עבדים שעובדין בהן. רבי עקיבא אומר: כל שיש לו אשה נאה במעשים. רבי יוסי אומר: כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו.
Shabbat 28b רבי עקיבא אומר halacha dispute shabbat lamps
Rabbi Akiva rules that a folded but unsinged cloth wick is pure and may be used for kindling.

מתני' פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה, רבי אליעזר אומר: טמאה היא, ואין מדליקין בה. רבי עקיבא אומר טהורה היא, ומדליקין בה.
Shabbat 29a רבי עקיבא אומר halacha dispute cloth impurity
Rabbi Akiva rules that a small cloth designated for use is impure, while one not designated for use is pure.

ואזדא רבי אליעזר לטעמיה ורבי עקיבא לטעמיה. דתנן: פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הרחיים — בין מן המוכן ובין שאין מן המוכן — טמא, דברי רבי אליעזר. ורבי יהושע אומר: בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן — טהור. רבי עקיבא אומר: מן המוכן — טמא, ושלא מן המוכן — טהור. ו …
ואזדא רבי אליעזר לטעמיה ורבי עקיבא לטעמיה. דתנן: פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הרחיים — בין מן המוכן ובין שאין מן המוכן — טמא, דברי רבי אליעזר. ורבי יהושע אומר: בין מן המוכן ובין שלא מן המוכן — טהור. רבי עקיבא אומר: מן המוכן — טמא, ושלא מן המוכן — טהור. ואמר עולא, ואיתימא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל מודים זרקו באשפה — דברי הכל טהור.
Shabbat 56a רבי עקיבא אומר aggada exegesis judicial corruption
Rabbi Akiva interprets Samuel's sons turning toward profit as their forcibly taking an extra basket of tithes.

כתנאי. ״ויטו אחרי הבצע״, רבי מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם. רבי יהודה אומר: מלאי הטילו על בעלי בתים. רבי עקיבא אומר: קופה יתירה של מעשר נטלו בזרוע. רבי יוסי אומר: מתנות נטלו בזרוע.
Shabbat 66a דברי רבי עקיבא halacha dispute plasterer sandal
Rabbi Akiva rules that a plasterer's sandal contracts pressure impurity, may be used for chalitzah, and may be worn on Shabbat.

ואף רב הונא הדר ביה, דתניא: סנדל של סיידין טמא מדרס, ואשה חולצת בו, ויוצאין בו בשבת — דברי רבי עקיבא, ולא הודו לו.
Shabbat 79a דברי רבי עקיבא halacha dispute shabbat carrying
Rabbi Akiva sets the carrying measure for fine manure or sand at enough to fertilize one cabbage stalk.

והרי זרעוני גינה, דמקמי דזרעינהו תנן: זרעוני גינה פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר: חמשה. ואילו בתר דזרעינהו תנן: זבל וחול הדק כדי לזבל בו קלח של כרוב, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: כדי לזבל כרישא! — הא איתמר עלה, אמר רב פפא: הא דזריע, הא דלא זריע — לפי שאין אדם טורח להוציא נימא אחת לזריעה.
Shabbat 80b דברי רבי עקיבא halacha dispute shabbat carrying
Rabbi Akiva sets the carrying measures for clay at enough to seal merchandise sacks and for fine manure or sand at enough to fertilize a cabbage stalk.

מתני' אדמה — כחותם המרצופין, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: כחותם האיגרות. זבל וחול הדק — כדי לזבל קלח של כרוב, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: כדי לזבל כרישא. חול הגס — כדי ליתן על מלא כף סיד. קנה — כדי לעשות קולמוס. ואם היה עבה או מרוסס — כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה באילפס.
Shabbat 82a אמר רבי עקיבא halacha exegesis idolatry impurity
Rabbi Akiva derives that an idol imparts impurity when carried, like a menstruating woman.

מתני' אמר רבי עקיבא: מניין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה, שנאמר: ״תזרם כמו דוה צא תאמר לו״ — מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא.
Shabbat 82b רבי עקיבא אומר halacha exegesis idolatry impurity
Rabbi Akiva derives that an idol imparts impurity when carried, like a menstruating woman.

היה שלו ושל עבודה זרה, נידון מחצה על מחצה. אבניו ועציו ועפריו מטמאים כשרץ, שנאמר: ״שקץ תשקצנו וגו'״. רבי עקיבא אומר כנדה, שנאמר: ״תזרם כמו דוה״ — מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא. אמר רבה: ״תזרם״ דאמר קרא, נכרינהו מינך כזר. ״צא תאמר לו״ — הכנס אל תאמר לו.
Shabbat 83a רבי עקיבא אומר halacha dispute idolatry impurity
Rabbi Akiva rules that an idol has impurity like a menstruating woman while its accessories have impurity like a creeping animal.

מיתיבי: עבודה זרה כשרץ ומשמשיה כשרץ. רבי עקיבא אומר: עבודה זרה כנדה ומשמשיה כשרץ. בשלמא לרבי אלעזר ניחא, אלא לרבה קשיא! אמר לך רבה: מי אלימא ממתניתין, דקתני: ״עציו ואבניו ועפריו מטמאין כשרץ״, ואוקימנא, מאי כשרץ — דלא מטמא באבן מסמא, הכא נמי דלא מטמא באבן מסמא.
Shabbat 83a רבי עקיבא אומר halacha dispute idolatry impurity
Rabbi Akiva rules that gentiles and idols impart impurity both directly and by being moved.

מיתיבי: נכרי ונכרית, עבודה זרה ומשמשיה — הן ולא היסטן. רבי עקיבא אומר: הן והיסטן. בשלמא לרבי אלעזר ניחא, אלא לרבה קשיא. אמר לך רבה: וליטעמיך נכרי ונכרית נמי, הן ולא היסטן?! והתניא: ״דבר אל בני ישראל וגו'״ — בני ישראל מטמאין בזיבה ואין גוים מטמאין בזיבה, אבל גזרו עליהן שיהו כזבין לכל דבריהן.
Shabbat 83a רבי עקיבא אומר halacha dispute idolatry impurity
Rabbi Akiva rules that an idol imparts impurity through its own presence and when moved, with one interpretation also including pressure upon a stone.

אלא רבה מתרץ לטעמיה: נכרי ונכרית — הן והיסטן ואבן מסמא שלהן. עבודה זרה — היא והיסטה, אבל לא אבן מסמא שלה. רבי עקיבא אומר: עבודה זרה — היא והסיטה ואבן מסמא שלה. ורבי אלעזר מתרץ לטעמיה: נכרי ונכרית — הן והיסטן ואבן מסמא שלהן. עבודה זרה — היא ולא היסטה. ורבי עקיבא אומר: עבודה זרה — היא והסיטה.
Shabbat 83a רבי עקיבא אומר halacha dispute idolatry impurity
Rabbi Akiva rules that gentiles and idols impart impurity whether they move others or others move them, while idolatrous accessories do neither.

מתקיף לה רב אשי: מאי ״הן״? אלא אמר רב אשי, הכי קאמר: גוי וגויה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טמאים. עבודה זרה שהסיטה אחרים — טהורין, אחרים שהסיטו אותה — טמאים. משמשיה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טהורים. רבי עקיבא אומר: גוי וגויה ועבודה זרה, בין הן שהסיטו את אח …
מתקיף לה רב אשי: מאי ״הן״? אלא אמר רב אשי, הכי קאמר: גוי וגויה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טמאים. עבודה זרה שהסיטה אחרים — טהורין, אחרים שהסיטו אותה — טמאים. משמשיה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טהורים. רבי עקיבא אומר: גוי וגויה ועבודה זרה, בין הן שהסיטו את אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טמאים. משמשיה, בין הן שהסיטו אחרים ובין אחרים שהסיטו אותן — טהורין.
Shabbat 86a רבי עקיבא אומר halacha dispute seminal impurity
Rabbi Akiva rules that retained semen remains impure for five time periods, supplemented by the missing portion of a partially elapsed first period.

תנו רבנן: פולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה, דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר: פעמים שהן ארבע עונות, פעמים שהן חמש עונות, פעמים שהן שש עונות. רבי עקיבא אומר: לעולם חמש, ואם יצאתה מקצת עונה ראשונה, נותנין לה מקצת עונה ששית.
Shabbat 90b דברי רבי עקיבא halacha dispute shabbat carrying
Rabbi Akiva sets the carrying measure for fine manure or sand at enough to fertilize one cabbage stalk.

גמ' ורמינהי: זבל וחול הדק — כדי לזבל קלח של כרוב, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: כדי לזבל כרישא! אמר רב פפא: הא דזריע, הא דלא זריע — לפי שאין אדם טורח להוציא נימא אחת לזריעה.
Shabbat 90b אמר רבי עקיבא aggada other unclear
Rabbi Akiva is named only in the chapter-closing formula, with no dictum stated.

הדרן עלך אמר רבי עקיבא
Shabbat 96b דברי רבי עקיבא aggada exegesis wood gatherer
Rabbi Akiva identifies the man who gathered wood on Shabbat as Zelophehad by comparing two wilderness verses.

תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר: ״ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו'״, ולהלן הוא אומר: ״אבינו מת במדבר״, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד — דברי רבי עקיבא.
Shabbat 97a דברי רבי עקיבא aggada dialogue aaron leprosy
Rabbi Akiva interprets the verse to mean that Aaron was also afflicted with leprosy.

כיוצא בדבר, אתה אומר: ״ויחר אף ה' בם וילך״ — מלמד שאף אהרן נצטרע, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך — התורה כסתו ואתה מגלה אותו?! ואם לאו — אתה מוציא לעז על אותו צדיק.
Shabbat 113a רבי עקיבא אומר halacha dispute sacrificial fats
Rabbi Akiva rules that neither Shabbat fats are offered on Yom Kippur nor Yom Kippur fats on Shabbat.

מתני' מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר: מקפלין את הכלים, ומציעין את המטות מיום הכיפורים לשבת. וחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים, אבל לא של יום הכפורים בשבת. רבי עקיבא אומר: לא של שבת קריבין ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפור …
מתני' מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר: מקפלין את הכלים, ומציעין את המטות מיום הכיפורים לשבת. וחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים, אבל לא של יום הכפורים בשבת. רבי עקיבא אומר: לא של שבת קריבין ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קריבין בשבת.
Shabbat 114a רבי עקיבא אומר halacha exegesis sacrificial fats
Rabbi Akiva derives that Shabbat fats may be offered on a festival but not on Yom Kippur.

רבי עקיבא אומר: ״עולת שבת בשבתו״, לימד על חלבי שבת שקרבים ביום טוב. יכול אף ביום הכיפורים — תלמוד לומר: ״בשבתו״.
Shabbat 130a אמר רבי עקיבא halacha ruling shabbat circumcision
Rabbi Akiva rules that circumcision work possible before Shabbat does not override Shabbat, while circumcision itself does.

כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת — אינה דוחה את השבת, ומילה שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.
Shabbat 133a אמר רבי עקיבא halacha ruling shabbat circumcision
Rabbi Akiva's general rule concerning circumcision on Shabbat is accepted as law.

כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי עקיבא.
Shabbat 133a אמר רבי עקיבא halacha ruling passover sacrifice
Rabbi Akiva rules that preparation possible before Shabbat does not override it, while slaughter that cannot be done beforehand does.

ותנן נמי גבי פסח כי האי גוונא: כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת — אינה דוחה את השבת. שחיטה שאי אפשר לעשותה מערב שבת — דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי עקיבא.
Shabbat 143b אמר רבי עקיבא halacha dialogue milk impurity
Rabbi Akiva argues that animal milk should impart impurity whether expressed intentionally or unintentionally because it serves both children and adults.

אמר רבי עקיבא: קל וחומר הוא, ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטנים — מטמא לרצון ושלא לרצון, חלב הבהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים, אינו דין שיטמא בין לרצון ובין שלא לרצון? אמרו לו: אם טמא חלב האשה שלא לרצון, שדם מגפתה טמא, יטמא חלב הבהמה

Eruvin (17)

Eruvin 11b אמר רבי עקיבא halacha dispute alley enclosure
Rabbi Akiva rules that Beit Shammai and Beit Hillel disagree about both narrower and wider alleys.

משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע אמות, שהוא ניתר או בלחי או בקורה. על מה נחלקו — על רחב מארבע אמות ועד עשר, שבית שמאי אומרים: לחי וקורה, ובית הלל אומרים: או לחי או קורה. אמר רבי עקיבא: על זה ועל זה נחלקו.
Eruvin 13a רבי עקיבא אומר halacha dispute alley enclosure
Rabbi Akiva rules that Beit Shammai and Beit Hillel disagree in both cases under discussion.

רבי עקיבא אומר: על זה ועל זה נחלקו כו'.
Eruvin 13a אמר רבי עקיבא halacha ruling legal tradition
Rabbi Akiva states that the teaching was said by a student rather than Rabbi Yishmael and rules that the law follows that student.

תניא, אמר רבי עקיבא: לא אמר רבי ישמעאל דבר זה, אלא אותו תלמיד אמר דבר זה, והלכה כאותו תלמיד.
Eruvin 18a דברי רבי עקיבא halacha ruling well enclosures
Rabbi Akiva rules that a private cistern requires a partition ten handbreadths high.

לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא? דתנן: אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין. אבל בור היחיד — עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים, דברי רבי עקיבא.
Eruvin 22b דברי רבי עקיבא halacha ruling well enclosures
Rabbi Akiva rules that a private cistern requires a partition ten handbreadths high.

אבל לבור היחיד — עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים, דברי רבי עקיבא.
Eruvin 23a רבי עקיבא אומר halacha dispute enclosed courtyard
Rabbi Akiva permits carrying in an enclosure lacking a cistern, trench, or cave, provided its dimensions do not exceed seventy cubits and a remainder square.

רבי יהודה אומר: אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה. רבי עקיבא אומר: אפילו אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים.
Eruvin 23a רבי עקיבא אומר halacha ruling enclosed courtyard
Rabbi Akiva permits carrying in the enclosure even when it contains none of the listed water features.

רבי עקיבא אומר: אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה.
Eruvin 29a רבי עקיבא אומר halacha dispute poor gifts
Rabbi Akiva sets the poor person's distributions at half a maneh of pressed figs, a quarter-log of wine, and an eighth-log of oil.

אמר רב יוסף: שרא ליה מריה לרב מנשיא בר שגובלי, אנא אמריתא ניהליה אמתניתין, והוא אמרה אברייתא. דתנן: אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חטין וקב שעורין. רבי מאיר אומר: חצי קב שעורין. וקב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות או מנה דבילה. רבי עקיבא אומר: פרס. וחצי לוג יין, רבי עקיבא אומר: רביעית. ורביעית שמן, רבי עקיב …
אמר רב יוסף: שרא ליה מריה לרב מנשיא בר שגובלי, אנא אמריתא ניהליה אמתניתין, והוא אמרה אברייתא. דתנן: אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חטין וקב שעורין. רבי מאיר אומר: חצי קב שעורין. וקב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות או מנה דבילה. רבי עקיבא אומר: פרס. וחצי לוג יין, רבי עקיבא אומר: רביעית. ורביעית שמן, רבי עקיבא אומר: שמינית. ושאר כל הפירות, אמר אבא שאול: כדי שימכרם ויקח בהן מזון שתי סעודות. ואמר רב: וכן לעירוב.
Eruvin 46a דברי רבי עקיבא halacha dispute mourning report
Rabbi Akiva defines news of a death received within thirty days as recent and news received afterward as distant.

ואי זו היא קרובה ואיזו היא רחוקה? בתוך שלשים — קרובה, לאחר שלשים — רחוקה, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה נוהגת שבעה ושלשים.
Eruvin 54b רבי עקיבא אומר halacha exegesis torah teaching
Rabbi Akiva derives that a teacher must repeat a lesson until the student learns it and can recite it fluently.

רבי עקיבא אומר: מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו — שנאמר: ״ולמדה את בני ישראל״, ומנין עד שתהא סדורה בפיהם — שנאמר: ״שימה בפיהם״,
Eruvin 61a רבי עקיבא אומר halacha dialogue eruv boundary
Rabbi Akiva limits a person to two thousand cubits from the eruv's location and challenges the other sages from the case of an eruv placed in a cave.

רבי עקיבא אומר: אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה. אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה, שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה?
Eruvin 75a דברי רבי עקיבא halacha dispute courtyard access
Rabbi Akiva rules that even residents permitted in their own courtyard prohibit carrying in another courtyard through which they pass.

גמ' כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי: זו דברי רבי עקיבא, דאמר: אפילו רגל המותרת במקומה — אוסרת שלא במקומה. אבל חכמים אומרים: כשם שרגל המותרת אינה אוסרת — כך רגל האסורה אינה אוסרת.
Eruvin 75a דברי רבי עקיבא halacha dispute courtyard access
Rabbi Akiva prohibits the outer courtyard when it lacks a barrier because the inner residents' passage through it imposes a restriction.

כולה רבי עקיבא היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: עירבה זו לעצמה וזו לעצמה — זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה. במה דברים אמורים — שעשתה דקה, אבל לא עשתה דקה — חיצונה אסורה, דברי רבי עקיבא, שרבי עקיבא אוסר את החיצונה, מפני שדריסת הרגל אוסרת. וחכמים אומרים: אין דריסת הרגל אוסרת.
Eruvin 75b דברי רבי עקיבא halacha dispute courtyard eruv
Rabbi Akiva rules that both adjoining courtyards are prohibited when a resident of either courtyard forgets to join the shared eruv in the stated cases.

תניא נמי הכי: נתנו עירובן בחיצונה, ושכח אחד, בין מן החיצונה ובין מן הפנימית, ולא עירב — שתיהן אסורות, נתנו עירובן בפנימית, ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב — שתיהן אסורות. מן החיצונה ולא עירב — שתיהן אסורות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: בזו, פנימית מותרת וחיצונה אסורה.
Eruvin 96a רבי עקיבא אומר halacha ruling paschal statute
Rabbi Akiva rules that the referenced statute applies only to the Passover offering.

רבי עקיבא אומר: לא נאמר חוקה זו אלא לענין פסח בלבד.
Eruvin 96a רבי עקיבא אומר halacha exegesis shabbat tefillin
Rabbi Akiva derives that tefillin are not worn on Shabbat or festivals because those days are themselves a sign.

וסבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא?! והתניא, רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים, תלמוד לומר: ״והיה לך לאות על ידך״, מי שצריכין אות, יצאו אלו — שהן גופן אות.
Eruvin 104b רבי עקיבא אומר halacha ruling temple removal
Rabbi Akiva rules that an offender is removed from the Temple at any place where intentional violation incurs excision and inadvertent violation incurs a sin offering.

רבי עקיבא אומר: כל מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת — משם מוציאין אותו. ושאר כל המקומות — כופין עליו פסכתר.

Pesachim (35)

Pesachim 5a רבי עקיבא אומר halacha exegesis chametz destruction
Rabbi Akiva derives that leaven must be destroyed before the festival because burning is a primary labor forbidden on the festival itself.

רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: ״אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם״, וכתיב: ״כל מלאכה לא (תעשו)״, ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה.
Pesachim 14a רבי עקיבא אמר halacha ruling impure oil
Rabbi Akiva testifies that priests burned oil invalidated by one who immersed that day in a lamp impure from a corpse despite thereby increasing its impurity.

הוסיף רבי עקיבא ואמר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו.
Pesachim 18a דרש רבי עקיבא halacha exegesis food impurity
Rabbi Akiva derives from the verse that second-degree food can impart third-degree impurity even to non-sacred food.

דתנן, בו ביום דרש רבי עקיבא: ״וכל כלי חרש אשר יפל מהם וגו'״, אינו אומר ״טמא״ אלא ״יטמא״ — יטמא אחרים, לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין.
Pesachim 19a אמר רבי עקיבא halacha dialogue temple impurity
Rabbi Akiva concludes from the case that rabbinic hand impurity does not apply in the Temple.

תנן התם: על מחט שנמצאת בבשר, שהסכין והידים — טהורות, והבשר טמא. נמצאת בפרש — הכל טהור. אמר רבי עקיבא: זכינו שאין טומאת ידים במקדש.
Pesachim 23a רבי עקיבא אומר halacha exegesis forbidden benefit
Rabbi Akiva derives from the phrase 'for any labor' that the material is pure for both ordinary and sacred uses.

רבי עקיבא אומר: שיכול למלאכת הדיוט יהא טהור, למלאכת גבוה יהא טמא, תלמוד לומר: ״לכל מלאכה״.
Pesachim 32a דברי רבי עקיבא halacha dialogue terumah repayment
Rabbi Akiva exempts one who eats leavened terumah on Passover from repayment because the forbidden food affords no benefit.

כתנאי: האוכל תרומת חמץ בפסח — פטור מן התשלומין ומדמי עצים, דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי מחייב. אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי: וכי מה הנאה יש לו בה? אמר לו רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא: ומה הנאה יש לאוכל תרומה טמאה בשאר כל ימות השנה, שמשלם!
Pesachim 36a רבי עקיבא אומר halacha exegesis matzah dough
Rabbi Akiva derives that many forms of matzah qualify but excludes dough kneaded with wine, oil, or honey from the requirement of bread of affliction.

רבי עקיבא אומר: ״מצות״ ״מצות״ ריבה. אם כן, מה תלמוד לומר ״לחם עוני״? פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש.
Pesachim 36a אמר רבי עקיבא halacha story matzah dough
Rabbi Akiva recounts that he kneaded Passover dough with wine, oil, and honey for Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua and they did not object.

וסבר רבי עקיבא עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש לא? והתניא: אין לשין עיסה בפסח ביין ושמן ודבש. ואם לש, רבן גמליאל אומר: תשרף מיד, וחכמים אומרים: יאכל. ואמר רבי עקיבא: שבתי היתה אצל רבי אליעזר ורבי יהושע, ולשתי להם עיסה ביין ושמן ודבש, ולא אמרו לי דבר.
Pesachim 36a רבי עקיבא אומר halacha exegesis first fruits matzah
Rabbi Akiva compares matzah to bitter herbs to argue that first-fruit produce cannot be used for the matzah obligation.

רבי עקיבא אומר: מצה ומרור; מה מרור שאינו בכורים, אף מצה שאינה בכורים. אי: מה מרור שאין במינו בכורים, אף מצה שאין במינה בכורים!
Pesachim 44b רבי עקיבא אומר halacha ruling nazirite wine
Rabbi Akiva holds a nazirite liable when bread soaked in wine combines to an olive-bulk, though the passage questions whether the wine alone supplied that amount.

הי רבי עקיבא? אילימא רבי עקיבא דמתניתין, דתנן: רבי עקיבא אומר: נזיר ששרה פתו ביין, ויש בו לצרף כדי כזית — חייב, וממאי דמפת ומיין? דילמא מיין לחודיה?
Pesachim 44b רבי עקיבא אומר halacha ruling nazirite wine
Rabbi Akiva rules that a nazirite is liable for eating an olive-bulk composed of bread and absorbed wine.

אלא רבי עקיבא דברייתא. דתניא, רבי עקיבא אומר: נזיר ששרה פתו ביין, ואכל כזית מפת ומיין — חייב.
Pesachim 48b רבי עקיבא אומר halacha ruling matzah leavening
Rabbi Akiva rejects a fixed kneading interval because women, fuel, and ovens differ, and directs that swelling dough be smoothed with cold water.

רבי עקיבא אומר: לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין. זה הכלל: תפח — תלטוש בצונן.
Pesachim 48b רבי עקיבא אומר halacha dialogue matzah leavening
Rabbi Akiva explains that differing workers, fuel, and ovens prevent a uniform measure and transmits the rule that swelling dough be smoothed with cold water.

רבי עקיבא אומר לא כל הנשים וכו'. תניא, אמר רבי עקיבא: דנתי לפני רבן גמליאל, ילמדינו רבינו בנשים זריזות או בנשים שאין זריזות? בעצים לחים או בעצים יבשים? בתנור חם או בתנור צונן? אמר לי: אין לך אלא מה ששנו חכמים, זה הכלל: תפח — תלטוש בצונן.
Pesachim 49b אמר רבי עקיבא aggada dialogue scholars
Rabbi Akiva recalls that as an ignoramus he wished to bite a Torah scholar like a donkey, whose bite breaks bone.

תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! אמר להן: זה נושך ושובר עצם, וזה נושך ואינו שובר עצם.
Pesachim 51b אמר רבי עקיבא halacha exegesis sabbatical growth
Rabbi Akiva derives from gathering crops without sowing that volunteer growths of the sabbatical year are forbidden.

ותרוייהו אליבא דרבי עקיבא. דתניא: ״הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו״, אמר רבי עקיבא: וכי מאחר שאין זורעין מהיכא אוספין? מכאן לספיחין שהן אסורין.
Pesachim 58a רבי עקיבא אומר halacha dispute daily offering
Rabbi Akiva rules that the daily offering's schedule on Shabbat follows its schedule on Passover eve.

תנו רבנן: כסידורו בחול כך סידורו בשבת, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: כסידורו בערב פסח.
Pesachim 58a רבי עקיבא אומר halacha dispute daily offering
Rabbi Akiva is interpreted as scheduling the daily offering on Shabbat like Passover eve that falls on Friday.

מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: כסידורו בחול בערב הפסח כך סידורו בשבת בערב הפסח, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: כסידורו בערב הפסח שחל להיות בערב שבת כך סידורו בשבת. ומתניתין דקתני בין בחול בין בשבת — רבי ישמעאל היא.
Pesachim 58a רבי עקיבא אומר halacha dispute daily offering
Rabbi Akiva is interpreted as scheduling the daily offering on Passover eve in the same manner whether it falls on a weekday or Shabbat.

מתקיף לה רבא: מידי רבי עקיבא ״כסידרו בערב הפסח שחל להיות בערב שבת״ קתני?! כסידרו בערב הפסח סתמא קתני. אלא אמר רבא, הכי קאמר: כסידרו בחול דעלמא — כך סידרו בשבת בערב הפסח, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: כסידרו בערב הפסח. ומתניתין דקתני בין בחול בין בשבת, רבי עקיבא היא.
Pesachim 58b רבי עקיבא אומר halacha ruling daily offering
Rabbi Akiva schedules the daily offering on an ordinary Shabbat as it is scheduled on an ordinary Passover eve.

רבי עקיבא אומר: כסידרו בערב הפסח דעלמא — כך סידרו בשבת דעלמא. ומתניתין דקתני בין בחול בין בשבת — דברי הכל היא.
Pesachim 58b רבי עקיבא אומר halacha dispute daily offering
Rabbi Akiva rules that when Passover eve falls on Shabbat, the daily offering follows its Passover-eve schedule.

מיתיבי: תמיד, כל השנה כולה קרב כהלכתו: נשחט בשמונה ומחצה, וקרב בתשע ומחצה. ובערב הפסח, נשחט בשבע ומחצה, וקרב בשמונה ומחצה. חל להיות בשבת כחל להיות בשני בשבת, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: כסידרו בערב הפסח.
Pesachim 58b רבי עקיבא אומר halacha dispute daily offering
Rabbi Akiva rules that the daily offering on a Shabbat Passover eve follows the schedule of an ordinary Passover eve.

מיתיבי: חל להיות בשבת — כסידרו כל השנה כולה, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: כסידרו בערב הפסח דעלמא. בשלמא לרבא ניחא, אלא לאביי קשיא!
Pesachim 58b רבי עקיבא אומר halacha dispute daily offering
Rabbi Akiva is interpreted as scheduling the offering like a Passover eve that falls on Friday.

אמר לך אביי: לא תימא ״כסידרו כל השנה״, אלא אימא: כסידרו כל השנים כולן, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: כסידרו ערב הפסח שחל להיות בערב שבת.
Pesachim 66a אמר רבי עקיבא halacha dialogue paschal shabbat
Rabbi Akiva states that labor possible before Shabbat does not override Shabbat, whereas slaughter that cannot be done beforehand does.

אמר לו: רבי, הבא לי מועד לאלו, כמועד לשחיטה. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת — אינה דוחה את השבת. שחיטה, שאי אפשר לעשותה מערב שבת — דוחה את השבת.
Pesachim 69a רבי עקיבא אמר halacha dialogue purification sprinkling
Rabbi Akiva reminds Rabbi Eliezer that he received from him the tradition that purification sprinkling is rabbinically prohibited and does not override Shabbat.

השיב רבי עקיבא ואמר: הזאה תוכיח וכו'. תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני, בשחיטה תהא מיתתו. אמר לו: רבי, אל תכפירני בשעת הדין, כך מקובלני ממך: הזאה שבות היא, ואינה דוחה את השבת.
Pesachim 69a רבי עקיבא אמר halacha ruling purification sprinkling
Rabbi Akiva argues that even required seventh-day corpse-purification sprinkling on a Shabbat Passover eve does not override Shabbat.

מתיב רבה: השיב רבי עקיבא ואמר: הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת, ובערב הפסח שהיא מצוה, והיא משום שבות — ואינה דוחה את השבת.
Pesachim 69b אמר רבי עקיבא halacha ruling shabbat circumcision
Rabbi Akiva states that preparatory labor possible before Shabbat does not override it, while circumcision itself does because it cannot be performed beforehand.

כלל אמר רבי עקיבא וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי עקיבא. ותנן נמי גבי מילה כי האי גוונא, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת — אינה דוחה את השבת, מילה שאי אפשר לעשותה מערב שבת — דוחה את השבת. ואמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי עקיבא.
Pesachim 74a רבי עקיבא אומר halacha dispute paschal roasting
Rabbi Akiva rules that placing the legs and entrails inside the Passover offering resembles cooking and requires hanging them outside it.

מתני' כיצד צולין את הפסח? מביאין שפוד של רמון, ותוחבו לתוך פיו עד בית נקובתו, ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: כמין בישול הוא זה, אלא תולין חוצה לו. אין צולין את הפסח לא על השפוד ולא על האסכלא. אמר רבי צדוק: מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו: צא וצלה לנו את הפסח …
מתני' כיצד צולין את הפסח? מביאין שפוד של רמון, ותוחבו לתוך פיו עד בית נקובתו, ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: כמין בישול הוא זה, אלא תולין חוצה לו. אין צולין את הפסח לא על השפוד ולא על האסכלא. אמר רבי צדוק: מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו: צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא.
Pesachim 92b רבי עקיבא אומר halacha exegesis second passover
Rabbi Akiva begins an analogy between the Torah's terms for impurity and a distant journey in the laws of the second Passover.

אמר רב ששת: מנא אמינא לה? דתניא, רבי עקיבא אומר: נאמר ״טמא״, ונאמר ״בדרך רחוקה״,
Pesachim 93b דברי רבי עקיבא halacha dispute distant journey
Rabbi Akiva defines a distant journey as being from Modi'im outward, with the same distance applying in every direction.

מתני' איזו היא דרך רחוקה? מן המודיעים ולחוץ, וכמדתה לכל רוח, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: מאיסקופת העזרה ולחוץ. אמר ליה רבי יוסי: לפיכך נקוד על ה', לומר: לא מפני שרחוק ודאי, אלא מאיסקופת העזרה ולחוץ.
Pesachim 96b אמר רבי עקיבא halacha ruling lost offering
Rabbi Akiva rules that a lost Passover offering found before the designated offering is slaughtered must graze until blemished, be sold, and fund a peace offering, as must its substitute.

אמר רבי עקיבא, אני אפרש: הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח — ירעה עד שיסתאב, וימכר, ויביא בדמיו שלמים. וכן תמורתו.
Pesachim 105a משמיה דרבי עקיבא both maxim havdalah
Rabbi Akiva teaches that one who tastes anything before havdalah dies from askara.

ופליגא דרב הונא. דרב הונא חזייה לההוא גברא דשתה מיא קודם הבדלה. אמר ליה: לא מיסתפי מר מאסכרה? דתנא משמיה דרבי עקיבא: כל הטועם כלום קודם שיבדיל — מיתתו באסכרה. רבנן דבי רב אשי לא קפדי אמיא.
Pesachim 116b רבי עקיבא אומר halacha ruling passover haggadah
Rabbi Akiva prescribes a prayer asking God to bring Israel joyfully to future festivals and concludes with the blessing redeeming Israel.

רבי עקיבא אומר: ״כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך, וששים בעבודתך. ונאכל שם (מן הפסחים ומן הזבחים) כו'״, עד ״ברוך אתה ה' גאל ישראל״.
Pesachim 117a רבי עקיבא אומר aggada exegesis psalm authorship
Rabbi Akiva identifies Hananiah, Mishael, and Azariah as reciting the psalm when Nebuchadnezzar threatened them, with the divine spirit answering them.

רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא. הם אמרו: ״לא לנו״, ורוח הקודש משיבה ואומרת להם: ״למעני למעני אעשה״. רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר …
רבי אלעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו בשעה שעמד עליהם סיסרא. הם אמרו: ״לא לנו״, ורוח הקודש משיבה ואומרת להם: ״למעני למעני אעשה״. רבי אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו בשעה שעמד עליהם נבוכדנצר הרשע. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'. רבי יוסי הגלילי אומר: מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע. הם אמרו: ״לא לנו״, ומשיבה וכו'.
Pesachim 120b רבי עקיבא אמר halacha exegesis paschal leftovers
Rabbi Akiva explains that without the limiting word 'this,' the reference to morning could have meant the second morning.

ורבי עקיבא אמר לך: אי לא כתב רחמנא ״הזה״, הוה אמינא: מאי ״בקר״ — בקר שני. ורבי אלעזר אמר לך: כל היכא דכתב ״בקר״ — בקר ראשון הוא.
Pesachim 121a רבי עקיבא אומר halacha dispute offering blessings
Rabbi Akiva rules that the blessing over the Passover offering and the blessing over the festival sacrifice do not exempt one another.

מתני' בירך ברכת הפסח — פטר את של זבח. בירך את של זבח — לא פטר את של פסח, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו.

Rosh Hashanah (8)

Rosh Hashanah 9a רבי עקיבא אומר halacha exegesis sabbatical year
Rabbi Akiva derives that plowing before the sabbatical year that benefits it and harvesting its produce afterward are subject to sabbatical restrictions.

דתניא: ״בחריש ובקציר תשבות״, רבי עקיבא אומר: אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר ״שדך לא תזרע וגו'״. אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית.
Rosh Hashanah 14a רבי עקיבא אומר halacha exegesis tithe year
Rabbi Akiva derives that crops sustained mainly by rain are tithed according to the preceding year, while irrigated vegetables follow the coming year.

רבי עקיבא אומר: ״באספך מגרנך ומיקבך״, מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על רוב מים, ומתעשרין לשנה שעברה, אף כל שגדילין על רוב מים — מתעשרין לשנה שעברה. יצאו ירקות שגדילין על כל מים, ומתעשרין לשנה הבאה.
Rosh Hashanah 16a משום רבי עקיבא as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai both exegesis festival offerings
Rabbi Akiva teaches that the omer and two loaves are brought when grain and fruit are judged so that those crops will be blessed.

תניא, אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח — מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת — מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכ …
תניא, אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח — מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת — מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות האילן.
Rosh Hashanah 26a רבי עקיבא אומר halacha dispute witness judges
Rabbi Akiva rules that all who saw the event become witnesses and that a witness may not serve as a judge.

מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינין, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר: כולן נעשין עדים, ואין עד נעשה דיין.
Rosh Hashanah 26a אמר רבי עקיבא aggada story biblical language
Rabbi Akiva reports that in Arabia a ram was called a yovela, explaining the biblical term.

מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדכרא הוא? דתניא, אמר רבי עקיבא: כשהלכתי לערביא, היו קורין לדכרא ״יובלא״.
Rosh Hashanah 26a אמר רבי עקיבא aggada story biblical language
Rabbi Akiva reports regional usages that explain 'galmuda' as a woman separated from her husband and 'kesita' as a coin.

ואמר רבי עקיבא: כשהלכתי לגליא, היו קורין לנדה גלמודה. מאי גלמודה — גמולה דא מבעלה. ואמר רבי עקיבא: כשהלכתי לאפריקי, היו קורין למעה קשיטה. למאי נפקא מינה? לפרושי ״מאה קשיטה״ דאורייתא, מאה דנקי.
Rosh Hashanah 31a משום רבי עקיבא as transmitted by Rabbi Yehudah bar Ilai aggada exegesis daily psalm
Rabbi Akiva explains that the first day's psalm proclaims God as creator, sovereign, and possessor of the world.

תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים — ״לה' הארץ ומלואה״, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו.
Rosh Hashanah 32a אמר רבי עקיבא halacha ruling new year prayer
Rabbi Akiva places the kingship verses with the sanctification of the day.

למימרא דרבן שמעון בן גמליאל כרבי עקיבא סבירא ליה? והא אמר רבי עקיבא: מלכיות עם קדושת היום אמר להו, ורבן שמעון בן גמליאל אומר: קדושת היום עם הזכרונות אמר להו? אמר רבי זירא: לומר שתוקעין למלכיות.

Yoma (14)

Yoma 4a רבי עקיבא אומר aggada exegesis sinai revelation
Rabbi Akiva interprets the settling of God's glory as beginning on the first of the month.

רבי עקיבא אומר: ״וישכון כבוד ה'״ — מראש חודש.
Yoma 14a דברי רבי עקיבא halacha dispute purification water
Rabbi Akiva interprets the verse to mean that sprinkling purification water on an impure person purifies, but sprinkling it on a pure person renders that person impure.

דתניא: ״והזה הטהור על הטמא״. על הטמא — טהור, ועל הטהור — טמא, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אין הדברים הללו אמורין אלא בדברים המקבלים טומאה.
Yoma 25b רבי עקיבא אומר halacha dispute altar portions
Rabbi Akiva prescribes bringing the offering's limbs to the altar in the order in which the animal is cut apart.

רבי עקיבא אומר: דרך ניתוחו היה קרב. כיצד דרך ניתוחו? הראש והרגל, ושתי ידים, החזה והגרה, ושתי דפנות, והעוקץ והרגל. רבי יוסי הגלילי אומר: דרך עילויו היה קרב. כיצד דרך עילויו? הראש והרגל, החזה והגרה, ושתי הדפנות, והעוקץ והרגל, ושתי הידים.
Yoma 28b רבי עקיבא אומר halacha dispute dawn signal
Rabbi Akiva states that the Temple's dawn announcement was 'The light has risen.'

גמ' תניא, רבי ישמעאל אומר: ״ברק ברקאי״. רבי עקיבא אומר: ״עלה ברקאי״. נחומא בן אפקשיון אומר: ״אף ברקאי בחברון״. מתיא בן שמואל (אומר): הממונה על הפייסות אומר: ״האיר פני כל המזרח עד שבחברון״. רבי יהודה בן בתירא אומר: ״האיר פני כל המזרח עד בחברון, ויצאו כל העם איש איש למלאכתו״.
Yoma 36a רבי עקיבא אומר halacha ruling burnt offering
Rabbi Akiva rules that a burnt offering atones only for neglecting a positive commandment or violating a prohibition remedied by a positive commandment.

רבי עקיבא אומר: אין עולה באה אלא על עשה, ועל לא תעשה שניתק לעשה.
Yoma 38a אמר רבי עקיבא aggada story incense secret
Rabbi Akiva recounts a tradition about a descendant who recognized the smoke-raising herb but refused to reveal it because of a family oath.

אמר רבי עקיבא: (פעם אחת) סח לי רבי ישמעאל בן לוגא: פעם אחת יצאתי אני ואחד מבני בניהם לשדה ללקט עשבים, וראיתי (ששחק ובכה). אמרתי לו: מפני מה בכית? אמר לי: כבוד אבותי נזכרתי. ומפני מה שחקת? אמר לי: שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו. ומפני מה נזכרת? אמר לי: מעלה עשן כנגדי. הראהו לי! אמר לי: שבועה היא בי …
אמר רבי עקיבא: (פעם אחת) סח לי רבי ישמעאל בן לוגא: פעם אחת יצאתי אני ואחד מבני בניהם לשדה ללקט עשבים, וראיתי (ששחק ובכה). אמרתי לו: מפני מה בכית? אמר לי: כבוד אבותי נזכרתי. ומפני מה שחקת? אמר לי: שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו. ומפני מה נזכרת? אמר לי: מעלה עשן כנגדי. הראהו לי! אמר לי: שבועה היא בידינו שאין מראין אותו לכל אדם.
Yoma 58b דברי רבי עקיבא halacha dispute altar sprinkling
Rabbi Akiva orders the blood applications around the altar from southeast to southwest, northwest, and northeast.

התחיל מחטא ויורד וכו'. תנו רבנן: התחיל מחטא ויורד. מהיכן היה מתחיל? מקרן מזרחית דרומית, דרומית מערבית, מערבית צפונית, צפונית מזרחית, דברי רבי עקיבא. רבי יוסי הגלילי אומר: מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית.
Yoma 60b דברי רבי עקיבא halacha exegesis atonement service
Rabbi Akiva derives that completion of the service depends on having achieved atonement.

כדתניא: ״וכלה מכפר את הקודש״, אם כפר — כלה, ואם לא כפר — לא כלה, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה: מפני מה לא נאמר: אם כלה — כפר, ואם לא כלה — לא כפר, שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה ולא כלום.
Yoma 70a רבי עקיבא אומר halacha dispute yom kippur offerings
Rabbi Akiva schedules the rams and seven lambs with the morning daily offering and the bull and outer goat with the afternoon daily offering.

ויצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים בני שנה, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: עם תמיד של שחר היו קרבין. ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ — היו קרבין עם תמיד של בין הערבים.
Yoma 70a רבי עקיבא אומר halacha exegesis yom kippur offerings
Rabbi Akiva derives that the burnt-offering bull and seven lambs are sacrificed with the morning daily offering before the day's special service.

רבי עקיבא דתוספתא מאי היא? דתניא, רבי עקיבא אומר: פר העולה ושבעת כבשים עם תמיד של שחר היו קרבין, שנאמר: ״מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד״, ואחר כך עבודת היום.
Yoma 75b דברי רבי עקיבא aggada exegesis manna
Rabbi Akiva interprets 'bread of the mighty' as bread eaten by ministering angels.

תנו רבנן: ״לחם אבירים אכל איש״, לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו, דברי רבי עקיבא. וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל, אמר להם: צאו ואמרו לו לעקיבא: עקיבא טעית! וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? והלא כבר נאמר: ״לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי״! אלא, מה אני מקיים ״אבירים״ — לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים.
Yoma 85a רבי עקיבא אמר halacha exegesis saving life
Rabbi Akiva derives that a condemned murderer may be taken from beside the altar but not from atop it.

נענה רבי עקיבא ואמר: ״וכי יזיד איש על רעהו וגו' מעם מזבחי תקחנו למות״. ״מעם מזבחי״ — ולא מעל מזבחי. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא להמית,
Yoma 85b אמר רבי עקיבא aggada exegesis divine purification
Rabbi Akiva declares Israel fortunate because their heavenly Father purifies them as a ritual bath purifies the impure.

דרש רבי אלעזר בן עזריה: ״מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו״. עבירות שבין אדם למקום — יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו — אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר: ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״, ואומר: ״מקוה ישראל (ה' …
דרש רבי אלעזר בן עזריה: ״מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו״. עבירות שבין אדם למקום — יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו — אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל! לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר: ״וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם״, ואומר: ״מקוה ישראל (ה')״, מה מקוה מטהר את הטמאים — אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.
Yoma 86b רבי עקיבא אומר halacha exegesis confession
Rabbi Akiva derives from 'fortunate is one whose sin is concealed' that a penitent need not specify the sin.

וצריך לפרוט את החטא, שנאמר: ״אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב״, דברי רבי יהודה בן בבא. רבי עקיבא אומר: ״אשרי נשוי פשע כסוי חטאה״. אלא מהו שאמר משה: ״ויעשו להם אלהי זהב״? כדרבי ינאי. דאמר רבי ינאי: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! כסף וזהב שהרבית להם לישראל עד שאמרו די — גרם ל …
וצריך לפרוט את החטא, שנאמר: ״אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב״, דברי רבי יהודה בן בבא. רבי עקיבא אומר: ״אשרי נשוי פשע כסוי חטאה״. אלא מהו שאמר משה: ״ויעשו להם אלהי זהב״? כדרבי ינאי. דאמר רבי ינאי: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! כסף וזהב שהרבית להם לישראל עד שאמרו די — גרם להם שיעשו אלהי זהב.

Sukkah (6)

Sukkah 9a משום רבי עקיבא as transmitted by Rav Sheshet halacha exegesis sukkah materials
Rabbi Akiva derives that a sukkah's wood is forbidden for personal use throughout all seven festival days.

ובית הלל? ההוא מיבעי ליה לכדרב ששת. דאמר רב ששת משום רבי עקיבא: מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה — תלמוד לומר: ״חג הסוכות שבעת ימים לה'״,
Sukkah 11b רבי עקיבא אומר aggada dispute wilderness sukkot
Rabbi Akiva interprets the wilderness shelters as actual booths built by the Israelites.

הניחא למאן דאמר ענני כבוד היו. אלא למאן דאמר סוכות ממש עשו להם, מאי איכא למימר? דתניא: ״כי בסוכות הושבתי את בני ישראל״, ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם. הניחא לרבי אליעזר, אלא לרבי עקיבא מאי איכא למימר?
Sukkah 25b רבי עקיבא אומר aggada exegesis ritual impurity
Rabbi Akiva identifies Mishael and Elzaphan, who tended to Nadav and Avihu, as the impure men described in the passage.

רבי עקיבא אומר: מישאל ואלצפן היו, שהיו עוסקין בנדב ואביהוא. רבי יצחק אומר: אם נושאי ארונו של יוסף היו, כבר היו יכולין ליטהר. אם מישאל ואלצפן היו, יכולין היו ליטהר.
Sukkah 34b רבי עקיבא אומר halacha dispute four species
Rabbi Akiva requires one palm branch, one citron, one myrtle branch, and one willow branch.

מתני' רבי ישמעאל אומר: שלשה הדסים ושתי ערבות, לולב אחד, ואתרוג אחד. אפילו שנים קטומים, ואחד אינו קטום. רבי טרפון אומר: אפילו שלשתן קטומים. רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד — כך הדס אחד וערבה אחת.
Sukkah 34b רבי עקיבא אומר halacha dispute four species
Rabbi Akiva requires one each of the palm branch, citron, myrtle, and willow.

גמ' תניא, רבי ישמעאל אומר: ״פרי עץ הדר״ — אחד. ״כפת תמרים״ — אחד. ״ענף עץ עבות״ — שלשה. ״ערבי נחל״ — שתים. ואפילו שנים קטומים, ואחד שאינו קטום. רבי טרפון אומר: שלשה, ואפילו שלשתן קטומים. רבי עקיבא אומר: כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת.
Sukkah 37b אמר רבי עקיבא halacha story lulav waving
Rabbi Akiva testifies that Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua waved their lulavs only during 'Please, Lord, save us.'

מתני' והיכן היו מנענעין? ב״הודו לה'״ תחילה וסוף, וב״אנא ה' הושיעה נא״ — דברי בית הלל. ובית שמאי אומרין: אף ב״אנא ה' הצליחה נא״. אמר רבי עקיבא: צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע, שכל העם היו מנענעין את לולביהן, והם לא נענעו אלא ב״אנא ה' הושיעה נא״.

Beitzah (5)

Beitzah 3b רבי עקיבא אומר halacha dispute forbidden mixtures
Rabbi Akiva adds a householder's loaves as a seventh individually counted item that renders a mixture forbidden.

שהיה רבי מאיר אומר: את שדרכו למנות — מקדש; וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד; רבי עקיבא אומר: שבעה. ואלו הן: אגוזי פרך, ורמוני באדן, וחביות סתומות, וחלפי תרדין, וקלחי כרוב, ודלעת יונית. רבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית.
Beitzah 21b רבי עקיבא אומר halacha exegesis festival cooking
Rabbi Akiva includes an animal's needs in the festival food allowance but excludes preparing food for gentiles.

״לכם״ — ולא לכלבים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: אפילו נפש בהמה במשמע. אם כן, מה תלמוד לומר ״לכם״ — לכם ולא לגוים.
Beitzah 25a רבי עקיבא אומר halacha dispute festival slaughter
Rabbi Akiva permits slaughtering a dangerously ill animal when enough time remains to eat a raw olive-bulk from the slaughter area.

מתני' בהמה מסוכנת — לא ישחוט, אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי. רבי עקיבא אומר: אפילו כזית חי מבית טביחתה.
Beitzah 25a רבי עקיבא אומר halacha ruling festival slaughter
Rabbi Akiva permits slaughter when there is time to eat a raw olive-bulk from the animal's slaughter area.

והאנן תנן מתניתין כדרב הונא! דתנן, רבי עקיבא אומר: אפילו כזית חי מבית טביחתה. מאי לאו, מבית טביחתה ממש?
Beitzah 30b משום רבי עקיבא as transmitted by Rav Sheshet halacha exegesis sukkah materials
Rabbi Akiva derives that a sukkah's wood is forbidden for use during all seven festival days.

והאמר רב ששת משום רבי עקיבא: מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה — שנאמר: ״חג הסוכות שבעת ימים לה'״, ותניא, רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה, כך חל שם שמים על הסוכה — תלמוד לומר: ״חג הסוכות שבעת ימים לה'״, מה חג לה' — אף סוכה לה'.

Taanit (7)

Taanit 2b רבי עקיבא אומר halacha dispute rain prayer
Rabbi Akiva rules that rain is first mentioned on the sixth day of Sukkot.

רבי יהודה בן בתירה אומר: בשני בחג הוא מזכיר, רבי עקיבא אומר: בששי בחג הוא מזכיר. רבי יהודה משום רבי יהושע אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג — האחרון מזכיר, הראשון אינו מזכיר. ביום טוב ראשון של פסח — הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר.
Taanit 2b רבי עקיבא אומר halacha exegesis water libation
Rabbi Akiva derives from the plural form used on Sukkot's sixth day that both water and wine are poured, and begins mentioning rain then.

רבי עקיבא אומר: בששי בחג הוא מזכיר, שנאמר בששי: ״ונסכיה״, בשני ניסוכין הכתוב מדבר — אחד ניסוך המים, ואחד ניסוך היין.
Taanit 19a רבי עקיבא אומר halacha dispute disaster fasts
Rabbi Akiva rules that surrounding towns sound an alarm but do not fast when a nearby town suffers calamity, plague, or collapse.

אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות. וכן עיר שיש בה דבר או מפולת — אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבא אומר: מתריעות ולא מתענות.
Taanit 22a רבי עקיבא אומר halacha ruling disaster alarms
Rabbi Akiva requires sounding alarms for any amount of blight or mildew and even for the appearance of a single locust wing in Israel.

על אלו מתריעין בכל מקום כו'. תנו רבנן, על אלו מתריעין בכל מקום: על השדפון, ועל הירקון, ועל ארבה וחסיל, ועל חיה רעה. רבי עקיבא אומר: על השדפון ועל הירקון בכל שהוא. ארבה וחסיל, אפילו לא נראה בארץ ישראל אלא כנף אחד — מתריעין עליהן.
Taanit 22b משום רבי עקיבא halacha dispute plague alarms
Rabbi Akiva rules that alarms are not sounded for plague at all.

תא שמע, דתניא: מתריעין על הדבר בשבת, ואין צריך לומר בחול. רבי חנן בן פיטום תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר: אין מתריעין על הדבר כל עיקר.
Taanit 26a דברי רבי עקיבא halacha ruling priestly watches
Rabbi Akiva rules that Hallel cancels the morning watch, an additional offering cancels the closing watch, and a wood offering cancels the afternoon watch.

כל יום שיש בו הלל — אין מעמד בשחרית, קרבן מוסף — אין בנעילה, קרבן עצים — אין במנחה. דברי רבי עקיבא.
Taanit 30b רבי עקיבא אומר halacha maxim ninth of av
Rabbi Akiva teaches that one who works on the Ninth of Av will never see blessing from that work.

תניא אידך, רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל האוכל ושותה בתשעה באב — כאילו אוכל ושותה ביום הכפורים. רבי עקיבא אומר: כל העושה מלאכה בתשעה באב — אינו רואה סימן ברכה לעולם.

Megillah (4)

Megillah 2a דברי רבי עקיבא halacha exegesis megillah timing
Rabbi Akiva derives multiple permissible Megillah-reading dates from the words 'time,' 'their time,' and 'their times.'

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, דדריש ״זמן״ ״זמנם״ ״זמניהם״, אבל חכמים אומרים: אין קורין אותה אלא בזמנה.
Megillah 2a דברי רבי עקיבא halacha dispute megillah timing
Rabbi Akiva's position permits reading the Megillah on dates other than its standard date.

איכא דאמרי: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אמרו: בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה — אין קורין אותה אלא בזמנה.
Megillah 7a רבי עקיבא אומר aggada exegesis esther inspiration
Rabbi Akiva derives Esther's divine inspiration from the statement that she found favor in the eyes of everyone who saw her.

תניא רבי אליעזר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר: ״ויאמר המן בלבו״. רבי עקיבא אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה, שנאמר: ״ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה״.
Megillah 23a רבי עקיבא אומר halacha dispute torah readers
Rabbi Akiva assigns five Torah readers on a festival, seven on Yom Kippur, and six on Shabbat, permitting additional readers but not fewer.

ביום טוב חמשה, ביום הכפורים ששה כו'. מתניתין מני? לא רבי ישמעאל ולא רבי עקיבא. דתניא: ביום טוב חמשה, וביום הכפורים ששה, ובשבת שבעה, אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: ביום טוב חמשה, וביום הכפורים שבעה, ובשבת ששה, אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן.

Moed Katan (10)

Moed Katan 2b רבי עקיבא אומר halacha dispute mixed species
Rabbi Akiva rules that one who knowingly maintains forbidden mixed crops is also flogged.

איתיביה רב יוסף לרבה: המנכש והמחפה לכלאים לוקה. רבי עקיבא אומר: אף המקיים.
Moed Katan 2b רבי עקיבא אומר halacha ruling mixed species
Rabbi Akiva adds liability for one who knowingly maintains forbidden mixed crops.

והא מדקתני סיפא: רבי עקיבא אומר אף המקיים, מכלל דתנא קמא לאו משום מקיים הוא!
Moed Katan 3b רבי עקיבא אומר halacha exegesis sabbatical year
Rabbi Akiva interprets the plowing prohibition as applying to pre-sabbatical plowing that benefits the sabbatical year.

והני הלכתא נינהו? קראי נינהו, דתנן: ״בחריש ובקציר תשבת״, רבי עקיבא אומר: אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר: ״שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר״, אלא חריש של ערב שביעית
Moed Katan 14b רבי עקיבא אומר halacha exegesis court fasting
Rabbi Akiva derives that members of a court that executed someone may not eat for the remainder of that day.

והא קא מימנעי משמחת יום טוב — דתניא, רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין (שראו באחד) שהרגו את הנפש שאין טועמין כל אותו היום, תלמוד לומר: ״לא תאכלו על הדם״.
Moed Katan 15a רבי עקיבא אומר halacha exegesis mourner tefillin
Rabbi Akiva compares the head with clothing to derive that the referenced requirement concerns something external to the body, understood here as tefillin.

רבי עקיבא אומר: נאמרה הוייה בראש, ונאמרה הוייה בבגד. מה הוייה האמורה בבגד — דבר שחוץ מגופו. אף הוייה בראש דבר שחוץ מגופו. מאי לאו, אתפילין!
Moed Katan 20a דברי רבי עקיבא halacha dispute mourning report
Rabbi Akiva defines a death report received within thirty days as recent and one received afterward as distant, requiring only one day of mourning for the latter.

תנו רבנן: שמועה קרובה — נוהגת שבעה ושלשים, שמועה רחוקה — אינה נוהגת אלא יום אחד. איזו היא קרובה ואיזו היא רחוקה? קרובה בתוך שלשים, רחוקה לאחר שלשים, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה — נוהגת שבעה ושלשים.
Moed Katan 20b דברי רבי עקיבא halacha dispute extended mourning
Rabbi Akiva requires mourning not only for the listed relatives but also for their secondary relatives.

וכשם שמתאבל עליהם — כך מתאבל על שניים שלהם, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אינו מתאבל אלא על בן בנו ועל אבי אביו. וחכמים אומרים: כל שמתאבל עליו, מתאבל עמו.
Moed Katan 24b רבי עקיבא אומר halacha ruling child funeral
Rabbi Akiva rules that a child whose physical development resembles that of the qualifying age is carried out on a bier even when chronologically younger or older.

בן שנים עשר חדש יוצא במטה. רבי עקיבא אומר: הוא בן שנה ואבריו כבן שתים, הוא בן שתים ואבריו כבן שנה — יוצא במטה.
Moed Katan 28b אמר רבי עקיבא aggada dialogue consolation
Rabbi Akiva volunteers to speak last among the sages consoling Rabbi Yishmael after his sons' deaths.

תנו רבנן: כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו, רבי טרפון, ורבי יוסי הגלילי ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא. אמר להם רבי טרפון: דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות, אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו. אמר רבי עקיבא: ואני אחרון.
Moed Katan 28b רבי עקיבא אמר aggada exegesis mourning
Rabbi Akiva cites the prophecy comparing Jerusalem's future mourning to the mourning for Hadad-rimmon in the Megiddo Valley.

נענה רבי עקיבא ואמר: ״ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדדרימון [בבקעת מגידו]״, ואמר רב יוסף: אלמלא תרגומיה דהאי קרא, לא הוה ידענא מאי קאמר.

Chagigah (6)

Chagigah 4b רבי עקיבא אומר halacha exegesis uncircumcised status
Rabbi Akiva derives from the doubled word 'man' that an uncircumcised man is included like one who is ritually impure.

אלא ערל מנלן? הא מני רבי עקיבא היא, דמרבי לערל כטמא. דתניא, רבי עקיבא אומר: ״איש איש״, לרבות את הערל.
Chagigah 6b רבי עקיבא אומר aggada dispute sinai revelation
Rabbi Akiva teaches that both Torah's general principles and details were stated at Sinai, repeated in the Tent of Meeting, and stated a third time in the plains of Moab.

ופרטות באהל מועד. ורבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב. ואי סלקא דעתך עולה שהקריבו ישראל במדבר — עולת תמיד הואי,
Chagigah 6b רבי עקיבא אומר aggada exegesis desert offerings
Rabbi Akiva maintains that the offering was brought in the wilderness and thereafter never ceased.

רבי עקיבא אומר: קרבה, ושוב לא פסקה. אלא מה אני מקיים ״הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל״ —
Chagigah 14a דברי רבי עקיבא aggada exegesis divine thrones
Rabbi Akiva initially interprets Daniel's two thrones as one for God and one for David.

כתוב אחד אומר: ״כרסיה שביבין דינור״, וכתוב אחד אומר: ״עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב״! לא קשיא: אחד לו ואחד לדוד. כדתניא: אחד לו ואחד לדוד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יוסי הגלילי: עקיבא, עד מתי אתה עושה שכינה חול?! אלא: אחד לדין ואחד לצדקה.
Chagigah 14a דברי רבי עקיבא aggada exegesis divine thrones
Rabbi Akiva interprets Daniel's two thrones as representing divine judgment and righteousness.

קיבלה מיניה, או לא קיבלה מיניה? תא שמע: אחד לדין ואחד לצדקה, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה! כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות. אלא: אחד לכסא ואחד לשרפרף. כסא — לישב עליו, שרפרף — להדום רגליו, שנאמר: ״השמים כסאי והארץ הדום רגלי״.
Chagigah 18a רבי עקיבא אומר halacha exegesis festival labor
Rabbi Akiva derives that the intermediate festival days are forbidden for labor because the verse must refer to days other than the already designated first and seventh days.

תניא אידך: ״כל מלאכת עבודה לא תעשו״ — לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: ״אלה מועדי ה' וגו'״. במה הכתוב מדבר? אם בראשון — הרי כבר נאמר ״שבתון״, אם בשביעי — הרי כבר נאמר ״שבתון״. הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשי …
תניא אידך: ״כל מלאכת עבודה לא תעשו״ — לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: ״אלה מועדי ה' וגו'״. במה הכתוב מדבר? אם בראשון — הרי כבר נאמר ״שבתון״, אם בשביעי — הרי כבר נאמר ״שבתון״. הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה.

Yevamot (48)

Yevamot 14a אמר רבי עקיבא halacha ruling shabbat circumcision
Rabbi Akiva rules that any circumcision-related labor that could be done before Shabbat does not override Shabbat.

במקומו של רבי אליעזר — אין, במקומו של רבי עקיבא — לא. דתניא, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת — אין דוחה את השבת.
Yevamot 29b רבי עקיבא אומר halacha dispute levirate vows
Rabbi Akiva rules that no prospective levir, whether one or two brothers remain, may annul the waiting widow's vows.

תא שמע: שומרת יבם, בין יבם אחד בין שני יבמין — רבי אליעזר אומר: יפר. רבי יהושע אומר: לאחד ולא לשנים. רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.
Yevamot 44a דברי רבי עקיבא halacha ruling prohibited marriage
Rabbi Akiva rules that a man who remarries his divorcee or marries his ḥalutza or her relative must divorce her and that their child is a mamzer.

מתני' המחזיר גרושתו, והנושא חלוצתו, והנושא קרובת חלוצתו — יוציא, והולד ממזר, דברי רבי עקיבא.
Yevamot 44a דברי רבי עקיבא halacha dispute mamzer status
Rabbi Akiva defines a mamzer as the offspring of any forbidden relative subject to the prohibition 'shall not enter.'

ודלמא הא קא משמע לן, דיש ממזר מחייבי כריתות. הא קתני לה לקמן: איזהו ממזר — כל שאר בשר שהוא ב״לא יבא״ — דברי רבי עקיבא, רבי שמעון התימני אומר: כל שחייבין עליו כרת בידי שמים. והלכה כדבריו.
Yevamot 44b רבי עקיבא אומר halacha dispute prohibited marriage
Rabbi Akiva rules that betrothal does not take effect with a former wife, a ḥalutza, or her relative in the stated prohibited unions, and that the woman and child are disqualified.

ועוד, תניא: המחזיר גרושתו והנושא חלוצתו והנושא קרובת חלוצתו, רבי עקיבא אומר: אין לו בה קדושין, ואינה צריכה הימנו גט, והיא פסולה, וולדה פסול, וכופין אותו להוציא. וחכמים אומרים: יש לו בה קדושין, וצריכה הימנו גט, והיא כשרה וולדה כשר.
Yevamot 44b אמר רבי עקיבא halacha ruling mamzer status
Rabbi Akiva rules that the child of the prohibited union is a mamzer and therefore barred from the congregation.

וולדה פסול, למאן? אילימא לכהונה: הא לקהל כשר? האמר רבי עקיבא: הולד ממזר! אלא פשיטא לקהל.
Yevamot 48a רבי עקיבא אומר halacha dispute captive woman
Rabbi Akiva interprets the captive woman's treatment of her fingernails as allowing them to grow.

תנו רבנן: ״וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה״, רבי אליעזר אומר: תקוץ, רבי עקיבא אומר: תגדיל.
Yevamot 48a רבי עקיבא אומר halacha exegesis captive woman
Rabbi Akiva compares the captive woman's head and fingernails to require disfigurement by growing her nails, paralleling shaving her head.

אמר רבי אליעזר: נאמרה עשיה בראש, ונאמרה עשיה בצפרנים. מה להלן העברה — אף כאן העברה. רבי עקיבא אומר: נאמר[ה] עשיה בראש, ונאמר[ה] עשיה בצפרנים. מה להלן ניוול — אף כאן ניוול.
Yevamot 48b רבי עקיבא אומר aggada exegesis idolatry
Rabbi Akiva interprets the captive woman's 'father and mother' as the idolatry she formerly worshipped.

רבי אליעזר אומר: ״אביה״ — אביה ממש, ״אמה״ — אמה ממש. רבי עקיבא אומר: ״אביה ואמה״ — זו עבודה זרה. וכן הוא אומר: ״אומרים לעץ אבי אתה וגו'״.
Yevamot 48b רבי עקיבא אומר halacha dialogue slave circumcision
Rabbi Akiva prohibits retaining an uncircumcised slave and explains that the verse's exception concerns a slave purchased just before Shabbat who could not yet be circumcised.

תנו רבנן: מקיימין עבדים שאינם מלין, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין מקיימין. אמר לו רבי ישמעאל, הרי הוא אומר: ״וינפש בן אמתך״! אמר לו: בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר.
Yevamot 48b אמר ליה רבי עקיבא dialogue halacha dialogue slave circumcision
Rabbi Akiva answers with the case of a slave purchased at twilight as one of two available reasons for the temporary exception.

אמר רב כהנא: אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, אמר לי: אי הכי, כי אמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות, לישני ליה הא! חדא מתרי טעמי קאמר.
Yevamot 49a דברי רבי עקיבא halacha dispute mamzer status
Rabbi Akiva defines a mamzer as offspring from any forbidden-relative union governed by the prohibition 'shall not enter.'

מתני' איזהו ממזר — כל שאר בשר שהוא ב״לא יבא״, דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר: כל שחייבים עליו כרת בידי שמים, והלכה כדבריו. ורבי יהושע אומר: כל שחייבין עליו מיתת בית דין.
Yevamot 50a דברי רבי עקיבא aggada dispute lifespan
Rabbi Akiva teaches that a meritorious person receives the full allotted lifespan, while one without merit loses years from it.

אלו שני דורות. זכה — משלימין לו, לא זכה — פוחתין לו, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: זכה — מוסיפים לו, לא זכה — פוחתין לו.
Yevamot 52b דברי רבי עקיבא halacha ruling post-halitza betrothal
Rabbi Akiva holds that betrothal cannot take effect in a union prohibited by a negative commandment, including after ḥalitza.

חלץ ועשה מאמר. אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי עקיבא, דאמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין. אבל חכמים אומרים: יש אחר חליצה כלום.
Yevamot 52b רבי עקיבא אומר halacha exegesis levirate divorce
Rabbi Akiva derives that giving a bill of divorce to a yevama permanently forbids her to the giver.

והתניא, רבי עקיבא אומר: מנין לנותן גט ליבמתו שנאסרה עליו עולמית — שנאמר: ״לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה״ — אחר שילוח.
Yevamot 61b רבי עקיבא אומר halacha dispute priestly marriage
Rabbi Akiva defines a zona as a woman who has made herself sexually available indiscriminately.

וכרבי יהודה מי סבר לה? והתניא: ״זונה״ — זונה כשמה, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: ״זונה״ זו מופקרת. רבי מתיא בן חרש אומר: אפילו הלך בעלה להשקותה, ובא עליה בדרך — עשאה זונה.
Yevamot 62b רבי עקיבא אומר aggada exegesis torah teaching
Rabbi Akiva teaches that one should study and raise disciples in old age as in youth, deriving this from the command to sow both morning and evening.

רבי עקיבא אומר: למד תורה בילדותו — ילמוד תורה בזקנותו. היו לו תלמידים בילדותו — יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנאמר: ״בבקר זרע את זרעך וגו'״. אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.
Yevamot 70a רבי עקיבא אומר halacha exegesis uncircumcised priest
Rabbi Akiva derives from the doubled word 'man' that an uncircumcised priest is included in the prohibition.

רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״איש איש״ — לרבות הערל.
Yevamot 71a רבי עקיבא אומר halacha exegesis uncircumcised priest
Rabbi Akiva derives from the doubled expression 'man, man' that an uncircumcised person is included in the restriction.

אמר מר, רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״איש איש״, לרבות את הערל. ואימא: לרבות את האונן? אמר רבי יוסי ברבי חנינא, אמר קרא: ״וכל זר״ — זרות אמרתי לך, ולא אנינות.
Yevamot 72b רבי עקיבא אומר halacha exegesis uncircumcised status
Rabbi Akiva derives from the doubled word 'man' that an uncircumcised person is treated like one who is ritually impure.

אמר רב יוסף: האי תנא — תנא דבי רבי עקיבא הוא, דמרבי ליה לערל כטמא. דתניא, רבי עקיבא אומר: ״איש איש״, לרבות הערל.
Yevamot 74a רבי עקיבא אומר halacha exegesis uncircumcised status
Rabbi Akiva derives from 'man, man' that an uncircumcised person is included like one who is ritually impure.

האי תנא — דבי רבי עקיבא היא, דמרבי ליה לערל כטמא. דתניא, רבי עקיבא אומר: ״איש איש״ — לרבות את הערל.
Yevamot 79b אמר רבי עקיבא halacha ruling sterile levir
Rabbi Akiva rules that a man made sterile may perform ḥalitza and have it performed for his wife because he once was fit, unlike one sterile from birth.

אמר רבי עקיבא, אני אפרש: סריס אדם — חולץ וחולצין לאשתו, מפני שהיתה לו שעת הכושר. סריס חמה — לא חולץ ולא חולצין לאשתו, מפני שלא היתה לו שעת הכושר.
Yevamot 79b דברי רבי עקיבא halacha story sterile levir
Rabbi Akiva's ruling is upheld by testimony that the wife of a man made sterile in Jerusalem underwent levirate marriage.

העיד רבי יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם, ויבמו את אשתו, לקיים דברי רבי עקיבא.
Yevamot 79b דברי רבי עקיבא halacha story sterile levir
Rabbi Akiva's ruling is confirmed by testimony that the wife of a man made sterile underwent levirate marriage.

דיקא נמי, דקתני: העיד רבי יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם, ויבמו את אשתו לקיים דברי רבי עקיבא. שמע מינה.
Yevamot 81b רבי עקיבא אומר halacha dispute forbidden mixtures
Rabbi Akiva holds that seven specially counted items render a mixture prohibited rather than being nullified.

כולן ידלקו, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: יעלו באחד ומאתים. שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו לימנות — מקדש. וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד. רבי עקיבא אומר: שבעה.
Yevamot 86a דברי רבי עקיבא halacha dispute first tithe
Rabbi Akiva assigns terumah to a priest and first tithe to a Levite.

תנו רבנן: תרומה לכהן, ומעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר:
Yevamot 92a דברי רבי עקיבא halacha ruling prohibited betrothal
Rabbi Akiva holds that betrothal cannot take effect in unions forbidden by a negative commandment.

תנו רבנן: זו דברי רבי עקיבא, שהיה אומר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין. אבל חכמים אומרים: אין ממזר מיבמה. ולימא: אין ממזר מחייבי לאוין!
Yevamot 93a רבי עקיבא אומר halacha ruling marital vows
Rabbi Akiva rules that a husband should annul his wife's vow concerning her earnings lest she produce more than the amount owed to him.

רבי עקיבא אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו.
Yevamot 93b רבי עקיבא אומר halacha dispute marital vows
Rabbi Akiva rules that a husband should annul his wife's vow barring him from her earnings lest she earn a surplus beyond what she owes him.

רבי עקיבא — דתנן: ״קונם שאני עושה לפיך״ — אינו צריך להפר. רבי עקיבא אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו.
Yevamot 94a אמר רבי עקיבא halacha other marriage testimony
Rabbi Akiva holds that unions forbidden by negative commandments can produce a mamzer, though the passage says fear for offspring does not ensure a woman's careful testimony.

אלא, כי איצטריך — לרבי עקיבא איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל ואמר רבי עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין, אימא חיישא אקלקולא דזרעא ודייקא, קא משמע לן (דאקלקולא דידה חיישא, אקלקולא דזרעא לא חיישא).
Yevamot 94b אמר רבי עקיבא halacha dispute mistaken marriage
Rabbi Akiva adds a brother's wife and a wife's sister to the women who require a bill of divorce after marrying mistakenly on a court ruling.

דתניא: כל עריות שבתורה — אין צריכות הימנו גט, חוץ מאשת איש שנשאת על פי בית דין, ורבי עקיבא מוסיף אף אשת אח ואחות אשה. וכיון דאמר רבי עקיבא בעיא גט, ממילא איתסרא עליה, דהויא לה אחות גרושתו.
Yevamot 94b רבי עקיבא אומר halacha exegesis capital punishment
Rabbi Akiva interprets 'him and them' to require burning the man together with both women.

דתניא: ״באש ישרפו אותו ואתהן״ — אותו ואת אחת מהן, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אותו ואת שתיהן.
Yevamot 98a רבי עקיבא אמר both story converts marriage
Rabbi Akiva permits a convert to marry his maternal brother's former wife and teaches that divine speech came to Jonah a second but not a third time.

תא שמע, דאמר בן יאסיין: כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו. אמרתי לו: בני, מי הרשך? אמר לי: הרי אשה ושבעה בניה, על ספסל זה ישב רבי עקיבא ואמר שני דברים: גר נושא אשת אחיו מאמו, ואמר: ״ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר״ — שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו שכינה. קתני מיהת גר נושא אשת …
תא שמע, דאמר בן יאסיין: כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו. אמרתי לו: בני, מי הרשך? אמר לי: הרי אשה ושבעה בניה, על ספסל זה ישב רבי עקיבא ואמר שני דברים: גר נושא אשת אחיו מאמו, ואמר: ״ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר״ — שנית דברה עמו שכינה, שלישית לא דברה עמו שכינה. קתני מיהת גר נושא אשת אחיו מאמו. מאי לאו, דנסבה אחיו כשהוא גר?
Yevamot 104a רבי עקיבא אומר halacha dispute halitza procedure
Rabbi Akiva validates ḥalitza when the woman removes the shoe and recites the passage but does not spit.

מתני' חלצה ורקקה, אבל לא קראה — חליצתה כשרה. קראה ורקקה, אבל לא חלצה — חליצתה פסולה. חלצה וקראה, אבל לא רקקה — רבי אליעזר אומר: חליצתה פסולה, רבי עקיבא אומר: חליצתה כשרה.
Yevamot 104b אמר ליה רבי עקיבא dialogue halacha dialogue halitza procedure
Rabbi Akiva argues that the verse makes indispensable only an action performed on the man, not every action in the ḥalitza ceremony.

אמר רבי אליעזר: ״ככה יעשה״ — כל דבר שהוא מעשה מעכב. אמר ליה רבי עקיבא: משם ראיה? ״ככה יעשה לאיש״ — כל דבר שהוא מעשה באיש.
Yevamot 104b אמר רבי עקיבא halacha dialogue halitza procedure
Rabbi Akiva maintains that spitting is not indispensable to completing ḥalitza, while the passage questions whether it nevertheless disqualifies the woman from the brothers.

אמר רבי עקיבא לא מעכבא, מאחין איפסלא?
Yevamot 104b אמר רבי עקיבא halacha other halitza spitting
Rabbi Akiva's position on whether spitting alone disqualifies a yevama is introduced, but the cited teaching is truncated.

ומי אמר רבי עקיבא רקיקה לא פסלה? והתניא: חלצה ולא
Yevamot 115a אמר רבי עקיבא halacha story death testimony
Rabbi Akiva transmits a tradition received through Nehemiah that a woman may remarry on the testimony of a single witness.

אמר רמי בר חמא: תא שמע, אמר רבי עקיבא: כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאני נחמיה איש בית דלי, ואמר לי: שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד, אלא רבי יהודה בן בבא. ונמתי לו: כן הדברים. אמר לי, אמור להם משמי: אתם יודעים המדינה הזו משובשת בגייסות? כך מקובלני מרבן גמליאל הזקן, שמשיאין האשה על …
אמר רמי בר חמא: תא שמע, אמר רבי עקיבא: כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאני נחמיה איש בית דלי, ואמר לי: שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד, אלא רבי יהודה בן בבא. ונמתי לו: כן הדברים. אמר לי, אמור להם משמי: אתם יודעים המדינה הזו משובשת בגייסות? כך מקובלני מרבן גמליאל הזקן, שמשיאין האשה על פי עד אחד.
Yevamot 118a רבי עקיבא אומר halacha ruling conflicting testimony
Rabbi Akiva rules that avoiding possible transgression requires forbidding the woman both to remarry and to eat terumah.

רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה, עד שתהא אסורה לינשא, ואסורה מלאכול בתרומה.
Yevamot 118a רבי עקיבא אומר halacha dispute conflicting testimony
Rabbi Akiva rules that the mother-in-law's uncertain status must bar her both from remarriage and from eating terumah.

אמרה: ״מת (לי) בעלי, ואחר כך מת חמי״ — תנשא ותטול כתובתה, וחמותה אסורה. היתה בת ישראל לכהן — תאכל בתרומה, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא[ת]ה מידי עבירה, עד שתהא אסורה לינשא ואסורה מלאכול בתרומה.
Yevamot 118b רבי עקיבא אומר halacha ruling uncertain liability
Rabbi Akiva requires a man uncertain which woman he married to give each a divorce and marriage settlement, and an uncertain thief to repay every claimant.

רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל, כל אחד אומר ״אותי גזל״ — מניח גזילה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שישלם לכל אחד ואחד.
Yevamot 118b רבי עקיבא אומר halacha dispute uncertain marriage
Rabbi Akiva requires a man who had relations with one of five women but cannot identify her to pay each woman's marriage settlement.

דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שקידש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קידש, שמניח כתובה ביניהן ומסתלק. על מה נחלקו — על שבעל. רבי טרפון אומר: מניח כתובה ביניהן ומסתלק, רבי עקיבא אומר: עד שישלם לכל אחת ואחת.
Yevamot 118b רבי עקיבא אומר halacha dispute uncertain theft
Rabbi Akiva requires one who stole from one of five people but cannot identify the victim to repay each person.

לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח מקח מחמשה בני אדם ואין יודע מאיזה מהן לקח — שמניח דמי מקח ביניהן ומסתלק. לא נחלקו אלא שגזל מחמשה, שאמר רבי טרפון: מניח גזילה ביניהם ומסתלק, ורבי עקיבא אומר: עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד.
Yevamot 121a אמר רבי עקיבא both story lost at sea
Rabbi Akiva recounts Rabbi Meir's survival at sea and praises the rule that a wife remains prohibited when her husband disappears in waters without a visible boundary.

תניא, אמר רבי עקיבא: פעם אחת הייתי מהלך בספינה, וראיתי ספינה אחת שמטרפת בים, והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו — רבי מאיר. כשעליתי למדינת קפוטקיא, בא וישב ודן לפני בהלכה. אמרתי לו: בני, מי העלך? אמר לי: גל טרדני לחברו, וחברו לחברו, עד שהקיאני ליבשה. אמרתי באותה שעה: כמה גדולים דברי חכמים, שאמרו: מ …
תניא, אמר רבי עקיבא: פעם אחת הייתי מהלך בספינה, וראיתי ספינה אחת שמטרפת בים, והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו — רבי מאיר. כשעליתי למדינת קפוטקיא, בא וישב ודן לפני בהלכה. אמרתי לו: בני, מי העלך? אמר לי: גל טרדני לחברו, וחברו לחברו, עד שהקיאני ליבשה. אמרתי באותה שעה: כמה גדולים דברי חכמים, שאמרו: מים שיש להם סוף — אשתו מותרת, מים שאין להם סוף — אשתו אסורה.
Yevamot 122a אמר רבי עקיבא halacha story death testimony
Rabbi Akiva transmits Nehemiah's received tradition that a woman may remarry on the testimony of one witness.

מתני' אמר רבי עקיבא: כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאני נחמיה איש בית דלי, אמר לי: שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא. ונומיתי לו: כן הדברים. אמר לי, אמור להם משמי: אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות, מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד.
Yevamot 122a רבי עקיבא אומר halacha dispute death testimony
Rabbi Akiva rules that a woman may not remarry on testimony from a woman, slave, maidservant, or relative.

מתוך הדבר, נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא, והשיא רבן גמליאל נשותיהן על פי עד אחד. והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד, מפי עבד, מפי אשה, מפי שפחה. רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים: אין משיאין את האשה על פי עד אחד. רבי עקיבא אומר: לא על פי אשה, ולא על פי עבד, ולא על פי שפחה, ולא על פי קרובים.
Yevamot 122a משום רבי עקיבא as transmitted by Rabbi Shimon ben Elazar halacha exegesis divorce delivery
Rabbi Akiva reasons a fortiori that a woman trusted to report her husband's death is also trusted to deliver her own bill of divorce.

גמ' וסבר רבי עקיבא על פי אשה לא? והתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא: אשה נאמנת להביא גיטה מקל וחומר; ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר ״מת בעלה״ — נאמנות להביא גיטיהן, זו שנאמנת לומר ״מת בעלה״ — אינו דין שנאמנת להביא גיטה.
Yevamot 122b דברי רבי עקיבא halacha dispute death witnesses
Rabbi Akiva rules that witnesses concerning a woman's husband's death are not subjected to formal examination and interrogation.

תנאי היא. דתניא: אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה, דברי רבי עקיבא. רבי טרפון אומר: בודקין.

Ketubot (15)

Ketubot 26a דברי רבי עקיבא halacha dispute first tithe
Rabbi Akiva assigns terumah to a priest and first tithe specifically to a Levite.

מעשר ראשון דלוי הוא! כרבי אלעזר בן עזריה. דתניא: תרומה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון אף לכהן. אימור דאמר רבי אלעזר בן עזריה ״אף לכהן״, לכהן ולא ללוי מי אמר?
Ketubot 38a רבי עקיבא אומר halacha dispute seduction fine
Rabbi Akiva rules that a betrothed girl who was divorced retains entitlement to the statutory fine and receives it herself.

מתני' נערה שנתארסה ונתגרשה — רבי יוסי הגלילי אומר: אין לה קנס. רבי עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לעצמה.
Ketubot 38a רבי עקיבא אומר halacha exegesis seduction fine
Rabbi Akiva rules that a betrothed girl who was divorced remains entitled to the fine and argues that it belongs to her father like her betrothal money.

אמר לך רבי עקיבא: האי ״לא אורשה״ מיבעי ליה לכדתניא: ״אשר לא אורשה״ — פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה, שאין לה קנס, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לאביה. והדין נותן: הואיל ואביה זכאי בכסף קידושיה, ואביה זכאי בכסף קנסה. מה כסף קידושיה, אף על פי שנתארסה ונתגרשה — לאביה, אף כסף קנסה, א …
אמר לך רבי עקיבא: האי ״לא אורשה״ מיבעי ליה לכדתניא: ״אשר לא אורשה״ — פרט לנערה שנתארסה ונתגרשה, שאין לה קנס, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: יש לה קנס, וקנסה לאביה. והדין נותן: הואיל ואביה זכאי בכסף קידושיה, ואביה זכאי בכסף קנסה. מה כסף קידושיה, אף על פי שנתארסה ונתגרשה — לאביה, אף כסף קנסה, אף על פי שנתארסה ונתגרשה — לאביה.
Ketubot 57a רבי עקיבא אומר halacha dispute priestly support
Rabbi Akiva requires a woman's support allocation to consist of half ordinary food and half terumah.

רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבא אומר: מחצה חולין ומחצה תרומה.
Ketubot 58a רבי עקיבא אומר halacha dispute priestly support
Rabbi Akiva requires half ordinary food and half terumah for a priest's betrothed daughter, while the passage extends that division unanimously to other stated cases.

תניא נמי הכי, רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבא אומר: מחצה חולין ומחצה תרומה. במה דברים אמורים — בבת כהן לכהן, אבל בת ישראל לכהן — דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה. במה דברים אמורים — בארוסה, אבל בנשואה — דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה.
Ketubot 59a רבי עקיבא אומר halacha dispute marital vows
Rabbi Akiva rules that a husband should annul his wife's vow concerning her earnings lest she produce a surplus beyond what she owes him.

ומי אמר שמואל הכי? והתנן: ״קונם שאני עושה לפיך״ — אינו צריך להפר. רבי עקיבא אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו. רבי יוחנן בן נורי אמר: יפר, שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור.
Ketubot 65b רבי עקיבא אומר halacha dispute wife found property
Rabbi Akiva is initially reported as assigning property found by a wife to her husband.

תני תנא קמיה דרבא: מציאת האשה לעצמה. רבי עקיבא אומר: לבעלה. אמר ליה: השתא ומה העדפה,
Ketubot 66a אמר רבי עקיבא halacha ruling wife found property
Rabbi Akiva assigns a wife's surplus earnings to herself, supporting the inference that found property is likewise hers.

דמעשה ידיה היא, אמר רבי עקיבא לעצמה — מציאתה לא כל שכן?!
Ketubot 66a רבי עקיבא אומר halacha dispute wife found property
Rabbi Akiva rules that property found by a wife belongs to her.

דתנן: ״קונם שאני עושה לפיך״ — אינו צריך להפר. רבי עקיבא אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו! אלא איפוך: מציאת האשה לבעלה. רבי עקיבא אומר: לעצמה.
Ketubot 84a רבי עקיבא אומר halacha dispute estate priority
Rabbi Akiva rejects compassion as a basis for judgment and awards a deceased man's deposit or loan to his heirs because they need not swear.

מתני' מי שמת והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים, רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן. רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין. שכולן צריכין שבועה, ואין היורשין צריכין שבועה.
Ketubot 84a רבי עקיבא אומר halacha dispute estate priority
Rabbi Akiva awards surplus seized estate produce to the heirs rather than the neediest claimant because the heirs need not take an oath.

הניח פירות תלושין מן הקרקע, כל הקודם בהן — זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר — רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן. רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין. שכולם צריכין שבועה, ואין היורשין צריכין שבועה.
Ketubot 90b רבי עקיבא אומר halacha ruling inheritance priority
Rabbi Akiva rules that the inheritance has already passed away from the first wife's sons and fallen to the second wife's sons.

רבי עקיבא אומר: כבר קפצה נחלה מלפני בני הראשונה ונפלה לפני בני השניה.
Ketubot 90b רבי עקיבא אומר halacha other inheritance priority
Rabbi Akiva's statement that the inheritance has already shifted is cited and questioned as lacking an expected qualification.

מתקיף לה רב יוסף: אי הכי, ״רבי עקיבא אומר: כבר קפצה נחלה״ — ״אם יש מותר דינר״ מיבעי ליה!
Ketubot 106b רבי עקיבא אומר halacha dispute temple surplus
Rabbi Akiva assigns surplus terumah funds to supplemental altar offerings and surplus libation funds to sacred service vessels.

רבי עקיבא אומר: מותר תרומה — לקיץ המזבח, מותר נסכים — לכלי שרת. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: מותר נסכים לקיץ המזבח, מותר תרומה לכלי שרת. וזה וזה, לא היו מודים בפירות.
Ketubot 106b רבי עקיבא אומר halacha dispute sacred funds
Rabbi Akiva forbids conducting profit-making business with property belonging either to the Temple treasury or to the poor.

מאי ״זה וזה לא היו מודין בפירות״? דתנן: מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן? לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות, והשכר — להקדש, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין משתכרין בשל הקדש, אף לא בשל עניים.

Nedarim (7)

Nedarim 26a אמר רבי עקיבא halacha ruling partial vow release
Rabbi Akiva rules that releasing one part of a collectively phrased vow releases the whole vow, with the effect depending on how its objects were enumerated.

איתיביה רב פפא לרבא: כיצד אמר רבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו? ״קונם שאיני נהנה לכולכם״, הותר אחד מהן — הותרו כולם. ״שאיני נהנה לא לזה ולזה״, הותר הראשון — הותרו כולם, הותר האחרון — האחרון מותר וכולן אסורין.
Nedarim 54a אמר רבי עקיבא halacha ruling agency scope
Rabbi Akiva treats an item about which an agent normally consults the principal as belonging to the same category named in the instruction.

מאן תנא? אמר רב חסדא: מתניתין דלא כרבי עקיבא, דתנן: כיצד? אמר לו: ״תן בשר לאורחים״ ונתן להם כבד, ״תן כבד״ ונתן להם בשר — השליח מעל. ואי רבי עקיבא, הא אמר רבי עקיבא: כל מילתא דמימליך עלה שליח — מיניה הוא, למעול בעל הבית ולא למעול שליח!
Nedarim 74a רבי עקיבא אומר halacha dispute levirate vows
Rabbi Akiva rules that neither one nor multiple prospective levirs may annul a waiting widow's vows.

מתני' שומרת יבם, בין ליבם אחד, בין לשני יבמין. רבי אליעזר אומר: יפר. רבי יהושע אומר: לאחד, אבל לא לשנים. רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.
Nedarim 74b רבי עקיבא אומר halacha dispute levirate vows
Rabbi Akiva rules that no prospective levir may annul the waiting widow's vows, whether one or two brothers remain.

תניא נמי הכי כרבי אמי: שומרת יבם, בין יבם אחד בין שני יבמין, רבי אליעזר אומר: יפר, ורבי יהושע אומר: לאחד ולא לשנים. רבי עקיבא אומר: לא לאחד ולא לשנים.
Nedarim 85a רבי עקיבא אומר halacha ruling marital vows
Rabbi Akiva rules that a husband should annul his wife's vow lest her earnings exceed the amount she owes him.

רבי עקיבא אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו.
Nedarim 87b רבי עקיבא אומר halacha exegesis partial annulment
Rabbi Akiva derives by comparing confirmation and annulment that a husband may annul part of a vow.

הפר לתאנים — אינו מופר עד שיפר אף לענבים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: הרי הוא אומר ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״, מה ״יקימנו״ — ממנו, אף ״יפרנו״ — ממנו. ורבי ישמעאל: מי כתיב ״יפר ממנו״? ורבי עקיבא: מקיש הפרה להקמה, מה הקמה — ממנו, אף הפרה — ממנו.
Nedarim 89a רבי עקיבא אומר halacha dispute future nazirite vow
Rabbi Akiva rules that a husband cannot annul a widow's premarital vow that takes effect upon marriage but can annul a wife's vow scheduled to take effect after divorce.

גמ' תניא: אלמנה וגרושה שאמרה ״הריני נזירה לכשאנשא״ ונשאת, רבי ישמעאל אומר: יפר, ורבי עקיבא אומר: לא יפר. וסימנא: יללי. אשת איש שאמרה ״הריני נזירה לכשאתגרש״ ונתגרשה, רבי ישמעאל אומר: לא יפר, ורבי עקיבא אומר: יפר.

Nazir (12)

Nazir 7b דברי רבי עקיבא halacha ruling property sale
Rabbi Akiva rules that selling a house does not include its pit or cistern even when depth and height are specified, and the seller must purchase an access route.

דתנן: לא את הבור ולא את הדות — אף על פי שכתב לו עומקא ורומא. וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא.
Nazir 25a רבי עקיבא אומר halacha exegesis guilt offering
Rabbi Akiva derives from 'it is a guilt offering' that the animal retains its existing status.

רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״אשם הוא״ — בהוייתו יהא.
Nazir 25b רבי עקיבא אומר halacha exegesis guilt offering
Rabbi Akiva derives from 'it is a guilt offering' that the animal remains in its status, though the passage questions the need for the verse given the received rule.

רבי עקיבא אומר אינו צריך, הרי הוא אומר ״אשם הוא״ — בהוייתו יהא. למה לי קרא? גמרא גמירין לה: כל שבחטאת מתה — באשם רועה!
Nazir 28a רבי עקיבא אומר halacha dispute nazirite annulment
Rabbi Akiva rules that once any one of a female nazirite's sacrificial animals has been slaughtered, her husband can no longer annul her vow.

מתני' נזרק עליה אחד מן הדמים, אינו יכול להפר. רבי עקיבא אומר: אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות — אינו יכול להפר.
Nazir 34b רבי עקיבא אומר halacha dispute nazirite prohibitions
Rabbi Akiva holds a nazirite liable when wine-soaked bread combines to an olive-bulk and separately for consuming wine, grapes, seeds, or skins.

משנה ראשונה אומרת: עד שישתה רביעית יין. רבי עקיבא אומר: אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית — חייב, וחייב על היין בפני עצמו, ועל הענבים בפני עצמן, ועל החרצנים בפני עצמן, ועל הזגים בפני עצמן. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין חייב עד שיאכל שני חרצנים וזג.
Nazir 37a רבי עקיבא אומר halacha ruling nazirite wine
Rabbi Akiva holds a nazirite liable for wine-soaked bread containing an olive-bulk, though the passage questions whether that amount must be wine itself.

אמר ליה ההוא מרבנן: רבי אבהו כי קאמר לרבי עקיבא, הי רבי עקיבא? אילימא רבי עקיבא דהכא, דתנן: רבי עקיבא אומר: אפילו שרה פיתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית — חייב, וממאי? דילמא הוא דאיכא כזית בעינא!
Nazir 37a רבי עקיבא אומר halacha ruling nazirite wine
Rabbi Akiva rules that a nazirite is liable for eating an olive-bulk composed jointly of bread and absorbed wine.

אלא, רבי עקיבא דברייתא. דתניא, רבי עקיבא אומר: נזיר ששרה פתו ביין, ואכל כזית מפת ומיין — חייב.
Nazir 37b רבי עקיבא אמר halacha exegesis forbidden mixtures
Rabbi Akiva argues that the nazirite rule can serve as the source for other Torah prohibitions, whereas an ordinary rule cannot be derived from sacred offerings.

ורבי עקיבא אמר לך: למאי צריכי? בשלמא אי כתב רחמנא חטאת, לא גמר נזיר מינה — דחולין מקדשים לא גמרינן. אלא לכתוב רחמנא בנזיר, ותיתי חטאת מיניה, דהא כל איסורין שבתורה קא גמרי מנזיר.
Nazir 44b דברי רבי עקיבא halacha dispute nazirite purification
Rabbi Akiva rules that an impure nazirite who shaves on the eighth day may bring the purification offerings that same day.

מתני' תגלחת טומאה כיצד? היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי, ומביא קרבנותיו בשמיני. ואם גילח בשמיני — מביא קרבנותיו בו ביום, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי טרפון: מה בין זה למצורע?
Nazir 48b רבי עקיבא אומר halacha exegesis corpse impurity
Rabbi Akiva derives that a nazirite may not become impure for close or distant relatives but must do so for an unattended corpse.

רבי עקיבא אומר: ״נפשות״ — אלו הרחוקין, ״מת״ — אלו הקרובין, ״לאביו ולאמו״ אינו מיטמא, אבל מיטמא הוא למת מצוה.
Nazir 53b אמר רבי עקיבא halacha ruling blood impurity
Rabbi Akiva rules that a quarter-log of blood originating from two corpses imparts impurity under a roof.

והא חצי לוג דם, דשמעת מינה חצי לוג דם — אין, רביעית דם — לא, וקתני בסיפא רביעית דם! התם, לאפוקי מדרבי עקיבא, דאמר רבי עקיבא: רביעית דם הבא משני מתים מטמא באהל.
Nazir 56b אמר רבי עקיבא halacha exegesis nazirite impurity
Rabbi Akiva argues that if contact with or carrying a barley-sized bone requires a nazirite to shave, then contact with or carrying a quarter-log of blood that imparts tent impurity should certainly do so.

מתני' אמר רבי עקיבא, דנתי לפני רבי אליעזר: מה אם עצם כשעורה, שאינו מטמא אדם באהל — הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו, רביעית דם, שהוא מטמא אדם באהל — אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה?

Sotah (26)

Sotah 3a רבי עקיבא אומר halacha dispute marital warning
Rabbi Akiva rules that a husband is obligated to warn his wife when moved by the described spirit of jealousy.

ומסתברא כמאן דאמר רוח טהרה. דתניא: ״וקנא את אשתו״ — רשות, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: חובה. אי אמרת בשלמא רוח טהרה — שפיר, אלא אי אמרת רוח טומאה, רשות וחובה לעיולי לאיניש רוח טומאה בנפשיה?
Sotah 3a רבי עקיבא אומר halacha dispute biblical obligations
Rabbi Akiva interprets both a husband's warning of his wife and a priest's defilement for a relative as obligations.

גופא: ״וקנא את אשתו״ — רשות, דברי רבי ישמעאל. ורבי עקיבא אומר: חובה. ״לה יטמא״ — רשות, דברי רבי ישמעאל. ורבי עקיבא אומר: חובה.
Sotah 3a רבי עקיבא אומר halacha dispute canaanite slaves
Rabbi Akiva interprets the command to work Canaanite slaves forever as obligatory.

״לעלם בהם תעבדו״ — רשות, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: חובה.
Sotah 3a רבי עקיבא אומר halacha dispute marital warning
Rabbi Akiva interprets a husband's warning of his wife as an obligation.

״וקנא את אשתו״ — רשות, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: חובה.
Sotah 3a רבי עקיבא אומר halacha dispute priestly mourning
Rabbi Akiva interprets the priest's defilement for the specified relative as an obligation.

״לה יטמא״ — רשות, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: חובה.
Sotah 3b רבי עקיבא אומר halacha dispute canaanite slaves
Rabbi Akiva interprets the command to work Canaanite slaves forever as obligatory.

״לעלם בהם תעבדו״ — רשות, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: חובה.
Sotah 4a רבי עקיבא אומר halacha dispute seclusion duration
Rabbi Akiva defines the minimum duration of seclusion as the time required to swallow an egg.

בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה. רבי עקיבא אומר: כדי לגומעה. רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו. רבי אלעזר בן ירמיה אומר: כדי לקשור גרדי נימא.
Sotah 4a רבי עקיבא אומר halacha dispute seclusion duration
Rabbi Akiva defines the minimum duration of seclusion as the time required to roast an egg.

רבי יהושע אומר: כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר: כדי לשתותו. רבי עקיבא אומר: כדי לצלות ביצה. רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי לגומעה.
Sotah 4a אמר רבי עקיבא halacha other seclusion duration
Rabbi Akiva's measure is reconciled as the time required both to roast and swallow an egg.

התם אמר רבי עקיבא: כדי לגומעה, הכא אמר: כדי לצלות ביצה! אימא כדי לצלות ביצה ולגומעה. ולימא: אידי ואידי חד שיעורא הוא! אם כן, היינו בן עזאי.
Sotah 19b דברי רבי עקיבא halacha exegesis sotah procedure
Rabbi Akiva derives that once the scroll has been erased, a woman who refuses must be forced to drink the sotah water.

תנו רבנן: ״והשקה״ מה תלמוד לומר? והלא כבר נאמר ״והשקה״! שאם נמחקה מגילה ואומרת ״איני שותה״ — מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה, דברי רבי עקיבא.
Sotah 19b אמר רבי עקיבא halacha dialogue sotah withdrawal
Rabbi Akiva rules that a sotah may withdraw before the handful is offered but not afterward, since at that point her guilt is already evident.

וסבר רבי עקיבא משקין אותה בעל כרחה? והתניא, רבי יהודה אומר: כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה, שאם נמחקה מגילה ואמרה ״איני שותה״ — מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה. אמר רבי עקיבא: כלום אנו צריכין אלא לבודקה, והלא בדוקה ועומדת! אלא: עד שלא קרב הקומץ — יכולה לחזור בה, משקרב הקומץ — אינה יכולה לחזור בה.
Sotah 26a דברי רבי עקיבא aggada exegesis sotah reward
Rabbi Akiva interprets the verse to promise that an innocent barren woman who drinks the sotah water will conceive.

ורבנן, האי ״ונקתה ונזרעה זרע״ מאי עבדי ליה? מיבעי להו לכדתניא: ״ונקתה ונזרעה [זרע]״, שאם היתה עקרה נפקדת, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי ישמעאל: אם כן, יסתרו כל העקרות ויפקדו, וזו, הואיל ולא נסתרה הפסידה?!
Sotah 27b דברי רבי עקיבא halacha exegesis adultery prohibition
Rabbi Akiva derives from the repeated term for defilement that an adulterous woman is forbidden both to her husband and to her paramour.

כשם שאסורה לבעל — כך אסורה לבועל, שנאמר: ״נטמאה״ ״ונטמאה״, דברי רבי עקיבא.
Sotah 27b דרש רבי עקיבא halacha exegesis food impurity
Rabbi Akiva derives from 'it shall render impure' that second-degree food can render third-degree food impure.

בו ביום דרש רבי עקיבא: ״וכלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא״, אינו אומר ״טמא״ אלא ״יטמא״, לטמא אחרים. למד על ככר שני שמטמא את השלישי.
Sotah 27b דרש רבי עקיבא halacha exegesis levite boundaries
Rabbi Akiva addresses the apparent conflict between verses assigning two thousand cubits and one thousand cubits around a Levite city.

בו ביום דרש רבי עקיבא: ״ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו'״, ומקרא אחר אמר: ״מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב״.
Sotah 27b דרש רבי עקיבא aggada exegesis song at sea
Rabbi Akiva derives that Israel repeated a refrain after each phrase sung by Moses, like respondents during Hallel.

בו ביום דרש רבי עקיבא: ״אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר״, שאין תלמוד לומר ״לאמר״, ומה תלמוד לומר ״לאמר״? מלמד שהיו ישראל עונין שירה אחריו של משה על כל דבר ודבר כקוראין את [ה]הלל: (״אשירה לה' כי גאה גאה״.) לכך נאמר ״לאמר״.
Sotah 28a דברי רבי עקיבא halacha exegesis sotah prohibitions
Rabbi Akiva assigns the three occurrences of defilement to prohibiting the sotah to her husband, her paramour, and terumah.

תנו רבנן: שלש פעמים האמורין בפרשה ״אם נטמאה״, ״נטמאה״, ״ונטמאה״, למה? אחד לבעל, ואחד לבועל, ואחד לתרומה, דברי רבי עקיבא.
Sotah 28b אמר רבי עקיבא halacha dialogue sotah prohibitions
Rabbi Akiva identifies terumah as the third prohibition derived for a defiled sotah.

ורבי ישמעאל: אמר רבי עקיבא תרומה, ומהדר ליה איהו כהונה?
Sotah 29a דרש רבי עקיבא halacha exegesis food impurity
Rabbi Akiva's exposition of the earthenware-vessel verse is cited regarding transmitted food impurity.

בו ביום דרש רבי עקיבא וכל כלי חרש כו'.
Sotah 30b דרש רבי עקיבא aggada other unclear
Rabbi Akiva's exposition delivered that day is referenced, but its content is omitted from this fragment.

בו ביום דרש רבי עקיבא וכו'.
Sotah 30b דרש רבי עקיבא aggada exegesis song at sea
Rabbi Akiva teaches that Moses sang each phrase at the sea while Israel repeatedly answered with the opening refrain.

תנו רבנן, בו ביום דרש רבי עקיבא: בשעה שעלו ישראל מן הים, נתנו עיניהם לומר שירה. וכיצד אמרו שירה — כגדול המקרא את הלל, והן עונין אחריו ראשי פרקים. משה אמר ״אשירה לה'״, והן אומרים ״אשירה לה'״, משה אמר ״כי גאה גאה״ והן אומרים ״אשירה לה'״.
Sotah 37b רבי עקיבא אומר aggada dispute sinai revelation
Rabbi Akiva teaches that both Torah's principles and details were stated at Sinai, repeated in the Tent of Meeting, and repeated again in the plains of Moab.

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא, רבי ישמעאל אומר: כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד. רבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב.
Sotah 44a רבי עקיבא אומר halacha dispute war exemption
Rabbi Akiva interprets the fearful and fainthearted soldier literally as one unable to endure battle and the sight of a drawn sword.

מתני' ״ויספו השטרים לדבר אל העם וגו'״, רבי עקיבא אומר: ״הירא ורך הלבב״ — כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר: ״הירא ורך הלבב״ — זהו המתיירא מן העבירות שבידו, לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזור בגללן.
Sotah 45b רבי עקיבא אומר halacha dispute murdered body
Rabbi Akiva rules that a separated corpse is moved to its head and that distance for the heifer rite is measured from the nose.

מתני' נמצא מכוון בין שתי עיירות — שתיהן מביאות שתי עגלות, דברי רבי אליעזר. ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה. נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר — מוליכין הראש אצל הגוף, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: הגוף אצל הראש. מאין היו מודדין? רבי אליעזר אומר: מטיבורו, רבי עקיבא אומר: מחוטמו, רבי אליעזר בן יעקב …
מתני' נמצא מכוון בין שתי עיירות — שתיהן מביאות שתי עגלות, דברי רבי אליעזר. ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה. נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר — מוליכין הראש אצל הגוף, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: הגוף אצל הראש. מאין היו מודדין? רבי אליעזר אומר: מטיבורו, רבי עקיבא אומר: מחוטמו, רבי אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה חלל, מצוארו.
Sotah 45b רבי עקיבא אומר halacha dispute murdered body
Rabbi Akiva rules that the body is brought to the head because the head is presumed to have fallen where it was severed while the body moved onward.

והכי קאמר: לקוברו קנה מקומו, והיכא דנמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר — מוליכין הראש אצל הגוף, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר: הגוף אצל הראש. במאי קמיפלגי — מר סבר: גופיה בדוכתיה נפיל, רישא דנאדי ונפיל, ומר סבר: רישא היכא דנפיל נפיל, גופא הוא דרהיט אזיל.
Sotah 47b רבי עקיבא אומר halacha exegesis atonement heifer
Rabbi Akiva derives that a court that witnessed a killing performs no heifer rite even if it cannot identify the killer.

מנהני מילי? דתנו רבנן: ״לא נודע מי הכהו״. הא נודע מי הכהו, אפילו אחד בסוף העולם — לא היו עורפין. רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש ואין מכירין אותו, שלא היו עורפין — תלמוד לומר: ״ועינינו לא ראו״, והלא ראו.

Gittin (15)

Gittin 23b משום רבי עקיבא as transmitted by Rabbi Shimon ben Elazar halacha exegesis divorce delivery
Rabbi Akiva reasons a fortiori that a woman trusted to report her husband's death may also deliver her own bill of divorce.

תניא כוותיה דאביי: רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא: אשה נאמנת להביא גיטה – מקל וחומר, ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר ״מת בעלה״ – נאמנות להביא גיטה; היא, שנאמנת לומר ״מת בעלה״ – אינו דין שנאמנת להביא גיטה?!
Gittin 38b רבי עקיבא אומר halacha dispute canaanite slaves
Rabbi Akiva interprets the command to work Canaanite slaves forever as obligatory.

תנו רבנן: ״לעולם בהם תעבודו״ – רשות, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: חובה. ודילמא רבי אליעזר סבר לה כמאן דאמר רשות!
Gittin 39b משום רבי עקיבא halacha exegesis slave redemption
Rabbi Akiva derives from the redemption verse that payment alone cannot complete the maidservant's release as a document can.

דתניא, רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא: יכול יהא כסף גומר בה, כדרך ששטר גומר בה? תלמוד לומר: ״והפדה לא נפדתה״ –
Gittin 42b רבי עקיבא אומר halacha dispute slave emancipation
Rabbi Akiva requires an emancipated slave in the stated cases to receive a formal bill of release from the master.

דלמא כמאן דאמר אינו צריך – דתניא: בכולן, עבד יוצא בהן לחירות, וצריך גט שחרור מרבו, דברי רבי ישמעאל. רבי מאיר אומר: אינו צריך, רבי אליעזר אומר: צריך. רבי טרפון אומר: אינו צריך, רבי עקיבא אומר: צריך.
Gittin 48b רבי עקיבא אומר halacha exegesis damage payment
Rabbi Akiva interprets the verse to require collecting damages from superior-quality land and argues that sacred property is treated at least as strictly.

מאי רבי ישמעאל? דתניא: ״מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם״ – מיטב שדהו של ניזק, ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית, וקל וחומר להקדש.
Gittin 49a רבי עקיבא אומר halacha exegesis damage payment
Rabbi Akiva derives that damages are collected from superior-quality land, with sacred property governed all the more so.

רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית, וקל וחומר להקדש.
Gittin 49b רבי עקיבא אומר halacha dispute damage payment
Rabbi Akiva interprets 'his best field and vineyard' as the best property belonging to the person who caused the damage.

תניא בהדיא: ״מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם״ – מיטב שדהו של ניזק, ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: מיטב שדהו של מזיק, ומיטב כרמו של מזיק.
Gittin 81b רבי עקיבא אומר halacha dispute folded divorce
Rabbi Akiva permits filling a missing signature on a folded bill of divorce only with a relative otherwise fit to testify elsewhere.

גט קרח – הכל משלימין עליו, דברי בן ננס. רבי עקיבא אומר: אין משלימין עליו אלא קרובים, הראויין להעיד במקום אחר.
Gittin 81b רבי עקיבא אומר halacha ruling folded divorce
Rabbi Akiva permits a qualified relative, but not a robber, to supply a missing signature on a folded bill of divorce.

גזלן – דבר יוחסין הוא, ליתכשר! אלמה תנן, רבי עקיבא אומר: אין משלימין עליו אלא קרובים, הראויין להעיד במקום אחר; קרוב – אין, גזלן – לא!
Gittin 81b רבי עקיבא אומר halacha dispute folded divorce
Rabbi Akiva rules that if a slave supplies the missing signature on a folded bill of divorce, a child born after its use is a mamzer.

השלים עליו עבד, בן ננס אומר: הולד כשר; ורבי עקיבא אומר: הולד ממזר. אבל קשריו שלשה ועדיו שנים – דברי הכל אין משלימין עליו אלא קרוב.
Gittin 83a רבי עקיבא אמר halacha dialogue conditional divorce
Rabbi Akiva argues that a divorce excluding one man is not a complete severance because a later marriage to that man would retroactively invalidate the divorce and render earlier children mamzerim.

נענה רבי עקיבא ואמר: הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים, ונתארמלה או נתגרשה, ועברה ונישאת לזה שנאסרה עליו – לא נמצא גט בטל, ובניה ממזרים? הא למדת, שאין זה כריתות.
Gittin 83a רבי עקיבא אמר halacha dialogue conditional divorce
Rabbi Akiva argues that if the woman later marries the excluded man, the divorce becomes invalid and children from her intervening marriage become mamzerim.

נענה רבי עקיבא ואמר: הרי שהלכה זו ונישאת לאחד מן השוק והיו לה בנים, ונתארמלה או נתגרשה, ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו, לא נמצא גט בטל ובניה ממזרין?
Gittin 89a רבי עקיבא אומר halacha dispute marital misconduct
Rabbi Akiva requires divorce only when women spinning by moonlight openly discuss the wife's misconduct.

כתנאי: אכלה בשוק, גירגרה בשוק, הניקה בשוק – בכולן רבי מאיר אומר: תצא. רבי עקיבא אומר: משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה.
Gittin 90a רבי עקיבא אומר halacha exegesis grounds for divorce
Rabbi Akiva permits a man to divorce his wife even because he finds another woman more attractive.

רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה הימנה – שנאמר: ״והיה אם לא תמצא חן בעיניו״.
Gittin 90a רבי עקיבא אומר halacha dispute grounds for divorce
Rabbi Akiva's position permits divorce when a man finds another woman more attractive, based on his reading of the verse's connective term.

רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת: במאי קא מיפלגי? בדריש לקיש – דאמר ריש לקיש: ״כי״ משמש בארבעה לשונות – אי, דלמא, אלא, דהא.

Kiddushin (10)

Kiddushin 15b רבי עקיבא אומר halacha dispute hebrew slave
Rabbi Akiva interprets redemption by relatives as continuing an Israelite slave's servitude, while redemption by others releases him.

ומאן תנא דפליג עליה דרבי? רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא. דתניא: ״לא יגאל באלה״ רבי יוסי הגלילי אומר: ״באלה״ – לשחרור, בשאר כל אדם – לשעבוד. רבי עקיבא אומר: ״באלה״ – לשעבוד, בשאר כל אדם – לשחרור.
Kiddushin 15b רבי עקיבא אומר halacha exegesis hebrew slave
Rabbi Akiva reads the verse to mean that if the slave is not redeemed except by the listed relatives, he remains until the Jubilee.

מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי? אמר קרא: ״אם לא יגאל באלה״ – אלא באחר – ״ויצא בשנת היובל״. ורבי עקיבא אומר: ״אם לא יגאל״ – אלא – ״באלה״, ״ויצא בשנת היובל״. ורבי יוסי הגלילי? מידי ״אלא באלה״ כתיב?
Kiddushin 18b דברי רבי עקיבא halacha exegesis hebrew maidservant
Rabbi Akiva rules that once the master spreads his garment over the maidservant in designation, he may no longer sell her.

כיון שפירש טליתו עליה, שוב אין רשאי למוכרה, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: ״בבגדו בה״ – כיון שבגד בה, שוב אין רשאי למוכרה.
Kiddushin 24b רבי עקיבא אומר halacha dispute slave emancipation
Rabbi Akiva requires a slave freed through bodily injury to receive a formal bill of emancipation.

תנו רבנן: בכולם, עבד יוצא בהם לחירות, וצריך גט שחרור, דברי רבי שמעון. רבי מאיר אומר: אינו צריך. רבי אליעזר אומר: צריך. רבי טרפון אומר: אינו צריך. רבי עקיבא אומר: צריך.
Kiddushin 26a רבי עקיבא אומר halacha ruling minimal land
Rabbi Akiva rules that even the smallest parcel of land is obligated in pe'a and first fruits.

איבעיא להו: בעינן צבורים, או לא? אמר רב יוסף: תא שמע: רבי עקיבא אומר: קרקע כל שהוא חייבת בפאה, ובבכורים,
Kiddushin 40b רבי עקיבא אמר aggada dialogue study and action
Rabbi Akiva declares Torah study greater than action, and the assembled sages agree because study leads to action.

וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה.
Kiddushin 63a רבי עקיבא אומר halacha ruling marital vows
Rabbi Akiva rules that a husband should annul his wife's vow lest she produce a surplus beyond what she owes him.

רבי עקיבא אומר: יפר, שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו. האיתמר עלה, אמר רב הונא בריה דרב יהושע: באומרת: ״יקדשו ידי לעושיהם״, וידים איתנהו בעולם.
Kiddushin 66b אמר רבי עקיבא halacha dialogue doubtful immersion
Rabbi Akiva deems the prepared pure foods impure because the person retains a presumption of impurity and doubt cannot establish purification.

כל טהרות שנעשו על גבה היה רבי טרפון מטהר, ורבי עקיבא מטמא. אמר רבי טרפון: מקוה זה בחזקת שלם הוא עומד, מספק אתה בא לחסרו – אל תחסרנו מספק. אמר רבי עקיבא: אדם זה בחזקת טמא הוא עומד, מספק אתה בא לטהרו – אל תטהרנו מספק.
Kiddushin 66b אמר רבי עקיבא halacha dialogue doubtful immersion
Rabbi Akiva compares the doubtful immersion to a priest discovered to have a disqualifying blemish, whose prior service is invalid.

אמר רבי טרפון: משל לעומד ומקריב על גבי המזבח, ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה, שעבודתו כשירה. אמר רבי עקיבא: משל לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בעל מום, שעבודתו פסולה.
Kiddushin 74b דברי רבי עקיבא halacha ruling mamzer status
Rabbi Akiva defines a mamzer as offspring of any union governed by a 'shall not enter' prohibition.

מאי קא משמע לן? תנינא: איזהו ממזר – כל שהוא ב״לא יבא״, דברי רבי עקיבא.

Bava Kamma (32)

Bava Kamma 5a רבי עקיבא אומר halacha ruling tam ox damages
Rabbi Akiva rules that even an ordinarily tam ox that injures a person pays full damages from any excess value available.

דתנן, רבי עקיבא אומר: אף תם שחבל באדם – משלם במותר נזק שלם!
Bava Kamma 5a רבי עקיבא אומר halacha exegesis tam ox damages
Rabbi Akiva derives that a tam ox that injures a person pays only from the ox's own value, not from the owner's other property.

הא תבריה רבי עקיבא לגזיזיה; דתניא, רבי עקיבא אומר: יכול אף תם שחבל באדם, ישלם מן העלייה – תלמוד לומר: ״יעשה לו״ – מגופו משלם, ואינו משלם מן העלייה.
Bava Kamma 6b רבי עקיבא אומר halacha exegesis damage payment
Rabbi Akiva derives that damages are collected from superior-quality land and that sacred property is treated all the more strictly.

רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית. וקל וחומר להקדש.
Bava Kamma 6b רבי עקיבא אומר halacha exegesis damage payment
Rabbi Akiva derives that damages are collected from superior-quality land and adds an a fortiori inference concerning sacred property.

רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית, וקל וחומר להקדש. מאי ״קל וחומר להקדש״?
Bava Kamma 7a רבי עקיבא אומר halacha dispute damage payment
Rabbi Akiva interprets the required best field and vineyard as the best property belonging to the person who caused the damage.

ועוד, הא אמר רב אשי, תניא בהדיא: ״מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם״ – מיטב שדהו של ניזק, ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: מיטב שדהו של מזיק, ומיטב כרמו של מזיק.
Bava Kamma 33a רבי עקיבא אומר halacha dispute tam ox damages
Rabbi Akiva rules that even a tam ox that injures a person pays full damages from the available excess.

אדם במועד ומועד באדם – משלם במותר נזק שלם. אדם בתם ותם באדם – אדם בתם משלם במותר נזק שלם, תם באדם משלם במותר חצי נזק. רבי עקיבא אומר: אף תם שחבל באדם – משלם במותר נזק שלם.
Bava Kamma 33a רבי עקיבא אומר halacha exegesis tam ox damages
Rabbi Akiva interprets 'according to this judgment' by analogy to the latter case rather than the former.

רבי עקיבא אומר: ״כמשפט הזה״ – כתחתון, ולא כעליון.
Bava Kamma 33a רבי עקיבא אומר halacha dispute damaging ox ownership
Rabbi Akiva rules that the damaging ox is transferred outright to the injured party rather than merely appraised by the court.

גמ' מתניתין מני – רבי עקיבא היא. דתניא: יושם השור בבית דין, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: הוחלט השור.
Bava Kamma 42a רבי עקיבא אומר halacha exegesis killed slave
Rabbi Akiva interprets 'the owner of the ox is clean' as exempting the owner from payment for a slave.

תניא אידך: ״בעל השור נקי״ – רבי עקיבא אומר: נקי מדמי עבד.
Bava Kamma 42b אמר רבי עקיבא halacha ruling tam ox damages
Rabbi Akiva rules that a tam ox injuring a person pays full damages from any excess, though the verse exempts its owner from the slave payment.

אלא אמר רב אסי: האי מילתא – מפי דגברא רבה שמיע לי, ומנו – רבי יוסי ברבי חנינא; סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבי עקיבא: אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם, משתלם נמי [דמי עבד] מעלייה; כתב רחמנא ״בעל השור נקי״.
Bava Kamma 42b רבי עקיבא אומר halacha exegesis tam ox damages
Rabbi Akiva derives that a tam ox's liability is paid from the ox itself rather than from its owner's other property.

אמר ליה רבי זירא לרב אסי: והא תבריה רבי עקיבא לגזיזיה – דתניא, רבי עקיבא אומר: יכול ישלם מן העלייה – תלמוד לומר: ״כמשפט הזה יעשה לו״ – מגופו משלם, ואינו משלם מן העלייה!
Bava Kamma 42b רבי עקיבא אומר halacha exegesis killed slave
Rabbi Akiva interprets 'the owner of the ox is clean' as exemption from the fixed payment for a slave.

תניא כותיה דרבא: ״בעל השור נקי״ – רבי עקיבא אומר: נקי מדמי עבד.
Bava Kamma 42b אמר רבי עקיבא halacha dialogue fatal ox injury
Rabbi Akiva questions what the verse about an ox killing a man or woman adds, since equal liability for either victim was already stated.

תנו רבנן: ״והמית איש או אשה״ – אמר רבי עקיבא: וכי מה בא זה ללמדנו? אם לחייב על האשה כאיש – הרי כבר נאמר: ״כי יגח שור את איש או את אשה״!
Bava Kamma 42b דברי רבי עקיבא halacha exegesis spousal inheritance
Rabbi Akiva derives from 'he shall inherit her' that a husband inherits his wife.

וסבר רבי עקיבא: לא ירית לה בעל? והתניא: ״וירש אותה״ – מכאן שהבעל יורש את אשתו, דברי רבי עקיבא!
Bava Kamma 42b אמר רבי עקיבא halacha other damages inheritance
Rabbi Akiva's position concerning inheritance of damage payments is questioned, but its content is not stated in this fragment.

ובנזקין לא אמר רבי עקיבא?
Bava Kamma 49b רבי עקיבא אומר halacha dispute pit liability
Rabbi Akiva identifies the Torah's paradigmatic pit as one whose owner abandoned the surrounding property but retained ownership of the pit.

גמ' תנו רבנן: החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים; ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד – חייב, וזהו בור האמור בתורה; דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: הפקיר רשותו ולא הפקיר בורו – זהו בור האמור בתורה.
Bava Kamma 59a רבי עקיבא אומר halacha exegesis damage payment
Rabbi Akiva derives that damages are collected from superior-quality land and that sacred property is treated all the more strictly.

רבי ישמעאל – דתניא: ״מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם״ – מיטב שדהו של ניזק, ומיטב כרמו של ניזק; דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית, וקל וחומר להקדש.
Bava Kamma 61b רבי עקיבא אומר halacha dispute fire liability
Rabbi Akiva sets fifty cubits as the distance beyond which one who starts a fire on private property is not liable for its spread.

מתני' המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה? רבי אלעזר בן עזריה אומר: רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור. רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמות, כדרך רשות הרבים. רבי עקיבא אומר: חמשים אמה. רבי שמעון אומר: ״שלם ישלם המבער את הבערה״ – הכל לפי הדליקה.
Bava Kamma 67b אמר רבי עקיבא halacha exegesis theft penalty
Rabbi Akiva explains that a thief who slaughters or sells pays fourfold or fivefold because the thief has become more deeply rooted in sin.

אמר רב ששת: אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא. דתניא, אמר רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה? מפני שנשתרש בחטא. אימת? אילימא לפני יאוש,
Bava Kamma 68a אמר רבי עקיבא halacha exegesis theft penalty
Rabbi Akiva explains that slaughtering or selling stolen livestock incurs fourfold or fivefold payment because the thief has become entrenched in sin.

אמר רב ששת: מנא אמינא לה? דתניא, אמר רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה? מפני שנשתרש בחטא.
Bava Kamma 70b רבי עקיבא אומר halacha exegesis partial testimony
Rabbi Akiva derives from the word 'matter' that testimony must establish a complete matter rather than half a matter.

אמר לו: הרי זו חזקה. אמר לו: אף אני אומר כן, אלא שרבי עקיבא חולק בדבר. שהיה רבי עקיבא אומר: ״דבר״ – ולא חצי דבר.
Bava Kamma 90b אמר רבי עקיבא halacha ruling humiliation damages
Rabbi Akiva evaluates even poor Israelites as formerly wealthy free people because they descend from Abraham, Isaac, and Jacob.

זה הכלל – הכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבא: אפילו עניים שבישראל, רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם; שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
Bava Kamma 90b רבי עקיבא אומר halacha dispute witness judges
Rabbi Akiva rules that all judges who witness a killing become witnesses and that a witness cannot serve as a judge.

והתניא: סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש – מקצתן נעשו עדים, ומקצתן נעשו דיינין; דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר: כולם עדים הם, ואין עד נעשה דיין.
Bava Kamma 103b רבי עקיבא אומר halacha dispute uncertain theft
Rabbi Akiva requires one who stole from one of five people but cannot identify the victim to repay each claimant.

גמ' נשבע לו – אין, לא נשבע לו – לא; מני? לא רבי טרפון ולא רבי עקיבא! דתניא: גזל אחד מחמשה ואינו יודע איזה מהן, וכל אחד אומר: ״אותי גזל״ – מניח גזילה ביניהם ומסתלק, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר: לא זו דרך מוציאתו מידי עבירה, עד שישלם גזילה לכל אחד [ואחד].
Bava Kamma 103b רבי עקיבא אומר halacha dispute uncertain theft
Rabbi Akiva rules that an uncertain thief has no remedy until every possible victim is repaid.

מתיב רב הונא בר יהודה, אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח אחד מחמשה ואינו יודע מאיזה מהן לקח – שמניח דמי מקח ביניהם ומסתלק. על מה נחלקו? שגזל אחד מחמשה בני אדם, ואינו יודע מאיזה מהן גזל; שרבי טרפון אומר: מניח דמי גזילה ביניהם ומסתלק, ורבי עקיבא אומר: אין לו תקנה, עד שישלם …
מתיב רב הונא בר יהודה, אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח אחד מחמשה ואינו יודע מאיזה מהן לקח – שמניח דמי מקח ביניהם ומסתלק. על מה נחלקו? שגזל אחד מחמשה בני אדם, ואינו יודע מאיזה מהן גזל; שרבי טרפון אומר: מניח דמי גזילה ביניהם ומסתלק, ורבי עקיבא אומר: אין לו תקנה, עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד.
Bava Kamma 103b רבי עקיבא אמר halacha ruling uncertain theft
Rabbi Akiva requires repayment to every possible victim even without a false oath, as a penalty.

אלא לעולם רבי טרפון היא, ומודה רבי טרפון היכא דאישתבע. מאי טעמא? דאמר קרא: ״לאשר הוא לו, יתננו ביום אשמתו״. ורבי עקיבא דאמר אף על גב דלא מישתבע – קניס.
Bava Kamma 109a רבי עקיבא אומר halacha dispute convert restitution
Rabbi Akiva rules that one who stole from a convert and swore falsely has no remedy until the stolen property leaves the thief's possession.

הרי שגזל הגר, ונשבע לו; ושמע שמת הגר, והיה מעלה כספו ואשמו לירושלים; ופגע באותו הגר, וזקפו עליו במלוה, ומת – זכה הלה במה שבידו, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: אין לו תקנה עד שיוציא גזילו מתחת ידו.
Bava Kamma 109a אמר רבי עקיבא halacha ruling restitution waiver
Rabbi Akiva holds that a thief cannot waive restitution owed personally but can waive a claim transferred to others.

רבא אמר: הא והא רבי עקיבא; כי אמר רבי עקיבא דלא מצי מחיל – לנפשיה, אבל לאחרים – מצי מחיל.
Bava Kamma 113a משום רבי עקיבא halacha ruling customs evasion
Rabbi Akiva permits evading a customs charge in the stated case.

איכא דמתני לה אהא: לא ילבש אדם כלאים אפילו על גבי עשרה בגדים, להבריח בו את המכס. מתניתין דלא כרבי עקיבא. דתניא: אסור להבריח את המכס. רבי שמעון אומר משום רבי עקיבא: מותר להבריח את המכס.
Bava Kamma 113a רבי עקיבא אומר halacha dispute gentile litigation
Rabbi Akiva forbids using legal subterfuge against a gentile because doing so would profane God's name.

רב אשי אמר: במוכס גוי. דתניא: ישראל וגוי שבאו לדין, אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל – זכהו, ואמור לו: כך דינינו. בדיני גוים – זכהו ואמור לו: כך דינכם. ואם לאו, באין עליו בעקיפין; דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין באין עליו בעקיפין, מפני קידוש השם.
Bava Kamma 113a דרש רבי עקיבא halacha exegesis gentile property
Rabbi Akiva derives from the redemption command that stealing from a gentile is forbidden.

וגזל גוי מי שרי? והתניא: אמר רבי שמעון, דבר זה דרש רבי עקיבא כשבא מזפירין: מנין לגזל גוי שהוא אסור? תלמוד לומר: ״אחרי נמכר, גאלה תהיה לו״ –
Bava Kamma 118b רבי עקיבא אומר halacha dispute returning theft
Rabbi Akiva requires the owner to know when a stolen lamb or coin has been returned.

לימא כתנאי: הגונב טלה מן העדר, וסלע מן הכיס – למקום שגנב יחזיר, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: צריך דעת בעלים.

Bava Metzia (14)

Bava Metzia 4b רבי עקיבא אומר halacha dispute partial admission
Rabbi Akiva treats the debtor who admits three of five claimed coins as one returning a lost item and exempts him from an oath.

סלעים, דינרין. מלוה אומר חמש, ולוה אומר שלש. רבי שמעון בן אלעזר אומר: הואיל והודה מקצת הטענה – ישבע. רבי עקיבא אומר: אינו אלא כמשיב אבידה, ופטור.
Bava Metzia 4b רבי עקיבא אומר halacha ruling partial admission
Rabbi Akiva exempts the debtor who admits three coins as one returning a lost item, while the passage infers liability if he admitted only the two documented coins.

איכא דמותיב מסיפא, רבי עקיבא אומר: אינו אלא כמשיב אבידה ופטור. טעמא דאמר שלש, הא שתים חייב. והא שטר, כיון דקא מודי ביה כ״הילך״ דמי, שמע מינה ״הילך״ חייב!
Bava Metzia 28b רבי עקיבא אומר halacha dispute lost property funds
Rabbi Akiva forbids a finder from using money obtained for lost property and therefore exempts the finder if it is lost.

מה יהא בדמים? רבי טרפון אומר: ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו – חייב באחריותן. רבי עקיבא אומר: לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו – אין חייב באחריותן.
Bava Metzia 29a אמר רבי עקיבא halacha ruling lost property funds
Rabbi Akiva forbids using lost-property funds and treats their custodian as unpaid and exempt from theft or loss.

אי הכי, ״לפיכך״ דאמר רבי עקיבא, למה לי? אי אמרת בשלמא בגניבה ואבידה הוא דפליגי, היינו דקתני ״רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו – אינו חייב באחריותן״. סלקא דעתך אמינא שומר שכר הוי כדרב יוסף, ובגניבה ואבידה מחייב, קא משמע לן ״לפיכך״. השתא דאמרת לא ישתמש בהן, שומר שכר לא הוי ולא מחייב בגניבה ו …
אי הכי, ״לפיכך״ דאמר רבי עקיבא, למה לי? אי אמרת בשלמא בגניבה ואבידה הוא דפליגי, היינו דקתני ״רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן, לפיכך אם אבדו – אינו חייב באחריותן״. סלקא דעתך אמינא שומר שכר הוי כדרב יוסף, ובגניבה ואבידה מחייב, קא משמע לן ״לפיכך״. השתא דאמרת לא ישתמש בהן, שומר שכר לא הוי ולא מחייב בגניבה ואבידה.
Bava Metzia 29a רבי עקיבא אומר halacha other lost property funds
Rabbi Akiva's phrase linking the ban on using lost-property funds to exemption from liability is questioned under the proposed interpretation.

אלא אי אמרת בגניבה ואבידה דכולי עלמא לא פליגי דחייב, כי פליגי באונסין דשואל, מאי ״לפיכך״ דרבי עקיבא? הכי מבעי ליה למתנא: ״רבי עקיבא אומר לא ישתמש בהן״, ואנא ידענא דכיון דלא ישתמש בהן – לאו שואל הוי ואינו חייב באחריותן, ״לפיכך״ דרבי עקיבא למה לי?
Bava Metzia 37b אמר רבי עקיבא halacha dialogue uncertain theft
Rabbi Akiva requires an uncertain thief to pay every possible victim, prompting the inference that doubt can remove money from its possessor.

אמר ליה אביי לרבא: מי אמר רבי עקיבא לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל חד וחד? אלמא מספיקא מפקינן ממונא, ולא אמרינן ״אוקים ממונא בחזקת מריה״.
Bava Metzia 37b אמר רבי עקיבא halacha ruling uncertain inheritance
Rabbi Akiva concedes that when the order of a mother and son's deaths is uncertain, the disputed property remains with its current possessors.

ורמינהי: נפל הבית עליו ועל אמו, יורשי הבן אומרים: האם מתה ראשונה. ויורשי האם אומרים: הבן מת ראשון. אלו ואלו מודים שיחלוקו. ואמר רבי עקיבא: מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן!
Bava Metzia 40b רבי עקיבא אומר halacha dispute returning theft
Rabbi Akiva requires an owner to know that a stolen object has been returned.

גמ' הא מני? רבי ישמעאל היא, דאמר: לא בעינן דעת בעלים. דתניא: הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס – למקום שגנב יחזיר, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר:
Bava Metzia 43a רבי עקיבא אומר halacha dispute misused deposit
Rabbi Akiva values a misappropriated deposit at its worth when the owner demands its return.

מתני' השולח יד בפקדון, בית שמאי אומרים: ילקה בחסר וביתר. ובית הלל אומרים: כשעת הוצאה. רבי עקיבא אומר: כשעת התביעה.
Bava Metzia 43b רבי עקיבא אומר halacha exegesis misused deposit
Rabbi Akiva values a misappropriated deposit at the time of the owner's demand, except when witnesses establish liability earlier.

רבי עקיבא אומר כשעת התביעה. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי עקיבא. ומודה רבי עקיבא במקום שיש עדים. מאי טעמא – דאמר קרא ״לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו״, וכיון דאיכא עדים, מההוא שעתא – הוא דאיחייב ליה אשמה.
Bava Metzia 47b רבי עקיבא אומר halacha exegesis second tithe
Rabbi Akiva interprets the redemption-money verse to include anything bearing an engraved form.

אלא אמר רבי יוחנן: מאי אסימון – פולסא. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: רבי דוסא ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד, רבי דוסא – הא דאמרן. רבי ישמעאל מאי היא, דתניא: ״וצרת הכסף בידך״ – לרבות כל דבר הנצרר ביד, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לרבות כל דבר שיש עליו צורה.
Bava Metzia 81b רבי עקיבא אומר halacha ruling lost collateral
Rabbi Akiva permits a borrower to argue that loss of the sole collateral extinguishes the loan, and agrees that collateral securing a documented loan extinguishes it when lost.

רבי עקיבא אומר: יכול לומר לו: כלום הלויתני אלא על המשכון? אבד המשכון – אבדו מעותיך. אבל הלוהו אלף זוז בשטר והניח לו משכון עליהם, דברי הכל: אבד המשכון – אבדו מעותיו.
Bava Metzia 92b רבי עקיבא אומר halacha dispute worker eating
Rabbi Akiva defines the relevant completion of wine production as the point when the wine is drawn into barrels.

והשתא דתני רב זביד בדבי רבי הושעיא: יין משירד לבור ויקפה, ורבי עקיבא אומר: משישלה בחביות. אפילו תימא שלא נתפתחו חביותיו לבור, דאמרו ליה: לא הוה ידעינן דמשלי.
Bava Metzia 113b משום רבי עקיבא halacha ruling debtor clothing
Rabbi Akiva holds that every Israelite is fit to retain an exceptionally valuable garment rather than have it replaced with a cheaper one for creditors.

רבי ישמעאל ורבי עקיבא, דתניא: הרי שהיו נושין בו אלף זוז ולבוש איצטלא בת מאה מנה – מפשיטין אותה ממנו ומלבישים אותו איצטלא הראויה לו. ותנא משום רבי ישמעאל, ותנא משום רבי עקיבא: כל ישראל ראוין לאותה איצטלא.

Bava Batra (24)

Bava Batra 11a רבי עקיבא אומר halacha dispute garden division
Rabbi Akiva permits division of a garden only when each resulting share contains at least a quarter-kav area.

מתני' אין חולקין את החצר – עד שיהא ארבע אמות לזה, וארבע אמות לזה. ולא את השדה – עד שיהא בה תשעה קבין לזה, ותשעה קבין לזה. רבי יהודה אומר: עד שיהא בה תשעת חציי קבין לזה, ותשעת חציי קבין לזה. ולא את הגינה – עד שיהא בה חצי קב לזה, וחצי קב לזה. רבי עקיבא אומר: בית רובע.
Bava Batra 12b משמיה דרבי עקיבא aggada other astrological fortune
Rabbi Akiva bar Yosef is cited in support of the position, while the passage suggests the person may share its particular astrological fortune.

משמיה דרבי עקיבא בר יוסף כוותיה. אמר רב אשי: ומאי קושיא? דלמא להא מילתא בר מזליה הוא!
Bava Batra 25a רבי עקיבא אומר halacha dispute tannery location
Rabbi Akiva permits placing a tannery fifty cubits from a city in any direction except west.

מתני' מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר – חמשים אמה. אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר. רבי עקיבא אומר: לכל רוח הוא עושה, חוץ ממערבה; ומרחיק חמשים אמה. ומרחיקין את המשרה מן הירק, ואת הכרישין מן הבצלים, ואת החרדל מן הדבורים. ורבי יוסי מתיר בחרדל.
Bava Batra 25a רבי עקיבא אומר halacha ruling tannery location
Rabbi Akiva permits a tannery fifty cubits away in any direction except west, where prevailing conditions make it entirely forbidden.

תא שמע: דתניא, רבי עקיבא אומר: לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמה, חוץ ממערבה דאינו עושה כל עיקר, מפני שהיא תדירא.
Bava Batra 27a רבי עקיבא אומר halacha ruling minimal land
Rabbi Akiva rules that any amount of land incurs obligations of pe'a and first fruits and can support a prozbul.

תא שמע, רבי עקיבא אומר: קרקע כל שהוא – חייב בפאה ובבכורים, וכותבין עליו פרוזבול,
Bava Batra 28a רבי עקיבא אומר halacha dispute land possession
Rabbi Akiva establishes possession through one month in the first year, twelve months in the middle, and one month in the last, totaling fourteen months.

רבי עקיבא אומר: חדש בראשונה, וחדש באחרונה, ושנים עשר חדש באמצע; הרי ארבעה עשר חדש.
Bava Batra 56b רבי עקיבא אומר halacha exegesis partial testimony
Rabbi Akiva derives from 'matter' that witnesses must establish an entire matter rather than half of one.

אמר לו: אף אני אומר כן, אלא שרבי עקיבא חולק בדבר זה; שהיה רבי עקיבא אומר: ״דבר״ – ולא חצי דבר.
Bava Batra 64a דברי רבי עקיבא halacha dispute property sale
Rabbi Akiva rules that selling a house excludes its pit and cistern even when depth and height are specified, and the seller must purchase an access route.

מתני' לא את הבור ולא את הדות – אף על פי שכתב לו עומקא ורומא. וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אינו צריך ליקח לו דרך.
Bava Batra 64a רבי עקיבא אומר halacha dispute property access
Rabbi Akiva rules that when the seller conveys the excluded pit and cistern to another person, that buyer need not purchase an access route.

מכרן לאחר – רבי עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים אומרים: צריך ליקח לו דרך.
Bava Batra 64a דברי רבי עקיבא halacha dispute property access
Rabbi Akiva rules that a seller who retains an excluded part of the property must purchase an access route to it.

וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אינו צריך וכו'. מאי, לאו בהא קא מפלגי –
Bava Batra 64b רבי עקיבא אומר halacha dispute property access
Rabbi Akiva rules that one who purchases the separately sold retained feature need not purchase an access route.

ואלא מסיפא – מכרן לאחר, רבי עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים אומרים: צריך.
Bava Batra 64b דברי רבי עקיבא halacha dispute property sale
Rabbi Akiva excludes a pit, winepress, and dovecote from a property sale and requires the seller to purchase an access route to them.

אלא מהא – לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך, בין חרבין בין ישובין; וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אינו צריך.
Bava Batra 64b רבי עקיבא אומר halacha dispute property access
Rabbi Akiva rules that a buyer of separately sold retained structures need not purchase an access route.

אלא מסיפא – מכרן לאחר, רבי עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים אומרים: צריך.
Bava Batra 71a דברי רבי עקיבא halacha dispute property sale
Rabbi Akiva excludes a pit, winepress, and dovecote from a sale whether ruined or intact and requires the seller to buy an access route.

מתני' לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך – בין חרבין, בין ישובין. וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: אינו צריך.
Bava Batra 71a רבי עקיבא אומר halacha dispute property access
Rabbi Akiva concedes that explicitly excluding the structures preserves access without purchase, and rules that their separate buyer likewise needs no purchased route.

ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו: ״חוץ מאלו״, שאינו צריך ליקח לו דרך. מכרן לאחר – רבי עקיבא אומר: אינו צריך ליקח לו דרך, וחכמים אומרים: צריך ליקח לו דרך.
Bava Batra 81b דברי רבי עקיבא halacha dispute first tithe
Rabbi Akiva assigns terumah to a priest and first tithe to a Levite.

דיהיב ליה לכהן, כרבי אלעזר בן עזריה – דתניא: תרומה גדולה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: מעשר ראשון אף לכהן. ודלמא בכורים נינהו, ובעו קרייה! קרייה לא מעכבת.
Bava Batra 82b אמר רבי עקיבא halacha dialogue property reservation
Rabbi Akiva's rule preserving a seller's interest in a pit and cistern is distinguished from the unproven case of a tree that depletes the land.

אמר ליה: אימור דאמר רבי עקיבא – גבי בור ודות, דלא מכחשי ארעא; גבי אילן מי שמעת ליה?
Bava Batra 98b דברי רבי עקיבא halacha dispute house dimensions
Rabbi Akiva sets a house built for a son at marriage or a widowed daughter at four by six cubits.

מתני' המוכר מקום לחבירו, וכן המקבל מקום מחבירו לעשות לו בית חתנות לבנו ובית אלמנות לבתו – בונה ארבע אמות על שש, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר: רפת בקר היא זו!
Bava Batra 98b אמר רבי עקיבא halacha other house dimensions
Rabbi Akiva is identified by one version as the authority describing the four-by-six structure as a cattle shed.

רבי ישמעאל אומר: רפת בקר היא זו! הרוצה לעשות כו'. רפת בקר מאן קתני לה? איכא דאמר רבי ישמעאל קתני לה, ואיכא דאמר רבי עקיבא קתני לה.
Bava Batra 98b אמר רבי עקיבא halacha ruling house dimensions
Rabbi Akiva is interpreted as allowing a person to make a dwelling as small as a four-by-six-cubit cattle shed.

איכא דאמר רבי עקיבא קתני לה – והכי קאמר: אף על פי שרפת בקר היא, פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר. ואיכא דאמר רבי ישמעאל קתני לה – והכי קאמר: שהרוצה לעשות רפת בקר, עושה ארבע אמות על שש.
Bava Batra 111b דברי רבי עקיבא halacha exegesis spousal inheritance
Rabbi Akiva derives from 'he shall inherit her' that a husband inherits his wife.

והאי תנא מייתי לה מהכא – דתניא: ״וירש אותה״, מלמד שהבעל יורש את אשתו; דברי רבי עקיבא.
Bava Batra 138b דברי רבי עקיבא halacha ruling property sale
Rabbi Akiva excludes a pit and cistern from a house sale even when depth and height are specified and requires the seller to purchase access.

דתנן: ולא את הבור ולא את הדות, אף על פי שכתב לו עומקא ורומא. וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא.
Bava Batra 150a רבי עקיבא אומר halacha ruling minimal land
Rabbi Akiva rules that any amount of land incurs pe'a and first-fruit obligations, supports a prozbul, and can transfer movable property with it.

התם בדין הוא דלא ליתני קרקע; ואיידי דתנא רישא, רבי עקיבא אומר: קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובבכורים, ולכתוב עליהם פרוזבול, ולקנות עמהם נכסים שאין להם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה – משום הכי קתני קרקע.
Bava Batra 158b אמר רבי עקיבא halacha dialogue uncertain inheritance
Rabbi Akiva rules that when a mother and son die together and their order of death is unknown, the property remains with its presumptive possessors.

מתני' נפל הבית עליו ועל אמו, אלו ואלו מודין שיחלוקו. אמר רבי עקיבא: מודה אני בזו, שהנכסים בחזקתן. אמר לו בן עזאי: על [ה]חלוקין אנו מצטערין; אלא שבאת לחלק עלינו את השוין?!

Sanhedrin (52)

Sanhedrin 2a רבי עקיבא אומר halacha dispute dangerous animals
Rabbi Akiva requires a court of twenty-three to execute a wolf, lion, bear, leopard, cheetah, or snake.

שור הנסקל – בעשרים ושלשה, שנאמר: ״השור יסקל וגם בעליו יומת״. כמיתת בעלים כך מיתת השור. הזאב והארי, הדוב והנמר והברדלס והנחש – מיתתן בעשרים ושלשה. רבי אליעזר אומר: כל הקודם להורגן זכה. רבי עקיבא אומר: מיתתן בעשרים ושלשה.
Sanhedrin 4a רבי עקיבא אומר halacha exegesis blood impurity
Rabbi Akiva derives that a quarter-log of blood from two corpses imparts tent impurity because the verse joins multiple persons to one measure.

רבי עקיבא, דתניא: רבי עקיבא אומר, מניין לרביעית דם שיצאה משני מתים שמטמא באהל? שנאמר: ״על כל נפשת מת לא יבא״ – שתי נפשות ושיעור אחד. ורבנן: ״נפשת״ כתיב.
Sanhedrin 4b רבי עקיבא אומר halacha exegesis tefillin compartments
Rabbi Akiva derives the four tefillin compartments from foreign-language terms in which 'tat' and 'pat' each mean two.

רבי עקיבא אומר: אינו צריך, טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים.
Sanhedrin 9a רבי עקיבא אומר halacha exegesis witness disqualification
Rabbi Akiva derives that a third witness joins the first two fully and bears the same legal consequences.

רבינא אמר: כגון שנמצא אחד מן העדים קרוב או פסול, וקמיפלגי בפלוגתא דרבי יוסי ורבי, אליבא דרבי עקיבא. דתנן: רבי עקיבא אומר, לא בא שלישי אלא להחמיר עליו, לעשות דינו כיוצא באלו.
Sanhedrin 15b רבי עקיבא אומר halacha dispute dangerous animals
Rabbi Akiva's ruling differs from the first opinion specifically regarding whether a snake requires judicial execution.

רבי עקיבא אומר וכו'. רבי עקיבא היינו תנא קמא? איכא בינייהו נחש.
Sanhedrin 17b משום רבי עקיבא aggada maxim city amenities
Rabbi Akiva adds varieties of fruit to the amenities required for a scholar's city because fruit brightens the eyes.

ותניא: כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה: בית דין מכין ועונשין, וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה, ובית הכנסת, ובית המרחץ, ובית הכסא, רופא, ואומן, ולבלר, וטבח, ומלמד תינוקות. משום רבי עקיבא אמרו: אף מיני פירא, מפני שמיני פירא מאירין את העינים.
Sanhedrin 34b רבי עקיבא אומר halacha exegesis altar sanctification
Rabbi Akiva derives from the word 'burnt offering' that the altar sanctifies only items fit to be offered.

״כל הנוגע במזבח יקדש״ – שומע אני, בין ראוי בין שאינו ראוי? תלמוד לומר: ״כבשים״ – מה כבשים ראויין, אף כל ראוי. רבי עקיבא אומר: ״עולה״ – מה עולה ראויה, אף כל ראוי.
Sanhedrin 34b רבי עקיבא אומר halacha exegesis sacrificial liability
Rabbi Akiva derives from 'or a sacrifice' that liability includes one who performs the blood application.

רבי עקיבא אומר: ״או זבח״ – לרבות את הזורק. ותרוייהו מאי קא מרבו? זריקה. מר מייתי לה מ״דם יחשב״, ומר מייתי לה מ״או זבח״.
Sanhedrin 38b דברי רבי עקיבא aggada exegesis divine thrones
Rabbi Akiva initially interprets Daniel's two thrones as one for God and one for David.

התינח כולהי, ״עד די כרסון רמיו״ מאי איכא למימר? אחד לו ואחד לדוד, דתניא: אחד לו ואחד לדוד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יוסי: עקיבא, עד מתי אתה עושה שכינה חול? אלא אחד לדין ואחד לצדקה.
Sanhedrin 38b דברי רבי עקיבא aggada exegesis divine thrones
Rabbi Akiva interprets Daniel's two thrones as representing divine judgment and righteousness.

קבלה מיניה או לא קבלה מיניה? תא שמע, דתניא: אחד לדין ואחד לצדקה, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלך אצל נגעים ואהלות! אלא, אחד לכסא ואחד לשרפרף: כסא לישב עליו, שרפרף להדום רגליו.
Sanhedrin 45b רבי עקיבא אומר halacha dispute idolatrous city
Rabbi Akiva rules that a city lacking a public square creates one before being treated as an idolatrous city.

תא שמע: אין לה רחוב – אין נעשית עיר הנדחת, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין לה רחוב – עושין לה רחוב.
Sanhedrin 51b רבי עקיבא אומר halacha exegesis priestly daughter
Rabbi Akiva derives that both a betrothed and married priest's daughter are burned for adultery, but not an unmarried woman lacking a marital bond.

רבי עקיבא אומר: אחת ארוסה ואחת נשואה יצאת לשריפה. יכול אפילו פנויה? נאמר כאן ״אביה״, ונאמר להלן ״אביה״. מה להלן זנות עם זיקת הבעל, אף כאן זנות עם זיקת הבעל.
Sanhedrin 54b רבי עקיבא אומר halacha exegesis male intercourse
Rabbi Akiva derives liability for the passive male partner by reading the prohibition as also saying 'you shall not be lain with.'

רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״ואת זכר לא תשכב משכבי אשה״. קרי ביה ״לא תשכב״.
Sanhedrin 54b רבי עקיבא אומר halacha exegesis bestiality
Rabbi Akiva derives liability for the passive party by reading 'do not give your lying' as 'do not allow yourself to be lain with.'

רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״לא תתן שכבתך״ – לא תתן שכיבתך.
Sanhedrin 58a רבי עקיבא אומר halacha dispute noahide relations
Rabbi Akiva interprets a man's 'father' as his father's wife and 'mother' as his actual mother in the Noahide sexual prohibitions.

דתניא: ״על כן יעזב איש את אביו ואת אמו״. רבי אליעזר אומר: ״אביו״ – אחות אביו, ״אמו״ – אחות אמו. רבי עקיבא אומר: ״אביו״ – אשת אביו, ״אמו״ – אמו ממש.
Sanhedrin 58a רבי עקיבא אומר halacha exegesis noahide relations
Rabbi Akiva interprets 'his father' as the father's wife, specifically even after the father's death.

רבי עקיבא אומר: ״אביו״ – אשת אביו. ואימא: אביו ממש? היינו ״ודבק״ – ולא בזכר. אי הכי, אשת אביו נמי היינו ״באשתו״ ולא באשת חברו! לאחר מיתה.
Sanhedrin 63a רבי עקיבא אומר halacha exegesis court fasting
Rabbi Akiva derives that a court that executed someone may eat nothing for the rest of that day.

רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש, שאין טועמין כלום כל אותו היום? תלמוד לומר: ״לא תאכלו על הדם״.
Sanhedrin 64b דברי רבי עקיבא aggada exegesis divine excision
Rabbi Akiva interprets the doubled excision phrase as punishment in this world and in the World to Come.

לכדתניא: ״הכרת תכרת״. ״הכרת״ – בעולם הזה, ״תכרת״ – לעולם הבא, דברי רבי עקיבא.
Sanhedrin 65a בעי רבי עקיבא halacha other prohibited divination
Rabbi Akiva does not require a major physical act for liability but does require a minor act.

וריש לקיש: נהי דלא בעי רבי עקיבא מעשה רבה, מעשה זוטא בעי.
Sanhedrin 65b רבי עקיבא אומר halacha dispute soothsaying
Rabbi Akiva defines a soothsayer as one who calculates auspicious times and advises when to travel, buy, or plant.

תנו רבנן: ״מעונן״ – רבי שמעון אומר: זה המעביר שבעה מיני זכור על העין. וחכמים אומרים: זה האוחז את העינים. רבי עקיבא אומר: זה המחשב עתים ושעות ואומר ״היום יפה לצאת״, ״למחר יפה ליקח״, ״למודי ערבי שביעיות חטין יפות״, ״עיקורי קטניות מהיות רעות״.
Sanhedrin 66a רבי עקיבא אומר halacha dispute divine name
Rabbi Akiva interprets 'Elohim' in the verse as a sacred divine name.

דתניא: ״אלהים״ – חול, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: ״אלהים״ – קודש. ותניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: אזהרה למברך את השם מניין? תלמוד לומר: ״אלהים לא תקלל״.
Sanhedrin 67a רבי עקיבא אומר halacha exegesis witchcraft penalty
Rabbi Akiva derives by verbal analogy that a witch is executed by stoning.

רבי עקיבא אומר: נאמר כאן ״מכשפה לא תחיה״, ונאמר להלן ״אם בהמה אם איש לא יחיה״. מה להלן בסקילה, אף כאן בסקילה.
Sanhedrin 67b רבי עקיבא אומר aggada exegesis egyptian plague
Rabbi Akiva teaches that one frog emerged and filled all of Egypt.

כתנאי: רבי עקיבא אומר, צפרדע אחת היתה ומלאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות. צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו.
Sanhedrin 67b אמר רבי עקיבא aggada other unclear
Rabbi Akiva's preceding interpretation is referenced, but this fragment supplies no additional content.

אמר רבי עקיבא כו'.
Sanhedrin 76a רבי עקיבא אומר halacha exegesis daughter marriage
Rabbi Akiva interprets profaning one's daughter through prostitution as delaying marriage for a daughter who has reached maturity.

כדתניא: ״אל תחלל את בתך להזנותה״. רבי אליעזר אומר: זה המשיא את בתו לזקן. רבי עקיבא אומר: זה המשהא בתו בוגרת.
Sanhedrin 76a משום רבי עקיבא as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) aggada maxim daughter marriage
Rabbi Akiva calls one who delays marrying off a mature daughter a cunningly wicked poor person.

אמר רב כהנא משום רבי עקיבא: אין לך עני בישראל אלא רשע ערום, והמשהא בתו בוגרת. אטו המשהא בתו בוגרת לאו רשע ערום הוא?
Sanhedrin 76b משום רבי עקיבא as transmitted by Rav Kahana (of Pum Nahara) aggada maxim selfish advice
Rabbi Akiva identifies the cunningly wicked poor person as one who delays a mature daughter's marriage and warns against advice shaped by the adviser's own interests.

הכי קאמר: איזהו עני רשע ערום? זה המשהא בתו בוגרת. ואמר רב כהנא משום רבי עקיבא: הוי זהיר מן היועצך לפי דרכו.
Sanhedrin 76b רבי עקיבא אומר halacha exegesis capital punishment
Rabbi Akiva interprets 'him and them' to require punishment of the man together with both women.

תנו רבנן: ״אתו ואתהן״ – אותו ואת אחת מהן, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אותו ואת שתיהן.
Sanhedrin 81a אמר ליה רבי עקיבא dialogue halacha dialogue multiple prohibitions
Rabbi Akiva argues that a phrase covering many acts can apply when even one of the listed acts is committed.

אמר ליה רבי עקיבא, אלא מעתה: ״אל תטמאו בכל אלה״, הכי נמי בכולהו – אין, בחדא מינייהו – לא? אלא: באחת מכל אלה, הכי נמי: באחת מכל אלה.
Sanhedrin 81b רבי עקיבא אומר halacha dispute temple trespass
Rabbi Akiva rules that a non-priest who performs Temple service is executed by strangulation.

מתני' הגונב את הקסוה, והמקלל בקוסם, והבועל ארמית – קנאין פוגעין בו. כהן ששמש בטומאה – אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין, אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפציעין את מוחו בגזירין. זר ששמש במקדש – רבי עקיבא אומר: בחנק, וחכמים אומרים: בידי שמים.
Sanhedrin 84a רבי עקיבא אומר halacha exegesis temple trespass
Rabbi Akiva uses a verbal analogy with a condemned prophet to derive stoning for a non-priest who approaches the service.

רבי עקיבא אומר: נאמר כאן ״והזר הקרב יומת״, ונאמר להלן ״והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת״. מה להלן בסקילה, אף כאן בסקילה. רבי יוחנן בן נורי אומר: מה להלן בחנק, אף כאן בחנק.
Sanhedrin 84a רבי עקיבא אומר halacha other temple trespass
Rabbi Akiva's prescribed penalty for a non-priest's service is discussed amid conflicting versions identifying it as strangulation or stoning.

במאי קמיפלגי רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי? בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן, דתניא: נביא שהדיח – בסקילה. רבי שמעון אומר: בחנק. הא אנן תנן: רבי עקיבא אומר: בחנק.
Sanhedrin 88a רבי עקיבא אומר halacha dispute atonement heifer
Rabbi Akiva measures from the murdered person's nose to determine the nearest city for the heifer rite.

עריפת עגלה – בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי עקיבא. דתנן: מאין היו מודדין? רבי אליעזר אומר: מטיבורו, רבי עקיבא אומר: מחוטמו, רבי אליעזר בן יעקב אומר: ממקום שנעשה חלל – מצוארו.
Sanhedrin 89a דברי רבי עקיבא halacha exegesis rebellious elder
Rabbi Akiva rules that a rebellious elder is held until the pilgrimage festival and executed then so the entire people will hear and fear.

מתני' אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו, ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים. ומשמרין אותו עד הרגל, וממיתין אותו ברגל, שנאמר: ״וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד״. דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר: אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחין בכל המקומ …
מתני' אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו, ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים. ומשמרין אותו עד הרגל, וממיתין אותו ברגל, שנאמר: ״וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד״. דברי רבי עקיבא. רבי יהודה אומר: אין מענין את דינו של זה, אלא ממיתין אותו מיד, וכותבין ושולחין שלוחין בכל המקומות: ״איש פלוני מתחייב מיתה בבית דין״.
Sanhedrin 89a דברי רבי עקיבא halacha exegesis rebellious elder
Rabbi Akiva requires bringing a rebellious elder to Jerusalem's high court, holding him until the festival, and executing him publicly then.

גמ' תנו רבנן: אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה, אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים ומשמרין אותו עד הרגל, וממיתין אותו ברגל, שנאמר: ״וכל העם ישמעו ויראו״. דברי רבי עקיבא.
Sanhedrin 90a אמר רבי עקיבא aggada dialogue false prophecy
Rabbi Akiva rejects the idea that God provides a heavenly sign for deliberate sinners and identifies the case as a formerly true prophet who later prophesies falsely.

תניא, אמר רבי עקיבא: חס ושלום שהקדוש ברוך הוא מעמיד חמה לעוברי רצונו! אלא כגון חנניה בן עזור, שמתחלתו נביא אמת, ולבסוף נביא שקר.
Sanhedrin 90a רבי עקיבא אומר aggada ruling world to come
Rabbi Akiva excludes from the World to Come one who reads heretical books or recites a biblical healing formula over a wound.

רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים, והלוחש על המכה ואומר ״כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך״. אבא שאול אומר: אף ההוגה את השם באותיותיו.
Sanhedrin 90b דברי רבי עקיבא aggada exegesis divine excision
Rabbi Akiva interprets the doubled excision phrase as punishment in this world and in the World to Come.

כתנאי: ״הכרת תכרת״ – ״הכרת״ בעולם הזה, ״תכרת״ לעולם הבא, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי ישמעאל: והלא כבר נאמר ״את ה' הוא מגדף ונכרתה״, וכי שלשה עולמים יש? אלא ״ונכרתה״ בעולם הזה, ״הכרת״ לעולם הבא, ״הכרת תכרת״ – דברה תורה כלשון בני אדם.
Sanhedrin 99a רבי עקיבא אומר aggada other unclear
Rabbi Akiva's view is introduced, but the passage contains no statement to classify.

רבי עקיבא אומר:
Sanhedrin 100b רבי עקיבא אומר aggada ruling forbidden books
Rabbi Akiva excludes one who reads heretical books from the World to Come.

רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים וכו'. תנא: בספרי מינים. רב יוסף אמר: בספר בן סירא נמי אסור למיקרי. אמר ליה אביי: מאי טעמא? אילימא משום דכתב [ביה]: לא תינטוש גילדנא מאודניה, דלא ליזיל משכיה לחבלא, אלא צלי יתיה בנורא ואיכול ביה תרתין גריצים.
Sanhedrin 101a רבי עקיבא אמר aggada exegesis suffering
Rabbi Akiva teaches from the biblical account of Manasseh that suffering is precious.

נענה רבי עקיבא ואמר: חביבין יסורין. אמר להם: סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי שאמר חביבין יסורין. אמר לו: עקיבא, זו מנין לך? אמר: מקרא אני דורש: ״בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים [וגו'] ויעש הרע בעיני ה'״, וכתיב:
Sanhedrin 108a דברי רבי עקיבא aggada exegesis wilderness generation
Rabbi Akiva derives that the wilderness generation neither has a share in the World to Come nor rises for judgment.

דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, ואין עומדין בדין, שנאמר: ״במדבר הזה יתמו ושם ימתו״. דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר, עליהם הוא אומר: ״אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח״.
Sanhedrin 108a דברי רבי עקיבא aggada exegesis korah assembly
Rabbi Akiva derives that Korah's assembly will not rise, having been covered in this world and lost from the congregation in the next.

עדת קרח אינה עתידה לעלות, שנאמר: ״ותכס עליהם הארץ״ – בעולם הזה, ״ויאבדו מתוך הקהל״ – לעולם הבא. דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר, עליהם הוא אומר: ״ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל״.
Sanhedrin 108a דברי רבי עקיבא aggada exegesis flood generation
Rabbi Akiva derives that the flood generation was erased from this world and has no share in the World to Come.

גמ' תנו רבנן: דור המבול אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״וימח את כל היקום אשר על פני האדמה״. ״וימח את כל היקום״ – בעולם הזה, ״וימחו מן הארץ״ – לעולם הבא, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה בן בתירא אומר: לא חיין ולא נדונין, שנאמר: ״לא ידון רוחי באדם לעלם״ – לא דין ולא רוח. דבר אחר: ״לא ידון רוחי״ – שלא תהא נשמ …
גמ' תנו רבנן: דור המבול אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״וימח את כל היקום אשר על פני האדמה״. ״וימח את כל היקום״ – בעולם הזה, ״וימחו מן הארץ״ – לעולם הבא, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה בן בתירא אומר: לא חיין ולא נדונין, שנאמר: ״לא ידון רוחי באדם לעלם״ – לא דין ולא רוח. דבר אחר: ״לא ידון רוחי״ – שלא תהא נשמתן חוזרת לנדנה.
Sanhedrin 109b דברי רבי עקיבא aggada exegesis korah assembly
Rabbi Akiva derives that Korah's assembly has no share in the World to Come.

עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ותכס עליהם הארץ״ – בעולם הזה, ״ויאבדו מתוך הקהל״ – לעולם הבא. דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: עליהם אמר הכתוב ״ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל״.
Sanhedrin 109b דברי רבי עקיבא aggada exegesis korah assembly
Rabbi Akiva derives that Korah's assembly has no share in the World to Come because it was lost from the congregation.

תנו רבנן: עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ותכס עליהם הארץ״ – בעולם הזה, ״ויאבדו מתוך הקהל״ – לעולם הבא. דברי רבי עקיבא. רבי יהודה בן בתירא אומר: הרי הן כאבידה המתבקשת, שנאמר: ״תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי״.
Sanhedrin 110b דברי רבי עקיבא aggada exegesis wilderness generation
Rabbi Akiva derives that the wilderness generation perished in this world and will die again without entering divine rest in the next.

דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא וכו'. תנו רבנן: דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״במדבר הזה יתמו ושם ימתו״. ״יתמו״ – בעולם הזה, ״ושם ימתו״ – בעולם הבא. ואמר: ״אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי״. דברי רבי עקיבא.
Sanhedrin 110b דברי רבי עקיבא aggada exegesis ten tribes
Rabbi Akiva interprets the ten tribes' exile as irreversible, like a day that passes and does not return.

מתני' עשרת השבטים אינן עתידין לחזור, שנאמר: ״וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה״. מה היום הולך ואינו חוזר – אף הם הולכים ואינן חוזרים, דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר: ״כיום הזה״ – מה יום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפילה להן כך עתידה להאיר להם.
Sanhedrin 110b דברי רבי עקיבא aggada exegesis ten tribes
Rabbi Akiva derives that the ten tribes were uprooted in this world and cast away from the World to Come.

גמ' תנו רבנן: עשרת השבטים אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול״. ״ויתשם ה' מעל אדמתם״ – בעולם הזה, ״וישלכם אל ארץ אחרת״ – לעולם הבא, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו אומר משום רבי שמעון: אם מעשיהם כיום הזה – אינן חוזרין, ואם לאו – חוזרין.
Sanhedrin 110b רבי עקיבא אומר aggada exegesis wicked children
Rabbi Akiva teaches that the children enter the World to Come and interprets the absence of root and branch as leaving the wicked without merit, soul, or body.

רבי עקיבא אומר: באים הם לעולם הבא, שנאמר: ״שמר פתאים ה'״, שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא. ואומר: ״גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו״. ואלא מה אני מקיים ״לא יעזב להם שרש וענף״? שלא יניח להם לא מצוה ולא שיורי מצוה. דבר אחר: ״שרש״ – זו נשמה, ״וענף״ – זה הגוף.
Sanhedrin 111b רבי עקיבא אומר both exegesis idolatrous city
Rabbi Akiva permits an idolatrous city's site to become gardens and orchards, though not to be rebuilt as before, and teaches that eliminating the wicked removes divine wrath.

״והיתה תל עולם״ – לא תעשה גנות ופרדסים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: ״לא תבנה עוד״ – לכמות שהיתה אינה נבנית, אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ״ולא ידבק בידך מאומה מן החרם״ – שכל זמן שהרשעים בעולם, חרון אף בעולם; אבדו רשעים מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם.
Sanhedrin 112a רבי עקיבא אומר halacha dispute idolatrous city
Rabbi Akiva rules that a city without a public square creates one before undergoing the idolatrous-city procedure.

״ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה״ וכו'. תנו רבנן: אין לה רחוב – אינה נעשית עיר הנדחת, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין לה רחוב – עושין לה רחוב. במאי קמיפלגי? מר סבר: ״רחובה״ – מעיקרא משמע, ומר סבר: ״רחובה״ – השתא נמי משמע.

Makkot (13)

Makkot 2b משום רבי עקיבא halacha ruling conspiring witnesses
Rabbi Akiva rules that conspiring witnesses do not pay their penalty based on their own confession.

תנו רבנן: ארבעה דברים נאמרו בעדים זוממין: אין נעשין בן גרושה ובן חלוצה, ואין גולין לערי מקלט, ואין משלמין את הכופר, ואין נמכרין בעבד עברי. משום רבי עקיבא אמרו: אף אין משלמין על פי עצמן.
Makkot 2b משום רבי עקיבא halacha ruling conspiring witnesses
Rabbi Akiva treats the payment imposed on conspiring witnesses as a fine, which cannot be collected on self-admission.

משום רבי עקיבא אמרו וכו'. מאי טעמא דרבי עקיבא? קסבר קנסא הוא, וקנס אין משלם על פי עצמו. אמר רבה: תדע, שהרי לא עשו מעשה, [ונהרגים] ומשלמין. אמר רב נחמן: תדע, שהרי ממון ביד בעלים, ומשלמים.
Makkot 4b רבי עקיבא אומר halacha ruling actionless prohibition
Rabbi Akiva exempts violation of a prohibition lacking a physical act from lashes.

רבי עקיבא אומר: לא מן השם הוא זה, אלא משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו. מכלל דרבי יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו, מנא ליה?
Makkot 5b רבי עקיבא אומר halacha exegesis third witness
Rabbi Akiva teaches that a third witness joins the first two to bear the same stringent legal consequences.

רבי עקיבא אומר: לא בא השלישי להקל, אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו.
Makkot 6a רבי עקיבא אומר halacha exegesis witness group
Rabbi Akiva treats a third witness as part of the same evidentiary group as the first two.

רבי עקיבא אומר לא בא שלישי כו'. ומה שנים כו'. אמר ליה רב פפא לאביי: אלא מעתה, הרוג יציל! כשהרגו מאחוריו.
Makkot 8b רבי עקיבא אומר halacha exegesis sabbatical year
Rabbi Akiva derives that pre-sabbatical plowing benefiting the seventh year and post-year harvesting of seventh-year growth are restricted.

איכא דמתני לה אהא: ״בחריש ובקציר תשבת״, רבי עקיבא אומר: אינו צריך לומר חריש של שביעית וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר ״שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר״, אלא אפילו חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית, וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית.
Makkot 11b רבי עקיבא אומר halacha dispute blood avenger
Rabbi Akiva permits the blood avenger to kill a refugee outside the refuge boundary but makes any other killer liable.

כשם שהעיר קולטת – כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם, רבי יוסי הגלילי אומר: מצוה ביד גואל הדם, ורשות ביד כל אדם. רבי עקיבא אומר: רשות ביד גואל הדם, וכל אדם חייבין עליו.
Makkot 12a רבי עקיבא אומר halacha dispute blood avenger
Rabbi Akiva makes killing the escaped manslayer optional for the blood avenger and forbidden on pain of liability for everyone else.

רוצח שיצא חוץ לתחום וכו'. תנו רבנן: ״ורצח גאל הדם את הרצח״ – מצוה ביד גואל הדם, אין גואל הדם – רשות ביד כל אדם, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: רשות ביד גואל הדם, וכל אדם חייבין עליו.
Makkot 12a רבי עקיבא אומר halacha exegesis witnessing judges
Rabbi Akiva derives that judges who witness a killing cannot execute the killer until trial before a different court.

ורבי יוסי ורבי עקיבא, האי ״עד עמדו לפני העדה למשפט״ מאי דרשי ביה? ההוא מיבעי ליה לכדתניא, רבי עקיבא אומר: מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בבית דין אחר? תלמוד לומר: ״עד עמדו לפני העדה למשפט״ – עד שיעמוד בבית דין אחר.
Makkot 13b רבי עקיבא אומר halacha dispute lashes and excision
Rabbi Akiva includes offenses punishable by divine excision among those receiving lashes because repentance can secure heavenly forgiveness, unlike court-imposed death.

רבי עקיבא אומר: חייבי כריתות (ישנו) [ישנן] בכלל מלקות ארבעים, שאם עשו תשובה בית דין של מעלה מוחלין להן. חייבי מיתות בית דין אינו בכלל מלקות ארבעים, שאם עשו תשובה אין בית דין של מטה מוחלין להן.
Makkot 14a אמר רבי עקיבא halacha dialogue overlapping incest
Rabbi Akiva asks whether intercourse with a woman who is simultaneously one's sister, paternal aunt, and maternal aunt incurs one liability or three.

ורבי יצחק, הא מנא ליה? נפקא ליה מקל וחומר, דתניא: אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ורבי יהושע באיטליז של עימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל: הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו, מהו? [אינו] חייב על כולן אלא אחת, או חייב על כל אחת ואחת?
Makkot 17a דברי רבי עקיבא halacha ruling first fruits
Rabbi Akiva's position requires both placing the first fruits and reciting their declaration for fulfillment.

גמ' אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: בכורים – הנחה מעכבת בהן, קריאה אין מעכבת בהן.
Makkot 21b רבי עקיבא אומר halacha dispute mixed species
Rabbi Akiva adds lashes for one who knowingly maintains forbidden mixed crops.

מאי רבי עקיבא? דתניא: המנכש והמחפה בכלאים – לוקה. רבי עקיבא אומר: אף המקיים.

Shevuot (11)

Shevuot 4a דברי רבי עקיבא halacha exegesis impurity awareness
Rabbi Akiva derives from the repeated word for concealment that liability requires awareness before and after an intervening lapse.

אלא רבי טעמיה דנפשיה מפרש, דתניא: מנין שאינו חייב אלא על שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתים? תלמוד לומר: ״ונעלם״ ״ונעלם״ שני פעמים, דברי רבי עקיבא.
Shevuot 5a דברי רבי עקיבא halacha exegesis impurity awareness
Rabbi Akiva derives that liability requires initial awareness, intervening forgetfulness, and later awareness.

גופא – מנין שאינו חייב אלא על שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתים? תלמוד לומר: ״ונעלם״ ״ונעלם״ שני פעמים. דברי רבי עקיבא.
Shevuot 6a רבי עקיבא אומר halacha dispute skin lesions
Rabbi Akiva describes the reddish shade of both lesion types as diluted wine, with the snow-white lesion brighter than the lime-colored one.

וכי תימא כי היכי דשמעת ליה בפתוך, הכי שמעת ליה בחלוק; ובפתוך גופיה מי שמעת ליה? והתניא, רבי עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים; אלא של בהרת עזה כשלג, ושל סיד דיהה הימנה.
Shevuot 14b רבי עקיבא אומר halacha exegesis impurity lapse
Rabbi Akiva derives liability for forgetting one's impurity but not merely forgetting the identity of the Temple.

רבי עקיבא אומר: ״ונעלם ממנו והוא טמא״ – על העלם טומאה חייב, ואינו חייב על העלם מקדש.
Shevuot 19b דברי רבי עקיבא halacha dialogue eating oath
Rabbi Akiva holds one liable for eating any amount after swearing not to eat and defends the oath's unique sacrificial liability.

״שבועה שלא אוכל״, ואכל כל שהוא – חייב. דברי רבי עקיבא. אמרו לו לרבי עקיבא: היכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חייב – שזה חייב? אמר להם רבי עקיבא: וכי היכן מצינו במדבר ומביא קרבן – שזה מדבר ומביא קרבן?
Shevuot 21b רבי עקיבא אומר halacha ruling nazirite wine
Rabbi Akiva holds a nazirite liable when wine-soaked bread combines to an olive-bulk.

תא שמע, רבי עקיבא אומר: נזיר ששרה פתו ביין, ויש בה כדי לצרף כזית – חייב. ואי סלקא דעתך בעלמא כרבי שמעון סבירא ליה, למה לי לצרף?
Shevuot 26a דברי רבי עקיבא halacha exegesis past oath
Rabbi Akiva derives from the broad phrase 'whatever a person expresses in an oath' that oath liability includes statements about the past.

אין לי אלא להבא, לשעבר מנין? תלמוד לומר: ״לכל אשר יבטא האדם בשבעה״. דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר: ״להרע או להיטיב״ – להבא.
Shevuot 26a אמר ליה רבי עקיבא dialogue halacha other past oath
Rabbi Akiva's argument that oath liability extends to past statements is endorsed, though the fragment adds no further reasoning.

שפיר קא אמר ליה רבי עקיבא לרבי ישמעאל!
Shevuot 33b רבי עקיבא אומר halacha exegesis testimony oath
Rabbi Akiva derives that denial under an oath of testimony incurs liability only when the claim concerns money.

רבי עקיבא אומר: ״והיה כי יאשם לאחת מאלה״ – יש מאלה שהוא חייב, ויש מאלה שהוא פטור. הא כיצד? תבעו ממון – חייב, דבר אחר – פטור.
Shevuot 34a רבי עקיבא אומר halacha exegesis testimony oath
Rabbi Akiva derives that a witness who denies testimony is liable for a monetary claim but exempt for any other claim.

רבי עקיבא אומר: ״והיה כי יאשם לאחת מאלה״ – יש מאלה שהוא חייב, ויש מאלה שהוא פטור. הא כיצד? תבעו ממון – חייב, תבעו דבר אחר – פטור.
Shevuot 43b רבי עקיבא אומר halacha dispute lost collateral
Rabbi Akiva permits a borrower to claim that loss of collateral given as the loan's basis extinguishes the debt.

לימא כתנאי: המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון – ישבע ויטול את מעותיו. דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר, יכול הוא שיאמר לו: כלום הלויתני – אלא על המשכון; אבד המשכון, אבדו מעותיך.

Avodah Zarah (9)

Avodah Zarah 29b דברי רבי עקיבא halacha ruling idolatrous sacrifice
Rabbi Akiva permits meat brought into an idolatrous shrine but forbids meat removed from it as a sacrifice to the dead.

בשר הנכנס לעבודה זרה — מותר, והיוצא — אסור, מפני שהוא כזבחי מתים, דברי רבי עקיבא. ההולכין לתרפות — אסור לשאת ולתת עמהן, והבאין — מותרין.
Avodah Zarah 45a אמר רבי עקיבא aggada exegesis idolatry sites
Rabbi Akiva teaches that a high mountain, elevated hill, or luxuriant tree signals the presence of idolatry.

אמר רבי עקיבא: אני אובין ואדון לפניך, כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה.
Avodah Zarah 45b אמר רבי עקיבא aggada exegesis idolatry sites
Rabbi Akiva interprets 'under every luxuriant tree' as a sign that elevated natural sites contain idolatry.

אלא ״תחת כל עץ רענן״ למה לי? ההוא לכדרבי עקיבא הוא דאתא, דאמר רבי עקיבא: אני אובין ואדון לפניך, כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן, דע שיש שם עבודה זרה.
Avodah Zarah 47b רבי עקיבא אומר halacha exegesis idolatry impurity
Rabbi Akiva compares idolatry to a menstruant to derive that an idol imparts impurity when carried.

רבי עקיבא אומר: כנדה, שנאמר: ״תזרם כמו דוה צא תאמר לו״, מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא.
Avodah Zarah 51b רבי עקיבא אומר halacha dispute idol prohibition
Rabbi Akiva rules that a gentile's idol is forbidden immediately, while an Israelite's becomes forbidden only after worship.

רבי עקיבא אומר: חילוף הדברים, עבודה זרה של נכרי אסורה מיד, ושל ישראל עד שתיעבד.
Avodah Zarah 56a רבי עקיבא אומר halacha dispute wine completion
Rabbi Akiva defines wine as completed when its surface forms a crust.

אמר רבא: לא קשיא, הא רבי עקיבא, הא רבנן, דתנן: יין משירד לבור, רבי עקיבא אומר: משיקפה.
Avodah Zarah 56a רבי עקיבא אומר halacha dispute wine completion
Rabbi Akiva defines completion of wine production as the point when it is drawn into barrels.

והתני רב זביד בדבי רבי אושעיא: יין — משירד לבור ויקפה, רבי עקיבא אומר: משישלה בחביות! תרצה נמי להך קמייתא הכי: יין — משירד לבור ויקפה, רבי עקיבא אומר: משישלה בחביות.
Avodah Zarah 64a רבי עקיבא אומר halacha dispute mixed species
Rabbi Akiva imposes lashes even for knowingly maintaining forbidden mixed crops.

סברוה: הא מני? רבי עקיבא היא, דאמר: המקיים בכלאים לוקה. דתניא: המנכש והמחפה בכלאים לוקה, רבי עקיבא אומר: אף המקיים.
Avodah Zarah 64a אמר רבי עקיבא halacha ruling mixed species
Rabbi Akiva's ban on maintaining mixed crops permits reducing their prohibited overgrowth.

מדרבי יהודה נשמע לרבי עקיבא, לאו אמר רבי יהודה: אסור ליתן להם מתנת חנם, אבל למעוטי תיפלה שפיר דמי. לרבי עקיבא נמי, אף על גב דאמר רבי עקיבא: המקיים בכלאים לוקה, למעוטי תיפלה שפיר דמי. ותו לא מידי.

Horayot (5)

Horayot 3b אמר רבי עקיבא halacha dialogue court error
Rabbi Akiva concedes that one unable to hear the court's retraction is closer to exemption from the required offering.

אמר רבי עקיבא: מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו בן עזאי: מאי שנא זה מן היושב בביתו? שהיושב בביתו אפשר היה לו שישמע, וזה לא היה לו אפשר שישמע.
Horayot 8b רבי עקיבא אומר halacha dispute leader offering
Rabbi Akiva obligates a national leader for all the listed variable offerings except refusal to testify, since a king neither testifies nor is judged.

מתני' אין חייבין על שמיעת קול, ועל ביטוי שפתים, ועל טומאת מקדש וקדשיו. והנשיא כיוצא בהם, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול, שהמלך לא דן ולא דנין אותו [לא מעיד ולא מעידין אותו].
Horayot 9a רבי עקיבא אומר halacha exegesis anointed priest
Rabbi Akiva exempts the anointed priest from all the variable offerings because the verse designates only his daily offering as obligatory.

תניא, רבי עקיבא אומר: משיח פטור מכולן. אמר רבא: מאי טעמא דרבי עקיבא? אמר קרא: ״זה קרבן אהרן ובניו״. זו באה חובה לו, ואין אחרת באה חובה לו.
Horayot 9a רבי עקיבא אומר halacha ruling leader offering
Rabbi Akiva obligates a national leader for the listed offenses except refusal to testify.

אלא מעתה, דכתיב: ״והיה כי יאשם לאחת מאלה״, הכי נמי: דכל המתחייב באחת – מתחייב בכולן, ושאין מתחייב באחת – אין מתחייב בכולן. אלמה תנן, רבי עקיבא אומר: נשיא חייב חוץ משמיעת קול!
Horayot 12b רבי עקיבא אומר halacha exegesis high priest status
Rabbi Akiva derives that the expanded rule includes a high priest who left office because of a blemish as well as one displaced by seminal impurity.

כתנאי: ״והוא אשה בבתוליה יקח״, אחר שחלק הכתוב, ריבה. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אין לי אלא שעבר מחמת קריו, מחמת מומין מנין? תלמוד לומר: ״והוא״.

Zevachim (31)

Zevachim 6b דברי רבי עקיבא halacha dispute leper oil
Rabbi Akiva rules that placing the remaining oil is indispensable to atonement.

מי לא תנן: ״והנותר בשמן אשר על כף וגו' לכפר עליו לפני ה'״ – אם נתן, כיפר; ואם לא נתן, לא כיפר. דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן [בן נורי] אומר: שירי מצוה הן; בין ניתן בין שלא ניתן – כיפר, ומעלין עליו כאילו לא כיפר.
Zevachim 10b רבי עקיבא אומר halacha dispute sanctuary blood
Rabbi Akiva invalidates the blood of any offering brought into the sanctuary to effect atonement.

תנן התם, שהיה רבי עקיבא אומר: כל דמים שנכנסו להיכל לכפר – פסולים. וחכמים אומרים: חטאת בלבד. רבי אליעזר אומר: אף האשם, שנאמר: ״כחטאת כאשם״.
Zevachim 13a אמר רבי עקיבא halacha exegesis blood collection
Rabbi Akiva derives that sacrificial blood must be collected by a qualified priest using a sacred service vessel.

אמר רבי עקיבא: מנין לקבלה שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת? נאמר כאן: ״בני אהרן״, ונאמר להלן: ״אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים״; מה להלן – בכהן כשר ובכלי שרת, אף כאן – בכהן כשר ובכלי שרת.
Zevachim 13a אמר רבי עקיבא halacha ruling sacrificial blood
Rabbi Akiva distinguishes collection from sprinkling because improper intent and outside performance create full liability only at the sprinkling stage.

אמר רבי עקיבא, אני אפרש: קבלה – לא עשה בה מחשבה כמעשה, זריקה – עשה בה מחשבה כמעשה. קבלו בחוץ – אינו חייב כרת, זרקו בחוץ – ענוש כרת. קבלוהו פסולין – אין חייבין עליו, זרקוהו פסולין – חייבין עליו.
Zevachim 37a רבי עקיבא אומר halacha ruling offering obligations
Rabbi Akiva rules that neither of the two rites exempts the obligation of the other.

רבי עקיבא אומר: לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו.
Zevachim 40a דברי רבי עקיבא halacha exegesis atonement service
Rabbi Akiva derives that completion of the service depends on having achieved atonement.

מתקיף לה רב פפא: ומי מצית אמרת הכי?! והתניא: ״וכלה מכפר את הקדש״ – אם כיפר כילה, ואם לא כיפר לא כילה. דברי רבי עקיבא.
Zevachim 48a דברי רבי עקיבא halacha dispute doubtful misuse
Rabbi Akiva obligates a provisional guilt offering for doubtful misuse of consecrated property.

דתניא: ״ואם נפש וגו'״ – לחייב על ספק מעילות אשם תלוי. דברי רבי עקיבא. וחכמים פוטרין. מאי, לאו בהא קא מיפלגי: מר סבר למידין, ומר סבר אין למידין?
Zevachim 51a אמר רבי עקיבא halacha exegesis altar foundation
Rabbi Akiva argues that if non-atoning leftover blood requires the altar foundation, then the atoning initial blood of a burnt offering certainly does.

אמר רבי עקיבא: מה שיריים, שאין מכפרין ואין באין לכפרה – טעונה יסוד; תחלת עולה, שמכפרת ובאה לכפרה – אינו דין שטעונה יסוד?
Zevachim 52a אמר רבי עקיבא halacha exegesis altar foundation
Rabbi Akiva derives that the initial blood of a burnt offering must be placed above the altar foundation.

אמר רבי עקיבא: ומה שירי חטאת, שאין מכפרין ואין באין לכפר – טעונה גג יסוד; תחלת עולה, שמכפרת ובאה לכפר – אינו דין שטעונה גג יסוד?! אם כן, מה תלמוד לומר ״אל יסוד מזבח העולה״? תן יסוד (למזבח) [למזבחה] של עולה.
Zevachim 52a אמר רבי עקיבא halacha exegesis altar foundation
Rabbi Akiva argues that blood required to enter the innermost sanctuary must all the more require placement at the altar foundation.

אמר רבי עקיבא: ומה מי שאין דמו נכנס לפני ולפנים, בין לחובה בין למצוה – טעון יסוד, מי שנכנס דמו חובה לפני ולפנים – אינו דין שטעון יסוד?!
Zevachim 52b דברי רבי עקיבא halacha exegesis atonement service
Rabbi Akiva derives that completion of the service follows atonement and that without atonement it remains incomplete.

תנו רבנן: ״וכלה מכפר״ – אם כיפר כלה, ואם לא כיפר לא כלה. דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה, מפני מה לא נאמר: אם כלה כיפר, אם לא כלה לא כיפר? שאם חיסר אחת מכל המתנות – לא עשה ולא כלום.
Zevachim 63a אמר ליה רבי עקיבא dialogue halacha dialogue temple courtyard
Rabbi Akiva explains that the teaching is needed to validate the entire Temple courtyard for the rite.

איכא דאמרי: הוא מותיב לה והוא מפרק לה; איכא דאמרי: אמר ליה רבי עקיבא לרבי ירמיה בר תחליפא, אסברה לך: לא נצרכא אלא להכשיר כל העזרה כולה.
Zevachim 65a אמר רבי עקיבא halacha exegesis bird offering
Rabbi Akiva derives that the priest must perform the bird offering's pinching personally rather than through another.

תלמוד לומר: ״כהן... ומלק״. אמר רבי עקיבא: וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח?! אלא מה תלמוד לומר: ״כהן״? שתהא מליקה בעצמו של כהן.
Zevachim 72b רבי עקיבא אומר halacha dispute forbidden mixtures
Rabbi Akiva adds a householder's loaves as a seventh specially counted item that renders a mixture prohibited.

שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו למנות – מקדש. וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד. רבי עקיבא אומר: שבעה, ואלו הן: אגוזי פרך, ורימוני באדן, וחביות סתומות, וחילפי תרדין, וקילחי כרוב, ודלעת יונית. רבי עקיבא מוסיף: אף ככרות של בעל הבית.
Zevachim 77b אמר רבי עקיבא halacha ruling altar offerings
Rabbi Akiva rules that certain disqualified offerings already placed on the altar are not removed, though this does not permit placing them there initially.

אמר רב הונא: בדוקין שבעין, ואליבא דרבי עקיבא – דאמר: אם עלו לא ירדו. אימר דאמר רבי עקיבא – דאי עבד; לכתחלה מי אמר?!
Zevachim 82a רבי עקיבא אומר halacha other sanctuary blood
Rabbi Akiva's broadly worded rule is explained as covering both the immediately discussed case and its counterpart.

שהיה רבי עקיבא אומר [וכו']. אמר רב יהודה אמר שמואל: משל למה הדבר דומה? לתלמיד שמזג לרבו בחמין, ואמר לו: מזוג לי. אמר לו: במה? אמר לו: לא בחמין אנו עסוקין עכשיו?! בין בחמין בין בצונן.
Zevachim 82a דברי רבי עקיבא halacha exegesis sanctuary blood
Rabbi Akiva expands the law from a sin offering to all most-sacred and lesser-sacred offerings through successive inclusive wording.

אלא טעמא דרבי עקיבא מ״חטאת״ ״וכל חטאת״; דתניא: ״חטאת״ – אין לי אלא חטאת; קדשי קדשים מנין? תלמוד לומר: ״כל חטאת״. קדשים קלים מנין? תלמוד לומר: ״וכל חטאת״. דברי רבי עקיבא.
Zevachim 83b רבי עקיבא אומר halacha exegesis altar sanctification
Rabbi Akiva derives from 'burnt offering' that the altar sanctifies only items fit to be offered.

רבי יוסי הגלילי אומר: מתוך שנאמר ״כל הנגע במזבח יקדש״ – שומע אני בין ראוי ובין שאינו ראוי; תלמוד לומר ״כבשים״ – מה כבשים ראויין, אף כל ראוי. רבי עקיבא אומר: ״עלה״ – מה עולה ראויה, אף כל ראויה.
Zevachim 90a רבי עקיבא אומר halacha dispute sacrificial liability
Rabbi Akiva subjects the items to misuse law and liability for improper intent, leftover status, and consumption while impure.

ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא; רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, וחייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא.
Zevachim 93a רבי עקיבא אומר halacha exegesis blood laundering
Rabbi Akiva requires laundering blood from a disqualified sin offering only if it was once fit before becoming disqualified.

חטאת פסולה כו'. תנו רבנן: ״מדמה״ – מדם כשירה ולא מדם פסולה. רבי עקיבא אומר: היתה לה שעת הכושר ונפסלה – דמה טעון כיבוס, לא היתה לה שעת הכושר ונפסלה – אין דמה טעון כיבוס.
Zevachim 98a משמיה דרבי עקיבא halacha exegesis absorbed sanctity
Rabbi Akiva compares other offerings to a meal offering to teach that absorbed sacrificial material sanctifies what contains it.

במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא: ״מנחה״ – מה מנחה מתקדשת בבלוע, אף כל מתקדשת בבלוע.
Zevachim 100a רבי עקיבא אומר halacha dispute priestly mourning
Rabbi Akiva interprets a priest's defilement for the specified relative as obligatory.

ממאי? דילמא לעולם אימא לך: אידי ואידי אחר חצות; והא רבי ישמעאל והא רבי עקיבא. דתניא: ״לה יטמא״ – רשות. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: חובה.
Zevachim 100a רבי עקיבא אומר halacha exegesis corpse impurity
Rabbi Akiva interprets 'person' as close relatives and 'dead' as distant people in the impurity restriction.

לא סלקא דעתך; דרישא דההיא – רבי עקיבא קתני לה. דתניא, רבי עקיבא אומר: ״נפש״ – אלו הקרובים, ״מת״ – אלו הרחוקים.
Zevachim 103b אמר רבי עקיבא halacha dialogue firstborn hide
Rabbi Akiva infers that priests may use the hide of a firstborn animal discovered to be tereifa only after it has been skinned.

אמר רבי עקיבא: מדבריו למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה – שיאותו הכהנים בעורו. וחכמים אומרים: אין ״לא ראינו״ ראיה, אלא יצא לבית השריפה.
Zevachim 104a אמר רבי עקיבא halacha ruling firstborn hide
Rabbi Akiva permits priests to use the hide when the firstborn is found tereifa in its entrails after skinning.

קסבר: נמצאת טריפה בבני מעיים – מרצה. דיקא נמי – דקתני, אמר רבי עקיבא: מדבריו למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה – שיאותו הכהנים בעורו! שמע מינה.
Zevachim 107a רבי עקיבא אומר halacha exegesis outside service
Rabbi Akiva derives from 'or a sacrifice' liability for sprinkling even part of sacrificial blood outside the sanctuary.

והדתנן: הזורק מקצת דמים בחוץ – חייב, מנלן? נפקא ליה מדתניא: ״דם יחשב״ – לרבות הזורק. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: ״או זבח״ – לרבות את הזורק.
Zevachim 107a רבי עקיבא אמר halacha exegesis outside service
Rabbi Akiva uses the verse to impose outside-slaughter liability for slaughtering but not for pinching a bird offering.

ורבי עקיבא אמר לך, ההוא מיבעי ליה: על השוחט הוא חייב, ולא על המולק. ורבי ישמעאל – נפקא ליה מ״זה הדבר״.
Zevachim 107a רבי עקיבא אמר halacha exegesis outside service
Rabbi Akiva reserves the cited phrase for a verbal analogy.

ורבי עקיבא אמר לך: ההוא מיבעי ליה לגזירה שוה.
Zevachim 110b רבי עקיבא אומר halacha exegesis water libation
Rabbi Akiva derives from the plural 'its libations' that Sukkot requires both water and wine libations.

רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג [בחג] בחוץ. אמר רבי יוחנן משום רבי מנחם יודפאה: רבי אלעזר – בשטת רבי עקיבא רבו אמרה, דאמר: ניסוך המים דאורייתא. דתניא, רבי עקיבא אומר: ״ונסכיה״ – בשני ניסוכים הכתוב מדבר, אחד ניסוך המים ואחד ניסוך היין.
Zevachim 111a רבי עקיבא אומר halacha exegesis private altar
Rabbi Akiva interprets 'when you enter' as requiring libations for offerings on a private altar.

רבי עקיבא אומר: ״כי תבאו״ – להטעינה נסכים (בבמה) [לבמה] קטנה הכתוב מדבר.
Zevachim 115b רבי עקיבא אומר aggada exegesis sinai revelation
Rabbi Akiva teaches that Torah's principles and details were stated at Sinai, repeated in the Tent of Meeting, and repeated again in the plains of Moab.

רבי עקיבא אומר: כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באהל מועד, ונשתלשו בערבות מואב.

Menachot (24)

Menachot 32b משמיה דרבי עקיבא halacha dispute scribal deviation
Rabbi Akiva bar Rabbi Hanina is cited as validating a document despite both stated deviations.

ואיבעית אימא: שינה בזה ובזה תנאי היא, דתניא: שינה בזה ובזה – פסול, רבי [אחא מכשיר משום רבי] אחאי ברבי חנינא, ואמרי לה משמיה דרבי עקיבא ברבי חנינא.
Menachot 34a רבי עקיבא אומר halacha exegesis doorpost mezuzah
Rabbi Akiva derives that an unqualified reference to doorposts requires only one mezuzah unless Scripture explicitly says two.

רבי עקיבא אומר: אינו צריך, כשהוא אומר: ״על המשקוף ועל שתי המזוזת״, שאין תלמוד לומר ״שתי״, מה תלמוד לומר ״שתי״? זה בנה אב, כל מקום שנאמר ״מזוזות״ אינו אלא אחת, עד שיפרט לך הכתוב שתים.
Menachot 34b רבי עקיבא אומר halacha exegesis tefillin compartments
Rabbi Akiva derives four tefillin compartments from foreign words in which 'tat' and 'pat' each mean two.

רבי עקיבא אומר: אינו צריך, ״טט״ בכתפי שתים, ״פת״ באפריקי שתים.
Menachot 36b רבי עקיבא אומר halacha exegesis paschal statute
Rabbi Akiva limits the referenced statute to the Passover offering rather than using it to regulate tefillin.

דתניא: ״ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה״ – ״ימים״ ולא לילות, ״מימים״ ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לא נאמרה חוקה זו אלא לפסח בלבד.
Menachot 36b רבי עקיבא אומר halacha exegesis shabbat tefillin
Rabbi Akiva derives that tefillin are not worn on Shabbat or festivals because those days are themselves a sign.

נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי עקיבא, דתניא: רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים? תלמוד לומר: ״והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך״ – מי שצריכין אות, יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות.
Menachot 45b דברי רבי עקיבא halacha ruling two loaves
Rabbi Akiva rules that the two loaves are indispensable for the lamb offerings, while the lambs are not indispensable for the loaves.

הלחם מעכב את הכבשים, ואין הכבשים מעכבין את הלחם, דברי רבי עקיבא.
Menachot 45b רבי עקיבא אומר halacha exegesis festival lambs
Rabbi Akiva distinguishes the lambs in the two passages because one group is offered independently and the other because of the loaves.

רבי עקיבא אומר: יכול הן הן כבשים האמורים כאן הן הן כבשים האמורים בחומש הפקודים? אמרת, כשאתה מגיע אצל פרים ואילים אינן הן, אלא הללו באין בגלל עצמן, והללו באין בגלל לחם.
Menachot 47a רבי עקיבא אומר halacha dispute two loaves
Rabbi Akiva subjects two loaves taken outside between slaughter and blood application to improper-intent liability when the lambs' blood was offered too late.

אלא, אליבא דהאי תנא, דתני אבוה דרבי ירמיה בר אבא: שתי הלחם שיצאו בין שחיטה לזריקה, וזרק דמן של כבשים חוץ לזמנן – רבי אליעזר אומר: אין בלחם משום פיגול, רבי עקיבא אומר: יש בלחם משום פיגול.
Menachot 47b רבי עקיבא אומר halacha ruling sacrificial liability
Rabbi Akiva subjects the items to misuse law and liability for improper intent, leftover status, and consumption while impure.

רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, וחייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא.
Menachot 57a רבי עקיבא אומר halacha exegesis leavened offerings
Rabbi Akiva derives from 'which you offer' that the leavening prohibition includes the showbread.

והשתא דנפקא ליה מ״כל המנחה״, ״אשר תקריבו (לה')״ למה לי? מיבעי ליה לכדתניא: ״אשר תקריבו״ – לרבות מנחת נסכים לחימוץ, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לרבות לחם הפנים לחימוץ.
Menachot 57b רבי עקיבא אומר halacha exegesis leavened offerings
Rabbi Akiva derives from 'which you offer' that the leavening prohibition includes the libation meal offering.

שלח רבי ראובן משמיה דרבי יוחנן: כך היא הצעה של משנה, ואיפוך – ״אשר תקריבו״ לרבות לחם הפנים לחימוץ, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: לרבות מנחת נסכים לחימוץ.
Menachot 58a רבי עקיבא אומר halacha dispute altar leaven
Rabbi Akiva applies the prohibition to anything designated as an offering.

כתנאי: רבי אליעזר אומר: כל שממנו לאישים, רבי עקיבא אומר: כל ששמו קרבן.
Menachot 68b רבי עקיבא אומר halacha exegesis barley offerings
Rabbi Akiva notes that an individual can bring obligatory offerings from both wheat and barley.

ורבי עקיבא אומר: מצינו יחיד שמביא חובתו מן החיטין, וחובתו מן השעורין.
Menachot 71b רבי עקיבא אומר halacha ruling field harvesting
Rabbi Akiva treats each section of a field harvested in alternating strips as separately obligated in pe'a.

אלא, כי אתא רב דימי אמר: רבי מאיר בשיטת רבי עקיבא רבו אמר, אף לאדם נמי לא הויא קצירה. דתנן: המנמר שדה ושייר בו קלחים לחים, רבי עקיבא אומר: פאה לכל אחד ואחד.
Menachot 72a אמר רבי עקיבא halacha ruling shabbat labor
Rabbi Akiva rules that any labor possible before Shabbat does not override Shabbat.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי אלעזר ברבי שמעון בשיטת רבי עקיבא רבו של אביו אמרה, דתנן: כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לו לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת.
Menachot 73b רבי עקיבא אומר halacha exegesis gentile offering
Rabbi Akiva interprets the verse as allowing a gentile to offer only a burnt offering.

אם כן מה תלמוד לומר ״עולה״, ״עולה״ – פרט לנזירות, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: ״אשר יקריבו לה' לעלה״ – אין לי אלא עולה בלבד.
Menachot 79a אמר רבי עקיבא halacha ruling altar disqualification
Rabbi Akiva rules that an intrinsically disqualified offering already placed on the altar is not removed, though the rule does not sanctify accompanying bread.

בדוקין שבעין, ואליבא דרבי עקיבא, דאמר: אם עלו לא ירדו. ורבי יהושע: כי אמר רבי עקיבא אם עלו לא ירדו – בפסולא דגופיה, אבל לקדושי לחם – לא.
Menachot 83a משמיה דרבי עקיבא halacha exegesis absorbed sanctity
Rabbi Akiva compares all offerings to a meal offering to teach that absorbed sacrificial material sanctifies what contains it.

במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא: ״זאת התורה כו' מנחה״ – מה מנחה מקדשת בבלוע, אף כל מקדשת בבלוע.
Menachot 84a רבי עקיבא אומר halacha exegesis barley offering
Rabbi Akiva argues that both individuals and the community bring obligatory offerings from wheat and barley.

רבי עקיבא אומר: מצינו יחיד שמביא חובתו מן החיטין, ומביא חובתו מן השעורין, ואף ציבור מביא חובתו מן החיטין ומביא חובתו מן השעורין. אם אתה אומר מן החיטין – לא מצינו ציבור שמביא חובתו מן השעורין!
Menachot 89a רבי עקיבא אומר halacha exegesis oil measure
Rabbi Akiva derives from the repeated word 'with oil' that the offering requires half a log rather than a full log.

תניא: רבי עקיבא אומר: מה תלמוד לומר ״בשמן״ ״בשמן״ שני פעמים? אילו לא נאמר אלא ״בשמן״ אחד, הייתי אומר: הרי הוא ככל המנחות ללוג. עכשיו שכתב ״בשמן״ ״בשמן״, הוי ריבוי אחר ריבוי, ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט – מיעטו הכתוב לחצי לוג.
Menachot 90a רבי עקיבא אומר halacha dispute measure overflow
Rabbi Akiva rules that liquid measures and their overflow are sacred, while dry measures and their overflow are ordinary.

רבי עקיבא אומר: מדת הלח קדש, לפיכך בירוציהן קדש. מדת היבש חול, לפיכך בירוציהן חול. רבי יוסי אומר: לא משום זה, אלא שהלח נעקר והיבש אינו נעקר.
Menachot 96a אמר רבי עקיבא halacha ruling shabbat offerings
Rabbi Akiva rules that preparation possible before Shabbat does not override it, while indispensable same-day preparation does.

מתני' חביתי כהן גדול – לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים, ודוחות את השבת. טחינתן והרקדתן אינן דוחות את השבת. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת – אינה דוחה את השבת, ושאי אפשר לה לעשותה מערב שבת – דוחה את השבת.
Menachot 97a אמר רבי עקיבא halacha ruling shabbat offerings
Rabbi Akiva's rule bars the listed labors on Shabbat because they can be performed beforehand.

הדר אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי, דתנן, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת – אינה דוחה את השבת. והני נמי אפשר דלא דחי שבת עלייהו.
Menachot 104b דברי רבי עקיבא halacha dispute voluntary offering
Rabbi Akiva permits voluntary wine offerings but not voluntary oil offerings.

מתני' מתנדבין יין, ואין מתנדבין שמן, דברי רבי עקיבא. רבי טרפון אומר: מתנדבין שמן.

Chullin (21)

Chullin 17a רבי עקיבא אומר halacha exegesis ritual slaughter
Rabbi Akiva derives that meat killed without ritual slaughter was permitted before entry into the land and forbidden afterward.

אלא אמר רב יוסף: רבי עקיבא היא, דתניא: ״כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך״, רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לאסור להן בשר נחירה, שבתחלה הותר להן בשר נחירה, משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה.
Chullin 30b רבי עקיבא אומר halacha dispute invalid slaughter
Rabbi Akiva classifies an animal whose second organ was cut with a concealed knife as tereifa rather than a carcass.

מאי קא משמע לן? תנינא: או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו – רבי ישבב אומר: נבלה, רבי עקיבא אומר: טרפה.
Chullin 32a רבי עקיבא אומר halacha dispute invalid slaughter
Rabbi Akiva classifies the listed defective slaughter cases as tereifa rather than carcass impurity.

מתני' שחט את הוושט, ופסק את הגרגרת, או פסק את הגרגרת ואחר כך שחט את הוושט, או שחט אחד מהן והמתין לה עד שמתה, או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו – רבי ישבב אומר: נבלה, רבי עקיבא אומר: טרפה.
Chullin 33b דברי רבי עקיבא halacha dispute house impurity
Rabbi Akiva rules that hands inserted into a leprous house acquire first-degree impurity.

ומי איכא ידים תחלות? אין, דתניא: הכניס ידיו לבית המנוגע – ידיו תחלות, דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים: ידיו שניות.
Chullin 33b דרש רבי עקיבא halacha exegesis food impurity
Rabbi Akiva derives from 'it shall render impure' that second-degree food can render third-degree ordinary food impure.

דתנן, בו ביום דרש רבי עקיבא: ״וכל כלי חרש וגו' יטמא״, ״טמא״ לא נאמר, אלא ״יטמא״ – לטמא אחרים, לימד על ככר שני שהוא עושה שלישי בחולין.
Chullin 49a רבי עקיבא אומר aggada exegesis priestly blessing
Rabbi Akiva interprets 'I will bless them' to mean that priests bless Israel and God confirms their blessing.

רבי עקיבא אומר: למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, מפי גבורה לא למדנו. כשהוא אומר ״ואני אברכם״ – הוי אומר: כהנים מברכין לישראל, והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם.
Chullin 49b רבי עקיבא אומר halacha exegesis forbidden fat
Rabbi Akiva includes the fat covering the stomach in the prohibition.

וגו'״ – להביא חלב שעל גבי הדקין, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: להביא חלב שעל גבי הקבה.
Chullin 49b רבי עקיבא אומר halacha exegesis forbidden fat
Rabbi Akiva defines prohibited fat by analogy as layered, membrane-covered, and peelable.

ורמינהי: ״את החלב אשר על הקרב״ – רבי שמעון אומר: מה חלב המכסה את הקרב קרום ונקלף, אף כל קרום ונקלף. רבי עקיבא אומר: מה חלב המכסה את הקרב תותב קרום ונקלף, אף כל תותב קרום ונקלף.
Chullin 72a רבי עקיבא אומר halacha exegesis corpse impurity
Rabbi Akiva derives that a grave cover and its supporting stone impart corpse impurity.

מאי רבי ישמעאל, ומאי רבי עקיבא? דתניא: ״וכל אשר יגע על פני השדה״ – להוציא עובר במעי אשה, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לרבות גולל ודופק.
Chullin 72a רבי עקיבא אומר halacha exegesis blood impurity
Rabbi Akiva derives that a quarter-log of blood from two corpses imparts tent impurity.

ורבי עקיבא לטעמיה, דאמר: אף רביעית דם הבאה משני מתים מטמא באהל, דתניא: רבי עקיבא אומר: מנין לרביעית דם הבאה משני מתים שמטמאה באהל?
Chullin 75a רבי עקיבא אומר halacha dispute fish impurity
Rabbi Akiva rules that fish become susceptible to impurity when they can no longer survive.

רבי יוסי הגלילי – הא דאמרן. בית שמאי, דתנן: דגים, מאימתי מקבלין טומאה? בית שמאי אומרים: משיצודו, ובית הלל אומרים: משימותו. רבי עקיבא אומר: משעה שאין יכולין לחיות.
Chullin 91b אמר רבי עקיבא aggada dialogue jacob's sun
Rabbi Akiva asks why Scripture says the sun shone specifically for Jacob when it shone for the whole world.

אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליז של אימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל. כתיב ״ויזרח לו השמש״, וכי שמש לו לבד זרחה? והלא לכל העולם זרחה!
Chullin 101b רבי עקיבא אומר halacha dispute overlapping holy days
Rabbi Akiva imposes only one liability for a single labor inadvertently performed on a day that is both Shabbat and Yom Kippur.

והתניא: שבת ויום הכפורים, שגג ועשה מלאכה, מנין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו? תלמוד לומר: ״שבת היא״, ״יום הכפורים הוא״, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: אינו חייב אלא אחת.
Chullin 113a רבי עקיבא אומר halacha exegesis meat and milk
Rabbi Akiva excludes wild animals, birds, and impure animals from the Torah's meat-and-milk prohibition.

מתני' בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה – אסור לבשל ואסור בהנאה. בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה, בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה – מותר לבשל ומותר בהנאה. רבי עקיבא אומר: חיה ועוף אינם מן התורה, שנאמר ״לא תבשל גדי בחלב אמו״ שלש פעמים – פרט לחיה, ולעוף, ובהמה טמאה.
Chullin 116a רבי עקיבא אומר halacha ruling meat and milk
Rabbi Akiva holds that wild animals and birds are not included in the Torah-level meat-and-milk prohibition.

רבי עקיבא אומר: חיה ועוף וכו'. הני – הא אפקינהו לכדשמואל.
Chullin 124a רבי עקיבא אומר halacha dispute carrion impurity
Rabbi Akiva rules that two half-olive pieces attached to a hide impart neither contact nor carrying impurity because the hide nullifies them.

היו עליו כשני חצאי זיתים, מטמא במשא ולא במגע, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לא במגע ולא במשא. ומודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן, שהוא טמא. ומפני מה רבי עקיבא מטהר בעור? מפני שהעור מבטלן.
Chullin 124a רבי עקיבא אומר halacha dispute carrion impurity
Rabbi Akiva rules that two half-olive pieces attached to the hide impart neither contact nor carrying impurity.

זמנין אשכחיה דיתיב וקאמר לה אסיפא: היו עליו שני חצאי זיתים – מטמאים במשא ולא במגע, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לא במגע ולא במשא.
Chullin 124b רבי עקיבא אומר halacha exegesis carrion impurity
Rabbi Akiva derives that only material capable of imparting contact impurity can also impart carrying impurity.

יכול אף במשא? תלמוד לומר ״והנושא יטמא״ – דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: ״הנוגע״ ״והנושא״ – את שבא לכלל מגע, בא לכלל משא; לא בא לכלל מגע, לא בא לכלל משא.
Chullin 128b רבי עקיבא אומר halacha exegesis animal impurity
Rabbi Akiva compares other animal parts to an animal to include sinews and bones without requiring flesh.

רבי עקיבא אומר: ״בהמה״, מה בהמה – גידים ועצמות, אף כל – גידים ועצמות. רבי אומר: ״בהמה״ מה בהמה – בשר גידים ועצמות, אף כל – בשר גידים ועצמות.
Chullin 128b רבי עקיבא אומר halacha exegesis creeping impurity
Rabbi Akiva compares other parts to a creeping animal to include sinews and bones without requiring flesh.

רבי עקיבא אומר: ״שרץ״, מה שרץ – גידים ועצמות, אף כל – גידים ועצמות. רבי אומר: ״שרץ״, מה שרץ – בשר גידים ועצמות, אף כל – בשר גידים ועצמות.
Chullin 131b דברי רבי עקיבא halacha dispute first tithe
Rabbi Akiva assigns terumah to a priest and first tithe to a Levite.

מעשר ראשון דלוי הוא? כרבי אלעזר בן עזריה, דתניא: תרומה לכהן, מעשר ראשון ללוי, דברי רבי עקיבא. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אף לכהן.

Bekhorot (23)

Bekhorot 17a רבי עקיבא אומר halacha dispute doubtful firstborn
Rabbi Akiva apportions the animals by value and requires the second to graze until blemished.

רבי טרפון אומר: הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר: משמנין ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב.
Bekhorot 17b רבי עקיבא אומר halacha dispute doubtful firstborn
Rabbi Akiva places the burden of proof on the priest when one of two doubtful firstborn animals dies.

וחייב במתנות, ורבי יוסי פוטר. מת אחד מהן — רבי טרפון אומר: יחלוקו, רבי עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. זכר ונקבה — אין כאן לכהן כלום.
Bekhorot 18a רבי עקיבא אומר halacha dialogue doubtful firstborn
Rabbi Akiva's instruction to apportion by fatness is explained as allowing the owner to give the priest the leaner animal.

רבי עקיבא אומר: ״משמנין״ כו'. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הכהן נוטל כחושה. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן ״משמנין ביניהן״ תנן! אמר ליה: עד דאכלת כפנייתא בבבל, תרגימנא מסיפא.
Bekhorot 18a רבי עקיבא אומר halacha ruling doubtful firstborn
Rabbi Akiva requires the priest to prove which animal is firstborn before taking the better one.

דקתני סיפא: מת אחד מהן, רבי טרפון אומר: יחלוקו, רבי עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. ואי סלקא דעתך ״משמנין ביניהן״ דכי הדדי פליגי, הכי נמי (ליפלגי) [ליפלוג] גבי הדדי! אלא מאי ״משמנין״ — שומן יהא ביניהן, דאמר ליה לכהן: אייתי ראיה דבכור הוא ושקיל.
Bekhorot 18b רבי עקיבא אומר halacha ruling doubtful firstborn
Rabbi Akiva places the burden of proof on the claimant in a dispute over a doubtful firstborn.

רבי עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. אמר רבי חייא: משל דרבי טרפון למה הדבר דומה? לשנים שהפקידו אצל רועה, שמניח רועה ביניהם ומסתלק.
Bekhorot 18b רבי עקיבא אומר halacha dispute doubtful firstborn
Rabbi Akiva apportions the doubtful firstborn animals by value and requires the owner's remaining animal to graze until blemished.

מתני' שתי רחיליו שלא ביכרו וילדו שני זכרים — שניהם לכהן. זכר ונקבה — הזכר לכהן. שני זכרים ונקבה — אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר: הכהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר: משמנין ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב.
Bekhorot 18b רבי עקיבא אומר halacha dispute doubtful firstborn
Rabbi Akiva places the burden of proof on the priest if one of the doubtful firstborn animals dies.

וחייב במתנות, רבי יוסי פוטר. מת אחד מהן, רבי טרפון אומר: יחלוקו, רבי עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות — אין כאן לכהן כלום.
Bekhorot 18b רבי עקיבא אומר halacha dispute doubtful firstborn
Rabbi Akiva apportions the two males by value when only one mother had not previously given birth, and the second grazes until blemished.

אחת ביכרה, ואחת לא ביכרה, וילדה שני זכרים, אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר: הכהן בורר את היפה. רבי עקיבא אומר: משמנין ביניהן, והשני ירעה עד שיסתאב.
Bekhorot 18b רבי עקיבא אומר halacha dispute doubtful firstborn
Rabbi Akiva places the burden of proof on the priest when one animal in the doubtful pair dies.

וחייב במתנות. רבי יוסי פוטר, שרבי יוסי אומר: כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות. ורבי מאיר מחייב. מת אחד מהן, רבי טרפון אומר: יחלוקו. רבי עקיבא אומר: המוציא מחבירו עליו הראיה. זכר ונקבה — אין כאן לכהן כלום.
Bekhorot 19a רבי עקיבא אומר halacha dispute firstborn status
Rabbi Akiva rules that neither a Caesarean-born animal nor the next offspring is firstborn because the first did not open the womb and the second was preceded.

מתני' יוצא דופן והבא אחריו, רבי טרפון אומר: שניהם ירעו עד שיסתאבו, ויאכלו במומן לבעלים. רבי עקיבא אומר: שניהן אינן בכור, הראשון — מפני שאינו ״פטר רחם״, והשני — מפני שקדמו אחר.
Bekhorot 20a אמר רבי עקיבא halacha ruling firstborn doubt
Rabbi Akiva gives the priest a definitely first birth, exempts a known subsequent birth, and lets the owner eat a doubtful case after blemish.

ואני אין אני אומר כן, אלא: עז שטינפה בת ששה — יולדת בתוך שנתה, רחל שטינפה בת שנתה — יולדת בתוך שתים. אמר רבי עקיבא: אני לא באתי לידי מדה זו, אלא: כל שידוע שביכרה — אין כאן לכהן כלום, וכל שלא ביכרה — הרי זו לכהן, ספק — יאכל במומו לבעלים.
Bekhorot 20b אמר רבי עקיבא halacha other firstborn doubt
Rabbi Akiva's rule distinguishing known first births, known later births, and doubtful births is cited for comparison.

אמר רבי עקיבא: אני לא באתי לידי מדה זו, אלא כל שידוע כו'. מאי איכא בין רבי עקיבא לרבי יהושע?
Bekhorot 20b רבי עקיבא אומר halacha dispute firstborn evidence
Rabbi Akiva rules that an animal's prior milk production does not prove that it has already given birth.

אלא איפוך, והתניא: חלב פוטר, דברי רבי יהושע. רבי עקיבא אומר: חלב אינו פוטר.
Bekhorot 30a דברי רבי עקיבא halacha ruling religious suspicion
Rabbi Akiva's position distinguishes suspicion concerning sabbatical law from suspicion concerning tithes.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: חשוד על השביעית — חשוד על המעשר.
Bekhorot 30a דברי רבי עקיבא halacha ruling religious suspicion
Rabbi Akiva's position distinguishes a person suspected regarding tithes from one suspected regarding sabbatical law.

איכא דאמרי, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: חשוד על המעשר חשוד על השביעית. ומאן חכמים? רבי מאיר היא, דאמר: חשוד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה כולה.
Bekhorot 34a דברי רבי עקיבא halacha exegesis hebrew maidservant
Rabbi Akiva interprets the verse to forbid reselling a Hebrew maidservant once the master has designated her by spreading his garment over her.

למימרא דרבי אליעזר סבר יש אם למקרא? ורמינהי: ״בבגדו בה״ — כיון שפירש טליתו עליה, שוב אינו רשאי למוכרה, דברי רבי עקיבא.
Bekhorot 40a רבי עקיבא אומר halacha story priestly blemish
Rabbi Akiva prescribes examining for a hidden testicle by seating and pressing the animal, and permits the animal in the reported failed examination.

מתני' אין לו ביצים, או אין לו אלא ביצה אחת. רבי ישמעאל אומר: אם יש לו שני כיסין — יש לו שתי ביצים, אין לו שני כיסין — אין לו אלא ביצה אחת. רבי עקיבא אומר: מושיבו על עכוזו וממעך, אם יש ביצה — סופה לצאת. מעשה שמיעך ולא יצא, נשחטה ונמצאת דבוקה בכסלים, והתיר רבי עקיבא ואסר רבי יוחנן בן נורי.
Bekhorot 44b רבי עקיבא אומר halacha dispute priestly blemish
Rabbi Akiva interprets the biblical testicular blemish as a condition in which air is present in the testicles.

מתני' אין לו ביצים, או אין לו אלא ביצה אחת — הרי זה ״מרוח אשך״ האמור בתורה. רבי ישמעאל אומר: כל שנימוחו אשכיו. רבי עקיבא אומר: כל שרוח באשכיו. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: כל שמראיו חשוכין.
Bekhorot 45a רבי עקיבא אומר aggada exegesis womb opening
Rabbi Akiva compares a woman's womb to a house by interpreting birth as the opening of her womb.

רבי עקיבא אומר: כשם שמפתח לבית, כך מפתח לאשה, שנאמר: ״ויפתח את רחמה״. לרבי עקיבא קשיא דתלמידי רבי ישמעאל! דלמא איידי דזוטר אתמוחי מתמח.
Bekhorot 49a רבי עקיבא אומר halacha dispute firstborn redemption
Rabbi Akiva treats a child who dies on the thirtieth day as doubtful, so a payment already made is retained but an unpaid sum is not collected.

מתני' מת הבן בתוך שלשים יום, אף על פי שנתן לכהן — יחזיר. לאחר שלשים יום, אף על פי שלא נתן — יתן. מת ביום שלשים — כיום שלפניו. רבי עקיבא אומר: אם נתן — לא יטול, ואם לא נתן — לא יתן.
Bekhorot 53a רבי עקיבא אומר halacha exegesis animal tithe
Rabbi Akiva derives that animal tithe from outside the land is not brought to the Temple for sacrifice.

גמ' לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא? דתניא, רבי עקיבא אומר: יכול יעלה אדם מעשר בהמה מחוצה לארץ ויקריבנו? תלמוד לומר: ״והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם״.
Bekhorot 57a אמר רבי עקיבא halacha ruling animal tithe
Rabbi Akiva transmits that a Caesarean-born, premature, or orphaned animal is also excluded from the tithe enclosure.

תנו רבנן: הכל נכנסין לדיר להתעשר, חוץ מן הכלאים והטרפה, דברי רבי אלעזר ברבי יהודה איש כפר ברתותא שאמר משום רבי יהושע. אמר רבי עקיבא: אני שמעתי הימנו אף יוצא דופן ומחוסר זמן ויתום.
Bekhorot 57b דברי רבי עקיבא halacha ruling animal tithe
Rabbi Akiva establishes animal-tithe collection periods shortly before Passover, Shavuot, and Sukkot.

מתני' שלש גרנות למעשר בהמה: בפרס הפסח, ובפרס העצרת, ובפרס החג, והן גרנות של מעשר בהמה, דברי רבי עקיבא.

Arakhin (2)

Arakhin 14b רבי עקיבא אומר halacha ruling tam ox damages
Rabbi Akiva rules that even a tam ox that injures a person pays full damages from the available excess.

גמ' במועד — אין, בתם — לא. לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא, דתנן: רבי עקיבא אומר: אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם.
Arakhin 19a דברי רבי עקיבא halacha ruling property access
Rabbi Akiva excludes a pit and cistern from a property sale and requires the seller to purchase access to them.

הוא דאמר כרבי עקיבא, דדייק לישנא יתירא, דתנן: לא את הבור ולא הדות, אף על פי שכתב עומקה ורומה, וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא.

Temurah (4)

Temurah 13a רבי עקיבא אומר halacha dispute double terumah
Rabbi Akiva rules that when two people separately designate terumah from the same produce, neither designation is valid.

רבי עקיבא אומר: אין תרומת שניהם תרומה, וחכמים אומרים: אם תרם הראשון כשיעור — אין תרומת השני תרומה, ואם לא תרם כשיעור — תרומת השני תרומה.
Temurah 17b רבי עקיבא אומר halacha exegesis guilt substitute
Rabbi Akiva derives that a guilt offering itself is sacrificed but its substitute is not.

יכול כל קדשים כן? תלמוד לומר ״רק״ — דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר ״אשם הוא אשם אשם לה'״ — הוא קרב, ואין תמורתו קריבה.
Temurah 18a רבי עקיבא אומר halacha exegesis guilt substitute
Rabbi Akiva derives from the verse that a guilt offering is sacrificed but its substitute is not, though the passage questions why a verse is needed.

רבי עקיבא אומר: אינו צריך כו'. הוא קרב ואין תמורתו קריבה. למה לי קרא, והא הילכתא גמירי לה!
Temurah 21b רבי עקיבא אומר halacha exegesis firstborn offering
Rabbi Akiva derives that a firstborn animal is brought from only the same territory whose grain tithe is brought to Jerusalem.

רבי עקיבא אומר: יכול יעלה אדם בכור מחוצה לארץ לארץ בזמן שבית המקדש קיים ויקריבנו? תלמוד לומר: ״ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך״ — ממקום שאתה מעלה מעשר דגן, אתה מעלה בכור.

Keritot (14)

Keritot 7a דברי רבי עקיבא halacha exegesis blasphemer offering
Rabbi Akiva obligates a blasphemer to bring an offering because the offense is described with excision and bearing sin.

תנו רבנן: מגדף מביא קרבן, הואיל ונאמר בו כרת, דברי רבי עקיבא, ואומר: ״ונשא חטאו״. וכללא הוא, כל היכא דכתיב ביה כרת מייתי קרבן? והא פסח ומילה דכתיב בהו כרת ולא מייתי קרבן!
Keritot 7b דברי רבי עקיבא halacha exegesis blasphemer offering
Rabbi Akiva derives a blasphemer's offering from the Torah's placement of the excision penalty within a sacrificial passage.

הכי קאמר: מגדף מביא קרבן הואיל ובא בו כרת במקום קרבן, דברי רבי עקיבא. קסבר: מיגו דבעי מכתב כרת בעלמא, וכתיב כרת במקום קרבן, שמע מינה מייתי קרבן.
Keritot 8a רבי עקיבא אומר halacha dispute multiple births
Rabbi Akiva permits a woman with multiple certain or doubtful birth obligations to designate one of them and discharge the grouped offering requirement.

רבי יוחנן בן נורי אומר: על ודאי תאמר: ״על האחרונה״ ותפטר. של ספק, אם יש ודאי ביניהן, תאמר: ״על הודאי״ ותפטר, ואם לאו, תאמר: ״על אחד מהן״ ותפטר. רבי עקיבא אומר: בין על הודאי בין על הספק, תאמר: ״על אחת מהן״ ותפטר.
Keritot 9a רבי עקיבא אומר halacha dispute resident alien shabbat
Rabbi Akiva permits a resident alien on Shabbat only the kinds of labor an Israelite may perform on a festival.

רבי עקיבא אומר: כישראל ביום טוב. רבי יוסי אומר: גר תושב עושה בשבת לעצמו כישראל בחול. רבי שמעון אומר: אחד גר תושב ואחד עבד ואמה התושבים עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול.
Keritot 11a דברי רבי עקיבא halacha exegesis designated maidservant
Rabbi Akiva interprets the partially redeemed maidservant as half slave and half free and betrothed to a Hebrew slave.

הא כיצד? פדויה ואינה פדויה – חציה שפחה וחצייה בת חורין ומאורסת לעבד עברי, דברי רבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר: בשפחה כנענית הכתוב מדבר, ומאורסת לעבד עברי. אם כן מה תלמוד לומר: ״והפדה לא נפדתה״? דברה תורה כלשון בני אדם.
Keritot 15a אמר רבי עקיבא halacha dialogue overlapping incest
Rabbi Akiva asks whether intercourse with a woman who is one's sister, paternal aunt, and maternal aunt incurs one liability or three.

מתני' אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע באיטליס של עימאום, שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל, הבא על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו, מהו? חייב אחת על כולן, או חייב על כל אחת ואחת?
Keritot 16a אמר רבי עקיבא halacha dialogue repeated shabbat labor
Rabbi Akiva asks whether repeated performance of one labor across many Shabbatot during one lapse incurs one offering or one for each Shabbat.

מתני' אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבי אליעזר בעושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם (אחת) [אחד], מהו? חייב אחת על כולן, או חייב על כל אחת ואחת?
Keritot 16b רבי עקיבא אומר halacha ruling repeated shabbat labor
Rabbi Akiva treats separate Shabbatot as distinct bodies of liability when the person knowingly violates Shabbat while unaware of the labor prohibition.

בשלמא לדידי, דאמינא זדון שבת ושגגת מלאכות אפילו רבי עקיבא אומר דשבתות כגופין דמיין, הא דתניא פטור – בזדון שבת ושגגת מלאכות, דשבתות כגופין דמיין.
Keritot 22a אמר רבי עקיבא halacha dialogue doubtful misuse
Rabbi Akiva concedes that for minor doubtful misuse it is preferable to bring the inexpensive provisional guilt offering rather than risk a large debt.

אמר רבי עקיבא: נראין דבריו במעילה מעוטה. הרי שיבוא לידו ספק מעילה במאה מנה, לא יפה לו שיביא אשם בשתי סלעים, ולא יביא ספק מעילה במאה מנה? מודה רבי עקיבא לרבי טרפון במעילה מעוטה.
Keritot 22b דברי רבי עקיבא halacha exegesis doubtful misuse
Rabbi Akiva derives that doubtful misuse of consecrated property requires a provisional guilt offering.

גמ' תנו רבנן: ״ואם נפש״ – לחייב על ספק מעילות אשם תלוי, דברי רבי עקיבא, וחכמים פוטרים.
Keritot 22b דברי רבי עקיבא halacha dispute doubtful fat
Rabbi Akiva requires each of two people who separately eat the two doubtful pieces to bring a provisional guilt offering.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה – זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון אומר: שניהן מביאין אשם אחד. רבי יוסי אומר:
Keritot 23a דברי רבי עקיבא halacha dispute doubtful fat
Rabbi Akiva requires each person who eats one of two pieces, one forbidden fat and one ordinary, to bring a provisional guilt offering.

חתיכת חלב וחתיכת חולין, אכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל – מביא אשם תלוי. אכל את השניה – מביא חטאת. אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה – זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי, דברי רבי עקיבא. רבי שמעון אומר: שניהם מביאין חטאת אחת. רבי יוסי אומר: אין שנים מביאין חטאת אחת.
Keritot 23a רבי עקיבא אומר halacha dispute sacred fat
Rabbi Akiva adds a provisional guilt offering when one unknowingly eats either ordinary forbidden fat or consecrated forbidden fat.

חתיכת חלב וחתיכת חלב קודש, אכל אחת מהן ואין יודע איזו מהן אכל – מביא חטאת, רבי עקיבא אומר: אף אשם תלוי. אכל את השניה – מביא שני חטאות ואשם ודאי.
Keritot 23a רבי עקיבא אומר halacha dispute sacred fat
Rabbi Akiva requires each person who separately ate one of the two doubtful pieces to bring a provisional guilt offering in addition to a sin offering.

אכל אחד את הראשונה ובא אחר ואכל את השניה – זה מביא חטאת וזה מביא חטאת. רבי עקיבא אומר: זה וזה מביאין אשם תלוי. רבי שמעון אומר: זה מביא חטאת וזה מביא חטאת, ושניהן מביאין אשם אחד. רבי יוסי אומר: אין שניהן מביאין אשם אחד.

Meilah (12)

Meilah 6b רבי עקיבא אומר halacha ruling sacrificial liability
Rabbi Akiva exempts the item from misuse law but subjects it to liability for improper intent, leftover status, and consumption while impure.

רבי עקיבא אומר: אין מועלין בו, וחייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא.
Meilah 6b אמר רבי עקיבא halacha dialogue replacement sin offering
Rabbi Akiva invokes the case of a lost sin offering found after its replacement was designated, leaving both animals standing.

אמר רבי עקיבא: והרי המפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות.
Meilah 6b רבי עקיבא אומר halacha dispute sacrificial liability
Rabbi Akiva subjects the items to misuse law and liability for improper intent, leftover status, and consumption while impure.

רבי אליעזר אומר: אין מועלין בהן, ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא. רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, וחייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא.
Meilah 6b אמר רבי עקיבא halacha ruling invalid sprinkling
Rabbi Akiva holds that even an improperly performed blood application can activate misuse liability for lesser-sacred offerings.

ואי איתמר גבי קדשים קלים, הוה אמינא: גבי קדשים קלים הוא דאמר רבי עקיבא מועלין בהן, דאפילו זריקה שלא כתיקנה מייתא לידי מעילה,
Meilah 6b אמר רבי עקיבא halacha ruling outside offering
Rabbi Akiva allows blood application to affect an offering when only part went outside, not when the entire offering went outside.

אתמר, אמר רבי יוחנן: כי אמר רבי עקיבא זריקה מועלת ליוצא – שיצא מקצתו, אבל יוצא כולו – לא אמר רבי עקיבא.
Meilah 7a אמר רבי עקיבא halacha ruling outside offering
Rabbi Akiva's rule that blood application affects material taken outside applies to flesh but not to blood.

אמר רב פפא: לא אמר רבי עקיבא זריקה מועלת ליוצא אלא שיצא בשר, אבל דם – אין זריקה מועלת ליוצא.
Meilah 7a אמר רבי עקיבא halacha dialogue unclear
Rabbi Akiva begins an analogy by asking what the case resembles, but the comparison is omitted from this fragment.

אמר רבי עקיבא: הא זה, למה דומה?
Meilah 7a אמר רבי עקיבא halacha ruling blood application
Rabbi Akiva's ruling applies when the events occur simultaneously, not one after another.

אמר רבי אלעזר: כי אמר רבי עקיבא, בבת אחת, אבל בזה אחר זה – לא אמר רבי עקיבא.
Meilah 7b אמר רבי עקיבא halacha ruling outside offering
Rabbi Akiva holds that blood application gives the offering removed outside the status requiring burning.

כי אמר רבי עקיבא זריקה מועלת, ליוצא לשריפה,
Meilah 13b רבי עקיבא אמר halacha exegesis water libation
Rabbi Akiva derives from the plural 'their libations' that both water and wine libations are required.

ואמר רבי יוחנן משום מנחם יודאפה: רבי אלעזר בשיטת רבי עקיבא אמר, דדריש ״נסכיהם״ – אחד ניסוך המים, ואחד ניסוך היין.
Meilah 18a דברי רבי עקיבא halacha dispute sacred misuse
Rabbi Akiva imposes misuse liability for deriving a peruta's worth of benefit from consecrated property even without diminishing it.

הנהנה מן ההקדש שוה פרוטה, אף על פי שלא פגם – מעל, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: כל דבר שיש בו פגם – לא מעל, עד שיפגום. ושאין בו פגם, כיון שנהנה – מעל.
Meilah 21b דברי רבי עקיבא halacha dispute mixed sacred coin
Rabbi Akiva imposes misuse liability as soon as the first coin is spent from a purse containing one consecrated peruta.

נפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו, או שאמר ״פרוטה בכיס זה הקדש״, כיון שהוציא את הראשונה – מעל, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: עד שיוציא את כל הכיס.

Niddah (13)

Niddah 6a רבי עקיבא אומר halacha dispute retroactive menstruation
Rabbi Akiva retroactively renders the woman's partner impure but begins her count only when she actually sees blood.

תניא כוותיה דרבא: הרואה דם — מטמאה מעת לעת, ומה היא מטמאה? משכבות ומושבות, אוכלין ומשקין, וכלי חרס המוקף צמיד פתיל, ואינה מקולקלת למנינה, ואינה מטמאה את בועלה למפרע. רבי עקיבא אומר: מטמא את בועלה, ואינה מונה אלא משעה שראתה.
Niddah 7b רבי עקיבא אומר halacha dispute clean days
Rabbi Akiva credits only the seventh day as clean when the required intermediate examinations were omitted.

רבי עקיבא אומר: אין להם אלא יום שביעי בלבד. ותניא: רבי שמעון ורבי יוסי אומרים: נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע, ודברי רבי עקיבא מדברי כולן, אבל הלכה כרבי אליעזר.
Niddah 8a רבי עקיבא אומר halacha dispute rain prayer
Rabbi Akiva prescribes the rain petition as a separate fourth blessing.

ותו ליכא? והתנן: רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה, רבי אליעזר אומר: אומרה בהודאה, ואמר רבי אלעזר: הלכה כרבי אליעזר!
Niddah 8a רבי עקיבא אומר halacha dispute rain prayer
Rabbi Akiva prescribes reciting the rain petition as a separate fourth blessing.

אמר רבי אבא: ההוא דאמר משום רבי חנינא בן גמליאל, דתניא: רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה, רבי חנינא בן גמליאל אומר: אומרה בהודאה.
Niddah 14a רבי עקיבא אומר halacha dispute postcoital blood
Rabbi Akiva rules that blood found after the immediate interval also retroactively renders the woman's partner impure.

איזהו אחר זמן? כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה, ואחר כך מטמאה מעת לעת, ואינה מטמאה את בועלה. רבי עקיבא אומר: אף מטמאה את בועלה.
Niddah 15a רבי עקיבא אומר halacha dispute retroactive menstruation
Rabbi Akiva rules that the woman's partner is retroactively impure with the status of one who had intercourse with a menstruant.

וכן כששהתה מעת לעת ומפקידה לפקידה, בועלה מטמא משום מגע, ואינו מטמא משום בועל. רבי עקיבא אומר: אף מטמא משום בועל. רבי יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי אומר: בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת.
Niddah 20a רבי עקיבא אומר halacha dispute blood color
Rabbi Akiva requires earth from the Yodfat Valley for the comparison used to identify an impure blood color.

וכמימי אדמה. תנו רבנן: כמימי אדמה — מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם, ומציף עליה מים, דברי רבי מאיר. רבי עקיבא אומר: מבקעת יודפת. רבי יוסי אומר: מבקעת סכני. רבי שמעון אומר: אף מבקעת גנוסר וכיוצא בהן.
Niddah 28b רבי עקיבא אומר halacha exegesis impurity lapse
Rabbi Akiva derives liability for forgetting one's impurity but not merely forgetting the Temple.

רבי עקיבא אומר: ״ונעלם ממנו והוא טמא״ — על העלם טומאה הוא חייב, ואינו חייב על העלם מקדש.
Niddah 47a רבי עקיבא אומר halacha dispute female maturity
Rabbi Akiva identifies drooping breasts as the sign of female maturity.

איזהו סימנין? רבי יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט תחת הדד. רבי עקיבא אומר: משיטו הדדים. בן עזאי אומר: משתשחיר הפיטומת. רבי יוסי אומר: כדי שיהא נותן ידו על העוקץ, והוא שוקע ושוהא לחזור.
Niddah 47b רבי עקיבא אומר halacha dispute courtyard tithe
Rabbi Akiva exempts from fixed-status tithing a courtyard where one person opens the gate while another closes it.

מאי ״חצר הצורית״? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שכן בצור מושיבין שומר על פתח החצר. רבי עקיבא אומר: כל שאחד פותח ואחד נועל — פטורה.
Niddah 51b דברי רבי עקיבא halacha ruling spice impurity
Rabbi Akiva permits buying the listed spices with second-tithe money but rules that they do not contract food impurity.

ורמינהי: הקושט, והחימום, וראשי בשמים, והתיאה, והחלתית, והפלפלים, וחלת חריע — נקחין בכסף מעשר, ואין מטמאין טומאת אוכלין, דברי רבי עקיבא.
Niddah 52b רבי עקיבא אומר halacha dispute hair measure
Rabbi Akiva defines the minimum length of two hairs as enough to be cut with scissors.

מתני' שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום — כדי לכוף ראשן לעיקרן, דברי רבי ישמעאל. רבי אליעזר אומר: כדי לקרוץ בציפורן. רבי עקיבא אומר: כדי שיהו ניטלות בזוג.
Niddah 68b רבי עקיבא אומר halacha dispute clean days
Rabbi Akiva credits a zav or zavah who checked only on the first and seventh days with the seventh clean day alone.

מתני' הזב והזבה, שבדקו עצמן ביום ראשון ומצאו טהור, וביום השביעי ומצאו טהור, ושאר ימים שבינתיים לא בדקו — רבי אליעזר אומר: הרי הן בחזקת טהרה. רבי יהושע אומר: אין להם אלא יום ראשון ויום שביעי בלבד. רבי עקיבא אומר: אין להם אלא יום שביעי בלבד.

Jerusalem Talmud Berakhot (9)

Jerusalem Talmud Berakhot 4:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבן גמליאל אומר בכל יום אדם מתפלל שמונה עשרה. ורבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה. רבי עקיבה אומר אם שגורה תפילתו בפיו מתפלל שמונה עשרה ואם לאו מעין שמונה עשרה.
Jerusalem Talmud Berakhot 5:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין גשמים בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת. רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה. רבי אליעזר אומר בהודאה.
Jerusalem Talmud Berakhot 5:2:11 רבי עקיבה אומר

ואבדלה בחונן הדעת דברי חכמים רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בעצמה. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל אומר ברכה רביעית. אמר רבי יודן אומר מטבע ברכה ואחר כך מבדיל. ותייא כרבי דרבי אמר תמיהני היאך ביטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה תפילה מניין. וכה אם אין דיעה הבדלה מניין. אמר רבי יצחק בר אלעזר מבדיל ואחר כך א …
ואבדלה בחונן הדעת דברי חכמים רבי עקיבה אומר אומרה ברכה רביעית בעצמה. רבי יעקב בר אחא בשם שמואל אומר ברכה רביעית. אמר רבי יודן אומר מטבע ברכה ואחר כך מבדיל. ותייא כרבי דרבי אמר תמיהני היאך ביטלו חונן הדעת בשבת אם אין דיעה תפילה מניין. וכה אם אין דיעה הבדלה מניין. אמר רבי יצחק בר אלעזר מבדיל ואחר כך אומר מטבע ברכה.
Jerusalem Talmud Berakhot 6:1:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: כתיב ליי הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. הנהנה כלום מן העולם מעל עד שיתירו לו המצות. אמר רבי אבהו כתיב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. העולם כולו ומלואו עשוי ככרם. ומהו פדיונו ברכה. רבי חזקיה רבי ירמיה רבי אבון בשם רבי שמעון בן לקיש אמרת ליי יי אתה טובתי בל עליך. אם אכלת ובירכת כביכול כאיל …
הלכה: כתיב ליי הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. הנהנה כלום מן העולם מעל עד שיתירו לו המצות. אמר רבי אבהו כתיב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם. העולם כולו ומלואו עשוי ככרם. ומהו פדיונו ברכה. רבי חזקיה רבי ירמיה רבי אבון בשם רבי שמעון בן לקיש אמרת ליי יי אתה טובתי בל עליך. אם אכלת ובירכת כביכול כאילו משלך אכלת. דבר אחר טובתי בל עליך מבלה אני טובתי בגופך. דבר אחר טובתי בל עליך. יבללו כל הטובות ויבואו עליך. אמר רבי אחא מהו בל עליך. שאיני מביא טובה על העולם מבלעדיך. כמה דאת אמר ובלעדיך לא ירים איש את ידו. תני רבי חייא קודש הילולים מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו. מיכן היה רבי עקיבה אומר לא יטעום אדם כלום עד שיברך.
Jerusalem Talmud Berakhot 6:8:1 רבי עקיבא אומר

משנה: אכל תאנים וענבים ורימונים מברך עליהן שלש ברכות דברי רבן גמליאל. וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש. רבי עקיבא אומר אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו שלש ברכות. השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו. רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות.
Jerusalem Talmud Berakhot 7:3:1 אמר רבי עקיבה

משנה: כיצד מזמנין בשלשה אומר נברך. בשלשה והוא אומר ברכו. בעשרה אומר נברך אלהינו. בעשרה והוא אומר ברכו. אחד עשרה ואחד עשר רבוא. במאה אומר נברך ליי אלהינו. במאה והוא אומר ברכו. באלף אומר נברך ליי אלהינו אלהי ישראל. באלף והוא אומר ברכו. ברבוא אומר נברך ליי אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות ישב הכרובים על ה …
משנה: כיצד מזמנין בשלשה אומר נברך. בשלשה והוא אומר ברכו. בעשרה אומר נברך אלהינו. בעשרה והוא אומר ברכו. אחד עשרה ואחד עשר רבוא. במאה אומר נברך ליי אלהינו. במאה והוא אומר ברכו. באלף אומר נברך ליי אלהינו אלהי ישראל. באלף והוא אומר ברכו. ברבוא אומר נברך ליי אלהינו אלהי ישראל אלהי הצבאות ישב הכרובים על המזון שאכלנו. רבי יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל מברכין שנאמר במקהלות ברכו אלהים יי ממקור ישראל. אמר רבי עקיבה מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר ברכו את יי. רבי ישמעאל אומר ברכו את יי המבורך.
Jerusalem Talmud Berakhot 7:3:8 אמר רבי עקיבה

אמר רבי עקיבה מה מצינו בבית הכנסת כו'‏. רבי חייא בר אשי קם מקרי באורייתא ואמר ברכו ולא אמר המבורך. בעון מישתוקיניה אמר להן רב ארפוניה. דנהיג כרבי עקיבה. רבי זעירא קם מקרי כהן במקום לוי ובירך לפניה ולאחריה ובעון מישתוקיניה אמר לון רבי חייא בר אשי ארפוניה. דכן אינון נהיגין גבייהו.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:11 רבי עקיבה אומר

תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון. המיסך את רגליו הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דאמר מתניתא מן הצופים ולפנים. רבי עקיבה אומר בכל מקום. ובלבד מקום שאין שם כותל. תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב אלא לצדדין. רבי יהודה אומר בשעת המקדש. רבי יוסי אומר מן …
תני המטיל מים הרי זה הופך פניו כלפי צפון. המיסך את רגליו הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא דאמר מתניתא מן הצופים ולפנים. רבי עקיבה אומר בכל מקום. ובלבד מקום שאין שם כותל. תני המסיך את רגליו לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב אלא לצדדין. רבי יהודה אומר בשעת המקדש. רבי יוסי אומר מן הצופים ולפנים. רבי עקיבה אומר בכל מקום. ובלבד במקום שאין בו כותל.
Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:12 אמר רבי עקיבה

אמר רבי עקיבה נכנסתי אחרי רבי יהושע לראות המעשה. אמרו לו מה ראיתה. אמר להן ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב ולא פירע עד שישב. ולא ישב עד ששיפשף. ולא קינח בימין אלא בשמאל. אף שמעון בן עזאי היה אומר כן. נכנסתי אחר רבי עקיבה לראות את המעשה. אמרו לו מה ראיתה וכו'.

Jerusalem Talmud Peah (11)

Jerusalem Talmud Peah 1:1:54 רבי עקיבה אומר

תמן תנינן אילו שאין להן חלק לעולם הבא האומר אין תחיית מתים ואין תורה מן השמים ואפיקורוס. רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים. והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי רופאך. אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו. הוסיפו עליהן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה …
תמן תנינן אילו שאין להן חלק לעולם הבא האומר אין תחיית מתים ואין תורה מן השמים ואפיקורוס. רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים. והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי רופאך. אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו. הוסיפו עליהן הפורק עול והמיפר ברית והמגלה פנים בתורה אין להן חלק לעולם הבא. הפורק עול זה שהוא אומר יש תורה ואיני סובלה. המיפר ברית זה שהוא מושך לו ערלה. המגלה פנים בתורה זה שהוא אומר לא ניתנה תורה מן השמים. ולא כבר תניתה האומר אין תורה מן השמים. תנא רבי חנניה ענתוניא קומי רבי מנא זה שהוא עובר על דברי תורה בפרהסיא כגון יהויקים מלך יהודה וחביריו.
Jerusalem Talmud Peah 1:5:1 דברי רבי עקיבה

משנה: לעולם הוא נותן משום פיאה ופטור מן המעשרות עד שימרח. ונוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח. ומאכיל לבהמה לחיה ולעופות ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי רבי עקיבה. כהן ולוי שלקחו את הגורן והמעשרות שלהן עד שימרחו. המקדיש ופודה חייב במעשרות עד שימרח הגזבר.
Jerusalem Talmud Peah 3:1:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מלבנות התבואה של בין הזתים. בית שמאי אומרין פיאה מכל אחד ואחד. בית הלל אומרין מאחת על הכל. מודין שאים היו ראשי השורות מעורבין שהוא נותן פיאה מאחת על הכל. המנמר את שדהו ושייר קלחים לחים רבי עקיבה אומר פיאה מכל אחד ואחד. וחכמים אומרים מאחד על הכל. מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מ …
משנה: מלבנות התבואה של בין הזתים. בית שמאי אומרין פיאה מכל אחד ואחד. בית הלל אומרין מאחת על הכל. מודין שאים היו ראשי השורות מעורבין שהוא נותן פיאה מאחת על הכל. המנמר את שדהו ושייר קלחים לחים רבי עקיבה אומר פיאה מכל אחד ואחד. וחכמים אומרים מאחד על הכל. מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות שהוא נותן פיאה מכל אחד ואחד.
Jerusalem Talmud Peah 3:7:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי עקיבה אומר קרקע כל שהוא חייבת בפיאה ובביכורים ולכתוב עליה פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה. הכותב נכסיו שכיב מרע שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת. לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת. הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה. רבי יוסי אומר אם קבלה עליה …
משנה: רבי עקיבה אומר קרקע כל שהוא חייבת בפיאה ובביכורים ולכתוב עליה פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה. הכותב נכסיו שכיב מרע שייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת. לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת. הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה. רבי יוסי אומר אם קבלה עליה אף על פי שלא כתב לה אבדה כתובתה.
Jerusalem Talmud Peah 4:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: פיאה אין קוצרין אותה במגלות ואין עוקרין אותה בקרדומות כדי שלא יכו איש את רעהו. שלוש אובעיות ביום בשחר ובחצות ובמנחה. רבן גמליאל אומר לא אמרו אלא שלא יפחתו. ורבי עקיבה אומר לא אמרו אלא שלא יוסיפו. של בית נמר היו מלקיטין על החבל ונותנין פיאה מכל אומן ואומן.
Jerusalem Talmud Peah 4:3:4 רבי עקיבה אומר

רבן גמליאל אומר לא אמרו אלא כדי שלא יפחתו ואם רצה להוסיף מוסיף. רבי עקיבה אומר לא אמרו אלא כדי שלא יוסיפו. הא אם רצה לפחות אינו פוחת.
Jerusalem Talmud Peah 4:5:3 רבי עקיבה אומר

מתניתין דרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את מהלך. דאיתפלגון שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ממנו ישראל רבי עקיבה אומר פטור וחכמים אומרין בתוספת חייב. מיי כדון. תיפתר כרבי עקיבה (במירוח) [במחלוקת]. וכדברי הכל בקוצר מיד.
Jerusalem Talmud Peah 4:7:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אי זהו לקט הנושר בשעת הקצירה. היה קוצר קצר מלא ידיו תלש מלא קומצו. הכהו קוץ ונפל לארץ הרי זה של בעל הבית. תוך היד ותוך המגל לעניים. אחר היד ואחר המגל לבעל הבית. ראש היד וראש המגל רבי ישמעאל אומר לעניים. רבי עקיבה אומר לבעל הבית. חוררי הנמלים שבתוך הקמה הרי זה של בעל הבית. ושל אחר הקוצרים העליו …
משנה: אי זהו לקט הנושר בשעת הקצירה. היה קוצר קצר מלא ידיו תלש מלא קומצו. הכהו קוץ ונפל לארץ הרי זה של בעל הבית. תוך היד ותוך המגל לעניים. אחר היד ואחר המגל לבעל הבית. ראש היד וראש המגל רבי ישמעאל אומר לעניים. רבי עקיבה אומר לבעל הבית. חוררי הנמלים שבתוך הקמה הרי זה של בעל הבית. ושל אחר הקוצרים העליונים לעניים והתחתונים לבעל הבית. רבי מאיר אומר הכל לעניים שספק לקט לקט.
Jerusalem Talmud Peah 7:6:1 רבי עקיבא אומר

משנה: כרם שכולו עוללות רבי אלעזר אומר לבעל הבית ורבי עקיבא אומר לעניים. אמר רבי אליעזר כי תבצור לא תעולל אם אין בציר מניין עוללות אמר לו רבי עקיבא וכרמך לא תעולל אפילו כולו עוללות אם כן למה נאמר כי תבצור לא תעולל אין לעניים בעוללות קודם לבציר.
Jerusalem Talmud Peah 8:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים. רבי מאיר אומר חצי קב. קב וחצי כוסמין וקב גרוגרות או מנה דבילה. רבי עקיבה אומר פרס. חצי לוג יין רבי עקיבה אומר רביעית. רביעית שמן רבי עקיבה אומר שמינית. ושאר כל הפירות אמר אבא שאול כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעדות:
Jerusalem Talmud Peah 8:8:12 רבי עקיבה אמר

נחום איש גם זו היה מוליך דורון לבית חמוי פגע ביה מוכה שחין אחד אמר לו זכה עמי ממה דאית גבך. אמר ליה מיחזר חזר ואשכחיה מית. והוה אמר לקבליה עייניה דחמונך ולא יהבון לך יסתמיין. ידיה דלא פשטן מיתן לך יתקטעון. רגלייא דלא רהטין מיתן לך יתברן. ומטתיה כן. סליק לגביה רבי עקיבה אמר ליה אי לי שאני רואה אותך כ …
נחום איש גם זו היה מוליך דורון לבית חמוי פגע ביה מוכה שחין אחד אמר לו זכה עמי ממה דאית גבך. אמר ליה מיחזר חזר ואשכחיה מית. והוה אמר לקבליה עייניה דחמונך ולא יהבון לך יסתמיין. ידיה דלא פשטן מיתן לך יתקטעון. רגלייא דלא רהטין מיתן לך יתברן. ומטתיה כן. סליק לגביה רבי עקיבה אמר ליה אי לי שאני רואה אותך כן. אמר ליה אוי לי שאיני רואה אותך כן. אמר ליה מה את מקלליני. אמר ליה ומה את מבעט בייסורין.

Jerusalem Talmud Demai (1)

Jerusalem Talmud Demai 7:4:4 דברי רבי עקיבא

תמן תנינן פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס או שאמר פרוטה בכיס הזה הקדש תנה על הראשונה מעל בספק ועל השנייה מעל בודאי דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים על כולן מעל בספק ועל האחרונה מעל בודאי. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניא הדא דתימר כשהיו עשר. אבל אם היו שתים על הראשונה מעל בספק ועל השנייה מעל בודאי. רבי שמעון …
תמן תנינן פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס או שאמר פרוטה בכיס הזה הקדש תנה על הראשונה מעל בספק ועל השנייה מעל בודאי דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים על כולן מעל בספק ועל האחרונה מעל בודאי. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניא הדא דתימר כשהיו עשר. אבל אם היו שתים על הראשונה מעל בספק ועל השנייה מעל בודאי. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן מה בין האומר בכיס מה בין האומר מן הכיס. רבי שמעון בן לקיש אמר אפילו הוציא את כל הכיס לא ימעול כמה דתימר למפרעו טבל שתה ואמר אוף הכא למפרעו חולין הוציא אלא כאן תלוי בהפרשה. אמר רבי יונה כאן וכאן תלוי בהפרשה נעשה כאומר אל יצא הכיס הזה ידי פרוטה הקדש. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש תמן הוא אמר מועלין בפרוטה לפי חשבון שלשת לוגין. והכא הוא אמר הכין. מן דאצרכת ליה חזר ופשטה.

Jerusalem Talmud Kilayim (9)

Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: היה ראש תור ירק ונכנס לתוך שדה ירק אחר מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו. היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר. רבי ישמעאל אומר עד שיהא התלם מפולש מראש השדה ועד ראשו. ורבי עקיבה אומר אורך ששה טפחים ורוחב מלואו. רבי יודה אומר רוחב כמלוא רוחב הפרסה.
Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: היתה שדהו זרועה בצלים וביקש ליטע בתוכה שורות של דילועין. רבי ישמעאל אומר עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות. ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת. רבי עקיבה אומר עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות ועוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות. וחכמים אומרים א …
משנה: היתה שדהו זרועה בצלים וביקש ליטע בתוכה שורות של דילועין. רבי ישמעאל אומר עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות. ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת. רבי עקיבה אומר עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות ועוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות. וחכמים אומרים אם אין בין שורה לחבירתה שתים עשרה לא יקיים זרע של בנתיים.
Jerusalem Talmud Kilayim 3:5:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: הנוטע את כרמו כו'. כהנא אמר דברי רבי ישמעאל פעמים שש עשרה פעמים שתים עשרה פעמים שמונה. בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים שש עשרה. מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה. כולה מבחוץ שמונה. שמואל אמר לעולם שתים עשרה. ותני כן קוצב על דברי שניהן. רבי ישמעאל אמר שתים עשרה. רבי עקיבה אומר שמונה. הא רבי ישמ …
הלכה: הנוטע את כרמו כו'. כהנא אמר דברי רבי ישמעאל פעמים שש עשרה פעמים שתים עשרה פעמים שמונה. בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים שש עשרה. מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה. כולה מבחוץ שמונה. שמואל אמר לעולם שתים עשרה. ותני כן קוצב על דברי שניהן. רבי ישמעאל אמר שתים עשרה. רבי עקיבה אומר שמונה. הא רבי ישמעאל אמר שתים עשרה. ורבנין אמרין שתים עשרה. מה ביניהון סמיכה. על דעתיה דרבי ישמעאל אסור לסמוך. ורבנין אמרין מותר לסמוך.
Jerusalem Talmud Kilayim 5:6:1 רבי עקיבה אומר

משנה: היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים או עם המים. הזורע וסיערתו הרוח לאחריו מותר. סיערתו הרוח לפניו. רבי עקיבה אומר אם עשבים יופך. ואם אביב ינפץ. ואם הביאה דגן ידלק.
Jerusalem Talmud Kilayim 6:1:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אי זהו עריס הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה נותנין לו עבודתו ארבע אמות. בית שמאי אומרים מודדין ארבע אמות מעיקר גפנים ולשדה. ובית הלל אומרין מן הגדר ולשדה. אמר רבי יוחנן בן נורי טועין כל האומרין כך. אלא אם יש ארבע אמות מעיקר גפנים ולגד …
משנה: אי זהו עריס הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה טפחים או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה נותנין לו עבודתו ארבע אמות. בית שמאי אומרים מודדין ארבע אמות מעיקר גפנים ולשדה. ובית הלל אומרין מן הגדר ולשדה. אמר רבי יוחנן בן נורי טועין כל האומרין כך. אלא אם יש ארבע אמות מעיקר גפנים ולגדר נותנין לו עבודתו וזורע את המותר. וכמה היא עבודת הגפן ששה טפחים לכל רוח. ורבי עקיבה אומר שלשה.
Jerusalem Talmud Kilayim 7:3:1 רבי עקיבה אמר

משנה: המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קידש וחייב באחריותו. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין אדם מקדש דבר שאינו שלו. אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני רבי עקיבה ואמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו.
Jerusalem Talmud Kilayim 7:3:5 רבי עקיבה אמר

אמר רבי יוחנן הכל מודין בענבים שהן אסורות. אמר ליה רבי לעזר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר. מה פליגין במסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו. אבל המסכך את גפנו של חבירו על גבי תבואתו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר. המסכך גפנו של חבירו על גבי תבואתו של חבירו. נישמעינה מן הדא. אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את …
אמר רבי יוחנן הכל מודין בענבים שהן אסורות. אמר ליה רבי לעזר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר. מה פליגין במסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו. אבל המסכך את גפנו של חבירו על גבי תבואתו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר. המסכך גפנו של חבירו על גבי תבואתו של חבירו. נישמעינה מן הדא. אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני רבי עקיבה ואמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. הרי אין הגפן שלו ואין התבואה שלו ואיתתבת.
Jerusalem Talmud Kilayim 7:5:2 תני רבי עקיבה

הלכה: וכבן עזאי יספר. אשכח תני רבי עקיבה אמר יחזיר. בן עזאי אמר יספור.
Jerusalem Talmud Kilayim 8:1:6 אמר רבי עקיבה

אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי המחפה בכלאים לוקה. אמר ליה רבי יוחנן ולאו מתניתא היא כלאים בכרם איך איפשר כלאים על ידי חרישה לא במחפה. והוה רבי יניי מקלס ליה הזלים זהב מכיס וגו'. בני אל ילוזו מעיניך תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסיף לקח. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסיא יכיל אנא פתר לה כרבי …
אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי המחפה בכלאים לוקה. אמר ליה רבי יוחנן ולאו מתניתא היא כלאים בכרם איך איפשר כלאים על ידי חרישה לא במחפה. והוה רבי יניי מקלס ליה הזלים זהב מכיס וגו'. בני אל ילוזו מעיניך תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסיף לקח. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסיא יכיל אנא פתר לה כרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר המקיים עובר בלא תעשה. כלום אמר רבי עקיבה אלא לעבור שמא ללקות. והכא ללקות אנן קיימין. ועוד מן הדא דתנינן שביעית אית לך מימר שביעית דרבי עקיבה. פתר לה שביעית דרבי לעזר דרבי לעזר אמר לוקין על ידי חרישה בשביעית. רבי יוחנן אמר אין לוקין על ידי חרישה בשביעית. מה טעם דרבי לעזר ושבתה הארץ שבת ליי כלל. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור פרט. הזרע והזמר בכלל היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה זרע וזמר מיוחד שהן עבודה בארץ ובאילן אף כל דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן. מה עבד לה רבי יוחנן. שני דברים הן ושני דברים יצאו מן הכלל חולקין. ולית ליה לרבי אלעזר חולקין. אית ליה לחלוק אינן חולקין הא ללמד מלמדין. ולית ליה לרבי יוחנן מלמדין. שנייא היא שהכלל בעשה ופרט בלא תעשה אין עשה מלמד על לא תעשה ואין לא תעשה מלמד על עשה.

Jerusalem Talmud Sheviit (7)

Jerusalem Talmud Sheviit 1:6:1 רבי עקיבה אומר

משנה: הנטיעות והדילועין מצטרפין לתוך בית סאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עשרה דילועין לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות רבי לעזר בן עזריה אומר עד שיחולו. רבי יהושע אומר שבע שנים. רבי עקיבה אומר באילן נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה מטפח ולמעלן כאי …
משנה: הנטיעות והדילועין מצטרפין לתוך בית סאה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עשרה דילועין לתוך בית סאה חורשין כל בית סאה עד ראש השנה. עד אימתי נקראו נטיעות רבי לעזר בן עזריה אומר עד שיחולו. רבי יהושע אומר שבע שנים. רבי עקיבה אומר באילן נטיעה כשמה. אילן שנגמם והוציא חליפין מטפח ולמטן כנטיעה מטפח ולמעלן כאילן דברי רבי שמעון.
Jerusalem Talmud Sheviit 3:7:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אבני כתף באות מכל מקום. והקיבלן מביאן מכל מקום. ואילו הן אבני כתף כל שאינה יכולה לינטל באחת יד דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר אבני כתף כשמן כל שהן ניטלות שלש או שתים על הכתף. הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים מותר להעמיק עד הסלע. מה יעשה בעפר צוברו ברשות הרבים ומתקינו דברי רבי יהושע. רבי עקיבה אומר …
משנה: אבני כתף באות מכל מקום. והקיבלן מביאן מכל מקום. ואילו הן אבני כתף כל שאינה יכולה לינטל באחת יד דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר אבני כתף כשמן כל שהן ניטלות שלש או שתים על הכתף. הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים מותר להעמיק עד הסלע. מה יעשה בעפר צוברו ברשות הרבים ומתקינו דברי רבי יהושע. רבי עקיבה אומר כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקן. מה יעשה בעפר צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין וכן החופר בור ושיח ומערה.
Jerusalem Talmud Sheviit 4:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: המזנב בגפנים והקוצץ בקנים רבי יוסי הגלילי אומר ירחיק טפח ורבי עקיבה אומר קוצץ כדרכו בקרדום במגל ובמגירה ובכל מה שירצה. אילן שנפשח קושרין אותו בשביעית. לא שיעלה אלא שלא יוסיף.
Jerusalem Talmud Sheviit 4:6:5 רבי עקיבה אומר

תמן תנינן הפגין והבוסר רבי עקיבה אומר מטמא טומאת אוכלין. רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות. תני כאן מיד ולית כאן מיד. רבי חנניה בשם רבי שמעון בן לקיש בפגי תאינים היא מתניתא הא בשאר כל הפגין אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות. אמר רבי יוסה מתניתין אמרה כן הפגין משיזריחו אוכל …
תמן תנינן הפגין והבוסר רבי עקיבה אומר מטמא טומאת אוכלין. רבי יוחנן בן נורי אומר משיבואו לעונת המעשרות. תני כאן מיד ולית כאן מיד. רבי חנניה בשם רבי שמעון בן לקיש בפגי תאינים היא מתניתא הא בשאר כל הפגין אינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות. אמר רבי יוסה מתניתין אמרה כן הפגין משיזריחו אוכל בהן פיתו בשדה. רבי פדת בשם רבי יוחנן הכל מודין בשביעית. הכל מודין חברייא אמרין שאינן מטמאין טומאת אוכלין.
Jerusalem Talmud Sheviit 6:2:1 אמר רבי עקיבה

משנה: עושין בתלוש בסוריא אבל לא במחובר. דשים וזורים ודורכים ומעמרין אבל לא קוצרים ולא בוצרין ולא מוסקין. כלל אמר רבי עקיבה כל שכיוצא בו מותר בארץ עושין אותו בסוריא.
Jerusalem Talmud Sheviit 8:8:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמיאה מדמי שביעית. אם לקח יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבין וקיני זבות קיני יולדות מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן. אין סכין כלים בשמן של שביעית ואם סך יאכל כנגדן. עור שסכו בשמן של שביעית. רבי ליעזר אומר ידלק. וחכמים אומרים יאכל כנגדן. אמרו לפני רבי עקיבה אומר היה …
משנה: אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמיאה מדמי שביעית. אם לקח יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבין וקיני זבות קיני יולדות מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן. אין סכין כלים בשמן של שביעית ואם סך יאכל כנגדן. עור שסכו בשמן של שביעית. רבי ליעזר אומר ידלק. וחכמים אומרים יאכל כנגדן. אמרו לפני רבי עקיבה אומר היה רבי ליעזר עור שסכו בשמן של שביעית ידלק. אמר להן שתוקו לא אומר לכם מה רבי ליעזר אמר בו. ועוד אמרו לפניו אומר היה רבי ליעזר האוכל פת כותי כאוכל בשר חזיר. אמר להן שתוקו לא אומר לכם מה רבי ליעזר אמר בו. מרחץ שהוסקה בתבן ובקש של שביעית מותר לרחוץ בה. אם מתחשב הוא הרי זה לא ירחוץ.
Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: המלקט עשבים לחים עד שיבש המתוק. והמגבב ביבש עד שתרד רביעה שנייה. עלי קנים ועלי גפנים עד שיישרו מאביהן. והמגבב יבש עד שתרד רביעה שנייה. ורבי עקיבה אומר בכולם עד שתרד רביעה שנייה. כיוצא בו המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שנייה. המודר הנייה מחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שנייה. עד אימתי …
משנה: המלקט עשבים לחים עד שיבש המתוק. והמגבב ביבש עד שתרד רביעה שנייה. עלי קנים ועלי גפנים עד שיישרו מאביהן. והמגבב יבש עד שתרד רביעה שנייה. ורבי עקיבה אומר בכולם עד שתרד רביעה שנייה. כיוצא בו המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שנייה. המודר הנייה מחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שנייה. עד אימתי נכנסין עניים לפרדיסות עד שתרד רביעה שנייה. עד אימתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית עד שתרד רביעה שנייה.

Jerusalem Talmud Terumot (8)

Jerusalem Talmud Terumot 3:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: השותפין שתרמו זה אחר זה. רבי עקיבה אומר תרומת שניהן תרומה וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה. רבי יוסה אומר אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השיני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת השיני תרומה. במה דברים אמורים בשלא דבר אבל הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום תרומתו תרומה. ביטל אם עד ש …
משנה: השותפין שתרמו זה אחר זה. רבי עקיבה אומר תרומת שניהן תרומה וחכמים אומרים תרומת הראשון תרומה. רבי יוסה אומר אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השיני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת השיני תרומה. במה דברים אמורים בשלא דבר אבל הרשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום תרומתו תרומה. ביטל אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה. אם משתרם ביטל תרומתו תרומה. הפועלין אין להן רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת.
Jerusalem Talmud Terumot 3:2:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: מה נן קיימין אם בממחין אף רבי עקיבה מודי ואם בשאינן ממחין אוף רבנן מודיין. אלא כי נן קיימין בסתם. רבי עקיבה אומר סתמן אינן ממחין ורבנין אמרין סתמן ממחין.
Jerusalem Talmud Terumot 4:7:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי יהושע אומר תאינים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות. עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים. העיגולין מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולין ורבי אליעזר אוסר. ורבי עקיבה אומר בידוע מה נפלה אין מעלות זו את זו. וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו. כי …
משנה: רבי יהושע אומר תאינים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות. עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים. העיגולין מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולין ורבי אליעזר אוסר. ורבי עקיבה אומר בידוע מה נפלה אין מעלות זו את זו. וכשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו. כיצד חמשים תאינים שחורות וחמשים לבנות נפלה שחורה שחורות אסורות ולבנות מותרות. נפלה לבנה הלבנות אסורות והשחורות מותרות. ובשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו. ובזו רבי אליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל. וכן רבי אליעזר מיקל ורבי יהושע מחמיר בדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואין ידוע אי זו היא רבי אליעזר אומר רואין אותן כאילו הן פרודות והתחתונות מעלות את העליונות. ורבי יהושע אומר לא תעלה עד שיהא שם מאה כדים.
Jerusalem Talmud Terumot 4:7:10 רבי עקיבה אומר

הכא רבי ליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל. אמר רבי יוחנן תנאין אינון. נמצאת אומר בידוע לא תעלה. שאינו בידוע תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה. רבי …
הכא רבי ליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל. אמר רבי יוחנן תנאין אינון. נמצאת אומר בידוע לא תעלה. שאינו בידוע תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי רבי ליעזר. רבי יושוע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה. רבי עקיבה אומר בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה.
Jerusalem Talmud Terumot 6:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי אליעזר אומר משלמין ממין על מין שאינו מינו בלבד שישלם מן היפה על הרע ורבי עקיבה אומר אין משלמין אלא ממין על מינו. לפיכך אם אכל קשואין של ערב שביעית ימתין לקשואין של מוצאי שביעית וישלם מהן. ממקום שרבי אליעזר מיקל משם רבי עקיבה מחמיר שנאמר ונתן לכהן את הקודש כל שהוא ראוי לעשות קודש דברי רבי א …
משנה: רבי אליעזר אומר משלמין ממין על מין שאינו מינו בלבד שישלם מן היפה על הרע ורבי עקיבה אומר אין משלמין אלא ממין על מינו. לפיכך אם אכל קשואין של ערב שביעית ימתין לקשואין של מוצאי שביעית וישלם מהן. ממקום שרבי אליעזר מיקל משם רבי עקיבה מחמיר שנאמר ונתן לכהן את הקודש כל שהוא ראוי לעשות קודש דברי רבי אליעזר ורבי עקיבה אומר ונתן לכהן את הקודש קודש שאכל.
Jerusalem Talmud Terumot 8:1:8 אמר רבי עקיבה

נישמעיניה מן הדא. מעשה במגורת של דיסקוס ביבנה שנפגמה ונמדדה ונמצאת חסירה. והיה רבי טרפון מטהר ורבי עקיבה מטמא. אמר רבי טרפון המקוה הזה בחזקת טהרה לעולם הוא בטהרתו עד שיודע שחסר. אמר רבי עקיבה הטמא הזה בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיודע שטהר. אמר רבי טרפון למה זה דומה לעומד ומקריב על גבי המזבח ונ …
נישמעיניה מן הדא. מעשה במגורת של דיסקוס ביבנה שנפגמה ונמדדה ונמצאת חסירה. והיה רבי טרפון מטהר ורבי עקיבה מטמא. אמר רבי טרפון המקוה הזה בחזקת טהרה לעולם הוא בטהרתו עד שיודע שחסר. אמר רבי עקיבה הטמא הזה בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שיודע שטהר. אמר רבי טרפון למה זה דומה לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשירה. אמר רבי עקיבה למה זה דומה לעומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בעל מום שעבודתו פסולה. אומר לו רבי טרפון מה עקיבה אני מדמה ליה לבן גרושה ואת מדמה ליה לבעל מום. נראה למי דומה אם לבן גרושה הוא דומה נלמדינו מבן גרושה. ואם לבעל מום הוא דומה נלמדינו מבעל מום. אמר לו רבי עקיבה מקוה פסולו בגופו ובעל מום פסולו בגופו. ואל יוכיח בן גרושה שפסולו מחמת אחרים. מקוה פסולו ביחיד ובעל מום פסולו ביחיד. ואל יוכיח בן גרושה שפסולו בבית דין. ונימנו עליו וטימאוהו. אמר רבי טרפון לרבי עקיבה הפורש ממך כפורש מחייו.
Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1 רבי עקיבה אומר

משנה: כל הנכבשין זה עם זה מותרין אלא עם החיסית. חיסית של חולין עם חיסית של תרומה ירק של חולין עם חיסית של תרומה אסור. אבל חיסית של חולין עם ירק של תרומה מותר. רבי יוסי אומר כל הנשלקין עם התרדין אסורין מפני שהן נותנין טעם. רבי שמעון אומר כרוב של שיקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע. רבי עקיבה אומ …
משנה: כל הנכבשין זה עם זה מותרין אלא עם החיסית. חיסית של חולין עם חיסית של תרומה ירק של חולין עם חיסית של תרומה אסור. אבל חיסית של חולין עם ירק של תרומה מותר. רבי יוסי אומר כל הנשלקין עם התרדין אסורין מפני שהן נותנין טעם. רבי שמעון אומר כרוב של שיקיא עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע. רבי עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין אלא עם הבשר. רבי יוחנן בן נורי אומר כבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת. ביצה שניתבלה בתבלין אסורין אפילו חלמון שלה אסור מפני שהוא בולע. מי כבשים ומי שלקות של תרומה אסורין לזרים.
Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3 רבי עקיבה אומר

רבי חנינה תירתא בשם רבי הושעיה חסית בחסית מין במינו רבי עקיבה מתיר וחכמים אוסרין. רבי יסא בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא מותר. אמר רבי זעירא לרבי יסא ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן. ודילמא לא אתאמרת אלא מודי רבי עקיבה לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. אתא רבי אבהו בשם רבי …
רבי חנינה תירתא בשם רבי הושעיה חסית בחסית מין במינו רבי עקיבה מתיר וחכמים אוסרין. רבי יסא בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא מותר. אמר רבי זעירא לרבי יסא ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן. ודילמא לא אתאמרת אלא מודי רבי עקיבה לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודי רבי עקיבה לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. רבי חיננה שמע לה מן דבתרה רבי עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין חוץ מן הבשר. הא בשר בבשר אסור. דילמא אתאמרת אלא מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא אסור. רבי חנניה רבי אבהו בשם רבי יוחנן מודין חכמים לרבי עקיבה בבשר בבשר שהוא אסור.

Jerusalem Talmud Maasrot (8)

Jerusalem Talmud Maasrot 1:3:4 רבי עקיבה אומר

אתרוג הבוסר רבי עקיבה אומר אינו פרי. וחכמים אומרים פרי. רבי אילא רבי יסא בשם רבי לעזר אתייא דרבי שמעון בשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר אינו פרי כן רבי שמעון אומר אינו פרי. אמר רבי יוסי כל שהוא כשר ללולב חייב במעשרות וכל שאינו כשר ללולב אינו חייב במעשרות. התיבון. הרי המנומר. הרי גדל בטפוס. הר …
אתרוג הבוסר רבי עקיבה אומר אינו פרי. וחכמים אומרים פרי. רבי אילא רבי יסא בשם רבי לעזר אתייא דרבי שמעון בשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר אינו פרי כן רבי שמעון אומר אינו פרי. אמר רבי יוסי כל שהוא כשר ללולב חייב במעשרות וכל שאינו כשר ללולב אינו חייב במעשרות. התיבון. הרי המנומר. הרי גדל בטפוס. הרי עשוי ככדור. הרי הוא פסול ללולב וחייב במעשרות. מסתברא רבי שמעון יודה לרבי עקיבה. רבי עקיבה לא יודי לרבי שמעון. רבי שמעון יודה לרבי עקיבה דכתיב פרי ואינו פרי. רבי עקיבה לא יודה לרבי שמעון הרי מנומר. הרי גדל בטפוס הרי עשוי ככדור הרי הוא פסול ללולב וחייב במעשרות.
Jerusalem Talmud Maasrot 3:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: ואי זו היא חצר שהיא חייבת במעשרות רבי ישמעאל אומר חצר הצורית שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבה אומר כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. רבי נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלוכל בתוכה חייבת. רבי יוסי אומר כל שנכנס לה ואין אומר לו מה את מבקש פטורה. רבי יהודה אומר שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונ …
משנה: ואי זו היא חצר שהיא חייבת במעשרות רבי ישמעאל אומר חצר הצורית שהכלים נשמרים בתוכה. רבי עקיבה אומר כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. רבי נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלוכל בתוכה חייבת. רבי יוסי אומר כל שנכנס לה ואין אומר לו מה את מבקש פטורה. רבי יהודה אומר שתי חצירות זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. הגגות פטורין אף על פי שהן של חצר חייבת. בית שער ואכסדרא ומרפסת הרי אלו כחצר אם חייבת חייבין ואם פטורה פטורין. הצריפין והבורגונין והאליקטיות פטורין. סוכת גינוסר אף על פי שיש בו ריחים ותרנגולין פטורין. סוכת היוצרים הפנימית חייבת והחיצונה פטורה. רבי יוסי אומר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים פטורה. סוכת החג בחג רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרין.
Jerusalem Talmud Maasrot 3:3:4 משום רבי עקיבה as transmitted by Rabbi Shimon ben Elazar

שמעון קומי רבי יוחנן אמר לון הלכה כדברי כולהן להחמיר. ולמה לא אמרין ליה משמיה דליתיה מילתא דרבי יוחנן פליגא על מילתא. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבה כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. בשני שותפין לא בשני דיורין. מה בין שותף מה בין דיור. כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה. אמר רבי יונה בבעל הבית וד …
שמעון קומי רבי יוחנן אמר לון הלכה כדברי כולהן להחמיר. ולמה לא אמרין ליה משמיה דליתיה מילתא דרבי יוחנן פליגא על מילתא. תני רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבה כל שאחד פותח ואחד נועל פטורה. בשני שותפין לא בשני דיורין. מה בין שותף מה בין דיור. כשם שהשותף ממחה כך הדיור ממחה. אמר רבי יונה בבעל הבית ודיורו היא מתניתא. בעל הבית ממחה על ידי דייור ואין דיור ממחה על ידי בעל הבית. עליה שמעין קומי רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרבי עקיבה. רבי יונה אמר זעירה ורבי אימי תריהון בשם רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרבי עקיבה. אמר רבי אימי הורי דבית רבי יניי הלכה כרבי שמעון בן לעזר דרבי עקיבה.
Jerusalem Talmud Maasrot 3:3:5 דברי רבי עקיבה

רבי בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא מה בא רבי יהודה להוסיף על דברי רבי עקיבה רבו. אמר לו לא כלום.
Jerusalem Talmud Maasrot 3:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: תאינה שהיא עומדת בחצר אוכל אחת אחת ואם צירף חייב. רבי שמעון אומר אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו. עלה לראשה ממלא חיקו ואוכל. גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברמון וכן באבטיח דברי רבי טרפון. רבי עקיבה אומר מגרגר באשכול ופורט ברמון וסופת באבטיח. כוסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואו …
משנה: תאינה שהיא עומדת בחצר אוכל אחת אחת ואם צירף חייב. רבי שמעון אומר אחת בימינו ואחת בשמאלו ואחת בפיו. עלה לראשה ממלא חיקו ואוכל. גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברמון וכן באבטיח דברי רבי טרפון. רבי עקיבה אומר מגרגר באשכול ופורט ברמון וסופת באבטיח. כוסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב. סיאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרין חייבין. תאינה שהיא עומדת בחצר ונוטה לגינה אוכל כדרכו ופטור. עומד בגינה ונוטה לחצר אוכל אחת אחת ואם צירף חייב. עומדת בארץ ונוטה בחוצה לארץ או עומדת בחוצה לארץ ונוטה לארץ הכל הולך אחר העיקר. ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר. בערי מקלט הכל הולך אחר הנוף. ובירושלם הכל הולך אחר הנוף.
Jerusalem Talmud Maasrot 4:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: כוסבר שזרעה לזרע ירקה פטור. זרעה לירק מתעשר זרע וירק. רבי ליעזר אומר השבת מתעשרת זרע וירק וזירים. וחכמים אומרים אינו מתעשר זרע וירק אלא השחליים והגרגר בלבד. רבן גמליאל אומר תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשר. רבי ליעזר אומר הצלף מתאשר תמרות ואביונות וקפרס. רבי עקיבה אומר אינו מתע …
משנה: כוסבר שזרעה לזרע ירקה פטור. זרעה לירק מתעשר זרע וירק. רבי ליעזר אומר השבת מתעשרת זרע וירק וזירים. וחכמים אומרים אינו מתעשר זרע וירק אלא השחליים והגרגר בלבד. רבן גמליאל אומר תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשר. רבי ליעזר אומר הצלף מתאשר תמרות ואביונות וקפרס. רבי עקיבה אומר אינו מתעשר אלא אביונות מפני שהן פרי.
Jerusalem Talmud Maasrot 5:1:2 דברי רבי עקיבה

הלכה: העוקר שתלים מתוך שלו כו'. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש רבי עקיבה היא. דתנינן תמן נוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי רבי עקיבה. רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא. מודין חכמים לרבי עקיבה בשתלים. מה בין חטים מה בין שתלים. חטין גמר מלאכה שתלים אינן גמר מלאכה. מודי רבי עקיבה לחכ …
הלכה: העוקר שתלים מתוך שלו כו'. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש רבי עקיבה היא. דתנינן תמן נוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי רבי עקיבה. רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא. מודין חכמים לרבי עקיבה בשתלים. מה בין חטים מה בין שתלים. חטין גמר מלאכה שתלים אינן גמר מלאכה. מודי רבי עקיבה לחכמים בלפת וצנונות שהן פסידין. וחיטין אינן פסידין. חיטין יש להן גורן אחרת. אילו אין לו גורן אחרת.
Jerusalem Talmud Maasrot 5:2:5 רבי עקיבה אומר

תני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ממנו ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור. וחכמים אומרים התוספת חייב. רבי אבינא עולא ברבי ישמעאל בשם רבי לעזר אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שיני שיני עני עני. תני רבי יונתן בירבי יוסי אומר מניין לתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה כונסה אותה בשביעית. תלמוד לו …
תני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ממנו ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור. וחכמים אומרים התוספת חייב. רבי אבינא עולא ברבי ישמעאל בשם רבי לעזר אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שיני שיני עני עני. תני רבי יונתן בירבי יוסי אומר מניין לתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה כונסה אותה בשביעית. תלמוד לומר ואספת את תבואתה בשביעית. רבי אבינא עולא ברבי ישמעאל בשם רבי לעזר אתיא דרבי יונתן בירבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את מהלך. כן רבי יונתן בן יוסי אומר אחר שליש הראשון את מהלך. אמר רבי זעירא לרבי אבונא תרתין מילין אתון אמרין ואינין פליגין הדא על הדא. הכא אתון מרין אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שיני שיני עני עני. והכא אתון מרין אתיא דרבי יונתן בירבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו. אי דאתייא דרבי יונתן בירבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר אסור ספחים תורה. כן רבי יונתן בירבי יוסי אמר איסור ספחים תורה. הביאה פחות משליש לפני שביעית נכנסה שביעית אסורה משום ספחין ולא חלה עליה קדושת שביעית. שכבר היו עשבים ולא חלה עליהן קדושת שביעית. הביאה פחות משליש לפני שמינית ונכנסה שמינית מותרת משום ספחין וחלה עליהן קדושת שביעית. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון מרין מודין חכמים לרבי עקיבה כסדרן של שנים שאם היה שיני שיני עני עני.

Jerusalem Talmud Maaser Sheni (4)

Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי שמעון אומר אין סכין שמן של מעשר שיני בירושלם וחכמים מתירין. אמרו לו לרבי שמעון היקל בתרומה חמורה לא נקל במעשר שיני הקל. אמר להן מה לא הקל בתרומה חמורה מקום שהיקל בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שיני הקל מקום שלא היקל בכרשינין ובתלתן. תלתן של מעשר שני תיאכל צימחונין ושל תרומה בית שמאי אומרים כל מ …
משנה: רבי שמעון אומר אין סכין שמן של מעשר שיני בירושלם וחכמים מתירין. אמרו לו לרבי שמעון היקל בתרומה חמורה לא נקל במעשר שיני הקל. אמר להן מה לא הקל בתרומה חמורה מקום שהיקל בכרשינין ובתלתן נקל במעשר שיני הקל מקום שלא היקל בכרשינין ובתלתן. תלתן של מעשר שני תיאכל צימחונין ושל תרומה בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה. ובית הלל אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה. כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונים ונכנסין לירושלם ויוצאין. נטמאו רבי טרפון אומר יתפרדו לעיסיות וחכמים אומרים יפדו. ושל תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה. ובית הלל אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה. שמי אומר יאכלו צריד. רבי עקיבה אומר כל מעשיהן בטומאה.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:3:1 אמר רבי עקיבה

משנה: מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שליקט ליקט למעשר שיני עד שישלים והשאר חולין. אם בלל וחפן לפי חשבון. זה הכלל המתלקטין למעשר שיני והנבללין לפי חשבון. סלע שלמעשר שני ושלחולין שנתערבו מביא סלע מעות ואומר סלע שלמעשר שיני בכל מקום שהיא מחוללת על המעות האלו ובורר את היפה שבהן ומחללן עליה מפני שא …
משנה: מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שליקט ליקט למעשר שיני עד שישלים והשאר חולין. אם בלל וחפן לפי חשבון. זה הכלל המתלקטין למעשר שיני והנבללין לפי חשבון. סלע שלמעשר שני ושלחולין שנתערבו מביא סלע מעות ואומר סלע שלמעשר שיני בכל מקום שהיא מחוללת על המעות האלו ובורר את היפה שבהן ומחללן עליה מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק לא שיקיים כן אלא חוזר ומחללן על הכסף. בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב. ובית הלל מתירין. אמר רבי עקיבה אני עשיתי לרבן גמליאל ורבי יהושע את כספם דינרי זהב.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 2:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: הפורט סלע ממעות מעשר שיני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות. רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות על כסף. וחכמים מתירין. הפורט סלע שלמעשר שני בירושלם בית שמי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות. הדנים לפני חכמים אומרים בשלשה דינרי כסף ובדינר …
משנה: הפורט סלע ממעות מעשר שיני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות. רבי מאיר אומר אין מחללין כסף ופירות על כסף. וחכמים מתירין. הפורט סלע שלמעשר שני בירושלם בית שמי אומרים בכל הסלע מעות ובית הלל אומרים בשקל כסף ובשקל מעות. הדנים לפני חכמים אומרים בשלשה דינרי כסף ובדינר מעות. רבי עקיבה אומר בשלשה דינרין כסף וברביעית מעות/כסף. רבי טרפון אומר ארבע אספרו כסף. שמי אומר ינחנה בחנות ויאכל כנגדה. מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצת בניו טהורין מניח את הסלע ואומר מה שהטהורין שותין סלע זו מחוללת עליו. נמצאו טמאים וטהורין שותין מכד אחד.
Jerusalem Talmud Maaser Sheni 4:6:14 רבי עקיבה אמר

חד בר נש אתי גבי רבי עקיבה אמר ליה חמית בחילמאי רגלי קטינא. אמר ליה דמועדא מייתי ולית מיכל קופד. אתא חד חורן לגביה אמר חמית בחילמאי רגלי מסובלא. אמר ליה מועדא מייתי ואית לך קופד סגי. חד תלמיד מן דרבי עקיבה הוה יתיב ואפוי משניין אמר ליה מהו כן. אמר ליה חמית בחילמאי תלת מילין קשיין באדר את מיית וניסן …
חד בר נש אתי גבי רבי עקיבה אמר ליה חמית בחילמאי רגלי קטינא. אמר ליה דמועדא מייתי ולית מיכל קופד. אתא חד חורן לגביה אמר חמית בחילמאי רגלי מסובלא. אמר ליה מועדא מייתי ואית לך קופד סגי. חד תלמיד מן דרבי עקיבה הוה יתיב ואפוי משניין אמר ליה מהו כן. אמר ליה חמית בחילמאי תלת מילין קשיין באדר את מיית וניסן לית את חמי ומה דאת זרע לית את כנש. אמר ליה תלתיהון טבא אינון. בהדרא דאוריתא את מתרוממא וניסין לית את חמי ומה דאת זרע לית את כנש. מה דאת מוליד לית את קבר.

Jerusalem Talmud Challah (9)

Jerusalem Talmud Challah 2:1:11 רבי עקיבה אומר

רבי יוסי בירבי חנינה אמר דרבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא היא דתנינן תמן רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא אומר משם רבי יהושע פסל את כולה. ורבי עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו. רבי שמעון בן לקיש אמר מה פליגין. בשהוכשרה ואחר כך נילושה שמי פירות מחוורין להכשיר. אבל אם נילושה ואחר כך הוכשרה אין מי פירו …
רבי יוסי בירבי חנינה אמר דרבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא היא דתנינן תמן רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא אומר משם רבי יהושע פסל את כולה. ורבי עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו. רבי שמעון בן לקיש אמר מה פליגין. בשהוכשרה ואחר כך נילושה שמי פירות מחוורין להכשיר. אבל אם נילושה ואחר כך הוכשרה אין מי פירות מחוורין להכשיר. רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא. אף על גב דרבי עקיבה אמר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודי הוא הכא שמי פירות מחוורין לחלה.
Jerusalem Talmud Challah 2:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה. רבי עקיבה אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין שכשם שהוא קורא לטהורה כך הוא קורא לטמיאה. לזו קורא חלה בשם ולזו קורא חלה בשם. אבל קבים אין להן חלה בשם. העושה עיסתו קבין ונגעו זה בזה פטורין מן החלה עד שישוכו. רבי אליעזר אומר אף הרודה ונותן …
משנה: מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה. רבי עקיבה אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבין שכשם שהוא קורא לטהורה כך הוא קורא לטמיאה. לזו קורא חלה בשם ולזו קורא חלה בשם. אבל קבים אין להן חלה בשם. העושה עיסתו קבין ונגעו זה בזה פטורין מן החלה עד שישוכו. רבי אליעזר אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן.
Jerusalem Talmud Challah 3:1:6 רבי עקיבה אומר

רבי יוסי בשם רבי שמעון בן לקיש דרבי עקיבה היא. דתנינן תמן הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבה אומר חלה. וחכמים אומרים אינה חלה. כלום אמר רבי עקיבה אלא לשעבר שמא כתחילה. והכא כתחילה נן קיימין. רבי יונה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש ירדו לה בשיטת רבי עקיבה.
Jerusalem Talmud Challah 3:3:3 רבי עקיבה אומר

ומתניתא דרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את מהלך. דאיתפלגון שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור וחכמים אומרין התוספת חייוב. מיי כדון. תיפתר או כרבי עקיבה במחלוקת או כדברי הכל בקוצר מיד.
Jerusalem Talmud Challah 3:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: נכרי שנתן לישראל עיסה לעשות לו פטורה מן החלה. נתנה לו מתנה עד שלא גילגל חייבת. ומשגילגל פטורה. העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטורה מן החלה. גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור. ומשנתגייר חייב. ואם ספק חייב ואין חייבין עליה חומש. רבי עקיבה אומר הכל הולך אחר הק …
משנה: נכרי שנתן לישראל עיסה לעשות לו פטורה מן החלה. נתנה לו מתנה עד שלא גילגל חייבת. ומשגילגל פטורה. העושה עיסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטורה מן החלה. גר שנתגייר והיתה לו עיסה אם נעשית עד שלא נתגייר פטור. ומשנתגייר חייב. ואם ספק חייב ואין חייבין עליה חומש. רבי עקיבה אומר הכל הולך אחר הקרימה בתנור.
Jerusalem Talmud Challah 3:4:7 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר הכל הולך אחר קרימה בתנור. חברייא בשם רבי לעזר מודה רבי עקיבה לחכמים בעיסת הדיוט שגילגולה טיבולה. רבי הילא בשם רבי לעזר מודה רבי עקיבה לחכמים בעיסת הקדש שגילגולה פוטרה. כהנא אמר דברי רבי עקיבה אין מירוח פוטר במקום הקדש. אמר רבי יונה הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר. מן דאמר גילגול פוטר המיר …
רבי עקיבה אומר הכל הולך אחר קרימה בתנור. חברייא בשם רבי לעזר מודה רבי עקיבה לחכמים בעיסת הדיוט שגילגולה טיבולה. רבי הילא בשם רבי לעזר מודה רבי עקיבה לחכמים בעיסת הקדש שגילגולה פוטרה. כהנא אמר דברי רבי עקיבה אין מירוח פוטר במקום הקדש. אמר רבי יונה הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר. מן דאמר גילגול פוטר המירוח פוטר. ומאן דאמר אין גילגול פוטר אין המירוח פוטר. ברם כרבנין גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי. וקשיא על דרבנין גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי. שנייא היא דכתיב וכל מעשר הארץ מזרע הארץ. והכא לית כתיב מלחם הארץ. מלחם ולא כל לחם. אמר רבי חנינה בריה דרבי הלל מן הדא דרבנין אנן ילפין דלית הדא דכהנא פליגא על רבי לעזר. כמה דרבנין אמרין גילגול פוטר ברשות הגוי אין המירוח פוטר ברשות הגוי. כן רבי עקיבה אומר אין גילגול פוטר ברשות הגוי ואין המירוח פוטר במקום הקדש.
Jerusalem Talmud Challah 4:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: שני קבין וקב אורז וקב תרומה באמצע אינן מצטרפין. דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין שכבר נתחייב בחלה. קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה רבי ישמעאל אומר יטול מן האמצע. וחכמים אוסרין. הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבה אומר חלה. וחכמים אומרים אינה חלה. שני קבין שניטלה חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו וחזר ועשא …
משנה: שני קבין וקב אורז וקב תרומה באמצע אינן מצטרפין. דבר שניטלה חלתו באמצע מצטרפין שכבר נתחייב בחלה. קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה רבי ישמעאל אומר יטול מן האמצע. וחכמים אוסרין. הנוטל חלה מן הקב רבי עקיבה אומר חלה. וחכמים אומרים אינה חלה. שני קבין שניטלה חלתן של זה בפני עצמו ושל זה בפני עצמו וחזר ועשאן עיסה אחת רבי עקיבה פוטר וחכמים מחייבין נמצא חומרו קולו.
Jerusalem Talmud Challah 4:2:8 אמר רבי עקיבה

הוון בעי מימר מה דאמר רבי עקיבה ניטל חלה מקב חלה מהלכה. הא מדבר תורה לא. מן מה דתנינן רבי עקיבה פוטר וחכמים מחייבין הדא אמרה אפילו מדבר תורה.
Jerusalem Talmud Challah 4:4:19 רבי עקיבה אמר

אמר רבי יונה רבי עקיבה כדעתיה דו רבי עקיבה אמר כל מעשיהן בטומאה. אמר רבי יוסי אפילו תימא מחלפא שיטתיה שנייה היא שאין אדם מצוי לטמא אוכלי בהמתו.

Jerusalem Talmud Orlah (3)

Jerusalem Talmud Orlah 1:1:15 רבי עקיבה אומר

נטעו שלש שנים לסייג מיכן ואילך חישב עליו למאכל והוסיף תוספתו. רבי ירמיה אמר התוספת פטור. רבי בא אמר התוספת חיוב. אמר רבי יוסי הדא דרבי ירמיה מתחמיא קשיא ולית היא אלא ניחא. כהדא דתני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור. וחכמים אומרים התוספת חיוב. והכא עיקרו פטור ותוספתו חי …
נטעו שלש שנים לסייג מיכן ואילך חישב עליו למאכל והוסיף תוספתו. רבי ירמיה אמר התוספת פטור. רבי בא אמר התוספת חיוב. אמר רבי יוסי הדא דרבי ירמיה מתחמיא קשיא ולית היא אלא ניחא. כהדא דתני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור. וחכמים אומרים התוספת חיוב. והכא עיקרו פטור ותוספתו חיוב.
Jerusalem Talmud Orlah 3:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מי שהיו לו חבילי תלתן שלכלאי הכרם ידלקו. נתערבו באחרים כולם ידלקו דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים. שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו להימנות מקדש. וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד. רבי עקיבה אומר שבעה.
Jerusalem Talmud Orlah 3:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: ואילו הן איגוזי פרך ורימוני בדן. וחביות סתומות. וחולפות תרדין. וקולסי כרוב ודלעת יונית. רבי עקיבה אומר אף ככרות שלבעל הבית. הראוי לערלה ערלה לכלאי הכרם כלאי הכרם.

Jerusalem Talmud Bikkurim (2)

Jerusalem Talmud Bikkurim 1:5:8 רבי עקיבה אומר

רבי יוחנן בשם רבי הושעיה. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת. והא תנינן האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן. רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל. דרבי עקיבה היא. רבי יוסי בעי היי דן רבי עקיבה. אמר רבי מנא שמעית אבא תני. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת רבי עקיבה אומר קרייה מעכבת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. מה טעם אמרו הנח …
רבי יוחנן בשם רבי הושעיה. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת. והא תנינן האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן. רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל. דרבי עקיבה היא. רבי יוסי בעי היי דן רבי עקיבה. אמר רבי מנא שמעית אבא תני. הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת רבי עקיבה אומר קרייה מעכבת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר. מה טעם אמרו הנחה מעכבת מפני שהיא נוהגת בכל. רבי תנחומא רבי הונא בשם רבי לעזר. מפני ששנה עליה. אמר רבי אבא מרי תרתיי. חדא כרבי יודה וחדא כרבנין. חדא כרבי יודה. דרבי יודה אמר לצורך נשנית מפני שהיא נוהגת בכל. כרבנין דהינון מריין שלא לצורך נשנית מפני ששנה עליה.
Jerusalem Talmud Bikkurim 3:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי שמעון בן ננס אומר מעטרין את הביכורין חוץ משבעת המינים. רבי עקיבה אומר אין מעטרין את הביכורין אלא משבעת המינין. רבי שמעון אומר שלש מדות בביכורים. הביכורים ותוספת הביכורים ועיטור ביכורים. תוספת הביכורים מין במינו ועיטור ביכורים מין בשאינו מינו. תוספת הביכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי ועיט …
משנה: רבי שמעון בן ננס אומר מעטרין את הביכורין חוץ משבעת המינים. רבי עקיבה אומר אין מעטרין את הביכורין אלא משבעת המינין. רבי שמעון אומר שלש מדות בביכורים. הביכורים ותוספת הביכורים ועיטור ביכורים. תוספת הביכורים מין במינו ועיטור ביכורים מין בשאינו מינו. תוספת הביכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי ועיטור הביכורים חייב בדמאי.

Jerusalem Talmud Shabbat (12)

Jerusalem Talmud Shabbat 1:8:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: בית שמאי אומרים. מוכרין לנכרי כול'. אי זהו מקום קרוב. ייבא כיי דמר שמואל. כגון מן חוטרה לנהרדעא. אוף הכא כן. אית דבעי מימר. עד שהוא מגיע לביתו. ואית דבעי מימר. עד שהוא מגיע לעירו. רבי עקיבה אומר. כדי שיצא ממקום הפתח ויקדש עליו היום. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי יוסי. ורבי עקיבה בא להכריע על דברי …
הלכה: בית שמאי אומרים. מוכרין לנכרי כול'. אי זהו מקום קרוב. ייבא כיי דמר שמואל. כגון מן חוטרה לנהרדעא. אוף הכא כן. אית דבעי מימר. עד שהוא מגיע לביתו. ואית דבעי מימר. עד שהוא מגיע לעירו. רבי עקיבה אומר. כדי שיצא ממקום הפתח ויקדש עליו היום. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי יוסי. ורבי עקיבה בא להכריע על דברי בית הלל. אין נותנין לגוי על מנת לצאת. נטל ויצא אין את זקוק לו. אין נותנין לכלב על מנת לצאת. נטל ויצא אין את זקוק לו.
Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:1 רבי עקיבא אומר

משנה: כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן. וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אוהלים אלא פשתן. פתילת הבגד שקיפלה ולא היבהבה רבי ליעזר אומר טמאה ואין מדליקין בה. רבי עקיבא אומר טהורה ומדליקין בה:
Jerusalem Talmud Shabbat 2:3:4 רבי עקיבה אומר

תמן תנינן. כל הפחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הריחים בין מן המוכן בין שאין מן המוכן טמא. דברי רבי ליעזר. רבי יהושע אומר. אף מטלית חדשה בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור. רבי עקיבה אומר. מן המוכן טמא ושאינו מן המוכן טהור. מה בין המוכן מה בין שאינו מן המו …
תמן תנינן. כל הפחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הריחים בין מן המוכן בין שאין מן המוכן טמא. דברי רבי ליעזר. רבי יהושע אומר. אף מטלית חדשה בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן טהור. רבי עקיבה אומר. מן המוכן טמא ושאינו מן המוכן טהור. מה בין המוכן מה בין שאינו מן המוכן. בין שהכינה לתוך הבית בין שהשליכה לאישפה. והתנן. רבי ליעזר אומר. אף מטלית חדשה כיוצא בהן. ולית בר נש אמר. אף אפילו אלא עדי מודי על קדמיתא. בין שהכינה לטלותה בין שלא הכינה לטלותה. הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא. הדא ילפא מן ההיא. דברי רבי ליעזר והוא שקיפלה. וההיא ילפא מן הדא. כשלא הכינה לטלותה. אבל הכינה לטלותה טמיאה היא.
Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:6 אמר רבי עקיבה

תמן תנינן. אמר רבי עקיבה שאלתי את רבי אליעזר העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בעלם אחד מהו. חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת. אמר לו. חייב על כל אחת ואחת מקל וחמר. ומה אם הנידה שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה חייב על כל אחת ואחת. שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה אינו דין שיהא חיי …
תמן תנינן. אמר רבי עקיבה שאלתי את רבי אליעזר העושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בעלם אחד מהו. חייב אחת על כולן או אחת על כל אחת ואחת. אמר לו. חייב על כל אחת ואחת מקל וחמר. ומה אם הנידה שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה חייב על כל אחת ואחת. שבת שיש בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת. אמרתי לו. לא. אם אמרת בנדה שיש בה שתי אזהרות. שהוא מוזהר על הנידה והנידה מוזהרת עליו. תאמר בשבת שאין בה אלא אזהרה אחת. אמר לי הבא על הקטנות יוכיח. שאין בהן אלא אזהרה אחת וחייב על כל אחת ואחת. אמרתי לו. לא. אם אמרת בבא על הקטנות שאף על פי שאין בהן עכשיו יש בהן לאחר זמן. תאמר בשבת שאין בה אלא אחד. לא עכשיו ולא אחר זמן. אמר לי הבא על הבהמה יוכיח. אמרתי לו. הבהמה כשבת.
Jerusalem Talmud Shabbat 8:5:1 דברי רבי עקיבה

משנה: אדמה כחותם המרצופים דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים כחותם האיגרות. זבל וחול דק כדי לזבל קלח של כרוב דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים כדי לזבל כרישה. חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד. קנה כדי לעשות קולמוס. אם היה עבה או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס:
Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:1 אמר רבי עקיבה

משנה: אמר רבי עקיבה מניין לעבודה זרה שהיא מטמא במשא כנידה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא:
Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: כתוב תועבה בנידה. וכתוב תועבה בעבודה זרה וכתוב תועבה בשרצים. כתוב תועבה בנידה. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה וגו'. תועבה בעבודה זרה. ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. תועיבה בשרצים. לא תאכל כל תועבה. אבל אין אני יודע לאי זה מהן הוקשה. רבי עקיבה אומר. לתועבה שבנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא. אף עב …
הלכה: כתוב תועבה בנידה. וכתוב תועבה בעבודה זרה וכתוב תועבה בשרצים. כתוב תועבה בנידה. כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה וגו'. תועבה בעבודה זרה. ולא תביא תועבה אל ביתך וגו'. תועיבה בשרצים. לא תאכל כל תועבה. אבל אין אני יודע לאי זה מהן הוקשה. רבי עקיבה אומר. לתועבה שבנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא. אף עבודה זרה מטמא במשא. א[ו] מה הנידה מטמא באבן מסמא. אף עבודה זרה מטמא על גבי אבן מסמא. רבי זריקן בשם רב יהודה ואית דאמרין בשם רב חסדא. מודה רבי עקיבה לחכמים שאין עבודה זרה מטמא על גבי אבן מסמא. ורבנן אמרי. לתועבה שבשרצים הוקשה. מה השרץ מטמא בהיסט אף עבודה זרה מטמא בהיסט. א[ו] מה השרץ מטמא בכעדשה. אף עבודה זרה מטמא בכעדשה. רבי זעורה רבי יצחק בר נחמן בשם רבי לעזר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. מה המת מטמא בכזית אף עבודה זרה מטמא בכזית. א[ו] מה המת עד שיכניס ראש אצבעו. אף עבודה זרה עד שיכניס ראש אצבעו. נתיצה נתיצה מבית המנוגע. מה בית המנוגע עד שיכניס ראשו ורובו. אף עבודה זרה עד שיכניס ראשו ורובו. אמר רבי חנניה. זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת. דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחמורים. אמר רבי מנא. מחוורת היא. ולמה הוא מקישה למת לשרץ. ללמד מהם לקלים שבה. הדא דאת אמר בעבודה זרה שבורה. אבל בשלימה אפילו כל שהוא. דאמר רבי חונה רבי חמא בר גוריון בשם רב. הבעל ראש גוייה היה וכאפון היה. וישימו להם בעל ברית לאלהים.
Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: ג'. אמר רבי יוחנן. מסיני למדו. ירד משה בשלישי בשבת. אמר להן. היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. כל מי שפירש בשלישי. יש כאן (שלישי) ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. כל מי שפירש ברביעי. יש כאן רביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. אמר רב …
הלכה: ג'. אמר רבי יוחנן. מסיני למדו. ירד משה בשלישי בשבת. אמר להן. היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. כל מי שפירש בשלישי. יש כאן (שלישי) ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. כל מי שפירש ברביעי. יש כאן רביעי ליל חמישי וחמישי. בשישי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה. אמר רבי יוחנן. זו בסיני. אבל לדורות או בארבע או בשש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. וכן לדורות.
Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3 רבי עקיבה אומר

תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ב …
תמן תנינן. הפולטת שכבת זרע ביום השלישי טהורה. דברי רבי אלעזר בן עזריה. רבי ישמעאל אומר. פעמים שהן ארבע עונות. פעמים שהן חמש. פעמים שהן שש. רבי עקיבה אומר. לעולם הן חמש. אם יצאת מקצת עונה הראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. הא רבי ישמעאל עבד יום עונה ולילה עונה. רבי עקיבה עבד יום עונה ולילה עונה. מה ביניהון. עונות שלימות ביניהון. רבי ישמעאל עבד מקצת עונה ככולה. ורבי עקיבה לא עבד מקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי עקיבה. לפיכך אם נכנסה מקצת עונה ראשונה משלימין לה מקצת עונה ששית. תני. רבי אלעזר בן עזריה אומר. יום ולילה עונה. ומקצת עונה ככולה. ותני כן על דרבי אלעזר בן עזריה. פעמים יש שם יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה. יום וכל שהוא והיא טהורה היך עבידא. שימשה את ביתה ערב שבת קודם לשקיעת החמה ופלטה במוצאי שבת לאחר שקיעת החמה. הרי יש כאן יום וכל שהוא והיא טהורה. שני ימים וחסר כל שהוא והיא טמיאה היך עבידה. שימשה את ביתה ערב שבת לאחר שקיעת החמה ופלטה באחד בשבת קודם לשקיעת החמה. הרי יש כאן שני ימים חסר כל שהוא והיא טמיאה. אמר רבי יוחנן. מדברי כולם. טבולי יום קיבלו ישראל את התורה. הדא דאת אמר בנשים. אבל באנשים כבר טהרו. מה טעם. וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם. אמר רבי יוחנן. זו דברי רבי אלעזר בן עזריה ורבי ישמעאל ורבי עקיבה. אבל דברי חכמים. עד שלשה ימים. מיכן והילך היא נסרחת. ואתיא כההיא דאמר רבי זעורא בשם רבי יוחנן. זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע. מה תורת הזב עד שלשה ימים. אף תורת שכבת זרע עד שלשה ימים.
Jerusalem Talmud Shabbat 14:2:3 רבי עקיבה אומר

עושין יינומילין בשבת. רבי יסא בשם רבי יוחנן. יין ודבש ופילפלין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. מותר לערב ואסור לשחוק. רבי יסא בשם רבי יוחנן. את שהוא משום תערובת מותר. משום שחיקה אסור. והכא. לא משום תערובת אנן קיימין. רבי יהודה בן טיטס רבי יהודה בן פזי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. שנייא היא הכא שהיא גמר מלאכה. …
עושין יינומילין בשבת. רבי יסא בשם רבי יוחנן. יין ודבש ופילפלין. רבי יסא בשם רבי יוחנן. מותר לערב ואסור לשחוק. רבי יסא בשם רבי יוחנן. את שהוא משום תערובת מותר. משום שחיקה אסור. והכא. לא משום תערובת אנן קיימין. רבי יהודה בן טיטס רבי יהודה בן פזי שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. שנייא היא הכא שהיא גמר מלאכה. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מותר לשבר ואסור לקבץ. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. שום ששחקו. אם היה מחוסר שחיקה אסור. ואם לערב את שומנן מותר. תמן תנינן. השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום. שהיה רבי ישמעאל אומר. יגמור משתחשך. ורבי עקיבה אומר. לא יגמור. רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר אבא בשם רבי חנינא. לא נחלקו אלא בחולין. הכהנים נהגו בתרומה כרבי ישמעאל.
Jerusalem Talmud Shabbat 15:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המיטות מיום הכפורים לשבת. חלבי שבת קריבין ליום הכפורים אבל לא של יום הכפורים קריבין בשבת. רבי עקיבה אומר לא של שבת קריבין ליום הכפורים ולא של יום הכפורים …
משנה: מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת. רבי ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המיטות מיום הכפורים לשבת. חלבי שבת קריבין ליום הכפורים אבל לא של יום הכפורים קריבין בשבת. רבי עקיבה אומר לא של שבת קריבין ליום הכפורים ולא של יום הכפורים קריבין לשבת:
Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:1 אמר רבי עקיבה

משנה: רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אלעזר כורתין עצים לעשות פיחמים לעשות ברזל. כלל אמר רבי עקיבה כל מלאכה שאיפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת. מילה שאי איפשר לה לעשות מערב שבת דוחה את השבת:

Jerusalem Talmud Eruvin (11)

Jerusalem Talmud Eruvin 1:2:1 אמר רבי עקיבה

משנה: הכשר המבוי בית שמאי אומרין לחי וקורה. ובית הלל אומרין או לחי או קורה. רבי אליעזר אומר לחיים. משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע שהוא או בלחי או בקורה ועל מה נחלקו על רוחב מארבע אמות ועד עשר שבית שמאי אומרים לחי וקורה ובית הלל אומרין …
משנה: הכשר המבוי בית שמאי אומרין לחי וקורה. ובית הלל אומרין או לחי או קורה. רבי אליעזר אומר לחיים. משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע שהוא או בלחי או בקורה ועל מה נחלקו על רוחב מארבע אמות ועד עשר שבית שמאי אומרים לחי וקורה ובית הלל אומרין או לחי או קורה. אמר רבי עקיבה על זה ועל זה נחלקו:
Jerusalem Talmud Eruvin 2:4:1 דברי רבי עקיבה

משנה: אם היתה דרך הרבים מפסקתה יסלקנה לצדדין. וחכמים אומרין אינו צריך. אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסים. אבל לבור היחיד עושין לו מחצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי עקיבה. רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסים אלא לבאר הרבים בלבד. ולשאר עושין חגורה גבוהה עשרה טפחים:
Jerusalem Talmud Eruvin 2:4:4 דברי רבי עקיבה

רבי יעקב בר אחא עמרם רב יהודה בשם שמואל. הלכה כרבי יודה בן בבא. אמר רבי יודה אבוי דרבי מתניה. מתניתא אמרה כן. עושין פסין לביריות. ולא לבורות. והא תנינן. אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. דברי רבי עקיבה. אלא כן אנן קיימין לבור הרבים. ודכוותה עושין פסין לביריות. לבאר הרבים.
Jerusalem Talmud Eruvin 2:6:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה. רבי עקיבה אומר אפילו אין בה אחת מכל אילו מטלטלין בתוכה ובלבד שתהא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים.
Jerusalem Talmud Eruvin 3:1:6 רבי עקיבה אומר

תמן תנינן. חצי לוג יין. רבי עקיבה אומר רביעית. אמר רבי אלעזר. וכן לעירוב. אמר רבי חיננא. הדא דתימר ביין. אבל לא בשמן. מערבין מזון שתי סעודות. תני. מערבין בחומץ מזון שתי סעודות. תני. מערבין בשמן מזון שתי סעודות. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. כדי לטבל ירק הנאגד מזון שתי סעודות. רבי יצחק עטושיא א …
תמן תנינן. חצי לוג יין. רבי עקיבה אומר רביעית. אמר רבי אלעזר. וכן לעירוב. אמר רבי חיננא. הדא דתימר ביין. אבל לא בשמן. מערבין מזון שתי סעודות. תני. מערבין בחומץ מזון שתי סעודות. תני. מערבין בשמן מזון שתי סעודות. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק. כדי לטבל ירק הנאגד מזון שתי סעודות. רבי יצחק עטושיא אמר קומי רבי זעירא משום דבית רבי ינאי. אפונים חיים מערבין בהן. למי נצרכה. לרבי מאיר. שלא תאמר. הואיל והן מסריחין את הפה אין מערבין בהן. דג מליח מערבין בו. בשר מליח מערבין בו. בשר חי מערבין בו. דתנינן. הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי. מפני שדעתן יפה. רבי יודן בעי. הדא כלבודא הואיל ואילין כותאי אכלין מינה חייא מערבין בה. שמואל בר שילת בשם רב. פעפועין וגדגדניות וחלוגלוגות מערבין בהן. בעון קומוי. אילין אינון. אמר לון. קקולי וחנדקוקי ופרפחיניה.
Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות. החזירוהו כאילו לא יצא. הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה. רבי יהושע ורבי עקיבה אומר אין לו אלא ארבע אמות. מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כלה. רב …
משנה: מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות. החזירוהו כאילו לא יצא. הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומר מהלך את כולה. רבי יהושע ורבי עקיבה אומר אין לו אלא ארבע אמות. מעשה שבאו מפרנדין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כלה. רבי יהושע ורבי עקיבה לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן:
Jerusalem Talmud Eruvin 5:7:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה. ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה. או בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. רבי עקיבה אומר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה:
Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:5 דברי רבי עקיבא

אמר רבי יוחנן. כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ. חמרים. כושת. דתנן. הכושת והחכס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאת אוכלין דברי רבי עקיבא. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחים בכסף מעשר. מטמאין טומאת אוכלין. ואם אינן מטמא טומאת אוכלין. אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חמרים. מטמאין טומא …
אמר רבי יוחנן. כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ. חמרים. כושת. דתנן. הכושת והחכס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאת אוכלין דברי רבי עקיבא. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחים בכסף מעשר. מטמאין טומאת אוכלין. ואם אינן מטמא טומאת אוכלין. אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חמרים. מטמאין טומאת אוכלין ואין ניקחין בכסף מעשר.
Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:8 רבי עקיבה אומר

גר. דתני. גר שנתגייר והיו לו יינות. ואמר. ברי לי שלא נתנסך מהן. בזמן שנעשו על גב עצמן. טהורים לו וטמאים לאחרים. על גב אחרים. טמאין בין לו ובין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורין לו. יהו טהורין לאחרים. אם טמאין לאחרים. טמאים לו. רבי יוחנן אמר. לחומרין. טמאין בין לו ובין לאחרים.
Jerusalem Talmud Eruvin 9:4:9 רבי עקיבה אומר

עם הארץ. דתני. עם הארץ שנתמנה להיות חבר. והיו לו טהרות ואמר. ברי לי שנעשו בטהרה. בזמן שנעשו על גב עצמו. טהורות לו וטמאות לאחרים. על גב אחרים. טמאות בין לו בין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורות לו טהורות לאחרים. אם טמיאות לאחרים. טמאות לו. רבי יוחנן אמר. חומרין. טמאות בין לו בין לאחרים.
Jerusalem Talmud Eruvin 10:14:1 רבי עקיבה אומר

משנה: שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו שלא לשהות את הטומאה דברי רבי יוחנן בן ברוקא. רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא להרבות את הטומאה. מאיכן מוציאין אותו מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח דברי רבי שמעון בן ננס. רבי עקיבה אומר מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת משם מוציאין אותו ושאר כל המקומ …
משנה: שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו שלא לשהות את הטומאה דברי רבי יוחנן בן ברוקא. רבי יהודה אומר בצבת של עץ שלא להרבות את הטומאה. מאיכן מוציאין אותו מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח דברי רבי שמעון בן ננס. רבי עקיבה אומר מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת משם מוציאין אותו ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר. רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו לך אלא משום שבות:

Jerusalem Talmud Pesachim (9)

Jerusalem Talmud Pesachim 2:7:4 אמר רבי עקיבה

אין לשין מצה במשקין אבל מקטפין אותה במשקין. אמר רבי עקיבה. אני הייתי עם רבי אליעזר ורבי יהושע בספינה ולשתי מצתן במשקין. אין לשין מצה ברותחין מפני שהן חולטין. ולא בפושרין מפני שהן מחמיצין. אבל לשין אותן בצונין. והא תנינן. כל המנחות נילושות בפושרין [ומשמרן שלא יחמיצו]. רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש. ת …
אין לשין מצה במשקין אבל מקטפין אותה במשקין. אמר רבי עקיבה. אני הייתי עם רבי אליעזר ורבי יהושע בספינה ולשתי מצתן במשקין. אין לשין מצה ברותחין מפני שהן חולטין. ולא בפושרין מפני שהן מחמיצין. אבל לשין אותן בצונין. והא תנינן. כל המנחות נילושות בפושרין [ומשמרן שלא יחמיצו]. רבי אמי בשם רבי שמעון בן לקיש. תמן הדבר מסור לכהנים והכהנים זריזין הן. והכא הדבר מסור לנשים והנשים עצילות הן. לא צורכה דלא. הכהנים עצמן מהו שילושו מצתן בפושרין. ייבא כהדא תנא. רבי זכריה חתניה דרבי לוי. נדה חופפת וסורקת. [כהנת אינה חופפת וסורקת. נדה כהנת חופפת וסורקת.] שלא לחלוק בין נידה לנידה. והכא שלא לחלוק בין מצה למצה.
Jerusalem Talmud Pesachim 3:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת אופות בתנור אחד זו אחר זו. וחכמים אומרים שלש נשים עוסקות בבצק אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה. רבי עקיבה אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין. זה הכלל תפח תלטוש בצונין:
Jerusalem Talmud Pesachim 5:1:6 רבי עקיבה אומר

מאן תנא בין בחול בין בשבת. רבי ישמעאל. דתני. כסידרו בחול כך סידרו בשבת. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר. כסדרו בערב שבת כך סידרו בשבת. הא רבי ישמעאל מאחר שעה לפילפולו. ורבי עקיבה מקדים שעה אחת לעיסוקו. כדי שלא ייכנסו למצוה משוכרין. ויקרב פסח תחילה ותמיד אחריו. אם אומר את כן נמצאת מבטל בין הערבים שלפ …
מאן תנא בין בחול בין בשבת. רבי ישמעאל. דתני. כסידרו בחול כך סידרו בשבת. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר. כסדרו בערב שבת כך סידרו בשבת. הא רבי ישמעאל מאחר שעה לפילפולו. ורבי עקיבה מקדים שעה אחת לעיסוקו. כדי שלא ייכנסו למצוה משוכרין. ויקרב פסח תחילה ותמיד אחריו. אם אומר את כן נמצאת מבטל בין הערבים שלפסח. אם מקיים את בין הערבים שלפסח לא נמצאת מבטל בין הערבים שלתמיד. תמיד אם מבטלו את עכשיו את מקיימו לאחר זמן. פסח אם מבטלו את עכשיו אימתי את מקיימו. ויקריב פסח תחילה ותמיד אחריו. יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים [בלב].
Jerusalem Talmud Pesachim 6:3:1 אמר רבי עקיבה

משנה: השיב רבי עקיבה הזייה תוכיח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת. אף אתה אל תתמה על אילו שאף על פי שהן מצוה והן משום שבות לא ידחו את השבת. אמר לו רבי אליעזר ועליה אני דן. מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת. הזייה שהיא משום שבות לא תדחה את השבת. אמר לו רבי עקיבה או חלוף מה אם הזייה …
משנה: השיב רבי עקיבה הזייה תוכיח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת. אף אתה אל תתמה על אילו שאף על פי שהן מצוה והן משום שבות לא ידחו את השבת. אמר לו רבי אליעזר ועליה אני דן. מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת. הזייה שהיא משום שבות לא תדחה את השבת. אמר לו רבי עקיבה או חלוף מה אם הזייה שהיא משום שבות אינה דוחה את השבת אף שחיטה שהיא משום מלאכה לא תדחה את השבת. אמר לו רבי אליעזר. עקיבה עקרת מה שכתוב בתורה. בין הערבים במועדו בין בחל בין בשבת. אמר לו רבי הבא לי מועד לאלו כמועד בשחיטה. כלל אמר רבי עקיבה כל מלאכה שאיפשר לה ליעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת. שחיטה שאי איפשר לה ליעשות מערב שבת דוחה את השבת:
Jerusalem Talmud Pesachim 7:1:1 רבי עקיבה אומר

משנה: כיצד צולין את הפסח שפוד של רמון תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר כמין בישול הוא זה אלא תולין חוצה לו:
Jerusalem Talmud Pesachim 9:2:1 דברי רבי עקיבה

משנה: ואיזו היא דרך רחוקה מן המודיעית ולחוץ וכמידתה לכל רוח דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר מאסקופת עזרה ולחוץ. אמר רבי יוסי לפיכך נקוד על ה'א לומר לא מפני שרחוקה ודאי אלא מאסקופת העזרה ולחוץ:
Jerusalem Talmud Pesachim 9:6:1 אמר רבי עקיבה

משנה: אמר רבי יהושע שמעתי שתמורת הפסח קריבה ותמורת הפסח אינה קריבה ואין לי לפרש. אמר רבי עקיבה אני אפרש. הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב. וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו. לאחר שחיטת הפסח. קרב שלמים. וכן תמורתו:
Jerusalem Talmud Pesachim 10:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: עד איכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה. ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים. וחותם בגאולה. רבי טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה ואינו חותם. רבי עקיבה אומר כן ה' אלהינו יגיענו לרגלים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך ששים בעבודתך ובחידוש בית מקדשך. ושם …
משנה: עד איכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה. ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים. וחותם בגאולה. רבי טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה ואינו חותם. רבי עקיבה אומר כן ה' אלהינו יגיענו לרגלים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך ששים בעבודתך ובחידוש בית מקדשך. ושם נאכל מן הפסחים ומן הזבחים אשר הגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך על גאולתינו. ברוך אתה יי גאל ישראל:
Jerusalem Talmud Pesachim 10:7:1 רבי עקיבה אומר

משנה: ישנו מקצתן יאכלו. כולם לא יאכלו. רבי יוסי אומר אם נתנמנמו יאכלו. נרדמו לא יאכלו: הפסח אחר חצות מטמא את הידים. הפיגול והנותר מטמאין את הידים. בירך ברכת הפסח פטר את של זבח. ברך את של זבח לא פטר את של פסח דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו:

Jerusalem Talmud Shekalim (5)

Jerusalem Talmud Shekalim 3:1:1 דברי רבי עקיבה

משנה: בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרס הפסח בפרס עצרת בפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי רבי עקיבה. בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון בעשרים ותשעה באב. רבי לעזר ורבי שמעון אומרים באחד בניסן באחד בסיון בעשרים ותשעה באלול. ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום ט …
משנה: בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרס הפסח בפרס עצרת בפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי רבי עקיבה. בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר באחד בסיון בעשרים ותשעה באב. רבי לעזר ורבי שמעון אומרים באחד בניסן באחד בסיון בעשרים ותשעה באלול. ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול:
Jerusalem Talmud Shekalim 4:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: פרה ושעיר המשתלח ולשון של זהורית באין מתרומת הלשכה. כבש פרה וכבש שעיר המשתלח ולשון שבין קרניו ואמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה. אבא שאול אומר כבש פרה כהנים גדולים עושין אותו משל עצמן: מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן. לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש דברי ר …
משנה: פרה ושעיר המשתלח ולשון של זהורית באין מתרומת הלשכה. כבש פרה וכבש שעיר המשתלח ולשון שבין קרניו ואמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה. אבא שאול אומר כבש פרה כהנים גדולים עושין אותו משל עצמן: מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן. לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש דברי רבי ישמעאל רבי עקיבה אומר אין משתכרין בשל הקדש אף לא משל עניים: מותר התרומה מה היו עושין בה. רקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים. רבי ישמעאל אומר מותר הפירות קייץ המזבח. מותר תרומה לכלי שרת. רבי עקיבה אומר מותר תרומה קייץ המזבח. מותר נסכים לכלי שרת. רבי חנניה סגן הכהנים אומר מותר נסכים קייץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת. זה וזה לא היו מודין בפירות:
Jerusalem Talmud Shekalim 4:4:1 דברי רבי עקיבה

משנה: המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות הציבור ינתנו לאומנין בשכרן דברי רבי עקיבה. אמר לו בן עזאי אינה היא המידה אלא מפרישין מהן שכר האומנין ומחללין אותן על מעות האומנין ונותנין אותן לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה: המקדיש נכסיו וה‍יתה בהן בהמה ראויה על גבי המזבח זכרים ונקבות …
משנה: המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות הציבור ינתנו לאומנין בשכרן דברי רבי עקיבה. אמר לו בן עזאי אינה היא המידה אלא מפרישין מהן שכר האומנין ומחללין אותן על מעות האומנין ונותנין אותן לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותן מתרומה חדשה: המקדיש נכסיו וה‍יתה בהן בהמה ראויה על גבי המזבח זכרים ונקבות. רבי אליעזר אומר זכרים ימ‍כרו לצריכי עולות ונקיבות ימ‍כרו לצריכי זבחי שלמים ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית. רבי יהושע אומר. זכרים עצמן יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצריכי זבחי שלמים ויביא בדמיהן עולות. ושאר נכסים יפלו לבדק הבית. אמר רבי עקיבה רואה אני את דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע שרבי אליעזר השוה את מדותיו ורבי יהושע חלק. אמר רבי פפיס שמעתי את דברי שניהן המקדיש בפרוש כדברי רבי אליעזר והמקדיש סתם כדברי רבי יהושע: המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לגבי מזבח יינות ושמנים ועופות. רבי לעזר אומר יימכרו לצריכי אותו המין ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית:
Jerusalem Talmud Shekalim 5:1:21 אמר רבי עקיבה

אמר רבי יוסה. מצאתי תינוק אחד משלבית אבטינס. אמרתי לו. בני. מאי זה משפחה את. אמר לי. ממשפחת פלונית. אמרתי לו. בני. אבותיך לפי שנתכוונו לרבות כבודן ולמעט כבוד שמים לפיכך כבודם נתמעט וכבוד שמים נתרבה. אמר רבי עקיבה. שח לי שמעון בן לוגה. מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד משלבית אבטינס. וראיתי אותו שבכה ו …
אמר רבי יוסה. מצאתי תינוק אחד משלבית אבטינס. אמרתי לו. בני. מאי זה משפחה את. אמר לי. ממשפחת פלונית. אמרתי לו. בני. אבותיך לפי שנתכוונו לרבות כבודן ולמעט כבוד שמים לפיכך כבודם נתמעט וכבוד שמים נתרבה. אמר רבי עקיבה. שח לי שמעון בן לוגה. מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד משלבית אבטינס. וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק. אמרתי לו. בני. למה בכיתה. אמר לי. על כבוד בית אבא שנתמעט. ולמה שחקתה. אמר לי. על הכבוד המתוקן לצדיקים לעתיד לבוא. [ומה ראית.] הרי מעלה עשן לנגדי. נומיתי לו. בני. הראהו לי. אמר לי. רבי. מסורת בידי מאבותיי שלא להראותו לבירייה. אמר רבי יוחנן בן נורי. פגע בי זקן [אחד] משלבית אבטינס [ומגילת סמנים בידו.] אמר לי. רבי. לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרין את המגילה הזאת אילו לאילו. ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה והיזהר בה. וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבי עקיבה זלגו עיניו דמעות ואמר. מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי.
Jerusalem Talmud Shekalim 8:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: בשר קדשי קדשים שניטמא בין באב הטומאה בין בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. בית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמא בולד הטומאה בפנים: רבי אליעזר אומר שניטמא באב הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בחוץ. שניטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ י …
משנה: בשר קדשי קדשים שניטמא בין באב הטומאה בין בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ בית שמאי אומרים הכל ישרף בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. בית הלל אומרים הכל ישרף בחוץ חוץ משניטמא בולד הטומאה בפנים: רבי אליעזר אומר שניטמא באב הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בחוץ. שניטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ ישרף בפנים. רבי עקיבה אומר מקום טומאתו שם שריפתו:

Jerusalem Talmud Yoma (7)

Jerusalem Talmud Yoma 1:1:25 דברי רבי עקיבה

מניין שהוא נשאל בשמונה. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו [אחריו]. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. [ומניין שהוא עובד בשמנה. רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן. מה תלמוד לומר אחריו. לקדושה שלאחריו.] אמר ליה רבי יונה. עמך הייתי. לא אמר עובד אלא נשאל. [ובמה נשא …
מניין שהוא נשאל בשמונה. רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו [אחריו]. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. [ומניין שהוא עובד בשמנה. רבי ירמיה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן. מה תלמוד לומר אחריו. לקדושה שלאחריו.] אמר ליה רבי יונה. עמך הייתי. לא אמר עובד אלא נשאל. [ובמה נשאל.] אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרא מן דרומא ותנא. וחכמים אומרים. אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה שלכהן הדיוט. אמר רבי בא. בדין היה שיהא עובד בארבעה. ולמה אינו עובד. שלא יהו אומרין. ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה [פעמים בשמנה.] אמר רבי יונה. ולא מבפנים הוא עובד. ולא מבחוץ נשאל. וטועין מבפנים לבחוץ. וכי רבי טרפון אביהן שלכל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן. דתני ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות. תמימים ולא בעלי מומין. דברי רבי עקיבה. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי אם לא ראיתי אחי אימי חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו רבי עקיבה. רבי. שמא לא ראיתה אלא בשעת הקהל. ואני אומר. בשעת קרבן. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי שלא היטיתה ימין ושמאל. אני הוא ששמעתי ולא היה לי לפרש. ואתה דורש ומסכים לשמועה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.
Jerusalem Talmud Yoma 2:4:2 אמר רבי עקיבה

הלכה: וערכו. יכול מאה. יכול מאתים. אמר רבי עקיבה. כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט. תפשתה המרובה לא תפשת. תפשת את הממועט תפשתה. תני. רבי יהודה בן בתירה אומר. שתי מידות. אחת כלה ואחת שאינה כלה. הכל מודין במידה כלה ואין מודין במידה שאינה כלה. אמר רבי נחמיה. וכי מה בא הכתוב. לפתוח או לנעול. לא בא לנעול אלא …
הלכה: וערכו. יכול מאה. יכול מאתים. אמר רבי עקיבה. כל ששמועו מרובה ושמועו ממועט. תפשתה המרובה לא תפשת. תפשת את הממועט תפשתה. תני. רבי יהודה בן בתירה אומר. שתי מידות. אחת כלה ואחת שאינה כלה. הכל מודין במידה כלה ואין מודין במידה שאינה כלה. אמר רבי נחמיה. וכי מה בא הכתוב. לפתוח או לנעול. לא בא לנעול אלא לפתוח. אם אומר. ימים. עשרה. אינן אלא מאה אלא מאתים. אלא אלף אלא ריבוא. וכשאתה אומר. ימים שנים. פתחת. רבי מנא אמר משום רבי יהודה. ימים שנים. יכול ימים הרבה. אם מרובין הן. והלא כבר נאמר רבים. הא לא דיבר אלא בימים מעוטים. וכמה הן. הוי אומר. שנים. רבים שלשה. יכול (ימים) רבים עשרה. אמר ימים ואמר רבים. מה ימים מיעוט ימים שנים. אף רבים מיעוט רבים שלשה. יכול שנים ושלשה הרי חמשה. וכי נאמר ימים [ורבים]. והלא לא נאמר אלא ימים רבים. הא כיצד. הרבים הללו יהו מרובין על שנים. וכמה הן. הוי אומר. שלשה.
Jerusalem Talmud Yoma 2:4:3 רבי עקיבה אומר

וערכו בני אהרן. יכול מאה. תלמוד לומר וערך הכהן אותם. [אי וערך הכהן אותם.] יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים. תלמוד לומר וערכו. הא כיצד. כהן אחד עורך שני איברים. וכמה הן איברים. עשרה. ואחד בקרביים. נמצא הטלה עולה בששה. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר. וערכו. שנים. בני אהרן שנים. הכהנים. שנים. מלמד …
וערכו בני אהרן. יכול מאה. תלמוד לומר וערך הכהן אותם. [אי וערך הכהן אותם.] יכול יהא כהן אחד עורך את כל האיברים. תלמוד לומר וערכו. הא כיצד. כהן אחד עורך שני איברים. וכמה הן איברים. עשרה. ואחד בקרביים. נמצא הטלה עולה בששה. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבה אומר. וערכו. שנים. בני אהרן שנים. הכהנים. שנים. מלמד שהטלה עולה בששה. [הכהנים. לרבות הקרחים. דברי רבי יודא.]
Jerusalem Talmud Yoma 3:9:4 אמר רבי עקיבה

אמר רבי יוסי. מצאתי תינוק אחד מבית אבטינס. אמרתי לו. בני. מאי זו משפחה אתה. אמר לי. ממשפחת פלונית. אמרתי לו. בני. אבותיך לפי שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמים לפיכך נתמעט כבודם וכבוד שמים נתרבה. אמר רבי עקיבה. שח לי שמעון בן (לגס) [לגה]. מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד שלבית אבטינס. וראיתי אותו ש …
אמר רבי יוסי. מצאתי תינוק אחד מבית אבטינס. אמרתי לו. בני. מאי זו משפחה אתה. אמר לי. ממשפחת פלונית. אמרתי לו. בני. אבותיך לפי שנתכוונו לרבות כבודם ולמעט כבוד שמים לפיכך נתמעט כבודם וכבוד שמים נתרבה. אמר רבי עקיבה. שח לי שמעון בן (לגס) [לגה]. מלקט הייתי עשבים אני ותינוק אחד שלבית אבטינס. וראיתי אותו שבכה וראיתי אותו ששחק. אמרתי לו. בני. למה בכיתה. אמר לי. על כבוד בית אבא שנתמעט. ולמה שחקתה. אמר לי. על הכבוד המתוקן לצדיקים לעתיד לבוא. הרי מעלה עשן לנגדי. נומיתי לו. בני. הראהו לי. אמר לי. מסורת בידי מאבותיי שלא להראותו לבירייה. אמר רבי יוחנן בן נורי. פגע בי זקן אחד משלבית אבטינס. אמר לי. רבי. לשעבר היו בית אבא צנועין והיו מוסרין את המגילה הזאת אילו לאילו. ועכשיו שאינן נאמנין הילך את המגילה והיזהר בה. וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי עקיבה זלגו דמעיו ואמר. מעתה אין אנו צריכין להזכירן לגנאי.
Jerusalem Talmud Yoma 7:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: ואם בבגדי בוץ קרא קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי רבי אליעזר. רבי עקיבה אומר עם תמיד של שחר היו קרבין ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קרבין עם תמיד של בין הערבים: קידש ידיו ורגליו ופשט י …
משנה: ואם בבגדי בוץ קרא קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו. יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי רבי אליעזר. רבי עקיבה אומר עם תמיד של שחר היו קרבין ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קרבין עם תמיד של בין הערבים: קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו. נכנס להוציא את הכף ואת המחתה. קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי זהב ולבש קידש ידיו ורגליו. נכנס והקטיר את הקטורת והטיב את הנרות. קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג. הביאו לו בגדי עצמו ולבש. מלווין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום.
Jerusalem Talmud Yoma 8:7:1 אמר רבי עקיבה

משנה: האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו. עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. …
משנה: האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ושבינו לבין חבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו. עברות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. ושבינו לבין חברו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו. אמר רבי עקיבה אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו'. ואומר מקוה ישראל יי מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:
Jerusalem Talmud Yoma 8:7:9 רבי עקיבה אומר

תני. צריך לפרוט את מעשיו. דברי רבי יהודה בן בתירה. רבי עקיבה אומר. אינו צריך לפרוט את מעשיו. מה טעמיה דרבי יהודה. אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב. מה עבד לה רבי עקיבה. מי גרם להם. אני. שהרביתי להם כסף וזהב. למה. שאין חמור (נוקק) [נוהק] מתוך כפיפה שלחרובין.

Jerusalem Talmud Sukkah (4)

Jerusalem Talmud Sukkah 3:1:6 רבי עקיבה אומר

רבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי. נחלק המתאים כמי שנפרדו העלין. כפות תמרים. רבי טרפון אומר. כפות תמרים. רבי עקיבה אומר. כפות תמרים כשמן. רבי יודה אומר. אם נפרד יאגדנו.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי ישמעאל אומר שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד ואפילו שנים קטומים ואחד שאינו קטום. רבי טרפון אומר אפלו שלשתן קטומים. רבי עקיבה אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת:
Jerusalem Talmud Sukkah 3:7:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: אתרוג הבוסר. רבי עקיבה אומר. אינו פרי. וחכמים אומרים. פרי. רבי אילא רבי יסא בשם רבי לעזר. אתייא דרבי שמעון כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. אתרוג בוסר אינו פרי. כן רבי שמעון אמר. אתרוג בוסר אינו פרי. אמר רבי יוסה. וכי כל שהוא כשר בלולב חייב במעשרות וכל שאינו כשר בלולב אינו חייב במעשרות …
הלכה: אתרוג הבוסר. רבי עקיבה אומר. אינו פרי. וחכמים אומרים. פרי. רבי אילא רבי יסא בשם רבי לעזר. אתייא דרבי שמעון כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. אתרוג בוסר אינו פרי. כן רבי שמעון אמר. אתרוג בוסר אינו פרי. אמר רבי יוסה. וכי כל שהוא כשר בלולב חייב במעשרות וכל שאינו כשר בלולב אינו חייב במעשרות. התיבון. הרי מנומר. הרי הוא גדל בדפוס. הרי הוא עשוי ככדור. הרי הוא פסול בלולב וחייב במעשרות. מסתברא רבי שמעון יודה לרבי עקיבה. רבי עקיבה לא יודי לרבי שמעון. רבי שמעון יודי לרבי עקיבה. דכתיב פרי. ואינו פרי. רבי עקיבה לא יודי לרבי שמעון. הרי מנומר. הרי גדל בדפוס. הרי הוא עשוי ככדור. הרי הוא פסול בלולב וחייב במעשרות.
Jerusalem Talmud Sukkah 3:8:1 אמר רבי עקיבה

משנה: אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר אפילו במשיחה. אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימונית של זהב. אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה: ואיכן היו מנענעין בהודו ליי' תחילה וסוף ואף באנא ה' הושיעה נא כדברי הלל. בית שמאי אומרים אף באנא יי' הצליחה נא. …
משנה: אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר אפילו במשיחה. אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימונית של זהב. אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה: ואיכן היו מנענעין בהודו ליי' תחילה וסוף ואף באנא ה' הושיעה נא כדברי הלל. בית שמאי אומרים אף באנא יי' הצליחה נא. אמר רבי עקיבה צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע שכל העם מטרפין בלולביהן והם לא ניענעו אלא באנא יי' הושיעה נא בלבד. מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שולחנו. אם לא נטל בשחרית יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב:

Jerusalem Talmud Beitzah (1)

Jerusalem Talmud Beitzah 3:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן ידוע שהוא יכול לוכל ממנה כזית צלי מבעוד יום. רבי עקיבה אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה. שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמטה. אבל מביא בידו אברים אברים:

Jerusalem Talmud Taanit (5)

Jerusalem Talmud Taanit 3:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים ככתוב והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תימטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש: אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבה אומר מתריעות אבל לא מתענות:
Jerusalem Talmud Taanit 3:3:6 רבי עקיבה אומר

וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. שכן מצאנו ביום הכיפורים. מתענין אבל לא מתריעין. רבי עקיבה אומר מתריעות אבל לא מתענות. שכן מצאנו בראש השנה. מתריעין אבל לא מתענין.
Jerusalem Talmud Taanit 3:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: וכן עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. רבי עקיבה אומר מתריעות ולא מתענות.
Jerusalem Talmud Taanit 3:4:8 רבי עקיבה אומר

וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות. שכן מצאנו ביום הכיפורים. מתענין ולא מתריעין. רבי עקיבה אומר מתריעים אבל לא מתענין. שכן מצאנו בראש השנה. מתריעין ולא מתענין.
Jerusalem Talmud Taanit 4:3:1 דברי רבי עקיבה

משנה: ביום הראשון קורין בראשית ויהי רקיע. בשני יהי רקיע יקוו המים. בשלישי יקוו המים יהי מאורות. ברביעי יהי מאורות ישרצו המים. בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ. בששי ותוצא הארץ ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד. בשחרית ובמוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע. …
משנה: ביום הראשון קורין בראשית ויהי רקיע. בשני יהי רקיע יקוו המים. בשלישי יקוו המים יהי מאורות. ברביעי יהי מאורות ישרצו המים. בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ. בששי ותוצא הארץ ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד. בשחרית ובמוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע. ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת: כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד שחרית. קרבן מוסף אין בו נעילה. וקרבן עצים אין בו מנחה דברי רבי עקיבה. אמר לו בן עזאי כך היה רבי יהושע שונה קרבן מוסף אין בו מנחה וקרבן עצים אין בו נעילה. חזר רבי עקיבה להיות שונה כדברי בן עזאי:

Jerusalem Talmud Megillah (2)

Jerusalem Talmud Megillah 1:10:8 דברי רבי עקיבה

מניין שהוא נשאל בשמונה. ר' בא רבי חייה בשם רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. מניין שהוא עובד בשמונה. רבי אימי בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. אמר ליה רבי יונה. עמך הייתי. לא אמר …
מניין שהוא נשאל בשמונה. ר' בא רבי חייה בשם רבי חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. מניין שהוא עובד בשמונה. רבי אימי בשם רבי יוחנן. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו. מה תלמוד לומר אחריו. אלא לגדולה שלאחריו. אמר ליה רבי יונה. עמך הייתי. לא אמר עובד. אלא נשאל. במה הוא נשאל. אייתי רב הושעיה מתניתא דבר קפרא מן דרומה ותנא. וחכמים אומרים. אינו כשר לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה של כהן הדיוט. אמר רבי בא. בדין היה שיהא עובד בארבעה. ולמה אינו עובד. שלא יהו אומרין. ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה פעמים שהוא עובד בשמונה. אמר רבי יונה. ולא מבפנים הוא עובד ולא מבחוץ הוא נשאל. וטועים בין דבר מבפנים לבחוץ. וכי רבי טרפון אביהן שלכל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן. דתני ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות. תמימים ולא בעלי מומין. דברי רבי עקיבה. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי אם לא ראיתי את שמעון אחי אימא חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו רבי עקיבה. שמא לא ראיתו אלא בשעת הקהל. ואני אומר. בשעת הקרבן. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי שלא היטיתה ימין ושמאל. אני שראיתי את המעשה ושכחתי. ואתה דורש ומסכים על השמועה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.
Jerusalem Talmud Megillah 2:7:3 אמר רבי עקיבה

היה מקריב מנחת העומר וניטמאת בידו. אומר ומביאין לו אחרת. ואם לאו אומרים לו. הוי פיקח ושתוק. הוי פיקח ושתוק. דברי רבי. רבי לעזר בירבי שמעון אומר. לעולם אומרים לו. הוי פיקח ושתוק. שאין עומר שנקצר שלא למצותו כשר. סבר רבי לעזר בירבי שמעון. שאין העומר בא מן העלייה. אמר רבי יוחנן. אתיא דרבי לעזר ברבי שמעו …
היה מקריב מנחת העומר וניטמאת בידו. אומר ומביאין לו אחרת. ואם לאו אומרים לו. הוי פיקח ושתוק. הוי פיקח ושתוק. דברי רבי. רבי לעזר בירבי שמעון אומר. לעולם אומרים לו. הוי פיקח ושתוק. שאין עומר שנקצר שלא למצותו כשר. סבר רבי לעזר בירבי שמעון. שאין העומר בא מן העלייה. אמר רבי יוחנן. אתיא דרבי לעזר ברבי שמעון כשיטת רבי עקיבה רבו שלאביו. דתנינן תמן. כלל אמר רבי עקיבה. כל מלאכה שאיפשר לה לעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת. וכל מלאכה שאי איפשר לה להיעשות מערב שבת דוחה את השבת. והא תנינן. מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן רבי עקיבה בלוד. מפני שהיו ארבעים זוג. אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבו.

Jerusalem Talmud Moed Katan (2)

Jerusalem Talmud Moed Katan 1:5:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: תמן תנינן. בהרת כגריס ופסת כגריס [ונולד לפסיון מחיה או שער לבן] והלכה לה האום. רבי עקיבה מטמא. וחכמים אומרים תיראה כתחילה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה בתחילה מחליטין. ומה ביניהון. רבי יוחנן אמר. ערב הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. הי קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ור …
הלכה: תמן תנינן. בהרת כגריס ופסת כגריס [ונולד לפסיון מחיה או שער לבן] והלכה לה האום. רבי עקיבה מטמא. וחכמים אומרים תיראה כתחילה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה בתחילה מחליטין. ומה ביניהון. רבי יוחנן אמר. ערב הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. הי קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ורבנן אמרי. חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה. והיידא היא שלא להחמיר שאין את נזקק לו לשנייה לא להקל ולא להחמיר. רבי יוסה בשם רבי אחא. אתייא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא. אתיא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא ואין את נזקק לו לא להקל ולא להחמיר. ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא. ורבנן אמרי. חורי היא ואת פוטרו מן הראשונה. ותנינן הכא. רבי מאיר אומר רואין את הנגעים כתחילה להקל אבל לא להחמיר. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי אחא. בין דיחידיא דהכא בין דרבנן דהכא מודיי לרבנן דתמן להקל אבל לא להחמיר. תמן בשהלכה לה האום. ברם הכא בשהלכו להם הסימנין והאום קיימת. אמר רבי. נראים דברי רבי יוסי במוסגר ודברי רבי מאיר במוחלט. רבי זעורה אמר. ימי הרגל ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמיתא והוא נכנס לעזרה. ורבנן אמרי. חורי היא ואינו נכנס לעזרה. הא רבי עקיבה מטמא ומחליט. ורבנן אמרי. תיראה כתחילה מחליטין. ומה ביניהון. (ערב היה לו שמוע פטור מפי כהן שעה אחת.) שמואל אמר. פריחה ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא בפורח מן הטמא טהור. ורבנן אמרי. חורי היא. בפורח מן הטהור טמא. ואמרון בשם שמואל. פריחה ושחין המורד ביניהון. רבי עקיבה אומר. היא קדמייתא בפורח מן הטמא טהור. ורבנן אמרי. חורי היא. בפורח מן הטהור טמא. בגין דהיא חורי. הא אין היא היא טהור. ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש. דאיתפלגון. פרחה בו בשחין המורד. רבי יוחנן אמר טהור. רבי שמעון בן לקיש אמר. טמא.
Jerusalem Talmud Moed Katan 3:1:7 אמר רבי עקיבה

ביקשו לנדות את רבי ליעזר. אמרין. מאן אזל מודע ליה. אמר רבי עקיבה. אנא אזל מודע ליה. אתא לגביה אמר ליה. רבי רבי. חביריך מנדין לך. נסתיה נפק ליה לברא אמר. חרוביתא חרוביתא. אין הלכה כדבריהם איתעוקרין. ולא איתעקרת. אין הלכה כדבריי איתעוקרין. ואיתעקרת. אין הלכה כדבריהן חוזרין. ולא חזרת. אין הלכה כדבריי ח …
ביקשו לנדות את רבי ליעזר. אמרין. מאן אזל מודע ליה. אמר רבי עקיבה. אנא אזל מודע ליה. אתא לגביה אמר ליה. רבי רבי. חביריך מנדין לך. נסתיה נפק ליה לברא אמר. חרוביתא חרוביתא. אין הלכה כדבריהם איתעוקרין. ולא איתעקרת. אין הלכה כדבריי איתעוקרין. ואיתעקרת. אין הלכה כדבריהן חוזרין. ולא חזרת. אין הלכה כדבריי חוזרין. וחזרת. כל הדין שבחא ולית הלכה כרבי אליעזר. אמר רבי חנינה. משניתנה לא ניתנה אלא אחרי רבים להטות. [ולית רבי אלעזר ידע שאחרי רבים להטות.] לא הקפיד אלא על ידי ששרפו טהרותיו בפניו. תמן תנינן. חיתכו חוליות ונתן חול בין חולייא לחולייא. רבי ליעזר מטהר וחכמים מטמין. זה תנורו שלחכיניי. אמר רבי ירמיה. חכך גדול נעשה באותו היום. כל מקום שהיתה עינו שלרבי ליעזר מבטת היה נשדף. ולא עוד אלא אפילו חיטה אחת חצייה נשדף וחצייה לא נשדף. והיו עמודי בית הוועד מרופפים. אמר להן רבי יהושע. אם חברים מתלחמים אתם מה איכפת לכם. ויצאה בת קול ואמרה. הלכה כאליעזר בני. אמר רבי יהושע. לא בשמים היא. רבי קריספי רבי יוחנן בשם רבי. אם יאמר לי אדם. כך שנה רבי ליעזר. שונה אני כדבריו. אלא דתניא מחלפין. חד זמן הוה עבר בשוקא וחמת חדא איתא סחותה דבייתא וטלקת ונפלת גו רישיה. אמר. דומה שהיום חביריי מקרבין אותי. דכתיב מאשפות ירים אביון.

Jerusalem Talmud Chagigah (5)

Jerusalem Talmud Chagigah 2:5:2 דברי רבי עקיבה

הלכה: ויש ידיים לחולין. אלא כרבי שמעון בן אלעזר. דרבי שמעון בן אלעזר אומר. יש ידיים לחולין. דברי הכל היא. כדי שיהא בדל מן התרומה. תני רבי שמעון בן אלעזר משום רבי מאיר. הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה. מה. רבי שמעון בן אלעזר כרבי עקיבה. דתנינן תמן. המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחילה דברי רבי עקיבה. …
הלכה: ויש ידיים לחולין. אלא כרבי שמעון בן אלעזר. דרבי שמעון בן אלעזר אומר. יש ידיים לחולין. דברי הכל היא. כדי שיהא בדל מן התרומה. תני רבי שמעון בן אלעזר משום רבי מאיר. הידים תחילה לחולין ושניות לתרומה. מה. רבי שמעון בן אלעזר כרבי עקיבה. דתנינן תמן. המכניס ידיו לבית המנוגע ידיו תחילה דברי רבי עקיבה. וחכמים אומרים. ידיו שניות. כרבנן היא תמן. מה טעמון הכא. מתוך שאת אומר לו. ידיו שניות. אף הוא בדל מן התרומה. ולא מחמת משקה גזרו עליהן. ויהיו תחילה. (קול) [קל] וחומר. מה אם טבול יום שהוא דבר תורה אינו אלא פוסל. ידים שהן מדבריהן לא כל שכן. דבר אחר. כלום גזרו על הידים לא כדי שיהא בדל מן התרומה. מתוך שאת אומר לו. ידיו שניות. אף הוא בדל מן התרומה.
Jerusalem Talmud Chagigah 3:1:6 רבי עקיבה אומר

תמן תנינן. כל הכלים יש להן אחוריים ותוך ויש להם בית צביעה. רבי טרפון אומר. לעריבה גדולה שלעץ. רבי עקיבה אומר. לכוסות. רבי מאיר אומר. לידים טמאות וטהורות. אמר רבי יוסי. לא אמרו אלא לידים טהורות בלבד. וכרבי מאיר. היו ידיו טמאות ואחורי הכוס טהורין משקה לחוץ על גבי הכוס ואחזו בבית צביעתו. פשיטא שאין משק …
תמן תנינן. כל הכלים יש להן אחוריים ותוך ויש להם בית צביעה. רבי טרפון אומר. לעריבה גדולה שלעץ. רבי עקיבה אומר. לכוסות. רבי מאיר אומר. לידים טמאות וטהורות. אמר רבי יוסי. לא אמרו אלא לידים טהורות בלבד. וכרבי מאיר. היו ידיו טמאות ואחורי הכוס טהורין משקה לחוץ על גבי הכוס ואחזו בבית צביעתו. פשיטא שאין משקה מיטמא מן היד לטמא את הכוס. כשם שאין משקה מיטמא מן היד לטמא את הכוס כך אין משקה מיטמא מן היד לטמא ככר במקום אחר. נישמעינה מן הדא. משקין טהורים נתונין בקרקע. נגע בהן ככר טמא טימאן. לאי זה דבר טימאן. לא לטמא ככר במקום אחר. מפני שהן על גבי הקרקע. הא על גבי הכוס לא. אלא משקה [נתון] על גבי היד ואחזו בבית צביעתו אפילו כן אין משקה מיטמא מן הכוס לטמא את היד. נישמעינה מן הדא. משקין טמאין נתונין בקרקע. נגע בהן ככר טהור ניטמא. לא אמר אלא ככר. הא יד לא. וכרבי יוסה. היו ידיו טהורות ואחורי הכוס טמאים. משקה נתון על גבי היד ואחזו בבית צביעתו. פשיטא שאין משקה מיטמא מן הכוס לטמא את היד. וכשם שאין משקה מיטמא מן הכוס לטמא את היד כך אין משקה מיטמא מן הכוס לטמא ככר במקום אחר. נישמעינה מן הדא. משקין טמאים נתונין בקרקע. נגע בהן ככר טהור ניטמא. לאי זה דבר ניטמא. לא לטמא ככר במקום אחר. מפני שהן על גבי קרקע. הא על גבי היד לא. אלא משקה נתון על גבי הכוס ואחזו בבית צביעתו. אפילו כן אין משקה מיטמא מן היד לטמא את הכוס. נישמעינה מן הדא. משקין טמאים נתונים בבית צביעתו שלכוס. נגע בהן כוס שאחוריו טהורים בבית צביעתו ניטמא.
Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:5 דברי רבי עקיבה

כושת. כיי דתנינן תמן. הכושת והחמס וראשי בשמים התייה והחלתית והפילפלין וחלות חריע נלקחין בכסף מעשר. ואינן מטמין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחין בכסף מעשר מפני מה אינן מטמות טומאת אוכלין. אם אינן מטמות טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חומרין. מטמין טו …
כושת. כיי דתנינן תמן. הכושת והחמס וראשי בשמים התייה והחלתית והפילפלין וחלות חריע נלקחין בכסף מעשר. ואינן מטמין טומאת אוכלין דברי רבי עקיבה. אמר רבי יוחנן בן נורי. אם נלקחין בכסף מעשר מפני מה אינן מטמות טומאת אוכלין. אם אינן מטמות טומאת אוכלין אף הן לא ילקחו בכסף מעשר. רבי יוחנן אמר. חומרין. מטמין טומאת אוכלים ואינן נלקחין בכסף מעשר.
Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:8 רבי עקיבה אומר

גר. דתני. גר שנתגייר והיו לו יינות. אמר. בבריא לי שלא נתנסך מהן. בזמן שנעשו על גב עצמן. טהורין לו וטמאין לאחרים. על גב אחרים טמאין בין לו בין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורין לו יהיו טהורין לאחרים. אם טמאין לאחרים יהיו טמאין לו. רבי יוחנן אמר. חומרין. טמאין בין לו בין לאחרים.
Jerusalem Talmud Chagigah 3:4:9 רבי עקיבה אומר

עם הארץ. דתני. עם הארץ שנתמנה להיות חבר. והיו לו טהרות ואמר. בבריא לי שנעשו בטהרה. בזמן שנעשו על גב עצמו טהורות לו וטמאות לאחרים. על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים. רבי עקיבה אומר. אם טהורות לו יהיו טהורות לאחרים. אם טמאות לאחרים יהיו טמאות לו. רבי יוחנן אמר. חומרין. טמאות בין לו בין לאחרים.

Jerusalem Talmud Yevamot (19)

Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:6 אמר רבי עקיבה

מה אבא שאול כרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר. יש ממזר ביבמה. מה דאמר רבי עקיבה ביבמה שזינת. מה דאמר אבא שאול ביבמתו. אתיא כרבי יוסי בר חלפתה. דרבי יוסי בן חלפתא ייבם את אשת אחיו. חמש חרישות חרש וחמש נטיעות נטע ודרך סדין בעל. אילו הן. רבי ישמעאל בירבי יוסי רבי לעזר בירבי יוסי רבי מנחם בירבי יוסי ורבי חלפתא …
מה אבא שאול כרבי עקיבה. דרבי עקיבה אמר. יש ממזר ביבמה. מה דאמר רבי עקיבה ביבמה שזינת. מה דאמר אבא שאול ביבמתו. אתיא כרבי יוסי בר חלפתה. דרבי יוסי בן חלפתא ייבם את אשת אחיו. חמש חרישות חרש וחמש נטיעות נטע ודרך סדין בעל. אילו הן. רבי ישמעאל בירבי יוסי רבי לעזר בירבי יוסי רבי מנחם בירבי יוסי ורבי חלפתא בירבי יוסי רבי אבדימוס בירבי יוסי.
Jerusalem Talmud Yevamot 1:1:18 אמר רבי עקיבה

יצחק בר איסטייה אמר. רבי שמעון בן לקיש בעי. ניתני. שש עשרה נשים. חליצה פוטרת צרתה. אמר רבי יעקב דרומייא קומי רבי יוסי. ולמה לא תנינתה. בגין רבי עקיבה. דאמר רבי עקיבה. יש ממזר בחלוצה. ניתנינה על דרבנן. לא אתינן מיתני אלא מילין דכל עמא מודיי בהון. אתייא דיצחק בר איסטייא כרבי אמי. רבי יסא אמר. איתפלגון …
יצחק בר איסטייה אמר. רבי שמעון בן לקיש בעי. ניתני. שש עשרה נשים. חליצה פוטרת צרתה. אמר רבי יעקב דרומייא קומי רבי יוסי. ולמה לא תנינתה. בגין רבי עקיבה. דאמר רבי עקיבה. יש ממזר בחלוצה. ניתנינה על דרבנן. לא אתינן מיתני אלא מילין דכל עמא מודיי בהון. אתייא דיצחק בר איסטייא כרבי אמי. רבי יסא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר הוא אינו חייב על החלוצה והאחין חייבין על החלוצה. בין הוא ובין אחים חייבין על הצרה. רבי שמעון בן לקיש אמר. בין הוא בין אחין אינן חייבין לא על החלוצה ולא על הצרה. רבי אימי מחליף שמועתא. אמר רבי זעירא קומי רבי יסא. והא רבי אימי מחליף שמועתא. אלא דעון דעון אית לרבי יוחנן. ואפילו תאמר. דעון דעון אית לרבי יוחנן. דעון דעון אית לרבי שמעון בן לקיש. מילתיה דיצחק בר איסטייא מסייעא לרבי אמי ומיליהון דרבנן מסייעין לרבי יסא. דאמר רבי ירמיה רבי בא תריהון בשם רבי חייה בר בא. הכל מודין בצרה שהוא חייב. מה פליגין. בחלוצה. רבי יוחנן אמר. הוא אינו חייב על החלוצה והאחין חייבין על החלוצה.
Jerusalem Talmud Yevamot 2:12:2 רבי עקיבה אמר

הלכה: החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה כול'. החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה. אומר אני. לכך מתכוין מתחילה. מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין. שאין שנים מצויין לחטוא מפני אחד. תמן תנינן. המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אובדין לא יגע בהן. רבן שמעון בן גמליאל אומר. ימכור בפני ב …
הלכה: החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה כול'. החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה. אומר אני. לכך מתכוין מתחילה. מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין. שאין שנים מצויין לחטוא מפני אחד. תמן תנינן. המפקיד פירות אצל חבירו אפילו הן אובדין לא יגע בהן. רבן שמעון בן גמליאל אומר. ימכור בפני בית דין מפני השב אבידה לבעלים. אמר [רבי] אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן. הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. מה יהא בדמים. רב יהודה אמר. מחלוקת רבי עקיבה ורבי טרפון. תניי בית דין. לא יקחו. רבי עקיבה אמר. רבי חייה בירבי שבתי מקשי. הכא את אמר מיאנה או שחלצה בפניו ישאינה מפני שהוא בית דין. והכא את אמר הכין. אמר רבי יוסי. תמן המקח דרכו להשתלש. ברם הכא אין שנים מצויין לחטוא מפני אחד.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:13:1 דברי רבי עקיבא

משנה: המחזיר את גרושתו והנושא את חלוצתו והנושא את קרובת חלוצתו יוציא והוולד ממזר דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים אין הוולד ממזר. ומודים בנושא את קרובת גרושתו שהוולד ממזר.
Jerusalem Talmud Yevamot 4:14:1 דברי רבי עקיבא

משנה: ואי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר כל שחייבים עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו. רבי יהושע אומר כל שחייבים עליו מיתת בית דין.
Jerusalem Talmud Yevamot 8:4:1 אמר רבי עקיבה

משנה: אמר רבי יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין את אשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין את אשתו ואין לי לפרש. אמר רבי עקיבה אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין את אשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר. סריס חמה לא חולץ ולא חולצין את אשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר. רבי אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין את אשתו …
משנה: אמר רבי יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין את אשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין את אשתו ואין לי לפרש. אמר רבי עקיבה אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין את אשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר. סריס חמה לא חולץ ולא חולצין את אשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר. רבי אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין את אשתו מפני שיש לו רפואה. סריס אדם לא חולץ ולא חולצין את אשתו מפני שאין לו רפואה. העיד רבי יהושע בן בתירה על בן מגיסה שהיה בירושלם סריס אדם וייבמו את אשתו לקיים דברי רבי עקיבה.
Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:3 רבי עקיבה אומר

עד כדון ביודעת שהיא אשת איש. לא היתה יודעת שהיא אשת איש. נישמעינה מן הדא. קטנה שהשיאה אביה. נתגרשה והלכה והשיאה את עצמה. ואמר רבי אילא. תני תמן. כל העריות אינן צריכות הימינו גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו. שנייא היא תמן בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת. והכא לא שנייא בין …
עד כדון ביודעת שהיא אשת איש. לא היתה יודעת שהיא אשת איש. נישמעינה מן הדא. קטנה שהשיאה אביה. נתגרשה והלכה והשיאה את עצמה. ואמר רבי אילא. תני תמן. כל העריות אינן צריכות הימינו גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו. שנייא היא תמן בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת. והכא לא שנייא בין שהיא יודעת בין שאינה יודעת.
Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:12 רבי עקיבה אומר

סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך תהא אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והיה לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור …
סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך תהא אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים. באו ואמרו לה. מת בעליך. והיה לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומותר באשת אחיו. ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא. הדא אמרה שצרת סוטה מותר לאחיו שלבועל. אמר רבי יודן. אתייא כרבנן דתמן. דאמר רבי הילא ותניי תמן. כל העריות אינן צריכות ממנו גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו (לא כצרת סוטה היא. הדא אמרה. צרת סוטה מותרת לאחיו של בועל.) ברם כרבנן דהכא. רבי חייה אמר בשם רבי יוחנן. הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הלכה אשת איש קנה בה. ערוה [היא]. וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חנניה. אפילו כרבנן דהכא אתייא היא. בה קנסו ולא קנסו ביורשיה. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. אם כרבנן דתמן יהא מותר בה. רבי זעירה בשם רבי יוחנן. צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה. שמואל אמר. גרושה עצמה מותרת לביתה. מה פליג. בגין דהוון עסקין בצרות לא אדכרין גרושות. צרת סוטה למה היא אסורה. רבי יוחנן אמר. מריח ערוה נגעו בה. רב אמר. מפני שכתוב בה טומאה כעריות.
Jerusalem Talmud Yevamot 10:4:2 משום רבי עקיבה

הלכה: אמרו לה מת בנך כול'. לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם. והוא יבמה שנישאת בלא חליצה. רבי ירמיה אמר. זה חולץ וזה מקיים. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. תצא. רבי יוסי בשם רבי הילא. תצא. רבי יוסי שאיל לרבי פינחס. היך סבר רבי. אמר ליה. כרבי ירמיה. אמר ליה. חזור בך. דלא כן אני כותב עליך. זקן ממרא. אמר …
הלכה: אמרו לה מת בנך כול'. לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם. והוא יבמה שנישאת בלא חליצה. רבי ירמיה אמר. זה חולץ וזה מקיים. רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן. תצא. רבי יוסי בשם רבי הילא. תצא. רבי יוסי שאיל לרבי פינחס. היך סבר רבי. אמר ליה. כרבי ירמיה. אמר ליה. חזור בך. דלא כן אני כותב עליך. זקן ממרא. אמר רבי זבידא. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. תצא מזה ומזה ושלשה עשר דברים בו. כדברי רבי מאיר שאמר משום רבי עקיבה רבו. וחכמים אומרים. אין ממזר ביבמה. לא אמר אלא אין ממזר ביבמה. הא לצאת תצא. והתנינן תצא. ואמר רבי יוחנן. תצא.
Jerusalem Talmud Yevamot 11:2:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: גיורת שנתגיירה כול'. והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר. אביו ואמו קלל. את שהוא חייב על אמו חייב על אביו. ואת שאינו חייב על אמו אינו חייב על אביו. מודה רבי עקיבה בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנ …
הלכה: גיורת שנתגיירה כול'. והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו כדברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר. אביו ואמו קלל. את שהוא חייב על אמו חייב על אביו. ואת שאינו חייב על אמו אינו חייב על אביו. מודה רבי עקיבה בשתוקי שהוא חייב על אמו אף על פי שאינו חייב על אביו. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן. מה פליגין. בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. אבל בגר שהיתה הורתו ולידתו בקדושה אף רבי יוסי הגלילי מודה.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:2:3 דברי רבי עקיבה

סנדל שלעץ. חברייא בשם רב. והן שיהו חובטין שלעץ. רבי בא בשם רב. והן [שיהו] מעמידין שלעץ. תמן אמרין בשם רב. והן שיהו תרסיותיו שלעץ. רבי הילא בשם רבי יוחנן. אפילו כולו שלעץ כשר. מתניתין מסייעא לרבי יוחנן. סנדל של קש טמא מדרס והאשה חולצת בו. דברי רבי עקיבה. אבל חכמים לא הודו למדרס.
Jerusalem Talmud Yevamot 12:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: חלצה ורקקה אבל לא קראתה חליצתה כשירה. קראתה ורקקה אבל לא חלצה חליצתה פסולה. חלצה וקראתה אבל לא רקקה רבי אליעזר אומר חליצתה פסולה רבי עקיבה אומר חליצתה כשרה. אמר רבי ליעזר ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב. אמר לו רבי עקיבה משם ראיה. ככה יעשה לאיש כל דבר שהוא מעשה האיש.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:7:1 רבי עקיבה אומר

משנה: האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים באת ואמרה מת בעלי תינשא ותיטול כתובתה וצרתה אסורה. היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון. רבי עקיבה אומר אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה עד שתהא אסורה להינשא ואסורה מלוכל בתרומה.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:8:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אמרה מת בעלי ואחר כך מת חמי תינשא ותיטול כתובתה וחמותה אסורה. היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון. רבי עקיבה אומר אין זו דרך מוציאתה מידי עבירה עד שתהא אסורה להינשא ואסורה מלוכל בתרומה.
Jerusalem Talmud Yevamot 15:9:1 רבי עקיבה אומר

משנה: קידש אחת מחמש נשים ואין ידוע איזו קידש כל אחת אומרת אותי קידש נותן גט לכל אחת ואחת ומניח כתובה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון. רבי עקיבה אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין ידוע לאי זה גזל וכל אחד אומר אותי גזל מניח את הגזילה ביניהן ומסתלק דברי ר …
משנה: קידש אחת מחמש נשים ואין ידוע איזו קידש כל אחת אומרת אותי קידש נותן גט לכל אחת ואחת ומניח כתובה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון. רבי עקיבה אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין ידוע לאי זה גזל וכל אחד אומר אותי גזל מניח את הגזילה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון. רבי עקיבה אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:4:2 אמר רבי עקיבא

הלכה: נפל למים בין שיש להן סוף בין שאין להן סוף אשתו אסורה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. מים שאין להם סוף אשתו אסורה. שיש להם סוף אשתו מותרת. אמר רבי מאיר. מעשה שנפל לבור הגדול ועלה אחר שלשה ימים. אמרו לו. אין מזכירין מעשה ניסים. אמר רבי. מעשה בשנים שירדו לכמור מכמרות לירדן. לעיתותי ערב. ראה אחד מח …
הלכה: נפל למים בין שיש להן סוף בין שאין להן סוף אשתו אסורה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. מים שאין להם סוף אשתו אסורה. שיש להם סוף אשתו מותרת. אמר רבי מאיר. מעשה שנפל לבור הגדול ועלה אחר שלשה ימים. אמרו לו. אין מזכירין מעשה ניסים. אמר רבי. מעשה בשנים שירדו לכמור מכמרות לירדן. לעיתותי ערב. ראה אחד מחילה של דגים ונכנס לתוכה. ובקש לצאת לא היה מוצא פיתחה של מערה. ובא חבירו ועמד על פתחה של מערה ושהא כדי שתצא נפשו ובא והגיד בתוך ביתו. ובשחרית זרחה החמה והכיר פתחה של מערה ויצא ובא ומצא הספד קשור בתוך ביתו. אמר רבי עקיבא. מעשה שעשיתי מפרש בים הגדול וראיתי ספינה אחת ששקעה בים והייתי מצטער על תלמיד חכם אחד שהיה בתוכה. וכשבאתי למגיזה של קפודקיא והתחיל מקדמיני ושואל לי שאלות נומתי לו. בני. היאך פלטתה. נומה לי. רבי. טרפני גל לחבירו וחבירו לחבירו עד שהקיאני ליבשה. באותה שעה אמרתי. גדולים דברי חכמים שאמרו. מים שאין להם סוף אשתו אסורה. מים שיש להם סוף אשתו מותרת.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:7:1 אמר רבי עקיבה

משנה: אמר רבי עקיבה כשירדתי לנהרדעא לעיבור השנה מצאני נחמיה איש בדלא אמר לי שמעתי שאין משיאין האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא נומיתי לו וכן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה הזאת משובשת בגייסות מקובל אני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד. וכשבאתי והרציתי הדברים …
משנה: אמר רבי עקיבה כשירדתי לנהרדעא לעיבור השנה מצאני נחמיה איש בדלא אמר לי שמעתי שאין משיאין האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא נומיתי לו וכן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה הזאת משובשת בגייסות מקובל אני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד. וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר מצאנו חבר ליהודה בן בבא. מתוך דברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזה והשיא רבן גמליאל את נשותיהן על פי עד אחד. והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ומפי אשה ומפי שפחה.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:7:2 אמר רבי עקיבה

הלכה: אמר רבי עקיבה כשירדתי לנהרדעא לעבר את השנה מצאני נחמיה איש בדלא כול'. מצאו כתוב בשטר. מת פלוני נהרג פלוני. רבי ירמיה אמר. משיאין את אשתו. רבי בון בר כהנא אמר. אין משיאין את אשתו. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי ירמיה. על פי עדים. לא על פי כתבן ולא על פי מתורגמן ולא ע …
הלכה: אמר רבי עקיבה כשירדתי לנהרדעא לעבר את השנה מצאני נחמיה איש בדלא כול'. מצאו כתוב בשטר. מת פלוני נהרג פלוני. רבי ירמיה אמר. משיאין את אשתו. רבי בון בר כהנא אמר. אין משיאין את אשתו. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי ירמיה. על פי עדים. לא על פי כתבן ולא על פי מתורגמן ולא עד מפי עד. ועכשיו אין משיאין עד מפי עד. ודכוותה על פי כתבן ועל פי מתורגמן מסיאין. ומתניתא מסייעא לרבי בון בר כהנא. יפה כח העדים מכח השטר וכח השטר מכח העדים. שהעדים שאמרו. מת פלוני נהרג פלוני. משיאין את אשתו. מצאו כתוב בשטר. מת פלוני נהרג פלוני. אין משיאין את אשתו. יפה כח השטר מכח העדים. שהמלוה את חבירו בעדים גובה מנכסין בני חורין. בשטר גובה מנכסין משועבדין.
Jerusalem Talmud Yevamot 16:8:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי לעזר ורבי יהושע אומר אין משיאין את האשה על פי עד אחד. רבי עקיבה אומר לא על פי אשה ולא על פי קרובים.

Jerusalem Talmud Ketubot (8)

Jerusalem Talmud Ketubot 3:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: נערה שנתארסה או שנתגרשה רבי יוסי הגלילי אומר אין לה קנס. רבי עקיבה אומר יש לה קנס וקנסה של עצמה.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: נותנין לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה. וכשם שנותנין לאשה כן נותנין לאיש לפרנס את עצמו. ולאלמנה שלשים יום. הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבה אומר מחצה חולין ומחצה תרומה.
Jerusalem Talmud Ketubot 5:3:4 רבי עקיבה אומר

תני. רבי טרפון אומר. נותנין לה הכל תרומה. שהתרומה מצויה בכל מקום. רבי עקיבה אומר. מחצה חולין ומחצה תרומה. שהנשים מצויות לטמא טהרות. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. כל מקום שהזכיר תרומה נותנין לה כפליים בחולין.
Jerusalem Talmud Ketubot 7:5:2 משום רבי עקיבה as transmitted by Rabbi Meir

הלכה: המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל כול'. הדירה שלא להשאיל נפה וכברה. יוציא ויתן כתובה. מפני שהוא משיאה שם רע בשכינותיה. וכן היא שנדרה שלא להשאיל נפה וכברה תצא שלא בכתובה. מפני שהיא משיאתו שם רע על שכיניו. הדירה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה. שלמחר מתה מוטל לפניה ואין ברייה משגח …
הלכה: המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל כול'. הדירה שלא להשאיל נפה וכברה. יוציא ויתן כתובה. מפני שהוא משיאה שם רע בשכינותיה. וכן היא שנדרה שלא להשאיל נפה וכברה תצא שלא בכתובה. מפני שהיא משיאתו שם רע על שכיניו. הדירה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה. שלמחר מתה מוטל לפניה ואין ברייה משגחת עליה. וכן היא שנדרה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה תצא שלא בכתובה. שלמחר מתו מוטל לפניו ואין ברייה משגחת עליו. רבי מאיר אומר משום רבי עקיבה רבו. טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו. מה תלמוד לומר והחי יתן אל לבו. אלא עבד דיעבדון ספוד דיספדון קבור דיקברון לוויי דילוון.
Jerusalem Talmud Ketubot 9:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מי שמת והניח אשתו ובעל חוב ויורשין והיה לו פיקדון או מלוה ביד אחרים רבי טרפון אומר יינתנו לכושל שבהן. רבי עקיבה אומר אין מרחמין בדין אלא יינתנו ליורשין שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
Jerusalem Talmud Ketubot 9:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: הניח פירות התלושין מן הקרקע כל הקודם בהן זכה. זכתה האשה יותר מכתובתה ובעל חוב יותר על חובו. המותר רבי טרפון אומר יינתנו לכושל שבהן. רבי עקיבה אומר אין מרחמין בדין אלא יינתנו ליורשין שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
Jerusalem Talmud Ketubot 10:5:2 אמר רבי עקיבה

הלכה: מי שהיה נשוי ארבע נשים כול'. רבי אבונא בשם רבי שמואל. כדברי בן ננס לשטר אחד שיצא על (האשה) לקוחות כולהן חולקין בשוה. אמר רבי עקיבה קומי רבי מנא. לית הדא פליגא על רבי שמואל. דשמואל אמר שוחדא דדייני. לשני שטרות שיצאו על שדה אחת. לאי זה מהן שירצה להחליט מחליטין. וכא הוא אמר אכין. אמר ליה. לא בשני …
הלכה: מי שהיה נשוי ארבע נשים כול'. רבי אבונא בשם רבי שמואל. כדברי בן ננס לשטר אחד שיצא על (האשה) לקוחות כולהן חולקין בשוה. אמר רבי עקיבה קומי רבי מנא. לית הדא פליגא על רבי שמואל. דשמואל אמר שוחדא דדייני. לשני שטרות שיצאו על שדה אחת. לאי זה מהן שירצה להחליט מחליטין. וכא הוא אמר אכין. אמר ליה. לא בשני שטרות דילמא בשטר אחד. וכא בשטר אחד אנן קיימין. ולא שמיע דמר רבי אבין בשם שמואל. לא שנייא. בין שני שטרות שיצאו על שני שדות ובין שני שטרות שיצאו על שדה אחת. אי זה מהן שירצו בית דין להחליט מחליטין. הנהיג רבי בארנונא ובגולגולת ובאנפרות כהדא דבן ננס.
Jerusalem Talmud Ketubot 13:7:3 רבי עקיבה אומר

אמר רבי ירמיה. אדמון ורבי עקיבה שניהם אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. מכרן לאחר. רבי עקיבה אומר. אינו צריך ליקח לו דרך. וחכמים אומרים. צריך ליקח לו דרך. ולא שמע דאמר רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. בסתם חלוקין. מה אנן קיימין. אם דבר בריא שיש לו דרך כל עמא מודיי שאין צריך ליקח לו דרך. ואם דבר בריא שאין לו …
אמר רבי ירמיה. אדמון ורבי עקיבה שניהם אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. מכרן לאחר. רבי עקיבה אומר. אינו צריך ליקח לו דרך. וחכמים אומרים. צריך ליקח לו דרך. ולא שמע דאמר רבי הילא רבי יסא בשם רבי יוחנן. בסתם חלוקין. מה אנן קיימין. אם דבר בריא שיש לו דרך כל עמא מודיי שאין צריך ליקח לו דרך. ואם דבר בריא שאין לו דרך כל עמא מודיי שהוא צריך ליקח דרך. אלא כן אנן קיימין. בסתם. רבי עקיבה אומר. אינו צריך ליקח לו דרך. ורבנין אמרין. יש לו דרך. וכא אפילו דבר בריא יש לו דרך כל עמא מודיי שהוא צריך ליקח לו דרך.

Jerusalem Talmud Nedarim (9)

Jerusalem Talmud Nedarim 3:6:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: הנודר מיורדי הים כול'. שלא תאמר. אילו ההולכים מעכו ליפו אלא במי שדרכו לפרש. מיושבי היבשה אסור ביורדי הים. ולא סוף דבר אלא כגון אילו ההולכין מעכו ליפו אלא במי שדרכו לפרש. ולא מיושבי היבשה נדר. הדא אמרה שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. נדר מיורדי הים. לאחר שלשים יום נעשו בני יבשת. תפלוגתא דרבי ישמעא …
הלכה: הנודר מיורדי הים כול'. שלא תאמר. אילו ההולכים מעכו ליפו אלא במי שדרכו לפרש. מיושבי היבשה אסור ביורדי הים. ולא סוף דבר אלא כגון אילו ההולכין מעכו ליפו אלא במי שדרכו לפרש. ולא מיושבי היבשה נדר. הדא אמרה שיורדי הים בכלל יושבי היבשה. נדר מיורדי הים. לאחר שלשים יום נעשו בני יבשת. תפלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבה. דרבי ישמעאל אמר. אחר הנדר. ורבי עקיבה אומר. אחר האיסר. ובאילין טלייתא צריכה.
Jerusalem Talmud Nedarim 5:4:4 רבי עקיבה אומר

ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. דתני. יום הכיפורים צריך לפרוט את מעשיו. דברי רבי יודה בן בתירה. רבי עקיבה אומר. אינו צריך לפרוט את החטא. אית תניי תני. צריך לפרוט את הנדר. אית תניי תני. אינו צריך לפרוט את הנדר. חד בר נש נדר דלא מרווחא. אתא לגבי רבי יודן בר שלום. אמר ליה. ממאי אישתבעת. אמר ליה. …
ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. דתני. יום הכיפורים צריך לפרוט את מעשיו. דברי רבי יודה בן בתירה. רבי עקיבה אומר. אינו צריך לפרוט את החטא. אית תניי תני. צריך לפרוט את הנדר. אית תניי תני. אינו צריך לפרוט את הנדר. חד בר נש נדר דלא מרווחא. אתא לגבי רבי יודן בר שלום. אמר ליה. ממאי אישתבעת. אמר ליה. דלא מרווחא. אמר ליה רבי יודן. וכן בר נש עביד. [אמר ליה בקביוסטא]. אמר. ברוך שבחר בתורה ובחכמים שאמרו. צריך לפרוט את הנדר.
Jerusalem Talmud Nedarim 9:4:3 רבי עקיבה אומר

ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר. זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר. זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה.
Jerusalem Talmud Nedarim 10:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמים רבי אליעזר אומר יפר. רבי יהושע אומר לאחד אבל לא לשנים. רבי עקיבה אומר לא לאחד ולא לשנים.
Jerusalem Talmud Nedarim 11:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: קונם שאיני עושה על פי אבא ועל פי אביך ועל פי אחי ועל פי אחיך אינו יכול להפר. שאיני עושה על פיך אינו צריך להפר. רבי עקיבה אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו. רבי יוחנן בן נורי אמר יפר. שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו.
Jerusalem Talmud Nedarim 11:4:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: קונם שאיני עושה על פי אבא כול'. תמן תנינן. המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת. המותר. רבי מאיר אומר. הקדש. רבי יוחנן הסנדלר אומר. חולין. רבי שמעון בן לקיש אמר. במותר חמש סלעים פליגין. דו פתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה. ותנינן. אם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה …
הלכה: קונם שאיני עושה על פי אבא כול'. תמן תנינן. המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת. המותר. רבי מאיר אומר. הקדש. רבי יוחנן הסנדלר אומר. חולין. רבי שמעון בן לקיש אמר. במותר חמש סלעים פליגין. דו פתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה. ותנינן. אם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה. רבי יוחנן אמר. במותר לאחר מיתה פליגין. דו פתר לה בשאינו מעלה לה מזונות. אבל במעלה לה מזונות דברי הכל קידשו. וכא אינו יכול להפר. רבי מאיר אומר. אינו צריך להפר. רבי יוחנן הסנדלר אומר. שלה. רבי עקיבה אומר. שלה. רבי יוחנן בן נורי אומר. שלו.
Jerusalem Talmud Nedarim 11:4:3 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר. יפר. אמר רבי בא. בשאסרה מעשה ידיה מלעשות עד ה̇ סלעים הוא כופה. מיכן ואילך אינו כופה. שמתיירא שמא תעשה יתר ונמצאת נהנית מן האסור. לפום כן רבי עקיבה אמר. יפר שלו. אמר רבי הילא. איפשר לה לעשות חמש סלעים מצומצמות. עד ה̇ סלעים כופה. מיכן ואילך אינו כופה. שמתיירא שמא תעדיף כל שהוא ונמצא נה …
רבי עקיבה אומר. יפר. אמר רבי בא. בשאסרה מעשה ידיה מלעשות עד ה̇ סלעים הוא כופה. מיכן ואילך אינו כופה. שמתיירא שמא תעשה יתר ונמצאת נהנית מן האסור. לפום כן רבי עקיבה אמר. יפר שלו. אמר רבי הילא. איפשר לה לעשות חמש סלעים מצומצמות. עד ה̇ סלעים כופה. מיכן ואילך אינו כופה. שמתיירא שמא תעדיף כל שהוא ונמצא נהנה מן האסור. לפום כן.
Jerusalem Talmud Nedarim 11:6:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: אית תניי תני. יקימינו ממינו. ויפירנו ממינו. אית תניי תני. יקימינו כולו. יפירנו כולו. אית תניי תני. יקימינו ממינו. ויפירנו כולו. ואית תניי תני. יקימנו כולו. ויפירנו ממינו. מתניתא כמאן דאמר. יקימינו ממינו. ויפרנו כולו. דתני קיים לתאינים קיים לכולו. הפר לתאינים אינו מופר עד שיפר אף לענבים. אמרה. …
הלכה: אית תניי תני. יקימינו ממינו. ויפירנו ממינו. אית תניי תני. יקימינו כולו. יפירנו כולו. אית תניי תני. יקימינו ממינו. ויפירנו כולו. ואית תניי תני. יקימנו כולו. ויפירנו ממינו. מתניתא כמאן דאמר. יקימינו ממינו. ויפרנו כולו. דתני קיים לתאינים קיים לכולו. הפר לתאינים אינו מופר עד שיפר אף לענבים. אמרה. קונם תאינה שאיני טועמת ועוד ענב. תפלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבה. דרבי ישמעאל אומר. אחר הנדר. ורבי עקיבה אומר. אחר האיסר.
Jerusalem Talmud Nedarim 11:9:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: ונדר אלמנה וגרושה כול'. הדא היא רבי ישמעאל אומר. אחרי הנדר. רבי עקיבה אומר. אחר האיסר. היה נדר ואסר כאחת. היך עבידא. אמרה. הריני נזירה לאחר שלשים יום. ושמע בעלה ולא היפר לה וגירשה והחזירה בתוך ל̇ יום. היינו נדר ואיסר כאחת.

Jerusalem Talmud Nazir (8)

Jerusalem Talmud Nazir 1:3:4 רבי עקיבה אמר

רב אמר. הריני נזיר ל̇ יום ויום אחד. נזיר שתים. דהוה יכיל מימר. שלשים ואחד יום. מתניתא פליגי על רב. הריני נזיר יום אחד. הריני נזיר שעה אחת. הריני נזיר אחת ומחצה. הרי זה נזיר שתים. מה הוה ליה מימר. ל̇ ואחת שעה. מתניתא פליגא על רבנין. לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבה על האומר. הריני נזיר ל̇ יום ויום אחד. …
רב אמר. הריני נזיר ל̇ יום ויום אחד. נזיר שתים. דהוה יכיל מימר. שלשים ואחד יום. מתניתא פליגי על רב. הריני נזיר יום אחד. הריני נזיר שעה אחת. הריני נזיר אחת ומחצה. הרי זה נזיר שתים. מה הוה ליה מימר. ל̇ ואחת שעה. מתניתא פליגא על רבנין. לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבה על האומר. הריני נזיר ל̇ יום ויום אחד. שאינו נזיר אלא אחת. ועל מה נחלקו. על האומר. הריני נזיר ל̇ יום ועוד יום אחד. שרבי ישמעאל אמר. נזיר שתים. ורבי עקיבה אמר. נזיר אחת.
Jerusalem Talmud Nazir 3:5:4 אמר רבי עקיבה

יצא ונכנס. רבי טרפון פוטר ורבי עקיבה מחייב. אמר לו רבי טרפון. וכי מה הוסיף זה חילול על חילולו. אמר רבי עקיבה. בשעה שהיה שם טמא טומאת שבעה. פירש טמא טומאת ערב. יצא ונכנס טמא טומאת ערב. אמר לו רבי טרפון. עקיבה. כל הפורש ממך כפורש מחייו.
Jerusalem Talmud Nazir 4:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר. רבי עקיבה אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר. במה דברים אמורים בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה יפר שהוא יכול לומר אי איפשי באשה מנוולת. רבי אומר אף בתגלחת הטהרה יפר שהוא יכול לומר אי איפשי באשה מגולחת.
Jerusalem Talmud Nazir 6:1:1 רבי עקיבה אומר

משנה: שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן. וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית. משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין. רבי עקיבה אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב.
Jerusalem Talmud Nazir 6:1:14 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב. אמר רבי חנניה. והוא דשרייה בכזית יין. רבי אימי בשם רבי יוחנן. כוס מזוג משום משרה לוקין עליו. הדא דאת אמר בשלא התרו בו משום משרה. אבל אם התרו בו משום משרה לא בדא. כתיב וכל משרת ענבים לא ישתה. אין לי אלא משרת ענבים. משרת חרצנים מניין. תלמוד …
רבי עקיבה אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב. אמר רבי חנניה. והוא דשרייה בכזית יין. רבי אימי בשם רבי יוחנן. כוס מזוג משום משרה לוקין עליו. הדא דאת אמר בשלא התרו בו משום משרה. אבל אם התרו בו משום משרה לא בדא. כתיב וכל משרת ענבים לא ישתה. אין לי אלא משרת ענבים. משרת חרצנים מניין. תלמוד לומר משרת וכל משרת. לרבות כל המשריות למשרה. משרת יין ביין מצטרפין. משרת ענבים בענבים מצטרפין. משרת ענבים ביין מהו שיצטרפו. אכל חצי זית יין וחצי זית משרה אינו חייב. זה בפני עצמו וזה בפני עצמו פטור. מפני שצירף חייב. אכל כזית יין וכזית משרה אינו חייב אלא אחת. זה בפני עצמו וזה בפני עצמו חייב שתים. מפני שצירף לא יהא חייב אלא אחת.
Jerusalem Talmud Nazir 6:6:1 דברי רבי עקיבה

משנה: תגלחת הטומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני. ואם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דברי רבי עקיבה. אמר לו רבי טרפון מה בין זה למצורע. אמר לו זה טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו. אינו מביא קרבנותיו אלא אם כן היה מעורב שמש.
Jerusalem Talmud Nazir 7:1:20 אמר רבי עקיבה

אמר רבי עקיבה. כך היתה תחילת תשמישי לפני חכמים. פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי מת מצוה וניטפלתי בו כארבעת מיל עד שהבאתיו למקום הקברות וקברתיו. וכשבאתי אצל רבי אליעזר ואצל רבי יהושע אמרתי להם את הדבר. אמרו לי. על כל פסיעה ופסיעה שהיית פוסע מעלין עליך כאילו שפכת דמים. אמרתי. אם בשעה שנתכוונתי לזכות נת …
אמר רבי עקיבה. כך היתה תחילת תשמישי לפני חכמים. פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי מת מצוה וניטפלתי בו כארבעת מיל עד שהבאתיו למקום הקברות וקברתיו. וכשבאתי אצל רבי אליעזר ואצל רבי יהושע אמרתי להם את הדבר. אמרו לי. על כל פסיעה ופסיעה שהיית פוסע מעלין עליך כאילו שפכת דמים. אמרתי. אם בשעה שנתכוונתי לזכות נתחייבתי. בשעה שלא נתכוונתי לזכות על אחת כמה וכמה. באותה שעה לא זזתי מלשמש חכמים. הוא היה אומר. דלא שימש חכימיא קטלא חייב.
Jerusalem Talmud Nazir 7:4:1 אמר רבי עקיבה

משנה: רבי אלעזר אמר משום רבי יהושע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת מקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש. אמר רבי מאיר לא תהא זו קלה מן השרץ. אמר רבי עקיבה דנתי לפני רבי אליעזר מה אם עצם כשעורה שאינו מטמא את האדם באוהל הנזיר מגלח על מגעו ועל מ …
משנה: רבי אלעזר אמר משום רבי יהושע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת מקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש. אמר רבי מאיר לא תהא זו קלה מן השרץ. אמר רבי עקיבה דנתי לפני רבי אליעזר מה אם עצם כשעורה שאינו מטמא את האדם באוהל הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו. רביעית דם שהוא מטמא את האדם באוהל אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה. אמר לי מה זה עקיבה. אין דנין כאן מקל וחומר. וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי יהושע אמר לי יפה אמרת אלא כך אמרו הלכה.

Jerusalem Talmud Sotah (18)

Jerusalem Talmud Sotah 1:2:7 רבי עקיבה אומר

כמה היא הערייה. רבי ליעזר אומר. כדי חזירת דקל. רבי יהושע אומר. כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר. כדי לשתותו. רבי עקיבה אומר. כדי גילגול ביצה. רבי יודה בן בתירה אומר. כדי לגימת שלש בצים מגולגלות זו אחר זו. רבי אלעזר בן פינחס אומר. כדי שיקשור גירדי את הנימה. מיניימין אומר. כדי שתושיט ידה ותטול ככר לחם מן …
כמה היא הערייה. רבי ליעזר אומר. כדי חזירת דקל. רבי יהושע אומר. כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר. כדי לשתותו. רבי עקיבה אומר. כדי גילגול ביצה. רבי יודה בן בתירה אומר. כדי לגימת שלש בצים מגולגלות זו אחר זו. רבי אלעזר בן פינחס אומר. כדי שיקשור גירדי את הנימה. מיניימין אומר. כדי שתושיט ידה ותטול ככר לחם מן הסל. אף על פי שאין ראייה לדבר זיכר לדבר יש. כי בעד אשה זונה עד ככר לחם וגו'. אמר רבי יוסי. כל אילין שיעוריא לאחר התרת הסינר. אמר רבי יוחנן. כל אחד ואחד בעצמו שיער. ובן עזאי נשא אשה מימיו. אית דבעי מימר. נתחמם. ואית דבעי מימר. בעל ופירש. אית דבעי מימר סוד יי ליריאיו ובריתו להודיעם.
Jerusalem Talmud Sotah 1:2:10 רבי עקיבה אומר

סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כן אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה. מת בעליך. הויא לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומות …
סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כן אסורה לבועל. כשם שהיא אסורה לאחיו שלבעל כך היא אסורה לאחיו שלבועל. יכול כשם שצרת סוטה אסורה לאחיו שלבעל כך אסורה לאחיו שלבועל. נישמעינה מן הדא. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה. מת בעליך. הויא לה יבם כאן ויבמה ומת. ואחר כך בא בעלה. אסור בה ומותר בצרתה. אסור בה ומותר באשת אחיו. ואשת אחיו לא כצרת סוטה היא. הדא היא אמרת שצרת סוטה מותרת לאחיו שלבועל. אמר רבי יודן. אתייא כרבנן דתמן. דמר רבי הילא. תניי תמן. כל העריות אינן צריכות גט חוץ מאשת איש בלבד. רבי עקיבה אומר. אף אחות אשתו ואשת אחיו. ברם רבנן דהכא. רבי חייה בשם רבי יוחנן. הכל מודין באשת אחיו שהיא צריכה הימינו גט משום הילכות אשת איש קנה בה. ערוה היא. וערוה פוטרת צרתה. אמר רבי חיננא. אפילו כרבנן דהכא אתיא היא. בה קנסו. לא קנסו ביורשיה. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל. אין כרבנן דתמן. יהא מותר בה. רבי זעירא בשם רבי יוחנן. צרת סוטה אסורה וצרת גרושה מותרת. רבי יעקב בשם רבי יוחנן. כל הצרות מותרות חוץ מצרת סוטה. שמואל אמר. גרושה עצמה מותרת לביתה. מהו פליג. בגין דהוון עסיקין בצרות לא אדכרון גרושות. צרת סוטה למה היא אסורה. רבי יוחנן אמר. מריח ערוה נגעו בה. רב אמר. מפני שכתוב בה טומאה כעריות.
Jerusalem Talmud Sotah 2:1:9 רבי עקיבה אומר

רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. מנחת מנחת. מה מנחת שנאמר להלן שעורין אף כאן שעורין. אמר רבי לעזר. נאמר כאן אביב ונאמר במצרים אביב. מה אביב האמור במצרים שעורין אף כאן שעורין. רבי עקיבה אומר. נאמר לציבור. הבא ביכורים בפסח והבא ביכורים בעצרת. אם מצינו שממין שהיחיד מביא חובתו ממנו הציבור מביא ביכורים בעצרת. מ …
רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. מנחת מנחת. מה מנחת שנאמר להלן שעורין אף כאן שעורין. אמר רבי לעזר. נאמר כאן אביב ונאמר במצרים אביב. מה אביב האמור במצרים שעורין אף כאן שעורין. רבי עקיבה אומר. נאמר לציבור. הבא ביכורים בפסח והבא ביכורים בעצרת. אם מצינו שממין שהיחיד מביא חובתו ממנו הציבור מביא ביכורים בעצרת. מאי זה מין היחיד מביא חובתו. מן השעורין. אף הציבור לא יביא אלא מן השעורין. אם תאמר. מן החיטין. אין שתי הלחם ביכורין.
Jerusalem Talmud Sotah 2:5:8 אמר רבי עקיבה

תורת הקנאות. תורת העולמים זו. אין האשה שותה ושונה. אמר רבי יודה. העיד נחמיה איש שיחין את רבי עקיבה. האשה שותה ושונה. אמר רבי עקיבה אני אפרש. מאיש אחד אין האשה שותה ושונה. משני אנשים האשה שותה ושונה. וחכמים אומרים בין מאיש אחד בין משני אנשים שותה ושונה. כורכמית תוכיח. ששתת ושנת ושילשה לפני שמעיה‬ ואב …
תורת הקנאות. תורת העולמים זו. אין האשה שותה ושונה. אמר רבי יודה. העיד נחמיה איש שיחין את רבי עקיבה. האשה שותה ושונה. אמר רבי עקיבה אני אפרש. מאיש אחד אין האשה שותה ושונה. משני אנשים האשה שותה ושונה. וחכמים אומרים בין מאיש אחד בין משני אנשים שותה ושונה. כורכמית תוכיח. ששתת ושנת ושילשה לפני שמעיה‬ ואבטליון מאיש אחד.
Jerusalem Talmud Sotah 3:1:5 אמר רבי עקיבה

תמן תנינן. אילו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים. רבי בא בר ממל ורבי שמעון בר רב יצחק הוון יתיבין. רבי בא בר ממל בעא קומי רבי שמואל בר רב יצחק. מנחת העומר מניין ששיריה נאכלין. אמר ליה. ולא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. מנחת מנחת. מה מנחת שנאמרה להלן מן השעורין. אף כאן מן השעורין. מה מנחת סוטה שיריה נא …
תמן תנינן. אילו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים. רבי בא בר ממל ורבי שמעון בר רב יצחק הוון יתיבין. רבי בא בר ממל בעא קומי רבי שמואל בר רב יצחק. מנחת העומר מניין ששיריה נאכלין. אמר ליה. ולא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל. מנחת מנחת. מה מנחת שנאמרה להלן מן השעורין. אף כאן מן השעורין. מה מנחת סוטה שיריה נאכלין. אף מנחת העומר שיריה נאכלין. אמר רבי עקיבה. מן דקיימין קם רבי בא בר ממל עם רבי ירמיה. אמר ליה. חמית היך אפרחי הדין דידך. מנחת סוטה עצמה מניין ששיריה נאכלין. אייתי רבי זעירא לרבי יצחק עטושיא ותנא ליה. וכל מנחה בלולה בשמן. מה אנן קיימין. אם בבלול שלחיטין. כבר הוא אמור. אלא אם אינו עניין לבלול שלחיטין תניהו עניין לבלול שלשעורין. וחרנה אמר [וחרבה.] מה אנן קיימין. אם בחרב שלחיטים כבר הוא אמור. אלא אם אינו עניין לחרב שלחיטין תניהו עניין לחרב שלשעורין. אמר רבי יוסי. בבלול שלחיטין ובחרב שלשעורין אנן קיימין. ולצורך איתאמרת. לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו. האיש חולק אף על פי שהוא בעל מום. ואין הקטן חולק אף על פי [שהוא] תמים. אמר רבי יוסי בירבי בון. מפני שריבתה תורה בדבר אחד את מרבה אותה לכל הדברים. אלא אזכרה אזכרה. מה אזכרה שנאמרה להלן שיריה נאכלין. אף אזכרה שנאמרה כאן שיריה נאכלין. ויידא אמרה דא. והבאת לרבות מנחת העומר להגשה. והקרבה. לרבות מנחת סוטה להגשה. וכתיב בתריה והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קודש קדשים.
Jerusalem Talmud Sotah 5:1:1 דברי רבי עקיבה

משנה: כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו שנאמר ובאו ובאו. כשם שהיא אסורה לבעל כך היא אסורה לבועל שנאמר נטמאה נטמאה דברי רבי עקיבה. אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב. רבי אומר שני פעמים האמורים בפרשה אם נטמאה נטמאה אחד לבעל ואחד לבועל.
Jerusalem Talmud Sotah 5:2:1 דרש רבי עקיבה

משנה: בו ביום דרש רבי עקיבה וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא. אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא את אחרים לימד על ככר השיני שמטמא את השלישי. אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיתה אומר עתיד דור אחר לטהר את ככר השלישי שאין לו מן התורה שהוא טמא והלא עקיבה תלמידך מביא לו מקר …
משנה: בו ביום דרש רבי עקיבה וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא. אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא את אחרים לימד על ככר השיני שמטמא את השלישי. אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיתה אומר עתיד דור אחר לטהר את ככר השלישי שאין לו מן התורה שהוא טמא והלא עקיבה תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא.
Jerusalem Talmud Sotah 5:2:2 דרש רבי עקיבה

הלכה: בו ביום דרש רבי עקיבה כול'. רבי יוסי בירבי בון אמר. רב ושמואל. חד אמר. בין בתרומה בין בחולין אמר רבי עקיבה. וחרנה אמר. בתרומה אבל לא בחולין. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דמר רבי יוסי בשם רבי יונה. אמרי לה רב בשם רבי חייה רובא. השלישי בא מחמת השרץ. הוי אומר. הוא דו אמר. בין בתרומה בי …
הלכה: בו ביום דרש רבי עקיבה כול'. רבי יוסי בירבי בון אמר. רב ושמואל. חד אמר. בין בתרומה בין בחולין אמר רבי עקיבה. וחרנה אמר. בתרומה אבל לא בחולין. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דמר רבי יוסי בשם רבי יונה. אמרי לה רב בשם רבי חייה רובא. השלישי בא מחמת השרץ. הוי אומר. הוא דו אמר. בין בתרומה בין בחולין אמר רבי עקיבה. מתניתא פליגא על רב. אוכל מעשר שהוכשר במשקה ונגע בו טבול יום או ידיים מסואבות. מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה מפני שהוא שלישי. והשלישי טהור בחולין. פתר להקל הוא. בידים שהן מדבריהן. והא תנינן טבול יום. תיפתר בטבול יום בית הפרס. אמר רבי זעירא. ואפילו תימר. בטבול יום דבר תורה. שנייא היא דכתיב טהור טמא. טהור לחולין מבעוד יום ולתרומה משתחשך. התיב רבי חגיי קומי רבי יוסי. או נימר. טהור במגע וטמא באכילה. אמר ליה. כלים אמורים בפרשה. אית לך מימר גבי כלים טהורים במגע וטמיאים באכילה.
Jerusalem Talmud Sotah 5:3:1 דרש רבי עקיבה

משנה: בו ביום דרש רבי עקיבה ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה. ומקרא אחר הוא אמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. איפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפיים אמה ואיפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה. ולמה נאמר אלף ולמה נאמר אלפים. אלא אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום שבת. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי …
משנה: בו ביום דרש רבי עקיבה ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה. ומקרא אחר הוא אמר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב. איפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפיים אמה ואיפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה. ולמה נאמר אלף ולמה נאמר אלפים. אלא אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום שבת. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפיים שדות וכרמים.
Jerusalem Talmud Sotah 5:3:2 דרש רבי עקיבה

הלכה: בו ביום דרש רבי עקיבה ומדותם מחוץ לעיר וגו'. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר. אלפיים אמה תחום ערי הלוים. צא מהן אלף אמה מגרש. נמצא רביע מגרש והשאר שדות. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. רביע מאלף. אמר רבי יצחק. ואפילו תימר. רביע מכל צד. רביע הוא. מאן דמרבע ארבע גרבין בעי אשיתתיסר. …
הלכה: בו ביום דרש רבי עקיבה ומדותם מחוץ לעיר וגו'. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר. אלפיים אמה תחום ערי הלוים. צא מהן אלף אמה מגרש. נמצא רביע מגרש והשאר שדות. רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב. רביע מאלף. אמר רבי יצחק. ואפילו תימר. רביע מכל צד. רביע הוא. מאן דמרבע ארבע גרבין בעי אשיתתיסר. רבי מנא משער כהדא לבנה. רבי אבין משער כהדא רצועה. רבי אושעיה משער כהדא דיסקרין. אמר רבי יוסי בירבי בון. חמשין על חמשין בית סאה. מאת על מאת בית ארבעת סאין. כהדא ריש גלותא איטלק עילוי חד טריקלין ארבעין על ארבעין דימליניה חיטין. אתא לגבי רב הונא. אמר ליה. פייסון דיסבון מינך עשרין על עשרין כדון. ועשרין על עשרין בתר זמן. ואת מיתגר פלגא.
Jerusalem Talmud Sotah 5:4:1 דרש רבי עקיבה

משנה: בו ביום דרש רבי עקיבה אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי ויאמרו לאמר שאין תלמוד לומר לאמר ולמה תלמוד לומר לאמר. אלא שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר כקוראין את ההלל אשירה ליי כי גאה גאה. לכך נאמר לאמר. רבי נחמיה אומר כקורין את שמע היו קורין לא כקורין את ההלל.
Jerusalem Talmud Sotah 5:4:2 דרש רבי עקיבה

הלכה: בו ביום דרש רבי עקיבה אז ישיר משה וגו'. לקטן שהוא מקרא את ההלל בבית הספר והן עונין אחריו על כל דבר ודבר. משה אמר אשירה. והן עונין אחריו אשירה. משה אמר עוזי והן אומרים עוזי. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר. לגדול שהוא מקרא את ההלל בבית הכנסת והן עונין אחריו דבר ראשון. משה אמר אשירה. והן …
הלכה: בו ביום דרש רבי עקיבה אז ישיר משה וגו'. לקטן שהוא מקרא את ההלל בבית הספר והן עונין אחריו על כל דבר ודבר. משה אמר אשירה. והן עונין אחריו אשירה. משה אמר עוזי והן אומרים עוזי. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר. לגדול שהוא מקרא את ההלל בבית הכנסת והן עונין אחריו דבר ראשון. משה אמר אשירה. והן עונין אשירה. משה אמר עזי. והן עונין אחריו אשירה. רבי יוסי הגלילי אומר. בשעה שהיו אבותינו בים היה מוטל עולל על ברכה שלאמו ותינוק יונק משדי אמו. וכיון שראו את השכינה הגביה עולל את ראשו מברכה שלאמו ושומט התינוק את פיו מדדה שלאמו. אף הן פתחו את פיהן בשירה ובשבח ואמרו זה אלי ואנויהו. רבי מאיר אומר. אפילו עוברין ממעי אימותיהן היו אומרים שירה. שנאמר במקהלות ברכו אלהים יי ממקור ישראל. רבי נחמיה אמר. בשעה שעלו אבותינו מן הים ראו פיגרי אנשים חטאים שהיו משעבדין בהן בפרך בעבודה קשה. וכולם פגרים מתים מושלכים על שפת הים. ביקשו לומר שירה ושרת עליהן רוח הקודש. ואפילו קטן שבישראל היה אומר שירה כמשה. הדא היא דכתיב ויזכר ימי עולם משה עמו איא המעלם מים. את רועה הצאן אין כתוב כאן אלא את רועה צאנו. מלמד שעשה כולם רועים.
Jerusalem Talmud Sotah 5:6:3 דרש רבי עקיבה

דרש רבי עקיבה. ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם. אליהוא זה בלעם. בן ברכאל. שבא לקלל את ישראל ובירכן. ולא אבה יי אלהיך לשמוע אל בלעם. הבוזי. שהיתה נבואתו בזויה. נופל וגלוי עינים. ממשפחת רם. מן ארם ינחיני בלק. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה. אין הוא הוא. כבר כסה עליו המקום. ואין לית הוא הוא. עתיד לה …
דרש רבי עקיבה. ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם. אליהוא זה בלעם. בן ברכאל. שבא לקלל את ישראל ובירכן. ולא אבה יי אלהיך לשמוע אל בלעם. הבוזי. שהיתה נבואתו בזויה. נופל וגלוי עינים. ממשפחת רם. מן ארם ינחיני בלק. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה. אין הוא הוא. כבר כסה עליו המקום. ואין לית הוא הוא. עתיד להתוכח עמך. אלא אליהוא זה יצחק. בן ברכאל. בן שבירכו האל. שנאמר ויברכהו יי. הבוזי. שביזה כל בתי עבודה זרה בשעה שנעקד על גבי המזבח. ממשפחת רם. בן אברם.
Jerusalem Talmud Sotah 6:2:3 רבי עקיבה אומר

מתניתא משהודה רבי עקיבה לרבי טרפון. דתני. רבי טרפון אומר. עד אחד נאמן לטמאותה ואין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. רבי עקיבה אומר. כשם שעד אחד נאמן לטמותה. כן עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. אמר לו רבי טרפון. איכן מצינו עד אחד בממון כלום. אמר לו רבי עקיבה. ואיכן מצינו עד אחד באשת איש כלום. אלא כשם שעד אחד …
מתניתא משהודה רבי עקיבה לרבי טרפון. דתני. רבי טרפון אומר. עד אחד נאמן לטמאותה ואין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. רבי עקיבה אומר. כשם שעד אחד נאמן לטמותה. כן עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. אמר לו רבי טרפון. איכן מצינו עד אחד בממון כלום. אמר לו רבי עקיבה. ואיכן מצינו עד אחד באשת איש כלום. אלא כשם שעד אחד נאמן לטמותה. כך עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. חזר רבי עקיבה להיות שונה כרבי טרפון.
Jerusalem Talmud Sotah 8:9:1 רבי עקיבה אומר

משנה: ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו. רבי עקיבה אומר הירא ורך הלבב כשמועו שאינו יכול לעמוד בקישרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זה שהוא מתיירא מן העבירות שבידו לפיכך תלת לו התורה את כל אילו שיחזור בגללן. רבי יוסי אומר אלמנה לכהן גד …
משנה: ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו. רבי עקיבה אומר הירא ורך הלבב כשמועו שאינו יכול לעמוד בקישרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זה שהוא מתיירא מן העבירות שבידו לפיכך תלת לו התורה את כל אילו שיחזור בגללן. רבי יוסי אומר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין הרי הוא הירא ורך הלבב.
Jerusalem Talmud Sotah 9:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מאיין היו מודדין. רבי אליעזר אומר מטיבורו. רבי עקיבה אומר מחוטמו. רבי אליעזר בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו.
Jerusalem Talmud Sotah 9:3:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: ומאיין היו מודדין. רבי אליעזר אומר מטיבורו. ממקום שהוולד נוצר. רבי עקיבה אומר מחוטמו. ממקום הכרת פנים. ואתייא כיי דמר רב יהודה בשם רב. הכרת פניהם ענתה בם. זה החוטם. אמר רבי חייא בר בא. מאן דבעי דלא מתחכמה יהב סיפלני על נחיריה והוא לא מתחכם. כהדא ביומוי דארסקינס מלכא הוון צפוראי מתבעיין. והוון …
הלכה: ומאיין היו מודדין. רבי אליעזר אומר מטיבורו. ממקום שהוולד נוצר. רבי עקיבה אומר מחוטמו. ממקום הכרת פנים. ואתייא כיי דמר רב יהודה בשם רב. הכרת פניהם ענתה בם. זה החוטם. אמר רבי חייא בר בא. מאן דבעי דלא מתחכמה יהב סיפלני על נחיריה והוא לא מתחכם. כהדא ביומוי דארסקינס מלכא הוון צפוראי מתבעיין. והוון יהבין סיפליני על נחיריהון ולא מתחכמין. ובסופא איתמר עליהון לישן ביש. ואתצידון כולהון מן בידא.
Jerusalem Talmud Sotah 9:4:1 רבי עקיבה אומר

משנה: נמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר מוליכין הראש אצל הגוף דברי רבי אליעזר. רבי עקיבה אומר הגוף אצל הראש.

Jerusalem Talmud Gittin (5)

Jerusalem Talmud Gittin 1:4:4 אמר רבי עקיבה

כותים משום מה הן פסולין. אמר רבי יוחנן. משום גירי אריות. וקשיא. אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים שמא אין מקבלין אותו. רבי יוחנן בשם רבי אלעזר. משום גוי ועבד הבא על ישראלית הוולד ממזר. והאמר רבי עקיבה. גירי צדק הן. על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות. והא רבנין אמרין. …
כותים משום מה הן פסולין. אמר רבי יוחנן. משום גירי אריות. וקשיא. אילו מי שלא נתגייר לשום שמים וחזר ונתגייר לשום שמים שמא אין מקבלין אותו. רבי יוחנן בשם רבי אלעזר. משום גוי ועבד הבא על ישראלית הוולד ממזר. והאמר רבי עקיבה. גירי צדק הן. על שם שהן מייבמין את הארוסות ומוציאין את הנשואות. והא רבנין אמרין. אין ממזר ביבמה. על שם שאינן בקיאין בדיקדוקי גיטין. הא רבן גמליאל מכשיר בגיטיהן. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן. על שנתערבו בהם כהני במות. ויעש כהנים מקצת העם. אמר רבי אילא. מן הקוצים שבעם ומן הפסולת שבעם.
Jerusalem Talmud Gittin 5:1:6 רבי עקיבא אומר

מיטב שדהו ומיטב כרמו. שלמזיק. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר. מיטב שדהו ומיטב כרמו שלניזק. קשיא על דרבי עקיבא. ניזוק. ואת אמר כן. אלא בית דין רואין אי זהו שדהו יפה לפני הניזוק ושמה לה כמוה. כהדא דתני. יכול אם אכלה מן העדית שמין לו מן העידית. מן הזיבורית שמין לו מן הזיבורית. היך עבידא. עידית שבזיבור …
מיטב שדהו ומיטב כרמו. שלמזיק. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר. מיטב שדהו ומיטב כרמו שלניזק. קשיא על דרבי עקיבא. ניזוק. ואת אמר כן. אלא בית דין רואין אי זהו שדהו יפה לפני הניזוק ושמה לה כמוה. כהדא דתני. יכול אם אכלה מן העדית שמין לו מן העידית. מן הזיבורית שמין לו מן הזיבורית. היך עבידא. עידית שבזיבורית טבא סגין. אם אומר את כן נמצאת משביח את הניזק. רואין את השדה כאילו מליאה עידית ושמין לו מן העידית. וזיבורית שמין לו מן הזיבורית. נמצא משלם מן העידית על העידית ומן הזיבורית על הזיבורית. מניין לרבי עקיבא הניזקין שמין להן בעידית. ליתה מן התורה. איתה מן התקנה. מפני מה אמרו הניזקין שמין להן בעידית. מפני הגזלנין. שיהא אדם אומר. מה בידי גזל מה בידי מזיק. למחר רואין בית דין שדה יפה שלי ונוטלין אותה מלפניי. וסומכים אותה למקרא. מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. עד כדון קרקעו. משכונו למד מקרקעו. מה קרקעו בעידית אף משכונו בעידית.
Jerusalem Talmud Gittin 8:6:2 משום רבי עקיבה

הלכה: הכונס את יבמתו כול'. לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם. וזו היא יבמה שניסית בלא חליצה. רבי ירמיה אמר. זה חולץ וזה מקיים. רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן. תצא. רבי יוסי שאל לרבי פינחס. היך רבי סבר. אמר ליה. כרבי ירמיה. אמר ליה. חזור בך. דלא כן אנא כתב עלך זקן ממרא. אמר רבי זבידא. מתניתא מסייעא לר …
הלכה: הכונס את יבמתו כול'. לא היתה צריכה להינשא אלא להתייבם. וזו היא יבמה שניסית בלא חליצה. רבי ירמיה אמר. זה חולץ וזה מקיים. רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוחנן. תצא. רבי יוסי שאל לרבי פינחס. היך רבי סבר. אמר ליה. כרבי ירמיה. אמר ליה. חזור בך. דלא כן אנא כתב עלך זקן ממרא. אמר רבי זבידא. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן. תצא מזה ומזה ושלשה עשר דברים בה. דברי רבי מאיר שאמר משום רבי עקיבה. וחכמים אומרים. אין ממזר מיבמה. הא לצאת תצא.
Jerusalem Talmud Gittin 8:10:1 רבי עקיבה אומר

משנה: גט קרח הכל משלימים עליו כדברי בן ננס. רבי עקיבה אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראוין להעיד במקום אחר. אי זהו גט קרח. כל שקשריו מרובין מעידיו.
Jerusalem Talmud Gittin 9:11:1 רבי עקיבה אומר

משנה: בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ובית הלל אומרים אפילו הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה ערות דבר. רבי עקיבה אומר אפילו מצא אחרת נאה ממנה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגו'.

Jerusalem Talmud Kiddushin (4)

Jerusalem Talmud Kiddushin 1:2:10 רבי עקיבה אומר

ואם לא יגאל באלה. רבי יוסי הגלילי אומר. באלה לשחרור ובשאר כל אדם לשיעבוד. רבי עקיבה אומר. באלה לשיעבוד ובשאר כל אדם לשיחרור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ושניהן במקרא אחד דורשין ואם לא יגאל באלה. רבי יוסי הגלילי דריש. ואם לא יגאל באלה אלא באחרים משעבד ויוצא. רבי עקיבה דריש. ואם לא יגאל באלה אלא ביוצא משל …
ואם לא יגאל באלה. רבי יוסי הגלילי אומר. באלה לשחרור ובשאר כל אדם לשיעבוד. רבי עקיבה אומר. באלה לשיעבוד ובשאר כל אדם לשיחרור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ושניהן במקרא אחד דורשין ואם לא יגאל באלה. רבי יוסי הגלילי דריש. ואם לא יגאל באלה אלא באחרים משעבד ויוצא. רבי עקיבה דריש. ואם לא יגאל באלה אלא ביוצא משלים ויוצא. דברי חכמים. רבי יסא בשם רבי יוחנן. בין זה ובין זה לשחרור. ותני כן. והשיגה ידו. יד עצמו. ומצא כדי גאולתו. מה השגת יד שלעצמו אף השגת ידי אחרים לעצמו.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:5:10 דברי רבי עקיבה

תמן תנינן. קרקע כל שהוא חייב בפיאה ובביכורים דברי רבי עקיבה. קרקע כל שהוא מהו טב. אמר רבי מתנייה. תיפתר שהיה שם מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:7:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: כל מצות האב על הבן כול'. מצות שהאב חייב לעשות לבנו. למוהלו לפדותו ללמדו תורה וללמדו אומנות להשיאו אשה. רבי עקיבה אומר. אף ללמדו לשוט על פני המים. למוהלו. ביום השמיני ימול בשר ערלתו. לפדותו דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. ללמדו תורה. ולמדתם אותם את בניכם. ללמדו אומנות. תני רבי ישמעאל. ובחרת בחיי …
הלכה: כל מצות האב על הבן כול'. מצות שהאב חייב לעשות לבנו. למוהלו לפדותו ללמדו תורה וללמדו אומנות להשיאו אשה. רבי עקיבה אומר. אף ללמדו לשוט על פני המים. למוהלו. ביום השמיני ימול בשר ערלתו. לפדותו דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. ללמדו תורה. ולמדתם אותם את בניכם. ללמדו אומנות. תני רבי ישמעאל. ובחרת בחיים. זו אומנות. להשיאו אשה. והודעתם לבניך ולבני בניך. אימתי אתה זוכה לבניך ולבני בניך. בשעה שאת משיא את בניך קטנים. רבי עקיבה אומר. אף לשוט על פני המים. דכתיב למען תחיה אתה וזרעך. מה. למצוה או לעיכוב. נישמעינה מן הדא. בר תרימה אתא לגבי רבי אימי. אמר ליה. פייס לאבא דיסביני אתא. פייסיה ולא קביל עלוי. הדא אמרה למצוה. אין תימר לעיכוב. הוה ליה לכופניה. מניין שאם לא עשה לו אביו שהוא חייב לעשות לעצמו. תלמוד לומר אדם תפדה. ונמלתם אותם. ולמדתם אותם. והודעת אתה. למען תחיה אתה.
Jerusalem Talmud Kiddushin 1:9:3 דרש רבי עקיבה

דרש בן עזאי. זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח. אילו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש שמן רוקח. וזה על ידי חט אחד שחטא איבד כל זכיות שבידו. דרש רבי עקיבה. לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק. לבלי חוקים אין כתוב כאן אלא לבלי חוק. למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו לכף זכות. הדא דאת אמר לעולם הבא. אבל בעולם …
דרש בן עזאי. זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח. אילו זבוב אחד שמת שמא אינו מבאיש שמן רוקח. וזה על ידי חט אחד שחטא איבד כל זכיות שבידו. דרש רבי עקיבה. לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק. לבלי חוקים אין כתוב כאן אלא לבלי חוק. למי שאין בידו מצוה אחת שיסייע לו לכף זכות. הדא דאת אמר לעולם הבא. אבל בעולם הזה אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. ומה טעם. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם יושרו. ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. אמר רבי יוחנן. אם שמעת דבר מרבי ליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי נקב אזנך כאפרכס הזו ושמע. דאמר רבי יוחנן. רבי ליעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי אומר. אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה מלאכים מלמדין עליו חובה ומלאך אחד מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. ולא סוף דבר כל אותו המלאך אלא אפילו תשע מאות ותשעים ותשעה צדדין מאותו המלאך מלמדין עליו חובה וצד אחד מאותו המלאך מלמד עליו זכות הקדוש ברוך הוא מכריעו לכף זכות. מה טעם. אם יש עליו מלאך אחד מאלף אין כתוב כאן אלא אחד מני אלף. מאלף לצדדין שלאותו מלאך. מה כתיב בתריה. ויחוננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. פדעהו בייסורין. מצאתי כופר. מצא כופר לעצמו. הדא דאת אמר בעולם הזה. אבל לעולם הבא רובו זכיות יורש גן עדן. רובו עבירות יורש גיהנם. היה מחציין. רבי יוסי בן חנינה אמר. נושא עון. רבי אבהו אמר. נושא כתיב. מה הקדוש ברוך הוא עושה. חוטף אחד מחובותיו וזכיותיו מכריעות. אמר רבי ל‍עזר. ולך יי חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ואין לית ליה את יהיב ליה מן דידך. היא דעתיה דרבי אלעזר. דרבי אלעזר אמר. ולך יי חסד מלמד שהוא מטה כלפי החסד.

Jerusalem Talmud Bava Kamma (8)

Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:4:5 דברי רבי עקיבה

מתיבין הא מתניתא. זימנין דמותבין לה ומסייעין לרבי יוחנן. זימנין דמותבין לה ומסייעין לריש לקיש. יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד. טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביום הכיפורים. רבי מאיר אומר. אם היתה שבת והוציאו בשבת. אמרו לו. אינו השם. אימת דמתיבין ומסייעין לרבי יוחנן. הוציאו בשבת …
מתיבין הא מתניתא. זימנין דמותבין לה ומסייעין לרבי יוחנן. זימנין דמותבין לה ומסייעין לריש לקיש. יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד. טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביום הכיפורים. רבי מאיר אומר. אם היתה שבת והוציאו בשבת. אמרו לו. אינו השם. אימת דמתיבין ומסייעין לרבי יוחנן. הוציאו בשבת אין כאן הנחה. ולמה אמרו. אינו השם. אימת דמתיבין ומסייעין לריש לקיש. הוציאו [בשבת והניחו. ולמה אמרו אינו השם. אימר תיפתר בשאכלה. ואכילה הנחה היא. לא מסתברא דלא הוציאו בשבת חייב. הרי שהוציאו] ביום הכיפורים יהא פטור. אמר רבי יוסי בירבי בון. אתייא דרבי מאיר כרבי עקיבה. דתני. מניין ליום הכיפורים שחל להיות בשבת ושגג ועשה מלאכה מניין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו. תלמוד לומר. שבת היא. יום הכיפורים הוא. דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר. אין חייב אלא אחת.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 3:9:1 רבי עקיבה אומר

משנה: שני שוורים תמים שחבלו זה את זה משלמים במותר חצי נזק. שניהן מועדין משלמים במותר נזק שלם. אחד תם ואחד מועד. מועד בתם משלם במותר נזק שלם. תם במועד משלם במותר חצי נזק. וכן שני אנשים שחבלו זה את זה משלמים במותר נזק שלם. אדם במועד ומועד באדם משלמים במותר נזק שלם. אדם בתם ותם באדם אדם בתם משלם במותר …
משנה: שני שוורים תמים שחבלו זה את זה משלמים במותר חצי נזק. שניהן מועדין משלמים במותר נזק שלם. אחד תם ואחד מועד. מועד בתם משלם במותר נזק שלם. תם במועד משלם במותר חצי נזק. וכן שני אנשים שחבלו זה את זה משלמים במותר נזק שלם. אדם במועד ומועד באדם משלמים במותר נזק שלם. אדם בתם ותם באדם אדם בתם משלם במותר נזק שלם. תם באדם משלם במותר חצי נזק. רבי עקיבה אומר. אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם. שור שוה מנא שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור. שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום אמר רבי מאיר על זה נאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו. אמר לו רבי יהודה וכן הלכה קיימתה ומכרו את השור החי וחצו את כספו ולא קיימתה וגם את המת יחצון. ואי זה זה. זה שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים והנבילה יפה חמשים זוז שזה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:2:5 משום רבי עקיבה

תני. אין שמין בית כור מפני שהוא פוגם. ולא בית קב מפני שמשביח. אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. אמר רבי יודה. אימתי. בזמן שאכלה ייחורי תאנים וקירטמה לולבי גפנים. אבל אם אכלה בוסר או פגין שמין לו פירות גמורין. אמר רבי יודן משום רבי עקיבה. אכלה פירות גמורין משלם פירות גמורין נטיעות …
תני. אין שמין בית כור מפני שהוא פוגם. ולא בית קב מפני שמשביח. אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. אמר רבי יודה. אימתי. בזמן שאכלה ייחורי תאנים וקירטמה לולבי גפנים. אבל אם אכלה בוסר או פגין שמין לו פירות גמורין. אמר רבי יודן משום רבי עקיבה. אכלה פירות גמורין משלם פירות גמורין נטיעות שמין לו נטיעות. נטיעות שמין לו בית סאה. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי עקיבה. תבואה שלא הביאה שליש נידונת כנטיעות. דבי רבי ינאי אמרי. שמין תרקב בששים תרקבים. רבי יוסי בירבי חנינה אומר. שמין קלח בס̇ קלחים.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:6:1 רבי עקיבה אומר

משנה: המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה. רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותה כאילו היא באמצע בית כור. רבי ליעזר אומר שש עשרה אמות כדרך רשות הרבים ורבי עקיבה אומר חמשים אמה ורבי שמעון אומר שלם ישלם המבעיר את הבעירה הכל לפי הדליקה.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 6:6:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: המדליק בתוך שלו כול'. תני. מעשה שעברה דליקה את הירדן. שהיתה קשה. עד כמה תעבר הדליקה. רבי ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים. בשעת הרוח שלשים אמה. רבי יהודה אומר. שלשים אמה. בשעת הרוח חמשים אמה. רבי עקיבה אומר. חמשים אמה. בשעת הרוח מאה אמה. מעשה בערב שקפץ האור יותר משלש מאות אמה. אימתי. בזמן שקפ …
הלכה: המדליק בתוך שלו כול'. תני. מעשה שעברה דליקה את הירדן. שהיתה קשה. עד כמה תעבר הדליקה. רבי ליעזר אומר שש עשרה אמה כדרך הרבים. בשעת הרוח שלשים אמה. רבי יהודה אומר. שלשים אמה. בשעת הרוח חמשים אמה. רבי עקיבה אומר. חמשים אמה. בשעת הרוח מאה אמה. מעשה בערב שקפץ האור יותר משלש מאות אמה. אימתי. בזמן שקפץ. אבל אם היו עצים מצויין לפניו או שהיה מספסף והולך אפילו עד מיל חייב. עברה נהר או שלולית רחבין שמונה אמות פטור.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:6:1 אמר רבי עקיבה

משנה: התוקע לחבירו נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה. סתרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק העביר טליתו ממנו פרע ראשה של אשה נותן ארבע מאות זוז והכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבה אפילו עני שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירד …
משנה: התוקע לחבירו נותן לו סלע. רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה. סתרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז. צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו הרוק העביר טליתו ממנו פרע ראשה של אשה נותן ארבע מאות זוז והכל לפי כבודו. אמר רבי עקיבה אפילו עני שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב. מעשה באחד שפרע ראשה של אשה ובאת לפני רבי עקיבה וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז. אמר לו רבי תן לי זמן ונתן לו. שימרה עומדת על פתח חצירה ושיבר את הפך בפניה ובו כאיסר שמן גילת את ראשה והיתה מטפחת ומנחת על ראשה והעמיד לה עדים ובא לפני רבי עקיבה אמר לו לזה אני נותן ארבע מאות זוז. אמר לו לא אמרת כלום שהחובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור ואחרים שחבלו בו חייבים. הקוצץ את נטיעותיו על פי שאינו רשאי פטור ואחרים שקצצו את נטיעותיו חייבים.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 8:6:2 אמר רבי עקיבה

הלכה: התוקע לחבירו נותן לו סלע. אמר רבי עקיבה אפילו עני שבישראל כול'. תני רב קרני. לבעיטה אחת. לרכובה שלש. לסקלונקית חמש עשרה. חד אמר בשם ריש לקיש. המבייש את הזקן נותן לו דמי בושתו משלם. חד בר נש איקפד לרבי יודה בר חנינה. אתא עובדא קומי ריש לקיש וקנסיה לטרא דדהב.
Jerusalem Talmud Bava Kamma 9:9:2 דרש רבי עקיבה

הלכה: הגוזל את הגר כול'. חילפיי ורבי יוסי בר חנינה אמרי. דרבי יוסי הגלילי היא. דדרש רבי יוסי הגלילי. במה הכתוב מדבר. בגוזל את הגר ונשבע לו ומת שמשלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח. ואם אין לאיש גואל. הטעון כפרה חייב. יצא זה שאין טעון כפרה. דרש רבי עקיבה כשבא מזופרין. במה הכתוב מדבר. בגוזל את הגר ונשבע …
הלכה: הגוזל את הגר כול'. חילפיי ורבי יוסי בר חנינה אמרי. דרבי יוסי הגלילי היא. דדרש רבי יוסי הגלילי. במה הכתוב מדבר. בגוזל את הגר ונשבע לו ומת שמשלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח. ואם אין לאיש גואל. הטעון כפרה חייב. יצא זה שאין טעון כפרה. דרש רבי עקיבה כשבא מזופרין. במה הכתוב מדבר. בגוזל את הגר ונשבע לו ומת שמשלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח. שנאמר ואם אין לאיש גואל וגו'. אין לך אדם בישראל שאין לו גואל אלא זה הגר. רב וריש לקיש אמרי. רבי עקיבה היא. דאמר תושב אשמה בכל מקום.

Jerusalem Talmud Bava Metzia (2)

Jerusalem Talmud Bava Metzia 2:8:1 רבי עקיבה אומר

משנה: כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל. ודבר שאינו עושה ואוכל ימכר שנאמר והשבותו לו. ראה היאך תשיבנו לו. מה יהא בדמים. רבי טרפון אומר ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן. רבי עקיבה אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן.
Jerusalem Talmud Bava Metzia 5:8:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: ואילו עוברין בלא תעשה כול'. אמר רבי יסא. בוא וראה כמה סמיות עיני מלוי רבית. אדם קורא לחבירו עובד עבודה זרה ומגלה עריות ושופך דמים ומבקש לירד עמו לחייו. והלה שוכר העדים והלבלר ואומר להן. בואו והעידו שכפר במקום. ללמדך שכל המלוה בריבית כופר בעיקר. רבי שמעון בן אלעזר אומר. יותר ממה שכופרין בעיקר כ …
הלכה: ואילו עוברין בלא תעשה כול'. אמר רבי יסא. בוא וראה כמה סמיות עיני מלוי רבית. אדם קורא לחבירו עובד עבודה זרה ומגלה עריות ושופך דמים ומבקש לירד עמו לחייו. והלה שוכר העדים והלבלר ואומר להן. בואו והעידו שכפר במקום. ללמדך שכל המלוה בריבית כופר בעיקר. רבי שמעון בן אלעזר אומר. יותר ממה שכופרין בעיקר כופרין שעושין התורה פלסטרן ואת משה טיפש ואומרים. אילו היה יודע משה שכך היינו מרויחין לא היה כותבו. רבי עקיבה אומר. קשה הריבית שאף הטובה רבית. הרי שאמר ליקח לו ירק מן השוק אף על פי שנתן לו מעותיו הרי זה רבית. רבי שמעון אומר. קשה הריבית שאף שאילת שלום רבית. לא שאל לו שלום מימיו ועל שלווה ממנו הקדים לו שלום הרי זה רבית. וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר. כל מי שיש לו מעות ואינו מלוון בריבית עליו הכתוב אומר כספו לא נתן בנשך וגו'. אמר רבי שמואל בר אימי. המיטמוט הזה לא היינו יודעין מהו. ובא שלמה ופירש הצל לקוחים למות וגו'.

Jerusalem Talmud Bava Batra (11)

Jerusalem Talmud Bava Batra 1:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה. רבי יהודה אומר עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבה אומר בית רובע. ולא את הטריקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא א …
משנה: אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה. רבי יהודה אומר עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבה אומר בית רובע. ולא את הטריקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. זה הכלל. כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין. אימתי. בזמן שאין שניהם רוצים. אבל בזמן ששניהן רוצין אפלו בפחות יחלוקו. וכתבי הקודש אף על פי ששניהן רוצין לא יחלוקו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 2:8:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה ואין עושין בורסקי אלא למזרח העיר. רבי עקיבה אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 2:8:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: מרחיקין את הנבילות כול'. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. עד מקום שעושה גלד. דבית רבי ינאי אמרי. עד מקום שעומד ומריח. ותני כן. רבי עקיבה אומר. לכל רוח הוא עושה ומרחיק חוץ מן המערבה מפני שהיא תדירה. רבי מנא הוה מהלך עם מוכי שחין. אמר ליה אביי. לא תהלוך ממדינחיה אלא ממערביה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 3:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי ישמעאל אומר ג̇ חדשים בראשונה ושלשה חדשים באחרונה ושנים עשר חדש באמצע הרי שמונה עשר חדש. רבי עקיבה אומר חדש בראשונה וחדש באחרונה ושנים עשר חדש באמצע הרי ארבעה עשר חדש. אמר רבי ישמעאל במה דברים אמורים בשדה הלבן אבל בשדה האילן כנס את תבואתו מסק את זיתיו כנס את קייצו הרי אילו שלש שנים.
Jerusalem Talmud Bava Batra 4:2:1 דברי רבי עקיבה

משנה: ולא את הבור ולא את הדות אף על פי שכתב לו עומקה ורומה וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך. ומודה רבי עקיבה בזמן שאמר לו חוץ מאילו שאינו צריך ליקח לו דרך. מכרן לאחר רבי עקיבה אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכמים אומרים צריך ליקח לו דרך.
Jerusalem Talmud Bava Batra 4:2:3 רבי עקיבה אומר

תמן אמרין. אדמון ורבי עקיבה. אמר רבי לא. בסתם חלוקין. מה נן קיימין. אם דבר בריא שיש לו דרך כל עמא מודו שאין צריך ליקח לו דרך. אם דבר בריא שאין לו דרך כל עמא מודו שהוא צריך ליקח לו דרך. אלא כי נן קיימין בסתם. רבי עקיבה אומר. אינו צריך ליקח לו דרך. וחכמים אומרין. צריך ליקח לו דרך.
Jerusalem Talmud Bava Batra 4:8:1 דברי רבי עקיבה

משנה: המוכר את השדה מכר את האבנים שהן לצרכה ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע ואת השומירה שאינה עשויה בטיט ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השיקמה. אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה ואת הקנים שבכרם שאינן לצרכו ואת התבואה שהיא תלושה מן הקרקע. …
משנה: המוכר את השדה מכר את האבנים שהן לצרכה ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע ואת השומירה שאינה עשויה בטיט ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השיקמה. אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה ואת הקנים שבכרם שאינן לצרכו ואת התבואה שהיא תלושה מן הקרקע. בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר לא את מחיצת הקנים שהיא בית רובע ואת השומירה שהיא עשויה בטיט ואת החרוב המורכב ואת סדן השיקמה. לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חריבין בין שלימין. וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך. ומודה רבי עקיבה בזמן שאמר לו חוץ מאילו אינו צריך ליקח לו דרך. מכרן לאחר רבי עקיבה אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכמים אומרים צריך ליקח לו דרך. במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כולן. האחים שחלקו זכו בשדה זכה בכולן. המחזיק בניכסי הגר החזיק בשדה החזיק בכולן. המקדיש את השדה הקדיש את כולן. רבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא החרוב המורכב ואת סדן השיקמה.
Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:6 רבי עקיבה אומר

רבי תנחום דכפר גון בשם רבי לעזר בירבי יוסי. ארבעה מלקטין עשבין מכל מקום ובלבד שלא ישרשו. ופונים לאחורי הגדר. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום. עד מקום שמתעטש ואין קולו נשמע. ורועין בחורשין. אפילו שבט יהודה בשבט נפתלי. ונותנין לנפתלי מלא חבל לדרומו של ים. שנאמר ים ודרום ירשה. דברי רבי יוסי הגלילי. ר …
רבי תנחום דכפר גון בשם רבי לעזר בירבי יוסי. ארבעה מלקטין עשבין מכל מקום ובלבד שלא ישרשו. ופונים לאחורי הגדר. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום. עד מקום שמתעטש ואין קולו נשמע. ורועין בחורשין. אפילו שבט יהודה בשבט נפתלי. ונותנין לנפתלי מלא חבל לדרומו של ים. שנאמר ים ודרום ירשה. דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר. ים זה ים של סמכו. ודרום זה ים של טבריה. ומסתלקין לצדדין. רב יהודה בשם רב. אפילו שדה מליאה כרכום. מה. נותן דמים או לאו. מן מה דמר רב יהודה. אפילו מליאה כורכום. הדא אמרה. נותן דמים. אמר רבי לא. מכיון דמר רב יהודה. אפילו לשדה מליאה כורכום. הדא אמרה. אין נותן דמים. ואינו יכול לרחוק את עצמו יותר מדאי. נישמעינה מהדא. מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע שהיו מהלכין בדרך [והיו מסתלקין מפני יתדות הדרכים] וראו את יהודה בן פפוס משתקע ובא כנגדן. אמר רבן גמליאל לרבי יהושע. מי זה שמראה עצמו באצבע. אמר לו יהודה בן פפוס הוא שכל מעשיו לשום שמים.
Jerusalem Talmud Bava Batra 6:2:1 דברי רבי עקיבה

משנה: המוכר מקום לחבירו לבנות לו בית וכן המקבל מחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו בית אלמנות לבתו בונה ארבע אמות על שש דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא זו. הרוצה לעשות רפת בקר בונה ארבע אמות על שש בית קטן שש על שמונה גדול שמונה על עשר טרקלין עשר על עשר. רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו וראייה לדבר ה …
משנה: המוכר מקום לחבירו לבנות לו בית וכן המקבל מחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו בית אלמנות לבתו בונה ארבע אמות על שש דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא זו. הרוצה לעשות רפת בקר בונה ארבע אמות על שש בית קטן שש על שמונה גדול שמונה על עשר טרקלין עשר על עשר. רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו וראייה לדבר היכל וכתליו. רבן שמעון בן גמליאל אומר כבניין היכל.
Jerusalem Talmud Bava Batra 9:7:3 רבי עקיבה אומר

תמן תנינן. רבי עקיבה אומר. קרקע כל שהוא. אמר רבי מתניה. תיפתר מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו.
Jerusalem Talmud Bava Batra 9:9:1 אמר רבי עקיבה

משנה: נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל יורשיו עליו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעלי חוב יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואחר כך מת האב. ובעלי החוב אומרים האב מת ראשון ואחר כך מת הבן. בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן. נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי האב אומרים האשה מתה ראשונה ואחר …
משנה: נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל יורשיו עליו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעלי חוב יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואחר כך מת האב. ובעלי החוב אומרים האב מת ראשון ואחר כך מת הבן. בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן. נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי האב אומרים האשה מתה ראשונה ואחר כך מת הבעל. יורשי האשה אומרים האיש מת ראשונה ואחר כך מתה האשה. בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן. כתובה בחזקת יורשי הבעל. ונכסים הנכנסין והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב. נפל הבית עליו ועל אמו אילו ואילו מודין שיחלוקו. אמר רבי עקיבה מודה אני בזה שהנכסים בחזקתן. אמר לו בן עזאי על החלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין.

Jerusalem Talmud Sanhedrin (11)

Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מכות בשלשה משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה. עבור החדש בשלשה עבור השנה בשלשה דברי רבי מאיר. רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה. ואם גמרו בשלשה מעוברת. סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון. ורבי יהודה אומר בחמשה. החליצה והמיאונין בשלשה. נטע רבי …
משנה: מכות בשלשה משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה. עבור החדש בשלשה עבור השנה בשלשה דברי רבי מאיר. רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה. ואם גמרו בשלשה מעוברת. סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון. ורבי יהודה אומר בחמשה. החליצה והמיאונין בשלשה. נטע רביעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה וההקדשות בשלשה. וערכין המיטלטלין בשלשה. רבי יהודה אומר אחד מהן כהן. והקרקעות תשעה וכהן. ואדם כיוצא בהן. דיני נפשות בעשרים ושלשה. הרובע והנרבע בעשרים ושלשה שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה ואומר ואת הבהמה תהרגו. שור הנסקל בעשרים ושלשה שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור. הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה. רבי ליעזר אומר כל הקודם להרגן זכה. רבי עקיבה אומר מיתתן בעשרים ושלשה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:13:2 אמר רבי עקיבה

הלכה: המכשף העושה מעשה כול'. מכשפה לא תחיה. אחד האיש ואחד האשה. אלא שלימדתך התורה דרך ארץ מפני שרוב הנשים כשפניות. אמר רבי לעזר. מכשף בסקילה. מה טעמא דרבי לעזר. נאמר כאן מכשפה לא תחיה. ונאמר להלן אם בהמה אם איש לא יחיה. מה לא יחיה שנאמר להלן בסקילה אף כאן בסקילה. מה טעמון דרבנין. נאמר כאן מכשפה לא ת …
הלכה: המכשף העושה מעשה כול'. מכשפה לא תחיה. אחד האיש ואחד האשה. אלא שלימדתך התורה דרך ארץ מפני שרוב הנשים כשפניות. אמר רבי לעזר. מכשף בסקילה. מה טעמא דרבי לעזר. נאמר כאן מכשפה לא תחיה. ונאמר להלן אם בהמה אם איש לא יחיה. מה לא יחיה שנאמר להלן בסקילה אף כאן בסקילה. מה טעמון דרבנין. נאמר כאן מכשפה לא תחיה. ונאמר להלן לא תחיה כל נשמה. מה לא תחיה שנאמר להלן מיתה בחרב. אף לא תחיה שנאמר כאן מיתה בחרב. אמר רבי עקיבה. מן הדבר הזה אני מכריעו. מוטב שילמד לא תחיה מלא תחיה ואל יוכיח לא יחיה. מה טעמא דרבי יהודה. נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן כל שוכב עם בהמה מות יומת. מה מיתת הבהמה בסקילה אף כאן בסקילה.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 9:7:1 רבי עקיבה אומר

משנה: הגונב את הקסווה והמקלל בקסם והבועל ארמית פוגעין בהן. כהן ששימש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פירחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפצעין את מוחו בגיזירין. זר ששמש בקודש רבי עקיבה אומר בחנק וחכמים אומרים בידי שמים:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:1 רבי עקיבה אומר

משנה: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. ואילו שאין להן חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורוס. רבי עקיבה אומר אף הקורא בספרים החיצונים והלוחש על המכה ואומר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יי רפאך. אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:1:20 רבי עקיבה אומר

רבי עקיבה אומר. אף הקורא בספרים החיצונים. כגון סיפרי בן סירא וסיפרי בן לענה. אבל סיפרי המירס וכל ספרים שנכתבו מיכן והילך הקורא בהן כקורא באיגרת. מאי טעם. ויותר מהמה בני היזהר וגו'. להגיון נתנו. ליגיעה לא ניתנו.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:4:1 דברי רבי עקיבה

משנה: דור המדבר אין להן חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימתו דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. עדת קורח אינה עתידה לעלות שנאמר ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר יי ממית ומחיה מוריד ש …
משנה: דור המדבר אין להן חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימתו דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. עדת קורח אינה עתידה לעלות שנאמר ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר יי ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:4:2 דברי רבי עקיבה

הלכה: דור המדבר אין להן חלק לעולם הבא ואינן רואין לעתיד לבוא. שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימתו. יתמו בעולם הזה. ושם ימותו לעתיד לבוא. וכן הוא אומר. אשר נשבעתי באפי אם יביאון אל מנוחתי. דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר אספו לי חסידיי כורתי בריתי עלי זבח. רבי יהושע אומר. נשבעתי ואקיימה. פעמ …
הלכה: דור המדבר אין להן חלק לעולם הבא ואינן רואין לעתיד לבוא. שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימתו. יתמו בעולם הזה. ושם ימותו לעתיד לבוא. וכן הוא אומר. אשר נשבעתי באפי אם יביאון אל מנוחתי. דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר עליהם הוא אומר אספו לי חסידיי כורתי בריתי עלי זבח. רבי יהושע אומר. נשבעתי ואקיימה. פעמים שאינו מקיים. חנניה בן אחי רבי יהושע אומר. כתוב אשר נשבעתי באפי. באפי נשבעתי חוזר אני בי. תני. רבי שמעון בן מנסיא אומר. עליהם הוא אומר אספו לי חסידיי וגו'. חסידיי שעשו עמי חסד. כורתי בריתי שנכרתו על ידי. עלי זבח שעילו אותי ונזבחו על שמי. תני. רבי יהושע בן קרחה אומר. על הדורות הללו הוא אומר ופדויי יי ישובון. רבי אומר. אילו ואילו יש להן חלק לעולם הבא. ומה טעם. והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור. אילו עשרת השבטים. והנידחים בארץ מצרים זה דור המדבר. אילו ואילו והשתחוו ליי בהר הקודש ובירושלים.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:5:1 דברי רבי עקיבה

משנה: עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. מה היום הזה הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין דברי רבי עקיבה. רבי אליעזר אומר כיום הזה מה היום מאפיל ומאיר אף הן כשהיה אפלה להן עתידה ליאור להן:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:5:2 דברי רבי עקיבה

הלכה: עשרת השבטים כול'. עשרת השבטים אין להן חלק לעולם הבא ואינן רואין לעתיד לבוא. מה טעם. וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. מה היום הולך ואינו חוזר אף הן הולכין ואינן חוזרין דברי רבי עקיבה. רבי שמעון בן יהודה איש כפר אכוס אמר משום רבי שמעון. אם היו מעשיהן כיום הזה אינן חוזרין ואם לאו חוזרין הן.
Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:8:1 רבי עקיבה אומר

משנה: ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה. אם אין לה רחוב עושין לה רחוב. היה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנאמר אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה ולא שלל שמים. מכאן אמרו ההקדישות שבה ייפדו ותרומות יירקבו מעשר שני וכתבי הקודש יגנזו. כליל ליהוה אלהיך אמר רבי שמעון אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה …
משנה: ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה. אם אין לה רחוב עושין לה רחוב. היה רחובה חוצה לה כונסין אותו לתוכה שנאמר אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה ולא שלל שמים. מכאן אמרו ההקדישות שבה ייפדו ותרומות יירקבו מעשר שני וכתבי הקודש יגנזו. כליל ליהוה אלהיך אמר רבי שמעון אם אתה עושה דין בעיר הנדחת מעלה אני עליך כאלו אתה מעלה עולה כליל לפני. והיתה תל עולם לא תבנה עוד. לא תיעשה אפלו גנות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר לא תבנה עוד לכמו שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך וגו'. שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם:
Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:4:1 דברי רבי עקיבה

משנה: חומר בדברי סופרים מבדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב: אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלם ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל שנאמר וכל העם ישמעו וייראו דברי רבי עקיבה. רבי …
משנה: חומר בדברי סופרים מבדברי תורה האומר אין תפילין כדי לעבור על דברי תורה פטור חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב: אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלם ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל שנאמר וכל העם ישמעו וייראו דברי רבי עקיבה. רבי יהודה אומר אין מענין את דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין שלוחים בכל המקומות איש פלוני בן איש פלוני נתחייב מיתה בבית דין:

Jerusalem Talmud Makkot (2)

Jerusalem Talmud Makkot 1:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש שלשה לשנים. מה שלשה מזימין את השנים אף השנים יזמו השלשה. ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. רבי שמעון אומר מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהן זוממין אף שלשה אינן נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין. ומניין אפילו מ …
משנה: על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש שלשה לשנים. מה שלשה מזימין את השנים אף השנים יזמו השלשה. ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. רבי שמעון אומר מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהן זוממין אף שלשה אינן נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין. ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. רבי עקיבה אומר לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באילו. אם כן ענש הכתוב לניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר לניטפל לעושה מצוה כעושה מצוה: מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר. רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בזמן שהיתרו בהן. אבל בזמן שלא התרו בהן מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש:
Jerusalem Talmud Makkot 2:6:1 רבי עקיבה אומר

משנה: לאיכן גולין לערי מקלט. לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן וגו'. עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה. עד שיהיו ששתן קולטות כאחת: ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך. ומוסרין להן שני תל …
משנה: לאיכן גולין לערי מקלט. לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן וגו'. עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה. עד שיהיו ששתן קולטות כאחת: ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך. ומוסרין להן שני תלמידי חכמים שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו. רבי מאיר אומר אף הוא מדבר על ידי עצמו שנאמר וזה דבר הרוצח: רבי יוסי בי רבי יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט ובית דין שולחין ומביאין אותו משם. מי שנתחייב מיתה הרגוהו ושלא נתחייב מיתה פטרוהו ושנתחיב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו. אחד משוח בשמן המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד שעבר ממשיחתו. רבי יהודה אומר אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח. לפיכך אימותיהן של כהנים מספקות להן מחייה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו. נגמר דינו ומת כהן גדול הרי זה אינו גולה. אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומינו אחר תחתיו ולאחר מיכן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני: נגמר דינו בלא כהן גדול ההורג כהן גדול וכהן גדול שהרג אינו יוצא משם לעולם. ואינו יוצא לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות ואפילו ישראל צריכין לו ואפילו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה אינו יוצא משם לעולם שנאמר שמה. שם תהא דירתו ושם תהא מיתתו ושם תהא קבורתו כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם. רבי עקיבה אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם אין חייבין עליו. אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או עומד חוץ לתחום ונופו נוטה בתוך התחום הכל הולך אחר הנוף. הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה. ובן לוי גולה מעיר לעיר: כיוצא בו רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני. אמרו לו אף על פי כן יקבל מהן שנאמר וזה דבר הרצח.

Jerusalem Talmud Shevuot (4)

Jerusalem Talmud Shevuot 1:1:3 רבי עקיבה אומר

רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבין בשם רבי יוחנן. תנינן תרתין כללין ולא דמיין דין לדין. שבועות שתים שהן ארבע מביא ארבע קרבנות. מראות נגעים שנים שהן ארבע מביא שתי קרבנות. רבי לעזר בשם רבי אבין פתר לה פתר חורן. שבועות שתים שהן ארבע רבי עקיבה אומר. מראות נגעים שנים שהם ארבע רבי ישמעאל. רבי חגיי בעא קומי רבי …
רבי מנא אמר לה סתם. רבי אבין בשם רבי יוחנן. תנינן תרתין כללין ולא דמיין דין לדין. שבועות שתים שהן ארבע מביא ארבע קרבנות. מראות נגעים שנים שהן ארבע מביא שתי קרבנות. רבי לעזר בשם רבי אבין פתר לה פתר חורן. שבועות שתים שהן ארבע רבי עקיבה אומר. מראות נגעים שנים שהם ארבע רבי ישמעאל. רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי. ולמה לי כרבי ישמעאל. ואפילו כרבי עקיבה אתיא. היא ידיעה והעלם על טומאת מקדש ידיעה והעלם על טומאת הקדש. אמר ליה. מאן אית ליה העלם טומאה והעלם מקדש לאו רבי ישמעאל. ונן בעיי כרבי עקיבה. פעמים שיש כאן העלם טומאה והעלם מקדש ואינו חייב אלא אחת. היך עבידא. ניטמא וידע נעלמה ממנו טומאה ונכנס למקדש ויצא וידע. נעלם הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא וידע. הרי כאן העלם טומאה והעלם מקדש ואינו חייב אלא אחת. ופעמים שיש כאן כמה ידיעות וכמה העלימות ואינו חייב אלא אחת. היך. ניטמא וידע נעלמה הימינו טומאה. עד שהוא בהעלם טומאה נעלמה הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא וידע ואמר. טומאה זו אין חייבין עליה קרבן. ניטמא וידע נעלמה הימינו טומאה. עד שהוא בהעלם טומאה נעלם הימינו מקדש ונכנס למקדש ויצא אפילו כמה פעמים ובסוף ידע. הרי כאן כמה ידיעות והעלימות ואינו חייב אלא אחת.
Jerusalem Talmud Shevuot 2:5:1 רבי עקיבה אומר

משנה: רבי ליעזר אומר השרץ ונעלם ממנו. על העלם השרץ חייב ואינו חייב על העלם מקדש. רבי עקיבה אומר ונעלם ממנו והוא טמא על העלם טומאה חייב ואינו חייב על העלם המקדש. רבי ישמעאל אומר ונעלם ממנו ונעלם ממנו שתי פעמים לחייב על העלם הטומאה ועל העלם המקדש:
Jerusalem Talmud Shevuot 3:1:1 דברי רבי עקיבה

משנה: שבועות שתים שהן ארבע שבועה שאוכל ושלא אוכל שאכלתי ושלא אכלתי. שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא חייב דברי רבי עקיבה. אמרו לו לרבי עקיבה איכן מצינו באוכל כל שהוא שהוא חייב שזה חייב. אמר להן איכן מצינו במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן.
Jerusalem Talmud Shevuot 4:4:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני כול'. ומניין שאינו מדבר אלא בתביעת ממון. אמר רבי ליעזר. נאמר כאן אויים ונאמר אויים בפקדון. מה אויים האמורים בפקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון. אף אויים האמורין כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון. אויי רוצח יוכיחו שאינן מדברין בתביעת ממון. דנין אויין שיש עמהן שבוע …
הלכה: משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני כול'. ומניין שאינו מדבר אלא בתביעת ממון. אמר רבי ליעזר. נאמר כאן אויים ונאמר אויים בפקדון. מה אויים האמורים בפקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון. אף אויים האמורין כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון. אויי רוצח יוכיחו שאינן מדברין בתביעת ממון. דנין אויין שיש עמהן שבועה מאויין שיש עמהן שבועה. ואל יוכיחו אויי רוצח שאין עמהן שבועה. אויי סוטה יוכיחו. שיש עמהן שבועה ואינו מדבר בתביעת ממון. דנין אויין שיש עמהן שבועה ואין עמהן כהן מאויין כמות אילו. ואל יוכיחו אויי סוטה שיש עמהן אף כהן. אויי ביטוי שפתים יוכיחו שאינן מדברין בתביעת ממון. דנין אויין שעשה בהן זדון כשגגה מאויין כמותן. ואל יוכיחו אויי ביטוי שפתים שלא עשה בהן זדון כשגגה. רבי עקיבה אומר. יש מאלה חייב ויש מאלה פטור. דבר ממון חייב ושאינו ממון פטור. רבי שמעון אומר. חייב כאן וחייב בפקדון. מה פקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון אף כאן אינו מדבר אלא בתביעת ממון.

Jerusalem Talmud Avodah Zarah (5)

Jerusalem Talmud Avodah Zarah 2:3:1 דברי רבי עקיבה

משנה: אילו דברים של גוים אסורין ואסורן אסור הנאה היין והחומץ של גוים שהיה מתחילתו יין וחרס אדרייני ועורות לבובין. רבן שמעון בן גמליאל אומר בזמן שהקרע שלו עגול אסור ומשוך מותר. ובשר הנכנס לעבודה זרה מותר והיוצא אסור מפני שהוא זבחי מתים דברי רבי עקיבה. ההולכין לתרפות אסור מלשאת ומלתת עמהן.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:5:1 אמר רבי עקיבה

משנה: הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות הם מותרין ומה שעליהן אסורין שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך. רבי יוסי הגלילי אומר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם. אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם. ומפני מה אשירה אסורה מפני שיש בה תפישת ידי אדם. וכל שיש בה תפישת ידי אדם אסור. אמר רבי עקיבה אני אהיה …
משנה: הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות הם מותרין ומה שעליהן אסורין שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך. רבי יוסי הגלילי אומר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם. אלהיהם על הגבעות ולא הגבעות אלהיהם. ומפני מה אשירה אסורה מפני שיש בה תפישת ידי אדם. וכל שיש בה תפישת ידי אדם אסור. אמר רבי עקיבה אני אהיה אובין לפניך. כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נישאה ועץ רענן דע שיש שם עבודה זרה:
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:5:9 אמר רבי עקיבה

אמר רבי עקיבה אני אובין לפניך כול'. אנן תנינן. אובין. אית תני. אוביל לפניך. מאן דמר. אובין. נבין. ומאן דמר. אוביל. נייבל.
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:6:1 רבי עקיבה אומר

משנה: מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה ונפל אסור לבנותו. כיצד יעשה כונס בתוך שלו ובונה. היה שלו ושל עבודה זרה נדון מחצה למחצה. אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו וגו'. רבי עקיבה אומר כנדה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא:
Jerusalem Talmud Avodah Zarah 3:6:2 רבי עקיבה אומר

הלכה: מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה כול'. כתוב תועבה בנידה וכתוב תועבה בשרצים וכתוב תועבה בעבודה זרה. בנידה כי כל אשר יעשה מכל התועבות. בשרצים לא תאכל כל תועבה. בעבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך. אבל איני יודע לאי זו דבר הוקשה. רבי עקיבה אומר לתועיבה דנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מ …
הלכה: מי שהיה ביתו סמוך לבית עבודה זרה כול'. כתוב תועבה בנידה וכתוב תועבה בשרצים וכתוב תועבה בעבודה זרה. בנידה כי כל אשר יעשה מכל התועבות. בשרצים לא תאכל כל תועבה. בעבודה זרה ולא תביא תועבה אל ביתך. אבל איני יודע לאי זו דבר הוקשה. רבי עקיבה אומר לתועיבה דנידה הוקשה. מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא. או מה הנידה מטמא על גב אבן מסמא אף עבודה זרה מטמא באבן מסמא. רבי זריקא בשם רבי חנינה. ואית אמרין לה. בשם רב חסדא. מודה רבי עקיבה לחכמים שאין עבודה זרה מטמא באבן מסמא. ורבנן אמרי. לתועיבה שבשרצים הוקשה. מה השרץ מטמא בהיסט אף עבודה זרה מטמא בהיסט. או מה השרץ מטמא בכעדשה יכול אף עבודה זרה תטמא בכעדשה. רבי זעירא רבי יצחק בר נחמן רבי לעזר רבי אבהו בשם רבי יוחנן. ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים. מה המת מטמא בכזית אף עבודה זרה תטמא בכזית. או מה המת מטמא משיכניס ראשי אצבעותיו יכול אף עבודה זרה משיכניס ראשי אצבעותיו. נתיצה נתיצה גמר מבית המנוגע. מה בית המנוגע משיכניס ראשו ורובו אף עבודה זרה משיכניס ראשו ורובו. אמר רבי חנינה. זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת. דלא כן מקישה לקלים ואינו מקישה לחומרין. אמר רבי מנא. מחוורת היא. ולמה הוא מקישה למת ולשרץ. ללמד ממנה לקלים שבה. הדא דאת אמר בעבודה זרה שבורה. אבל בעבודה זרה שלימה כל שהיא. דמר רבי יוסי בירבי בון רב חמא בר גוריון בשם רב. בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה. ומה טעם. וישימו להם בעל ברית לאלהים.

Jerusalem Talmud Horayot (3)

Jerusalem Talmud Horayot 1:2:1 אמר רבי עקיבה

משנה: הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן ובין שלא הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהן רבי שמעון פוטר ורבי לעזר אומר ספק. איזהו ספק ישב לו בתוך ביתו חייב. הלך לו למדינת הים פטור. אמר רבי עקיבה מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתו שהיושב בביתו איפשר …
משנה: הורו בית דין וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן ובין שלא הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהן רבי שמעון פוטר ורבי לעזר אומר ספק. איזהו ספק ישב לו בתוך ביתו חייב. הלך לו למדינת הים פטור. אמר רבי עקיבה מודה אני בזה שהוא קרוב לפטור מן החובה. אמר לו בן עזאי מה שנה זה מן היושב בביתו שהיושב בביתו איפשר היה לו שישמע וזה לא היה איפשר לו שישמע:
Jerusalem Talmud Horayot 2:6:1 רבי עקיבה אומר

משנה: אין חייבין על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו. והנשיא כיוצא בהם דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבה אומר הנשיא חייב בכולן חוץ משמיעת קול שהמלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו:
Jerusalem Talmud Horayot 3:2:33 דברי רבי עקיבה

ומניין שהיה עובד בשמונה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו. ומה תלמוד לומר אחריו. לגדולה שלאחריו. ומניין שהוא נשאל בשמונה. רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו. ומה תלמוד לומר אחריו. לקדושה שלאחריו. בכמה הוא נשאל. אייתיהו רבבהו שעלה מת …
ומניין שהיה עובד בשמונה. רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו. ומה תלמוד לומר אחריו. לגדולה שלאחריו. ומניין שהוא נשאל בשמונה. רבי ירמיה רבי אימי בשם רבי יוחנן. ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו. ומה תלמוד לומר אחריו. לקדושה שלאחריו. בכמה הוא נשאל. אייתיהו רבבהו שעלה מתניתא דבר קפרא מדרומא ותנא. אינו עובד לא בארבעה שלכהן הדיוט ולא בשמונה שלכהן גדול. אמר רבי בא. בדין היה שיהא עובד בארבעה. ולמה אמרו אינו עובד. שלא יהו אומרין. ראינו כהן הדיוט פעמים שהוא עובד בשמונה ככהן גדול. אמר רבי יונה. ולא בפנים הוא עובד. והלא בחוץ הוא נשאל וטועין דבר מבפנים לבחוץ. וכי רבי טרפון רבן שלכל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן. דכתיב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות. תמימים לא בעלי מומין. דברי רבי עקיבה. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי אם לא ראיתי שמעון אחי אימה חיגר באחת מרגליו ועומד בעזרה וחצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו רבי עקיבה. שמא לא ראיתו אלא בשעת הקהל. ואני אומר. בשעת קרבן. אמר לו רבי טרפון. אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל. אני הוא ששמעתי ולא היה לי לפרש. ואתה דורש ומסכים שמועה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו.

Jerusalem Talmud Niddah (2)

Jerusalem Talmud Niddah 1:1:7 רבי עקיבה אומר

תני. מעת לעת שאמרו תולין אבל לא שורפין. והוה רבי זעירא חדי בה. אשכח תני. הרואה כתם מטמא למפרע. ומה היא מטמאה. האוכלין והמשקין והמשכבות והמושבות. ומקולקלת למיניינה ומטמא את בועלה למפרע. הרואה דם מטמא למפרע. ומה היא מטמא. האוכלין והמשקין והמשכבות והמושבות. ואינה מקולקלת למיניינה ואינה מטמא את בעלה למפ …
תני. מעת לעת שאמרו תולין אבל לא שורפין. והוה רבי זעירא חדי בה. אשכח תני. הרואה כתם מטמא למפרע. ומה היא מטמאה. האוכלין והמשקין והמשכבות והמושבות. ומקולקלת למיניינה ומטמא את בועלה למפרע. הרואה דם מטמא למפרע. ומה היא מטמא. האוכלין והמשקין והמשכבות והמושבות. ואינה מקולקלת למיניינה ואינה מטמא את בעלה למפרע. רבי עקיבה אומר. מטמא את בעלה למפרע. וזה וזה תולין אבל לא שורפין. תמן אמרין. מעת לעת שאמרו משכבה כמגעה. מה. כבועל נדה ואינו מטמא בהיסט ואינו מטמא בכלי חרש. אשכח תני. מטמא כלי חרס בהיסט. מעת לעת שאמרו. מגעה ברשות הרבים מהו. נישמעינה מן הדא. מעוברת ומיניקה טהורות לבעליהן. וכן אשה שיש לה ווסת. ושאר כל הנשים טהורות בביאה ומטמאות במגע. הדא אמרה. ודאי מגעה ברשות הרבים טמא.
Jerusalem Talmud Niddah 2:3:1 רבי עקיבה אומר

משנה: איזהו לאחר זמן. כדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה ואחר כך מטמא מעת לעת ואינה מטמא את בועלה. רבי עקיבה אומר מטמא את בועלה. ומודין חכמים לרבי עקיבה ברואה כתם שהיא מטמא את בועלה.

Bereshit Rabbah (18)

Bereshit Rabbah 1:14 רבי עקיבא אמר

רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מעוטין, אתין וגמין רבוין, הדין את דכתיב הכא, מה הוא, אמר ליה, אלו נאמר בראשית ברא אלהים שמים וארץ, היינו אומרים השמים והארץ אלהות הן, אמר ליה (דברים לב, מז): כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, למה שאין את …
רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מעוטין, אתין וגמין רבוין, הדין את דכתיב הכא, מה הוא, אמר ליה, אלו נאמר בראשית ברא אלהים שמים וארץ, היינו אומרים השמים והארץ אלהות הן, אמר ליה (דברים לב, מז): כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, למה שאין אתם יודעין לדרש בשעה שאי אתם יגעין בו, (דברים לב, מז): כי הוא חייכם, אימתי הוא חייכם, בשעה שאתם יגעין בו. אלא את השמים, לרבות חמה ולבנה ומזלות, ואת הארץ, לרבות אילנות ודשאין וגן עדן. רבי תנחומא משום רב הונא אמר (שמות לח, כב): ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את אשר צוה אתו משה, לא נאמר, אלא את כל אשר צוה ה' את משה, אפלו דברים שלא שמע מפי רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני. רבי חוניא בשם רבי אמר (מלאכי ב, ו): תורת אמת היתה בפיהו, אלו דברים ששמע מפי רבו. ורבנן אמרי (משלי ג, כו): כי ה' יהיה בכסלך, אפלו דברים שאתה כסיל בהן, (משלי ג, כו): ושמר רגלך מלכד, רבי דוסאי אמר, מן ההוריה. רבי אבהו אמר, מן העברה. רבי לוי אמר, מן המזיקין. אמר רבי אבדימוס, אם נתת מכסך צדקה, הקדוש ברוך הוא משמרך מן הפיסין ומן הזמיונות, מן הגלגלאות ומן הארנונית.
Bereshit Rabbah 19:6 בשם רבי עקיבא

ותפקחנה עיני שניהם (בראשית ג, ז), וכי סומים היו, רבי יודן בשם רבי יוחנן בן זכאי ורבי ברכיה בשם רבי עקיבא אמר, משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג, והיה לפניו קפה מלאה כוסות ודיטרוטין, ותפשם במקלו ושברן, עמד ותפשו, אמר ליה ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום, אלא בוא ואראה לך כמה טובות אבדת, כך הראה ל …
ותפקחנה עיני שניהם (בראשית ג, ז), וכי סומים היו, רבי יודן בשם רבי יוחנן בן זכאי ורבי ברכיה בשם רבי עקיבא אמר, משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג, והיה לפניו קפה מלאה כוסות ודיטרוטין, ותפשם במקלו ושברן, עמד ותפשו, אמר ליה ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום, אלא בוא ואראה לך כמה טובות אבדת, כך הראה להן כמה דורות אבדו. (בראשית ג, ז): וידעו כי עירמם הם, אפלו מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה. (בראשית ג, ז): ויתפרו עלה תאנה, אמר רבי שמעון בן יוחאי עלה שהביאו תואנה לעולם, ואמר רבי יצחק קלקלת עובדך סב חוט וחייט. ויעשו להם חגרת (בראשית ג, ז), אמר רבי אבא בר כהנא חגורה אין כתיב כאן, אלא חגרת, חגורי חגורות, אסטכיון, גליון, סדינים, כשם שעושים לאיש כך עושין לאשה, צלצלין, קולסין, סכנין.
Bereshit Rabbah 21:5 אמר ליה רבי עקיבא dialogue

דרש רבי פפוס הן האדם היה כאחד ממנו, כאחד ממלאכי השרת, אמר ליה רבי עקיבא דיך פפוס, אמר לו מה אתה מקים הן האדם היה כאחד ממנו, אמר לו שנתן לו המקום לפניו שני דרכים, דרך החיים ודרך המות, וברר לו דרך אחרת. רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם, שנאמר (דברים ו, ד): שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. רבנן אמרי כג …
דרש רבי פפוס הן האדם היה כאחד ממנו, כאחד ממלאכי השרת, אמר ליה רבי עקיבא דיך פפוס, אמר לו מה אתה מקים הן האדם היה כאחד ממנו, אמר לו שנתן לו המקום לפניו שני דרכים, דרך החיים ודרך המות, וברר לו דרך אחרת. רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם, שנאמר (דברים ו, ד): שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. רבנן אמרי כגבריאל, שנאמר (דניאל י, ה): והנה איש אחד לבוש בדים, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה. ריש לקיש אמר כיונה, מה זה בורח משליחותו של מקום, שנאמר (יונה א, ג): ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה', אף זה בורח מלקיים צווי המקום. מה זה לא לן בכבודו, אף זה לא לן כבודו עמו. רבי ברכיה בשם רבי חנינא אמר כאליהו, מה זה לא טעם טעם מות, אף זה לא היה ראוי לטעם טעם מות, היא דעתיה דרבי ברכיה בשם רבי חנין, דאמר כל זמן שהיה אדם היה כאחד, וכיון שנטלה ממנו צלעתו, לדעת טוב ורע.
Bereshit Rabbah 22:2 רבי עקיבא אמר

והאדם ידע וגו', רבי הונא ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי אבא בר כהנא אמר, לא שמשה בריה קדם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו, הודיע דרך ארץ לכל. דבר אחר, והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה. אמר רב אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם. ותהר ותלד את קין, אמר רבי אלעזר בן …
והאדם ידע וגו', רבי הונא ורבי יעקב ברבי אבין בשם רבי אבא בר כהנא אמר, לא שמשה בריה קדם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו, הודיע דרך ארץ לכל. דבר אחר, והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה. אמר רב אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם. ותהר ותלד את קין, אמר רבי אלעזר בן עזריה שלשה פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. אמר ליה רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו, ותאמר קניתי איש את ה', חמת לה הא איתתא בנין, אמרה הא קנין בעלי בידי. רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מעוטים, אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא מהו, אמר אלו נאמר קניתי איש ה', היה הדבר קשה, אלא את ה'. אמר ליה (דברים לב, מז): כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, שאין אתם יודעים לדרש, אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מאדם, מכאן ואילך (בראשית א, כו): בצלמנו כדמותנו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה.
Bereshit Rabbah 22:6 אמר רבי עקיבא

וישע ה' אל הבל ואל מנחתו (בראשית ד, ד), נתפיס ממנו. (בראשית ד, ה): ואל קין ואל מנחתו לא שעה, לא נתפיס ממנו. (בראשית ד, ה): ויחר לקין מאד ויפלו פניו, נעשו כאור. (בראשית ד, ו): ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך, (בראשית ד, ז): הלוא אם תיטיב שאת, ברכה, כמה דאת אמר (ויקרא ט, כב): וישא אהרן את יד …
וישע ה' אל הבל ואל מנחתו (בראשית ד, ד), נתפיס ממנו. (בראשית ד, ה): ואל קין ואל מנחתו לא שעה, לא נתפיס ממנו. (בראשית ד, ה): ויחר לקין מאד ויפלו פניו, נעשו כאור. (בראשית ד, ו): ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך, (בראשית ד, ז): הלוא אם תיטיב שאת, ברכה, כמה דאת אמר (ויקרא ט, כב): וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם. ואם לא תיטיב שאת, קללה, דכתיב (ויקרא כב, טז): והשיאו אותם עון אשמה. דבר אחר, אם תיטיב אני מוחל לך על עונותיך, ואם לאו חטאו של אותו האיש גדוש ומגדש, רבי ברכיה בשם רבי שמעון בר אמי אמר (תהלים לב, ט): לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו ולא פשעו גבוה ממנו, שנאמר (בראשית ד, ז): לפתח חטאת רבץ, חטאת רובצת אין כתיב כאן, אלא חטאת רבץ, בתחלה הוא תש כנקבה, אחר כך הוא מתגבר כזכר. אמר רבי עקיבא בתחלה דומה לחוט של עכביש, ולבסוף נעשה כקלע הזו של ספינה, הדא הוא דכתיב (ישעיה ה, יח): הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה. אמר רבי יצחק בתחלה הוא נעשה אורח, ואחר כך הוא נעשה בעל הבית, הדא הוא דכתיב (שמואל ב יב, ד): ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו, הרי אורח, ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו, הרי בעל הבית. אמר רבי תנחום בר מריון אית כלבין ברומי דידעין למשתדלא, אזיל ויתיב קמי פלטירא, ועביד גרמיה מתנמנם ומרי פלטירא מתנמנם, והוא שמוט עגולא אארעא עד דהויא מצמית לון הוא משתכר עגולא ומהלך ביה. אמר רבי אבא היצר הזה דומה ללסטים שפוף שהיה יושב בפרשת דרכים, כל מאן דעבר הוה אמר הב מה דעלך, עבר פקח אחד וראה שאין בו תוחלת לגזל לו כלום, התחיל מכתתו. כך כמה דורות אבד יצר הרע, דור אנוש, ודור הפלגה, ודור המבול, כיון שעמד אברהם אבינו וראה שאין בו תוחלת, התחיל מכתתו, הדא הוא דכתיב (תהלים פט, כד): וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף. אמר רבי אמי אין יצר הרע מהלך לצדדים אלא באמצע פלטיא, ובשעה שהוא רואה אדם ממשמש בעיניו, מתקן בשערו, מתלא בעקבו, הוא אומר הדין דידי, מאי טעמיה (משלי כו, יב): ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. אמר רבי אבין כל מי שמפנק את יצרו בנערותו, סופו להיות מנון עליו בזקנותו, מאי טעמא (משלי כט, כא): מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון. רבי חנינא בר פפא אמר אם בא יצרך להשחיקך, דחהו בדברי תורה, אם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את השלום, שנאמר (ישעיה כו, ג): יצר סמוך תצר שלום, ואם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את השלום, שלום אין כתיב כאן אלא שלום שלום. ואם תאמר שאינו ברשותך, תלמוד לומר (ישעיה כו, ג): כי בך בטוח, וכבר הכתבתי לך בתורה (בראשית ד, ז): ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו. רבי סימון אמר אם בא יצרך להשחיקך, שמחהו בדברי תורה, שנאמר (ישעיה כו, ג): יצר סמוך תצר שלום, ואם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את שני העולמות. תצר שלום אין כתיב כאן, אלא שלום שלום. ואם תאמר שאינו ברשותך כבר הכתבתי בתורה (בראשית ד, ז): ואליך תשוקתו וגו'.
Bereshit Rabbah 24:7 רבי עקיבא אומר

רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר כל האמניות אדם הראשון למדם, מאי טעמיה (ישעיה מד, יא): וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין אפלו סרגולו של ספר, אדם הראשון למדו, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר, הוא וסרגולו. (בראשית ה, א): ביום ברא אלהים אדם, הדא מסיעא לההיא דאמר רבי אלעזר בן עזריה שלש פ …
רבי תנחומא בשם רבי אלעזר ורבי מנחם בשם רב אמר כל האמניות אדם הראשון למדם, מאי טעמיה (ישעיה מד, יא): וחרשים המה מאדם, מאדם הראשון. רבנן אמרין אפלו סרגולו של ספר, אדם הראשון למדו, שנאמר (בראשית ה, א): זה ספר, הוא וסרגולו. (בראשית ה, א): ביום ברא אלהים אדם, הדא מסיעא לההיא דאמר רבי אלעזר בן עזריה שלש פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות. בן עזאי אומר (בראשית ה, א): זה ספר תולדת אדם, זה כלל גדול בתורה, רבי עקיבא אומר (ויקרא יט, יח): ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה, שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חברי עמי, הואיל ונתקללתי יתקלל חברי עמי. אמר רבי תנחומא אם עשית כן דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו.
Bereshit Rabbah 26:6 אמר רבי עקיבא

ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם (בראשית ו, ג), אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי איני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (יחזקאל לו, כז): ואת רוחי אתן בקרבכם. רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש, תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבוא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים, מה טעם (מלאכי ג, יט): כי הנה הי …
ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם (בראשית ו, ג), אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי איני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא, שנאמר (יחזקאל לו, כז): ואת רוחי אתן בקרבכם. רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש, תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבוא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים, מה טעם (מלאכי ג, יט): כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא. ורבנן אמרי יש גיהנם, שנאמר (ישעיה לא, ט): נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. רבי יהודה בר רבי אלעי אמר לא יום ולא גיהנם אלא אש היא שתהיה יוצאת מגופו של רשע ומלהטתו, שנאמר (ישעיה לג, יא): תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם. אמר רבי יהודה ברבי אלעי מהו לא ידון רוחי עוד אין הרוחות הללו נדונות לפני לעולם. רבי הונא בשם רב אחא אמר בשעה שאני מחזיר הרוח לנדנה איני מחזיר רוחן לנדניהן. אמר רבי חיא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם, לפי שבעולם הזה הרוח היא נבזקת באחד מאבריו, אבל לעתיד לבוא היא נבזקת בכל הגוף, הדא הוא דכתיב (יחזקאל לו, כז): ואת רוחי אתן בקרבכם. אמר רבי יודן בן בתירא עוד איני דן את הדין הזה לעולם. רב הונא בשם רבי יוסף אמר (בראשית ח, כא): לא אסף, ולא אסף, לסגי לסגי. רבנן אמרי לא אסף לבני נח, לא אסף לדורות, אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו, הרי אני משגמן ביסורין. אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא כחשו, הריני משגמן אלו באלו, דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחיב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו. רבי נתן אומר אפלו זאב וכלב. רבי הונא בר גוריון אמר אפלו מקל אפלו רצועה, הדא הוא דכתיב (ישעיה ט, ג): כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין, כיום הדין. אמר רבי אחא אף אילני סרק עתידין לתן דין וחשבון. רבנן אמרי מהכא (דברים כ, יט): כי האדם עץ השדה, מה האדם נותן דין וחשבון, אף עצים נותנין דין וחשבון. אמר רבי יהושע בר נחמיה איני דן רוחן בעצמן, שבשר ודם הן, אלא הרי אני מביא עליהם מעוט שנים שקצבתי עליהם בעולם הזה, ואחר כך אני משגמן ביסורין. אמר רבי איבו מי גרם להם שימרדו בי לא על ידי שלא שגמתי אותם ביסורין, הדלת הזו מי מעמידו שגמיו. אמר רבי אלעזר בכל מקום שאין דין יש דין. רבי ביבי בריה דרבי אמי בשיטת רבי אלעזר (בראשית ו, ג): לא ידון רוחי. אמר רבי מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה, אף אני איני עושה מדת הדין למעלה, הדא הוא דכתיב (איוב ד, כא): הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה, בלא חכמת התורה. (איוב ד, כ): מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו, ואין משים אלא דין, היך מה דאת אמר (שמות כא, א): ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. אמר רבי יוסי הגלילי עוד איני דן מדת הדין כנגד מדת רחמים. רבי אומר ויאמר דור המבול לה' לא ידון. אמר רבי עקיבא (תהלים י, יג): על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש, לית דין ולית דין, אבל אית דין ואית דין. אמר רבי חנינא בר פפא אפלו נח שנשתיר מהם לא שהיה כדי, אלא שצפה הקדוש ברוך הוא שמשה עתיד לעמד ממנו, שנאמר בשגם, זה משה, דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין. רבנן מייתו לה מהכא, והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ומשה חי מאה ועשרים שנה.
Bereshit Rabbah 28:7 אמר רבי עקיבא

אמר רבי אלעזר (איוב כב, כ): אם לא נכחד קימנו, בתחלה אבד הקדוש ברוך הוא את ממונן שלא יהיו אומרים לממוננו הוא צריך, (איוב כב, כ): ויתרם אכלה אש, שהיו רואים בלוריות של זהב נתרות באש. אמר רבי עקיבא הכל קראו תגר על הכסף ועל הזהב שיצא עמהם ממצרים, שנאמר (ישעיה א, כב): כספך היה לסיגים, (הושע ב, י): וכסף הר …
אמר רבי אלעזר (איוב כב, כ): אם לא נכחד קימנו, בתחלה אבד הקדוש ברוך הוא את ממונן שלא יהיו אומרים לממוננו הוא צריך, (איוב כב, כ): ויתרם אכלה אש, שהיו רואים בלוריות של זהב נתרות באש. אמר רבי עקיבא הכל קראו תגר על הכסף ועל הזהב שיצא עמהם ממצרים, שנאמר (ישעיה א, כב): כספך היה לסיגים, (הושע ב, י): וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל. (הושע ח, ד): כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת, רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק, למען יכרתו אין כתיב כאן, אלא למען יכרת, כאיניש דאמר יתמחק שמיה דפלן דאפקיה לברי לתרבות בישא.
Bereshit Rabbah 33:1 רבי עקיבא אומר

ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה וגו' (בראשית ח, א), וכתיב (תהלים לו, ז): צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה', רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אומר בזכות הצדיקים שקבלו את התורה שנתנה מהררי אל את עושה עמהם צדקה עד כהררי אל, אבל רשעים שלא קבלו את התורה שנתנה מהררי אל, את מדקדק עמהם עד תהו …
ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה וגו' (בראשית ח, א), וכתיב (תהלים לו, ז): צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה', רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אומר בזכות הצדיקים שקבלו את התורה שנתנה מהררי אל את עושה עמהם צדקה עד כהררי אל, אבל רשעים שלא קבלו את התורה שנתנה מהררי אל, את מדקדק עמהם עד תהום רבה. רבי עקיבא אומר אלו ואלו מדקדק עמהם עד תהום רבה, מדקדק עם הצדיקים וגובה מהם מעוט מעשים רעים שעשו בעולם הזה כדי להשפיע להם שלוה, ולתן להם שכר טוב לעולם הבא, משפיע שלוה לרשעים ונותן להם שכר מצוות קלות שעשו בעולם הזה כדי להפרע מהן לעתיד לבוא. אמר רבי לוי משל את הצדיקים בדירתן ואת הרשעים בדירתן, את הצדיקים בדירתן, שנאמר (יחזקאל לד, יד): במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם, ואת הרשעים בדירתן (יחזקאל לא, טו): כה אמר ה' אלהים ביום רדתו שאלה האבלתי כסתי עליו את תהום, רבי יהודה בר רבי אמר הובלתי כתיב. אין עושין כסוי לגיגית לא של כסף ולא של זהב ולא של נחשת אלא חרס לאותם שהם ממינה, כך רשעים חשך, גיהנם חשך, תהום חשך, הובלתי רשעים לגיהנם, וכסתי עליהם את התהום, חשך יכסה חשך. רבי יונתן בשם רבי יאשיה מסרס קרא צדקתך עד משפטיך, כהררי אל עד תהום רבה, מה הרים הללו אין להם סוף, אף הצדיקים אין להם סוף למתן שכרן. מה הרים הללו נכבשים לתהום שלא יעלה ויציף את העולם, כך הם הצדיקים נכבשים על הפרענות שלא יצאו וישרפו את העולם. ומה הרים הללו נזרעים ועושים פרות, כך מעשיהם של צדיקים עושים פרות, הדא הוא דכתיב (ישעיה ג, י): אמרו צדיק כי טוב וגו'. ומה תהום זה אין לו חקר, כך אין לפרענותן של רשעים חקר, הדא הוא דכתיב (ישעיה ג, יא): אוי לרשע רע, ומה התהום הזה לא נזרע ולא עושה פרות, כך אין מעשיהן של רשעים עושין פרות, שאלו היו עושין פרות היו מחריבין את העולם. רבי יהושע בן לוי סליק לרומי חמא תמן עמודים מכוסים בטפיסין, בצנה שלא יקרשו, ובשרב שלא יתבקעו, וכי הוה מהלך בשוקא חמא חד מסכן מכריך בחדא מחצלא, ואית דאמרין פלגא מרדעת דחמרא. על אותן העמודים קרא צדקתך כהררי אל, הן דיהבת אשפע, על אותו העני קרא משפטיך תהום רבה, הן דמחית גיית. אלכסנדרוס מוקדון אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חשך, ושלח ליה, נפק ליה והוא טעין גדומי דדהב בגו דסקוס דדהב, אמר ליה לממונך אנא צריך. אמר ליה ולא היה לך מה מיכול בארעך דאתית לך להדין, אמר ליה לא אתית אלא בעיא למידע היך אתון דינין, יתיב גביה, יומא חדא אתא חד בר נש קבל על חבריה, אמר הדין גברא זבן לי חדא קלקלתא ואשכחית בגוה סימתא, ההוא דזבין אמר קלקלתא זבנית סימתא לא זבנית, וההוא דזבן אמר קלקלתא ומה דבגוה זבנית. אמר לחד מנייהו אית לך בר דכר, אמר ליה הין. ואמר לאוחרני אית לך ברתא נקבא, אמר ליה הין. אמר להון זיל אסיב דין לדין והוי ממונא לתרויהון. חמתיה יתיב תמה, אמר ליה מה לא דיינית טב, אמר ליה אין. אמר ליה אלו היה גבכון היך הויתון דינין, אמר ליה קטלין דין ודין ומלכותא נסבא ממונא דתרויהון. אמר ליה אית גבכון מטר נחית, אמר ליה הין: אמר ליה אית גבכון שמשא דנח, אמר ליה הין, אמר ליה אית גבכון בעיר דקיק, אמר ליה הן, אמר ליה תפח רוחיה דההוא גברא לא בזכותכון נחית מטר ולא בזכותכון שמשא דנחה עליכון, אלא בזכותיה דבעירא, דכתיב (תהלים לו, ז): אדם ובהמה תושיע ה', אדם בזכות בהמה תושיע ה'. רבי יהודה בר סימון פתר קריה בנח, אמר הקדוש ברוך הוא צדקה שעשיתי עם נח בתבה לא עשיתי עמו אלא עם הררי אל, שנאמר (בראשית ח, ד): ותנח התבה בחדש השביעי וגו'. (תהלים לו, ז): משפטיך תהום רבה, יסורין שהבאתי על דורו לא הבאתי עליהן אלא מתהום רבה, שנאמר (בראשית ז, יא): נבקעו וגו', וכשזכרתי לו, לא לו לבדו הזכרתי, אלא לו ולכל שיש עמו בתבה, הדא הוא דכתיב: ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה וגו'.
Bereshit Rabbah 33:5 דרש רבי עקיבא

ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח (בראשית ח, ו), הדא מסיעא לההוא דאמר רבי אבא בר כהנא, חלון. (בראשית ח, ז): וישלח את הערב, הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כח): שלח חשך ויחשך. ויצא יצוא ושוב, רבי יודן בשם רבי יהודה בן רבי סימון התחיל משיבו תשובות, אמר לו מכל בהמה חיה ועוף שיש כאן אין אתה משלח אלא לי, אמר לו מה צ …
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח (בראשית ח, ו), הדא מסיעא לההוא דאמר רבי אבא בר כהנא, חלון. (בראשית ח, ז): וישלח את הערב, הדא הוא דכתיב (תהלים קה, כח): שלח חשך ויחשך. ויצא יצוא ושוב, רבי יודן בשם רבי יהודה בן רבי סימון התחיל משיבו תשובות, אמר לו מכל בהמה חיה ועוף שיש כאן אין אתה משלח אלא לי, אמר לו מה צרך לעולם בך, לא לאכילה ולא לקרבן. רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר, אמר לו הקדוש ברוך הוא קבלו, שעתיד העולם להצטרך לו, אמר לו אימתי, אמר לו עד יבשת המים מעל הארץ, עתיד צדיק אחד לעמד וליבש את העולם, ואני מצריכו לו, הדא הוא דכתיב (מלכים א יז, ו): והערבים מבאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר עיר היא בתחום בית שאן ושמה ערבי, רבי נחמיה אמר עורבים ממש היו, ומהיכן היו מביאים לו משלחנו של יהושפט. דרש רבי עקיבא מעשה דור המבול בגנזק של מדי ולא בכו, וכיון שהזכיר להם מעשה איוב מיד בכו, וקרא עליהם המקרא הזה (איוב כד, כ): ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה. ישכחהו רחם, הן שכחו רחמי מן הבריות, אף הקדוש ברוך הוא שכח רחמיו מהם. מתקו רמה, שמתקו רמה מהן. עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה, אמר רבי אבהו תעקר אין כתיב, אלא תשבר, כדבר שנשבר ואינו מעלה חליפין, ואיזה זה דור הפלגה.
Bereshit Rabbah 34:14 דרש רבי עקיבא

שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' (בראשית ט, ו), אמר רבי חנינא כלהם כהלכות בני נח בעד אחד, בדין אחד, בלא עדים, ובלא התראה, על ידי שליח, על ידי עברים. בעד אחד בדין אחד, שפך דם האדם באדם אחד, דמו ישפך. בלא עדים ובלא התראה, שפך דם האדם, דמו ישפך. על ידי שליח, שפך דם האדם, על ידי אדם, דמו ישפך. על ידי עברי …
שפך דם האדם באדם דמו ישפך וגו' (בראשית ט, ו), אמר רבי חנינא כלהם כהלכות בני נח בעד אחד, בדין אחד, בלא עדים, ובלא התראה, על ידי שליח, על ידי עברים. בעד אחד בדין אחד, שפך דם האדם באדם אחד, דמו ישפך. בלא עדים ובלא התראה, שפך דם האדם, דמו ישפך. על ידי שליח, שפך דם האדם, על ידי אדם, דמו ישפך. על ידי עברים, שפך דם האדם. רבי יהודה בן רבי סימון אמר אף החונקו, שפך דם האדם וגו'. אמר רבי לוי הרי שהרג ולא נהרג אימתי הוא נהרג, לכשיבוא אדם, שפך דם האדם באדם דמו ישפך. דרש רבי עקיבא כל מי שהוא שופך דמים מעלים עליו כאלו הוא ממעט את הדמות, מה טעם, שפך דם האדם באדם דמו ישפך, מפני מה, כי בצלם אלהים עשה את האדם. דרש רבי אלעזר בן עזריה כל מי שהוא מבטל מפריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאלו הוא ממעט את הדמות, מה טעם כי בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו וגו' שרצו בארץ ורבו. דרש בן עזאי כל מי שהוא מבטל פריה ורביה מעלה עליו הכתוב כאלו שופך דמים וממעט את הדמות, מאי טעמיה שפך דם האדם, מפני מה כי בצלם אלהים, ומה כתיב אחריו: ואתם פרו ורבו. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה נאים דברים היוצאים מפי עושיהן, בן עזאי נאה דורש ולא נאה מקים, אמר ליה אני לפי שחשקה נפשי בתורה, אבל יתקים העולם באחרים.
Bereshit Rabbah 46:5 רבי עקיבא אומר

רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אומר אברהם כהן גדול היה, שנאמר (תהלים קי, ד): נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וגו', ונאמר להלן (בראשית יז, יא): ונמלתם את בשר ערלתכם, מהיכן ימול, אם ימול מן האזן אינו כשר להקריב, מן הפה אינו כשר להקריב, מן הלב אינו כשר להקריב, מהיכן ימול ויהיה כשר להקריב, הוי אומר זו …
רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אומר אברהם כהן גדול היה, שנאמר (תהלים קי, ד): נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וגו', ונאמר להלן (בראשית יז, יא): ונמלתם את בשר ערלתכם, מהיכן ימול, אם ימול מן האזן אינו כשר להקריב, מן הפה אינו כשר להקריב, מן הלב אינו כשר להקריב, מהיכן ימול ויהיה כשר להקריב, הוי אומר זו ערלת הגוף. רבי עקיבא אומר ארבע ערלות הן, נאמרה ערלה באזן (ירמיה ו, י): הנה ערלה אזנם, ונאמרה ערלה בפה (שמות ו, ל): הן אני ערל שפתים, ונאמר ערלה בלב (ירמיה ט, כה): וכל בית ישראל ערלי לב, ונאמר ערלה בגוף (בראשית יז, יד): וערל זכר, ונאמר לו: התהלך לפני והיה תמים, אם ימול מן האזן אינו תמים, מן הפה אינו תמים, מן הלב אינו תמים, ומהיכן ימול ויהיה תמים, הוי אומר זו ערלת הגוף. מקרא אמר (בראשית יז, יב): ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם, אם ימול מן האזן אינו שומע, מן הפה אינו מדבר, מן הלב אינו חושב, מהיכן ימול ויהיה יכול לחשב, זו ערלת הגוף. אמר רבי תנחומא מסתברא הדא מקרא וערל זכר, וכי יש ערל נקבה, אלא ממקום שהוא נכר אם זכר אם נקבה משם מוהלים אותו.
Bereshit Rabbah 53:11 דרש רבי עקיבא

ותרא שרה את בן הגר המצרית (בראשית כא, ט), אמר רבי שמעון בן יוחאי רבי עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי, ואני אומר בו דבר לשבח, דרש רבי עקיבא ותרא שרה וגו', אין מצחק אלא גלוי עריות, היך מה דאת אמר (בראשית לט, יז): בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי, מלמד שהיתה אמנו שרה רואה אותו לישמעאל מכבש גנות וצד נ …
ותרא שרה את בן הגר המצרית (בראשית כא, ט), אמר רבי שמעון בן יוחאי רבי עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי, ואני אומר בו דבר לשבח, דרש רבי עקיבא ותרא שרה וגו', אין מצחק אלא גלוי עריות, היך מה דאת אמר (בראשית לט, יז): בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי, מלמד שהיתה אמנו שרה רואה אותו לישמעאל מכבש גנות וצד נשי אנשים ומענה אותן. תני רבי ישמעאל אומר, אין הלשון הזה של צחוק אלא עבודת כוכבים, שנאמר (שמות לב, ו): וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק, מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל בונה בימוסיות וצד חגבים ומקריב עליהם. רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אין הלשון הזה צחוק אלא לשון שפיכות דמים, היך מה דאת אמר (שמואל ב ב, יד): יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו. רבי עזריה משום רבי לוי אמר, אמר ליה ישמעאל ליצחק נלך ונראה חלקנו בשדה, והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק, ועושה עצמו כאלו מצחק, הדא הוא דכתיב (משלי כו, יח יט): כמתלהלה הירה זקים וגו' כן איש רמה את רעהו ואומר הלא מצחק אני, ואומר אני בו דבר לשבח אין לשון הזה של צחוק אלא לשון ירשה, שבשעה שנולד אבינו יצחק היו הכל שמחים, אמר להם ישמעאל שוטים אתם, אני בכור ואני נוטל פי שנים, שמתשובת אמנו שרה לאברהם (בראשית כא, י): כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני, אתה למד, כי לא יירש עם בני אפלו שאינו יצחק, ועם יצחק אף על פי שאינו בני, קל וחמר עם בני עם יצחק.
Bereshit Rabbah 53:15 רבי עקיבא אמר

ויהי אלהים את הנער ויגדל (בראשית כא, כ), רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכים ורקים מעוטים, אתין וגמין רבוים, הדין את דכתיב הכא מהו, אמר לו אלו נאמר ויהי אלהים הנער, היה הדבר קשה, אלא את הנער. אמר לו (דברים לב, מז): כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק מכם, שאי …
ויהי אלהים את הנער ויגדל (בראשית כא, כ), רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכים ורקים מעוטים, אתין וגמין רבוים, הדין את דכתיב הכא מהו, אמר לו אלו נאמר ויהי אלהים הנער, היה הדבר קשה, אלא את הנער. אמר לו (דברים לב, מז): כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק מכם, שאין אתם יודעים לדרש, אלא את הנער, הוא וחמריו וגמליו ובני ביתו. (בראשית כא, כ): ויהי רבה קשת, רבה וקשיותו עמו [נסח אחר: וקשיותו אמו], רבה, מתלמד בקשת, רבה על כל המורים בקשת. (בראשית כא, כא): וישב במדבר פארן, אמר רבי יצחק זרוק חוטרא לאוירא ועל עקריה הוא קאים, כך לפי שכתוב (בראשית טז, א): ולה שפחה מצרית ושמה הגר, לפיכך (בראשית כא, כא): ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים.
Bereshit Rabbah 55:6 רבי עקיבא אומר

והאלהים נסה את אברהם, רבי יוסי הגלילי אומר גדלו כנס הזה של ספינה. רבי עקיבא אומר נסה אותו בודאי שלא יהיו אומרין הממו ערבבו ולא היה יודע מה לעשות. ויאמר הנני, אמר רבי יהושע בן קרחה בשני מקומות דמה משה עצמו לאברהם, אמר לו הקדוש ברוך הוא (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אברהם אמר ה …
והאלהים נסה את אברהם, רבי יוסי הגלילי אומר גדלו כנס הזה של ספינה. רבי עקיבא אומר נסה אותו בודאי שלא יהיו אומרין הממו ערבבו ולא היה יודע מה לעשות. ויאמר הנני, אמר רבי יהושע בן קרחה בשני מקומות דמה משה עצמו לאברהם, אמר לו הקדוש ברוך הוא (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אברהם אמר הנני, הנני לכהנה, הנני למלכות, זכה לכהנה וזכה למלכות. זכה לכהנה (תהלים קי, ד): נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם. למלכות (בראשית כג, ו): נשיא אלהים אתה. משה אמר (שמות ג, ד): הנני, הנני לכהנה, הנני למלכות, אמר לו הקדוש ברוך הוא (שמות ג, ה): אל תקרב הלם, אין קרב אלא כהנה, היאך מה דאת אמר (במדבר א, נא): והזר הקרב יומת, ואין הלם, אלא מלכות, היאך מה דאת אמר (שמואל ב ז, יח): כי הביאתני עד הלם.
Bereshit Rabbah 61:3 רבי עקיבא אומר

בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת יא, ו), רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אמר אם זרעת בבכיר זרע באפיל, שאין אתה יודע (קהלת יא, ו): איזהו יכשר, אם של אפיל אם של בכיר (קהלת יא, ו): ואם שניהם כאחד טובים. רבי יהושע אמר אם בא עני אצלך בשחרית, תן לו. בערבית, תן לו. שאין אתה יודע איזה מהן הקדוש ברו …
בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת יא, ו), רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אמר אם זרעת בבכיר זרע באפיל, שאין אתה יודע (קהלת יא, ו): איזהו יכשר, אם של אפיל אם של בכיר (קהלת יא, ו): ואם שניהם כאחד טובים. רבי יהושע אמר אם בא עני אצלך בשחרית, תן לו. בערבית, תן לו. שאין אתה יודע איזה מהן הקדוש ברוך הוא כותב עליך הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אומר אם למדת תורה בנערותך למד תורה בזקנותך, שאין אתה יודע איזה מהן מתקים לך הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. רבי עקיבא אומר אם היו לך תלמידים בנערותך עשה לך תלמידים בזקנותך, שאין אתה יודע איזה מהם מתקים לך זה או זה, ואם שניהם כאחד טובים. שנים עשר אלף תלמידים היו לרבי עקיבא מעכו ועד אנטיפרס וכלם בפרק אחד מתו, למה, שהיתה עיניהם צרה אלו באלו, ובסוף העמיד שבעה, רבי מאיר ורבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר ורבי אליעזר בן יעקב. ואית דאמרי רבי יהודה ורבי נחמיה ורבי מאיר ורבי יוסי ורבי שמעון בן יוחאי ורבי חנינא בן חכינאי ורבי יוחנן הסנדלר. אמר להם בני, הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם, עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה. רבי דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אם היו לך בנים בנערותך קח לך אשה בזקנותך והעמד בנים, וממי אתה למד מאברהם שהיו לו בנים בנערותו ולקח אשה בזקנותו והעמיד בנים, הדא הוא דכתיב: ויסף אברהם וגו'.
Bereshit Rabbah 81:2 רבי עקיבא אמר

ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל (בראשית לה, א), (משלי ל, לב): אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה, בן עזאי ורבי עקיבא, בן עזאי אומר אם נבלת עצמך בדברי תורה סופך להתנשא בהם, ואם זמות יד לפה, אם נזדממו אחריך דברים יד לפה, חד ידע תרין לא ידעין. רבי עקיבא אמר מי גרם לך להתנבל בדברי תורה על ידי שנשאת את עצ …
ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל (בראשית לה, א), (משלי ל, לב): אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה, בן עזאי ורבי עקיבא, בן עזאי אומר אם נבלת עצמך בדברי תורה סופך להתנשא בהם, ואם זמות יד לפה, אם נזדממו אחריך דברים יד לפה, חד ידע תרין לא ידעין. רבי עקיבא אמר מי גרם לך להתנבל בדברי תורה על ידי שנשאת את עצמך בהון. רבינו הוה עבר על סימוניא ויצאו אנשי סימוניא לקראתו, אמרו לו רבי תן לנו אדם אחד שיהא מקרא אותנו ושונה אותנו ודן את דיננו, נתן להם רבי לוי בר סיסי ועשו לו בימה גדולה והושיבו אותו למעלה ממנה, נתעלמה דברי תורה מפיו, שאלו אותו שלשה שאלות, אמרו לו, גדמת יבמה היאך חולצת, ולא השיבן, רקקה דם מהו, ולא השיבן כלום, אמרו דלמא דלית בר אולפן בר אגדה הוא, נשאליה קראי, אמרון ליה מהו דין דכתיב (דניאל י, כא): את הרשום בכתב אמת, אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת, ולא השיבן, וכיון שראה שצרתו צרה השכים בבקר והלך לו אצל רבנו, אמר ליה מה עבדון לך אנשי סימוניא, אמר לו אל תזכירני צרתי, שלשה שאלות שאלו אותי ולא יכלתי להשיבן. אמר ליה ומה אינון, אמר לו גדמת במה היא חולצת, אמר לו והא לא היית יודע להשיב, אמר ליה אין אפלו בשניה אפלו בגופה. רקקה דם מהו, אמר לו ולא היית יודע מה להשיב, אמר לו אם היה בו צחצוחית של רק הרי הוא כשר ואם לאו הרי זה פסול. אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, אם אמת למה רשום ואם רשום למה אמת, אמר לו ולא היית יודע להשיב, אמר לו רשום עד שלא נגזרה גזרה, אמת משנגזרה גזרה, ומה הוא, חותמו של הקדוש ברוך הוא. רבנו בשם רבי ראובן אמר אמת, מהו אמת, אמר ריש לקיש אל"ף בראשן של אותיות, מ"ם באמצע, תי"ו בסוף, ועל שם (ישעיה מד, ו): אני ראשון ואני אחרון וגו'. אמר לו ולמה לא השיבות אותן כשם שהשיבות אותי, אמר ליה עשו לי בימה גדולה והושיבו אותי עליה למעלה הימנה, וטפת רוחי עלי ונתעלמו ממני דברי תורה, וקרא עליו המקרא הזה: אם נבלת בהתנשא. אמר רבי אבא בר כהנא אם חשבת בלבך דבר מצוה לעשות ולא עשית נוח לך לתן זמם על פיך ולא לפסק. אמר רבי יודן מה ידך סמוכה לפיך כן יהיה נדרך סמוך לפיך. רבנן אמרי מה ידך קדם לפיך כן יהיה נדרך קדם לפיך. תדע לך שכן שהרי אבינו יעקב על ידי שאחר נדרו נתבקרה פנקסו, שנאמר: ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח, אמר רבי אבא בר כהנא בשעת עקתא נדרא בשעת רוחא שטפא. אמר רבי לוי מהולתך חרשה אקש עלה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, יעקב, שכחת נדרך, קום עלה בית אל, לביתו של אל, ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך, ואם אין את עושה כן הרי את כעשו, מה עשו נודר ואינו מקים אף את נודר ואינך מקים.
Bereshit Rabbah 99:1 רבי עקיבא פתר

למה תרצדון הרים גבננים (תהלים סח, יז), רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא, רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים, בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לתן תורה בסיני היו ההרים רצים ומדינים אלו עם אלו, זה אומר עלי התורה נתנת וזה אומר עלי התורה נתנת, תבור בא מבית אלים, וכרמל מאספמיא, הדא הוא דכתיב (ירמיה מו, יח): חי אני נאם ה' וג …
למה תרצדון הרים גבננים (תהלים סח, יז), רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא, רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים, בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לתן תורה בסיני היו ההרים רצים ומדינים אלו עם אלו, זה אומר עלי התורה נתנת וזה אומר עלי התורה נתנת, תבור בא מבית אלים, וכרמל מאספמיא, הדא הוא דכתיב (ירמיה מו, יח): חי אני נאם ה' וגו' כי כתבור בהרים, זה אומר אני נקראתי וזה אומר אני נקראתי, אמר הקדוש ברוך הוא: למה תרצדון הרים וגו', כלכם הרים אלא כלכם גבננים, היך מה דאת אמר (ויקרא כא, כ): או גבן או דק, כלכם נעשה עבודת כוכבים על ראשיכם, אבל סיני שלא נעשה עבודת כוכבים עליו (תהלים סח, יז): ההר חמד אלהים לשבתו, (שמות יט, כ): וירד ה' על הר סיני, אף על פי כן (תהלים סח, יז): אף ה' ישכן לנצח, בבית עולמים. רבי עקיבא פתר קרא בשבטים, בשעה שאמר שלמה לבנות בית המקדש היו השבטים רצים ומדינים אלו עם אלו, זה אומר בתחומי יבנה וזה אומר בתחומי יבנה, אמר להם הקדוש ברוך הוא שבטים למה תרצדון, כלכם שבטים, כלכם צדיקים, אלא גבננים, מהו גבננים, גנבים. כלכם הייתם שתפין במכירתו של יוסף, אבל בנימין שלא נשתתף במכירתו של יוסף (תהלים סח, יז): ההר חמד אלהים לשבתו. וכן אתה מוצא שקדם לארבע מאות ושבעים שנה בני קרח מתנבאין עליה שהיא עתידה להיות בתוך חלקו של בנימין, הדא הוא דכתיב (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי, וכן הוא אומר (תהלים קלב, ו): הנה שמענוה באפרתה וגו'. רבי יהודה אומר בית המקדש נבנה בתוך חלקו של יהודה, דכתיב (שמואל א יז, יב): אפרתי מבית לחם יהודה. רבי שמעון אומר בתוך של מי שמתה באפרתה, ומי מתה באפרתה, רחל. יכול בתוך חלקו של יוסף שהוא מבניה, תלמוד לומר (תהלים קלב, ו): מצאנוה בשדי יער, בתוך חלקו של מי שנמשל כחית היער, ומי נמשל כחית היער, בנימין, דכתיב (בראשית מט, כז): בנימין זאב יטרף.

Shemot Rabbah (10)

Shemot Rabbah 1:12 דרש רבי עקיבא

ארבע גזרות גזר פרעה עליהם, בתחלה גזר וצוה לנוגשין שיהיו דוחקין בהן כדי שיהיו עושין הסכום שלהן, ולא יהיו ישנין בבתיהם. והוא חשב למעטן מפריה ורביה, אמר מתוך שאינן ישנין בבתיהם אינן מולידין. אמרו להן הנוגשים, אם אתם הולכין לישן בבתיכם עד שאנו משלחין אחריכם בבקר, היום עולה לשעה ולשתים ואין אתם משלימין א …
ארבע גזרות גזר פרעה עליהם, בתחלה גזר וצוה לנוגשין שיהיו דוחקין בהן כדי שיהיו עושין הסכום שלהן, ולא יהיו ישנין בבתיהם. והוא חשב למעטן מפריה ורביה, אמר מתוך שאינן ישנין בבתיהם אינן מולידין. אמרו להן הנוגשים, אם אתם הולכין לישן בבתיכם עד שאנו משלחין אחריכם בבקר, היום עולה לשעה ולשתים ואין אתם משלימין את הסכום שלכם, שנאמר (שמות ה, יג): והנגשים אצים לאמר וגו', והיו ישנין על הארץ. אמר להן האלהים, אני אמרתי לאברהם אביהם שאני מרבה בניו ככוכבים, דכתיב (בראשית כב, יז): כי ברך אברכך והרבה ארבה וגו', ואתם מתחכמים להן שלא ירבו, נראה איזה דבר עומד או שלי או שלכם, מיד (שמות א, יב): וכאשר יענו אתו כן ירבה וגו'. דרש רבי עקיבא, בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. ומה עשו, בשעה שהיו הולכות לשאב מים, הקדוש ברוך הוא מזמן להם דגים קטנים בכדיהן, ושואבין מחצה מים ומחצה דגים, ומוליכות אצל בעליהן ושופתות להם שתי קדרות, אחת של חמין ואחת של דגים, ומאכילות אותן ומרחיצות אותן וסכות אותן ומשקות אותן, ונזקקות להם בין שפתים, שנאמר (תהלים סח, יד): אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף, בשכר ששכבו בין שפתים, זכו ישראל לבזת מצרים, שנאמר: כנפי יונה נחפה בכסף. וכיון שמתעברות באות לבתיהן, וכיון שהגיע זמן מולידיהם, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר (שיר השירים ח, ה): תחת התפוח עוררתיך. והקדוש ברוך הוא שולח מלאך משמי מרום, ומנקה אותם ומשפר אותם, כחיה זו שמשפרת את הולד, שנאמר (יחזקאל טז, ד): ומולדותיך ביום הולדת אותך וגו'. ומנקט להם שני עגולין, אחד של שמן ואחד של דבש, שנאמר (דברים לב, יג): וינקהו דבש מסלע וגו'. וכיון שמכירין בהם המצריים רצו להרגם, ונעשה להן נס ונבלעין בקרקע, ומביאין שוורים וחורשין על גביהן, שנאמר (תהלים קכט, ג): על גבי חרשו חרשים. ולאחר שהולכין מבצבצין ויוצאין כעשב השדה, שנאמר (יחזקאל טז, ז): רבבה כצמח השדה נתתיך וגו'. וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהם, שנאמר (יחזקאל טז, ז): ותבאי בעדי עדיים, אל תקרי בעדי עדיים, אלא בעדרי עדרים. וכשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים, הם הכירוהו תחלה, שנאמר (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו,
Shemot Rabbah 5:12 אמר רבי עקיבא

וילך משה ואהרן ויאספו וגו', אמר רבי עקיבא, למה נמשלו ישראל כעוף, מה עוף אינו פורח אלא בכנפים, אף ישראל אינן יכולין לעמד אלא בזקנים. גדולה הזקנה, אם זקנים הם חביבין לפני הקדוש ברוך הוא, ואם נערים נטפלה בהן ילדות. תני רבי שמעון בן יוחאי, בכמה מקומות שנינו שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים, בסנה, דכתיב ( …
וילך משה ואהרן ויאספו וגו', אמר רבי עקיבא, למה נמשלו ישראל כעוף, מה עוף אינו פורח אלא בכנפים, אף ישראל אינן יכולין לעמד אלא בזקנים. גדולה הזקנה, אם זקנים הם חביבין לפני הקדוש ברוך הוא, ואם נערים נטפלה בהן ילדות. תני רבי שמעון בן יוחאי, בכמה מקומות שנינו שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים, בסנה, דכתיב (שמות ג, טז): לך ואספת את זקני ישראל. בסיני, דכתיב (שמות כד, א): ואל משה אמר עלה אל ה' וגו'. באהל מועד, דכתיב (ויקרא ט, א): קרא משה לאהרן ולבניו וגו'. ולעתיד לבוא כמו כן, שנאמר (ישעיה כד, כג): כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. רבי אבין אמר, עתיד הקדוש ברוך הוא להושיב את זקני ישראל כגרן והוא יושב בראש כלן כאב בית דין, ודנין לעובדי כוכבים, שנאמר (ישעיה ג, יד): ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו, על זקני עמו אין כתיב כאן, אלא עם זקני עמו, הוא יושב עמהן ודנין לעובדי כוכבים, ומה הוא אומר להם (ישעיה ג, יד): ואתם בערתם הכרם, אלו ישראל, דכתיב (ישעיה ה, ז): כי כרם ה' צבאות בית ישראל, (ישעיה ג, יד): גזלת העני בבתיכם, וכתיב (ישעיה יד, לב): כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו. וכן היה דרך המלכים לישב כגרן עגלה, שנאמר (דברי הימים ב יח, ט): ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן. וכי בגרן ישבו, אלא כדתנינן סנהדרין היתה כחצי גורן עגלה, כדי שיהיו רואין זה את זה, ושני סופרי הדינין יושבין לפניהם וכו': אמר שלמה אני ראיתיו יושב עמהן ודן בתוכם, שנאמר (משלי לא, כג): נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ.
Shemot Rabbah 5:22 רבי עקיבא אומר

וישב משה אל ה' ויאמר למה הרעתה לעם הזה, באותה שעה בא משה והשיב דברים לפני הקדוש ברוך הוא אמר לו: למה הרעתה וגו', מהו ה' למה הרעתה, בנהג שבעולם, בשר ודם האומר לחברו למה אתה עושה כן, הוא כועס עליו, ומשה אמר לפני הקדוש ברוך הוא: למה הרעתה לעם הזה, אלא כך אמר לפני הקדוש ברוך הוא, נטלתי ספר בראשית וקראתי …
וישב משה אל ה' ויאמר למה הרעתה לעם הזה, באותה שעה בא משה והשיב דברים לפני הקדוש ברוך הוא אמר לו: למה הרעתה וגו', מהו ה' למה הרעתה, בנהג שבעולם, בשר ודם האומר לחברו למה אתה עושה כן, הוא כועס עליו, ומשה אמר לפני הקדוש ברוך הוא: למה הרעתה לעם הזה, אלא כך אמר לפני הקדוש ברוך הוא, נטלתי ספר בראשית וקראתי בו וראיתי מעשיהן של דור המבול היאך נדונו, מדת הדין היתה, ומעשה דור הפלגה ושל סדומיים היאך נדונו, ומדת הדין היתה. העם הזה מה עשו שנשתעבדו מכל הדורות שעברו, ואם בשביל שאמר אברהם אבינו (בראשית טו, ח): במה אדע כי אירשנה, ואמרת לו (בראשית טו, יג): ידע תדע כי גר יהיה זרעך, אם כן הרי עשו וישמעאל מבניו, והן צריכין להשתעבד כמו הם, ואפלו כן היה לו להשתעבד דורו של יצחק, או דורו של יעקב, לא לעם הזה שהוא בדורי. ואם תאמר מה אכפת לי, אם כן למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע וגו', אמר רבי פנחס הכהן בן חמא אמר לפניו שמך הגדול גבור ונורא הוא וכל העולם כלו מתיראין ממנו, ופרעה הרשע שמע שמעך והזיד. מהו והצל לא הצלת, רבי ישמעאל אומר: והצל לא הצלת ודאי. רבי עקיבא אומר יודע אני שאתה עתיד להצילם, אלא מה אכפת לך באותן הנתונים תחת הבנין. באותה שעה בקשה מדת הדין לפגע במשה, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא שבשביל ישראל הוא אומר, לא פגעה בו מדת הדין.
Shemot Rabbah 10:4 תני רבי עקיבא

ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך, אמר רבי תנחום אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, המים ששמרוך בשעה שהשלכת ליאור לא ילקו על ידיך. ויט אהרן את ידו, למה הביא עליהם צפרדעים, מפני שהיו משעבדין בישראל ואומרין להן, הביאו לנו שקצים ורמשים, לפיכך הביא עליהן צפרדעים. ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היה מתמלא מן הצפ …
ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך, אמר רבי תנחום אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, המים ששמרוך בשעה שהשלכת ליאור לא ילקו על ידיך. ויט אהרן את ידו, למה הביא עליהם צפרדעים, מפני שהיו משעבדין בישראל ואומרין להן, הביאו לנו שקצים ורמשים, לפיכך הביא עליהן צפרדעים. ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היה מתמלא מן הצפרדעים. ותעל הצפרדע ותכס את וגו', תני רבי עקיבא אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים, אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה, כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו. ויעשו כן החרטמים בלטיהם, שהיו סבורין שהן מעשה שדים.
Shemot Rabbah 11:2 רבי עקיבא אומר

דבר אחר, השכם בבקר, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, הרשע הזה הקשה את לבו בשלשה הראשונות ומכה רביעית קשה היא יותר על הראשונות, לך והזהר אותו כדי שישלח עמי ולא תבוא עליו המכה. כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך וגו'. מהיכן בא עליהם, יש אומרים מלמעלה, ויש אומרים מלמטה. ורבי עקיבא אומר, מלמעלן ומלמטן. אמר …
דבר אחר, השכם בבקר, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, הרשע הזה הקשה את לבו בשלשה הראשונות ומכה רביעית קשה היא יותר על הראשונות, לך והזהר אותו כדי שישלח עמי ולא תבוא עליו המכה. כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך וגו'. מהיכן בא עליהם, יש אומרים מלמעלה, ויש אומרים מלמטה. ורבי עקיבא אומר, מלמעלן ומלמטן. אמר רבי שמעון בן לקיש, אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם עשיתם המונים המונים על בני, אף אני אעשה עליכם עוף השמים וחיות הארץ המונים המונים, שנאמר: הנני משליח בך את הערב, חיות ועופות מערבבין. אבל ארץ גשן שישראל יושבין בה לא היה שם ערב, שנאמר: והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן, אמר רבי אמי כאדם שאומר לחברו לא יטל פלוני בטאריקי זו שפלוני פטרונו עומד עליהם. ושמתי פדת בין עמי, מלמד שהיו ישראל ראויין ללקות בזו המכה, ונתן הקדוש ברוך הוא פדיונם המצרים, ואף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מביא עובדי כוכבים ומזלות הקדמונים ומשליכן לתוך גיהנם תחת ישראל, שנאמר (ישעיה מג, ג): כי אני ה' אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך.
Shemot Rabbah 21:8 רבי עקיבא אומר

רבי אבטוליס הזקן אמר משל למלך שהיה לו בן והכעיסו, וגזר עליו גזרה קשה, והיה הפדגוג מבקש על ידו, אמר לו כלום אתה מבקש ממני אלא על בני, כבר התרציתי לבני. רבי אומר, אמר לו אמש היית אומר (שמות ה, כג): ומאז באתי אל פרעה, ועכשו אתה עומד ומרבה בתפלה, מה תצעק אלי, אמש היו אומרים (שמות יד, יא): המבלי אין קברי …
רבי אבטוליס הזקן אמר משל למלך שהיה לו בן והכעיסו, וגזר עליו גזרה קשה, והיה הפדגוג מבקש על ידו, אמר לו כלום אתה מבקש ממני אלא על בני, כבר התרציתי לבני. רבי אומר, אמר לו אמש היית אומר (שמות ה, כג): ומאז באתי אל פרעה, ועכשו אתה עומד ומרבה בתפלה, מה תצעק אלי, אמש היו אומרים (שמות יד, יא): המבלי אין קברים, ועכשו אתה מרבה בתפלה, דבר אל בני ישראל ויסעו, יסיעו דבר מלבן. רבי אומר אמר הקדוש ברוך הוא כדי היא האמנה שהאמינו בי ישראל שאקרע להם הים, שלא אמרו למשה היאך נחזר לאחורינו, שלא לשבר לב טף ונשים שעמנו, אלא האמינו בי והלכו אחר משה. רבי אליעזר אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, עת לקצר ועת להאריך, בני שרוים בצער והים סוגר והאויב רודף, ואתה עומד ומרבה בתפלה, דבר אל בני ישראל ויסעו. רבי יהושע אומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה אין להם לישראל אלא לסע בלבד, ויסעו, יסיעו רגליהם מן היבשה לים ואתה רואה נסים שאעשה להם. רבי מאיר אומר, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אין ישראל צריכין להתפלל לפני, ומה אם אדם הראשון שהיה יחידי עשיתי יבשה בשבילו, שנאמר (בראשית א, ט): יקוו המים מתחת השמים, בשביל עדה קדושה שעתידה לומר לפני (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו, על אחת כמה וכמה. רבי בניא אומר, בזכות אברהם אני בוקע להם את הים, בעבור מה שעשה, שנאמר (בראשית ה כב, ג): ויבקע עצי עלה, ואומר (שמות יד, כא): ויבקעו המים. רבי עקיבא אומר בזכות יעקב אני קורע להם את הים, שנאמר (בראשית כח, יד): ופרצת ימה וקדמה. רבי שמעון אומר, כבר הכתבתי עליך (במדבר יב, ז): בכל ביתי נאמן הוא, ואתה ברשותי והים ברשותי, כבר עשיתיך גזבר עליו, שנאמר: ואתה הרם את מטך.
Shemot Rabbah 29:9 רבי עקיבא אמר

דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, הדא הוא דכתיב (עמוס ג, ח): אריה שאג מי לא יירא, וזהו דכתיב (ירמיה י, ז): מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה, אמרו הנביאים לירמיהו מה ראית לומר מלך הגוים, כל הנביאים קורין אותו מלך ישראל, ואתה קורא אותו מלך הגוים. אמר להן שמעתי ממנו (ירמיה א, ה): נביא לגוים נתתיך, ואני אמרתי מלך …
דבר אחר, אנכי ה' אלהיך, הדא הוא דכתיב (עמוס ג, ח): אריה שאג מי לא יירא, וזהו דכתיב (ירמיה י, ז): מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה, אמרו הנביאים לירמיהו מה ראית לומר מלך הגוים, כל הנביאים קורין אותו מלך ישראל, ואתה קורא אותו מלך הגוים. אמר להן שמעתי ממנו (ירמיה א, ה): נביא לגוים נתתיך, ואני אמרתי מלך הגוים, לומר אם על בניו ועל בני ביתו לא חס על אחרים הוא חס, שנאמר (תהלים סח, לו): נורא אלהים ממקדשיך. מי לא יראך מלך הגוים, מי לא יתירא ממך, משל לדניסטוס שמלא כיסו זהובים והיה עומד וצווח מי שהוא מבקש יבוא וישאל, והיו הכל שומעים ובורחים, לומר כשיבוא לפרע ממי שלוה מי יוכל לעמד. כך כביכול ירד הקדוש ברוך הוא לסיני לתן הדברות שלא יהיה העולם מתמוטט, שנאמר (תהלים סח, ט): ארץ רעשה אף שמים נטפו, וכן (שופטים ה, ה): הרים נזלו מפני ה', וכן (איוב כו, יא): עמודי שמים ירופפו, וישראל מרתיתין, שנאמר (שמות יט, טז): ויחרד כל העם, וההר מרתת, שנאמר (שמות יט, יח): ויחרד כל ההר מאד, כל אלו למה אלא מפני שדבר דברות של חיים, והנביא צווח: אריה שאג מי לא יירא. אמר רבי ירמיה, ומה אם בשעה שהוא נותן חיים לעולם, ארץ רעשה, כשיבוא לפרע מן הרשעים שעברו על דברי תורה, על אחת כמה וכמה, שנאמר (נחום א, ו): לפני זעמו מי יעמוד, (מלאכי ג, ב): ומי מכלכל את יום בואו, כשהוא רצוי, אין בריה יכולה לעמד בכחו, כשהוא קם בחרון אפו, מי יעמד לפניו, הוי (ירמיה י, ז): מי לא יראך מלך הגוים, דבר אחר, אריה שאג, הדא הוא דכתיב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, אמר רבי סימון, משל למלך שנכנס בפלטין שלו, שמעה מטרונה שלו ונתנה מקום והיתה מרתתת, אם המטרונה מתיראת מה יעשו השפחות והעבדים. כך כשנגלה הקדוש ברוך הוא לתן תורה לישראל שמעו קולות ומתו, שנאמר (שיר השירים ה, ו): נפשי יצאה בדברו, אם ישראל כך עובדי כוכבים על אחת כמה וכמה. דבר אחר, אריה שאג, אמרי רבנן בשם רבי הושעיא שאל בלצא את רבי עקיבא אמר לו, מהיכן הרעש נעשה, אמר לו בשעה שהקדוש ברוך הוא מסתכל בבתי עבודת כוכבים ובעובדיה היאך נתונים בשקט ובשלוה בעולם, ורואה ביתו חרב ונתון בידם של עובדי כוכבים, כביכול הוא מקנא ושואג, ומיד השמים והארץ רועשים, שנאמר (יואל ד, טז): מציון ישאג ומירושלים יתן קולו. וישראל מה היו עושין, כביכול הוא מגן עליהם, שנאמר (יואל ד, טז): וה' מחסה לעמו. דבר אחר, אריה שאג, בוא וראה בית המקדש נקרא אריה, שנאמר (ישעיה כט, א): הוי אריאל אריאל, ומלכות בית דוד נקרא אריה, שנאמר (יחזקאל יט, ב): מה אמך לביא בין אריות רבצה. ישראל נקרא אריה, שנאמר (בראשית מט, ט): גור אריה יהודה. ונבוכדנצר נקרא אריה, שנאמר (ירמיה ד, ז): עלה אריה מסבכו, והחריב בית המקדש ונטל מלכות בית דוד והגלה את ישראל, והקדוש ברוך הוא אומר (נחום ב, יב): איה מעון אריות, היכן הם בני. באותה שעה (ירמיה כה, ל): שאג ישאג על נוהו. דבר אחר, אריה שאג, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, מקבלין אתם עשרת הדברות, אמרו לו, הן, שנאמר (תהלים צב, ד): עלי עשור ועלי נבל, עלי לקבל עשרת הדברות, ומהו (עמוס ג, ח): ה' אלהים דבר מי לא ינבא, אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן, כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה, צפור לא צוח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש, ויצא הקול: אנכי ה' אלהיך, וכן הוא אומר (דברים ה, יט): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול ולא יסף, אמר רבי שמעון בן לקיש, מהו ולא יסף, אלא כשאדם קורא לחברו יש לקולו בת קול, והקול שהיה יוצא מפי הקדוש ברוך הוא, לא היה לקולו בת קול, ואם תמה אתה על זו, הרי אליהו שבא לכרמל כנס כל הכמרים ואמר להם (מלכים א יח, כז): קראו בקול גדול כי אלהים הוא, מה עשה הקדוש ברוך הוא, הדמים כל העולם והשתיק העליונים והתחתונים, והיה העולם תהו ובהו כאלו לא היה בריה בעולם, שנאמר (מלכים א יח, כט): ואין קול ואין ענה ואין קשב, שאם ידבר הם אומרים הבעל עננו, על אחת כמה וכמה כשדבר הקדוש ברוך הוא על הר סיני, השתיק כל העולם, כדי שידעו הבריות שאין חוץ ממנו, ואמר: אנכי ה' אלהיך, ולעתיד לבוא כתיב (ישעיה נא, יב): אנכי אנכי הוא מנחמכם.
Shemot Rabbah 40:1 רבי עקיבא אמר

וידבר ה' ראה קראתי בשם בצלאל, כך פתח רבי תנחומא בר אבא, (איוב כח, כז): אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה. צפה הקדוש ברוך הוא וראה שישראל מקבלין את התורה, שאלולי כן לא ברא העולם, שנאמר: אז ראה ויספרה, ומה כתיב אחריו (איוב כח, כח): ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה, ואין אדם אלא ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): …
וידבר ה' ראה קראתי בשם בצלאל, כך פתח רבי תנחומא בר אבא, (איוב כח, כז): אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה. צפה הקדוש ברוך הוא וראה שישראל מקבלין את התורה, שאלולי כן לא ברא העולם, שנאמר: אז ראה ויספרה, ומה כתיב אחריו (איוב כח, כח): ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה, ואין אדם אלא ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אז ראה ויספרה, בסיני. הכינה, באהל מועד. וגם חקרה, בערבות מואב באלה הדברים. דבר אחר, אז ראה ויספרה, אמרו רבנן צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו, בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור לא יאמר הואיל שאני יודע ביפה כשאכנס לדרש אני אומר, אמר רב אחא מן האלהים אתה למד, כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ארבע פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל, שנאמר: אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה, ואחר כך ויאמר לאדם, וכן (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה, ואחר כך לאמר לישראל. אמרו רבנן רבי יוחנן בן תורתא פעם אחת בא לפני רבי עקיבא אמר לו עמד וקרא בתורה, אמר להם לא עברתי על הפרשה, ושבחוהו חכמים, הוי: אז ראה ויספרה. אמר רבי הושעיא כל מי שהוא יודע ואין בידו יראת חטא אין בידו כלום. כל נגר שאין בידו ארגליא שלו אינו נגר, למה שקפליות של תורה ביראת חטא, שנאמר (ישעיה לג, ו): יראת ה' היא אוצרו. אמר רבי יוחנן, כל מי שיודע תורה ואינו עושה, מוטב לו שלא יצא לעולם, אלא נהפכה השליא על פניו. לכך נאמר: ויאמר לאדם הן יראת ה' וגו'. אמר רבי חיא בר אבא, מהו הן יראת ה' וגו', אמר האלהים אם היו לך מעשים טובים אני נותן לך שכר, ומה שכר, תורה, שנאמר: ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה וסור מרע בינה, ואם סרת מן הרע, אני מעמיד ממך בני אדם שמבינים בתורה, מהיכן אתה למד מיוכבד ומרים בעת שיראו מהאלהים, כדכתיב (שמות א, יז): ותיראן המילדות את האלהים. אמר רבי ברכיה בשם רבי חיא בר אבא שכר היראה תורה, שמיוכבד העמיד הקדוש ברוך הוא את משה וזכה שתכתב התורה על שמו, שנאמר (מלאכי ג, כב): זכרו תורת משה עבדי, וכתיב (דברים לג, ד): תורה צוה לנו משה, מרים על ידי שסרה מן הרע ומן החטא העמיד ממנה הקדוש ברוך הוא בצלאל וזכה לחכמה ולבינה, הדא הוא דכתיב: ראה קראתי בשם בצלאל, וכתיב (שמות לא, ג): ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת.
Shemot Rabbah 42:3 דרש רבי עקיבא

דבר אחר, לך רד, אמר רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן נתנדה משה ונזעף, ואין רד אלא נדוי, ומהיכן אתה למד, בשעה שאחיו של יוסף מכרוהו והלכו לנחם אביהם ולא נתנחם, אמרו כל הדברים הללו עשה לנו יהודה שאלולי בקש לא מכרנו אותו, כשם שאמר לנו אל תהרגוהו ושמענו לו, אלו אמר לנו אל תמכרוהו נשמע לו, אלא אמר לנו (ברא …
דבר אחר, לך רד, אמר רבי ברכיה בשם רבי שמואל בר נחמן נתנדה משה ונזעף, ואין רד אלא נדוי, ומהיכן אתה למד, בשעה שאחיו של יוסף מכרוהו והלכו לנחם אביהם ולא נתנחם, אמרו כל הדברים הללו עשה לנו יהודה שאלולי בקש לא מכרנו אותו, כשם שאמר לנו אל תהרגוהו ושמענו לו, אלו אמר לנו אל תמכרוהו נשמע לו, אלא אמר לנו (בראשית לז, כז): לכו ונמכרנו לישמעאלים, ועמדו ונדוהו, שנאמר (בראשית לח, א): ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו, ולא היה לו לומר אלא וילך יהודה, שהיה לו ירידה מצד אחיו. ומה וירד האמור להלן נדוי אף רד האמור כאן נדוי, משל למדינה ששלחה פרזבוטיס לעטר למלך עד שהוא הולך עמדו בני המדינה וכפו את הצלמים ורגמו את האיקונין, עמדו גדולי המדינה וכתבו למלך, ונכנסו הכתבים עד שלא הלך הפרזבוטיס להכנס לעטר למלך, אמר לו המלך וכו'. כי שחת עמך, וכי עמו של משה היו, אלא זהו שאמר הכתוב (הושע ז, יג): אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים, ממני היו פורשים, שנאמר: אוי להם כי נדדו ממני, יש אדם מחליף דבר רע בדבר טוב, אדם שנותנין לפניו מרגליות ושיחור, מניח המרגליות ונוטל השיחור, והם מניחים לחיים של עולם ובוחרים במתים, שנאמר (תהלים קטו, ה): עינים להם ולא יראו. שד להם, שבר עתיד להגיעם, והמה דברו עלי כזבים, ומה כזבים דברו על הקדוש ברוך הוא, דרש רבי עקיבא אמרו וכי עמנו היה עסוק עם עצמו היה עסוק, לעצמו פדה ולא פדה אותנו, שנאמר (שמואל ב ז, כג): מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו, רבנין אמרי (נחמיה ט, יח): זה אלהיך פדה אותנו. רבי חגי בן אלעזר אומר זה אלהיך אין כתיב כאן אלא (שמות לב, ד): אלה אלהיך, שתפו אותו עמהם, ואמרו אלוה והעגל פדה אותנו, ומכזבים בי, ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים, אף אני אומר שאינם עמי, לכך נאמר: כי שחת עמך.
Shemot Rabbah 46:3 רבי עקיבא אומר

זה אחד משלשה דברים שעשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת הקדוש ברוך הוא, פרש מן האשה, רבי שמעון בן יוחאי אומר דרש ואמר, מה אם הר סיני שקדשתו לשעה נאמר בו (שמות יט, טו): אל תגשו אל אשה, אני שבכל שעה הוא מדבר עמי אינו דין שאהיה פרוש מהאשה. רבי עקיבא אומר מפי הקדוש ברוך הוא נאמר לו (במדבר יב, ח): פה אל פה א …
זה אחד משלשה דברים שעשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת הקדוש ברוך הוא, פרש מן האשה, רבי שמעון בן יוחאי אומר דרש ואמר, מה אם הר סיני שקדשתו לשעה נאמר בו (שמות יט, טו): אל תגשו אל אשה, אני שבכל שעה הוא מדבר עמי אינו דין שאהיה פרוש מהאשה. רבי עקיבא אומר מפי הקדוש ברוך הוא נאמר לו (במדבר יב, ח): פה אל פה אדבר בו. רבי יהודה אמר מפי הקדוש ברוך הוא נאמר לו: אל תגשו אל אשה, אף משה בכלל עמהם, הרי נאסרו כלם, וכשהוא אומר (דברים ה, כז): שובו לכם לאהליכם, הרי התירן. אמר לו משה אף אני עמהם, אמר לו לאו, אלא (דברים ה, כח): ואתה פה עמד עמדי. ועוד דרש ואמר מה אם הר סיני שהיה לשעה לא היה מדבר עמי עד שקראני, שנאמר (שמות יט, ג): ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר, אהל מועד על אחת כמה וכמה, ידע הקדוש ברוך הוא וקרא לו, שנאמר (ויקרא א, א): ויקרא אל משה. ועוד דרש ואמר, ומה הפסח שהוא קדשים קלים נאמר (שמות יב, מג): כל בן נכר לא יאכל בו, לוחות מעשה אלהים, יהיו עובדי כוכבים משתמשים בהם, לכך שברם. ראה שבחו של משה, אהרן ושבעים זקנים אחוזים בידיו של משה ולא יכלו לו, ולא אלו בלבד אלא אף רצונו של הקדוש ברוך הוא היה שלא ישברם, שנאמר (דברים לד, יא): לכל האתת והמופתים, אמר לו הקדוש ברוך הוא יהא שלום באותו היד, שנאמר (דברים לד, יב): ולכל היד החזקה.

Vayikra Rabbah (7)

Vayikra Rabbah 11:8 אמר רבי עקיבא

ולזקני ישראל (ויקרא ט, א), אמר רבי עקיבא נמשלו ישראל לעוף, מה העוף הזה אינו פורח בלא כנפים, כך ישראל אין יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם. אמר רבי יוסי בר חלפתא גדולה זקנה, אם זקנים הם חביבין הם, אם נערים הם נטפלה להן ילדות, דתני רבי שמעון בן יוחאי לא במקום אחד ולא בשני מקומות מצינו שחלק הקדוש ברוך הוא …
ולזקני ישראל (ויקרא ט, א), אמר רבי עקיבא נמשלו ישראל לעוף, מה העוף הזה אינו פורח בלא כנפים, כך ישראל אין יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם. אמר רבי יוסי בר חלפתא גדולה זקנה, אם זקנים הם חביבין הם, אם נערים הם נטפלה להן ילדות, דתני רבי שמעון בן יוחאי לא במקום אחד ולא בשני מקומות מצינו שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים, אלא בכמה מקומות, בסנה (שמות ג, טז): לך ואספת את זקני ישראל. במצרים (שמות ג, יח): ובאת אתה וזקני ישראל. בסיני (שמות כד, א): עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. במדבר (במדבר יא, טז): אספה לי שבעים איש. באהל מועד, ולזקני ישראל. אף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא חולק כבוד לזקנים, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד, כג): וחפרה הלבנה ובושה החמה, וכתיב (ישעיה כד, כג): ונגד זקניו כבוד. רבי ישמעאל בר ביבי ורבי שמעון ורבי ראובן בשם חנינא אמר, עתיד הקדוש ברוך הוא למנות לו ישיבה של זקנים משלו, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד, כג): כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד, נגד זקנים אין כתיב כאן אלא נגד זקניו כבוד. רבי אבין בשם רבי ישמעאל ברבי יהושע אמר עתיד הקדוש ברוך הוא לישב כגרן וצדיקים יושבין לפניו, כההוא (מלכים א כב, י): ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן, וכי בגרן היו יושבים, אלא כהא דתנינן סנהדרין כחצי גרן עגלה, כדי שיראו זה את זה. אמר שלמה אני חמיתיה מצמצם ביניהון, הדא הוא דכתיב (משלי לא, כג): נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ.
Vayikra Rabbah 14:4 רבי עקיבא אומר

דבר אחר, אשה כי תזריע, הדא הוא דכתיב (איוב לח, ח): ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא, רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא, רבי אליעזר אומר כשם שיש דלתות לבית, כך יש דלתות לאשה, הדא הוא דכתיב (איוב ג, י): כי לא סגר דלתי בטני. ורבי יהושע אומר כשם שיש מפתחות לבית כך לאשה, הדא הוא דכתיב (בראשית ל, כב): וישמע א …
דבר אחר, אשה כי תזריע, הדא הוא דכתיב (איוב לח, ח): ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא, רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא, רבי אליעזר אומר כשם שיש דלתות לבית, כך יש דלתות לאשה, הדא הוא דכתיב (איוב ג, י): כי לא סגר דלתי בטני. ורבי יהושע אומר כשם שיש מפתחות לבית כך לאשה, הדא הוא דכתיב (בראשית ל, כב): וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה. רבי עקיבא אומר כשם שיש צירים לבית כך יש צירים לאשה, הדא הוא דכתיב (שמואל א ד, יט): ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה. בגיחו מרחם יצא, על ידי שמתגאה לצאת (איוב לח, ט): בשומי ענן לבשו, זה השפיר (איוב לח, ט): וערפל חתלתו, זה השליא. (איוב לח, י): ואשבר עליו חקי, אלו שלשה חדשים הראשונים. (איוב לח, י): ואשים בריח ודלתים, אלו שלשה חדשים האמצעים. (איוב לח, יא): ואמר עד פה תבוא ולא תסיף, אלו שלשה חדשים האחרונים. (איוב לח, יא): ופא ישית בגאון גליך, רבי איבו אמר בעון גלליך, לפי שהולד הזה כשהוא יוצא, יוצא מלא גללין וכל מיני סירוחין והכל מחבקין אותו ומנשקין אותו וביותר אם הוא זכר, הדא הוא דכתיב: אשה כי תזריע וילדה זכר.
Vayikra Rabbah 18:1 דרש רבי עקיבא

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יהיה זב מבשרו וגו' (ויקרא טו, ב), הדא הוא דכתיב (קהלת יב, א): וזכר את בוראיך בימי בחורתיך, תנן (משנה אבות ג-א): עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך, לעפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון לפ …
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יהיה זב מבשרו וגו' (ויקרא טו, ב), הדא הוא דכתיב (קהלת יב, א): וזכר את בוראיך בימי בחורתיך, תנן (משנה אבות ג-א): עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך, לעפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וכו', רבי אבא בר כהנא אמר בשם רב פפי ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי שלשתן דרש רבי עקיבא מתוך פסוק אחד, וזכר את בוראך, בארך זו ליחה סרוחה, בורך זו רמה ותולעה, בוראך זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שעתיד לתן לפניו דין וחשבון. בימי בחורתיך, ביומי טליותך עד דחילך עלך. (קהלת יב, א): עד אשר לא יבאו ימי הרעה, אלו ימי זקנה, (קהלת יב, א): והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה, (קהלת יב, ב): עד אשר לא תחשך השמש והאור וגו', השמש זה קלסתר פנים, והאור זה המצח, והירח זה החוטם, והכוכבים אלו ראשי לסתות, (קהלת יב, ב): ושבו העבים אחר הגשם, רבי לוי אמר תרתי חדא לחברייא וחדא לבוריא. חדא לחבריא, בא לבכות זלגו עיניו דמעות. חדא לבוריא, בא להטיל מים הגללין מקדמין אותו. (קהלת יב, ג): ביום שיזעו שמרי הבית וגו', ביום שיזעו שמרי הבית אלו ארכבותיו, (קהלת יב, ג): והתעותו אנשי החיל אלו צלעותיו. רבי חיא בר נחמן אמר אלו זרועותיו, (קהלת יב, ג): ובטלו הטחנות זה המסס, (קהלת יב, ג): כי מעטו אלו השנים, (קהלת יב, ג): וחשכו הראות בארבות אלו העינים. רבי חיא בר נחמן אמר אלו כנפי הראה, שמשם יוצא הקול, (קהלת יב, ד): וסגרו דלתים בשוק אלו נקביו של אדם, שהן כמו דלת הפותח והסוגר, (קהלת יב, ד): בשפל קול הטחנה בשביל שאין המסס טוחן, (קהלת יב, ד): ויקום לקול הצפור, הדין סבא כד שמע קול צפרין מציצין אמר בליביה ליסטין אתאן למקפחא יתי, (קהלת יב, ד): וישחו כל בנות השיר אלו שפתותיו, רבי חיא בר נחמיה אמר אלו הכליות, שהן חושבות והלב גומר, (קהלת יב, ה): גם מגבה יראו וגו', גם מגבה יראו הדין סבא דצוחין ליה זיל לאתר פלן והוא שאיל ואמר אית תמן מסקין, אית תמן מחתין, (קהלת יב, ה): וחתחתים בדרך, רבי אבא בר כהנא ורבי לוי, רבי אבא בר כהנא חתיתא של דרך נופל עליו, וחרנא אמר התחיל מתווה תוואים, אמר עד אתר פלן אית לי מהלך באתר פלן לית לי מהלך. (קהלת יב, ה): וינאץ השקד אילין קרסולות, (קהלת יב, ה): ויסתבל החגב זה לוז של שדרה. אדרינוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בר חנניא אמר לו מהיכן הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבוא, אמר לו מלוז של שדרה, אמר לו מן הן את מודע לי, אייתי יתיה קומוי נתנו במים ולא נמחה, טחנו בריחים ולא נטחן, נתנו באש ולא נשרף, נתנו על הסדן התחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא הועיל ממנו כלום. (קהלת יב, ה): ותפר האביונה זו התאוה שהיא מטילה שלום בין איש לאשתו. רבי שמעון בן חלפתא הוה סליק שאיל בשלמיה דרבי בכל ירח וירח, כיון דסב יתיב ליה ולא יכול למיסק, יום חד סליק אמר ליה מה עסקך דלית את סליק לגבי היך דהוית יליף, אמר ליה רחוקות נעשו קרובות, קרובות נעשו רחוקות, שתים נעשו שלש, ומטיל שלום בבית בטל, [ופרושו: רחוקות נעשו קרובות, אילין עיניא דהוו חמיין מרחוק כדו אפלו מקרוב לית אינון חמיין. קרובות נעשו רחוקות, אילין אודני דהוו שמעין בחד זמן בתרי זמני, כדו אפלו במאה זימנין לית אינון שמעין. שתים נעשו שלש, חוטרא ותרתין ריגלי. ומטיל שלום בבית בטל, זו התאוה שמטיל שלום בין איש לאשתו]. (קהלת יב, ה): כי הלך האדם אל בית עולמו, בית העולם לא נאמר אלא בית עולמו, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו, משל למלך שנכנס למדינה ועמו דכסין ואפרכין ואיסטרטיוטין, אף על פי שהכל נכנסין בפולין אחד, כל אחד ואחד שרוי לפי כבודו, כך אף על פי שהכל טועמין טעם מיתה, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. (קהלת יב, ה): וסבבו בשוק הסופדים אלו התולעים, (קהלת יב, ו): עד אשר לא ירתק חבל הכסף זה חוט השדרה, (קהלת יב, ו): ותרץ גלת הזהב זו גלגלת. רבי חיא בר נחמיא אמר זו גרגרת שמכלה את הזהב ומריקה את הכסף. (קהלת יב, ו): ותשבר כד על המבוע זו כרס. רבי חיא בריה דרבי פפי ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי לאחר שלשה ימים כריסו של אדם נבקעת ומוסרת לפה ואומרת לו הילך מה שגזלת וחמסת ונתת לי. רבי חגי בשם רבי יצחק מייתי לה מן הדין קריא (מלאכי ב, ג): וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם. רבי אבא בריה דרב פפי ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי כל תלתא יומין נפשא טייסא על גופה סברה דהיא חזרה ליה, וכיון דהיא חמיא ליה דאישתני זיוהון דאפוי, היא אזלת לה, דכתיב (איוב יד, כב): אך בשרו וגו'. בר קפרא אמר עד שלשה ימים תקפו של אבל קים, למה שצורת הפנים נכרת, דתנן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החטם, ואין מעידין לאחר שלשה ימים. (קהלת יב, ו): ונרץ הגלגל אל הבור, תרין אמוראין, חד אמר כאילין גלגליא דצפורי, וחורנא אמר כאילין רגבייא דטבריא, כמה דתימא (איוב כא, לג): מתקו לו רגבי נחל. (קהלת יב, ז): וישב העפר על הארץ כשהיה וגו', רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אימתי הרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, כששב העפר אל הארץ כשהיה, ואם לאו (שמואל א כה, כט): ואת נפש איביך יקלענה וגו'. רבי ישמעאל בר נחמן מתני לה בשם רבי אבדימי דמן חיפא לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה, אמר לו ראה שאני טהור וביתי טהור וככר שנתתי לך טהור, אם אתה נותנה לי כדרך שאני נתתי לך מוטב, ואם לאו הריני זורקה לפניך. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאדם זה, ראה שאני טהור ומעוני טהור ומשרתי טהורים ונשמה שנתתי לך טהורה, אם אתה מחזירה לי כדרך שאני נותנה לך, מוטב, ואם לאו הריני טורפה לפניך, כל אלו בימי זקנותו אבל בימי בחרותו אם חטא לוקה בזיבות ובצרעת, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם: איש כי יהיה זב מבשרו.
Vayikra Rabbah 22:7 רבי עקיבא אומר

רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אמר הרי זה התר מכלל אסור, לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר לא בא הכתוב והתיר להם אלא בשחיטה. רבי עקיבא אומר הרי זה אסור מכלל התר, לפי שהיו ישראל נוחרין ואוכלין במדבר לא בא הכתוב ואסר להם כן אלא בשחיטה. תני רבי ישמעאל לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר, לפיכך …
רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אמר הרי זה התר מכלל אסור, לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר לא בא הכתוב והתיר להם אלא בשחיטה. רבי עקיבא אומר הרי זה אסור מכלל התר, לפי שהיו ישראל נוחרין ואוכלין במדבר לא בא הכתוב ואסר להם כן אלא בשחיטה. תני רבי ישמעאל לפי שהיו ישראל אסורין בבשר תאוה במדבר, לפיכך הזהירן הכתוב שיהו מביאין קרבנותיהן לכהן והכהן שוחט ומקבל, אף על פי שהבעלים יושבים ומחשבים כל היום אין הכל הולך אלא לאחר השוחט, ומה תלמוד לומר שתי שחיטות, אשר ישחט שתי פעמים, תני בשם רבי יודן שני דקדוקי שחיטה הן, רב שנים בבהמה ורב אחד בעוף.
Vayikra Rabbah 25:6 רבי עקיבא אומר

רב הונא בר קפרא אמר ישב אברהם אבינו ודרש, נאמר ערלה באילן ונאמר ערלה באדם, מה ערלה שנאמר באילן מקום שהוא עושה פרות אף ערלה שנאמר באדם מקום שהוא עושה פרות. אמר רבי חנין בן פזי וכי כבר היה אברהם אבינו יודע קלין וחמורין וגזרות שוות, אלא רמז רמזה לו (בראשית יז, ב): ואתנה בריתי ביני וביניך וגו' מקום שהוא …
רב הונא בר קפרא אמר ישב אברהם אבינו ודרש, נאמר ערלה באילן ונאמר ערלה באדם, מה ערלה שנאמר באילן מקום שהוא עושה פרות אף ערלה שנאמר באדם מקום שהוא עושה פרות. אמר רבי חנין בן פזי וכי כבר היה אברהם אבינו יודע קלין וחמורין וגזרות שוות, אלא רמז רמזה לו (בראשית יז, ב): ואתנה בריתי ביני וביניך וגו' מקום שהוא פרה ורבה. תני רבי ישמעאל בקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהנה משם, משום שנאמר (בראשית יד, יח): ומלכי צדק מלך שלם, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, אמר לו אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת האדון, הוציאה הקדוש ברוך הוא ממנו ונתנה לאברהם, שנאמר (תהלים קי, א): נאם ה' לאדני, וכתיב בתריה (תהלים קי, ד): נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, על דבורו של מלכי צדק, הדא הוא דכתיב (בראשית יד, יט): ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ, רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אומר אברהם כהן גדול היה, הדא הוא דכתיב: נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם, וכתיב (בראשית יז, יא): ונמלתם את בשר ערלתכם, ומהיכן ימול אם ימול מן האזן עדין אינו כשר להקריב, אם ימול מן הלב עדין אינו כשר להקריב, אם ימול מן הפה עדין אינו כשר להקריב, מהיכן ימול ויהיה כשר להקריב, הוי אומר זו מצות הגוף. רבי עקיבא אומר ארבע ערלות הן, נאמר ערלה באזן (ירמיה ו, י): הנה ערלה אזנם, ערלה בפה, שנאמר (שמות ו, ל): ואני ערל שפתים. נאמרה בלב, שנאמר (ירמיה ט, כה): וכל בית ישראל ערלי לב. וכתיב (בראשית יז, א): התהלך לפני והיה תמים, מהיכן ימול אם ימול מן האזן עדין אינו תמים, אם ימול מן הפה עדין אינו תמים, מהיכן ימול ויהיה תמים הוי אומר זו ערלת הגוף. נגדא אמר כתיב (בראשית יז, יב): ובן שמנת ימים, מהיכן ימול, אם מן האזן עדין אינו שומע, אם מן הפה עדין אינו מדבר, אם מן הלב עדין אינו יכול לחשב, מהיכן ימול ויהיה שומע ומדבר ומחשב הוי אומר זו ערלת הגוף, אמר רבי תנחומא מסתברא דנגדא (בראשית יז, יד): וערל זכר אשר לא ימול. רבי יודן בשם רבי יצחק ורבי ברכיה בשם רבי יצחק, ותנו לה בשם רבי יוסי בן חלפתא וערל זכר, וכי יש ערל נקבה, אלא ממקום שרואין אותו ויודעין אם זכר הוא או נקבה משם מולין אותו.
Vayikra Rabbah 27:1 רבי עקיבא אומר

שור או כשב או עז (ויקרא כב, כז), הדא הוא דכתיב (תהלים לו, ז): צדקתך כהררי אל, ההרים מעלין עשבים והצדיקים יש להם מעשים טובים. דבר אחר, צדקתך כהררי אל, מה ההרים ראויים להזרע ועושים פרות, כך הצדיקים עושים פרות ומיטיבין לעצמם ולאחרים, למה הדבר דומה לפעמון זהב והגיל שלו מן מרגליות, כך הצדיקים מיטיבין לעצ …
שור או כשב או עז (ויקרא כב, כז), הדא הוא דכתיב (תהלים לו, ז): צדקתך כהררי אל, ההרים מעלין עשבים והצדיקים יש להם מעשים טובים. דבר אחר, צדקתך כהררי אל, מה ההרים ראויים להזרע ועושים פרות, כך הצדיקים עושים פרות ומיטיבין לעצמם ולאחרים, למה הדבר דומה לפעמון זהב והגיל שלו מן מרגליות, כך הצדיקים מיטיבין לעצמן ולאחרים, שנאמר (ישעיה ג, י): אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, (תהלים לו, ז): משפטיך תהום רבה, אלו הרשעים, מה תהום אינו יכול להזרע ואינו עושה פרות אף הרשעים אין להם מעשים טובים ואין עושים פרות, אלא מצרין לעצמן ולאחרים, שנאמר (ישעיה ג, יא): אוי לרשע רע, רע לעצמו ורע לאחרים. צדקתך כהררי אל, סרס המקרא ודרשהו, צדקתך על משפטיך כהררי אל על תהום רבה, מה ההרים הללו כובשין על תהום שלא יציף העולם, כך הצדקה כובשת את הפרענות שלא תבוא לעולם. צדקתך כהררי אל, מה ההרים הללו אין להם סוף כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים. משפטיך תהום רבה, מה תהום אין לו חקר, כך אין חקר לפרענותן של רשעים לעתיד לבוא. דבר אחר, צדקתך כהררי אל, רבי ישמעאל אומר הצדיקים שעושין התורה שנתנה מהררי אל הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה כהררי אל, אבל רשעים שאין עושים התורה שנתנה מהררי אל, הקדוש ברוך הוא מדקדק עמהן עד תהום רבה. רבי עקיבא אומר אלו ואלו מדקדק עמהן, הצדיקים גובה מהם מעוט מעשים רעים שעשו בעולם הזה בשביל לתן להם שכר טוב לעתיד לבוא, ומשפיע שלום לרשעים ומשלם להם מעוט מעשים טובים שעשו בעולם הזה כדי לפרע מהם לעתיד לבוא. רבי מאיר אומר משל הצדיקים בדירתן, שנאמר (יחזקאל לד, יד): במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם, ומשל הרשעים בדירתן, שנאמר (יחזקאל לא, טו): ביום רדתו שאלה האבלתי כסתי עליו את תהום, רבי יהודה בן רבי אמר משל אין עושין כסוי לגיגית לא מכסף וזהב ולא משאר מתכות אלא מחרס, מפני שהוא מין במינו, כך אמר הקדוש ברוך הוא גיהנם חשך, דכתיב (תהלים לה, ו): יהי דרכם חשך וחלקלקת, ותהום חשך, שנאמר (בראשית א, ב): וחשך על פני תהום, והרשעים חשך, שנאמר (ישעיה כט, טו): והיה במחשך מעשיהם, יבוא חשך ויכסה חשך, שנאמר (קהלת ו, ד): כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה. דבר אחר, צדקתך כהררי אל, רבי יהודה בן רבי סימון אמר צדקה שעשית עם נח בתבה כהררי אל, שנאמר (בראשית ח, ד): ותנח התבה על הרי אררט, ומשפטיך שעשית עם דורו דקדקת עמהם עד תהום רבה, שנאמר (בראשית ז, יא): ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה, וכשזכרתו לא לבדו זכרתו, אלא ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה. רבי יהושע בן לוי כי סליק לרומי ראה שם עמודים של שיש מכסים בטיפטיאות, בשרב שלא יפקעו ובצנה שלא יקרשו, ראה שם עני אחד ומחצלת קנים תחתיו ומחצלת קנים על גביו, על העמודים קרא: צדקתך כהררי אל, אן דאת יהב את משפע, ועל העני קרא: משפטיך תהום רבה, אן דאת מחי את מדקדק. אלכסנדרוס מוקדון אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חשך, אזל להדא מדינתא דשמה קרטגינא והות כלה דנשי, נפקין קדמוי אמרי ליה אי את עביד עמנא קרבא, ונצחת לן שמך נפיק לעלמא דמחוזא דנשי אחרבת, ואי אנן עבדינן עמך קרבא ונצחינך שמך נפיק בעלמא דנשיא נצחוך, ותו לית את קאים קדם מלכו. כי נפק כתב על תרע פילי אנא אלכסנדרוס מוקדון שטי הוינא עד דאתי לקרטגינא מדינתא ואלפית עצה מנשיא. אזל למדינתא אחרי דשמה אפריקי נפקין קדמוניה בחזורין דדהב וברמונין דדהב ובלחם דדהבא, אמר ומה זה, דהבא מתאכיל בארעכון, אמרו ליה ולא הוה כן בארעא. אמר להון לא עבידתיכון אתיתי למחמי אלא דינכון אתיתי למחמי, עד דאינון יתבין אתו תרי גברי לדינא קדם מלכא, חד אמר מרי מלכא חרובא זבינית מהאי גברא וגריפתא ואשכחי בה סימא, ואמרית ליה סב סימתיך דחרובא זבינית וסימא לא זבינית, ואחרינא אמר כמה דאת מסתפי מענש גזל כך מסתפינא אנא, כד זבינית לך חרובתא וכל דאיהו בה זבינית לך. קרא מלכא לחד מנהון אמר ליה אית לך ברא, אמר ליה הן. קרא לאחרינא אמר ליה אית לך ברתא, אמר ליה הן. אמר להו זילון וינסבון דין לדין ויכלון תרויהון סימא. שרי אלכסנדרוס מוקדון תמה, אמר ליה מלכא מה את תמה, לא דנתי טבות, אמר ליה הן, אמר ליה אלו הוה הדין דינא בארעכון מה הויתון עבדין, אמר ליה מרים רישא דדין ורישא דדין וסימא סלקא לבי מלכא. אמר ושמשא דנחא בארעכון, אמר ליה הן, ומטרא נחית בארעכון, אמר ליה הן, אמר ליה דלמא אית בארעכון בעיר דקיק, אמר ליה תפח רוחיה דההוא גברא, בזכות בעירא דקיקא שמשא דנחה עליכון ומטרא דנחית עליכון אמטו בעירא דקיקא אתון משתזבין, הדא הוא דכתיב (תהלים לו, ז): אדם ובהמה תושיע ה', אדם בזכות בהמה תושיע ה'. אמרו ישראל רבונו של עולם, כאדם אנחנו כבהמה תושיענו, לפי שאנו נמשכין אחריך כבהמה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים א, ד): משכני אחריך נרוצה, להיכן אנו נמשכין אחריך, לגן עדן, הדא הוא דכתיב (תהלים לו, ט): ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם, אמר רבי אלעזר בן רבי מנחם, עדנך אין כתיב כאן אלא עדניך, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו. אדם ובהמה תושיע ה', אמר רבי יצחק משפט אדם ומשפט בהמה שוין, משפט אדם (ויקרא יב, ג): וביום השמיני ימול בשר ערלתו. משפט בהמה, (ויקרא כב, כז): ומיום השמיני והלאה ירצה וגו'.
Vayikra Rabbah 35:6 אמר רבי עקיבא

אמר רבי אחא בן אלישיב חקים שמביאים את האדם לחיי העולם הבא, הדא הוא דכתיב (ישעיה ד, ג): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם, הוא שעוסק בתורה, שהוא עץ חיים, שנאמר (משלי ג, יח): עץ חיים היא. תני בשם רבי אלעזר הסיף והספר נתנו מכרכין מן השמים, אמר להם הקדוש ברוך הוא אם שמר …
אמר רבי אחא בן אלישיב חקים שמביאים את האדם לחיי העולם הבא, הדא הוא דכתיב (ישעיה ד, ג): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם, הוא שעוסק בתורה, שהוא עץ חיים, שנאמר (משלי ג, יח): עץ חיים היא. תני בשם רבי אלעזר הסיף והספר נתנו מכרכין מן השמים, אמר להם הקדוש ברוך הוא אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם נצולים מן הסיף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם, והיכן הוא משמען של דברים, שנאמר (בראשית ג, כט): ויגרש את האדם לשמר את דרך עץ החיים, את דרך, זו דרך ארץ, ואחר כך עץ החיים, זו תורה. תני בשם רבי שמעון בן יוחאי הככר והמקל נתנו מכרכין מן השמים, אמר להם אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכל, ואם לאו הרי מקל ללקות בו, היכן הוא משמעו של דבר (ישעיה א, יט כ): אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו, חרובין תאכלו. אמר רבי אחא צריכים ישראל לחרובא עבדון תתובא, אמר רבי עקיבא יאה מסכנותא לברתיה דיעקב כערקא סומקא ברישא דסוסיא חורא.

Bamidbar Rabbah (18)

Bamidbar Rabbah 2:23 רבי עקיבא אומר

וימת נדב ואביהוא לפני ה' (במדבר ג, ד), בכמה מקומות נכתבה מיתת נדב ואביהוא, מלמד שהיה צער לפני המקום עליהם, שהיו בני אהרן חביבים, וכן הוא אומר (ויקרא י, ג): בקרבי אקדש. (במדבר ג, ד): בהקרבם אש זרה, רבי עקיבא אומר על ההקרבה מתו, שנאמר: בהקרבם אש זרה, רבי יוסי אומר על הקריבה מתו, שנאמר (ויקרא טז, א): ב …
וימת נדב ואביהוא לפני ה' (במדבר ג, ד), בכמה מקומות נכתבה מיתת נדב ואביהוא, מלמד שהיה צער לפני המקום עליהם, שהיו בני אהרן חביבים, וכן הוא אומר (ויקרא י, ג): בקרבי אקדש. (במדבר ג, ד): בהקרבם אש זרה, רבי עקיבא אומר על ההקרבה מתו, שנאמר: בהקרבם אש זרה, רבי יוסי אומר על הקריבה מתו, שנאמר (ויקרא טז, א): בקרבתם לפני ה', רבי אלעזר אומר אף משום הקריבה. אש זרה, לא מן התמיד של בין הערבים ולא מן תמיד של שחר אלא אש הדיוטות, שנאמר: אש זרה. בר קפרא בשם רבי ירמיה בר רבי אלעזר אומר בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן, על הקריבה ועל ההקרבה ועל אש זרה וגו' [כמו שכתוב למעלה בויקרא רבה בפרשה אחרי מות עד הרבה סיחים מתו ונעשו עורותיהן שטיחין על גבי אמותיהן].
Bamidbar Rabbah 3:6 אמר רבי עקיבא

במדבר סיני לאמר (במדבר ג, יד), הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): אלהים מושיב יחידים ביתה, אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שבני אדם בעולם הזה היו יחידים אלא הפריתי אותן והרביתי אותן ועשיתים בתים שישבו בהן בעולם הזה, כיצד, דוד היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (ירמיה כא, כב): בית דוד כה אמר ה'. ואהרן היה יחידי …
במדבר סיני לאמר (במדבר ג, יד), הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): אלהים מושיב יחידים ביתה, אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שבני אדם בעולם הזה היו יחידים אלא הפריתי אותן והרביתי אותן ועשיתים בתים שישבו בהן בעולם הזה, כיצד, דוד היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (ירמיה כא, כב): בית דוד כה אמר ה'. ואהרן היה יחידי ועשיתי אותו בית, שנאמר (תהלים קלה, כ): בית הלוי ברכו את ה' (תהלים קלה, יט): בית אהרן ברכו את ה'. ואף ישראל יחידים היו, שנאמר (שמואל ב ז, כג): ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ וגו', והרבה אותן האלהים, שנאמר (דברים א, י): ה' אלהיכם הרבה אתכם וגו', הוי: מושיב יחידים ביתה. דבר אחר, אלהים מושיב וגו', שאלה מטרונה אחת לרבי יוסי בן חלפתא אמרה לו הכל מודים שבששת ימים ברא אלהים את העולם, מששה ולכאן מהו עושה, אמר לה מעלה סלמות ומוריד סלמות, פלוני שהיה עשיר יעני ופלוני שהיה עני יעשיר, שנאמר (שמואל א ב, ז): ה' מוריש ומעשיר וגו'. רבי ברכיה אומר לא השיבה כן, אלא כך אמר לה מזוג בעולמו זווגים ואומר פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני ומושיבן בבתיהן. אמרה לו יכולה אני לזוג אלף ביום אחד, שתק רבי יוסי והלך לו, מה עשתה, הביאה אלף עבדים ואלף שפחות וזוגתן זה לזה, אמרה להם פלוני ישא פלונית ופלונית תנשא לפלוני, כיון שנכנסו עמהן בלילה נפלה קטטה ביניהן ועמדו והכו אלו את אלו, לבקר הלכו אצלה דין רישיה פצוע, ודין ידיה פצוע. שלחה בשביל רבי יוסי וספרה לו המעשה, אמר לה אם הדבר הזה קל הוא בעיניך קשה לפני המקום כקריעת ים סוף, הדא הוא דכתיב: אלהים מושיב יחידים ביתה וגו', מהו אלהים מושיב יחידים, הקדוש ברוך הוא יושב ודן אותם ומביא זה ממקום אחד וזה ממקום אחר ומושיבן בבית אחד. מוציא אסירים בכושרות, שהוא מוציאן מבתיהם אסורים בעל כרחן ומזוגן. בכושרות, אם אינן זוכין בוכין, ואם זכו משוררין. דבר אחר, אלהים מושיב יחידים ביתה, שהוא מזוג לכל אחד ואחד כמותן. דבר אחר, אלהים מושיב, מי שהוא נושא אשה הגונה לו הקדוש ברוך הוא עושה אותן בתים, ואין יחיד אלא לשון גדלה, כמה דתימא (בראשית כו, י): כמעט שכב אחד העם, ואומר (שמואל ב ז, כג): ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, והוא מוציא מהם בנים בעלי תורה, אוסרים ומכשירים, הוי: מוציא אסירים בכושרות. (תהלים סח, ז): אך סוררים, אבל מי שאינו נושא אשה הגונה לו, יוצאין מהם בנים עמי הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים סח, ז): שכנו צחיחה, ואין צחיחה אלא לשון צמא, כמה דתימא (ישעיה ה, יג): צחה צמא, ומה שאמר הכתוב: צחיחה, שהן צמאים בלא תורה, היך מה דתימא (עמוס ח, יא): לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה', דבר אחר, אלהים מושיב יחידים, מי היה זה עמרם ויוכבד, בזכות להוציא אסירים בכושרות, אלו ישראל, שהיו משעבדים במצרים. מה עשה הקדוש ברוך הוא זוג יוכבד לעמרם בכדי שיעמד מהם גואל ויגאל ישראל. דבר אחר, אלהים מושיב יחידים, אלו ישראל, שירדו יחידים למצרים בשבעים נפש, ועשאן הקדוש ברוך הוא בתים, שנאמר (שמות א, ז): ובני ישראל פרו וישרצו וגו', מוציא אסירים בכושרות, על שהרחיקו עצמן מן הזנות הוציאן ממצרים, וכן שלמה אומר (שיר השירים ד, יב): גן נעול אחתי כלה וגו', גן נעול, אלו הבתולות, גל נעול, אלו נשי האנשים, מעין חתום, אלו הפנויות. אמר להם הקדוש ברוך הוא בזכותם אני גואל את בני, הדא הוא דכתיב אחריו (שיר השירים ד, יג): שלחיך פרדס רמונים, בזכות כן שלחיך (שמות יג, יג): ויהי בשלח פרעה, הוי: בזכות הנשים כשרות יצאו ישראל ממצרים, לכך נאמר: מוציא אסירים בכושרות. דבר אחר, מוציא אסירים בכושרות, מהו בכושרות, אלא כיון שיצאו ישראל ממצרים לא יצאו אלא בכושרות, אמר רבי עקיבא לא הוציאם אלא בחדש כשר לצאת, לא בתמוז מפני השרב, ולא בטבת מפני הצנה, אלא בניסן שהוא כשר לצאת בו לדרך, לא חמה קשה ולא צנה קשה, ואם תאמר תשרי הרי יש בו עונות גשמים, הוי: בכושרות. דבר אחר, בכושרות, אמר רבי אלעזר בכושרות, אותן שהיו בוכין, אלו ישראל ומשה (שמות ב, ו): והנה נער בכה, וכן (שמות ב, כג): ויאנחו בני ישראל וגו', הרי הם משוררין עכשו, שנאמר (שמות טו, א): אז ישיר משה ובני ישראל, הוי: בכושרות. דבר אחר, בכושרות, אמר רבי אלעזר בן עזריה בכיה ושירה יש כאן, המצריים בוכים מפני שהיו בזוזים, שבזזום ישראל וריקנו בתיהם, שנאמר (שמות יב, לו): וינצלו את מצרים, וישראל היו משוררים, שהיו טעונים בזת שונאיהם, הוי: בכושרות. דבר אחר, אדונו של עבד בוכה שברח עבדו לפניו, ועבד משורר שנפנה מן השעבוד, כך המצריים בוכין שברחו ישראל, שנאמר (שמות יד, ה): ויגד למלך מצרים כי ברח העם, וישראל אומרים שירה שנפנו מן השעבוד, הוי: בכושרות. דבר אחר, באיזה זכות יצאו ישראל ממצרים, אמר רבי חילפיי בזכות יעקב, שנאמר: בכושרות, שכן הוא אומר (הושע יב, ה): וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו. דבר אחר, בכושרות, רבותינו אומרים בזכות הנשים, האמהות הכשרות, שנאמר: בכושרות. בכשרון אין כתיב כאן, אלא בכושרות, ביפות וכשרות. דבר אחר, בכושרות, בזכות הכשרים שהיו בהם יצאו, ומי היו הכשרים שהיו בהם, אלא זה שבטו של לוי, שאף על פי שהיו ישראל עובדי עבודת כוכבים במצרים, שבטו של לוי היו עובדין להקדוש ברוך הוא ומלין עצמן, לפיכך משה מקלסן בסוף מיתתו, שנאמר (דברים לג, ט): כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו, הוי: בזכות הכשרים שבהם יצאו ישראל ממצרים. דבר אחר, בכושרות, בזכות מה יצאו ישראל ממצרים, אמר רבי יהושע בן לוי מפני שצפה הקדוש ברוך הוא שהם עתידין לעשות לו משכן, שנאמר (שמות כט, מו): וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים, על מנת (שמות כט, מו): לשכני בתוכם, הוי: לא יצאו ישראל ממצרים אלא בזכות המשכן. ושבטו של לוי בזכות מה יצאו, שמא בזכות אהל מועד יצאו אף הם, אמר רבי יהושע בן לוי, לא, אלא בזכות עצמן יצאו, לפיכך כיון שהוא בא למנות את ישראל בראש הספר הוא מזכיר אהל מועד ויציאת מצרים, שנאמר (במדבר א, א): וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד, מזכיר מיד (במדבר א, א): לצאתם מארץ מצרים, להודיעך שלא יצאו ישראל ממצרים אלא בזכות אהל מועד, אבל בני לוי שיצאו בזכות עצמן, כיון שהוא בא למנותן אינו מזכיר בפרשתן לא אהל מועד ולא יציאת מצרים, הדא הוא דכתיב: וידבר ה' אל משה במדבר סיני לאמר.
Bamidbar Rabbah 8:5 רבי עקיבא אומר

דבר אל בני ישראל (במדבר ה, ו), תני דבר אל בני ישראל, על ידי ישראל מתודים, ואין מתודים לא על ידי גוים ולא על ידי תושבים. (במדבר ה, ו): איש או אשה, להשוות אשה לאיש בכל חטאת ונזקין שבתורה. (במדבר ה, ו): כי יעשו מכל חטאת האדם, למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אומר (ויקרא ה, כא): נפש כי תחטא וגו', אבל בגוזל ה …
דבר אל בני ישראל (במדבר ה, ו), תני דבר אל בני ישראל, על ידי ישראל מתודים, ואין מתודים לא על ידי גוים ולא על ידי תושבים. (במדבר ה, ו): איש או אשה, להשוות אשה לאיש בכל חטאת ונזקין שבתורה. (במדבר ה, ו): כי יעשו מכל חטאת האדם, למה נאמרה פרשה זו, לפי שהוא אומר (ויקרא ה, כא): נפש כי תחטא וגו', אבל בגוזל הגר לא שמענו בכל התורה, לכך נאמר: איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם, בא הכתוב ולמד על גוזל הגר ונשבע לו, שישלם קרן וחמש לכהנים ואשם למזבח, זו מדה בתורה כל פרשה שנאמרה במקום אחד וחסר בה דבר אחד וחזר ושנאה במקום אחר, לא שנאה אלא על שחסר דבר אחד. כי יעשו, שחשבו לעשות ולא עשו, ללמדך שמעשה שמחשב אדם לחטוא כמועל במקום. מכל חטאת האדם, ממה שבינו לבין חברו על הגנבות ועל הגזלות ועל לשון הרע. (במדבר ה, כא): למעל מעל בה', לרבות הנשבע בשם לשקר והמקלל. דבר אחר, מכל חטאת האדם למעל מעל בה', למה נאמר, לפי שהוא אומר (ויקרא ה, כא כב): נפש כי תחטא וגו' או מצא אבדה, אין לי אלא במשקר באלו מעלה עליו הכתוב כאלו משקר במקום, בשאר כל דבר מנין, תלמוד לומר: כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה' וגו'. למעל מעל, אין מעילה בכל מקום אלא שקור, וכן הוא אומר (דברי הימים א ה, כה): וימעלו באלהי אבתיהם, ואומר (יהושע ז, א): וימעלו בני ישראל מעל בחרם, ואומר (דברי הימים א י, יג): וימת שאול במעלו אשר מעל, ואומר בעזיה (דברי הימים ב כו, יח): צא מן המקדש כי מעלת, ואומר (במדבר ה, יב): ומעלה בו מעל, (במדבר ה, ו): ואשמה הנפש ההוא, מנין אתה אומר בגוזל את הגר ונשבע לו והלך להביא את הכסף ואת האשם ולא הספיק להביא עד שמת, שיהיו היורשים פטורים, תלמוד לומר: ואשמה הנפש ההוא, או כשם שפטורים מן האשם כך הם פטורים מן הקרן, תלמוד לומר (במדבר ה, ז): ונתן לאשר אשם לו. ואשמה הנפש ההוא, הכל במשמע האנשים והנשים והגרים במשמע, משמע מביא את אלו ומביא את הקטן, אמרת, מה אם עבודת כוכבים החמורה פטר בה את הקטן, קל וחמר לכל מצוות שבתורה. (במדבר ה, ו ז): ואשמה הנפש ההוא, והתודו, למה נאמר, לפי שהוא אומר (ויקרא ה, ה): והתודה אשר חטא עליה, אין לי אלא חטאת שטעונה ודוי, אשם מנין, תלמוד לומר: ואשמה הנפש ההוא והתודו. רבי נתן אומר בנה אב לכל המתים שטעונין ודוי, אין במשמע ודוי אלא בארץ, ומנין אף בגלות ודוי, אמרת (ויקרא כו, מ): והתודו את עונם ואת עון אבתם וגו', וכן דניאל אומר (דניאל ט, ז): לך ה' הצדקה וגו', מפני מה, כי (דניאל ט, ח): חטאנו לך. (במדבר ה, ז): והתודו את חטאתם, אשר עשו, ולא על מה שעשה אביו, שאם אמר לו תן פקדון שהפקדתי אצל אביך, והוא אומר לא נתת פקדון, משביעני ואמר אמן, ולאחר מכאן נזכר, שומע אני שהוא חיב, תלמוד לומר: והתודו את חטאתם אשר עשו, ולא על מה שעשה אביו. (במדבר ה, ז): והשיב את אשמו בראשו, למה נאמר, לפי שהוא אומר (ויקרא ה, כד): ושלם אתו בראשו, אין לי אלא עקר דמים, חמש מנין, תלמוד לומר: והשיב את אשמו בראשו וחמישתו. בראשו וחמישתו יסף, כשהוא בראשו מביאים חמש ואשם ואין מביאים על תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה חמש ואשם. וחמישתו יסף עליו, שיהא הוא וחמשו חמשה. (במדבר ה, ז): ונתן לאשר אשם לו, למי שנגזל משלו. רבי נתן אומר הרי שהיה הנגזל חיב מנה לחברו ובא בבית דין ולא הספיק לתנו עד שנמצא בעל חוב של נגזל, מנין שמוציאין מן ידי הגזלן ונותנין לבעל חוב של נגזל, תלמוד לומר: ונתן לאשר אשם לו, מכל מקום. (במדבר ה, ח): ואם אין לאיש גאל, אין לי אלא איש אשה מנין, תלמוד לומר (במדבר ה, ח): להשיב האשם אליו, (במדבר ה, ח): האשם המושב לה' לכהן, בכסף הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא באשם, כשהוא אומר (במדבר ה, ח): מלבד איל הכפרים, הרי אשם אמור, הא מה תלמוד לומר: האשם המושב לה', בכסף הכתוב מדבר. האשם זה הקרן, המושב זה החמש, לה' לאסרו לזרים. או יכול מקדש, תלמוד לומר: לכהן, קנאו השם ונתנו לכהנים, לכהן שבאנשי משמר. מלבד איל הכפורים, מכאן אמרו (גמרא בבא קמא ק-א): משמרת שזכתה בכסף זכתה באיל. באיזה איל הכתוב מדבר, באיל האמור להלן במכחש בפקדון ובגזל. (ויקרא ה, כה): ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן וגו'. (במדבר ה, ח): אשר יכפר, צריך שיקדים כסף לאיל. (במדבר ה, ח): בו, פרט לאיל שמת. (במדבר ה, ח): עליו, היה רבי עקיבא אומר הרי שגזל את חברו ונשבע לו ונתן הכסף לאנשי משמר והלך להביא את האשם ולא הספיק להביא עד שמת, מנין אתה אומר שיורשיו פטורים להביא איל הכפורים במקומו, שנאמר: אשר יכפר בו עליו, יצא זה שכפרה לו נפשו.
Bamidbar Rabbah 9:10 רבי עקיבא אומר

דבר אחר, ומעלה בו מעל, מעילה כפולה, שמעלה בו בנפשות ובממון, שהביאה לו נפשות אחרות לקחת לו ממונו. דבר אחר, ומעלה בו מעל, שמעל בו בזכרים ובנקבות, ומעלה בו מעל, בעולם הזה ולעולם הבא, פרשה הימנו בשני עולמות. (במדבר ה, יג): ושכב איש, על ידי איש הוא מקנא אותה ואינו מקנא אותה על ידי בהמה, (במדבר ה, יג): את …
דבר אחר, ומעלה בו מעל, מעילה כפולה, שמעלה בו בנפשות ובממון, שהביאה לו נפשות אחרות לקחת לו ממונו. דבר אחר, ומעלה בו מעל, שמעל בו בזכרים ובנקבות, ומעלה בו מעל, בעולם הזה ולעולם הבא, פרשה הימנו בשני עולמות. (במדבר ה, יג): ושכב איש, על ידי איש הוא מקנא אותה ואינו מקנא אותה על ידי בהמה, (במדבר ה, יג): אתה, זו שהתרו בה, (במדבר ה, יג): שכבת זרע, פרט לכשקנא לה דרך אברים, שלא תאמר בקפידת הבעל תלה הכתוב ובעל הא קפיד, לכך נאמר: שכבת זרע, (במדבר ה, יג): ונעלם מעיני אישה, ולא שיהא בעל רואה ומעמעם, הא אם ידע בה בעלה אין רשאי להערים עליה ולהשקותה. (במדבר ה, יג): ונסתרה והיא נטמאה, כיון שנסתרה התורה קראה אותה טמאה. דבר אחר, ונסתרה והיא נטמאה, כמה שעור סתירה כדי טמאה, כמה היא טמאה כדי ביאה, כמה היא ביאה כדי העראה, כמה העראה רבי אליעזר אומר כדי חזרת דקל ברוח, רבי יהושע אומר כדי מזיגת הכוס, בן עזאי אומר כדי לשתותו, רבי עקיבא אומר כדי גלגול ביצה, רבי יהודה בן בתירא אומר כדי לגמות שלש ביצים מגלגלות זו אחר זו, רבי אלעזר בן פינחס אמר כדי שיקשר גרדי את הנימא, פנימון אומר כדי שתושיט ידה ותטל ככר מן הסל, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (משלי ו, כו): כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד, אמר רבי יוסי כל אלו שעורים לאחר התרת סינר, אמר רבי יוחנן כל אחד ואחד בעצמו שער, ובן עזאי נשא אשה מימיו, אית דבעי מימר נתחמם, ואית דבעי מימר בעל ופרש, ואית דבעי מימר (תהלים כה, יד): סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. מנין להעראה שהיא אוסרת באשת איש, אמר רבי יונה שכן כתיב (ויקרא יח, כט): כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה, הקשו כל העריות לנדה, מה נדה בהעראה, דכתיב (ויקרא כ, יח): את מקרה הערה, אף כל העריות בהעראה. (במדבר ה, יג): ועד אין בה, שהוא כשר להעיד, ומנין אף עד שאין כשר להעיד אם אמר נטמאת אינה שותה, תלמוד לומר עד ועד, (במדבר ה, יג): והוא לא נתפשה, אסורה הא אם נתפשה מתרת. ויש לך תפושה בישראל והיא אסורה, ואיזו זו כל שתחלתה ברצון וסופה באנס, ויש לך שאינה תפושה בישראל והיא מתרת, ואיזו זו שתחלתה באונס וסופה ברצון, כהדא אתתא אתת גבי רבי אמרה ליה נאנסתי, אמר לה ולא ערב לך, אמרה ליה ואם יטבל אדם אצבעו בדבש ויתננה לתוך פיך ביום הכפורים שמא אינו רע לך ובסוף אינו ערב לך, וקבלה. דבר אחר, ועד אין בה, אף על פי שאין לה עכשו יש לה לאחר זמן, כיוצא בדבר אתה אומר (בראשית יא, ל): ותהי שרי עקרה אין לה ולד, אף על פי שאין לה עכשו יש לה לאחר זמן, שנאמר (בראשית כא, א): וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר. כיוצא בדבר אתה אומר (אסתר ב, י): לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד, אף על פי שלא הגידה עכשו הגידה לאחר זמן, ואף כאן ועד אין בה, אף על פי שאין לה עכשו יש לה לאחר זמן, שנאמר (מלאכי ג, ה): וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר וגו'.
Bamidbar Rabbah 9:12 רבי עקיבא אומר

ועבר עליו רוח קנאה, הדא הוא דכתיב (קהלת ז, כו): ומוצא אני מר ממות וגו', כיצד היא מרה ממות, שהיא נותנת לו יסורין בעולם הזה, למה שהוא טועה אחריה ולבסוף מורידה אותו לגיהנם, שנאמר (משלי ב, יח): כי שחה אל מות ביתה, (משלי ה, ה): שאול צעדיה יתמכו. שאלו תלמידיו לרב הונא אביו של רבי אחא, למדתנו רבנו הנואף וה …
ועבר עליו רוח קנאה, הדא הוא דכתיב (קהלת ז, כו): ומוצא אני מר ממות וגו', כיצד היא מרה ממות, שהיא נותנת לו יסורין בעולם הזה, למה שהוא טועה אחריה ולבסוף מורידה אותו לגיהנם, שנאמר (משלי ב, יח): כי שחה אל מות ביתה, (משלי ה, ה): שאול צעדיה יתמכו. שאלו תלמידיו לרב הונא אביו של רבי אחא, למדתנו רבנו הנואף והנואפת עוברין על עשרת הדברות, על התשעה אנו מכירים ועל השבת אין אנו מכירים. כיצד, על אנכי, שכל הנואף באשת חברו כופר בהקדוש ברוך הוא, שנאמר (ירמיה ה, ח י): איש אל אשת רעהו יצהלו העל אלה לוא אפקד נאם ה' ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא לה' המה. על לא יהיה לך, דכתיב בו (שמות כ, ה) (דברים ה, ח): כי אנכי ה' אלהיך אל קנא, ושתי פעמים אמרו בסוטה: ועבר עליו רוח קנאה וגו', למה שתי פעמים, שהיא מקנאה להקדוש ברוך הוא ולבעלה, וכן הוא אומר (במדבר ה, טו): כי מנחת קנאת הוא, שהן שתי קנאות על לא תשא, שהוא מנאף ונשבע שלא עשה, ועל כבד את אביך, שהנואף עם הסוטה מתעברת ממנו ואומרת לבעלה ממך אני מעברת, והעבר גדל ומכבד לפני בעלה, סבור שהוא אביו ואינו אביו, ועובר בשוק ומקלל את הנואף, סבור שאינו אביו והוא אביו. על לא תרצח, שהנואף נכנס על מנת או יהרג או יהרג. על לא תנאף, דבר שהוא מפרש שהוא נואף. על לא תגנב, שהוא גונב מקור חברו, וכן הוא אומר (משלי ט, יז): מים גנובים ימתקו. על לא תענה, שמעידה עדות שקר ואומרת ממך אני מעברת. על לא תחמד, שהנואף אשת חברו חומד כל אשר לבעלה, כיצד כשבעלה נפטר מן העולם סבור שאותו הבן הוא שלו, עומד הבעל וכותב לו דיתיקי מכל נכסיו ומוריש כל מה שיש לו, ואינו יודע שאינו בנו, נמצא שהנואף חומד כל מה שיש לחברו וחומד אשתו. אמרו לו לרב הונא הרי אמרנו תשעה, אמר לנו כיצד עובר על זכור את יום השבת, אמר להם אני אומר לכם, פעמים כהן יש לו אשה וישראל נואף בא עליה והיא יולדת בן, סבורים בו שהוא בנו של כהן, ועומד אותו בן ומשמש בבית המקדש ומעלה עולות בשבת, ונמצא מחלל את השבת. הרי שעברו הנואף והנואפת על עשרת הדברות, ועליה אמר שלמה (קהלת ז, כו): ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה, אוי לה לעברה שעוברין בה על עשרת הדברות. את האשה אשר היא מצודים, צדה בעולם הזה וצדה בעולם הבא. וחרמים, החרם הזה צד במים ואינו צד ביבשה, אבל האשה צדה במים וצדה ביבשה. לבה, שהיא תובעת בלבה. אסורים ידיה, אלמלא שאסורים ידיה שאינה תובעת בפה לא היתה מנחת לאדם שלא תהא תובעתו. טוב לפני האלהים ימלט ממנה, (גמרא גיטין צ-א): תני בשם רבי מאיר כשם שיש דעות במאכל ומשתה, כך יש דעות באנשים, יש אדם שיורד זבוב בכוסו וזורקו ושותהו, זה בשאר כל אדם שהוא רואה את אשתו מדברת עם שכניה ועם קרוביה ומניחה. יש לך אדם זבוב פורח על גב כוסו, והוא נוטלו ושופכו ולא טועמו, זה חלק רע באנשים שנתן את עיניו בה לגרשה. יש לך אדם זבוב שכן על גב כוסו, והוא נוטלו ומניחו כמות שהוא, זה יהודה בן פפוס שנעל את הדלת בפני אשתו. אמרין ליה נהיגין הוון אבהתך עבדין כן. יש לך אדם זבוב מת נופל לתוך כוסו והוא נוטלו ומוצצו ושותהו, זה הרשע, שהוא רואה את אשתו לבה גס בעבדיה, יוצאה לשוק וראשה פרוע, ופרומה משני צדדיה ורוחצת במקום שבני אדם רוחצין, זו מצוה מן התורה לגרשה, שנאמר (דברים כד, א): כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו, מהו (דברים כד, ב): והלכה והיתה לאיש אחר, הכתוב קראו אחר, שאין זה בן זוגו של ראשון, שהלה הוציא את אשתו משום ערוה והלה נכשל בה, אם זכה הוא לשמים הרי הוא מגרשה, ואם לאו סוף שהיא קוברתו, שנאמר (דברים כד, ג): או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה, ראוי היה זה למיתה שהאשה הזאת הכניס לתוך ביתו, על הראשון שגרשה אמר שלמה: טוב לפני האלהים ימלט ממנה. ועל השני שהכניסה לתוך ביתו אמר הכתוב: וחוטא ילכד בה. דבר אחר, טוב לפני האלהים ימלט ממנה, זה שהקדוש ברוך הוא מעביר עליו רוח קנאה ומקנא לאשתו בזמן שרואה שהיא פרוצה. וחוטא ילכד בה, זה שהוא רואה את אשתו קולנית ורגלה רמה ופרוצה בשחק ואינו מקנא בה, לפי שדרכן של בנות ישראל לא קולניות, ולא רגל רמה, ולא פרוצות בשחק, לכך נאמר: ועבר עליו רוח קנאה, תנא דבי רבי ישמעאל, אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה, שנאמר: ועבר עליו רוח קנאה. ותליא בפלוגתא, דתני: וקנא את אשתו רשות, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר חובה, הא למדנו שהוא רוח טהרה, שאם אתה אומר רוח טמאה, וכי רשות יש לו לאדם או חובה להכניס רוח טמאה בעצמו. תני רבי אליעזר בן יעקב אומר כלפי שאמרה תורה (ויקרא יט, יז): לא תשנא את אחיך בלבבך, יכול זו, תלמוד לומר: ועבר עליו רוח קנאה וגו'. ועבר עליו רוח קנאה, כיצד עוברת עליו, כמה דתימא (קהלת י, כ): כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, היה רבי מאיר אומר אדם עובר עברה בסתר הקדוש ברוך הוא מכריז עליו בגלוי, שנאמר: ועבר עליו רוח קנאה, ואין עברה אלא לשון הכרזה, שנאמר (שמות לו, ו): ויצו משה ויעבירו קול במחנה וגו'. וקנא את אשתו, אמר רבי נחמן בר יצחק אין קנוי אלא לשון התראה, וכן הוא אומר (יואל ב, יח): ויקנא ה' לארצו ויחמל על עמו. (במדבר ה, יד): והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה, תני רבי אומר שלש טמאות נאמרו בפרשה, אחת לבועל, ואחת לבעל, ואחת לתרומה. וכי מצאנו אשה שהיא אסורה לביתה ומתרת לאכל בתרומה, אמר רבי אבין אכן אתאמרת, אחת לבעל, ואחת לבועל, ואחת ליבם. אמר רבי יוסי בן רבי בון מתניתא (גמרא סוטה ב-א): אמרה כן, ואם מת חולצת ולא מתיבמת.
Bamidbar Rabbah 9:21 דברי רבי עקיבא

והשקה את האשה וגו' (במדבר ה, כד), תני (גמרא סוטה יט-א): היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה, שנאמר: והשקה את האשה וגו', ואחר כך (במדבר ה, כה): ולקח הכהן וגו', (במדבר ה, כד): ובאו בה המים המאררים למרים, תני כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו, שנאמר: ובאו, ובאו, דברי רבי עקיבא. וכן היה דורש רבי עקי …
והשקה את האשה וגו' (במדבר ה, כד), תני (גמרא סוטה יט-א): היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה, שנאמר: והשקה את האשה וגו', ואחר כך (במדבר ה, כה): ולקח הכהן וגו', (במדבר ה, כד): ובאו בה המים המאררים למרים, תני כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו, שנאמר: ובאו, ובאו, דברי רבי עקיבא. וכן היה דורש רבי עקיבא ששה קראי כתיב, באו ובאו, באו ובאו, חד לצואה דידיה וחד לצואה דידה, חד לעשיה דידיה וחד לעשיה דידה, חד לבדיקה דידיה וחד לבדיקה דידה. המים המאררים למרים, מה תלמוד לומר למרים, אלא שהיו עושים בה מיני פרעניות משנים, היתה מלבנת עושין אותה שחורה, מאדמת, עושין אותה ירקה, וסרח פיה ותפח צוארה, יהא בשרה נשל, תהא זבה, תהא מתעטשת, תהא מתפרקת אברים.
Bamidbar Rabbah 9:28 דברי רבי עקיבא

איש איש וגו' (במדבר ה, יב), אין במשמע אלא אשתו הנשואה לקנוי, ומנין את מרבה ארוסתו ושומרת יבם שהוא מקנא להן להשקותן כשינשאו, ולקנאות כל הנשים שיש בהן הויה, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין כדי לאסרן אבועל כבעל, (במדבר ה, יב): דבר אל בני ישראל ו …
איש איש וגו' (במדבר ה, יב), אין במשמע אלא אשתו הנשואה לקנוי, ומנין את מרבה ארוסתו ושומרת יבם שהוא מקנא להן להשקותן כשינשאו, ולקנאות כל הנשים שיש בהן הויה, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין כדי לאסרן אבועל כבעל, (במדבר ה, יב): דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, לפי שנאמר (במדבר ה, טו): והביא האיש את אשתו, האיש משקה ואין בית דין משקין, או האיש מקנא ואין בית דין מקנאין, (במדבר ה, יב יד): דבר אל בני ישראל, וקנא, לרבות בית דין שיקנאו. דבר אל בני ישראל, על ידי ישראל מקנאין ואין מקנאין לא על ידי עובדי כוכבים לא על ידי תושבים. או בני ישראל, פרט לגרים, אמר רב איש איש, לרבות את הגרים. דבר אחר, איש איש, לעשות אשה כאיש, דברי רבי עקיבא. דבר אחר, איש איש, לרבות חרש, שוטה, ואשת שעמום, ושהלך בעלה למדינת הים והיה חבוש בבית האסורין, שבית דין מקנאין להם לפסלן מכתבתן, יכול אף להשקותן, תלמוד לומר (במדבר ה, טו): והביא האיש את אשתו וגו' (במדבר ה, יב): כי תשטה אשתו, בראויה לאישה הכתוב מדבר, להוציא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, וכדברי עקביא בן מהללאל אף המשחררת והגיורת. וחכמים אומרים, משקים. אמרו לו והרי כרכמית שפחה משחררת היתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון. כלשון הזה אמר להם דוגמא השקוה, ונדוהו ומת בנדויו, וסקלו בית דין את ארונו. מה אנן קימין, אם בישראל שנשא גיורת, כבר כתיב (במדבר ה, יב): בני ישראל, ולא גרים. אם בגר שנשא בת ישראל, כבר כתיב (במדבר ה, טו): והביא האיש את אשתו, אלא כן אנו קימין בגר שנשא גיורת. מה טעמיה דעקביא, (במדבר ה, יב): בני ישראל, ולא גרים. מה טעמיהו דרבנן, (במדבר ה, יב): ואמרת אלהם, לרבות כל האמור בפרשה, מה אמור בפרשה, (במדבר ה, יג): ושכב איש אתה, מי ששכיבתה אוסרתה על בעלה מקנא ומשקה. (במדבר ה, יב): ומעלה בו מעל, מעילה על דבר ערוה או מעילה על דבר ממון, כשהוא אומר (במדבר ה, יג): ושכב איש אתה שכבת זרע, הרי מעילה על דבר ערוה ולא על דבר ממון. ומעלה בו מעל, אין מעל בכל מקום אלא שקור, וכן הוא אומר (דברי הימים א ה, כה): וימעלו באלהי אבתיהם וגו', (יהושע ז, ב): וימעלו בני ישראל מעל בחרם וגו'.
Bamidbar Rabbah 9:31 רבי עקיבא אומר

והביא האיש את אשתו (במדבר ה, טו), האיש משקה ואין בית דין משקין. והביא האיש וגו' מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, אבל אמרו כיצד הוא עושה לה, מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידים שמא יבוא עליה בדרך. רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה מקל וחמר, מה אם הנדה שחיבין עליה כרת הרי הוא נאמן עליה, …
והביא האיש את אשתו (במדבר ה, טו), האיש משקה ואין בית דין משקין. והביא האיש וגו' מן התורה האיש מביא את אשתו אל הכהן, אבל אמרו כיצד הוא עושה לה, מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידים שמא יבוא עליה בדרך. רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה מקל וחמר, מה אם הנדה שחיבין עליה כרת הרי הוא נאמן עליה, זו שאין חיבין עליה כרת אינו דין שיהיה נאמן עליה. אמרו לו לא, אם אמרת בנדה, שיש לה התר אחר אסורה, תאמר בזו שאין לה התר אחר אסורה, ואומר (משלי ט, יז): מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם, כל שכן הואיל ואין חיבין על ביאתה כרת לא יהא בעלה נאמן עליה, נחשדו ישראל על הסוטות ולא נחשדו על הנדות. אמר להם רבי יהודה גזרת הכתוב הוא: והביא האיש את אשתו אל הכהן, אמרו לו ובלבד בעדים. רבי חיא בר רב יוסף שלח בתר אתתא תלתא תלמידין, אמר שאם יפנה אחד מהם לצרכו, תתיחד עם השנים. והא תני מוסרין לו שני תלמידי חכמים וכו', אמר רבי אבין ובעלה הרי שלשה. אף הוא שכר לה בית והיה מעלה לה מזונות ולא היה מתיחד עמה אלא בפני בניה, וקרא על עצמו הפסוק הזה (ירמיה מה, ג): יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי. (במדבר ה, טו): והביא את קרבנה עליה, חכמים אומרים קרבן שמכשירה לו, כגון זבה ויולדת, הרי זה מביא משלו ואין מנכה מכתבתה, וקרבן שאין מכשירה לו, כגון שקפחה נזירות בראשה או שחללה את השבת, הרי זה מביא משלו ומנכה מכתבתה. (במדבר ה, טו): עשירת האיפה, אחד מעשרה באיפה, (במדבר ה, טו): קמח, ולא סולת, (במדבר ה, טו): שערים, ולא חטים. אמר רבן גמליאל הניחו סופרים לי ואומר כמין חמר, אבל נראה הוא כשם שמעשיה מעשה בהמה, כך קרבנה מאכל בהמה. (במדבר ה, טו): לא יצק עליו שמן, אבל צק הוא על שיריה. (במדבר ה, טו): ולא יתן עליו לבנה, מגיד שהוא בשתי אזהרות אם נתן עליה שמן ולבנה, מפני מה, טעמו של דבר מגיד (במדבר ה, טו): כי מנחת קנאת הוא. מנחת זכרון (במדבר ה, טו), שומע אני זכות וחובה, תלמוד לומר (במדבר ה, טו): מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה, וזו לפרענות, דברי רבי טרפון. רבי עקיבא אומר אף זו לטובה, שנאמר (במדבר ה, כח): ואם לא נטמאה האשה וגו', אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין, תלמוד לומר: מנחת זכרון מכל מקום. רבי ישמעאל אומר מנחת זכרון כלל, מזכרת עון פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. אם אומר את כן לא נמצאת מדת הדין מקפחת, שהיה לבעל הדין לחלק וכי איזו מדה מרבה מדת הטוב או מדת פרענות, הוי אומר מדת הטוב. אם מדת הפרענות המעטת הרי היא מזכרת עון, מדה טובה מרבה דין הוא שתהא מזכרת זכות. זו מדה בתורה כל כלל ופרט שדרך הדין לוקה בו, יתקימו זה וזה ואל תלקה דרך הדין, כיצד יתקימו זה וזה ואל תלקה דרך הדין, שאם היתה טמאה, פרענות פוקדתה מיד, ואם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים כדי הכרת העבר, דברי אבא יוסף בן חנן. אלעזר בן יצחק איש כפר דרום אמר תשעה חדשים. (במדבר ה, כח): ונקתה ונזרעה, מה זרע בן תשעה חדשים אף זכות תשעה חדשים. רבי ישמעאל אומר שנים עשר חדש, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (דניאל ד, כד כו): להן מלכא מלכי וגו' כלא מטא וגו' לקצת ירחין תרי עשר וגו'. רבי שמעון בן יוחאי אומר אין זכות תולה לה במים המרים, אם אתה אומר שהזכות תולה במים המרים מדחה אתה המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו, ויאמרו טמאות היו אלא שתלה להם זכות. רבי אומר אני אכריע, אם היתה טהורה סופה למות כדרך בני אדם, ואם טמאה, סופה למות (במדבר ה, כז): וצבתה בטנה ונפלה ירכה. אמר רבי שמעון בן יוחאי וכי מי יודיע לכל העומדים שסוף זו למות וצבתה בטנה ונפלה ירכה, אלא כיון שהיתה שותה פניה מוריקות ועיניה בולטות וכמו שרביטין היו מוריקין בה, והם אומרים מהרו והוציאוה שלא תטמא את העזרה.
Bamidbar Rabbah 9:36 דברי רבי עקיבא

וכתב את האלת (במדבר ה, כג), כדכתיבין שאם כתבן למפרע פסולה, בא לו לכתב את המגלה מאיזה מקום הוא כותב (במדבר ה, יט כב): מואם לא שכב איש אתך וגו' ואת כי שטית וגו' והשביע הכהן וגו' ובאו המים וגו', ולא היה כותב (במדבר ה, כב): ואמרה האשה אמן אמן, דברי רבי יוסי, מאי טעמיה, אלת אלות ממש, ואת לרבות צואות וקבל …
וכתב את האלת (במדבר ה, כג), כדכתיבין שאם כתבן למפרע פסולה, בא לו לכתב את המגלה מאיזה מקום הוא כותב (במדבר ה, יט כב): מואם לא שכב איש אתך וגו' ואת כי שטית וגו' והשביע הכהן וגו' ובאו המים וגו', ולא היה כותב (במדבר ה, כב): ואמרה האשה אמן אמן, דברי רבי יוסי, מאי טעמיה, אלת אלות ממש, ואת לרבות צואות וקבלות. האלת, לרבות קללות הבאות מחמת ברכות, כגון (במדבר ה, יט): הנקי ממי המרים וגו', שמכלל הן אתה שומע לאו. האלה, למעטי קללות שבמשנה תורה. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, חד אמר משביע ואחר כך כותב, וחד אמר כותב ואחר כך משביע. מאן דאמר משביע ואחר כך כותב, כמה דהיא קריה (במדבר ה, יט): והשביע (במדבר ה, כג): וכתב. ומאן דאמר כותב ואחר כך משביע, כדי לסמך שבועה להשקאה, ואין מקדם ומאחר בתורה. (במדבר ה, כג): הכהן בספר, לא על לוח ועל הניר אלא על המגלה, שנאמר: בספר. כתבה אגרת, פסולה, שנאמר: בספר. כתבה על שני דפין פסולה, שנאמר: בספר, ספר אחד ולא שנים. אין כותבין לא בקומוס ולא בקנקנתום ולא בכל דבר שרושם אלא בדיו, שנאמר (במדבר ה, כג): ומחה, כתב שיכול למחק. והלא דברים קל וחמר, מה לעשות שלום בין איש לאשתו אמר המקום ספר שנכתב בקדשה ימחה על המים, ספרי מינין שמטילין איבה וקנאה, על אחת כמה וכמה שימחו מן העולם, ושורף את האזכרות שבו עמו, מפני שלא נכתב בקדשה, דברי רבי עקיבא. (במדבר ה, כג): ומחה אל מי המרים, מגיד הכתוב עשה את המים מרים.
Bamidbar Rabbah 9:40 רבי עקיבא אומר

והשקה את המים וגו' (במדבר ה, כז), היה רבי עקיבא אומר (גמרא סוטה כ-א): אם נמחקה מגלה ואמרה איני שותה מחמת רתיתא, משקין אותה בעל כרחה, אבל אם אמרה מחמת בריותא, אין משקין אותה, שהרי היא בדוקה ועומדת. (במדבר ה, כז): ובאו בה וגו' למה נאמר, לפי שהוא אומר (במדבר ה, כו): וצבתה בטנה, אין לי אלא בטנה וירכה, ש …
והשקה את המים וגו' (במדבר ה, כז), היה רבי עקיבא אומר (גמרא סוטה כ-א): אם נמחקה מגלה ואמרה איני שותה מחמת רתיתא, משקין אותה בעל כרחה, אבל אם אמרה מחמת בריותא, אין משקין אותה, שהרי היא בדוקה ועומדת. (במדבר ה, כז): ובאו בה וגו' למה נאמר, לפי שהוא אומר (במדבר ה, כו): וצבתה בטנה, אין לי אלא בטנה וירכה, שאר אברים מנין, תלמוד לומר: ובאו בה, (במדבר ה, כו): והיתה לאלה, שיהיו אלין בה יארעיך כשם שארע לפלונית, וכן הוא אומר (ישעיה סה, טו): והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני אלהים ולעבדיו יקרא שם אחר, ומצינו למדים שהרשעים שבועה לצדיקים, ומנין שהצדיקים ברכה לרשעים, שנאמר (ירמיה ד, ב): והתברכו בו גוים, ואומר (בראשית מח, כ): ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה.
Bamidbar Rabbah 9:42 רבי עקיבא אומר

זאת תורת הקנאת (במדבר ה, כט), הקנאת, שהוא מקנא לה בבית עולמים ובשילו ובנוב וגבעון. תורת, מלמד שהאשה שותה ושונה בין באיש אחד ושני בועלין, בין בשני אנשים ובועל אחד, בין בשני אנשים ושני בועלין. יכול אף באיש אחד ובועל אחד, תלמוד לומר, זאת. (במדבר ה, כט): אשר תשטה אשה תחת אישה, להקיש איש לאשה ואשה לאיש, …
זאת תורת הקנאת (במדבר ה, כט), הקנאת, שהוא מקנא לה בבית עולמים ובשילו ובנוב וגבעון. תורת, מלמד שהאשה שותה ושונה בין באיש אחד ושני בועלין, בין בשני אנשים ובועל אחד, בין בשני אנשים ושני בועלין. יכול אף באיש אחד ובועל אחד, תלמוד לומר, זאת. (במדבר ה, כט): אשר תשטה אשה תחת אישה, להקיש איש לאשה ואשה לאיש, לומר לך כשם שאם היה הוא סומא לא היה משקה, דכתיב (במדבר ה, יג): ונעלם מעיני אישה, כך אם היתה היא סומא לא היתה שותה. וכשם שאם היתה היא חגרת גדמת ואלמת לא היתה שותה, דכתיב (במדבר ה, יח): והעמיד הכהן את האשה, ונתן על כפיה, ואמרה האשה, כך הוא אם היה חגר או גדם או אלם לא היה משקה. (במדבר ה, כט): ונטמאה, היה רבי עקיבא אומר, ארבע פעמים האמורים בפרשה (במדבר ה, כז כח): אם נטמאה, ואם לא נטמאה, נטמאה ונטמאה, אחד לבעל, אחד לבועל, ואחד לתרומה, ואחד לכהנה.
Bamidbar Rabbah 10:11 רבי עקיבא אומר

כל ימי הזירו לה' וגו' (במדבר ו, ו), בא וראה שכל מי שמקדש את עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, זה לפי שמזיר את עצמו מן היין ונוהג צער בעצמו שלא יגלח ראשו כדי לשמר עצמו מן העברה, אומר הקדוש ברוך הוא הרי הוא חשוב לפני ככהן גדול, מה כהן אסור לטמא לכל המתים, אף נזיר אסור לטמא לכל המתים, מה בכהן גדול כתיב (ו …
כל ימי הזירו לה' וגו' (במדבר ו, ו), בא וראה שכל מי שמקדש את עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, זה לפי שמזיר את עצמו מן היין ונוהג צער בעצמו שלא יגלח ראשו כדי לשמר עצמו מן העברה, אומר הקדוש ברוך הוא הרי הוא חשוב לפני ככהן גדול, מה כהן אסור לטמא לכל המתים, אף נזיר אסור לטמא לכל המתים, מה בכהן גדול כתיב (ויקרא כא, יב): כי נזר שמן משחת אלהיו עליו, אף בנזיר הוא אומר (במדבר ו, ז): כי נזר אלהיו על ראשו, מה בכהן כתיב (דברי הימים א כג, יג): ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים, אף נזיר נקרא קדוש, שנאמר (במדבר ו, ח): כל ימי נזרו קדש הוא לה'. בא וראה כמה המצוות מעטרות את ישראל, והלא גדול שער נוול הוא לאדם, שהוא אינו חופף ראשו, ולפי שהוא מגדלו לשם שמים קראו הכתוב עטרה לראשו, הדא הוא דכתיב: כי נזר אלהיו על ראשו. כל ימי הזירו וגו', נזיר שכל ימיו אסור לשתות ולגלח ולטמא למתים, ואם גלח ושתה יין ונטמא למתים סופג את הארבעים, על היין מנין שלוקה, דכתיב (במדבר ו, ד): כל ימי נזרו וגו', לעשות ימים של אחר מלאת כימים שלפני מלאת. לגלח מנין, דכתיב (במדבר ו, ה): כל ימי נדר נזרו וגו', לרבות ימים של אחר מלאת כימים שלפני מלאת. על הטמאה מנין, דכתיב כל ימי הזירו לה' וגו', לעשות ימים של אחר מלאת כימים שלפני מלאת. שלשה מנין אסורים בנזיר, הטמאה והתגלחת והיוצא מן הגפן. הטמאה מנין, דכתיב (במדבר ו, ו): כל ימי הזירו לה' על נפש מת וגו'. תגלחת מנין, דכתיב (במדבר ו, ה): כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו. היוצא מן הגפן, דכתיב (במדבר ו, ד): כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן וגו'. חמר בטמאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן, שהטמאה והתגלחת סותרים והיוצא מן הגפן אינו סותר. וחמר ביוצא מן הגפן מבטמאה ותגלחת, שלא התר כלל היוצא מן הגפן והתר בתגלחת מצוה, כגון מצורע, דנפקא מראשו האמור במצורע המיתר, להביא נזיר מצורע שמגלח, והתר במת מצוה לטמא. חמר בטמאה מתגלחת, שהטמאה סותרת את הכל וחיבין עליה קרבן, ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים יום ואין חיבין עליה קרבן. על נפש מת לא יבא, שומע אני נפשות בהמה במשמע, כענין שנאמר (ויקרא כד, יח): מכה נפש בהמה, תלמוד לומר (במדבר ו, ז): לאביו ולאמו, במה ענין מדבר בנפשות אדם. רבי ישמעאל אומר אינו צריך, הרי הוא אומר לא יבא בנפשות המטמאות בביאה הכתוב מדבר, ואלו הן נפשות אדם. לאביו למה נאמר, לפי שהוא כולל בכהן הדיוט (ויקרא כא, א): לנפש לא יטמא בעמיו, וחזר והתירו לקרובים (ויקרא כא, ב): כי אם לשארו וגו', יכול אף נזיר כן יהא מתר לטמא לקרובים, תלמוד לומר לאביו, לומר שאינו מטמא לקרובים. ולאמו למה נאמר, לפי שהוא אומר בנזיר לא יטמא להם במתם, רבי אומר במתם אין מטמא, אבל מטמא הוא בנגען ובזיבתן, ואין לי אלא בנזיר, בכהן גדול מנין, תלמוד לומר (ויקרא כא, יא): ולאמו בכהן גדול, שלא הייתי צריך, שכבר קל וחמר הוא, ומה אם במקום שכהן הדיוט מטמא לאחיו מאביו אין כהן גדול מטמא לאביו, מקום שאין כהן הדיוט מטמא לאחיו מאמו דין הוא שלא יהא כהן גדול מטמא לאמו. אם זכית מן הדין, מה תלמוד לומר ולאמו בכהן גדול, מפנה להקיש לדון ממנו גזרה שוה, נאמר בכהן גדול אמו, ונאמר בנזיר אמו, מה אמו האמור בנזיר מטמא בנגען ובזיבתן, אף אמו האמור בכהן גדול מטמא בנגען ובזיבתן. (במדבר ו, ז): לאחיו, למה נאמר, לאחיו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. (במדבר ו, ז): ולאחתו, מה תלמוד לומר, הרי שהיה הולך לשחט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת, יכול יטמא, אמרת: לא יטמא להם במתם, יכול לא יטמא למת מצוה, תלמוד לומר: ולאחתו, לאחותו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. נאמר: לאחיו, להתירו לטמא למת מצוה, שאינו אלא אסור לאו, לא יטמא להם. ונאמר: ולאחתו, להתירו לטמא אפלו במקום פסח ומילה, דחיבי כריתות הן, אבל לבנו ולבתו לא נאמר, שאין הקטנים נזורין. רבי עקיבא אומר: נפש, אלו הרחוקים, מת, אלו הקרובים, לאביו, לאביו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. ואם נאמר לאביו, למה נאמר ולאמו, אם נאמר אביו, ולא נאמר אמו הייתי אומר לכך לא יטמא לו משום דחזקה בעלמא הוא, אבל אמו דודאי ילידתיה לטמא לה, ואי כתב רחמנא אמו הייתי אומר, לאמו הוא דלא, דלא אזיל זרעה בתרה, אבל אביו כיון שאמר הכתוב: למשפחתם לבית אבתם, אימא לטמא ליה, לכך נאמר: לאביו. לאחיו, שאם הוא כהן גדול ונזיר, לאחיו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. ולאחתו, שאם היה הולך לשחט פסחו ולמול את בנו, לאחותו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. לא יטמא להם במתם, אבל עומד הוא בהספד ובשורה. רבי אומר במותם אינו מטמא אבל מטמא הוא בנגעם ובזיבתם, (במדבר ו, ז): כי נזר אלהיו על ראשו, להגיד מה גרם.
Bamidbar Rabbah 10:13 דברי רבי עקיבא

וכי ימות מת עליו (במדבר ו, ט), במחורת עליו הטמאה, להוציא את הספק, זו טמאת התהום. אי זו טמאת התהום, כל שאין מכירה אחד בסוף העולם, היה מכירה אחד בסוף העולם אין זו טמאת התהום. היה טמון בתבן או בצרורות, הרי זו טמאת התהום, במים באפלה ובנקיקי הסלעים, אין זו טמאת התהום, ולא אמרו טמאת התהום אלא למת בלבד. (ב …
וכי ימות מת עליו (במדבר ו, ט), במחורת עליו הטמאה, להוציא את הספק, זו טמאת התהום. אי זו טמאת התהום, כל שאין מכירה אחד בסוף העולם, היה מכירה אחד בסוף העולם אין זו טמאת התהום. היה טמון בתבן או בצרורות, הרי זו טמאת התהום, במים באפלה ובנקיקי הסלעים, אין זו טמאת התהום, ולא אמרו טמאת התהום אלא למת בלבד. (במדבר ו, ט). בפתע פתאם, רבי יונתן אמר בפתע, זה שוגג, וכן הוא אומר (במדבר לה, כב): בפתע בלא איבה הדפו. פתאם, זה אונס, וכן הוא אומר (במדבר יב, ד): ויאמר ה' פתאם אל משה וגו'. ורבנן אמרי: פתאם, זה מזיד, וכן הוא אומר (משלי כב, ג): ופתיים עברו ונענשו. דבר אחר, פתאום, זה שוגג, דכתיב (משלי יד, טו): פתי יאמין לכל דבר. וכי מאחר שיש בפתאם להוציא ממנו מזיד אונס ושוגג, למה צריך הכתוב לכתב: בפתע, להביא את השוגג, אלו לא נכתב: פתע, הייתי אומר כי מביא קרבן על טמאתו היכא דנטמא בשוגג, מידי דהוה אכל התורה כלה, אבל אנס ומזיד אימא לא, כתב רחמנא פתע, דשוגג הוא, לגלות על פתאם דאנס ומזיד הוא, ואפלו הכי חיב קרבן על טמאתו. (במדבר ו, ט): וטמא ראש נזרו, במי שהיה טהור ונטמא, הרי הוא חיב בהעברת שער ובהבאת קרבן ולפטר הנזיר בקבר. (במדבר ו, ט): וגלח ראשו. ראשו הוא מגלח ואין מגלח כל שערו. (במדבר ו, ט): ביום טהרתו, ביום הזיתו בשביעי, אתה אומר ביום הזיתו בשביעי או בשמיני, תלמוד לומר (במדבר ו, ט): ביום השביעי יגלחנו, אי בשביעי, אף על פי שלא הזה, תלמוד לומר: ביום טהרתו, ביום הזיתו. ביום השביעי, אין לי אלא שביעי, שמיני, תשיעי ועשירי מנין, תלמוד לומר יגלחנו. אין לי אלא ביום, בלילה מנין, תלמוד לומר יגלחנו. אין לי אלא תגלחת הטמאה, תגלחת טהרה מנין, תלמוד לומר יגלחנו. כיצד, היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני, ואם גלח בשמיני, מביא קרבנותיו בו ביום, דברי רבי עקיבא.
Bamidbar Rabbah 11:7 רבי עקיבא אומר

ישא ה' פניו אליך וגו' (במדבר ו, כו), יעביר כעסו ממך, ואין ישא אלא לשון הסרה, כמה דתימא (בראשית מ, יט): ישא פרעה את ראשך וגו'. פניו, אלו פנים של זעם, כמה דתימא (ויקרא כ, ו): ונתתי את פני בנפש ההוא וגו', כלומר אותם פנים של זעם שהיו ראויות לבוא אליך יסירם ממך. דבר אחר, ישא ה', בשעה שאתה עומד ומתפלל, שנ …
ישא ה' פניו אליך וגו' (במדבר ו, כו), יעביר כעסו ממך, ואין ישא אלא לשון הסרה, כמה דתימא (בראשית מ, יט): ישא פרעה את ראשך וגו'. פניו, אלו פנים של זעם, כמה דתימא (ויקרא כ, ו): ונתתי את פני בנפש ההוא וגו', כלומר אותם פנים של זעם שהיו ראויות לבוא אליך יסירם ממך. דבר אחר, ישא ה', בשעה שאתה עומד ומתפלל, שנאמר (בראשית יט, כא): ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו', הרי דברים קל וחמר, אם ללוט נשאתי פנים מפני אברהם אוהבי, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך. זהו שנאמר: ישא ה' פניו אליך, כתוב אחד אומר: ישא ה' פניו אליך, וכתוב אחד אומר (דברים י, יז): אשר לא ישא פנים, כיצד נתקימו שני כתובים הללו, כשישראל עושין רצון המקום: ישא ה' פניו אליך, וכשאין עושין רצון המקום: אשר לא ישא פנים. דבר אחר, ישא ה' פניו, וכי הקדוש ברוך הוא נושא פנים והלא כבר נאמר: אשר לא ישא פנים, אמר הקדוש ברוך הוא כשם שהם נושאים לי פנים, כך אני נושא להם פנים, כיצד כתבתי בתורתי (דברים ח, י): ואכלת ושבעת וברכת, ואדם מישראל יושב הוא ובניו ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה ונושאים לי פנים ומברכין, ודקדקו על עצמן עד כזית עד כביצה, לפיכך: ישא ה' פניו וגו'. דבר אחר, ישא ה', כתוב אחד אומר: ישא, וכתוב אחד אומר: אשר לא ישא, עד שלא נחתם גזר דין ישא ה', וגו', משנחתם גזר דין אשר לא ישא פנים. ודכותיה, כתוב אחד אומר (תהלים סה, ג): שמע תפלה, וכתוב אחד אומר (איכה ג, מד): סכתה בענן לך וגו', עד שלא נחתם גזר דין שמע תפלה, משנחתם גזר דין סכתה בענן לך. כתוב אחד אומר (תהלים קמה, יח): קרוב ה' לכל קראיו, וכתוב אחד אומר (תהלים י, א): למה ה' תעמד ברחוק. עד שלא נחתם גזר דין קרוב ה' לכל קראיו, משנחתם גזר דין למה ה' תעמד ברחוק. כתוב אחד אומר (איכה ג, לח): מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. וכתוב אחד אומר (דניאל ט, יד): וישקד ה' על הרעה. עד שלא נחתם גזר דין מפי עליון וגו', משנחתם גזר דין וישקד ה' וגו'. כתוב אחד אומר (ירמיה ד, יד): כבסי מרעה לבך ירושלים. וכתוב אחד אומר (ירמיה ב, כב): כי אם תכבסי בנתר וגו'. עד שלא נחתם גזר דין, כבסי מרעה וגו', משנחתם גזר דין אם תכבסי וגו'. כתוב אחד אומר (ירמיה ג, כב): שובו בנים שובבים. וכתוב אחד אומר (ירמיה ח, ד): אם ישוב ולא ישוב. אלא כאן קדם גזר דין, כאן לאחר גזר דין. כתוב אחד אומר (ישעיה נה, ו): דרשו ה' בהמצאו. וכתוב אחד אומר (יחזקאל כ, לא): חי אני נאם ה' אלהים אם אדרש לכם. כאן קדם גזר דין כאן לאחר גזר דין. כתוב אחד אומר (יחזקאל לג, יא): אם אחפץ במות הרשע. וכתוב אחד אומר (שמואל א ב, כה): כי חפץ ה' להמיתם. כאן קדם גזר דין כאן לאחר גזר דין. דבר אחר, ישא ה' פניו אליך, בעולם הזה. אשר לא ישא פנים, לעולם הבא. דבר אחר, ישא ה' פניו אליך, וכתוב אחד אומר: אשר לא ישא פנים, היה רבי יוסי בן דוסתאי אומר, כיצד יתקימו שתי מקראות הללו, אלא: ישא ה' פניו, בדבר שבינך לבינו. אשר לא ישא פנים, בדבר שבינך ובין חברך. רבי עקיבא אומר כתוב אחד אומר (שמות לד, ז): ונקה, וכתוב אחד אומר (שמות לד, ז): לא ינקה. היאך אפשר לקים שני פסוקים הללו, אלא בדבר שבינך לבינו ונקה, בדבר שבינך לבין חברך לא ינקה. בן עזאי אומר מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים. דבר אחר, ישא ה' פניו וגו', יהפך פניו כלפי אצלך, לא דומה שואל שלום חברו בתוך פניו כשואל מן הצדדין, אלא: ישא ה' פניו אליך, יהפך פניו אצלך, כמה דתימא (ויקרא כו, ט): ופניתי אליכם והפריתי. (במדבר ו, כו): וישם לך שלום, שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום עם כל אדם. רבי נתן אומר: וישם לך שלום, שלום זה שלום מלכות בית דוד, (ישעיה ט, ו): לםרבה המשרה ולשלום אין קץ. רבי אומר זה שלום תורה, שנאמר (תהלים כט, יא): ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. גדול השלום שהקדוש ברוך הוא שנה בדבר מפני השלום, שנאמר (בראשית יח, יג): האף אמנם אלד ואני זקנתי. גדול שלום, ששנה המלאך שדבר עם מנוח מפני השלום, שלאשה אמר (שופטים יג, ג): הנה נא את עקרה ולא ילדת, ולא ספר דבר זה למנוח. גדול שלום שהשם שנכתב בקדשה אמר הקדוש ברוך הוא ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. רבי אלעזר אומר גדול שלום שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום. רבי שמעון בן חלפתא אמר גדול שלום שאין כלי מקבל ברכה אלא שלום, שנאמר (תהלים כט, יא): ה' יברך את עמו בשלום, אף בברכת כהנים אחר כל ברכות סימן בשלום, וישם לך שלום, לומר שאין הברכות מועילות כלום אלא אם כן שלום עמהם. רבי אלעזר הקפר אומר גדול שלום שאין חותם כל התפלה אלא שלום, ואין חותם ברכת כהנים אלא שלום. גדול שלום שנתן לענוים, שנאמר (תהלים לז, יא): וענוים ירשו ארץ והתענגו על רב שלום. גדול שלום שהוא שקול כנגד הכל, אנו אומרים: עושה שלום ובורא את הכל. רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר אומר שאפלו ישראל עובדין עבודת כוכבים ושלום ביניהם, כביכול אמר הקדוש ברוך הוא אין השטן נוגע ביניהם, שנאמר (הושע ד, יז): חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל משנחלקו מה נאמר בהם (הושע י, ב): חלק לבם עתה יאשמו, הא גדול שלום ושנואה מחלקת. גדול שלום שאפלו בשעת מלחמה צריכין שלום, שנאמר (דברים כ, י): כי תקרב אל עיר וגו', ואומר (דברים ב, כו): ואשלח מלאכים ממדבר קדמות וגו', ואומר (שופטים יא, יג): השיבה אתהן בשלום, גדול השלום שאפלו המתים צריכין שלום, שנאמר (בראשית טו, טו): ואתה תבוא אל אבתיך בשלום. ואומר (ירמיה לד, ה): בשלום תמות. גדול השלום שנתן לעושי תשובה, שנאמר (ישעיה נז, יט): בורא ניב שפתים שלום שלום. רבי מאיר אומר גדול הוא השלום שלא ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה מן השלום שנתנה לצדיקים, שבשעה שנפטר מן העולם שלש כתות של מלאכי השרת מקדימין אותו בשלום, הראשונה אומרת (ישעיה נז, ב): יבוא שלום. שניה אומרת (ישעיה נז, ב): ינוחו על משכבותם, והשלישית אומרת (ישעיה נז, ב): הולך נכחו. ולא דין לצדיקים שמיתתן בידי כבוד, שנאמר (ישעיה נח, ח): כבוד ה' יאספך. אלא שמקלסים לפניהם בשלום: יבוא שלום. גדול השלום שלא ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה כמו השלום, ומנעה מן הרשעים, שבשעה שנפטרין מן העולם שלש כתות של מלאכי חבלה מקדימות אותן, הראשונה אומרת (ישעיה מח, כב): אין שלום, השניה אומרת (ישעיה מח, כב): אמר ה' לרשעים. השלישית אומרת (ישעיה נ, יא): למעצבה תשכבון. לא דין לרשעים שמיתתן ביד מחבלים, שנאמר (איוב לג, כב): ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים. ואומר (איוב יח, יח): יהדפהו מאור אל חשך. ואומר (תהלים לה, ו): יהי דרכם חשך וחלקלקת ומלאך ה' רדפם, אלא שהם מתקנטרים לפניהם ואומרים להם: אין שלום וגו', למעצבה תשכבון. גדול השלום שנתן שכר התורה והמצוות, שנאמר (ויקרא כו, ו): ונתתי שלום בארץ. גדול השלום שנתן לאוהבי תורה, שנאמר (תהלים קיט, קסה): שלום רב לאוהבי תורתך. גדול השלום שנתן ללומדי תורה, שנאמר (ישעיה נד, יג): וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. גדול השלום שנתן לעושי צדקה, שנאמר (ישעיה לב, יז): והיה מעשה הצדקה שלום. גדול השלום ששמו של מקום קרוי שלום, שנאמר (שופטים ו, כד): ויקרא לו ה' שלום. גדול השלום שדרי עליונים צריכין שלום, שנאמר (איוב כה, ב): עושה שלום במרומיו. והרי דברים קל וחמר ומה אם במקום שאין איבה ושנאה צריכין שלום, קל וחמר למקום שיש בו כל המדות הללו. רבי שמעון היה אומר בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מלך בשר ודם כשהולך למלחמה הוא הולך באכלוסין ובלגיונות, וכשהולך לשלום הולך יחידי, אבל מדת הקדוש ברוך הוא אינה כן, כשהוא הולך לשלום יוצא באכלוסין ובלגיונות, שנאמר: עושה שלום במרומיו, וכתיב אחריו (איוב כה, ג): היש מספר לגדודיו, ואומר (תהלים סח, יח): רכב אלהים רבתים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש. ואומר (דניאל ז, י): אלף אלפין ישמשונה ורבו רבבן וגו'. וכשהוא הולך למלחמה אינו הולך אלא יחידי, שנאמר (שמות טו, ג): ה' איש מלחמה וגו', בשמו הוא נלחם ואינו צריך לסיוע. ואומר (ישעיה סג, ג): פורה דרכתי לבדי וגו'. את מוצא כשפרע הקדוש ברוך הוא מדור המבול לא פרע אלא יחידי, שנאמר (בראשית ו, יז): הנני מביא את המבול מים. וכן מאנשי סדום לא פרע אלא יחידי, שנאמר (בראשית יט, כד): וה' המטיר על סדם וגו'. וכן כשפרע מן המצריים, שנאמר (שמות יב, כט): וה' הכה כל בכור וגו'. וכן פרע מן האמוריים יחידי, שנאמר (יהושע י, יא): וה' השליך עליהם אבנים גדלות. וכן מסנחריב פרע יחידי, שנאמר (מלכים ב יט, לה): ויצא מלאך ה' ויך במחנה וגו'. כתוב אחד אומר: היש מספר לגדודיו, וכתוב אחד אומר: אלף אלפין ישמשונה, משגלו ישראל מארצם, אלף אלפין ישמשונה, כביכול נתמעטה פמליא של מעלה. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי אלף אלפין ישמשונה, גדוד אחד, וכמה הן גדודיו, היש מספר לגדודיו. כתוב אחד אומר (תהלים קמז, ד): מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא, וכתוב אחד אומר (ישעיה מ, כו): המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא. כשהקדוש ברוך הוא קורא אותם הוא קורא שמות כלן כאחת והם עונין, מה שאי אפשר לו לבשר ודם לקרוא שני שמות כאחת. וכן הוא אומר (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, מלמד שכל עשרת הדברות אמר בדבור אחד, ואומר (תהלים סב, יב): אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים. ואומר (ירמיה כג, כט): הלוא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפצץ סלע. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי מהו לכלם שמות יקרא, שאין שם שנוי לא השם שנקרא עכשו נקרא לאחר זמן, וכן הוא אומר (שופטים יג, יח): למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, איני יודע לאיזה שם אני מתחלף. כתוב אחד אומר (דברי הימים א כא, כה): ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות. וכתוב אחד אומר (שמואל ב כד, כד): בכסף שקלים חמשים. כיצד יתקימו שני פסוקים הללו, מקום הגרן בשש מאות, מקום המזבח בחמשים. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי שנים עשר שבטים היו ונטל דוד מכל שבט ושבט חמשים שקל, נמצאו שש מאות שקלים מכל השבטים. רבי אלעזר בן שמוע אומר הגורן בשש מאות, אבל (שמואל ב כד, כב): הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים בשקל כסף חמשים. כתוב אחד אומר (דברי הימים ב ט, כה): ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים. וכתוב אחד אומר (מלכים א ה, ו): ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים. כיצד יתקימו שני כתובים הללו, ארבעת אלפים אסטבלאות, ארבעים אלף סוסים. כתוב אחד אומר (דברי הימים ב ד, ה): מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל, וכתוב אחד אומר (מלכים א ז, כו): אלפים בת יכיל. כיצד שני כתובים הללו מתקימים, בלח אלפים, שהם שלשת אלפים ביבש. מכאן אמרו שני כורים בלח שהם שלשת כורים ביבש. חביב הוא השלום שכל מעשים וזכיות שעשה אברהם אבינו לא נתן שכרו אלא שלום, שנאמר (בראשית טו, טו): ואתה תבוא אל אבתיך בשלום. וכן אתה מוצא ביעקב אבינו שבקש מן המקום שלום, שנאמר (בראשית כח, כא): ושבתי בשלום וגו'. וכן אתה מוצא באהרן שלא נשתבח לפני המקום אלא בשלום, שנאמר (מלאכי ב, ה): בריתי היתה אתו החיים והשלום. וכן אתה מוצא בפינחס שנתן שכרו שלום,, שנאמר (במדבר כה, יב): הנני נתן לו את בריתי שלום. וכן אתה מוצא שלא נמשלה התורה אלא בשלום, שנאמר (משלי ג, יז): וכל נתיבותיה שלום. וכן אתה מוצא שאין הקדוש ברוך הוא מנחם את ירושלים אלא בשלום, שנאמר (ישעיה לב, יח): וישב עמי בנוה שלום. וכן לא פרע מן עמון ומואב אלא שמנע מהם שלום, שנאמר (דברים כג, ז): לא תדרש שלמם וטבתם וגו'. וכן ישראל מתברכים בכל יום בשלום, שנאמר: וישם לך שלום.
Bamidbar Rabbah 14:22 דברי רבי עקיבא

מעל הכפרת אשר על ארן העדת (במדבר ז, פט), למה נאמר, לפי שהוא אומר להלן (ויקרא א, א): וידבר ה' אליו מאהל מועד, יכול מכל הבית, תלמוד לומר: מעל הכפרת אשר על ארן העדת, אי מעל הכפרת, יכול מעל הכפרת כלה, תלמוד לומר (במדבר ז, פט): מבין שני הכרבים, דברי רבי עקיבא. אמר רבי שמעון בן עזאי, איני כמשיב על דברי רב …
מעל הכפרת אשר על ארן העדת (במדבר ז, פט), למה נאמר, לפי שהוא אומר להלן (ויקרא א, א): וידבר ה' אליו מאהל מועד, יכול מכל הבית, תלמוד לומר: מעל הכפרת אשר על ארן העדת, אי מעל הכפרת, יכול מעל הכפרת כלה, תלמוד לומר (במדבר ז, פט): מבין שני הכרבים, דברי רבי עקיבא. אמר רבי שמעון בן עזאי, איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו. הכבוד, שנאמר בו (ירמיה כג, כד): הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה', ראה חבתן של ישראל להיכן גרמה להם, הכבוד הזה המרבה, דחק [ליראות] להיות מדבר מעל הכפרת מבין שני הכרובים. רבי דוסא אומר, הרי הוא אומר (שמות לג, כ): כי לא יראני האדם וחי, בחייהם אינם רואים אבל רואים הם בשעת מיתתן, וכן הוא אומר (תהלים כב, ל): לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה. רבי עקיבא אומר: כי לא יראני האדם וחי, אף חיות הנושאות את הכסא אינן רואות את הכבוד. אמר רבי שמעון בן עזאי איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו. כי לא יראני האדם וחי, אף מלאכי השרת שחייהם חיי עולם, אינן רואים את הכבוד. (במדבר ז, פט): וידבר אליו, ולא למלאכי השרת שהיו שם, מגיד הכתוב שהיה יוצא הקול מפי הקדוש ברוך הוא כמין סילון לתוך אזנו של משה, והמלאכים היו באמצע ולא היו שומעין אותו, וכן הוא אומר (איוב לז, ה): ירעם אל בקולו נפלאות, הוי: וידבר אליו.
Bamidbar Rabbah 19:21 אמר רבי עקיבא

ויסעו מהר ההר ותקצר נפש העם בדרך (במדבר כא, ד), והלוא כתיב (נחמיה ט, כ): ורוחך הטובה נתת להשכילם, אלא אותם שירות שיצאו ממצרים שנגזרה עליהם מיתה לא היו רואים במדבר נחת רוח ולא רוח טובה, וכן הוא אומר (במדבר יד, לג): ובניכם יהיו רעים במדבר, זה העם שקצרה נפשם בדרך, (במדבר כא, ה): וידבר העם באלהים ובמשה, …
ויסעו מהר ההר ותקצר נפש העם בדרך (במדבר כא, ד), והלוא כתיב (נחמיה ט, כ): ורוחך הטובה נתת להשכילם, אלא אותם שירות שיצאו ממצרים שנגזרה עליהם מיתה לא היו רואים במדבר נחת רוח ולא רוח טובה, וכן הוא אומר (במדבר יד, לג): ובניכם יהיו רעים במדבר, זה העם שקצרה נפשם בדרך, (במדבר כא, ה): וידבר העם באלהים ובמשה, השוו עבד לקונו, (במדבר יד, לג): ונפשנו קצה בלחם הקלקל, שלא היה יכול לטעם אותו הדור מפרות הארץ כלום. אמר רבי עקיבא כשהיו מגלים להם התגרים הסל שבא מן פרות הארץ היו מתים, שנאמר (דברים א, לה): אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה וגו', כל טוב הבא מן הארץ, לכך ותקצר נפש העם בדרך, הם שרגנו ונפשנו קצה.
Bamidbar Rabbah 21:25 רבי עקיבא אמר

ביום השמיני, מה ראה להיות פוחת כל יום, למדך התורה דרך ארץ מן הקרבנות, שאם ילך לאכסניא וקבלו חברו, יום ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות, בשני מאכילו בשר, בשלישי מאכילו דגים, ברביעי מאכילו ירק, כך פוחת והולך עד שמאכילו קטנית. תהיה לכם, מהו תהיה לכם, אמר להם המועדים נאים לכם. שאל עובד כוכבים אחד את רבי עק …
ביום השמיני, מה ראה להיות פוחת כל יום, למדך התורה דרך ארץ מן הקרבנות, שאם ילך לאכסניא וקבלו חברו, יום ראשון מקבלו יפה ומאכילו עופות, בשני מאכילו בשר, בשלישי מאכילו דגים, ברביעי מאכילו ירק, כך פוחת והולך עד שמאכילו קטנית. תהיה לכם, מהו תהיה לכם, אמר להם המועדים נאים לכם. שאל עובד כוכבים אחד את רבי עקיבא אמר לו למה אתם עושים מועדות, לא כך אמר לכם הקדוש ברוך הוא (ישעיה א, יד): חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, אמר לו רבי עקיבא אלו אמר חדשי ומועדי שנאה נפשי, היית אומר, לא אמר אלא חדשיכם ומועדיכם, בשביל אותן מועדות שעשה ירבעם, שנאמר (מלכים א יב, לב): ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה, (מלכים א יב, לג): ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל, בחדש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר. אבל המועדות האלו אינן בטלים לעולם ולא החדשים, למה, שהן להקדוש ברוך הוא, שנאמר (ויקרא כג, לז): אלה מועדי ה', וכן (ויקרא כג, ב): אלה הם מועדי, וכן (ויקרא כג, מד): וידבר משה את מעדי ה'. ולכך אין עתידים לבטל, ועליהם נאמר (תהלים קיא, ח), סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר.
Bamidbar Rabbah 23:2 רבי עקיבא אומר

זה שאמר הכתוב (תהלים עז, כא): נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן, מה נחית, נוטריקון הוא, נחית, רבי אליעזר אומר נ'סים עשית עמהם, ח'יים נתת להם, י'ם קרעת להם, ת'ורה נתת להם, ועל ידי מי על ידי משה ואהרן. דבר אחר, נחית, רבי יהושע אמר נ'פלאות עשית להם, ח'רות נתת להם, י'מינך הושיע אותם, ת'לוי ראש נתת להם, על ידי …
זה שאמר הכתוב (תהלים עז, כא): נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן, מה נחית, נוטריקון הוא, נחית, רבי אליעזר אומר נ'סים עשית עמהם, ח'יים נתת להם, י'ם קרעת להם, ת'ורה נתת להם, ועל ידי מי על ידי משה ואהרן. דבר אחר, נחית, רבי יהושע אמר נ'פלאות עשית להם, ח'רות נתת להם, י'מינך הושיע אותם, ת'לוי ראש נתת להם, על ידי משה ואהרן. ורבותינו אומרים, נחית, נ'ביאים העמדת מהם, ח'סידים העמדת מהם, י'שרים העמדת מהם, ת'מימים העמדת מהם, על ידי משה ואהרן. דבר אחר, נחית, רבי עקיבא אומר, נ'וראות עשית בשונאיהם, ח'רון אף שלחת בהם, י'דך הלחמה אותם, ת'הומות כסית עליהם, על ידי מי על ידי משה ואהרן. דבר אחר, נחית כצאן עמך, מהו כצאן, אלא מה הצאן הזה אין מכניסין אותה לצל הקורה, כך ישראל כל ארבעים שנה שעשו במדבר לא נכנסו לצל הקורה, לכך נמשלו כצאן. דבר אחר, נחית כצאן עמך, מה הצאן אין כונסין לה אוצרות אלא רועים אותה במדבר, כך ישראל כל ארבעים שנה שהיו במדבר נזונו בלא אוצרות, לכך נמשלו כצאן. דבר אחר, נחית כצאן, מה הצאן כל היכן שהרועה מנהיגה היא נמשכת אחריו, כך ישראל כל מקום שהיו משה ואהרן מסיעים אותם היו נוסעים אחריהם, שנאמר: אלה מסעי בני ישראל, לקים מה שנאמר: נחית כצאן עמך.

Devarim Rabbah (3)

Devarim Rabbah 2:6 אמר רבי עקיבא

דבר אחר, בעת ההוא לאמר, מהו לאמר, אמר רבי עזריה לאמר לדורות שיהיו מתפללין בשעת הצרה, שהרי משה אף על פי שנאמר לו (דברים ג, כז): לא תעבר את הירדן הזה, התחיל מתחנן. דבר אחר, מהו לאמר, אמר רבי עקיבא, אמר משה רבונו של עולם, השיבני על דברי אם אני נכנס לארץ ישראל אם איני נכנס. דבר אחר, מהו לאמר, אמר לפניו …
דבר אחר, בעת ההוא לאמר, מהו לאמר, אמר רבי עזריה לאמר לדורות שיהיו מתפללין בשעת הצרה, שהרי משה אף על פי שנאמר לו (דברים ג, כז): לא תעבר את הירדן הזה, התחיל מתחנן. דבר אחר, מהו לאמר, אמר רבי עקיבא, אמר משה רבונו של עולם, השיבני על דברי אם אני נכנס לארץ ישראל אם איני נכנס. דבר אחר, מהו לאמר, אמר לפניו רבונו של עולם תכתב חטיה שלי לדורות, אמר רבי שמואל למה הדבר דומה, למלך שגזר ואמר כל מי שילקט ויאכל מפרות שביעית מחזירין אותו בקומפין, הלכה אשה אחת ולקטה ואכלה, התחילו לחזר אותה בקומפין, אמרה לו אדוני המלך בבקשה ממך יתלו הפגין הללו בצוארי, שלא יהו בני המדינה אומרים נמצא בה דבר כשפים או דבר נאוף, ומתוך שהן רואים את הפגים בצוארי יודעים שבשבילם אני מחזרת בקומפין. כך אמר משה רבונו של עולם תכתב חטיה שלי לדורות, שלא יהיו ישראל אומרים זיף משה בתורה או אמר דבר שלא נצטוה, וידעו שלא היה אלא על המים, הרי בעת ההוא לאמר.
Devarim Rabbah 2:22 בשם רבי עקיבא as transmitted by Rabbi Yochanan

רבנן אמרי, יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שיודע מה היה ומה עתיד להיות, דכתיב (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית וגו', כיצד בפרשה זו הראה משה לישראל אם חטאו היאך הם עתידים לגלות, והיאך הן עושין תשובה, והיאך הן נגאלים. היאך הם עתידים לחטא, דכתיב (דברים ד, כה): ועשיתם הרע בעיני ה', ואחר כך (דברים ד, כז): וה …
רבנן אמרי, יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שיודע מה היה ומה עתיד להיות, דכתיב (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית וגו', כיצד בפרשה זו הראה משה לישראל אם חטאו היאך הם עתידים לגלות, והיאך הן עושין תשובה, והיאך הן נגאלים. היאך הם עתידים לחטא, דכתיב (דברים ד, כה): ועשיתם הרע בעיני ה', ואחר כך (דברים ד, כז): והפיץ ה' אתכם בעמים, ואחר כך (דברים ד, ל): בצר לך ומצאוך. מהו בצר לך, אמר רבי יוחנן בשם רבי עקיבא, כל צרה שהיא של יחיד צרה, וכל צרה שאינה של יחיד אינה צרה. דבר אחר בצר לך, רבי יוחנן דידיה אמר כל צרה שישראל ועובדי כוכבים שתפין בה צרה, וכל צרה של ישראל עצמן אינה צרה. דרש רבי יוחנן כגון צרתן בשושן הבירה שלא היתה אלא לישראל, שנאמר (אסתר ד, ג): אבל גדול ליהודים, מיד הצמיח להן הקדוש ברוך הוא ישועה, מנין (אסתר ח, טז): ליהודים היתה אורה ושמחה.
Devarim Rabbah 5:15 אמר רבי עקיבא

דבר אחר (דברים כ, י): וקראת אליה לשלום, ראה כמה הוא כחו של שלום, בוא וראה בשר ודם אם יש לו שונא הוא מבקש ומחזר מה לעשות לו, מהו עושה לו, הולך ומכבד לאדם גדול ממנו שיעשה לאותו שונא רעה, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא כל עובדי כוכבים מכעיסין אותו והן ישנים וכל הנפשות עולות אצלו, מנין, שנאמר (איוב יב, …
דבר אחר (דברים כ, י): וקראת אליה לשלום, ראה כמה הוא כחו של שלום, בוא וראה בשר ודם אם יש לו שונא הוא מבקש ומחזר מה לעשות לו, מהו עושה לו, הולך ומכבד לאדם גדול ממנו שיעשה לאותו שונא רעה, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא כל עובדי כוכבים מכעיסין אותו והן ישנים וכל הנפשות עולות אצלו, מנין, שנאמר (איוב יב, י): אשר בידו נפש כל חי, ובבקר הוא מחזיר לכל אחד ואחד נשמתו, מנין, שנאמר (ישעיה מב, ה): נתן נשמה לעם עליה. דבר אחר, בשר ודם אם יעשה לחברו רעה, אינה זזה מלבו לעולם, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא היו ישראל במצרים והיו המצרים משעבדין אותם בטיט ובלבנים, לאחר כל הרעות שעשו לישראל חס הכתוב עליהן, ואמר (דברים כג, ח): לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו, אלא רדפו אחר השלום, שנאמר (תהלים לד, טו): בקש שלום ורדפהו. דבר אחר, מהו בקש שלום ורדפהו, מעשה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש וכו' הלכה אותה אשה לביתה, שהיה ליל שבת ומצאה הנר שלה שכבה, אמר לה בעלה היכן היית עד עכשו, אמרה לו שומעת הייתי לרבי מאיר דורש, והיה אותו האיש ליצן, אמר לה בכך וכך אין את נכנסת לביתי עד שתלכי ותרקי בפניו של רבי מאיר, יצאה לה מביתו. נגלה אליהו זכור לטוב על רבי מאיר, אמר לו הרי בשבילך יצאה האשה מביתה, הודיעו אליהו זכור לטוב היאך היה המעשה, מה עשה רבי מאיר, הלך וישב לו בבית המדרש הגדול, באתה אותה אשה להתפלל וראה אותה, ועשה עצמו מתפסק, אמר מי יודע ללחש לעין, אמרה לו אותה אשה אני באתי ללחש, רקקה בפניו. אמר לה, אמרי לבעלך הרי רקקתי בפניו של רבי מאיר, אמר לה לכי התרצי לבעלך. ראה כמה גדול הוא כחו של שלום. דבר אחר, אמר רבי עקיבא תדע לך כמה גדול הוא כחו של שלום, שאמר הקדוש ברוך הוא בשעה שאדם מקנא לאשתו השם הקדוש הנכתב בקדשה ימחה על המים, כדי להטיל שלום בין סוטה לבעלה. אמר ריש לקיש, גדול הוא השלום, שאמר הכתוב דברים של בדאי לתן שלום בין יוסף לאחיו, בשעה שמת אביהן היו מתיראין שלא ינקם להן, ומה אמרו לו (בראשית נ, טז יז): אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף, ואין אנו מוצאים שצוה יעקב אבינו, אלא אמרו הכתובים דברי בדאי מפני דרכי שלום. דבר אחר, חביב הוא השלום שנתנו הקדוש ברוך הוא לציון, שנאמר (תהלים קכב, ו): שאלו שלום ירושלים. דבר אחר, חביב הוא השלום שנתנו הקדוש ברוך הוא בשמים, שנאמר (איוב כה, ב): עשה שלום במרומיו. דבר אחר, חביב הוא השלום שנתנו הקדוש ברוך הוא לקרובים ולרחוקים, שנאמר (ישעיה נז, יט): שלום שלום לרחוק ולקרוב. דבר אחר, חביב הוא השלום שלא נתנו הקדוש ברוך הוא לרשעים, שנאמר (ישעיה מח, כב): אין שלום אמר ה' לרשעים. דבר אחר, חביב הוא השלום שנתנו הקדוש ברוך הוא לפינחס בשכרו, שנאמר (במדבר כה, יב): הנני נתן לו את בריתי שלום. דבר אחר, גדול השלום שאין הקדוש ברוך הוא מבשר את ירושלים שיהיו נגאלים אלא בשלום, שנאמר (ישעיה נב, ז): משמיע שלום וגו'. דבר אחר, אמר רבי לוי חביב הוא השלום שכל חותמיהם של ברכות אינן אלא בשלום, קריאת שמע חותמת בשלום, פורס סכת שלום. התפלה חותמת בשלום. ברכת כהנים חותמת (במדבר ו, כו): וישם לך שלום. דבר אחר, חביב הוא השלום שאין הקדוש ברוך הוא מנחם את ירושלים אלא בשלום, מנין, שנאמר (ישעיה סו, יב): הנני נוטה אליה כנהר שלום. אמר דוד מבקש הייתי לשמע מהו שיחתו של הקדוש ברוך הוא על ישראל, ושמעתי שהיה עסוק בשלומן, שנאמר (תהלים פה, ט): אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו וגו'. אמר רבי שמעון בן חלפתא, ראה מה חביב השלום, כשבקש הקדוש ברוך הוא לברך את ישראל לא מצא כלי שהוא מחזיק כל הברכות לברכן בו אלא השלום, מנין, שנאמר (תהלים כט, יא): ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

Shir HaShirim Rabbah (8)

Shir HaShirim Rabbah 1:1:11 אמר רבי עקיבא

רבי אלעזר בר אבינה משום רבי אחא ורבנין, רבי אלעזר אמר: וידבר שלשת אלפים משל, על כל דבר ודבר. ויהי שירו חמשה ואלף, אלף וחמשה טעמים על כל דבר ודבר. ורבנין אמרין: וידבר שלשת אלפים משל, על כל פסוק ופסוק. ויהי שירו חמשה ואלף, אלף וחמשה טעמים על כל משל ומשל. ויהי משלו, אין כתיב כאן, אלא ויהי שירו חמשה ואל …
רבי אלעזר בר אבינה משום רבי אחא ורבנין, רבי אלעזר אמר: וידבר שלשת אלפים משל, על כל דבר ודבר. ויהי שירו חמשה ואלף, אלף וחמשה טעמים על כל דבר ודבר. ורבנין אמרין: וידבר שלשת אלפים משל, על כל פסוק ופסוק. ויהי שירו חמשה ואלף, אלף וחמשה טעמים על כל משל ומשל. ויהי משלו, אין כתיב כאן, אלא ויהי שירו חמשה ואלף, שירו של משל, טעמיה דמלתא טעמיה דמלתא. אמר רבי שמואל בר נחמן, חזרנו על כל ספר משלי ולא מצינו שכתב בו אלא תשע מאות וחמשה עשר פסוקים, ואת אומר שלשת אלפים משל, אלא שאין לך כל פסוק ופסוק שאין בו שנים ושלשה טעמים, כגון (משלי כה, יב): נזם זהב וחלי כתם, (משלי יא, כב): נזם זהב באף חזיר; (משלי כה, ו): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד, אין צריך לומר תשב, תשב אין צריך לומר שלא תדבר. תנינן אמר רבי עקיבא חס ושלום לא נחלק אדם אחד מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שנתנה בו שיר השירים, למה, שכל הכתובים קדש וזה קדש קדשים, ועל מה נחלקו על קהלת, אמר רבי יוחנן בר רבי יהושע בן חמיו של רבי עקיבא כדברי בן עזאי כך נחלקו וכך גמרו, רבי אלעזר בן עזריה עבד לה מתלא, לאחד שהוליך סאה של חטים אצל הנחתום, אמר לו הוצא לי ממנה קמח. סלת, הוצא לי ממנה קלוסקיא קמח וסלת אחת. כך כל חכמתיה דשלמה לא סלת אלא שיר השירים לישראל, שיר השירים, המשבח שבשירים, המעלה שבשירים, המסלסל שבשירים. נאמר שירים ונשבח למי שעשאנו שירים בעולם, האיך מה דאת אמר (עמוס ח, ג): והילילו שירות היכל, שבחות דהיכלא. דבר אחר, שיר השירים, המשבח שבשירים המעלה שבשירים, המסלסל שבשירים, נאמר שירים למי שעשאנו שיורים לעולם, האיך מה דאת אמר (דברים לב, יב): ה' בדד ינחנו, רבי יוחנן בשם רבי אחא בשם רבי שמעון בר אבא נאמר שירים ושבח למי שעתיד להשרות עלינו רוח הקדש, נאמר לפניו שירים הרבה, בכל השירים או הוא מקלסן, או הן מקלסין אותו, בשירת משה הן מקלסין אותו, ואומר (שמות טו, ב): זה אלי ואנוהו, ובשירת משה הוא מקלסן (דברים לב, יג): ירכיבהו על במתי ארץ. ברם הכא הן מקלסין אותו והוא מקלסן, הוא מקלסן (שיר השירים א, טו): הנך יפה רעיתי, והן מקלסין אותו (שיר השירים א, טו): הנך יפה דודי אף נעים. רבי שמעון בשם רבי חנין דצפרין אמר שיר כפול. רבי סימון אמר כפול ומכפל. רבי לוי אמר, כנגד שנות אבות ועשרת הדברות נאמרה מנין שיר, שיר חמש מאות ועשר, ואי תימר דאית בהון יתיר, צא מהן שני רעבון שאין עולין מן המנין. דבר אחר, רבי יודן ורבי לוי בשם רבי יוחנן, כל מקום שנאמר במגלה זו במלך שלמה, במלך שלמה הכתוב מדבר, במלך סתם, בהקדוש ברוך הוא הכתוב מדבר. ורבנין אמרין כל מקום שנאמר במלך שלמה, במלך שהשלום שלו הכתוב מדבר, במלך סתם בכנסת ישראל הכתוב מדבר.
Shir HaShirim Rabbah 1:3:1 רבי עקיבא אומר

לריח שמניך טובים, רבי ינאי בריה דרבי שמעון, כל השירים שאמרו לפניך האבות, ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך, כאדם שמריק מכלי לכלי חברו. כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך, מאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצוות לא תעשה. רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא. רבי אל …
לריח שמניך טובים, רבי ינאי בריה דרבי שמעון, כל השירים שאמרו לפניך האבות, ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך, כאדם שמריק מכלי לכלי חברו. כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך, מאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצוות לא תעשה. רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא. רבי אליעזר אומר, אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמוסין, ושמים וארץ מגלות, וכל בני האדם לבלרים, אין מספיקין לכתוב [דברי תורה שלמדתי], ואני לא חסרתיה אלא כאדם שמטביל זכרותו כמכחול בים. רבי יהושע אומר אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמוסין, ושמים וארץ יריעות, וכל בני אדם לבלרין, אין מספיקין לכתוב דברי תורה שלמדתי, ולא חסרתיה רק כאדם שמטביל זכרותו כמכחול בים. רבי עקיבא אומר אני אין בי כח לומר כמו שאמרו רבותי, אלא רבותי חסרוה, ואני לא חסרתיה, אלא כמריח באתרוג, המריח נהנה, והאתרוג לא חסר, וכממלא מאמת המים, וכמדליק מנר לנר. פעם אחת שהה רבי עקיבא לבוא לבית המדרש, בא וישב לו מבחוץ, נשאלה שאלה זו הלכה, אמרו הלכה מבחוץ, חזרה ונשאלה שאלה, אמרו תורה מבחוץ, חזרה ונשאלה שאלה, אמרו עקיבא מבחוץ פנו לו מקום, בא וישב לו לפני רגליו של רבי אליעזר, ובית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס, ואבן אחת היתה שם והיתה מיחדת לו לישיבה, פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל מנשק אותה האבן, ואמר האבן הזאת דומה להר סיני, וזה שישב עליה דומה לארון הברית.
Shir HaShirim Rabbah 1:4:4 אמר רבי עקיבא

אמר רבי עזריה, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם ממה שנתת לי בזת שכנותי אחריך נרוצה, שנאמר (שמות ג, כב): ושאלה אשה משכנתה, בזת מצרים, ובזת סיחון ועוג, ובזת שלשים ואחד מלכים, אחריך נרוצה. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, ממה שגרית בי שכני הרעים, אמר רבי אבון למלך שכעס על מטרונה וגרה בה שכ …
אמר רבי עזריה, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם ממה שנתת לי בזת שכנותי אחריך נרוצה, שנאמר (שמות ג, כב): ושאלה אשה משכנתה, בזת מצרים, ובזת סיחון ועוג, ובזת שלשים ואחד מלכים, אחריך נרוצה. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, ממה שגרית בי שכני הרעים, אמר רבי אבון למלך שכעס על מטרונה וגרה בה שכנים רעים, והתחילה צווחת אדוני המלך הושיעני. כך ישראל (שופטים י, יב): וצידונים ועמלק [ומעון לחצו אתכם] ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, מסכינני אחריך נרוצה. דבר אחר ממסכיני אחריך נרוצה, כההיא דאמר רבי אחא, צריך יהודאה לחרובא עביד תתובא, כההיא דאמר רבי עקיבא, יאיא היא מסכנותא לברתיה דיעקב, כערקא סומקא בקדלא דסוסיא חיורא. דבר אחר, משכני אחריך נרוצה, משכינני אחריך נרוצה, ממשכוני שנטלת ממני אחריך נרוצה, ממשכון גדול שנטלת ממני אחריך נרוצה, דאמר רבי מנחמא בשם רבי יוחנן, כתיב (נחמיה א, ז): חבל חבלנו לך, זה חרבן ראשון וחרבן שני שלא נתמשכנו אלא על ידינו. רבי ברכיה בשם רבי יהודה ברבי אלעאי, כתיב (שמות טו, כב): ויסע משה את ישראל, הסיען מחטאו של ים, אמרו לו משה רבנו להיכן אתה מוליכנו, אמר להם לאילים, ומאילים לאלוש, ומאלוש למרה, וממרה לרפידים, ומרפידים לסיני, אמרין לכל הן דאת אזיל ומוביל לן אנן עמך, משל לאחד שהלך ונשא אשה מן הכפר, אמר לה קומי ואתית עמי, אמרה ליה מן הכא להן, אמר לה מן הכא לטבריא, ומתמן לבורסקי, ומבורסקי לשוקא עלאה, ומתמן לשוקא ארעייתא, אמרה ליה לכל הן דאת אזיל ונסיב לי אנא אתיא עמך, כך אמרו ישראל (תהלים סג, ט): דבקה נפשי אחריך. אמר רבי יוסי בר איקא והרי מקרא מכריז ואומר: משכני אחריך נרוצה, אם למקרא, למקרא. אם למשנה, למשנה. אם לתלמוד, לתלמוד. אם לתוספתא, לתוספתא. אם לאגדתא, לאגדתא.
Shir HaShirim Rabbah 1:8:1 רבי עקיבא אומר

צאי לך בעקבי הצאן, רבי אליעזר ורבי עקיבא ורבנן. רבי אליעזר אומר מחררה שנטלו ישראל בידם ממצרים אכלו ממנה שלשים ואחד ימים, דאמר רבי שילא ששים ושתים סעודות את יודע שהיו לישראל מחררה זו, מה אני עושה להם בסוף בעקב, הדא הוא דכתיב (תהלים עב, טז): יהי פסת בר בארץ. רבי עקיבא אומר ממה שהקפתי אותם בענני כבוד, …
צאי לך בעקבי הצאן, רבי אליעזר ורבי עקיבא ורבנן. רבי אליעזר אומר מחררה שנטלו ישראל בידם ממצרים אכלו ממנה שלשים ואחד ימים, דאמר רבי שילא ששים ושתים סעודות את יודע שהיו לישראל מחררה זו, מה אני עושה להם בסוף בעקב, הדא הוא דכתיב (תהלים עב, טז): יהי פסת בר בארץ. רבי עקיבא אומר ממה שהקפתי אותם בענני כבוד, האיך מה דאת אמר (שמות יג, כא): וה' הלך לפניהם יומם לא ימיש עמוד הענן יומם, את יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב, הדא הוא דכתיב (ישעיה ד, ו): וסכה תהיה לצל יומם. ורבנן אמרי ממה שהאכלתים במדבר שמתוק מדבש וחלב, את יודע מה אני עושה להם בסוף בעקב, שנאמר (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. דבר אחר, צאי לך בעקבי הצאן, אמר לו סוף כל הצאן לצאת ואתה יוצא באחרונה, ולא שנתעצל משה, אלא שהיו ישראל עסוקין בבזה ומשה עסוק במצות יוסף, היאך מה דאת אמר (שמות יג, יט): ויקח משה את עצמות יוסף עמו. דבר אחר, צאי לך בעקבי הצאן, אמר לו סוף כל הדור למות, ואת תהוי כותיהון, מהיכן היה לו הדבר הזה, רבי שמואל בר נחמן אמר מהסנה, דאמר רבי שמואל בר נחמן כל שבעת ימי הסנה היה הקדוש ברוך הוא מפתה את משה שילך בשליחותו למצרים, שנאמר (שמות ד, י): ויאמר משה אל ה' בי ה' לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך, הרי ששה ימים ויומא דהוה קאים בגויה הרי שבעה ימים, ובסוף אמר להקדוש ברוך הוא (שמות ד, יג): שלח נא ביד תשלח, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שאני צוררה לך בכנפיך, ומתי פרע לו הקדוש ברוך הוא, רבי ברכיה ורבי חלבו ורבי לוי, חד אמר כל שבעת ימי המלואים היה משמש בכהנה גדולה, סבור שהיא שלו, ובסוף נאמר לו אינה שלך של אהרן אחיך הוא, שנאמר (ויקרא ט, א): ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן, רבי חלבו אמר, כל שבעת ימי אדר היה משה מפיס ומתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיכנס לארץ, ולבסוף אמר לו (דברים ג, כז): כי לא תעבר את הירדן הזה. ורעי את גדיתיך, אמר לו גדיים נכנסים, תישים אין נכנסין. על משכנות הרעים, אמר לו הקדוש ברוך הוא אמר לך עד מתי אתה קים על עמי ותרעה בם, על משכנות הרעים, על הקוצין, זה על ארעהון של רעים וקשים שהיו בה סיחון ועוג.
Shir HaShirim Rabbah 1:12:1 רבי עקיבא אומר

עד שהמלך במסבו, רבי מאיר ורבי יהודה, רבי מאיר אומר עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, נתנו ישראל ריח רע, ואמרו לעגל (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. אמר ליה רבי יהודה דיך מאיר אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח, שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של ישראל, ומהו עד שהמלך במסבו, עד שהמלך מלכי …
עד שהמלך במסבו, רבי מאיר ורבי יהודה, רבי מאיר אומר עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, נתנו ישראל ריח רע, ואמרו לעגל (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. אמר ליה רבי יהודה דיך מאיר אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח, שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של ישראל, ומהו עד שהמלך במסבו, עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, נתנו ישראל ריח טוב לפני הר סיני, ואמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. היא דעתיה דרבי מאיר למימר סירי נתן ריחו, אלא מסכתא עלתה בידם מן הגולה ושנו בה, שקפץ להם מעשה העגל והקדים להם מעשה המשכן. רבי אליעזר ורבי עקיבא ורבי ברכיה. רבי אליעזר אומר, עד שהמלך במסבו, עד שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, כבר הר סיני מתמר באור, שנאמר (דברים ד, יא): וההר בער באש. רבי עקיבא אומר עד שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, כבר (שמות כד, טז): וישכן כבוד ה' על הר סיני. רבי ברכיה אומר, עד שמשה במסבו, ברקיע, שנקרא מלך, שנאמר (דברים לג, ה): ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם, כבר (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. רבי אליעזר בן יעקב ורבנן. רבי אליעזר אומר, עד שמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא במסבו, ברקיע, כבר ירד מיכאל השר הגדול מן השמים והציל את אברהם אבינו מכבשן האש. ורבנן אמרי הקדוש ברוך הוא ירד והצילו, שנאמר (בראשית טו, ז): אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. ואימתי ירד מיכאל, בימי חנניה מישאל ועזריה. אמר רבי טביומי, עד שיעקב אבינו מסב במטתו, נצנצה בו רוח הקדש ואמר לבניו (בראשית מח, כא): והיה אלהים עמכם, אמר להם עתיד הוא להשרות שכינתו ביניכם. אמר רב נחמן כתיב (בראשית מו, א): ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע, להיכן הלך, הלך לקץ ארזים שנטע אברהם אבינו בבאר שבע, שנאמר (בראשית כא, לג): ויטע אשל בבאר שבע. אמר רבי לוי, כתיב (שמות כו, כח): והבריח התיכן בתוך הקרשים, הבריח שלשים ושתים אמה היה, ומהיכן היתה נמצאת בידם לשעה, מלמד שהיו מצנעים עמהם מימות יעקב אבינו, הדא הוא דכתיב (שמות לה, כד): וכל איש אשר נמצא אתו עצי שטים, אשר נמצא עצי שטים, אין כתיב כאן, אלא אשר נמצא אתו, מתחלה. אמר רבי לוי בר חיא במגדלא דצבעיא קצצום והורידום עמם למצרים, ולא נמצא בהם קשר ופקע אעין דשטים הוו במגדלא והוו נוהגים בהם באסור מפני קדשת הארון, אתון ושאלון לרב חנניה חברין דרבנן, ואמר לון אל תשנו ממנהג אבותיכם.
Shir HaShirim Rabbah 2:14:4 רבי עקיבא פתר

רבי עקיבא פתר קריה בישראל בשעה שעמדו לפני הר סיני, יונתי בחגוי הסלע, שהיו חבויין בסתרו של סיני. הראיני וגו', שנאמר (שמות כ, טו): וכל העם ראים את הקולת. השמיעני את קולך, זה קול שלפני הדברות, שנאמר (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. כי קולך ערב, זה קול שלאחר הדברות, שנאמר (דברים ה, כה): וישמע ה' …
רבי עקיבא פתר קריה בישראל בשעה שעמדו לפני הר סיני, יונתי בחגוי הסלע, שהיו חבויין בסתרו של סיני. הראיני וגו', שנאמר (שמות כ, טו): וכל העם ראים את הקולת. השמיעני את קולך, זה קול שלפני הדברות, שנאמר (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. כי קולך ערב, זה קול שלאחר הדברות, שנאמר (דברים ה, כה): וישמע ה' את קול דבריכם וגו' היטיבו כל אשר דברו. מהו היטיבו כל אשר דברו, חיא בר אדא ובר קפרא, חד אמר הטבה כהטבת הנרות, וחד אמר הטבה כהטבת הקטרת. ומראיך נאוה, שנאמר (שמות כ, טו): וירא העם וינעו ויעמדו מרחק.
Shir HaShirim Rabbah 2:14:5 רבי עקיבא אומר

רבי יוסי הגלילי פתר קריה במלכיות, יונתי בחגוי הסלע, שחבויין בסתרן של מלכיות. הראיני את מראיך, זה התלמוד. השמיעני את קולך, זה מעשה הטוב. וכבר נמנו פעם אחת בבית עלית ערים בלוד ואמרו מי גדול התלמוד או המעשה, רבי טרפון אומר גדול הוא המעשה, רבי עקיבא אומר גדול הוא התלמוד, נמנו וגמרו גדול הוא התלמוד שמביא …
רבי יוסי הגלילי פתר קריה במלכיות, יונתי בחגוי הסלע, שחבויין בסתרן של מלכיות. הראיני את מראיך, זה התלמוד. השמיעני את קולך, זה מעשה הטוב. וכבר נמנו פעם אחת בבית עלית ערים בלוד ואמרו מי גדול התלמוד או המעשה, רבי טרפון אומר גדול הוא המעשה, רבי עקיבא אומר גדול הוא התלמוד, נמנו וגמרו גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה. כי קולך ערב, זה התלמוד. ומראיך נאוה, זה מעשה הטוב.
Shir HaShirim Rabbah 3:6:4 אמר רבי עקיבא

רבי יוחנן פתר קריה מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל, בקטרת בית אבטינס, וזה אחד מאחד עשר סממנין שהיו נותנין בה. רב הונא פתר לה (שמות ל, לד): ויאמר ה' אל משה קח לך סמים, הא תרין, נטף ושחלת וחלבנה, הא חמשה, סמים, אי תימר דאינון תרין והלא כבר נאמר סמים, בד בבד יהיה, אילין חמשה כנגד חמשה הא עשרה, ולבנה זכה, …
רבי יוחנן פתר קריה מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל, בקטרת בית אבטינס, וזה אחד מאחד עשר סממנין שהיו נותנין בה. רב הונא פתר לה (שמות ל, לד): ויאמר ה' אל משה קח לך סמים, הא תרין, נטף ושחלת וחלבנה, הא חמשה, סמים, אי תימר דאינון תרין והלא כבר נאמר סמים, בד בבד יהיה, אילין חמשה כנגד חמשה הא עשרה, ולבנה זכה, הא אחד עשר סממנין, מכאן בדקו חכמים ומצאו שאין יפה לקטרת אלא אחד עשר סממנין הללו שבה. תני בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטרת, בפטום הקטרת, והיה מעלה עשן, ולא רצו ללמד, ושלחו חכמים והביאו אמנין מאלכסנדריה והיו בקיאין במעשה הקטרת ולא היו בקיאין במעלה עשן, של בית אבטינס היתה מתמרת ועולה כאשכול עד הקורות ואחר כך פוסה ויורדת כמקל, של אלכסנדריה היתה פוסה ויורדת למטן מיד, וכשידעו חכמים בדבר אמרו כל שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו, שנאמר (ישעיה מג, ז), כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, וחזרו בית אבטינס למקומן, שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להם שכרן, שנים עשר מנה היו נוטלין בכל יום חזרו להיות נוטלין עשרים וארבעה מנה כדברי רבי מאיר. רבי יודא אומר בכל יום היו נוטלין עשרים וארבעה מנה ועכשו נטלו ארבעים ושמונה מנה. אמרו להם מה ראיתם שלא ללמד, אמרו מסרת בידינו מאבותינו שעתיד המקדש להחרב ולא רצינו ללמד שלא יהיו נוהגין ועושים לפני עבודת כוכבים שלהן כדרך שאנו עושין לפני הקדוש ברוך הוא, ובדבר הזה היו מזכירין אותן לשבח, ולא עוד אלא שלא יצאה אשה מהם ותינוק מהם כשהוא מבשם, וכשנושאין אשה ממקום אחר הם פוסקים עמה שלא תתבשם לעולם, שלא יהיו ישראל אומרים מפטום הקטרת הם מתבשמות, לקים מה שנאמר (במדבר לב, כב): והייתם נקים מה' ומישראל, ואומר (משלי ג, ד): ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. אמר רבי עקיבא סח לי שמעון בן לוגה אני ותינוק אחד מבני בניהם של בית אבטינס היינו מלקטים עשבים בשדה וראיתיו שבכה וצחק, ואמרתי לו בני על מה בכית, אמר לי על כבוד בית אבי שנתמעט, ולמה צחקת, אמר לי שמור ומתקן לצדיקים לעתיד לבוא, וסוף שהמקום עתיד לשמח את בניו בקרוב, ומה ראית, אמר לי והלא מעלה עשן כנגדי, נומיתי לו הראני, אמר לי מסרת בידינו שלא להראות לאדם בעולם, אמרו לא באו ימים קלים בעולם עד שמת אותו התינוק. אמר רבי יוחנן בן נורי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי זקן אחד של בית אבטינס ובידו מגלת סממנין, אמרתי לו מה בידך, אמר לי כשהיו צנועין בית אבא היו מוסרין מגלותם זה לזה, ועכשו הא לך והזהר בה שמגלת סממנין היא, וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבי עקיבא זלגו דמעותיו, אמר לי מעתה אין אנו רשאין לספר בגנוין של אלו.

Eikhah Rabbah (2)

Eikhah Rabbah 1:3 רבי עקיבא אומר

היתה כאלמנה, אמר רבי אבא בר כהנא הם לא פלשו אחר מדת הדין, והיא לא פלשה אחריהם. הם לא פלשו אחר מדת הדין, שנאמר (במדבר יא, א): ויהי העם כמתאננים, מתאננים אין כתיב כאן, אלא כמתאננים. (הושע ה, י): היו שרי יהודה כמסיגי גבול, מסיגי אין כתיב כאן, אלא כמסיגי. (הושע ד, טז): כי כפרה סררה, כי פרה אין כתיב כאן, …
היתה כאלמנה, אמר רבי אבא בר כהנא הם לא פלשו אחר מדת הדין, והיא לא פלשה אחריהם. הם לא פלשו אחר מדת הדין, שנאמר (במדבר יא, א): ויהי העם כמתאננים, מתאננים אין כתיב כאן, אלא כמתאננים. (הושע ה, י): היו שרי יהודה כמסיגי גבול, מסיגי אין כתיב כאן, אלא כמסיגי. (הושע ד, טז): כי כפרה סררה, כי פרה אין כתיב כאן, אלא כפרה סררה, ומדת הדין לא פלשה אחריהם, היתה כאלמנה, היתה אלמנה אין כתיב כאן, אלא כאלמנה, כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזר אליה. (איכה ב, ד): דרך קשתו כאויב, אויב אין כתיב כאן, אלא כאויב. היה ה' כאויב, אויב אין כתיב כאן, אלא כאויב. דבר אחר, היתה כאלמנה, רבי חמא בר עוקבא ורבנן, רבי חמא בר עוקבא אמר לאלמנה שהיתה תובעת מזונותיה ולא היתה תובעת כתבתה. ורבנן אמרין למלך שכעס על מטרונה וכתב לה גטה ועמד וחטפו ממנה, וכל זמן שהיתה מבקשת לנשא לאחר היה אומר לה היכן גטך, וכל זמן שהיתה תובעת מזונותיה היה אומר לה ולא כבר גרשתיך, כך כל זמן שישראל מבקשים לעבד עבודת כוכבים היה אומר להם הקדוש ברוך הוא (ישעיה נ, א): אי זה ספר כריתות אמכם, וכל זמן שמבקשים לעשות להם נסים כבתחלה, אומר להם הקדוש ברוך הוא כבר גרשתי אתכם, הדא הוא דכתיב (ירמיה ג, ח): שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה. דבר אחר, היתה כאלמנה, רבי עקיבא ורבנן, רבי עקיבא אומר אלמנה, ואתה אומר כאלמנה, אלא אלמנה מעשרת השבטים ולא משבט יהודה ובנימין. ורבנן אמרין אלמנה מאלו ומאלו, ולא מהקדוש ברוך הוא, שנאמר (ירמיה נא, ה): כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו.
Eikhah Rabbah 2:4 אמר רבי עקיבא

בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים, מנין (ישעיה א, כא): מלאתי משפט, מלתי כתיב, וכל אחד ואחד היה לו בית ספר ובית תלמוד, בית ספר למקרא, ובית תלמוד למשנה. דבר אחר, בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, את כל נאותיו של יעקב, כגון רבי ישמעאל, ו …
בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות היו בירושלים, מנין (ישעיה א, כא): מלאתי משפט, מלתי כתיב, וכל אחד ואחד היה לו בית ספר ובית תלמוד, בית ספר למקרא, ובית תלמוד למשנה. דבר אחר, בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב, את כל נאותיו של יעקב, כגון רבי ישמעאל, ורבן גמליאל, ורבי ישבב, ורבי יהודה בן בבא, ורבי חוצפית המתורגמן, ורבי יהודה הנחתום, ורבי חנניה בן תרדיון, ורבי עקיבא, ובן עזאי, ורבי טרפון. ואית דמפקין רבי טרפון ומעיילין רבי אלעזר חרסנה. רבי יוחנן הוה דרש שיתין אפין בבלע ה' ולא חמל, ורבי הוה דריש עשרים וארבעה אפין. ולא דרבי יוחנן יתיר על רבי, אלא רבי על ידי שהיה סמוך לחרבן הבית היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם. אמר רבי יוחנן רבי היה דורש (במדבר כד, יז): דרך כוכב מיעקב, אל תקרי כוכב אלא כוזב. רבי עקיבא כד הוה חמי ליה להדין בר כוזיבא הוה אמר היינו מלכא משיחא, אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדין אינו בא. אמר רבי יוחנן (בראשית כז, כב): הקל קול יעקב, קול אדריאנוס קיסר הרג בביתר שמונים אלף רבוא בני אדם ושמונים אלף תוקעי קרנות היו צרין על ביתר, והיה שם בן כוזיבא, והיו לו מאתים אלף מקטעי אצבע, שלחו לו חכמים עד מתי אתה עושה לישראל בעלי מומין, אמר להם והיאך יבדקו, אמרו לו כל מי שאינו עוקר ארז מלבנון אל יכתב באסטרטיא שלך. והיו לו מאתים אלף מכאן ומכאן, ובשעה שהיו יוצאין למלחמה היו אומרים לא תסעוד ולא תסכיף, הדא הוא דכתיב (תהלים ס, יב): הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו. ומה היה עושה בן כוזיבא, היה מקבל אבני בליסטרא באחד מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות, ועל זה אמר רבי עקיבא כך. שלש שנים ומחצה הקיף אדריאנוס קיסר לביתר, והיה שם רבי אלעזר המודעי עסוק בשקו ובתעניתו, ובכל יום ויום מתפלל ואומר רבונו של עולם אל תשב בדין היום. ולבסוף נתן דעתו לחזר, אתא חד כותאי ומצאו ואמר לו, אדוני, כל יומין דהדא תרנגולתא מתגעגע בקיטמא לית את כביש לה, אלא המתן לי דאנא עביד לך דתכבשנה יומא דין, מיד עליל ביה בבוביה דמדינתא, ואשכחיה לרבי אלעזר דהוה קאים ומצלי, עבד גרמיה לחיש באודניה דרבי אלעזר המודעי, אזלון ואמרון לבר כוזיבא חביבך רבי אלעזר בעי לאשלמא מדינתא עם אדריאנוס, שלח ואתייה לההוא כותאי אמר ליה מאי אמרת ליה. אמר ליה אין אנא אמר לך, מלכא קטיל ליה לההוא גברא, ואין לית אנא אמר לך את קטיל ליה לההוא גברא, אבל מוטב ליקטליה ההוא גברא לגרמיה ולא תתפרסין מיסטירין דמלכותא. בן כוזיבא סבר בדעתיה דבעי לאשלמא מדינתא, כיון דחסל רבי אלעזר צלותיה שלח ואייתיה, אמר ליה מה אמר לך הדין כותאי. אמר ליה לית אנא ידע מה לחיש לי באודנאי ולא שמעת ליה כלום דאנא בצלותי קאימנא, ולית אנא ידע מה הוה אמר. נתמלא רוגזיה לבן כוזיבא יהב ליה חד בעיטא ברגליה וקטליה, יצתה בת קול ואמרה (זכריה יא, יז): הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו, אמרה לו אתה סמית זרוען של ישראל וסמית עין ימינן, לפיכך זרעו של אותו האיש יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. מיד גרמו עונות ונלכדה ביתר ונהרג בן כוזיבא, ואיתיאו רישיה לגבי אדריאנוס, אמר מאן קטליה לדין, אמר ליה חד גונתאי אנא קטלתיה לדין, אמר ליה זיל ואייתיה לי, אזל ואייתיה ואשכח עכנא כריכא על צואריה, אמר ליה אלו לא אלהיה קטליה לדין מאן הוה יכיל ליה, וקרא עלוי (דברים לב, ל): אם לא כי צורם מכרם. היו הורגים בהם עד ששקע הסוס בדם עד חטמו, והיה הדם מגלגל אבנים של ארבעים סאה והולך בים ארבעה מילין. ואם תאמר שקרובה לים, והלא רחוקה מן הים ארבעה מילין. וכרם גדול היה לו לאדריאנוס שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל, כמן טבריא לצפורי, והקיפו גדר מהרוגי ביתר, ולא גזר עליהם שיקברו עד שעמד מלך אחד וגזר עליהם וקברום. רבי הונא אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב, הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה. חמשים ושתים שנה עשתה ביתר אחר חרבן הבית, ולמה נחרבה על שהדליקו נרות לחרבן בית המקדש, ולמה הדליקו, אמרו הבוליוטין שבירושלים היו יושבין באמצע המדינה, וכד הוה סליק חד מנהון לצלאה, אמר ליה בעית לעיבדא בוליוטין, אמר ליה לא. בעית לאיעבדא ארכונטיס, אמר להו לא. אמרי ליה מן בגין דשמענא דאית לך חדא איסיא את בעי מזבנא יתיה לי, אמר ליה לית בדעתי, והוה כותב ומשלח אונותיה לבר ביתיה אין אתי גבר פלוני לא תשבקיניה מיעל לאיסיא דהוא מזבנא לי. והוה אמר ההוא גברא הלואי איתברת רגליה דההוא גברא ולא סליק להדין זויתא, הדא הוא דכתיב (איכה ד, יח): צדו צעדינו, צדיאה אורחא מלהלכא באילין פלטייאתא. קרב קצנו, קיצא דההוא ביתא. מלאו ימינו, יומא דההוא ביתא. אף אינון לא פשת להון טב, דכתיב (משלי יז, ה): שמח לאיד לא ינקה. אמר רבי יוחנן שלש מאות מוחי תינוקות נמצאו על אבן אחת, ושלש מאות קפות של קצוצי תפלין נמצאו בביתר, וכל אחת ואחת מחזקת שלש סאין, וכשאתה בא לחשבון אתה מוצא שלש מאות סאין. אמר רבן גמליאל חמש מאות בתי סופרים היו בביתר, וקטן שבהם לא היה פחות משלש מאות תינוקות, והיו אומרים אם יבואו השונאים עלינו במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם. וכיון שגרמו העונות ובאו השונאים כרכו כל אחד ואחד בספרו ושרפו אותם ולא נשתייר מהם אלא אני וקרא על עצמו (איכה ג, נא): עיני עוללה לנפשי וגו'. שני אחין היו בכפר חרוכא, ולא הוון שבקין רומאי עבר תמן דלא הוו קטלי יתיה, אמרי כל סמא דמילה ניתי כלילא דאדריאנוס וניתיב בראשו של [אלו] שמעון, דהא רומאי אתון, מן דנפקין פגע בהון חד סבא אמר להון ברייא בסעדיכון מן אלין, אמרו ליה לא נסעוד ולא נסכיף, מיד גרמו עונות ונהרגו, ואייתיאו רישיהון לגבי אדריאנוס, אמר מאן קטיל אילין, אמר ליה חד גונתאי אנא קטילת להון, אמר ליה זיל אייתי לי פיטומייהו, אזל אשכח עכנא כריכא על צואריהון, אמר אילו אלההון דאילין לא קטיל להון מאן הוה יכיל למקטלינון, וקרא עליהון (דברים לב, ל): אם לא כי צורם מכרם. שני ארזים היו בהר המשחה, ותחת אחד מהן היו ארבע חניות של מוכרי טהרות, ומן האחד היו מוציאין ארבעים סאה גוזלות לכל חדש, ומהן היו ישראל מספיקין לקנים. טור שמעון הוה מפיק תלת מאה גרבין, ולמה חרבו, אי תימא מפני הזונות, והלא לא היתה אלא ריבה אחת והוציאוה משם. אמר רבי הונא משום שהיו משחקין בכדור בשבת. עשרת אלפים עירות היו בהר המלך, לרבי אלעזר בן חרסום, היה האלף אחד מהם, וכנגדן היו לו אלף ספינות בים. שלשה עירות היה טימס שלהם עולה לירושלים, כבול, שיחין, ומגדלא. ולמה חרוב, כבול, מפני המחלקת. שיחין, מפני כשפים. מגדלא, מפני הזנות. שלשה עירות היו בדרום והיו מוציאות כפלים כיוצאי מצרים, ואלו הן: כפר ביש, כפר שחלים, כפר דיכרין. כפר ביש, למה נקרא שמה כפר ביש, דלא הות מקבלא אכסניא. כפר שחלים, למה נקרא שמה כפר שחלים, דהוו מרבין בניהון כאילין תחלוסייא. כפר דיכרין, למה נקרא שמה כפר דיכרין, דכל אתתא דהות תמן הות ילדה בנין דיכרין, וכל אתתא דהות בעיא למילד נקבה, הות נפקא לבר מן קרתא והות ילדה נקבה, וכל אתתא אחריתא דהות בעיא למילד בר דכר, הות אתיא תמן והות ילדה זכר. וכדו כד את נצעהון בשתין רבוון דקניי לא נסיין להון. אמר רבי יוחנן קפצה לה ארץ ישראל. רב הונא אמר שלש מאות חניות של מוכרי טהרות היו במגדלא דצבעיא ושלש מאות חניות של אורגי פרוכות היו בכפר נמרה. ורבי ירמיה בשם רבי חיא בר אבא אמר שמונים אחים כהנים היו נשואים לשמונים כהנות אחיות, בלילה אחד תלונהו בחדא גפנא, חוץ מאחים בלא אחיות, חוץ מאחיות בלא אחים, חוץ מלויים וחוץ מישראל. שמונים אלף פרחי כהנה נהרגו על דמו של זכריה. רבי יודן שאל לרבי אחא היכן הרגו את זכריה בעזרת ישראל או בעזרת נשים, אמר לו לא בעזרת ישראל ולא בעזרת נשים, אלא בעזרת כהנים, ולא נהגו בדמו לא כדם צבי ולא כדם איל, תמן כתיב (ויקרא יז, יג): ואיש איש מבית ישראל אשר יצוד ציד חיה וגו' וכסהו בעפר, ברם הכא כתיב (יחזקאל כד, ז): כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר, וכל כך למה, (יחזקאל כד, ח): להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות. שבע עברות עברו ישראל באותו היום, הרגו כהן ונביא ודין, ושפכו דם נקי וחללו את השם וטמאו את העזרה, ושבת ויום הכפורים היה, וכיון שעלה נבוזראדן חזייה לדמיה דזכריה דהוה קא רתיח, אמר להון מאי היא, אמרו ליה דם פרים וכבשים, אייתי פרים וכבשים ולא אידום, אייתי כל מיני דמים ולא אידום, אמר להון אי אמריתו לי מוטב ואי לא אנא מסריקנא לבישרא דהנך אינשי במסריקין דפרזלא ולא אמרו ליה, והשתא דאמר להו הכי אמרו ליה מה נכסי מינך, נבייא כהנא הוה לן והוה מוכיח לן לשום שמיא קבילו, ולא קבלינן מיניה אלא קאימנא עילויה וקטלינן ליה. אמר להון אנא מפייסנא ליה, אייתי סנהדרי גדולה שחט עילויה ולא נח. שחט סנהדרי קטנה עילויה ולא נח. אייתי פרחי כהנה שחט עילויה ולא נח. שחט תינוקות של בית רבן עילויה ולא נח. אמר לו זכריה טובים שבעמך אבדתי רצונך שיאבדו כלם, לאלתר נח. והרהר נבוזראדן הרשע תשובה ואמר, ומה מי שמאבד נפש אחת מישראל כך כתיב בו (בראשית ט, ו): שפך דם האדם באדם דמו ישפך, אותו האיש שאבד נפשות הרבה, על אחת כמה וכמה, מיד נתמלא הקדוש ברוך הוא רחמים ורמז לדם ונבלע במקומו. שמונים אלפים פרחי כהנה בקעו בחילותיו של נבוכדנאצר ובידן מגיני זהב, הלכו להם אצל ישמעאלים והוציאו להם מיני מלוחים ונודות מנפחות, אמרו להם נשתה קדמיי, אמרו להם אכלו קדמיי ולבתר כן אתון שתיין, מן דאכלון הוה נסיב כל חד וחד מינייהו זיקא ויהב ליה בפומיה והוה רוחא עליל בכריסה ובקעה ליה, הדא הוא דכתיב (ישעיה כא, יג): משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים, לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד. מי נתון ביער הלבנון בערב תלינו, אלא ארחות דדנים, ארחהון דבני דדנייא עבדין כן, וכי כן עבד אבוהון לאבוכון, מה כתיב באבוכון (בראשית כא, יט): ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער, ואתם לא קימתם לקראת צמא התיו מים, וכי מטיבותהון אייתן לגביכון (ישעיה כא, טו): כי מפני חרבות נדדו, מפני חרבו של נבוכדנצר נדדו. מפני חרב נטושה, מפני שלא היו שומרים שמטותיהן כראוי, כמה דאת אמר (שמות כג, יא): והשביעית תשמטנה ונטשתה. ומפני קשת דרוכה, על ידי שלא היו שומרים שבת כראוי, כמה דאת אמר (נחמיה יג, טו): בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת. ומפני כבד מלחמה, מפני שלא היו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה, דכתיב בה (במדבר כא, יד): על כן יאמר בספר מלחמת ה'. דאמר רבי יוחנן מגיבתון ועד אנטיפרס ששים רבוא עירות היו, וקטנה שבהן זו בית שמש, הדא הוא דכתיב (שמואל א ו, יט): ויך באנשי בית שמש וגו', וכדון אפלו מאה קני לית בה. אמר רבי יוחנן משמרתה היתה קטנה במשמרות, והיתה מוציאה שמונים אלף פרחים. כמה פולמסאות עשה אדריאנוס, תרין אמוראין, חד אמר חמשים ושתים, וחד אמר חמשים וארבעה. אמר רבי יוחנן, אשרי מי שראה במפלתה של תרמוד, למה, שהיתה שתפת בשתי חרבנות. רבי יודן אמר בחרבן ראשון העמידה שמונים אלף קשתין, ובשני העמידה ארבעים אלף קשתין. רב הונא אמר בחרבן אחרון הם כראשון.

Kohelet Rabbah (4)

Kohelet Rabbah 3:2:3 דברי רבי עקיבא

דבר אחר, עת ללדת, מעת ללדת היא עת למות, משעה שאדם נולד הוא נגזר עליו כמה שנים יחיה, אם זכה הוא משלים את שנותיו אם לאו פוחתין לו מהם, דכתיב (משלי י, כז): יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, כך דברי רבי עקיבא. ורבנן אמרין אם זכה מוסיפין לו על שנותיו, אם לאו פוחתין לו משנותיו, אם זכה מוסיפין לו, שנא …
דבר אחר, עת ללדת, מעת ללדת היא עת למות, משעה שאדם נולד הוא נגזר עליו כמה שנים יחיה, אם זכה הוא משלים את שנותיו אם לאו פוחתין לו מהם, דכתיב (משלי י, כז): יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה, כך דברי רבי עקיבא. ורבנן אמרין אם זכה מוסיפין לו על שנותיו, אם לאו פוחתין לו משנותיו, אם זכה מוסיפין לו, שנאמר (ישעיה לח, ה): הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה, אמרו לו משלו מוסיפין, תדע דהא כתיב (מלכים א יג, ב): הנה בן נולד לבית דוד יאשיה שמו וגו', ועדין לא בא מנשה לעולם. אמר להון מי כתיב הנה בן נולד לבית דוד משל חזקיהו, לא נאמר כן אלא לבית דוד בן, משאר מלכות בית דוד. ודא מסיע למה דאמרין חכימיא רבנן, מעשה באחד מגדולי צפורי שבאתה לו מילה, ועלו אנשי עין תאנה לכבדו, ועלה עמהם רבי שמעון בן חלפתא. כד אתון לפילן אשכחון קל טלייא קיימין מדחכין קומי חדא דרתא, חמן לרבי שמעון בן חלפתא עולין ויאה, אמרון לית את זיע מן הכא עד דאת מרקיד לן ציבחר. אמר לון לית דא מן דידי, דאנא גבר סב, וזעף לון ולא איזדעזעו ולא איתכנעון. תלה אפוי וחמא הדא דרתא הפיכא, אמר לון אניבון אבתרי, מה דאנא אמר לכון, איזלון אמרי להדין מרא דהדא דרתא, אין דמיך יתעיר דרישיה דחטייה חלי וסופיה מריר. מן קל מיליהון איתעיר מרא דהדא דרתא ונפק ליה ורבע ליה על ריגליה. אמר רבי אנא בעי מינך לא תסתכל למיליהון, דאינון טליין ושטיין. אמר ליה מה נעביד לך וגזרתא גזירא, ברם תלי אנא לך עד זמן דתפיק כל מה דאית לך בדרתא, כיון דאפיק כל מה דאית ליה בדרתא, סליקת ההיא דרתא ונחתת לה. אזלין למקיימה מצותא דגזירתא, והוה אבוי דמיינוקא משקי לון חמר עתיק ואמר, שתון מן הדין חמרא טבא דאנא רחיץ במאריה דשמיא מיניה אנא משקי לכון במשתותיה. וענו בתריה כשם שהכנסתו לברית כך תכניסהו לתורה ולחפה. מן קל מיליהון נפק רבי שמעון בן חלפתא בחשיכתא ופגע ביה שליחהון דברייתא, אמר ליה מן בגין דאתון רחצין על עובדיכון טביא אתון נפקין על שעה דלא שעה, אמר לו את מאן את, אמר לו אנא שליחהון דברייתא. אמר לו ולמה אפיך בישין, אמר מן קל מיליא קשיאתא דאנא שמע מן ברייתא בכל יום. אמר ליה ומה אינון, אמר ליה הדין מיינוקא דגזרתון יומא דין פתקיה גבי דאינסב יתיה מן הכא לתלתין יומין, והוה אבוי משקי לכון ואמר אישתון חמר טב דאנא רחיץ במארי דשמיא מיניה אנא משקי לכון במשתותיה, ושמעית ועצבית, דצלותהון מבטלה יתיה. אמר ליה חייך דאת מחמי לי פיתקי, אמר לית אנא שליט על דידך ולא על דלחברך. אמר ליה למה, אמר דבכל יום ויום אתון עמלין בתורה ובמצוות ועושין צדקות והקדוש ברוך הוא מוסיף ימים על ימיכם. אמר ליה יהא רעוא מקמיה קודשא בריך הוא היך מה דלית את שליט על פיתקינן כך לא יהא לך רשו לעבור על מילנן, ובעין רחמי מן שמיא וחיי מינוקא. אמר רבי עקיבא מה לנו המעשה, אין לי המעשה אלא מקרא מלא (שמות כג, כו): את מספר ימיך אמלא, שהרי משה כמה מצוות עשה, וכמה צדקות, ובסוף נאמר לו (דברים לא, יד): הן קרבו ימיך למות, הוי עת ללדת. דבר אחר, עת ללדת ועת למות, משנולד אדם הקדוש ברוך הוא מצפה לו שישא אשה עד עשרים שנה, הגיע לעשרים ולא נשא אשה, הקדוש ברוך הוא אומר לו עת ללדת הוא לך ולא רצית, אין זו אלא עת למות. אית דאמרי מה דיקליה ידבה ציבחר. עת לטעת, בשעת שלום. ועת לעקור נטוע, בשעת מלחמה.
Kohelet Rabbah 10:1:1 דרש רבי עקיבא

זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח, בן עזאי ורבי עקיבא, בן עזאי אמר זבוב אחד שמת אינו מבאיש ומביע שמן רוקח, אלא בחטא יחידי שחטא אבד ממנו טובה הרבה. דרש רבי עקיבא (ישעיה ה, יד): לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק, חקים אין כתיב כאן, אלא לבלי חק, מי שאין לו מצוות שתכריע לו על זכיותיו. דורשי רשומות אומר …
זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח, בן עזאי ורבי עקיבא, בן עזאי אמר זבוב אחד שמת אינו מבאיש ומביע שמן רוקח, אלא בחטא יחידי שחטא אבד ממנו טובה הרבה. דרש רבי עקיבא (ישעיה ה, יד): לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק, חקים אין כתיב כאן, אלא לבלי חק, מי שאין לו מצוות שתכריע לו על זכיותיו. דורשי רשומות אומרים, האדם נדון אחר רבו, ולעולם ימד אדם עצמו חציו זכאי וחציו חיב, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עברה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה. אמר רבי שמעון בן אלעזר, לפי שהיחיד נדון אחר רבו, והעולם נדון אחר רבו, בחטא יחידי שחטא זה אבד ממנו ומן העולם טובה הרבה.
Kohelet Rabbah 11:1:1 אמר רבי עקיבא

שלח לחמך על פני המים, אמר רבי ביבי אם בקשת לעשות צדקה, עשה אותה עם עמלי תורה, שאין מים האמור כאן אלא דברי תורה, שנאמר (ישעיה נה, א): הוי כל צמא לכו למים. אמר רבי עקיבא כשהייתי בא בים ראיתי ספינה שטבעה בים, ונצטערתי על תלמיד חכם אחד שהיה בה ונטבע, וכשבאתי למדינת קפוטקיא ראיתיו שהיה יושב לפני ושואל שא …
שלח לחמך על פני המים, אמר רבי ביבי אם בקשת לעשות צדקה, עשה אותה עם עמלי תורה, שאין מים האמור כאן אלא דברי תורה, שנאמר (ישעיה נה, א): הוי כל צמא לכו למים. אמר רבי עקיבא כשהייתי בא בים ראיתי ספינה שטבעה בים, ונצטערתי על תלמיד חכם אחד שהיה בה ונטבע, וכשבאתי למדינת קפוטקיא ראיתיו שהיה יושב לפני ושואל שאלות, נמתי לו, בני, היאך עלית מן הים, אמר לי רבי בצלותך טרדני הגל לחברו, וחברו לחברו, עד שהגיעוני ליבשה. אמרתי לו בני, מה מעשים יש בידך, אמר כשנכנסתי לספינה פגע בי איש אחד מסכן, אמר לי זכי בי, ויהבית ליה חד עיגול, אמר כמה דיהבת לי נפשי במתנך, כן יתיהב לך נפשך. וקראתי עליו: שלח לחמך על פני המים. מעשה בספינה אחת גדולה מפרשת לים הגדול, נטלה הרוח והוליכה למקום שאין בו מים מהלכין, כשראו שצרתן צרה, אמרו בואו ונשתתפינון באיצטרכיא שלנו, אם נמות נמות כלנו, אם נחיה נחיה כלנו, האיר המקום עיניהם ונטלו גדי אחד וצלו אותו ותלוהו במערבה של ספינה, באה חיה גדולה לריחו והתחילה גוררת בה עד שהשליכה למים המהלכין והלכו, כיון שהגיע ונכנסו לרומי תנון עובדא לרבי אליעזר ורבי יהושע, וקרון עליהון: שלח לחמך על פני המים. בר קפרא מקפל בשוניתא דימא דקסרי, ראה ספינה שטבעה בים הגדול ואוטפיטא עולה מתוכה ערם, כד חמיניה בא אצלו ושאל בשלומו ונתן לו שתי סלעים, מה עשה הכניסו לביתו והאכילו והשקהו ונתן לו עוד שלשה סלעים אחרים, אמר לו אדם גדול שכמותך יוציא שלשה סלעים אחרים, לבתר יומין אתצידון יהודאי בהדין ספפסא, אמרין מאן אזיל ומפייס עלינא, אמרין דין לדין בר קפרא דהוא חשוב במלכותא, אמר לון וידעון אתון הדא מלכותא עבדא מידי על מגן, אמרין ליה אית הכא חמש מאוון דדינרין סב יתהון וזיל ופייס עלינן. נסב חמש מאוון דדינרין וסלק למלכותא. כשראה אותו אנטפיטי עמד על רגליו ושאל בשלומו, אמר לו למה איצטער רבי להכא, אמר ליה בעינא מינך דתתרחם על אילין יהודאי. אמר ליה ידע את דהדין מלכותא עבדא כלום על מגן, אמר ליה אית עמי חמש מאוון דדינרי סב יתהון ופייס עלינן. אמר ליה אית אילין דינרין אינון יהון מתמשכנין לך חלף חמשה סלעים דיהבת לי, ואמתך משתזבין חלף מאכל ומשתה דאוכלת ואשקית יתי בביתך, ואת זיל בשלם ביקרא סגי, וקרון עלוי: שלח לחמך על פני המים. רבי אלעזר בן שמוע הוה מטייל על כיף ימא רבה, חמא אילפא דמיטרפא בימא, כהריפת עין טבעת וטבע כל מה דהוה בה, חמא חד גבר דיתיב על קורשא דספינתא, מגלא לגלא סליק ליבשתא כד הוא הוה ערטילאי, והוה מיטמר בכיף ימא. ארעת ענתה דישראל סלקין לריגלא בירושלם, אמר להון מן בני עשו אחוכון אנא, הבו לי זעיר כסות ואיכסי בה תתאי, דערעני ימא ולא אישתזב גבאי מידי. אמרין ליה כן יתערערן כל אומתך. תלה עיניה וחמא ית רבי אלעזר דהוה מטייל ביניהן, אמר מסתכל אנא דאת גבר סב ויקיר מאומתך, ואת חכים ביקרי דברייתא, אלא זכי בי והב לי תכסית דאכסי בה תתאי דערערן ימא. הוה על רבי אלעזר בן שמוע שבע איצטלוון, שלח חד ויהביה ליה, אובליה לביתיה ואוכליה ואשקיה ויהב ליה תרין מאוון דינרין, וארכביה ארבעה עשר פרסין, ועבד ליה יקרא סגי עד דאעליה לביתיה. לבתר יומין מת קיסר הרשע ואימנו ליה מלכא תחותיה, גזר על מדינתא ההיא כל גוברין לקטלא וכל נשיא לביזה. אמרו לרבי אלעזר בן שמוע זיל ופייס עלינן, אמר לון אתון ידעיתון הדא מלכותא עבדא מידי על מגן, אמרו ליה אית הכא ארבעה אלפין דינרין סב יתהון ואזיל ופייס עלינן. נסב יתהון וסלק, וקם על תרע מלכותא, אמר לון איזלון אימרון למלכא חד גבר יהודאי קאים על תרעא בעי מישאל שלמא דמלכא, אמר אעלוניה, כד חמיניה מלכא שדא מעל כורסייה ונפל על אנפוהי, אמר ליה מאי עיסקיה דמרי הכא, ולמה איצטער מרי להכא, אמר בגין דתתרחם על הדא מדינתא ותתבטל הדא גזרתא. אמר ליה אורייתא כלום כתיב בה שיקרא, אמר ליה לא. אמר ליה לא כתיב בתורתכם (דברים כג, ד): לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה', למה, (דברים כג, ה): על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, וכתיב (דברים כג, ח): לא תתעב אדמי כי אחיך הוא, ואנא לא בר עשו אחוכון אנא, ולא גמלון לי חסד, ומאן דעבר אדאורייתא חייב לקטלא. אמר ליה רבי אלעזר בן שמוע אף על פי דהינון חייבין לך תישבוק ותרחם עליהון. אמר ליה ואת ידע הדא מלכותא עבדא מידי על מגן, אמר ליה אית עמי ארבעת אלפין דינרין, סב יתהון ואיתרחם עליהון. אמר ליה ארבעה אלפין הללו יהון לך יהיבין חלף תרין מאוון דיהבת לי, ומדינתא כולה תהא משתזבא בגינך, חלף מיכלא ומישתיא דאוכלת ואשקת יתי. ועול לבי געא וגנזי דידי וסב לך שבעין איצטלוון דלבושן, חלף איצטלא דיהבת לי, וזיל בשלם על אומתך ואשביקין בגינך, וקרון עלוי: שלח לחמך על פני המים. עובדא הוה בחד בר נש דבכל יום הוה נסיב חד עיגול ומקלק לימא רבא, חד יומא אזל וזבין חד נון, קרעיה ואשכח ביה סימא, אמרו ליה היידי הוא גברא דקם ליה עיגוליה, וקרון עלוי: שלח לחמך על פני המים, אמר רבי יצחק, עובדא הוה בפרגמטוזטוס שהיה מהלך בדרך בהדי אסרדיוט חד, כשהן מהלכין זה עם זה קשר עמו חבה, כיון שנכנסו לעיר הכניסו עמו והאכילהו והשקהו. לבתר יומין איתציד ההוא פרגמטוזטוס דהוה מזבין מנין מגעגעין בדמא, שמע ההוא אסרדיוט ואתא לגביה, אמר ליה מה את עביד הכא, תני ליה עובדא, אמר ליה כד את נפיק למיתדנא אימא להו פלן חכים עלי זכו, כד נפק לאתדנא אמר פלוני חכים עלי זכו. אמרון ליה מה זכו את ידע לדין, אמר לון אחוי דקטילא הוה חייב לי ולא הוה ליה מה יתן ונסיבית ית מנוי ויהבית יתהון לדין למזבנא יתהון לי, אמרין נאמן מנאמן קביל, והוא נפיק לדימוס, וקרון עליה: שלח לחמך על פני המים. רבי אלעזר ברבי סימאי פתר באברהם אבינו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת (בראשית יח, ה): ואקחה פת לחם, חייך שאני פורע לבניך במדבר, ובישוב, ולעתיד לבוא. במדבר, שנאמר (שמות טז, ד): הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. בישוב, שנאמר (דברים ח, ח): ארץ חטה ושערה. לעתיד לבוא, שנאמר (תהלים עב, טז): יהי פסת בר בארץ. אמרת: ורחצו רגליכם, חייך אני פורע לבניך במדבר, ובישוב, ולעתיד לבוא. במדבר, שנאמר (יחזקאל טז, ט): וארחצך במים וגו'. בישוב, שנאמר (ישעיה א, טז): רחצו הזכו. לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה ד, ד): אם רחץ ה' את צאת בנות ציון, אמרת (בראשית יח, ד): יקח נא מעט מים, חייך אני פורע לבניך במדבר, ובישוב, ולעתיד לבוא. במדבר, שנאמר (במדבר כא, יז): עלי באר וגו'. בישוב, שנאמר (דברים ח, ז): ארץ נחלי מים וגו'. לעתיד לבוא, שנאמר (יואל ד, יח): והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס וכל הגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים וגו'. אמרת (בראשית יח, ד): והשענו תחת העץ. חייך אני פורע לבניך במדבר, ובישוב, ולעתיד לבוא. במדבר, שנאמר (תהלים קה, לט): פרש ענן למסך. בישוב, שנאמר (ויקרא כג, מב): בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת. לעתיד לבוא, שנאמר (ישעיה ד, ו): וסכה תהיה לצל יומם וגו'.
Kohelet Rabbah 11:6:1 רבי עקיבא אומר

בבקר זרע את זרעך, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר אם זרעת בבכיר זרע באפיל, שאין את יודע איזה מתקים לך אם הבכיר ואם האפיל. כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה. רבי יהושע אומר נשאת אשה בילדותך ומתה, תשא בזקנותך. היו לך בנים בילדותך, יהיו לך בנים בזקנותך, שנאמר: בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כ …
בבקר זרע את זרעך, רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר אם זרעת בבכיר זרע באפיל, שאין את יודע איזה מתקים לך אם הבכיר ואם האפיל. כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה. רבי יהושע אומר נשאת אשה בילדותך ומתה, תשא בזקנותך. היו לך בנים בילדותך, יהיו לך בנים בזקנותך, שנאמר: בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה. רבי ישמעאל ורבי עקיבא, רבי ישמעאל אומר אם למדת תורה בנערותך למד בזקנותך, שאין אתה יודע אי זו תורה מתקימת, אם של נערותך אם של זקנותך, ואם שניהם כאחד טובים. ורבי עקיבא אומר שנים עשר אלפים תלמידים היו לי מגבת ועד אנטיפרס וכלן מתו בחיי בין פסח לעצרת, ובסוף העמידו לי שבעה, ואלו הן: רבי יהודה, ורבי נחמיה, ורבי מאיר, ורבי יוסי, ורבי שמעון בן יוחאי, ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, ורבי יוחנן הסנדלר. אמר להם הראשונים לא מתו אלא מפני שהיתה עיניהם צרה בתורה זה לזה, אתם לא תהיו כן, מיד עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה. רבי נתן [נ״א] כהן פתר קרייא באשה, אם לקחת אשה בנערותך לקח בזקנותך, למה אינך יודע איזה בנים מתקימין לך, אם של נערותך אם של זקנותך, אם שניהם כאחד טובים.

Midrash Tanchuma (22)

Midrash Tanchuma, Achrei Mot 11:1 רבי עקיבא אומר

איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו'. רבי עקיבא אומר, כשהיו ישראל במדבר, היו נוחרין את הבהמה ואוכלין אותה. וכאן אסרה תורה, ואמר להם: איש איש מבית ישראל אשר ישחט, ואל פתח אהל מועד לא הביאו. אמר להם: אסור לכם לשחט חוץ מאהל מועד. רבי ישמעאל אומר, כיון שאמר להם משה כן, היו מתאוים לאכל בשר. באותה שעה הזהירו …
איש איש מבית ישראל אשר ישחט וגו'. רבי עקיבא אומר, כשהיו ישראל במדבר, היו נוחרין את הבהמה ואוכלין אותה. וכאן אסרה תורה, ואמר להם: איש איש מבית ישראל אשר ישחט, ואל פתח אהל מועד לא הביאו. אמר להם: אסור לכם לשחט חוץ מאהל מועד. רבי ישמעאל אומר, כיון שאמר להם משה כן, היו מתאוים לאכל בשר. באותה שעה הזהירו עצמן מן השחיטה, שלא לשחט חוץ מאהל מועד. ולמה כן. אלא שהיו להוטין עד עכשו אחר עבודה זרה. ומנין שהיו שוחטין לעבודה זרה. שכך כתב, ולא יזבחו עוד את זבחיהם וגו'. כיון שבקשו ליכנס לארץ ישראל באו להם אצל משה, אמרו לו: רבנו, אנו מבקשים לאכל בשר, כיצד נעשה. אמר להם: לשעבר כשהייתם במדבר, היה לכם אסור לשחט חוץ מאהל מועד. אבל כשאתם נכנסין לארץ, מתר לכם לשחט בכל מקום, שנאמר: כי ירחיב ה' אלהיך את גבלך כאשר דבר לך וגו' (דברים יב, כ). אמר להם: לא בשביל שהתרתי לכם את השחיטה, תהיו נוטלין מן הצאן ושוחטין. אמר שלמה, ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך (משלי כז, כז). משה מלמד לישראל ואומר להם, אם יש לו כבשים, מה שאתה גוזז מהם, לכסות שלך, שנאמר: כבשים ללבושך. ומחיר שדה עתודים (שם פסוק כו). מהו ומחיר שדה עתודים. שכר שאתה עושה מן העתודים שהן מולידות הצאן, הוי לוקח בהם שדות. ודי חלב עזים, דיך חלב עזים. ללחמך ללחם ביתך. אמר רבי עקיבא, ראה היאך חס הקדוש ברוך הוא על נכסיהן (ס״א: מחיתם) של ישראל. ראה מהו אומר, וזבחת מבקרך ומצאנך, ממה שהן יולדות. לא תהא נוטל מן הצאן ושוחט ולא נוטל ומקריב, אלא ממה שהן מולידות. מנין, שכן כתיב: כל הבכור אשר יולד בבקרך (דברים טו, יט). ממה שהם מולידות, אתה רשאי לקרב. אמר רבי אלעזר בן עזריה, למדה תורה דרך ארץ, אם יהיה לאדם מישראל עשרה לטרין כסף, יהא אוכל ירק בקדרה. ואם יהיה לו עשרים, יהא אוכל באלפס. ואם יהיה לו שלשים לטרין, יהא אוכל ליטרא של בשר משבת לשבת. ואם יהיה לו חמשים, יהא אוכל ליטרא של בשר בכל יום ויום. וכל כך למה. כדי לחוס על נכסיהן של ישראל. אמר רבי אלעזר בן שמוע, כשהוא לוקח משבת לשבת, לא יהא לוקח עד שנמלך בתוך ביתו. ומנין, שכך כתוב, ואמרת אכלה בשר (דברים יב, כ). לפיכך משה מזהיר ומרמז להם, שלא יהו מרבין באכילה ושתיה.
Midrash Tanchuma, Bereshit 2:12 בשם רבי עקיבא

דברי רבי יהודה שאמר בשם רבי עקיבא. אמר רבי יהודה, מעשה היה והיינו יושבין לפני רבי עקיבא בתשעה באב שחל להיות ערב שבת, והביאו לו ביצה מגלגלת וגמעה בלא מלח, ולא מפני שתאב לה, אלא להראות בה הלכה לתלמידיו.
Midrash Tanchuma, Bo 9:1 רבי עקיבא אומר

‎ויסעו בני ישראל מרעמסס. מרעמסס לסכות ארבעים פרסה, והיה קולו של משה נשמע מסכות. ואל תתמה, שהרי אבק שזרק, הלך מהלך ארבעים יום, שנאמר: והיה לאבק על כל ארץ מצרים. ומצרים מהלך ארבעים יום, וכל שכן קולו. רבי עקיבא אומר: סכות, אלו עננים, כענין שנאמר: כי על כל כבוד חפה (ישעיה ד, ה). וכן לעתיד לבא, וסכה תהיה …
‎ויסעו בני ישראל מרעמסס. מרעמסס לסכות ארבעים פרסה, והיה קולו של משה נשמע מסכות. ואל תתמה, שהרי אבק שזרק, הלך מהלך ארבעים יום, שנאמר: והיה לאבק על כל ארץ מצרים. ומצרים מהלך ארבעים יום, וכל שכן קולו. רבי עקיבא אומר: סכות, אלו עננים, כענין שנאמר: כי על כל כבוד חפה (ישעיה ד, ה). וכן לעתיד לבא, וסכה תהיה לצל יומם וגו' (ישעיה ד, ו). לבד מטף, קטנים ונשים. ויאפו, לשו ולא הספיקו לאפות עוגות. ואין עוגה אלא לשון חררה, שנאמר: אך עשי לי משם עגה קטנה (מלכים א יז, יג). נס גדול נעשה להן, שאכלו ממנו שלשים יום ששים פעמים, עד שירד להן את המן. וגם צדה לא עשו להם, להודיע שבחן של ישראל, שלא אמרו היאך נצא למדברות ולים ואין לנו צדה, מלמד, שהאמינו. ועליהם מפרש בקבלה, הלך וקראת באזני ירושלים וגו' (ירמיה ב, ב) ומה שכרן? קדש ישראל לה' (ירמיה ב, ג).
Midrash Tanchuma, Chayei Sara 6:7 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר, בבקר זרע את זרעך, אם העמדת תלמידים בנערותך, אל תחדל לך מלהעמיד בזקנותך. מעשה ברבי עקיבא, שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כלם. ואלולי שהעמיד שבעה תלמידים בזקנותו, לא היה תלמיד שיהא קורא על שמו. דבר אחר, בבקר זרע את זרעך, אמר רבי יוסי, אם לקחת אשה בבחרותך וילדה ומתה, קח אשה אחרת …
רבי עקיבא אומר, בבקר זרע את זרעך, אם העמדת תלמידים בנערותך, אל תחדל לך מלהעמיד בזקנותך. מעשה ברבי עקיבא, שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כלם. ואלולי שהעמיד שבעה תלמידים בזקנותו, לא היה תלמיד שיהא קורא על שמו. דבר אחר, בבקר זרע את זרעך, אמר רבי יוסי, אם לקחת אשה בבחרותך וילדה ומתה, קח אשה אחרת בזקנותך, כי אינך יודע וגו'. וממי אתה למד? מאברהם, שבנערותו לא הוליד אלא שנים, ובזקנותו הוליד שנים עשר.
Midrash Tanchuma, Chukat 19:1 אמר רבי עקיבא

ויסעו מהר ההר וגו' ותקצר נפש העם בדרך. והלא כתיב: ורוחך הטובה נתת להשכילם (נחמיה ט, כ). אלא אותן שירות שיצאו ממצרים שנגזרה עליהם מיתה, לא היו רואים במדבר נחת רוח ולא רוח טובה. וכן הוא אומר, ובניכם יהיו רועים במדבר וגו' (במדבר יד, לג), זה הוא עם שקצרה נפשם בדרך. וידבר העם באלהים ובמשה, השוו עבד לקונו …
ויסעו מהר ההר וגו' ותקצר נפש העם בדרך. והלא כתיב: ורוחך הטובה נתת להשכילם (נחמיה ט, כ). אלא אותן שירות שיצאו ממצרים שנגזרה עליהם מיתה, לא היו רואים במדבר נחת רוח ולא רוח טובה. וכן הוא אומר, ובניכם יהיו רועים במדבר וגו' (במדבר יד, לג), זה הוא עם שקצרה נפשם בדרך. וידבר העם באלהים ובמשה, השוו עבד לקונו. ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, שלא היה יכל אותו הדור לטעם מן פרות הארץ כלום. אמר רבי עקיבא, כשהיו מגלין להם התגרים הסל הבא מפרות הארץ, היו מתים, שנאמר: אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה (דברים א, לה), כל טוב הבא מחמת הארץ. לכך נתקצר נפש העם בדרך. הם שרננו, ונפשנו קצה. וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים. מה ראה ליפרע מהן בנחשים. אלא נחש הוא פתח בלשון הרע תחלה, ונתקלל, ולא למדו ממנו וידברו לשון הרע על הקדוש ברוך הוא. יבא נחש מי שהתחיל בלשון הרע תחלה ונתקלל, ויפרע ממספרי לשון הרע, שנאמר: ופורץ גדר ישכנו נחש. דבר אחר, למה נפרע מהם בנחשים. הנחש, אפלו אוכל כל מעדנים שבעולם, נהפכין בפיו לעפר, דכתיב: ונחש עפר לחמו (ישעיה סה, כה). ואלו אוכלין את המן שנהפך להם למטעמים הרבה, שנאמר: ויתן להם שאלתם (תהלים קו, טו), ותאותם יביא להם (שם עח, כט). ואומר: זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר (דברים ב, ז). יבא נחש שאוכל מינין הרבה ובפיו טעם אחד, ויפרע מאוכלי מין אחד וטועמים מינין הרבה. את הנחשים השרפים, ששורפין את הנפש. רבי יודן אומר, הנחשים שהיה הענן שורף אותן ועושה אותן גדר למחנה להודיעם נסים שעשה להם המקום, אותן גירה בהן. ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו בה' ובך, ידענו שדברנו במשה. ונשתטחו לפניו ואמרו לו: התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש. רבי אומר, נחש יחידי היה, להודיעך ענותנותו של משה, שלא נשתהה לבקש עליהם רחמים, ולהודיעך כח התשובה, כיון שאמרו חטאנו, מיד נתרצה להם, שאין המוחל נעשה להם אכזרי. וכן הוא אומר, ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא האלהים את אבימלך ואת אשתו (בראשית כ, יז). וכן הוא אומר, וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו (איוב מב, י). ומנין שאם סרח אדם לחברו ואומר לו חטאתי שאם אינו מוחל לו נקרא חוטא, שנאמר: גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדל להתפלל בעדכם (ש״‎א יב, כג). אימתי, כשבאו לו ואמרו חטאנו, שנאמר: ויאמר העם אל שמואל חטאנו כי עברנו וגו' (שם פסוק יט). והשיב, חלילה לי מחטא. ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף והיה כל הנשוך. לא נשוך נחש בלבד, אלא כל הנשוך, אפלו נשוך מפתן ועקרב וחיה רעה וכלב. ויעש משה נחש נחשת וישימהו על הנס, זרקו לאויר ועמד. ויסעו בני ישראל, ויחנו באובות, שנעשו אויבים למקום. ויחנו בעיי העברים, שהיו מלאים עברה. ויחנו בנחל זרד, שלא היה הנחל אלא מלא זרת ולא יכלו לעברו. ושלשים ושמנה שנה נשתהו לעברו, שנאמר: עתה קומו ועברו לכם את נחל זרד, והימים אשר הלכנו מקדש ברנע וגו' (דברים ב, יג-יד). משם נסעו ויחנו מעבר ארנון, שנתרצה להם הקדוש ברוך הוא.
Midrash Tanchuma, Eikev 7:1 רבי עקיבא אומר

כל המצוה אשר אנכי מצוך היום. כל המצוה אשר אתה עושה, אמר כאלו היום שמעת בסיני ממשה, שכן כתוב, אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות. למען תחיון, אתם ובניכם, למען תחיון לאחרים. למען תחיון, לעולם הבא. ורביתם, בבנים. ורביתם, בבהמה. ורביתם, בכסף וזהב. ורביתם, בנכסים. דבר אחר, מדבר במשיח שיבא בעגלא. ורביתם, בקו …
כל המצוה אשר אנכי מצוך היום. כל המצוה אשר אתה עושה, אמר כאלו היום שמעת בסיני ממשה, שכן כתוב, אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות. למען תחיון, אתם ובניכם, למען תחיון לאחרים. למען תחיון, לעולם הבא. ורביתם, בבנים. ורביתם, בבהמה. ורביתם, בכסף וזהב. ורביתם, בנכסים. דבר אחר, מדבר במשיח שיבא בעגלא. ורביתם, בקומה. רבי יהודה אומר, עתיד כל אחד ואחד מישראל להיות גבה מאה אמה, שנאמר: בנותינו כזויות, מחטבות תבנית היכל (תהלים קמד, יב). ונאמר (יחזקאל, מד) וההיכל, מאה אמה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, מאתים אמה, שנאמר: ואולך אתכם קוממיות (ויקרא כו, יג). ועתיד כל אחד ואחד מישראל להיות יוצא מעיר, ואמות העולם רואין אותן. אמר רבי חיא בר יעקב, יש מקומות שקורין לפת ליפתותא, פיסתא, שנאמר: יהי פסת בר בארץ וגו' (תהלים עב, טז). רבי חנינא בר פפא ורבי שמואל בר מנייא. אחד היה אומר, הלפת לא פת היתה. והאחד אומר, לא היתה פת אלא עתידה לעשות פת, שנאמר: יהי פסת בר בארץ. אימתי, אלו ימות המשיח. וכמה ימות המשיח. רבי עקיבא אומר, ארבעים שנה, כשם שעשו ישראל במדבר ארבעים שנה. והוא גוררן ומוציאן למדבר ומאכילן מלוח ורתם, שנאמר: הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם (איוב ל, ד). רבי אליעזר אומר, מאה שנה. רבי ברכיה בשם רבי דוסא אומר, שש מאות שנה. רבי אומר, ארבע מאות שנה, שנאמר: כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות (מיכה ז, טו). מה מצרים ארבע מאות שנה, אף ימות המשיח ארבע מאות שנה. רבי אליעזר אומר, אלף שנה, שנאמר: שמחנו כימות עניתנו (תהלים צ, טו). רבי אבהו אומר, שבעת אלפים שנה, שנאמר: כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך (ישעיה סב, ה). מה ימי המשתה שבעת ימים, אף ימי המשיח שבעת אלפים שנה. רבותינו אמרו, שני אלפים שנה, שנאמר: כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה (שם סג, ד). ואחר ימות המשיח בא העולם הבא, והקדוש ברוך הוא מופיע בכבודו ומראה זרועו, שנאמר: חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו (שם נב, י). באותה שעה רואין ישראל את הקדוש ברוך הוא בכבודו, שנאמר: כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון וגו' (שם פסוק ח).
Midrash Tanchuma, Emor 5:1 רבי עקיבא אומר

וידבר ה' אל משה שור או כשב או עז כי יולד. זה שאמר הכתוב: צדקתך כהררי אל, משפטיך תהום רבה וגו' (תהלים לו, ז). צדקתך כהררי אל, אלו הצדיקים שנמשלו בהרים, שנאמר: שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו, ב). משפטיך תהום רבה, אלו הרשעים, שנאמר: תהומות יכסימו (שמות טו, ה). צדקתך כהררי אל, אלו הצדיקים. מה הרים הללו מעל …
וידבר ה' אל משה שור או כשב או עז כי יולד. זה שאמר הכתוב: צדקתך כהררי אל, משפטיך תהום רבה וגו' (תהלים לו, ז). צדקתך כהררי אל, אלו הצדיקים שנמשלו בהרים, שנאמר: שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו, ב). משפטיך תהום רבה, אלו הרשעים, שנאמר: תהומות יכסימו (שמות טו, ה). צדקתך כהררי אל, אלו הצדיקים. מה הרים הללו מעלים עשבים, אף הצדיקים יש להם מעשים טובים. משפטיך תהום רבה, אלו הרשעים. מה התהום אינו מעלה עשבים, אף הרשעים אין להם מעשים טובים. צדקתך כהררי אל. מה ההרים הללו ראויין להזריע ועושין פרות, כך הצדיקים עושין פרות, ומטיבין לעצמן ומטיבין לאחרים. למה הדבר דומה, לפעמון של זהב והגול שלו של מרגליות. כך הם הצדיקים מטיבין לעצמן ומטיבין לאחרים, שנאמר: אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו (ישעיה ג, י). משפטיך תהום רבה, אלו הרשעים. מה התהום הזה אינו יכל להזרע ואינו עושה פרות, כך הרשעים אין להם מעשים טובים ואינן עושין פרות. אלא מצרין לעצמן ולאחרים, שנאמר: אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו (שם פסוק יא), רע לעצמו ורע לאחרים. צדקתך כהררי אל. סרס המקרא ודרשהו, צדקתך על משפטיך, כהררי אל על תהום רבה. מה ההרים הללו כובשין את התהום שלא יעלה ויציף את העולם, כך מעשיהם של צדיקים כובשין את הפרעניות שלא תבא לעולם. צדקתך כהררי אל. מה ההרים הללו אין להם סוף, כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. משפטיך תהום רבה. מה התהום אין לו חקר, כך אין חקר לפרענותן של רשעים לעתיד לבא. צדקתך כהררי אל. רבי ישמעאל ורבי עקיבא. רבי ישמעאל אומר, הצדיקים שהן עושין את התורה שנתנה מהררי אל, הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה כהררי אל. והרשעים שאין עושין את התורה שנתנה מהררי אל, הקדוש ברוך הוא מדקדק עמהם עד תהום רבה. רבי עקיבא אומר, אחד אלו ואחד אלו, הקדוש ברוך הוא מדקדק עמהן. וגובה מן הצדיקים מעוט מעשים רעים שעשו בעולם הזה, כדי לשלם להם שכר משלם לעולם הבא. ומשפיע שלוה לרשעים ומשלם להם מעוט מעשים טובים שעשו בעולם הזה, לפרע להם לעולם הבא. רבי מאיר אומר, משל את הצדיקים בדירתן, ומשל את הרשעים בדירתן. משל את הצדיקים בדירתן, כמו שנאמר: במרעה טוב ארעה אותם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם (יחזקאל לד, יד). ומשל את הרשעים בדירתן, שנאמר: כה אמר אדני ה' ביום רדתו שאלה האבלתי כסתי עליו את תהום, הבלתי כתיב. אמר רבי יהודה בר רבי אמי, משל, אין עושין כסוי לגיגית, לא של כסף ולא של זהב ולא של נחשת ולא של ברזל, אלא של חרש, מפני שהוא מין במינו. כך אמר הקדוש ברוך הוא, גיהנם חשך, שנאמר: יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך ה' רודפם (תהלים לה, ו). והתהום חשך, שנאמר: וחשך על פני תהום (בראשית א, ב). והרשעים חשך, שנאמר: והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו (ישעיה כט, טו), יבא חשך ויכסה חשך, כמה דאת אמר: כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה (קהלת ו, ד).
Midrash Tanchuma, Ha'Azinu 2:1 אמר רבי עקיבא

האזינו השמים, זה שאמר הכתוב: נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו (משלי טז, כו). מה ראה משה לקרא לשמים ולארץ בשעת פטירתו. אלא ללמדך, שקרא אותן לצוותן על עצמן. אמר להן, הרי גזר הקדוש ברוך הוא עלי שאמות, תנו דעתכם היאך תהיו מקבלין אותי בכבוד, שתהיו מסתכלין בי כאלו אני חי ומדבר את דברי תורה לעולם. האזינו ה …
האזינו השמים, זה שאמר הכתוב: נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו (משלי טז, כו). מה ראה משה לקרא לשמים ולארץ בשעת פטירתו. אלא ללמדך, שקרא אותן לצוותן על עצמן. אמר להן, הרי גזר הקדוש ברוך הוא עלי שאמות, תנו דעתכם היאך תהיו מקבלין אותי בכבוד, שתהיו מסתכלין בי כאלו אני חי ומדבר את דברי תורה לעולם. האזינו השמים, שכבר אמרתי לכם, העדתי בכם היום וגו' (דברים ל, יט), תנו דעתכם שלא תהיו מקטרגין על ישראל לאחר מותי, אלא היו זכורים כאלו אני חי ועומד עליהם לבקש רחמים. אמר ישעיה, שמעו שמים והאזיני ארץ (ישעיה א, ב). מה ראה ישעיהו לומר, שמעו שמים. אלא ללמדך, שכל דברי הנביאים שוים. משה אמר, האזינו השמים. וישעיהו אמר, שמעו שמים והאזיני ארץ. אמר רבי עקיבא, מלמד, כיון שאמר משה את התורה, בשמים היה, והיה מדבר עם השמים כאדם שמדבר עם חברו, שאמר, האזינו השמים. וראה את הארץ רחוקה ממנו, ואמר, ותשמע הארץ. אבל ישעיה שהיה בארץ וראה שמים רחוקים ממנו, התחיל לומר, שמעו שמים, ואחר כך, והאזיני ארץ, שהיתה קרובה אליו. כי ה' דבר (שם), אמרו לו: ישעיה רבנו, וכי דבר הקדוש ברוך הוא, ולא רעשה הארץ. והלא כבר נאמר, ארץ רעשה אף שמים וגו', מפני אלהים זה סיני (תהלים סח, ט). והמים נזדעזעו, שנאמר: מקולות מים רבים וגו' (שם צג, ד). אימתי, בזמן וידבר אלהים את כל הדברים האלה וגו' (שמות כ, א). אלו דבר עמך, היית חי. משל לשלטון שנכנס למדינה. בא אסטרטיוטון של אותה מדינה אצלו. כיון שבא שלטון לדבר עמהם, נטלה מהן דעתן. לימים, בא קרתני אחד, אמר להם: זה השלטון הוא אוהבי ואני רגיל לדבר עמו. אמרו לו: אין אנו יכולין לדבר עמו, אלא אם הוא אוהבך, דבר עמו בעדנו ואחר כך עמנו. אמרו ישראל לישעיה, אנו הקדוש ברוך הוא קראנו בניו, דכתיב: בני בכורי ישראל (שמות ד, כב), וכתיב: העמוסים מני בטן וגו' (ישעיה מו, ג), כיון שדבר עמנו בסיני, נפשנו יצאה בדברו. שמא אם ידבר עמנו נמות. אלא אתה רבנו קרב אתה ושמע, כמו שעשה משה רבנו. ומנין היתה העטרה הזאת לישעיה. שנאמר: ועתה אמר ה' יוצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו (שם מט, ה). ולכך נאמר: שמעו שמים וגו'.
Midrash Tanchuma, Ki Tisa 3:5 אמר רבי עקיבא as transmitted by Reish Lakish

וכן אמר רבי שמעון בן לקיש אמר רבי עקיבא, וכן אמר רבי שמעון בר יוחאי: אין תלמידיו מניחין אותו לישן בקבר, שנאמר: דובב שפתי ישנים (שה״‎ש ז, י). הוי והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. וכן משה למד תורה לישראל והדריכן למצות, ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהן בכל שבת ובכל חדש וחדש ובכל מועד, והם מזכירים …
וכן אמר רבי שמעון בן לקיש אמר רבי עקיבא, וכן אמר רבי שמעון בר יוחאי: אין תלמידיו מניחין אותו לישן בקבר, שנאמר: דובב שפתי ישנים (שה״‎ש ז, י). הוי והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. וכן משה למד תורה לישראל והדריכן למצות, ונתן להם סדרי תורה ופרשיות שקוראים בהן בכל שבת ובכל חדש וחדש ובכל מועד, והם מזכירים אותו בכל פרשה ופרשה.
Midrash Tanchuma, Ki Tisa 30:3 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: הקדוש ברוך הוא אמר לו לשברן. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל ימים שהיה הכתב על הלוחות, לא היה משה מרגיש בהם. כיון שפרח הכתב, נמצאו כבדים על ידיו והשליכם ונשתברו. דבר אחר: למה שברן? כיון שראה משה שנתחיבו כליה, בקש עלילה להצילן. אמר: כתוב בלוחות, זובח לאלהים יחרם (שמות כב, יט). אמר: הרינ …
רבי עקיבא אומר: הקדוש ברוך הוא אמר לו לשברן. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל ימים שהיה הכתב על הלוחות, לא היה משה מרגיש בהם. כיון שפרח הכתב, נמצאו כבדים על ידיו והשליכם ונשתברו. דבר אחר: למה שברן? כיון שראה משה שנתחיבו כליה, בקש עלילה להצילן. אמר: כתוב בלוחות, זובח לאלהים יחרם (שמות כב, יט). אמר: הריני משברן ואמר לפני הקדוש ברוך הוא, עד עכשו לא היו יודעין ענש עבודה זרה, שאלולי כן לא היו עושין.
Midrash Tanchuma, Masei 2:1 רבי עקיבא אומר

אלה מסעי בני ישראל. זה שאמר הכתוב: נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן (תהלים עז, כא). מהו נחית, לשון נוטריקון. רבי אליעזר אומר, נסים עשית להם, חיים נתת להם, ים סוף קרעת להם, תורה נתת להם ביד משה ואהרן. רבי יהושע אומר, נפלאות עשית להם, חרות נתת להם, ימינך הושיע אותם, תלוי ראש נתת להם ביד משה ואהרן. רבי עקיב …
אלה מסעי בני ישראל. זה שאמר הכתוב: נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן (תהלים עז, כא). מהו נחית, לשון נוטריקון. רבי אליעזר אומר, נסים עשית להם, חיים נתת להם, ים סוף קרעת להם, תורה נתת להם ביד משה ואהרן. רבי יהושע אומר, נפלאות עשית להם, חרות נתת להם, ימינך הושיע אותם, תלוי ראש נתת להם ביד משה ואהרן. רבי עקיבא אומר, נוראות עשית בשונאיהם, חרון אף שלחת בהם, ונלחמת בהם, תהומות כסית עליהם ביד משה ואהרן. רבי אומר, נביאים העמדת מהם, חסידים העמדת מהם, ישרים העמדת מהם, תמימים העמדת מהם ביד משה ואהרן. כצאן מהו. מה הצאן אין מכניסין אותן לצל הקורה, אף ישראל כל זמן שהיו במדבר לא נכנסו לצל הקורה ארבעים שנה. מה הצאן אין כונסין להם אוצרות אלא רועה במדבר, כך ישראל ארבעים שנה שהיו במדבר נזנו בלא אוצרות. ומה הצאן כל מקום שהרועה מנהיגה היא נמשכת אחריו, כך ישראל כל מקום שהיו משה ואהרן מסיעין אותם, נוסעין אחריהם, שנאמר: אלה מסעי בני ישראל. לקים מה שנאמר: נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן.
Midrash Tanchuma, Nasso 7:1 רבי עקיבא אומר

ונעלם מעיני אישה, פרט לסומא. דבר אחר, ונעלם מעיני אישה, שלא יהא בעלה רואה ומעמעם. ונסתרה, עדין לא שמענו שעור לסתירה. רבי אליעזר אומר, כדי חזירת הדקל. רבי יהושע אומר, כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר, כדי לשתותו. רבי עקיבא אומר, כדי לצלות ביצה. רבי יהודה אומר, כדי לאכל שלש ביצים זה אחר זה. רבי חנין אומר, …
ונעלם מעיני אישה, פרט לסומא. דבר אחר, ונעלם מעיני אישה, שלא יהא בעלה רואה ומעמעם. ונסתרה, עדין לא שמענו שעור לסתירה. רבי אליעזר אומר, כדי חזירת הדקל. רבי יהושע אומר, כדי מזיגת הכוס. בן עזאי אומר, כדי לשתותו. רבי עקיבא אומר, כדי לצלות ביצה. רבי יהודה אומר, כדי לאכל שלש ביצים זה אחר זה. רבי חנין אומר, כדי שתתן אצבעה לתוך פיה. פלימו אומר, כדי לפשט יד על הסל לטל ככר. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: כי בעד אשה זונה עד ככר לחם (משלי ו, כו). ועד אין בה. אף על פי שאין לה עכשו, יש לה לאחר זמן. כיוצא בדבר אתה אומר, ותהי שרי עקרה אין לה ולד (בראשית יא, לא). אף על פי שאין לה עכשו, יש לה לאחר זמן, שנאמר: וה' פקד את שרה, ותהר ותלד כיוצא בדבר אתה אומר (אסתר ב, י). לא הגידה אסתר את עמה אף על פי שלא הגידה עכשו, הגידה לאחר זמן, שנאמר: ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה (שם ח, א). ואף כאן, ועד אין בה, אף על פי שאין לה עכשו, יש לה לאחר זמן, שנאמר: וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים (מלאכי ג, ה). אמרו רבותינו זכרונם לברכה: בזמן שהאשה מתיחדת עם בעלה, והוא משמש עמה ולבה לאיש אחר שראתה בדרך, אין לך נאוף גדול מזה, שנאמר: האשה המנאפת, תחת אשה תקח את זרים (יחזקאל טז, לב). וכי יש אשה מנאפת תחת אשה. אלא זו היא שפגעה באיש אחר ונתנה עיניה בו, והיא משמשת עם בעלה ולבה עליו. מעשה במלך הערבים ששאל את רבי עקיבא, אני כושי ואשתי כושית וילדה לי בן לבן, הורגה אני, שזנתה תחתי. אמר לו: צורות ביתך שחרות או לבנות. אמר לו: לבנות. אמר לו: כשהיית עוסק עמה, עיניה נתנה בצורות לבנות וילדה כיוצא בהם. ואם תמה אתה בדבר, למד מן צאנו של יעקב, שמן המקלות היו מתיחמות, שנאמר: ויחמו הצאן אל המקלות (בראשית ל, לט). והודה מלך הערבים ושבח לרבי עקיבא. הוי, כל אשה שמתיחדת עם בעלה בקדשה, הקדוש ברוך הוא מעמיד ממנה בנים צדיקים. שכן מצינו בחנה שנתיחדה עם בעלה בקדשה, ולא קפח הקדוש ברוך הוא מתן שכרה, ונתן לה הקדוש ברוך הוא בן צדיק כמשה, שנאמר: אם יעמד משה ושמואל (ירמיה טו, א). וכן הוא אומר, משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו (תהלים צט, ו). וכן חנה אומרת, אל הנער הזה התפללתי (ש״‎א א, כז). למה, שנזרע בקדשה. אמר הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה תעבתי כל הנכרים על שהם מזרע טמאה, ובחרתי בכם לפי שאתם זרע אמת, שנאמר: ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת (ירמיה ב, כא). וכתיב ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה (דברים יד, ב). ואף לעתיד לבא איני בוחר אלא בכם, שאתם זרע קדשה ברוכי ה', שנאמר: לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה, כי זרע ברוכי ה' המה (ישעיה סה, כג).
Midrash Tanchuma, Noach 2:4 אמר רבי עקיבא

ולקח נפשות חכם, זה נח שזן ומפרנס את הבהמה. ומה היה מאכילן? אמר רבי עקיבא, דבלה היו כלן אוכלין, כמו שנאמר: והיה לך ולהם לאכלה. ורבותינו אמרו, לא, אלא כל אחד ואחד מכל מין ומין האכיל מה שלמד. הגמל, תבן. והחמור שעורים. וכן כלם מה שלמד היה אוכל, הוי ולקח נפשות חכם.
Midrash Tanchuma, Noach 9:1 רבי עקיבא אומר

‎צא מן התבה. זה שאמר הכתוב: הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי (תהלים קמב, ח). הוציאה ממסגר נפשי, שהיה נח סגור בתבה. אמר רבי לוי, כל אותן שנים עשר חדש לא טעם טעם שנה, לא נח ולא בניו, שהיו זקוקין לזון את הבהמה ואת החיה ואת העופות. רבי עקיבא אומר, אפלו שבשתין לפילין וזכוכיות ל …
‎צא מן התבה. זה שאמר הכתוב: הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי (תהלים קמב, ח). הוציאה ממסגר נפשי, שהיה נח סגור בתבה. אמר רבי לוי, כל אותן שנים עשר חדש לא טעם טעם שנה, לא נח ולא בניו, שהיו זקוקין לזון את הבהמה ואת החיה ואת העופות. רבי עקיבא אומר, אפלו שבשתין לפילין וזכוכיות לנעמיות הכניסו בידן לזון אותן. יש בהמה שאוכלת לשתי שעות בלילה, ויש אוכלת לשלשה.
Midrash Tanchuma, Re'eh 18:1 דברי רבי עקיבא

עשר תעשר. עשר, בשביל שתתעשר. עשר, כדי שלא תתחסר. רמז למפרשי ימים, להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה. את כל תבואת זרעך, אם זכיתם, סוף שהם יוצאין לזרע השדה. ואם לאו, סוף שהיוצא השדה מתגרה בכם, זה עשו, דכתיב בו, וילך עשו השדה לצוד ציד (בראשית כז, ה). דבר אחר, את כל תבואת זרעך. אם זכיתם, סופך למיפק לחקלך וח …
עשר תעשר. עשר, בשביל שתתעשר. עשר, כדי שלא תתחסר. רמז למפרשי ימים, להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה. את כל תבואת זרעך, אם זכיתם, סוף שהם יוצאין לזרע השדה. ואם לאו, סוף שהיוצא השדה מתגרה בכם, זה עשו, דכתיב בו, וילך עשו השדה לצוד ציד (בראשית כז, ה). דבר אחר, את כל תבואת זרעך. אם זכיתם, סופך למיפק לחקלך וחמי על מה צריך מטר, ותתפלל ותענה. ואם לאו, סוף ששונאי ישראל יוצאין לקבר את בניהן בשדה. שנה שנה. אין מעשרין משנה לחברתה, דברי רבי עקיבא. ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך. אם תעשר, דגנך. ואם לאו, דגני, שנאמר: לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו (הושע ב, יא). אם זכיתם, תירושך. ואם לאו, תירושי במועדו (שם). אמר רבי שמעון בן לקיש, אמר הקדוש ברוך הוא, אני אמרתי לך, שתהא מוציא מעשרותיך מן המבחר. הא כיצד. בא בן לוי אצלך, אם נתת לו מעשר מן המבחר, אני נותן לך מן המבחר, שנאמר: יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (דברים כח, יב). ואם נתת לו מן החפוריות מן הקטניות, יש לי לתן לך כמותו, שנאמר: יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר (שם פסוק כד). ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך וגו', רבי יהודה בר סמון אומר, אמר הקדוש ברוך הוא, אם יש לך ארבעה בני בתים, יש לך ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך. ואני יש לי ארבע בני בית, הלוי והגר והיתום והאלמנה, שלי. וכלן בפסוק אחד. אם אתה משמח את שלי ואת שלך בבית בימים טובים שנתתי לך, אף אני משמח את שלי ואת שלך בבית הבחירה, שנאמר: והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי. אמן, וכן יהי רצון.
Midrash Tanchuma, Shemot 29:3 אמר רבי עקיבא

אמר רבי עקיבא: למה נמשלו ישראל לעוף? מה עוף אינו פורח בלא כנפים, אף ישראל אינן יכולין לעמד בלא זקנים. גדול כח הזקנים. אם זקנים הם, חביבין לפני הקדוש ברוך הוא. ואם נערים, נטפלה בהן ילדות.
Midrash Tanchuma, Shmini 11:1 אמר רבי עקיבא

ולזקני ישראל. אמר רבי עקיבא, נמשלו ישראל לעוף. מה עוף זה אינו יכל לפרח בלא כנפים, כך ישראל אין יכולין לעשות דבר בלא זקנים. אמר רבי יוסי בר חלפתא, גדולה זקנה. שאם זקנים הם, חביבים הם. ואם נערים הם, הקדוש ברוך הוא מקפץ להם את הזקנה. אמר רבי שמעון בן יוחאי, לא במקום אחד ולא בשנים ושלשה מקומות מצינו שהמ …
ולזקני ישראל. אמר רבי עקיבא, נמשלו ישראל לעוף. מה עוף זה אינו יכל לפרח בלא כנפים, כך ישראל אין יכולין לעשות דבר בלא זקנים. אמר רבי יוסי בר חלפתא, גדולה זקנה. שאם זקנים הם, חביבים הם. ואם נערים הם, הקדוש ברוך הוא מקפץ להם את הזקנה. אמר רבי שמעון בן יוחאי, לא במקום אחד ולא בשנים ושלשה מקומות מצינו שהמקום חולק כבוד לזקנים. במצרים, שנאמר: ושמעו לקולך ובאת אתה וזקני ישראל (שמות ג, יח). בסנה, לך ואספת את זקני ישראל (שמות ג, טז). בסיני, אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל (שם כד, א). באהל מועד, לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. אף לעתיד לבא, הקדוש ברוך הוא חולק כבוד לזקנים, שנאמר: וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד (ישעיה כד, כג). ואמרו חכמינו זכרונם לברכה, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לו ישיבה של זקנים שלו. והוא שהכתוב אומר, כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. והקדוש ברוך הוא מכבד לצדיקים ולחסידים. אבל בכל עת שנופל שגגה מהם, הוא מיסרן. ראו מה כתיב בבני אהרן, שהיו סגני כהנה ושגו ביין, כי כן אמרו זכרונם לברכה, כי שתויי יין היו, ולפיכך צוה הקדוש ברוך הוא אחר מיתתן להזהיר על היין, שנאמר: יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך. אמר הקדוש ברוך הוא, הזהרו על היין. ראו מה עשה נח. שהוא התחיל לשגות בו, שנאמר: ויחל נח איש האדמה ויטע כרם (בראשית ט, כ). וכתיב: וישת מן היין וישכר ויתגל (בראשית ט, כא). מי גרם לו להתבזות היין. וגרם לו להביא קללה על זרעו, שנאמר: ויאמר ארור כנען (בראשית ט, כה). ולכך הזהרו מן היין, כי היין מביא את האדם לכל עברות שבעולם, לזנות, ולשפיכות דמים, ולגנבה, ולכל עברות שבעולם. והלא משמח לב האדם, ומשבחו הכתוב כמו הקורא בתורה, שנאמר: ויין ישמח לבב אנוש (תהלים קד, טו). ואומר: פקודי ה' ישרים משמחי לב (שם יט, ט). ועוד, כי לעוסק בתורה ובפקודיו ינחיל גן עדן, כמו שנאמר: כי היא חייך וארך ימיך (דברים ל, כ). והשכור בעוד שהיין בו, הוא יושב בשמחה כמו שהוא יושב בגן עדן. כמו ההוא תלמידא דהוה חסיד, והוה ליה אבא ושתי חמרא טובא. ובכל עדן דהוה נפיל בשוקא, אתו עולמיא ומכין יתיה באבני ובצרורין, וצווחין וקורין בתרוי חזו שיכרא. וכשרואה בנו החסיד, הוא מכלים ושואל את נפשו למות. ובכל יום אומר לו: אבא, אני אשגר ויביאו לך לביתך מכל היין שמוכרין במדינה, ולא תלך לשתות בבית היין, שאתה עושה חרפה ממני וממך. והוא אומר לו כן פעם אחת ושתים בכל יום, עד שאמר אביו, שיעשה כמו שהוא אומר שלא ילך לשתות בבית היין. וכן עשה החסיד, שהוא עושה לו בכל יום ובכל לילה מאכל ומשתה, ומישנו במטתו ואחר הולך לו. פעם אחת היה יורד מטר, ויצא החסיד לשוק והיה הולך לבית הכנסת לתפלה, וראה שכור אחד שהוא שוכב בשוק ואמת המים יורד עליו, והבחורים והנערים מכין אותו באבנים ובצרורין ומשליכין חמר בפניו ובתוך פיו. כשראה זה החסיד, אמר בלבו אלך לאבא ואביאנו לכאן ואראה לו זה השכור והחרפה שעושין ממנו הבחורים והנערים, אולי ימנע פיו מלשתות בבית היין ולהשתכר. וכן עשה, הביאו לשם והראהו לו. מה עשה אביו הזקן. הלך אצל השכור ושאל לו, באיזה בית שתה אותו יין שהיה משתכר בו. אמר לו בנו החסיד, אבא, בשביל זה קראתיך, אלא שתראה החרפה שעושים לזה, כי כן עושים לך בעת שאתה שותה, אולי שתמנע פיך מלשתות בבית היין. אמר לו: בני, בחיי אין לי תענוג וגן עדן אלא זה. כששמע החסיד, הלך לו במפח נפש. אבל לא שמחת היין, הפקודים והתורה, כי היין כשיצא מגופו, והיגון בא בלבו, זה יוצא וזה בא. והתורה והמצוה הוא הענג והשמחה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר: כי היא חייך וארך ימיך (דברים ל, כ), בעולם הזה ובעולם הבא שכלו ארך. ועוד תמצא בקרבנות שאומר בכבשים, שני כבשים בני שנה תמימים (במדבר כח, ט), ובלחם שני עשרונים, וביין רביעית ההין. כך מעט היו מקריבים, להודיע דרך ארץ, כי יין הרבה מביא את האדם לידי חטא ולצרה גדולה ולחסרון כיס, שנאמר: אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים (משלי כג, לא) בביתו, שלא יהיה בביתו במה לבשל, כי הכל מוכר ונותן בשביל יין. דבר אחר, כי יתן בכוס עינו. אל תקרי בכוס אלא בכיס, כי נותן בכיס עין רעה. וכן תמצא בבני אפרים, שאומר, ויהי אפרים כיונה פותה אין לב (הושע ז, יא). למה, בשביל ששותין יין הרבה. ואומר: הוי עטרת גאות שכורי אפרים (ישעיה כח, א). ועוד מצאנו, כי לאיש ולאשה אמר הכתוב להוציא את בנם לרגם באבנים, שנאמר: כי יהיה לאיש בן סורר ומורה (דברים כא, יח). ואומר: ותפשו בו אביו ואמו (דברים כא, יט). וכל זה למה. בשביל שיצא לתרבות רעה, שיהיה מוציא ממונו ויגנב ויעשה עברות ויתחיב למיתה. וקדם שיתחיב במיתה, ותפשו בו אביו ואמו וגו', ורגמוהו כל אנשי עירו וגו' (דברים כא, כא). ודעו כי רעה גדולה יש לשתות יין הרבה. וכמה בשר יאכל יותר מאדם אחר בשביל שהוא חיב מיתה, ליטרא אחת. וכתוב אחד אומר, אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו (משלי כג, כ). מהו למו. כלומר, למו עושין הרע, שמוציאין ממונם והולכים לחרפה, וסוף דבר יתחיבו מיתה בעולם הזה ובעולם הבא.
Midrash Tanchuma, Shoftim 12:1 רבי עקיבא אומר

דבר אחר, כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו. אמר ירמיה הנביא, כדנה תימרון להום וגו' (ירמיה י, יא). אמר רבי אליעזר, כדנא תימרון, אם יאמרו לכם אמות העולם לעבד עבודה זרה, אמרו להם, אם יכולה היא להעביר השמים והארץ, נעבדנה. ואם לאו, יאבדו מארעא (שם). רבי יהושע אומר, אמרו להם, אם יכ …
דבר אחר, כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו. אמר ירמיה הנביא, כדנה תימרון להום וגו' (ירמיה י, יא). אמר רבי אליעזר, כדנא תימרון, אם יאמרו לכם אמות העולם לעבד עבודה זרה, אמרו להם, אם יכולה היא להעביר השמים והארץ, נעבדנה. ואם לאו, יאבדו מארעא (שם). רבי יהושע אומר, אמרו להם, אם יכולין לעשות שמים וארץ, נעבדנה. ואם לא, יאבדו מארעא. רבי עקיבא אומר, אמרו להם, אם יכולים להעביר את השמים ואת הארץ, ולעשות אחרים מצבע אחר, נעבדנה. ואם לאו, יאבדו מארעא. שלשה פילוסופין היו לאדריאנוס, ולא היה עושה דבר עד שהיה נמלך עמהם. אמר להם: מבקש אני לעשות עצמי אלוה. אמרו לו שלשתן, אחד מדברי רבי אליעזר, ואחד מדברי רבי יהושע, ואחד מדברי רבי עקיבא. הלך לביתו והיה מצר. נכנסה אשתו אצלו, אמרה לו: על מה אתה מצר. אמר לה: שבקשתי לעשות עצמי אלוה, והם לא הניחו אותי. אמרה לו: הם לא אמרו לך כראוי. אני אמר לך דבר אחר, פקדון אחד יש לו אצלך, תן לו פקדונו ועשה עצמך אלוה. אמר לה: ומה פקדונו. אמרה לו: הנפש. אמר לה: ואם תצא נפשי מה אעשה. אמרה לו: הנפש שבך אין אתה שולט בה, שכן כתיב: אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח (קהלת ח, ח). והיאך תוכל לעשות עצמך אלוה. ארבעה בני אדם עשו עצמן אלהות, ונבעלו כנשים, פרעה ויואש וחירם ונבוכדנצר (וכו' וארא ט).
Midrash Tanchuma, Tetzaveh 5:1 אמר רבי עקיבא

‎ואתה תצוה. זה שאמר הכתוב: הנך יפה רעיתי הנך יפה (שה״‎ש א, טו, ד, א), אמר רבי עקיבא: לא היה כל העולם כלו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. אמר רבי אלעזר בן עזריה: משל למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום ואמר לו: הוצא ממנו כך וכך סלת, כך וכך סבי …
‎ואתה תצוה. זה שאמר הכתוב: הנך יפה רעיתי הנך יפה (שה״‎ש א, טו, ד, א), אמר רבי עקיבא: לא היה כל העולם כלו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. אמר רבי אלעזר בן עזריה: משל למה הדבר דומה? למלך שנטל סאה של חטים ונתנה לנחתום ואמר לו: הוצא ממנו כך וכך סלת, כך וכך סבין, כך וכך מרסן, וסלית לי מתוכה גלסקה אחת יפה מנפה ומעלה. כך כל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים. ראה מה הקדוש ברוך הוא מקלס לישראל בתוכו. הנך יפה רעיתי, הנך יפה.
Midrash Tanchuma, Tzav 7:1 אמר רבי עקיבא

וזאת תורת זבח השלמים. אתה מוצא כל הקרבנות שהיו מביאין, היו מביאין על העברות. אשם כשהוא מקריבו, היה מקריבו על העברות, שנאמר: ויתנו ידם להוציא נשיהם, ואשמים איל צאן על אשמתם (עזרא י, יט). והחטאת היתה באה על השגגה, שנאמר: וחטאתם לפני ה' על שגגתם (במדבר טו, כה). עולה באה על הרהור הלב, שנאמר: והשכים בבקר …
וזאת תורת זבח השלמים. אתה מוצא כל הקרבנות שהיו מביאין, היו מביאין על העברות. אשם כשהוא מקריבו, היה מקריבו על העברות, שנאמר: ויתנו ידם להוציא נשיהם, ואשמים איל צאן על אשמתם (עזרא י, יט). והחטאת היתה באה על השגגה, שנאמר: וחטאתם לפני ה' על שגגתם (במדבר טו, כה). עולה באה על הרהור הלב, שנאמר: והשכים בבקר והעלה עולות מספר כלם, כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א, ה). אבל התודה שהיתה באה, על הנס היתה באה. אמר הקדוש ברוך הוא, חביבה עלי מכל הקרבנות. ואף דוד אמר, זובח תודה יכבדנני (תהלים נ, כג). יכבדני איני אומר אלא יכבדנני שתי פעמים, בעולם הזה ובעולם הבא. אמר רבי יהודה, כל מי שהוא עונה אמן בעולם הזה, זוכה לענות אמן לעולם הבא. מנין, שנאמר: ברוך ה' אלהים אלהי ישראל (שם עב, יח), מן העולם ועד העולם אמן ואמן (שם מא, יד), אמן בעולם הזה, ואמן בעולם הבא. לכך נאמר: זובח תודה יכבדנני. אמר רבי עקיבא, כל מי שאומר שירה בעולם הזה, זוכה לומר שירה לעולם הבא, שנאמר: אז ישיר משה (שמות טו, א). אז שר לא נאמר, אלא אז ישיר. הוי, כל מי שאומר שירה בעולם הזה, זוכה לומר שירה לעולם הבא. לכך נאמר: זובח תודה יכבדנני. הוי, וזאת תורת זבח השלמים. גדולה השלמים, שהם עושים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. אמר רבי אלעזר הקפר, גדול השלום, שאפלו ישראל עצמן עושין עבודה זרה ועושין חבורה אחת, אין מדת הדין נוגעת בהן, שנאמר: חבור עצבים אפרים הנח לו (הושע ד, יז). אמר רבי לוי, גדול השלום, שאין חתום ברכת כהנים אלא שלום, שנאמר: וישם לך שלום (במדבר ו, כו). אמר רבן שמעון בן גמליאל, גדול הוא השלום, שהכתיב הקדוש ברוך הוא דברים בתורה שלא היו, אלא בשביל השלום. אלו הן. כשמת יעקב, ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף (בראשית נ, טו). מה עשו. הלכו אצל בלהה ואמרו לה, הכנסי אצל יוסף ואמרו לו: אביך צוה לפני מותו כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך (בראשית נ, יז). ומעולם לא צוה יעקב מכל אלו הדברים כלום, אלא מעצמם אמרו דבר זה. אמר רבן שמעון בן גמליאל, כמה דיו משתפך, וכמה קולמוסין משתברין, וכמה עורות אבודים, וכמה תינוקין מתרצעין ללמד דבר שלא היה, בתורה. ראה כמה גדול כח השלום. וכן אתה מוצא בשרה, כיון שבאו מלאכי השרת לאברהם ואמרו לו: למועד אשוב אליך כעת חיה (שם יח, יד), באותה שעה, ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן (בראשית יח, יב). והקדוש ברוך הוא לא אמר לאברהם אלא למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי (בראשית יח, יג). וכל כך למה, בשביל השלום. ולעולם הבא כשיחזיר הקדוש ברוך הוא את הגליות לירושלים, בשלום מחזירן, שנאמר: שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך (תהלים קכב, ו). וכן הוא אומר, הנני נוטה אליה כנהר שלום (ישעיה סו, יב).
Midrash Tanchuma, Vaera 14:5 רבי עקיבא אומר

צפרדעים למה הביא עליהם? מפני שהיו משתעבדין בישראל ואומרים להן הביאו לנו שקצים ורמשים, לפיכך ותעל הצפרדע. בשעה שהיו מוזגין את הכוס, מתמלא מן הצפרדעים, שנאמר: ועלו ובאו בביתך וגו' ובמשארותיך. אימתי משארת מצויה אצל תנור? בשעה שהתנור חם. כל כך למה? לעשות רצון בוראם. כתוב אחד אומר: ושרץ היאר צפרדעים. וכת …
צפרדעים למה הביא עליהם? מפני שהיו משתעבדין בישראל ואומרים להן הביאו לנו שקצים ורמשים, לפיכך ותעל הצפרדע. בשעה שהיו מוזגין את הכוס, מתמלא מן הצפרדעים, שנאמר: ועלו ובאו בביתך וגו' ובמשארותיך. אימתי משארת מצויה אצל תנור? בשעה שהתנור חם. כל כך למה? לעשות רצון בוראם. כתוב אחד אומר: ושרץ היאר צפרדעים. וכתוב אחד אומר: ותעל הצפרדע. רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה, והיו המצרים מכין אותה ומתזת צפרדעים הרבה.
Midrash Tanchuma, Vayeshev 2:8 אמר רבי עקיבא

אמר רבי עקיבא, החרם היא השבועה, והשבועה היא החרם. צא ולמד מיהושע שהחרים את יריחו, ונשרף עכן על שפשט ידו בחרם ולקח את האדרת ואת לשון הזהב שהיה באותן תרפים של יריחו ושם טמאה חקוק עליו, והלך והטמינם בתוך אהלו. ועל שמעל בחרם, נפל מישראל שלשים וששה איש, וקרע יהושע את בגדיו ונפל על פניו ארצה לפני הארון. ו …
אמר רבי עקיבא, החרם היא השבועה, והשבועה היא החרם. צא ולמד מיהושע שהחרים את יריחו, ונשרף עכן על שפשט ידו בחרם ולקח את האדרת ואת לשון הזהב שהיה באותן תרפים של יריחו ושם טמאה חקוק עליו, והלך והטמינם בתוך אהלו. ועל שמעל בחרם, נפל מישראל שלשים וששה איש, וקרע יהושע את בגדיו ונפל על פניו ארצה לפני הארון. ויאמר ה' אל יהושע קם לך וגו', חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם (יהושע ז, י-יא). למה כתיב כאן גם חמש פעמים. ללמדך שכל העובר על החרם, כעובר על חמשה חמשי תורה. וכל עברות נפרעין ממנו, וחרם נפרעין ממנו ומכל הבריות, שנאמר: אלה וכחש וגו', על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה וגו' (הושע ד, ב-ג). ואומר: על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן וגו' (ישעיה כד, ו). וכן את מוצא, בעכן נאמר, הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו (יהושע כב, כ).

Avot DeRabbi Natan (6)

Avot DeRabbi Natan 3:1 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר כל הנוטל פרוטה מן הצדקה בזמן שאינו צריך אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות. הוא היה אומר המכריך סמרטוטין על עיניו ועל שוקיו ואומר תנו לסומא למוכה שחין זה סוף שהוא אומר לאמתו. הוא היה אומר החובט פתו בקרקע והמפזר מעותיו בחמתו אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות:
Avot DeRabbi Natan 3:6 ר' עקיבא אומר

ר' ישמעאל ברבי יוסי אומר (למוד תורה בזקנותך) אם למדת תורה בילדותך אל תאמר איני לומד בזקנותי אלא למוד תורה כי אינך יודע איזה יכשר אם למדת תורה בשעת העושר אל תשוב לך בשעת העוני. אם למדת תורה בשעת שביעה אל תשוב לך בשעת רעבה. אם למדת תורה בשעת הריוח אל תשוב לך בשעת הדחק. לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממ …
ר' ישמעאל ברבי יוסי אומר (למוד תורה בזקנותך) אם למדת תורה בילדותך אל תאמר איני לומד בזקנותי אלא למוד תורה כי אינך יודע איזה יכשר אם למדת תורה בשעת העושר אל תשוב לך בשעת העוני. אם למדת תורה בשעת שביעה אל תשוב לך בשעת רעבה. אם למדת תורה בשעת הריוח אל תשוב לך בשעת הדחק. לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריוח (שנאמר כי אינך יודע אם שניהם כאחת טובים) שנאמר בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך. ר' עקיבא אומר למדת תורה בילדותך (למוד תורה בזקנותך) אל תאמר איני למד תורה בזקנותי כי אינך יודע איזה יכשר אם שניהם יתקיימו בידך או שניהם כאחת טובים שנאמר בבקר זרע את זרעך [וגו']. רבי מאיר אומר אם למדת מרב אחד אל תאמר דיי אלא לך אצל חכם ולמוד תורה ואל תלך אצל הכל אלא למי שהוא קרוב לך מתחלה שנאמר (משלי ה':ט״ו) שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך חובה הוא לאדם שישמש שלשה תלמידי חכמים כגון ר״א ורבי יהושע ור״ע שנא' (משלי ח':ל״ד) אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי אל תקרי דלתותי אלא דלת דלתותי כי אינך יודע אם שניהם יתקיימו בידך אם שניהם כאחד טובים שנא' בבקר זרע את זרעך. ר' יהושע אומר שא אשה בילדותך ושא אשה בזקנותך הוליד בנים בילדותך והוליד בנים בזקנותך. אל תאמר איני נושא אשה אלא שא אשה והוליד בנים ובנות והרבה פריה ורביה בעולם כי אינך יודע אם שניהם יתקיימו בידך אם שניהם כאחד טובים שנאמר בבקר זרע את זרעך:
Avot DeRabbi Natan 3:9 פתח רבי עקיבא

מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל בצדקה פעם אחת הלך וישב בספינה בא הרוח וטבע ספינתו בים. ראהו רבי עקיבא ובא לפני ב״ד להעיד על אשתו להנשא עד שלא הגיע עת לעמוד בא אותו האיש ועמד לפניו א״ל את הוא שטבעת בים א״ל הן ומי העלך מן הים א״ל צדקה שעשיתי היא העליתני מן הים א״ל מאין אתה יודע א״ל כשירדתי למעמקי מצולה שמעתי …
מעשה בחסיד אחד שהיה רגיל בצדקה פעם אחת הלך וישב בספינה בא הרוח וטבע ספינתו בים. ראהו רבי עקיבא ובא לפני ב״ד להעיד על אשתו להנשא עד שלא הגיע עת לעמוד בא אותו האיש ועמד לפניו א״ל את הוא שטבעת בים א״ל הן ומי העלך מן הים א״ל צדקה שעשיתי היא העליתני מן הים א״ל מאין אתה יודע א״ל כשירדתי למעמקי מצולה שמעתי קול רעש גדול מגלי הים שזו אומר לזו וזו אומר לזו רוצו ונעלה את האיש הזה מן הים שעשה צדקה כל ימיו. באותה שעה פתח רבי עקיבא ואמר ברוך אלהים אלהי ישראל שבחר בדברי תורה ובדברי חכמים שדברי תורה ודברי חכמים קיימין הם לעולם ולעולמי עולמים שנאמר (קהלת יא) שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו ועוד כתיב (משלי י) וצדקה תציל ממות:
Avot DeRabbi Natan 11:2 אמר רבי עקיבא

ושנא את הרבנות כיצד מלמד שלא יניח אדם עטרה מעצמו בראשו. אבל אחרים יניחו לו שנאמר (משלי כ״ז:ב') יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך. אמר רבי עקיבא כל המגביה עצמו על דברי תורה למה הוא דומה לנבלה מושלכת בדרך כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו ומתרחק ממנה והולך שנא (שם ל) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה [(א״ל בן …
ושנא את הרבנות כיצד מלמד שלא יניח אדם עטרה מעצמו בראשו. אבל אחרים יניחו לו שנאמר (משלי כ״ז:ב') יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך. אמר רבי עקיבא כל המגביה עצמו על דברי תורה למה הוא דומה לנבלה מושלכת בדרך כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו ומתרחק ממנה והולך שנא (שם ל) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה [(א״ל בן עזאי דרשהו מעניינו)] אם מנבל אדם עצמו על דברי תורה ואוכל תמרים חרובים ולובש בגדים צואים ויושב ומשמר על פתח של חכמים כל עובר ושב אומר שמא שוטה הוא זה לסוף אתה מוצא כל התורה כולה עמו. (רבי יוסי אומר רד מטה למעלה ומעלה למטה) כל המגביה עצמו על דברי תורה סוף שמשפילין אותו וכל המשפיל עצמו על דברי תורה סוף שמגביהין אותו:
Avot DeRabbi Natan 26:1 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר סייג לכבוד שחוק. סייג לחכמה שתיקה. סייג לנדרים פרישות. סייג לטהרה קדושה. סייג לענוה יראת חטא:
Avot DeRabbi Natan 30:3 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר כל המדבק בעוברי עבירה אע״פ שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל פורענות כיוצא בהן וכל המדבק בעושי מצוה אע״פ שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל שכר כיוצא בהן כיצד שנים מעידים באחד ואומרים אדם זה הרג את הנפש ונמצאו זוממין ונגמר דינם ליהרג וכשהן מוציאין אותן לבית הסקילה אחד רץ (ובא) אחריהם ואומר יודע אנ …
רבי עקיבא אומר כל המדבק בעוברי עבירה אע״פ שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל פורענות כיוצא בהן וכל המדבק בעושי מצוה אע״פ שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל שכר כיוצא בהן כיצד שנים מעידים באחד ואומרים אדם זה הרג את הנפש ונמצאו זוממין ונגמר דינם ליהרג וכשהן מוציאין אותן לבית הסקילה אחד רץ (ובא) אחריהם ואומר יודע אני בעדות זו אומרים לו בא והעד עדותך. אף הוא נמצא זומם ונגמר דינו ליהרג כשהן מוציאין אותו לבית הסקילה אומר אוי לי שאילו לא באתי אני כבר לא נגמר דיני ליהרג עכשיו שבאתי עמהן נגמר דיני ליהרג. (אומרים לו ריקה אפי' מאה בני אדם באין אחריך ונמצאו זוממין כולן נהרגין). וכי איזהו מדה מרובה מדת הטוב או מדת פורענות הוי אומר מדת הטוב אם פורענות מעוטה המדבק בעוברי עבירה אע״פ שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל פורענות ק״ו למדת הטוב מרובה:

Pirkei DeRabbi Eliezer (7)

Pirkei DeRabbi Eliezer 24:3 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: השליכו מלכות שמים מעליהם והמליכו עליהם עבד בן עבד, לפי שכל בני חם עבדים הם. ואוי לארץ שימלך עליה עבד, שנאמר: ״תחת עבד כי ימלוך״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 35:3 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: כל מקום שהיו אבותינו הולכים, היתה הבאר מהלכת לפניהם. וחופרין שלש פעמים ומוציאין אותה לפניהם. וחפר יצחק בארץ שלש פעמים ומצא אותה לפניו, שנאמר: ״וישב יצחק ויחפר את בארת המים״. חפר בארץ שני פעמים ומצא אותה לפניו, שנאמר: ״ויחפרו עבדי יצחק בנחל״. וכתוב בירושלים: ״והיה ביום ההוא יצאו מים ח …
רבי עקיבא אומר: כל מקום שהיו אבותינו הולכים, היתה הבאר מהלכת לפניהם. וחופרין שלש פעמים ומוציאין אותה לפניהם. וחפר יצחק בארץ שלש פעמים ומצא אותה לפניו, שנאמר: ״וישב יצחק ויחפר את בארת המים״. חפר בארץ שני פעמים ומצא אותה לפניו, שנאמר: ״ויחפרו עבדי יצחק בנחל״. וכתוב בירושלים: ״והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים״. היא הבאר שעתידה לעלות בירושלים ולהשקות את כל סביבותיה. ועל שמצאו אותה שבע פעמים, קראו אותה שבעה, שנאמר: ״ויקרא אתה שבעה״. ועל שם הבאר נקראת העיר באר שבע עד היום הזה.
Pirkei DeRabbi Eliezer 36:3 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: כל מי שהוא נכנס לעיר ומצא נערות יוצאות לפניו – דרכו מצלחת לפניו. ומנין תדע לך שהוא כן? בא וראה מאליעזר עבד אברהם, שעד שלא נכנס לעיר ומצא נערות יוצאות לפניו, שנאמר: ״הנה אנכי נצב על עין המים והיה הנערה היצאת״. והקדוש ברוך הוא הצליח דרכו, שנאמר: ״וה' הצליח דרכי״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 38:14 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: החרם הוא שבועה והשבועה הוא החרם, שכל מי שהוא יודע ומפר החרם כאלו הוא מפר את השבועה, וכל מי שיודע הדבר ואינו מגיד יפל עליו החרם, ומכלה את עציו ואת אבניו, שנאמר: ״וכלתו את עציו ואת אבניו״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 42:6 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: הלכו ישראל לבא אל ים סוף וחזרו לאחוריהם יראים שלא ישובו המים עליהם. ושבטו של בנימין רצה ליכנס, שנאמר: ״בנימין צעיר רדם״. יורדים התחילו שבטו של יהודה שרוגמין, שנאמר: ״שרי יהודה רגמתם״. וקפץ נחשון תחלה וירד לים וקדשו שמו הגדול לעיני הכל. ובממשלת יד בן יהודה נחשון נכנסו כל ישראל אחריהם …
רבי עקיבא אומר: הלכו ישראל לבא אל ים סוף וחזרו לאחוריהם יראים שלא ישובו המים עליהם. ושבטו של בנימין רצה ליכנס, שנאמר: ״בנימין צעיר רדם״. יורדים התחילו שבטו של יהודה שרוגמין, שנאמר: ״שרי יהודה רגמתם״. וקפץ נחשון תחלה וירד לים וקדשו שמו הגדול לעיני הכל. ובממשלת יד בן יהודה נחשון נכנסו כל ישראל אחריהם לים, שנאמר: ״היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו״ של יהודה. והיו המצריים רצים לבא אחר ישראל וחוזרין לאחוריהן יראים שלא ישובו המים עליהם. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נראה לפניהם כאיש רוכב סוסיא נקבה, שנאמר: ״לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי״. והסוס שהיה רוכב פרעה ראה סוסיא נקבה ורץ אחריה ונכנס אחריהם בים.
Pirkei DeRabbi Eliezer 48:13 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: אספלאטורים של פרעה היו מחניקין את ישראל בקירות של בתים ובין הלבנים, והיו צועקים מתוך קירות הבית, והקדוש ברוך הוא שומע צעקתם, שנאמר: ״וישמע אלהים את צעקתם״. ועוד, שהיו שורפים את בניהם הבכורים בכור האש, שנאמר: ״ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל״, ומדד להם באותה מדה, שנאמר: ״למכה מצרים …
רבי עקיבא אומר: אספלאטורים של פרעה היו מחניקין את ישראל בקירות של בתים ובין הלבנים, והיו צועקים מתוך קירות הבית, והקדוש ברוך הוא שומע צעקתם, שנאמר: ״וישמע אלהים את צעקתם״. ועוד, שהיו שורפים את בניהם הבכורים בכור האש, שנאמר: ״ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל״, ומדד להם באותה מדה, שנאמר: ״למכה מצרים בבכוריהם״.
Pirkei DeRabbi Eliezer 48:18 רבי עקיבא אומר

רבי עקיבא אומר: נוגשי פרעה היו מכין לישראל לעשות תכן לבנים בכפל, שנאמר: ״ואת מתכנת הלבנים אשר הם עושים תמול שלשום״. והמצרים לא היו נותנים תבן לישראל, שנאמר: ״תבן אין נתן לעבדיך״. והיו ישראל מקוששין את הקש במדבר, והיו עומסין אותו בחמוריהם ונשיהם ובניהם ובני בניהם ובנותיהם. והקש של מדבר היה נוקב את עק …
רבי עקיבא אומר: נוגשי פרעה היו מכין לישראל לעשות תכן לבנים בכפל, שנאמר: ״ואת מתכנת הלבנים אשר הם עושים תמול שלשום״. והמצרים לא היו נותנים תבן לישראל, שנאמר: ״תבן אין נתן לעבדיך״. והיו ישראל מקוששין את הקש במדבר, והיו עומסין אותו בחמוריהם ונשיהם ובניהם ובני בניהם ובנותיהם. והקש של מדבר היה נוקב את עקביהם, והדם היה יוצא ומתבוסס בחמר. רחל בת בנו של מתושלח היתה הרה ללדת, ורמסה בחמר עם בעלה. ויצא הולד מתוך מעיה ונתערב בתוך החמר, ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד. ובאותה הלילה ירד מיכאל המלאך והעלהו לפני כסא הכבוד. ואותו הלילה ירד הקדוש ברוך הוא והכה בכורי מצרים, שנאמר: ״ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור״.