teachings · P0211

Teachings of Abaye אביי

Full mined-dicta list for Abaye — see the profile for who, when, and how we know.

2099 dicta mined by attribution formula from the Mishnah and Talmud Bavli (Bavli 2098 · Aggadah 1) · machine-generated 2026-07-29, classification pending where unlabeled.

אמר אביי×1266 אמר ליה אביי×575 אביי אמר×221 משמיה דאביי×17 בעי אביי×12 תני אביי×4 אביי אומר×3 משום אביי×1

Berakhot (62)

Berakhot 5a אמר אביי halacha ruling bedtime prayer
Abaye rules that even a Torah scholar should recite one verse of supplication before sleep.

אם תלמיד חכם הוא — אין צריך. אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון: ״בידך אפקיד רוחי, פדיתה אותי ה' אל אמת״.
Berakhot 6a אמר אביי aggada maxim demons
Abaye teaches that demons outnumber people and surround them like a ridge around a field.

אמר אביי: אינהו נפישי מינן, וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא.
Berakhot 6b אמר אביי halacha exegesis synagogue conduct
Abaye rules that one may run when entering a synagogue because pursuing knowledge of God is a mitzvah.

אמר רבי חלבו, אמר רב הונא: היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה. אמר אביי: לא אמרן, אלא למיפק. אבל למיעל — מצוה למרהט, שנאמר: ״נרדפה לדעת את ה'״.
Berakhot 6b אמר אביי aggada maxim torah gathering
Abaye teaches that the reward for attending a public Torah gathering is the crowding itself.

אמר אביי: אגרא דכלה — דוחקא.
Berakhot 6b אמר אביי halacha ruling synagogue conduct
Abaye rules that the concern does not apply when one turns toward the synagogue.

אמר אביי: לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא, אבל מהדר אפיה לבי כנישתא — לית לן בה.
Berakhot 7a אמר אביי aggada other divine anger
Abaye says that divine anger occurs during the first three hours when a rooster's comb turns white and it stands on one leg.

ואימת רתח? אמר אביי: בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא.
Berakhot 8a אמר אביי both story prayer location
Abaye recounts that after hearing that God retains only the four cubits of halakha, he began praying only where he studied.

ואמר אביי: מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא. כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא — מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד — לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא.
Berakhot 8b אמר אביי halacha ruling synagogue passage
Abaye exempts passing behind a synagogue when there is another entrance or synagogue, or when the passerby carries a load, runs, or wears phylacteries.

אמר אביי: ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא, אבל איכא פתחא אחרינא — לית לן בה. ולא אמרן אלא דליכא בי כנישתא אחרינא, אבל איכא בי כנישתא אחרינא — לית לן בה. ולא אמרן אלא דלא דרי טונא, ולא רהיט, ולא מנח תפילין, אבל איכא חד מהנך — לית לן בה.
Berakhot 9b אמר אביי halacha ruling morning shema
Abaye rules that the time of Others applies to phylacteries, while the meticulous practice applies to the recitation of Shema.

אמר רב הונא: הלכה כאחרים. אמר אביי: לתפילין כאחרים. לקריאת שמע כותיקין. דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה.
Berakhot 10b אמר אביי attribution uncertain: or Rabbi Yitzchak (Nappacha) aggada exegesis hospitality
Abaye teaches that one who wishes to benefit from hospitality may do so like Elisha, while one who does not may follow Samuel's example.

אמר אביי, ואיתימא רבי יצחק: הרוצה להנות — יהנה, כאלישע. ושאינו רוצה להנות — אל יהנה, כשמואל הרמתי. שנאמר: ״ותשובתו הרמתה כי שם ביתו״, ואמר רבי יוחנן: שכל מקום שהלך שם — ביתו עמו.
Berakhot 11b אמר אביי halacha ruling prayer liturgy
Abaye prescribes the wording, "Who rolls away light before darkness and darkness before light."

אמר אביי: ״גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור״.
Berakhot 14b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual interruption
Abaye challenges the claimed advantage by arguing that "and you shall say to them" constitutes the beginning of the passage and therefore permits its completion.

אמר ליה אביי: מאי מעליותא? והא אמר רב כהנא אמר רב: לא יתחיל, ואם התחיל — גומר. וכי תימא ״ואמרת אליהם״ לא הוי התחלה — והאמר רב שמואל בר יצחק אמר רב: ״דבר אל בני ישראל״ לא הוי התחלה, ״ואמרת אליהם״ הוי התחלה.
Berakhot 14b אמר אביי halacha ruling liturgy
Abaye rules that since the community begins the passage as practiced in the West, it must also finish it.

אמר אביי: הלכך, אנן אתחולי מתחלינן, דקא מתחלי במערבא, וכיון דאתחלינן — מגמר נמי גמרינן. דהא אמר רב כהנא אמר רב לא יתחיל, ואם התחיל גומר.
Berakhot 19a אמר אביי aggada maxim ominous speech
Abaye warns that a person should not speak this way, because one must never open one's mouth to Satan.

אמר אביי: לא מבעי ליה לאינש למימר הכי, דאמר רבי שמעון בן לקיש, וכן תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן.
Berakhot 20b אמר אביי halacha dialogue kiddush obligation
Abaye answers that women's obligation in sanctifying the day is rabbinic.

אמר רב אדא בר אהבה: נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה. אמאי? מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! אמר אביי: מדרבנן.
Berakhot 21a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue torah study
Abaye explains that the verse about lying down and rising refers to words of Torah.

מתיב רב יוסף: ״ובשכבך ובקומך״. אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב.
Berakhot 22b אמר אביי halacha ruling ritual immersion
Abaye teaches that Ezra prescribed forty seahs for a healthy habitual emitter and nine kavs for a healthy involuntary emitter, while later sages disputed the sick person's requirements.

אמר אביי: עזרא תקן לבריא המרגיל ארבעים סאה, ובריא לאונסו תשעה קבין. ואתו אמוראי ופליגי בחולה. מר סבר חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו. ומר סבר חולה המרגיל כבריא לאונסו, וחולה לאונסו פטור מכלום.
Berakhot 23a אמר אביי halacha ruling sacred scrolls
Abaye limits the stated rule to the objects' designated container, while an undesignated container permits even less than a handbreadth.

אמר אביי: לא שנו אלא בכלי שהוא כליין, אבל בכלי שאינו כליין, אפילו פחות מטפח.
Berakhot 25a אביי אמר halacha dispute shema cleanliness
Abaye permits reciting Shema while excrement is passing by, against Rava's prohibition.

אתמר: צואה עוברת — אביי אמר: מותר לקרות קריאת שמע. רבא אמר: אסור לקרות קריאת שמע.
Berakhot 25a אמר אביי halacha ruling shema cleanliness
Abaye supports his permission from the rule that a pure person remains pure when an impure person merely passes beneath the same tree.

אמר אביי: מנא אמינא לה — דתנן: הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר — טמא. טהור עומד תחת האילן וטמא עובר — טהור. ואם עמד — טמא. וכן באבן המנוגעת.
Berakhot 25a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shema cleanliness
Abaye challenges reliance on one teaching when another teaching forbids excrement even after it has dried like pottery.

אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אהא, סמוך אהא, דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: צואה, אפילו כחרס — אסורה.
Berakhot 25b אביי אמר halacha dispute nudity
Abaye prohibits the heel from touching nakedness and, according to an alternate version, also prohibits the heel from seeing it.

אתמר: עקבו רואה את הערוה מותר, נוגע — אביי אמר: אסור, ורבא אמר: מותר. רב זביד מתני לה להא שמעתא הכי. רב חיננא בריה דרב איקא מתני לה הכי: נוגע — דברי הכל אסור, רואה — אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר: לא נתנה תורה למלאכי השרת. והלכתא נוגע — אסור, רואה — מותר.
Berakhot 25b אמר אביי halacha ruling shema cleanliness
Abaye rules that any small amount of excrement can be nullified with saliva.

אמר אביי: צואה כל שהו, מבטלה ברוק. אמר רבא: וברוק עבה. אמר רבא: צואה בגומא — מניח סנדלו עליה, וקורא קריאת שמע. בעא מר בריה דרבינא: צואה דבוקה בסנדלו — מאי? תיקו.
Berakhot 25b אמר אביי halacha dialogue separate domain
Abaye approves not asking about a height of ten handbreadths because any such height constitutes a separate domain.

אמר רב יוסף: בעאי מיניה מרב הונא: מטה פחות משלשה פשיטא לי דכלבוד דמי. שלשה, ארבעה, חמשה, ששה, שבעה, שמנה, תשעה, מהו? אמר ליה: לא ידענא. עשרה ודאי לא מיבעי לי. אמר אביי: שפיר עבדת דלא איבעיא לך, כל עשרה רשותא אחריתי היא.
Berakhot 25b אמר אביי halacha ruling sacred scrolls
Abaye rules that ten designated containers are considered a single container, unlike undesignated containers.

אמר אביי: לא שנו אלא בכלי שאינו כליין, אבל בכלי שהוא כליין — אפילו עשרה מאני כחד מאנא דמי. אמר רבא: גלימא
Berakhot 27b אמר אביי halacha dispute evening prayer
Abaye rules that the evening prayer is obligatory, against Rava's ruling that it is optional.

כמאן דאמר, תפלת ערבית רשות. דאמר רב יהודה אמר שמואל: תפלת ערבית: רבן גמליאל אומר חובה, רבי יהושע אומר רשות. אמר אביי: הלכה כדברי האומר חובה. ורבא אמר: הלכה כדברי האומר רשות.
Berakhot 29a אמר אביי aggada maxim moral character
Abaye teaches as a received tradition that a good person does not become wicked.

וניחוש דלמא הדר ביה. אמר אביי: גמירי, טבא לא הוי בישא.
Berakhot 29a אמר אביי aggada dispute royal identity
Abaye identifies Yannai and Yohanan as the same person, against Rava's distinction between them.

אמר אביי: הוא ינאי, הוא יוחנן. רבא אמר: ינאי לחוד ויוחנן לחוד, ינאי — רשע מעיקרו, ויוחנן — צדיק מעיקרו. הניחא לאביי, אלא לרבא קשיא.
Berakhot 29b אמר אביי aggada other unclear
Abaye says only the fragmentary word 'always,' with no further claim preserved in the passage.

אמר אביי: לעולם
Berakhot 31a אמר אביי halacha ruling menstrual purity
Abaye cites the practice that Jewish women observe seven clean days even after seeing a drop of blood as small as a mustard seed.

אמר אביי: כי הא דרבי זירא, דאמר רבי זירא: בנות ישראל החמירו על עצמן, שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים.
Berakhot 32a אמר אביי aggada exegesis moses prayer
Abaye explains the phrase 'fire of the bones' as bone fever.

״ויחל משה את פני ה'״, תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו. מאי אחילו? אמר רבי אלעזר: אש של עצמות. מאי אש של עצמות? אמר אביי: אשתא דגרמי.
Berakhot 33b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue prayer liturgy
Abaye objects that the Mishnah requires silencing one who invokes God's mercy on a bird's nest in prayer.

ההוא דנחית קמיה דרבה ואמר: אתה חסת על קן צפור, אתה חוס ורחם עלינו. אמר רבה: כמה ידע האי צורבא מרבנן לרצויי למריה! אמר ליה אביי: והא משתקין אותו תנן!
Berakhot 35b אמר אביי aggada maxim work and study
Abaye observes that many who followed Rabbi Ishmael succeeded, while many who followed Rabbi Shimon ben Yohai did not.

אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל, ועלתה בידן. כרבי שמעון בן יוחי, ולא עלתה בידן.
Berakhot 37b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue bread blessing
Abaye argues that crumbled bread restored to flour status still requires the bread blessing, citing its legal status as leaven or matzah.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, לתנא דבי רבי ישמעאל דאמר פורכן עד שמחזירן לסלתן, הכי נמי דלא בעי ברוכי ״המוציא לחם מן הארץ״?! וכי תימא הכי נמי, והתניא: לקט מכולן כזית ואכלן, אם חמץ הוא — ענוש כרת, ואם מצה הוא — אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.
Berakhot 37b אמר אביי halacha other dough offering
Abaye defines teroknin as an earth-baked loaf.

טרוקנין, חייבין בחלה. וכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: טרוקנין פטורין מן החלה. מאי טרוקנין? אמר אביי: כובא דארעא.
Berakhot 37b אמר אביי halacha ruling dough offering
Abaye rules that terita is exempt from the dough offering.

ואמר אביי: טריתא פטורה מן החלה. מאי טריתא? איכא דאמרי גביל מרתח, ואיכא דאמרי נהמא דהנדקא, ואיכא דאמרי לחם העשוי לכותח.
Berakhot 38a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food blessings
Abaye asks which blessing is recited over an earth-baked loaf.

כעבין — חייבין, כלמודין — פטורים. אמר ליה אביי לרב יוסף: האי כובא דארעא מאי מברכין עלויה? אמר ליה: מי סברת נהמא הוא?! גובלא בעלמא הוא ומברכין עלויה ״בורא מיני מזונות״.
Berakhot 38a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat medicine
Abaye argues that eating ordinary foods medicinally on Shabbat is permitted when the person's intent is to eat.

אמר ליה אביי: ואת לא תסברא? והא תנן: כל האוכלין אוכל אדם לרפואה בשבת, וכל המשקין שותה. אלא מה אית לך למימר — גברא לאכילה קא מכוין, הכי נמי גברא לאכילה קא מכוין.
Berakhot 38b משמיה דאביי halacha ruling vegetable blessing
Abaye infers that cooked vegetables receive the blessing 'Who creates the fruit of the ground.'

ועל הירקות אומר וכו'. קתני ירקות דומיא דפת — מה פת שנשתנה על ידי האור, אף ירקות נמי שנשתנו על ידי האור. אמר רבנאי משמיה דאביי: זאת אומרת שלקות מברכין עליהן ״בורא פרי האדמה״. ממאי? — מדקתני ירקות דומיא דפת.
Berakhot 39a אמר אביי aggada other spinach remedy
Abaye qualifies the health benefit of a spinach dish as applying when it cooks audibly near the fire.

אמר רב חסדא: תבשיל של תרדין יפה ללב, וטוב לעינים, וכל שכן לבני מעים. אמר אביי: והוא דיתיב אבי תפי ועביד ״תוך תוך״.
Berakhot 40b אמר אביי halacha exegesis blessing formula
Abaye supports Rav's view that a blessing must mention God's name, since the cited teaching mentions the name but not kingship.

גופא. אמר רב: כל ברכה שאין בה הזכרת השם — אינה ברכה. ורבי יוחנן אמר: כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. אמר אביי: כוותיה דרב מסתברא, דתניא: ״לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי״: לא עברתי — מלברכך, ולא שכחתי — מלהזכיר שמך עליו. ואילו מלכות לא קתני.
Berakhot 40b אמר אביי aggada other plant growth
Abaye states that they grow from the ground but do not draw nourishment from it.

אמר אביי: מירבא רבו מארעא, מינק לא ינקי מארעא.
Berakhot 42a אמר אביי aggada exegesis scholars blessing
Abaye derives from biblical verses that blessing immediately follows association with Torah scholars.

אמר אביי, אף אנו נאמר: תכף לתלמידי חכמים ברכה. שנאמר: ״ויברכני ה' בגללך״. איבעית אימא מהכא, שנאמר: ״ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף״.
Berakhot 44a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue after blessing
Abaye asks Rav Dimi to identify the condensed blessing that incorporates the themes of three blessings.

אמר ליה אביי לרב דימי: מאי ניהו ״ברכה אחת מעין שלש״? אמר ליה: אפירי דעץ ״על העץ ועל פרי העץ, ועל תנובת השדה, ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. רחם ה' אלהינו על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל מקדשך, ועל מזבחך. ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו. והעלנו לתוכה, ושמחנו …
אמר ליה אביי לרב דימי: מאי ניהו ״ברכה אחת מעין שלש״? אמר ליה: אפירי דעץ ״על העץ ועל פרי העץ, ועל תנובת השדה, ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. רחם ה' אלהינו על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל מקדשך, ועל מזבחך. ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו. והעלנו לתוכה, ושמחנו בה. כי אתה טוב ומטיב לכל״.
Berakhot 44b אמר אביי aggada dispute deprivation
Abaye interprets the deprivation under discussion as a lack of meat, against Rava's interpretation as a lack of wine.

אמר אביי: מבלי בשר. ורבא אמר: מבלי יין. איתמר רב אמר: מבלי בשר. ושמואל אמר: מבלי עצים. ורבי יוחנן אמר: מבלי יין.
Berakhot 45b אמר אביי halacha ruling zimmun
Abaye requires that the absent third diner hear and answer when called in order to be included in the zimmun.

גופא. אמר רב דימי בר יוסף אמר רב: שלשה שאכלו כאחת, ויצא אחד מהם לשוק — קוראין לו, ומזמנין עליו. אמר אביי: והוא דקרו ליה ועני.
Berakhot 45b אמר אביי halacha ruling meal blessing
Abaye teaches that two learned people who ate together should each recite the blessing separately.

אמר אביי: נקיטינן שנים שאכלו כאחת — מצוה ליחלק. תניא נמי הכי: שנים שאכלו כאחת — מצוה ליחלק. במה דברים אמורים, כששניהם סופרים, אבל אחד סופר ואחד בור — סופר מברך, ובור יוצא.
Berakhot 46b משמיה דאביי halacha dispute meal blessing
Abaye rules that one who interrupted the blessing returns to its beginning, against the sages who say to resume where one stopped.

להיכן הוא חוזר? רב זביד משמיה דאביי אמר: חוזר לראש, ורבנן אמרי למקום שפסק, והלכתא למקום שפסק.
Berakhot 47b אביי אמר halacha dispute zimmun eligibility
Abaye limits the case to a Samaritan who is scrupulous in religious observance, while Rava includes even an unlearned Samaritan.

אביי אמר בכותי חבר. רבא אמר: אפילו תימא בכותי עם הארץ, והכא בעם הארץ דרבנן דפליגי עליה דרבי מאיר עסקינן, דתניא: איזהו עם הארץ? — כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו כראוי. והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי, דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי. דאמר מר כל מצוה שהחזיק …
אביי אמר בכותי חבר. רבא אמר: אפילו תימא בכותי עם הארץ, והכא בעם הארץ דרבנן דפליגי עליה דרבי מאיר עסקינן, דתניא: איזהו עם הארץ? — כל שאינו אוכל חוליו בטהרה, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: כל שאינו מעשר פירותיו כראוי. והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי, דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי. דאמר מר כל מצוה שהחזיקו בה כותים — הרבה מדקדקין בה, יותר מישראל.
Berakhot 49b אביי אמר halacha exegesis meal blessing
Abaye maintains the positions need not be reversed because Rabbi Meir and Rabbi Yehudah derive their minimum quantities from different readings of the verse.

אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה. אביי אמר: לעולם לא תיפוך. הכא בקראי פליגי, רבי מאיר סבר: ״ואכלת״ — זו אכילה, ״ושבעת״ — זו שתיה, ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ״ואכלת ושבעת״ — אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו — כביצה.
Berakhot 50a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue prayer requests
Abaye challenges limits on expansive prayer by citing verses promising unlimited blessing and fulfillment.

אמר ליה אביי לרב דימי: והכתיב: ״ומברכתך יברך (את) בית עבדך לעולם״! — בשאלה שאני. בשאלה נמי, הכתיב: ״הרחב פיך ואמלאהו״! — ההוא, בדברי תורה כתיב.
Berakhot 54b אביי אמר halacha exegesis thanksgiving blessing
Abaye requires one who gives thanks for deliverance to do so before ten people, based on the verse about exaltation in an assembly.

מאי מברך? אמר רב יהודה: ״ברוך גומל חסדים טובים״. אביי אמר: וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב: ״וירוממוהו בקהל עם וגו'״. מר זוטרא אמר: ותרין מינייהו רבנן, שנאמר: ״ובמושב זקנים יהללוהו״.
Berakhot 54b אמר אביי halacha ruling thanksgiving blessing
Abaye's requirement is that thanksgiving for deliverance be offered in the presence of ten people.

והא אמר אביי בעי אודויי באפי עשרה! — דהוו בי עשרה. והא איהו לא קא מודה! — לא צריך, דעני בתרייהו ״אמן״.
Berakhot 59a אמר אביי aggada exegesis storms
Abaye identifies the winds as a storm and teaches that such a storm neither begins at night nor lasts two continuous hours.

ועל הרוחות. מאי רוחות? אמר אביי: זעפא. ואמר אביי: גמירי, דזעפא בליליא לא הוי. והא קא חזינן דהוי! — ההוא, דאתחיל ביממא. ואמר אביי: גמירי, דזעפא תרתי שעי לא קאי, לקיים מה שנאמר: ״לא תקום פעמים צרה״. והא קא חזינן דקאי! — דמפסיק ביני ביני.
Berakhot 59a אמר אביי halacha ruling natural wonders
Abaye resolves the blessing text by directing that the clauses be joined and taught together.

על ההרים ועל הגבעות. אטו כל הני דאמרן עד השתא, לאו מעשה בראשית נינהו? והכתיב ״ברקים למטר עשה״! אמר אביי: כרוך ותני. רבא אמר: התם מברך תרתי — ״ברוך … שכחו מלא עולם״, ו״עושה מעשה בראשית״. הכא ״עושה מעשה בראשית״ — איכא, ״שכחו מלא עולם״ ליכא.
Berakhot 59a אמר אביי halacha ruling sky blessing
Abaye says the blessing on a clear sky applies after rain falls all night and a north wind clears the sky in the morning.

אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה רקיע בטהרתה, אומר: ״ברוך … עושה בראשית״. אימתי? אמר אביי: כי אתי מטרא כולי ליליא, ובצפרא אתי אסתנא ומגליא להו לשמיא.
Berakhot 59b אמר אביי halacha ruling sun blessing
Abaye says the sun's cycle that warrants the creation blessing recurs every twenty-eight years at the specified calendrical moment.

תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם, ומזלות כסדרן, אומר: ״ברוך … עושה בראשית״. ואימת הוי? אמר אביי: כל עשרין ותמניא שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן, בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע.
Berakhot 60a אמר אביי aggada maxim ominous speech
Abaye warns a person not to speak this way, lest one open one's mouth to Satan.

אמר אביי: לא לימא אינש הכי, דלא לפתח פומיה לשטן. דאמר ריש לקיש, וכן תנא משמיה דרב יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן.
Berakhot 60a אמר אביי halacha exegesis medical treatment
Abaye rejects the proposed wording because the verse grants physicians permission to heal.

אמר אביי: לא לימא אינש הכי, דתני דבי רבי ישמעאל: ״ורפא ירפא״ — מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.
Berakhot 60b אמר אביי halacha ruling bathroom prayer
Abaye rules that one entering a bathroom should ask the ministering angels to guard, help, support, and wait rather than dismissing them.

הנכנס לבית הכסא, אומר: ״התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, תנו כבוד לאלהי ישראל, הרפו ממני עד שאכנס ואעשה רצוני ואבא אליכם״. אמר אביי: לא לימא אינש הכי, דלמא שבקי ליה ואזלי. אלא לימא: ״שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, סמכוני סמכוני, המתינו לי המתינו לי עד שאכנס ואצא, שכן דרכן של בני אדם״. כי נפיק, אומר …
הנכנס לבית הכסא, אומר: ״התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, תנו כבוד לאלהי ישראל, הרפו ממני עד שאכנס ואעשה רצוני ואבא אליכם״. אמר אביי: לא לימא אינש הכי, דלמא שבקי ליה ואזלי. אלא לימא: ״שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, סמכוני סמכוני, המתינו לי המתינו לי עד שאכנס ואצא, שכן דרכן של בני אדם״. כי נפיק, אומר: ״ברוך ... אשר יצר את האדם בחכמה, וברא בו נקבים נקבים, חללים חללים, גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או אם יסתם אחד מהם אי אפשר לעמוד לפניך״.
Berakhot 61b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue moral character
Abaye tells Rabba that calling themselves intermediate people leaves no living person with hope.

אמר רבה: כגון אנו בינונים. אמר ליה אביי: לא שביק מר חיי לכל בריה?
Berakhot 63a אמר אביי aggada maxim leadership
Abaye infers that where a capable person is present, one should not seek to become the leading person.

דרש בר קפרא: זלת — קבוץ קנה מינה, באתר דלית גבר — תמן הוי גבר. אמר אביי: שמע מינה, באתר דאית גבר — תמן לא תהוי גבר.

Shabbat (207)

Shabbat 3b אמר אביי halacha ruling shabbat domains
Abaye rules that a person's hand is treated as neither a public domain nor a private domain.

אמר אביי: פשיטא לי ידו של אדם אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד. כרשות הרבים לא דמיא — מידו דעני. כרשות היחיד לא דמיא — מידו דבעל הבית.
Shabbat 3b בעי אביי halacha other shabbat domains
Abaye asks whether a person's hand is treated as a karmelit and whether the Sages penalize him by requiring its return.

בעי אביי: ידו של אדם, מהו שתעשה ככרמלית? מי קנסוה רבנן לאהדורי לגביה, או לא?
Shabbat 4b אמר אביי halacha ruling shabbat carrying
Abaye explains that the case concerns a tree rooted in a private domain whose branches extend into a public domain, onto which an object was thrown and came to rest.

התם כדבעינן למימר לקמן כדאביי, דאמר אביי: הכא באילן העומד ברשות היחיד ונופו נוטה לרשות הרבים, וזרק ונח אנופו.
Shabbat 5b אמר אביי halacha ruling shabbat carrying
Abaye rules that the stated law applies when the carrier stops in order to rest.

אמר אביי: והוא שעמד לפוש. ממאי — מדאמר מר תוך ארבע אמות עמד לפוש — פטור, לכתף — חייב. חוץ לארבע אמות, עמד לפוש — חייב. לכתף — פטור.
Shabbat 6b אמר אביי halacha ruling public domain
Abaye distinguishes the wilderness when Israel dwelt there from the wilderness in the present era for purposes of defining a public domain.

ולחשוב נמי מדבר, דהא תניא: איזו היא רשות הרבים? — סרטיא ופלטיא גדולה, ומבואות המפולשין, והמדבר! אמר אביי: לא קשיא, כאן בזמן שישראל שרויין במדבר. כאן בזמן הזה.
Shabbat 7b אמר אביי halacha dispute shabbat domains
Abaye rules that a sufficiently excavated cavity completes a private domain and that holes adjoining a public domain are treated as public domain, against Rava.

אמר אביי: ואם חקק בו ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה, — מותר לטלטל בכולו. מאי טעמא? — הוי חורי רשות היחיד, וחורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו. דאיתמר: חורי רשות היחיד כרשות היחיד דמו, חורי רשות הרבים, אביי אומר כרשות הרבים דמו. רבא אומר: לאו כרשות הרבים דמו.
Shabbat 8a אמר אביי halacha dispute shabbat carrying
Abaye explains that the dispute concerns whether a tree branch extending into a public domain is legally drawn after its trunk in a private domain.

אמר אביי: ברשות היחיד דכולי עלמא לא פליגי כדרב חסדא, אלא הכא — באילן העומד ברשות היחיד ונופו נוטה לרשות הרבים, וזרק ונח אנופו, דרבי סבר אמרינן ״שדי נופו בתר עיקרו״. ורבנן סברי לא אמרינן ״שדי נופו בתר עיקרו״.
Shabbat 8a אמר אביי halacha ruling shabbat carrying
Abaye rules that one who throws a ten-handbreadth-high beehive into a public domain is liable if it is under six handbreadths wide and exempt if it is six wide.

אמר אביי: זרק כוורת לרשות הרבים, גבוהה עשרה ואינה רחבה ששה — חייב. רחבה ששה — פטור.
Shabbat 8a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat domains
Abaye asks Rav Yosef whether the same rule applies to a pit.

אמר ליה אביי לרב יוסף: גומא מאי? אמר ליה: וכן בגומא. רבא אמר: בגומא לא. מאי טעמא? — תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש.
Shabbat 9b אמר אביי halacha ruling evening prayer
Abaye argues that beginning an activity should not require interruption for evening prayer merely because that prayer is considered obligatory.

אמר אביי: הני חברין בבלאי, למאן דאמר תפלת ערבית רשות, כיון דשרא ליה המייניה לא מטרחינן ליה, ולמאן דאמר חובה מטרחינן ליה?! והא תפלת מנחה דלכולי עלמא חובה היא, ותנן אם התחילו — אין מפסיקין. ואמר רבי חנינא משיתיר חגורו!
Shabbat 10a אמר אביי halacha ruling meal times
Abaye qualifies the criticism of eating late as applying only to one who tasted nothing in the morning.

איני?! והאמר רב פפא רביעית זמן סעודה לכל אדם! אלא רביעית מאכל כל אדם. חמישית — מאכל פועלים. ששית — מאכל תלמידי חכמים. מכאן ואילך — כזורק אבן לחמת. אמר אביי: לא אמרן אלא דלא טעים מידי בצפרא, אבל טעים מידי בצפרא — לית לן בה.
Shabbat 10b אמר אביי halacha ruling gift notice
Abaye advises marking a child with oil and eye paint so that the child's mother knows that food was given as a gift.

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הנותן מתנה לחבירו, צריך להודיעו. שנאמר: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״. תניא נמי הכי: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם. מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק, צרי …
ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הנותן מתנה לחבירו, צריך להודיעו. שנאמר: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״. תניא נמי הכי: ״לדעת כי אני ה' מקדשכם״, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם. מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק, צריך להודיע לאמו. מאי עביד ליה? אמר אביי: שאיף ליה משחא, ומלי ליה כוחלא. והאידנא דחיישינן לכשפים מאי? אמר רב פפא: שאיף ליה מאותו המין.
Shabbat 11b אמר אביי halacha dispute rabbinic decrees
Abaye rules that the same restriction applies in a karmelit, while Rava rejects adding a decree to a decree.

איבעיא להו: כרמלית מאי? אמר אביי: היא היא. רבא אמר: היא גופה גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה?
Shabbat 11b אמר אביי halacha ruling shabbat domains
Abaye infers from the teaching's inclusion of a winepress that its case concerns a karmelit.

אמר אביי: מנא אמינא לה — דקתני: ״וכן בגת״. מאי גת? אי רשות היחיד — תנינא! אי רשות הרבים — תנינא. אלא לאו כרמלית.
Shabbat 11b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat labor
Abaye argues that Rabbi Meir's exemption for an unusual act does not establish an exemption when the act is performed normally.

אמר ליה אביי: אימור דשמעת ליה לרבי מאיר במידי דלאו היינו אורחיה, במידי דהיינו אורחיה מי שמעת ליה? דאי לא תימא הכי, אלא מעתה הדיוט שחקק קב בבקעת בשבת לרבי מאיר הכי נמי דלא מחייב?
Shabbat 13a אמר אביי halacha dispute ritual purity
Abaye explains that the association is prohibited lest an unobservant person feed the zav untithed food, while Rava offers a different concern.

וכי מרגילו אצלו מאי הוי? אלא אימא: שמא יאכילנו דברים טמאין. אטו זב פרוש לאו דברים טמאין אכיל? אמר אביי: גזירה שמא יאכילנו דברים שאינן מתוקנין. ורבא אמר: רוב עמי הארץ מעשרין הן, אלא שמא יהא רגיל אצלו ויאכילנו דברים טמאין בימי טהרתו.
Shabbat 13b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mishnah wording
Abaye asks Rav Yosef whether the Mishnah reads 'these' or 'and these,' thereby determining which laws it references.

גמ' אמר ליה אביי לרב יוסף: ״אלו״ תנן, או ״ואלו״ תנן? ״ואלו״ תנן, הני דאמרן. או ״אלו״ תנן, דבעינן למימר קמן? תא שמע: אין פולין לאור הנר ואין קורין לאור הנר, ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון. שמע מינה: ״ואלו״ תנן, שמע מינה.
Shabbat 14a אמר אביי halacha dialogue ritual immersion
Abaye explains that people wrongly maintained that both kinds of water purify, an explanation Rava challenges.

מאי קבע? — אמר אביי, שהיו אומרים: לא אלו מטהרין, אלא אלו ואלו מטהרין. אמר ליה רבא: מאי נפקא מינה, הא קא טבלי בהנך? אלא אמר רבא: שהיו אומרים: לא אלו מטהרין, אלא אלו מטהרין.
Shabbat 16b אמר אביי halacha ruling ritual purity
Abaye explains the decree as a safeguard lest one fail to pierce the vessel with an opening large enough to purify it.

אלא למאן דאמר לכל הטומאות אמרו, מאי איכא למימר? אמר אביי: גזירה שמא לא יקבנו בכדי טהרתו.
Shabbat 18a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue kneading
Abaye suggests that Rabbi Yose's requirement of kneading may apply only to flour, while merely adding water to ink could incur liability.

אמר ליה אביי: ודילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא בקמח, דבר גיבול הוא. אבל דיו דלאו בר גיבול הוא, אימא ליחייב! לא סלקא דעתך, דתניא: אחד נותן את האפר ואחד נותן את המים — האחרון חייב, דברי רבי. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיגבל.
Shabbat 19a אמר אביי halacha ruling laundry payment
Abaye rules that a launderer's payment should be based on the garment's measurements before and after laundering to account for stretching or shrinking damage.

אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא. אמר ליה: כמה בעית עילויה. אמר ליה: כדחיורא. אמר ליה: כבר קדמוך רבנן. אמר אביי: האי מאן דיהיב מנא לקצרא, במשחא ניתיב ליה ובמשחא נשקול מיניה. דאי טפי — אפסדיה דמתחיה. ואי בציר — אפסדיה דכווציה.
Shabbat 20b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue lamp wicks
Abaye identifies chosen flax that has not been combed as the material called hosen.

ולא בחוסן. אמר רב יוסף: נעורת של פשתן. אמר ליה אביי: והכתיב ״והיה החסון לנעורת״, מכלל דחוסן לאו נעורת הוא! אלא אמר אביי: כיתנא דדייק ולא נפיץ.
Shabbat 22a אמר אביי halacha ruling shabbat practice
Abaye reports that his master follows Rav except in three practices, where he follows Shmuel: transferring flame and fringes and permitting unintentional dragging.

אמר אביי: כל מילי דמר עביד כרב לבר מהני תלת דעביד כשמואל: מדליקין מנר לנר, ומתירין מבגד לבגד, והלכה כרבי שמעון בגרירה. דתניא, רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה כסא וספסל — ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ.
Shabbat 23a אמר אביי halacha story lamp oil
Abaye reports that his master changed his preferred lamp oil from sesame to olive after hearing that olive oil is choice.

אמר רבי יהושע בן לוי: כל השמנים כולן יפין לנר, ושמן זית מן המובחר. אמר אביי: מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי. אמר: האי משיך נהוריה טפי. כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי, מהדר אמשחא דזיתא. אמר: האי צליל נהוריה טפי.
Shabbat 23a אמר אביי halacha ruling rabbinic blessings
Abaye rules that definite rabbinic obligations require a blessing but doubtful rabbinic obligations do not.

מתיב רב עמרם: הדמאי, מערבין בו ומשתתפין בו ומברכין עליו ומזמנין עליו ומפרישין אותו ערום ובין השמשות. ואי אמרת כל מדרבנן בעי ברכה, הכא כי קאי ערום היכי מברך? והא בעינן והיה מחניך קדוש — וליכא! אמר אביי: ודאי דדבריהם בעי ברכה, ספק דדבריהם לא בעי ברכה.
Shabbat 23b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival lamps
Abaye challenges the proposed reason for banning impure teruma oil on Shabbat by noting that it should then be permitted on a Festival.

ולא בשמן שריפה וכו': מאי שמן שריפה? אמר רבה: שמן של תרומה שנטמאה. ואמאי קרו לה ״שמן שריפה״? — הואיל ולשריפה עומד. ובשבת מאי טעמא לא? מתוך שמצוה עליו לבערו, גזרה שמא יטה. אמר ליה אביי: אלא מעתה, ביום טוב לישתרי! אלמה תנן: אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב? — גזרה יום טוב אטו שבת.
Shabbat 24a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue new moon
Abaye tells Rav Yosef that the rulings of Rav Huna and Rav Yehuda derive from Rav's teaching that a Shabbat haftarah need not mention the New Moon.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב הונא ורב יהודה דרב הוא. דאמר רב גידל אמר רב: ראש חדש שחל להיות בשבת — המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חדש, שאילמלא שבת אין נביא בראש חדש
Shabbat 24b אביי אמר halacha exegesis sacrificial offerings
Abaye derives from 'the burnt offering of each Shabbat on its Shabbat' that a weekday offering may not be brought on Shabbat or a Festival.

אביי אמר, אמר קרא: ״עולת שבת בשבתו״ — ולא עולת חול בשבת, ולא עולת חול ביום טוב.
Shabbat 25b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat lights
Abaye challenges the claim that concern over leaving a foul-smelling lamp explains the prohibition.

רבי ישמעאל אומר כו': מאי טעמא? אמר רבא: מתוך שריחו רע גזרה שמא יניחנה ויצא. אמר ליה אביי: ויצא! אמר ליה: שאני אומר הדלקת נר בשבת חובה. דאמר רב נחמן בר רב זבדא, ואמרי לה אמר רב נחמן בר רבא אמר רב: הדלקת נר בשבת חובה, רחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית, רשות. ואני אומר: מצוה.
Shabbat 25b אמר ליה אביי dialogue halacha other unclear
Abaye is introduced as responding, but the supplied passage does not preserve his words.

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מדליקין בצרי. מאי טעמא? — אמר רבה: מתוך שריחו נודף גזרה שמא יסתפק ממנו. אמר ליה אביי:
Shabbat 26a אמר אביי halacha other unclear
Abaye is introduced as responding to a teaching about plant-derived material, but the supplied passage does not preserve his words.

תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש, ומסככין בו — חוץ מפשתן. אמר אביי:
Shabbat 27a אמר אביי halacha exegesis fabric materials
Abaye explains that one teaching from Rabbi Yishmael's school derives additional fabrics from the word 'or garment' and thereby differs from another teaching.

אמר אביי: האי תנא דבי רבי ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל. דתני דבי רבי ישמעאל ״בגד״ — אין לי אלא בגד צמר ופשתים, מניין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים, נוצה של עזים והשירין והכלך והסריקין? — תלמוד לומר: ״או בגד״.
Shabbat 27b אמר אביי halacha ruling sukkah roofing
Abaye states that Rabbi Shimon ben Elazar and Sumakhos share the position that spun material is disqualified as sukkah roofing because it can contract leprosy impurity.

אמר אביי: רבי שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד. רבי שמעון בן אלעזר הא דאמרן. סומכוס — דתניא: סומכוס אומר סיככה בטווי פסולה מפני שמטמאה בנגעים.
Shabbat 28b אמר אביי halacha ruling tefillin
Abaye teaches that the letter shin formed on tefillin is a law transmitted to Moses at Sinai.

אלא לעורן. והאמר אביי: שין של תפילין הלכה למשה מסיני!
Shabbat 32a אביי אמר aggada maxim danger
Abaye teaches proverbially that when a maid is seized by fever, she should endure it in a single blow.

ומאי שנא בשעת לידתן? אמר רבא: נפל תורא — חדד לסכינא. אביי אמר: תפיש תירוס אמתא, בחד מחטרא ליהוי. רב חסדא אמר: שבקיה לרויא, דמנפשיה נפיל. מר עוקבא אמר: רעיא חגרא ועיזי רהטן, אבב חוטרא מילי, ואבי דרי חושבנא. רב פפא אמר: אבב חנואתא נפישי אחי ומרחמי, אבב בזיוני — לא אחי ולא מרחמי.
Shabbat 34a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat insulation
Abaye challenges why the concern that a pot might be brought to a boil does not also prohibit insulation at twilight.

[אמר] רבא: מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה? — גזרה שמא ירתיח. אמר ליה אביי: אי הכי, בין השמשות נמי ניגזר?! אמר ליה: סתם קדירות רותחות הן.
Shabbat 34b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat insulation
Abaye asks why one may not insulate in embers, prompting the explanation that one might stoke the coals.

מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום? — גזירה שמא יטמין ברמץ שיש בה גחלת. אמר ליה אביי: ויטמין? גזירה שמא יחתה בגחלים.
Shabbat 35a אמר אביי halacha ruling vessel capacity
Abaye infers that the heaped portion of a dry measure is one-third of its total.

אמר אביי: בעי מיניה דמר בשעת מעשה, ואפילו בת תרי כורי לא שרא לי. כמאן — כהאי תנא דתנן: כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית, אף על פי שיש להם שולים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש — טהורים. אמר אביי: שמע מינה האי גודשא תילתא הוי.
Shabbat 35b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat handling
Abaye asks what use a shofar has for an individual, and the answer permits moving it because it can hold drinking water.

והתניא: שופר מיטלטל וחצוצרות אינם מיטלטלין! אמר רב (יוסי) [יוסף], לא קשיא: כאן ביחיד, כאן בצבור. אמר ליה אביי: וביחיד למאי חזי? — הואיל וראוי לגמע בו מים.
Shabbat 36a אמר אביי halacha ruling animal anatomy
Abaye states that the anatomical terms huvlila and bei kasei have exchanged meanings, affecting whether a needle perforation renders an animal unfit.

אמר אביי, אף אנו נאמר: ״הובלילא״ — ״בי כסי״, ״בי כסי״ — ״הובלילא״. למאי נפקא מינה — למחט שנמצאת בעובי בית הכוסות, דמצד אחד כשירה, ומשני צדדים טריפה.
Shabbat 37b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat cooking
Abaye asks Rav Yosef whether they may leave food on the stove, excluding the precedent of the ill Rav Yehuda.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מהו לשהות? אמר ליה: הא רב יהודה משהו ליה ואכיל. אמר ליה: בר מיניה דרב יהודה, דכיון דמסוכן הוא — אפילו בשבת נמי שרי למעבד ליה. לי ולך מאי? אמר ליה: בסורא משהו, דהא רב נחמן בר יצחק מרי דעובדא הוה, ומשהו ליה ואכיל. אמר רב אשי: קאימנא קמיה דרב הונא ושהין ליה כסא דהרסנא ואכל, ולא י …
אמר ליה אביי לרב יוסף: מהו לשהות? אמר ליה: הא רב יהודה משהו ליה ואכיל. אמר ליה: בר מיניה דרב יהודה, דכיון דמסוכן הוא — אפילו בשבת נמי שרי למעבד ליה. לי ולך מאי? אמר ליה: בסורא משהו, דהא רב נחמן בר יצחק מרי דעובדא הוה, ומשהו ליה ואכיל. אמר רב אשי: קאימנא קמיה דרב הונא ושהין ליה כסא דהרסנא ואכל, ולא ידענא אי משום דקסבר מצטמק ויפה לו מותר, אי משום דכיון דאית ביה מיחא — מצטמק ורע לו הוא.
Shabbat 38b משמיה דאביי halacha ruling returning pots
Abaye rules that a pot still in one's hand may be returned only if one intended to return it, while a pot set on the ground may not be returned.

פליגי בה רב דימי ורב שמואל בר יהודה, ותרוייהו משמיה דרבי אלעזר אמרי. חד אמר: עודן בידו — מותר, על גבי קרקע — אסור. וחד אמר: הניחן על גבי קרקע נמי מותר. אמר חזקיה משמיה דאביי: הא דאמרת עודן בידו — מותר, לא אמרן אלא שדעתו להחזיר, אבל אין דעתו להחזיר — אסור. מכלל דעל גבי קרקע אף על פי שדעתו להחזיר — אס …
פליגי בה רב דימי ורב שמואל בר יהודה, ותרוייהו משמיה דרבי אלעזר אמרי. חד אמר: עודן בידו — מותר, על גבי קרקע — אסור. וחד אמר: הניחן על גבי קרקע נמי מותר. אמר חזקיה משמיה דאביי: הא דאמרת עודן בידו — מותר, לא אמרן אלא שדעתו להחזיר, אבל אין דעתו להחזיר — אסור. מכלל דעל גבי קרקע אף על פי שדעתו להחזיר — אסור.
Shabbat 38b משמיה דאביי halacha ruling returning pots
Abaye rules that a pot placed on the ground may be returned if one intended to return it, implying that a pot still held may be returned even without that intent.

איכא דאמרי, אמר חזקיה משמיה דאביי: הא דאמרת על גבי קרקע — אסור, לא אמרן אלא שאין דעתו להחזיר, אבל דעתו להחזיר — מותר. מכלל שבעודן בידו, אף על פי שאין דעתו להחזיר — מותר. בעי רבי ירמיה: תלאן במקל מהו? הניחן על גבי מטה מהו? בעי רב אשי: פינן ממיחם למיחם מהו? — תיקו.
Shabbat 38b אמר אביי attribution uncertain: or Rabbi Yirmiyah halacha ruling stove structure
Abaye cites a Mishnah's impurity rules as support for distinguishing a two-pot stove from a one-pot stove.

היכי דמי כופח, היכי דמי כירה? אמר רבי יוסי בר חנינא: כופח — מקום שפיתת קדרה אחת. כירה — מקום שפיתת שתי קדרות. אמר אביי, ואיתימא רבי ירמיה: אף אנן נמי תנינא: כירה שנחלקה לאורכה — טהורה. לרחבה — טמאה. כופח, בין לאורכו בין לרוחבו — טהור.
Shabbat 40a אמר אביי halacha ruling shabbat practice
Abaye reports that his master generally follows Rav but follows Shmuel regarding transferring fringes, lighting one lamp from another, and unintentional dragging.

ואי לא שמיעא ליה — ודאי עביד. דאמר אביי: כל מילי דמר עביד כרב, בר מהני תלת דעביד כשמואל. מטילין מבגד לבגד, ומדליקין מנר לנר, והלכה כרבי שמעון בגרירה! — כחומרי דרב עביד, כקולי דרב לא עביד.
Shabbat 40b אמר אביי halacha ruling sacred speech
Abaye rules that mundane matters may be spoken in Hebrew but sacred matters may not be spoken in a vernacular in a bathhouse.

היכי עביד הכי, והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ובית הכסא! וכי תימא בלשון חול אמר ליה, והאמר אביי: דברים של חול מותר לאומרן בלשון קודש, של קודש אסור לאומרן בלשון חול! אפרושי מאיסורא שאני.
Shabbat 41a אמר אביי halacha ruling modest conduct
Abaye compares bathing while facing fear of the river to invaders in wartime, explaining that fear prevents improper thoughts.

אמר אביי: עשאוה כבולשת. דתנן: בולשת שנכנסה לעיר, בשעת שלום — חביות פתוחות אסורות, סתומות מותרות. בשעת מלחמה — אלו ואלו מותרות, לפי שאין פנאי לנסך. אלמא כיון דבעיתי לא מנסכי. הכא נמי, כיון דבעית לא אתי להרהורי. הכא מאי ביעתותא? ביעתותא דנהרא.
Shabbat 41b אמר אביי halacha ruling water heating
Abaye rules that much cold water may be added to a hot-water vessel only to warm it slightly, but none may be added to an emptied vessel because it hardens the metal.

אלא אמר אביי, הכי קאמר: המיחם שפינהו ויש בו מים חמין — לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו, אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן. ומיחם שפינה ממנו מים — לא יתן לתוכו מים כל עיקר, מפני שמצרף. ורבי יהודה היא, דאמר דבר שאין מתכוין אסור.
Shabbat 42a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue hot water
Abaye tells Rav Yosef that Rabbi Hiyya teaches that a bowl is not treated like a bath.

סבר רב יוסף למימר ספל הרי הוא כאמבטי. אמר ליה אביי, תני רבי חייא: ספל אינו כאמבטי. ולמאי דסליק אדעתא מעיקרא דספל הרי הוא כאמבטי, ואמר רב נחמן הלכה כרבי שמעון בן מנסיא, אלא בשבת רחיצה בחמין ליכא!
Shabbat 42b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue cooking salt
Abaye tells Rav Yosef that Rabbi Hiyya teaches that salt, unlike spices, cooks even in a secondary vessel.

סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין, דבכלי ראשון — בשלה, ובכלי שני — לא בשלה. אמר ליה אביי: תני רבי חייא, מלח אינה כתבלין, דבכלי שני נמי בשלה! ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן: צריכא מילחא בישולא כבשרא דתורא.
Shabbat 42b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue cooking salt
Abaye cites Rabbi Hiyya to teach that salt, unlike spices, does not cook even in a primary vessel.

ואיכא דאמרי: סבר רב יוסף למימר מלח הרי הוא כתבלין, דבכלי ראשון — בשלה, בכלי שני — לא בשלה. אמר ליה אביי: תני רבי חייא מלח אינה כתבלין, דבכלי ראשון נמי לא בשלה, והיינו דאמר רב נחמן: צריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא.
Shabbat 44a אמר אביי halacha dispute muktzeh
Abaye explains that Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon follows his father in rejecting muktzeh but permits the item even before the lamp is extinguished.

אמר אביי: רבי אליעזר ברבי שמעון סבר לה כאבוה בחדא, ופליג עליה בחדא. סבר לה כאבוה בחדא — דלית ליה מוקצה. ופליג עליה בחדא — דאילו אבוה סבר כבה — אין, לא כבה — לא, ואיהו סבר אף על גב דלא כבה.
Shabbat 45b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue muktzeh
Abaye argues from Rabbi Asi's refusal to move a fallen lamp that Rabbi Yohanan accepts Rabbi Yehuda's law of muktzeh.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ואת לא תסברה דרבי יוחנן כרבי יהודה, הא רבי אבא ורבי אסי איקלעו לבי רבי אבא דמן חיפא, ונפל מנרתא על גלימיה דרבי אסי ולא טלטלה. מאי טעמא? לאו משום דרבי אסי תלמידיה דרבי יוחנן הוה, ורבי יוחנן כרבי יהודה סבירא ליה, דאית ליה מוקצה!
Shabbat 45b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue fixed objects
Abaye challenges the claim that fixing an object's place prohibits moving it by citing a bridal canopy whose place is fixed.

וטעמא מאי? רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו: הואיל ואדם קובע לה מקום. אמר ליה אביי לרב יוסף: והרי כילת חתנים דאדם קובע לו מקום, ואמר שמואל משום רבי חייא: כילת חתנים
Shabbat 46a אמר אביי halacha ruling shabbat assembly
Abaye explains that the case concerns an object made of detachable sections.

מותר לנטותה ומותר לפרקה בשבת. אלא אמר אביי: בשל חוליות. אי הכי, מאי טעמא דרבי שמעון בן לקיש דשרי?
Shabbat 47a אמר אביי halacha dialogue muktzeh
Abaye questions whether small wood chips would be considered significant in Rabbi Yehuda HaNasi's household.

״אשתומם כשעה חדא״, ואמר: הכא נמי דאית בה קרטין. אמר אביי: קרטין בי רבי מי חשיבי?
Shabbat 47a אמר אביי halacha ruling muktzeh
Abaye compares the object to a chamber pot whose repulsiveness permits its removal.

וכי תימא: חזו לעניים — והתניא, בגדי עניים לעניים, בגדי עשירים לעשירים, אבל דעניים לעשירים לא. אלא אמר אביי: מידי דהוה אגרף של ריעי.
Shabbat 47a אמר אביי halacha dialogue muktzeh
Abaye limits the prohibition on moving a lamp containing wick fragments to the Galilee.

אמר רבא, שתי תשובות בדבר: חדא, גרף של ריעי מאיס, והאי לא מאיס. ועוד, גרף של ריעי מיגלי, והאי מיכסי. אלא אמר רבא: כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא, ואף על גב דאיכא עליה שברי עצים. מיתיבי: ושוין שאם יש בה שברי פתילה שאסור לטלטל! אמר אביי: בגלילא שנו.
Shabbat 49a אביי אמר halacha dispute tefillin
Abaye interprets the requirement of a clean body for tefillin as a prohibition against passing wind while wearing them.

גמ' אמר רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע ״בעל כנפים״. מאי היא? אביי אמר: שלא יפיח בהן. רבא אמר: שלא יישן בהן.
Shabbat 49b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue scriptural counting
Abaye proposes bringing a Torah scroll to count whether the verse belongs in the enumeration.

בעי רב יוסף: ״ויבא הביתה לעשות מלאכתו״, ממנינא הוא, או לא? אמר ליה אביי: וליתי ספר תורה ולימני. מי לא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום!
Shabbat 51a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue insulation
Abaye explains that the teaching adds that the rule applies even to something normally insulated.

אמר ליה אביי: טובא קמשמע לן, דאי ממתני' הוה אמינא הני מילי — דבר שאין דרכו להטמין, אבל דבר שדרכו להטמין לא — קמשמע לן.
Shabbat 52a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal restraints
Abaye argues that Shmuel is the authority who forbids an animal's restraint whether used for ornament or protection.

אמר ליה אביי: אדרבה, תסתיים דשמואל הוא דאמר בין לנוי בין לשמר — אסור. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מחליפין לפני רבי, של זו בזו מהו? אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי, כך אמר אבא: ארבע בהמות יוצאות באפסר — הסוס הפרד והגמל והחמור. לאו למעוטי גמל בחטם? סמי הא מקמי הא.
Shabbat 52a אמר אביי halacha dispute animal restraints
Abaye explains that the restraint is used when the animal is led from one city to another.

אמר אביי: במוליכה מעיר לעיר. רבא אמר: שאני פרה דדמיה יקרין. רבינא אמר: במורדת.
Shabbat 53b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue miracles
Abaye responds that a person for whom the natural order must be changed is especially deficient.

אמר רב יוסף: בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה! אמר ליה אביי: אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית.
Shabbat 54a אמר אביי halacha ruling animal restraints
Abaye explains that Shmuel's one-handbreadth measure states the rule for practical observance.

אמר אביי: השתא דאמר שמואל טפח, ותנא דבי שמואל טפחיים — שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן.
Shabbat 57b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal dispute
Abaye infers from the declaration of a halakhic ruling that the matter must be disputed.

אמר ליה אביי: הלכה, מכלל דפליגי!
Shabbat 57b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat ornaments
Abaye argues that the item should be permitted like an amulet proven effective.

אמר ליה אביי: תהוי כקמיע מומחה, ותשתרי!
Shabbat 57b משמיה דאביי as transmitted by Rav Yehudah halacha ruling shabbat ornaments
Abaye identifies the permitted head covering as an apuzayni.

אלא אמר רב יהודה משמיה דאביי: אפוזייני. תניא נמי הכי: יוצאה אשה בסבכה המוזהבת, ובטוטפת ובסרביטין הקבועין בה.
Shabbat 58b אמר אביי halacha ruling ritual impurity
Abaye explains that a bell remains susceptible to impurity after losing its clapper because an ordinary person can replace it.

אמר מר: ניטלו עינבליהן עדין טומאתן עליהן. למאי חזו? אמר אביי: הואיל שההדיוט יכול להחזירו.
Shabbat 60a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat ornaments
Abaye argues that the item should be pure and permitted on Shabbat like a leg garter.

אמר ליה אביי: ותהוי כבירית טהורה, ותשתרי.
Shabbat 61a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal precedent
Abaye suggests that Rabbi Yohanan either had not heard the mishnah and would have retracted, or heard it but rejected its ruling.

אמר ליה אביי: דילמא רבי יוחנן הא מתניתין לא הוה שמיע ליה, ואי הוה שמיע ליה הוה הדר ביה. ואי נמי שמיע ליה, וקסבר אין הלכה כאותה משנה.
Shabbat 62a אמר אביי halacha ruling tefillin
Abaye teaches that the shin, dalet, and yod forms of tefillin are laws transmitted to Moses at Sinai.

התם משום שין. דאמר אביי: שין של תפילין הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: דלת של תפילין הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: יוד של תפילין הלכה למשה מסיני.
Shabbat 62b אמר ליה אביי dialogue both dialogue drinking vessels
Abaye challenges an inference of prohibition by noting that Rabbah bar Rav Huna drank from a double-spouted vessel without objection.

אמר ליה אביי: ולטעמיך, הא דכתיב: ״השתים במזרקי יין״ — רבי אמי ורבי אסי, חד אמר קנישקנין, וחד אמר שמזרקין כוסותיהן זה לזה. הכי נמי דאסיר? והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא ואישתי בקנישקנין, ולא אמר ליה ולא מידי!
Shabbat 63a אמר אביי aggada exegesis weapons
Abaye explains that weapons may cease to be used as ornaments just as a lamp is useless in daylight.

רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו. תניא: אמרו לו לרבי אליעזר: וכי מאחר דתכשיטין הן לו, מפני מה הן בטלין לימות המשיח? אמר להן: לפי שאינן צריכין, שנאמר: ״לא ישא גוי אל גוי חרב״. ותהוי לנוי בעלמא! אמר אביי: מידי דהוה אשרגא בטיהרא.
Shabbat 63a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue weapons
Abaye asks why Rabbi Eliezer regards weapons as ornaments and cites a verse describing a warrior's sword as glory and splendor.

אמר ליה אביי לרב דימי, ואמרי לה לרב אויא, ואמרי לה רב יוסף לרב דימי, ואמרי לה לרב אויא, ואמרי לה אביי לרב יוסף: מאי טעמא דרבי אליעזר דאמר תכשיטין הן לו — דכתיב: ״חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך״.
Shabbat 63b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue priestly garments
Abaye objects that the high priest's frontplate is not woven but is a two-finger-wide gold plate bearing a two-line inscription.

אמר ליה אביי: וציץ אריג הוא?! והתניא: ציץ כמין טס של זהב, ורוחב שתי אצבעות, ומוקף מאוזן לאוזן, וכתוב עליו בשתי שיטין: ״יוד הא״ למעלה, ו״קודש למד״ למטה.
Shabbat 65a אמר אביי halacha ruling shabbat ornaments
Abaye states that Rabbi Yehuda HaNasi, Rabbi Eliezer, and Rabbi Shimon ben Elazar agree that a woman will not remove and display an item whose absence embarrasses her.

אמר אביי: רבי ורבי אליעזר ורבי שמעון בן אלעזר כולהו סבירא להו דכל מידי דמיגניא ביה לא אתיא לאחויי.
Shabbat 65a אמר אביי halacha ruling healing coin
Abaye concludes that a coin's hardness, residue, and image all contribute to its therapeutic value.

ומאי שנא סלע? אילימא כל מידי דאקושא מעלי לה, ליעבד לה חספא! אלא משום שוכתא — ליעבד לה טסא! אלא משום צורתא, ליעבד לה פולסא! אמר אביי: שמע מינה כולהו מעלו לה.
Shabbat 65b אמר אביי halacha ruling shabbat fastening
Abaye explains that the latter clause concerns fastening clothing with a coin.

פורפת על האבן כו'. והאמרת רישא ״פורפת״? אמר אביי: סיפא אתאן למטבע.
Shabbat 65b בעי אביי halacha other shabbat carrying
Abaye asks whether a woman may use fastening as a subterfuge to carry a nut out for her young son on Shabbat.

בעי אביי: אשה מהו שתערים ותפרוף על האגוז להוציא לבנה קטן בשבת?
Shabbat 66a אמר אביי halacha dispute ritual impurity
Abaye rules that the prosthetic support is susceptible to corpse impurity but not to impurity imparted by sitting or treading.

ואם יש לו בית קיבול כתיתין — טמא. אמר אביי: טמא טומאת מת, ואין טמא מדרס. רבא אמר: אף טמא מדרס.
Shabbat 66a אביי אמר halacha dispute ritual impurity
Abaye distinguishes a child's wagon, on which the child leans, from the prosthetic support, on which its user does not lean.

אמר רבא: מנא אמינא לה — דתנן: עגלה של קטן — טמאה מדרס. ואביי אמר: התם סמיך עילויה, הכא לא סמיך עילויה.
Shabbat 66a אמר אביי halacha ruling ritual impurity
Abaye supports his ruling by citing the teaching that an elderly person's cane is entirely pure.

אמר אביי: מנא אמינא לה — דתניא: מקל של זקנים טהור מכלום!
Shabbat 66b אמר אביי aggada ruling folk remedies
Abaye transmits that three repetitions stabilize, five heal, and seven are effective even against sorcery.

אמר אביי, אמרה לי אם: תלתא — מוקמי, חמשה — מסו, שבעה — אפילו לכשפים מעלו.
Shabbat 66b אמר אביי aggada ruling folk remedies
Abaye transmits that all counted formulas use the mother's name and all knots are tied on the left.

אמר אביי, אמרה לי אם: כל מנייני — בשמא דאימא, וכל קטרי — בשמאלא.
Shabbat 66b אמר אביי aggada ruling folk remedies
Abaye transmits that remedies with a stated count follow it, while unspecified ones are repeated forty-one times.

ואמר אביי, אמרה לי אם: כל מנייני דמפרשי — כדמפרשי, ודלא מפרשי — ארבעין וחד זימני.
Shabbat 66b משמיה דאביי halacha other pregnancy amulet
Abaye requires a substitute weight for a preserving stone to be exactly matched and asks whether a substitute for that substitute is effective.

תנו רבנן: יוצאין באבן תקומה בשבת. משום רבי מאיר אמרו: אף במשקל אבן תקומה. ולא שהפילה, אלא שמא תפיל. ולא שעיברה, אלא שמא תתעבר ותפיל. אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי: והוא דאיכוון ואיתקל. בעי אביי: משקל דמשקל מאי? תיקו.
Shabbat 66b אמר אביי aggada ruling fever remedy
Abaye transmits a remedy for a one-day fever using a silver coin, an equal weight of salt, and a cord worn at the neck.

ואמר אביי, אמרה לי אם: לאשתא בת יומא — לישקול זוזא חיוורא, וליזיל למלחתא, וליתקול מתקליה מילחא, ולצייריה בחללא דבי צואר בנירא ברקא.
Shabbat 69a אמר אביי halacha ruling oath offering
Abaye rules that liability for an offering for an unwitting spoken oath requires unawareness of its prohibition.

אמר אביי: הכל מודים בשבועת ביטוי, שאין חייבין עליה קרבן עד שישגוג בלאו שבה. ״הכל מודים״, מאן — רבי יוחנן. פשיטא, כי קאמר רבי יוחנן, היכא דאיכא כרת, אבל הכא דליכא כרת — לא!
Shabbat 69b אמר אביי halacha dispute terumah restitution
Abaye rules that liability for the added fifth after unwittingly eating terumah requires unawareness of its prohibition.

ואמר אביי: הכל מודים בתרומה שאין חייבין עליה חומש עד שישגוג בלאו שבה. ״הכל מודים״ מאן? — רבי יוחנן. פשיטא! כי אמר רבי יוחנן היכא דאיכא כרת, היכא דליכא כרת לא! מהו דתימא: מיתה במקום כרת עומדת, וכי שגג במיתה נמי ליחייב — קא משמע לן. רבא אמר: מיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן קאי.
Shabbat 71a אביי אמר halacha dispute sin offerings
Abaye holds that one grinding transgression can extend atonement to another because both share the same category of labor.

אביי אמר: טחינה נמי גוררת טחינה, שם טחינה אחת היא. ומי אית ליה לרבא גרירה? והא איתמר: אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד, ונודע לו על אחת מהן, וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני. אמר רבא: הביא קרבן על ראשון — ראשון ושני מתכפרין, שלישי אינו מתכפר.
Shabbat 71a אביי אמר halacha dispute sin offerings
Abaye rules that bringing an offering for any one of several linked forbidden consumptions atones for them all.

הביא קרבן על השלישי — שלישי ושני מתכפרין, ראשון אינו מתכפר. הביא קרבן על האמצעי — נתכפרו כולן. אביי אמר: אפילו הביא קרבן על אחד מהן — נתכפרו כולן. בתר דשמעה מאביי, סברה: אי הכי, טחינה נמי תגרר לטחינה! גרירה אית ליה, גרירה דגרירה לית ליה.
Shabbat 72a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue guilt offerings
Abaye challenges Rav Dimi's claim from the dispute over analogous sin offerings, then confirms that it concerns an act committed after designation of an offering.

כי אתא רב דימי אמר: למאן דאמר אשם ודאי בעי ידיעה בתחלה, בעל חמש בעילות בשפחה חרופה — חייב על כל אחת ואחת. אמר ליה אביי: הרי חטאת, דבעינן ידיעה בתחלה, ופליגי רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש! אישתיק. אמר ליה: דלמא במעשה דלאחר הפרשה קאמרת, וכדרב המנונא? אמר ליה: אין.
Shabbat 72b אביי אמר halacha dispute unwitting labor
Abaye rules that one who intends to cut something detached but cuts something attached is liable because cutting was intended.

נתכוין להגביה את התלוש, וחתך את המחובר — פטור. לחתוך את התלוש, וחתך את המחובר, רבא אמר: פטור. אביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דהא לא מיכוון לחתיכה דאיסורא. אביי אמר חייב — דהא קמיכוין לחתיכה בעלמא.
Shabbat 73a אביי אמר halacha dispute shabbat carrying
Abaye holds one liable for throwing farther than intended or into a domain different from the one assumed because an act of throwing was intended.

איתמר: נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע, רבא אמר: פטור. אביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דלא קמיכוין לזריקה דארבע. אביי אמר חייב — דהא קמיכוין לזריקה בעלמא. כסבור רשות היחיד, ונמצאת רשות הרבים — רבא אמר: פטור, ואביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דהא לא מיכוין לזריקה דאיסורא. ואביי אמר חייב — דהא קא מיכוין לזרי …
איתמר: נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע, רבא אמר: פטור. אביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דלא קמיכוין לזריקה דארבע. אביי אמר חייב — דהא קמיכוין לזריקה בעלמא. כסבור רשות היחיד, ונמצאת רשות הרבים — רבא אמר: פטור, ואביי אמר: חייב. רבא אמר פטור — דהא לא מיכוין לזריקה דאיסורא. ואביי אמר חייב — דהא קא מיכוין לזריקה בעלמא.
Shabbat 73b אמר אביי halacha ruling shabbat labors
Abaye rules that trimming beets incurs two liabilities, one for reaping and one for sowing.

אמר רב כהנא: זומר וצריך לעצים — חייב שתים: אחת משום קוצר, ואחת משום נוטע. אמר רב יוסף: האי מאן דקטל אספסתא חייב שתים: אחת משום קוצר, ואחת משום נוטע. אמר אביי: האי מאן דקניב סילקא חייב שתים: אחת משום קוצר, ואחת משום זורע.
Shabbat 73b אביי אמר halacha dispute shabbat labors
Abaye rules that gathering counts as the labor of binding sheaves only for produce grown from the ground.

והמעמר. אמר רבא: האי מאן דכניף מילחא ממלחתא חייב משום מעמר. אביי אמר: אין עימור אלא בגידולי קרקע.
Shabbat 74a אמר אביי halacha dispute shabbat labors
Abaye explains that pounding is not separately listed among the labors because a poor person eats bread without pounding grain.

אף על גב דאיכא דדמיא לה — חשיב לה. וליחשב נמי כותש! אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה. רבא אמר: הא מני — רבי היא, דאמר אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש הויא ליה ארבעים. וליפיק חדא מהנך ולעייל כותש! אלא מחוורתא כדאביי.
Shabbat 74a אמר אביי halacha dialogue shabbat sorting
Abaye rules that one may sort for immediate use but sorting for later that day incurs liability as sorting for storage.

מתקיף לה רב המנונא: מידי קנון ותמחוי קתני? אלא אמר רב המנונא: בורר ואוכל אוכל מתוך הפסולת, בורר ומניח אוכל מתוך הפסולת. פסולת מתוך אוכל לא יברור, ואם בירר — חייב חטאת. מתקיף לה אביי: מידי אוכל מתוך פסולת קתני? אלא אמר אביי: בורר ואוכל לאלתר, ובורר ומניח לאלתר, ולבו ביום — לא יברור, ואם בירר — נעשה כ …
מתקיף לה רב המנונא: מידי קנון ותמחוי קתני? אלא אמר רב המנונא: בורר ואוכל אוכל מתוך הפסולת, בורר ומניח אוכל מתוך הפסולת. פסולת מתוך אוכל לא יברור, ואם בירר — חייב חטאת. מתקיף לה אביי: מידי אוכל מתוך פסולת קתני? אלא אמר אביי: בורר ואוכל לאלתר, ובורר ומניח לאלתר, ולבו ביום — לא יברור, ואם בירר — נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת. אמרוה רבנן קמיה דרבא, אמר להו: שפיר אמר נחמני.
Shabbat 74b אמר אביי halacha ruling shabbat labors
Abaye rules that making a basket incurs eleven sin-offering liabilities, or thirteen if its mouth is sewn.

אמר רבא: האי מאן דעבד חביתא — חייב משום שבע חטאות. תנורא — חייב משום שמונה חטאות. אמר אביי: האי מאן דעבד חלתא — חייב אחת עשרה חטאות. ואי חייטיה לפומיה — חייב שלש עשרה חטאות.
Shabbat 74b אמר אביי halacha dispute shabbat knots
Abaye explains that tying occurred in the Tabernacle when curtain weavers tied a thread that had snapped.

הקושר והמתיר. קשירה במשכן היכא הואי? אמר רבא: שכן קושרין ביתדות אהלים. קושרים?! ההוא קושר על מנת להתיר הוא. אלא אמר אביי: שכן אורגי יריעות שנפסקה להן נימא קושרים אותה. אמר ליה רבא: תרצת קושר, מתיר מאי איכא למימר? וכי תימא: דאי מתרמי ליה תרי (חוטי) קיטרי בהדי הדדי, שרי חד וקטר חד — השתא לפני מלך בשר …
הקושר והמתיר. קשירה במשכן היכא הואי? אמר רבא: שכן קושרין ביתדות אהלים. קושרים?! ההוא קושר על מנת להתיר הוא. אלא אמר אביי: שכן אורגי יריעות שנפסקה להן נימא קושרים אותה. אמר ליה רבא: תרצת קושר, מתיר מאי איכא למימר? וכי תימא: דאי מתרמי ליה תרי (חוטי) קיטרי בהדי הדדי, שרי חד וקטר חד — השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, עושין?! אלא אמר רבא ואיתימא רבי עילאי, שכן צדי חלזון קושרין ומתירין.
Shabbat 76a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat carrying
Abaye argues that Rabbi Yohanan's original ruling is more reasonable because the straw is fit for a cow.

גמ' מאי עצה? אמר רב יהודה: תבן של מיני קטנית. כי אתא רב דימי, אמר: המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל, רבי יוחנן אמר: חייב, רבי שמעון בן לקיש אמר: פטור. באורתא אמר רבי יוחנן הכי, לצפרא הדר ביה. אמר רב יוסף: שפיר עבד דהדר, דהא לא חזי לגמל! אמר ליה אביי: אדרבה, כדמעיקרא מסתברא, דהא חזי לפרה.
Shabbat 76b אמר אביי halacha ruling dough composition
Abaye explains that bran joins the dough because a poor person eats bread made from such mixed dough.

גמ' וסובן ומורסנן לא מצטרפין? והתנן: חמשת רבעים קמח ועוד, חייבין בחלה הן וסובן ומורסנן! אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה.
Shabbat 77a אמר אביי halacha ruling wine dilution
Abaye raises two objections concerning the ratio for diluted Sharon wine and whether water in a vessel combines with the wine.

אמר אביי: שתי תשובות בדבר — חדא, דתנן: והמזוג שני חלקי מים ואחד יין, מן היין השירוני. ועוד: מים בכד ומצטרפין?!
Shabbat 77a אמר אביי halacha ruling shabbat measures
Abaye distinguishes the required quantities of wine and blood according to their differing consistencies.

אמר אביי: דילמא לא היא. עד כאן לא קאמר רבי נתן הכא דכזית בעי רביעית — אלא ביין דקליש, אבל בדם דסמיך — כזית לא בעי רביעית. אי נמי, עד כאן לא קאמר רבי יוסי ברבי יהודה התם דכזית סגי ליה ברביעית — אלא בדם דסמיך, אבל יין דקליש — כזית הוי יותר מרביעית, וכי מפיק פחות מכזית ליחייב.
Shabbat 78a אמר אביי halacha ruling shabbat measures
Abaye states that the Sages use the common purpose leniently when only one use is common, but stringently when both uses are common.

מים כדי לשוף בהן את הקילור. אמר אביי: מכדי כל מילתא דשכיחא ולא שכיחא, אזול רבנן בתר דשכיחא לקולא. שכיחא ושכיחא אזול רבנן בתר דשכיחא לחומרא.
Shabbat 78a אמר אביי halacha dispute water carrying
Abaye explains that the stringent measure for carrying water applies in the Galilee.

אלא מים, מכדי שתייתו שכיחא רפואתו לא שכיחא, מאי טעמא אזול רבנן בתר רפואתו לחומרא? אמר אביי: בגלילא שנו. רבא אמר: אפילו תימא בשאר מקומות, כדשמואל, דאמר שמואל: כל שקייני מסו ומטללי לבר ממיא דמסו ולא מטללי.
Shabbat 78a אמר אביי halacha ruling shabbat carrying
Abaye rules that a student clearing a place is liable for an item valued by everyone, or for an otherwise insignificant item only if his teacher had stored it.

אמר מר: במה דברים אמורים — במוציא, אבל במצניע — כל שהוא. אטו מצניע לאו מוציא הוא? אמר אביי: הכא במאי עסקינן — בתלמיד שאמר לו רבו: לך ופנה לי המקום לסעודה. הלך ופנה לו. דבר חשוב לכל — חייב עילויה, דבר שאינו חשוב לכל, אי אצנעיה רביה — מיחייב עילויה, ואי לא — לא מיחייב.
Shabbat 78b אמר אביי halacha dispute customs pass
Abaye explains that the dispute concerns runners employed by customs collectors.

תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו למוכס — פטור. רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא. רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו. רב אשי אמר: חד מוכס איכא בינייהו, מפני שצריך לו להראות למוכס שני, דאמר ליה: ח …
תנו רבנן: המוציא קשר מוכסין, עד שלא הראהו למוכס — חייב. משהראהו למוכס — פטור. רבי יהודה אומר: אף משהראהו למוכס חייב מפני שצריך לו. מאי בינייהו? אמר אביי: איכא בינייהו רהיטי מוכסא. רבא אמר: מוכס גדול ומוכס קטן איכא בינייהו. רב אשי אמר: חד מוכס איכא בינייהו, מפני שצריך לו להראות למוכס שני, דאמר ליה: חזי, גברא דמוכס אנא.
Shabbat 78b אביי אמר halacha dispute paid document
Abaye explains that all forbid retaining a paid document and that the dispute is whether an admitted document still requires validation.

אביי אמר: דכולי עלמא אסור לשהות שטר פרוע, והכא במודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו קמיפלגי: תנא קמא סבר מודה בשטר שכתבו — צריך לקיימו. ורבי יהודה סבר מודה בשטר שכתבו — אין צריך לקיימו. ומאי ״עד שלא פרעו״ ו״משפרעו״?
Shabbat 79a אמר אביי halacha ruling leather measure
Abaye sets the small weight used to measure untreated hide at one quarter of a Pumbedita quarter.

תא שמע, דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: שלשה עורות הן: מצה, וחיפה, ודיפתרא. מצה — כמשמעו, דלא מליח ודלא קמיח ודלא עפיץ. וכמה שיעורו? תני רב שמואל בר רב יהודה: כדי לצור בו משקולת קטנה. וכמה? אמר אביי: ריבעא דריבעא דפומבדיתא.
Shabbat 79a אמר אביי halacha ruling leather measure
Abaye's measure of one quarter of a Pumbedita quarter is limited here to hide prepared by boiling.

חיפה — דמליח ולא קמיח ולא עפיץ. וכמה שיעורו? כדתנן: עור — כדי לעשות קמיע. דיפתרא — דמליח וקמיח ולא עפיץ וכמה שיעורו? — כדי לכתוב עליו את הגט. קתני מיהת, כדי לצור בו משקולת קטנה, ואמר אביי: ריבעא דריבעא דפומבדיתא! התם בבישולא.
Shabbat 80a אביי אמר halacha dispute shabbat domains
Abaye includes a karmelit in the rule but excludes a small raised surface.

אביי אמר: אפילו כרמלית. אבל פיסלא — לא. ורבא אמר: אפילו פיסלא. ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: רשות שבת כרשות גיטין דמיא.
Shabbat 81a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue toilet stones
Abaye asks Rav Yosef whether an object remains permitted after rain falls on it and blurs it.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ירדו עליה גשמים ונטשטשו מהו? אמר ליה: אם היה רישומן ניכר — מותר.
Shabbat 81b אמר אביי halacha ruling potted plants
Abaye rules that lifting a perforated pot from the ground onto supports incurs liability for uprooting, while lowering it incurs liability for planting.

גופא, אמר ריש לקיש: צרור שעלו בו עשבים — מותר לקנח בו. והתולש ממנה בשבת — חייב חטאת. אמר רב פפי: שמע מינה מדריש לקיש, האי פרפיסא — שרי לטלטוליה. מתקיף לה רב כהנא: אם אמרו לצורך, יאמרו שלא לצורך?! אמר אביי: פרפיסא, הואיל ואתא לידן לימא ביה מילתא: היה מונח על גבי קרקע והניחו על גבי יתידות — חייב משום …
גופא, אמר ריש לקיש: צרור שעלו בו עשבים — מותר לקנח בו. והתולש ממנה בשבת — חייב חטאת. אמר רב פפי: שמע מינה מדריש לקיש, האי פרפיסא — שרי לטלטוליה. מתקיף לה רב כהנא: אם אמרו לצורך, יאמרו שלא לצורך?! אמר אביי: פרפיסא, הואיל ואתא לידן לימא ביה מילתא: היה מונח על גבי קרקע והניחו על גבי יתידות — חייב משום תולש. היה מונח על גבי יתידות והניחו על גבי קרקע — חייב משום נוטע.
Shabbat 82a אמר אביי halacha exegesis idolatry measure
Abaye interprets the mishnah's phrase as referring to taking fire from a large blaze.

גמ' איבעיא להו: שיעורא דרבי מאיר נפיש, או שיעורא דרבי יוסי נפיש? מסברא — שיעורא דרבי יוסי נפיש, ומקרא — שיעורא דרבי מאיר נפיש. דאי סלקא דעתך שיעורא דרבי יוסי נפיש, לייט לה במנא זוטרא, והדר לייט לה במנא רבה?! אמר אביי: [מתניתין נמי] לחתות אש מיקידה גדולה.
Shabbat 90a אמר אביי halacha ruling votive offerings
Abaye explains that a small copper implement is used to adjust wicks and clean lamps.

תנו רבנן: האומר ״הרי עלי ברזל״, אחרים אומרים: לא יפחות מאמה על אמה. למאי חזיא? אמר רב יוסף: לכלייא עורב. ואיכא דאמרי, אחרים אומרים: לא יפחות מכלייא עורב. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. נחשת, לא יפחות ממעה כסף. תניא רבי אליעזר אומר: לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? אמר אביי: שמחטטין בה את הפ …
תנו רבנן: האומר ״הרי עלי ברזל״, אחרים אומרים: לא יפחות מאמה על אמה. למאי חזיא? אמר רב יוסף: לכלייא עורב. ואיכא דאמרי, אחרים אומרים: לא יפחות מכלייא עורב. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. נחשת, לא יפחות ממעה כסף. תניא רבי אליעזר אומר: לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? אמר אביי: שמחטטין בה את הפתילות ומקנחין הנרות.
Shabbat 90b אמר אביי aggada exegesis wisdom remedy
Abaye describes where a vineyard bird is found and a procedure using its two halves that grants and then preserves wisdom.

ציפורת כרמים, בין חיה בין מתה — כל שהוא. מאי ציפורת כרמים? אמר רב: פליא ביארי. אמר אביי: ומשתכחא בדיקלא דחד נבארא ועבדי לה לחוכמא. אכיל ליה לפלגא דימיניה, ופלגא דשמאליה רמי לה בגובתא דנחשא וחתים לה בשיתין גושפנקי, ותלי לה באיברא דשמאלא. וסימניך: ״לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו״, וחכים כמה דבעי, וגמר …
ציפורת כרמים, בין חיה בין מתה — כל שהוא. מאי ציפורת כרמים? אמר רב: פליא ביארי. אמר אביי: ומשתכחא בדיקלא דחד נבארא ועבדי לה לחוכמא. אכיל ליה לפלגא דימיניה, ופלגא דשמאליה רמי לה בגובתא דנחשא וחתים לה בשיתין גושפנקי, ותלי לה באיברא דשמאלא. וסימניך: ״לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו״, וחכים כמה דבעי, וגמר כמה דבעי, ואכיל ליה לאידך פלגא, דאי לא — מיעקר תלמודיה.
Shabbat 90b אמר אביי halacha ruling stored items
Abaye explains that the case concerns one who stored an item, forgot its intended purpose, and then carried it out without a stated purpose.

גמ' למה ליה למיתני ״המצניע״? ליתני: המוציא לזרע ולדוגמא ולרפואה — חייב בכל שהוא! אמר אביי: הכא במאי עסקינן, כגון שהצניעו ושכח למה הצניעו, והשתא קא מפיק ליה סתמא.
Shabbat 91b אמר אביי halacha ruling shabbat carrying
Abaye explains that even when a returned item's place in the storehouse remains recognizable, throwing it there nullifies its former special status.

חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. פשיטא! אמר אביי: הכא במאי עסקינן — כגון שזרקו לאוצר ומקומו ניכר. מהו דתימא: כיון דמקומו ניכר במילתיה קמייתא קאי, קא משמע לן — מדזרקיה לאוצר, בטולי בטליה.
Shabbat 92a אביי אמר halacha dispute shabbat carrying
Abaye rules that one carrying even a basket full of mustard is exempt because the vessel binds its contents into one unit.

וכן אמר רבא: לא שנו אלא בקופה מלאה קישואין ודלועין, אבל מלאה חרדל — חייב. אלמא קסבר אגד כלי לא שמיה אגד. אביי אמר: אפילו מלאה חרדל — פטור, אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד. קם אביי בשיטתיה דרבא, קם רבא בשיטתיה דאביי, ורמי דאביי אדאביי, ורמי דרבא אדרבא.
Shabbat 92a אביי אמר halacha dispute shabbat carrying
Abaye rules that one who carries fruit into the public domain by hand is liable, but one who carries it in a vessel is exempt.

דאיתמר: המוציא פירות לרשות הרבים, אביי אמר: ביד — חייב, בכלי — פטור. ורבא אמר: ביד — פטור, בכלי — חייב!
Shabbat 92b אמר אביי halacha dispute joint labor
Abaye transmits the differing liabilities for jointly performed labor according to whether each participant is independently capable.

גמ' אמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה אמר אביי, ואמרי לה במתניתא תנא: זה יכול וזה יכול — רבי מאיר מחייב, ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים. זה אינו יכול וזה אינו יכול — רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר. זה יכול וזה אינו יכול — דברי הכל חייב.
Shabbat 95b אמר אביי halacha ruling plant pots
Abaye restates Rabbi Zeira's teaching that Rabbi Shimon concedes when the pot is perforated below the point holding a quarter-log.

אמר אביי: ואי איתמר להא דרבי זירא, הכי הוא דאיתמר: ומודה רבי שמעון שאם ניקב למטה מרביעית.
Shabbat 99a אמר אביי halacha ruling public domain
Abaye states that the space between two wagons was the full five-cubit length of a wagon so the boards would not be compressed.

שתי גזוזטראות כו'. אמר רב משום רבי חייא: עגלות — תחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים. אמר אביי: בין עגלה לעגלה כמלא ארך עגלה. וכמה ארך עגלה — חמש אמות. למה לי? בארבע ופלגא סגי! כי היכי דלא לידחקו קרשים.
Shabbat 100a אמר אביי halacha ruling shabbat domains
Abaye rules that throwing a mat into a ten-handbreadth-deep, eight-handbreadth-wide public pit incurs liability, but dividing the pit with the mat exempts.

אמר אביי: בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה שמנה, וזרק לתוכה מחצלת — חייב. חילקה במחצלת — פטור. לאביי דפשיטא ליה דמחצלת מבטלא מחיצתא — כל שכן חוליא דמבטלא מחיצתא. לרבי יוחנן דמיבעיא ליה חוליא, מחצלת פשיטא דלא מבטלא מחיצתא.
Shabbat 100a אמר אביי halacha ruling shabbat domains
Abaye rules that throwing into a qualifying pit filled with water incurs liability, while throwing into one filled with fruit is exempt because fruit nullifies its partitions.

ואמר אביי: בור ברשות הרבים עמוקה עשרה ורחבה ארבעה מלאה מים, וזרק לתוכה — חייב. מלאה פירות, וזרק לתוכה — פטור, מאי טעמא? — מים לא מבטלי מחיצתא, פירות מבטלי מחיצתא. תניא נמי הכי: הזורק מן הים לאיסרטיא ומן האיסרטיא לים — פטור. רבי שמעון אומר: אם יש במקום שזרק עמוק עשרה ורחב ארבעה — חייב.
Shabbat 100b אביי אמר halacha ruling shabbat boundaries
Abaye explains that the teaching is needed because one might otherwise think that a four-cubit area is surrounded rather than crossed.

אביי אמר: איצטריך, סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דלא הוי ארבע אמות, אבל היכא דהוי ארבע אמות — אקופי מקפי ליה.
Shabbat 101a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat domains
Abaye argues from liability for throwing onto a tapered pillar that one conceptually extends its partitions downward.

מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא, ותני עלה: וחכמים פוטרין. אמר ליה אביי: ואת לא תסברא? והתניא: עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, ואין בעיקרו ארבעה, ויש בקצר שלו שלשה, וזרק ונח על גביו — חייב. אלמא אמרינן: גוד אחית מחיצתא. הכא נמי: גוד אחית מחיצתא.
Shabbat 102b אביי אמר halacha dispute shabbat building
Abaye explains that minimal building is useful for making supports for a small stove, as was done for small dye pots in the Tabernacle.

גמ' כל שהוא למאי חזיא? אמר רבי ירמיה: שכן עני חופר גומא להצניע בה פרוטותיו. דכוותה גבי משכן, שכן תופרי יריעות חופרין גומא להצניע בה מחטיהן. אביי אמר: כיון דמשתכי לא עבדי הכי. אלא, שכן עני עושה פיטפוטי כירה קטנה לשפות עליה קדירה קטנה. דכוותה גבי משכן, מבשלי סמנין לצבוע יריעות שחסרה מלאכתן, עושין פיטפ …
גמ' כל שהוא למאי חזיא? אמר רבי ירמיה: שכן עני חופר גומא להצניע בה פרוטותיו. דכוותה גבי משכן, שכן תופרי יריעות חופרין גומא להצניע בה מחטיהן. אביי אמר: כיון דמשתכי לא עבדי הכי. אלא, שכן עני עושה פיטפוטי כירה קטנה לשפות עליה קדירה קטנה. דכוותה גבי משכן, מבשלי סמנין לצבוע יריעות שחסרה מלאכתן, עושין פיטפוטי כירה קטנה לשפות עליה יורה קטנה.
Shabbat 103a אביי אמר halacha dispute unintended labor
Abaye explains that the act occurs even in a cultivated field but is unintended and is performed on another person's land.

אטו כולהו לא ליפות את הקרקע נינהו? רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: באגם שנו. אביי אמר: אפילו תימא בשדה דלאו אגם, וכגון דלא קמיכוין. והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו: מודה רבי שמעון, ב״פסיק רישיה ולא ימות״! לא צריכא, דקעביד בארעא דחבריה.
Shabbat 103a אמר אביי halacha ruling shabbat writing
Abaye explains that liability for writing with either hand applies to a person who controls both hands.

גמ' בשלמא אימין ליחייב משום דדרך כתיבה בכך, אלא אשמאל אמאי? הא אין דרך כתיבה בכך! אמר רבי ירמיה: באטר יד שנו. ותהוי שמאל דידיה כימין דכולי עלמא, ואשמאל ליחייב, אימין לא ליחייב! אלא אמר אביי: בשולט בשתי ידיו.
Shabbat 105a אמר אביי halacha ruling weaving
Abaye defines making two heddle loops as placing two threads in the heddle frame and one in the heddle.

העושה שני בתי נירין כו'. מאי בנירים? אמר אביי: תרתי בבת נירא וחדא בנירא. בקירוס. מאי בקירוס? אמר רב: מצוביתא.
Shabbat 106b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal tradition
Abaye challenges the declaration that the law follows Rabban Shimon ben Gamliel when no disagreement has been established and insists on learning the tradition precisely.

רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו'. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. אמר ליה אביי: הלכה, מכלל דפליגי? אמר ליה מאי נפקא לך מינה? אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא?
Shabbat 106b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal trapping
Abaye asks why trapping a blind or sleeping deer incurs liability while trapping a lame, old, or sick deer is exempt.

תנו רבנן: הצד צבי סומא וישן — חייב. חיגר, וזקן וחולה — פטור. אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי שנא הני, ומאי שנא הני? הני עבידי לרבויי, הני לא עבידי לרבויי. והתניא: חולה חייב! אמר רב ששת, לא קשיא: הא בחולה מחמת אישתא, הא בחולה מחמת אובצנא.
Shabbat 107b אמר אביי halacha dialogue reptile hides
Abaye proposes that only the creatures not enumerated by the Sages have skin legally distinct from their flesh.

למה שמנו חכמים. אדרבה, למה שמנו חכמים אין להם עור! ואמר אביי, הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר אלא למה שלא מנו חכמים, אמר ליה רבא: הא ״למה שמנו חכמים״ קאמר? אלא אמר רבא, הכי קאמר: אין עור מטמא כבשר אלא למה שמנו חכמים. מכלל דרבי יוחנן בן נורי הנך נמי דלא מנו חכמים מטמאין? והא קתני, רבי יוחנן בן נורי אומר: …
למה שמנו חכמים. אדרבה, למה שמנו חכמים אין להם עור! ואמר אביי, הכי קאמר: אין עור חלוק מבשר אלא למה שלא מנו חכמים, אמר ליה רבא: הא ״למה שמנו חכמים״ קאמר? אלא אמר רבא, הכי קאמר: אין עור מטמא כבשר אלא למה שמנו חכמים. מכלל דרבי יוחנן בן נורי הנך נמי דלא מנו חכמים מטמאין? והא קתני, רבי יוחנן בן נורי אומר: שמנה שרצים יש להן עורות ולא מטמאין! [אמר רב] אדא בר מתנה: תריץ הכי, וחכמים אומרים: לענין טומאה אין עור למה שמנו חכמים.
Shabbat 107b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue killing lice
Abaye challenges the claim that lice do not reproduce by citing a teaching that mentions lice eggs.

ושניהם לא למדוה אלא מאילים. רבי אליעזר סבר כאילים: מה אילים שיש בהן נטילת נשמה — אף כל שיש בו נטילת נשמה. ורבנן סברי כאילים: מה אילים דפרין ורבין — אף כל דפרה ורבה. אמר ליה אביי: וכינה אין פרה ורבה? והאמר מר: יושב הקדוש ברוך הוא וזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים! מינא הוא דמיקרי ״ביצי כינים״.
Shabbat 107b אמר אביי halacha other unclear
Abaye begins a statement about one who detaches something, but the supplied passage cuts off before his ruling is given.

אמר מר בר המדורי אמר שמואל: הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה — חייב. מאי טעמא? אמר רבא: בר המדורי אסברה לי, לאו אמר רב ששת: האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. הכא נמי, מיחייב משום עוקר דבר מגידולו. אמר אביי: האי מאן דתלש
Shabbat 108a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue tefillin parchment
Abaye explains that bird skin may be used for tefillin because a hole over which ink passes is not legally considered a hole.

חיה ועוף כו'. אמר רב הונא: כותבין תפילין על גבי עור של עוף טהור. אמר רב יוסף: מאי קמשמע לן? דאית ליה עור — תנינא: החובל בהן — חייב! אמר ליה אביי: טובא קמשמע לן, דאי ממתניתין, הוה אמינא כיון דאית ביה ניקבי ניקבי לא, קמשמע לן כדאמרי במערבא: כל נקב שהדיו עוברת עליו — אינו נקב.
Shabbat 108a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue bird skin
Abaye answers that a bird's covering is skin and that Scripture nevertheless expressly includes it.

מיתיב רבי זירא: ״בכנפיו״, להכשיר את העור. ואי סלקא דעתך עור הוא, היכי מרבי ליה קרא? אמר ליה אביי: עור הוא ורחמנא רבייה.
Shabbat 108a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue bird skin
Abaye answers that even if a bird's covering is not skin, Scripture must include it because its fissures might otherwise make it repellent.

איכא דאמרי, אמר רבי זירא: אף אנן נמי תנינא, ״בכנפיו״ — לרבות את העור. אי אמרת בשלמא עור הוא — היינו דאיצטריך קרא לרבוייה. אלא אי אמרת לאו עור הוא — אמאי איצטריך קרא לרבוייה? אמר ליה אביי: לעולם אימא לך לאו עור הוא, ואיצטריך: סלקא דעתך אמינא כיון דאית ביה פירצי פירצי מאיס — קמשמע לן.
Shabbat 108b אמר אביי halacha ruling salt water
Abaye defines strong salt water as a mixture of two-thirds salt and one-third water.

תני רבי יהודה בר חביבא: אין עושין מי מלח עזין. מאי מי מלח עזין? רבה ורב יוסף בר אבא דאמרי תרווייהו: כל שהביצה צפה בהן. וכמה? אמר אביי: תרי תילתי מילחא ותילתא מיא.
Shabbat 108b משמיה דאביי halacha ruling shabbat salting
Abaye rules that salting a radish on Shabbat is forbidden but salting an egg is permitted.

למאי עבדי לה? אמר רבי אבהו: למורייסא. תני רבי יהודה בר חביבא: אין מולחין צנון וביצה בשבת. רב חזקיה משמיה דאביי אמר: צנון — אסור, וביצה — מותרת. אמר רב נחמן: מריש הוה מלחנא פוגלא, אמינא: אפסודי קא מפסידנא ליה, דאמר שמואל: פוגלא חורפיה מעלי. כיון דשמענא להא, דכי אתא עולא ואמר במערבא מלחי כישרי כישרי, …
למאי עבדי לה? אמר רבי אבהו: למורייסא. תני רבי יהודה בר חביבא: אין מולחין צנון וביצה בשבת. רב חזקיה משמיה דאביי אמר: צנון — אסור, וביצה — מותרת. אמר רב נחמן: מריש הוה מלחנא פוגלא, אמינא: אפסודי קא מפסידנא ליה, דאמר שמואל: פוגלא חורפיה מעלי. כיון דשמענא להא, דכי אתא עולא ואמר במערבא מלחי כישרי כישרי, ממלח לא מלחנא, טבולי ודאי מטבילנא.
Shabbat 108b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue dead sea
Abaye explains that the teaching emphasizes that even a person who sinks in other waters does not sink in the Dead Sea.

כי אתא רב דימי אמר: מעולם לא טבע גברא בימא דסדום. אמר רב יוסף: הפיכא סדום, והפיכאן מילהא. גברא הוא דלא טבע, כשורא טבע?! אמר ליה אביי, לא מיבעיא קאמר: לא מבעיא כשורא דאפילו בכל מימות שבעולם לא טבע, אלא אפילו גברא דטבע בכל מימות שבעולם, בימא דסדום לא טבע. למאי נפקא מינה? כי הא דרבין הוה שקיל ואזיל אחו …
כי אתא רב דימי אמר: מעולם לא טבע גברא בימא דסדום. אמר רב יוסף: הפיכא סדום, והפיכאן מילהא. גברא הוא דלא טבע, כשורא טבע?! אמר ליה אביי, לא מיבעיא קאמר: לא מבעיא כשורא דאפילו בכל מימות שבעולם לא טבע, אלא אפילו גברא דטבע בכל מימות שבעולם, בימא דסדום לא טבע. למאי נפקא מינה? כי הא דרבין הוה שקיל ואזיל אחוריה דרבי ירמיה אגודא דימא דסדום. אמר ליה: מהו למימשי מהני מיא בשבתא. אמר ליה: שפיר דמי.
Shabbat 111a אמר אביי halacha dispute medicinal vinegar
Abaye explains that the mishnah forbids sipping vinegar and spitting it out.

לא יגמע בהן את החומץ. והתניא: לא יגמע ופולט, אבל מגמע ובולע! אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, מגמע ופולט תנן. רבא אמר: אפילו תימא מגמע ובולע, כאן — לפני טיבול, כאן — לאחר טיבול.
Shabbat 113a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal tradition
Abaye challenges the declaration that the law follows Rabbi Eliezer ben Jacob when no disagreement has been established and insists on learning the tradition precisely.

חדא מינייהו בטולי מבטיל, קא משמע לן. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. אמר ליה אביי: הלכה, מכלל דפליגי. אמר ליה: מאי נפקא לך מינה? אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא?!
Shabbat 117a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue saving from fire
Abaye challenges his interlocutor that, on the same reasoning, the Sages should permit saving food and drink into it.

אמר ליה אביי: לדידך נמי, לרבנן נציל לתוכו אוכלין ומשקין?
Shabbat 117b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue saving from fire
Abaye challenges the proposed fire restriction from the permission to place a vessel beneath a barrel that breaks on a roof.

גמ' מכדי בהיתרא קטרח, נציל טפי? אמר רבא: מתוך שאדם בהול על ממונו, אי שרית ליה — אתי לכבויי. אמר ליה אביי, אלא הא דתניא: נשברה לו חבית בראש גגו — מביא כלי ומניח תחתיה, ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט, כלי אחר ויצרף. התם, מאי גזירה איכא? הכא נמי, גזירה שמא יביא כלי דרך רשות הרבים.
Shabbat 118b אמר אביי aggada maxim torah study
Abaye begins to praise his practice upon seeing a Torah scholar complete a tractate, but the supplied passage cuts off before the practice is stated.

אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה: אבוך, במאי זהיר טפי? אמר ליה: בציצית. יומא חד הוה קא סליק בדרגא. איפסיק ליה חוטא, ולא נחית ואתא, כמה דלא רמיה. ואמר אביי: תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה
Shabbat 119b אמר אביי aggada exegesis shabbat desecration
Abaye teaches from a verse that Jerusalem was destroyed because its inhabitants desecrated Shabbat.

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל משמיה דרב: אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, שנאמר: ״ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה״. מאי ״ולא תכבה״? אמר רב נחמן בר יצחק: בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה. אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחל …
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל משמיה דרב: אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, שנאמר: ״ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה״. מאי ״ולא תכבה״? אמר רב נחמן בר יצחק: בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה. אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת, שנאמר: ״ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם״.
Shabbat 122a אמר אביי halacha dispute gentile labor
Abaye explains that Rabban Gamliel benefited from the lamp only because the gentile lit it outside his presence.

אמר מר: במה דברים אמורים — שאין מכירו, אבל מכירו — אסור. הא רבן גמליאל מכירו הוה! אמר אביי: שלא בפניו הוה. רבא אמר: אפילו תימא בפניו, נר לאחד נר למאה.
Shabbat 122b אמר אביי halacha ruling shabbat objects
Abaye explains that utensils and their detached doors may be moved on Shabbat even when the doors came off before Shabbat.

אמר אביי, הכי קאמר: כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן. אף על פי שנתפרקו בחול — ניטלין בשבת.
Shabbat 122b אמר אביי halacha ruling vessel construction
Abaye maintains that construction and demolition apply to vessels and explains that the doors under discussion were removed rather than broken off.

אמר אביי: לעולם קסבר יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים, ושניטלו קאמר.
Shabbat 123a אמר אביי halacha dialogue shabbat objects
Abaye distinguishes impurity, which requires a fashioned utensil, from Shabbat use, for which suitability to remove a thorn suffices.

אמר אביי: טומאה אשבת קרמית? טומאה כלי מעשה בעינן, לענין שבת מידי דחזי בעינן — והא נמי חזיא למשקל בה קוץ.
Shabbat 123b אמר אביי halacha ruling shabbat objects
Abaye classifies a cobbler's knife, a slaughterer's knife, and a carpenter's adze like a plowshare regarding movement on Shabbat.

אמר אביי: חרבא דאושכפי וסכינא דאשכבתא וחצינא דנגרי — כיתד של מחרישה דמי.
Shabbat 123b אמר אביי halacha ruling shabbat objects
Abaye traces successive permissions to move utensils on Shabbat, culminating in permission to move all utensils even with two hands.

אמר אביי: התירו דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו, וחזרו והתירו דבר שמלאכתו להיתר לצורך מקומו, וחזרו והתירו דבר שמלאכתו לאיסור, לצורך גופו — אין, לצורך מקומו — לא. ועדיין בידו אחת — אין, בשתי ידיו — לא, עד שאמרו: כל הכלים ניטלין בשבת, ואפילו בשתי ידים.
Shabbat 124a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat objects
Abaye asks Rabbah how bowls may be moved according to Rabbi Nehemiah's restrictive view.

אמר ליה אביי לרבה, למר אליבא דרבי נחמיה, הני קערות היכי מטלטלינן להו? אמר ליה: רב ספרא חברין תרגמה: מידי דהוה אגרף של רעי.
Shabbat 125a אמר אביי halacha ruling cloth scraps
Abaye limits Rav's prohibition on moving fabric remnants to scraps smaller than three by three that are useful to neither poor nor rich.

אמר רבי זירא אמר רב: שירי פרוזמיות — אסור לטלטלן בשבת. אמר אביי: במטלניות שאין בהן שלש על שלש, דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים.
Shabbat 125a אמר אביי halacha dispute shabbat objects
Abaye explains that Rabbi Yehudah and Rabbi Meir dispute whether an object may be moved for a use resembling, but not identical to, its usual function.

במאי קמיפלגי? אמר אביי: בעושין מעין מלאכה, ואין עושין מעין מלאכתן קמיפלגי. ואזדא רבי יהודה לטעמיה, ורבי מאיר לטעמיה.
Shabbat 128a אמר אביי halacha ruling personal dignity
Abaye groups four sages as holding that all Israelites are regarded as royalty.

אמר אביי: רבן שמעון בן גמליאל ורבי שמעון ורבי ישמעאל ורבי עקיבא כולהו סבירא להו כל ישראל בני מלכים הם.
Shabbat 128b אמר אביי halacha ruling animal handling
Abaye explains that a chicken may not be guided because it lifts itself from the ground.

תרנגולת מאי טעמא לא? אמר אביי: משום דמקפיא נפשה.
Shabbat 128b אמר אביי halacha ruling animal handling
Abaye resolves the contradiction by explaining that the latter clause concerns a chicken.

הא גופא קשיא: אמרת אין עוקרין, אבל דדויי — מדדינן, הדר אמרת: דוחין אין, מדדין — לא! אמר אביי: סיפא אתאן לתרנגולת.
Shabbat 128b אמר אביי halacha ruling slaughter
Abaye instructs one slaughtering a chicken to press down or lift its legs lest its claws catch the ground and tear the organs of slaughter.

אמר אביי: האי מאן דשחיט תרנגולתא — לכבשינהו לכרעיה בארעא, אי נמי נידל להו מידל, דדילמא מנח להו לטופריה בארעא, ועקר להו לסימנים.
Shabbat 128b אמר אביי halacha ruling animal care
Abaye prescribes salt and placental fluid to induce a pure animal to care for its newborn, but excludes an impure animal.

אמר רבן שמעון בן גמליאל: מרחמין היינו על בהמה טהורה ביום טוב. היכי עביד? אמר אביי: מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם, כדי שתזכור צערה ותרחם עליו. ומזלפין מי שליא על גבי ולד, כדי שתריח ריחו ותרחם עליו. ודוקא טהורה, אבל טמאה — לא.
Shabbat 129a אמר אביי halacha dispute childbirth
Abaye rules that the opening of the womb begins when a woman sits on the birthing stool.

מאימתי פתיחת הקבר? אמר אביי: משעה שתשב על המשבר. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: משעה שהדם שותת ויורד, ואמרי לה משעה שחברותיה נושאות אותה באגפיה.
Shabbat 129a אמר אביי halacha dispute childbirth
Abaye rules that the womb is considered open for three days after childbirth begins.

עד מתי פתיחת הקבר? אמר אביי: שלשה ימים. רבא אמר משמיה דרב יהודה: שבעה, ואמרי לה: שלשים.
Shabbat 129a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue wastefulness
Abaye challenges Rabbah for apparently violating the prohibition against needless destruction.

ואמר ליה אביי לרבה: והא קעבר מר משום ״בל תשחית״! אמר ליה: ״בל תשחית״ דגופאי עדיף לי.
Shabbat 130a אמר אביי halacha dispute tefillin
Abaye explains that the clean body required for tefillin means refraining from passing gas while wearing them.

דאמר רבי ינאי: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים. מאי היא? אמר אביי: שלא יפיח בהם, רבא אמר: שלא יישן בהם.
Shabbat 130b אמר אביי halacha ruling shabbat carrying
Abaye transmits the explanation that carrying throughout an unenclosed alley depends on whether its courtyards and houses established an eruv.

אמר אביי: הא מילתא אמרה רבי זירא ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבוה ופירשה. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: מבוי שלא נשתתפו בו, עירבו חצירות עם בתים — אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. לא עירבו חצירות עם בתים — מותר לטלטל בכולו.
Shabbat 131a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue commandment timing
Abaye challenges Rav Joseph's explanation by arguing that the lack of a fixed time points to the opposite conclusion.

מאי טעמא? אמר רב יוסף: לפי שאין קבוע להם זמן. אמר ליה אביי: אדרבה, מדאין קבוע להם זמן,
Shabbat 132b אמר אביי halacha exegesis circumcision
Abaye derives by analogy that circumcision overrides the removal of a leprous mark for anyone subject to circumcision.

אמר אביי, אתיא מביניא: מגדול לא אתיא, שכן ענוש כרת. מקטן לא אתיא, שכן מילה בזמנה. הצד השוה שבהן — שכן נימולין ודוחין את הצרעת, אף כל שנימולין — דוחין את הצרעת.
Shabbat 133a אמר אביי halacha dispute unintended action
Abaye initially explains the case according to Rabbi Yehudah, who forbids an unintended act, and later accepts Rava's principle about an inevitable result.

אמר אביי: לא נצרכא אלא לרבי יהודה, דאמר דבר שאין מתכוין — אסור. רבא אמר: אפילו תימא רבי שמעון, מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״. ואביי לית ליה האי סברא? והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו: מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״! בתר דשמעה מרבא סברה.
Shabbat 133a אמר אביי halacha dispute unintended action
Abaye initially applies the verse to Rabbi Yehudah's ban on unintended acts and later accepts Rava's principle about an inevitable result.

והא למה לי קרא, דבר שאין מתכוין הוא, ודבר שאין מתכוין — מותר! אמר אביי: לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר: דבר שאין מתכוין — אסור. ורבא אמר אפילו תימא רבי שמעון, מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״. ואביי לית ליה האי סברא? והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו: מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״! לבתר דשמעיה …
והא למה לי קרא, דבר שאין מתכוין הוא, ודבר שאין מתכוין — מותר! אמר אביי: לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר: דבר שאין מתכוין — אסור. ורבא אמר אפילו תימא רבי שמעון, מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״. ואביי לית ליה האי סברא? והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו: מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״! לבתר דשמעיה מרבא סברה.
Shabbat 133a אביי אמר halacha exegesis sacrifices
Abaye interprets the verse to exclude a weekday offering from being offered on Shabbat or a festival.

אביי אמר, אמר קרא: ״עולת שבת בשבתו״, ולא עולת חול בשבת, ולא עולת חול ביום טוב.
Shabbat 133b אמר אביי halacha dispute wound treatment
Abaye reports his foster mother's prescription for a universal salve made from seven parts fat and one part wax.

ונותנין עליה איספלנית. אמר אביי, אמרה לי אם: איספלניתא דכולהון כיבי — שב מאני תרבא, וחדא קירא. רבא אמר: קירא וקלבא.
Shabbat 134a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat medicine
Abaye asks why cumin may be prepared on a festival while wine and oil, also usable for the sick, may not be mixed on Shabbat.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי שנא כמון ביום טוב — דחזי לקדרה, יין ושמן חזי נמי בשבת לחולה, דתניא: אין טורפין יין ושמן לחולה בשבת. אמר רבי שמעון בן אלעזר משום רבי מאיר: אף טורפין יין ושמן.
Shabbat 134a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mustard preparation
Abaye asks why mustard may not be strained in its own strainer when an egg may be placed in a mustard strainer.

תנו רבנן: אין מסננין את החרדל במסננת שלו, ואין ממתקין אותו בגחלת. אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי שנא מהא דתנן: נותנים ביצה במסננת של חרדל?
Shabbat 134a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival cooking
Abaye challenges the restriction by comparing the case to roasting meat over coals.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי שנא מבישרא אגומרי! אמר ליה: התם לא אפשר, הכא אפשר.
Shabbat 134a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue cheese making
Abaye asks Rav Joseph whether making cheese is permitted and challenges its prohibition by comparing it with kneading.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מהו לגבן? אמר ליה: אסור. מאי שנא מלישה? אמר ליה: התם לא אפשר, הכא אפשר.
Shabbat 134a אמר אביי halacha ruling infant care
Abaye gives instructions for safely making and positioning a protective garment for a circumcised infant.

אין עושין לה חלוק כו'. אמר אביי, אמרה לי אם: האי חלוק דינוקא, לפכיה לסיטריה לעילאי, דילמא מידביק גרדא מיניה, ואתי לידי כרות שפכה. אימיה דאביי עבדא כיסתא לפלגא. אמר אביי: האי ינוקא דלית ליה חלוק — לייתי בליתא דאית ליה שיפתא, וליכרכיה לשיפתא לתתאי, ועייף ליה לעילאי.
Shabbat 134a אמר אביי halacha ruling infant care
Abaye reports remedies for locating an infant's outlet and treating infants who cannot suckle or breathe properly.

ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דלא ידיע מפקתיה, לשייפיה מישחא ולוקמיה להדי יומא, והיכא דזיג — ליקרעיה בשערתא שתי וערב. אבל בכלי מתכות — לא, משום דזריף. ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דלא מייץ, מיקר [הוא] דקר פומיה. מאי תקנתיה? ליתו כסא גומרי, ולינקטיה ליה להדי פומיה, דחיים פומיה ומייץ. ואמר אביי …
ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דלא ידיע מפקתיה, לשייפיה מישחא ולוקמיה להדי יומא, והיכא דזיג — ליקרעיה בשערתא שתי וערב. אבל בכלי מתכות — לא, משום דזריף. ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דלא מייץ, מיקר [הוא] דקר פומיה. מאי תקנתיה? ליתו כסא גומרי, ולינקטיה ליה להדי פומיה, דחיים פומיה ומייץ. ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דלא מנשתים — לינפפיה בנפוותא ומנשתים.
Shabbat 134a אמר אביי halacha ruling infant care
Abaye reports treatments for infant digestive and size problems and requires delaying circumcision when the infant remains red or yellow.

ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דלא מעוי — ליתו סילתא דאימיה ולישרקיה עילויה, ומעוי. ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דקטין, לייתו לסילתא דאימיה, ולישרקיה עילויה מקוטנא לאולמא. ואי אלים — מאולמא לקוטנא. ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דסומק — דאכתי לא איבלע ביה דמיה — ליתרחו ליה עד דמיבלע ביה דמיה …
ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דלא מעוי — ליתו סילתא דאימיה ולישרקיה עילויה, ומעוי. ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דקטין, לייתו לסילתא דאימיה, ולישרקיה עילויה מקוטנא לאולמא. ואי אלים — מאולמא לקוטנא. ואמר אביי, אמרה לי אם: האי ינוקא דסומק — דאכתי לא איבלע ביה דמיה — ליתרחו ליה עד דמיבלע ביה דמיה, ולימהלוה. דירוק, דאכתי לא נפל ביה דמיה — ליתרחו עד דנפל ביה דמיה, ולימהלוה.
Shabbat 134b אמר אביי halacha dialogue circumcision care
Abaye says he intended to answer Rav Dimi before Rav Joseph explained that withholding the treatment endangers the infant.

מתקיף לה רב דימי: וממאי דהכא בחמין שהוחמו בשבת פליגי? דילמא בחמין שהוחמו בערב שבת פליגי?! אמר אביי: אנא בעאי דאישני ליה, וקדם ושני ליה רב יוסף: מפני שסכנה הוא לו.
Shabbat 134b אמר אביי halacha ruling wound treatment
Abaye infers that old dry rags have medicinal value.

תנו רבנן: נותנין על גבי המכה מוך יבש וספוג יבש, אבל לא גמי יבש ולא כתיתין יבשין. קשיא כתיתין אכתיתין! לא קשיא: הא בחדתי, הא בעתיקי. אמר אביי: שמע מינה הני כתיתין מסו.
Shabbat 135a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue circumcision timing
Abaye argues from earlier generations that a boy may be circumcised on the eighth day even when his mother has no childbirth impurity.

אמר ליה אביי: דורות הראשונים יוכיחו, שאין אמו טמאה לידה, ונימול לשמנה!
Shabbat 136a אמר אביי halacha dispute animal purity
Abaye identifies a tannaitic dispute over whether slaughter purifies an eight-month animal carcass from impurity.

אמר אביי, כתנאי: ״וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה״, להביא בן שמנה שאין שחיטתו מטהרתו. רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון אומרים: שחיטתו מטהרתו.
Shabbat 136a אמר אביי halacha dispute infant viability
Abaye explains that all agree an infant killed accidentally was alive, while they dispute an infant who yawns and dies.

אמר אביי: נפל מן הגג או אכלו ארי — דברי הכל חי הוא. כי פליגי שפיהק ומת. מר סבר: חי הוא, ומר סבר: מת הוא.
Shabbat 137b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat liability
Abaye challenges the reasoning by asking whether hanging a jug on a peg would likewise incur liability.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, תלא כוזא בסיכתא הכי נמי דמיחייב?!
Shabbat 138a אמר אביי halacha ruling weekday conduct
Abaye rules that the prohibition is rabbinic and prevents performing the act in the usual weekday manner.

אלא אמר אביי: מדרבנן היא, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.
Shabbat 138a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat liability
Abaye explains that Rabbi Eliezer addresses the sages' view and permits initially what they exempt from liability but prohibit.

אמר ליה אביי: מי סברת רבי אליעזר אדרבי מאיר קאי, דאמר חייבת חטאת? אדרבנן קאי, דאמרי פטור אבל אסור, ואמר להו איהו מותר לכתחילה.
Shabbat 138b אמר אביי halacha ruling shabbat tents
Abaye prohibits spreading a canopy even with ten people because it inevitably becomes slightly taut.

אמר אביי: וכילה אפילו בעשרה בני אדם אסור. אי אפשר דלא מימתחא פורתא.
Shabbat 140a אמר אביי halacha ruling mustard remedy
Abaye infers that mint is beneficial for cress.

שחליים ששחקן מערב שבת, למחר נותן לתוכן שמן וחומץ, וממשיך לתוכן אמיתא. ולא יטרוף אלא מערב. שום שריסקו מערב שבת, למחר נותן לתוכו פול וגריסין, ולא ישחוק אלא מערב, וממשיך את אמיתא לתוכן. מאי אמיתא? נינייא. אמר אביי: שמע מינה האי נינייא מעליא לתחלי.
Shabbat 140a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue weekday conduct
Abaye rejects biblical liability by comparison to soaking raw meat and concludes that the act is rabbinically prohibited as weekday conduct.

אמר ליה אביי: אלא מעתה שרה אומצא במיא הכי נמי דמיחייב? אלא אמר אביי: מדרבנן — שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.
Shabbat 140b אמר אביי halacha ruling animal feed
Abaye permits moving fodder from before a donkey to a cow but not from before a cow to a donkey because of the cow's saliva.

אמר אביי: אידי ואידי מקמי חמרא לקמי תורא — שקלינן, מקמי תורא לקמי חמרא — לא שקלינן. והא דקתני ״נוטל מלפני בהמה שפיה יפה״ — בחמור, דלית ליה רירי. ״ונותנין לפני בהמה שפיה רע״ — בפרה,
Shabbat 141a אמר אביי attribution uncertain: or Rav Yehudah halacha ruling shabbat cleaning
Abaye rules that mud on one's foot may be wiped on the ground but not on a wall.

אמר אביי, ואיתימא רב יהודה: טיט שעל גבי רגלו — מקנחו בקרקע, ואין מקנחו בכותל.
Shabbat 142b אמר אביי halacha dialogue shabbat objects
Abaye says that were he not a prominent person he would not need to invert the cushions because they are fit for reclining.

אמר אביי: אי לאו דאדם חשוב אנא, כפא אכיפי למה לי? הא חזו למיזגא עלייהו!
Shabbat 144b אמר אביי halacha ruling ritual liquids
Abaye attributes the treatment of olive exudate as liquid to Rabbi Jacob, who says its initially pure discharge is unwanted.

תנן התם: נפל לתוכו יין או חומץ ומוחל, ושינה מראיו — פסול. מאן תנא דמוחל משקה הוא? אמר אביי: רבי יעקב היא. דתניא, רבי יעקב אומר: מוחל הרי הוא כמשקה. ומה טעם אמרו מוחל היוצא בתחלה טהור — לפי שאינו רוצה בקיומו.
Shabbat 145a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food squeezing
Abaye tells Rav Dimi that the teaching as transmitted in Samuel's name conflicts with Samuel's apparent position on squeezing fish for its brine.

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא. אמר ליה אביי לרב דימי: אתון משמיה דרב מתניתון ולא קשיא לכו, אנן משמיה דשמואל מתנינן לה, וקשיא לן: מי אמר שמואל דג לצירו אפילו לתוך הקערה? והאיתמר: כבשים שסחטן, אמר רב: לגופן — מותר, למימיהן — פטור, אבל אסור.
Shabbat 145b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food liquids
Abaye tells Rav Joseph that the teaching establishes that a food may remain permitted even when its later state is liquid.

אמר רב יוסף: גברא יתירא אתא לאשמועינן. אמר ליה אביי: טובא קא משמע לן, דאי ממתניתין הוה אמינא: התם הוא — דמעיקרא אוכלא ולבסוף אוכלא, אבל הכא דמעיקרא אוכלא ולבסוף משקה — אימא לא, קא משמע לן.
Shabbat 146b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property rights
Abaye cites a baraita supporting Rava that a sealed house retains four cubits and limited impurity effects unless its doorposts are removed.

אמר ליה אביי לרבא, תניא דמסייע לך: בית סתום — יש לו ארבע אמות, פרץ את פצימיו — אין לו ארבע אמות. בית סתום — אינו מטמא כל סביביו, פרץ את פצימיו — מטמא כל סביביו.
Shabbat 147b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal decision
Abaye asks Rav Yosef for the practical ruling among the cited authorities.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הלכתא מאי? אמר ליה: הא רבי שמעון, הא רבי, הא שמואל, הא רבי יוחנן.
Shabbat 149a אביי אמר halacha dispute shabbat reading
Abaye says the prohibition is a safeguard against reading ordinary documents.

גמ' מאי טעמא? רב ביבי אמר: גזירה שמא ימחוק. אביי אמר: גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות.
Shabbat 153a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue funeral eulogy
Abaye asks who will organize Rabbah's eulogy when all the people of Pumbedita hate him.

אמר ליה אביי לרבה: כגון מר דסנו ליה כולהו פומבדיתאי, מאן מחים הספידא? אמר ליה: מיסתאי את ורבה בר רב חנן.
Shabbat 154b אמר אביי halacha dispute shabbat supports
Abaye explains that all forbid using the sides of an object and dispute only whether secondary sides are forbidden or permitted.

אמר אביי: לא, דכולי עלמא צדדין אסורין, והכא בצדי צדדין קמיפלגי: מר סבר צדי צדדין אסורין, ומר סבר צדי צדדין מותרין.
Shabbat 155b אמר אביי halacha dispute shabbat kneading
Abaye reports that his teacher identifies the mishnah with Rabbi Yosei bar Yehuda, who requires actual kneading for liability.

מהלקטין לתרנגולין כו'. אמר אביי, אמריתה קמיה דמר: מתניתין מני? ואמר לי: רבי יוסי בר יהודה היא. דתניא: אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים — האחרון חייב, דברי רבי. רבי יוסי בר יהודה אומר: אינו חייב עד שיגבל.
Shabbat 156a משמיה דאביי halacha ruling animal feed
Abaye explains that the mixture is prepared in a crisscross manner.

היכי משני? אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי: שתי וערב. והא לא מערב שפיר? אמר רב יהודה: מנערו לכלי.
Shabbat 156a אמר אביי aggada dialogue astrology
Abaye tells Rabbah that he too punishes and kills, fitting the traits associated with Mars.

אמר להו רבי חנינא, פוקו אמרו ליה לבר ליואי: לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה — יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין, אם גניב — לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה — יהי גבר עתיר וזנאי יהי. מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב — יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא ד …
אמר להו רבי חנינא, פוקו אמרו ליה לבר ליואי: לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה — יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין, אם גניב — לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה — יהי גבר עתיר וזנאי יהי. מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב — יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה הוא. האי מאן דבלבנה — יהי גבר סביל מרעין, בני וסתר, סתר ובני, אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין אם גנב — מצלח. האי מאן דבשבתאי — יהי גבר מחשבתיה בטלין. ואית דאמרי: כל דמחשבין עליה בטלין. האי מאן דבצדק — יהי גבר צדקן. אמר רב נחמן בר יצחק: וצדקן במצות. האי מאן דבמאדים — יהי גבר אשיד דמא. אמר רב אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מהולא. אמר רבה: אנא במאדים הואי. אמר אביי: מר נמי עניש וקטיל.

Eruvin (114)

Eruvin 2b אמר אביי halacha dispute alley entrance
Abaye states that the disagreement appears in a baraita in which Rabbi Yehuda does not require reducing an entrance wider than ten cubits.

אמר אביי: פליג בברייתא, דתניא: והרחב מעשר אמות ימעט, רבי יהודה אומר: אינו צריך למעט.
Eruvin 3a אמר אביי halacha dialogue alley beam
Abaye challenges Rav by noting that Hama son of Rabbah bar Avuh teaches the baraita about a decorative feature.

אמר אביי: והא חמא בריה דרבה בר אבוה קתני לה, ותיהוי אמלתרא מתניתא ותיקשי לרב!
Eruvin 4b אביי אמר halacha dispute alley beam
Abaye requires the width to be four handbreadths.

אלא: רחבו בכמה? רב יוסף אמר: טפח, אביי אמר: ארבעה.
Eruvin 5a אביי אמר halacha dispute alley dimensions
Abaye requires the excavated section to extend four cubits.

היה פחות מעשרה טפחים וחקק בו להשלימו לעשרה, כמה חוקק? כמה חוקק?! כמה דצריך ליה! אלא משכו בכמה? רב יוסף אמר: בארבעה, אביי אמר: בארבע אמות.
Eruvin 5a אמר אביי halacha ruling alley enclosure
Abaye supports his position from the rule that an alley is permitted by a side post or crossbeam only when houses and courtyards open into it.

אמר אביי: מנא אמינא לה — דתניא: אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחין לתוכו.
Eruvin 5a אמר אביי halacha ruling alley sidepost
Abaye supports his position from the rule that a projecting side post under four cubits serves as a side post, while one four cubits long is treated as part of the alley.

אמר אביי: מנא אמינא לה — דאמר רמי בר חמא אמר רב הונא: לחי הבולט מדופנו של מבוי, פחות מארבע אמות — נידון משום לחי, ואינו צריך לחי אחר להתירו. ארבע אמות — נידון משום מבוי וצריך לחי אחר להתירו.
Eruvin 7a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal attribution
Abaye tells Rav Yosef that Rav Yehuda's teaching follows Shmuel.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה דשמואל היא.
Eruvin 8b אמר אביי halacha ruling branched alley
Abaye rules that a centipede-shaped alley needs a doorway form at the main alley, while all its branches are permitted with a side post or crossbeam.

איתמר: מבוי העשוי כנדל, אמר אביי: עושה צורת הפתח לגדול, והנך כולהו מישתרו בלחי וקורה.
Eruvin 9a אמר אביי halacha dispute alley sidepost
Abaye says Rabbi Yohanan's permission applies beneath the crossbeam but not between the side posts.

אמר אביי: מסתברא מילתיה דרבי יוחנן תחת הקורה, אבל בין לחיין אסור. ורבא אמר: בין לחיים נמי מותר.
Eruvin 9a אמר אביי halacha ruling alley entrance
Abaye supports his view with Rav's ruling that an area within an entrance requires another side post to permit it.

אמר אביי מנא אמינא לה — דאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: תוך הפתח, צריך לחי אחר להתירו.
Eruvin 10a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue alley sidepost
Abaye recalls the precise context in which he learned that a wall-aligned side post under four cubits permits use up to its inner edge.

אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן — דאמר רמי בר אבא אמר רב הונא: לחי המושך עם דפנו של מבוי, פחות מארבע אמות נידון משום לחי, ומשתמש עם חודו הפנימי. ארבע אמות נידון משום מבוי, ואסור להשתמש בכולו.
Eruvin 10a אמר אביי halacha dispute alley entrance
Abaye teaches a baraita in which Rabbi Yehuda says an entrance wider than ten cubits need not be reduced.

והרחב מעשר ימעט. אמר אביי, תנא: והרחב מעשר ימעט, רבי יהודה אומר: אינו צריך למעט. ועד כמה?
Eruvin 10b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue alley dimensions
Abaye asks Rav Dimi whether the authorities disagree and learns that their rulings concern different sizes.

אמר ליה אביי לרב דימי: מי פליגיתו? אמר ליה: לא, הא — ברברבתא, הא — בזוטרתא, ולא פליגין.
Eruvin 11b אמר אביי halacha ruling doorway form
Abaye rules that all agree a structure is ineffective if it lacks either ten handbreadths of height or three handbreadths at its legs.

אמר אביי: הכל מודים אם גבוהה עשרה ואין ברגליה שלשה, אי נמי: יש ברגליה שלשה, ואין גבוהה עשרה — ולא כלום.
Eruvin 12a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue courtyard enclosure
Abaye challenges the claim that Shmuel permits a courtyard with one board by citing Shmuel's requirement of most of a wall or two boards.

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: חצר ניתרת בפס אחד. אמר ליה אביי לרב יוסף: מי אמר שמואל הכי? והא אמר ליה שמואל לרב חנניה בר שילא: את לא תעביד עובדא אלא או ברוב דופן או בשני פסין!
Eruvin 14a אמר אביי halacha ruling legal reasoning
Abaye explains that Rabbi Yosei son of Rabbi Yehuda agrees with his father on one point, including the principle of viewing an incomplete structure as complete, but disagrees on another.

אמר אביי: רבי יוסי ברבי יהודה סבר לה כאבוה בחדא, ופליג עליה בחדא. סבר לה כאבוה בחדא — דאית ליה רואין.
Eruvin 14b אמר אביי halacha ruling vessel capacity
Abaye infers that the heaped excess of the measure is three units.

אמר אביי, שמע מינה: האי גודשה, תלתא הוי. ותנן נמי: שידה תיבה ומגדל, כוורת הקש וכוורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית, אף על פי שיש להן שולים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח, שהן כוריים ביבש — טהורין.
Eruvin 15a אביי אמר halacha dispute alley sidepost
Abaye rules that a side post that arose on its own is valid.

איתמר: לחי העומד מאליו, אביי אמר: הוי לחי, רבא אמר: לא הוי לחי.
Eruvin 15a אביי אמר halacha dispute alley sidepost
Abaye rules that a preexisting post counts as a side post when it was relied upon before Shabbat.

היכא דלא סמכינן עליה מאתמול, כולי עלמא לא פליגי דלא הוי לחי. כי פליגי היכא דסמכינן עליה מאתמול. אביי אמר: הוי לחי, דהא סמכינן עליה מאתמול. רבא אמר: לא הוי לחי, כיון דמעיקרא לאו אדעתיה דהכי עבידי, לא הוי לחי.
Eruvin 16b אמר אביי halacha ruling partition gaps
Abaye says the sages authored both clauses and concede that an opening must be four handbreadths to count for permitting the corresponding area.

אמר אביי: מדרישא רבנן, סיפא נמי רבנן, ומודו רבנן דכל למישרא כנגדו, אי איכא מקום ארבעה — חשיב, ואי לא — לא חשיב.
Eruvin 16b אמר אביי halacha dialogue rope partition
Abaye challenges a proposed view from the requirement that the ropes and their thickness total more than ten handbreadths.

אמר אביי, תא שמע: שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח, שיהו הכל עשרה טפחים. ואי איתא — למה לי יתר על טפח?
Eruvin 17b אמר אביי halacha ruling hand washing
Abaye rules that the exemption applies only to washing before a meal, while washing after a meal remains obligatory.

ופטורין מרחיצת ידים. אמר אביי: לא שנו אלא מים ראשונים, אבל מים אחרונים חובה.
Eruvin 17b אמר אביי halacha dialogue eruv food
Abaye says the relevant quantity is found in the proportion of a small measure within a kor.

אמר אביי: ומשתכחא כקורטא בכורא. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: כייל מילחא, מאי? אמר ליה: [הא] לא מיבעיא.
Eruvin 20a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue well enclosures
Abaye tells Rava that a baraita supports his ruling about carrying between a courtyard and the area enclosed by well boards.

אמר ליה אביי לרבא: תניא דמסייע לך — חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסין מותר לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה, אבל שתים אסור. במה דברים אמורים שלא עירבו, אבל עירבו מותרין.
Eruvin 20a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue well water
Abaye tells Ravin that if the water dries up on Shabbat the matter is forbidden, as his teacher had already ruled.

בעי רבין: יבשו מים בשבת ובאו בשבת מהו? אמר ליה אביי: יבשו בשבת לא תיבעי לך, דבעי מיניה דמר ופשיט לי דאסיר.
Eruvin 20b אמר אביי halacha ruling public domain
Abaye explains that the case concerns a trough in the public domain that is ten handbreadths high and four wide, with one end entering between the well boards.

הא אתמר עלה: אמר אביי, הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה, וראשו אחד נכנס לבין הפסין.
Eruvin 20b אמר אביי halacha ruling shabbat carrying
Abaye explains that the concern is that one may repair a damaged trough and carry the bucket from the private to the public domain.

הא איתמר עלה אמר אביי: הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה, וראשו נכנס לבין הפסין, דזמנין דחזי ליה לאבוס דמקלקל ואתי לתקוניה, ודרי ליה לדוולא בהדיה, וקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים.
Eruvin 21a אמר אביי halacha ruling well enclosures
Abaye explains that the case concerns a trough in the public domain that is ten handbreadths high, four wide, and enters between the well boards.

אמר אביי: הכא במאי עסקינן — באיבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפסין וכו'.
Eruvin 22a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue public domain
Abaye asks Rav Dimi why carrying in the Land of Israel does not incur liability for the public domain.

אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים. יתיב רב דימי וקאמר ליה להא שמעתא. אמר ליה אביי לרב דימי: מאי טעמא?
Eruvin 23b אמר אביי aggada exegesis tabernacle courtyard
Abaye explains the verse as directing that the Tabernacle stand at the edge of fifty cubits, leaving fifty cubits before it and twenty on each other side.

פשטיה דקרא במאי כתיב?! אמר אביי: העמד משכן על שפת חמשים, כדי שיהא חמשים אמה לפניו ועשרים אמה לכל רוח ורוח.
Eruvin 24b אמר אביי halacha dialogue shabbat partitions
Abaye considers building a partition along the riverbank but rejects it because one may not build a partition atop another partition.

אמר אביי: היכי נעביד? לעביד ליה מחיצה אגודא דנהרא — אין עושין מחיצה על גבי מחיצה.
Eruvin 24b אמר אביי halacha ruling alley sidepost
Abaye proposes placing a side post at the vineyard path entrance so that its effectiveness for the path also permits the open area.

אלא אמר אביי: ליעביד לחי אפיתחא דשביל של כרמים, דמגו דמהניא לשביל של כרמים, מהני נמי לרחבה.
Eruvin 25b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue partition gaps
Abaye challenges whether the ruling follows Rabbi Shimon, since even for him the space formerly occupied by the partitions remains.

אמר ליה אביי: כמאן, כרבי שמעון? לרבי שמעון נמי, הא איכא אויר מקום מחיצות.
Eruvin 27a אמר אביי attribution uncertain: or Rabbi Yirmiyah halacha dialogue ritual impurity
Abaye cites the mishnah distinguishing what carries a zav from what a zav carries and challenges its omission of a riding seat.

אמר אביי, ואיתימא רבי ירמיה: אף אנן נמי תנינא, עוד כלל אחר אמרו: כל שנישא על גבי הזב — טמא, וכל שהזב נישא עליו — טהור, חוץ מן הראוי למשכב ומושב, והאדם. ותו ליכא? והא איכא מרכב?!
Eruvin 27b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue second tithe
Abaye asks why the purchase is not disqualified because of the oil.

אמר ליה אביי: ותיפוק ליה משום שמן! לא צריכא, שנתן דמי מים ומלח בהבלעה.
Eruvin 27b אמר אביי halacha ruling second tithe
Abaye says fish distinguish the two interpretations because they grow from the ground in one sense but were created from water rather than born from the earth.

מאי בינייהו? אמר אביי: דגים איכא בינייהו. למאן דאמר פרי מפרי וגידולי קרקע, הני דגים — גידולי קרקע נינהו. למאן דאמר ולד ולדות הארץ, דגים — ממיא איברו.
Eruvin 27b אמר אביי halacha dialogue second tithe
Abaye is challenged over whether he considers fish to be products of the ground.

ומי אמר אביי דגים גידולי קרקע נינהו? והאמר אביי:
Eruvin 28b אמר אביי halacha ruling food preparation
Abaye says the difference between the positions is whether the food was boiled or fried.

אמר אביי: שלקו וטגנו איכא בינייהו.
Eruvin 29a אמר אביי aggada maxim food health
Abaye qualifies the health benefit of cooked beets as applying when the dish simmers audibly by the fire.

אמר רב חסדא: תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים, וכל שכן לבני מעיים. אמר אביי: והוא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך.
Eruvin 29b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food exchange
Abaye explains that the blessing applies when one eats goods worth a zuz and repays with equally valued goods that sell more readily.

אמר ליה אביי: לעולם דאכל מיניה בזוזא, וקא משלם בזוזא. ומאי ״תבא עליו ברכה״? דאכל מיניה מידי דלא קפיץ עליה זבינא, וקא משלם ליה מידי דקפיץ עליה זבינא.
Eruvin 29b אמר אביי halacha ruling eruv measure
Abaye sets the measure for roasted grain at two Pumbedita measures.

שתיתא — אמר רב אחא בר פנחס: תרי שרגושי. כיסאני — אמר אביי: תרי בוני דפומבדיתא.
Eruvin 29b אמר אביי aggada maxim food health
Abaye reports his mother's teaching that roasted grain is good for the heart but impairs thought.

אמר אביי, אמרה לי אם: הני כסאני מעלו לליבא, ומבטלי מחשבתא.
Eruvin 29b אמר אביי aggada ruling heart remedy
Abaye transmits his mother's remedy for heart weakness using roasted right thigh meat from a ram, spring pasture coals or willow twigs, and diluted wine.

ואמר אביי, אמרה לי אם: האי מאן דאית ליה חולשא דליבא, לייתי בישרא דאטמא ימינא דדיכרא, ולייתי כבויי דרעיתא דניסן, ואי ליכא כבויי דרעיתא — לייתי סוגייני דערבתא, וניכבביה וניכול, ונשתי בתריה חמרא מרקא.
Eruvin 29b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue clothing standards
Abaye challenges Rav Yosef's inference from Persian eating habits because Persians are not the majority of the world.

אמר רב יוסף: מנא אמינא לה — דהני פרסאי אכלי טבהקי בלא נהמא! אמר ליה אביי: ופרסאי הוו רובא דעלמא?! והתנן: בגדי עניים לעניים, בגדי עשירים לעשירים.
Eruvin 35a אמר אביי halacha dialogue ritual impurity
Abaye challenges the argument from a teaching that distinguishes movement caused by force, which conveys impurity, from movement caused by trembling, which does not.

אמר אביי: ותיסברא? והתניא: אהל וניסט — טמא, כלי ואינו ניסט — טהור. וקתני סיפא: ואם היו ניסוטין — טמאים, זה הכלל: ניסט מחמת כחו — טמא, מחמת רעדה — טהור!
Eruvin 35a אמר אביי halacha dispute ritual impurity
Abaye explains that all agree force-induced movement conveys impurity and trembling does not, while the dispute concerns trembling caused by force.

אלא אמר אביי: דכולי עלמא היסט מחמת כחו — טמא, מחמת רעדה — טהור. והכא ברעדה מחמת כחו עסקינן, ובהא קא מיפלגי: דמר סבר — הוי היסט, ומר סבר — לא הוי היסט.
Eruvin 37b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue conditional terumah
Abaye challenges the claim by asking whether a rain-dependent designation of one tithed pomegranate as terumah for another would be wholly ineffective.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, היו לפניו שני רמונים של טבל, ואמר: אם ירדו גשמים היום יהא זה תרומה על זה, ואם לא ירדו גשמים היום יהא זה תרומה על זה, הכי נמי בין ירדו בין לא ירדו דאין בדבריו כלום?
Eruvin 38b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival preparation
Abaye objects that the prescribed handling of an eruv on successive days appears to prepare on a festival for Shabbat.

אמר ליה אביי, אלא הא דתנן: כיצד הוא עושה — מוליכו בראשון, ומחשיך עליו, ונוטלו ובא לו. בשני מחשיך עליו, ואוכלו ובא לו. הא קא מכין מיום טוב לשבת!
Eruvin 41a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue public fasts
Abaye reminds Rav Yosef that he taught the dispute over whether one fasting on a designated communal fast completes the fast on a festival date.

אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן: אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים וכו', ואמרינן עלה, אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר שאמר משום רבן גמליאל, אבל חכמים אומרים: מתענה ומשלים.
Eruvin 44b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat boundaries
Abaye argues to Rabba that overlapping Shabbat boundaries have legal effect, using one who rests in a large cave as evidence.

אמר ליה אביי לרבה: ואת לא תסברא דהבלעת תחומין מילתא היא? ומה אילו שבת במערה, שבתוכה ארבעת אלפים ועל גגה פחות מארבעת אלפים אמה — לא נמצא מהלך את כולה, וחוצה לה אלפים אמה?
Eruvin 47b אמר אביי halacha ruling legal precedent
Abaye explains that the rule must be stated to show that it applies even to a baraita and not only to a mishnah.

אמר אביי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הני מילי — במתניתין, אבל בברייתא — אימא לא. קא משמע לן
Eruvin 49b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv agency
Abaye challenges Rabba and Samuel from a teaching that one of five people may carry the collected eruv on behalf of all.

אמר ליה אביי לרבה: לדידך קשיא ולשמואל קשיא. הא תניא: חמשה שגבו את עירובן, כשהם מוליכין את עירובן למקום אחר — אחד מוליך לכולן. הוא ניהו דקא קני, ותו לא. הוא ניהו דקא דייר, ותו לא!
Eruvin 50b אמר אביי halacha ruling eruv location
Abaye limits the rule to a tree whose underside spans twelve cubits, since beneath a smaller tree part of the designated residence is identifiable.

אמר אביי: לא שנו אלא באילן שתחתיו שתים עשרה אמה, אבל באילן שאין שתים עשרה אמה, הרי מקצת ביתו ניכר.
Eruvin 51a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv location
Abaye objects that the text says darkness overtook the traveler, contradicting the requirement that he could reach the tree by running.

אמר רבא: והוא דכי רהיט לעיקרו מטי. אמר ליה אביי: והא ״חשכה לו״ קתני!
Eruvin 52a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv location
Abaye identifies the other speaker's reasoning as reliance on the rule that the law follows Rabbi Yehudah in his dispute with Rabbi Meir.

אמר: ״תהא שביתתי בצינתא״. אמר ליה אביי: מאי דעתיך, רבי מאיר ורבי יהודה — הלכה כרבי יהודה, ואמר רב חסדא: מחלוקת ב״מקום פלוני״,
Eruvin 53a אמר אביי aggada maxim torah study
Abaye compares his generation's ability to retain learning to a peg driven into a narrow hole.

אמר אביי: ואנן, כי סיכתא בגודא לגמרא. אמר רבא: ואנן, כי אצבעתא בקירא לסברא. אמר רב אשי: אנן, כי אצבעתא בבירא לשכחה.
Eruvin 55b אמר אביי halacha ruling city boundaries
Abaye supports Rava son of Rabba bar Rav Huna's view because one can return by way of the houses.

אמר אביי: כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא, דאי בעי הדר אתי דרך בתים.
Eruvin 55b אמר אביי halacha ruling city boundaries
Abaye explains that a cave is included in the city's extension when there is a building over its entrance.

ומערה אין מתעברת עמה, והתני רבי חייא: מערה מתעברת עמה! אמר אביי: כשיש בנין על פיה.
Eruvin 56b אמר אביי halacha ruling city measurement
Abaye establishes the case as a city measuring two thousand by two thousand cubits.

אמר אביי: ומשכחת לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי.
Eruvin 56b אביי אמר halacha ruling city measurement
Abaye says the case can also occur in a city measuring one thousand by one thousand, with eight units of boundaries and sixteen of corners.

אביי אמר: משכחת לה נמי במתא דהויא אלפא באלפא. תחומין כמה הוו? תמניא. קרנות כמה הוי? שיתסר.
Eruvin 58b אמר אביי halacha ruling boundary measurement
Abaye transmits that stepped measurement is performed only with a rope four cubits long.

אם אינו יכול להבליעו. תנו רבנן: כיצד מקדרין, תחתון כנגד לבו, עליון כנגד מרגלותיו. אמר אביי: נקיטינן אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות.
Eruvin 59a אמר אביי halacha ruling city measurement
Abaye rules that the measurement may not exceed the city's diagonal measure.

אמר אביי: ובלבד שלא ירבה יותר ממדת העיר באלכסונא.
Eruvin 59b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue city eruv
Abaye asks Rabbi Zeira why he made an eruv for the town without leaving an unenclosed remainder.

היתה של רבים והרי היא כו'. רבי זירא ערבה למתא דבי רבי חייא, ולא שבק לה שיור. אמר ליה אביי: מאי טעמא עבד מר הכי?
Eruvin 60a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue oral tradition
Abaye asks whether Rabbi Yitzchak's statement is received tradition or reasoning and insists that received teaching must be learned rather than treated like a song.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבי יצחק, גמרא או סברא? אמר ליה: מאי נפקא לן מינה? אמר ליה: גמרא גמור, זמורתא תהא?!
Eruvin 61a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv partitions
Abaye recalls being taught that the partition is four cubits and asks why it differs from other such partitions, which measure four handbreadths.

אמר ליה אביי: דקה ארבע אמות אמרת לן עלה. מאי שנא מכל דקי דעלמא דארבעה?
Eruvin 62b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal precedent
Abaye tells Rav Yosef that Rabbi Eliezer ben Jacob's mishnah is established as concise and reliable and that Samuel rules according to it.

אמר ליה אביי לרב יוסף: קיימא לן משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי, ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.
Eruvin 64a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue residence rental
Abaye asks the law when five people are the gentile's hired workers and five are his harvesters.

אמר ליה אביי לרב יוסף: היו שם חמשה שכירו וחמשה לקיטו מהו? אמר ליה: אם אמרו שכירו ולקיטו להקל, יאמרו שכירו ולקיטו להחמיר?
Eruvin 65a אמר אביי aggada maxim torah study
Abaye says that if his mother asked him to bring condiment, he could no longer study effectively.

אמר רב נחמן בר יצחק: הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא. אמר אביי: אי אמרה לי אם קריב כותחא — לא תנאי.
Eruvin 66b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue domain renunciation
Abaye reminds Rav Yosef that he taught Samuel's rule that rights may not be renounced from one courtyard to another.

אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן, דאמר שמואל: אין ביטול רשות מחצר לחצר.
Eruvin 66b אמר אביי halacha ruling domain renunciation
Abaye limits Samuel's prohibition on renouncing rights between courtyards to adjacent courtyards with one opening, permitting it for nested courtyards whose residents prohibit one another.

אמר אביי: הא דאמר שמואל אין ביטול רשות מחצר לחצר, לא אמרן אלא בשתי חצירות ופתח אחד ביניהן, אבל שתי חצירות זו לפנים מזו, מתוך שאוסרין — מבטלין.
Eruvin 67b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat carrying
Abaye objects to bringing hot water for a child from Rabba's house because no eruv had been made.

ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה. אמר להו רבה: נייתו ליה חמימי מגו ביתאי. אמר ליה אביי: והא לא ערבינן.
Eruvin 67b אמר אביי both dialogue rabbinic law
Abaye says he wished to challenge Rabba but Rav Yosef stopped him under the rule that in rabbinic matters one acts first and raises objections afterward.

אמר אביי: בעי לאותביה למר, ולא שבקן רב יוסף, דאמר רב [יוסף אמר רב] כהנא: כי הוינן בי רב יהודה, הוה אמר לן: בדאורייתא — מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה, בדרבנן — עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא.
Eruvin 69a אביי אמר halacha ruling alley rights
Abaye resolves the contradiction by distinguishing whether the alley's residents had already taken possession of it.

אמר רב יוסף: אימא ״אינו אוסר״. אביי אמר, לא קשיא: כאן — שהחזיקו בני מבוי במבוי, כאן — שלא החזיקו בני מבוי במבוי.
Eruvin 70a אביי אמר halacha ruling domain renunciation
Abaye interprets 'to two' as meaning to one of two people, though the formulation remains difficult.

ואביי אמר: מאי ״לשנים״ — לאחד משנים. אי הכי ליתני: לאחד שעירב או לאחד שלא עירב. קשיא.
Eruvin 71a אמר אביי halacha dialogue gentile residence
Abaye asks how the principle of presumed consent could apply when a gentile dies on Shabbat.

אמר אביי: מת גוי בשבת מאי ״כלך אצל יפות״ איכא?
Eruvin 71a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv mixtures
Abaye distinguishes wine with wine, which can be combined for an eruv, from wine with oil, which cannot.

אמר ליה אביי: יין ויין ראוי לערב. יין ושמן אין ראוי לערב.
Eruvin 71a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue courtyard eruv
Abaye rejects the comparison because one teaching forbids the two outer courtyards while the other says no eruv is required at all.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם קתני: שתים החיצונות אסורות, הכא קתני: אין צריכין לערב כלל!
Eruvin 71b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv stringencies
Abaye explains that the two rulings teach that two different stringencies are not both imposed in eruv law.

אמר ליה אביי: ואי חד טעמא, תרתי הילכתא למה לי?! הא קא משמע לן דלא עבדינן כתרי חומרי בעירובין.
Eruvin 73a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shared residence
Abaye reminds Rav Yosef that he taught the rule about brothers eating at their father's table but sleeping in their own homes as applying when they receive support from him.

אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן: האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהן, וישנים בבתיהן — צריכין עירוב לכל אחד ואחד. ואמרינן לך: שמע מינה מקום לינה גורם. ואמרת לן עלה, אמר רב יהודה אמר רב: במקבלי פרס שנו.
Eruvin 73b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue alley partnership
Abaye asks why interconnected courtyards are omitted and explains that a partnership not carried through the alley's openings is not valid.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי טעמא דלא תני פתוחות זו לזו. קסבר כל שיתוף שאין מכניסו ומוציאו דרך פתחים במבוי — לאו שמיה שיתוף.
Eruvin 74a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue alley enclosure
Abaye asks whether Rabbi Yochanan's rule extends even to a vineyard path.

אמר ליה אביי לרב יוסף: אמר רבי יוחנן אפילו בשביל של כרמים? אמר ליה: לא אמר רבי יוחנן אלא בחורבה, דחזי לדירה. אבל שביל של כרמים, דלא חזי לדירה — לא.
Eruvin 74b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue courtyard enclosure
Abaye asks whether Rav's ruling applies even to a courtyard.

אמר ליה אביי לרב יוסף: אמר רב אפילו בחצר? אמר ליה: אין, דאי לא אמר מאי?
Eruvin 77b אמר אביי halacha ruling courtyard wall
Abaye rules that ladders four handbreadths wide on opposite sides of a ten-handbreadth wall reduce it when they are less than three handbreadths apart, but not when they are three apart.

אמר אביי: כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים, והניח סולם רחב ארבעה מכאן וסולם רחב ארבעה מכאן, ואין בין זה לזה שלשה טפחים — ממעט. שלשה — אינו ממעט.
Eruvin 78a אביי אמר halacha ruling eruv measurement
Abaye gives the applicable measurement as even eleven handbreadths and a fraction.

אביי אמר: אפילו אחד עשר ומשהו.
Eruvin 78b אמר אביי halacha ruling partition barrier
Abaye says all agree the object forms a partition, but as an intervening barrier it counts only if permanently designated.

אמר אביי: לענין מחיצה — כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה, אבל לענין חציצה, אי בטליה — חייץ, ואי לא בטליה — לא חייץ.
Eruvin 79a אמר אביי halacha ruling shared residence
Abaye establishes the case as a house just under thirteen handbreadths high containing ten handbreadths of straw.

אמר אביי: הכא בבית שלשה עשר חסר משהו עסקינן, ותבן עשרה.
Eruvin 80a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv tavshilin
Abaye says it is obvious the questioner had not heard that an eruv tavshilin must be transferred to others on their behalf.

אמר רב יוסף: ומאי תיבעי ליה? לא שמיע ליה הא דאמר רב נחמן בר רב אדא אמר שמואל: עירובי תבשילין צריך לזכות. אמר ליה אביי: פשיטא דלא שמיע ליה. דאי שמיע ליה, מאי תיבעי ליה?
Eruvin 84a אמר אביי halacha ruling shabbat domains
Abaye establishes the case as a pit filled with produce, while noting that its contents diminish.

אלא אמר אביי: הכא בבור מליאה פירות עסקינן. והא חסרי.
Eruvin 84b אביי אמר halacha ruling courtyard access
Abaye establishes the case where the levels are within ten handbreadths of each other and says they consequently prohibit one another's use.

אביי אמר: כגון דקיימין בתוך עשרה דהדדי, ולא מיבעיא קאמר: לא מיבעיא עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה — דאסירי, דכיון דבגו עשרה דהדדי קיימין — אסרן אהדדי,
Eruvin 85a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat domains
Abaye argues that Rav Yehudah's teaching follows Samuel, because Rav says one person does not prohibit another's use through open airspace.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה דשמואל היא, דאי דרב, הא אמר: אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.
Eruvin 85b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv placement
Abaye cites support for Rabba and explains that a courtyard eruv is placed in a house within the courtyard while an alley partnership is placed in a courtyard within the alley.

אמר ליה אביי לרבה: תניא דמסייע לך: עירובי חצירות בחצר, ושיתופי מבואות במבוי. והוינן בה, עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב! אימא: עירובי חצירות — בבית שבחצר, שיתופי מבואות — בחצר שבמבוי.
Eruvin 87a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue partition extension
Abaye rejects the inference that Rabbi Yehudah's downward-extension principle also permits bending and extending a partition.

אמר ליה אביי: ודילמא לא היא, עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם, אלא דאמר: ״גוד אחית מחיצתא״, אבל ״כוף וגוד״ — לא.
Eruvin 87a אמר אביי halacha ruling water channel
Abaye says that according to Rabbi Chananya ben Akavya, if it is within three handbreadths of the wall it must be four cubits long and eleven handbreadths and a fraction wide.

אמר אביי: ולדברי רבי חנניא בן עקביא, היתה סמוכה לכותל בפחות משלשה טפחים — צריך שיהא אורכה ארבע אמות, ורוחבה אחד עשר ומשהו.
Eruvin 88b אמר אביי halacha other channel dimensions
Abaye explains that the practical difference is a channel that is long and narrow.

מאי בינייהו? אמר אביי: אריך וקטין איכא בינייהו.
Eruvin 88b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat wastewater
Abaye objects that one wants wastewater to be absorbed, yet the teaching still forbids pouring it.

אמר ליה אביי: והרי שופכין, דאדם רוצה שיבלעו, וקתני ״לא ישפוך״!
Eruvin 88b אמר אביי halacha ruling shabbat wastewater
Abaye concludes that the rule applies even to one or two kor of water.

אמר אביי: הילכך, אפילו כור ואפילו כוריים.
Eruvin 89b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue adjacent roofs
Abaye reminds Rav Yosef that he taught that when a large roof adjoins a small one, the large is permitted and the small forbidden.

אמר רב יוסף: לא שמיע לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן: גג גדול הסמוך לקטן — הגדול מותר, והקטן אסור.
Eruvin 89b אמר אביי halacha ruling rooftop domains
Abaye rules that building an upper story with a four-handbreadth partition in front permits use of all the roofs.

אמר אביי: בנה עלייה על גבי ביתו ועשה לפניה דקה ארבע — הותר בכל הגגין כולן.
Eruvin 93a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue partitions
Abaye says the structure is valid according to his view but, according to the other view, removes the partitions.

אמר ליה אביי: לדידי כשירה, לדידך סילוק מחיצות היא.
Eruvin 93b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv partitions
Abaye argues that the breach certainly occurred before Shabbat because permission established at Shabbat's onset remains in force.

אמר ליה אביי: לא תימא מר ״אימר״, אלא ודאי מבעוד יום נפרצה. דהא מר הוא דאמר, בעי מיניה מרב הונא ובעי מיניה מרב יהודה: עירב דרך הפתח ונסתם הפתח, עירב דרך חלון ונסתם החלון, מהו? ואמר לי: שבת, כיון שהותרה הותרה.
Eruvin 95a אביי אמר halacha dispute sukkah walls
Abaye rules that roofing a portico without posts produces a valid sukkah, while Rava rules it invalid.

לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי, דאיתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין — כשירה, אין לה פצימין, אביי אמר: כשירה, ורבא אמר: פסולה.
Eruvin 95a אביי אמר halacha dispute sukkah walls
Abaye validates the sukkah because the roof edge is regarded as descending and enclosing, while Rava rejects that principle.

אביי אמר כשירה, אמר פי תקרה יורד וסותם. ורבא אמר פסולה, לא אמר פי תקרה יורד וסותם. לימא אביי כרב, ורבא כשמואל?
Eruvin 97a אביי אמר halacha other shabbat knots
Abaye explains that Rabbi Yehuda follows his own view that a bow is a full-fledged knot.

אביי אמר: רבי יהודה לטעמיה, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא.
Eruvin 97b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue rescuing tefillin
Abaye challenges interpreting the mishnah as a case of gentile danger because passing the items from person to person would attract even more notice.

אמר ליה אביי: במאי אוקימתא למתניתין, בסכנת גוים? אימא סיפא, רבי שמעון אומר: נותנן לחבירו, וחבירו לחבירו. כל שכן דאוושא מילתא!
Eruvin 97b אביי אמר halacha ruling shabbat travel
Abaye distinguishes a caravan, where both barrel and water may have acquired residence, from an ordinary case, where only the barrel acquired residence.

אביי אמר: בשיירא — אפילו חבית שקנתה שביתה ומים שקנו שביתה. שלא בשיירא — חבית שקנתה שביתה ומים שלא קנו שביתה.
Eruvin 98a אמר אביי halacha other shabbat domains
Abaye explains that the case concerns a threshold that is a karmelit with a public domain passing before it.

אלא אמר אביי: הכא באיסקופה כרמלית עסקינן, ורשות הרבים עוברת לפניה.
Eruvin 98a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue scroll handling
Abaye challenges interpreting the mishnah as a sloping wall because its final clause permits rolling the scroll up when it rests slightly above the ground.

[אמר ליה אביי:] במאי אוקימתא למתניתין? בכותל משופע, אימא סיפא, רבי יהודה אומר: אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט — גוללו אצלו, והא נח ליה!
Eruvin 98b אמר אביי halacha other shabbat domains
Abaye explains that the object projects into the public domain and that the permitted items placed upon it are breakable vessels.

אמר אביי: לעולם דמפיק לרשות הרבים, ומאי ״נותנין עליו״ דקתני, כלים הנשברים.
Eruvin 98b אמר אביי halacha ruling window ledge
Abaye permits use of the upper ledge opposite the window, which completes it to four handbreadths, but forbids use on either side.

אמר אביי: תחתון דאית ביה ארבעה, ועליון לית ביה ארבעה וחלון משלימתו לארבעה. כנגד חלון — משתמש, דחורי חלון הוא. דהאי גיסא ודהאי גיסא — אסור.
Eruvin 99a אמר אביי halacha dispute karmelit decree
Abaye applies the same restriction to a karmelit, while Rava rejects adding a decree to an existing rabbinic decree.

איבעיא להו: כרמלית, מאי? אמר אביי: היא היא. אמר רבא: היא גופא גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה?!
Eruvin 99a אמר אביי halacha other unclear
Abaye begins to cite a teaching as the source for his position.

אמר אביי: מנא אמינא לה, מדקתני
Eruvin 101a אמר אביי halacha dispute shabbat doors
Abaye requires the doors to have hinges, while Rava requires only that they once had hinges.

אמר אביי: בשיש להם ציר, רבא אמר: בשהיה להן ציר.
Eruvin 101b אמר אביי halacha other domain dimensions
Abaye explains that the opening is under four handbreadths but has enough material to carve out and complete that measure.

אמר אביי: לעולם דאין בו ארבעה, ויש בו לחוק ולהשלימו לארבעה.
Eruvin 102a אמר אביי halacha other shabbat construction
Abaye explains that the practice is restricted because it appears like building.

ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בנקמז. וטעמא מאי? אמר אביי: משום דמיחזי כבונה.

Pesachim (86)

Pesachim 4a אמר אביי halacha ruling chametz search
Abaye instructs a scholar not to begin his regular study on the evening before the fourteenth lest it distract him from the commandment.

אמר אביי: הילכך, האי צורבא מרבנן לא לפתח בעידניה באורתא דתליסר דנגהי ארבסר — דלמא משכא ליה שמעתיה, ואתי לאימנועי ממצוה.
Pesachim 4b אמר אביי halacha other mitzvah performance
Abaye says a person prefers to fulfill a commandment personally, whether through bodily effort or personal expense.

תא שמע, דאמר אביי: לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו — דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה. אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו — דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה.
Pesachim 4b אמר אביי halacha exegesis chametz removal
Abaye reconciles two verses by deriving that the fourteenth of Nisan is included as a time for removing leaven.

אמר אביי: תרי קראי כתיבי, כתיב: ״שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם״, וכתיב: ״אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם״. הא כיצד? לרבות ארבעה עשר לביעור.
Pesachim 5b אמר אביי halacha other unclear
Abaye says that the proposed positions must be reversed.

כלפי לייא! אמר אביי: איפוך.
Pesachim 6a אמר אביי halacha ruling chametz removal
Abaye limits the requirement for a traveler to remove leaven within thirty days to one who intends to return.

ואמר רב יהודה אמר רב: המפרש, והיוצא בשיירא, קודם שלשים יום — אין זקוק לבער, תוך שלשים יום — זקוק לבער. אמר אביי: הא דאמרת תוך שלשים יום — זקוק לבער, לא אמרן אלא שדעתו לחזור, אבל אין דעתו לחזור — אין זקוק לבער.
Pesachim 7b אביי אמר aggada exegesis biblical language
Abaye cites verses to show that the word over can denote going ahead.

מאי משמע דהאי ״עובר״ לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק, דאמר קרא: ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי״. אביי אמר, מהכא: ״והוא עבר לפניהם״. ואיבעית אימא מהכא: ״ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם״.
Pesachim 9b אמר אביי halacha other chametz search
Abaye distinguishes the thirteenth, when bread is common and a creature will not hide it, from the fourteenth, when it will.

אמר אביי: לא קשיא הא — בארבעה עשר, הא — בשלשה עשר. בשלשה עשר דשכיח ריפתא בכולהו בתי — לא מצנעא. בארבעה עשר דלא שכיחא ריפתא בכולהו בתי — מצנעא.
Pesachim 11a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue new grain
Abaye asks how grinding and sifting are controlled and answers that they are done with a hand mill and over a sieve.

אמר ליה אביי: תינח בשעת קטיפה, טחינה והרקדה מאי איכא למימר? הא לא קשיא: טחינה ברחיא דיד, הרקדה על גבי נפה.
Pesachim 11a אמר אביי halacha other chametz safeguards
Abaye explains that people naturally avoid new grain but do not naturally avoid leaven.

אלא אמר אביי: חדש — בדיל מיניה, חמץ — לא בדיל מיניה.
Pesachim 11b אמר אביי halacha dispute witness accuracy
Abaye explains that Rabbi Meir allows no time error by witnesses, whereas Rabbi Yehuda allows a half-hour error.

אמר אביי: כשתמצא לומר, לדברי רבי מאיר — אין אדם טועה ולא כלום; לדברי רבי יהודה — אדם טועה חצי שעה. לדברי רבי מאיר — אין אדם טועה ולא כלום: מעשה כי הוה, במיפק תרתי ומעייל תלת. והא דקאמר שתים — בסוף שתים, והא דקאמר שלש — בתחלת שלש.
Pesachim 11b אמר אביי halacha dispute witness accuracy
Abaye alternatively explains that Rabbi Meir allows a minimal time error and Rabbi Yehuda allows an hour and a minimal amount.

איכא דאמרי, אמר אביי: כשתמצא לומר, לדברי רבי מאיר — אדם טועה משהו; לדברי רבי יהודה — אדם טועה שעה ומשהו. לדברי רבי מאיר — אדם טועה משהו: מעשה כי הוה, או בסוף שתים הוה או בתחלת שלש, וחד מינייהו טועה משהו. לדברי רבי יהודה — אדם טועה שעה ומשהו: מעשה כי הוה — או בסוף שלש או בתחלת חמש,
Pesachim 12b אמר אביי halacha other legal safeguards
Abaye distinguishes testimony, which is entrusted to vigilant people, from leaven law, which applies to everyone.

(אלא) אמר אביי: עדות מסורה לזריזים, חמץ לכל מסור.
Pesachim 12b אמר אביי halacha ruling eating schedule
Abaye limits the warning about eating later in the day to one who tasted nothing in the morning.

מכאן ואילך, כזורק אבן לחמת. אמר אביי: לא אמרן אלא דלא טעים מידי בצפרא. אבל טעים מידי בצפרא — לית לן בה.
Pesachim 13a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue chametz sale
Abaye objects that if the sale were to an Israelite, the custodian could simply take the leaven for himself.

מאי לאו, לגוים — כרבי יהודה? אמר רב יוסף: לא, לישראל — כרבי מאיר. אמר ליה אביי: אי לישראל — נישקליה לנפשיה?
Pesachim 13a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue unclear
Abaye objects by recalling that a qualification was stated about the cited teaching.

אמר ליה אביי: ולאו איתמר עלה, אמר רבה בר בר חנה אמר רב יוחנן: לא שנו אלא
Pesachim 20b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue financial loss
Abaye answers that the sages were concerned about a major loss but not a minor loss.

מתקיף לה רבא: מתניתין נמי איכא הפסד עצים! אמר ליה אביי: להפסד מרובה — חששו, להפסד מועט — לא חששו.
Pesachim 24a אמר אביי halacha exegesis forbidden benefit
Abaye derives from the apparently extra prohibition of eating that all Torah prohibitions also forbid benefit.

אמר אביי: לעולם מקרא קמא, ואיפוך: דליכתוב ״באש תשרף״, ולא בעי ״לא תאכל״, מה תלמוד לומר ״לא תאכל״ — אם אינו ענין לגופו, דנפקא ליה מדרבי אלעזר, תנהו ענין לכל איסורין שבתורה. ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
Pesachim 24a אמר אביי halacha ruling multiple lashes
Abaye rules that eating a putita incurs four sets of lashes.

אמר ליה רבינא לרב אשי: ואימא, לעבור עליו בשני לאוין. לאו מי אמר אביי: אכל פוטיתא — לוקה ארבע.
Pesachim 24b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue forbidden benefit
Abaye objects that the case proves little because the consumed substance is merely vapor rather than the fruit itself enjoyed abnormally.

אמר ליה אביי: בשלמא אי אשמעינן פרי גופא דלא קאכיל ליה דרך הנאתו — שפיר, אלא הכא, משום דזיעה בעלמא הוא.
Pesachim 24b אמר אביי halacha ruling vineyard mixtures
Abaye rules that all agree one is lashed for benefiting from vineyard mixtures even abnormally because the prohibition is not phrased in terms of eating.

אמר אביי: הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין עליהן אפילו שלא כדרך הנאתן, מאי טעמא — משום דלא כתיב בהו אכילה.
Pesachim 25b אביי אמר halacha dispute involuntary benefit
Abaye permits benefit that comes to a person against his will, while Rava forbids it.

איתמר: הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו, אביי אמר: מותרת, ורבא אמר: אסורה.
Pesachim 26a אמר אביי both story involuntary benefit
Abaye supports permission in an unavoidable but intentional case from Rabban Yohanan ben Zakkai teaching all day in the Temple's shade.

אמר אביי: מנא אמינא לה — דתניא: אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב בצילו של היכל, ודורש כל היום כולו. והא הכא דלא אפשר ומיכוין, ושרי.
Pesachim 27a אמר אביי halacha ruling mixed causes
Abaye rules that when the forbidden ingredient was not removed first the mixture is forbidden, showing that combined permitted and forbidden causes are forbidden.

עד שיהא בו כדי להחמיץ. ואמר אביי: לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור, אבל לא קדם וסילק את האיסור — אסור, אלמא זה וזה גורם אסור.
Pesachim 27a אמר אביי halacha ruling forbidden benefit
Abaye says that even if combined causes are permitted, bowls, cups, and flasks made through improvement from forbidden wood remain forbidden.

אמר אביי: אם תמצא לומר ״זה וזה גורם אסור״ — רבי היינו רבי אליעזר, ואם תמצי לומר ״זה וזה גורם מותר״, והכא משום דיש שבח עצים בפת הוא — הני קערות וכוסות וצלוחיות אסירי.
Pesachim 28a אמר אביי aggada maxim retribution
Abaye teaches that a person who remains among dangerous influences is ultimately repaid through his own actions.

(אמר אביי:) סדנא בסדני יתיב — מדויל ידיה משתלים.
Pesachim 30b אביי אמר halacha dispute debt collection
Abaye holds that a creditor acquires collected property retroactively, while Rava holds that acquisition begins only upon collection.

גמ' איתמר: בעל חוב, אביי אמר: למפרע הוא גובה. ורבא אמר: מכאן ולהבא הוא גובה. כל היכא דאקדיש לוה וזבין לוה — כולי עלמא לא פליגי דאתי מלוה וטריף,
Pesachim 31a אביי אמר halacha dispute debt collection
Abaye explains that failure to pay by the due date reveals retroactively that the collateral was already the creditor's, while Rava treats it as acquired only now.

אביי אמר, למפרע הוא גובה: כיון דמטא זמניה ולא פרעיה, איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא ברשותיה הוה קאי, ושפיר אקדיש, ושפיר זבין. ורבא אמר, מכאן ולהבא הוא גובה: כיון דאילו הוו ליה זוזי, הוה מסליק להו בזוזי — אישתכח דהשתא קא קני.
Pesachim 32a אמר אביי halacha ruling restitution
Abaye rules that repayment follows monetary value and praises one who replaces a hard-to-sell item with an easily sold one.

אמר אביי: לעולם לפי דמים משלם, ואמאי תבא עליו ברכה? דאכל מידי דלא קפיץ עליה זביניה, וקא משלם מידי דקפיץ עליה זביניה.
Pesachim 32b אמר אביי halacha dispute chametz restitution
Abaye says the cited sages agree that Passover leaven is forbidden for benefit but dispute whether restitution follows value or quantity.

אמר אביי: רבי אליעזר בן יעקב ורבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי כולהו סבירא להו חמץ בפסח אסור בהנאה, ובהא פליגי, דרבי עקיבא סבר: לפי דמים משלם, ורבי יוחנן בן נורי סבר: לפי מדה משלם.
Pesachim 33b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue impure terumah
Abaye challenges Rava's concern that impure terumah might cause a mishap.

אמר רבא: גזירה דילמא אתי בהו לידי תקלה. אמר ליה אביי: ומי חיישינן לתקלה? והא תניא: מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת. אמר ליה: פת — זריק ליה בין העצים. שמן של תרומה — רמי ליה בכלי מאוס.
Pesachim 33b אביי אמר halacha dispute impure terumah
Abaye transmits that only impure terumah bread may be burned for light, while wheat may not be used lest it cause a mishap.

גופא: מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת. אביי אמר משמיה דחזקיה, ורבא אמר דבי רבי יצחק בר מרתא אמר רב הונא: לא שנו אלא פת, אבל חיטי — לא, שמא יבא בהן לידי תקלה. ורבי יוחנן אמר: אפילו חיטי. ואמאי? ניחוש דילמא אתי בהן לידי תקלה! כדאמר רב אשי:
Pesachim 34b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue consecration
Abaye asks whether the Sages imposed an added restriction only on consecration in a vessel or also on verbal consecration.

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא. אמר ליה אביי: הקדישן בכלי קאמר, אבל בפה לא עבוד רבנן מעלה. או דילמא בפה נמי עבוד רבנן מעלה?
Pesachim 35a אמר אביי halacha other dough offering
Abaye identifies karmit, which is said to be liable for the dough offering, as shitzanita.

וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא.
Pesachim 40a אמר אביי halacha dialogue matzah leavening
Abaye warns against roasting two ears of grain together lest liquid pass between them and cause leavening.

ואמר אביי: לא ליחרוך איניש תרי שבלי בהדי הדדי, דילמא נפקי מיא מהאי ובלע אידך, ואתיא לידי חימוץ. אמר ליה רבא: אי הכי, אפילו חדא נמי, דילמא נפיק מהאי רישא ובלע אידך רישא! אלא אמר רבא: מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין.
Pesachim 40a אמר אביי halacha dispute matzah leavening
Abaye permits an inverted vessel used for roasting grain but forbids it when upright.

והדר ביה אביי מההיא, דכל אגב מדלייהו לא מחמצי. דאמר אביי: האי חצבא דאבישנא, סחיפא — שרי, זקיפא — אסור. רבא אמר: אפילו זקיפא — נמי שרי, מי פירות נינהו, ומי פירות אינן מחמיצין.
Pesachim 41b אביי אמר halacha ruling lashes
Abaye rules that one is not flogged for violating a broadly inclusive prohibition.

אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות.
Pesachim 41b אביי אמר halacha ruling lashes
Abaye rules that one is not flogged for a broadly inclusive prohibition.

אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. איכא דאמרי: תרתי הוא דלא לקי, חדא מיהת לקי. איכא דאמרי: חדא נמי לא לקי, דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה.
Pesachim 44a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue prohibited mixtures
Abaye asks Rav Dimi whether permitted substance never combines with prohibited substance for any Torah prohibition.

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא. אמר ליה אביי לרב דימי: וכל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור?
Pesachim 45b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue leaven removal
Abaye objects that the case below an olive's bulk remains unresolved and distinguishes between dough in and outside the kneading area.

אמר ליה אביי: תרצת בכזית. פחות מכזית מי תרצת? אלא הא והא רבי שמעון בן אלעזר היא, ולא קשיא: הא — במקום לישה, הא — שלא במקום לישה.
Pesachim 45b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual impurity
Abaye objects that the teaching explicitly says the same applies to ritual impurity and begins a reinterpretation.

אמר ליה אביי: הא ״וכן לענין טומאה״ קתני! אלא אמר אביי, הכי קאמר: וכן
Pesachim 48b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue dough offering
Abaye warns that baking Passover dough in small batches is a stringency that produces leniency by exempting it from the dough offering.

אמר רב יוסף: הני נשי דידן נהוג למיפא קפיזא קפיזא לפיסחא. אמר ליה אביי: מאי דעתיך, לחומרא? חומרא דאתי לידי קולא הוא, דקא מפקע לה מחלה.
Pesachim 49a אמר אביי aggada dispute social insults
Abaye says that the derogatory epithet in question is 'son of one who heats ovens.'

מאי היא? אמר אביי: קרו ליה בר מחים תנורי. רבא אמר: בר מרקיד בי כובי. רב פפא אמר: בר מלחיך פינכי. רב שמעיה אמר: בר מך רבע.
Pesachim 49b אביי אמר halacha other blessing measure
Abaye explains that one dispute concerns biblical interpretation while the other concerns reasoning, so the positions need not be reversed.

אביי אמר: לעולם לא תיפוך. התם — בקראי פליגי, הכא — בסברא פליגי. התם בקראי פליגי, רבי מאיר סבר: ״ואכלת״ — זו אכילה, ״ושבעת״ — זו שתיה, ואכילה בכזית. ורבי יהודה סבר: ״ואכלת ושבעת״ — אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו? בכביצה.
Pesachim 51a אמר אביי halacha ruling local customs
Abaye rules that one traveling from the Land of Israel to Babylonia follows the practices of the Land of Israel because Babylonian authorities defer to them.

ורבה בר בר חנה לית ליה הא דתנן נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? אמר אביי: הני מילי מבבל לבבל, ומארץ ישראל לארץ ישראל. אי נמי, מבבל לארץ ישראל. אבל מארץ ישראל לבבל — לא. כיון דאנן כייפינן להו, עבדינן כוותייהו.
Pesachim 51b אמר אביי halacha dispute local customs
Abaye interprets the teaching as referring to its first clause.

אמר אביי: ארישא. רבא אמר: לעולם אסיפא, והכי קאמר: אין בזו מפני שינוי המחלוקת. מאי קא אמרת — הרואה אומר מלאכה אסורה? מימר אמרי: כמה בטלני הוי בשוקא.
Pesachim 52a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue discipline
Abaye asks Rav Yosef why he excommunicated Rav Natan bar Asya rather than administering lashes.

רב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת. שמתיה רב יוסף. אמר ליה אביי: ולנגדיה מר נגידי! אמר ליה: עדיפא עבדי ליה, דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב, ולא מימנו אשמתא.
Pesachim 52a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue discipline
Abaye urges Rav Yosef to excommunicate the offender because Rav and Shmuel prescribe excommunication for violating the second festival day.

איכא דאמרי: נגדיה רב יוסף. אמר ליה אביי: נשמתיה מר, דרב ושמואל דאמרי תרוייהו מנדין על שני ימים טובים של גליות! אמר ליה: הני מילי — איניש דעלמא. הכא, צורבא מדרבנן הוא — דטבא ליה עבדי. דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב, ולא מימנו אשמתא.
Pesachim 52a אביי אמר halacha dispute sabbatical produce
Abaye explains that produce returned to a place where it has not yet ceased remains exempt from removal, while Rabbi Yehuda disagrees.

אביי אמר: לעולם כדקתני, והכי קאמר: או ממקום שלא כלו למקום שכלו, והחזירן למקומן ועדיין לא כלו — אינו חייב לבער, רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו, והא כלו להו.
Pesachim 55b אמר אביי halacha other festival labor
Abaye explains that the final clause concerns the intermediate festival days.

גמ' השתא אותובי מותבינן, אהדורי מיבעיא?! אמר אביי: סיפא אתאן לחולו של מועד.
Pesachim 55b אמר אביי halacha dispute waste removal
Abaye resolves the contradiction by assigning one rule to the fourteenth of Nisan and the other to the intermediate festival days.

הא גופא קשיא, אמרת: זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין, והדר תני: שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה! אמר אביי: לא קשיא, כאן בארבעה עשר, כאן בחולו של מועד. רבא אמר: הא והא בחולו של מועד, והכי קאמר: אם נעשה חצר כרפת — מוציאין אותו לאשפה.
Pesachim 58a אמר אביי halacha dispute paschal offering
Abaye explains the opposing schedules of Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva for the Passover-eve offerings.

מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: כסידורו בחול בערב הפסח כך סידורו בשבת בערב הפסח, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: כסידורו בערב הפסח שחל להיות בערב שבת כך סידורו בשבת. ומתניתין דקתני בין בחול בין בשבת — רבי ישמעאל היא.
Pesachim 58b אמר אביי halacha exegesis daily offering
Abaye interprets 'upon it' to mean that peace offerings follow the morning daily offering but not the afternoon daily offering.

ומנין שאין דבר קרב אחר תמיד של בין הערבים, תלמוד לומר: ״והקטיר עליה חלבי השלמים״. מאי תלמודא? אמר אביי: ״עליה״ שלמים, ולא על חבירתה שלמים.
Pesachim 63a אמר אביי halacha other paschal slaughter
Abaye distinguishes cases by whether circumcised people are included in the slaughterer's stated intent at each sign.

אלא אמר אביי: רישא, דאמר ״סימן ראשון למולין, וסימן שני אף לערלים״ — דבסימן שני נמי פתיכי ביה מולין. סיפא, דאמר ״סימן ראשון לערלים, סימן שני למולים״ — דבסימן ראשון הא לא פתיכי ביה מולין.
Pesachim 64b אביי אמר halacha dispute temple gates
Abaye reads the teaching to say that the Temple courtyard gates closed by themselves.

נכנסה כת ראשונה וכו'. איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן. רבא אמר: נועלין תנן.
Pesachim 64b אביי אמר halacha dispute divine reliance
Abaye says the gates closed by themselves, allowing reliance on a miracle as groups entered.

מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו, וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא.
Pesachim 67a אמר אביי halacha exegesis camp exclusion
Abaye argues that a leper can be excluded when zavim and those impure from a corpse are not, namely when the Passover offering comes in impurity.

אמר אביי: אי הכי, לימא נמי: יאמר זב וטמאי מתים, ואל יאמר מצורע, ואני אומר: זב משתלח, מצורע — לא כל שכן. אלא: יש לך שעה שמצורעין משתלחין, ואין זבין וטמאי מתים משתלחין, ואיזה זה — פסח הבא בטומאה.
Pesachim 67a אמר אביי halacha exegesis corpse impurity
Abaye derives significance from Scripture's otherwise unnecessary word 'for a soul.'

אלא אמר אביי: לעולם מקרא קמא. אם כן, ניכתוב רחמנא: ״איש איש כי יהיה טמא״, ״לנפש״ למה לי?
Pesachim 68a אמר אביי aggada dialogue biblical interpretation
Abaye interprets 'as spoken of them' through the verse about strangers eating the ruins of the well-fed.

״ורעו כבשים כדברם״, אמר מנשיא בר ירמיה אמר רב: כמדובר בם. מאי כמדובר בם? אמר אביי: ״וחרבות מחים גרים יאכלו״. אמר ליה רבא: בשלמא אי כתיב ״חרבות״ — כדקאמרת, השתא דכתיב ״וחרבות״, מילתא אחריתי קאמר.
Pesachim 70b אמר אביי halacha dialogue festival offerings
Abaye sharply rejects Ravin's numerical claim, saying eight is impossible and seven occurs in most years.

כי אתא רבין אמר: אמרתי לפני רבותי: פעמים שאי אתה מוצא אלא ששה, כגון שחל יום טוב הראשון של חג בשבת! אמר אביי: אבין תכלא לימא כי הא מילתא? שמנה לא משכחת לה כלל, שבעה איתא ברוב שנים.
Pesachim 71a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue paschal offering
Abaye challenges the claim by noting that for Rabbi Elazar ben Azarya the Passover meat becomes invalid at midnight while its sacrificial parts remain until morning.

אמר ליה אביי: אלמה לא? והרי פסח לרבי אלעזר בן עזריה, דבשר איפסיל ליה מחצות, ואמורין עד צפרא!
Pesachim 74a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue blood absorption
Abaye objects that stuffed meat absorbs blood during roasting.

אמר רבה: האי מולייתא — שריא. אמר ליה אביי: והא קא בלע דמא! אמר ליה: כבולעה כך פולטה.
Pesachim 75b אמר אביי halacha exegesis altar coals
Abaye interprets 'coals of fire' to require glowing coals rather than dim coals or a flame.

אמר אביי, תריץ הכי: ״גחלי״ — יכול עוממות ולא לוחשות, תלמוד לומר: ״אש״. אי אש, יכול רצה שלהבת — יביא, רצה גחלת — יביא, תלמוד לומר: ״גחלי״. הא כיצד? מביא מן הלוחשות.
Pesachim 77a אמר אביי aggada exegesis calendar
Abaye says Tammuz in that year was made a full month, citing the verse that a festival was proclaimed to crush the young men.

כדאביי, דאמר אביי: תמוז דהאי שתא מלויי מליוה, דכתיב: ״קרא עלי מועד לשבר בחורי״.
Pesachim 83b אביי אמר halacha exegesis festival offerings
Abaye derives that a weekday burnt offering may not be sacrificed on Shabbat or a festival.

אביי אמר, אמר קרא: ״עלת שבת בשבתו״, ולא עולת חול בשבת, ולא עולת חול ביום טוב.
Pesachim 84b אביי אמר halacha dispute bone breaking
Abaye explains that all agree the present case is not forbidden bone breaking and locates their dispute in breaking the bone before nightfall.

אביי אמר: כולי עלמא כל כי האי גוונא אין בו משום שבירת העצם, מאי טעמא? השתא מיהת הא פסול הוא. אלא, שבירת העצם מבעוד יום איכא בינייהו. למאן דאמר כשר — הא כשר הוא, למאן דאמר ראוי לאכילה — השתא לאו בר אכילה הוא,
Pesachim 84b אביי אמר halacha dispute paschal bones
Abaye says the restriction is imposed because the bone might split.

אלא מאי אית לך למימר — אביי אמר: משום פקע, רבא אמר: משום הפסד קדשים, דקא מפסיד ליה בידים — דילמא אכיל נורא ממוח דידיה. מבעוד יום נמי, גזירה מבעוד יום אטו משחשיכה.
Pesachim 85a אביי אמר halacha dispute paschal bones
Abaye explains the rule as a precaution against the bone splitting.

אביי אמר: משום פקע. רבינא אמר: בקולית.
Pesachim 88b אמר אביי halacha ruling paschal ownership
Abaye directs the slave to a shepherd familiar with his master so the shepherd can transfer an animal to him beyond his master's control.

אמר אביי: הולך אצל רועה הרגיל רבו אצלו, דניחא ליה בתקנתא דרביה, ומקני ליה חד מינייהו על מנת שאין לרבו רשות בו.
Pesachim 88b אמר אביי halacha ruling second passover
Abaye rules that if the master forgot before the blood was sprinkled, the participants must observe the second Passover.

שכח רבו מה שאמר לו וכו'. אמר אביי: לא שנו אלא ששכח אחר זריקה, דבעידנא דאיזריק דם — הוה חזי לאכילה. אבל שכח לפני זריקה, דכי איזריק דם לא הוה חזי לאכילה — חייבין לעשות פסח שני.
Pesachim 88b אמר אביי halacha ruling second passover
Abaye rules that if the offerings became mixed before their blood was sprinkled, the participants must observe the second Passover.

אמר אביי: לא שנו אלא שנתערבו לאחר זריקה, דבעידנא דאיזריק דם מיהא הוה חזי לאכילה. אבל נתערבו לפני זריקה — חייבין לעשות פסח שני.
Pesachim 89a אמר אביי halacha other paschal enrollment
Abaye says the dispute concerns withdrawing from an offering.

נמנין ומושכין את ידיהן עד שישחט וכו'. אמר אביי: מחלוקת לימשך,
Pesachim 90a אמר אביי halacha other sacrificial ownership
Abaye says he would have interpreted the teaching as referring to lesser sanctity offerings under Rabbi Yosei HaGelili's view that they are their owners' property.

אמר אביי: אי לאו דאוקמיה רבי אושעיא לההיא בממנה זונה על פסחו ורבי היא, הוה מוקמינא לה לההיא בקדשים קלים ואליבא דרבי יוסי הגלילי, דאמר: קדשים קלים ממון בעלים הוא,
Pesachim 94b אמר אביי halacha ruling distant journey
Abaye rules that the distant-journey exemption applies to a ritually pure person but not to an impure person.

אמר אביי: דרך רחוקה לטהור, ואין דרך רחוקה לטמא.
Pesachim 96a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue egyptian passover
Abaye replies that no one can establish that the sacrificial parts of the Egyptian Passover were not roasted on spits.

בעי רבי זירא: אימורי פסח מצרים היכא אקטרינהו? אמר ליה אביי: ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד?
Pesachim 98a אביי אמר halacha ruling inherited offering
Abaye rules that a son enrolled with his father brings the animal as a Passover offering if his father died after midday, while an unenrolled son brings it as a peace offering if he died earlier.

אביי אמר, לצדדין קתני: מת אחר חצות — בנו ממונה עמו יביאנו לשום פסח. מת קודם חצות — אין בנו ממונה עמו יביאנו לשום שלמים.
Pesachim 101a אמר אביי halacha story kiddush
Abaye recounts that Rabba required those present to eat after kiddush because kiddush is valid only where one eats.

ואף רבה סבר אין קידוש אלא במקום סעודה. דאמר אביי: כי הוינא בי מר, כי הוה מקדש אמר לן: טעימו מידי, דילמא אדאזליתו לאושפיזא מתעקרא לכו שרגא ולא מקדש לכו בבית אכילה, ובקידושא דהכא לא נפקיתו, דאין קידוש אלא במקום סעודה.
Pesachim 101a אמר אביי halacha ruling legal practice
Abaye reports that Rabba generally followed Rav except in three listed matters where he followed Shmuel.

איני?! והאמר אביי: כל מילי דמר הוה עביד כרב, לבר מהני תלת דעביד כשמואל: מתירין מבגד לבגד. ומדליקין מנר לנר. והלכה כרבי שמעון בגרירה.
Pesachim 102b אמר אביי halacha dispute kiddush havdalah
Abaye prescribes the sequence wine, kiddush, time blessing, lamp, and havdalah when a festival begins after Shabbat.

והא יום טוב ראשון דאית ליה, ואמר אביי: יקזנ״ה, ורבא אמר: יקנה״ז.
Pesachim 103a אביי אמר halacha dispute kiddush havdalah
Abaye prescribes the sequence wine, kiddush, time blessing, lamp, and havdalah when a festival begins after Shabbat.

מאי הוי עלה? אביי אמר: יקזנ״ה, ורבא אמר: יקנה״ז, והילכתא כרבא.
Pesachim 107a אמר אביי halacha dispute kiddush wine
Abaye explains that only for wine does one formally request a cup of blessing.

תנו רבנן: אין מקדשין אלא על היין, ואין מברכין אלא על היין. אטו אשיכרא ואמיא מי לא מברכין עליהו שהכל נהיה בדברו? אמר אביי, הכי קאמר: אין אומרים ״הבא כוס של ברכה לברך״ אלא על היין. תנו רבנן: אין מקדשין על השכר. משום רבי אלעזר בר רבי שמעון אמרו: מקדשין.
Pesachim 110a אמר אביי halacha ruling paired actions
Abaye warns against eating and drinking in pairs and then relieving oneself even once, lest weakness bring harm.

״לא יעשה צרכיו תרי״, אמאי? נמלך הוא! אמר אביי, הכי קאמר: לא יאכל תרי וישתה תרי, ולא יעשה צרכיו אפילו פעם אחת — דילמא חליש ומיתרע.
Pesachim 112b אמר אביי aggada other health dangers
Abaye lists six practices involving leather, fish, a cup, hot water, eggs, and white lice as causing a dangerous condition.

אמר אביי: עור, דג, וכוס, חמין, וביצים, וכנים לבנים — כולן קשין לדבר אחר. עור — מאן דגני אמשכא דצלא. דג — שיבוטא ביומי ניסן. כוס — שיורי כסא דהרסנא. חמין — חמימי דחמימי משדרו עילויה. ביצים — מאן דמדרך אקליפים. כינים לבנים — מאן דמחוור לבושיה ולא נטיר ליה תמניא יומי והדר לביש לה — בריין הנך כינים, וקש …
אמר אביי: עור, דג, וכוס, חמין, וביצים, וכנים לבנים — כולן קשין לדבר אחר. עור — מאן דגני אמשכא דצלא. דג — שיבוטא ביומי ניסן. כוס — שיורי כסא דהרסנא. חמין — חמימי דחמימי משדרו עילויה. ביצים — מאן דמדרך אקליפים. כינים לבנים — מאן דמחוור לבושיה ולא נטיר ליה תמניא יומי והדר לביש לה — בריין הנך כינים, וקשין לדבר אחר.
Pesachim 116a אמר אביי halacha ruling charoset
Abaye rules that charoset must be tart in memory of the apple and thick in memory of the mortar.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר מצוה וכו'. מאי מצוה? רבי לוי אומר: זכר לתפוח. ורבי יוחנן אומר: זכר לטיט. אמר אביי: הלכך צריך לקהוייה וצריך לסמוכיה. לקהוייה — זכר לתפוח, וצריך לסמוכיה — זכר לטיט.
Pesachim 119b אמר אביי halacha ruling hallel blessing
Abaye rules that although the blessing after Hallel follows local custom, the blessing before it is obligatory.

לכפול — יכפול, לפשוט — יפשוט, לברך אחריו — יברך, הכל כמנהג המדינה. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו — [מצוה] לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן.
Pesachim 119b אביי אמר aggada exegesis biblical language
Abaye cites the verse saying that Jacob passed before them to show that the word over means preceding.

מאי משמע דהאי ״עובר״ לישנא דאקדומי הוא? אמר רבי נחמן בר יצחק, דכתיב: ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי״. אביי אמר, מהכא: ״והוא עבר לפניהם״. איכא דאמרי מהכא: ״ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם״.
Pesachim 119b אמר אביי halacha ruling hallel recitation
Abaye explains that Rabbi Elazar ben Parta adds by repeating Hallel from 'I will thank You' onward.

תניא: רבי כופל בה דברים, רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים. מאי מוסיף? אמר אביי: מוסיף לכפול מ״אודך״ למטה.

Rosh Hashanah (27)

Rosh Hashanah 6b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival rejoicing
Abaye challenges Rabbi Zeira's reasoning about a woman's rejoicing, while clarifying that his objection follows Rabbi Zeira's own view.

אמר ליה אביי: ותיפוק ליה דהא איתה בשמחה. ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי: אשה — בעלה משמחה! לדבריו דרבי זירא קאמר.
Rosh Hashanah 6b אביי אמר halacha dispute firstborn offering
Abaye rules that a firstborn animal's year is counted from its birth.

איבעיא להו: בכור, מאימתי מונין לו שנה? אביי אמר: משעה שנולד, רב אחא בר יעקב אמר: משעה שנראה להרצאה.
Rosh Hashanah 13b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue tithing grain
Abaye proposes gathering the grain into its own pile so that new produce is tithed for new and old for old.

אמר ליה אביי: ויצבור גורנו לתוכו, ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו, מן הישן שבו על הישן שבו!
Rosh Hashanah 15a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue fruit tithes
Abaye challenges why following budding exempts the produce from removal yet would not also make it liable for tithing.

אמר ליה אביי: בשלמא סיפא — לחומרא, אלא רישא פטורה מן הביעור — אמאי? דאמרינן זיל בתר חנטה, אי הכי תיחייב במעשר!
Rosh Hashanah 16a אמר אביי aggada maxim planting advice
Abaye advises one whose late crop succeeds to plant an early crop promptly, before the next judgment arrives.

אמר רבא: שמע מינה תרי דיני מתדנא. אמר אביי: הלכך, כי חזי אינש דמצלח זרעא אפלא — ליקדים וליזרע חרפא. דעד דמטי למדייניה — קדים סליק.
Rosh Hashanah 18a אביי אמר aggada dispute atonement
Abaye teaches that Torah study together with acts of kindness atones where sacrifice and meal offering do not.

אמר רבא: בזבח ובמנחה אינו מתכפר — אבל מתכפר בתורה. אביי אמר: בזבח ומנחה אינו מתכפר — אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו. רבה דעסק בתורה — חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים — חיה שיתין שנין.
Rosh Hashanah 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue hanukkah observance
Abaye objects that abolishing Hanukkah would also abolish its mitzvah.

אמר רב יוסף: שאני חנוכה דאיכא מצוה. אמר ליה אביי: ותיבטיל איהי ותיבטל מצותה!
Rosh Hashanah 20a אמר אביי halacha ruling calendar testimony
Abaye resolves the contradiction by distinguishing Nisan and Tishrei from the other months.

אמר אביי, לא קשיא: הא בניסן ותשרי, הא בשאר ירחי.
Rosh Hashanah 20b אביי אמר aggada other interpretive wording
Abaye says the difference between the positions lies only in how they interpret the wording.

מאי בינייהו? אביי אמר: משמעות דורשין איכא בינייהו.
Rosh Hashanah 21b אמר אביי halacha ruling calendar messengers
Abaye explains that messengers may depart on the eve of every relevant month, but for Nisan and Tishrei they wait to hear the court proclaim it sanctified.

אמר אביי, הכי קאמר: על כולן שלוחין יוצאין מבערב — על ניסן ועל תשרי, עד שישמעו מפי בית דין: ״מקודש״.
Rosh Hashanah 23a אמר אביי halacha ruling new moon signals
Abaye explains that signals were not limited to full months because that would cost the people two days of work.

וליעביד אמלא, ולא ליעביד אחסר כלל! אמר אביי: משום ביטול מלאכה לעם שני ימים.
Rosh Hashanah 23b אמר אביי aggada other travel routes
Abaye explains that the routes between the stations later became obstructed.

אמר רבי יוחנן: בין כל אחת ואחת שמונה פרסאות. כמה הוו להו? תלתין ותרתין, והא האידנא טובא הוו! אמר אביי: אסתתומי אסתתום להו דרכי.
Rosh Hashanah 23b אמר אביי halacha dialogue moon witnesses
Abaye cites the large meals prepared for moon witnesses as evidence that they were encouraged to return.

אמר אביי, תא שמע: סעודות גדולות היו עושין להם שם, כדי שיהו רגילים לבוא. דלמא תרתי הוו עבדי בהו.
Rosh Hashanah 23b אמר אביי halacha ruling moon testimony
Abaye explains that a witness who says the moon's concavity faced the sun has said nothing valid.

גמ' היינו לפני החמה, היינו לצפונה; היינו לאחר החמה, היינו לדרומה! אמר אביי: פגימתה — לפני החמה, או לאחר החמה? אם אמר לפני החמה — לא אמר כלום.
Rosh Hashanah 24a אמר אביי halacha ruling moon testimony
Abaye rules that witnesses who later cannot see a moon first noticed unintentionally may not testify, since they may have seen only a patch of cloud.

אמר אביי, הכי קאמר: ראינוהו מאלינו, ושבנו לראותו מדעתנו, ולא ראינוהו — אין מעידין עליו, מאי טעמא — אימור כוביתא דעיבא בעלמא הוא דחזי.
Rosh Hashanah 24a אמר אביי halacha ruling month sanctification
Abaye infers that even after testimony is examined, the month is intercalated unless the court declares it sanctified before nightfall.

אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: ראוהו בית דין וכל ישראל, נחקרו העדים ולא הספיקו לומר ״מקודש״ עד שחשיכה — הרי זה מעובר. מעובר — אין, מקודש — לא.
Rosh Hashanah 24a אמר אביי halacha ruling sacred replicas
Abaye rules that the Torah forbids replicas only of sacred implements that can actually be reproduced.

אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן, כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה. אבל עושה
Rosh Hashanah 24b אמר אביי halacha exegesis divine images
Abaye interprets the Torah's prohibition as applying to a combined image of all four faces.

ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי? והתניא: ״לא תעשון אתי״ — לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום! אמר אביי: לא אסרה תורה אלא דמות ארבעה פנים בהדי הדדי.
Rosh Hashanah 24b אמר אביי halacha exegesis divine images
Abaye interprets the Torah's prohibition as applying only to attendants of the highest heavenly abode.

ושאר שמשין מי שרי? והא תניא ״לא תעשון אתי״ — לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני במרום, כגון אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת! אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון.
Rosh Hashanah 26a אביי אמר halacha exegesis shofar validity
Abaye explains that the sages disqualify a cow horn because its layered appearance resembles two or three shofars rather than one.

אביי אמר, היינו טעמייהו דרבנן: שופר אמר רחמנא, ולא שנים ושלשה שופרות. והא דפרה, כיון דקאי גילדי גילדי — מיתחזי כשנים ושלשה שופרות.
Rosh Hashanah 27a אמר אביי halacha ruling shofar plating
Abaye explains that the Mishnah permits gold plating only away from the place where the mouth rests.

ופיו מצופה זהב. והתניא: ציפהו זהב במקום הנחת פיו — פסול, שלא במקום הנחת פיו — כשר! אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין — שלא במקום הנחת פה תנן.
Rosh Hashanah 28a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shofar obligation
Abaye argues that the entire shofar blast must occur while the obligation applies.

אמר ליה אביי: מאי שנא התם — דבעינא כולה תקיעה בחיובא, וליכא. הכא נמי — בעינא כולה תקיעה בחיובא, וליכא!
Rosh Hashanah 28b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue added commandments
Abaye challenges the argument by asking whether sleeping in a sukkah on the eighth day should then incur lashes.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, הישן בשמיני בסוכה — ילקה!
Rosh Hashanah 31a אמר אביי aggada exegesis world desolation
Abaye teaches from the verse 'He will revive us after two days' that the world will be desolate for two millennia.

וקמיפלגי בדרב קטינא, דאמר רב קטינא: שיתא אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב, שנאמר: ״ונשגב ה' לבדו ביום ההוא״. אמר אביי: תרי חרוב, שנאמר: ״יחיינו מיומים״.
Rosh Hashanah 33a אמר אביי halacha dispute shofar practice
Abaye reconciles the sources by assigning one to Rabbi Yehudah and the other to Rabbi Yosei and Rabbi Shimon.

אין מעכבין את התינוקות מלתקוע. הא נשים — מעכבין, והתניא: אין מעכבין לא את הנשים ולא את התינוקות מלתקוע ביום טוב! אמר אביי, לא קשיא: הא רבי יהודה, הא רבי יוסי ורבי שמעון.
Rosh Hashanah 33b אמר אביי halacha ruling shofar duration
Abaye explains that the Mishnah totals all blasts and teruot, whereas the baraita measures only one sequence.

גמ' והתניא: שיעור תקיעה כתרועה! אמר אביי: תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי ותרועות דכולהו בבי. תנא ברא קא חשיב חד בבא ותו לא.
Rosh Hashanah 33b אמר אביי halacha exegesis teruah sound
Abaye explains from the verses and translation that the dispute is whether teruah is groaning or wailing.

אמר אביי: בהא ודאי פליגי, דכתיב: ״יום תרועה יהיה לכם״, ומתרגמינן: ״יום יבבא יהא לכון״. וכתיב באימיה דסיסרא: ״בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא״. מר סבר גנוחי גנח. ומר סבר ילולי יליל.

Yoma (76)

Yoma 5b אמר אביי halacha dispute priestly vesting
Abaye explains that all agree Aaron was vested before his sons in tunic and headdress, while they dispute the order of the belts.

אמר אביי: בכתונת ומצנפת כולי עלמא לא פליגי דאהרן ואחר כך בניו. דבין בצוואה ובין בעשיה אהרן קדים. כי פליגי באבנט. מאן דאמר אהרן ואחר כך בניו, דכתיב: ״ויחגור אותו באבנט״, והדר כתיב: ״ויחגור אותם אבנט״. ומאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת, דכתיב: ״וחגרת אותם״. ולמאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת, הכתיב: ״ויחגור אות …
אמר אביי: בכתונת ומצנפת כולי עלמא לא פליגי דאהרן ואחר כך בניו. דבין בצוואה ובין בעשיה אהרן קדים. כי פליגי באבנט. מאן דאמר אהרן ואחר כך בניו, דכתיב: ״ויחגור אותו באבנט״, והדר כתיב: ״ויחגור אותם אבנט״. ומאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת, דכתיב: ״וחגרת אותם״. ולמאן דאמר אהרן ובניו בבת אחת, הכתיב: ״ויחגור אותו באבנט״ והדר כתיב: ״ויחגור אותם אבנט״!
Yoma 7b אמר אביי halacha dispute tzitz atonement
Abaye explains that all agree a broken frontplate does not effect acceptance, while they dispute one hanging on a peg.

אמר אביי: בנשבר הציץ דכולי עלמא לא פליגי דלא מרצה. כי פליגי דתלי בסיכתא, רבי יהודה סבר: ״על מצח ... ונשא״,
Yoma 10b אמר אביי halacha dispute mezuzah obligation
Abaye explains that all agree the chamber requires a mezuzah during the seven days, while the sages and Rabbi Yehudah dispute the rest of the year.

אלא אמר אביי: בשבעה — דכולי עלמא לא פליגי דמיחייבא. כי פליגי בשאר ימות השנה. רבנן סברי: גזרינן שאר ימות השנה אטו שבעה, ורבי יהודה סבר: לא גזרינן.
Yoma 11a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mezuzah obligation
Abaye asks why the gates of Mehoza lack mezuzot and argues that the guard's dwelling should make the fortress gate liable.

אמר ליה אביי לרב ספרא: הני אבולי דמחוזא מאי טעמא לא עבדו להו רבנן מזוזה? אמר ליה: הנהו חזוק לאקרא דכובי הוא דעבידי. אמר ליה: ואקרא דכובי גופה תבעי מזוזה, דהא אית בה דירה לשומר בית האסורין, דהא תניא: בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייבת במזוזה!
Yoma 11a אמר אביי halacha ruling mezuzah safety
Abaye explains that the public gates lack mezuzot because installing or checking them would create danger.

אלא אמר אביי: משום סכנה. דתניא: מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע, ושל רבים פעמים ביובל.
Yoma 11b אמר אביי halacha ruling arched doorway
Abaye rules that an arch is insignificant if it is ten handbreadths high with less than three vertical handbreadths, or has three vertical handbreadths but is under ten high.

אמר ליה: שער המדי תנאי היא. דתניא: כיפה, רבי מאיר מחייב במזוזה, וחכמים פוטרים. ושוין שאם יש ברגלה עשרה, שחייבת במזוזה. אמר אביי: דכולי עלמא, גבוהה עשרה ואין ברגלה שלשה — ולאו כלום היא. אי נמי, יש ברגלה שלשה ואינה גבוהה עשרה — ולאו כלום היא.
Yoma 12a אמר אביי aggada maxim guest etiquette
Abaye infers that proper conduct is for a guest to leave a jug and hide for the host.

והאי תנא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים, דתניא: אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינה שלהן. רבי אלעזר בר (צדוק) אומר: אף לא מטות. לפיכך, עורות קדשים — בעלי אושפיזכנין נוטלין אותן בזרוע. אמר אביי: שמע מינה, אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה.
Yoma 12a אמר אביי halacha ruling priestly service
Abaye rules that the priest dons eight garments and turns the sacrificial limb with a poker, an act that constitutes service.

אמר אביי: לובש שמונה, ומהפך בצינורא, וכדרב הונא. דאמר רב הונא: זר שהפך בצינורא — חייב מיתה. ורב פפא אמר:
Yoma 13b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue priestly mourning
Abaye objects that Rabbi Yehudah requires a priest who learns of a death to leave the altar, so he cannot be summoned from home to serve.

אמר ליה אביי: השתא לרבי יהודה אפוקי מפקינן ליה, דתניא: היה עומד ומקריב על גבי המזבח ושמע שמת לו מת, מניח עבודתו ויוצא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: יגמור. ואת אמרת מייתינן ליה מתוך ביתו?
Yoma 14b אביי אמר halacha ruling purification service
Abaye explains that even Rabbi Akiva can hold that the priest works all day, is sprinkled upon toward evening, immerses, and waits for sunset.

ראשי גבעולין ויזה. אביי אמר: אפילו תימא רבי עקיבא, דעביד עבודה כוליה יומא, ולפניא מדו עליה, וטביל ועביד הערב השמש.
Yoma 14b אמר אביי halacha ruling lamp preparation
Abaye resolves the contradiction by distinguishing preparation of two lamps from preparation of five.

אמר אביי, לא קשיא: כאן בהטבת שתי נרות, כאן בהטבת חמש נרות.
Yoma 15a אביי אמר halacha other ritual sequence
Abaye explains that the passage merely teaches a ruling and later returns to state the sequence.

ואביי אמר לך: אורויי בעלמא הוא דקא מורי, וסדרא הא הדר תני ליה.
Yoma 17b אמר אביי halacha ruling high priest portion
Abaye explains that the sages authored the opening and middle clauses and agree that giving the high priest a broken piece is improper.

אמר אביי: רישא ומציעתא רבנן — ומודו רבנן בפרוסה, דלאו אורח ארעא למיתבה לכהן גדול.
Yoma 19b אמר אביי attribution uncertain: or Rav Nachman bar Yitzchak aggada story messiah delay
Abaye locates the reported Yom Kippur sexual misconduct that delays the Messiah in Nehardea.

אמר אביי ואיתימא רב נחמן בר יצחק: תרגומא, נהרדעא. דאמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא, אמריתו: ״אמאי לא אתי משיח״? והא האידנא יומא דכיפורי הוא ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא. אמר ליה: הקדוש ברוך הוא מאי אמר? אמר ליה:
Yoma 21a אמר אביי aggada other temple miracles
Abaye says that crop, feathers, inner-altar ash, and menorah ash were swallowed where they lay.

ותו ליכא? והתניא רב שמעיה בקלנבו: שברי כלי חרס, נבלעין במקומן, ואמר אביי: מוראה, ונוצה, ודישון מזבח הפנימי, ודישון המנורה — נבלעין במקומן!
Yoma 23a אמר אביי halacha other temple official
Abaye explains that he first understood the official over the peki'a as supervising wicks, but learned that peki'a means a whip.

אמר אביי: מריש הוה אמינא הא דתנן: בן ביבאי ממונה על הפקיע, אמינא פתילתא. כדתנן: מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהן, מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין. כיון דשמענא להא דתניא: ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע, אמינא: מאי פקיע — נגדא.
Yoma 25a אמר אביי halacha ruling temple chambers
Abaye infers that the Chamber of Hewn Stone was half sacred and half non-sacred and had an entrance into each area.

אמר אביי: שמע מינה לשכת הגזית חציה בקדש וחציה בחול, ושמע מינה שני פתחים היו לה, אחד פתוח בקדש, ואחד פתוח בחול. דאי סלקא דעתך כולה בקדש — זקן יושב במערבה? והאמר מר: אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד.
Yoma 30b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue purification
Abaye asks whether the sages follow Ben Zoma or treat a leper differently because he is accustomed to impurity.

אמר ליה אביי לרב יוסף: נימא רבנן דפליגי עליה דרבי יהודה — כבן זומא סבירא להו, והאי דקתני מצורע, להודיעך כחו דרבי יהודה. או דילמא, שאני מצורע דדייש בטומאה. אמר ליה: שאני מצורע דדייש בטומאה.
Yoma 30b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue purification
Abaye asks Rav Yosef about Rabbi Yehudah's characterization of this immersion as a precautionary measure.

אמר ליה אביי לרב יוסף (לרבי יהודה דאמר: סרך) טבילה (היא) זו,
Yoma 31a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue temple entry
Abaye asks Rav Yosef whether partial entry into the Temple is legally considered entry.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ביאה במקצת, שמה ביאה או לא? אמר ליה: בהונות יוכיחו, שהן ביאה במקצת, ותניא: מצורע טובל ועומד בשער ניקנור. איבעיא להו: מהו שיעשה סכין ארוכה וישחוט?
Yoma 31a אמר אביי halacha ruling temple plumbing
Abaye infers that the spring of Etam stood twenty-three cubits above the Temple courtyard floor.

חמש טבילות ועשרה קידושין טובל. תנו רבנן: חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום, וכולן בקודש בבית הפרוה, חוץ מראשונה שהיתה בחול על גבי שער המים, ובצד לשכתו היתה. אמר אביי: שמע מיניה עין עיטם גבוה מקרקע עזרה עשרים ושלש אמות.
Yoma 33a אמר אביי halacha ruling temple service
Abaye states that he knows by tradition, but cannot explain logically, why cleaning the inner altar precedes tending five lamps.

ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות. מאי טעמא? אמר אביי: גמרא גמירנא, סברא — לא ידענא. ורבא אמר: כריש לקיש. דאמר ריש לקיש: אין מעבירין על המצות,
Yoma 33b אמר אביי halacha exegesis temple service
Abaye derives from two otherwise unnecessary instances of 'morning by morning' that tending five lamps precedes the daily offering's blood, which precedes tending the remaining two.

והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד, ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות. מאי טעמא? אמר אביי: ההוא ״בבקר בבקר״ דשני גזירי עצים דלא צריכי, שדינהו להכא. חד שדייה להטבת חמש נרות — דליקדמיה לדם התמיד, וחד שדייה לדם התמיד — דנקדמיה להטבת שתי נרות.
Yoma 34a אמר אביי halacha exegesis temple service
Abaye argues from the repeated word 'day' that the additional offerings precede the frankincense bowls.

אמר אביי: מסתברא כמאן דאמר מוספין קודמין לבזיכין — לאו מי אמרת ״בבקר בבקר״, להקדים? הכא נמי: ״ביום״ ״ביום״, לאחר.
Yoma 34b אביי אמר halacha ruling unintentional labor
Abaye permits cooling the High Priest's water with heated iron even if hardening occurs, because an unintended act is permitted.

אם היה כהן גדול זקן או איסטניס וכו'. תניא, אמר רבי יהודה: עששיות של ברזל היו מחמין מערב יום הכפורים ומטילין לתוך צונן, כדי שתפיג צינתן. והלא מצרף! אמר רב ביבי: שלא הגיע לצירוף. אביי אמר: אפילו תימא שהגיע לצירוף — דבר שאין מתכוין מותר.
Yoma 34b אמר אביי halacha exegesis unintentional labor
Abaye explains that Rabbi Yehudah requires the verse about circumcision over a leprous mark because he forbids unintended prohibited acts.

ומי אמר אביי הכי? והתניא: ״בשר ערלתו״, אפילו במקום שיש שם בהרת — יקוץ, דברי רבי יאשיה. והוינן בה: קרא למה לי? ואמר אביי: לרבי יהודה, דאמר: דבר שאין מתכוין אסור.
Yoma 35b אמר אביי aggada other priestly garments
Abaye explains that Rabbi Elazar ben Harsom's costly tunic was translucent like wine in a glass.

אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא, ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום. ומי מתחזי? והאמר מר: חוטן כפול ששה! אמר אביי: כחמרא במזגא.
Yoma 36a אמר אביי halacha ruling sacrifice position
Abaye explains that the animal is not positioned directly because it might defecate in the Temple courtyard.

ראשו לדרום ופניו למערב. היכי משכחת לה? אמר רב: בעוקם את ראשו. ונוקמיה להדיא. אמר אביי: גזירה שמא ירביץ גללים.
Yoma 36b אביי אמר halacha dispute negative commands
Abaye explains that all agree the prohibition concerning a carcass is not a full prohibition and that the dispute concerns the command to leave the burden.

אביי אמר: דכולי עלמא לאו דנבילה — לאו מעליא הוי, והכא ב״תעזוב״ קא מיפלגי,
Yoma 37a אמר אביי halacha exegesis confession formula
Abaye questions why the heifer ritual cannot be derived from Horeb, noting that its priestly formula omits the word 'please.'

אמר אביי: בשלמא חורב מעגלה ערופה לא יליף — מאי דהוה הוה. אלא עגלה ערופה תיליף מחורב? וכי תימא הכי נמי, והתנן: ״הכהנים אומרים: כפר לעמך ישראל״, ואילו ב״אנא״ לא קא אמר. קשיא.
Yoma 37a אמר אביי halacha other temple laver
Abaye explains that the laver's mechanism was a wheel used to lower it.

ואף הוא עשה מוכני לכיור וכו'. מאי מוכני? אמר אביי: גילגלא דהוה משקעא ליה.
Yoma 37b אמר אביי halacha other temple utensils
Abaye interprets the referenced golden handles as the handles of axes and hatchets.

אמר אביי: בידות סכינין. מיתיבי: אף הוא עשה כני כלים, ואוגני כלים, וידות כלים, וידות סכינין של יום הכפורים של זהב. תרגמה אביי: בקתתא דנרגי וחציני.
Yoma 37b אמר אביי halacha ruling shema
Abaye explains that the stated reading time applies to the rest of Jerusalem's population.

מיתיבי: הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר, ואנשי מעמד — לא יצא, מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים! אמר אביי: לשאר עמא דבירושלם.
Yoma 41b אמר אביי halacha other unclear
Abaye resolves the contradiction by distinguishing a stream that flows straight from one that bends downward.

אמר אביי, לא קשיא: כאן בקולחת, כאן בנכפפת.
Yoma 42b אמר אביי halacha exegesis red heifer
Abaye argues that the name Eleazar excludes both a woman and a non-priest from the rite.

אמר אביי, היינו תיובתיה: אשה מאי טעמא? ״אלעזר״ — ולא אשה, זר נמי: ״אלעזר״ — ולא זר.
Yoma 43b אמר אביי halacha other textual inference
Abaye concludes that the authority disagrees because an explicit implication overrides both another implication and an automatic inference.

אמר אביי: כיון דאמר מר ״משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא״ — פליג.
Yoma 46a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue temple offerings
Abaye challenges Rava that the word 'at its appointed time' should override Shabbat just as it overrides impurity.

אמר ליה אביי (לרבא): לדידך קשיא, ולרב חסדא קשיא. לדידך קשיא: מאי שנא טומאה, דכתיב ״במועדו״ — ואפילו בטומאה, שבת נמי — ״במועדו״, ואפילו בשבת!
Yoma 46b אביי אמר halacha dispute altar fire
Abaye rules that one who extinguishes fire from the coal pan or menorah is liable, against Rava's exemption.

איתמר: המכבה אש מחתה ומנורה, אביי אמר: חייב, רבא אמר: פטור.
Yoma 46b אביי אמר halacha dispute altar fire
Abaye rules that extinguishing altar fire after lowering it to the ground incurs liability because it remains altar fire.

דכבייה בראשו של מזבח, דכולי עלמא לא פליגי דחייב. כי פליגי דאחתיה אארעא וכבייה. אביי אמר: חייב, אש המזבח הוא, רבא אמר: פטור, כיון דנתקה — נתקה.
Yoma 46b אביי אמר halacha dispute altar fire
Abaye rules that extinguishing the detached fire atop the altar incurs liability because it remains altar fire.

דאחתיה אארעא וכבייה, דכולי עלמא לא פליגי דפטור. כי פליגי, דכבייה בראשו של מזבח, אביי אמר: חייב, אש המזבח הוא, רבא אמר: פטור, כיון דנתקה — נתקה.
Yoma 52b אמר אביי halacha dispute holy of holies
Abaye identifies a tannaitic dispute and favors the view that 'inward' refers to the side outside the partition.

אמר אביי: תנאי היא. ואמר אביי: מסתברא כמאן דאמר פנימה שהיא חוצה לו — דתנן, מלמדין אותו: הזהר
Yoma 53a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue incense smoke
Abaye objects that a teaching describes the incense smoke rising like a staff and then descending along the walls.

אמר ליה אביי: והא איפכא תניא! דתניא: נתן בה עיקר מעלה עשן, היה מתמר ועולה כמקל עד שמגיע לשמי קורה. כיון שהגיע לשמי קורה, ממשמש ויורד בכותלים עד שנתמלא הבית עשן, שנאמר: ״והבית ימלא עשן״!
Yoma 53a אמר אביי halacha exegesis incense smoke
Abaye derives from 'and it shall cover' that even a leaf of the smoke-raising herb may be used in addition to its root.

אלא אמר אביי, הכי קאמר: אין לי אלא עיקר מעלה עשן, עלה מעלה עשן מניין? תלמוד לומר: ״וכסה״.
Yoma 55a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue offering mixtures
Abaye asks why separate containers cannot be labeled for obligatory and voluntary offering blood.

מאי מפני התערובות? אמר רב יוסף: מפני תערובת חובה בנדבה. אמר ליה אביי: ונעביד תרי ונכתוב עלייהו הי דחובה והי דנדבה? רבי יהודה
Yoma 66a אביי אמר halacha exegesis atonement
Abaye maintains that the teaching can follow Rabbi Yehudah because priests are included among 'Your people Israel.'

אביי אמר: אפילו תימא רבי יהודה, אטו כהנים לאו בכלל ״עמך ישראל״ נינהו?
Yoma 68b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrificial disposal
Abaye suggests that the dispute may concern whether the material must be poured out in its proper place.

אמר ליה אביי: ודילמא במקומו משופך הוא דפליגי.
Yoma 68b אמר אביי halacha ruling scapegoat
Abaye infers that Beit Hadudo was in the wilderness and that Rabbi Yehudah considers the scapegoat's command fulfilled upon its arrival there.

גמ' אמר אביי: שמע מינה בית חדודו במדבר קיימא, והא קא משמע לן דקסבר רבי יהודה: כיון שהגיע שעיר למדבר — נעשית מצותו.
Yoma 69a אמר אביי halacha ruling public honor
Abaye explains that the sequence of handing over the Torah scroll is entirely for the High Priest's honor.

חזן הכנסת נוטל ספר תורה: שמע מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב! אמר אביי: כולה משום כבודו דכהן גדול היא.
Yoma 69b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue divine name
Abaye asks Rav Dimi whether they exalted God by using the explicit divine name.

אמר ליה אביי לרב דימי: ודילמא שגידלו בשם המפורש? אמר ליה: אין אומרים שם המפורש בגבולים.
Yoma 69b אמר אביי halacha other textual contradiction
Abaye resolves the contradiction by distinguishing statements about one subject from statements about two subjects.

אמר אביי, לא קשיא: כאן, בענין אחד. כאן, בשני ענינין.
Yoma 71a אמר אביי halacha exegesis yom kippur service
Abaye derives from 'he shall go out and perform his burnt offering' that the High Priest offers his ram and the people's ram after his first exit.

אמר אביי, אמר קרא: ״ויצא ועשה את עולתו״, מיציאה ראשונה עביד אילו ואיל העם.
Yoma 71a אמר אביי halacha exegesis ritual impurity
Abaye derives that the burner becomes impure from the outset just as the scapegoat's dispatcher does.

אמר אביי, אמר קרא: ״והמשלח ... והשורף״. מה משלח דמעיקרא — אף שורף דמעיקרא.
Yoma 72b אמר אביי halacha exegesis priestly garments
Abaye explains that the priestly garments' sleeves are woven separately and then attached to the garment.

מיתיבי: בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט, אלא מעשה אורג, שנאמר: ״מעשה אורג״! אמר אביי: לא נצרכה אלא לבית יד שלהם. כדתניא: בית יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה, ונדבקת עם הבגד, ומגעת עד פיסת היד.
Yoma 72b אמר אביי attribution uncertain: or רבה בר עולא aggada exegesis sin
Abaye, or alternatively Rabba bar Ulla, teaches from a verse that the sinner under discussion is called loathsome.

אמר אביי ואיתימא רבה בר עולא: נקרא נתעב, שנאמר: ״אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה״.
Yoma 73a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue priestly status
Abaye argues that the priest is treated like a High Priest to avoid hostility and like an ordinary priest because sacred status may be raised but not lowered.

אמר ליה אביי: אלא זר משוית ליה! אלא: ככהן גדול — משום איבה, ככהן הדיוט — משום מעלין בקדש ולא מורידין.
Yoma 74b אמר אביי halacha maxim meal timing
Abaye advises anyone with a meal to eat it only during the daytime.

אמר רב יוסף: מכאן רמז לסומין, שאוכלין ואין שבעין. אמר אביי: הלכך, מאן דאית ליה סעודתא לא ליכלה אלא ביממא. אמר רבי זירא, מאי קרא: ״טוב מראה עינים מהלך נפש״. אמר ריש לקיש: טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה, שנאמר: ״טוב מראה עינים מהלך נפש״.
Yoma 75b אמר אביי halacha dialogue meal timing
Abaye's advice to eat a meal by day is reconciled as meaning under daylight-like illumination.

לחם ששאלו כהוגן — ניתן להם כהוגן. מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה. והאמר אביי: האי מאן דאית ליה סעודתא — לא לאכליה אלא ביממא! כעין יממא קא אמרינן. אמר רב אחא בר יעקב: בתחלה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין באשפה, עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה.
Yoma 76a אמר אביי aggada exegesis world to come
Abaye derives by gematria that David's cup in the World to Come holds 221 log.

תניא, איסי בן יהודה אומר: מן שירד להם לישראל היה מתגבר ועולה עד שרואין אותו כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר: ״תערוך לפני שלחן נגד צוררי [וגו' כוסי רויה]״, אמר אביי: שמע מינה כסא דדוד לעלמא דאתי, מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק, שנאמר: ״כוסי רויה״, רויה בגימטריא הכי הוי.
Yoma 77b אמר אביי halacha other child feeding
Abaye explains that Shammai was required to feed with both hands because of the dangerous spirit Shibta.

אמרו עליו על שמאי הזקן שלא רצה להאכיל בידו אחת, וגזרו עליו להאכיל בשתי ידים. מאי טעמא? אמר אביי: משום שיבתא.
Yoma 77b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue yom kippur
Abaye supports Rava's permission for fruit guards to cross water on Yom Kippur with a teaching allowing them to cross up to their necks.

רבא שרא לבני עבר ימינא למעבר במיא לנטורי פירי. אמר ליה אביי לרבא, תניא דמסייע לך: שומרי פירות עוברין עד צוארן במים ואין חוששין.
Yoma 77b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival travel
Abaye argues that attendees must also be allowed to return through the water lest they refuse to attend in the future.

רב יוסף שרא להו לבני בי תרבו למיעבר במיא למיתי לפירקא, למיזל לא שרא להו. אמר ליה אביי: אם כן אתה מכשילן לעתיד לבא. איכא דאמרי: שרא להו למיתי ושרא להו למיזל, אמר ליה אביי: בשלמא למיתי — לחיי, אלא למיזל מאי טעמא? כדי שלא תהא מכשילן לעתיד לבא.
Yoma 77b אמר אביי halacha ruling water crossing
Abaye distinguishes a stream whose waters flow rapidly.

אמר אביי: שאני נחל דרדיפי מיא.
Yoma 78a אמר אביי halacha ruling yom kippur
Abaye limits the prohibition on sitting on damp clay on Yom Kippur to clay wet enough to moisten another object.

תני יהודה בר גרוגרות: אסור לישב על גבי טינא ביום הכפורים. אמר רבי יהושע בן לוי: ובטינא מטפחת. אמר אביי: ובטופח על מנת להטפיח. אמר רב יהודה: מותר להצטנן בפירות. רב יהודה מצטנן בקרא.
Yoma 78b אמר אביי halacha ruling yom kippur
Abaye explains that an amputee's wooden leg is forbidden on Yom Kippur when it contains cushions that provide pleasure.

מתיב רמי בר חמא: הקיטע יוצא בקב שלו, דברי רבי מאיר. ורבי יוסי אוסר. ותני עלה: ושוין שאסור לצאת בו ביום הכפורים. אמר אביי: התם דאית ביה כתיתין, ומשום תענוג.
Yoma 78b אמר אביי aggada maxim child rearing
Abaye reports his nurse's guidance that a child's development calls successively for hot water and oil, egg with dip, and vessels to break.

והא מותרין לכתחלה קתני! אלא: הנך דלאו רביתייהו — גזרו בהו רבנן, הנך דרביתייהו הוא — לא גזרו בהו רבנן. דאמר אביי, אמרה לי אם: רביתיה דינוקא — מיא חמימי ומשחא. גדל פורתא — ביעתא בכותחא. גדל פורתא — תבורי מאני. כי הא דרבה זבין להו מאני גזיזי דפחרא לבניה, ומתברי להו.
Yoma 80b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue yom kippur
Abaye explains that a date-sized amount of food settles anyone's mind, whereas the amount of drink needed depends on the individual.

מתקיף לה רבי זירא: מאי שנא אכילה, דכל חד וחד — בככותבת, ומאי שנא שתיה, דכל חד וחד בדידיה? אמר ליה אביי: קים להו לרבנן בככותבת, דבהכי מיתבא דעתיה, בציר מהכי — לא מיתבא. בשתיה, בדידיה מיתבא דעתיה, בדחבריה — לא מיתבא דעתיה.
Yoma 80b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue yom kippur eating
Rabbi Zeira challenges whether the date-sized eating threshold can apply equally to every person, and Abaye explains that it is the fixed amount that settles anyone's mind.

מתקיף לה רבי זירא: וכל העולם כולו בככותבת ועוג מלך הבשן בככותבת? אמר ליה אביי: קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בציר מהכי לא מיתבא דעתיה, מיהו, כולי עלמא — טובא, ועוג מלך הבשן — פורתא.
Yoma 80b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue yom kippur eating
Rabbi Zeira challenges whether the same date-sized threshold applies to rich and poor foods, and Abaye explains that this amount settles the mind in either case.

מתקיף לה רבי זירא בשר שמן בככותבת, ולולבי גפנים בככותבת? אמר ליה אביי: קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בציר מהכי — לא מיתבא דעתיה. מיהו בשר שמן — טובא, לולבי גפנים — פורתא.
Yoma 80b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eating intervals
Rava challenges applying the same eating interval to olive-sized and date-sized quantities, and Abaye answers that only eating within that interval settles the mind.

מתקיף לה רבא: כזית בכדי אכילת פרס, וכותבת בכדי אכילת פרס?! אמר ליה אביי: קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה, בטפי מהכי — לא מיתבא דעתיה.
Yoma 83a אמר אביי halacha ruling dangerous illness
Abaye rules that recovery of a dangerously ill person's sight is assessed by the person's ability to distinguish flavors.

גמ' תנו רבנן: מניין היו יודעין שהאירו עיניו — משיבחין בין טוב לרע. אמר אביי: ובטעמא.
Yoma 83b אמר אביי halacha exegesis dangerous hunger
Abaye rules that the stated danger applies only after eating, because before eating hunger intensifies, as illustrated by the cited verse.

אמר אביי: לא שנו, אלא לאחר אכילה, אבל קודם אכילה מגרר גריר, דכתיב: ״וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אותו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקוהו מים. ויתנו לו פלח דבילה ושני צמוקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות״.
Yoma 84a אמר אביי halacha ruling medical remedy
Abaye prescribes an amulet and protective procedure for one bitten by a mad dog.

דנכית ליה מיית: מאי תקנתיה? אמר אביי: ניתי משכא דאפא דיכרא וניכתוב עליה: אנא פלניא בר פלניתא אמשכא דאפא דיכרא כתיבנא עלך: ״כנתי כנתי קלירוס״. ואמרי לה: ״קנדי קנדי קלורוס, יה יה ה' צבאות אמן אמן סלה״. ונשלחינהו למאניה ולקברינהו בי קברי עד תריסר ירחי שתא, ונפקינהו ונקלינהו בתנורא ונבדרינהו לקטמיה אפרש …
דנכית ליה מיית: מאי תקנתיה? אמר אביי: ניתי משכא דאפא דיכרא וניכתוב עליה: אנא פלניא בר פלניתא אמשכא דאפא דיכרא כתיבנא עלך: ״כנתי כנתי קלירוס״. ואמרי לה: ״קנדי קנדי קלורוס, יה יה ה' צבאות אמן אמן סלה״. ונשלחינהו למאניה ולקברינהו בי קברי עד תריסר ירחי שתא, ונפקינהו ונקלינהו בתנורא ונבדרינהו לקטמיה אפרשת דרכים. והנך תריסר ירחי שתא, כי שתי מיא — לא לישתי אלא בגובתא דנחשא, דילמא חזי בבואה דשידא וליסתכן. כי הא דאבא בר מרתא הוא אבא בר מניומי, עבדא ליה אימיה גובתא דדהבא.
Yoma 84a אמר אביי halacha story medical remedy
Abaye recounts that several remedies failed him until an Arab advised a treatment with immature olive pits that cured him.

מאי עבדא ליה? אמר רב אחא בריה דרב אמי: מי שאור, שמן זית, ומלח. רב יימר אמר: שאור גופיה, שמן זית, ומלח. רב אשי אמר: משחא דגדפא דאווזא. אמר אביי: אנא עבדי לכולהו ולא איתסאי, עד דאמר לי ההוא טייעא: אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא, וקלינהו בנורא אמרא חדתא, ואדביק בככי דריה. עבדי הכי ואיתסאי.
Yoma 85b אמר אביי halacha ruling saving life
Abaye rules that two sages are sent to determine whether a person's claim of danger has substance.

דרבי עקיבא נמי — דילמא כדאביי. דאמר אביי: מסרינן ליה זוגא דרבנן לידע אם ממש בדבריו. ואשכחן ודאי, ספק מנא לן?
Yoma 86a אמר אביי halacha ruling desecrating god
Abaye limits Rav's example of desecrating God's name to a place where sellers do not demand immediate payment.

היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר. אמר אביי: לא שנו אלא באתרא דלא תבעי, אבל באתרא דתבעי — לית לן בה.
Yoma 86a אביי אמר aggada exegesis sanctifying god
Abaye teaches from the command to love God that Torah learning and gracious conduct should cause others to love and praise God.

אביי אמר, כדתניא: ״ואהבת את ה' אלהיך״, שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו — אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה — ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו. עליו הכתוב …
אביי אמר, כדתניא: ״ואהבת את ה' אלהיך״, שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו — אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה — ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו. עליו הכתוב אומר: ״ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר״.

Sukkah (59)

Sukkah 2a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sukkah validity
Abaye challenges whether a sukkah made in a naturally shaded valley would consequently be invalid.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, העושה סוכתו בעשתרות קרנים, הכי נמי דלא הוי סוכה?
Sukkah 2a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sukkah walls
Abaye challenges whether a sukkah with iron walls and roofing placed above them would consequently be invalid.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, עשה מחיצות של ברזל וסיכך על גבן, הכי נמי דלא הוי סוכה?
Sukkah 5b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue cherub faces
Abaye resolves the verse's distinction between a cherub and a human face by identifying them as a small face and a large face.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, דכתיב: ״פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם״, היינו כרוב היינו אדם! אפי רברבי ואפי זוטרי.
Sukkah 7b משמיה דאביי halacha exegesis sukkah walls
Abaye derives Rabbi Yoshaya's requirement that sukkah walls be like its roofing from Scripture calling the partition a covering.

אמר רב יימר בר שלמיה משמיה דאביי: מאי טעמיה דרבי יאשיה, דכתיב: ״וסכות על הארון את הפרוכת״, פרוכת מחיצה, וקא קרייה רחמנא ״סככה״, אלמא מחיצה כסכך בעינן.
Sukkah 7b אמר אביי halacha ruling permanent sukkah
Abaye states that a group of named authorities all require a sukkah to be a permanent dwelling.

אמר אביי: רבי, ורבי יאשיה, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבן גמליאל, ובית שמאי, ורבי אליעזר, ואחרים — כולהו סבירא להו: סוכה דירת קבע בעינן.
Sukkah 12b אביי אמר halacha dispute sukkah roofing
Abaye permits roofing a sukkah with shushei but forbids using shutzeri.

אמר רב יהודה: הני שושי ושווצרי — מסככין בהו. אביי אמר: בשושי מסככין, בשווצרי לא מסככין. מאי טעמא, כיון
Sukkah 13a אביי אמר halacha dispute sukkah roofing
Abaye permits roofing a sukkah with hizmei but forbids higei because its leaves fall and cause a person to abandon the sukkah.

אמר רב חנן בר רבא: הני היזמי והיגי מסככין בהו. אביי אמר: בהיזמי — מסככינן, בהיגי — לא מסככינן. מאי טעמא — כיון דנתרי טרפייהו, שביק לה ונפיק.
Sukkah 13a אמר אביי halacha ruling plant names
Abaye rules that an object whose name changed before the Torah was given and which the Torah singled out is known to have a qualifying name.

אמר אביי: כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה, ובאתה תורה והקפידה עליו — בידוע שיש לו שם לווי. והני לא נשתנה שמייהו קודם מתן תורה כלל.
Sukkah 16a אמר אביי halacha ruling sukkah roofing
Abaye identifies worn cloth scraps that invalidate sukkah roofing as pieces smaller than three by three handbreadths and useful to neither poor nor rich.

גופא, אמר רבי אמי בר טביומי: סככה בבלאי כלים פסולה. מאי בלאי כלים? אמר אביי: מטלניות שאין בהם שלש על שלש, דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים.
Sukkah 17b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sukkah measurements
Abaye challenges his interlocutor that even if the measurements differ in a large sukkah, they coincide in a small sukkah.

אמר ליה אביי: ולמר נמי, נהי דלא שוו שיעורייהו בסוכה גדולה, בסוכה קטנה מי לא שוו שיעורייהו?
Sukkah 18a אמר אביי halacha ruling sukkah gaps
Abaye rules how reeds or metal spits reduce a three-handbreadth air gap in large and small sukkahs.

אמר אביי: אויר שלשה בסוכה גדולה ומיעטו, בין בקנים בין בשפודין — הוי מיעוט. בסוכה קטנה, בקנים — הוי מיעוט, בשפודין — לא הוי מיעוט.
Sukkah 18a אמר אביי halacha ruling fish kashrut
Abaye permits the small fish of the Bav River, though the passage rejects one proposed reason for the permit.

כי הא דאמר אביי: האי צחנתא דבב נהרא שריא. מאי טעמא? אילימא משום דרדיפי מיא, והאי דג טמא כיון דלית ליה חוט השדרה לא מצי קאים — והא קא חזינן דקאי!
Sukkah 18a אביי אמר halacha dispute sukkah portico
Abaye rules that a sukkah roof placed over a portico without posts is valid.

אתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין — כשרה. שאין לה פצימין, אביי אמר: כשרה, ורבא אמר: פסולה. אביי אמר כשרה —
Sukkah 19a אביי אמר halacha dispute sukkah portico
Abaye rules in the Pumbedita version that a roof over a portico with posts is valid because the gaps are treated as closed.

בסורא מתני להא שמעתא בהאי לישנא. בפומבדיתא מתני: סיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין, דברי הכל פסולה. יש לה פצימין, אביי אמר: כשרה, רבא אמר: פסולה. אביי אמר כשרה — אמרינן לבוד. רבא אמר פסולה — לא אמרינן לבוד. והלכתא כלישנא קמא.
Sukkah 20a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mat sizes
Abaye challenges the wording of Rabbi Eliezer's statement about small and large mats.

אמר ליה אביי: אי הכי, רבי אליעזר אומר: אחת קטנה ואחת גדולה, ״אחת גדולה ואחת קטנה״ מיבעי ליה!
Sukkah 21a אמר אביי halacha ruling ritual purity
Abaye explains that there was no need to bring doors for the purification procedure.

והרי דלת, דיש בה כמה אגרופין, וקתני, רבי יהודה אומר: לא היו מביאין דלתות אלא שוורים! אמר אביי, לא הוצרכו להביא דלתות.
Sukkah 21b אמר אביי halacha ruling sukkah bed
Abaye rules that only leaning the sukkah on a bed is disallowed, whereas placing its roofing over the bed is valid.

אמר אביי: לא שנו אלא סמך. אבל סיכך על גב המטה — כשרה. מאי טעמא? למאן דאמר לפי שאין לה קבע — הרי יש לה קבע. למאן דאמר מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה — הרי אין מעמידה בדבר המקבל טומאה.
Sukkah 22a אמר אביי halacha dispute sukkah roofing
Abaye rules that the discussed uneven roofing is valid only when the spaces are less than three handbreadths.

אמר אביי: לא שנו, אלא שאין בין זה לזה שלשה טפחים, אבל יש בין זה לזה שלשה טפחים — פסולה. אמר רבא: אפילו יש בין זה לזה שלשה טפחים נמי לא אמרן, אלא שאין בגגו טפח, אבל יש בגגו טפח — כשרה. דאמרינן: חבוט רמי.
Sukkah 23a אמר אביי halacha dispute sukkah stability
Abaye explains that Rabban Gamliel and Rabbi Akiva dispute a sukkah able to withstand ordinary land wind but not stronger sea wind.

אמר אביי: דכולי עלמא, היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה — לא כלום היא. יכולה לעמוד בשאינה מצויה דיבשה, כולי עלמא לא פליגי דכשרה. כי פליגי בדיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד (ברוח שאינה מצויה דיבשה). רבן גמליאל סבר: סוכה דירת קבע בעינן, וכיון דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים — לא …
אמר אביי: דכולי עלמא, היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה — לא כלום היא. יכולה לעמוד בשאינה מצויה דיבשה, כולי עלמא לא פליגי דכשרה. כי פליגי בדיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד (ברוח שאינה מצויה דיבשה). רבן גמליאל סבר: סוכה דירת קבע בעינן, וכיון דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים — לא כלום היא. רבי עקיבא סבר: סוכה דירת עראי בעינן, וכיון דיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה — כשרה.
Sukkah 23a אביי אמר halacha dispute animal sukkah wall
Abaye explains Rabbi Meir's concern about using an animal as a sukkah wall as fear that it may die.

מאי טעמיה דרבי מאיר? אביי אמר: שמא תמות. רבי זירא אמר: שמא תברח. בפיל קשור כולי עלמא לא פליגי, דאי נמי מיית — יש בנבלתו עשרה. כי פליגי בפיל שאינו קשור. למאן דאמר שמא תמות — לא חיישינן. למאן דאמר גזרה שמא תברח — חיישינן.
Sukkah 23b אמר אביי halacha dialogue presumption of life
The passage challenges Abaye's assignment of concern for death by citing a priest's absent husband who is presumed alive.

ומי אמר אביי רבי מאיר חייש למיתה ורבי יהודה לא חייש? והתנן: בת ישראל שנשאת לכהן והלך בעלה למדינת הים — אוכלת בתרומה, בחזקת שהוא קיים.
Sukkah 23b אמר אביי halacha ruling presumption of life
Abaye resolves the contradiction by assigning the view unconcerned about death to Rabbi Meir and the concerned view to Rabbi Yehuda.

ואמר אביי, לא קשיא: הא רבי מאיר דלא חייש למיתה, הא רבי יהודה דחייש למיתה.
Sukkah 25b אביי אמר halacha dispute wedding sukkah
Abaye explains that a wedding canopy is not made in a sukkah because of the risk of seclusion.

וליעבדו חופה בסוכה? אביי אמר: משום ייחוד. ורבא אמר: משום צער חתן. מאי בינייהו? איכא בינייהו דשכיחי אינשי דנפקי ועיילי להתם. למאן דאמר משום ייחוד — ליכא. למאן דאמר משום צער חתן — איכא.
Sukkah 26a אביי אמר halacha exegesis sukkah exemption
Abaye derives the exemption of garden and orchard guards from the requirement to dwell in a sukkah as one normally lives.

שומרי גנות ופרדסים — פטורין בין ביום ובין בלילה. וליעבדו סוכה התם וליתבו? אביי אמר: ״תשבו״ — כעין תדורו.
Sukkah 26a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue casual eating
Abaye rejects an egg-based measure and defines a casual meal as the amount a student tastes before entering the study hall.

אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי? אמר רב יוסף: תרתי או תלת ביעי. אמר ליה אביי: והא זימנין סגיאין סגי ליה לאיניש בהכי, והוה ליה סעודת קבע! אלא אמר אביי: כדטעים בר בי רב ועייל לכלה.
Sukkah 26a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sleeping in tefillin
Abaye challenges permission to take a brief sleep in tefillin because one might fall into deep sleep.

אמר ליה אביי, אלא הא דתניא: ישן אדם שינת עראי בתפילין, אבל לא שינת קבע, ליחוש שמא ירדם! אמר רב יוסף בריה דרב עילאי: במוסר שנתו לאחרים.
Sukkah 26b אמר אביי aggada maxim sleep duration
Abaye compares his master's sleep through a chain of precedents ending with a horse's sleep of sixty breaths.

אמר אביי: שנתיה דמר כדרב, ודרב כדרבי, ודרבי כדדוד, ודדוד כדסוסיא, ודסוסיא שיתין נשמי.
Sukkah 26b אמר אביי halacha ruling tefillin
Abaye explains that the case concerns young men accompanied by their wives, lest intimacy result.

לימא קסבר רבי יוסי בעל קרי אסור להניח תפילין? אמר אביי: בילדים ונשותיהן עמהן עסקינן, שמא יבואו לידי הרגל דבר.
Sukkah 28b אמר אביי halacha exegesis women in sukkah
Abaye maintains that women's exemption from sukkah is received law and is needed despite the analogy between sukkah dwelling and ordinary family dwelling.

השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. אמר אביי: לעולם סוכה הלכתא, ואיצטריך. סלקא דעתך אמינא ״תשבו״ — כעין תדורו, מה דירה — איש ואשתו, אף סוכה — איש ואשתו, קא משמע לן.
Sukkah 29a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue leaving sukkah
Abaye challenges Rav Yosef's decision to leave the sukkah because the windblown debris had not yet reached the Mishnah's threshold of spoiled food.

אביי הוה קא יתיב קמיה דרב יוסף במטללתא, נשב זיקא וקא מייתי ציבותא. אמר להו רב יוסף: פנו לי מאני מהכא. אמר ליה אביי, והא תנן: משתסרח המקפה! אמר ליה: לדידי, כיון דאנינא דעתאי — כמי שתסרח המקפה דמי לי.
Sukkah 32a אמר אביי halacha exegesis lulav identification
Abaye excludes the thorny date palm as the lulav because Scripture describes Torah's ways as pleasant and peaceful.

ואימא כופרא? אמר אביי: ״דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום״ כתיב.
Sukkah 32a אמר אביי halacha ruling lulav validity
Abaye rules that a mountain palm is valid only when each leaf tip reaches the base of the next leaf.

ציני הר הברזל — כשרה. אמר אביי: לא שנו אלא שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה, אבל אין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה — פסול.
Sukkah 32b אמר אביי halacha ruling lulav validity
Abaye reconciles conflicting sources by distinguishing whether each leaf tip reaches the base of the next leaf.

ואיכא דרמי ליה מירמא: תנן ציני הר הברזל — כשר, והתניא: פסולה! אמר אביי, לא קשיא: כאן — שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה, כאן — שאין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה.
Sukkah 32b אמר אביי halacha exegesis myrtle identification
Abaye excludes oleander as the required myrtle because it does not accord with the scriptural principle of pleasant ways.

ואימא הירדוף! אמר אביי: ״דרכיה דרכי נועם״, וליכא. רבא אמר, מהכא: ״האמת והשלום אהבו״.
Sukkah 32b אמר אביי both other unclear
Abaye says that the unspecified case can be found, but the supplied fragment does not state the case.

אמר אביי: משכחת לה
Sukkah 33a אמר אביי halacha ruling myrtle validity
Abaye infers that Egyptian myrtle is valid for the mitzvah.

באסא מצראה דקיימי שבעה שבעה בחד קינא, דכי נתרי ארבעה, פשו להו תלתא. אמר אביי: שמע מינה האי אסא מצראה כשר להושענא.
Sukkah 34a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue willow exegesis
Abaye suggests that the verse may identify the plant growing by abundant waters as a poplar.

אמר ליה אביי: ודילמא פרושי קא מפרש — ״קח על מים רבים״, ומאי ניהו — צפצפה! אם כן, מאי ״שמו״? אמר רבי אבהו: אמר הקדוש ברוך הוא: אני אמרתי שיהו ישראל לפני כ״קח על מים רבים״, ומאי ניהו — ערבה, והן שמו עצמן כצפצפה שבהרים.
Sukkah 34a אמר אביי halacha ruling willow identification
Abaye explains that the source permitting a sickle-edged leaf refers to a particular willow called chilfa gila.

תנו רבנן: אי זהו ערבה ואיזהו צפצפה? ערבה, קנה שלה אדום, ועלה שלה משוך ופיה חלק. צפצפה, קנה שלה לבן, ועלה שלה עגול ופיה דומה למגל. והא תניא: דומה למגל כשר, דומה למסר — פסול! אמר אביי: כי תניא ההיא, בחילפא גילא.
Sukkah 34a אמר אביי halacha ruling willow validity
Abaye infers that chilfa gila is valid as a willow for the mitzvah despite its qualifying name.

אמר אביי: שמע מינה האי חילפא גילא — כשר להושענא. פשיטא! מהו דתימא: הואיל ואית ליה שם לווי לא נתכשר, קא משמע לן.
Sukkah 34a אמר אביי halacha ruling anatomy terms
Abaye equates the anatomical terms bei kasei and huvlila in both directions.

אמר אביי, אף אני אומר: בי כסי — הובלילא, הובלילא — בי כסי.
Sukkah 36a אמר אביי halacha dispute etrog
Abaye explains that the Mishnah disqualifies an etrog resembling a black etrog, rather than an actually black etrog.

אמר מר: אתרוג כושי — פסול. והתניא: כושי כשר, דומה לכושי — פסול! אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, דומה לכושי תנן. רבא אמר: לא קשיא הא לן, והא להו.
Sukkah 36a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual fitness
Abaye argues that Rabbi Akiva may require beauty in this case while agreeing with the Rabbis in the other case.

אמר ליה אביי: דלמא לא היא, עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא, דבעינן ״הדר״ וליכא, אבל התם — כרבנן סבירא ליה.
Sukkah 39a אמר אביי halacha ruling hallel
Abaye explains that Rabbi Elazar ben Parta adds repetition from the verse beginning 'I thank You' onward.

מקום שנהגו לכפול. תנא: רבי כופל בה דברים. רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים. מאי מוסיף? אמר אביי: מוסיף לכפול מ״אודך״ ולמטה.
Sukkah 39a אמר אביי halacha exegesis blessings
Abaye rules that a blessing before a commandment is obligatory and cites a verse showing that 'over' means preceding.

לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו — מצוה לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן, מברך עליהן עובר לעשייתן. ומאי משמע דהאי ״עובר״, לישנא דאקדומי הוא? דאמר רב נחמן בר יצחק דכתיב: ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי״. אביי אמר, מהכא: ״והוא עבר לפניהם״. ואיבעית אימא מהכא: ״ויעבו …
לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריו, אבל לפניו — מצוה לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן, מברך עליהן עובר לעשייתן. ומאי משמע דהאי ״עובר״, לישנא דאקדומי הוא? דאמר רב נחמן בר יצחק דכתיב: ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי״. אביי אמר, מהכא: ״והוא עבר לפניהם״. ואיבעית אימא מהכא: ״ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם״.
Sukkah 41b אמר אביי both other unclear
Abaye's statement is not preserved in this fragment.

רבי יוסי אומר יום טוב. אמר אביי:
Sukkah 42a אמר אביי halacha ruling lulav
Abaye explains that liability applies when one lifted the lulav upside down and therefore had not yet fulfilled the commandment.

לא שנו אלא שלא יצא בו, אבל יצא בו — חייב. הא מדאגבהיה נפק ביה! אמר אביי: כשהפכו.
Sukkah 44a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue willow ritual
Abaye challenges why the willow rite is not observed for seven days as a Temple memorial like the lulav rite.

אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא לולב דעבדינן ליה שבעה זכר למקדש, ומאי שנא ערבה דלא עבדינן לה שבעה זכר למקדש? אמר ליה: הואיל ואדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב. אמר ליה: ההוא משום לולב הוא דקא עביד ליה. וכי תימא דקא מגבה ליה והדר מגבה ליה, והא מעשים בכל יום דלא קא עבדינן הכי!
Sukkah 45b אמר אביי aggada exegesis righteous
Abaye teaches from the numerical value of 'lo' that the world never has fewer than thirty-six righteous people who receive the Divine Presence daily.

ודמסתכלי באספקלריא המאירה, מי זוטרי כולי האי? והא אמר אביי: לא פחית עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר: ״אשרי כל חוכי לו״, ״לו״ בגימטריא תלתין ושיתא הוו! לא קשיא: הא דעיילי בבר, הא דעיילי בלא בר.
Sukkah 46a אביי אמר halacha dispute festival blessings
Abaye rules that the law follows Rabbi's position.

אתמר, אביי אמר: הלכתא כרבי, ורבא אמר: הלכתא כרבנן. אמר רב מרי ברה דבת שמואל: חזינא ליה לרבא דלא עביד כשמעתיה, אלא מקדים וקאי ועייל בית הכסא, ונפיק ומשי ידיה ומנח תפילין ומברך. וכי אצטריך זימנא אחרינא, עייל לבית הכסא, ונפיק ומשי ידיה ומנח תפילין ומברך, ואנן נמי כרבי עבדינן, ומברכין כל שבעה.
Sukkah 46b אמר אביי halacha dispute diaspora festivals
Abaye rules that the eighth day, which may be the seventh, is forbidden, while the ninth day, which may be the eighth, is permitted.

ואנן דאית לן תרי יומי, היכי עבדינן? אמר אביי: שמיני ספק שביעי — אסור, תשיעי ספק שמיני — מותר. מרימר אמר: אפילו שמיני ספק שביעי — מותר.
Sukkah 51b אמר אביי attribution uncertain: or Rav Chisda aggada other temple architecture
Abaye identifies the magnificent Temple building as Herod's structure.

גמ' תנו רבנן: מי שלא ראה שמחת בית השואבה — לא ראה שמחה מימיו. מי שלא ראה ירושלים בתפארתה — לא ראה כרך נחמד מעולם. מי שלא ראה בית המקדש בבנינו — לא ראה בנין מפואר מעולם. מאי היא? אמר אביי ואיתימא רב חסדא: זה בנין הורדוס.
Sukkah 51b אמר אביי aggada exegesis alexandrian jews
Abaye says Alexander of Macedon killed them all because they violated the verse forbidding a return to Egypt.

אמר אביי: וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן. מאי טעמא איענוש? משום דעברי אהאי קרא: ״לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד״, ואינהו הדור אתו.
Sukkah 52a אמר אביי aggada exegesis evil inclination
Abaye interprets the verse to teach that the evil inclination attacks Torah scholars more than everyone else.

״והדחתיו אל ארץ ציה ושממה״ — למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן. ״את פניו אל הים הקדמוני״ — שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו, והרג תלמידי חכמים שבו. ״וסופו אל הים האחרון״ — שנתן עיניו במקדש שני והחריבו, והרג תלמידי חכמים שבו. ״ועלה באשו ותעל צחנתו״ — שמניח אומות העולם, ומתגרה בשונאיהם של ישראל. ״כי …
״והדחתיו אל ארץ ציה ושממה״ — למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן. ״את פניו אל הים הקדמוני״ — שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו, והרג תלמידי חכמים שבו. ״וסופו אל הים האחרון״ — שנתן עיניו במקדש שני והחריבו, והרג תלמידי חכמים שבו. ״ועלה באשו ותעל צחנתו״ — שמניח אומות העולם, ומתגרה בשונאיהם של ישראל. ״כי הגדיל לעשות״ — אמר אביי: ובתלמידי חכמים יותר מכולם.
Sukkah 52a אמר אביי aggada story temptation
Abaye says that even his enemy could not have resisted the temptation he witnessed and then hangs on a doorpost in distress.

אמר אביי: אי מאן דסני לי הוה, לא הוה מצי לאוקומי נפשיה. אזל תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער. אתא ההוא סבא, תנא ליה: כל הגדול מחבירו — יצרו גדול הימנו.
Sukkah 55a אמר אביי halacha exegesis new moon offerings
Abaye derives from 'at the beginnings of your months' that all months are equated with one another.

מאי תלמודא? אמר אביי, אמר קרא: ״ובראשי חדשיכם״ — הוקשו כל חדשים כולם זה לזה. רב אשי אמר: כתיב ״חדשכם״, וכתיב ״ובראשי״ — ואיזה חדש שיש לו שני ראשים, הוי אומר: זה ראש השנה, ואמר רחמנא ״חדשכם״, חד היא.
Sukkah 55a אביי אמר halacha ruling festival offerings
Abaye rules that where two festival days are observed, the offering assigned to the second day is deferred.

ואנן, דאית לן תרי יומי, היכי עבדינן? אביי אמר: שני ידחה.
Sukkah 56b אמר אביי aggada maxim immediate reward
Abaye teaches that a small immediate benefit is preferable to a larger benefit that comes later.

והני תרתי מאי עבידתייהו? אמר רבי יצחק: בשכר הגפת דלתות. ונימא ליה דל בדל! אמר אביי: בוצינא טבא מקרא.
Sukkah 56b אמר אביי aggada maxim parental influence
Abaye teaches that a child's talk in public comes from either the child's father or mother.

בשלמא למאן דאמר משמרתו שוהה לבא, היינו דקנסינן לכולה משמרה. אלא למאן דאמר מרים בת בילגה שהמירה דתה, משום ברתיה קנסינן ליה לדידיה? אמר אביי: אין, כדאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה.
Sukkah 56b אמר אביי aggada maxim social influence
Abaye teaches that woe comes to a wicked person's neighbor and good comes to a righteous person's neighbor.

ומשום אבוה ואימיה קנסינן לכולה משמרה? אמר אביי: אוי לרשע אוי לשכינו, טוב לצדיק טוב לשכינו [שנאמר: ״אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו״].

Beitzah (51)

Beitzah 2b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival prohibitions
Abaye challenges the proposed decrees by asking why the item should not be permitted on an ordinary festival or Sabbath.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, יום טוב בעלמא תשתרי! גזרה משום יום טוב אחר השבת. שבת דעלמא תשתרי! גזרה משום שבת אחר יום טוב.
Beitzah 2b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue fallen fruit
Abaye asks the reason for the prohibition of fruit that falls from a tree.

אמר ליה אביי: פרות הנושרין טעמא מאי —
Beitzah 3a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue rabbinic decrees
Abaye challenges a second-order decree concerning liquids that seep out, and is answered that it is one unified decree.

אמר ליה אביי: משקין שזבו טעמא מאי — גזרה שמא יסחוט, היא גופה גזרה, ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה? כולה חדא גזרה היא.
Beitzah 4a אמר אביי halacha ruling hen designation
Abaye explains that when a hen is acquired without specification, slaughter establishes that it was intended for food, while leaving it alive establishes that it was intended to lay eggs.

היכי דמי? אמר אביי: כגון שלקחה סתם, נשחטה — הובררה דלאכילה עומדת. לא נשחטה — הובררה דלגדל ביצים עומדת.
Beitzah 4b אמר אביי halacha ruling festival calendar
Abaye argues that Rav's position is reasonable because messengers replaced signal fires after the Samaritans disrupted them.

אמר אביי: כותיה דרב מסתברא, דתנן: בראשונה, היו משיאין משואות. משקלקלו הכותים, התקינו שיהו שלוחין יוצאין.
Beitzah 5a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival egg
Abaye objects that Rav and Shmuel both rule that the egg is forbidden.

אמר ליה אביי, והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו: ביצה אסורה! אמר ליה: אמינא לך אנא רבן יוחנן בן זכאי, ואת אמרת לי רב ושמואל?!
Beitzah 5b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival egg
Abaye argues that the egg's status depends on testimony, so it becomes permitted when the testimony becomes permitted.

אמר ליה אביי: אטו ביצה במנין מי הואי? ביצה בעדות תליא מלתא. אתסר עדות — אתסר ביצה, אשתרי עדות — אשתרי ביצה.
Beitzah 6a אמר ליה אביי dialogue both other unclear
Abaye's statement is not preserved in this fragment.

אמר ליה אביי:
Beitzah 7a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue egg impurity
Abaye argues that Rabbi Yaakov's statement may concern prohibition only and not ritual impurity.

אמר ליה אביי: ממאי? דלמא עד כאן לא קאמר רבי יעקב התם אלא לענין אסורא, אבל לענין טומאה — לא.
Beitzah 7a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue egg impurity
Abaye questions whether the impure cluster means the eggs hanging from it rather than the cluster itself.

ואיכא דאמרי: מאן תנא מן האשכול של ביצים טמא? אמר רב יוסף: רבי יעקב היא, דאמר: אם היו מעורות בגידין אסורות. אמר ליה אביי: ממאי דאשכול, מהנך דתליא באשכול? דלמא אשכול גופיה.
Beitzah 7b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue blood covering
Abaye suggests that Rav Yosef and Rabba dispute Rav's verse-based requirement to place earth both below and above slaughtered blood.

אמר ליה אביי לרב יוסף: לימא מר ורבה בדרבי זירא אמר רב קא מפלגיתו, דאמר רבי זירא אמר רב: השוחט, צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה, שנאמר: ״ושפך את דמו וכסהו בעפר״. ״עפר״ לא נאמר, אלא ״בעפר״ — מלמד שהשוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה.
Beitzah 11a אמר אביי halacha dispute dovecote designation
Abaye explains that the case concerns birds designated on a board.

אמר אביי: בדף. רבא אמר: בשני קנין זו למעלה מזו עסקינן. ולא מבעיא זמן בתחתונה ולא זמן בעליונה, ומצא בתחתונה ולא מצא בעליונה — דאסירן, דאמרינן: הנך אזלו לעלמא, והנך אשתרבובי אשתרבוב ונחות.
Beitzah 11a אמר אביי halacha ruling festival implements
Abaye says the dispute concerns a pestle, but all agree that an implement used to break bones is permitted.

אמר אביי: מחלוקת בעלי, אבל בתברא גרמי — דברי הכל מותר. פשיטא, עלי תנן!
Beitzah 11a אמר אביי halacha ruling festival implements
Abaye says even a new implement used to break bones is permitted despite concern that one might reconsider using it.

איכא דאמרי, אמר אביי: לא נצרכא אלא אפילו תברא גרמי חדתי, מהו דתימא: ממלך ולא תבר עלה — קא משמע לן.
Beitzah 11a אמר אביי halacha ruling salting meat
Abaye limits permission to salt meat on the hide to meat intended for roasting, excluding meat intended for a pot.

בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור. תנא: ושוין שמולחין עליו בשר לצלי. אמר אביי: לא שנו אלא לצלי, אבל לקדרה — לא.
Beitzah 11b אמר אביי halacha ruling shutters
Abaye rules that shutters with side hinges are forbidden, those without hinges are permitted, and the dispute concerns hinges in the middle.

והתניא: במה דברים אמורים — בשאין להן ציר, אבל יש להן ציר — דברי הכל אסור! אמר אביי: בשיש להן ציר מן הצד — דברי הכל אסור. אין להן ציר כל עיקר — דברי הכל מותר. כי פליגי בשיש להן ציר באמצע.
Beitzah 13a אמר אביי halacha ruling tithing produce
Abaye says the dispute concerns stalks, but all agree that bundled legumes become fixed for tithing.

אמר אביי: מחלוקת בשבלין. אבל בקטניות — דברי הכל אסורייתא טבלא.
Beitzah 13a אמר אביי halacha ruling tithing produce
Abaye says the dispute concerns stalks, but all agree that bundled legumes do not become fixed for tithing.

איכא דאמרי, אמר אביי: מחלוקת בשבלין, אבל בקטניות דברי הכל אסורייתא לא טבלא. מיתיבי: מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש, ומחשב כמה זרע יש בהן, ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ. מאי לאו, טבל טבול של תרומה!
Beitzah 14a אמר אביי halacha ruling festival grinding
Abaye explains that the baraita's prohibition likewise refers to a large mortar.

והתניא: אין כותשין במכתשת גדולה, אבל כותשין במכתשת קטנה! אמר אביי: כי תניא נמי מתניתא — מכתשת גדולה תניא.
Beitzah 15a אמר אביי halacha ruling studded sandal
Abaye rules that a studded sandal may not be worn but may be moved.

אמר אביי: סנדל המסומר אסור לנעלו ומותר לטלטלו. אסור לנעלו — משום מעשה שהיה, ומותר לטלטלו — מדקתני: ״אין משלחין״, דאי סלקא דעתך אסור לטלטלו, השתא לטלטולי אסור, משלחין מבעיא?
Beitzah 15a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival gifts
Abaye challenges sending phylacteries on a festival and then explains that anything usable on a weekday may be sent on a festival.

זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב. רב ששת שרא להו לרבנן לשדורי תפלין ביומא טבא. אמר ליה אביי: והא אנן תנן, כל שנאותין בו ביום טוב — משלחין אותו! הכי קאמר: כל שנאותין בו בחול — משלחין אותו ביום טוב.
Beitzah 15a אמר אביי halacha ruling phylacteries
Abaye rules that one wearing phylacteries when night or the Sabbath arrives covers them with a hand until reaching home.

אמר אביי: תפלין, הואיל ואתו לידן, נימא בהו מילתא: היה בא בדרך ותפלין בראשו, ושקעה עליו חמה — מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו. היה יושב בבית המדרש ותפלין בראשו וקדש עליו היום — מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו.
Beitzah 16a אמר אביי halacha ruling eruv tavshilin
Abaye rules that an eruv tavshilin may consist of a cooked dish but not bread.

עושה אדם תבשיל מערב יום טוב. אמר אביי: לא שנו אלא תבשיל, אבל פת — לא.
Beitzah 16a משמיה דאביי halacha ruling eruv tavshilin
Abaye teaches that porridge may be used for an eruv tavshilin.

מאי שנא פת דלא? אילימא מידי דמלפת בעינן, ופת לא מלפתא — והא דייסא נמי דלא מלפתא, דאמר רבי זירא: הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא. ואמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי: מערבין בדייסא! אלא: מידי דלא שכיח בעינן, ופת שכיחא, ודייסא לא שכיחא.
Beitzah 16a אמר אביי halacha ruling eruv tavshilin
Abaye teaches that porridge may not be used for an eruv tavshilin because it is not eaten as an accompaniment to bread.

איכא דאמרי, אמר אביי: לא שנו אלא תבשיל, אבל פת — לא. מאי טעמא? אילימא דמידי דלא שכיח בעינן, ופת שכיחא — והא דייסא לא שכיחא, ואמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי: אין מערבין בדייסא! אלא: מידי דמלפת בעינן, ופת לא מלפתא, ודייסא נמי לא מלפתא. דאמר רבי זירא: הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא.
Beitzah 16b משמיה דאביי halacha ruling eruv tavshilin
Abaye limits reliance on another person's eruv tavshilin to those within the Sabbath boundary.

תא שמע: דאבוה דשמואל מערב אכולה נהרדעא, רבי אמי ורבי אסי מערבי אכולה טבריא. מכריז רבי יעקב בר אידי: מי שלא הניח ערובי תבשילין, יבא ויסמוך על שלי. ועד כמה? אמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי: עד תחום שבת.
Beitzah 17b אמר אביי halacha ruling eruv tavshilin
Abaye rules that one who began preparing dough before the eruv was eaten may finish it.

אכלו או שאבד — הרי זה לא יבשל עליו וכו'. אמר אביי: נקטינן, התחיל בעיסתו ונאכל עירובו — גומר.
Beitzah 18a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival immersion
Abaye challenges the carrying decree by asking about a person who has a cistern in the courtyard.

שמא יטלנו בידו, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. אמר ליה אביי: יש לו בור בחצירו, מאי איכא למימר? אמר ליה: גזירה בור בחצרו אטו בור ברשות הרבים.
Beitzah 18a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival immersion
Abaye challenges a squeezing decree by asking why it should apply to utensils that cannot be squeezed.

אמר ליה אביי: תינח כלים דבני סחיטה נינהו. כלים דלאו בני סחיטה נינהו, מאי איכא למימר? אמר ליה: גזרה הני אטו הני. איתיביה כל הני תיובתא, ושני ליה כדשנינן.
Beitzah 18b אמר אביי halacha dispute ritual immersion
Abaye explains that the Mishnah permits sipping and spitting out the water.

ואמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, מגמע ופולט תנן. ורבא אמר: אפילו תימא מגמע ובולע, ולא קשיא: כאן קודם טבול, כאן לאחר טבול.
Beitzah 19b אמר אביי halacha ruling festival offerings
Abaye says all agree that offering the sacrifice is permitted and dispute only whether delay incurs the prohibition against tardiness.

אמר אביי: בהקרבה כולי עלמא לא פליגי דשרי. כי פליגי, למיקם עליה ב״בל תאחר״.
Beitzah 20b אמר אביי aggada maxim scholarly conduct
Abaye teaches that a scholar should not answer a colleague more sharply than the colleague addressed him.

אמר אביי: הלכך, האי צורבא מרבנן דאמר ליה חבריה מלתא, לא להדר ליה מלתא טפי ממאי דאמר ליה חבריה, דאיהו אמר ליה: ״מה זו סמיכה״, וקא מהדר ליה: ״מה זו שתיקה״.
Beitzah 21b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival cooking
Abaye asks Rav Yosef how leftover food may be cast to animals on a Festival under Rabbi Yosei HaGelili's exclusion of dogs from permitted Festival cooking.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ולרבי יוסי הגלילי, דאמר ״לכם״ ולא לכלבים, הני סופלי לחיותא היכי שדינן להו ביום טוב?
Beitzah 22a אמר אביי halacha other festival cooking
Abaye explains that the case concerns one person who made an eruv tavshilin for one item but not another, following Hanania and the school of Shammai.

אלא אמר אביי: כגון שערב לזה ולא ערב לזה, וחנניה היא, ואליבא דבית שמאי.
Beitzah 24a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal trapping
Abaye questions why a ruling in favor of Rabban Shimon ben Gamliel is needed if no one disputes him.

רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין וכו'. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון בן גמליאל. אמר ליה אביי: הלכה — מכלל דפליגי!
Beitzah 24a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal trapping
Abaye challenges the rule by noting that one can still announce an intention to trap geese and chickens even though trapping them is exempt.

אמר ליה אביי: והא אווזין ותרנגולין, שאומרים הבא מצודה ונצודנו, ותניא: הצד אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות — פטור!
Beitzah 26b אמר אביי halacha ruling firstborn blemishes
Abaye supports Rabba bar Rav Huna's view that examining a firstborn's blemish on a Festival is barred initially but valid after the fact.

אמר אביי: כותיה דרבה בר רב הונא מסתברא, מדקתני תלתא בבי: נולד בו מום מערב יום טוב — אין מבקרין אותו ביום טוב. לכתחלה הוא דלא, הא דיעבד — שפיר דמי.
Beitzah 26b אמר אביי attribution uncertain: or רב ספרא halacha other blemish inspection
Abaye explains that the case is one in which judges were sitting there.

אמר אביי ואיתימא רב ספרא: כגון דיתבי דייני התם.
Beitzah 26b אמר אביי attribution uncertain: or רב ספרא halacha other blemish inspection
Abaye explains that the case is one in which judges were sitting there.

אמר אביי ואיתימא רב ספרא: כגון דיתבי דייני התם.
Beitzah 27a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival vessels
Abaye argues that the proposed reasoning would also make ordinary cooking pots prohibited even though their food is eaten at night.

אמר ליה אביי: ולטעמיך, תקשי לך קדרות דעלמא, דהא סתם קדרות דעלמא בין השמשות רותחות הן, ולאורתא אכלינן מינייהו!
Beitzah 27a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue firstborn blemishes
Abaye explains that the dispute concerns a penalty, not whether blemishes may be examined, and that changing eye blemishes may not be examined.

אמר ליה אביי: אטו התם, ברואין מומין פליגי? בקנסא פליגי. דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: בדוקין שבעין — כולי עלמא לא פליגי דאסור, משום דמשתנין.
Beitzah 28a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacred animals
Abaye argues that Rabbi Yehoshua's position may apply only where sacred items will not be disgraced.

אמר ליה אביי: ודלמא לא היא, עד כאן לא קאמר רבי יהושע הכא, אלא דליכא בזיון קדשים, אבל התם דאיכא בזיון קדשים — לא.
Beitzah 28b אמר אביי halacha story knife sharpening
Abaye recounts that his master sharpened a knife on a millstone while claiming merely to remove its grease, because the act was lawful but not taught publicly.

ואמר אביי: הוה קאימנא קמיה דמר, והוה קא מעבר סכינא אשפתא דרחיא. ואמרי ליה: לחדדה קא בעי מר, או להעביר שמנוניתה? ואמר לי: להעביר שמנוניתה. וחזיתי לדעתיה דלחדדה קא עביד, וקסבר: הלכה, ואין מורין כן.
Beitzah 29a אמר אביי halacha other festival commerce
Abaye notes that Samuel prohibits the practice while the teaching from Samuel's school permits it.

אמר אביי: השתא דאמר שמואל אסור, ותנא דבי שמואל מותר,
Beitzah 32a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival vessels
Abaye challenges the comparison because the other object can hold something whereas this one is fit only to receive coins.

אמר ליה אביי: ממאי? דלמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי, אבל הכא למאי חזי? לקבולי ביה פשיטי.
Beitzah 32a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival vessels
Abaye challenges the comparison because the object in the other case can hold something whereas this one is fit only to receive coins.

אמר ליה אביי: דלמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר ברבי צדוק התם, אלא דחזי לקבולי ביה מידי, אבל הכא למאי חזי? לקבולי ביה פשיטי.
Beitzah 32a אמר אביי halacha other pottery vessels
Abaye explains that araniyyot are field bowls.

תנו רבנן: אין פוחתין את הנר, ואין עושין אלפסין חרניות ביום טוב. רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלפסין חרניות. מאי חרניות? אמר רב יהודה: ערניות. מאי ערניות? אמר אביי: צעי חקלייתא.
Beitzah 37a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival movement
Abaye argues that Rabbi Eliezer's position may apply only where the animal can otherwise be sustained, unlike a case where sustenance is impossible.

אמר ליה אביי: ממאי? דילמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם, אלא דאפשר בפרנסה, אבל הכא דלא אפשר בפרנסה — לא!
Beitzah 38b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property claims
Abaye asks whether his master distinguishes property that has claimants from property that has none.

אמר ליה אביי: ולא שני ליה למר בין ממון שיש לו תובעין לממון שאין לו תובעין?
Beitzah 38b אביי אמר halacha ruling festival dough
Abaye says the restriction is a decree lest a woman prepare dough in partnership.

אביי אמר: גזרה שמא תעשה עיסה בשותפות.
Beitzah 39a אביי אמר halacha other festival flame
Abaye explains that the case involves coating a shard with oil and kindling fire in it.

אביי אמר: כגון דשייפיה [ל]מנא משחא ואתלי ביה נורא. ותיפוק ליה משום מנא? בחספא.

Taanit (16)

Taanit 4a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue rain prayer
Abaye explains that even Rabbi Eliezer can distinguish requesting rain from mentioning it.

אמר ליה אביי: אפילו תימא רבי אליעזר — שאלה לחוד, והזכרה לחוד.
Taanit 4b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue rain prayer
Abaye objects that there is no request for rain on the Festival.

אמר ליה אביי: שאלה ביום טוב מי איכא?
Taanit 4b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue rain prayer
Abaye argues that the conclusion cannot be explained as appeasing a request for rain and therefore supports Ulla's explanation.

אמר ליה אביי: בשלמא תחילתו מזכיר — הזכרה נמי ריצוי שאלה היא, אלא סופו, מאי ריצוי שאלה איכא? אלא מחוורתא כדעולא.
Taanit 6b אמר אביי halacha ruling rainfall
Abaye rules that morning rain clouds count as a stopping of rain only before the morning recitation of the word 've'atzar,' not before its evening recitation.

אמר אביי: לא אמרן אלא קודם ״ועצר״ דאורתא, אבל קודם ״ועצר״ דצפרא — יש בהן משום ״ועצר״. דאמר רב יהודה בר יצחק: הני ענני דצפרא לית בהו מששא, דכתיב: ״מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וגו'״.
Taanit 10a אמר אביי aggada maxim rainfall
Abaye preserves the saying that flooding is preferable to drought.

אמר רבי אושעיא, מאי דכתיב: ״שכנת על מים רבים רבת אוצרת״, מי גרם לבבל שיהו אוצרותיה מלאות בר, הוי אומר: מפני ששוכנת על מים רבים. אמר רב: עתירה בבל דחצדא בלא מיטרא. אמר אביי: נקיטינן, טובעני ולא יובשני.
Taanit 11b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue partial fasts
Abaye explains that Rav Huna recognizes hourly fasts and their fast prayer, but the cited case includes unaccepted nighttime hours.

אמר ליה אביי: לעולם קסבר רב הונא מתענין לשעות, והמתענה לשעות מתפלל תפלת תענית. ושאני הכא, דאיכא שעות דליליא דלא קביל עליה מעיקרא.
Taanit 12a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue partial fasts
Abaye objects that abstaining until evening is a complete fast, prompting the case to be limited to one who reconsidered during the day.

הא דאמרת מתענין לשעות — והוא שלא טעם כלום עד הערב. אמר ליה אביי: הא תענית מעלייתא היא! לא צריכא — דאימלך אימלוכי.
Taanit 12a אמר אביי halacha ruling fasting
Abaye rules that one who has already finished the nighttime meal may not resume eating before a fast.

תנו רבנן: עד מתי אוכל ושותה — עד שיעלה עמוד השחר, דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: עד קרות הגבר. אמר אביי: לא שנו אלא שלא גמר סעודתו, אבל גמר סעודתו — אינו אוכל.
Taanit 12b אמר אביי halacha exegesis public fasts
Abaye prescribes spending half the fast day on communal affairs, a quarter on Scripture and haftarah, and the final quarter praying, deriving the division from a verse.

היכי עבדי? אמר אביי: מצפרא עד פלגא דיומא מעיינינן במילי דמתא. מכאן ואילך, רבעא דיומא קרינן בספרא ואפטרתא, מכאן ואילך בעינן רחמי, שנאמר: ״ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים לה' אלהיהם״.
Taanit 13a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue fast bathing
Abaye argues that if even cold bathing were forbidden, the teaching should have said that rivers are blocked rather than merely that bathhouses are closed.

אמר רב אידי בר אבין: אף אנן נמי תנינא: ונועלין את המרחצאות. אמר ליה אביי: ואי בצונן אסור, סוכרין את הנהרות מבעי ליה למיתני?!
Taanit 16a אמר אביי halacha ruling fast exhortation
Abaye rules that the fast-day exhortation should be delivered by a learned elder, otherwise by a sage, and otherwise by a distinguished person.

הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין. תנו רבנן: אם יש זקן — אומר זקן. ואם לאו — אומר חכם, ואם לאו — אומר אדם של צורה. אטו זקן דקאמרי, אף על גב דלאו חכם הוא? אמר אביי, הכי קאמר: אם יש זקן והוא חכם — אומר זקן והוא חכם, ואם לאו — אומר חכם, ואם לאו — אומר אדם של צורה.
Taanit 16b אמר אביי halacha other prayer leader
Abaye explains that having a good reputation means that no bad name attached to the prayer leader in his youth.

היינו ״מטופל ואין לו״, היינו ״ביתו ריקם״? אמר רב חסדא: זהו שביתו ריקם מן העבירה. ״ופרקו נאה״, אמר אביי: זה שלא יצא עליו שם רע בילדותו.
Taanit 17a אמר אביי halacha ruling priestly wine
Abaye says that priests who drink wine nowadays follow Rabbi's position.

רבי אומר, אומר אני: אסור לשתות יין לעולם, אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו. אמר אביי: כמאן שתו האידנא כהני חמרא — כרבי.
Taanit 17a אמר אביי halacha other priestly wine
Abaye identifies contemporary priests who drink wine with Rabbi's position.

והתניא, רבי אומר: אומר אני כהנים אסורים לשתות יין לעולם, אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו. ואמר אביי: כמאן שתו האידנא כהני חמרא —
Taanit 18a אמר אביי halacha ruling fast dates
Abaye limits the ruling to an intercalated month.

אמר אביי: לא נצרכה אלא לחדש מעובר.
Taanit 29a אמר אביי aggada exegesis calendar
Abaye teaches from a verse that Tammuz in that year was made a full month.

אמר אביי: תמוז דההיא שתא מלויי מליוה, דכתיב: ״קרא עלי מועד לשבר בחורי״.

Megillah (29)

Megillah 7b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue gift exchange
Abaye predicts that Mari will complain that even when a farmer becomes king he does not remove the basket from his neck.

רבה שדר ליה למרי בר מר ביד אביי מלא טסקא דקשבא ומלי כסא קמחא דאבשונא. אמר ליה אביי: השתא אמר מרי: אי חקלאה מלכא ליהוי — דיקולא מצואריה לא נחית.
Megillah 7b אמר אביי aggada dialogue gift exchange
Abaye predicts that his master will say he sent sweets and received pungent foods in return.

הדר שדר ליה איהו מלא טסקא דזנגבילא ומלא כסא דפלפלתא אריכתא. אמר אביי: השתא אמר מר: אנא שדרי ליה חוליא, ואיהו שדר לי חורפא.
Megillah 7b אמר אביי aggada story feasting
Abaye recounts arriving full at a feast yet eating portions from sixty dishes and still desiring more.

אמר אביי: כי נפקי מבי מר, הוה שבענא. כי מטאי להתם, קריבו לי שיתין צעי דשיתין מיני קדירה, ואכלי בהו שיתין פלוגי. ובישולא בתרייתא הוו קרו ליה צלי קדר, ובעאי למיכס צעא אבתרה.
Megillah 7b אמר אביי aggada maxim appetite
Abaye applies the sayings that a poor person is hungry without realizing it and that there is always room for sweets.

אמר אביי, היינו דאמרי אינשי: כפין עניא ולא ידע. אי נמי: רווחא לבסימא שכיח.
Megillah 8b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue leper banishment
Abaye argues from a verse that only one whose leprosy depends on his body requires banishment.

אמר ליה אביי: אלא מעתה ״כל ימי אשר הנגע בו יטמא״, מי שצרעתו תלויה בגופו — הוא דטעון שילוח, ושאין צרעתו תלויה בגופו — אין טעון שילוח,
Megillah 8b אמר אביי halacha exegesis leper purification
Abaye derives that the purification rule applies to leprosy whose end depends on healing rather than merely on the passage of days.

אמר אביי: אמר קרא: ״ויצא הכהן אל מחוץ למחנה והנה נרפא נגע הצרעת״, מי שצרעתו תלויה ברפואות. יצא זה שאין צרעתו תלויה ברפואות אלא בימים.
Megillah 9a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue scripture writing
Abaye argues that if the teaching concerns texts written in their own script, even Scripture or translation written in its proper language should be invalid unless written in Ashurit script, on parchment, and in ink.

אמר ליה אביי: במאי אוקימתא לההיא? בגופן שלהן, מאי איריא מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא? אפילו מקרא שכתבו מקרא ותרגום שכתבו תרגום נמי. דהא קתני: עד שיכתבנו אשורית על הספר בדיו!
Megillah 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue megillah reading
Abaye asks Rav Yosef whether finishing the Megillah means reading from the current place to the end or rereading it from beginning to end.

אמר ליה אביי לרב יוסף: כדי לגמור את כולה — מהיכא דקאי לסיפא, או דלמא: מרישא לסיפא? אמר ליה: מרישא לסיפא, דאם כן, נתת דבריך לשיעורין.
Megillah 21b אמר אביי halacha ruling mitzvah blessings
Abaye rules that local custom governs only the blessing after the reading, while the blessing beforehand is obligatory.

מקום שנהגו לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריה, אבל לפניה — מצוה לברך. דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן.
Megillah 21b אביי אמר halacha exegesis mitzvah blessings
Abaye cites verses using 'passed' to show that the word can mean going before, supporting blessings before performing commandments.

מאי משמע דהאי ״עובר״ לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק, אמר קרא: ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי״. אביי אמר מהכא: ״והוא עבר לפניהם״. ואיבעית אימא, מהכא: ״ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם״.
Megillah 23a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue royal attendants
Abaye asks Rav Yosef why he had not previously explained the significance of the numbers three, five, and seven.

תני רב יוסף: שלשה חמשה ושבעה — שלשה שומרי הסף, חמשה מרואי פני המלך, שבעה רואי פני המלך. אמר ליה אביי: עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר? אמר ליה: לא הוה ידענא דצריכיתו ליה, ומי בעיתו מינאי מילתא ולא אמרי לכו?!
Megillah 24a אמר אביי halacha ruling public reading
Abaye distinguishes a pause long enough for the translator to stop from one short enough that the translator does not stop.

אמר אביי, לא קשיא: כאן בכדי שיפסוק התורגמן, וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן.
Megillah 24a אמר אביי halacha ruling public reading
Abaye distinguishes skipping within one subject from skipping between two subjects, provided the translator will not pause.

אלא אמר אביי, לא קשיא: כאן בענין אחד, כאן בשתי עניינות. והתניא: מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני עניינין. כאן וכאן, בכדי שלא יפסוק התורגמן.
Megillah 25a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue prayer wording
Abaye reminds Rabba that the Mishnah requires silencing one who invokes God's mercy for a bird's nest.

ההוא דנחית קמיה דרבה, אמר: אתה חסת על קן צפור — אתה חוס ורחם עלינו! (אתה חסת על ״אותו ואת בנו״ — אתה חוס ורחם עלינו.) אמר רבה: כמה ידע האי מרבנן לרצויי למריה. אמר ליה אביי: והא ״משתקין אותו״ תנן!
Megillah 26a אמר אביי aggada maxim hospitality etiquette
Abaye teaches that proper conduct is for a guest to leave a jug and a hide at his lodging place.

אמר אביי: שמע מינה אורח ארעא למישבק אינש גולפא ומשכא באושפיזיה.
Megillah 27a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue word meaning
Abaye asks a scholar whether he heard Rav Sheshet explain that dukhsusya means the town horseman.

אמר ליה אביי לההוא מרבנן דהוה מסדר מתניתא קמיה דרב ששת: מי שמיע לך מרב ששת מאי ״דוכסוסיא״? אמר ליה, הכי אמר רב ששת: פרשא דמתא.
Megillah 27a אמר אביי aggada maxim torah study
Abaye advises a scholar who hears an unexplained teaching to ask someone who frequents the sages, since he surely heard its meaning from a great man.

אמר אביי: הלכך, האי צורבא מרבנן דשמע ליה מילתא ולא ידע פירושא, לישיילה (קמיה) [למאן] דשכיח קמי(ה) רבנן, דלא אפשר דלא שמיע ליה מן גברא רבה.
Megillah 29a אמר אביי aggada story synagogue prayer
Abaye identifies two Babylonian synagogues associated with the Divine Presence and says he travels a parasang to pray there.

בבבל היכא? אמר אביי: בבי כנישתא דהוצל, ובבי כנישתא ד״שף ויתיב״ בנהרדעא. ולא תימא הכא והכא, אלא זמנין הכא וזמנין הכא. אמר אביי: תיתי לי, דכי מרחיקנא פרסה, עיילנא ומצלינא התם. אבוה דשמואל [ולוי] הוו יתבי בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא. אתאי שכינה, שמעו קול ריגשא [קמו ונפקו.
Megillah 29a אמר אביי aggada story synagogue study
Abaye says that after hearing David's love for God's dwelling, he began studying in the synagogue rather than at home.

דרש רבא, מאי דכתיב: ״ה' מעון אתה היית לנו״, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. אמר אביי: מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנישתא, כיון דשמעית להא דקאמר דוד: ״ה' אהבתי מעון ביתך״, הואי גריסנא בבי כנישתא.
Megillah 29b אמר אביי both other unclear
Abaye's statement is not preserved in this fragment.

איתמר: חל להיות ב״ואתה תצוה״, אמר רבי יצחק נפחא: קרו שיתא מ״ואתה תצוה״ עד ״כי תשא״, וחד מ״כי תשא״ עד ״ועשית״. אמר אביי:
Megillah 30a אמר אביי halacha ruling torah reading
Abaye rules that six people read from Ve'atah Tetzaveh through Ve'asita and one repeats from Ki Tisa through Ve'asita.

אלא אמר אביי: קרו שיתא מ״ואתה תצוה״ עד ״ועשית״, וחד תני וקרי מ״כי תשא״ עד ״ועשית״.
Megillah 30a אמר אביי halacha dialogue torah reading
Abaye objects that the proposed order reads backward and rules that six read through Vayakhel while one repeats from Ki Tisa through Ve'asita.

מתקיף לה אביי: השתא אמרי למפרע הוא דקרי! אלא אמר אביי: קרו שיתא עד ״ויקהל״, וחד תני וקרי מ״כי תשא״ עד ״ועשית״.
Megillah 30b אמר אביי halacha ruling torah reading
Abaye rules that Rabbi Ami's position is preferable because the Mishnah lists occasions that interrupt the regular reading.

אמר אביי: כוותיה דרבי אמי מסתברא, דתנן: לכל מפסיקין, לראשי חדשים, לחנוכה, ולפורים, לתעניות, ולמעמדות, וליום הכפורים.
Megillah 30b אמר אביי halacha exegesis fast day
Abaye prescribes spending half a fast day on communal affairs and dividing the other half between Torah reading and prayer, deriving this schedule from a verse.

היכי עבדינן? אמר אביי: מצפרא לפלגיה דיומא מעיינינן במילי דמתא. מפלגיה דיומא לפניא, ריבעא דיומא קרו ומפטרי, וריבעא דיומא בעו רחמי, שנאמר: ״ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רביעית היום ורביעית (היום) מתוודים ומשתחוים״.
Megillah 31a אמר אביי halacha ruling festival readings
Abaye reports the customary sequence of Torah readings for the festival days.

אמר אביי, והאידנא נהוג עלמא למיקרי: משך תורא, קדש בכספא, פסל במדברא, שלח בוכרא.
Megillah 31b אמר אביי halacha ruling tisha bav
Abaye reports that the customary Tisha B'Av reading is Ki Tolid Banim and the haftarah is Asof Asifem.

בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן? אמר רב: ״איכה היתה לזונה״. מקרא מאי? תניא, אחרים אומרים: ״ואם לא תשמעו לי״, רבי נתן בר יוסף אומר: ״עד אנה ינאצוני העם הזה״, ויש אומרים: ״עד מתי לעדה הרעה הזאת״. אמר אביי: האידנא נהוג עלמא למיקרי ״כי תוליד בנים״, ומפטירין ״אסוף אסיפם״.
Megillah 31b אמר אביי halacha ruling torah reading
Abaye rules that one may interrupt the curses in Deuteronomy but not those in Leviticus because the two sets differ in wording and mode of delivery.

אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה — פוסק. מאי טעמא — הללו בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן.
Megillah 31b אמר אביי attribution uncertain: or Reish Lakish aggada maxim annual curses
Abaye explains that the curses are read before the year's turning so that the year and its curses may end.

תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה.
Megillah 32a אמר אביי halacha ruling mitzvah observance
Abaye clarifies that the person is buried bare of that particular commandment, not without commandments altogether.

בלא מצות סלקא דעתך?! אלא אמר אביי: נקבר ערום בלא אותה מצוה.

Moed Katan (36)

Moed Katan 2a אמר אביי halacha ruling field irrigation
Abaye explains that the dry field is one whose original spring dried up and was replaced by another.

מאי ״חרבה״? אילימא חרבה ממש, למה לי דמשקי לה? אמר אביי: שחרבה ממעיין זה ויצא לה מעיין אחר.
Moed Katan 2b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue field labor
Abaye challenges both explanations by asking why the labor would count only as plowing or only as sowing.

אמר ליה אביי לרבה: לדידך קשיא ולרב יוסף קשיא. לדידך קשיא: משום חורש אין, משום זורע לא? לרב יוסף קשיא: משום זורע אין, משום חורש לא?
Moed Katan 2b אמר אביי halacha exegesis sabbatical year
Abaye explains the case as the present-day sabbatical year under Rabbi's view that Scripture speaks of both land release and debt release.

אמר אביי: בשביעית בזמן הזה, ורבי היא. דתניא, רבי אומר: ״וזה דבר השמטה שמוט״. בשתי שמיטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע, ואחת שמיטת כספים.
Moed Katan 4a אמר אביי halacha ruling field irrigation
Abaye limits the allowance to a case in which the first spring has not stopped flowing.

והא עבידא דפסקא! אמר רבי ירמיה: ועדיין היא מטפטפת. אמר אביי: והוא שלא פסק מעיין ראשון.
Moed Katan 5a אביי אמר halacha exegesis hazard removal
Abaye derives the obligation at issue from the prohibition against placing a stumbling block before the blind.

אביי אמר, מהכא: ״ולפני עור לא תתן מכשול״. רב פפא אמר: ״ואמר סלו סלו פנו דרך״.
Moed Katan 6a אמר אביי aggada maxim communal leadership
Abaye infers that a Torah scholar living in a town bears responsibility for all the town's affairs.

רבי יהודה אומר: עד שיהא שם זקן או תלמיד, לפי שאין הכל בקיאין בדבר. אמר אביי: שמע מינה צורבא מרבנן דאיכא במתא — כל מילי דמתא עליה רמיא.
Moed Katan 6b משמיה דאביי halacha ruling field boundaries
Abaye limits the rule to opposite sides of a river where there is no bridge, ferry, or crossing.

אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי: והוא דקאי בתרי עברי נהרא, והוא דליכא גשרא, והוא דליכא גמלא, והוא דליכא מצרא.
Moed Katan 7b אמר אביי halacha dispute legal interpretation
Abaye says the difference between the positions is only their respective interpretations of the verse.

מאי בינייהו? אמר אביי: משמעות דורשין איכא בינייהו. ורבא אמר: דבר הרשות איכא בינייהו.
Moed Katan 8a אמר אביי halacha exegesis leprosy inspection
Abaye derives from the extra conjunction in 'and on the day' that there are days when a lesion is inspected and days when it is not.

מאי משמע? אמר אביי: אם כן ליכתוב רחמנא ״ביום״, מאי ״וביום״? שמע מינה: יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שאי אתה רואה בו.
Moed Katan 8a אמר אביי halacha ruling festival joy
Abaye proposes that the reason is that the joy of the festival rests upon him.

אמר אביי: אימא, מפני ששמחת הרגל עליו.
Moed Katan 8b אמר אביי attribution uncertain: or Rav Kahana (of Pum Nahara) aggada other word meaning
Abaye explains the two terms as a cavity and the outer part of the cavity.

ועושין נברכת כו'. מאי נברכת? אמר רב יהודה: זו בקיע. והתניא: הנברכת והבקיע! אמר אביי ואיתימא רב כהנא: גיהא ובר גיהא.
Moed Katan 8b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival marriage
Abaye tells Rav Yosef that Rabbah bar Rav Huna's teaching comes from Rav, who derives that marriages are not held during a festival.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרבה בר [רב] הונא — דרב הוא. דאמר רב דניאל בר קטינא אמר רב: מנין שאין נושאין נשים במועד, שנאמר: ״ושמחת בחגך״, ״בחגך״ — ולא באשתך.
Moed Katan 10b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal care
Abaye tells Rava that a baraita supports permitting bloodletting and other medical treatment for an animal during the intermediate festival days.

רבא שרא למישקל דמא לבהמה בחולא דמועדא. אמר ליה אביי, תניא דמסייע לך: מקיזין דם לבהמה, ואין מונעין רפואה לבהמה בחולו של מועד.
Moed Katan 11a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food preservation
Abaye challenges the case from the Mishnah's permission to pickle food that can be eaten during the festival.

אמר ליה אביי, והא תנן: כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד — כובשן! אמר ליה: כיון דמעיקרא אדעתא דאכילה אייתינהו, ואי שביק להו פסדי, כפרקמטיא האבד דמי, ושרי.
Moed Katan 11a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food preservation
Abaye objects that the Mishnah permits pickling only food that one can eat during the festival.

ואיכא דאמרי, שרא להו רבא מיצד מיזל אייתויי ומימלח. אמר ליה אביי: והא אנן, כבשין שהוא יכול לאכול מהן כובשן תנן!
Moed Katan 12a אמר אביי aggada maxim beer storage
Abaye reports his mother's teaching that six measures in a sealed container are better than eight in an unsealed one.

חמרא טעמא מאי — משום דנפיש פסידיה, שיכרא נמי אית בה פסידא. דאמר אביי, אמרה לי אם: בר שית סאוי ושייע, מבר תמני ולא שייע.
Moed Katan 12a אמר אביי halacha ruling festival labor
Abaye teaches that the laws of festival labor are treated like the laws of Shabbat.

אמר אביי: נקטינן הלכות מועד כהלכות שבת;
Moed Katan 12b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival harvesting
Abaye questions what immediate festival use sesame has after explaining the uses of flax and hops.

רב יהודה שרא למיעקר כיתנא ולמיקטל כשותא, ולמיעקר שומשמי. אמר ליה אביי לרב יוסף: בשלמא כיתנא — חזי לחפיפה, כשותא — חזי לשיכרא, אלא שומשמי למאי חזי? חזי לנזיי דאית בהו.
Moed Katan 12b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue private transport
Abaye objects from a baraita requiring the items to be brought privately into one's house.

אמר ליה אביי, והתניא: ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו! אמר ליה: צנעא דהני — יממא הוא, כיון דבליליא בעו גברי יתירי, ובעו מדבורי דנורא, אוושא מילתא.
Moed Katan 13a אמר אביי halacha ruling rabbinic penalties
Abaye rules that a son is not penalized after his father dies for the father's imperceptible contamination of pure items.

אמר אביי: נקטינן: טימא טהרותיו ומת — לא קנסו בנו אחריו. מאי טעמא — היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק. לדידיה קנסו רבנן, לבריה לא קנסו רבנן.
Moed Katan 13a אמר אביי halacha ruling item removal
Abaye resolves the contradiction by assigning the latter clause to a house opening into a courtyard.

גמ' והאמרת רישא אין מפנין כלל? אמר אביי: סיפא אתאן לבית שבחצר.
Moed Katan 13b אמר אביי aggada other grain preparation
Abaye defines hilka as grain split in two, targis as split in three, and tisanei as split in four.

אמר אביי: חילקא — חדא לתרתי, טרגיס — חדא לתלת, טיסני — חדא לארבעה. כי אתא רב דימי, אמר: כונתא.
Moed Katan 14a אמר אביי halacha dialogue equal enforcement
Abaye objects that people would say all molded loaves are forbidden except those of Boethus.

אמר אביי, יאמרו: כל הסריקין אסורין, סריקי בייתוס מותרין?!
Moed Katan 14b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue court procedure
Abaye suggests that the person may have gone merely to have his case examined rather than to undergo punishment.

אמר ליה אביי: ודלמא לעיוני בדיניה? דאי לא תימא הכי, דיני נפשות דקתני, הכא נמי דקטלין ליה!
Moed Katan 14b אמר אביי halacha dialogue excommunication
Abaye cites the case of an excommunicated person whom the sages released as evidence.

אמר אביי, תא שמע: ומנודה שהתירו לו חכמים!
Moed Katan 14b אמר אביי halacha ruling festival leprosy
Abaye infers that a leper continues the restrictions of leprosy during the festival while still impure.

מצורע, מהו שינהיג צרעתו ברגל? אמר אביי, תא שמע: והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו. הא בימי טומאתו — נהיג.
Moed Katan 15a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue excommunication
Abaye rejects the comparison by suggesting that excommunication imposed by Heaven is more severe.

מנודה מהו בעטיפת הראש? אמר רב יוסף, תא שמע: והן מתעטפין ויושבין כמנודין וכאבלים עד שירחמו עליהם מן השמים. אמר ליה אביי: דלמא מנודה לשמים שאני, דחמיר.
Moed Katan 15a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue excommunication
Abaye rejects the inference about greeting by suggesting that excommunication imposed by Heaven is more severe.

מנודה מהו בשאילת שלום? אמר רב יוסף, תא שמע: ובשאילת שלום שבין אדם לחברו כבני אדם הנזופין למקום. אמר ליה אביי: דלמא מנודה לשמים שאני, דחמיר.
Moed Katan 15b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue excommunication
Abaye rejects the inference about marital relations by suggesting that excommunication imposed by Heaven is more lenient.

מנודה מהו בתשמיש המטה? אמר רב יוסף, תא שמע: כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו, ושימשו מטותיהן. אמר ליה אביי: ודלמא מנודה לשמים שאני, דקיל.
Moed Katan 15b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue excommunication
Abaye rejects the inference about sending offerings by suggesting that excommunication imposed by Heaven is more lenient.

מנודה מהו שישלח קרבנותיו? אמר רב יוסף, תא שמע: כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו, ושלחו קרבנותיהן. אמר ליה אביי: ודלמא מנודה לשמים שאני, דקיל?
Moed Katan 16a אמר אביי both story excommunication
Abaye deliberates whether to release a butcher from excommunication before thirty days after the butcher reconciles with the injured party.

ההוא טבחא דאיתפקר ברב טובי בר מתנה, אימנו עליה אביי ורבא ושמתוהו, לסוף אזל פייסיה לבעל דיניה. אמר אביי: היכי ליעביד? לישרי ליה — לא חל שמתא עליה תלתין יומין. לא לישרי ליה — קא בעו רבנן למיעל.
Moed Katan 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival laundering
Abaye tells his interlocutor that the Mishnah applies even to other kinds of garments.

אמר ליה אביי: מתניתין אפילו דשאר מיני. אמר בר הידיא: לדידי חזי לי ימה של טבריה, דמפקי לה משיכלי דמני כיתנא בחולא דמועדא.
Moed Katan 18b אמר אביי aggada maxim rumor duration
Abaye reports his mother's teaching that a town's silence lasts a day and a half.

לא קשיא: הא בקלא דפסיק, הא בקלא דלא פסיק. וקלא דלא פסיק עד כמה? אמר אביי, אמרה לי אם: דומי דמתא יומא ופלגא.
Moed Katan 19b אמר אביי halacha ruling mourning periods
Abaye rules like Abba Shaul on the seventh day and says the sages agree with him on the thirtieth day because part of a day counts as a whole day.

אמר אביי: הלכה כאבא שאול ביום שבעה, ומודים חכמים לאבא שאול ביום שלשים, דאמרינן מקצת היום ככולו.
Moed Katan 22b אמר אביי aggada other rabbinic stature
Abaye identifies Rabbi and Rabbi Yaakov bar Aha as the generation's leading sage and his leading colleague, while reporting both possible orderings.

אמר אביי: גדול הדור — רבי, גדול הדור שעמו — רבי יעקב בר אחא. ואיכא דאמרי: גדול הדור — רבי יעקב בר אחא, גדול הדור שעמו — רבי.
Moed Katan 28a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue longevity
Abaye tells Rav Yosef that reaching sixty avoids years-based karet but does not ensure protection from premature death by days.

רב יוסף כי הוה בר שיתין, עבד להו יומא טבא לרבנן, אמר: נפקי לי מכרת. אמר ליה אביי: נהי דנפק ליה מר מכרת דשני, מכרת דיומי מי נפיק מר? אמר ליה: נקוט לך מיהא פלגא בידך.

Chagigah (13)

Chagigah 4a אמר אביי halacha ruling pilgrimage
Abaye explains that the tumtum excluded from pilgrimage is one whose testicles are externally visible.

אלא טומטום, ספיקא הוא — מי אצטריך קרא למעוטי ספיקא? אמר אביי: כשביציו מבחוץ.
Chagigah 4a אמר אביי halacha ruling child education
Abaye distinguishes a minor old enough for education, who is included rabbinically, from one not yet old enough.

אמר מר: ״כל זכורך״, לרבות את הקטנים. והתנן: חוץ מחרש שוטה וקטן! אמר אביי, לא קשיא: כאן בקטן שהגיע לחינוך, כאן בקטן שלא הגיע לחינוך. קטן שהגיע לחינוך — דרבנן היא! אין הכי נמי, וקרא אסמכתא בעלמא.
Chagigah 6a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue pilgrimage
Abaye rules that after maternal festival obligations end, a child is obligated if he can walk with his father from Jerusalem to the Temple Mount.

אמר ליה אביי: עד הכא דמיחייבא אימיה בשמחה — אייתיתיה אימיה. מכאן ואילך, אם יכול לעלות ולאחוז בידו של אביו מירושלים להר הבית — חייב, ואי לא — פטור.
Chagigah 6a אמר אביי halacha ruling child education
Abaye rules that a minor is trained rabbinically wherever an adult has a Torah obligation, but is exempt wherever an adult is exempt.

אמר אביי: כל היכא דגדול מיחייב מדאורייתא — קטן נמי מחנכינן ליה מדרבנן, כל היכא דגדול פטור מדאורייתא — מדרבנן קטן נמי פטור.
Chagigah 6a אמר אביי halacha dispute sacrifices
Abaye groups the sages who identify Israel's wilderness offering as a pilgrimage offering and those who identify it as the daily offering.

אמר אביי: בית שמאי, ורבי אלעזר, ורבי ישמעאל, כולהו סבירא להו: עולה שהקריבו ישראל במדבר — עולת ראייה הואי. ובית הלל, ורבי עקיבא, ורבי יוסי הגלילי, כולהו סבירא להו: עולה שהקריבו ישראל במדבר — עולת תמיד הואי.
Chagigah 7b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival offerings
Abaye objects that the proposed distinction arbitrarily labels one group negligent and the other diligent.

אמר ליה אביי: פשיטא, הי מינייהו משוית להו פושעים, והי מינייהו משוית להו זריזין!
Chagigah 16b אביי אמר aggada dispute menahem's departure
Abaye says that Menahem departed into sinful ways, while Rava says that he entered royal service.

יצא מנחם ונכנס שמאי כו'. להיכן יצא? אביי אמר: יצא לתרבות רעה. רבא אמר: יצא לעבודת המלך. תניא נמי הכי: יצא מנחם לעבודת המלך, ויצאו עמו שמונים זוגות תלמידים לבושין סיריקון.
Chagigah 17b אמר אביי halacha exegesis omer counting
Abaye teaches from the verses that it is a mitzvah to count both days and weeks.

אמר רבא: ותסברא?! אטו עצרת, יומי מנינן שבועי לא מנינן? והאמר אביי: מצוה למימני יומי, דכתיב: ״תספרו חמשים יום״, ומצוה למימני שבועי, דכתיב: ״שבעה שבועות תספר לך״. ועוד: ״חג שבועות״, כתיב.
Chagigah 22b אמר אביי halacha dispute immersion
Abaye resolves the contradiction by distinguishing immersion of one's body from immersion of one's vessels.

אמר אביי, לא קשיא: הא בגופו, הא בכליו. רבא אמר: אידי ואידי בכליו, ולא קשיא: הא דאמר ״מעולם לא הטבלתי כלי בתוך כלי״, והא דאמר ״הטבלתי, אבל לא הטבלתי בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד״.
Chagigah 22b אמר אביי halacha ruling ritual purity
Abaye explains that the initial stringency imposed on a person permits a later leniency.

אלא אמר אביי: מתוך חומר שהחמרת עליו בתחילתו, הקלת עליו בסופו.
Chagigah 23b אמר אביי halacha exegesis ritual impurity
Abaye explains that the law does not treat an axe as susceptible to impurity as a seat.

אמר אביי: שלא אמרו קורדום מטמא מושב. כדתניא: ״והיושב על הכלי״. יכול כפה סאה וישב עליה, תרקב וישב עליה — יהא טמא,
Chagigah 25b אמר אביי halacha ruling tenant farming
Abaye infers that a tenant farmer must prepare the wine jars seventy days before the winepress season.

קודם לגיתות שבעים יום. אמר אביי, שמע מינה: דינא הוא דעילוי אריסא למיטרח אגולפי שבעים יומין מקמי מעצרתא.
Chagigah 26a אמר אביי halacha ruling potter credibility
Abaye infers that a potter's credibility at Modi'im depends on whether the potter and the associate are traveling in opposite directions.

אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: הקדר שמכר את הקדירות ונכנס לפנים מן המודיעים. טעמא דלפנים מן המודיעים, הא מודיעים גופה — לא מהימן. אימא סיפא: יצא — אינו נאמן. הא מודיעים גופה — נאמן. אלא לאו שמע מינה: כאן בקדר יוצא וחבר נכנס, כאן בששניהן יוצאין או שניהן נכנסין. שמע מינה.

Yevamot (76)

Yevamot 14a אמר אביי halacha exegesis legal factions
Abaye interprets the ban on factions as applying to two courts in one city that issue opposing rulings, but not to courts in separate towns.

ומאן דאמר עשו, קרינן כאן ״לא תתגודדו״ — לא תעשו אגודות אגודות! אמר אביי: כי אמרינן ״לא תתגודדו״ — כגון שתי בתי דינים בעיר אחת, הללו מורים כדברי בית שמאי, והללו מורים כדברי בית הלל. אבל שתי בתי דינים בשתי עיירות — לית לן בה.
Yevamot 18a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue unclear
Abaye tells Rav Yosef that Rav Yehuda's teaching derives from Shmuel.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה — דשמואל היא. דתנן:
Yevamot 19a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue levirate bond
Abaye suggests that Rabbi Shimon treats a levirate bond like marriage only with one levir, not with two.

אמר ליה אביי: ולא שני לך בין זיקת יבם אחד לזיקת שני יבמים? דלמא כי אמר רבי שמעון זיקה ככנוסה דמיא — ביבם אחד, אבל בשני יבמין — לא.
Yevamot 20a אמר אביי both ruling rabbinic authority
Abaye explains that rabbinically prohibited relatives are called a mitzvah prohibition because it is a mitzvah to obey the sages.

איסור מצוה — שניות. אמאי קרי ליה איסור מצוה? אמר אביי: מצוה לשמוע דברי חכמים.
Yevamot 20a אמר אביי both dialogue holiness
Abaye explains that one who observes the sages' rulings is called holy.

איסור קדושה — שניות מדברי סופרים, ואמאי קרי ליה איסור קדושה? אמר אביי: כל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש. אמר ליה רבא: וכל שאינו מקיים דברי חכמים, קדוש הוא דלא מיקרי, רשע נמי לא מיקרי! אלא אמר רבא: קדש עצמך במותר לך.
Yevamot 21a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue rabbinic law
Abaye challenges the classification of a prohibition as rabbinic by arguing that it appears to be from the Torah.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דאורייתא היא! דאורייתא, ופירשו רבנן. כל התורה נמי פירשו רבנן! אלא: מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.
Yevamot 21b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue prohibited relatives
Abaye offers Rav Joseph the daughter-in-law of Bar Tzitai's household as an example.

אמר ליה אביי לרבא, אסברה לך: כגון כלתה דבי בר ציתאי. רב פפא אמר: כגון כלתה דבי רב פפא בר אבא. רב אשי אמר: כגון כלתה דבי מרי בר איסק.
Yevamot 24a תני אביי halacha ruling levirate marriage
Abaye the Elder teaches that the eldest brother should perform levirate marriage and is approached again if his younger brothers refuse.

ואימא: כי איכא בכור — ליהדר אגדול. כי ליכא בכור — אין חוזרין אצל גדול! אלמה תני אביי קשישא: מצוה בגדול לייבם, לא רצה — הולכים אצל אחיו הקטן, לא רצה — חוזרין אצל גדול!
Yevamot 25a אמר אביי halacha ruling persistent rumor
Abaye defines a persistent rumor as lasting a day and a half and specifies when interruptions, fear, or enemies invalidate it.

וקלא דלא פסיק עד כמה? אמר אביי, אמרה לי אם: דומי דמתא יומא ופלגא. ולא אמרן, אלא דלא פסק ביני וביני, אבל פסק ביני וביני — הא פסק. ולא אמרן אלא דלא פסק מחמת יראה, אבל פסק מחמת יראה — מחמת יראה הוא. ולא אמרן אלא דליכא אויבים, אבל איכא אויבים — אויבים הוא דאפקו ליה לקלא.
Yevamot 29b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue levirate betrothal
Abaye asks what practical legal difference follows from whether levirate betrothal creates marriage or only betrothal.

בעי רבה: מאמר לבית שמאי, נישואין עושה, או אירוסין עושה? אמר ליה אביי: למאי הלכתא?
Yevamot 30b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue levirate marriage
Abaye argues that a woman presumed permitted to the levir should not become forbidden merely because of a doubt.

אמר ליה אביי: אי הכי, בקדושין נמי נימא: אשה זו בחזקת היתר ליבם עומדת, ומספק אתה בא לאוסרה — אל תאסרנה מספק!
Yevamot 31b אמר אביי halacha ruling legal analogy
Abaye says that betrothal and divorce teach the same rule about each other.

אלא אמר אביי: ״יגיד עליו ריעו״. תנא בקידושין, והוא הדין לגירושין. תנא בגירושין, והוא הדין לקידושין.
Yevamot 35a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue pregnancy waiting
Abaye explains why a convert, captive, or maidservant avoids pregnancy and asks how the rule applies to a slave freed through injury.

אמר ליה אביי: בשלמא גיורת, כיון דדעתה לאיגיורי, מנטרה נפשה, כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה, ובין זרע שנזרע שלא בקדושה. שבויה ושפחה נמי, דשמעי ממרייהו, ומנטרי נפשייהו. אלא יוצאת בשן ועין היכי משכחת לה?
Yevamot 35a אמר אביי halacha dispute pregnancy
Abaye says that a woman engaged in illicit sex takes measures not to conceive.

אלא אמר אביי: אשה מזנה, מתהפכת שלא תתעבר. ואידך? חיישינן שמא לא נתהפכה יפה יפה.
Yevamot 35b אמר אביי halacha ruling levirate release
Abaye says all agree that intercourse does not release her, and that the dispute concerns halitza.

אמר אביי: בביאה כולי עלמא לא פליגי דלא פטרה, כי פליגי בחליצה.
Yevamot 36a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue halitza
Abaye argues that the text forbids marriage without halitza but permits the woman if halitza was performed.

אמר ליה אביי: מידי ״לא תחלוץ ולא תתייבם״ קתני? ״לא תנשא ולא תתייבם״ קתני, בלא חליצה, אבל אי חליץ לה — הכי נמי דשריא.
Yevamot 36b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue levirate prohibition
Abaye argues that Rabbi Eliezer's position may apply only to a Torah-level prohibition of a brother's wife and not to a rabbinic case.

אמר ליה אביי: ממאי? דלמא לא היא, עד כאן לא קאמר רבי אליעזר הכא, אלא משום דקפגע באיסור אשת אח דאורייתא, אבל התם דרבנן — כרבנן סבירא ליה!
Yevamot 37a אמר אביי halacha dispute mamzer status
Abaye explains that the first son may become high priest, while the second is a doubtful mamzer according to one view and a definite mamzer according to Rabbi Eliezer.

מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: ראשון ראוי להיות כהן גדול, ושני ספק ממזר, ואסור בממזרת. רבי אליעזר אומר: אינו ספק ממזר, אלא ודאי ממזר, ומותר בממזרת.
Yevamot 37b אמר אביי halacha ruling legal uncertainty
Abaye says that Rabbi Eliezer ben Yaakov treats every doubtful case as certain.

אמר אביי: מנא אמינא לה דכל ספיקא לרבי אליעזר בן יעקב — כודאי משוי ליה,
Yevamot 38b אביי אמר halacha ruling woman's property
Abaye explains that the first case concerns property acquired while awaiting levirate marriage and the latter property acquired during marriage.

אביי אמר: רישא דנפלו לה כשהיא שומרת יבם, סיפא דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל.
Yevamot 42b אמר אביי both maxim nursing widow
Abaye says that a woman may be too ashamed to sue the heirs for support and thereby cause her nursing child's death.

דלמא איעברה ומעכר חלבה, וקטלה ליה. אי הכי, דידיה נמי! דידיה — ממסמסא ליה בביצים. וחלב דידה נמי, ממסמסא ליה בבצים וחלב! לא יהב לה בעל. (וליתבעיניה) [ותתבעינהו] ליורשים! אמר אביי: אשה בושה לבא לבית דין, והורגת את בנה.
Yevamot 43a אמר אביי halacha ruling mourning rules
Abaye resolves the difficulty by distinguishing items with handles from those without handles.

אמר אביי: ומאי קושיא? דלמא הא בקתייהו, הא בלא קתייהו.
Yevamot 45a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue marital status
Abaye urges reliance on Ravin's report that Rabbi Natan and Rabbi Yehuda HaNasi ruled permissively.

אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אדרב דימי — סמוך אדרבין! דכי אתא רבין, אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורו בה להיתירא. ומאן רבי יהודה הנשיא — רבי.
Yevamot 49a אמר אביי halacha ruling niddah relations
Abaye states that all authorities agree concerning one who has intercourse with a menstruant.

אמר אביי: הכל מודים בבא על הנדה
Yevamot 51a אמר אביי halacha ruling levirate acts
Abaye explains that one bill of divorce or levirate betrothal exhausts its own effect, while the two different acts can still follow one another.

אלא אמר אביי, לעולם פשיטא ליה לרבן גמליאל בגט דדחי ומאמר דקני. מיהו, אמור רבנן: הא יבמה — בחד צד מהני בה גט, ובחד צד מהני בה מאמר. גט אחר גט לא דחי — דהא דחה ליה קמא. ומאמר אחר מאמר לא קני — דהא קנא ליה קמא. גט אחר מאמר ומאמר אחר הגט, האי מילתא קא דחי והאי מילתא קא קני.
Yevamot 52a אמר אביי halacha ruling levirate contract
Abaye explains that the question asks how the written marriage contract of a levirate union is executed.

תנו רבנן: כיצד מאמר? נתן לה כסף או שוה כסף. ובשטר כיצד? בשטר כיצד?! כדאמרן: כתב לה על הנייר או על החרס, אף על פי שאין בו שוה פרוטה: ״הרי את מקודשת לי״! אמר אביי, הכי קאמר: שטר כתובת יבמין כיצד?
Yevamot 52b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue acquisition intent
Abaye distinguishes a person who intends to acquire from one who does not, comparing the case to acquiring one convert's property while mistaking it for another's.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם לא קא מכוין למיקני, הכא קא מכוין למיקני! הא לא דמיא אלא לעודר בנכסי גר זה וכסבור של גר אחר הוא, דקני.
Yevamot 52b אמר אביי halacha dispute levirate betrothal
Abaye explains that Rabbi treats levirate betrothal as resting on the levirate bond, whereas the sages treat each act independently.

אלא אמר אביי: הכא במאי עסקינן, כגון דאמר לה: התקדשי לי במאמר יבמין. רבי סבר: מאמר עילוי זיקה קא רמי, ואתאי חליצה אפקעתה לזיקה. ורבנן סברי: האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. מעיקרא אילו אמר לה ״התקדשי לי במאמר יבמין״, מי לא מהני? השתא נמי מהני.
Yevamot 55b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sotah warning
Abaye challenges whether the Torah's exclusion could merely prohibit licentious conduct.

אלא אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים. אמר ליה אביי: פריצותא אסר רחמנא?
Yevamot 55b אמר אביי halacha ruling sotah warning
Abaye says the verse excludes a warning concerning mere genital contact without penetration.

אלא אמר אביי: פרט לשקינא לה בנשיקה. הניחא למאן דאמר העראה זו הכנסת עטרה. אלא למאן דאמר זו נשיקה, מאי איכא למימר?
Yevamot 56a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue terumah eligibility
Abaye rejects the claim that prior consumption preserves a woman's right to eat terumah after the sanctifying relationship ends.

מאי טעמא דרבי נתן? אמר רבה: הואיל שכבר אכלה. אמר ליה אביי: אלא מעתה, בת ישראל שניסת לכהן ומית ליה, תיכול, שכבר אכלה! אלא כיון דמית ליה, פקע ליה קדושתיה מינה. הכא נמי: כיון דמית ליה, פקע קדושתיה מינה!
Yevamot 56a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue terumah eligibility
Abaye asks why the birth of a son is needed if marriage to a deaf-mute already entitles the woman to eat terumah.

אלא אמר רב יוסף: קסבר רבי נתן נשואי חרש מאכילין בתרומה, ולא גזרינן נשואי חרש אטו קדושי חרש. אמר ליה אביי: אי הכי, נולד לה בן למה לי? משום רבנן.
Yevamot 57a אביי אמר halacha ruling terumah eligibility
Abaye gives as the reason that he enables her to eat terumah without her knowledge.

איתמר, אביי אמר: הואיל ומאכילה בלא ידעה.
Yevamot 59b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue priestly marriage
Abaye argues that the woman must either have both the status of non-virgin and zonah or have neither status.

אמר ליה אביי, ממה נפשך: אי בעולה הויא — זונה נמי הויא. ואי זונה לא הויא — בעולה נמי לא הויא. וכי תימא: מידי דהויא אמוכת עץ שלא כדרכה, אם כן, אין לך אשה שכשרה לכהונה, שלא נעשית מוכת עץ על ידי צרור.
Yevamot 63b אמר אביי aggada dispute bad wife
Abaye defines a bad wife as one who sets the table for her husband but verbally abuses him.

היכי דמי אשה רעה? אמר אביי: מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא. רבא אמר: מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא.
Yevamot 64b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue marital danger
Abaye warns that the proposed permission would release both a prohibition and a danger.

אמר ליה אביי: חזי דקשרית איסורא וסכנתא.
Yevamot 67b אמר אביי halacha ruling estate support
Abaye explains that the case concerns a small estate in which there is a son together with a daughter.

אמר אביי: הכא בנכסים מועטים עסקינן. וכגון דאיכא בן בהדי בת,
Yevamot 68a אמר אביי halacha ruling minor levir
Abaye explains that intercourse by a nine-year-old levir effects acquisition by Torah law but is treated rabbinically like the declaration of an adult.

אמר אביי: הכא ביבם בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו עסקינן. דמדאורייתא קניא ליה, סלקא דעתך אמינא: הואיל ומדאורייתא קניא ליה וביאתו ביאה, אימא לוכיל, קא משמע לן עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול.
Yevamot 69b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue pregnancy status
Abaye argues that the woman's status is impaired retroactively only as far back as forty days.

אמר ליה אביי: אי הכי, אימא סיפא: הוכר עוברה במעיה — תהא מקולקלת למפרע. מאי מקולקלת — עד ארבעים.
Yevamot 69b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue child status
Abaye explains that Rav deems the child a mamzer when the woman is suspected with her betrothed even without other suspicions, while the mishnah concerns a couple both imprisoned.

אמר ליה אביי: לעולם אימא לך כל היכא דדיימא מיניה אף על גב דלא דיימא מעלמא אמר רב הולד ממזר. מאי טעמא — דאמרינן: מדאפקרא נפשה לגבי ארוס — אפקרא נפשה לעלמא, ומתניתין שהיו שניהם חבושים בבית האסורין.
Yevamot 70a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue child status
Abaye explains that Rav deems the child a mamzer when the woman is suspected with others even if also suspected with her betrothed, while the mishnah concerns no suspicion at all.

אמר ליה אביי: לעולם אימא לך כל היכא דדיימא מעלמא, אף על גב דדיימא מניה, אמר רב: הולד ממזר. ומתניתין בדלא דיימא כלל.
Yevamot 72a אמר אביי halacha ruling physical status
Abaye limits the case to one whose testicles are externally visible.

אמר אביי: כשביציו ניכרות מבחוץ.
Yevamot 74b אמר אביי halacha exegesis postpartum purity
Abaye reconciles two verses by teaching that completion of the purification days permits terumah while priestly atonement is required for sacred foods.

אמר אביי: תרי קראי כתיבי. ביולדת כתיב: ״עד מלאת ימי טהרה״, כיון שמלאו ימיה — טהרה. וכתיב: ״וכפר עליה הכהן וטהרה״. הא כיצד? כאן לתרומה, כאן לקדשים.
Yevamot 76a אמר אביי aggada exegesis seminal emission
Abaye rejects assuming that everyone resembles Jacob, whose verse indicates that he had never experienced a seminal emission.

אמר אביי: אטו כולי עלמא יעקב אבינו הואי, דכתיב ביה ״כחי וראשית אוני״, שלא ראה קרי מימיו!
Yevamot 76a אמר אביי halacha dispute fertility test
Abaye proposes passing colored garments before the man as part of the examination, while Rava rejects the proposal.

אלא, אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין. אמר רבא: אטו כולי עלמא ברזילי הגלעדי הוא?! אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא.
Yevamot 78a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue pregnant offering
Abaye challenges the argument from Rabbi Yohanan's ruling that one who designated a pregnant sin offering may atone with either it or its offspring.

אמר ליה אביי: אלא הא דאמר רבי יוחנן: הפריש חטאת מעוברת וילדה — רצה מתכפר בה, רצה מתכפר בולדה.
Yevamot 79b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue levirate marriage
Abaye asks why the prohibition concerning a man with crushed genitals should not override the positive commandment of levirate marriage.

אמר ליה אביי: וליתי איסור פצוע ונידחי עשה דייבום! מי לא תנן, רבן גמליאל אומר: אם מיאנה — מיאנה,
Yevamot 80a אמר אביי halacha ruling eunuch signs
Abaye identifies the relevant condition by the person's urination failing to form an arch.

שלא ראה שעה אחת בכשרותו. מנא ידעינן? אמר אביי: כל המטיל מים ואינו עושה כיפה.
Yevamot 80a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue female maturity
Abaye explains that she passes directly from minority to adulthood.

אמר ליה אביי: מקטנותה יצתה לבגר.
Yevamot 83b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal precedent
Abaye challenges reliance on Rav Huna's report that the law does not follow Rabbi Yose and points instead to Rav Adda's contrary report.

קידוש מה לי אמר רב? אמר רב יוסף: תא שמע, דאמר רב הונא אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי. אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אהא? סמוך אהא! דאמר רב אדא אמר רב: הלכה כרבי יוסי. ״אמרי בי רב״ — מנו? רב הונא, ורב הונא אמר: אין הלכה.
Yevamot 91b אמר אביי halacha ruling remarriage liability
Abaye infers that a co-wife who remarries after the supposed exemption must leave both husbands because she should have waited.

אמר אביי, תא שמע: כל עריות שאמרו פוטרות צרותיהן, הלכו צרות ונישאו ונמצאו אלו אילוניות — תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה. ואמאי? נימא: מאי הוה לה למיעבד? איבעי לה לאמתוני.
Yevamot 95b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal precedent
Abaye questions whether Samuel's endorsement of Rabbi Yose refers to Rabbi Yitzchak Nappacha's formulation and, if so, whether it concerns the disqualifying view.

אמר ליה אביי: וממאי דכי אמר שמואל הלכה כרבי יוסי — אדרבי יצחק נפחא קאמר? דלמא אדרבי אמי קאמר! ואי נמי אדרבי יצחק נפחא, ממאי דא״פוסל״,
Yevamot 102b אמר אביי halacha dialogue yom kippur footwear
Abaye says the footwear contains padding and is prohibited because of the comfort it provides.

אמר אביי: דאית ביה כתיתי, ומשום תענוג. אמר ליה רבא: ומשום תענוג בלא מנעל ביום הכפורים מי אסירי? והא רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק! אלא אמר רבא: לא קשיא, כאן באנפיליא של עור, כאן באנפיליא של בגד.
Yevamot 103a אמר אביי halacha ruling halitza footwear
Abaye explains that both clauses follow the sages and that the first concerns an item covered with leather.

אמר אביי: מדסיפא רבנן, רישא נמי רבנן. ורישא, במחופה עור.
Yevamot 103a אמר אביי aggada exegesis childbirth anatomy
Abaye explains the verse by saying that during childbirth a woman presses her heels into her thighs.

מן הארכובה ולמעלה. מתיב רב כהנא: ״ובשליתה היוצאת מבין רגליה״! אמר אביי: בשעה שכורעת לילד, נועצת עקביה בירכותיה ויולדת.
Yevamot 105a אביי אמר aggada dispute atonement
Abaye teaches that the descendants of Eli gain atonement through acts of kindness and is said to have lived sixty years through Torah and kindness.

אמר רבה: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בדברי תורה. אביי אמר: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה — חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים — חיה שיתין שנין.
Yevamot 106b אמר אביי halacha ruling halitza recitation
Abaye instructs the reader of the halitza text to have the woman recite 'he does not desire to marry me' as one continuous phrase.

אמר אביי: האי מאן דמקרי גט חליצה, לא ליקרי לדידה ״לא״ לחודיה ו״אבה יבמי״ לחודיה, דמשמע: ״אבה יבמי״. אלא: ״לא אבה יבמי״.
Yevamot 106b אמר אביי halacha ruling halitza document
Abaye prescribes the exact scriptural portions that a halitza document must record as having been read by the woman and the man.

אמר ליה: מודה רבא ב״לא אבה יבמי״. אמר אביי: האי מאן דכתב גיטא דחליצתא — ליכתוב הכי: אקרינוה לדידה מן ״מאן יבמי״ עד ״אבה יבמי״, ואקרינוהי לדידיה מן ״לא״ עד ״לקחתה״, ואקרינוה לדידה מן ״ככה״ ועד ״חלוץ הנעל״.
Yevamot 106b אמר אביי halacha exegesis halitza spitting
Abaye rules that windblown spittle is ineffective unless it first reaches the area before the levir's face, as required by the verse.

אמר אביי: רקקה וקלטתו הרוח — לא עשתה ולא כלום. מאי טעמא — ״וירקה בפניו״ בעינן. הלכך, הוא ארוך והיא גוצה, קלטתהו הרוח — איכא ״בפניו״. היא ארוכה והוא גוץ — בעינן עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל.
Yevamot 107b אמר אביי halacha dispute refusal marriage
Abaye identifies Rav as the authority who did not accept Rabbi Yohanan's permission for a woman who refused one brother to marry another.

כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: מיאנה בזה — מותרת לאחין, ולא הודו לו. מאן לא הודו לו? אמר אביי: רב. רבא אמר: רבי אושעיא. ואמרי לה רב אסי.
Yevamot 107b אביי אמר halacha dispute refusal court
Abaye maintains that even Beit Hillel require three people for refusal, though they do not require expert judges.

בית שמאי אומרים: בפני בית דין וכו'. תנן התם: החליצה והמיאונין בשלשה. מאן תנא? אמר רבה: בית שמאי היא. אביי אמר: אפילו תימא בית הלל, עד כאן לא קאמרי בית הלל אלא דלא בעינן מומחין, אבל שלשה בעינן.
Yevamot 109a אמר אביי halacha ruling levirate bond
Abaye explains that Rabbi Elazar is uncertain whether death or the original marriage creates the levirate bond.

אמר אביי, היינו טעמא דרבי אלעזר: מספקא ליה אי מיתה מפלת, אי נשואין הראשונים מפילים. אי מיתה מפלת — הא רמיא קמיה לייבום, אי נשואין הראשונים מפילים — הא עמדה עליו שעה אחת באיסור.
Yevamot 111b אמר אביי halacha exegesis minor levir
Abaye derives from 'her levir shall come upon her' that any levir, regardless of capacity to establish a name, is included.

קרי כאן ״להקים לאחיו שם״, והאי לאו בר הכי הוא! אמר אביי, אמר קרא: ״יבמה יבא עליה״ — כל דהו.
Yevamot 112a אמר אביי halacha dispute levir authority
Abaye finds Rav's view that a levir is not like a husband more plausible based on the rule compelling a levir to perform halitza.

רב אמר: יבם אינו כבעל, ושמואל אמר: יבם הרי הוא כבעל. אמר אביי: כוותיה דרב מסתברא, דתנן: הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה, כופין אותו שיחלוץ. ואם איתא דמסקה אדעתה —
Yevamot 113b אמר אביי halacha ruling mental incapacity
Abaye infers from the mishnah's wording that one restriction involving insanity is biblical and the other rabbinic.

אמר אביי: דיקא נמי, דקתני גבי דידה ״נשתטית לא יוציא״, וגבי דידיה ״לא יוציא עולמית״. מאי שנא הכא דקתני ״עולמית״ ומאי שנא התם דלא קתני ״עולמית״? אלא שמע מינה, הא — דאורייתא, הא — דרבנן.
Yevamot 114a אמר אביי halacha ruling shabbat violations
Abaye explains that the plucking occurs from an unperforated pot and the throwing in a rabbinic karmelit.

אמר אביי: ״תולש״ — בעציץ שאינו נקוב, ״זורק״ — בכרמלית דרבנן.
Yevamot 115b אביי אמר halacha dispute identity evidence
Abaye rules that one must suspect the existence of a second man named Isaac, while Rava rules otherwise.

יצחק ריש גלותא, בר אחתיה דרב ביבי, הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא, ושכיב. שלחו מהתם: יצחק ריש גלותא, בר אחתיה דרב ביבי, הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא, ושכיב. מי חיישינן לתרי יצחק, או לא? אביי אמר: חיישינן. רבא אמר: לא חיישינן.
Yevamot 115b אמר אביי halacha story identity evidence
Abaye supports his concern about duplicate identities with the incident in which all of Nehardea was ordered searched after a bill of divorce was found.

אמר אביי: מנא אמינא לה, דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב: בצד קלוניא מתא אנא אנדרולינאי נהרדעא פטרית ותרכית ית פלונית אנתתי. ושלחה אבוה דשמואל לקמיה דרבי יהודה נשיאה. ושלח ליה: תיבדק נהרדעא כולה.
Yevamot 116a אמר אביי halacha ruling identity evidence
Abaye says that even under his general concern for duplicate identities there is no concern here because witnesses place the man in Nehardea rather than Sura.

אמר אביי: אף לדידי דאמינא חיישינן — הכא לא חיישינן, דהא קאמרי סהדי דבנהרדעא הוה, מאי בעא בסורא.
Yevamot 118a אמר אביי halacha ruling widow testimony
Abaye supports the ruling that the law follows Rabbi Tarfon from the mishnah distinguishing a woman's two accounts of her son's and husband's deaths.

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי טרפון. אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: ״ניתן לי בן במדינת הים. מת בני, ואחר כך בעלי״ — נאמנת. ״בעלי, ואחר כך בני״ — אינה נאמנת.
Yevamot 118b אביי אמר halacha dispute marital support
Abaye says that a sesame seller should be given his seat at the ditch.

אביי אמר: דשומשמנא גברא, כורסיה בי חרתא רמו לה. רב פפא אמר: דנפצא גברא, תיקרי בסיפי בבא ותיתיב.
Yevamot 120a אמר אביי attribution uncertain: or Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha exegesis corpse identification
Abaye derives from a verse that facial recognition is required for testimony identifying the dead.

גמ' תנו רבנן: פדחת ולא פרצוף פנים, פרצוף פנים ולא פדחת — אין מעידין, עד שיהו שניהם עם החוטם. אמר אביי, ואיתימא רב כהנא: מאי קרא — ״הכרת פניהם ענתה בם״.
Yevamot 120a אמר אביי halacha dispute identifying marks
Abaye assigns the conflicting rules about identification by a blemish to Rabbi Eliezer ben Mahabai and the sages, whose dispute may concern the legal force of identifying marks.

אמר אביי, לא קשיא: הא רבי אליעזר בן מהבאי, הא רבנן. דתניא: אין מעידין על השומא. רבי אליעזר בן מהבאי אומר: מעידין. מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר סימנין דאורייתא, ומר סבר סימנין דרבנן?
Yevamot 120b אמר אביי halacha dispute death testimony
Abaye assigns the conflicting rulings on testimony about a mutilated person to Rabbi Shimon ben Elazar and the sages.

אמר אביי, לא קשיא: הא רבי שמעון בן אלעזר, הא רבנן, דתניא: מעידין על המגוייד, ואין מעידין על הצלוב. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף על המגוייד אין מעידין, מפני שיכול לכוות ולחיות.
Yevamot 120b אמר אביי aggada dialogue animal injury
Abaye explains that the camel which survived being cut was emaciated.

והאמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקיל ספסירא וגיידיה לגמליה, ולא אפסיקתיה לנערותיה! אמר אביי: ההיא כחישא הויא.
Yevamot 121a אמר אביי halacha ruling drowning testimony
Abaye defines bounded water as water whose limits can be seen from all four directions.

היכי דמי מים שיש להם סוף? אמר אביי: כל שעומד ורואה מארבע רוחותיו.

Ketubot (101)

Ketubot 5a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat affairs
Abaye argues that calculations for a commandment are permitted on Shabbat, as are communal, charitable, and life-saving affairs.

אמר ליה אביי: וחשבונות של מצוה מי אסירי? והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו: חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת! ואמר רבי אלעזר: פוסקין צדקה לעניים בשבת! ואמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים בשבת. ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: מפקחין פיקוח נפש בשבת.
Ketubot 5a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue wedding scheduling
Abaye challenges the concern that wedding preparations may lead to slaughtering a bird by comparing it to Yom Kippur falling on Monday.

אלא, אמר רבי זירא: גזירה שמא ישחוט בן עוף. אמר ליה אביי: אלא מעתה, יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה, גזירה שמא ישחוט בן עוף! התם דלנפשיה — לא טריד, הכא דלאחרים — טריד. אי נמי: התם אית ליה רווחא, הכא לית ליה רווחא.
Ketubot 6b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat intercourse
Abaye challenges Rava's exclusion of Shabbat from the permitted nights by citing the phrase 'until Saturday night, four nights'.

מאי לאו: דאי לא בעל, מצי בעיל אפילו בשבת. אמר רבא: לא, לבר משבת. אמר ליה אביי: והא ״עד מוצאי שבת ארבעה לילות״ קתני? אלא, אמר רבא: כשבעל.
Ketubot 6b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue groom shema
Abaye explains that the groom's distraction comes from not yet having consummated the marriage.

מתיב רב יוסף: חתן פטור מקרית שמע לילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה. מאי לאו, דטריד דבעי למיבעל! אמר ליה אביי: לא, דטריד דלא בעיל.
Ketubot 6b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat intercourse
Abaye objects that Rabbi Shimon concedes liability in an inevitable-result case.

אמר ליה אביי: והא מודה רבי שמעון ב״פסיק רישיה ולא ימות״! אמר ליה: לא כהללו בבליים שאין בקיאין בהטייה, אלא יש בקיאין בהטייה.
Ketubot 7b אמר אביי halacha ruling wedding blessings
Abaye limits the teaching to Judea because the groom is secluded with the bride there.

אמר אביי: וביהודה שנו, מפני שמתייחד עמה.
Ketubot 8b אמר אביי aggada maxim ominous speech
Abaye prescribes formulations about past mortality and forbids formulations predicting future deaths, lest one open one's mouth to Satan.

אמר אביי: ״רבים שתו״ — לימא. ״רבים ישתו״ — לא לימא. ״משתה ראשונים״ — לימא. ״משתה אחרונים״ — לא לימא. דאמר רבי שמעון בן לקיש, וכן תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן. אמר רב יוסף, מאי קרא: ״כסדום היינו לעמורה דמינו״. מאי אהדר ליה — ״שמעו דבר ה' קציני סדום וגו'״.
Ketubot 9b אמר אביי halacha ruling wedding day
Abaye infers from the mishnah that a virgin marries specifically on Wednesday so that the husband's resolve will not cool.

אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: בתולה נשאת ליום הרביעי. ליום רביעי — אין, ליום חמישי — לא. מאי טעמא — משום איקרורי דעתא.
Ketubot 10b אמר אביי aggada maxim eating dates
Abaye reports that his nurse taught that dates before bread are as harmful as an axe to a palm tree, but after bread are like a bolt to a door.

מי אמרינן דלא מעלו? עלויי מעלו, ולפי שעתא טרדא. מידי דהוה אחמרא. דאמר מר השותה רביעית יין — אל יורה. ואיבעית אימא: לא קשיא, הא — מקמי נהמא. הא — לבתר נהמא. דאמר אביי, אמרה לי אם: תמרי מקמי נהמא — כי נרגא לדיקולא. בתר נהמא — כי עברא לדשא.
Ketubot 12a אמר אביי halacha ruling judean customs
Abaye infers that customs varied among places in Judea regarding whether the bride and groom were secluded before the wedding canopy.

גמ' מדקתני ״האוכל״, מכלל דאיכא דוכתא ביהודה נמי דלא אכיל. אמר אביי: שמע מינה ביהודה נמי מקומות מקומות יש. כדתניא, אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה, כדי שיהא לבו גס בה, ובגליל לא היו עושין כן.
Ketubot 12a אמר אביי halacha dispute virginity claim
Abaye interprets the teaching as referring to anyone who followed the local custom.

אמר אביי: לעולם ארישא, ותני: ״כל שנהג״. אמר ליה רבא: והא ״כל שלא נהג״ קתני. אלא אמר רבא, הכי קאמר: כל שלא נהג מנהג גליל בגליל, אלא מנהג יהודה בגליל — אינו יכול לטעון טענת בתולים. רב אשי אמר: לעולם אסיפא, ותני: ״כל שלא מושמש״.
Ketubot 12b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue maternal credibility
Abaye tells Rav Yosef that Rav Huna and Rav Yehuda's position follows Shmuel's ruling that Rabban Gamliel's view is law.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב הונא ורב יהודה — דשמואל היא. דתנן: היתה מעוברת, ואמרו לה: מה טיבו של עובר זה? מאיש פלוני, וכהן הוא — רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת. ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל.
Ketubot 14a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue marital status
Abaye challenges whether Rabban Gamliel validates the woman when most available men are disqualified for her.

אמר ליה אביי: ובהא, כי לא מודה מכשר רבן גמליאל? והאמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, הלכה כרבן גמליאל, ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה. והכא — רוב פסולין אצלה!
Ketubot 19a אביי אמר halacha ruling debt collection
Abaye explains that the lender made the statement in a case where it prejudices other creditors.

אביי אמר: לעולם דאמר מלוה, וכגון שחב לאחרים, וכדרבי נתן.
Ketubot 21a אמר אביי halacha ruling signature validation
Abaye prescribes depositing a sample signature with the court so its judges can recognize it before the signer joins another witness.

ואי ליכא תרי אלא חד, מאי? אמר אביי: לכתוב חתימת ידיה אחספא, ושדי ליה בבי דינא, ומחזקי ליה בי דינא (וחזו ליה), ולא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה, ואזיל איהו והאי, ומסהדי אאידך.
Ketubot 22b אמר אביי halacha ruling witness credibility
Abaye explains that one witness believed as two regarding a death cannot be contradicted by a single witness.

מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? אמר אביי: תרגמה בעד אחד. עד אחד אומר ״מת״, הימנוהו רבנן כבי תרי, וכדעולא. דאמר עולא: כל מקום שהאמינה תורה עד אחד — הרי כאן שנים, והאי דקאמר ״לא מת״ — הוה ליה חד, ואין דבריו של אחד במקום שנים.
Ketubot 23a אמר אביי halacha ruling betrothal testimony
Abaye explains that when one witness says a woman was betrothed and another denies it, both attest to her prior unmarried status and the affirmative claim stands alone.

אמר אביי, תרגמה בעד אחד: עד אחד אומר ״נתקדשה״, ועד אחד אומר ״לא נתקדשה״ — תרוייהו בפנויה קמסהדי, והאי דקאמר ״נתקדשה״ — הוה ליה חד, ואין דבריו של אחד במקום שנים.
Ketubot 23b אמר אביי halacha ruling witnesses
Abaye confirms that the first and last cases involve witnesses while the middle case does not.

רישא וסיפא דאיכא עדים, מציעתא דליכא עדים! אמר אביי: אין. רישא וסיפא — דאיכא עדים, מציעתא — דליכא עדים.
Ketubot 24a אביי אמר halacha dispute demai
Abaye maintains the positions need not be reversed because the sages were lenient with demai, since most common people tithe.

אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: מוחלפת השיטה. אביי אמר: לעולם לא תיפוך. בדמאי הקילו, רוב עמי הארץ מעשרין הן.
Ketubot 27b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue evidentiary claims
Abaye tells Rava that a claim based on what one could have said is not accepted against witnesses.

אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: אין, באורחא דנהר פקוד אזלי, מיהו לא הוו מיא. אמר רבא: ״מה לי לשקר״. אי בעי, אמר ליה: באורחא דנרש אזלי. ואמר ליה אביי: ״מה לי לשקר״ במקום עדים לא אמרינן.
Ketubot 27b בעי אביי halacha other divorced woman
Abaye asks whether the same leniency applies to a divorced woman or is limited to a captive woman.

בעי אביי: מהו לעשות בגרושה כן? התם הוא, דבשבויה הקילו, אבל הכא — לא, או דלמא לא שנא?
Ketubot 29b אמר אביי halacha exegesis rape fine
Abaye rules from the verse's reference to the maiden's father that one who rapes her and she then dies is exempt from the payment.

ורב פפא מאי טעמא לא אמר כריש לקיש? ההוא מיבעי ליה לכדאביי. דאמר אביי: בא עליה ומתה — פטור, שנאמר: ״ונתן לאבי הנערה״. לאבי נערה, ולא לאבי מתה.
Ketubot 30a אמר אביי halacha exegesis punishment liability
Abaye derives by analogy between human and heavenly calamity that a person subject to either is exempt from monetary payment.

מאי טעמא דרבי נחוניא בן הקנה? אמר אביי: נאמר ״אסון״ בידי אדם. ונאמר ״אסון״ בידי שמים. מה ״אסון״ האמור בידי אדם — פטור מן התשלומין, אף ״אסון״ האמור בידי שמים — פטור מן התשלומין.
Ketubot 33a אמר אביי halacha exegesis rape damages
Abaye derives from the phrase payment for affliction that humiliation and diminished value are additional liabilities.

אחותו נמי, איכא לקיומה באחותו בוגרת! אמר לך רבי יוחנן: האי ״תחת אשר עינה״ מיבעי ליה לכדאביי. דאמר אביי, אמר קרא: ״תחת אשר עינה״. האי ״תחת אשר עינה״, מכלל דאיכא בושת ופגם.
Ketubot 33a אמר אביי halacha ruling conspiring witnesses
Abaye retracts his earlier view and argues that conspiring witnesses cannot require warning, since that would prevent imposing the punishment they plotted without warning.

הדר אמר אביי: לאו מילתא היא דאמרי. אי סלקא דעתך עדים זוממין צריכין התראה, כי לא מתרינן בהו לא קטלינן להו. מי איכא מידי דאינהו בעו קטלי בלא התראה, ואינהו בעו התראה? הא בעינן ״ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו״, וליכא.
Ketubot 35a אמר אביי halacha dispute legal derivation
Abaye derives the Torah's expanded rule through the shared word wicked.

היכן ריבתה תורה? אמר אביי: אתיא ״רשע״ ״רשע״. רבא אמר אתיא ״מכה״ ״מכה״. אמר ליה רב פפא לרבא: הי ״מכה״? אילימא ״ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת״ — האי בקטלא כתיב! אלא האי ״מכה״: ״מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש״, וסמיך ליה: ״ואיש כי יתן מום בעמיתו [כאשר עשה כן יעשה לו]״.
Ketubot 36b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue captive bride
Abaye challenges the claim that Rabbi Yehuda's rule for a captive woman's full marriage settlement prevents a sinner from profiting.

אמר ליה אביי: וטעמיה דרבי יהודה הכא, שלא יהא חוטא נשכר הוא? והא תניא, רבי יהודה אומר: שבויה שנשבית — הרי היא בקדושתה, אפילו בת עשר שנים — כתובתה מאתים. והתם מאי ״שלא יהא חוטא נשכר״ איכא? התם נמי, דלמא מימנעי ולא נסבי לה.
Ketubot 38b אמר אביי halacha exegesis rape fine
Abaye rules from the verse's reference to the maiden's father that one who rapes her and she then dies is exempt from the payment.

אמר אביי: בא עליה ומתה — פטור, שנאמר: ״ונתן לאבי הנערה״ — ולא לאבי מתה. מלתא דפשיטא ליה לאביי, מיבעיא ליה לרבא.
Ketubot 39b אמר אביי aggada dispute physical pain
Abaye reports his foster mother's comparison of the pain to hot water poured on a bald head.

והא קא חזינן דאית לה? אמר אביי: אמרה לי אם, כמיא חמימי על רישיה דקרחא. רבא אמר: אמרה לי בת רב חסדא: כי ריבדא דכוסילתא. רב פפא אמר: אמרה לי בת אבא סוראה: כי נהמא אקושא בחינכי.
Ketubot 39b אמר אביי halacha ruling seduction payment
Abaye emends the teaching to say that the seducer pays when he does not marry the woman.

האונס נותן מיד המפתה לכשיוציא וכו'. לכשיוציא?! אשתו היא? אמר אביי: אימא לכשלא יכנוס. תניא נמי הכי: אף על פי שאמרו המפתה נותן לכשלא יכנוס, בושת ופגם נותן מיד. ואחד האונס ואחד המפתה, בין היא ובין אביה יכולין לעכב.
Ketubot 39b אמר אביי halacha dispute marriage refusal
Abaye explains that the rapist may be prevented from marrying so that a sinner does not profit.

אמר אביי: שלא יהא חוטא נשכר. רבא אמר: קל וחומר, ומה מפתה שלא עבר אלא על דעת אביה בלבד, בין היא ובין אביה יכולין לעכב — אונס שעבר על דעת אביה ועל דעת עצמה, לא כל שכן?!
Ketubot 40a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue fixed compensation
Abaye challenges Rabbi Zeira's reasoning by comparing it to the Torah's fixed thirty-shekel payment for slaves of differing value.

גמ' ואימא: חמשים סלעים אמר רחמנא, מכל מילי! אמר רבי זירא יאמרו: בעל בת מלכים חמשים, בעל בת הדיוטות חמשים?! אמר ליה אביי: אי הכי, גבי עבד נמי, יאמרו: עבד נוקב מרגליות — שלשים, עבד עושה
Ketubot 40b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue fixed compensation
Abaye challenges Rabbi Zeira's reasoning by noting that the same fixed payment applies to both a healthy and an afflicted slave.

אלא אמר רבי זירא: אילו באו עליה שנים, אחד כדרכה, ואחד שלא כדרכה, יאמרו: בעל שלימה — חמשים, בעל פגומה — חמשים? אמר ליה אביי: אי הכי, גבי עבד נמי, יאמרו: עבד בריא — שלשים, עבד מוכה שחין — שלשים?!
Ketubot 40b אמר אביי halacha dispute rape damages
Abaye derives from the phrase payment for affliction that humiliation and diminished value are separate liabilities.

אלא אמר אביי, אמר קרא: ״תחת אשר עינה״, הני תחת אשר עינה, מכלל דאיכא בושת ופגם. רבא אמר, אמר קרא: ״ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף״. הנאת שכיבה חמשים, מכלל דאיכא בושת ופגם.
Ketubot 47b אמר אביי halacha ruling rabbinic enactments
Abaye explains that the sages paired a common obligation with a common benefit and an uncommon obligation with an uncommon benefit.

אמר אביי: תיקנו מצוי למצוי, ושאינו מצוי לשאינו מצוי.
Ketubot 50a אמר אביי halacha ruling child education
Abaye reports that his foster mother set age six for Scripture, ten for Mishnah, thirteen for a boy's full-day fast, and twelve for a girl's.

דאמר אביי, אמרה לי אם: בר שית — למקרא, בר עשר — למשנה, בר תליסר — לתעניתא מעת לעת. ובתינוקת — בת תריסר.
Ketubot 50a אמר אביי halacha ruling sting remedies
Abaye reports remedies from his foster mother for a six-year-old's scorpion sting and a one-year-old's hornet sting.

אמר אביי, אמרה לי אם: האי בר שית דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית — לא חיי. מאי אסותיה — מררתא דדיה חיורתא בשיכרא, נשפייה ונשקייה. האי בר שתא דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא — לא חיי. מאי אסותיה — אצותא דדיקלא במיא, נשפייה ונשקייה.
Ketubot 50b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue support payments
Abaye challenges Rav Yosef for awarding dates in a manner he would not have used for a creditor.

ההוא דאתא לקמיה דרב יוסף, אמר להו: הבו לה מתמרי דעל בודיא, אמר ליה אביי: אילו בעל חוב הוה כי האי גוונא, מי הוה יהיב ליה מר?
Ketubot 51b אמר אביי halacha ruling captive redemption
Abaye rules that a high priest must redeem his widowed wife because he can return her to her native province.

ובכהנת אהדרינך למדינתך וכו'. אמר אביי: אלמנה לכהן גדול — חייב לפדותה, שאני קורא בה ״ובכהנת אהדרינך למדינתך״,
Ketubot 52a אביי אמר halacha other marital vows
The passage identifies Abaye's position with Rabbi Eliezer's in a dispute concerning one who imposes a vow on a priest's wife.

מאי לאו: במדיר אשת כהן קמיפלגי, ואביי דאמר כרבי אליעזר, ורבא דאמר כרבי יהושע?
Ketubot 56a אביי אמר halacha dispute marriage settlement
Abaye distinguishes a paid debt, where a lost receipt could enable double collection, from a wife's merely verbal waiver.

אביי אמר: אפילו תימא בשאין שוברתה מתוכה, בשלמא התם, ודאי פרעיה — דלמא מירכס תברתא, ומפיק ליה לשטרא, והדר גבי זימנא אחרינא. הכא, ודאי יהב לה? מילתא בעלמא היא דאמרה ליה, אי נטריה — נטריה, אי לא נטריה — איהו הוא דאפסיד אנפשיה.
Ketubot 56b אמר אביי halacha ruling marriage settlement
Abaye rules that all women in the discussed cases have a marriage settlement but not all receive produce, because the sages reinforced common cases only.

אמר אביי: לכל יש כתובה, ולא לכל יש פירות. מילתא דשכיחא — עבדו בה רבנן חיזוק, מילתא דלא שכיחא — לא עבדו בה רבנן חיזוק.
Ketubot 56b אמר אביי halacha dispute rabbinic law
Abaye holds that the sages reinforced definite rabbinic obligations but not doubtful rabbinic obligations.

אמר אביי: ודאי דדבריהם — עבדו רבנן חיזוק. ספק דדבריהם, לא עבדו רבנן חיזוק. רבא אמר: בדמאי הקילו.
Ketubot 57a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue marriage settlement
Abaye objects that Shmuel rules like Rabbi Meir regarding precautionary decrees and therefore directs that a marriage settlement be written.

אבל חכמים אומרים: משהא אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה. אמר ליה אביי: והא אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כרבי מאיר בגזירותיו! אי הכי, זיל כתוב לה.
Ketubot 58a אמר אביי halacha ruling priestly food
Abaye limits the dispute to a priest's daughter betrothed to a priest and requires half ordinary food and half teruma for an Israelite's daughter betrothed to a priest.

רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה וכו'. אמר אביי: מחלוקת בבת כהן לכהן, אבל בבת ישראל לכהן — דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה.
Ketubot 58a אמר אביי halacha ruling priestly food
Abaye limits the dispute to a betrothed woman and says all agree that a married woman receives half ordinary food and half teruma.

ואמר אביי: מחלוקת בארוסה, אבל בנשואה — דברי הכל מחצה חולין ומחצה תרומה.
Ketubot 59a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue vows
Abaye challenges whether a person can prohibit to another something not yet in existence when one cannot prohibit another person's produce to a third party.

אמר ליה אביי: בשלמא אדם אוסר פירות חבירו עליו — שכן אדם אוסר פירותיו על חבירו. יאסר דבר שלא בא לעולם על חבירו, שכן אין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו?
Ketubot 60b אמר אביי both ruling rabbinic authority
Abaye teaches that one may not issue even a simple permissive ruling before one's teacher because success in stating the law may fail, as happened to him.

אמר אביי: האי מילתא דאמור רבנן אפילו ביעתא בכותחא לא לישרי איניש במקום רביה, לא משום דמיחזי כאפקירותא, אלא משום דלא מסתייעא מילתא למימרא. דהא אנא הוה גמירנא ליה להא דרב ושמואל, אפילו הכי לא מסתייעא לי מילתא למימר.
Ketubot 60b אביי אמר halacha dispute breastfeeding diet
Abaye adds gourds and quinces to the foods a nursing woman should avoid because they reduce or impair her milk.

לא תאכל עמו דברים הרעים. מאי נינהו? אמר רב כהנא: כגון כשות וחזיז ודגים קטנים ואדמה. אביי אמר: אפילו קרא וחבושא. רב פפא אמר: אפילו קורא וכופרא. רב אשי אמר: אפילו כמכא והרסנא. מינייהו פסקי חלבא, מינייהו עכרי חלבא.
Ketubot 62a אמר ליה אביי dialogue both dialogue marital frequency
Abaye challenges identifying men of leisure as Torah students by citing the sleep sacrificed by scholars' wives for reward in the World to Come.

הטיילין בכל יום. מאי ״טיילין״? אמר רבא: בני פירקי. אמר ליה אביי: מאן דכתיב בהו ״שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא״, ואמר רב יצחק: אלו נשותיהן של תלמידי חכמים, שמנדדות שינה מעיניהם בעולם הזה, ובאות לחיי העולם הבא, ואת אמרת בני פירקי?!
Ketubot 62a אמר אביי halacha dispute marital frequency
Abaye identifies men of leisure as those who live from their own means, rest at home, and are free from royal tax collectors.

אלא אמר אביי: כדרב, דאמר רב: כגון רב שמואל בר שילת, דאכיל מדידיה, ושתי מדידיה, וגני בטולא דאפדניה, ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה. כי אתא רבין אמר: כגון מפנקי דמערבא.
Ketubot 65a אמר אביי halacha ruling wine allowance
Abaye explains a wife's wine allowance according to her customary drinking and whether her husband is present.

מאי קאמר?! אמר אביי, הכי קאמר: רגילה, בפני בעלה — שני כוסות, שלא בפני בעלה — נותנין לה כוס אחד. אינה רגילה, בפני בעלה — אלא כוס אחד, שלא בפני בעלה — אין נותנין לה כל עיקר.
Ketubot 65b אמר אביי halacha exegesis clothing allowance
Abaye interprets the fifty zuz clothing allowance as inexpensive zuz because the rule applies even to a poor man.

וכלים של חמשים זוז. אמר אביי: חמשים זוזי פשיטי. ממאי? מדקתני: במה דברים אמורים — בעני שבישראל, אבל במכובד — הכל לפי כבודו. ואי סלקא דעתך חמשים זוז ממש, עני, חמשים זוז מנא ליה? אלא שמע מינה חמשים זוזי פשיטי.
Ketubot 65b אמר אביי halacha ruling widow clothing
Abaye reports the accepted rule that an impoverished widow's worn clothing belongs to her husband's heirs.

אמר אביי: נקטינן, מותר בלאות אלמנה ליורשיו. התם הוא דלא תתגני באפיה, הכא — תתגני ותתגני.
Ketubot 67a אמר אביי halacha exegesis orphan support
Abaye interprets the fifty-zuz provision as inexpensive zuz by comparing it with support supplied from the charity purse according to her dignity.

גמ' אמר אביי: חמשים זוזי פשיטי. ממאי — מדקתני סיפא: אם יש בכיס — מפרנסין אותה לפי כבודה, ואמרינן מאי כיס? אמר רחבה: ארנקי של צדקה. ואי סלקא דעתין חמשים זוזי ממש, אם יש בכיס כמה יהבינן לה? אלא שמע מינה חמשים זוזי פשיטי.
Ketubot 71a אמר אביי halacha dispute marital vows
Abaye explains that Rabbi Yehuda's statement adds the rule for a priest's wife.

רבי יהודה אומר: בישראל חדש אחד וכו'. היינו תנא קמא? אמר אביי: כהנת אתא לאשמועינן. רבא אמר: חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו.
Ketubot 71b אמר אביי halacha ruling cosmetic adornment
Abaye explains the thirty-day period by saying a distinguished woman benefits from the scent of her cosmetics for thirty days.

ובעשירות שלשים יום. מאי שנא שלשים יום? אמר אביי: שכן אשה חשובה נהנית מריח קשוטיה שלשים יום.
Ketubot 71b אמר אביי halacha dispute marital vows
Abaye explains that the latter clause concerns a priest's wife and follows Rabbi Yehuda.

אמר אביי: סיפא אתאן לכהנת, ורבי יהודה היא. רבה בר עולא אמר, לא קשיא: כאן ברדופה, כאן בשאינה רדופה.
Ketubot 72b אמר אביי attribution uncertain: or Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling hair covering
Abaye, or alternatively Rav Kahana, explains that the permitted basket covering applies when going from courtyard to courtyard through an alley.

אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: קלתה, אין בה משום פרוע ראש. הוי בה רבי זירא: היכא? אילימא בשוק — דת יהודית היא! ואלא בחצר — אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה! אמר אביי ואיתימא רב כהנא: מחצר לחצר ודרך מבוי.
Ketubot 72b אמר אביי halacha other unclear
The supplied fragment attributes a statement to Abaye but preserves none of its content.

איתמר: קידשה על תנאי וכנסה סתם, רב אמר: צריכה הימנו גט. ושמואל אמר: אינה צריכה הימנו גט. אמר אביי:
Ketubot 75a אביי אמר aggada maxim marriage
Abaye teaches that even a very lowly husband provides a woman the social standing of marriage.

איהי בכל דהו ניחא לה, כדריש לקיש. דאמר ריש לקיש: ״טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו״, אביי אמר: דשומשמנא גברא כורסיה בי חראתא רמי לה.
Ketubot 75a אמר אביי halacha dialogue marital defects
Abaye answers that a three-finger gap between a woman's breasts constitutes a defect.

אמר רב חסדא: הא מילתא מגברא רבה שמיע לי, ומנו — רבי שילא: נשכה כלב ונעשה מקומו צלקת — הרי זה מום. אמר רב חסדא: קול עבה באשה — הרי זה מום, שנאמר: ״כי קולך ערב ומראך נאוה״. תני רבי נתן ביראה: בין דדי אשה טפח. סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימר טפח למעליותא. אמר ליה רב אשי: גבי מומין תניא, וכמה? א …
אמר רב חסדא: הא מילתא מגברא רבה שמיע לי, ומנו — רבי שילא: נשכה כלב ונעשה מקומו צלקת — הרי זה מום. אמר רב חסדא: קול עבה באשה — הרי זה מום, שנאמר: ״כי קולך ערב ומראך נאוה״. תני רבי נתן ביראה: בין דדי אשה טפח. סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימר טפח למעליותא. אמר ליה רב אשי: גבי מומין תניא, וכמה? אמר אביי: שלש אצבעות.
Ketubot 75a אמר אביי aggada maxim land of israel
Abaye teaches that one resident of the Land of Israel is worth two residents of Babylonia.

״ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון״. אמר רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי: אחד הנולד בה, ואחד המצפה לראותה. אמר אביי: וחד מינייהו עדיף כתרי מינן. אמר רבא: וחד מינן כי סליק להתם — עדיף כתרי מינייהו. דהא רבי ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן, כי סליק להתם, קרי לן ״בבלאי טפשאי …
״ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון״. אמר רבי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי: אחד הנולד בה, ואחד המצפה לראותה. אמר אביי: וחד מינייהו עדיף כתרי מינן. אמר רבא: וחד מינן כי סליק להתם — עדיף כתרי מינייהו. דהא רבי ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן, כי סליק להתם, קרי לן ״בבלאי טפשאי״.
Ketubot 77b אמר אביי aggada other medical remedy
Abaye prescribes a prepared mixture and a specially constructed room as a remedy for the described illness.

מאי סימניה? דלפן עיניה, ודייבי נחיריה, ואיתי ליה רירא מפומיה, ורמו דידבי עילויה. ומאי אסותיה? אמר אביי: פילא, ולודנא, גירדא דאגוזא, וגירדא דאשפא, וכליל מלכא, ומתחלא דדיקלא סומקא. ושליק להו בהדי הדדי, ומעייל ליה לביתא דשישא. ואי לא איכא ביתא דשישא — מעייל ליה לביתא דשב לבני ואריחא,
Ketubot 77b אמר אביי aggada dialogue religious observance
Abaye says the refusal excludes one who has not fulfilled even a single religious precept.

קרב לגביה רבי אלכסנדרי, אמר: ״עשה בשביל כבוד חכמים״. לא אשגח. ״עשה בשביל כבוד אביך״. לא אשגח. ״עשה בשביל כבוד עצמך״, איסתלק. אמר אביי: לאפוקי ממאן דלא קיים (אפילו אות אחת). אמר ליה רב אדא בר מתנא: לאפוקי ממר דלא אית ליה מעקה לאיגריה. ולא היא: מיהוה הוה, וההיא שעתא הוא דשדייה זיקא.
Ketubot 79a אמר אביי halacha ruling marital property
Abaye rules according to Rabbi Shimon that the property is treated as property unknown to the husband.

ואי לא קננהי לוקח — ניקנינהו בעל! אמר אביי: עשאום כנכסים שאין ידועין לבעל, ואליבא דרבי שמעון.
Ketubot 80a אמר אביי halacha ruling property expenses
Abaye rules that when the improvement exceeds the expenditure, the husband recovers his expenditure without an oath.

ישבע כמה הוציא ויטול. אמר רבי אסי: והוא שיש שבח כנגד הוצאה. למאי הלכתא? אמר אביי: שאם היה שבח יתר על הוצאה — נוטל את ההוצאה בלא שבועה.
Ketubot 80b אביי אמר halacha dispute marital property
Abaye explains that a husband's sale of land for its produce is void because the land may deteriorate.

והלכתא: בעל שמכר קרקע לפירות — לא עשה ולא כלום. מאי טעמא? אביי אמר: חיישינן שמא תכסיף. רבא אמר: משום רווח ביתא.
Ketubot 81a אמר אביי halacha ruling widow burial
Abaye identifies a widow awaiting levirate marriage as the widow whose ketubah heirs are responsible for her burial.

יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה. אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: אלמנה ניזונת מנכסי יתומין, ומעשה ידיה שלהן, ואין חייבין בקבורתה. יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה, ואיזוהי אלמנה שיש לה שני יורשין? הוי אומר: זו שומרת יבם.
Ketubot 81a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue levirate burial
Abaye answers that the levir is challenged from either side: he must bury the woman if he inherits his brother, or pay her ketubah if he does not.

אמר רבא, ולימא: אח אני יורש. אשתו אין אני קובר. אמר ליה אביי: משום דבאין עליו משני צדדין: אם אחיו יורש — יקבור את אשתו. אם אינו קובר את אשתו — יתן כתובתה.
Ketubot 81b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property sale
Abaye challenges the claim that every rabbinically prohibited sale is invalid after the fact.

אמר ליה אביי: וכל היכא דאמור רבנן לא ליזבין — אף על גב דזבין לא הוה זביניה זביני? והתנן: בית שמאי אומרים תמכור, ובית הלל אומרים לא תמכור, אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה — קיים. שלחוה לקמיה דרבי חנינא בר פפי, שלחה: כדרב יוסף.
Ketubot 81b אמר אביי halacha dialogue legal reasoning
Abaye challenges an unsupported reliance on Rabbi Chanina bar Pappi's ruling.

אמר אביי: אטו רבי חנינא בר פפי כיפי תלה לה? שלחוה לקמיה דרב מניומי בריה דרב נחומי, שלחה: כדאביי, ואי אמר בה רב יוסף טעמא אחרינא שלחו לי.
Ketubot 81b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal intervention
Abaye suggests that the court acted in the person's best interest.

אמר ליה אביי: דלמא דטבא ליה עבדו ליה. אמר ליה: תנא תני מוציאין, ואת אמרת דטבא ליה עבדו ליה?
Ketubot 83a אמר אביי halacha dispute marital property
Abaye rules that for a married woman, her husband's legal power is equal to hers.

אמר אביי: נשואה — ידו כידה. רבא אמר: ידו עדיפא מידה. נפקא מינה לשומרת יבם.
Ketubot 83a אמר אביי halacha dispute property waiver
Abaye says that Rav Yosef's view of what was acquired by formal transaction is the more reasonable one.

איבעיא להו: קנו מידו, מהו? אמר רב יוסף: מדין ודברים קנו מידו. רב נחמן אמר: מגופה של קרקע קנו מידו. אמר אביי: מסתברא מילתא דרב יוסף
Ketubot 83b אמר אביי halacha ruling deed interpretation
Abaye rules that ambiguity in a deed is construed against its holder.

אם כן למה כתב לה וכו'. ותימא ליה: מכל מילי סליקת נפשך! אמר אביי: יד בעל השטר על התחתונה.
Ketubot 83b אמר אביי halacha maxim property waiver
Abaye applies the maxim that a small present benefit is better than a larger future one.

ואימא מפירי? אמר אביי: ״בוצינא טב מקרא״.
Ketubot 83b אמר אביי halacha dispute property waiver
Abaye explains that a person waives a common eventuality such as death rather than an uncommon one such as sale.

ואימא מירושה! אמר אביי: מיתה שכיחא, מכירה לא שכיחא. וכי מסליק איניש נפשיה ממילתא דלא שכיחא, ממילתא דשכיחא לא מסליק איניש נפשיה. רב אשי אמר, ״בנכסייך״ — ולא בפירותיהן, ״בנכסייך״ — ולא לאחר מיתה.
Ketubot 88b אמר אביי halacha ruling ketubah oath
Abaye applies the teaching to a husband's waiver of oaths from his wife and her successors in ketubah proceedings.

אלא אמר אביי, אהא: כתב לה ״נדר ושבועה אין לי עליך״ — אינו יכול להשביעה כו'. ״נדר ושבועה אין לי, ולא ליורשי, ולא לבאים ברשותי, עליך, ועל יורשיך, ועל הבאין ברשותך״ — אין יכול להשביעה לא הוא, ולא יורשיו, ולא הבאין ברשותו. לא היא, ולא יורשיה, ולא הבאין ברשותה. ואתא רבי שמעון למימר: כל זמן שתובעת כתובתה …
אלא אמר אביי, אהא: כתב לה ״נדר ושבועה אין לי עליך״ — אינו יכול להשביעה כו'. ״נדר ושבועה אין לי, ולא ליורשי, ולא לבאים ברשותי, עליך, ועל יורשיך, ועל הבאין ברשותך״ — אין יכול להשביעה לא הוא, ולא יורשיו, ולא הבאין ברשותו. לא היא, ולא יורשיה, ולא הבאין ברשותה. ואתא רבי שמעון למימר: כל זמן שתובעת כתובתה — יורשין משביעין אותה.
Ketubot 91b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue orphan property
Abaye distinguishes the cases because the orphans suffer a loss there, whereas here the party gives and receives the same amount.

סבר רב יוסף למימר: היינו מתניתין אם אמרו יתומים כו'. אמר ליה אביי: מי דמי? התם — אית להו פסידא ליתמי, הכא — מאי פסידא אית ליה? מאה יהיב, מאה שקיל.
Ketubot 92b אמר אביי halacha ruling creditor claims
Abaye rules that a seller who guaranteed a field may litigate against the creditor who seizes it from the buyer.

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה מיניה, דינא הוא דאזיל ראובן ומפצי ליה. ולא מצי אמר ליה: לאו בעל דברים דידי את. משום דאמר ליה: דמפקת מיניה, עלי הדר.
Ketubot 92b אמר אביי halacha other property claims
Abaye begins discussing a case in which Reuben sells a field to Simeon without a guarantee and claims arise against it.

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ויצאו עליו
Ketubot 94a אביי אמר halacha ruling orphan liability
Abaye explains that the disagreement concerns Abaye the Elder's teaching that the term orphans includes adults and certainly minors.

אביי אמר: דאביי קשישא איכא בינייהו. דתני אביי קשישא: יתומים שאמרו — גדולים. ואין צריך לומר קטנים.
Ketubot 95b אמר אביי halacha ruling successive inheritance
Abaye rules that when a female first beneficiary marries, her husband is treated as a purchaser and defeats the subsequent beneficiary.

אמר אביי: ״נכסי ליך ואחריך לפלוני״, ועמדה וניסת — בעל לוקח הוי, ואין ל״אחריך״ במקום בעל כלום.
Ketubot 95b אמר אביי aggada maxim dishonest counsel
Abaye calls one who advises a beneficiary to sell property against the later beneficiary's interest cunningly wicked.

ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי: איזהו רשע ערום — זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל!
Ketubot 95b אמר אביי halacha ruling successive inheritance
Abaye rules through the competing recoveries after the first beneficiary sells and dies, ultimately leaving the property with the purchaser.

ואמר אביי: ״נכסי ליך ואחריך לפלוני״ ומכרה ומתה — הבעל מוציא מיד הלקוחות, ו״אחריך״ מיד בעל, ולוקח מיד ״אחריך״. ומוקמינן לכולהו בידא דלוקח.
Ketubot 95b אמר אביי halacha ruling successive inheritance
Abaye rules that when the first beneficiary marries, her husband is a purchaser and the subsequent beneficiary has no claim against him.

אזל רפרם אמר לשמעתא קמיה דרב אשי. מי אמר אביי הכי? והאמר אביי: ״נכסי ליך ואחריך לפלוני״, עמדה וניסת — בעל לוקח הוי, ואין ל״אחריך״ במקום בעל כלום.
Ketubot 96b אמר אביי halacha ruling debt or gift
Abaye the Elder compares Rabbi Yosei's case to a dying person's grant that a creditor may take either as repayment or as a gift.

אי נמי: דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי, והיינו טעמא דרבי יוסי — כדאביי קשישא. דאמר אביי קשישא, משל דרבי יוסי למה הדבר דומה? לשכיב מרע שאמר ״תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי״, רצה — בחובו נוטלן, רצה — במתנה נוטלן.
Ketubot 103a אמר אביי halacha ruling widow residence
Abaye rules that heirs need not rebuild a widow's residence if it collapses.

אמר אביי, נקיטינן: מדור אלמנה שנפל — אין היורשין חייבין לבנותו,
Ketubot 103a בעי אביי halacha other widow residence
Abaye asks what the law is if the widow repairs the residence, and the question remains unresolved.

בעי אביי: שיפצה, מאי? תיקו.
Ketubot 104a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ketubah limitation
Abaye questions whether the same twenty-five-year limitation applies equally to a poor woman and to the wealthy Marta bat Boethus.

גמ' אמר ליה אביי לרב יוסף: ענייה שבישראל עד עשרים וחמש שנים, ומרתא בת בייתוס עד עשרים וחמש שנים?
Ketubot 104a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ketubah limitation
Abaye questions whether arriving just after sunset can show that a widow suddenly waived her ketubah claim.

וחכמים אומרים: כל זמן. אמר ליה אביי לרב יוסף: אתאי קודם שקיעת החמה — גובה כתובתה, לאחר שקיעת החמה לא גביא? בההיא פורתא אחילתה?
Ketubot 105b אמר אביי aggada maxim scholarly rebuke
Abaye teaches that townspeople may love a Torah scholar because he fails to rebuke them in religious matters, not because of his superior virtue.

אמר אביי: האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא — לאו משום דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא.
Ketubot 108b אמר אביי halacha ruling inheritance support
Abaye explains the claim as asking whether being a male fit for Torah study should cause one to lose out.

גמ' מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: בשביל שאני זכר וראוי לעסוק בתורה — הפסדתי?
Ketubot 109a אמר אביי halacha ruling document claims
Abaye limits the loss of a legal claim to a witness and rules that a judge does not lose the claim.

גמ' אמר אביי: לא שנו אלא עד, אבל דיין — לא איבד את זכותו. דתני רבי חייא: אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן קראוהו.
Ketubot 109b אמר אביי halacha ruling property claims
Abaye rules that one who marks property as a boundary for himself does not thereby lose his own claim to it.

עשאה סימן לאחר. אמר אביי: לא שנו אלא לאחר, אבל לעצמו — לא איבד את זכותו.
Ketubot 109b אמר אביי halacha ruling guardianship
Abaye advises appointing as guardian one who knows how to argue effectively for the orphans' rights.

הוה עלה ריכבא דדיקלי, אמר ליה: אי הוה אבוהון דיתמי קיים, הוה טעין ואמר, חזרתי ולקחתי ממנו. אמר ליה: שפיר קאמרת. דאמר רבי יוחנן: אם טען ואמר ״חזרתי ולקחתיו ממנו״ — נאמן. אמר אביי: האי מאן דמוקים אפוטרופא — נוקים כי האי דידע לאפוכי בזכותא דיתמי.
Ketubot 109b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue estate division
Abaye distinguishes a palm tree held by the heirs and prescribes giving it to the claimant before dividing the estate again.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם כל חד וחד מצי מדחי ליה, הכא דיקלא גבייהו הוא. מאי תקנתייהו? ליתבו לה דיקלא וליהדרו וליפלגו מרישא.
Ketubot 111a אמר אביי aggada story scholarly merit
Abaye says that the Torah scholar who died after leaving Pumbedita could have lived had he wished.

אמר רב יהודה אמר שמואל: כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: אפילו מפומבדיתא לבי כובי. ההוא דנפק מפומבדיתא לבי כובי, שמתיה רב יוסף. ההוא דנפק מפומבדיתא לאסתוניא, שכיב. אמר אביי: אי בעי האי צורבא מרבנן, הוה חיי.
Ketubot 111a אמר אביי aggada maxim messianic suffering
Abaye teaches that a particular part of Babylonia will not experience the sufferings preceding the Messiah.

אמר רב יהודה: כל הדר בבבל כאילו דר בארץ ישראל, שנאמר: ״הוי ציון המלטי יושבת בת בבל״. אמר אביי, נקטינן: בבל לא חזיא חבלי דמשיח. תרגמה אהוצל דבנימין, וקרו ליה קרנא דשיזבתא.
Ketubot 111a אמר אביי aggada exegesis resurrection
Abaye explains that underground tunnels will be made for the righteous outside the Land of Israel at resurrection.

ולרבי אלעזר, צדיקים שבחוץ לארץ אינם חיים?! אמר רבי אילעא: על ידי גלגול. מתקיף לה רבי אבא סלא רבא: גלגול לצדיקים צער הוא! אמר אביי: מחילות נעשות להם בקרקע.

Nedarim (40)

Nedarim 5b אביי אמר halacha dispute ambiguous vows
Abaye rules that an insufficiently explicit expression nevertheless constitutes a valid partial declaration.

איתמר, ידים שאין מוכיחות. אביי אמר: הוויין ידים, ורבא אמר: לא הוויין ידים. אמר רבא: רבי אידי אסברא לי: אמר קרא ״נזיר להזיר לה'״, מקיש ידות נזירות לנזירות. מה נזירות בהפלאה — אף ידות נזירות בהפלאה.
Nedarim 5b אביי אמר halacha dispute divorce formula
Abaye's position on insufficiently explicit declarations is compared to the Sages' position on the wording of a bill of divorce.

לימא בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן קמיפלגי? דתנן: גופו של גט ״הרי את מותרת לכל אדם״, רבי יהודה אומר: ״ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין וגט פטורין ואיגרת שבוקין״. אביי דאמר כרבנן, ורבא דאמר כרבי יהודה?
Nedarim 7a אמר אביי halacha ruling vow penalties
Abaye rules that Rabbi Akiva concedes that the person does not receive lashes.

מנודה אני לך וכו'. אמר אביי: מודה רבי עקיבא לענין מלקות שאינו לוקה. דאם כן, ניתני ״רבי עקיבא מחמיר״.
Nedarim 8b אמר אביי aggada exegesis sunlight healing
Abaye infers that the heat of the sun has healing power.

אמר רבי שמעון בר זביד, אמר רבי יצחק בר טבלא, אמר רבי חייא אריכא דבי רבי אחא, אמר רבי זירא, אמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא, אמר רבי מיאשה משמיה דרבי יהודה בר אילעאי: מאי דכתיב ״וזרחה לכם יראי שמי (שמש צדקה וגו')״ אלו בני אדם שהן יראין להוציא שם שמים לבטלה. ״שמש צדקה ומרפא״. אמר אביי: שמע מינה חרגא דיומ …
אמר רבי שמעון בר זביד, אמר רבי יצחק בר טבלא, אמר רבי חייא אריכא דבי רבי אחא, אמר רבי זירא, אמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא, אמר רבי מיאשה משמיה דרבי יהודה בר אילעאי: מאי דכתיב ״וזרחה לכם יראי שמי (שמש צדקה וגו')״ אלו בני אדם שהן יראין להוציא שם שמים לבטלה. ״שמש צדקה ומרפא״. אמר אביי: שמע מינה חרגא דיומא מסי.
Nedarim 10a אמר אביי halacha ruling nazirite sin
Abaye groups Shimon HaTzaddik, Rabbi Shimon, and Rabbi Elazar HaKappar as holding that a nazirite is a sinner.

אמר אביי: שמעון הצדיק ורבי שמעון ורבי אלעזר הקפר כולן שיטה אחת הן, דנזיר חוטא הוי: שמעון הצדיק ורבי שמעון הא דאמרן.
Nedarim 14a אמר אביי halacha dispute vow validity
Abaye rules that the declaration has no biblical effect but requires rabbinic annulment.

אמר אביי: לא אמר כלום מדאורייתא, וצריך שאלה מדרבנן. רבא אמר: הא בתלמידי חכמים, הא בעם הארץ.
Nedarim 16a אמר אביי halacha ruling oath language
Abaye rules that the phrase 'that I will eat' can mean either eating or not eating depending on the speaker's preceding words.

אמר אביי: ״שאוכל״ שתי לשונות משמע. היו מסרבין בו לאכול, ואמר: ״אכילנא אכילנא״, ותו: ״שבועה שאוכל״ — דאכילנא משמע. אבל אמר: ״לא אכילנא לא אכילנא״, ותו אמר: ״שבועה שאוכל״ — ״דלא אכילנא״ קאמר.
Nedarim 16b אמר אביי halacha ruling sukkah oath
Abaye distinguishes a vow forbidding the sukkah's benefit from an oath not to benefit from the sukkah.

אמר אביי: הא דאמר ״הנאת סוכה עלי״, הא דאמר ״שבועה שלא אהנה מן הסוכה״.
Nedarim 19a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue doubtful status
Abaye challenges a lenient treatment of doubtful nazirites by comparing it with the rule for doubtful firstborn status.

אמר ליה אביי: במאי אוקימתא לספק נזירות להקל — כרבי אליעזר, אימא סיפא: ספק בכורות, אחד בכורי אדם ואחד בכורי בהמה, בין טמאה בין טהורה — המוציא מחבירו עליו הראיה.
Nedarim 19b אמר אביי halacha dispute vow terminology
Abaye identifies the latter clause as Rabbi Elazar bar Rabbi Tzadok's view that unspecified dedications in Galilee are forbidden.

אמר אביי: סיפא רבי אלעזר ברבי צדוק היא. דתניא, רבי יהודה אומר: סתם תרומה ביהודה — אסורה, רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: סתם חרמים בגליל — אסורין.
Nedarim 22a אביי אמר halacha dispute vow annulment
Abaye rules that Rabbi Natan's condemnation of one who fulfills a vow may be used as grounds for annulment.

ולא פתחינן בהדא אחרנייתא, דתניא, רבי נתן אומר: הנודר — כאילו בנה במה, והמקיימו — כאילו מקריב עליו קרבן. ברישא פתחינן. בסיפא, אביי אמר: פתחינן, רבא אמר: לא פתחינן.
Nedarim 22a אביי אמר halacha dispute vow annulment
Abaye rules that Rabbi Natan's condemnation of making a vow may be used as grounds for annulment.

רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא. רב טביומי מתני הכי: בסיפא לא פתחינן. ברישא, אביי אמר: פתחינן, רבא אמר: לא פתחינן. והלכתא: לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא.
Nedarim 23b אמר אביי halacha ruling prior vow condition
Abaye teaches that a prior condition voids a vow only if the person does not remember it when making the vow.

אי זכור, עקריה לתנאיה, וקיים ליה לנדריה! אמר אביי, תני: ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר.
Nedarim 24b אמר אביי halacha dialogue exaggerated oaths
Abaye interprets the case as one who says, 'An oath that I saw.'

אמר אביי: דאמר ״שבועה שראיתי״. אמר ליה רבא: אם כן למה לי למימר? ועוד: דומיא דנדר קתני! אלא אמר רבא, באומר: ״יאסרו פירות העולם עלי בשבועה אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים״.
Nedarim 29a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue consecrated animals
Abaye challenges the claim that an animal's inherent sanctity cannot lapse automatically.

אמר ליה אביי: קדושת הגוף לא פקעה בכדי? והתניא: ״שור זה עולה כל שלשים יום, ולאחר שלשים יום שלמים״ — כל שלשים יום עולה, לאחר שלשים יום שלמים. אמאי? קדושת הגוף נינהו, ופקעה בכדי!
Nedarim 31a אמר אביי halacha ruling circumcision vows
Abaye explains that the teaching concerns those who are commanded to perform circumcision and actually do so.

אמר אביי: מצווה ועושה קתני. בתרתי בבי קמייתא: ישראל וכותים — מצווין ועושין, גוים ההוא דעבדי — עושין ואינם מצווין. בעולי ירושלים: ישראל — מצווין ועושין, כותים — מצווין ואינם עושין.
Nedarim 39b אמר ליה אביי dialogue halacha dispute visiting sick
Abaye interprets the limitless duty of visiting the sick to include even a socially prominent person visiting a lesser person.

תניא: ביקור חולים אין לה שיעור. מאי ״אין לה שיעור״? סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרה. אמר ליה אביי: וכל מצות מי יש שיעור למתן שכרן? והא תנן: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות! אלא אמר אביי: אפילו גדול אצל קטן. רבא אמר: אפילו מאה פעמים ביום.
Nedarim 41a אמר אביי aggada maxim knowledge
Abaye teaches that true poverty is poverty of understanding.

אמר אביי: נקטינן — אין עני אלא בדעה. במערבא אמרי: דדא ביה — כולא ביה, דלא דא ביה — מה ביה. דא קני — מה חסר, דא לא קני — מה קני.
Nedarim 41a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue torah learning
Abaye reminds Rav Yosef that Rav Yosef himself taught them the forgotten tradition and its source.

רב יוסף חלש, איעקר ליה תלמודיה, אהדריה אביי קמיה. היינו דבכל דוכתא אמרינן, אמר רב יוסף: לא שמיע לי הדא שמעתא, אמר ליה אביי: את אמריתה ניהלן, ומהא מתניתא אמריתה ניהלן.
Nedarim 41b אמר אביי halacha ruling sickbed diet
Abaye says the barley preparation for a sick person must be cooked as thoroughly as ox meat.

אמר רבה בר יונתן אמר רב יחיאל: ערסן יפה לחולה לרפואתו. מאי ערסן? אמר רבי יונתן: חושלא דשערי עתיקתא דריש נפיא, אמר אביי: בעיין בישולא כעין בישרא דתורא. רב יוסף אמר: סמידי דשערי עתיקתא דריש נפיא, אמר אביי: בעיין בישולא כבשרא דתורא.
Nedarim 43a אביי אמר halacha ruling vowed benefit
Abaye explains that borrowing is prohibited as a safeguard against lending, and that the parallel restrictions are likewise safeguards.

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: כגון שנדרו הנאה זה מזה. אביי אמר: גזירה לשאול משום להשאיל, וכן בכולהו גזירה.
Nedarim 46b אביי אמר halacha dispute joint property
Abaye rules that even a partner with less than a quarter share is forbidden to use the jointly owned bathhouse.

המודר הנאה מחבירו ויש לו שם מרחץ וכו'. וכמה תפיסת יד? אמר רב נחמן: למחצה לשליש ולרביע. אבל בבציר — לא. אביי אמר: אפילו בבציר — אסור. היכי דמי דשרי — דמקבל בטסקא.
Nedarim 49a אמר אביי halacha ruling vow terminology
Abaye explains that this tanna calls anything eaten with bread a cooked dish.

אמר אביי: האי תנא כל מידי דמתאכל ביה ריפתא — תבשיל קרו ליה. והתניא: הנודר מן התבשיל — אסור בכל מיני תבשיל, ואסור בצלי ובשלוק ובמבושל, ואסור בהיטריות רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן.
Nedarim 54a אמר אביי halacha ruling vow penalties
Abaye teaches that Rabbi Akiva concedes that one is not flogged for violating this inclusive interpretation of a vow.

במאי קא מיפלגי? רבנן סברי: כל מילתא דצריך שליחא לאמלוכי עלה — לאו מיניה הוא. ורבי עקיבא סבר: כל מילתא דמימליך שליחא עלה — מיניה הוא. אמר אביי: מודה רבי עקיבא לענין מלקות, שאינו לוקה.
Nedarim 54a אמר אביי both other unclear
Abaye states only that the case can be reconciled even with Rabbi Akiva.

אמר אביי: אפילו תימא רבי עקיבא,
Nedarim 54b אמר אביי halacha ruling sickbed diet
Abaye explains that the case concerns someone who has undergone bloodletting and therefore does not eat fish.

אמר אביי: כגון שהקיז דם, דלא אכיל דגים. אי הכי, אפילו עופות נמי לא אכיל. דאמר שמואל: דמסוכר ואכיל בישרא דצפרא — פרח לביה כצפרא! ותניא: אין מקיזין לא על דגים, ולא על עופות, ולא על בשר מליח. ותניא: הקיז דם — לא יאכל לא חלב, ולא גבינה, ולא ביצים, ולא שחליים, ולא עופות, ולא בשר מליח! שאני עופות, דאפשר ע …
אמר אביי: כגון שהקיז דם, דלא אכיל דגים. אי הכי, אפילו עופות נמי לא אכיל. דאמר שמואל: דמסוכר ואכיל בישרא דצפרא — פרח לביה כצפרא! ותניא: אין מקיזין לא על דגים, ולא על עופות, ולא על בשר מליח. ותניא: הקיז דם — לא יאכל לא חלב, ולא גבינה, ולא ביצים, ולא שחליים, ולא עופות, ולא בשר מליח! שאני עופות, דאפשר על ידי שליקה.
Nedarim 54b אביי אמר halacha ruling sickbed diet
Abaye explains that the case concerns someone with eye pain, for whom fish are harmful.

אביי אמר: כגון דכייבין ליה עיניה, דדגים קשין לעינים. אי הכי אכיל דגים, דהא אמר שמואל: נון סמך עין — נונא סמא לעינים! ההוא סוף אוכלא.
Nedarim 55a אמר אביי aggada exegesis produce terms
Abaye interprets the verse's additional abundance as including tree fruit and vegetables.

גמ' למימרא ד״דגן״ — כל דמידגן משמע. מתיב רב יוסף: ״וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל [ראשית] דגן תירוש ויצהר וכל תבואת שדה לרב וגו'״, ואי אמרת דגן — כל דמידגן משמע, מאי ״כפרץ הדבר הרבו״? אמר אביי: לאתויי פירות האילן וירק.
Nedarim 55a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue estate language
Abaye argues that the term for revenue includes everything, unlike the narrower term for produce.

בר מר שמואל פקיד דליתנון תליסר אלפי זוזי לרבא מן עללתא דנהר פניא. שלחה רבא לקמיה דרב יוסף: ״עללתא״ היכי מיקריא? אמר רב יוסף, מתניתין היא: ושוין בנודר מן התבואה שאין אסור אלא מחמשת המינין. אמר ליה אביי: מי דמי? ״תבואה״ — לא משמע אלא מחמשת המינין, ״עללתא״ — כל מילי משמע.
Nedarim 55b אמר אביי halacha ruling mushroom blessings
Abaye explains that mushrooms grow from the earth but draw nourishment from the air rather than the earth.

ורמינהי: על דבר שאין גידולו מן הארץ — אומר ״שהכל נהיה בדברו״, ותניא: על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות — אומר ״שהכל נהיה בדברו״. אמר אביי: מירבא רבו מארעא, מינק מאוירא ינקי ולא מארעא. והא קתני ״על דבר שאין גידולו מן הארץ״! תני: על דבר שאין יונק מן הארץ.
Nedarim 56a אביי אמר halacha exegesis house vows
Abaye explains that a verse is needed to determine whether an upper story counts as a house despite not being attached to the ground.

אביי אמר: אפילו תימא רבנן, בעיא קרא. דסלקא דעתך אמינא ״בבית ארץ אחזתכם״ כתיב. דמחבר בארעא — שמיה בית, עלייה — הא לא מחבר בארעא.
Nedarim 63a אמר אביי halacha ruling vow duration
Abaye distinguishes between a person who knows that the year will be intercalated and one who does not.

אמר אביי: אפילו תימא רבי מאיר, הא דידע דמעברא שתא, הא דלא ידע.
Nedarim 64a אמר אביי halacha ruling vow annulment
Abaye interprets the phrase to mean that otherwise vows cannot be annulled properly.

גמ' מאי ״אין נדרים״? אמר אביי: אם כן, אין נדרים ניתרין יפה.
Nedarim 65b אמר אביי halacha ruling marriage contract
Abaye explains that the property is land worth eight hundred dinars and that the demand to sell one's hair is merely figurative.

גמ' מטלטלי מי משתעבדי לכתובה? אמר אביי: קרקע שוה שמונה מאות דינר. והקתני: ״שער ראשו״, ושער ראשו מטלטלי הוא! הכי קאמר: אפילו אתה מוכר שער ראשך ואוכל.
Nedarim 73b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue vow revocation
Abaye cautions that the earlier teaching may apply only to rabbinic teruma and not to biblical vows.

אמר ליה אביי, דלמא לא היא: עד כאן לא קא אשמעינן משנה ראשונה אלא למיכל בתרומה דרבנן. אבל נדרים דאורייתא — אימא לא.
Nedarim 77a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue vow annulment
Abaye argues that annulment performed standing, among relatives, or at night does not appear to be a formal court proceeding.

אמר ליה אביי: כיון דסבירא לן אפילו מעומד, אפילו בקרובים, ואפילו בלילה — לא מתחזי כדינא.
Nedarim 83a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue partial naziriteship
Abaye rules that neither naziriteship nor its offering can take effect by halves.

אמר ליה אביי: הא קרבן לחצי נזירות איכא?! אלא אמר אביי: אין נזירות לחצאין, ואין קרבן לחצאין.
Nedarim 84b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue poor tithe
Abaye explains that all agree doubtful produce is untithed and that Rabbi Eliezer holds common people are not suspected regarding poor tithe.

אמר ליה אביי: דכולי עלמא ספקו טובל, ורבי אליעזר ורבנן בהא קמיפלגי. רבי אליעזר סבר: לא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני. כיון דאילו מפקר נכסיה והוי עני ושקל ליה הוא — לית ליה פסידא.
Nedarim 85b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue future property
Abaye challenges how a person could forbid another's not-yet-existent property when one cannot forbid another person's existing produce to a third party.

אמר ליה אביי: בשלמא אדם אוסר פירות חבירו עליו, שהרי אדם אוסר פירותיו על חבירו. אלא יאסור דבר שלא בא לעולם על חבירו, שהרי אין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו!
Nedarim 89a אביי אמר halacha dispute vow revocation
Abaye says the Mishnah can follow Rabbi Yishmael because it makes the vow depend on the day while the baraita makes it depend on marriage.

אמר רב חסדא: מתניתין — רבי עקיבא היא. אביי אמר: אפילו תימא רבי ישמעאל, מתניתין תליא נפשה ביומי, ברייתא תליא נפשה בנישואין.

Nazir (14)

Nazir 22b אביי אמר halacha ruling coupled naziriteship
Abaye explains that the baraita concerns a man who makes his own nazirite vow dependent on the woman's vow.

אמר רב יהודה, תני: ״מיפר את שלה ושלו קיים״. אביי אמר: אפילו תימא כדקתני, ברייתא כגון דקאמר לה: ״הריני נזיר ואת״, דקא תלי נדרו בנדרה.
Nazir 31b אביי אמר halacha ruling mistaken consecration
Abaye explains that the person consecrates the first black ox to leave at noon and later says he would not have specified black had he known a white one would emerge.

אביי אמר: לא קא סלקא דעתך דקאים בצפרא, אלא הכא במאי עסקינן, דקאים בטיהרא, ואמר: שור שחור שיצא מביתי ראשון ליהוי הקדש. ואמרו ליה: לבן נפק. ואמר להון: אי הוה ידענא דלבן נפק לא אמרי שחור.
Nazir 32b אמר אביי aggada exegesis temple destruction
Abaye argues from Daniel's seventy weeks that people knew when the Temple would be destroyed, though not the precise day.

נהי דידעין להון דיחרוב, מי יודעין לאימתי?! אמר אביי: ולא ידעין לאימת? והכתיב: ״שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך״! ואכתי מי ידעינן בהי יומא?!
Nazir 33a אביי אמר halacha ruling conditional naziriteship
Abaye explains that a person adds that he will be a nazirite even if the approaching person is not the one named, so only his first words fail.

אביי אמר, כגון דאמר: ״אי נמי לאו פלוני הוא — אי הוי נזיר״. ומאי ״לא נתקיימו דבריו״ — לא נתקיימו דבריו הראשונים, אלא דבריו אחרונים.
Nazir 37a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue forbidden mixtures
Abaye challenges whether the word 'soaked' teaches that permitted matter combines with forbidden matter rather than that absorbed taste has the status of the substance.

אמר ליה אביי: ממאי דהאי ״משרת״ להיתר מצטרף לאיסור הוא דאתא? דילמא ליתן טעם כעיקר הוא דאתא!
Nazir 38b אמר אביי halacha dispute nazirite lashes
Abaye rules that a nazirite receives two sets of lashes for eating either grape seeds or skins and three for eating both.

אמר אביי: אכל חרצן — לוקה שתים. אכל זג — לוקה שתים. אכל חרצן וזג — לוקה שלש. רבא אמר: אינו לוקה אלא אחת, שאינו לוקה אלאו שבכללות.
Nazir 42a בעי אביי halacha other nazirite shaving
Abaye asks whether two hairs left in a nazirite's shaving remain legally consequential after the hair regrows and those hairs are later shaved.

בעי אביי: נזיר שגילח ושייר שתי שערות, צמח ראשו וחזר וגילחן, מהו? מי מעכבי או לא?
Nazir 44b אמר אביי halacha exegesis nazirite purity
Abaye reports an interpretation that a nazirite may approach the Tent of Meeting only after immersion and sunset.

אמר אביי: אשכחתינהו לחבריה דרב נתן בר הושעיא דיתבין וקאמרין: ״ובא לפני ה' אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן״, אימתי הוא [בא]? בזמן שהוא טבל ועשה הערב שמש — אין, לא טבל ועשה הערב שמש — לא.
Nazir 45a אמר אביי halacha ruling ritual purity
Abaye rules that one who immersed that day after a zav emission is treated like a zav and may not enter while still lacking atonement.

אלא (אמר אביי): טבול יום של זב — כזב דמי. ואפילו הכי, כיון דמחוסר כפרה — לא עייל.
Nazir 51b אמר אביי halacha ruling corpse impurity
Abaye teaches that a corpse ground into powder has no decay measure, while leaving unresolved whether decay restored afterward qualifies.

אמר אביי, נקטינן: מת שטחנו — אין לו רקב. איבעיא להו: טחנו וחזר והרקיב, מהו? מידי הוא טעמא אלא דאיכא בשר וגידים ועצמות, והאיכא. או דלמא כברייתו בעינן, וליכא? תיקו.
Nazir 62a אביי אמר halacha dispute ambiguous declarations
Abaye rules that non-indicative verbal handles are legally effective handles.

לאיתויי ידים שאינן מוכיחות. דאיתמר: ידים שאינן מוכיחות, אביי אמר: הויין ידים. רבא אמר: לא הויין ידים. לאביי ניחא. אלא לרבא, מאי איכא למימר?
Nazir 62b אמר אביי halacha ruling slave vows
Abaye explains that a master must compel his slave regarding naziriteship but need not compel him regarding ordinary vows or oaths.

אלא אמר אביי: למה רבו צריך לכפותו — לנזירות. ואין צריך לכפותו לנדרים, ואינו צריך לכפותו לשבועה.
Nazir 64b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue paschal offering
Abaye objects that the person still lacks sunset before becoming fully pure.

אמר ליה רבא: אף אנא מודינא לך בעושה פסח, דלא מחוסר ולא כלום. אמר ליה אביי: והא מחוסר הערב שמש! אמר ליה: שימשא ממילא ערבא.
Nazir 64b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual purity
Abaye states that sunset occurs automatically.

אמר ליה אביי: שימשא ממילא ערבא.

Sotah (27)

Sotah 2b משמיה דאביי halacha ruling sotah warning
Abaye teaches that the relevant act is one that introduces jealousy between a husband and wife.

ורב יימר בר רבי שלמיא משמיה דאביי אמר: דבר המטיל קנאה בינו לבינה. אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים, וכולי עלמא ידעי דקני לה, ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה בהדה.
Sotah 4a אמר אביי halacha ruling sotah seclusion
Abaye defines the required time as the time needed to circle a date palm on foot and return in the wind.

אמר אביי: הקפה ברגל, חזרה ברוח.
Sotah 5b אמר אביי halacha ruling sotah prohibitions
Abaye distinguishes mere conversation or seclusion from seclusion lasting long enough for defilement, which forbids the woman to her husband and to teruma.

אמר אביי, הכי קאמר: ״אל תדברי״ ודברה, ״אל תדברי״ ונסתרה — ולא כלום. ״אל תסתרי״ ודברה עמו — עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה. נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה כדי טומאה, אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה.
Sotah 5b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue halitza
Abaye challenges that the same reasoning would imply the woman does not require halitza.

אמר ליה אביי: אלא מעתה — חליצה נמי לא תיבעי! אמר ליה: אילו איתיה לבעל, מי לא בעיא גט? השתא נמי תיבעי חליצה.
Sotah 5b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue remarriage
Abaye challenges that the same reasoning would prevent the woman from marrying another man lest she thereby become forbidden to return home.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, לאחר לא תינשא, דלא תיסתריה לביתיה!
Sotah 6a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue levirate marriage
Abaye challenges the inference that a remarried woman whose second husband dies childless may not enter levirate marriage.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, נשאת לאחר ומת בלא בנים — לא תתיבם, דהכתוב קראו ״אחר״! גביה דהאי מיהא בשם טוב הוה קיימא.
Sotah 6a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue levirate marriage
Abaye challenges the inference that a widow betrothed by a high priest may not enter levirate marriage with his ordinary-priest brother.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, כהן גדול שקידש את האלמנה ומת, ויש לו אח כהן הדיוט, לא תתיבם: אם נאסרה במותר לה — באסור לה לא כל שכן?!
Sotah 7b אמר אביי halacha dispute marriage contract
Abaye reads the teaching as saying that she tears the marriage contract, while Rava objects and explains that it concerns a place where contracts are not written.

אמר אביי, תני: ״מקרעת״. אמר ליה רבא: והא ״שוברת״ קתני! אלא אמר רבא: במקום שאין כותבין כתובה עסקינן.
Sotah 8a אמר אביי attribution uncertain: or Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha ruling priestly procedure
Abaye, or alternatively Rav Kahana, reconciles the cases by distinguishing one priest from two priests.

אמר אביי, ואיתימא רב כהנא, לא קשיא: כאן בכהן אחד, כאן בשני כהנים.
Sotah 8b אמר אביי halacha dialogue sotah viewing
Abaye limits the statement to men, and Rava challenges him from the rule that anyone who wishes may watch her.

אמר אביי: תרגמה אנשים. אמר ליה רבא: והא ״כל הרוצה לראות בה רואה״ קתני!
Sotah 9b אמר אביי aggada exegesis sotah curse
Abaye explains that the curse names the thigh first, although the bitter water tests the belly first, and that the priest announces the actual order to prevent slander of the water.

אמר אביי: כי לייט — לייט תחילה ירך, והדר בטן לייט, ומיא כי בדקי — כי אורחייהו בדקי, בטן ברישא והדר ירך. בקללה נמי כתיב: ״לצבות בטן ולנפל ירך״! ההוא דמודע לה כהן דבטן ברישא והדר ירך, שלא להוציא לעז על מים המרים.
Sotah 9b אביי אמר aggada exegesis samson
Abaye explains that Delilah knew Samson spoke truth because he never uttered God's name in vain.

״ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו״. מנא ידעה? אמר רבי חנין אמר רב: ניכרין דברי אמת. אביי אמר: ידעה בו באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה. כיון דאמר ״נזיר אלהים אני״, אמרה: השתא ודאי קושטא קאמר.
Sotah 11a אמר אביי aggada ruling divine reward
Abaye emends the teaching to say that the measure of reward is not equivalent to the measure described before it.

וכן לענין הטובה מרים וכו'. מי דמי? התם — חדא שעתא, הכא — שבעה יומי! אמר אביי, אימא: ולענין הטובה אינו כן.
Sotah 20b אמר אביי both exegesis menstruation
Abaye says the delay may prevent the woman from beginning menstruation, distinguishing constricting fear from relaxing terror through a verse.

אמר אביי: שמא תפרוס נדה. למימרא דביעתותא מרפיא? אין, דכתיב: ״ותתחלחל המלכה מאד״, ואמר רב: שפירסה נדה. והא אנן תנן: חרדה מסלקת דמים! פחדא צמית, ביעתותא מרפיא.
Sotah 21b אביי אמר halacha ruling estate succession
Abaye identifies the criticized adviser as one who recommends selling property under Rabban Shimon ben Gamliel's rule that a later beneficiary receives only what the first leaves.

אביי אמר: זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל. דתניא: ״נכסי לך, ואחריך לפלוני״, וירד הראשון ומכר ואכל — השני מוציא מיד הלקוחות, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין לשני אלא מה ששייר ראשון.
Sotah 25a אמר אביי halacha dispute sotah warning
Abaye says the warning serves to forbid the betrothed woman to him, while Rav Pappa says it permits testing her after marriage.

אמר אביי: לא, לאוסרה עליו. רב פפא אמר: להשקותה כשהיא נשואה. כדתניא: אין מקנין לארוסה להשקותה כשהיא ארוסה, אבל מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה.
Sotah 26b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sotah warning
Abaye objects that contact through other limbs is mere licentiousness and asks whether the Torah forbade such conduct here.

אלא אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים. אמר ליה אביי: פריצותא בעלמא היא, ופריצותא מי אסר רחמנא.
Sotah 26b אמר אביי halacha ruling sotah warning
Abaye proposes that the verse excludes a warning against kissing, a reading that depends on how the initial stage of intercourse is defined.

אלא אמר אביי: פרט לשקינא לה בנשיקה. הניחא למאן דאמר העראה זו הכנסת עטרה, אבל נשיקה — ולא כלום היא, היינו דאתי קרא למעוטי נשיקה. אלא למאן דאמר העראה זו נשיקה, מאי איכא למימר?
Sotah 38a אמר אביי halacha exegesis priestly blessing
Abaye rules from the plural wording of the verse that the leader calls out 'priests' for two priests but not for one.

אמר אביי: נקטינן, לשנים קורא ״כהנים״, ולאחד אינו קורא ״כהן״, שנאמר: ״אמור להם״ — לשנים. ואמר רב חסדא: נקטינן, כהן קורא ״כהנים״, ואין ישראל קורא ״כהנים״, שנאמר: ״אמור להם״, אמירה
Sotah 40b אמר אביי halacha ruling high priest honor
Abaye says the entire procedure is performed for the honor of the high priest.

אמר אביי: כולה משום כבודו דכהן גדול הוא.
Sotah 41a אמר אביי halacha ruling public reading
Abaye reconciles the cases by distinguishing whether there is enough time for the translator to finish.

אמר אביי, לא קשיא: כאן — בכדי שיפסוק התורגמן, כאן — בכדי שלא יפסוק התורגמן.
Sotah 41a אמר אביי halacha ruling public reading
Abaye reconciles the cases by distinguishing one subject from two subjects.

אלא אמר אביי, לא קשיא: כאן בענין אחד, כאן בשני עניינין.
Sotah 41b אמר אביי halacha ruling royal honor
Abaye says the entire Torah-scroll handoff is performed for the honor of the king.

וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת. שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב! אמר אביי: כולה משום כבודו דמלך.
Sotah 43a אמר אביי halacha ruling war address
Abaye assigns the successive portions of the war address to a priest speaking and announcing, a priest speaking with an officer announcing, and then an officer doing both.

תני חדא: כהן מדבר ושוטר משמיע, ותניא אידך: כהן מדבר וכהן משמיע, ותניא אידך: שוטר מדבר ושוטר משמיע. אמר אביי: הא כיצד? מ״ונגש״ ועד ״ודברו״ — כהן מדבר וכהן משמיע, מ״ודברו״ עד ״ויספו״ — כהן מדבר ושוטר משמיע, מ״ויספו״ ואילך — שוטר מדבר ושוטר משמיע.
Sotah 45a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue court procedure
Abaye suggests that the court of seventy-one may leave for the commandment of expanding the city and Temple courtyards.

אלא פשיטא לדבר מצוה. למאי? לאו למדידת עגלה, ורבי אליעזר בן יעקב היא? אמר ליה אביי: לא, דלמא להוסיף על העיר ועל העזרות. כדתנן: אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד.
Sotah 45a אמר אביי aggada dialogue scholarly readiness
Abaye declares himself as readily prepared to answer questions as Ben Azzai was in the markets of Tiberias.

אמר אביי: הריני כבן עזאי בשוקי טבריא. אמר ליה ההוא מדרבנן לאביי: שני חללים זה על גבי זה, מהיכן הוא מודד?
Sotah 48a אמר אביי halacha exegesis tithe confession
Abaye explains that failure concerning first tithe prevents confession over the other tithes because Scripture mentions it first.

ולודי אשאר מעשרות? אמר ריש לקיש: כל בית שאין מתודה על מעשר ראשון — שוב אין מתודה על שאר מעשרות. מאי טעמא? אמר אביי: הואיל ופתח בו הכתוב תחילה.

Gittin (81)

Gittin 4a אמר אביי halacha ruling divorce documents
Abaye explains that the disputed locations are towns adjacent to the Land of Israel and enclosed within its boundary.

תנן, רבן גמליאל אומר: אף המביא מן הרקם ומן החגר. רבי אליעזר אומר: אפילו מכפר לודים ללוד. ואמר אביי: בעיירות הסמוכות לארץ ישראל ומובלעות בתחום ארץ ישראל עסקינן,
Gittin 6b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue scholarship
Abaye argues that a great scholar need not know every received teaching, as opposed to a matter ascertainable by reasoning.

אמר ליה אביי: אטו כל דלא ידע הא דרבי יצחק, לאו גברא רבה הוא?! בשלמא מילתא דתליא בסברא – לחיי; הא – גמרא היא, וגמרא לא שמיע ליה.
Gittin 7b אמר אביי halacha exegesis land boundaries
Abaye explains that a strip of land extends outward and supports the use of a geographic marker, as Scripture likewise uses such markers.

אמר אביי: רצועה נפקא. ויהיב תנא סימנא הכי?! אין; קרא נמי יהיב סימנא, דכתיב: ״ויאמרו הנה חג ה' בשילו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל, מזרחה השמש למסלה העולה מבית אל שכמה, ומנגב ללבונה״, ואמר רב פפא: למזרחה של מסלה.
Gittin 7b אביי אמר halacha ruling ship status
Abaye attributes both teachings to Rabbi Yehuda and distinguishes whether the ship touches the seabed.

אביי אמר: הא והא רבי יהודה היא, ולא קשיא: כאן בזמן שאין הספינה גוששת, כאן בזמן שהספינה גוששת.
Gittin 8b אמר אביי halacha ruling slave emancipation
Abaye rules that because the slave acquires himself through the document, he also acquires the property granted in it.

איבעיא להו: ״כל נכסיי קנויין לך״, מהו? אמר אביי: מתוך שקנה עצמו, קנה נכסים.
Gittin 8b אמר אביי halacha dialogue slave emancipation
Abaye reverses his position and says that because the slave does not acquire the property, he does not acquire himself.

הדר אמר אביי: מתוך שלא קנה נכסים – לא קנה עצמו. אמר ליה רבא: בשלמא נכסים לא ליקני, מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא, אלא עצמו ליקני, מידי דהוה אגט אשה!
Gittin 10b אמר אביי halacha ruling samaritan witness
Abaye emends the account to say that the document had one Samaritan witness rather than two.

ותרי לא?! והא קתני: מעשה והביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה, והיו עדיו עדי כותים, והכשיר! אמר אביי, תני: ״עדו״.
Gittin 16b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce testimony
Abaye challenges the proposed reasoning from the case in which two attest to the writing and one to the signing.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, סיפא דקתני: שנים אומרים ״בפנינו נכתב״ ואחד אומר ״בפני נחתם״ – פסול, ורבי יהודה מכשיר;
Gittin 16b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce testimony
Abaye asks whether the sages invalidate the divorce document even when it is produced by both agents.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, סיפא דקתני: שנים אומרים ״בפנינו נכתב״ ואחד אומר ״בפני נחתם״ – פסול, ורבי יהודה מכשיר; אפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן?! אמר ליה: אין.
Gittin 17b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce documents
Abaye asks what the sages achieved by requiring proper divorce documents when the child remains legitimate after remarriage with an invalid one.

אמר ליה אביי לרב יוסף: שלשה גיטין פסולים, ואם ניסת – הולד כשר; מה הועילו חכמים בתקנתן? אהנו דלכתחילה לא תינשא.
Gittin 18a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce timing
Abaye answers that each divorce document's date demonstrates why the respective woman is permitted or forbidden.

מתקיף לה רב נתן בר הושעיא לשמואל, יאמרו: שתי נשים בחצר אחת – זו אסורה וזו מותרת! אמר ליה אביי: זו זמן גיטה מוכיח עליה, וזו זמן גיטה מוכיח עליה.
Gittin 20b אמר אביי halacha dialogue document validity
Abaye cites a validated handwritten loan document and challenges how it satisfies the requirement of a written deed of acquisition.

אמר אביי, תא שמע: אף הוא העיד על כפר קטן שהיה בצד ירושלים, והיה בו זקן אחד, והיה מלוה לכל בני הכפר, וכותב בכתב ידו ואחרים חותמים, ובא מעשה לפני חכמים והכשירוהו. ואמאי? הא בעינא ״ספר מקנה״, וליכא!
Gittin 21a אמר אביי halacha exegesis divorce delivery
Abaye states that acquisition through a courtyard is derived from the scriptural term 'her hand.'

אמר אביי: מכדי חצר מהיכא איתרבי? מ״ידה״;
Gittin 21b אביי אמר halacha dispute divorce documents
Abaye rules that a divorce document written on a leaf of a perforated flowerpot is valid, while Rava rules that it is invalid.

כתבו על חרס של עציץ נקוב – כשר, דשקיל ליה ויהיב ליה ניהלה. על עלה של עציץ נקוב; אביי אמר: כשר, ורבא אמר: פסול. אביי אמר כשר –
Gittin 22a אביי אמר halacha dispute land status
Abaye follows the location of a plant's perforation to determine its territorial status, while Rava follows its foliage.

נקבו בארץ ונופו בחוצה לארץ? אביי אמר: בתר נקבו אזלינן. רבא אמר: בתר נופו אזלינן.
Gittin 22a אמר אביי halacha ruling shabbat carrying
Abaye sets the minimum amount of untreated hide for liability on Shabbat at one quarter of a Pumbeditan quarter.

מצה – כמשמעו, דלא מליח ודלא קמיח ודלא אפיץ. למאי הלכתא? להוצאת שבת. וכמה שיעורו? כדקתני רב שמואל בר יהודה: כדי לצור משקל קטנה. וכמה? אמר אביי: כי ריבעא דריבעא דפומבדיתא.
Gittin 23a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce testimony
Abaye challenges the claim that a person who could testify initially remains qualified after becoming blind.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, פתוח ונסתמא, דמצי אמר, הכי נמי דכשר?! והא קתני: פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח, כשר – חזר ונתפתח, אין; לא חזר ונתפתח, לא!
Gittin 23b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce agency
Abaye argues that a female agent is not trusted in the Land of Israel but is trusted abroad because a husband's later protest is disregarded there.

אמר ליה אביי: אדרבה, איפכא מסתברא! בארץ, דאי אתי בעל מערער – משגחינן ביה, דאיכא למימר לקלקולא קא מיכוונה, לא מהימנא; בחוצה לארץ, דאי אתי בעל מערער – לא משגחינן ביה, מהימנא.
Gittin 24b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce documents
Abaye challenges the implication that the first of two identically named men may use the divorce document when an outsider cannot collect with an ambiguous debt instrument.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, רישא דקתני: שמי כשמך – פסול לגרש בו; שני הוא דלא מצי מגרש ביה, הא ראשון מצי מגרש ביה?! והא אמרינן: ״ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב״!
Gittin 25a אמר אביי halacha ruling conditional intent
Abaye explains that the question concerns dependence on another person's decision, but the answer first addresses one's own decision before returning to the original case.

אמר אביי: קא בעי מיניה תולה בדעת אחרים, וקא פשיט ליה תולה בדעת עצמו, והדר מותיב ליה תולה בדעת אחרים!
Gittin 28a אמר אביי halacha ruling presumption of life
Abaye reconciles the teachings by assigning the disregard of possible death to Rabbi Meir and concern for death to Rabbi Yehuda.

אלא אמר אביי, לא קשיא: הא רבי מאיר – דלא חייש למיתה, הא רבי יהודה – דחייש למיתה.
Gittin 28b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue foreign courts
Abaye objects that gentile courts may also accept bribes.

אמר ליה אביי: בית דין של אומות העולם נמי, דמקבלי שוחדא! אמר ליה: כי שקלי – מקמי דלחתום פורסי שנמג; לבתר דמיחתם פורסי שנמג – לא שקלי.
Gittin 29a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue court verdicts
Abaye objects that a Jewish court might discover a meritorious argument even after the proceeding.

אמר ליה אביי: בית דין של ישראל נמי, אפשר דחזו ליה זכותא! כי חזו ליה זכותא – מקמי דליגמר דינא, בתר גמר דינא – תו לא חזו ליה זכותא.
Gittin 29a אמר אביי halacha ruling divorce agency
Abaye distinguishes the cases because concern for the husband's dignity applies there, whereas here the husband does not object.

אמר אביי: התם טעמא מאי – משום בזיון דבעל, הכא בעל לא קפיד.
Gittin 30b אמר אביי halacha ruling first tithe
Abaye explains that payment for an unspecified amount of first tithe raises no concern it was designated elsewhere, but payment for a stated kor does.

מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: ישראל שאמר ללוי ״מעשר יש לך בידי, והילך דמיו״, אין חוששין שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר. ״כור מעשר יש לך בידי, והילך דמיו״, חוששין שמא עשאו תרומת מעשר על מקום אחר.
Gittin 32a אמר אביי halacha other document annulment
Abaye states the formula 'It is annulled.'

אמר אביי: ״בטל״
Gittin 32b אמר אביי halacha ruling gift agency
Abaye rules that a gift agent is like a divorce agent, so an instruction to take the item does not itself confer acquisition.

אמר אביי, נקיטינן: שליח מתנה הרי הוא כשליח הגט; נפקא מינה ל״הולך״ לאו כ״זכי״ דמי.
Gittin 34a אביי אמר halacha dispute divorce annulment
Abaye says the husband recites the blessing for good news and the divorce remains valid, while Rava says the divorce is annulled.

אביי אמר: ״ברוך הטוב והמטיב״, ולא בטל גיטא. רבא אמר: ״ברוך הטוב והמטיב״, ובטל גיטא.
Gittin 34a אמר אביי halacha story get cancellation
Abaye cites Rav Yehudah's repeated delivery of a bill of divorce despite the husband's cancellations as evidence that an unspoken indication does not cancel a get.

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דרב יהודה אשקליה גיטא לחתניה דרבי ירמיה ביראה, ובטליה; תנא אשקליה, ובטליה; הדר תנא ואשקליה על כרחיה, ואמר להו לסהדי: אותיבו קרי באוניכו וכתובו ליה. ואי סלקא דעתך גלוי דעתא בגיטא מילתא היא, הא חזו ליה דקא רהיט בתרייהו!
Gittin 34a אמר אביי halacha story conditional get
Abaye cites a man prevented by a ferry from arriving on time and Shmuel's ruling that his shouted arrival does not count as arrival.

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דההוא דאמר להו: אי לא אתינא עד תלתין יומין, ליהוי גיטא. אתא, ופסקיה מברא; אמר להו: ״חזו דאתאי, חזו דאתאי״; ואמר שמואל: לא שמיה מתיא.
Gittin 36a אמר אביי halacha ruling sabbatical debts
Abaye explains that Hillel's enactment concerns the sabbatical year in the present era according to Rabbi Yehudah HaNasi.

ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית, והתקין הלל דלא משמטא?! אמר אביי: בשביעית בזמן הזה, ורבי היא –
Gittin 36b אמר אביי halacha dispute court authority
Abaye says the enactment operates through passive nonaction, while Rava grounds it in the court's power to declare property ownerless.

אמר אביי: שב ואל תעשה הוא. רבא אמר: הפקר בית דין – הפקר. דאמר רבי יצחק: מנין שהפקר בית דין – הפקר? שנאמר: ״וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים, יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה״.
Gittin 37a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sabbatical debts
Abaye challenges Rava's claim that possession of security prevents a debt from being canceled in the sabbatical year.

אמר רבא: משום דתפס ליה. אמר ליה אביי: אלא מעתה, הלוהו ודר בחצרו – דתפיס ליה, הכי נמי דלא משמט?!
Gittin 37b אמר אביי halacha ruling captive slave
Abaye rules that before the owner's despair a slave redeemed as a slave serves the first master, while one redeemed as free serves neither master.

אמר אביי: לעולם לפני יאוש, ולשום עבד – ישתעבד לרבו ראשון, לשום בן חורין – לא ישתעבד לא לרבו ראשון ולא לרבו שני; לרבו שני לא, דהא לשום בן חורין פרקיה, לרבו ראשון נמי לא, דילמא ממנעי ולא פרקי.
Gittin 38a אמר אביי halacha story slave emancipation
Abaye says he would compel the owner of a maidservant being used immorally to free her were freeing a slave not prohibited.

ההיא אמתא דהות בפומבדיתא, דהוו קא מעבדי בה אינשי איסורא. אמר אביי, אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל המשחרר עבדו עובר בעשה; הוה כייפנא ליה למרה, וכתיב לה גיטא דחירותא. רבינא אמר: כי הא מודה רב יהודה, משום מילתא דאיסורא.
Gittin 42a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue slave gifts
Abaye challenges the claim that there is no dispute over an entire slave by citing conflicting teachings about gifts of property to two slaves.

אמר ליה אביי: ובכולו – לא פליגי?! והתני חדא: הכותב נכסיו לשני עבדיו – קנו ומשחררין זה את זה. ותניא אידך, האומר: ״כל נכסי נתונין לפלוני ופלוני עבדיי״ – אף עצמם לא קנו.
Gittin 43b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue freed maidservant
Abaye argues that the case must concern a maidservant who was freed and then betrothed again.

אמר ליה אביי: ולתנא דבי רבי ישמעאל, דאמר: בשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי; הכי נמי דכי חופשה – יומתו?! אלא מאי אית לך למימר – שחופשה וחזרה ונתקדשה, הכא נמי – שחופשה וחזרה ונתקדשה.
Gittin 44b אמר אביי halacha ruling damage penalties
Abaye rules that the sages' penalty for imperceptibly defiling another's pure food does not pass to the offender's son.

אמר אביי, נקטינן: טימא טהרות של חבירו, ומת – לא קנסו רבנן בנו אחריו. מאי טעמא? היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק, וקנסא דרבנן היא – לדידיה קנסוהו רבנן, לבריה לא קא קנסו רבנן.
Gittin 45a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sale penalty
Abaye argues with Rav Yosef over whether the purchaser or seller should be penalized, maintaining that each enables the wrongdoing.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי חזית דקנסינן ללוקח? נקנסיה למוכר! אמר ליה: לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. אמר ליה: אי לאו עכברא, חורא מנא ליה?
Gittin 45a אמר אביי halacha ruling rabbinic approval
Abaye questions whether the person acted with the sages' approval and suggests that he may have acted without it.

אמר אביי: ומאן לימא לן דברצון חכמים עבד? דילמא שלא ברצון חכמים עבד.
Gittin 46b אביי אמר halacha ruling vow annulment
Abaye preserves the attributions by explaining that Rabbi Yehudah follows Rabbi Elazar when investigation is needed and Rabbi Meir when it is not.

אביי אמר: לעולם לא תיפוך, ורבי יהודה בההיא סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כרבי אלעזר – בצריך סבר לה כרבי אלעזר, בשאינו צריך סבר לה כרבי מאיר.
Gittin 48b אמר אביי halacha ruling marital property
Abaye rules that a husband needs authorization to litigate concerning his wife's property.

אמר אביי, נקטינן: בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה.
Gittin 48b אמר אביי halacha ruling damage valuation
Abaye explains that although Rabbi Yishmael values damages from the injured party's land by Torah law, the enactment values them from the damager's land.

אמר אביי: לא צריכא אלא לרבי ישמעאל, דאמר מדאורייתא בדניזק שיימינן; קא משמע לן מפני תיקון העולם שיימינן בדמזיק.
Gittin 49b אמר אביי halacha ruling debt collection
Abaye infers that damages are collected from superior land, debts from intermediate land, and marriage contracts from inferior land when collecting from the debtor himself.

אמר אביי, תא שמע: הניזקין שמין להן בעידית, ובעל חוב – בבינונית, וכתובת אשה – בזיבורית. ממאן? אילימא מיתמי, מאי איריא כתובת אשה? אפילו כל הני נמי! אלא לאו מיניה?
Gittin 50a אמר אביי halacha ruling debt collection
Abaye says a creditor normally collects from intermediate land but collects from orphans' inferior land.

אמר אביי: תדע – דבעל חוב דיניה בבינונית, ומיתמי בזיבורית.
Gittin 50a תני אביי halacha ruling orphans
Abaye the Elder teaches that the stated rule about orphans includes adult orphans and all the more so minors.

תא שמע, דתני אביי קשישא: יתומין שאמרו – גדולים, ואין צריך לומר קטנים.
Gittin 54b אמר אביי halacha ruling credibility
Abaye rules that a person is believed regarding anything still within his control.

מאי שנא רישא, ומאי שנא סיפא? אמר אביי: כל שבידו – נאמן.
Gittin 56b אמר אביי aggada story divine judgment
Abaye transmits that the figure had a copper mouth and iron claws and ordered his ashes scattered so that the God of the Jews would not judge him.

אמר אביי: נקטינן, פיו של נחושת וצפורניו של ברזל. כי הוה קא מיית, אמר להו: ליקליוה לההוא גברא ובדרו לקיטמיה אשב ימי, דלא לשכחיה אלהא דיהודאי ולוקמיה בדינא.
Gittin 57a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue mourning jerusalem
Abaye asks why such righteous people were punished, and Rav Yosef answers that they failed to mourn for Jerusalem.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ומאחר דהוו צדיקים כולי האי, מאי טעמא איענוש? אמר ליה: משום דלא איאבול על ירושלים, דכתיב: ״שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה״.
Gittin 59a בעי אביי halacha dispute minor gift
Abaye asks whether the person's gift is valid, and Rav Yeimar and Mar bar Rav Ashi dispute its validity.

בעי אביי: מתנתו, מאי? רב יימר אמר: אין מתנתו מתנה; מר בר רב אשי אמר: מתנתו מתנה.
Gittin 59b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue torah precedence
Abaye challenges the description of a Torah rule as instituted for peaceful relations, and Rav Yosef says both rationales apply.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מפני דרכי שלום?! דאורייתא היא! אמר ליה: דאורייתא, ומפני דרכי שלום.
Gittin 59b אמר אביי halacha ruling meal etiquette
Abaye applies the teaching that two diners wait for each other, three do not, and the one breaking bread may honor his teacher or superior with precedence.

אלא אמר אביי: לכדמר; דתניא: שנים – ממתינין זה לזה בקערה. שלשה – אין ממתינין. הבוצע – הוא פושט ידו תחלה, ואם בא לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול ממנו – הרשות בידו.
Gittin 59b אמר אביי halacha ruling torah reading
Abaye rules that without a priest the ordered group dissolves, while without a Levite a priest reads in his place.

אמר אביי, נקטינן: אין שם כהן – נתפרדה חבילה. ואמר אביי, נקטינן: אין שם לוי – קורא כהן.
Gittin 61a אמר אביי halacha ruling tithes
Abaye explains the distinction by stating that most ordinary people tithe their produce.

גמ' מאי שנא רישא, ומאי שנא סיפא? אמר אביי: רוב עמי הארץ מעשרין הן.
Gittin 61b אמר אביי halacha ruling impure terumah
Abaye explains that the case concerns a priest suspected of eating terumah in impurity, which involves Torah-level impurity.

אמר אביי: התם, בכהן החשוד לאכול תרומה בטומאה עסקינן – דהוה ליה טומאה דאורייתא.
Gittin 65b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eruv agency
Abaye challenges the proposed distinction by citing conflicting rulings when an agent places an eruv in a different specified location.

אמר ליה אביי: ואלא הא דתניא, האומר לשלוחו: ״ערב לי במגדל״ – ועירב לו בשובך, ״בשובך״ – ועירב לו במגדל; דתניא חדא: עירובו עירוב, ותניא אידך: אין עירובו עירוב; התם – מאי שלו ושל חבירו איכא?
Gittin 67b אמר אביי aggada other fever remedies
Abaye transmits his mother's prescribed remedies for fevers of differing durations.

אמר אביי, אמרה לי אם: לשימשא בת יומא – כוזא דמיא. בת תרי יומי – סיכורי. בת תלתא יומי – בשרא סומקא אגומרי, וחמרא מרקא. לשימשא עתיקתא – ליתי תרנגולתא אוכמתי, וליקרעה שתי וערב, וליגלחיה למציעתא דרישיה – ולותביה עילויה, וננחיה עילויה עד (דמיסרך);
Gittin 70a אמר אביי aggada other illness terminology
Abaye explains that the phrase 'fire of the bones' means a bone fever.

מאי אחילו? אמר רבי אלעזר: אש של עצמות. מאי ״אש של עצמות״? אמר אביי: אש גרמי.
Gittin 70a אמר אביי aggada other medical treatment
Abaye transmits his mother's instruction that ordinary medicines are taken for three, seven, or twelve days, but this one until recovery.

מאי אסותיה? אמר אביי, אמרה לי אם: כולהו שקייני – תלתא, ושבעא, ותריסר; והאי – עד דמתסי.
Gittin 70a אמר אביי aggada other medicine identification
Abaye identifies the remedy called dardara as thorn saffron.

מאי דלריא? אמר רבי יהושע בן לוי: סם דלריא – דרדרא. מאי דרדרא? אמר אביי: מוריקא דחוחי. רב פפא אליס ובלע ליה. רב פפי אליס ושדי ליה.
Gittin 70a אמר אביי aggada other sexual health
Abaye prescribes crushed thorn saffron boiled in wine for one unskilled in sexual intercourse.

אמר אביי: מי שאינו בקי בדרך ארץ, ליתי שלשה קפיזי קורטמי דחוחי, ונידוקינהו, ונישלקינהו בחמרא ונישתי. אמר רבי יוחנן: הן הן החזירוני לנערותי.
Gittin 70a אמר אביי aggada other health danger
Abaye says the listed actions performed in order cause death, while performed out of order they cause weakness.

אמר אביי: כסידרן – מת, שלא כסידרן – חליש. איני?! והא מעורת עבדה ליה לעבדה תלת מינייהו, ומית! ההוא כחוש הוה.
Gittin 71a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue written testimony
Abaye distinguishes testimony because the Torah requires it from witnesses' mouths rather than from their writing.

אמר ליה אביי: עדות קאמרת? שאני עדות, דרחמנא אמר: ״מפיהם״ – ולא מפי כתבם.
Gittin 71b אמר אביי halacha ruling get capacity
Abaye cites the rule that a man who becomes deaf or insane may never divorce as evidence that communication in writing does not suffice.

אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: נישטת, לא יוציא. נתחרש הוא או נשתטה – לא יוציא עולמית. מאי ״עולמית״? לאו – אף על גב דיכול לדבר מתוך הכתב?
Gittin 71b אביי אמר halacha ruling get instruction
Abaye attributes the entire teaching to Rabbi Meir and limits the case to one in which the man did not say to give the get.

אביי אמר: כולה רבי מאיר היא, והכא במאי עסקינן – דלא אמר ״תנו״. אי הכי, ״עד שיאמר תנו״ מיבעי ליה!
Gittin 72a אמר אביי halacha ruling conditional get
Abaye says the phrase 'if I die' can mean either effective immediately or effective after death.

אמר אביי: ״אם מתי״ – שתי לשונות משמע; משמע כמעכשיו, ומשמע כלאחר מיתה;
Gittin 73b אמר אביי halacha dispute suspected betrothal
Abaye says observed intercourse raises concern for promiscuity but not betrothal, while Rabbi Yosei son of Rabbi Yehudah also suspects betrothal.

אלא אמר אביי, הכי קאמר: ראוה שנבעלה – חוששין משום זנות, ואין חוששין משום קידושין. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף חוששין משום קידושין.
Gittin 75a אמר אביי halacha ruling conditional get
Abaye assigns the case to Rabbi Meir and says the condition fails because it was not stated in doubled form.

אלא אמר אביי: הא מני – רבי מאיר היא, דאמר: בעינן תנאי כפול; והכא – הא לא כפליה לתנאיה.
Gittin 76b אמר אביי halacha ruling conditional get
Abaye reads the statement as two conditions and rules that returning from Antipatris fulfills neither, so the condition is void.

אמר אביי, תרי תנאי קאמר לה: אי מטינא לגליל – לאלתר ליהוי גיטא, ואי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא – ליהוי גיטא. הגיע לאנטיפרס וחזר – דלא לגליל מטא, ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין – בטל תנאו.
Gittin 76b אמר אביי halacha ruling conditional get
Abaye reads the statement as two conditions and rules that returning from Acre fulfills neither, so the condition is void.

אמר אביי, תרי תנאי קאמר לה: אי מטינא למדינת הים – לאלתר ליהוי גיטא, אי משתהינא באורחא תלתין יומין ולא אתינא – ליהוי גיטא. הגיע לעכו וחזר – דלא למדינת הים מטא, ולא אישתהויי נמי אשתהי תלתין יומין – בטל תנאו.
Gittin 76b אמר אביי halacha other conditional get
Abaye states that everyone agrees in the case where the condition says, 'when the sun emerges from its sheath.'

אמר אביי: הכל מודים היכא דאמר: ״לכשתצא חמה מנרתיקה״ –
Gittin 79b אמר אביי halacha ruling get delivery
Abaye rules that in nested courtyards a woman is divorced once the thrown get enters the airspace of the outer walls under the described ownership arrangement.

אמר אביי: שתי חצרות זו לפנים מזו, פנימית שלה וחיצונה שלו, ומחיצות החיצונות עודפות על הפנימיות; וזרקו לה; כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה – הרי זו מגורשת.
Gittin 82a אמר אביי halacha ruling get witnesses
Abaye infers that a relative may sign at the beginning, middle, or end of this document.

אמר אביי: שמע מינה, האי קרוב חתים אי בעי – בין בתחילה, בין באמצע, בין בסוף.
Gittin 82b אמר אביי halacha other unclear
Abaye conditionally assumes that Rabbi Abba's position is valid.

אמר אביי: אם תמצא לומר איתא לדרבי אבא;
Gittin 82b בעי אביי halacha other get exception
Abaye asks whether a get excluding Reuven and Shimon is effective when the husband subsequently permits the woman to them.

בעי אביי, אמר לה: ״הרי את מותרת לכל אדם, חוץ מראובן ושמעון״, וחזר ואמר לה: ״לראובן ושמעון״, מהו?
Gittin 84a אמר אביי halacha dispute forbidden condition
Abaye says a get conditioned on eating pork is equivalent to the preceding case, while Rava says she can fulfill it and receive lashes.

איבעיא להו: ״הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר״, מהו? אמר אביי: היא היא. רבא אמר: אפשר דאכלה ולקיא.
Gittin 85b אמר אביי halacha ruling get wording
Abaye instructs a scribe to spell a term in a get as 'vedan' rather than 'vedin' to avoid ambiguity.

אמר אביי: האי מאן דכתב גיטא, לא לכתוב ״ודין״ – דמשמע ודין; אלא ״ודן״.
Gittin 86a אמר אביי aggada other medical treatment
Abaye prescribes a mixture of herbs, lead, sulfur, wine vinegar, olive oil, and white naphtha applied with a goose feather.

מאי אסותיה? אמר אביי: גינברא, ומרתכא, וכבריתא, וחלא דחמרא, ומשחא דזיתא, ונטפיק חיורא; ושייפי ליה בגדפא דאווזא.
Gittin 86b אמר אביי aggada other word meaning
Abaye explains that kartzit means a type of insect found among rocks.

מאי קרצית? אמר אביי: דידבתא דביני כיפי.
Gittin 86b אביי אמר halacha other divorce documents
Abaye argues that Rabbi Elazar may require a bill of divorce to be written with proper intent but not delivered with proper intent.

אביי אמר: אפילו תימא רבי אלעזר – אימא דבעי רבי אלעזר כתיבה לשמה, נתינה לשמה מי בעי?!
Gittin 89a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue marital rumors
Abaye asks Rav Yosef whether a marital rumor may be suppressed.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מבטלינן קלא, או לא מבטלינן? אמר ליה: מדאמר רב חסדא: עד שישמעו מפי הכשרים, שמע מינה: מבטלינן קלא.

Kiddushin (74)

Kiddushin 4a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue scriptural redundancy
Abaye argues that Scripture sometimes takes the trouble to state explicitly what could have been derived by an a fortiori inference.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם תרי גופי נינהו, דכי נמי כתב רחמנא ״תושב נרצע לא יאכל״ והדר כתב אידך, הוה שכיר מילתא דאתיא בקל וחומר, ומילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא.
Kiddushin 4a אמר אביי halacha other female maturity
Abaye explains that the teaching is needed for the maturity of a woman who is an aylonit.

אלא אמר אביי: לא נצרכה אלא לבגר דאילונית,
Kiddushin 5a אמר אביי halacha other betrothal methods
Abaye argues that money should not both initiate and terminate a marital bond, since an advocate should not become an accuser.

אמר אביי: יאמרו: כסף מכניס, כסף מוציא, סניגור יעשה קטיגור? אי הכי, שטר נמי יאמרו: שטר מוציא, שטר מכניס, קטיגור יעשה סניגור?
Kiddushin 5b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mishnah wording
Abaye explains that the tanna lists matters written explicitly but omits one not written explicitly.

אמר ליה אביי: הא דקאמרת ״שלש״ תנן ו״ארבע״ לא תנן – תנא מילתא דכתיבא בהדיא קתני, מילתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני.
Kiddushin 6a אמר אביי halacha other betrothal speech
Abaye explains that the parties may move from one subject to another within the same general matter.

ואי לאו דעסוקין באותו ענין, מנא ידעה מאי קאמר לה? אמר אביי: מענין לענין באותו ענין.
Kiddushin 6b אמר אביי halacha ruling loan betrothal
Abaye rules that betrothal with a loan is invalid, while betrothal with the benefit of a loan is valid but forbidden as an evasion of interest law.

אמר אביי: המקדש במלוה – אינה מקודשת. בהנאת מלוה – מקודשת, ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית.
Kiddushin 7a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue partial betrothal
Abaye challenges Rava's distinction between a man betrothing a woman to half of himself and betrothing half of a woman.

אמר רבא: ״התקדשי לי לחציי״ – מקודשת. ״חצייך מקודשת לי״ – אינה מקודשת. אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא ״חצייך מקודשת לי״ דאינה מקודשת – ״אשה״ אמר רחמנא ולא חצי אשה, הכי נמי – ״איש״ אמר רחמנא ולא חצי איש!
Kiddushin 10a אמר אביי halacha other paternal rights
Abaye cites the father's rights over his daughter and contrasts them with a husband's additional right to consume the produce of his wife's property.

אמר אביי: תא שמע: האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה, ומקבל את גיטה, ואינו אוכל פירות בחייה. נישאת – יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה.
Kiddushin 11a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue betrothal value
Abaye challenges the claim by asking whether a woman who normally insists on a large sum would not be betrothed if she accepted one zuz.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, כגון בנתיה דרבי ינאי, דקפדן אנפשייהו, ולא מקדשן בפחות מתרקבא דדינרי, הכי נמי דאי פשטה ידה וקבלה חד זוזא מאחר, הכי נמי דלא הוו קדושין?
Kiddushin 12a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue perutah value
Abaye corrects Rav Yosef by citing the fixed measure of a perutah as one eighth of an Italian issar.

ובית הלל אומרים בפרוטה. סבר רב יוסף למימר: פרוטה כל דהו. אמר ליה אביי: והא עלה קתני: כמה היא פרוטה – אחד משמנה באיסר האיטלקי.
Kiddushin 12a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue perutah value
Abaye asks Rav Dimi whether he and Ravin follow the differing tannaitic measures of a perutah.

גופא, כי אתא רב דימי אמר: שיער רבי סימאי בדורו כמה היא פרוטה – אחד משמנה באיסר האיטלקי, וכי אתא רבין אמר: שיערו רבי דוסתאי ורבי ינאי ורבי אושעיא כמה היא פרוטה – אחד מששה באיסר האיטלקי. אמר ליה אביי לרב דימי: נימא, את ורבין בפלוגתא דהני תנאי קא מיפלגיתו,
Kiddushin 14b משמיה דאביי halacha exegesis hebrew slaves
Abaye explains that all parties use the verbal analogy of hired servant and dispute a verse limiting six-year service to one sold by the court.

אמר רב טביומי משמיה דאביי: דכולי עלמא יליף ״שכיר״ ״שכיר״, והכא בהאי קרא קמיפלגי: מאי טעמא דתנא קמא דאמר מוכר עצמו נמכר לשש ויתר על שש? מיעט רחמנא גבי מכרוהו בית דין: ״ועבדך שש שנים״ – זה, ולא מוכר עצמו.
Kiddushin 16b אביי אמר halacha exegesis slave severance
Abaye reports Rav Sheshet's attribution to Totai, who interprets 'to him' as excluding payment to the slave's creditor.

אביי אמר: הכי אמר רב ששת: הא מני – תוטאי הוא. דתניא, תוטאי אומר: ״לו״, ולא לבעל חובו.
Kiddushin 18a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue theft servitude
Abaye explains that one case concerns theft from one person and the other theft from two people.

אמר ליה אביי: ״בגניבתו״ – טובא משמע! אלא אמר אביי: לא קשיא, כאן באדם אחד, כאן בשני בני אדם.
Kiddushin 18a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue maidservant redemption
Abaye rejects understanding involuntary redemption as coercing the master to accept a debt note for her value.

ומפדין אותה בעל כרחו. סבר רבא למימר בעל כרחיה דאדון. אמר ליה אביי: מאי ניהו – דכתבנא ליה שטרא אדמיה? אמאי? נקיט מרגניתא בידיה, יהיבנא ליה חספא?
Kiddushin 18a אמר אביי halacha ruling maidservant redemption
Abaye rules that the father is compelled to redeem his daughter because of family disgrace.

אלא אמר אביי: בעל כרחיה דאב, משום פגם משפחה. אי הכי, עבד עברי נמי, נכפינהו לבני משפחה משום פגם משפחה! הדר אזיל ומזבין נפשיה.
Kiddushin 19a תני אביי halacha exegesis maidservant designation
Abaye son of Rabbi Abbahu teaches from the verse that a Hebrew maidservant must be designated with her knowledge.

ואיבעית אימא: מאי מדעת – מדעת דידה. דתני אביי בריה דרבי אבהו: ״אשר לא יעדה״ – מלמד שצריך ליעדה.
Kiddushin 20a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue slave emancipation
Abaye challenges Rava's derivation by saying that the rule is already learned from the verse stating that she does not leave like male slaves.

תנו רבנן: ״אם בגפו יבא בגפו יצא״ – בגופו נכנס בגופו יצא. רבי אליעזר בן יעקב אומר: יחידי נכנס יחידי יצא. מאי בגופו נכנס בגופו יצא? אמר רבא: לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד. אמר ליה אביי: ההוא – מ״לא תצא כצאת העבדים״ נפקא.
Kiddushin 20a אמר אביי aggada dialogue interpretive skill
Abaye declares himself as ready for sharp analysis as Ben Azzai was in the markets of Tiberias.

אמר אביי: הריני כבן עזאי בשוקי טבריא. אמר ליה ההוא מרבנן לאביי: מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא. מאי חזית (דדרשינהו) [למידרשינהו] לקולא? נידרשינהו לחומרא!
Kiddushin 20b אמר אביי halacha ruling partial redemption
Abaye rules conditionally that partial redemption can produce either a lenient or stringent financial result as the servant's value changes.

אמר אביי: אם תימצי לומר נגאל לחצאין, משכחת לה לקולא ולחומרא. לקולא: זבניה במאה, יהב ליה חמשין, פלגא דדמי, ואשבח וקם על מאתן, אי אמרת נגאל לחצאין – יהיב ליה מאה ונפיק, ואי אמרת אין נגאל לחצאין – יהיב ליה מאה וחמשין ונפיק.
Kiddushin 23a אמר אביי halacha ruling slave emancipation
Abaye rules that emancipation may occur without the slave's consent because money can transfer him against his will both into and out of ownership.

אמר אביי: לעולם שלא מדעתו, ושאני כסף, הואיל וקני ליה בעל כורחיה – מקני ליה בעל כורחיה.
Kiddushin 24a אמר אביי halacha dispute second tithe
Abaye rules that the attributions of the two positions should be reversed.

אמר אביי: איפוך. רבא אמר: לעולם לא תיפוך, והכא במעשר דאתא מבי נשא עסקינן, ורבי מאיר לטעמיה, דאמר: מעשר ממון הקדש הוא, ולא קני ליה בעל.
Kiddushin 25b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue elephant acquisition
Abaye answers that an elephant may be acquired by exchange or by renting its place.

מתקיף לה רב יוסף: אלא מעתה, פיל לרבי שמעון במה יקנה? אמר ליה אביי: בחליפין. אי נמי בשוכר את מקומו.
Kiddushin 30a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue verse division
Abaye responds that scholars should first count the verses, before acknowledging uncertainty about how verses are divided.

בעי רב יוסף: ״והתגלח״, מהאי גיסא או מהאי גיסא? אמר ליה אביי: פסוקי מיהא ליתו לימנינהו! בפסוקי נמי לא בקיאינן, דכי אתא רב אחא בר אדא, אמר: במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי: ״ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן״.
Kiddushin 31b אמר אביי aggada story maternal care
Abaye says that what he attributed to his mother was taught by his foster mother.

רב יוסף כי הוה שמע קל כרעא דאמיה, אמר: איקום מקמי שכינה דאתיא. אמר רבי יוחנן: אשרי מי שלא חמאן. רבי יוחנן כי עברתו אמו – מת אביו, ילדתו – מתה אמו. וכן אביי. איני? והאמר אביי: אמרה לי אם! ההיא מרבינתיה הואי.
Kiddushin 33a אמר אביי halacha ruling honoring teachers
Abaye rules that one rises four cubits away for a non-primary teacher but as soon as a primary teacher comes into sight.

תנא: איזוהי קימה שיש בה הידור – הוי אומר זה ארבע אמות. אמר אביי: לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק, אבל ברבו המובהק – מלא עיניו.
Kiddushin 33a אמר אביי both maxim honoring elders
Abaye teaches that an elder who takes a detour to avoid burdening others with rising will live long, and he acts accordingly.

רבי שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח – תלמוד לומר: ״זקן ויראת״. אמר אביי: נקטינן דאי מקיף – חיי. אביי מקיף, רבי זירא מקיף.
Kiddushin 33b אמר אביי halacha other ritual impurity
Abaye cites a purity law to show that riding is treated like walking.

איבעיא להו: רכוב כמהלך דמי, או לא? אמר אביי: תא שמע: טמא יושב תחת האילן, וטהור עומד – טמא.
Kiddushin 34a אמר אביי halacha exegesis sukkah obligation
Abaye explains that a verse was needed because dwelling in a sukkah might have been understood to require both husband and wife.

אמר אביי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתיב ״בסכת תשבו״ – ״תשבו״ כעין תדורו: מה דירה איש ואשתו – אף סוכה איש ואשתו.
Kiddushin 34b אמר אביי halacha ruling festival rejoicing
Abaye explains that a woman's husband is responsible for causing her to rejoice.

ואדילפינן מתפילין לפטורא, נילף משמחה לחיובא! אמר אביי: אשה בעלה משמחה.
Kiddushin 35b אמר אביי halacha exegesis sideburn prohibition
Abaye derives through the shared word 'corner' that women are exempt from the prohibition of destroying the sideburns.

אמר אביי: להשחתה לא מצית אמרת, דיליף ״פאת״ ״פאת״ מבני אהרן, מה להלן נשים פטורות – אף כאן נשים פטורות.
Kiddushin 36a אביי אמר halacha exegesis mourning baldness
Abaye explains that Isi derives women's exemption from the baldness prohibition through a verbal analogy with the sons of Aaron.

אביי אמר: היינו טעמא דאיסי, דגמר ״קרחה״ ״קרחה״ מבני אהרן, מה להלן נשים פטורות – אף כאן נשים פטורות.
Kiddushin 37a אמר אביי halacha other land commandments
Abaye identifies Rabbi Yishmael as the tanna who disputes Rabbi Eliezer concerning laws that apply only after inheritance and settlement.

תא שמע, דאמר אביי: מאן תנא דפליג עליה דרבי אליעזר – רבי ישמעאל היא. דתניא: ללמדך, שכל מקום שנאמר בו ״מושב״ אינו אלא לאחר ירושה וישיבה, דברי רבי ישמעאל.
Kiddushin 37b אמר אביי aggada other textual derivation
Abaye explains that one teaching from Rabbi Yishmael's school derives its rule from the other teaching of that school.

אמר אביי: האי תנא דבי רבי ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי רבי ישמעאל.
Kiddushin 39a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mixed seeds
Abaye challenges Rav Yosef's conduct by citing the teaching that mixed seeds are prohibited by rabbinic law.

רב יוסף מערב ביזרני וזרע. אמר ליה אביי: והאנן תנן: הכלאים מדברי סופרים! אמר ליה: לא קשיא, כאן בכלאי הכרם, כאן בכלאי זרעים. כלאי הכרם דבארץ אסורים בהנאה – בחוצה לארץ נמי גזרו בהו רבנן. כלאי זרעים דבארץ לא אסירי בהנאה – בחוצה לארץ נמי לא גזרו בהו רבנן.
Kiddushin 39a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mixed seeds
Abaye begins to challenge Rav Yosef's inference about mixing diverse seeds, but the supplied passage cuts off his reasoning.

הדר אמר רב יוסף: לאו מלתא היא דאמרי, דרב זרע גינתא דבי רב משארי משארי, מאי טעמא – לאו משום עירוב עירובי כלאים? אמר ליה אביי: בשלמא אי אשמעינן
Kiddushin 39b אמר אביי aggada dispute divine reward
Abaye explains the mishnah as describing a person who receives alternating good and bad days.

אמר אביי: מתניתין דעבדין ליה יום טב ויום ביש. רבא אמר: הא מני – רבי יעקב היא, דאמר: שכר מצוה בהאי עלמא ליכא.
Kiddushin 45b אמר אביי halacha exegesis honest intent
Abaye cites the verse that the remnant of Israel will neither act unjustly nor speak falsely.

אמר אביי: כתיב ״שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב״. רבא אמר: חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה.
Kiddushin 46a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue minor betrothal
Abaye rules that a seduced minor still requires betrothal performed with her father's consent.

אמר ליה רב יוסף: אי הכי, היינו דתנינא: ״מהר ימהרנה לו לאשה״ – שצריכה הימנו קידושין. ואם פיתה לשום אישות, קידושין למה לי? אמר ליה אביי: צריכה קידושין לדעת אביה.
Kiddushin 48b אמר אביי halacha other agency instructions
Abaye groups three sages as holding that a person's specified instruction merely indicates where an agent may carry it out.

אמר אביי: רבי שמעון ורבן שמעון בן גמליאל ורבי אלעזר כולהו סבירא להו מראה מקום הוא לו. רבי שמעון – הא דאמרן, רבן שמעון בן גמליאל – דתנן:
Kiddushin 50a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue unspoken intent
Abaye rejects the proposed proof that unspoken intentions have no legal effect because that case may be treated stringently.

אלא אמר רב יוסף, מהכא: המקדש את האשה ואמר: כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה, לויה ונמצאת כהנת, ענייה והרי היא עשירה, עשירה והרי היא ענייה – מקודשת, מפני שלא הטעתו. ואמאי? הא קאמר כסבור הייתי! אלא משום דאמרינן דברים שבלב אינן דברים. אמר ליה אביי: דלמא שאני התם, דלחומרא.
Kiddushin 50a אמר אביי halacha other unspoken intent
Abaye cites a case in which a woman's stated inner intention does not validate her betrothal.

אלא אמר אביי, מהכא: בכולם, אף על פי שאמרה ״בלבי היה להתקדש לו״ – אף על פי כן אינה מקודשת. ואמאי? הא קאמרה ״בלבי היה״! ודילמא שאני התם, דכיון דאתניה לאו כל כמינה דעקרא לה לתנאיה.
Kiddushin 50b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue betrothal gifts
Abaye explains that the later gifts in the cited case were sent because of the original betrothal.

איתמר: רב הונא אמר: חוששין לסבלונות. וכן אמר רבה: חוששין לסבלונות. אמר רבה: ומותבינן אשמעתין: אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן – אינה מקודשת! אמר ליה אביי: התם כדקתני טעמא: שמחמת קידושין הראשונים שלח.
Kiddushin 51a אביי אמר halacha dispute ineligible betrothal
Abaye rules that a betrothal whose recipient cannot be determined for consummation is nevertheless valid.

איתמר: קידושין שאין מסורין לביאה, אביי אמר: הוו קידושין. רבא אמר: לא הוו קידושין. אמר רבא: בר אהינא אסברה לי: ״כי יקח איש אשה ובעלה״, קידושין המסורין לביאה – הוו קידושין, קידושין שאין מסורין לביאה – לא הוו קידושין.
Kiddushin 53a אמר אביי halacha dispute sacrificial portions
Abaye says that Rabbi Yohanan's view, that betrothal with a priestly sacrificial portion is invalid, is the more reasonable position.

נמנו וגמרו: המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים – לא קידש. ורב אמר: עדיין היא מחלוקת. אמר אביי: כוותיה דרבי יוחנן מסתברא,
Kiddushin 55b אמר אביי halacha ruling doubtful sacrifice
Abaye rules that a year-old goat of uncertain status is confined and allowed to die on its own, like a disqualified sin offering.

אשתכח בת שנתה, מאי? תניא, חנניא בן חכינאי אומר: עז בת שנתה לחטאת. לחטאת סלקא דעתך?! אלא אמר אביי: כחטאת – כונסה לכיפה והיא מתה מאליה.
Kiddushin 57b אמר אביי aggada exegesis scriptural redundancy
Abaye points to three apparently superfluous occurrences of the command to slaughter and asks what they teach.

אלא אמר אביי: מהכא: ״ושחטו״ ״ושחט אתו״ ״ושחט אתו״. תלתא קראי יתירי, מה תלמוד לומר?
Kiddushin 58b אמר אביי halacha ruling purification payment
Abaye distinguishes payment for bringing and drawing the water from payment for sprinkling and sanctifying it.

אמר אביי: לא קשיא, כאן בשכר הבאה ומילוי, כאן בשכר הזאה וקידוש.
Kiddushin 59b אמר אביי halacha other conditional betrothal
Abaye tests Rav's reasoning with successive betrothals stipulated to take effect after different periods.

אמר אביי: ולטעמיה דרב, בא אחד ואמר לה: ״הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום״, ובא אחר ואמר לה: ״הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום״
Kiddushin 60a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce and levirate
Abaye objects that divorce removes a woman from levirate authority whereas death brings her into it.

אמר רבא: גט להוציא, ומיתה להוציא, מה ששייר גט, גמרתו מיתה. אמר ליה אביי: מי דמי? גט מוציאה מרשות יבם, מיתה מכנסת לרשות יבם!
Kiddushin 60a אמר אביי halacha ruling conditional divorce
Abaye explains that the rule is a decree on account of a declaration that the divorce applies from today if the husband dies.

אלא אמר אביי: התם טעמא מאי? גזירה ״משום מהיום אם מתי״ – הרי זה גט.
Kiddushin 62b אמר אביי halacha ruling future property
Abaye says that Rabbi Eliezer ben Yaakov, Rabbi Yehuda HaNasi, and Rabbi Meir all hold that a person can transfer something not yet in existence.

אמר אביי: רבי אליעזר בן יעקב, ורבי, ורבי מאיר כולהו סבירא להו – אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. רבי אליעזר בן יעקב – הא דאמרן. רבי – דתניא:
Kiddushin 64a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue marital status testimony
Abaye argues that if a man's adverse retraction at death is believed, his unretracted statement in the Mishnah should all the more be believed.

אמר רבא: שאני התם, כיון דבשעת מיתה קא הדר ביה, אימא קושטא קאמר. אמר ליה אביי: ולאו כל דכן הוא? השתא, ומה התם דקא מרע ליה לדבוריה, אמרת קושטא קאמר, מתניתין, דלא קא מרע ליה לדבוריה, לא כל שכן?
Kiddushin 64a אמר אביי halacha ruling marital status testimony
Abaye rules that when a man was not known to have sons or brothers, he is believed to say he has sons but not to say he has brothers and thereby prohibit the woman to everyone.

אלא אמר אביי: מתניתין דלא מוחזק לן באחי ולא מוחזק לן בבני, דאמרינן: כיון דלא מוחזק לן בבני ולא באחי אמר: ״יש לי בנים״ – נאמן, ״יש לי אחים״ – אינו נאמן. לאו כל כמיניה דאסר לה אכולי עלמא. ברייתא
Kiddushin 64b אמר אביי halacha ruling daughter betrothal
Abaye says the dispute concerns two groups of daughters, but with one group all agree that 'older' and 'younger' mean the eldest and youngest while a middle daughter is called by name.

אמר אביי: מחלוקת בשתי כיתי בנות, אבל בכת אחת – דברי הכל גדולה ממש, קטנה ממש, אמצעית בשמה קרי לה.
Kiddushin 65b אמר אביי halacha ruling single witness
Abaye rules that a silent person is bound by one witness's testimony that he ate forbidden fat.

אמר אביי: אמר לו עד אחד ״אכלת חלב״, והלה שותק – נאמן. ותנא תונא: אמר לו עד אחד ״אכלת חלב״ והלה אומר ״לא אכלתי״ – פטור. טעמא דאמר ״לא״, הא אישתיק – מהימן.
Kiddushin 65b אמר אביי halacha ruling ritual purity
Abaye rules that a silent owner accepts one witness's testimony that his pure foods became impure.

ואמר אביי: אמר לו עד אחד ״נטמאו טהרותיך״, והלה שותק – נאמן. ותנא תונא: עד אחד אומר ״נטמאו״ והלה אומר ״לא נטמאו״ – פטור. טעמא דאמר לא, הא אישתיק – מהימן.
Kiddushin 65b אמר אביי both other unclear
Abaye begins a ruling about what one witness tells another person, but the passage is incomplete.

ואמר אביי: אמר לו עד אחד
Kiddushin 66a אמר אביי halacha dispute adultery testimony
Abaye rules that one witness is believed when he reports a wife's adultery and the husband remains silent, while Rava disagrees.

איבעיא להו: אשתו זינתה בעד אחד ושותק, מהו? אמר אביי: נאמן. רבא אמר: אינו נאמן. הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים.
Kiddushin 66a אמר אביי halacha story adultery testimony
Abaye supports his view with the incident in which Shmuel tells a blind scholar to divorce his wife if he trusts the messenger's adultery report.

אמר אביי: מנא אמינא לה, דההוא סמיא דהוה מסדר מתנייתא קמיה דמר שמואל. יומא חד נגה ליה ולא הוה קאתי. שדר שליחא אבתריה. אדאזיל שליח בחדא אורחא, אתא איהו בחדא. כי אתא שליח, אמר: אשתו זינתה. אתא לקמיה דמר שמואל, אמר ליה: אי מהימן לך – זיל אפקה, ואי לא – לא תפיק.
Kiddushin 66a אמר אביי halacha story priestly status
Abaye introduces as support the incident of King Yannai's victory feast with the sages of Israel.

ואמר אביי: מנא אמינא לה, דתניא: מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר, וכיבש שם ששים כרכים, ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה. וקרא לכל חכמי ישראל, אמר להם: אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בית המקדש, אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו. והעלו מלוחים על שולחנות של זהב, ואכלו.
Kiddushin 66b אביי אמר halacha ruling status testimony
Abaye explains that the person contradicts the witness, who is nevertheless believed because he can be told to send for proof and show it.

ואביי אמר: לעולם דקא מכחיש ליה, ודקאמרת: 'אמאי מהימן' – דאמר ליה: שלח אחוי. והיינו דקתני: מקוה פסולו בגופו ובעל מום פסולו בגופו, ואל יוכיח בן גרושה ובן חלוצה שפסולו מאחרים.
Kiddushin 68a אמר אביי halacha ruling mamzer status
Abaye says that all agree a child conceived with a menstruant or a suspected adulteress is not a mamzer.

אפילו נדה נמי! אלמה אמר אביי: הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה, שאין הולד ממזר? אמר חזקיה: אמר קרא ״ותהי נדתה עליו״, אפילו בשעת נדתה – תהא בה הויה.
Kiddushin 69b אביי אמר halacha dispute genealogical status
Abaye reads the tradition as saying that those of problematic lineage ascended on their own, while Rava reads that they were brought up.

איתמר אביי אמר: ״עלו״ – מאיליהם, תנן. ורבא אמר: ״העלום״ תנן. וקמיפלגי בדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה.
Kiddushin 70b אמר אביי aggada maxim priestly lineage
Abaye says that the descendants associated with brazen priestly lineage all live along the wall of Nehardea.

אמר רב יהודה אמר שמואל: ארבע מאות עבדים, ואמרי לה ארבעת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אימר, וכולם נטמעו בכהונה. וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם. אמר אביי: כולהו יתבן בשורא דבנהרדעא. ופליגא דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: אם ראית כהן בעזות מצח – אל תהרהר אחריו, שנאמר: ״ועמך כמריבי כהן״.
Kiddushin 71a אמר אביי halacha ruling genealogical status
Abaye says Elijah will clarify known cases of families forcibly distanced or admitted, but a family already assimilated remains assimilated.

אמר אביי: אף אנן נמי תנינא: משפחת בית הצריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע. עוד אחרת היתה וקירבה בן ציון בזרוע. כגון אלו – אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב – כגון אלו דידעין, אבל משפחה שנטמעה – נטמעה.
Kiddushin 72a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue genealogical boundaries
Abaye asks Rav Yosef how far the relevant genealogical boundary extends on that side of the Euphrates.

והאידנא הוא [ד]דליוה פרסאי. אמר ליה אביי לרב יוסף: להא גיסא דפרת עד היכא? אמר ליה: מאי דעתיך? משום בירם? מייחסי דפומבדיתא מבירם נסבי.
Kiddushin 72a אמר אביי halacha ruling genealogical boundaries
Abaye transmits that the land between the rivers has the same genealogical status as the exile and explains that a strip extends from the stated boundary.

ההוא גברא דאמר להו: אנא מן שוט מישוט, עמד רבי יצחק נפחא על רגליו ואמר: שוט מישוט בין הנהרות עומדת. וכי בין הנהרות עומדת, מאי הוי? אמר אביי, אמר רבי חמא בר עוקבא, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסין. והיכא קיימא? אמר רבי יוחנן: מאיהי דקירא ולעיל. והא אמר רבי יוחנן: עד מעברתא דגי …
ההוא גברא דאמר להו: אנא מן שוט מישוט, עמד רבי יצחק נפחא על רגליו ואמר: שוט מישוט בין הנהרות עומדת. וכי בין הנהרות עומדת, מאי הוי? אמר אביי, אמר רבי חמא בר עוקבא, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסין. והיכא קיימא? אמר רבי יוחנן: מאיהי דקירא ולעיל. והא אמר רבי יוחנן: עד מעברתא דגיזמא! אמר אביי: רצועה נפקא.
Kiddushin 75a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue marriage eligibility
Abaye rejects the comparison because one case pairs an established convert with a newly identified mamzeret, whereas the two parties in the other case have equal status.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם גר ישן וממזרת חדשה, אמרי: בר ישראל הוא דקא נסיב ממזרת. הכא אידי ואידי כי הדדי נינהו. אלא: כי אתא רב דימי, אמר: רבי אלעזר סבר לה כרבי ישמעאל,
Kiddushin 76b אמר אביי halacha ruling judicial eligibility
Abaye limits the inclusion of a mamzer among those qualified to judge capital cases to Jerusalem.

כל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים. למימרא דלא מוקמינן מפסולים? ורמינהו: הכל כשרים לדון דיני ממונות, ואין הכל כשרים לדון דיני נפשות. והוינן בה: ״הכל״ לאיתויי מאי? ואמר רב יהודה: לאיתויי ממזר! אמר אביי: בירושלים. וכן תני רב שמעון בר זירא בקידושי דבי לוי: בירושלים.
Kiddushin 76b אמר אביי halacha ruling hospitality
Abaye advises lodging a Torah scholar with someone like Rav Adda bar Ahava, who will advocate in the scholar's favor.

אמר ליה רב אדא בר אהבה: ואפילו אמו מישראל? אמר ליה: אמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה. הלכך רב ביבי דגברא רבא הוא – ליעיין במילי דשמיא, ומר – ליעיין במילי דמתא. אמר אביי הלכך מאן דמשרי צורבא מדרבנן באושפיזכניה – לאשרי כרב אדא בר אהבה, (דידע למהפיך) [דמהפיך] ליה בזכותיה.
Kiddushin 78a אמר אביי halacha dispute priestly marriage
Abaye rules that a priest is flogged separately for betrothing and for having intercourse with a prohibited woman, while Rava holds he is flogged only if intercourse occurs.

אמר אביי: קידש – לוקה, בעל – לוקה. קידש לוקה משום ״לא יקח״. בעל לוקה משום ״לא יחלל״. רבא אמר: בעל – לוקה, לא בעל – אינו לוקה, משום דכתיב: ״לא יקח... ולא יחלל״ מה טעם ״לא יקח״? משום ״לא יחלל״.
Kiddushin 80b אמר אביי aggada exegesis family influence
Abaye interprets the verse as teaching that even a maternal brother who bears no hatred might be obeyed when he gives bad advice.

פשטיה דקרא במאי כתיב? אמר אביי: לא מיבעיא קאמר. לא מיבעיא בן אב, דסני ליה ועייץ ליה עצות רעות, אלא אפילו בן אם, דלא סני ליה – אימא צייתי ליה, קא משמע לן.
Kiddushin 81a אמר אביי halacha ruling stringency
Abaye says that because Rav Kahana and a baraita give opposite traditions, he will follow the stringent course.

במתניתא תנא איפכא. אמר אביי: השתא דאמר רב כהנא הכי ותנא מתניתא איפכא, אנא נעביד לחומרא.

Bava Kamma (78)

Bava Kamma 6a אמר אביי halacha ruling damages
Abaye includes a stone, knife, or load left on a roof that falls in an ordinary wind and causes damage.

הצד השוה שבהן. לאתויי מאי? אמר אביי: לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו, ונפלו ברוח מצויה והזיקו.
Bava Kamma 7a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue damage payment
Abaye argues from the active wording 'he shall pay' that the debtor pays voluntarily.

אמר ליה אביי: מי כתיב ״ישולם״?! ״ישלם״ כתיב – מדעתו משמע!
Bava Kamma 7a אמר אביי halacha ruling poor tithe
Abaye applies the teaching that one unable to sell houses, fields, and vineyards is supported from the poor tithe up to half their value.

אלא אמר אביי: כדמר – דתניא: הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים, ואינו מוצא למוכרן – מאכילין אותו מעשר עני, עד מחצה.
Bava Kamma 8b אמר אביי halacha ruling creditor claims
Abaye rules that a seller who guaranteed a field may litigate against the creditor who seized it from the buyer because the buyer can recover from him.

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ואתא בעל חוב דראובן וטרף משמעון, דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה; ולא מצי אמר ליה: לאו בעל דברים דידי את, דאמר ליה: אי מפקת מיניה – עלי הדר.
Bava Kamma 8b אמר אביי halacha other land sale
Abaye begins discussing a case in which Reuven sells a field to Shimon without a guarantee, but the ruling is incomplete.

ואמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות,
Bava Kamma 10b אמר אביי halacha exegesis damage payment
Abaye derives from 'the carcass shall be his' that the damaged animal's carcass belongs to the injured party.

אמר אביי: אי סלקא דעתך נבילה דמזיק הויא, ליכתוב רחמנא ״שור תחת השור״, ולישתוק; ״והמת יהיה לו״ למה לי? שמע מינה – לניזק.
Bava Kamma 11a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue carcass removal
Abaye asks Rava what circumstance constitutes the burden of handling an animal carcass.

אמר ליה אביי לרבא: האי טורח נבילה, היכי דמי?
Bava Kamma 14a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property damage
Abaye says that because the property is not designated specifically for oxen, it is considered another person's field.

אמר ליה אביי: כיון דאינה מיוחדת לשוורים, ״שדה אחר״ קרינא ביה.
Bava Kamma 23b אמר אביי halacha exegesis goring ox
Abaye derives from successive words in the verse three prior gorings and the owner's failure to guard after them as the fourth goring.

גמ' מאי טעמא דרבי יהודה? אמר אביי: ״תמל״ – חד; ״מתמל״ – תרי; ״שלשם״ – תלתא; ״ולא ישמרנו בעליו״ – אתאן לנגיחה רביעית.
Bava Kamma 24b אמר אביי halacha dialogue goring ox
Abaye argues that a subsequent goring may remove an ox's innocuous status without creating liability for that same goring.

אמר רבי זירא, תא שמע: ותם – שיהו התינוקות ממשמשין בו, ואינו נוגח. הא נוגח – חייב! אמר אביי, מי קתני: נגח חייב? דלמא הא נגח – לא הוי תם; ובההיא נגיחה לא מחייב.
Bava Kamma 25b אמר ליה אביי dialogue halacha exegesis ritual impurity
Abaye explains that the tanna derives a mat's impurity from a creeping animal by an a fortiori inference from small vessels.

אמר ליה: כבר רמא ניהליה רב נחמן בר זכריה לאביי, ואמר ליה אביי: תנא – ממפץ בשרץ מייתי לה, והכי קאמר: מפץ בשרץ מניין? ודין הוא, ומה פכין קטנים – שטהורים בזב, טמאין בשרץ; מפץ – שטמא בזב, אינו דין שיהא טמא בשרץ?
Bava Kamma 28b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue accidental damage
Abaye asks whether Rabbi Meir consequently imposes liability even when the vessel slips, and receives confirmation.

אמר רבה: במתכוין להורידה למטה מכתיפו. אמר ליה אביי: מכלל דמחייב רבי מאיר אפילו נפשרה? אמר ליה: אין, מחייב היה רבי מאיר אפילו אזנה בידו.
Bava Kamma 29a אמר אביי halacha dispute obstacle liability
Abaye says the parties dispute both liability at the time of the fall and liability after the fall.

אלא אמר אביי: בתרתי פליגי; פליגי בשעת נפילה, ופליגי לאחר נפילה.
Bava Kamma 34a אמר ליה אביי dialogue both dialogue unclear
Abaye begins an objection about a consequence for Rabbi Yehuda's position, but the passage is incomplete.

אמר ליה אביי: אם כן, מצינו לרבי יהודה
Bava Kamma 38b אמר אביי both other unclear
Abaye begins an explanation with 'in order to,' but the passage supplies no classifiable content.

אמר אביי: כדי
Bava Kamma 39b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue goring ox
Abaye challenges the claim that the authorities do not disagree by citing opposing named rulings on an ox belonging to a deaf-mute, mentally incompetent person, or minor.

אמר ליה אביי: ולא פליגי?! והתניא: שור של חרש, שוטה וקטן שנגח – רבי יהודה מחייב, ורבי יעקב אומר: חצי נזק הוא דמשלם! אמר רבה בר עולא: מה שמחייב רבי יהודה פירש רבי יעקב.
Bava Kamma 40b אמר אביי halacha ruling dangerous animal
Abaye explains that the animal copulated but did not kill, was brought to court, and was executed, though the proposed implication is incomplete.

אמר אביי: לעולם דרבעה ולא קטלה, דאתיוה לבי דינא וקטלוה; מהו דתימא
Bava Kamma 42a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ox damages
Abaye challenges the interpretation by showing that its logic would make an innocuous ox exempt and a forewarned ox liable for humiliation damages.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, גבי בושת נמי נימא הכי: אנשים – ולא שוורים הדומין לאנשים; מה אנשים מועדין – אף שוורים מועדין, וקל וחומר לתמין דפטירי; הדר כתב רחמנא ״בעל השור נקי״ – תם פטור, ומועד חייב!
Bava Kamma 43b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue slave damages
Abaye objects that the same method would wrongly include an ox that kills a slave unintentionally despite Reish Lakish's ruling that it is exempt from thirty shekels.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, עבד נמי – מה תלמוד לומר ״אם עבד״? לרבות עבד שלא בכוונה – כעבד בכוונה! וכי תימא הכי נמי, והאמר ריש לקיש: שור שהמית את העבד שלא בכוונה – פטור משלשים שקלים!
Bava Kamma 45b אביי אמר halacha dispute renter liability
Abaye reconciles the teaching with Rabbi Meir by adopting the reversed version in which Rabbi Meir treats a renter as a paid bailee and Rabbi Yehuda as an unpaid bailee.

אביי אמר: לעולם כרבי מאיר – וכדמחליף רבה בר אבוה, ותני: שוכר כיצד משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר, רבי יהודה אומר: כשומר חנם.
Bava Kamma 46a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue pit liability
Abaye challenges the inference by asking whether 'he did not cover it' would likewise mean the pit can never again be covered.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, דכתיב ״ולא יכסנו״ נמי – שוב אין לו כיסוי לזה?
Bava Kamma 46a אמר אביי halacha exegesis household hazards
Abaye explains Rabbi Eliezer's reason through the verse forbidding bloodshed in one's house, which prohibits keeping a vicious dog or an unstable ladder.

אלא אמר אביי: היינו טעמיה דרבי אליעזר – כדתניא, רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? שנאמר: ״ולא תשים דמים בביתך״.
Bava Kamma 46b אמר אביי halacha ruling damage fractions
Abaye states that half of a half-damage payment is one quarter of the full damage and one quarter of that payment is one eighth.

אמר אביי: חצי נזק – אחד מארבעה בנזק, ורביע נזק – אחד משמנה בנזק.
Bava Kamma 53b אביי אמר halacha dispute ox damages
Abaye rules that an ox and a disqualified firstborn offering that gore together incur half-damages.

שור ושור פסולי המוקדשין שנגחו – מאי ניהו? שור בכור, דלא פריק ליה; אביי אמר: משלם חצי נזק, רבינא אמר: משלם רביע נזק.
Bava Kamma 53b אביי אמר halacha dispute ox damages
Abaye rules in this version that the owner pays half-damages when the oxen are forewarned.

איכא דאמרי – אביי אמר: חצי נזק, רבינא אמר: כוליה נזק. הא והא במועד; הא כרבנן, והא כרבי נתן.
Bava Kamma 55a אמר אביי aggada dispute animal anatomy
Abaye distinguishes the two creatures by whether their testicles are external or internal.

אלא אמר אביי: זה ביציו מבחוץ, וזה ביציו מבפנים. רב פפא אמר: הא טעונה חדא ביעתא בשיחלא, והא טעונה כמה ביעתא בשיחלא.
Bava Kamma 56b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal custody
Abaye reminds Rav Yosef that he taught the rule of striking an animal, including when bandits strike it.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הכישה אמרת לן, ולסטים נמי דהכישוה.
Bava Kamma 57a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue lost property
Abaye argues to Rav Yosef that a finder guarding lost property has the status of an unpaid custodian.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ואת לא תסברא דשומר אבידה כשומר חנם דמי? והא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הטוען טענת גנב באבידה – משלם תשלומי כפל. ואי סלקא דעתך שומר שכר הוי, אמאי משלם תשלומי כפל? קרנא בעי שלומי!
Bava Kamma 58b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue damage appraisal
Abaye challenges Rava's view by noting that bodily damage is appraised by before-and-after value rather than by one-sixtieth.

אמר ליה אביי לרבא: בנזקי גופו מאי דעתיך – דתניא: המבכיר כרמו של חבירו סמדר – רואין אותו כמה היה יפה קודם לכן, וכמה הוא יפה לאחר מכאן; ואילו בששים לא קתני?
Bava Kamma 59a אמר אביי halacha other damage appraisal
Abaye states that Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Yishmael express the same legal position.

אמר אביי: רבי יוסי הגלילי ורבי ישמעאל אמרו דבר אחד.
Bava Kamma 59a אביי אמר halacha dispute damage appraisal
Abaye identifies Rabbi Shimon ben Yehudah as the authority who accounts for the vine's loss of strength, comparing his rule that a rapist does not pay for pain because the woman would later experience pain in marriage.

אביי אמר: מסיימי ומסיימי! מאן תנא דחייש לכחש גופנא – רבי שמעון בן יהודה היא, דתניא, רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בן מנסיא: אונס אינו משלם את הצער, מפני שסופה להצטער תחת בעלה. אמרו לו: אינו דומה נבעלת ברצון לנבעלת באונס.
Bava Kamma 59a אמר אביי halacha other damage appraisal
Abaye states that the cited tannaim and Rabbi Shimon ben Yehudah express the same legal principle.

אמר אביי: הני תנאי, ורבי שמעון בן יהודה, אמרו דבר אחד. רבי שמעון בן יהודה – הא דאמרן. הני תנאי מאי היא –
Bava Kamma 60a אמר אביי halacha dispute fire damages
Abaye explains the case as one in which a person fans a fire from one side and the wind fans it from the other.

אמר אביי: הכא במאי עסקינן – כגון שליבה מצד אחד, ולבתו הרוח מצד אחר. רבא אמר: כגון שליבה ברוח מצויה, ולבתו הרוח ברוח שאינה מצויה. רבי זירא אמר: כגון דצמרה צמורי.
Bava Kamma 60a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue death
Abaye consoles Rav Yosef that being gathered away before evil comes is a benefit to the righteous.

בכי רב יוסף: כולי האי נמי לאין דומין. אמר ליה אביי: טיבותא הוא לגבייהו, דכתיב: ״כי מפני הרעה נאסף הצדיק״.
Bava Kamma 64b אמר אביי halacha exegesis theft payments
Abaye argues that Scripture need not separately prescribe double payment for a thief because it follows a fortiori from one who falsely claims theft.

מאי ״לא כך היה״? אמר אביי: לא לכתוב רחמנא ״שנים ישלם״ בגנב, וליתי בקל וחומר מטוען טענת גנב – ומה טוען טענת גנב, דבהיתירא אתא לידיה, אמר קרא לישלם תרי; גנב עצמו, דבאיסורא אתא לידיה, לא כל שכן?!
Bava Kamma 69b אמר אביי halacha other property designation
Abaye says that without Rabbi Yohanan's equivalence he would have treated the anonymous pious practice as accepting Rabbi Dosa's rule without assuming the converse.

אמר אביי: אי לאו דאמר רבי יוחנן צנועין, ורבי דוסא אמרו דבר אחד, הוה אמינא: צנועין אית להו דרבי דוסא, ורבי דוסא לית ליה דצנועין.
Bava Kamma 70a אמר אביי halacha other court claims
Abaye explains that if a document specifies halves, thirds, and quarters, litigation over part of it extends to the whole.

אמר אביי: ואי כתיב ביה למחצה לשליש ולרביע, מיגו דמשתעי דינא אפלגא, משתעי דינא אכולה.
Bava Kamma 70b אמר אביי halacha other witness testimony
Abaye says the case can follow Rabbi Akiva because Rabbi Akiva concedes where two witnesses testify to betrothal and two to intercourse.

אמר אביי: אפילו תימא רבי עקיבא – מי לא מודה רבי עקיבא בשנים אומרים ״קידש״ ושנים אומרים ״בעל״,
Bava Kamma 72b אביי אמר halacha dispute false witnesses
Abaye rules that a conspiring witness is disqualified retroactively.

גמ' איתמר: עד זומם – אביי אמר: למפרע הוא נפסל, רבא אמר: מכאן ולהבא הוא נפסל.
Bava Kamma 72b אביי אמר halacha exegesis false witnesses
Abaye explains that a conspiring witness is disqualified from the time of his testimony because Scripture bars a wicked person from testifying.

אביי אמר למפרע הוא נפסל – מההוא שעתא דאסהיד הוה ליה רשע, והתורה אמרה: ״אל תשת רשע עד״.
Bava Kamma 73b אמר אביי halacha other unclear
Abaye answers in the negative, but the fragment does not preserve the issue he addresses.

אמר אביי: לא,
Bava Kamma 74a אביי אמר halacha other witness testimony
Abaye argues that the first clause necessarily involves three sets of witnesses because it says that the master makes the claim.

ואביי אמר לך: בשלמא רישא – לא סגי דלא שלש כיתות, שהרי קתני ״הרב אומר כן״;
Bava Kamma 74b אמר אביי halacha exegesis slave injuries
Abaye derives from the separate phrases for an eye and a tooth that compensation is not duplicated for both injuries.

אמר אביי, עליך אמר קרא: ״תחת עינו״ – ולא תחת עינו ושינו, ״תחת שינו״ – ולא תחת שינו ועינו.
Bava Kamma 74b אמר אביי halacha other false witnesses
Abaye explains that the case is one in which the purported victim appears alive.

אמר אביי: בבא הרוג ברגליו.
Bava Kamma 83a אמר אביי halacha other dovecotes
Abaye explains that pigeons fly far even though they fill their stomachs within fifty cubits.

אין פורסין נישבין ליונים וכו'. ומי אזלי כולי האי? והתנן: מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה! אמר אביי: מישט שייטי טובא, כרסייהו בחמשים אמה מליא.
Bava Kamma 84a אביי אומר halacha exegesis injury compensation
Abaye derives that eye-for-eye means monetary compensation because literal retaliation could take both an eye and a life for one eye.

אביי אומר: אתיא מדתני דבי חזקיה, דתנא דבי חזקיה: ״עין תחת עין״; ״נפש תחת נפש״ – ולא נפש ועין תחת עין. ואי סלקא דעתך ממש, זימנין דמשכחת לה עין ונפש תחת עין – דבהדי דעויר ליה, נפקא ליה נשמתיה.
Bava Kamma 84a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue damage appraisal
Abaye challenges the claim that an injured person is not appraised as a slave, since a free person has no market price.

אמר רבה: לומר שאין שמין אותו כעבד. אמר ליה אביי: אלא כמאן, כבן חורין?! בן חורין מי אית ליה דמי? אלא אמר רב אשי: לומר שאין שמין אותו בניזק, אלא במזיק.
Bava Kamma 84a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal damages
Abaye objects that a donkey that severs a child's hand pays only the damage component.

ההוא חמרא דקטע ידא דינוקא. אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל, אמר להו: זילו שומו ליה ארבעה דברים. אמר ליה רבא: והא אנן חמשה תנן! אמר ליה: לבר מנזק קאמינא. אמר ליה אביי: והא חמור הוא, וחמור אינו משלם אלא נזק! אמר להו: זילו שומו ליה נזקיה. והא כעבדא בעי למשיימיה! אמר להו: זילו שיימוהו כעבדא.
Bava Kamma 85a אמר אביי halacha other medical liability
Abaye defines the wound complication as flesh encircling the wound.

אמרי: מאי ״שלא מחמת המכה״ – כדתניא: הרי שעבר על דברי רופא ואכל דבש או כל מיני מתיקה, מפני שדבש וכל מיני מתיקה קשין למכה; והעלה מכתו גרגותני; יכול יהא חייב לרפאותו? תלמוד לומר: ״רק״. מאי ״גרגותני״? אמר אביי: נאתא כריכתא. מאי אסותיה? אהלא וקירא וקלבא.
Bava Kamma 86a אביי אמר halacha dispute lost wages
Abaye rules that one whose hand was temporarily disabled receives both long-term and daily lost-wage compensation.

ומילתא דבעיא ליה לרבה – פשיטא ליה לאביי להך גיסא, ולרבא להך גיסא. דאתמר: הכהו על ידו וצמתה, וסופה לחזור – אביי אמר: נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה. ורבא אמר: אינו נותן לו אלא דמי שבתו שבכל יום ויום.
Bava Kamma 86a אביי אמר halacha dispute slave injury
Abaye rules that compensation for an injured Hebrew slave's long-term lost wages goes to the slave and daily lost wages go to the master.

איתמר: הקוטע יד עבד עברי של חבירו – אביי אמר: נותן לו שבת גדולה לעבד, ושבת קטנה לרב. רבא אמר: הכל ינתן לעבד, וילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות.
Bava Kamma 87b אמר אביי halacha other parental rights
Abaye says Rav concedes that a daughter's lost-wage compensation belongs to her father because her labor is his until majority.

אמר ליה: לא זכתה תורה לאב, אלא שבח נעורים בלבד. איתיביה: החובל בעבד עברי – חייב בכולן, חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו! אמר אביי: מודה רב בשבת, דמעשה ידיה עד שעת בגרות – דאבוה הוי.
Bava Kamma 88b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue inheritance
Abaye argues that just as a son inherits his father, a father inherits his son, so the arrangement seeks to divert property from the son or brother.

אמר ליה אביי: אטו ברא ירית אבא, אבא לא ירית ברא?! אלא לאברוחינהו לנכסי מבריה קא אתי; הכא נמי, לאברוחינהו לנכסי מאחוה אתי.
Bava Kamma 89a אמר אביי halacha other marital property
Abaye argues that a rule stated for usufruct property cannot automatically be applied to guaranteed marital property.

אמר אביי: אם אמרו בנכסי מלוג, יאמרו בנכסי צאן ברזל?!
Bava Kamma 89a אמר אביי halacha ruling marital property
Abaye rules that the contingent sale value of a wife's property belongs to the wife.

אמר אביי: טובת הנאה, הואיל ואתא לידן, נימא בה מילתא: טובת הנאה – לאשה הויא. דאי סלקא דעתך לבעל הויא, לימרו לה עדים: מאי אפסדינך? אי הוה מזבנת לה לטובת הנאה, בעל הוה שקיל מינך! אמר רב שלמן: משום דאיכא רווח ביתא.
Bava Kamma 93a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue charity custody
Abaye challenges Rav Yosef's liability ruling because Scripture excludes money held for distribution to the poor from custodial liability.

ההוא ארנקא דצדקה דאתי לפומבדיתא, אפקדה רב יוסף גבי ההוא גברא. פשע בה, אתו גנבי גנבוה. חייביה רב יוסף. אמר ליה אביי, והתניא: ״לשמור״ – ולא לחלק לעניים!
Bava Kamma 93b אמר אביי halacha other acquisition by change
Abaye explains that the Mishnah teaches a reversible rabbinic change and all the more so an irreversible biblical change.

אמר אביי: תנא דידן קתני שינוי דרבנן – דהדר, וכל שכן שינוי דאורייתא;
Bava Kamma 93b אמר אביי halacha dispute acquisition by change
Abaye resolves the contradiction by assigning one ruling to Rabbi Shimon and the other to the Rabbis.

אמר אביי: לא קשיא; הא רבי שמעון, הא רבנן. דתניא: גזזו, טוואו וארגו – אין מצטרף. לבנו – רבי שמעון אומר: אין מצטרף, וחכמים אומרים: מצטרף.
Bava Kamma 93b אמר אביי halacha other acquisition by change
Abaye resolves the contradiction by distinguishing the Rabbis' account of Rabbi Shimon from Rabbi Shimon ben Yehudah's account of him.

אמר אביי: לא קשיא; הא רבנן אליבא דרבי שמעון, הא רבי שמעון בן יהודה אליבא דרבי שמעון.
Bava Kamma 93b אמר אביי halacha other acquisition by change
Abaye groups five authorities as holding that an altered stolen object remains legally in its original status.

אמר אביי: רבי שמעון בן יהודה, ובית שמאי, ורבי אליעזר בן יעקב, ורבי שמעון בן אלעזר, ורבי ישמעאל – כולהו סבירא להו: שינוי במקומו עומד. רבי שמעון בן יהודה – הא דאמרן.
Bava Kamma 102b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue consecrated property
Abaye says a person intends to consecrate his phylacteries as part of the mitzva but excludes his family's clothing to avoid enmity.

מתקיף לה רבי זירא: וכי דעתו של אדם על תפיליו? ותנן: המקדיש נכסיו – מעלין לו תפילין! אמר ליה אביי: אין; דעתו של אדם על תפילין – המקדיש נכסיו סבר: מצוה קא עבידנא. ואין דעתו של אדם על כסות אשתו ובניו – משום איבה.
Bava Kamma 102b אמר אביי halacha other land purchase
Abaye reframes the teaching as concerning one who purchases a field in another person's name, specifically the Exilarch.

אלא אמר אביי, הכי קאמר: הלוקח שדה בשם חבירו, ריש גלותא –
Bava Kamma 108a אביי אמר halacha dispute custodian payments
Abaye rules that when a custodian swears, pays, and the thief is found, the double payment goes to the deposit's owner.

תבעוהו בעלים לשומר, ונשבע, ושילם, והוכר הגנב – כפל למי? אביי אמר: לבעל הפקדון, רבא אמר: למי שהפקדון אצלו.
Bava Kamma 108a אביי אמר halacha dispute custodian payments
Abaye explains that the owner does not transfer the right to double payment after the custodian burdens him with an oath.

אביי אמר לבעל הפקדון – כיון דאטרחיה בשבועה, לא מקני ליה כפילא. רבא אמר למי שהפקדון אצלו – כיון דשילם, מקני ליה כפילא.
Bava Kamma 108b אמר אביי halacha dispute custodian liability
Abaye rules that after unavoidable theft an unpaid custodian may either pursue the thief or swear, while a paid custodian must pursue the thief.

אתמר: נגנבה באונס והוכר הגנב, אמר אביי: אם שומר חנם הוא – רצה עושה עמו דין, רצה נשבע. אם שומר שכר הוא – עושה עמו דין, ואינו נשבע. רבא אמר: אחד זה ואחד זה – עושה עמו דין ואינו נשבע.
Bava Kamma 110b אמר אביי halacha other guilt offering
Abaye infers that payment of the money achieves half atonement, because otherwise it would return to the heirs.

נתן את הכסף לאנשי משמר [וכו']. אמר אביי: שמע מינה, כסף מכפר מחצה. דאי לא מכפר, הוה אמינא: מהדר ליורשין. מאי טעמא? אדעתא דהכי לא יהב ליה.
Bava Kamma 113b אמר ליה אביי dialogue halacha exegesis resident alien
Abaye points out that adjacent scriptural phrases specify a resident alien rather than the addressee or a righteous convert.

אמר ליה אביי, והא תרוייהו גבי הדדי כתיבי: לא לך, אלא לגר – שנאמר: ״לגר״. ולא לגר צדק, אלא לגר תושב – שנאמר: ״לגר תושב״.
Bava Kamma 113b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue hebrew slave
Abaye argues that withholding payment for a Hebrew slave is merely withholding repayment of a debt.

אמר ליה אביי: עבד עברי – הפקעת הלוואתו הוא! רבא לטעמיה, דאמר רבא: עבד עברי גופו קנוי.
Bava Kamma 113b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue royal law
Abaye suggests that the owners may have despaired of recovering the property.

אמר ליה אביי: ודלמא משום דאייאוש להו מינייהו מרייהו! אמר ליה: אי לא דינא דמלכותא דינא, היכי מייאשי?
Bava Kamma 114a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue owner despair
Abaye urges Rabbah not to dispute Ulla because the Mishnah implies that after the owners despair, the recovered property belongs to its holder.

אמר ליה אביי לרבה: לא תיפלוג עליה דעולא, דתנן במתניתין כוותיה – ״לפי שלא נתייאשו הבעלים״. טעמא דלא נתייאשו הבעלים, אבל נתייאשו הבעלים – הרי אלו שלו!
Bava Kamma 115a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue priestly gifts
Abaye argues that the authorities do dispute a comparable case before owner despair, as shown by the rules for priestly gifts found in purchased entrails.

אמר ליה אביי: ולא פליגי? הא מתנות כהונה כלפני יאוש דמי, ופליגי! דתנן, אמר לו: ״מכור לי מעיה של פרה״, והיו בהן מתנות – נותנן לכהן, ואינו מנכה לו מן הדמים. לקח הימנו במשקל – נותנו לכהן, ומנכה לו מן הדמים.
Bava Kamma 115a אמר אביי halacha ruling stolen property
Abaye rules that the book's owner pays the final buyer eighty zuz to recover it, and the final buyer recovers forty zuz from the intermediate seller.

נרשאה גנב ספרא, זבניה לפפונאה בתמנן זוזי. אזל פפונאה, זבניה לבר מחוזאה במאה ועשרין זוזי. לסוף הוכר הגנב. אמר אביי: ליזיל מרי דספרא ויהב ליה לבר מחוזא תמנן זוזי ושקיל ספריה, ואזיל בר מחוזאה ושקיל ארבעין מפפונאה.
Bava Kamma 117a אמר אביי halacha dispute disputed property
Abaye says that a claimant who surrendered disputed property to a royal official can claim that he surrendered what was his own.

ההוא שותא דהוו מנצו עלה בי תרי. האי אמר: דידי הוא, והאי אמר: דידי הוא. אזל חד מנייהו ומסרה לפרהג[ב]נא דמלכא. אמר אביי, יכול לומר: אנא כי מסרי – דידי מסרי. אמר ליה רבא: וכל כמיניה?! אלא אמר רבא: משמתינן ליה עד דמייתי ליה וקאי בדינא.
Bava Kamma 117b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue entrusted property
Abaye argues that surrendering another's silver cup to robbers constitutes saving oneself with another's property.

ההוא גברא דהוה מפקיד ליה כסא דכספא. סליקו גנבי עילויה, שקלה יהבה להו. אתא לקמיה דרבה, פטריה. אמר ליה אביי: האי מציל עצמו בממון חבירו הוא! אלא אמר רב אשי: חזינן; אי איניש אמיד הוא – אדעתא דידיה אתו, ואי לא – אדעתא דכספא אתו.
Bava Kamma 117b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue captive redemption
Abaye objects that surrendering an entrusted captive-redemption purse to robbers constitutes saving oneself with another's property.

ההוא גברא דהוה מפקיד גביה ארנקא דפדיון שבויים. סליקו גנבי עילויה, שקלה יהבה ניהלייהו. אתא לקמיה דרבא, פטריה. אמר ליה אביי: והא מציל עצמו בממון חבירו הוא! אמר ליה: אין לך פדיון שבויים גדול מזה.
Bava Kamma 117b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property rescue
Abaye objects that throwing another man's donkey into the river to save the ferry constitutes saving oneself with another's property.

ההוא גברא דאקדים ואסיק חמרא למברא, קמי דסליקו אינשי במברא. בעי לאטבועי, אתא ההוא גברא, מלח ליה לחמרא דההוא גברא ושדייה לנהרא, וטבע. אתא לקמיה דרבה, פטריה. אמר ליה אביי: והא מציל עצמו בממון חבירו הוא! אמר ליה: האי – מעיקרא רודף הוה.
Bava Kamma 118a אמר אביי halacha ruling repayment location
Abaye explains that a loan may be demanded anywhere, whereas lost or entrusted property may be demanded only where it was received.

גמ' ורמינהו: מלוה משתלמת בכל מקום, אבידה ופקדון אין משתלמין אלא במקומן! אמר אביי, הכי קאמר: מלוה ניתנה ליתבע בכל מקום, אבידה ופקדון לא ניתנו ליתבע אלא במקומן.
Bava Kamma 119a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue stolen produce
Abaye challenges Rava's purchase of branches from a sharecropper based on the prohibition against buying wood and produce from fruit guards.

ולא משומרי פירות כו'. רבא זבין שבישתא מאריסא. אמר ליה אביי, והא תנן: ולא משומרי פירות – עצים ופירות! אמר ליה: הני מילי בשומר, דלית ליה בגופא דארעא מידי; אבל אריס, דאית ליה בגוויה – אימא מדנפשיה קא מזבין.

Bava Metzia (93)

Bava Metzia 5a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue oaths
Abaye objects that the claimant cannot swear because he is a robber.

אמר ליה אביי: אם איתא משתבע?! והא גזלן הוא! אמר ליה: שכנגדו קאמינא.
Bava Metzia 6a אביי אמר halacha ruling old debt
Abaye rules that one must suspect the claimant has an old loan outstanding against the other party.

אביי אמר: חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו.
Bava Metzia 6b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal tithe
Abaye rejects the proof by explaining that when only nine animals remain, either the doubtful animal is liable and properly tithed or the nine are not subject to tithing.

אמר ליה אביי: אי משום הא לא תסייעיה למר, הכא במאי עסקינן – כגון דלית ליה אלא תשעה, והוא דמה נפשך: אי בר חיובא הוא, שפיר קא מעשר. אי לאו בר חיובא הוא, תשעה לאו בר עשורי נינהו.
Bava Metzia 6b אמר אביי halacha ruling animal tithe
Abaye retracts his claim that a doubtful animal is not subject to tithing, citing the rule that if a counted animal joins the group all are exempt.

הדר אמר אביי: לאו מילתא היא דאמרי דספיקא לאו בר עשורי היא, דתנן: קפץ אחד מן המנויין לתוכן – כולן פטורין.
Bava Metzia 8b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal attribution
Abaye tells Rav Yosef that he had often taught them to examine the matter themselves without attributing the teaching to Rav Yehuda.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא זמנין סגיאין אמרת לן: נחזי אנן, ולא אמרת לן משמיה דרב יהודה.
Bava Metzia 8b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue acquisition
Abaye challenges the inference from a seated claimant to a mounted claimant because only the rider holds the reins.

איכא דאמרי, אמר ליה אביי לרב יוסף: היכי פשיט מר רכוב מיושב? יושב לא תפיס במוסירה, רכוב תפיס במוסירה! אמר ליה, הכי תנא אידי: מוסירה לא קני.
Bava Metzia 10a אמר אביי halacha dispute four cubits
Abaye reports that Rabbi Hiyya bar Yosef challenges the four-cubit acquisition rule from the law of peah.

גמ' אמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא: ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום. [מאי טעמא] תקינו רבנן, דלא (אתי) [ליתו] לאנצויי. אמר אביי: מותיב רבי חייא בר יוסף פיאה. אמר רבא: מותיב רבי יעקב בר אידי נזיקין.
Bava Metzia 10a אמר אביי halacha ruling peah acquisition
Abaye cites the peah rule that throwing oneself or a garment over produce does not acquire it, and the same applies to a forgotten sheaf.

אמר אביי, מותיב רבי חייא בר יוסף פיאה: נטל מקצת פיאה וזרק על השאר – אין לו בה כלום. נפל לו עליה, פרס טליתו עליה – מעבירין אותו הימנה. וכן בעומר שכחה.
Bava Metzia 12a אמר אביי halacha ruling peah
Abaye explains that the poor despair of this produce as though gleaners have already passed through, assuming the owner's son will collect it.

אלא אמר אביי: עשאוה כמי שהלכו בה נמושות. דעניים גופייהו מסחי דעתייהו. סברי: בריה דהיאך מלקטי ליה.
Bava Metzia 13a אביי אמר halacha ruling legal documents
Abaye rules that a document's witnesses acquire it for its beneficiary upon signing, even when it does not record an immediate transfer.

אביי אמר: עדיו בחתומיו זכין לו, ואפילו שטרי דלאו הקנאה.
Bava Metzia 14a אמר אביי halacha ruling property claims
Abaye rules that a seller who guaranteed a field may litigate against his creditor when the creditor seizes it from the buyer because liability returns to the seller.

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ובא בעל חוב דראובן וקא טריף ליה מיניה, דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה, ולא מצי אמר ליה: לאו בעל דברים דידי את, דאמר ליה: דמפקת מיניה, עלי דידי הדר.
Bava Metzia 14a אמר אביי halacha other property claims
Abaye begins discussing a field sold without a guarantee when claims arise before the buyer takes possession.

ואמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ויצאו עליה עסיקין, עד שלא החזיק בה
Bava Metzia 15a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue commodity loans
Abaye questions whether lending a measure of produce for the same measure is permitted merely because the borrower owns land.

אמר ליה אביי: וכי מותר ללות סאה בסאה במקום שיש לו קרקע?
Bava Metzia 15a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue commodity loans
Abaye questions whether lending a measure of produce for the same measure is permitted when a formal act of acquisition was made.

אמר ליה אביי: וכי מותר ללות סאה בסאה במקום שקנו מידו?
Bava Metzia 16a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue transaction intent
Abaye insists that the case requires deep analysis because in one situation the party relies on the transaction and in the other he does not.

הוה עובדא בפומבדיתא ואותביה. אמר להו רב יוסף: זו אינה צריכה לפנים. ואמר ליה אביי: צריכה לפנים ולפני לפנים, הכא סמכא דעתיה, הכא לא סמכא דעתיה.
Bava Metzia 17b אמר אביי halacha ruling ketubah collection
Abaye explains that where ketubot are not written a divorce document enables collection, but where they are written a woman collects only by producing her ketubah.

אמר אביי: מאי מרגניתא? דלמא במקום שאין כותבין כתובה עסקינן, דגט היינו כתובתה. אבל במקום שכותבין כתובה, אי נקיטא כתובה – גביא, אי לא – לא גביא.
Bava Metzia 17b אמר אביי halacha ruling ketubah collection
Abaye retracts his distinction about written ketubot because it leaves unexplained how a betrothed widow collects.

הדר אמר אביי: לאו מלתא היא דאמרי, דאי סלקא דעתך במקום שאין כותבין כתובה עסקינן, אבל במקום שכותבין כתובה, אי נקיטא כתובה – גביא, אי לא – לא גביא, אלמנה מן האירוסין במאי גביא?
Bava Metzia 19a אמר אביי halacha ruling deathbed gifts
Abaye explains that a healthy person's gift functions like a deathbed gift when it states that it takes effect from today and after death.

אמר אביי, הכי קאמר: איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע, דלא קני אלא לאחר מיתה, כל שכתוב בה ״מהיום ולאחר מיתה״.
Bava Metzia 20a אביי אמר halacha dispute ketubah documents
Abaye explains that the case can be understood without Samuel's view when the woman possesses her ketubah document.

אביי אמר: אפילו תימא ליתיה לדשמואל, הכא במאי עסקינן – בששטר כתובה יוצא מתחת ידה. ורבא אמר: אי משום שטר כתובה, חיישינן לשתי כתובות.
Bava Metzia 20a אביי אמר halacha ruling legal documents
Abaye rules that two ketubot are not suspected and that a timely receipt can collect from encumbered property because witnesses acquire a document for its beneficiary upon signing.

ואביי אמר, חדא: לשתי כתובות לא חיישינן. ועוד, שובר בזמנו טריף. אביי לטעמיה, דאמר: עדיו בחתומיו זכין לו.
Bava Metzia 21b אביי אמר halacha dispute unconscious despair
Abaye rules that loss without the owner's awareness does not constitute abandonment.

יאוש שלא מדעת, אביי אמר: לא הוי יאוש. ורבא אמר: הוי יאוש.
Bava Metzia 21b אביי אמר halacha dispute unconscious despair
Abaye rules that an owner has not abandoned an unmarked lost object before becoming aware that it fell.

כי פליגי בדבר שאין בו סימן. אביי אמר: לא הוי יאוש, דהא לא ידע דנפל מיניה. רבא אמר: הוי יאוש, דלכי ידע דנפל מיניה – מיאש. מימר אמר: סימנא לית לי בגויה, מהשתא הוא דמיאש.
Bava Metzia 23b אביי אמר halacha story lost property
Abaye distinguishes marked barrels before and after warehouses open and permits Rav Yaakov bar Abba to keep a barrel found afterward.

אביי אמר: אפילו תימא אידי ואידי ברשום, ולא קשיא: כאן – קודם שנפתחו האוצרות, כאן – לאחר שנפתחו האוצרות. כי הא דרב יעקב בר אבא אשכח חביתא דחמרא לאחר שנפתחו האוצרות, אתא לקמיה דאביי, אמר ליה: זיל שקול לנפשך.
Bava Metzia 27a אמר אביי halacha exegesis lost property
Abaye says the difference between the views is only which biblical phrase each expounds.

מאי בינייהו? אמר אביי: משמעות דורשין איכא בינייהו. מר נפקא ליה מ״אשר תאבד״ ומר נפקא ליה מ״ומצאתה״.
Bava Metzia 28a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue jerusalem population
Abaye challenges the claim by citing the verse that the priests, Levites, singers, gatekeepers, and all Israel settled in their towns.

אמר ליה אביי: והא כתיב ״וישבו הכהנים והלוים וגו' והמשררים והשוערים וכל ישראל בעריהם״.
Bava Metzia 29b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue lost money
Abaye argues that the permission applies only to proceeds from a lost object that required effort, not to found money or its equivalent.

אמר ליה אביי: ולאו אתמר עלה אמר רבי חלבו אמר רב הונא: לא שנו אלא בדמי אבידה הואיל וטרח בה, אבל מעות אבידה דלא טרח בהו – לא. והני כמעות אבידה דמו. אמר ליה: זיל לא שבקו לי דאשרי לך.
Bava Metzia 29b אמר אביי halacha ruling lost property
Abaye distinguishes tefillin, which are readily available for purchase, from books, which are not.

מתיב רבינא: מצא ספרים – קורא בהן אחד לשלשים יום, ואם אינו יודע לקרות – גוללן. גוללן – אין, שם דמיהן ומניחן – לא, אמר אביי: תפילין בי בר חבו משכח שכיחי, ספרים לא שכיחי.
Bava Metzia 29b אמר אביי halacha ruling torah study
Abaye reconciles the teachings by distinguishing study of one subject from study of two subjects.

אמר אביי: לא קשיא, כאן בענין אחד, כאן בשני ענינים.
Bava Metzia 31a אמר אביי halacha exegesis lost animals
Abaye applies one case to explain another, equating grazing in vineyards with grazing on a road and running on a road with running in vineyards.

אמר אביי: ״יגיד עליו רעו״; תנא רועה בדרך דלא הויא אבידה, והוא הדין לרועה בין הכרמים. תנא רצה בין הכרמים דהויא אבידה, והוא הדין לרצה בדרך.
Bava Metzia 31b אמר אביי halacha ruling lost wages
Abaye defines an idle worker's compensation according to the particular labor from which the worker was idled.

מאי כפועל בטל? אמר אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה, דבטל מינה.
Bava Metzia 32a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue court procedure
Abaye objects that a widow needs no expert court but still requires a court of laypeople.

אמר ליה אביי: ולאו מי אתמר עלה ״אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אלמנה אינה צריכה בית דין של מומחין, אבל צריכה בית דין של הדיוטות״?
Bava Metzia 34a אמר אביי halacha dialogue borrower liability
Abaye rules that a borrower does not acquire rights to the double payment until he actually pays because his full benefit prevents words alone from transferring it.

איכא דאמרי, אמר רב פפא: שואל נמי כיון שאמר ״הריני משלם״ – מקני ליה כפילא, דאי בעי פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה. אמר ליה רב זביד: הכי אמר אביי: שואל עד שישלם. מאי טעמא? הואיל וכל הנאה שלו, בדיבורא לא מקני ליה כפילא.
Bava Metzia 35a אביי אומר halacha dispute pledge oaths
Abaye explains the rule as a decree lest the custodian claim that he found the pledge after taking the oath.

אביי אומר: גזירה שמא יטעון ויאמר לו: אחר שבועה מצאתיה. רב אשי אמר: זה נשבע וזה נשבע, זה נשבע שאינה ברשותו, וזה נשבע כמה היה שוה. והכי קאמר: מי נשבע תחילה? מלוה נשבע תחילה, שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון.
Bava Metzia 35b אביי אמר halacha dispute property fruits
Abaye rules that entitlement to a property's produce begins when the relevant document is signed because its witnesses acquire it for the beneficiary.

ומאימת אכיל פירי? רבה אמר: מכי מטיא אדרכתא לידיה. אביי אמר: עדיו בחתומיו זכין לו.
Bava Metzia 36a אמר אביי halacha ruling bailee transfer
Abaye explains Rav's view that even a paid bailee who transfers an item to an unpaid bailee is exempt because he entrusted it to a responsible person.

אמר אביי, לטעמיה דרב, לא מבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו, אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם, דגרועי גרעה לשמירתו – פטור. מאי טעמא? דהא מסרה לבן דעת.
Bava Metzia 36b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue bailee liability
Abaye challenges Rava that if unavoidable death is equivalent everywhere, owner authorization to lend should make no difference.

אמר ליה אביי לרבא: לדידך, דאמרת מלאך המות מה לי הכא ומה לי התם, האי דאותביה רבי אבא בר ממל לרבי אמי ושני ליה בשנתנו לו בעלים רשות להשאיל, ולימא ליה: מלאך המות מה לי הכא ומה לי התם!
Bava Metzia 37b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue doubtful restitution
Abaye argues from Rabbi Akiva's rule requiring repayment to every possible victim that money is extracted in cases of doubt rather than left with its possessor.

אמר ליה אביי לרבא: מי אמר רבי עקיבא לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל חד וחד? אלמא מספיקא מפקינן ממונא, ולא אמרינן ״אוקים ממונא בחזקת מריה״.
Bava Metzia 39b אמר אביי halacha story absentee property
Abaye weighs whether to entrust a captive woman's property to her daughter or minor grandson, since either choice may improperly place property under a relative's control.

ההיא סבתא דהויא לה תלת בנתא. אישתבאי איהי וחדא ברתא. אידך תרתי בנתא, שכיבא חדא מינייהו ושבקה ינוקא. אמר אביי: היכי נעביד? לוקמינהו לנכסי בידא דאחתא – דלמא שכיבא סבתא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן! נוקמינהו לנכסיה בידא דינוקא – דלמא לא שכיבא סבתא ואין מורידין קטן לנכסי שבוי!
Bava Metzia 39b אמר אביי halacha dispute absentee property
Abaye rules that half the property is given to the sister and an administrator is appointed over the minor's half.

אמר אביי: הלכך, פלגא יהבינא לה לאחתא. ואידך פלגא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא. רבא אמר: מגו דמוקמינן אפוטרופא לפלגא, מוקמינן ליה אפוטרופא לאידך פלגא.
Bava Metzia 39b אמר אביי halacha dispute estate division
Abaye allocates thirds to the sister, the minor, and the captive daughter, dividing the captive daughter's share between the sister and an administrator for the minor.

לסוף שמעו דשכיבא סבתא. אמר אביי: תילתא יהבינן לה לאחתא, ותילתא יהבינן ליה לינוקא. ואידך תילתא יהבינן דנקא לאחתא, ואידך דנקא מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא. רבא אמר: מגו דמוקים אפוטרופא לדנקא מוקמינן נמי אפוטרופא לאידך דנקא.
Bava Metzia 40a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue estate profits
Abaye distinguishes siblings who knowingly waive profits for minors from a case where the party did not know enough to waive.

וכן אמר רבה: השביחו לאמצע. אמר ליה אביי: מי דמי? התם, גדולים גבי קטנים ידעי וקא מחלי, הכא מי ידע דליחיל?
Bava Metzia 40b אביי אמר halacha dispute oil deposits
Abaye explains that even unsealed containers are covered because once the stated allowance is fixed, it remains fixed.

אם היה שמן מזוקק אינו יוציא לו שמרים וכו'. והא אי אפשר דלא בלע! אמר רב נחמן: במזופפין שנו. אביי אמר: אפילו תימא שלא במזופפין, כיון דטעון – טעון.
Bava Metzia 40b אמר אביי halacha ruling oil sales
Abaye concludes that Rabbi Yehuda permits mixing sediment into oil whereas the Sages forbid it.

רבי יהודה אומר: אף המוכר שמן מזוקק לחבירו כל ימות השנה, הרי זה מקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה. אמר אביי: כשתמצא לומר, לדברי רבי יהודה מותר לערב שמרים, לדברי חכמים אסור לערב שמרים.
Bava Metzia 48b אביי אמר halacha dispute buyer retraction
Abaye rules that a person who retracts from the transaction is informed of the divine punishment rather than directly cursed.

אבל אמרו מי שפרע וכו'. איתמר, אביי אמר: אודועי מודעינן ליה. רבא אמר: מילט לייטינן ליה.
Bava Metzia 48b אביי אמר halacha exegesis buyer retraction
Abaye derives from the verse forbidding a curse against a leader among one's people that the retracting party is merely informed of the punishment.

אביי אמר: אודועי מודעינן ליה, דכתיב: ״ונשיא בעמך לא תאר״. רבא אמר: מילט לייטינן ליה, דכתיב: ״בעמך״ – בעושה מעשה עמך.
Bava Metzia 49a אמר אביי aggada exegesis honest speech
Abaye interprets the teaching to prohibit saying one thing aloud while intending another.

מיתיבי, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מה תלמוד לומר ״הין צדק״, והלא ״הין״ בכלל איפה היה? אלא לומר לך: שיהא הן שלך צדק, ולאו שלך צדק. אמר אביי: ההוא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב.
Bava Metzia 51b אמר אביי halacha dispute overcharging
Abaye explains that Rav follows Rabbi Meir's position and Shmuel follows Rabbi Yehudah's position.

אמר אביי: מחוורתא, רב אמר כרבי מאיר, ושמואל דאמר כרבי יהודה.
Bava Metzia 52a אביי אמר halacha dispute price fraud
Abaye rules that a person waives overpricing on a garment up to one-sixth but not on an unusable coin.

אמר רבא: מאן תנא טלית – רבי שמעון היא. אביי אמר: טלית – עד שתות מחיל איניש. דאמרי אינשי: עשיק לגביך ושוי לכרסיך. סלע, כיון דלא סגי ליה – לא מחיל.
Bava Metzia 52a אמר אביי halacha ruling coin deficiency
Abaye interprets the stated quarter as a quarter-shekel.

אמר אביי: מאי ״רובע״ דקתני – נמי רובע שקל. אמר רבא: דיקא נמי, דקא תני ״רובע״, ולא קתני ״רביע״. שמע מינה.
Bava Metzia 52a אמר אביי halacha dialogue deficient coins
Abaye initially interprets the prohibition as applying when a sela has depreciated an issar beyond the overcharging threshold.

פחות מכן איסר – אסור להוציאה. מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: פחתה סלע יותר מכדי אונאה איסר – אסור. אמר ליה רבא: אי הכי – אפילו משהו נמי! אלא אמר רבא: פחתה סלע איסר לדינר – אסור, וסתמא כרבי מאיר.
Bava Metzia 52b אמר אביי halacha dispute price fraud
Abaye limits the mishnah's rule to garments sold in cities.

אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין – בטלית בכרכין תנן. רבא אמר: טלית, כל איניש קים ליה בגוה. סלע, כיון דלאו כל איניש קים ליה בגוה אלא שולחני, הלכך בכרכים דאיכא שולחני – עד שיראה לשולחני. בכפרים דליכא שולחני – עד ערבי שבתות דסלקין לשוקא.
Bava Metzia 54b משמיה דאביי halacha exegesis added fifth
Abaye derives from the verse's comparison that an additional fifth is also added to the money paid as a fifth.

מאי הוה עלה? אמר רב טביומי משמיה דאביי: אמר קרא ״ויסף חמישית כסף ערכך״, מקיש חומשו לכסף ערכו. מה כסף ערכו מוסיף חומש – אף כסף חומשו נמי מוסיף חומש.
Bava Metzia 56a אמר אביי halacha ruling legal penalties
Abaye argues that Rabbi Elazar's objection is sound because judicial death may be more severe than death at Heaven's hands.

אמר אביי: רבי אלעזר שפיר קא קשיא ליה, ושמואל לא שפיר קא משני ליה. דקשיא ליה לרבי אלעזר: מיתה דבידי שמים, ומשני ליה שמואל: מיתת בית דין. דלמא שאני מיתת בית דין דחמירא!
Bava Metzia 56b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue rental fraud
Abaye rules that rental is treated as a sale for its duration and is therefore subject to overcharging law.

בעי רבי זירא: שכירות יש לו אונאה, או אין לו אונאה? ״ממכר״ אמר רחמנא, אבל לא שכירות, או דלמא לא שנא? אמר ליה אביי: מי כתיב ״ממכר לעולם״? ״ממכר״ סתמא כתיב, והאי נמי, ביומיה מכירה היא.
Bava Metzia 58b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue public humiliation
Abaye asks Rav Dimi which transgression people in the West take special care to avoid.

תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: כל המלבין פני חבירו ברבים, כאילו שופך דמים. אמר ליה: שפיר קא אמרת, דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא. אמר ליה אביי לרב דימי: במערבא במאי זהירי? אמר ליה: באחוורי אפי, דאמר רבי חנינא: הכל יורדין לגיהנם, חוץ משלשה.
Bava Metzia 60a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue wine fraud
Abaye challenges Rava for returning diluted wine to a merchant despite the mishnah's prohibition.

מי שנתערב מים ביינו, הרי זה לא ימכרנו בחנות, אלא אם כן מודיעו וכו'. רבא אייתו ליה חמרא מחנותא, מזגיה, טעמיה, לא הוה בסים, שדריה לחנותא. אמר ליה אביי: והא אנן תנן, ולא לתגר, אף על פי שהודיעו! אמר ליה: מזגא דידי מידע ידיע. וכי תימא דטפי ומחייליה ומזבין ליה – אם כן, אין לדבר סוף.
Bava Metzia 62a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue interest law
Abaye challenges a proposed general rule from the differing treatment of a measure-for-measure grain loan.

אמר ליה אביי לרב יוסף: וכללא הוא? והרי סאה בסאה – דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה, ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה! אמר ליה: אינהו בתורת פקדון אתא לידיה.
Bava Metzia 62b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue interest law
Abaye rejects one reading and interprets the mishnah according to Rav Safra's teaching on interest.

אמר ליה אביי: אי דלא כאיסרו הבא לידו, מאי איריא ״אין לו״? אפילו יש לו נמי! אלא אמר אביי: מתניתין, כדתני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא.
Bava Metzia 63a אמר אביי halacha dispute interest law
Abaye says the difference between the positions concerns a transaction with only one possible side of interest.

מאי בינייהו? אמר אביי: צד אחד ברבית איכא בינייהו. רבא אמר: רבית על מנת להחזיר איכא בינייהו.
Bava Metzia 63b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue grain loans
Abaye challenges Rav Yosef that his reasoning would also permit borrowing grain measure for measure.

אמר ליה אביי לרב יוסף: אלא מעתה מותר ללות סאה בסאה, משום דמצי אמר ליה: שקילא טיבותיך ושדייא אחיזרי, דאמר ליה: חטי דקדחי באכלבאי? אמר ליה: התם הלואה, הכא – זביני.
Bava Metzia 64a אמר אביי halacha ruling wine sales
Abaye permits prepaying for wine when spoilage remains the seller's risk and price changes remain the buyer's risk.

אמר אביי: שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה, הילך ארבעה זוזי אחביתא דחמרא, אי תקפה – ברשותך, אי יקרא אי זילא – ברשותי. אמר ליה רב שרביא לאביי:
Bava Metzia 65a אמר אביי halacha dispute interest recovery
Abaye rules that when five measures of grain were given for an interest debt while four were worth a zuz, only four are recovered.

אמר אביי: האי מאן דמסיק זוזי דריביתא בחבריה וקא אזלי חטי ארבעה גריוי בזוזא בשוקא, ויהיב ליה איהו חמשה, כי מפקינן מיניה – ארבעה מפקינן מיניה. אידך – אוזולי הוא דקא מוזיל גביה. רבא אמר: חמשה מפקינן מיניה, דמעיקרא בתורת ריביתא אתאי לידיה.
Bava Metzia 65a אמר אביי halacha dispute interest recovery
Abaye rules that when a garment was given for a four-zuz interest debt, four zuz are recovered rather than the garment.

ואמר אביי: האי מאן דמסיק ארבעה זוזי דריביתא בחבריה ויהיב ליה גלימא בגוייהו, כי מפקינן מיניה – ארבעה מפקינן מיניה, גלימא לא מפקינן מיניה. רבא אמר: גלימא מפקינן מיניה. מאי טעמא, כי היכי דלא לימרו: גלימא דמכסי וקאי – גלימא דריביתא הוא.
Bava Metzia 67a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mortgages
Abaye asks Rabbah whether an unspecified mortgage resembles an unspecified arrangement or differs because it is a loan rather than a sale.

אמר ליה אביי לרבה: משכנתא, מאי? התם טעמא מאי – משום דלא קץ ליה, הכא נמי לא קץ ליה. או דילמא התם זביני, הכא הלואה?
Bava Metzia 68b אמר אביי halacha ruling worker compensation
Abaye defines compensation as that of an idle worker from the particular trade he forgoes.

אמר אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה.
Bava Metzia 70b אמר אביי halacha ruling investment risk
Abaye reconciles the cases by distinguishing whether the recipient accepts the risks of accident and depreciation.

אמר אביי, לא קשיא: הא דמקבל עליה אונסא וזולא, הא דלא קביל עליה אונסא וזולא.
Bava Metzia 72a אמר אביי halacha dialogue debt collection
Abaye suggests that Rabbi Asi's teaching resolves whether the money is treated as a documented loan.

זביני ודאי לא הוו זביני. זוזי כמלוה בשטר דמו וגובה מנכסים משועבדים, או דילמא כמלוה על פה דמו ואינו גובה מנכסים משועבדים? אמר אביי: ולאו היינו דרבי אסי, דאמר רבי אסי:
Bava Metzia 75b אמר אביי halacha exegesis interest liability
Abaye assigns the biblical interest prohibitions separately to the lender, borrower, guarantor, and witnesses.

ואלו עוברין, אמר אביי: מלוה עובר בכולן. לוה עובר משום ״לא תשיך לאחיך״. ״ולאחיך לא תשיך״, ״ולפני עור לא תתן מכשול״. ערב והעדים אין עוברין אלא משום ״לא תשימון עליו נשך״.
Bava Metzia 79b אמר אביי halacha ruling fish sales
Abaye infers for commercial law that a fish's belly caused its ruin.

אמר אביי: שמע מינה ביניתא אכרסה תקלה. למאי נפקא מינה? למקח וממכר.
Bava Metzia 80a אביי אמר halacha dispute overloading
Abaye reads the mishnah as equating excessive bulk with excessive weight and holds one liable for adding three kav.

גמ' איתמר. אביי אמר: ״קשה כמשאוי״ תנן. רבא אמר: ״קשה למשאוי״ תנן. אביי אמר: ״קשה כמשאוי״ תנן, נפחא כי תקלא, ואי מוסיף שלשה קבין – חייב. רבא אמר: ״קשה למשאוי״ תנן, תקלא כי תקלא ונפחא הוי תוספת.
Bava Metzia 80b אמר אביי halacha dispute porter liability
Abaye explains that the porter is liable when he was injured immediately and could not discard the load.

אמר מר: קב לכתף. אם איתא דלא מצי ביה בר דעת הוא, לשדיה! אמר אביי: בשחבטו לאלתר. רבא אמר: אפילו תימא בשלא חבטו לאלתר, לא צריכא אלא לאגרא יתירא. רב אשי אמר: הוא סבור חולשא הוא דנקיט ליה.
Bava Metzia 81b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue evidence
Abaye rules that a claim of credibility based on an available lie is not accepted against witnesses.

אמר ליה רבא: מה ליה לשקר, אי בעי אמר ליה: אנא באורחא דנרש אזלי. אמר ליה אביי: ״מה לי לשקר״ במקום עדים – לא אמרינן.
Bava Metzia 89b אמר אביי halacha dispute worker eating
Abaye distinguishes produce in the Land of Israel, where eating establishes obligation, from produce outside it, where it does not.

אמר אביי: לא קשיא. כאן – בארץ, כאן – בחוצה לארץ. בארץ קבעא ספיתא, בחוצה לארץ לא קבעא ספיתא. אמר רבא: מי איכא מידי דבארץ קבעא ספיתא מדאורייתא, ובחוצה לארץ לא קבעא ספיתא, ומותר לכתחילה?!
Bava Metzia 91a אמר אביי halacha ruling animal labor
Abaye attributes the rule imposing both lashes and payment for muzzling a threshing animal to Rabbi Meir.

תנו רבנן: החוסם את הפרה ודש בה – לוקה, ומשלם ארבעה קבין לפרה ושלשה קבין לחמור. והא אינו לוקה ומת, ואינו לוקה ומשלם. אמר אביי: הא מני – רבי מאיר היא, דאמר: לוקה ומשלם.
Bava Metzia 93b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue guard liability
Abaye challenges whether guarding in the ordinary human manner exempts a guard who enters town or briefly sleeps at customary times.

הא נטר כדנטרי אינשי. אמר ליה אביי: אלא מעתה, על למתא בעידנא דעיילי אינשי – הכי נמי דפטור?! אמר ליה: אין. גנא פורתא בעידנא דגנו אינשי – הכי נמי דפטור?! אמר ליה: אין.
Bava Metzia 93b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue armed robbery
Abaye poses to Rava a case in which a shepherd finds and confronts a robber at a specified place.

איבעיא להו: לסטים מזויין ורועה מזויין, מהו? מי אמרינן אוקי גברא להדי גברא, או דלמא: האי מסר נפשיה, והאי לא מסר נפשיה? מסתברא דהאי מסר נפשיה, והאי לא מסר נפשיה. אמר ליה אביי לרבא: אשכחיה רועה, ואמר ליה: גנבא סריא! בדוכתא פלניא יתיבינן,
Bava Metzia 102a אמר אביי halacha ruling manure ownership
Abaye explains the case as one where a vessel is attached beneath the animal.

אמר אביי: במדביק כלי בשולי פרה.
Bava Metzia 102a אמר אביי halacha ruling rental property
Abaye explains that items found in a cowshed within the courtyard belong to the property owner.

אמר אביי, הכי קאמר: ושברפת שבחצר – הרי אלו של בעל הבית. אמר רב אשי, זאת אומרת: המשכיר חצירו סתם – לא השכיר רפת שבה.
Bava Metzia 105b אמר אביי halacha ruling tefillin respect
Abaye sets the minimum forbidden burden placed over tefillin at even one-sixteenth of a Pumbedita measure.

משום רבי שילא אמרו: אפילו מטפחת שלהן אסור להניח על הראש שיש בו תפילין. וכמה? אמר אביי: אפילו רבעא דרבעא דפומבדיתא.
Bava Metzia 107a אמר אביי halacha ruling crop rotation
Abaye explains Rabban Shimon's reason through the teaching that repeated or alternating crops can damage land.

אמר אביי, טעמא דרבן שמעון כדמר. דאמר מר: האי מאן דניחא ליה דתתביר ארעיה – ליזרעה שתא חטי ושתא שערי, שתא שתי ושתא ערב.
Bava Metzia 109a אמר אביי halacha dispute sharecropping
Abaye rules that a cultivator has no share in sycamore beams but does share in the sycamore's increased value.

גמ' אמר אביי: בקורות שקמה – אין לו, בשבח שקמה – יש לו. ורבא אמר: אפילו בשבח שקמה נמי אין לו.
Bava Metzia 109b אביי אמר halacha dispute mortgaged orchard
Abaye rules that trees cut from a mortgaged orchard are treated as produce.

ההוא גברא דמשכין פרדיסא לחבריה לעשר שנין, וקש לחמש שנין. אביי אמר: פירא הוי. רבא אמר: קרנא הוי, וילקח בו קרקע, והוא אוכל פירות.
Bava Metzia 110a אמר אביי halacha dispute tenant claims
Abaye rules that the parties divide the disputed produce even where a sharecropper customarily receives half.

אמר להו רב מרי ברה דבת שמואל: הכי אמר אביי: אפילו באתרא דשקיל אריסא פלגא פליגי, רב יהודה אמר: בעל הבית נאמן, דאי בעי אמר: שכירי ולקיטי הוא.
Bava Metzia 110b אמר אביי halacha ruling boundary trees
Abaye cites a teaching that when it is uncertain which preceded the other, one cuts the tree without paying compensation.

אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: ספק זה קדם וספק זה קדם – קוצץ ואינו נותן דמים.
Bava Metzia 111a אמר אביי halacha ruling wage withholding
Abaye defines denying ever hiring a worker as oppression and falsely claiming payment as robbery.

מתקיף לה אביי: איזה הוא גזל שחייבה עליו תורה קרבן, דומיא דפקדון בעינן, דקא כפר ליה ממונא! אלא אמר אביי: ״לא שכרתיך מעולם״ – זה הוא עושק, ״נתתיו לך״ – זה הוא גזל.
Bava Metzia 113a אמר אביי halacha ruling worker oath
Abaye explains that the worker repeatedly demanded payment throughout the prescribed time.

אם יש עדים שתבעו – הרי זה נשבע ונוטל. והא (קתבעו לקמן) [קא תבע ליה קמן]? אמר רבי אסי: שתבעו בזמנו. ודלמא לבתר הכי פרע? אמר אביי: שתבעו כל זמנו.
Bava Metzia 113b אמר אביי halacha ruling debtor clothing
Abaye groups four sages as holding that all Israelites are regarded as royalty.

אי סלקא דעתך אית ליה לרבן שמעון בן גמליאל האי סברא, ליכא מידי דלא חזי ליה. דאמר אביי: רבן שמעון בן גמליאל, ורבי שמעון, ורבי ישמעאל, ורבי עקיבא – כולהו סבירא להו: כל ישראל בני מלכים הן.
Bava Metzia 113b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue unclear
Abaye begins a response to Rav Haga's challenge, but the response is absent from the supplied fragment.

מתקיף לה רב חגא: ולימא ליה, לאו עלי קרמית? אמר ליה אביי:
Bava Metzia 115b אביי אמר halacha ruling corporal punishment
Abaye rules that one does not receive lashes for a prohibition that encompasses multiple acts.

אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. לימא אביי דאמר כרב יהודה, ורבא דאמר כרב הונא?
Bava Metzia 115b אביי אמר halacha dialogue collateral law
Abaye says his position can accord even with Rav Huna because Rav Huna's statement was limited to the prohibition concerning life-sustaining collateral.

ואביי אמר לך: אנא דאמרי אפילו לרב הונא: עד כאן לא קאמר רב הונא התם, אלא ד״כי נפש הוא חבל״
Bava Metzia 116b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property claims
Abaye argues that partial identification weakens a claimant because it shows the claimant knows no additional items.

אמר ליה אביי: אדרבה, הא ריע טפי. מדהני ידע, טפי לא ידע – תו לית ליה, ואידך כולהו דהיאך נינהו!
Bava Metzia 116b אמר אביי halacha ruling collapsed building
Abaye rules that the division is calculated according to the number of intact bricks.

אלא אמר אביי: לפי חשבון שלימות. אי הכי מאי קמהני ליה? למלבנא רווחא. אי נמי טינא דמעבדא.
Bava Metzia 118b אמר אביי halacha ruling authorized damage
Abaye groups three sages as holding that one whom the sages authorized to act is exempt for resulting damage.

אמר אביי: רבי יהודה, ורבן שמעון בן גמליאל, ורבי שמעון – כולהו סבירא להו: כל מקום שנתנו לו חכמים רשות והזיק – פטור. רבי יהודה – הא דאמרן. רבן שמעון בן גמליאל, דתנן: רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום.

Bava Batra (116)

Bava Batra 3a אמר אביי halacha ruling wall construction
Abaye infers a one-handbreadth spacing between wall beams, while distinguishing the needed spacing by construction material.

אמר אביי, שמע מינה: כל ביני אורבי – טפח; הני מילי בטינא, אבל בריכסא בעי טפי. ואיכא דאמרי: הני מילי בריכסא, אבל בטינא לא בעי כולי האי.
Bava Batra 3b אמר אביי halacha exegesis sanctuary partition
Abaye teaches that the sanctuary partition must be entirely masonry modeled on the Temple or entirely curtain modeled on the Tabernacle.

וליעביד מה דאפשר בבנין, וליעביד אידך פרוכת! אמר אביי, גמירי: אי כולהו בבנין, אי כולהו בפרוכת. אי כולהו בבנין – ממקדש, אי כולהו בפרוכת – ממשכן.
Bava Batra 4a אמר אביי halacha dispute partition fences
Abaye interprets the rule to require fencing an ordinary garden and a field where fencing is customary.

אמר אביי, הכי קאמר: וכן סתם גינה, ובמקום שנהגו לגדור בבקעה – מחייבין אותו. אמר ליה רבא: אם כן, מאי ״אבל״? אלא אמר רבא, הכי קתני: וכן סתם גינה – כמקום שנהגו לגדור דמי, ומחייבין אותו. אבל סתם בקעה – כמקום שלא נהגו דמי, ואין מחייבין אותו.
Bava Batra 4b אביי אמר halacha ruling property claims
Abaye rules that a reed fence provides no remedy except through a document.

אביי אמר: הוצא לית ליה תקנתא אלא בשטרא.
Bava Batra 6b אמר אביי halacha ruling roof privacy
Abaye rules that owners of houses across a public domain build offset parapets on their respective half-roofs and extend them beyond halfway.

אמר אביי: שני בתים בשני צדי רשות הרבים – זה עושה מעקה לחצי גגו, וזה עושה מעקה לחצי גגו – זה שלא כנגד זה; ומעדיף.
Bava Batra 8a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue orphan charity
Abaye challenges imposing charity on orphans by citing the rule that they are not assessed even for redeeming captives.

רבה רמא צדקה איתמי דבי בר מריון. אמר ליה אביי, והתני רב שמואל בר יהודה: אין פוסקין צדקה על היתומים – אפילו לפדיון שבוים! אמר ליה: אנא לאחשובינהו קא עבידנא.
Bava Batra 8a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue captive redemption
Abaye infers from the exemption of orphans from charity assessments that redeeming captives is a particularly great commandment.

איפרא הורמיז, אימיה דשבור מלכא, שדרה ארנקא דדינרי לקמיה דרב יוסף, אמרה: ליהוי למצוה רבה. יתיב רב יוסף וקא מעיין בה, מאי ״מצוה רבה״? אמר ליה אביי: מדתני רב שמואל בר יהודה: אין פוסקין צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבוים, שמע מינה
Bava Batra 8b אמר אביי halacha other charity funds
Abaye reports that his master changed his synagogue seating and charity-fund practices after hearing rulings permitting communal discretion.

אמר אביי: מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא. כיון דשמעה להא דתניא: ״ולשנותה לכל מה שירצו״, הוה יתיב. אמר אביי: מריש הוה עביד מר תרי כיסי – חד לעניי דעלמא, וחד לעניי דמתא. כיון דשמעה להא דאמר ליה שמואל לרב תחליפא בר אבדימי: ״עביד חד כיסא,
Bava Batra 11a אמר אביי halacha ruling courtyard division
Abaye explains that an eight-cubit-wide entrance receives eight cubits along the courtyard and four cubits across it.

תניא כוותיה דרב חסדא: פתחים שבחצר – יש להן ארבע אמות. היה לזה פתח אחד, ולזה שני פתחים; זה שיש לו פתח אחד – נוטל ארבע אמות, וזה שיש לו שני פתחים – נוטל שמונה אמות; והשאר חולקין בשוה. היה לזה פתח רחב שמונה אמות – נוטל שמונה אמות כנגד הפתח, וארבע אמות בחצר. ארבע אמות בחצר – מאי עבידתייהו? אמר אביי, הכי …
תניא כוותיה דרב חסדא: פתחים שבחצר – יש להן ארבע אמות. היה לזה פתח אחד, ולזה שני פתחים; זה שיש לו פתח אחד – נוטל ארבע אמות, וזה שיש לו שני פתחים – נוטל שמונה אמות; והשאר חולקין בשוה. היה לזה פתח רחב שמונה אמות – נוטל שמונה אמות כנגד הפתח, וארבע אמות בחצר. ארבע אמות בחצר – מאי עבידתייהו? אמר אביי, הכי קאמר: נוטל שמונה אמות באורך החצר, וארבע אמות ברוחב החצר.
Bava Batra 11b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue alley access
Abaye tells Rava that a baraita supports his distinction concerning whether an entrance's doorposts were removed.

אמר מר: היה סתום ובקש לפותחו – אין בני מבוי מעכבין עליו. אמר רבא: לא שנו אלא שלא פרץ את פצימיו, אבל פרץ את פצימיו – בני מבוי מעכבין עליו. אמר ליה אביי לרבא, תניא דמסייע לך:
Bava Batra 12a אמר אביי aggada dispute shared insight
Abaye argues that one great person may independently state an idea also transmitted in another great person's name.

אמר אביי: תדע, דאמר גברא רבה מילתא, ומתאמרא משמיה דגברא רבה אחרינא כוותיה. אמר רבא: ומאי קושיא? ודילמא תרוייהו בני חד מזלא נינהו! אלא אמר רבא: תדע, דאמר גברא רבה מילתא, ומתאמרא
Bava Batra 12b אמר אביי halacha dispute firstborn division
Abaye holds that the two cases are identical because the Torah calls the person a firstborn.

אמר אביי: היא – היא; מאי טעמא? ״בכור״ קרייה רחמנא. רבא אמר, אמר קרא: ״והיה הבכור״ – הוייתו כבכור, ואין חלוקתו כבכור.
Bava Batra 13b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property division
Abaye argues that Samuel's distinction between one scroll and two scrolls presupposes the compel-or-be-compelled remedy.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה – דשמואל היא, דתנן: וכתבי הקודש, אף על פי ששניהם רוצים – לא יחלוקו. ואמר שמואל: לא שנו אלא בכרך אחד, אבל בשני כריכות – חולקין. ואי סלקא דעתך לית דינא ד״גוד״ או ״אגוד״, מאי איריא בכרך אחד? אפילו בשני כריכין נמי!
Bava Batra 16a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue job speech
Abaye responds that Job spoke only against Satan.

״בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו״. אמר רבא: בשפתיו לא חטא, בלבו חטא. מאי קאמר? ״ארץ נתנה ביד רשע, פני שפטיה יכסה, אם לא איפו מי הוא״ – אמר רבא: בקש איוב להפוך קערה על פיה. אמר ליה אביי: לא דבר איוב אלא כנגד השטן.
Bava Batra 16b אמר אביי aggada maxim healing
Abaye cites the popular saying that as the day rises, the sick person is relieved.

כתנאי: ״וה' ברך את אברהם בכל״ – מאי ״בכל״? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת. רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת. אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם, ו״בכל״ שמה. רבי אלעזר המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו. רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אבר …
כתנאי: ״וה' ברך את אברהם בכל״ – מאי ״בכל״? רבי מאיר אומר: שלא היתה לו בת. רבי יהודה אומר: שהיתה לו בת. אחרים אומרים: בת היתה לו לאברהם, ו״בכל״ שמה. רבי אלעזר המודעי אומר: איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו, שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו. רבי שמעון בן יוחי אומר: אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא; ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם – תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה. אמר אביי, היינו דאמרי אינשי: אידלי יומא אידלי קצירא.
Bava Batra 17b אמר אביי attribution uncertain: or Rav Yehudah halacha ruling pit distancing
Abaye, or alternatively Rav Yehuda, teaches that the measurement is taken from the wall of the pit.

אמר אביי, ואיתימא רב יהודה: ״מכותל בורו״ שנינו.
Bava Batra 17b אביי אמר halacha dispute pit distancing
Abaye permits digging beside a boundary when the neighboring field is not intended for pits.

איתמר: הבא לסמוך בצד המצר – אביי אמר: סומך, ורבא אמר: אינו סומך. בשדה העשויה לבורות – דברי הכל אינו סומך, כי פליגי – בשדה שאינה עשויה לבורות.
Bava Batra 17b אביי אמר halacha dispute pit distancing
Abaye permits digging beside the boundary because the neighboring field is not intended for pits.

אביי אמר: סומך – דהא אינה עשויה לבורות. רבא אמר: אינו סומך – דאמר ליה: כי היכי דאת אימלכת וחפרת, אנא נמי ממלכנא וחפרנא.
Bava Batra 17b אביי אמר halacha dispute pit distancing
Abaye permits digging even beside a field intended for pits when no neighboring pit yet exists.

איכא דאמרי: בשדה שאינה עשויה לבורות – דברי הכל סומך, כי פליגי – בשדה העשויה לבורות. אביי אמר: סומך – אפילו לרבנן, דאמרי: מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה – התם הוא דבעידנא דקא נטע, איתא לבור; אבל הכא, בעידנא דקא חפר – ליתא לבור.
Bava Batra 17b אמר אביי attribution uncertain: or Rav Yehudah halacha ruling pit distancing
Abaye, or alternatively Rav Yehuda, teaches that the measurement is taken from the wall of the pit.

אמר לך רבא: הא איתמר עלה, אמר אביי ואיתימא רב יהודה: מכותל בורו שנינו.
Bava Batra 17b אמר אביי attribution uncertain: or Rav Yehudah halacha ruling pit distancing
Abaye, or alternatively Rav Yehuda, teaches that the measurement is taken from the wall of the pit.

איכא דאמרי: ואיתמר עלה, אמר אביי ואיתימא רב יהודה: מכותל בורו שנינו. בשלמא להך לישנא דאמרת: בשדה העשויה לבורות – דברי הכל אינו סומך, מתניתין בשדה העשויה לבורות.
Bava Batra 19a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat insulation
Abaye challenges the claim that rocks are excluded because people do not use them for insulation by citing other unusual insulating materials.

אמר רב יוסף: לפי שאין דרכן של בני אדם להטמין בסלעים. אמר ליה אביי: וכי דרכן של בני אדם להטמין בגיזי צמר ולשונות של ארגמן?! דתניא: טומנין בגיזי צמר, ובציפי צמר, ובלשונות של ארגמן, ובמוכין, ואין מטלטלין אותן!
Bava Batra 19a אמר אביי halacha dialogue shabbat insulation
Abaye proposes that the rules about rocks and sand illuminate one another and apply equally to both materials.

אלא אמר אביי: ״יגיד עליו רעו״; תנא הכא סלעים – והוא הדין לחול, תנא התם חול – והוא הדין לסלעים. אמר ליה רבא: אי ״יגיד עליו רעו״, ליתנינהו לכולהו בחדא, וליתני חדא מנייהו באידך – והוא הדין לאידך!
Bava Batra 20b אמר אביי halacha ruling oven dimensions
Abaye infers that an oven's base is one handbreadth, with practical effect for sales.

ואת התנור – שלשה מן הכליא, שהן ארבעה מן השפה. אמר אביי: שמע מינה, כליא דתנור טפח; נפקא מינה למקח וממכר.
Bava Batra 20b אמר אביי halacha ruling oven clearance
Abaye explains that the larger clearance applies to bakers' ovens because an ordinary oven corresponds to a baker's stove.

גמ' והתניא: בתנור ארבעה, ובכירה שלשה! אמר אביי: כי תניא ההיא – בדנחתומין, דתנור דידן כי כירה דנחתומין.
Bava Batra 20b בעי אביי halacha other storehouse priority
Abaye asks whether sweeping and sprinkling a space establishes it as a storehouse.

לא יפתח חנות וכו'. תנא: אם היתה רפת קודמת לאוצר – מותר. בעי אביי: כיבד וריבץ לאוצר, מהו?
Bava Batra 20b אמר אביי halacha dialogue courtyard business
Abaye explains that the latter clause refers to a different courtyard.

גמ' מאי שנא רישא, ומאי שנא סיפא? אמר אביי: סיפא אתאן לחצר אחרת. אמר ליה רבא: אי הכי, ליתני: חצר אחרת – מותר! אלא אמר רבא:
Bava Batra 22a אביי אמר aggada story punishment
Abaye claims responsibility for Rav Adda bar Abba's death because Rav Adda directed scholars away from Abaye's study hall.

נח נפשיה דרב אדא בר אבא. רב יוסף אמר: אנא ענישתיה – דאנא לטייתיה. רב דימי מנהרדעא אמר: אנא ענישתיה, דאפסיד גרוגרות דידי. אביי אמר: אנא ענישתיה, דאמר להו לרבנן: אדמגרמיתו גרמי בי אביי, תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא. ורבא אמר: אנא ענישתיה, [דכי הוה אזיל לבי טבחא למשקל אומצא,] אמר להו לטבחי: אנא שקילנא …
נח נפשיה דרב אדא בר אבא. רב יוסף אמר: אנא ענישתיה – דאנא לטייתיה. רב דימי מנהרדעא אמר: אנא ענישתיה, דאפסיד גרוגרות דידי. אביי אמר: אנא ענישתיה, דאמר להו לרבנן: אדמגרמיתו גרמי בי אביי, תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא. ורבא אמר: אנא ענישתיה, [דכי הוה אזיל לבי טבחא למשקל אומצא,] אמר להו לטבחי: אנא שקילנא בישרא מיקמי שמעיה דרבא, דאנא עדיפנא מיניה.
Bava Batra 23a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue indirect damages
Abaye objects that the blood-eating ravens' damage to the dates is only indirect causation.

אתו אומני ויתבי תותייהו, ואתו עורבי אכלי דמא, וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי. אמר להו רב יוסף: אפיקו לי קורקור מהכא. אמר ליה אביי: והא גרמא הוא! אמר ליה: הכי אמר רב טובי בר מתנה, זאת אומרת: גרמא בניזקין אסור.
Bava Batra 23a אמר אביי halacha dispute bird traps
Abaye explains that birds travel far but fill their stomachs within fifty cubits.

אמר אביי: מישט שייטי טובא, וכרסייהו בחמשים אמתא מליא. ומישט – שלשים ריס ותו לא? והתניא: ובישוב – אפילו מאה מיל לא יפרוס! רב יוסף אמר: בישוב כרמים.
Bava Batra 24a אמר אביי halacha ruling ritual impurity
Abaye supports following the presumed source by citing blood found in a corridor, which is treated as impure despite a nearer alternative source.

אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: דם שנמצא בפרוזדור – ספיקו טמא, שחזקתו מן המקור. ואף על גב דאיכא עלייה, דמקרבא!
Bava Batra 24b אמר אביי halacha ruling threshing floors
Abaye explains that the latter clause concerns a threshing floor that is not permanent.

גמ' מאי שנא רישא, ומאי שנא סיפא? אמר אביי: סיפא אתאן לגורן שאינו קבוע.
Bava Batra 27b אמר אביי halacha ruling tree damages
Abaye explains that roots travel farther than sixteen cubits but weaken the neighboring soil only within that distance.

ושש עשרה אמה – ותו לא? והא תנן: מרחיקין את האילן מן הבור, עשרים וחמש אמה! אמר אביי: מיזל – טובא אזלי, אכחושי לא מכחשי אלא עד שש עשרה אמה, טפי לא מכחשי.
Bava Batra 28b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal advice
Abaye suggests that the cited teaching may merely offer prudent advice.

אמר ליה אביי: דלמא התם עצה טובה קא משמע לן!
Bava Batra 29a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue land possession
Abaye objects that this reasoning would wrongly prevent the possessor from returning consumed produce when the land is restored.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, כי הדרא ארעא, תיהדר לבר מפירי! אלמה אמר רב נחמן: הדרא ארעא והדרי פירי?
Bava Batra 29a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue adverse possession
Abaye argues that making possession immediate for unusually strict owners would create an inconsistent standard.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, כגון הני דבי בר אלישיב – דקפדי אפילו אמאן דחליף אמיצרא דידהו, הכי נמי דלאלתר הוי חזקה? וכי תימא הכי נמי, אם כן נתת דבריך לשיעורין!
Bava Batra 29a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property protest
Abaye argues that the reasoning would wrongly invalidate a protest made outside the possessor's presence.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, מחאה שלא בפניו – לא תיהוי מחאה, דאמר ליה: אי מחית באפאי, הוה מיזדהרנא בשטראי!
Bava Batra 29a אמר אביי halacha ruling possession testimony
Abaye rules that neighbors may testify about residence in houses because they know what occurs by day and night.

אמר אביי: מאן מסהיד אבתים – שיבבי; שיבבי מידע ידעי ביממא ובליליא.
Bava Batra 31a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue evidence claims
Abaye rules that the credibility principle of having no reason to lie does not apply against witnesses.

אמר רבה: מה לו לשקר? אי בעי אמר ליה: מינך זבנתה ואכלתיה שני חזקה. אמר ליה אביי: ״מה לי לשקר״ במקום עדים – לא אמרינן.
Bava Batra 32b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue orphan property
Abaye asks Rava bar Sharshum to explain the circumstances behind the report that he was consuming orphans' land.

רבא בר שרשום נפק עליה קלא דקא אכיל ארעא דיתמי. אמר ליה אביי: אימא לי איזי, גופא דעובדא היכי הוה? אמר ליה: ארעא במשכנתא הוה נקיטנא מאבוהון דיתמי; והוה לי
Bava Batra 36b אמר אביי halacha ruling adverse possession
Abaye explains that a young palm producing three times yearly distinguishes the competing standards for establishing possession.

שמואל – מאי היא? דאמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אבל חכמים אומרים: עד שיגדור שלש גדירות, ויבצור שלש בצירות, וימסוק שלש מסיקות. מאי בינייהו? אמר אביי: דקל נערה איכא בינייהו – שעושה שלש פעמים בשנה.
Bava Batra 36b אמר אביי halacha ruling orchard possession
Abaye infers that harvesting ten of thirty properly spaced trees in each of three years establishes possession.

אמר רבי ישמעאל: במה דברים אמורים – בשדה הלבן. אמר אביי: מדרבי ישמעאל נשמע לרבנן, היו לו שלשים אילנות – ממטע עשרה לבית סאה; אכל עשרה בשנה זו, ועשרה בשנה זו, ועשרה בשנה זו – הרי זו חזקה.
Bava Batra 41b אמר אביי halacha dispute land acquisition
Abaye holds that merely being seen inspecting the property has the same legal effect as the prior case.

איבעיא להו: נראה בו, מאי? אמר אביי: היא היא. רבא אמר: עביד איניש דסיאר ארעיה ולא זבין.
Bava Batra 45a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue entrusted property
Abaye argues that even with witnesses the holder should be believed to claim purchase because he could claim that he returned the item.

אמר ליה אביי: אי הכי, אפילו בעדים נמי – מתוך שיכול לומר לו: ״החזרתיו לך״, כי אמר ליה: ״לקוחה היא בידי״ – מהימן!
Bava Batra 46a אמר ליה אביי dialogue both dialogue fraudulent claims
Abaye shows Rava how Pumbedita swindlers evade a garment owner's claims and witnesses while refusing to display the garment.

אמר ליה אביי לרבא: תא אחוי לך רמאי דפומבדיתא, מאי עבדי. אמר ליה: ״הב לי סרבלאי״. ״לא היו דברים מעולם״. ״הא אית לי סהדי דחזיוה גבך!״ אמר ליה: ״ההוא אחרינא הוה״. ״אפקיניה ונחזינהו!״ אמר ליה: ״איברא לא מפיקנא ליה״.
Bava Batra 54b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue land acquisition
Abaye challenges Samuel's ruling by invoking the law of the kingdom requiring land acquisition by a deed.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מי אמר שמואל הכי?! והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא; ומלכא אמר: לא ליקני ארעא אלא באיגרתא! אמר ליה: אנא לא ידענא; עובדא הוה בדורא דרעותא, בישראל דזבן ארעא מגוי, ואתא ישראל אחרינא רפיק בה פורתא; אתא לקמיה דרב יהודה, אוקמה בידא דשני.
Bava Batra 56a אביי אמר halacha dispute property possession
Abaye holds that even a karmelit separates parcels for possession, but a small boundary marker does not.

ואמר רבה: והוא שיש חיוב חטאת ביניהם, אבל כרמלית – לא. אביי אמר: אפילו כרמלית, אבל פיסלא – לא. רבא אמר: אפילו פיסלא.
Bava Batra 59b אמר אביי halacha ruling prescriptive rights
Abaye explains that establishing a right over one handbreadth of width extending four handbreadths establishes a right over four handbreadths of width.

גמ' אמר רבי אסי אמר רבי מני, ואמרי לה אמר רבי יעקב אמר רבי מני: החזיק בטפח – החזיק בארבע. מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: החזיק רוחב טפח במשך ארבע – החזיק ברוחב ארבע.
Bava Batra 61b משמיה דאביי halacha ruling sale documents
Abaye requires a seller to write that nothing has been retained from the sale.

כמאן אזלא הא דאמר רב מרי בריה דבת שמואל (בר שילת) משמיה דאביי: האי מאן דמזבני ליה מידי לחבריה, צריך למכתב ליה: ״לא שיירית בזביני אלין קדמי כלום״, כמאן? כרב נחמן אמר רבה בר אבוה.
Bava Batra 62b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue land shares
Abaye asks why two nearly identical formulations convey different fractions of a parcel.

אמר רבה: ״פלגא דאית לי בארעא״ – פלגא. ״פלגא בארעא דאית לי״ – ריבעא. אמר ליה אביי: מאי שנא הכי ומאי שנא הכי? אישתיק.
Bava Batra 62b אמר אביי halacha ruling land shares
Abaye concludes from his master's documents that one formulation conveys half the land while the other conveys a quarter.

אמר אביי, אנא סברי: מדאישתיק – קבולי קבלה. ולא היא; חזינא הנהו שטרי דנפקי מבי מר, וכתיב בהו הכי: ״פלגא דאית לי בארעא״ – פלגא, ״פלגא בארעא דאית לי״ – ריבעא.
Bava Batra 62b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue land shares
Abaye asks why two nearly identical formulations should have different legal effects.

אמר ליה אביי: מאי שנא הכי ומאי שנא הכי? אישתיק. סבור מינה, אידי ואידי פלגא;
Bava Batra 68a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property sale
Abaye challenges the claim that selling a bathhouse with all its appurtenances includes everything, citing Rabbi Ḥiyya's contrary teaching.

אמר ליה: תנינא, אם אמר: ״בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך״ – הרי כולן מכורין. אמר ליה אביי, והא תני רבי חייא: אין כולן מכורין! אלא אמר רב אשי: חזינן – אי אמר ליה: ״בית הבד וכל תשמישיו, ואלין מצרנהא״ – קני, ואי לא – לא קני.
Bava Batra 78b אמר אביי halacha ruling property sale
Abaye teaches that several named sages share the view that a sale includes an item and all its appurtenances.

[סימן: זגם, נסן] אמר אביי: רבי אליעזר, ורבן שמעון בן גמליאל, ורבי מאיר, ורבי נתן, וסומכוס, ונחום המדי – כולהו סבירא להו: כי מזבין איניש מידי, איהו וכל תשמישתיה מזבין.
Bava Batra 79a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue consecrated property
Abaye challenges the preceding position from a teaching about liability for misuse of consecrated cisterns and their contents.

אמר ליה אביי, ואלא הא דתניא: הקדישן מלאין – מועלין בהן ובמה שבתוכן, ורבי אלעזר ברבי שמעון מחליף;
Bava Batra 80a אמר אביי halacha ruling hive honey
Abaye limits the cited rule about hive honey to the final two honeycombs.

מיתיבי: דבש בכוורת – אינו לא אוכל ולא משקה! אמר אביי: לא צריכא אלא לאותן שתי חלות. רבא אמר: דרבי אליעזר היא –
Bava Batra 80b אמר אביי halacha ruling tree cultivation
Abaye distinguishes how close soil benefits or harms a tree for sabbatical law and for a sale.

אמר אביי: שלשה טפחים מעלי לה, מעם הארץ ודאי קשי לה; מכאן ואילך – לא מקשי קשי לה, ולאו עלויי מעלי לה. גבי שביעית – עבדינן מידי דודאי קשי לה, גבי מקח וממכר – עבדינן מידי דודאי מעלי לה.
Bava Batra 82b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue planting rights
Abaye asks Rav Yosef who may sow the open space and basket area associated with purchased trees.

אמר ליה אביי לרב יוסף: אותן אורה וסלו, מי זורען? אמר ליה, תניתוה: החיצון זורע את הדרך.
Bava Batra 82b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue tree spacing
Abaye advises Rav Yosef not to dispute Rav Naḥman's measurement because the Mishnah supports it.

וכמה יהא ביניהן? רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: מארבע אמות ועד שמונה. רבא אמר רב נחמן אמר שמואל: משמונה ועד שש עשרה. אמר ליה אביי לרב יוסף: לא תפלוג עליה דרב נחמן, דתנן מתניתין כוותיה –
Bava Batra 95b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sale defects
Abaye asks Rav Yosef whether he follows Rav Yehuda or Rav Ḥisda on the disputed rule.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הא רב יהודה, הא רב חסדא; מר כמאן סבירא ליה? אמר ליה: מתניתא ידענא.
Bava Batra 100b אביי אמר halacha dispute funeral customs
Abaye says the act was mistaken because the practice belongs only in a cemetery and was performed in the city.

אביי אמר: בהא נמי טעה – שאין עושין אלא בבית הקברות, והוא עשה בעיר. רבא אמר: בהא נמי טעה – שאין עושין אלא במקום שנהגו, והתם לא נהוג.
Bava Batra 110b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue inheritance
Abaye argues that the verse is needed to establish a daughter's capacity to inherit, not merely a sole son's inheritance.

אמר ליה אביי: ואצטריך קרא לאשמועינן היכא דלית ליה אלא חד ברא, לירתינהו לכולהו נכסי?! ודלמא הא קא משמע לן – דבת נמי בת ירושה היא? ההוא מ״וכל בת ירשת נחלה״ נפקא.
Bava Batra 111b אמר אביי halacha exegesis inheritance
Abaye interprets the word 'to him' to exclude a woman from the stated inheritance rule.

אמר ליה לשמעיה: גוד, לית דין צבי למילף. וטעמא מאי? אמר אביי, אמר קרא: ״בכל אשר ימצא לו״; ״לו״ – ולא לה.
Bava Batra 111b אמר אביי halacha exegesis inheritance
Abaye rearranges the verse to connect inheritance with the deceased's nearest relative.

והא קראי לאו הכי כתיבי! אמר אביי, תריץ הכי: ״ונתתם את נחלתו לקרוב אליו, שארו וירש אתה״.
Bava Batra 112a אמר אביי halacha ruling tribal inheritance
Abaye argues that the inheritance is ultimately transferred from the mother's tribe to the father's tribe.

אמר אביי: סוף סוף, הא קא מתעקרא נחלה משבטא דאימא לשבטא דאבא!
Bava Batra 113b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue inheritance timing
Abaye challenges the inference that inheritances are adjudicated only by day by asking whether children inherit someone who dies at night.

תני רבה בר חנינא קמיה דרב נחמן: ״והיה ביום הנחילו את בניו״ – ביום אתה מפיל נחלות, ואי אתה מפיל נחלות בלילה. אמר ליה אביי: אלא מעתה, דשכיב ביממא הוא דירתי ליה בניה, מאן דשכיב בליליא לא ירתי ליה בניה?!
Bava Batra 115b אמר אביי halacha ruling inheritance
Abaye states a received tradition that an entire tribe cannot become extinct.

הא כיצד? נחלה ממשמשת והולכת, עד ראובן. ולימא עד יעקב! אמר אביי: גמירי דלא כלה שבטא.
Bava Batra 118a אמר אביי aggada exegesis land allotment
Abaye infers from the biblical account that everyone received a share, since an omitted unsuccessful complaint would otherwise be anomalous.

אמר אביי: שמע מינה, לא הוה חד דלא שקיל; דאי סלקא דעתך הוה חד דלא שקיל, איבעי ליה למצווח! וכי תימא: דצווח ואהני – כתביה קרא, דצווח ולא אהני – לא כתביה קרא; הא בני יוסף – דצווחי ולא אהני, וכתבינהו קרא!
Bava Batra 119b אביי אמר halacha ruling daughter inheritance
Abaye explains that the daughters would not have petitioned even if their father had a son's daughter.

דרשניות הן – שהיו אומרות: אילו היה לו בן, לא דברנו. והתניא: ״בת״! אמר רבי ירמיה: סמי מכאן ״בת״. אביי אמר: אפילו היה בת לבן – לא דברנו.
Bava Batra 122b אמר אביי aggada exegesis caleb inheritance
Abaye explains that Caleb received the outskirts of Hebron, as indicated by the verse about the city's field and courtyards.

כלב – דכתיב: ״ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה, ויורש משם את שלשה בני הענק״. חברון עיר מקלט הואי! אמר אביי: פרוורהא, דכתיב: ״ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו״.
Bava Batra 124b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue firstborn share
Abaye tells Rabba that the issue poses a difficulty both for Rabba's position and for Rav Naḥman's.

אמר ליה אביי לרבה: לדידך קשיא, לרב נחמן קשיא. לדידך קשיא,
Bava Batra 128b אמר אביי halacha dispute inheritance designation
Abaye explains that the dispute concerns whether a father is believed when assigning all his property to one son among his sons.

מאי קאמר? אמר אביי: הכי קאמר, האומר על תינוק בין הבנים: ״יירש כל נכסי״ – נאמן, כרבי יוחנן בן ברוקה. ורבי יוחנן אמר: אינו נאמן, כרבנן.
Bava Batra 129a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue property transfer
Abaye tells Ravin that his resolution creates another difficulty and distinguishes one person with two fields from two people with two fields.

אמר ליה אביי לרבין: אנחתת לן חדא, ואתקפת לן חדא! בשלמא דרבי אלעזר אדרבי אלעזר לא קשיא – כאן באדם אחד ושתי שדות, כאן בשני בני אדם ושתי שדות;
Bava Batra 130a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue firstborn share
Abaye argues that the rule is derived from the verse stating that a father may not prefer another son as firstborn.

אמר ליה אביי: הא – מ״לא יוכל לבכר״ נפקא!
Bava Batra 131a אמר אביי halacha ruling daughter support
Abaye retracts his prior statement because a father's duty to support unmarried daughters is a court-enacted condition even if unwritten.

הדר אמר אביי: לאו מילתא היא דאמרי, דתנן: לא כתב לה ״בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי, יהויין יתבן בביתי ויתזנן מנכסאי עד דתילקחן לגוברין״ – חייב, שהוא תנאי בית דין.
Bava Batra 135a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce testimony
Abaye challenges reliance on a husband's claim that he divorced his wife by citing Rabbi Yoḥanan's contrary ruling.

אמר רבא: מאי ניחוש לה? הא אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – נאמן! אמר ליה אביי, והא כי אתא רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן: בעל שאמר ״גרשתי את אשתי״ – אינו נאמן! אמר ליה: (ולאו) מי לא שנינהו – כאן למפרע, וכאן להבא?
Bava Batra 135a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue inheritance evidence
Abaye objects that witnesses overseas are reportedly able to establish that the deceased had brothers.

ההוא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי, ואמר בשעת מיתה דלית ליה אחי. אמר רב יוסף: מאי ליחוש לה? חדא, דמוחזק לן דלית ליה אחין. ועוד, הא אמר בשעת מיתה דלית ליה. אמר ליה אביי: הא אמרי דאיכא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אחי!
Bava Batra 135a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue marital status
Abaye argues that leniency for a captive woman does not justify equal leniency for a married woman.

אמר ליה אביי: אם הקלנו בשבויה – משום דמנוולא נפשה לגבי שבאי; נקל באשת איש?! אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי: חוש לה.
Bava Batra 135a אביי אמר both other unclear
Abaye begins a statement, but the supplied fragment preserves none of its content.

אביי אמר:
Bava Batra 135b אמר אביי halacha ruling deathbed gift
Abaye explains that a healthy person's gift resembling a deathbed gift is one written to take effect from today and after death.

אלא ״מהיום ולאחר מיתה״ – הוא דהויא מתנה, ״מעכשיו״ – לא הויא מתנה?! אמר אביי, הכי קאמר: איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע – דלא קני אלא לאחר מיתה? כל שכתוב בה: ״מהיום ולאחר מיתה״.
Bava Batra 137a אמר אביי both maxim deceptive counsel
Abaye calls one who advises selling property under Rabban Shimon ben Gamliel's rule a cunning wicked person.

אמר אביי: איזהו רשע ערום? זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל.
Bava Batra 137a אמר אביי halacha ruling deathbed gift
Abaye explains that a deathbed gift takes effect only after death, by which time the subsequent beneficiary's claim has preceded it.

מאי טעמא? אמר אביי: מתנת שכיב מרע לא קנה אלא לאחר מיתה, וכבר קדמו ״אחריך״.
Bava Batra 137a אמר אביי halacha dispute deathbed gift
Abaye rules that a deathbed gift is acquired at the completion of death.

ומי אמר אביי הכי? והא איתמר: מתנת שכיב מרע, מאימתי קנה? אביי אמר: עם גמר מיתה, ורבא אמר: לאחר גמר מיתה!
Bava Batra 139a אמר אביי halacha dialogue jubilee return
Abaye argues that the Mishnah already shows that a firstborn share does not return in the Jubilee.

אמר אביי: אי לאו דשלח רבין, אנן לא ידעינן? והא תנן: אלו הן שאין חוזרין ביובל – הבכורה,
Bava Batra 140b אמר אביי halacha dialogue estate support
Abaye interprets Admon's complaint as saying that a male fit for Torah study should not lose support from the estate.

אדמון אומר: בשביל שאני זכר, הפסדתי? וכו'. מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: בשביל שאני זכר, וראוי אני לעסוק בתורה, הפסדתי? אמר ליה רבא: אלא מעתה, מאן דעסיק בתורה הוא דירית, דלא עסיק בתורה לא ירית? אלא אמר רבא, הכי קאמר: בשביל שאני זכר, וראוי אני לירש בנכסים מרובין, הפסדתי בנכסים מועטין?
Bava Batra 140b אמר אביי halacha ruling tumtum inheritance
Abaye rules that a tumtum is deferred from the estate and receives nothing.

גמ' דוחין אותו – ושקיל כבת? הא קתני סיפא: ילדה טומטום – אינו נוטל! אמר אביי: דוחין אותו – ואין לו.
Bava Batra 142a אמר אביי halacha dispute automatic inheritance
Abaye distinguishes inheritance that comes automatically from other forms of acquisition.

אמר אביי: ירושה הבאה מאיליה שאני. רבא אמר: שאני התם, דרפויי מרפיאן בידייהו מעיקרא.
Bava Batra 143a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue estate division
Abaye argues that Aaron was expressly granted half as a participant in the division, whereas a wife is not an heir entitled to a son's share.

אמר ליה אביי: בשלמא התם, אהרן בר חלוקה הוא; להכי פרט ביה רחמנא – למשקל פלגא. אשה – לאו בת ירושה היא, דיה שתטול כאחד מן הבנים.
Bava Batra 143b אמר אביי aggada dialogue plural wording
Abaye cites the verse calling Dan's single son 'the sons of Dan' as evidence concerning plural wording.

אמר אביי, תא שמע: ״ובני דן – חשים״. אמר ליה רבא, דלמא כדתנא דבי חזקיה: שהיו מרובין כחושים של קנה! אלא אמר רבא: ״ובני פלוא – אליאב״. רב יוסף אמר: ״ובני איתן – עזריה״.
Bava Batra 145b אמר אביי halacha ruling wedding gifts
Abaye reports the local scale of repayment for wedding gifts, ranging from consuming up to a zuz to repayment according to each person's importance.

ועד כמה? אמר אביי: נהגו בני גננא, עד זוזא – אייתא בכפיה אכליה בכרסיה. עד ארבעה – משלם פלגא. מכאן ואילך – איניש איניש כחשיבותיה.
Bava Batra 149b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue slave emancipation
Abaye challenges the assumption that the term 'land' is always literal by citing a rule about a slave freed through a gift of all property.

אמר ליה אביי: וכל היכא דתני ״קרקע״ – קרקע דוקא? והא תנן: הכותב כל נכסיו לעבדו – יצא בן חורין. שייר קרקע כל שהוא, לא יצא בן חורין. רבי שמעון אומר: לעולם הוא בן חורין, עד שיאמר: ״כל נכסי נתונין לפלוני עבדי, חוץ מאחד מרבוא שבהן״.
Bava Batra 153b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue death presumption
Abaye argues that if both life and death stringencies apply to lost sailors, they certainly apply to sick people, most of whom recover.

אמר רבה: הרי מת, והרי קברו מוכיח עליו. אמר ליה אביי: השתא, ומה ספינה – שרובן לאבד, נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים; חולין – שרוב חולין לחיים, לא כל שכן?!
Bava Batra 154a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue evidentiary burden
Abaye questions how document wording can prove whether the grantor was healthy or on his deathbed.

וכן אמר רבה: ראיה בעדים. אמר ליה אביי: מאי טעמא? אי נימא מדכולהו כתיב בהו: ״כד הוה מהלך על רגלוהי בשוקא״, ובהא לא כתיב בה – שמע מינה שכיב מרע הוי; אדרבה! מדכולהו כתיב בהו: ״כד קציר ורמי בערסיה״, והא לא כתיב בה, שמע מינה בריא הוי!
Bava Batra 158b אמר אביי halacha ruling tribal inheritance
Abaye explains that the rule rests on the inheritance having been established within that tribe.

וטעמא מאי? אמר אביי: הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט.
Bava Batra 159b אמר אביי halacha exegesis posthumous inheritance
Abaye derives by verbal analogy that a son does not inherit his mother posthumously in order to transmit her estate to paternal brothers.

וטעמא מאי? אמר אביי: נאמרה ״סיבה״ בבן, ונאמרה ״סיבה״ בבעל; מה ״סיבה״ האמורה בבעל – אין הבעל יורש את אשתו בקבר, אף ״סיבה״ האמורה בבן – אין הבן יורש את אמו בקבר, להנחיל לאחין מן האב.
Bava Batra 164a אמר אביי halacha ruling document witnesses
Abaye explains that Rav permits witnesses to sign over an erasure only when it was erased in their presence.

אמר אביי, קסבר רב: אין העדים חותמין על המחק, אלא אם כן נמחק בפניהם.
Bava Batra 165a אמר אביי halacha ruling document format
Abaye teaches that three named sages share the view that a document's format indicates its intended legal treatment.

אמר אביי: רבן שמעון בן גמליאל ורבי שמעון ורבי אלעזר – כולהו סבירא להו: מראה מקום הוא לו.
Bava Batra 165a אמר אביי halacha ruling witness testimony
Abaye explains that the rule is needed even when one witness testifies in writing and another orally.

אמר אביי: לא נצרכא – דאפילו עד אחד בכתב, ועד אחד בפה.
Bava Batra 166a אמר אביי halacha ruling document ambiguity
Abaye rules that ambiguity in a document is construed against its holder.

״זהב בדינרין״ – אין פחות מבשני דינרין כסף, זהב. ואימא דהבא פריכא בתרי דינרי דהבא קאמר! אמר אביי: יד בעל השטר על התחתונה.
Bava Batra 167a אמר אביי halacha ruling signature fraud
Abaye warns against displaying one's signature at the bottom of a sheet because another person could add a debt acknowledgment above it.

אמר אביי: האי מאן דבעי למחוי חתימות ידיה בבי דינא, לא לחוי בסוף מגילתא; דלמא משכח לה אחר וכתיב דמסיק ביה זוזי, ותנן: הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו – גובה מנכסים בני חורין.
Bava Batra 167a אמר אביי halacha ruling document fraud
Abaye instructs that numbers from three through ten not be written at a line's end and, if they are, that they be repeated to prevent forgery.

אמר אביי: מתלת ועד עשר – לא לכתוב בסוף שיטה, דלמא מזייף וכתב. ואי איתרמי ליה, ניהדריה לדבוריה תרין תלתא זימני, אי אפשר דלא מיתרמי ליה באמצע שיטה.
Bava Batra 167b אמר אביי halacha dispute name identification
Abaye says an unestablished name is accepted when the person is called by it and responds.

לא איתחזק, מאי? אמר אביי: דקרו ליה ועני. רב זביד אמר: רמאה – ברמאותיה זהיר.
Bava Batra 167b אמר אביי halacha other unclear
Abaye begins qualifying a ruling of the Sages, but the qualification is not preserved in this fragment.

אמר אביי, אף על גב דאמור רבנן:
Bava Batra 168a אמר אביי halacha ruling document identification
Abaye rules that although a Torah scholar does not ordinarily inspect closely, an identification made after careful inspection is accepted.

ההוא תברא דהוה חתים עליה רב ירמיה בר אבא. אמרה ליה: לאו אנא הואי. אמר לה: איברא אנת הות. אמר אביי: אף על גב דצורבא מרבנן לאו אורחיה למידק, כיון דדק – דק.
Bava Batra 168a אמר אביי halacha ruling marriage identification
Abaye advises a Torah scholar going to betroth a woman to bring an ordinary person lest another woman be substituted for her.

אמר אביי: האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא – נידבר עם הארץ בהדיה, דלמא מחלפו לה מיניה.
Bava Batra 168b אביי אמר halacha dispute document cancellation
Abaye defines a court's cancellation tear as a crisscross tear.

היכי דמי קרע של בית דין? אמר רב יהודה: מקום עדים ומקום הזמן ומקום התורף. אביי אמר: שתי וערב.
Bava Batra 170a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal dispute
Abaye objects that the proposed view would require his master to disagree with another position.

אמר ליה אביי: אם כן, פלוגתא לדמר! אמר ליה: ותפלוג!
Bava Batra 170a אמר אביי halacha other disqualified witness
Abaye explains that the case concerns a group of witnesses among whom one was found related or disqualified.

אלא אמר אביי: הכא במאי עסקינן – כגון שנמצא אחד מהן קרוב או פסול;
Bava Batra 172b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue document validity
Abaye suggests that Abba Shaul may follow Rabbi Eliezer on delivery witnesses and objects that here one must fear the document was lost.

אמר ליה אביי: ודלמא אבא שאול כרבי אליעזר סבירא ליה, דאמר: עדי מסירה כרתי; אבל הכא ליחוש לנפילה!
Bava Batra 173a אביי אמר halacha dispute document transfer
Abaye rules that one holding a transferred debt document must bring proof of the transfer.

דאיתמר: אותיות נקנות במסירה; אביי אמר: צריך להביא ראיה, ורבא אמר: אינו צריך להביא ראיה.
Bava Batra 173a אמר אביי halacha exegesis document ownership
Abaye supports requiring proof of ownership from the teaching that a brother holding a debt document must prove it is his.

אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו, עליו להביא ראיה. מאי, לאו הוא הדין לאחריני?
Bava Batra 173a אביי אמר halacha ruling debt repayment
Abaye rules that if a debtor's papers say that his note to Joseph ben Simeon is paid, both identically named creditors' notes are treated as paid.

אביי אמר, הכי קאמר: נמצא ללוה בין שטרותיו ״שטרו של יוסף בן שמעון עלי, פרוע״ – שטרות שניהם פרועין.
Bava Batra 174b אמר אביי halacha dialogue marriage settlement
Abaye proposes advising Rav Huna to divorce his wife so she can collect her marriage settlement from her guarantor father and then remarry him.

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר: הערב לאשה בכתובתה [וכו']. משה בר עצרי ערבא דכתובתה דכלתיה הוה. רב הונא בריה – צורבא מדרבנן הוה, ודחיקא ליה מילתא. אמר אביי: ליכא דניזיל דנסביה עצה לרב הונא, דנגרשה לדביתהו ותיזיל ותגבי כתובה מאבוה, והדר נהדרה?
Bava Batra 174b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue divorce procedure
Abaye responds that not every divorce is performed in court, allowing the proposed arrangement to avoid the court-imposed vow.

אמר ליה רבא: והא ״ידירנה הנאה״ תנן! אמר ליה אביי: אטו כל דמגרש – בבי דינא מגרש?
Bava Batra 174b אמר אביי aggada maxim poverty
Abaye cites the proverb that poverty follows the poor.

לסוף איגלאי מילתא דכהן הוא. אמר אביי, היינו דאמרי אינשי: בתר עניא אזלא עניותא.
Bava Batra 174b אמר אביי aggada exegesis cunning wickedness
Abaye identifies a cunning wicked person as one who advises another to sell property under Rabban Shimon ben Gamliel's rule.

ומי אמר אביי הכי? והא אמר אביי: איזהו ״רשע ערום״? זה המשיא עצה למכור בנכסים כרבן שמעון בן גמליאל!

Sanhedrin (83)

Sanhedrin 8b אביי אמר halacha other warning procedure
Abaye explains that everyone fears reputational harm and honors the earlier judges, and that the case involves an unspecified warning.

אביי אמר: דכולי עלמא חיישינן ללעז, ומשום כבודן של ראשונים. הכא במאי עסקינן? כגון דאתרו בה סתם.
Sanhedrin 10a אמר אביי halacha exegesis court size
Abaye derives from the shared word wicked that a case requiring lashes is judged by twenty-three, like capital cases.

משום רבי ישמעאל אמרו: בעשרים ושלשה. מאי טעמא דרבי ישמעאל? אמר אביי: אתיא ״רשע״ ״רשע״ מחייבי מיתות. כתיב הכא: ״והיה אם בן הכות הרשע״, וכתיב התם: ״אשר הוא רשע למות״. מה להלן בעשרים ושלשה, אף כאן בעשרים ושלשה.
Sanhedrin 10b אמר אביי halacha dispute calendar declaration
Abaye emends the teaching to say that sanctification of the new month is performed by three judges.

אמר אביי: תני קידוש החדש. תניא נמי הכי: קידוש החדש ועיבור השנה בשלשה, דברי רבי מאיר. אמר רבא: והא ״עיבור״ קתני! אלא אמר רבא: קידוש ביום עיבור בשלשה, אחר עיבור ליכא קידוש.
Sanhedrin 10b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue public readings
Abaye asks Rav Yosef why he had not previously explained the significance of the groups of three, five, and seven.

תני רב יוסף: הני שלשה וחמשה ושבעה, שלשה – כנגד שומרי הסף, חמשה – מרואי פני המלך, שבעה – רואי פני המלך. אמר ליה אביי לרב יוסף: עד האידנא מאי טעמא לא פריש לן מר הכי? אמר להו: לא הוה ידענא דצריכיתו. מי בעיתו מנאי מילתא ולא אמרי לכו?
Sanhedrin 13b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue rabbinic ordination
Abaye asks Rav Yosef for the source that ordaining elders requires three and challenges possible derivations from Moses.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מיסמך סבי בשלשה מנלן? אילימא מדכתיב ״ויסמך את ידיו עליו״, אי הכי תסגי בחד! וכי תימא משה במקום שבעים וחד קאי, אי הכי ליבעי שבעים וחד! קשיא.
Sanhedrin 14b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue court size
Abaye explains that the case concerns judges going out to enlarge Jerusalem or the Temple courtyards, which requires a court of seventy-one.

היכי דמי? לאו למדידת עגלה, ורבי אליעזר בן יעקב היא, דאמר: כולי סנהדרי בעינן? אמר ליה אביי: לא, כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות, כדתנן: אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד.
Sanhedrin 15a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue stoned ox
Abaye questions whether the verse equating an ox's owner with death truly teaches that the ox is tried like its owner.

שור הנסקל בעשרים ושלשה, שנאמר: ״השור יסקל וגם בעליו יומת״. כמיתת הבעלים כך מיתת השור. אמר ליה אביי לרבא: ממאי דהאי ״וגם בעליו יומת״ לכמיתת בעלים כך מיתת השור הוא דאתא?
Sanhedrin 16a אמר אביי halacha dialogue high priest property
Abaye infers that the number of judges required for the High Priest's property is settled because only the case of his ox was asked.

בעי רבי אלעזר: שורו של כהן גדול, בכמה? למיתת בעלים דידיה מדמינן ליה, או דילמא למיתת בעלים דעלמא מדמינן ליה? אמר אביי: מדקא מבעיא ליה שורו, מכלל דממונו פשיטא ליה.
Sanhedrin 20b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue war spoils
Abaye asks for the scriptural source that ordinary spoils are divided equally between the king and the people.

פורץ לעשות לו דרך. תנו רבנן: אוצרות מלכים – למלך, ושאר ביזה שבוזזין – מחצה למלך ומחצה לעם. אמר ליה אביי לרב דימי, ואמרי לה לרב אחא: בשלמא אוצרות מלכים למלך – אורחא דמלתא, אלא שאר ביזה שבוזזין מחצה למלך ומחצה לעם – מנלן? דכתיב:
Sanhedrin 22b אמר אביי halacha ruling priestly wine
Abaye says that contemporary priests drink wine in accordance with Rabbi's position.

ויין שלא בזמן ביאה שרי? והתניא: רבי אומר, אומר אני: כהנים אסורין לשתות יין לעולם, אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו. ואמר אביי: כמאן שתו כהני חמרא האידנא? כרבי. מכלל דרבנן אסרי.
Sanhedrin 27a אביי אמר halacha dispute false witness
Abaye rules that a conspiring witness is disqualified retroactively.

עד זומם, אביי אמר: למפרע הוא נפסל; ורבא אמר: מיכן ולהבא הוא נפסל.
Sanhedrin 27a אביי אמר halacha exegesis false witness
Abaye rules that a conspiring witness is disqualified from the time of his testimony because the Torah bars a wicked person from serving as a witness.

אביי אמר: למפרע הוא נפסל, מעידנא דאסהיד רשע הוא, והתורה אמרה: ״אל תשת ידך עם רשע״ – אל תשת רשע עד.
Sanhedrin 27a אביי אמר halacha dispute witness eligibility
Abaye rules that one who sins provocatively is disqualified as a witness.

להכעיס – אביי אמר: פסול, רבא אמר: כשר.
Sanhedrin 27a אביי אמר halacha dispute witness eligibility
Abaye disqualifies a provocative sinner as a wicked person whom the Torah bars from testimony.

אביי אמר: פסול, דהוה ליה רשע, ורחמנא אמר ״אל תשת רשע עד״. ורבא אמר: כשר, רשע דחמס בעינן.
Sanhedrin 28b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue related witnesses
Abaye questions whether the cited Rabbi Yosei is the one who permits a brother-in-law to testify rather than the one who disqualifies him.

אמר ליה אביי: ממאי דרבי יוסי דמתניתין, דמכשר בגיסו? דילמא רבי יוסי דברייתא, דפסיל בגיסו?
Sanhedrin 29a אמר אביי halacha ruling legal admission
Abaye limits the ruling to one who says that he was merely jesting, while the contrasting statement is missing from the fragment.

אמר אביי: לא שנו אלא דאמר ״משטה אני בך״, אבל אמר
Sanhedrin 30b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue land testimony
Abaye questions why a ruling is called law if the Sages concede Rabbi Yehoshua ben Korcha's position regarding testimony about land.

אמר ליה אביי: הלכה, מכלל דפליגי? והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: מודים חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעדות קרקע!
Sanhedrin 34a אמר אביי aggada exegesis scriptural interpretation
Abaye teaches from a verse that one scriptural text can yield several meanings, but one meaning cannot derive from several texts.

מנהני מילי? אמר אביי: דאמר קרא ״אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים״. מקרא אחד יוצא לכמה טעמים, ואין טעם אחד יוצא מכמה מקראות. דבי רבי ישמעאל תנא: ״וכפטיש יפצץ סלע״ – מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים.
Sanhedrin 34b אמר אביי halacha exegesis sacrificial liability
Abaye rules that even according to Rabbi Akiva one incurs only one liability because Scripture groups all the acts together.

הא איתמר עלה, אמר אביי: אף לדברי רבי עקיבא נמי אינו חייב אלא אחת, דאמר קרא ״שם תעלה עלותיך ושם תעשה״. ערבינהו רחמנא לכולהו עשיות.
Sanhedrin 35b אמר אביי halacha exegesis execution procedure
Abaye infers by an a fortiori argument that execution for murder does not override Temple service, since it does not override Shabbat.

אמר אביי: השתא דאמרת אין רציחה דוחה את השבת, אין רציחה דוחה את העבודה מקל וחומר. ומה שבת שנידחית מפני העבודה – אין רציחה דוחה אותה, עבודה שהיא דוחה את השבת – אינו דין שלא תהא רציחה דוחה אותה?
Sanhedrin 37a אמר אביי both maxim court seating
Abaye explains that all judges shift seats and consoles a displaced judge with the maxim that it is better to be a lion's tail than a fox's head.

שלש שורות כו'. אמר אביי: שמע מינה כי ניידי, כולהו ניידי. ולימא להו: עד האידנא הוה יתיבנא ברישא, השתא מותביתו לי בדנבי? אמר אביי: דאמרי ליה הכי, ״הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים״.
Sanhedrin 42a אמר אביי halacha ruling moon blessing
Abaye rules that the blessing over the new moon should therefore be recited while standing.

ואמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה. כתיב הכא ״החדש הזה״, וכתיב התם ״זה אלי ואנוהו״. תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש, דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד.
Sanhedrin 42a אמר אביי halacha other court seating
Abaye interprets the teaching as referring to a person whose argument has no substance.

ואחר כך מכניסין כו'. אותו היום ותו לא? והתניא: אם יש ממש בדבריו – לא היה יורד משם לעולם, ואם אין ממש בדבריו – אין יורד כל היום כולו, כדי שלא תהא עלייתו ירידה לו. אמר אביי: תרגומה אאם אין ממש בדבריו.
Sanhedrin 43a אמר אביי halacha ruling execution review
Abaye rules that two scholars accompany the condemned person to determine whether his new argument has substance.

מנא ידעי? אמר אביי: דמסרינן ליה זוגא דרבנן. אי איכא ממש בדבריו – אין, אי לא – לא.
Sanhedrin 43a אמר אביי halacha ruling execution announcement
Abaye requires the announcement to state the day, hour, and place so that anyone able to refute the witnesses can come forward.

גמ' אמר אביי: וצריך למימר ביום פלוני, ובשעה פלונית, ובמקום פלוני. דילמא איכא דידעי ואתי ומזים להו.
Sanhedrin 44b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue biblical interpretation
Abaye asks Rav Dimi how the sages of the West interpret the verse warning against hasty quarrels and revealing another's secret.

אמר ליה אביי לרב דימי: האי קרא במערבא במאי מוקמיתו ליה: ״אל תצא לריב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך. ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל״?
Sanhedrin 46b אמר אביי aggada dispute divine sorrow
Abaye interprets Rabbi Meir's expression as meaning that God says his head is not light.

אמר רבי מאיר כו'. מאי משמע? אמר אביי: כמאן דאמר ״קל לית״. אמר ליה רבא: אם כן, ״כבד עלי ראשי״ ״כבד עלי זרועי״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: כמאן דאמר ״קיל לי עלמא״.
Sanhedrin 47a אמר ליה אביי dialogue both dialogue death atonement
Abaye teaches that dying while still wicked does not atone, citing the law limiting priestly defilement to relatives who act as members of their people.

אמר ליה אביי: מי סברת מת מתוך רשעו הויא ליה כפרה? מת מתוך רשעו לא הויא ליה כפרה, דתני רב שמעיה: יכול אפילו פירשו אבותיו מדרכי ציבור יטמא? תלמוד לומר ״בעמיו״ – בעושה מעשה עמיו.
Sanhedrin 47a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue unclear
Abaye begins challenging a comparison, but the objects of comparison are absent from the fragment.

אמר ליה אביי: מי קא מדמית
Sanhedrin 47b אביי אמר halacha dispute burial shroud
Abaye rules that cloth woven for a corpse is forbidden for other use.

איתמר: האורג בגד למת, אביי אמר: אסור, ורבא אמר: מותר.
Sanhedrin 47b אביי אמר halacha dispute burial shroud
Abaye forbids cloth prepared for a corpse because designation has legal effect.

אביי אמר אסור – הזמנה מלתא היא. ורבא אמר מותר – הזמנה לאו מילתא היא.
Sanhedrin 51b אמר ליה אביי dialogue both dialogue future law
Abaye argues that laws relevant only in the messianic era should still be studied so that one may expound them and receive reward.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, שחיטת קדשים לא ליתני? הלכתא למשיחא! אלא, דרוש וקבל שכר. הכא נמי, דרוש וקבל שכר.
Sanhedrin 53b אמר אביי halacha exegesis forbidden relations
Abaye derives from the phrase 'she is your mother' that liability is imposed for his mother but not additionally for his father's wife.

וטעמא מאי? אמר אביי: דאמר קרא ״אמך היא״. משום אמו אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום אשת אב.
Sanhedrin 54a אמר אביי halacha other legal dispute
Abaye states that the disagreement appears in a baraita.

אמר אביי: פליג בברייתא.
Sanhedrin 54a אמר אביי halacha exegesis forbidden relations
Abaye explains that Scripture opens with daughter-in-law and closes with son's wife to teach that they are the same relation.

הבא על כלתו כו'. ולחייב נמי משום אשת בנו? אמר אביי: פתח הכתוב בכלתו וסיים באשת בנו, לומר לך זו היא כלתו זו היא אשת בנו.
Sanhedrin 54b אביי אמר halacha exegesis forbidden relations
Abaye rules that even according to Rabbi Yishmael one incurs only one liability because the prohibition against a male prostitute is written about men.

אביי אמר: אפילו לדברי רבי ישמעאל נמי אינו חייב אלא אחת, דכי כתיב ״לא יהיה קדש״ – בגברי כתיב.
Sanhedrin 54b אביי אמר halacha exegesis bestiality liability
Abaye derives that even according to Rabbi Ishmael, the passive participant in bestiality incurs two liabilities.

אביי אמר: אפילו לדברי רבי ישמעאל נמי חייב שתים, דכתיב ״כל שכב עם בהמה מות יומת״. אם אינו ענין לשוכב, תניהו ענין לנשכב. ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב: מה שוכב – ענש והזהיר, אף נשכב – ענש והזהיר.
Sanhedrin 55a אמר אביי halacha ruling animal execution
Abaye distinguishes cases according to whether the offender's disgrace is greater or lesser.

ישראל גופיה ליתסר, מידי דהוה ארביעה? אמר אביי: זה קלונו מרובה, וזה קלונו מועט.
Sanhedrin 57a אמר אביי halacha ruling pursuer law
Abaye identifies a teaching about bloodshed with Rabbi Yonatan ben Shaul's rule concerning a pursuer who could have been stopped by wounding.

כיוצא בו דשפיכות דמים לא תניא. אמר אביי: אי משכחת דתניא, רבי יונתן בן שאול היא. דתניא, רבי יונתן בן שאול אומר: רודף אחר חבירו להורגו, ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל -
Sanhedrin 60b אמר אביי halacha exegesis idolatrous worship
Abaye explains that throwing an offering is included in libation, based on the verse about libations of blood.

וליחשוב נמי זורק? אמר אביי: זורק היינו מנסך, דכתיב ״בל אסיך נסכיהם מדם״.
Sanhedrin 61b אמר אביי halacha ruling idolatrous enticement
Abaye distinguishes one enticed by himself, who may reconsider, from one enticed by others, who follows them.

אלא אמר אביי: כאן – בניסת מפי עצמו, כאן – בניסת מפי אחרים. מפי עצמו – מימלך, מפי אחרים – גריר בתרייהו.
Sanhedrin 61b אמר אביי halacha exegesis idolatrous enticement
Abaye infers from the prohibition against yielding and listening that one who does yield and listen is liable.

אמר אביי: מנא אמינא לה? דכתיב: ״לא תאבה לו ולא תשמע אליו״. הא אבה ושמע – חייב.
Sanhedrin 61b אביי אמר halacha dispute coerced idolatry
Abaye rules that one who worships an idol from love or fear is liable, while Rava exempts him.

איתמר: העובד עבודה זרה מאהבה ומיראה, אביי אמר: חייב, רבא אמר: פטור.
Sanhedrin 61b אביי אמר halacha dispute coerced idolatry
Abaye holds that worship from love or fear incurs liability because worship occurred, while Rava requires acceptance of the idol as a god.

אביי אמר: חייב, דהא פלחה. רבא אמר: פטור, אי קבליה עליה באלוה – אין, אי לא – לא.
Sanhedrin 61b אמר אביי halacha exegesis coerced idolatry
Abaye reads the Mishnah's inclusive wording as evidence that worship from love or fear incurs liability.

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דתנן: העובד עבודה זרה, אחד העובד כו'. מאי לאו אחד העובד מאהבה ומיראה?
Sanhedrin 61b אמר אביי halacha exegesis coerced worship
Abaye cites the prohibition against worshipping a venerated person as evidence that worship performed from fear is forbidden.

אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: ״לא תשתחוה להם״ – להם אי אתה משתחוה, אבל אתה משתחוה לאדם כמותך. יכול אפילו נעבד כהמן? תלמוד לומר: ״ולא תעבדם״. והא המן מיראה הוה נעבד!
Sanhedrin 61b אמר אביי halacha dispute idolatry error
Abaye cites the dispute whether an anointed priest's unwitting idolatry requires an erroneous act or an erroneous ruling.

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: כהן משיח בעבודה זרה, רבי אומר: בשגגת מעשה, וחכמים אומרים: בהעלם דבר.
Sanhedrin 63a אמר אביי halacha exegesis idolatry liability
Abaye explains Rabbi Ami's single liability for several idolatrous rites in one lapse by noting that Scripture treats them as one service.

אמר רבי אמי: זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחד, אינו חייב אלא אחת. אמר אביי: מאי טעמא דרבי אמי? אמר קרא ״לא תעבדם״, הכתוב עשאן כולן עבודה אחת.
Sanhedrin 63a אמר אביי halacha dialogue idolatrous bowing
Abaye is challenged concerning his teaching that three references to bowing in idolatry each require explanation.

ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי: שלש השתחואות בעבודה זרה למה?
Sanhedrin 63a אמר אביי halacha exegesis idolatrous bowing
Abaye assigns the three references to idolatrous bowing to customary worship, atypical worship, and separate liability.

גופא, אמר אביי: שלש השתחואות בעבודה זרה למה? אחת לכדרכה, ואחת שלא כדרכה, ואחת לחלק.
Sanhedrin 64a אמר אביי halacha exegesis molech worship
Abaye equates two sages' positions and explains that Molech includes anything people appoint as ruler, even a pebble or splinter.

אמר אביי: רבי אלעזר ברבי שמעון ורבי חנינא בן אנטיגנוס אמרו דבר אחד. רבי אלעזר ברבי שמעון – הא דאמרן. רבי חנינא בן אנטיגנוס – דתניא: רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, מפני מה תפסה תורה לשון ״מולך״? כל שהמליכוהו עליהם, אפילו צרור ואפילו קיסם.
Sanhedrin 64b אמר אביי halacha ruling molech worship
Abaye describes the liable manner of passing through fire as a row of bricks with fire on both sides.

אמר רב יהודה: אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה. היכי דמי? אמר אביי: שרגא דליבני במצעי, נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא.
Sanhedrin 65a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sorcery
Abaye replies that one who burns incense to summon a gathering is classified as a spellbinder.

אמר ליה אביי: המקטר לחבר – חובר חבר הוא.
Sanhedrin 65a אמר אביי halacha ruling animal charming
Abaye rules that charming wasps and scorpions is forbidden even when intended to prevent harm.

אמר אביי: הלכך, האי מאן דצמיד זיבורא ועקרבא, אף על גב דקא מיכוין דלא ליזקו, אסור.
Sanhedrin 67b אמר אביי aggada ruling demons and magic
Abaye distinguishes a demon, which insists on a particular vessel, from sorcery, which does not.

אמר אביי: דקפיד אמנא – שד, דלא קפיד אמנא – כשפים.
Sanhedrin 67b אמר אביי halacha ruling sorcery
Abaye teaches that acts of sorcery, like Sabbath acts, include capital offenses, forbidden but exempt acts, and acts permitted initially.

אמר אביי: הלכות כשפים כהלכות שבת, יש מהן בסקילה, ויש מהן פטור אבל אסור, ויש מהן מותר לכתחלה.
Sanhedrin 71b אמר אביי halacha ruling court procedure
Abaye explains that warning occurs before two witnesses and flogging before three judges.

ומתרין בפני שלשה? למה לי? בתרי סגיא! אמר אביי: הכי קאמר – מתרין בו בפני שנים, ומלקין אותו בפני שלשה.
Sanhedrin 74a אביי אמר halacha ruling pursuer law
Abaye applies Rabbi Yonatan ben Shaul's rule that one who kills a pursuer when wounding could have sufficed is himself liable to death.

אביי אמר: ביכול להציל באחד מאבריו, ורבי יונתן בן שאול היא. דתניא: רבי יונתן בן שאול אומר, רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו, ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל – נהרג עליו.
Sanhedrin 74b אמר אביי halacha ruling sexual coercion
Abaye explains that Esther was passive rather than performing an act despite the public setting.

והא אסתר פרהסיא הואי? אמר אביי: אסתר קרקע עולם היתה.
Sanhedrin 74b אמר אביי halacha dialogue noahide laws
Abaye argues from the count of seven Noahide commandments that no additional commandment should be counted.

אמר אביי, תא שמע: שבע מצות נצטוו בני נח. ואם איתא, תמני הויין! אמר ליה רבא: אינהו וכל אבזרייהו.
Sanhedrin 75b אמר אביי halacha exegesis forbidden relations
Abaye proposes deriving paternal relatives from maternal relatives through the shared term for depravity.

אמר אביי: הכי קאמר, מנין לעשות שאר הבא ממנו כשאר הבא ממנה? נאמר כאן ״זמה״ ונאמר להלן ״זמה״ וכו'. והא בשאר דידיה לא כתיבא ביה ״זמה״!
Sanhedrin 75b אמר אביי halacha exegesis forbidden relations
Abaye derives three prohibited generations above from the three generations below through the shared term for depravity.

אמר אביי: הכי קאמר, מנין לעשות שלשה דורות למעלה כשלשה דורות למטה? נאמר למטה ״זמה״ ונאמר למעלה ״זמה״. מה למטה שלשה דורות, אף למעלה שלשה דורות.
Sanhedrin 75b אמר אביי halacha exegesis maternal incest
Abaye infers from the phrase 'she is your mother' that liability is for one's mother but not one's maternal grandmother.

אמר אביי: אמר קרא ״אמך היא״, משום אמו אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום אם אמו.
Sanhedrin 76a אמר אביי halacha exegesis affinal incest
Abaye infers from 'she is your son's wife' that liability applies to a son's wife but not to her son's wife.

אמר אביי, אמר קרא: ״אשת בנך היא״. משום אשת בנך אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום אשת בנה.
Sanhedrin 76a אמר אביי halacha exegesis incest
Abaye derives the prohibition concerning one's daughter from rape by an a fortiori argument from liability for one's granddaughter.

בתו מאנוסתו מנין? האמר אביי: קל וחומר, על בת בתו ענוש – על בתו לא כל שכן?
Sanhedrin 76a אמר אביי halacha exegesis priestly adultery
Abaye infers that the law applies to a woman who profanes her father, excluding one whose father profanes her.

אמר אביי: אמר קרא ״את אביה היא מחללת״, מי שמחללת את אביה – יצתה זו שאביה מחללה.
Sanhedrin 76a אמר אביי both other unclear
Abaye's attributed statement is missing from the supplied fragment.

אמר אביי:
Sanhedrin 76b אמר אביי halacha ruling legal interpretation
Abaye says the practical difference between the positions lies only in the interpretive implications of their verses.

מאי בינייהו? אמר אביי: משמעות דורשים איכא בינייהו.
Sanhedrin 86a אמר אביי halacha exegesis kidnapping
Abaye interprets 'if he is found' to exclude someone already readily present.

אמר אביי: דאמר קרא, ״כי ימצא״ – פרט למצוי.
Sanhedrin 86b אמר אביי both other unclear
Abaye states that all agree in two unspecified cases of the stubborn and rebellious son and dispute a third.

אמר אביי: הכל מודים בבן סורר ומורה, והכל מודים בבן סורר ומורה, ומחלוקת בבן סורר ומורה.
Sanhedrin 86b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue witness testimony
Abaye challenges applying Rabbi Akiva's rule against partial testimony because the ruling explicitly rests on inference.

אמר רב יוסף: כמאן אזלא הא שמעתא דרב אסי? כרבי עקיבא, דאמר: ״דבר״, ולא חצי דבר. אמר ליה אביי: דאי כרבנן, נהרגין? הא ״מתוך״ קאמר!
Sanhedrin 89b אמר אביי halacha dialogue withheld prophecy
Abaye answers that fellow prophets can warn a prophet who withholds his prophecy.

תני תנא קמיה דרב חסדא: הכובש את נבואתו לוקה. אמר ליה: ״מאן דאכיל תמרי בארבלא לקי? מאן מתרי ביה? אמר אביי: חבריה נביאי.
Sanhedrin 89b אמר אביי aggada exegesis prophecy
Abaye explains that prophets know another's revelation because God discloses His counsel, and any retraction would also be announced to them.

מנא ידעי? אמר אביי: דכתיב ״כי לא יעשה ה' [אלהים] דבר כי אם גלה סודו״. ודילמא הדרו ביה? אם איתא דהדרי ביה, אודועי הוו מודעי לכלהו נביאי.
Sanhedrin 92a אמר אביי aggada exegesis withholding grain
Abaye explains the punishment of being perforated like a sieve by comparing it to a launderers' perforated utensil.

עולא בר ישמעאל אומר: מנקבין אותו ככברה. כתיב הכא: ״יקבהו לאום״, וכתיב התם: ״ויקב חר בדלתו״. ואמר אביי: כי אוכלא דקצרי.
Sanhedrin 95b בעי אביי aggada other army size
Abaye asks which unit is meant by the statement that the enormous army's total was one short.

במתניתא תנא: אורך מחנהו ארבע מאות פרסה, רחב צואר סוסיו ארבעים פרסה. סך מחנהו מאתים וששים ריבוא אלפים חסר חד. בעי אביי: חסר חד ריבויא, או חסר חד אלפא, או חסר מאה, או חסר חד? תיקו.
Sanhedrin 97a אמר אביי aggada dialogue messianic signs
Abaye challenges whether the predicted sounds, wars, and their stated sequence have actually occurred.

אמר רב יוסף: הא כמה שבועי דהוה כן, ולא אתא! אמר אביי: בששית קולות, בשביעית מלחמות – מי הוה? ועוד, כסדרן מי הוה?
Sanhedrin 97a אביי אמר aggada dispute world duration
Abaye teaches that after six thousand years the world will be desolate for two thousand years, unlike Rav Ketina's one thousand.

אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוי עלמא, וחד חרוב, שנאמר: ״ונשגב ה' לבדו ביום ההוא״. אביי אמר: תרי חרוב, שנאמר: ״יחיינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו״.
Sanhedrin 97b אמר אביי aggada exegesis righteous people
Abaye teaches from the numerical value of 'for Him' that every generation has at least thirty-six righteous people who receive the Divine Presence.

אמר אביי: לא פחית עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא, שנאמר ״אשרי כל חוכי לו״ – ״לו״ בגימטריא תלתין ושיתא הוו. איני? והאמר רבא: דרא דקמי קודשא בריך הוא תמני סרי אלפי פרסה הואי, שנאמר ״סביב שמנה עשר אלף״! לא קשיא: הא דמסתכלי באיספקלריא המאירה, הא דמסתכלי באיספקלריא שאינה מאירה.
Sanhedrin 98b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue messianic suffering
Abaye asks Rabbah why he fears the Messiah's travails when Torah study and acts of kindness provide protection and Rabbah possesses both.

אמר ליה אביי לרבה: מאי טעמא? אילימא משום חבלו של משיח? והתניא: שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. ומר – הא תורה והא גמילות חסדים!
Sanhedrin 99b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue torah covenant
Abaye says that denying Torah's sustaining covenant is also an insolent distortion of Torah.

אמר ליה אביי: האי מגלה פנים בתורה נמי הוא, דכתיב ״אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי״. אמר רב נחמן בר יצחק: מהכא נמי שמע מינה, שנאמר ״ונשאתי לכל המקום בעבורם״.
Sanhedrin 100a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue divine reward
Abaye questions how God could give every righteous person a full handful when heaven and earth fit within God's measured span.

כי אתא רב דימי אמר: עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו, שנאמר: ״ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה״. אמר ליה אביי: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר: ״מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן״?
Sanhedrin 100b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue external books
Abaye asks why reading Ben Sira should be forbidden and tests whether a cited practical saying could be the reason.

רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים וכו'. תנא: בספרי מינים. רב יוסף אמר: בספר בן סירא נמי אסור למיקרי. אמר ליה אביי: מאי טעמא? אילימא משום דכתב [ביה]: לא תינטוש גילדנא מאודניה, דלא ליזיל משכיה לחבלא, אלא צלי יתיה בנורא ואיכול ביה תרתין גריצים.
Sanhedrin 102a אמר אביי aggada dispute speech
Abaye attributes Jehu's downfall to the binding power of spoken words, while Rava attributes it to a mistaken reading of a seal.

מאי גרמא ליה? אמר אביי: ברית כרותה לשפתים, שנאמר ״אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה״. רבא אמר: חותמו של אחיה השילוני ראה, וטעה.

Makkot (18)

Makkot 4a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual mixtures
Abaye reminds Rav Yosef that he taught the tradition and recounts how Rav and Rabbi Yochanan's positions were distinguished.

אמר רב יוסף: לא שמיעא לי הא שמעתא. אמר ליה אביי: את אמרת לה ניהלן, והכי אמרת ניהלן, דרב לא תני ״חסר קורטוב״ ברישא, ורבי יוחנן אסיפא פליג, ורב דאמר כדברי הכל.
Makkot 5a אמר אביי halacha exegesis lashes
Abaye derives from the shared word 'wicked' that lashes, like judicial execution, cannot be imposed partially.

גמ' מנא הני מילי? אמר אביי: נאמר ״רשע״ בחייבי מלקיות, ונאמר ״רשע״ בחייבי מיתות בית דין. מה להלן – אין מיתה למחצה, אף כאן – אין מלקות למחצה.
Makkot 7a אמר אביי halacha ruling jurisdiction
Abaye resolves the contradiction by distinguishing the Land of Israel from outside the Land.

אמר אביי: לא קשיא, כאן בארץ ישראל, כאן בחוצה לארץ.
Makkot 7b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mistaken permission
Abaye challenges the claim that one who mistakenly believes an act permitted is close to intentional wrongdoing, arguing that such a person is coerced.

מזיד? פשיטא, בר קטלא הוא! אלא אמר רבא: אימא פרט לאומר מותר. אמר ליה אביי: אי אומר מותר, אנוס הוא? אמר ליה: שאני אומר, האומר מותר – קרוב למזיד הוא.
Makkot 9a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mistaken permission
Abaye argues that one who mistakenly believes an act permitted is considered coerced.

אלא אמר רבא: באומר מותר. אמר ליה אביי: אומר מותר אנוס הוא! אמר ליה: שאני אומר, אומר מותר – קרוב למזיד הוא.
Makkot 9b אמר אביי aggada other homicide
Abaye explains that three cities of refuge were needed in Gilead because murderers were common there.

בעבר הירדן תלת, בארץ ישראל תלת?! אמר אביי: בגלעד שכיחי רוצחים,
Makkot 10a אמר אביי aggada exegesis homicide
Abaye teaches from a verse that murderers were also common in Shechem.

אמר אביי: בשכם נמי שכיחי רוצחים, דכתיב: ״וכחכי איש גדודים חבר כהנים, דרך ירצחו שכמה וגו'״, מאי ״חבר כהנים״? אמר רבי אלעזר: שהיו מתחברין להרוג נפשות, ככהנים הללו שמתחברין לחלוק תרומות בבית הגרנות.
Makkot 10a אמר אביי halacha ruling cities of refuge
Abaye distinguishes the six principal cities of refuge, which receive killers knowingly or unknowingly, from the other cities, which receive them only knowingly.

ותו ליכא? והא כתיב: ״ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר״! אמר אביי: הללו, קולטות בין לדעת בין שלא לדעת. הללו – לדעת קולטות, שלא לדעת אינן קולטות.
Makkot 10a אמר אביי halacha exegesis cities of refuge
Abaye explains from a verse that Caleb received the outskirts of Hebron rather than the city of refuge itself.

וחברון עיר מקלט הוא[י]? והכתיב: ״ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה״! אמר אביי: פרוודהא, דכתיב: ״ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה״.
Makkot 11b אמר אביי halacha exegesis cities of refuge
Abaye argues by an a fortiori inference that one whose verdict was not completed before the high priest died need not go into exile.

גמ' מאי טעמא? אמר אביי: קל וחומר, ומה מי שגלה כבר – יצא עכשיו, מי שלא גלה – אינו דין שלא יגלה? ודלמא: האי דגלה איכפר ליה, האי דלא גלה לא! מידי גלות קא מכפרא? מיתת כהן הוא דמכפרא!
Makkot 11b אמר אביי halacha exegesis burial
Abaye rules from a verse that if a condemned accidental killer dies, his bones are taken to the city of refuge.

אמר אביי: נקטינן: נגמר דינו ומת – מוליכין את עצמותיו לשם, דכתיב: ״לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן״, ואיזהו ישיבה שהיא בארץ – הוי אומר זו קבורה. תנא: מת קודם שמת כהן גדול, מוליכין עצמותיו על קברי אבותיו, דכתיב: ״ישוב הרצח אל ארץ אחזתו״, איזהו ישיבה שהיא בארץ אחוזתו הוי אומר זו קבורה.
Makkot 12a אביי אומר halacha ruling altar refuge
Abaye explains that Joab also erred by thinking the altar protects a non-priest who is not performing the Temple service.

טעה – שאינו קולט אלא גגו, והוא תפס בקרנותיו. טעה – שאינו קולט אלא מזבח בית עולמים, והוא תפס מזבח של שילה. אביי אומר: בהא נמי מיטעא טעה: טעה – שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו, והוא זר היה.
Makkot 12a אמר אביי halacha ruling cities of refuge
Abaye distinguishes between a city's boundary serving as refuge and its suitability as a place of residence.

כשם שהעיר קולטת וכו'. ורמינהו: ״וישב בה״ – בה ולא בתחומה! אמר אביי: לא קשיא, כאן – לקלוט, כאן – לדור.
Makkot 12a אמר אביי halacha ruling blood avenger
Abaye holds that the Torah uses ordinary human language here, so an intentional act is punishable by death and an accidental act by exile in both stages.

אמר אביי: מסתברא כמאן דאמר דברה תורה כלשון בני אדם, שלא יהא סופו חמור מתחלתו: מה תחלתו, במזיד – נהרג, בשוגג – גולה, אף סופו, במזיד – נהרג, בשוגג – גולה.
Makkot 16b אמר אביי halacha ruling dietary lashes
Abaye rules that eating a putita incurs four sets of lashes.

אמר אביי: אכל פוטיתא – לוקה ארבעה.
Makkot 17a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue untithed produce
Abaye challenges an explanation of the dispute by arguing that the parties should have disagreed about certain produce rather than doubtful produce.

מאי לאו בהא קא מיפלגי, דמר סבר: ודאי – טובלו. ומר סבר: ודאי – אינו טובלו? אמר ליה אביי: אי הכי, אדמיפלגי בספיקו, ליפלגו בודאי!
Makkot 23a אמר אביי halacha dialogue judicial lashes
Abaye infers that the lash strap is adjusted separately to each person's body size.

ידה טפח וכו'. אמר אביי: שמע מינה כל חד וחד לפום גביה עבדינן ליה. אמר ליה רבא: אם כן נפיש להו רצועות טובא! אלא אמר רבא: אבקתא אית ליה, כי בעי מיקטר ביה, כי בעי מרפה בה.
Makkot 23b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue divine approval
Abaye answers skepticism about heavenly approval by explaining that such conclusions are derived from biblical verses.

אמר רב אדא בר אהבה אמר רב: הלכה כרבי חנניא בן גמליאל. אמר רב יוסף: מאן סליק לעילא ואתא ואמר?! אמר ליה אביי: אלא הא דאמר רבי יהושע בן לוי: שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם – מאן סליק לעילא ואתא ואמר? אלא: קראי קא דרשינן, הכא נמי, קראי קא דרשינן.

Shevuot (37)

Shevuot 5a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue prior awareness
Abaye challenges an inference about prior awareness by noting that if a husband knew of the suspected adultery, the sotah waters would not test his wife.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, גבי סוטה דכתיב: ״ונעלם מעיני אישה״ – מכלל דהוי ידע מעיקרא?! אי הוה ידע, מי בדקו לה מיא?
Shevuot 5a אמר אביי halacha ruling prior awareness
Abaye explains that Rabbi considers the elementary knowledge learned from one's teacher to count as prior awareness.

אלא אמר אביי: קסבר רבי, ידיעת בית רבו שמה ידיעה.
Shevuot 6b אמר אביי halacha exegesis skin lesions
Abaye derives from the verse that baheret alone is intensely white and no other lesion has that whiteness.

ומנלן דבהרת עזה היא? אמר אביי, אמר קרא: ״אם בהרת לבנה היא״ – היא לבנה, ואין אחרת לבנה.
Shevuot 10a אמר אביי aggada exegesis calendar
Abaye teaches from a verse that Tammuz in that year was made a full thirty-day month.

איברא, ראש חדש נמי איקרי מועד, כדאמר אביי – דאמר אביי: תמוז דההיא שתא מלויי מליוהו, דכתיב: ״קרא עלי מועד לשבר בחורי״.
Shevuot 11a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue consecration
Abaye challenges a ruling about consecrating a male animal for its value, prompting a distinction between dedication for an offering and for libations.

אמר ליה אביי, והא מר הוא דאמר: הקדיש זכר לדמיו – קדוש קדושת הגוף! לא קשיא; הא דאמר ״לדמי עולה״, הא דאמר ״לדמי נסכים״.
Shevuot 12a אמר אביי halacha dispute communal offerings
Abaye cites a tannaitic dispute about whether lost communal offerings replaced by others must die or graze until blemished and be sold.

אמר אביי: אף אנן נמי תנינא: פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהם, וכן שעירי עבודה זרה שאבדו והפריש אחרים תחתיהן – כולן ימותו. דברי רבי יהודה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: ירעו עד שיסתאבו, וימכרו ויפלו דמיהן לנדבה; שאין חטאת צבור מתה.
Shevuot 13a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue atonement
Abaye asks whether Rabbi alone follows Rabbi Yehudah or whether Rabbi Yehudah likewise follows Rabbi.

אמר ליה אביי: דוקא קאמר מר – רבי סבר לה כרבי יהודה, אבל רבי יהודה לא סבר לה כרבי? או דלמא, מדרבי סבר לה כרבי יהודה, אף רבי יהודה סבר לה נמי כרבי; מיהו אורחא דמילתא קתני – למימר דתלמיד סבר לה כרביה?
Shevuot 13a אמר אביי halacha ruling atonement
Abaye resolves the contradiction by assigning one teaching to Rabbi and the other to Rabbi Yehudah.

אמר אביי: לא קשיא; הא רבי, והא רבי יהודה.
Shevuot 13b אביי אמר halacha exegesis atonement
Abaye explains that even according to Rabbi Yehudah, a verse provides the priests atonement for other transgressions and likewise for Temple impurity.

אביי אמר: אפילו תימא רבי יהודה, הכי קאמר: מעתה אין להם כפרה בטומאת מקדש וקדשיו? כשהוא אומר: ״יכפר על הכהנים״, מצינו שיש להן כפרה בשאר עבירות; וכמו דמצינו שיש להן כפרה בשאר עבירות, כך יש להן כפרה
Shevuot 15b אמר אביי halacha exegesis temple construction
Abaye derives from a verse that the Temple may be built only by day and not at night.

נבנייה ממעלי יומא ונשייר ביה פורתא – דעד דקדיש יומא לאלתר נגמריה וניקדשיה? אין בנין בית המקדש בלילה; דאמר אביי: מנין שאין בנין בית המקדש בלילה? שנאמר: ״וביום הקים את המשכן״ – ביום מקימו, בלילה אין מקימו. הלכך לא אפשר.
Shevuot 17b אמר אביי halacha ruling temple impurity
Abaye explains that liability can arise when an impure person takes the short route out but turns a coal with a poker.

אמר אביי: מאי קושיא? משכחת לה כגון שבא בקצרה והפך בצינורא, וכדרב הונא – דאמר רב הונא: זר שהפך בצינורא, חייב מיתה.
Shevuot 17b אביי אמר halacha ruling temple impurity
Abaye transmits in the name of Rabbi Chiyya bar Rav that one incurs two liabilities, one for entering and one for withdrawing.

איתמר, אביי אמר משמיה דרבי חייא בר רב: חייב שתים. וכן אמר רבא, אמר רב שמואל בר שבא, אמר רב הונא: חייב שתים, חדא אכניסה וחדא אפרישה.
Shevuot 18a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue menstrual impurity
Abaye explains that intercourse with a dead organ is normally liable, while this case is exempt as coerced, though withdrawing with greater pleasure remains liable.

אמר ליה אביי: לעולם אימא לך, המשמש מת בעריות חייב; והכא מאי טעמא פטור – משום דאנוס הוא. והא דאמרת: כי פריש מיד אמאי חייב? שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת, ופירש בהנאה מרובה.
Shevuot 18b אמר אביי halacha other menstrual impurity
Abaye is reported as treating the act as coerced while elsewhere imposing two liabilities when intercourse occurs near the expected menstrual period.

מתקיף לה רב הונא בריה דרב נתן: מי אמר אביי אנוס הוא – אלמא בשלא סמוך לוסתה קאמרינן?! והא אביי דאמר חייב שתים – אלמא בסמוך לוסתה עסקינן!
Shevuot 19b אמר אביי halacha ruling oath language
Abaye explains that the expression means what the speaker will eat, distinguishing whether others are urging him to eat.

אמר אביי: לעולם דאכילנא משמע; לא קשיא, כאן במסרבין בו לאכול, כאן בשאין
Shevuot 20a אמר אביי halacha ruling oath language
Abaye explains that 'mivta' denotes an oath and 'issar' denotes attaching an object to an oath, whose liability depends on whether such attachment equals uttering an oath.

אמר אביי: הכי קאמר, ״מבטא״ – שבועה. ״איסר״ – מיתפיס בשבועה. איסור איסר – אם אתה אומר: מיתפיס בשבועה כמוציא שבועה מפיו דמי, חייב; ואם לאו, פטור.
Shevuot 20a אמר אביי halacha exegesis oath language
Abaye derives from a verse that the term 'mivta' denotes an oath.

אלא אמר אביי: מבטא שבועה מהכא: ״ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה, או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה״ – ואילו שבועה לא קאמר; במאי אסרה עצמה? במבטא.
Shevuot 20a אביי אמר halacha dispute attached oath
Abaye holds that attaching a new prohibition to an existing oath is equivalent to uttering the oath itself.

ואזדו לטעמייהו; דאיתמר: מתפיס בשבועה – אביי אמר: כמוציא שבועה מפיו דמי, ורבא אמר: לאו כמוציא שבועה מפיו דמי.
Shevuot 23a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eating and drinking
Abaye challenges the claim that drinking is included in eating by showing that a separate oath against drinking would then create no additional liability.

אמר ליה אביי: אלא מאי, שתיה בכלל אכילה?! אימא סיפא: ״שבועה שלא אוכל ושלא אשתה״, ואכל ושתה – חייב שתים. כיון דאמר ״שלא אוכל״ – איתסר ליה בשתיה; כי אמר ״שלא אשתה״ – אמאי חייב? אילו אמר ״שלא אשתה״ תרי זימני, מי מיחייב תרתי?!
Shevuot 25b אמר אביי halacha ruling testimony oath
Abaye says Rav concedes that one who swears falsely that he knows testimony is exempt because the statement has no corresponding negative form within the rule.

אמר אביי: ומודה רב באומר לחבירו ״שבועה שאני יודע לך עדות״, ואשתכח דלא ידע ליה – דפטור, הואיל וליתיה בכלל ״שאיני יודע לך עדות״.
Shevuot 25b אמר אביי halacha other testimony oath
Abaye is cited as saying that one who falsely swears to know testimony is exempt because the statement is not included in the corresponding denial of knowledge.

והאמר אביי: מודה רב באומר לחבירו ״שבועה שאני יודע לך עדות״, ואשתכח דלא ידע ליה – דפטור, הואיל וליתיה באיני יודע לך עדות!
Shevuot 26a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue forgotten oath
Abaye argues that the sacrifice is incurred for the object presently held, making the case one of forgetting the oath.

אמר ליה אביי: כלום מחייבת ליה קרבן – אלא אמאי דתפיס בידיה; העלם שבועה הוא!
Shevuot 26a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue forgotten oath
Abaye tells Rav Yosef that the sacrifice brought for this loaf is ultimately for forgetting the oath.

לישנא אחרינא – אמר ליה אביי לרב יוסף: סוף סוף, קרבן דקא מייתי עלה דהאי פת מיהת, העלם שבועה הוא!
Shevuot 28b אמר אביי halacha ruling overlapping oaths
Abaye says Eifa's ruling can sometimes apply, as when a person first swears not to eat figs and grapes and then separately swears not to eat figs.

אמר אביי: זימנין דמשכחת לה להא דעיפא, כדמר. דאמר רבה: ״שבועה שלא אוכל תאנים וענבים״, וחזר ואמר: ״שבועה שלא אוכל תאנים״;
Shevuot 29a אביי אמר halacha dispute impossible oath
Abaye emends the teaching to read that the person swore he saw a camel flying in the air.

נשבע על דבר שאי אפשר לו – ״אם לא ראיתי גמל פורח באויר״. ״שבועה שראיתי״ לא קאמר, מאי ״אם לא ראיתי״? אביי אמר: תני ״שבועה שראיתי״. רבא אמר: באומר ״יאסרו כל פירות שבעולם עלי, אם לא ראיתי גמל פורח באויר״.
Shevuot 32a אמר אביי halacha exegesis testimony oath
Abaye derives from a verse that the testimony oath applies only where the testimony would obligate another person to pay money.

אמר אביי, אמר קרא: ״אם לוא יגיד ונשא עונו״ – לא אמרתי לך אלא במקום שאילו מגיד זה, מתחייב זה ממון.
Shevuot 32a אמר אביי halacha ruling testimony oath
Abaye distinguishes cases of sotah testimony and states agreed cases involving a single witness and an opposing litigant suspected of false oaths.

ותיסברא?! האמר אביי: הכל מודים בעד סוטה, והכל מודים בעדי סוטה, ומחלוקת בעדי סוטה; הכל מודים בעד אחד, והכל מודים בעד שכנגדו חשוד על השבועה.
Shevuot 32a אמר אביי halacha ruling testimony oath
Abaye distinguishes cases of sotah testimony and states agreed cases involving a single witness and an opposing litigant suspected of false oaths.

גופא – אמר אביי: הכל מודים בעד סוטה, והכל מודים בעדי סוטה, ומחלוקת בעדי סוטה; הכל מודים בעד אחד, והכל מודים בעד שכנגדו חשוד על השבועה.
Shevuot 35a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue oath formula
Abaye challenges the liability attached to the phrase 'I bind you' because that expression does not appear in the Torah.

אמר ליה אביי, אלא הא דתני רבי חייא: ״כובלכם אני״ – הרי אלו חייבין; כובל באורייתא מי כתיב?!
Shevuot 35a אמר אביי halacha ruling oath formula
Abaye explains that formulas of adjuring, commanding, forbidding, or binding are effective when each is explicitly stated as an oath.

אלא אמר אביי, הכי קאמר: ״משביע אני עליכם בשבועה״; ״מצוה אני עליכם בשבועה״; ״אוסרכם אני בשבועה״; ״כובלכם אני בשבועה״.
Shevuot 35a אמר אביי halacha ruling divine names
Abaye explains that the mishnah refers to an oath by the One who is gracious.

אמר אביי: מתניתין ״במי שהוא חנון״
Shevuot 35b אמר אביי halacha dispute divine names
Abaye resolves the contradiction by distinguishing Rabbi Chanina bar Idi's view, which requires the divine name for oaths and curses, from the Rabbis' view.

אמר אביי: לא קשיא; הא רבי חנינא בר אידי, הא רבנן. דתניא, רבי חנינא בר אידי אומר: הואיל ואמרה תורה ״השבע״ ו״אל תשבע״, ״קלל״ ו״אל תקלל״ – מה ״השבע״ בשם, אף ״לא תשבע״ בשם; מה ״קלל״ בשם, אף ״לא תקלל״ בשם.
Shevuot 38b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue admission oath
Abaye argues that a blanket denial of a claim for wheat, barley, and spelt creates liability when barley and spelt are later found owing.

אמר ליה אביי: מי דמי?! התם – בחטין קא כפר ליה, בשעורין וכוסמין לא קא כפר ליה. הכא – בכולה מילתא הוא דקא כפר ליה! הא לא דמיא אלא לאומר לחבירו: ״תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך״, ״שבועה שאין לך בידי כלל״; ואשתכח חטין הוא דלית ליה, הא שעורין וכוסמין אית ליה – דמיחייב!
Shevuot 41b אמר אביי halacha dispute loan repayment
Abaye rules that repayment before two other witnesses satisfies a request to repay before Reuven and Shimon.

ההוא דאמר ליה לחבריה: ״כי (פרעתן) [פרעת לי], פרען (לי) באפי ראובן ושמעון״. אזל ופרעיה באפי תרי מעלמא. אמר אביי: באפי בי תרי אמר ליה, באפי בי תרי פרעיה. אמר ליה רבא: להכי קאמר ליה ״באפי ראובן ושמעון״ – כי היכי דלא נדחייה!
Shevuot 41b אמר אביי halacha dispute loan repayment
Abaye rules that witnesses who attest both the loan and its repayment establish that the debt was repaid.

ההוא דאמר ליה לחבריה: ״הב לי מאה זוזי דאוזיפתך״. אמר ליה: ״לא היו דברים מעולם״. אזל אייתי סהדי דאוזפיה ופרעיה. אמר אביי: מאי ניעבוד? אינהו אמרי אוזפיה, אינהו אמרי פרעיה. רבא אמר: כל האומר ״לא לויתי״ – כאומר ״לא פרעתי״ דמי.
Shevuot 42b תני אביי halacha ruling orphans claims
Abaye the Elder teaches that the term orphans includes adults and certainly minors, both for oaths and for collection from inferior land.

הא קמשמע לן – כדאביי קשישא; דתני אביי קשישא: יתומין שאמרו – גדולים, ואין צריך לומר קטנים; בין לשבועה בין לזיבורית.
Shevuot 43a אמר אביי halacha ruling oath claims
Abaye rules that the requirement of a measured claim applies to an unspecified house, but a claim concerning this particular full house is sufficiently defined.

אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל כו'. אמר אביי: לא שנו אלא דאמר ליה ״בית״ סתם, אבל אמר ליה ״בית זה מלא״ – ידיעא טענתיה.

Avodah Zarah (60)

Avodah Zarah 4b אמר אביי aggada other divine anger
Abaye says that divine anger occurs during the first three hours, when a rooster's comb turns wholly white without red streaks.

אימת רתח? אמר אביי: בתלת שעי קמייתא, כי חיורא כרבלתא דתרנגולא. כל שעתא ושעתא מחוור חיורא? כל שעתא אית ביה סורייקי סומקי, ההיא שעתא לית ביה סורייקי סומקי.
Avodah Zarah 6b אמר אביי halacha dispute idolaters festivals
Abaye holds that borrowing from idolaters is prohibited as a safeguard against lending to them.

להשאילן ולשאול מהן כו'. בשלמא להשאילן — דקא מרווח להו, אבל לשאול מהן — מעוטי קא ממעט להו? אמר אביי: גזרה לשאול מהן אטו להשאילן. רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא.
Avodah Zarah 6b אמר אביי halacha dispute idolaters festivals
Abaye holds that taking a loan from idolaters is prohibited as a safeguard against lending to them.

להלוותם וללוות מהן. בשלמא להלוותם — משום דקא מרווח להו, אלא ללוות מהן — אמאי? אמר אביי: גזרה ללוות מהן אטו להלוותם. רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא.
Avodah Zarah 6b אמר אביי halacha dispute idolaters festivals
Abaye holds that collecting payment from idolaters is prohibited as a safeguard against paying them.

לפורען ולפרוע מהן כו'. בשלמא לפורען — משום דקא מרווח להו, אלא לפרוע מהן — מעוטי ממעט להו? אמר אביי: גזירה לפרוע מהן אטו לפורען. רבא אמר: כולה משום דאזיל ומודה הוא.
Avodah Zarah 12a אמר אביי halacha ruling forbidden benefit
Abaye argues that just as the sages did not suspect a gentile of secretly putting carrion into a pot, they did not suspect these people regarding money from idolatry.

אמר אביי: משום בשר נבילה לא אמרינן, דלמא מהדר אפיה ישראל לאחוריה ושדי גוי נבילה בקדירה, דכוותה הכא נמי לא חשו להם חכמים משום דמי עבודה זרה.
Avodah Zarah 13a אמר אביי halacha exegesis animal suffering
Abaye derives permission to hamstring an animal despite its suffering from the command to hamstring their horses.

אמר מר: בהמה תיעקר. והא איכא צער בעלי חיים! אמר אביי: אמר רחמנא ״את סוסיהם תעקר״.
Avodah Zarah 13b אמר אביי halacha ruling consecrated animals
Abaye explains that the exceptional treatment is due to the disgrace of consecrated property and that slaughter would create a risk of misuse.

אמר אביי: שאני התם, משום בזיון קדשים. ונשחטיה מישחט! אתו בהו לידי תקלה.
Avodah Zarah 13b אמר אביי halacha exegesis consecrated property
Abaye derives that one may not cut consecrated property apart from the prohibition against doing to God what is done to idolatrous altars.

ולישויה גיסטרא! אמר אביי: אמר קרא ״ונתצתם את מזבחתם וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם״.
Avodah Zarah 14a אמר אביי halacha ruling facilitating sin
Abaye rules that one is responsible for facilitating a direct transgression but not for facilitating someone who may in turn enable another.

וליחוש דלמא אזיל ומזבין לאחריני ומקטרי! אמר אביי: א״לפני״ מפקדינן, א״לפני״ ד״לפני״ לא מפקדינן.
Avodah Zarah 14b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue plant names
Abaye tells Rav Dimi that replacing one unknown plant name with another has not clarified its identity.

חצב — קשבא. (נקלס) [נקלבס] — כי אתא רב דימי אמר רבי חמא בר יוסף: קורייטי. אמר ליה אביי לרב דימי: תנן (נקלס) [נקלבס] ולא ידעינן מהו, ואת אמרת קורייטי ולא ידעינן מאי אהנית לן! אמר ליה: אהנאי לכו, דכי אזלת התם אמרת להו (נקלס) [נקלבס] ולא ידעי, אמרת להו קורייטי וידעי, וקא מחוו לך.
Avodah Zarah 15b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sabbatical year
Abaye challenges the claim that an activity must always be prohibited when a person is commanded about it, citing permission to sell a plowed field during the sabbatical year.

אמר ליה אביי: וכל היכא דאדם מצווה אסור? והרי שדה, דאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעית, ותנן: בית שמאי אומרים: לא ימכור אדם שדה ניר בשביעית, ובית הלל מתירין, מפני שיכול להובירה!
Avodah Zarah 15b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal sales
Abaye challenges Rabba for selling a donkey to a Jew suspected of reselling it to a gentile.

רבה זבין ההוא חמרא לישראל החשוד למכור לגוי, אמר ליה אביי: מאי טעמא עבד מר הכי? אמר ליה: אנא לישראל זביני. אמר ליה: והא אזיל ומזבין ליה לגוי! לגוי קא מזבין, לישראל לא קא מזבין?
Avodah Zarah 16b אמר אביי halacha other animal labor
Abaye reports that Mar Yehuda told him that wild asses were used to turn mills in Mar Yohani's household.

וחיה גסה מיהת מאי מלאכה עבדא? אמר אביי: אמר לי מר יהודה, דבי מר יוחני טחני ריחים בערודי.
Avodah Zarah 21a אמר אביי halacha ruling facilitating sin
Abaye rules that one is responsible for facilitating a direct transgression but not for facilitating someone who may sell onward to others.

ולחוש דלמא אזיל האי ישראל ומזבין לחד גוי, ואזיל האיך ומזבין לה לתרי! אמר אביי: א״לפני״ מפקדינן, א״לפני״ ד״לפני״ לא מפקדינן.
Avodah Zarah 24a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue future nations
Abaye questions whether the verse means only that the nations will abandon idolatry.

אמר רב יוסף: מאי קרא? ״כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה וגו'״. אמר ליה אביי: ודלמא מעבודה זרה הוא דהדור בהו? אמר ליה רב יוסף: ״לעבדו שכם אחד״ כתיב.
Avodah Zarah 24a אמר ליה אביי dialogue aggada exegesis future worship
Abaye interprets the phrase about serving God with one accord as showing a complete return rather than merely abandoning idolatry.

ומאי קראה? ״כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה'״. מתקיף לה רב יוסף: ודלמא מעבודה זרה הוא דהדרי בהו? אמר ליה אביי: ״לעבדו שכם אחד״ כתיב.
Avodah Zarah 26a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat childbirth
Abaye rejects delivering a gentile woman's child on Shabbat for pay because one can explain that Shabbat is desecrated only for those who observe it.

סבר רב יוסף למימר: אולודי נכרית בשבתא בשכר שרי, משום איבה. אמר ליה אביי: יכלה למימר לה — דידן, דמינטרי שבתא — מחללינן עלייהו; דידכו, דלא מינטרי שבתא — לא מחללינן.
Avodah Zarah 26a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue gentile nursing
Abaye rejects nursing a gentile child for pay because a woman can excuse herself by citing marriage prospects or her husband's aversion.

סבר רב יוסף למימר: אונוקי בשכר שרי משום איבה. אמר ליה אביי: יכלה למימר, אי פנויה היא — ״בעינא לאינסובי״, אי אשת איש היא — ״לא קא מזדהמנא באפי גבראי״.
Avodah Zarah 26a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue avoiding rescue
Abaye says one may excuse oneself by claiming that one's son is on the roof or that an appointment at the government office is pending.

אמר ליה אביי: יכול לומר לו ״קאי ברי אאיגרא״, אי נמי ״נקיטא לי זימנא לבי דואר״.
Avodah Zarah 28a אמר אביי halacha dialogue shabbat medicine
Abaye attempts to infer that one whose teeth hurt severely may sip vinegar on Shabbat.

אמר אביי, תא שמע: החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ. חושש הוא דלא, הא כאיב ליה טובא — שפיר דמי. דלמא תנא היכא דכאיב ליה טובא ״חושש״ נמי קרי ליה.
Avodah Zarah 28a אמר אביי aggada story medical remedy
Abaye recounts that after other remedies failed, an Arab's preparation of partly grown olive pits cured him.

אמר אביי: אנא עבדי כולהו ולא איתסאי, עד דאמר לי ההוא טייעא: אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא, וקלנהו אמרא חדתא, ודביק (ביה) [אבי] דדריך. עבדי הכי ואיתסאי.
Avodah Zarah 28b אמר אביי aggada other ear remedy
Abaye reports his foster mother's teaching that kidney fluid is a remedy for the ear.

רבי אבהו חש באודניה, אורי ליה רבי יוחנן, ואמרי ליה בי מדרשא. מאי אורי ליה? כי הא דאמר אביי: אמרה לי אם — לא איברי כולייתא אלא לאודנא. ואמר רבא: אמר לי מניומי אסיא — כולהו (שקיינו) [שקייני] קשו לאודנא, לבר ממיא דכולייתא. לייתי כולייתא דברחא קרחא, וליקרעיה שתי וערב, ולינח אמללא דנורא, והנהו מיא דנפקי …
רבי אבהו חש באודניה, אורי ליה רבי יוחנן, ואמרי ליה בי מדרשא. מאי אורי ליה? כי הא דאמר אביי: אמרה לי אם — לא איברי כולייתא אלא לאודנא. ואמר רבא: אמר לי מניומי אסיא — כולהו (שקיינו) [שקייני] קשו לאודנא, לבר ממיא דכולייתא. לייתי כולייתא דברחא קרחא, וליקרעיה שתי וערב, ולינח אמללא דנורא, והנהו מיא דנפקי מיניה לישדינהו באודניה — לא קרירי ולא חמימי, אלא פשורי.
Avodah Zarah 29a אמר אביי aggada other bloodletting remedy
Abaye prescribes mixed vinegar and wine after certain foods are eaten following bloodletting and advises relieving oneself east of the city because of the odor.

תנו רבנן: המקיז דם לא יאכל חגב״ש — לא חלב, ולא גבינה, ולא בצלים, ולא שחלים. אם אכל, אמר אביי: נייתי רביעתא דחלא ורביעתא דחמרא, ונערבבינהו בהדי הדדי ונישתי. וכי מפנה — לא מפנה אלא למזרחה של עיר, משום דקשה ריחא.
Avodah Zarah 32b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal tradition
Abaye insists on learning whether authorities dispute a stated law because tradition must be studied precisely rather than treated like a song.

אמר ליה אביי: הלכה — מכלל דפליגי? אמר ליה: מאי נפקא לך מינה? אמר ליה: גמרא גמור, זמורתא תהא?
Avodah Zarah 37a אמר אביי halacha ruling conditional divorce
Abaye rules that everyone agrees a divorce conditioned on the sun emerging takes effect only when it emerges, so death during the night makes it a divorce after death.

אמר אביי: הכל מודים ״לכשתצא חמה מנרתיקה״ — לכי נפקא קאמר לה, וכי מיית בליליא — גט לאחר מיתה הוא.
Avodah Zarah 38b אמר אביי halacha ruling gentile cooking
Abaye rules that the law follows Rabbi Yohanan, who prohibits the roasted egg.

רבי חייא פרוואה איקלע לבי ריש גלותא, אמרו ליה: ביצה צלויה מאי? אמר להו: חזקיה ובר קפרא שרו, ורבי יוחנן אסר, ואין דבריו של אחד במקום שנים. אמר להו רב זביד: לא תציתו ליה, הכי אמר אביי: הלכתא כוותיה דרבי יוחנן. אשקיוה נגוטא דחלא ונח נפשיה.
Avodah Zarah 39a אמר אביי halacha ruling fish products
Abaye rules that the small fish from the Bav Nahara are permitted.

אכריז רבי אבהו בקיסרי: קירבי דגים ועוברן ניקחין מכל אדם. חזקתן אינן באים אלא מפלוסא ואספמיא, כי הא דאמר אביי: האי צחנתא דבב נהרא שריא.
Avodah Zarah 39a אמר אביי halacha ruling sea creatures
Abaye rules that the sea donkey is permitted and the sea ox is forbidden.

אמר אביי: האי חמרא דימא — שרי, תורא דימא — אסיר, וסימניך: טמא טהור, טהור טמא.
Avodah Zarah 40a אמר אביי halacha ruling fish identification
Abaye explains that the fin-and-scale criterion is taught for fish whose heads resemble those of impure species.

איתמר: רב הונא אמר: עד (שתהא) [שיהא] ראש ושדרה ניכר, רב נחמן אמר: או ראש או שדרה. מתיב רב עוקבא בר חמא: ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת! אמר אביי: כי תניא ההיא בארא ופלמודא, דדמו רישייהו לטמאים.
Avodah Zarah 42a אמר אביי halacha ruling idol nullification
Abaye explains that the idol was flattened.

אמר אביי: שפחסה. וכי פחסה מאי הוי? והא תנן: פחסה אף על פי שלא חסרה — בטלה!
Avodah Zarah 42b אמר אביי halacha ruling idolatrous images
Abaye explains that people worship whatever they find but intentionally depict and worship only three important figures, making other images merely decorative.

אמר אביי: מיפלח לכל דמשכחי פלחי, מיצר ומפלחי — הני תלתא דחשיבי ציירי להו ופלחי להו, למידי אחרינא — לנוי בעלמא עבדי להו.
Avodah Zarah 43a אמר אביי halacha ruling idolatrous images
Abaye explains that the beginning and end of the teaching concern finding an image, while its middle concerns making one.

אמר אביי: אין, רישא וסיפא במוצא, ומציעתא בעושה.
Avodah Zarah 43a אמר אביי halacha ruling idol nullification
Abaye argues that an owner may despair of recovering an idol but not of its prohibited status, expecting it ultimately to be worshipped.

אמר אביי: נהי דמינה מייאש, מאיסורא מי מייאש? מימר אמר: אי גוי משכח לה — מפלח פלח לה, אי ישראל משכח לה — איידי דדמיה יקרין מזבין לה לגוי ופלח לה.
Avodah Zarah 43a אמר אביי halacha ruling celestial images
Abaye rules that the Torah prohibits making only attendants whose likeness can be reproduced.

אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן,
Avodah Zarah 43a אמר אביי both other unclear
Abaye is named as speaking, but the supplied passage preserves none of his statement.

אמר אביי:
Avodah Zarah 43b אמר אביי halacha ruling celestial images
Abaye rules that the Torah prohibits making only the attendants of the upper abode.

אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון.
Avodah Zarah 44b אמר אביי halacha ruling sacred language
Abaye rules that mundane matters may be spoken in the sacred language, but sacred matters may not be spoken in a mundane language.

וכי תימא: בלשון חול אמר ליה, והאמר אביי: דברים של חול מותר לאומרן בלשון קדש, דברים של קדש אסור לאומרן בלשון חול!
Avodah Zarah 44b אמר אביי halacha ruling idolatrous bathhouse
Abaye identifies the weak point in the argument as the claim that the speaker did not enter the idol's domain but the idol entered his.

אמר אביי: גנובתה מהכא, דקאמר ליה: אני לא באתי בגבולה והיא באה בגבולי. וכי בא בגבולה מאי הוי? והתנן: עבודה זרה שיש לה מרחץ או גינה — נהנין מהן שלא בטובה, ואין נהנין מהן בטובה.
Avodah Zarah 49a אמר אביי halacha ruling mixed causes
Abaye rules that the case is permitted only when the forbidden factor was removed first, but is forbidden if it was not removed.

ואמר אביי: לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור, אבל לא קדם וסילק את האיסור — אסור.
Avodah Zarah 50b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue idolatrous worship
Abaye asks why throwing a stick before an idol is exempt when it resembles ritual sprinkling just as breaking one resembles slaughter.

אמר רב יהודה אמר רב: עבודה זרה שעובדין אותה במקל, שבר מקל בפניה — חייב, זרק מקל בפניה — פטור. אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא שבר דהוה ליה כעין זביחה, זרק נמי הוה ליה כעין זריקה! אמר ליה: בעינא זריקה משתברת, וליכא.
Avodah Zarah 51b אמר אביי halacha ruling idolatrous property
Abaye explains that benefit with favor means favor owed to the priests, while benefit without their favor excludes the worshippers' favor, which is permitted.

גמ' אמר אביי: בטובה — בטובת כומרין, שלא בטובה — שלא בטובת כומרין, לאפוקי טובת עובדיה דשרי.
Avodah Zarah 51b אמר אביי halacha ruling shared property
Abaye explains that benefit with favor means favor owed to the other owners, while without favor means without favor owed to the priests.

איכא דמתני לה אסיפא — היה שלה ושל אחרים, נהנין מהן בטובה ושלא בטובה. אמר אביי: בטובה — בטובת אחרים, שלא בטובה — שלא בטובת כומרין.
Avodah Zarah 52b אמר אביי halacha exegesis consecrated coins
Abaye says the sages sought to hide certain coins bearing Jerusalem's design until a verse established that they had become non-sacred and permitted.

אלא אמר אביי: בקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא, מפני טבעה של ירושלים, עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר, ״ובאו בה פריצים וחללוה״!
Avodah Zarah 62a אמר אביי halacha ruling sabbatical produce
Abaye rules that wages may be paid from sabbatical-year produce when the payment is bundled with a permitted transaction rather than treated as commerce.

אמר אביי: לעולם יהבינן ליה שכר מפירות שביעית, ודקא קשיא לך ״לאכלה״ ולא לסחורה, דיהביה ניהליה בצד היתר, כדתנן: לא יאמר אדם לחבירו:
Avodah Zarah 65a אמר אביי halacha dispute forbidden wages
Abaye explains that the Mishnah concerns a worker who was told the payment arrangement only toward evening.

אמר אביי: כי תנן נמי מתניתין, דאמר לעיתותי ערב תנן. רבא אמר: לא קשיא, הא דאמר ליה: ״העבר לי מאה חביות במאה פרוטות״, הא דאמר ליה: ״העבר לי חבית חבית בפרוטה״.
Avodah Zarah 65a אמר אביי halacha dialogue rental payment
Abaye argues that although a worker must return the jug, failure to return it does not necessarily require deducting its rental value from his wages.

אמר אביי: נהי דלגין דינא הוא לאותובי, מיהא אי לא מותיב ליה, מי אמרינן ליה: נכי ליה אגרא דלגינתו?
Avodah Zarah 66a אביי אמר halacha dispute wine mixtures
Abaye holds that new wine mixed with grapes is prohibited by any amount.

חמרא עתיקא בענבי, דברי הכל בנותן טעם. חמרא חדתא בענבי, אביי אמר: במשהו, ורבא אמר: בנותן טעם.
Avodah Zarah 66a אביי אמר halacha ruling wine mixtures
Abaye explains that new wine and grapes share one taste and are therefore a like-kind mixture prohibited by any amount.

אביי אמר: במשהו, בתר טעמא אזלינן, אידי ואידי חד טעמא הוא, דהוה ליה מין במינו, ומין במינו במשהו.
Avodah Zarah 66a אביי אמר halacha ruling forbidden mixtures
Abaye rules that vinegar and leaven mixtures are governed by imparted taste because differing tastes make them unlike kinds.

חלא דחמרא וחלא דשיכרא, וחמירא דחיטי וחמירא דשערי, אביי אמר: בנותן טעם, בתר טעמא אזלינן, והאי טעמא לחוד והאי טעמא לחוד, והוה ליה מין בשאינו מינו, ומין בשאינו מינו בנותן טעם.
Avodah Zarah 66a אמר אביי halacha exegesis forbidden mixtures
Abaye argues from the law of spices that the status of a mixture follows shared taste rather than shared name.

אמר אביי: מנא אמינא לה דבתר טעמא אזלינן? דתניא: תבלין שנים ושלשה שמות, והן מין אחד, או מין שלשה — אסורין ומצטרפין. ואמר חזקיה: הכא במיני מתיקה עסקינן, הואיל וראוין למתק בהן את הקדירה. אי אמרת בשלמא בתר טעמא אזלינן — כולי חד טעמא הוא, אלא אי אמרת בתר שמא אזלינן — האי שמא לחוד והאי שמא לחוד!
Avodah Zarah 66a אביי אמר halacha dispute wine mixtures
Abaye rules that wine poured into vinegar prohibits even in the smallest quantity.

חלא לגו חמרא — דברי הכל בנותן טעם. חמרא לגו חלא — אביי אמר: במשהו, ורבא אמר: בנותן טעם.
Avodah Zarah 66a אביי אמר halacha ruling wine mixtures
Abaye rules that the mixture is prohibited by even the smallest quantity.

אביי אמר: במשהו,
Avodah Zarah 66b אביי אמר halacha dispute forbidden aroma
Abaye forbids a Jew from smelling a gentile's wine because aroma has legal significance.

האי בת תיהא, גוי בדישראל — שפיר דמי, ישראל בדגוי — אביי אמר: אסור, רבא אמר: מותר. אביי אמר: אסור, ריחא מילתא היא. רבא אמר: מותר, ריחא לאו מילתא היא.
Avodah Zarah 67b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue impaired flavor
Abaye challenges Rav Kahana's inclusion of Reish Lakish as support that a substance imparting a detrimental taste is permitted.

אמר רב כהנא: מדברי כולם נלמד נותן טעם לפגם מותר. אמר ליה אביי: בשלמא מכולהו לחיי, אלא דריש לקיש — ״אמרו״ קאמר, וליה לא סבירא ליה.
Avodah Zarah 68b אמר אביי halacha ruling leaven mixtures
Abaye explains that the Sages hold the forbidden leaven responsible when it makes dough ferment sooner.

אמר אביי: רישא לרבי שמעון אצטריך, והכי קאמרי ליה רבנן לרבי שמעון: עיסה זו ראויה להחמיץ בשתי שעות, מי גרם לה שתחמיץ בשעה אחת? איסור.
Avodah Zarah 70b אמר אביי halacha ruling wine custody
Abaye infers from the purity of items guarded only by a key that wine in the analogous case is certainly permitted.

אמר אביי: אף אנן נמי תנינא: המוסר מפתחות לעם הארץ — טהרותיו טהורות, לפי שלא מסר לו אלא שמירת מפתח בלבד. השתא טהרותיו טהורות, יין נסך מיבעיא?
Avodah Zarah 71b אמר אביי halacha ruling mistaken purchase
Abaye explains that an idol found before payment may be returned because the transaction appears to have been made in error.

מיתיבי: הלוקח גרוטאות מן הגוים ומצא בהן עבודה זרה, אם עד שלא נתן מעות משך — יחזיר, אם משנתן מעות משך — יוליך לים המלח. אי סלקא דעתך משיכה בגוי קונה, אמאי יחזיר? אמר אביי: משום דמיחזי כי מקח טעות.
Avodah Zarah 72a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sale price
Abaye objects that no price was fixed and proves that a sale is not acquired before its price is set.

אמר ליה אביי: והא לא פסק! ומנא תימרא דכל היכא דלא פסק לא קנה? דתנן: המוכר יינו לנכרי, פסק עד שלא מדד — דמיו מותרין, מדד עד שלא פסק — דמיו אסורין.
Avodah Zarah 73b אמר אביי halacha ruling forbidden mixtures
Abaye rules that the mixture is permitted only if the forbidden substance was removed first, but otherwise is forbidden.

ותסברא?! והאמר אביי: לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור, אבל לא קדם וסילק את האיסור — אסור. חזקיה דאמר כמאן?
Avodah Zarah 76a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue vessel kashering
Abaye distinguishes cold rinsing from hot purging and concludes that each passage also implies the other's required treatment.

אמר ליה אביי: מי דמי? מריקה ושטיפה בצונן, הגעלה בחמין! אלא אמר אביי: יגיד עליו רעו — תנא הכא ליבון, והוא הדין להגעלה; תנא התם הגעלה, והוא הדין לליבון.

Horayot (11)

Horayot 2a אמר אביי halacha ruling court instruction
Abaye cites the teaching that one who merely repeats prior instruction is exempt, while one who directs people to act is liable.

אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: חזר לעירו שנה ולימד כדרך שלימד – פטור, הורה לעשות – חייב.
Horayot 2a אמר אביי halacha dispute court instruction
Abaye objects from the teaching that liability requires an instruction to act rather than merely teaching that an act is permitted.

איכא דאמרי, אמר שמואל: אין בית דין חייבין עד שיאמרו להם ״מותרים אתם לעשות״. רב דימי מנהרדעא אמר: אפילו ״מותרים אתם״ – נגמרה הוראה. אמר אביי, והא לא תנן הכי: חזר לעירו, ושנה או לימד כדרך שלימד – פטור, הורה לעשות – חייב.
Horayot 2b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue court reliance
Abaye argues that the phrase implies a person who both learned and understands the law well enough to issue rulings.

אמר ליה אביי: להוראה גמיר וסביר משמע! אמר ליה, אנא הכי קאמינא: אי מההיא – הוה אמינא הני מילי גמיר וסביר, אבל גמיר ולא סביר – לא, תנא ראוי להוראה, ממשנה יתירה: אפילו גמיר ולא סביר, סביר ולא גמיר.
Horayot 2b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue court reliance
Abaye argues that someone comparable to Ben Azzai or Ben Zoma would act knowingly rather than inadvertently.

ראוי להוראה וכו'. כגון מאן? אמר רבא: כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא. אמר ליה אביי: כי האי גוונא מזיד הוא!
Horayot 5b אמר אביי halacha exegesis communal offering
Abaye derives from the verse that the ruling depends on the court while the action depends on the congregation.

ורבי שמעון ורבי מאיר, דהוראה תלויה בבית דין ומעשה תלוי בקהל, מנא להו? אמר אביי, דאמר קרא: ״והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה״. רבא אמר: ״מלכל העם בשגגה״.
Horayot 6a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue communal sin offering
Abaye states that Rabbi Shimon holds that a partners' sin offering does not die, as communal sin offerings are left to graze.

אמר ליה אביי, שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר: חטאת שותפין אינה מתה, דתניא: פר ושעיר של יום הכפורים שאבדו, והפריש אחרים תחתיהם – ימותו כולן, דברי רבי יהודה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומר: ירעו, לפי שאין חטאת צבור מתה.
Horayot 6b אמר אביי halacha exegesis tribal offerings
Abaye invokes the verse equating Ephraim and Manasseh with Reuben and Simeon to account for twelve tribes.

אם כן, חסרי להו שנים עשר שבטים! אמר אביי: ״אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי״. אמר רבא, והא כתיב: ״על שם אחיהם יקראו בנחלתם״, לנחלה הוקשו ולא לדבר אחר!
Horayot 6b אמר אביי halacha ruling mistaken compliance
Abaye explains that one who acts on a forgotten ruling remains liable even though learning its rationale might have caused reconsideration.

אמר אביי: הכא במאי עסקינן? כגון שהורה, ושכח מאיזה טעם הורה, ובשעה שטעה אמר: הריני עושה על דעת הוראתו, דמהו דתימא: כיון דאילו מתידע ליה, [שמא] הדר ביה – כמזיד דמי ולא לחייב, קא משמע לן.
Horayot 12a אמר אביי aggada maxim new year signs
Abaye advises regularly viewing gourds, fenugreek, leeks, beets, and dates at the start of the year because signs have significance.

האי מאן דבעי למיפק [לאורחא] ובעי למידע אי (חזר) [הדר] ואתי לביתא, אי לא – ניקום בביתא דחברא, אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא. ולאו מלתא היא, דלמא חלשא דעתיה, ומיתרע מזליה. אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא, כרתי וסילקא ותמרי.
Horayot 12b אמר אביי halacha exegesis offering precedence
Abaye derives from the verse that whatever is offered more frequently takes precedence.

גמ' מנא הני מילי? אמר אביי, דאמר קרא: ״מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד״, (למה לי) מכדי כתיב ״עולת הבקר״ – ״עולת התמיד״ למה לי? הכי קאמר רחמנא: כל דתדירה קדמה.
Horayot 13a אמר אביי halacha dispute offering precedence
Abaye explains that tannaim dispute whether an individual's she-goat or ewe offering takes precedence based on each animal's distinguishing feature.

שעירת יחיד קודמת לכבשת יחיד. והא תניא: כבשת יחיד קודמת לשעירת יחיד! אמר אביי: תנאי היא, מר סבר: שעירה עדיפא, שכן נתרבתה אצל עבודה זרה ביחיד. ומר סבר: כבשה עדיפא, שכן נתרבתה באליה.

Zevachim (69)

Zevachim 5a אמר אביי halacha ruling guilt offering
Abaye argues a fortiori that a guilt offering cannot effect acceptance, since even a burnt offering that does not atone cannot do so.

אמר אביי: אשם דמירצי לא מצית אמרת, קל וחומר מעולה; ומה עולה שאינה מכפרת – אינה מרצה, אשם שמכפר – אינו דין שאינו מרצה?!
Zevachim 10b אמר אביי halacha ruling blood placement
Abaye argues a fortiori that a guilt offering's blood cannot be placed above, since even a wholly burned offering's blood is placed below.

אמר אביי: אשם דמו למעלה לא מצית אמרת, קל וחומר מעולה; ומה עולה שהיא כליל – דמה למטה, אשם שאינו כליל – לא כל שכן?!
Zevachim 11b אמר אביי attribution uncertain: or רבי זריקא halacha ruling sacrifice intent
Abaye, or alternatively Rabbi Zerika, cites the rule that firstborn and tithe offerings slaughtered as peace offerings are valid, while the reverse is invalid.

אמר אביי, ואיתימא רבי זריקא, תא שמע: הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים – כשרים. שלמים ששחטן לשם בכור או לשם מעשר – פסולין.
Zevachim 12a אביי אמר halacha ruling offering eligibility
Abaye rules that even from morning there is no disqualification for lacking the proper time when eligibility will arrive later that same day.

אביי אמר: אפילו תימא מצפרא – אין מחוסר זמן לבו ביום.
Zevachim 14a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue blood conveyance
Abaye instructs Rav Hisda's interpreter to ask whether a non-priest may convey the sacrificial blood.

אמר ליה אביי לאמוריה דרב חסדא, בעי מיניה מרב חסדא: הולכה בזר – מהו?
Zevachim 14b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue slaughter service
Abaye objects that slaughter, an indispensable rite, is nevertheless valid when performed by a non-priest.

אמר ליה אביי: והא שחיטה, דעבודה שאי אפשר לבטלה – וכשרה בזר! אמר ליה: שחיטה לאו עבודה היא.
Zevachim 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue priestly garments
Abaye challenges the implication that priestly linen garments must be new by citing a teaching that worn garments remain valid.

אמר ליה אביי לרב יוסף: בשלמא שיהו של בוץ – הא קא משמע לן: בוץ אין, מידי אחרינא לא. אלא ״בד״ שיהו חדשים – חדשים אין, שחקין לא?! והתניא: משוחקין – כשרים!
Zevachim 18b אמר אביי halacha exegesis priestly belt
Abaye interprets the prohibition on girding in sweat to mean that priests must not place the belt on parts of the body that perspire.

מאי ״לא יחגרו ביזע״? אמר אביי: לא יחגרו במקום שמזיעין. כדתניא: כשהם חוגרין, אין חוגרין לא למטה ממתניהן, ולא למעלה מאציליהן, אלא
Zevachim 19b אמר אביי halacha ruling priestly posture
Abaye explains that the practical difference between the positions is standing sideways.

מאי בינייהו? אמר אביי: עמידה מן הצד איכא בינייהו.
Zevachim 20a אמר אביי halacha ruling sanctification lapse
Abaye explains Rabbi's view by treating overnight invalidation as rabbinic and holding that the period from cockcrow until morning does not invalidate.

אמר אביי: לעולם לרבי; ולינה – דרבנן היא, ומודי דמקרות הגבר ועד צפרא לא פסלה לינה.
Zevachim 22a אמר אביי halacha ruling sanctifying vessels
Abaye argues a fortiori that an ordinary vessel cannot sanctify water because even the laver's consecrated base does not sanctify it.

אי הכי, כלי חול נמי! אמר אביי: כלי חול לא מצית אמרת, מקל וחומר מכנו; ומה כנו, שנמשח עמו – אינו מקדש; כלי חול, שאינו נמשח עמו – אינו דין שאינו מקדש?!
Zevachim 24a אמר אביי both other unclear
Abaye begins a revised explanation, but the supplied fragment does not preserve its content.

אלא אמר אביי:
Zevachim 24b אמר אביי halacha dispute sacrificial rites
Abaye explains that Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon's rule about changing hands during reception or application differs from both his father and the Sages.

אמר אביי: הא דרבי אלעזר ברבי שמעון – מפקא מדאבוה, ומפקא מדרבנן. דתניא, רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: כל מקום שנאמר אצבע בקבלה – שינה בקבלה, פסול; בנתינה, כשר. וכל מקום שנאמר אצבע בנתינה – שינה בנתינה, פסול; בקבלה, כשר.
Zevachim 24b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue priestly service
Abaye objects from carrying limbs to the ramp, which requires priesthood although the right leg is carried in the left hand.

אמר ליה אביי: הרי הולכת אברים לכבש – דכתיב בהו כהונה, דכתיב: ״והקריב הכהן את הכל [והקטיר] המזבחה״; ואמר מר: זו הולכת אברים לכבש; ותנן: הרגל של ימין בשמאלו, ובית עורה לחוץ!
Zevachim 24b אמר אביי halacha dispute left hand service
Abaye states that the dispute appears in a baraita where Rabbi Shimon validates receiving and sprinkling blood with the left hand.

אמר אביי: פליג בברייתא – דתניא: קיבל בשמאל – פסול, ורבי שמעון מכשיר. זרק בשמאל – פסול, ורבי שמעון מכשיר.
Zevachim 25a אמר אביי halacha exegesis sacrificial blood
Abaye rules that blood on the slaughtering knife is wiped on the rim of the basin, connecting this to the phrase about golden basins.

ודם סכין במאי מקנח ליה? אמר אביי: בשפת מזרק, כדכתיב: ״כפורי זהב״.
Zevachim 26a אמר אביי halacha ruling sacrificial posture
Abaye rules that for most holy offerings all listed cases are invalid except suspended slaughter, while for lesser offerings all are valid except suspended reception.

אמר אביי: בקדשי קדשים – כולן פסולות, בר מנתלה ושחט. בקדשים קלים – כולן כשרות, בר מן נתלה וקיבל.
Zevachim 28a אמר אביי halacha exegesis sacrifice consumption
Abaye transmits a verse-based teaching that the otherwise redundant mention of the third day supplies an additional rule about sacrificial consumption.

אלא אמר אביי: כי אתא רב יצחק בר אבדימי [אמר רב], סמיך אדתני תנא: כשהוא אומר ״שלישי״ בפרשת ״קדשים תהיו״ – שאין תלמוד לומר, שהרי כבר נאמר: ״ואם האכל יאכל מבשר זבח השלמים ביום השלישי״;
Zevachim 30a אמר אביי halacha dispute sacrifice intent
Abaye maintains that Rabbi Meir certainly concedes in this case.

אמר אביי: בהא ודאי מודה רבי מאיר. רבא אמר: עדיין היא מחלוקת.
Zevachim 30b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrifice intent
Abaye objects that Rabbi Yohanan taught that Rabbi Meir and Rabbi Yose do not disagree when their positions meet directly.

אמר ליה אביי, והא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כי מגעת להו רבי מאיר ורבי יוסי בהדי הדדי, לא פליגי!
Zevachim 31a אמר אביי halacha ruling invalid intent
Abaye cites the rule that intent to eat half an olive-bulk and burn half an olive-bulk leaves the offering valid because the acts do not combine.

אמר אביי, תא שמע: לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.
Zevachim 31b אמר אביי halacha ruling invalid intent
Abaye infers that two eating intentions combine and challenges this when the burning would occur beyond the permitted eating interval.

אמר אביי, תא שמע: לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין. טעמא דלאכול ולהקטיר, הא לאכול ולאכול – מצטרף; והא הקטרה ביותר מכדי אכילת פרס הוא!
Zevachim 31b אביי אמר halacha ruling invalid intent
Abaye reconciles the rule with the Sages by limiting combined eating intentions to an item normally eaten.

אביי אמר: אפילו תימא רבנן – ולא תימא: הא לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול, אלא אימא: הא לאכול ולאכול דבר שדרכו לאכול.
Zevachim 32b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sanctuary entry
Abaye rejects the comparison because corpse impurity was permitted in the relevant circumstance whereas gonorrheal impurity was not.

אמר ליה אביי: מי דמי?! טומאה אישתראי, זיבה לא אישתראי!
Zevachim 34a אמר אביי halacha dispute impure sacred meat
Abaye limits the dispute to bodily impurity and rules that all agree one is flogged for eating impure sacrificial meat before the blood is sprinkled.

גופא – טמא שאכל בשר קודש לפני זריקה, ריש לקיש אמר: לוקה, רבי יוחנן אמר: אינו לוקה. אמר אביי: מחלוקת בטומאת הגוף, אבל בטומאת בשר – דברי הכל לוקה.
Zevachim 40a אביי אמר halacha ruling blood applications
Abaye explains that the repeated text is needed even for Rabbi Yehuda to establish that all four blood applications are indispensable.

אביי אמר: לרבי יהודה נמי איצטריך; סלקא דעתך אמינא: מידי דהוה אסמיכה ושירי הדם – דאף על גב דכתיבן וכפילן לא מעכבא, מתן ארבע נמי לא תתעכב; קא משמע לן.
Zevachim 44b אמר אביי halacha dispute offering accompaniments
Abaye preserves the reading and explains that the log accompanying a guilt offering includes libations accompanying a sacrifice, with separately brought cases taught afterward.

אלא אמר רבי ירמיה: לעולם רבי מאיר היא, וסמי מיכן נסכים. אמר אביי: לעולם לא תסמי; ותנא לוג הבא עם האשם – והוא הדין לנסכים הבאין עם הזבח, והדר תנא נסכים הבאין בפני עצמן – והוא הדין ללוג הבא לפני עצמו.
Zevachim 45a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue sacrificial study
Abaye argues that sacrificial laws should be studied for the reward of exposition even when they apply only in the messianic era.

הלכתא למשיחא?! אמר ליה אביי: אלא מעתה, כל שחיטת קדשים לא לתני – הלכתא למשיחא הוא! אלא דרוש וקבל שכר; הכא נמי, דרוש וקבל שכר. הכי קאמינא לך: הלכתא למה לי? לישנא אחרינא, אמר ליה: הלכה קאמינא.
Zevachim 46b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrifice intent
Abaye distinguishes an offering made without any intent, which is valid and propitiates, from one intended as ordinary food, which is valid but does not propitiate.

אמר ליה אביי: דלמא לא היה כלל – כשר ומרצה, הא היה בלבו לשם חולין – כשר ואינו מרצה.
Zevachim 47a אמר אביי halacha ruling sacrifice intent
Abaye groups three sages as holding that one person's intention counts when another person performs the sacrificial service.

אמר אביי: רבי אלעזר ברבי יוסי ורבי אליעזר ורבי שמעון בן אלעזר כולהו סבירא להו: זה מחשב וזה עובד – הויא מחשבה. רבי אלעזר ברבי יוסי – הא דאמרן.
Zevachim 55a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue nazirite ram
Abaye challenges the proposed analogy by asking whether it would restrict consumption of the nazirite's ram to male priests as with a sin offering.

אמר ליה אביי: אי הכי, גבי איל נזיר דכתיב: ״והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים אחד לעלה, וכבשה אחת בת שנתה [תמימה] לחטאת, ואיל אחד [תמים] לשלמים״ – הכי נמי נימא דהקיש הכתוב לחטאת: מה חטאת אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה, אף איל נזיר נמי אינו נאכל אלא לזכרי כהונה?!
Zevachim 55a אמר אביי halacha exegesis sacrifice location
Abaye derives from the verses that this offering may be eaten in the Levite camp and then extends its permitted area to the Israelite camp.

אמר אביי, אמר קרא: ״ואכלתם אתה במקום קדוש״ – אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש, אפקה למחנה לויה; הדר כתיב: ״במקום טהור״ – אפקה למחנה ישראל.
Zevachim 57a אמר אביי halacha exegesis blood application
Abaye explains that the repeated word 'around' for the burnt and sin offerings forms two verses that cannot establish a general rule.

אמר אביי: למה לי למכתב ״סביב״ בעולה, ״סביב״ בחטאת? הוו שני כתובין הבאין כאחד, וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין.
Zevachim 57b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue eating deadline
Abaye argues by comparison that Rabbi Elazar ben Azariah's midnight deadline is biblical rather than a rabbinic safeguard.

אמר ליה אביי: וממאי דרבי אלעזר בן עזריה, ודאורייתא? דלמא דרבנן, ולהרחיק מן העבירה! אם כן, מאי ״אלא עד חצות״? אלא כי התם – מה התם דאורייתא, אף כאן נמי דאורייתא.
Zevachim 60a אמר אביי halacha exegesis lesser offerings
Abaye says the rule for lesser offerings is derived from Rabbi Yosei's exposition.

קדשים קלים מנין? אמר אביי: אתיא מדרשא דרבי יוסי, דתניא: רבי יוסי אומר שלשה דברים משום
Zevachim 61b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue altar capacity
Abaye questions how the smaller Second Temple population could be accommodated if the much larger First Temple population was of doubtful capacity.

אמר ליה אביי: השתא מקדש ראשון, דכתיב ביה: ״יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים״ – ספק; מקדש שני, דכתיב ביה: ״כל הקהל כאחד ארבע רבוא״ – לא ספק?! אמר ליה: התם אש של שמים מסייעתן, הכא אין אש של שמים מסייעתן.
Zevachim 62a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue altar area
Abaye suggests that the statement may refer to the site of the altar's fire arrangement.

אמר ליה אביי: דלמא מקום מערכה קאמר מר? אמר ליה: מר דגברא רבה הוא, ידע מאי קאמינא. קרי עלייהו
Zevachim 62b אמר אביי halacha ruling altar firewood
Abaye bar Huna transmits that Moses's altar logs were one cubit long, one cubit wide, and as thick as the leveled excess of a seah measure.

אמר אביי בר הונא אמר רב חמא בר גוריא: גזירין שעשה משה – אורכן אמה, ורוחבן אמה, ועוביין כמחק גודש סאה.
Zevachim 62b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrifice position
Abaye counters that the person should instead be set upright and seated to reconcile the required orientation.

אימא: ירך בצפון ופניו בצפון! אמר רבא: רמי גברא אאפיה. אמר ליה אביי: אדרבה – תריץ ואותיב גברא!
Zevachim 65b אביי אמר halacha ruling sacrificial flesh
Abaye says the difference between the positions concerns whether most of the flesh is indispensable.

אביי אמר: רוב בשר מעכב איכא בינייהו.
Zevachim 70a אמר אביי halacha exegesis animal fat
Abaye explains that the explicit rule for a tereifa is needed lest its fat be deemed impure by analogy to an impure animal.

אלא אמר אביי: טריפה לגופיה איצטריך; שלא תאמר: הואיל וטמאה אסורה מחיים, וטריפה אסורה מחיים – מה טמאה חלבה טמא, אף טריפה חלבה טמא.
Zevachim 70b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue broken-necked heifer
Abaye infers from Rav Dimi's teaching that the broken-necked heifer is pure and challenges him on that implication.

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא, אמר ליה אביי: מכלל דעגלה ערופה טהורה היא?! אמר ליה: אין, אמרי דבי רבי ינאי: כפרה כתיב בה כקדשים.
Zevachim 76a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue terumah mixtures
Abaye argues that vegetable terumah, like spice terumah, is rabbinic and challenges the stated ordering of the case.

אמר ליה אביי: ולאו מי אותביתיה מהא דתבלין, ואמר לי: הנח לתרומת תבלין דרבנן? הכא נמי (תרומה) תרומת ירק דרבנן. אי הכי, איפכא מיבעיא ליה למיתני: ירק של תרומה בשמן של שביעית!
Zevachim 78b אמר אביי halacha other unclear
Abaye states that the apparent contradiction is not difficult, but the supplied fragment omits his distinction.

אמר אביי: לא קשיא;
Zevachim 81a אמר אביי halacha ruling mixed offerings
Abaye limits the stated rule to the initial blood applications of a sin offering and a burnt offering.

אמר אביי: לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה,
Zevachim 81b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue blood remnants
Abaye proposes explaining the case as blood mixed with remnants and suggests that deficient remnants do not impede the rite even if remnants normally do.

אמר ליה אביי, ונימא מר: כגון דאיערב בשירים! דלמא הא קא משמע לן – אפילו למאן דאמר שירים מעכבין, חסרו אין מעכבין.
Zevachim 82b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sanctuary entry
Abaye argues that an item already disqualified in the Sanctuary has no occasion to enter the Holy of Holies.

אמר ליה אביי: בשלמא התם – תרי גופי נינהו; ואף על גב דהוה ליה לקרא למכתב ״נרצע לא יאכל״, ואידך אתי בקל וחומר – מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא. אלא הכא, כיון (דאיכא) דאיפסל בהיכל, (הכא) לפני ולפנים מאי בעי?
Zevachim 82b אמר אביי halacha dialogue sanctuary entry
Abaye explains that the rule is needed for an indirect route into the Holy of Holies.

אלא אמר אביי: לא נצרכא אלא לדרך משופש. אמר ליה רבא: והא הבאה כתיב ביה! אלא אמר רבא: כל מידי דחשיב עליה לפני ולפנים – לא מיפסל בהיכל.
Zevachim 88a אמר אביי halacha ruling priestly garments
Abaye explains that garments which have touched water are washed with natron and soap.

הא במים – מכבסין?! אמר אביי, הכי קאמר: הוגעו במים – מכבסין אותן בנתר ואהל;
Zevachim 89a אביי אמר halacha exegesis offering precedence
Abaye derives from the verse's extra phrase that the more frequent offering takes precedence.

אביי אמר מגופה דקרא: אם כן, לימא קרא ״מלבד עלת הבקר״ ותישתוק, ״אשר לעלת התמיד״ למה לי? למימר דהך דתדירא תיקדום.
Zevachim 91b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue offering oil
Abaye argues from the latter clause that, according to the view permitting donated oil, all such oil goes onto the altar fire.

אמר ליה אביי, אימא סיפא: אם ראית שמן שניתן על גבי אישים – אי אתה צריך לשאול מהו; אלא מותר רקיקי מנחת כהנים ומנחת כהן משיח, שאין מתנדבין שמן. מכלל דלמאן דאמר מתנדב – כולן לאישים. לאביי קשיא רישא, לרבי זירא קשיא סיפא!
Zevachim 93a אמר אביי halacha dispute ritual impurity
Abaye explains that Rabbi Akiva treats airborne material as not at rest but decrees against it lest it come to rest, whereas the Rabbis do not.

אלא אמר אביי: דכולי עלמא – לאו כמונח דמי; והכא בהא קמיפלגי: דרבי עקיבא סבר גזרינן שמא ינוח, ורבנן סברי לא גזרינן. ומודה רבי עקיבא בהזאה – כיון דנפק נפק.
Zevachim 93a אמר אביי halacha dispute ritual impurity
Abaye says Rabbi Elazar and the Rabbis dispute whether prior impurity may be inferred from impurity present at that moment.

ורבי אלעזר ורבנן במאי קמיפלגי? אמר אביי: בדנין טומאה קדומה מטומאה שבאותה שעה קמיפלגי –
Zevachim 93b אמר אביי halacha exegesis red heifer
Abaye says the priest wipes his finger on the rim of the basin, supporting this from the phrase about golden basins.

בשלמא גמר – מקנח ידו בגופה של פרה, שנאמר: ״ושרף את הפרה לעיניו״. אלא אצבעו – במאי מקנח? אמר אביי: בשפת מזרק, כדכתיב: ״כפורי זהב״.
Zevachim 94a אמר אביי halacha dispute cloth impurity
Abaye says the views differ over a cloth smaller than three handbreadths, which can be designated for use but cannot receive impurity.

מאי בינייהו? אמר אביי: מטלית פחותה משלש איכא בינייהו; מאן דאמר ראוי – הא נמי ראוי, דאי בעי חשיב עליה. מאן דאמר דבר המקבל טומאה – הא מיהא לאו בת קבולי טומאה היא.
Zevachim 94a אמר אביי halacha dispute sacred laundering
Abaye resolves the contradiction by distinguishing the Rabbis, who scrape leather, from Others, who require leather to be washed.

אמר אביי: לא קשיא; הא רבנן הא אחרים. דתניא: הבגד והשק – מכבסו, הכלי והעור – מגררו. אחרים אומרים: הבגד והשק והעור – מכבסו, והכלי – מגררו.
Zevachim 96a אמר אביי halacha ruling earthenware vessels
Abaye objects that potsherd heaps are not made in the Temple courtyard, overlooking a teaching that broken earthenware vessels are absorbed in place.

אמר אביי: וכי עושין אשפתות בעזרה?! אישתמיטתיה הא דתני שמעיה בקלנבו: שברי כלי חרס נבלעין במקומן.
Zevachim 96b אמר אביי halacha ruling vessel purging
Abaye distinguishes sacred food, which requires scouring and rinsing of the entire vessel after partial cooking, from terumah, which requires treatment only at the cooking spot.

אמר אביי, לא צריכא אלא לדאמר מר: בישל במקצת כלי – טעון מריקה ושטיפה כל הכלי. הא תרומה – לא צריך אלא מקום בישול.
Zevachim 97a אמר אביי halacha dispute vessel purging
Abaye interprets the exemption as applying to most-sacred offerings while requiring lesser offerings to undergo scouring and rinsing, in contrast to Rava's interpretation.

אמר אביי: מאי ״אין טעונין״ דקאמר? קדשי קדשים. אבל קדשים קלים – טעונין. רבא אמר: הא מני – רבי שמעון היא, דאמר: קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה.
Zevachim 100a אביי אמר halacha ruling mourning status
Abaye distinguishes death before noon, when acute mourning applies because the mourner was not yet fit for the Passover offering, from death after noon, when it does not.

אביי אמר: לא קשיא; כאן שמת קודם חצות, כאן שמת לאחר חצות. קודם חצות, דלא איחזי לפסח – חיילא עליה אנינות. אחר חצות, דאחזי לפסח – לא חיילא עליה אנינות.
Zevachim 103b אמר אביי halacha ruling flaying offerings
Abaye identifies both clauses with Rabbi Yehuda HaNasi and says he agrees that flaying does not precede the blood application.

אמר אביי: מדסיפא רבי היא, רישא נמי רבי היא; ומודה רבי שאין הפשט קודם זריקה.
Zevachim 106a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue blood disposal
Abaye suggests that the dispute concerns blood poured out in its proper place.

אמר ליה אביי: דילמא במקומו משופך פליגי.
Zevachim 107b אביי אמר halacha exegesis outside worship
Abaye rules that even according to Rabbi Akiva one incurs only one liability because the verse treats all the rites as a single service.

אביי אמר: אפילו [לדברי] רבי עקיבא אינו חייב אלא אחת, דאמר קרא: ״שם תעשה״ – הכתוב עשאן לכולן עבודה אחת.
Zevachim 107b אביי אמר halacha exegesis outside worship
Abaye rules that even according to Rabbi Akiva one incurs two liabilities because the verse separates offering up from performing.

אביי אמר: אפילו [לדברי] רבי עקיבא חייב שתים; להכי פלגינהו קרא: ״שם תעלה״ ו״שם תעשה״.
Zevachim 109b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue incense burning
Abaye objects that the term 'statute' is written specifically about burning incense inside the Sanctuary.

אמר ליה אביי: והא כי קא כתיבא ״חקה״ – בהקטרה דפנים הוא דכתיב!
Zevachim 109b אמר אביי halacha ruling incense burning
Abaye states that all agree regarding incense burned inside the Sanctuary.

אלא אמר אביי: בהקטרה בפנים – כולי עלמא לא פליגי.
Zevachim 110a אמר אביי halacha dialogue outside offering
Abaye cites Rabbi Eliezer's exemption until the entire offering is sacrificed.

אמר אביי, תא שמע: רבי אליעזר פוטר עד שיקריב את כולן.
Zevachim 116b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue altar wood
Abaye identifies the view with Rabbi Elazar ben Shammua and objects that this sage concedes the point regarding a private altar.

אמר ליה אביי: כמאן – כרבי אלעזר בן שמוע. דתניא, רבי אלעזר בן שמוע אומר: מה מזבח – שלא ישתמש בו הדיוט, אף עצים – שלא ישתמש בהן הדיוט. והא מודה רבי אלעזר בן שמוע בבמה!
Zevachim 116b אמר אביי aggada exegesis threshing sledge
Abaye defines a morag as a serrated threshing implement and supports the definition from a verse.

מאי מוריגים? אמר עולא: מטה של טורבל. מאי מטה של טורבל? אמר אביי: עיזא דקרקסא דדיישן דישאי. אמר אביי: מאי קרא? ״הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות״.

Menachot (76)

Menachot 2b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue offering intent
Abaye argues that because disqualifying intent is learned by analogy, changing the offering's designation and changing its owner's designation should be equivalent.

אמר ליה אביי: מכדי מחשבה דפסל רחמנא הקישא היא, מה לי שינוי קודש, מה לי שינוי בעלים?
Menachot 7b אמר אביי halacha exegesis priestly service
Abaye says the finger is wiped on the rim of the basin and supports this from the verse about golden basins.

אמר אביי: בשפת מזרק, כדכתיב: ״כפורי זהב וגו'״.
Menachot 10a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue left-hand service
Abaye cites carrying limbs to the ramp as a priestly service that is nevertheless performed with the right leg held in the left hand.

אמר ליה אביי: הרי הולכת אברים לכבש, דכתיב בהו כהונה, דכתיב: ״והקריב הכהן את הכל המזבחה״, ואמר מר: זו הולכת אברים לכבש, ותנן: הרגל של ימין בשמאל ובית עורה לחוץ.
Menachot 10b אמר אביי halacha dispute left-hand service
Abaye says Rabbi Shimon disputes the Mishnah in a baraita and validates both receiving and sprinkling blood with the left hand.

והרי זריקה דלא כתיב ביה אלא כהונה, ותנן: זרק בשמאל פסול, ולא פליג רבי שמעון? אמר אביי: פליג בברייתא, דתניא: קבל בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר; זרק בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר.
Menachot 11a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue meal offering
Abaye asks Rava how the handful of a meal offering is taken and challenges his answer from a teaching about the fingers.

אמר ליה אביי לרבא: כיצד קומצין? אמר ליה: כדקמצי אינשי. איתיביה: זו זרת, זו קמיצה.
Menachot 12b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue outside offering
Abaye identifies the ruling with Rabbi Elazar, who exempts one who offers only an olive-bulk outside until the whole item is offered.

אמר ליה אביי: לא, הא מני? רבי אלעזר היא, דתנן: הקומץ, והלבונה, והקטרת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים, שהקריב מאחת מהן כזית בחוץ – חייב, ורבי אלעזר פוטר עד שיקריב את כולו.
Menachot 12b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue meal offering
Abaye argues that the text need not concern an item taken outside and may instead concern impurity, leaving the other items valid.

אמר ליה אביי: מי קתני הא יצאת? דלמא הא נטמאת – הנך כשרות.
Menachot 12b אביי אמר halacha ruling improper intent
Abaye maintains that the passage can follow the Rabbis if it contrasts intent to eat with intent to eat something normally eaten.

אביי אמר: אפילו תימא רבנן, לא תימא הא לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול, אלא אימא הא לאכול ולאכול דבר שדרכו לאכול.
Menachot 14b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrifice intent
Abaye asks whether Rabbi's view about intent involving half the permitting rite and half the consumption also applies to the entire permitting rite and half the consumption.

אמר ליה אביי: אימר דשמעת ליה לרבי – חצי מתיר וחצי אכילה, כולו מתיר וחצי אכילה מי שמעת ליה?
Menachot 16b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrifice intent
Abaye points to the slaughter of one lamb as a rite that does not permit the other lamb, yet remains subject to dispute.

אמר ליה אביי: הרי שחיטת אחד מן הכבשים, דעבודה שאינה מתירתה, ופליגי.
Menachot 17a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrifice intent
Abaye asks whether the teaching that one burning cannot render another burning piggul was stated in Rav's name.

אמר ליה אביי: עני מרי משמיה דרב? אמר ליה: אין. איתמר נמי, אמר רב חסדא אמר רב: אין הקטרה מפגלת הקטרה.
Menachot 17a משמיה דאביי halacha ruling sacrifice intent
Abaye infers that because one lamb does not permit the other, intent concerning the other cannot render it piggul.

אמר רב יעקב בר אידי משמיה דאביי: אף אנן נמי תנינא, שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר – הוא פיגול וחבירו כשר, לאכול מחבירו למחר – שניהם כשרין. מאי טעמא? לאו משום דכיון דלאו מתיר דידיה הוא, לא מצי מפגל ביה.
Menachot 19a אמר אביי halacha dispute verse interpretation
Abaye explains that the dispute concerns whether a biblical phrase is interpreted with what precedes it as well as what follows it.

ואמר אביי: במקרא נדרש לפניו ולאחריו קא מיפלגי (ורבי שמעון סבר: לאחריו נדרש, ולפניו אין נדרש).
Menachot 20a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue meal offerings
Abaye argues that the offering was salted by a non-priest, just as the stated omission of pouring means that a non-priest poured it.

אמר רב יוסף: רב כתנא דידן סבירא ליה, דאמר: לא מלח – כשר. אמר ליה אביי: אי הכי, לא יצק נמי – לא יצק כלל? אלא: לא יצק כהן אלא זר, הכא נמי: לא מלח כהן אלא זר.
Menachot 21a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue altar salt
Abaye interprets the term as raising the possibility that the salt may be made like a structure.

מאי ״תבונהו״? אמר רבה בר עולא: הכי קאמר, יכול יתבוננו כתבן בטיט. אמר ליה אביי: אי הכי, ״יתבוננו״ מיבעי ליה! אלא אמר אביי: יכול יעשנו כבנין. אמר ליה רבא: אי הכי, ״יבננו״ מיבעי ליה! אלא אמר רבא: יכול תבונהו.
Menachot 21a אמר אביי halacha ruling salting food
Abaye rules that the same salting requirement applies to a cooking pot.

אמר אביי: וכן לקדירה.
Menachot 24a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue vessel division
Abaye suggests that nested measures count as two vessels because the inner vessel's lower partitions separate their contents despite contact above.

אמר ליה אביי: דילמא שני כלים היכי דמי? כגון קפיזא בקבא, דאף על גב דעריבי מעילאי, כיון דמיפסקן מחיצתא דקפיזא מתתא.
Menachot 24a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual impurity
Abaye challenges the claim that an object can become saturated with impurity by citing a mishnah about an impure sheet.

אמר ליה אביי: ומי אמרינן שבע ליה טומאה? והתנן: סדין טמא
Menachot 24b אביי אמר halacha ruling offering combination
Abaye rules that even if one portion becomes impure, both portions combine because they belong to one common domain.

אביי אמר: אפילו נטמא אחד מהן נמי – שניהם מצטרפין, מאי טעמא? כולהו בני ביקתא דהדדי נינהו.
Menachot 24b אביי אמר halacha ruling meal offerings
Abaye rules that if a handful is taken from one portion, neither portion may be eaten because both belong to one common domain.

אביי אמר: אפילו קמץ מאחד מהן, שניהן אינן נאכלין. מאי טעמא? כולהו נמי בני ביקתא דהדדי נינהו.
Menachot 25a אמר ליה אביי dialogue halacha exegesis priestly plate
Abaye derives that the priestly plate atones for an offense committed before God, but not for an offering taken outside its permitted area.

אמר ליה אביי, אמר קרא: ״לרצון להם לפני ה'״, עון דלפני ה' – אין, עון דיוצא – לא.
Menachot 25a אמר ליה אביי dialogue halacha exegesis priestly plate
Abaye derives that the plate addresses a disqualification that it can override, excluding the valid use of the left hand on Yom Kippur.

אמר ליה אביי: אמר קרא ״עון״ – עון שהיה בו ודחיתיו, לאפוקי יום הכפורים דהכשירו בשמאל הוא.
Menachot 29b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue torah scroll
Abaye asks whether a Torah-scroll sheet containing three errors may be corrected.

אמר ליה אביי לרב יוסף: אי אית בההוא דף שלש טעיות, מאי? אמר ליה: הואיל ואיתיהיב לאיתקוני מיתקן. והני מילי חסירות, אבל יתירות לית לן בה. חסירות מאי טעמא לא? אמר רב כהנא: משום דמיחזי כמנומר.
Menachot 32a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mezuzah sections
Abaye argues that Rav's ruling allows spacing because Rav follows established custom and the prevailing custom uses closed sections.

אמר ליה אביי לרב יוסף: ואת לא תסברא דכי אמר רב אריוח, והא רב אית ליה מנהגא, והאידנא נהוג עלמא בסתומות!
Menachot 33b אמר אביי halacha ruling mezuzah
Abaye reports that entrances in his master's house had doorposts but no mezuzahs because the posts served only to support the ceiling.

הכי קאמר: אף על פי שיש לה פצימין – פטורה, שאין עשויין אלא לחיזוק לתקרה. אמר אביי: חזינא להו לאיספלידי דבי מר, דאית להו פצימי ולית להו מזוזתא. קסבר: לחיזוק תקרה הוא דעבידי.
Menachot 34b אמר אביי halacha ruling tefillin sections
Abaye reconciles contradictory teachings by distinguishing the reader's right from the wearer's right while preserving the reading order.

והתניא איפכא? אמר אביי: לא קשיא, כאן מימינו של קורא, כאן מימינו של מניח, והקורא קורא כסדרן.
Menachot 34b אמר אביי halacha ruling tefillin sections
Abaye begins to limit the ruling that tefillin with exchanged passages are invalid.

אמר רב חננאל אמר רב: החליף פרשיותיה פסולות. אמר אביי: לא אמרן
Menachot 35a אמר אביי halacha ruling tefillin construction
Abaye teaches that the tefillin passageway and the letter shin formed on the tefillin are laws transmitted to Moses at Sinai.

ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני. אמר אביי: מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: שי״ן של תפילין הלכה למשה מסיני.
Menachot 35a אמר אביי halacha dispute tefillin parchment
Abaye requires tefillin parchment to be inspected for defects so that the writing will be complete.

ואמר אביי: האי קילפא דתפילין צריך למיבדקיה, דדילמא אית בה ריעותא, ובעינא כתיבה תמה וליכא. רב דימי מנהרדעא אמר: לא צריך, קולמוסא בדיק לה.
Menachot 35a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue tefillin straps
Abaye asks Rav Yosef how new and old tefillin straps are distinguished.

אמר ליה אביי לרב יוסף: היכי דמיין חדתתא, והיכי דמיין עתיקתא? אמר ליה: כל היכא כי מיתלי ביה בשלחא והדר חלים – עתיקתא, ואידך – חדתתא.
Menachot 37a אמר אביי halacha ruling tefillin placement
Abaye explains that the teaching requiring placement on the ordinary left hand concerns a person who is equally proficient with both hands.

תנו רבנן: אטר מניח תפילין בימינו, שהוא שמאלו. והתניא: מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם! אמר אביי: כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו.
Menachot 39b אמר אביי halacha exegesis tzitzit fabrics
Abaye explains that one school of Rabbi Ishmael derives the inclusion of additional textile materials from the phrase 'or a garment.'

אמר אביי: והאי תנא דבי רבי ישמעאל מפקא מאידך תנא דבי רבי ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: ״בגד״ – אין לי אלא בגד צמר, מנין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים ונוצה של עזים והכלך והסריקין והשיראין מנין? תלמוד לומר: ״או בגד״.
Menachot 41b אמר אביי halacha ruling legal practice
Abaye reports that his master generally follows Rav except in three matters, where he follows Shmuel.

אמר אביי: כל מילי דמר עביד כרב, לבר מהני תלת דעביד כשמואל: מתירין מבגד לבגד, ומדליקין מנר לנר, והלכה כרבי שמעון בגרירה.
Menachot 42a אמר אביי halacha ruling tzitzit
Abaye requires the tzitzit strands to be separated like the hair-locks of gentiles.

תנו רבנן: ״ציצת״ – אין ציצית אלא ענף, וכן הוא אומר: ״ויקחני בציצת ראשי״, ואמר אביי: וצריך לפרודה כי צוציתא דארמאי.
Menachot 42b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue tekhelet dyeing
Abaye asks Rav Shmuel bar Rav Yehuda how they dye tekhelet.

אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה: הא תכילתא היכי צבעיתו לה? אמר ליה: מייתינן דם חלזון וסמנין, ורמינן להו ביורה, ושקלינן פורתא בביעתא, וטעמינן להו באודרא, ושדינן ליה לההוא ביעתא, וקלינן ליה לאודרא.
Menachot 46b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival offerings
Abaye asks why the two lambs sanctify and are indispensable to the bread while the seven lambs, bull, and rams do not and are not.

אמר ליה אביי לרבא: מאי שנא שני כבשים דמקדשי לחם ומעכבי, ומאי שנא שבעה כבשים ופר ואילים דלא מקדשי לחם ולא מעכבי?
Menachot 46b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue offering bread
Abaye distinguishes thanksgiving bread from the two loaves because only the two loaves are biblically called a meal offering.

אמר ליה אביי: לעולם בבאות עם הזבח, ודקא קשיא לך מתודה ולחמה – לחמי תודה לא איקרו ״מנחה״, שתי הלחם איקרו ״מנחה״, שנאמר: ״בהקריבכם מנחה חדשה לה'״.
Menachot 46b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue offering disposal
Abaye argues that because this is the prescribed procedure, the items should be burned like the Yom Kippur bull and goat.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם – לאו מצותן בכך, הכא – דמצותן בכך, לישרפינהו, מידי דהוה אפר ושעיר של יום הכיפורים.
Menachot 46b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue offering disposal
Abaye asks why the loaves should not be burned once the time for offering the lambs has passed.

אלא אמר רב יוסף: גזירה שמא יזדמנו להם כבשים לאחר מכאן. אמר ליה אביי: תינח כל זמן הקרבתם, לבתר הכי לשרפינהו! מאי ״תעובר צורתן״ נמי דקתני? – צורת הקרבתם.
Menachot 47a אביי אמר halacha dispute offering sanctity
Abaye interprets 'sanctified but not sanctified' to mean sanctified but not completely so.

מאי ״קדוש ואינו קדוש״? אביי אמר: קדוש ואינו גמור. רבא אמר: קדוש ואינו ניתר.
Menachot 49a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrifice intent
Abaye explains that the person knows the offering is a sin offering but, believing it permitted, intends it as a peace offering.

אמר ליה אביי: לעולם דידע דחטאת היא, וקא מחשב בה לשום שלמים, ובאומר ״מותר״.
Menachot 49a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue meal offering intent
Abaye explains that the person knows it is a pan offering but takes its handful for the sake of a deep-pan offering.

אמר ליה אביי: לעולם דידע דמחבת היא, וקא קמיץ לה לשום מרחשת.
Menachot 49b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue offering order
Abaye explains that the required offerings are available and that offering nothing first is merely the preferred manner of performing the commandment.

אמר ליה אביי: לעולם דאית להו, ולקדם. ודקא קשיא לך שלא יהא דבר קודם – מצוה בעלמא הוא.
Menachot 50a אמר אביי halacha exegesis incense offering
Abaye favors the view referring to the afternoon incense because the verse explicitly associates incense with tending the lamps in the morning.

אמר אביי: מסתברא כמאן דאמר בקטרת הסמים של בין הערבים, דכתיב: ״בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה״.
Menachot 50b אביי אמר halacha exegesis daily offering
Abaye bases his position on the verse's phrase 'a fine-flour meal offering continually.'

אביי אמר: אמר קרא ״סלת מנחה תמיד״,
Menachot 51a אמר אביי halacha other meal offering oil
Abaye identifies Rabbi Shimon as the authority who adds oil and Rabbi Ishmael as the authority who develops the logical argument.

אמר אביי: מאן תנא בשמן להוסיף? רבי שמעון היא, ואילו לא נאמר קאמר. ובדינא מאן קא מהדר? רבי ישמעאל.
Menachot 58a אמר אביי halacha exegesis altar leaven
Abaye derives from the verse that the prohibition on burning leaven applies to an olive-bulk, a half olive-bulk, and a mixture.

מאי קאמר? אמר אביי, הכי קאמר: ״שאר בל תקטירו״ – אין לי אלא כזית, חצי זית מנין? תלמוד לומר ״כל״, עירובו מנין? תלמוד לומר ״כי כל״.
Menachot 58b אביי אמר halacha ruling lashes
Abaye rules that one does not receive lashes for a broadly inclusive prohibition.

אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות.
Menachot 59b אמר אביי halacha dispute sin offering
Abaye explains the offering's status from the fact that the Torah calls it a sin offering.

אמר אביי: ״חטאת״ קרייה רחמנא. רבא אמר: הא מני? חנן המצרי הוא, דלית ליה דחויין.
Menachot 62a אמר אביי halacha ruling offering procedure
Abaye explains that the priest brings the item from the slaughterhouse and places it upon the offering.

אמר אביי: ההוא דמייתי ליה כהן מבית המטבחיים, ורמי ליה.
Menachot 66a אמר אביי halacha ruling omer counting
Abaye rules that it is a commandment to count both days and weeks.

אי מדרבן יוחנן בן זכאי, דלמא כדאביי, דאמר אביי: מצוה למימני יומי, ומצוה למימני שבועי.
Menachot 66a אמר אביי halacha ruling omer counting
Abaye rules that it is a commandment to count both days and weeks.

גופא, אמר אביי: מצוה למימני יומי, ומצוה למימני שבועי. רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי, אמימר מני יומי ולא מני שבועי, אמר: זכר למקדש הוא.
Menachot 68a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue omer preparation
Abaye asks how grinding and sifting can be explained even if harvesting has been addressed.

אמר ליה אביי: תינח קצירה, טחינה והרקדה, מאי איכא למימר?
Menachot 68a אמר אביי halacha ruling prohibited grain
Abaye explains that people keep apart from new grain but do not keep apart from leaven.

אלא אמר אביי: חדש – בדיל מיניה, חמץ – לא בדיל מיניה.
Menachot 70a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue tithes
Abaye asks why the principal growth differs from ordinary wheat and barley with respect to tithing.

אם תמצא לומר, לא אזלינן בתר עיקר, ותוספת בעי עשורי – עיקר מאי? אמר ליה אביי: מאי שנא מכל חיטי ושערי דעלמא?
Menachot 70a אמר אביי halacha dialogue mixed planting
Abaye questions what is added by saying that planting mixed species in an unperforated pot is forbidden rather than punishable by rabbinic lashes.

אמר רב טביומי בר קיסנא, אמר שמואל: הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב – אסור. אמר אביי: בשלמא אי אשמעינן לוקה מכת מרדות מדרבנן – שפיר, אלא אסור – מאי קא משמע לן?
Menachot 74a אמר אביי halacha dialogue priestly offerings
Abaye interprets the verse to prohibit eating a priest's obligatory meal offering and to require his voluntary meal offering to be wholly burned.

מאי קא אמר? אמר אביי: הכי קא אמר – ״כל מנחת כהן ... לא תאכל״ – חובתו, ״כליל תהיה״ – נדבתו. אמר ליה רבא: סכינא חריפא מפסקא קראי!
Menachot 75b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue bread blessing
Abaye asks whether Rabbi Ishmael's school would withhold the bread blessing from kernels crumbled until they return to flour.

אמר ליה אביי: ולתנא דבי רבי ישמעאל, דאמר מפרכן עד שמחזירן לסלתן, הכי נמי דלא מברך ״המוציא״?
Menachot 78b אביי אמר halacha dispute vessel sanctification
Abaye explains that all intend the additional offering as security and dispute whether a sacred vessel sanctifies without intent.

אביי אמר: דכולי עלמא לאחריות קא מיכוין, ובכלי שרת מקדשין שלא מדעת קא מיפלגי. מר סבר: כלי שרת מקדשין שלא מדעת, ומר סבר: כלי שרת אין מקדשין שלא מדעת.
Menachot 80b אביי אמר halacha ruling thanksgiving loaves
Abaye rules that whichever thanksgiving offering effects atonement, both substitutes require no loaves because each is a substitute for the other.

נתכפר בשלישית – שניה אינה טעונה לחם, ראשונה טעונה לחם; באמצעית – שתיהן אין טעונות לחם; אביי אמר: אפילו נתכפר באחת מהן – שתיהן אין טעונות לחם, כולהו חליפין דהדדי נינהו.
Menachot 80b אביי אמר halacha ruling offering substitutes
Abaye rules that whichever offering effects atonement, both remaining substitutes must die because each is a substitute for the other.

נתכפר בשלישית – שניה תמות, וראשונה תרעה. נתכפר באמצעית – שתיהן ימותו. אביי אמר: אפילו נתכפר באחת מהן – שתיהן ימותו, כולהו חליפין דהדדי נינהו.
Menachot 81b אמר אביי halacha dispute thanksgiving offering
Abaye interprets “observe” as requiring a thanksgiving offering and “heed” as requiring its loaves.

מאי ״שמר ושמעת״? אמר אביי: ״שמר״ – הבא תודה, ״ושמעת״ – הבא לחמה. רבא אמר: ״שמר״ – הבא תודה ולחמה, ״ושמעת״ – שלא תהא רגיל לעשות כן.
Menachot 88a אביי אמר halacha dispute measure overflow
Abaye explains that all consider the overflow of measuring vessels possibly sanctified and that the dispute concerns the word “full.”

אביי אמר: דכולי עלמא בירוצי המדות איכא למימר נתקדשו, ואיכא למימר לא נתקדשו, והכא במלאים קא מיפלגי.
Menachot 89b אמר אביי halacha ruling libation mixtures
Abaye explains that their wine may be mixed when their flour and oil became mixed.

אמר אביי: הכי קאמר, מערבין יינן, אם נתערב סלתן ושמנן.
Menachot 89b אמר אביי halacha ruling libation mixtures
Abaye rules that wine may be mixed initially after the flour and oil are burned, but before then only if the flour and oil were already mixed.

אלא אמר אביי: הכי קאמר – היכא דהוקטר סלתן ושמנן, מערבין יין לכתחלה. היכא דלא הוקטר – אם נתערב סלתן ושמנן, מערבין נמי יינן, ואם לאו – אין מערבין, דלמא אתי לאיערובי סלת ושמן לכתחלה.
Menachot 89b אמר אביי halacha other unclear
Abaye explains that only one of the relevant cases was stated.

אין הכי נמי, אלא אמר אביי: חדא מינייהו נקט.
Menachot 91b אמר אביי halacha exegesis childbirth offering
Abaye derives a postpartum woman's burnt offering from the end of the verse.

אמר אביי: עולת יולדת מסיפא דקרא נפקא.
Menachot 94a אמר אביי halacha other high priest honor
Abaye explains that the practice there is due to the honor of the High Priest.

אמר אביי: התם משום כבודו דכהן גדול.
Menachot 95a אמר אביי halacha ruling camp departures
Abaye infers that the Israelite camps could depart at night, since otherwise the offering would already be disqualified by remaining overnight.

אמר אביי: שמע מינה יש סילוק מסעות בלילה, דאי סלקא דעתך אין סילוק מסעות בלילה – אימת מדלי? לצפרא? מאי איריא משום יוצא? תיפוק לי דאיפסיל ליה בלינה!
Menachot 102b אמר אביי halacha ruling vessel sanctification
Abaye explains that the sacred vessels did not sanctify the items for offering but did sanctify them to become disqualified.

זו להביא במחבת – והא תניא: לא קידשום כלי שרת? אמר אביי: לא קידשום ליקרב, אבל קידשום ליפסל.
Menachot 102b אמר אביי halacha other unclear
Abaye begins to limit the scope of a teaching, but the supplied passage does not preserve the limitation.

ואמר אביי: לא שנו
Menachot 104a אמר אביי halacha ruling offering remainders
Abaye cites the six donation chests corresponding to the remainders of the listed sin, guilt, bird, and meal offerings.

מאי? אמר אביי: תא שמע, ששה לנדבה, ואמרינן: כנגד מי? כנגד מותר חטאת, ומותר אשמות, ומותר אשם נזיר, ומותר אשם מצורע, ומותר קינין, ומותר מנחת חוטא.
Menachot 104a אמר אביי halacha other libation vows
Abaye analyzes both possibilities as to whether quantities of libations are fixed and says the law is clear to him through ten units.

אמר אביי: אם תמצא לומר אין קבע לנסכים – הא אין קבע לנסכים, אם תמצא לומר יש קבע לנסכים – עד עשרה פשיטא לי, אחד עשר
Menachot 105a אביי אמר halacha ruling conditional offering
Abaye maintains that the case can follow Rabbi Shimon, who permits bringing the offering with a condition.

אביי אמר: אפילו תימא רבי שמעון, שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר: מייתי ומתני.
Menachot 106a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue meal offerings
Abaye asks Rava how two handfuls can be taken when an obligatory meal offering is mixed with a voluntary one.

אמר ליה אביי לרבא: לרבנן דאמרי מותר לערב חובה בנדבה, הא בעינן שני קמצים? דקמיץ והדר קמיץ.
Menachot 107a אמר אביי halacha other temple donation
Abaye explains that a small copper implement is useful for tending wicks and cleaning lamps.

״נחושת״ – לא יפחות ממעה כסף. תניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר – לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? אמר אביי: שמחטטין בה פתילות, ומקנחין בה נרות.

Chullin (100)

Chullin 3a אביי אמר halacha ruling ritual slaughter
Abaye rules that a Samaritan may slaughter while an Israelite watches continuously, but not under intermittent supervision.

אביי אמר: הכי קתני – הכל שוחטין, ואפילו כותי. במה דברים אמורים? כשישראל עומד על גביו, אבל יוצא ונכנס – לא ישחוט.
Chullin 9a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue knife inspection
Abaye clarifies that the relevant interval is the time needed for inspection by an expert slaughterer.

אמר ליה אביי: לא, הכי אמר רבי יוחנן: כדי ביקור חכם. אם כן, נתת דבריך לשיעורים! אלא, כדי ביקור טבח חכם.
Chullin 9b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue danger uncertainty
Abaye distinguishes danger from ordinary prohibition by contrasting exposed water with uncertain impurity in a public domain.

אמר ליה אביי: ולא שאני בין איסורא לסכנתא? והא אילו ספק טומאה ברשות הרבים – ספיקו טהור, ואילו ספק מים מגולין – אסורין!
Chullin 10b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue leprosy inspection
Abaye rejects the argument because backward departure is not departure and because the area behind the door still cannot be inspected by opening windows.

אמר ליה אביי: שתי תשובות בדבר, חדא, דיציאה דרך אחוריו לא שמה יציאה, ועוד, אחורי הדלת מאי איכא למימר? וכי תימא דפתח ביה כוותא – והתנן: בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו!
Chullin 14a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat preparation
Abaye argues that a live animal is ordinarily designated for raising rather than eating and therefore is not comparable to the proposed case.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם מעיקרא מוכן לאדם, והשתא מוכן לכלבים. הכא מעיקרא מוכן לאדם, והשתא מוכן לאדם! מי סברת בהמה בחייה לאכילה עומדת? בהמה בחייה לגדל עומדת!
Chullin 14b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat muktzeh
Abaye distinguishes a newly broken utensil from food that remains food after being separated.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם מעיקרא כלי, והשתא שבר כלי, והוה ליה נולד, ואסור. הכא מעיקרא אוכלא, ולבסוף אוכל, אוכלא דאיפרת הוא.
Chullin 18b אמר אביי halacha ruling regional custom
Abaye rules that Babylonians visiting the Land of Israel follow its practice because Babylonian authorities defer to its authorities.

אמר אביי: הני מילי מבבל לבבל, ומארץ ישראל לארץ ישראל, אי נמי מארץ ישראל לבבל, אבל מבבל לארץ ישראל, כיון דאנן כייפינן להו – עבדינן כוותייהו.
Chullin 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual slaughter
Abaye challenges Rav Yosef with a report in Rav Nachman's name that an incised windpipe is valid.

אמר ליה אביי לרב יוסף: והא רבנן דאתו ממחוזא אמרי, אמר רבי זירא משמיה דרב נחמן: מוגרמת כשרה! אמר ליה: נהרא נהרא ופשטיה.
Chullin 19a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual slaughter
Abaye asks whether every teaching about a majority must be attributed to Rabbi Yosei son of Rabbi Yehuda.

אמר ליה אביי: אטו כל רובי דעלמא רבי יוסי ברבי יהודה קתני להו? אמר ליה: אנא רובא דשחיטה קאמינא, דשמענא להו דפליגי.
Chullin 20b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue bird offering
Abaye challenges the argument from a bird burnt offering, which requires cutting both passages even though the bird has already died.

אמר ליה אביי: ותקשי לך עולת העוף, דבעיא שני סימנין, וכי מתה עומד ומולק? אמר ליה: התם כדי לקיים בה מצות הבדלה.
Chullin 22b אמר אביי halacha ruling young pigeons
Abaye defines the fitness point for young pigeons as when pulling a wing feather produces blood.

תני יעקב קרחה: מאימתי בני יונה כשרים? משיעלעו. הוא תני לה והוא אמר לה, ״אפרוחיו יעלעו דם״. אימת? אמר אביי: מכי שמיט גדפא מיניה ואתי דמא.
Chullin 29a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue slaughter majority
Abaye argues a fortiori that the majority required for slaughter must be visibly apparent.

אמר ליה אביי: ולא כל דכן הוא? ומה טרפה, דבמשהו מיטרפא, היכא דבעינן רובא – בעינן רוב הנראה לעינים; שחיטה, דעד דאיכא רובא לא מיתכשרא – לא כל שכן דבעינן רוב הנראה לעינים?
Chullin 29b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue ritual slaughter
Abaye responds that Rabbi Yohanan identifies the position as that of Rabbi Elazar son of Rabbi Shimon.

אמר ליה אביי: לאו אתמר עלה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון
Chullin 30a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue passover offering
Abaye argues that although the animal is rejected as a Passover offering, its monetary value is not rejected.

אמר ליה אביי: נהי דאידחי ליה מפסח, מדמי פסח מי אידחי?
Chullin 31b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue unclear
Abaye asks Rav Yosef whether the cited source refutes Rabbi Yohanan.

אמר ליה אביי לרב יוסף: לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן מהא?
Chullin 36b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food susceptibility
Abaye explains that the substance was rabbinically treated like water that renders food susceptible to impurity.

אמאי? והא לאו אוכל הבא במים הוא! אמר ליה אביי: עשאוהו כהכשר מים מדרבנן.
Chullin 36b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue grape susceptibility
Abaye explains that harvested grapes were rabbinically treated as if water had rendered them susceptible to impurity.

אמר רבי זירא: תא שמע, הבוצר לגת – שמאי אומר: הוכשר, הלל אומר: לא הוכשר, ושתיק ליה הלל לשמאי. אמאי? והא לאו אוכל הבא במים הוא! אמר ליה אביי: עשאוהו כהכשר מים מדרבנן.
Chullin 40a אמר אביי halacha ruling idolatrous slaughter
Abaye distinguishes slaughter directed to a mountain from slaughter directed to the mountain's heavenly prince.

אמר אביי: לא קשיא, הא דאמר להר, הא דאמר לגדא דהר. דיקא נמי, דקתני דומיא דמיכאל שר הגדול, שמע מינה.
Chullin 41b אמר אביי halacha ruling slaughter pit
Abaye explains that the opening clause concerns a pit located in the marketplace.

אין שוחטין לגומא וכו'. והא אמרת: אין שוחטין לגומא כלל? אמר אביי: רישא בגומא שבשוק.
Chullin 43b אמר ליה אביי dialogue halacha story esophagus inspection
Abaye reminds Rabba during an examination that Rabba himself requires the esophagus to be inspected from the inside.

ההיא ספק דרוסה דאתאי לקמיה דרבה, הוה קא בדיק ליה רבה לוושט מאבראי. אמר ליה אביי: והא מר הוא דאמר: וושט אין לו בדיקה אלא מבפנים! אפכיה רבה ובדקיה, ואישתכח עליה תרי קורטי דמא, וטרפה. ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי.
Chullin 45b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue punctured heart
Abaye resolves that the heart must be punctured through to its large chamber by analogy to a lung's large bronchial tube.

ניקב הלב לבית חללו, בעי רבי זירא: לבית חלל קטן או לבית חלל גדול? אמר ליה אביי: מאי תיבעי לך? מי לא תנן: רבי שמעון אומר ״עד שתנקב לבית הסמפונות״, ואמר רבה בר תחליפא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: עד שתנקב לסמפון גדול.
Chullin 45b אמר אביי halacha ruling brain injury
Abaye explains that Levi meant the injured man would be unable to reproduce, not that he would die.

איני, והא לוי הוה יתיב בי מסותא, חזייה לההוא גברא דטרייה לרישיה, אמר: נתמזמז מוחיה דדין, לאו דלא חיי? אמר אביי: לא, לומר שאינו מוליד.
Chullin 49b אמר אביי halacha ruling organ adhesion
Abaye explains that although the organ is permitted for eating, it does not form a firm adhesion.

אמר אביי: מאי תיבעי ליה? נהי דשרי באכילה, אהדוקי לא מהדק.
Chullin 50b אמר אביי halacha ruling organ adhesion
Abaye defines the required remaining grasp of attached tissue as a span equivalent to a particular measure in an ox.

בוקי סריקי? הכי אמר רב נחמן: מקום הדבק, אפילו ניטל כולו – כשר, והוא שנשתייר בו כדי תפיסה. וכמה? אמר אביי: כמלא בטדא בתורא.
Chullin 53a אמר אביי halacha ruling predator injury
Abaye rules that a mauling injury applies only when inflicted knowingly, during life, by a predator's clawed foreleg rather than its foot or tooth.

אמר אביי: נקטינן, אין דרוסה אלא ביד, לאפוקי רגל דלא. אין דרוסה אלא בצפורן, לאפוקי שן דלא. אין דרוסה אלא מדעת, לאפוקי שלא מדעת דלא. אין דרוסה אלא מחיים, לאפוקי לאחר מיתה דלא.
Chullin 53a אמר אביי halacha ruling predator injury
Abaye rules that an absent claw still raises concern at the claw site, while a detached claw does so only when moist.

אמר אביי: לא אמרן אלא צפורן, אבל מקום צפורן – חוששין, וצפורן נמי לא אמרן אלא לחה, אבל יבשה – עבדה דמשתמטא.
Chullin 59a אמר אביי attribution uncertain: or Rav Chisda halacha ruling animal identification
Abaye, or alternatively Rav Hisda, says to examine the extremities of the tail for the distinguishing sign.

לאו אמרת איכא ערוד? איכא נמי מינא אחרינא דדמיא לערוד! גמירי דליכא. והיכא בודק? אמר אביי, ואיתימא רב חסדא: בכנפי העוקץ.
Chullin 61a אמר אביי halacha ruling bird purity
Abaye teaches that the detailed signs identifying permitted and forbidden birds were stated by the Sages rather than explicitly by the Torah.

מה נשר מיוחד שאין לו אצבע יתרה וזפק ואין קורקבנו נקלף ודורס ואוכל – טמא, אף כל כיוצא בו – טמא. תורין שיש להן אצבע יתרה וזפק וקורקבן נקלף ואין דורסין ואוכלין – טהורין, אף כל כיוצא בהן – טהורין. אמר אביי: לא נאמר פירושן מדברי תורה אלא מדברי סופרים.
Chullin 62b אמר אביי halacha dispute bird names
Abaye rules that a bird whose name changed before the Torah was given and whose secondary name the Torah specified is disqualified.

אמר אביי: כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה, והקפידה תורה עליו, יש לו שם לווי – פסול. והני לא נשתנה שמן קודם מתן תורה. רבא אמר: הני כופשני צוצייני, באתרייהו סתמא קרי להו.
Chullin 62b אמר אביי halacha dispute marsh birds
Abaye identifies the marsh rooster as one of eight birds of uncertain status and equates it with the mardu.

אמר אביי: תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו. אמר רב פפא: תרנגולא דאגמא אסירא, תרנגולתא דאגמא שריא, וסימניך – ״עמוני ולא עמונית״. דרש מרימר: תרנגולתא דאגמא אסירא, חזיוה דדרסה ואכלה, והיינו גירותא.
Chullin 63a אמר אביי halacha ruling bird kashrut
Abaye rules that the ku'ai and kuku'ai are forbidden while the kuku'ata is permitted.

אמר אביי: קואי וקקואי אסירי, קקואתא שריא. במערבא מלקו עילוה, וקרו לה תחוותא.
Chullin 63a אמר אביי aggada exegesis biblical creatures
Abaye identifies the biblical “bat” among birds as the owl and its counterpart among creeping creatures as the kurpedai.

אמר אביי: באות שבעופות – קיפוף, באות שבשרצים – קורפדאי. אמר רב יהודה: ״קאת״ – זו הקוק, ״רחם״ – זו שרקרק.
Chullin 63a אמר אביי halacha other bird identification
Abaye identifies the bar chirya bird as the shurinka.

תנו רבנן: ״הנץ״ – זה הנץ, ״למינהו״ – להביא את בר חיריא. מאי בר חיריא? אמר אביי: שורינקא.
Chullin 63a אמר אביי halacha exegesis forbidden birds
Abaye explains that the daah and raah named among the forbidden birds are one species.

אמר ליה: הכי אמר אבוה דאמך משמיה דרב: ״למינה״ ״למינה״ ״למינו״ ״למינהו״ – הרי כאן ארבע. אי הכי עשרין ושית הוו? אמר אביי: דאה וראה אחת היא, דאי סלקא דעתך תרתי אינון,
Chullin 63b אמר אביי halacha exegesis forbidden birds
Abaye derives from the wording of Deuteronomy that the ayah and dayah are one species.

ואכתי עשרין וחמשה הוו? אמר אביי: כשם שראה ודאה אחת היא, כך איה ודיה אחת היא. דאי סלקא דעתך תרתי אינון, מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא, מאי שנא הכא דכתיב ״למינה״ אאיה, ומאי שנא התם דכתיב ״למינה״ אדיה? אלא שמע מינה: איה ודיה אחת היא.
Chullin 65a אמר אביי halacha other locust signs
Abaye clarifies that the stated sign means the creature gathers food and eats it.

ציפרתא נמי מקלט קלטה! אמר אביי: ״קולט ואוכל״ קאמרי.
Chullin 65a אמר אביי halacha other permitted locusts
Abaye identifies the zachal, whose legs develop later, as the askara.

תנו רבנן: אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן, כגון הזחל – מותר. רבי אלעזר ברבי יוסי אומר: ״אשר לא כרעים״ – אף על פי שאין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן. מאי זחל? אמר אביי: אסקרא.
Chullin 69a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue fetal partitions
Abaye argues that the fetus's mother serves as its partition just as she does for lesser sacred meat in Jerusalem.

אמר ליה אביי: ותבעי לך קדשים קלים בירושלים? קדשים קלים בירושלים מאי טעמא לא קא מיבעיא לך? דמחיצת עובר אמו הוא, הכא נמי מחיצת עובר אמו הוא.
Chullin 75b אמר אביי halacha ruling fetal slaughter
Abaye rules that an anomalous cloven-hoofed offspring of a slaughtered fetus is permitted because people remember such an oddity.

אמר אביי: הכל מודים בקלוט בן פקועה שמותר, מאי טעמא? כל מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי. איכא דאמרי: אמר אביי: הכל מודים בקלוט בן קלוטה בן פקועה שמותר, מאי טעמא? תרי תמיהי מידכר דכירי אינשי.
Chullin 76a אמר אביי halacha ruling sinew junction
Abaye gives the bovine measurement as four fingerbreadths and distinguishes visible from embedded sinews in small cattle.

וכמה? אמר אביי: ארבעה בטדי בתורא. בדקה מאי? אמר אביי: בליטי – הוו צומת הגידים, בליעי – לא הוו צומת הגידים.
Chullin 79a אמר אביי halacha ruling hybrid identification
Abaye teaches that a deep voice identifies donkey parentage and a shrill voice identifies horse parentage.

והא ״אלא מינה״ קתני? הכי קאמר: אין מרביעין עליה לא מין סוס ולא מין חמור, לפי שאין יודעין במינה. וליבדוק בסימנין? דאמר אביי: עבי קליה – בר חמרא, צניף קליה – בר סוסיא. ואמר רב פפא: רברבן אודניה וזוטרא גנובתיה – בר חמרא, זוטרן אודניה ורבה גנובתיה – בר סוסיא. הכא במאי עסקינן? באלמת וגידמת.
Chullin 82b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal slaughter
Abaye asks Rav Yosef for the reason behind Symmachus's position concerning slaughtering an animal and its granddaughter.

שחטה ואת בת בתה, אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי טעמא דסומכוס?
Chullin 92a אמר אביי aggada exegesis synagogue scholars
Abaye says that most of the thirty righteous gentiles are found beneath the synagogue gallery and connects them to Zechariah's thirty pieces of silver.

אמר אביי: ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא, והיינו דכתיב: ״ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף״.
Chullin 92b אמר אביי halacha ruling forbidden sinew
Abaye supports Ulla's view that the branches of the sciatic nerve are excluded from the Torah's prohibition of the sinew itself.

אמר אביי: כוותיה דעולא מסתברא, דאמר רב ששת אמר רב אסי: חוטין שבחלב אסורין, ואין חייבין עליהן, אלמא ״חלב״ אמר רחמנא ולא חוטין, הכא נמי ״גיד״ אמר רחמנא ולא קנוקנות.
Chullin 92b אמר אביי halacha ruling forbidden fats
Abaye judges Rabbi Asi's practice of cutting the material away to be the more reasonable position.

רבה ממרטט ליה, רבי יוחנן ממרטט ליה, רבי אסי גאים ליה. אמר אביי: כוותיה דרבי אסי מסתברא, דאמר רבי אבא אמר רב יהודה אמר שמואל:
Chullin 93a אמר אביי halacha ruling butchering
Abaye teaches that an animal's limbs separate from their connections while it is alive.

אמר אביי: בהמה בחייה פרוקי מיפרקא. אמר רבי יוחנן: אנא לאו טבחא אנא ולאו בר טבחא אנא, ונהירנא דהכי הוו אמרי בי מדרשא: בהמה בחייה פרוקי מיפרקא.
Chullin 93a אמר אביי attribution uncertain: or Rav Yehudah halacha ruling forbidden tissues
Abaye identifies five forbidden cords, three prohibited because of fat and two because of blood.

אמר אביי, ואיתימא רב יהודה: חמשא חוטי הוו, תלתא משום תרבא, ותרין משום דמא. דטחלי ודכפלי ודכוליתא – משום תרבא, דידא ודלועא – משום דמא.
Chullin 94a אמר אביי aggada other deception
Abaye explains that the man became angry because he was given a nonkosher chicken as though it had been properly slaughtered.

מאי טעמא איקפד? אמר אביי: תרנגולת טרפה הואי, ויהבה ניהליה במר דשחוטה. רבא אמר: אנפקא אמר ליה (לאשקויי) [לאשקוייה], ואשקייה חמרא מזיגא.
Chullin 94b אמר אביי halacha ruling meat announcements
Abaye resolves the cases by placing the first and last where meat status is not publicly announced and the middle case where it is.

אמר אביי: אין, רישא וסיפא במקום שאין מכריזין, מציעתא במקום שמכריזין.
Chullin 98b אמר אביי halacha ruling mixture nullification
Abaye explains that the teaching is needed for Rabbi Yehudah's view and establishes that the same kind is nevertheless nullified here.

אמר אביי: לא נצרכא אלא לרבי יהודה, דאמר מין במינו לא בטיל, קא משמע לן דהכא בטיל.
Chullin 99a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue mixture nullification
Abaye challenges the claim that every Torah prohibition is nullified only in a ratio of one hundred.

אמר ליה אביי: וכל איסורין שבתורה במאה? והתנן: למה אמרו כל המחמץ ומתבל ומדמע להחמיר – מין ומינו, להקל ולהחמיר – מין ושאינו מינו.
Chullin 101b אמר אביי halacha other yom kippur
Abaye explains that Shabbat is fixed independently, whereas the court establishes Yom Kippur.

מאי טעמא? אמר אביי: שבת קביעא וקיימא, יום הכפורים – בי דינא דקא קבעי ליה.
Chullin 102b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food liability
Abaye challenges how one eater can be liable for consuming something when another eater would be exempt.

אמר ליה אביי: ומי איכא מידי, דאילו אכיל ליה אחר – לא מיחייב, ואכיל ליה האי – מיחייב? אמר ליה: זה לפי מחשבתו, וזה לפי מחשבתו.
Chullin 102b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food liability
Abaye challenges how one eater can be exempt for consuming something when another eater would be liable.

אמר ליה אביי: ומי איכא מידי, דאילו אכיל ליה אחר מחייב, ואכיל ליה האי פטור? אמר ליה: זה לפי מחשבתו, וזה לפי מחשבתו.
Chullin 103a אמר אביי halacha other overlapping prohibitions
Abaye explains that the dispute concerns an animal becoming torn as most of it emerges, when the prohibitions of a torn animal and a living limb may take effect together.

בבהמה אחת, במאי פליגי? אמר אביי: כגון שנטרפה עם יציאת רובה, מר סבר: בהמה בחייה לאברים עומדת, ואיסור טרפה ואיסור אבר בהדי הדדי קאתו.
Chullin 104b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue diaspora challah
Abaye argues that a ruling about diaspora challah brought into the Land would be informative because even there no decree is imposed on account of biblical challah.

אמר ליה אביי: בשלמא אי אשמועינן חלת חוצה לארץ בארץ, דאיכא למיגזר משום חלת הארץ דאורייתא, ולא גזרינן – איכא למשמע מינה.
Chullin 104b אמר אביי halacha ruling meat and milk
Abaye explains that the restriction is a safeguard lest the foods be placed together in a hot pot.

מתקיף לה רב ששת: סוף סוף צונן בצונן הוא! אמר אביי: גזירה שמא יעלה באילפס רותח.
Chullin 105b אמר אביי halacha other final waters
Abaye says that dangerous Sodomite salt is found in the proportion of one grain per kor.

אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מפני מה אמרו מים אחרונים חובה? שמלח סדומית יש, שמסמא את העינים. אמר אביי: ומשתכח כי קורטא בכורא. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: כל מלחא מאי? אמר ליה: לא מבעיא.
Chullin 105b אמר אביי aggada maxim final waters
Abaye reports that his master taught him not to pour final handwashing water on the ground because an evil spirit rests upon it.

אמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דלא משו מיא בתראי על ארעא – משום זוהמא. אמר לי מר: משום דשריא רוח רעה עלייהו.
Chullin 105b אמר אביי aggada maxim table conduct
Abaye reports that his master taught him not to remove food while someone holds a cup because doing so causes a choking spirit.

ואמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דלא שקיל מידי מפתורא כי נקיט איניש כסא למשתי, שמא יארע דבר קלקלה בסעודה. אמר לי מר: משום דקשי לרוח צרדא.
Chullin 105b אמר אביי aggada maxim poverty
Abaye reports that his master taught him that gathering table crumbs is avoided because it brings poverty.

ואמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דכנשי נשווראה – משום מנקירותא. אמר לי מר: משום דקשי לעניותא.
Chullin 105b אמר אביי aggada maxim drink foam
Abaye reports the dangers of drinking, blowing away, or discarding beverage foam and advises sinking it into the drink.

ואמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דלא שתי אופיא – משום מאיסותא. אמר לי מר: משום דקשי לכרסם. מישתיה – קשה לכרסם, מינפח ביה – קשיא לרישא, מדחייה – קשיא לעניותא. מאי תקנתיה? לשקעיה שקועי.
Chullin 105b אמר אביי aggada maxim witchcraft
Abaye reports that his master taught him not to eat vegetables from a tied bundle because doing so is harmful with respect to witchcraft.

ואמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דלא אכלי ירקא מכישא דאסר גינאה, משום דמיחזי כרעבתנותא. אמר לי מר: משום דקשי לכשפים.
Chullin 105b אמר אביי aggada maxim harm avoidance
Abaye reports that fallen vegetables cause bad breath and that sitting beneath a gutter is dangerous because harmful spirits frequent it.

ואמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דלא אכלי ירקא דנפל (אתכא) [מתכא], משום מאיסותא. אמר לי מר: משום דקשה לריח הפה. ואמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דלא יתבי תותי מרזיבא, משום שופכים. אמר לי מר: משום דשכיחי מזיקין.
Chullin 105b אמר אביי aggada maxim bad water
Abaye reports that his master taught him to discard water from a pitcher because it may contain bad water.

ואמר אביי: מריש הוה אמינא, האי דשדי מיא מפומא דחצבא – משום ציבתא. אמר לי מר: משום דאיכא מים הרעים.
Chullin 106a אמר אביי halacha ruling handwashing
Abaye explains that the mitzvah associated with handwashing is the duty to heed the words of the sages.

ועוד משום מצוה. מאי מצוה? אמר אביי: מצוה לשמוע דברי חכמים. רבא אמר: מצוה לשמוע דברי רבי אלעזר בן ערך, דכתיב: ״וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים״. אמר רבי אלעזר בן ערך: מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה.
Chullin 107b אמר אביי aggada other evil spirits
Abaye explains that the practice there is required because of the harmful spirit Shivta.

אמר אביי: התם משום שיבתא.
Chullin 107b אמר אביי halacha ruling food contact
Abaye rules that although contact between the cold foods does not require peeling, it does require rinsing.

גמ' וכי נוגע זה בזה, מאי הוי? צונן בצונן הוא! אמר אביי: נהי דקליפה לא בעי, הדחה מי לא בעי?
Chullin 108a אמר אביי halacha ruling absorbed flavor
Abaye rules that flavor without physical substance is generally prohibited by Torah law.

גמ' אמר אביי: טעמו ולא ממשו בעלמא – דאורייתא.
Chullin 110a אמר אביי halacha story udder dish
Abaye criticizes Ravin for refusing an udder dish prepared in accordance with the practice of Rabbi Yitzchak Nappacha's household.

רבין ורב יצחק בר יוסף איקלעו לבי רב פפי, אייתו לקמייהו תבשילא דכחל. רב יצחק בר יוסף אכל, רבין לא אכל. אמר אביי: רבין תכלא, אמאי לא אכל? מכדי, דביתהו דרב פפי ברתיה דרבי יצחק נפחא הואי, ורבי יצחק נפחא מריה דעובדא הוה, אי לאו דשמיע לה מבי נשא לא הוה עבדא.
Chullin 110b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue liver preparation
Abaye asks Rav Safra to inquire in the Land of Israel about the permitted preparation of liver.

אמר ליה אביי לרב ספרא: כי סלקת להתם, בעי מינייהו: כבדא, מה אתון ביה? כי סליק, אשכחיה לרב זריקא. אמר ליה: אנא שלקי ליה לרבי אמי, ואכל.
Chullin 111b אמר אביי halacha ruling salting
Abaye rejects Ravin's report and argues from Rabbi Ami's broken dish that Rabbi Yochanan held salted food to be like hot food.

כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: מליח אינו כרותח, וכבוש אינו כמבושל. אמר אביי: הא דרבין ליתה, דההיא פינכא דהוה בי רבי אמי, דמלח ביה בשרא, ותבריה. מכדי, רבי אמי תלמיד דרבי יוחנן הוה, מאי טעמא תבריה? לאו משום דשמיעא ליה מיניה דרבי יוחנן דאמר: מליח הרי הוא כרותח!
Chullin 111b אמר אביי halacha other absorbed flavor
Abaye distinguishes one case as absorbing permitted matter and the other as absorbing prohibited matter.

מאי טעמא? אמר אביי: האי – היתרא בלע, והאי – איסורא בלע.
Chullin 111b משום אביי halacha ruling meat and milk
Abaye rules that fish placed in a meat bowl may be eaten with dairy, but a radish cut with a meat knife may not.

אמר חזקיה משום אביי: הלכתא דגים שעלו בקערה – מותר לאוכלן בכותח, צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר – אסור לאוכלו בכותח.
Chullin 116a אמר אביי halacha exegesis mixed planting
Abaye explains that two verses separately mention the produce and the seed in the law of mixed planting.

אמר אביי: תרי קראי כתיבי, כתיב ״פן תקדש המלאה״, וכתיב ״הזרע״.
Chullin 117a אמר אביי halacha exegesis sacrificial portions
Abaye explains that the verse's added wording includes the lobe and two kidneys alongside the forbidden fat.

אמר אביי: איצטריך, דאי כתב רחמנא ״חלב״, הוה אמינא: חלב – אין, יותרת ושתי כליות – לא. כתב רחמנא ״כאשר יורם״.
Chullin 120a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food impurity
Abaye objects that the substance itself should contract food impurity and therefore identifies it as congealed fat.

אמר ליה אביי: הוא עצמו יטמא טומאת אכלין! אלא חלב דקריש.
Chullin 120a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food impurity
Abaye objects that the substance itself should contract food impurity.

אמר ליה אביי: הוא עצמו יטמא טומאת אכלין! אלא אמר רב פפא: תבלין.
Chullin 121b אמר אביי halacha ruling animal impurity
Abaye rules that the animal does not shield what is contained inside it, while one who mates with it is liable.

אמר אביי: אינה מצלת על הבלועים שבתוכה, דהא מטמאה טומאת אכלין, והרובעה חייב, דהא אינה מטמאה טומאת נבלה.
Chullin 122a בעי אביי halacha other hide impurity
Abaye asks about a hide that was loaded before reaching the usual time for loading, and the question remains unresolved.

בעי רבי ירמיה: הגיע זמנה לטעון ולא טענה, מהו? בעי אביי: לא הגיע זמנה לטעון וטענה, מהו? תיקו.
Chullin 123a אמר אביי halacha ruling hide handle
Abaye sets the required size for grasping at a doubled handbreadth.

אמר אביי: טפח כפול. תניא נמי הכי: כמה כדי אחיזה? טפח כפול.
Chullin 123b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue hide connection
Abaye challenges the argument from the concluding clause in which the sages deem the pieces connected.

אמר ליה אביי: אימא סיפא, וחכמים אומרים: חבור.
Chullin 123b אמר אביי halacha dispute ritual impurity
Abaye explains that the dispute concerns whether a covering destined to detach by itself still qualifies as a protective covering.

אלא אמר אביי: בשומר העשוי לנתק מאליו קא מיפלגי, מר סבר: הוי שומר, ומר סבר: לא הוי שומר.
Chullin 124a אמר אביי halacha ruling oven impurity
Abaye distinguishes a nine-handbreadth oven, whose majority remains significant, from a seven-handbreadth oven governed by the four-handbreadth measure.

אמר אביי: שירי גדול ברובו, והאמרי רבנן ארבעה? לא קשיא: הא בתנורא בר תשעה, הא בתנורא בר שבעה.
Chullin 125a אביי אמר halacha ruling bone impurity
Abaye maintains that marrow can heal a bone from within while explaining that the case concerns a bone that was scraped down.

אביי אמר: לעולם מוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ, והכא במאי עסקינן – בששפה.
Chullin 125b אמר אביי halacha ruling corpse impurity
Abaye rules that a space below one handbreadth constitutes impurity through contact, while a space above one handbreadth constitutes ordinary tent impurity.

והא קתני ״נוגע״, והא קתני ״מאהיל״! אמר אביי: למטה מטפח – אהל נגיעה, למעלה מטפח – אהל גרידא.
Chullin 125b אמר אביי halacha ruling corpse impurity
Abaye explains that the case remains below one handbreadth because a corpse's garment is nullified to it, whereas this covering is not.

אמר אביי: לעולם למטה מטפח, ודקאמרת: מת בכסותו הוא – מת בכסותו מבטל ליה, האי לא מבטל ליה.
Chullin 127b אביי אמר halacha dispute ritual impurity
Abaye explains that the dispute concerns grasping the smaller part when the larger part does not rise with it.

אביי אמר: באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קמיפלגי.
Chullin 128a אמר אביי halacha ruling plant impurity
Abaye states that a cucumber planted in a pot and growing beyond it is pure.

אמר אביי: הרי אמרו, קישות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאת חוץ לעציץ – טהורה.
Chullin 128a בעי אביי halacha other impurity handles
Abaye asks whether one item can serve as a handle for another, and the question remains unresolved.

בעי אביי: מהו שתעשה יד לחברתה? תיקו.
Chullin 129a אמר אביי halacha ruling leaven impurity
Abaye states that a lump of leaven designated as a seat loses its former status.

אמר אביי: הרי אמרו כופת שאור שיחדה לישיבה – בטלה.
Chullin 129a אמר אביי halacha ruling idolatrous offerings
Abaye rules that food offered to idolatry transmits tent impurity only rabbinically and is treated as wood when used in service.

אמר אביי: הרי אמרו תקרובת עבודה זרה של אכלין מטמאין באוהל, טומאתה לאו דאורייתא, דאי סלקא דעתך דאורייתא – מצינו לאכלין שמטמאין טומאה חמורה! כששימש – מעשה עץ שימש.
Chullin 129a אמר אביי halacha ruling food impurity
Abaye rules that joined foods are treated like vessels only rabbinically and are regarded as wood when they served a utilitarian function.

אמר אביי: הרי אמרו חבורי אכלין ככלים דמו, טומאתן לאו דאורייתא, דאי סלקא דעתך דאורייתא – מצינו לאוכל שמטמא טומאה חמורה! כששימש – מעשה עץ שימש.
Chullin 133a אמר אביי both story priestly gifts
Abaye recounts that he stopped seizing or requesting priestly gifts after learning the relevant teachings, though he still accepts them when offered.

אמר אביי: מריש הוה חטיפנא מתנתא, אמינא: חבובי קא מחביבנא מצוה. כיון דשמענא להא ״ונתן״ – ולא שיטול מעצמו, מיחטף לא חטיפנא, מימר (אמרי) [אמינא]: הבו לי. וכיון דשמענא להא דתניא: ״ויטו אחרי הבצע״, רבי מאיר אומר: בני שמואל חלקם שאלו בפיהם, מימר נמי לא אמינא, ואי יהבו לי – שקילנא.
Chullin 133a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue worthy students
Abaye asks Rav Dimi for the plain meaning of the verse, which Rav Dimi applies to teaching an unworthy student.

אמר ליה אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב? אמר ליה: בשונה לתלמיד שאינו הגון.
Chullin 134a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue dough offering
Abaye objects that dough made before conversion is exempt from challah, dough made afterward is liable, and a doubtful case is liable.

אמר ליה אביי: והרי עיסה נעשית עד שלא נתגייר – פטור מן החלה, משנתגייר – חייב, ספק – חייב.
Chullin 136a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue first shearing
Abaye asks whether first shearing, like terumah, renders the remainder forbidden before separation.

אמר ליה אביי: אי מה תרומה טובלת, אף ראשית הגז טובלת? אמר ליה: אמר קרא ״וראשית גז צאנך תתן לו״ – אין לך בו אלא מראשיתו ואילך.
Chullin 137b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue first shearing
Abaye tells Rav Dimi that his report of conflicting measures for first shearing resolved one issue but created another.

כי אתא רב דימי, אמר: ראשית הגז – רב אמר בששים, ורבי יוחנן משום רבי ינאי אמר בשש. אמר ליה אביי לרב דימי: אנחת לן חדא ואקשת לן חדא.
Chullin 140b אמר אביי halacha ruling nest dismissal
Abaye explains that one must dismiss a non-treifah mother bird even when its chick is a treifah.

והתניא: אם אפרוחין טרפה – חייב בשילוח! אמר אביי: הכי קאמר – אפרוח שאמן טרפה חייב בשילוח.
Chullin 140b אמר אביי halacha ruling nest dismissal
Abaye adduces that a kosher bird brooding over kosher eggs requires dismissal, subject to the possibility that the case involves a partridge.

אמר אביי: תא שמע, עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, וטהור רובץ על ביצי עוף טמא – פטור משילוח. הא טהור וטהור – חייב! דלמא בקורא.

Bekhorot (28)

Bekhorot 4a אמר אביי halacha ruling firstborn animals
Abaye explains that priests' and Levites' animals are exempt by an inference from the Levites' animals redeeming Israelite animals in the wilderness.

אמר אביי, הכי קאמר: כהנים ולוים פטורין בהמתם מקל וחומר — אם הפקיעה בהמתם של לוים בהמה של ישראל במדבר, דין הוא שתפקיע את של עצמן.
Bekhorot 4b אמר אביי halacha exegesis firstborn redemption
Abaye supports the view that one Levite sheep redeemed several Israelite firstborn animals because Scripture counts surplus people but not surplus animals.

אמר רבי חנינא: שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים מישראל. אמר אביי: תדע, שהרי מנה הכתוב עודפים באדם, ולא מנה עודפין בבהמה.
Bekhorot 5a אמר אביי halacha ruling firstborn redemption
Abaye explains that a firstborn animal can suffice only to release its own sanctity and cannot release another firstborn.

אמר לו: אותן שלש מאות בכורות היו, ואין בכור מפקיע בכור. מאי טעמא? אמר אביי: דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו.
Bekhorot 8a אמר אביי halacha ruling mixed species
Abaye explains that domestic and wild geese are distinct species because one has external reproductive organs and the other internal organs.

איני? והאמר שמואל: אווז ואווז בר כלאים זה בזה, והוינן בה: מאי טעמא? אמר אביי: זה ביציו מבחוץ, וזה ביציו מבפנים, ותרוייהו מטילי ביצים!
Bekhorot 9a אמר אביי halacha exegesis firstborn animals
Abaye reconciles the case with Rabbi Yosei HaGelili by distinguishing it through the verse's phrase 'the males to the Lord.'

אמר אביי: אפילו תימא רבי יוסי הגלילי, שאני התם דכתיב ״הזכרים לה'״.
Bekhorot 9a אמר אביי halacha exegesis firstborn animals
Abaye reconciles the case with Rabbi Yosei HaGelili by distinguishing it through the verse's phrase 'the males to the Lord.'

איכא דאמרי: לימא דלא כרבי יוסי הגלילי, דאי רבי יוסי הגלילי — האמר אפשר לצמצם! אמר אביי: אפילו תימא רבי יוסי הגלילי, שאני התם דכתיב ״הזכרים לה'״.
Bekhorot 11b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue priestly gifts
Abaye argues to Rav Dimi that if the animals were certainly exchanged, all would require giving them to a priest, and challenges this from purchased tithes that remain the buyer's.

יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא, אמר ליה אביי: טעמא דמספקא לן אי חלפינהו אי לא חלפינהו, הא ודאי חלפינהו — דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן, והאמר רבי שמואל אמר רבי חנינא: הלוקח טבלים מן הגוי ממורחין — מעשרן והן שלו!
Bekhorot 12b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue donkey firstborn
Abaye challenges an analogy that would permit benefit from an unredeemed firstborn donkey by citing the requirement to bury it.

אמר ליה אביי: אי מה בכור אדם מותר בהנאה, אף בכור בהמה טמאה מותר! וכי תימא הכי נמי, והתנן: מת פטר חמור, רבי אליעזר אומר: יקבר. מאי יקבר? לאו דאסור בהנאה?
Bekhorot 13a אמר אביי halacha exegesis acquisition law
Abaye derives that acquisition from an Israelite occurs by pulling while acquisition from a gentile occurs by payment.

אלא אמר אביי: בדיניהם שפסקה להם תורה, ״או קנה מיד עמיתך״ — מיד עמיתך הוא דבמשיכה, הא מיד גוי בכסף.
Bekhorot 13a אמר אביי halacha exegesis acquisition law
Abaye derives from the law's distinction between an Israelite and a gentile that an Israelite transaction uses pulling and a gentile transaction uses payment.

ישראל מישראל יוכיחו, דגופו קני בכסף, ממונו במשיכה! אלא אמר אביי: בדיניהם שפסקה להם תורה, ״וכי תמכרו ממכר לעמיתך״ — לעמיתך במשיכה, הא לגוי בכסף.
Bekhorot 13b אמר אביי halacha dialogue mistaken sale
Abaye explains the first clause as a mistaken sale, prompting Rava to challenge why the final clause would differ.

אי הכי, קשיא רישא! אמר אביי: רישא משום דאיכא מקח טעות. אמר ליה רבא: רישא משום דאיכא מקח טעות, סיפא ליכא מקח טעות?
Bekhorot 13b אביי אמר halacha ruling mistaken sale
Abaye distinguishes the unpaid first clause as a mistaken sale from the paid final clause, where the buyer should inspect before taking possession.

ואביי אמר לך: רישא מקח טעות, דלא ידע, דהא לא יהיב ליה זוזי. סיפא לאו מקח טעות הוא, דכיון דיהיב זוזי, כי קא משיך — איבעי לעיוני והדר מימשך.
Bekhorot 16a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrifice substitutes
Abaye argues that a substitute retains the name of its firstborn or tithe-animal source and, like that source when blemished, may be eaten by its owner.

אמר ליה אביי: זה שם אמו עליו וזה שם אמו עליו, זה כולו תמורת בכור ומעשר מיקריא, מה בכור ומעשר במומן מיתאכלן לבעלים, אף תמורתן מיתאכלא.
Bekhorot 16b אמר אביי halacha ruling ownership liability
Abaye distinguishes between one who accepted liability for accidents and depreciation and one who did not.

אמר אביי: לא קשיא, הא דקביל עליה אונסא וזולא, והא דלא קביל עליה אונסא וזולא.
Bekhorot 22a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue impurity nullification
Abaye challenges Rav Dimi by asking whether impurity that was nullified can later revive.

אמר רבי ירמיה: לא שנו אלא לטבול בהן פיתו, אבל לקדירה — לא, מצא מין את מינו וניעור. יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא. אמר ליה אביי: וכי טומאה שבטלה חזרה וניעורה? אמר ליה: ואת לא תסברה? והתנן: סאה תרומה טמאה שנפלה
Bekhorot 29a אמר אביי halacha ruling ritual payment
Abaye distinguishes payment for bringing and filling the water from payment for sprinkling and sanctifying it.

אמר אביי: לא קשיא — כאן בשכר הבאה ומלוי, כאן בשכר הזאה וקידוש.
Bekhorot 29b אמר אביי halacha ruling lost property
Abaye explains that compensation is calculated according to an idle worker from that worker's particular trade.

אם היה זקן — מרכיבו על החמור. תנא: כפועל בטל. אמר אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה.
Bekhorot 31b אמר אביי halacha ruling animal tithe
Abaye explains that guardians may sell orphans' animal tithe through an inclusive bundled price.

מאי קאמר? אמר אביי: הכי קאמר — מעשר בהמה של יתומים מוכרין אותו בהבלעה.
Bekhorot 34b אמר אביי both other unclear
Abaye begins to state a received rule, but the supplied passage does not preserve its content.

אמר אביי: נקטינן
Bekhorot 36a אמר אביי halacha ruling legal evidence
Abaye rules that the argument that a claimant could have lied is not accepted against witnesses.

ואמר רבא: מה לו לשקר, אי בעי אמר: באורחא דנרש אזלי. ואמר אביי: ״מה לו לשקר״ במקום עדים לא אמרינן.
Bekhorot 41a אמר אביי halacha exegesis priestly blemishes
Abaye derives that a fissure is disqualifying only at a bone, just as a fracture occurs at a bone.

אמר אביי: אמר קרא ״או חרוץ או שבור״, חרוץ דומיא דשבור, מה שבור במקום עצם, אף חרוץ במקום עצם.
Bekhorot 44b אמר אביי halacha ruling modesty
Abaye instructs that a woman should not stand directly in front of a child but permits her to stand to the side.

אמר רב פפא: לא ישתין אדם מים לא על כלי חרס, ולא על מקום קשה, דאמר רב: הני מדורי דבבל מהדרי מיא לעין עיטם. אמר אביי: הא איתתא לא תקום להדיא באנפי ינוקא, אגיסא לית לן בה.
Bekhorot 45a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue human anatomy
Abaye challenges the claim that men lack labor-like pains and interprets the cited verses as referring to bodily pains.

אמר ליה אביי: ובאיש ליכא? והכתיב: ״צירים אחזוני כצירי יולדה״! צירי בשר. והכתיב: ״אדני במראה נהפכו צירי״! הכא נמי צירי בשר. הכי נמי מסתברא, דאי לא תימא הכי, מאתים וארבעים ושמנה היכי משכחת לה? לא באיש ולא באשה.
Bekhorot 46b אמר אביי attribution uncertain: or Rav Kahana (of Pum Nahara) halacha exegesis identifying remains
Abaye, or alternatively Rav Kahana, cites a verse about recognizing faces as the scriptural basis for facial identification.

תא שמע: פדחת בלא פרצוף פנים, פרצוף פנים בלא פדחת — אין מעידין עד שיהו שניהם עם החוטם. ואמר אביי, ואיתימא רב כהנא: מאי קראה? ״הכרת פניהם ענתה בם״! שאני עדות אשה, דאחמירו בה רבנן.
Bekhorot 50a אמר אביי halacha exegesis sacred currency
Abaye explains that authorities sought to suppress certain coins because they bore Jerusalem's design until a verse established that their use was permitted.

וירושלים הויא רובא דעלמא? אלא אמר אביי: בקשו לגנוז דינרא הדריינא טירייאנא שייאפא, מפני טבעה של ירושלים, עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר, שנאמר: ״ובאו בה פריצים וחללוה״.
Bekhorot 52a אמר אביי halacha exegesis levirate inheritance
Abaye rules that a levir does not receive appreciation accruing before levirate marriage but does receive appreciation accruing between marriage and division.

ולא (את) היבם. מאי טעמא? ״בכור״ קרייה רחמנא. אמר אביי: לא שנו אלא בשבח ששבחו נכסים בין מיתה ליבום, אבל דבין יבום לחלוקה — שקיל. מאי טעמא? ״יקום על שם אחיו המת״ אמר רחמנא, והרי קם.
Bekhorot 54b אמר אביי halacha exegesis produce tithes
Abaye derives from the plural 'their first portions' that different kinds of grain are treated distinctly.

הכא נמי לימא משמע כל דגן אחד! אמר אביי: ״ראשיתם״, וכן אמר רבי אילעא: ״ראשיתם״.
Bekhorot 56b אמר אביי halacha ruling prostitution law
Abaye rules that payment to a gentile prostitute is forbidden while a priest who has relations with her does not incur lashes, whereas payment to a Jewish prostitute is permitted while the priest incurs lashes.

כדאביי, דאמר אביי: זונה גויה — אתננה אסור, וכהן הבא עליה אינו לוקה משום ״לא יחלל זרעו״. זונה ישראלית — אתננה מותר, וכהן הבא עליה לוקה משום ״לא יחלל זרעו״.

Arakhin (23)

Arakhin 4a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue valuation vows
Abaye explains that the phrase 'all your valuations' teaches that no valuation may be less than one sela.

אמר ליה אביי: האי ״וכל ערכך״, לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין מסלע הוא דאתא!
Arakhin 4a אמר אביי halacha exegesis valuation vows
Abaye explains that Scripture includes priests in valuation vows despite their exemption from redemption of the firstborn son.

אלא אמר אביי: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתיב ״ופדויו מבן חדש תפדה בערכך״, כל דאיתיה בפדיון הבן — איתיה בערכין, והני כהנים הואיל וליתנהו בפדיון הבן — ליתנהו בערכין, קא משמע לן.
Arakhin 4b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue consecrated property
Abaye challenges whether one excluded from valuation vows can be assessed according to value by citing rules for consecrating or selling part of a slave or donkey.

אמר ליה אביי: ודלא איתיה בערכין, מי נידון בכבודו? והתניא: ״ראש עבד זה הקדש״ הוא והקדש שותפין בו, ״ראש עבד מכור לך״ משמנין ביניהם, ״ראש חמור זה הקדש״ הוא והקדש שותפין בו, ״ראש חמור מכור לך״ משמנין ביניהם.
Arakhin 6a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue royal pledges
Abaye answers that a royal government is different because it does not retract its commitments.

מתיב רב יוסף: ״ואיגרת אל אסף שומר הפרדס אשר למלך וגו'״. אמר ליה אביי: שאני מלכותא דלא הדרא ביה, דאמר שמואל: אי אמר מלכותא ״עקרנא טורי״, עקר טורי ולא הדר ביה.
Arakhin 7a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue consecrated animals
Abaye objects that the same reasoning should apply to the first case and answers that the sacrifice had already been slaughtered.

אמר ליה אביי: אי הכי, אפילו רישא נמי! כגון שהיה זבחו זבוח באותה שעה.
Arakhin 10b אמר אביי aggada other temple music
Abaye identifies the hardolim as a large resonant board whose pleasant sound disrupts the melody.

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר: הרדולים לא היה במקדש. מאי הרדולים? אמר אביי: טבלא גורגדנא, מפני שקולו ערב ומערבב את הנעימה.
Arakhin 11b אמר אביי halacha exegesis levite service
Abaye teaches that a Temple singer who performs another Levite's gatekeeping task incurs death, interpreting the verse's stranger as one foreign to that service.

אמר אביי: נקיטינן, משורר ששיער בשל חבירו במיתה, שנאמר: ״והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד וגו' והזר הקרב יומת״. מאי זר? אילימא זר ממש — הכתיב חדא זימנא! אלא לאו זר דאותה עבודה.
Arakhin 11b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue hezekiah
Abaye challenges the claim by citing verses that date Hezekiah's offering to the sixteenth day of the first month.

אמר ליה אביי: ומי מצית אמרת הכי? והכתיב ״ביום ששה עשר לחדש הראשון וגו'״, ״ויאמר חזקיהו להעלות העולה על המזבח״!
Arakhin 14b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue slave damages
Abaye objects that the argument would likewise invite comparisons between the fixed compensation for slaves with very different skills.

אמר ליה אביי: אי הכי, גבי עבד נמי, יאמרו: עבד נוקב מרגלית — שלשים, עבד עושה מעשה מחט — שלשים? אלא אמר רב זעירא:
Arakhin 15a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue slave damages
Abaye objects that the argument would likewise invite comparisons between the fixed compensation for a healthy slave and an afflicted slave.

אמר ליה אביי: אי הכי, גבי עבד נמי יאמרו: עבד בריא — שלשים, עבד מוכה שחין — שלשים!
Arakhin 15a אמר אביי halacha exegesis sexual damages
Abaye derives from the phrase 'because he afflicted her' that humiliation and loss of value are separate payments.

אלא אמר אביי, אמר קרא ״תחת אשר ענה״, מכלל דאיכא בושת ופגם.
Arakhin 15b אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue slander
Abaye objects that merely saying a certain house has fire reveals nothing harmful, leading to the clarification that the words must be spoken with a disparaging implication.

היכי דמי לישנא בישא? רבא אמר: כגון דאמר ״איכא נורא בי פלניא״. אמר ליה אביי: מאי קא עביד? גלויי מילתא בעלמא הוא! אלא דמפיק בלישנא בישא, דאמר: ״היכא משתכח נורא אלא בי פלניא״.
Arakhin 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue age valuation
Abaye asks Rav Yosef whether two teachings disagree about calculating ages for valuations.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מי פליגיתו? אמר ליה: לא, אנא אמרי חדא, והוא אמר חדא. הכי נמי מסתברא, דאי סלקא דעתך פליגי, מאן דאמר לערכין לא אמר ל״יוצא דופן״? והאמר רב: הילכתא בכולה פירקא מעת לעת.
Arakhin 19b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue personal valuation
Abaye distinguishes the cases because the person in one is lowly while the person in the other is esteemed.

אמר ליה אביי: מי דמי? התם גברא זילא הוא, הכא גברא שביח הוא.
Arakhin 19b אמר אביי halacha ruling hand valuation
Abaye rules that the loss is assessed by comparing the price of a slave working with one hand to one working with two, where the injured hand remains pledged to the first master.

אמר אביי: אומדין כמה אדם רוצה ליתן בעבד העושה מלאכה בידו אחת לעושה בשתי ידיו. ידו אחת מאי ניהו, ואידך פסיקא? היינו הך! אלא, ידו מוכתבת לרבו ראשון.
Arakhin 23a אמר אביי halacha story ketubah collection
Abaye proposes that Rav Huna divorce his wife so she can collect her ketubah from her father and then remarry him.

וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו'. משה בר עצרי ערבא דכלתיה הוה, ורב הונא בריה צורבא מרבנן הוה, ודחיקא ליה מילתא. אמר אביי: ליכא דנסביה עצה לרב הונא, דליגרש לדביתהו ותיתבע כתובתה מאבוה, ולהדרה מיהדרי.
Arakhin 23a אמר אביי aggada maxim poverty
Abaye remarks that poverty follows the poor after it is discovered that Rav Huna is a priest and cannot remarry his divorcee.

אמר ליה רבא: והאנן ״ידור הנאה״ תנן! ואביי — אטו כל דמגרש בבי דינא מגרש? לסוף איגלאי מלתא דכהן הוה. אמר אביי: בתר עניא אזלא עניותא.
Arakhin 23a אמר אביי halacha ruling legal scheming
Abaye defines a cunningly wicked person as one who advises another to sell property under Rabban Gamliel's rule.

ומי אמר אביי הכי? והאמר אביי: איזהו רשע ערום? זה המשיא עצה למכור בנכסים, כרבן גמליאל.
Arakhin 26a אמר אביי halacha exegesis field redemption
Abaye derives that the field cannot be redeemed back to its former status but may be redeemed to stand before its owner as a purchased field.

אמר אביי: סכינא חריפא מפסקא קראי? אלא אמר אביי: טעמא דרבי אליעזר כדתניא: ״לא יגאל״ — יכול לא תהא נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה? תלמוד לומר ״עוד״ — לכמות שהיתה אינה נגאלת, אבל נגאלת שתהא לפניו כשדה מקנה.
Arakhin 30a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sale penalties
Abaye asks Rav Yosef why the buyer rather than the seller should be penalized.

אמר ליה אביי לרב יוסף: מאי חזית דקנסינן ליה ללוקח? נקנסיה למוכר!
Arakhin 30a אמר אביי both other unclear
Abaye's attributed statement is not preserved beyond its introductory formula.

אמר אביי:
Arakhin 32b אמר אביי halacha ruling walled cities
Abaye explains the geographic limits as Gamla in Galilee, Gadod across the Jordan, and Hadid, Ono, and Jerusalem in Judea.

אמר אביי: הכי קאמר — עד גמלא בגליל, עד גדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלים ביהודה.
Arakhin 33a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue consecrated fields
Abaye explains that another person must redeem the field so people will not say consecrated property leaves sacred ownership without redemption.

מתקיף לה רב זעירא: מאי איריא גאלו אחר? אפילו לא גאלו נמי! אמר ליה אביי: שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון.

Temurah (25)

Temurah 4b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue lashes
Abaye challenges Rav Dimi by asking whether one is never flogged for a prohibition repaired by a positive commandment.

יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא, אמר ליה אביי: וכל לאו שניתק לעשה לא לקי?
Temurah 4b אמר אביי halacha dispute illegal acts
Abaye holds that an act performed against a divine prohibition takes legal effect, reasoning that otherwise the offender would not receive lashes.

אמר אביי: כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד, אם עביד — מהני, דאי סלקא דעתך לא מהני — אמאי לקי? רבא אמר: לא מהני מידי, והאי דלקי — משום דעבר אמימרא דרחמנא הוא.
Temurah 6b אמר אביי halacha dispute interest restitution
Abaye rules that when a borrower gives a five-zuz cloak for four zuz of interest, the court recovers four because the extra zuz was a gift.

והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין! דאמר אביי: הדין דמסיק בחבריה ארבע זוזי בריביתא, ויהביה ליה למלוה (בחנותיה) [בגוייהו] גלימא דשוי חמשא בארבעה — כי מפקינן מיניה, ארבעה מפקינן מיניה, והאי זוזא במתנה הוא דיהב ליה. ורבא אמר: חמשא מפקינן מיניה. מאי טעמא? כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה!
Temurah 7b אמר אביי halacha dispute altar offerings
Abaye holds that one does not receive lashes for a broadly inclusive prohibition.

איתמר: המעלה אברי בעלי מומין לגבי מזבח, אמר רבא: עובר משום ״בל תקטירו כולו״ ומשום ״בל תקטירו מקצתו״. אמר אביי: אין לוקין על לאו שבכללות.
Temurah 7b אמר אביי halacha other altar offerings
Abaye proposes that the teaching refers to multiple people, but its singular wording refutes his position.

אמר אביי: בגברי קתני! אי בגברי — ״עובר״?! ״עוברין״ מיבעי ליה! אלא פשיטא בחד גברא, ותיובתא דאביי.
Temurah 7b אמר אביי halacha ruling sacrificial service
Abaye proposes replacing the prohibition of burning part of a blemished offering with the prohibition concerning receipt of its blood.

אמר אביי: אפיק ״הקטרת מקצתו״, ועייל ״קבלת הדם״. קבלת דם — לרבי יוסי ברבי יהודה אית ליה, לתנא קמא לית ליה? קשיא!
Temurah 8b אמר אביי halacha ruling firstborn offering
Abaye explains that the case concerns an unblemished firstborn animal outside the land and follows Rabbi Shimon, who says unblemished animals brought in may be offered.

אמר אביי: לא, לעולם בתם, ובבכור בחוצה לארץ, ורבי שמעון היא דאמר: אם באו תמימין יקרבו.
Temurah 9a אמר אביי halacha exegesis animal substitution
Abaye derives from the verse's extra phrase that an animal originally fit can create a substitute while one originally blemished cannot.

מאי תלמודא? אמר אביי: נימא קרא ״לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בו״, ״בטוב״ אחרינא למה לי? שמע מינה: טוב מעיקרו עושה תמורה, רע מעיקרו אין עושה תמורה.
Temurah 9a אביי אמר halacha ruling animal substitution
Abaye argues a fortiori that substituting one good animal for another incurs lashes because even improving a bad animal by replacing it with a good one incurs lashes.

ואביי אמר: קל וחומר הוא, ומה טוב ברע, דעלויי קא מעלי ליה — לקי, טוב בטוב, דכי הדדי נינהו — לא כל שכן דלקי!
Temurah 9a אביי אמר halacha dispute animal substitution
Abaye responds that his conclusion is not a punishment inferred solely by logic, since substituting good for good cannot be more lenient than good for bad.

ורבא — אין עונשין מן הדין, ואביי אמר לך: הא לאו דינא הוא, מי גרע טוב מרע?
Temurah 9b אמר אביי halacha other sacrificial sanctity
Abaye questions the scope of the inquiry, saying that if it concerns two bodies with one sanctity it should apply even without atonement.

אמר אביי: מאי קא מיבעיא ליה? אי שני גופים וקדושה אחת — תיבעי ליה בלא מתכפר.
Temurah 9b אמר אביי halacha other sacrificial sanctity
Abaye argues that neither a new sanctity in the same body nor the same sanctity in a different body should require the stated conditions.

אמר אביי: הי קא מיבעיא ליה? קדושה אחרת באותו הגוף — לא ניבעי הומם וחללו באחר! אי גוף (אחד) [אחר] באותה קדושה — לא ניבעי נתכפר באשם אחר!
Temurah 9b אמר אביי halacha other sacrificial sanctity
Abaye questions the inquiry, saying that if it concerns two bodies with one sanctity it should apply even before atonement.

אמר אביי: מאי קא מיבעיא ליה? אי שני גופין וקדושה אחת קא מיבעיא ליה — תיבעי ליה בלא נתכפר!
Temurah 9b אמר אביי halacha other sacrificial sanctity
Abaye explains that the inquiry concerns whether a different sanctity in the same body or the same sanctity in another body requires the stated conditions.

אמר אביי: הדין קא מיבעיא ליה, אי קדושה אחרת באותו הגוף קא מיבעיא ליה — לא ניבעי ליה הומם, אי גוף (אחד) [אחר] באותה קדושה כו'.
Temurah 11a אמר אביי halacha dispute fetal sanctity
Abaye explains that all agree an unblemished fetus in an unblemished mother is bodily sanctified, while they dispute whether a fetus in a blemished mother is bodily sanctified or only has monetary sanctity.

אמר אביי: תם במעי תמימה — דברי הכל קדיש גופיה, אלא כי פליגי במעי בעלת מום, דבר פדא סבר: כיון דאימיה נמי לא קדיש גופה — איהו נמי לא קדיש אלא לדמי, רבי יוחנן סבר: עובר לאו ירך אמו הוא, ואף על גב דאימיה לא קדשה לגופה — ולד מיהא קדיש לגופיה.
Temurah 14b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue festival offerings
Abaye suggests identifying the offerings as Passover peace offerings because nazirite peace offerings may be vowed or donated.

אמר ליה אביי: ולימא מר שלמי פסח, דאי שלמי נזיר — נידר ונידב הוא.
Temurah 19a אביי אמר halacha ruling passover offspring
Abaye says there is no dispute because an offering's offspring follows the destination of its surplus, so after Passover it is offered as a peace offering.

אביי אמר: לא פליג מידי, דגמירי למקום שהמותר הולך — הולד הולך; לאחר הפסח, דמותר קרב שלמים — ולד נמי קרב שלמים.
Temurah 21a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal tithe
Abaye tells his interlocutor that he should also ask about one who blemishes the ninth animal in the tithe count.

אמר ליה אביי: ותיבעי לך המטיל מום בתשיעי של מעשר!
Temurah 22b אמר אביי halacha ruling lost offerings
Abaye teaches that the rule applies to a lost animal but not to a stolen or robbed one.

אמר אביי: נקטינן, אבידה ולא גנובה, אבידה ולא גזולה.
Temurah 25a אמר אביי halacha other consecration
Abaye dismisses the inquiry by invoking the principle that the master's words take precedence over the student's words.

ואמר אביי: מאי תיבעי ליה? דברי הרב ודברי תלמיד — דברי מי שומעים? הכי נמי: דברי מי שומעים?
Temurah 26b אמר אביי halacha ruling mixed consecration
Abaye says all agree that an animal declared half a burnt offering and half a tithe offering is brought as a burnt offering.

אמר אביי: הכל מודים היכא דאמר ״חציה עולה וחציה מעשר״ — דברי הכל עולה קריבה.
Temurah 26b אמר אביי halacha exegesis substitution language
Abaye teaches that the word 'in place of' can express either transferring sanctity onto another object or desacralizing the original.

אמר אביי: ״תחת״ משכחת לה לישנא דאיתפוסי ולישנא דאחולי. לישנא דאתפוסי, דכתיב:
Temurah 27a בעי אביי halacha other redemption language
Abaye asks about one who points to two unblemished ordinary animals and declares them in place of two blemished sacred animals.

בעי אביי: היו לפניו שתי בהמות של קדש בעלות מום, ושתי בהמות של חולין תמימות, ואמר ״הרי אלו תחת אלו״, מהו?
Temurah 29b אמר אביי halacha ruling harlot payment
Abaye rules that payment given to a gentile prostitute is forbidden for the altar.

ורב, האי ״תועבה״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה כדאביי, דאמר אביי: זונה גויה — אתננה אסור.
Temurah 31a אמר ליה אביי dialogue aggada dialogue human remains
Abaye argues from a verse calling a living person a maggot that Rabbi Eliezer's dispute is specifically about maggots.

אמר ליה אביי: אדרבה, איפכא מסתברא — עד כאן לא פליג רבי אליעזר עלייהו דרבנן אלא ברימה, דאיקרי אדם מחיים ״רימה״, דכתיב: ״ותקות אנוש רמה ובן אדם תולעה״.

Keritot (27)

Keritot 3a אמר אביי halacha ruling bestiality liability
Abaye rules that one who has intercourse with an animal and also causes the animal to have intercourse with him is liable only once even according to Rabbi Ishmael.

הא אמר אביי: הבא על הבהמה והביא בהמה עליו, אף לרבי ישמעאל אינו חייב אלא אחת, דכי כתיב קרא – בגברי כתיב.
Keritot 3b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue animal charming
Abaye objects that the described act is precisely the capital form of charming an animal.

אמר ליה אביי: אם כן, היינו חובר חבר! אמר ליה: התורה אמרה חובר חבר כגון זה, בסקילה. ואלא חובר חבר דבלאו – הדין הוא?
Keritot 3b אמר אביי halacha ruling animal charming
Abaye rules that binding a wasp and scorpion by incantation is forbidden, but permitted when they are pursuing the person.

אמר ליה: כדתניא: ״וחובר חבר״ – אחד חובר גדול ואחד חובר קטן, ואפילו חובר לנחשים ועקרבים – חייב. אמר אביי: האי מאן דבעי למיצמד זיבורא ועקרבא – אסור, ואי קאתו בתריה – שרי.
Keritot 5a אמר אביי both maxim hermeneutics
Abaye teaches never to regard an analogy of terms lightly, since a fundamental Torah law concerning one's daughter by rape is taught only through such an analogy.

אמר אביי: לעולם אל תהי גזירה שוה קלה בעיניך, שהרי בתו מאנוסתו הן הן גופי תורה, ולא לימדה הכתוב אלא מגזירה שוה.
Keritot 6a אמר אביי aggada maxim new year signs
Abaye advises people, because omens have significance, to eat gourd, fenugreek, leeks, beets, and dates regularly at the start of the year.

אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא, יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרי.
Keritot 6b אביי אמר aggada exegesis communal inclusion
Abaye cites the verse about God's gathering founded upon the earth to support including Israel's sinners in a communal fast.

אמר רב חנא בר בזנא אמר רבי שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני קטרת. אביי אמר: מהכא: ״ואגדתו על ארץ יסדה״
Keritot 7a אביי אמר halacha dispute sacrifice atonement
Abaye rules that a sacrifice does not atone when its owner says that it should be offered but should not atone.

ובפלוגתא: האומר: ״לא יתכפר לי חטאתי״, אביי אמר: אינה מכפרת, רבא אמר: מכפרת. היכא דאמר: ״לא תיקרב״ – דכולי עלמא לא פליגי דלא מכפרה, דכתיב: ״יקריב אותו״ – לרצונו. כי פליגי, דאמר: ״תיקרב ולא תכפר״, אביי אמר: אין מכפרת, דהא אמר לא תכפר. רבא אמר: מכפרת, כיון דאמר תיקרב – כפרה ממילא (אתי).
Keritot 7a אמר אביי halacha ruling yom kippur
Abaye distinguishes Rabbi's view according to Rabbi Yehuda from Rabbi's own view that Yom Kippur atones whether or not one repents.

אמר אביי, לא קשיא: הא – רבי אליבא דרבי יהודה, הא – רבי אליבא דידיה, דתניא: רבי אומר: כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה ובין לא עשה תשובה – יום הכפורים מכפר,
Keritot 10a אמר אביי halacha exegesis thirty days
Abaye derives from the word 'day' that the thirty days must be consecutive.

אמר אביי, תא שמע: ״שלשים״ – יכול בין רצופין בין מפוזרין? תלמוד לומר: ״יום״, מה יום כולו רצוף – אף שלשים רצופין. מני הא? אלימא רבנן, ומי אית להו לרבנן
Keritot 12b אמר אביי halacha ruling testimony oath
Abaye rules that Rabbi Meir concedes that one who denies knowing testimony despite two witnesses is exempt because he could claim that he did not intend to testify.

אמר אביי: מודה רבי מאיר לחכמים, שאם אמרו לו שנים: יודע אתה בעדות פלוני, והוא אומר: לא ידעתי – פטור, דאי בעי אמר: לא נתכוונתי לעדות.
Keritot 12b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrificial liability
Abaye answers that separate lapses of awareness divide liabilities, whereas this case involves only one lapse.

אמר ליה אביי: העלמות מחולקות, והכא העלם אחד הוא דאיכא.
Keritot 12b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue sacrificial liability
Abaye answers that separate lapses of awareness create separate liabilities.

איכא דמקשי ליה הכי: טעמא דהעלם אחד, הא בשתי העלמות חייב שתים. אמאי? שם חלב אחד הוא! אמר ליה אביי: העלמות מחולקין.
Keritot 16b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue shabbat offerings
Abaye explains that Rabbi Akiva asks whether the intervening weekdays count as awareness dividing liabilities when one forgets Shabbat but knows the prohibited labors.

אמר ליה אביי: לעולם אימא לך זדון שבת ושגגת מלאכות פשיטא ליה לרבי עקיבא דשבתות לאו כגופין דמיין, ושגגת שבת וזדון מלאכות הוא דבעי מיניה, דימים שבינתיים מי הויין ידיעה לחלק או לא.
Keritot 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue uncertain sin
Abaye argues that awareness of separate uncertainties divides sin offerings, as shown by the requirement of a provisional guilt offering for each uncertainty.

אמר ליה אביי: ואת לא תסברא דידיעות ספק מחלקות לחטאות? דאי סלקא דעתך ידיעות אין מחלקות לחטאות, וחטאת אחת מביא, אמאי מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת?
Keritot 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue yom kippur
Abaye questions whether Yom Kippur atones for a sin whose uncertainty never becomes known.

הא בהעלם (אחת) [אחד] אכלינון! אמר ליה אביי: ומאן לימא לן דיום הכיפורים מכפר על דלא מתידע ליה? דילמא והוא דמתידע ליה! אמר ליה רבא: הודע ולא הודע תנן.
Keritot 18b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue yom kippur
Abaye questions whether Yom Kippur atones continuously or only upon completion of the day.

אמר ליה אביי: ומאן לימא לן דיום הכפורים כל שעתא מכפר? דילמא כוליה יומא מאורתא! אמר ליה רבה בר בר חנה: תרדא, תניא: הרי שבא לידו ספק עבירה ביום הכפורים אפילו עם חשיכה – פטור, שכל היום מכפר!
Keritot 19b אביי אמר halacha dispute shabbat intent
Abaye rules that one who intended to cut something detached but cut something attached is liable because he intended an act of cutting.

דאיתמר: נתכוון להגביה את התלוש וחתך את המחובר – פטור, מאי טעמא? דהא לא איכוון לשום חתיכה. לחתוך את התלוש וחתך את המחובר – אביי אמר: חייב, דהא איכוון לשום חתיכה. רבא אמר: פטור, דהא לא איכוון לחתיכה דאיסורא.
Keritot 21b אמר אביי halacha ruling mixed species
Abaye rules that the wool of the referenced creature is not subject to the prohibition of mixed fabrics.

אלא אמר אביי: שצימרו אין חייבין עליו משום כלאים.
Keritot 24a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue stoned ox
Abaye suggests that the case of an ox sentenced to stoning is one in which the supposed victim later appears alive.

אמר ליה אביי: ודלמא שור הנסקל היכי דמי – כגון שבא הרוג ברגליו.
Keritot 25b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue scapegoat atonement
Abaye argues that the verse concerns the inner goat, while the scapegoat might atone even for sins that incur an offering.

אמר ליה אביי: והא כי כתיב הדין קרא בשעיר הנעשה בפנים הוא דכתיב, דלא מכפר על עבירות דמצוה ידועה, אבל שעיר המשתלח, דמכפר על עבירות דמצוה ידועה, אימא לך: אפילו על חטאים דבני קרבן נינהו מכפר!
Keritot 25b אמר אביי halacha exegesis scapegoat atonement
Abaye derives from the comparison of sins to rebellions that the scapegoat does not atone for sins that incur an offering.

אלא אמר אביי, מהכא: ״והתודה עליו [את] כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם״, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים דלאו בני קרבן – אף חטאים דלאו בני קרבן, אבל חטאים דבני קרבן נינהו – לא מכפר. ומיעטיה קרא בשעיר המשתלח, למימרא דעל חטאים דבני קרבן נינהו לא מכפר.
Keritot 25b אמר אביי halacha dialogue scapegoat atonement
Abaye says he used the same verse but reports Rav Dimi's challenge that its rebellions might include offenses that incur an offering.

אמר אביי: אנא נמי מהדין קרא אמרי, ואקשי לי רב דימי: ממאי דהני פשעים דלאו בני קרבן נינהו? דלמא הנך דבני קרבן נינהו, כדתנן: ארבעה מביאין על הזדון כשגגה! אמר ליה רבין: רוב פשעים לאו בני קרבן. אמר ליה: מידי רוב כתיב?
Keritot 25b אמר אביי halacha exegesis scapegoat atonement
Abaye derives from the verse's word for iniquities that it refers to intentional sins.

אלא אמר אביי: מרישיה דקרא: ״והתודה עליו את כל עונות בני ישראל״, ותניא: ״עונות״ – אלו זדונות. וכן הוא אומר: ״עונה בה״.
Keritot 26a אמר אביי halacha dispute sotah offering
Abaye explains that in the case of a suspected adulteress the male partner knows whether the offense occurred.

אמר אביי: בועל מכיר בו. רבא אמר: סוטה כי מתייא – לברר עון (קא אתיא).
Keritot 26a אמר אביי halacha dispute unsolved murder
Abaye explains that in the case of the heifer for an unsolved murder the killer knows whether he committed the crime.

אלא מעתה, עגלה ערופה שעבר עליה יום הכפורים! וכו' אמר אביי: הורג מכיר. רבא אמר: אמר קרא: ״ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה וגו'״.
Keritot 26a אביי אמר halacha other leader offering
Abaye argues that without an explicit awareness provision for a leader, it could not be derived from the individual and communal cases because their status cannot change.

אביי אמר: אי דלא כתיב ידיעה גבי נשיא, מיחיד וצבור לא אתי, משום דאיכא למיפרך: מה ליחיד וצבור שכן אין עשויין להשתנות, תאמר
Keritot 26b אמר אביי halacha exegesis sin offerings
Abaye derives the rule through the repeated biblical term 'commandments.'

אלא אמר אביי, מהכא: מכדי ״מצות״ ״מצות״ ילפי מהדדי,

Meilah (3)

Meilah 10a אמר אביי halacha ruling mishnah attribution
Abaye explains that the first clause follows Rabbi Shimon and the final clause follows the Sages.

וסיפא רבנן?! אמר רב גביהא דבי כתיל לרב אשי, הכי אמר אביי: רישא רבי שמעון וסיפא רבנן.
Meilah 16b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue creeping creatures
Abaye challenges the interpretation by noting that Rav comments on a mishnah covering all creeping creatures, even when dead.

אמר ליה אביי: והא רב אמתניתין קאי, ומתניתין ״כל השרצים״ קתני, אפילו במיתתן. לאו דאיכא פורתא מהאי ופורתא מהאי? אמר ליה רב יוסף: ההיא דיוקא דילך הוא. רב – שמעתא בעלמא קאמר.
Meilah 20b אביי אמר halacha ruling agency intent
Abaye maintains that the case can follow Rabbi Akiva because the agent still needs to consult the principal.

אביי אמר: אפילו תימא רבי עקיבא, מי לא בעי לאימלוכי? כי אמרו רבנן קמיה דרבא, אמר להו: שפיר קאמר נחמני!

Tamid (7)

Tamid 26a אמר אביי halacha exegesis temple guard
Abaye cites the verse about Moses, Aaron, and his sons guarding before the Tabernacle as the source for the Temple guard arrangement.

גמ' מנא הני מילי? אמר אביי: אמר קרא ״והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל״.
Tamid 26b אמר אביי halacha ruling temple guard
Abaye rules that because the two gates of the Chamber of the Hearth stood near each other, one guard could watch both.

וחד שומר הוא דהוה בבית המוקד? ורמינהי: שני שערים היו בבית המוקד, אחד פתוח לחיל, ואחד פתוח לעזרה. אמר רבי יהודה: בזה שנכנסין לעזרה – פשפש קטן היה לו, שבו נכנסין לבלוש העזרה! אמר אביי: כיון דגבי הדדי הוו קיימי – סגי להו בחד שומר, דוי להכא ודוי להכא.
Tamid 26b אמר אביי halacha exegesis temple stones
Abaye explains that small and large stones were prepared in advance, citing the verse about stones of ten and eight cubits.

אמר אביי: דמתקני ומייתי מעיקרא אבני זוטרתא ואבני רברבתא, כדכתיב: ״אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות״.
Tamid 26b אמר אביי halacha ruling temple conduct
Abaye teaches that it is improper conduct to bring beds into the Temple.

זקני בית אב ישנים שם. ואמאי? לעיילי מטות! אמר אביי: לאו אורח ארעא לעיולי מטות לבית המקדש.
Tamid 27a אמר אביי halacha ruling temple guard
Abaye explains that the count assigns two guards to each collection house.

אמרי: הני עשרים וארבעה הוו! אמר אביי, הכי קאמר: לאספים – שנים (שנים).
Tamid 27a אמר אביי halacha dispute temple guard
Abaye explains the count by saying that two of the locations do not require guarding.

אמר אביי: תרי מינייהו לא צריכי שימור. רבא אמר: תנאי היא. דתניא: אין פוחתין משלשה עשר גזברין ומשבעה אמרכלין. רבי נתן אומר: אין פוחתין משלשה עשר גזברין, כנגד שלשה עשר שערים. דל חמשה דהר הבית – פשו להו תמניא דעזרה. אלמא, איכא תנא דאמר תמניא הוו, ואיכא תנא דאמר שבעה, ואיכא תנא דאמר חמשה הוו.
Tamid 28a אמר אביי halacha ruling temple procedure
Abaye reconciles the sources by assigning one case before an enactment and the other after it.

אמר אביי: לא קשיא, כאן – קודם תקנה. כאן – לאחר תקנה.

Niddah (55)

Niddah 3a אמר אביי halacha ruling blood stains
Abaye rules that Shammai concedes regarding blood stains when no alternative source for the blood is available.

והאיכא כתמים! לימא תנן כתמים דלא כשמאי? אמר אביי: מודה שמאי בכתמים. מאי טעמא? בצפור לא נתעסקה, בשוק של טבחים לא עברה, האי דם מהיכא אתי?
Niddah 3a אמר אביי halacha ruling menstrual impurity
Abaye rules that Shammai concedes in the case of a woman who has intercourse using an absorbent cloth.

משמשת במוך, מאי איכא למימר? אמר אביי: מודה שמאי במשמשת במוך.
Niddah 4b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue menstrual impurity
Abaye challenges Rabbah that if a woman senses the onset of bleeding, impurity should begin only from that moment.

אמר רבה: מאי טעמייהו דרבנן? אשה מרגשת בעצמה. אמר ליה אביי: אם כן, תהא דיה שעתה! ורבה לחדודי לאביי הוא דבעי. אלא מאי טעמייהו דרבנן?
Niddah 7a אמר אביי halacha ruling dough purity
Abaye rules that the Sages imposed uncertainty on ordinary food prepared for dough offering only where definite contact would render ordinary food impure.

אמר אביי: כל שודאי מטמא חולין — גזרו על ספקו משום חולין הטבולין לחלה, והאי טבול יום, כיון דלא מטמא ודאי חולין — לא גזרו עליו משום חולין הטבולין לחלה.
Niddah 13a אמר אביי halacha ruling urination conduct
Abaye permits holding the organ with a thick cloth while urinating.

אוחז? והתניא: רבי אליעזר אומר: כל האוחז באמתו ומשתין — כאילו מביא מבול לעולם! אמר אביי: במטלית עבה.
Niddah 13a אמר אביי halacha ruling sexual thoughts
Abaye compares the case to a frightened military patrol and explains that fear prevents improper thoughts.

אמר אביי: עשאו כבולשת, דתנן: בולשת (שנכנס) [שנכנסה] לעיר, בשעת שלום — חביות פתוחות אסורות, סתומות מותרות, בשעת מלחמה — אלו ואלו מותרות, לפי שאין להן פנאי לנסך. אלמא: דכיון דבעיתי לא אתי לנסוכי, הכא נמי: כיון דבעיתי לא אתי להרהורי.
Niddah 13b אמר אביי halacha ruling ritual measurement
Abaye explains that the referenced stalks are treated as though they were made of copper.

אמר אביי: ושל נחשת, כדתניא: רבי יהודה אומר: רואין אותן גבעולין של אזוב כאילו הן של נחשת.
Niddah 13b אמר אביי both other unclear
Abaye's attributed statement is not preserved in the supplied passage.

אמר אביי:
Niddah 16a אמר אביי halacha ruling menstrual cycles
Abaye adduces a mishnah showing that fixed menstrual periods have biblical force because without fear the woman would be impure.

אמר אביי: אף אנן נמי תנינא, דתנן: רבי מאיר אומר: אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה — טהורה, שחרדה מסלקת את הדמים. טעמא דאיכא חרדה, הא ליכא חרדה — טמאה, אלמא וסתות דאורייתא.
Niddah 17a אמר אביי halacha exegesis marital relations
Abaye explains that daytime intercourse is forbidden lest a husband see something unattractive in his wife and become repelled by her.

אמר רב חסדא: אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום, שנאמר: ״ואהבת לרעך כמוך״. מאי משמע? אמר אביי: שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. אמר רב הונא: ישראל קדושים הם, ואין משמשין מטותיהן ביום.
Niddah 17a אמר אביי halacha ruling earthenware impurity
Abaye explains that the object was passed through the airspace of an oven, invoking the Torah's rule for earthenware vessels.

אמר אביי: כגון שהעבירו על אויר תנור, דהתורה העידה על כלי חרס
Niddah 17b אמר אביי halacha dialogue blood source
Abaye challenges the distinction between blood found inside and outside the opening by proposing possible movement from either direction.

אמר אביי: מאי שנא מן הלול ולחוץ, דספקו טמא? דדלמא שחתה, ומחדר אתא. מן הלול ולפנים נמי, אימא: אזדקרה, ומעלייה אתא!
Niddah 17b אמר אביי halacha ruling blood source
Abaye rules that following concern makes both locations doubtful, while following presumption makes the inside definitely impure and the outside definitely pure.

אלא אמר אביי: אי בתר חששא אזלת — אידי ואידי ספק הוא, ואי בתר חזקה אזלת — מן הלול ולפנים ודאי טמא, מן הלול ולחוץ ודאי טהור.
Niddah 17b אמר אביי halacha other blood source
Abaye's formulation that both locations are doubtful when following concern supports Rav Ketina and disputes Rabbi Hiyya.

להך לישנא דאמר אביי: ״אי בתר חששא אזלת״ — מסייע ליה לרב קטינא, ופליגא דרבי חייא.
Niddah 20a אמר אביי halacha ruling plant structure
Abaye states that the specimen has three rows and three leaves.

אמר אביי: תלתא דרי ותלתא טרפי הויין.
Niddah 21a אמר אביי halacha ruling blood examination
Abaye explains that a plain Tiberian cup is thin enough to make examination clearer even when it holds two logs.

אמר רב יצחק בר אבודימי: וכולן, אין בודקין אותן אלא בכוס טבריא פשוט. מאי טעמא? אמר אביי: של כל העולם כולו מחזיק לוג — עושין אותו ממנה, שני לוגין — עושין אותו ממאתים. כוס טבריא פשוט, אפילו מחזיק שני לוגין — עושין אותו ממנה, ואיידי דקליש — ידיע ביה טפי.
Niddah 21b אמר אביי halacha ruling menstrual discharge
Abaye rules that all agree a discharge through a tube is pure.

אמר אביי: בשפופרת כולי עלמא לא פליגי דטהורה,
Niddah 23a אמר אביי halacha ruling miscarriage impurity
Abaye limits Rabbi Meir's ruling about birds to the owl and the little owl, excluding other birds.

רבי ינאי אמר: היינו טעמא דרבי מאיר — הואיל ועיניהם הולכות לפניהם כשל אדם. והרי עוף, דאין עיניו הולכות לפניו, וקאמר רבי מאיר דטמא! אמר אביי: בקריא וקיפופא, ובשאר עופות — לא.
Niddah 23b אמר אביי halacha ruling fetal form
Abaye explains either that the teaching concerns what is indispensable and requires every form, or that 'one' means each individual form.

אמר אביי: כי תניא ההיא לעכב תניא, וכמאן דאמר כל צורת, ואיבעית אימא: לעולם כמאן דאמר מצורת, ומאי ״אחד״ — אחד אחד.
Niddah 24b אמר אביי aggada maxim teaching practice
Abaye teaches that a Torah scholar who states a matter should explain its reasoning so that a reminder will restore it to memory.

אמר אביי: שמע מינה, צורבא מרבנן דאמר מילתא — לימא בה טעמא, דכי מדכרו ליה — מדכר.
Niddah 24b אמר אביי halacha other dissolved fetus
Abaye rhetorically rejects concern that the woman's fetus dissolved in her womb by attributing such a possibility to excessive undiluted wine.

גמ' בשלמא דם ומים — לא כלום היא, אלא גנינים — ניחוש שמא ולד הוה ונימוח? אמר אביי: כמה יין חי שתת אמו של זה שנמוח עוברה בתוך מעיה?
Niddah 25b אמר אביי halacha dialogue fetal development
Abaye argues that if the ovaries themselves cannot be identified, their connecting cord certainly cannot be identified.

אמר רב אדא בר אהבה: תנא, ״אם היתה נקבה — נדונה כשעורה סדוקה״. מתקיף לה רב נחמן: ודילמא חוט של ביצים נינהו? אמר אביי: השתא ביצים גופייהו לא ידיעי, חוט של ביצים ידיע?
Niddah 26a אמר אביי halacha ruling minimum measures
Abaye emends the tradition to state in Rabbi Hiyya's name that the hyssop measure is one handbreadth.

אמר רבי חנינא בר פפא: דריש שילא איש כפר תמרתא — תלת מתניתא, ותרתי שמעתתא, שיעורא טפח. תרתי? חדא היא! אמר אביי: אימא — אמר רבי חייא: אזוב טפח.
Niddah 27a אמר אביי halacha other fetal development
Abaye explains that one drop divided into two fetuses, one completing its development at the start of the seventh month and the other at the end of the ninth.

והא אמר מר: אין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת! אמר אביי: טיפה אחת היתה ונתחלקה לשתים, אחד נגמרה צורתו בתחלת שבעה, ואחד בסוף תשעה.
Niddah 28a אמר אביי halacha dispute corpse impurity
Abaye says that a burned corpse retains its skeleton when it was burned upon leather.

היכי דמי מת שנשרף ושלדו קיימת? אמר אביי: כגון ששרפו על גבי קטבליא. רבא אמר: כגון ששרפו על גבי אפודרים. רבינא אמר: כגון דאיחרך אחרוכי.
Niddah 28a אמר אביי halacha ruling birth offering
Abaye explains that the teaching establishes that the woman's offering is eaten, rather than merely brought and left uneaten.

אמר אביי: אי תנא לנדה, הוה אמינא מביאה קרבן ואינו נאכל, קא משמע לן דנאכל.
Niddah 28a אמר אביי halacha ruling fetal impurity
Abaye rules that the mother has no concern under Torah law but does have concern rabbinically, with the verse serving only as support.

והא אין ״אמו חוששת לכל דבר״ קאמר! אמר אביי: אינה חוששת לכל דבר מדאורייתא, אבל מדרבנן חוששת. והא קרא קאמר? מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.
Niddah 30b אמר אביי halacha other fetal development
Abaye answers that male and female fetuses are alike in their identifying signs at that stage.

ודילמא: אי קרעוהו להך דנקבה בארבעין וחד, הוה משתכחא כזכר? אמר אביי: בסימניהון שוין.
Niddah 31a אמר אביי halacha ruling pregnancy relations
Abaye permits continued marital relations despite uncertainty about the ninetieth day of pregnancy, invoking God's protection of the simple.

תנא: המשמש מטתו ליום תשעים — כאילו שופך דמים. מנא ידע? אלא אמר אביי: משמש והולך, ו״שומר פתאים ה'״.
Niddah 33a אמר אביי halacha exegesis hermeneutic rules
Abaye interprets the verse's interruption as making this a generalization and detail separated from one another, which are not expounded by that rule.

אמר אביי: ״יטמא שבעת ימים״ מפסיק הענין, הוי כלל ופרט המרוחקין זה מזה, וכל כלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותו בכלל ופרט.
Niddah 33b אמר אביי halacha dialogue ritual impurity
Abaye answers that the case concerns a Sadducee who is scrupulous about purity.

ותיפוק ליה משום צנורא דעם הארץ! אמר אביי: בצדוקי חבר. אמר רבא: צדוקי חבר בועל נדה משוית ליה? אלא אמר רבא:
Niddah 35a אמר אביי halacha exegesis zav impurity
Abaye derives from the verses that the law includes both minors and adults and extends a leper's impurity to bodily discharges.

אמר אביי: מאי תבעי ליה, והא הוא דאמר ״זאת תורת הזב״ — בין גדול בין קטן, וכיון דנפקא ליה מהתם, אייתר ליה ״לזכר״ לרבות מצורע למעינותיו, (נקבה) [״ולנקבה״] לרבות מצורעת למעינותיה.
Niddah 37a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue zavah counting
Abaye counters that an involuntary zav discharge proves that something may not cause zavah status yet may interrupt the count.

אמר ליה אביי: אונס בזיבה יוכיח, שאינו גורם, וסותר!
Niddah 37a אמר אביי halacha ruling zavah counting
Abaye rules that labor pain does not interrupt a zavah's count and attributes the contrary view to Rabbi Eliezer.

אמר אביי: נקטינן, אין קושי סותר בזיבה. ואי משכחת תנא דאמר סותר — ההוא רבי אליעזר היא.
Niddah 37a אביי אמר halacha dispute zavah counting
Abaye rules that childbirth neither interrupts nor counts toward a zavah's clean days.

תניא, רבי מרינוס אומר: אין לידה סותרת בזיבה. איבעיא להו: מהו שתעלה? אביי אמר: אינה סותרת ואינה עולה. רבא אמר: אינה סותרת ועולה.
Niddah 37a אביי אמר halacha dialogue zavah counting
Abaye explains that the verse prevents zavah impurity from interrupting the continuity between the relevant days.

אי אמרת בשלמא עולה — היינו דלא מפסקה טומאה, אלא אי אמרת אינה עולה — אפסיק ליה לידה! ואביי אמר לך: שלא תהא טומאת זיבה מפסקת ביניהם.
Niddah 37a אביי אמר halacha dialogue zavah counting
Abaye responds that the exposition should exclude her affliction but should not also exclude childbirth.

אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: ״מזובה״ — ״מזובה״ ולא מנגעה, ״מזובה״ ולא מלידתה. ואביי אמר לך: תני חדא ״מזובה״ ולא מנגעה, ולא תתני ״ולא מלידתה״.
Niddah 37b אמר אביי halacha exegesis niddah impurity
Abaye derives from the phrase 'her menstrual impurity' that a menstruant's male partner is included in the law.

אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: ״דותה תטמא״ — לרבות את בועלה.
Niddah 37b אמר אביי halacha exegesis zavah counting
Abaye derives that just as menstrual days do not count toward seven clean days, childbirth days that cannot produce zavah status also do not count.

ואמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: ״כימי נדתה״ — כך ימי לידתה, מה ימי נדתה אין ראוין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן, אף ימי לידתה שאין ראוין לזיבה — אין ספירת שבעה עולה מהן.
Niddah 39a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue menstrual cycle
Abaye recalls the teaching that when a woman shifts her expected period from the fifteenth to the twentieth day, intercourse remains forbidden on both dates even after two occurrences.

אמר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת לן: היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר (יום), ושינתה ליום עשרים — זה וזה אסורין לשמש. שינתה פעמים ליום עשרים — זה וזה אסורין.
Niddah 42b אביי אמר halacha dispute concealed impurity
Abaye classifies the object as absorbed within the body rather than situated in a concealed place.

אביי אמר: בלוע הוי, רבא אמר: בית הסתרים הוי. אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: ״אלא מפני שטומאת בית הסתרים היא״.
Niddah 42b אביי אמר halacha dispute swallowed impurity
Abaye classifies the object as absorbed and supports his view from the exclusion of swallowed animal carcass from imparting impurity to clothing.

אביי אמר: בלוע הוי, ורבא אמר: בית הסתרים הוי. אמר אביי: מנא אמינא לה? דתניא: יכול תהא נבלת בהמה מטמאה בגדים אבית הבליעה? תלמוד לומר: ״נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה״.
Niddah 43a אמר אביי halacha dispute seminal emission
Abaye limits the case to a thick cloth and remains concerned that one might add further material.

אמר אביי: במטלית עבה. רבא אמר: אפילו תימא במטלית רכה, כיון דעקר — עקר. ואביי חייש דילמא אתי לאוסופי, ורבא — לאוסופי לא חייש.
Niddah 46b אמר אביי halacha dialogue minor's terumah
Abaye cites the dispute over whether a minor's terumah becomes valid upon reaching the age of vows.

אמר אביי: תא שמע, קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר: אין תרומתו תרומה. רבי יוסי אומר: עד שלא בא לעונת נדרים — אין תרומתו תרומה, משבא לעונת נדרים — תרומתו תרומה.
Niddah 48a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue legal agreement
Abaye asks whether the other sage disagrees and is told that their statements address different points without conflict.

אמר ליה אביי: מי פליגת? אמר ליה: לא, הוא אמר חדא, ואנא אמינא חדא, ולא פליגינן.
Niddah 50b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue bird anatomy
Abaye challenges the explanation with the case of the chicken in Yavne.

אמר ליה אביי: תרנגולת שביבנה, מאי איכא למימר? אמר ליה: תרנגול ברא הוה.
Niddah 51a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue food impurity
Abaye argues a fortiori that lighter impurity, which can generate impurity like itself, imparts impurity without prior designation.

אמר ליה אביי: כל דכן הוא, ומה טומאה חמורה דקילא, דאינה עושה כיוצא בה — מטמאה שלא במחשבה, טומאה קלה דחמירא, דעושה כיוצא בה — אינו דין שמטמאה שלא במחשבה?
Niddah 60b אמר אביי halacha ruling stained cloth
Abaye explains that Rabbi Nehemiah declares cloth scraps smaller than three fingerbreadths square pure because neither rich nor poor can use them.

אמר אביי: מטהר היה רבי נחמיה במטלניות שאין בהן שלש על שלש, דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים.
Niddah 60b אמר אביי halacha other menstrual onset
Abaye illustrates Rabbi Oshaya's teaching with an eye that tears more quickly once the obstructing finger is removed.

אמר רבי ירמיה: משל דרבי אושעיא, למה הדבר דומה? לילד וזקן שהיו מהלכין בדרך, כל זמן שהיו בדרך — ילד שוהא לבא, נכנסו לעיר — ילד ממהר לבא. ואמר אביי: משל דרבי אושעיא, למה הדבר דומה? לאדם שנותן אצבע בעין, כל זמן שאצבע בעין — דמעה שוהא לבא, נטל האצבע — דמעה ממהרת לבא.
Niddah 61b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue burial shrouds
Abaye cites Rabbi Yannai's distinction that the material may be used for eulogizing the dead but not for burying him.

אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי, לא שנו אלא לספדו, אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה, אמר רבי יוחנן: אפילו לקוברו.
Niddah 63a אביי אמר aggada exegesis biblical language
Abaye proves from biblical verses that the word 'passes' can mean going ahead.

מאי משמע דהאי ״עובר״ לישנא דאקדומי הוא? אמר רב נחמן בר יצחק: דאמר קרא ״וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי״. אביי אמר: מהכא ״והוא עבר לפניהם״, ואיבעית אימא מהכא: ״ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם״.
Niddah 63a אמר אביי halacha ruling menstrual cycle
Abaye rules that the second occurrences count, explaining that 'first' refers to their order and 'second' to their displacement.

אמר אביי: אידי ואידי שניים עלו לו, ולא ראשונים, ומאי ״ראשונים״? ראשונים לכסדרן, ושניים להעברתן.
Niddah 63b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue menstrual causes
Abaye says the unlisted causes include seeing blood after eating garlic, onions, or peppers.

למה שלא מנו חכמים. לאתויי מאי? אמר רב יוסף: לאתויי ראשה כבד עליה, ואבריה כבדין עליה, ורותתת, וגוסה. אמר ליה אביי: מאי קא משמע לן? מתניתין היא! דהא פרשה רבה בר עולא. אלא אמר אביי: לאתויי אכלה שום וראתה, ואכלה בצלים וראתה, כססה פלפלים וראתה.
Niddah 63b אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue menstrual cycle
Abaye recalls the rule that three periods on the twentieth day establish that date and release the former fifteenth-day date.

אמר ליה אביי: את אמריתה ניהלן, ואהא אמריתה ניהלן — היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר, ושינתה ליום עשרים — זה וזה אסורין. שלש פעמים ליום עשרים — הותר יום חמשה עשר, וקבעה לה יום עשרים, שאין אשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים.
Niddah 72a אמר ליה אביי dialogue halacha dialogue niddah decree
Abaye explains Rav Kahana's question: a decree is understandable when she saw blood, but what can be decreed when she did not see blood?

אמר ליה אביי לרב יוסף: רב כהנא הכי קא קשיא ליה — בשלמא היכא דראתה, גזרינן ראייה דנדה אטו ראייה דזבה, אלא היכא דלא ראתה, מאי נגזר בה?

Shir HaShirim Rabbah (1)

Shir HaShirim Rabbah 2:13:4 אמר אביי

דבר אחר, ענה דודי ואמר לי, ענה על ידי אליהו, ואמר לי על ידי מלך המשיח. מה אמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך, אמר רבי עזריה כי הנה הסתו עבר, זו מלכות כותים, שמסיתה את העולם ומטעת אותו בכזביה, היאך מה דאת אמר (דברים יג, ז): כי יסיתך אחיך בן אמך. הגשם חלף הלך לו, זה השעבוד. הנצנים נראו בארץ, הנצוחות נר …
דבר אחר, ענה דודי ואמר לי, ענה על ידי אליהו, ואמר לי על ידי מלך המשיח. מה אמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך, אמר רבי עזריה כי הנה הסתו עבר, זו מלכות כותים, שמסיתה את העולם ומטעת אותו בכזביה, היאך מה דאת אמר (דברים יג, ז): כי יסיתך אחיך בן אמך. הגשם חלף הלך לו, זה השעבוד. הנצנים נראו בארץ, הנצוחות נראו בארץ, מי הם, רבי ברכיה בשם רבי יצחק כתיב (זכריה ב, ג): ויראני ה' ארבעה חרשים, ואלו הן: אליהו, ומלך המשיח, ומלכי צדק, ומשוח מלחמה. עת הזמיר הגיע, הגיע זמנן של ישראל להגאל, הגיע זמנה של ערלה להזמר, הגיע זמנה של מלכות כותים שתכלה, הגיע זמנה של מלכות שמים שתגלה, שנאמר (זכריה יד, ט): והיה ה' למלך על כל הארץ, וקול התור נשמע בארצנו, איזה זה, זה קולו של מלך המשיח המכריז ואומר (ישעיה נב, ז): מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. התאנה חנטה פגיה, אמר רבי חיא בר אבא סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם והרשעים כלים. והגפנים סמדר נתנו ריח, אלו הנשארים, ועליהם נאמר (ישעיה ד, ג): והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים. אמר רבי יוחנן שבוע שבן דוד בא, שנה ראשונה, מתקים מה שנאמר (עמוס ד, ז): והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר. בשניה, חצי רעב משתלחין בה. בשלישית, רעב גדול ומתים בו אנשים ונשים וטף, וחסידים ואנשי מעשה מתמעטים, והתורה משתכחת מישראל. ברביעית, רעב ולא רעב שבע ולא שבע. בחמישית, שבע גדול ואוכלין ושותין ושמחים והתורה חוזרת לחדושה ומתחדשת לישראל. בששית, קולות. בשביעית, מלחמות. במוצאי שביעית, בן דוד בא. אמר אביי כמה שבועין אתת כהדא ולא אתא ולא אתי, אלא כההיא דאמר ריש לקיש דור שבן דוד בא בית הועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגליל יסבבו מעיר לעיר ולא יחננו, וחכמת הסופרים תסרח, ויראי חטא ואנשי חסד נאספים, והאמת נעדרת, ופני הדור כפני הכלב. ומנין שאמת נעדרת, שנאמר (ישעיה נט, טו): ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל. להיכן הולכת, דבי רבי ינאי אומר הולכת ויושבת לה עדרים עדרים במדבר. ורבנן אמרי דור שבן דוד בא, חכמי הדור מתים והנותרים עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות ורעות רבות באות על הצבור, וגזרות קשות מתחדשות ומשתלחות עד שהראשונה קימת אחרת באה ונסמכה לה. אמר רבי נהוראי דור שבן דוד בא, הנערים ילבינו לזקנים, ויעמדו הזקנים בפני הנערים, (מיכה ז, ו): בת קמה באמה כלה בחמתה, איבי איש אנשי ביתו, ובן אינו מתביש מאביו. רבי נחמיה אומר קדם ימות המשיח עניות ירבה, ויקר הווה, והגפן תתן פריה, והיין יסריח, והמלכות כלה תהפך למינות ואין תוכחות. אמר רבי אבא בר כהנא אין בן דוד בא אלא בדור שפניו דומין לכלב. אמר רבי לוי אין בן דוד בא אלא בדור שפניו חצופות וחיב כליה. אמר רבי ינאי אם תראה דור אחר דור מחרף ומגדף, צפה לרגלי מלך המשיח, הדא הוא דכתיב (תהלים פט, נב): אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך, מה כתיב בתריה: ברוך ה' לעולם אמן ואמן.